חומר רקע - גורמים חיצוניים

זיהום חוצהגבולות ָ ָ ּ ָׁ ָ חשווןתשפ"ה|נובמבר2024 המסמך נתמך ע"י המשרד להגנת הסביבה תוכן תודות ............................................................ 5 תמציתמנהלים .................................................... 7 רקע ............................................................... 8 פסולת.............................................................. 10 שפכים.............................................................. 14 מקורותהמים........................................................ 15 מחצבות ............................................................ 16 היבטיםכלכליים...................................................... 17 סיכום .............................................................. 19 פתיחה........................................................... 21 יהודהושומרוןבמשפטהבינלאומיוהישראלי........................... 25 משפטוסביבהביו"ש............................................... 31 המפגעים......................................................... 49 פסולת.............................................................. 51 שפכים.............................................................. 85 מקורותהמים........................................................ 95 מחצבות ........................................................... 105 היבטיםכלכליים..................................................115 נזקיםלבריאותכתוצאהמזיהוםאויר .................................... 116 נזקיםכלכלייםמטיפוללאמוסדרבחלקיכלירכב.......................... 118 נזקיםלמשקהמים................................................... 118 סךהנזקיםהנגרמיםמטיפוללאמוסדרבפסולת,שפכיםוחלקיכלירכב ....... 120 עלויותטיפולבפסולת ................................................ 121 עלויותטיפולבשפכים................................................ 123 המלצותוסיכום ..................................................129 חקיקהופיקוח ...................................................... 130 פסולת............................................................. 132 שפכים............................................................. 133 זיהוםמקורותהמים.................................................. 136 מחצבות ........................................................... 136 סיכום ............................................................. 137 3/ 4 / זיהוםחוצהגבולות תודות עורכיהדו"ח: ד"רישעיהובר-אור,מדעןראשי(לשעבר),המשרדלהגנתהסביבה עו"דשלמהרבינוביץ',מנהלהקליניקהלאיכותהסביבה,המרכזהאקדמישערימדעומשפט אנומבקשיםלהודותלכלמישטרחוסייעבהכנתדו"חזה ולמבצעיהסקרעליוהואמתבסס: יועציםלהכנתהדו"ח: פרופ'חייםגבירצמן,האוניברסיטההעבריתירושלים ד"רעו"דחגיויניצקי עו"דבעזארזי,רגבים מריצחקמאיר,לשעברמנהלאיגודעריםלאיכותהסביבהשומרון אלושתרמוידע,נתונים,צילומים,תובנותוהערותלדו"ח: גב'נעמהאברמוב,איגודעריםלאיכותהסביבהיהודה גב'ליאוראדרי,GISתנועתרגבים מרבניאלבז, קמ"טאיכותהסביבה,המינהלהאזרחי מרגלעדבן-ארי,מנהלאיגודעריםלאיכותהסביבהשומרון מרשוניגולדברגר, מנהלמחוזירושלים,המשרדלהגנתהסביבה מרגיאדרך,תנועתשומריםעלהנצח מרמנחםוייס,השירותההידרולוגי,רשותהמים מריהודהכיאת,מרכזתחוםGIS,תנועתרגבים ד"רניצןלוי,מנהלאיגודעריםלאיכותהסביבהיהודה מראריאלמנור, הקליניקההסביבתיתבמרכזהאקדמישערימדעומשפט ד"ריוסיענבר,יועץסביבתי מריואבערמוני,גריןאקדמי מרגדעוןשגיא, איגודעריםלאיכותהסביבהיהודה עריכהלשוניתוגראפית: גב'חנהפורטגנג,עורכתלשונית גב'חמוטללורנס,עורכתגרפית 5/ 6 / זיהוםחוצהגבולות מנהליםתמצית ָ ָ ּ ָׁ ָ תקצירמנהלים / 7 רקע המפגעים הסביבתיים אינם מבחינים בין גבולות, מדינות או הסכמים, וכשם שאינםמבדיליםביןגבולותשטחיBA,וC-ביהודהושומרון(להלן:יו"ש),גםאינם מבחיניםביןשטחיםאלהוביןשארהשטחשבשליטתמדינתישראל. ביו"ש מפגעי סביבה רבים וקשים, הכוללים את כל סוגי המפגעים הסביבתיים: מפגעי פסולת, עשן משרפת פסולת, שפכים, רעש, קרינה, חציבה בלתי חוקית ומפגעי חומרים מסוכנים. על אלו נוספים ציד, שוד עתיקות והרס תשתיות, מורשת וטבע. מפגעים אלו גורמים נזק בריאותי וסביבתי חמור, כגון זיהום אוויר, פגיעהבמקורותהמים,זיהוםנחלים,זיהוםקרקע,פגיעהבמגווןהביולוגי,פגיעה בשטחיםהפתוחיםועוד. הניהול הסביבתי בשטחי ההתיישבות הישראלית ביו"ש, ביישובים ובתעשייה, כפוףבדרךכלללאותםדינים,תקניםועקרונותהנוהגיםבישראל.אולםבהיעדר תפיסה סביבתית מרחבית שלמה ועקב לקויות חקיקתיות ממשיות, המצב גרוע פי כמה וכמה בשטחים שאינם בתוך היישובים הישראליים ביו"ש, שטחי A ו,B- וכןבשטחיםהפתוחיםשבשטחC.הטיפולבפסולתנעשהברמהירודה,והטיפול בשפכיםכמעטלאקיים. מפגעי הסביבה ביו"ש נובעים ממגוון סיבות, מורכבויות ומאפיינים ייחודיים: הרגישות המשפטי, המצב והגאולוגיה, הגאוגרפיה הגאופוליטי, המצב ההידרולוגית לזיהום מי תהום, צפיפות האוכלוסייה, וכן הבדלי תרבות ופערים כלכליים בין הפלסטינים ובין הישראלים ועל כל אלה בולטות בהיעדרן חקיקה ואכיפה. תנאי הקונפליקט המתמשך בשטח מחמירים את המצב הסביבתי וגורמים לחוסר יכולת ניהול ריבונית סביבתית מרחבית. חלק מהנזק שכבר נגרםלסביבהבלתיהפיך. כרבע מהאוכלוסייה הפלסטינית אינה זוכה לאיסוף או לטיפול כלשהו בפסולת, לרבות פסולת מסוכנת, והיא מושלכת ונשרפת באין-ספור אתרים פיראטיים. שרפה זו גורמת לזיהום אוויר כבד ולסיכון בריאותי חמור לכפרים פלסטיניים וליישובים ישראליים הסמוכים להם. מפגע הפסולת ביו"ש חמור בכל קנה מידה וחוצה גבולות. אתרי הפסולת הם מקור זיהום קשה לאוויר, לקרקע ולמקורות המים. 8 / זיהוםחוצהגבולות השפכים של מרבית האוכלוסייה הפלסטינית אינם נאספים ואינם מטופלים, גם לא ברמה הבסיסית ביותר, אלא מסולקים לבורות ספיגה או לוואדיות. גם שפכים מיישובים ישראליים רבים אינם מטופלים כנדרש. התוצאה הישירה היא זיהומי קרקע ומי תהום: נחלים פגועים מזרימים שפכים המסכנים את בריאות האדם והחי , פוגעים קשות בנוף וגורמים מטרדי ריח קשים ליישובים ולעוברידרכים. ענף החציבה מספק חומרי גלם למשק הבינוי והתשתיות ביו"ש ובישראל. צורכי משק זה מצויים במגמת גידול לעומת מחסור הולך וגובר, על סיפו של משבר, בחומרי גלם, בעיקר בחצץ. בעשרים השנים האחרונות נסגרו כמחצית מהמחצבותשפעלובישראל,והמחסורבענףהבנייהמורגשהיטב.בהבעתמספר המחצבות ביו"ש גדל, וכיום פועלות בשטחי יו"ש עשרות רבות של מחצבות, שמרביתן אינן חוקיות, המנצלות היעדר רגולציה, בקרה ואכיפה כדי ליהנות מיתרוןתחרותיולגרוףרווחיםקלים.מחצבותאלופוגעותפגיעהקשהבסביבה ויוצרות נזק סביבתי, שחלקו בלתי הפיך. רוב הפעילות בתחום המחצבות ביו"ש נעשית בניגוד לחוק ובלא רישוי, בלא פיקוח ואגב פעולות עברייניות ועשיית עושרעלגבמדינתישראלוהציבור.המחצבותגורמותזיהוםאוויר,פגיעהבנוף, בשטחים הפתוחים ובוואדיות ואף באתרי מורשת, וכן זיהום קרקע וזיהום מים, מסכנות את הבריאות ופוגעות באיכות החיים ובערך הנכסים הסמוכים אליהן, שלישראליםוכןשלפלסטינים. בעיה חריפה וחמורה נוספת היא סכנת הזיהום של אקוות ההר (אקוויפר ההר), מהחשובים שבמקורות המים של ישראל, הנובעת מהמבנה הגאוגרפי והגאולוגי של השטח. הטיפול בשיקום הזיהום של מי תהום הוא תהליך ממושך, מסובך ויקר מאוד. סכנה זו מתעצמת בגין פיתוח מואץ הן במגזר הישראלי והן במגזר הפלסטיני. בעקבות זאת גם בטווח הקצר יש חשש לזיהום מתמשך של רבים מהקידוחיםהמספקיםמיםלתושבימדינתישראלויו"ש. דו"ח זה מתאר התממשות סיכונים חמורים לבריאות ולסביבה, שעיקרם זיהום מקורות המים, זיהום הקרקע וזיהום האוויר. "לסביבה אין גבולות", ולכן סיכונים אלה מאיימים על כלל האוכלוסייה, בין שהיא מתגוררת ביו"ש ובין שבאזורים הסמוכים. תקצירמנהלים / 9 ניהולסיכוניםאלומחייבהכנהשלתוכניתמקיפהלטיפולבמפגעיםהסביבתיים ביו"ש,בעיקרבמגזרהפלסטיניאךגםבמגזרהישראלי,תקצובהתוכניתוביצועה בשלביםהלכהלמעשה. הניתוח הכלכלי הכלול בדו"ח זה מראה כי עלות הטיפול במניעת הזיהום למקורותיונמוכהבהרבהמעלותהנזקהנגרםממנו. הטיפולבמפגעיםהסביבתייםביו"שהואהכרחמיידיואינוסובלדיחוי. פסולת ביו"ש אתרים פיראטיים רבים של השלכת פסולת, שרפתה והטמנתה, הפוגעים בבריאות ובסביבה. באתרים אלו מטופלת פסולת על כל סוגיה: פסולת ביתית, פסולת תעשייתית, פסולת מתחום הרכב, פסולת חקלאית צמחית, פלסטיק חקלאי,פסולתבניין,פסולתאלקטרוניתואףפסולתמסוכנת. אתרי הפסולת ביו"ש מזהמים זיהום חמור את הקרקע, את מקורות המים ואת האוויר. הם גורמים להתרבות מזיקים ולהתפשטות מחלות, פוגעים בנוף, גורמים למפגעיריח,מורידיםאתערךהקרקעומזיקיםלבעליהחייםולצומח. הפסולת של כ2,000,000- תושבי הרשות הפלסטינית נקלטת בשני אתרי הטמנהפלסטינייםשתחזוקתםלקויה:זהרתאל-פינג׳אןואל-מיני'ה.פסולתשל כ700,000-תושביםפלסטיניםאינהנאספתאיסוףמוסדרואינהמשונעתלאתרי קצה אלא מושלכת בשטח פתוח, וחלק גדול ממנה מוטמן או נשרף במאות מזבלות פיראטיות אגב גרימת נזק בריאותי וסביבתי קשה. חומרים מסוכנים המצויים בפסולת מחלחלים לקרקע ומזהמים אותה ואת מקורות המים וגורמים לזיהוםאקוותההרולזיהוםנחליםביו"שובשטחמדינתישראל. משרפות הפסולת סובלים כל תושבי אזור יו"ש, הפלסטינים והישראלים, וכן עוברי הדרך בכבישים הסמוכים לאתרי הפסולת. העשן אינו עוצר בקו הירוק, והואפוגעבתושביםהסמוכיםבשטחימדינתישראל,כגוןבירושלים,בחבללכיש, בשוהם,בחבלמודיעין,בכפרסבאובראשהעין. העלותהחיצוניתשלשרפותפסולתביו"שמוערכתבמאותמיליונישקליםלשנה. 10 / זיהוםחוצהגבולות ' " מפה1 מפת מפגעים יו"ש. הסקר התמקד בעיקר באזורC. ובאזור B. מפאת סכנה ביטחונית לסוקרים, איזור A (שהוא הפגוע ביותר), כמעט ולא נסקר. בשל כך כמות המפגעים המעשיתגדולהעודהרבהיותרמןהמתוארבדוחזה. תקצירמנהלים / 11 הנזק הבריאותי מוערך במאות מקרי מוות בשנה ובאלפי מקרים של תחלואה כרוניתואקוטית,וכלתושביויו"שוסביבתהנמצאיםבסיכון.הנזקהכלכליהכרוך בפגיעההבריאותיתמוערךבמיליארדישקליםלשנה. מרבית אתרי הפסולת הפיראטיים ממוקמים מעל אזורי ההזנה של אקוות ההר, מהשמעמידאתאחדממקורותהמיםהעיקרייםשלמדינתישראלבסכנתזיהום העלולהלהתממשכברבטווחהקצר. לעומת מצב הטיפול בפסולת ביישובים הפלסטיניים, הפסולת של הרשויות המקומיות והאזוריות הישראליות בשומרון ובבנימין מועברת לטיפול במתקני הפרדה או הטמנה מוסדרים. בשנים האחרונות מטופלת במתקן חדיש בעמנואל פסולתמהמועצההאזוריתשומרוןוממועצותמקומיותנוספות.פסולתזוממוינת וממוחזרת בחלקה, ובשלבים הבאים יטופלו גם הרכיבים האורגניים ליצירת דשונת(קומפוסט)ולהפקתאנרגייה. המנהל האזרחי מקדם לאחרונה את הקמת מטמנת ראמון, סמוך לרימונים, כפתרון הטמנה (בלא הפרדה ומחזור, בניגוד למקובל בעולם ובישראל) לפסולת הפלסטינית שעדיין אינה משונעת למטמנות. המנהל האזרחי הודיע כי הוא מתכנן בסמוך למטמנה מתקן לטיפול מתקדם בפסולת, לשימוש כלל האוכלוסייה. את פעילות ההטמנה השוטפת של הפסולת הפלסטינית בראמון אמורים לבצע הפלסטינים. ואולם מהניסיון באתרי ההטמנה האחרים הקולטים פסולת פלסטינית, סביר שגם באתר זה יהיה התפעול לקוי ביותר ויגרום למפגעים תברואתיים וסביבתיים קשים. הקמה של מטמנה זו בניהול פלסטיני היא אסון סביבתי שמועד התפרצותו אינו ידוע. בקיץ 2024 קרס חלקמהרהפסולתבמטמנתאל-מיני'השבמזרחגושעציוןוגרםלזיהוםכבד של סביבתו הקרובה ושל הנחל שתחתיו. גורמי סביבה התריעו שנים על מחדלזה,ואיןכלנחמהבכךשצדקו.הקמהשלמטמנהפלסטיניתבראמון היא אסון שאין להתירו. יש להבטיח כי הבקרה והתפעול השוטף של אתר זה יהיו באחריות גורמים ישראליים ובסטנדרטים של מדינת ישראל, על כל המשתמע מכך, בייחוד משום שאתר ראמון נמצא בשטח C. נוסף על כך יש להבטיח פינוי פסולת נאות וסביבתי מעשרות יישובים עירוניים וכפריים 12 / זיהוםחוצהגבולות תורמוס-עיא:מטמנהפיראטיתבוערת במגזר הפלסטיני שעדיין אינם מקבלים שירות בסיסי זה, וכן טיפול נאות בפסולת המפונה. הדבר מחייב פעילות הסברה נרחבת ומערך לוגיסטי אמין לשינוע הפסולת, וכן תקצוב של השינוע ושל הטיפול בפסולת. יש צורך בתקינה, באכיפה, בבקרה ובהסברה כדי לשנות מן היסוד את התרבות הקיימת של שרפת פסולת, הטמנתה והשלכתה בשטחים פתוחים, כמקובלכיוםבאופןנרחבבמגזרהפלסטיני. הנה כי כן, בהיעדר פיקוח ואכיפה הפכה יו"ש לשטח הפקר שבו פסולת מושלכת, מפורקת, מוטמנת ונשרפת בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים אגב פגיעה קשה בבריאות התושבים ובסביבה וגרימת נזק בריאותי וכלכלי רחב היקף. תקצירמנהלים / 13 שפכים שפכיםביתייםשאינםמטופליםמכיליםגורמימחלותהמסוכניםלאדםולסביבה. כדי להקטין את הסיכון מן השפכים המשוחררים לסביבה יש לטפל בשפכים ולהפחית את ריכוזי המזהמים בהם. תהליך הטיפול יקר למדי, ואוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית נמוכה ומודעות תברואתית-סביבתית נמוכה לא ימהרו לממנו.הדברנוגעלמרביתהאוכלוסייההפלסטיניתביו"ש. ביו"שחיותשתיאוכלוסיותנפרדות:זוהפלסטינית,שמניינהנכוןלשנת2021כ2.7- מיליוןנפש(לפינתוניהלשכההפלסטיניתלסטטיסטיקהלשנהזו1),וזושבהתיישבות הישראלית, שמניינה כ500,000- נפש. בכל שנה מייצרות ביו"ש כ90- מיליון מ"ק שפכים האוכלוסייה הפלסטינית והאוכלוסייה הישראלית גם יחד. כ80%- מהם מקורם באוכלוסייה הפלסטינית. כ38- מיליון מ"ק שפכים לשנה אינם מטופלים ואינם מושבים אלא זורמים בנחלים או מסולקים באמצעות בורות ספיגה אל התת-קרקע ואל מי התהום, וכמעט כולם מקורם בערים וכפרים פלסטיניים. כמו כןכ5-מיליוןמ"קלשנהשלשפכיםאושלמיקולחיםבאיכותגרועהעדייןזורמים מיישוביםישראלייםאלהסביבהבלאטיפולמספקכנדרשבחוק.לעיתיםמיתוסף סיכון מרכיבים כימיים ופיזיקליים, שמקורו בשפכי תעשייה המוזרמים למערכת הביוב הכללית. זה המצב בחברון, המזרימה כרום מתעשיית הבורסקאות ונסורת אבןמתעשייתהאבןאלנחלחברון,בדרכולנחלבארשבעולנחלהבשור,וכךהדבר בשפכים משכם, הכוללים גם פסולת פנולית ושומנית רעילה מבתי הבד הסמוכים, וכןנסורתאבןמתעשייתהאבן,הזורמיםאלנחלשכםונחלאלכסנדר. לעומתזאתמרביתשפכיהיישוביםהישראלייםמטופליםבמתקניםמקומייםבכמה רמות טיפול. יותר מ50%- ממי הקולחים הללו מנוצלים להשקיה, כגון באזור גוש עציוןובעמקשילה.עםזאתעדייןישיישוביםישראלייםשמתקניהשפכיםשלהם זקוקיםלשדרוגאולהרחבהבשלאי עמידהבדרישותהחוקהנוהגבישראל.- הזיהוםהמתמשךשלהנחליםושלהוואדיותבשפכיםלא-מטופליםהואאיום אסטרטגיעלאקוותההר,מקורהמיםהטבעיהחשובביותרשלמדינתישראל. מספר הפלסטינים ביו"ש נתון במחלוקת עזה בין דמוגרפים. אולם כיוון שמשרדי 1 הממשלה, מתפ"ש והמנהל האזרחי על יחידותיו מסתמכים על נתוני הלמ"ס הפלסטיני והםנמעןמרכזילדוחזה,על כןבחרנולקבלאתהנחתמוצאזאתכבסיסלדיון.- 14 / זיהוםחוצהגבולות עין-יברוד:ביוביתשופכתקולחין מקורותהמים אקוות ההר המערבית היא מאגר מי התהום הגדול ביותר, האיכותי ביותר והחשוב ביותר במדינת ישראל. כ360- מיליון מ"ק מים לשנה נאגרים באקווה זו בממוצערב-שנתי.כלהמיםהמתחדשיםנשאביםמדישנהלאספקתמיםלמגוון שימושים בישראל וכן ביו"ש. אקוות ההר המערבית היא מקור מים חשוב ביותר למדינתישראלולפלסטיניםגםבשלהאיכותהגבוההשלהמיםהנשאביםממנה, המתאימיםלכלהשימושים. רבים מנחלי יו"ש (נחל קישון, נחל שכם, נחל מודיעים, נחל חברון) משמשים בפועללסילוקולהולכהשלשפכיםאושלמיקולחיםבאיכותנמוכה,הזורמים משטחייו"שלמישורהחוףהישראליולים. זרימתשפכיםומיקולחיםבערוציהנחליםגורמתנזקכבדלבתיהגידולהטבעיים ומזהמת את המים באקוות ההר, וכן פוגעת באפשרות ליהנות ממשאבי הטבע באזור.כמוכןנמנעתעקבכךהיכולתלתפוסמישיטפונותולנצלם,פעולהבעלת חשיבותמכרעתלמניעתהצפותבעריהחוף. תקצירמנהלים / 15 מחצבות למעט המחצבות המוסדרות, שרובן ככולן בתחומי השיפוט של הרשויות הישראליות,איןביו"שניהוללמעשהשלתחוםהמחצבותלאברמתהתכנוןולא ברמת ניהול הפעילות, פיקוח, אכיפה, הסדרה, ניהול מלאי חומרי גלם, מלאי לעתיד, שיקום וכו'. פעולתן של המחצבות הבלתי חוקיות במתכונתן הנוכחית גורמתפגיעהסביבתיתנרחבת,הכוללתזיהוםאוויר,פגיעהבנוףופגיעהחמורה באתרי מורשת וארכאולוגיה, זיהום קרקע, זיהום מקורות מים עיליים ותת- קרקעיים, רעש, וכן פגיעה בבתי גידול טבעיים של חי וצומח ובערכי טבע עד הרסמוחלטשלהם. חלק מהנזקים כבר אינם בני תקנה. ההרים "נפצעים", ואדיות הופכים לגבעות, הרים הופכים לעמקים. נראה כי במחצבות שולטת התפיסה הרואה ביו"ש מקור לחומרי הגלם הנחוצים בישראל, בלי קבלת אחריות להיבטים הסביבתיים החמורים, שהם תוצר ישיר של פעילות חציבה שמרביתה אינה מפוקחת. הדבר נכון שבעתיים בנוגע למחצבות הפלסטיניות, שמרביתן פיראטיות, הפועלות בשטחי B וC-. המשך המצב הנוכחי יביא לידי פתיחה של מחצבות פיראטיות נחלרבה:שפכיםבנחל 16 / זיהוםחוצהגבולות א-ראם:מחצבה נוספות.היקףהחציבהבהןצפוילהתעצם,והפגיעהבסביבהובבריאותהתושבים תורגשהיטבבכלשטחייו"שובשטחיישראלהגובליםבהם. לנוכחהאמור,בתחוםהמחצבות,וכמוהובתחומיהגנתסביבהאחרים,ישלפעול בהתאם להוראות ולכללים המחייבים והנוהגים בשטח מדינת ישראל, וכן לתכנן, לקדםוליישםתוכניתייעודיתליו"ש. היבטיםכלכליים סביבהבהגדרתההיאמערכתדינמית.משמעותהיעדרטיפולבבעיותהמתוארות במסמךזההיאהחרפתהמצבוהידרדרותו.כברכעתעלותהנזקהישירוהעקיף דרמטית,והיאמוערכתבמיליארדישקליםלשנה. הפרק הכלכלי בדו"ח סוקר בהרחבה את הנזק הכלכלי למיניו ומסביר בפירוט את שיטות החישוב שעליהן מבוססות ההערכות. בתמצית מנהלים זו נציג את סיכוםהדברים: תקצירמנהלים / 17 נזקשנתי נזקלעשרים (מלש"ח) שנה(מלש"ח) נזקלבריאותולסביבהמזיהוםאוויר 23,600 בעקבותשרפתפסולת 1,180 נזקלמשקהמים 127 2,540 נזקכלכלימשרפהומסילוקלא 26,000 מוסדרשלרכיבירכבגנוב 1,300 סה"כ 2,607 52,140 לעומת נזק כבד זה, העלות הכוללת לטיפול במפגעי הפסולת והשפכים ביו"ש שוותערךלפחותמשנתייםנזק: פרק סעיף עלות(מלש"ח) הקמתתשתית 100 פסולת עלותתפעול10שנים 260 הקמתתשתיות 800 שפכים עלותתפעול10שנים 1,790 סה"כעלותתוכנית 2,950 תעשיית הפסולת והשפכים היא מנגנון כלכלי כביר שאפשר לרתום לפיתוח ולשגשוגבמקוםשיהיהמקורלנזקולהפסד.לשםכךישלהציביעדים–כגוןמיון פסולת, השבתה, צמצום היקף ההטמנה, ייעול שוק הפסולת והקמת תשתיות לאיסוף, טיפול בפסולת ובשפכים ומחזורם – ולתקצבם. נוסף על כך יש לקבוע מנגנוניםשיהפכולכדאייםאתהפתרונותהסביבתייםלטיפולבפסולתובשפכים גםמהבחינההכלכלית. 18 / זיהוםחוצהגבולות סיכום דו"ח זה מציג את המפגעים הסביבתיים החמורים ביהודה ושומרון הנובעים מהיעדר טיפול ראוי בפסולת ובשפכים. אנו מתריעים כי הזנחת הבעיה וההתעלמות ממנה גורמות למוות ולתחלואה קשה הן בקרב האוכלוסייה הפלסטינית והן בקרב התושבים הישראלים ביו"ש, וכן בקרב תושבים ביישובים סמוכים בשטח מדינת ישראל. המפגעים הסביבתיים האמורים מאיימיםעלאיכותהמיםשלאקוותההרהמערבית,מקורמיםטבעייםמרכזי, איכותי וחשוב ביותר של מדינת ישראל. הנזק לאיכות המים באקווה עלול להיותמורגשבפועלכברבעתידהקרוב. הנזק הכלכלי שנגרם כעת ושייגרם בעתיד למדינת ישראל בשל המשך אי- טיפול בבעיה נאמד ב2.6- מיליארד שקלים בשנה, ובחשבון לטווח הבינוני של עשרים שנה, ביותר מ52- מיליארדי שקלים. לעומת זאת ההשקעות הנדרשותמישראללפתרוןהולםלטיפולהנדרשבפסולתובשפכיםמוערכות ב3- מיליארד שקלים. כלומר, ההשקעות הנדרשות מתקציבי מדינת ישראל קטנותבהרבהמעלויותהנזקשייגרםלמדינתישראלאםלאיוקמו. למניעת נזק זה יש הכרח בחקיקה, בתכנון, בביצוע ובהסדרה של הטיפול בפסולת ובשפכים בכל שטחי יהודה ושומרון, לרבות שטחי A וB-. לשם כך יש לגבש מדיניות כוללת ומתואמת בין גורמי הסמכות והמקצוע למיניהם לטיפול בנושא בשיתוף הרשות הפלסטינית וגורמים בין-לאומיים, אך ללא תלות בהם! ולהביא לאישורה בהחלטת ממשלה, לרבות לוח זמנים לביצוע ותקצוברב שנתי.- תקצירמנהלים / 19 20 / זיהוםחוצהגבולות פתיחה ָ ָ ּ ָׁ ָ פתיחה / 21 האמירה "לסביבה אין גבולות" משמשת בסיס כמעט לכל הרצאה, דיון משפטי או סיור המתמקדים במצב הסביבתי ביהודה ושומרון. המפגעים הסביבתיים אינם עוצרים בגבולות מדיניים, בהסכמים או בחלוקות טריטוריאליות, ואין הם מבחינים בין שטחי B A, וC- ביו"ש ובין שאר השטחים הנתונים לשליטתה של מדינת ישראל. ביו"ש יש מפגעי סביבה רבים וחמורים, לרבות שרפות פסולת בלתיחוקיות,הזרמתשפכיםבלתימטופליםלשטחיםפתוחים,הצטברותפסולת מוצקה, רעש, קרינה, בנייה וחציבה לא-מוסדרת וטיפול לא-תקני בחומרים מסוכנים. לכך נלווים פגיעה בחיות בר מוגנות, הרס תשתיות וגרימת נזק לאתרי טבע ומורשת. מפגעים אלה גורמים נזק קשה לסביבה ומהווים סכנה חמורה לבריאותהציבור. גורמיהמפגעיםהסביבתייםביו"שרבים,וכולליםאתהמצבהגאופוליטיהמורכב, מאפייניםגאוגרפייםוגאולוגייםייחודיים,חוסרחמורבחקיקהמותאמתובאכיפה אפקטיבית, וכן הבדלים תרבותיים ותפעוליים בניהול הסביבתי בין האוכלוסייה הפלסטינית ובין האוכלוסייה הישראלית1.. יתרה מזאת, תנאי הסכסוך המתמשך באזור מחמירים את המצב בייחוד בתחומים כמו זיהום מים וטיפול בפסולת2. בכלל הסוגיות הסביבתיות בולטת בייחוד הסכנה לזיהום אקוות ההר (אקוויפר ההר), הנובעת מהרגישות ההידרולוגית הגבוהה של האזור, המאופיין בסלעי גיר ודולומיט קשים וקרסטיים. זהו אזור ההזנה המרכזי של האקווה, והסיכון לזיהום גוברבשלפיתוחמואץבשניהמגזרים,הפלסטיניוהישראליכאחד. דו"ח זה מסתמך על סקר שטח מקיף שביצעו במהלך שנת 2023 אנשי מקצוע ראויצחקמאיר,"כיצדישלטפלבמפגעיםהסביבתייםהנגרמיםמהמציאותהגיאופוליטית 1 ביהודהושומרון",אקולוגיהוסביבה4(6 (דצמבר,)2015).מדינותמתקשותלהתמודדעם בעיות סביבתיות חוצות גבולות. הדעה הרווחת המתבססת על ניתוח נתונים אמפיריים, היאשקיימתבעיהרחבתיריעהשליישוםהסכמיםואמנותהנוגעיםלניהולסביבתיחוצה גבולות במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קושי נוסף מתעורר כאשר שתי המדינות השותפות להסכם, נבדלות ביכולות הניהול הסביבתי שלהן, כלומר, יכולתן לתכנן וליישם פתרונות סביבתיים סבירים למניעת המפגעים. פערים אלה נובעים מהבדלים ביכולות כלכליות, ברמת הניהול, מיכולתה והשפעתה של חברה אזרחית, מהבדלים בהיקף התשתית החוקתית הסביבתית, מהבדלים ברמת הטכנולוגיה, המחקר ורמת כוח האדם המקצועי בכל מדינה, כמו גם מהבדלים באופי התרבותי של המדינות. הדברים בולטים מאדוייחודייםבעולם,בהקשרשליו"ש. ניצןלוי(עורך)"מצבאיכותהסביבהביהודהושומרון,קובץמאמרים".איגודעריםלאיכות 2 הסביבהיהודהואיגודעריםלאיכותהסביבהשומרון.)2012( 22 / זיהוםחוצהגבולות אשר סיירו ברחבי יו"ש ותיעדו את המפגעים למיניהם מהקרקע ובאמצעות רחפנים. מתוצאות הסקר, וכן מן הנתונים העולים מחומרים מקצועיים מקבילים (דו"חות מבקרהמדינה,דו"חותעמותותוארגוניםאחרים,מחקריםבאקדמיהועוד),עולה צורךדחוףבניהולסביבתיאזורי,החוצהגבולותפוליטייםומחייבטיפולמערכתי מיידי3. דו"חזהמסכםאתמצבאתהמפגעיםהסביבתייםהמרכזייםואתהנזקהבריאותי והכלכלי הנלווה להם. הדו"ח מציג ניתוח כלכלי של עלויות הזיהום לעומת העלויות הכרוכות בתוכנית לשיפור המצב אגב הידרשות להיבטים המשפטיים המורכביםולהיעדרהמדיניותוהאכיפההסביבתיתביו"ש. בסוףהדו"חמובאותהמלצותלהתמודדותעםהבעיותהמוצגות. חלקמןהמפגעיםהמוצגיםבדו"חכבראינםבניתקנה.כדילהימנעמהחמרת המצבעודישלפעולכעת. שם, ובעניין ניהול סביבתי חוצה גבולות ראו ניצן לוי, "ניהול סביבתי חוצה גבולות בתנאי 3 אי שוויוניות", עבודה לקבלת תואר דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים ).2009( פתיחה / 23 24 / זיהוםחוצהגבולות ושומרוןבמשפטיהודה הבינלאומיוהישראלי ָ ָ ּ ָׁ ָ יהודהושומרוןבמשפטהבינלאומיוהישראלי / 25 מאז מלחמת ששת הימים 1967(), אזור יו"ש זוכה להתייחסויות והגדרות משפטיות שונות הן לפי המשפט הבינלאומי והן לפי המשפט הישראלי. ישנם ארגוניםהמתייחסיםלשטחייו"שכ"שטחיםהשנוייםבמחלוקת"וישהמתייחסים למדינת ישראל כ"כובש צבאי". לעומתם, יש הסוברים שתוצאת מלחמת ששת הימיםהינההשבתהמעמדהחוקישלשטחייו"שלמעמדםהמקורי,דהיינו"שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי אשר היה בימי השלטון הירדני בבחינת "בעל זכות חזקה" שנעדר מהשטח במשך מספר שנים מכורח מלחמה שנכפתה עליו,ועתהשבאליו4." המצבהמשפטישהוחלבאזוריו"ש,בוהוקםממשלצבאי,שונהמהמצבבירושלים המזרחית בה הוחלו "המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה" (צו סדרי השלטון והמשפט,התשכ"ז).1967- בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, על הרשויות הישראליות באזור יהודה ושומרון חלות המגבלות והחובות שבדיני התפיסה הלוחמתית שבמשפט הבין- לאומי. מדובר בדינים שבכללן התקנות הנספחות לאמנת האג משנת 1907 העוסקות בדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, ובאמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה. מטרת דינים אלו היא להסדיר את השליטההזמניתשלמדינהבשטחשנתפסבמלחמה,עדלהכרעהבאשרלעתיד השטח. תקנות האג עוסקות בשני יסודות עיקריים בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית: הבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של התופס בשטח והבטחת צרכיה שלהאוכלוסייההאזרחית. התפיסה הלוחמתית הוצגה על ידי ממשלות ישראל בפני בית המשפט העליון, שקיבל תפיסה זו. משמעות התפיסה הלוחמתית כפולה: ראשית, המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה. שנית, המשטר המשפטי החל באזורים אלה נקבע על ידי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי,- הוועדהלבחינתמצבהבנייהביהודהושומרוןדו"חעלמעמדהבניהבאזוריהודהושומרון 4 https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokeedmond090712/he/documents_ )21.06.12( doch090712.pdf דוחהשופטאדמונדלוי.)( 26 / זיהוםחוצהגבולות ובעיקרהכלליםהעוסקיםבתפיסההלוחמתית5. בבית המשפט העליון נתקבלה הדעה שתקנות האג הן דקלרטיביות באופיין, והן משקפותמשפטבינלאומימנהגיהחלבישראלגםבלאמעשהחקיקהישראלי6. לעומת זאת, לגבי אמנת ג'נבה לא קיימת הכרעה משפטית ברורה. לעמדת ממשלת ישראל אמנת ג'נבה אינה חלה על תפיסתה הלוחמתית של ישראל ביהודה ושומרון7 (מהטעם שהשטח לא נכבש ממדינה שהוכרה כריבון בשטח לפני המשפט הבינלאומי וכן מהטעם שמדובר באמנה הסכמית שלא אושרה בחוק כמתחייב). עם זאת, לפנים משורת הדין, החליטה ממשלת ישראל לנהוג כלפי אוכלוסיית האזור בהתאם לחלקיה ההומניטריים של האמנה ובשים לב לעמדהזו,לאנדרשביתהמשפטהעליוןלהכריעבסוגייתהתחולה. תקנה 43 לתקנות האג עוסקת בשמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון תוך הבטחת החיים התקינים באזור שנכבש. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מדובר ב"הוראת העל המנחה את המפקד הצבאי ומשמשת כמסגרת מעין- חוקתיתלדיניםהחליםבאזור".היאקובעתמסגרתכלליתלאופןהפעלתחובותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי באזור (בג"ץ 2164/09 יש דין – ארגון מתנדבים למעןזכויותאדםנ'מפקדכוחותצה"לבגדההמערבית,פסקה8)26.12.2011( בג"ץ ראש מועצת ענאתא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית,3240/15; פסקה 14 7.1.2019()) . על פי התקנה, על המפקד הצבאי לכבד את החוקים שעמדו בתוקף באזור עובר לתפיסתו אלא אם נדרש אחרת לצורך רווחתה של האוכלוסייה או לשם הבטחת הצרכים הביטחוניים. לצד זאת, רשאי – ולעיתים אףחייב–המפקדהצבאילסטותמהדיןהמקומיולהגיבבאופןדינאמילמציאות המשתנה בשטח על מנת לשמור על סדר החיים הציבוריים (בג"ץ 202/81 טביב נ' שר הביטחון, פ"ד לו )2(; ,622 632-631 1982( בג"ץ548/04) אמנה – תנועת ההתיישבותשלגושאמוניםנ'מפקדכוחותצה"לבאזוריהודהושומרון, פ"ד נח,373383-3828."))2004( בהקשרזהנציין,כימסקנתדוחהשופטלוי,הייתהכימנקודתהמבטשלהמשפט בג"ץ1661/05המועצההאזוריתחוףעזהנ'כנסתישראל. 5 בג"ץ393/82ג'מעיתאסכאןנ'מפקדכוחותצה"לבאזוריהודהוהשומרון. 6 בג"ץ61/80העצנינ'מדינתישראל. 7 בג"ץ358/18עירייתחברוןנ'מדינתישראלואח.' 8 יהודהושומרוןבמשפטהבינלאומיוהישראלי / 27 הבינלאומי, אין תחולה ביו"ש לדיני הכיבוש, כפי שהם באים לידי ביטוי באמנות השונות. וזאת לאור הנסיבות ההיסטוריות והמשפטיות המיוחדות של הנוכחות הישראלית ביו"ש במשך עשרות שנים, כשלמעשה ישראל השיבה אליה את שטחיה. בפועל, מאז מלחמת ששת הימים, באזור יו"ש הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומדמפקדצבאי-מפקדפיקודהמרכז.בהתאםלדיניהתפיסההלוחמתית,הוא משמש כחלף הריבון וסמכויותיו נסמכים על כללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית. מכוח סמכות זו הוצא המנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט(אזוריהודהוהשומרון) מס'(,)2התשכ"ז.1967-סמכויותהמפקדהצבאי נסמכותהןעלהדיןאשרנהגבאזורלפניהתפיסההצבאיתוהןעלחקיקהחדשה שנקבעהבאזור. מכוחהצובדברהקמתמנהלאזרחי(יהודהוהשומרון) מס'(,)947התשמ"ב1981- הוקםהמנהלהאזרחי,שייעודולנהלאתהענייניםהאזרחייםביו"ש.במנהלהאזרחי פועלים קציני מטה המשמשים כנציגות המקצועית של משרדי הממשלה. קציני המטה מוסמכים לבצע פעולות שונות, כולל פעולות לאכיפת החוק, לשם מילוי תפקידם.המנהלהאזרחיכפוףלמפקדתתיאוםפעולותהממשלהבשטחים. במסגרתהסכמי אוסלו נחתם בוושינגטון ב- 19950928 "הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה," אשר מכונה גם "הסכם אוסלו ב"' ו"הסכם טאבה" להלן:( הסכםהביניים.)""במסגרתהסכםזה,אזוריו"שחולקלשלושקטגוריות: שטח A - שליטה מלאה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית - כ18%- משטחיו"ש. שטחB-שליטהאזרחיתפלסטיניתושליטהביטחוניתישראלית-כ22%-משטח יו"ש. שטח C - שליטה ישראלית מלאה. גודל השטח הוא כ4-3 מיליון דונם - כ60%- משטחיו"ש. כתוצאה מהמתואר לעיל, מארג החקיקה החל באזור יו"ש מורכב מהחקיקה שהייתה קיימת ביו"ש עד מלחמת ששת הימים: הן מהדין העות'מאני, הדין מתקופתהמנדטהבריטיוהדיןמתקופתהשלטוןהירדני,והןמהחקיקהשנקבעה 28 / זיהוםחוצהגבולות מאז, שעיקרה הצווים שחוקק המפקד הצבאי. הצווים האמורים מכונים "תחיקת הביטחון",שנקבעתבהתאםלצרכיםהביטחונייםוהאזרחייםהעוליםמפעםלפעם. מכוחסמכותוחוקקהמפקדהצבאיאתהצובדברניהולמועצותמקומיות(יהודה והשומרון) (מס׳ 892 התשמ״א1981-),, וצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783 התשל״ט1979-),. מכוח צווים אלו, הותקנו תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א1981- ותקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל״ט1979-. תקנונים אלו החילו חקיקה ישראלית על הרשויות המקומיות הישראליות ביו"ש בעניין ההתנהלות המוניציפלית של הרשויות המקומיותוחייתושביהן.חלקמחקיקההאמורההוטמעהבתקנוןוחלקבמסגרת נספחיםלתקנון.חקיקהזומכונהגם"משפטהמובלעות". נוסף על כך, באזור קיימת תחיקה בעלת תחולה חוץ-טריטוריאלית של הכנסת עםתחולהפרסונאלית9(כנושאימיסיםופלילים,חוקשירותבטחוןודיניהבחירות לכנסת), תקנות שעת חירום, ותחולה עקיפה באמצעות פרשנות היקף התחולה שלהוראותהדיןהישראלי כגוןדיניעבודהוהמשפטהמנהלי.10 9 בג"ץ5808/93חברהכלכליתלירושליםבע"מנ'מפקדכוחותצה"לביהודהושומרון,פ"ד מט)1(,8997.)1995( 10 בג"ץ1234/10א.דינמיקהאחזקות2002בע"מנ'המינהלהאזרחילאזוריהודהושומרון, פסקה8.(21.7.2010( יהודהושומרוןבמשפטהבינלאומיוהישראלי / 29 30 / זיהוםחוצהגבולות וסביבהביו"שמשפט ָ ָ ּ ָׁ ָ משפטוסביבהביו"שמ / 31 המשפטהבינלאומיוהגנהעלהסביבהביו"ש המצבהסביבתי,לרבותשינוייהאקליםוהסכנותהגלומותבהם,הביאואתמדינות העולםלהבנה,כיעלמנתלהגןעלהסביבה,ישלפעולבאמצעותחקיקהמקומית ובשיתוף פעולה. הבנה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהסכמות בינלאומיות, באמנות, בהצהרות, בחקיקה, ברגולציה ובהחלטות ממשלה. כך, ישראל מחויבת להסכמות ולאמנות שונות כמו: אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון מ;1985- אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים – Framework Nations United )UNFCCCChangeClimateon)Conventionשנכנסהלתוקףבשנת,1994ואושררה על-ידימדינתישראלבשנת;1996מכוחאמנתהאקליםהתקבלהעלידיחברות ה-UNFCCPבשנת2015החלטה21/1CPבדבראימוץהסכםפריזof(Adoption AgreementParis.)theהסכםפריזנחתםואושררבידימדינתישראלבשנת2016 (האשרור בהחלטת ממשלה מספר 2041 מיום 201611;)14 ישראל הצטרפה לאמנתברצלונהלהגנהעלהסביבההימיתואזוריהחוףשלהיםהתיכוןמ1995- הסכם פריז הנזכר, מטיל חובות שונות על המדינות שחברות באמנת האקלים ובכללןישראלכגון:החובהלהגשתיעדלאומילהפחתתפליטותגזיחממהמידי חמששנים,קידוםאסטרטגיהלהפחתתפליטותגזיחממהעדלשנת,2050יישום אמצעיםלאומייםלהיערכותלשינויאקליםותמיכההדדיתשלהמדינותהחברות בהשגתיעדגלובאלילהיערכותלשינוייאקלים. מחויבויותיה של מדינת ישראל כלפי הסכמים ואמנות בינלאומיים כאמור הביאו להרחבתהחקיקההסביבתיתהמקומית,לקבלתהחלטותסביבתיות,ולהצטרפות להסכמותבינלאומיותולחתימהעלהצהרותשונות. כך,התקבלוהחלטותממשלהלפעוללקידוםההיערכותלשינויאקליםולהפחתת פליטותגזיחממה,כמו: • החלטת ממשלה מס' :1685 עידוד חדשנות טכנולוגית ישראלית ורתימת תעשיית ההייטק למאבק בשינויי האקלים ולעמידה ביעדים הלאומיים 26062022 • החלטת ממשלה מס' :207 קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות 01082021 • החלטתממשלהמס':542הפחתתפליטותגזיחממהוייעולצריכתהאנרגיה 32 / זיהוםחוצהגבולות במשק. 20.09.2015 (בעקבות החלטה זו, ישראל הגישה למזכירות אמנת האקלים את היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת ).2030 מחויבותה הגלובאלית של מדינת ישראל למאבק בשינויי האקלים ולהגנת הסביבה כוללת, כמובן, את כל השטחים שבשליטתה ובכללם אזור יו"ש, זאת גם לשיטתםשלאלוהמתייחסיםאלשטחייו"שכאלשטחכבוש. בהתאם לתקנה 43 לתקנות האג, המדינה מחויבת להבטיח את הסדר והחיים התקינים ולפעול למען צרכי החברה - תקנה זו חלה על כל תחומי החיים האזרחיים.בחובהזוכלולהחובתהשלהמדינה,באמצעותהממשלהצבאי,להגן על הסביבה. על אחת כמה וכמה כאשר הפגיעה בסביבה פוגעת ישירות ובצורה חמורהגםבבריאותהתושבים.נוסףעלהחובההאמורה,גםדיניאיכותהסביבה הבין-לאומיים מטילים חובה על המדינה להגן על הסביבה ולפעול בנחישות לצמצוםהסכנותנוכחשינוייהאקלים. ענייני איכות הסביבה, בהיותם חוצי גבולות, מגדירים נקודת מבט ייחודית על עקרון הסוברניות והריבונות, שלפיו מדינה זכאית להפעיל סמכות שלטונית עצמאית ביחס לתושביה ולשטח מסוים כמנהג בעלים. ההבנה היא, שלאור העובדה ש"לסביבה אין גבולות", למדינה יש אחריות מסוימת, בהתאם לנסיבות, גםעלשטחיםבשליטתהלמרותשאינםבריבונותה. בהתאם לדיני איכות הסביבה במשפט הבינלאומי, למדינה אין זכות לעשות שימוש בשטחה באופן הגורם לנזק חמור ומוכח לשטחה של מדינה אחרת. זאת ועוד, בהתאם למשפט הבינלאומי, קיימת זכות אדם לאיכות הסביבה - הזכות להנותמתנאיםסביבתייםנאותיםוקיימות11.בתמציתולצורךההמחשה,נזכיראת הכרזת שטוקהולם משנת 1972 Conference( Nations United the of Declaration )1972 Environment Human the on)) שהגדירה לראשונה את מערכת יחסי הגומליןביןערךההגנהעלהסביבהלביןזכויותהאדםתוךהכרהבשיפורוהגנת הסביבהכאדןלהגשמתזכויותאדםבסיסיותכמוחירותושוויון.בעקבותהכרזות אלו,נחתמוכאמור,אמנותוהסכמיםבנושאיםסביבתייםשוניםבידימדינותרבות. על מעמדה של הזכות לאיכות סביבה ראו י' שני "הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות 11 אדםבמשפטהבינ"ל"המשפטותשס"א.297 משפטוסביבהביו"שמ / 33 גםמישיבקשלבחוןאתפעולותיהשלמדינתישראלבראיהתפיסההלוחמתית, יגיעלמסקנה,כיהיאמחויבתבהתייחסותנאותהלסביבה,שכןעלתופסהשטח לשמורעלהאינטרסיםועלזכויותהיסודשלהאוכלוסייהבשטחהנתפסובכללזה על זכות התושבים לאיכות הסביבה ולהגנתה, וודאי על זכותם לבריאות. תפיסה זו גם מביאה למסקנה, כי על הריבון לחוקק גם חקיקה סביבתית ולעדכנה "שכן צרכיהחברהמשתניםבמרוצתהזמן12." מחקרשלמרכזקונקורדשלידהמכללהלמינהל,שערךניתוחמשפטיעלחובת ההגנה על הסביבה בשטחי יו"ש, מסכם כך: "לסיכום, עיקרון הריבונות הקבועה על משאבי הטבע משתלב היטב במסגרת הנורמטיבית של דיני הכיבוש ומחייב את הממשל הצבאי להימנע מפגיעה במשאבי הטבע13 שהריבונות עליהם הינה של המדינה הנכבשת או של האוכלוסייה הזכאית להגשים את זכותה להגדרה עצמיתבטריטוריההרלוונטית.14" בהסכםהביניים סוכםביןהיתר,כי:15 "שניהצדדיםישאפולהשתמשבמשאביהטבעולנצלם,בהתאםלמדיניותאיכות הסביבהוהפיתוחשלכלאחדמהם,באופןאשרימנענזקלאיכותהסביבהוינקטו בכלהצעדיםהדרושיםכדילהבטיחשפעילויותיהםכלאחדבאזורולאתגרומנה נזק לאיכות הסביבה של הצד האחר. כל צד יפעל להגנה על איכות הסביבה ולמניעת סיכונים, מפגעים ומטרדים סביבתיים, לרבות כל סוגי זיהום הקרקע, המיםוהאוויר.שניהצדדיםיאמצו,יחילוויבטיחואתקיוםאמותהמידההמוכרות במישור הבין-לאומי ... כל צד ינקוט באמצעים הדרושים והמתאימים על מנת למנועהזרמהבלתי-מבוקרתשלביובו/אושפכיםלמקורותמים,למערכותמים וגופי מים, לרבות מי תהום, מים עיליים ונהרות, אשר עלולה להשפיע על הצד האחר, ולקדם את הטיפול הנאות בביוב ביתי ותעשייתי וכן בפסולות מוצקות ומסוכנות". בג"ץ337/71אלג'מעיהאלמסיחיהללאראצ'יאלמקדסהנ'שרהבטחון,פ"דכו,)1(.574 12 עקרוןהריבונותמחייבגםהסדרהסביבתיתאקטיבית. 13 האם רק הקו הירוק? ההגנה על הסביבה בשטחים מעבר לקו הירוק: ניתוח משפטי"" 14 מאתמרכזקונקורדלחקרקליטתהמשפטהבינלאומיבישראל,המכללהלמינהל. 15 הסכם ביניים ישראלי-"פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" בסעיף 12 לתוספת בעניין "כוחות ואחריות לעניינים אזרחיים" בנספח .3 https://content.ecf.org. il/files/M00259_TheIsraeli-PalestinianInterimAgreement-HebrewText.pdf 34 / זיהוםחוצהגבולות בנוסף,הצדדיםהסכימולהקיםועדתמומחיםלאיכותהסביבה.בפועל,ההסכמים לאהחזיקומעמד,אלאבחמשהשניםהראשונות(וגםלאבמלואן),אךקייםקשר כלשהוביןהצדדים ,בעיקרבניסיונותלתיאומיםבתחוםהמים.16 יוזכר גם הסכם קהיר משנת 1994 הקובע בסעיף 5 לנספח 1: "ישראל והרשות הפלסטינית יאמצו, יחילו ויבטיחו את קיום הסטנדרטים המוכרים במישור הבין- לאומיבנוגעלרמותהמותרותשלזיהוםקרקע,אוויר,מיםוים,ולרמותהמקובלות לטיפול ולסילוק שפכים נוזלים ומוצקים, לשימוש ולטיפול בחומרים מסוכנים לרבותחומריהדברה..." הנהכיכן,מכלנקודתמבטעלשטחייו"ש,מבחינתהמשפטהבינלאומי,ישראל מחויבתלהגנתהסביבהביו"ש. הדברים נכוחים גםמתובנות סביבהגלובאליות, ארוכותטווחוחוצותגבולות. חובתמדינתישראלכלפיאזרחיהלשמירתהסביבהביו"ש מדינת ישראל מחויבת לשמירת הסביבה ביו"ש גם מכח מחויבותה הכללית והבסיסית כלפי אזרחיה. בהקשר זה נציין את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וכן את"ההכרזהלכלבאיעולםבדברזכויותהאדם"שלהאו"םמשנת1948הכוללת זכויות שונות, אשר על כל מדינה להבטיח לאזרחיה, כגון: החיים, הכבוד, הקניין, חופש הביטוי, חופש העיסוק, חופש התנועה ועוד. מחויבות המדינה נובעת גם מצד הדין המנהלי, שלפיו מדינת ישראל מחויבת לנהוג בשוויון ובחוסר הפליה כלפי אזרחיה המתגורריםביו"ש, ולא ראוי שחקיקה סביבתית של מדינתישראל לא תחול בתחומי יו"ש. מן הראוי, כי מדינת ישראל הריבונית תפעל בשטחי יו"ש באותן אמות מידה בהן היא נוהגת בנגב, בגליל ובמישור החוף, על מנת להגן על הסביבה, שכן ענייני סביבה והגנה על הטבע הם חוצי גבולות, והשפעתם אינה מבחינהביןגבולותמדינייםוטריטוריאליים. המסקנההעולהמהאמור,כיישראלמחויבתלשמירתהסביבהביו"שהןמצד המשפטהבינלאומי,הןמצדמחויבותהלהשתתפותבהתמודדותהבינלאומית עם משבר האקלים, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית. חובת מדינת לפי יחידת איכות הסביבה במנהלהאזרחי, היחידה פועלת "בתיאום ובשיתוף פעולה עם 16 נציגיהרשותהפלסטינית.".https://www.gov.il/he/departments/Units/environment-unit משפטוסביבהביו"שמ / 35 ישראלהיאלהגןעלהסביבהוהציבורבדורהזהובדורותהבאיםולפעוללקידום פיתוחברקיימאגםביו"ש. העדרחקיקהמספקתומותאמתבשטחההתיישבותהישראליתבשטחC ובשארשטחיC בשטחCקייםהבדלחקיקהמהותיביןשטחההתיישבותהישראליתושארהשטח. בשטחי ההתיישבות הישראלית חלים באמצעות צווי אלוף תקנון המועצות המקומיות ונספחיהם, אשר מחילים חלק מהחקיקה הסביבתית הישראלית ועיקרם: 1. חוקאיסוףופינויפסולתלמיחזור,התשנ"ג1993- 2. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג1993- למעט תקנות החומרים המסוכנים (יבואוייצואפסולתחומריםמסוכנים). 3. סימןא1לחוקהמים,התשי"ט1959- 4. חוקרשויותנחליםומעיינות,התשכ"ה1965 5. חוק למניעת מפגעים, התשע"א1961- והתקנות שהותקנו מכוחו – למעט תקנות זיהום אוויר מכלי רכב ותקנות תקן של מבחן הרטרידג' הערה:( במסגרת חוק אוויר נקי, שעדיין לא חל ביו"ש, נכללו תקנות מניעת מפגעים שקשורותאליו,אךמאחרשחוקזהאינוחלביו"ש,חלהנסיגה). 6. חוקלמניעתמפגעיםסביבתיים(תביעותאזרחיות,)התשנ"ב1992- 7. חוקהפיקדוןעלמכלימשקה,התשנ"ט1999- 8. חוקשמירתהנקיון,התשמ"ד1984- 9. חוקלסילוקולמיחזורצמיגים,התשס"ז2007- . 10 חוקהגנתהסביבה(סמכויותפיקוחואכיפה,)התשע"א2011- . 11 פרק כ"א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכליתלשנים2009ו,)2010-התשס"ט2009-וכלתחיקתמשנהמכוחם. . 12 חוקלהסדרתהטיפולבאריזות,התשע"א2011- . 13 חוקלמניעתמפגעיאסבסטואבקמזיק,התשע"א2011- . 14 פקודתבריאותהעם,1940 . 15 חוקלמניעתהעישוןבמקומותציבורייםוהחשיפהלעישון,התשמ"ג1983- 36 / זיהוםחוצהגבולות . 16 חוקרישויעסקים,התשכ"ח1968- . 17 הוראותחוקתאגידימיםוביוב,התשס"א2001- . 18 סעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (שמירה על עצים בוגרים - עיקריהוראותתיקוןמס').89 כאשר החקיקה הישראלית האמורה לעיל מתעדכנת, מתעדכנת החקיקה, שאומצה בצו האלוף ובתקנון בהתאמות שקובע מפקד האזור. מבחינה פלילית, לגבי עבירות מסוימות, תחולת החקיקה הסביבתית בשטח C היא פרסונלית ואקס-טריטוריאלית,כךשבחלקמהדיניםהסביבתיים,היאחלהרקעלהאזרחים הישראלים. בשטח C - בשטחים שאינם שטחי התיישבות ישראלית, חלה חקיקה צבאית, שאינה מתעדכנת בעקבות עדכונים בדין הכללי. לדוגמה, בשטחים אלה חלים הצו בדבר שמירת הניקיון (בגרסתו הישנה ללא התקנות) והצו בדבר חומרים מסוכנים.וכן:חוקהמלאכותוהתעשיות–חוקירדניהמקבילבחלקולחוקרישוי עסקים(היוםפחותרלבנטיכיווןשלפיהסכמיהביניים,רישויעסקיםגםבשטחC מתבצעעלידיהרש"פוברשויותהישראליותחלהחוקהישראלי;צובדברתכנון ערים, כפרים ובניינים יו"ש)( מס׳ ;418 חוק בריאות הציבור – חוק ירדני שהחליף אתפקודתבריאותהעם;צובדברחומריםמסוכנים–צושעיקרעניינובהגבלות עלהכנסתחומריםמסוכניםהמהוויםסיכוןביטחוני. החוקים הסביבתיים העיקריים שחלים בישראל ואינם חלים כיום ביו"ש (או בחלקו)הם: 1. חוקאווירנקי,התשס"ח2008- 2. חוקהרשויותהמקומיות(אכיפהסביבתית-סמכויותפקחים,)התשס"ח2008- (מוחלעלמשטרהירוקהומנהלאזרחיולאעלמחנותצה"ל). 3. חוקלטיפולסביבתיבציודחשמליואלקטרוניובסוללות,התשע"ב2012- 4. חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם,) התשע"ב2012- 5. חוקהקרינההבלתימייננת,התשס"ו2006- 6. חוק לצמצוםהשימושבשקיותנשיאהחד-פעמיות,התשע"ו2016- 7. חוקצערבעליחיים(הגנהעלבעליחיים,)התשנ"ד1994-והתקנות. ש "טפשמ / 37 8. חוקלהגנתחייתהבר,התשט"ו1955-והתקנות. 9. חוקלהסדרתהפיקוחעלכלבים,התשס"ג2002-והתקנות. . 10 תקנות להסדרת הפיקוח על הכלבים, תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי–צערבעליחיים,)תשע"א2011- . 11 חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה,) התשע"א – 2011 (אומנם ליחידתהפיקוחביו"שישסמכויותנרחבותיותר). . 12 חוקשמירתהניקיוןעלתקנותיו(בכלשטח.)C . 13 תקנותהרשותהארציתלכבאותבנושאהתמודדותעםמדורות. . 14 חוקהסדרתהעיסוקבהדברהתברואתית(בתחומיהמועצות.) על אף היעדר חקיקה מספקת ומותאמת, המצב הסביבתי בשטח ההתיישבות הישראלית ביו"ש, הולך ומשתפר ונעשה קרוב למצב בישראל. למצב זה מספר סיבות: נעשות התאמות לדין הסביבתי בישראל, ישנם גופי פיקוח רבים ביניהם המנהל האזרחי, המשרד להגנת הסביבה, המשטרה, הרשויות המקומיות ואיגודי העריםלאיכותסביבה.מלבדאלו,התרבותהרווחתהיאשלשמירהעלהסביבה ורצוןלהשתפרבתחום. המצב הסביבתי הבעייתי הוא בשטח C באזורים שמחוץ לאזורי ההתיישבות (דהיינו,החלקהארישלשטחC)ובשטחיAו-Bובכךעוסקדוחזה,תוךאיזכור מפגעיסביבהשנגרמיםגםעלידיהישוביםהישראליםביו"ש. העדרטיפולסביבתיראויבשטחיA,BושטחCשמחוץלשטחיההתיישבות הישראלית באופן כללי, בהשוואה להתנהלות בהתיישבות הישראלית ביו"ש ובשטח מדינת ישראל, הפגיעה הסביבתית הפלסטינאית בכל יו"ש קשה ביותר. הדברים עולים באופן ברור מהסקר שערך לאחרונה ירוק עכשיו, שמקצת מממצאיו מוצגים בדוחזה. הפעולות האנטי סביבתיות נעשות ללא פיקוח וללא הסדרה, בניגוד לדין ובניגוד להסכמים. בשטחCשמחוץלהתיישבותהישראליתובשטחיAוB-קיימיםאלפיאתריפסולת 38 / זיהוםחוצהגבולות בלתי חוקיים, שפכים זורמים לוואדיות ולשטחים הפתוחים, זיהום אוויר חמור כתוצאהממאותאתריפסולתבועריםומפעליםהואתופעהנפוצה,בניהנעשית בניגוד לכל דין וללא תכנון שקיבל אישורים כדין, תוך פגיעה סביבתית חמורה והרס אתרי מורשת, מחצבות פועלות ללא כל הסדרה, תחנות דלק מזהמות, מצבוריגרוטאותרכבמזהמיםאתהקרקעועודועוד. למצב חמור זה חוברות מספר סיבות כאמור לעיל, וביניהן, מלבד התנאים האובייקטיביים בשטח, ניתן למנות את היעדר הפיקוח, רגולציה חסרה, עידוד הרשות הפלסטינית לבניה בלתי חוקית של תשתיות ענק ובנייה פרטית, תפיסת הסביבה והקיימות כעניין אזוטרי, חיסכון"" בעלויות טיפול סביבתי בפסולת ובשינועה וחולשה ביכולת הניהול הסביבתי. על כל אלו יש להוסיף את המצב הכלכליהירודשלהאוכלוסייההפלסטינית. בהסכם הביניים, משנת ,1995 הועברו חלק מהסמכויות האזרחיות והביטחוניות באזוריAוB-לידיהרשותהפלסטינית.לאורזאת,קיימתתפיסה,כילישראלאין סמכות לפקח על שטחי A ו.B- כך למשל כתב מבקר המדינה בדוח 67ב, מיום ,16/05/2017בדבר"זיהומימיםביןמדינתישראללשטחייהודהשומרוןורצועת עזה" להלן:( "דוח זיהומי המים:)" "בשטחי A ו,B- שהם כ40%- מכלל איו"ש, אין לישראל סמכות לפקח על הנעשה בתחום הסביבתי, והשטח הרלוונטי הנתון למרותההואשטח".C לשיטתנו, יש מצבים שבהם על מדינת ישראל לפעול בדרכים שונות גם באשר לשטחיAו,B-עלמנתלהגןעלהאינטרסיםהסביבתייםשלמדינתישראל,ובכלל זהעלתושבייו"שועלתושביכלחלקימדינתישראל. לדעתנו, לא נכון להסכים ולעבור לסדר היום, כאשר מיליוני מטרים מעוקבים של שפכים ביתיים ותעשייתיים בלתי מטופלים זורמים משטחי A וB- לשטח C ולשטחי מדינת ישראל. השפכים מזהמים את הקרקע, את הנחלים ואת מי התהום. כמו השפכים, כך גם הפסולת המושלכת באלפי אתרים פיראטיים ומטופלתבאמצעיםכמושרפהוהטמנה,ללאכלפיקוחוהסדרה.לאקביללטפל רק בשטח C ולעצום את העיניים באשר למתרחש בשטחי A ו – .B לאחרונה, קמ"טאיכותסביבהבמנהלהאזרחיהסביר,שכאשרמדוברבמפגעחוצהגבולות ש "טפשמ / 39 המגיעמשטחיAוB- ניתןלטפלבובכפוףלאישורהדרגהמדיני/שרהביטחון17., אמירהזוצריכהלקבלביסוסמשפטיואישורמפיגורמיםבכיריםבמינהלהאזרחי ובממשלתישראל. ביתהמשפטהעליוןהתייחסלדבריםבעקיפיןכשעסקבסוגייתהמפחמות(אתרים לייצורפחםמשריפהבלתישלמהשלעץ):"..לאנעלםמעינינוכיהטיפולבמפגע הסביבתי בשטח C איננו מספק מענה כולל לבעיה הסביבתית – שהרי, העשן הנפלט מן המפחמות בשטח B איננו מבחין בין חלקת ארץ אחת לשכנתה18." ואכן, המנהל האזרחי, ביצע פעולה מקיפה לחיסול המפחמות המזהמות בצפון השומרון גם באזורB באישור הדרג המדיני. ללמדך, שכאשר רוצים בהפסקת מפגעקשה,גםבשטחיAו- –הדבראפשרי.B היעדראכיפהסביבתיתביו"ש האמירה: "לסביבה אין גבולות" - חלה על השפכים כשם שהיא חלה על העשן ועלשארהמפגעים.אולםבפועל,מדינתישראל,למרותסמכותהומחויבותהועל אףפניותרבותשלאזרחיםוארגוניםלרשויות,כמעטואיננהפועלתלהפסקהאו צמצוםמפגעיםסביבתייםבאשרלשטחיAו.B- לאורך השנים קיימת בעיית אי אכיפת החוק ביו"ש בכלל, ובהקשר לאיכות הסביבה בפרט. כך למשל, ראש המנהא"ז בשנת 2011, תא"ל מוטי אלמוז, מסר למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף איתן דנגוט ולרח"ט מבצעים, תא"ל יעקב(קובי)ברק,כיצה"לאמוןעלשלטוןהחוקבאיו"ש,אך"אנחנורחוקיםמאוד מביצוע תפקידנו". היועץ המשפטי ליו"ש מסר בשנת 2012 למפקד פיקוד מרכז דאז,אלוףאבימזרחי,ולמתאםפעולותהממשלהבשטחים,כי"התוצאההסופית של המאמצים להשליט את החוק באיו"ש] רחוקה מלהשביע רצון19."[ עקב אי האכיפההכללית,גםהסביבההוזנחהוכךקבעמבקרהמדינה:"בהמלצותועדת שמגר בנוגע לאכיפת החוק באיו"ש נקבע, כאמור, כי מתחייבת הגדרה מדויקת דבריםבוועדתהפניםוהגנתהסביבהב20.02.2023.יצוין,כיהמנהלהאזרחיפעללחיסול 17 המפחמותבשטחBבצפוןהשומרון. בג"ץ חסןזידואח'נ'מדינתישראלואח'.7677/10 18 ראודוחמבקרהמדינה63בשפורסםבתאריך.17.07.2013 19 40 / זיהוםחוצהגבולות סטטוס תיקי חקירה בעבירותפסולת במחוʦש י 2020 - 2022 קרדיט:מבקרהמדינה)2024( של תפקידי המשטרה. למרות שחלפו יותר מ18- שנה מפרסום המלצות אלה, במועד סיום הביקורת, יולי 2012, עדיין קיימים חילוקי דעות בין המשטרה לבין גורמי אכיפת החוק האחרים בנוגע לאחריותה של המשטרה לטפל בסוגיית האכיפה בתחום התכנון והבנייה ובתחום הגנת הסביבה באיו"ש. מנגד, עובדי יחידת הפיקוח אינם עושים שימוש בסמכות שהוענקה להם לבצע חקירות בהתאםלצושהסמיךאותםלכך.מציאותזוישבהבכדילפגועבשלטוןהחוק20." בשנת 2014 הוקמה יחידת דוד בשיתוף פעולה של קמ"ט איכות הסביבה ורשות הטבע והגנים. מכוח צו אלוף. יחידה זו עוסקת באכיפה סביבתית במעברים למניעת העברות לא חוקיות של פסולת מישראל אל הקו הירוק. הפקחים עוברים הכשרה מקצועית הנדרשת לתפקידם דרךהמנהל האזרחי,המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. היחידה מועסקת על ידי רשות הטבע והגנים עבור המשרד להגנת הסביבה ומונה כיום 17 עובדים 15( מפקחים ושני מנהלי גזרות - צפון ודרום) ורכזת מבצעים. בהתאם לנתוני המנהל בשנת 2020 הגישה יחידת דוד ארבע תלונות במשטרה בנוגע לעבריינות פסולת חוזרת (תיק אחדנסגרושלושהתיקיםעדייןבטיפול).בשנת2021הוגשו28תלונותבמשטרה נגד עבריינות פסולת מהם 19 תלונות בחקירה (בשלוש תלונות הוגש לבסוף שם. 20 משפטוסביבהביו"שמ / 41 תפיסתכלירכבומשʠיותוקיוםשימועיםבמעברים, 2014 - 2022 קרדיט:מבקרהמדינה)2024( כתב אישום. ושש תלונות נסגרו). כמו כן, בין השנים 2014 ל2021- נתפסו בכל שנהכ200-משאיות יחסיתלהיקףתופעתעבריינותהפסולתביהודהושומרון,21. מדוברבהיקףדלמאדשלתפיסות,תלונותוכתביאישום. כבר בשנת נדרש מבקר המדינה לעניין האכיפה וקבע, כי קיימים ליקויים,2016 גם משמעותיים, בפעילותה של יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי22. מבקר המדינה ייחס חשיבות רבה לנושא האכיפה ולשמירת שלטון החוק ביו"ש בדברי הסיכום: "לדרך הטיפול בליקויים שהועלו בדוח זה, שחלקם קיימים כבר שנים רבות,הנוגעיםלתחומיםהחשוביםשלשמירתשלטוןהחוקבאיו"ש,ישהשפעות משמעותיות לאומיות מהמעלה הראשונה - ביטחוניות, מדיניות וכלכליות. אשר על כן, מחובתו של ראש המנהא"ז, במשותף עם מתאם פעולות הממשלה הנתונים מתוך דוח שנתי, מבקר המדינה, אייר התשפ״ג (פורסם בתאריך )02.05.2023 21 להלן: "דוח מבקר המדינה2023("). מדובר בביקורת מעקב על דוח המבקר שפורסם בשנת 2019 בנושא "אכיפה בתחומי הגנת הסביבה". תרשים התפיסות הינו על פי נתוני קמ"טסביבה,בעיבודמשרדמבקרהמדינה. דוחמבקרהמדינה66בשפורסםבתאריך.28.06.2016 22 42 / זיהוםחוצהגבולות פעולות ʠכיפה והחרמה שביʶעהיחידתהפיקוח בכלל בשטחים, והגורמים הבכירים המפʢעיםהסביבתיים 2017 - 2022 להידרש הצבאי בדרג הליקויים לתיקון בהקדם הרבים והמשמעותיים שעלו המדיני הדרג על בדוח. הבכיר - שר הביטחון וראש הממשלה - לגלות מעורבות ולוודא שהליקויים שפורטו בדוח יתוקנו ויביאו לשיפור החוק שלטון בשמירת באיו"ש". מדוח מבקר המדינה 2023 שפורסם לאחרונה עולה, כי פעילות האכיפה הסביבתית העיקרית שנעשית ביהודה בידי ושומרון23 מתבצעת יחידת דוד, וזאת רק בתחום הפסולת במעברים. המנהל להגנת והמשרד האזרחי קרדיט:מבקרהמדינה)2024( מידע הציגו לא הסביבה המלמד על פעולות אכיפה ממשיות בתחום הגנת הסביבה מחוץ לאזורי ההתיישבות הישראלית. המשרד להגנת הסביבה הסביר (והמנהל האזרחי הסכים), כי "כל האכיפה הסביבתית שנעשית בידי יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בתחום הגנת הסביבה מהווה חלק נמוך מכלל הפעילות שלה וזאת כתוצאה מסדרי עדיפויות הקשורות בפעילות השוטפת שלהם והעדר כח אדם... והאכיפה העיקרית שלה היא הפעילות לאכיפת הצווים בדיני התכנון ובניה, היתרים ורישיונות בנייה בלתי למעט בהתיישבות הישראלית שם קיים פיקוח הן של המשרד והן של איגודי הערים 23 לאיכותסביבהיהודהושומרון. משפטוסביבהביו"שמ / 43 חוקית...זהעיקרהעיסוקשלהם24." הנהכיכן,המשרדלהגנתהסביבהוהמנהלהאזרחימודיםבפהמלא,כיהאכיפה בתחוםהסביבתידלהמאד. לאחרונהנראהכימפקדאוגדתאיו"ששםדגשבנושאהסביבתי25,אךכפישעולה מהדוח שלפניכם המשקף את המצב בשטח, מדוחות מבקר המדינה, ומאלפי פניות שהגיעו ומגיעות לירוק עכשיו, המפגעים הסביבתיים רבים מאד, האכיפה נעדרתוהסכנותהבריאותיותוהסביבתיותהולכותוגדלות. חומרתמפגעיהסביבהביו"שנובעתמהיעדרמדיניותניהולסביבתי בדוח זיהומי מים הנזכר לעיל, העיר מבקר המדינה על היעדר החלה מספקת של חקיקה סביבתית ביו"ש ואי פעולה על פי תכנית רב-שנתית סדורה לפי סדריעדיפויותולוחותזמניםברוריםוסבירים.בדוחמוזכר,כימנכ"לאיגודערים לאיכות הסביבה – יהודה, מסר למשרד מבקר המדינה, כי אי החלת החוקים הסביבתיים על כלל שטחי C, מהווה בעיה קשה המאפשרת לבצע עבירות סביבתיות בשטחים הפתוחים כמו: שפיכת פסולת והזרמת שפכים. עוד הוסיף המנכ"ל, שחוקי הסביבה הקיימים בשטחי C מכוח צווים מתוקף החוק הירדני אינם נאכפים די הצורך. לדבריו, לבעיית הפער החקיקתי מתווסף גם "קיטוע גאוגרפי, מנהלי ואכיפתי" שיוצר "גן עדן למזהמים" בשטחי C שאינם בתחומי שיפוט הרשויות המקומיות הישראליות, וגם בשטחי השיפוט של המועצות האזוריותבשטחיםהפתוחיםשביןהיישובים. באשר להחלת החקיקה הסביבתית ביו"ש מבקר המדינה הוסיף והעיר, כי ללא קשר לשאלה המדינית של השליטה בשטחי יו"ש, כל עוד קיימת שליטה ישראליתעלחלקניכרמהשטח, עלמדינתישראל:"להגדיר בהקדםיעדיםרב- שנתייםברוריםולוחותזמניםלהחלתהחקיקההסביבתיתהישראליתהרלוונטית ביו"ש ולעמוד ביעדים אלה, תוך כדי שימת דגש על הרחבת כלי האכיפה, הן על ההתיישבות הישראלית והן על יתר שטחי C. כל זאת בהתחשב בחובות החלות הציטוטמתוךדוחמבקרהמדינה.2023 24 קמ"טאיכותהסביבההזכירזאתבוועדתהפניםוהגנתהסביבהב.20.02.2023 25 44 / זיהוםחוצהגבולות עלמדינתישראלעלפיהדיןהבינלאומיועלפיהסכמיהבינייםעםהרש"פ. מסקנת מבקר המדינה הייתה כי ממשלת ישראל נעדרת מדיניות לניהול סביבתי ביו"ש, וכדבריו: "ממשלת ישראל לא גיבשה עד כה מדיניות לניהול סביבתי חוצה גבולות בכלל ולניהול זיהומי מים מסוג זה בפרט, ואף לא דנה בנושא זה בשנים האחרונות. בכך התעלמה מהשלכותיו הרחבות של הנושא, בין היתר על עתודות המים של ישראל, על בריאות הציבור ואף על ההיבט המדיני-ביטחוני. עוד הועלה כי בסדרת נושאים, למרות מאמצים מצד דרגי הביצוע בגופים הממשלתיים להביא לפתרון אי-הסכמות ולהסרת מפגעים סביבתיים,היעדרטיפולוקבלתהחלטותברמההממשלתית,וכןהיעדרגורם ממשלתי אחד המופקד על נושא זה ותכלולו מול כלל הגורמים המטפלים - מנעו או עיכבו מציאת פתרונות אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות הציבורובאינטרסהציבורי.קושיזהעוברכחוטהשניביןבעיותבמגווןנושאים שפתרונןמבוששלבואלעתיםבמשךעשרותשנים,כמו:שפכיאזורירושלים המוזרמים לקדרון, זיהום נחל אלכסנדר, זיהום נחל חברון, קולחי אל-בירה ושפכירצועתעזההמוזרמיםליםולנחלים...". בדוח שפרסם מבקר המדינה במרץ 2024 הוא הוסיף: "דוח ביקורת זה משקף תמונתמצבעגומהשלכשלרבשניםבכלהנוגעלפעילותהגופיםהממשלתיים, ובראשםהמנא"ז(האחראילשמירהעלהסביבהבשטחCביןהיתרבאמצעות יחידת קמ"ט סביבה ויחידת הפיקוח) וה משרד להג"ס (האמון על השמירה על איכות הסביבה בישראל), למניעת שריפות פסולת ביו"ש בעלות השפעה חוצתגבולותולטיפולבהן.נמצאכיבשנים2017עד2022התרחבווהתגברו מפגעיזיהוםהאווירוהריחמשריפותאלהבאופןשפגעברמהיום-יומיתבחיי תושביםישראליםופלסטיניםואףהחמירובמהלךמלחמתחרבותברזל26". הדברים מדברים בעד עצמם – המצב הסביבתי ביהודה ושומרון בכי רע. המורכבויותהשונותשהזכרנולעיל,היעדרמדיניותניהולסביבתיובמיוחדהיעדר חקיקה ואכיפה, גורמים לפגיעה סביבתית חמורה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. המצבהסביבתיהקשהביו"שמחייבאתמדינתישראללנהלמדיניות סביבתית ראויה ומערכתית ביו"ש, לרבות תכנון, תקצוב וביצוע תכנית סדורה מבקרהמדינה2024עמ'177 26 משפטוסביבהביו"שמ / 45 לשיפור המצב. מבקר המדינה קבע – וכפי שנראה להלן, המצב בשטח מוכיח - שהיאאיננהעושהכן. הצעתמחליטיםשלממשלתישראללשםהתמודדותעםמפגעיהסביבה ביו"ש לאורממצאימבקרהמדינהוהמלצותיו,המלצותגורמיהמקצועוההבנהכימצב הסביבה ביו"ש בעייתי ביותר, הוכנה בידי המשרד להגנת הסביבה בחודש יוני 2018 טיוטת הצעת מחליטים של הממשלה: "מפגעי סביבה באיו"ש ומפגעים חוצי גבולות - תכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה ביו"ש ומפגעים חוצי גבולות"(להלן:"הצעתהמחליטים") עיקריהצעתהמחליטים: 1 . גיבושמדיניותניהולסביבתיביו"ש-הצעתהמחליטיםמורהעלהקמתצוות שיכיןויגישתכניתלמניעתמפגעיםסביבתייםבשטחיאיו"שולגיבושמדיניות ניהולסביבתימתכללביו"ש. 2 . חיבורי מים וביוב - ההצעה מורה למנהל האזרחי לפעול לחיבור ישובים למערכות מים וביוב מודרניות, ולרשות המים לקדם תכנון וביצוע של פרויקטים בתחום המים והביוב וכן להורות למנכ"ל משרד האנרגיה למנות צוותשיכיןתכניתרבשנתיתלפיתוחפתרונותביובמתקדמים. 3 . הפחתת מפגעים ביו"ש - ההצעה מורה למשרד להגנת הסביבה ולמינהל האזרחילהכיןתכניתלהפחתתמפגעיםחוציגבולותולטיפולבפסולתבאזור, וזאתמתוךכספיהקרןלשמירתהניקיון–הןמחשבוןאיו"שוהןמכספיהקרן בישראל27. 4 . קידום החקיקה הסביבתית באיו"ש - ההצעה מבקשת קדם מימון לצורך קידום החקיקה הסביבתית באיו"ש ולקדם חקיקה סביבתית בכלל שטח ,C הערות לסעיף זה: 1 מקור מימוני אפשרי נוסף-. קיזוז מכספי המיסים של הרש"פ. .2 27 ביו"ש נמצאים דרך קבע נציגים של מדינות אירופאיות הפועלים לשיפור רווחתם של הפלסטינאים במגוון תחומים. מדינות אלו הינן חוד החנית ברמה בינלאומית בקידום נושאים סביבתיים. ניתן להציג בפניהם את תמונת המצב והאמצעים הנדרשים לשיפור, כפישנעשהבעברבמספרפרוייקטיםשלמתקניטיפולבשפכיםועוד.נכוןלהיום,הרש"פ בוחרת שלא לקדם טיפול זה מול המדינות התורמות, אך הפער בין המדיניות הסביבתית במדינותהתורמותלביןחוסרעשייתןבתחוםהרש"פ,מעורראי נוחותגדולה.- 46 / זיהוםחוצהגבולות עלמנתלשפראתהכליםלצמצוםמפגעיםסביבתייםומפגעיםחוציגבולות עלפיתכניתחקיקהשתתואםביןמשרדהביטחוןוהמשרדלהגנתהסביבה. כמו כן, בנוסח ההצעה קיימת הוראה למשרד להגנת הסביבה ולמינהל האזרחי לגבש תכנית לשינוי מבנה ארגוני לצורך הגברת יעילות הפיקוח והבקרהעלמפגעיסביבהברחביהאזורומפגעיםחוציגבולות. 5 . מתקןהשבתאנרגיה-בהמשךלהחלטתממשלהקודמת,מבקשתהממשלה מקרןשמירתהניקיוןלשרייןתקציבלמתקןהשבתאנרגיהבמישוראדומים. (הצעה זו ירדה,לפי שעה, מןהפרקבעקבותעתירהלבג"ץ בהובלת עמותת ירוקעכשיויחדעםעמותתצלולואחרים28.) 6 . תשתיות לפארקים שישמשו למיחזור, השבה וטיפול בפסולת - בהצעת ההחלטה מבקשת הממשלה מקרן שמירת הניקיון אישור לסיוע לרשויות באיו"ש, מתוך חשבון איו"ש, בכדי לפתח ולבנות תשתיות לפארקים לטיפול ומיחזור פסולת, בתנאי שתשתיות אלה ישמשו למפעלי מיחזור, השבה וטיפולבפסולת29. הצעתהמחליטיםנועדהלפעוללהעמקתההשקעותוהסיועהממשלתילטיפול במפגעים סביבתיים ביו"ש הגורמים לזיהום משמעותי ופגיעה חמורה באדם, במשאביהטבעובמקורותהמים.וכלשוןהצעתהמחליטים:"הכלבמטרהלשפר את המצב הסביבתי בשטחי האזור ובמדינת ישראל ולמנוע את המשך הזיהום הממוקדוהתפשטותוללאטיפול". הצעתהמחליטיםנותרהכטיוטהולאקודמהלכדיהחלטתממשלהמחייבת,אך ישבהכדילהצביעעלמודעותוהבנהשלהפעולותהעיקריותהנדרשות. בעניין זה סיכם מבקר המדינה את הדוח האחרון שלו (מרץ 2024) בטון לא מעודד: "ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, וכשש שנים לאחר שמשרד מבקר המדינה הפנה את תשומת ליבה של הממשלה על הצורך בכך (דו"ח יוני 2017 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים צוות בין-),משרדי שיוביל עבודת בגץ4862/20עמותתירוקעכשיוואח'נ'עירייתמעלהאדומיםואח.' 28 עד היום, הנסיון בשטח מראה, כי אין ביכולת של הרש"פ לתחזק מתקני תשתית ברמה 29 המונעתמפגעיםסביבתיים,לרבותמתקניטיהורשפכיםומטמנותפסולת. משפטוסביבהביו"שמ / 47 מטהלגיבושמדיניותממשלתיתלניהולסביבתיחוצהגבולותוכןתוכניתלטיפול במפגעי פסולת ביו"ש, ויגיש את המלצותיו בנושאים אלה לממשלה עד לסוף ינואר2024 נכוןלמועדסיוםהביקורת(דצמבר2023.)ישספקאםהצוותישלים את עבודתו במועד. בהתחשב בכך, וכיוון שלפי העקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה מיוני 2023, לאחר השלמת עבודת הצוות יידרשו עוד שתי החלטות ממשלה בטרם תיושם תוכנית ממשלתית כלשהי לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש (החלטת ממשלה אחת שתעסוק באישור תוכנית כזו מהבחינה הדקלרטיבית בלבד, והחלטת ממשלה נפרדת ונוספת שבה ידונו ויאושרו מסגרת התקציב והמקורות התקציבים ליישום התוכנית), נראה כי הדרך לפתרון שורשי לבעיית שריפתהפסולתביו"שעודארוכהמאוד." דעתנו היא, כי למרות האחריות המשפטית שחלה על הרשות הפלסטינית בשטחי A וB- והיתרון של טיפול על ידי הגוף המקומי, בשל הנסיבות המיוחדות והמצב בשטח המתוארים בדוח זה, על מדינת ישראל לפעול ברוח הדברים בהצעתהמחליטים.לדבריםאלו,ישלהוסיףאתחולשתההמנהליתשלהרשות הפלסטינית, סדרי העדיפות שלה, מצבה הכלכלי והגירעון הפיסקאלי הגדול ממנההיאסובלת.כלאלומחייביםאתמדינתישראלליישםפעולותלטווחקצר וארוךמבלילהמתיןלעשיהשלרשותהפלסטינית. 48 / זיהוםחוצהגבולות המפגעים ָ ָ ּ ָׁ ָ המפגעים / 49 50 / זיהוםחוצהגבולות ָ ָ ּ ָׁ ָ ָ ָ ּ ָׁ ְּ פסולת המפגעים / 51 רקע הטיפול בפסולת למניעת פגיעה בבריאות ובסביבה, הוא אחד האתגרים הסביבתיים המתמודד כולו, בעולם המרכזיים עם גידול מתמיד ביצור מוצרי צריכה ושיעורי הצריכה. לפי הערכות המנהל האזרחי (מבוססות על נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, שיש הסבורים כי הם מוטים כלפי מעלה), ביו"ש חיים כ2,700,000- תושבים פלסטיניים ועוד כ500,000- תושבים ישראלים. הפסולת של כ- 2,000,000 תושבים פלסטינים נקלטת בשני אתרי הטמנה פלסטינאים שתחזוקתם לקויה: זהארת אל פינג׳אן באזורביתלחםואל מיני'הבאזורג'נין.- הפסולתשלהתושביםהישראליים,ברובה המוחלט, נאספת ע"י הרשויות ומשונעת לאתרי קצה ישראלים, למעט 5 רשויות המעבירות את הפסולת העירונית שלהן לאתרההטמנהבאל מיני'ה.- באופן תיאורטי, אתרי ההטמנה פועלים בפיקוח קמ"ט איכות הסביבה במנהל מפה 2. איתורי מזבלות ומטמנות לא מוסדרותביו"ש האזרחי, אך בפועל בניגוד לאתרי הטמנה בישראל, הנדרשים לעמוד בתנאים סביבתיים ותברואתיים כדרישת המשרד להגנת הסביבה ובאכיפתו הלכה למעשה, האתרים הפלסטינים אינם עומדים בתקניםהמקובליםבישראלוגורמיםלפגיעהבבריאותובסביבה.לאידועלנועל אכיפהכלשהיהננקטתנגדם. לפי הערכות של המנהל האזרחי, פסולת של לפחות 25% מהאוכלוסייה הפלסטינית שהם כ- 700,000 תושבים, אינה נאספת בצורה מוסדרת ואינה 52 / זיהוםחוצהגבולות משונעתלאתריקצה30.פסולתזומושלכתבשטחיםהפתוחים,וחלקגדולממנה מוטמןאונשרףבאופןפיראטיתוךיצירתנזקיםבריאותייםוסביבתיים. מהסקרשערכנועולהכיביו"שקיימיםמאות אתרי פסולתלאמוסדרים("אתרי פסולת","מזבלות"או"אתריםפיראטיים"לפיההקשר). באתרים אלו משליכים פסולת מסוגים שונים: פסולת ביתית, פסולת גושית, פסולת תעשייתית, פסולת מתחום הרכב (גרוטאות רכב), פסולת חקלאית צמחית, פלסטיק חקלאי, פסולת בניין, פסולת אלקטרונית, ואף פסולת רפואית ופסולת מסוכנת. ה"טיפול" המקומי בפסולת כולל השלכה לוואדיות, לשטחים פתוחיםולכלמקוםשמאפשרזאת,וכןשרפה,פירוקוהטמנה.השיטההמקובלת היאמזבלהבוערתבסמוךלכלכפראועיירה. דוחזהעוסקבעיקרבתחוםהפסולתהביתיתוהפסולתהאלקטרונית,אךהפסולת החקלאית ופסולת הבניין, תופסות אף הן מקום רחב ביותר במארג הפסולת הלא מוסדרת ביו"ש. וכך, בעוד שבישראל הרגולציה והאכיפה בתחום הפסולת מתגברות ובכלל זה בתחום הפסולת החקלאית ופסולת הבניין, ביו"ש ההפקרות בתחוםזההולכתוגדלההןבייצורפסולתעצמיתוהןבמעברפסולתמישראל. הפסולתהחקלאיתהנוצרתבמסגרתהפעילותהחקלאיתכוללתפסולתאורגנית ופסולתאנאורגנית: פסולת אורגנית כוללת פרש בעלי חיים, פגרים, פסולת צמחית מסוגים שונים כמו גזם, עודפי תוצרת חקלאית, שאריות צמחים, שפכים שונים במהלך גידולים ושטיפה,שפכיע'אקר הפסולתהנוצרתבבתיבדבהליךייצורהשמןועוד.- פסולת אנאורגנית כוללת פסולת פלסטיק (חממות, בתי רשת ועוד), אריזות תוצרת, אריזות חומרי הדברה, קרטונים וחומרים מגוונים המשמשים את החקלאיםכמוצמיגים,דלקים,שמנים,פסולתאריזותחומריההדברה,שפעמים רבותמכיליםחומריםהאסוריםלשימושבישראל. פסולתהבנייןהיאתוצרנלווהלעבודותבניהותשתיתכמוסלילתכבישים,עבודות ביוב ועוד. פסולת זו מורכבת מחומרים שונים כבטון, לבנים, מרצפות, קרמיקה, קמ"ט איכות הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב- 20.02.2023. הוסיף, שהמנטליות 30 הפלסטיניתהיאשריפתפסולתלידהבית. המפגעים / 53 א-זאוויה:פגריבעליחיים גבס, זכוכית, עץ, אסבסט, אספלט, זפת ומוצריה, ברזל, פלסטיק, קלקר, עודפי עפרומסלעטבעיועוד. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים, תוך שילוב של גורמי פיקוח ואכיפה, על מנת להתמודד עם תופעת השלכת פסולת הבניין הבלתי חוקית בישראל. אולם, מתוך כ- 3.6 עד 6.2 מיליון טון פסולת בניין המיוצרים בישראל בשנה, "רק" 2.7 מיליוןטוןשלפסולתבנייןמגיעהלמתקניטיפולוסילוקמוסדרים.כךשלמעשה ביןמיליוןטוןל-3.5מיליוןטוןפסולתבנייןמושלכיםכלשנהלשטחיםהפתוחים באופןלאחוקי31. המצב ביו"ש גרוע שבעתיים, שכן שם אין צורך להתחמק משוטרים, אין צורך מדבריההסברלתזכירחוקהתכניתהכלכלית(תיקוניחקיקהליישוםהמדיניותהכלכלית 31 לשנותהתקציב2023ו2024- התשפ"ג2023-),,פסולתבניין(להלן:"החוקלטיפולבפסולת בניין"). לאחרונה 09.03.2023 אישרה ועדת שרים לחקיקה את החוק לטיפול בפסולת בניין, אשר נועד להתמודד עם תופעת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת הבניין ולהגן על הסביבה. לפי המשרד להגנת הסביבה, התועלת העיקרית הצפויה מיישום החוק היא צמצוםוהפחתהשלהיקפיפסולתהבנייההמושלכתלשטחיםפתוחיםומניעתהמפגעים הסביבתייםהנובעיםמכך,תועלתכלכליתמשמעותיתוכןהגדלתהיקפיהמִחזורוהגדלת היצע החומרים הממוחזרים שבהם ניתן לעשות שימוש במקום חומרי כרייה וחציבה ראשוניים. 54 / זיהוםחוצהגבולות להתאמץ לשנע פסולת והשלכתה נעשית כדבר שבשגרה בכל וואדי, נחל ושטח פתוח. אתרי הפסולת ביו"ש כוללים אתרי השלכה, שרפה והטמנה הפועלים ללא עמידה בתקן כלשהו32, ופוגעים הן בבריאות והן בסביבה. באתרים אלו, לא קיימות תשתיות המונעות חלחול תשטיפים לעומק הקרקע. וכך, מגוון חומרים שיש בפסולת, ובכלל זה חומרים מסוכנים, צבעים, ממיסים, שמנים, דלקים, תרופות וחומרי הדברה, מחלחלים ומזיקים לקרקע ולמקורות המים. האתרים עצמם והתשטיפים מהם, מזהמים את הקרקע ופוגעים במקורות המים העיליים ומיהתהוםוגורמיםלזיהוםאקוויפרההרוכןלזיהוםמישיטפונותבנחלים,לרבות אלוהזורמיםאלשטחמדינתישראל. אתרים אלו גורמים לפגיעה קשה בבריאות אוכלוסיות סמוכות, פלסטינים וישראלים כאחת, כתוצאה מעשן ורכיביו, ממצבורי חומרים רעילים לרבות מתכות כבדות בקרקע, התרבות מזיקים והתפשטות מחלות, וכן גם גורמים מלבד המטמנות הרשמיות, שגם הן לא פועלות לפי תקנים סביבתיים ראויים ופוגעות 32 בסביבה. אל-בירה: מטמנה פיראטית. אתר אחד מנקז מפגעים שונים: מזבלה, מגרטה, משרפת פסולת אלקטרונית המפגעים / 55 א ראם:מזבלהבוערת.ניתןלראותהיטבאתהעשןהנישאלכיווןבתיהתושבים.- למפגעי ריח לישובים סמוכים, פוגעים בעוברי דרך בכבישים ראשיים סמוכים, פוגעים בנוף, פוגעים בפוטנציאל התיירותי של האזור, מורידים את ערך הקרקע ומזיקיםלבעליהחייםולצומחולבתיהגידולהטבעיים. אתרי הפסולת מייצרים זיהום אוויר חמור ופולטים גזי חממה, במיוחד מתאן שהינו גז חממה פוטנטי, המזיקים גם במישור הגלובאלי. זיהום האוויר מחמיר יותרכתוצאהמשריפתפסולת(המתרחשתבתדירותגבוההמאוד)וגורמיםבכך לפליטתגזיםמסוכניםולריחותרעיםומטרידים. יצוין, שהעלייה ברמת החיים, שקיימת גם ביו"ש, תורמת לעליה בכמות הפסולת הסגוליתלתושבובעקבותזאתגדלהכמותהפסולתהכוללתהלאמטופלת.באופן פרדוקסאלי, ככל שבתחומי מדינת ישראל נוספת רגולציה ומתגברת האכיפה בתחום הפסולת, כך הולכת ומתגברת המוטיבציה ל"יצוא" הפסולת - ובכלל זה פסולתאלקטרונית,פסולתבנייןופסולתחקלאית–ל"טיפול"באזורייו"ש. הטיפולבפסולתבהתיישבותהישראלית מצב הטיפול בפסולת בעשרים ושלוש הרשויות המקומיות הישראליות ביו"ש זקוק לשיפור, בעיקר בהיבט אחוזי מיחזור והשבה (בדומה לכל מדינת ישראל), אך המצב טוב בהרבה ביחס לשאר שטחי יו"ש. לגבי הרשויות הישראליות ישנה אכיפה של המשרד להגנת הסביבה ושל איגודי הערים לאיכות הסביבה שומרון 56 / זיהוםחוצהגבולות ויהודה, והמגמה, כמו ברשויות המקומיות בשאר אזורי הארץ, היא להגדיל את אחוזי ההפרדה והמחזור. האריזות מפונות למיון וברוב הרשויות קיים גם איסוף ומחזורשלזכוכיתוקרטון. חלק ניכר מהפסולת המיוצרת בהתיישבות הישראלית מפונה לאתרי סילוק פסולת בתוך שטחי מדינת ישראל (בעיקר לאס"פ חרובית ולמפעל המיון גרין נט-בירושלים).כךלמשל,מודיעיןעיליתוגבעתזאבמפנותאתהפסולתשלהן למפעל המיון גרין נט. ישובים ישראליים מעבירים פסולת גם לאס"פ טובלן שבבקעתהירדן.מפעלהקומפוסטמשואה,אףהואבבקעתהירדן,קולטפסולת שמוינה במפעל גרין נט, מטפל בחלק האורגני בעזרת קומפוסטציה ומעביר להטמנה באס"פ טובלן את הפסולת שאינה ברת קומפוסטציה. אתר פלסטיני – אל מיני'הקולטאתהפסולתשלגושעציוןועוד.- בשנה האחרונה מטופלת הפסולת של רוב רשויות השומרון ובנימין במתקן "יוניברב" החדיש באזור התעשיה בסמוך לישוב עמנואל. פסולת זו ממוינת ושייריםשאינםניתניםלמיחזורנשלחיםלהטמנהבאס"פטובלן.בשלביםהבאים גםהרכיביםהאורגנייםיטופלוליצירתקומפוסטואנרגיה. היררכייתהטיפולבפסולתהמקובלתבעולם מטמנות נמצאת פסולת הטמנת בתחתית היררכיית הטיפול לשיטה ונחשבת בפסולת המזיקה ביותר לסביבה מבין הטמנת השונות. השיטות השפעות גוררת פסולת הבריאות על שליליות קרדיט:מבקרהמדינה)2024( תחומים במגוון והסביבה בעלי השפעות קצרות טווח וארוכות טווח עד כדי השפעה על הדורות הבאים - פליטת גזיחממה,זיהום אוויר,זיהוםקרקע ומיםבעקבותזליגת תשטיפים בעלי תכולה גבוהה של תרכובות אורגניות ואנ-אורגניות לרבות מתכות כבדות. נוסף עלאלו,ההטמנהמייצרתמפגעיריחומטרדימזיקים,פוגעתבשטחיםהפתוחים, המפגעים / 57 פוגעת בערך הקרקע וייעודי השטח הסמוכים, מייצרת פגיעה נופית, ופוגעת במרחבהאוויריובבטיחותובשלמשיכתבעליכנף. צעדים רבים נעשו בשטח מדינת ישראל כדי לצמצם את הפגיעה החמורה מהטמנת פסולת: חינוך ותרבות, הפחתה במקור, מיון ומחזור, צמצום ההטמנה באמצעיםשוניםכטיפולבפסולתבאמצעיםמתקדמים,היטליהטמנהועוד.נוסף על אלה קיימת מדיניות ממשלתית ברורה שלא להקים אתרי הטמנת פסולת חדשים.אולם,ביו"שקיימתתופעהשלהטמנתפסולתבאופןבלתיחוקיובכוונת המנהלהאזרחילהקיםביו"שמטמנותחדשות. בעוד בכל המדינות המפותחות וגם בישראל קיימת מגמת ירידה ברורה באחוז הפסולת המוטמנת, שהיא, כמוסבר לעיל, הפתרון הנחות ביותר לפסולת, ביו"ש ההטמנה רק הולכת וגדלה ומדינת ישראל (באמצעות המינהל האזרחי) אף מסייעת להקמת מטמנה חדשה (מטמנת ראמון – ראו להלן) ולהרחבת השימוש במטמנותהקיימות. כלים רבים לקידום צמצום הטמנה כמו חקיקה ואיסורי הטמנה על פסולת הניתנתלמיחזור,היטלהטמנה,יעדיהטמנה,חינוךוהסברהואכיפה-לאקיימים בסקטור הפלסטיני ביו"ש. כך, מלבד מטמנות רשמיות ומוכרות, פועלות גם מטמנותפיראטיותבאיןמפריע. קייםמתאםברורביןעלותההטמנהלביןשיעורהפסולתהממוחזרתאוהמועברת לקומפוסטציה – ככל שעלות ההטמנה גבוהה יותר, כך היקף גדול של הפסולת מועברלמעלהבהיררכייתהטיפולבפסולת33.במדינתישראלקייםהיטלהטמנה ושיעורו בעליה34. מנגד, ביו"ש, בהיעדר חקיקה ואכיפה וכל תמריץ לטיפול בשנת 2012 פורסם מחקר בחסות הנציבות האירופית שבחן את האפקטיביות של 33 מיסוי ההטמנה ב11- מדינות: Management Waste and Instruments Economic of Use )2012ReportFinal–Performances(.הדבריםנכוחיםוחדמשמעייםכיוםעםעלייתהיטלי ההטמנה במדינות רבות. פילוח של שיעורי המחזור וההטמנה במדינות עם היטל הטמנה וללאהיטלהטמנה,מצביעעלהאפקטיביותהגדולהשלו.שיעורההטמנהבמדינותשבהן לא מונהג היטל הטמנה, הוא 60% בממוצע מכלל הפסולת, ואילו במדינות שבהן קיים היטל, שיעור ההטמנה הוא 33% בממוצע בלבד (מסמך של המשרד להגנת הסביבה: אסטרטגיהלמשקפסולתברקיימא2030–2021""מדצמבר).2020 היטל הטמנת פסולת מעורבת או פסולת יבשה שמשלמות הרשויות המקומיות במדינת 34 ישראל עלה מכ – 50 ₪ לטון בשנת 2007 לכ–, 117 ₪ לטון בשנת 2023. עם זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה ככל שעולה היטל ההטמנה בישראל כן עולה שיעור השריפות 58 / זיהוםחוצהגבולות סביבתיבפסולתובהיעדרחלופותראויות,קצבההטמנההולךוגובר. בתחומי יו"ש פועלות שש תחנות מעבר לפסולת שבהן מבוצע מיון ראשוני בלבד. תחנה אחת פועלת במערב השומרון (קלקיליה,) 3 מהן במרחב חברון- בית לחם (יטא, עיבדיה ואבו-דיס), אחת באזור ירושלים (א-רם) ואחת מצפון לירושלים(פסגות-אל בירה).- בכל קנה מידה, מדובר במעט תחנות אשר פרוסות על שטח גדול של כמעט קמ"ר.6,000 בנוסףלששתחנותהמעברהנזכרות,ישנןביו"ששלושמטמנותרשמיות:במרחב ג׳נין (זהארת אל פינג׳אן), במזרח גוש עציון (אל מיני'ה), ובבקעת הירדן (טובלן).- מטמנתזהרתאל-פינג'אןקולטתמידייוםכ טוןפסולתפלסטינאיתבלבד.1,400- מטמנת אל-מיני'ה קולטת מידי יום כ1,200- טון, 260 מתוכן הן של ההתיישבות הישראלית הסמוכה. אתר טובלן קולט פסולת ישראלית בלבד ובהיות מפעיליו ישראלים הוא נדרש לגבות היטל הטמנה. כמוזכר לעיל, עפ"י הערכת המנהא"ז כ700- אלף פלסטינאים, המהווים כ מכלל האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש,25%- אינם משורתים על ידי אתר טיפול בפסולת. אוכלוסייה זו מתוכננת לקבל מענה במטמנתראמוןשעתידהלקוםסמוךליישוברימוניםשבבנימין. מטמנתראמון מטמנת ראמון, אשר מקודמת בידי המנהל האזרחי עם יזמים פלסטינאים בסיוע של הבנק הגרמני לפיתוח KFW, נועדה לתת פתרון לפסולת המיוצרת על ידי כ700,000- תושבים פלסטינאים, שמושלכת, מוטמנת ומועלית באש במאות אתרים באופן פיראטי הפוגע בבריאות ובסביבה באופן חמור. ירוק עכשיו עתרה בעברלבג"צכנגדהקמתהמטמנהוחידשהאתעתירתה,עםאיגודעריםלאיכות הסביבהשומרון,שנדונהלאחרונה35.)2022( יודגש,שירוקעכשיורואהבחיוברבאתהרצוןלפתוראתהבעייתיותהסביבתית הקיימת,אךעתרהכנגדהפתרוןהמקורישהוצגמכמהסיבותשעיקרן: הפיראטיותבארץ,כדילהשתמטמתשלוםההיטל. בג"צ 7740/2020 ירוק עכשיו ואח' נ' מועצת התכנון העליונה ואח' (נדון במאוחד עם 35 בג"צ.)8113/2020 המפגעים / 59 1. ההטמנה נחשבת היום לשיטה הנחותה ביותר לטיפול בפסולת ואין זה נכון סביבתיתלפעולבדרךזוכדרךראשונהועיקרית. 2. מדיניותמדינתישראלהיאלאלהקיםמטמנותחדשות. 3. אתרההטמנהעתידלקוםעלגבולשמורתהטבענחלמכוך.מדוברבשמורה ייחודית אשר בהיותה מצויה בספר המדבר, ידועה כמצטיינת בעושר מינים גם מן המדבר וגם מן האזור הים תיכוני. שמורה זו ייחודית במגוון האקולוגי המצויבהובמאפייניההגיאומורפולוגייםוהגיאולוגיים. 4. הקמת המטמנה סותרת לחלוטין אף את מדיניות ממשלת גרמניה שפועלת להקמתה, אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים ואינה מייצגת את טובת התושביםבאזור. 5. הוגשו התנגדויות רבות מרשויות וארגונים להקמת המטמנה שהגופים הסביבתייםמתנגדיםלה. 6. תפעוללאתקיןשלהאתר,שאמורלהיותמנוהלומפוקחכמואתריההטמנה הפלסטיניים האחרים שגורמים מפגעים קשים, עלול לגרום למפגעים סביבתייםרביםוכןלפגיעהבריאותיתולמטרדיםולתושביהאזור. 7. קיימיםכשליםמהותייםבאישורהתוכניתבמיוחדבמישורהסביבתיוביניהם אישקילתחלופותראויותאשרהוגשולמנהלהאזרחיאךכלללאנדונו. 8. טענות משפטיות וביניהן כי המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל לטיפול סביבתיראוי. 9. טענת "הפליה פסולה," כנגד הכוונה המקורית, לפי דרישת הבנק הגרמני ,KFW בהסכמת המנהל האזרחי, להקים את המטמנה כך שתשרת רק את התושביםהפלסטינאים. בעקבות עתירת ירוק עכשיו לבג"צ, המדינה הודיעה כי במקביל לקידום תכנית ראמון, מקודמת על ידי המנהל האזרחי תכנית להקמת מתקן למיון ולמחזור פסולת, אשר ישמש את כלל תושבי האזור. לאור הפתרון שהוצג, העתירה נדחתה,אךהביאההישגבדברהתחייבותלפתרוןמתקדםלכללהאוכלוסייה. אנומתכווניםלעקובולדרוש,שהפתרונותהאנטיסביבתייםיוחלפובפתרונות סביבתיים מתקדמים לכלל האוכלוסייה ולכלל השטח ביו"ש (ראו הצעה מפורטתשלאגודעריםשומרון,להלן) המטמנותוחלקמתחנותהמעברהוקמובזמנוע"יהבנקהעולמיוכלזמןשתופעלו ע"י גורמים אירופאים עמדו בסטנדרטים סביבתיים מסוימים, אך עם תום חמש 60 / זיהוםחוצהגבולות שנות הליווי ומסירתם לניהול מקומי חלה התדרדרות מהירה ברמת התחזוקה - מתקני המיון המקדים חדלו לפעול, צינורות איסוף גז המטמנות נקברו תחת הפסולת, צנרת איסוף התשטיפים נסתמה, בריכות התשטיפים אינן מטופלות ובאל-מיני'ה, למשך תקופה מסוימת, הפלסטינים אף חפרו בריכת תשטיפים נוספתללאכלהגנהמפניחלחוללתתהקרקע. הפגיעההסביבתיתכתוצאהמתחזוקהלקויהשלהמטמנות,חמורהוברורהגם היא; אי כיסוי נאות של האשפה גורמת למפגעי ריח קשים ברדיוס של למעלה משני ק"מ סביב האתר, הכיסוי הרדוד עשוי לגרום לבערה פנימית של האשפה שאינהמוטמנתכראויוחשופהלחמצן.אי-איסוףגזהמטמנותגורםלשחרורגזי חממה, שהחמור שבהן הוא גז המתאן 4CH(), איסוף לקוי של התשטיפים עלול לזהםאתמיהתהוםוגורםאףהואלמטרדיריח. מטמנותהןפרקטיקהמיושנת,אשראיננהמקובלתעודבעולם,אולםבכלהנוגע למטמנות בניהול פלסטיני מטמנת אל-מיני'ה היא דוגמא לאסון אקולוגי חמור שפרקטיקהזויכולהלגרום. בקיץ 2024 קרסה אחת מדפנות הר הפסולת באל מיני'ה. כתוצאה מכך פסולת רבה, כמו גם תשטיפים מזוהמים, גלשו אל נחל עמוס שתחת האתר. גופי סביבה שוניםנרתמולמפותאתגודלהנזקולהציעפתרונותדחופיםשימנעואתהתפשטות הנזקיםאלנחלדרגהויםהמלח,אולםעדרגעכתיבתשורותאלההאיוםטרםהוסר. אלמיני'ה:קריסתהרפסולת. אלמיני'ה:זיהוםבנחל.צילום:עמיחינעם המפגעים / 61 יצוייןכיירוקעכשיוואירגוניסביבהנוספיםהצביעועלסכנהכפולהזו-מטמנה מסוכנתבניהולפלסטינירשלני. לפיכך, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ומוא"ז מטה בנימין מציעים תכנית חליפית למתחם אס"פ ראמון - פתרון מתקדם ושלם לפסולת של כלל האוכלוסייהבמרחב. עיקריויתרונותהתוכנית: 1. המתחם יפעל תחת החוק הישראלי. קביעת הטכנולוגיות, פיקוח ואכיפה שלהמשרדלהגנ"ס,מוא"זמטהבנימיןואיגודעריםשומרון. 2. הקמת מתחם מתקדם, ע"י חברה יזמית, למיון, קומפוסטציה, עיכול אנאירובי (כולל הפקת חשמל) והטמנת השאריות, לכ - 800 טון פסולת מעורבתליום.פתרוןבהתאםלמדיניותהמשרדלהגנתהסביבה.כ–700טון/ יום פסולת פלסטינית (הערכת קמ"ט איכה"ס) וכ – 110 טון/יום פסולת של מוא"זמטהבנימין. 3. הפתרון יאפשר טיפול מלא בפסולת מעורבת של כל אוכלוסיית המרחב לכ – 15-20 שנים. זאת לעומת התכנון הקיים למטמנה שיספיק בכמויות העדכניותלכ–10שניםבלבד. יתרונות: 1. קבלתתמיכהמהמשרדלהגנתהסביבהעבורתכנוןוהקמהבסטנדרט המקובלבישראלובהתאםלמדיניותהמשרדלהגנתהסביבה. 2. רישוי,פיקוחואכיפהלגביכללמתקניהמיון,הטיפול,וההטמנה,כולל שלבהשיקום(שימשךמעל20שניםלאחרסיוםההטמנה)יהיועלפי נהליהמשרדלהגנתהסביבהואיגודעריםלאיכותהסביבהשומרון. לעומתהתכנוןהקייםהמגדירכיהתפעוליבוצעעלידיא.ע.לתברואה רמאללה אל בירה ופיקוח של המנהא"ז. אתרי ההטמנה אל מיניה וזהרתפינג'אןהפועליםבאופןזהגורמיםלמפגעיםסביבתייםרבים. 4. אחריותשלהפלסטיניםושלמנהא"זעלהקמתתחנותמעברושינועפסולת פלסטינית מכל המרחב הרלוונטי. לנושא זה ניתן לתעל את התרומה של 62 / זיהוםחוצהגבולות רנתיס:מטמנהפיראטית הבנק הגרמני. תפעול המערך יכול להתבצע על ידי איגוד ערים לתברואה רמאללהאלבירה. אתריהפסולתהפיראטיים ניתוח כמותי של נתוני הסקר מראה, כי מתוך מאות רבות של אתרי הפסולת הבלתי מורשים, רובם משתרעים על שטח שלא עולה על דונם אחד. כ300- מאתריפסולתהינםבשטחגדולמדונםומגיעיםעדלכדישטחשלכעשרהדונם. רוב האתרים הפיראטיים ממוקמים מעל אזורי ההזנה של אקוויפר ההר, דבר שמעמיד את אחד ממקורות המים העיקריים של מדינת ישראל בסכנת זיהום; הפסולת המושלכת מייצרת תשטיפים ואלו עשויים לחלחל דרך סלע מחלחל, ולעתיםאףקארסטי(סלעהמכילחלליםפתוחים),היישרלמיהתהום36. בהעדרפיקוחואכיפההפכהיו"שלשטחהפקר,בהפסולתמושלכת,מפורקת, מוטמנת ונשרפת בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים, תוך פגיעה קשה נתון זה לא השתנה מאז מאמרו של ניצן לוי בשנת 2012 "ניהול פסולת מוצקה ביהודה 36 ושומרון"ב"דוחמצביהודהושומרון"משנת.2012 המפגעים / 63 בבריאות התושבים והסביבה. הדברים ידועים, אך המחשה לכך ניתן לראות בכתבתושלחנןגרינווד: "כמעט לצד כל כפר פלשתיני ניתן לראות היטב את המקום שאליו מפנים התושבים את הפסולת. כך, לדוגמה, מול היישוב ניל"י נמצא הר מכוסה בזבל. במסגרתסיורבבנימין,יוזמהשלהמועצההאזוריתואיגודעריםלאיכותהסביבה שומרון, גוף שבו חברים יותר מ־ 100 יישובים ביו"ש, נסענו במשך דקות ארוכות בין הררי אשפה. החל משקיות זבל פשוטות, דרך רהיטים ופסולת אלקטרונית ועד גוויות של כבשים ועיזים. שריפות מוצתות שם על בסיס יומיומי, ומדובר במקרהזהבשטחCבשליטהישראליתאזרחיתוביטחוניתמלאה37." אומנם מעת לעת המנהל האזרחי תופס משאיות מעברייני פסולת, אך מדובר בטיפה בים. לאחרונה, בשיתוף פעולה של המשטרה והמנהל האזרחי במבצע אחד, נתפסו משאיות מובילות פסולת לאתרי פסולת ולמטמנות לא חוקיות,35 עוכבו לחקירה 34 חשודים ונפתחו 159 תיקי חקירה38. מתוך אלפי משאיות וכלי רכב, שעוברים עם פסולת ליהודה ושומרון, נתפסים כ200- בשנה. כך למשל חנן גרינווד, "המשרפות הפיראטיות שמסכנות את החיים של כולנו", ישראל היום 37 .)19.01.2023( https://www.gov.il/he/departments/news/police_14-3-23_air_pollution 38 נחלחבר:תחנתשינועפסולת 64 / זיהוםחוצהגבולות פורסם,שבשנת2020הוחרמו215משאיותוכלירכבשהעבירופסולתליו"ש.39 המשרד להגנת הסביבה מכיר היטב את התופעה ובמיוחד את היעדר הטיפול בצדהפלסטיני,אשרמשפיעעלכללאוכלוסיותהאזורועלמצבהסביבהביו"ש. מתוךמודעותלמצבהאמור,במאי2021קרןהניקיוןשלהמשרדלהגנתהסביבה אישרה העברת תקציב תלת-שנתי של כ10- מיליון שקל לטובת תכנון והקמה של תחנות מעבר לפסולת ביתית עבור רשויות פלסטיניות40 ובהמשך אושרו תקציביםנוספים,אךבפועלבשטחאיןשינוימשמעותי. שריפותהפסולתביו"ש במגזר הפלסטיני ביו"ש קיימת תופעה רחבה של טיפול בפסולת באמצעות שריפתה, במאות אתרים לא חוקיים הסמוכים לכפרים. מקורות הפסולת מגוונים:פסולתביתית,פסולתתעשייתית,פסולתבניין,פסולתחקלאיתופסולת אלקטרונית. לשריפות הפסולת ביו"ש מטרות שונות: שריפות יזומות שנועדו להקטנת נפח הפסולת לשם פינוי מקום לפסולת חדשה; שריפות לשם מיצוי מתכות; שריפת גזםחקלאי(לשםסילוקומניעתמחלותצמחים);שריפתפלסטיקממקורחקלאי לשםסילוקו;שריפותלאמכוונותכתוצאהמגיציםוכו'. מצבורי הפסולת הבוערים גורמים למפגעים בריאותיים וסביבתיים ופוגעים באיכותחייהםשלהתושביםהסמוכים.ישלצייןגםפגיעהבעוברידרךבכבישים ראשייםוכפרייםהעובריםבסמוךלאתריהפסולתוהמטמנות.לדוגמה,בכביש60 וכן בכביש 55, עוברים עשרות אלפי כלי רכב מדי יום, ונוסעיהם חשופים לזיהום אווירופגיעהבבריאות. בשריפות פסולת נפלטים מגוון חומרים רעילים שחלקם ידועים כמסרטנים 39 בשנת 2020 המנהל האזרחי החרים215: משאיות שניסו להעביר פסולת בניגוד לחוק | ערוץ7)inn.co.il( פרסום באתר המשרד להגנת הסביבה: נלחמים בשרפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון: 40 קרןהניקיוןשלהמשרדלהגנתהסביבהאישרההעברתתקציבתלת-שנתישלכ10-מיליון שקל לטובת תכנון והקמה של תחנות מעבר לפסולת ביתית עבור רשויות פלסטיניות | המשרדלהגנתהסביבה. המפגעים / 65 ומזיקים לבריאות ולסביבה. בפרק העוסק בפליטה לאוויר של חומרים חשודים אומוכריםכמסרטניםבדו"חהמפל"סשלהמשרדלהגנ"ס2022()נכתב:"משילוב של נתוני המצאי לשנת 2021 עם המפל"ס לשנת 2021 עולה כי 76% מכמות הפליטההארצית(שלחומריםמסרטנים)נגרמתמשריפותלאחוקיותשלפסולת עירונית ושריפת פסולת חקלאית צמחית41." נתונים אלו מתייחסים לשריפות פסולת בתחומי מדינת ישראל הריבונית, בה יש חקיקה, תקינה ואכיפה. בהעדר כלאלובתחומייו"ש,ברורשהמצבמעברלקוהירוקהרבהיותרחמור.מלבדכל אלו,השריפותגורמותנזקיםכלכלייםוכמובןקיימתהסכנההבטיחותית. ניטור אוויר מבוצע ביו"ש בתחנות ניטור באריאל ובאלון שבות שבגוש עציון, אך הוא רחוק מלספק תמונה מהימנה של זיהום האוויר הפוגע בישובים המצויים בקרבתהמזבלותהבוערות,הןבשטחייו"ש(שעריתקווה,אלקנהועודרבים)והן בתוךשטחמדינתישראל(כגוןראשהעין,חדרה,יישובילכישועודרבים). מעבודת השטח שערכנו, הכוללת עבודה עם אנשי שטח, רחפנים ועזרים שונים וכןממאותפניותמאזרחים,עולהכיעשרותרבותשלאתריפסולתבועריםמידי יום (אם מחשיבים אתרים קטנים של משפחות וחמולות, מדובר באלפי אתרים). חלק מהאתרים בוערים ללא הפסקה. באיגוד ערים שומרון נעשה מיפוי ע"פ דיווחים ותצפיות, שכוללים חלק מהיקף הבעיה, ולאורך תקופה של כחצי שנה 2020[ נרשמובממוצע אתריםבועריםמדייוםבאזוריהשומרוןובנימיןבלבד.46] משריפות הפסולת סובלים כל תושבי אזור יו"ש, הפלסטינאים והישראלים וכן עוברי הדרך בכבישים הסמוכים לאתרי הפסולת. כאמור בפרק 3, מדינת ישראל מחויבת לרווחתם ולשלומם של כל התושבים הנפגעים. נוסף על כך, העשן לא עוצר בקו הירוק והוא פוגע בתושבים הסמוכים בכל שטחי מדינת ישראל. כך נפגעים תושבים בירושלים, במזרח לכיש, באור יהודה, ביהוד, בשוהם, בחבל מודיעין,בכפרסבא,ובראשהעין42. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/prtr_report/he/prtr_prtr-book-2021.pdf יש לציין, 41 שהנתון בדוח המפל"ס מדבר על אחוז מכמות הפליטה הארצית בישראל, שכוללת פליטה מתעשיה כימית ופטרוכימית מפותחת וצי רכב גדול מאד. ביו"ש אין כמעט תעשיה כימית, וודאילאפטרוכימית,וציהרכבפחותמפותח.לכן,ביו"שרובזיהוםהאוירממקורותמקומיים נגרם משריפת פסולת. כן יש לציין כי מקורות זיהום האויר בישראל, בפרט מתחנות כוח, משפיעיםגםעלעלאיכותהאוירביו"ש,לרבותריכוזיתחמוצותחנקןואוזון. בהקשר לראש העין ראו למשל דרור גורני בשקוף: https://shakuf.co.il/39769 מיום 42 66 / זיהוםחוצהגבולות שכם:מזבלהבוערת לתמונה עגומה זו חוברות מספר סיבות כמפורט לעיל באשר לכלל המפגעים ביו"ש, אך קיימים גורמים נוספים וביניהם מחסור בפריסת כלי אצירה בתוך הכפרים,ועלויותאיסוףושינועלתחנותהמעברולמטמנותומחירהכניסהאליהן, שהרשויותהפלסטינאיותמתקשותלעמודבו. הפגיעההבריאותיתשלשריפותפסולת מחקרים רבים נערכו בנושא המפגעים הבריאותיים משריפת פסולת ומדינת ישראלמנסהלהתמודדעםהאתגר,ביןהיתר,באמצעותחקיקהואכיפה43.מגוון מזהמים נפלטים לאוויר בזמן שריפות פסולת בלתי מבוקרת: חלקיקים נשימים, 07.12.2022 גם בהקשר לגידול בתלונות התושבים. מדובר על תופעה שנמשכת כבר מספר שנים. ראו גם מתן דוייטש במיינט "עשן סמיך מעל ראש העין: הריח והזיהום באוויר מסכנים את בריאות הילדים והמבוגרים" 23.10.2019 https://roshhaayin.mynet. co.il/local_news/article/m_413837 דן לביא בישראל היום "התושבים נחנקים: הזיהום משטחי הרשות הפלשתינית לא נפסק"27.06.2021https://www.israelhayom.co.il/news/environment/article/2689520 פירוטההשלכותהבריאותיותשלהלן,נסמךבעיקרועלתזכירחוקשמירתהניקיון(תיקון 43 מס'22 התשע"ב.2011-), המפגעים / 67 דיאוקסינים,פוראנים,פוליארומטים,תרכובותאורגניותנדיפות,פחמןחדחמצני, אפר ומפגעי ריח. הפגיעה הבריאותית הנגרמת משריפה של מכשירי חשמל ואלקטרוניקהנדונהבמפורטלהלן. עלהפגיעההסביבתיתוהכלכליתשלשריפותהפסולת בעבודת השטח שבצענו איתרנו ביו"ש מאות אתרי פסולת בוערים. במשך שנים ארוכות, כמעט בכל עת שמעלים רחפן, התמונה שעולה היא של אתרי פסולת בוערים.אלפיפניותשלאזרחיםבתחוםהסביבהביו"שעוסקותבשרפותהפסולת וארגונים שונים מנסים לטפל במפגע חמור זה ללא הצלחה. כך למשל נכתב בדוחשלאיגודעריםלאיכותהסביבהשומרון:"המטרדהקשה,הסיזיפיוהנפוץ ביותרביהודהושומרוןנגרםמתופעתשריפתהפסולתהביתית,צמיגיםוכבלי חשמללצורךאיסוףומכירתהנחושת.איןכמעטכפרפלסטינישאיןבסמיכותו לפחותאתרשריפתפסולתאחדלפחות.כברבשנת1996,בסקרשנערךע"י איגודיהעריםלאיכותהסביבה,מופוכ400-מזבלות44". 44 דוח מפגעים של איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון בשנת 2015. מדובר במזבלות גדולותיחסיתולאבערמותפסולתאקראיותשכמותןישלאלפים. בורקה(רמאללה):מזבלהבוערת 68 / זיהוםחוצהגבולות הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה משריפת פסולת בישראל, הוערך בידי המשרד להגנתהסביבהבמאותמיליונישקליםבשנההנגרמיםעקבאובדןתוצרועלויות טיפול רפואי בפליטת מזהמים45. הערכת המשרד להגנת הסביבה היא, שהעלות החיצונית כתוצאה מפגיעה בבריאות הציבור הנובעת מפליטות לאוויר של חלק מהמזהמים, משריפת פסולת צמחית בלבד, מוערכת בכ415- מש"ח בשנה46. תחשיב המשרד להגנת הסביבה אינו כולל את ירידת ערך הקרקעות, העלות הסביבתיתבגיןזיהוםקרקע,זיהוםמקורותהמים,עלויותפינוישאריותהפסולת הנשרפתועלויותשיקוםהקרקע47. במחקר של המשרד להגנת הסביבה משנת 2019 נאמדת כמות הפסולת הנשרפת בישראל בכ250,000- טון בשנה. לפי אומדן מרכז המחקר והמידע של הכנסת,בהתבססעלכמותזו,העלותהחיצוניתהיאכ572-מיליון48.₪נוסףעל אלו, ישנן עלויות כלכליות ארוכות טווח הנלוות לשיעור התחלואה הגבוה בקרב תושבי הישובים הסמוכים לאתרים הבוערים, שכן זיהום האוויר משפיע ישירות על תחלואה ותמותה. דוח OECD 49 משנת 2017 אמד את מקרי המוות והעלות הכלכלית בגין חלקיקים מזהמים APMP() כתוצאה מפליטות זיהומים הנגרמים מייצור חשמל, מתעשייה ומתחבורה. מנתוני הדוח, בשנת 2015 היו בישראל כ2,200- מקרי מוות כתוצאה מחלקיקים מזהמים והעלות הכלכלית נאמדה בכ- 2.3% מהתוצר, קרי כ26.7- מיליארדי ₪. לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג של ישראל בשנת 2022 עמד על 1,756מיליארד₪, ומכאן שהנזקיםממוותמוקדםבגלל אומדן העלות הכלכלית בגין שרפת פסולת. הוגש לוועדת המשנה לטיפול בזיהום אוויר 45 הנגרםמשרפותפסולתבשטחפתוחיםבוועדתהפניםוהגנתהסביבה.03.07.2019 46 דוח בעריכת עופר זילברטל, עומר כהנא, אבי רדאעי מינואר 2019. חישוב העלות החיצונית נעשה בהתבסס על מצאי הפליטות באותו דוח ותחשיב העלות החיצונית לישראל עבור CO PM2.5, NOx, וVOC- בהתבסס על עדכון העלויות החיצוניות לישראל ל1.1.2018- (בהנחת פיזור זיהום הדומה לכלי רכב שנעשה בגובה הקרקע ללא שימוש בארובות). יש לציין כי מדובר בהערכת חסר כיוון שלא זמין תחשיב עלות חיצונית עבור כללהמזהמיםהנפלטים.נוסףעלכך,לאנכללונזקיםלרכושאולנפשכתוצאהמגרימת שריפותהקשורהבשריפתפסולתחקלאית. ד"רנעמהאברהמובמאיגודעריםלאיכותסביבהיהודהבמסמךרקעלדיוןבוועדתהפנים 47 והגנתהסביבהב-.20.02.2023 מאיר אזנקוט " אומדןהעלותהכלכליתבגיןשרפתפסולת", מרכז המחקר והמידע של 48 הכנסת,.03.06.2019 OECD, Therisingcostofambientairpollutionthusfarinthe 21stcentury: Results from 49 .the BRIICS and the OECD countries, July 2017 המפגעים / 69 נשימתחלקיקיםעמדובשנההאחרונהעל40.4מיליארדש"חבשנה. נתונים אלו אינם עוסקים בשריפות הפסולת ביו"ש, אך מלמדים על פוטנציאל הנזק הבריאותי והכלכלי העצום של פליטות מזהמים. להערכה משוערת של נזקים אלוראופרקהיבטיםכלכליים. שריפות הפסולת במאות אתרים ביו"ש גורמות לזיהום אוויר חמור, לנזק בריאותיוכלכלירחבהיקף.בהעדרתוכניתמפורטתלהסדרתהטיפולבפסולת באזורים שבשליטת הרש"פ )A,B( וכך גם בחלק ניכר מאזור ,C המאמץ העיקרי של המנהל האזרחי מופנה לכיבוי שריפות בלבד (תרתי משמע) וזאת בעיקר כתגובהלתלונותהיומיומיותשהואמקבלבאמצעותמוקדבמנהלהאזרחיומוקד המשרד להגנת הסביבה. קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי פועל, בתיאום עם מנהלת התיאום והקישור באזורים השונים ובדרך כלל כתגובה לדיווחים של התושבים הישראלים, באמצעות קבלנים פלסטינאים לכיבוי שריפות הפסולת באמצעות כיסוי בעפר. פתרון"" זה אפקטיבי ליום-יומיים בלבד ולאחריהם מתחדשתההצתהוהשריפהשלהפסולתוחוזרחלילה. דוגמאותלשריפותהפסולתביו"ש באוגוסט 2022 החליטה עיריית דהריה לחסוך את עלות השינוע לתחנת מעבר יטא ומטמנת אל-מיני'ה ופתחה מעל נחל חברון אתר הטמנה פיראטי שבו מעת לעת גם נשרפה האשפה. שריפת האשפה באתר זה גרמה למטרדי עשן קשים לתושביהיישוביםהסמוכים. במבצעמשולבשליחידתהקרקעותשלמועצהאזוריתהרחברון,חטמ"ריהודה ויחידת הפיקוח של המנהא"ז בינואר 2023 הוחרמו מספר כלים כבדים והאתר חדללפעולבצורהרציפה.אתמקומותפסועשרותשריפותקטנותיותר. להמחשה נוספת, מתאר חנן גרינווד: "בשטח המועצה האזורית שומרון, תושבים ב"גוש מערבא" שבמרכז השומרון, עוקבים כבר תקופה ארוכה אחר ההפקרות. בשטח אש שגובל בראש העין הסמוכה פועלות ארבע משרפות פיראטיות שמופעלות על ידי חמולות בדואיות, ובכל פעם שהפלשתינים מציתים את האש 70 / זיהוםחוצהגבולות -העשןעושהאתדרכוהיישרלבתיהתושביםמעברלגדר50." מזה שנים שהפסולת הרבה של יריחו והכפרים הסמוכים נותרת ללא פתרון סביבתי ראוי, כמו גם כמויות הגזם הגדולות של מטעי התמרים. משאיות פסולת מיריחוומכפריםפלסטינייםסמוכיםמשליכותאתהפסולתבאופןישירלסביבה במספר אזורים הן באתרים גדולים והן באתרים קטנים. על מנת להתמודד עם כמויותהפסולתהגדולותוהגזםהרבולפנותמקוםלפסולתחדשה,הפלסטינאים מעלים באש את ערמות הפסולת ושורפים את הגזם בעיקר בתוך המטעים. תושביהאזור,פלסטיניםוישראליםכאחת,סובליםרבותמהעשןהסמיךוקיימים דיווחים על מחלות נשימה, בעיקר אצל ילדים, וחרדות של ההורים מפני מחלות קשות. דוגמא בולטת נוספת ניתן לראות באזור שמוגדר כ"שמורה הסכמית", שמורת טבע באזור מדבר יהודה וים המלח במזרח גוש עציון ובסביבתו. שטח זה מהווה 3% משטחי יהודה ושומרון והועבר, במסגרת ההסכמים בין ישראל לרשות הפלשתינית, לשליטה ביטחונית של מדינת ישראל ושליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בשטחמתבצעתבנייהבלתיחוקיתבהיקפיםגדוליםומושלכתבופסולתבמספר מוקדים, שהפכו למוקדי בעירה קבועים המכילים פסולת מסוגים שונים ובכללה צמיגים, חומרים מסוכנים ופסולת אלקטרונית. כתוצאה משריפות הפסולת באתרזה,תושבימזרחגושעציוןוההרודיוןסובליםמזיהוםאווירחמור.הסביבה המדברית המיוחדת נפגעת אף היא ופליטת גזי החממה מתעצמת. בתקופה האחרונה נתפסו מספר חשודים בזמן אמת בעת שעסקו בשריפת כבלים לצורך הפקת נחושת והוחרמו שקים של נחושת, רכב וכלים. מפניות שקיבלנו וביקורים בשטח, עולה שהתופעה מתגברת וגורמת סבל רב לתושבים שחלקם נאלצים להסתגר בבתים ואף לצאת למקומות מרוחקים על מנת להימלט מנזקי זיהום האוויר51. חנןגרינווד,שם. 50 הנושא עלה במכתבו של ח"כיצחק קרויזר ליו"ר הכנסת בפב' 2023 והובא לדיון בוועדת 51 הפניםוהגנתהסביבהב-.20.02.2023 המפגעים / 71 פסולתאלקטרונית אלקטרוני, בציוד בשימוש הגידול ' חשמלי, סוללות ומוצרים נלווים (להלן: "ציוד אלקטרוני") בכל העולם, הולך וגדלעםהשניםעקבעלייתרמתהחיים, אורח החיים, תרבות הצריכה, הקידמה הטכנולוגית וחיי מוצר קצרים יחסית. עם הגידול האמור בשימוש, גדלה גם כמות הפסולת של ציוד זה (להלן: "פסולת אלקטרונית") ופוטנציאל הנזק הבריאותיוהסביבתי52. הפסולת האלקטרונית מכילה מרכיבים שונים ומאות חומרים שחלקם רעילים " ומסוכנים, אשר עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ישירים ועקיפים לבריאות האדם ולסביבה. כך קורה בכל צורות הטיפול בפסולת זו ובכללם השלכה, פירוק,שריפהוהטמנה. גם מכילה האלקטרונית הפסולת מתכות יקרות כזהב ונחושת, וכן ברזל וכןחלקיםשוניםשניתןלמוכרםבהרכבהאוכחלקיםולכןהיאמהווהפוטנציאל כלכלי. שריפות פסולת רבות, בהיקף נרחב, מבוצעות ביו"ש לשם מיצוי מתכות יקרות,בעיקרנחושת,באמצעותשריפתכבליםופלסטיק"מיותר"שמהווהחלק ממכשיריםשונים,ואףלשםאיסוףברזלפשוט,כשחלקמהחומריםנמכריםחזרה M.Shahabuddin,M.NurUddin,J.I.Chowdhury,S.F.Ahmed,M.N.Uddin,M.Mofijur,M. 52 A. Uddin A review of the recent development, challenges, and opportunities of electronic waste ))e-waste פורסם ב - 31.05.2022 Technology and Science Environmental of Journal International סקירהבתחוםהפסולתהאלקטרוניתלגביההתפתחות,האתגריםוההזדמנויות.- https://link.springer.com/article/10.1007/s13762-022-04274-w 72 / זיהוםחוצהגבולות בישראל. משריפות פסולת נפלטים מזהמים רבים, אך כאשר מדובר בשריפת פסולת אלקטרונית המצב חמור הרבה יותר, שכן הפליטות מכילות ריכוז של חומריםמסוכנים,מתכותוגזיםהמאפייניםפסולתזו. לפימחקרשנערךבארה"ב,משקלהפסולתהאלקטרוניתהואכאחוזאחדמכלל הפסולתהביתית,אולםהיאמהווהכ-70%מתכולתההרעילה53. לפיהערכותשונות,בשנת2010כמותהפסולתהאלקטרוניתבישראלעמדהעל כ-85,000טון54.בשנת2019המשרדלהגנתהסביבההעריךאתכמותהפסולת האלקטרונית בכפליים: כ165- אלף טון55. משיחות עם מומחים, מוערך שכיום כמות הפסולת האלקטרוני עומדת על כ180,000- טון בשנה56. הגידול בכמות הפסולת האלקטרונית מתרחש בכל העולם, לפי דוח של האו"ם בשנת ,2020 הפסולתהאלקטרוניתגדלהבחמששניםבכ-57.20% נוכח הגידול בכמות הפסולת האלקטרונית והסכנות החמורות שבהשלכת פסולת אלקטרונית ללא טיפול ראוי, נחקק בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, התשע"ב2012- (להלן: "חוק פסולת אלקטרונית"). המטרה המרכזית של החוק הינה לנהל חומרים בשוק הפסולת ולהפוך את הפסולת האלקטרונית ממטרדסביבתילמשאבציבורי,באמצעותוניתןלעשותשימושחוזרבחומרים.חוק זההואאחדמחוקיאחריותיצרןמורחבתשבמרכזועומדהעיקרון"המזהם משלם".- כךהובאבהצעתחוקפסולתאלקטרוניתשלח"כדבחניןואח'.במחקריםעדכניים,ישגם 53 נתוניםשונים. הצעתחוקלטיפולסביבתיבציודחשמליואלקטרוניובסוללות,התשע"ב.2012- 54 https://www.gov.il/he/departments/news/easier_recycling_electronic_waste 55 56 כמות הפסולת האלקטרונית גדלה משנה לשנה – יותר מקצב הגידול בכמות הפסולת. על הערכת כמויות הפסולת, ראו אתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/ departments/guides/waste_facts_and_figures לפינתוניםשהעבירהמשרדלהגנתהסביבהלבקשתynetההערכותשלמשקלהפסולת האלקטרוניתבישראלנעותבין155ל190-אלףטונותבשנה.אחוזהפסולתהאלקטרונית מכלל הפסולת בישראל מוערך בכ3%-. עוד נמסר, כי משקל האיסוף של פסולת ציוד וסוללות בשנת 2021 עמד על 90-75 אלף טונות בקירוב. מכאן מובן, כי אחוז גבוה מהפסולתהאלקטרונית אינוממוחזר. חלק גדול מוצא את דרכו ליו"ש. על כך להלן: נעה פישר.14.09.2022https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1uvem6li צפריררינתבהארץ03.07.2020 57 כמותהפסולתהאלקטרוניתבעולםגדלהב20%-בחמששנים-סביבהואקלים-הארץ )haaretz.co.il( המפגעים / 73 מטרת החוק היא לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, בסוללות ומצברים, כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד חשמלי ואלקטרוני ומסוללות ומצברים ולמנוע את הטמנתה,ולהקטיןאתההשפעותהסביבתיותוהבריאותיותהשליליותשלציודחשמלי ואלקטרוני,שלסוללותומצבריםושלפסולתציודוסוללות,ביןהשאר,באמצעות: 1. הטלתאחריותמורחבתעליצרניםויבואניםשלציודחשמליואלקטרוניושל סוללותומצברים,לביצועמיחזורמוכרשלפסולתציודוסוללות. 2. הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לבצע הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, וקביעת איסור על השלכה ופינוי של פסולת ציודסוללות,שלאבהתאםלקבועבחוק. 3. הטלת אחריות על משווקים של ציוד וסוללות לקבל מקונים פסולת ציוד וסוללותמהמגזרהביתי. 4. הפעלת מרכזים לפסולת ציוד וסוללות, ושל מיתקנים לטיפול בפסולת ציוד וסוללות. 5. קביעתאיסורהטמנהשלפסולתציודוסוללות. לשםעמידהביעדיםהקבועיםבחוקלצורךמיחזור,עלהיצרניםוהיבואנים,שלא יכוליםלעשותזאתבעצמם,להתקשרעםגוףיישוםשמוכרבידיהמשרדלהגנת הסביבה. חוקזהלאחלביו"ש,ופוטנציאלהנזקשלהיעדרוגדולמאד. הטיפול"" בפסולת אלקטרונית ביו"ש מתבצע בדרכים מזיקות ומגוונות כמו השלכה,הטמנה,שריפהופירוק להלן:("מפגעהפסולתהאלקטרוניתביו"ש.)" מפגע הפסולת האלקטרונית ביו"ש לא נותר במקומו, ומזהם בטווח גיאוגרפי רחבאתהאוויר,המיםוהקרקע.שריפותהפסולתהאלקטרוניתביו"שמתבצעות לשם פינוי פסולת ובמסגרת שריפות פסולת ביתית ותעשייתית שנעשית כדרך שבשגרה. במקרים רבים, כמפורט בדוגמאות להלן, נעשית השריפה לשם מיצוי רכיביםבעליערךכלכליומכירתם. בשל שיקולים כלכליים ובהיעדר אכיפה מספקת, חלק ניכר מהפסולת האלקטרונית בישראל, שהיה אמור להיות מטופל לפי חוק פסולת אלקטרונית 74 / זיהוםחוצהגבולות בידי גופי היישום הממונים על פי חוק, מגיע בניגוד לחוק לשטחי יו"ש ו"מטופל" שם.58 זרימת הפסולת האלקטרונית מישראל לשטחי יו"ש, מוכרת לכל מי שעובר במחסומיםלכיווןיו"שבהםנראותמשאיותעמוסותפסולתאלקטרוניתהעוברות לשטחי יו"ש ללא כל בדיקה. תופעת זרימת הפסולת האלקטרונית מישראל לשטחי יו"ש, במיוחד לאזור כפרים ממערב לחברון הגובלים במזרח לכיש, כמו דיר סאמת, אידנא ובית עווא (להלן: "כפרי חברון"), מוכרת שנים רבות והיא מתוארתבמחקריםובכתבותבארץובעולם59. מאידך , ראוי לציין שדווקא באזורי התעשיה המוסדרים ביו"ש, בהתיישבות הישראלית התפתחה תעשיית מחזור לפסולת אלקטרונית מהמתקדמים בארץ. מפעלים כמו המפעל הגדול בישראל לפסולת אלקטרונית בא.ת.AllRecycling ברקן,מפעל מתכותבא.תשילה,גודטאקבא.תמישוראדומיםונוספים.EMS מקרהלדוגמא–פסולתאלקטרוניתבכפריחברון בעייתיות שריפות הפסולת האלקטרונית קיימת בכל שטחי יו"ש, אך היא ניכרת במיוחד באזור כפרי חברון. באזור זה אלפי פלסטינאים, חברות ומפעלים "מטפלים" בפסולת האלקטרונית לשם מיצוי מתכות יקרות, ברזל וחומרים בדוח של המשרד להגנת הסביבה בשנת 2020, בעניין יישום חוק פסולת אלקטרונית 58 לשנים 2016-2018, הובא, כי אחת הסיבות לאי יישום החוק כנדרש היא "העברת פסולת באופן לא מוסדר לטיפול נחות בשטחי איו"ש." https://www.gov.il/he/departments/ publications/reports/ewaste_law_implementation_annual_reports יש שמעריכים שישראל היא המקור לכ90%- מהפסולת האלקטרונית המטופלת ברשות הפלסטינית. ר' גם economies and flows Quantifying Garb, Yaakov Davis John-Michael of informal e-waste hubs: Learning from the Israeli–Palestinian e-waste sector. The .GeographicalJournal.04/09/2018 https://rgs-ibg.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/geoj.12275 צפריר רינת, "היוזמה לחיסול השריפות עלתה בעשן - ותושבים משני צדי הגדר שוב 59 בסכנה ", הארץ .21.03.2019 https://www.haaretz.co.il/nature/2019-03-21/ty-article/. premium/0000017f-e7ce-d62c-a1ff-fffff5dc0000 כתבה בניו-;יורק טיימס משנת 2019 https://www.nytimes.com/2019/09/12/opinion/sunday/west-bank-e-waste.html בכתבה מוזכר מחקרם של פרופ' יעקב גארב וג'ון מישל-דייוויס. ר' גם לעיל בכתבה של אהרוןבוקסרמן. המפגעים / 75 אחרים באמצעות פירוק ושריפה ולאחר מכן באמצעות השלכה והטמנה. ישנם גםמצביםבהםמוכריםחלקים(כמוחלקימחשב)אומרכיביםמוצריםמחודשים המבוססיםעלחלקיםשחילצומהפסולתהאלקטרונית.סביבה"טיפול"בפסולת זו,רקבמעגלהמצומצםשלכפריחברוןעסקובשנת2014אלפיעובדים,וכלשון קמ"ט איכות סביבה ביו"ש: "המפגע הזה מפרנס למעלה מ־ פלשתינים.7,500 שורש המלחמה הוא לחם60." מלבד עובדים אלו, יש עוד אלפי עובדים בכפרים אחריםובמעגליםאחרים.מאזשנת התופעההלכהוהתרחבהולדעתפרופ'2014 יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון, בכל המעגלים מדובר בעשרות אלפים61. שריפות הפסולת האלקטרונית באזור חברון גוררות פגיעה בריאותית חמורה בתושביהכפריםעצמםוכןבתושבימזרחלכיש. מהסקרשערכנובאזור,ממידעשקיבלנומתושביםפלסטינים,ממחקרים,ומטיפול בנושא במשך כעשור עולה כי מדובר בכ300- אתרי "טיפול" בגדלים ובהיקפים יעל(פרוינד)אברהם,במקורראשון.26.12.2014 60 ר' כתבה בניו-יורק טיימס הנ"ל. וכן: flows "Quantifying )2018(. Y. Garb, & M. J. Davis, 61 and economies of informal e-waste hubs: Learning from the Israeli-Palestinian e-waste .sector". The Geographical Journal, 185)1(, 82-95 אידנא:שאריותפסולתאלקטרוניתשנשרפהלצורךהפקתמתכותיקרות 76 / זיהוםחוצהגבולות שונים62.חלקמאתריהטיפולמשמשכמפעליםלמיצוימתכותאולחילוץחלקים ורכיביםשוניםמהפסולתלשםמכירתםאוהרכבתם למפעליםאלוישעובדים,63. סחורה נכנסת ויוצאת, תיעוד ממוחשב וכו'. חלק מהאתרים נמצאים בשליטת חמולותוחלקםערמותקטנותב"טיפול"משפחותשגםילדיםקטניםעובדיםבהם. עבודת השטח ונתונים מהשנים האחרונות מלמדים, כי שריפות הפסולת האלקטרונית מתבצעות על בסיס יום-יומי. השריפות מתבצעות כמה פעמים ביום ולעיתים יש דיווחים במזרח לכיש על יותר מ8- שריפות ביום אחד וכן על ימיםשלמיםשלשריפותועשן. מחקריםבמשךכעשורמלמדיםעל עשרות אלפיטונות(בין40,000ל-)60,000 שלפסולתאלקטרוניתבשנה,אשרמועברתמישראלרקלכפריחברון64. גורמים רבים מתריעים מזה זמן רב על התופעה הרחבה של מעבר פסולת אלקטרוניתמישראלליו"שוממשלתישראלמודעתלמצבחמורזה.כךלמשל, בדבריההסברלהצעתהמחליטיםהנזכרתלעילנכתב:"איטיפולבאשפהביתית כנדרש כפי שנעשה בישראל ואף בחלק משטחי יו"ש גורם להיווצרות מטרדי אשפה אשר מושלכת בשטחים הפתוחים בהיקפים נרחבים ולאחר מכן נשרפת תוך גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, פגיעה בשטחים הפתוחים ובמקורות מים סמוכים. כמו כן, ישנה זליגה של פסולת אלקטרונית המועברת ליו"ש ללא היתרים ושם נשרפת תוך פירוק חומרים מסוכנים הנמצאים בפסולת זו ויצירת מפגעיםסביבתייםקשים". ר' לעיל בכתבה של צפריר רינת (בכתבה מוזכר מחקר של פרופ' גארב וחוקרים נוספים 62 משנת2019שםמובאשמדוברבלאפחותמ380-אתרים.) מפעלהמחזורספאבאידנאמצהירשהואעוסקבמיחזורנקישלכבליםלהפקתנחושת, 63 אךרובהעוסקיםבנושאמעדיפיםלעבודבדרךלאסביבתיתשכןהיאיותרריווחיתלהם. ר'בוקסרמןהנ"ל. כךלמשלפרסמופרופ'יעקבגארבוג'וןמישל-דייוויסבמחקרםהנ"לב-GeographicalThe 64 Journal ור' גם: continued or responsibility Extended Garb, Yaakov Davis John-Michael dis/articulation? Critical perspectives on electronic waste policies from the Israeli- 05.04.2019Space,andNaturecase,Palestinian לפיכתבתהתחקירשלצפריררינתהנ"ל,. אשר הביא ממחקר של פרופ' גארב וחוקרים קנדיים משנת 2019 מדובר על כ40,000-, טון בשנה. לפי דיווחי שטח מהצד הפלסטיני, בשנתיים האחרונות פחת במקצת מספר המשאיות עם פסולת אלקטרונית העוברות משטח ישראל לכפרי חברון, אך לא הצלחנו לוודאאתהנתוניםואתמשקלהפסולתהאלקטרוניתשהופחתה.כמוכן,המנהלהאזרחי תופסכמהעשרותמשאיותבשנה.מדוברבאחוזקטןביותרמסךהפסולתהמועברת. המפגעים / 77 מזרחלכיש:ענןעשןמשריפתפסולתבאידנאנסחףלכיווןהישובים לפי נתוני פרופ' גארב מאוניברסיטת בן גוריון, רמת התחלואה של סרטן בקרב ילדיםתושביהאזורהינהפיארבעהלעומתהמצבביהודהושומרון65. עקב סבל התושבים במזרח לכיש במשך שנים רבות והתנהלות המדינה תוך אי מתןמענההולםלתופעההחמורהשלהעברתפסולתאלקטרוניתליו"ש,ובעיקר לכפריחברון,ושריפתהשם,לאנותרהלתושביםברירהאלאלהגישעתירהכנגד המדינה (עם איגוד ערים אשקלון והמועצה האזורית לכיש66.) לכאורה נראה שמדוברבבעיהמקומיתשלתושביהאזור,אךאיןהדברכך:מדוברבמפגערחב הפוגע גם בתושבים הרחוקים ממנו, הבעיה קיימת בכל שטחי יו"ש ולכן פתרון מקומיוזמניאינומספק. Davis, J. M. & Garb, Y. )2018(. A strong spatial association between e-waste burn 65 sites and childhood lymphoma in the West Bank, Palestine. International Journal of 470-475144)3(,Cancer, ראוגםהמאמרבניו-.יורקטיימסהנ"ל.כךכתבאהרוןבוקסרמן: התעשייה הזאתמפרנסת אלפי פלסטינים ומכניסה מיליוני שקלים לכלכלה המקומית," אולםהםגםמשלמיםמחירגבוהעלהזיהוםשנפלטמשריפתהפסולת.שיעורמקריהסרטן בעיירות הסמוכות מרקיע שחקים, ושיעור הילדים הלוקים במחלה גבוה בהן פי ארבעה מאשר בשאר הגדה המערבית, כך על פי מחקר שערך הסביבתן הישראלי הפרופסור יעקבגארב-"בתחקירבזמןישראל12.01.2022/.https://www.zman.co.il/281984 בג"ץ איגודעריםלאיכותהסביבהנפתאשקלוןואח'נ'ממשלתישראלואח'.4199/22 66 78 / זיהוםחוצהגבולות נראהכישטחייו"שמשמשיםכחצרהאחוריתשלמדינתישראלאלאשהמפגעים הסביבתייםשנוצריםשם,משפיעיםהרחקמעברלתחומיאותהחצר. מגרטות פינויופירוקרכביםאוגרוטאותרכבים (להלן: "רכבים" או "גרוטאות רכב") בישראלכפופיםלהוראותספציפיות שונות, מלבד חקיקה כללית כמו התשס"ח.2008- נקי, אוויר חוק כך למשל חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד קובע, בין היתר:1984- איסור על השלכתן של גרוטאות רכב לרשות הרבים; סמכות רשות מקומית לסילוקם; חובה על הרשות המקומית לקבוע אתר לפינוי כלי רכב ולפרסמו בפומבי; חובת פינוי בידיבעלהרכבלמקוםשהוגדרלכך בידי הרשות המקומית; חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי גניבות), (מניעת משומשים רכב היתר, בין תשנ"ח הקובע,1998- תעבורה במוצרי שימוש "איסור האחריות משטחי משומשים האזרחית הפלסטינית ואיסור תיקון רכב בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית"; חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז2007-, שמטרתו להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים, ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת, וצמצום ההטמנהשלצמיגיםבאתריפסולת. עסקים העוסקים בתחום פירוק הרכב בישראל כפופים להוראות שונות כמו: צו המפגעים/ 79 רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג2013-, הקובע שעסקים העוסקים בפירוק רכבים מחויבים באישור משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה אשר קובעאתהתנאיםהסביבתיים67. מרשימתהתנאיםהסביבתייםבעניין,ניתןללמודעלהסכנותהסביבתיותהרבות. כך למשל, ניתן לראות התייחסות והוראות בתחומים שונים כמו: זיהום מים, זיהוםקרקע,זיהוםאוויר,מזיקים,ריחורעש.כמוכן,קיימתהתייחסותלמרכיבים שונים באופן ממוקד כמו: חומרים מסוכנים, צמיגים, מצברים, גזי קירור, שמנים, מסננים,נוזליםייעודיים,דלקים,פסולתמסוגיםשונים,אסבסט,פלסטיק,זכוכית, אלומיניום,גומי,מתכות,בדיםורכיביחשמל. בפועל,מאותאלפירכביםבישראלמוצאיםאתדרכםלמגרטותבלתיחוקיות בישראלוביו"שאשרפועלותבדרכיםהפוגעותבבריאותובסביבהבאופןקשה68. אלפידונמיםביו"ש,שהיובעברשטחיםפתוחיםו"ריאותירוקות",נחלים,ואדיות, הרים, שדות, מטעים וכרמים, הפכו להיות אתרי מצבורי רכב, מצבורי צמיגים, מגרטות ("משחטות רכב") ואתרי מסחר ברכבים ובחלקי חילוף (להלן: "אתרי חלקיהרכב"). לצדהדרכיםביו"שניתןלראותעשרותאלפירכבים,שלדירכביםהרוסיםואכולי חלודהומצבוריצמיגיםגדולים,חלקםמושלכיםככלפסולתוחלקםבאתריחלקי הרכב, שרובם המוחלט פיראטיים. מפגע זה גורם לפגיעה נופית ולזיהום סביבתי חמור כמו זיהום הקרקע, מי התהום והאוויר, מפגעי יתושים ועוד, יש בו סכנות בטיחותיותרבותוהואמעודדגניבותוהעברתרכביםמישראלליו"ש. ראו מפרט אחיד לפריט 8.9 א' (מפרט מאושר באתר משרד הפנים). כמו כן, ניתן לראות 67 התייחסותמפורטתבמכרז8/18להפעלתאתריםמורשיםלגריטתכלירכבישניםובנספח ט' לאותו מכרז שבו מופיע מפרט אחיד לפריט 8.7 ב' - כלי רכב, ציוד מכני הנדסי כבד- חלקיםמשומשים,פירוקםמהרכב. ראו דוח רגבים בעניין "מגרטות פיראטיות בצפון" ממאי :2019 https://www.regavim. 68 org.il/wp-content/uploads/2020/09/RegavimMagretotHEB1405.pdf וכן דוח הפורום לישראל ירוקה בעניין "גריטת רכבים פיראטית בישראל" מדצמ' :2021 https://online. .fliphtml5.com/udsmt/wvsz/#p=1 80 / זיהוםחוצהגבולות חברון:מגרטהבלבאזורמיושב מצברירכב מצברי רכב מסוג עופרת-חומצה מכילים עופרת וחומצה גופרתית, שבטיפול לא נכון גורמים לפגיעה בבריאות ולזיהומי קרקע, מים ואוויר. נוסף על כך, הם עלוליםלגרוםלנזקבטחוני,שכןניתןלייצרמהםחומרנפץ. בישראלקייםמפעלאחדהמאושרלטיפולבמצבריםישנים,אךהסכוםשמקבלים סוחרי המצברים הישראלים תמורת מצבר ישן לא תמיד מתמרץ אותם להעביר אתהמצבריםלאותומפעל,והםמוכריםאתהמצבריםבמחירגבוהיותרלסוחרים שונים,שחלקםמעביריםאתהמצבריםליו"ש.כך,בעודהכמותהשנתיתשלכלי הרכב בישראל הולכת ועולה, כמות המצברים הישנים המגיעים לטיפול מוסדר הולכת ופוחתת. ממעקב שנעשה בידי עמותת הפורום לישראל ירוקה נמצא כי סוחריםמקומייםביו"שמעביריםמצבריםמתחומיישראלליו"שוחלקםבהמשך עושיםאתדרכםלמדינותהעולםהשלישילאחרפירוקפיראטיומזהם. אתריאיסוףצמיגים עלמנתלהגןעלהסביבהולמנועמפגעיםמשריפהומהטמנהשלצמיגיםבאתרי פסולת, נחקק במדינת ישראל החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז.2007- חוקזהחלביו"שרקבשטחההתיישבותהישראלית.בשארהשטח,נזקיהצמיגים המפגעים / 81 שוקבא:מגרטהבמטעזיתיםבפאתיהכפר הולכיםוגדלים.הצמיגיםמהוויםביתגידולאינטנסיבילדגירתיתושים,שעלולים להפיץ מחלות, שכן בצמיגים הנזרקים יש חללים שנקווים בהם מים. חלק מהצמיגים מוטמנים באופן בלתי נאות ובחללי הצמיגים מצטברים גזים דליקים ומסוכנים לסביבה. זאת ועוד, הצמיגים עשויים מחומרים דליקים, ומעת לעת מעלים באש את ערמות הצמיגים באופן שגורם לזיהום אוויר חמור במיוחד, קרקעומים. בצפוןהשומרוןבאזורהתעשיהשח"קפועלמפעללמחזורצמיגים"טיירק"אשר מתמודדבקושירבעםמחסורבחומרגלם,כתוצאהממחסורבצמיגיםמשומשים שאינם מגיעים אליו. זאת, כתוצאה מבעיות רגולטוריות של חוק הסילוק ומחזור הצמיגים, כאשר באותו זמן ערמות ענק של צמיגים מפוזרות ביו"ש ומזהמות את הסביבה. החלת חקיקה ואכיפה על סילוק מוסדר של צמיגים למפעלי מיחזור גם ביו"ש עשויהלצמצםאתמפגעיהסביבהמצמיגים. ככלל,באתריהסחרבחלקירכבביו"ש,שםהרגולציההישראליתהסביבתיתלא חלה, אין כל שמירה על תקנים סביבתיים כלשהם. חומרים מסוכנים מסולקים לסביבהומזהמיםנגרעילי,מחלחליםלמיהתהוםומזהמיםאתהקרקעוהאוויר. ה"טיפול" בפסולת אתרי חלקי הרכב כולל שריפות תכופות של רכבים, חלקי רכבים וצמיגים, שגורמות לזיהום אוויר חמור המסכן את הבריאות והסביבה 82 / זיהוםחוצהגבולות ולמטרדיריח.כמוכן,סביבאתריחלקיהרכבמתרכזתפעילותעברייניתשכרוכה במסחר לא חוקי ובגניבת רכבים משטחי ישראל ויו"ש. בשנת 2022 הגיע היקף גניבות הרכב ל4%-0 מכלל הרכבים המבוטחים בביטוח מקיף וגרם לנזק של כ3-1 מליארד ש"ח . תופעה זו אף גרמה לעלייה תלולה במחירי ביטוח הרכב בישראלב2023- גלובס,(20231.)4אכיפהתקיפהנגדאתריםפיראטייםלסחר רכביכולה,לפיכך,להועילהןלכלכלהוהןלסביבה. םיעגפמה / 83 84 / זיהוםחוצהגבולות ָ ָ ּ ָׁ ָ ָ ָ ּ ָׁ ְּ שפכים המפגעים / 85 מטופלים שאינם ביתיים שפכים מכיליםגורמימחלותהמסוכניםלאדם, מסוגים רבים ושונים. אלו עלולים לכלול, למשל, חיידקי מחלות מעיים (כגוןכולרה,שיגלה),וירוסיםשלמחלת פוליו ודלקות כבד, וטפילי מעיים. על מנת להפחית את הסיכון מהשפכים המשוחררים לסביבה יש צורך לטפל בשפכיםכדילהפחיתאתריכוזיהחומר האורגני, תרכובות חנקן וזרחן ושורה של פרמטרים פיסיקו כימיים אחרים.- רקלאחרמכןניתןלטפלבמים(למשל, על ידי סינון וחיטוי) באופן המפחית את ריכוז גורמי המחלות לרמות לא מסוכנות ומאפשר את ניצולם (כגון להשקיהשלגידוליםמסוימים).הטיפול במתקנים נעשה עירוניים בשפכים שהינם מפעלים חרושתיים לכל דבר, ומצויים בקרבת כל עיר מודרנית. בישובים קטנים נעשה לעתים שימוש בשיטותטיפולמיושנותיותר,באמצעותבריכותחמצוןומאגריהשהיהלמים.תהליך הטיפולבמתקניםמודרנייםהינויקריחסית.בישראלנגבים,מכוחהחוק,היטלביוב ואגרת ביוב מכל בית אב המחובר למערכת איסוף וטיפול בשפכים. ההיטל משמש למימון הקמת תשתיות לטיפול בשפכים ואילו האגרה מיועדת למימון הטיפול השוטף בשפכים. אוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית נמוכה ומודעות תברואית- סביבתית נמוכה לא ימהרו להוציא מכיסן תשלומים כאלה. הדבר נכון לגבי מרבית האוכלוסייההפלסטיניתוגםלגביאוכלוסיותחלשותכלכליתבישראל. ביהודהושומרוןחיותשתיאוכלוסיותנפרדות:זוהפלסטיניתהמונהכ2.7-מיליון נפש,ומתגוררתב8-עריםמרכזיותובכ כפרים,וזושבהתיישבותהישראלית,500- המונהכ500-אלףנפש,ומאורגנתבמסגרתשל רשויותמקומיותואזוריות.23 86 / זיהוםחוצהגבולות מקרהדוגמא:צפוןגושעציון-טיפולבשפכיםישוביםישראליםמולישוביםפלסטינים מוערך כי בכל שנה מיוצרים כ90- מיליון מ"ק שפכים ביהודה ושומרון, הן על- ידי האוכלוסייה הפלסטינית והן על-ידי האוכלוסייה הישראלית. כ80%- מהם מקורםבאוכלוסייההפלסטינית. האוכלוסייה הפלסטינית שמחוברת למערכות הולכה וטיפול בשפכים (אך ללא פתרונות סילוק מלבד הזרמה לוואדיות ולנחלים) מוערכת בכ300,000- נפש שכם מערב–( 85,000 אל בירה–, 160,000 בית לחם מערב–, 25,000 והשאר בישובים קטנים69.) לכ מיליון נפש אין פתרונות מספקים לשפכים. מתוכם,2.4- כסדר גודל משוער, אפשר להניח שכ50%- גרים בישובים עם מערכות ביוב לסילוק השפכים אל מחוץ לישוב עצמו, והשאר מתגוררים בכפרים על בסיס בורותסופגים. כ-38מיליוןמ"ק/שנהשלשפכיםאינםמטופליםוזורמיםבנחליםאומסולקים אלבורותספיגה.כמעטכולם–מקורםבעריםוכפריםפלסטינים.בצדזאת,כ5- https://www.pcbs.gov.ps/statisticsIndicatorsTables.aspx?lang=e 69 המפגעים / 87 נחלשכם:שפכיענבתא מיליוןמ"ק/שנהשלשפכיםאוקולחיםבאיכותגרועהמישוביםישראליים-עדיין זורמיםאלהסביבהללאטיפולללאטיפולמספקכנדרשבחוק. כיום פועלים שני מתקני טיהור שפכים (מט"שים) מודרניים אזוריים עבור האוכלוסייה הפלסטינית: מט"ש אל-בירה ומט"ש שכם מערב. ערים אחרות (רמאללה וג'נין למשל) מטפלות בשפכים (כולם או חלקם) באמצעות בריכות חמצון, שמייצרות קולחים שאינם עומדים אפילו באיכות הנדרשת להשקיה בטוחה. באזורים הכפריים כמעט ולא קיימים מתקני טיפול, לבד ממתקני הדגמהשהוקמועלידיעמותותשונות.כמעטואיןניצולשלהקולחיםהמופקים במט"שים הפלסטיניים, והם מוזרמים לנחל וגורמים למפגעים של זיהום בתי הגידול הטבעיים, זיהום מי תהום ומפגעי יתושים. לחקלאים הפלסטיניים אין בדרך כלל רצון ויכולת לנצל שפכים מטופלים לצרכי השקיה חקלאית. זאת, מהעדר מערכת מחקר ופיתוח תומכת, העדר מסורת של שימוש יעיל במקורות מים בכלל ומים מושבים בפרט והעדר תמיכה כלכלית בהקמת תשתיות, כגון מאגריקולחיםומערכותהולכהממאגריםאלהשדות. בעיית השפכים מהערים הפלסטיניות מוחרפת לעתים בגלל תוספת שפכי 88 / זיהוםחוצהגבולות תעשיה. בחברון מוזרמים שפכי תעשיית הבורסקאות, הכוללים תרכובות כרום רעילות, אל מערכת הביוב העירונית, ומשם לנחל חברון, נחל באר שבע ונחל הבשור. לכך נוספים שפכי תעשיית האבן שללא טיפול מוקדם להשקעת חלקיקים מקשים מאד על כל דרך טיפול אפשרית בכלל השפכים. שפכי מערב שכםמוזרמיםלמתקןטיפולמודרניאולםאיןניצוללקולחים,שאיכותםבינונית. אלו מסולקים לנחל שכם, שמגיע לקו הירוק ומתחבר אל נחל אלכסנדר. בדרך מועשרים" הקולחים בשפכי כ בתי בד הפזורים לאורך מורד נחל שכם.70-" שפכים אלו עשירים בשומנים ובתרכובות פנוליות רעילות לחי ולצומח. בנוסף מוזרמים לנחל גם שפכים מתעשיית האבן המקומית. כתוצאה מכך מגיע לנחל אלכסנדר, בעיקר בעונת המסיק (אוקטובר-נובמבר), זרם סמיך וקטלני של קולחים עירוניים, שמנים ומשקעי אבן, שאינו מאפשר שיקום מלא של נחל נחלשכם:שפכיםביתייםותעשייתייםזורמיםבמורדהנחלאלנחלאלכסנדר.לשכםמתקןטיהור, אךרמתהקולחיןהמופקיםממנוירודהמאודואלהקולחיןמצטרפיםשפכיםגולמייםבמורדהזרם. המפגעים / 89 ס'רה:ביוביתמרוקנתתכולתהמעלכביש60 אלכסנדר. זאת, לאחר שמדינת ישראל על זרועותיה השקיעה עד כה עשרות מיליוניש"חבשיקוםסביבתישלהנחל. מרבית שפכי הישובים הישראליים מטופלים במתקנים מקומיים, ברמות טיפול שונות. שפכי מעלה אדומים מטופלים עם שפכי ירושלים מערב וכן גם שפכי גבעת זאב. אולם לאריאל אין מט"ש ראוי לשמו, והשפכים המטופלים למחצה, יחדעםשפכיאזורהתעשיהברקןואזורהתעשיהאריאלמערב,מוזרמיםלוואדי בואכה נחל ירקון ומזהמים את מורד אקוויפר ההר. זאת, במרחק קצר למדי מקידוחימיהשתיהבאזורמקורותהירקון. במקצת מהישובים הישראליים (יישובי דרום הר חברון, למעט סוסיא) חסרים מתקני טיפול בשפכים. במקומות אחרים (עלי, שילה , גבעות שילה) גודל המתקנים הקיימים אינו מספיק לטיפול בתוספת השפכים שכתוצאה מהגידול באוכלוסייה. עפרה ממתינה להקמת מט"ש שתוכנן זה מכבר, בעקבות עיכובים מצדהמינהלהאזרחיובג"צשהוגשעקבכך. למעלהמ מהקולחיםשלההתיישבותהישראליתביו"שמנוצליםלהשקיה,50%- כגוןבאזורגושעציוןובעמקשילה. לשםהשוואה,בשטחמדינתישראללמעלהמ90%-מהשפכיםהביתייםנאספים 90 / זיהוםחוצהגבולות ומטופלים, ומהם מטופלים 80% לרמה שלישונית או שניונית, המאפשרת ניצול להשקיה חקלאית בטוחה מבחינה תברואית וסביבתית. כמעט 90% מהקולחים למעלה מ מהשפכים הגולמיים) מנוצלים בישראל כמקור מים להשקיה,80%-( המאפשרקיוםחקלאותמשגשגתגםבמצבכרונישלמחסורבמיםשפירים.70 לפי נתוני רשות המים, בשנת 2020 קלטו מתקני טיפול בשפכים בישראל כ23- מלמ"קשפכיםמאזוריו"ש. פילוגלפימט"שיםוהערכהלגביהכמויותהעתידיות(במליונימ"קלשנה): מט"ש 2020 2030 2040 2050 ידחנה 8,340 9,130 10,250 13,140 דרוםשרוןמזרחי 2,390 5,420 7,230 9,640 שורק 5,000 7,650 9,840 11,670 שוקת 6,400 15,000 25,000 30,000 קישון 900 2,000 3,500 5,000 סה"כ 23,030 39,200 55,820 69,450 קיימות כיום תכניות שונות, חלקן אף בביצוע, לטיפול בשפכים מיו"ש במתקנים בשטח מדינת ישראל (מט"ש בת חפר, דרום השרון המזרחי ועוד). מתקנים אלו אמנם ימנעו זיהום בנחלים וקטעי נחלים שבשטח ישראל (כגון נחל אלכסנדר, נחל ירקון) אבל לא ימנעו את זיהום אקוויפר ההר כתוצאה מזרימה של שפכים או קולחים באיכות בינונית ומטה באזורים הרריים מחלחלים (כגון בנחל שכם, יובלינחלאיילון,נחלפרת). זיהוםמינגרכמכשולבמתןמענהלהצפותבעריהמרכז מחדליהטיפולבשפכיםואי-סילוקנאותשלקולחיםביו"שגורמיםגםלזיהוםמי נגר בנחלים, ובכך משבשים את המאמץ הלאומי לקדם פרויקטים של אגירת מי שיטפונות לשימוש מועיל והפחתת סיכוני שיטפונות, בעיקר בערי מרכז הארץ בעיקר באגן ירקון-(איילון). אחת הסיבות לכשל היא שחוק הניקוז וחוק רשויות 70 רשותהמים,איסוףוטיפולבשפכיםוניצולקולחיםלהשקיהחקלאיתסקרארצי–,2014 פרסוםב.)2016-( המפגעים / 91 נחלים ומעיינות אינם חלים ביו"ש. הניסיון בנחלי קישון, ירקון, באר שבע – בשור לכיש ועוד מוכיח כי מעורבות רשויות הניקוז והנחלים הייתה מכרעת לקידום פתרונות הפסקת הזרמה של שפכים לנחלים, בד בבד עם מתן מענה לבעיות שיטפונותוהצפותבמורדהנחלים. העלותהכוללתהמוערכתשלהטיפולהנדרשבשפכיםביהודהושומרוןמוערכת בכ4.15- מיליארד ₪ (ראו פרק ניתוח כלכלי). מרבית העלות נדרשת להקמת מתקניטיפוללתושביהעריםהפלסטיניות. הפער העצום בין הטיפול בשפכים בתחומי מדינת ישראל לבין הטיפול בשפכים ביהודהושומרוןנובעמכמהסיבות: 1 . התושביםהפלסטיניםנמצאיםברמהכלכליתנמוכהבממוצעובעלימודעות ויכולת תשלום נמוכים לנושאי תברואה ושמירה על איכות הסביבה. הדבר בא לידי ביטוי גם בחוסר טיפול במזהמים אחרים של מקורות מים, ובעיקר אי טיפולבפסולתביתיתותעשייתית.- 2 . האחריותעלשירותיםסביבתייםלמרביתהתושביםהפלסטיניםנמצאתבידי הרשות הפלסטינית. נושא ההגנה על הסביבה נמצא במקום נמוך בסדרי העדיפות של הרשות (בדומה למצב במדינות נחשלות), וממילא שאינו זוכה לתקצובהולם. 3 . מטעמים פוליטיים ומדיניים אין נכונות של הרשות והעיריות הפלסטיניות לשתף פעולה עם ישראל בהקמת תשתיות טיפול בשפכים שישרתו ישובים פלסטיניים וישראליים כאחת. דבר זה גורם לייקור המתקנים לכל אחת מהישויות, לחוסר מקצועיות בתפעול, למחסור כרוני בתקצוב – וממילא לכשלים בהקמה ובתפעול שוטף, הגורמים להזרמת ביוב לא מטופל אל הסביבה. 4 . קיטועביןהאזוריםשבניהולפלסטיני,וכןגםביןהאזוריםשבשליטתישראל. דבר זה מקשה על חיבור ישובים שונים למתקנים אזוריים שיש להם יתרון גודל. 5 . טופוגרפיה הררית ומבותרת, המייקרת מאד הנחת קווי ביוב המחברים בין ישובים סמוכים, ומהם - אל מתקני טיפול מרכזיים. אלו נדרשים להבטחת טיפולאמיןברמהטובהולהפחתתעלויותטיפולשוטף. 92 / זיהוםחוצהגבולות 6 . בעקבותהסכמיאוסלוב'משנת1995הוקמהועדתמיםמשותפתישראלית- פלסטינית ), שתפקידה לדון ולאשר פרויקטים של מים וביוב. אולם,JWC( פעילות הועדה משותקת מאז 2012, בשל מצב היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, בשל חוסר הנכונות של הפלסטינים להקים מתקני טיפול שישרתוגםישוביםישראלייםבצדישוביםפלסטיניים,ובשלסירובםלאפשר ניצולקולחיםעלידיישראל(הגםשכמעטואיןניצולקולחיםבצדהפלסטיני). למעןההוגנות,גםלפלסטיניםישטענותמשלהםכלפיההתנהלותשלהצד הישראליבוועדתהמים. 7 . העדרמדיניותממשלתיתביןמשרדיתמתואמתלגיבושוביצועמתקניטיפול בשפכים ברמת איכות מוגדרת, לרבות פתרונות לניצול או סילוק הקולחים בצורהנאותהמבחינהתברואיתוסביבתית. פונדוק:ריקוןביוביתבשוליהכפר המפגעים / 93 94 / זיהוםחוצהגבולות ָ ָ ּ ָׁ ָ המיםמקורות המפגעים / 95 נתונירקע קופרשתהמיםהארציעוברלאורךרכסיההריםביהודהושומרוןמדרוםלצפון, דרךערד–חברון-ירושלים-אריאל-אוםאלפחם.מקוזהמערבהזורמיםמי שטפונות, הנוצרים בזמן סופות גשמים, לכיוון הים התיכון, דרך הנחלים וערוצי הניקוז.מקופרשתהמיםומזרחהזורמיםמישטפונותאלבקעתהירדןויםהמלח. קופרשתהמיםהתחתי(תת-קרקעי)באזורזה,הקובעאתכיווןזרימתמיהתהום נמצאמעטמערביתלקופרשתהמיםהעילי(איורמספר).1 איור מספר 1 חתך סכמתי המדגים את ההבדל בין קו פרשת המים העילי (השיא הטופוגרפי): לבין קו פרשת המים התחתי (שיא המבנה הגיאולוגי). (מקור: ח. גבירצמן, משאבי המים בישראל, ,הוצאתידבןצבי)2019 מי הגשם מחלחלים דרך שכבות הסלעים עד הגיעם אל שכבות אטומות, וכך נוצריםגופימיםגדוליםבתתהקרקע,בתוךהסלעיםהנקבובייםהספוגיםבמים, הקרוייםאקוותאואקויפרים(איורמספר).2 96 / זיהוםחוצהגבולות איור מספר 2: מבנה סכמתי של אקוויפר ההר באזור הרי יהודה. מפלסי מי התהום המסומנים בשתי האקוות, המזרחית והמערבית, מפרידים בין האזור הרווי לאזור הבלתי רווי. חלחול הגשמים מתרחש במחשופי הסלעים בהרים, והמים שחלחלו זורמים גם באופן אופקי אל האזורים הכלואים, תחת השכבות האטימות, שם מצויים הקידוחים השואבים את המים. מקור:ח.גבירצמן,משאביהמיםבישראל,( ,הוצאתידבןצבי)2019 אקוויפר ההר המערבי נקרא גם אגן ירקון-תנינים, על שם המעיינות בראש נחל ירקוןונחלתנינים,שמהםנבעובעברמיהאקויפרבאופןטבעי.אקוויפרזהמצוי בחלקוהגדולמתחתלשטחייהודהושומרון,והואמאגרמיהתהוםהגדולביותר, האיכותי ביותר והחשוב ביותר בארץ ישראל. אקוויפר ההר כולל גם אגן צפוני אגן שכם-(גלבוע) ואגן מזרחי (איור מספר 3). באזור ההזנה של האקוויפר (איור מס' 3), הנקרא גם האזור החופשי, מתרחשת העשרה שנתית של האקוויפר על ידימיגשמיםהיורדיםעליו.כתוצאהמכך,מפלסמיהתהום(גובההמיםהאגורים מעלמפלספניהים)יכוללעלותבחורףעקבחלחולמיגשםאולרדתבקיץעקב שאיבה. לעומת זאת, בשולי האקוויפר מצוי החלק הכלוא של האקוויפר (איור מס' 3), בו האקוויפר מכוסה בשכבה אטימה, ומי התהום מרווים את כל שכבת האקוויפרמבסיסהועדאל"גגה",שהינוה"רצפה"שלהשכבההאטומהלחלחול ממעל. הגשמים מחלחלים אל האקוויפר באופן אנכי באזור החופשי וזורמים לצדדים באופן אופקי אל האזור הכלוא, ושם מצויים בדרך כלל קידוחי שאיבה,- המפגעים / 97 המספקיםמיםלאוכלוסייתישראל,לשימושביתי,חקלאיותעשייתי. איור מספר 3: שלושת האגנים של אקוות ההר וכמויות המים השנתיות הממוצעות המנוצלות בפועל בכל אחד מהאגנים. (מקור: ח. גבירצמן, משאבי המים בישראל, 2019, הוצאת יד בןצבי) 98 / זיהוםחוצהגבולות כמות הגשם השנתית הממוצעת היורדת משני עברי קו פרשת המים – שונה מאד. מעל האגן המערבי יורדים כ500- מ"מ/שנה דהיינו,( כ- 500 מטר מעוקב מיגשם/דונם/שנה.)הגשםבאגןהמזרחימתמעטלכיווןמזרחמ-500מ"מועדל 100מ"מ.לאחרהתאדותשלכ60%-65%מהגשמיםמשכבתהקרקע,מחלחלת הכמותהנותרתאלמיהתהום.בסופושלדבר,כ-360מיליוןמ"ק/שנה מלמ"ש)( נאגרים בממוצע רב שנתי באקוויפר ירקון-תנינים, כ- 140 מלמ"ש באגן הצפוני, ועוד כ 200 מלמ"ש באגן המזרחי. כל המים המתחדשים נשאבים בכל שנה, חוץ מהאגן המזרחי שבו נשאבים כ- 100 מלמ"ש, והיתרה כ-( 100 מלמ"ש נוספים) זורמתבתתהקרקעלירדןהדרומיאוישירותליםהמלח. אגן ההר המערבי הינו מקור מים חשוב ביותר למדינת ישראל ולפלסטינים בשל גודלוהעצום.בנוסף,איכותהמיםבמרביתהקידוחיםהשואביםממנוהיאגבוהה ביותר,ומתאימה-מבחינהכימית,פיסיקליתוביולוגית,לאספקהלכלהשימושים, כמעטללאטיפול. לעומת זאת, אגן ההר המזרחי הינו מקור מים בעל חשיבות מקומית, בעיקר ליריחו, לחקלאות עמק המעיינות, לאזור נחל תרצה ולבקעת הירדן. כמויות המיםהנאגרותבוקטנותיותרמאשרבצדוהמערבי,וגםאיכותהמיםטובהפחות משום שריכוזי המלח בחלק מהקידוחים - גבוהים יותר, דבר הפוגע באפשרות האספקה לשימושים ביתיים לשתיה,( בישול וכביסה,) כמו גם לחקלאות של גידולים הרגישים למלח. גם ריכוזי החנקות בחלק מהקידוחים - גבוהים יחסית, ופוגעים אף הם ביכולת לשימוש כמי שתיה, בגלל חריגה מתקנים איכות מים הנדרשיםלמישתיה. מיםעיליים בעבר, נבעו כל מי התהום של יהודה ושומרון במעיינות. הנביעה הגדולה ביותר היתה של מעיינות הירקון, ליד ראש העין, בספיקה של כ – 220 מלמ"ש, שגרמה לזרימה רציפה בנחל הירקון לכל אורך השנה, מהמעיינות ועד הים. הנביעה השנייהבגודלההיתהשלמעיינותהתנינים,לידקיסריה,בהיקףשל100מלמ"ש. באגןהמזרחיהמעיינותהעיקרייםהיועיןצוקים כ-(80מלמ"ש,)עינותקנה-סמר םיעגפמה / 99 35( מלמ"ש,) עין גדי 3( מלמ"ש,) מעיינות יריחו 13( מלמ"ש,) מעיינות ואדי קלט 5( מלמ"ש,) עין עוג'ה 10( מלמ"ש,) עין סמיה 5( מלמ"ש,) מעיינות נחל תרצה וואדי מליח. באגן הצפוני נבעו מעיינות רבים למרגלות הגלבוע ובעמק בית שאן, והידועים שבהם הם עין עמל 20( מלמ"ש,) עין שוקק 12( מלמ"ש,) עין מודע 10( מלמ"ש) ועין חומה 5( מלמ"ש.) בנוסף, מעיינות רבים פזורים ברחבי יהודה ושומרון כדברי הפסוק: "ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" (דבריםח'ז.)' אולם,מתחילתהמאהה,20-הוחלבניצולמסיבישלמיתהום(כמוגםמיהכנרת ומים ממעיינות הירקון.) זאת, כדי לאפשר אספקת מים לאוכלוסיה הגדלה של מדינת ישראל, וכן גם להשקיה חקלאית ולתעשיה המתפתחת. כתוצאה מכך התייבשו חלק מהמעיינות הגדולים במערב, וקטנה הנביעה של המעיינות האחרים. לאחר הסכמי אוסלו נותבו מים ממקורותיה של ישראל גם לאספקת מים לאוכלוסיה הפלסטינית, ובעקבות הסכמי השלום עם ירדן – גם לממלכת ירדן. אחת התוצאות של ניצול מתמשך זה היתה ירידה במפלסי מי התהום בכל מאגריהמים,לרבותאקויפרההר.דברזההביאלדעיכההולכתומחריפהבזרימת מיםמהמעיינותאלהסביבה. עםזאת,עדייןישמעיינותרביםהפזוריםברחבייהודהושומרוןשחלקםמנוצלים להשקיית בוסתנים הצמודים אליהם וכן מטעים וגידולי שדה שבסביבתם. הידוע בהם הוא עין מבוע, סמוך למעלה אדומים, וכן מעיינות יריחו. מעיינות קטנים פזוריםבמקומותרביםכגוןבאזורעלי,במעלהנחלמודיעים,לידדולבועודרבים. כל נחלי יהודה ושומרון, למעט נחל פרת ונחל תרצה, הנם נחלי אכזב, המושכים מישטפונותבחלקמחודשיהחורףבלבד.באגןהמערבי,חלקמנחלייו"ש(מעלה נחלקישון,נחלשכםשהינויובלשלנחלאלכסנדר,נחלמודיעיםשהינויובלשל נחל איילון, נחל חברון שהינו יובל של נחל באר שבע) משמשים בפועל לסילוק והולכהשלשפכים,אוקולחיםבאיכותנמוכהיחסיתלנדרשבחקיקההישראלית ("תקני ענבר,)" אל נחלי החוף הישראליים ומשם לים (איור .)4 באגן המזרחי, מוזרמים שפכים גלמיים משכם אל נחל תרצה ומשם לירדן הדרומי. גם נחל קדרון, באגן הניקוז של הירדן הדרומי – ים המלח, קולט שפכים גלמיים, ללא טיפול,ממזרחירושלים. 100 / זיהוםחוצהגבולות איור מספר 4: הנחלים המזוהמים ביו"ש. מקטעי האפיקים בהם זורמים שפכים או קולחים מודגשים(רט"גורשותהמים,).2009 המפגעים / 101 זיהוםמים איכות המים חשובה לאפשרות להשתמש בהם לשתיה, להשקיה חקלאית ולצרכיםתעשיתייםשונים(כגוןבתעשיתהמזון,אךגםבתעשיההכימית,תעשיית התרופותוהאלקטרוניקה.) התקנים הישראליים והבינלאומיים לאיכות מים לצריכה ביתית כוללים למעלה ממאה פרמטרים שונים של איכות, לרבות פרמטרים פיזיקליים (כגון עכירות וצבע,) כימיים מלחים,( מינרלים, תרכובות אורגניות סינטטיות, שיירי תרופות) וביולוגיים (גורמי מחלות, לרבות וירוסים, חידקים וטפילים שונים) במים. ישנם סמניםרביםשיכוליםלהעידעלזיהוםמקורמיםבהפרשותאדם(כגוןמשפכים) או בהפרשות בעלי חיים כגון בקר, שיכולות להכיל פתוגנים (מחוללי מחלות) לאדם.הזיהוםהשכיחביותרשלמישתיהנגרםעלידידליפהשלשפכיםממתקני ביובאלהסביבה,לעברמקורותמים,לרבותמיתהום.תופעה זויכולה להשפיע גםעלמיתהוםבעומקרב,במעברמפניהשטח,דרךנקבוביותאוחלליםבמסלע שמעל מי התהום ועד למי התהום עצמם. יצויין כי מאז הזיהום של קידוחי מי שתיה במפרץ חיפה בביוב, ב,1989- הונהגה חובת חיטוי של כל מקורות המים בישראל,לרבותמיתהום,שנחשבועדאזכמוגניםמזיהום.אולםהחיטוילאיעיל לטיפול ברמות זיהום ביולוגי גבוהות וגם אינו מטפל כלל במזהמים כימיים או פיסיקליים. הסכנהממקורזיהוםגבוההיותרכאשרמקורהזיהוםנמצאבסמיכותאל: 1. מים עיליים, כגון מי מעין או נחל, שאינם נהנים מהגנה של שכבות קרקע ומסלע מעליהם. כך, למשל, מי מעיינות בנחל תרצה משמשים כמקור מי שתיהלאוכלוסיהפלסטינית,בעודביובמשכםזורםבנחלומסכןאתבריאות המשתמשים במים. במעיינות הגלבוע, בשטח מדינת ישראל, נרשמה עליה במזהמים שונים (כלורידים וניטראטים,) שעלולה לנבוע מזיהום במעלה וכן גם משאיבה פיראטית לא מוסדרת של מים במעלה, המאפשרת חדירה של גופימיםמליחיםלגוףהמיםהשפירים. 2. מחשופים של האקוויפר, המאפשרים חלחול מהיר של מים ומזהמים אל האקוויפר. 3. קידוחיהפקהשלמים,במיוחדלשימושכמישתיה. 102 / זיהוםחוצהגבולות שפכיםמשכםמזהמיםאתנחלתרצההמשמשמקורמיםחשובלסביבתו 4 . קידוחיםהמספקיםמיםלאוכלוסיהגדולה. 5 . קידוחים הנמצאים באזור המחשופים של האקוויפר, ללא הגנה בין פני הקרקע לבין השכבה ממנה מופקים המים ובפרט בסמיכות לקידוח השואב. כך,למשל,היהצורךלסגורקידוחמישתיהבסמוךלביתפג'אר,שזוהםבגלל ביובשזורםמהכפראלסביבתהקידוח. 6 . קידוחיםשבוצעוללאהגנהמספקתמזיהוםמפניהשטח ההשלכות של זיהום מים אינן רק על אפשרויות השימוש במים לתועלת האדם, כמי שתיה או להשקיה חקלאית. גם הסביבה הטבעית נפגעת. בסביבה הטבעית שלגופימיםעיליים,כמונחליםומעיינות,מתפתחתצמחיהאפייניתלביתגידול לח(כגוןערבהאופטלואחרים).בסביבהשלמיםטבעייםמתפתחתגםאוכלוסיה יחודית של בעלי חיים אוהבי מים (מיני חלזונות וסרטנים למשל, וכן מיני דגים). המפגעים / 103 כאשר המים מזדהמים, ובהתאם לרמת הזיהום וחומרתו, יש פגיעה קשה בצומח ובחי,שדורשיםמיםנקייםלהתפתחותמארגחייםטבעיובריא. לקיומו של בית גידול בריא יש חשיבות לא רק למטיילים שוחרי טבע. למניעת מטרדייתושיםישצורךבקיוםאוכלוסיהשלטורפייתושיםבגוףהמיםוסביבתו. אלו תלויים בריכוזי חמצן גבוהים דיים במים לשם קיומם. חדירת חומר אורגני אותרכובות חנקן,כגון משפכים אומפרש בעליחיים, מובילהבמהירות לצריכת החמצן שבמים וליצירת תנאים חסרי חמצן . תנאים כאלה אינם מאפשרים לטורפי היתושים לשרוד. בנוסף, כניסת שפכים או פסולת לגוף מים גורמת לתהליכירקבוןויצירתריחותרעים,הנודפיםמגוףהמיםאלסביבתו. 104 / זיהוםחוצהגבולות ָ ָ ּ ָׁ ָ מחצבות המפגעים / 105 ענף החציבה מספק חומרי גלם למשק הבינוי והתשתיות ביו"ש ובישראל. צרכי משק זה מצויים במגמת גידול לעומת ' מחסור הולך וגובר, על סיפו של משבר, בחומרי גלם, בעיקר בחצץ. בעשרים כמחצית נסגרו האחרונות, השנים מהמחצבות שפעלו בישראל והמחסור בענף הבניה מורגש היטב. במקביל, כמות וכיום בגידול מצויה ביו"ש המחצבות פועלים בשטחי יו"ש עשרות רבות של מחצבות – מרביתן אינן חוקיות, המנצלות בכדי ואכיפה בקרה רגולציה, העדר ליצור יתרון תחרותי ולגרוף רווחים קלים. " מחצבותאלופוגעותפגיעהקשהבסביבה ויוצרות נזקים סביבתיים, חלקם בלתי הפיכים. רוב הפעילות בתחום המחצבות ביו"ש מתבצעת בניגוד לחוק וללא רישוי, ללאפיקוחותוךפעולותעברייניותועשיית עושר על גב מדינת ישראל והציבור71. המחצבות גורמות לזיהום אוויר, לזיהום קרקע ולזיהום מים, מסכנות את הבריאות ופוגעות באיכות החיים ובערך הנכסיםהסמוכיםאליהם–שלישראליםושלתושביהרש"פ.נוסףלאלונגרמת פגיעהנופית,פגיעהבשטחיםהפתוחים,בוואדיותואףבאתרימורשת. פעילותמחצבותהינהחיוניתבכדילמלאצרכיםחשוביםברמההלאומית,בבניה ובסלילה. גם מגמת הגידול המהיר בחציבת אגרגטים בשטחי יו"ש, שעד שנת 2025 צפויה לספק כ- 70% מצרכי השוק בישראל72, מהווה נתון מרכזי בעולם התכנון בישראל. אולם נתון זה, הממצב את יו"ש כספק שטחי החציבה המרכזי מהדוח של "הפורום לישראל הירוקה" בדבר "החציבה הפיראטית והחוקית ביהודה 71 ושומרון"אשרפורסםבחודשפברואר2021,עולהכימדוברבעשרותרבותשלמחצבות בלתיחוקיותהפועלותבשטח(ראונספח).1 שם. 72 106 / זיהוםחוצהגבולות בישראל, מצריך תכנון זהיר ומפורט של אופן בניית והפעלת המחצבות תוך מתן דגש לרגולציה סביבתית קפדנית, תפיסת הפעלה, בקרה, אכיפה ותכנון עתידי של שיקום הטבע בשטחי מחצבות שתסיימנה את פעילותן. היבטים קריטיים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת הינם: השפעת המחצבות על בטיחות התעבורהביו"שועלהמצבהבטחוני–סוגיותהראויותלהתייחסותנפרדת. נוסף על הצורך בתוצרי חציבה מנקודת המבט הישראלית, מנקודת המבט הפלסטינית - תעשיית החציבה מספקת אלפי משרות, מגדילה משמעותית את התוצרהמקומיהגולמיהפלסטיניומהווהמרכיביצואמשמעותילעשרותמדינות73. נתוניםאלומצביעיםעלכךשתעשייתהחציבהבשטחיBו-Aביו"שצפויהלגדול במהירותבעתידעלכלההשלכותהסביבתיותהחמורותהנגזרותמכך. הטיפולבמחצבותביו"ש תעשייתהחציבהביו"שכוללתשניסוגימחצבות: 1 . כריהוחציבהשלאבןלניסור(אכחני"ם)-תעשייהמסורתיתייחודיתלשטחי יהודהושומרון. 2 . מחצבותהמפיקותאגרגטיםלתשתיותולבניה. מחצבותלכריהוחציבהשלאבןלניסור תמ"א52/1היאתוכניתאזוריתחלקיתהמגדירהשטחיחציבהביו"שלשםייצור וחציבהשלאבןנסורה(אכח"נים).לאורכוונתהמנהלהאזרחילקדםאתהתמ"א חשובלהתייחסאליהבמסגרתזו.מטרותהתוכניתהן: • קביעתאזוריםבהםתותרכרייהוחציבהשלאבןלניסור(אכח"נים-מדובר בשטחי חציבה בסדר גודל של 14,739 דונם לשם מטרה מוצהרת של ייצוראבןנסורה). בדו"ח המחצבות הבלתי חוקיות בספר מדבר יהודה שנכתב על ידי בית ספר שדה כפר 73 עציון ביוני 2018 צוין כי תעשיית החציבה מספקת בין 15 ל20- אלף משרות ומוסיפה לתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני 250 מיליון דולר. תעשיית האבן הטבעית מובילה את היצוא הפלסטיני בפער ניכר לעומת תעשיות אחרות. בשנת 2011 היוותה תוצרתה 17% מכללהיצואהפלסטיניוהיאהגיעהל מדינות.60- המפגעים / 107 • מתן אפשרות לקדם יוזמות לכרייה וחציבה של אבן לניסור ומבנים ומתקנים הנלווים להם באכח"נים שנקבעו בתוכנית זו בשטח שאינו עולה על דונם,20 באמצעותהיתריבנייהובאמצעותרישיונותחציבה,ללאהגשתתוכניתמפורטת. תוכניתזולוקהבכשליםרבים,ביניהםסביבתיים,והוגשוכנגדההתנגדויותרבות,ביניהן: 1 . התנגדותירוקעכשיו:עלרקעסביבתיולצורךהגנהעלהסביבהועלבריאות האוכלוסייה ביו"ש ובישראל, תוך התרעה מפני הפגיעה הסביבתית החמורה והמתמשכת בשל הפעילות הבלתי חוקית של המחצבות ביו"ש, שתתעצם אםתוכניתזותאושר. 2 . התנגדות איגודי ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון (נובמבר :)2021 מתייחסתלחוסרבמסמכירקעסביבתיים,פגיעהבשטחיטבעבעליערכיות סביבתית גבוהה, העדר מנגנון לשיקום אתרים, סמיכות לישובים ובריאות הציבור,חששלהעדרמקורתקציביובסיסחוקילאכיפה,התייחסותפרטנית לכלאחדמ- הפוליגוניםהכלוליםבתוכניתועוד.11 3 . התנגדות מטעם החברה להגנת הטבע: ההתנגדות כוללת את מיפוי שטח התוכניתוניתוחהשפעתהעלהסביבה(ירידהגדולהבמגווןהביולוגיבסביבת המחצבות,פגיעהבמצוקים,פגיעהבזניבחיובצומחהמצוייםבסכנתהכחדה, זיהוםנחליםועוד).התיקוניםשהוצעובהתנגדותכולליםהסדרהשלפעילות המחצבות בשטחי יו"ש והתאמתה לסטנדרטים שקיימים בתמ"א /ב,14 כתיבת תוכנית מפורטת בכל אחד מהפוליגונים/מחצבות שתכלול תסקיר השפעהעלהסביבה,צמצוםושינויהפוליגוניםבהתאםלהמלצותהמופיעות בסקרתשתיותהטבעשערכההחברהלהגנתהטבעועוד. 4 . התנגדות המועצה האזורית בנימין: המועצה ביקשה לדחות את התוכנית בהצביעהעלכשליתכנוןלקוי,מנהללאתקין,העדרחלופות,התבססותעל פוליגונים שחלקם אינם רלוונטיים, יצירת סיכונים ביטחוניים, יצירת סיכונים תחבורתיים,פגיעהבלתיהפיכהבקרקע,היעדרהתייחסותמספקתלשיקום השטח, העדר רגולציה, העדר התייחסות להיבטים ארכאולוגיים, גאולוגיים, הידרולוגיים, אקולוגיים ונופיים, נזקים כלכליים שתגרום התוכנית לתושבים הסמוכים לשטחי החציבה ועוד טיעונים אלו נסמכו בחוות דעת של שורת אנשימקצועבכירים,לרבותמומחיםמתחוםהחציבהכגוןהממוניםלשעבר עלהמחצבותבישראל,אנשיאקדמיהוראשירשויותבאזור. 108 / זיהוםחוצהגבולות נטוף:מחצבה בהתנגדויותאלוהובאמידעחשובשחלקולאנשקלבעתהגשתתמ"א52/1,כמו חוותהדעתשלפרופ'עמוספרומקיןהמציינתכיחלקמןהשטחהמוצעכמקור אבןלניסורכללאינומתאיםלכךמבחינהגיאולוגיתוחוותהדעתשלפרופ'חיים גבירצמן שקבעה כי תוכנית המחצבות לא התחשבה במאפיינים הגיאולוגיים וההידרולוגיים באופן מקצועי ולא נתנה מענה לצורך במחצבות דו-שימושיות (למשלמחצבותשתשמשנהבעתידגםכאתרלהחדרתמישיטפונות). נוסף על ההתנגדויות שצוינו לעיל, נכון לציין את התייחסות הפורום לישראל ירוקהשהופנתהלצוותלבחינתצעדימדיניותבתחוםהכרייהוהחציבה74. לאחר דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בפברואר 2022, הוחזרה תוכנית תמ"א 52/1 למנהל האזרחי לצורך טיוב הכולל דיוק פוליגונים והטמעת ההתנגדויות שהועלו. לדעתנו קיימת חשיבות רבה לתת מענה להתנגדויות השונותלתמ"א52/1ולשלבבתוכניתמנגנוניאכיפהיעיליםשימנעופגיעה חמורהבסביבה. מחצבותאגרגטים הפעילותבמחצבותאגרגטיםשונהבתכליתמזושבחציבתאבןנסורה.אתחציבת האגרגטים מבצעים על ידי פיצוצים יזומים באמצעות חומר נפץ, על ידי כרייה הפורוםלישראלירוקה:התייחסותהפורוםלהחלטתמועצתמקרקעיישראלמתאריך.7.2.2021 74 המפגעים / 109 ועל-ידיגריסהבמגרסות.תהליכיםאלוגורמיםלנזקנופי,נזקסביבתי,נזקבריאותי ולעיתים גם לנזק ארכאולוגי. לכן, נדרשים רגולציה ופיקוח קפדניים על חציבת אגרגטים.בישראלמבוקרתחציבתאגרגטיםעלידיתמ"א14ב.ביו"שקיימותעשרות מחצבות אגרגטים, מרביתן אינן חוקיות ולכן ללא כל פיקוח. למרות שהמדיניות שהוגדרה היא יישום סטנדרט זהה למחצבות בשטח ולמחצבות בשטחי ישראל,C מבלילעשותאיפהואיפהביןמחצבהישראליתלמחצבהשאינהישראלית75,ביו"ש לאקיימתתוכניתמקבילההמגדירהרגולציהופיקוחעלמחצבותאגרגטים.לכן, הנזקיםהחמוריםהנגרמיםלסביבהצפוייםלגדולבקצבמהירבאםלאתיושםביו"ש תוכניתאפקטיביתהמקבילהלתמ"א בבשטחיישראל.14 פערירגולציה הרגולציההחולשתעלהפעלתהמחצבות,בהתמקדבהיבטיהגנתהסביבה,מטרתה בין היתר להקטין ככל הניתן את שכיחותם של כשלים בפעילות המחצבות, אך כשאלהמתרחשים,להפעילכנגדהגוףהמזהםהליכיםמנהלייםופליליים.בהקשר זה נכון להבחין בין מחצבות המפוקחות תחת רגולציה ישראלית הכוללת פיקוח דרךרישיוןעסק(מיעוטןפלסטיניות76ומרביתןבתוךתחומיהשיפוט שלהרשויות הישראליות) לבין מאות מחצבות פיראטיות הפועלות באופן בלתי חוקי, לית דין וליתדיין.תמונתהמצבהכוללתשלהרגולציהעלפעילותהמחצבותביו"שעגומה. בולטיםבמיוחדפעריהרגולציהביןשטחיCבהםאחריותהפיקוחעלהמחצבות היאשלמדינתישראל,באמצעותהמנהלהאזרחי,לביןשטחיAו-Bבהםהפיקוח הואבאחריותהרש"פ.כיווןשהכנסתחומריחציבהלישראלאפשריתרקמשטחי C מחצבות רבות פועלות בדיוק על התפר שבין שטחA, או B לשטח – כך,C. החציבהעצמהמבוצעתבשטחAאוBואינהכפופהלפיקוחורגולציהישראלית (וכלללאלסטנדרטיםבסיסייםשלמניעתמפגעיםבריאותייםוסביבתיים)ואילו הגריסהוההעמסהשלחומריהחציבהמבוצעיםבשטחCכדילאפשראתשיווק תוצרי החציבה לתוך ישראל. כך, בעלי המחצבות הישראליות בשטח C מלינים ראה פרוטוקול מס' 75 של ישיבת ועדת החוץ והביטחון מתאריך 2.2.2022 – סיכום היו"ר 75 רםבןברק. בדו"ח המחצבות הבלתי חוקיות בספר מדבר יהודה שנכתב על ידי בית ספר שדה כפר 76 עציוןביוני2018הוערךכיפחותמעשרמחצבותפלסטיניותמחזיקותברישיוןישראלי. 110 / זיהוםחוצהגבולות עצ'ירהאל-קבליה:מחצבהבחזיתהנופיתשלההר כי מבוצעת כלפיהם אכיפה בררנית בעוד שבצמוד אליהם פועלות מחצבות פלסטיניות ללא שום רגולציה. גם במסגרת תמ"א 52/1 לא נכללופתרונות (כגון תיקוני רגולציה בנוגע לבקרת מקור חומרי החציבה באכחני"ם כחלק מאישור הכנסתם לתוך שטחי ישראל) לניצול הבלתי חוקי והפוגעני כלפי הסביבה של פעריהרגולציהשתוארו. פיקוחואכיפה תפעוללאתקיןולאחוקישלהמחצבות,ומדוברעלמאות77כאלובשטחיBו-,C גורם כבר כיום למפגעי סביבה רבים כמפורט לעיל.אחדהמפתחותלתפעולתקין הוא תחום הפיקוח שאינו זוכה למענה וקיים צורך אקוטי בהסדרתו. לא זו אף זו, דווקאבשלהעובדהשחוקאווירנקיוחוקרישויעסקיםאינםחליםבשטחיהפוליגונים שבתוכנית תמ"א 52/1 ובמרבית שטחי יו"ש, הצורך לפרוט לפרטי פרטים את תחום האכיפה הסביבתית הוא קריטי. על תוכנית הפיקוח והאכיפה להיות מיושמת באופן שםהוערךכימדוברבכ-300אתריחציבהביו"ש. 77 המפגעים / 111 מלאגםכלפיהמחצבותהפלסטינאיותהבלתיחוקיותשבשטחי C (לכאורהלמנהל האזרחיישסמכותבשטחזה)ולאכנהוגכיום.העובדהשלאבוצעהעדכהתוכנית פיקוחואכיפהמפורטתכזוצפויהלתרוםלהעצמתהנזקיםהסביבתיים. מדיניותהיתריםלמחצבות המנהל האזרחי, במטרה מוצהרת לחזק את הכלכלה המקומית, מאפשר ליזמים לקדם מחצבות אבן גם ללא השלמת ההליכים הרגולטוריים. יתירה מכך, גם מחצבות גדולות, מחצבות לאגרגטים, פועלות ללא אישורים. בעוד היזמים הישראלים (כמו מחצבת כוכב השחר, שפיר, נ' רבה) נדרשים לעמוד בכללים הרגולטוריים והסביבתיים, ישנה העלמת עין לגבי מחצבות המתופעלות על ידי התושביםהפלסטינאים.במצבהנוכחי,פעמיםרבותדישיזםפלסטינייגישבקשה ראשונית וכבר מתאפשרת לו חציבה רחבה הפוגעת קשות בסביבה. בנוסף, יש מחצבות הפועלות ללא כל אישור. המדיניות הנדרשת היא העדפת אספקת חומרי חציבהממחצבותהפועלותבהתאםלחוקהישראלי,כדילמזעראתהפגיעהבסביבה ובבריאותהציבור.רקכךתצמחנההמחצבותהחוקיותעלחשבוןהחציבההפיראטית. מובןשלמהלךשכזהישנןהשלכותכלכליותאולםכפישצויןבהתייחסותהפורום לישראל ירוקה: "מדינת ישראל אינה יכולה לאפשר חציבה ללא סטנדרטים בכדי להוזיל את עלות חומרי הגלם או להימנע מפתיחת מחצבות חדשות ומפוקחות בתחומה,תוךנקיטהבשיטתהNIMBY-. יהודה ושומרון אינם החצר של גורם זר שאיןלנוענייןבנעשהבתחומו,אלאאזורהמיושבעלידיאוכלוסייהישראלית המושפעתישירותמנזקיםשיוצרותמחצבותפלסטינאיות". הקרןלשיקוםמחצבות מחצבות רבות ביו"ש שחדלו מפעילות לאורך השנים הותירו נזקים עצומים בתוואיההררי.מחצבותנטושותאלוגםמהוותמוקדמשיכהלהשלכתפסולת באופן לא מוסדר מה שמעמיק עוד יותר את הפגיעה בקרקע ובמי התהום. בישראל קיימת מזה עשרות שנים הקרן לשיקום מחצבות והיא פועלת רבות לשיקום ושימור. ביו"ש הוקמה לפני כשנתיים קרן שמטרותיה דומות והיא פועלת לגביית דמי הקרן רק ממחצבות באזור C, בשלב ראשון ממחצבות 112 / זיהוםחוצהגבולות א-ראם-מפגעאחדשואבאליו,פעמיםרבות,מפגעיםנוספים. בתחתיתהתמונה מחצבה,- במרכזהתמונה תשטיפיבוץ,- בחלקעליוןשמאלי פסולתבוערת,- חלקעליוןימני-מגרטתרכבגדולה המפגעים / 113 ישראליותובשלבהבאגםממחצבותפלסטינאיות.בשלבזה,עדייןלאניכרת פעילותהקרןלשיקוםהשטחיםהפתוחיםהרביםשניזוקומהמחצבות. סיכום למעט המחצבות המוסדרות, מרביתן ככולן בתחומי השיפוט של הרשויות הישראליות אין, דה-פקטו, ניהול של תחום המחצבות, לא ברמת התכנון ולא ברמת ניהול הפעילות פיקוח,( אכיפה, הסדרה, ניהול מלאי חומרי גלם, מלאי לעתיד,שיקוםוכו.)'המחצבותהבלתיחוקיותבמתכונתןהנוכחית,פועלותבאופן שגורם לפגיעה סביבתית נרחבת הכוללת, בין היתר, זיהום אוויר, זיהום קרקע, זיהום מקורות מים עיליים ותת-קרקעיים (ובולטת כאמור בדוח זה, הסכנה לאקוויפר ההר,) רעש, הרס מוחלט ופגיעה בבתי גידול טבעיים של חי, צומח וערכי טבע, פגיעה נופית ופגיעה חמורה באתרי מורשת ובארכיאולוגיה. חלק מהנזקיםכבראינםבריתקנה.ההרים "נפצעים קשה," ואדיות הופכות לגבעות, הריםהופכיםלעמקים. החציבהביו"שנמשכתבמלואעוזהגםבמחירשליצירתמפגעיסביבהחמורים. נראה כי מדובר בתפיסה הרואה ביו"ש מקור לחומרי הגלם הנחוצים בישראל, בלי לקחת אחריות על ההיבטים הסביבתיים החמורים המהווים תוצר ישיר של פעילות חציבה שמרביתה אינה מפוקחת. הדבר נכון שבעתיים לגבי המחצבות הפלסטיניות,שמרביתןפיראטיות,הפעילותבשטחיCו-.Bהמשךהמצבהנוכחי יביא לפתיחת מחצבות פיראטיות נוספות, היקף החציבה בהן צפוי להתעצם והפגיעהבסביבהתורגשהיטבבכלשטחייו"שובשטחיישראלהגובליםבהם. לאור האמור, לדעתנו, בתחום המחצבות, כמו בתחומי הגנת סביבה אחרים, יש לפעולבהתאםלהוראותולכלליםהמחייביםוהנוהגיםבשטחמדינתישראל.לכל הפחות,ישלנהוגלפירוחהדברים.כאמור,תמ"א52/1כפישהיא,אינהנותנת מענה מלא לכשלים בהגנת הסביבה מפני אכח"נים ונדרש לשלב בה שינויים בהתאם להתנגדויות הרבות שהועלו. בנוסף, יש ליישם תוכנית ייעודית, מקבילהלתמ"א14בהמיושמתבישראל,להגנתהסביבהביו"שמפנימחצבות אגרגטים. 114 / זיהוםחוצהגבולות כלכלייםהיבטים ָ ָ ּ ָׁ ָ היבטיםכלכליים / 115 ההשקעות בתשתיות טיפול בשפכים ובפסולת ובתפעול ותחזוקה שוטפים – הינן גדולות. אולם הנזק הכלכלי הנגרם מהמשך המצב הקיים – הינו גדול פי כמה מונים. בפרק זה מוצגים הנזקים הנובעים מהמשך המצב הקיים לעומת העלויות המשוערות של הקמה ותפעול התשתיות החסרות לטיפול בשפכים ובפסולתבאזוריו"ש. נזקיםלבריאותכתוצאהמזיהוםאויר שריפת פסולת גורמת לפליטה כמותהפסולתהנשרפת(שנה) של עשרות מזהמי אויר שונים, יו״ש לרבותחלקיקיםנשימיםותרכובות ישראל 302,000 אורגניות מסרטנות. בפרק העוסק הפסולת בדוח זה נדון הנושא 250,000 בפירוטרביותר. ניטור אוויר מבוצע ביו"ש באריאל ובגוש עציון ואינו מודד זיהום אויר באזורים בהם מבוצעת שריפת פסולת. במקרים רבים מושפעים ישובים ישראליים, ביו"ש ובתוך מדינת ישראל, משריפת פסולת, אךאיןבהםמערךניטוראוירהבודקהשפעתשריפותעלאיכותהאווירבשכונות הרלבנטיות. עם זאת, קיימים אומדנים של העלות הכלכלית של נזקים בריאותיים ממזהמים שונים בישראל. לפי דוח של הOECD- (משנת 78)2017 הנזק כתוצאה ממוות מוקדם בעקבות חשיפה לחלקיקים נשימים (המזהם הבולט ביותר בפליטה משריפת פסולת, שאחראי לרוב הנזק הבריאותי) הוערך ב- 2.3% מהתוצר הלאומיהגולמי. https://read.oecd-ilibrary.org/environment/the-rising-cost-of-ambient-air-pollution- 78 thus-far-in-the-21st-century_d1b2b844-en#page23 116 / זיהוםחוצהגבולות לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג של ישראל בשנת 2022 עמד על 1,756 מיליארד ,₪ ומכאןשהנזקיםממוותמוקדםבגללנשימתחלקיקיםעמדועל40.4מיליארד ש"חבשנה. במחקר שהתפרסם בשנת 2014 6 נמצא כי פליטות חלקיקי PM2.5. כתוצאה משרפת פסולת היו בשנת 2010 כ29%- מסך פליטות החלקיקים מסוג זה בעולם. המחקר עשוי לתת אינדיקציה מקורבת למצב בישראל, ובהתאם, נזקי שריפת פסולת בישראל, בהיבט הבריאותי בלבד (ממוות בלבד, לא כולל עודפי תחלואה) הם 11.7 מיליארד ש"ח/שנה. זאת, כתוצאה משריפת כ250,000- טון פסולת/שנה 6(א). כיוון שהיקף הפסולת הנשרפת ביו"ש הוא לפחות 840 טון/יום, דהיינו 302,000טון/שנה (בהנחה לא ריאלית שבצפון השומרון וביהודה כל הפסולת מועברת להטמנה), הרי שהיקףפליטתמזהמים ממקור זה דומה לפליטה משריפת פסולת בכלל מדינת ישראל. קשה לחשב את אומדני התחלואה והתמותה בנפרד לתושבים פלסטינים מחד ולתושבים ישראליים ביו"ש ובמדינת ישראל מאידך כתוצאה משריפת פסולת ביו"ש. כיון שאזרחי ישראל המתגוררים ביו"ש מונים כ500,000- נפש, ועל כך יש להוסיף עוד כ100,000- נפש המתגוררים בסמוך לקו הירוק וסובלים ישירות משריפות כגוןבראשהעין,חבללכיש,חדרהועוד),שהםכ-(6.2% מתושביישראל, ניתן להניח שמדובר בלפחות 0.8 מיליארד ש"ח/שנה בחישוב הפגיעה בתוחלת החייםשלאזרחיישראל,לאכוללתושבייו"ששאינםאזרחיישראל(ישלזכור כימדינתישראלנושאתבאחריותלמניעתתחלואהותמותהגםאצלם,הםאינם כלולים בתחשיב רק מפאת מחסור בנתונים לגביהם).על פני טווח של 20 שנה מדוברבכ-16מיליארדש"ח. כאמור,הערכותאלהכוללותנזקרקממוותמוקדם,ולפיכךהינןהערכותחסר. לפי בקר ופרידמן79 הערך הכלכלי (במחירי 2018) של כל מקרה של ברונכיט כרוני הוא 1.5 מיליון ש"ח; נזק בגין מקרה של אסטמה מוערך ב- 315,000 ש"ח ונזקבגיןאבדןהכנסהוסבלמסרטןריאותמוערך(מחירי2018 ב-)2.185מיליון 79 ניר בקר וחנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצאת פרדס, 2020 עמ', .198-199 6א עלויות חיצוניות של פליטות לאויר מכלל המקורות בישראל, המשרד להגנת הסביבה 2021 https://www.gov.il/he/departments/news/special_moep_report_ calculating_external_costs_air_emissions_inventory_in_israel היבטיםכלכליים / 117 ש"ח.לפיכך,האומדןלעילשלהנזקיםבגיןשריפתפסולתצפוילהיותגבוהבכ- 50% לפחות, כהערכה גסה, בהתחשב במספר המקרים העלולים להגרם בגינו מדישנהולטווחשל20שנה,ובסה"כ-24מיליארדש"ח. דוחשלהמשרדלהגנתהסביבה6אמשנת2021,מפרטאתהעלויותהחיצוניות (אלו שהמזהם אינו משלם עליהן והן מושתות על כלל הציבור) של פליטות מזהמים לאויר, לרבות פליטת מזהמים משריפת פסולת עירונית. לפי הדוח, כלל העלויות החיצוניות משריפת פסולת עירונית בישראל מגיע ל- 976 מיליון ש"ח/שנה. כאמור לעיל, כמות הפסולת העירונית השנתית הנשרפת ביו"ש גבוה מהכמות השנתית הנשרפת בישראל בכ- 20%, ולפיכך סך העלויות החיצוניות מהשריפה ביו"ש עשוי להגיע לכ- 1,180 מיליון ש"ח/שנה, ובחישוב על פני 20 שנהלכ- 23.58מיליארדש"ח.אנונשתמשבנתוןזה. נזקיםכלכלייםמטיפוללאמוסדרבחלקיכלירכב בפרק על מפגעי פסולת נידונים בהרחבה הנזקים הסביבתיים מפירוק ושריפה שלרכיבירכב,כאשרחלקגדולשלהעיסוקנסמךעלכלירכבשנגנבובישראל. ה"תעשיה" הזו מתבססת על קיומם של אתרים פיראטיים לפירוק וסילוק חלקי רכב,הפועליםללאהסדרה,פיקוחאואכיפהכלשהםלמניעתמפגעיסביבה.הנזק הסכלכלי מגניבות רכב בישראל מוערך על ידי חברות הביטוח ב1.3- מיליארד ש"ח/שנה(נתוני)202210 והנזקעלפני20,שנההינולפיכך מיליארדש"ח.26 ניתן להעריך כי הסדרה סביבתית של תעשיית פירוק רכבים למכירת חלקיהם תוביללירידהחדהבתמריץהכלכלילגניבתרכבלמטרהזו. נזקיםלמשקהמים כפישהוסברבפרק"מקורותהמים",מערביהודהוהשומרוןהואאזורההזנהשל אקוויפר ירקון תנינים, מקור המים הטבעיים הגדול והאיכותי ביותר של מדינת ישראל. הסכנה בזיהום מי תהום ממזהמים מעל פני השטח היא עובדה ידועה בעולם ובישראל.מאותקידוחימישתיהברחביישראלנסגרועקבזיהוםבדישוןוהשקיה 118 / זיהוםחוצהגבולות חקלאיים, דליפות ביוב, דליפות ממתקני דלק ודליפות ממפעלי תעשיה. שיקום יכולתהפקתמיםמקידוחמזוהםהואעניןארוך,יקרולעתיםלאניתןלביצוע. הזיהום של פני השטח ביו"ש ממזבלות ומשפכים קיים מזה עשרות שנים רבות, אךעםהגידולבאוכלוסייה,ברמתהחייםובאספקתמיםסדירהלרובםככולםשל הישובים ביו"ש – עלתה מאד כמות הזיהום, ובעקבותיה גם הסיכון למי התהום. לכן, הסיכון לקידוחי מי שתיה במדינת ישראל, ששואבים מים מאקוויפר ירקון תנינים–עלהמאד.לאמופרךלהעריךכיהתהליךשהתרחשבמישורהחוףהחל משנות ה80-' ועד עתה, של גילוי זיהום בקידוחים רבים מאד, יחול גם בשדות ההפקה של מים מאקוויפר ההר, במהלך השנים הקרובות. זאת, במידה ולא יינקטו צעדים להפסקה מלאה או לפחות מיתון של תהליך הזיהום ממקורות הזיהוםהגדוליםביו"ש–שפכיםופסולת80. כמותהמיםהשנתיתהממוצעתהמופקתמאקוויפרההרהיאכ- מיליוןמ"ק/360 שנה (מלמ"ש). הערכה מושכלת של פסילת כ25%- מהקידוחים לשימוש כמי שתיה ואף להשקיה חקלאית של גידולי מאכל, פירושה אבדן של כ מלמ"ש.90- ערכם הכלכלי של המים בישראל נקבע ע"י תעריפי המים, שהחל משנת 2009 נקבעיםלפיעלותיצורהמים,שעומדתכיום4.2023( על1.41)ש"ח/מ"ק81. לפיכך,פסילהשל90מיליוןמ"קמשימושמשמעותהנזקשלכ מיליוןש"ח/127- שנה.לטווחזמןשלעשריםשנהמדוברבנזקמצטברשלכ מיליארדש"ח.2.54- אמנם, השבתת הקידוחים היא תהליך שיתפרס על פני עשרות שנים. מאידך, התחשיב לעיל לא לוקח בחשבון את אמינות המשאב ואת נדירות המשאב82. משמעות הדבר היא שמקומות רבים נסמכים כיום על קידוחים מקומיים, שבחזקת הרשויות המקומיות, לאספקת מי שתיה. החלפתם במים מותפלים מהמערכתהארציתלאתוכלתמידלהתבצעבמהירותובקלותבאמצעותתעריף 80 עםזאת,יתכןגםשהזיהוםשנגרםבעברוהצטברבתתהקרקעיעשהאתדרכואלעברמי התהוםוהפסקתהזיהוםלאתוכללמנועתהליךזה.אמירהזונכונהרקלגבימרכיביזיהום כימיים או פיסיקליים, ורק כאשר הפרקציה הנודדת של רכיבי הזיהום גדולה מהפרקציה הנספחתלקרקעולמסלע. 81 https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/rates_general1 82 נירבקרוחנוךפרידמן,היבטיםכלכלייםשלאיכותסביבה,הוצאתפרדס,2020 עמ',.291 10גלובס,4.1.2023 היבטיםכלכליים / 119 המיםהכללארצי.בנוסף,מיהתהוםבאקוויפרגדוליכוליםלשמשלאספקהגם בתקופהשלמספרשנותבצורת,הםמוגניםמפעולותמלחמהוטרור(כלעודלא נכנסולמערכתההולכה)וכןמוגניםמשיבושיםבמערכותהאספקהשלמרכיבים ביצור מים מותפלים, כפי שנחזו באופן כלל עולמי בשנות מגיפת הקורונה. לכן, הנזק מאבדן מקור מים טבעי גבוה בהרבה מזה של תעריף המים, שלוקח בחשבוןבעיקראתעלותהיצורשלמיםמותפלים. סךהנזקיםהנגרמיםמטיפוללאמוסדרבפסולת, שפכיםוחלקיכלירכב הנזקיםהנגרמיםמשריפתפסולתומשפכיםהמסולקיםלסביבהביו"ש מסוכמים בטבלה.1 נזקשנתי נזקל20-שנה במש"ח במש"ח נזקיםלבריאותולסביבהמזיהום 23,600 אוירבעקבותשריפתפסולת 1,180 נזקיםלמשקהמים 127 2,540 נזקיםכלכלייםמשריפהוסילוק 26,000 לאמוסדרשלרכיבירכבגנוב 1,300 סה"כ 2,607 52,140 טבלה 1: סך הנזקים הנגרמים משריפת פסולת ומסילוק שפכים לסביבה ביהודה ושומרון (במיליוניש"ח) 120 / זיהוםחוצהגבולות השוואתעלותנזקים- 1,180 ישראליו״ש(מלש״ח) 976 יו״ש ישראל 150 127 נזקכתוצאהמזיהוםמקורותמים עלויותחיצוניותמזיהוםאווירעקב שריפתפסולת עלויותטיפולבפסולת ביו"ש שני אתרי הטמנת פסולת - פסולת ביתית מישובים פלסטינים בדרום אזור יו"ש מפונה לאתר הטמנה אל- מיניה שליד בית לחם, בצפון יו"ש מפונה פסולתלאתרזהרתאלפינגאןשבסמוךלג'נין.אתריםאלוסובליםמתפעוללקוי, ובעיקרמאזילתנפחהטמנהזמיןלפסולתכברבשניםהקרובות,אךלאנדוןכאן בעלויות הדרוג הנדרש, כיון שלא נדונו עדיין בפורומים המתאימים. במרכז יו"ש אין כלל אתר הטמנה לקליטת פסולת, וכ700,000- תושבים צריכים "להסתדר בעצמם",כשהתוצאההיאשריפתפסולתבהיקףנרחב,לרבותבסמיכותמיידית לכפרים,לישוביםישראלייםביו"שוכןלישוביםבשטחיישראל. בישוביםהפלסטיניםאיןכללמתקניםלמיוןומיחזורפסולת.אלהמחסורבאתרי הטמנהמצטרףמחסורבתחנותמעברלפסולת,שיעודןלייעלולהוזילאתשינוע הפסולת מהישובים אל מפעלי מיחזור ואתרי הטמנה. באזור יו"ש פועלות שש תחנות מעבר בלבד, כלומר תחנת מעבר אחת לכ ק"מ מרובע. במצב זה,1000- שינועהפסולתהופךליקרעודלפניעלותהקליטהבאתרהטמנה. כיוםנמצאבתכנוןמתקדםאתרהטמנהבסמוךלרימונים(בשטח) אתרראמון.- אתרזהאמורלשרתהןאתתושביוהפלסטיניםשלמרכזהשומרוןוהןאתתושבי מוא"זבנימין.אולםבדעתהמינהלהאזרחילהפעילאתהאתרללאמיוןוהפרדה עבור התושבים הפלסטינים, ובתפעול פלסטיני, בעוד שהפסולת מהישובים הישראלייםתעבורמיוןוהפרדהע"ימפעיליםישראלים. היבטיםכלכליים / 121 קייםצורךבתכנוןאתריהטמנהבמקוםהאתריםהקיימיםשיגיעולמיצויפוטנציאל ההטמנהשלהםבשניםהקרובות.אולם,עדייןאיןסיכוםעםהמינהלהאזרחיעל מיקומם, ובמיוחד לא על הצורך בהקמת מתקני מיון, הפרדה ומיחזור שעשויים להפחית את כמות הפסולת להטמנה ויוזילו את עלויות הטיפול בפסולת. לפיכך לאניתןלדוןכאןבענייןזה. אתרההטמנהראמוןאמורלהיותמוקםמכספיסיועשלהמדינותהתורמות. ישצורךבהקמת10תחנותמעברלפחותבמרכזהשומרון, כדי לייעל ולהוזיל אתאיסוףהאשפההמיועדתלהיקלטבאתרראמון. בהנחהשעלותההקמהשלכלתחנתמעברהינהכ20-מיליוןש"ח,הרישמדובר בהוצאה תשתיתית של כ200- מיליון ש"ח. סביר שחלק מהעלות תשולם על ידי המדינות התורמות, וכהנחת עבודה חלקה של ישראל יהיה 50%דהיינו 100 מש"ח. תפעולמערךהטיפולבפסולתבמרכזיו"שיהיהכרוךבעלויותכמפורטבטבלה :2 שינועלתחנתמעבר 20 טיפולבתחנתמעבר 30 הובלהלאתרהטמנה 50 דמיטיפולבאתרההטמנה 70 סה"כ 170 טבלה2 עלויותטיפולבאשפהבמרכזהשומרון(ש"ח/טון): העלויות לא כוללות היטל הטמנה, העומד כיום בישראל על 117 ש"ח/טון. נכון לעכשיואיןחקיקההמחייבתגבייתהיטלהטמנהמישוביםפלסטיניים. לפי פרסומים שונים של המשרד להגנת הסביבה, כמות האשפה המיוצרת בישראל היא בממוצע כ- 1.7 ק"ג/יום לנפש, אולם קיימים הבדלים ניכרים בין הישוביםהשונים,כתלותברמתהכנסהובמודעותהסביבתית. ניתןלהניחכיכמותהאשפהבישוביםהפלסטינייםהינהנמוכהבגללכוחהקניה הנמוך.לכן,לצורךהניתוח,ניקחכמותשל ק"ג=אשפה/נפש/יום.1.2 לפיכך, יש צורך באיסוף וטיפול של אשפה בהיקף של 840 טון ביום מהישובים 122 / זיהוםחוצהגבולות הפלסטיניים במרכז השומרון, בעלות כוללת של כ119,000- ש"ח/יום, כ- 52 מיליון ש"ח/שנה (אין הובלה בימי מנוחה אבל כמות האשפה לא פוחתת גם בימי מנוחה, כך שהכמות המטופלת ומחויבת בתשלום הינה אחידה בממוצע בכל ימי השנה). סביר שחלק גדול מהתושבים שיקבלו שרות זה, בעיקר במגזר הכפרי, יתקשו או לא ירצו לשלם עבורו, ובפועל יידרש סיוע כספי מישראל על מנתלקייםאתהמערךהחדש.זאת,לפחותלמשךמספרשנים,עדלהשתרשות הנורמהשלאיסוףוהטמנתהאשפהבמקוםשריפתה.כהנחתעבודה,חלקהשל ישראל במימוןהטיפולהשוטףיהיהכ50%-,דהינו מלש"ח/שנה.26 עלויותטיפולבשפכים לצורךהערכתהעלויותשלההשקעההנדרשתהנחנואתההנחותהבאות: גודל האוכלוסיה הפלסטינית ביו"ש הינו כ2.7- מיליון נפש (הערכות לשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה). האוכלוסייה הפלסטינית שמחוברת למערכות הולכהוטיפולבשפכים(אךללאפתרונותסילוקמלבדהזרמהלוואדיותולנחלים) מוערכתבכ-300,000נפש(שכםמערב–85,000 אלבירה–,160,000,ביתלחם מערב – 25,000 והשאר בישובים קטנים83.) נמצא , אם כן, שלכ2.4- מיליון נפש אין פתרונות מספקים לשפכים. מתוכם, לצורך עבודה זו וכסדר גודל משוער, אפשר להניח שכ50%- גרים בישובים עם מערכות ביוב לסילוק השפכים אל מחוץלישובעצמו,והשארמתגורריםבכפריםעלבסיסבורותסופגים. ניתן להעריך עלות משוערת של הקמת מערך אספקת מים ושרותי ביוב מהתעריפים המוכרים על ידי רשות המים בישראל (כללי תאגידי מים וביוב, דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב, התשע"ה , תוספת ראשונה).2015- תאגידי מים וביוב באזורים הרריים (כגון נצרת, גליל עליון, בהם הפרשי הגובה בתוךהישובעוליםעל100מ')רשאיםלגבות(מחירי2015 כ138-)ש"ח/מ"רבנוי כשהבניהבצפיפותנמוכה.ניתןלהניחכימרביתהישוביםביו"שבנוייםבצפיפות נמוכהבאופןממוצעוניתניםלהגדרהכישוביםהררייםבעליהפרשיגובהגדולים בתוך הישוב. בהנחה שעלות שרותי ביוב היא כ- מעלות שרותי מים וביוב,60% https://www.pcbs.gov.ps/statisticsIndicatorsTables.aspx?lang=e 83 היבטיםכלכליים / 123 הרישעלותשרותהטיפולבשפכים(כוללהולכהטיפולוסילוקנאות)היאכ-83 ש"ח/מ"ר בנוי. גדלו הממוצע של משק הבית הפלסטיני ביהודה ושומרון הינו 4.8 נפשות84. וגודל בית המגורים הממוצע עשוי להיות כ100- מ"ר, בהתחשב בדומיננטיותשלהסקטורהכפרי.מכאןניתןלהסיק,כיסדרהגודלשלההשקעה בתשתיות טיפול בשפכים הינו: 2.3x100/4.8x83=3977 דהיינו כ-, 4 מיליארד ש"ח. סביר שחלק משמעותי מעלות הקמת מט"שים לתושבים הפלסטיניים יכוסה ע"י המדינות התורמות, כפי שהיה עד עתה. לכן, כהנחת עבודה הנטל על התקציבממקורותישראליהיהכ-40%דהיינו מיליארדש"ח.1.6 עם זאת, סביר שרישות כל הכפרים הפלסטיניים בצנרת ביוב והקמת מט"שים אזורייםלהםתמשךכעשריםשנים.לכן,באופןריאלי,נדרשתקציבשלכמחצית מסכוםזהלתוכניתחומששתכסהמתןמענהלמרביתהמפגעיםהגדולים,דהיינו כ- מיליארדש"ח.0.8 עלות הטיפול השוטף בשפכים ניתנת להערכה מאגרות המים והביוב הנהוגות בישראל85.צריכתהמיםהממוצעתלאדםבישראלעמדהבשנת2019עלכ–89 מ"קלנפש86. גובהתעריףממוצעלמיםוביובעומדבישראל,נכוןל2023- על ש"ח/מ"ק.9.059, מתוךזה,כ5.95-ש"חמיועדיםלטיפולבביוב.כיווןשרמתהחייםשלהפלסטינים נמוכה מזו של הישראלים, ניתן לקחת בחשבון צריכת מים ממוצעת של 65 מ"ק מים/שנה/נפש.מתוךזה,בהנחהשכמעטואיןשימושבמיםלגינון,הרישכ80%- מהמים הנצרכים הופכים לשפכים, דהיינו 52 מ"ק שפכים/ נפש/שנה. בהתאם להנחת העבודה שהוזכרה לעיל, רק כמחצית מהתושבים הפלסטינים, שעדיין אינם מחוברים לביוב יקבלו שירות מלא של טיפול בשפכיהם במהלך חמש השניםהראשונותליישוםתכניתהשינויבמצבהסביבה.במספרים,כ1.15-מיליון נפש, המייצרים כ- 60 מיליון מ"ק/שנה שפכים גולמיים. עלות הטיפול השוטף בשפכיםבמערכותשיוקמו,במסגרתהתוכניתהמוצעתלשינויבאיכותהסביבה, מוערכת כלהלן: 60x5.95=357 כלומר357. מיליון ש"ח/שנה. רובה של עלות זו צריך להיות משולם באופן שוטף על חשבון המשתמשים, דהיינו התושבים https://palestine.unfpa.org/en/node/22423 84 https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/rates_general1 85 (www.gov.il) 86 124 / זיהוםחוצהגבולות הנהנים מהשירות. המדינות התורמות נמנעות, כעניין שבעקרון, לממן תפעול שוטף של תשתיות סביבה. יתכן שישראל תצטרך לשאת בחלק מעלות זו, נוכח המצב החברתי-כלכלי הנמוך של התושבים הפלסטינים ביו"ש. כהנחת עבודה ניקח 50% מעלות הטיפול השוטף כחלק שיבוא מתקציב מדינת ישראל, דהיינו מש"ח/שנה.179 הישובים הישראליים - כולם מחוברים לרשתות ביוב, אבל מקצתם עדיין לא מחובריםלמט"שאושרמתהטיפולבמט"שאינהמספקתאושצנרתהביובשלהם סובלתמאי-ספיקה.ביןאלהביתרעלית(שאוכלוסייתהמונהלמעלהמ60,000- נפש)ויישוביגושעציון,המתוכנניםלהתחברלמט"ש:הל"ההחדש,יישובימערב השומרוןבסמוךלכביש5 אריאל,(א.ת.ברקן,ברוכיןוהישוביםהסמוכים,)עפרה והכפרים הפלסטיניים הסמוכים לה (לפי החלטת בג"צ עלות ההקמה במקרה זה תוטלעלהמדינה,)וכןקדומיםוהישוביםשבסמוךלהלידכביש55(קדומים וישוביםסמוכים.)לאנדרשתקציבמיוחדלהקמתמערכיטיפולבשפכיםלישובים הישראליים, שיכולים להסתייע בהלוואות ומענקים מתקציב המינהל לתשתיות ביוב ברשות המים. נדרש מענק לשדרוג הטיפול בשפכי גוש עציון (יישובי הגוש מיצואתיכולתההחזרשלהם)עלידיחיבורםלמט"שנתיבהל"ההחדש. להשלמת התמונה יש להזכיר את פרוייקט נחל קדרון, הנמצא בעיצומן של העבודותלהקמתו.הפרוייקטאמורלהובילאתשפכימרכזירושליםומזרחהעיר, יחדעםשפכיםשלביתלחםמזרח,אלמתקןטיפולמתקדםבמורדנחלאוג.בכך יופסקהזיהוםשלנחלקדרוןמביובירושליםוביתלחם.פרוייקטזהממומןעלידי הלוואותמבנקיםשנטלהעיריתירושלים. התפעולהשוטףשלרשתותהביובוהמט"שיםבישוביםהישראליים אמורלהיות מכוסהבאמצעותאגרותביובהנגבות,לפיהחוק,מכלמשקביתהמחוברלביוב, ולכןגםכאןלאנדרשתקציבנפרדעבורם. סך התקציב הדרוש לשיפור הטיפול בשפכים ובפסולת ביהודה ושומרון הינו כמפורטבטבלה:3 םיילכלכ םיטביה / 125 פסולת הקמתתשתיות 100 עדלהבשלתנורמותאחריות תפעולל10-שנים 260 סביבתיתאצלהתושביםהפלסטינים והעברתהתפעוללידיהם שפכים הקמתתשתיות 800 עדלהבשלתנורמותאחריות סביבתיתאצתהאוכלוסיה תפעולל10-שנים 1790 הפלסטיניתוהעברתהאחריות לטיפוללידיה. סךהכל תשתיות 900 תפעולל10-שנים 2,050 סה"כעלות התוכנית 2,950 טבלה3 עלויותלשיפורמצבהטיפולבשפכיםובפסולתביהודהוהשומרון(במיליוניש"ח): רווחמטיפולבמפגעיםמולהפסדבמקרהשלהמשךהזנחה(מלש״ח) 30,000 22,040 20,000 11,020 10,000 1,102 0 (205( (900( (2,050( (4,100( )10,000( (2,607( (13,070( )20,000( (26,140( )30,000( שנה20 שנה10 שנה1 שנה0 רווח עלותתוכניתטיפול הפסדמצטברללאטיפול 126 / זיהוםחוצהגבולות עיון בטבלאות 1 ו3- מראה, כי התועלת (שיעור מניעת הנזקים) הנובעת מהקמהותפעולשלתשתיותלטיפולנאותבפסולתובשפכים,במקומותבהם אינםקיימיםאופועליםעדיין,עולהבהרבהעלהעלותהכרוכהבכך. אם ניקח בחשבון גם את הפגיעה בתיירות, בשווי הקרקע ובאיכות החיים ואת שיקולי אמינות אספקת המים ונדירות המשאב – התועלת הכלכלית מישום התכניתהמוצעתכאן(ראופרקהמתווהלשיפורהמצב)- גדולהעודיותר. םיילכלכ םיטביה / 127 128 / זיהוםחוצהגבולות וסיכוםהמלצות ָ ָ ּ ָׁ ָ המלצותוסיכום / 129 חקיקהופיקוח בכל הנוגע למפגעים סביבתיים גרמו המחלוקת הבין-לאומית והמחלוקת הפנימיתבדברהיחסהחוקילשטחייו"שלמצבאבסורדישבוכלהצדדיםיוצאים נפגעים. בעוד המחלוקת המדינית ניטשת בשטח נגרם נזק בריאותי וסביבתי מיידי ומתמשך לכלל האוכלוסייה ביו"ש, ישראלים כפלסטינים, וכמובן למשאבי הסביבה–מים,חי,צומחונוף. נסיבותאלהמחייבותאתמדינתישראללפעלכעתבכלכליחוקישישבידה כדילעצוראתהנזקהסביבתיביו"ש,ובכלמקוםשאפשרגםלשפראתהמצב הסביבתישלשטחיםאלה. דו"חותמבקרהמדינהמצביעיםשובושובעלפעריפיקוחואכיפהבנושאימפגעי סביבה בכל הגורמים הרלוונטיים מסיבות של רשלנות, סדר עדיפויות, תקנים חסריםאוהיעדרסמכותחוקית. יש לחזק את גורמי האכיפה ולציידם בכל סמכות חוקית ותקציבית נדרשת, אך לאפחותמכךלתבועמהםלעשותאתשבידםלעשותכעת. המלצותחקיקה • החלתחקיקהישירהשלדיניהגנתהסביבה. • החלת חקיקה סביבתית בהוראות חוק ספציפיות אשר קובעות תחולה אקס-טריטוריאלית של החקיקה החלה, ולהחילה טריטוריאלית על שטח יו"ש, כדוגמת חוק יישום ההתנתקות התשס"ה2005- וס', 5א לחוק הכבאות התשי"ט.1959– • החלתחקיקהישראליתעלתושביםישראלייםהגריםביו"שבאמצעותהחוק להארכתתוקפןשלתקנותשעתחירום(יהודהוהשומרוןוחבלעזה–שיפוט בעבירותועזרהמשפטית),התשל"ח.1977– • החלהעקיפהשלהדיןהישראליבאמצעותפסיקה,כגוןפסיקתבג"ץשלפיה הוחלו על רשויות האזור כללי המשפט המנהלי הישראלי בהפעלת סמכויות שלטוניות, וכדוגמת פסיקת בתי הדין לעבודה, שהחילו את דיני העבודה הישראליים על חוזי עבודה ביו"ש מכוח כללי ברירת הדין של ענף המשפט הבין לאומיהפומבי.- 130 / זיהוםחוצהגבולות • צוויאלוףלהחלתחקיקהסביבתית. • חקיקת חוקי עזר – חוקי עזר של הרשויות וחוקי עזר סביבתיים לאיגודי הסביבה. • החלתחקיקהואכיפהעלסילוקמוסדרשלצמיגיםלמפעלימחזורגםביו"ש. • החלתחוקיהתכנוןעליו"ש. • החלתחוקרשויותהניקוזוחוקנחליםומעיינותגםביו"ש. המלצותפיקוח • הגברת הפיקוח והבקרה בכל שטח יו"ש ובמעברים מישראל ליו"ש למניעת כלל מפגעי הפסולת, כולל התאמת תקנים, אמצעים, טכנולוגיה וסמכויות. דוגמה רלוונטית לאפשרות הפיקוח בשטחי A וB- היא צוותי הפיקוח על מניעת הפקת יתר של מים מקידוחים בשטחי ,A B הפועלים מאז חתימת הסכמיאוסלוועדהיום. • בשל מגבלות ביטחוניות המשרד להגנת הסביבה מתקשה לבצע פעילות פיקוח ואכיפה. איגודי הערים לאיכות הסביבה שומרון ויהודה מבצעים את רוב עבודת הפיקוח והאכיפה, אך סובלים מתת-תקינה חריפה. במתווה לשינוי המצב יש לסגור פערי תקינה ותקצוב באיגודי הערים כדי לאפשר להםלתגבראתפעולותהפיקוחוהאכיפה. • חוקי התכנון אינם חלים ביו"ש, לרבות תכנון סביבתי, וממילא אינם נאכפים. נוסףעלהחלתחוקיםאלוגםביו"שישלהבטיחיכולותאופרטיביותלאכיפת חוקיםאלולרבותבמחצבותוכןבפרויקטיםתשתיתייםואסטרטגייםלשמירת הסביבהבכלהמגזרים. • פיקוח אפקטיבי במעברים, לרבות איסוף מודיעין, למניעת העברת פסולת מישראלליו"ש. • שמירה על השטחים הפתוחים, ובכלל זה בחינת הפעולות הסטטוטוריות הנדרשותלשםכך. • מניעתמפגעיםמעסקים,מתעשייה,ממגרטות,מחקלאות,מבתיבדוכיו"ב. המלצותוסיכום / 131 פסולת הטיפול בפסולת ביו"ש הוא אחד האתגרים הסביבתיים והבריאותיים הדחופים ביותר בשל השפעתה הדרמטית על כל מרכיבי הסביבה. סוגי הפסולת הנפוצים כוללים פסולת ביתית, פסולת בניין, פסולת חקלאית, פסולת אלקטרונית וגרוטאותרכב.כלאחדמהםמושלך,מוטמןאונשרףבאופןפיראטי,דברהגורם לזיהוםחמורשלהקרקע,שלמקורותהמיםושלהאוויר. תושבים פלסטינים וישראלים משני עברי הקו הירוק סובלים מבעיות בריאותיות רבותעקבזיהוםסביבתינרחבזה,כוללמחלותנשימהוגידוליםסרטנייםהנובעים מחשיפה למזהמים המתפזרים באוויר בעת שרפת פסולת, בעיקר אלקטרונית ותעשייתית. בהיעדר חקיקה ואכיפה בשטחי הרשות הפלסטינית הבעיה חמורה שבעתיים. המלצות • יש להציב מטרות אסטרטגיות לטיפול בפסולת ביו"ש, בעיקר במגזר הפלסטיני, בין השאר באמצעות חינוך, צמצום צריכה, הפחתה במקור, צמצוםהטמנהושרפהשלפסולתוהגדלתהיקףהמִחזור. • בהתאםלמטרותישלהציבולתקצביעדיםכגוןמיוןפסולת,השבתה,צמצום היקף ההטמנה, ייעול שוק הפסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ולמחזורה. • יש לקבוע מנגנונים שיהפכו לכדאיים את הפתרונות הסביבתיים לטיפול בפסולתובשפכיםגםמןהבחינההכלכלית. • הקמתתשתיותלטיפולבפסולת: • הקמתתחנותמעברממיינות,אתריטיפוללמחזורמרכיביפסולתואתרי קצהלהטמנה. • הקמתמתקניטיפוללהשבתאנרגייה. • יצירתתשתיותלפארקיםשישמשולמחזור,להשבתפסולתולטיפולבה. • עידוד יזמים במגוון אמצעים כלכליים להקים תשתיות לטיפול בכל סוגי הפסולת. • ניהולמשקהפסולתביו"שבהתאםלהייררכייתהטיפולהראויהבפסולת 132 / זיהוםחוצהגבולות שאימץהמשרדלהגנתהסביבהבישראל. • הטיפול בפסולת ייעשה סמוך ככל האפשר למקום ייצורה אגב יצירת מחויבותמקומית. • סגירתאתריםפיראטייםוצמצוםמפגעיםסביבתיים,לרבותמניעתזיהום אווירממפגעישרפותבשטחיםהפתוחים. • שיקום נחלים וקרקעות אשר נפגעו מהשלכה, מהטמנה ומשרפה של פסולת. שפכים טיפול בשפכים מחייב תכנון וביצוע של מתקני טיפול ברמה הגבוהה ביותר בשיתוףפעולהביןמשרדיהממשלהוהגורמיםהאחראיםבאזור.ישלקדםמתקני טיפול שישלבו ניצול מי קולחים נאות מבחינה תברואית וסביבתית עם תוכנית רב-שנתית לגיוס תקציבים ותיעדוף בעיות לפי מידת חומרתן והשלכותיהן הבריאותיות. המלצות • פתרונות ליישובים הישראליים יתוכננו ויבוצעו בלא תלות בהסכמת הרשות הפלסטינית ובעמידה בדרישות החוק הנוהגות בישראל בנוגע לאיכות מי הקולחים ומערך הניטור והבקרה הנדרש. מתקנים אלו יקלטו גם שפכים מיישובים פלסטיניים בקרבתם אם יתאפשר להגיע להסכמה נקודתית עם הפלסטינים או על ידי תפיסת השפכים לאחר שהוזרמו לסביבה (בדומה למתקן שעל הקו הירוק בנחל שכם). התשלום בעבור הטיפול בשפכים הפלסטיניים יבוצע באמצעות מנגנון הקיזוז מכספי המיסים המועברים לרשותהפלסטיניתאובאמצעותמנגנוןאחר. • שפכיםהמוזרמיםמיישוביםפלסטינייםאלהסביבהומגיעיםבמהלךזרימתם לשטחי C או לגבול ישראל ייתפסו במעלה הזרימה ככל האפשר או ייאגמו בנקודת המעבר או סמוך לה ויטופלו עד שיגיעו לרמת האיכות המקובלת בישראלבלאצורךבתיאוםעםהפלסטינים.התשלוםבעבורהטיפולבשפכים המלצותוסיכום / 133 הפלסטיניים יבוצע באמצעות מנגנון הקיזוז מכספי המיסים המועברים לרשותהפלסטיניתאובאמצעותמנגנוןאחר. • ניצולמיהקולחיםשליישוביםפלסטינייםייעשהבשטחיהרשותהפלסטינית. בהיעדר הסכמה ויישום בפועל ינותבו מי הקולחים לסילוק בשטחי יישובים ישראליים או בשטחי מדינת ישראל, הכול בכפוף לשיקולי הגנה על מקורות מיםוהסביבה. • יחודשוהמאמציםלשכנועהמדינותהתורמותלהשיגמימוןלהקמתתשתיות לאיסוף שפכים מיישובים פלסטיניים, בין שבשטחי הרשות ובין שבשטחים שבריבונותאובאחריותישראלית,ולטיפולבהם.המימוןהשוטףשלההפעלה יהיה באחריות ישראל, להגנה על משאבי המים והטבע שלה, עד להגעה להסדרעםגורםפלסטיניאחראי. • הסכמת ישראל להרחבת אספקת מים למשתמשים פלסטיניים תותנה בהסכמה של הצד הפלסטיני לקבל עליו אחריות לשפכים הנוצרים בשל אספקתהמים. • המדיניות שננקטה בעבר, ולפיה ייעשה מאמץ לטיפול משולב בשפכים של פלסטיניםושלישראליםלטובתיעילותהנדסיתותקציבית,תוחלףבמדיניות של קידום פרויקטים שאינו תלוי בהסכמת הצד הפלסטיני. זאת בשימת לב להשלכות התברואתיות והסביבתיות הכבדות של גרירת הרגליים בטיפול בשפכים,הגורמתלאיוםשלממשעלשלומם,עלבריאותםועלרווחתםשל כלהצדדים. • מדינת ישראל היא הנפגעת ביותר, משום שהיא המשתמש העיקרי במים מאקוות ההר ומשום שהיא מצויה במורד הזרימה, ולכן המפגעים מגיעים לשטחה. לפיכך שומה עליה לאמץ פתרונות בלא שיהוי לאחר עשרות שנים שלחוסריכולתלפעולבהסכמה. סדרהעדיפויותלטיפולבמפגעיםייקבעלפיהפרמטריםהאלה 1 . יצרנישפכיםבנפחגדול. 2 . שפכיםהמוזרמיםלסביבהבאופןהמסכןמקורותמיםאסטרטגייםשלהאזור ושלמדינתישראל. 3 . שפכים שהזרמתם לסביבה מסכלת קידום תוכניות להקמת תשתיות, כגון 134 / זיהוםחוצהגבולות מאגרי שיטפונות. מאגרים אלו חשובים הן לשיפור מצב משק המים והן למניעת סכנות הצפות במורד, בייחוד באזורים בעלי ריכוז אוכלוסייה גבוה, כגוןגושדן. עלפישיקוליםאלו,אלוהםפרויקטיםלטיפולבעדיפותגבוהה • הנחתמאסףביובנחלרבהוסילוקשפכיאריאל,סלפית,א"תאריאלמערב, א"תברקןויישוביםנוספים(ישראלייםופלסטיניים)אלמתקןהטיפולהאזורי לטיפול בשפכי גוש דן (שפד"ן). תכנון פרויקט זה החל כבר לפני כעשרים שנה,אךעדייןלאהושלםלמרותחשיבותוהראשונהבמעלה. • טיפול בשפכי מודיעין עילית ויישובים סמוכים על ידי חיבור למט"ש אזורי (מט"שאיילון). • טיפולבשפכירמאללהמערב,הזורמיםלנחלמודיעיםולנחליםאחריםבאגן נחלאיילון(חיבורלמאסףשפכיירושלים). • טיפול בשפכי קדומים ובנותיה במט"ש מקומי או במט"ש בתחומי מדינת ישראל,לרבותהשבה. • השלמת פרויקט ביוב נחל קדרון לטיפול בשפכי מזרח ירושלים ובית לחם– ביתג'אלה,המסולקיםכיוםבמצבגולמיאלנחלקדרון,וסילוקמיהקולחים למשתמשיםחקלאייםבבקעתהירדן.הפרויקטנמצאכיוםבשלביביצועאך מתקדםבאיטיות. • טיפול (מקומי או חיבור למט"ש רוואבי) בשפכי היישובים הפלסטיניים באגן נחלחרמיה(ביןעפרהלנווהצוף).הנגרהעילי(מישיטפונות)הזורםבנחלזה אינו מגיע, למיטב ידיעתנו, לנחל שילה, שאליו הוא מתנקז. משמעות הדבר היאחלחולמהירשלכלהשפכיםאלהתת-קרקעולמיהתהום.נחלחרמיה זורם באזורים בלתי פגועים למדי מבחינה סביבתית, וערכו גבוה כבית גידול בלתימופר. המלצותוסיכום / 135 זיהוםמקורותהמים אקוות ההר המערבית היא מקור מים חיוני למדינת ישראל ולרשות הפלסטינית בשלאיכותהמיםהגבוההשבווהכמותהגדולההנשאבתממנומדישנה.עםזאת זרימתשפכיםומיקולחיםמהנחליםהזורמיםמיהודהושומרוןלעברמישורהחוף גורמת נזק חמור לסביבה וזיהום מקור מים חשוב זה. מצב זה מסכן את היכולת להמשיך להפיק ולנצל מים נקיים באיכות גבוהה ומדגיש את הצורך הדחוף בטיפולהולםבשפכיםובמיקולחיםהבאיםמשטחיםאלה. סוגיית מקורות המים אינה עומדת לבדה, והאיומים עליה נובעים מכל המפגעים שצוינו לעיל. התמודדות נכונה עם מפגעים אלה תביא לידי שמירה נאותה על אקוותההר. מחצבות הפעלת מחצבות ביהודה ושומרון צריכה להיות נתונה לפיקוח ובקרה סביבתיים מחמירים, אגב שמירה על שטחי הטבע, הימנעות ממפגעים ושיקום השטחים הפגועיםלאחרסיוםהפעילותהכרייה. המלצות: • ישלגבשמדיניות,חקיקה,תכנוןוכליאכיפהלהקמהולהפעלהשלמחצבות בהתאם למדיניות סדורה הנשענת על קווי מדיניות סביבתיים כמקובל בישראל,ולכלהפחותלנהוגלפירוחהדברים. • תמ"א52/1כפישהיאאינהנותנתמענהמלאלכשליםבהגנתהסביבהמפני אכח"נים,ונדרשלשלבבהשינוייםבהתאםלהתנגדויותשהועלו. • יש ליישם תוכנית ייעודית, מקבילה לתמ"א 14ב המיושמת בישראל, להגנת הסביבהביו"שמפנינזקימחצבותאגרגטים. 136 / זיהוםחוצהגבולות סיכום המצב הסביבתי ביהודה ושומרון דורש ניהול מקיף ושיטתי שבבסיסו עומדת העובדה שזיהום ומפגעי סביבה אינם מכירים בגבולות מדיניים ואף לא בגבולות תרבותיים או בגבולות לאומיים. כדי לשפר את מצב איכות הסביבה ביו"ש ולהתקרב לסטנדרטים מודרניים מקובלים, ולכל הפחות לאלה המקובלים בישראל,ישראלאינהיכולהלהתייחסליו"שכאלהחצרהאחוריתשלה. הטיפול במפגעים באזור מחייב להביא בחשבון את האוכלוסייה הפלסטינית ואת צרכיה ולהודות שהרשות הפלסטינית איננה גוף שאפשר להסתמך עליו בנושאי סביבה, מאחר שכשלה שוב ושוב בטיפול בבעיות בתחום זה. שיתופי פעולה אזוריים ובין-לאומיים רצויים מאוד ויכולים לתרום לשיפור המצב, אולם ההגנה על בריאות התושבים וההתמודדות עם הנזק לסביבה, לטבעולכלכלההנובעמהמצב,אסורשיהיותלויותבגורמיםחיצונייםשאינם מחויביםלנושאיםהללו. עלישראל,ריבוןדה-פקטו,לגבשמדיניותשתכלולחקיקה,אכיפה,פיקוח,חינוך והסברה,בדגשעלפתרונותבניקיימא. העלויות החיצוניות של מפגעים סביבתיים ביו"ש גבוהות ביותר ונאמדות ב52- מיליארדשקליםלעשריםשנהעקבפגיעהבבריאות,עודףתחלואהועודףמקרי מוות,אובדןמקורותמים,פגיעהבערךהנדל"ןועוד. אנו מעריכים כי הטיפול במניעת מפגעי הסביבה, בעיקר בתחום הפסולת והשפכים,לעשרשניםיעלהכ מיליארדשקליםוימנעאתמרביתהנזקהעתידי.3- כלומר,ההשקעההדרושהנאמדתב בלבדמהנזקשנגרםבלאהשקעהזו.6%- הימנעותהשלמדינתישראלמהתמודדותעםבעיותהסביבהביו"שהתמודדות נמרצת,החלטיתואףחד-צדדיתבכלמקוםשנדרש,משמעהגרימתנזקחמור לתושבים, למים, לטבע ולנוף. חובתה המוסרית והחוקית של ישראל היא ליטולאתמלואהאחריותולפתורבעיותאלה. המלצותוסיכום / 137 138 / זיהוםחוצהגבולות הסביבתייםאינםהמפגעיםעוצריםבגבולותמדיניים,בהסכמיםאובחלוקות טריטוריאליות, ואין הם מבחינים בין שטחי ,A B וC- ביו"ש ובין שאר השטחים הנתוניםלשליטתהשלמדינתישראל. ביו"ש ישנם מפגעי סביבה רבים וחמורים, לרבות שרפות פסולת בלתי חוקיות, הזרמת שפכים בלתי מטופלים לשטחים פתוחים, הצטברות פסולת מוצקה, רעש, קרינה, בנייה וחציבה לא-מוסדרת וטיפול לא תקני בחומרים מסוכנים.- לכך נלווים פגיעה בחיות בר מוגנות, הרס תשתיות וגרימת נזק לאתרי טבע ומורשת. גורמיהמפגעיםהסביבתייםביו"שרבים,וכולליםאתהמצבהגאופוליטיהמורכב, מאפייניםגאוגרפייםוגאולוגייםייחודיים,חוסרחמורבחקיקהמותאמתובאכיפה אפקטיבית, וכן הבדלים תרבותיים ותפעוליים בניהול הסביבתי בין האוכלוסייה הפלסטינית ובין האוכלוסייה הישראלית. יתרה מזאת, תנאי הסכסוך המתמשך באזורמחמיריםאתהמצבבייחודבתחומיםכמוזיהוםמיםוטיפולבפסולת. דו"חזהמסכםאתמצבאתהמפגעיםהסביבתייםהמרכזייםואתהנזקהבריאותי והכלכלי הנלווה להם. הדו"ח מציג ניתוח כלכלי של עלויות הזיהום לעומת העלויות הכרוכות בתוכנית לשיפור המצב אגב הידרשות להיבטים המשפטיים המורכביםולהיעדרהמדיניותוהאכיפההסביבתיתביו"ש. חלק מן המפגעים המוצגים בדו"ח כבר אינם בני תקנה. כדי להימנע מהחמרת המצבעודישלפעולכעת. ָ ָ ּ ָׁ ָ ירוקעכשיו(ע"ר)-2008 offi[email protected]