פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 3 מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החינוך התרבות והספורט, ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק מוזיאון הכנסת התש"ע-2010 יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ו (02 בנובמבר 2025), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> סיור במוזיאון הכנסת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר חברי הכנסת: יוסף טייב מירב כהן מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: ד"ר משה פוקסמן שע"ל – מנהל מוזיאון הכנסת נגה יוסף – אורחת אברהם עמרם – אורח ערן הרכבי – אורח נירה לאמעי רכלבסקי – עו"ד, הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת שמרית שקד עו"ד, הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת צח בן יהודה – עו"ד, הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת עמית מלמד – מתמחה, הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת טל פוכט – עוזר פרלמנטרי מאי משה – עוזר פרלמנטרי בר אזולאי – עוזר פרלמנטרי מאור וקנין – עוזר פרלמנטרי יוסף תורג'מן – עוזר פרלמנטרי לח"כ יוסי טייב אביב אדרי נהג לח"כ קטי שטרית ייעוץ משפטי: תמי סלע – יועצת משפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט ארבל אסטרחאן – יועצת משפטית של ועדת הכנסת מנהלת הוועדה: אתי דנן ענת רגב – רכזת פרלמנטרית רישום פרלמנטרי: רוני סלומון, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במוזיאון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בבקשה שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> שלום לכולם, ברוכים הבאים למוזיאון. קוראים לי ד"ר משה פוקסמן שע"ל, אני מנהל המוזיאון זה שמונה שנים בפרויקט שבו קיבלנו בית שלא עמד בשום תקן, היינו צריכים להרוס כל תקרה ולצקת אותה מחדש וליצור פה בית שיש בו גם מוזיאון, גם מרכז חינוכי, גם מקום לכנסים ולאירועים בערבים, כדי שנוכל לעשות אירועים שלנו, על ההיסטוריה של הכנסת וגם אירועים חיצוניים. אני שמח מאוד לקבל את הוועדה פה. חבר הכנסת האחרון שהיה פה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שעשה פה סיור עם הנשיא ועם יושב ראש הכנסת. אני שמח שגם אתם באים עכשיו לראות את המוזיאון. זה מוזיאון שהכנסת השקיעה בו מאמץ רב, גם במשאבים, גם במחשבה, בחקיקה – המקום הזה הוקם בזכות חוק מוזיאון הכנסת שעבר בכנסת. אנחנו בקומה החינוכית, יש בה לא מעט חדרי סמינר וחדרי חינוך. כבר התחלנו עם חיילים שמגיעים ועם תלמידים לאזרחות שמגיעים, משרד החינוך, גם קורס טיס וגם קורס חובלים היו פה מאז שנפתחנו באוגוסט. מאז אוגוסט אנחנו כבר מתקרבים ל-13,000 איש, תחשבו שהיו חגים, פתחנו לקראת סוף אוגוסט, אחרי הטקס עד שהרמנו את זה – וההצלחה מסחררת. יש ספר אורחים למטה, אתם תוכלו לראות איך האנשים כותבים כשהם יוצאים מהסיור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ויש לכם אתר מקסים. נכנסתי הבוקר לאתר. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> תודה. כרגע יש לנו סיור בעברית, אנגלית וערבית, עובדים על ספרדית, צרפתית ורוסית וכולי – כדי שהמקום יהיה גם לתיירים. נרד שתי קומות למטה, נתחיל את הסיור – כמו שאומרים – היכן שהכול התחיל, התחלת הכנסת. אשמח שתצטרפו אליי. (סיור במזנון) אנחנו במזנון, התחלתי להגיד קודם, למי שלא שמע, בבניין הזה הכנסת הייתה עד 1966. מ-1966 זה הועבר למשרד החדש שהוקם – משרד התיירות, אחר כך הייתה פה לתקופה קצרה הרבנות, הגיע יזם שרצה להרוס את הבניין ולהקים פה מגדל. התחיל לחץ מצד תושבי ירושלים – הגיעו לכנסת, למועצה לשימור – והכנסת העבירה חוק שקובע שהבניין הזה יולאם, הקבלן קיבל פיצויים, והוחלט שיוקם פה מוזיאון, ואז התחלנו לפרק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יושב ראש ועדת חינוך הגיש את הצעת החוק, זבולון אורלב. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> נכון, שהגיע גם לוועדה, את זוכרת? פעם קודמת הוא הגיע והשתתף כי זה ממש מלווה אותנו מההתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי זה קרה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> החוק עבר בשנת 2010, ואז הרבנות הייתה פה עד 2017 והם אמרו שהם לא עוברים עד שהם לא מקבלים בניין חדש. לקח לנו קצת זמן ונכנסנו. זה היה בית הדין הרבני לתקופה. היה פה אפילו מסורב גט שברח מהמדרגות, אתה זוכר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב מצגר דיבר ברדיו וקרא לו לחזור. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה קרה פה, הוא ברח פה מהשירותים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק אבי סיפר לי על זה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> הייתה פה גם כספת, אמרנו 'מה יש בכספת, מה מסתתר?'. הבאנו פורץ כספות, מה גילינו? מסמכי גט ריקים. חשבתי שיהיה איזה משהו מהכנסת – זה מה שהיה. אני שמח מאוד לארח את כולם ובמיוחד את נגה יוסף שהייתה איתנו עוד בהתחלה בשלבים הראשונים ואחר כך, והייתה חלק מהצוות ועזרה רבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלקחנו אותה אלינו. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> ועכשיו היא אצלכם. אז מרגע זה אתם כבר לא חברי הוועדה, ברוכים הבאים נבחרתם להיות חברי כנסת – אתם כבר חברי כנסת, אבל את זה אנחנו אומרים לכל הקבוצות – ומה עושים חברי כנסת ביום הראשון? תעודת חבר כנסת. אז עושים התחל ביקור, נכנסים למכשירים, מצטלמים. אפשר לשלוח את תעודת חבר הכנסת גם במייל שאת זה אנשים רבים אוהבים לקבל תעודת חבר כנסת עם חתימה של יוסף שפרינצק ומשה רוזטי הראשונים. אז אנחנו מצטלמים, רושמים שם. ומי שרוצה יכול לרשום עם מייל ולשלוח ולקבל את זה למייל שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו חברי הכנסת עושים היסטוריה, כי אנחנו גם חברי כנסת בכנסת הראשונה וגם - - - << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לגמרי. מירב לא הצטלמת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עשיתי את זה פעם שעברה, יש לי כבר. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> את לא חייבת את יכולה רק שם, את רק צריכה להגיע למסך הבא. ארבל, לא הצטלמת. << דובר >> ארבל אסתרחן: << דובר >> כן. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> צריך את זה בשביל להפעיל אחר כך את הסיור, אז רק תרשמי שם, בלי צילום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אפשר להזמין פה את מה - - - << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> מה שבתפריט, כרגע נגמר לנו מהרגל הקרושה אבל הגפילטע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סלט פירות נראה טוב. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אז ברגע שנרשמתם אנחנו מתחילים במזנון, זו התחנה הראשונה שלכם בתור חברי הכנסת החדשים. זה המזנון המקורי של הכנסת, שחזרנו אותו אחד לאחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> מצאנו תפריט מדצמבר 1952, וזה התפריט שהיה פה בארוחת צוהריים, כמו שאתם רואים היה גפילטעפיש, רגל קרושה, קישקע – התפריט של המזנון של חברי הכנסת של פעם. לקינוח הם יכלו לקבל או קומפוט, או קוגל או חביתיות עם ריבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בן גוריון גנוב. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אני חושב על חברי הכנסת הערבים בהתחלה שישבו פה עם אוזניות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם שטרית המרוקאי לא - - - << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> גם בכור שלום שטרית היה מגיע וברטה המלצרית המיתולוגית הייתה אומרת לו 'אדוני זועבי, האם אתה רוצה רגל קרושה או גפילטעפיש למנה ראשונה?' הם היו עוברים את הכביש ואומרים 'נחפש כבר בעיר איזה משהו' כי האוכל פה כפי שרואים הוא 50 גוונים של אפור פולני, על כל המטעמים. עוד דבר מעניין – הכוכב של המזנון היה אלכוהול. היום אסור למכור אלכוהול בכנסת אבל אז היה מותר, כל עוד שזה היה פה ב'בית פרומין'. חברי הכנסת אמרו שאחרי נאום חזק לפי הפרוטוקול, בדיוק דיברתי על זה עם נירה, הם היו צריכים לשתות כוסית של איזה משקה, של 'ברנדי מדיצינל' כדי להתאושש מהנאום. היו פה חבורה של ותיקי הפלמ"ח איך שפתחנו והם אמרו לא רק בכנסת – גם בשיירות לירושלים, בקרב על ירושלים לכל שיירה היה ארגז של 'ברנדי מדיצינל' והם אמרו שכל פעם כשהתחילו לירות עלינו היינו פותחים ושותים בשביל האומץ. כשמישהו היה נפצע – 38% אלכוהול זה חומר מחטא מצוין ויש סיפור על אחד המשוריינים בדרך לירושלים שנתקע ואחד אמר 'בואו נשים לו בקבוק ונראה' ואחרי כמה דקות הוא גמגם והתחיל לנוע חזרה עד לירושלים. סיגריות היו מעשנים חופשי, הכנסת עוד לא העבירה את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ולכן כמו שאתם רואים – הסיגריות הפופולריות היו סיגריות 'כנסת', היו סיגריות כאלה, סיגריות 'כנסת' שהיו מעשנים בלי פילטר. תערובת מזרחית ממפעל בלוד שהיה מייצר את זה וזה היה מאוד פופולרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את זה אני זוכרת, איפה שגדלתי ליד הבית שלי היה מפעל לטבק, נכון. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, שם היה מפעל הסיגריות המיתולוגי. הם עברו אחר כך ל'כנסת שש' והיה פרסום גדול – 'אל תתייאש, עשן כנסת שש'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה היה פרסום שרץ, היו איורים כאלו – אתה מגיע לאשתך עם זר פרחים, אתה רואה מישהו בורח מהחלון – 'אל תתייאש, עשן כנסת שש'. הפסדת במשהו – 'אל תתייאש, עשן כנסת שש'. אז זה המזנון, המבקרים יכולים לסרוק עם המכשירים שלהם את הברקוד ואז יש כל מיני תמונות היסטוריות וקצת יותר מידע על המזנון. מכאן התחנה השנייה שלכם בתור חברי הכנסת היא להכיר את לוח הנוכחות ואתם יכולים לראות שאת לוח הנוכחות עשינו כמו בכנסת, למרות שפה הוא היה בכתב והסדרנים היו רושמים, ולצד חברי הכנסת האחרונים שהיו פה בכנסת החמישית והשישית – לצד דוד הכהן, ויוסף שפירא ומנחם בגין ואהרון ידלין – פתאום יש לנו חברי כנסת חדשים כמו אברהם עמרם, כמו נירה לאמעי, כמו צחי, כמו יוסף טייב – הצטרף לכנסת של פעם, לכנסת החמישית והשישית. המבקרים מאוד אוהבים לצלם את זה ולשלוח את זה, וגם מסבירים להם קצת על לוח הנוכחות של חברי כנסת – שחברי כנסת נדרשים להיות נוכחים, אם חבר כנסת לא מגיע למספר ישיבות זה יכול להגיע גם לוועדת את אתיקה, החשיבות של הנוכחות והעבודה של חברי הכנסת עושים - - - היו רושמים פה קואליציה אופוזיציה – זו החשיבות של זה. אז זו התחנה השנייה, ואנחנו מתחילים את ההכשרה קומה אחת למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה יש למטה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> למטה יש לנו תצוגה שעוסקת בבניינים שהיו בכנסת, אתה יודע הכנסת הזו הייתה פתרון זמני. אנחנו עולים קומה אחת. אז אנחנו מתחילים את החדר הראשון. סביבנו כל דברי הכנסת. רבותיי חברות וחברי הכנסת, אנחנו רוצים להתחיל את ההכשרה שלכם בתור חברי כנסת ליום אחד – כאן, איפה שהכול התחיל. אבל, הדלת סגורה. ל'בית פרומין' היו חמש דלתות – שתיים בבארי, שתיים בש"ץ אחת בכניסה למלך ג'ורג'. לקחנו את המפתחות האלה והכנסנו אותם לתוך מגילת העצמאות, זה הטקסט שקובע שתוקם אספה מכוננת – כנסת, שיהיו בחירות במדינת ישראל ועוד. יש לנו מפתח אחד מברזל, מפתח אחד מנייר, מפתח אחד מאבן ומפתח אחד מעץ, ואת המפתח החמישי אתם תצטרכו למצוא במכשיר שלכם בסוף המיצג. אם תצליחו למצוא את המפתח הדלת תיפתח, אם לא – זה יהיה סיור קצר מאוד ונצטרך להיפרד כידידים. אז רבותיי, חברי הכנסת, בבקשה. (הקרנת סרטון) << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> הדלת תיפתח ונוכל להיכנס ולהתחיל את ההכשרה שלכם, מוזמנים לבוא אחריי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו הדלת של המוסך שלי. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לגמרי, משם לקחנו את זה. אז כשעשינו תחקיר למוזיאון גילינו את הדבר הזה – תקליטים. מתברר שבשנות ה-50 וה-60 אזרחי ישראל היו נכנסים לחנויות תקליטים ולא היו קונים רק תקליטים של שושנה דמארי או יפה ירקוני אלא תקליטים של נאומים שנישאו בכנסת. בין אם זה של בגין, בין אם זה של משה סנה, בין אם זה של דוד בן גוריון ומר וגברת ישראלי היו יושבים בערב, היו חוזרים מיום עבודה קשה איפשהו, ואז הוא היה אומר לאשתו 'שושנה, בואי נשים תקליט של מנחם בגין'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב'ספוטיפיי'. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, כמו שהיום ה'ספוטיפיי', 'בואי נשים איזה תקליט של מנחם בגין, נשמע איזה נאום שלו לפני השינה שנוכל ללכת לישון עם רוח טובה' והיו תקליטים של מנחם בגין. אם היית איש שמאל היית קונה את התקליט האדום של משה סנה, המרכז היו קונים את דוד בן גוריון, אנשי מפא"י. אפילו יהדות התפוצות, חברת CBS שזו חברה שמוציאה היום את כל הלהיטים – ריהאנה ונוספים – הוציאה אוסף נאומים של חיים ויצמן הנשיא הראשון באנגלית ליהודי התפוצות. פה אנחנו מדברים על כוחה של מילה, התפקיד הראשון של חברי הכנסת הוא לשכנע עוד 60 חברי כנסת להעביר חוק ביחד איתו – או אפילו פחות מ-60, כמו שאתם יודעים – להעביר חוק, הצעה לסדר, הצעת אי-אמון, כל מה שצריך בכוחה של מילה. אתם מוזמנים לשבת ונתחיל את ההכשרה שלכם בנושא הזה של כוחה של מילה. (הקרנת סרטון) << דובר_המשך >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר_המשך >> כמו שאתם רואים, הדלתות של הבניין מדברות – דלת אחת נסגרת, דלת אחת נפתחת – כדי לעשות הכול אינטראקטיבי. כאן, הקבוצה מחוקקת ברגליים, לא באמצעות המכשיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בידיים. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, צריך להיות בעד או נגד אחרי שמסבירים להם על תהליך החקיקה. לפקח על הממשלה – התפקיד השלישי שלכם כחברי כנסת. לכן, אתם מוזמנים להיכנס לחדר הפיקוח על הממשלה. פה כל חלק מהקבוצה סביב שולחן מחשב ואנחנו עושים משחקי פיקוח ונראה כמה הגעתם חדים ועד כמה אתם מפקחים טוב על הממשלה. רבותיי לא לעמוד בצד, צריך פה עזרה, צריך אנשים רבים. יש פה דלת להגיע לחדר הממשלה ההיסטורי שפה הוא ישב בכנסת כשהשרים היו בימים שני, שלישי ורביעי – גם חברי כנסת היו צריכים להתכנס. פה אנחנו צריכים למשוך ספר מדברי הכנסת, 'קובץ התקלות', רק אז הדלת שלנו תיפתח ואפשר יהיה להיכנס לתוך חדר הממשלה. בואו, לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אמיתי? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הגודל שהיה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה הגודל שהיה. רבותיי חברי הכנסת, אפשר לשבת, נצלם אתכם עם המאפרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זיו, איזה שר אתה רוצה להיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אמיתי? זה הכיסאות - - - << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אלו כסאות משוחזרים, אחד לאחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר הסעד. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> קטי תשבי באמצע, פה גולדה ופה ישב בן גוריון, בואו תמשיכו – אפשר להיכנס עוד, אתם מוזמנים לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יושבת בכיסא של פנחס רוזן. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לא, שם ישב בן גוריון, החליפו לי את הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע אבל קטי, איפה ייכנסו כל ה-38 שרים? אין מקום. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אז היו 12. כשנתניהו היה כאן והוא ישב איפה שקטי יושבת, ובמיוחד שם ישב ראש הממשלה, הרצוג אמר לו 'ראית? 12 שרים, היית רוצה שתהיה לך היום ממשלה של 12 שרים'. אז הוא הנהן בראש, הוא היה מאוד שמח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו הבנה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן. אז ברוכים הבאים לחדר הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב שיש מאפרות. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן היו פה מאפרות כי בכל מקום עישנו, גם בממשלה. פה ישבה הממשלה, שחזרנו את החדר כפי שהוא היה לפי התמונות. מכיוון שהמקום היה קטן הייתה 'מיטה חמה' – ישבה פה גם הממשלה וגם ועדת חוץ וביטחון, ולמה? מה שמך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתי. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> בגלל איתי. למה בגלל איתי? כי איתי נשען על הכספת, זו הכספת המקורית שהייתה פה בבניין ולכן רק לשני אנשים היו את המפתחות לכספת – למזכיר הממשלה ולמנהל ועדות חוץ וביטחון שפה הם החביאו את כל החומרים הסודיים שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקציב המדינה היה פה, לא? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> תקציב המדינה, כן, עוד כמה דברים. תחשבו שפה ישבה הממשלה בימים שני, שלישי ורביעי – אם זה במבצע קדש על כיבוש עזה, אם זה פעולות התגמול וכולי. וב-23 במאי 1960, נכנס בדלת הזאת דוד בן גוריון, הוא סוגר את הדלת, נועל אותה – השרים לא מבינים למה הוא נועל אותה. הוא שם את המפתח מהדלת בכיס ופותח פה בחדר הזה לפני 65 שנה ואומר להם 'רבותיי השרים' – זה הפרוטוקול המקורי, סודי ביותר – 'שירותי הביטחון שלנו חיפשו מזמן את אדולף אייכמן, מצאו אותו, הוא נמצא בארץ ויעמוד למשפט'. פה, במקום הזה, איפה שקטי יושבת ולידו גולדה יושבים ופה הוא הודיע את זה לממשלה, בשעה ארבע הסתיים הדיון, הוא פותח את הדלת, יורדים למליאה שעוד מעט נגיע אליה ושם הוא מודיע למדינה כולה – אדולף אייכמן בידינו. זה חלק מהדברים שנעשו כאן בחדר הזה, בחדר ההיסטורי ששחזרנו, עגלת התה שהייתה תמיד שם בצד. מכאן אנחנו ממשיכים למסדרון – מסדרון הוועדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגודל מצחיק. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> נכון, כמה הכול היה קטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו מתנ"ס. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> היו ימים, ככה הכול היה נראה פעם. בכספת עשינו חלון תצוגה עם התיק הסודי שהממשלה קיבלה על אייכמן עם הדרכון המזויף – עשו לו דרכון ישראלי כדי להבריח אותו באל-על בתור אדם שתוי וכולי. אנחנו במסדרון שמוקדש לוועדות הכנסת ולאחורי הקלעים של הכנסת, שמנו את הוועדות של פעם, הוועדות שהיו פה ב-1949 ופה אנחנו מסבירים על החשיבות של הוועדות גם בפיקוח, גם בחקיקה. הייתה ועדת מצב המעברות, הייתה ועדת הקליטה, הועדה לחוק ומשפט לפני חוקה חוק ומשפט. אנחנו מסבירים פה בדרך כלל מה הוועדות עושות, פה אני פחות צריך להסביר, ולקחנו את מאחורי הקלעים – את מזכירות הכנסת. מזכירות הכנסת למשל עושה את הפנקסים של חברי הכנסת, יש פה חבר כנסת בשם יזהר סמילנסקי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אני חייבת לצלם את זה לבן שלו. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> שהוא למעשה הסופר ס.יזהר, אותו יזהר סמילנסקי בדצמבר 1948 במילואים בנגב בתור קצין בצבא ובאים אליו החיילים שלו מעירים אותו באוהל ואומרים לו 'מזל טוב, המפקד', והוא אומר להם 'מה מזל טוב? אין לי יום הולדת'. אומרים לו 'לא, הנה השם שלך אתה מופיע ברשימת מפא"י לכנסת'. הוא אומר 'מה אתם עובדים עליי?' הוא פותח את העיתון ורואה שהוא מופיע ברשימת מפא"י לכנסת, הוא אומר 'מה זאת אומרת? אני לא חבר מפלגה, לא הסכמתי, איך אני מופיע ברשימת מפא"י?'. מתברר שבן גוריון קיבל את הרשימות ערב קודם, ראה שלחירות יש את אורי צבי גרינברג המשורר והסופר, אמר חייבים סופר ולכן מחליט לרשום את ס. יזהר, אבא שלו חבר מפלגה. ס. יזהר מבקש מהמפקד שלו יום חופש, נכנס לאוטובוס נוסע לבאר שבע, מבאר שבע לתל-אביב ומחכה מחוץ לבית של בן גוריון עד שהוא מגיע בשעות הערב. הוא אומר לו 'אדוני, חלה טעות, רשמת אותי אני לא חבר מפלגה, אני לא מוכן להיות ברשימה לכנסת'. בן גוריון אומר לו 'תקשיב, מאוחר מדי. שמתי את הרשימות, אתה כבר מועמד לרשימה לכנסת. אבל אתה יודע מה – עכשיו אי אפשר, אבל אתה יכול ברגע שתושבע לחבר כנסת להתפטר, תמיד אתה יכול להתפטר. אבל כרגע מאוחר מדי. נסה בתור סופר שבוע-שבועיים, זו משכורת טובה, בסך הכול שלושה ימים ותנסה'. בינתיים הוא ניסה שבוע-שבועיים, הוא היה פה עד 1966, כתב את כל הספרים שלו פה. קיבל פרס ישראל לספרות בתור חבר כנסת מכהן פרס ישראל לספרות, ישב וכתב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה יופי. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> עוד דבר שמצאנו מ-1949 – הזכויות שיש לחברי כנסת. היה טלפון אחד ולכן כל חבר כנסת רשאי לשלוש דקות במשך היום ושש דקות בערב על הטלפון היחיד שהיה בבניין. כל חבר הכנסת קיבל תעודה לנסיעה חופשית ברכבת, ויש חבר כנסת שלא נבחר והתבקש להחזיר אותה והוא אמר 'לא, אני רוצה להשאיר לי, זה יפה' ואז הוא כותב ומחזיר את התעודה ואומר "צורתה הנאה עושה אותה מתאימה מאוד לשמש לי מזכרת לתקופת הכנסת הראשונה, אבל כנראה שמשרד התחבורה חופשי מסנטימנטים". אז הינה הכרטיס, הוא החזיר אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום למשרד התחבורה יש הרבה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> הזכויות של אז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע שהיום זכאים גם חברי כנסת לשעבר לנסיעה חינם ברכבת. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> גם חברי כנסת לשעבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת חינוך. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> ועדת החינוך והתרבות התחילה כבר ב-1949. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ספורט לא היה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> מישהו יודע מה זה המכשיר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אניגמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח מונה לבחירות. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה המחשבון הראשון במדינת ישראל, קיבלנו אותו משוודיה. איתו חישבו את המנדטים, יש פה את התמונה. עובד כנסת שמר אותו מ-1949. 'מד-מנדט' אנחנו קוראים לו, היו מחשבים 120 מנדטים, שארית אפס וכולי, עם מנואלה היו מסובבים את זה. איזה הבדל לעומת היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר גם היום רק שש מפלגות? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> משמר הכנסת, עם הברט והפונפון – ככה זה היה נראה. משמר הכנסת הוקם כאן בעקבות זריקת הרימון, זה הספר של המשמר, כשהם סוגרים – הוא עבר לבניין החדש של הכנסת בגבעת רם, הסתיים הפרק ב'בית פרומין', התעודות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התאריך ספטמבר 1966? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, הם עברו כבר באוגוסט, הם נשארו פה עד ספטמבר לסגור דברים ואז הם עברו לבניין החדש. ה'פרטיקול' – ככה קראו להם – שזה למעשה כל הרישום. יש פה מישהו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהכנסת הראשונה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לא, מה'פרטיקול'. עשו להם לקצרניות, שימו לב אפילו על - - - לקצרניות יש תמונה של הרצל, מאוד ממלכתי. זה הלוח של הוועדות, ככה הם ידעו לחלק את החדרים. אלה הוועדות שהיו, זה בדיוק הלוח, שיחזרנו אותו אחד לאחד. היו שמים פתקים – כל אחד באיזה חדר ובאיזו שעה. יש לנו 'הוועדה למשבר הדיור', 'ועדה ליחסי דת ומדינה', 'שירותים ציבוריים' – שהפכה להיות 'ועדת הכלכלה'. כל היתר סך הכול כמו היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה התאריך? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> למעלה התאריך, מספר חדר ושעה, ככה הם ידעו איפה כל ועדה יושבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבנתי, מספר חדר. (סיור ביציע הכנסת) << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה היציע ההיסטורי של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפה זרקו את הרימון. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> מפה זרקו את הרימון. ברוכים הבאים ליציע ההיסטורי של הכנסת, שימו לב לשחזור – השארנו את החלונות כמו שהם היו, הוצאנו אותם, צבענו אותם, החזרנו אותם, התריסים מעץ, ההסקה של פעם – הכול נשמר כפי שהיה. פה תא הנשיא, פה ישב נשיא המדינה כמו שיש לנו תא הנשיא היום, עם נס הנשיא שהתחיל אצלנו. חיים וייצמן היה הראשון לחנוך את תא הנשיא, יש פה את התנ"ך המקורי שעליו נשבע יצחק בן צבי לנשיאות. יצחק בן צבי היה הנשיא היחיד שנבחר שלוש פעמים. לפני שהכנסת שינתה את החוק לכהונה אחת היה אפשר להיבחר כמה שרוצים והוא נבחר שלוש פעמים להיות נשיא מדינת ישראל. כאן אנחנו מדברים על התפקיד החשוב של חברי הכנסת בבחירת נשיא המדינה. (הקרנת סרטון) << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> שמנו פה כמה תעודות של חברי כנסת, יש פה תעודה של זרח ורהפטיג מהציונות הדתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהוא גם חתום על מגילת העצמאות. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> שהוא גם חתום והוא גם זה שהעלה את הרעיון לשם 'כנסת' על שם 'הכנסת הגדולה', הוא בא עם רעיון ה-120 חברי כנסת לזכר 120 אנשי הכנסת הגדולה, להראות את הקשר שלנו לעבר. היה יושב ראש שאמר שאנחנו הפרלמנט הוותיק בעולם, פשוט היינו 2000 שנה בפגרה בין לבין. אפשר לשבת, פה היה יציע הציבור, לקחנו כיסאות של קולנוע של פעם של שנות החמישים, כמובן שהיציע היה עם הפנים לשם ופה אנחנו מדברים על המאבקים הגדולים שליוו את הכנסת, על העשור הראשון שהיה עשור מאוד בעייתי מבחינת לגיטימציה לכנסת, על כל הדברים שהיו פה. למשל, מפה הגיע ב-29 באוקטובר 1957 בחור בשם משה דואק עם רימון בתיק עם תחתית כפולה. הוא יושב-ראש שיושב איתי, מכניס את היד, מחכה שהממשלה תיכנס – כל חברי הכנסת, מוציא את הנצרה וזורק מפה את הרימון ישר לתוך המליאה. לא הייתה זכוכית, הזכוכית הותקנה בעקבות זאת. בן גוריון נפצע, השר שפירא נפצע הכי קשה, גולדה נפצעה השר כרמל. השר משה שפירא, מנהיג הציונות הדתית, נפצע בצורה אנושה. מוסיפים לו את השם חיים ומאז הוא משה חיים שפירא ואותו משה חיים שפירא שבסוף שורד את ההתקפה הזאת – הוא הסבא רבא של ענר שפירא שב-7 באוקטובר זרקו עליו שבעה רימונים במיגונית המוות עד השמיני שהכריע אותו. הסבא ב-29 באוקטובר 1957, הנין ב-7 באוקטובר 2023. ההורים שלו היו פה והם התקשרו אליי מאוחר יותר ואמרו 'בדקנו, הם גם נולדו באותו תאריך עברי' גם הסבא רבא וגם הנין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הייתה הסיבה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> הוא נפצע במשהו של הסוכנות והוא פנה לבית המשפט, בית המשפט לא נתן לו מספיק פיצויים. הוא אמר 'הכול פה מושחת, אני רוצה לשנות את הכול מחדש'. הוא גם התמודד לכנסת כשהוא יצא מהכלא, הקים רשימה וקיבל כ-3,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תיעוד של זה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, יש תיעוד של זה ברדיו ששומעים את הרימון. היה שר דתי בשם דוד צבי פנקס שנהיה שר התחבורה מטעם הציונות הדתית ובאותה תקופה הייתה תקופת צנע שהיו משביתים את הרכבים יומיים בשבוע כדי לחסוך בדלק. והיו המדבקות על המכוניות – א', ג', ד' – ואם היו תופסים אותך מחרימים לך את הרכב לחודש ואתה מקבל קנס. והוא אמר 'בואו ניקח את השבת – יום המנוחה הלאומי, הדתי שלנו – בוא נשבית את זה לעוד יום בשבוע'. הוא נותן את ההחלטה הזאת בתור שר התחבורה וחותם עליה, כעבור ארבעה ימים ביום שישי מגיעים שני אנשים, ביניהם עמוס קינן הסופר, אז בחור צעיר, ושמים לו לבנת חבלה מחוץ לדלת כי מה פתאום שתהיה פה כפייה דתית במדינת ישראל. לבנת החבלה לא מתפוצצת והם באים למוחרת, זורקים לבנת חבלה לתוך הסלון, הסלון מתפוצץ. המשפחה בבית הייתה בזעזוע גדול וכעבור מספר שבועות הוא מקבל התקף לב ומת מהזעזוע. זו הייתה התקופה, היה עשור קשה ולא הייתה לגיטימציה לכנסת. לקחנו כמה קטעים קטנים מהאירועים הגדולים של אותה תקופה, לפניכם. (סיור ביציע העיתונות) פה יש לנו את החלק של יציע העיתונות של פעם, אפשר לסרוק עם המכשירים שלכם את הברקוד ואז תוכלו ליצור לעצמכם עיתון עם התמונה שלכם על הכותרת הראשית, בין אם זה 'חירות', בין אם זה 'על המשמר'. הנה, פה את יכולה להצטלם ואז יעשו לך עיתון 'חירות' של פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 'חירות' זה טוב. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בוחר? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, את בוחרת איזה עיתון ואז הוא מעביר את זה עכשיו לעיתון, זה מה שהוא גוזר, סיום. ואז יש לך עיתון 'חירות', היסטוריה. דווקא מתאים לך קארה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתי לוקחת את הגוף. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> יש פה 'דברי הכנסת', אפשר לראות, יש כל מיני עיתונים ואפשר לשלוח את העיתון גם למייל ולשתף אותו. יש פה את 'דברי הכנסת' שלנו, לקחנו כל מיני מסמכים, ציטוטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נחמד, לראות את מעמד האישה בזמנו. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אסתר רזיאל נאור הייתה האישה הראשונה של הימין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סבתא של נפתלי נאור. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> נכון, היא סבתא של נפתלי, היא האחות של דוד רזיאל מפקד האצ"ל שקדם לבגין. יש פה את המודעות ההיסטוריות של פעם, יש פה את הטלפונים הציבוריים שהכנסת התקינה לעיתונאים עם האסימונים שיוכלו להתקשר למערכת ולהודיע 'בן גוריון פיטר את הממשלה, מייד לכותרת הראשית'. אפשר ללחוץ על עברית ואז לשמוע דיווחים שעשינו כמו של פעם, כמו שהיה באותה תקופה. לא חייבים לסרוק, את יכולה רק להרים וללחוץ על עברית ותוכלו לשמוע כל מיני דיווחים, הכרזות של פעם. להוציא לך עיתון? אפשר לשלוח אותו גם למייל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו השתמשנו בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה גם שיטה עם חוט. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> להוריד את האסימון ומהר להוציא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה ערוץ הכנסת של פעם, היה 'תא כל ישראל' שהיה מדווח, זה מה שהיה, לא היה אז ערוץ כנסת. אז היה את זה ואפשר להרים ולשמוע את הדיווחים שהיו מעבירים מהמליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השתפרו מאז. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן. יש גם את שירי הבחירות של פעם שרצים כל השנים. ופה הציבור יכול לסרוק ולהגיד מה הוא רוצה שיהיה היום על סדר היום של הכנסת, ואז כל פעם שמישהו בוחר זה מעבה את העיגול, ואז כל אחד יכול לסרוק ולהחליט. זה הסלון של פעם בשנות השמונים והתשעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלוויזיה זניט. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כן, אני זוכר שגם היינו מסובבים עם הזה כדי לקלוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה היה החדר הזה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> זה סלון של פעם עם תשדירי הבחירות של פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא פרסה כזאת? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לא, לא הייתה פרסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכי מרשים שיש. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אפשר לשבת, לתפוס את המקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה ספר החוקים? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> לא אלה דברי הכנסת, עוד לפני שהיה אינטרנט. קטי, רוצה לשבת ליד מנחם בגין? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בשמחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אזור מוגן פה? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> מוגן? מאיזו בחינה? לא אבל יש לנו מקלט מתחת. שם דווקא היו חלונות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הינה, ליד בגין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה עליזה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עליזה האחת ויחידה, היא הייתה עוד מהתקופה של בגין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, יש פה משהו אותנטי? << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> הכול משוחזר אחד לאחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק משוחזר? אין משהו שהבאתם - - - << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אני אראה לך בסוף. מאחורה, דוד בן גוריון קורא להצביע בפעם הראשונה לבחירות. (הקרנת סרטון) << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> אנחנו רוצים להסביר כמה חשובה הכנסת. תמיד בתור עובד כנסת שעובד עם עובדי כנסת אני תמיד אומר – פתאום יש לנו פרספקטיבה לראות איזו עבודה חשובה, ואיזו זכות זו שיש לנו מקום עבודה כזה חשוב, לשכנע את האנשים להיות חברי כנסת ליום אחד זה להסביר להם שהם גם ישתתפו, שיצביעו ויתפקדו למפלגות, שיגיעו לדיונים בכנסת, שיצביעו בבחירות – להראות להם שזה חלק מאיתנו והחשיבות של ולהשתתף בתהליך ולהיות חלק ממנו. אז זו לא רק התרפקות על נוסטלגיה אלא גם מסר מעבר. זהו, מקווה שנהניתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד, תודה רבה. << דובר >> משה פוקסמן שע"ל: << דובר >> כפי שאמרתי – למעלה מ-13,000 איש ועוד היד נטויה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני שחברי הכנסת מתפזרים – אם אפשר לצלם אתכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:35. << סיום >>