חומר רקע - גורמים חיצוניים
לכבוד
ח״כ דוד ביטן
יו"ר ועדת הכלכלה
א.נ,.
לדיון:
יוקר המחייה בישראל - הירידות במחירי חומרי הגלם בענף המזון ואי השפעתן על המחיר לצרכן
1. הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד, פועלים לקידום מדיניות הנאבקת בעוני
ומקדמת חיים בכבוד. רשת הפעילים מביאה את הידע של אנשים המתמודדים עם מציאות
כלכלית מאתגרת ואת המסקנות הנגזרות מכך ליצירת מדיניות ראויה.
אנו, הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד, פועלים בתחום של חוסר ביטחון
תזונתי בישראל ולהשפעותיו הכלכליות, החברתיות והבריאותיות. אנו מבקשים להביא את
הנתונים וההמלצות הבאים לדיון ולפעולה מדינית מיידית.
2 היום התפרסם דו"ח המוסד לביטוח לאומי עם הנתונים הבאים:.
א. לפי דו"ח הביטוח הלאומי לשנת ,2024 27.1% ממשקי הבית בישראל חיים באי-ביטחון
תזונתי מסיבות כלכליות, שהם כ־968 אלף משקי בית, כלומר כ־2.8 מיליון נפשות — מתוכן
כ־ מיליון ילדים.1
ב. בחלוקה לפי רמות ביטחון תזונתי, 17.2% חווים "ביטחון תזונתי נמוך" ו־9.9% חיים
ב"ביטחון תזונתי נמוך מאוד" )“אי ביטחון תזונתי”(.-
3. כשיש יחיד או משפחה בודדת במשבר עם חוסר גישה למזון — זו אולי בעיה של לשכות
הרווחה: מדוע האדם אינו ממצה זכויות? מדוע אינו משתלב בעבודה או מקבל קצבה? אך
כאשר יותר מרבע מהאוכלוסייה אינה מצליחה לרכוש מזון בכמות ובאיכות הדרושות לחיים
בריאים ופעילים — זו בעיה של המדינה בכלל ושל תכנון הכלכלה בפרט.
4. השקעה בתשתיות היא מנוע צמיחה קלאסי: כבישים, תחבורה, מים ויציבות פיננסית מייצרים
תנאים שבהם השוק יכול לפעול ביעילות ולייצר פריון. אך בדיוק באותה מידה, ולעיתים אף
יותר, ביטחון תזונתי הוא תשתית יסודית. הוא קובע את היכולת הפיזית, המנטלית והרגשית
של אנשים לעבוד, להשקיע בלימודים, ליצור ולעסוק ביזמות. ללא תזונה מספקת או בריאה,
כל השקעה אחרת מאבדת חלק משמעותי מהאפקטיביות שלה, משום שההון האנושי נפגע
עוד לפני שהוא נכנס לשוק העבודה.
5. אילו למעלה מרבע מהמפעלים שלנו לא היו מקבלים חומר גלם באופן סדיר — היה ברור לנו
שזו סוגיה כלכלית יסודית שהמדינה צריכה לתת לה מענה. דו"ח הביטוח הלאומי, המציג
שכמעט 3 מיליון אנשים חיים בחוסר ביטחון תזונתי, מדגיש עד כמה מדובר במצב חירום
חברתי-כלכלי. שיעורים גבוהים כאלה פירושם פגיעה ישירה ביכולת של ילדים ללמוד ולפתח
מיומנויות ושל מבוגרים לשמור על יציבות תעסוקתית.
6. יתרה מזו, לו היה בידינו מידע שלפיו אחוזים ניכרים מהיבוא לארץ הוא באיכות ירודה הצפויה
ליצור נזקים ולגרור הוצאות משמעותיות — למשל בתחום הבריאות — לא היינו אומרים
ניתן לשוק לעשות את שלו". אנו במצב כזה: הביטוח הלאומי מתריע כי ל־26%" מהאנשים
אין די כסף לרכוש מזון שאינו מזיק לבריאות.
7. כאשר מערכת הבריאות מתריעה כי העלייה בהשמנה ובסוכרת הנובעת מאכילת מזון מזיק
ומחוסר נגישות למזון מזין — עולה למדינה מעל 5 מיליארד ש״ח מדי שנה — לא די לומר
"נקל על הבירוקרטיה, והשוק החופשי יעשה בהמשך את שלו."
8. השוק החופשי אמור לפעול באופן שבו הורדת מחירי חומרי הגלם מובילה להורדת מחירים
לצרכנים. לצערנו, מחירי המזון עולים הן כאשר עלו מחירי חומרי הגלם או עלויות היבוא, והן
כאשר העלויות יורדות.
9. אנו רואים את רווחי השחקנים בשוק, לרבות במהלך שנות המלחמה, והמסקנה ברורה —
דרושה מעורבות רבה יותר של המדינה בשוק.
10.פירוק מונופולים, הפחתת ריכוזיות והכנסת שחקנים נוספים — הן מנטרות ששומעים שנים
רבות. רפורמת היבוא, הפחתת רגולציה — כולן הצעות טובות, אולם במבחן התוצאה מעל
רבע מאזרחי מדינת ישראל אינם יכולים לרכוש מזון בכמות ובאיכות הדרושות.
מה לדעתנו יש לעשות?
11.הרחבת הפיקוח על המחירים: הכנסת מוצרים בריאים רבים יותר לסל, וכן תיקוני חקיקה
בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו1996–, ובייחוד הבהרה מה נכלל ב"טובת
הציבור."
סעיף 6)ב(: "השרים רשאים, בצו באישור הממשלה, להחיל חוק זה על מצרך או שירות,
שלדעת השרים מתקיים בו אחד מאלה:
(הוא חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור".1)
12 לדרוש מכל השחקנים בשרשרת המזון שקיפות ופרסום דוחות..
13 הפחתת מע״מ על מוצרי בסיס בריאים..
14.הרחבת מענים בתחום הביטחון התזונתי בניהול המדינה — באופן שנותן ביטוי ליתרון
המדינה. כך לדוגמה, רכישת תווי מזון בהנחה משמעותית.
15.להשקיע כספים בפיתוח תשתיות: הן תשתיות פיזיות להצלת מזון והן תשתיות אנושיות —
בהרחבת תוכניות המדינה לתמיכה באוכלוסיות נזקקות.
בכבוד רב,
עמליה אביליה, צופיה שניידר , פעילי הרשת לחיים בכבוד
בקי כהן קשת, עו"ג- הפורום למאבק בעוני