פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 786 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ו (4 בנובמבר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (תעודה וטרינרית )(תיקון), התשפ"ה–2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר מוזמנים: אפרת ורד – עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר שלמה גראזי – רופא וטרינר ראשי לייבוא וייצוא, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות וביטחון המזון אבינועם ביר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד"ר רינה רמרזקר – וטרינרית ראשית למזון, משרד הבריאות שמירה לשם – רפרנטית סניף ראשי, המוסד לביטוח לאומי שרית דימרי – המוסד לביטוח לאומי גילת איטה בן זקן – עו"ד, ממונת תביעה מחוז ירושלים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עפר גרוסו – יו״ר, צמד עמותת העיוור ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (תעודה וטרינרית )(תיקון), התשפ"ה–2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (תעודה וטרינרית )(תיקון), התשפ"ה–2025. לפני שאנחנו קוראים את התקנות, אבקש להציג את הנושא. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> קוראים לי שלמה גראזי. אני הרופא הווטרינרי הראשי לייבוא וייצוא בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות. מטרת התיקון הזה היא להביא להאחדה, שכבר נעשתה, בתקנות אחרות, שבהן המשרד ביקש לפטור אנשים בעלי מוגבלויות ומסתייעים בכלבי נחייה מאגרות מסוימות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם התקנות האלה הן רק לכלבי נחייה או גם לאחרים? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> כלבי נחייה ושירות. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כלבי שירות כוללים גם כלבי סיוע. כלבי סיוע מוגדרים לאנשים עם מוגבלות ולא רק לעיוורים, ויש כלבי נחייה שמוגדרים לאנשים עם עיוורון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה זה כלבי שירות? תנו לנו דוגמה לכלב כזה כשלא מדובר בעיוור, כי לא יצא לראות, חוץ מעיוורים הצמודים לכלב. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כלבי שירות זה גם וגם. אני אקריא לך את הרשימה. זה, למשל, כלבי סיוע לאנשים עם מוגבלויות פיזית בניידות ותנועה, כלב התרעה רפואי לאנשים עם אפילפסיה, קרישיות יתר, כלב סיוע לסיוע בצרכים תפקודיים הנובעים - - -. כלומר, יש רשימה בתוספת השביעית לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> גם הלומי קרב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הם מסתובבים עם כלב ורצועה וקשורים? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. למעשה, אחד הדברים שגם עיכבו אותנו קצת פה עם התקנות זה ההתאמה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כשההגדרה בחוק התרחבה, המדינה הבינה שיש צורך בהכרה בסוגים שונים של כלבים, חוץ מכלבי נחייה. הנושא הזה הוסדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כשפה הפטור במקור היה יותר מצומצם לאותם כלבי נחייה. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> לא. פה היה רק ל - - - << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא. המחשבה שלנו הייתה אז, ואז אתם - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איזה אגרות היו ומה שילמו? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> עבור אגרת יצוא לבעל חיים יש תשלום של 45.5 שקלים לתעודה. לדוגמה, עיוור שרצה לצאת עם כלבו, כמו כל אזרח אחר, היה צריך לשלם על התעודה הזו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הכוונה לכך הוא יוצא עם הכלב לחו"ל, ולכן מדובר על יצוא. איזה עוד אגרות יש? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> כרגע על התקנות האלה אין יותר אגרות. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> בתקנות האלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אין יותר, זו היחידה. 45 שקלים לשנה, ואז הוא מקבל לצמיתות. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא לשנה, ליציאה. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לכל יציאה, בהנחה שהוא יוצא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כן, לא נכריח אותו לצאת. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אבל בכל יציאה, הוא יהיה זכאי לפטור הזה. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> נכון, אבל עד עכשיו הוא היה משלם בכל יציאה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זאת אומרת שהוא יצטרך את התעודה, אבל הוא לא יצטרך לשלם. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> נכון. התעודה גם נדרשת יותר מבחינת מדינת היעד. לא כי אנחנו מחייבים. זאת אומרת, משרד החקלאות לא עומד בשערי המדינה ואומר לאזרחי ישראל: אל תצאו עם כלבים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה היקף האוכלוסייה עליה אתם מדברים ושאותה אתם מכירים? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> כרגע מדובר על קרוב ל-800 אנשים, שאנחנו יודעים עליהם. יכול להיות שזה יהיה בר שינוי. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> הצפי עכשיו הוא שזה יתרחב בדיוק בגלל ההרחבה הזו של הכלבים ה - - - << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> מאגר לרישום כלבי סיוע מנוהל במשרד החקלאות. יש לנו את מרכז הרישום. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם זה שמית כלב-כלב או אדם-אדם? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> כלב-כלב. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> לפי המידע כרגע, אנחנו מדברים על 260 כלבי סיוע ו-423 כלבי נחייה. אבל זה דינמי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אוקיי, וזה יעלה. גברתי, בבקשה. << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> שלום. עו"ד גילת בן זקן מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. רק לחדד בכמה נקודות: קודם כול, אנחנו כמובן מברכים על התיקון הזה. נושא חיות השירות נמצא כבר הרבה זמן. הוא מוכר. כלומר, יש חיות שירות כבר הרבה זמן. תיקון 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא יצר את העניין הזה, אבל הוא כן הסדיר את ההכשרה של הכלבים האלה ואת אופן הזיהוי שלהם במרחב הציבורי, וזה החידוש של התיקון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך מזהים? << דובר_המשך >> גילת איטה בן זקן: << דובר_המשך >> קודם כול, כלב סיוע עובר הכשרה במרכז הכשרה. הוא עובר מבחן כשירות במרחב הציבורי, ואז הוא מקבל תעודת כלב סיוע רשמית, שיש לה כללים איך היא נראית. זו תעודה אחידה ורק שם המרכז משתנה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך הציבור הכללי שרואה את הכלב הזה מזהה אותו? איך הוא יודע? << דובר_המשך >> גילת איטה בן זקן: << דובר_המשך >> יש אפודה. כלב סיוע, שכבר סיים תהליך הכשרה והוכר ככלב סיוע, לובש אפודה כחולה שעליה רשום שהוא כלב סיוע ואת שם המרכז. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אף פעם לא ראיתי את זה. זה מדהים. << דובר_המשך >> גילת איטה בן זקן: << דובר_המשך >> קודם כול, יש הרבה אנשים עם מוגבלות שמסתייעים בכלבי סיוע, ואנחנו נראה יותר ויותר אנשים במרחב הציבורי. למרבה הצער, בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש יותר הכרה באנשים עם פוסט טראומה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם זו חובה לשים את הז'קט הזה ואת הזיהוי? << דובר_המשך >> גילת איטה בן זקן: << דובר_המשך >> כן, כדי לממש את הזכויות המרחב הציבורי ולהיכנס למקומות ציבוריים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> גם כדי שהציבור יהיה רגיש לזה. זה נראה אחרת. << דובר_המשך >> גילת איטה בן זקן: << דובר_המשך >> לשאלתך, כן. זו חובה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אדוני, בבקשה. << אורח >> עפר גרוסו: << אורח >> שלום. שמי עפר גרוסו. אני יושב-ראש העמותה הנעזרים בכלבי נחייה. אני מישיר מבט, אבל אני לא רואה. לפניי דיברה נציגת הנציבות ואני מבקש לחדד. הנציבות בעצמה הוציאה הבהרה וחידוד. כל התקנות האלה מתבססות על כלבי נחייה כי בעבר היה. כלב נחייה לא מחויב על פי חוק ועל פי התקנות בשום תעודה. בבקשה, כדאי שכולם יטמיעו את זה. יצאה גם הבהרה של הנציבות. כלב נחייה לא מחויב בתעודה. לאדם עם כלב נחייה יש תעודת עיוור ואותה הוא מראה. לא צריך תעודה לכלב. כלב נחייה הולך עם רתמה אחרת, לא עם וסט. כלב נחייה גם מתנהג אחרת במרחב הציבורי. << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> ההתייחסות שלי הייתה לכלבי סיוע. << אורח >> עפר גרוסו: << אורח >> כן, אבל מהרגע הראשון אתם עושים פה איזשהו בלבול: כלב שירות, כלב סיוע. כלב נחייה הוא הבסיס. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האמת, מה שהוא הציג זה בדיוק הרושם שאני קיבלתי. << אורח >> עפר גרוסו: << אורח >> חשוב להגיד את זה כי זה כבר יצר בלבול. לכן, גם הנציבות עצמה הוציאה הבהרות. אבל להוציא ולתקן הרבה יותר קשה. הנעזרים עם כלבי נחייה כבר מסורבים להיכנס לקניונים כי אמרו לשומר שצריך תעודה. << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> לא. אבהיר. תיקון 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יצר הגדרה של מהי חיית שירות. חיית שירות זה או כלב נחייה או כלב סיוע. כל ההוראות בתיקון שמתייחסות לעניין תעודת כלב סיוע ולעניין האפודה, רלוונטיות רק לעניין כלב סיוע. לא לגבי כלבי נחייה. בעקבות פניות שהיו, וגם בעקבות פניות של משרד הרווחה, אנחנו הוצאנו הבהרה בעניין. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אם נראה שיש מקום לציין בתקנה, אז זה בסדר. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא, - - - << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> זה לא קשור לתיקון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אם כך, האם אפשר לעבור להקראה? << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בבקשה. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> "טיוטת תקנות מחלות בעלי חיים (תעודה וטרינרית)(תיקון), התשפ"ה–2025 בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(א)(4) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"א–1985, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 3 1. בתקנות מחלות בעלי חיים (תעודה וטרינרית), התשל"ה–1975 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 3 - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "פטורים"; (2) האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) אדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות, יהיה פטור מתשלום האגרה בעד תעודה וטרינרית לעניין יצוא חיית השירות המלווה אותו בעת יציאתו מהארץ; בתקנת משנה זו - "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; "חיית שירות" – כהגדרתה בסעיף 19ו1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998." << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם התעודה היא בין-לאומית, האם היא באנגלית? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> היא תלויה במדינת היעד. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> האם התעודה הווטרינרית או התעודה ה - - -? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> עכשיו אני מבין שיש עוד תעודה. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> לא. אנחנו מתעסקים רק עם התעודות הווטרינריות. אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם כותבים שהוא מחוסן ושיש לו גם דברים אחרים? << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כן. שוב, תעודה וטרינרית היא לפי מדינת היעד. תעודה וטרינרית יכולה להיות לעניין חיסונים, והיא יכולה לעניין מצב בריאות הכלב. היא יכולה להיות להרבה מאוד דברים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ולמה זה משנה לאיזה מדינה? האם בגלל השפה? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> כי לכל מדינה יש את הדרישות שלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתם מנפיקים את התעודה בהתאם ליעד. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם את זה מייצר משרד החקלאות? << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כן. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> אנחנו הגורם המאשר את התעודה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם זה עובד בסדר וחלק? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> במרבית המקרים, כן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך אתם מתעדכנים לגבי זה שהכלב קיבל חיסונים? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> לפני שאנחנו מאשררים תעודות כאלה, אנחנו מקבלים אישור מהרופא הווטרינר המטפל שהוא עומד בכל הדרישות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם אתם לא רואים את זה במסך מרוכז? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> אנחנו יכולים לראות. חלק מהתעודות הן ממוחשבות. מעלים לנו את כל הקבצים עם המידע. כשיש לנו שאלות מסוימות, אנחנו יכולים להתעדכן גם דרך המאגר הארצי של רישום כלבים, שפתוח לציבור. אני יכול לספר על מקרה על משהו שהיה נראה לי מאוד לא סביר במדינת ישראל שבו עשר שנים אחורה הכלב חוסן כל יום ב-1 באוקטובר 2025 ו-2024, והיה אותו תאריך. זה הדליק לי נורה אדומה: איך יכול להיות שאדם כזה עושה את זה בדיוק באותו היום. נכנסתי למאגר וראיתי שזה באמת היה כך. כלומר, הדיווחים היו מתאימים. כשעולה לנו שאלה, או כשיש לנו משהו שלא נראה לנו, או כשיש לנו חשד לאיזשהו זיוף, אנחנו פונים למעבדה שנמצאת אצלנו במכון הווטרינרי, ושואלים האם המעבדה ייצרה באמת את התוצאה הזו או שזה זיוף, ואנחנו מנסים לוודא עד כמה שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני שואל שאלות כדי ללמוד את הנושא בהזדמנות הזו. האם כל מה שהווטרינר היישובי כותב וגם הווטרינר המחוזי מופיע אצלכם? << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כן. קודם כול, מלבד הפקודה, שהתקנות מכוחה, יש לנו עוד דברי חקיקה בסמכות שר החקלאות וביטחון המזון. יש לנו את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, יש לנו את פקודת הכלבת. למשל, החוק להסדרת הפיקוח על כלבים מסדיר וקובע בחוק, ובתקנות מכוחו, את כל פרטי המידע שצריכים להופיע במרכז הרישום שמנוהל על ידי משרד החקלאות: בעלים, חיסונים, אם הכלב מסוכן, אם היו אירועים של נשיכות. דברים מסוג זה צריכים להופיע. יש רשימה. החוק והתקנות מפרטים את הרשימה. חוץ מזה, יש לנו גם חובות חיסון. המערכות שלנו מדברות. ויש חובה על מחסן מורשה או על הרופאים הווטרינרים הרשותיים גם בדיווח. המרשם פתוח. אדם שסבור שיש שגיאה במרשם, יכול לפנות. כלומר, גם זה מוסדר בדבר החקיקה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך נעשה הרישום המקורי והראשון? מי קובע שזה כלב שירות? << דובר_המשך >> אפרת ורד: << דובר_המשך >> קודם כול, כמו שנאמר קודם, הקביעה של כלב שירות או לא שירות, היא לא בסמכות משרד החקלאות אלא במשרד הרווחה. כשמבקשים רישיון, יש טופס בקשה. נניח והכלב הגיע לראשונה, אז יש טופס בקשה. בטופס הזה גם ממלאים פרטים בנוגע לאם הכלב הוא כלב נחייה היום. חוץ מזה, בתיקון החדש שעשו בהקשר של כלבי סיוע, יש כבר הסדרת של העברת המידע ממרכז ההכשרה לשירותים הווטרינרים ולמערכת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם הממשק הזה כבר עובד? << אורח >> גילת איטה בן זקן: << אורח >> כן, משרד הרווחה מפקח על התהליכים האלה. הוא מכיר במרכזי ההכשרה וההדרכה ובארגונים הגג. הם מכירים. כלומר, יש פה תהליך הכרה, והוא מפקח על כל הנושא הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אך אתם מסמנים את הכלב? אמרתם שכל כלב מתועד אצלכם. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> יש לנו במרכז, מאחורי הקלעים של המערכת הממוחשבת שרופא ווטרינר מדווח, כמו שאמרה עו"ד יפעת ורד, מערכת ממוחשבת שאוספת מידע על הכלב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האם אתם קוראים לו 2, 3, ו-4? איך אתם קוראים לו? << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> לפי מספר שבב. יש לו שם שהבעלים נתן לו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אוקיי, אם הם קוראים לו צ'רלי או בשם אחר. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> השבב זה איזשהו גרגר אורז אלקטרוני שמושתל מתחת לצוואר, והוא מכיל מספר. כשאתה קורא אותו, עולה מספר על הקורא. אתה מקליד אותו בבסיס הנתונים. יש לגביו מידע, והמידע עולה. כך אנחנו יודעים אם זה כלב מסוכן, אם זה כלב שעבר סירוס או עיקור, אם זה כלב שנשך או כלב שבעלותו הועברה מבעלים לבעלים. יש סדרה של מידע שאנחנו מנהלים אותו על פי התקנות של הסדרת הפיקוח על כלבים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אוקיי. האם יש שאלות? לא. נעבור להצבעה. מי בעד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אין נגד. פה אחד. יופי. תודה לכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:19. << סיום >>