חומר רקע - גורמים חיצוניים
16.11.2025
לכבוד
ח
"כ דודביטן - יושב ראש ועדת הכלכלה
חברי ועדת הכלכלה
נכבדיי שלום
רב,
הגיע הזמן לחשיבה מחדש
הנדון:יוקר המחייה –
ישראל
סובלת מרמת מחירים גבוהה של מוצרים ושירותים, המהווה רכיב משמעותי, לצד שכר
העובדים שנשחק בבעיית יוקר המחיה.,
בהסתכלות
על מחירי המוצרים, הפערים הגבוהים ביותר
לרעתישראל הםבתחוםהמזון והמשקאותובתחום הדיור.
הריכוזיות בתחום המזון נחשבת לגורם מרכזי למחירי המזון הגבוהים. צעדי המדיניות
של
כל
הממשלות להתמודדות עם בעיה זו התמקדו בעשורים
האחרונים בעידוד תחרות על ידי פתיחת
שווקים ליבוא, אך
לא הביאו עד כה להפחתת מחירים.
בנק ישראל
קבע בדו"ח השנתי שלו לשנת
2023
, כי "
למרות הגידול ביבוא, אין עדיין סימנים מובהקים שמעידים כי הסרת החסמים הביאה
לירידהשלמחיריהמזון,ובפרטשלהתוצרתהמקומית."
לצדהריכוזיות,מאפייניםנוספיםהשכיחים
בתחוםהמזוןכמוביקושקשיח,חיימדףמוגבליםוייצורעתירעבודה,מצמצמים
אתתחרותהמחירים
ו
מקטינים מאוד את התמריץ של הספקים(יצרניםוק
מעונאים) להורדת המחירים.
כאמור,
הרפורמות
שנעשו לאורך
השנים
התמקדו
בפתיחת התחרות
והן
מתעלמות ממאפייני שוק
המזון שהזכרנו בנוסף,.
לפי
דו"ח מבקר המדינה1,
רפורמות היבוא הולידו יותר בלבול מהורדות
מחירים לצרכן.
המבקר
מצא, כי הפער בין מחירי מוצרי יבוא מקביל
הגיע
לעד 226%
מיבוא ישיר
ומוצרי יבוא יקרים ב-
130%
לעומת אותו מוצר ביבוא אישי. לפי הדו"ח, רפורמות היבוא פגעו ביבוא
המקביל לישראל שפחת ורובן עדיין מבלבלות את כלל היבואנים ולא מורידות מחירים לצרכנים.לפי
מחקר שעשינו בפורום
ארלוזרוב-
יסודות, בחינת
ה
רפורמ
ה שנעשתה לגבי שוק
החמאה מראה פער
משמעותיביןההבטחותלביןהתוצאותבפועל.אףש
ננקטו
צעדימדיניותרבים,
כוללהקצאת
מכסות
פטורות ממכס,
הכנסת
מוצרי היבוא לפיקוח מחירים למשך חצי שנה
, ב
טיול מלא של המכס על
היבוא והסרת הפיקוח על המחיר לצרכן באופן קבוע
, מחיר החמאה עלה בכ-
14%
בממוצע במהלך
העשור
2014
-
2023
.הניתוחמצביעבבירורכיביטולהפיקוחלאתרםלהוזלתהמחיר
ולמעשה
מאז
החלתונרשמה
עלייתמחיר
של2
–
3
שקליםלק"גביחסלתקופתהפיקוח.במקביל,השוקנותרריכוזי
מאוד וחלק מהספקים החדשים שנכנסו אליו לא הצליחו לפעול בו לאורך זמן. המקרה של החמאה
ממחיש,
כיהקלהביבואלבדהאינהמבטיחהתחרותאפקטיביתאוהוזלתמחיר
והורדתיוקרהמחיה
וכי נדרשת התאמה זהירה של כלי המדיניותלמאפייני השוק.
חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים
נועד לאפשר
לממשלת ישראל, תחת תנאים מסוימים,
לקבועאתמחיריהםשל
מוצרים
ושירותיםלצרכן.
מטרתהחוקלמנוע
הפקתרווחבלתיהוגןבמכירת
מצרכים ושירותים
, במקרים בהם קיימת תחרות מעטה
ובין היתר גם
להפעיל
פיקוח משיקולים של
טובת הציבור.
החוק
מעניק לשרים הרלוונטיים (בהתאם לתחום המוצר או השירות) סמכות לקבוע מחיר מרבי,
מזעריאורווחמרבי.הפיקוחיכוללהיותמופעלכאשרמתקייםאחדמהתנאיםהקבועיםבחוק,למשל
במצבים של כשל שוק, כמו מונופול, ריכוזיות גבוהה או תיאום מחירים; וכן במקרים נוספים: הגנה
דו"ח מבקר המדינה 2025
בנושא היבטים בטיפול הממשלה ביבוא
1
על טובת הציבור, מחסור חריג במוצר חיוני או אף בלימת אינפלציה גבוהה במיוחד.
בכל המקרים,
הפיקוח נועדלמנוע התייקרויותשמנגנוני השוק לבדם אינםמונעים.
פיקוח
מחירים ישיר אינו נפוץ כיום במדינות רבות, אך נעשה בהן שימוש בכלים חלופיים כמו מע״מ
מופחת על מוצרים חיוניים וסבסוד לחקלאים. בשונה מהפיקוח, לכלים הללו יש עלות תקציבית
ישירה.
בישראל,שבהמבנההשוקריכוזיבמיוחדוהתחרותמוגבלת,ייתכןשאיןדיבאמצעיםעקיפים
ויש ערך לשימוש בפיקוח מחירים כחלק מארגז הכליםלהתמודדותעםיוקר המחיה.
לפי דוח מבקר המדינה, משרדי האוצר והכלכלה נמנעים משימוש בכלים של פיקוח מחירים ואפילו
מאיסוף מידע על רווחיות החברות המפוקחות על פי נוהלי ועדת המחירים (מבקר המדינה, 2024
.)
מבקר המדינה מצא שורת ליקויים בהפעלת הפיקוח על המחירים, המעידים על חוסר הנכונות של
הדרג המקצועי והפוליטי להשתמש בכלים מסוג זה.
בשעת
חירום, כגון מלחמות, אסונות טבע או משברים כלכליים,
גוברת
חשיבותו של מנגנון פיקוח
המחירים. מצבים אלו מתאפיינים באי-
ודאות, ולעיתים גם במחסור אמיתי או בחשש למחסור, אשר
עלולים להוביל לעליות מחירים חדות. במקביל, עלולים להופיע ניסיונות לניצול המצב לטובת הפקת
רווחים חריגים, במיוחד כאשר מדובר במוצרים בעלי ביקוש קשיח. כאמור, בישראל, הריכוזיות יחד
עם מאפייני שוק המזון
לא
מתמרצים
את החברות להוריד
מחירים. וכך, בעוד שפיקוח המחירים
מצליח להפחית את המחירים, המאמצים לעודד תחרות מתקשים בכך. אחרי קצת יותר מ
שנתיים
של לחימה ואי יציבות, לצד התייקרויות בלתי פוסקות במחירי המזון, פיקוח מחירים צריך להיות
כלימעשיואינטגרלי
שלהממשלהעלמנתלמלאאתמחוייבותהל
אפשר
לכל
תושביהקיום
בכבוד.
לפיכך,על
רקעההתייקרויותהמתמשכותוהכשלוןבהורדתמחיריםבאמצעותתמריציתחרותבלבד,
יש לבחון את הרחבת הפיקוח -
הן בהוספת מוצרים לרשימה והן באמצעות מנגנונים משלימים כמו
הגבלת קצב התייקרות, מע"מ
דיפרנציאלי ותמיכה בתוצרת חקלאית מקומית.
קיימות אפשרויות
שונותליישוםפיקוח מחיריםבישראל, ביניהן:
1.
הרחבתפיקוח המחירים הקייםלמוצרים נוספיםשבהםמתקיימת תחרותמועטה
2.
בחינתשילוביעדימדיניות
נוספים,מעברלמיעוטתחרות,
כמו
הנגשתמוצרייסודהנכלליםבסל
המזון הבריא
3.
התניית העלאות מחירים חדות בדיווח נתונים ובהפחתת המחיר לאחר הזעזוע (אם מחירי
התשומותשבו, לפחות חלקית, למחיריהם המקוריים)
4.
החלת מע"
מ דיפרנציאלי על מוצרי בסיס
לאור כל זאת, אנו
קוראים לכם לפעול
מול משרדי הממשלה הרלוונטיים
במטרה שיבחנו בחיוב את
הרחבת סל מוצרי המזון שבפיקוח
ולקייםעל כךמעקב שוטף של הוועדה.
בברכה,
עידן אורון
מקדם מדיניות
העתק:
עמיתבן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב
לקריאה
נוספת ראו סקירת פורום ארלוזורוב ורשות ההסתדרות לצרכנות - פיקוח
על מחירי המזון
כמענה ליוקר המחיה.