חומר רקע - גורמים חיצוניים

711771202/ כ"וחשון תשפ"ו לכבוד, הועדה המיוחדת לעובדים זרים שלום רב, הנדון: ניירעמדהבנוגע לבריאותמהגריעבודהבישראל לקראת דיון בנושא " בריאות העובדים ה זרים" , שעתיד להתקיים ביום 711771202/ בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, הרינו להגיש ניירעמדה בנושא, כדלקמן: 7. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לסוף ספטמבר 202/ ישנם כ- 272 אלף מהגרי עבודה בישראל. מתוכם, כ- 711 אלף בהיתר עבודה בתוקף, ועוד כ- 11 אלף עובדים בלא היתר בתוקף1 . הביטוח הרפואי של מהגרי עבודה בישראל מוסדר באמצעות ביטוח פרטי שנרכש עבורם בידי מעסיקיהם מכוח חוק עובדים זרים, תשנ"א- 7997 (להלן: "חוק עובדים זרים)" , ומזכה אותם במרבית שירותי הבריאות שניתנים לאזרחים ישראלים ( אך לא לכולם, כפי שיפורט בהמשך.) ככלל על המעסיק לבטח את עובדיו, ללא קשר למעמדם ה חוקי בארץ. 2. למרות הזכאות על הנייר, על פי הערכתנו, ניצול זכויות רפואיות בקרב מהגרי עבודה נעשה בחסר. כך עולה גם מהערכות גופים מוסדיים כמו המוסד לביטוח לאומי, ש מעריך שתשלום התגמולים בגין דמי פגיעה הוא נמוך משיעורם בקרב תושבי ישראל, למרות שלאור הסיכונים בעבודתם היה ניתן לצפות שהשיעור יהיה גבוה יותר מאחר שהעובדים מועסקים בענפים רוויי סיכון (כגון בנייה, חקלאות) . הערכת המוסד לביטוח לאומי היא שהנפגעים נמנעים מלדווח על פגיעה בעבודה בשל חשש לאבד את עבודתם, חשש לאבד את מעמדםוגם כנראה בשלהיעדר מידע אונגישות לזכויותיה ם2. 1. לאור זאת, ישנן מספר סוגיות מרכזיות שנוגעות ל בריאותם של מהגרי עבודה שמוזמנים לעבוד בישראל, אשר מגיעות לפתחנו במקרים שמגיעים לטיפול במחלקות השונות. עמדתנו היא שעל מנת להבטיח את שלומם של העובדים, יש לאמץ שורת צעדי מדיניות שיבטיחו את ההגנה על בטיחותם ובריאותם במהלך עבודתם בישראל, כפי שיוסברלהלן: א. היעדר נגישות לשירותי בריאות 4. זכותם של מהגרי עבודה לקבלת שירותים רפואיים מוסדרת באמצעות חוק עובדים זרים, התשנ"א- 7997 אשר קובע שמהגרי עבודה יבוטחו בביטוח רפואי במימון המעסיק. עם זאת, הביטוח נרכש מחברות ביטוח פרטיות, ולא באמצעות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 7994 , כשבעל הפוליסה הוא המעסיק ולא העובד. מפניות שמגיעות אלינו עולה שלמרות שלכאורה עומדת בפני העובדים האפשרות להפעיל את 1נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, אוקטובר 202/ https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2025.pdf 2 ראולמשל דוח שנתי המוסדלביטוח הלאומי לשנת2021 , פרק1ב יטוחנפגעיעבודה, עמ' 1 avoda.pdf - 08 -3- https://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2023/Documents/chap 1 תל-אביב: רח' הנגב 8 , ת" ד 1329 מיקוד 22011 פקס: 03-2209011 אתר: www.kavlaoved.org.il דוא"ל: [email protected] הביטוח ולפנות לקבל טיפול רפואי, השימוש בשירותי בריאות נעשה בחסר מסיבות שונות הנוגעות בין היתר לנגישותהשירות. /. גורם ראשון לניצול החסר הוא היעדר נגישות שפתית. אמנם חלק מהשירותים במוקדי השירות של קופות החולים ניתנים בשפה האנגלית והרוסית, אך שפות נוספות תויטנוולרה ירגהמל הדובע אינן זמינות. גם במעמד קבלת השירות העובדים אינם מבינים את הנחיות הרופאים ואת ההנחיות הנוגעות להמשך ה טיפול. כפועל יוצא מכך, עובדים אינם ממצים את זכויותיהם הרפואיות לקבלת שירותי בריאות – לא כאשר מדובר בשירותים הנוגעים למניעת מחלות ולא כאשר מדובר בשירותים הנוגעים לטיפול במחלות לאחר התרחשותן או בפציעות עקב תאונה. לפני מספר שנים יצא משרד הבריאות לפיילוט קצר להנגשת שירותים רפואיים לשפות התאית והמנדרינית, ו בחודשים הבודדים בו פעל, הפיילוט הניב תוצאות טובות והראה על הביקוש לשירות וחשיבותו. לצערנו הפיילוט נפסק בשל היעדר מימון. להבנתנו כיום משרד הבריאות מעוניין להנגיש מענה שפתי באמצעות תמיכותלגופים חיצוניים. 2. גורם שני הוא תלות גבוהה במעסיק והיעדר מודעות לזכויות. מהגרי עבודה מועסקים בפריסה גיאוגרפית רחבה, ותלותם במעסיק 1 לשכות גבוהה. הם אינם מכירים את זכויותיהם, ואינם יכולים לנצל זכויות אלו אפילו אם היו מודעים אליהן בשל התלות הגבוהה במעסיק. כך למשל בקרב עובדי חקלאות, העובדים מדווחים שהם אינם יודעים אם המעסיק ביטח אותם בביטוח רפואי, הם לא מקבלים כרטיס קופת חולים ואינם יודעים לאיזו קופת חולים הם שייכים. מתכונת העסקתם מבודדת אותם גיאוגרפית ממרכזים עירוניים, והם אינם ניידים, וגם כאשר הם חולים הם תלויים במעסיקיהם כדי שיוכלו לפנות לקופת חולים ולקבל תעודת מחלהעל מנת לנצלאת זכאותםלקבל דמי מחלה. 1. בדומה לכך, גם עובדות הסיעוד אינן ממצות את זכותן לימי מחלה. על פי סקר שביצענו למהגרות עבודה בענףהסיעוד בשנת 2021 מצאנו שלכאורה תופעת הנוכחנות (עבודהגם בתקופתמחלה) נפוצה בקרב מהגרות עב ודה בסיעוד הביתי. כמחצית מהמשיבות לא ידעו על זכותן לימי מחלה בתשלום ( 42% ), למרות שכ- 41% מתוכן העידו על כך שהיו חולות בשנה האחרונה. העובדות מעידות שלמרות מצבן הרפואי, הן המשיכו לעבוד. מצב זה נובע בין היתר בשל היעדר נגישות שירותי הרפואה בשל קשיים שפתיים וביר וקרטיים, וגם בשלהיעדר מודעות והיכרות מועטהעם חוקי העבודההישראליים. 1. גורם שלישי להיעדר מיצוי זכויות רפואיות הוא היעדר זמן פנוי והצורך להתפרנס ולהחזיר חובות. םג רשאכ םידבוע םיעדומ להמלצות ה רפואיות לבצע בדיקות סקר תקופתיות לפי מדדים כמו גיל ומגדר ( לדוגמה – ההמלצה היא לבצע בדיקת ממוגרפיה לנשים מעל גיל /0 , ובדיקת סרטן הערמונית לגברים מעל גיל /0 ), ביצוע בדיקות כרוך פעמים רבות באובדן יום עבודה. לאור העובדה שמהגרי עבודה מגיעים לא אחת משועבדים לחובות בשל תשלום דמי תיווך בגובה אלפי ולעתים עשרות אלפי דולרים לצורך הגעה לעבודה בישראל – הם נמנעים מהיעדרויות מעבודתם לצורך בדיקות או טיפולים רפואיים, למרות חשיבותם מצילת החיים, לשב הצורך להתפרנס ולהחזיר חובות, המ ליבומש לתת- מיצוי של השירותים הרפואיים שהם זכאיםלהם. 2 תל-אביב: רח' הנגב 8 , ת" ד 1329 מיקוד 22011 פקס: 03-2209011 אתר: www.kavlaoved.org.il דוא"ל: [email protected] 9. ןיינעל הז ןייצנ םג שמפניות שהגיעו אלינו מרופאים בקופות חולים מכבי וכללית – ההמלצות הרפואיות שמופיעות במערכות מערכת הקליקס אשר קופות החולים עובדות איתן מספקות המלצות לבדיקות סקר לכל רופא בהתאם למאפייני המטופל. כך למשל, אם מדובר במטופל מעלה גיל /0 , המערכת מקפיצה לרופא המלצה להפנות אותו לבדיקת סרטן למעי הגס. בהתאמה, עבור מטופלות מעל גיל /0 המערכת תמליץ על הפנייתןלממוגרפיה להבנתנוהודעותהמערכת בקופ" ח כללית נקראות"דרכון" , ובקופ" ח מכבי "ינשוף." עם זאת, מהפניות עולה שכאשר מדובר במטופלים לא ישראלים המערכת לא מקפיצה לרופאים את אותן תזכורות. 70 . לעניין זה נציין סוגיה נוספת שעלתה מעובדים המועסקים בענף הבנייה – אל תחא םיקיסעמ םילעמ דרישות להוכחת כשירות מקצועית על ידי תעודת רופא מומחה לאחר תאונת עבודה כתנאי לחזרתם לעבודה. מהיכרותנו, לא מדובר בדרישה על פי חוק – גם לא לעובדים ישראלים. מעבר לשאלה המשפטית בדבר המקור לחובה זו, לא מובן מדוע נדרשת חוות דעת של רופא תעסוקתי דווקא (בניגוד למשל לרופא משפחה) וזאת בהינתן המחסור החמור ברופאים תעסוקתיים ובקושי שיש למהגר עבודה להגיע לרופא כזה. הדבר מוליד תקופות ארוכות של היעדרעבודה והכנסה גםלאחר שהעובד הבריא. ב. כיסוי ביטוחי במהלך העבודה 77 . כאמור, הביטוח הרפואי של מהגרי עבודה מוסדר באמצעות חוק עובדים זרים, ומותנה בעבודה בפועל. הפסקת עבודה עלולה להביא לאבדן הביטוח הרפואי, כשמציאת עבודה חדשה כרוכה בחיתום רפואי מחדש על כל הכרוך בכך (למשל, יכולת חברת הביטוח לסרב לבטח עובד בהינתן עלויות הביטוח שכרוכות במצבו; וכמובן החרגת טיפולים רפואיים בגין מצב רפואי שקדם לביטוח החדש.) עובד אינו יכול לבטח את עצמו אם המעסי קמפר את חובתועל פי חוקעובדים זרים, אלא רק בתקופתמעבר ביןמעסיקים ( וגם אז העובד רשאי לבטח את עצמו רק עד90 יום בלבד שלא ניתן להאריך.) 72 . יתרה מכך, ככל שמצב ו הרפואי של עובד התדרדר באופן שלא מאפשר להמשיך בעבודה שלשמה הוזמן לישראל במשך מעל 90 יום, או עקב תאונ ת עבודה או מחלת מקצוע שאינה מאפשרת לו לעבוד משך מעל 90 יום (בהתאם לקביעה של רופא תעסוקתי), חברת הביטוח רשאית להפסיק את הביטוח הרפואי מטעמים של אובדן כושר עבודה, כך שעובד יוכל לקבל רק כרטיס טיסה בחזרה למדינת המוצא. למעשה, מדינת ישראל מייצאת את העלויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בטיפול םידבועב ועצפנש וא שחל ו במחלה קשה, חזרהלמדינת המוצא, פעמים רבות תוך פגיעה קשה ברצףהטיפולי, ותוך מניעת טיפולים מציליחיים. 71 . הפער בכיסוי הביטוחי עולה גם מפניות שהתקבלו אצלנו מעובדים בענף ה חקלאו ת וה בנייה, אשר עברו תאונת עבודה וממתינים לאישור הכרה בביטוח הלאומי. הצו מכוח חוק עובדים זרים אשר מגדיר את סעיפי הכיסוי הביטוחי מחריג טיפולים הנובעים מ תאונת עבודה, מכיוון שאלו צריכים להיות מכוס ים על ידי המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, מספר עובדים שפנו אלינו מלי נים שההכרה בביטוח הלאומי אורכת זמן (תקופה שהיא ארוכה מאוד עבור עובדים לא ישראליים), ובתקופת הביניים קופות החולים סירבו להעניק להם שירותים בטענה שאלו מוחרגים מפוליסות הביטוח הפרטיות. בתקופת הביניים הביטוח הלאומי עדיין לא הכיר בהם מצד אחד, ומצד שני קופת החול ים וחברת הביטוח הפרטית טוענת שמדובר בתאונת עבודה 3 תל-אביב: רח' הנגב 8 , ת" ד 1329 מיקוד 22011 פקס: 03-2209011 אתר: www.kavlaoved.org.il דוא"ל: [email protected] והמוסד לביטוח לאומי צפוי להכיר בעובדים ולכן אינה מממנת את הוצאותיהם הרפואיות. כך יוצא שהעובדים נותריםקירחים מכאןומכאן ונאלצים לשלם אתהוצאותיהםמכיסם3. ג. בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית 74 . כאמור, מהגרי עבודה מועסקים רקיעב בע נפים רוויי עבודת כפיים, ובעבודות שיש בהן גורמי סיכון רבים לפגיעה בשלומם. ענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות נמצאים בפיקוח על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מכיוון שחלה עליהם פקודת הבטיחות, אך ענף הסיעוד הביתי וענפים נוספים אינם נמצאים בפיקוח, ואין הדרכות מסודרות או הכשרות מקצועיות לעובדים םיפנעב ולא, אין חובות עריכת תוכנית בטיחות ומניעת סיכונים, ואין חובת ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות ואספקת ציוד מגן על פי תקנות הבטיחות. 7/ . אך אפילו בענפים בהם ישנו פיקוח על בטיחות ובריאות תעסוקתית (כאמור, בעיקר ענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות), ה נתוניםלא מהימנים וישנו תת-ייצוג של אוכלוסיות פגיעות. כפי שרשם המחלותהתעסוקתיות ציין בדו" ח השנתי שלו לשנת 2071 , מהימנות הנתונים שמופיעים שם מוטלת בספק, שכן" תתהדיווחעל מקריםמענפיהתעסוקהחקלאות,ייעורודיגובינוי,בהםלרובמועסקיםעובדיםזריםאועובדים פלסטינאיםמהשטחים,אשרלהםנגישותמוגבלתלשירותיהבריאותהתעסוקתיתבישראל, מצביעיםעל תמונתמצבחלקיתשלהתחלואההתעסוקתיתבישראל"(דו" ח מיום2/1712021 , עמ' 21 .) 72 . היעדר דיווח של מעסיקים וגורמי רפואה מוביל למחסור בנתונים. מעל 10% מהדיווחים מגיעים מרופאים תעסוקתיים בקופות החולים, לעומת כ- 1% מהדיווחים שמגיעים מרופאים תעסוקתיים שעובדים בשירותי בריאות בהסמכה של משרד העבודה. שאר הדיווחים על חשד למחלות מקצוע הגיעו מבתי חולים. עדיין 99.2% מכלל הדיווחים מגיעים מרופאים תעסוקתיים. כמו כן, ישנו תת-ייצוג משמעותי של עובדים אצל מעסיקים קטנים ובינוניים ושל עובדים לא פורמליים מאחר ש לפי הרשם, 2/% מכלל הדיווחים הגיעו ממקומות עבודה עם מעל 100 עובדים, ויש להניח שלפחות חלקם מאוגדים. ייצוג היתר בולט במיוחד במעסיקים אשר יכולים להחזיק ב"מרפאת מפעל" הנותנת מענה מקיף ל בעיות של בריאות תעסוקתית, ומקום בוישנם ממוני בטיחותוועדות בטיחותלפיחוק. 71 . בשל המחסור בנתונים מהמוסד לביטוח לאומי ומרשם המחלות התעסוקתיות, עולה שמדינת ישראל נעדרת תשתית מהימנה לרגולציה יעילה ו לעדכ ון תקנות וחקיקה באופן שיתאים ל שוק העבודה הקיים. לכן, בהיעדר בנתונים מהימנים, מדינת ישראל נעדרת תשתית ראויה לגיבוש רגולציה יעילה לשיפור מיצוי הזכויות הרפואיות של מהגרי עבודה,לשיפור ההגנה הביטוחית, ולצמצום התחלואה התעסוקתית. 3 נציין לעניין זה שבשנת 2022 נתקלנו במספר מקרי ם כאלו ביחס למבקשי מקלט שמבוטחים גם הם בביטוחים אלו, הצפנו את הדבר מולהרשויות ואף פורסמה טיוטת צו בנושא שלא קודמה עקב נפילת הממשלה אז – טיוטתצועובדים זרים (סל שירותיבריאות לעובד.) 4 תל-אביב: רח' הנגב 8 , ת" ד 1329 מיקוד 22011 פקס: 03-2209011 אתר: www.kavlaoved.org.il דוא"ל: [email protected] ד. המלצות 71 . המלצותינו לעניין איסוף הנתונים: - טיוב איסוף המידע ו הגברת דיווחים באמצעות קידום מודע ות בקרב עובדים ומעסיקים, ובקרב צוותי רפואה ב קופות החולים, לזיהוי תסמינים למחלות תעסוקתיות, כדי לאפשר אבחון ראוי והפנייה לרופאיםתעסוקתיים במקריםהרלוונטיים. - הגברת מודעות אצל הרופאים בקופות החולים ואצל מעסיקים על חובתם לדווח על חשד למחלות, וקיום מבצעי אכיפה על ידי משרדהעבודה ומשרד הבריאות להגברתהדיווחים בפועל. 79 . המלצות לענייןנגישות השירותים והכיסוי הביטוחי: - העלאת מודעות בקרב העובדים עצמםובקרב המעסיקים בדברהזכות לקבלת שירותיםרפואיים; - שיפור הנגישות השפתית של שירותי הרפואה וצמצום החסמים הבירוקרטיים: יש להגביר את נגישותם של השירותים הרפואיים לעובדים דוברי שפות שאינן עברית – גם בעת קביעת התורים וגם בעת קבלת השירות והנחיות להמשך טיפול; - הטמעת חובת הכשרות מקצועיות למהגרי עבודה בענף הבנייה, ותיקון חוק מסירת מידע לעובדים כך שתחול חובה לבצע לעובדים הדרכות בטיחותוגי הות בשפההמובנת להם; - תיקון צו עובדים זרים כך שיובהר שטיפולים בגין תאונת עבודה יוחרגו מהצו רק לאחר מתן אישור הכרהמהמוסדלביטוחלאומי שאכן מדובר בתאונת עבודה; - ישלעודד את העובדות לבצע בדיקות סקר תקופתיות במימון ביטוח הבריאות שלהן ולוודא שקופות החולים מנגישו תאת ההמלצותהרפואיות שלהם גם למהגריעבודה; - ביטוח רפואי: הגברת האכיפה של חוק עובדים זרים, להבטחת ביטוח מהיום הראשון להעסקה, מתן אפשרות לעובד אשר חלה במחלה קשה או נפצע לקבל אתהטיפוליםהרפואיים מציליהחייםבישראל. - דמי תיווך: יש לקדם גיוס עובדות ועובדים באמצעות הסכמים בילטראליים באופן בלעדי כדי למנוע את תופעת דמי התיווךונזקיה ולעודד עובדים לנצל את ימי מחלתם כדי לצמצם את תופעת הנוכחנות (המשךעבודהגם בתקופת מחלה). בברכה, עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר קולעובד העתקים: צוות הועדה חברי וחברות הועדה 5 תל-אביב: רח' הנגב 8 , ת" ד 1329 מיקוד 22011 פקס: 03-2209011 אתר: www.kavlaoved.org.il דוא"ל: [email protected]