פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס'752 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי חיים ביטון משה גפני אלי דלל אכרם חסון אחמד טיבי נעמה לזימי אורי מקלב משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר נאור שירי חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מטי צרפתי הרכבי יוסף טייב יצחק קרויזר מוזמנים: גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר רועי בבאי – רפרנט רווחה אגף התקציבים, משרד האוצר ראיה אנגל – רפרנטית תקשורת באג"ת, משרד האוצר אלקנה ריקלין – משרד האוצר עומר כהן – משרד האוצר טניה גויכמן – מרכזת תקצוב, משרד האוצר קרן שגיא – מנהלת אגף תכנון ותקצוב, רשות האכיפה והגביה ולנטינה גוסק תמר גרסין יוסי כהן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, י"ט מרחשוון התשפ"ו, 10.11.25. על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2025. יש פה הורים שכולים, אני מבין. בבקשה. << דובר >> ולנטינה גוסק: << דובר >> שמי ד"ר גוסק ולנטינה. אני אימא שכולה של מרגריטה גוסק הי"ד שנרצחה בדרכה הביתה מהנובה ביחד עם בן זוגה סיימון ויגדרגאוז הי"ד. אני נציגת פורום דין וצדק, ואנחנו לקחנו על עצמנו משימה להקריא שמות, כי קיים קמפיין שלם של השתקה והשכחה והקשחה את מה שקרה ב-7.10, וכל המדינה חוזרת לסדר-היום, וזה מאוד חשוב לנו. אני מקריאה שמות של הנרצחים שלנו, של המלאכים שלנו שהגנו בגופם על המדינה, כי המדינה לא באו להציל אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה שמות את מקריאה? << דובר_המשך >> ולנטינה גוסק: << דובר_המשך >> אלה חמוי, אלי רפאל, שרון רפאל, בניהו ביטון, איתי יוסטון, שחק יוסף שאשו מדר, נאג' עבדוש, גל עבדוש, אילן משה יעקוב, סאן יעקובוב, ויש לנו רשימה ארוכה כפי הידוע לכם, 417 חללים נרצחים בנובה רק, ויש עוד חללים רבים שנרצחו בעוטף עזה באותו יום ארור. אני מבינה שאתם דנים עכשיו על תקציב חדש לשנה הבאה לגבי תקציב המדינה, שינויים בתקציב. זה מאוד חשוב שתבינו עכשיו, לפני שאתם דנים על התקציבים לשנה הבאה, שהקראתי עשרה שמות, פלוס 400 שמות כפול 10 – את כל המשפחות שלנו, כפול את מי ששרד בנובה, ואתם תגלו שכמעט חצי מהמדינה נפגעה מ-7.10. זה ממש חשוב לנו. אני חושבת שמה שחסר פה זה חוק שמכריז על 7.10 כעל אסון לאומי שלא היה בתולדות המדינה מעולם, ומזה צריך לבוא תקציב לכל הפצועים, לכל הנופלים, לכל המשפחות השכולות, לכל האחים, לכל מי שנפגע מזה, ועליכם כבר להקים גוף מיוחד שיטפל בצרכים מיוחדים של המשפחות השכולות, כי לכל משפחה, לכל אחד מאתנו יש שאלה מיוחדת. זה יכול להיות קשור לעבודה, ללימודים, אפילו ליחס לא טוב, וזה מאוד חשוב שתגידו לנו באיזה מצב נמצאת החקיקה לגבי גוף מיוחד, לגבי תקציב למשפחות השכולות, לגבי הנצחה. אני חושבת שהחוק שמכריז על 7.10 כאסון בתולדות המדינה הוא ממש חייב להיות על הפרק. בחוק הזה צריך לדבר על ועדת החקירה הלאומית, שיש בוועדה הזאת ממש דרישות ברורות. לא ועדת החקירה המשפטית כי אנחנו איבדנו אמון במערכת כולה, ואת מה שמתרחש עכשיו בפרשת שדה תימן, זה משהו מזעזע, וכנראה זה ביזיון שגם לא היה בתולדות המדינה שלנו, נראה לי. אז בבקשה מכם, להתייחס למשפחות השכולות, לצרכים שלנו, ושיקום גוף מיוחד. אני רוצה להגיד עוד דבר. משתחררים חטופים. חטופים חיים השתחררו. המלחמה נגמרה. עוד מעט, אי מקווה מאוד, נקבל את כל החטופים החללים, אבל יש חיילים שנמצאים בשבי של הפרקליטות הצבאית ובשבי של פרקליטות המדינה, ואין צפי לשחרור שלהם. מה קורה עם השר אופיר? תעשו משהו גם עם זה. אני מעבירה אם אפשר גם שתמר גרסין מהפורום שלנו גם תדבר. בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בקצרה, כן. << דובר >> תמר גרסין: << דובר >> אני תמר גרסין, אחות של חנן חנניה עמר, שנרצח בנובה, השם יקום דמו. אתם הולכים לדון בשינויים בתקציב 2025, שהשינויים האלה לא כוללים אותנו, ואני אגיד למה, כי אנחנו כבר שנתיים רודפים אחרי הממשלה שתקים גוף שיעמוד בראש, שיאחד, שיתכלל את נושא המסיבות. נפגעי המסיבות, נרצחי המסיבות הם הכמות הגדולה ביותר שנרצחה. הם המחדל הגדול ביותר, כי מבחינתי ומבחינת כולנו, ברגע שראש השב"כ רונן בר בתחקיר שהוא ביצע, הוא אמר שבאחת וחצי הם שלחו צוות כדי להוציא שתי עובדות שב"כ מישוב מחשש לפלישה והשאיר 4,500 צעירים וצעירות רוקדים על הגדר, הוא פשוט הפקיר אותם להירצח ולהיות הגדר האנושית של מדינת ישראל. ההפקרה הזאת היא המחדל הגדול ביותר, ואני כן מבינה שההתעלמות הזאת נעשית כדי להעלים את הדבר הזה. אנחנו לא ניתן שזה ייעלם. אנחנו דורשים שמישהו ידאג לזכויות שלנו. איך יכול להיות שדנים בזכויות של כולם? כשבאנו לפה אחרי 7.10, כחודשיים אחרי, כבר היה מנהלת חטופים, כבר היה מי שדאג לזכויות החטופים. מ-7.10 ועד היום משפחות החטופים קיבלו מענקים כל רבעון, קיבלו מענקי שיקום, קיבלו מעטפת. אנחנו שנתיים אחרי עוד לא עצרנו לאסוף את השברים כי אף אחד לא דואג לנו, כי אף אחד לא נתן לנו לקום, לחזור, להשתקם. לפעמים אני שומעת את האמירה שנרצחי 7.10 הם בדיוק כמו כל פיגוע אחר, אז בואו אני אסבר את אוזניכם: לא, לא, לא. אני אגיד גם למה, כי אני נולדתי למשפחת שכול. סבא שלי הוא חלל, ונולדתי למשפחת השכול. אני מכירה טרגדיות, וגם עברנו טרגדיה אזרחית כי לפני ארבע שנים האחיין שלי נרצח על ידי בן נוער אחר. שום דבר לא הביא אותי לכנסת, למרות שבאמת המערכות עובדות בצורה הכי קשה והכי נוראית שיש, וראיתי ונתקלתי במערכות קשות במדינת ישראל - גם במערכת המשפט, גם במערכות האזרחיות, גם במערכות שדואגות לחללי צה"ל. אף אחד לא דאג לנו בחיים האלה. אבל 7.10 הכניס את כולנו למציאות שכל מה שעברנו כל חיינו לא פגע בנו כמו 7.10. 7.10 פירק אותנו. פירק את המשפחה שלנו. ההורים שלי לא יוצאים מהבית, ולא רק את שלי, את של כולם. אני אגיד לכם למה? כי בכל פיגוע רגיל, מי מגיע ראשון לזירה? המשטרה מגדרת? כוחות הביטחון? אתם חושבים שהסרטונים שאנחנו ראינו ראו בכל פיגוע רגיל המשפחות? אתם חושבים שכשאני גיליתי שאח שלי נרצח ורוסס, שוכב על שתי בנות, שאני, בן עמי ועדן אבודלייב, לפני שמישהו מהמדינה הזאת בא להגיד לי את זה, זה פיגוע רגיל? אתם חושבים שלרדת לחפש בין בתי חולים אנונימיים, פצועים אנונימיים שהושחת גופם, שהושחת הפנים שלהם, שאף אחד לא ידע מי הם ולחשוב שאולי ביניהם אני אראה את אח שלי, זה פיגוע רגיל? מה לקחתם אותנו לעזאזל וצירפתם אותנו לנפגעי פעולות איבה רגילים שמקבלים איזה משהו רגיל? הורים שעבדו כל חייהם וקרסו והרוויחו ואפילו הורים, אני מכירה הורים שעבדו במערכות של המדינה, במשרד החינוך, והרוויחו את לחמם ביושר, במשכורות נורמליות וקרסו אחרי 7.10 והפסיקו לעבוד, מקבלים תקציב מהמדינה כזוג של 9,000 שקל. זה נראה לכם משהו שאפשר לחיות ממנו? זה נראה לכם משהו שהם יכלו לדאוג לנו הילדים שלהם בתוכו? זה נראה לכם משהו שאני יכולה בתור אחות שכולה לדאוג לילדים שלי שעברו את הטראומה הזאתי, שאין להם אימא יותר? איך יכול להיות שאתם דנים פה על תקציבים על תקציבים, על תקציבים על תקציבים, ולא מכניסים לתוך התקציב הזה את המשפחות שנפגעו, את הפגיעה הכי חמורה מקום המדינה? איך אתם לא עוצרים? ואני אגיד יותר מזה. היום כבר דנים בוועדות העבודה והרווחה על תקציבי שיקום למשפחות השבים. אח שלי לא ישוב. אבל אף אחד לא ידון בתקציב השיקום למשפחות שלנו. זה לא קורה, וזה ביזיון וזה בושה וחרפה, ואני אקרא גם עשרה שמות שמתוך 416 של נרצחי הנובה: ג'ני כרמלי ניסימבוים, מעיין ניסים לוי, עמרי לביא – הי"ד – סיוון שהרבני, עינבר שם טוב, יצחק לוי, יהודה בכר, רון שמר, יהונתן אליהו, הי"ד, שהם מעט דמעט של נרצחי המסיבות, ובטח של כל נרצחי 7.10. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן. << דובר >> יוסי כהן: << דובר >> קלי, אני, פעם הבאה כותב. אני יוסי כהן, אבא של עמית כהן. הכלה שלי נורל מנצורי ואחותה רויה מנצורי. תעזבו את הכול, את הכול, את הכול, תקימו ועדת חקירה לאומית. עם הסכמות של האופוזיציה, עם האנשים שלהם, עם האנשים שלנו, עם נציגי המשפחות. הכול מתגמד, כי לפי מה שהולך בשדה תימן ומה שקורה בפרקליטות והכול במערכת המשפט, מאל"ף עד תי"ו, הכל רקוב. יתייגו אותנו, חלל א', סוג א', סוג ב', סוג ג'. אלה שמקורבים לשלטון, לצערנו, ואלה של חוטבי העצים וזה. הגיע הזמן שתקום ועדת חקירה עם מסקנות, עם עונשים. לדרגה הכי גבוהה. אם היה בגידה, קשה לי להגיד - אם היה בגידה, גם כיסא חשמלי. אין דבר אחר. ואני גם אקריא כמה שמות: אוריאל ברוך, בן ציון חסיד, יונתן חי אזולאי, שרונה שמוניס הראל, ליאב אסייג, שיר חנה ג'ורג', שני גבאי, שליו מדמוני, כלתי נורל מנצורי הי"ד, אחותה רויה מנצורי, עמית כהן - הבן שלי בן אורלי ויוסי, עמית כהן בן משה ואוסנת, שוהם בר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יהי זכרם ברוך. השם ייקום דמם. תודה רבה. פניות 166 עד 169. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פניות 166 עד 169. המוסד לביטוח לאומי, בבקשה. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 27, הקצבות לביטוח לאומי. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב על סך של 2 מיליון ו-447,200 אלפי ש"ח בהוצאה עבור רכיבי השתתפות בגבייה של הביטוח הלאומי ולצורך תשלום קצבאות ומענקים שמקורם מחוקים חיצוניים לחוק הביטוח הלאומי, הסכמים בין אוצר המדינה למוסד והחלטות ממשלה, זאת בהתאם לביצוע בשנת 25' ולביצוע שינויים פנימיים בתקציב לצורך התאמת התקציב לביצוע בפועל ב-25. עיקרי הפנייה בחלוקה לתוכניות: תוכנית ראשונה השתתפות בגבייה, סך של מיליון ו-276,880 אלפי ש"ח בהוצאה. התוכנית נועדה לממן השתתפויות של אוצר המדינה בתקציב הביטוח הלאומי בהתאם לקבוע בסעיף 32 לחוק ביטוח לאומי. תוכנית קצבאות בחוקים ייעודיים, סך של 3 מיליון חמש ו-509,245 אלפי ₪. התוכנית כוללת את כלל הגמלאות המועברות על ידי ביטוח לאומי במימון אוצר המדינה, מתוקף חוקים ייעודיים, הסכמים בין משרד האוצר לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי והחלטות ממשלה. תוכנית השתתפות בהוצאות מינהל, סך של 102,490 אלפי ש"ח בהוצאה. התוכנית כוללת את חלקו של האוצר בתקציבו המינהלי של המוסד לביטוח לאומי, בהתאם ליחס תשלומי הקצבאות במימון אוצרי מלא לקצבאות וגמלאות המשולמות על ידי המוסד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. שאלות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא כל כך הבנתי למה זה לא תוקצב בתקציב לכתחילה? מה חדש באומדנים האלה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אסביר. בגדול אנו מתקצבים מראש על בסיס תחזיות כי ביטוח לאומי בפועל משלם לא לפי סל סגור של כסף אלא לפי כמות הזכאים שיש בכל שנה. אנחנו מנסים ליצור תחזית שתגיד כמה הוא ישלם לכל זכאי. אנחנו לא תמיד מדייקים. השנה היו לנו גם מעבר לכך דברים שהשתנו - זה היה מאוד דינמי בגלל המלחמה, מפונים, נפגעי פעולות איבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת שנה שנייה. הייתם אמורים ללמוד. מדובר פה על מיליארד ו-227, 3.5 מיליארד. זה סכומים כבדים שהייתי מצפה ששנת 24' ילמדו אתכם ואומדנים. זה יותר בהשוואה ל-24' שכבר הייתה שנה ראשונה למלחמה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אנחנו בשיתוף עם ביטוח לאומי ציפינו בתחזיות מסוימות שיהיה קיטון, שנת 24' הייתה שיא המלחמה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> תחזיות שעשינו גם על בסיס ההיכרות של ביטוח לאומי עם הנפגעים שהם טיפלו בהם והזכאים והתוכניות של החזרת המפונים לבתיהם. התברר שלא בדיוק. זו הייתה שנה בכל זאת אינטנסיבית וכולי תקווה ששנה הבאה נראה הפחתה בעלויות האלה. אנו כבר רואים בחודשים האחרונים, כלומר התחזית שלנו התממשה באופן מסוים אבל לא באופן מדויק. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה מדובר נגיד על קצבאות וחוקים ייעודיים. 3.5 מיליארד שקלים, יש לי תחושה אדוני היושב-ראש שלכתחילה האומדנים היו כאלה כדי להיכנס למסגרת תקציבית. פתאום עכשיו מוסיפים פה – 1.2 מיליארד לדבר אחד, 3.5 מיליארד. נראה שמידת התת תקצוב נבעה מזה שרצו להיכנס למסגרת תקציבית. הרי זו שנה שנייה של מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יכול לשלול את דבריך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מגה תקציבים. זה לא כמה מאות מיליונים. מדובר פה במיליארדים רבים. התחושה שלי שזה ניהול לא נכון ואומדן בחסר במכוון. אנחנו שנה שנייה, לא ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יודע אם זה מכוון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדי להתכנס למסגרת תקציב. אני חלילה לא – כדי להתכנס למסגרת תקציב, מיליארדים. לא כסף קטן. זה פתיחה של התקציב. אני מרגישה מאוד לא נוח. יש פה גם תוספת כוח אדם, נכון? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זוכר את החטיבה להתיישבות? שאלתי שבוע שעבר ואמרת שנקבל תשובות כולל מסגן השר. מה לדעתך – חושב שקיבלתי תשובות? לא קיבלתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלח לי ותדאג שתקבל. פעם אחרונה שפנית דאגתי שתקבל תשובות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דחית הצבעה. רק ככה זה עובד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה עצוב. אולי לכתחילה תשלח אליו. מראש תכתוב ליושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש פה עוד 102 מיליוני שקלים על תקציבו המינהלי. מה זה? נראה לי גם בור שחור. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הביטוח הלאומי יש לו שני חלקים של גמלאות שהוא משלם. יש הגמלאות הביטוחיות שהן מדמי הביטול הלאומי - הם משלמים מדמי השתתפות בגבייה שהאוצר משלם מהתוכנית הראשונה שהסברתי, והביטוח הלאומי משלם את הוצאות שקשורות במינהל, גם המטה שלו שמתעסק בדברים הללו משלם בעצמו. לעומת זאת יש קצבאות שהאוצר משלם והביטוח הלאומי רק משופה על ידי האוצר כמו נפגעי איבה, הבטחת הכנסה, מפונים וכו', מילואים. ואז במקרים הללו כשההוצאות של ביטוח לאומי שקשורות לניהול הזה, האוצר משפה אותו גם עליהן. פה זה בעיקר עניין של מילואים שהשנה היה הרבה התעסקות של ביטוח לאומי במילואים ואז אנו משלמים לו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה אומר לא היו אומדנים לכמות המילואימניקים שיידרשו להיות, היה אז מזרח תיכון חדש, שלום עולמי, ב-1.1.25 היה שלום עולמי, לא היה צריך עוד כוח אדם, לא היה צריך עוד ימי מילואים והיום אנחנו ב-10.11 נדרש פה שיפוי רטרואקטיבי על עוד ימי מילואים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה זה כן צודק כי היה עם כלביא באמצע, היו עוד גיוסים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתי היה עם כלביא? אנחנו בנובמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שינויים של התקציב מהתקציב שאושר ב-25' במרס ואז פה הוא אומר: אני עושה את ההעברות במילואים. המילואים היה שינויים במשך השנה מספר פעמים. לגבי שאר הדברים מסכים איתך אבל כשיש מילואים שאתה לא יודע בדיוק אתה חייב להוסיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל עם כלביא קיבלו תוספת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עם כלביא היה תקציב מיוחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חוסרים שאתה עדיין לא בטוח כי רק עכשיו מגיע לך, מה שאתה צריך לשלם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשדיברנו בוועדה היה אמור להיות אקסטרה כסף כי הם תכננו –לא נגיד את המספרים אבל תכננו הרבה יותר ממה שביצעו בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יודע מה? עזוב עם כלביא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עם כלביא היה 12 יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה באמצע פיק של יותר ימי מילואים, היה פחות. בשאר הדברים אני כן יכול להתחבר. הם יכולים לענות. לא עניתי במקומם. זה דין ודברים בינינו. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> ספציפית עם מילואים היה לאורך השנה כמה תיקוני חקיקה שנוגעים לאופני תשלום למילואימניקים, חלק מהמערכות שלו וזה לא מה שיכולנו לצפות מראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו החוק במאי שעבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה 102 מיליון. שם זה 5 מיליארד שזה הכסף הגדול. לצערי לא השתכנעתי שהניהול ב-1.1 היה כזה – נראה לי שיטת מצליח, שאתה בא בנובמבר ומשלים עוד 5 מיליארד שקל לביטוח הלאומי כי זה התכנס לך לאישור תקציבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אני רואה שהתפרסם אתמול. יש נוהל הפצה של יומיים אז כעיקרון אי אפשר להצביע. יש נוהל. כעיקרון כדי להעלות את זה כרגע להצבעה צריך הסכמה שלכם. אם אתם לא רוצים נדחה את זה לשבוע הבא. כיוון שזה המוסד לבטוח לאומי לא נראה לי משהו שאמור לייצר בעיות אבל להחלטתכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחזור ב-10:33. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:29 ונתחדשה בשעה 10:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פניות 166 עד 169, המוסד לביטוח לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה עברה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוויזיה ב-11:02. פניות 122 עד 124. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פניות 122 עד 124, משרד המשפטים. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 112,110 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 5,000 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה לתוכנית רשות האכיפה והגבייה כפי שמפורט להלן. תוכנית 085501 – מערכת ההוצאה לפועל – 12,110 אלפי ₪ בהוצאה נטו, 5,000 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. התוכנית נועדה לתקצוב השכר והתפעול של רשות האכיפה הגבייה. יש בה שני גופים: מרכז גביית קנסות והוצאה לפועל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה עובדים יש שם? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> כ-850. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עובדים שלא היו קודם? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לא, אין פה תקני כוח אדם נוספים. מדובר כיוון שהרשות מטפלת ביותר תיקים השנה לעומת השנים הקודמות יש עלייה או מיצוי יותר גבוה של חובות שמגיעים לפתחה של הרשות למימוש. לכן נדרשות תוספות גם בחלק השכר וגם- - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם עובדים בקבלנות? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אסביר. עומר הסביר מה תקנת התפעול אצלנו, מה התוכנית. יש לנו שכר ותפעול. אין פה שום פנייה של שכר. אולי יש שם כמויות של משהו שלא היה בבנייה, אבל לא של כוח אדם. חוץ מזה הפנייה שעולה כרגע היא בעיקר תפעולית ושל פעולות גבייה שבמרכז לגביית קנסות, היה טיפול גדול יותר בחובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אותם אנשים. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אין פה אנשים. בפנייה הזו אין אנשים. הכסף הוא עבור פעולות גבייה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה בדיוק? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> פעולות גבייה שעושים בתיקים קודם כל זה הוצאה מותנית כי בדרך כלל מעמיסים את זה על החייב. זה גם הדואר, גם עיקולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה דואר? האדם הגיע להוצאה לפועל רק כי המכתב לא הגיע לאדם בזמן. תבדקו את זה. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> קודם כל אתה מחויב לשלוח לאדם לפני שאתה פותח לו את התיק ולפני שאתה מתחיל לעשות כל מיני פעולות אצלו בתיק, הוא חייב לדעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצערי הבעיה שהיום הדואר לא רלוונטי. יכול להגיע שבוע אחרי- - << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> יודעת. גם לצערי אבל דיוור דיגיטלי לא רלוונטי במקרה הזה או לפחות ברוב המרקים. לכן עדיין נדרשים לדואר וגם אם זה לא מגיע בדואר רשום, אחרי זה נשלח שליח הביתה כי אתה לא יכול להתחיל שום פעלה לפני שאותו אדם יודע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אתם עושים היום שלא עשיתם קודם? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתם הרבה יותר עובדים- - << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> יש הרבה יתר תיקים במרכז לגביית קנסות. הסיבה – בשנתיים האחרונות מאז אוקטובר 23' הייתה פחות פעילות כי היו כל מיני הוראות שעה שאוכלוסייה מאוד גדולה לא פעלנו בתיקים. כן הייתה לעומת שנה שעברה וגם מלפני שנתים היה גידול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דווקא מה שאת מתארת היה אמור ליצור מצב של מה שתוכנן ל-23', 24' בגלל חצי מיליון מילואימניקים אז פחות הוצאות גבייה, כלומר נוצרת דלתא של חיסכון. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> נכון אבל כיוון שלא היה שנתיים לא ניתן בהתחלה ולכן – בכלל, כהוצאה מותנית זו הוצאה שאני מוציאה כדי לעשות את הפעולות בתיק, מחייבת את החייב וזה נכנס להכנסת המדינה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת 5 מיליון הוצאה מותנית אבל אתם מבקשים גם 12 מיליון בהוצאות נטו. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> יש פה שני דברים בפנייה הזו: יש החלטה 550 ו-1279 שזו החלטת ממשלה של המגזר הערבי והבדואי שזה החלטה שנה רביעית מתוך חמש שנתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה היא אומרת ההחלטה בנושא הזה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> בנושא הזה אצלנו יש לנו אנשים שמגיעים לכמה מתקנים שיצרו בחברה הערבית ובמגזר הבדואי בדרום ופותחים מעין סניפון – הם נותנים שירות לטיפול בתיקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> החלטה 550 היא מאוקטובר 21'. בסעיף הקודם אמרו: יהיה שלום במזרח התיכון, לא צריך. בדיעבד אנו מבינים שיש יותר הוצאות. כחלק מתוכנית החומש זה היה אמור להיות מתוקצב. כשזה נוח יש מלחמה ולא תקצבנו, וכשזה נוח בצד השני היו הרבה יותר ימי מילואים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא שואלת אם זה מתוקצב, למה את מביאה עכשיו- - << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> כי זה מתוקצב בעל שינוייו. זה לא עובר בבסיס התקציב. צריך לעבור בחמש השנים הללו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את חייבת להביא את זה בהעברה תקציבית במהלך השנה. זה כמו תקציב קואליציוני לצורך העניין. זה מה שאתם מביאים. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> זה לא נכנס לבסיס התקציב של המשרד ולכן צריך לעבור כל שנה. זה חמש שנתי. זה לא נכנס לבסיס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי המקור התקציבי ב-122, 24. 12 מיליון שקלים. המקור התקציבי הוא מסעיף 04? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> ברובו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לדעת אילו סעיפים? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> סעיף 04 הוא הסעיף של משרד ראש הממשלה. רשות האכיפה והגבייה, על אף שמתוקצבת תחת סעיף 08, משרד המשפטים, עדיין משויכת למשרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> יש פה אלמנטים היסטוריים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הגיע הזמן במסגרת תוכנית ההתייעלות הכלכלית לשמונת התקציבים שהגשתם רק בשנתיים האחרונות להעביר את הסעיף הזה למשרד שהוא אמון עליה? לא משנה. זה מסעיף מטה המשרד? מאיפה הכסף? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> זה אני צריך לבדוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מניח שאקבל תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באיזה מקומות בארץ פעלתם יותר באכיפה הזו? יש מקומות שבהם אתם יותר נמצאים? איפה אתם פועלים יותר ממה שפעלתם קודם? מדבר כללית. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> בנגב אני יודעת שיש ברהט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה פעלתם יותר ממה שהיה קודם? באופן כללי. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> באופן כללי, אין לפעול יותר. יש לנו לשכות בכל הארץ. יש בצפון- - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את מביאה העברה, שיש בה תוספת תקציב שלכם. אני שואל למה צריך תוספת? יש מקומות שבהם פעלתם יותר ממה שפעלתם בשנים עברו שלכן צריך את התוספת? יכול להיות בדואים- - << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> עיקר הפנייה זה מרכז לגביית קנסות. זה ארצי. מטפל ברמה ארצית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף התפעול ציינתם החזקת מבנים, ארנונה. זה תמיד משגע אותי, כשזה בא, אבל אני שם את זה בצד. מה השיפורים במבנה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> בפנייה הזאת אין דבר שקשור לזה. יש שם בסעיף הראשון תיאור התקנה. התוכנית. כרגע אין פה משהו שקשור לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צדדי ג' זה משרדי עורכי דין שאתם עובדים איתם? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> לא, זה בדרך כלל בנקים שמשלמים להם על כל עיקול שאתה עושה בחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולה לחיצת כפתור. כמה הם לוקחים לכם על זה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> זה עולה 4 שקלים. אגב בעבר היינו משלמים הרבה יותר והייתה עבודה מאוד גדולה. אם אתה יכול לעשות את זה בלי כסף, נשמח, אבל אנחנו משלמים על כל עיקול שאנו מטילים ועיקול הוא חלק מפעולות הגבייה. גם ביטוח זה יכול להיות – חברת ביטוח. גם כאלה שאתה מפעיל עליהם עיקולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה את משלמת? גם 4 שקלים יכול להיות? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נקרא לזה מהיום עמלת לחיצה. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> זה מופיע. עובר ועד אגרות וכדומה. הם חייבים לשמור על העיקול הזה כחצי שנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה עשתה רשות האכיפה בשנתיים האחרונות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כחלק מתוכנית 550 יש הקצאת מספר סעיפים. אתם מוודאים את הביצוע של זה? נגיד בהרמת ההנגשה, יש פה סעיפים להנגשה, פגיעה בקרוב מיצוי אוכלוסיות שחסרות נגישות? 375,000 שקלים להפצת מידע, זכאויות, 14 מיליון שקלים - מי מבקר את זה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> החלטה 550 – כל העניין הוא בעצם לצאת מתוך הלשכות הרגילות, ויש מרכזי עוצמה או משהו כזה שקובעים. מגיע לשם מישהו שנותן – פותח סניף לטפל באותן אוכלוסיות. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לדעתי הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי עושה פיקוח על הביצוע של כל החלטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עבר למשרד של מאי? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> שוויון חברתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשמח שתחזיר לי תשובה עם השאלה הקודמת מאיפה הכסף לגבי מיצוי 550 במשרד. בסעיף הזה. לא על כל רבדי 550 – בהשוואה לשנה קודמת. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> 24' ו-25'? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אחוזי המיצוי. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> זה כמה משרדים. בהחלטת הממשלה יש כמה משרדים שמעורבים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה המיצוי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הממשלה לא מעניינת אותי. שר האוצר וזה. לא מתעניין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבקש תשובה מסודרת בכתב. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אוקיי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשתי לדעת מה הבאתם לנו. לא מה הממשלה אמרה. מה אתם מבקשים מאתנו? אתם כמה אגפים? יש רשות האכיפה, יש הגבייה. מה זה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> רשות האכיפה מורכבת גם ממערכות ההוצאה לפועל בארץ. יש 25 לשכות. חוץ מזה יש לנו גם המרכז לגביית קנסות, שהוא ארצי ופועל בכל הארץ. יושב פה בירושלים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהייתם היה אגף נפרד של גבית קנסות. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> זה אותו אגף. מאז שהופרדה רשות האכיפה מהנהלת בתי המשפט לפני 16, 17 שנים עבר יחד עם מערכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, והוא פועל מחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, והוצאה לפועל. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום אתם עצמאיים? לא שייכים למשרד כלשהו. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אנחנו יחידת סמך עצמאית של משרד המשפטים. עושים אותו דבר. המרכז לגביית קנסות מטפל באגרות והוצאות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אתם מבקשים יותר כסף עכשיו? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> היה גידול בתיקים. מערכות ההוצאה לפועל, שזה חובות של בין צדדים שאנחנו מהווים צינור לטיפול בזה, יש שינויים אבל לא היה גידול משמעותי בהוצאה לפועל. כן רואים – יש יותר חדלות פירעון, רואים שיש שינוי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה יש יותר חדלות פירעון? בגלל המלחמה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אנחנו כן מתחילים לראות ניצנים של זה. יש לנו דוח שנתי שאנו מוציאים כל שנה. אנו מנסים לחקור את פרופיל החייב וכדומה. כן רואים כמה דברים כאלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הסיבה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> כן יכול להיות קשור למלחמה. זה דברים שאנו רואים בשלהי השנה הזו. מניחה שבדוח הבא שיצא על שנת 25' כן נדבר גם על זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם גם על האכיפה במקרקעין? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> לא אבל רמ"י יכולים לפתוח אצלנו תיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם גם יכולים להיסגר. זה רמ"י. יש לכם נתונים, כמה פעמים, נגיד במהלך עשר שנים, אותו חייב חזר אליכם? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אתם עושים עם אותו חייב? לא קשור לפנייה. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אנו כן מנסים לעשות הרבה פעולות לנסות לפלח מי החייבים שלנו ולנסות להגיע לצורה – יש לנו שיקום כלכלי שאנו יכולים לשלוח למעיין- - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לשלוח – זה יחזור שוב ושוב. זה כמו אסיר שלא עובר את השיקום ויכול לחזור פעמיים ושלוש לכלא. כשיש לכם דבר כזה, האם יש לכם גוף – יש הכנסה לרשות האכיפה. אין לכם גוף שלוקח אותם, ומפנה אותם לגופי הרווחה? או הוא עצמו מתכלל משהו? אם אותו חייב ימשיך ויחזור – סידרנו תשלומים. גם את אומרת שהתיקים יתרבו. אז הפעם בגלל המלחמה אבל לצערנו אנו רואים את התיקים מתרבים, גם המצב הכלכלי הולך ומחמיר אצל כולם, יוקר המחיה. כפי שאת אומרת צריך מעטפת ולא רק לקבל את הכסף של אותו אחד. האם לא נכון להקים גוף כזה שאתם תמליצו, ועדה, לא יודע מה אבל שאותו חייב לא יחזור אליכם שוב ושוב? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אתה צודק ונכון להסתכל על ראייה הוליסטית של חייב. אין גוף כזה. יש לנו שיתופי פעולה גם עם עמותת וגם משרדי ממשלה, כלומר אם כן, יש מנהל מחוז, מייצרים גם קשרים בשוטף עם המשרדים השונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין גוף היום שפועל לשיקום חייבים. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> לא אבל יש לנו בשנתיים האחרונות שיקום כלכלי שזה תוכנית שחייב מגיע ומחויב- << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כרגע שותפים לה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> תוכנית משותפת שלנו ושל הכונר – כונס נכסים רשמי. הם יוצאים לשיקום כלכלי. הם גם חייבים להופיע באותן הדרכות והכשרות, ואם לא, ההסדר שלהם לא יכול להתקדם. אצלנו ברשות אני לא בטוחה – יכולה לבדוק את המספרים – חושבת שאצלנו יש כ-350 בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך כמה חייבים? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> לא זוכרת לומר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם אפשר לבדוק נתונים. מבקש, ברשות יושב-ראש הישיבה, בתוכנית הזו כמה יש, כמה חייבים בשנה, ובחמש השנים האחרונות כמה חזרו פעמיים ומעלה? << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> יכולה לבדוק לך אם זה אותם כי השיקום הכלכלי קיים כשנתיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לדעת ואז נראה אותם שנה הבאה אם הם נכנסו לתוכנית או לא. << אורח >> קרן שגיא: << אורח >> אוקיי. אנו יודעים שיש כאלה שיוצאים וחוזרים. מזהים אשים שנשארים במעגל החייבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה שאתם מורידים יותר מ-10 מיליון שקל מיהדות התפוצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי את זה, מאיפה הכסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הסעיף הזה, ואם מורידים, סימן שלא צריך אותו או מה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לעניין המקורות חבר הכנסת שירי שאל ואמרתי שאחזיר תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם תוכל בתשובה אליו גם לגבי יהדות התפוצות. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אשלח תשובה חזרה לוועדה. כרגע איני יודע לתת תשובה. יש פה תעדוף של משרד ראש הממשלה בין הצרכים שלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם לא צריך את הכסף הזה למה שמים אותו? אם צריך, אם אתם מורידים עכשיו, מאיפה יהיה כסף? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האירוע הזה שאנו שואלים מאיפה הכסף בנוגע לפנייה ואתם לא עונים הוא לא נתפס בעיניי. לא שאלתי אותך על הביצוע של התוכנית, על המסביב. זה אתה יכול לומר שתבדוק וזה לגיטימי. אבל אתם מגיעים, ולא רק אתה – משרד האוצר מגיע לפה, אגף תקציבים, על הפנייה עצמה ואתם לא יודעים לומר מאיפה הכסף? אותו דבר היה לנו שבוע שעבר. לא הגיוני. מבחינתי אל תבואו לפה אם אתם לא יודעים מאיפה הכסף. זה לא מכבד את הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עומר, כשתהיה לך תשובה מאיפה הכסף, נוכל להמשיך להצביע. עד אז לא נוכל להתקדם עם הפנייה הזו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם הייתם באים ואומרים מאיפה הכסף. לפני שלוש, ארבע שנים. היינו יודעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמתין עם הפנייה הזו. פניות 130 עד 131. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 130 עד 131, משרד האוצר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר תקציב לרשות המיסים בסך של 101 מיליון ו-125 אלפי שקלים בהוצאה ו-144 מיליון בהוצאה מותנית עבור פעילות רשות המיסים והאצת פיתוח מערכות מחשוב, לצורך בין היתר ייעול עבודת הרשות, הפעילות שוטפת שהתעצמה במלחמה, פרויקטים טכנולוגיים לדיגיטציה של הרשות, לרבות מערכות מידע, מערכות תפעוליות, מחשוב ופעילויות במינהל המכס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה השתנה? לא מבינה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> המקור של הכסף הוא מתת ביצוע של פרויקטים של בינוי גם ברשות המיסים, בסעיף הפיתוח, סעיף 83. יש שם עיכוב בצפי של ביצוע של פרויקטי בינוי, בעיקר בעולמות המכס ובעולמות של פרויקטים שהתעכבו בדיגיטל בעקבות כל מיני חסמי רכש. משם מגיע הכסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז מקבלים פרס על חוסר תפקוד של הבינוי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה פרויקטים אתה מתכוון, פרויקטים טכנולוגיים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הרשות עוברת תהליך גדול של דיגיטציה. בין היתר מדובר על להפוך כל מיני טפסים שמקבלים היום בצורה ידנית, להפוך אותם למה שמחשב יכול לקרוא, לעבד ומתוך כך גם להסיק מסקנות. זה תשלומים לפי אבני דרך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתם את זה ב-1.1.25. המציאו את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יחליף את האדם מאחורי המחשב? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא. זה יעזור לאדם לקבל החלטות טובות יותר ויותר מוכוונות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה תוספת כוח אדם? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אין פה תוספת כוח אדם ולא הפחתה. מה יהיה בהמשך – לא יודע לומר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שמצד אחד הכסף מקורו בחוסר ביצוע או בתת ביצוע או דחיית פרויקטים, למשל בינוי והזכרת עוד משהו. אז פה אתם משחררים כוח אדם? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אין שום שחרור כוח אדם בפנייה הזו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אנשים עשו שלא ביצעו? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בינוי ורכש זה תהליכים שלוקחים שנים. ביצוע משתנה לפי שנה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אתם אומרים שאתם על פי אבני דרך רוצים לעשות שיפור בדיגיטציה וביכולת הדיגיטלית של המשרד, וזה דברים שלא ידעתם ב-1.1. הפרויקט הזה על פי אבני הדרך או אתם מקדימים את לוחות הזמנים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש שינויים בלוחות הזמנים, ולכן התזרים שונה פה. זו פעילות חד פעמית, לא שוטפת. מה שמתוקצב במקורי זו פעילות שוטפת, שידועה בתחילת השנה. פה יש פעילות חד פעמית משתנה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא הייתה ידועה? לא קונה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה רשות המיסים. היא התמודדה בטח עם עם כלביא בהרבה דברים שלא היו ידועים להם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פה מדובר בפרויקטים של דיגיטציה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה גם זה. רשום פה בסעיף הראשון: בעקבות המלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבאתם גם בקרן הפיצויים- - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה עובדים שלוקחים משאר היחידות. זה מטיל עומס על הרשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כתוב פה: תוכנית לדיגיטציה של הרשות לרשות ממשקי העברות מידע בין מערכות התפעול, פיתוח מערכות מתקדמות לזיהוי חריגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל למשל היה פה הסיפור של הפיצויים שדנו בהם לגבי כל אלה עם החל"ת, עם העובדים שעבדו שמונה ימים. כל זה היה פיצ'רים שהיה צריך להטמיע במערכת של רשות המיסים. זה משהו גם כן שהם לא יכלו לצפות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות עוד עבודה אבל פיתוח מערכות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפחות בנושא של רשות המיסים להבדיל מדברים אחרים ההתרשמות שלי – נראה לי גם של הרוב פה בוועדה שהם דווקא אם עוד רשויות היו עובדים כמוהם- - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגבור פעילות מינהל המכס עבור מערכות מחשוב, תחזוקת משקפים, בידוק ביטחוני – כל הדברים הלאה ידועים. מה אקסטרה פה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יכול לענות בשמך - אלנבי והמון מעברים היו צריכים תגבור, באדפטציות למשתנים ביטחוניים שונים, גם מסיור שהיינו שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שידועים רק עכשיו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשבתם לשנות – זה בעיה לאו דווקא בכוח אדם, או כוח אדם ורק לתת להם כוח עזר, במחלקה של החזרי המס ב-46? תמיד מתלוננים – לוקח זמן, שמונה חודשים, שנה. אולי גם שם אפשר לשנות את כל הנושא של המחשוב. איך אמרת - שואלים את המחשב והוא עונה. במקום לעשות- - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא יודע להשיב בשם הרשות אבל הם עושים דיגיטציה בכל המקומות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפסקה מתודית. נעבור לרוויזיה על פניות 166, 169, המוסד לביטוח לאומי. לא מעוניין לנמק. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם תוכלי להתייחס למה זה שדרוג DR? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה מערכות הגיבוי של רשות המיסים. בין היתר בתקופת החירום. זה disaster recovery. יש גם בענן, יש לא בענן. זה פחות משנה. זה גיבוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי דעתי רשות המיסים יודעים גם לענות על זה, על השאלה שלי ועל ה-DR. שאלתי על רשות המיסים ב-46. ידוע שיש בעיה בחוסר כוח אדם. האם בכל הנושא של הדיגיטציה אתם חושבים להכניס יותר כדי שייקח פחות זמן, שעמותה מגישה בקשה לאישור 46? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> אני לא יודעת לענות ספציפית על הסעיף הזה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה לא בפנייה הזאת. אתה רוצה שיחזרו אליך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינתי רשות המיסים היא רשות כוללת. אפשר לבדוק את זה גם, מה עושים כדי לקצר תהליכים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש בקול קורא שמוציאה רשות המיסים – ראיתי שיש הרבה עובדים שמתקבלים שהם שומרי מצוות, גם. הוצאתם בקול קורא האחרון, בסעיף האחרון בו שאם צריך לעבוד בשבת, העובד שמתקבל לעבודה ברשת המיסים צריך לעבוד בשבת. כנראה מקרה חירום. אתה מכיר את זה? פנו אליי כמה אנשים שרצו להתקבל לעבודה ברשות המיסים. בימים אחרים טובים יותר, דיברתי עם שר האוצר על זה. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> בעקבות המלחמה- - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא קשור למלחמה. מה תפקידך? << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> אינ מאגף התקציבים של רשות המיסים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע כבר די הרבה זמן שזה קורה, לא קשור למלחמה. גם לא מנוסח כך. ודיברתי גם עם שי אהרונוביץ. יש כאלה שלא ניגשים למכרזים האלה כי לא רוצים לחתום על זה. לא רוצים לעבוד בשבת. זה לא הגיוני, לא מתקבל על הדעת ולדעתי גם לא לפי החוק. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> לא יודעת לומר לגבי מכרזים ספציפיים שאתה מתכוון. כן יודעת לומר שברשות יש תפקידים מגוונים בכל מיני מערכי מס. אם אתה מתכוון לתפקידים ספציפיים זה לפי תנאי התפקיד. לא יודעת על משהו שמבוצע ברשות בניגוד לחוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי שפנה אליי זה שע"מ. דיברתי עם שי אהרונוביץ. << אורח >> טניה גויכמן: << אורח >> שי בעצמו שומר מצוות למיטב ידיעתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא בודק אותו, לא שופט אדם לפי זה. יש עובדים רבים שהם שומרי מצוות, טובים. מכיר את זה הרבה שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, לא יודע אם זה קשור בזה אבל יש עסקים שפועלים בשישי שבת. יש לפעמים שרשות המיסים עושה בדיקות יזומות בשישי שבת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרו לי שפנו לרבנות הראשית. הם שאלו מה עושים במקרה הזה. הם בדיאלוג איתם. זה לוקח המון זמן. אנשים לא ניגשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשהייתי עובד בחיי הלילה מדי פעם בסופי שבוע היו מגיעים רשות המסיים ובודקים את הקופה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אומרים לאדם או לאישה שבאים להתקבל לעבודה: תדעי שהעבודה הזו כרוכה גם שתעבדי בשבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שיח מרתק. יש שאלות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מבקש על זה תשובה. דיברתי עם שר האוצר, דיברתי עם שי אהרונוביץ. אמרו שדיברו עם הרבנות הראשית מה עושים במקרים כאלה. כנראה מה שהתכוונת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:15 נתכנס. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:11 ונתחדשה בשעה 11:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד האוצר, פניות 130 עד 131, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוויזיה ב-11:45. יש לך תשובות? בבקשה. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> המקור התקציבי מגיע מתקציב מטה המשרד של משרד ראש הממשלה וספציפית מתקציב שיש להם לפרויקטים רוחביים. בהתאם לזה המשרד החליט לאורך השנה לתעדף באופן אחר את תקציבו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במשרד המשפטים כתוב שאתם מורידים מיהדות התפוצות, 10 ומשהו מיליון. זה מסעיף 04. סעיף 830305. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> זה מתקציב הפיתוח של משרד הממשלה וזה כנראה מגיע מתת ביצוע בפרויקט של יהדות התפוצות שהמשרד מבצע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל פרטים –שר גם אחרי זה – מה אתם עושים? זה פרויקט שכנראה לא מתבצע. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> או לא מתבצע בקצב הרצוי. הרפרנטית שאחראית מטעם משרד ראש הממשלה נבצר ממנה להגיע כי היא ילדה. אני פחות מכיר. אברר לגבי הפרויקט הספציפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:22. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:18 ונתחדשה בשעה 11:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פניות 122, 124. משרד המשפטים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:52. פנייה 163, 164 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 163, 164. משרד התקשורת. מי מציג? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> שלום, הפנייה התקציבית נועדה להעברת 7,255 אלפי ₪ בהוצאה מסעיף 83, תוכנית 830404, פרויקטי תקשורת, לסעיף 39, תוכנית 391101, פעילות משרד התקשורת. ההעברה נועדה עבור התחייבות משרד התקשורת בקול קורא לבעלי רשיונות הרט"ן לצורך הרחבת המענה לרציפות אנרגטית באתרי הקצה הקריטיים ברשות הרט"ן באזור גוש דן במסגרת כמבצע עם כלביא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר הסבר על זה? מה זה רט"ן ומה זה רציפות אנרגטית? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> חברות רט"ן זה חברות רדיו טלפון נייד – יש שלוש רשתות סלולר במדינת ישראל. כחלק מתרחיש הייחוס של רח"ל שהובא לידיעת משרד התקשורת לקראת מבצע עם כלביא וכחלק ממבצע עם כלביא היה חשש לפגיעה בתשתיות החשמל במרכז הארץ ולכן הם ביקשו שחברות הסלולר יעשו עיבוי אנרגטי שזה אומר שהאתר הסלולרי יוכל להמשיך לפעול גם בלי אספקת חשמל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התקצוב הוא מהחברות לגבי התשתית או ממשרד התקשורת? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> יש השתתפות של מאצ'ינג של משרד התקשורת. חמישים האתרים הראשונים זה 70%. יש יותר מחמישים אתרים. כל חברה חמישים האתרים הראשונים שתעבה אנרגטית היא קיבלה השתתפות- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עיבוי אנרגטי? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> זה גנרטורים שמאפשרים פעילות של 12 שעות במקרה של ניתוק מחשמל כדי להמשיך את התפקוד הסלולרי במדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והחמישים הראשונות נבחרו רנדומלית? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> החברות קיבלו את המפה של רח"ל לאתרים הקריטיים מבחינתם, והם אמרו איזה הם יכולים בזמן שקיים לעבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אומר לך את השאלה שלי כי אני לא רואה פה דרום וצפון. << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> בצפון נעשה עיבוי אנרגטי בשנה שעברה, כחלק מתחילת המלחמה. כל הצפון מעובה. בדרום, כחלק מתקומה יש תהליך של עיבוי אנרגטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באר שבע לא בתקומה. << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> אנו יכולים לברר האם יש תהליך שקורה גם בבאר שבע – זה לא משהו שאנו מכירים אבל כן המטרה היא להתמודד עם איום ממשי – לצורך העניין היה איום של חיזבאללה ולכן עשו עיבוי אנרגטי בצפון. פה היה האיום של איראן – עשו עיבוי אנרגטי במרכז. לצערנו, לצערם של כולם לא הייתה אזהרה על הדרום ולכן לא נעשה שם עיבוי אנרגטי בזמן אמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתי הגיעו ההנחיות האלה של רח"ל? כי את אומרת שבצפון נעשה העיבוי האנרגטי ב-24' כי היה קול קורא ב-24', והאם לא היה ניתן לצפות את זה מראש ולתקצב את הקול קורא? כי אתה יוצא לקול קורא ובסוף אתה יודע שאתה כבר מכיר את המסגרת של הפרויקט- - << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> הקול קורא יצא ביוני. גם האזהרה של רח"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז את רוצה לומר שרח"ל הזהירו על הצפון ולא על המרכז? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו הם הגבירו את האזהרה שלהם למרכז? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> באותה תקופה כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתי רחל שלחה לכם את האזהרה? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> היו דיונים ביוני 25'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שרח"ל עדיין קיימת זה קצת מעודד כי זה אומר שיש רשות חירום לאומית. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבינה שהקול קורא יצא ביוני. << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> נכון. זה היה תהליך מאוד מהיר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך זה יכול להיות מהיר? לקולות קוראים לוקח נצח. פה את אומרת: חשבנו על זה ומיד הוצאנו קול קורא? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> בגלל המלחמה והדחיפות וגם מדובר רק על שלוש רשתות רט"ן בישראל אז זו לא אוכלוסייה מאוד גדולה והם יודעים מה לעשות קיים כבר עיבוי בסיסי כלומר זה לא חידוש גדול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הייתי שמחה לקבל את הפנייה הפורמלית של רח"ל שנעשתה. << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> אבדוק אם יש פנייה רשמית. יודעת שהיו פגישות. גם נכחתי בהן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את סיכום הדיון שבו הוחלט. << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> אבדוק איפה אני מוצאת את זה.. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על הצפון עשו שנה שעברה, עכשיו על המרכז החליטו, וישר כשזיהו את זה אחרי עם כלביא, עושים את העיבוי, יוצא קול קורא, ישר מתקצבים. מדינה מצוינת. מתוקנת. קשה לי להאמין. היינו כחולמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החברות עושות את זה בעצמן, נכון? הן הביצוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הן נשפטו וכבר אושר להם? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:34. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד התקשורת, פניות 163, 164. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7 בעד, 5 נגד, אין נמנעים. הפנייה עברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוויזיה ב-12:04. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד התקשורת, דואר 2 הוארך הזמן שלו? << אורח >> ראיה אנגל: << אורח >> זה עדיין בדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני וגפני הנפגעים העיקריים מזה. תחשבו על ההעברה הבאה שלכם. פניות 95, 120. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד הפנים. פניות 95, 120. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> שלום, אני ממשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 12,513 אלפי ₪ בהוצאה בהתאם לפירוט שלהלן. הפנייה נועדה לתקצוב עבור פעולות לבחירות ברשויות המקומיות למימון מפלגות, 15% מהסכום הכולל לפי חוק מימון מפלגות, כפי שמופיע בסעיף 2(3א1). בהמשך לבחירות שהיו בצפון ב-18.2 השנה לפי החוק, יש להשלים לאחר הבחירות את ה-15%. הסכום הזה משלים את הסכום האחרון, של 15%. אנו לא צופים עוד תשלומים שיידרשו השנה בתחום הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמורה להגיע העברה גדולה של משרד הפנים? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא הגיעה עד עכשיו? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> אני צריך לשאול את משרד הפנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש שר פנים? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עובדתית אין. איך זה עובד מבחינת תעבורת הבירוקרטיה? נגיד פנייה תקציבית. השר לא מעורב? לא חותם? לא מבקש? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> ברמה הטכנית שר של המשרד לא חותם על פנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד עכשיו בביצוע הכספים, אין שום מעורבות של שר? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> צריך לשאול את משרד הפנים. אני משרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם מחר אין שר האוצר, איזו מדיניות אתה מבצע? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> יש החלטות ממשלה וחוקים שאנו עובדים לפיהן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההעברה התקציבית של הרשויות הדרוזיות של הפיתוח עדיין לא הגיעה. מתי אמורה להגיע ההעברה של משרד הפנים? היה לנו דיון לפני שבועיים כאן, והובטח לנו שתוך שבועיים יגיע העברה תקציבית לרשויות לפיתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביום רביעי יש לנו דיון מעקב בנושא הזה. אפשר לבוא ולשאול הכול. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת עכשיו, אולי נזיז אותם שיביאו את ההעברה. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> הרשויות הדרוזיות זה לא בתחום אחריותי. לא רוצה לשלוף סתם תשובה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין נציג של משרד הפנים פה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא יודע. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותו, באיזה רשויות היו בחירות? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> ברשויות בצפון שנדחו בעקבות המלחמה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוכל לתת לי שמות של הרשויות? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> אבדוק ואחזיר תשובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, הבחירות היו ב-24'. הרשויות בצפון הבחירות שלהן נדחו ל-25'. זה היה ידוע. למה לא תוקצב מבעוד מועד? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> החוק מנחה לעשות העברה של 15%. יש תהליך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבינה, אבל למה ה-15% האלה לא תוקצבו ב-1.1? היה ידוע שהבחירות של הרשויות הספציפיות בצפון נדחה ל-25'. למה מראש זה לא תוקצב? למה צריך בנובמבר לאשר רטרואקטיבית? הסכום היה ידוע והעובדה שברשויות האלה לא התקיימו ב-24', בפברואר, בחירות, היו גם ידועות למשרד, למשרד הפנים ולמשרד האוצר אז מדוע לא תוקצב מראש? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> להבנתי החוק מנחה שה-15% האלה יהיו אחרי שיש אישור יועמ"ש על כל הבחירות וכו' ולכן זה מגיע באיחור, אחרי שהבחירות קורות. זה יחסית סכום יחסית זעיר מתוך הסכום הגדול. רוב ה-15% כבר עבר. זה השלמה אחרונה של ה-15%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עלו הבחירות בצפון? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> סדר גודל של 750 אלש"ח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם עיר כמו מטולה שלא היה בחירות, מתוקצבים? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> להבנתי התקצוב הוא על בסיס ביצוע. כלומר אם לא היו בחירות אין תקצוב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגיל? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא יודע לומר לך. אבדוק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בעיר כמו מטה אשר, מועצה אזורית, כמה היא תוקצבה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא יודע לומר לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה נציג משרד הפנים לא מגיע לדיון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אין שר פנים במדינת ישראל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בזמן גפני ישבתי פה - נציג המשרד שלא הגיע, לא הועברה ההעברה התקציבית עד שיגיע נציג שלהם שיסביר את ההעברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אין נציג פה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא יודע. להבנתי משרד הפנים לא חשב שהפנייה הזו תעלה היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה לא חשב? זה מופיע בדיון. אם משרד הפנים לא רוצה העברות תקציביות, שיגיד. מעניין כי גם משרד הפנים לא רוצה, גם משרד האוצר כנראה לא מעונין יותר מדי שיעברו העברות תקציביות. אנחנו יכולים ללכת לים. פניות 95, 120, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעד 8, נגד 7. הפנייה עברה. אנחנו עוד שתי דקות מצביעים על הרוויזיה של פנייה 130, 131, משרד האוצר. רוויזיה, 130, 131, משרד האוצר. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא עברה. נתכנס ב-12:05 ונצביע על שלוש הרוויזיות במרוכז. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:56 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 122 עד 124, משרד המשפטים, רוויזיה. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא עברה. הפנייה אושרה. פנייה 163 עד 164, משרד התקשורת. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא עברה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>