פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 364 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, ז' בחשון התשפ"ו (29 באוקטובר 2025), שעה 9:55 סדר היום: << נושא >> מצוקה רגשית ונפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצרכיהם << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-8 בספטמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק יוסף טייב חברי הכנסת: משה סולומון מוזמנים: אורנה יוסף – מפקחת מחוזית תל אביב, משרד העלייה והקליטה מיכל אנגלרט – מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, שפ"י, משרד החינוך קרין ברדה – מדריכה מרכזת ארצית שיטות הוראה, אגף עולים, משרד החינוך יונתן אמסטר – מנהל תחום בכיר רגולציה, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות וורקי קסאי – מנהלת תחום עלייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי רון טפר – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית קונסטנטין שוויביש – מנכ״ל איגוד מורים עולים איגום אלינה בובקובה – אמא של הילדה מילנה בובקובה לריסה יעל טרושנין – מלווה את אלינה בובקובה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> מצוקה רגשית ונפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצרכיהם << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני פותח את הישיבה. אני מניח שבעוד זמן קצר יצטרף אליי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שהוא זה שביקש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקש והגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הייתי צריך לדבר על בחירות, לא על מיליון דולר. אז תודה לחברי, חבר הכנסת בליאק, גם על הצטרפותו והוא ביחד איתי יוביל את הדיון, וגם תודה לו שהוא העלה בפני הוועדה את הסוגייה החשובה הזאת על רקע האירוע הקשה והטרגי של סיום חייה של מילנה בובקובה בראשון לציון. מילנה הצעירה שהייתה צריכה לפרוח ולטעת את שורשיה כאן במדינה שאליה היא ואמה הגיעו. אנחנו שבים ומוסרים מכאן את צערנו ותנחומינו למשפחתה של מילנה, ואיחולי החלמה לחברתה. מיד חבר הכנסת בליאק יאמר את הדברים שלו, אני אציין שאנחנו קיבלנו התייחסויות של המשרדים השונים. חלק מהתשובות שקיבלנו הן מפורטות, חלק, לצערנו, ניתנו על רגל אחת. אני אבוא ואומר שאנחנו לא נחדול מן העיסוק בנושא. זאת אומרת, הנושא הוא לא תיאורטי, הוא לא הצהרתי, לא התכנסנו כאן לפני מספר שבועות רק כדי להשתתף בצער, על דעתו של חבר הכנסת בליאק אני אומר, שהמטרה שלנו לראות שהדיונים מביאים אותנו לחידוד נהלים ולתגבור המאמצים בנושא החשוב הזה. וככל שאנחנו נעסוק בו יותר אז אני מניח שאנחנו גם נעלה ביחד רעיונות ובקשות וגם נטייב את המענים. אני לא רוצה להרחיב, אחרי שחברי הכנסת בליאק ידבר אני מציע שנעבור משרד-משרד ונשמע את ההתייחסות, נאמר מה חסר לנו בתשובות ובמענים ומה אנחנו מצפים, ואני כבר אומר מראש שאנחנו בעוד חודש נתכנס. הנושא הזה של הליווי הרגשי והחברתי לילדי עולים יהיה אחד מהנושאים הקבועים של הוועדה הזאת כל עוד הכנסת הזאת מוציאה את ימיה, ואחת לחודש יתקיים כאן דיון מעקב בנושא הזה. אנחנו ועדה שמאמינה בדיוני מעקב. אני חושב שהשיא ששלומית הגיעה אליו הוא לקיים 27 דיוני מעקב באותו נושא. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת בליאק, אני רוצה מכאן להשתתף בצערה הכבד של משפחת פלדבאום שאיבדה את אבי המשפחה, אפי ינאי אפרים, שנהרג אתמול בתקרית האש ברצועה, הפרה בוטה של הסכם הפסקת האש מצד החמאס. אפי בן 37 מהיישוב זית רענן נריה שבגוש טלמון בבנימין, לוחם מילואים, מפעיל צמ"ה, הותיר אחריו את רעייתו שלומית וחמישה ילדים שמצטרפים למעגל הנורא של היתמות ושל השכול, וליבנו עם בני משפחתו ועם חבריו, והלוואי שלא נתבשר יותר בשורות כאלה. אני אציין שאנחנו עדיין ממתינים לשובם של 13 אחים, גם כאן מדובר בהפרה בוטה של הסכם הפסקת האש מצד החמאס. ובאווירה אחרת לגמרי, היום על פי החוק, אנחנו מציינים בישראל את יום העלייה, ז' במרחשוון, למי שלא יודע התאריך נקבע מכיוון שזה היום שבו מתחילים לבקש על הגשמים במהלך התפילה, והמועד הזה נקבע כדי לאפשר לעולי הרגל שעלו לירושלים בחג הסוכות לחזור לביתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש יתרונות שיש רב בוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדיוק. אז זו הסיבה שהגמרא, שהתלמוד, אני חושב שבעצם זה כבר במשנה, קובעת את ז' במרחשוון כיום שבו מתחילים בארץ ישראל לבקש על הגשמים, וזו העדות גם למרכזיות של ארץ ישראל בחיי העם היהודי כולו אבל גם ביטוי לרעיון שיש באותה מידה צורך להפגין כבוד כלפי תפוצות העם היהודי ולהמתין שהם יחזרו הביתה לפני שנבקש על הגשמים. אני אזכיר שאתמול בערב נפתח הקונגרס הציוני הל"ט בהשתתפות כל קהילות העם היהודי, ואני מקווה שהבוקר תצא משם בשורה גם של עיצוב הסכם שיהיו חתומים עליו כל הכוחות וכל הזרמים וכל הקהילות, והנה הוכחה שאפשר להגיע גם לסיכומים ואפשר גם לעבוד ביחד. תודה לחבר הכנסת יוסף טייב שהצטרף אלינו, גם הוא מפטרוני סוגיות העלייה כאן בכנסת הזאת. אז הלוואי שהיום הזה, יום העלייה, באמת יאפשר לנו לעבור לעיסוק בעניינים של בניין וצמיחה ותיקון ונחמה, ולא לנושאים שאנחנו עקודים עליהם כבר שנתיים ימים. חברי, חבר הכנסת בליאק, יוזם הדיון, בבקשה. אחריו חבר הכנסת טייב ונצלול למענים. וכמובן, אם אמה של מילנה תרצה להתייחס בפתח הדיון, אז בוודאי. ושוב, תודה שבאת, מעריכים את זה מאוד. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, חבר הכנסת קריב, אני כמובן מצטרף לדבריך לכל החלקים. אני רק אציין שיום העלייה בכנסת יצוין בשבוע הבא ב-4 בנובמבר, גם בישיבה המיוחדת במליאה וגם בוועדות, אז עוד נכונו לנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חודש העלייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חודש העלייה. אני רוצה להודות לך וגם לצוות הוועדה, לשלומית, על הדיון הזה. אתמול גם קיימנו דיון על הונאות טלפוניות. והייחודיות של הוועדה הזאת שאנחנו לא עוזבים את הנושאים, אנחנו עושים ישיבות מעקב ויש לזה ערך. אנחנו רואים את הערך המוסף של הדיונים האלה, ובאמת גם בכוחות שלנו כפיקוח פרלמנטרי מצליחים לקדם דברים. אני שוב רוצה להודות גם לאלינה שפעם אחר פעם מוצאת כוחות להגיע ולהשמיע ולהעלות את הנושא החשוב הזה על סדר-היום למרות הטרגדיה המשפחתית. אנחנו שוב משתתפים בצערך. אני גם רוצה לעדכן שלפני, כמדומני, שלושה שבועות, ביקרתי את קמילה באסף הרופא, שמחתי לראות שיפור מסוים במצבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה גם להודות לך בשם הוועדה על הביקור הזה, ראינו גם עדות ברשתות. זה חשוב מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו שתי סוגיות, הייתה ונשארת כנראה סוגיית הסדרת המעמד והביטוח וההעברה לשיקום. ובהקשר הזה לפני שבועיים פניתי לנשיא המדינה, ליצחק בוז'י הרצוג, וביקשתי לסייע מטעמים הומניטריים בנושא של ההעברה לשיקום ולפני שבוע קמילה הועברה לשיקום לבית חולים פורייה בטבריה. אני גם מתכוון לבקר אותה בשבוע-שבועיים הקרובים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוקם שם ממש לאחרונה מערך שיקום חדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון ודיברתי עם המשפחה, בשלב הזה הם מרוצים והיא מתחילה בשיקום. ברור לנו שנושא השיקום כרגע הוא קריטי לכל תהליך ההחלמה ואני מאוד שמח ואני רוצה להודות גם לנשיא המדינה וגם למחלקת פניות ציבור של בית הנשיא שהם באמת חזרו אליי אחרי 10 דקות וחזרו למשפחה אחרי שעתיים והצלחנו לקדם את הנושא, ואני מאוד מודה לבית הנשיא על כך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבר הכנסת טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בקצרה אדוני. קודם כול אני שמח שאני יכול להשתתף סוף סוף בדיוני הוועדה, לאור ההתפטרות שלי מוועדת החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש חלון הזדמנות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חלון הזדמנות שנותן לי את ההזדמנות לבוא ולהגן על זכויות העולים. אני מצטרף גם לברכות שלך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מזמין אותך, בשבוע הבא אנחנו בדיון על יחסי ישראל והקהילות הלא אורתודוקסיות ברחבי העולם, אני אשמח שתבוא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי יודע מה יהיה עד יום שלישי הבא? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הדברים אכן נרשמו, ובעזרת השם אשתתף גם שם. אני רוצה גם להשתתף לברכות על פתיחת הקונגרס הציוני העולמי הל"ט. אני חושב שמה שקרה שם הלילה בחתימות על ההסכם, כמו שאמרת, הוא אמירה אמיתית. ויכול להיות שיכול להיות שבאמת סוף-סוף אנחנו נתחיל להבין מיהדות התפוצות איך אנחנו צריכים פה להתנהל, ואני מקווה שנלמד מהם עוד הרבה דברים. אני רוצה להתייחס לנושא עצמו, כל המענים שניתנו או יינתנו בעתיד הם טובים ומבורכים, אם זה במערכת החינוך ואם זה במערכת הציבורית הבריאותית. בסוף, לפני שאני אגע בנקודות הספציפיות של חוסר בכוח אדם, אם זה פסיכיאטר כשבסוף כשאתה בא לטפל במישהו הראוי ביותר זה לטפל בו בשפת האם שלו, לא משנה כמה שנים הוא בארץ – זו שפת האם. והדברים הרגשיים יוצאים יותר טוב כשמדברים בשפת האם. לכן אני פניתי גם ליו"ר ועדת הבריאות, חבר הכנסת משריקי, קיימנו מספר נושאים בנושא הזה של הכרת תארים של פסיכולוגים שמגיעים מחו"ל ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מכניסים אותם לתוך המערכת בצורה מאסיבית יותר. אבל אני רוצה לגעת בנקודות, ועם זה אני אסיים. אני חושב, וברשותך ולדימיר ואדוני יושב-הראש, שאנחנו צריכים להיות דוגמה. וכל עוד פה בבניין הזה חבר כנסת או כל אדם יפנה לעולה בצורה מזלזלת או ירשה לעצמו לפנות לחבר כנסת כזה או אחר, כמו שקרה בשבוע שעבר ואני רצתי מהלשכה למליאה בשביל לבוא ולחזק אותך כי אני חושב שדברים שנאמרים על עולים לא ראויים שייאמרו כאן, ואני אומר את זה למרות הידידות ואהבת הנפש שיש לי כלפי השר דודי אמסלם. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד איך לדבר אחד כלפי השני. ואני אומר את זה כחבר קואליציה. כשאנחנו נלמד לעשות את זה, ברור לי שהחברה הישראלית כולה תדע לקלוט, לחבר ולהכניס את העולים לתוך החברה הישראלית. ואני חושב שזה המסר העיקרי שצריך לצאת בסוף מהדיון הזה. כל הפתרונות שאנחנו ניתן מסביב, אם אנחנו לא נביא את הדוגמה, שום דבר לא ירד לשטח. בבקשה, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. מכובדיי, ברשותכם, אם אלינה רוצה לומר דברים בהתחלה. << אורח >> אלינה בובקובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה הרוסית). << אורח >> לריסה יעל טרושנין: << אורח >> (מתרגמת את דברי אלינה בובקובה לעברית): אין כוח אדם, התורים מאוד רחוקים. אם זה לפסיכיאטרים, אם זה לפסיכולוגים. ובבתי הספר אין הכשרה באמת לאנשי חינוך שהם יכולים לזהות מצוקה אצל הילדים. אני יכולה להוסיף מהצד שלי, אני אמא לשלושה ואני רואה מה קורה: הרבה פעמים בבתי הספר אוסרים על הילדים לדבר בשפת האם, שזה גם משפיע מאוד עליהם. דורשים מהם מעבר, אם זה חוסר שפה במקצועות אחרים, דורשים מהם מעבר והציונים יורדים וגם המוטיבציה של הילדים יורדת. << אורח >> אלינה בובקובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה הרוסית). << אורח >> לריסה יעל טרושנין: << אורח >> (מתרגמת את דברי אלינה בובקובה לעברית): אנחנו התחלנו לבנות עמותה, עזרה לילדים עולים. אם זה חוגים – היום החוגים עולים הרבה כסף ואין להורים את האפשרות הזאת לשלם. הורים מתנדבים – אני יודעת ששמעתי שברמת גן העירייה בנתה איזשהו מיזם עם הורים מתנדבים, זה נקרא הורים ערים בלילה, שהם הולכים ומפקחים ומסתובבים. אני רוצה גם בעניין הזה להוסיף, אחרי המסגרת החינוכית. חוץ מכשהבעיה של הילדים שמתחילה, כשיש להם איזושהי בעיה, ההתנהגות שלהם מתפרשת כהתנהגות בעייתית. מסמנים אותם באיקס אדום במקום לבדוק מה הבעיה, שזו גם הכשרה של אנשי חינוך. אחרי המסגרת החינוכית הם מוצאים את עצמם בחוץ, אם זה סמים, סמים שנגישים בקיוסקים. אני אישית הגשתי תלונות במשטרה, התיק נסגר, לא עבר לעירייה. הקיוסק לא קיבל קנס, לא נסגר. יש לי וידאו ויש לי הכול. לא עוזרים לנו, אנחנו רוצים אבל לא עוזרים לנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אלינה. אני רוצה לעבור לממשלה. אני חושב שהדברים שאנחנו שומעים – ברור לנו שמדובר פה מעבר לאירוע נקודתי. אנחנו נצטרך לראות וביחד עם חבר הכנסת בליאק נעשה גם מחשבה שלנו איך אנחנו מייעלים את הטיפול בנושא הזה. אבל אין ספק שיש פה אוכלוסייה גדולה של צעירים, בדגש על גילאי תיכון, שנופלים בין הכיסאות, וזה קורה בעיקר במקומות שבהם יש ריכוז או שיעור גבוה של עולים. אבל בגלל שיש שם שיעור גבוה של עולים בבתי ספר וברשויות מקומיות, אפשר גם לצפות שהמדינה תתפור בעבור אותן רשויות איזשהו מסלול מיוחד שתופר בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי, שירותי רווחה, שירותי בריאות. אני ברשותכם כן רוצה לפנות קודם כול למשרד הבריאות. מי איתנו? יונתן. אני רוצה לפנות קודם למשרד הבריאות כי אני רוצה לצאת מתוך האירוע עצמו. מכיוון שאנחנו כבר בדיון השני ואנחנו רוצים להתקדם לעבר פתרונות אז אני אבקש לקבל עדכון על נושא הוועדה הפנים משרדית. אני כבר אומר מראש שהאירוע הזה מבחינתנו הוא לא אירוע שכל כולו מתנהל בתוך מערכת הבריאות ולכן מבחינתנו אנחנו דוחים את התשובה שאתם נתתם לגבי הקמת צוות בין-משרדי, התשובה הזאת לא מקובלת עלינו. מקובל עלינו שמשרד הבריאות יקים ועדה פנימית ויבדוק את ההקשר של מערכת הבריאות. אבל אחרי הוועדה הזו, הוועדה עומדת על כך שיוקם צוות בין-משרדי שמשרד הבריאות יהיה חלק ממנו, שיעסוק בשאלת התפרים בין המערכות. כי מה שקרה כאן זה בראש ובראשונה נפילה בין הכיסאות בקו התפר המאוד עדין של השחרור מבית החולים, היעדר קליטה מספקת על ידי מערכת הרווחה והחינוך. אני לא גוזר כרגע שום מסקנה, בסדר? בשביל זה אנחנו רוצים ועדה. אבל אני מודיע מראש שהעמדה של משרד הבריאות שהוא לא מוכן ללכת כאן לצוות בדיקה רב משרדי או רב מערכתי – לא מקובלת על הוועדה ואנחנו נעמוד על זה שיתקיים פה תהליך רב משרדי וכתוצאה מהדיון הזה אנחנו גם נראה למי אנחנו פונים, האם אנחנו פונים למשרד הרווחה שירכז את זה או למשרד ראש הממשלה? אבל יהיה כאן צוות בין-משרדי. זה דבר אחד. דבר שני, ביקשנו נתונים שבעינינו הם נתונים בסיסיים כדי לדעת אילו מענים נותנים. למשל, כמה ילדים שמטופלים היום על ידי מערך בריאות הנפש הם גם עולים? זה א' ב' כדי לעסוק בתופעה. לא קיבלנו תשובה, אנחנו נעמוד על הצלבת הנתונים בין משרד העלייה והקליטה לבין משרד הבריאות כדי שנתחיל לראות אם יש כאן, זה גם אומר משהו. אני רוצה לומר עוד פעם, אנחנו מכירים את ההסדרים הכלליים, אנחנו יודעים מה ההסדר עם קופת חולים לאומית, לא ביקשנו פרטים על ההסדר עם קופת חולים לאומית. באנו עם מקרה פרטני של נערה שנפצעה, נפצעה קשות כדרך אגב בגלל – נקרא לזה – רשלנות תורמת של רשויות שלטוניות. המקום לא היה סגור למרות התרעות חוזרות ונשנות. אז אני לא צריך שמשרד הבריאות יודיע לנו שיש הסדר עם קופת חולים לאומית ואם הילדה עומדת בתנאי ההסדר הזה אז היא תקבל. היא לא עומדת, הרי על זה כל הדיון. ולכן אנחנו מבחינתנו לא קיבלנו תשובה ממשרד הבריאות מה אתם מציעים לעשות במקרה הזה? אנחנו את המקרה הזה צריכים לפתור. אי אפשר שהם יוותרו כאן. מה המשפחה הזאת אמורה לצבור 1.5 מיליון שקלים לבית חולים פורייה בסוף תקופת האשפוז? צריך ללכת למשפחה ולומר להם תגישו עכשיו תביעה נגד עיריית ראשון לציון ונגד משרד הבריאות ונגד משרד העלייה והקליטה כדי להתחיל להעיר את המערכת? כאילו, מה אתם אומרים לילדה הזאת? ברגע מסוים יאמרו לה: תצאי משיקום מבית החולים פורייה כי אין מי שיממן את זה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין הסדר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני אומר עוד פעם, אנחנו לא נרפה מהשאלה. אם צריך תיקון תקנות אז תתקנו תקנות. הילדה לומדת במערכת החינוך. האם יכול להיות שילד ילמד במערכת החינוך, אבל כשהוא נופל מגג מערכת הבריאות לא תטפל בו? יונתן, בבקשה. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> כמו שגם עדכנו את הוועדה, קמה ועדת בדיקה של המשרד לנושא, מעבר לבדיקה הראשונית שכמובן נערכה סמוך לאירוע. בוועדה הזאת חברים שני פסיכיאטרים בכירים וגם עובדת סוציאלית בכירה שאחראית על כל התחום של בריאות הנפש במחלקה לעבודה סוציאלית במשרד. הוועדה תבדוק את הדברים, את כל החומרים, את כל מה שקרה שם ותגיש את כל המסקנות שלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הדד-ליין ששמה לעצמה הוועדה? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> זה תהליך שיכול לקחת מספר חודשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חודשים? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> כן. אני לא יודע לומר כרגע דד-ליין ספציפי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל היא כבר התחילה לעבוד? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> הוועדה קמה, כן. יש כתב מינוי בחוץ. האנשים מכירים שהם חלק מהצוות הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל בין זה שהאנשים מכירים לבין זה שהוועדה התחילה לעבוד. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני לא חושב שעד עכשיו התרחש דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר שלושה חודשים אחרי האירוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לקבל את כתב המינוי - - << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אין בעיה, נעביר אותו לוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - ואת שמות האנשים, ואני מבקש שמנכ"ל משרד הבריאות או ראש מערך בריאות הנפש יקצוב זמן ויאמר לנו. כמה חודשים זה לא טוב לוועדה, הוועדה מכבדת את התהליכים הפנימיים במשרד הבריאות אבל אנחנו רוצים לדעת. ועדה שממנים קובעים לה בכתב המינוי: תגישי בבקשה את המסקנות עד ה-1 בינואר 2026. בסדר, אז נמתין ל-1 בינואר. אני רוצה לדעת מתי התבקשו ואני רוצה לראות מה המנדט של הוועדה. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> בסדר גמור. בנוגע לאמירה על הבדיקה הבין-משרדית וכו'. ככל שאני מבין, המשרד קודם כול רוצה לבדוק, בסוף זאת מערכת של המשרד ולכן הוקמה ועדת בדיקה שהיא של המשרד. אין לנו איזושהי התנגדות, להיפך, יש צוות שכבר קיים לדעתי כבר שנתיים אפילו יותר, בין משרד הבריאות לבין משרד הרווחה, על שלל סוגיות. בתוך הצוות הזה יש צוות ספציפי שעוסק בסוגיות שקשורות בבריאות הנפש בממשק שבין בריאות לרווחה ועסק לאחרונה גם ספציפית במקרים של ילדים ומעבר בין מסגרות אשפוזיות לבין מסגרות פנימייתיות של משרד הרווחה. האמירה היא לא שהמשרד מתנגד לאיזושהי שותפות בין-משרדית, להיפך, שותפות כזאת כבר קיימת והסוגיות האלו נידונות ובהחלט אפשר להידרש גם לסוגיות של ילדי עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יונתן, אבל תראה, שנייה. טוב שאתם פועלים, אבל יש פה סוגיה שקשורה 100% למשרד הבריאות. זו הסוגייה של ההתנהלות בתוך המוסד לבריאות הנפש באותו בית חולים. האם השחרור נעשה מוקדם מידי, האם האמא ביקשה אל תשחררו אבל היא שוחררה? האם היה נכון לשחרר את הנערה בבוקר תשעה באב כשאתם יודעים שהרשויות המקומיות מושבתות באותו היום? כל זה סוגיות שלכם, בסדר? אבל יש פה גם דבר שחייבים לבחון אותו ביחד עם עיריית ראשון לציון, עם משרד החינוך ועם משרד הרווחה. אז מה אתם מציעים? הרי בינתיים יש ילדים עולים ולא עולים שמאושפזים במחלקות נוער בבתי חולים פסיכיאטרים. הם משוחררים ואולי בגלל שלא הסקנו מסקנות מהממשק בין הרשויות גם הם יוצאים החוצה למציאות. למה זה צריך להיות טורי? השאלה שלי פשוטה ואני שואל פה את כולם: האם התקיימה הפקת לקחים מהאירוע הנורא הזה בהקשר של התפר בין כל הרשויות? השחרור היה בתשעה באב, זה בתוך החופש הגדול, אין בית ספר. זה מה שאני מנסה להבין. עכשיו, אם תאמר לי שהייתה ישיבה של הפקת לקחים ראשונית בנושא הזה – נגמור את הוועדה הזאת ונראה אם צריך עוד ועדה. הייתה הפקת לקחים על התפר בין עיריית ראשון לציון למשרד הבריאות? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> הייתה בדיקה ראשונית של האירוע, כמו שציינת יש הרבה שאלות שעולות, אבל לא ברור עדיין כרגע מהן התשובות ואנחנו גם כן לא רוצים למהר ולקפוץ למסקנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבדיקה הראשונית העלתה ממצאים מסוימים? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> כן ואני לא יכול לפרט אותם כאן, דווקא מפני שקמה ועדת בדיקה לנושא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התשובות האלה לא מתאימות. אתם רוצים שאני אעשה דיון חסוי בעוד שבועיים ואתם תציגו את המסקנות של הבדיקה הראשונית בדיון חסוי? אז נעשה. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> יכול להיות, אני יכול להציג ולהסביר לך מה שאני מבין. אני באמת חושב שאם אתה ממנה ועדה שהיא חיצונית לצוות שהיה שם באירוע, שתבדוק את העניינים לעומק. אז להתחיל לפרסם ולדון לפני שהיא יושבת על ממצאים ראשונים שעלו ולהתחיל בסוף כן לקפוץ למסקנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי היא אמורה לשבת? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אין לי תאריך שאני יכול להגיד לך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז זה לא מקובל עלינו, יונתן. אתם מתכוננים לקראת הדיון, אתם יודעים ששאלות תעלינה, אז אני מצפה ממנכ"ל משרד הבריאות או מראש מערך בריאות הנפש לדעת שאתה מגיע לכאן לוועדה והוא צריך לתת תשובות. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> הם יודעים ואלו התשובות. ביררנו את הדברים האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז התשובות לא מקובלות. אין פה עניין של כעס, כמובן, כלפיך. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התשובות לא מקובלות. ייצא היום מכתב למנכ"ל משרד הבריאות שאומר שהתשובה לא מקובלת. עברו שלושה חודשים מהאירוע הטרגי, מתי? כמה עוד ילדים משוחררים בינתיים מבלי לסגור את התפר למול העירייה שמטפלת בהם והמוסד החינוכי שמטפל בהם? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> תסלח לי, אני רוצה לומר משהו בתור עובד סוציאלי ולא בתור עובד משרד הבריאות. יש פה אירוע שהוא בהחלט אירוע חמור, אבל כשאתה אומר כרגע מתי נסגור את התפר אתה יוצא מנקודת הנחה שיש תפר לא פתור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה מסכים איתי שהיה תפר פרום בעניין הזה? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני מסכים שהיה פה אירוע שהתוצאה שלו היא חמורה וצריך לבדוק אותה לעומק. אני לא מסכים לומר כמסקנה מזה שיש תפר פתוח ושאנשים לא עושים את עבודתם כהלכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שאמרנו, יונתן. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> זה מה שמשתמע. יש תפר לא פתור – זאת מסקנה. אני לא בטוח שהוא באמת כזה. אנשים בודקים את האירוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יונתן, סליחה. התפקיד שלך כאן הוא לתת לנו שיקוף מצב קיים. אז אני לא אומר שקיים תפר פרום, אתה יודע לומר לי היום שאין תפר פרום? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני יודע לומר היום, כמו שגם אמרתי בדיון הקודם, שבכל מקרה שבו מגיע למערך בריאות הנפש, אם זה במרפאה ואם זה במחלקה ילד שהוא ילד עולה או ילד שיש לו מצבי סיכון שונים, הדבר הזה נלקח בחשבון. אני יודע שהצוותים בשטח, במרפאות, בבתי החולים, במחלקות ובכל מקום, יודעים שחלק מהעבודה שלהם כשמטפלים בילד זה טיפול מערכתי גם בקשר עם המערכות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ילד שמגיע, משרד הבריאות יודע אם הוא עולה או לא? משרד הבריאות יודע אם הוא עולה או לא כשהוא מתחיל לטפל בו? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני כמשרד לא יודע. אני כמטפל שפוגש ילד שאין לו מושג מי הוא, עושה לו עכשיו אינטק, וחלק מהאינטק זה להבין מה תולדות חייו והנסיבות שבהן הוא חי, ולשאול את הילד האם הוא עלה לארץ לאחרונה או שההורים שלו עלו זו שאלה בסיסית שנשאלת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יונתן, אני אשאל אותך שאלה אחרת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה אומר שלמשרד הבריאות אמור להיות DATA של מספר התלמידים שמקבלים? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> לא, יש הבדל בין זה שמטפל פוגש ילד ומתחקר אותו. לא כל המידע נמצא אצל המשרד. יש לי מידע חלקי אודות ילדים מאושפזים שהם עולים, מידע על ילדים שמטופלים בכלל המרפאות אין לנו כרגע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, יונתן, שאלה אחרת. כל אחד עושה את עבודתו. אני מניח שפסיכיאטר שפוגש נער שואל אותו על הרקע המשפחתי. אנחנו בדיון אחר, אתה יודע לומר לי האם יש היום נוהל מסודר לגבי שחרור קטינים ממוסדות אשפוז פסיכיאטריים? לגבי עם מי המשרד מחויב ליצור קשר במערכת הרווחה, במערכת החינוך אם הילד הוא חלק ממערכת החינוך? או שתאמר לי שאסור מבחינה משפטית לומר את זה, אתה יודע לתת לי תשובה? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני לא יודע אם קיים נוהל, אני יכול לבדוק. אני יודע שחלק מהעבודה המקצועית, בסיסית, כשאתה מטפל בילד זה לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, יונתן. אבל אני רוצה לומר לך שעם זה אתם הייתם אמורים לבוא. השאלות נשאלו, ואני אחזור ואומר שלדיון הבא אני מבקש לקבל. ולדיון הבא אנחנו נזמין או את מנכ"ל משרד הבריאות או את ראש מערך בריאות הנפש שיבואו ויציגו את הנהלים. הוועדה מעוניינת לדעת מה תרשים הזרימה למקרים דומים למקרה הקשה שעסקנו בו וזו הדרך לדעת אם יש פה תפר פרום או לא. עכשיו, אנחנו לא קובעים שום ממצאים, אנחנו מחכים לכם, אנחנו רק מצפים ששלושה חודשים אחרי אירוע כל-כך טרגי תהיה מסקנה. עכשיו, אני ציינתי כאן, לי היה אירוע במעגלים המאוד קרובים אליי של פטירת מטופל במוסד אשפוז פסיכיאטרי. נתקלנו בדיוק באותה תרבות. אי אפשר לדעת אם הוקמה ועדת בדיקה, לא יודעים מה המסקנות שלה, לא יודעים איזה נהלים חודדו. בונים על זה שההורים השכולים מרוסקים מידי מכדי להמשיך לטפל בעניין. פה יש לנו דוגמה אחרת. אבל אני אומר לך שהמקרה הזה הוא כבר מקרה שני שאני מכיר לגבי מוסד פסיכיאטרי ספציפי שבו קורה אירוע טרגי, ואי אפשר לדעת ממשרד הבריאות האם היה תהליך מסודר של מסקנות, מה המסקנות ומה הלקחים. לכן, אם צריך להביא לפה את מנכ"ל משרד הבריאות או את ראש מערך בריאות הנפש שיאמרו מה הנהלים. יש ממשרד הבריאות נהלים? אני מבקש לדעת בהקדם האם יש נהלים מיוחדים לגבי שחרור קטינים מאשפוז פסיכיאטרי בכל מה שנוגע לחיבור לרשויות הרווחה והחינוך? האם זה התפקיד של ההורים? זאת אומרת אומרים קח את הילד, עכשיו אתה תשחק מול מערכת הרווחה ומול מערכת הבריאות, אנחנו סיימנו את האשפוז ובזה סיימנו את האירוע. ואם כן, מה אומרים להורים? איזה מידע נותנים להורים? ההורים מקבלים סיכום שמאפשר להם ללכת ליועץ החינוכי בבית הספר ושתהיה חפיפה? היועץ החינוכי בבית הספר יכול להרים טלפון למטפל בבית החולים הפסיכיאטרי ולשאול שאלות? אז מה רוצים? אז הכול תלוי בהורים? ואם יש שם בעיה בתוך המשפחה? אני לא אומר את זה כביקורת חריפה. אני גם יודע מה קורה היום במערך בריאות הנפש, אתמול היינו פה בדיון על חיילים עולים, הכול ברור לי. אני רק בא ואומר שאנחנו מבחינתנו לא מזהים התקדמות במשרד הבריאות בהפקת לקחים מן האירוע. בואו תשכנעו אותנו בעוד שבועיים או שלושה שנעשה דיון המשך, שזה המצב. וכאמור, אנחנו נבקש שיגיע לכאן ראש מערך בריאות הנפש ויתייחס לסוגיית הנהלים. זה מה שמעניין אותנו, אנחנו מתעניינים בנהלים. תשובה לגבי חברתה קמילה? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני לא הצלחתי עד למועד הדיון לקבל פרטים בנוגע ספציפית למקרה שלה. זה גם משהו שהוא מחוץ לתחום של אגף בריאות הנפש. אין לי אלא להתנצל, אני יודע שאולי התשובה שהוועדה קיבלה היא לא מספקת, אבל זה מה שיש לי כרגע להגיד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אנחנו נוציא גם פה למנכ"ל משרד הבריאות שאנחנו מבקשים לקבל תשובה. אני גם פה אומר רגע למשרד החינוך שכל תלמיד במדינת ישראל מבוטח, אנחנו משלמים תשלומי הורים בשביל ביטוח. הרי הביטוח הזה גם חל על מה שקורה מחוץ לבית הספר, זה כל הרעיון, נכון? אז אני לא מצליח להבין את התפר, היא תלמידה במערכת החינוך הממלכתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול רק משפט? מכיוון שהייתי ושוחחתי ואני די מעורה בפרטים. קודם כול כן יש בעיה עם הסדרת המעמד גם של האמא וגם של הילדה. המשפחה עשתה גם גיוס המונים. חלק מהחוב ניתן לכסות על ידי הגיוס, כמובן לא כל החוב, גם באסף הרופא. אני לא יודע כמה עולה יום אשפוז בפורייה היום. אבל זה הכול באוויר כרגע, אין פתרון בנושא הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המשפחה פנתה לוועדה ההומניטרית במשרד הפנים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע האם הביטוח שחל על התלמידה הוא תקף או לא תקף? באיזה חלק הוא תקף? מה הוא מכסה? בסופו של דבר, מה הפתרון? בסוף מדובר בילדה שלמדה במערכת החינוך הישראלית, לא יכול להיות שכל משרדי הממשלה יתעלמו מהאירוע הזה, בסוף אנחנו חייבים להגיע לאיזשהו פתרון, אנחנו שלושה חודשים אחרי האירוע. כל יום פה הוא קריטי לשיקום הילדה. אז בוא נגיד למשפחה, או שאנחנו אומרים להם שאין מה לעשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מאיפה המשפחה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשפחה מראשון לציון. עכשיו, גם עצם העובדה שהעבירו אותם לפורייה גם זה יוצר סוג של בעיה, אבל מילא, לפחות כן הצלחנו להעביר אותה לשיקום. אבל בסוף צריך להגיע לאיזשהו פתרון ואני גם לא מצליח לקבל שום תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אני רוצה לבקש בעניין הזה שני דברים. חבר הכנסת בליאק שעומד עם המשפחה, אני מציע שתבדוק איתם אם הם רוצים את הסיוע שלנו למול הוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין וההגירה, ואני מציע שנטפל בזה כולנו ביחד, אפילו מעמד זמני, יש גם מעמד זמני, ובוא נראה מה קורה אחרי. הרי ברור שמדינת ישראל לא תבקש מילדה שבתוך תהליכי שיקום לצאת מהמדינה. אז את זה אתה תבדוק, אלו עניינים של צנעת הפרט. אני כן מבקש להבין ממשרד החינוך, גם אם זה יהיה לדיון הבא, מה ההסדר הביטוחי לגבי תלמידים שנקלטים רשמית במערכת אבל אין להם מעמד אזרחי מוסדר בעקבות מעמד הורים? יש פה איזשהו לימבו שצריך לבדוק אותו. אני מניח שהילדים בתוך ההסדר הביטוחי הכללי, בסדר? אז את זה אני מבקש שנביא לדיון הבא. יונתן, אנחנו נמשיך לעסוק בעניין הזה. אני מבקש שיצאו שאלות מסודרות. אני כן מבקש שתחזור לגורמים אצלכם ותגידו להם בוא נוותר רגע על המילה צוות ועדה, אנחנו מבקשים שתתבצע בדיקה עד הישיבה הבאה במערך בריאות הנפש, לגבי הסוגייה הזאת של העברת המקל במצב של שחרור. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> יש פה נוהל, אני מוצא אותו תוך כדי, אז יש נוהל מסודר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז תעבירו לנו אותו. אני מניח שמדובר במסגרות חוץ ביתיות אז זה ברור כי המסגרת החוץ ביתית היא האפוטרופוס של הילד, אז מעבירים. אבל מה קורה כשהילד חוזר למשפחה? אבל עדיין צריך לסגור מעגל מול הרווחה ומול משרד החינוך. מה היה קורה באמצע שנת לימודים? אז למחרת היא הייתה חוזרת לבית הספר בלי שהשפ"ח, בלי שאף אחד יודע, בלי שהמחנכת שלה מקבלת איזשהו תדריך איך צריך לקלוט אותה? אי אפשר להשאיר את הדברים האלה. מורה מחנכת בישראל, מוכשרת ככל שתהיה, לא אמורה לדעת איך היא אמורה לקלוט לתוך הכיתה ילדה שיוצאת מאשפוז פסיכיאטרי, נכון? מישהו צריך לעבוד איתה על זה. בשביל זה יש שפ"ח. איפה הדברים מסתנכרנים? ופה אני אומר את זה גם למשרד החינוך, יכול להיות שיש נהלים. אבל אז אנחנו מבקשים להבין, בסדר, שתאמרו לנו שקיימים, הנה המערכת עובדת כך וכך. בואו נעבור ברשותכם למשרד החינוך. נתתם לנו תשובה מפורטת, אנחנו מעריכים אותה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב והמשמעותי הזה. משרד החינוך באמת משתתף בצער האמא והמשפחה כולה. כמו שאתם יודעים וכמו שכתבנו לכם מטעם שפ"י ואגף קליטה ועלייה, אנחנו עוסקים בכל העת ובכלל במתן מענים לקידום תחושת שייכות ומסוגלות של ילדים במערכת החינוך ככלל ובוודאי בתוכניות ייעודיות לתלמידים עולים שהתשתית הבסיסית ניתנת על ידי האגף שטירה מנהלת אותו וקרין גם תציג תכף תוכניות שהן בעצם התשתית על התשתית הכללית של ילדים במדינת ישראל, שמערכת החינוך בעצם מהווה עוגן לרציפות תפקודית לבריאות נפשית של ילדים, שמעבר ללמידה, אנחנו כל הזמן שמים דגש על חיזוק תחושת זהות, שייכות ומסוגלות. זה מאוד חשוב לי להדגיש את זה, כי בעצם מענים רגשיים, בטח שניתנים על ידי שפ"י, נבנים בסיס על בסיס. כמובן כאשר אנחנו רואים את המבוגר המשמעותי שהם המחנכים ואנשי החינוך וכמובן ההורים כדמויות הראשיות כלקוחות המרכזיים שלנו לקדם ולטפח ולתת להם תחושת מסוגלות וכלים. כמו שאנחנו פה באים להציג את הדברים נכוחה, אנחנו נמשיך לדייק את המענים שצריך לתת ולהתאים לכלל העולים, ואם כרגע יש לנו התבוננות על עולים מאוקראינה, גם נוכח המלחמה שבאוקראינה שהגיעה והייתה גם, כמו שאתם יודעים ומעריכים, השילוב הזה בין פליטים ממלחמה לתוך מצבי מלחמה במדינת ישראל, יש לכל זה כמובן גם השלכות על מצבם של ילדים והורים ועל מצב הסיכון. אנחנו מודעים לזה, וכל העת אנחנו מנסים להמשיך לדייק ולטייב את המענים. מעל התשתית הזאת גם של המענים של כלל מערכות החינוך וגם של האגף שקרין תכף תציג, חשוב לי להגיד שאנחנו עוסקים כל העת איך אנחנו נותנים יותר ויותר כלים ותחושת מסוגלות גם למורים ולגננות יכולת לאותת איתותי מצוקה וגם לסייע לילדים, שני דברים, אחד, לדעת לפנות לעזרה וגם להושיט יד לעזרה. כי אנחנו יודעים שכמה שנרצה כמבוגרים לאתר ילדים ואיתותי מצוקה, לפעמים בני הנוער עצמם, ילדים, הם אלו שיכולים יותר לסייע. ולכן התפקיד שלנו כמשרד זה גם להנחיל בקרב ילדים את היכולת שלהם גם לדעת למי לפנות לעזרה, לבקש עזרה, וגם את ההבחנה בין הלשנה לבין עזרה. את כל התהליכים האלה אנחנו עושים במסגרת תוכניות של הייעוץ בתוך בתי הספר, ביחד עם סגל ההוראה, וכמובן השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. כאשר ישנם איתותי מצוקה של ילדים, בין אם אותרו על ידי המורים, ההורים או התלמידים, נעשה קודם כול בירור ראשוני גם עם הילד, קוראים להורים, מעדכנים אותם, מבינים מה ההיסטוריה המשפחתית, מה קורה עכשיו, ובשיקול דעת יש החלטה מה רמת המסוכנות והפניה להערכת סיכון בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. בממוצע נערכים כ-3,000 מערכות סיכון מדי שנה על ידי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. שכן אני יכולה להגיד שהתוכנית הלאומית למניעת אובדנות ודיכאון, אם יש משהו שעובד מאוד יפה זה ההתבוננות על הרצף הזה בין חינוך לבריאות, שילד היום לא צריך לרוץ למיון או למצוא תור בקופות החולים להערכת סיכון לאובדנות. זה נעשה ברוב השירותים הפסיכולוגים בארץ באופן מידי וזמין, אלא אם יש לנו סיכון ברמה בינונית וגבוהה. זאת אומרת, אנחנו כן עושים את ההבחנה בין ילד ברמת סיכון נמוכה עד בינונית לבין בינונית וגבוהה כדי להבין מתי זה משהו שנשאר יותר בקהילה הקרובה ובשירותים הפסיכולוגים החינוכיים ומתי אנחנו צריכים לערב את הבריאות ואת המערך הפסיכיאטרי וכו'. זה איזשהו רצף של תוכנית מאוד סדורה שאנחנו כמובן כל העת מהדקים אותה ובודקים אותה וגם לשולחננו התחלנו את הדיוק הזה. אנחנו יודעים שעלייה זה אחד מגורמי הסיכון, זה ברור לכולם. גם בהכשרות למורים וליועצים ולפסיכולוגים זה דבר שניתן. בעצם ברבע הראשון של כל שנה בכל בית ספר יש הנחיה מחודשת ותזכורת למורים על איתותי מצוקה של ילדים, והנושא הזה של עולים נמסר כאחד מגורמי הסיכון לקחת אותם בחשבון. אנחנו נמשיך ונדייק גם את האיתור של זה, וגם את המענים של זה וההבנה והבחינה של התוכנית הזאת נוכח האירוע הטרגי ובכלל. אנחנו ממשיכים לקדם את תוכנית "בוחרים בחיים" בקרב כיתות ט', להרחיב אותה. ציינו את זה, אם השנה היינו ב-1,800 כיתות ט', לשנה הזאת מיועדים 3,000 כיתות ט'. וגם אנחנו מדברים שזאת התוכנית, בוחרים בחיים, אבל זה לא סותר את העבודה עם כלל המורים במערכת החינוך והתלמידים, כמו שאמרתי, לפניה לעזרה, וגם לנתינת עזרה וחיזוק השייכות והמסוגלות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, מיכל. נשמע את קרין, ואז יש לי כמה שאלות שאני רוצה לשאול את משרד החינוך. קרין, בבקשה. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> אני מייצגת את אגף כיתת תלמידים עולים ואני רוצה לענות למתורגמנית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפני, יש לך את הנתון של כמות תלמידים עולים במערכת? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> בטח, 48,000 בערך, מגן עד י"ב. עד עשר שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הגדרה מדינתית. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> לגבי האמירה שלך שאסור לילדים לדבר בשפת האם: יכול להיות שיש מקרים נקודתיים אבל זו לא המדיניות של המשרד. יש לנו מסמכים, יש לנו חוזרי מנכ"ל, יש לנו הוראות באותיות מאוד גדולות שאסור לאסור על תלמידים לדבר בשפת האם. אם יש מקרה נקודתי, אנחנו נשמח לטפל בזה אבל זו לא המדיניות של המשרד בכלל. << אורח >> לריסה יעל טרושנין: << אורח >> זה לא בבית ספר אחד בראשון לציון, אני מכירה הרבה בתי ספר. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> אז אנחנו נשמח לטפל בזה, כי זו ממש לא המדיניות. << אורח >> רון טפר: << אורח >> האם יש איסור מפורש לעשות את זה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נדאג שמועצת תלמידים תדבר. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> אני אמרתי שאנחנו מוציאים מסמכים וחוזרים שכתוב שאסור לאסור על הילדים לדבר בשפת האם. אז אנחנו אפילו אומרים שצריך לחזק את שפת האם. אז זו לא מדיניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אומרים באיזה אופן? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> יש מסמך שנקרא שפת הבית שפת בית ספר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מסמך שהוא מה? חוזר מנכ"ל? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> הוא לא חוזר, הוא מסמך שהופץ לכל בתי הספר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מטעם המשרד? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> האגף שלנו והפיקוח להוראת עברית שמדבר על החלק של שפת הבית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בעיקרון יש חוזר מנכ"ל ייעודי לנושא של קליטת תלמידים עולים? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז מאוד כדאי שנסתכל על זה. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> הייתי חייבת להגיב כי זו ממש לא המדיניות של המשרד. אם יש מקרים ספציפיים, נשמח להתייחס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מקרים, אני שומע עליהם לא מעט לצערי. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> ועוד משהו שאת אומרת שאין הכשרה לאנשי חינוך לזהות את המצוקה, אז זה אחד מהלקחים שאנחנו לקחנו על עצמנו, אנחנו כן מנסים להגיע. העולים מפוזרים ליותר מ-6,000 מוסדות חינוך אז אי אפשר להגיע לכולם, אבל זאת המדיניות שלנו שאנחנו מקימים. למשל, עוד לפני שבוע היה ובינר עם 400 משתתפים, עם פסיכולוגית שדיברה על המצוקה של העולים ועל איך לזהות ולמי לפנות ואיך להעצים את התלמיד. זאת אומרת, אנחנו מטפלים בזה, אנחנו לא מצליחים להגיע לכולם, אבל כמדיניות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> קרין, במדינת ישראל כמדינת קליטת עלייה אתם חייבים להכניס לתוך הכשרה של מורים - - << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> נכון, בכל הכשרה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> - - Build in את הנושא הזה של קליטת עלייה. אלו לא מקרים ספציפיים שיש לך ילד אלרגי – לא שאני מזלזל בזה וזה קיים – והם עוברים את ההכשרות על הדברים האלה. זה משהו שהוא צריך להיות א'-ב' בכל הכשרה של מורה. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> בכל הכשרה אפילו פדגוגית של הוראת עברית יש יחידה על הרגשי-חברתי, על מה עובר על התלמיד. את זה אנחנו מכניסים בכל ההכשרות שלנו. ובנוסף, אנחנו עושים ובינרים והכשרות גם בתוכנית שלנו, תוכנית עוגן לחיזוק שייכות ולהעצמת התלמידים למניעת נשירה. אנחנו בהכשרות שלנו מביאים אנשים מתחום נוער בסיכון. זאת אומרת שהם מלמדים את המורים גם לזהות ולתת את המענה הבסיסי, ולהפנות במידה וזה מעבר ליכולת שלהם. אנחנו לא מצליחים להגיע לכולם, אנחנו גם מפיקים לקחים ומנסים לייעל. << אורח >> לריסה יעל טרושנין: << אורח >> זה לא בדיוק ככה, הילדה שלי בת שמונה. אני אמא גרושה, עברתי לא מעט, הילדה ראתה לא מעט ויש לה מצוקה נפשית, אבל המורים החליטו לסמן אותה כילדה בעייתית שצריכה ריטלין. את מבינה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע. יש פה כללים מאוד קפדניים לגבי מקרים פרטניים כי מדובר בקטינים והכול משודר. גם אין לנו הרבה זמן כי אנחנו ב-11:00 חייבים לעצור ועוד מעט ייקבע דיון המשך. אני רוצה לומר לגבי משרד החינוך באמת תודה ונעשים הרבה מאמצים. אנחנו נבקש לדיון הבא לקבל מידע על תוכניות מיוחדות בערים מוטות עליה בהקשר של מערכת החינוך. בסופו של דבר ההתפלגות של העולים היא התפלגות כפי שאנחנו יודעים. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> כן, יש 20 רשויות שקולטות 70%. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אנחנו נבקש להבין מה המערכים הייחודיים במערכי החינוך שבאותן ערים? אנחנו כן נבקש להבין כמה מהפסיכולוגים בשפ"ח הם דוברי רוסית? אם יש לכם פילוח של רוסית, צרפתית, אז אנחנו נבקש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמור להיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נבקש. אני מבקש שתעשו אצלכם בדיקה האם יש נהלים למול מערך בריאות הנפש? אני מבקש להבין את קו התפר, וביקשתי ממשרד הבריאות ואני מבקש גם מכם האם יש נוהל שמסדיר מה קורה כשילד מטופל במסלול במשרד הבריאות? האם יש דיווח למשרד החינוך? האם יש התארגנות של השפ"ח? יש פה גם שאלות של צנעת הפרט. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> בהסכמת הורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אבל בשביל הסכמת הורים אז מישהו צריך לפנות להורים. יש הבדל בין הסכמת הורים לבין יוזמת הורים. יוזמת הורים זה לא הגיוני, זה לא הגיוני שהורה שנפשו סוערת במצב הבריאותי של הילד הוא גם זה שצריך ליזום את הקשר, נכון? הסכמת הורים זה בוודאי, אבל מישהו צריך לפנות אליו. או בבית החולים הפסיכיאטרי העובד הסוציאלי אומר: האם מקובל עליך שאנחנו ניצור קשר עם השפ"ח העירוני לסגור מעגל? צריך להיות נוהל. האם יש נוהל? ואם אין, האם אתם מתכוונים להתקין? משרד העלייה והקליטה בטעות לא נמצא פה היום. לא טעות שלנו, שלומית, טעות שלהם. הכול בסדר. שלום לחבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מחילה, נושא חשוב וחשוב להגיע אפילו לכמה דקות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו רוצים לדעת את נושא המוקד להורים. יש היום מוקדים שמאפשרים, 105 ואחרים, ואנחנו רוצים לדעת לגבי המענה הייעודי להורים עולים. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אז על זה אני יכולה כבר להגיד שכבר כולם קיבלו – ובעקבות האירוע גם חידדנו את זה והעברנו שוב – סמסים לכל ההורים בארץ גם לגבי מוקד הפניות להורים וגם לגבי 105 על האפשרות לקבל מענים בשפות שונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היום בשני המוקדים הללו, מוקד הורים וכו' יש אפשרות לקבל? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מענה בשפות שונות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל באיזו שפה הגיעה ההודעה הראשונית? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני מניחה שזה נשלח מתורגם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר שתעשו בבקשה בדיקה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אבל בעיקרון זה משהו שגם כתבנו את זה במסמך שזה נשלח בהודעת סמס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את זה ראיתי, אבל משרד העלייה והקליטה פתח מוקד ייעודי לחיילים עולים. אני רוצה לדעת, בסופו של דבר יש פה אוכלוסייה שצריכה הנגשה יותר גבוהה של המידע הזה. אני לא אכנס לזה כרגע, אני רק אומר שזה יעלה בדיון הבא כי משרד העלייה והקליטה לא פה, אני רוצה לדעת האם משרד העלייה והקליטה ביחד עם משרד החינוך, מפעילים מוקד ייעודי להורי תלמידים עולים במערכת החינוך? אני חושב שאם יש לנו 50,000 תלמידים עולים במערכת החינוך, צריכה להיות איזושהי כתובת. ויש הבדל ברור בין זה שיש לנו מוקד כללי שאפשר לקבל בו גם מענים בשפות, לבין איזשהו מהלך מיוחד שמשותף לשני המשרדים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המגשרים שיש היום בבתי הספר לא נותנים לדבר הזה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז כן. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> יש לנו מערך מגשרים, מעל 90 מגשרים דוברי שפות. זה מצ'ינג עם הרשויות, שהם גם מוכשרים בנושא רגשי-חברתי, והם גם מסייעים לבתי הספר וגם להורים, הם הכתובת הראשונה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייב להגיד רק בהקשר הזה, אני לא בטוח שהם מוכשרים. אני יודע להגיד שיש וזה דווקא בעיניי עוגן מאוד משמעותי שנמצא בבתי הספר, שהם בעיקר מנגישים את המידע. פחות יש להם יכולות מקצועיות לתת מענה רגשי או מענה לאירועים מורכבים יותר. ולדעתי זו הזדמנות לתת להם טיפה גם איזושהי הערכה, איזשהו מקום, ולתת להם הכשרה מקצועית גם למציאות כזאת של מענה רגשי כזה או אחר. ו-90 בעיניי זה גם מעט מאוד. אנחנו מדברים על 50,000 ו-90 מגשרים לא מספיקים לעניין הזה. אני יודע להגיד את זה מקהילות עולים, גם מחבר העמים, גם מיוצאי אתיופיה ואולי יש עוד קהילות שאני פחות מכיר. ובשניהם המגשרים מאוד משמעותיים וזה דבר מאוד מוגדר, וחבל, ניתן להרחיב על זה הרבה יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נבקש שבדיון הבא תציגו לנו את מערך המגשרים, נבין איפה הם פועלים. אנחנו גם נעסוק בדיון הבא ונבקש סקירה קצת יותר מורחבת על תוכנית עוגן. בסדר? << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> אני מנהלת אותה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לצערי אנחנו מוגבלים בלוחות הזמנים אבל אנחנו נבקש סקירה יותר רחבה על הנושא הזה. אני מבין שזו בעצם התוכנית המרכזית היום של ליווי קבוצתי לעולים. << אורח >> קרין ברדה: << אורח >> יש גם חלק פרטני בתוך התוכנית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אני אומר עוד פעם, זה 2,100 תלמידים בשנה הקרובה. חלק קטן מתוך תלמידים עולים אז אנחנו נבקש לדעת יותר על התוכנית הזאת. משרד הרווחה בבקשה, וורקי. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> הגשנו מענה כנדרש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני יכולה לומר שמבחינתנו בראשון, כמו שהציגו גם במפגש הקודם עם מנהלת המנהל, אז היה הפקת לקחים ביחס למקרה הזה והתכנסה ועדת חירום רב תחומית ברשות לצורך הגברת הסנכרון בין כלל הגורמים ברשות לטיפול בילדים ונערים עולים וצמצום מצבי סיכון ומניעתם ככל שניתן, כמובן. בנוסף, אחד הדברים שאנחנו עושים בעבודה בין-משרדית בין משרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד הבריאות, הוקמה, טרם האירוע נעשית עבודה בין-משרדית והוקמה תת ועדה שעוסקת בכל הנושא של בריאות הנפש בכל מה שקשור לילדים ונוער. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומשרד החינוך הוא לא חלק ממנה? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> משרד החינוך הוא לא חלק עד כמה שאני יודעת אבל אני יכולה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש התייחסות לעניין הזה. אני אומר עוד פעם, כשמדובר על אוכלוסיית ילדים, שחלק גדול מהמענים הנפשיים והפסיכולוגים ניתנים בתוך המסגרת החינוכית על ידי השפ"ח, על ידי היועצים, אז לפחות נראה לי הגיוני שלמשרד החינוך יהיה איזשהו. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש לדעת האם משרד החינוך מעורב בתהליכי ההסדרה הברוכים שאתם עוסקים בהם עכשיו. << דובר_המשך >> וורקי קסאי: << דובר_המשך >> הנוהל הזה גובש, הוא טרם מיושם, צריך לומר, והוא באמת נועד להסדיר איזשהו רצף טיפולי בהקשר של טיפול בילדים ובני נוער ששוהים במסגרות העוגן ובמסגרות פוסט אשפוזיות ובפנימיות, שהמטרה היא באמת לראות שבמעבר יהיה רצף, זאת אומרת מעבר מדלת לדלת, ושיהיה קשר בין הגורמים. אבל אנחנו מדברים כרגע על מסגרות חוץ ביתיות ולא על ילדים בקהילה. אנחנו יכולים להקיש מזה בעתיד על סמך הפיילוט שייערך בהמשך, ללמוד מזה, ולראות איך עושים התאמות גם בהמשך לילדים ששוהים בקהילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני רוצה רגע לומר, פה אנחנו נבקש בדיון הבא התייחסות יותר מפורטת וגם מכתב לפני. אני מניח שרוב הילדים שיוצאים ממסגרות באחריות משרד הבריאות, לא חוזרים למסגרות השמה, הם חוזרים לבתים שלהם. מספרית סביר להניח שזה המצב. אם הם חוזרים למסגרות הביתיות שלהם אז זה אומר שהגורם הרווחתי הרלוונטי הוא הרשות המקומית. אבל זה גם אומר שהמעטפת הטיפולית המרכזית תהיה בבית הספר, ולכן יש לי הרבה מאוד כבוד לפיילוטים, אבל - - -, כן יונתן. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> המערכת הטיפולית המרכזית של מי שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי היא תהיה קודם כול המרפאה לבריאות נפש. היא תהיה בקשר וגם המחלקה בקשר עם גורמי החינוך והרווחה במידת הצורך, אבל יש גם מערכות של בריאות נפש בקהילה במרפאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, אבל בסופו של דבר כשילד חוזר ויוצא מאשפוז יום או מאשפוז מלא, אז הוא בראש ובראשונה חוזר למרחב ביתי ולמרחב בית ספרי. את המרפאה לבריאות הנפש הוא יפגוש פעמיים בשבוע, את המחנכת שלו בכיתה הוא יפגוש בכל יום, ואת ההורים שלו שצריכים ליווי – איתם הוא חי. עוד פעם, אין פה תלונה, אני שמח שאתם מתקדמים. אני רק אומר שהאירוע בראשון לציון מחייב אותנו להזדרז או להאיץ מהלכים לגבי מי שיוצא הביתה. ולכן אני מבקש התייחסות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה ההצעה? להעתיק את זה לתוך בתי הספר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני רוצה התייחסות של מנכ"ל משרד הרווחה, השירותים החברתיים, לגבי לוחות זמנים. אני מבין שאתם מתחילים עם התפר בין בריאות הנפש לבין מסגרות ההשמה – טוב מאוד, תתחילו פיילוט. אבל אני מבקש יותר קונקרטיזציה של מתי אתם מתכוונים לעשות את ההשלמה לגבי החזרה לקהילה. אם אתם רואים שמתחיל פיילוט, תאמרו מתי הפיילוט אמור להסתיים, מה התוכנית? האם תתחילו בתוך חודשיים-שלושה? והדבר השני שאני מבקש עליו תשובה זה לגבי המעורבות של משרד החינוך בתוך התהליכים האלה בכל הנוגע לילדים שחוזרים לבית. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני אבדוק את זה. ולגבי העניין שנשאלנו על הטיפול, אז התייחסנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, פה אני בכוונה. יש ליווי? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> יש ליווי בהתאם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אנחנו גם נבקש ממשרד העלייה והקליטה מכיוון שגם הוא מפעיל מערך סוציאלי ייעודי ממשרד העלייה והקליטה, אני יודע בפירוש בראשון לציון שזה קיים, אז אנחנו גם נבקש מהם תשובות. נמצא איתנו נציג מועצת תלמידים ארצית, בבקשה, תציג את עצמך. << אורח >> רון טפר: << אורח >> שלום, לי קוראים רון. אני מכרמיאל, כמו שגלעד ציין אני נציג של מועצת התלמידים והנוער הארצית. הבנתי שאנחנו מוגבלים בזמן אז אני רק אתייחס באופן כללי לבעיות שלא צוינו פה בדיון הזה שיש לילדים של עולים. קודם כול ברור שלהורים יש קשיי שפה אז הרבה פעמים הילדים יכולים לשמש כמתורגמנים, וזה גם יכול לפגוע במעמד ההורה ובהמשך גם ליצור בעיה במשפחה. הרבה פעמים גם יש את העניין שעולים חדשים לא תמיד רוכשים בבית את התרבות הישראלית והרבה פעמים שיש חגים וימים לאומיים הם לא מחוברים לזה ולא מבינים וזה עלול לפגוע באיך שהם ילכו אחרי זה לצבא ובקשרים החברתיים שלהם. גם בעניין המסורת שהם לא בהכרח רוכשים בבית ומסתכלים על זה כאילו זה לא קשור אליהם, ובסופו של דבר אנחנו כאן מדינה יהודית וגם אם אתה לא שומר מצוות אתה צריך להיות מחובר לזה באיזושהי מידה. רציתי להצטרף לדבריך, גלעד, ואני מאוד מקווה שמשרד הבריאות ייתן מענים יותר רחבים ויהיה שינוי בקריטריונים לקבלה של שירותים כי הרבה פעמים צריך לבנות תוכנית למה קורה למי שלא עומד בקריטריונים של אותה תוכנית. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אין קריטריונים לקבלה של שירות רפואי. זו טעות. << אורח >> רון טפר: << אורח >> אני מדבר בכלליות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יונתן סליחה, עכשיו רון מדבר ואנחנו צריכים לסיים, הכול בסדר, ייצא סיכום. << אורח >> רון טפר: << אורח >> באשר למשרד החינוך, אני מעודכן בתוכניות שאתם עושים. לטעמי אתם עושים מה שאתם יכולים, עבודה לא רעה. כמובן שצריך להגדיל ולעשות עוד דברים כדי שתהיה יותר מודעות לקשיים החברתיים של ילדים עולים ועולים במערכת החינוך. אז אם תוכלו ליזום איזושהי תוכנית נוספת שתועבר בכיתות לקבלה והכלה של תלמידים עולים זו נקודה לשיפור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רון, תודה על המאמץ שלך להגיע מכרמיאל. אנחנו תמיד שמחים לשמוע את הדברים של נציגי ונציגות מועצת התלמידים הארצית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מאחר והוא מייצג את כל מועצת התלמידים, אתה נמצא בכנסת ישראל, ונמצא פה יושב-הראש, אנחנו קוראים לו אדוני יושב-הראש, ולא גלעד בשמו. אבל זה רק כדי שתלמד. << אורח >> רון טפר: << אורח >> סליחה, אני לא ידעתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רון, זה בסדר. זה טוב שלפעמים מזכירים לנו שלפני שאנחנו חברי כנסת – אנחנו גלעד ומשה, והכול בסדר. תודה משה. מכובדיי, אלא אם מישהו רוצה להוסיף, אז אני רוצה לחזור לסיכומים. אני אומר עוד פעם – אנחנו בתחילתו של תהליך. הוועדה הזאת עובדת, כמו שחבר הכנסת בליאק ציין, בשיטת עבודה זה של פחות נושאים והרבה דיוני מעקב על כל נושא וזה אחד מהנושאים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שמבטיח טיפול הולם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אנחנו רואים את עצמנו כצוות משותף. זה לא שאנחנו למול משרדי הממשלה. אז אמרתי, אחת לחודש יתקיים פה דיון בנושא הזה של תלמידים שהם עולים והקליטה הרגשית והחברתית שלהם. הוועדה שבה על הקריאה שלה להקים צוות בין משרדי לאלתר שיעסוק בבירור קווי התפר בין הרשויות השונות. הבקשה הזאת תצא לכל מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. אני חושב שזו חובתנו כלפי המשפחות. אנחנו מבקשים לקבל ממשרד הבריאות את כתב המינוי של חברי הוועדה ואת לוח הזמנים להגשת המסקנות. אנחנו מבקשים להבין מה המנדט של הוועדה. אנחנו מבקשים לדעת האם קיים נוהל שעוסק בשחרור ממוסד אשפוז פסיכיאטרי ביחס לקטינים בכל הנוגע לעדכון של גורמי רווחה מקומיים וגורמי חינוך וגורמי בריאות הנפש בקופות החולים, ואם קיים אז לקבל אותו לידינו. אנחנו נזמן לדיון הבא סביב הסוגיות האלה את ראש מערך בריאות הנפש, נפנה למנכ"ל המשרד בנושא הזה. אנחנו נעסוק בעניינה של קמילה גם בנושא הפרטני למול רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אנחנו מבקשים ממשרד החינוך עדכון לגבי תכולת ביטוח התלמידים שמעמד הוריהם לא מוסדר. אנחנו נבקש ריענון נהלים במשרד החינוך סביב הנושא של דיבור בשפת אם. נעבור על חוזר מנכ"ל בנושא תלמידים עולים בעזרתו של היו"ר לעתיד של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנכנס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנכנס, כן. אנחנו נבקש בדיון הבא להתמקד מבחינת משרד החינוך באותן רשויות קולטות עלייה, האם יש תקנים ייחודיים? מה המערך? מה התוכניות המיוחדות? אנחנו מבקשים גם ממשרד החינוך לבדוק גם את קיום הנהלים למול משרד הבריאות לגבי העברת המקל. נשמע ממשרד העלייה והקליטה לגבי מוקד ייעודי להורים עולים, האם יש איזושהי תוכנית שלהם בהקשר הזה? ובדיון הבא נבקש באמת הצגה יותר רחבה של תוכנית עוגן ותוכנית המגשרים, שקרין, את מובילה. אני מבקש ממשרד הרווחה, וורקי, שתתבצע בדיקה למול מנכ"ל המשרד לגבי שילוב של משרד החינוך בעבודת הצוות שעוסק בקטינים עולים שמשתחררים או שמטופלים במערך בריאות הנפש ולהבין איזה נוהל? אתם אומרים שהנוהל גובש, אנחנו מבקשים שהנוהל הזה ייבחן גם בהקשר של מערכת החינוך, מה צריך לקרות למול השפ"חים וכו', אולי יש שם התייחסות, אני לא יודע, אני רק מבקש שהנושא הזה ייסגר. אנחנו נבקש התייחסות של משרד הרווחה לגבי לוחות הזמנים לגיבוש נוהל דומה למול אנשים שחוזרים למסגרות הביתיות-קהילתיות ולא למסגרות ההשמה. אנחנו נמשיך לעסוק בנושא הזה, כאמור. אלינה, שוב תודה שאת באה, מעריכים זאת מאוד, ולא נרפה מהעניין ומחזקים אתכם על המהלך של הקמת הקבוצה, העמותה, הארגון, שבאמת מין הראוי שרשויות המדינה יאזינו בקשב גדול למה שיצמח מאותה עמותה. תודה לכולם ובשורות טובות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>