פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 749 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ו (4 בנובמבר 2025), שעה 11:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אכרם חסון אורי מקלב משה סולומון חוה אתי עטייה אורית פרקש הכהן אלון שוסטר נאור שירי מוזמנים: ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רודין נפסון – עו"ד ברשות המסים ורד בכר – מנהלת תחום בכיר שומה, רשות המסים שנהב אור – רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר מורן דהן – סגנית היועץ המשפטי למינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר ברק קרוננפלד – יועץ שר האוצר טל פורר – ממונה משפטי לחקיקה, משרד הביטחון מתן בטש – רמ"ד תקציבי כ"א ואכ"א, משרד הביטחון דוד הרוש – רע"ן 160 במחלקת המיליאום של התומכ"א, משרד הביטחון יוסרי דין אלדין – יועץ קמל"ר לענייני חקיקה כנסת וממשלה, משרד הביטחון ישראל מדן – עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים גיא עטר – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות ליאור גור – פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות מירית שקד ברק – נציגת פורום נשות המילואימניקים שבות רענן – ראש תחום מדיניות, הנהגת המילואימניקים בר שהם – צוות קידום מדיניות, פורום נשות המילואימניקים עמית טרכטינגוט – ראש תחום מדיניות פורום נשות המילואימניקים שלומי דמרי – תנועת המילואימניקים יצחק גליק – אל הדגל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025, מ/1890 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025. אגף התקציבים, אני מבקש לקבל נתונים. גברתי היועצת המשפטית, תקריאי בדיוק ובצורה ברורה כי המטרה שלנו היא להבין בדיוק כמה אנשים ייהנו מזה לא מספרית אלא באחוזים ולהבין את השווי הכספי של ההטבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביחס לכל אחת מהמדרגות. חזרנו והזכרנו את הנתונים שהוועדה ביקשה, בין היתר כיצד מוגדר לוחם לפי פקודות הצבא, האם הצעת החוק חלה על לוחם או על המערך הלוחם וכיצד זה משנה את אופי ההטבה, בכמה משרתי מילואים שהם לוחמים מדובר בשנת 2025 ובכמה מדובר בשנה שבה אין מצב לחימה, ביקשנו לקבל נתונים ביחס לשנים קודמות, על מה מבוססת הערכת העלות. דיברנו על כך שתביאו איזה שהן סימולציות ודוגמאות לגבי העלות התקציבית המוערכת בשלוש השנים הקרובות, אם נבחנו מודלים חלופיים להטבות ומענקים שאינם נקודות זיכוי. חזרנו ואמרנו בשתי הישיבות שהתקיימו שהוועדה מבקשת למצוא איזה שהוא פתרון שייתן מענה לבעלי השכר הנמוך, למי שמובטל, למי שלא משתכר ולא מגיע לרף המס. ביקשנו לדעת על כמה לוחמים תחול ההטבה מבחינת השיעור באחוזים וכמה לא יהיו זכאים לה, בין היתר בהתחשב בסוג העסקה, בהבחנה בין שכיר לעצמאי, למובטל, למי שאינו מגיע לרף המס, למי שלא עומד בדרישת הימים מתוך סך לוחמי המילואים, כמה אחוזים ייהנו מההטבה מבחינת ניצול ההטבה. בדיון הקודם עשיתם את החיתוך לפי נקודות זיכוי, אבל הוועדה ביקשה לעשות את זה בהתאמה להצעת החוק, למה שנקבע בהצעת החוק. מדוע הוחלט לקבוע תקרה של ארבע נקודות זיכוי ושל 110 ימי מילואים? ביקשנו נתונים בדבר מספר הלוחמים שמשרתים למעלה מ-110 ימים, אם במצב של לחימה ואם בשנים שבהן אין לחימה, וגם להבין אם מבין הזכאים להטבה עשיתם חיתוכים יחד עם הצבא ויחד עם המוסד לביטוח לאומי ביחס לאלה שכבר היום זכאים לנקודות זיכוי נוספות - ילדים, מקום מגורים, לימודים, באופן שהם לא יוכלו לממש את ההטבה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> על הגדרת לוחם משרד הביטחון יוכל לענות, אבל כרגע, מכיוון שזה מוגדר לפי פקודות הצבא, זה רלוונטי עבור כל המערך הלוחם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מערך לוחם זה גם תומכי לחימה? << אורח >> טל פורר: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> והאם הכוונה הייתה להחיל את הצעת החוק גם על כל המערך הלוחם? << אורח >> טל פורר: << אורח >> כן, במילואים מדובר על המערך הלוחם. ככה עשינו בהחלטת הממשלה וכך גם צה"ל פועל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכוונה היא לא להשאיר את זה להגדרות של פקודות בצבא, אלא לאפשר יותר שקיפות במתן הטבות מהסוג הזה, להבין בדיוק איך בצבא מגדירים את המערך הלוחם. האם זו הגדרה שאפשר לייצר? << אורח >> טל פורר: << אורח >> לצערי לא. אין ברירה אלא להשאיר את זה לגורמים המוסמכים בצה"ל לקבוע בפקודות הצבא, כי זו רשימה דינאמית, משתנה בהתאם לצרכים מבצעיים. היום יחידה מסוימת מסופחת בגזרה כזו, מחר מסופחת בגזרה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לפי הגזרה? << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כעיקרון יכול להיות היום על 300 איש, מחר על 5,000 איש. << אורח >> טל פורר: << אורח >> לחלוטין כן. זה מושפע מהתכניות האופרטיביות ומהצרכים המבצעיים של צה"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התכניות האופרטיביות והצרכים המבצעיים של צה"ל זו איזו שהיא סיסמה שלכאורה נבחר ציבור כמוני אמור לבוא ולהגיד שבזה לא מתערבים, אבל לא. אם יש משהו שלמדנו, זה שאנחנו כן צריכים להתערב בדברים האלה כדי להבין את מכלול השיקולים. אנחנו בטח לא צריכים לקבוע במקומכם מה זה מבצעי ומה זה לא מבצעי, אבל אנחנו כן צריכים להבין את השיקולים, להבין מתי אתם מכלילים משהו בתור מבצעי ומתי לא, כי גם לוועדה הזאת וגם לוועדת חוץ וביטחון הגיעו אנשים שהסבירו שהדבר הזה נקבע בין היתר לאנשים שמשמשים בתפקידים שהם לחלוטין לא תפקידי לחימה אלא תפקידים משרדיים בבסיסים קדמיים. נאמר להם שכדי להיות זכאים למענק x או למענק y הם צריכים לישון בבסיס שלושה לילות בשבוע. << אורח >> טל פורר: << אורח >> יש בלבול, זה לא מדויק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מכיוון שהכסף לא נמצא בשפע, בטח לא בתקופה הזאת, המטרה שלנו היא לתגמל את האנשים שצריך לתגמל, לא להשאיר איזה משהו אמורפי שכתוצאה ממנו יש אחר כך, כמו בהרבה דברים אחרים בצבא, הרבה נזילות, בין אם זה בימי מילואים, בקביעת ימי המילואים, בבזבוז העצום. כל מי שהיה במילואים יודע את הבזבוז העצום שיש בימי מילואים, את המסחרה שעושים בימי מילואים. כשבאים ומבקשים לעגן משהו שנועד לשרת את המערך הלוחם, למה לא יושבים ואומרים שיהיה שיקול דעת מסוים כדי שנדע למה אנחנו הולכים? כשאתם מביאים לנו כזה דבר לוועדת הכספים ומבקשים מאיתנו לאשר, הוא לא יכול להיות גמיש בקטע של משהו שהיום הוא x ומחר הוא 3x. כגוף מפקח אני לא יכול לתת לך מן קארט בלאנש כזה, מה עוד שאני יודע שכשאנחנו מקבלים נתונים מוועדת חוץ וביטחון, הנתונים לא משתנים, זה פחות או יותר אותו אחוז מתוך הצבא שמתייחסים אליו. אם זה אחוז מסוים שיודעים מה הוא, למה הגמישות הזאת, למה צריך את הגמישות הזאת? << אורח >> טל פורר: << אורח >> ניסינו ליצור הגדרה, לעשות איזו שהיא מחשבה איך נקבע ומה הקריטריונים, אבל אין דבר כזה כי זה בסוף ההסתכלות והניהול של המערך. המערך הוא של יחידות אורגניות שאתה לא יכול לפצל באופן מלאכותי. אני מבין את הצורך של הוועדה, אבל אין לנו פתרון לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עומד לנגד עיניכם כשאתם קובעים את המערך הלוחם? איזה דברים אתם מביאים בחשבון? איזה קריטריונים אתם מביאים בחשבון? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כל מי שעובר גבול עם היחידה המבצעית שהוא נמצא בה - זה יכול להיות גם תומכי הלחימה במסגרת הגדוד ובמסגרת החטיבה - או נמצא בבט"ש מוגבר בקו העימות, שייך למערך הלוחם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה ההבדל בין 2023 ל-2022? מה ההבדל בין 2024 ל-2022? << אורח >> טל פורר: << אורח >> במלחמה היו הרבה יותר יחידות שהוצבו בלחימה וזה גדל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול להגיד לי פה מספר, אבל אתה יכול - - << אורח >> טל פורר: << אורח >> יש בעיה להגיד מספר, אבל אנחנו יודעים להגיד שבין 60% ל-70% מתוך כלל מערך המילואים במלחמה נחשבים במערך הלוחם. << יור >> מהיו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם בשנת 2022 שירתו x לוחמים במילואים, כמה לוחמים שירתו בשנת 2023 ובשנת 2024? << אורח >> טל פורר: << אורח >> מבחינת האחוז זה נשאר בערך אותו דבר, זה בין 60% עד 70%, אבל מבחינה אבסולוטית המספרים במלחמה הרבה יותר גבוהים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא שואל מקרב משרתי המילואים. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אני לא יכול, לצערי, לתת לך נתון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קח את המספר של 2022 בתור x. האם ב-2023 זה x פלוס, x מינוס או 4x? כמה זה ב-2024? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אפשר לעשות את זה באחוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה מספר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחוז לא משתנה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קח את הנתון הקבוע של שנת 2022 כ-x. כמה יותר לוחמים שירתו ב-2023 וב-2024? << אורח >> טל פורר: << אורח >> גם ההפרש הוא מספר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעשה x כפול שלוש, 2x, x מינוס שבע. אני רוצה לדעת אומדן. אומדן אתה יכול לתת לי. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אבדוק את זה . << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם זה רק התזוזה של העברת גבול ובט"ש מוגבר או שיש דברים אחרים שמנחים את הצבא? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כל מי שנמצא ביחידה האורגנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היה פה בישיבה הקודמת אריאל היימן, תת אלוף במילואים, שאמר שבמילואים גם הוא מוגדר כמערך לוחם. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> לא. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לא נתייחס פרטנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה גדר הגבול של תומך לחימה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אורגן החטיבה והגדוד נחשבים למערך הלוחם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ייעוד החטיבה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ייעוד החטיבה, החטיבה עצמה. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> לפי הייעוד שלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מניח שמהות ההגדרה של החברים, במדים או בלי מדים, זה שלגבי כל מי שצפוי להיקרא לעבור גבול לא ילכו חזרה לשנות את התקנון שלו. << אורח >> טל פורר: << אורח >> נכון, בסוף זה חלק מהלכידות ביחידה. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> להגדיר ולהצביע על יחידה - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היחידה היא אורגנית, כשכל אחד יכול להיקרא לחצות גבול. << אורח >> טל פורר: << אורח >> נכון. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> לא דומה הפעלה של סד"כ בגזרה מסוימת אל מול גזרה אחרת. כשמדברים פה נציגי משרד הביטחון ואכ"א על הייעוד של היחידה, זה נגזר ממה שהצבא מייעד לה. היא יכולה להיות מופעלת במקום כזה, במקום אחר וגם לא להיות מופעלת. היא תכיל את כל האנשים שנמצאים באותו גדוד. גם אותו נהג שעכשיו חוצה גדר או חוצה גבול ונמצא בטווח הלחימה ובטווח האש נחשב בתוך המערך הלוחם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתם מתייחסים לבקעה? << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> זה תכניות אופרטיביות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העיקרון של יחידה לוחמת היא אורגנית, היא כוללת את תומכי הלחימה שצפויים לחצות גבול. האם זה רלוונטי גם לגבי מי שהמשימה שלו הייעודית היא הגנה על גבולות ללא חציה? כדאי לזכור, ויש לנו ניסיון מלפני שנתיים, שגם שומרי הגבול שאינם אמורים לחצות נמצאים במגע קרבי אל מול מבקשי נפשם. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> עכשיו זה גולש קצת יותר לכיוון המשימה שלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולכן הגדרה של חציית גבול היא - - << אורח >> טל פורר: << אורח >> זו לא הגדרה בלעדית. << אורח >> יוסרי דין אלדין: << אורח >> זה לא בהכרח. גדוד לוחם יכול לקבל משימת הגנה כמו שהוא מקבל משימה של התקפה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד שמי שנמצא בקו הגנה יקבל גם אם הוא לא חוצה גבול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותי לא מטריד הדבר הזה, אותי מטריד שמבקשים מאיתנו לתת איזה שהוא קארט בלאנש לצבא ויש עלות לצידו - זה יכול להיות x ויכול להיות 100x. אתה סומך שיהיה בסדר. אי אפשר לסמוך שיהיה בסדר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו צריכים לסמוך ולפקח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי יכולת לפקח. אם הם אומרים לי שהם לא יודעים מה ההגדרה ולא יודעים לתחום אותה ואת שיקול הדעת, הם בעצם אומרים לי לתת להם קארט בלאנש. יכול להיות שזה מה שצריך לעשות, יכול להיות שזה מה שהוועדה תחליט בסוף שהיא רוצה לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההגדרה הייתה לפי התפקוד החטיבתי שהגדיר לו הצבא. << יור >> איהיו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין בעיה עם התפקוד, לכן שאלתי על שנת 2022. בשנת 2022 יש היקף מסוים. מה קורה כשיש לחימה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל גם את זה לא נותנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יש חטיבה שבשנה רגילה עושה בט"ש, ברור שאם המצב המלחמתי משתנה גם ייעוד החטיבה או התפקוד שלה משתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם יודעים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא יודעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול לדעת על בסיס מה שקרה לך בעבר. אתה יכול לקחת את השנים הרגילות, להשוות לשנים העצימות, ולהגיד, "תדע לך, בשנות שגרה יש לנו x, בשנים של עוצמה יותר גדולה אנחנו עשויים להגיע ל-40x". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תיתן לך הדאטה הזאת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כך אני אוכל להעריך עלות. כשאני נותן תג מחיר לסיפור הזה, אני רוצה להבין מה הסיפור הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שאפשר לתת לזה עלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה תפקידה של ועדת הכספים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חנוך, אני חושב שאתה צודק, אנחנו יודעים מה הן היחידות שחוצות גבול או שומרות על גבולנו. אם מכפילים את זה במספר האנשים, אפשר לקבל את העלות. אני לא מצליח להבין מה הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם נתנו עלות של 950 מיליון שקל לחוק הזה. על מה מבוססים 950 המיליון האלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר באמת לדעת את העלות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לפי מה קבעו את האומדן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכל מבוסס על הנחות. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> העלות של 950 מיליון בשנת 2026 מתבססת על ביצוע המילואים בפועל בשנת 2025. הצפי לשנת 2027 הוא 720 מיליון שקלים, ל-2028 – 320 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על בסיס מה הצפי הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תעשה דיון מסווג בלי מצלמות ותקבל את המספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על מספרים. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> התמחור מתבסס על בסיס המתווה המוצע בהחלטת הממשלה, של כמה נקודות זיכוי מקבל לוחם במילואים לפי כמות המילואים שהוא עשה, ועל הצפי שלנו על כמות ימי המילואים הנדרשת בשנה הבאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא צופה את האפיק התעסוקתי של משרתי המילואים, אתה צופה את הירידה בהיקפים של הלוחמים שמשרתים במילואים מספיק ימים כדי להיכנס לגדר ההטבות, נכון? << אורח >> מתן בטש: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מניח שאת האומדן הזה עשית בהתבסס על מה שקרה בעבר, נכון? << אורח >> מתן בטש: << אורח >> לא בהכרח. הנתונים שהיו מלפני המלחמה הם נתוני שגרה שמדברים על מצב שונה ממה שאנחנו מדברים כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתם אומרים ששנת 2022, שזו שנת שגרה, בכלל לא רלוונטית, שלעולם לא נחזור לשנת 2022? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חד משמעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני ככה חושב. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> זה מה שלקחתי בחשבון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתת אומדן של 950 על סמך מספר מסוים של חיילי מילואים - נניח 95 - ואחרי זה נתת אומדן של 720 כי הערכת שירד לך מ-95 ל-72. אני מניח שיש לך איזה אומדן. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> יש כאן כמויות שהתבססנו עליהן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תיתן לי את הכמויות, תיתן לי רק את היחס בין הכמויות. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> אני אחזור אליך עם תשובה. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> שנת 2022 לא תחזור לעולם. אתמול היה מפגש של סגני אלופים עם הרמטכ"ל והוא בעצמו אמר להם שהצפי הוא 70 ימי מילואים בממוצע לחייל ו-85 ימי מילואים בממוצע למפקד. אני בעבר הייתי עושה שבוע בשנה או 30 ימים בשלוש שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחזור לנתונים של הזכאות. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הזכאות מתבססת על מספר דברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהצעת החוק אתם נותנים ארבע מדרגות שמבוססות על מספר ימים, נכון? המדרגה הראשונה, אם אני זוכר נכון, היא בין 30 ל-39 ימים, נכון? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. 22% לא יגיעו למדרגה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאת אומרת "לא יגיעו למדרגה" - - << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה הצפי עד סוף 2025. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את אומרת לי ש-78% ייהנו מהמדרגה הזאת, מרבע הנקודה הזאת, נכון? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 78% יגיעו למספר הימים - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא רק העניין של מספר הימים, זה גם מי שלא מגיע למדרגה הזאת כיוון שהוא לא מגיע לרף המס או כי הוא מובטל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה ה-78% הזה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 78% זה רק לעניין היקף הימים המזכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, מבין כלל הלוחמים ששירתו בשנת 2025 78% נכנסים לקטגוריה של בין 30 ל-39 ימים לפחות, נכון? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מעל 30 ימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בלי קשר לכמה הם מרוויחים וכמה הם לא מרוויחים, בלי קשר לאיפה הם גרים, בלי קשר לכמות הילדים שיש להם. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> נכון. רק מבחינת היקף הימים המזכה 78% יגיעו למעל 30 ימי מילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה אחוזים זה המדרגה השנייה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> במדרגה השנייה אנחנו מדברים על שלושת רבעי נקודות זיכוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה ימים זה במדרגה השנייה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בין 40 ל-49 ימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה אחוזים מהלוחמים הגיעו למדרגה הזאת? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> שישה אחוזים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> : שישה אחוזים מתוך 78%? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 7.9% מתוך 78% מגיעים למדרגה השנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה מגיעים למדרגה השלישית? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 3.5%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ה-3.5% מתוך ה-78%, נכון? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וכמה למדרגה הרביעית? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 3.3%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתת את האחוזים של החיילים מכלל הלוחמים שנכנסים לגדר כל אחת מהמדרגות מבחינת ימים. עכשיו נעבור למיצוי. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זכאות מלאה היא של חצי נקודה, היא 0.50, כשהניצול הממוצע יהיה 0.31. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך את קובעת את הניצול הממוצע? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה תחשיב שעשינו יחד עם הכלכלן הראשי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך הגעתם לאותו ממוצע? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה נעשה על בסיס נתונים מינהליים של משרתי מילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאיפה הנתונים האלה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מרשות המסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם בנתונים האלה יש את אחוז המס שכל אחד משלם, את האחוז של נקודות הזיכוי שלו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מס שולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נניח שאתה ואני עשינו מעל 30 ימי מילואים ואתה גר במודיעין ויש לך כך וכך ילדים ואני גר בעלי ויש לי שמונה ילדים. גם אם אנחנו מרוויחים אותו דבר, נקודות הזיכוי שלנו במס הן אחרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סביר להניח שלא תשלם מס בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. האם הכנסתם את כל החישובים האלה בממוצע? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כל הדברים האלה נלקחו בחשבון בתחשיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאני מנסה להבין. כשאת באה ואומרת שבמדרגה של ה-0.5% הניצול הוא 0.31%, זה מצריך לקחת את כל 78% הלוחמים, לעבור אחד אחד. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה לא נבדק אחד אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את לא בדקת כל אחד מתוך ה-78% לוחמים ששירתו בשנת 2025 מעל 30 יום, נכון? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> נכון, זה לא נבדק באופן פרטני ביחס לאנשים שהגיעו או לא הגיעו למספר הימים המזכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז איך נעשתה הבדיקה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה ביחס לאנשי המילואים באופן כללי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מבוסס על הנחה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> נכון. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> יש אין ספור מקרים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> את אומרת שיכול להיות שהאומדן של ה-950 יגיע ל-1.2 מיליארד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא גם יכול להגיע ל-1.3 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2021 העליתי הצעת חוק לתיקון נקודות זיכוי לעולים. האוצר העריך את זה ב-30 מיליון שקלים, אבל אז הגיעו לפה 200,000 עולים וזה היה 200 מיליון במקום 30 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מקרה קיצון. אתה יודע כמה העריכו את החוק שלי על אגרת כביש שש למילואימניקים? קרוב ל-100 מיליון. בסוף זה היה משהו כמו 12. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> המשמעות היחידה שיכולה להיות זה רק אם אתם מניחים שיש אפיון מסוים מבחינת שכר, מבחינת היקף נקודות זיכוי, מבחינת יישובים מזכים, מבחינת היקף ילדים ביחס ל-78% לעומת ה-22% האחרים. אין סיבה שיהיה הבדל ביניהם מבחינת כל - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסוף זה כן רלוונטי. למה אמרתי שכל הנושא הזה של נקודות זיכוי הוא בעייתי מאוד, בלשון המעטה, בשביל שהמדינה תראה את הערכתה ללוחמים על שירות המילואים? מכיוון שאנשים לא מרוויחים אותו דבר, מכיוון שנקודת המוצא של אנשים בחבות המס שלהם שונה, אם בגלל מקום מגורים, אם בגלל מספר ילדים, אם בגלל מיליון ואחד דברים. אם יש משהו בצבא שלא מתאים לו כל הדיפרנציאציות האלו, זה הלוחמים, לגביהם את כל מה ששונה ואת כל מה שמובדל אתה משאיר בחוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה המנגנון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מנגנון לא טוב. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כל אחת מנקודות הזיכוי האלו מייצגת לך התפלגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זו ההתפלגות? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> התפלגות ממוצעת של כמה אנשים יכולים לממש את נקודות הזיכוי ביחס לכל אחת מהמדרגות האלו. זה לא שאנחנו מדברים על ממוצע שכרי בלבד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם נניח היו 100 לוחמים בשנת 2025, 78 מהם הגיעו למספר ימי מילואים של 30 ומעלה וייכנסו לתוך המדרגה הראשונה. האם כשאת אומרת 0.31%, המשמעות היא ש-31 אנשים יהיו זכאים להטבה במדרגה הזאת? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת שמבין האנשים שזכאים להטבה של חצי נקודת זיכוי, המימוש הממוצע - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבין כלל האנשים שזכאים? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן, מבין כלל האנשים שזכאים ספציפית למדרגה הזאת של חצי נקודת זיכוי אחוז המימוש יהיה 0.31. חלק יממשו אותה באופן מלא, חלק לא יהיו זכאים בכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת לא השאלה. האם יש לכם אומדן לכמה מתוך ה-78% ינצלו את ההטבה במדרגה הזאת? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אני יכולה להגיד כמה ינצלו אותה במלואה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם במלואה זה חצי נקודת זיכוי? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. 60% מתוך הזכאים להטבה של חצי נקודת זיכוי יוכלו לנצל אותה במלואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 60% מתוך 78%? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 60% מבין הזכאים למדרגה הספציפית של חצי נקודת זיכוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, זה פחות מ-78%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה מתוך 78% יהיו זכאים, לפי ההנחות שלכם, לחצי נקודת זיכוי אחרי שלקחתם בחשבון את כל נקודות הזיכוי האחרות שהם זכאים להן, את רף המס, את האבטלה? כמה בסוף ייהנו מההטבה הזאת? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> חמישה אנשים מתוך 78, אם מדברים על 100 אנשים, נמצאים במדרגה של החצי נקודת זיכוי, כל היתר נמצאים מעל. 60% מתוך החמישה האלה, שזה שלושה אנשים, מנצלים את חצי נקודת הזיכוי באופן מלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלושה אחוז מבין הלוחמים שעוברים את ה-30 ימים מנצלים את מלוא מדרגת הזיכוי הראשונה של החצי נקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה זה בכסף? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 1,452 שקל בשנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זה חלקי 12? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 121 שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הטבה של 121 שקל לחודש זה השלושה אחוז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם עושים את המנגנון הזה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חבל לדוש בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרתי מההתחלה שזה חוק גרוע, שהמנגנון הזה לא טוב, שהוא לא נכון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז שיביאו הצעה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לקחת 950 מיליון שקל ולצ'פר לוחמים כמו שצריך, אפשר לקחת 950 מיליון שקלים בשנה בשביל הלומי הקרב שבאים אלינו כמעט כל יום, שמחפשים בתים שיהיה אפשר לתת להם. אפשר ב-200 מיליון להקים ארבעה, חמישה, שישה בתים ולתת להם, אפשר לעשות הרבה דברים. אתה יודע מה העניין פה? העניין פה זה שהאוצר מסתכל על זה בתוך דרך לתמרץ את המילואימניקים לעבוד. יש כאלה שרוצים להשתמש בצבא ככלי לחלן אנשים, יש אנשים שבאים ואומרים: אנחנו נשתמש בצבא ככלי לתמרוץ מוסר העבודה במדינת ישראל, נתמרץ את מי שמרוויח הרבה, את מי שיש לו משכורות גבוהות. זה בסוף האירוע. קשה מאוד להבין כמה אנחנו מיטיבים עם הלוחמים בדבר הזה - אתה רואה איזה מדורי גיהינום עוברים פה, איך אנחנו צריכים לחצוב ולחצוב כדי להבין. גם את הנתונים האלה לא עשו למרות שהם יכולים לעשות, כי הם יודעים מי שירת אצלם במילואים בשנת 2025, הם יודעים את מדרגות המס של כל חייל כי הם משלמים לו חלף שכר. אפשר לעשות הצלבות ולהגיד תכל'ס, בפועל, ואפשר לקחת את שנת 2025 כשנת מבחן ורק עליה לדבר. אפשר לעשות את שיעורי הבית האלה ולבוא עם נתוני אמת, לא שערוך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז בוא נבקש את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא רוצים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוא נלך לכיוון אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש אפשרות לשפר את המנגנון, לדייק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאני מנסה, אבל לצערי הרב אני לא נתקל באוזן קשבת בצד השני, הם לא באמת באים להתקדם עם משהו. מכיוון שזה אירוע רגיש, ומכיוון שכבר עושים קמפיינים על איך ועדת הכספים מעכבת הטבות למילואימניקים... אלו הטבות בלוף. לא יהיו פה 950 מיליון שקל, יהיה פה 20% או 30% שישולם בפועל. יש כל כך הרבה לחץ לבוא ולסגור את זה, כי זה כאילו לבוא ולהגיד "הנה שפכנו כסף". בפועל רובו לא ימומש. אני לא הולך להיכנס למשחק הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך שהם כן יקבלו את הכסף, ויש דרכים לוודא את זה. בוא נשנה את המנגנון ונוודא שהכסף כן יגיע למילואימניקים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יישאר כסף נעשה דברים טובים אחרים. מה הבעיה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע מה יקרה עם מה שלא ימומש? הוא יחזור חזרה, ואז תצטרך ללכת ולריב שוב. את הכותרת בעיתון שנתת 950 מיליון של הטבות הרווחת, אבל זה שבסוף מימשת מזה אני לא יודע כמה זה כבר משהו אחר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל, אני מבין את מה שאתה אומר. שנית, אני חושב שצריך להמשיך במסלול הזה - אם זה יהיה פחות, יהיה פחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מנסה, אבל בסוף מה שקורה - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האסטרטגיה שלנו צריכה להיות לקדם את ההליך הזה ולהיאבק בחירוף נפש שכשהכסף הזה יחזור הוא יחזור לטובת הדברים האחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בדיוק העניין. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שלא צריך לגעת בנקודות הזיכוי, צריך לקחת את הסכום שהאוצר רוצה להביא ולדון בצרכים שאנחנו רוצים להשקיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל כרגע לא מוכנים לדון איתי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם לא מוכנים זה משהו אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מנסה לבוא ולראות איך דרך החוק הזה אני מכניס מנגנונים שידאגו גם לאלה שלא עוברים את רף המס. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חבל לקיים את המשך הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי ברירה, אני מחויב לעשות את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל מה שאמרת על האוצר זה לא חדש, זה כמעט תמיד נכון. אני מתחילת הדיונים אמרתי שהמנגנון של נקודות הזיכוי די מיצה את עצמו, בטח אחרי כל התוספות של השנים האחרונות. יש לחפש דרכים אחרות כדי להיטיב עם אנשים שלא מגיעים לרף המס, שזה מרבית הלוחמים. צריך לקחת את המנגנון הקיים בהצעת החוק, להרחיב אותו ולהוסיף מרכיבים נוספים, כי ככה אנחנו יכולים לוודא שמרבית הסכום הזה כן יגיע ללוחמים. זאת המשימה שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים, זה מה אני רוצה לעשות, ולכן אני מנסה להבין את מסד הנתונים שעליו הם התבססו. זה מה שאני מנסה לעשות כרגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבגלל שאין מספרים מאוד קשה לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרי הם יודעים מי שירת במילואים לפי תעודות זהות. מה הבעיה לבוא עם נתוני אמת? למה לא עושים את זה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זו שאלה שצריך להפנות לצה"ל. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אין לנו נתוני שכר של משרתי מילואים, אנחנו רק משפים את הביטוח הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שצה"ל ורשות המסים ישבו ביחד כדי לגבש מנגנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן ייקח לכם לקבל מרשות המסים או מביטוח לאומי? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> השאלה מה אפשר לעשות ב-900 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי קארט בלאנש של 900 מיליון שקל, יש לי הצעת חוק שמדברת על נקודות זיכוי שמקציבים לה 950 מיליון שקל. הם לא באים ואומרים לי, "קח 900 מיליון שקל ותחליט מה אתה עושה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לעשות מנגנון דרך הביטוח הלאומי, אתה לא חייב להגיע דרך נקודות הזיכוי. אתה יכול לשפות את ביטוח לאומי כך שגם לאותם אלה שלא מגיעים לרף המס אתה יכול לתת. יש כל מיני דרכים להביא את זה. בהתחלה, כשהצענו מס הכנסה שלילי, הם התנגדו - ואחר כך, כשאמרנו מענק, הם גם התנגדו. עכשיו אנחנו מציעים להביא את זה דרך ביטוח לאומי, שזה הדבר הנכון ביותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי מאגף התקציבים, האם קיבלם הנחיה לבחון איך באים ומשפרים את החוק הזה כך שאלה שלא מגיעים לסף המס, בין אם הם לא עובדים, בין אם הם גרים בכל מיני מקומות, גם יקבלו מזה משהו? האם קיבלתם בקשה לבחון את הנושא הזה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> המטרה של החוק הזה היא להקל על מי שמחויב במס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תסבירי לי את הרציונל של החוק. בשיח שלנו עם לשכת שר האוצר, וגם פה בשני הדיונים הקודמים שעסקו בחוק הזה שקיימנו, באנו כל חברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, והבענו בפניכם את חוסר הנחת שיש לנו, ואני אומר את זה בעדינות, מלקחת מודל של הטבות מס, שנועד מטבעו למשוך אוכלוסייה חזקה למקום מסוים, ולהחיל אותו על הוקרה של מדינה ללוחמים שלה, השפיץ של השפיץ, שמסכנים את החיים שלהם בשבילה, שנפצעים אותו דבר, שסובלים אותו דבר, שהמשפחות שלהם עוברות אותו דבר, בין אם הם מרוויחים 7,000 שקל ובין אם הם מרוויחים 47,000 שקל. לא יכול להיות שאחד מהם יקבל הטבה מהמדינה בשווי 16,000 שקלים בשנה והשני לא יקבל כלום. זה לא נתפס עם לוחמים. אם תדברי איתי על הייטקיסטים - זה כן, אבל לגבי לוחמים זה לא עובר בגרון, ואני אומר את זה בפעם השבע מאות. זה מנוגד לכל מי שהיה יום בחיים שלו לוחם, זה מנוגד לכל הערכים שמנחילים לך שם. לא יכול להיות שבן אדם יהיה לידך ויקבל מהמדינה הוקרה פחותה על אותו שירות שהוא עושה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אנחנו רואים את הדברים אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רואים את הדברים אחרת, אבל בסוף לא אתם מחליטים. האם קיבלתם הנחיה, ואנחנו מבקשים את ההנחיה הזאת כבר שלושה דיונים ברצף, איך לשלב בתוך החוק הזה מנגנון שידאג גם לאלה שמרוויחים פחות? את יודעת למה אני שואל? כי יש פה אנשים טובים מפורום ארלוזורוב שהיו פה בדיון אחד וכבר שלחו לנו מכתב עם הצעות, ויש פה את נשות המילואימניקים שהיו בדיון שעבר ושלחו לנו מכתב עם הצעות שלא מבטלות את החוק. הם באו, ראו, הבינו את האירוע ועשו. איך אתם, כשאתם שומעים מאיתנו בצורה מאוד ברורה את העמדה, לא עושים את אותו דבר? מה אתם רוצים? אתם רוצים להביא אותנו לאיזה שהוא קיר התנגשות? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אני חלילה לא רוצה להביא אף אחד לשום התנגשות. אם השאלה היא אם יש לי הצעה נוספת מעבר למה שנמצא כרגע בחוק, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, לא קיבלתם הנחיה להביא - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל התרעומת היא לא אלייך, היא למדיניות של השר שאותה את סך הכל מיישמת. בשבוע שעבר סיימנו פה דיון. בדרך כלל אחרי דיון הולכים הביתה ואומרים: הדיון אמר כך וכך, אנחנו צריכים להביא משהו אחר, אנחנו לא צריכים. השאלה מה העבודה שנעשתה מאז? אם לא נעשתה עבודה והחזירו אתכם עם אותו דבר, זה אומר שהמדיניות לא השתנתה ולא רוצים להגיע לשום דבר. אם אמרו לכם "כן, תנסו למצוא משהו", אז גם לנו יש כל מיני דברים. מה עשיתם לאחר הדיון הקודם? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתם שמדובר בכ-950 מיליון. אם העלות בפועל תהיה x, מה הדעה שלכם לגבי ה-950 פחות x? מה דינו? האם הוא מיועד לשיפור ולשיפוץ תגמול המילואים? אם התשובה היא לא, אז אנחנו בקאזוס בלי, אבל אם התשובה היא כן, אז כבר יותר נוח. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אנחנו עומדים מאחורי התחשיב שהצגנו לוועדה. אנחנו לא סבורים שהביצוע יהיה נמוך מהתחשיב הזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה-950? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואם כן, מה עושים עם העודף? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> התקציב הזה מיועד למטרה ספציפית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נניח שטעיתם - קרו מקרים בעולם, אמנם נדירים מאוד, שטעיתם בהערכות - ויש פתאום איזה 150 מיליון עודף, מה עושים איתם? האם הם חוזרים לפול הכללי, או שיש פה התחייבות שלכם כאוצר שמה שלא ימוצה עד הסוף במסגרת נקודות הזיכוי ילך לקופה ייעודית שתטפל בחיילי המילואים? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אין התחייבות כזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור של החוק הזה, וזה כואב לי להגיד את זה, זה לייצר איזו שהיא אווירה שהנה אנחנו מביאים כמעט מיליארד שקל ללוחמים שלנו, מה שמתברר כדבר לא נכון. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> שאלת מה עושים לגבי אנשים שלא מגיעים לסף המס ולגבי אוכלוסיות מגוונות אחרות. אנחנו דנים כאן בתיקון אחד שמיטיב עם אנשי המילואים בצורה של נקודות זיכוי, שזה תיקון אחד מבין החלטות ממשלה רבות שהעברנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבאתם נקודה ספציפית שנוגעת בנקודות זיכוי שמישהו קצב לה מחיר של 950 מיליון שקל. בסוף הכל נועד להיטיב. נציג שר האוצר אמר בדיון שעבר שהם נותנים המון מענקים לא דרך חוק. זה לא משנה שנותנים המון מענקים - בעיני לא נותנים מספיק - כי האירוע פה הוא אחר. אם כבר באנו ואמרנו שאנחנו לוקחים כספי ציבור בסכום של 950 מיליון שקל כדי לתת הערכה לחוד החונית, ללוחמים שלנו, לאנשים שבזכותם כולנו פה, למה נותנים את זה דרך נקודות זיכוי? זו דרך כל כך עקומה, כל כך לא מתאימה, כל כך לא רלוונטית. נקודות הזיכוי נועדו לשמש למטרה של עידוד תעסוקה, לכל מיני דברים כאלה, לא להערכה ללוחמים. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> אני רק אתן מספר דוגמאות לחלק מהמענקים האחרים שנועדו - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תוסיף אותם. << אורח >> מתן בטש: << אורח >> הם קיימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תגדיל אותם. למה במקום להגדיל את מה שקיים אתה מביא איזה ייצור שחוץ מכם אף אחד לא יודע איך לאכול אותו, שברור לחלוטין שהוא לא רלוונטי עבור חלק? אנחנו מנסים להבין, אבל קשה מאוד להבין מה זה החלק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שהיו כ-19 מיליארד עבור חיילי המילואים וכולם קיבלו. כשאתה בא ונותן פה את נקודות הזיכוי, אתה אומר שאתה מוסיף מעבר לכך. האם יצאו כל ה-19 מיליארד? לא בטוח. האם זה היה מספיק? גם לא בטוח, כי אנחנו מכירים את ההתמודדויות של העצמאים שלא קיבלו את כל מה שהיה מגיע להם. אותם 19 מיליון ניתנו גם לאותם אלה שאתה רוצה לתת להם עכשיו את נקודות הזיכוי. נקודות הזיכוי האלו זה בונוס על מה שהיה, לכן השאלה שנשאלת מאוד פשוטה: מה אתה עושה עם אלה שלא מגיעים לדרגות המס? הייתי מצפה ממך שתבוא ותגיד, "אוקי, אתם צודקים, אני אתכם במלחמה הזאת, אני לא רוצה שזה יהיה דרך נקודות זיכוי, אני רוצה שתעבירו את זה דרך הקרן, דרך הביטוח הלאומי כי דרך נקודות הזיכוי זה לא מה שיפצה ויתגמל את אותם אלה שלא מגיעים לדרגת המס". << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> מה מאפיין את האוכלוסייה של חיילי המילואים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלוחמים? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> כן. קצין מילואים ראשי היה פה באחת הוועדות בתחילת המלחמה ואמר שיותר מ-50% מחיילי המילואים הם בכלל סטודנטים, מה שאומר שהשכר שלהם הוא שכר נמוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מגיע - - << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נכון. כל אותם חיילי מילואים שנכנסים פעם ראשונה ליחידות המילואים האורגניות שלהם לא ייהנו מזה, וזו האוכלוסייה שאנחנו הכי צריכים לתמרץ אותה. בדיוק בשלב הזה חיילים מחליטים - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשבתם על הצעה? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> עבדנו יחד עם פורום ארלוזורוב על הצעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו הצעה שמקובלת עליכם? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> כן. צריך לתת את הדעת על הלוחמים עצמם. בדיון הקודם באו ואמרו שממוצע השכר של משרת המילואים הוא 19,000, אבל בפועל זה בלוף. תראה לי פלוגת לוחמים אחת – יש הרבה מאוד סטודנטים - שממוצע השכר של החיילים בה הוא 19,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה 19,000, כמו שעלות החזרת האגרה של חיילי מילואים בכביש שש היא 120 מיליון שקל. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> אני מתרשם שיש פה רצון אמיתי של כל הצדדים להיטיב עם הלוחמים, שיש תמימות דעים ואחדות, ואני לא מאנשי האוצר או אנשי שר האוצר - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא רוצה שיגיע 31 בדצמבר והכסף ילך. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> גם. אני חושב שהמנגנון שנקודות הזיכוי מייצג חשוב מעין כמותו, זאת בניגוד למענקים אחרים והטבות אחרות. אני מדבר בשם עצמי, אבל אני יכול לדבר גם בשם הרבה חיילים שלחמו תחתיי. אנחנו, חיילי המילואים, לא רוצים עוד צדקות, אנחנו לא רוצים עוד תרומות של המדינה ופרסים. מה שעשו עד כה זה מצוין, וגם אין גבול למה שצריך לתת לאנשי המילואים על מה שהם עשו, אבל גם הרמב"ם אומר שהצדקה במדרגה הכי גבוהה זה שאתה נותן לבן אדם את האפשרות לחזור ולעמוד על הרגליים. בחודש האחרון סיימנו שנתיים של לחימה ויש אנשים שהעסקים שלהם קרסו. זה לא עניין של לעודד תעסוקה כמו שאמרת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מבין שאם העסקים שלהם קרסו, שאם בן אדם איבד הרבה הכנסה, נקודת הזיכוי במס לא תעזור לו? ההיפך, היא לא רלוונטית לחלוטין לגביו. מקצים פה כסף, אבל בפועל המימוש הוא נמוך משמעותית. יוצא שכאילו נתת כי קיבלת הרבה חזרה, שזה המשחק שנעשה, לצערי הרב, יותר מידי פעמים. פה, במקרה הזה, אני לא רוצה להשתתף במשחק. זאת גם הסיבה ששאל חבר הכנסת שוסטר מה יקרה עם יתרת הכסף. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> המנגנון הזה עדיין חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא חשוב כדי לתמרץ אנשים עובדים. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> לא לתמרץ. אני רוצה להסביר מה הנזקים של אנשי המילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מכיר מה הנזקים של אנשי המילואים, עשיתי מילואים עד גיל 47. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> יש את הנזקים שכל לוחם בפלוגה ניזוק באותה מידה, בין אם זה בזה שהוא מקריב, בין אם בזה שאשתו צריכה בייביסיטר וכו', ויש נזקים היקפיים ואגביים, במיוחד לכאלה שיש להם עסקים, לעצמאיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבן אדם שהפסיד כסף בעסק יש את מסלול הפיצוי. אם אני מרוויח 5,000 ואתה מרוויח 15,000 שקלים, אתה תקבל שכר כמו 15,000, אני אקבל שכר כמו 5,000, שזה בסדר גמור. בעיות נוספות ונזקים נוספים יש דרך לפתור. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> הפיצוי הנקודתי על נזק שקרה בשלושה חודשים שהייתי במילואים לא עוזר לי בחצי שנה, בשנתיים או בשלוש שנים אחרי זה, נקודת הזיכוי כן יכולה לעזור. אנחנו מבקשים לשמר את המנגנון הזה לצד כל ההטבות האחרות שצריך לתת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נסכים שלא להסכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בנייר העמדה של נשות המילואימניקים יש את מנגנון הדחייה. גם כאן צריך לאמץ את מנגנון הדחייה עד שלוש שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפחות חמש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, לפחות חמש. זה מנגנון שקיים בחקיקה, הוא לא חדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת שמשרד האוצר לא קיבל שום הנחיה או בקשה לבוא ולבדוק שיפורים. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> מה שמטריד אותי זה דווקא השחיקה של אנשים שמגיעים שוב ושוב. דווקא אנשים שמשתכרים גבוה משלמים מחיר של אי התקדמות שהוא משמעותי. בגלל שאנחנו מדברים פה על מנגנון שהוא ארוך טווח, שהוא לא רק לשנה הקרובה, אני מבקשת שנגדיל את נקודת המבט שלנו. מי שהיום סטודנט יקבל את נקודת הזיכוי בעוד חמש שנים כשהוא כבר לא יהיה סטודנט. הדבר האדיר שהוועדה הזאת יכולה להוציא תחת ידיה זה עצם הידיעה שזה מעכשיו והלאה לכל מי שממשיך להגיע למילואים. המיצוי צריך להיות בשנה סבירה שבה רוצים שאנשים ימשיכו להיות במערך המילואים כדי שיהיה חזק ויהיה מערך מילואים של צבא העם, שזה בעיני הדבר האדיר ששווה להרוויח עכשיו לפני שנת המס החדשה. אני הייתי ראש צוות מיצוי זכויות במילואים ואני יכולה להגיד לכם שלחבר'ה קשה מאוד לממש הטבות מדהימות שקודמו במלחמה הזאת. זה שפה יש מנגנון שהוא סוג של אוטומטי, שאתה נותן אישור לזאת בעבודה והוא פשוט עובד, שווה הרבה יותר מאשר לייצר איזה עוד משהו שניגשים אליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בזה אני מסכים. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> כשלוחם חוזר הביתה אחרי שלושה חודשים או אחרי חצי שנה, הוא מתעסק בעיקר בלשקם את הבית שלו, בלשקם את העבודה וכו'. לאנשים אין את הזמן, אין את הפניות הרגשית, הפיזית והתעסוקתית למלא טפסים במחשב. זה מה שגורם להמון כסף ללכת לפח ולא להגיע ישירות למילואימניקים שעסוקים בדברים אחרים - אפרופו הלומי קרב וכו'. המנגנון שמאפשר למילואימניק להגיע לעבודה, למלא איזה שהוא טופס ושהכסף יגיע לו בדחיפה, הוא מנגנון מעולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק רוצה שיותר אנשים יהיו זכאים לכסף, שההטבה הזאת תהיה פתוחה לא רק לאנשים שמרוויחים טוב. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> המנגנון הזה של הדחייה עונה על הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר את המנגנון של הדחייה, יש אותו אצל הסטודנטים, רק השאלה היא כמה לא ייהנו מזה. מה אם נעשה את המנגנון הזה ובסופו של דבר יהיו כאלה שלא יגיעו? אנחנו רוצים לצמצם כדי שכמה שפחות לא יקבלו את זה. << אורח >> גיא עטר: << אורח >> הרעיון של הדחייה הוא רעיון נחמד, אבל עדיין יהיו כאלה שהשכר שלהם לא יעלה. הרעיון שאנחנו הצענו ומספק את שני הצדדים, גם את האוצר וגם את הצורך בשוויון, זה שבמקום נקודות זיכוי במס יהיה ניכוי מס, מה שאומר שהלוחם יקבל אישור ניכוי מס במקור על הסכום שמגיע לו. זה לא משנה אם הוא עובד או כמה הוא מרוויח, הוא יקבל בדיוק את אותו סכום כמו החבר שלו לטנק או החבר שלו לצוות. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> איך הוא מממש? << אורח >> גיא עטר: << אורח >> את אותו אישור הוא מביא למעסיק שעושה את זה דרך מערכת הניכויים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה סוג של מענק הפוך. << אורח >> גיא עטר: << אורח >> זה לא מענק הפוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מענק, אני איתך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברתם עם רשות המיסים, אם הם מוכנים להתמודד עם זה מבחינה תפעולית? << אורח >> גיא עטר: << אורח >> זה זהה לנקודת זיכוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא צריכים לדבר עם רשות המסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שבמהלך העבודה שלהם הם דיברו איתם. << אורח >> גיא עטר: << אורח >> לא. הרעיון עלה בשיחה עם נשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשרוצים לחשוב באמת איך עושים, אפשר, אבל פה יש משרד אוצר שלא רוצה לחשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האוצר, יכול להיות שחשבתם על זה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> יש כבר מענק כזה, קוראים לו "מענק תגמול נוסף", והוא ניתן למשרת בהתאם לכמות ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם במנגנון של ניכויים? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> לא, זה מענק שמגיע פעם בשנה, ב-1 במאי, בשווי נקודות זיכוי. החוק הזה בא בנוסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדרבא, אם המנגנון קיים, מעולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שזה קיים זה מצוין. אפשר לקחת את ה-950 ולעבות את זה, להרחיב את זה. אפשר לעשות אם רוצים, לא להיות תקועים עם הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם מקל עליכם במערכות. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אני מילואימניקית בעצמי, לא לוחמת, אני נשואה ללוחם שייטת ויש לנו שישה ילדים. המילואימניקים ומשפחותיהם בעד ההטבה הזאת. להסב את ההטבה הזאת לכל מיני מענקים למיניהם זה נחמד, כנראה שנקבל את הכסף, אבל בהטבה הזאת יש ערך מוסף נוסף. יושב ראש הוועדה אמר שהוא לא רוצה לתמרץ את האנשים לצאת לעבוד, שזו לא המהות, אבל אנחנו נפגעים תעסוקתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא תפקידו של הצבא לתמרץ אנשים לעבוד. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוחם שמסכן את חייו לא צריך להיות מוערך על ידי מדינת ישראל לפי כמות השקלים שהוא מביא הביתה בחודש. להעריך לוחם על בסיס זה שהוא מרוויח יותר או פחות, זה דבר שאין מספיק מילים כדי להביע עד כמה הוא מקולקל. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אם היינו יושבים ומדברים כאן על הטבה שהיא הטבה יחידה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא משנה. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> יש המון הטבות שכבר ניתנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שהערך של לתמרץ אנשים לצאת לעבוד נכון לשיח על הערכה ללוחמים. אני לא מעריך את הלוחם בגלל שהוא מרוויח הרבה כסף, אני מעריך את הלוחם בגלל שהוא מסכן את החיים שלו, בגלל שהוא מקדיש זמן לצבא. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> ובגלל שאתה רוצה שהוא ימשיך להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה שהוא ימשיך להגיע. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אתה רוצה שהוא ימשיך להגיע בלי שום קשר לתמריצים, אבל אנחנו במצב - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה לתמרץ אותו דבר. ההנחה שזה שמרוויח יותר לא יגיע למילואים כי אין לו נקודת זיכוי במס - אני לא מקבל את ההנחה הזאת. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> יש הטבות שניתנות לאנשים שההכנסה שלהם נמוכה יותר, לכן אין שוויון מלא גם היום בין שני הלוחמים שיושבים באותו אוהל או יושבים באותו טנק. גם היום יש חוסר שוויון. אנחנו בעד להרחיב את ההטבה הזאת כמה שיותר, שיותר לוחמי מילואים יוכלו ליהנות ממנה, אבל צריך לזכור שיש פה עניין של טיימינג - החלטת הממשלה עברה במאי ואנחנו עכשיו בנובמבר. יש לוחמים במילואים שנקראו לצו והיו צריכים לעשות את מכלול השיקולים, להבין אם הם מצליחים לצאת לסבב הזה או לא כשההטבה הזאת שאנחנו דנים עליה עכשיו הייתה איזה שהוא תמריץ עבורם לצאת לסבב. יש לוחמים שיצאו לפני שבועיים בידיעה שיש נקודות זיכוי במס. האדם הסביר והפשוט לא מבין איך הדברים עובדים במשכן הכנסת. כשהם יחזרו מהסבב וישמעו - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האדם הסביר לא מבין שמדובר ב-120 שקל בחודש. כשאומרים נקודות זיכוי למילואימניקים, כולנו בעד, אבל עכשיו אנחנו יורדים, חותכים ומנסים להבין מה זה אומר. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> המענים שנתנו כאן, בין אם זה הארכת התוקף של נקודות הזיכוי, בין אם זה תשלום כמו שחברי גיא מלשכת רואי החשבון ציין, תשלום שמקביל לניכוי מס במקור - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה משפר את המצב. אני מקווה שעד הדיון הבא האנשים מהאוצר ייקחו את הדברים האלה, ילמדו אותם ויחזרו אלינו עם נפש חפצה לבוא ולשלב את הדברים האלה. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אני מקווה שכן. בהרבה ועדות שהיינו בהן והיה פלונטר בין משרדי, כינסו מעין שולחן עגול עם גורמי המקצוע השונים כדי לחשוף את הנתונים כמו שהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יוצאת מנקודת הנחה שרוצים לחשוף את הנתונים. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> שם תוכל להבין את הפלונטר. כשאנחנו מדברים על זה בוועדות רחבות הדברים נראים רחוקים מלהיסגר, וזה לא הוגן מבחינת משרתי המילואים שעכשיו נמצאים בשדה הקרב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תיקחי אותי לשם. אף אחד פה לא רוצה לפגוע. הכי קל היה לנו לבוא ולהגיד, "יאללה, מי בעד, מי נגד" ואז הייתה כותרת ששר האוצר העביר 950 מיליון שקל לחיילי המילואים. מה הבעיה? שאז הייתם באים אחרי שנה ורואים ש-20% מזה מומשו. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אני בעד לדייק את זה. יש פתרונות שהם קלים, שהם ישימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד פה לא רוצה לעשות משהו נגד או לעכב. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אתה רוצה להרחיב את הזכאים - אנחנו בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק להרחיב את הזכאים, אני רוצה לוודא שהם יקבלו את זה, שיהיה מנגנון כמו שצריך, אני רוצה לראות על כמה מדובר. אם אני עושה חוק שמראש רלוונטי לבערך 20% מהאנשים ולגבי השאר הוא זניח, מבחינתי זה חוק רע. אם לא יהיה פה מנגנון משלים, ויש פה ניירות עמדה שנמסרו על ידי פורום ארלוזורוב, נשות המילואימניקים ולשכת רואי החשבון, וגם יש הצעות נוספות שחבר הכנסת אזולאי דיבר עליהן - אם רוצים אפשר למצוא – יהיה לנו, אופוזיציה וקואליציה, קשה מאוד לאשר את החוק במתכונתו הנוכחית. אני מבקש ומתחנן מאוד שלדיון הבא, שנקבע אותו בקרוב מאוד, תבואו עם הצעה לגבי איך באים ומשלבים לתוך זה מנגנון שדואג גם לאלה שלא נהנים מההטבה לפי נוסח החוק היום. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> רק אם אפשר לעשות את זה מהר, כי לקראת סוף שנת המס מגיע להרבה אנשים להרגיש שהמדינה נותנת להם אחרי השנה המטורפת שעברנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חייב להסתיים מהר, אין משהו אחר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עלו פה כמה הצעות לשינוי מאוד משמעותי במשטר המס. אין כיום את המנגנון של הניכוי, זה שינוי מאוד גדול במשטר המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד מבקש שתדברו עם משרד הביטחון, עם הצבא, עם אגף התקציבים ועם כל מי שצריך ותנסו לברר את נתוני האמת. יש לכם את נתוני האמת, אתם יודעים את הרשימה המלאה של הלוחמים ששירתו בשנת 2025 לפי מספרי תעודות הזהות. אני חושב שבעבודה לא מאומצת מידי אתם יכולים לרדת מהרמות של המיצובים והערכות למשהו קצת יותר מבוסס. אולי אנחנו טועים, אולי נגיע לאיזו שהיא תובנה על בסיס נתוני האמת ש-85% מכלל הלוחמים נהנים בצורה משמעותית מההטבה ואפשר יהיה לאשר את החוק כמות שהוא, אבל אולי לא, אולי תגלו ש-8.5% מהלוחמים נהנים בצורה משמעותית מההטבה הזאת והיתר לא. אנחנו לא רוצים לחוקק חוק שהוא רלוונטי ל-8.5% מהלוחמים. תשבו ביניכם כי יש נתוני אמת שאין בעיה לבדוק אותם. תבואו אלינו גם עם נתוני האמת וגם עם רעיון איך לדאוג לאלה שמרוויחים פחות וכנראה לא ייהנו מההטבה. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, היום. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אבל בעוד ארבע שנים כן, כשנרצה שהם ימשיכו להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת מה יקרה בעוד ארבע שנים? << אורח >> שבות רענן: << אורח >> זה חשוב שהם ימשיכו להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יוצאת מאיזו נקודת הנחה שעוד ארבע שנים יהיה טוב. לא. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> להיפך, אני יוצאת מנקודת הנחה שלא ולכן אני רוצה שכולם ימשיכו להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא ימשיכו להגיע עם עוד 120 שקל בחודש. לא בשביל זה הם ימשיכו להגיע. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> יש פה הכרה הצהרתית שהיא כן משמעותית. אתה צודק, אנשים לא יודעים כמה שווה נקודת זיכוי, אבל לדעת שיש לי נקודת זיכוי כי אני עושה מילואים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכרה הצהרתית לא יכולה להבדיל בין לוחמים על בסיס כמה שהם מרוויחים. אם סטודנט עובד בשמירה ומרוויח 9,000 שקל, הוא לא ירוויח פה ולו שקל אחד. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אבל הסטודנט קיבל הנחה בשכר לימוד. יש כל מיני אוכלוסיות. הסטודנט קיבל 100% שכר לימוד בשנתיים האלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להעריך את הלוחמים על השירות שהם נותנים למדינת ישראל בלי קשר לכמה שהם מרוויחים, כי זו הערכה, זה לא פיצוי, זה לא כסף על הזמן, זה לא כל הדברים האלה. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> זה הערכה ותמרוץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הערכה לא יכולה להבדיל בין מישהו כזה למישהו כזה. אני לא רוצה להגיד בין דם לדם על בסיס כסף, אבל הערכה לא יכולה להבדיל. כשאני מעריך אדם שמסכן את חייו, אני לא יכול לתת לו הערכה גדולה יותר - - << אורח >> שבות רענן: << אורח >> היא לא מבדילה, כי היא אומרת לו שזה לעד, שגם כשהוא ירוויח יותר הוא יקבל את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תרוויח יותר בגלל שאתה בא לתת את x הימים שלך, בין אם אתה מרוויח 7,000 ובין אם אתה מרוויח 70,000. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אני מזדהה עם הדברים, אבל אני אומרת שהטווח הארוך שאנחנו מרוויחים פה הוא גם אירוע בפני עצמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר גם וגם, זה לא צריך לבוא על חשבון. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אם נצליח לשפר – אחלה, אבל מאוד חשוב שהוא יקרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נמצאים באותו מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >>