חומר רקע
16
בנובמבר
2025
לכבוד
חה"כ צבי פוגל
יו"ר הוועדה לב
יטחון
לאומי
הכנסת
שלום רב,
הנדון:
הצעת חוק מניעת פגיעת גוףשידוריםזר בבטחון המדינה(הוראתשעה –
חרבות ברזל)
(
הפיכת הוראת
השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות התשפ"),
ו– 5
202
סימוכין:מכתב
י
נו מי
מים
27.10.2024
,
26.1.2025
ביום 10.11.2025
אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת שבכותרת (להלן:
החוק
או החוק
המוצע). האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות להצעת החוק, אשר תוביל לפגיעה בוטה ובלתי
מידתית בחופש הביטוי וחופשהעיתונות.
א.
מבוא
1.
ביום 1.4.2024
נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה (הוראת שעה –
חרבות
ברזל), התשפ"ד-
2024
להלן:(
הוראת השעה), אשר הסמיכה את שר התקשורת להגביל את
פעילותםשלערוציםזרים.המדוברבחוקחסרתקדיםאשרהוביללפגיעהקשהבחופשהעיתונות,
חופשהביטויוזכותהציבור לדעת.
2.
החוקלאהיהאותמתה.סמוךלאחרחקיקתהחוקהטילשרהתקשורת
מגבלותעלערוץאלג'זירה
אשר כללו את סגירת משרדי הערוץ, תפיסת ציודו, חסימת אתר האינטרנט של הערוץ ואיסור על
שידורו על גביפלטפורמות ערוצים.
3.
החלטות השר להגביל את פעילות ערוץ אלג'זירה הובאו לבחינת בתי המשפט המחוזיים, אשר
בתורם קבעו כי הדיונים בתכנים המשודרים שהובילו לפגיעה בבטחון המדינה יתקיימו באופן
חסוי. לאור זאת,
אין
כל מידע מהם התכנים המשודרים שהיוו תשתית לטענה כי תכניו
המשודרים של הערוץ פוגעים באופן ממשי בבטחון המדינה. מהחלטות בית המשפט עולה כי
סגירת הערוץ התבססה על מספר מועט של תכנים משודרים, שלא ברורה עדכניותם, לרבות
תכנים בעלי אופי עיתונאי מובהק, שאין חשד ששודרו
מתוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה.
מיישום הוראת השעה עלה כי
היד על סגירת הערוץהיתה מאד קלה עלההדק.
4.
לא זו אף זו. המדינה פירשה את המגבלות על ערוץ אלג'זירה כמסמיכות אותה גם לפעול נגד
סוכנויות ידיעות
שעל ת
ו
כניה
ן מנוי הערוץ. לאור זאת, במאי 2024
פקחי משרד התקשורת קטעו
AP
שידורחישלסוכנות
הידיעות
והחרימואתציודה,זאתבנימוקשהתכניםמשודריםגםעלידי
ערוץ אלג'זירה –
אחד ממנוייה הרבים של הסוכנות. רק בעקבות התערבות ממשל ביידן הסוכנות
האגודהלזכויות האזרחבישראל(ע"ר)|جمعيةحقوق المواطن فياسرائيل|
TheAssociationforCivilRightsinIsrael (ACRI)
איתמרבןאב"י9
תלאביב6473629
|
ابي بنايتمارشارع
|ابيبتل٩
9ItamarBenAviSt.Tel Aviv
טלפון هاتف:03-5608185
Phone
|
פקס فاكس:03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il |[email protected]
2
חזרה לשדר. פגיעה בעיתונאי AP
ורויטרס נעשתה גם בחודש יוני 2025
, כאשר פקחי משרד
התקשורתהבחינו כי שידוריהסוכנו
יו
ת משודריםגם על ידיערוץ אלג'זירה.
5.
מהדבר עלה כי יישום הוראת השעה לא נעשה כדי למנוע פגיעה בבטחון המדינה, וכי משרד
התקשורת העניש את סוכנויות הידיעות ללא שהיתה טענה כי התכנים שהם משדרים פוגעים
בבטחון המדינה. הסיבה היחידה להגבלת פעילותם היתה שהם מוכרים תכנים –
תכנים מותרים
–
לערוץ אלג'זירה.
6.
סעיף 7
להוראת השעה קבע כי החוק יעמוד בתוקף עד לסיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד
בעורף. ביום 28.10.2025
הודיע דובר צה"ל כיהסתיים המצבהמיוחד בעורף,ובהתאם תוקפה של
הוראת השעה פקע. לאור פקיעת החוק, ביום 6.11.2025
מחק בג"ץ בהתאם לבקשת האגודה
לזכויותהאזרח
אתהעתירה שהגישהנגדחוקתיותה
וראתהשעה(
בג"ץ 2859/24
האגודהלזכויות
האזרח נ' ראשהממשלה).
7.
ארבעה ימים מאוחר יותר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק שבכותרת, אשר
מבקשת להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע, להרחיב את סמכויות שר התקשורת, להפחית את
הפיקוח השיפוטי על ההליך ולקבוע סנקציות פליליות כנגד מי שמפר את הוראות השר. נתייחס
לדברים:
ב.
הפיכת החוקלקבוע
8.
הפיכת הוראת השעה לחיקוק רגיל משמעה ניתוק הפגיעה בזכויות מהמלחמה ומצב החירום,
והפיכת
הלמצבהמשפטיהרגילבישראל.זאתבניגודלעמדהשהציגההמדינהלביתהמשפטהעליון
בבג"ץ2859/24
על פיה מידתיות החוק נובעת, בין היתר, מזמניותו:,
"
הוראתהשעהנחקקהלתקופהקצובה,שלארבעהחודשיםלכלהיותר.זמניותזונקבעה
על בסיס ההבנה כי במסגרת הוראת השעה מוקנות סמכויות חריגות ביותר, אשר
דרושות לצורך התמודדות עם פגיעה ממשית בביטחון המדינה בתקופת הפעולות
הצבאיותהמשמעותיותוהמצבהמיוחדבעורף
במלחמתחרבותברזל,עלהסכנותיוצאות
הדופן שנשקפותלמדינה במהלכה" ההדגשה איננה במקור)(
9.
אם כן, לשיטתהמדינה עצמההפיכתהחוקלקבוע הופכת אותו ללא חוקתי.
10
. נזכירכיחופשהביטוייהנוזכותאדםאשר
מעוגנתכחלקמהזכותלכבודשבחוקיסוד:כבודהאדם
וחירות
וכי
נפסק
שמדוברב"ציפורנפשהשלהדמוקרטיה"(ע"פ255/68
מדינתישראלנ'בןמשה,
פ"דכב(2
)
427
,
435
(
1968
.))
נדבךמרכזילחופשהביטויהינו
חופשהעיתונות.
העיתונותהיאזרועו
הארוכה של הציבור, וחופש העיתונות הוא זכות יסוד של כל אחד ואחת מאיתנו (ב"ש 298/86
ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד פ"ד מא(,2
)
337
(
1987
)). לעיתונות תפקיד חשוב
בהבעת ביקורת על מעשי השלטון וחשיפת תופעות שליליות בחברה. כן, לעיתונות תפקיד מרכזי
בהבאת מידע אקטואלי בפני הציבור, וככזאת היא משקפת לא רק את זכות העיתונאי להשמיע,
אלא גם את זכות הציבור.
לאור זאת, נקבע כי במובנים רבים חופש העיתונות משמש מעין "נייר
לקמוס של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית –
יש דמוקרטיה; אין עיתונות חופשית –
אין
דמוקרטיה" (ע"א751/10
פלונינ' דיין (
8.2.2012
).)
האגודהלזכויות האזרחבישראל(ע"ר) |
جمعية
| اسرائيلفي المواطن حقوق
(ACRI)
TheAssociationforCivil RightsinIsrael
3
11
.
ניתוקהחוקממצבהחירוםחושפתאתתכליתוהאמיתית.איןמדוברבחוקשנועד להגןעלבטחון
המדינה, אלא עוד ניסיוןפופוליסטי לפגוע במרחב הדמוקרטיולחסום דעות שאינןנראות
לשלטון
בכסות של מניעתפגיעה בביטחון.
ג.
הרחבת
סמכויות השר
12
.
הוראת השעה הקנתה לשר התקשורת סמכות להורות על חסימת שידור הערוץ הזר בטלויזיה,
הסרת אתר האינטרנט של הערוץ, סגירת משרדי הערוץ בישראל ותפיסת ציודו, לרבות טלפונים
חכמים המשמשים את העיתונאים לשם שידורים. מדובר באמצעים שתחת התמקדות בהסרת
תכניםפוגעניי
םנקודתיים,מוביליםלסגיר
ה
מוחלטתשלערוץ
ה
תקשורתבישראל,לרבותחסימת
תכנים שאינם בניגודלחוק.
כעת מוצעלהרחיב את סמכויותהשר:
ג.1
. הסמכותלהורות לגוף המפיץ תכני משתמשים לנקוט בפעילותלמניעתהפצת תכנים
13
.
סעיף 2
א()(5
)יסמיך את שר התקשורת "להורות לגורם המפעיל אתראינטרנט אולגוף שפעילותו
העיקרית הפצת תכני משתמשים, המפיצים
את שידוריו של הערוץ הזר בזמן אמיתי או באופן
נדחה בהתאם לבחירת הצופה, לנקוט בפעולות למניעת
הפצת תכנים
אלו למשתמשים בשטח
ישראל
", כאשר הכוונה, כך נראה, להקנות לשר כלים כדי לדרוש לחסום שידורים ישירים או
נדחים של תכני הערוץ המועברים באתרים ופלטפורמות שאינן אתר האינטרנט של הערוץ עצמו,
כגון יוטיוב או טלגרם.
14
.
אם תתקבל ההצעה ייווצר תקדים מסוכן, בו שר מוסמך להורות לפלטפורמות שונות על הסרת
תכנים באופן גורף, תכנים שאינם מנוגדים לחוק, ואף לא נטען כי הם מנוגדים לחוק. ויודגש –
החוק איננו מבקש להורות על הסרת תכנים נקודתיים אשר מסיתים לאלימות, גזענות או טרור,
בניגודלחוק.החוק מבקש לחסום כל גישה לתכניהערוץ,לרבות תכנים שאינם בניגודלחוק.
15
. ה
צעת החוק עומדת בניגוד לתפיסה העקבית בדין הישראלי כי מניעה גורפת של פעילות
של גוף
תקשורת גורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכות לחופש העיתונותולחופשהביטוי. כך למשל, תפיסה
זו הובילה לכך שבשנת 2017
הכנסת ביטלה חקיקה המקנה סמכות הטלת סנקציות גפות על גופי
תקשורת (ראו: בג"ץ 6175/14
האגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים (
11.6.2017
); חוק לביטול
פקודת העיתונות,התשע"ז-
2017
.)
16
.
בכל מקרה, הציפייה שצעד קיצוני כזה יימנע את קליטת שידורי הערוץ הזר בעידן הנוכחי היא
מופרכת. ראשית, כפי שנכתב במסמך המכונה "התייחסות משרד התקשורת לוועדה לביטחון
לאומי" להלן:(
התייחסות משרד התקשורת)– "ייתכן ומנהלי הרשת לא ישעו לבקשה,
לא ברור
אם ניתן לכפות זאת על מנהלי הרשת"
(ההדגשה
איננה במקור).
שנית, גם אם כן, ככל הנראה
ייווצרו פלטפורמות חלופיות שיעבירו את השידורים ויעקפו את החסימה. שלישית, בכל מקרה
ניתןלהתגברבקלותעלחסימתגלישהבישראלבאמצעותשינויהגדרותברירתהמחדלשלהגלישה
אובאמצעותVPN
אשרזמיןלכלאחד.רביעית,החסימהיכולהבעיקרלחולעלאתריםשמעבירים
בשידור חי את הערוץ הזר, אך התכנים של הערוץ הזר מופצים לא רק כשידור רציף, אלא בעיקר
כקטעי וידאו, שמופצים ברשתות ומועברים ביישומוני מסרים מהירים, ויהיה בלתי אפשרי
לפלטפורמות לחסום אותם.
האגודהלזכויות האזרחבישראל(ע"ר) |
جمعية
| اسرائيلفي المواطن حقوق
(ACRI)
TheAssociationforCivil RightsinIsrael
4
17
. מכאן שהמטרה של חסימת השידורים לא תושג, אך התקדים הקיצוני והמסוכן של הפיכת השר
לצנזור ראשי של תכנים ברשתהאינטרנט, ייווצר ויתקבע.
ג.2
.חסימת
קליטת שידורי לוו
י
ין בשטחים
18
.
הצעת החוק מציעה להוסיף להוראת השעה את סעיף 2
א()(6
), אשר יסמיך את שר התקשורת
"
לפנות לשר הביטחון
בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה יש
ירה
של תוכני הערוץ
הזר
באמצעות
לוויןב
שטח ישראל ויהודה ושומרון"
.
19
. על פי האמור ב
התייחסות משרד התקשורת
קיימים שלושה סוגי אמצעים טכנולוגיים לחסימת
אושיבוששידורילוויין,אחדמהםאיננומומלץמאחרשעלוללשבשקליטתערוציםאחרים
,ואילו
שני האמצעים האחרים מצריכים פיזור משדרים קרקעיים בקרבת יישובים ואזורים בהם יש
צלחות לוויין לקליטת הערוץ. עוד מפורט
שם,
כי נדרשים משדרים רבים או רבים במיוחד לשם
פעולהזו.
20
.
מכאן עולה כי
הכנסת מבקשת לחוקק חוק אשר תחולתו חורגת מגבולות המדינה במסגרתו,.
תינתןלשרהתקשורתסמכותלבקשכייוצבואמצעיםטכנולוגיםבשטחשאינובריבונותהמדינה.
זוהי חריגה כפולה מסמכות. ראשית, הכנסת אינה מוסמכת לחוקק חוק שיעניק לשר סמכויות
שלאיכולותלהיותבידיו.בנוסף,הסמכותלתפוסשטחנתונהלמפקדהצבאי,ולאלשרהתקשורת,
ורקהואמורשהלתפוס, או להפקיע שטחים רק בהתאם להוראותהדיןהבינלאומי.
21
.
הדין החל בגדה המערבית הם דיני התפיסה הלוחמתית
המעוגנים בעיקר באמנת האג בדבר דיני
המלחמהמשנת1907
והתקנותהנלוותלה,בהוראותאמנתג'נבה
הרביעית
בדברהגנהעלאזרחים
בעת מלחמה משנת
1949
,
בהוראות המינהגיות הקבועות בפרוטוקולים הנלווים לאמנות ג'נבה
משנת1977
ובעקרונותכללייםשלהמשפטהבינלאומי.בנוסףלדיניהכיבושוהתפיסההלוחמתית,
חלות הוראות משפט זכויות האדם כדין משלים.
22
. חופש העיתונות מוגן תחת קורפוס זה. דיני זכויות האדם הבינלאומיים מגנים על חופש הביטוי
(סעיף 19
לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מיום
16.12.1966
), וזו
מפורשת
ככוללתהגנה מיוחדת גם על חופש העיתונות –
הןהגנה עלעיתונאים מפני רדיפה מטעם השלטון,
והן הגנהעל זכותהציבור לדעת.
23
.
בנוסף, עולה חשש מפני תפיסת שטחים פרטיים תוך פגיעה בזכות לקניין פרטי. ככזה, מדובר
בהפרה של סעיף 46
לאמנת האג משנת 1907
, הקובע בסופו כי "אין להחרים רכוש פרטי". גם אם
במקרים מסוימים, ניתן לתפוס רכוש פרטי בשל צורך צבאי, הרי שמדובר בצורך
צבאי
מובהק,
וברור שאין בידי שר התקשורת לקבוע כי מתקיים צורך כזה. לכן החוק המוצע חורג מסמכות
הכנסת, ומסמיך את השר להחלטה שאינה בסמכותו, וממילא אינה אפקטיבית במניעת קליטת
השידורים.
ד.
תוקףהסנקציות
24
.
בעוד שבהוראת השעה נקבע כי המגבלות על הערוץ יעמדו בתוקף למשך 60
ימים, פרק זמן ארוך
במיוחד,כעתמוצעכיהאיסורעלשידורהערוץבאמצעותפלטפורמותערוציםישראליותלאיהיה
מוגבל בזמן ויעמוד בתוקף עד להחלטה אחרת של שר התקשורת, וכי יתר הסנקציות (סגירת
האגודהלזכויות האזרחבישראל(ע"ר) |
جمعية
| اسرائيلفي المواطن حقوق
(ACRI)
TheAssociationforCivil RightsinIsrael
5
משרדיהערוץותפיסתציודו,חסימתאתרהערוץ,שיבושקליטתלווייןודרישהמרשתותחברתיות
לחסום גישה לערוץ)
יעמדו בתוקףלפרק זמן של90
ימים.
25
. עולםהעיתונותמאופייןבקצבמהיר.ידיעותחייבותלהיותאקטואליות,אםלאכן–
איןבהןערך.
עצירת זרימת המידע לפרק
זמן בלתי מוגבל, ואף לפרק זמן של שלושה חודשים מובילה לפגיעה
בחופשהביטוי, חופש העיתונותוזכות הציבורלדעת.
26
. הדבר חושף את תכליתו של החוק כחוק עונשי ולא חוק מניעתי: סנקציות לא מוטלות רק מקום
בו מתקיימת פגיעה ממשית בבטחון המדינה ולשם מניעתה, אלא לפרקי זמן ארוכים ואף אם
הפגיעה בבטחון המדינה פסקה.
לא מדובר בהגנה על הבטחוןאלא בהשתקה.
ה.
שינויהליךהטלתהמגבלות – ללא אישור בית משפט
27
. הוראת השעה קבעה כי החלטה של שר התקשורת להגבילערוץ תקשורת זר תובא בתוך24
שעות
לפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, אשר ידונו בה בתוך 3
ימים, ויהיו מוסמכים לאשרה או
לשנותה.
28
.
הליךזהאיננוזרלמשפטהישראלי.מקוםבוהמדינהמבקשתלזוםשלילתזכויותגורפתוקיצונית,
לאפעםמובאתהחלטתהלאישורביתהמשפט.כךלמשללענייןשלילתאזרחות–
שרהפניםרשאי
לשלול את אזרחותו של אדם בנסיבות מסויימות ורק באישור בית המשפט המחוזי (ראו סעיפים
11
ב)( ו-
11(ב1)לחוקהאזרחות,תשי"ב-
1952
).הדברים יפיםגםלענייןסגירתכלי תקשורתזרעל
ידי גורםפוליטי.
29
. כעת מבוקש לבטל הוראה זו, הוראה אשר הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה סבר
ו
שהיא תנאי
לחוקתיות החוק. לא נקבעו תחתיה הוראות אחרות שמבהירות את הליך ה
קבילה נגד החלטה
לסגור כלי תקשורת זר. הדבר מעמיק עוד יותר את הפגיעה האנושה בזכויות חוקתיות לה גורם
החוק.
ו.
הצעתהחוק הינהחלק מההפיכה התקשורתית
30
.
לא ניתן לנתק את
החוק מההפיכה התקשורתית שמקדמת הממ
שלה. הממשלה פועלת בשנתיים
האחרונות לפגיעה בעיתונות החופשית ולהצרת צעדיה, ומאז פרוץ המלחמה, עושה שימוש ציני
בנימוקהב
יטחוני כדילקדם אג'נדות אנטי דמוקרטיות.
31
.
מהדיונים בכלל ההצעות עולה שוב ושוב כי המוטיבציה לרבות מהצעות החוק היא השתקת
ביקורת על הממשלה או הצגת נרטיב ועמדות השונים משלה, בפרט אלו המביעים את הנרטיב
הפלסטיני. כך, בדיונים על החקיקה לפגיעה בעצמאות תאגיד השידור הציבורי עלה שוב ושוב כי
תכנים מעין אלו מהווים לשיטת מציעי החוק ושר התקשורת טעם להתערבות בהתנהלות הערוץ,
ועמדתוהביקורתיתשלעיתון"הארץ"
עלהממשלהוהתנהלותהבמהלךהמלחמההובילולקריאה
לאלרכושמהעיתוןשטחיפרסום
.הוראתהשעהשפגתוקפהו
הצעתהחוקשמקודמתכיוםןה
חלק
ממגמהזו.
בכב
וד
רבובברכה,
הגר שחטר, עו"ד
האגודהלזכויות האזרחבישראל(ע"ר) |
جمعية
| اسرائيلفي المواطن حقوق
(ACRI)
TheAssociationforCivil RightsinIsrael