פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 467 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה (21 ביולי 2025), שעה 10:55 סדר היום: << נושא >> מתווה פתיחת שנה"ל האקדמית לסטודנטים אנשי מילואים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר סימון דוידסון מיכל מרים וולדיגר משה טור פז צגה מלקו חברי הכנסת: מטי הרכבי צרפתי מוזמנים: אמיר וקנין – מנהל תחום בכיר, משרד העבודה תא"ל בני בן ארי – קמל"ר, משרד הביטחון סגן מיכל פטאל – ע' קמל"ר, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל יוסרי זין אלדין – יועץ קמל"ר לענייני כנסת חקיקה וממשל, צה"ל, משרד הביטחון אל"מ דוד הרוש – רא ענף 360 במחלקת מילואים חתומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון דבורה מרגוליס – ראש מנהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות סיוון קורן – יו"ר התאחדות הסטודנטים ליאב אלחיאני – מנהל מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים ולדימיר מושנוי – יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת קיי לחינוך בני פרץ – יו"ר פנתרים חברתיים ארז בן עזרא – תנועת המילואימניקים עופר פביאן – תנועת המילואימניקים אבשלום זהר סל – סטודנט ומילואימניק שקד ליבמן – סטודנט במילואים אילת פלד מיימון – תנועת אימהות בחזית ד"ר חנה קטן – אימהות ללוחמים. שחר – משפחות החטופים אסף וינר – משפחות החטופים מוזמנים באמצעים מקוונים: פרופ' יפעת ביטון – מייצגת את ור"מ, נשיאת אקדמיה אחווה. פרופ' עודד רבינוביץ' – משנה בכיר לנשיא הטכניון ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. מתווה פתיחת שנה"ל האקדמית לסטודנטים אנשי מילואים << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה בתמוז התשפ"ה, 21 ליולי 2025 בנושא מתווה פתיחת הלימודים האקדמית לסטודנטים אנשי המילואים. אני מתנצל על האיחור ומודיע מראש שבשעה 12:00 המליאה נפתחת ונאלץ לסגור את הדיון. בתחילת הדיון, ד"ר חנה קטן בבקשה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> שלום, ד"ר חנה קטן מאימהות ללוחמים, אמא לששה לוחמים, שניים בעזה, שניים בצפון ושניים באיו"ש. השבוע התפרסמה אמירה של רופא בכיר מהמרכז, שהאשים את חיילי צה"ל ברצח של אזרחים בעזה. אותו רופא בכיר, עובד בקופת חולים מכבי ובבית חולים איכילוב, בוחן סטודנטים לרפואה ואחראי על בחינה של סטודנטים לרפואה והדבר הזה חייב תיקון. החיילים שלנו אמורים לקבל עדיפות בכל מבחן, בכל רמה ובכל מסגרת אקדמית. הם מפספסים את הבחינות ואם לא מפספסים את הבחינות, הם לא מסוגלים להתרכז בגלל האירועים שהם סוחבים איתם, לכן חייבת להיות העדפה מתקנת ועדיפות בכל מבחני הקבלה לאוניברסיטאות ולמסגרות האקדמיות. כאימהות ללוחמים נעמוד על כך שהדבר אכן יהיה כי בינתיים זה לא קורה. יש לי גם סיפורים אישיים משני ילדיי, רוב הילדים שלי בני תורה, לא באקדמיה, אבל שני ילדים, שאחד מהם הפסיד מסלול מהיר לתואר שני בגלל המילואים שלו, אבא לארבעה ילדים. השני עם תשעה ילדים פוטר, נמצא בצפון והבת שלי צריכה ללדת, הלך ללמוד אח סיעודי ולא קיבל שום הנחה ללימודים למרות שהוא עושה עכשיו שירות קרבי במילואים בסיבוב השישי. אנחנו מבקשים שיהיה תעדוף ברור לאוכלוסיות שתורמות למדינה מעל ומעבר, תודה רבה. << אורח >> שחר: << אורח >> שמי שחר, אני מכפר עזה, נמצאים פה עוד שלושה חברים וארבעתנו חברים של גלי וזיו מכפר עזה. זה הטייטל שלנו מאז 7 אוקטובר, כל אחד מאתנו עבר טראומה אישית, היינו כולנו בקיבוץ בזמן 7 באוקטובר, מחבלים היו בדלת שלנו והיינו צריכים להתגונן מפניהם. איבדנו חברים טובים ומשפחה וכל זה מתקטן לעומת זה שגלי וזיוי עדיין לא אתנו. גלי וזיוי הם משפחה שלנו, הם אחים שלנו, אנחנו חייבים אותם בבית עכשיו. אנחנו מייצגים פה את הקול שלהם, את הקול של אימא שלהם, שאחרי זה אנחנו הולכים אליה וחושבים מה נגיד לה? עם איזה מסר נצא מפה? מה אפשר להגיד לאימא ששני הבנים שלה בעזה כבר 654 יום? אין לי משהו להגיד שלא נאמר. חשוב לשים את זה על סדר היום, אי-אפשר להמשיך ככה, אני לא מצליח להבין איך אנחנו מצליחים להתנהל יום אחרי יום כש-654 יום הם עדיין שם. אני מקווה שיש עוד אנושיות פה שתבין את הערך הזה, ערך החיים. אני מקווה שבקרוב מאוד, יחד עם כל הדיבורים על עסקה, שתהיה עסקה כוללת לכולם, שכולם יחזרו, אנחנו חייבים אותם עכשיו בבית. אנחנו חייבים אותם בשביל עצמנו, בשביל הקהילה שלנו, בשביל המדינה שלנו. תודה. << אורח >> אסף וינר: << אורח >> שלום לכולם, שמי אסף וינר, כמו ששחר אמר, כולנו מקיבוץ כפר עזה, בני גילם של גלי וזיוי, גדלנו יחד מגיל אפס. החליפו לנו טיטולים ביחד, למדנו ביחד, כל אחד הלך לדרכו אבל תמיד נשארנו קרובים. כולנו גרנו בשכונת הצעירים של הקיבוץ בשלב כזה או אחר בחיים. ב-7 באוקטובר החיים שלנו כמו שהכרנו עד אז, השתנו. אח שלי הגדול נרצח, בת דודה שלי ובעלה נרצחו וחברים שלנו, גיא אדמוני נרצח עם אמא שלו והשני, אלון שימריז, נחטף יחד עם גלי וזיוי וכעבור חודשיים נהרג בשוגג. זה מתסכל שאנחנו צריכים להסביר כל הזמן את המצב ולנסות לשכנע, כמו בקמפיין, למה גלי וזיוי ו-48 החטופים והחטופה צריכים לחזור. אבל כשאומרים שהשיקום שלנו יתחיל רק כשהם יחזרו זה לא סיסמת בחירות, זה על הבשר שלנו. חלקנו עצר את החיים רק כדי להחזיר אותם הביתה ולעזור למשפחה שלהם להעביר עוד יום. אבא שלהם נכה סיעודי 100% ואנחנו רק מקווים שיישאר בחיים כדי לראות את הבנים שלו חוזרים הביתה. אמא שלהם נלחמת עליהם ומנסה לבנות להם עתיד כדי שיהיה להם לאן לחזור ואני מקווה שגם המדינה שלנו תתייחס אליהם ככה, שגם המדינה שלנו תשקיע בחזרה שלהם הביתה ואחר כך תשקיע בשיקום שלהם. אני אישית יודע על עצמי שאני לא יכול להתאבל על אח שלי ולא יכול להתאבל על החברים שלי, עד שהם חוזרים. כי אם אני עושה תהליך כזה קשה של שיקום מאבל ואז אקבל עוד שני ארונות ואתחיל הכול מהתחלה, אז אני לא יכול להתחיל שיקום לחיים שלי ולא יכול להתרפא עד שאני לא מחבק אותם ועד שאני לא יודע שהם בטוחים ומוגנים. אני לא יודע מה אנחנו יכולים להגיד עוד שלא נאמר מפי המשפחות ומפי החברים של החטופים האחרים, רק בקשה שתחזירו אותם הביתה בעסקה אחת, עסקה כוללת, בלי פעימות, בלי חלוקות ובלי סלקציות. את כולם בבת אחת. אחרי שהסיפור הזה ייגמר, גם החיילים הגיבורים שלנו יוכלו לשקם את עצמם והמדינה האת תתחיל להתרפא בעצמה, לא רק הקהילה שלנו בכפר עזה, אלא כל המדינה, תודה רבה. (מוקרן סרטון מטעם מטה משפחות החטופים) << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה לכם. לקחתי החלטה, לאור הדיונים הרבים שהיו אמורים להיות השבוע והתבטלו, להשאיר על סדר היום של הוועדה שני דיונים עיקריים: אחד על החינוך המשלב שהיה בבוקר ועכשיו המתווה לסטודנטים במילואים. אני חושב שזו חובתנו והחלטתי שאלו הדברים החשובים שיהיו לוועדה. בשנה שעבר הוועדה התכנסה בסיוע של הקמל"ר בני בן ארי והעבירה בור"מ, אני חושב שיצא מתווה טוב תחת ידכם, שבאמת דאג, לא במאה אחוז כי אין מאה אחוז, אבל שם בראש סדר העדיפויות את הנושא של סטודנטים במילואים. לאור פתיחת שנת הלימודים החדשה מצאתי לנכון שקמל"ר או ור"מ יפרשו בפני הוועדה את המתווה המוצע, אם ישנו כזה, אם לא אז צריך להתכנס לזה. זה המינימום שאנחנו חייבים לאותם אנשי מילואים שעזבו את הכול כדי ללכת ולשמור על כולנו. זו חובתנו וכמו שאמרתי בעבר, אני לא בוחל באמצעים, אם נצטרך ללכת לחקיקה כדי שיהיה מתווה ראוי, נלך. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לשם, ידענו לעשות את זה שנה שעברה, יצאנו להפסקה, חזרנו עם מתווה מקובל, גם על ור"מ, גם על ור"ה, מתווה שלא פגע באיכות האוניברסיטאות ובאיכות הלימודים, מצד שני כן נתן את המענה לסטודנטים. זה מה שנעשה גם היום. בני בבקשה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה היא שכרגע המתווה לשנה הבאה לא מסוכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני רוצה לשמוע מהקמל"ר מה מוצע, אם מוצע ונשמע התייחסות של ור"ה וור"מ וחברי הכנסת וננסה להגיע להבנות. << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> שלום לכולם ותודה שכינסת את הדיון החשוב הזה. אתחיל ואומר שהיינו מאוד שמחים לא להיות פה ושכלל החטופים יחזרו והמלחמה תהיה מאחורינו ונוכל להוריד את העומס ממשרתי המילואים. לצערי זה לא המצב וכשאנחנו מסתכלים קדימה על תשפ"ו ומבינים שנצטרך להמשיך ולהפעיל את משרתי המילואים בצורה משמעותית, אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד להוריד את העומס הזה עד כמה שניתן. גם להגדיל את הסד"כ, גם לשים עד כמה שניתן את הצבא הסדיר במקום גדודי המילואים ולצד זה אנחנו מבינים שאין לנו ברירה ונצטרך בשנה הקרובה, כדי לאפשר הגנה מיטבית על מדינת ישראל ועל תושביה, נצטרך להפעיל את מערך המילואים בצורה משמעותית ובתוך זה את הסטודנטים. בגלל הדבר הזה אנחנו נמצאים פה היום עם הצעה למתווה. הסתכלנו על מתווה תשפ"ה, שכמו שאמרת, אכן היה טוב והסתכלנו על המשרתים עצמם. עשינו סקרים עמוקים מאוד עם המשרתים עצמם יחד עם הרבה סיבובים בשטח ומיקדנו את התוספת שלדעתנו צריך לשים על המתווה, למשרתים הקרביים בלבד, למשרתים ביחידות יעוד קדמי, רק לשם אנחנו רוצים לכוון, הם אלה שמשלמים את המחיר הגדול ביותר עד לכדי סיכון חיים ופציעות ולצערי יש לנו לא מעט כאלה. אנחנו מחויבים לתת מענה למשרתים האלה ולזה כיוונו את המתווה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולל תומכי לחימה? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> כן. כל היחידה ברמת הייעוד הקדמי תקבל את התמיכה הזאת, כל מי שבאמת נושא בנטל, נמצא בשטח ואין לו אפשרות להמשיך את שגרת חייו בלימודים או במקום אחר, במקביל לשירות מילואים, זו האוכלוסייה שאליה אנחנו מכוונים, בנוסף לפצועים כמובן. מעבר לזה, אני שמח לומר שגילינו שמרבית הסטודנטים שלומדים את מקצועות הרישוי, שהם יותר מורכבים וקשים, אלו המשרתים הקרביים שלנו, למעלה מ-60% לומדים במקצועות ה-STEM, שם צריך להגיד ביושר שאנחנו הכי מאותגרים ברמת המענה, כי בסוף אנחנו לא רוצים לפגוע - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 60% מכלל הלומדים או 60% מכלל הלוחמים? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> 60% מכלל הלוחמים שאינם סטודנטים. זה מאתגר במיוחד ולכן מיקדנו את המענה בהם. אומר שאנחנו מובילים כרגע את המלך גם ברמת צה"ל, בשביל להגביר בצורה מאוד משמעותית את התמיכה באותם סטודנטים. שני נתונים משמעותיים: שילמנו למעלה מ-258 מיליון שקלים שכר לימוד לסטודנטים שהינם משרתי מילואים והוספנו למעלה מ-12 מיליון שקלים תמיכה בשיעורים פרטיים לאותם סטודנטים וזה אחד מהקשיים הגדולים ביותר שיש לסטודנטים שמציינים שהכי קשה להם זה לחזור מהשירות, להשלים את החומר ולהצליח לסגור את הפער. לכן גם פה אנחנו מכוונים להגדלת התמיכה הזאת וזה כרגע בתהליכי סיכום בתוך צה"ל. להגדיל את התמיכה הכספית כדי שיוכלו לקחת יותר שיעורי עזר ולסגור את הפער. לצד זה בדקנו מה עוד ניתן לעשות למען אותם סטודנטים. אמקד את זה בדברים הגדולים: קודם כל אנחנו חושבים שנכון לשפר ולהעלות ל-10% את נקודות הזכות על התואר. אם עד עכשיו היינו עד עשר נקודות, אנחנו חושבים שנכון להעלות את זה ל-10%, זו עוד תוספת של שתי נקודות, לא נראה לנו שזה מה שיפגע באיכות התואר. כנ"ל גם למקצועות ה-STEM, שהיו במדרגה יותר נמוכה, 8 נקודות, נכון להגיד למי שעשה כבר למעלה מ-300, 400 ימי מילואים בשטח בשדה הקרב, סיכן את חייו למען המדינה, שיקבל עוד שתי נקודות ויהיה לו מעט יותר קל ועוד תמריץ להצליח לסיים את התואר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נקודות הזכות יהיו גם על קורסי חובה או רק על רשות? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> גם על חובה. הכוונה שיהיה 10%, זה 12 נקודות זכות בתואר רגיל ו-10 ב-STEM << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ושלא יעלה על 10%. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה מתאר עכשיו מוסכם גם על המכללות וגם על האוניברסיטאות או שזה עדיין במשא ומתן? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> מה שאני מציג פה זה אחרי המון ישיבות ודיונים שניסינו לדייק את המענה גם אל מול סטודנטים וגם אל מול ור"ה וור"מ. ור"מ חזרו אלינו עם המון דיוקים אבל מה שאני מציג פה זה אחרי שהם ישבו איתנו ואישרו לנו שהם מסוגלים לעמוד במתווה הזה. עם ור"ה לצערי לא הגענו עדיין להבנות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> על האוניברסיטאות לא מקובל כרגע המתווה שאתה מציג? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתואר ראשון 10 וכמה לתואר שני? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> לא נגענו בתואר שני. תואר שני נשאר כפי שהיה בתשפ"ה. הבסיס לדבר הזה הוא מתווה תשפ"ה, שמסוכם ומקובל עלינו ועל ור"ה וור"מ. אנחנו מנסים לתת מענה לאוכלוסייה שבאמת משלמת את המחיר הכבד ביותר, האוכלוסייה הקרבית, שם אנחנו מנסים לכוון את המענה, בדגש על מקצועות ה-STEM. רצינו להוסיף הערכה חליפית, גם במקצועות ה-STEM, זה דבר שלא אפשרנו והסטודנטים מציינים את הדבר הזה כאחד הדברים המשמעותיים ביותר שיכולים לעזור להם. לא מבקשים לא להיבחן, אבל הערכה חליפית שיכולה להיות בצורה של עבודה, בחינה בעל-פה, מספר שאלות שהוא מחויב לענות עליהם בתוך הבחינה. נתנו בהצעה שלנו את ההחלטה איזה מהאופציות למרצה, שהוא זה שיקבע את זה ולא הסטודנט מתוך רצון לרתום את המוסדות לשיתוף פעולה ושילכו אתנו יחד על זה. בעיני זה אחד הדברים הכי משמעותיים, נקודות הזכות וההערכה החליפית, בהלימה לזה שאנחנו מגדילים את היכולת הכלכלית של הסטודנט לקחת שיעורי עזר, יוצא שהאוניברסיטאות יגדילו את היכולת שלהם לתת שיעורי עזר לאותם סטודנטים ולהתחייב לליווי פרטני, אם זה פרטני לגמרי או בקבוצות לימוד קטנות, זה אחד הנושאים שהסטודנטים מציינים שהוא הקשה להם ביותר, לחזור משירות מילואים ולהצליח לסגור את הפער, לשבת ולהתרכז בלימודים. הרבה יותר קל להם לעשות את זה כשיש להם קבוצה קטנה שעוזרת להם להתקדם או אם אלה שיעורים פרטניים, לכן זה דרמטי מבחינתנו. ביקשנו להגדיל את הכמות במכסה של קבלה ללימודים חריגים למשרתי מילואים. ביקשנו להגדיל ל-20%, כיום זה עומד על 18% והנושא מצריך מול המל"ג את התיאום והכללים. מדובר ליחידות בייעוד קדמי, שיקבלו תעדוף לקבלה למוסדות בל המקצועות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מה עם הפסיכומטרי? << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> לא נגענו בפסיכומטרי, זה 20% קבלה בחריגים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל תנאי הקבלה כוללים את הפסיכומטרי. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> בתנאי הקבלה יש גם הקלות למילואימניקים גם בפסיכומטרי וגם בממוצעי בגרות, זה קיים. << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> אנחנו מתכוונים להגדיל את התמיכה בשיעורים הפרטיים, ברור לנו שזה הצורך המרכזי, בדגש על מקצועות ה-STEM. חשוב לי להדגיש את העניין הזה, בסוף כיוונו לאוכלוסייה בייעוד קדמי בלבד. זה רק אלה שנמצאים בשטח או בלחימה, אנחנו חושבים שצריך פה דיפרנציאליות משמעותית כדי לתמוך בחבר'ה האלה שהם גם משלמים את המחיר הכבד ביותר, גם מסכנים את חייהם וגם מי שהיה שם מבין שאי-אפשר באמת ללמוד כשאתה שם, השטח לא מאפשר את זה, הלחימה לא מאפשרת את זה. גם אם יש מעט קליטה בטלפון העומסים הם גדולים, זה לא משהו שאתה יכול ללמוד במקביל ועוד יותר קשה זה לחזור ובאותו יום להיכנס לאוניברסיטה, החבר'ה האלה חוזרים משירות מילואים ארוך משמעותי ועצים, לוקח להם זמן, הם צריכים את העזרה של השיעורים הפרטניים והקבוצות. אנחנו נשמח מאוד שזה יקרה כמו שקרה בשנה שעברה, בהסכמה ובתיאום. מצידי שלא יקראו לזה מתווה קמל"ר, שיקראו לזה איזה שם שרוצים, אנחנו חושבים שמחובתנו לדאוג לאוכלוסייה הזאת. הם עשו כל-כך הרבה בשבילנו, מן הראוי שנעשה קצת בשבילם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ועדיין עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך תמיכה מקיר לקיר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> השאלה שלי היא לתנאי הקבלה, בדרך כלל במבחן פסיכומטרי, אני מתעקשת על זה כי המבחן הפסיכומטרי הוא פעם בעשרה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבע פעמים בשנה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> האם יש הקלה למי ששירת? בסופו של דבר מי שרוצה ללמוד רפואה, יש פסיכומטרי, יש את המבחן מרקם, איך זה הולך? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אם תרצי, אעביר לך בצורה מסודרת את מתווה הקבלה לתשפ"ה ותשפ"ו, גם לרפואה, גם ארבע שנתי ושש שנתי וגם לכל החוגים האחרים, תוכלי לראות איזה הקלות משמעותיות ניתנו למילואימניקים, גם בפסיכומטרי. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> בנושא העבודות, בקדנציה הקודמת דיברנו על הנושא וראית שהאוניברסיטאות שלא שיתפו פעולה עם כל החוקים שנעשו פה כדי להקל על הסטודנטים, איך הוא יכול לוודא עכשיו שיקרה כל מה שהוא טוען? מי מפקח? מי דואג? מי מעניש את האוניברסיטאות בתקציב? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בשביל זה מל"ג נמצא ויש לו אפשרות לפקח. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> שמעת מה קרה, הם לא קבלו עזרה, הוא אומר שיעשו עבודות, יקבלו שיעורים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי בפתיחת דבריי שאין כיסוי של מאה אחוז, זה נכון שנפלו סטודנטים בין הכיסאות וגם הגיעו אלי פניות מסוימות שלא הצלחנו לעזור להם. אבל במסה הגדולה, לדעתי מעל 90% מהסטודנטים קיבלו את המענה ולצערי יש אחוזים בודדים שלא קבלו את המענה וצריך לטפל בזה. בסוף, זו מערכת גדולה, עם כמות גדולה של סטודנטים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני מודאג מזה שהמתווה זה עדיין לא מסוכם אדוני. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> החייל כיחיד אנחנו חייבים לדאוג לו, זה מה שצריך לדעת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> נכון והמתווה הזה עדיין לא מסוכם, זו הבעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פרופ' יפעת ביטון מהור"מ בבקשה, נשמע מה ההסכמות שלהם ונעבור לור"ה. << אורח >> פרופ' יפעת ביטון: << אורח >> שלום וברכה, קודם כל, אני לא יודעת אם החברים של גלי וזיוי עדיין ישנם אני רוצה לומר להם שזה מעסיק גם אותנו וחשוב גם לנו, אתם לא לבד בכלל. לגבי המתווה שאנחנו מדברים עליו, אני רוצה לחזור למשפט שאמר קמל"ר, מצידי שלא יקראו לזה מתווה קמל"ר, זה לא יכול להיקרא מתווה קמל"ר. אני יודעת שתא"ל בן ארי הוא לא אדם של מאבק על קרדיטים אז אני מרשה לעצמי להגיד את זה ולו לאור העבודה שמדובר בדיאלוג מתמשך, כשמבחינתי קמל"ר מהווה בעיקר צינור מרכזי להשמיע את קולם של הסטודנטים שמשרתים במילואים, בעיקר סטודנטים מהייעוד הקדמי אבל גם סטודנטיות ואני אדבר מכאן ואילך לפי הרבים. אנחנו לא רואים את זה כהסדר בינינו לבין קמל"ר. קמל"ר הוא לא סמכות אקדמית, למרות שהפך להיות מומחה באתגרים אקדמיים בעת מלחמה, אבל הוא לא סמכות אקדמית בשום דבר ועניין. הסמכות האקדמית נותרת בידינו, מבחינתנו זו עמדה גם של ור"מ וגם של ור"ה. עדיין בתוך המורכבות הזאת ראינו לנכון להתכנס שוב, לבדוק שוב האם אנחנו יכולים לעשות עוד מתיחה, גם בהתאמות שלנו המערכת האקדמית נמצאת על הקצה. מי שהתייצבו פה באורח סדיר ונמצאים פה גם עכשיו, אני כבר לא יו"ר ור"מ אבל טיפלתי בזה כיו"ר ור"מ ויש את פרופ' רבינוביץ' שמייצג את ור"ה, יש גם מכללות פרטיות ואוניברסיטה פרטית. האתגר הוא אתגר של כולם ובמובן הזה ור"ה וור"מ כל הזמן רתומות לטפל בזה וכל הזמן מתייצבות. זה גם חשוב לומר. אנחנו רואים בזה חלק מהאחריות האזרחית הלאומית שלנו ומבחינתנו, אחרי שישבנו ובחנו ובדקנו מה אנחנו יכולים לעשות, הגענו בינינו להסכמות, זה לא היה פשוט, אנחנו 24 מכללות. הצלחנו להגיע להסכמות על הוספה של שתי נקודות זכות, שאפשר יהיה לבחור אותן בלי הגבלה אפריורית לגבי התחום הרלוונטי, אלא כל מסוד יוכל לבחון את שתי נקודות הזכות הנוספות האלה בהתחשב בזה שאנשים נכנסים לשנה השלישית ללחימה. כל הדברים שקמל"ר הציג ואמר שיש הסכמה בינינו, היו שם הרבה יותר דברים שקמל"ר הציע וקיווה שיתקבלו והצלחנו לעשות את המאמץ רק על חלק מהדברים, דברים מרכזיים לטעמנו. האתגר המרכזי שאנחנו מזהים אצל הסטודנטים הוא באמת אתגר הבחינות, כמה שיותר לאפשר הגוונה באופני הבחינה, מיקוד לגבי חומרים, יש רשימה של אפשרויות שאנחנו מותירים את שיקול הדעת למוסדות להכריע ביניהם, אבל כן קבענו טווח במחויבות לתת כמה שיותר חלופות, כי הבחינה המסורתית מאוד נוקשה. על המילואימניקים זה מקשה גם כשהם שם וגם כשהם חוזרים, כי הרבה פעמים זו חזרה לצורך בחינה בלבד. היכולת לעשות את הניתוקים האלה היא מאוד מוגבלת ואחרי כל הדברים האלה עדיין אומר, המאמצים של כולנו הם מאמצים כנים. המציאות הוכיחה בשנתיים הקודמות שהייתה בהם לחימה עצימה במיוחד, שהמוסדות האקדמיים, גם המכללות, גם האוניברסיטאות הצליחו להתייצב, בוודאי בשנה שעברה סביב התנהלות שברובה המכריע הייתה התנהלות מאוד מתאימה, כמעט ולא היו תלונות, בוודאי לא על המכללות. הייתה תלונה אחת שטיפלתי בה מיידית ויש ערך לכבד את המחויבות הזו שלנו, זה לא בגלל שאנחנו כאלה מעולים בהתאמות, אלא בגלל שכולנו מחויבים למילואימניקים ולמילואימניקיות שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לומר שבסוף יש לנו עולם מאוד מגוון של מנהלי המכללות והאוניברסיטאות. לפני שבועיים היה פה יום הסטודנט שחבר הכנסת טור פז הוביל והיה דיון בנושא הזה בדיוק. היה דיון סוער וחשוב והיה אירוע של מכללת הדסה שהבטחתי שאפגש איתם ונפגשתי עם כל ההנהלה של מכללת הדסה ואתמול נפגשתי עם הנהלת מכללת רופין ולאחר מכן עם אגודת הסטודנטים של מכללת רופין ואני רואה הבדל כל כך גדול בהתייחסות של המובילים במכללה לגבי הסטודנטים המילואימניקים. אני רוצה לפרגן קודם כל לרופין, על ההבנה והפעילות המדהימה למען הסטודנטים המילואימניקים. אבל לא ראיתי את אותה הבנה ואותה התייחסות במכללת הדסה. לכן הנושא של מתווה שיהיה באופן זהה ושווה לכולם, בלי להתחנן למכללה כזו או אוניברסיטה אחרת, חייב להיות על השולחן. עשינו את זה שנה שעברה וזה חייב לצאת גם עכשיו, שכולם ידעו מה הזכויות שלהם ושזה יהיה קבוע לכולם. אף אחד לא צריך להתחנן. לא צריכים להגיע לדיקן ולא צריכים להגיע לנשיא ולא למנכ"ל או להתאחדות, זה חייב להיות קבוע ומסודר בדיוק כפי שהיה לפני שנה. זה כל האירוע. אני בטוח אדוני היושב-ראש שאתה תוביל לדבר הזה, אנחנו לא צריכים להתקפל חברי הכנסת, בסוף זו צריכה להיות אמירה שלנו, של כל חברי הכנסת, לא ניתן למתווה שיהיה שונה, אחד כזה ואחד אחר, אחד ירצה ואחד לא ירצה, זה חייב להיות אחיד לכולם באופן שווה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש תודה על הדיון הזה, תודה ששמת בסדר עדיפות גבוה מאוד את הסטודנטים במילואים. אני רוצה לומר משהו לחבריי באקדמיה, החשש שלכם מפני זילות התואר הוא חשש במקומו, אני לא מזלזל. אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד בזה. במערכת החינוך בשנים האחרונות המילה בגרות הפכה להיות מילה זולה ובשם ההתחשבות המובנת בתלמידים, אנחנו כבר לא יכולים היום לזהות בגרות. אי אפשר להשוות בין בגרות בשנה אחת לבגרות בשנה השנייה. יחד עם זאת אני רוצה גם לשבח אותכם, בשנה האחרונה הגעתם למתווה עם כל הפשרות האפשריות, שנתן מענה לחיילים. אני רוצה לומר, צה"ל ממעט לעשות הבחנה בין לוחמים ללא לוחמים. לפעמים גם יש לנו ביקורת על זה, גם פה וגם בחוץ וביטחון. במקרה הזה, העובדה שהמתווה הזה עושה הבחנה בין לוחמים ותומכי לחימה לבין כל השאר היא מוצדקת ונכונה. אני מדבר רק על האחים והאחיות שלי לנשק, לא דומים האחים והאחיות שלי לנשק ב-646 שנמצאים עכשיו בבית חאנון לבין אלה שנמצאים עכשיו בחמ"ל של האוגדה. זה לא דומה, לא אותו דבר. לכן, עם כל המתווה של ההתחשבות, העובדה שנעשתה פה קפיצת מדרגה ללוחמים ותומכי לחימה, בעיני היא נכונה. דבר נוסף, מי שכבר הלך או הלכה להיות לוחם או תומך לחימה, יש לו ערך מוסף. לכן אני מבקש מור"ה, עשו את העוד קוואץ' הזה לוחמים, לא לכולם. תעשו עוד קוואץ' כמו שעשו ור"מ, תעלו עוד מדרגה. אני עוד לא התחרטתי אף פעם כשקיבלתי לוחם או לוחמת לעבודה, אף פעם לא התחרטתי. זה תמיד היה קריטריון אצלי ותמיד כשהם הגיעו היה להם ערך מוסף. מי שהיה תחת אש, מי שלחם שנתיים בשירות מדינת ישראל יש לו ערכים נוספים, גם אם לא עשה 10% מנקודות הזכות שלו. אם היא תומכת לחימה ונמצאת שם, כנ"ל. פה זה המקום לעשות עוד קפיצת מדרגה. אני מאוד מבקש מור"ה, כמו ור"מ, ללכת עם המתווה. אפשר לדון על הפרטים שלו. אבל אני חושב אדוני היושב-ראש, שצריך להיות מאמץ נוסף. הרמטכ"ל הוציא ממש לפני שעה הודעה נכונה על כוונתו להוריד את הנטל מאנשי המילואים. ההודעה הזאת באה על סף ויש שיגידו, אחרי קריסה. מי שעשה 300 ו-400 ימי מילואים בשנתיים האחרונות לא בן אדם רגיל. לא בן אדם שיכול לשאת בנטל הרגיל של החברה, של המשפחה, של הכלכלה. לכן, בהקשר של ההשכלה הגבוהה, אנחנו צריכים לעשות מקסימום מאמץ לטובתם, לתת להם עוד קצת כמו שתואר פה ואני קורא לכם להגיע להבנות עכשיו, לתת בהירות לסטודנטים הלוחמים והלוחמות ותומכי הלחימה, לקראת השנה הבאה. גם אחרי הקלת הרמטכ"ל, שנה הבאה תהיה שנה קשה. גם אם בעזרת השם נסיים את הלחימה בעזה, נחזיר את החטופים הביתה, אנחנו נחזיק אזורי חיץ בסוריה, בלבנון בעזה ועוד משימות נוספות והלוואי ויהיה שקט במדינת ישראל. נצטרך את האנשים האלה כשירים, עובדים, נעשה עוד קוואץ' קטן כדי לתת להם את מה שצריך, תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת טור פז הזכיר את מה שקרה לבגרות בישראל וכולנו יודעים שמערכת החינוך די בקריסה, אתם מכירים את זה יותר טוב בוועדה הזאת, אני לא חברת קבע בוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא הייתי אומר קריסה, אבל עומדת מול אתגרים לא פשוטים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד, במצב קטטוני. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נמצאת בדיונים ואני עדה שיש לנו משבר קשה בחינוך והרצון של האקדמיה לשמור על המצוינות האקדמית שלנו כמגדלור באקדמיה העולמית הוא חשוב ובמקומו. מאידך, אנחנו נמצאים בעידן מאתגר במיוחד וזה בעצם קביעת האיזונים. עד כמה אפשר למתוח את החבל בכדי שמצד אחד נשמור על אותה מצוינות אקדמית ושהאקדמיה תוציא אנשי מקצוע ראויים, יש מקצועות יותר רגישים, יש כאלה פחות רגישים, אבל כולנו יודעים שיש תארים שבהם קשה מאוד לגלות יותר מידי גמישות. בסוף זה דיון על איזונים, עד כמה מותחים את הקו. מה שאותי מרגש בדיון הזה והיה לי חשוב לבוא, זה לראות שגם האקדמיה וגם הצבא, הלב שלהם במקום הנכון. כולם תמימי דעים עם זה שחייבים לעזור למילואימניקים וקל וחומר ללוחמים. אני לוקחת מפה משהו טוב, כי הלב של כל מי שדיבר כאן נמצא במקום הנכון. אתם בונים מתווה שייתן את ההקלות מחד ויאפשר את הגמישות למוסדות שמכירים הכי טוב איפה הקווים האדומים בתארים השונים או במסלולים השונים נמצאים וזה בעצם ריקוד עדין. אני מודה לור"ה ולור"מ, גם לקמל"ר ולצבא, זה מתח עדין בין גמישות, לבין איזונים ולהיות נאמנים לערך של האקדמיה, שנמצא במשבר מאוד קשה לא רק בגלל המוסדות שלנו, יש חרמות אקדמיים, יש בריחות מוחות , יש הרבה מאוד אתגרים לאקדמיה לצד המלחמה המתמשכת. אני לוקחת מהדיון הזה דווקא את הלב של האקדמיה ושל הצבא שנמצא במקום הנכון, תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אפשר כמה שאלות להבהרת המתווה בבקשה: במתווה של תשפ"ה הייתה תחולה גם על משרתי קבע בייעוד קדמי, האם אותה תוספת היא גם לגבי המתווה הזה? << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> גם פה, היו מספרים מאוד קטנים בקבע, לא משמעותי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפני שנגיע לקוואץ' הנוסף, שאני לא אביע את דעתי עליו, אני כמובן בעד שיהיו הסכמות רחבות ככל הניתן ואחידות, האם ברור שמתווה תשפ"ה חל על כולם ומוסכם לגביו כבסיס? << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> כן, מתווה תשפ"ה הוא הבסיס ומוסכם על כולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע הוא פורסם לתשפ"ה וחשוב שתהיה בהירות וודאות לסטודנטים, אנחנו כבר קרובים לתשפ"ו, לפחות כמינימום. דבר נוסף, יש עוד מכללות שאנחנו מכירים, המכללות לחינוך, טכנולוגיות, מוסדות לאמנות. האם הם בתמונה? דובר על ור"מ ועל ור"ה, מה עם האחרים? << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> נשב עם כולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסיכום כרגע הוא רק לגבי המכללות האקדמיות המתוקצבות? << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> נכון, ישבנו אתם ועם ור"ה, משם נתקדם. אנחנו מתנהלים מול כולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אזכיר מבחינת חקיקה, שבחוק זכויות הסטודנט כן נכנסה כחקיקת קבע הוראה שאומרת שבכללים לפי חוק זכויות הסטודנט צריכות להינתן התאמות מעבר להתאמות הרגילות שהכרנו לסטודנטים שמשרתים במילואים, גם התאמות נוספות למשרתי מילואים בנסיבות מיוחדות ונקבע תיקון כזה אבל הוא היה רק לתשפ"ד בזמנו. בתשפ"ה נכנס מתווה מוסכם אז כרגע החובה החוקית לקבוע התאמות נוספות למי שמשרתים תקופות ארוכות בנסיבות חירום היא כרגע לא מתקיימת כרגע גם בכללי. גם את זה אני שמה על השולחן. כמובן שאם יש מתווה מוסכם והוא נותן מעבר זה מצוין, אבל החובה לפי החוק קיימת לקבוע התאמות מיוחדות למשרתי מילואים כאלה וכרגע היא לא מקוימת לגבי תשפ"ו, לא במתווה וולונטארי וגם לא על פי חוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סיוון קורן בבקשה, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> תודה רבה וצוהריים טובים לכולם. באתי לדבר על חוסן נפשי. אני חושבת שהנושא הזה לא מדובר מספיק, ארבעה לוחמים התאבדו בשבועיים האחרונים. נוסיף על זה את התחושה של חוסר הוודאות שיש היום לסטודנטים שנמצאים בשדה הקרב וכל שנה נוסיף את העבודה שאנחנו חוזרים לנקודת האפס במשא ומתן וצריכים להרגיש כאילו עושים לנו טובה על זה שאנחנו בכלל רוצים לסיים את התואר שלנו בשלום. אני מודאגת כי אין מתווה עדיין. יושב פה קמל"ר והוא נותן לי המון ביטחון שהוא יושב כאן ודוחף קדימה שיהיה מתווה, אני מצפה מהאקדמיה לצמצם את הפערים האלה כמה שיותר מהר, בטח עכשיו כשהכנסת יוצאת לפגרה אנחנו רוצים לראות את הדבר הזה מצטמצם. הוודאות הזו לסטודנט זה אולי אחד הדברים הכי מרכזיים וחשובים היום בתוך חוסר הוודאות שגם ככה אופף אותו, בתוך תקופה שהחוסן הנפשי ברצפה, מרכזי החוסן לא עומדים בכמויות וסטודנטים שרוצים לפנות למרכזי החוסן לקבלת עזרה, חלקם עוד לא עשו את זה. הנתונים שם מאוד מדאיגים. אחד הדברים שאנחנו צריכים כדי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו זה שיעשו את הצעדים האלה לכיוון שלנו וינסו כמה שיותר לצמצם את חוסר הוודאות הזה. אגיד גם שהשולחן הזה מצטמצם משנה לשנה שאני נמצאת פה ומוועדה לוועדה, אנחנו קצת מנרמלים את המצב הזה, כשאנחנו מתחילים שנה שלישית של מלחמה ושנה שלישית של מילואים במלחמה. זה לא מצב נורמלי בשום צורה. מצבים לא נורמליים מצריכים חשיבה מחוץ לקופסה חד משמעית, בעיקר כדי לייצר ודאות. אם אני עכשיו נמצאת בשדה הקרב ואני יודעת שאין לי ודאות עם מתווה לשנה הבאה, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, זה לא מאפשר לי להילחם כמו שצריך, בתוך 654 ימי לחימה שגם ככה אנשים נמצאים בקצה. אתם לא יודעים איזה תגובות אנחנו מקבלים מהשטח, הסטודנטים מרגישים שאין למערכת מה להציע להם יותר. אני מבקשת מכל המכובדים סביב השולחן להתכנס בצורה יפה, כאנשים בוגרים, כמו שאמר חבר הכנסת טור פז לסחוט את המעט שנותר כדי להגיע להסכמות ולייצר לסטודנטים ודאות כי אי אפשר בכל פעם לחזור לנקודת האפס. אני מאחלת לכל החטופים שלנו לחזור הביתה במהרה, תודה רבה. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> שלום לכולם, תודה שהזמנתם אותנו לדיון הזה. אני רוצה לנסות לעשות סדר בכמה דברים ובעיקר להציג כאן את הדברים שהם תחת הסכמה רחבה ואין עליהם מחלוקת ודווקא הדברים הקטנים שבשוליים הם אלה שעוצרים אותנו מלפרסם ולהתקדם הלאה. בשנה שעברה יצרנו מתווה למשרתי המילואים מתוך מחשבה וידיעה שמדובר באירוע ארוך. לא אירוע של כמה ימים, לא אירוע של סמסטר, לא אירוע של שנה, אלא אירוע של שנים. כתבנו את המתווה מהסוף להתחלה, מה המקסימום שאנחנו יכולים לתת כדי להתאים את הלימודים באקדמיה למשרתי המילואים. דובר על האיזון ועל מתיחת החבל בדיוק עד המקום הנכון וזה מה שעשינו. ההפעלה של המתווה הזה לתשפ"ו היא בקונצנזוס, כולנו מסכימים עליה וכך נעשה. אם בשנה שעברה עמדנו מולכם ואמרנו, תסמכו עלינו, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, יש לנו כרגע הוכחות. המוסדות האקדמיים במדינת ישראל בתשפ"ה פעלו למופת ויאיר הראל יוכל להרחיב על זה. מספר הפניות ומספר התקלות ירד קרוב מאוד לאפס. הדברים שהתקבלו תוקנו בצורה מהירה ויעילה. יצרנו את המסגרת החשיבתית, המסגרת התגובתית שנתנה לאוניברסיטאות ולמכללות לתת מענים לכל מה שקרה בתשפ"ה וכך נעשה בתשפ"ו. אנחנו מוכנים עם זה, הדבר הזה יפעל ויפעל נכון. לדעתי ההתערבות החיצונית היא מזיקה. בשיחה עם ראש אכ"א, שקמל"ר היה נוכח בה אמרתי וראש אכ"א הסכים אתי, אנחנו פועלים הכי טוב כשנותנים לנו לפעול ומה שעשינו בתשפ"ה הוכיח את זה אחד לאחד, גם במתווה המילואים, גם במתווה הקבלה שכל אוניברסיטה פרסמה את מתווה הקבלה שלה לתשפ"ו וסטודנטים מילואימניקים מתקבלים כך ללימודים. זה עובד ומספר התלונות שמגיעות הוא זעום. אנחנו מוצאים את הפתרונות לפעמים ברמה המערכתית ולפעמים ברמה אד הוק, כל אחד לגופו. לכן אנחנו יושבים כאן, בניגוד לדברים שנאמרו, יושבים על בסיס מוסכם, רחב, איתן ובעיקר מוכח שאנחנו ערוכים להחיל אותו בתשפ"ו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> ממה שאני שומעת אני מקבלת תחושה שהכול בסדר. ככה זה נשמע. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> יש הרבה דברים שהם לא בסדר ויש מצוקה גדולה של סטודנטים שאנחנו מתמודדים אתה. אבל המוסדות האקדמיים במדינת ישראל אמרו, עשו והוכיחו מעל לכל ספק סביר שהם מסוגלים לעשות את זה בתנאי שנותנים לנו לעבוד. ההתעוררות בה גורמים חיצוניים כמו קמל"ר ויסלח לי בני שאני אומר את זה, לוקחים לעצמם את החופש לכתוב תקנות אקדמיות זה מצב לא נכון. זה מצב לא בריא, זה מצב מסוכן וזה מצב שבסוף פוגע בסטודנטים. כתיבה של הדברים האלה כמו שהם נכתבו, התערבות בבחינות, רידוד של התואר נותן איזושהי הקלה נקודתית אבל בסוף זה פוגע באותם אנשים יקרים שאנחנו רוצים לעזור, זה יפגע בעתיד התעסוקתי שלהם, הם יסוננו החוצה בקבלה לעבודה ואנחנו מתחילים לשמוע על הדברים האלה. אנחנו מתחילים לשמוע על רשם המהנדסים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותך, שתי הנקודות שאנחנו מדברים עליהם, אתה חושב שהם אלו שיפגעו בתואר מהנדס או במשהו אחר? אנחנו לא מדברים פה על משהו חריג. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> התערבות בכל הנושא של בחינות היא משהו שאסור לעשות אותו. אנחנו בוויכוח הזה מהיום הראשון על דיון מתווה המילואים תשפ"ה. האחריות המקצועית של המרצה בקורס היא על ההערכה של הסטודנטים, אי אפשר להכניס למשוואה הזאת שום גורם אחר. אי אפשר להכריח מורה לבחור שיטת הערכה מתוך רשימה. אי אפשר לעשות את זה, האחריות היא עליו. אני מלמד מקצוע שנקרא תורת החוזק לאנשים במסלול להנדסת מבנים, אני נושא באחריות, זה לא משהו נחמד שיש, זו אחריות שלי כלפי הסטודנטים וזו אחריות שלי כלפי הציבור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> והאחריות שלנו כמחוקקים היא מעל לכל לדאוג שאותם סטודנטים שהולכים ותורמים מעצמם בסבבים בלתי נגמרים, אנחנו צריכים להיות לצידם, לתמוך בהם ולדאוג לזה שבסוף אנחנו נעזור להם וניתן להם להתקדם ולקבל את התואר שלהם. הלוואי גם שאלו יהיו האנשים שיעמדו בעמדות המפתח בעתיד. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> אז אני מציע והצעתי את זה גם לצוות של קמל"ר לא לעשות את זה דרך פגיעה אקדמית ודרך רידוד התואר ודרך כניסה למקומות שהם לא נכונים אלא לעשות את זה על ידי תמיכה כספית. יצא מי שיצא, אם זה קמל"ר, אם זה ראש אכ"א, אם זה הרמטכ"ל או שר הביטחון בהצהרה שסטודנט שעשה מעל 300 ימי מילואים ישלים את הלימודים שלו על חשבון מלגה וייצר ודאות שאותו סטודנט לא צריך לשלם שכר לימוד עד סוף הלימודים. ייתנו לסטודנטים האלה תשובה. אנחנו לקחנו להם את הזמן ולקחנו להם את הפניות לטובת שירות מילואים, לפחות לא נגבה מהם כסף כדי להשלים את התואר. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> זה כבר קיים. << קריאה >> סיוון קורן: << קריאה >> זה גם כבר קיים וזו לא הבעיה של סטודנטים במילואים. כסף זו לא הבעיה. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לתת להם תואר שאחר-כך יאפשר להם להתקבל לעבודה ויאפשר להם להתקבל לתארים מתקדמים גם באוניברסיטאות בחו"ל ואנחנו לא צריכים לסמן את התעודות שלהם. הסוגיות האלה היו לנגד עינינו כשבנינו את מתווה תשפ"ה מתוך ראיה רחוקה, ראיה של אופק, של מדינה שהולכת להיכנס לאירוע של כמה שנים ולכן הגדרנו את הקווים, הגדרנו עד כמה אפשר למתוח את החבל האקדמי ואיפה ראוי לעצור. אנחנו חושבים שנכון להמשיך עם הדבר הזה ועם העקרונות האלה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> השאלה שלי האם לא מדובר פה על רמת הלימודים או רמת התואר, פה כולם רוצים רמה גבוהה, ללמוד ולסיים. המציאות כפתה עליהם מצב כזה, תחשוב על סטודנט שהפסיד 200 ימי לימודים או 300 ימים, שנת הלימודים הלכה והבן אדם הפסיד שנה שלמה וצריך להשלים. האם המוסד האקדמי, בלי התערבות, יכול לתת מענה, סיוע תגבור, לבוא לקראתם? זו השאלה. אני לא חושבת על התערבות ברמת הלימודים, מה יהיה במבחנים, איזה ציון יקבלו ואיזה נושאים ילמדו, זה החופש האקדמי וזו תפקידה של האקדמיה. אבל סטודנט שהשלים קורס, איך הוא ישלים אותו? איך המוסדות יסייעו לו. בהתחלה הבנתי שיש איזון בין מוסדות האקדמיה לצבא. אבל לפי מה שאתה אומר, זה כאילו שכופים עליכם את זה. המטרה היא לא מבחינת חומר הלימודים אלא אנחנו מדברים איך נסייע לאנשים האלה שהפסידו את הימים הכי יפים שלהם ותרמו את הזמן שלהם למדינת ישראל, איזה מסר אנחנו ניתן להם. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> התשובה היא בוודאי שכן. בנינו מתווה שלם שנפרש על כמה עמודים שנוגע בכל זוויות החיים האקדמיים של סטודנט במוסדות ואנחנו נוגעים בכל אחד ואחד מהם ועוזרים ותומכים ומקלים ונותנים מענים ונותנים פתרונות וכשאין פתרונות שאפשר לתת בהיבט אקדמי כי סטודנט הפסיד סמסטר אנחנו לקחנו על עצמנו לתת לו עוד סמסטר לימודים בחינם ועוד שנת לימודים בחינם. לתת קורסי השלמה ולתת חונכות. הצוות של קמל"ר פנה אלינו עם נושא החונכות כבר לפני חודשים. אמרנו שאנחנו ערוכים לכך באופן מיידי בכל האוניברסיטאות, רק תפעילו את זה וזה עדיין נמשך על היבטים כספיים. אנחנו נותנים את כל מה שאפשר ואת כל מה שנכון לתת לסטודנטים. << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> עודד זה לא מספיק, זה הספיק בשנה שעברה כשהיינו עם סדר גודל של 150 ימי לחימה לכל סטודנט כזה. היום לצערי אנחנו במספרים יותר גדולים. אתמול הייתי בחטיבת אלכסנדרוני, הם כבר למעלה מ-350 יום בלחימה ומצפים להם עוד ימי מילואים ב-2026. אתה לא יכול להגיד שמה שהיה נכון בתשפ"ה נכון גם לגבי החבר'ה האלה שממשיכים לתת ולתת. צריך לעשות פה מעשה, הם על סף נשירה מהלימודים, הם על סף הפסקת הלימודים ולדעתי אסור שהדבר הזה יקרה. דבר שני שאני חייב להגיד לך ואני אומר אותו בכאב, אני גם חושב שאני לא צריך להיות זה שכופה עליכם את הדברים. הייתי מאוד שמח אם אתם מיוזמתכם הייתם כל פעם באים ומבקשים מהוועדה לכנס ולקבוע כללים חדשים או מציעים בעצמכם את הדברים. לצערי אני כל שנה מוצא את עצמי באותו מצב. אשמח שנעשה את הדברים ביחד, אני חושב שזו הדרך הנכונה. אבל להגיד כל פעם לא לזוז מתשפ"ה לא יכול לעבוד על מצב בו החבר'ה האלה ימשיכו לעשות מילואים בעומסים אדירים ולשלם מחרים כבדים ולעמוד בפני אותה המציאות בשנת 2026. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> כל מה שאני מבקש הוא שלא ישלמו עוד מחיר בתואר שלהם ובתעסוקה שלהם וביכולת שלהם אחר כך לעבוד, למצוא עבודה ולהמשיך את הלימודים. לא שם הפתרונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התחלת להגיד שההקלות התחילו לפגוע בסטודנטים, אתה יכול לתאר לנו את זה? למשל עם רשם המהנדסים, יש לך דוגמאות קונקרטיות שאנחנו רואים שאכן ההקלות האלה פגעו בהם? << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> לגבי רשם המהנדסים אולי יאיר יוכל לומר יותר. אני לא חושב שההקלות כמו שניתנו עד היום פוגעות בהם מבחינה כזו, אבל אני חושב שאנחנו לגמרי בקו האדום. אני בהחלט יכול לראות מצב שכאשר נחיל הקלות נוספות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתחילת דבריך התחלת להגיד שאנחנו מתחילים לראות סימנים שההקלות האלה פוגעות בסטודנטים. הן פוגעות או לא? אני מדבר על מתווה תשפ"ה. << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> לגבי ההקלות של תשפ"ה יאיר יוכל להרחיב יותר, הוא בודק את הנושא הזה. אם ניתן עוד התאמות ופטורים מקורסי חובה אנחנו בוודאי נושא נפגע בנושא של רישום מהנדסים. אנחנו נפגע ביכולת ההעסקה שלהם. אם נערוך בחינות בצורה שלא ראויה ולא עוברת את שיקול מורה המקצוע שמבין את המטריה של מה הוא בוחן ואיך הוא בוחן, אנחנו עלולים ליצור סטודנטים עם תעודות מסומנות. אני לא רוצה לכת למקומות האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פרופסור רבינוביץ', מה אתה מציע? << דובר_המשך >> פרופ' עודד רבינוביץ': << דובר_המשך >> אני מציע שקמל"ר יגדיר את הבעיות, יגדיר את האתגרים ולא יגדיר את הפתרונות. אם האתגר הוא סטודנטים שעשו 300 ימי מילואים, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים עם סטודנטים שעשו 300 ימי מילואים. זה האתגר שאנחנו צריכים לחשוב עליו. כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון לכל מי שיושב סביב שולחן הוועדה. זו לא בעיה של האקדמיה, זו בעיה של החברה הישראלית והיא מיוצגת כאן על ידי הכנסת. זו לא רק בעיה שלנו. עם האתגר הזה אנחנו צריכים לחשוב. אמרה סיוון שזו לא בעיה של כסף, אולי היום זו לא בעיה של כסף, אבל עוד שנה ושנתיים ויש לסטודנטים האלה אופק ארוך, תתחיל גם בעיה של כסף. אני חושב שיש מקורות לדברים האלה בסביבה, צריך לייצר לסטודנטים את הבהירות הזאת ואת השקיפות ודברים נוספים מהסוג הזה. לסמן פתרונות ולפגוע בבחינות ובמהות של הבחינות ולסמן את התעודות של הסטודנטים זה לא מעשה נבון לעשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מצפה, כמו שידעתם להגיע להבנות בתשפ"ד-תשפ"ה, שתגיעו להבנות עם קמל"ר. אנחנו רואים שור"מ כן הצליחו להגיע ולדעתי בקוואץ' קטן לפה ולפה אפשר להגיע לפתרון. אני אומר שאני לא אוהב להתערב - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שזה לא מאבק. יש כאן אינטרסים מעט מנוגדים שאנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב שבמבחן התוצאה תארים שיינתנו על סמך ההקלות האלה בסוף ייחשבו פחות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> החששות האלה היו קיימים גם בתשפ"ה. אני שואל את פרופ' רבינוביץ' אם הוא רואה סימנים של פגיעה והוא אומר שלא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אומרת שלא צריך אותם, בסוף המוסד האקדמי ידע איפה צריך לשים את ההקלות הנוספות. << אורח >> תא"ל בני בן ארי: << אורח >> אני חושב ששמעת כמוני שור"ה לא הציעו ולו פתרון אחד חוץ מלהגיד שהוא צריך לחשוב. אנחנו חושבים כבר שנתיים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתם בעצם בונים מתווה שאמור להיות מעל תשפ"ה. זאת אומרת קיים משהו שכולם מסכימים עליו. אולי עבד פחות טוב או יותר טוב אבל הוא קיים, לא מתחילים מאפס. עכשיו אתם מדברים על הערך הנוסף שנדרש בגלל התארכות המלחמה והשנה השלישית ללחימה וכו'. זה לא שמתחילים מאפס וור"ה אומרת בשום פנים ואופן לא. ממה שהבנתי הוא אמר שמבחינתם מתחו את הקו האקדמי - - - << דובר_המשך >> תא"ל בני בן ארי: << דובר_המשך >> מתחנו גם את החבל של הלוחמים. אותם מתחנו קצת יותר. הם צריכים לקבל מענה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, זה גם הכלכלה שלהם, המשפחות שלהם, הפסיכולוגיה, בהרבה מאוד ערוצים הלוחמים כבר מתוחים מכל הכיוונים. זה קצת מזכיר לי שצבא צריך לוחמים ואז חלק מההכשרה הוא מקל. הוא מגייס וחלק מהקורסים שהם הכשרה ללחימה עוברים איזשהם קיצורי דרך. לפחות שמענו את זה מהורים שאמרו הילד שלהם התגייס למסלול מסוים, המסלול קוצר וכולנו נענו באי נוחות כי האם באמת אותם לוחמים מקבלים את ארגז הכלים להיות הלוחמים הכי טובים? זה מעט מזכיר לי את זה. מידת הזהירות לגבי האקדמיה היא גם עלינו כנבחרי ציבור. אין לי פתרון אוניברסיטאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא רוצה להחליף את ור"ה אבל אני סמוך ובטוח ששתי הנקודות שאנחנו מדברים עליהם הם לא אלו שיגרמו לאותו תואר הנדסאי או אחר לכך שאותו מהנדס לא יהיה מהנדס כמו שאנחנו רוצים. אני שותף לחשש אבל חושב שבנסיבות שאנחנו נמצאים, שתי נקודות, כשאנחנו מדברים שלא יעלה על 10% מכלל התואר, עם כל הכבוד לפרופ' רבינוביץ', לא נלך על זה לבית משפט, אני מאמין שבשיח אמיתי אפשר לפתור את זה. אני לא רוצה להגיע למצב כמו בשנה שעברה שנצטרך להתערב. אני אומר לכם חד משמעית שאם לא יהיה פתרון, אני אתערב. נתערב בצורה חקיקתית למרות שאנחנו לא אוהבים לעשות את זה. בשנה שעברה הגענו מעבר לגבול והיו צעקות פה בחדר ובסוף כן מצאתם את הפתרון. אני לא רוצה להגיע לשם שוב. שנה רודפת שנה ובכל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים לסף התהום. חשבתי שהיום נגיע, בני יציג את המתווה, כולם יאמרו בגדול שהמתווה מוסכם ויש עוד ליטושים קטנים, אבל אנחנו לא שם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת לומר שאני קצת מוטרדת אחרי ששמעתי את דברי הפרופסור. איפה הסטודנטים? איפה המילואימניקים? לא רק בשירות שלהם, האנשים האלה באמת עוברים דבר שאי אפשר לתאר. אני זוכרת כסטודנטית היה סמסטר אחד שבגלל שביתה של הסגל האקדמי קיבלנו ציון עובר. זה היה כל כך קשה ועוד לא היה מלחמה, אבל פה צריך למצוא שביל. אנחנו לא רוצים שתהיה פגיעה באיכות האקדמיה או באיכות התעודה שלהם, יכול להיות שאחר כך זה יפגע ביכולת להתקבל לתואר שני. חייבים למצוא דרך. לשבת ביחד ולדבר. כולנו רוצים חופש אקדמי ורמה אקדמית, אבל האקדמיה לא מנותקת מהחברה פה. צריכים לשים בראש ובראשונה את המילואימניקים הסטודנטים. לא רק מלחמה או לימודים, הם עוברים המון דברים. לפני כמה דקות שמענו על התאבדויות והתמודדות נפשית וכלכלית. בתחילת שנת הלימודים היה לי סיור במכללת הדסה ובהר הצופים, ראינו את זה. לכן לדעתי לשבת ולמצוא שביל ואיזון. לחשוב בראש ובראשונה איך אנחנו מסייעים לגיבורים האלה. זה מה שצריך להיות. קורס אחד פה וקורס שם, נקודה פה או נקודה שם, זה לא יפגע, זה מה שהייתי רוצה לשמוע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הערה קטנה, הסעיף שעליו דובר במתווה, שלא חל על ה-STEM, גם היום הוא מנוסח באופן שנותן שיקול דעת למרצה לגבי הבחינה המותאמת או הערכה חלופית. כלומר האחריות היא כן שלו ויש הרבה שיקול דעת מה לאפשר ומתי. זה לא משהו שמחייב לא להתבסס על הבחינה או לא נותן למרצה לבטא את האחריות שלו דרך ההערכה. היום כתוב שם שזה לא יחול על תוכניות ה-STEM אבל הניסוח הוא באחריות המרצה לקבוע מועד מיוחד או בחינה מותאמת וזה בהתאם לאופי הקורס. זה משאיר את האחריות אצל המרצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סגן אלוף במילואים ארז בן עזרא, בבקשה. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> תודה. אחרי ששמעתי את כולם אני רוצה לומר שהדבר היחיד שיעזור, גם לסטודנטים הלוחמים וגם לשאר הצבא ולשאר המילואימניקים זה לא הדיון הזה. זה הפיל שבחדר, צריך להביא עוד לוחמים. זה הדבר היחיד שיפתור את הדבר הזה. אני לא רואה איך הסטודנטים מסתדרים בלי זה. הדבר היחיד שיכול לפתור את הבעיה הזו ובעיות אחרות לנוכח האתגרים העצומים הביטחוניים שיש לנו, זה רק זה. זה חוצה גבולות. חברי הכנסת שיושבים פה, על מנת להיות אפקטיביים פשוט צריכים לצאת מהחדר הזה ולדאוג לחוק גיוס ראוי שמדברים עליו אולי בחדר בצד השני - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אותי שכנעת. << דובר_המשך >> ארז בן עזרא: << דובר_המשך >> - - זה הדבר היחיד שהם צריכים לעשות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל עד אז צריך לעזור ולפתור. << דובר_המשך >> ארז בן עזרא: << דובר_המשך >> זה בסדר, אבל אני רואה את קובעי הזמן שלכם פה, אם בשנה הקרובה יגייסו 10,000 חיילים חדשים בשנת הלימודים הבאה יהיה לסטודנטים האלה מי שיחליף אותם מתחת לאלונקה. זה מאוד פשוט. חיל שיתגייס בחודש הקרוב יחליף את חברו בעזה בתחילת שנת הלימודים הבאה. זה מאוד פשוט. חברי הכנסת, אני פונה אליכם, במקום למצוא 61 אצבעות ציוניות בבית הזה כבר השבוע וגם הפגרה, היא לא קדושה, יש מלחמה ואפשר לעבוד גם בפגרה, תעבירו חוק טוב. אנחנו, חברי תנועת המילואימניקים, שחלקם יושבים פה וחלקם הגיעו ישר מהשירות ופשטו מדים בחוץ כי לא נעים להם, אנחנו באים מהשירות ונלחמים על הדבר הזה פעם אחר פעם. אני אומר שוב, אפשר להעביר חוק טוב שיכניס אלפי חיילים חדשים. הבאר היחידה שנותרה לנו הם החרדים ואין מה לעשות, חייבים להעביר את החוק הזה. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> ארז בן עזרא: << דובר_המשך >> בטח שיש קשר. << קריאה >> בני פרץ: << קריאה >> שיחזירו את הארבע, חמש גדודים שהוא שחרר אותם - - - יעביר אותם אימון ויחזיר אותם למילואים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בני תודה רבה. << דובר_המשך >> ארז בן עזרא: << דובר_המשך >> אין לי ויכוח אתך, אתה מפריע לי, אין זמן, אני חייב לסיים בשני משפטים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מצטער, אני נועל את הדיון כי המליאה נפתחה, תודה לכולם, אתם יכולים להמשיך לדבר, אני נשאר לשמוע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>