פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 128 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ו (05 בנובמבר 2025), שעה 9:32 סדר היום: << נושא >> מצוקת כוח האדם במעונות היום לפעוטות - פערים ופתרונות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: ד"ר אהרון שחר – מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוך אורנה פז – מנהלת אגף א' חינוך הגיל הרך, משרד החינוך תמר שלם – מנהלת תחום פ"א לגיל הרך, משרד הרווחה והביטחון החברתי רום בר אב – רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר מריה רבינוביץ' – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלינה מילקין קזקביץ – מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי ראובן פינסקי – מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי גיא יפרח – ראש עיריית מעלה אדומים, מרכז השלטון המקומי דובי שפלר – ראש המועצה המקומית אפרת, מרכז השלטון המקומי דפנה שגיא – מנהלת מחלקת הגיל הרך עמק חפר, מרכז השלטון האזורי חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים קרן אוחנה איוס – עו"ד, מנכ"ל חיבה - איגוד הגנים הפרטיים אופירה בן שלמה – מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך רות ולנסי – מנהלת הגיל הרך, התנועה הקיבוצית נינט ששון – רכזת משפחתונים ארצית, ארגון כוח לעובדים ליאור גבאי – יו"ר פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל ד"ר יערה שילה – מומחית בגיל הרך, מנהלת יחידה, מכללת אפרתה איילת קציר – יו"ר תנועת מובילי חינוך קונסטנטין שוויביש – מהנדס, מנכ"ל איגום גני ילדים משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר שרה כרמון רדיד – מפקחת ארצית חינוך טיפול, משרד העבודה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצוקת כוח האדם במעונות היום לפעוטות - פערים ופתרונות << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בוקר טוב. אנחנו עוסקים היום בדיון מאוד חשוב. הוא ספציפי, כי דיונים רבים נעשו לגבי מעונות היום במדינת ישראל, אבל הדיון הזה הוא ספציפי ואני מבקשת גם להתכנס לנושא כי נושא המעונות זה משהו שהוא רחב מאוד. אנחנו היום נדון בנושא הזה של מצוקת כוח אדם במעונות היום. קיבלתי הרבה מאוד חומרים בנושא הזה. זה לא עניין של מה אנחנו צריכים לעשות, מה אנחנו לא צריכים לעשות. אנחנו רוצים לדבר על הנושא הספציפי הזה. כי הנושא הזה הוא רחב מאוד, אפשר לדבר עליו ימים שלמים וגם לא נספיק. אבל אני רוצה שנתמקד בנושא הזה של כוח אדם במעונות היום, שהוא כמובן דיון מאוד חשוב. כי בעצם זו סוגייה, אחת הסוגיות המרכזיות ביותר בחינוך הילדים שלנו, בפעוטות שלנו, שהם האוצר היקר ביותר של מדינת ישראל. האחריות על גילאי לידה עד שלוש איננה רק עניין של חינוך. זו משימה לאומית המשפיעה כמובן על עתידם הרגשי, ההתפתחותי של הילדים ועל היכולת של המשפחות להשתלב בשוק העבודה. לצערי מערכת המעונות לגיל הרך מצויה היום במצוקה קשה מאוד של כוח אדם. על פי ההערכות משרד העבודה והרווחה חסרות כיום במערכת 3,000 מטפלות. על פי דוח המכון הישראלי לחינוך לגיל הרך 2024 – 518 מעונות יום נסגרו, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא מחסור בכוח אדם מקצועי וכתוצאה מכך עשרות אלפי ילדים נאלצים להישאר בבית. הורים רבים נאלצים לוותר על עבודתם ובנוסף על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2022 נמצא כי למעלה מ-50% מהמטפלות עוזבות את עבודתן כבר במהלך השנה הראשונה. זה נתון מדאיג שמעיד על קושי בשימור כוח האדם במערכת ועל הצורך הדחוף בבחינה מעמיקה של תנאי העבודה, ליווי מקצועי, הכשרות שניתנות לצוותים בשטח. הורים רבים נאלצים לוותר כתוצאה מכך על עבודתם. בדיון הקודם הוועדה קראה לפעול לתיעדוף ענף החינוך לגיל הרך מבין הענפים בהם משובצים מתנדבי השירות הלאומי. ערכתי שיחה עם מי שאחראי על כך, עם ראובן היקר, שעושה עבודה מצוינת בנושא השירות הלאומי האזרחי וכו'. אני רואה זאת כנקודה מצוינת להתחלה של פתרון ארוך, למרות שהוא תכף יגיד ויסביר את העמדה של המשרד. כי זה לא פשוט רק להגיד אנחנו רוצים שבנות שירות לאומי. צריך גם להביא בנות שירות לאומי ולמצוא בנות שירות לאומי. אנחנו כמובן נבקש לשמוע את עמדת משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בעניין. היום נבקש לשמוע מהמשרדים הרלוונטיים מה נעשה מאז הדיונים הקודמים כדי להתמודד עם המצוקה וכיצד ניתן לתמוך בעובדות הקיימות היום ולמשוך כוח אדם איכותי קיים. מהם הצעדים המתוכננים לטווח ארוך להבטחת מערכת יציבה לפעוטות שלנו. ילדי ישראל ראויים להתחלה טובה ביותר שתאפשר להם כמובן להתפתח בחברה ובמדינה. ויש לוודא שמי שמטפל בהם מידי יום ביומו יזכו להערכה, תנאים הולמים כגודל האחריות. אני חושבת שזה נושא שהוא קריטי וחשוב. אנחנו לא מתייחסים לנושא הזה של מעונות כעל בייביסיטר, זה כבר מזמן לא בייביסיטר. אני לפחות מניסיוני משלושת ילדיי ברוך השם, שתיים מהן היו עם מטפלת ביתית ואחד היה במסגרת מעון. אני חושבת שנהניתי מאוד וראיתי את התוצר ואת העצמאות של הילד לעומת שני האחרים שהיו עם מטפלת. יש לזה חשיבות מצוינת לעתיד של הילד. לכן אני מבקשת באמת ובתמים לנסות למצוא פתרונות יחד עם המשרדים הממשלתיים. הנושא זה בעיניי הוא קריטי והוא חשוב. אני מאוד מקווה שאנחנו נצא מפה עם תוצר טוב ושכל המשתתפים כאן יהיו מרוצים מהדיון, כי זה מאוד חשוב כדי להחזיר חזרה את האמון וגם את הרצון הטוב להמשיך ולשפר את המערכת שלנו. מערכת החינוך במדינת ישראל זקוקה להמון שינויים. צריך להתחיל, ובדיוק מלידה. לידה זה הצעד הכי חשוב. אני רוצה לומר שהדיונים שלנו בדרך כלל בוועדה כשזה לא נושא שהוא נושא נפיץ אז אנחנו נשמח לשמוע אחד-אחד. אין פה הרבה קהל. לצערי הרב, אני חושבת שזה נושא שהוא מאוד חשוב ודווקא כן הייתי מצפה לנוכחות. אבל יש לנו בזום, אז אנחנו גם נסתפק במי שנמצא מחוץ לבניין הזה. אני רוצה להתחיל עם ראובן. אני מבינה שאתה גם צריך לצאת, יש לך עוד דיון. אז נשמח לשמוע אותך. עלתה סוגייה בנושא הזה האם נוכל לקבל למערכת של המעונות תוספת של שירות לאומי. אז נשמח לשמוע את העמדה של המשרד ושלך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. ועדה חשובה, משימה חשובה. הייתי פה, היה יושב-ראש אחר, לא שאני מוריד מכבודה, אני שמח לראות אותך פה. פעילה חברתית הרבה שנים. ואחד שזה קרוב לליבו, שני נכדים במעונות יום. ילדה שכל יום שישי כל הנוער של היישוב צריך לעבודה במעון כי אין מספיק מטפלות. היא במטבח, הכול בסדר, היא לא עושה את הדברים שאולי זה. הופענו פה בעבר בוועדה, הרשות. הרשות היא גוף סטטוטורי שהוקם על ידי המדינה לנהל את כל השירות הלאומי ובתוכו גם להמליץ על סדרי עדיפויות לאומיים לשירות לאומי. כפוף לשר, כרגע זה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אבל אנחנו לא שייכים לאף משרד. בעצם יחידת סמך עצמאית. את סדרי העדיפויות הרשות, באמצעות המועצה, גם ממליצה, בסוף קובע כמובן הדרג הנבחר, השרה והממשלה, לפי העניין. קצת נתונים על השירות הלאומי, כי זה מאוד רלוונטי לדבר הזה. בתוך כלל האוכלוסייה במדינת ישראל כמובן השירות שניתנת לו הבכורה ורוב הצעירים הולכים אליו זה השירות בצה"ל. המטרה של הרשות להגדיל את שיעור ההשתתפות בשירות לאומי בקרב אלה שאינם משתתפים בשירות בכלל. חברה ערבית, חברה חרדית וכו'. החדשות הטובות הן שאנחנו גדלים בשנים האחרונות ובדיוק בציבורים האלה ששיעור ההשתתפות שלהם בשירות בכלל הוא לא מספיק גבוה. גם בציבור הערבי וגם בציבור החרדי. בציבור היהודי הכללי המתגייסים לצה"ל ולשירות הלאומי אזרחי יחד זה 94% מהאוכלוסייה. זאת אומרת מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית שיעור האנשים שלא משרתים הוא כ-6%. זה נתוני הלמ"ס, זה לא נתונים שלי. לכן צפי הגידול שלנו בשנים הקרובות לאור זה שגם צה"ל, בעבר דובר על זה שצה"ל צריך לקטון. השיח הוא מעט אחר היום. אנחנו כמובן משלימים. אחרי שצה"ל לקח את מה שהוא יכול וצריך לקחת אז אנחנו מציעים את השירות הלאומי. הנתונים שלנו היום הם, התבאסתי, חשבתי שאני אגיע הם מספר שיש לו חדשות. 19,955 מתנדבות ומתנדבים בשירות הלאומי האזרחי, כולל כל המגזרים, כל העדות, ממטולה עד אילת. אנחנו בקרוב מאוד נעבור את ה-20,000. אגב, אנחנו היום עובדים עם BI מבוסס אונליין. כל בוקר אנחנו יודעים, בכל שעה האמת, אנחנו מקבלים נתונים מדויקים כמה נמצאים בשירות הלאומי. מתוך זה בחברה העברית אנחנו היום נמצאים ב-5,600 מתנדבים, חברה ערבית ודרוזית. יותר נכון 5,594, בואכה 6,000. כי ההצטרפות בחודשים נובמבר-דצמבר בחברה הערבית גבוהים. ברוב המקומות מתחילים בספטמבר. החברה הערבית והדרוזית הרבה מתחילים בנובמבר-דצמבר. אז אנחנו נעבור לראשונה את ה-6,000. ואנחנו בגידול רציף וקבוע בחברה הערבית והדרוזית. חשוב לציין שהחברה הערבית והדרוזית זו חברה שבעשר שנים האחרונות כמעט אין שם גידול טבעי. כל גידול שלנו בשירות הלאומי הוא לא רק גידול במספרים, אלא גם גידול בשיעור ההשתתפות בשירות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ולמה זה קורה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> למה זה קורה? כי מבינים שהאירוע של שירות לאומי הוא לא פוליטי. וזה תורם לקהילה ותורם לאוכלוסייה ותורם לעצמם. לאט-לאט ההתנגדויות שהיו בעבר, בעיקר מפוליטיקאים, הולכת ופוחתת. רואים שהשירות בסוף מועיל, כמו שאמרתי, גם לקהילה, גם לסביבה. חלק גדול מהאוכלוסייה גם זה שזה תורם למדינה זה מאוד משמעותי להם, בוודאי דרוזים, בדואים צפון, בדואים דרום חלקם הגדול. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לכם פילוח איפה אתם משבצים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סליחה, לא את שואלת. את רוצה, תרימי יד ואם אני אאשר לך, אז תשאלי. אני כן רוצה אבל לשאול שאלה. אתה יכול להגיד לנו כמה דרוזים, כמה ערבים? יש לכם את הנתון הזה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בוודאי. מתוך 5,594 של היום בבוקר, יש לנו 2,578 מוסלמים, 1,355 דרוזים, 1,293 בדואים, 367 נוצרים וצ'רקסית אחת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואם אפשר עוד שאלה, איפה הם משובצים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הם משובצים בגדול הייתי אומר ש-70%-30% בערך, שזה היה 80%-20% ואנחנו משנים את זה. 70% בעיקר בתוך היישובים, בתי ספר, רשויות מקומיות. אין המון מגזר שלישי בחברה הערבית, מה שמקשה על פוטנציאל הצמיחה. ואנחנו בשנים האחרונות כל הגידול שאנחנו מממנים את כל התקינה של החברה הערבית מממנת הרשות. המדינה בעצם. אנחנו דוחפים שכל הגידול יהיה לתקנים שהם מחוץ ליישובים: בתי חולים, משרדי ממשלה. גם להגדיל את הייצוג בתוך המקומות האלה, שגם את המקומות האלה יכירו. אנחנו נותנים לזה תמריצים, הכשרות וכו'. זה לגבי סוגיית החברה הערבית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הנושא הזה מאוד מעניין. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אגב, אני מזמין אותך בכל עת לבוא, או לבוא אליך כמובן להציג לך את הנתונים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח מאוד. הנושא של ההסברה בחברה הערבית והדרוזית, איך זה קורה? איך זה מגיע בעצם לקהל? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בגדול הדבר הזה עובד יותר מפה לאוזן, רשתות חברתיות של המתנדבים ושל הרכזות. אני אפרט אם תרצה אחרי זה כשאני אדבר. השיקול של לעשות קמפיין רחב וגדול "בואו לשירות האזרחי" להערכתו רק יזיק. זה מוכיח את עצמו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה אומר שיש פחות התנגדויות. זה יכול לא להזיק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ככל שתעלה בקמפיין יכול להיות שזה יעלה יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בוא נגיד למשל החברה הערבית בסדר, אתה צודק, אולי לא כדאי לעשות קמפיין. כמה שיותר אתה יודע, לעשות את הדברים. ולחברה היהודית לדוגמה, לעשות קמפיין כזה להגיע לנושא החינוך? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו עושים כל העת. אבל אני אשלים ברשותך רק את הנתונים ואז אני אעבור לנושא עצמו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אוכלוסיות מיוחדות שזה צעירים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון נמצאים, ברוך השם, בשיא של כל הזמנים. אנחנו היום עם 2,323 מתנדבות ומתנדבים, שמתוכם 1,300 צעירים עם צרכים מיוחדים שמתנדבים בשירות לאומי. לא שמקבלים את השירות, שמתנדבים בשירות. זה כמובן מוגדר כתוכנית שיקום יחד עם משרד הרווחה, ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכל הגורמים האחרים. כל הדברים שאנחנו עושים אנחנו עושים עם כל סוכנויות הממשלה הרלוונטיות כמובן. בחברה החרדית אנחנו על 1,414 משרתים. בשנה האחרונה הצלחנו להכניס למעלה מ-70% מהמשרתים החרדים שהצטרפו לגופים הביטחוניים. כמובן המצב השתנה, גם אנחנו נערכנו לשנות את העניין הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ופה יש גידול? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, אין גידול. כי גם הגבלנו את עצמנו מעט. מי שנמצא בוועדות חוץ וביטחון יש לנו הסדרה עם אכ"א שבשום אופן לא ייווצר מצב שאנחנו נפגע ביכולת של צה"ל לגייס. לכן הגבלנו את הגילאים, הגבלנו את המספרים וייעדנו אותם לתחום הביטחוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מתוך 1,400 שאתה אומר חרדים, יש פה גם נשים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא. חרדים זה חוק נפרד. יש נשים חרדיות שעושות שירות לאומי. יש שני חוקים שעסוקים בשירות לאומי: חוק שירות אזרחי שאומר שכל מי שיש לו פטור מכל סיבה שהיא, רשאי, לא זכאי, רשאי לעשות שירות לאומי. חרדים זה חוק אמר. זה מי שהוא במעמד תורתו אומנותו ורוצה לקבל מצה"ל אישור לעשות שירות אזרחי חלף השירות הצבאי, חוק שנדון פה בבניין הזה מעת לעת. בכל מקרה, אלה הנתונים. מתוך כלל המשרתים יש מספרים נמוכים מאוד במעונות היום ותכף אני אתייחס לזה. אנחנו מעריכים את זה בעשרות בודדות. דיברתי על קרוב ל-20,000 מתנדבים. יש לנו קרוב ל-30,000 מקומות. זאת אומרת הביקוש לשירות לאומי גדול משמעותית מההיצע. והמקומות שהוא גדול זה בתי חולים, מוסדות רווחה, חינוך מיוחד, צרכים מיוחדים, ילדים עם צרכים מיוחדים. המקומות האלה משוועים לעוד ועוד בשירות לאומי. כמובן הגופים הביטחוניים שאני לא אזכיר לא את המספרים ולא את שמותיהם של הגופים. אבל יש לנו יותר ויותר בנות שירות בגופים הביטחוניים בתפקידים שרק הדמיון יכול לתאר אותם וזה תמיד משמח לראות. כשאנחנו מסתכלים על כל המערך הזה, עוד דבר, שינוי משמעותי שעשינו השנה, זה בעצם הקמנו מערך מיונים לאומי מאוד דומה למיטב צה"ל, למדנו ממד"ה ואנשי צה"ל והקמנו מערך מיונים לאומי שהמטרה שלו היא לטייב את הדיוק של מי שמגיעה או מגיע לאן הוא מגיע. להתאים את נקודת האופטימום בין היכולות של הצעיר לבין מה שהוא יכול הכי לתרום בהקשר הזה למדינה. זו שנה ראשונה שבעצם הרשות ממיינת את כל המתנדבים. יצרנו פילוח של 68 תפקידים בשירות הלאומי, עשינו ספר תפקיד לכל אחד מהם. כמובן אחד התפקידים זה סיוע במעונות יום. זה תפקיד שהוא נמצא בשירות הלאומי, מותר לשרת בו. כל גוף שהוא ללא כוונות רווח או גוף ציבורי או הקדש, או עמותה או הקדש או גוף ציבורי מותר לשרת בו בהקשרים של מעונות יום. מבחינתנו אין שום מניעה, חשוב לומר את זה, אין אף מקום שבת ביקשה להגיע למעון ואמרו לה אי אפשר. חוץ ממעונות שהם עסקיים, דיברנו על זה בוועדה הקודמת. השירות הלאומי לא משרת במקומות שהן למטרות רווח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שום תאגיד? חברה לתועלת הציבור כן אפשר. לא? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, תועלת הציבור, אמרתי, ללא כוונת רווח. סליחה, אולי לא אמרתי, חל"צ גם. חל"צ, מלכ"ר, עמותה, הקדש או גוף ציבורי. רשות מקומית, ועד מקומי וכו'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רשתות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> רשתות אם הן חברה בע"מ לא, אם הן חל"צ כן. בסדר? אז התפקיד של מעונות היום נמצא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עוד נקודה לפני שאתה ממשיך. האם אותה בת שירות לאומי, כשהיא מסמנת שהיא רוצה להיות במעון, האם יש תפקיד, האם התפקיד שלה מוגדר? שהיא תימצא כמי שרק מחליפה טיטולים? אתה יודע, אין בזה - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אצלנו התפקיד מוגדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מוגדר? במעונות הוא מוגדר? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. בכל המקומות בעצם, לכן הזכרתי את מערך המיונים. ייצרנו הגדרות תפקיד לכל תפקיד. מה בתפקיד, מה מותר, מה אסור וכו'. אני בספק אם זה כל כך מוגדר גם במערכת המעונות. זאת אומרת, האם מנהלת המעון יודעת מה הגדרת התפקיד והאם הפיקוח יודע מה שירות לאומי אמור לעשות או לא אני עוד לא יודע. אצלנו זה מוגדר ואנחנו גם על זה נפקח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי זה מאוד חשוב. אם היא חושבת שכל תפקידה מתרכז בלהחליף טיטול אז היא בוודאי ובוודאי לא תסמן את זה כאשר מגישים לה את הטופס מה את מעדיפה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> פה אני מגיע בעצם לנקודה הבאה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו הבעיה, שרואים במעון החלפת טיטול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. אמרתי את זה בתחילת הדיון, זה לא בייביסיטר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אם אני יכול, בעצם פה אנחנו מגיעים לנקודה. כאשר צעירה מסיימת שמינית וקיבלה פטור מצה"ל, אף אחד לא מחייב אותה, או צעיר, בהקשר הזה לטובת העניין הרוב זה צעירות. כאשר צעירה מסיימת שמינית ובוחרת מה היא רוצה לעשות שירות לאומי, בתי החמישית בדיוק סיימה שנתיים של שירות ובתי השישית בדיוק נכנסת, מתמיינת, היא כועסת עליי שהתחלנו דווקא השנה את מערך המיונים. היא בדיוק נכנסת לשירות הלאומי. היא מחפשת, אם אני אשתמש בשפה שלהם, את הרבאק. את התפקיד שהיא תרגיש משמעותית. כי היא לא עושה צבא והיא רוצה לתרום למדינה בכל כוחותיה שיש לה. או כמו שבן גוריון היה אומר במלוא יכולתה היוצרת. היא רוצה לתת תפקיד מאוד משמעותי. על גבי זה הרשות בעצם ממפה את המשימות הלאומיות. סתם בשביל לסבר את אוזניכם, אנחנו נמצאים בסיוע לקשישים, בבתי חולים, במוסדות רווחה, בצרכים מיוחדים, בכל הגופים הביטחוניים כולם שהם גופים ביטחוניים ממש מדינתיים. בכל גופי המשטרה. בקיצור, כל מקום שהוא החזית האזרחית ובו המדינה זקוקה לצעירים שיבואו לשרת אותם, שלא במסגרת צבאית, אנחנו נמצאים שם. כמובן במלחמה אנחנו לוקחים על עצמנו משימות נוספות רבות. המשימה של השירות הלאומי, ופה גברתי, המשימה המרכזית של השירות הלאומי אינה מילוי כוח אדם חסר. אנחנו לא חברת כוח אדם שצריכה למלא חוסרים. אם יש צורך לאומי שהדרג הנבחר בסוף יגדיר אותו. א' הוא יצטרך להגיד מאיפה לוקחים. כי כפי שאמרתי, המגזר היהודי בעיקרו נמצא במיצוי יחסית, חוץ מהחברה החרדית, שזה דיון שמתקיים בחדר אחר, נמצא במיצוי של השירות הלאומי. זו גם לא חובה. ולכן כשאנחנו, כאשר הוועדה מבקשת מאתנו לתעדף את זה גבוה, צריך להגיד על חשבון מה. כי זה לא שיש מאגר בלתי נגמר של צעירים. אנחנו נמצאים כאמור יחסית במיצוי מלא של ודאי המגזר היהודי. לכן כשאנחנו מסתכלים על הצרכים הלאומיים של המדינה אל מול כוח האדם שנמצא אנחנו בפירוש מאפשרים שירות במעונות יום ולא אומרים זה לא נמצא בכלל בדבר הזה. אבל המשימה הלאומית שלנו זה להיות בחזית האזרחית, איפה שהמדינה קוראת לנו, בכל מקום שהמדינה זקוקה או שהאדם זקוק לסיוע אנחנו מנסים להיות שם. סדרי עדיפויות שלנו בגדול בסוף יוצאים משם. לסיכום, ברשותך, מהצד שלי. המשימה שעומדת לנגד הוועדה הזאת היא חשובה מאוד. היא חשובה לשוק העבודה, היא חשובה לתפקוד של המשק, היא חשובה לאנשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק את הנתון של כמה מהם משרתים היום? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> עשרות בודדות. אני חושב שככל שהתפקיד יהיה יותר משמעותי ויהיה לו מקום יותר משמעותי יבואו יותר צעירות וצעירים לשרת בו. אנחנו כמובן לא נמנע את זה. אבל האם אנחנו עכשיו, וזו הייתה הבקשה הקודמת של הוועדה, נוריד 1,000 בנות ובנים מכל המקומות האחרים שאמרתי ונגיד להם אתן לא רשאיות לשרת במקומות האלה אלה רק במעונות היום – זו לא המדיניות של השרה וזו לא המדיניות של הרשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. את רוצה להעיר הערה << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני רוצה לשאול עוד שתי שאלות. איילת קציר, יושבת-ראש תנועת מובילי חינוך, מפקחת לשעבר בגיל הרך במשרד החינוך. גם מכירה את פינסקי. הייתי מפקחת גם בבית שמש. שאלה אחת זה איך הפריסה? זאת אומרת, איך החלוקה קורית בתוך הארץ של בנות ובני שירות לאומי? ודבר שני, איזה שהוא רעיון של אולי כדאי גם בתוך החלוקה הפנימית שלכם לייצר איזה שהיא מגבלה. זאת אומרת X יכולים להיות משובצים בבתי חולים, X זה. ואז זה ישאיר את הבחירה גם למעונות יום. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני עונה קודם כל לנושא, לשאלה השנייה, למרות שזה לא היה הסדר, ברשותך. כיוון שהשירות הלאומי הוא התנדבות והוא צריך לפגוש את הרצון של המתנדב יחד עם הצורך הלאומי, המדיניות שלנו הייתה דווקא להרבות. זאת אומרת, אם יש 20,000 מתנדבים, שיהיו 30,000 תקנים ואז התחרות גם על הדבר הזה תהיה. יש הרבה מאוד גופים, גם בתי החולים, שאגב נמצאים בחוסר ענק של שירות לאומי. צריך להבין את זה, וזה חיי אדם ממש. ביקשו מאתנו להגביל את האחרים. כולם מבקשים. בתי החולים ביקשו מאתנו להגביל. המשרד לביטחון לאומי ביקש מאתנו להגביל את המעונות ואת החינוך, בשביל שיהיה יותר שוטרות וחבר'ה במוקדים ותצפיתניות. אנחנו עובדים בדיוק הפוך. הגופים האלה הבינו שבשביל שיבואו אליהם הם צריכים לשפר את השירות. לעשות שירות משמעותי ומועיל ומאתגר. והדברים האלה הוכיחו את עצמם. ברגע שהתפקיד יהיה תפקיד משמעותי, שצריך אידיאליסט שיכול היה עכשיו לנסוע לתאילנד כי יש לו פטור משירות, אבל המוסר שלו אומר שאין דבר כזה שלא משרתים את המדינה, הוא ירצה לעשות את התפקיד הכי משמעותי. ואם יגבילו אותו לתפקידים שהוא פחות רוצה, יכול להיות גם שהוא לא יבוא. אז המדיניות איננה הגבלה. לגבי הפריסה, יש פריסה גיאוגרפית ממש ממטולה עד אילת. הצגתי פה את המגזרים וזה כמובן משליך ואפשר להביא מתוכם. יש לנו את הפריסה לפי צפון, דרום, מרכז, אם זאת השאלה. לפי המקצועות יש כמובן השירות הלאומי הוקם על הנושא של חינוך ורווחה. חינוך הוא הכי גדול, בריאות מגיע פחות או יותר במקום השני, רווחה, ביטחון ואחרי זה כל יתר הנתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צריך להפוך את הפירמידה, חינוך הכי חשוב. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> חינוך הכי חשוב. בחינוך יש קרוב ל-7,000 תקנים, בחברה הערבית ובחברה היהודית. ויש עוד דברים שהם חצי חינוך, שנמצאים במוסד של פנימייה לילדים ונוער. הבנות עוסקות בחינוך במוסד רווחה. העיסוק שלנו בחינוך הוא מאוד מאוד גדול ומאוד משמעותי. חשוב מאוד לומר גם, כל משרד גם מממן את התקינה שלו. משרד החינוך, חוץ מחברה ערבית שאנחנו מממנים את הכול, חרדים וצעירים מאוכלוסיות מיוחדות זה הרשות מממנת. כל משרד ממשלתי שרוצה שירות לאומי בתחומים שלו, הם שותפים מצוינים שלנו, מממן את הדבר הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שלכם, של הרשות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תקציב של כל השירות הלאומי, כי זה יותר חשוב לומר, כי הרגע אמרתי שמשרד החינוך מממן 3,000 תקנים. אז נקרא לזה העלות הישירה של השירות הלאומי כ-1,200,000,000 שקלים. כ-, בסדר? לא ביקשו את הנתון אז לא באתי איתו מדויק על השקל. הוא כולל גם את כל העולמות של פיקדון, מענק, כולם מקבלים תנאים של חייל משוחרר. כמובן בהתאמה, עורפי ולפי תקופת השירות שהוא שירת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וכמה מקבל בחודש מתנדב? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה תלוי איפה הוא מתנדב. אם הוא מקבל את כל הארוחות או אם הוא גר בדיור ומכלכל את עצמו. אבל זה בין 870 ל-1,200. הכלל הוא זה תמיד יהיה פחות מחייל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. אנחנו הזמנו לפה מספר ראשי רשויות ואנחנו רוצים לשמוע אותם. נתחיל עם גיא יפרח, אחד מראשי הערים הצעירים, הנמרצים, המצוינים שאני מכירה גם ברמה האישית. אני חושבת שהמודל החשוב ביותר הוא לשמוע מה קורה אצלכם ברשויות. גיא, בבקשה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני מוכן לתת את זכות הדיבור לדובי לפניי. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני רק רוצה לשאול שאלה קטנה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אה, לפני שהוא ילך? << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> הבנתי שמר פינסקי הולך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה עדיין לא. מאה אחוז, בבקשה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני חושב שהשאלה שצריך לשאול מר פינסקי האם יש אפשרות שהשירות הלאומי יפרסם לשנים הבאות שהוא מציע אפשרות להתנדב לשירות הלאומי לטובת שירות במעונות יום. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה נמצא אצלנו היום כבר באתר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני גם חושבת, אני גם רוצה להצטרף למה שאומר דובי. כן צריך לעודד, אין ברירה. צריך הסברה. כי הרי מה היום בנות השירות הלאומי? ירצו ללכת למשרדים ממשלתיים. אתה יודע, כמה שיותר אטרקטיבי. פה, נכון. בכנסת יש. ואתה יודע, יש הרבה כוח אדם בכנסת. תמיד צריך. אבל אולי באמת כדאי, אולי עם הטבות מסוימות. לא אכפת לי גם לפעול אפילו ברמה הפרלמנטרית ולדבר גם עם השרה ולנסות לבדוק הטבות מיוחדות כדי שגם ימריצו את אותם משתתפי, אני אומרת משתתפים כי יש גם בנים שנמצאים. אולי זה יעודד אותם כן לבחור. כי השאלה איך מציגים את זה. שוב אני בחזרה חוזרת למודל של הטיטולים. אם זה מה שמציגים בפניהם אז ברור שאין מוטיבציה. אבל אם מציגים שהם יישבו איתם וילמדו. אני חייבת לספר משהו. אנחנו ביום שישי, יש לי נכד בן שמונה חודשים. פתאום כולם מדברים ופתאום הוא מתחיל למחוא כפיים. אתה צריך לראות, כולנו הסתכלנו וזה היה הדבר האטרקטיבי ביותר שהיה בחדר. זה מצחיק, זה בסך הכול מחיאות כפיים. אבל זה בשבילנו היה כל כך משמעותי, כי כולנו דיברנו כנראה עם הידיים הוא הבין שהוא צריך לעשות גם הוא משהו עם הידיים. כל הנושא הזה של המגע של המבוגר מול הילד הקטן מגיל לידה זה הדבר הכי יפה. הכי יפה שיכול להיות בעיניי. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> צריך גם לזכור שיש בנות ובני שירות שמעוניינים לשרת ליד הבית, ביישוב שבו הם גרים ולפעמים זה הפתרון הטוב בשבילם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חושבת שעושים את זה. לא, ראובן? כן מתחשבים בעניין. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> גם מתחשבים, גם בדיוק ביקשתי מאלישב, ראש המטה שלי להראות בלייב, האתר שלנו. העמוד שמפרסם את זה, זה נמצא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בעיקר כשיש קריות כאלה. ראובן, בדרך כלל יש ביישובים קהילתיים קריה כזאת של חינוך, שאתה יכול למצוא שם מעון, אחר כך גן, אחר כך יסודי ותיכון. אז היא מסיימת י"ב היא יכולה - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> המצב היום שהבת שמסיימת את י"ב ומגיעה למרכז הזה מעדיפה ללכת לבית הספר, לתנועת הנוער, לחינוך הבלתי פורמלי, ל-והדרת, ופחות למעונות. זה המצב היום. אנחנו לא מונעים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מרים לי עכשיו להנחתה. אנחנו נמצאים באירוע הזה, גברתי יושבת-הראש, את יודעת טוב ממני, דנים עשרות דיונים בנושא הזה של, אני קורא לזה עזרה למעונות היום. אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו, רגע לפני. המצוקה היא כל כך גדולה ובסוף זה נופל על הזוגות הצעירים, זה יוקר המחייה. כאשר זוג צעיר צריך לשלם 5,000 שקלים, 6,000 שקלים, זה המחירים במרכז, לגן פרטי, למעונות, לטפל בילדים שלהם – הדבר הזה מטורף. איך אנחנו מסיימים את הדיון הזה פה וזזים בסנטימטר קדימה, לפחות בעולמות האלו של השירות לאומי אזרחי. איך אפשר להביא, באמת, אנחנו נסיים את הדיון והוא חשוב, אבל לא נתקדם בכלום. נעשה עוד דיון בעוד חודש ועוד פעם נדבר על הדברים האלה ואני אראה אותם פרצופים. אז אני מבקש, רק שאלה, איך מפה מתקדמים צעד אחד קדימה? לפחות בעולמות שלך, שתהיה יותר תמיכה, עזרה, שהמספרים יגדלו במה שאנחנו מדברים עכשיו. איך זה קורה? מה צריך לעשות? האם אנחנו צריכים לעשות משהו ביחד, לבד? קואליציה-אופוזיציה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מה ששאלתי. קודם כל, אנחנו לרשותך. גם נכנסה חה"כ עאידה תומא סלימאן שלא שמעה את הנתונים שאתה הצגת, שהם נורא חשובים לחברה הישראלית, שיש עלייה בשירות אזרחי. שזה דבר שהוא מאוד חשוב לחברה עצמה. כי כן יש צורך, גם חברה ערבית יש צורך. למרות שיש הצפה של למשל מקצוע ההוראה בקרב החברה הערבית, אבל יש גם צורך בשירות אזרחי, שזה דבר מאוד חשוב. שזה יכול להוסיף לילדים בחינוך המיוחד, לילדים עם צרכים מיוחדים. שזה דבר שהוא קריטי, שתמיד יהיה מישהו שיסייע וילווה את הילד הזה. לא רק המערכת החינוכית שקיימת בבית הספר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> במקצועות האלה יש עודף אצלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל אנחנו מדברים על השירות האזרחי שהוא לא עובד הוראה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר, אבל אני מדברת על המקצועות. במקצועות האלה דווקא יש עודף ויש הרבה שעברו הכשרות גם בעניין המעונות, גם בעניין המדריכות או מלוות. והכול כאילו, יש אנשים - - - תעסוקה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עאידה, תמיד חסר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשאת מסתכלת על הצד, באוכלוסייה היהודית באופן כללי במדינת ישראל דווקא יש מחסור אדיר. ואנחנו כל הזמן אומרים, הגיע הזמן גם להכניס למערכת גם שקיבלו את ההכשרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תמי מוסיפה שהיא אומרת שלמשל יש כזה שילוב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אבל הוא שילוב מאוד, בואו נגיד ממוקד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נדבר, אנחנו עכשיו מתייחסים, כי ראובן צריך לצאת. אנחנו מתייחסים לנושא הזה של השירות האזרחי לאומי. נחזור אליך גיא? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תשובה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני חושב שכל הסקירה שלי בפתח הדברים הייתה התשובה. התשובה היא שאנחנו גם מאפשרים. גם הראיתי תוך כדי האתר שלנו שעלה לפני חודש, יש שם את התפקיד הזה. הוא נמצא שם, הוא לא מוסתר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה אומר בעצמך שהנתונים נמוכים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא תומך במעונות הפרטיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל את לא יכולה להתפרץ כל פעם ולהעיר. חבר כנסת יכול לשאול שאלות, אתם צריכים לקבל אישור. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כשאמרתי שבסוף ה-20,000 זה מספר וזה לא כאילו אפשר להביא עכשיו עוד 1,000 ולפזר אותם במקומות האלה. הטריידאופים הם מאוד משמעותיים. אנחנו מעודדים, גם במערכת הבריאות, גם במערכת החינוך, גם במערכת הביטחון. קשה מאוד לומר שדווקא המשימה הזאת יותר חשובה מכל היתר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שאני מבין שהפתרון הוא לא בעולמות שלך, אנחנו צריכים לחשוב על פתרון אחר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה מה שאמרתי בסיכום הדברים שלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זו גם תשובה, בסדר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אמרתי את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ליועצת המשפטית יש שאלה גם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה היא באמת מעבר להגדלת המספר, איך או אם יש מקום לדעתכם, אולי אפילו באיזה שהוא לעזור למעונות הפרטיים. כי היום מדובר במעונות עם רישוי, זה כבר לא מה שהיה בעבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עם פיקוח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בדיוק. יש פיקוח ויש רישוי. בעצם מדובר במעונות מורשים שמוכרים, מפוקחים, פועלים לפי חוק. הם לא גוף פרטי בכל מובן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> והם הרוב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> והם הרוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו זקוקים לחקיקה בנושא הזה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסופו של דבר הם נותנים שירות שהוא שירות ציבורי והם גוף מפוקח על פי חוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קטי אוהבת חקיקה, רק תן לה חקיקה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותך, אני אענה בשני סעיפים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו הצעת חוק של שורה אחת לשנות את המצב הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יכול להיות, אולי צריך תיקון לחוק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אענה בשני דברים, בסדר? האחד, באופן מסורתי בהחלטות של הכנסת, לא החלטות של הרשות, השירות הלאומי אינו נכנס לתחום שהוא עסקי. ברמה שברפאל היום אין שירות לאומי. בתעשיות הביטחוניות בזמן המלחמה כשהיו צריכים ידיים עובדות אין שירות לאומי. זה עיקרון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל מוגדר כמשבר לאומי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> גם הביטחון הוא משבר לאומי ורפאל תעשייה אווירית וזה אין לנו שם שירות לאומי. אני אומר, זו החלטה של הכנסת, לא החלטה של המנכ"ל. הדבר השני, זאת שאלה, האם אתה משתמש במשאב של שירות. לטובת העניין תדמייני גם יש את צה"ל שלו הבכורה ויש אחר כך אותנו. זה שירות מטעם המדינה. להציב אותם במקומות שיש שורת רווח והם חברה בע"מ הכנסת הכריעה שזה לא יהיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צריך לתקן. אבל יש לנו כל כך מעט, לפי ההגדרה שלך כל כך מעט בנות שירות לאומי. אפילו לקיים, כבר לא לפרטי, חסר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה אתם יושבים תחת המשרד של סטרוק? כאילו מה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו לא יושבים תחת המשרד. בחוק יש שר ממונה. כל פעם כשיש קואליציה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז כל פעם יש משהו אחר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא. אני מכירה את ראובן ממשרד החינוך. שנים הוא פעל במשרד החינוך. לא, כנראה שהיא ביקשה את זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני שבע שנים מנכ"ל והיו לי שישה שרים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השר שמוגדר בחוק הוא ראש הממשלה או כל שר שהממשלה הסמיכה לכך, לכן זה משתנה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, עאידה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבינה שיש רצון לנסות למצוא פתרון ואולי חשבו חבריי שהשירות הלאומי יכול להיות משאב. אבל אנחנו צריכות וצריכים לזכור טוב מאוד שבני ובנות השירות הלאומי זה בני 18. אלה אנשים שלא הוכרו לטפל בילדים. אלה אנשים שיש להם תחלופה מהירה. כלומר, לא לחפש את הפתרון שם. אם אנחנו מסתכלים על עניין המעונות כעניין גם כן פדגוגי ולא רק מכניסים את הילדים לארבעה קירות ויש מישהו ששומר עליהם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עאידה, תבדקי עם הרשויות את מי הם מעסיקים כסייעות היום, תביני שרק למי שיש דופק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דוידסון, שנייה. לפני שראובן יוצא, אני רוצה לתת לנציגי הרשויות גם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבינה את זה, סימון, ואני נגד זה. וכל מי שפועל בשטח יודע מהדיונים הקודמים שניהלתי אותם שאני בעד דווקא לדאוג שיהיו צוותים באמת שגם קיבלו את ההכשרה המתאימה. כולנו יודעים על אסונות שקרו בתוך מעונות. ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה צוות עם הכשרה מתאימה. לא רק מי שיש לו דופק או יכול לרוץ אחרי ילד קטן ולהחליף חיתולים, סליחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא בא להחליף את המטפלות, את צודקת. בסדר גמור. גיא? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> קודם כל, אני ממש רוצה להגיד לך תודה, חברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה קטי שטרית, על הדיון הכול כך חשוב הזה. בעיניי זה דיון שיכול להיות שבמדינת ישראל, אני חושב שמבינים, כי זה כבר צף בתקופה האחרונה. אבל לדעתי לא מבינים מספיק את המשבר הענק שמדינת ישראל נמצאת בו בכל מה שקשור בחוסר כוח אדם וביכולת להפעיל את מערך הגיל הרך במדינת ישראל. זה אגב לא רק במעונות היום. זה במעונות היום, זה בצהרונים, זה מתחיל להיות בגני הילדים, סייעות, תומכות ההוראה. וזה יזלוג הלאה. קודם כל, ראובן, תודה רבה שאתה פה ושגם חיכית רגע לתת לי להשלים את הדברים. ראובן חבר יקר, עזר, עוד מעט, מוזיאון התיישבות יגיע בסוף, שתדע, במעלה אדומים. הוא אוטוטו יוצא לדרך. אני קודם כל שמח על זה שיש פה איזה שהוא דיון שהוא גם קצת יורד לפרקטיקה חוץ מהבכי והנהי של כולנו. ואני אומר לכם, אנחנו רגע, וזה יגיע, זה יגיע ואז אנחנו נתחיל לשאול את עצמנו שאלות. במדינת ישראל 40%, פחות או יותר, סדר גודל של בין 40%-50%, אולי יש פה אנשים שיש להם את הנתונים היותר מדויקים, נמצאים במקומות מפוקחים. כל השאר, בין 40%-50% נמצאים במעונות מפוקחים. כל השאר הולכים למסגרות פרטיות. שזה כבר מסביר את גודל השבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> פרטיות מפוקחות. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> נכון, נכון, גם הפרטיות. חלקן, לא כולן מפוקחות. חלק מהפרטיות מפוקחות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על פי חוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא קורה בפועל. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> מעונות היום מצאים במשבר גדול מאוד. אני מבין מה שאתה אומר, ראובן, לגבי הצורך לתת למי שעושה שירות לאומי להגשים את עצמו. אנחנו רוצים שהם יבואו מתוך בחירה, מתוך הגשמה, אחרת הם לא יגיעו. אני אומר, זה נכון. אגב, זו תפיסה נכונה באופן עקרוני. גם הצבא של פעם שהיה אומר לך ככה קבעתי, אתה הולך לעשות את התפקיד הזה, נקודה. כבר משתדל שלא, מנסה לדייק ולחבר בין המאווים והרצונות של המלש"ב לבין התפקיד שלו בצבא. אבל לפעמים יש מקרים שבהם זה לא מתכתב והמלש"ב מקבל תפקיד שהוא לא כזה אוהב אותו. אבל לומדים איך לגרום לו אחר כך להתחבר לתפקיד. אם אנחנו נמשיך לקדש אך ורק את הרצון של ההגשמה העצמית של בני ובנות השירות הלאומי אנחנו נהיה במשבר. חייבים למצוא איזה שהיא דרך לדעת לייצר איזה שהיא דיפרנציאציה בתפקידי השירות הלאומי. צריך לדעת מה הנושאים הכי אקוטיים שיש למדינת ישראל שהיום נמצאים על הפרק ולסמן אותם. או על ידי תגמול, או על ידי תמריץ. אני לא יודע, כל מיני פתרונות אחרים כדי שזה ינתב לשם. יכול להיות שבאופן טבעי יותר מעניין להיות בת שירות בתנועת הנוער. זה כיף להיות קומונרית בתנועת הנוער, לקבל להיות בת שירות זה נחמד, זה כיף. אגב, עבודת קודש. כל מה שהן עושות ועושים זו עבודת קודש מדהימה. אני מסכים, אנחנו במעלה אדומים היינו שנים, הנה הזכירה לי פה, הייתה מפקחת של מעלה אדומים. היינו ממיינים את האנשים, כך צריך. זה השלב הכי חשוב בחינוך של ילדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היום אתה כבר באמת לא ממיין, כין אין לך. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> היינו ממיינים ואחר כך יוצאים להכשרה והייתה לה תקופה שהיא הייתה צריכה להיות בניסיון. לראות שבאמת האנשים הכי טובים והכי איכותיים מטפלים בשלב הכי קריטי בגיל הרך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איפה המשבר לדעתך? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> היום אנחנו לא ממיינים. אני אומר לכם, אנחנו לא ממיינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל איפה המשבר? אתה מציג מה שהיה בעבר. איפה לדעתך המשבר? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אגיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך הוא התחיל, ממה הוא התחיל? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אגיד. אם זאת השאלה אני גם אגיד למה לדעתי הגיע. אבל רגע, רק להשלים את המשפט ואז אני אגיד למה הגיע המשבר. לכן זה nice to have להגיד היום, חה"כ תומא סלימאן, שאנחנו רוצים פדגוגיה. זה נכון, אגב. זה נכון לגמרי. אבל אני אומר, יש היום מובילת כיתה במעון, יש עוד מטפלות או מחנכות שהן מוכשרות וטובות. לצידן להביא מישהי טובה, איכותית בת 18, תאמינו לי יש לה את היכולות. ואנחנו מופתעים הרבה פעמים לטובה כשאנחנו מוצאים כל מיני פתרונות יצירתיים. לכן אנחנו צריכים לכוון הכי גבוה. אנחנו היום נמצאים בלחם והחמאה ואין, עוד שנייה זה נסגר. למה זה קורה? אני אסביר למה לדעתי זה קורה. פעם ראשונה זה השכר. השכר אמנם קצת שודרג בשנה האחרונה, השכר נמוך מאוד במעונות היום. פעם שנייה זה העובדה שכל מטפלת הפכה להיות כרמל מעודה כל עוד היא לא הוכיחה אחרת. מצלמות, פיקוח. אגב, אני בעד. אני לא חושב, אני לא נגד זה, אני בעד זה. יש לי היום שני ילדים במעון יום, לי באופן אישי. ואני גם חושש לכך שהם לא יכולים לספר לנו, להגיד לנו מה קרה שם ואנחנו רוצים שיהיה פיקוח. אבל לצד זה, כל תלונה אנונימית נפתחת מצלמה. תלונה אנונימית במשטרה. מגיע חוקר, לוקח את המצלמות. מודיע לצוות שעכשיו יש חקירה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מגיעה ניידת עם שני שוטרים. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> הוא לוקח את המצלמות לתצפית. לוקח להם עכשיו חודש-חודשיים. בינתיים בקבוצות הווטסאפ כולם בלחץ, מי פגע, מי הרביץ, מי עשה. אחרי חודשיים יכול להיות שגם מודיעים שלא קרה כלום והכול בסדר. אבל עד אז, תבינו, המטפלת יושבת שם. היא באה לעשות עבודה חינוכית. אתם יודעים מה? אני אגיד לכם עוד משהו, גם אנחנו ההורים, כולנו, ההורים, החברה, צריכה להיות, זו הסיבה השלישית, צריכה ליותר מכילה לעבודה הקשה והמיוחדת והלא פשוטה של מטפלות במעונות היום. גם אני כאבא, הנה, אני מודיע לכם, מקליטים פה, זו ועדה בכנסת, אני לפעמים צועק על הילד שלי. קורה שאני מתעצבן עליו. אני אומר לו 'אל תיגע בזה'. אם המטפלת חלילה עושה את זה במעון, שלא תבינו לא נכון, אני חושב שמטפלת היא אישה פדגוגית, צעקות זה לא דרך לחנך, הכול נכון. אבל אי אפשר שאנחנו כהורים נבוא למטפלת על כל דבר קטן כשאנחנו בבית עושים את זה ביג טיים. יש הבדל בין הורים למטפלת, אני יודע, אני מבין הכול. השיח של הפוליטיקלי קורקט הוא כזה שגורם לנו לגרום למטפלות להפסיק להיות עם מעמד חברתי. אז אין להן מעמד חברתי. במקום שהם יהפכו להיות אנשי חינוך. בפינלנד מטפלת עומדים כשהיא מגיעה. אסור לה להתכופף. אמיתי. אם נפל משהו היא לא יכולה להתכופף, זה לא מכבודה. אצלנו הן איזה בייביסיטריות, כך אנחנו תופסים אותם. וזו תקלה חמורה. אז המעמד שלהן לא טוב, השכר שלהן לא טוב. הן כל היום חשודות עם מצלמות ופיקוח וזה המצב. אז הן הולכות להיות קופאיות בסופר. למרות שבשליחות שלהן ובעבודה שלהן וביכולות שלהן הן צריכות להיות, הן רוצות לטפל בגיל הרך. בגיל הכי חשוב שלנו. לכן אני אומר, זה חייב לקרות אתמול. אבל אם לא יקרה משהו משמעותי בשנה הקרובה אין מערך גיל רך. אני אומר לכם, הורים לא יוכלו ללכת לעבודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מה ששאלתי את היועצת המשפטית שלנו, אפשר להכריז על זה כעל מצב חירום. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> זה יותר ממצב חירום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא רק מצב ביטחוני. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> משפט אחרון. אני רוצה להסביר רגע מה קרה במעלה אדומים בשנתיים האחרונות. היה לנו חוזה עם מעון אמונה שהוא, אנחנו עושים איזה שהוא הסכם שהוא שם איזה שהוא סכום של כסף בבינוי והוא מקבל את המעון לתקופה מסוימת. חוזה חתום. סיימנו לבנות את המעון. הוא הודיע לי חגיגית, דיבר איתי המנכ"ל, אומר לי 'גיא, אני עם מעונות יום במדינת ישראל לא פותח נוספים, זה לא כלכלי לי. אני לא מסוגל. אני מסיר את ידיי'. אמרתי לו 'אבל אתה חתום בחוזה. שילמנו לך'. הוא אומר 'תתבע אותי, תעשה מה שאתה רוצה'. לא הלכתי לתבוע אותו, אני יודע למה זה. בא אלי מנכ"ל המתנ"ס אמר לי 'השנה אני לא מסוגל'. יש לו חמישה מעונות. אמר לי 'אני לא מסוגל להחזיק חמישה מעונות. אתה חייב להעביר מעון אחד למקום אחר'. השנה הוא בא אומר לי 'גיא, אני חייב להוריד עוד מעון'. אני אומר לו תקשיב, הוא אומר לי 'אני לא מסוגל. אני לא עומד בזה. ההורים כועסים עליי. אני כל היום עסוק עד 24:00 בשבץ נא. להביא חניכים מהמכינה הקדם צבאית, להביא איזה בת שירות באיזה הצרחה, להביא איזה פנסיונרית שמוכנה חד פעמי לבוא רגע לפתוח את המעון'. זה המצב שקיים במדינת ישראל. זה אנחנו עוד בשיניים. אוטוטו הוותיקות, בעיקר הוותיקות, לכן נגיד בנקבה, הולכות לעזוב. ואז אין מעונות יום במדינת ישראל. אין מעונות יום במדינת ישראל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חושבת שזה מצב חירום. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> זה מגה מצב חירום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. תודה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> חשוב מאוד לטפל בזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> תודה רבה על הדיון הזה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> תודה רבה יושבת-ראש הוועדה. ליאור גבאי, יושב-ראש פורום ראשי הארגונים. אני רוצה להגיד שהמשותף היחיד בין מעונות היום לבין השירות הלאומי אזרחי זה שגם מעונות היום נמצאים בכמה משרדי ממשלה, שזו אחת הבעיות. אם אנחנו נדבר לגופו של עניין הנושא של מעונות יום, בפרט הנושא של בנות או בני שירות לאומי, לא ייתן מענה. אני לא רוצה לקלקל את החגיגה. הוא לא ייתן מענה. כי ממילא בנות שירות לאומי לא יכולות להיות בתקן. והבעיה הגדולה במעונות היום, כמו שהזכיר ראש העיר, זה שאין נשים שרוצות לעבוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או גברים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> או גברים. והבעיה בראש ובראשונה היא מעבר למה שראש העיר אמר. זה קודם כל, יש הבטחה שלטונית של משרד האוצר שבגינו העבירו את מעונות היום למשרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה נציג האוצר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שדיברו על זה שישוו את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים. לא קרה. בינתיים גם אם יש מטפלות במעונות היום באים ברשויות המקומיות, שזה תוספת למה שראש העיר אמר, ויש להם למטפלת מציעים לעבוד עם ילד אחד בתוך הגן, אז למה לעבוד בתור מטפלת? זה מעבר לעניין, הבעיות האקוטיות שהזכיר ראש העיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה יכול לפרט, השכר של הסייעות? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> הפער בין השכר של מטפלת לסייעת בגני הילדים עומד על 26%. אם אנחנו משכללים את החופשות, את הזמנים של הפעילות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי יכול לתת תשובה? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זה הפערים. אגב, יושבת-ראש הוועדה, משרד האוצר התחייב. כלומר זה לא איזה משהו שדיברו. יש התחייבות של משרד האוצר להשוות את השכר. הוא ביקש לקבל פרטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זו סוגייה חשובה. יש פה מישהו שיכול? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> הוא ביקש לקבל נתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רום, הטענה היא חשובה. הרי זו סייעת. מטפלת/סייעת זה כמעט על אותו משקל. אני לא יודעת, אפילו יותר קשה, נכון. איך זה יתכן שמטפלת מקבלת שכר נמוך יותר מסייעת שהיא סייעת של ילד אחד? אלרגני או חולה או משהו כזה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אשמח להתייחס. זה דיון שניהלנו אותו כבר כמה פעמים, לדעתי אפילו יותר מ-10 פעמים בחדרים שונים בבניין הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> האמן לי, הייתי בכל החדרים. כי אני חברת כנסת חברתית. אני נמצאת בוועדות החברתיות במשכן. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> וגם בוודאי ליאור. אני אסביר רגע למה ליאור התייחס ואיך הגענו לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום. אנחנו מדברים בעצם, מה שליאור התכוון אליו הוא דיבר על המחיר המפוקח של מעונות הסמל שבנוי מרכיבים שונים. אנחנו מדברים רק על מעונות הסמל ולא על המעונות הפרטיים. מעונות הסמל מהווים סדר גודל של 27% מסך הילדים מגילאי אפס עד שלוש. זאת אומרת יש עוד בערך סדר גודל של 70% שלא נמצאים במעונות האלה. עוד לפני שאני אתייחס לזה אני רוצה לבוא ולהגיד שמהנתונים שאנחנו מכירים וגם משרד החינוך מתייחס, אנחנו מכירים שיעור תחלופה כמעט זהה בין מעונות הסמל לבין המעונות הפרטיים. במעונות הפרטיים אין תעריף מפוקח ולכן אין גם מגבלת שכר. אם שיעור התחלופה זהה בשני סוגי המסגרות האלה כשאין מגבלת שכר אנחנו למדים מהדבר הזה שיכול להיות שלשכר יש תרומה משמעותית - - - << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שאחד משליך על השני, רום. זה מאוד פשוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, לא להתפרץ. תן לרום לדבר, תודה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני עוד רגע אתייחס לזה, אבל בוודאי אם יש גם שיעור מאוד גדול של מסגרות שבהן אין מגבלת שכר ושם שיעור התחלופה זהה, אנחנו מבינים שיש פה אולי דברים שהם לא נוגעים רק לסוגיית השכר, אלא קשורים לדברים נוספים. הוזכרה פה סוגיית - - - והוזכרה פה סוגיית המצלמות שהיא גם סוגייה שהיינו בה המון בוועדת החינוך בשנה האחרונה, זה גם אירוע שיש לו השפעה משמעותית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה היה נכון אם השכר בפרטי הוא יותר גבוה והוא יותר טוב ובכל זאת יש את התחלופה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יש מקומות בארץ שבהם השכר בפרטי יותר גבוה ושיעור התחלופה הוא דומה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא דומה. כבר עשיתם את כל הבדיקה הזאת? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כן, כן. במשרד החינוך, הם נמצאים פה ויוכלו להרחיב. אבל במסגרת הדיווח ברישיון הם נדרשים לדווח על כוח האדם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אם יש החלטה להשוות, יש החלטה, למה לא מילאתם אותה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת השאלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אסביר. הנקודה הראשונה היא הנקודה שבאמת שיעור התחלופה זהה גם במסגרת שבה יש מגבלת שכר וגם במסגרת שבה אין מגבלת שכר. לכן יכול להיות שהשכר הוא רכיב תורם, הוא בוודאי לא כל האירוע והוצגו פה בשולחן על ידי נציגים אחרים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רום, זה ממש מחקר שעשיתם? סליחה שאני שואלת, אבל עשיתם מחקר בקרב 6,000? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, לא עשינו מחקר. בדקנו את נתוני הרישיונות ואת שיעור התחלופה של המטפלות שמדווחים במסגרת הרישיונות האלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל שכחו לבדוק מה רמת השכר וגם בפרטי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> כי המקצוע הזה שוחק. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> עכשיו אני אתייחס רגע לסוגיית השכר, אני אתייחס בהרחבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם המענקים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בבקשה, חוץ מחברי הכנסת שיכולים לשאול באמצע הדיון שאלות. כן? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הפעם האחרונה שעודכן התעריף המפוקח הייתה ביוני 2023. אז בעצם, על הרכיב המפוקח של המעונות עלה כאשר הרכיב המשמעותי שדחף את עליית התעריף המפוקח זה שכר המטפלות באותה שנה. היה מהלך מאוד משמעותי של שר החינוך ושר האוצר. וגם באותה העת הייתה החלטה של השרים לממן את כל עליית התעריף. זה היה סדר גודל של עלות של מאות מיליוני שקלים, מעל חצי מיליארד שקלים. לממן את כל עליית התעריף מתקציב המדינה. היו עלויות של מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה. היה גם עלויות של מאות שקלים לחלק מההורים במעונות היום. הדבר הזה נבע מעלייה מאוד גדולה בשכר המטפלות, שנבע באמת מהצורך ומההבנה שצריך להעלות את השכר נכון לאותה נקודת זמן. הדבר הזה קרה בחודש יוני 2023. כשאנחנו הגענו לוועדות פה בכנסת, אני חושב שזה היה בוועדת כספים, באו אלינו חברי הכנסת ואמרו מה זה הדבר הזה? אתם מעלים פה את השכר להורים באלפי שקלים בשנה ואתם משיתים פה עלויות של כמעט מיליארד שקלים על תקציב המדינה באירוע הזה. איך אתם יכולים להבטיח לנו, זו דרישה, חברי הכנסת באו בדרישה לנו, אני המקצוע במשרדים. איך אתם יכולים להבטיח לנו שהשתת העלויות הגבוהה הזאת שאתם יצרתם גם על ציבור ההורים וגם על משרתי המיסים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תעבור למטפלות עצמן. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בדיוק, תגיע למטפלות. אנחנו ישבנו והבטחנו לחברי הכנסת. אנחנו מבינים, כמובן מבינים את בקשתכם. אנחנו נפעל לפעול שכך אכן קורה. לאור הדרישה הזאת של חברי הכנסת אנחנו יצאנו בבדיקת שכר, בזמנו זה היה לתשפ"ד. בדקנו כיצד השכר שמשולם למטפלות, איפה הוא נמצא ביחס לשכר שנקבע בתעריף. המסקנה שהתקבלה בזמנו, וזה גם מסמך רשמי של ועדת המחירים, אני יכול לשלוח אותו למי שמעוניין. המסקנה שנצפתה שם היא שבממוצע, יש שכן ויש שלא, אבל בממוצע הרוב המוחלט של המעונות לא מעבירים את שכר המטפלות בתעריף. מה שהיה שם זה שמעל 80% מהמעונות לק משלמים את שכר המטפלות שנקבע בתעריף נכון לאותה שנה, תשפ"ד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איפה הפיקוח? מה עושים? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שיטת ההעסקה במעונות היא כזו שאנחנו, המדינה מעבירה את הסבסוד שהוא סבסוד להורה. הוא מועבר באופן טכני לארגון. אבל שוב, הסבסוד על ההורה פר תעודת זהות של הפעוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> והארגון לא מעביר את זה למטפלות? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הארגון יש לו הסכם העסקה אל מול המטפלת והוא מעביר בהתאם להסכם ההעסקה. כלומר, זה לא שיטת העסקה כמו בגנים של שלוש ומעלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז מה הועילו חכמים? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מערת החינוך - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משרד העבודה נמצא פה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה לא כל כך קשור למשרד העבודה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, הפיקוח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הפיקוח. מי מפקח על כך? מה שאתה אומר עכשיו זה יכול להגיע אפילו לתביעה ייצוגית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> במקום להעניש את המפעיל שלא מקיים את התנאים של הפיקוח אתם מענישים את המטפלות עצמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא רק זה. רום, תודיע שעשיתם בדיקה נוספת ועד לרגע זה עוד לא נתתם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה מתפרץ, אני אצטרך להוציא אותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תפתחו כלים להכריח את המעסיקים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אתייחס לדברים האחרונים של ליאור. כתוצאה מאותה בדיקה שעשינו בגין שנת תשפ"ד - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי זה לא הגיוני, רום. כל מה שאמרת עכשיו, אני פתאום קיבלתי איזה שהיא רוח וואו, איזה יופי, אתם מעלים. אבל אתם לא מקפידים לראות שהמטפלת בסוף מקבלת את מה שאתם באמת? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז שוב, יש מגבלות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה זאת אומרת? אנחנו מעבירים לארגון את הכסף והכסף לא - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שיטת ההעסקה היא כזאת וגם שיטת הפעילות של מנגנוני הסמל היא כזו שיש, כפי שנקבע בכתב ההתייחסות למשרד החינוך ובכל מיני מנגנונים אחרים, יש פעולות שבגינן ניתן להטיל סנקציה מינהלית, קנסות ודברים מן הסוג הזה. שכר המטפלות הוא לא אחד מהמנגנונים האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה פשע, זה פשע, זו גניבה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אבל שכר העבודה נקבע בסוף בסוף בהיבט החוקי, במנגנון החוקי בחוזה העסקה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו כולנו פה בצד הזה בהלם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מי מפקח על העניין הזה של השכר? החינוך? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, השכר, אולי יוכלו להתייחס, אבל הפיקוח הוא לא - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אני רוצה להבין איפה הפיקוח נמצא. כי כרגע יש הצעת חוק הרשות לגיל הרך בחינוך שאני אמורה לעבוד עליה ולראות איך מאחדים פיקוחים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> נירה, מבחינה חוקית רגע, שוב, השכר בגלל שלא מדובר בעובדי מדינה, אוקיי? השכר הצורה החוקית התקינה היא שהשכר נקבע בהסכם השכר בין המעביד לעובד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל מי מפקח? הגורם הפיקוח לא מפקח שהסבסוד מגולם במשכורת של המטפלת? יש כאן עניין - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זו בדיקת השכר שאנחנו עושים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אף אחד לא מגביל את המפקח, זה בטוח. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זאת בדיוק בדיקת השכר שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע. נינט, את מייצגת את המטפלות, נכון? << אורח >> נינט ששון: << אורח >> את המטפלות של המשפחתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את שומעת את מה שהוא אומר פה. << אורח >> נינט ששון: << אורח >> אני המומה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את המומה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> משפחתונים זו סוגייה קצת אחרת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הסיבה שהשאלה הזאת צפה היא כי לא ברור איפה הפיקוח. הפיקוח מפוצל בין שני משרדים, על סמך החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2021 ושינתה את כל הניהול של הפיקוח על המעונות. כרגע לי לא ברור מי מפקח על העניין הזה. אף אחד לא מגביל את המפקח, הוא יכול לפקח על כל דבר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אבל נירה, דווקא אני אשמח להתייחס לזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כולל הפריטים האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יכול להיות שהוא מפקח רק על התכנים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי זה נופל בין הכיסאות בין המשרדים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> היועצת המשפטית, אני אשמח להתייחס. דווקא אני חושב שאולי בעבר זה נפל בין הכיסאות, אבל התהליך שאני תיארתי הוא בדיוק על הסיטואציה שבה לקחנו את הדבר הזה שנפל ואימצנו אותו. זה עדיין בעבודה משותפת בוודאי משרד החינוך שבוצעה בדיקה לתשפ"ד. בימים אלו מבוצעת גם בדיקה נוספת לתשפ"ה. ועדת המחירים שמשותפת למשרדי האוצר והחינוך. כלומר, האירוע הזה הוא לא, שוב, מבחינת העסקה, מנגנון ההעסקה החוקי, הן בוודאי עובדות של אותו מעסיק. אבל אני אומר, אנחנו בגלל החשיבות של הסוגייה ובגלל העלות גם להורים וגם למשלמי המיסים, לקחנו את האירוע הזה בשתי ידיים. בדקנו בתשפ"ד, הגיעו מסקנות שכולנו לא היינו שמחים מהם. בודקים את הנושא שוב בתשפ"ה. נשמח לקבל מסקנות אחרות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הגורם המפקח ספציפית זה ועדת המחירים? ועדת המחירים יש לה תפקיד, אוקיי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ועדת המחירים קובעת את התעריף בהתאם לרכיב השכר שמשקף את - - - העבודה הנדרשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה נציג אוצר? << אורח >> קריאה: << אורח >> רום הוא נציג אוצר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רוב, אתה חייב להבהיר את זה. אני אוציא מכתב גם לשר בנושא הזה. עכשיו אני מתחילה להבין. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> השר מודע לסוגייה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לשר. מה שאת חשפת עכשיו, אני לא יודעת אם עשית את זה בכוונה או לא בכוונה. אני לדעתי, התמונה שמצטיירת לי זה שמשרד החינוך כן מקפיד לשלם למטפלת את השכר הראוי. לעומת זאת, במעונות - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, שנייה. הרי את אמרת שסייעת בגן ילדים של ילד מקבלת כן את התוספת. 27% פחות מקבלת אותה מטפלת במעון. זה מה שאמרת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> התוספת שאתה מדבר עליה שהחלטתם עליה בוועדת מחירים, כמה בדיוק הייתה פר מטפלת? כלומר לתקן של מטפלת? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> מ-5,900 ל-8,000 זה עלה. 7,900. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מ-5,900? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> 7,100, סליחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הדבר השני, בעת שבדקתם שהם לא משלמים, לא מעגנים את זה. אני ניהלתי בעבר מסגרות שקיבלנו מהם תקצוב מוועדת מחירים ממשרד הרווחה ואני יודעת שאני מחויבת לשלם לפי מה שכתוב שם. איזה פעולות עשיתם כדי להבטיח שהכסף שהחלטתם עליו כן יגיע? לפני שביטלתם את התוספת. השאלה האם אתם עדיין מעבירים את הכסף לפי מה שהוחלט בוועדת מחירים? כמה זמן זה נמשך? איך אתם מתכננים להבטיח שהמטפלות יקבלו את התוספת הזאת? ולמה אם קיבלתם החלטה לא להעביר, למה זה באופן גורף? יכול להיות שיש ארגונים שכן משלמים. למה אתם לא עושים הפרדה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אשמח להשיב. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> רום, אני אוכל להוסיף? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> רגע, אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל אני אוסיף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, אתה מייצג את הארגונים, נכון? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תשמע, יש פה טענה מאוד חמורה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> בדיוק, אני רוצה להסביר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רוצה לענות לחברת הכנסת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל רום, אתה לא יכול להגיד - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שיטת הסבסוד במעונות הסמל היא קצת שונה. צריך רגע להבהיר את הפער בין שיטת התקצוב שקורית בגיל שלוש ומעלה, שבה יש חינוך חובה וחינם לבין שיטת הסבסוד שקורית בגילאי שלוש ומטה או לידה עד שלוש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת, אני טיפלתי בנושאים האלה שנים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ברור לי שאת יודעת. אני רק רוצה לחדד רגע נקודה. בגילאי שלוש ומעלה כשיש חינוך חובה, יש תקצוב, נקבע שכר המטפלת בהתאם להסכמי שכר. ואז בוודאי שאותם ארגונים, גם אם מדובר בארגון שהוא רשמי וגם אם מדובר בארגון שהוא מוכר שאינו רשמי, נדרש להעביר את השכר כפי שנקבע. בגילאי לידה עד שלוש האירוע הוא אירוע אחר. התשתית החוקית היא אחרת והמנגנון הוא שונה. הסבסוד שמועבר מטעם המדינה הוא סבסוד להורה. בעולם אידיאלי יכול להיות שהיינו מעבירים אותו לכיס של ההורה. בגלל מגבלות טכניות הרבה יותר קל להעביר את זה ישר למעון שבו ההורה מממש את הסבסוד. לכן זה לא סבסוד שגם מבחינה חוקית ומבחינת הסמכות שלנו להעביר אותו, הוא לא מיועד לארגון. הוא סבסוד שמיועד להורה. הארגון הוא רק "צינור" להעברת הכסף להורה. בסוף הארגון הוא גם היעד של הכסף ולכן נוח להעביר לו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היה מודל מאוד חשוב ומאוד טוב שגם היניב פירות במשרד הכלכלה שנקרא מודל עידוד תעסוקה. מה עשו? נתנו לחברות בהתאם למצוקות הקיימות בחברה הישראלי, ניסו לבדוק מי בעצם לא נמצא במעגל העבודה. מצאו שערבים וחרדים לא נמצאים כמו המגזרים האחרים באוכלוסייה. החליטו לעודד אותם לצאת למקום עבודה. הרי אם לצאת למקום עבודה בשביל סכום של 5,000 שקלים לדוגמה, לא היה משתלם. אני חושבת שזה היה ב-2005. הכניסו מה שנקרא פרויקט חדש שנקרא מודל עידוד תעסוקה. נתנו לעובד עצמו ישירות. נתנו לעובד עצמו ישירות, כשהפיקוח הוא של משרדי רואי חשבון שאכן העובד עצמו מקבל את התוספת, שהיא תוספת די משמעותית שלא ניתנת לארגון או לחברה, אלא ניתנת לעובד עצמו. כך הם עקפו את הנושא הזה שאותן חברות או ארגונים לא שילמו. קיבלו את המענק ולא שילמו. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל גם במעונות היום זה היה קיים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זו נקודה מצוינת, יושבת-ראש הוועדה. אז אני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מודל שקיים במשרד הכלכלה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל גם במעונות היום זה היה קיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, תן לו בבקשה לענות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מבחן התמיכה למעונות יום הוא מכיל קריטריונים שקובעים מי זכאי לסבסוד ומי שלא זכאי. יש שם מבחני הכנסה. אבל כחלק מהצורך לעמוד גם בהינתן מבחני הכנסה הוא תנאי של שני הורים עובדים או לומדים. זאת אומרת, אם אני רוצה להיות זכאי לאותו סבסוד אני חייב שגם אני וגם בת הזוג שלי או שנעבוד או שנלמד בלימודים שמוגדרים שם כלימודים בעלי תכלית תעסוקתית. כלומר המטרה של מבחן התמיכה הוא לייצר את אותו תמריץ שיושבת-הראש דיברה עליו, כדי לבוא לייצר לי כאזרח סיגנל ולהגיד תקשיב, אני רוצה לעזור לך לצאת לעבוד. אני מבין שמעונות יום עולים הרבה כסף. ברמת ההכנסה שלך יהיה לך קשה לממן את זה. אני רוצה לבוא ולעזור לך לממן את זה בהיקפים מאוד משמעותיים. הסבסוד הזה הוא סבסוד בממוצע עשרות אלפי שקלים בשנה. אנחנו רוצים לעזור לך. התנאי שלנו הוא שאתה תעבוד או שתלך ללמוד בצורה שתשרת את מקומך בשוק העבודה בעתיד. זה בדיוק מבחן התמיכה. מבחן התמיכה הזה, אגב, צריך להגיד, הוא לא כתוב. זאת אומרת, כל הורה שעומד בתנאים הולך, נרשם למסגרת. אנחנו משלמים לו. מאוד חשוב לנו שיתקיים התמריץ הזה לעבודה ומאוד חשוב לנו שאנשים ברמות הכנסה שבאמת מתקשים לממן את אותו תשלום נוכל לסייע להם. דיברתי גם קודם על הסיפור של כמה התשלום יכול להיות מסך ההכנסה וכן הלאה. אבל שוב אני אומר, זה תנאי אינהרנטי במבחן התמיכה. יש את הסעיף ספציפית לאוכלוסייה החרדית, של תלמידי ישיבה, כוללים, שגם זכאי סבסוד. זה אירוע שהוא קצת חורג מהרציונל של מבחן התמיכה. אני רגע שם את זה בצד. אבל בוודאי שמבחן התמיכה, גם כתוב בכותרת שלו, אני יכול לשלוח לך שחור על גבי לבן, "עידוד תעסוקת הורים". זאת המטרה שלו, זו התכלית שלו. וקודם כל התנאי למבחן התמיכה שני הורים עובדים או לומדים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אמרת שאחת הבעיות זה החולייה של העברת הכסף לעובדת. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז מי מפקח על החולייה הזאת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי מפקח על זה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ועדת מחירים למיטב הבנתי אין לה תפקיד פיקוחי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, יש לה תפקיד פיקוחי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל איפה הרגולטור? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק אדייק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא מבינה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יש לה תפקיד, נירה. היועצת המשפטית, אני רוצה לדייק. יש לה תפקיד פיקוחי. אין לה תפקיד יישומי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז למי היא מעבירה? אם היא הגיעה למסקנה הזאת, למי היא מעבירה את זה לטיפול? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> למשרד החינוך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז בבקשה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, נירה, משרד החינוך פועל בנושא הזה. פועל וחושב את הנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אומר שוועדת המחירים העבירה את זה למשרד החינוך לפיקוח? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רוצה להגיד רגע, מבחינה חוקית זו סוגייה מאוד מורכבת לבוא ולהטיל סנקציות. כשאנחנו אומרים סנקציה אנחנו אומרים אירוע, אנחנו מדברים על קנס גדול, על אולי שלילית סמל. זה אירוע מאוד כבד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בוא נתחיל במכתב התראה. אתה כבר מדבר על אכיפה מינהלית. בוא נתחיל במכתב התראה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה אירוע מאוד כבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שלחו מכתב התראה לכל המעונות האלה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא יודע להגיד. אבל אני כן יודע להגיד - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אתה עשית בדיקה. אמרת על 2024 עשיתם בדיקה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לתשפ"ד סיימנו את הבדיקה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה התוצאות של הבדיקה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בתשפ"ד אמרתי, 70% מהמעונות לא שילמו את השכר הנדרש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא יאומן, לאן הכסף הלך? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע, זה חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ממש. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הסיכום שעושים בדיקה נוספת לתשפ"ה שמסתיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בוא, אפילו הייתי אומרת שיש פה עבירה פלילית. << אורח >> קריאה: << אורח >> לגמרי, לגמרי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לקבל את הכסף ולא להעביר אותו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה קרה עם אותם גופים שלא שילמו? היועצת המשפטית אומרת מכתב. יצא מכתב? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי מטפל בזה? הלשכה המשפטית? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה נציג חינוך? רגע שנייה. יש פה נציג חינוך? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני באופן אישי אבדוק את הנושא הזה. אני יכול להגיד שאני נמצא בשיח שוטף, אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה תמיד כל משרדי הממשלה על הנושא הזה ספציפי. אני נמצא בשיח שוטף עם החבר'ה ממשרד החינוך, אנחנו עוסקים בנושא הזה המון. אנחנו מתעסקים בנושאים הרבה יותר בסיסיים. אגב, דיברת על מכתבים. יש לנו אירועים מאוד משמעותיים של מעונות שמצהירים על עבודה בתקינה מורחבת ומקבלים סבסוד של תקינה יותר גבוהה וכאשר נשלח צוות מפקח בפועל ובודק האם הם פועלים תחת תקינה בסיסית או מורחבת, רואים שהם לא עומדים בתקינה מורחבת. וזה ממש, זאת מדרגה יותר קשה של הפרה. זאת ממש הפרה שאנחנו יכולים להטיל עליה עיצום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה זה, ארגון פשע? מה הולך פה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז לדבר הזה בוודאי יוצאים מכתבים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> תני לי רק לדייק את מה שהוא אמר, כי הוא אמר משהו על הארגונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משפט, אבל משפט, כי אין לי זמן. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> משפט אחד, כי הוא אמר משהו על הארגונים אז אני חייב לדייק. קודם כל, בעבר מה שאת אמרת היה פתרון. שמשרד, כשחיים כץ היה בזמנו שר הרווחה הוא דאג, הייתה תוספת שקראו לה תוספת כץ, לא משנה קראנו לזה, המדינה נתנה 400 שקלים לכל מטפלת וזה הושת ישירות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כן. אבל אפשר פשוט להוריד לה את שכר הבסיס, לגלם את זה בתלוש, מגיעים לאותה שורה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שנייה, דקה. אז זה קודם כל הייתה תוספת ישירה ובודקים. מי שלא משלם מי קונסים אותו. דבר נוסף והכי חשוב, אני מייצג את הגופים הגדולים, את נעמ"ת, את אמונה ועוד גופים אחרים. אני יכול להגיד לכם בצורה ברורה, מה שרום אומר, לא רק שזה לא מדויק, זה הפוך. ובגלל זה הם עשו בדיקה נוספת. הטענה שלהם הייתה בעבר ש-80% לא שיתפו פעולה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא 'לא שיתפו פעולה'. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שנייה רום, לא הפרעתי לך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא העבירו את השכר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא שיתפו פעולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, סליחה, תהיה עדין, עם כל הכבוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> הארגונים לא שיתפו פעולה. הארגונים חוץ מוויצ"ו ונעמ"ת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מהארגונים, הוא טען שלא שיתפו פעולה. ואז אנחנו קמנו ואמרנו - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא אמרתי. אמרתי לא שילמו את השכר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שנייה. בבדיקה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> הארגונים לא שיתפו פעולה עם בדיקה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, הבדיקה זה הבדיקה לעניין תקינה שזו תקינה מורחבת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אנחנו באנו, - - - את עצמנו שאנחנו נכפה, כל הארגונים, גם הקטנים, כולם, לשתף פעולה בעניין הזה של הבדיקה. ואכן אנחנו כבר למעלה משנה העבירו, כל הארגונים העבירו את כל החומרים למשרד האוצר, לבדיקה הזאת. אנחנו מחכים לתוצאות של הבדיקה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> למה הבדיקה מתעכבת? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני מדייק, שנייה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> איזה ארגונים מתעכבים בהעברת הנתונים ליאור? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא, לא, אני אדייק 10 חודשים. עכשיו, המשמעות של זה היא מאוד פשוטה. אם האוצר רוצה באמת להיטיב עם המטפלות כמו שצריך להיות, בעבר היה פתרון. כמו שאמרתי, תגידו הנה הסכום של התוספת. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יושבת-הראש, זה לא פתרון. ;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;; << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אתה לא מציג אבל את הפתרון. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שנייה, יש פער - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חייבת לתת גם לאחרים לדבר, זה בעייתי. כן? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> נעים מאוד, ד"ר יערה שילה, שלחתי לכם גם את הדברים. אנחנו מכירים את זה כבר מהעבר. יש פה כמה עניינים שהם מתערבבים יותר מידי. אחד, המחנכות מטפלות לא עובדות משרד החינוך, נקודה. תורידו את זה, הן לא עובדות משרד החינוך. אז הרגולטור של משרד החינוך הוא בעצם רגולטור פדגוגי, רגולטור הכשרתי. אבל הן לא עובדות שלו. אז אין בכלל דיבור סביב הדבר הזה. זאת אומרת אי אפשר לבוא למשרד החינוך להגיד לו העובד שלך. הוא לא עובד שלו, הוא עובד של ארגונים. במסובסדים, שמדינת ישראל מסבסדת, 25% ויש איזה 478 מפעילים, אולי יש כבר יותר. << אורח >> קריאה: << אורח >> 678. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> 678 מפעילים. זאת אומרת כל מפעילי שמגיש לסבסוד וכו', יש לך טף מרים בבית שמש שמונה שתי מעונות ויש לך את התחלה חכמה, שהיום היא הכי גדולה בארץ. זה 25%. יתר הילדים נמצאים במסגרות פרטיות. חלקם, חם והשם, בזכות מה שעשו פה לאורך השנים, מ-2018 יש חוק, מ-2021 יש תקנות. הם תחת פיקוח והסדרה. אבל גם בתוך ההסדרה הזאת עשינו נזק שבמדיניות קוראים לו אפקט הקוברה. מה הנזק? יש לנו שלושה רגולטורים, זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל אף אחד מהם לא עושה כלום. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא נכון, כל אחד עושה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שלושה רגולטורים והכסף לא הוזרם למטפלות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא, אבל כל אחד עושה בתוך המסגרת שלו. אני רוצה להגיד תודה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מבחינתי חושבת שיש עבירה פלילית. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אם היו"ר הייתה מרשה הייתי מוחאת כפיים למה שאמר פה גיא. כי מה שקורה פה היום, אין, לא מחר אין מעונות, היום אין מעונות. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אגב, אני חושב שזה באמת פלילי מי שלא מעביר את השכר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, הם מקבלים הרי. הארגונים מקבלים את הכסף. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני יודע שבוודאות שאנחנו מעבירים את השכר. גם אם מי שכן מעביר את השכר, ואנחנו מעבירים את השכר, באחריות אנחנו מעבירים את השכר במעונות של התחלה חכמה. אני אומר בוודאות שכן. זה לא איזה, זה 7,100 שקלים. זה הרבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל לפי מה שאתה אומר יש עוד כנראה כאלה שעדיין נשארים עם 5,900. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> זה חמור מאוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> נכון. קטי, תבואי תראי. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אומר שלא נחשוב, מחר בבוקר יש רגולציה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אתה מבין שהכסף הזה הולך לארגון עצמו ולא מוזרם למטפלות, זה חמור מאוד. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אחרי שנפתור את זה וכולם ישלמו כמו שצריך, מי שחושב שב-7,100 שקלים מביאים מטפלות למעונות היום טועה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני בטוחה, אתה צודק במאה אחוז. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> ובאמת לסעיף הזה, השכר הוא רק פרמטר אחד משאר הדברים. ואני חושבת שהגיע הזמן, חוץ מלראות את זה כמשבר לאומי להבין שהמשק שלנו, זה פשוט אין, לא יהיה כלום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, זה ברור. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> צריך להיות אינטרס, לאו דווקא לעובדת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה ברור, לכן אני קוראת לזה מצב חירום. כן, נינט? << אורח >> נינט ששון: << אורח >> אני אקריא את דבריי, כי הדיון פה מאוד חשוב מכדי שאני אפספס אפילו לא מילה אחת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בעיקר שאת מייצגת בעצם את המטפלות. << אורח >> נינט ששון: << אורח >> שלום, שמי נינט ששון, אני ראש ענף הגיל הרך בכוח לעובדים. עד אוגוסט האחרון ניהלתי משפחתון במשך 38 שנים. מה לעשות שהגיל עשה את שלו. מצוקת כוח האדם במסגרות לגיל הרך היא נושא בוער המגיע שוב ושוב לדיונים בוועדות הכנסת. למרות חומרת המצב נראה כי המדינה במקום להקל על המצב רק מחמירה אותו. בימים אלו ממש מקודם נוהל על ידי משרד העבודה האחראי על תקצוב מסגרות הגיל רך המפוקחות וכן אחראי ישיר על המשפחתונים המפוקחים שמהווים זרוע משלימה למעונות היום, אשר יוביל לסגירת מאות משפחתונים. למי שלא מכיר, המשפחתונים המפוקחים של משרד העבודה הינה מסגרת של עד חמישה פעוטות בבית המטפלת. המשפחתונים נמצאים תחת פיקוח, הדרכה וליווי מקצועי צמוד וההורים מקבלים סבסוד בדומה למעונות. המשפחתונים נותנים שירות בעיקר למשפחות מהפריפריה החברתית כלכלית בישראל. הנוהל החדש באם יעבור יגביל את מספר ילדי הרווחה במשפחתונים ויוביל בפועל לסגירת משפחתונים רבים, כי למטפלות כבר לא יהיה כלכלי להפעיל את המשפחתון. כוונה זו מעוררת דאגה עמוקה ומנוגדת לחלוטין לצורך השורר בשטח. הנוהל טומן בחובו פגיעה ממשית באלפי פעוטות, הורים ומטפלות. אחת, אלפי פעוטות בסיכון יהיו ללא מענה חינוכי וטיפולי ראוי. מסגרות חינוכיות מפוקחות ייסגרו בעוד יש מחסור אדיר. מטפלות מסורות ומנוסות יאבדו את פרנסתן. אנו סבורות כי חלק מהתשובה למצוקת כוח האדם נמצאת בחיזוק ובשילוב המסגרות הקיימות ובראשן המשפחתונים המפוקחים. במקום לצמצם יש להכיר בחשיבותם ולפעול להגדלת התמיכה בהם. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר ולוודא כי לכל פעוט בישראל תהיה מסגרת בטוחה ומטפלת מסורה. האמת, נכנסתי ללחץ מהדיון פה. מזה שנסגרים מעונות בגלל מחסור בכוח אדם ואצלנו המגמה היא לסגור משפחתונים. אז לאו דווקא מדברת מהפן של השכר, שהוא באמת במשפחתונים פחות ממעונות יום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אצלכם בכוח לעובדים יש גם מטפלות, לא? תחת החסות שלכם. << אורח >> נינט ששון: << אורח >> מטפלות הן רק של המשפחתונים. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא, המטפלות לא מאוגדות, הן לא יכולות. מי שמאוגד זה שאלה שרשויות נותנים להם מענה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> נירה, אני רק רוצה להזכיר שבדיונים קודמים בוועדת החינוך בנושא הזה העליתי את הסוגייה של העלאת שכר שאיפה שהוא הלכה ואז הפכתי להיות אויבת הגופים הפרטיים. תנועת מובילי חינוך היא תנועה שקמה כדי לחזק את החינוך הציבורי בישראל. וגם הצענו בדיונים הקודמים בעצם לקרוא, להגדיר את זה כמצב חירום. כמצב חירום לאומי. כי אז הכלים שלנו אחרים. אני רוצה רגע לעלות שנייה מהדיון הזה ולהציע איזה שהיא הצעה שכמובן, לעלות איזה שהיא מדרגה רגע בדיון הזה, בעניין של הצעות לפעולה. ברור לי שנצטרך להיפגש ולדבר על זה עוד ואנחנו גם נגיש בעניין הזה מסמך. אני רוצה להעלות את האפשרות של הארכת חופשת לידה למשפחות הצעירות. בטח בתקופה הזאת שאנחנו אחרי מלחמה כל כך קשה. והמלחמות הצעירות נשאו בנטל כל כך כבד והיום מה שנקרא הן נדרשות לארגן את חייהן מחדש. אני חושבת שיש פה איזה שהוא שילוב אינטרסים. גם שלנו כחברה, גם לעניין הזה של מצוקה. ואנחנו יודעים שהבעיה הגדולה בעיקר היא בגילאים הצעירים, של לידה עד שנה. ששם באמת נדרש גם טיפול מאוד אחר לילדים, שהוא קצת פחות פדגוגי, אבל הוא מאוד מהותי להתפתחות שלהם, להתפתחות הקוגניטיבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תתכנסי בבקשה לסוף. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לכן אני חושבת שצריך להעלות פה את הרעיון של של הארכת חופשת לידה. חופשה מדורגת, תשעה חודשים לשנה. כאשר יש דרכים לקיים את זה. זה לא משהו שהוא בשמיים. נשמח להיות חלק מדיון כזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז, תודה. זה לא הדיון כרגע. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל זה חלק מהפתרונות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. דובי, לפני שאנחנו ממשיכים לפרטיים. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> קודם כל אני אגיד, אני אספר פה סוד. מעון יום שמשלם שכר הגון, בונוסים, מענקים, הסעות, הוא מעון, הוא רווחי. שיהיה ברור. מעון יום זה דבר רווחי. אני אומר את זה גם מניסיון בעברי כמנהל יישובי. למה תנועת אמונה ברחה לגיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים? ולמה היא בורחת גם אצלי ובעוד מקומות? מסיבה פשוטה, כוח אדם. היא לא מצליחה להשיג כוח אדם ולתת אמינות להורים שהיום בבוקר כשהם קמים המעון כל הכיתות שלו יפתחו. זאת הסיבה שהם קמים ובורחים היום מהרבה מעונות. איפה שהם לא מוצאים כוח אדם. אני חושב שהפתרונות, מעבר לדברים שעלו פה על העברת השכר והרעיון המצוין הזה של חופשת הלידה. אנחנו יותר מדברים על כיבוי שרפות, פחות על פתרון קבע. ופתרון הקבע עולה כסף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל הנה, אתה רואה דובי, מעלים את השכר. לא עובר, זה פשוט לא עובר. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> שמשרד החינוך, כמו שהוא ידע להגיד שזה עובר לאחריות חלקית, סליחה, הממשלה העבירה את זה לאחריות של משרד החינוך. בדיוק כמו שגננת וסייעת מקבלות, הגננת ממשרד החינוך והסייעת מהרשות, גם הגיע הזמן שלידה עד שלוש יתחילו לקבל שכר מהמדינה והרשות. זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אומר להעביר 100 ארגונים לרשות? << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> לתת אפשרות. הנה, תראי תיכונים היום. רבות הרשויות - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לדעתי יש אפשרות כזאת. יש רשויות מקומיות שהן ארגון - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שהן מפעילות בעצמן. כשאתה מפעיל בעצמך. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> דרך המתנ"ס למשל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, המתנ"סים לדוגמה, נכון. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> רשויות רבות מפעילות תיכונים וחלק מעבירות את זה לרשתות. אותו דבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אתה מדבר על סוג מסוים של מעונות. אבל מעון של ויצ"ו לא יעביר לך את התשלום שתשלם לעובדים. הלוואי שזה היה קורה, אבל זה לא קורה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> שמענו שזה 25% בואו נתחיל. הדבר השני החשוב, אני מסיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני פשוט תמהה, יש משרדים ממשלתיים שעל כל שקל יש ביקורת כל כך מאסיבית. ודווקא על הקטע הזה, כאשר כולם יודעים שהבעיה היא חוסר במטפלות, לא להעביר להם את מה שהוסיף משרד האוצר? אני תמהה. אני לא יודעת איך לפתור את הבעיה הזאת. צריך לפנות לשרים. זו עבירה פלילית, מישהו פה עובר על החוק. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> כמו שאמר גיא קודם, ראש עיריית מעלה אדומים, גם אם נוודא שכולם יקבלו את השכר כחוק אני עדיין אומר המעט יישאר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש הבדל עצום כשאתה מקבל משכורת של 5,900 ל-7,100. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> צריך לטפל, אין פה בכלל שאלה. חובה לטפל בזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> הדבר השני שחובה עלינו לעשות, מעבר לנושא העברת האחריות של העובדים, שהם יעבדו תחת משרד החינוך והרשויות, זה בדיוק מה שיערה מדברת בדרך כלל, היא עוד לא דיברה על זה היום, הפרופסיה. להתחיל להפוך הסייעות של הגנים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מכירה את יערה הרבה שנים ואני יודעת שהיא עושה עבודה מצוינת והיא מביאה - - - << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אם לא יהיה פרופסיה המקצוע הזה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל איך אמר גיא? אנחנו עוד בלחם. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> למה יש לנו בעיה << אורח >> יערה שילה: << אורח >> הוא גם נתן מחמאה, חמאה, אנחנו במרגרינה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> למה יש לנו בעיה בשנים האחרונות במטפלות? אני אגיד לך למה. ברוך השם, הנשים בישראל בעבר חיפשו להיות בבית, חיפשו מקצועות לא עם השכלה. היום ברוך השם הנשים, כמעט כמו הגברים, אולי יותר, מחפשות השכלה ומטפלת במעון זה לא השכלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לשים ילד במעון חינוכי, במעון טוב, זה לא עניין של אם היא יוצאת או לא יוצאת. המסגרת החינוכית שניתנת לילדים, חברתית, ילדים, דגש על כל - - - << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני מדבר על המטפלת. לא על האמא והאבא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש תוכניות העשרה ותוכניות להמשיך לתואר אקדמי. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אבל זה בגלל שזה תעסוקת נשים ולא חינוך ילדים, ונחזור על זה כל דיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, אמת. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> תפסיקו עם זה שזה יהיה תעסוקת נשים. תעבירו את זה לחינוך ילדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יערה, את מבינה שהמטפלת לא מקבלת? אני פשוט תקועה בזה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני אומרת את זה שנים. אני ואיילת אומרות את זה שנים. אחד הדברים, למה הם רוצים את הרשות לגיל הרך? בואי נניח את זה. אחד הדברים שהם רוצים את כל הרשות הזאת שיהיה קל יותר לערבב. סליחה שאני אומרת את זה, כי כל מה שעובר למשרד החינוך זה כספים צבועים. כספים צבועים יותר קשה לערבב אותם בדייסה. הם רוצים את כל הדברים האלה שיהיה עוד איפה אפשר להחביא. סליחה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יערה, אבל את יודעת שהחוק השתנה. אנחנו מנסחים חוק אחר. זה רשות בתוך משרד החינוך. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> בגלל שפתאום יש יכולת למעקב ולראות קצת יותר את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני הקראתי את הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא חושבת שהייעוץ המשפטי בכנסת יושב, את יודעת. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא הייעוץ המשפטי. לא דיברתי על הייעוץ המשפטי. דיברתי על המפעילים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יערה, הלוואי שכל היועצים המשפטיים למיניהם, והמבין מבין, היו פועלים כמו שהיועצת המשפטית של הכנסת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אבל חשוב לחדד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם לא היו צריכים לזרוק את הפלאפון לשום מקום. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, האוצר מדבר על הכספים האלה לא כהעלאת שכר, אלא כסבסוד להורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בואי נשמע את הפרטיים. לא איילת, לא שמענו את הפרטיים. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> רק משפט אחרון. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, והם אלה שהתנגדו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אבל איילת, את לא יכולה לנהל את הדיון. אני מכירה את זה מתחום החינוך. אנחנו רוצים תמיד להשתלט על הכול. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> ולהביא את ראובן פינסקי לדיון הזה זה חשוב, זה נחמד. זה כיבוי שריפות, זה פלסטר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא כיבוי שריפות. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אבל אם בת או בן בא לשנה או שנתיים במעון אנחנו לא רוצים אותו, סליחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דובי, אני אגיד לך משהו. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אנחנו רוצים עובדים מקצועיים שיעבדו לאורך שנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בתוכנית שלי לנהל את הדיון הזה, שנייה, שנייה. בתוכנית שלי להביא בדיון הזה גם פתרונות. חשבתי על עבודה מועדפת, חשבתי על עוד, לא הגענו לזה כי אני עדיין תקועה, אני לא, זה לא, ולדעתי זה ילווה אותי כל היום, אם לא כל החודש הזה. למה מטפלות לא מקבלות את מה שכבר הוחלט לתת להן? זה מקומם. זה לא הגיוני בעיניי שמטפלת, שגם ככה עד שהשגנו אותה ועד שהיא הסכימה לבוא לעבוד והיה עמל קשה מאוד של חברות הכנסת וחברי הכנסת פה כדי להעלות את השכר ולהפעיל לחץ על הגורמים המתאימים שיעלו לה. אז הארגונים לא משלמים לה עכשיו? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לכן הוא יצא מהחדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, הוא לא יצא מהחדר בגלל זה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הוא יצא מהחדר כי הם לא שיתפו פעולה עם הבקרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אם את חושבת שבזה סיימתי את טועה. אנחנו נוציא מכתב מטעם הוועדה ונדרוש תשובות לנושא הזה. אני אבקש גם לקבל דיווח מהארגונים כמה משלמים לכל אחד ואחת מהמטפלות. אפשר לעשות את זה. תקשיבי, אני חוזרת ואומרת, למה אני מכירה את המודל הזה של התעסוקה? רום? כי בעלי היה עד לפני שנתיים הוא היה ממונה, הוא היה מטעם משרד הכלכלה, גילוי נאות, לפני שבכלל הגעתי להיות חברת כנסת, מעל 40 שנה בשירות הציבורי. אף אחד לא ידע, אגב, שהוא בעלי. והוא היה ממונה על הנושא הזה של מסלול התעסוקה, בעידוד שבזמנו נתניהו היה שר האוצר. הם ניסו להוציא ממעגל הלא מועסקים אנשים כדי שייצאו לעבוד, לעודד את התעסוקה. הם מינו רואה חשבון, פשוט באמצעות מכרז מינו רואה חשבון שבדקו תלוש-תלוש. הם בדקו תלוש-תלוש אם אכן העובדים מקבלים את התוספת הזאת. והעובדים קיבלו תוספת מאוד משמעותית. כמדומני זה היה בסביבות 3,000 שקלים מעל למה שהם מקבלים. אז אישה, איש, לא משנה, שלא מועסק, יוצא לעבוד ומקבל תוספת כזאת, זה מאוד משמעותי. הם בדקו את חשבונות הבנק של העובדים שהגישו לארגון. הם ראו כל אחד ואחד איך הוא מקבל את התוספת הזאת. פה אתם מוסיפים תוספת למטפלות ואף אחד לא בודק אם אכן הם מקבלים את זה? זה פשוט לא יאומן. מבחינתי אני לא מבינה את האירוע. לא מבינה את האירוע. איך אתם ממשיכים הלאה? הרי האוצר שומר על כל שקל בקופה. איך אתם לא מאפשרים, או מתנים את זה כתנאי. אנחנו רוצים לבדוק אם אכן הוספתם למטפלות את התוספת שחלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אנחנו בודקים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, רום, זה קריטי. בעיניי זה קריטי. קשה לי לעבור הלאה בנושא הזה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אם אפשר היה למחוא כפיים פה הייתי מוחאת לך כפיים. את מרשה לי למחוא כפיים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אני אוציא. רום, אנחנו לא מכירים הרבה זמן, אבל אני נחשבת לחברת כנסת שלא מרפה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני שולח עכשיו הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. כן, אנחנו אלייך. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> עו"ד קרן אוחנה איוס פורום הגנים הפרטיים. קודם כל, אני מברכת אותך על המינוי ותודה שסוף סוף יושב על הכיסא הזה איש חינוך. אני חייבת להגיד שני דברים: אחד, אם את חושבת שכסף ובלבד הכסף הוא שם המשחק, מישהו כאן התבלבל. ויש לנו שני דברים לטפל בהם: אחד זה שימור כוח אדם, שזה אחת הצרות האקוטיות שלנו. והכנסה של כוח אדם חדש לתוך המערכת, כמו שאמר גיא. אנחנו חוששים מהוותיקות שעוד מעט יוצאות מהמערכת. וחבל לי שהאדון שאחראי על השירות לאומי יצא וגם חברי הכנסת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מקסימום נקיים עוד דיון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, אני מבקשת ממך בסיום הדיון שאת תכריזי על ענף הגיל הרך כעל ענף במצוקה, ענף בחירום, נקודה. הדבר השני, עצוב לי לשמוע שאנחנו בחוץ אם נקרא לגיל הרך דף לבן שיש עליו נקודה שחורה שמישהו לא מעביר את התקציב, כן מעביר את התקציב, אתם בוחרים להסתכל רק על הנקודה ולא על הדף הלבן. אני שמחה לבשר שאנחנו הרוב. ענייני התקציב בכלל לא נוגעים בנו. האוצר בכלל לא מסתכל, גם לא בזווית הראייה, למגזר הפרטי, כיוון שאנחנו כאילו לכוונת רווח. אנחנו עובדי ציבור ושירות ככלל נותני השירותים בגיל הרך. בין אם זה מושת על ההורים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואתם מפוקחים גם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו מפוקחים ואנחנו לא מסובסדים ואנחנו משלמים יותר ממשלמי המיסים, כולל ארנונה עסקית, כולל מס גבוה, כולל מה שתרצי ולא תרצי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם את זה צריך להסדיר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לאור העובדה שאנחנו רוצים להקל על ציבור ההורים ולא להשית את ההוצאות, אנחנו גם צריכים באיזה שהוא מקום לייצר איזון יש מאין. יש דברים אחרים לדבר עליהם וזה בלי נדר נדבר בהמשך, אבל כרגע אנחנו עוסקים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, מעון נניח של ויצ"ו לא משלם ארנונה? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו כרגע במצוקת כוח אדם. בגלל שהענף הזה הוא לא סקסי ובגלל שאנשים כבר לא רוצים לעבוד בענף הזה, כי תדמיתית הוא פגוע ונגוע. מכשירי הקלטה, מצלמות מעל הראש, אובר בירוקרטיה, רגולציה. אני לא רוצה עוד להוסיף מילים שאת מכירה והן מאוד ארוכות. אני חושבת שהרעיון הכללי הוא להתחיל להזרים כוח אדם חדש שיבוא. אני קוראת לזה אפילו מתכונת טעימות. בנות שירות לאומי שיגיעו. אולי יהיה להן אופק תעסוקתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הן לא רק הפתרון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, רגע, לא סיימתי. שילוב סטודנטיות שיעשו סטאז' והתמחות בתוך המקומות האלה. הכרה במקצוע כעבודה מועדפת לאנשים שיבואו ויתנו את הכוח בענף שנמצא במצוקה. אולי אחר כך ירצו להישאר וללמוד חינוך. בואי נגיד שגם אם זה לא ייכנס לתקינה, היום מטפלת ותיקה שהיא שחוקה, היא קמה בבוקר לא עם חדוות העבודה, אבל יהיה לה מישהי שתיתן לה יד ותעזור לה ותקל עליה כי התקינה קשה. מבוגר אחד ל-11 פעוטות זה בלתי אפשרי. ואם תבוא מישהי שתעזור לה והיא תשב בקבוצה קטנה ותספר סיפור ותצייר ציור ותעזור לה להשגיח בחצר, במגזר הפרטי אנחנו אפילו מוכנים לסייע בתקצוב של זה. אם אנחנו נצטרך לייצר את היכולות נייצר אותן. אבל להביא את הדבר הזה לקדמת הבמה חובה. חובה. אנחנו לא רק בסכנת סגירה, אנחנו בסגירה. ואם מישהו כאן טעה לחשוב שמעון הוא איזה שהוא עסק כלכלי, סליחה שאני אומרת לך, הוא לא. הוא לא. ואני מוכנה לשבת, הוא לא, הוא הפסדי. ואני מוכנה לשבת היום על המספרים עם כל מי שמוכן היום לשבת ולהבין שאנחנו המתנדבים. ואנחנו רוצים להמשיך לתת שירות, אבל להמשיך לדבר ככה גבוהה גבוהה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נצטרך לעשות דיון המשך על הפתרונות. את מציגה עכשיו פתרונות, אבל אני עדיין תקועה בשכר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, שלא יישב כאן מישהו שמראש במשפט הפותח שלו יגיד אני לא מסתכל עליכם כי אתם עסק למטרת רווח. זה לא לעניין. כי אנחנו 77% מנותני השירות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. את יודעת מה התפקיד שלו? התפקיד שלו זה להפסיק אותנו, כי ההוראה היא, זה התקנון, ב-11:00 אנחנו צריכים להפסיק כי פתחו את המליאה. אז לצערי אני חייבת להפסיק את הדיון הזה. אנחנו נעשה דיון המשך. כל מי שלא דיבר אני יכולה להבטיח שבדיון הבא הוא ידבר ראשון. בבקשה, רק לסיכום. הוועדה נדהמת מדברי נציג משרד האוצר שהוועדה המשותפת של משרד האוצר ומשרד החינוך, ועדת המחירים, מצאה את העלאת התעריף למעונות יוני 2023, שהיה אמור להעלות את שכר המטפלות הועבר לארגונים המפעילים את המעונות, אך לא הגיע למטפלות. בשנת תשפ"ד 80% מהמעונות לא שילמו למטפלות. לא ברור מי הגורם המפקח על הנושא. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך, משרד העבודה, לקבל פירוט לגבי הארגונים מפעילי המעונות שלא גילמו את רכיב הסבסוד שקיבלו מהמדינה בשכר המטפלות. זאת כפי שעלה מדבריו של נציג האוצר בבדיקה שערכה ועדת המחירים. הוועדה מבקשת לקבל תשובה ממשרד החינוך וממשרד העבודה מי הגורם המפקח על מילוי כללי הסבסוד. משרד האוצר – הוועדה דורשת לקיים התחייבותו להצמיד את שכר המחנכות, מטפלות במעונות היום, לשכר הסייעות בגני הילדים. אני מבקשת את כל הנתונים לקבל, רום. את כל הנתונים לקבל. אני כן מתכוונת להמשיך עם זה. הוועדה קוראת לבחון את הארכת חופשת הלידה כדי לנסות לפתור את הבעיה. משרד החינוך, משרד העבודה, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, הוועדה קוראת לבחון את העברת שכר המטפלות דרך הרשויות ולא דרך הארגונים. מה שדובי הציע. לרשות השירות הלאומי והאזרחי הוועדה קוראת לפתוח בקמפיין משמעותי לגיוס מתנדבים לענף מעונות היום. תודה רבה על הדיון, אנחנו נעשה דיון המשך. אני נועלת את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>