חומר רקע
ביןסביבהלדמוגרפיה:
משברהפסולתואובדן
שטחיםפתוחים
מאיהשדהואורסימןטוב
המחקרנערךבתמיכתההנדיבהשלידהנדיב
סדרתמחקריסביבהובריאותשלמרכזטאוב
מחקרמס'4,ירושלים,כסלותשפ"ה,דצמבר2024
מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נוסד ב1982- ביוזמתם של הרברט מ' סינגר,
הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי
קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'יין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-
הלוק,קרןמשפחתמילטוןא'ורוזליןז'וולףוארגוןהג'וינטהאמריקאי.המרכזמקבלגםתמיכה
שנתיתנדיבהמתורמיםפרטיים,מקרנותומפדרציותיהודיות.
מרכז טאוב הוא מכון מחקר על-מפלגתי ובלתי תלוי העורך מחקרים איכותיים בנושאי חברה
וכלכלה בישראל. המרכז מציג בפני מקבלי ההחלטות המובילים ובפני כלל הציבור בישראל
תמונהרחבההמשלבתביןהממדיםהחברתייםוהכלכלייםבהתווייתמדיניותציבורית.הצוות
המקצועי של המרכז ועמיתי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים וחוקרות בולטים
בתחומםבאקדמיהומומחיםומומחיותמוביליםבתחומיהמדיניות,עורכיםמחקריםמבוססי
נתונים בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים שעל סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים
אסטרטגייםלטווחארוךוחלופותמדיניותבפניהציבורובפנימקבליההחלטותעלידיכתבות
בתקשורת,תוכניתפרסומיםפעילה,כנסיםופעילויותאחרותבישראלובחו"ל.
הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי
לחייבאתהמרכז,אתחברהנאמניםשלו,אתעובדיוהאחריםואתהתומכיםבפעולותיו.
היוזמהלמחקרומדיניותסביבהובריאות
היוזמהלמחקרומדיניותסביבהובריאותשלמרכזטאובהיאמיזםמשותףשלהפורוםלבריאות
וסביבה, יד הנדיב ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. היוזמה עוסקת במחקר
יישומיובקידוםמדיניותבמגווןנושאיםסביבתיים,בהםשינוייאקליםוהסביבההבנויה,איכות
האוויר והמים, חשיפה לכימיקלים והטיפול בפסולת, תוך התייחסות מיוחדת להשפעתם על
בריאותהאוכלוסייהבישראל.
מטרתהיוזמהלסייעבקידוםהמדיניותהציבוריתבתחוםהסביבהוהבריאותבאמצעותביסוס
ידע יישומי והנגשתו לקובעי המדיניות ולמקבלי ההחלטות. את פעילות היוזמה מלווה ועדת
היגויהמורכבתמאנשיונשותאקדמיהמוביליםהמחויביםלקידוםויישוםמדיניותאפקטיבית
בתחוםהסביבהוהבריאותבישראל.בוועדתההיגויחבריםאנשיהוועדההמייסדתשלפורום
בריאותוסביבהונציגיםשלידהנדיבוהנהלתמרכזטאוב.
ראשתהיוזמה:ד"רמאיהשדה,חוקרתבכירהבמרכזטאוב.
חברי ועדת ההיגוי: פרופ' דוד ברודאי, ד"ר תמר ברמן, פרופ' איתמר גרוטו, פרופ' חגי לוין,
פרופ'מיהנגב,אנדיבניקה,מירהגולן,פרופ'נדבדוידוביץ',פרופ'אביוייס,פרופ'אלכסוינרב,
נירקידר.
אנאצטטומחקרזהכך:
Sadeh,M.,&Siman-Tov,O.(2024).BetweenEnvironmentandDemography:The
WasteCrisisandtheLossofOpenSpaces.TaubCenterforSocialPolicyStudiesin
Israel.https://doi.org/10.5281/zenodo.14568464.
ביןסביבהלדמוגרפיה:
משברהפסולתואובדן
שטחיםפתוחים
מאיהשדהואורסימןטוב
מבוא
בהמשך לפרק שעסק בסביבה ובריאות בדוח מצב המדינה לשנת 2023, השנה נמשיך
להעמיק בסוגיות סביבתיות מרכזיות המשפיעות באופן ישיר על איכות החיים ובריאות
הציבור בישראל. חשוב לציין שכל דיון על נושאי סביבה ובריאות צריך להביא בחשבון
את המגמות והאתגרים הסביבתיים והדמוגרפיים העיקריים בתחום, ובראשם עליית
הטמפרטורה וגידול האוכלוסייה בישראל. קצב העלייה של שני המדדים הללו גבוה פי
שנייםמקצבהעלייההעולמיהממוצע.
פרק זה עוסק בשתי סוגיות עיקריות המשקפות את האתגרים המשמעותיים ביותר
בתחום הסביבה והבריאות: משבר הפסולת בישראל, תוך התמקדות בגז החממה מתאן
הנפלט ממטמנות פסולת ובשריפות פסולת בלתי חוקיות, על השלכותיהם הסביבתיות
והנטל הבריאותי והכלכלי הכרוך בהם; וכריתת עצים, שנוכחותם בתוך הערים ומחוצה
להןהכרחיתעלמנתלהתמודדעםשינויהאקליםולהפחיתאתההשלכותהבריאותיות
של עליית הטמפרטורה. זרקור קצר מאיר את נושא ניטור הכימיקלים בישראל ותרומתו
להפחתתסיכוניםבריאותיים.
ד"רמאיהשדה,חוקרתבכירהוראשתהיוזמהלמחקרומדיניותסביבהובריאותבמרכזטאוב;אורסימןטוב,
*
חוקר וחבר צוות ביוזמת סביבה ובריאות. החלק שעוסק בפליטות מתאן נכתב בשיתוף גאורגי מדבינסקי
מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב,
שפעילותהנתמכתעלידיידהנדיב.
4
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
משברהפסולתבישראל
משברהפסולתהואאחתהסוגיותהסביבתיותהבוערותביותרבמדינה.עלאףהמודעות
הגוברתלחשיבותהשלמדיניותסדורהלניהולוטיפולבפסולתולנזקיםשיכוליםלהיגרם
בהיעדר מדיניות שכזאת, ישראל עדיין נמצאת בפיגור בתחום זה בהשוואה למדינות
מפותחותאחרות.
הטמנתפסולת
ישראלמתאפיינתבשיעוריםגבוהיםבמיוחדשלייצורפסולתלנפש.לפינתוניהOECD-,
בשנת 2020 עמד משקל הפסולת הממוצע לנפש על 691 ק"ג לשנה, לעומת 534 ק"ג
לשנה בממוצע במדינות הOECD- (המשרד להגנת הסביבה, 2023). כיום רוב הפסולת
העירונית המוצקה MSW() המיוצרת בישראל מועברת להטמנה – כמעט 80%, לעומת
ממוצע של כ40%- בלבד במדינות הOECD- (מבקר המדינה, 2022). לפי הערכות של
המשרדלהגנתהסביבה2020(ב),היקףההטמנהעומדעלכ4.5-מיליוןטונותבשנה.
שיעורי ההטמנה הגבוהים של פסולת עירונית יוצרים עומס באתרי ההטמנה ושטחי
הקרקע הזמינים להטמנה הולכים ואוזלים (מבקר המדינה, 2022). מצב זה משמש כר
פורה להשתלטות עבריינית על התחום (רינת, 2024א). על מנת להסדיר את הפעילות
בענףהפסולתולמגראתהפשיעהוההוןהשחורבתחוםהוצעבטיוטתהתוכניתהכלכלית
לשנת2025לחוקקחוקלאסדרתמשקהפסולת,תוךבחינתאפשרותלהטילאתיישומו
עלרשותרגולטוריתעצמאית(משרדהאוצר, 2024).אחדמיעדיהתוכניתהואלהפחית
אתשיעוריההטמנהשלפסולתעירוניתל20%-עד2050 בכךלמעשהנדחהב20-.שנה
היעדשנקבעבתוכניתהאסטרטגיתלמשקפסולתברקיימאלשנים2030–2021,להוריד
את שיעורי ההטמנה ל20%- עד שנת 2030 ולשיעור אפסי עד 2050 (המשרד להגנת
הסביבה,2020ב).
לצד זאת קיימת תופעה של השלכה בלתי חוקית של פסולת – כ300,000- טונות בשנה
אלון,( 2024). בשל הקושי לאמוד את כמויות הפסולת המושלכת באתרים פיראטיים
ייתכןשהכמויותהאמיתיותגדולותעודיותר.לכלאלהישהשלכותסביבתיות,בריאותיות
וכלכליותכבדותמשקל.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 5
פליטות מתאן1
אחתההשלכותהחמורותביותרשלהטמנתפסולת(חוקיתובלתיחוקית)היאפליטהשל
מתאן.מתאןCH₄()הואגזחממהבעלעוצמתחימוםגבוההבמיוחד,והואמהווהגורם
מרכזי בשינוי האקלים. על פי הערכות, בשנת 2020 הגיעו רמות המתאן באטמוספרה
לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנות השמונים של המאה העשרים, והוא
אחראי לכ20%- מהעלייה בטמפרטורה העולמית2. המתאן נשאר באטמוספרה פרק זמן
קצריחסיתבהשוואהלפחמןדו-חמצניCO₂()ולכןהשפעתועלההתחממותהגלובלית
משמעותיתיותרבטווחהקצר,אולםאפילועלפני100שנהנזקיומוערכיםביותרמפי25
בהשוואהלפחמןדו-חמצני(אילוןואחרים,2023 המשרדלהגנתהסביבה,;2020א).נוסף
על חלקו של המתאן בשינוי האקלים הוא גם תורם ליצירת שכבה של אוזון טרופוספרי
(סמוךלפניהקרקע),מזהםאווירבעלהשפעותחמורותעלבריאותהאדם.
תרומתו של המתאן לסך הפליטות של גזי חממה בישראל היא כ13%-. המקור העיקרי
לפליטות הוא מגזר הפסולת, האחראי לכ77%- מן הפליטות, ולשאר אחראים ענף גידול
בעלי חיים (כ15%- ומכוני טיפול בשפכים והפקת גז פוסילי (כ8%-)) (המשרד להגנת
הסביבה,2024א).
מאזהמהפכההתעשייתיתעלוריכוזיהמתאןבאטמוספרהפישנייםויותר,והםמוסיפים
לעלות 2021( UNEP,). גם הפליטות בישראל תורמות לכך. מאז 1996 נרשמה עלייה
משמעותית בפליטות המתאן המקומיות, ויש להניח שהסיבה העיקרית לכך היא גידול
האוכלוסייהוהעלייהבנפחהפסולתהמיוצרת.כפישרואיםבתרשים1,קצבהעלייהשל
סךפליטותהמתאןושלפליטותשמקורןבמטמנותדומה.
חלקזהנכתבבשיתוףגאורגימדבינסקימאוניברסיטתתלאביב.
1
ראובאתרGREENPEACE האו״םקבעשחייביםלהפחיתאתפליטותגזהמתאן:אבלמהזהבכללמתאן!?,
2
6
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים1 פליטותמתאןבישראל,.2022–1996
12
סך
הכול
פליטות
מתאן
10
פליטות
מתאן
ממטמנות
8
מיליוניטונות
6
4
2
0
1996
2000
2003
2005
2007
2009
2011
2013
2015
2017
2019
2021
2022
הערה:לאכוללפליטותמתאןשמקורןבשרשרתהאספקהשלהגזהטבעי.
מקור:מאיהשדה,מרכזטאוב,וגאורגימדבינסקי,אוניברסיטתתלאביב|נתונים:הלמ"ס
חלקו של המתאן בכלל הגזים הנפלטים ממטמנות הוא כ50%-. השאר הם בעיקר CO2
וכמויות קטנות של גזים אחרים, בהם תרכובות אורגניות נדיפות VOCs(). גזי המטמנות
מתחילים להשתחרר כשנה עד שנתיים לאחר הטמנת הפסולת וממשיכים להשתחרר
לאורך כל חיי המטמנה ואף לאחר שהיא נסגרת. כמות פליטות המתאן תלויה בכמות
הפסולתהמוטמנת,בהרכבהובשיטותניהולהפסולת.
על פי תרחישים עולמיים, עד שנת 2030 פליטות המתאן הנובעות מפעילות אנושית
צפויות לעלות ביותר מ15%- בהשוואה לרמות של 2010 ולהגיע לכמעט 380 מיליון
טונותבשנה–עלייהשל8%לעומתהרמותב2020-2020(al.,etHöglund-Isaksson,
בתוך 2021 UNEP, העלייה הגדולה ביותר, כ13-). מיליון טונות בשנה, צפויה במגזרי
הפסולתוהשפכיםבשלהיעדרמערכותמתקדמותלניהולפסולת2021().UNEP,
בישראל, פליטות המתאן נגרמות בעיקר כתוצאה מהכמות הגדלה של פסולת עירונית
המועברת למטמנות ולמתקני טיהור שפכים. תרשימים 2א ו2-ב מראים כי פליטות
המתאןבישראלעולותבאופןדיליניאריוכיהןמקושרותבאופןמובהקלכמותהפסולת
המוטמנת,שבעצמהנובעתמגידולהאוכלוסייה.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 7
תרשים2 כמותהפסולתהמוטמנת,גידולהאוכלוסייהופליטתמתאן,.2022–2014
א.לפיגידולהאוכלוסייה
ב.לפיכמותפליטותהמתאן
4.8
10.6
2021
2022
R²=0.9426
R²=0.7346
4.7
2020
10.4
מתאן(מיליוניטונותבשנה)
2022
4.6
2021
10.2
4.5
2019
4.4
10.0
2018
2018
2020
2019
2017
4.3
9.8
2016
2016
2017
4.2
2015
2014
9.6
)פסולת(מיליוניטונותבשנה
4.1
2015
2014
4.0
9.4
8.2
8.4
8.6
8.8
9.0
9.2
9.4
9.6
9.8
4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8
אוכלוסייה(במיליונים)
פסולת(מיליוניטונותבשנה)
מקור:מאיהשדה,מרכזטאוב,וגאורגימדבינסקי,אוניברסיטתתלאביב|נתונים:הלמ"ס,2024
תרשים 3 מתאר את הקשר בין כמות הפליטות של גזי החממה העיקריים – פחמן דו-
חמצניומתאן–וביןגידולהאוכלוסייהבשנים2022–2003.כפישרואיםבתרשים,מאמצי
הפחתת הפליטות של CO2 עלו יפה והצליחו לנתק את הקשר בין גידול האוכלוסייה
לכמות הפליטות 0.004( =R2). לעומת זאת, פליטות המתאן לא הופחתו והן נמצאות
בקשרחזקעםגידולהאוכלוסייה0.883(=).R2
8
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים3 פליטותגזיחממהוגידולהאוכלוסייהבישראל,.2022–2003
א.פחמןדו-חמצני
ב.מתאן
12
74
2012
2022
72
10
70
(מיליוניטונותבשנה)
(מיליוניטונותבשנה)
8
68
פליטותמתאן
66
2022
6
2003
64
2003
חמצני-פליטותפחמןדו
62
4
60
2
58
56
0
6.7 7.0 7.2 7.6 7.8 8.1 8.5 8.8 9.1 9.7
6.7 7.0 7.2 7.6 7.8 8.1 8.5 8.8 9.1 9.7
אוכלוסייה(במיליונים)
אוכלוסייה(במיליונים)
הערה:בהשוואהנעשהשימושבמקדם28GWP(פוטנציאלהתחממותגלובליתלטווחשל שנה).100
מקור:מאיהשדה,מרכזטאוב,וגאורגימדבינסקי,אוניברסיטתתלאביב|נתונים:הלמ"ס,2024
מתאן–השפעותבריאותיותעקיפות
מעבר לתרומתו של המתאן לעליית הטמפרטורה העולמית, הוא משתתף בשרשרת של
ריאקציותכימיותשלחנקןדו-חמצניומזהמיםאורגנייםאחריםבאוויר,במיוחדבאזורים
חמיםוצפופים,אשרמובילותליצירתאוזוןO3( באווירבקרבתהקרקע3.)האוזוןהקרקעי
גורם למגוון רחב של בעיות בריאות הקשורות למחלות בדרכי הנשימה, בהן גירוי של
מערכת הנשימה, החמרה באסתמה וירידה בתפקודי הריאות. כמו כן הוא מגביר את
הסיכוןלדלקותבמערכתהנשימהכגוןדלקתריאותוברונכיטולהחמרהשלמחלתריאות
חסימתית2024(Suarez-Varela,Morales&Donzelli).מחקריםמצביעיםגםעלקשר
ביןחשיפהלאוזוןוביןאירועיםלבבייםומחלותלב2023(al.,etJiang).
לנוכח תפקידן הקריטי של פליטות המתאן בהאצת ההתחממות הגלובלית וביצירת
אוזוןקרקעי,חשובלרכזמאמציםבצמצוםהפליטותשלמתאן.עלפידוחשלהתוכנית
הסביבתיתשלהאו"ם,מאמץעולמיממוקדלהפחתתפליטותהמתאןיכוללהוביללצמצום
של כ45%- בפליטות עד שנת 2030. התוצאה המיידית תהיה האטת קצב ההתחממות
בשונהמשכבתהאוזוןהנמצאתבגובהשל35–15ק"ממעללפניהקרקע,אשרמגינהעלינומקרינהאולטרה-
3
סגוליתמסוכנת,האוזוןהקרקעיozone(levelgroundortropospheric הואמזהםאווירמסוכןלבריאות.)
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 9
הגלובלית בכמעט 0.3 מעלות צלזיוס עד שנות הארבעים של המאה הנוכחית, ובמישור
הבריאותיההפחתהעשויהלמנועכ255,000-מקרימוותבטרםעתוכ775,000-ביקורים
בבתי חולים הקשורים לאסתמה. תועלות נוספות שיצמחו מהפחתה זו הן שיפור בפריון
העבודה על ידי מניעת אובדן של 73 מיליארד שעות עבודה עקב חום קיצוני, ושיפור
הביטחון התזונתי על ידי מניעת אובדן של 26 מיליון טונות של יבולים חקלאיים ברחבי
העולם2021(UNEP,).
לצד הפחתת הפליטות ניתן להפוך את המתאן שמקורו בפסולת למקור של אנרגיה
מתחדשת. פליטות המתאן במטמנות מתרחשות בתהליך ביולוגי של פירוק פסולת
אורגנית בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן). במדינות רבות באירופה ובמקומות נוספים
בעולםעושיםשימושבמתקניעיכולאנאירובייםלטיפולבפסולתעירוניתאורגניתלצורך
ייצוראנרגיה.שיטהזומאפשרת"לתפוס"אתהמתאןהנפלטמהפסולתהאורגניתולנצל
אותו להפקת חשמל, ובאותה הזדמנות ניתן גם להפחית מעט את הביקוש לאנרגיה
ממקורותפוסילייםמתכלים(המשרדלהגנתהסביבה,2020ב).
אסטרטגיותלהפחתתשיעוריההטמנה
הפחתת שיעורי ההטמנה נעשית בדרך כלל באמצעות שילוב של כמה אסטרטגיות:
הגדלתנפחיהמיחזורוהקומפוסטציה,שריפתפסולתוהשבתאנרגיהמפסולתבאמצעות
שריפהבתנאיםמבוקריםWTE().באירופה,הפרדתפסולתבמקור(מיחזור)היאהמנגנון
העיקרילעמידהביעדיהטיפולבפסולת–היעדשקבעהאיחודהאירופילמדינותהחברות
בוEU-28()הוא10%הטמנהעדשנת2030(המשרדלהגנתהסביבה,2018).בישראל,
הפרדת פסולת במקור קשורה גם בירידה במפגע של שריפות בלתי חוקיות (נרחיב על
כךבהמשך).בתרשים4ניתןלראותכיבנפותשבהןשיעוריהפסולתהממוחזרתגבוהים
יותר, מספר השריפות קטן יותר: בנפת עכו, ששיעור המיחזור בה עומד על מעט יותר
מ10%-, יש כמעט 30 שריפות לאלף נפש, ולעומת זאת בנפת תל אביב, שבה שיעורי
המיחזורעומדיםעל35%,איןכמעטשריפות.
10
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים4 שריפותפסולתבלתיחוקיותל1,000-.נפשלפיאחוזהפסולתהממוחזרת,
2021–2020
יזרעאל
45
40
35
עכו
30
25
צפת
20
גולן
באר
שבע
15
נפש1,000-מספרשריפותל
חדרה
כנרת
10
אשקלון
רמלה
השרון
5
ירושלים
חיפה
פתח
תקווה
רחובות
תל
אביב
0
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
אחוזהפסולתהממוחזרת
הערה:מתאםמקדםפירסון:0.25- סטייתתקן:..2.61
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:רשותהכבאות;הלמ"ס
לצד המיחזור, בעשור וחצי האחרונים הפך השימוש במתקנים להשבת אנרגיה מפסולת
לפרקטיקה נפוצה למדי לטיפול בפסולת במדינות בעלות כלכלה מפותחת או רגולציה
מחמירה. בהולנד, למשל, מעל 50% מהפסולת העירונית מומרת לאנרגיה באמצעות
שריפה,וביפןאףמעל70%(המשרדלהגנתהסביבה,2018).לשיטהזויתרונותסביבתיים
רבים,החלבצמצוםשיעוריההטמנהוהפחתתפליטותשלגזיחממהוכלהבחיזוקמשק
האנרגיההמקומי.
עלכן,בטיוטתהתוכניתהכלכליתנקבעכיתקודםהקמתםשלמתקניםלהשבתאנרגיה
מפסולתבאמצעותשריפה(משרדהאוצר,2024).המטרהבשריפתפסולתהיאלצמצם
את נפחה ומשקלה ולהפיק אנרגיה. תהליך הבעירה מתבצע באופן מבוקר בתא שבו
מתרחשת שריפה בטמפרטורה גבוהה. החומרים שניתנים למיחזור – כגון פלסטיק, נייר
וקרטון, זכוכית, מתכות וחומר אורגני – מחולצים קודם לכן באמצעות הפרדה במקור
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 11
או במתקני מיון, והפסולת השיורית שאינה ניתנת למיחזור מועברת לשריפה במתקן
ההשבה. האנרגיה המופקת בתהליך ההשבה משמשת לייצור חשמל או חום, והפסולת
מצטמצמתלכ10%-מנפחהולכ20%-ממשקלה(המשרדלהגנתהסביבה,2018).
בנובמבר 2023 הודיע אגף החשב הכללי באוצר על הקמת מתקן מיון וטיפול בפסולת
באמצעותהשבתאנרגיהברמתחובבשיאפשרטיפולבכ350-אלףטונותפסולתבשנה4,
וביוני2024הודיעהמשרדלהגנתהסביבהעלהקמתמתקןדומהבתחומיהעירירושלים5.
בהקשר זה ראוי להעיר כי מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת אמנם יעילים בטיפול
בפסולת, אך יש לזכור כי בתהליך שריפת הפסולת, גם אם הוא נעשה בצורה מבוקרת,
נפלטים מזהמים לאוויר ולכן על פתרון זה להיות משולב בפתרונות למיחזור ולהפחתה
במקור, לצד פעולות של חינוך והסברה לשינוי דפוסי הצריכה. יש גם לציין כי הטיפול
בפסולת באמצעות מתקנים להשבת אנרגיה הוא פתרון שנוי במחלוקת. המתנגדים
טוענים כי בסופו של דבר יועברו למתקנים אלו כמויות פסולת גדולות מהמתוכנן על
חשבון העברה למיחזור – אם בשל היעדר מערך מיחזור ראוי לשמו ואם בשל חוסר
הכדאיותהכלכליתשלמיחזורלעומתשריפה.נוסףעלכךהםמביעיםחששכיבהיעדר
פיקוח ואכיפה קפדניים מתקנים אלו יובילו לפליטת מזהמים שיסכנו את בריאותם של
תושביהיישוביםהסמוכים(אשכנזי,2020).מכלמקום,לאורהעלויותהגבוהותהכרוכות
בהקמה ובתפעול המתקנים הללו 2012( Lawryshyn, & Assamoi), יש ליצור מנגנון
מימון שיבטיח את היתכנות ההקמה והכדאיות הכלכלית של מתקנים מסוג זה בישראל
המשרדלהגנתהסביבה,(2018).
התוכנית הכלכלית אינה מתייחסת להפחתה במקור של פסולת ואינה מציעה צעדים
קונקרטיים,כמוהחזרתהמסעלכליםחד-פעמייםשהוטלבנובמבר2021והביאלירידה
של כ34%- בצריכתם בשנה הראשונה ליישומו (אשכנזי וטייטלבאום, 2023). זאת ועוד,
המס שהוטל הניב תועלות נוספות, בהן הגדלת תקציב המדינה, חיסכון כלכלי בטיפול
בפסולת והפחתת הזיהום. לעומת זאת, בהחלטת ממשלה 1282 ממרץ 2022 נקבע בין
השאר יעד הפחתה במקור של 12% מהפסולת העירונית עד 6.2030 האמצעי להשגת
יעד זה, כפי שנכתב בהחלטה, הוא גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון ותוכנית לאומית
להפחתת פסולת הפלסטיק והגדלת מיחזורה. מבדיקת סטטוס היישום של תוכניות אלו
ביולי2024עולהכיגיבושהתוכניתהלאומיתלהצלתמזוןנמצאבביצועוכיאיןהתקדמות
בהפחתתפסולתהפלסטיק(המשרדלהגנתהסביבה,2024ב).
ראובאתרמשרדהאוצר,מתקןהשבתאנרגיהמפסולתעירונית-נאותחובב-פרויקטחיונילאומי.
4
ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, ָלְָךְ ירושלים: הממשלה אישרה היום את הצעת המחליטים של המשרד
5
להגנתהסביבהלקידוםהקמתמתקןלטיפולבפסולתוהשבתאנרגייהבתחומיהעירירושלים.
ראוהחלטתממשלהמס'1282מיום14.3.2022,תכניתלאומיתלמניעהולצמצוםשלזיהוםהאווירופליטות
6
גזיהחממהבישראל–תכניתיישום.
12
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
שריפתפסולת
מגמות
שריפת פסולת יוצרת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, כהגדרתו בחוק אוויר נקי,
התשס"ח2008-, ולכן היא מהווה עבירה על החוק. למרות זאת, בעשורים האחרונים
הפכו שריפות הפסולת לחלק אינטגרלי מהמציאות הסביבתית בישראל, והיקפן נאמד
בכ250,000-טונותבשנה(נכוןלשנת2018 שהןכ5%-),מסךהפסולתהמיוצרת7.תופעה
זונפוצהבעיקרבאזוריםשמתגוררתבהםאוכלוסייהמוחלשתובאתריפסולתפיראטיים,
שבהם נעשה ניסיון להיפטר מחומרים שאינם ניתנים למיחזור או שעלות הפינוי שלהם
גבוהה.השריפותהללוגורמותלפליטתחומריםמזהמיםלאטמוספרהומשפיעותבאופן
ישירעלבריאותהתושביםבאזוריםהסמוכים.
תרשים 5 מציג את כמות שריפות הפסולת בשנים 2024–2012. התרשים מצביע
על עונתיות מובהקת בשריפות פסולת: בחודשי החורף כמות השריפות יורדת,
ובאביב – ובמידה רבה גם בסתיו – היא עולה. מגמת העלייה באביב תואמת את
נתוני המשרד להגנת הסביבה המצביעים על עלייה של כ10%- בפסולת המועברת
למטמנות לקראת חג הפסח8. התרשים מראה עוד שלאחר כמעט עשור של כ8,000-
שריפות פסולת בממוצע בשנה, בשנים 2020 ו2021- נרשם זינוק במספר השריפות
ברחבי הארץ והוא הגיע לכ11,200- וכ13,300-, בהתאמה. המשרד להגנת הסביבה
מעריך שחלק מהעלייה במספר השריפות בשנת 2020 נבע ממצב החירום שהוכרז
עקב התפשטות נגיף הקורונה: בתקופה זו ירד היקף המיחזור, בין השאר משום
שמשרד הבריאות הגביל את כמות הבקבוקים הריקים שניתן למחזר באמצעות
רשתות השיווק מחשש להפצת הנגיף, ונצפתה עלייה של כ30%- בפסולת האריזות
נסים,( 2021). בשנים שלאחר מכן חלה ירידה מסוימת במספר שריפות הפסולת אך
המספרים נותרו גבוהים – כ11,200- שריפות בשנת 2022 וכ11,400- בשנת 2023.
ראובאתרinfospot מכתמדינה:,6,166קריאותלכיבוישריפותפסולתבשנת.2018
7
ראובאתרהמשרדלהגנתהסביבה.
8
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 13
תרשים5.שריפותפסולתבישראל
פסולת
מדורה
ללא
השגחה
2,000
1,500
מספרהשריפות
1,000
500
0
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
מרץ
2024
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
הערה:משנת הנתוניםכולליםגםמדורותללאהשגחהעלפיההגדרההחדשהשלרשותהכבאות.2022
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:כבאותוהצלהלישראל
תרשים 6 מציג את מספר שריפות הפסולת בישראל לפי מחוז. מהתרשים ניכר בבירור
שרוב השריפות הן באזורי הפריפריה – במחוזות הצפון והדרום. באזורי הצפון והדרום
מתרחשתגםרובההשלכההבלתיחוקיתשלפסולת(אלון,2024).
תרשים6.שריפותפסולתבישראל,לפימחוז
דן
דרום
חוף
ירושלים
מרכז
צפון
600
500
400
300
200
100
0
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
ינואר
יולי
דצמבר
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
הערה:עבורהשנים2021ו לאהיונתוניםמלאיםומכאןהשבריםבסדרה.2023-
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:כבאותוהצלהלישראל
14
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
מקורחשובנוסףשלזיהוםמשריפתפסולתהואזיהוםאווירחוצהגבולותבשטחייהודה
ושומרון. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2022 היו בשטחי יהודה ושומרון 123 אתרי
סילוק פסולת לא מוסדרים שבהם נשרפה פסולת פלסטינית, מהם 77 בעלי השפעה
חוצת גבולות. המבקר העריך את כמות הפסולת הפלסטינית המעורבת שנשרפה ביו"ש
בשנת2022ויצרהזיהוםאווירחוצהגבולותמשמעותיבכ180,000-טונות.עלפיהדוח,
באותהשנהבערוגםמאותשריפותפיראטיותשלפסולתחשמליתואלקטרוניתבעלות
השפעהחוצתגבולותבאזורדרוםהרחברון.המבקרצייןכיזיהוםהאווירשנגרםכתוצאה
משריפותאלואינומדווחבדוחמרשםהפליטותלסביבה(מבקרהמדינה,2024).
ההשפעותהבריאותיותשלשריפתפסולת
שריפות פסולת מתבצעות לרוב בתנאי בעירה בלתי מבוקרים הגורמים לפליטה של
חומרים מזהמים המהווים סכנה חמורה לבריאות האדם. תהליך הבעירה בטמפרטורה
נמוכה משחרר לאטמוספרה גזים רעילים כגון פחמן חד-חמצני, תרכובות אורגניות
נדיפות VOCs() ודיוקסינים – חומרים כימיים רעילים במיוחד שנחשבים למסרטנים
בדרגה הגבוהה ביותר. כמו כן, בעירה של חומרים פלסטיים או אלקטרוניים משחררת
מתכותכבדותכמועופרת,ארסן,קדמיום,כרוםוכספית,שישלהןהשפעותנרחבותעל
הלבועלמערכתהעצבים.
חשיפה לחומרים רעילים אלו מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים (ריאות,
גרון,שלפוחיתהשתן)וכןלאסתמה,התקףלב,כשלנשימתיומומיםמולדיםDabrowska(
2023al.,et).לדוגמה,בקוריאההדרומית,בעקבותשריפהבמפעלצמיגיםנצפתהעלייה
בפליטת חלקיקים נשימים ותחמוצות גופרית ונרשמו גידול בהיארעות מחלות של דרכי
הנשימה העליונות, עלייה של 800% בפניות למיון עקב מחלות ריאה מגורמים חיצוניים
ועלייהבמחלותעורבאזוריםשהיוחשופיםלעשןלעומתאזוריםשלאנחשפוet(C.Han,
2024al.,).מחקרקנדימצאכיבזמןשריפתפסולתנצפתהעלייהבריכוזיםשלחלקיקים
נשימים עדינים 2015( al., et Weichenthal). עוד נמצא באותו מחקר כי בזמן השריפה
זינק פי 66 ריכוז הדיוקסינים באוויר – תרכובות רעילות מאוד העלולות לגרום לפגיעה
בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, להפרעה למערכת ההורמונלית ואף לסרטן –
ונרשמה גם עלייה בריכוז הבנזן, שהוא מסרטן ודאי בבני אדם. עם זאת, הממוצע היומי
שלריכוזימזהמיםאחריםכגוןאוזוןוחנקןדו-חמצניבזמןהשריפהלאהיוגבוהיםמאשר
בזמן שגרה. בהקשר המקומי, בדצמבר 2024, עקב שריפה במגרש גרוטאות בחוף שמן
בחיפהנמדדהבדרךהעצמאותבעירעלייהשלפי20בריכוזהבנזן9,וריכוזיחלקיקיהפיח
הרעיליםקפצופי10.8
ראובאתרSocietyCancer.American
9
10 הזמןהירוק:סיכוםהשבועבסביבה,.21.12.2024
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 15
ישנם מחקרים שמצביעים על מתאם ועל קשר סיבתי בין חשיפה לזיהום סביבתי
להיארעות סרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין et( Rana 2022; Sanchez, & Grove
2021al., במחקרמשותףשלאוניברסיטתבן-).גוריוןבנגבואוניברסיטתאילינויבארצות
הבריתנמצאכיהסיכוןשלילדיםהמתגורריםבאזורימיחזורמתכותהמופקותמשריפת
פסולת אלקטרונית בכפרים הפלסטיניים בדרום הר חברון ללקות בלימפומה גדול פי
2.8עדפי4בהשוואהלילדיםשחייםבאזוריםאחרים2019(Garb,&Davis).מחקרים
אחריםמצאוקשרביןחשיפהלזיהוםאוויר,לחומריהדברהולאורגנוכלוריניםאחריםובין
לוקמיהחריפהבילדות2024(Jones,2007;Weichenthal,&Infante-Rivard).
בשנת2016הוקמהבישראלעמותת"אזרחיםלמעןאווירנקי",המפעילהמוקדדיווחים
עלמפגעיםשלריחותפסולתועשן.חלקמהדיווחיםכולליםגםתלונותעלתסמיניםכמו
קשיינשימה,צריבהבעיניים,סחרחורת,כאבראשובחילה.הדיווחיםמועבריםאלמוקד
המשרדלהגנתהסביבהואלשארהגורמיםהרלוונטייםלטיפולבמפגע.
ואולם הנזק הסביבתי של שריפות פסולת אינו מסתכם רק בזיהום אוויר. החומרים
הרעיליםשנפלטיםבתהליךהשריפהנושריםלקרקעונספגיםבהומוביליםלשינויההרכב
הכימישלה.תופעהזופוגעתבפוריותהקרקעוגורמתנזקיםליבוליםחקלאיים,משבשת
אתהמערכתהאקולוגיתהמקומיתופוגעתבצמחייהובבתיהגידולשלבעליהחיים.נוסף
על כך, החומרים הרעילים נשטפים עם הגשמים, מגיעים למי התהום ולנחלים ומזהמים
אתמקורותהמים.
תרשים 7 מציג השוואה בין-לאומית של שיעורי ההיארעות והתמותה מ15- סוגי הסרטן
הנפוציםביותרבילדיםובמבוגרים.מהתרשיםעולהכיברובסוגיהסרטןההיארעותדומה,
ובישראל השיעורים אפילו נמוכים יותר. לעומת זאת, ההיארעות של לימפומה שאינה
הודג'קיןגבוההיותרבישראלביחסלמדינותדרוםאירופה,גםבמבוגריםוגםבילדים.
16
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים7 שיעוריהיארעותותמותהמסרטןל100,000-.נפש,ישראלומדינות
דרוםאירופה,2022
היארעות
תמותה
גיל+85–20 גיל19–0
דרוםאירופה
דרוםאירופה
ישראל
ישראל
ריאה
מוחומערכתהעצביםהמרכזית
שד
דם
המעיהגס
לימפומהשאינההודג'קין
ערמונית
כבד
לבלב
כליה
שחלות
שחלות
קיבה
אשכים
מוחומערכתהעצבים
לימפומהמסוגהודג'קין
כבד
בלוטותהרוק
דם
ראשוצוואר
שלפוחיתהשתן
המעיהגס
לימפומהשאינההודג'קין
לבלב
רחם
ריאה
צווארהרחם
עור
כליה
שלפוחיתהשתן
היארעותותמותהל100,000-נפש
היארעותותמותהל100,000-נפש
הערה: מדינות ההשוואה הן בעלות תזונה ואקלים דומים לאלה שבישראל. הנתונים בתרשים הם לאחר ִתִקנון
לדפוסיהגילהעולמיים.
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:ObservatoryCancerGlobal
לנוכח הקשר המסתמן בין חשיפה לזיהומים שמקורם בשריפת פסולת בישראל ובין
היארעות מחלת הסרטן, אנחנו סבורים שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת בעשור
האחרון עשויה להוביל לעלייה בהיארעות סרטן מסוגים שונים בעתיד. לפיכך חשוב
לעקובאחרמגמותלאורךזמןבשיעוריהתחלואהבאוכלוסייהבאזוריםגיאוגרפייםשונים.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 17
הנטלהכלכלישלשריפתפסולת
העלות הכלכלית בגין שריפת פסולת בשטחים פתוחים כוללת שני רכיבים: עלויות
חיצוניות, המבטאות את הערך הכספי של פגיעה בבריאות כתוצאה מפליטות מזהמים;
ואובדןהכנסותמהיטלהטמנהוממסערךמוסף.הערכתהעלויותהחיצוניותשלשריפת
פסולת נשענת על אומדן של כמות הפסולת הנשרפת. מחקר של מרכז המחקר והמידע
שלהכנסת(אזנקוט,2019)העריךאתכמותהפסולתהנשרפתבשנת2017–הנאמדת
בכ60%- מכמות הפסולת שלא נאספת במרחב הכפרי – בכ25,000- טונות. על סמך
הערכהזואמדוהחוקריםאתהעלויותהחיצוניותבגיןשריפתפסולתהנובעותמתחלואה
ומתמותה – קרי אובדן תוצר ועלויות טיפול רפואי – בכ58- מיליון ש"ח (כ2,300- ש"ח
לטונה), ולכך יש להוסיף אובדן הכנסות מהיטל הטמנה בהיקף של כ30.6- מיליון ש"ח,
ועודכמהמיליוניש"חבגיןהפסדהכנסותממע"מ11.בדוחמבקרהמדינהשהוזכרלעיל,
שעסק בזיהום אוויר שנוצר עקב שריפת פסולת פלסטינית ביהודה ושומרון, הוערכה
העלות החיצונית של נזקי זיהום האוויר חוצה הגבולות למדינה כתוצאה משריפות אלו
בסכומיםשבין640מיליוןש"חל1.06-מיליארדש"ח(מבקרהמדינה,12.)2024
הזיהוםשמגיעמיהודהושומרוןממחישאתהאלמנטהמרחבישבמשברהפסולת.לדוגמה,
ברשויותמודיעין-מכבים-רעות,חרישושוהםמתקבליםדיווחיםרביםעלריחותשלעשן
ותסמיניםבריאותייםבעקבותשריפותפסולתמעברלקוהירוק.כתוצאהמכךהתושבים
נחשפיםלזיהוםאווירמתמשךשגורםלפגיעהמשמעותיתבבריאותםובאיכותחייהם.
אוכלוסיות פגיעות אחרות הן ערבים וחרדים. ביישובים במגזרים אלו לעיתים קרובות
מצטברת אשפה במרחבים הציבוריים בשל עומס על מערכות הפינוי הקיימות (רינת,
2024ב).נוסףעלכך,ביישוביםאלושיעוריהמיחזורנמוכיםיחסית(למשלמרקואחרים,
2016)והדברמוביללהצטברותפסולתשאינהמטופלתכראוי.מעברלהבדליםבמיקום
הגיאוגרפי ובמאפיינים הדמוגרפיים של היישובים, תושבי רשויות מסוימות סובלים
ממפגעי עשן וריח יותר מתושבי רשויות אחרות בשל הבדלים בין הרשויות מבחינת
תשתיותלטיפולבפסולתוהיעדרמנגנוניאכיפהאפקטיביים(אליהו,).2021
11 העלות החיצונית הכוללת היא סכום העלות החיצונית של 16 סוגי מזהמים, בהם חלקיקים נשימים עדינים
PM2.5(), חלקיקים נשימים גדולים יותר PM10( פחמן דו-),חמצני, תחמוצות חנקן, אמוניה ועוד. החישוב
נשען על מתודולוגיית המחקר של פרויקט נטל התחלואה העולמי GDB( Disease, of Burden ,)Global
המביאהבחשבוןאובדןשנותחייםכתוצאהמתמותהותחלואהועלויותטיפולרפואי.
12 חשוב להדגיש שהערכות אלו נוגעות לשריפת פסולת בלבד. הנטל הבריאותי והכלכלי הכולל של משבר
הפסולתבישראללאנחקרועלותוהבריאותית-כלכליתאינהידועה.
18
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
אמצעימדיניותלהפחתתפליטותגזיחממהוהיערכות
לשינויהאקלים
הפחתתשיעוריההטמנההיאמאמצעיהמדיניותהחשוביםלהפחתתפליטותגזיחממה
והיערכותלשינויאקלים.עלפיהמשרדלהגנתהסביבה,לצורךעמידהביעדיםהלאומיים
של ישראל בנושא הפחתת גזי חממה יש לצמצם את היקפי הייצור של פסולת, להקים
מפעלים למיחזור והפרדת פסולת ולסבסד ייצור חשמל מביוגז. לצד זאת יש לעשות
שינוייםבמשקהחשמל,התחבורהוהתעשייהולנקוטצעדיםרוחבייםהכולליםשילובשל
תוכניות פעולה בתחומים שונים. מדוח מעקב של המשרד אחר יישום החלטת ממשלה
1282 (התוכנית הלאומית למניעה וצמצום זיהום האוויר ופליטת גזי החממה בישראל)
עולה כי יש עיכוב ביישום של חלק ניכר מאמצעי המדיניות שגיבשה הממשלה לצורך
עמידהביעדים.מתוך241אמצעיהמדיניותשנקבעו,25%בוצעו,33%נמצאיםבביצוע,
8%לאהתחילובביצועועבור34%לאהתקבלדיווח(המשרדלהגנתהסביבה,2024ב).
אףשהוקצולתוכניתזו6.7מיליארדש"חמתקציבהמדינה,רק0.4מיליארדש"חאושרו
לתקצובאוהושקעובפועלעדסוף2023.העיכובמורגשבמיוחדבתחוםהפסולת,אשר
לוהוקצו5.3מיליארדש"חמתקציבהמדינהאךבפועללאהושקעוכספיםכלל,אךגם
בתחומיםאחרים13.המסרהברורשעולהמןהעיכוביםהאלההואשישראלאינהנוקטת
מספיקצעדיםלהיערכותלשינויהאקליםולהפחתתהגורמיםלהתחממות.
העיכוב ביישום מדיניות הממשלה בא לידי ביטוי בציון של ישראל במדד EPS
Stringency(PolicyEnvironmental –מדדשפותחבOECD-)במטרהלבחוןאתמידת
יישומםשלאמצעימדיניותסביבתית,תוךהתמקדותבהפחתתפליטותובהיערכותלשינוי
האקלים. הציונים במדד נעים בסולם של 6–0, כאשר 0"" מצביע על היעדר מדיניות או
מדיניותמקילה,ו6"-"מצביעעלמדיניותנוקשהומחמירה.כפישניתןלראותבתרשים8,
בהשוואהלמדינותאחרותבאגןהיםהתיכון,ישראלנמצאתבמקוםהנמוךביותרביישום
מדיניותסביבתיתמלבדטורקיה.ישלצייןכימדינותשקיבלוציוניםגבוהיםבמדדהיישום
מדגימותביצועיםסביבתייםטוביםיותרבפועל2024(al.,etNachtigall).
13 לדוגמה,בתוכנית100הצעדיםלהתמודדותעםמשברהאקליםהוקצולתחבורהמקיימת3.5מיליארדש"ח
אךבפועלהושקעורק150מיליוןש"ח.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 19
תרשים8.מדדEPSלמדיניותסביבתית,השוואהבין-לאומית
6
האיחוד
האירופי
5
הולנד
4
פורטוגל
3
איטליה
יוון
2
ישראל
1
טורקיה
0
2018
2019
2020
2021
2022
הערה:מדינותההשוואההןבעלותאקליםדומהלזהשלישראל.
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:OECD
איןצלשלספקשצריךצל:כריתתעציםבישראל
לעצים יתרונות רבים, בייחוד בתקופה של שינוי אקלים. בראש ובראשונה הם ממלאים
תפקיד חשוב בקיבוע פחמן דו-חמצני, ובכך תורמים להפחתת ריכוז גזי החממה
באטמוספרה. כמו כן, בעידן שבו הטמפרטורה נמצאת בעלייה מתמדת, להצללה בעונת
הקיץישחשיבותמכרעתבמיתוןהטמפרטורהובהפחתתאייחוםעירונייםChudnovsky(
2023al.,et).מחקריםמראיםשעציםיכוליםלהפחיתאתטמפרטורתהאווירהממוצעת
ואת הטמפרטורה בזמן גלי חום בסביבה העירונית Schubert( 2018; al., et Brown
2013 Grossman-Clark, &). מעבר לתחושת הרווחה הכללית שנובעת מהפחתת
הטמפרטורה, להפחתת איי חום עירוניים יש גם תרומה משמעותית למניעת החמרתם
של מצבי בריאות כמו יתר לחץ דם ואסתמה, מחלות לב ומחלות נשימה, לצד השפעה
על היכולת לבצע פעילות גופנית בחוץ ועל בריאות הנפש (שדה ושפרן-נתן, 2023).
מחקרשנעשהבתלאביבמצאכיפארקיםעירונייםעםעציםבעליחופהצפופהיכולים
להפחית בקיץ את טמפרטורת האוויר בכ3.8- מעלות צלזיוס ולהוריד את ערכי הנוחות
התרמית בכ18- מעלות 2012( al., et Cohen). נוסף על כך, ההצללה מובילה לירידה
בטמפרטורה התוך-מבנית ולהפחתת עומס החום המורגש בחללים סגורים, ובכך היא
מביאהלחיסכוןבאנרגיההדרושהלקירורהמבנים2014(al.,etMavrogianni).לעצים
יש גם ערך אסתטי ותרבותי והשפעה חיובית על בריאות האדם, הן במרחב העירוני והן
במרחב הכפרי. חשיפה לסביבה ירוקה בכלל ולעצים בפרט נמצאה קשורה להפחתת
20
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תמותהמכלהסיבות,לרבותתמותהממחלותלבוכלידם,וכןלשיפורבתוצאילידהכגון
משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת, לשיפור בדיכאון, להפחתת השמנה ועוד Donovan(
2024al.,etXie2024;al.,etSadeh2017;al.,etMarkevych2013;al.,et).תפקיד
חשוב נוסף של עצים בסביבה העירונית הוא בשיפור איכות האוויר. מחקרים מצביעים
עלמתאםשליליביןעציםבמרחבהעירוניוביןרמותזיהוםהאווירהחלקיקי(התחבורתי
והתעשייתי): מעבר לעובדה שבאזורים ירוקים יש פחות מקורות זיהום, לעצים יש יכולת
להפחית את זיהום האוויר על ידי ספיחת חלקיקים 2014;( Pleijel, & Grundström
).Grylls & van Reeuwijk, 2022; Kroeger et al., 2014; Markevych et al., 2017
כך, לדוגמה, באזורים שיש בהם עצים נמצאו רמות נמוכות יותר של תחמוצות חנקן –
גז רעיל בעל השפעות חמורות על בריאות האדם 2022( Reeuwijk, van & Grylls).
עם זאת, המחסום הפיזי שעצים יוצרים עלול לפגוע בהסעה של מזהמים ובכך ליצור
מוקדיםשבהםרמתזיהוםהאווירהחלקיקיגבוההיותר2022;(Reeuwijk,van&Grylls
).Steffensetal.,2012
מלבד התועלת הסביבתית והבריאותית הברורה שלהם, לנוכחותם של עצים יש גם
השפעהכלכליתעלערכםשלנכסים.מחקריםשבדקוכיצדהשפיעהירידהבכמותהעצים
או בכיסוי החופה שלהם עקב אירוע חיצוני (מזג אוויר סוער, מחלות) על מחירי הנכסים
באזור, מצאו שהייתה ירידה בערכם. לדוגמה, מחקר שנערך בהולנד העריך כי כאשר עץ
נכרתעד75מטריםמהנכס,ערכושלהנכסירדב1.19%-Rouwendal,(&Bouwknegt
2023).בטורונטו,מחקרעלערכםשלעציםבמרחבהעירוניבחןביןהשאראתהשלכות
פגיעתהשלמכתחיפושיותמסוג BorerAshEmerald,הניזונותמעליעצים.החוקרים
מצאו כי באזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר הייתה ירידה של 7 נקודות אחוז בכיסוי
חופתהעצים,והדברהוביללירידהשל7%במחיריהנכסים2024(al.,etL.Han,).
ישנן מגוון שיטות להערכת התועלת הכלכלית של עצים. השיטה הנפוצה בישראל היא
באמצעות מודל 14,i-tree המביא בחשבון את סוג העץ (שנקבע על ידי מומחים), היקף
העץבגובההחזה1.40(מ'),מצבחופתהעץומיקומו(עציםהנמצאיםבאזוריםעירוניים
צפופים הם בעלי ערך רב יותר מאשר עצים הנמצאים באזורים שצפיפות האוכלוסייה
בהם נמוכה יותר). בהתבסס על מודל זה העריכו מומחים את הנזק מהשריפה בכרמל
ב2006-, בשטח העירוני בלבד (שבו נשרפו 8,120 עצים), בכ33- מיליון דולר Michael(
2018al.,et).מבקריהשלשיטהזוטועניםכיהיאאינהמביאהבחשבוןשאובדןהעצים
כרוך באובדן תועלות נוספות כמו ספיחת מזהמים, הצללה וקירור בניינים, ולכל אלה
עלויותחיצוניותמגוונות,בריאותיותואחרות(למשלעלויותניהולמיהנגר).
14 מודל המספק כלים לניתוח יערות עירוניים וכפריים ולהערכת יתרונותיהם, שפותח בידי שירות היערות של
ארצותהברית.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 21
ניתוח עלות-תועלת שנערך במועצה הלאומית לכלכלה (משרד ראש הממשלה, )2022
לקראת השקעה בעצי רחוב כאמצעי להצללה ולקירור המרחב העירוני הראה שמדובר
בהשקעהכדאיתמבחינהכלכלית,וזאתאףללאשקלולהתועלותהעקיפותשמתקבלות
מהם. בניתוח זה, על סמך נתונים אקלימיים מערים בארה"ב בעלות מאפייני אקלים
דומיםלאלהשלישראלהוצעכ"כללאצבע"להוסיףלהערכתהתועלתהישירהשלהעצים
כ7%-, שיבטאו את התועלת העקיפה שתצמח מהם. מבדיקה שערך משרד החקלאות
להערכת עלויות ותועלות של אלמנטים שונים בתכנון המרחב הציבורי הבנוי עולה כי
עלותהתחזוקהשל100מ"רעצים–כ4-עציםעלמדרכה–היא1,386ש"חבשנה,והם
יניבותועלתשל4,212ש"חבשנה(אשכנזי,2023).
רגולציהונתוניםמהשטח
למרות כל ההוכחות לתרומתם של עצים למיתון הטמפרטורה המקומית ולשיפור איכות
האווירשאנחנונושמים,ועלאףיתרונותיהםהבריאותייםוהתרבותייםהמוכחים,בשנים
2021–2013נכרתובשטחהבנויבישראל631,147עציםברישיון,ומעברלכךההערכה
היא שבכל שנה נכרתים עוד כמה עשרות אלפי עצים ללא רישיון. נכון לשנת ,2022
אכיפתאיסורכריתתהעציםבישראלנעשיתעלידישניפקחיםבלבדבכלהארץ(המרכז
להעצמת האזרח, 2024). גורמים מקצועיים מעריכים שעל כל חמישה עצים שנכרתים
עקבפרויקטיםשלהתחדשותעירוניתבישראל,ניטעעץאחד15.
השמירה על עצים בוגרים בישראל נסמכת על שני חוקים: פקודת היערות, המגדירה
מהם עץ בוגר ואילן מוגן הטעונים רישיון כריתה או העתקה; וחוק התכנון והבניה,
התשכ"ה1965-,המגדיראתמעורבותושלפקידהיערותבשלביהתכנוןוהרישוי(משרד
החקלאות ופיתוח הכפר, 2019). על מנת לכרות עץ בישראל נדרש רישיון של פקיד
היערותהעירוניאוהאזורי.פקידייערותעירונייםקיימיםב16-רשויותמקומיות,ומבחינה
מקצועיתהםכפופיםלפקידהיערותשלמשרדהחקלאות.
רובבקשותהכריתהשמוגשותלפקידיהיערותהןלצורכיבנייהופיתוחתשתיות.מניתוח
נתוני רישיונות הכריתה שניתנו בשנים 2023–2021 עולה כי בממוצע, כ74%- מן
הרישיונות ניתנו לצרכים אלו. כ16%- ניתנו לצורך הסרת סיכון בטיחותי, ושיעור דומה
ניתןבשלמחלהאומוותשלהעץ(תרשים9).
15 הדבריםנמסרובשיחהעםאישיותבכירהבידהנדיב.
22
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים9 כריתתעציםלפיסיבה,.2023–2021
בטיחות
בנייה
)
תשתיות
(
מחלה
של
העץ
סיכון
לבריאות
מוות
של
העץ
בנייה
)
מגורים
(
2021
2022
2023
הערה:ללאחקלאותוכריתותקק"ל.
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:פקידהיערות,משרדהחקלאות
פקיד יערות שמקבל בקשה לרישיון כריתה עשוי לאשר אותה, לדחותה (כלומר לקבוע
שהעץ מיועד לשימור) או להורות על העתקת העץ – פעולה שעלותה גבוהה (עד כחצי
מיליון ש"ח) ואחוזי ההצלחה שלה נמוכים יחסית (כ60%- לעץ גדול).בשל מגבלות
טכנולוגיותשלמערכתהמחשובפקידהיערותאינומוסרמידעעלאחוזבקשותהכריתה
המקבלותאישור(טרואן,2019),אךהנתוניםמראיםשרובןהמכריע(בגיןכלהסיבות)–
כ85%-–מאושרות.
עלבקשותכריתהשנדחועלידיפקידהיערותהאזורירשאימגישהבקשה(היזם)לערער
לפקיד היערות הממשלתי. באופן דומה, לציבור שמורה הזכות לערער לפקיד הממשלתי
עלרישיונותכריתהשנתןהפקידהאזורי,אולםהנתוניםמלמדיםעלשימושמועטבלבד
בזכות זו. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העריך כי בשנים 2019–2017
הוגשו עררים על כ2%- בלבד מרישיונות הכריתה וההעתקה שניתנו, ככל הנראה משום
שהמידע אינו נגיש דיו (טרואן, 2019). זאת ועוד, שיעור גבוה מן העררים שכן מוגשים
אינם מתקבלים. כפי שניתן לראות בלוח 1 להלן, מתוך כלל העררים שהוגשו על ידי
הציבורעלרישיונותשניתנולצורכיבנייהותשתיותבשנים2023–2019 כ66%-,בממוצע
נדחוורק9%התקבלו.כרבעמהערריםהתקבלוחלקית.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 23
לוח1 ערריםשהגישהציבורעלרישיונותכריתהלצורכיבנייהותשתיות,.
2023–2019
שנה
סךהכולעררים
נדחו
התקבלו
התקבלוחלקית
שהוגשוע"יהציבור
2019
50
33
5
12
(66%)
(10%)
(24%)
2020
59
34
7
18
(58%)
(12%)
(30%)
2021
116
75
14
27
(65%)
(12%)
(23%)
2022
115
80
9
26
(70%)
(8%)
(22%)
2023
106
72
5
29
(68%)
(5%)
(27%)
ממוצע)%( 66%
9%
25%
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:משרדהחקלאות,אגףיערואילנות
בינואר 2022 בעקבות דיון בין-,משרדי בנושא ייעור עירוני, התקבלה החלטת ממשלה
ובה נקבע בין השאר כי מידע על בקשות לקבלת רישיונות כריתה או העתקה הנוגעות
לעציםבמרחבהציבורייפורסםגםבאמצעותכרזותבסמיכותלעצים.עודנקבעכיתוקם
מערכתדיגיטליתמתקדמתלניהולרישיונותכריתתהעצים,שתאגדותציגלציבורהרחב
באופן ברור את כל רישיונות הכריתה שניתנו, ובשלב הבא תאפשר לבעלי העניין לקבל
התראותבדחיפהלגבירישיונותשניתנובאזורמסוים16.לאחרונההודיעמשרדהחקלאות
על השקת המערכת17, ויש לקוות שכעת, בעקבות הנגשת המידע בצורה שקופה ונוחה
יגדלמספרהערריםשיוגשועלידיהציבור,ועקבכך–מספרהעציםשיינצלומכריתה.
16 החלטת ממשלה 1022, הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי
האקלים,מיום.23.1.2022
ראובאתרמשרדהחקלאותוביטחוןהמזון,מהיום:ניהולרישיונותכריתתהעציםעוברלדיגיטל!17
24
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
כריתתעציםלצורךבנייהבישראל
לפידוחעדכנישלהOECD-,ישראלהיאביןהמדינותהמובילותבגריעתשטחיםפתוחים
לצורכיפיתוח,לצדקוריאההדרומית,אינדונזיהופורטוגל2024(al.,etTesnière).גידול
האוכלוסייה המהיר בישראל אמנם מחייב בניית מבני מגורים והרחבת תשתיות, ומובן
שמילוי צרכים אלו עלול לבוא על חשבון הטבע והשטחים הפתוחים; ואולם מחקרים
מראים שלמרות המדיניות המוצהרת של מינהל התכנון להעדיף ציפוף של המרחבים
העירוניים הקיימים ולעודד הקמת מרחב עירוני גמיש המאפשר שינויים לאורך זמן
ומעודד הליכתיות, מגוון וקישוריות, התכנון הרווח בפועל הוא של שכונות כיחידות
נפרדותעלקרקעלאמפותחת,בצפיפותנמוכהותוךהסבהשלשטחיםפתוחיםוקרקע
חקלאיתלבנייה(אלפסיוסויה,2024).לפידוחמצבהטבעלשנת2022(המארג,2022),
בשנים 2020–2017 נגרעו כ72- קמ״ר של שטחים פתוחים (שטחים טבעיים, מיוערים
וחקלאיים)לטובתשימושיקרקעשונים(ממוצעשלכ18-קמ״רבשנה)–שטחגדוליותר
משטחה של העיר ראשון לציון 58.7( קמ"ר), מתוכם כ32- קמ״ר לשטחים בנויים (שטח
בגודלהעירהרצליה).
ניתןלראותאתהמגמותהאלהברישיונותהכריתה.עלפינתונימשרדהחקלאות,בשנים
2023–2021 ניתנו רישיונות לכריתה של כ242,000- עצים. כ84,000- מהעצים 35%()
נכרתובמסגרתרישיונותגדוליםבמיוחד–1,000עציםומעלה,וכ51,500-עצים)21%(
במסגרת רישיונות כריתה של 9–1 עצים (תרשים 10א). בחינה של הרישיונות הגדולים
מצביעהעלכךשרובםניתניםעלידימשרדהחקלאות(תרשים10ב).לעיתיםרישיונות
אלו ניתנים לצורך פיתוח תשתיות – לדוגמה, ב2021- ניתן רישיון לכריתת 2,300 עצים
לצורך הנחת קו מים של חברת מקורות, וב2023- ניתן רישיון לכריתת 5,850, עצים
לצורך הקמת מתקן פוטו-וולטאי בגליל המערבי – אך על פי רוב הרישיונות הגדולים
ניתנים לצורכי בנייה חדשה. המספר הגדול של עצים שנכרתו במסגרת רישיונות גדולים
מצביע על המשך המגמה של דחיקת השטחים הפתוחים בישראל לטובת בניית שכונות
חדשות. עם זאת, אין להקל ראש באלפי הרישיונות שניתנים מדי שנה בישראל לכריתת
עץבודדאומספרעציםבלבאזורעירוני,לאורערכםהבריאותי,האסתטיוהתרבותי.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 25
תרשים10 מספרהעציםשנכרתולצורךבנייהותשתיות,.2023–2021
א.לפימספרהעציםברישיון
+1,000
999–500
499–100
99–50
49–10
9–5
4–1
ב.לפיהגורםהמאשרומספרהעציםברישיון
משרד
החקלאות
)פקיד
היערות
הממשלתי
(
+1,000
ראשון
לציון
)פקיד
(
999–250
יערות
עירוני
249–100
ירושלים
)פקיד
יערות
עירוני
(
99–25
תל
אביב
24–1
)פקיד
יערות
עירוני
(
פתח
תקווה
)פקיד
יערות
עירוני
(
0
10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:פקידהיערות,משרדהחקלאות
תרשים 11 מציג את נתוני הכריתה לפי ערים בישראל. ניתן לראות שהערים המובילות
בכריתתעציםהןראשוןלציון10,695(),תלאביב10,346()וירושלים8,253().בחלקמן
העריםיששונותרבהביןהשנים,ככלהנראהבהתאםללוחותהזמניםשלבנייתשכונות
חדשות.
26
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים11 כריתתעציםבישראללפיערים,.2023–2021
ראשון
לציון
תל
אביב
2023
ירושלים
2022
2021
רמת
גן
פתח
תקוה
חיפה
רחובות
נתניה
באר
שבע
גבעתיים
הוד
השרון
יבנה
0
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
6,000
7,000
8,000
9,000
הערה:עריםשישלהןפקידיערותעירוני.
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:פקידהיערות,משרדהחקלאות
בהיעדר מיפוי מלא של מצאי העצים העירוני, הערכנו את מצאי העצים בכל רשות לפי
מדד כיסוי חופת העצים הממוצע בכל אזור סטטיסטי המשויך לרשות מקומית (תרשים
12). ניתן לראות כי הערים אשר כרתו הכי הרבה עצים ביחס למצאי העצים בשטחן היו
ראשוןלציון,תלאביבוירושלים.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 27
תרשים12.ממוצעכריתהשנתישלעציםלצורכיבנייהותשתיותלפיאחוזכיסוי
חופתהעצים,2023–2021
12,000
ראשון
לציון
תל
אביב
10,000
ירושלים
8,000
רמת
גן
6,000
4,000
פתח
תקווה
חיפה
רחובות
נתניה
2,000
גבעתיים
הוד
השרון
יבנה
0
9%
11%
13%
15%
17%
19%
21%
הערה:עריםשישלהןפקידיערותעירוני.
מקור:מאיהשדהואורסימןטוב,מרכזטאוב|נתונים:פקידהיערות,משרדהחקלאות;המרכזלמיפויישראל
מדיניותבנושאכריתותונטיעותעציםבישראל
בהחלטתהממשלהמינואר2022שנזכרהלעיל,בענייןהצללהוקירורשלהמרחבהעירוני
באמצעות עצי רחוב, הוחלט לקדם פעולות להגדלה משמעותית של כיסוי הצל ב100-
רשויות מקומיות שיהיו מעוניינות בכך. במסגרת התוכנית יינטעו ברשויות אלו 450,000
עצים לאורך3 מיליון מטרים של רחובות בהשקעה של1.4 מיליארד ש"ח. היעד שנקבע
הוא70%כיסויצלבמדרכותברחובותבעליפוטנציאלהליכתיותמשמעותיעדשנת2040.
רשויות אלו יקבלו סיוע בהגדרת יעד כיסוי צל העצים המקומי ברחובות בעלי פוטנציאל
ההליכתיות המשמעותי ביותר מבחינתן ועזרה בגיבוש מתווה מעשי לייעור עירוני. לצורך
קידוםהתוכניתהוחלטעלמספרצעדיםמיידיים,בהםביןהשארמיפויכיסויצלהעצים
ברשויות באמצעות כלי דיגיטלי ייעודי שיפותח במרכז למיפוי ישראל; גיבוש אסטרטגיה
עירוניתברשויותהמקומיותלביצועהתוכנית;הגברתכיסויצלהעציםבתוכניותבנייןעיר,
בתוכניותחדשותובהיתריבנייה;ושמירהעלעציםקיימיםבתוכניותחדשות.
28
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
מדוח מעקב אחר יישום החלטת ממשלה זו מספטמבר 2024 עולה כי עד כה יושמו רק
23% מסעיפי ההחלטה, ו19%- יושמו חלקית. יותר ממחצית הסעיפים – 58% – לא
יושמוכלל,ובהםכמהמהסעיפיםהמרכזייםביותר(המרכזלהעצמתהאזרח,2024 כך,).
לדוגמה, שום רשות מקומית לא התחייבה לאחוזי כיסוי גבוהים של 70%–33%. כמו כן,
מתוךהיעדשל100רשויותמקומיותשינסחותוכניתמעשיתלקידוםעצירחובבתחומן
עד 2030 העניק המשרד להגנת הסביבה תמיכה רק ל21- רשויות בתהליך זה. יתרה
מזו,רק9%מהרשויותהשלימוסקרעציםמפורטהכוללמידעעלמספרהעציםברשות,
מיקומםומצבם18.
החלטת הממשלה בנוגע להצללה וקירור המרחב העירוני לא נדרשה כלל לשימור עצים
בחצרות הבתים, למרות יתרונותיהם הרבים, הכוללים גם הצללה של הרחובות. לפי
הערכות, כמחצית העצים במרחבים העירוניים הם במגרשים פרטיים. רבים מעצים אלו
נכרתים עקב תהליכי התחדשות עירונית – בעיקר פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38
נרדי,(2021).אףשמדוברבפרויקטיםחיונייםבמסגרתההיערכותלרעידותאדמה,חשוב
לתתאתהדעתגםלאובדןהעציםהבוגריםהכרוךבפרויקטיםאלוולחשובעלפתרונות
כברבשלבהתכנון.הניסיוןמלמדשלעיתיםדיבשינויקלבתוכניתכדילהצילעץמכריתה.
לדוגמה, במסגרת פרויקט להנחת קו ביוב חדש בכרמיאל הוגשה בקשת כריתה ל195-
עצים, אך פקיד היערות שבדק את הבקשה בשטח קבע שניתן לשמר את רוב העצים
באמצעות שינויים והתאמות בתוכנית המקורית, וכך נמנעה כריתתם של 124 עצים19.
מעבר לכך ניתן להיעזר בניסיון שצברו מדינות אחרות בפיתוח בתי גידול שמאפשרים
לעציםלגדולולשגשגבסביבההבנויה20.
חשובלצייןכילצדהיוזמההממשלתיתבתחוםהייעורהעירוני,ישנןמספרעריםשמקדמות
תוכניות לנטיעת עצים בתחומן מתקציביהן שלהן. כפר סבא, למשל, הכריזה על פרויקט
"עץ לכל תושב עד 2030 במסגרת תוכנית ההיערכות העירונית לשינויי אקלים21," ותל
אביבהודיעהשהציבהלעצמהיעדלנטיעת100,000עציםבעשורהקרוב22.
18 ראובאתריערעירונידיגיטלי.
19 ראובאתרמשרדהחקלאותוביטחוןהמזון.
20 ראולמשלאתילקוטפתרונותלבתיגידולשפיתחאגףיערואילנותבמשרדהחקלאות.
21 ראובאתרעירייתכפרסבא.
22 ראובאתרעירייתתלאביב.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 29
מהניתןלעשות
על פי נתוני הכריתה שהוצגו לעיל, ואם כריתת העצים בישראל תימשך באותו קצב,
עד שנת 2040 צפויים להיכרת בישראל יותר ממיליון עצים, הן בשטחים פתוחים והן
במרחבים עירוניים. נתונים אלו מדגישים את הצורך הדחוף בקביעת מדיניות להגנה
על עצים בוגרים (מעבר לפקודת היערות). בפרט, יש לחייב יזמים בפרויקטים במרחבים
עירוניים להציע חלופות לעצים שנכרתים באמצעים שתוארו לעיל, וכן לקדם תוכניות
להגדלתהיצעהדיורבתוךהעריםתוךצמצוםגריעתםשלשטחיםפתוחיםלטובתבניית
שכונותחדשות.כמוכן,חשובלהקצותמשאביםנוספיםלהתמודדותעםהכריתההבלתי
חוקיתשלעצים.
לצד כל אלה חשוב לוודא שמאגרי המידע הזמינים לציבור יכללו גם אפיון איכותי של
התועלות של עצים במרחב העירוני, מעבר לאפיון הכמותי הקיים כיום, כמו גם מידע או
הערכותבדברכריתהבלתיחוקיתוגיזוםעציםבצורהמוגזמת.שקיפותהמידעבתחוםזה
והנגשתולציבור–ובפרטהמידעעלרשיונותהכריתהשניתנוכדישלציבורתהיההזדמנות
להגיב – חשובות במיוחד לאור השפעתה הרבה של סביבה ירוקה וטבעית על בריאות
האדם ותרומתה לאיכות החיים, ולנוכח העובדה שלוקח לעץ עשרות שנים להגיע לגודל
שמממשאתמלואיתרונותיוהבריאותיים.
30
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
זרקור
הפחתתסיכוניםבריאותיים-
סביבתייםבאמצעותניטור
ומדיניות
ניטור ביולוגי הוא כלי להערכת רמת החשיפה של בני אדם לכימיקלים
מסוכנים לבריאות. התהליך מבוסס על איסוף וניתוח דגימות ביולוגיות,
כגון דם ושתן, המשמשות למדידת ריכוזים של מזהמים בגוף האדם.
ארצות הברית החלה להפעיל תוכניות לניטור ביולוגי באמצע שנות
השבעים. מאז הצטרפו אליה עוד ועוד מדינות, וכיום תוכניות אלו הן
מרכיבמרכזיבתוכניותבריאותהציבורבכלהעולם.
הכימיקלים הנמדדים בתוכניות לניטור ביולוגי כוללים מתכות כמו
ארסן, קדמיום, כרום, עופרת וכספית – חומרים הידועים בהשפעותיהם
השליליות על מערכות הלב, העצבים והאינטליגנציה וביכולתם לגרום
לסרטן2023(Patel,&Parida2005;al.,etLanphear).מלבדמתכות
מנוטרות גם תרכובות אורגניות כגון פתאלטים וביספנול A (המשמשים
בייצור פלסטיק), חומרים מעכבי בעירה, חומרי הדברה ופחמימנים
ארומטיים רב-טבעתיים PAHs(), הידועים כמסרטנים Ames,( & Blum
2024 al., et Shen 1996; al., et Mastrangelo 1977;). כימיקלים
נוספיםשמנוטריםהםבנזופנונים(רכיביםבמסנניקרינה),שנמצאורעילים
למערכתהרבייה,לפריוןולמערכתהאנדוקריניתואףמסווגיםכמסרטנים
אפשריים בבני אדם 2023( al., et Mustieles). מעבר להשפעותיהם
הבריאותיות, כל החומרים הללו משפיעים גם על המערכת האקולוגית,
והדברהוביללאיסורהשימושבהםבמדינותמסוימות.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 31
בישראל נערכו סקרי ניטור ביולוגי בשנת 2011 ב2016–2015-,
וב2020–2019-. בשנת 2020 השיק משרד הבריאות תוכנית לאומית
לניטור ביולוגי, והיא מתוכננת לפעול בשלוש פעימות: 2021–2020,
2025–2024 ו2030–2029- ברמה הבין-.לאומית ישראל שותפה לשני
מאגדיניטורומחקראירופיים,HMB4EUו23.PARC-
בסקרהניטורשנערךביןיולי2020ליוני2021נדגמו166ילדיםבני11–4
ו233-מבוגריםבני18ומעלהבמדגםנוחות,תוךשמירהעלייצוגמגדרי,
מגזרי, גיאוגרפי ויישובי (יישוב כפרי ועירוני). בסקר נמדדו ריכוזי קוטינין,
המשמש סמן לחשיפה לעשן טבק, מתכות כבדות כגון עופרת, כספית,
כרום, קדמיום, ארסן וניקל, וכן חומרי הדברה מקבוצות הפירתרואידים
והזרחנים האורגניים. כמו כן נמדדו ריכוזים של סמנים תזונתיים כמו
יוד וסלניום. במקביל לאיסוף הדגימות נאספו נתונים דמוגרפיים, נתוני
חשיפהסביבתיתותדירותצריכהשלמזונותשונים.
השפעתהאסדרהעלחשיפהלחומריהדברה:תובנות
מניטורביולוגי
מעברלמידעעלריכוזיהמזהמיםבגוף,הניטורהביולוגימאפשרלהעריך
את השפעתם של מדיניות וצעדי אסדרה שנועדו להפחית סיכונים
בריאותיים. לדוגמה, חשיפה לחומרי ההדברה כלורפיריפוס ודיאזינון
(מקבוצת הזרחנים האורגניים) נקשרה לסיכונים בריאותיים משמעותיים,
כוללירידהבמנתהמשכלשלהעוברעקבחשיפתהאםבמהלךההיריון,
קיצור תקופת ההיריון ומשקל לידה נמוך (ברנט-יצחקי ואחרים, 2023).
לנוכחסיכוניםאלו,ובדומהלרגולציהשהונהגהבאירופהובארצותהברית,
הוחלטלאסורבהדרגהאתהשימושבחומריםאלובישראל:בשנת2007
נאסר השימוש הביתי, בשנת 2009 נאסר השימוש בגינות נוי פרטיות
וציבוריותובשנת נאסרהשימושבכלורפיריפוסבגידוליםחקלאיים.2022
23 להרחבהראובאתרAgencyEnvironment.European
32
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
בשלושת סקרי הניטור שנערכו בישראל נמצא שחלה ירידה מובהקת
בריכוזים של חומרי הדברה בשתן בקרב מבוגרים (תרשים 13), ובשני
הסקרים האחרונים גם בקרב ילדים. הירידה מיוחסת להגבלות שהוטלו
על השימוש בחומרים אלו (ברנט-יצחקי ואחרים, 2023). עם זאת,
המגמות שנצפו היו מגוונות: ככלל, נצפתה ירידה בממוצע ובטווח הבין-
רבעוני של החומרים הנמדדים. בקרב נשים בהיריון ותינוקותיהן תועדה
ירידה מובהקת בריכוזים בשנים 2016–2012 2018( al., et Ein-Mor),
ולעומתזאתנצפתהעלייהחריגה(שתיסטיותתקןמעלהממוצע)בקרב
אנשיםשצרכופירותוירקותבכמותגבוההמהממוצע.
תרשים13.ריכוזיםשלחומרההדברהכלורפיריפוסבשתןבקרב
מבוגריםבישראל
15
10
5
)(מק"גלליטרTCPyריכוזי
0
2011
2016–2015
2021–2020
שנים
מקור:ברמןואחרים,2023,תרשים3
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 33
למרות השיפור, מעל 90% מהילדים והמבוגרים עדיין חשופים
לכלורפיריפוס. בקרב 6% מהילדים ו2.2%- מהמבוגרים, רמות החשיפה
עולות על ערך הסף שמעורר חשש להשפעות בריאותיות (ברנט-יצחקי
ואחרים, 2023). ואולם לאור הירידה שחלה בעקבות ההגבלות שהוטלו
עלהשימושבכלורפיריפוסובדיאזינון,נראהשבסקרהניטורהבא,שייערך
לאחר יישום איסור השימוש בחקלאות, אפשר לצפות להמשך מגמת
הירידהבחשיפהלחומריםאלו.
סיכום
בפרקזההתעמקנובמשברההולךומחריףבתחוםהפסולתבישראל–משברשהשלכותיו
הבריאותיות אינן נחקרות, נמדדות ומכומתות די הצורך. כמויות הפסולת המוצקה
המיוצרות כיום בישראל הן מן הגבוהות בעולם המפותח, והן הולכות וגדלות בהתאם
לקצב גידול האוכלוסייה. רוב הפסולת המיוצרת, כ80%-, מועברת להטמנה (לעומת
ממוצעשלכ40%-במדינותהOECD-).אחתההשלכותהחמורותשלהטמנתפסולתהיא
פליטות המתאן הגבוהות הכרוכות בה; ריכוזים גבוהים של מתאן באטמוספרה מובילים
להאצת ההתחממות הגלובלית, ולא פחות חמור – המתאן תורם להיווצרות שכבה של
אוזון קרקעי, מזהם בעל השלכות נרחבות על התחלואה והתמותה. לצד זאת גוברת
תופעתהשריפותהבלתיחוקיותבשטחיםפתוחיםשבמהלכןמשתחרריםלאווירחומרים
רעיליםהמהוויםסכנהממשיתלבריאותומזהמיםגםאתהקרקעואתמקורותהמים.
נושאנוסףשעסקנובוהואכריתתעציםלצורכיבנייהופיתוח.תפקידםהמכריעשלעצים
בהפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספרה, במיתון הטמפרטורה ובהפחתת עומסי חום,
כמו גם השפעתם החיובית על בריאות האדם, הוכחו במחקרים רבים. למרות כל זאת,
ישראלהיאמןהמדינותהמובילותבOECD-בגריעתשטחיםפתוחיםלצורךבנייתשכונות
חדשות. כמו כן, במיזמים של התחדשות עירונית נכרתים עצים בוגרים בשכונות קיימות
בלי להציע פתרונות חלופיים. לבסוף סקרנו בקצרה את הניטור הביולוגי – פרקטיקה
המשמשת להערכת רמת החשיפה של בני אדם לכימיקלים מסוכנים לבריאות – ואת
המצבבישראלבתחוםזה.
34
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
כדילהתמודדעםהאתגריםשהצבענועליהםבפרקזהניתןלנקוטמגווןפעולות.בראש
ובראשונה דרושים פתרונות בני-קיימה שיהפכו את הפסולת ממטרד למשאב – לדוגמה,
ניצולגזהמתאןהנפלטממטמנותלצורךייצוראנרגיהבמקוםלהניחלולהשתחררלאוויר
ולסכן את בריאות הציבור. כמו כן יש להשקיע מאמצים מתמידים בהפחתת כמויות
הפסולת המיוצרות ובצמצום הכמויות המועברות להטמנה, בד בבד עם שיפור וחיזוק
תשתיותהפינויוהמיחזור;להגביראתהפיקוחוהאכיפהולפעולבכלהאמצעיםלהפחתת
שריפותהפסולתוההשלכההבלתיחוקיתשלפסולת,במיוחדבאזוריםהמועדיםלפשיעה
סביבתית; ולהשקיע בחקיקה וביישום המדיניות הסביבתית על מנת לצמצם את הפער
בין ישראל למדינות הOECD- במדד EPS. לצד כל אלה דרוש מחקר שיבחן לעומק את
ההשלכות הבריאותיות של משבר הפסולת על מנת להבטיח שהפתרונות המוצעים אכן
ישפרואתהבריאותואיכותהחייםבישראל.
בתחום כריתת העצים חשוב לגבש מדיניות סדורה להגנה על עצים בוגרים, שתכלול
התייחסות לעצים שנכרתים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית והגדלת היצע
הדיור, תוך יישום המדיניות הקיימת של ציפוף המרחבים העירוניים וצמצום הבנייה של
שכונותחדשותעלחשבוןהשטחיםהפתוחים.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 35
מקורות
אזנקוט,מ'2019().אומדןהעלותהכלכליתבגיןשרפתפסולת.הכנסת,מרכזהמחקרוהמידע.
אילון, א', לב און, מ', לב און, פ', שפירא, נ', ורביב, א' 2023(). חישוב פליטות מתאן משרשרת
האספקהשלהגזהטבעי.מוסדשמואלנאמןלמחקרמדיניותלאומית.
אלון,ר',2024(19באפריל).השלכהלאחוקיתשלפסולת–התופעהשעולהלנוביוקר..Ynet
אליהו, א' 2021(). הסדרת משק הפסולת ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים – עדכון.
הכנסת,מרכזהמחקרוהמידע.
אלפסי, נ', וסויה, י' 2024(). בין חדשנות, אדפטיביות ותכנון שכונות עירוניות בישראל. תכנון,
.17–1,)1(21
אשכנזי, ש' ,2020( 11 באוגוסט). בעיית הפסולת בישראל הופכת דחופה משנה לשנה, האם
מתקנישריפתפסולתהםהפתרוןהנכון?גלובס.
אשכנזי,ש',2023( ביוני).במקוםלשתולעוקרים:לאןנעלמוהעציםבעריישראל?כלכליסט.14
אשכנזי, ש', וטייטלבאום, ש' ,2023( 8 בינואר). המס על כלים חד-פעמיים הקטין את הצריכה
ב .כלכליסט.34%-
ברמן,ת',ברנט-יצחקי,ז',רורמן,א',וגרויסמן,ל'2023().חשיפהשלילדיםומבוגריםבישראל
לחומריהדברהמסוגזרחניםאורגנים(כלורפיריפוס)ופירתרואידים.משרדהבריאות.
ברנט-יצחקי,ז',ברמן,ת',רורמן,א',וגרויסמן,ל'2023().שימושבניטורביולוגילבחינתההשפעה
של שינויים רגולטוריים על חשיפת האוכלוסייה בישראל לחומרי הדברה מסוג זרחנים
אורגניים.אקולוגיהוסביבה,3(14).
המארג 2022(). דוח מצב הטבע 2022: כרך מגמות ואיומים. המארג: התוכנית הלאומית
להערכתמצבהטבע.
המרכזלהעצמתהאזרח2024( הצללהוקירורעירונייםבאמצעותעצי רחוב:דוחביניים.-).
המשרד להגנת הסביבה 2018(). מסמך מדיניות לקידום הקמת מתקנים להשבת אנרגיה
מפסולתעירוניתבישראל.
המשרדלהגנתהסביבה א).הספרהירוק:הערכהומדידהשלעלויותסביבתיות.2020(
המשרד להגנת הסביבה 2020(ב). אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא 2030–2021: מעבר
לכלכלהמעגליתבשנת.2050
המשרד להגנת הסביבה 2023( דו״ח הOECD-).: סקירת הביצועים הסביבתיים של ישראל
גרסהמקוצרת,(2023).
המשרדלהגנתהסביבה2024(א).מרשםפליטותלסביבה:דוחשנתילשנת2023.
המשרדלהגנתהסביבה2024(ב).הפחתתפליטותזיהוםאווירוגזיחממהבישראל.2023
טרואן,י' ).רגולציהשלכריתתעציםבמרחבהבנוי.הכנסת,מרכזהמחקרוהמידע.2019(
מבקרהמדינה ).פינויפסולתברשויותהמקומיותוהטמנתה.משרדמבקרהמדינה.2022(
36
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
מבקר המדינה 2024(). זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה
ושומרון.משרדמבקרהמדינה.
מרק, ש', אלפסי, נ', ואומר, י' 2016(). בל תשחית: מודעות סביבתית בשכונה חרדית בעיר –
אשדודכדוגמה.אקולוגיהוסביבה,)2(7.152–145
משרדהאוצר2024().טיוטתהתכניתהכלכליתלשנת2025:שינוייםמבניים.
משרדהחקלאותופיתוחהכפר ).נוהלעבודתפקידיערות.2019(
משרד ראש הממשלה 2022(). קידום עצי רחוב בערי ישראל: הצללה וקירור של המרחב
העירוניבאמצעותעצירחובעצירחובכהיערכותלשינוייהאקלים.משרדראשהממשלה,
המועצההלאומיתלכלכלה.
נסים,נ',2021(28ביוני).זבלשלקורונה..mako
נרדי,ג',2021(6במרץ).בסוףנישארבליצל:העציםנעלמיםלטובתמיזמיתמ"א .גלובס.38
רינת,צ'2024(א,15בספטמבר).הטיפולבפסולתבמשברמסוכן:עומסבאתריההטמנה,היעדר
חלופותוהשתלטותעברייניתעלאיסוףהאשפה.הארץ.
רינת,צ'2024(ב,15בנובמבר).תושבינצרתשורפיםאתהפסולתהמצטברתבעירעקבחובות
העירייהלקבלניהפינוי.הארץ.
שדה,מ',ושפרן-נתן,ר'2023().רגישותאקלימיתואסדרהלוקהבחסר:אתגריםבתחוםהסביבה
והבריאותבישראל.בתוךא'וייס(עורך),דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2023
עמ'( ).מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.344–313
Assamoi,B.,&Lawryshyn,Y.(2012).Theenvironmentalcomparisonoflandfillingvs.
incinerationofMSWaccountingforwastediversion.WasteManagement,32(5),
1019–1030.
Blum,A.,&Ames,B.N.(1977).Flame-retardantadditivesaspossiblecancerhazards:
Themainflameretardantinchildren’spajamasisamutagenandshouldnotbe
used.Science,195(4273),17–23.
Brown, H., Proust, K., Newell, B., Spickett, J., Capon, T., & Bartholomew, L. (2018).
Cool communities – Urban density, trees, and health. International Journal of
EnvironmentalResearchandPublicHealth,15(7),5–9.
Bouwknegt, L., & Rouwendal, J. (2023). The effect of urban trees on house prices:
Evidence from cut-down trees in Amsterdam. Discussion Paper No. 2023-059/
VIII.TinbergenInstitute.
Chudnovsky, A., Goldshtein, A., Shashua-Bar, L., Yovel, Y., & Potchter, O. (2023).
Bat bio-assisted sampling (BAS) for monitoring urban heat island. Applied
Geography,155.
Cohen,P.,Potchter,O.,&Matzarakis,A.(2012).Dailyandseasonalclimaticconditions
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 37
ofgreenurbanopenspacesintheMediterraneanclimateandtheirimpacton
humancomfort.BuildingandEnvironment,51,285–295.
Dabrowska, D., Rykala, W., & Nourani, V. (2023). Causes, types and consequences
ofmunicipalwastelandfillfires—literaturereview.Sustainability,15(7),1–13.
Davis, J. M., & Garb, Y. (2019). A strong spatial association between e-waste burn
sitesandchildhoodlymphomaintheWestBank,Palestine.InternationalJournal
ofCancer,144(3),470–475.
Donovan,G.H.,Butry,D.T.,Michael,Y.L.,Prestemon,J.P.,Liebhold,A.M.,Gatziolis,
D., & Mao, M. Y. (2013). The relationship between trees and human health:
Evidence from the spread of the emerald ash borer. American Journal of
PreventiveMedicine,44(2),139–145.
Donzelli, G., & Morales Suarez-Varela, M. (2024). Tropospheric ozone: A critical
reviewoftheliteratureonemissions,exposure,andhealtheffects.Atmosphere,
15(7),1–14.
Ein-Mor, E., Ergaz-Shaltiel, Z., Berman, T., Göen, T., Natsheh, J., Ben-Chetrit, A.,
Haimov-Kochman, R., & Calderon-Margalit, R. (2018). Decreasing urinary
organophosphate pesticide metabolites among pregnant women and their
offspring in Jerusalem: Impact of regulatory restrictions on agricultural
organophosphate pesticides use? International Journal of Hygiene and
EnvironmentalHealth,221(5),775–781.
Grove,R.,&Sanchez,O.(2022).Humanexposuretoenvironmentalpollutantsand
associationswithnon-Hodgkinlymphoma:Areview.ExposureandHealth,14(1),
99–109.
Grundström, M., & Pleijel, H. (2014). Limited effect of urban tree vegetation on
NO2andO3concentrationsnearatrafficroute.EnvironmentalPollution,189(2),
73–76.
Grylls,T.,&vanReeuwijk,M.(2022).Howtreesaffecturbanairquality:Itdepends
onthesource.AtmosphericEnvironment,290,119275.
Han,C.,Jang,M.,Yoon,J.,Lee,B.,Kim,J.,Jang,H.,&Benmarhnia,T.(2024).Estimating
theacutehealtheffectsofsmokeexposurefromanurbanfactoryfireaccident:
A case study of a tire factory fire in Korea. Environmental Health Perspectives,
132(8),87008.
Han, L., Heblich, S., Timmins, C., & Zylberberg, Y. (2024). Cool cities: The value of
urban trees. NBER Working Paper No. 32063. National Bureau of Economic
Research.
Infante-Rivard, C., & Weichenthal, S. (2007). Pesticides and childhood cancer: An
38
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
updateofZahmandWard’s1998review.JournalofToxicologyandEnvironmental
Health,10(1–2),81–99.
Jiang, Y., Huang, J., Li, G., Wang, W., Wang, K., Wang, J., Wei, C., Li, Y., Deng, F.,
Baccarelli,A.A.,Guo,X.,&Wu,S.(2023).Ozonepollutionandhospitaladmissions
forcardiovascularevents.EuropeanHeartJournal,44(18),1622–1632.
Jones, R. R. (2024). The complexities of PM2.5, greenspace, and childhood cancer.
JournaloftheNationalCancerInstitute,116(6),779–81.
Kroeger, T., Escobedo, F. J., Hernandez, J. L., Varela, S., Delphin, S., Fisher, J. R. B., &
Waldron,J.(2014).Reforestationasanovelabatementandcompliancemeasure
forground-levelozone.PANS,111(40),E4204–E4213.
Lanphear, B. P., Wright, R. O., & Dietrich, K. N. (2005). Environmental neurotoxins.
PediatricsinReview,26(6),191–198.
Markevych,I.,Schoierer,J.,Hartig,T.,Chudnovsky,A.,Hystad,P.,Dzhambov,A.M.,De
Vries,S.,Triguero-Mas,M.,Brauer,M.,Nieuwenhuijsen,M.J.,Lupp,G.,Richardson,
E. A., Astell-Burt, T., Dimitrova, D., Feng, X., Sadeh, M., Standl, M., Heinrich, J., &
Fuertes,E.(2017).Exploringpathwayslinkinggreenspacetohealth:Theoretical
andmethodologicalguidance.EnvironmentalResearch,158,301–317.
Mastrangelo, G., Fadda, E., & Marzia, V. (1996). Polycyclic aromatic hydrocarbons
andcancerinman.EnvironmentalHealthPerspectives,104(11),1166–1170.
Mavrogianni, A., Davies, M., Taylor, J., Chalabi, Z., Biddulph, P., Oikonomou, E., Das,
P., & Jones, B. (2014). The impact of occupancy patterns, occupant-controlled
ventilation and shading on indoor overheating risk in domestic environments.
BuildingandEnvironment,78,193–198.
Michael, Y., Lensky, I., Brenner, S., & Tchetchik, A. (2018). Economic assessment
of fire damage to urban forest in the wildland–urban interface using planet
satellitesconstellationimages.RemoteSensing10(9),1479.
Mustieles, V., Balogh, R. K., Axelstad, M., Montazeri, P., Márquez, S., Vrijheid, M.,
Draskau,M.K,Taxvig,C.,Peinado,F.M.,Berman,T.,Frederiksen,H.,Fernández,M.
F.,Vinggaard,A.M.,&Andersson,A.M.(2023).Benzophenone-3:Comprehensive
review of the toxicological and human evidence with meta-analysis of human
biomonitoringstudies.EnvironmentInternational,173.
Nachtigall, D., Lutz, L., Cardenas Rodriguez, M., Maria D’Arcangelo, F., Haščič, I.,
Kruse, T., & Pizarro, R. (2024). The climate actions and policies measurement
framework: A database to monitor and assess countries’ mitigation action.
EnvironmentalandResourceEconomics,87(1),191–217.
ביןסביבהלדמוגרפיה:משברהפסולתואובדןשטחיםפתוחים 39
Parida, L., & Patel, T. N. (2023). Systemic impact of heavy metals and their role
in cancer development: A review. Environmental Monitoring and Assessment,
195(766).
Rana, I., Dahlberg, S., Steinmaus, C., & Zhang, L. (2021). Benzene exposure and
non-Hodgkin lymphoma: A systematic review and meta-analysis of human
studies.TheLancetPlanetaryHealth,5(9),e633–e643.
Sadeh,M.,Fulman,N.,Agay,N.,Levy,I.,Ziv,A.,Chudnovsky,A.,Brauer,M.,&Dankner,
R. (2024). Residential greenness and long-term mortality among patients who
underwentcoronaryarterybypassgraftsurgery.Epidemiology,35(1),41–50.
Schubert, S., & Grossman-Clarke, S. (2013). The influence of green areas and roof
albedos on air temperatures during extreme heat events in Berlin, Germany.
MeteorologischeZeitschrift,22(2),131–143.
Shen, C., Zhang, K., Shi, J., Yang, J., Wang, Y., Li., Z., Dai, H., & Yang, W. (2024).
Associationbetweenbrominatedflameretardantsandriskofendocrine-related
cancer:Asystematicreviewandmeta-analysis.ToxicologyLetters,394,11–12.
Steffens,J.T.,Wang,Y.J.,&Zhang,K.M.(2012).Explorationofeffectsofavegetation
barrier on particle size distributions in a near-road environment. Atmospheric
Environment,50,120–128.
Tesnière, V., Maes, M. J. A., & Haščič, I. (2024). Monitoring land cover change to
understandbiodiversitypressures.EnvironmentWorkingPaperNo.254.OECD.
UNEP(2021).GlobalMethaneAssessment:BenefitsandCostsofMitigatingMethane
Emissions.UNEnvironmentProgramme.
Weichenthal,S.,VanRijswijk,D.,Kulka,R.,You,H.,VanRyswyk,K.,Willey,J.,Dugandzic,
R., Sutcliffe, R., Moulton, J., Baike, M., White, L., Charland, J. P., & Jessiman, B.
(2015). The impact of a landfill fire on ambient air quality in the north: A case
studyinIqaluit,Canada.EnvironmentalResearch,142,46–50.
Xie,Y.,Fan,S.,Luo,Y.,Li,J.,Zhang,Y.,Hu,L.,Qiu,H.,Zhou,G.,Heinrich,J.,Zhao,T.,Li,
Z.,Li,L.,Xu,A.,Ji,J.S.,Zhang,Z.,Zhou,Y.,Lau,S.S.S.,Zou,X.,Dong,G.,…Yang,
B. (2024). Credibility of the evidence on green space and human health: An
overview of meta-analyses using evidence grading approaches. EBioMedicine,
106,1–14.