פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 310
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), שעה 14:00
סדר היום:
<< נושא >> 1. הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ה-2024 << נושא >>
<< נושא >> 2. הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)(הוראת שעה), התשפ"ה-2024 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
רם בן ברק
אלעזר שטרן
חברי הכנסת:
אלון שוסטר
מוזמנים:
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק
תא"ל במיל' ישראל מרגלית
–
ס' ר' אמ"צ, משרד הביטחון
רס"ן ספיר ברבי
–
רמ"ד מקורות, משרד הביטחון
פזית תדהר
–
יועמ"שית, ממונה משפטית לרגולציה וחירום, משרד הביטחון
אל"מ ירון מזרחי
–
מפקד יח' 1024, משרד הביטחון
איתמר גרף
–
סמנכ"ל וראש אגף התכנון, משרד הביטחון
דרור גרנית
–
רפרנט ביטחון, משרד המשפטים
יואב שור
–
ממונה תחום מורות חיילות, משרד החינוך
גיתית ויסבלום הרש
–
מנהלת קשרי ממשל ושותפות אזרחית, החברה להגנת הטבע
דן אלון
–
מנכ"ל החברה להגנת הטבע
עובד גמלא
–
מנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון
קורין כהן בן יקר
–
מערך ייצוג משפחות
ייעוץ משפטי:
עידו בן יצחק
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ה-2024 << נושא >>
<< נושא >> הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)(הוראת שעה), התשפ"ה-2024 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
צוהריים טובים לכולם. אנחנו עם הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ"ה-2024. הצו השני – הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)(הוראת שעה), התשפ"ה-2024. אנחנו נתחיל עם הצו הראשון. לפני שיציגו לנו את מהות הצו, אני רוצה לומר לגברתי השרה אורית סטרוק ולשאר הנוכחים – אני מרגיש צורך, לא שביקשת ממני משהו – במסגרת כל מיני דיונים וויכוחים סביב חוק הגיוס וכל מיני כותרות מיותרות והדלפות כבכול, ייחסו לי איזושהי אמירה שאפשר לפרש אותה כאילו אני מזלזל בשירות לאומי או בשירות הלאומי האזרחי. אז אני מנצל את הנוכחות שלך כאן בדיון כדי לומר לא כך הם הדברים. אני חושב שכל שירות הוא חשוב, לא על חשבון הדברים שאנחנו מחפשים, לוחמים בצה"ל, אבל בהחלט מעריכים מאוד את אלה שעושים שירות לאומי אזרחי, ודאי באספקטים הביטחוניים שלו, קל וחומר בנו של קל וחומר. הייתי לי פה איזושהי מועקה אז מצאתי לנכון לומר את הדברים האלה.
<< דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >>
אני מודה לך בשם 20,000 המתנדבים שלנו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
בבקשה. דרכך להם. בבקשה, מי רוצה להציג לנו שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים? בבקשה, פזית.
<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>
אני אציג את שני הצווים. פזית תדהר, משרד הביטחון, הלשכה המשפטית. תודה על הכינוס המהיר בבקשת הממשלה לאשר את שני הצווים של השירות המוכר מכוח סעיף 26א לחוק שירות ביטחון. החוק הזה מסמיך את שר הביטחון לקבוע בצו באישור הממשלה ובאישור הוועדה הצבת חיילים מחוץ לצה"ל, כאשר מדובר בשני צווים: הצו הראשון הוא הצו לתכלית ביטחון, שבו אנחנו נדון בפירוט בחלק החסוי, הצבת חיילים בגופי ביטחון. הצו השני הוא הצבת חיילים לצורך השגת יעדים ביטחוניים לאומיים בתחומי החינוך, הבריאות, העלייה והקליטה. אני אגיד שלאורך השנים הוצבו הרבה מאוד חיילים למטרות שונות. עם השנים זה צומצם, בין היתר גם בעקבות ביקורת ציבורית. היו לא מעט ועדות שדנו בנושא, גם כאן בכנסת היו הרבה מאוד דיונים, גם ועדות בתוך מערכת הביטחון, גם דוחות של מבקר המדינה, וזה הלך וצומצם. כיום המצב הנוכחי שאנחנו מבקשים את אישור הוועדה אנחנו מדברים על הצבת חיילים למטרות של חינוך, עלייה וקליטה.
אני אתחיל בעלייה וקליטה כי זה החלק הקטן מאוד, מספר חיילים בודד שמוצבים בלשכת הקשר נתיב. החלק החינוכי הן אותן מורות חיילות שנמצאות ביחידה צבאית במשרד החינוך, ואני מקווה שנציגי משרד החינוך יהיו פה ויוכלו לספר יותר טוב ממני על העבודה שלהן. וגם חיילים, או חיילות, בגופים הירוקים – החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וגופים נוספים. לפי החוק הצווים האלה נקבעים לתקופה של עד שלוש שנים. הצווים הקודמים נקבעו בסוף 2021, ולכן אנחנו כאן בבקשה לחדש אותם לשלוש שנים נוספות. אני אדגיש שאנחנו לא מבקשים לעשות שום שינוי בצווים, לא בביטחוני ולא באזרחי מבחינת הגופים כי חשבנו שלא נכון בעת הזו לפתוח את זה לדיון, אלא אנחנו מבקשים לשמר את המצב הקיים ביחס לשני הצווים. אני חושבת שכדברי פתיחה זה מספיק ואת החלקים של המספרים נוכל לפרט בדיון החסוי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
שאלה שאני לא יכול שלא לשאול כמי שמכיר את המערכות האלה – נתיב בעברו ההיסטורי, כשאני הייתי הלקוח שלהם, היה גוף מודיעני ביטחוני, בוודאי חסוי לגמרי וכן הלאה. לא כך המצב בעשורים האחרונים, אז מה הצורך בהצבת חיילות בשירות סדיר? למה לא בסוכנות, למה לא בג'וינט או בכל גוף אחר?
<< דובר_המשך >> פזית תדהר: << דובר_המשך >>
לפני שבאנו עם הבקשה לחדש את הצווים נעשתה במשרד הביטחון עבודת מטה מול כל הגופים שבהם כיום מוצבים חיילים. לא נבדקו גופים שלא מוצבים בהם חיילים, אלא רק הגופים שבהם כבר יש חיילים, וזה מתוך תפיסה של צמצום שנעשה לאורך כל השנים. במסגרת השיח שהיה מול נתיב הוצג הצורך, מדובר במספר מצומצם מאוד של חיילים שנמצאים שם ועושים את העבודה, ואנחנו לא סברנו בעת הזו שנכון לשנות את זה או לבטל את זה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
ואנשי השירות הלאומי לא יכולים לעשות את העבודה בנתיב, אם כבר? אני לא יודע למה לא להוסיף להם תקציב ופשוט לקחת עוד שלוש משרות, למה חיילות? סליחה שאני מתעקש, אני לא מבין, אם נתיב, אז אפשר לחשוב על עוד מאות גופים לשים שם חיילים וחיילות.
<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>
איתמר, אני סמנכ"ל תכנון. אני חייב להגיד, החבר'ה של נתיב עדיין אצלנו במערכת הביטחון, אפילו בנציבות מי שמטפל בהם זו הממונה על מערכת הביטחון. הם איתנו במפגשים מאוד מסווגים, אתה מכיר אותם יותר טוב ממני כלקוח בעבר הרחוק. אני כן יודע שההסתכלות של חמש החיילות שמוצבות שם היא יותר בעולמות המבצעיים-מודיעיניים, זה מה שאני מכיר. אני אומר שמבחינת המדינה הם מערכת הביטחון.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה מה שרציתי לשמוע. זאת אומרת שהחיילות שם לא בתפקיד של פועלת ניקיון – ודאי שאני אומר את זה בציניות – אלא בדברים שקשורים אכן לתחומים שאפשר להצדיק אותם כשירות צבאי.
<< אורח >> איתמר גרף: << אורח >>
חד וחלק.
<< אורח >> ירון מזרחי: << אורח >>
שמי ירון, אני מפקד סגלים מיוחדים. מסגרת נתיב היא תחתיי, אני המפקד הצבאי של החיילות. בנתיב יש גם שירות לאומי וגם חיילות. נכון להיום יש ארבע חיילות שנמצאות במחלקת ביטחון ועוסקות בדברים שהם יותר מבצעיים.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חשוב מאוד שיפורט גם לפרוטוקול העניין הזה. הבנתי את התשובה. בבקשה, גברתי השרה, את רוצה להתייחס?
<< דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >>
כן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הסיבה שאני פה היא כדי לפתוח את הראש. אין לי שום אינטרס בעניין הזה, מלבד האינטרס הלאומי שיש לכולנו. אני, אדוני היושב-ראש, חושבת שהצו הזה שאנחנו עוסקים בו – אני לא מדברת על הצו השני, שהוא ביטחון – הוא צו של 6 באוקטובר 2023. כלומר, הוא צו שמדבר על צבא קטן וחכם שאין לו מה לעשות מבחינה ביטחונית עם כל החיילים שלו, הוא יכול להפריש חלק מהם לתפקידי חינוך, הוא יכול להפריש חלק מהם לכל מיני תפקידים – מקורונה ועד כל דבר, פיזור הפגנות וכן הלאה. הוא חברה להשכיר של כוח אדם, והוא גם מקום למה שנקרא מימוש עצמי. אני מכירה באופן אישי נערה מאוד נחמדה, שאני מאוד אוהבת אותה, שעשתה שירות צבאי כמורה חיילת ובמשך כל השירות שלה היא עשתה ספוקן-וורד, שזו גם אומנות שאני מאוד אוהבת, אבל מה הקשר בין זה לבין צבא?
אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שאי אפשר לאחוז את החבל משתי קצותיו. אי אפשר לומר אנחנו זקוקים נואשות לאלפי חיילים נוספים, לוחמים ותומכי לחימה, וביד השנייה להפנות חיילים – ואני לא מדברת על המספר כי לא המספר הוא העיקר, אלא העיקרון – לתפקידים שלטעמי לפחות, ואני לא באה לכפות כלום, אלא רק להציע את זה כהצעה לדיון, יש להם יותר מקום בשירות הלאומי אזרחי. אני אגיד מה שכבר אמרתי בישיבה הקודמת אצלך, אדוני היושב-ראש – הצבא הוא ראשון. ראשון בפער לפני השירות הלאומי. אין לנו שום עניין להתחרות בצבא. אבל הצבא אחרי 7 באוקטובר צריך לתת מענה לכל הרבה צרכים ביטחוניים שבבת אחת נחשפנו אליהם. אנחנו רק מתחילים לראות את גודל היריעה. השירות הלאומי, בגלל שהוא שני – תנאי השירות שם הם אחרים, המשכורת היא אחרת, וכן הלאה; וכפי שאמרת בעצמך, אני האחרונה שאזלזל במה שעושים המתנדבים והמתנדבות שלנו. אגב, הם משרתים גם בנתיב, כפי שנאמר כאן, הם משרתים גם במשטרה, וגם במוסד, וגם בשב"כ, גם במקומות כאלה. בטקס המצטיינים שלנו אצל נשיא המדינה היו לנו מתנדבים ומתנדבות שאסור היה לחשוף את פניהם ואת שמותיהם. אסור היה בגלל שהם עסקו בתפקידים סודיים.
אני לא אומרת איך צריכים לחלק את זה מכאן ולהבא, אני מבינה שבזה בדיוק אתם עוסקים כאן בוועדה. אני פשוט קוראת לך וליתר חברי הוועדה, שאני מקווה שתביא את דבריי בפניהם, לעשות חושבים מחדש על כל הקומפלקס הזה, להחליט מה נכנס בשירות צבאי ומה נכנס בשירות לאומי אזרחי. אלה שני דרגים שונים לחלוטין של שירות המדינה. אנחנו תמיד מתעדפים את הצבאי – תמיד – הביטחון הוא מעל הכול. אבל מי שהולך לשירות הלאומי, יכול להיות שזו עבודה חשובה מאוד מטעם המדינה, עם משכורת שהמדינה משלמת לו, או דמי כיס כפי שזה נקרא, הרבה יותר נמוכים, לעשות עבודה נהדרת, אבל אלו שני דברים שונים. אני באמת חושבת שצריכים פה חשיבה מחודשת.
אני אגיד גם ששלחו לי מכתבים, ששלחו בזמנו כל מיני גופים שמתחננים על נפשם שחלילה לא נגרע את החיילות מהחברה להגנת הטבע, או מבית ספר שדה כפר עציון, או מכל מיני מוסדות כאלה שאני מאוד אוהבת, מכבדת, מחבבת ורוצה ביקרם. הם כותבים למשל כנימוק שמטעם השירות הלאומי מגיעים לתפקידים האלה רק בנות הציונות הדתית. אז אני אומרת לך, וגם שמעת את זה כאן מהמנכ"ל שלי, ראובן פינסקי, בדיונים קודמים, לא רק בנות הציונות הדתית משרתות אצלנו. יש לנו מגוון שלם של אוכלוסיות, ממש לא רק בנות הציונות הדתית, אם זה מה שחשוב.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אפשר להציע לכפר עציון מישהו מן המגזר הבדואי.
<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
יש לנו מהמגזר הבדואי, הערבי והדרוזי. יש לנו חבר'ה חילוניים שמגיעים אלינו ממגוון סיבות, יש לנו גם בנים וגם בנות. יש לנו ממש הכול. אני לא חושבת שמאן דהו יכול לחתום על מה שכתוב פה כסיבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
מה זה כל המכתבים האלה? אלו המוסדות שרוצים - - -
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אני יכולה להעניק לך את המכתבים אחר כך. על כל פנים, פה חתום ידידנו המשותף, שר הביטחון ישראל כץ, שאנחנו מאוד מעריכים אותו. הוא חתום על נייר שכתוב בו שהוא מבקש ממך לאשר את הצו הזה לשלוש שנים, לאחר שהוא שוכנע בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, שלא יעשו הפעילות המנויות בצו הזה בידי דווקא יוצאי צבא בשירות סדיר, לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים לאומיים. על מי אנחנו מנסים לעבוד? זה לא רציני. אני רוצה להציע – וכמובן, אני לא כופה את דעתי ולא כלום, ואני באמת חושבת שחברי הוועדה כאן מכל הקשת הפוליטית הם בעלי הסמכות לקבל את ההחלטה. אני רוצה להציע שהצווים יאושרו לתקופה קצרה כדי לא לייצר נתק, חלילה, ולא לפגוע במישהי או מישהו שתכנן שירות מסוים. אבל לתקופה קצרה, ותיעשה כאן בוועדה חשיבה מחודשת – מי לצבא, לצבא, ומי לשירות הלאומי אזרחי, שאלו תנאים אחרים, לשם.
ואני אגיד עוד משהו שלא קשור ישירות, אבל הוא משיק לעניין. בחודשים האחרונים אנחנו מתמודדים עם בעיה לא פשוטה שבמסגרתה, מכיוון שלצערי, בתקופה שקדמה לתקופה של השר ישראל כץ נעשה ניסיון לגייס את החרדים בשיטה של תפוס כפי יכולתך, שלח צווים לכל העולם ותחכה שיגיעו אלפי חרדים להתגייס, ומשום מה זה לא צלח, כי כשזה נעשה בכוחנות וללא הסכמות וללא חוק, אז גם רבים-רבים מבני הציבור החרדי שרוצים להגיע לא הגיעו. לא הגיע אף אחד. אז מה עשו שם? הם עשו שיטה שאצלנו במשרד שלי קוראים לה גיוס-כיוס. הם שלחו יד לכיס שלנו, לקחו את אותם חרדים שהגיעו אלינו לשירות לאומי, כולל כאלה שכבר השתלבו בתפקידים, ושלחו להם צווי גיוס. ולאילו תפקידים? אם היו לוקחים אותם, אדוני היושב-ראש, להיות חיילים קרביים בחזית, לא הייתי אומרת מילה. באמת לא הייתי אומרת מילה. אבל רוצים ליצור עבורם את אותם תפקידים בדיוק, רק בצבא, לגרוע אותם ממצבת כוח האדם שכבר נותנת שירות למוסד, לשב"כ, למשטרה, לשב"ס, ולמערכות החירום ולמערכות הבריאות, מד"א וכדומה; לגרוע אותם משם, ולשלוח אותם לתפקידים זהים, דומים לחלוטין, רק על מדים, כדי שיוכלו להגיד שגייסו חרדים, עשו V. אלו תפקידים שעוד לא קיימים בכלל ומערכות שו"ב בכלל לא קיימות. זה לא רציני. זה באמת לא רציני.
אני מצפה ממך, ידידי הטוב, יושב-ראש הוועדה, כשאנחנו בממשלה העברנו אליך את החוק כדי שאתה תעצב אותו כאן מחדש, בנינו עליך ועל יתר חברי הוועדה שתייצרו חוק שעושה סדר, ואומר מי הולך לצבא לתפקידי לחימה, תומכי לחימה מכל הסוגים, אני לא מזלזלת באף אחד – לא בלוגיסטיקה, ואפילו לא בטבחים. אני לא מזלזלת. ומי הולך לתפקידים בשירות הלאומי האזרחי. בוא נעשה סדר בדבר הזה.
ולכן השורה התחתונה – אני הייתי ממליצה לאשר את הצו הספציפי הזה לתקופה קצרה ולעשות סדר בדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
מאה אחוז. בדיון, שהוא עדיין פתוח, גורמים נוספים שרוצים להתבטא? מישהו מהמוזמנים?
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
אני אשמח להתייחס. שמי יואב שור, אני ממונה על המורות החיילות במשרד החינוך באגף תומכי הוראה, מינהל עובדי הוראה. לפני הכול, אני רוצה לומר שלרגע לא יישמע שיש פה, מבחינתי לפחות, איזשהו מתח אל מול השירות הלאומי. שנים עבדתי עם השירות הלאומי, מכיר, מוקיר, מעריך מאוד את העניין. כן, יש גם דברים שיש בהם איזושהי חפיפה, ואנחנו מנסים לראות איפה אנחנו מביאים את הערך המוסף שיכול להיות למורות חיילות בתפקידים מסוימים שיש. אני מניח שהנתונים ידועים לחברי הוועדה ולכולם, אבל אני רוצה להגיד שהרבה פעמים בתפיסה של מורות חיילות, מיד נצמדים אל המורות החיילות הירוקות. חשוב להכיר בזה שהמורות החיילות הירוקות הן רק חלק קטן מתוך המערך, כ-11%-12% מכלל המערך של המורות החיילות. מרבית המורות החיילות לא נמצאות במסגרות הירוקות, לא במסגרות שמחוץ למוסדות הרשמיים שלנו, אלא בתוך בתי הספר והפנימיות. בשעות הבוקר – בתוך בתי הספר, ובשעות אחר הצוהריים – במסגרות תומכות של החינוך הבלתי פורמלי.
אני חושב שחשוב להכיר שבעולם התוכן שבו מתעסקות המורות החיילות אנחנו מאוד מקפידים גם בתוך ההכשרה שאנחנו נותנים להן, למעלה מ-20% מההכשרה – שלצערי היא קצרה מדי, אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות – מדברת על הנושא של הכנת המלש"בים לשירות משמעותי. אני חושב שכאן היתרון של מי שמגיעה לובשת מדים למסגרת הזו עם ההכנה שיש הוא בכל זאת משמעותי מאוד. אנחנו עושים את זה גם עם המורות החיילות הירוקות. בקורס האחרון הוצאנו אותן מתוך הקורס לכמה ימי אוריינטציה, ויהיו לנו כאלה נוספים, שבהם אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מבטיחים שבעולם התוכן שהן מתעסקות בו יהיו דברים שנוגעים יותר להכנה לשירות של החניכים שלהן, וגם הייצוג שלהן כחיילות תבוא יותר לידי ביטוי במסגרת ההדרכה שלהם בגופים הירוקים שהם נמצאים בהם.
בעידן הנוכחי – וכאן אני כן רוצה להתייחס דווקא לעת הזו, כמו שציינה השרה – אנחנו שלחנו מתוך החיילות שלנו חיילות לעשות ליווי קהילות לקהילות מפונים, גם בצפון וגם בדרום. אני אומר את זה עכשיו גם מתוך ביקורים בשטח, עם שיחות שהיו לי גם עם המורות החיילות, ויותר חשוב מכך, עם החניכים שלהן ועם מסגרות החינוך שלהן; אני חושב שהחיכוך הזה של המלשב"ים לעתיד והתלמידים, גם אם הם צעירים יותר, דווקא עם לובשות מדים, מקבל כאן משנה תוקף לחשיבותו ברמת ההשבה של האמון של האזרחים בצבא. הנוכחות של החיילות בתוך המסגרות האזרחיות, לובשות מדים ייצוגיות לצבא, אני חושב שיש לו ערך מאוד משמעותי בעת הזו. אני אגיד שזה נכפה עלינו בתוך המלחמה – אני עוד לא הייתי בתפקיד, אבל נלקחו מורות חיילות מתוך השירות הרגיל לתת את המענה במסגרות החירום. אנחנו ממשיכים את זה, ועכשיו אנחנו גם בדיונים מה תהיה התוחלת של זה לגבי השנים הבאות, כי אנחנו כבר מבינים שזה לא אירוע שייגמר גם בתום המלחמה ועם החזרה של המפונים לבתיהם וכן הלאה, אלא אנחנו צריכים כאן תקופת ליווי ארוכה יותר, משמעותית יותר, כאשר התכנים של גיוס וגיוס משמעותי הם בהחלט חלק מתוך העיסוק שנעשה כאן. זו התייחסות לדברים שנאמרו.
עולם התוכן והייצוגיות – אני חושב שאין להם כרגע תחליף, ולכן אני כן חושב שהניסוח שיש בחוק הוא נכון. יש דברים שיושגו רק על ידי יוצאי הצבא במקרה הזה, לצד דברים אחרים, שהם חשובים, שיש להם ערך בפני עצמו. נקודה נוספת, פחות רלוונטית לדיון של הפורום הזה, אני אגיד שהיום אנחנו רואים את המורות החיילות כפוטנציאל משמעותי לעתודת ההוראה בישראל. עכשיו התחלנו בפרויקט שמתחיל בימים אלה, שאנחנו פותחים למורות החיילות את האפשרות ללימודים אקדמיים עם המכללות כתוצאה משינויים שיש במבנה תוכנית הלימודים וכן הלאה, ואנחנו מאפשרים להן תוך כדי השירות ללמוד באקדמיה. יש לנו כרגע 114 מורות חיילות מהשנה הזו, מהגיוס האחרון, שנרשמו ללימודים אקדמיים ובמהלך השירות שלהן ישלימו שנתיים לימודים, יוכלו להשלים שנה נוספת, וכבר בגיל 21 להיות עם תעודת B.Ed ותעודת הוראה או תעודת עובד חינוך לטובת המערכות הבלתי פורמליות, ובזה אנחנו ניתן מענה לצורך לאומי מוכר לכם. אומנם לא מעניינה הישיר של הוועדה הזו, אבל אני חושב שהוא חשוב.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, גורמים נוספים שמבקשים.
<< אורח >> דן אלון: << אורח >>
אני אשמח להתייחס. דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע. מורות חיילות בחברה להגנת הטבע מזה הרבה מאוד שנים הן חלק ממערך ההדרכה המקצועי ביותר שלנו. הן באות לשירות ארוך יחסית כי חלק גדול מהמדריכים והמדריכות שלנו הם חבר'ה בשנת שירות שבאים לשנה קצרה, ואילו מורות חיילות, השירות הארוך יותר, יש לו משמעות גדולה מאוד במקצועיות. אני רוצה להגיד כאן מה הן עושות. הן פוגשות עשרות אלפי תלמידים וילדים, מחברות לארץ, מחברות להכרת הארץ, להכרת הטבע, לשמירה על הסביבה, אבל קודם כל ללכת ולהכיר את הארץ. זה אולי צוות ההדרכה המקצועי ביותר אחרי מדריכים בוגרים שבאים אחרי הצבא, מה שמאפשר לנו להעביר את התכנים בצורה מקצועית מאוד. לא מדובר על כמות גדולה, בחברה להגנת הטבע יש בסך הכול עשר מורות חיילות. נדמה לי שכל המסלול הירוק הוא פחות מ-30. וזה באמת חשוב מאוד לפעילות שלנו.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
ברשותך, עוד הערה אחת. אני אומר ביחס לחיילות הירוקות שאחד הדברים שאנחנו עושים מאמץ – כשאני אומר אנחנו, זה בשותפות מלאה עם הצבא, עם יחידת ההכנה לצה"ל, שהיא המסגרת הפיקודית של החיילות – אנחנו יותר ויותר רוצים לראות איך אנחנו נשלב את המורות החיילות גם בהדרכה של חיילים. זאת אומרת, המפגש הזה שלהם. זה נכון לנו לגבי כל המסגרות. אני אתן כדוגמה את נאות קדומים, ששם יש הרבה מאוד פעילות של חיילים והמורות החיילות ישתלבו עכשיו בהדרכת חיילים, והמפגש של חיילת עם חייל הוא גם כן משמעותי. אותו דבר גם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ובתי ספר.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
דן, אילו באופן תיאורטי לגמרי היה מובטח לך שבמקום אותן עשר מורות חיילות נכנסות עשר בנות שירות לאומי עם התחייבות של כל אחת לשנתיים – אתה ציינת שנה פה – זה היה משנה משהו מבחינת פעילות?
<< אורח >> דן אלון: << אורח >>
התחלופה היום היא לא שירות לאומי, יותר שנת שירות, ושנת שירות זו שנה קצרה מאוד.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה ברור. אני שאלתי ספציפית על שירות לאומי.
<< אורח >> דן אלון: << אורח >>
ככל שאורך הזמן ארוך יותר, אני חושב, מהניסיון שלנו – יש בחברה להגנת הטבע גם בנות שירות לאומי – בסוף אורך שירות ארוך יותר - - -
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה שנתיים וזה שנתיים. בהינתן שהתנאים שווים. אני מבין לגמרי מה שאתה אומר, ששנת שירות זה לא אותו דבר כמו שנתיים שאתה מקבלת חיילת, אבל בהינתן תנאים שווים? אין הבדל גדול, נכון? אני לא רוצה להביך אותך, אבל אין הבדל גדול.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
לא, יש הבדל אחד גדול, שכשחיילת מתייצבת לשירות של שנתיים בחברה להגנת הטבע, היא מחויבת לשנתיים. בנות שירות לאומי, איכותיות ככל שיהיו, נמאס לה או משהו קורה בדרך, אז היא מפסיקה כי אין לה מחויבות, היא לא התגייסה לצה"ל. ולכן זה משמעותי מאוד. אני יודע את זה ממקום העבודה הקודם שלי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
יש דרכים להבטיח את זה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
זה צריך להיות גם וגם, דרך אגב.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
גם בעולם התוכן סביב נושאים שנוגעים למורשת, אתרי מורשת, אני חושב שהערך של מורה חיילת אל מול בת שירות או ש"ש, גם אם הן קיבלו את ההכשרה והתחייבו לשנתיים של שירות, עצם היותה חלק מתוך הארגון ששמו צה"ל היא משמעותית מאוד כאן.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
זו שאלה של נקודת מבט, כי בעיניי אחרי 7 באוקטובר צה"ל צריך להקצות את כל התקנים שלו לצורכי הביטחון של מדינת ישראל – לוחמים, תומכי לחימה, כל מה שקשור לזה. ומי שלא יכול להשתלב בעשייה הביטחונית, לא יודעת מאיזו סיבה, או לא רוצה, שימצא את עצמו בארגון אחר. צה"ל הוא לא מקום למילוי שאיפות אישיות, זה מקום - - -
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
לא, אבל אני שוב חוזר למקום של עולמות התוכן - - -
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
הוא דיבר על עולמות התוכן, זה בסדר.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
לא הולכים לימ"לים אנשים שיש להם פרופיל קרבי, ברור.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה מה שרציתי לשאול.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
זה לא זה מול זה. ואם לצה"ל יש צורך – ולצה"ל יש צורך – אז שכולם יעשו שירות צבאי ולא שירות לאומי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה מה שרציתי לשאול את צה"ל דווקא, תסלחו לי - - -
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
- - - של תומכי לחימה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אז למה שלא יתגייסו בנות השירות הלאומי?
<< דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >>
אני בעד.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תסלחו לי על הבורות – איך זה מתבצע? מגיעה מועמדת לשירות ביטחון בת 17 או 18 והיא מצהירה שהיא רוצה להיות מורה חיילת, או צה"ל מפנה בהתאם לצרכים? איך הדברים האלה מתבצעים?
<< אורח >> ספיר ברבי: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני אתייחס. ספיר ברבי, אני מטעם אכ"א, נציגת צה"ל. קודם כל, באשר לסוגיה אם אנחנו משווים את השנתיים כבת שירות או כחיילת, צריך לומר שיש ערך מוסף גדול מאוד להיותה חיילת, גם כלובשת מדים, גם בהיבט ההפעלה וגם בהיבט ההתנהלות ואיך שאנחנו מנהלים את זה בתוך צה"ל. זה מהמקום של ההשוואה בין חיילת לשירות לאומי. צריך לומר, ללא קשר אנחנו נדון בוועדה הסגורה לגבי הגופים הביטחוניים, אבל לגבי סוגיית הימ"ל מורות – יש חשיבות מאוד גדולה להתנהלות ולתנועה של אותן חיילות במדים באזורי פריפריה, שהן מקדמות ומלוות אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי מוחלש ומסייעות באופן עקיף לתהליך עידוד הגיוס והשירות שלהם בהמשך לצה"ל. צריך לומר שגם בעת המלחמה – נגעו פה החברים האחרים בדיון על החשיבות של כמה הן תרמו בכל מה שקשור לשיקום המפונים, הפריפריות, הפעילות החברתיות שהיו נדרשות לעשות בעת הזו, ובייחוד על מדים.
לגבי הסד"כ המוקצה – צריך לומר, אנחנו מאיישים על פי התקנים ועל פי המקצועות. צריך לומר שמי שהוא כשיר לשירות קרבי מופנה לשירות קרבי, ובהתאם לכשירות ולמקצועות אנחנו משבצים ביתר הימ"לים בהתאם. אבל זה לא זה על חשבון זה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה ברור, אבל אני עדיין מנסה להבין – יכול להיות מצב שמגיעה מועמדת לשירות ביטחון, חיילת, וכל חלומה להיות במחשבים, והיא מוצאת את עצמה מורה חיילת?
<< אורח >> ספיר ברבי: << אורח >>
לא, זו לא הסיטואציה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה מה שאני שואל. אני לא מבין, היא רוצה את התפקיד, או צה"ל משבץ לתפקיד הזה?
<< אורח >> ספיר ברבי: << אורח >>
זה רצון הדדי, אין פה עניין של כפייה. זה בהקשר הזה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
המסלול הוא כזה שהמלש"ביות מקבלות את זה בתוך האפשרויות שלהן, ואז נעשה איתן שיח של הבהרה במה מדובר, והן אומרות רוצות אנחנו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
ואז הסיטואציה של השנים האחרונות כפי שאתם מכירים אותה, שיש יותר ביקוש מאשר היצע, או שהפוך? לתפקידים האלה של מורות חיילות, בדגש על ירוקות. יש ביקוש לתפקיד, או שיש בעיה לאייש את התפקיד?
<< אורח >> ספיר ברבי: << אורח >>
אני לא יודעת להתייחס לזה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
אני יכול להגיד שבמסגרת אלה שמקבלות בתוך המנילה שלהן את האפשרות להיות מורות חיילות, הביקוש להיות מורות חיילות ירוקות עולה על מה שאנחנו יכולים לאייש מבחינת התקנים ביחס גבוה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זאת אומרת שאתם בפלוס בנושא הזה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
אבל אז הן ממשיכות להיות מורות חיילות, ולא מורות חיילות ירוקות. אנחנו עושים את המיון להתאמה לתפקידים של המורות החיילות הירוקות, ואז הן נשארות בתוך היחידה של מורות חיילות, ולתחומים האחרים – אני רק אזכיר את המסלולים האחרים שיש לנו, מסלול פנימיות, מסלול חינוך משלים, חימ"ש, מסלול של קליטת עלייה; ולחוד יש לנו עוד את הקבוצה של הספורטאים המצטיינים, שיש להם הקלות בשירות על מנת שהם יוכלו לשמור, ואנחנו מאמצים אותם בשמחה אלינו לתוך בתי הספר כי הערך המוסף שלהם כספורטאים מצטיינים עם הדוגמה האישית שהם יכולים לתת, כמי שהולכים בכל זאת לצבא ויכולים לשלב את הדברים האלה הוא ערך מוסף משמעותי.
<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>
רק הבהרה. הבנות והבנים שמשרתים במסגרת הצו האזרחי – אנחנו מדברים פה על משרד החינוך ועל הגופים הירוקים – זה נעשה בהסכמת החייל, זה קבוע בחוק, זה תנאי בחוק. כאן הצבא לא ישבץ בניגוד להסכמתו. אגב, הסעיף הזה קיים גם ביחס להצבת חיילים במשטרה הכחולה וגם ביחס להצבת חיילים – שבינתיים הסתיימה – בשירות בתי הסוהר. גם שם כאן בכנסת נקבע מפורשות שנדרשת הסכמה מפורשת של החייל להצבה הזאת, ולכן אין פה בעיה של רצון או אי רצון.
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
ברשותך, שלוש הבהרות או חידודים שנאמרו פה. אחד, יש חשיבות רבה ללובשי מדים אנשי צבא בהיבטים שונים – גם בהיבטים אזרחיים, גם בהקשרים של איך אתה מושך אנשים לצבא. לחייל שמשרת במקומות כאלה לעיתים יש השפעה גדולה מאוד גם על ההמשכיות אחר כך בהדרכות שלו. שתיים, בוודאי שהצבא עובד לפי תעדופים ולפי סדרי עדיפויות של איפה הוא צריך את האנשים, ובוודאי שהוא ימלא את השורות המסוימות שנדרשות לפני שהוא ימלא שורות אחרות. באופן כללי אני אגיד – לא שמעתי מה אמרת.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אני אמרתי נו-נו. לדעתי צריכים לעשות רביזיה בכל סוגית כוח האדם בצה"ל לאור 7 באוקטובר.
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
בסדר, אני רק לא חושב שזה קשור. אני חושב שבאופן כללי מדובר פה על סלים אחרים לגמרי. אלו לא אותם סלים. אותה מורה חיילת שתלך למקום כזה לא באמת יושבת על הסל או על הפוטנציאל של - - -
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
של תצפיתנית למשל.
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
מה כן? של תצפיתנית למשל.
<< דובר >> ישראל מרגלית: << דובר >>
אבל זה לא שלא ימלאו את שורות התצפיתניות בגלל זה. זה לא בא באותו סל, אלא אם כן יחליטו שכל מי שהיא עודפת - - -
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
עוד פעם, אני רחוק מלהיות מומחה, אבל מכיוון שכמו שאתה זוכר היטב, היו קצת סתירות בין הרוח החגיגית שבה דווח לנו על הרצון של כל בת ישראל להתגייס ולהיות תצפיתנית לבין מה שקורה בפועל בגיוס תצפיתניות - - -
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
לא, אני לא חושב שדווח שיש עודף מוטיבציה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
דווח. דווח.
<< דובר >> ישראל מרגלית: << דובר >>
ודאי שלא אני דיווחתי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
בתחילת הדרך. מצד שני, כמו שאמרתי, התמונה האמיתית בשטח. מכיוון שמורות חיילות – אין מה לעשות איתה, מסכנה, אי-קיו נמוך, קב"א – אלוקים ישמור, אז ניתן לה להיות מורה חיילת. לא, אלו בנות איכותיות. אלו בנות איכותיות.
<< דובר >> ישראל מרגלית: << דובר >>
חד משמעית.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
ולכן אני לא מבין – יש תפקידים מבצעיים חוץ מבנות קרביות בקרקל. יש תפקידים מבצעיים. אם לצה"ל אין שום קושי לאייש את כל השאר, אז אני יכול להבין את השיבוץ האזרחי, אם לא, יש פתרונות אחרים. רצית לומר משהו?
<< אורח >> ירון מזרחי: << אורח >>
רציתי לציין שבשנתיים האחרונות הדירקטיבה של מיטב היא שחייל שמשובץ לימ"ל ותוך כדי השירות מבקש לעבור, מאשרים לו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
את זה אנחנו שמענו בהקשר של דיוני המשטרה.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אבל זה לא מה שחושב מנכ"ל החברה להגנת הטבע, הוא חושב שאם הוא קיבל חיילת, היא תישאר אצלו לעולמים, ואם הוא קיבל מתנדב של השירות הלאומי, אז הוא לא יישאר אצלו לשנתיים.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
ההבדל הוא שהחיילת, אם היא לא רוצה להיות שם, היא הולכת למקום אחר, היא לא משתחררת. שנתיים שירות היא תעשה, נקודה.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אבל מבחינתו זה לא משנה. רם, כל מה שבאתי להגיד זה רק דבר אחד, לא שמעת אותי אז כן חשוב לי להגיד לך, לאלון ולהגיד לאלעזר. כל מה שבאתי להציע לכם, אתם חברי הוועדה, בסוף אתם תחליטו, אני באתי להציע שאנחנו לא נפטיר כדאשתקד. אני חושבת שהצבא הוא עדיפות ראשונה, זה הכי חשוב, ושבצבא צריכים לשרת בתפקידים של לחימה ותומכי לחימה. דברים אחרים, שפעם חשבנו שהצבא יכול להשתעשע בהם – סליחה על הביטוי החריג – אני חושבת שהם צריכים להיות במסגרת אחרת, כי לצבא אנחנו נותנים יחס אחר, תעדוף אחר בכל מובן. אני באתי להציע שאתם תאשרו את הצווים האלה לזמן קצר, ואחר כך אתם פה בוועדה, לא אני, העברנו את זה אליכם, אתם תשקלו ואתם תחשבו מה נכון שיהיה בצבא, ומה נכון שיהיה בשירות האזרחי, שזו דרגה הרבה יותר נמוכה. זה גם גוף מדינתי, אבל בדרג הרבה יותר נמוך. זה מה שבאתי לומר. תרצו – תקבלו, לא תרצו – לא תקבלו. זה אצלכם.
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
אין סתירה בינינו לחלוטין. מבחינת עמדת הצבא, אין פה באמת סתירה, מאחר והתעדוף הוא ברור ומקובל.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
אני מבין את הרציונל. קודם כל אני מציע לא לקבל את העניין של שנה. מדובר פה על שלוש שנים?
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא נקבתי זמן, אמרתי קחו לזמן קצר, אחר כך תשקלו.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
אני תמיד בעד לבדוק ולהעריך מחדש את הקונספט שלנו, שלא לומר קונספציה. צריכים קונספציה, זה דבר ראוי מאוד, אחרת אנחנו סמרטוטים. אני מציע שלא נפטיר כדאשתקד, אבל בטח נסתכל איך הפטרנו אשתקד. בן גוריון, תש"ח, הקמנו את הנחל. מה זה הנחל? הוא חשב שהצבא כולו הוא מכשיר לאומי שמשלב את המשימות האזרחיות עם המשימות הצבאיות פרופר. אני בטוח שנגיע להסכמות כמה רבות הן המשימות הלאומיות שיש להן אפקטים ביטחוניים מרחיקי לכת. אז הנחל הוא כזה, והנחל ידע בשבתו בפרקים הלא צבאיים, הלא מבצעיים, לשנות, והוא משנה, מעת לעת את הייעודים שלו – התיישבות, חינוך וכן הלאה.
אני מציע להסתכל רחב יותר. אנחנו מאפשרים לחיילים – אני לא יודע אם זה קורה גם אצל חיילות – ללמוד בתחום היהדות, להתחזק, ולתת זמן כדי להתחזק. למה? כי זה חשוב לנו, כי נראה לנו שבמדינת ישראל, מדינת היהודים, הדבר הזה הוא ראוי. אנחנו עוסקים בזה בתחום החינוך ואני מקווה שעל זה אין ויכוח בתוך הצבא. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על השאלה האם במסגרת הנזקקות הכמעט נואשת, שאנחנו בוודאי מסכימים עליה, לפחות הח"כים שנמצאים כאן, של תוספת עשרות אלפי צעירים וצעירות שיכולים היום להיכנס – אגב, לא רק מלש"בים, אלא גם מילואימניקים, למצות את כל מי שמסתובב, שרב עם המ"פ, או מי שקיבל פטור ויכול לחזור, וכמובן, אלפים רבים מאחינו החרדים – ואנחנו אומרים שלמשימות האלו, שהן שוות ערך מבחינה לאומית אולי, עם עדיפות לצבא, גם מי שאינו יהודי חייב. אני חושב שבמקום הזה אפשר להגיד חייב.
מה שאני אומר, אני לא יודע להגדיר אם אלו אותם עשרות ירוקות, או 1,000, אנחנו לא יכולים להתעמר בכבשת הרש הזו, שצובעת את הצבא ככלי לאומי. פעם היו אומרים כור היתוך, ואם לא כור היתוך, אז כלי שהוא היברידי בין משימות שהן לא רק משימות ביטחוניות פרופר. את המשימות הביטחוניות פרופר נתכבד ונגייס את העשרות אלפים שצריך לגייס אותם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יש לזה את ההיסטוריה הארוכה. אני הגעתי מאוחר, כמו שכולם ראו, אבל מה שאני שמעתי פה, השירות של הימ"לים האלה בתפקידים החינוכיים, בגלל שאין דיון – זה לא הדיון הזה לפחות, על גופי הביטחון האחרים, וכמו שנאמר פה, גם על משטרת ישראל. זה פחות בתוך הדיון. מעבר לעניין החברתי שעכשיו חברי שוסטר דיבר עליו, יש פה עניין של גשר. פעם היו 200 מורים חרדים, והם עשו דברים שבעיניי היו קטסטרופה. זה היה עניין של פוליטיקה זולה שאני התעמתי על זה עם אהוד ברק כשר הביטחון, בגלל שהם לא לבשו מדים והם לימדו בכיתות א' ו-ב'. אמרתי עם כל הכבוד שאנחנו צריכים לשלם שכר, לא משנה איך, בסוף, גם כשאתה הולך על הבנות הדתיות – ואני מניח שהשרה סטרוק מכירה את זה טוב – הרבה בנות דתיות שרצו להתגייס לצבא והיו נתונות למתקפות, כמו שגם היום חלקן נתונות, כל מיני מפגשים וכל מיני יחידות מעורבות; בבחירת הדרך יכולת לראות שכמעט כל הבנות הדתיות שהיו מתגייסות היו הולכות להיות מורות חיילות. אני מדבר לפני שנים. ועובדה שדרך הפתח הזה – גם דרך הפתח, אני לא חושב שרק זה, קרו עוד הרבה דברים בחברה הישראלית – היום מתגייסות הרבה מאוד, לשמחתנו, בנות דתיות לספקטרום רחב מאוד של תפקידים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
כולל לוחמה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ברור. ברור מאוד. רוצה לומר שהעניין הזה – דיברו על כור היתוך, אני תמיד אומר אני מקווה שגם בן גוריון התכוון לכור היתוך, אבל בטמפרטורה נמוכה. לא לעשות פה ישראלי חדש, אלא כל אחד ישמור על הזהות שלו, אבל לאפשר משהו משותף.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
סלט ירקות, לא כור היתוך. יותר טוב.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שיש מקום עדיין לתפקידים האלה גם בימ"לים מהסוגים האלה. כמובן, זה לא קשור רק לבנות דתיות ולא בנות דתיות. עדיין יש אנשים של הממשקים האלה של החברה. צריך לזכור, חבר הכנסת רם בן ברק אמר אם היא רוצה ללכת אחרי שנה או לא. יש משמעות להיות חיילת מבחינת איזו גמישות יש לך שיש ואיזו גמישות אין לך, או לך בהקשרים האלה, שאין לאחרים. דרך אגב, זה גם מקום ליותר מתנדבים, צריך להגיד את האמת. לפעמים אנשים עושים הכול שיהיה להם פתק שירתי בצה"ל, ויש כאלה שהצבא לא מאפשר להם לשרת בצה"ל, ויכול ללכת למקומות כאלה. אם רוצים אותם ביחידות מיוחדות, אז הם הולכים, אבל אם לא רוצים, יש מקומות כאלה שמכל מיני סיבות אתה יכול לתת את התווית הזאת. יחד עם זאת, אני חושב שמאותה רוח של תעדופים בין צבא לבין שירות לאומי אזרחי אין ספק שהצבא צריך לשים בראש מעייניו, במיוחד בזמנים האלה, כמו שאמרת, היושב-ראש, את הקשיים שיש לנו לאייש משימות אחרות. ודווקא בגלל שבנות היום עושות מגוון כה רחב של תפקידים, צריך להיות קמצנים בדברים האלה. דרך אגב, תמיד יש בצד הערה שאני לא יכול לא להגיד אותה, האם הם לא לוקחים מקום של עבודה של אזרחים? זו נקודה שאנחנו תמיד צריכים לחשוב עליה, זה סוג של כוח עבודה זו שאנשים יכולים. צריך לשים את זה כהערת אזהרה. תודה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
אם אפשר בבקשה רק שתי התייחסויות. חבר הכנסת שוסטר דיבר על כבשת הרש ואמר עשרות המורות החיילות הירוקות או האלפים – אז נשים את המידע. אנחנו מדברים על 400 חיילות בסך הכול. 400 מורות חיילות בסך הכול. אז זה לא כבשת הרש.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
200 בגיוס.
<< אורח >> גיתית ויסבלום הרש: << אורח >>
כמה ירוקות?
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
ירוקות יש לנו בסך הכול 49 על פני השנתיים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
זה עדיין כבשת רש אל מול עשרות אלפי או מאות אלפי מגויסים.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
זו כבשת רש עוד יותר קטנה אפילו, דיברת על אלפים. אני אגיד משהו בקשר לחבר הכנסת שטרן, ואת זה אני אומר בכובע של משרד החינוך, לצד זה שאני מאוד מעריך ומוקיר וחושב שיש ערך בלתי רגיל למורות החיילות על מדים, הלוואי שנגיע למצב שיהיה לנו עודף של מורים ואנחנו ניקח את המשרות של האזרחים, שנדון בשאלה הזו. המצב היום הוא של מחסור ב-9,000 משרות הוראה, והמורות החיילות מכסות - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה יכול להיות ההיפך, שחסרות לנו 900 משרות מורים, מישהו יסכים לאייש אותן, ובעצם זה שאנחנו אומרים יש לנו כוח אדם זול, אנחנו לא מתמודדים באמת עם מה שחסר.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
אנשים לא רוצים ללכת להוראה. יש בעיה לאומית רחבה מאוד.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה ברור לנו, אבל מה שאני אומר, שנגיד שהבעיה היא שכר של מורים היום, אם אני יכול לקבל היום מורות חיילות בכלום כסף, אז זה לא להתמודד עם זה שצריך להעלות את שכר המורים.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
אני אחזור על מה שאמרתי לפני שנכנסת, היום פתחנו מסלול לימודים למורות חיילות תוך כדי השירות, כך שהן מיועדות להוראה. 114 מורות חיילות נרשמו ומתחילות עכשיו לימודים תוך כדי שירות.
<< אורח >> עובד גמלא: << אורח >>
עובד גמלא, מנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון. מהמקום הקטן שלי, כמה נקודות. קודם כל, בבית ספר שדה כפר עציון מרבית ההדרכות סובבות סביב מורשת קרב. יש חשיבות מיוחדת כשחיילת מדריכה אותה לעומת בת שירות. כשחיילת לבושת מדים מדריכה מורשת קרב, אני רואה בזה ערך גדול. אני יכול להגיד עוד פעם, לא בדקתי את זה בצורה מדעית, אבל לפי התחושות שלי באופן שיטתי מזה שנים – יש לנו בבית ספר שדה גם מורות חיילות, גם בנות שירות וגם ש"שים – המורות החיילות הן הבנות האיכותיות ביותר והמחויבות ביותר. הנושא של מחויבות הוא חשוב מאוד.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא בטוח שזה עוזר לך.
<< דובר >> עובד גמלא: << דובר >>
זה עוזר לי מאוד.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אם זה כזה כוח אדם איכותי.
<< דובר >> עובד גמלא: << דובר >>
זה עוזר מאוד. באופן עקבי אלו הבנות הכי טובות.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
לך זה עוזר, השאלה מה מדינת ישראל הייתה עושה עם הכוח הזה בתפקידים ביטחוניים, בתפקידים ניהוליים בצה"ל, בכל מה שתורם לביטחון מדינת ישראל. אנחנו זועקים שאנחנו צריכים אלפי חיילים נוספים. אתה אומר לקחתי את הכי טובות, שמתי אותן להדריך טיולים. נו באמת.
<< דובר >> עובד גמלא: << דובר >>
השרה, אני גם מג"ד במילואים בכובע השני, אני מבין היטב את - - -
<< דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >>
ואני בעד בית ספר שדה כפר עציון, בית ספר שדה מקסים.
<< אורח >> עובד גמלא: << אורח >>
אני מבין היטב את הצורך ואת המחסור בלוחמים. קטונתי מלשפוט, אני לא חושב שזה אותו פוטנציאל, שמי שמגיעה להיות אצלי מורה חיילת יכולה לבוא לתפקיד לוחם. אני אגיד מההשפעה שלי, אני רואה חשיבות אדירה - - -
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
לא אמרתי לוחם, יש עוד מלא תפקידים.
<< אורח >> עובד גמלא: << אורח >>
אני רואה חשיבות גדולה מאוד כשאני רואה מורה לוקחת תלמידים בכיתה י' או בכיתה י"א לטיול. אני רואה גם בנות שירות לאומי – ואני לרגע לא מזלזל בהן, הן נותנות לנו ערך אדיר – אני חושב שהמורות חיילות משפיעות יותר גם על התלמידים, כשהם רואים מישהי לבושת מדים, וגם על החיילת עצמה, אני חושב שזה משהו שנותן לה ערך מוסף יותר חזק לעצמה, שהיא שייכת למעגל שייכות רחב יותר של הצבא לעומת שירות לאומי.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
זה מאוד נחמד, אבל זו לא המטרה של צה"ל. המטרה של צה"ל היא לנצח במלחמה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו נמצאים במציאות שבה היום כשמדברים על כוח האדם בצה"ל, אז מדברים על כאלה שיעשו שירות של 36 חודשים, ואנחנו גם מודעים לזה שיש כאלה שמספיק שיעשו שירות של שנתיים כי יש עודפים במקומות מסוימות. כל מה שקשור ללחימה, תומך לחימה, ניהול ברמה גבוהה, לא יוותרו על זה, לא יהיה חסר שם אף פעם.
<< אורח >> עובד גמלא: << אורח >>
אני אסיים בעוד נקודה אחת. יש לצבא גם איכויות הסברה, שיש שם מדריכות שמדריכות בעצמן. אני חושב שגם ביחס אליהן איכות ההדרכה של הבנות שמדריכות, לפחות מי שאני רואה אצלי, היא גבוהה יותר ואיכותית יותר. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה. אנחנו חייבים להתקדם. יש לנו עוד חלק חסוי ויש היערכות. סגן היועצת המשפטית לוועדה מבקש בחלק הזה להעיר, ואז נסגור את הישיבה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כפי שצוין פה, גם מהציטוט מתוך המכתב של השר כץ, וגם מה שעולה בחוק, הדרישה היא שהתפקידים שניתנים לא יכולים להתבצע אלא על ידי חייל. חשוב לציין בהקשר הזה שלאורך השנים היה צמצום משמעותי מאוד של החיילים שמוצבים במסגרות האלה. בעבר – הזכיר פה חבר הכנסת שטרן את החרדים בלי המדים, היו גם כל מיני מסגרות לגיל הרך שבינן לבין הצבא אין כל קשר. זה דבר אחד. דבר שני, בכל הנוגע ל-7 באוקטובר ואילך, על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק להארכה דיפרנציאלית של משך השירות הסדיר. אנחנו אישרנו לא מזמן את הארכת גיל הפטור בתפקידים שבהם יש חוסר בכוח אדם. נכון שאותה מורה בבית ספר לא תהיה לוחם בגולני, אבל אולי היא תהיה מש"קית חינוך, ואולי מש"קית החינוך שפינתה את מקומה תלך להיות תצפיתנית, ואלי התצפיתנית שפינתה את מקומה תלך לקרקל, ויש פה שרשור. צריך לקחת בחשבון מה המשמעויות שמצד אחד אנחנו מבקשים להאריך את משך השירות, ומצד שני אנחנו מוותרים על כוחות וצריך לתת על זה את הדעת.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אז מה המספר בסוף של חיילות בתפקידים השונים שבאזרחי, לא בביטחוני?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא אמר 400.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
400 בשנה?
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
לא, על פני שנתיים של שירות. 200 בגיוס של שנה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
200 בגיוס, 400 בשנה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
לא. בו זמנית משרתות 400 חיילות, כרגע 386.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
בו זמנית 400, זה 200 בשנה.
<< אורח >> גיתית ויסבלום הרש: << אורח >>
החיילות הירוקות זה פחות, שזה הצו הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
החיילות הירוקות הן עשרות בודדות.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
זה השירות הלאומי. לא הבנתי. כמה חיילות ירוקות?
<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>
400 בשנה.
<< דובר >> יואב שור: << דובר >>
לא, ירוקות 49. בסך הכול 400 חיילות, כולל 49 הירוקות.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
מה זה ירוקות?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
החברה להגנת הטבע וכולי.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
400 זה כולל בביטחוני?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, לא, לא.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
חבר'ה, תענו על השאלה שנשאלה. כמה חיילים מתגייסים בבקו"ם והולכים לעבוד בחברה להגנת הטבע?
<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>
בצד האזרחי יש מורות למטרת חינוך.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
חבר הכנסת בן ברק, המספר הכולל הוא כ-400, מתוך ה-400 האלה, כ-49 הם בגופים האלה.
<< אורח >> ישראל מרגלית: << אורח >>
חבר הכנסת בן ברק, אני אענה לך. יש מורות חיילות שעובדות בחברה להגנת הטבע ובארגונים ירוקים, עשרות בודדות, 49 כמו שנאמר; ויש מורות שתכליתן הוא לימוד, הוא לא בתוך הארגונים האלה, ולכן הן לא ייקראו מורות ירוקות. כל זה לא קשור לארגונים הביטחוניים.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אז כדי שנקשור את זה לארגונים הביטחוניים, אני כרגע סוגר את הישיבה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מדברים על 49.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
בירוק.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
הדיון הוא על 49.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא, לא, לא, על כל ה-400.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
400 מורות חיילות. מתוך ה-400 האלה 49.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברים, אנחנו מפסיקים את השידור, אנחנו סוגרים את הישיבה. תודה רבה גם לשרה. מי שלא מוסמך להיות בחלק החסוי של הדיון מתבקש לצאת.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>