פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ו (03 בנובמבר 2025), שעה 9:50
סדר היום:
<< נושא >> 1. מקרי ההברחות והחדירות מהגבול המזרחי << נושא >>
<< נושא >> 2. התמודדות מערכת הביטחון עם איום הרחפנים בגבולות << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מישל בוסקילה – היו"ר
לימור סון הר מלך
חברי הכנסת:
רם בן ברק
גלעד קריב
אושר שקלים
מוזמנים:
שמוליק כהן
–
ס' קמב"ץ, משרד הביטחון
עו"ד לילך וגנר
–
משרד המשפטים
ירון שיין
–
מנהל תחום בכיר, המשרד לביטחון לאומי
דימטרי סמוש
–
מ' יח' מגן, המשרד לביטחון לאומי
אלעד בן לול
–
מ' יח' גבולות ימ"ר צפון, המשרד לביטחון לאומי
לירון קורן רוזן
–
ר' חו' סמים ואמל"ח, המשרד לביטחון לאומי
אתי סיסו
–
ר' חו' אלימות ואמל"ח, המשרד לביטחון לאומי
נאור אושר
–
יעוץ משפטי למשפט בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
יובל שי
–
המשרד לביטחון לאומי
יניב יוסף ארד
–
רמ"ח לוט״ר, המטה לביטחון לאומי
ערן קהת
–
מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה
שמעון זיגזג
–
מנהל אגף בכיר חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה
עו"ד לירון גבאי
–
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
ירון בוסקילה
–
מנכ״ל ארגון הביטחוניסטים
משתתפים באמצעים מקוונים:
סא"ל ש'
–
משרד הביטחון
ענבל זייגר
–
שרז"ר סייבר, משרד הביטחון
אלי לנקרי
–
ראש עיריית אילת
ניצן גלוסמן
–
רכז יישובים, דובר המועצה, מועצה אזורית חבל אילות
עידן גרינבאום
–
ראש המועצה המקומית עמק הירדן
ליאת אייזנר
–
אמא - שמות גבול
ייעוץ משפטי:
טליה אידלס
מנהלת הוועדה:
תמי ברנע
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מקרי ההברחות והחדירות מהגבול המזרחי << נושא >>
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת ליישובי הגבול המזרחי. אנחנו עוברים תקופה מאוד מטלטלת עם שינויי מצבי רוח, אושר ועצב באותו זמן. אנחנו מקווים לימים טובים. אנחנו שמחים לשמוע על חזרתם של שלושת החטופים שחזרו. הקשר המיוחד היה אל הבן שלי עם חממי, שהיה השליש שלו בסיירת רימון. נקווה שכולם יחזרו הביתה בשלום לקבורה.
נמצא איתנו חבר הכנסת, סגן ראש המוסד לשעבר, רם בן ברק. בטוח יהיה לו מה להגיד. אנחנו נעשה סיור קטן להכיר את האנשים סביב השולחן ולאחר מכן נמשיך. אני רואה שיש פה גם נציג למשפחת בוסקילה.
(סבב הצגת שמות)
חברים, התכנסנו פה היום לאחר שעשינו מספר דיונים בנושא של יישובי הגבול המזרחי של מדינת ישראל, רמת הגולן עד אילת. זה יותר ישיבת מעקב, לראות מה נעשה בתקופה הזו שמאז הישיבה האחרונה. אנחנו רוצים גם לשמוע, אם יהיה לנו גם את ראשי הרשויות או מי שירצה לעלות בזום, אז נרצה לשמוע אותם. אני יותר מאשמח לקבל סקירה כללית על מה שנעשה מאז ומה אמור בהמשך עוד להתבצע באזור הזה. רק לפני שאתם תתחילו, אני הייתי רוצה, שחבר הכנסת רם בן ברק יתחיל וייתן סקירה כללית על כל מה שהוא חושב.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני בדרך כלל לא חבר בוועדה הזאת, והצטרפתי היום לישיבה כי אני חושב שהגבול המזרחי זה אחד האתגרים הכי גדולים שעומדים בפני מדינת ישראל היום. אנחנו נתונים, מעבר להברחות אזרחיות של סמים ודברים כאלה, אנחנו נמצאים באתגר עצום למול ניסיונות איראניים להבריח דרך הגבול המזרחי כמויות עצומות של נשק גם ליהודה ושומרון וגם לתוך ישראל, על מנת ליצור כאן תוהו ובוהו.
אני מבין שהדיון הזה נולד עקב בקשה של מועצה אזורית עמק המעיינות, שלא עושים שם - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כמעט כל ראשי הרשויות על הגבול המזרחי ביקשו לכנס את הוועדה הזו וזה כבר מספר וועדות שמתכנסות סביב הנושא הזה. אין ספק שאיתמר מעמק המעיינות דוחף ביתר שאת.
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בגלל ששם דילגו עליו כאילו. אני רוצה להגיד בעניין הזה שני דברים. טכנולוגיה היא דבר מאוד מאוד חשוב ונמצא כאן גם ראש המו"פ, ואין ספק שהוא כלי עזר חשוב, אבל טכנולוגיה היא לא יכולה להיות הפתרון היחיד.
בסופו של יום זה לא רק מדובר על הברחות. הגבול המזרחי גם הוא גבול שיכולה לבוא ממנו גם מתקפת פתע. אנחנו יודעים שהחות'ים חושבים על זה, ככה הם מצהירים לכל הפחות, ויש שם את כל השבטים הבדואים, הדאעשים שנמצאים בסוריה וגם בירדן. ולכן אין ספק שהגבול המזרחי הוא אתגר שצריך לתת עליו את הדעת, גם באמצעים טכנולוגיים, גם במכשול, אבל בעיקר, באיוש של חיילים.
אין תחליף לחיילים על הגבול שיודעים להגיב לכל אירוע, גם למנוע הברחות וגם למנוע משהו שמתחיל. ראה את ה-7 באוקטובר. אם היו לנו שם עוד שלושה גדודים כל האירוע הזה לא היה קורה.
וזה מביא אותי למה שעומד היום בעיקר הדיון, בעיקר העיסוק של הכנסת, וזה חוק גיוס לחרדים. ראינו כולנו את ההפגנה של המיליון, ראינו עשרות אלפי אנשים ברי גיוס שנמצאים ברחובות ולא נותנים, לא משתתפים בנטל. מעבר לעניין הכלכלי העצום שמעמיס על המדינה עצם זה שחלקם לא נמצא בשוק העבודה, וגם עולים לנו הרבה כסף, מבחינה ביטחונית, אנחנו זקוקים להם מאוד-מאוד.
ואני חושב, אדוני, שגם בוועדה הזאת צריכה לבוא קריאה חד משמעית לזה שאנחנו צריכים להגדיל את הצבא בעשרות אלפי אנשים ככל שנוכל, ואי אפשר שמגזרים שלמים לא יישאו בנטל. והחרדים בוודאי, וצריך גם לחשוב איך אנחנו משתפים את הערבים, אזרחי ישראל בנטל הזה. צריך לחשוב קדימה איך עושים את זה, בסופו של דבר, אנחנו חייבים את כולם. הפתרון הטכנולוגי הוא חשוב, צריך לעסוק בו. הפתרון של חיילים על הגבול הוא חיוני, אנחנו בלי זה לא נוכל להחזיק את הגבולות האלה, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אין ספק, ואני מאמין שחלק מהצוות המקצועי שמלווה אותנו פה ייתן סקירה בנושא הזה של הגדודים וכל מה שקורה סביב.
אנחנו נכבד את ראש עיריית אילת, כי חשוב לו להיות ראשון.
<< אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>
תודה רבה לך אדוני יושב הראש, חברי הכנסת שנמצאים, תודה לכולם. כן, אני ביקשתי לדבר ראשון רק מפאת העובדה שיש לי עוד שני דיונים היום חשובים אחד אחר השני בכנסת.
אני קודם כל מודה על האפשרות להשתתף בזום ולא בנוכחות. זה כמובן נובע מהקשיים שיש לנו היום עם הטיסות ועם כל מה שקשור. לא אלאה אתכם, כי זה סיפור אחר שמקשה כמובן עלינו כתושבי אילת, כתושבי הפריפריה הדרומית ביותר במדינת ישראל.
אני חושב שההיבטים הביטחוניים נאמרו, וכולם מבינים אותם וכולם מבינים את הסיכונים וכולם מבינים עד כמה הגבול הזה, שהוא הארוך ביותר שיש למדינת ישראל עם מדינה שכנה, הוא חשוב וקריטי וכולם יודעים גם מה מתרחש לאורכו היום. ולכן אני לא אכנס כאן להיבטים, אני רק אומר שהחשיבות של המכשול ושל הגדר ושל כל מה שדובר לאורך כל החודשים האחרונים, בשנים האחרונות אפילו, זה רק מתחדד היום.
הצורך מתחדד, הצורך עולה וחשוב להוציא את התוכניות האלה לדרך. אתה, אדוני היושב ראש, התעקשת שהדבר הזה יקרה והתעקשת על מכשול. עכשיו צריך לוודא שזה קורה. ולצערי, אני שומע כרגע שהמכרזים הראשונים מדברים על החלק הצפוני של הגבול, שזה בסדר. אני בעד כמובן, אבל שהחלק הדרומי לא יוזנח, כי יש כאן רגישות כל כך גדולה. אנחנו כמובן עם עיר שכנה שיש לנו שיתופי פעולה איתה, ואתם יודעים, כל בוקר נכנסים לכאן 2,500 עובדים.
הדיון הבא, אגב, הוא בוועדה לעובדים זרים, ששם זה דיון אחר. זה נוגע כמובן לעובדים הזרים וגם לעובדים הירדנים שנכנסים לכאן, אבל החשיבות כאן היא מאוד גדולה. אנחנו מצד אחד רוצים לשמר וחשוב לנו לשמר את הסכמי השלום, את כל מה שנאמר שם. מצד שני, לגלות את הרגישות הגדולה ביותר כאן. אנחנו לא רוצים להגיע. אתם יודעים כמה אילת כעיר ובכלל כל האזור כאן, כשמדובר על משברים, מה המשמעות? אם חלילה יהיה כאן משבר, הוא יכול לגמור את העיר הזאת.
אני אומר: אילת שש שנים ברציפות נמצאת ברצף של משברים. החל מהקורונה, דרך הסערה, דרך סגירת שדה דוב והמלחמה. וכולם יודעים מה קרה בכל אחד מהמשברים האלה בעיר, בגלל ההישענות הקיצונית של העיר על תעשיית התיירות. כל הכלכלה שלה נשענת על תעשיית התיירות, וכאן יש חשיבות מיוחדת לשמירה על הגבול שלנו. כן לקיים כמובן את ההסכמים, כן לשמור על מערכת יחסים טובה, ומצד שני - להבטיח ביטחון, תחושת ביטחון, ולהבטיח כאן שהכלכלה לא תיעצר חלילה.
תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה אדוני ראש העיר, ותמסור ד"ש לחברים באילת.
<< דובר_המשך >> אלי לנקרי: << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אנחנו נמשיך את הדיון. נתחיל עם משרד הביטחון שייתן סקירה כללית, על מה שקורה בכל הגבול המזרחי, ולאחר מכן נמשיך לגופי הביטחון הנוספים. משרד הביטחון, בבקשה.
<< אורח >> ש': << אורח >>
שלום לכולם, אני אציג בקצרה כי מה שאני יכול לפרט פה, בכל זאת אנחנו בדיון פתוח, לכן אני לא אוכל לפרט בהרחבה, ואם בכל זאת נידרש לכך נעשה את זה בדיון סגור. אז כמו שאתם מכירים, צה"ל פועל במרבית החזיתות סביבנו, ויש לנו חיילים שנמצאים גם בסוריה, גם בלבנון, גם במחנות הפליטים ביהודה ושומרון וגם ברצ"ע, וגם כמובן בגבול המזרחי.
צה"ל הבין את כל ההתהוות שגם צויינה פה ועוד דברים נוספים, ולכן הקמנו את אוגדת גלעד, אוגדה 96, שתיקח את האחריות על המרחב המזרחי. לא רק בהיבט הפיזי, אלא גם בהיבט של פיתוח דברים נוספים בהקשר הזה. והיא עדיין בהתפתחות, זאת אומרת, אנחנו נצטרך לעבות אותה בעוד יכולות, בעוד כוחות, בעוד אמצעים. וכפי שציינת, נצטרך לזה עוד חיילים, לוחמים נוספים בהקשר הזה, אבל לשם הכיוון, במקביל לזה שמתחילים את בניית המכשול, שיהיה לאורך כל מרחב הגבול המזרחי.
אני מניח שיש גם נציג שיידע לפרט במה שאפשר לפרט. וללא שום קשר לזה, בהקשרים האלה, גם יצרנו כוננויות ייחודיות למרחב הזה, שאני לא אוכל לפרט כאן, אבל שנועדו להביא כוחות נוספים בקבועי זמן קצרים לאותם מקומות שבהם נבין שיש לנו אירועים, או שהתפרצו עלינו אירועים, כדי שנוכל לתת מענה מיטבי, כי כרגע צה"ל נמצא, כמובן כמו שציינתי, בכל שאר הזירות באופן די פעיל. עד כאן.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
טוב, תודה רבה לך. אנחנו נכניס את עידן גרינבאום לזום גם כן, שיציג.
<< אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >>
שלום אדוני היושב ראש. צהריים טובים, דרישת שלום מאזור הכנרת, עמק הירדן, הגבול המזרחי. אז היית באילת, עכשיו אתה בקצה השני, ומקבל כיסוי מקסימלי של מרחב הגבול עם ממלכת ירדן בוועדה שלך.
שתי מילים. ראשית, רק לומר שאנחנו אכן אלה שאצלם אמור להתחיל להיבנות המכשול. אנחנו מחכים לזה בכיליון עיניים, לתחילת העבודות.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אתה יכול לומר לנו על כמה קילומטר זה ישתרע באזור שלך?
<< דובר_המשך >> עידן גרינבאום: << דובר_המשך >>
במועצה שלי – עמק הירדן – זה אמור לכסות את כלל המועצה ונמשיך לכיוון השכנים שלי. כמו שאמרת במועצת עמק המעיינות שם יש נקודה מורכבת שכרגע אין תקציב, כדי שהמכשול יכסה את כל המרחב שלהם. ולהבנתי זו הסוגייה שאיתמר מטיאש, ידידי ראש המועצה מתקומם עליה, ובצדק צריך לומר. כרגע התקציב של המכשול אמור להסתיים איפשהו באמצע, נגיד, המרחב של עמק המעיינות ולא לכסות את כל הגבול עם ממלכת ירדן, וכמובן שזה לא תקין וזו לא הדרך, אם רוצים באמת לפתור את הנושא.
כבוד היושב ראש, רק לפני שבוע-שבועיים קראתם כולכם בעיתון, על הפרשה שבה נתגלתה רשת הברחות עם חבר'ה מטורקיה, שניסו להבריח לארץ אמל"ח. כל הדבר הזה קרה פה מתחת לבית שלי, כמעט הלכה למעשה, ליד קיבוץ אשדות יעקב. הפעם הם נתפסו והם נעצרו, אבל בכל פעם שתופסים את החבר'ה האלה שמנסים לחצות, אתה שואל את עצמך בכמה מקרים לא הצלחנו לתפוס, וכמה מקרים כן הצליחו לחצות את הגבול ולהיעלם בתחומי מדינת ישראל, ומה הוברח לשם.
ולבסוף, כמו שאמר חבר הכנסת רם בן ברק, ותודה שהוא הצטרף לדיון, מה שמטריד אותנו יותר מהכל זה הסיפור הפח"עי. אנחנו פה גם לא רחוקים מהגבול עם סוריה, שאנחנו יודעים מה קורה בסוריה ועל המיליציות שנמצאות שם. אנחנו מאות מטרים ספורים ממש מהגבול עם ירדן. אנחנו מוטרדים מאוד מניסיונות פח"עית, כפי שציין נציג צה"ל. אבל ברור לנו שיעבור עוד זמן רב, עד שיהיה פה מענה משמעותי, שיידע לתת ולטפל בכל איום. ואנחנו - - - שעליו צריך לתת עליו את הדעת, עד שייבנה מכשול, עד שהאוגדה תהיה אפקטיבית ב-100%. יש מי שרואה את הפעילות שלנו, וחושב איך הוא ינצל את התקופה הזאת.
עד כאן, ותודה אדוני היושב ראש על הדיון ועל המחויבות שלך לנושא, שהוא באמת אצלנו ובנפשנו, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה לכם. אנחנו עכשיו נעבור לצוות המקצועי של המשרד לביטחון לאומי, אם אפשר לקבל סקירה, תחליטו איך להתחיל, לגבי כל מה שקורה באזור הזה, בבקשה.
<< אורח >> אלעד בן לול: << אורח >>
שמי אלעד, מפקד יחידת הגבולות של המחוז הצפוני. אני אגע בגבול סוריה וחלק מגבול ירדן, בשתי נקודות שמאוד מעניינות את הוועדה הזאת. אחד זה, כמו שאמר ראש המועצה, לגבי המסתננים. המסתננים, זו תופעה שהיא מקבילה לתחומי ההברחות. הסיפור שהוא העלה פה לגבי החבר'ה שניסו לפתוח רשת, ובמקרה, קבוצת מסתננים שנכנסה, והחליטו לחקור אותה.
בסופו של דבר, כל מסתנן שנתפס - דלת מסתובבת, חזרה לירדן. אז זה מבחינת המסתננים. בגדול יש פעולות בנויות לסיפור הזה, מקפיצים כוחות ומנסים להתמודד עם הבעיה עם מה שיש. חשוב מאוד שצריך להגביר, גם באמצעים וגם בכוח אדם כמובן, שיודע לתת מענה למקרים האלו, במידה ותהיה כניסה מרובה. זה מהסיפור הזה.
מבחינת ההברחות, אנחנו רואים אצלי בגזרה בתקופה האחרונה, ריבוי בשימוש ברחפנים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
האמת היא, הנושא הזה של הרחפנים, זה הנושא הבא שאנחנו נרחיב בו. אני אשמח מאוד שתמשיך בכיוון, ואז נעבור לרחפנים.
<< דובר_המשך >> אלעד בן לול: << דובר_המשך >>
לגבי המסתננים, אנחנו מנסים לסייע כמה שיותר מבחינת המשטרה, לסייע לצבא, מבחינת המעגלים היותר רחוקים: מי מאפשר למסתננים האלה להיכנס ומי אוסף אותם אחר כך, ככה שהצבא ערוך על הגבול, אבל אנחנו נותנים את המענה מאחורה. ואפשר להגיד גם פה גם מבחינת סמכויות: ברגע שהם עוברים את הגדר, הסמכויות של הצבא נגמרות ואז המשטרה יכולה להפעיל את הסמכות שלה. מעצר וכל דבר אחר.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בהמשך למה שאמר חבר הכנסת רם בן ברק לגבי כוח האדם שלנו שם, איך זה מסתדר הצבא מול מה שאתם עושים?
<< דובר_המשך >> אלעד בן לול: << דובר_המשך >>
יש לנו קשר ישיר עם הצבא. אנחנו עובדים צמוד אחד עם השני. אני לא אגע פה במספרים, אבל אנחנו צריכים הרבה יותר.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
הבנתי, בסדר. אז זה מחזק את מה שחבר הכנסת אמר פה. יש מישהו שרוצה להרחיב באזור הדרום, בבקשה.
<< אורח >> דימטרי סמוש: << אורח >>
סמוש, מפקד יחידת מג"ן – מודיעין גבולות נגב. הגבול שלי הוא מאילת עד לאזור ים המלח, ששם אני גובל עם יג"י – יחידת גבול ירדן. אני אומר, בסוף חשוב לדבר ולציין, הנושא של כוח אדם על הגדר. מי שמחזיק בגבולות זה צה"ל, לא משטרת ישראל. אנחנו מטפלים בפעילות מודיעינית ספציפית על משהו שאנחנו יודעים עליו, וזה תחום העיסוק שלנו. בסוף, אני לא מכסה גבול ואין לי עמדות שמירה. אז חשוב רק לדייק את זה.
אני רוצה לומר מהדיון הקודם קצת תהליכים שאנחנו נמצאים בהם, וזה תהליכים של כל יחידות הגבול. בסוף יש הליך שמובל יחד עם הפרקליטות, עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל המחלקה המשפטית, בנושא של שינוי חקיקה, ולירון שלנו בטח תרחיב על זה. בסוף הרעיון שם להגיע למצב שהברחה, בטייטל אני אומר שהברחה, עצם היותה של עצם שעובר מצד לצד, בסוף שלשם נגיע לעניין של הברחה ונצא מחוק המכס, ולירון תרחיב על זה. אז יש תהליך שקיים כבר כמה וכמה דיונים בליווי פרקליטות, וזה הליך מאוד-מאוד חשוב.
אני רוצה לומר שהצבא, אנחנו עובדים איתם בשת"פ מאוד הדוק, אוגמ"ר 80 לפחות בגזרה שלי. אני מאמין ורואה שהקשב המרכזי הולך לגבול מערבי ולא לגבול המזרחי. אני חושב שהגבול המזרחי צריך לקבל קשב ראוי, עם כל המעטפת שמסביב, בלי לפרט.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מסכים איתך, ולכן אנחנו נאיץ פה את הישיבות ונבקש גם מגורמי הביטחון היותר מוסמכים להגיע לפה, וגם אם צריך, את שר הביטחון נביא לישיבה הזו, שייתן לנו קצת תשובות למה שאומר חבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> דימטרי סמוש: << דובר_המשך >>
אני אומר עוד פעם, הגבול המערבי, שגבול מצרים, שזה חצי מדינת ישראל אצלנו, מקבל יותר קשב ברמת הצבא, עם כל מה שהיה בעזה וכל המשמעויות. גבול מזרחי מקבל קצת פחות, שזה גבול ירדן, צריך להיות שם גם בנושא של מכשול, וגם בנושא של דברים נוספים שיוכלו לתת אינדיקציות והתראות ברמה הלאומית.
נושא רחפנים זה בנפרד אמרת.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כן, בדיון הבא נרחיב קצת על הנושא הזה של הרחפנים. יש מישהו שרוצה עוד להרחיב? בבקשה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אם אתם זוכרים, היה את הפיגוע הנורא של מחבל שהגיע דרך אום אל-פחם ועבר את הגדר, הגיע לתל אביב, עשה שם פיגוע, אני לא זוכר אם ביפו או בתל אביב. ואז קיבלו החלטה בצה"ל לשים חיילים לאורך כל קו התפר עד שיתקנו את הגדרות וכן הלאה. בתקופה הזאת ממש שמו אוהל עם 3-4 חיילים כל כמה מאות מטרים, נגמר הסיפור. נעצר.
עד שלא היה כוח אדם יותר והיה צריך לשחרר אותם. כולם היו מילואימניקים, זה היה עוד לפני ה-7 באוקטובר. היום זה ממש בלתי אפשרי כי אין מילואימניקים היום שלא עשו כמה מאות זה, רק לחזק את הטענה שהצגתי קודם לגבי החובה של כולנו לוודא שכולם עושים את השירות ומצטרפים לצבא הגנה לישראל.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה. בבקשה.
<< אורח >> לירון קורן רוזן: << אורח >>
בוקר טוב. אני רק אסכם ואני אגיד שמבחינת משטרת ישראל, ההישג הנדרש מבחינתנו הוא קודם כל חד משמעית: הגדלות הכוחות המשימתיים, יחידות הגבול שבפועל עוסקות בזה ביחד עם הצבא. דבר השני זה המשולש הקדוש הזה של צבא, משטרה ושב"כ שעובדים ביחד בצורה מסודרת על כלל גבולות מדינת ישראל ונותנים איזושהי תמונה שלמה, גם מודיעינית גם מבצעית. והדבר השלישי, כמו שסמוש פה אמר ויושבת פה לילך, אנחנו הולכים יד ביד עם משרד המשפטים לשלב של תיקוני חקיקה, שגם מבחינתנו הם מהותיים, גם לטובת החמרת הענישה וגם לטובת הגדלת הכלים המשטרתיים בחקירות, לתוך נושא ההברחות. תודה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה רבה. מאוד חשוב, אנחנו לא צריכים לחכות רק שהוועדה תתכנס בכדי להשמיע את מה שאתם רוצים. אתם יכולים גם לפנות אליי בפרטי ואם צריך לעשות ישיבות מצומצמות אצלי בלשכה, אני אעשה ישיבות. אם צריך להוסיף גורם כזה או אחר שיעזור לכם לסדר את הגבול בישיבה כזו או אחרת - יש לנו את היכולות ויש לנו את האפשרות וגם כן תשתמשו בי בסוגייה הזו. אני יותר מאשמח. בבקשה.
<< אורח >> ערן קהת: << אורח >>
בוקר טוב, אדוני. ערן קהת מרשות ההגירה. קודם כל, חשוב לי להגיד בהתחלה שאנחנו מברכים על בניית המכשול כי זה דבר מאוד-מאוד מהותי עבורנו. אני אציין פה, כפי שציינתי בדיון הקודם, שעניין ההחזרה המהירה, מהותי באופן קריטי.
למדינת ישראל קיימות ארבע אוכלוסיות או מספר אוכלוסיות שלא ניתן להחזיר חזרה. זאת אומרת שגם אם קיים הליך פלילי בסופו של יום בסיום ריצוי העונש, הבחור משתחרר למדינת ישראל ללא יכולת הרחקה. כי מדינת ישראל קבעה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
ומה הם?
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
יש אוכלוסייה מאוקראינה, מסודן, אריתריאה, אתיופיה, כל אחד בסיבותיו הוא.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
ולמה ספציפית אותם לא ניתן להחזיר?
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
ספציפית אותם לא כרגע, אבל יש לזה משמעות. וחשוב שהוועדה תדע שכמו שאומר, החזרה מהירה אותה דלת מסתובבת - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אתה אומר שיש לזה משמעות. בוא תגיד לי מה המשמעות שאני אבין אותך.
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
המשמעות היא שברגע שהם נשארים פה ולא מחזירים אותם, מה שנקרא, באופן מיידי, בסיום ההליך הפלילי, במידה והוא מבוצע, אין יכולת הרחקה. אוקיי? זה חשוב שאנחנו נשים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כמה מקרים כאלה באמת יש לנו בשנה?
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
אין לי, אדוני, מספרים. אני אשמח להעביר לוועדה מה שיש בצורה מסודרת.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
לעניין החלוקה, כפי שציינתי בדיון הקודם, מאוד חשוב יצירת הקשר. אנחנו עובדים בקשר יוצא מן הכלל, לטעמי, עם פיקוד מרכז. הפיקוד הדרומי, יש לנו כמה פערים וחסרים והוועדה המליצה אז בטובה לחבר אותנו. אנחנו מאוד נשמח לחיבור עם הפיקוד הדרומי, כי גם משם יש נתח ופלח שאנחנו כן רוצים להתחבר ולתרום ולראות איך אנחנו נותנים את הערך המוסף שלנו.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אנחנו נדאג לחבר אתכם.
<< דובר_המשך >> ערן קהת: << דובר_המשך >>
מצוין. דבר נוסף שעלה בדיון הקודם, אנחנו פוגשים לא מעט מסתננים בתל אביב כבר, מה שנקרא לאחר שהסתננו בגבול. אנחנו בקשר מצוין עם המשטרה. מה שנצטרך אנחנו נעביר.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נעבור לביטחוניסטים.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
תודה רבה. אני קודם כל, כאמירה כללית רגע, למה שאמר חבר הכנסת רם בן ברק, ואני אומר את זה עם המון צניעות וגם הערכה. אני לא חושב שפתרון בהגנה הוא דווקא ריבוי חיילים. זה הפתרון לפעמים המיידי. הפתרון הכי טוב בהגנה הוא להסיר במקרה הטוב את האיום, ובמקרה היותר טוב את המאיים. וכשאין לך מאיים אז אתה לא צריך לשים חיילים כדי לעבות את ההגנה. רק אנחנו כנראה לא נלחמים מול נקודת המוצא של האירוע הזה מספיק טוב. שהיא מתחילה בהכוונה איראנית, חוצה דרך ירדן, שלא מממשת את האחריות שלה גם על הריבונות של מדינת ישראל ועל ההגנה על הגבול הזה, כמי שחוצה מתוך שטחם לתוך ריבונות מדינת ישראל.
הנה לראייה, כשפעם היו פה הרבה מאוד יחידות של אב"כ. אנחנו כבר לא מחזיקים יחידות כאלה, כי אין איום כזה וגם אין מאיים כזה, אז אתה גם מלכתחילה לא צריך להחזיק יחידות מהסוג הזה כשאין מה שיאיים עליך. ולכן הפתרון הוא לא דווקא בעיבוי החיילים, אלא בהסרת האיום ועדיף גם המאיים. אני רוצה להגיד קודם כל, תראו, אנחנו מתייחסים בדרך כלל לאירוע הזה כהתייחסות פלילית.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
הערה נחמדה, אבל אתה יודע, אוקיי, מה עכשיו? עכשיו יש הברחות, עכשיו יש איום של פשיטה. אתה עדיין לא חיסלת את איראן, אנחנו - - - עד שתעשה את זה כדאי שיהיו חיילים - - -
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
כן, אבל עוד לפני איראן יש עוד כמה דברים בדרך. אני אתייחס לזה. כי תמיד אומרים סד"כ, סד"כ, סד"כ, והסיפור הוא לא עוד סד"כ.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אתה רואה, ערן, אני מסכים איתך פה למרות שהוא בוסקילה.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
תראו, אנחנו מדברים על האירוע הזה כהתייחסות בעיקר פלילית כי אנחנו מדברים על איזה הברחות, אמל"ח, כאילו שמדובר באיזו הברחה של איזו מזוודה בנתב"ג. הסיפור של הציר הפלילי הוא תמיד ציר שעליו רוכב ציר הפח"ע.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תמיד זה היה ככה.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
המנהרות התחילו כהברחות פליליות בגבול מצרים-עזה ולאחר מכן הפח"ע השתמש. ברגע שהציר הפלילי מצליח, ציר הפח"ע רוכב על הציר הפלילי. גם יש לו אותו היגיון הרבה פעמים טופוגרפי. ולכן אני חושב שהסיפור הוא איך מתייחסים למושא ההגנה בצורה נכונה, כי גם בכל פקודת ההגנה הצבא מגדיר מהם האזורים החיוניים בהגנה. אבל הוא גם לא נותן מענה ביחס ישיר למה שהוא מגדיר כמושא ההגנה בתוך פקודת ההגנה: וזה היישובים וזה המלונות וזה המפעלים החשובים שנמצאים בגבול. ובסופו של דבר, המענה שהצבא נותן גם ביחס לאמל"ח, גם ביחס לסד"כ וגם ביחס לפעילות בשטח - היא לא בקו ישיר אל מול האיום כפי שאנחנו מבינים אותו וגם מגדירים אותו.
וזה לא יכול להיות, וכשאני מדבר על הצבא כמי שהיה 24 שנים בצבא, אני מדבר על זה בכאב כי אני חלק גם מהארגון הזה. אבל הארגון הזה לצערי במשך שנים מזניח הזנחה פושעת את הגבול הזה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בגלל זה לקחנו על עצמנו להביא את זה ולהעלות את זה על סדר היום בתדירות גבוהה.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
נכון, זה לא דיון ראשון.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
ובהמשך למה שאתה אומר, אני חושב שכמעט כל בעלי המקצוע פה אמרו, בלי יוצא מן הכלל: כוח אדם, כוח אדם, כוח אדם בעת הזו.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
זה גם כוח אדם, אבל אני אומר, הצבא גם לא נותן לא מענה טכנולוגי מתאים, גם לסיפור של הרחפנים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שהבחור שאומנם לא ראינו ורק שמענו אותו, אמר בצורה מאוד ברורה ולא משתמעת לשתי פנים, שיש מהלכים וכלים טכנולוגיים שהוא לא יכול לפרט אותם יותר מדי. ואני יוצא מנקודת הנחה, שהוא לא אומר את זה במקום ריק, אלא מתוך הבנה שאכן הם הולכים ומפעילים את כל מה שרק אפשר. כי כמו שאכפת לך ואתה, אני רואה, אתה מדבר מדם ליבך על כל האזור המזרחי. אני חושב שיושבים פה בעלי מקצוע, שמה שנקרא 24/7 הם שם ומציגים משהו שהוא קצת שונה ממה שאתה אומר.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
אז אני אומר לך את זה מידיעה, כי אני גם מכיר את האזור הזה באופן מעשי, כמי שגם היה מג"ד באזור הזה, כקצין מבצעים של אוגדת יהודה ושומרון. תראה, כשהיום יש לך חדירה ליישוב ביהודה ושומרון, עד שהפעילות שנעשית לסגירת מעגל היא פעילות מאוד מאוד הדוקה, שמסתיימת בצורה ודאית בכך שכבר אין גורם מאיים.
לא כך בבקעת הירדן. כשיש פריצה, כשיש הברחה בגדול, האירוע הזה עובר מעל הראש, לא סוגרים עליו מעגל, כי מבינים שזה כבר נהיה חלק מהשגרה. הזרם הבלתי פוסק הוא כזה שכבר לא ניתן לעצור אותו, וככה הצבא מתייחס אליו.
הצבא לא משקיע את המאמץ, אני אגיד לך עוד דבר. אנחנו פועלים כל הזמן למשרד לבט"פ ולמשטרה, בהתמודדות עם סיפור הפח"ע בפנים מדינת ישראל. הם לא יכולים להתמודד עם זה, הם לא יכולים באמת לעצור את אירועי הנשק, האיומים, הסחיטות. כי כמות האמל"ח שנמצאת היום בתוך פנים מדינת ישראל, וגם חודר את יהודה ושומרון ולבין פנים מדינת ישראל היא כזאת, שהבט"פ והמשטרה לא יכולים להתמודד עם זה.
אם הצבא לא מגן על הגבול אז המשטרה לא יכולה לאסוף את הנשק הזה, ובטח לא יכולה להתמודד עם כמות האמל"ח, שהיא מאוד נגישה היום, כמעט לכל אדם.
אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. תראה, מה שמעניין, שדווקא הגופים האזרחיים מממשים את האחריות שלהם הרבה יותר מצה"ל. אם אתה לוקח הם את רשות המעברים, ואתה לוקח את המפעלים, מפעלי ים המלח וכל מי שנמצא שם - האופן שבו הם מתייחסים לאחריות שהם קיבלו, היא הרבה הרבה יותר משמעותית ורצינית ומקצועית, מאיך שהצבא מתייחס להגנה על הגבול. אם זה בכמות האמצעים שמשקיעים שם, בתרגילים, בשיתוף הפעולה - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חייב לעצור אותך, שנייה אחת. אם מישהו מגורמי הביטחון רוצה לענות, או יש לו תשובות לגבי מה שהוא אומר, אני יותר מאשמח.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
עכשיו, אני רק אגיד על המענה, אני אגיד משפט אחד: בסוף צריך לזכור שמאחורי האירוע הזה נמצאת איראן, נמצאת איראן. יודע את זה בטח גם חבר הכנסת רם בן ברק יותר טוב מכולנו. נמצאת איראן במטרה לערער את היציבות הביטחונית של מדינת ישראל. וככה צריך להסתכל. זה לא איום טקטי, זה איום אסטרטגי על מדינת ישראל.
יש מי שרוצה להפוך את זה לאיום אסטרטגי וזה כבר שם. כמות האמל"ח שנמצאת היום בידיים פליליות, שבקלות הנשק הזה גם יודע להיות פח"עי, הוא מאות אלפים. בסדר, אם אנחנו מדברים על צבא סדיר, בלי לנקוב במספר המדויק, באזור נגיד ה-200 אלף, של חיילים בסדיר, אז תחשוב שיש מעל 200 אלף נשקים בידיים פליליות. אז רק תבין את היחס של כמות האמל"ח שמסתובבת במדינה.
מבחינת המענה, קודם כל צריך, המל"ל, המדינה צריכה להגדיר את זה כיום אסטרטגי. וכשהמדינה מגדירה את זה כיום אסטרטגי, נותנת לו מענה - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שהמדינה כן לקחה את זה על המקום הזה. ואנחנו רואים גם בהחלטה להקים את המכשול, המכשול כבר התחילו לבנות אותו בקטעים מסוימים, אנחנו רואים.
נכון, אל תשכח, זה גם הגבול הכי ארוך במדינת ישראל, גבול מורכב מאוד. וזה שאתה מציג את הדברים, זה עושה רושם שעדיין לא התחילו. אני חושב שחלק מהדברים ממש מבוצעים הלכה למעשה בימים אלה. ולכן אני אומר, אני חושב שאתה צריך לקחת את הדבר הזה למה היית רוצה שעוד ייעשו שם. זה יותר נכון.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
אני אגיד לך. לדוגמה, אם באמת המדינה מתייחסת לזה בצורה כזאת, לא יכול להיות שרחפנים בכמויות אדירות חוצות את הגבול.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
עצור רגע, זה הנושא הבא. בוא נמשיך.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
זה נושא שלא נותנים לו מענה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
רגע, לא, תקשיב. הנושא הבא זה נושא הרחפנים שנדון בו ונעמיק ונרצה לשמוע קודם כל את בעלי המקצוע. אנחנו הפרדנו בין המכשול לרחפנים, כי נושא הרחפנים הוא דרמטי. זה משהו שצריך באמת לתת עליו ולעשות עליו דיון מעמיק בנפרד. לא לקחת אותו על הדרך כ"מה קורה עם המכשול וכוח האדם" בהמשך למה שאמרו בעלי המקצוע.
אז אם אתה רוצה להמשיך להתמקד, אני יותר מאשמח. כי השלב הבא, השלב הבא זה נושא הרחפנים, ותישאר, אתה תוכל לדבר על הנושא הזה.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
אין בעיה, אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד לך לך שרחפן מעבר לזה שהוא יודע להבריח, הוא יודע גם להיות רחפן נפץ. להתנפץ על מפעל ברום.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שאמרתי משהו, אני אמרתי מאוד ברור. הנושא הרחפנים, אנחנו ניתן לבעלי המקצוע לדבר. אחרי שבעלי המקצוע ידברו, רק אחר כך נרחיב את זה להמשך הפאנל.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
מה שצריך עוד לעשות: לחזק את החוסן האזרחי, את היישובים, את כיתות הכוננות, את האמל"ח בתוך היישוב, כי קו ההגנה של הגדר הוא קו הגנה שהוא לא פעיל, ולכן מרכיב היסוד בהגנה בתוך היישוב חייב להיות הרבה יותר מחוזק, ואני לא חושב שהוא כזה היום. הפוך, אנחנו רק הולכים ומחלישים את היישובים האלה משנה לשנה.
אני חושב שהמדינה צריכה לבוא בתביעה מול הממלכה הירדנית. אני חושב שהיום ירדן לא פועלת באופן שהיא פעלה לפני 20 ו-15 שנה בגבול ירדן. הם היו עושים מאמץ הרבה יותר משמעותי למנוע את ההברחות האלה. היום זה לא עובד באותה צורה כפי שהיה פעם, ואני חושב שהם די מעלימים עין, ואני לא יודע מה המדינה עושה היום כדי לתבוע מהם, שלא להפר את הריבונות הישראלית.
והדבר האחרון, להדק את השיתופי הפעולה עם המתקנים האזרחיים, עם מפעלי ים המלח, ועם רשות המעברים, כי שם לפחות באזורים האלה, במושאי ההגנה האלה, המצב הוא טוב ואסור להרוס את מה שקיים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה. מישהו מבעלי המקצוע פה רוצה לענות? בבקשה.
<< אורח >> שמוליק כהן: << אורח >>
אני אשמח, שמוליק מאג"ם פיקוד מרכז. אני רק רוצה שלא יצטייר פה בוועדה משהו אחר, אבל אני לא יודע על בסיס מה כבודו מהביטחוניסטים מתייחס. כמי שנמצא בשטח ועובד בו בצורה מלאה, חשוב להגיד שכל אירוע חריג מטופל 24/7, על ידי גם הכוחות בשטח שנמצאים, מרמת החייל ועד רמת המח"ט. כל אירוע ביטחוני מטופל וניתן לו מענה, מתייחסים במלוא הרצינות. בטח לאירועים שקשורים לגדר, אם זו הברחה, אם זה רחפנים, אם זה מסתננים, אם זה הברחות אמל"ח. כל מסתנן נתפס ומטופל.
גם סוגיית היישובים, אנחנו חיזקנו אותם באופן מאוד משמעותי בשנתיים האחרונות מתחילת המלחמה. גם באמצעים, גם באמל"ח, גם בסד"כ וגם, כמו שחברים מאמ"צ ציין קודם, יש כוננויות שמוגדרות לגבול הזה. אנחנו גם מתרגלים אותם. אז זו תמונת המצב מבחינת הצבא.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
האם כמות ההברחות יורדת?
<< אורח >> שמוליק כהן: << אורח >>
התיאור פה שנטען הוא תיאור לא מדויק ולא נכון.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
אם היא לא יורדת, אז זה לא אפקטיבי.
<< אורח >> שמוליק כהן: << אורח >>
נתונים אנחנו לא מציגים פה, זה דיון שהוא פתוח. אבל כדי להתייחס ברצינות צריך לדבר בעובדות.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
אם זה יורד או עולה, אם זה לא יורד, אז זה לא - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שקיבלת תשובה די ברורה ומפורטת לגבי כל מה שטענת, לכן אני אומר, אם נצטרך לעשות דיון שהוא דיון חסוי, נעשה אותו חסוי, ומה שרק אפשר.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
תודה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
תראה, גם סוגיית ההגנה שבתוך היישובים שאני מסכים איתך לגמרי, זה צריך להיות אחד מהדברים שצריך לטפל בהם. כיתות כוננות וכוח תגובה ביישובים עצמם, למקרה שהם יותקפו. צריך להבין שזה גם חלק ממערך המילואים, האנשים שנמצאים בתוך האגמ"רים האלה הם מילואימניקים. כשאתה שם יותר מילואימניקים ביישובים, יש לך פחות מילואימניקים לעזה.
אני הרי באתי לכאן בשביל להגיד אמירה מאוד-מאוד ברורה. השמיכה שלנו היא מאוד-מאוד קצרה. היא לא מסוגלת לתת גם לעזה, גם לצפון, גם לגבול המזרחי, מבחינת כוח אדם. מעבר לטכנולוגיה שהיא חשובה והמכשול שהוא חשוב, בסופו של דבר כוח התגובה הוא הדבר החשוב ביותר. ואני מסכים איתך שצריך לטפל בבעיה שם, ולא פה. לא על הגבול, אלא בתוכו.
ואני חושב שעושים את זה וצריכים לעשות את זה יותר. אני חושב שהמדינה שינתה דיסקט מה-7 באוקטובר. אתה רואה מה קורה בלבנון היום, איך מטפלים בחיזבאללה. אני מקווה שימשיך ככה לאורך כל הגבולות. יש כמובן בעיה לפגוע בריבונות של מדינות שיש לנו איתן הסכם שלום, ולא לתקוף תוך כדי הסכם שלום. עשינו את זה פעם אחת, אנחנו משלמים על זה מחיר כבד, אני מזכיר לכם.
ולכן אני חושב שבסופו של דבר צריך לדבר על כל הדברים, ולעשות את כל הדברים הנכונים, ולשפר. אבל בסופו של דבר, השמיכה היא מאוד-מאוד קצרה, וזאת הבעיה של מדינת ישראל היום.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אין ספק שצריך לדאוג שיהיה גיוס רחב יותר. אני מסכים עם הדוברים פה. בהמשך למה ששמענו מכל הגורמים, מישהו רוצה להוסיף משהו לפני שנעבור לדיון הבא?
טוב, אז אנחנו נמשיך לעקוב לגבי המכשול. נראה איפה עומד הקטע השני, שצריכים להתחיל אותו בימים הקרובים. ואנחנו גם נשתדל אולי בחודש הקרוב לצאת לשטח, לראות את זה פיזית. זה מאוד-מאוד חשוב, עם כל הכבוד לשבת פה בחדר הממוזג, זה לא אותו דבר כמו ממש לרדת ולשמוע את הפיקוד שיושב בשטח, לראות את מצבת כוח האדם בכל הבסיסים. אם זה בצבא, במשטרה, משמר הגבול, אלה דברים שהם מאוד-מאוד חשובים. ואני חושב כשנצא לשטח, יהיה לנו עוד כלי איך להתמודד איתו, ומה אפשר לעשות ולעזור שהגבול הזה יהיה הרבה יותר בטוח.
<< נושא >> התמודדות מערכת הביטחון עם איום הרחפנים בגבולות << נושא >>
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
חברים יקרים, אני רוצה לעבור לדיון הבא, נושא הרחפנים מהגבול המזרחי. כמו שאנחנו יודעים, מאזור מצרים יש חדירה של רחפנים לכיוון הפזורה הבדואית, עזה. אנחנו מזהים את הנושא הזה כנושא בעייתי מאוד, מורכב מאוד, שמהווה ממש סיכון ביטחוני לכל האזור הזה. האזור המורכב יותר זה אזור ירדן, שאם זה יתחיל בכל האזור הזה, אנחנו נצפה לדברים שהם מורכבים וחמורים.
בהמשך למה שאמר חברנו מהביטחוניסטים, אין ספק שחלק מהדברים צריך לעצור אותם עוד באיבם בהתחלה, באזור או בתוך המדינות, אבל רם היה מאוד ברור. ישנם ריבונות למדינות האלה וצריך לדעת איך מתמרנים ואיך מפעילים את כל הגופים, בכדי שדברים כאלה עוד באזור שלהם, האזור הזה ייעצר. אנחנו מזהים בנושא ההברחות, כמו שחברים פה בטח יציינו ויסבירו לנו, שנושא ההברחות ברחפנים הולך ונהיה בעיה למשרד הביטחון, אבל אני מאמין שגם לדבר הזה עם הזמן ימצאו פתרונות.
אני יותר מאשמח לקבל סקירה כללית, אם אפשר, ממשרד הביטחון ואחר כך מגורמי המקצוע פה, ושנוכל לדון ולהרחיב על נושא הרחפנים בגבול המזרחי של מדינת ישראל. אז בבקשה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
שאלה שאני לא מכיר. היום כל אחד יכול לקנות איזה רחפן שהוא רוצה, איזה גודל שהוא רוצה, הכל פתוח?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, כן, מבחינת קנייה, כן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רחפנים מסחריים בגדלים מסוימים – לא, נדרש רישיון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רישיון להטסה. לא לקנייה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, לקנייה. בחקלאיים אתה צריך רישיון לקניה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
רק רגע, בואו נדבר אחד-אחד שנבין את האירוע.
<< אורח >> ירון שיין: << אורח >>
ירון ראש המו"פ במשרד לביטחון לאומי. נשאלנו שאלה, האם אפשר לקנות כל רחפן במדינת ישראל. רחפנים, אציין רק את ההבדלים, וזו לא אחריות שלנו, זו העבודה המשותפת בין המכס לבין רת"א (רשות התעופה האזרחית). רחפנים מסחריים מעל גדלים מסוימים, עם יכולת נשיאה, נדרשים לרישיון להבאה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
מאיזה משקל צריך רישיון?
<< דובר_המשך >> ירון שיין: << דובר_המשך >>
אני לא זוכר מספרים ולכן אמרתי, אפשר לדייק את הנתונים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אם אפשר לדייק בפעם הבאה, בישיבה הבאה אני יותר מאשמח.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
ואלה רישיונות שנדרשים לייבוא. על הדבר הזה, אני מכיר שיש לנו את היכולת כמו כל דבר אחר בעולם הפלילי, לבוא ולמכור רישיונות ביבוא, או לקנות את האמצעים האלו, וכבר להעביר אותם לאנשים אחרים. ולכן זה שיש תהליך רישיון לאמצעים דווקא הכבדים, לא אומר בהכרח שאין לנו מעבר לעולם הפלילי ואף אחרי. צריך לדייק את זה. אבל יש איזשהו תהליך שהוא אמור על פניו - - -.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
בעניין הזה, אדוני היושב ראש, גם צריך לעשות איזושהי חקיקה, להסדיר את זה, כי הרי האיום הוא לא רק איום של הברחות מהגבול, או אמל"ח שיכול להתפוצץ.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
הקריטי פה זה המשקלים. כי אם אנחנו נגביל את זה בחקיקה, רעיון מצוין, למשקל מסוים, אז אנחנו יודעים פחות או יותר - - -
<< אורח >> יובל שי: << אורח >>
ברשותך, לא הייתי נוגע בעולם המשקלים. כל רחפן הוא רחפן, וכל הבאה או כל מעבר גבול הוא אירוע ביטחוני. ככה צריך להתייחס אליו. היום הוא מתחיל באיסוף עמלה, איסוף מודיעין בין איך מדינת ישראל סוגרת את הגבול, לבין מחר בבוקר להעביר רק שטרות, למשקל של עד 4 קילו, 5 קילו. מחר בבוקר זה עובר גם לנשק בעד 50 קילו. לא הייתי נכנס לעולם המשקלים בתחום הזה. כל מעבר של כלי או בן אדם בין העולם הישראלי לבין - - -
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אתה מסתכל על הסיפור של הברחות מהגבול וחציית הגבול, ובוודאי שכשיש לך ארגון בצד השני של הגבול, אתה לא יכול להגביל אותו בשום דבר. אבל אני מסתכל טיפה יותר רחב. יש גם איום כאן, גם של משפחות פשע וגם של זיקה שלהם לטרור, שיכולים לקנות רחפן ולהשתמש בו לחיסול של אישיות בכירה, לדוגמה.
<< אורח >> יובל שי: << אורח >>
לגמרי, ולכן לא הייתי נוגע ברובד המשקלים, אלא הייתי נוגע לעצם ה- - - .
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני לא דיברתי על משקל. אני אמרתי שיכול להיות שבתוך הארץ אנחנו צריכים להגדיר שרחפנים - יש את הזעירים האלה עם המצלמות לאייפון, זה לא בעיה, הם לא יכולים לקחת גם 200-300 גרם, אבל מעל זה - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
גם זה הורג.
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם זה יכול להרוג. בארבע בעיניים אני אספר לך עוד דברים שיכולים להרוג. אבל את הדברים האלה, יכול להיות שצריך לעשות רישוי, וככה יהיה אפשר לפקח על זה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
טוב, יש עוד מישהו שרוצה לתת סקירה בנושא הזה, של נושא הרחפנים באזור שלו? אם הוא נתקל, בבקשה.
<< אורח >> דימטרי סמוש: << אורח >>
כן, קודם כל, לגבי אמל"ח, זה לא מחר, זה אתמול, כן? אתמול לגמרי. קודם כל, יש תהליך של התמודדות שלנו יחד עם הצבא. בסוף, הרעיון המרכזי באירוע הזה, זה לעבוד בשת"פ. אנחנו, שירות הביטחון וצה"ל, וככה אפשר לנצח על האירוע. זה מצד אחד.
יש המון דברים בתוכן של הדיון הזה, שאי אפשר לפרט אותם כאן. ואנחנו, לפחות אני הייתי מאוד שמח לעשות דיון חסוי, שגם אפשר לדבר על גודל התופעה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מקבל את מה שאתה אומר, ואני רוצה כבר, אם אפשר, הוועדה הבאה תהיה חסויה. בסדר? תודה.
<< דובר_המשך >> דימטרי סמוש: << דובר_המשך >>
כי יש הרבה מורכבויות לדבר את זה באופן הזה. אני יכול להגיד שתופעה קיימת, היא מתגברת, ולהם אין שום חסמים בדרך. לא כמו לנו. הם תמיד מקדימים אותנו בכמה צעדים, עד שאנחנו כארגון, כמדינה, מצליחים לבנות תהליכים להדביק את הפער. הם בורחים לנו. אז אני ממליץ על דיון חסוי בעניין הזה. יש הרבה לדבר ולבחון.
דרך אגב, יש כמה ועדות שמתעסקות באירוע הזה. ואני חושב שהדבר הזה צריך להיות מרוכז. יש ועדה של בועז ביסמוט, יש ועדה של קלנר, ובסוף כולם פחות או יותר מתכנסים לאותו אירוע.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תראה, יש לי ועדה נוספת שאני יושב ראש שלה. אני לא יודע אם אמרתי לכם בפעם הקודמת, אני, בוועדת חוץ וביטחון, יושב ראש ועדת משנה לנושא פיקוד העורף. אז אני חושב שזה גם שייך לי. אני אחראי בוועדת חוץ וביטחון לנושא העורף, וגם יישובי המזרח. אז אני חושב שאם במידה תתכנס, אני אבקש מביסמוט שייתן לי את האישור לכנס אותה אצלי בוועדה. ואז אנחנו נוגעים גם בכובע של יישובי המזרח, וגם כיושב ראש וועדת משנה לפיקוד העורף, שאני בעצם היושב ראש שלה, זה יכול להתכנס למקום הזה. מיכאל, אני רוצה שתיתנו את ה - - -
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
תעשה את זה בוועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כן, בוועדת חוץ וביטחון נעשה אותו. כן, ואז יהיה לנו יותר רחב, אני מסכים איתך. כן, אז אני מקבל את העצה שלך בנושא הזה.
<< אורח >> לירון קורן רוזן: << אורח >>
אדוני, חשוב אבל לכשיתקיים הדיון החסוי, יהיו בו גם נציגי משרד המשפטים, וגם מתוך המשטרה נציגי היחידה האווירית. יש פה גם כמה תהליכי חקיקה שרצים במקביל באירועים האלה, וחשוב בסוף שאדוני יקבל תמונה שלמה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
ברור. חלק מהחקיקה, אם אתם מרגישים שבאמת זה תקוע באיזשהו מקום, אנחנו באמת פה לעזור לשחרר את זה. גם רם נמצא פה, למרות שזו לא הוועדה שלו, והוא לא חבר, וזה כן מעניין אותו. אין פה אופוזיציה, אין פה קואליציה, יש פה משהו שהמדינה היא מעל הכל, וזה הרעיון לחבר את מה שאת אומרת.
בבקשה.
<< דובר_המשך >> לירון קורן רוזן: << דובר_המשך >>
תודה רבה, ובאמת יושבת פה לילך וגנר ממשרד המשפטים, היא יודעת. יש פה באמת כמה ערוצי חקיקה, שמתכנסים לתוך האירוע הזה, וחולשים כמעט על כל נושא שדובר כרגע בוועדה. וחשוב, לטובת התמונה המלאה, שגם הסקירה תינתן על רוחבית, ולא על האירוע הנקודתי.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מסכים איתך. אתה רוצה להמשיך להוסיף?
<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>
אתם רוצים שאני ארחיב?
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כן. בבקשה.
<< דובר_המשך >> לילך וגנר: << דובר_המשך >>
נציגת משרד המשפטים. אז כמו שלירון אמרה וסמוש, שאנחנו, יש כמה תיקוני חקיקה בקנה בסוגיית ההברחות. זה כמובן לא מייתר את הדיונים החשובים שנעשים פה לגבי המניעה, המכשולים וכל האלמנטים של כוח אדם. זה נותן מענה במקרה שיש תפיסה של הברחות.
בסוגיית הנשק, יש הצעת חוק ממשלתית שוועדת השרים אישרה, שעושה הרבה-הרבה תיקונים שקשורים לנשק. ובין היתר, גם מחמירה את העונש על ייבוא וייצוא נשק. זאת אומרת, מחמירה את העונש בנושא ההברחות. זה נעשה בשיתוף עם צוות בין-משרדי, שהיו פה באמת כל הגורמים כאן, כולל שירות הביטחון הכללי ועוד גורמים נוספים, שהמליצה על החמרת ענישה בנושא הזה. ההצעה הזאת עדיין לא עברה קריאה ראשונה. היא מחכה ממרץ, ונשמח מאוד לכל סיוע בקידום ההצעה הזאת, שהיא חשובה לא רק בהיבטים האלה.
במקביל, נערכת אצלנו בחינה לקביעת עבירה קונקרטית, שמטפלת בהברחות שהם לא סמים או סחר בבני אדם, לגביהם יש הוראות קונקרטיות, שמתייחסות לעבירות האלה. אלא מה שאנחנו קוראים לזה עבירת הסל של ההברחות. כרגע הנושא מטופל בפקודת המכס. ולדעת כל הגורמים, כולל רשות המסים שלא נמצאים פה, זה לא נותן מענה מספיק. גם לרשות המסים יש בקשות לתיקוני חקיקה בהיבטים שלהם. חשבנו לעשות מהלך משולב, שייתן מענה גם לצרכים של משטרת ישראל וגם לצרכים של רשות המסים, ומתגבש תיקון חקיקה, כמו שלירון אמרה, בנושא הזה.
זה בגדול הדברים שנמצאים אצלנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
יש מישהו שרוצה להוסיף? בבקשה.
<< אורח >> ירון שיין: << אורח >>
רגע, אני אסדר את הקווים, ומתוך זה גם לבוא ולהגיד מה התהליכים שנעשו, וגם מה נעשה קדימה. צריך רגע להגיד, בסדר, וזה לא באיזושהי קנטרנות, או בצורה כזאת או אחרת להתנגח במישהו. גבולות מדינת ישראל באחריות צה"ל. כך הוא הוגדר, כך אנחנו פועלים. צריך להגיד את זה בצורה הכי ברורה, פה על השולחן. משטרת ישראל היא שחקן, אבל עדיין - האחריות על גבולות מדינת ישראל, קרקע ואוויר היא צבא.
ולאור האמירה הזאת, ואני לא ממעיט באמירה הזאת, כל הגורמים הרלוונטיים נדרשים לעבוד בצורה משותפת, כדי להגיע למענה הטוב ביותר, כדי להגיע - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
יש לכם תחושה שזה לא עובד? לי עושה רושם שזה מסונכרן מדהים.
<< דובר_המשך >> ירון שיין: << דובר_המשך >>
ברשותך, היושב ראש, אני לא אמרתי שלא. אני רק אומר, ואני אציין גם איזה תהליכים נעשו, מה נעשה קדימה, כדי להגיע למצב שבו אנחנו מסונכרנים. עד היום לא היינו במצב טוב, אבל אפשר להגיד שבשבועות האחרונים, או בחודשים האחרונים, יש לא מעט תהליכים שהתכנסו. כמו שציינו פה חבריי, גם המבצעים הטקטיים שקרו, הם על בסיס שיתופי הפעולה בין הגורמים, בין משטרת ישראל לבין הצבא, בין הצבא לבין השב"כ לבין משטרת ישראל.
עדיין צריך להגביר את זה ולהפוך את זה למנגנון רוטיני, מאוד ברור שיעבוד בצורה מסונכרנת ומשותפת. זה לא אומר רק כוחות בקרקע, זה אומר גם אמצעים שמוטלים למרחב, וזה אומר גם תמונת מודיעין משותפת מקדימה, ותמונת מודיעין משותפת בזמן אמת, ועד כדי סיום החקירה. האירוע הזה הוא לא מושלם, צריך להגיד זאת בצורה הזאת, בלי להיכנס כרגע לנתונים, וכמו שנאמר פה, יש פה עוד מספר דיונים, או מספר ועדות שמקיימות את התהליך הזה, מציע לכנוס בתוך התהליך, תחת ועדה אחת, גם כדי שנוכל לבוא ולדבר על הנתונים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מסכים איתך.
<< דובר_המשך >> ירון שיין: << דובר_המשך >>
צריך להגיד, הגבול המזרחי, מה שאנחנו שומעים כרגע בחדשות, לעולם הגבול הדרומי שלנו, באוגמ"ר 80, הוא אולי כאין וכאפס לעומת מה שקורה בצד המזרחי שלנו. אין לנו מושג, כי כמות האמצעים וכמות האירועים שאנחנו נפגשים איתם, היא אצבע ברוח.
מה שנזרוק פה הוא כנראה הנתון, כי אין לנו באמת אמצעים שאנחנו יכולים לבוא ולספר מה יש שם. לכן אני מציע רגע שאנחנו ניתן את הקשב גם לגבול הזה, בצורה הראויה לו, למול ההבנה, כמו שנאמר פה, על הפוטנציאל שאמור להיות.
אני אומר, ואני סוגר באירוע הזה את הדברים, אנחנו צריכים להשלים את התהליך החקיקתי במדינת ישראל. האירוע היא אירוע בטחוני לחלוטין, מקצה לקצה. זה לא אירוע פלילי, הוא אולי רוכב על התהליך הפלילי, אבל הוא אירוע בטחוני מקצה לקצה, ככה צריך להתייחס אליו בעולם החקירתי ואחרי זה גם בעולם הענישתי.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף?
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
רציתי לשאול אולי רק לגבי הוראות הפתיחה באש בגבול הזה. זאת אומרת היום כשחוצים בגבול רצועת עזה, הוראות הפתיחה באש הן חד משמעיות, כנ"ל בגבול הצפון. האם יש הוראות פתיחה באש פחות מחמירות למי שחוצה מגבול ירדן? אני שואל, כי זה אולי שינוי דיסקט מבחינתי ביחס לאיך מתייחסים לאיום הזה מהגבול.
סתם, אולי זה לא כל כך קשור: אתמול ארה״ב תקפה שתי סירות של מבריחי סמים בדרך לארה״ב, בגלל מי שרוצה לחדור את הגבול שלה ולהיכנס לתוך הריבונות של ארה״ב. וזו הברחת סמים. האם אנחנו שינינו דיסקט ביחס להוראות הפתיחה באש למי שמפעיל רחפנים, חוצה מבריח אמל"ח או שאנחנו – איך הוראות הפתיחה באש בגבול ירדן?
<< אורח >> שמוליק כהן: << אורח >>
אני אענה בקצרה. הוראות פתיחה באש הן ייחודיות לכל גזרה וגזרה, זאת אומרת לכל גבול יש לו את ההוראות הייחודיות שלו בגלל המאפיינים שלו. לא פה המקום לפרט על המאפיינים ועל ההבדלים. נגיד שלנו בגבול המזרחי יש את כל הכלים להתמודד עם כל התופעות והוראות הפתיחה באש נותנות לנו מענה מלא ואין בזה פער. כמובן, כשיש מחבל בעין אז ברור מה צריך לעשות, כשאתה פוגש רחפן אתה לא תמיד רואה את מי שמטיס אותו. הוא בטח לא עושה את זה בטווח ראייה של הגדר, אבל אין פער בהוראות פתיחה באש.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה, אתה רוצה להוסיף בבקשה?
<< אורח >> דימטרי סמוש: << אורח >>
אני רוצה לדייק בשביל לשים דברים על דיוקם. מי שנמצא בצד הישראלי הוא אזרח ישראלי, הוא לא חוצה גדר. הוא לא חצה גדר, הוא יכול גם להיות במרחק של 15 קילומטר מהגדר, אז בנושא של הוראות פתיחה באש באירוע הזה ספציפי, זה אירוע מאוד-מאוד מורכב.
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
ומי שחצה?
<< אורח >> דימטרי סמוש: << אורח >>
אצלי בגזרה כמעט ואין חציות. מי שחצה – הצבא יודע מה לעשות.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תודה רבה. אתה רוצה להרחיב בנושא?
<< אורח >> ירון בוסקילה: << אורח >>
לא, אני רק אומר, עברנו את ה-7 באוקטובר. אנחנו מבינים, צריך להסתכל על כל אירוע אל מול הפוטנציאל שלו, ולא אל מול רגע ההתרחשות כרגע.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
חד משמעי.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
ואוי ואבוי אם לא למדנו מהאירוע הזה, כי אנחנו נתעורר אל מול חדירה ליישוב, בית מלון או למפעלי ים המלח.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שהמערכת כולה דרוכה בנושא הזה, אחרי ה-7 באוקטובר. אני מאמין שתוך כדי תנועה ממשיכים להפיק לקחים. זה רואים את זה גם, דנים בזה, מדברים על זה כמעט כל יום, כל היום, אנחנו גם חשים את זה. אבל אין ספק, תמיד זה טוב להתריע.
<< דובר_המשך >> ירון בוסקילה: << דובר_המשך >>
תודה על הדיון, אדוני היושב ראש.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חושב שנשאר עוד מישהו בזום, אני רוצה לכבד אותו או אותה.
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
שלום. אני ליאת אייזנר מקיבוץ אילות ואני חברת ארגון האימהות שמות גבול. אני רוצה בבקשה לדבר על מה שקורה באמת בשטח ובפועל, כמו שדיברו כאן, על כמה חשוב לחזק אכן את היישובים עצמם.
בחודש אוגוסט היה את תרגיל הרמטכ"ל, שדימה חדירה ליישובים פה וכטב"מים על רמון. התרגיל בעיקרון כשל והצבא לא הצליח להגיע ליישובים בזמן, מה שאומר שאנחנו נשארים להגן על עצמנו. אני מדברת על שינוי סיווג היישובים. כדי לחזק אותנו, ואנחנו קו ההגנה הראשון. צריך לתת לנו את הכלים ושנוכל להילחם באמת כמו שצריך, ולא עם ידיים קשורות מאחורי הגב.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שהיא צודקת.
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
שינוי סיווג היישובים. אנחנו נמצאים מקור ראשון, אנחנו נמצאים קו הגנה ראשון ואף אחד לא מתייחס לזה. ואנחנו נשארים כאן לעצמנו. תארו לעצמכם מה יקרה ברגע שייכבשו כאן איזשהו יישוב, ישתלטו על כביש הערבה, אילת תהיה מנותקת. בשומר חומות ניתקו את נבטים. הם היו 24 שעות נצורים. מה קורה? מה יקרה אם יקרה פה משהו?
היישובים נמצאים קו ראשון. יש לנו בית ספר שנמצא מאות מטרים, בית ספר יסודי עם 600 תלמידים, שנמצא מאות מטרים מכלום. איפה, איפה כאן? איפה מה שקורה כאן? איפה היכולת שלנו להגן? אתם מבינים שיש תקלה ושיש בעיה? המדינה מבינה את זה. תנו לנו את היכולת להגן על עצמנו ולשמור על הילדים שלנו. זה עולה בדם וזה הדם שלנו.
אנחנו חיים פה במדבר, אנחנו מפריחים פה את השממה, אנחנו אלה ששומרים על הגבולות, ואני מבקשת לעשות איזשהו בדק בית רציני.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
מה יש לכם כיום? זאת אומרת, איך נראית כיתת הכוננות שלכם או הצוות צח"י (צוות חוסן יישובי)?
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
יש לנו כיתת כוננות ויש לנו צוות צח"י, ואנחנו קו ראשון.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
מה יש לכם היום? מה חסר לכם היום בשביל שתהיו מסוגלים להגן על היישוב?
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
מה חסר לנו? חסר לנו יותר כסף כדי שנוכל לעשות גדר כמו שצריך לכל יישוב ולא גדר שאני אוכל לעבור אותה עם האופניים של הילדים שלי. חסר לנו, אני לא רואה אתכם, אני רואה רק את עצמי. חסר לנו נשקים שוברי שוויון, חסר פה מערכת רואה יורה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אבל יש לכם, אתם עשיתם איזושהי רשימת דרישות? אנחנו רוצים אחת, שתיים, שלוש, ארבע? יש לכם את האנשים, ולא קיבלתם את זה? או שאתם רוצים באופן כללי ולא דיברתם עם אף אחד עד היום?
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
דובר המועצה שלנו הוא גם מחובר בזום, אני אשמח שהוא יענה לך על השאלה הזו. אבל אני אומרת לך שאני בשנתיים האחרונות, מאז ה-7 באוקטובר, מבינה ומתריעה ושום דבר לא - - -
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
ואני מסכים איתך. יש כאן, אני חושב, כולם מסכימים איתך בעניין הזה בוועדה. אין ספק שמקומות שהיו, שהיה בהם כוח לוחם חמוש, הם הצליחו לבלום את המחבלים ב-7 באוקטובר. ואני לא חושב שיש מישהו שלא חושב, אגב, בכל הארץ, אני חושב שבוודאי מי שקרוב לגבול, אבל גם במקומות אחרים בארץ צריך שיהיה צוות כוננות, כדי שיוכל להגיב במהירות והוא צריך להיות חמוש כהלכה, כל אחד על פי המאפיינים שלו. השאלה שלי זה האם יש לכם דרישות מסודרות ובאתם במגעים עם הגורמים הרלוונטיים וקיבלתם תשובה שלילית ואז ראש הוועדה יכול להתערב בזה, או שזה משהו כללי?
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
את התשובה הזו אני משאירה לדובר המועצה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
ליאת, מה שלומך? זה אושר.
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
שלום, אושר. בזכותך, אושר. אני חייבת לציין שאושר שקלים הוא חבר הכנסת היחידי שהגיע לכאן וראה במו עיניו.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
הוא ידע שאת בשידור, לכן הוא נכנס עכשיו.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
האמת, לא. יצא לי פוקס.
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
והוא היחידי שמגיע לכאן. כמה פעמים, כבר הגיע וראה בעצמו סיוט בכל מיני חלקים של הגבול שלנו וראה שאין עמדות צבאיות, אין צה"ל, יש צבא ירדן ששומר עלינו ואני כאזרחית כאן, לא רוצה שצבא ירדן ישמור עליי. אני יודעת שיום אחד הקנים האלה יתהפכו ואני רוצה לעצור את זה רגע לפני. הצבא צריך להבין: אם לא תציבו כאן חיילים, אם לא תציבו כאן אנשים, לא תציבו כאן כוח וגם תשלמו על זה כסף, תוסיפו לנו את האופציה להגן על עצמנו, שום דבר לא ישתנה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
כמו שאת יודעת, בטח הייתי איתנו בזום כל השידור כל הזמן הזה, אז אני חושב שכמעט כל גורמי המקצוע שיושבים פה, אמרו את מה שאת דורשת. זה לעבות, זה להיות בקשר, אין ספק גם כן, את כיתות הכוננות ואת כל מה שבא מסביב. אז תודה רבה לך.
<< אורח >> ליאת אייזנר: << אורח >>
כן, אנחנו שנתיים כבר אומרים את זה, שנתיים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בסדר, בגלל זה את רואה באיזה תדירות אני מכנס את הוועדה ודנים, ואת רואה שגם חלק מהדברים באמת בשטח יש כבר התחלת. הנושא של המכשול כבר התחילו לבצע אותו אמנם בצפון ולאט לאט זה יגיע לכל הארץ ואנחנו צריכים קצת סבלנות, מה לעשות? הרבה דברים בארץ - - -
<< דובר_המשך >> ליאת אייזנר: << דובר_המשך >>
אתה יודע מה יקרה? אתה יודע מה יקרה כשיתחילו לבנות את המכשול מהצפון? כל ההברחות שיש מגבול ירדן פשוט יתנקזו אלינו.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אבל הרעיון, את יודעת שהרעיון בגדול זה ליצור מכשול לכל אורך הגבול המזרחי. אין מה לעשות, אם היו מתחילים בדרום אז הצפון היו אומרים את מה שאת אומרת. אבל בואי נצא מנקודת הנחה, שאם אפשר יהיה להתחיל גם בדרום ולבצע גם בצפון זה יהיה הרבה יותר טוב. אבל לא זה המצב.
אני הייתי רוצה רק להעלות את הדובר שלכם, גם לתת לו כמה דקות, כי יש לנו פה חברי כנסת שהצטרפו. גם אושר שקלים וגם קריב. בטוח יש להם מה לומר בסוגייה המורכבת של יישובי המזרח. אז בואו ניתן לדובר המועצה להציג את משנתו.
<< אורח >> ניצן גלוסמן: << אורח >>
שלום, שבוע טוב. תודה על הזמן. תודה לליאת על הדברים שאומרת אותם מאוד בבירור, וחבר הכנסת בן ברק הזכיר את זה בתחילת הדיון וגם עידן גרינבאום מעמק הירדן הזכיר את זה. בסוף התקציב מסתיים ואנחנו נשארים קצת מאחור.
אני אגיד שהעבודה שלנו עם צה"ל במרחב שלנו עם אוגדה 80, עם עוצבת אדום, היא עבודה מצוינת, בשיתוף פעולה מצוין ונעשים פה דברים, גם ברמה הצבאית וגם ברמה האזרחית, שלא נעשים במקומות אחרים והם לא חלק מהתוכנית הגדולה שדובר עליה, פשוט כי אנחנו מבינים את המצב. וגם ליאת ציינה את זה, כל מה שייעצר באמצעות המכשול בעמק הירדן ובבקעה – יתנקז אלינו.
אני לא חושב שנכון להגיד, שאם זה היה קורה הפוך זה היה מתנקז צפונה, כי בצפון ובמרכז יש הרבה יותר צבא ויש הרבה יותר התיישבות ובהתאם לכך יש הרבה יותר צבא. אנחנו פועלים כאן כמעט בלי צבא. אם הוזכר כאן, אנחנו מסתמכים יותר מדי על חיילים של הממלכה הירדנית ואנחנו לא רוצים לסמוך עליהם.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני חייב לחלוק עליך, עם כל הכבוד. אנחנו לא סומכים על החיילים של ממלכת ירדן. אני חושב שהצבא, השב"כ, כמובן משטרת ישראל עושה עבודת קודש. אין לי בעיה שתעקצו קצת, אבל יש שכל ישר, יש היגיון. אני חושב שהמדינה שלנו והחיילים שלנו והשוטרים שלנו ומשמר הגבול כמובן, משקיעים לילות כימים בגבול המזרחי. אז בוא, אתה רוצה קצת לעבות, אתה רוצה קצת להוסיף, אתה רוצה קצת לחדד, ללטש – אין לי בעיה לתת לך במה. אבל בוא, יש פה צוות שהוא, סלח לי, הוא לא מטומטם.
<< דובר_המשך >> ניצן גלוסמן: << דובר_המשך >>
לא, אני איתך לגמרי. אין חולק בכלל על המחויבות של כוחות הביטחון. זו לא הייתה האמירה בכלל. אני מקווה שלא ככה הובנתי.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
טוב, ככה הסברת את זה.
<< דובר_המשך >> ניצן גלוסמן: << דובר_המשך >>
לא, לא. ממש לא. אנחנו סומכים לגמרי על הצבא.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אז תהיה יותר מדויק.
<< דובר_המשך >> ניצן גלוסמן: << דובר_המשך >>
אין בעיה.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אתה צודק מאוד בדיוק הזה ביחס לזה שאנחנו סומכים על צבא ירדן, אבל אני כן רוצה לומר. אתה, בתוך הגורמים שעובדים על הגבול המזרחי שם, מנית גם את השב"כ. אנחנו היינו בסיור על הגבול המזרחי עם הוועדה לביטחון לאומי, ומסתבר, ואולי זה הכי מדאיג, שבסוגיות האלה השב"כ לא משתף פעולה עם המשטרה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
הם משתפים פעולה, לימור, אם היית בהתחלת הדיון.
<< דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
השב"כ נמצא פה?
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
הם היו פה, הם דיברו אמנם מתוך הזום, לא ראו אותם. אבל אם הייתם בהתחלת הדיון – אני חושב שחבל שהגעתם רק בסוף. אני חושב שיש פה דיון מאוד רציני, יש פה בעלי המקצוע. משרד הביטחון, הביטחון לאומי, רשות ההגירה, הצבא, כולם פה. משרד המשפטים פה. פשוט מאוד, אתם הגעתם רק לפני 4-5 דקות, אבל אנחנו כבר כמעט שעתיים פה בדיון ונגענו בכל הסוגיות.
אז אני יותר מאשמח, הייתי רוצה שהוא יסיים, נכבד אותו ולאחר מכן נכבד את חברי הכנסת. בטוח יש להם מה להגיד בסוגייה הזאת.
<< אורח >> ניצן גלוסמן: << אורח >>
תודה. אני ממש אגיד במשפט. אנחנו מבינים, שהמשאבים מושקעים עכשיו בחלק הצפוני יותר, אז הפתרון שאנחנו חושבים שהוא הנכון כרגע זה לעבות את מה שיש. את כיתות הכוננות, את מחלקות ההגנה היישוביות, את הצבא כמובן - - - בכוחות גדולים יותר.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מסכים איתך.
<< דובר_המשך >> ניצן גלוסמן: << דובר_המשך >>
ראיתם את זה גם בכל מיני כתבות שהיו ופורסמו, וגם חבר הכנסת שקלים ראה את זה במו עיניו ובמו רגליו. דרך רגל אחת בירדן ורגל אחת אצלנו.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
עושה רושם שהוא יקיר היישוב שלכם.
<< אורח >> ניצן גלוסמן: << אורח >>
הוא פשוט בא. אנחנו מחכים לכל הוועדה שתגיע.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אנחנו נגיע, בעזרת השם. תודה רבה.
אני אכבד פה את חברי הכנסת, אני יותר אשמח להבא שתגיעו בזמן, שאני אהנה מהאווירה סביבכם ומהכישרון והיכולות. אתה יודע, בדרך כלל אני אומר לחלק מהאנשים, שיש אנשים שבהעדרם נתנו את תרומתם. לא לגביכם.
בבקשה, לימור, את ראשונה מדברת.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב ראש, אני תמיד שמחה שיש יכולת לזהות. יש פה הרבה דיונים, חלקם אתה רואה שהם פופוליסטיים וחלקם ממש מזהים איום ומתייחסים אליו במלוא הרצינות, ואני חושב שהדיון הזה הוא אחד מהדיונים האלה. אני מתנצלת ממש על האיחור שלי, היינו בוועדה לביטחון לאומי, העברנו בקריאה ראשונה חוק עונש מוות למחבלים בוועדה. זה דיון שאני יוזמת החוק ובגלל זה הייתי מחויבת להיות שם. אבל תדע לך, שמה שפיעם בתוך הדיון זה שאני צריכה להגיע לפה. אז באמת התנצלות.
אני חושבת שבגבול הזה, אחת הבעיות בכל הסוגיות של ההברחות, בכל הברחות האמל"ח שקורות שם. מי ששוטף היום את יהודה ושומרון באמל"ח, ואמל"ח מתקדם לצערי הרב, אמל"ח שהוא באמת מהווה איום. בגלל שזו ועדה שהיא לא חסויה אנחנו לא נדבר על זה, אבל ממש אמל"ח מתקדם ברמות איום שהן רמות איום על יישוב, ולא מה שהיה עד עכשיו. זה מה שכרגע לא מאפשר לטפל בסוגיות האלה, זה הבלבול הזה, שיש מי שחושב שאם אנחנו לא נתייחס להברחות שהן לא אמל"ח ורק לאלו שהן אמל"ח, כשכולנו יודעים שהכול מעורבב בהכול. זאת אומרת זה שזור בזה וזה קורה ביחד עם זה.
והמובחנות הזאת, כשאנחנו היינו שם בגבול וראינו. יכול להיות שמה שאמרו עכשיו נציגי השב"כ זו עמדה שונה ביחס לגבול הזה, אבל כרגע בפועל, מה שאני מכירה לפחות מהסיור האחרון שאנחנו, כשהצטרפנו לוועדה לביטחון לאומי על הגבול הזה – השב"כ לא משתף פעולה, ולא מעביר מידע ולא מסייע לאותם אלה שמנסים במשטרה להיאבק מול ההברחות האלו ולהפליל את הזה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני יותר מאשמח אם עדיין בשידור שיכולים לענות לך.
<< דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
אני אשמח מאוד, תודה רבה. תודה על הדיון הזה.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בבקשה. קריב, אני מתנצל, הבנתי שהיית ב-09:30 ואני איחרתי עקב הפקקים, אז אני נותן לך את ההמשך. את אושר אני אשאיר לי לסוף, לפינאלה. בבקשה, קריב.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
תודה, אדוני. אני אשתדל לקצר. אני מגיע לדיון הזה אחרי קרוב לשנתיים, שבהן אנחנו עוסקים בנושא המורכב הזה. גם בוועדה לביטחון לאומי, לפרקים גם בוועדת חוץ וביטחון.
זכיתי לסייר במועצה אזורית עמק הירדן מספר פעמים עם ראש המועצה. לפני כמה חודשים גם עם ראש מועצת אילות, חנן גינת, שנסענו ברכבו לאורך הגבול הפרוץ. ובמובן הזה טוב מראה עיניים. אני באמת חושב, אני מבין שחבר הכנסת שקלים גם היה שמה. אני ממליץ לכל חבר כנסת בבית הזה לרדת לחבל אילות או למועצה אזורית ערבה תיכונה ולעלות. אפשר אפילו ברכב הפרטי. פשוט לעלות ולראות איך הכול פרוץ.
הנושא הזה הוא לא חדש, אדוני היושב ראש. ואחת הבעיות היא שהדיון בבית הזה בנושא הזה מתפצל בין שלוש-ארבע ועדות, מתנהל כבר שנתיים, והבית הזה נכשל בביצוע מלאכתו. כי בסופו של דבר, אנחנו לא מצליחים להתכנס אל עבר איזשהו תהליך, שבו הבית הזה מלווה גם את צה"ל ואת המשטרה וגם את המועצות האזוריות.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תראה, אתה פעם ראשונה בוועדה שלי. אני יכול לומר לך, שמאז שהוועדה התכנסה אנחנו מתריעים, אנחנו עוקבים. חלק גם מסייר בשטח, כמו שאתה יודע. וחלק מהדברים ממש מבוצעים בהמשך למדיניות של הוועדה הזאת עם הצוות המקצועי שנמצא פה, ומלווה ומפקח גם.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני עדיין אחזור על ההמלצה שאני משמיע בוועדה לביטחון לאומי. השמעתי אותה גם בוועדת חוץ וביטחון. צריך להקים כאן ועדה משותפת לשלוש הוועדות, שתעסוק בכל נושא הגנת היישובים.
יש היום במדינת ישראל למעלה מ-1,000 כיתות כוננות משטרתיות. חלקן פועלות לא ביישובים של חבל אילות וערבה תיכונה, אבל למשל מועצה אזורית עמק הירדן. מעבר לוויכוח על הדגניות ועל אפיקים. חלק מהיישובים כיתות כוננות של המשטרה, חלק מהיישובים כיתות כוננות צבאיות. זה המצב בעוד מועצות אזוריות, נכון שלא בערבה. ששם בגלל מיעוט היישובים כל היישובים הם באחריות צבאית. אבל גבול המזרח גם מתמשך באותם מקומות שבהם יש את הפיצול.
אני דבר ראשון שב על הקריאה שלי. שיקום צוות משותף, וועדה משותפת שתעסוק בהגנת היישובים בישראל מפני חדירות ומתקפות, תביא ביחד, תתכלל את העבודה שנעשתה עד עכשיו, תגרום לצבא ולמשטרה לשפר את התקשורת ביניהם בכל התחומים. הפיצול הזה הוא פיצול. אני לא אומר איפה זה צריך להיות.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אתה לא היית קודם, אבל אני אמרתי לנוכחים פה משהו מאוד חשוב, שבהמשך למה שאתה אומר. אני, במקרה, יושב ראש הוועדה בוועדת חוץ וביטחון בוועדת משנה לפיקוד העורף. אז אני חושב, בגלל שאני מחזיק גם בוועדה הזו של יישובי המזרח וגם פיקוד העורף, אמרתי: זה יכול להתכנס בוועדה אחת, או בוועדת חוץ וביטחון או בוועדה הזו, ואז בהמשך למה שאתה אומר, זה יתכנס למשהו יותר מסודר. אז דנו בזה ממש 10 דקות לפני שהגעת, ציינו את זה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני רוצה לומר לך: גם חבר הכנסת ביסמוט, גם חבר הכנסת פוגל קיבלו ממני, לפני זה זה היה חבר הכנסת אדלשטיין, פניות מסודרות לחשוב. שיישבו ראשי הוועדות ביחד.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
על זה דנו קודם.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מצוין.
עכשיו, עוד שתי נקודות מעשיות. תראו, אני שם בצד כרגע את שאלת הגדרת היישובים בעמק המעיינות ובעמק הירדן. המצב הזה הוא אבסורדי. לא יכול להיות ששנתיים מטרטרים את המועצות האלו. בסופו של דבר, בגבול המזרחי ההגדרה של היישובים באחריות הצבא צריכה להיות יותר רחבה. אין מה לעשות. זה לא הגיוני, שבמועצה אזורית השאלה מה נמצא באחריות צה"ל ומה באחריות המשטרה, אז השאלה באיזה צד של כביש 90 אתה נמצא, כשאין שום פרמטר בטחוני הגיוני בעניין.
אבל זו סוגייה שנדונה ונדושה. אני רוצה להעלות עוד שתי נקודות עקרוניות. תראו, התשובה שמתחילים בצפון ונגיע לדרום היא לא תשובה מספקת.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אמרתי קודם: אפשר גם להתחיל בצד השני, ביחד במקביל. לא לעבוד בטור.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
נכון, אפשר. או אתה בא ואומר: ציר המאמץ העיקרי הוא בצפון. שמה קיבלו החלטה לבנות את המכשול הגדול והסדור, אז בואו ותאמרו אילו צעדי ביניים נעשים כרגע בצד הדרומי של הגבול.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אני מסכים. חד משמעי.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
גם בהקשר של מכשולים פיזיים, אבל גם בהקשר של תשתית ההגנה כמו שנאמרה כאן. אני, אדוני, סיירתי עם ראש מועצת חבל אילות, חנן גינת. אחד הדברים המרשימים שראיתי הוא חמ"ל הביטחון, שהמועצה הקימה. המועצה בונה ליד בית הספר היסודי, כי דרך אגב בית ספר יסודי שנמצא מהצד המזרחי של כביש 90, מרחק הליכה מהגבול, ומספרים לנו שארבעה חיילי מילואים שומרים על 500 תלמידים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
600.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בסדר. שמעתם את זה, אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא. הקימו חמ"ל, והחמ"ל הוקם גם מתקציבים מדינתיים אבל גם מתרומות שגייסה המועצה. הגיוני, כמו בסורוקה, שמחכים לתורם שיבוא וכולי.
אני שואל את חנן גינת: בסדר, הקמת, תרומות, בנית, גייסת, קק"ל. עכשיו, מי מתקצב את הפעלת החמ"ל? הוא מספר לי, שהוא – ראש המועצה - רישת את הגבול במצלמות. בסדר, השגת תרומה. אבל עכשיו צריך לעבות בכוח אדם. מי משלם? הוא אומר – המועצה. אין תקציב מדינתי, משרד הביטחון, משרד הבל"מ, משהו? הוא אומר – אין.
אותה תשובה אתה שומע בעמק חפר. הקימו חמ"ל שהוא צמוד גדר בבת חפר, אתה שומע את היריות מטולכרם, אתה שואל את ראשת המועצה: בסדר, מי מתקצב את הפעילות? אין תקציב לחמ"ל הביטחון. ולכן אני רוצה לומר את הדבר הבא: צה"ל עושה את מה שהוא צריך, כל הכבוד, בתיאום עם התושבים. המועצות האזוריות צריכות - - -
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אבל זה לא רק שם, אתה יודע?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא, לא. לאורך כל קו התפר וביהודה ושומרון. המועצות האזוריות, וראינו את זה ב-7 באוקטובר, משחקות היום תפקיד חשוב בהגנה הרב-שכבתית.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
חד משמעי.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אי אפשר שראשי מועצה בישראל כל היום יקוששו. כל היום מקוששים. זה רץ לווסרלאוף, וזה רץ למשרד הבל"מ, וזה פתאום מוצא איזה תקציב בקק"ל. אני חושב שצריכה לצאת מפה קריאה. אנחנו מתחילים דיוני תקציב 2026. צריכה להיות הגדרה: מה התקציב שמועצות מקבלות כדי להפעיל את החמ"לים שלהם.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
בכלל, בכל הגבולות.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
נכון.
והערה שלישית, פרקטית, אני מציע שעד שהמכשול המזרחי יוקם, ההגדרה של יישובי הגבול המזרחי תהיה הגדרה של ליבה קדמית, כמו היישובים ביהודה ושומרון. יש, הרי, שתי רמות. בתוך יהודה ושומרון ההתנחלויות מוגדרות יישובי ליבה קדמית, בכל מה שקשור לזיווד של כיתות הכוננות, לאמצעי הביטחון. אתה עובר את הקו הירוק - - -
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
תקציבים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
כן, אבל אתה מדבר לפני שהמכשול יוקם.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
לתקופת המעבר הוא אומר.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
כשיוקם המכשול תעשה הערכה מקצועית. אבל כשאתה רואה היום יישוב שהוא נמצא במרחק הליכה מקו גבול שלא קיים, אז צריך לבוא ולומר. לא בג'סטות. צריך להקפיץ את דרגת הזיווד והמוכנות והתיקנון של כיתת הכוננות לרמה הגבוהה ביותר.
דרך אגב, אם זה היה תלוי בי, הייתי אומר אותו הדבר על בת חפר. על כל אותם ארבעה יישובים בעמק חפר ואולי גם את מעלה גלבוע, לא משנה. אני רק בא ואומר: כמו שלא יכול להיות שכביש 90 הוא זה שאומר מתי אתה בזיווד צבאי וזה, גם לא יכול להיות שהקו הירוק הוא הפרמטר היחיד שקובע מתי יישוב הוא ליבה קדמית ומתי הוא ליבה דרג שתיים. ואני מבקש שהצבא יעשה בחינה.
ברור לי שיש גם שיקולים תקציביים, אז תבואו ותאמרו מה תג המחיר לעניין. בסדר? אבל תראו עבודת מטה, שלא אומרת הקו הירוק הוא הפרמטר. כי גדר הפרדה יש למול עמק חפר. אבל אתם מסכימים שהיום ליד שער הגולן ומסדה אין גדר הפרדה. זה לחצות את המים. ולכן אני מבקש ששלושת הדברים האלה יהיו לפניך, אדוני היושב ראש. ונראה אם מצליחים לקדם אותם.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אנחנו מקבלים את העצה שלך, ונמשיך להתקדם. אושר, בבקשה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה. אני מברך על הכינוס של הישיבה הזו. כפי שנאמר, יצא לי להיות באזור הזה כבר פעמיים ובפעם ראשונה נסעתי, כי קיבלתי עדכון שיש הרבה הברחות ורכבים שמגיעים מכיוון ירדן ואמרתי: טוב, בוא נבדוק את זה. יש פה את סתיו, העוזר שלי, אנחנו נוסעים על הערבה ופתאום אני רואה ממולי איזושהי טרנזיט ענקית, שדי מזכיר את הטויוטות המפחידות האלה, שבאה מכיוון ירדן. טנדר. והוא עושה לי: אושר, תסתכל, תראה. וככה קצת האטנו את הקצב, לראות לאן הרכב הזה נוסע ולא היה חסר שהוא פשוט יגיע על הכביש שלנו. לא היה חסר הרבה, בערך מרחק של 150 מטר, משהו כזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני מקווה שהיית חמוש.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
ואז יצא לנו לעשות סיבוב בתוך חבל אילות, באזור של יוטבתה, ביחד עם ליאת ועם הרבש"צ שהיה שם, וראינו שכמו שגלעד אמר, יש שם בית ספר, כיתות א' עד ו', 600 תלמידים, שמי ששומר עליהם זה כוח מילואים של ארבעה אנשים בסך הכל. והתקדמנו רגלית עוד קצת, בערך מרחק של 150-200 מטר מאיתנו, עמדה של צבא ירדן. היו יכולים אפילו גם לירות עלינו, אם היינו קצת עוברים או היו יודעים שאני ח"כ או אני לא יודע מה. אז ברוך השם אני פה, אבל מה שאני בא להגיד, שהייתה איזו שהיא תחושה של הפקרה של התושבים ותחושה של פחד. וזה דבר ראשון, להביא את זה למודעות כדי שתהיה יותר הגנה באזור.
פעם שניה עשיתי את הדרך הפוך. הלכתי מהמעבר של גבול אילת לכיוון צפון, עשינו סיור על הגדר עצמה. אז שמה באמת יש גדר ואפשר לחוש קצת יותר ביטחון, גבול ירדן. עשינו סיבוב יחד עם הרבש"צ עם רכב שטח על הגדר עצמה, מרחק של 15 ק"מ צפונה, עד הצפרייה מי שמכיר. ותוך כדי אני רואה ארבע עמדות של צבא ירדן. אף חייל, אף סיור של צה"ל לא בא לבדוק אותי. כלום. שום דבר. כלום.
אם אני ככה – מה התושבים שמה מרגישים? אני הצעתי, שוב אני טיפה קצת סוטה מהעניין, אבל איכשהו הכל בסוף מתחבר ביחד. היום הרבה אנחנו מדברים על הנושא של חוק הגיוס, גם כדי לגייס את האחים שלנו החרדים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
אתה הולך להדליק לי את קריב.
<< דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >>
שניה, הוא דלוק בלי שום קשר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הבן אדם הכי שקט ורגוע פה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
ואני גם דיברתי על כך עם יו"ר הוועדה, עם ביסמוט, ויש היענות, שגם במסגרת חוק הגיוס זו בדיוק האפשרות לתפור להם איזושהי מסגרת שתהיה תואמת לאורח החיים שלהם, להקים שם גם ישיבות שיעסקו שם באבטחת יישובים.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
נקרא לזה הגיוס ליישובי המזרח.
<< דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >>
אף אחד לא צריך להיות שמה איזה רמבו או ואן דאם או לא יודע מה. אבל עצם האפשרות של להעניק לתושבים שמה תחושת ביטחון שמגיעה להם. לא יכול להיות שהם יהיו תלויים ברצון של אותם, לא יודע, מנוולים חלילה, אם הם פתאום יבואו ינסו לחצות את הגבול.
אפשר להקים שמה מסגרות מתאימות לאורח החיים של האחים שלנו החרדים, שגם מצד אחד יישבו ילמדו תורה, אבל בזמן שגם יאבטחו את היישובים. אני חושב שאפשר לעשות את זה לכל אורך הגבול ומעבר לזה, גם בהקשר למה שגלעד אמר. ואני חושב שזה יהיה איזשהו פתרון, גם אם חלקי, אבל שהוא יהיה פתרון מניח את הדעת, שהוא צודק גם ביטחונית אבל גם חברתית.
<< יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >>
טוב, תודה רבה לכם, חברים יקרים. אני שמח שהגיעו גם חברי הכנסת לתת את דעתם. אנחנו, בהמשך למה שדנו בנושא של יישובי המזרח, אנחנו כמובן נרצה לקבל קצת אינפורמציה לגבי כמה נבנה מתוך המכשול ולעקוב לגבי ההמשך. ובנוסף, לראות איך כבר מתניעים גם באזור הדרום את בניית המכשול. אנחנו נרצה גם תשובות ממשרד הביטחון לגבי מה שאמרה חברת הכנסת סון הר-מלך לגבי התיאומים, למרות שאני מאמין שיש תיאום, כי אם לא היה תיאום אז הייתי שומע מבעלי המקצוע שיושבים איתנו פה והיו בטוח מעירים לנו לגבי התיאומים של כול גורמי המקצוע.
אני ממש מודה לכל מי שהגיע. תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>