חומר רקע - גורמים חיצוניים
16.11.25
גשרלהייטק ולשוקהעבודה:תוכניותאג'יק כמנוףלשילוב צעירים ערבים,בדגשעל פערהשפה
העברית
נייר עמדה מטעם מכון אג'יק בנגב לקראת הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ביום 17.11.25
בנושא: פערי
שליטה בשפה העברית, כחסם להשתלבות במדע, באקדמיה ובהייטק בקרב החברה הערבית -
בחינת
יישום
החלטת
הממשלה לקידוםהשפה העברית
בקרב דובריהשפההערבית
כשפת אם (מס'
2618
מיום
29/12/24
)
.
רקע
ארגון "אג'יק - מכון הנגב" הינו ארגון
ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל בנגב משנת
2000
. הארגון
מורכב
מצוותמשותףשלערביםויהודים,
הפועלים
יחדיו
ליצירת
מרחב
משותףושוויוני,המאפשרחיים
משותפים
תוך שמירה על זהות ותרבות. אג'יק פועל כיום בקרב החברה האזרחית ברחבי הארץ ובתוכניות חוצות
גבולות,במטרהלקדםמנהיגותומעורבותבקרבנוערוצעיריםבחברההערבית,פיתוחקהילתיבקרב
החברה
הערבית-בדואית בנגב,
וחיים משותפים לערבים ויהודים.
תעשייתההייטקבישראלהיאמנועצמיחהמרכזי,אךצעיריםערבים,במיוחדמהחברההבדואית,
מיוצגים
בהייטק בחסר, דבר המוביל להחמצת פוטנציאל כלכלי וחברתי. שילובם
בהייטק הוא אינטרס
כלכלי
וחברתי מובהק
של המדינה, התורם לצמיחה ושוויון.
מספירה אחרונה
שנערכה
על ידי אקוסיסטם חברה
בדואית בנגבנמצא כי בשנת
2024
היו כ140
-עובדים בדואיםבלבדבהייטק.
דו"ח מבקר
המדינה (
2023
) מצביע על אחוזים גבוהים של צעירים ערבים שאינם לומדים, עובדים או
נמצאים בהכשרה
מקצועית. צעירים ערבים, במיוחד מהחברה הבדואית, מתמודדים עם
חסמים רבים
המונעים את השתלבותם בתחומים שונים, בדגש על הייטק. פערים בהשכלה גבוהה ובזכאות לבגרות
ריאלית, שיעורי
אבטלה גבוהים, חסמים
מבניים כמו אפליה וריחוק גאוגרפי, מגבילים
את
גישתם
לתעשייה. מחקרים מצביעים על פוטנציאל גבוה וכישורים רבים, אך שיעור ההשתלבות שלהם
בהייטק
נמוךמשמעותיתמחלקםבאוכלוסייה, ומהווה החמצהשלמשאב אנושיחשוב לכלכלההישראלית.
הנתונים מצביעים על פערים חדים בזכאות
לבגרות ריאלית בקרב החברה הבדואית בהשוואה למגזרים
אחרים.
פער זה משפיע ישירות על ההשתלבות בהשכלה גבוהה ובהייטק. בנוסף,
הדו"ח
מצביע על
אחוזים
גבוהים של צעירים ערבים שאינם לומדים, עובדים
או מצאים בהכשרה מקצועית. משכך, צעירים ערבים,
למרות כישוריהם ופוטנציאל שלהם, מיוצגים
בחסר בתעשיית ההייטק הישראלית. מחקרים
שונים
מצביעיםעלכךששיעורההשתלבותשלהםנמוךמשמעותיתמחלקםבאוכלוסייה,מהשמהווההחמצהשל
משאבאנושייקר ערךלכלכלההישראלית.
פעריהשפה העברית– חסם
להשתלבות
אחד החסמים המרכזיים להשתלבות צעירים ערבים, ובפרט מהחברה הבדואית, באקדמיה ובהייטק
הוא
שליטה מוגבלת בשפה העברית. העברית היא שפת ההוראה באקדמיה ושפת העבודה ברוב החברות במשק,
ולכן
פערי
השפה יוצריםקושי בהבנתחומר לימודי,ביצירתקשרים
מקצועיים ובהשתלבות בשוק
העבודה.
מחקרים מצביעים על כך שצעירים ערבים בעלי כישורים גבוהים נתקלים
במכשול כבר בשלב
הכניסה
ללימודים אקדמיים ובקבלה לעבודה, בשל חוסר ביטחון בשפה וביכולת לתקשר באופן מקצועי. החלטת
הממשלהמס'
2618
(
29/12/24
)להרחבתתוכניותלקידוםהשפההעבריתבקרבדובריערביתהיאצעדחשוב,
אךיישומה בשטח מחייב שותפותעם ארגונים הפועלים בקהילה.
תוכניותאג'יק – הפתרוןלשילוב
כדי להתמודד עם האתגר, יש צורך בתוכנית אסטרטגית מקיפה
שתצייד צעירים בכישורים
טכנולוגיים
ותסלולאת דרכם לתעסוקה בענףההייטק.
תוכנית
BridgeTech
של מכון אג'יק היא יוזמת מצוינות שנועדה לשמש גשר עבור צעירים מהחברה
הבדואית, במעבר
מלימודי התיכון אל האקדמיה וקריירה בתחומי ההייטק והתעשייה עתירת הידע.
התוכנית הוקמה על רקע שיעור ההשתלבות הנמוך של צעירים וצעירות בדואים בתעשיית ההייטק
ובמפעליםעתירי הידע המתפתחיםבאזורהנגב.
BridgeTech
פועלת
בשיתוף פעולה רחבעםגופיםכגון:
החברה
למתנ"סים,
מרכזי ריאן,
עמותת רואד,
פארק התעסוקה
עידן הנגב,
רשת עמל וחברות מובילות
מהתעשייה וההייטק. מטרתה היא לפתח דור חדש של מנהיגים מקרב בוגרי התיכונים הבדואים,
להרחיב
אתאפשרויותהתעסוקהשלהםולשפראתמוכנותםללימודיםאקדמייםולשוקהעבודה.התוכנית
מספקת
ליווי
אישי לעמיתים לאורך
תקופת לימודיהם.
שיעורי הקבלה לאקדמיה
בקרב
בוגרי
התוכנית מרשימים:
90%
מהמחזור הראשון,
80%
מהמחזורהשני ו-
77%
מהמחזור השלישי.
בנוסף,
תוכניות שנת
המעבר
שמפעיל מכון אג'יק, המשתרעות על פני מגוון מסלולים ממוקדים –
כדוגמת
"טליעה" (התנדבות קהילתית,) מכון
"סאביל" (פיתוח מנהיגות) ותוכניות ההכשרה
האקדמית
והתעסוקתית כמו
(STEM)
, "אלראזי" (מקצועות הבריאות)
ו"קימם" (תוכנית למצטיינים)
–
מהוות
פלטפורמה עוצמתיתלרכישת מיומנויותוקידום אישי.הפוטנציאל של תוכניות אלולשיפורהשפה
העברית
בקרב צעירים ערבים
הוא משמעותי, שכן
הן מחייבות אינטראקציה גבוהה
ומגוונת עם החברה, האקדמיה
ושוק העבודה הישראלי, הדוברים
בעיקר עברית. ההכנה
הנדרשת
למסלולים אקדמיים
ומקצועיים
תובעניים, כמו גם המעורבות
בפעילות משותפת ב"שנת
קהילה"
עם צעירים יהודים, ומאפשר למשתתפים
שימוש שוטף ויומיומי בעברית הן לצורכי תקשורת בין-אישית
והן
לצורך
רכישת שפה מקצועית
ואקדמית
גבוהה,
שהיא הכרחית להצלחה בלימודים
ובהשתלבות בתעשיית ההייטק
והידע בישראל. בכך, תוכניות
המעבר מאיצות למעשה את רכישת השפה ומגדילות את סיכויי הצעירים להשתלב בצורה מיטבית
במרכז
החיים הישראלי.
ולבסוף,
תוכנית "מצפן-טק", אחת
מתוכניות הדגל של המכון
שמטרתה
לשלב צעירים מהחברה
הערבית
בתעסוקה
איכותית
ויציבה. התוכנית
מתמודדת עם חסמים תעסוקתיים מגוונים באמצעות
מתכונת
אינטנסיביתהכוללתשילובכליםמקיף:היאמעניקההכשרהמקצועיתעםאופקתעסוקתי,תמיכה
רגשית
וכלכלית,
ומפתחת מיומנויות
רכות
לעולם העבודה, כגון הצגה
עצמית
וחיפוש עבודה.
בתוך מעטפת זו,
לימודי
השפה העברית המדוברת
מהווים
מרכיב
קריטי ומשולב
המקבל דגש מיוחד. לימודי העברית,
יחד
עם שאר המיומנויות הנרכשות, מספקים מפתח חיוני לשיפור תחושת המסוגלות, פותחים
דלתות
לאינטגרציה רחבה יותר בשוקהעבודההישראלי, ומבטיחיםשההשתלבות
תהיה חלקהומוצלחת.
המלצות מדיניות:
לאור הצלחותינו בקרב האוכלוסייה הבדואית אנו שואפים לפתח מודל מקיף להטמעת השפה העברית,
שיוטמע בצורה מלאה
בכל תוכניות ההכנה, ההכשרה, שנת המעבר והתעסוקה של אג'יק. מודל זה
ייבנה
כתשתית
מקצועית
הכוללת עברית מדוברת,
אקדמית ומקצועית,
ויותאם
לכל מסלול בהתאם
לדרישות
האקדמיה ולצרכי שוק העבודה
בענפי
ההייטק והידע. מטרתו
להפוך את
רכיב השפה העברית
ממרכיב
משלים למרכיב ליבה, המלווה את המשתתפים באופן שיטתי ורציף ומאפשר
צמצום משמעותי של
חסמי
השפה.
כדי
לאפשר הטמעה מלאה ואפקטיבית
של מודל
ייעודי זה, אנו
מבקשים כי התקציב הנדרש
להפעלתו
במסגרת
תוכניותאג'יק
יהיה
תקציב
תוספתיונפרד,
מתוךהחלטתממשלה2618
-החלטתהממשלהלקידום
השפה
העבריתבקרבדובריהשפה
הערביתכשפתאם.תקצובייעודיונפרדהוא
תנאי
ליכולתנו
לספק
מענים
מקצועיים, עקביים ובעלי עומק פדגוגי, ובכך ליצור רצף תמיכה לשונית איכותי המגדיל משמעותית את
סיכויי
הצעירים
והצעירות מהחברה הערבית—ובפרט מהחברה הבדואית—להשתלב בהצלחה באקדמיה,
בהייטק
וברבדי התעסוקה המוביליםבישראל.
סלימאןעמור
מנכ"לאג'יק-מכון
הנגב