חומר רקע - גורמים חיצוניים

23.11.2025 לכבוד יו"ר ועדת הכלכלהחה"כ דוד ביטן הנדון: התייחסותאשכולות להצעת הועדהל הסדיר את מעמדושלארגון המבצעים היציג כחברה לתו עלתהציבור תקציר מנהלים ההצעהלהסדירבחוקאתמעמדושלארגוןהמבצעיםהיציגכחברהלתועלתהציבורהיאנושאחדששלאנכללבהצעת החוק ולא נערכה לגביו בדיקה מקדימה בנוגע להשלכות ולהשפעות הפוגעניות העלולות להיות למהלך זה על אמני ישראל. מעברלכך, מדובר בסוגיה משפטיתהתלויה ועומדת בפני ביתהמשפט העליון והכרעתו צפויה בקרוב. כפישיובהרלהלן, החלתמשטרתאגידישל חברהלתועלתהציבורבאופןכפויעלהארגוןהיציג- עלולהלגרוםלפגיעה קשה באמנים המבצעים, ובהם פגיעה כלכלית מהותית (הנובעת משינוי בשיטת המיסוי) פגיעה במשטר התאגידי וביכולתושל הארגוןהיציג למנות דח"צים מקצועיים. בנוסף, הסדרה כזוחייבת להיעשות באופן רוחבי ושוויוני לכלל ארגוני ניהולהתמלוגים ולא רקלמבצעים. כפי שיובהר מטרת ו של תזכיר החוק משנת 2016 שיזם משרד המשפטים שהציע להפוך את הארגון היציג לחברה לתועלת הציבור נועד לייצר מנגנון פיקוח ואכיפה על הארגון בהיעדר רגולציה ופיקוח של רשות ה ת חרות, אך צורך זה התייתר לחלוטין, שכן במסגרת הצעת החוק הנוכחית המתגבשת קבעה הועדה כי רשות התחרות תהא הגורם המוסמך לפיקוח על הארגון היציג ובנוסח העדכני נוספו גם הוראות שונות בסעיף 3 ב)( להצעת החוק המבטיחות שקיפות פיקוח ובקרה.בנסיבות אלה הפיכתהארגוןהיציגלחברהלתועלת הציבור באופן כפוי מהווהרגולציה כפולה ומיותרתהעלולהלסרבל את פעילותו שלא לצורך וכאמור רקלפגוע באמני ישראל. ובהרחבה במסגרת הדיון שהתקיים בוועדה ביום 19.11.2025 , הועלתה הצעה להסדיר באופן סטטוטורי את מעמדו של ארגון המבצעים היציג כחברה לתועלת הציבור. יודגש כי מדובר בנושא חדש לחלוטין, שלא נכלל בנוסח הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה (אף לא ברמז) , ומעולם לא נערכה לגביו בדיקה מקדימה של ההשפעות וההשלכות השונות, הפוגעניות העלולות להיותלאמנים המבצעים. גם לגופושל עניין מדובר בהצעה בעייתית מאדהעלולות להיותלההשלכותהרסניות - ראשית,מדוברבסוגיה משפטי תמורכב ת,התלוי ה ועומד ת בימיםאלהבפניביתהמשפטהעליוןבמסגרתערעורשהוגש עלפסקדינושלביתהמשפטהמחוזי( עע"מ92/24 ) הערעורקבועלדיוןבחודשינוארהקרוב,.וביתהמשפטהעליוןאף הוציאצובינייםהמעכבאתביצועפסקהדין. יודגשכיאחתהסוגיותהמרכזיותהעומדותלהכרעהבערעורהיאשאלת היות אשכולות פועלת ל"מטרה ציבורית" כהגדרתה בחוק החברות, ובפרט האם פעילותה מהווה "קידום תרבות ואמנות"לצורךרישומה כחברהלתועלתהציבור,זאתבשיםלבלכךשמטרתההמוצהרתשלהחברההיאאכיפתזכויות קנייןפרטיות שלהאמניםהמבצעים בישראל, גביית תמלוגים עבורם ודאגה לאינטרסים שלהם. שנית, סוגיית מעמדם ואופן התאגדות ם של ארגוני ניהול משותף של זכויות היא סוגיה רוחבית הרלבנטית לכלל הארגונים:אקו"ם,הפדרציהלתקליטים,תל"יוארגונייוצריםנוספים.ככלשהמחוקקמעונייןלהסדירסוגיהזו,עליו לעשותזאתבאופןמערכתירוחביושוויוני החולשעלכללהארגונים,, ולאלקבועהסדרייחודילארגוןהמבצעיםהיציג בלבד. שלישית,לאנערכהבוועדהכלבחינהשלההשלכותהאפשריותלשינויצורתההתאגדותשלהארגוןהיציגעלאשכולות ועל אלפי האמנים המבצעים המיוצגים על ידה. כך, לדוגמה, לא נבחנה כלל ההשפעה המיסויית האפשרית כתוצאה מהפיכתהשלאשכולות לחברהלתועלתהציבור.שינוימעמדזהעלוללגרוםלנזקיםכבדיםלארגוןולפגועבאופןממשי באמניםהמבצעים, שכן הפיכתהארגון היציגלחברה לתועלת הציבור תסווג אותו כמלכ"רלפי סעיף 9(2 ) לפקודת מס הכנסה. לכךעלולותלהיות שתי השלכותחמורות: א. חששממשילהיעדריכולתלנכותמסתשומות.משמעותהדברהיאהגדלתהוצאותאשכולותבאופןמיידיבשיעור שלכ־18 אחוז,מאחרשהחברהפועלתבעיקרמולעוסקיםולאמולרשויותאויחידים,הרישהסכומיםשיתקבלו מהעוסקים יישארו זהים, אך החברה לא תוכל לקזז את המע"מ שתשלם לספקים. מדובר בנזק תקציבי כבד שישפיע ישירותעל תשלומי התמלוגיםלאמנים. ב. חיוב בתשלום מס שכר בשיעור של 7.5 אחוז מעלות השכר השנתית, בהתאם לסעיף 4 לחוק המע"מ. גם חיוב זה יכבידעלהארגון באופןשישפיע בסופו של דברעל כספי האמנים המבצעים. לצד החששלפגיעההמיסוייו תבאשכולותובאמניישראל,להפיכתהארגוןהיציג לחברהלתועלתהציבור עלולהלהיות גם פגיעה מהותית במשטר התאגידי של החברה. בין היתר, שינוי זה עלול למנוע את האפשרות להעסיק דח"צים מקצועיים ומנוסים, המתחייבים גם בהתאם לתנאי הממונה על התחרות ביחס לארגוני היוצרים. בהקשר זה יצוין כי בשנההאחרונה מינתה אשכולות, מיוזמתה, שלושה דח"צים מקצועייםמהשורההראשונה,התורמים תרומה ממשית להתנהלותה השקופה, התקינה והמוקפדת של החברה. דח"צים אלה מתוגמלים לפי הדין החל על חברות פרטיות, אך בחברהלתועלת הציבור ניתן יהיה לשלם רקגמול מצומצם כפי שנקבע בתקנות.המשמעותהיאפגיעה ביכולתהחברה לגייס ולשמר מומחיניהול ממשל תאגידי, חשבונאות ומשפט ברמההנדרשת. מכל הטעמים האמורים, הסדר סטטוטורי הכופה כי הארגון היציג יהיה חברה לתועלת הציבור עלול לגרום לפגיעה ממשיתבאשכולות,ביכולתהלפעולביעילותובאופןמסחרילטובתהאמניםהמבצעים,ולבסוףאףלפגועבזכותהקניין של בעלי מניותיה,חבריהומוטביה. נבקש להביא לידיעת הוועדה, כי הפדרציה לתקליטים וקלטות התאגדה בעבר כעמותה ובהתאם להנחיות רשות התחרות נדרשה לשנות את צורת התאגדותה לחברה פרטית. עובדה זו מעוררת את החשש הממשי כי הצעת החוק המתגבשת אשר תכפיף את אשכולות הן לפיקוח של רשות התחרות והן לפיקוח של רשם ההקדשות במקביל, עלולה ליצור רגולציה כפולה העלולה לעמוד בסתירה האחד לשני , באופן ה עלול ל גרום לתוצאות לא רצויות ולפגיעה במבנה ההתאגדות שלארגוניניהול זכויות נוספים. בהקשרזהיוער,כירשותהתאגידיםקבעהבעברכי גבייתתמלוגיםוחלוקתםלמבצעים הינהמטרהעסקיתמובהקת. זאת, במסגרת החלטתה מיום 1.2.2015 שלא ליתן אישור ניהול תקין לעילם, שהינה עמותה המייצגת נגנים ומוסיקאים.וכך ציינה: "מטרות העמותה בעניין גביית תמלוגים ממשתמשים וחלוקתם למוסיקאים הזכאים, כוללות פעילות שמבוצעתעלידי גורמיםעסקיים... פעילותהעמותה,בעיקרה, כוללתסממניםהדומיםלפעילותשלגופים עסקיים העוסקים בתחום פעילותה של העמותה, ונעדרת סממנים מספקים לפעילות כתאגיד ללאכוונתרווח,שמטרתוהעיקריתאינהמקסוםרווחים...אילכך,לאניתןלתתלעמותהאישור ניהול תקין, שכן תכליתה העיקרית של פעילות העמותה הינה עשיית רווחים, בניגוד לסעיף 1 לחוק העמותות."... החלטת רשותהתאגידים מצ"ב. הנה כי כן, אף בהתאם לעמדת רשות התאגידים פעילותו של הארגון היציג של המבצעים הינה פעילות מסחרית- עסקית מובהקת שצריכהלהיות מפוקחתע"י רשות התחרות (כפי שקובעת הצעתהחוק) והיא אינההולמתפעילות של מלכ"ר. נוסףעלכך, נזכירכימטרת ושלתזכירהחוקמשנת2016 שיזםמשרדהמשפטים1 שהציעלהפוךאתהארגוןהיציגלחברה לתועלת הציבור נועד לייצר מנגנון פיקוח ובקרה על הארגון בהיעדר רגולציה ופיקוח של רשות ה ת חרות וכך נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק משנת 2016 " : התאגדותושלהארגוןהיציגכחברהלתועלתהציבורתאפשר,ביןהשאר,פיקוחעל התנהלותו,כמוגםשקיפותבהתנהלותו,והכללטובתהציבורבכללוהמבצעיםבפרט." ואולםברורכשמשכיתכליתזאת כבר מוגשמת שעה ש בהתאם להצעת החוק ולהחלטת הועדה רשות התחרות היא הגורם המוסמך והמקצועי לפיקוח על הארגון היציג וזה יפעל תחת כללי רשות התחרות ובהתאם להוראות סעיף 3 ב)( בצעת החוק המבטיחות שקיפות פיקוח ובקרה. בנסיבות אלה לא זו בלבד שאין כל הצדקה עניינית להפיכת הארגון היציג לחברה לתועלת הציבור באופן כפוי שצפוי כאמור לפגוע כלכלית באמני ישראל, אל א שמדובר למעשה ברגולציה כפולה ומיותרת העלולה לסרבל את פעילותו שלא לצורך וכאמור רק לפגוע באמניישראל. לפיכך מתבקשת הוועדה להימנע מהוספת נושא זה להצעת החוק ולהותיר את ההכרעה בנושא לבית המשפט העליון, אשריידרשלדון בכך בקרוב. אולחלופין לקבוע כי- (1 א) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג, אשר יתאגד בהתאם להחלטת בעלי השליטה בו ולהנחיות רשות התחרות, ככל שתהיינה;". 1תזכיר חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' ...), התשע"ו- 2016 ראה אתר החקיקה הממשלתי., על מנת להציג את התמונה בשלמותה מצ"ב לעמדתנו זאת כתבי בי-דין אשר הוגשו על ידי אשכולות לבית המשפט עליון, וכן את החלטת רשם העמותות לפרק את הפדרציה לתקליטים מהיותה עמותה (שכן היא התאגדה כחברה פרטית) לאורהכללים שהוטלועליה מאת רשות התחרות. בברכה, אורי רשטיק, מנכ"ל ברק בר שלום,עו"ד נספח5 מכתב רשות התאגידים | לעמותת עילם מיוס 1.2.2015 מ־-־־.־-־־־-־־־־.־־־־-־־-־-־-־־־-־י־-־ן־---*- -. ;) ָא%# \ רשות ישראל מדינת התאגידים ה < | . המשפטים - ה 6- משרד = רשם העמותות \ י & רשות 9 - , . התאגבידי ב שש . . יייב שבט תשעייה - י 4 ירושלים . 1 פברואר2015 מסיעמותה580083079 י - \ . -קודסריקה11 ' . אלינו לציין ₪ . פניה נא - , בכל מספר העמותה . את . | לכבוד . , . עילם ישראלית לוכויות מוסיקאים מבצעים . - עמותה א.ג.נ,. * ־ . . . . לקבלת בקשתכם ניהול 1 י י הנדון: אישור תקין לשנת7015,נבקש לבקשתכם לקבלת ניהול להשיבכםכדלקמן: . אישור תקין . 4 במענה . תמלוגים וחלוקתם למוסיקאיסהזכאים, 1. מטרות העמותה בעניין גביית ממשתמשים . פעילות על שמבוצעת גם ידי גורמיםעסקיים. . -₪ . . כוללות . כוללת לפעילות של עסקיים .פעילותהעמותה,בעיקרה, סממנים הדומים גופים העוסקים . . פעילותה שלהעמותה, לפעילות ללא בתחום ונעדרת סממניס מספקים כתאגיד כוונת רווחת, שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים. 0 אילכך, לא לתת לעמותה ניהול תקין, תכליתה של פעילות - 3. אישור שכן העיקרית ניתן . | לסעיף 1לחוקהעמותות, התשייס.0891-לצורך. ורס העמותה הינה עשיית רווחים, בניגוד קבלת ניהולתקין, על לפעול להתאמת י ועמידה בהוראות אישור חוק העמותות, העמותה לאופייה ללא פעילותה\מפעילות - . פעילותה כתאגיד כוונת רווח, באופן שיאבחן את מקבילה של . גופיסעסקיים. . לאשר עילם ישראלית לוכויות 4. יחד עם זאת, הרינו כי העמותה מוסיקאים - עמותה מבצעים, ובכלל | על הגישה את המסמכים הנדרשים פי חוק, זה - הוגש דוייתכספי, דוייח מילולי, פרוטוקול החלטת הכללית המלצת האסיפה המאשר את הדוח הכספי בצירוף . ד ליום31/12/2015. ועדת ביקורת או הגוףהמבקר. אישור זה בתוקף עד - . לפנות ככל שיהיה שינויבנסיבות, באפשרות העמותה שובלרשם, בבקשה חדשה בצירוף לנסיבות לדעתה אסמכתאות באשר המצדיקות את שיינוי הה . זה ניהולתקין. הבהרה: מסמך אינו מהווה אישור . . . בבר . . . | רוייח - . , ר רשות האידיסמלכייריס)( - » ־ מגדלי רחוב ירמיהו ג,? הבירה בנין 1,ירושלים9446722, ת"ד34071ירושלים9134001 11. סק. .\ סלפו1-700-70-60-44 6סה5ט00[)סוטנת פקס:02-6462458 . קבלתקהל: הפקדת (בקומת //\\כניסהןֶו שעות ימים א,' ב,' ד,' ה'17:30-08:30; יום ג' מסמכים מלבד שו 9. . רשות . . - . התאגידים 0 1 שמסמך זה החתוסאלקטרונית, . אישור י מהווה של (מקור בכ העתק מסמך אזהעתק) המצוי ברשות החתימה בתיק התאגיד התאגידים . ביים | -70-. | ' הסה 60 ה . י הים ג ו] ו) ב ק מ ח - מ = א ח - - ך] =! בן ] כ 5 ו 4 ם -ם ק 7 םר % ם ם ₪ 8 - ה ₪ בז 3 כ -ו 8 ה - ז = אם ה ] .ז 8 ח 1 ב ₪ - ם 6 = ] -' ₪ 5 ם - - -ז -ז 0 / - ה 7 | 7 ר הכ 8 5 - 4 -. | 0 ה ב 5 ב 5 ם 20 - ת תם -. ה - ] הם הת | | 5 -רזוא= פ -, ל 7 | פ . כ 6)־;?%;:7 8 | . . ש 32 5 ב 5%% . 1 , 5ת - עתירהמנהליתמטעםאשכולות לענייןהפיכתהלחברהלתועלתהציבור , רנות תאריך לציבוד חתימה:28/9/72 חיסין: פתוח 1 בית המשפט בירושלים המחוזי לעב”נים מנהליים בשבתו כבית-משפט להגשה:30.10.2027 תאריך אחרון !\אשכולות לזכויות החברה של ישראל מבצעים אמני בע"מנ' רשם ההקרשות -רשם בשבתו ;:,”565:3”';1% התאגידי בבית המשפט בירושלים המחוזי ] כבית משפט לעניינים מינהליים תאריך פתיחה:.28ספטמבר2022 י העותרת: אשכולות, לזכויות החברה של ישראל מבצעים אמני ח.פ52-004312-6 גבירול30 ת'יא מרחי אבן באמצעות בר-שלום בייכ עויד ברק רחי השקד239 נס הרים; טלי052-8114903, פקס:07-5800337 ל08000.1.)אס המחוזי משפט ה בית - נגד + בירושלים ..- המשיב: רשם ההקדשות התאגידים 0 - רשות פרקליטות ירושלים באמצעות (אטרתי) מחוז 38ק 3ק3ל 37 מחייל7מעלות רחי ירושלים ---מתפדוך דפנה ת.ד.49333 - מנהלית עתירה להססדיויה מנהלית מוגשת בואת עתירה (להלן: מטעם העותרת כנגד לו להתייצב המשיב 'ירשם ההקדשותיי) וליתן המורה הת - טעם, אם יש בידיו: . - ש (ע)מדוע לא תבוטל החלטתו של המשיב אצל מיום19.7.2022(שהתקבלה בייכ העותרת ביום21.7.22), המצ'"ב בנספח 1עתירה (להלן: 'יההחלטהי), הוחלט על במסגרתה של רישומה הכפוי העותרת לתועלת בפנקס החברות הציבור המתנהל לרצונה במשרדי רשם ההקדשות בניגוד לסמכותו וזאת בהתאם ג(ד)543לחוק בסעיף החברות תשנייט,- 9, מחמת והכשלים הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטה ובכללם: המאיינים חוסר סמכות; פגיעה קשה בחופש ההתאגדות ובזכות שלא לתנאי הקניין בהתאם ההגבלה; פסקת חוסר סבירות, לא שינוי עמדה מנומק באופן סלקטיבי לדין; בניגוד אפליה פטולה, מנהלי בקבלת ההחלטה שיהוי כבד על והסתמכות טענות עובדתיות ומשפטיות מחוסרות בעליל, בסיס ושגויות לעמדת העומדות בסתירה המשיב בהליכים והמדינה אחרים. לחילופין בלבד (ומבלי לגרוע לעיל) מהאמור - 2()מדועלא יסדיר אופן והתנהלותם שלכלל את התאגדותם לניהול לזכויות הארגונים משותף (ולמצער יוצרים ומבצעים אלו רק את לפקודת המשמשים כארגון יציג בהתאם זכויות יוצרים) באופן כולל וואת מערכתי ואחיד במסגרת כוללת. חקיקת ראשית לחילופי חילופין (ומבלי לגרוע לעיל) באמור - תושהה (3) מדוע לא לתוקף כניסתה של ההחלטה על לתועלת לתקופה של רישום העותרת כחברה הציבור שנה ממועד קבלת החלטה חלוטה של ביהמ'יש על לאפשר הנכבד בעתירה זו וזאת לחברה להתארגן מנת שהות סבירה כיאות בעריכת השינויים של הנדרשי במבנה התאגידי לפרק החברה וזאת בהתאם הזמן שנקבע ע'יי משרד המשפטים כתקופת התארגנות להתאגד סבירה לתועלת מחדש כחברה הציבור (ב)32 לתזכיר במסגרת סעיף חוק זכויות מבצעים ומשדרים משנת2016 ובמסגרת (ד)42 לטיוטת סעיף של הצעת חוק מעודכנת משרד המשפטים משנת 2(נספחים 6איבי).- לחילופין ליתן כל בית המשפט -מתבקש הנכבד סעד אחר שיראה כנכון וכישר בעיניו בנסיבות העניין. כמו-כן להטיל על מתבקש ביהמ"יש הנכבד המשיב את הוצאות לרבות העותרת בגין עתירה זו, שכייט עוייד ומעיימ כדין. במקביל לעתירה ו לצו מוגשת בקשה דחופה בינייט, לשמור על ולהימנע שמטרתה הססטוס קוו והמצב הקיים מנזקים בלתי לקבלת הפיכים החלטה של עד בית המשפט הנכבד בעתירה. - 2- ואלו נימוקי העתירה 1 עניינה של עתירה זו הינה בהתנהלותוהתמוהה, הבלתי והמפלה של ובהחלטתו עקבית רשם ההקדשות האבסורדית, השערורייתיתוהפוגענית, לרשוםלפתע,15 שנה לאחר כניסת תיקון מסי6לחוק החברות המסדיר את מעמד לתועלת החברות הציבורלהלן:(ייחלייציי) לתועלת את העותרת כחברה הציבור וזאת באופן כפוי נגד רצונה, שההחלטה לוקה וכשלים תוך בפגמים מאיינים רביםובכללם: א. חוסר ולא סמכות - מאחר מתקיימים בעניינינו שני התנאים המצטברים ההכרחיים הקבועים בסעיפים 5פ ו542-ג(ד) לחוק לרישום החברות חברהכחל""צ,כדלקמן: בלבד -אין (1) אשכולות פועלת למטרה אינה ציבורית חולק תכליתה של כי ומטרתה אשכולות העיקרית לאכוף הינה של ולגבות את זכויות המבצעים ישראל תמלוגים אמני עבורם מקסימום בגין השימושים ולחלק מהפעילות בביצועיהם את הרווחים בקרבהמבצעים, תוך מיקסום הזכויות והאינטרסים / הנעשים של האמנים המבצעיםבישראל. לקדם מדובר במטרה עסקית-מסחריתמובהקת, שנודעה את עניינם הפרטי של (לרבות בעלימניותיה) ולהניב המבצעים ע'"י החברה להם רווחים. שיקוליה ופעילותה של אשכולות לחלוטין וכל הינם עסקיים וחלוקתם לחבריה ומיוצגיה. מטרתה הינה השאת רווחים אומנם לנוכח אלפי טיב החברה והיותה מייצגת בחלוקת לבעלי מבצעים אין מדובר (שהם דיבידנד המניות נציגי של שלהמבצעים,) אבל הסקטורים השונים מפעילות המחולק לחברי אין ספק כי מדובר ברווח עסקית ומיוצגי החברה, שהוא ורק של פעילות השיקול הוא מטרתה האחת והיחידה החברה וכי היחידי המניע פעילות זו שיקול ולא בל הינו עסקי מובהק שיקול של ייטובת הציבור."" לפיה קביעת רשם ההקדשות . אשכולות פועלת לקידום בלעדית בשל התמלוגים ייהאמנות והתרבות'י כמטרה כך שגביית מתמרצת יצירת ביצועים נוספים ולוקה בכשל ומעשירה את התרבות - בטעות יסודה אשכולות (להבדיל בסיסיומהותי, שכן כלל מחבריהומיוצגיה) השיקול אינה עוסקת בתרבות או באמנותובקידומם, כאשר היחידי המנחה אותה כאמור הוא קידום עניינם של המבצעים, וחלוקתם הפרטי מקסום הרווחים למיוצגיה ולא כל שיקול פעילות ציבורי אחר. זו אינה פעילות תחליף לפעולות להתבצע המהווה על אלא שהיו אמורות ידי המדינה, פעולות להתבצע שהיו אמורות על ולא לבצעם אלא ידי הפרט ניתן במסגרת התאגדות משותפת במסגרת אשבולות, הכל כמפורט בפרקג1(?' ב))(להלן. לכלהפחות, פעילותה ודוק: של אשכולות בעלת היא אופימעורב, הטומנת בחובה גס מטרה פרטית- מסחרית וגם מטרה וממילא לא ציבורית מתקיימת לפיה של בעניינינו הדרישהההכרחית, מדובר במטרה קידום האמנות יבלבד."'' הרשם מתעלם לחלוטין בהחלטתו מעניין בכשל זה ומדובר מהותי ה ץחטאת מתחתההחלטה. הקרקע (2) לא קיים על חלוקת איסור רווחים חלוקה לבעלי בלבד אשכולות או אחרת המניות -לא זו שתקנון אינו על חלוקה לבעליהמניות, אוסר אלא של חלוקת אחרת שמטרתה העיקרית אשכולות תמלוגים הינה למבצעים ובכללם לבעלי מניותיה שהם של חלוקה אמנים מבצעים בעצמם הזכאים לתמלוגיס. קיומה אחרת בדמות טובת הנאה לבעלי שוללת של כספית המניות ליצור את התקיימו התנאי השני ואף יש בה כדי אצל בעלי כלכלי-ממוני על המניות אינטרס מובהק התנהלותה של החברה, הכל להלן בפיקוח כמפורט בפרקג.)2(2(1'יוער, לעמדת כי אף תכליתית של בהתאס רשם ההקדשות בעניין (נספח25) בחינה הבורסה חלוקת איסור אשכולותמעלה, רווחים הקבוע בתקנון בתכליתה כי הוראה זו אינה פוגעת כהוא זה המסחרית של למקסם מתמלוגים החברה את ההכנסות של בעלי התכלית של והרווחיס זכויות המבצעים. איסור חלוקת רווחים לבעלי החברה תכלית עסקית: חלוקה בעלי הינה זכויות (בהתאם שוויונית בין המבצעים לחלקם כלל היחסי מתוך השימושים על בזכויותהמבצעים) ומניעת של בעלי עדיפות המניות פני חברים -3 - ומוטביס אחרים לפגוע בתכלית בחברה ואין בכך של למקסטם כדי המסחרית החברה התמלוגים את עבור ולפיכך המבצעים לעמדת בהתאם רשם ההקדשות עצמו תנאי זה אינו הכל להלן מתקייםבעניינו, כמפורט בפרקגיק.)2()( (3) מאפייני הפעילות של אשכולות התכלית ותרציונלים אינם מקיימת את של לתועלת חברה הציבור - לפסיקת ולעמדת בהתאם ביהמ!יש רשם ההקדשות עצמו בפסהייד בענייןהבורסהג, במסגרת הבחינה האס לבחון מדובר במטרה ציבוריתבלבד, כלל של פעילות החברה. יש את המאפיינים מעלה בבירור, בחינה זו ללא צל שלספק, כי אשכולות נעדרת את המאפיינים הטיפוסיים של לתועלת חברה הציבור והכרזתה בחל'יצ עולה אינה בקנה התכלית והרציונל אחד עט העומדים בבסיס חקיקתהחל'"צ,כדלקמן: אשכולות א. ממומנת מפעילותההעסקית. כל באופן גורף של אשכולות הכנסותיה הינן הכנסות עצמיות שמקורן בגביית תמלוגים מגופים העושים שימוש מפעילותה בזכויות המבצעים והיא ממומנת באופן גורף אשכולות =\ העסקית. אינה נתמכת (לרבות לא ע'יי המדינה ו/אי מכספי ציבור מתרומותמהציבור) ולפיכך היא אינה תואמת את המאפיינים של לתועלת הציבור, חברה כמצוין בהצעת החוק וכמוסבר בהרחבה במסגרת הדיונים שהתקיימו ולא בועדת חוק ומשפט בכנסת מתקיים שהחוק בעניינינו החשש נועד למנוע למטרה שמא כספי ציבור ותרומות שנועדו יזלגו לידיים למבחן ציבורית פרטיות ובהתאם זה (שרשם בהליכים ההקדשות עצמו ציין להצעת ולתכליתו אחרים כי בהתאם החוק הוא המבחןהמכריע,) אשר אף אומץ ע'"י ביהמ"ש בעניין הבורסה, שאשכולות פועלת ליימטרה ברור אינה בלבד"י ציבורית ואינה יכולה להירשם כחל"צ. ב. קיים אינטרט ממוני אישי וישיר לבעלי באשכולות על הנהלת המניות בפיקוח ואשכולות החברה - מאחר מחלקת כל מפעילותה את רווחיה כתמלוגיט לחבריה (לרבות העסקית ומיוצגיה בעליהמניות,) קיים כלכלי-ממוני אינטרס ישיר ומובהקלחבריה, בעלי לפקח על מניותיה ומיוצגיה נושאי המשרהבחברה? ולא כל מתעוררת בענייננו רגולטורי חיצוני, להבדיל 'יבעיית נציג'י הדורשת פיקוח שפועלות זאת מחברות למטרה אלטרואיסטית בלבד ציבורית לבעלי כל שבהן אין כלכלי המניות זכות ואו אינטרס אישי בפעילותה, כמפורט בפרקג.3' ב. פגיעה קשה בחופש ההתאגדות של בישראל שלא וזכות הקניין החברה והמבצעים לתנאי בהתאם פסקת ההגבלה של רישום כפוי כחלייצ חברה פרטית פוגע בזכות שלהחברה, בעלי ההתאגדות ובזכות הקניין מניותיה ומיוצגיה שהינן זכויותחוקתיות. של אשכולות כחלייצ עלוללגרום להשלכות רישום כפוי עלהחברה אף פוגעניות ולפגוע ביכולתה של לפעול לגרום לפגיעה החברה כחברה מסחרית באופן וכן מיטבי ממשית באמנים המבצעים על (ובפרט בבעליהמניות) המיוצגים ידה לתנאי ללאסמכות, וזאת בניגוד שלא לתכלית פסקתההגבלה, ראויה העולה עלהנדרש, הכל ובמידה כמפורט בפרק הי. לא בנטל זאת ועוד - הרשם עמד המוטל עליו בהפעלת לרישום ההוכחה הכבד של כחל"יצ סמכותו כפוי חברה והחלטתו על של רישום כפוי אשכולות עולה אף אינה בקנה אחד עם עמדת משרד המשפטים במסגרת הדיונים לפיה בועדת הכנסת, לנסיבות סעיף הרישום הכפוי נועד אך ורק שלהתחזות, חריגות במיוחד או מרמה מצד 1 עתיימ22604-04-16 ועד של לניירות העובדים חברת '"הבורסה בתל-אביבבע'ימ"" נ' (3.8.2018) (משרדהמשפטים)נבו)( ערך רשם ההקדשות להלן:( ייענייןהבורסה"י) 2 הראיה לכך בשלושה הליכים מצויה לגילוי משפטיים שהוגשו כנגד החברה בשנתיים האחרונות:בקשה מסמכי בטרם הגשת תביעה נגזרת בתנייג38127-07-19 ניאשכוֹלוֹת; לאישור ₪ שח'יים ואח' בקשה תביעה ייצוגית בתייצ7818-11-20 גבסו נ' אשכולות ות'"א 2 צבי הררי פורמן ואח'ניאשכולות. שלושת הליכים אלה התנהלותה של אשכולות מחלקת עוסקיס באופן והאופן שבו היא התמלוגים את על הכלכלי של בין המבצעים והס מעידים האינטרס אשכולות לפקח עליה ההליכים המבצעים המיוצגים עייי ואת מגוון והכלים המשפטיים שיש ברשותם. -4 - החברה שגייסה לחלקם כסף ציבורי בתמיכות או תרומות ומעוניינת לידיים פרטיות, שכלל נסיבות אינן : מתקיימות ולא יכולות להתקייםבענייננו, כמפורט בפרקביג. התנהלות ג. הפכפכה לעמדתו ולעמדת העומדת בסתירה חזיתית לפיה אשכולות חלייצ המדינה הקודמת אינה וזאת ללא כל הנמקה לפשר השינוי באופן הנגוע מנהלי - מאז בשיהוימנהלי, במניעות והשתק חקיקת חוק החלייצ בשנת2007ובמשך כ51- שנים מלרשום אשכולות רשם ההקדשות לתועלת נמנע את בפנקס החברות הציכור, שלרשות כאשר עמדתה המוצהרת לידי התאגידים כפי שבאה עילם ביטוי במכתבו בעניין עמותת מיוס ו>5.נספח5], הינה תמלוגים וחלוקתם לאמנים כי גביית הינה מטרה עסקיתמובהקת,כדלקמו: "מטרות העמותה גביית תמלוגים וחלוקתס למוסיקאיםהזכאים, בעניין ממשתמשים כוללות פעילות על שמבוצעת ידי גורמיםעסקיים... פעילותהעמותה,בעיקרה, כוללת לפעילות של סממנים הדומים גופים עסקיים פעילותה העוסקים שלהעמותה, בתחום ונעדרת לפעילות ללא סממנים מספקים כתאגיד כוונת רווח, שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים... לא לתת לעמותה אילכך, ניתן ניהולתקין, אישור שכן תכליתה של פעילות העיקרית העמותה לסעיף1לחוק העמותות... י.' הינה עשייתרווחים, בניגוד לתיקון יתירה מזו - במסגרת תזכיר חוק [נספת6] שפורסם זכויות מבצעים ומשדרים בשנת2016,הביעה לפיה המדינה את דעתה אשכולות איננהחל'יצ, לחוק והסדרת מעמד העותרת כתאגיד היציג בהתאם זכויות כחלייצ מבצעים להסדר הינו ענין ראשוני שתקבע של הכנסת ואינו נמצא בסמכותן המינהל ובכללן רשויות רשותהתאגידים.? אלה בנסיבות רשס ההקדשות מלטעון מושתק ומנוע כיום שאשכולות את ההיפך שהיינו חל'יצ - היא מימים ימימה. התנהלותו שלהמשיב, לעמדה ההפכפכה העומדת בסתירה חזיתית בה החזיק עד ללא לעקרונות היום עומדת בניגוד מינהלתקין, של כאשר שינוי העמדה המשיב נעשה כל פשר והנמקה בניגוד לדין, הכל כמפורט בפרק ו.' של ד. רישומה הכפוי כחל'יצ לתוצאה העותרת יגרום לתכלית אבסורדית העומדת בטתירה החברה והפוגעת באופן קשה בבעלי המניות בחברה-בעלי כולם המניות בחברה הינם אמנים מבצעים הזכאיםלתמלוגים, אשר של מייצגים את הסקטורים השונים המבצעים זמרים,(שחקנים,מדבבים, לסעיף בדרנים וכו.) בהתאס 543ז קיים על כל חלוקה לבעלי איסור גורף (למעט קלתערך.) המניות מתנה משמעות הדבר כי מרגע רישומה הכפוי של אשכולות כחלייצ יחול עליה לבצע חלוקה כלשהי לבעלי ובכלל לחלק איסור להם תמלוגים. מניותיה את יתירה להוראת מזו - בהתאס א)( לחוק בעלי עלולים סי310 החברות לעמוד להשבת המניות אף בפני דרישה התמלוגים שקיבלו במהלך לזכותם על השנים עד היום בהתאם פי דין. מדובר כמובן באבסורד שאיןלקבלו, לתכליתה של העומד בסתירה אשכולות לחלק תמלוגים לחבריה (לרבות לבעלימניותיה) ולפיכך לאפשר אין אותו, כמפורט בפרק די. של כחל"יצ ה. הרישום הכפוי העותרת סלקטיבי אפלייתה נעשה באופן תוך הפסולה ונקיטת אכיפה בררנית - המקביליס כאשר הארגונים בישראל לניהול של משותף זכויות יוצריםובכללן:אקו"ים,תלייי, הפדרציה והפי'יל, הפועלות למטרה של תמלוגים דומה גביית עבור ציבור האמנים שהם מייצגים מאוגדות כחברות (רובןמשמש, פרטיות תמלוגים כמוהעותרת, כארגון לפקודת יציג בהתאם זכויותיוצריס,) ורשם ההקדשות מלהכריז נמנע ביודעין עליהןבחל'יצ, ללא לאפליה אשכולות שקיימת הצדקה עניינית פוגענית זו המעמידה את מול בנחיתות מהותית ארגוניםאלה, על חלקם המתחרים עימה בעוגתהתמלוגים, כמפורט בפרק ז.' כ המדינה עודנה שעולה אוחות בעמדה זו, כפי של מטיוטה פנימית הצעת חוק של מעודכנת משרד המשפטים לאשכולות, בשנת2022 שהועברה להסדרת של שגם בו מופיעה התייחסות אשכולות כחלייצבחקיקה, מעמדה לזה המופיע בתזכיר החוק באופן זהה 6(נספח משנת 6בי להלן) - 5- 2.לחילופין בלבד - ומבלי לנכון החלטת לגרוע לעיל להותירחלילה)( מהאמור שביהמייש הנכבד יראה את - ככל עלכנה, של קבלת החלטה רשם ההקדשות לקבוע אזי יתבקש ביהמייש הנכבד תקופת התארגנות שנה ממועד חלוטה של לחברה בית המשפט על לאפשר להתארגן הנכבד בעתירה וזאת מנת שהות סבירה כיאות בעריכת השינויים של לפרק הנדרשי במבנה וזאת בהתאם הזמן שנקבע עייי משרד המשפטים התאגידי החברה כתקופת התארגנות להתאגד לתועלת סבירה מחדש הציבור במסגרת סעיף5(3 ב))(לתזכיר חוק זכויות כחברה מבצעים ומשדרים לטיוטת של משנת2016 ובמסגרת סעיף24 ד)( הצעת חוק מעודכנת משרד המשפטים משנת 2(נספחים6 א-בלהלן,) הכל להלן כמפורט בפרק ט.' = עלמנת 3. על אופניו. נחלקה לפרקיםכדלקמן: שטיעוננו בעתירה זו היהסדור, דבר דבור פורקא-' הרקע העובדתי הנדרשלעתירה; אע - הצדדיםלעתירה. אי2 -השתלשלות שהובילה להגשת העתירה. העניינים פרק ב' - הטעמים הענייניים והמשפטייסם המצדיקים את קשת העתלרה, בי1 - המסגרת של לתועלת הציבור. הנורמטיבית חברה ב2' -התכלית והרציונלים העומדים בבסיס תיקון מסי6 בחוקהחלייצ. ב-.3'הכרזה על כחלייצ ולפיכך זכויות חוקתיות כפויה חברה פרטיית פוגעת בזכות ההתאגדות וזכות הקניין שהינן על לנקוט בהפעלת בלבד ומוטל עליו נטל כבד. רשם ההקדשות סמכותו במשנה זהירות ובמקרים חריגים לרשום לוקה פרק ג' -החלטת אשכולות כהלייצ המשיב באופן כפוי את בחוסר סמכות. להחיל לחוק על אשכולותרטרואקטיבית. ג1' -לא (תיקוןהתלייצ) ניתן את הוראות הפרק הראשון אי החברות לרישום ג2' -לא מתקיימים בעניינינו התנאיס המצטברים ההכרחיים חברהכחלייצ. ג)2(1' אשכולות פועלת בלבדיי אלא לתכלית יילמען אכיפת אלנה מטרות ציבוריות עסקית מסחרית מובהקת: תמלוגים ממקסימליים עבורם. זכויות המבצעים וגביית כלכלי של ג2(1' א))( לקידום החשובה בין קידום ייהאמנות"י אינטרס האמנים המבצעים. - ההבחנה ג'י2(1 ב))( בהחלטת לפיה הבלעדית של אשכולות קידוס האמנות. רשם ההקדשות מטרתה הינה -הכשל ג)2(1)(0' לפי פעילותה של פעילות מסחרית. אשכולות עמדת רשות התאגידים היא - גם ג2(1' ד))( מתנהלת ולאכמלכייר. כחברה עסקית -אשכולות ג2(1' ה))( לפיה מקבלת אשכולות טענת רשם ההקדשות תרומות או תמיכות ציבוריות. -שלילת ג2(1' ו))( - המטרות של אשכולות המצוינות בתקנונה אינן מטרות ציבוריותבלבד. ג'י)2(2 של חלוקת רווחים. מתקיים בעניינינו התנאי איסור -לא ג-)7(2)(1' אשכולות ייחלוקה לבעלי מניותיה. מבצעת אחרתיי ג'ק)2)(2( חלוקת לפגוע בתכלית ואין איסור הדיבידנד הקבוע בתקנון החברה הינו מסחרי בו כדי - תכלית של החברה. העסקית ג3' - גם תכליתית למסקנה לסווג אשכולותכחלייצ. פרשנות מקום מביאה חד משמעית שאין את של כחלייצ לתוצאה לתכלית פרק ד' - רישומה הכפוי העותרת בסתירה החברה יגרום אבסורדית העומדת בבעלי והפוגעת באופן קשה המניות בחברה. של אשכולות כחלייצ שלאכדין. פרק ה-' רישומה הכפוי פוגע בחופש ההתאגדות ובזכות הקניין -6 - של אשכולות כחלייצ שלהמדינה, פרק ו* - רישומה הכפוי סותר את עמדתה הקודמת נגוע בשיהוי ובמניעות והשתקמנהלי. של אשכולות כחלייצ ועולה פרק ז' - רישומה הכפוי מהווה פגיעה אסורה בשוויון כדי אכיפה בררנית. של אשכולות כחלייצ מכלל פרק ח ומהווה חריגה אסורה ההסדרים הראשוניים. הכפוי - רישומה (לחילופיןבלבד) לקבוע של להתאגדות אשכולות כחלייצ פרק טי תקופת התארגנות שנה - יש להלן נפרטיהדבריס, ראשון ואחרון אחרון. -ראשון - לעתירה פרק אז - הרקע העובדתי הנדרש לעתירה אע - הצדדים אשכולות - החברה לזכויות של ישראל לפני . 4 אמני בָעיימ - הינה שהתאגדה ונרשמה העותרת, מבצעים חברה לניהול של לאסוף 8 שנה בשנת.1984 כחברה משותף זכויותמבצעים, פרטית שמטרתה העיקרית:יילקבל, לצד התמלוגים לאחו לגבות תמלוגים לאמני ישראל ולחלק ניכוי הוצאות בין האמנים'י* וזאת המגיעים את לעתירה. 0 מטרות המקורי משנת1984 המצ'יב בנספח2 מסחריותנוספות, המפורטות בתזכיר החברה = מטרותיה של 5. הרשומות העותרת בסעיף5לתקנון החברה הנוכחי משנת2021הינןכדלקמן: לעסוק בכל א. רשאית עיסוקחוקי. החברה של מטרותיה העיקריות החברה הן: ב. 1. להוות של לרבות לניהול של ולנהל גביית דמי משותף זכויות את הזכויות בביצועים מיוצגים תאגיד תמלוג ראוי,חלוקתם, ניהול בביצועים ואכיפת זכויות מיוצגיה רישיון ו/או מעקב אחר שימוש בביצועים. למכירות של קלטות לשס 1.\לגבות להס עלפי התקנים עבור מבצעים דין בקשר או אומנים פיצוי המגיע ייעמולקלטות'י.) לפקודת כל או דין אחרלהלן:( שימוש פרטיי וביתי בהתאם זכויות יוצרים 1. לתמוך לאומנים לקבוע בהתאם בתקנון זה. בקרן סיוע מבצעים 1. לתמוך לקבועבתקנון. מקצועייס באיגודים בהתאם של לנקוט כל פעולה לשס של התברה והאינטרסים האומנים רשאית חוקית קידום מטרותיה . החברה לחברה לרבות שלחקיקה,רגולציה, העלאת מודעות ציבורית, רכישת משכן קבע המבצעים, בדרך | כל פעילות ושאו מותרת אחרת. של לעתירה. העתק התקנון המאושר הנוכחי החברה מצייב בנספח3 פועלת תגמולים של 6 משנת1996 העותרת יציג כהגדרתו בסעיף 3בלפקודת זכותיוצרים, כארגון המבצעים למבצעים בשל לצורך קבלת (גמולקלטות) הנגרמת טביעה פיצויים בגין אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות המבצעים לפקודת (לעילולהלן: על קלטות לשם לאמור זכות יוצרים או שעתוק שימוש פרטיי וביתי בהתאס בסעיףגד(ג) על אשכולות התמלוגים כארגון היציג "פקודת זכותיוצרים"י, אוייהפקודהי.5) הכרות שר החינוך והתרבות לעתירה. פורסמה ברשומות ביום26.11.1998(לייפ4704), בעמ'833), מצ'יב כנספח 4 לסעיף של לסעיףגד(ג) לפקודה 3אלחוק זכויות מתוקף מעמדה כארגון יציג המבצעים בהתאם ובהתאם של להלן:( אשכולות המבצעים מבצעים ומשדרים, יחוק זכויות מבצעים)" כארגון היציג התשמייד1984 לגבות תגמולים מוסמכת עבור אומנים מבצעים חברים בה. גם אס אינם + ראו לתזכיר החברה. ?א סעיף לתקליטים . לצד הישראלית אשכולות של בישראל הפדרציה הוכרזו כארגונים יציגים אף אקויים יציג היוצריס וכן כארגון -- המשמשת וקלטות שלהמפיקים. שהוכרזה כארגון יציג -7- = מעת 7 ועד פועלת על לאכוף הקמתה היוס אשכולות ללא ליאות ולמקסם מנת את זכויות ככל המבצעים הניתן וחלוקת את ההכנסות הרווחים מתמלוגים למבצעיםבישראל, כל פעילותה (ללא כאשר יוצא מןהכלל) ממומנת באופן מלא מפעילותה המסחרית מקבלת והיא אינה תמיכה ציבורית ו/או תרומות מהציבור. \ 8 כיאשכולות מחלקת יוער, התמלוגים לאחר את בין המבצעיס באופןשוויוני, ניכוי התקורותוההוצאות, בהתאס להיקף של כל השימוש לכלל מבצע ביחס אשכולות על השימושים ברפרטואר עייי הגופים המשדרים. מנת להבטיח החלוקה של בעלי את השוויונית ומניעת המניות על בעלי העדפה בחברה פני מבצעים אחרים שאינם חלוקת לבעליהמניות, מניות, נקבע במסגרת התקנון בעלי איסור דיבידנד אשר כמובן גורע של אינו מזכותם לקבלתתמלוגים, המניות לחלקם בהתאם היחסי בזכויות בהם נעשה שימוש. ל\ המשיב, הרגולטור לפרק ושם ההקדשות לחוק על הממונה בהתאם ראשון סימן אי החברות חברות - הינו לתועלת ועל הציבורחלייצ][ לתועלת הציבור. רישומן בפנקס החברות במסגרת סעיף54גג(ד)לחוק החברות לרשום מוסמך רשם ההקדשות לתועלת חברה הציבור באופן כפוי בהתקיים התנאיס הקבועים בסעיף זה. החליט להפעיל המשיב כאמור ולרשום את סמכותו בעניין את לתועלת זה העותרת כחברה הציבור וזאת כפי להלן לדין ועל שיובהר בניגוד שלא אף לא מתקיימים בענייניכי התנאים הקבועים בחוק ואף מתקיימת באופן התכלית לרישום מובהק על הכל כפוי חברהכחלייצ, המפורטלהלן. איק - השתלשלות שהובילה להגשת העניינים העתירה 0.ה העותרת התאגדה כאמור כחברה פועלת פרטית בשנת1984 ומאז היא ככזו מזהכ83- שנים. = חקיקת 1. החל"צ 2007חוקק לחוק חתוק לתועלתהציבור5, -בשנת פרק אי התברות (תיקון מסי6)העוסק בחברה שעולה שכפי מהצעתהחוק!? ומדברי ההסבר והדיונים בוועדת חוק חוקה להסדיר ומשפט הכנסת מטרתו את לניצול לרעה של החשש הפועלות למטרה ייבעיית הנציגיי הקיימת בחברות ציבוריתבלבד, מתרומות ו/או לתורמים בתמיכהממשלתית, כאשר ויכולת לפקח על אין מעמד משפטי השימוש האמיתי שנעשה בכספם ואין לבעלי לפקח המניות על פעילות והתנהלות אינטרט שכן באופן החברה הם אינם נהנים ישיר מהכנסותיה ולכן ושירותיה נדרשים פועלת למטרתההציבורית, בקרה ופיקוח חיצוני נוספים שיבטיחו שהחברה בהתאס הכל להלן כמפורט בפרק ב.1' 2.= עמדת רשות התאגידים החלייצ ומשרד המשפטים חקיקת חוק ונמשך כ51- שנים רשם ההקדשות נמנע - מאז מלרשום אשכולות את לתועלתהציבור, של בפנקס החברות כאשר עמדתה המוצהרת רשות התאגידים כפי לידי שבאה ביטוי עילס תמלוגים וחלוקתם במכתבו בעניין עמותת מיוס1.2.2015, הינה גביית לאמניט כי הינה '"מטרה עסקיתמובהקת,"' שתכליתה בפעילות העיקרית היא עשיית רווחים וכי מדובר שמבוצעת ע'יי גורמים ולא עסקיים מדובר הפועלתכמלכ'""ר, ללא לצורך בחברה כוונת רווח 'ימטרה ציבורית"בלבד,כדלקמן: יימטרות תמלוגים וחלוקתם למוסיקאיםהזכאים, כוללות העמותה בעניין גביית ממשתמשים פעילות על שמבוצעת פעילותהעמותה,בעיקרה, ידי גורמיםעסקיים... כוללת לפעילות של סממנים הדומים גופים עסקיים העוסקים פעילותה שלהעמותה, לפעילות בתחום ונעדרת סממנים ללא מספקים כתאגיד כוונת רווח, לא לתת לעמותה שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים... ניהולתקין, אילכך, ניתן אישור שכן תכליתה של העיקרית פעילות לסעיף1לחוק העמותות...י. העמותה הינה עשייתרווחים, בניגוד לעמותת עילם מכתב רשות התאגידים מיום1.2.2015 מצייב לעתירה. כנספח5 3. זאת ועוד - עמדה זו עולה אף מתזכיר חוק זכויות מבצעים ומשדרים משנת2016(להלן -'יתזכיר2016'). לתקן בסעיף5(3 ב))( לתזכיר 2016 הוצע לחוק את סעיףגא(ב) זכויות מבצעים ומשדרים,תשמייד,4891- 6 לאותו חלייצ לוער, כי עד המועד הייתה על חברה העונה הגדרות שונות ואחרות אשר היו המצויות בסעיף 2לחוק הנאמנות. 7 הצעת (הצעת תיקון מסי6לחוק חוק החברות (תיקון לתועלתהציבור,)התשס"יה)5002- מסי )(חברה -8 - ייתמלוגים שקובע בנוסחו כיום, כי לפי לאירגון ישולמו תמלוגים סעיף קטן א)( המייצג הגדול את המספר של ובעלי ביותר מבצעים זכויותמבצעיםיי, המילים בין היתר, באמצעות הוספת לתועלת יישהוא חברה הציבור לתועלתהציבוריי, שנרשמה בפנקס החברות כלומר לנוסתהמוצע, בסוף המשפט. על בהתאם מנת שארגון תמלוגים התמלוגים ישמש כארגון של עליו היציג האמניס יהיה להתאגדכחל"יצ. המבצעים = בדברי 4. לסעיף בירחל ההסבר זה צוין בתךהקטנהי,כדלקמן: לקבוע התמלוגיםהיציג, 'ימוצע אירגון פועל לטובת כי [אשכולות אשר כיום כנאמן המבצעים - החיימ...] לתועלת יתואגד לצורךהחוקיי. כחברה הציבור להכרה כתנאי בו כאירגון יציג לתיקון תזכיר חוק זכויות מבצעים ומשדריםהתשע'יו6107- ודברי ההסבר מצ'"יב כנספח6 א'לעתירה. 5. הנה כיכן, שלהמדינה, לידי עמדתה הרשמית כפי שבאה ביטוי בתזכיר2016 שפרסם (ושבסופו משרד המשפטים של לא יום עוגןבחקיקה) הייתה שבמצב אשכולות ועל לכפות עליה להתאגד המשפטי הנוכחי איננהחלייצ, מנת כחלייצ אלא אין די ברישומה הכפויבפנקס, להסדר יש צורך בשינוי חקיקתי, שהינו עניין ראשוני שבסמכות הכנסת של ואינו נמצא בסמכותן רשויות המינהל ובכללן רשות התאגידים. 6. במסגרת של אשכולותלתזכיר, אשכולות הערותיה להצעת להתאגדכחלייצ, התנגדה החוק שתחייב אותה תוך על כל להפלות שהיא עומדת כך שאין הצדקה לארגוני בעניין זה בין ארגון המבצעים זכויות היוצרים שמאוגדיס כולם ככל כחברות פרטיות וכי להסדיר של שיש רצון את מחדש את אופן לניהול התאגדותם הארגונים משותף לתועלת הציבור, לעשות במסגרת חברה כולל יש הסדרה חקיקתית לכלל זו באופן אחיד וקוהרנטי ביחס ולא לגבי של המבצעים. הארגונים רק הארגון היציג אשכולות לתזכיר תגובת החוק לעתירה. מיום7.6.72016? מצייב כנספח7 7. תזכיר לא של החוק עוגן לא בסופו יום בחקיקה ורשות התאגידים אף של קידמה בדרך אחרת את התאגדותו התמלוגיםכתלייצ. חברות 8.במהלך לאשכולות שנת2022 הועברה של של טיוטה פנימית הצעת חוק מעודכנת משרדהמשפטים, כאשר לאופן ההוראות הנוגעות של כחלייצ התאגדותו הארגון היציג בחקיקה נותרו בעיניהן כמו בתזכיר משנת2016 עולה ומכאן כי אף כיום המדינה לפיה של אשכולות עודנה אוחזת בעמדה זו, כחלייצ הסדרת מעמדה צריכה להיעשות של בחקיקה ראשית לא של לא הכנסת והיא בסמכותו רשםההקדשות, כל שאם היה צורך בהוראה זו במסגרת הצעתהחוק. טיוטת הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדריםתיקון,)(התשפייב7002- כנספח6ב." מצייב 9. תביעת שחיים והסכם הגישור אשכולות לאישור בשנת2019 הוגשה כנגד בקשה תביעה נגזרת עייי שחיים ארגון בישראל בעלי השחקנים ומספר באשכולות מניות במסגרת להלן:( תנייג38127-07-19 ייהתביעההנגזרת"י,) הועלו במסגרתה להתנהלותה שלאשכולות. טענות שונות בנוגע לבעלי תביעה זו מוכיחה כי המניות בחברה כלכלי לפקח על אינטרס התנהלותה של הנהלת לפנות לביהמייש לשם החברה ובמקרה הצורך אכיפת זכויותיהם. 0. בהמלצת להליךגישור, בית להסכם שלכבי המשפט פנו הצדדים במסגרתו הגיעו הגישור בסיועה השופטת שנערך הילה גרסטל אשכולות בדימ. בין ובין הגדוליםבישראל: שני איגודי האמנים המבצעים שח'ים -ארגון השחקנים בישראל, ישראלאמ"יי,)( וכן ארגון אמני חלק של שחבריהם יחד מהוויס האמניס את הארי המבצעים החברים באשכולות. של הסכם הגישור מסדיר שורה ארוכה של עניינים והוא טומן בחובו שינוי מהותי במשטר התאגידי אשכולות ועריכת וניהוליים שינוייםמבניים, ארגוניים בלב בחברתאשכולות, הסכם הגישור עומד אימוי כאשר תקנון חדשלאשכולות, הכללית אשר אושר באסיפה של האחרונה החברה פה אחד. -9 - 1. הסכם והתקנון הגישור הנושאים הבאים: החדששאומץ,מסדירים, ביןהיתר, את של א. אימוץ מדיניות של כלפי שקיפות יותר המבצעים החברים בה. רבה החברה האמנים ב. אימון מנגנוניבקרה, לרבות פיקות ומניעת ניגודיעניינים, מינוי מבקר פניס ודירקטורים חיצוניים. שלוועדות בלתי תלויות ובכלל תמלוגים ובלתי תלויה שתכלול מכל ג.\ מינוי מקצועיות זאת ועדת רחבה נציגים של הסקטורים השונים אמניישראל; של פעילותם של התמלוגים לענייניתמלוגיס, על התנהלות ד. הסדרה מחודשת וועדת תוך דגש שקופה וועדת הערר החלטות התמלוגים לציבור ופרסום הועדה ומפתח האמנים המבצעים. של פעילות לעזרה של על נהלי ה. הסדרה מחודשת קרן תוך עבודה הסיוע הדדית אמניישראל, שימת דגש וקריטריונים מסודריםושקופים. ו-. של לקריטריונים הסדרה מחודשת התמיכות באיגודים מקצוליים, והסכמי תמיכה מסודרים בהתאם ושקופים. לעתירה. העתק הסכם הגישור שנחתם מצ'ייב כנספח8 לביהמייש 2.ה לתת של להסכם ובהחלטת הצדדים פנו תוקף בית מיום6.12.2020 בבקשה פסק דין הגישור המשפט לממשלה להגיש להסכם פלד התבקש היועץל המשפטי את בנוגע הגישור וזו הוגשה בידי עוייד שירי עמדתו מפרקליטות תל מחוז אביב ביום7.2.2071. 3. בתגובת אשכולות הינה, לדעתהיועמ'יש, לתועלת על היועמ'ישנטען,לראשונה, הציבור וכי רשם כי חברה לרשום לתועלתהציבור, ההקדשות, את נימוקיו היועמייש כי החברה כחברה בכפוףלשימוע. במסגרת ציין הבלעדית של אשכולות לסעיף4לתוספת לחוקהחברות, קרי: מטרתה הינה מטרה ציבורית בהתאם השנייה על ייחינוך, המצוי הכשרהמקצועית, תרבות או אומנותיי. היועמיש ציין בתגובתו כי מסקנה וו מבוססת המידע מבלי לאשכולות בידיו להעלות לפני שניתנה עדיין ההודמנות את טענותיה בצורה ישירה רשםההקדשות, להוראות הדין, הכל לעתירה. במסגרת שימוע בהתאם כמפורט בעמדתהיועמייש, המצ'"ב כנספח9 לאחר קבלת 4. בסמוך אשכולות לעוייד עמדת היועמייש פנה דירקטוריון עמירם בוגט, שכיהן בשנים1997-2003 לקבלת אשכולות על כרשם העמותות חוות דעת משפטית האם עונה הדרישות המופיעות בסעיפים543א(א) ו- 5 לחוקהחלייצ. ג(ד)1()\ במסגרת חוות הדעת קבע עו"ד בוגט באופן נחרץ כי: 597. בחינת פעילותה של אשכולות למסטקנה מביאה בהכרת החד משמעית, כי מדובר בחברה עסקית- כלכלית ולא לתועלת הציבור. אשכולות תמלוגים שתכליתה ופעילותה בחברה הינה חברת ישראל ולגבות לאכוף של העיקרית הנה עסקית-מסחריתמובהקת: את זכויית המבצעים אמני ולחלק מקסימום תמלוגים מהפעילות עבורם בגין השימושים הנעשים בביצועיהם את הרווחים של בקרבהמבצעים, תוך מיקסום הזכויות והאינטרסים האמנים המבצעיםבישראל. 0. אין שיקוליה ופעילותה של אשכולות לחלוטין וכל ספק כי הינס עסקיים השאת מטרתה הינה וחלוקתם לחבריה ומיוצגיה. אומנם, רווחים המחולק לבעליהמניות, אבל אין מדובר בדיבידנד אין מפעילות המחולק ספק כי מדובר לחברי ברוות עסקית ומיוצגיהחברה, שהוא ורק הוא מטרתה של פעילות השיקול פעילות שיקול האחת והיחידה עסקי מובהק החברה וכי היחידי המניע זו הינו ולא כל שיקול יילטובת הציבוריי. 1. אשכולות של לופועלת בחל'יצ נעדרת את המאפיינים הטיפוסיים חברה הציבור והכרזתה אינה עולה התכלית והרציונל בקנה אחד עם חקיקתהחל'"'צ,כדלקמן: העומדים בבסיס אשכולות מפעילותההעסקית. כל של אשכולות א. ממומנת באופן גורף באופן גורף הינן הכנסטותיה תמלוגים הכנסות עצמיות שמקורן בגביית מגופים העושים שימוש בזכויות המבצעים והיא מפעילותה העסקית. ממומנת באופן גורף אשכולות ציבור אינה נתמכת ע'"י המדינה ו/או מכספי (לרבות לא שקיבלו של לתועלת מתרומות תואמת פטורממיסים) ואין היא את המאפיינים חברה הציבור, למבחן (שרשם בהליכים ובהתאם זה ההקדשות ציין אחרים כי הוא המבחןהמכריע,) אשר אומך לניירות ערך, שאשכולות ע'יי ביהמ"ש בעניין הבורסה ברור אינה מהווהחל'יצ. 10- - ואשכולות מחלקת ב. מאחר כל מפעילותה כתמלוגים את רווחיה העסקית לחבריה ומיוצגיה, קיים אינטרס כלכלי לחבריה לפקח ישיר על ומובהק ומיוצניה נושאי ולא המשרה בחברה מתעוררת כל בענייננו רגולטורי חיצוני. ייבעיית נציג'י הדורשת פיקוח 2. הנה לנוכח כיכן, אשכולות כל זאת מקיימת את לכך המבחנים שנקבעו בפסק הדין בעניין הבורסה פועלת למטרה שהיא ולפיכך לתועלת הציבור. עסקית איננה חברה לטענות 3. אשר על בייכ היועמ'יש כי החברה הינה חברה המקדמת ציבורית מטרה והעונה סעי 6 לתוספת (ייתרבות שבכל השנייה או אומנותי) הרי הכבוד הראוי, אנו סבורים כי טעתה בייכ היועמייש פעילותה של אשכולות פעילות טעות יסודית. אינה לקידום ציבורית 'יתרבות אואמנות,"" שכן אשכולות (להבדיל כלל מחבריהומיוצגיה) אינה עוסקת בתרבות או באמנות ובקידומס. עסקינן כאמור גביית בחברה שעיסוקה אחד בלבד: כספיםוחלוקתם. החברה איננה עוסקת, מעולם לא ולעולם לא לא ולא באומנות, עסקה תעסוק בתרבות השיקול כאשר היחידי המנחה אותה הוא וחלוקתם לחבריה ולא כל שיקול מקסום הרווחים ומיוצגיה ציבורי אחר... 4. לסיכום להיות חולק עניין זה, ולא יכול תכליתה של אשכולות תכלית עסקית- אין כי הינה על מסחרית מובהקת והיא עונה במדויק הוראות סע'11 א)( רישאלחוק, קרי: תכלית י חברה לפעול היא על שיקולים להשאת רווחיה." פי עסקיים ולא יכולה להיות משכך אין היא חברה לתועלת התכלית והרציונל החל'יצ כלל הציבור וכי העומדים בבסיס חקיקת רלוונטיים אינם לעניינה שלאשכולות... . סיכום ומסקנות 6.=האמור והמקובץ לעיל עולות אפוא המסקנות הבאות: אשכולות א, לכל בפעילות ובפעילות הינה חברה מסחרית דברועניין, העוטקת עסקית-מסחרית אשכולות עסקיתבלבד. אין כל של פעילות מכל לא בחברת היבט ציבורית סוג שהוא בפרט פעילות לחוק חברות. המוגדרת בתוספת השנייה ב. מהותה של אשכולות וחלוקת לחבריה ולפיכך הינו גבייה כספים ומיוצגיה מבחינה מהותית ותכליתית לא היא לא עומדת לפיו כל 'יחלוקה בתנאי מתקיימת בחברה אחרת'"י לחבריה. אשכולות של ג. נעדרת את המאפיינים הטיפוסיים לתועלת כחל"יצ חברה הציבור והכרזתה אינה עולה התכלית והרציונל בקנה אחד עם העומדים בבסיס חקיקתהחל"יצ. החל'יצ ד. תיקון כולל (ואף לאנרמזות) בחוק החברות חוקק בשנת2007 ואיננו הוראות מפורשות לתחולתו על באשר לאור זאת, ולנוכח חברות שהיו קיימות ערב התיקוןלחוק. החזקה לפיה תחולתו כל הפרשנית בהיעדר הוראה מפורשת, של דבר חקיקה הינופרוספקטיבי, אין תחולה לחוק לגבי לפני ובכללן עלאשכולות, רטרואקטיבית זה חברות שהתאגדו חקיקתו שהתאגדה בשנת1984 כחברה ומתנהלת פרטית ככזו מזה37 שניט. פעילותם של ה. אף עמדת רשות התאגידים במשרד המשפטים לניהול הינה כי ארגונים משותף של זכויות פעילות שתכליתה מבצעים הינה עסקית העיקרית הינה עשיית רווחים, הנעדרת של סממנים פעילות של ללא מוסד כוונת רווחמלכ'יר,)( שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים. מלבצע לפתע ו. רשות התאגידים מנועה שינוי מדיניות סלקטיבי על כה קיצוני בעמדתה באופן אשכולות בלבד וככל לשנות עליה לעשות שברצונה את מדיניותה רבת השניים בעניין, כן באופן הליך מסודר ורוחבי, במסגרת חקיקתי מסודר. 7. לנוכח כל לקבוע זאת ויתר הטעמים המפורטים למיטב בחוות דעתנו זו, הריני בהתאם ניסיוני ושיפוטי המקצועי, אשכולות לתועלת הציבור; לא חלה עליה להירשם כי אינה מהווה חברה חובה לתועלת לרשם לבצע ככזו בפנקס חברות של הציבור ואין ההקדשות סמכות רישום כפוי החברה החל'יצ לממשלה לאחרונה לביהמ"יש בפנקס וכי עמדת היועץ המשפטי שהוגשה בתנ'יג-38122 9 בכלהכבוד, ולוקה בכשלים שגויה ומוטעית מן היסוד משפטיים ועובדתיים שונים... 4. לסיכומו של עניין ניתןלומר, של להשיא כי מאחר ומטרתה המרכזית החברה היא את הרווחים והתמלוגים של שלה אמניישראל, אזי דרך ההתאגדות הנוכחית כחברה פרטית משרתת את שלה ועולה הפעילות האינטרסים בקנה אחד עם העסקית והמסחרית שמקיימת החברה, כאשר של אשכולות שינוי התאגדותה לתועלת למטרתה ופעילותה נחברה הציבור יעמוד בסתירה ועלול לפגוע של ולפיכך העסקית בטופו יום גט באמנים המבצעים עצמם אנו סבורים כי הן בהתאם למצב המשפטי לאינטרסים ולטובת להתנגד הקיים והן בהתאם החברה והאמנים המבצעים יש לרישומה של אשכולותבחל"יציי. של לדירקטוריון העתק חווות הדעת המשפטיית עו"ד אשכולות לעתירה. בוגט שהוגשה מצ'"ב כנספח10 5. ביום3.5.21 פנתה הילה עוייד בניטה לעותרת מיחידת רשם ההקדשות במכתב קצר בו ציינה כי מעיון בתזכיר על ועל להירשם החברהעולה, כי היא עונה התנאים הקבועים בסעיף54גא(א)לחוק החברות כן היא נדרשת ככל בפנקסההקדשות. במכתב צויין לא למכתב לרשם כי שהחברה תגיב בתוך45 ימים תהיה ההקדשות סמכות לרשום לא אותה בפנקס גם אם תעשה כן בעצמה. של העתק מכתבה עוייד בניטה מיום3.5.21 מצייב לעתירה. כנספח11 11 - = ביום14.6.21 השיב 6. ב'יכהעותרת, לפניית עוייד בוגטי רשס ההקדשות שלל לרשום במכתב בו את הדרישה את אשכולותכחלייצ, תוך שהבהיר אשכולות כי עומדת לצורך אינה בתנאים הקבועים בחוק רישומהכחלייצ, שכו פועלת למטרה היא אינה ציבורית בכל ואיננה עוסקת דרך שהיא בכל באמנות אובתרבות, איננה מתערבת תוכן לה כל יכולת אומנותי ואין בעולס השפעה ועיסוקה התרבות היחיד הינו תמלוגיםוחלוקתם. גביית עודהבהיר, כיפעילותה של העיקרית חלוקת תמלוגים למיוצגיה החברה (כולל בעליהמניות) ולפיכך היא לא מתקייס התנאי לפיו תקנון על חלוקת חלוקה אחרת. החברה אוסר רווחיס או של העתק מכתבו עו'יד בוגט לעתירה. מיום14.6.21 מצייב כנספח12 = 7. ביום12.01.3 נשלח לעותרת של העותרת. תשובת המשיב במסגרתה נדחו טענותיה לנוכח במכתב צויין כי האמור לפעול והמפורט בו בכוונת הרשס לרישומה של כחלייצ החברה ככל כפנקס ההקדשות וכי שהחברה תחיה בעלפה מעוניינת בקיום שימוע עליה לפנות לרשם לצורך ליום14.10.21. תיאוס פגישה עד של העתק מכתבו עויד כנען מטעם ההקדשות מיוס3.10.21 מצ'"ב לעתירה. רשם כנספח13 8= ביום11.10.01פנה לרשם חולקת על בייכ העותרת בכתב וציינה כי היא הנימוקים שהובאו במכתב מיוס3.10.21 על ומבקשת לתאם לפגישהבעניין. עומדת טענותיה מועד של העתק לעתירה. מכתבה העותרת מיוס11.10.21 מצ'יב כנספח14 9. ביום27.10.21 פנתה לעותרת עליה להגיב לגוף עוייד בניטה על לקיים וציינה כי הטענות מנת שניתן יהיה עימה פגישת שימוע. של העתק מכתבה עו'יד בניטה לעתירה. מיום77.10.21 מצייב כנספח15 0.= ביום29.12.21 הגישההעותרת, באמצעות בייכ ממשרד עוייד שיהורביץ, לטענות מענה מפורט ומקיף רשם שללה ההקדשות ובמסגרתו לעתירה. את טענותהרשם, כמפורט במכתב המצייב כנספח16 = ביוס21.2.02 נערכה 1. פגישת זום בין נציגי רשם ההקדשות ובץ נציגי החברה ובייכ ובה שבה העותרת והדגישה את הטענותהמרכזיות, לעתירה. כמפורט בסיכום השימוע המצייב כנספח17 = בהמשך 2. לפגישה שלחה השלמת לעתירה. החברה טיעון נוספת קצרה ביום22.2.22, המצ'יב כנספח18 < לאחר 3. כמעט חצישנה, מנהלת ביום19.7.22,שלחו ומנהל המחלקה חטיבת רווחה ברשם העמותות המשפטית החלטת ברשות התאגידים (נספח1 לעתירה,) את רשם ההקדשות במסגרתה דחה את טענות העותרת והגיע למסקנה של ופעילותה בלבד כי מטרותיה החברה הן ציבוריות וכי על חלוקת היא גם אוסרת בתקנונה רווחים ולפיכך לצורך שני כחלייצ התנאיסם הנדרשים הגדרת החברה בהחלטתו מתקיימים בעניינה. הרשם הודיע כי החליט לרשום כחלייצ את לסעיף54גג(ד)לחוק החברה בפנקס ההקדשות של בהתאם החברות וכי רישומה כחלייצ לתוקף החברה החלטה ייכנס ביוס1.11.22. כנגד זו מוגשת עתירה זו. < לאחר 4. שפרטנו והשתלשלותהעניינים, את הרקע העובדתי לפירוט נעבור הטעמים הענייניים והמשפטיים קבלת העתירה. המצדיקים את 2-ן - פרק בי- הטעמים הענייניים קבלת והמשפטיים המצדיקים את העתירה ב1 - המסגרת הנורמטיבית של לתועלת חברה הציבור 5. סעיף54כא(א)לחוקהחברות,תשנייט9991- (להלן -ייחוקהחברות"י)קובע: בלבד לתועלת ייחברה הציבור היא חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות על וכן איסור חלוקת חלוקה לבעלי רווחים או (בפרק אחרת מניותיה זה --חלוקתרווחים)"י. . הנה לחוקהחברות, לתועלת לקיים כיכן, בהתאם חברה הציבור חייבת שני תנאיםמצטברים,כדלקמן: א. בתקנון החברה נקבעו אך ורק מטרותציבוריות; ב. בתקנון החברה על חלוקת חלוקה לבעלי מניותיה. נקבע איסור רווחיס או אחרת 7. כלומר לחברה לתועלת כדי עליה לעמוד שחברה תחשב הציבור בארבעה תנאים מצטברים: של . קיומה מטרה ציבוריתלחברה. כל ב. העדר מטרה אחרת שאיננה ציבורית חלוקת על לבעלי שלה ג. איסור רווחים המניות על חלוקה לבעלי מניותיה. ד. איסור אחרת 8 ודוק של אלו באי קיומו תנאי אחד מבין לא לתועלת הציבור. ארבעת ענאים כדי שהחברה תרשם כחברה - די 9.'ימטרה ציבורית"' מוגדרת בתוספת לחוק בסעיף543א(א)לחוק החברות, כמטרה כמפורט השנייה החברות שקבע שר המשפטים באישור של הכנסת. מלשון ועדת החוקה חוק ומשפט הסעיף ומהפסיקהעולה, כי מדובר פריטים*, ברשימה סגורה הרלוונטית כביכוללענייננו, שעולה מהחלטת בת13 כאשר המטרה היחידה כפי גם המשיב, מנויה בפסקה(6) ייחינוך, הכשרהמקצועית, תרבות או אמנות." 0. סעיף543ג(ד)1()לחוק לרשם על של הפועלת למעו החברותקובע, כי יינודע ההקדשות בדרך אחרת קיומה חברה בלבד על חלוקת רווחים, מטרות ציבוריות ואוסרת ירשום אותה בפנקסיי להלן:( יירישוםכפוייי.) הסמכות לרישום שעולה למנוע כפוי נועדה כפי מהצעת החוק ומהדיונים בועדת הכנסת כדי התחמקויות מצד חברות שפועלות למטרות לא ציבוריות כחלייצ להימנע ולאפשר להן שהתקבלו אך נרשמו כדי מפיקוח העברת כספים לידיים מתרומות ותמיכה ציבורית ולא למטרה לשמן ניתנו. פרטיות 1. כפי שיפורט בהמשך בפרקג,' חלייצ שלאשכולות. שני התנאיס בהגדרת בבירור אינם מתקיימים בעניינה ב2' - התכלית והרציונלים החלייצ העומדים בבסיס התיקון בחוק 2. מקריאת הצעתהחוק?, דברי הרציונל ההסבר והדיונים בכנסת והפסיקה שדנה בענייןעולה, המרכזי העומד כי החלייצ לניצול לרעה של בבסיס חקיקת הינו חשש הפועלות למטרה '"בעיית הנציג'י הקיימת בחברות ציבורית בלבד. החלייצ להתמודד החשש שחוק נועד איתו הינוכפול: מזליגת (תמיכות / א. חשש כספי תרומות) לידיים ציבור פרטיות - כיוון המקדמים מטרות שמימון גופיס אלטרואיסטיות ציבוריות על של מתבסס בעיקרו מגורמי הכנסות מימון ציבוריים: הן מתמיכות ציבוריות 8 ברל כצנלסוןנבו,)( ראו: בעייאל0/8342 רשס ההקדשות נ' קרן לפסהייד של פסקה כח השופטרובנשטיין; (מחוזימרי)-45895-07 תייא 7 אברהם פוזנר נ' מועדון כפריעומר, בפסי110 (27.6.2071)). עמדת רשם ההקדשות בעניין 9 הצעת תביעת הבורסה. תיקון מסי6לחוק (הצעת חוק (תיקון לתועלתהציבור,)התשס'יה)5002- החברות מסי4)(חברה -13 - המדינה להם והרשויות המקומיות, והן מתרומות הנהנות מהטבות מס זכאים גופיםאלו, נדרשיםפיקוח, בקרה ורגולציה על חיצונית השימוש על לוודא באותט כספים מנת כי הכספים אכן מגיעיםליעדם. היעדר כלכלי לבעלי לפקח ב. אינטרס על הנהלת לחברהעסקית, המניות החברה - החשש נובע מכך שבניגוד לבעלי לפקח על פעילות בה והתנהלות להם המניות אינטרס יש עניין החברה שכן ברווחי החברהוהכנסותיה, בחברה שמטרותיה אלטרואיסטיות בלבד על חלוקת לבעלי (ועל כל ציבוריות ויש איסור רווחים המניות חלוקהאחרת,) של בעלי על הנהלת בעלי הפיקוח המניות שכן החברה פחות, המניות אינם נהנים באופן אישי וישיר ממוני-כלכלי ולכן מהכנסותיה ושירותיה והם נעדרים אינטרס פרטי בחברה נדרשים בקרה ופיקוחנוספים, פועלת למטרתה הציבורית. שיבטיחו שהחברה בהתאם 3. וכך לתיקוןהחלייצ: נקבע בדבר ההסבר להסדיר פעולתה של ייהחוק המוצע נועד הפועלת למטרותציבוריות, ללא את חברה כוונתרווח, לרעה באופן שיימנע ניצול של צורת התאגדות זו, וזאת נוכח האינטרסים הציבוריים למשל ואינטרסים נוספים, הלבנתההון, למנוע אלו לפעול ללא בתחום פיקוחובקרה. מחברות לתועלת הציבור, בחברה הפועל ללא בהיותה גוף מטרות רווח,הממומן,ככלל, מכספי ציבור לדוגמא,( על על חברה הממומנת ידי גיוס כספים בעקיפין ידי פטורממסים,) או מתעוררת בעיה מיוחדת, הנגזרת מ'יבעית הנציג'י... כאשר מדובר בחברהעסקית, שבה נושאי המשרה מנהלים שלבעלי את נכסי החברה, הבעיהפחותה, משום המניות יש אינטרס כלכלי.... ואולם, הפועלת ללא בחברה כוונת רווח, הבעיות האמורות חמורות יותר - ראשית, מעצם של הגוף, פועלככלל, לקידום טבעו הוא מטרה ציבורית, גדול ובלתי בעבור ציבור נהנים לציבור זה, מסוים. לעיתים אין לפעילותו של ומכל מקוס, מידע באשר התאגידלטובתו, אין לו הכלים היכולת להתארגן לשם את או את יחדיו הבטחת קיום מטרות התאגיד. שנית, בתאגיד הממומן איןלתורם, יכולת להקצות מתרומות הציבור, בדרךכלל, או רצון את לשם המשאבים הנדרשים בחינה האס התרומה הגיעהליעדה. במוכן, מאחר שהחברה אינה לחלק לבעלימניותה, לבעלי רשאית רווחים הרישבלל, המניות אין את אותו אינטרסכלכלי, לפקח כי נושאי מנהלים לשם המשרה בחברה את החברה השגת מטרותיה. י החלייצ לעתירה. הצעת חוק בנספח19 מצ'יב 4. אף במסגרת הדיוניס בועדות על הכנסת דובר רבות החשש מפני בעיות הנציגהללו. כך לדוגמא: הדיון הראשון * בפתח בהצעת החוק ביום27.11.2006 ציינה נציגת משרדהמשפטים, עוייד דוידהלתמן- מסר:1 ליצור "הצעת החוק הזאת שלחלק פועלים באה מנגנוני שקיפות ובקרה מהגופים שהיום פחות לעודד נוחיס. המטרה אתהתורמים, לעודד לדעת ולתת לו את הציבור, את הביטחון שהחברה לתועלת הציבור לשים היא מכשיר בטוח, שניתן להשקיע היא מכשיר בו את מבטחנו, בו את ולדעת כספנו לא גדולים שיכולים להתקשר שגם אם אנחנו תורמים בחוזה החברה או עם להגשמת העמותה המטרההציבורית, להגשים התכלית גם אז יש אמצעי בקרה ופיקוח כדי את שלשמה המרכזית ניתןהכסף.... המאפיינים של לתועלת המיוחדים חברה הציבור...הוא בראש וראשונה חלוקת רווחים. איסור להיות למטרה יש כסף שאמור לשמה מוגשם הואניתן. הנקודה הזאת המרכזית היא הנקודה למקבלי שלפיו באמון שבין התורמים הכספים - אמון החברה היהודית וחברות אחרות לזולת חשיבות. מאמינות שהתרומה היא ערך חברתי, הפעילות שיש בתרומה ובמתת היא להשגת לא מטרות ציבוריות. תרומות מהציבורהרחב, מנדבנים גדולים שיכולים להשפיע רק על התנהלותו של אופן הגוף מקבל התרומות. כמובן שמדובר גם בתמיכות ממשלתיות... ניצוליםלרעה. מה המחיר שהיה! הלו הניצול לרעה שאני מכירה אותו בהיר אחד היה ביום שמטפלת באוכלוסייה חלשה כשחברה חשובה מאוד מאוד - אוכלוסיית הקשישים -קיבלה נכסיסם מהמדינה שקלים על להקים עליהם בחכירה ב0- מנת אחד בתי אבות. ביום בהיר ל= עמיפ?- לפרוטוקול מיוס27.11.2006 -14 - לה החברה, שהייתה לדאוג לציבור מטרה ציבורית הקשישיםבישראל,החליטה, באסיפה כללית של לשנות למטרה רוב חבריה, למטרה לא ציבורית. את המטרה מחברה ציבורית היא החליטה למכור קיבלה לצדשלישי, את הנכסים שהיא כלומך לגורםעסקי. לנושא של דיור מוגן יש גם היבטיסעסקיים, לא לממשלה רק היבטים ציבוריים.חיוע* שלא המשפטי אמר כך שלא יכול יהיה, להיות ינצלו האומללה שלא על שהם את הפירצה יצרנו מנגנוניס הדבר הפשוט של למטרה לא ציבורית. לחלק רווחיס, הפיכה ממטרה ינולה ציבורית מיד החברה מיד היא יכולה למכור שקיבלה את מאותו לקבל ולחלק הננטים מקדיש או תורם, את התמורה את לחבריה הדיבידנד מתנהלת בשאין פוצה אומצפצף. זה מתבצע בד' שבו אמות החדר החברה לתועלת הציבור. של חולים חולים דוגמה נוספת היא בית ביקור שנמצא במצב מאודקשה. בית חולים חולים ביקור ולא מצליחים לעקוב אחריהם.... הוא הקדשותשניתנו, נכסים שנמכרו מה הפועלים למטרות ציבוריות! הבעיות העיקריות בגופים אין מעמד ססטוטורי לתורם. אם לא התורם לעשות לו מבקש חוזה עם הגוף לו הנתרם אין מעמד משפטי. אין שום מעמד לא לשמה משפטי. רק זה, אלא למטרה גם קם התאגיד באבחנה מנאמנות ונהנה אין מעמד משפפי. אם חוק לעולם הנאמנות מבחין היטב ביןהמקדיש, הנאמן והנהנה, או אז שעברנו של יהמייסדיםיי. התאגידים. התאגיד המפעילים אותו. פועלים למען הוא הם הם המטרה הציבורית. לדוגמה חולי סרטן, ילדים חוסים. לו בואו ניקח הנמען כגוף אמורפי אין מעמד משפטי. משום לו יכולת לוודא כך גס אין שום שאכן הכסף שנתרם עבורו מגשים את מטרתו. לאקיים. התוצאה: הוא הנציג המיוחדות בעיות בחברה ובעמותה.... בעיית הנציג המיוחד מה כתועלת לתורס בחברה בהעדר מעמד ולנתרם הלבה הציבור ובעמותה! משפטי אין מי שיבטיח למעשה - זולת ליעדה האנשים עצמם - שהתרומה אכן תגיע לבעלי ותגשים את מטרותיה. כלכלי לפקח המניות אין אינטרס של שלישי בעלי רבושי או שאכן ההשקעה צד תגיעליעדה. על המניות, אף היותם חברים בעמותה אובחברה, אינםהנמנעים, אינם בהכרח התורמים. שלא משום כך נוצר המתח קיים בחברה הכלכלית. הפתרונות מגוונים. מנגנוני בקרה חיצונייס ומנגנוני בקרה פנימייס...אין בעלי לבין זהות בין עמותה בהיעדר התורמים והנתרמים... מעמד לתרום ולנתרם סטטוטורי לחברה רגילה...."' אין מי שיאכוף את האחריות, בניגוד של בעלי לפקח על הזכויות והסמכויות התנהלותהדירקטוריון. למה להם המניות זה יש אינטרסלפקח1 הרגילה כי בחברה זה הכסףשלהם. השקיעואתהכסף. הס הם רוצים תשואה על בעלי המניות. ההשקעה שלהם. מנהלים שואלים הם הדירקטוריסט עבורם אתהכסף. הם שלהם היום. מה עשה הכסף הכלכלי שלי לדעת לא הלכהלטמיון. האינטרס הוא שההשקעה של בעלהשליטה. כל על זה מעמדו דיני החברות בנויים האינטרס שזה הכסף שהשקעתי ואני לוודא ושהמנהלים לא רוצה שהוא מניב את התשואה המובטחת לפגוע עושים שימוש בכוחס כדי לעשות עלחשבוני, בהשקעתי כדי לנכס לעצמם כל עסקאות כדי נכסים שהם קנו בכספי. זה שליכמשקיע. לעומתזאת, בבעלי לתועלת האינטרס הגורם המפקח המניות בחברה הציבור או בחברים בעמותה הוא הגורם האלטרואיסטי, אנחנו אנשיםמכובדים, חברים בעמותה הזאת. תתנהל להגשמת אנחנו רוצים שהיא המטרה הציבורית. האם די באכפתיות הזאת! המציאות לא מוכיחה שבהרבה מאוד חמלה לבסס מודל מקרים די בה.... עדיין אותה אין בה די כדי כל לתועלת ...תתנהלנה להגשמת של משפטי שיבטיח שאכן החברות הציבור המטרה הציבורית שאיננו הרגילה של בעלי מנהלים הכסף כספם שלהם. אם בחברה זה הכסף המניות שאותו המנהלים, ולבעלי המניות ניתנו כוחות שמשתמשים בהם כך אואחרת, בחברה הציבורית לא של בעליהמניות, של למטרת הנתרמים. .. הכסף הוא הכסף הוא הכסף התורמיסם כוללת להסדרה עיקרי הצעתהחוק: יצירת מסגרת ופיקוח בפרק מיוחד בחוק החברות. במקום החלקית שלא למעשה ההסדרה הקיימת היום הלכה כללוכלל, בחוקהנאמנות, מתקיימת לגבי לתועלת הציבור, יצירת אחידות בדין התאגידי מי היא חברה איך היא עוברת מסטטוס לססטוס שני, כלומר למטרה אחד שלא מחלקת לחברה מחברה ציבורית רווחיס שפתאום מחלקת רווחים. יכולת של פיקוח של לא שלילת חברת ההקדשות ממועד הקמתה חברהכזאת, זכות ההתאגדות. לחברה לתועלת להזדהות כמו כן, קביעת חובה זכות או הציבור כחברה לתועלת הציבור. זה ליצור יעודד את ציבור התורמים האמון את ביניהם....שינוי תקנון לא להפוך המטרות. מיום למטרה לחברה לא ציבורית. פעולה אחד מחברה ציבורית שמטרתה מטפלים לסייע לילדים בחריגה ממטרות. כיצד כשמטרת במצב הזה! מה קורה החברה היא חוסים ובכספים למטרה משתמשים אחרתלחלוטין! אנחנו יודעיס את זה מרשםההקדשות. אנחנו יודעים את הלךלעולמו. זה ממאות הקדשות שקיימות ברחבי המדינה שבו המקדיש ללא בעלים. לא לקיים עליהםמעקב. הנכסים הם כמעט נכטים לכך ניתן יש דוגמאות האלה שהנכסים להיות של בעלי ולטובתו הפכו נכסים פרטיים בגוף שלמענו התפקידים הם נתרמו. זאתהמציאות, זה המצב. לבתי קרקעות בפתחתקווה, קרקעות בבני ברק, הפכו מבנים שמילאו מגורים אחרי בעצם ולא שלנו למנוע מבני הקדש נודע הדבר לאיש. המטרה היא עד הבל שלאמצעים, כמה שאפשר. זה פונקציה שלבקרה.... בעליעניין. אישור עסקאות לתועלת בעלי עם בחברה לא המשקיעים, הציבור המניות הם התורמים הם המשקיעים. לניצול לרעה של של התורמים.... הציבור נהנה. יש חשש הכסף לגבי האלטרואיסטית הצליחו ליצור החברה שינהל התורמים מצב שיהיה גוף את כספי והמשקיעים, להבטיח ליעדו -לכך רק צריך שאכן הזאת - לא הכסף יגיע מכוונת הצעת החוק -15 - לכיסו נגזרת. תביעה של המנהל של בעל העניין. או החבר או גם כאן אנו מציעים....מנגנוניםחיצוניס: תביעה נגזרת היא תביעה על בכל חברה. מאוד חשובה. יש חובות נושאי המשרה מי יאכוף את החובות האלה! בחברה מנהל לא עסקית אם אתה טוב לי בלכלי את רכבושי יש אינטרס לתבועאותך, אָבל לתועלת בחברה בעל הציבור אני החבר או אפילו לא המנייה השקעתיכסף, רק איכפת לי. לתבוע האם האיכפתיות תספיק לא שללנו הכלי הזאת כדי תביעה נגזרת! את לכל בעל הזה. מניות להגיש בחברה יש זכות תביעהנגזרת, השאלה ייעשהזאת, היחידה אם הוא שלו לעשות ומה האינטרס לבעל את זה. בחברה עסקית יש לתבוע מניות המיעוט אינטרס את המנהל בעל השליטה על שעשה עסק עס לתועלת חשבון ההשקעהשלו. בחברה הציבור ייתכן לאדם שיהיה איכפת מה קורה בחברה. האכפתיות לו הכלי של הזאת תיתן את תביעה נגזרת... כאן הבעיה יותרחמורה, לא כַי זה הנכסיםשלהם, זה שלאחרים, נכסים זה נכסי התורמיס. מה קורה בתוך החברה! לבקש בתוך החברה יש יתמריץ"' ולא להירשם תרומות מהציבור להתחמק ככזאת כדי של רגולטור. ולכן הטלת מהפיקוח העיצום הכספי, שהיא הנורמה של הנמוכה ביותר על החברה, הסנקציה פוגעת בשל בראש ובראשונה בתורמים, כי הכסף, הפרת הוראות החוק שלא שביצעהההנהלה, התרשמו מפעולתהרגולטור, נלקח והתחמקו מתוך כספי החברה, שהם לתועלת כספי התרומות.... תדעו תמידבראש, שבחברה הציבור אין שומרסף... י הרלוונטי העתק פרוטוקולי הקטע מתוך ועדת חוקה חוק ומשפט מיום27.11.2006 מצ'יב כנספח20לעתירה של * הדבריס סוכמו במצגת משרד המשפטים שהוצגה במסגרת דיוני הועדה: '/בעיות הנציג המיוחדות בחברה ובעמותה: לתורם ולנתרם - אין מעמד משפטי ליעדה - בהעדר מי שיבטיח שהתרומה תגיע ותגשים את מטרותיה. המניות או החברים אין -כלכליבמובחן מבעלי אינטרס רכושי -לבעלי המניות בחברהעסקית. י הפתרונות מגוונים: * מנגנוני בקרה חיצוניים * מנגנוני בקרה פנימייסיי הרלוונטי הקטע מתוך מצגת משרד (מתוך המשפטיים שהוצגה בדיוני הועדה אתרהכנסת) מצ'יב כנספה21, דיוני * בפתח הועדה דיון מיום9.1.2007(פרוטוקול109) ציינה גלי גרוס: נציגת משרדהמשפטים, עוזיד "הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבעמותות ובחברות לתועלת הציבור יש כספי ציבור, מדובר גם בתמיכות מטעם המדינה...כשמדובר בתורמים מקרבהציבור,לדוגמה, הבעיה הרבה יותר שלתורם חמורה, מפני לא לפקח בודד תמיד יש הכוח באותהמידה, עדיין ויש אינטרס ציבורי גדול ליעדם מאוד שהכספיסם שהוא תרם יגיעו של דבריי. בסופו הרלוונטי העתק הפרוטוקול של הקטע מתוך ועדת חוקה חוק ומשפט מיום9.1.2007 מצ'יב כנספח22, *באופן דומה ציין יויירהועדה, בפרוטוקול חהייכ יצחקלוי, מיום17.4.2007(פרוטוקול מסי175) בעמי 13: של ייהמטרה החוק הזה היא להגן על הציבור. במידה מסוימת גם הציבור נותן אמון בגופים שמפרסמים להם כספים. פרטומים יפים והוא נותן הם חושבים שהכסף מגיע למטרותיו. בגלל שהשוק הזה לבקרים על פרוץ אנחנו חדשים על שומעים אנשים ששמים את ידם הכסף של לעשות הציבורלעצמם. אנחנו חלק כל רוצים חשיבהכוללת. מהחשיבה היא שאר סעיפי חלק החוק. לא לתועלת מהחשיבה היא אבל לתועלת אפשרות שאדם יירשם הציבור יתנהג כמו על הציבור. ישיל כל של הווהאומר, ידי זה הוא מעצמו תועלת את הפיקוח הציבור וישים את לא הכסף בכיס. אני רוצה המיליון שלך בכיס. שאתה תבקשכסף,15 15 15 ותשים את אני למנוע רוצה את זה כי אז אתה לך15 שקליי. מרמה אותי ומרמה עוד100,000 איש שנתנו הרלוונטי העתק הפרוטוקול של הקטע מתוך לעתירה. ועדת חוקה חוק ומשפט מיום17.4.2007 מצייב כנספח23 5. עינינו הרואות כי המטרה המרכזית העומדת על בבסיס החוק הינה הגנה תורמים והבטחה שכסף ציבורי לחל'יצ לצורך המועבר אלטרואיסטית מטרה ציבורית בפועל למטרה לשמה אכן ישמש והצורך ביצירת הועבר מגנוני ופיקוח בשל שלבעלי בקרה חיצוניים כל כלכלי בפעילות החברה. כך המניות אין אינטרס וזכות כלכלית = ההבדל 6. לבין הבסיסי בין חברה מסחרית לתועלת חברה מצוי הציבור בסעיף11 א)(לחוק החברותהקובע, כי: ייתכלית לפעול על חברה היא פי שיקולים להשאת לחברה עסקיים לתועלת תכלית רווחיה!י בעוד הציבור שונה פועלת למטרה והיא ציבוריתבלבד, שאינה בפעילות למטרת רווח. כרוכה עסקית | בהתאס לפסיקת 7. העליון בית ברל המשפט בע'יא2438/09 רשם ההקדשות נ' קרן כצנלסוןנבו,)( מטרה ציבורית הינה מטרה שאינה מטרת רוות. לפסהייד ראה פסקה של כחי השופטרובינשטיין: -16 - לתועלת ייחברה הציבור לקידומן כשמה כן היא. באה היא של מטרות ציבוריות, שאינן מטרותרוות. בדוננו לנגד בסוגיה זו צריך שתהא עינינו החשיבות הרבה שיש על בפיקוח חברותאלה"י. 8 במסגרת של פסק הדין השופט מינץ בעתיימ22604-04-16 ועד של לניירות העובדים חברת "יהבורסה ערך בתל- אביב (משרדהמשפטים) נבו)((3.8.2016) נדונה בע'ימ נ' רשם ההקדשות של לניירות מעמדה הבורסה ערך לתועלת הציבור. כחברה באותו עניין בית המשפט אימץ את עמדת ההקדשות וקבע רשם כי במסגרת הגדרת לתועלת חברה כחברה לאכטניה זו, הציבור והכנסת להתחשב החברה יש של במאפיינים המיוחדים אותן חברות,כגון: מימון והצורך לפקח על ציבורי כך שהתמיכות הציבוריות וההטבות לחברה הניתנות אכן מגיעות לייעדן על של ועמד הצמצום המחוקק לתועלת בכך שהגדיר חברה פעילותה הציבור ככזו רק כאשר מכוונת למטרה בלבדוכך, ציבורית נפסק שם: לתועלת יהיינו,' הגדרת חברה כחברה הציבור אינה מתמקדת אך ורק במטרת החברה ככזו לקדם הבאה מטרהציבורית, אלא לאכסניה של הכנסת החברה קבוצת החברות המוגדרות לתועלתהציבור, כחברות נעשית תוך התחשבות גם של במאפיינים אחרים אותן הברות, כגון היותן חברות הנהנות ממקורות כספיים ציבוריים המממנים אתפעילותן, דבר פיקוח המצריך ול בשל ההטבות לעניין הכספיות הנגזרות מכך (וראו קיום הרמוניה חקיקתית בין שני דברי חקיקה: אהרן ברק פרשנותבמשפט, 330-333 פרשנות החסיקה317, (1993); רע'יא8233/08 אילשוורצ, כובשי ני עוייד פייד סד)(207 (2010); עיש217/65כהן ני פסיד שומה גוש דן, פייד ב)(421 (1966); בגייצ399/85 כהנא המנהל של ני הוועד רשותהשידור, (1987); פיידמא)3(755 עייא624/88גולד נימעוז, פיידמד)1(497 (1990),עייא9863/09 וויריאנט בע'"מ נ' ישראל מדינת האוצר, מנהל רשות המיסים/אגף (פורסם בנבו,16.3.11)). המכס ומע'ימ - ואכן, אחד של המאפיינים תאגיד העוסק לא במטרהציבורית, אם כי המאפיין היחיד, לא ואף מאפיין הכרחי, הוא התמיכה הממשלתית לה הכספית זונה התאגיד וראו:( אמנון דה-הרטוך "/תמיכת המדינה במוסדות ציבוריים - לבלוב הכטפים הייחודיים'"י משפטיס כייט 75 תשנ'"ח.))( אם כי לבין ההבחנה בין חברות המקדמות מטרות אלו ציבוריות המקדמות מטרות לא פרטיות, אינה הבחנהפשוטה, שכן פעם אותן חברות מקדמות את שתי המטרות גם יחד 1ס// (וראו 1,..[ז.ם 75,80!השות דיון נרחב בסוגיה מ007127,,איסתוזא התומז גם מעבר לים: (2000) 1061 .\86).אלא שבכך להגדיר לתועלת שבחר המחוקק חברה הציבור ככזו רק כאשר פעילותה למטרה מכוונת ציבוריתבלבד, לידי של מביאה ביטוי צמצום נוסף הגדרת קבוצת החברות המוגדרותככאלה. תכלול קבוצה זו אפוא רק חברה לידי אשר בה באות ביטוי באופן מלא אותן 'ימטרות ציבוריות," והן חסרות מאפיינים רווחיים אחרים."" 9. בהקשר זהבית המשפט שם למקורות אימץ את הדגש הרב שרשט ההקדשות של פעילות נִתִן המימון החברה לסיווג הפעילות כסממן מכריע כפעילות פעילות מסחרית,כדלקמן: ציבורית או ייהאריכו המשיבים (רשם שלהחיימ) ההקדשות פעילות בדבר האופן שבו ממומנת - הוספה מפעילות שלה הבורסה עסקית ושלחבריה, להבדיל לתועלת מחברה הציבור אשר ממומנת בעיקר מכספי ציבור.ואכן, של לתועלת אופייה חברה הציבור ככזו הממומנת מכספי ציבור נזכר כאמור להצעת בהרחבה בדברי ההסבר תיקון מס'6לחוק לעיל כלשונם. שהובאו גם ניתן דגש רב במסגרת דברי ההסבר לצורך על בפיקוח מוגבר פעילות לתועלתהציבור, בשל חברות מאפיין מרכזי הקיים בחברות מסוגזה, מימון הון החברה מתרומות ומכספי ציבור. קייס אפוא טעם רב בדברי המשיבים כי העונדה שהבורטה פעילותה מקבלי מממנת את שמשלמים מכספים שירותים עבור אותם שירותים שהיא מבצעת, של בדרך גביית אגרותועמלות, כדי יש בה להצביע על פעילות מסחרית"י,'" מטרת שאיננה 'ימטרה ציבורית'יבלבד. גם צודקים המשיבים 17- - להפקיע כי בכך יש כדי להכיר לתועלת הציבור, את ההצדקה בבורסה כחברה להבדיל זאת מחברה שמקורותיה הכספיים הינם מכספי ציבור בעיקר חיצונייםלה, או מתמיכהממשלתית, לשירות שאינם בקשר על באים ישיר הניתן ידי החברה. יוצא שתכלית לקידום אפוא כי חרף העובדה פעילותה של הבורסה הינה מטרה ציבורית לא מובהקת, לומר ניתן כי פעילותה לידי פעילותה בחינת מאפייני מביאה מסקנה כי הינה ציבורית"" בלבד. וזאת, לו מהטעם פעילותה כי מבוססת באופן משמעותי ממקורותיה העצמאיים. אף כי אין להביאובחשבון, השאלה מדובר במאפיין יחיד שיש בעת בחינת האם מדובר הפועלת לטובת בחברה שלהדברים, מטרה ציבוריתבלבד, הרי שבהקשרם ובהתחשב לדגש לרכיב אשר ניתן מימון בתכלית על החברה התיקוןלחוק, נראה כי די לקבוע בכך מנת בי לא מתקיים לקידום התנאי הנוגע '/מטרה בלבד'י בכל לפעילות הבורסה."" ציבורית האמור הנוגע השון: ע''א2576/11 הסתדרות החקלאי המעו'יף נ' בית חל"צנבו,(2.2.2014). הספר התיכוני פרדס חנה לנוכח .0‏ אלה דברים על שתכליתה קבע ביתהמשפט, כי של תכלית אף הבורסה הינה ציבורית והסדרת המסחר בניירות ערך לטובת הינה מטרה ציבורית מובהקת ייהמינהלהציבורייי, שלנובח של מקורות המימון הבורסה הרי ממקורות עצמאיים ומפעילות שלה עסקית ושל חבריה, ללא להצביע על כספי ציבור, יש בכך כדי מטרה ולפיכך לא נפסק כי מתקיים לקידום בלבדיי לרשום התנאי הנוגע יימטרה ציבורית ואין את הבורסה . מסחרית לתועלת הציבור. כחברה = הנהכיכן, 1. לפסיקת בהתאם הישראלית לתועלת אלא בית המשפט הבורסה איננה חברה הציבור חברהעסקית, למרות שלדעת פעילותה ביהמייש במהות, לטובת הציבור, אלא הפעילות שלה הינה כשל שדרכי אינן חברה לתועלת בשל הציבור בעיקר העובדה מקבלת כל לא ולא של שהיא איננה הקלות תמיכה ציבורית במישרין בדרך על בלבד כאמור. מס ומסתמכת הכנסות עצמיות ב3' על -הכרזה כפויה כחל"יצ חברה פרטית פוגעת בזכות ההתאגדות וזכות הקניין שהינן זכויות ולפיכך חוקתיות על לנקוט בהפעלת רשם ההקדשות סמכותו במשנה זהירות ובמקרים חריגים בלבד ומוטל עליו נטל כבד 2.= אןין חולק של כי רישומה הכפוי לתועלת של חברה שהתאגדה כחברה פרטית כחברה הציבור פוגע בזכות החברים להתאגד בחברה בדרך הרצויה בעיניהם ובחופש ההתאגדותשלהם. = יתירה מזו- 3. של אשכולות כחלייצ עלול לגרום להשלכות רישום כפוי על ולפגוע ביכולתה של אף פוגעניות החברה לפעול לגרום החברה כחברה מסחרית לנגיעה על באופן מיטבי וכן ממשית באמנים המבצעים המיוצגים ידה של ובזכות בעלימניותיה, להלן הקניין חבריהומוטביה, כפי שיפורט בהרחבה בפרק הי. = חופש 4. ההתאגדות וזכות הקניין לזכויות על לנוכח כל החלטה נחשבות יסוד חוקתיות במדינתישראל!1. זאת הפוגעת מגבילה אלה לעמוד או זכויות צריכה בדרישות הקבועות בסעיף 8לחוק יסוד: כבוד האדם ותירותו לכך ונדרשת הסמכה מפורשת לעשות והפעלת לתנאי ההגבלה בחוק כן הסמכות ובכלל בהתאס פסקת זאת לתכלית העולה ראויה ובמידה עלהנדרש, הפעלת שאינה דהיינו הסמכות בסבירות ובמידתיות. פרטית 5. הנטל להוניח לרישום כי התקיימו להוראות התנאים כחלייצ חברה שנרשמה כחברה בהתאם סעיף 5 ג(ד) לחוק מוטל על החברות רשםההקדשות. ראו: בעניין פסה"ד הבורסה סעיף 19: ייהנחת היסודהינה, לפעול להשאת כי חברה נועדה פועלת לתועלת רווחים והיא אינה הציבור רק לקידום תכלית ציבורית.לפיכך, או לפי כאשר משתמש המשיב לו בסמכות הניתנת 5 סעיף ג(ד)1() לחוק לכפות על והוא מבקש נטל לתועלת חברה את דעתו, ההוכתה כי היא חברה ובכלל הציבור, הפועלת למטרותציבוריות, זה חברה רק מוטלעליויי. ו עייא1155/20 עיני נ' שאול(7.12.2071));אהרןברק, פרשנותבמשפט, כרךשלישי,ירושלים: נבו הוצאהלאור,199%,עמי631. - בכ -18 6.= יתירה מזו - רישום על כפוי כעל לתועלת חברה פרטית מטחרית הציבור בעל חברה הינו אפוא משמעות קשה לעשות שיש בזהירות לכך בלבד ועל רבה ביותר במקריס המתאימים לכל בסיס עובדות שאינן ניתנות פרשנות אחרת, שכן למעלה מדובר בפגיעה שא ממנה בזכויות חוקתיות בסיסיות בהן חופש ההתאגדות וחופשהקניין. 7.ללפיכך נטל המוטל ההוכחה על רשם ההקדשות כבד יותר שעה שמבוקש רישומה באופן לתועלת כפוי כחברה הציבור1? וזאת מאחר ומדובר בהתערבות בחופש ההתאגדות לכך ככל שהינה זכות יסוד. בהתאם שקיים ספק לסווג האם יש את אשכולותכחל"יצ, לרצונה לא בניגוד לכפות עליה אולא, ניתן את הרישום הכפוי. 8<סוגיית הפגיעה של בחופש ההתאגדות כחלייצ עלתה במקרה רישום כפוי במסגרת הדיונים בועדות הכנסת ונציגי משרד המשפטיםהבהירו, למקרים כי הרישום למנוע הכפוי נועד חריגים במיוחד כדי ועל התחמקויות מפיקוח לסגור מנת של זליגת פרצה בפני חשש לידיים פרטיות. כך, כסף ציבורי מתמיכות או למשל תרומות נציגת משרדהמשפטים, לחמןמסר, עו'"ד דודי ציינה בפתח הדיון עמ'(11לפרוי מיום9.1.2007 - נספת22): לתת לאנשים "רצינו את שפועלים למטרות חברתיות. החופש ההתאגדות מהקורה! כתוצאה מזה שהכנסנו על את האפשרות שאין פיקוח לתועלת הציבור. התברר חברות נוצרה פרצה שקראה לאנשים שאינם לתועלתהציבור, רוציםפיקוח, ונרשמות חברות מקבלות והיוס תרומות ונכסים, ולמחרת יכולות לשנות ולחלק הללו את התקנון את זה רק את המקרים כדיבידנדלחברים. אנחנו מבקשיםלעצור, על כול ידי כך שקודם אותן חברות יזדהו וירשמו כמו שהדין מחייב ולסתום אותן היוס את הפרצות"י. ובדיון הועלתה של מיום17.4.2007(נספח23) כאשר הבעיה פגיעה בחופשההתאגדות, הבהירה נציגת גליגרוס, משרדהמשפטים, עוייד למקרים של בלבד לפרו:)' אף היא כי הסעיף נועד התחזות (עמי14 'יאניחברה, פועלת למטרה ציבורית, אני לוקחת5 או10שקלים אני מגייסת כספיט. אני עכשיו ועושה שמחלקת בכסף מה שרוצה. ברור שהיא חברה לא אבל מישהו, רווחים והיא כפופהלפיקוח, כמו היוע' המשפטי להיות או בתי המשפט צריכים שומרי סף. לסעיף הכוונה היא במפורש שבמקרים מאוד חריגים כשיש לטובת הציבור, למרות חברה שמציגה את עצמה כחברה שהיא שבפועל לה אין חלוקת איסור רווחיס והיא לקבוע למנהל רוצה איזה שבר שהיא רוצה והיא רוצה לקחת כל את הכספים שהיא ולהכניס גייסה מהציבור אותסלכיס. זה את הסעיף הזה נועדלמנוע.. י ובהמשך לנסיבות בעמי15לפרוי היא מדגישה כי הסעיף ולא למקרים של נועד חריגות מאד חברות מעורבות: למ ייהסעיף הזה נועד קרים מאוד חריגים, לא לכל של מקרה חברה מעורבת... הסעיף הזה לנסיבות חריגות. נועד לי להוסיף למקרים חריגים. אין בעיה לאותם שזה נועד הכוונה היא ולכן לא לילהוסיף: מקרים חריגים איכפת "נסיבות חריגות מאוד... בנסיבות מאד חריגות." לוי ויוייר הועדה חהייכ יצחק של להסמיך מסביר בעמי16לפרוי שהכוונה הסעיף להתערב היא את הרשס אך של ורק בנסיבות חריגות ולא לעשות ולהתחיל להתערב רמאות או תרמית סדר בחברות מעורבות: " את למקרים בעצמך אומרת שזה מתייחס מאוד חריגים ואין הכוונה פה שהיוע המשפטי יעשו סדר בין ויתחיללהתעוב בחברות. החברות מקרה חריג פירושו שקרה משהו ושמצאו איזו רמאות או תרמית... י = כפישיובהר 9. בהמשך רשס ההקדשות שלא לתנאי ועל השתמש בסמכותו ההגבלה שלא בהתאם פסקת אף עמד בנסל עליו להוכיח הכבד הרובץ פועלת למטרות כי החברה אך ורק כל כלכלי-ממוני ציבוריות ואין אינטרס לבעליהמניות, לחברי ולמוטבי ועל החברה של אף שהמקרה דנן אינו נכנס בגדרם החריגים ביותר המקרים שלחברות שלתרמית שדבק בהם להעביר רבב ו/או התחזות בכוונה הכל כסף ציבורי מידייםפרטיות, המפורט להלן בפרק הי. 1 רשםההקדשות, לעתירה בתגובתו בעניין לניירות להלן.) הבורסה ערך (נספח25 -10 - פרק גי - החלטת לרשם אשכולות בחל'יצ רשם ההקדשות באופן כפוי את לו קה בחוסר סמכות להלן 0.כ החלטת לוקה כפישיובהר החלופיים הבאים: רשם ההקדשות בחוסר סמכות וזאת משני הטעמים לא להחיל א. ניתן לחוק (תיקוןהחלייצ) על אשכולות את הוראות הפרק הראשון א' החברות באופןרטרואקטיבי. אשכולות ב. אינה מקיימת את שני הקבועים בחוק לרישום התנאים החברות חברהכחלייצ. להחיל ג1' -לא ניתן לחוק על אשכולות את הוראות הפרק הראשון א' (תיקוןהחל'יצ) החברות באופן רטרואקטיבי 1. כפי לעיל אשכולות שהובהר לחלק התאגדה בשנת1984 כחברהפרטית, כאשר הפרק הראשון אי התשיעי בחוק החברות נחקק רק לאחר במסגרת תיקון6לחוק בשנת2007(תיקוןהחלייצ,) קרי23 שנים יסוד החברה. .2‏ לנוכח כלל העותרת תטען כי לפיו תחולתו של ולהבאפרוספקטיבי)( היסוד דבר חקיקה הינה מכאן ולנוכת המקובלת לפיה החזקה שלהמחוקק, תחולתו של הפרשנית בהיעדר קביעה מפורשת אחרת דבר חקיקה הינו ולהבא"י 'ימכאן ואינורטרואקטיבית, הרי שבהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק תחולה החברות אין לתיקון רטרואקטיבית לחוק החלייצ על אשכולות להחיל עליה והמשיב אינו מוסמך את הוראות תיקון6לחוק לרעה באופן רטרואקטיבי המשנה את מצבה. < על 3. להיעדר תחולה החזקה הפרשנית רטרואקטיבית שלהוב נ' ישראל ראו בבגיץ10223/07עזבון עבו מדינת נבו,)( שסנפסק: הרגיל ייהכלל אלא להחילו בפרשנות חוקיםהינו, כי אם מהוראת החוק ניכרת באופן ברור כוונה למפרע, על חלה לעתידלבוא.'" הרי שחזקה הוראת החוק שהיא אך =פלצורךההשוואה, 4. בעוד לגבי שחוק העמותות שחוקק בשנת1980קבע הוראות מפורשות אגודות עותמניות שהיו קיימות ערב ותחולתו לגבי אלה חקיקת החוק אגודות נעשתה באפן מפורש במסגרת הוראה מפורשת המצויה לחוק בפרק (סעי60-62)שהינן לעומת חי העמותות הוראות מסויגות ומדודות. זאת במקרה דנן, אין בחוק כל החברות התייחטות על תחולתו של לחוק החלייצ על הרטרואקטיבי התיקון חברות אשר התאגדו והיו רשומות ערב כל כל להברותשכאלה. החוק כחברות פרטלות ואף אין הוראת מעבר או הנחיה באשר < לנוכח 5. תחולה של לרשם כל זאת בהיעדר מפורשת רטרואקטיבית המחוקק ההקדשות לרשום סמכות את - אין אשכולות לו להלן באופן כפויכחלייצ, גם היתה עומדות (וכפי לא בתנאים הקבועים בחוק שיובהר כךהוא.) ג2' - אשכולות אינה מקיימת לרישום כחלייצ את התנאים הקבועים בחוק החברות חברה = כפי להלן 6. אשכולות שנראה אינה לחלייצ וממילא החלטת מקיימת את התנאים הקבועים בחוק החברות המשיב לוקה בחוסר סמכות ודינהבטלות. ג)2(1' אשכולות פועלת 'ילמען אינה בלבד'י אלא לתכלית מטרות ציבוריות עסקית מסחרית תמלוגים מובהקת: אכיפת מקסימליים זכויות המבצעים וגביית עבורם ג2(1' א))( לקידום החשובה בין קידום האמנות""'" כלכלי של אינטרס האמנים המבצעים - ההבחנה לסעיף54גג(ד,)1()על . כאמור, בהתאם לרשום לתועלת הציבור, מנת בפנקס נדרש שהחברה חברה החברות ייפועלת למען מטרות ציבוריותבלבד"י, שלשיטת אשכולות פועלת כאשר המטרה הציבורית רשם ההקדשות למענה בלבדהיא,לכאורה, 'יתרבות ו'יאמנות." - 20- 88 דאעקא, שקביעת לפיה אשכולות פועלת לקידום בלעדית (כפי רשם ההקדשות '"יהאמנות'יבכלל, וכמטרה שדורש ולוקה בכשל בלבל חוקהחברות) בפרט - בטעות יסודה בסיסי ומהותי. נראה שרשם ההקדשות לבין לא שאשכולות בהקשר זה בין קידוםייהאמנות"י,מחד, קידוםייאמניסיי, מאידך, וכפי שיוסבר מיד- רק לקידום פועלת ולא לקידוםהאמנות, פועלת לקידום לקידום אמנים של היא רק סקטור אחד אמנים ורק כלכלי-מסחרי של אינטרס מוגדר אותוהסקטור. 9. אין חולק של אשכולות למן של כי מטרתה המרכזית ייסודה הינה אכיפת זכויות המבצעים האמנים המבצעים בישראל התמלוגים להם ומקסום הם זכאים כתוצאה משימושבזכויותיהם, ובפרט כקבוע בחוק זכויות למבצעזכויות, מבצעים.כידוע, חוק זה מקנה ביןהיתר, בנוגעלטביעה,שעתוק,שידור, השמעה והצגה בנוגע לביצועיו. פעילותה של אשכולות למסקנה בחינת מביאה החדמשמעית, כי מדובר בהכרח בחברהעסקית- כלכלית ולא לתועלת הציבור. אשכולות תמלוגים שתכליתה ופעילותה בחברה הינה חברת העיקרית הנה לאכוף של ישראל ולגבות תמלוגים עסקית-מסחריתמובהקת: זכויות את המבצעים אמני עבורם מקסימום ולחלק מהפעילות בגין השימושים הנעשים בביצועיהם את הרווחים בקרבהמבצעים, תוך מיקסום הזכויות של והאינטרסים האמנים המבצעיםבישראל. 0. אין שיקוליה ופעילותה של אשכולות לחלוטין וכל ספק כי הינם עסקיים מטרתה הינה השאת רווחים וחלוקתם לחבריה ומיוצגיה.אומנם, המחולק לבעלי המניות, אבל אין מדובר בדיבידנד אין ספק כי מדובר מפעילות ברווח המחולק לחברי של פעילות עסקית ומיוצגי החברה, שהוא ורק הוא מטרתה האחת והיחידה השיקול פעילות שיקול ולא כל שיקול יילטובת הציבורי." החברה וכי היחידי המניע זו הינו עסקי מובהק של 1. ודוק אלא ולמעשה מדובר במטרה ציבורית קידום האמנותכאמנות, בקידוסםאמנים, - אין - סקטור בלבד להבדיל למשל וספציפי מתוכם (אמניםמבצעים, מאמניםיוצרים.) . מסוים לפסיקת 2. כאמור ולעמדת בהתאם ביהמייש רשם ההקדשות עצמו בפסהייד בענייןהבורסה, במסגרת הבחינה לבחון כלל של פעילות החברה. מעלהבבירור, האס מדובר במטרה ציבוריתבלבד, את המאפיינים בחינה זו יש אשכולות של לתועלת כחל'"צ עולה בי נעדרת את המאפיינים הטיפוסיים חברה הציבור והכרזתה אינה בקנה התכלית והרציונל אחד עם העומדים בבסיס חקיקתהחל"צ,כדלקמן: מפעילותההעסקית. כל של אשכולות גורף א.\ אשכולות ממומנת באופן גורף הכנסותיה באופן הינן הכנסות תמלוגים עצמיות שמקורן בגביית העושים המבצעים באופן גורף מגופים שימוש בזכויות והיא ממומנת מפעילותההעסקית. אשכולות (לרבות לאמתרומות) ואין אינה נתמכת עייי המדינה ו/או מכספי ציבור של לתועלת ולא לזליגת היא תואמת את המאבפיינים החשש חברה הציבור מתקיים בעניינינו כסך ציבורי לידיים פרטיות, למבחן בהליכים (שרשם ובפרט בעניין ובהתאס זה ההקדשות ציין אחרים בפסה""ד לניירות ערך, הבורסה כי הוא המבחןהמכריע,) ברור אשר אומץ עייי ביהמייש בעניין הבורסה שאשכולות פועלת ליימטרה בלבד?י אינה ציבורית ואינה מהווהחל'יצ. ואשכולות מחלקת כל מפעילותה כתמלוגים לחבריה ומיוצגיה, ב.\ מאחר את רווחיה העסקית קיים אינטרס כלכלי-ממוני לחבריה (לרבות בעליהמניות) לפקח על ישיר ומובהק ומיוצגיה נושאי המשרהבחברה31 ולא כל רגולטורי חיצוני. מתעוררת בענייננו 'יבעיית נציגיי פיקוח הדורשת פועלת 3. הנה לנוכח אשכולות כל לכך כיכן, זאת מקיימת את שנקבעו הבורסה שהיא המבחנים בפסק הדין בעניין למטרה ולפיכך פועלת זילמטרה בלבדיי לתועלת הציבור. עסקית איננה ציבורית ואינה מהווה חברה 3 הראיה לכך בשלושה הליכים מצויה לגילוי תביעה נגזרת משפטיים שהוגשו כנגד החברהלאחרונה: בקשה מסמכים בטרם הגשת לאישור של בתנ"ג38122-07-19וכן בקשה תביעה אשכולות כמה עשרות ייצוגית ת'יצ7818-11-20 שי גבסו ג' וכן תביעה קבוצתית (ת'יא19928-05-72 צבי מדבבים כנגד החברה הררי פורמן ואח' נ'אשכולות.) - 21 ג1(?' ב))(-הכשלים בהחלטות לפיה המשיב הבלעדית של אשבולות מטרתה הינה קידום האמנות 4. החלטת רשם לפיה ההקדשות תמלוגים וחלוקתם יגביית לאמנים כשלעצמה מהווה של מטרה ציבורית קידום האמנות והתרבותיי (שעיף43 להחלטה) החלטה על זו מתבססת לפיה - בטעות יסודה. ההנמקה תשלום יימתן הוגן עבור הביצועים הוא שמאפשר ומתמרץ יצירת ביצועים נוספים" ייאלמלא וכי תמיכה כספית זו היתה נגרמת פגיעה לפרנסתסם קשה ביותר של האמנים המבצעים שהייתה מביאה באופן להפחתה מיידי של ניכרת היקף ושל היצירה איכותה וכתוצאה להידרדרות ישירה מכך גס בכלל האמנות והתרבותהישראלית"י. 5ל. ודוק של אשכולות פעילות - פעילותה אינה לקידום ציבורית 'יתרבות או אמנות,"' שכן אשכולות (להבדיל מחבריהומיוצגיה) כלל אינה עוסקת בתרבות או באמנותובקידומם. עסקינן כאמור בחברה שעיסוקה כאמור אחדבלבד: אכיפת זכויות קנייניות וגביית כספיםוחלוקתם. מעולם החברה איננה עוסקת, לא ולעולם עסקה לא לא תעסוק ולאבאומנות, בתרבות כאשר השיקול היחידי המנחה אותה הוא וחלוקתס מקסום הרווחים לחבריה ומיוצגיה ולא כל שיקול ציבורי אחר. 6. לוער כי זכויות המבצעים לחוק בהתאם זכויות מבצעיס זכויות קניין, ולמצער הן על לא פידין. בכדי - זכויות חוק זכויות מנצעיםקובע, יילמבצע בסעיף5, כי לפי שזכותו חוק זה הופרה כל יהיו התרופות האזרחיות לפי המוקנות כל לבעל דין זכות יוצרים שזכותוהופרה, בשינויים המחוייביסיי. וכדבריביהמ'יש, זכות הקניין 'יהמעוגנת לחוק-יסוד: בסעיף3 כבוד האדסותירותו, הינה כידוע זכות יסוד במשפטנו. שלהזכות, מטיבה למגבלות בכפיפות שבחוק ובהסכמים שבעל הזכות הינו צדלהסם, שהיא לבעליה מקנה את לעשות הכושר בקניינו כראותעיניו, ובכלל להעמידו לשימושו וה של לבעל אחר בתנאיס שייראו לשלול הזכות או שימוש כזה אם נעשה הוא לדעתו של בעל הזכות. בניגוד של פלוני להשתמש טענתו כי של בלא רשאי הוא בקניינו אדס הסכמתו אך משוס שהלה דורש עבור השימוש פלונימופרז, מחיר הנראה בעיני לא תוכל להישמעיי (רע'יא 2 אקו"ים גליצה"ל, בע'ימ נ' תחנת השידור (3.1.2003). סעיף5 = יודגש -אכיפת 7. זכות הקניין וגביית התמלוגים הינה פעולה בראש ובראשונה לכל עסקית-מסחרית דבר ועניין ולא מטרה ציבורית. אכן, למקסום התמלוגים המשולמים לאמנים לטובת מבצעים החצנות חיוביות האמנות בישראל והציבורבכללותו. אשכולות מאמינה באמתובתמים, כי התוצאה של פעילותה לתרום לא עשויה רק לאמנים המבצעיםעצמם, אלא לאמנותבכלל.ברס, גם ובלתי זהו תוצר עקיף של פעילותה שלאשכולות. מתחייב אולם, זהו בוודאי להיותה אינו המבחן של שפעילותה חברהחלייצ, והעובדה של כלשהי בפועל חברה תורמת לכלל לחברה הציבור או אינה הופכת אותהלחלייצ. לא אשכולות מכל בכך שונה חברה שפעילותה עסקית אחרת להיטיב עשויה, כתוצרנלווה, בפועל עםהאמנות, דוגמת סוכנות שפועלת למקסום אמנים שלמיוצגיה, רווחתם של אולמות חברה קולנוע או משרד עוייד שמייצג אמניס. אלו כאלו לקידוםהאמנות, מסייעיס בעקיפין אולם לטעון קשה יהיה ברצינות כי פועלים למען הס של המטרה הציבורית לא קידוםהאמנות, בוודאי באופןבלעדי. \ 8. יתרעלכן- החלטת הרשם עולה אף אינה בקנה ההלכה אחד עם לפיה הפסוקה ציבורית להיות מטרה חייבת למטרת מטרה שאינה רווח ושאינה לקדם באֶה של את ענייניהם פרטים מסוימים. כך, בע''א7438/09 רשם ההקדשות נ' ברל כצנלסוןנבו,)( קרן לפסה"יד פסקה של כחי השופט רובינשטיין נפסק כאמור כי מטרה ציבורית כמשמעה להיות בחוק חייבת מטרה שאינה למטרת רוות: לתועלת ייחברה הציבור כשמה לקידומן כן היא. באה היא של מטרות ציבוריות, שאינן מטרות רוות. בדוננו בסוגיה זו לנגד צריך שתהא עינינו החשיבות הרבה שיש על בפיקוח חברותאלה, הנובעת מן המטרות הציבוריות שהן מיועדותלהן." בבג'"צ מסי637/89'יחוקה למדינת ישראליי ג' שר האוצר פ'ידמו)1(191, 199 הוגדרה מטרה ציבוריתכדלקמן: 'ימטרה ציבורית!י כל לציבור -כולו היא אשר או מקצתו זו צריכה להיות מטרה -עניין בה. שאינהפרטית, כלומר לקדם שאינה של באה את ענייניהם פרטים מסוימים"י. אין תמלוגים ספק שגביית למבצעים נועדה לקדם בראש ובראשונה של ולא את עניינם הפרטי המבצעים את ולפיכך האמנות המופשטת מטרותיה של אשכולות אינן מטרות ציבוריות בלבד ולא לרשום ניתן אותהכחל""צ. -23 - אמצאות`חדשניות לתמרץ בגינם נועדו לפתח את הממציאיסם ועל חולק שפעילותה אין שאין מסייעת ומקדמת את האינטרסיס שלבריאות, הציבוריים הצלחת חיים והמדע (שהינן על מטרות ציבוריות ובכל לא פיחוק) זאת יעלה על לרשום הדעת אותה באופן כפויכחלייצ. 88 הבחנה ובולטתבמיוחד, זו ברורה אשכולות לגופים אם נשווה את כחלייצ שנרשמו מאחר שהם מקדמים את האמנות. ודוק לתועלת החברות הציבור קיימיס106 גופים בלבד כחלייצ -בפנקס שרשומים מכיוון שהם מקדמים אמנות אותרבות.) אלו בין גופים הלאומית ניתןלמנות,למשל, את הספרייה (שמטרותיה הןייאיסוף, שימור, והנחלה טיפוח של אוצרותידע, לארץישראל, למדינת מורשת ותרבותבכלל, ובזיקה ישראל ולעם היהודי בפרטיי, סעיף 3לחוק הספריההלאומית,תשסייח;)7002- תל מוזיאון אביבלאמנות, חברת התזמורת הפילהרמוניתהישראלית; ירושלים לאמנויות הבמה; תיאטרון הגלילהקהילתי; לאמנות תיאטרון ומשכן עין כל אלו חרוד. גופים שמטרתם והבלעדית היחידה היא קידום האמנות ככזווכשלעצמה, בדרכים שונות, בתחומים מסוימיס ספרות,(מוזיקה, תיאטרוןוכו) ובאזוריס גיאוגרפיים מסוימים. זאת, בשונהמאשכולות, שאינה מקדמת את האמנות אלא כלכליים של אינטרסים פרטיים אמנים מבצעים, גם באופן אם עקיף הדבר לקידום האמנות. מסייע כחלייצ רשימת106 הגופים הרשומים המקדמים תרבות ואמנות לעתירה. מצ''ב כנספח24 9. יתירה לוקה מזו - עמדת הרשם בחוסר קוהרנטיתועקביות, להנמקתו התמלוגיס שכן בהתאם אף גביית ליוצרים מקדמת אתהתרבות4% לשיטתו ומהווה ובכל החליט להימנע מלקבוע לגבי יימטרה ציבוריתיי זאת ארגוני תלייי היוצריסאקויים, לתקליטים והפיייל הפדרציה פועלים למטרה ציבורית. כי הם 0 בהקשר לא לקבל זהיוער, כי ניתן לפיה אשכולות את טענת הרשם נבדלת מהחברות המסחריות האחרות בכך ייפועלות למען שהן של בעליהמניות;""זאת, ולו השאת רווחיהם שחלוקת רק מן הטעם רווחים היא היסוד המצטבר להכיר השני שנדרש ואילו כדי בחברהכחלייצ, אנו עוסקים כעת ביסודהראשון. גם חברה שאינה מחלקת לבעלי רווחים לפעול למטרות מניותיה צריכה בנוסף בלבד ציבוריות כדי שתיחשבכחלייצ. ההשוואה לחברות מסחריות לפי אחרות נועדהלהדגים, כל כי גישת הרשם יוצא שכמעט כאלו חברה שמקדמת אינטרסים של ואחרים לכזו אמנים תיחשב שמקדמת מטרה ציבוריתבלבד, ומדובר כמובן בפרשנות אבסורדית. 1 בהקשר להביא וה חשוב גם מדברי ההקדשות רשם עצמו בסעיף 42לתשובתו בעת'ימ22604-04-16בעניין לניירות הבורסה ערךלפיהם: הבדל לבין יייש בין יציבוריותוי של של גוף קיומן מטרות ציבוריות. ישנם גופים רבים שיש היבטים ציבוריים בפעילותם או שהם בעלי אולם השפעהציבורית, מטרותיהם אינן ציבוריות לחוק החברות.. במובנם בתוספת להבדיל לתועלת לחברות שתכליתן בחברות הציבור היא משמשת פעילות למען הציבור, במשמעות שעיקרה פעילות חברתית, להבדילמעסקית... י. העתק תגובת ההקדשות רשס בתיק הבורסה (עת'ימ22604-04-16) מצייב לעתירה. כנספח75 = +זאת ועוד 2. שאשכולות רק אינה מקדמת הישראלית - לא במישרין את האמנות אלא ואינטרס הציבור בה, שבפעילותה של אשכולות קיים מידי יום ביומו מתח אינהרנטי ואף ניגוד אינטרסיםמובנה, ובין היתר - אלמול א. אמנים מסקטורים (שאינם אחרים אמניםמבצעים;) אלמולגורמים ב. אשר מקדמיס אמנות (במישרין אובעקיפין;) וכן - ** פסהייד בעניין חסזת1!086(ע'יא513/89)אליו מפנה הרשם להחריף לסלקטיביות עוסק בזכויות יוצרים ויש בכך גדי את התהייה באשר בה נקט הרשם ברישום הכפוי אשכולות בלבד כנגד הפלייתה לעומת תוך יתר ארגוני היוצרים. -24 - ג.\ אלמול הציבורבכללותו. 3. בכל הללואשכולות, המקרים מעצםמהותה,העדיפה, מעדיפה ותעדיף תמיד את האינטרס הפרטי הממוני של הספציפי האמן (לאמור המבצע אל מול כל אינטרס נוגדאחר, ובכלל - מקסוםהתמלוגים) זאת - קידום האמנות ר/או אינטרס הציבורבכללותו. גם מוכיח בבירור, לא לקבוע מתח זה כי ניתן שאשכולות פועלת לקידום האמנותבלבד. 4 בכל כך,למשל, למתח הנוגע מול האינהרנטי (שאינס אמנים מסקטורים אחרים אמניםמבצעים) -- עמדתה של אשכולות הייתהוהינה, לאמנים כי לכלהפחות, המבצעים מעמד וזכויותשווים, לאלו שלהאמנים היוצרים (למשל מלחינים,תמלילניס, תסריטאיםובמאים,) שכן תוכן - היצירה חשוב כמובןלהצלחתה, אפילו אך חשובה של יותר היא זהותו המבצע ואופן הביצוע. לאקו'יםותלייי, שמייצגות את האינטרסים שלהיוצריס, עמדה נוגדת. על לב לכך רקעזה, ובשים תמלוגיםאחתיי, שנטען כי קיימת ייעוגת קיים אשכולות יימאבקיי בין לבין אקויים התמלוגים שיחולקו אודות שיעורי ליוצריםמחד, ולמבצעיםמאידך, כל כאשר להגדיל צד מנסה אתחלקו. מתח זה באלביטוי,לאחרונה, במנשר מיום14.10.2021שאקויים לחבריה פרסמה לאור תזכיר חוק לניהול תאגידים של משותף זכויות יוצרים ומבצעים וחלוקתתמלוגיס,התשפייב1702- (להלן - תעריפים - יתזכיר חוק לניהולמשותף.) תאגידים במנשר לתזכיר נכתב כי אקויים מתנגדת לניהולמשותף, חוק תאגידים ביןהיתר, להבין משום שאפשר חלוקת מהאמור בו התמלוגיס להיות ייכי אמורה שווה ביןהיוצרים, מבצעים ומפיקים;"זאת, בעוד של שעמדתה הידועה התמלוגים של אקויים הינה שנתח להיות היוצרים צריך גבוה מזה של המבצעים. העתק מנשר אקוייס לניהול בעניין תזכיר חוק תאגידים משותף לעתירה. מצ'"ב כנספח26 5. במיליםאחרות, בהתנהלותה של אשכולות אל מול של סקטורים אחרים המנהלים אמנים ותאגידים זכויות יוצר'יס, בראשם המחברים והמלחינים על-ידיאקויים, המיוצגיס התסריטאים והבמאים המיוצגים עיייתלייי, על-ידי המפיקים המיוצגים הפיייל התקליטים וחברות על-ידי המיוצגות הישראלית לתקליטים הפדרציה וקלטות (שמאוגדות כולן בע'ימ כחברות פרטיות -ועל כך ראו פרק אשכולות פועלת לטובת יִיהיילהלן,) מקסום התמלוגיס של האמניסהמבצעים, כאשר טובת הציבור ו/או הישראלית בכללותה האמנות ובעלי ו/או אמניס זכויות אחריס שאינם אמניםמבצעים, שיקולרלוונטיי. אינם מהווים 66 המתח פעילותה שלאשכולות,מחד, בין לבין גורמים אחרים אשר מקדמים אמנות (במישרין אובעקיפין) בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתנהלות של אשכולות מול גופי השידור השונים כגון תאגידהשידור, הערוציסם הכבלים המסחריים, והלוויץ חברות ותחנות הרדיו; כך,למשל, הוט התפארה ומתפארת בכך שהיא ייחברת הגדולה התוכן בישראל ביותר ומשקיעה מיליוני שקלים מאות מידי שנה בהפקת סדרות מקורבטלוויזיה, ותמיכה בהפקת קולנועיי ולדבריה י10₪' סרטי עומדת הישראליתהמקורית. בראש היצירה על הישגיה זכתה בשנים האתרונות במספר המועמדויות הגדול ביותר לקולנוע בטקס פרסי האקדמיה וטלוויזיה -- יותר מכל גוף שידור אחריי. העתק של הפרסום הוט לעתירה. מצ"ב כנספח77 7. אף על אשכולות פעלה פי כן, ופועלת למקסם התמלוגים את סכומי משלמתלה, לא שהוט היססה והיא אף לנקוט בהליכים משפטיים נגד הוטלמשל,( (מחוזימרי)64241-12-15אשכולות תייא לוכויות מבצעיס החברה של ישראל אמני בע'"'מ נ' הוט.) אגב, ההליךהאמור, במסגרת פעילותה לקידום הוט טענה כי היצירה הישראלית המקורית לעמוד "ילוכותה'י צריכה התמלוג הראוי, בעת שאשכולות קביעת שיעור דחתה טענה - 25- ודוחה נתרצות. להבחין האמור מחדד את החשיבות (כמו בין גופים שתומכים באמנות מוזיאון או הספרייה הלאומית) לבץ גופים מסחריים דוגמת כלכליים הוט אואשכולות, שמקדמים אינטרסים ואגב כך תומכים בעקיפין אולם על גםבאמנות, הכלכלי עליו לבין במתח בין ההגנה האינטרס הם אמונים קידוסהאמנות, האינטרס הכלכלי גובר. ככלשידרש, בכללותו בהקשר זהיודגש, כי וחרף הפגיעה האפשרית בציבור ו/או באמנות בכללותה בבעלי ו/או אשכולות לא לפעול לאכיפת לרבות זכויות אחרים, תהסס זכויותהמבצעים, באמצעות לבתי הגשת לצווי בקשה המשפט מניעה כנגד גופי שידור ו/או גופים שעושים שימוש בביצועים מוגניס ללא תשלום תמלוג לעקרונות על העליון ראוי כמתחייב בדין, וואת בהתאם שנפסקו ידי בית המשפט גליצה!יל. בעניין 488 אשכולות למתן בדומה, מתשלום תמלוגים לגופים שונים. מתנגדת פטורים בחקיקה אשכולות כךלמשל, לפטיורים מתשלום מתנגדת תמלוגים לניהול המוצעים לבית במטגרת תזכיר חוק תאגידים משותף עסק או מכיל חדר המתנה שאינו יותר משישהלקוחות, דיור מוגן, מסגרות שהייה חו* ביתיות ומעונות סטודנטים ראו,( סעיפים2(12) ו)21(3- לתזכיר לניהול חוק תאגידים לעתירה.) משותף המצ'יב כנספח28 גס בהקשרזה, על לטעון אף שניתן מתשלום שקידום הייאמנותיי תמלוגים עצמה תומך במתן פטור במקריםאלו,אשכולות, מילויתפקידה, במסגרת התמלוגים שהוא מקסום שוקלת שנגבים עבור האמניםהמבצעים, את האענטרס הכלכלי-ממוני שלהם ולא שיקולי הצר את אשכולות בפעולות ייטובת האמנות." אף נקטה ונוקטת אכיפה כנגד גופים לא ללא תמלוג ראוי, שונים העושים שימוש מורשה תשלום אולמות בזכויותמבצעיס, כדוגמת אירועים ואחרים ראו,(למשל, ת'יא (מחוזיי-ם)9372-02-17אשכולות לזכויות של ישראל החברה מבצעים אמני בע'ימ ניהול נ' נרקיס אירועים בע'ימ(5.8.2019)). של 9. רישומה אשכולות כחלייצ עלול למנוע מאשכולות לפעול ליצור לטענות באופן האמור ואף פתח משפטיות או לאסור על אשכולות לפעול לאור תביעות שיבקשו של באופן האמור רישומה ומעמדהכחלייצ.בכך, רישומה אשכולות כחלייצ עלול לסכל לשמה אפוא את (גביית תמלוגים וחלוקתם לאמנים המטרה המרכזית התאגדה המבצעים) ולכפות עליה של ואפלייתם לרעה שינוי מהותי אופיפעילותה, תוך פגיעה קשהבמיוצגיה, ביחס לגופים מקבילים לניהול של בעלי פעילות דומה. משותף זכויות יוצרים אופי 0. באשר לטענת להפעלת שאשכולות לעמותה הרשם באשר קרן הסיועיצוץן, כי העובדה תורמת כספים שמפעילה לטובת קרן סיוע פעילותה לפעילות לקידום לא אמנים נוקקים אינה הופכת את (בוודאי האמנות לא באופןבלעד.) בפעילות לכלל הפעילות שלאשכולות, רק שמדובר משנית בהיקף קטן ביחס העיקרית הרי בפעילות מקובלת שמדובר של למטרות ליתן בחברות מסחריות רבות.כידוע, זכותם תאגידים מסחריים רווח ואפילו תרומות ואפילו לעיקרפעילותם. בהיקפים משמעותיים בנושאים שקרובים זוהי קונבנציה ותיקה ומוכרת בדיני עליה ראו,( 8.20 011.אמזומופ.9 תאגידים שאלן עוררים 145,98 .4 .[. ז 13אוס1,זהם צ)00.. (1953) 581)וסעיף11 א)( סיפא לחוק החברות מתיר זאת באופן מפורש. 1. של בדומה, גם מעורבותה אשכולות בהליכי לתמלוגים לגוף הפועל חקיקה הקשורים אינה הופכת אותה לטובת האמנות, אלא בפעילות משלימה לפעילות של התמלוגים וחלוקתם לטובת מדובר העיקרית גביית האמנים המבצעים. הפועלות של לקדם כךלמשל, חברות בתחום ייצור אנרגיה ירוקה מבקשות חקיקהבנדון, אולם לא לטעון פועלות לקידום ניתן ברצינות שהן של (ובוודאי לא המטרה ציבורית איכות הסביבה כמטרה בלעדית.) -26 - ג2(1)(0' לפי גם פעילותה של אשכולות פעילות עמדת רשות התאגידים היא מסחרית 2. רשות התאגידים לפיה תמלוגים וחלוקתם הביעה כאמור בעצמה את העמדה לאמנים גביית מבצעים הינה מטרה עסקיתמובהקת.זאת, החלטתה במסגרת מיוס1.2.2015 [ נספח5)שלא ליתן ניהול אישור תקין לעילם: יימטרות תמלוגים וחלוקתם למוסיקאים הזנאים, העמותה בעניין גביית ממשתמשים כוללות פעילות על פעילות העמותה, בעיקרה, שמבוצעת ידי גורמיםעסקיים... כוללת סממנים לפעילות של הדומים פעילותה של העמותה, גופים עסקיים העוסקים בתחום ונעדרת לפעילות ללא טממנים מספקים כתאגיד כוונת רווח, שמטרתו העיקרית אינה לא לתת לעמותה ניהול תקין, אילכך, ניתן תכליתה אישור שכן העיקרית . מקסום רווחים... של פעילות לסעיף1לחוק העמותות... י. העמותה הינה עשייתרווחים, בניגוד 3. לאור עמדה ברורה זו, הרשות מושתקת מלטעון ומנועה כיום את ההפךהמוחלט. ג2(1' ד))( אשכולות מתנהלת ולא כמלב'"יר כחברה עסקית 4. גם מבחינהמהותית, אשכולות פועלת אלא לפעילותה אינה כמוחלייצ, יש מאפייניס מסחרייםמובהקים. 5. לא יכולה להיות מחלוקת על שלב הפעילות של אשכולות בעל כך הינו אופי מסחרי-עסקי טהור - מימוש זכויות של הקניין אל מול שלישיים התמלוגים אנשים פרטיים צדדים ומקסום שהיא גובה עבור אמנים מבצעים מגופים לרבות אשכולות מנהלת מסחריים מגופי השידור. הליכים גם משא ומתן מסחרי עם אותם גופיס ונוקטת לצורך משפטיים מורכבים גביית הכספיס.כאמור, אשכולות ניהלה הליכים במרוצתהשנים, משפטייםמורכבים, לרבות ובכללם כנגד גופים מסחריים שונים המובילים והגדוליםבישראל. לצורך גופי השידור ההמחשה נזכיר לפני לאחר שוב, כי מספר שנים הטתיים, מול מאבק עיקשוממושך, אחד מאותםהליכים, ייחוט - מערכות לאשכולות ולאמנים תקשורת בעיימיי בהסכם שהצמיח תמלוגים ניכרים. אשכולות המבצעים בהמשך הגיעה להסכם תקדימי מול לווץ(1998) 56'(צי) ומולסלקום,פרטנר,קשת, ומיטבי גם די.בי.אס שירותי רשת ואחי. 4. לאור פעילותה שלאשכולות, אופי חלק הנלוות להכרה כחלייצ עלולות המסחרי מחובות להותיר הדיווח אותה בנחיתות (ואףבתביעות) מנהלת אל מול ברורה ואינהרנטית במשאים ומתנים שהיא גופי השידור או משתמשים אחרים בזכויות מבצעים. 7. כפי שמלמד לעילם ההיגיון וכפי שרשס העמותות טען במכתבו וחלוקה של תמלוגים כאמורלעיל, גבייה היא פעולה עסקית-מסחרית לרוב על-ידי שנעשית גורמים עסקיים. להביא בהקשר זה חשוב שוב מדברי רשם ההקדשות עצמו בסעיפים46-48לתשובתו בעת'ימ22604-04-16בעניין לניירות [נספח25]: הבורסה ערך "46. כאשר לרישום חל'יצ למטרות פעילות המקובלת מוגשת בקשה עמותה או בשוק כעסקית, לשכנע הנחת היסוד היא כי מטרתה העיקרית היא עשיית רווחים, אם ניתו כי תפעל לקידום לקידוס האופן שבו יפעל מטרותיה שונה באופן מובהק מהאופן בו גוף עסקי פעילות פעילות אותן מטרות. של הבורסה הינה עסקית מסחר בניירותערך. חברי הבורסה עמלות מלקוחותיהם גובים פעילות זו. בפעילות תכלית בגין מכאן מדובר בעלת עסקית לטובת מובהקת חברי הבורסה. 7. העובדה שלפעילות על על הבורסה השפעה נרחבת גורמים נוספים, וביניהם ציבור המשקיעים, תכליתה של הפעילות לפעילות אינה משנה את וטבעה מפעילות עסקית לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות. חולק 8. אין על שפעילות כך פעילות לקיום הבורסה הינה חשובה והכרחית מסחר תקין בשוקההון. יחד עס זאת, על להרים מאחרשכאמור, היא עסקית במהותה, היה העותר את הנטל לעניין ולהראות זה של כי אופן קידום המטרות אינו לטובתו ציבור עסקי כי אם מכוון -27 - כבמקובל הנהנים מן המטרותהציבוריות, ללא לא עשה. בתאגידים כוונתרווח, וזאת ברי כי הנטל הזה כבד יותר שעה באופן לתועלת הציבוריי. שמבוקש רישומה כפוי כחברה 8. אשכולות בנוסף, פעילותה מפעילותההמסחרית, מממנת את בעצמה דהיינו מהכספים שאותם היא גובה מגורמים שונים המשתמשים בזכויותהמבצעים, כלל ובפרט מגופיהשידור, והיא אינה נתמכת מכספי ציבור, כלומר מתרומות או מתמיכהממשלתית. על-ידי מאפיין זה הוכר בפסיקה ואף הרשם עצמו כמאפיין המרכזי לפעילות והחשוב שוללת ביותר של כחלייצ מסחרית שהתקיימותו את סיווגה (עניץהבורטה, החברה סי5?-24): פעילות ייצוין כי העותר עצמו אלא שלטענתו פעילות מודה כי הבורסה מקיימת מסחריתמשלה. זו לקדס הפעילות זניחה והיא מיועדת אך התכלית הציבורית. את העיקרית שהיא בהקשרזה, האריכו המשיבים בדבר האופן פעילות מפעילות שלה ושל חבריה, להבדיל שבו ממומנת הבורסה עסקית לתועלת מחברה הציבור של לתועלת אשר ממומנת בעיקר מכספי ציבור.ואכן, אופייה חברה הציבור ככזו הממומנת מכספי להצעת ציבור נזכר כאמור בהרחבה בדברי ההסבר תיקון מסי 6לחוק לעילכלשונם. לצורך על שהובאו דגש ניתן פעילות רב גם במסגרת דברי ההסבר בפיקוח מוגבר לתועלתהציבור, חברות בשל מאפיין מרכזי הקיים בחברות מסוג זה, מימון הון החברה מתרומות ומכספי ציבור. טעס רב קיים פעילותה אפוא בדברי המשיבים כי העובדה שהבורסה מממנת את שמשלמים מקבלי מכספים שירותים עבור של אותם שירותים שהיאמבצעת, בדרך גביית אגרות ועמלות, להצביע על פעילות מסחרית,'' יש בה כדי מטרת שאיננה 'מטרה ציבורית' בלבד. גם להפקיע צודקיסם להכיר לתועלתהציבור, המשיבים כי בכך יש כדי את ההצדקה בבורסה כחברה להבדיל זאת שמקורותיה מחברה הכספיים הינם בעיקר חיצונייםלה, מכספי ציבור או מתמיכה ממשלתית, לשירות על שאינם באים ישיר בקשר הניתן ידי החברה... יוצא אפוא כי חרף העובדה שתכלית פעילותה של לקידום לא לומר הבורסה הינה מטרה ציבורית מובהקת, ניתן כי בחינת פעילותה ליזדי מאפייני מביאה פעילותה לו מסקנה כי הינה ציבורית''בלבד. וואת, מהטעם כי פעילותה מבוססת באופן משמעותי ממקורותיה העצמאיים. אף כי אין מדובר במאפיין יחיד שיש להביאובחשבון, השאלה הפועלת לטובת בעת בחינת האס מדובר בחברה מטרה ציבוריתבלבד, הרי שלהדברים, לדגש שבהקשרם לרכיב בתכלית ובהתחשב אשר ניתן מימון החברה התיקוןלחוק, עלמנת לקבוע לא לקידום נראה כי די בכך בלבדי כי מתקיים התנאי הנוגע ימטרה ציבורית האמור בכל לפעילות הבורטהיי. הנוגע 9. ודוק: בית המשפט אומנס אולם לצד שעל שתכלית קבע באותו עניין שאין מדובר במאפייןיחיד, זאת קבע אף פעילותה של לקידום על הבורסה הינה מטרה ציבוריתמובהקת, עדיין די בעובדה שהיא מתבססת מקורותיה לקבוע שלא העצמאיים של אלו מקל כדי התקיים התנאי קידום מטרה ציבוריתבלבד. דברים יפים ותומרלענייננו, אשכולות כלל כאשר כמפורטלעיל, פועלת לצורך אינה קידום מטרה ציבוריתמובהקת. 0. ראו בעניין הליך [נספת25] בסעיפיס15 לתשובתו לעתירה זה גם את עמדת רשם ההקדשות עצמו באותו ו05- לניירותערך. בעניין הבורסה ג2(1')(ה)שלילת לפיה אשכולות מקבלת טענת רשם ההקדשות תרומות או תמיכות ציבוריות 1. בתחילה (בסעיף20למכתב לעיתים אשכולות מקבלת הרשם מיום3.10.2071 הרשם כי תרומות -- נספח13)טען על מהציבור הרחב, תוך הסתמכותשגויה)( של אשכולות קבלת פרסום בעמוד הפייסבוק מיום13.1.2071בעניין על פרנקלזייל. תרומה מההקדש שם מלמד לא יצחק עיון באותו פרסום כי רשם ההקדשות פורתא בפרסום דק לעמותת (ולאלאשכולות:) זה, שבו נכתב במפורש כי התרומה היא שח"ים .. אשכולות 3 ע(בטחכג של יוזמה יפה וחשובה חברינו בשח"ם! ע"ש פרנקל ז"ל לשח"ם ההקדש יצחק למתן העביר תרומה סיוע לאמנים צה"ל ו/או פעולות (כולל והלומיקרב.) נכי נפגעי איבה פגועי נפש שהקנ/ית לאתד אם הנך מוזמן/נת להגיש העונה מהגדרותהנ"ל, הנך מועמדות לצפוועו/ו.[ 06.04ם למילוי השאלון לחץ באמצעותהשאלון. כאן > > -28 - מדובר אפוא בטעות שהובילה למסקנה עובדתית מהותית ובסיסית את הרשם משפטית שגויה בתכלית, 2. לאחר שאשכולות על עמדה כך בתשובתה 61)והרשם הבין מיום79.17.21 על כי טעה בהסתמכו מידע - נספח שגוי,הרשם, שינה והעלה לפיה את טעמו טענה חדשה (ושגויה אףהיא,) אשכולות נתמכת מכסבי ציבור בכך יימקבלת שהיא: מהממשלה קלות באופן קבוע ושוטף גמול לסעיפים ריקות וזאת גֶב ו-גד לפקודת בהתאם זכויות יוצריםיי (סעיף89 להחלטה - נספח1). יש לדחות מכלוכל. גמול טענה זו הקלטות הריקות המגיעה לאשכולות וליתר לפקודת הארגונים היציגים בהתאם זכות יוצרים ע'יי המדינה מדי שנה אינו תמיכה ואינוחסד, אלא היא לבעלי פיצוי המגיע זכויות ובעלי היוצרים זכויות המבצעים מכוח הוראות החוק וזאת בגין אובדן הכנסות והפגיעה בזכויותיהם בשל הקנייניות הנגרמת ההסדר הקבוע בחוק הנותן פטור בגין שימוש פרטי וביתי בזכויות וממילא אין להלכה המדובר בתמיכהציבורית5*. של בהתאס הפסוקה שינוי הנמקה רשות עשוי להעלות ההחלטה חששות ולא שמא המקורית על שיקוליםענייניים, הייתה פגומה הייתה מבוססת ורק בדיעבד לה שלא נמצא עיגון מקבלההחלטה. ראו: חדש עמד בפני החשמל לישראל ע'יא700/89 חברת מליבו בע'"מ נ' ישראלבע'ימ, פסקה15, פיידמז)1(667 (1980)וכן בגייץ8437/99 רשת גני חב'ידני שרהחינוך, פיידנד)3( 69 (2000); בגיי'517/72סנוקרסט ישראל)( בע'ימ ני ראש העירבני-ברק, פ'ידכז)1(632, 637 (1973)). 3. יתירה להלכה מזו- בהתאם שההחלטה הפסוקה 'יכשמסתבר בחלקה מבוססת היתה - ולו עובדות שאינן -על ועולים נכונות, קמים לו החששוהספק, שמא היה לאמיתן יודע המשיב את העובדות -והמדובר בשוני עובדתי משמעותי - ייתכן שלא להחלטה אליה היה מגיע (דברי הגיע'י השופט אור בבגייצ802/89,נסמאן נ' מפקד צה""ל בחבלעזה, כוחות פייד מייד(7) 601, 606).כך המצב בעניינינו. 4. זזזאתועוד- אינדיקציה לשקול נוספת בה אמור היה השאלה לכפות על הרשם בבחינת האם יש חברה התאגדות בחל''צ היא התנהלות מול לעניין החברה רשויות המס. (מנהלייםי-ם)-50520 יפים זה דברי בית המשפט בעת'ימ 9 עמותת תקווה שירותי בריאות ורווחה (23.7.2019)(להלן בע'ימ נ'מ?יי, סעיף32 -'יעניין עמותתתקווה:)" 'ירשות למועד קבלת התאגידים התחשבה בכך החלטתה שנכון לא ביום2.1.2019, תפארת כבר התנהלה כמוסד מול החל ציבורי רשות המיסים: משנת2014, נרשמה תפארת כמוסד עסקי (להבדיל ממוסדציבורי) לגבי במס הכנסה. רשויות לעוסק החל המע'ימ הפכה מורשה - תפארת משנת2018. באותה שילמה שנה(2018), תפארת למעיימ חובות במסגרת תיקון שומה אזרחית עבור שניםקודמות, כמתחייב מחברה פרטית."" 5. בעניינו מסווגת ולאכמלכייר. כעוסק מורשה במעיימ לעתירה. - אשכולות ראה אישור המצייב כנספח29 דא עקא שרשם ההקדשות התעלםמכך. .י יוער, אשכולות כי לא קיבלה אף מעולם פטור ו/או הנחה מארנונה כגוף לחוזר מנכייל ציבורי בהתאם משרד הפנים לל2/ נוהל לטיפול בגדרו נקבע לקבלת לפי בבקשות פטור לפקודת סעיף5 י)(לפקודת מסי העירייה ממשלהפיטורין,)(1938. , ומסי ג2(1' ו))( של אשכולות המצוינות בתקנונה אינן בלבד מטרות ציבוריות - המטרות < לא 7. שאשכולות רק פועלת למטרות אינה ציבוריותבלבד, (הן לא גם בתקנונה הישן והןהחדש) נקבעו מטרות ציבוריותבלבד, וגם מטעם זה היא על חלייצ אינה עונה הגדרת בחוק החברות. כך, הנוכחינקבע, בסעיף5לתקנון 5 המדינה לעתירה עצמה ציינה בתגובתה תמלוגיס שהגישו העותרת הקלטות וכן חברות נוספות כנגד המדינה 1בגייצ6576/21 (בגייצ בעניין יישום חוק ) "גמול כל: הממשלה לבעלי זה הוא פיצוי שמעניקה ובעלי זכויות היוצרים באמצעות חברות זכויותהמבצעים, התמלוגים בגין שימוש פרטי וביתי הקלטת עלקלטות, בצורת יצירות שאינו של על 3ג לפקודה"י, מהווה הפרה סעיף זכויות יוצרים פי תוך שהיא מבהירה כי מבחני התמיכה על שפורסמו ידה להעביק להעברת התשלוסם בהקשר זה בשנת2021 נועדו וזמני פתרון ביניים לחברות המגיע התמלוגים על פי לגיבושו של חוק עד הסדרקבע'י. -20 - ביןהיתר, לעסוק שייהחברה בכל כלל תהא רשאית עיסוקתוקייי.בעבר, תזכיר החברה בסעיף2לצד המטרה המנויה לגבותתמלוגים, בסייק איילקבל,(לאסוף, לאמני ישראל ולחלק לאחר המגיעים אתהתמלוגים, ניכויהוצאות, בין האומניםיי, שהיא של מטרה עסקיתמובהקת) עוד שורה ארוכה מטרות עסקיות שאינן ציבוריותבעליל. 4. עצם הימצאותה של הכללית לעסוק בכל ליתן בתקנון המטרה עיסוק חוקי שעל לו המתירה מהווה נתון הרשות משקלוכבד אפילו לשיטתה שלה. לעניין של יפים זה דבריו בית המשפט המתארים את עמדת הרשות בעניין כדלקמו: עמותתתקווה, סעיף32, .. בכתב של העלתה שלצד התשובה רשות התאגידים עליהם נטען כי בדיקת הרשות הנתונים הצביעה תקווהבטיעוניה, ליתן נמצאו גם נתונים נגדיים שרשות התאגידים ואתה להם משקל גם במסגרת בהחלטתה הנדונה מיום3.1.2019: להגדרה ראשית, בהתאס הקבועה בסעיף543א(א)לחוק החברות, חלייצ היא שבתקנונה נקבעו חברה 'מטרות של ציבוריותבלבדי... התקנון המקורי על תפארת משנת2003,קבע מטרות ציבוריות ואף איסור חלוקתרווחים, אולם לצד נכללה 'לעסוק בכל זאת בתקנון המקורי מטרה נוספת, והיא: עיסוקחוקי..." של זאתועוד; התקנון המקורי מוגבלת לסכומי על-בסיס תפארת קבע כי היא המניות שיוקצולחבריה. אלה, נרשמה תפארת בשנת 2003 כחברה לשיטת פרטית ברשם החברות. רשות התאגידים, מאחר של שהתקנון המקורי כלל כללית (שעשויה להיותעסקית) לצד תפארת מטרה מטרות ציבוריות, הרי שאלת של סיווגה לפי התאגידי תפארת תקנונה המקוריבעתייסודה, איננה חד-משמעית, כאשר במיוחד הדברים בחלוף נבחנים שנים ארוכות ובמבטלאחור.ממילא, לשאלה חלייצ התשובה האם תפארת הייתה במועד להחליף היווסדה בשנת2003, והאם תפארת הייתה רשאית את תקנונה בשנת2015 ולבטל את חלוקתרווחים, מטרותיה על הציבוריות ואת האיסור איננה אף היא"י. חד-משמעית ג)2(2' של חלוקת מתקיים בעניינינו התנאי איסור רווחים -לא ג)2(2)(1' "'יחלוקה אחרת" לבעלי מבצעת מניותיה - אשכולות לסעיף543א(א)לחוק 9. בהתאם להיותה חלייצ החברות של התנאי השני ההכרחי חברה הוא שבתקנון החברה על חלוקת חלוקה לבעלי נקבעייאיסור רווחים או (כפרק אחרת מניותיה זה -חלוקתרווחים)יי. 0. הראציונל שמחלקת לבעלי העומד בבסיס דרישה זו הינו שבחברה מניותיה רווחים או כספים וטובת הנאה כלשהי בכל כלכלי לבעלי לפקח מתכונתשהיא, קייס אינטרס על התנהלותה ברגולציה ממוני מניותיה ואין צורך ומנגנוניבקרה להבטיח פועלת ופיקוח חיצוני שהחברה בהתאםלמטרותיה. 1. גם סעיף543ג(ד)1()לחוקהחברות, של שעוסק כחלייצ לרישום ברישום כפוי חברה קובע כי תנאי הכרחי כפוי על חלוקת רווחיםיי.כאמור, כאמור הוא שהחברה ייאוסרת ייחלוקת לצורך כל סעיף543א(א) מגדיר רווחים'י בחלק לחוק כייחלוקת חלוקה הפרק הראשון א' התשיעי לבעלי מניותיה."" החברות רווחים או אחרת מכאן שגם לצורך על חלוקת חלוקה הרישום הכפוי נדרש לבעלי ולא על חלוקת שהחברה אוסרת רווחים או אחרת מניותיה רווחיםבלבד. 2. ברקשר לדחות זה יש את טענת ו65- לעמדה היועמייש בסעיפים72 שהגיש במסגרת תנייג38177-07-19(נספח 9,כאילו סעיף543ג(ד)1()לחוק לאיסור לחלק חלוקה החברות מתייחס רווחים "אך (שאינה אינו מזכיר... אחרת חלוקתרווחים)'י.כאמור, ייחלוקת רווחים" לצורך ככולל חלוקה חלוקת המונת הוגדר פרק שאינה זה אחרת רווחים. 3. הנה על כיכן, יוכל לרשום אשכולות עליו להראות שאשכולות מנת שרשם ההקדשות באופן כפויכחלייצ, את היה על חלוקת אוסרת חלוקה אחרת. רווחים או - 30- 4. דאעקא, לא שבוודאי ניתן לגביאשכולות, לקבוע כך כל של חלוקת שכן מהותה ומטרתה החברה הינם תמלוגים למבצעים ובכללם לבעלי מניותיה שהם לתמלוגים אמניס מבצעים בעצמם הזכאים של המשמשים כנציגים כללהמבצעים. 5. רשם ההקדשות העלה המודע היטבלכך, בצרלו, בסעיף68להחלטתו טענה לפיה לפרש חדשהומופרכת,)( יש של את הדרישות חלוקה איסור חלופיות ולאמצטברות, בסעיף543 א)(לחוק כדרישות שלשיטת דהיינו הרשם להראות אין צורך על חלוקת על חלוקהאחרת, אלא שהחברה אוסרת גם רווחים וגם שדי בכך שהחברה אוסרת על חלוקה של על ייחלוקה רווחים או לדחות מכלוכל, אחרת'י כדי שתיחשבכחלייצ. יש טענה זו באשר היא אינה עולה תכלית בקנה אחד עם ומובילה לפרשנות החוק אבסורדית שלשיטת וחסרת הגיון, יוצא שכן הרשס על חלוקהאחרת, חברה האוסרת חלוקת יכולה אך מתירה לפרשנותו להירשם כחלייצ רווחים בהתאם וזו כמובן שלא פרשנות לא יעלה על שמחלקת ניתןלקבל, שכן לבעלי כחלייצ ולא הדעת שחברה רווחים מניותיה תוכר בכדי ולו אין כחלייצ המחלקת לבעלי מניותיה. חברה אחת הרשומה רווחים 6. זאת ועוד -יש לדחות להחלטתו, אף את לפיה לפרש טענת הרשם בסעיף69 יש את סעיף543א(א)לחוק החברות לאיסור על כמתייחס חלוקה לבעלי בעלי מניות'י. לא לפרשנות המניות רק יימעצם היותם רק שאין של יסוד זו בלשוןהסעיף, הרשם אלא לייחלוקה חלוקת מלמדת שלצורך שההתייחסות אחרת"י שאינה רווחים התקיימות שלא חלוקה כלשהי לבעליהמניות, יסוד וה נדרש תהיה בכל כובע שהוא. מכאן שתנאי זה אינו מתקיים בענייננו. 7. פרשנות לנוכח זו מתחייבת אף הוראת 543ז שכתורתו ייחלוקהאסורה"י, סעיף והשוואת נוסח הסעיף בעניין לגבי חלייצ לעומת זה נוסח החקיקה שנעשה במסגרת תיקון מס'6לענייןעמותות,כדלקמן: 543'זיחלוקה סעיף אסורה'י יעל א. לתועלת אף הוראות סעיף301, חברה לבצע חלוקת רווחים, הציבור אינה רשאית וכל לרבות חלוקת ליוּם החברה, במישרין אובעקיפין, חלוקת על רווחים רווחים שבוצעה לענין כחלוקה אסורה." ידה תיחשב חוק זה לא יחולו על ב. הוראות סעיף זה לפי מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה הנהוג בנסיבותהענין. לסעיף543א(א)חלוקת כאמור בהתאס ייחלוקת חלוקת רווחים בפרק זהמשמעה: לבעלי רווחיס או אחרת מניותיה" (סעיף543א(א.) 43גלחוק סעיף (שהתווסף העמותות במסגרת תיקון ייחלוקה מסי6לחוק החברות -חוקהחלייצ) שכותרתו אסורה בעמותה"י קובע: (א)עמותה לבצע חלוקת אינה רשאית לרבות למייסד רווחיםלחבריה, במישרין אובעקיפין, כל חלוקת העמותה. על לענין כחלוקה אסורה... רווחיס שבוצעה ידה תיחשב פרק זה ג)( לא יחולו על הראות סעיף זה לפי מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה הנהוג בנסיבותהענין, לא וכן יחולו על שקיבל הן טובת הנאה חבר עמותה מהעמותה כאחד מציבור הזכאיס ליהנות על משירותי העמותה פי מטרותיה."" 8.ה השוואת הנ'יל לגבי חל'יצ לעומת ההוראות שחלוקה חלה עמותהמלמדת, כי בעוד אסורה בעמותה אינה לפי של על שקיבל הסיפא ס'יק גי טובת ליהנות הנאה חבר עמותה מהעמותה הזכאים כאחד מציבור משירותי על לגבי חל'"ץ העמותה פי מטרותיה, ללמד על שלילי אין סעיף דומה ויש בכך הסדר ויישתיקה לפיו שמקבל בעל מדעת,/" טובת הנאה ליהנות על מניות מהחברה כאחד מציבור הזכבאים החלייצ משירותי כחלוקה פי מטרותיה - נחשבת על כל אסורהבחל'יצ, המשמעויות הנובעותמכך. להסדר שלילי ושתיקה מדעת ראה: בגיי1775/19 ראיסה מרינציבה נ' שר הפנים נבוו:( בלתי 'יקשה לטבור עד אפשרי כי מדובר וללמוד בהשמטה או בחֶסר מקרי מתוך בטעיף מה שכתוב -[3 - שהכוונה להרחיב הגבולות לעבר שלא הייתה את מדובר אפוא '"יבשתיקה מה כתוב בו. מדעת"י (דנייא72308/15פקיד להקנות השומה ).עלכן, אין מקוס רחובות נ' דמארי(12.9.2017) וכאות לשבות לאלמן לאלמנה של של ילד שליהודי, שתחולתם אלו או או נכד הוצאו בכוונת מגדריו מכוון שלהחוק. אלמן אלמנה של ילד של אלמן אלמנה של לעניין או יהודי כן. או או נכד יהודי -לא (וראו - החלתו של כלל שליליבחקיקה: דלק ההסדר שומה נתניה נ' עייא8511/18פקיד הונגריהבעלימ, (26.1.2020) חקלאית של שיתופית קצינים 'יניב'י אגודה משוחררים בע'ימ ;ע'"א108/59פריצקר נ' בפירוק,)( 1549 (1960);עייא73/50דעואל נ'פטרזילקה, פייד יד1545, פייד ו599, 605 (1952); בג'י\ 8 השופטת רונית של פוזננסקי כץ ני שרתהמשפטיס, פסקאות32-30 לחוות דעתו השופט עי פוגלמן(27.17.2018);אהרן (1983); אהרן ברק ייחקיקה שיפוטיתיי משפטים יג 25 ברק פרשנות הכללית במשפט - תורת הפרשנות ראשון1992.483-443) ". כרך 8 משמעות 9 . של אשכולות כחל'"'צ יחול עליה לבצע חלוקת הדבר כי מרגע רישומה הכפוי איסור טובת הנאה לבעלי כלשהי (למעט ובכלל לחלק להםתמלוגים. מניותיה מתנה קטנתערך) זאת 0.מ של אשכולות לחלק מהדובר כמובן בתוצאה לתכליתה תמלוגים אבסורדית שאיןלקבלה, העומדת בטתירה לחבריה (לרבות לבעליהמניות.) 1. יצולן, של בעלי באשכולות כי כפי שנראה בפרקהבא, היותם מבצעים מסקטורים שונים המניות אמנים לקבל תמלוגים בפעילותה שלאשכולות, ששולל לא הזכאים מהחברה הוא יסוד חשוב ומרכזי את רק של על חלוקת חלוקהאחרת, אלא התכלית התקיימות התנאי איסור רווחים או משמיט את הקרקע גס תחת של של כחל"יצ לצורך הפעלת על פעולותיה סיווג כפוי חברה מנגנון ביקורת שאף אפקטיבי היא אינה -תכלית מתקיימת בענייננו. ג)2(2)(2' של חלוקת לפגוע איסור הדיבידנד הקבוע בתקנון מסחרי ואין בו כדי הינו .-תכליתו לעמדתו של 2. ואת ועוד עומדת הרשם בסתירה חזיתית בענייןהבורסה, שם ציץ כי הבחינה תנאי - עמדת חלוקת להיעשות תכליתי להקשר איסור של הרווחים צריכה באופן ובהתאם איסורהחלוקה, תוך בחינת השאלה חלוקת כשלעצמו על תכלית האם איסור הרווחים מצביע היעדר עסקית או שמא הוא נובע מסיבות עסקיות. על על חלוקת בתגובתו בעניין הבורסה עמד רשס ההקדשות כך ש"יישנן חברות אשר תקנונן אוסר כאלה רווחים מטיבות על תכלית עסקיות ואחרות ואשר גס בעניינן אין הדבר מעיד היעדר עסקית או הופך לחסרות לתועלת אותן (שם הציבוריי בסעיף 18 לתגובה - נספח05),בסעיף 76 לתגובה מציין הרשם: (של חלוקתרווחים) ייהאיסור בתקנון להתפרש וההחלטה צריך בהקשרו האם תנאי סעיף543 ד)(מתקיימת להתקבל על כלל פעילות לכך צריכה בסיס הבטי החברה כפי שנקבע בעניין פוניבז'יי. בהתאם חרף האיסור על הקבוע חלוקת תכלית חלוקת תכלית בתקנון הבורסה רווחים קבע הרשם כי איסור הרווחים אינה אותה לפי חלוקת תכליתה שבבסיס האיסור חוק החברות וכי איסור הרווחיס בתקנון הבורסה אינו סותר את של לתכליתה של חלייצ העסקית הבורסה ואינו דומה הציבורית (סעיפים32 ו-לתגובה.) 3. בעניינינו -התכלית שלאיסור חלוקת באשכולות לבעלי תכלית הדיבידנד המניות הקבוע בתקנון הינה כאמור חלוקה בעלי עסקית: (בהתאם לחלק כלל שוויונית בין זכויות המבצעים היחסי מתוך בזכויות השימושים המבצעים) של בעלי על בתכלית לפגוע ומניעת העדפה המניות פני חברים ומוטביט אחרים בחברה ואין זו כדי בתכלית של למקסם התמלוגים כלל המבצעים. העסקית החברה את עבור 4. דאעקא, התעלס לחלוטין חלוקת שהרשם מההקשר והתכלית של בתקנון החברה, איסור הדיבידנד הקיים מוחלט לעמדתו וזאת בניגוד בעניין הבורסה. -32 - ג,3' תכליתית מובילה למסקנה גם פרשנות לסווג אשכולות כחל'"יצ חד משמעית שאין מקום את 5. כאמור התכלית המרכזית החל'"יצ העומדת בבסיס חוק הינהכפולה: על א. הגנה תורמים על לחל'יצ לצורך ופיקוח בך שכסף ציבורי המועבר אלטרואיסטית מטרה ציבורית אכן בפועל למטרה ישמש לשמה הועבר. ב. הצורך ביצירת מגנוני בקרה ופיקוח בשל שלבעלי כל כלכלי חיצוניים כך המניות אין אינטרס כלכלית וזכות בפעילות החברה. על 4. עמד כך ביהמייש (מחוזית'יא)18974-01-18 בית אולפנה לאימון בפרייק מורים נ' כונס הנכסים הרשמי (10.2.2019)(להלן על להצעתהחוק: ביתאולפנה"י,) המתבססים דברי ההסבר -ייעניין ייבכל שולט חברה שבה (נושאמשרה) ומנהל של (בעלמניה) פרט את נכסיו עולה פרט אחר לא של החשש שמא הראשון ינהג האחרון ברכושו כפי שהיה נוהג ברכוששלו. חשש זה אף לאור מתעצם פערי המידע שבין המקובלות הצדדים וניגודי האינטרסים. אחת הדרכים בהתמודדות עם על-ידי בעל המניות... פערי המידע הינה בשימוש באמצעי פיקוח הנחת היסוד שלבעלי הינה כלכלי לפקח מניות בחברה עסקית קיים על ניהול אינטרס אופן נכסי החברה על- לנסות ולהתמודד ידי נושאי המשרה בה באופן שיהיה בו כדי עם בעיית הנציג... לא לתועלת הציבור. ברס, לקידוס כך הם פני הדברים בחברה פועלת חברהכזו, מעצםטבעה, גדול ובלתי מסוים. מטרות ציבוריות בעבור ציבור לרוב ועל נהנים ציבור זה נעדר אמצעי פיקוח פעילות כן אין בידיו מידע אודות כלים לבחון החברה ובפרט חסרים בידיו האם היא מקיימת את לתועלת לחלק רווחים, מטרותיה הציבוריות. זאתועוד, חברה הציבור אינה רשאית משכך לחבריה כלכלי לבקר אין אותו אינטרס ולפקח פועלת לשים המצוי בחברה עסקית האס היא לכך להוסיף השגת מטרותיה. יש לא לבחון כי בהיעדר פיקוחמתאים, ניתן יהיה אף האס כספי התרומות למטרה לשמה לרוב אשר גויסו אכן משמשים גויסו יכולת שכן התורם נעדר או לבחון משאבים לייעדה האס התרומה הגיעה (ראו דברי (תיקון הסבר הצעת חוק החברות מסי 84(חברה לתועלתהציבור,)התשסייה,5002- הייח195,בעמי1092).... לכך הטעם לתועלת נעול בכך שחברה הציבור ממומנת מכספי ציבור- הן באמצעות גיוס כספים על-ידי קבלת מהציבור והן לידי למשל תמיכות כספיות מהמדינה אשר באות ביטוי בפטור מתשלום מסים,הקלות, פעילותן מענקיס ועוד. של אלו כלל הציבורית חברות נעשית בדרך כתחליף לפעולות להתבצע על-ידיהמדינה, שהיו אמורות לקבלת מכאן הזכות סיוע מכספי למשל הציבור (ראו לפקודת סעיףל(?)(א) מס [נוסחחדש;) אהרן הכנסה נמדר מס ערך מוסף - 299-298(מהדורהחמישית,3102 י.))' כרךאי,293, ראוגם: בענייןהבורסה, של פסהייד סעיף18וכן (נספחים0-23?) ועדת חוק חוקה ומשפט -פרוטוקולים 5. כאמור תכליות אלה כלל שלאשכולות: איננה מתקיימת בעניינה א. ראשית - אשכולות מפעילותההעסקית. ממומנת כאמור באופן גורף כל של אשכולות הכנטותיה באופן גורף הינן תמלוגים הכנסות עצמיות שמקורן בגביית מגופים העושים שימוש בזכויות המבצעים והיא ממומנת מפעילותההעסקית. אשכולות באופן גורף אינה נתמכת ע'יי המדינה ו/או מכספי ציבור (לרבות לא מתרומות מהציבור. אשכולות מחליפה פעולות ב.\פעילות אינה להתבצע על-ידי המדינה.להפך! של שהיו אמורות מטרתה אשכולות פעולות היא ביצוע שהיו להתבצעעל- אולם יכול לבצע אמורות ידיהפרט, אותן הפרט אינו ללא אשכולות ההתאגדות במסגרת ותאגידים שכמותה. מחלייצ כלל בעלי ג.\ בשונה בדרך מפעילות לטובת שבה המניות אינם נהניס בעצמם החברה שנעשית צד שלישי, בעלי של אשכולות כולם ללא הכלל לקבלת מניותיה יוצא מן הינס אמנים מבצעים הזכאים תמלוגים על פי חוק, כל אשר מייצגים את הטקטורים של לפיכך להס אמנים מבצעים. יש אינטרס כלכלי-ממוני במעלה לפקח ראשון על פעילותה שלאשכולות, של פעילות זו, שכן הם גם המוטבים וחזקה שיבצעו על של עצמם. פיקוח אפקטיבי הכספים לאורהאמור, לחברות בעיית הנציג האופיינית - 33- לתועלת הציבור פשוט באשכולות כל רגולטורי חיצוני>.יוער, אינה קיימת ואין צורך בפיקותח כיבפועל, של בעלי אינטרס הפיקוח של אשכולות עולה לרוב על מניותיה של בעל 'ירגיליי אף אינטרס מניות בחברה יירגילהיי, לאור בעלי שלה בשל הן מספר המניות שלכל בעלי והן העובדה המניות יש כוח שווה הצבעה הכללית באסיפה (סעיף8.9.1לתקנון אשכולות -נספח3). זאתועוד, לחברה יירגילהיי בניגוד שאינה לחלקדיבידנד, מחויבת אשכולות מחלקת תמלוגים למיוצגיה ובכללם לבעלי שלוש מניותיה פעמים (בחודשיםמאי, בשנה אוגוסטודצמבר.) יתירה מזו -דווקא על אשכולות כחלייצ תוביל לכך שכל בעלי בעל הכרזתה הכפויה יאלצו המניות כורחן לוותר עלהמניה שלהם שיוכלו לקבל תמלוגים לא בחלוקהאסורה,) כדי (שאם ידובר כן באופן בו ישארו בעלי להם בחברה רק כל כלכלי בפעילותהחברה, מניות שאין אינטרט פרטי באופן שיצור בעיית נציג כחלייצ קשה שהרישום למנוע לברך מקללי נועד ומדובר ייבמעשהבלעםיי, שבא ונמצא 6.ה הנהכיכן, גם של תכליתית אשכולות מבחינה פרשנות ברי כי על איננה נמנית סוג המקרים בו התכוון המחוקק על שושם ההקדשות להתאגדכחל'יצ, ייכפה חברה הרציונאלים לא שכן שבבסיס החוק מיותרים או מתקיימים בעניינה. 7.י יוער, שהאופי פועלתאשכולות, של הייחודי שבו מקבלי התמלוגים (כולל כאלו כמעיןיינאמן" אמנים מבצעים שלא אשכולות ליישם על הסמיכו אותהלכך,) הביא את התנהלות 1 עצמה במסגרת התקנון שקופהואימו+ מנגנוני לאופייה הייחודי, פיקוח ובקרהמקיפים, שמותאמים אשכולות פועלת לצורך היטב שבו מצד אחד התמלוגים מקסום עם סממנים פועלת לצורך מסחריים-עסקייםמובהקים, ומצד שני היא כמעין ייצינוריי גביית התמלוגים וחלוקתם למוטביה. לצורך לרשום אשכולות כחלייצ לרצונה הבחינה האם יש מקום את בניגוד ולכפות עליה מנגנונים להתחשב שחלים עליה שנוהגים בתאגידיםאחרים, יש מקום הפיקוח והבקרה במנגנוני לאור כיום אופייה הייחודי השוו:( כללית נ' רעייא4958/15 שירותי בריאות אהרון(23.10.2017)). 8.ה שלבעלי של העקקרהוא, מניותיה אשכולות ויכולת על השפעה רבה, מנגנוני בקרה אפקטיבייס פיקוח הדוקה הנהלת אשכולות (במתווה לכל בעל קול שהוא שוויוניבהגדרתו, בו מניות שווה -להבדיל מחברהירגילהי,)" של שכן75% מחברי אשכולות (המונה שלושהשחקנים, שלושה הדירקטוריון זמרים ושני דירקטוריםחיצוניים) בעלי לארבע נבחרים מקרב (סעיפים9.1 לתקנוןאשכולות.) המניות אחת שנים ו9.- מקרב חברי הדירקטוריון נבחרים יוייר הדירקטוריון וסגנו - מתוכם אחד המייצג את השחקנים סקטור והשני את סקטור הזמריס (סעיפים 9.8 לתקנוןאשכולות.) ו9.9- דירקטוריוןאשכולות, תמלוגים בהתייעצות עם ועדת קובע את לעניין חלוקת התמלוגים למוטבים הקריטריונים (סעיף1?לתקנוןאשכולות.) 9. לכך אשכולות לעצמה ישלהוסיף, כי התנהלות כלפי שמה כיעד מרכזי שקופה האמנים המבצעים. בהתאס, לבעלי שלאשכולות, המידע שנמסר לציבור לצורך מניותיה ואף של האמניסהמבצעים, קיומו פיקוח אפקטיבי על הנהלת אשכולות ונטרול ועולה לרשות בעיית הנציגהאמורה, משמעותי על הינו בהרבה היקף המידע שעומד בעל "ירגיליי מניות יירגילה"י (ראו למשל בחברה 21.2.6, 27.3.2, ו5.3.32- לתקנוו סעיפים71.2.3, 73.3.3 אשכולות.) אשכולות שלה אף מפרסמת באתר האינטרנט חלוקתהתמלוגים, באופן פומבי ושקוף את מפתח על ועדת ,התמלוגיםּריכו תמצית נתונים בסיס הדוייחות הכספיים המבוקרים וכן מידענוסף. גם - החלטות התנהלות שלאשכולות, שקופה זו לביןמוטביה, הנובעת מאופיה הייחודי ומהקשר הצורך בינה מייתרת את 6 ראו לדוגמא לגילוי בקשה מסמכים אשכולות בטרס הגשת תביעה נגזרת בתנייג38122-07-19 שהוגשה כנגד בשנת2019. -34 - לכפות עליה התאגדותכחל"יצ, התכליות שכן שאותן נועדה כחלייצ להגשים ההתאגדות כבר מתקיימות באופן מלא כיוםבאשכולות. " לצדזאת, 0. קיימים באשכולות מנגנוני בקרה נוספים שאינם כלל קיימים בדרך בחברה פרטיתיירגילה"י, כגון מבקר פנימי (טעיף19לתקנוןאשכולות) ושני דחייצים. 1.א אשכולות אףימפוקחת""'על- ידי מוטביה, אמנים בעלי מניות, מבצעים שאינם לידי כפי שבא ביטוי במספר הליכים משפטיים לאחרונה שהוגשו כנגד החברה ובכללם: לאישור בקשה תביעה ייצוגית ת'"יצ7818-11-70 שי גבסו נ' אשכולות וכן של תביעה קבוצתית כמה עשרות מדבבים כנגד (ת'"א19928-05-27 צבי החברה הררי פורמן ואח' נ'אשכולות,) המתנהליס בבית הליכים אלה המשפט המחוזי. התנהלותה עוסקים באופן של אשכולות מחלקת והאופן שבו התמלוגים היא את בין המבצעים והם על הכלכלי מעידים האינטרס המובהק למוטבי הקיים אשכולות לפקח על התנהלות ועל החברה האפשרויות המשפטיות המגוונות העומדות בפניהם. < לנוכח 2. כל לא כל רגולטורי זאת קיים צורך בפיקוח לפקח על נוסף כדי שאשכולות פועלת כך בהתאם למטרתה: התמלוגים גביית ומקסום למבצעים ובריכיבנושא לרשס אין כל תועלת כלשהו זה ההקדשות או על ערך מוסף בעלי פני המניותעצמן, להן אינטרס על של אישי ישיר בפיקוח העמידה החברה במטרתה המרכזית: גביית תמלוגיםוחלוקתס. 3.ה לא הנה כי כן, בעניינינו מתקיימים התכליות והראציונלים באופן מובהק לרישום כחלייצ תכליתית ופרשנות של מובילה למסקנה החוק לפיה הברורה אין אשכולות רשום את כחלייצ של פרק ד' - רישומה בחל'יצ הכפוי לתוצאה העותרת יגרום אבסורדית לתכלית העומדת בסתירה החברה בבעלי והפוגעת באופן קשה המניות בחברה %. כאמור סעיף5431 א).(קובעכדלקמן: ייעל אף הוראות לתועלת סעיף301, חברה לבצע חלוקתרווחים, הציבור אינה רשאית במישרין או לרבות חלוקת בעקיפין, ליזםהחברה, רווחים וכל חלוקת על רווחים לענין שבוצעה ידה תיתשב כחלוקה אסורה"י. חוק זה לסעיף 5 בהתאם אוא) חלוקת יחלוקת רווחים בפרק זה משמעה: חלוקת לבעלי רווחים או אחרת (סעיף542א(א.) מניותיהיי 5. משמעות הדבר כי מרגע רישומה של אשכולות כחלייצ יחול הכפוי עליה לבצע חלוקה איסור כלשהי לבעלי ובכלל לחלק מניותיה להסתמלוגים. זאת להוראת בעלי יתירה מזו - בהתאם סעיף310 א)( עלולים המניות לעמוד להשבת כל בפני דרישה התמלוגים שקיבלו את לזכותס על עד היום בהתאם פידין. 6. מדובר כמובן באבסורד שאיןלקבלו, לתכליתה של לחלק העומד בסתירה אשכולות תמלוגים לחבריה לרבות לבעלי המניות. ולפיכך לאפשר אותו. אין 7. בהתאס להלכה הפסוקה פרשנות לתוצאה המביאה ובלתי על אבסורדית סבירות מעידה טעות בפרשנות. ראה בג'יצ 7012/93 ח"כ שמאי נ' הרשות השנייה, 37: פייד מח)3(75, יידין הוא כי חקיקה וכיתכליתו דבר חוקקבשכלובהגיון, להשיג היא כלסיבה דבריםשבהגון. אין להניח תכליתהחקיקה, כי להשיג כמושגנורמטיבי, היתה תוצאה חסרת היגיוןוטעם, הנוגדת את השכלהישר....אכן, אם לתוצאה בלתיהגיונית, הפרשן מגיע בפרשנותו לכאורה אות היא כי טעה עליו לחזור על בפירושו. ולהתחיל עקבותיו במלאכת הפירושמחדש, להניח שכן כי החוק נועד אין להשיג בלתי הגיונית." . תוצאה -35 - של אשכולות כחל""יצ פרק הי-' רישומה הבפוי פוגע בחופש ההתאגדות בזכות שלא לתנאי ההגבלה הקניין בהתאם פסקת בחוקי היסוד 8. כאמור חולק של אשכולות אלן כי רישומה הכפוי כחלייצ של בעלי שהתאגדה כחברה פוגע פרטיית בזכותם המניות וכלל בחברה על להתאגד המבצעים המיוצגים ידה שלהם. בדרך הרצויה בעיניהם ובחופש ההתאגדות 9. יתירה של אשכולות כחלייצ מזו - רישום כפוי עלול לגרום להשלכות על ולפגוע של אף פוגעניות ביכולתה החברה לפעול החברה לגרום לפגיעה כחברה מסחרית באופן מיטבי וכן על ממשית באמנים המבצעים המיוצגים ידה של בעלי ובזכות הקניין מניותיה, חבריה ומוטביה. 0. להלן חלק נמנה השליליות על אשכולות העלולות להיות מההשפעות והמבצעים להפיכתה של אשכולות כחלייצ, התעלס מהם רשם ההקדשות: א.\ השלכות של אשכולות לחלייצ, מיסויות - שינוי כפוי עלול לגרום להשלכות מעמד מחברה פרטיית פוגעניות על אשכולות העלול מבחינה מיסויית, לפגוע בבעלי אשכולות באופן בחברה, מניותיה ובמיוצגיה. הפיכת לחלייצ למלכייר לפי הופכת אותה ועלולות להיות לכך מעוסק סעיף9(?)לפקודת [נוסח חדש) מס הכנסה לוואי שתי תופעות בעייתיות: \ היעדר (1) לנכות (מע'ימ) אפשרות מס תשומות כנגד עסקאות חייבות במעיימ. מדובר בפגיעה קשה הגדלת להוצאות שמשמעותה הוצאות החברה ב-17% ביחס החברה החייבות במע'ימ. הפגיעה נובעת שבשל אשכולות פועלת מול ולא מולרשויות מכך אופיה המסחרי עוסקים ולכן או פרטים, מהעוסקים תקבל לא תוכל לקז שתשלם היא את אותו סכום נטו, לספקים. ומנגד את סכומי המעיימ (2) תשלום המשולם מס שכר בשיעור7.5%מעלות לעובדים השכר השנתית, בגין שכר העבודה בהתאם לסעיף4לחוק המע'ימ וזאת של אלפי ₪ בשנה. בשיעור מאות ב. \ לחשיפת בשל חשש סודות מסחריים חלייצ חלה על חובות דיווח גבוהות -על חובת דיווח מוגברת מאוד מולרשות לחברה התאגידים לתועלת ביחס מסחרית. חברה הציבור חייבת בהגשת דוחות שנתיים כספיים ומילוליים מלאים כולל מקבלי ההנהלה פירוט הכנסותיה והוצאותיה, חמשת הגבוה, חשכר הוצאות וכלליות, חלק פירוט הנלוות להכרה כחלייצ עלולות להותיר התורמים וכדי. מחובות הדיווח אותה בנחיתות ברורה ואינהרנטית ובהליכים מנהלת אל מולגופי במשאיס ומתנים משפטיים שהיא השידור או משתמשים אחרים בזכויות מבצעיס. ג.= עלויות בשל רגולציה עודפות על חובות בקרה ודיווח התאגידים רשאית, בעצמה או ידי גורם חיצוני, - רשות לערוך של ובכלל לדרוש ולקבל כל וכל סוגים שונים ביקורות בקורות עומק, רגולציה זה מסמך מידע. זו בעלויות ועלויות כרוכה עודפות שהחברה אלה על תמלוגים אינה נושאת בהן כיום עודפות יבואו חשבון לאמנים המבצעים. ד.= ביכולת פגיעה לגייס החברה דירקטורים על תשלום לדירקטורים מקצועיים קיים איסור שכר -בחלייצ (למעט גמול לתקנות), העלול למנוע נמוך באופן לגייס לשירותיה בהתאם מהחברה אפשרות דירקטורים ובכלל מקצועיים זאת שיכולים לקדם לדחייצים דירקטורים חיצוניים מקצועיים ומוכשרים את החברה. להתנהלות מקצועיים חשיבות על לפעילות רבה החברה ואף בתנאי הממונה התחרות אקויים ושאר חברות התמלוגים (נספת31) ישנה למינוי חובה דחייצים בדירקטוריון. ה.\ לטענות חשיפת של אשכולות כחלייצ עלול לפתוח החברה שונות מצד גופים משתמשים פתת - רישומה לטענות לפיה מלפעול שכביכול לקידום שונות מצד גופים משתמשים, כגון באופן טענה היא מנועה מנוגד 2 תל אוןליין,-28.6.2071) השווה: עיימ42976-01-18הפועל אוסישקין אביב ע'"ר נ' פקיד תל שומה אביב5(מיסים - 36- לפעול האמנות כגון:( כנגד חקיקה מתשלום תמלוגים לגופים שמעניקה פטורים שונים שמשרתים את הציבור,) עלול לפגוע ובכך במיוצגיה ולסכל תכליתקיומה. את תמלוגים ו-= מניעת חלוקת לבעלי של לעיל לנוכח המניות החברה - כמפורט בחלייצ בפרק די האיסור הגורף חלוקה לבעלי בסעיף1345לכל שלהחברה, בעלי המניות לא יוכלו לקבל תמלוגים להס המניות החברה זכאים החוק וזאת באופן לתכלית החברה. עלול מכח אבסורדי ובניגוד לגרום לכך שבעלי הדבר המניות יאלצו לוותר על שלהם ולקיים המניה ותימנע להשפיע על התנהלות החברה. מהם האפשרות ביקורת \ חשיפה לסיכון + לתוקף באשר כתבי על העַברֶה המבצעים שחתמו כתבי העברת הזכויות - האמנים לאשכולות, להעברת לאשכולות הסכימו זכויותיהם ולא לחלייצ כמבצעים (ראה של כחברהבע'ימ, דוגמא כתב העברה כנספת30 שינוי של עלול לעורר בכל לתוקף הסטטוס הכפוי החברה ספקות הנוגע כתבי שהועברו לחברה ההעברה ולאלחלייצ, על כל ההבדלים הנלוויםלכך. עסקית 1. עלאף עלחוקיות, שמדובר בפגיעה בזכות שלא לתנאי יסוד היא נעשתה בהתאם פסקתההגבלה,כדלקמן: הפעלת א. בחוסר של סמכות - כאמור סמכותו רשם ההקדשות בנסיבות העניין נעשתה בחוסר סמכות, לא שכן מתקיימים בעניינינו לרישומהכחלייצ. לא בנטל התנאים המצטברים ההכרתיים הרשס עמד המוטל עליו להוכיח הפועלת למטרות הכבד כי מדובר מתעלם בחברה ציבוריותבלבד, תוך שהוא לחלוטין הכלכליים-ממוניים מהאינטרסים לבעלי ולמיוצגי בפעילות המובהקים שיש המניות החברה 2 מפעיל על שלא החברה, תוך שהוא (ואף לאנטען,) את סמכותו אף הוכת המקרה כי דנן נכנס במסגרת להן ייהנסיבות החריגות ביותר'"' (התחזות להתחמק נועדה סמכות זו ותרמית במטרה מפיקות ולהעביר לידייםפרטיות,) כסף ציבורי כמפורט בפרק ביג. שלא לתכלית לשמה ב. ראויה -התכלית של כלל נועדה סמכותו הרשם אינה מתקיימתבעניינינו, שכן אשכולות פעילותה מממנת את מפעילותה המסחרית, בעצמה דהיינו מהכספים שאותם היא גובה. מגורמים שונים אלו המשתמשים בזכויות המבצעים, ובפרט מגופי השידור משולמים וכספים למבצעים כתמלוגיסם לזכותם בחוק. אשכולות כלל בהתאם אינה נתמכת כלומר מכספי ציבור, ממשלתית מתרומות או מתמיכה ולפיכך כל אין חשש בענייננו של בהתחזות או תרמית העברת כסף למטרה לידיים ציבורי שנועד ציבורית כל ברגולציה על פרטיות ואין צורך ובפיקות חיצוני החברה הכרוך בפגיעה קשה בחברה ובמיוצגיה. העולה על ג.‏ במידה הנדרש - הפגיעה בחופש ההתאגדות ובזכות הקניין אינה עומדת באף אחד ממבחני הסבירותוהמידתיות, ובהלכה שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הפסוקה בבגיי1715797 לשכת מנהלי השקעות בישראל נ' שרהאוצר, פיידנא)4(367, מהטעמים הבאים: ראשית אינה משרתת כאמור במקרה דנן את המטרות העומדות - הפגיעה בבסיס החוק המסמיך ולפיכך לא מתקיים מבחן והקשרהרציונלי. ההתאמה שנית לו לקייס היתה עלאשכולות, הצדקה פיקוח חיצוני קיימיס פיקוח -אף דרכי מידתייס יותר ופוגעניים פחות שאינם שלהחברה, בעלי כרוכים בפגיעה כה קשה בחופש ההתאגדות ובזכות הקניין להכפיף מניותיה ומיוצגיה.כך,למשל, לפיקוח של על ניתן את החברה הממונה התחרות וזאת בדומה לארגונים לניהולמשותף. לחילופין אחרים לעגן לפעילותם בחקיקה של תמלוגים תנאים ארגון -ניתן ו#קרה כמוצע בתזכיר החוק משנת2016, כגון: חיוב (דחייצים וכו,) במנגנוני שקיפות מנגנוניסם שהוחלו על אשכולות ממילא במסגרת התקנון החדש. אשכולות שלישית - לא התועלת של כחלייצ (ככל קיים יחס בין ראוי הצומחת מהרישום הכפוי שבכללקיימות,) לבין שלאשכולות, הפגיעה הקשה בזכויות בעלימניותיה, יסוד מיוצגיה ומוטביה. . לנוכח אי עמידת הפגיעה בחופש ההתאגדות ובזכות הקניין במבחני הסבירות והמידתיות הקבועיס בחוק יסוד: של החלטת כבוד האדם וחירותו ודינה הרשם בטלות. -37 - אשבולות של כחל'יצ של פרק ו' - רישומה הכפוי סותר את עמדתה הקודמת מנהלי המדינה, נגוע בשיהוי, מניעות והשתק 3.כ כאמור, הפרק החלייצ לרבות לתוקף המסדיר את מעמד בחוקהחברות, הוראת סעיף543ג(ד,)) נכנס כבר בשנת2007 במסגרת תיקון מסי6. 4. מאז אותו מועד מלרשום אשכולות לתועלת ובמשך כ51- שנים רשם ההקדשות נמנע את החברות בפנקס של עילם הציבור, כאשר עמדתה לידי המוצהרת רשות התאגידים כפי שבאה ביטוי במכתבו בעניין עמותת מיוס 5, הינה תמלוגים וחלוקתם לאמנים כי '"גביית הינה מטרה עסקיתמובהקת,"כדלקמן: תמלוגים וחלוקתם למוסיקאים הזכאים, כוללות פעילות יימטרות העמותה גביית ממשתמשיסם בעניין על פעילותהעמותה,בעיקרה, כוללת לפעילות של שמבוצעת ידי גורמיםעסקיים... סממנים הדומים גופים עסקיים העוסקים פעילותה שלהעמותה, לפעילות ללא בתחום ונעדרת סממנים מספקים כתאגיד כוונת לא לתת לעמותה ניהולתקין, רווח, שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים... אילכך, ניתן אישור שכן תכליתה של פעילות לסעיף1לחוק העמותות."... העיקרית העמותה הינה עשייתרווחים, בניגוד 5. יתירה לתיקון [נספח מזו - כפי שהובהרלעיל, פורסם תזכיר חוק וזכויות מבצעים ומשדרים בשנת2014אף 6, במסגרתו לפיה אשבולות על לכפות עליה להתאגד כחלייצ הביעה המדינה את דעתה איננהחל?יצ, מנת אלא להסדר אין די ברישומה הכפויבפנקס, יש צורך בשינוי חקיקתי, שהינו עניין ראשוני שבסמכות הכנסת ובכללן ואינו של המינהל נמצא בסמכותן רשויות רשותהתאגידים, בפרקאי?לעיל. כמפורט של של 6(ב,) עולה יתירה מזו - מטיוטה פנימית הצעת חוק מעודכנת משרד המשפטים משנת2022 כאמור כי לאופן של כחלייצ ההוראות הנוגעות התאגדותו הארגון היציג בחקיקה נותרו בעינן כמו בתזכיר משנת2016 עולה לפיה של אשכולות בחל'יצ ומכאן כי אף כיום המדינה עודנה אוחזת בעמדה זו, הסדרת מעמדה צריכה להיעשות של לא שלרשסההקדשות, לא כל בחקיקה ראשית הכנסת והיא בסמכותו שאם היה צורך בהוראה זו במסגרת הצעתהחוק. 6. בנסיבות אלה מלטעון שאשכולות חל'יצ רשם ההקדשות מושתק ומנוע כיום את ההיפך היא מימים - היינו ימימה. שלהמשיב, 7. התתנהלותו לעמדה לעקרונות ההפכפכה העומדת בסתירה חזיתית בה החזיק עדכה, עומדת בניגוד מינהלתקין. של אולמרט יפים בהקשר זה דבריו בית המשפט אהוד ני היוע המשפטי בבגיץ 6781/9 ח"יכ לממשלה, 793,809: פ'יד נ(4), "לא יכול להיות ספק, מינהל סובלים כי עקרונות תקין אינם מצב שבו בשתי מדברת הרשות לשונות. מינהלית לפי נוחיותה. רשות אינה זיקית המשנה עורה חובת ההגינות המוגברת המוטלת על הרשות, בלתי מוסברת.""' אינה מתיישבת סתירה עם 8. ודוק לא חל כל רלוונטי היום שינוי בעמדה נסיבות העשוילמצדיק, בהתאםלפסיקה, שינוי - משנת2016 ועד מלשנות לטלויזיה ואף זה מנועה המדינה ורדיו את עמדתה. בבגיי %/15 תרמוקיר חורשים נ' הרשות השניה פייד)3(397, 408 שם נקבע כי: להצדיק ביטול החלטה ייאחד התנאים שיש בהם כדי או שינויה הוא שינוי הנסיבות.אכן, לא בכל להצדיק ביטול ששינוי מקרה יהיה בשינוי הנסיבות כדי או שינוי ההחלטה. צריך לענייןרלוואנטי,)( ושנית, הנסיבות יהיה,ראשית, השייך בדבר שיהיה משמעותי"י. - 38- 9. זאת אלה ועוד החלטת לוקה בשיהוי מינהלי רשם ההקדשות אף מנהלי - בנסיבות חמורומתמשך, המהווה פגם עצמאי. 0. בהתאם להלכה הפסוקה שיהוי מינהלי שוקלת מהווה ראיהלכך, שהרשות שיקולים פעולתה זרים או כי (או מחדלה) לוקה בפגם ראו:(בג'י\6300/93המכון להכשרת טוענות בית לעניינידתות, דין נ' השר פיידמח)4(441, 2 (1994); עעיימ343/09 הבית בירושלים לגאווה וסובלנות נ' הפתוח עירייתירושלים, 30-28 פיידסד)2(1, (2010),יצחק ומיר הסמכות המינהלית(2011) 1107). מודה 1. ודוק ההקדשות בסעיף46 להחלטתובכך, כי של העמדה רשות התאגידים של עילם - רשם בעניינה עולה "אכן אינה שלהרשם, שלפיה בקנה אחד עם עמדתו הנוכחית חלוקת תמלוגיםלאמנים, ודאי ע'יי הארגון היציג היא בגדר מטרה ולא פעילותעסיקית'י. ציבורית 2. ודוק כלל הוביל לשינוי אינו מבהיר ומנמק מלציין - הרשם מה הקיצוני בעמדה זו ונמנע כאמור שינוי נסיבות כלשהו לשינוי בעמדה. לדחות 3. יש של את ניסיונו הרשט להתנער בשל בסעיף47להחלטה מעמדתו מלנני הקודמת כך שמדובר במכתב חלוף כשלעצמו כשבעשנים, שכן הזמן לשינוי אינו מהווה הצדקה קיצוניבעמדה כלעוד שלא חל כה שינוי נסיבות שרלוונטילעניינינו. מהותי 4. יש לדחות של להפחית אף את ניסיונו של עילם הרשם בהקשר זה מערכו המכתב בעניין בטענה שעסק ייבהענקת ניהול לעמותה אישור תקין לניהול לעמותה ותולאזי, שכן כידוע אישור תקין בפעילותו של הינו נושא מרכזי רשם לו העמותות משמעות רבה. של פרק ז' - רישומה אשכולות כחל'יצ סל הכפוי באופן קטיבי מהווה פגיעה אסורה ועולה בשוויון כדי אכיפה בררנית 5. מושכלות שהחלטותיהן של יסוד הן, המינהל לוקות רשויות אשר בחוסר שוויון אובשרירותיות, נוגדות את וכללי חובות המינהל ולכן בטלות ראו:( התקין דינן בג'יצ688/81 מיגדה 91 בע'ימ ג' שרהבריאות, פיידלו)4(85, (1982); בגייצ297/82 ברגר נ' שר הפנים, פיידלו)3(29, 34 (1983); בגייצ770/82אליצור אגוד ספורטיבי דתי סניף לו(3) נהריה נ' עירייתנהריה, פייד 17, 20 (1983)). 6. בישראל לניהול קיימים כאמור מספר של תאגידים משותף זכויות יוצרים. גם תאגידיםאלו, בדומהלאשכולות, עוסקים של תמלוגים בגבייה מרוכזת מגופים אשר עושים מנהלים שימוש בוּכויות היוצרים שאותם תאגידים (בין מול באמצעות מכירת יירישיונותשמיכה"י, מויימ גופים וחלוקתם משדרים והגשת תביעות כנגדמפרים) בין בעלי על-פי הזכויות קריטריונים של פנימיים התאגיד ובעיקרם של כל בעל היקף השימוש היחסי בביצועים זכויות. אלו לבחור תאגידים נהנים מחופש את להם של המבנה התאגידי הרצוי תחת המטריה חופש ההתאגדות התמלוגים ורובם אף משמשים כארגון לפקודת היציג בהתאם זכויות יוצרים. כךלמשל: א. אקוויס ומחבריס ומוילים, מייצגתמלחינים, פזמונאים, - אגודתקומפוזיטורים, מעבדיס מוזיקלייםמשוררים,סופרים, לאור מחברים ומוציאים תמלוגים וחלוקתם בעלי בגביית בין הזכויות (לעיל ולהלן אקו?ים.)"'" אקויים של מוגבלת מאגודת עשרות רבות שנים כחברה פרטית במניות - והיא תמלוגים של לעניין אף מהווה ארגון יציג גמול קלטת לפקודת היוצרים פיצוי ריקה בהתאם זכות יוצרים. - 39- תלייי - חברת ב. התמלוגים הקולנוע של והטלוויזיהבישראל, יוצרי טלוויזיה מייצגת תסריטאים ובמאי וקולנועבגביית תמלוגים וחלוקתם בעלי (לעיל ולהלן בין הזכויות יתלייי.)"' תלייי מאגודת כחברה פרטית - מוגבלת במניות. ג. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות תקליטים ישראליות לאומיות חברות ובין בגביית - מייצגת תמלוגים וחלוקתם בעלי (לעיל ולהלן בין הזכויות הפדרציה.)"'" הפדרציה מאגודת כחברה פרטית - מוגבלת במניות תמלוגים של ואף היא מהווה ארגון יציג המוסיקליים לפקודת המפיקים בהתאס זכויות יוצרים. הפיייל - הפדרציה למוסיקה ד. ישראלית וים תמלוגים תיכוניתבעיימ, מייצגת מפיקים עצמאיים בגביית וחלוקתם בעלי (לעיל ולהלן יהפי'ילי.)' בין הזכויות הפיייל מוגבלת מאגודת כחברה פרטית במניות ואף - היא מהווה תמלוגיס של ארגון יציג המוסיקליים לפקודת המפיקים בהתאם זכויות יוצריס. 7. רשם ההקדשות מושכל מלהפעיל נמנע באופן מודע לרישום לגופיסם את סמכותו אלה והפעיל כפוי באשר את סלקטיבי סמכותו כלפי העותרת. באופן אך ורק שפעילותם העובדה שגופיםאלו, זהה מבחינה מהותית לפעילותה שלאשכולות, להיות שאשכולות ימשיכו מאוגדים כחברותפרטיות, בשעה תירשם בכפייהכחלייצ, לא לכך שפעילותה של היא רק אינדיקציה חזקה אשכולות פעילות שלא למטרה היא מסחרית ציבוריתבלעדית, אלא אפליה פסולה גם מהווה עולה ופגיעה קשהבשוויון, שאף כדי אכיפה בררנית. 8. בבג'יץ6396/96זקין נ' ראש-עירייתבאר-שבע, פיידנג)3(289, 305 (1999) נפסק: ייאולם, חלקית אפשר שאכיפה ובשל תהיה אכיפה בררנית כך גם תהיה אכיפהפסולה. מהי אכיפה להגדיר כזאתו אפשר אכיפה לצרכים שונים... ללא להציע בררנית בדרכים שונות יומרה לצורך הגדרהממצה, אפשרלומר, עתירהזאת, כי אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון מבדילה לצורך במובן זה שהיא לשם אכיפה בין בני-אדם דומיס או בין מצביס דומיט השגת מטרהפסולה, על שיקול או יסוד זר או מתוך שרירות גרידא... אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף של את שוויון של העיקרון בפני החוק במובן לשלטון החוק; הבסיסי עיקרון זה. היא הרסנית היא מקוממת מבחינתהצדק; היא מסכנת את מערכת המשפטיי. 9.על של חשיבותו עקרון להכביר במילים השוויון אין צורך של שלנו ייהשוויון הוא מנשמת אפו המשטרה החוקתי כולויי בג'י\[98/69ברגמןנ* שרהאוצר, (1969) פיידכג)1(693 ובג*953/87 פורז נ' שלמהלהט, א. ראש עירית תל-אביב-יפו פיידמב)2(309 : לכל אכן," השוויון הוא ערך יסודי של כל חברה דמוקרטית, 'יאשר המשפט מדינה דמוקרטיתשואף, של להמחישו...יי מטעמים צדק והגינות, (הנשיא [13], בעמי35; ראה אגרנט בדיע10/49 גס.1 51,י)08 405(020תפתת8ס, 1971 07עוססזהפרט 8 )000פטן משתלב למירקם הכולל בחלקו ונושא בבניית החברה, ביודעו שגם האחרים להבטיח עושים כמוהו. הצורך שוויון הוא טבעילאדם. הוא עַל שיקולים של מבוסס להכיר צדק והגינות. המבקש של הזולת לבקש הכרהבזכותו, צריך בזכותו לקיים הכרה דומה. הצורך שוויון לחברה ולהסכמה שעליה הוא חיוני החברתית היא בנויה. השוויון על השלטון שומר לך מפני השרירות. אכן, לחברה אין גורם הרסני יותר מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. פוגעת היא בכוחות המאחדים את החברה. של היא פוגעת בזהותו העצמית האדם'י באותו עניץ נפסק בעמ'(333-334), כי ולפיכך עקרון השוויון צופה פני תוצאה פעילותה של לא אף אם הרשות הונעה מכוונה רעה או מניעים זרים, פעילותה להפליה אך תוצאת גרמה בפועל - די לפגוע בכך כדי בעקרון השוויון להטיל על לפעול לתיקון וכדי הרשות של מיידי התוצאההמפלה, השון: בג'יי%/2671שדולת בישראל הנשים ני שר העבודה והרווחה פייד נב(3) 630, 65%. -40 - 0. יתרהמכך: אשכולות לעיתים כמפורטלעיל, מצויה בניגוד עניינים אל מולאקויים, תלייי מובנה ביחסיה הפיייל והפדרציה, ובפרט בשאלה יתחלקו התמלוגים כיצד בין הסקטורים של האמנים. השונים השקיפות המוגברת שתחול על אשכולות מכוח חוק ככל עליה החברות שהרשות תכפה אשכולות רישוםכחלייצ, תותיר את בנחיתות אל מול ברורה ביחסיה לניהול של תאגידים אחרים משותף זכויותיוצרים, המאוגדים לגביהן כחברותפרטיות, מנהלת הליכים לצורך הרשות איננה כחלייצ רישומן וזאת באופן הפוגע אף בחופש העיסוקשלה. 1. ביהמייש העליון על עמד הפגיעה בחופש העיסוק מאפליה פסולה הנגרמת כתוצאה של המנהלית הרשות בין מתחרים. הבג'י\ 1030/9 ח'יכ אורון נ' 658,נקבע יויירהכנסת, פיידנו)3(640, בעניין זה: 'יעיקר בסיסי בזכות לחופש עיסוק המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק הוא חופש התחרות. פגיעה בחופש עלדידי התחרות של התערבות בו בדרך הענקת טובות לאחד בלבד הנאה המתחרים והעדפתו על אחרים, יש בה פגיעה בחופשהעיסוק.הכלל, שלפיו בבסיט חופש העיסוק מונח חופש התחרות בין פרטים, אומץ של פסקי"דין...אכן, בשורה ארונה של בריח התיכון עקרון חופש העיסוק הוא השוויון בין מתחרים. התערבות שלטונית לאחד המעניקה לאחר את אשר אינו מוענק או המצרה של צעדיו עלמתחרהו, אֶת אחד באופן שאינו מוטל מתערבת בתחרות חופשית באופן הפוגע בחופש העיטוק"י. 2. ובבגיי' 776/9בלל לביטוח חברה בע'ימ נ' שרהאוצר, פיידמח)5(441, 471נפסק באופן דומה כי: של לבחור לעצמו ייוכותו אדם ללבו את העיסוק המדבר וזו בחירתו החופשית. ביטוד חופש זה עקרון לבין השוויון בינו לשלול השווים לו; אין לאחר להגביל ממנו את שמעניקים ואין אותו מקוס שאין מגבילים את האחר"י. ביכולת עקרון חשוב בזכות היסוד על הזו הוא התחרות החופשית בין פרטיים. כן פעולה שלטונית על המגינה ושוללת מתחרה זה או אחר דווקא תחרות חופשית מהאחר בחופש -פוגעת הפליה לעניין העיסוק. משום כך בין לעסוק פלונית שווים האפשרות במקצוע מלאכה או פוגעת בחופש דה. השוו: בג"צ292/78אולפני הרצליה בע'ימ ני שר האוצר פייד י155. בג'י 78/9בצלאל צרפתי נ' שר הבריאותואח,' פיידמט)3(804, 817. בגיי1703/92ק.א.ל למטען קוי אויר בע'ימ ג' ראשהממשלה, פיידנב)8(193, 216. המגדלים אעבלין בג\"'4264/02 שותפות אעבלין נבו,(2006). ני המועצה המקומית 3.ברהקשר לדחות מכל וכל זה יש ההבדלים את העלה בהחלטתו להצדיק האפליה שרשם ההקדשות בניסיון את אשכולות לארגוניםהאחרים,כדלקמן: בין של אשכולות א. היותה המחלקת תמלוגים ארגון יציג למי בעלי גם שאינם מניותיה - העובדה שאשכולות על-פי מהווה ארגון יציג סעיף3א0(לחוק זכויות תמלוגיס מבצעים ובהתאס גובה גם עבור מי שאינם חבריה רלוונטית כלל לצורך איננה רישומהכחלייצ. (1) לא ראשית, מדובר באחד מהתנאיסם הקבועים לרישוםכחלייצ,ולמעשה, לעובדה בחוק החברות זו אין כלשהי על השפעה הפעילות של אותם תנאים. אופי ובכללן אשכולות - האס חברותהתמלוגים, הוא למען נעשה בלבד לא מטרה שעניינה אמנות למטפר או כהגדרת החוק נקבע בהתאס המוטבים - אינו תמלוגים שהחברה גובה עבורם תלוי ואף איני בשאלה בעלי האם המוטבים הינם מניות בחברה או על חתמו כתבהרשאה, אסלאו. במיליםאחרות, שאשכולות תמלוגיס העובדה גובה גם עבור אמנים שלא מבצעים התקשרו איתה חוזּית, על אשכולות (לעומת אינה משפיעה המידה שבה יתר החברות האמורות) מקדמת את האמנות בכל לאמנים שלא כמטרהבלעדית. גם הנוגע הסמיכו אותה במפורש לגבות עבורסתמלוגים, אשכולות עסקי-כלכלי מקדמת אינטרס שרחוק ספציפי שנות אור מהאינטרס של קידום האמנות עצמה. יתירה לפיה אשכולותפועלת, למטרה מזו -ככל שהטענההמופרכת)( אךורק, ציבורית - נכונה וכאמור,( היא אינהכזו,) אזי העובדה שארגונים אחרים היציגים האחרים אינס גובים -41 - תמלוגים לא יכולה לגרוע פועלים כביכול עבור מי שאינו חברבהם, מהמסקנה שגם אותם ארגוניס אך ורק מטרה ציבורית. (2) לניהול תמלוגים ומחלקים למי שנית, גם תאגידים אחרים זכויות יוצרים גובים אותם שאינס חברי בעל (למשליורשים) התאגיד כגון במקרים בעלי בהם הזכויות הוא אינו היוצר המקורי וכן עבור זכויות התמלוגים יוצרים הישראלית שאינםישראלים. יתרה מזו - גם יתר חברות ובפרט אקוים, הפדרציה לתקליטים וקלטות והפי'"ל בע'ימ הפועלים כלל בעלי מהווים ארגונים יציגים, בשם ועבור הזכויות (גס אלו בעלי ולא על לפקודת בסקטור מסויים שאינם מניות חתמו בהם כתביהרשאה) וזאת בהתאט זכות יוצרים. בעלי בעלי כאמורשם, בסעיף3ד(א,)ייהממשלה תפצה את זכויות היוצרים ואת זכויות על להם בשל עלקלטות, לשם המבצעים אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת טביעה או שיעתוק לחברותהתמלוגים, שימוש פרטיוביתי'י, ובסעיף3ד(ב)ייהממשלה תעביר מדישנה, סכום בשיעור5% ללא של כל הקלטות בישראל לשימוש מהמתירלצרכן, מס ערך מוסף סך שנמכרו פרטי וביתי בשנה לשנה הנדונהיי. לפקודת שקדמה עודנקבע, בסעיףגד(ג) זכותיוצרים, כי ייהסכום האמור בסעיף קטן יחולק בחלקים ב)( שלוש התמלוגים שווים בין גב (2) ו."')3(- ואלו חברות המנויות בסעיף בפסקאות(1), התמלוגיס לפקודת הן חברות המנויות ב בסעיף זכויות יוצרים: י)1( בעלי [לאמור תאגיד המייצג את מרבית זכויות היוצרים אקויים,החיים;) - (2) תאגיד בעלי [לאמור אשכולות,הח'ימ;] המייצג את מרבית זכויות המבצעיס - (2) תאגיד הקוליים המייצג את מרבית המפיקים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקיס הויזואליים - במאוחד [לאמור הישראלית לתקליטים וקלטות והפיייל - הפדרציה יחדיו,החיימ]יי. להפנות לפסק בהקשר זה מן הראוי (מחוזיתייא)17997-05-17 תל'"י - חברת התמלוגים גם הדין בתא של הקולנוע והטלוויזיה בישואל יוצרי בע'ימ ג' אקויים, אגודתקומפוזיטורים, מחברים, ומו'ילים למוסיקה בישראל בע'ימ נבו,(12.2.7018) שם (בסעיף3) הגמול על הובהר כי: יינקבע כי יועבר ידו הממשלה לשלוש בחלקיםשווים, כל חברותתמלוגים, כאשר אחת מן החברות מייצגת סקטור הזכאי לגמול: בעלי זכויות היוצרים,המבצעים;והמפיקיםיי. (בסעיף5), ביחסלאקויים, עוד נקבע שם בין ייעמול הקלטת לאקו"ים היתר, כי בעלי הריקה מועבר כתאגיד המייצג את מרבית זכויות היוצרים והוא לפצות כלל בעלי נועד ולא (שליש לידי את וכויות היוצרים רק את חבריה נוסף מועבר סקטור המבצעים והשליש לידי האחרון לפדרציהלתקליטים. סקטורהמפיקיס)'י. הדברים נכונים כמובן גס ביחס חלוקת התמלוגים יודגש, כי אופן באשכולות המנהלות זהה וביתר במשותף החברות זכויות יוצרים (לרבותאקוייס,תלייי, הישראלית לתקליטים וקלטותוהפיייל,) חלקס הפדרציה שכאמור - לפחות על מוגדרים באשכולות הנייל חלוקת התמלוגים ידי המחוקק כארגונים יציגים. הן והן החברות ביתר לבעלי ליתרהמוטבים, להיקף בפועל לכל נעשית הן המניות שהם אמנים זכאיס והן השימוש בהתאם בעל (ולא זכויות להיקף כבעלמניות.) לסעיף9 בהתאס האחזקה בחברה בהקשר זהנפנה, בין היתר, לתנאי פעילותה של על-ידי עלהתחרות,שמורה, תחלק אקוייס שנקבעו הממונה בין היתר, כי ייאקויים תמלוגים לחבריה לא תפלה באופן התואסם בפועל את היקף ואופי השימוש ביצירות חבריה ...אקוייס אלו לביןעצמם, בין חבריה ובין מיוצגיה, ובין לקביעת השימוש ומפתח בקביעת הקריטריונים היקף חלוקתהתמלוגים"י. הפעילות לתקליטיםוהפיייל, הוראה שלתלייי, דומה קיימת בתנאי הפדרציה על-ידי על התחרות. שנקבעו הממונה הפעילות של תנאי אקויים על לעתירה. שנקבעו ע'יי הממונה התחרות כנספח31 מצייב - 42- (3) שלישית, ביסוס לרישום אשכולות כחלייצ על הדרישה עצס העובדה שהיא מהווה ארגוןיציג, אינה רק מופרכת, אלא לוקה מהטעמים שנזכרולעיל, להשתקומניעות; גס בחוסרשוויון, אכיפה בררנית וכפופה זאת,הואיל, ורשם על להירשם העמותות אינו כופה אגודות עותימניות מסוימות (חרף כעמותות הוראות לחוקהעמותות,תש'ים,)0891- פרק חי לפי הגם שהן מהוות ארגונים יציגים (דוגמת חוק ארגוניעובדיס.) להבדלים ב. הטענה אשכולות לבין בץ תקנון לו תקנון החברות האחרות - בצר לטעון בהחלטתו ניסה הרשם כי במסגרת של לניהול התקנון לבעלי לקבל החברות אחרות משותף יש המניות זכות רווחיםבפירוק. דא עקא שבעניין לוקה החלטתו זה בחוסר עקביותבולטת, שכן בהחלטתו המסלול של רשם ההקדשות טוען כי רישום כפויבהתאם לסעיף543ג(ד)1() הינו מסלול הכולל להגדרת נפרד חלייצ תנאים שונים הנעדר התייחסות לתקנון ולפיכך החברה לבחון עליו כאשר הוא נדרש החברות לבחון ההתנהלות של את האחרות את אותן חברות בפועל יכול והוא לבסס לבין אינו את אשכולות על ההבחנה בינם בסיסי התקנון הרשוםשלהן. 4. זזאת ועוד לדחות אף ליימשאבים המוגבלים את טענת הרשם באשר של הרשות" לטפל בכל - יש הארגוניס לניהול של משותף לא באלפימקרים, אלא זכויותיוצרים, שכן מדובר בסה'יכ במספר ארגונים ספורים העוסקים כולם בפעילות לחלוטין זהה המועלים ואשר טיעוני לארגונים המקבילים הרשם במסגרת זו יפים אף בנוגע לניהול ולפיכךברי, משותף מוגבלים כי הטענה בדבר משאבים אלא אמתלה להחלטתו אינה שאין בה ממש הסלקטיבית ולהתנהלותוהמפלה. 5. אף לפיה של הטענה עניינה לפתחו של העותרת הובא הרשם במסגרת ההתייחסות לגבי שנדרשה מהיועמייש הסדר הגישור להחלטתו שגובש במסגרת תביעת שחיים - אינו הסלקטיבית מהווה הצדקה והתנהלותו המפלה של הרשם ומדובר באמתלה החלטת חסרת בסיס. להתייחס במסגרת בית המשפט המחוזי, התבקש היועמייש להסכם הגישור שכלל לא כלל שהוגש במסגרתו, לאופן של התייחסות התאגדותה אשכולות כחלייצ וכל של התייחסותו היועמ'"ש לסוגיית החלייצ ב'יכ נעשה מיוזמתו בלבד וכלל מבלי שנדרשלכך. 6. לוער, כי סוגיית של אשכולות כחלייצ עלתה מעמדה והתאגדותה כאמור כבר בתזכיר החוק משנת2016ואשכולות למשרד הבהירה לתזכיר המשפטים כבר אז בתגובתה (נספח7), כי כל של סוגיית התאגדותה הארגון היציג כחלייצ לא יכולה להיעשות אלא להיעשות באופןסלקטיבי, כולל לגבי כלל צריכה באופן לניהול הארגונים משותף לרשם והיה מעלל-6 שנים לבחון ההקדשות של המקבילים את המצב המשפטי הארגונים ולגבש כוללת עמדה לקבל ואחידה בענייןזה, כך שאין בשום החלטתו הסלקטיביתוהמלה, פנים ואופן את אשר מעמידה את העותרת לארגוניטהמקבילים. בנחיתות ביחס כלפנים 7. על להלכה בהתאס הפסוקה עקרון מפעילות השוויון בוחן את התוצאה ולא שנותרה הרשות את כוונתה. על העליון עמד ביהמייש בבגיץי53/87? פורז שלמהלהט, תל-אביב-יפו א. ני ראש עירית פייד מב)(309 : באותו עניין נפסק בעמ'(333-334), כי ולפיכך עקרון השוויון צופה פני תוצאה אף פעילותה של לא אם הרשות הונעה מכוונה רעה או מניעים זרים, פעילותה להנליה בפועל - די אך תוצאת גרמה לפגוע בכך כדי בעקרון להטיל השוויון וכדי על לפעול לתיקון הרשות של מיידי התוצאההמפלה. השוו: בג'י'2671/98שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה 630, פייד נב(2) 656. -43 - של אשכולות כחליצ מכלל פרק חי - רישומה הכפוי מהווה חריגה אסורה ההסדרים הראשוניים 8. בפרסום גילה לחוק תזכיר2016 משרד המשפטים דעתו כי הסדרת מעמד התאגיד היציג בהתאם זכויות מבצעים (היינואשכולות) כחלייצ להסדר הינו ראשוני ואינו נמצא של עניץ שתקבע הכנסת בתחום סמכותן רשויות המינהל (ובכללן רשותהתאגידים.) 9. הכלל של העליון בדבר הסדרים ראשוניים הוגדר ועוגן בפסק דינו בית המשפט בבג'יץי3267/97 רובינשטיין נ' שרהביטחון, פיידנב(פ)481, 516 (1998)(להלן -'יעניין רובינשטיין,)כדלקמן: ייהכלל הבסיסי בדבר ההסדרים הראשוניים קובע, כפי שראינו, כי חקיקת או אקטים משנה אינדיווידואליים שלהמינהל, לקבוע המעוגנים בדבר חקיקה ראשי, צריכים הסדרי ביצוע (הסדריםמשניים,) ואילו הכללית המדיניות ואמות-המידה העקרוניות (הסדריםראשוניים) להיקבע צריכות בדבר חקיקה ראשי. הטעמים המונחים ביסוד הבחנה זו שבין הסדרים ראשונייס למשנייס, של כל קובעים שיקולים של שלטון את היקף הפריסה אחד מהם. הפרדתרשויות, החוק מובילים למסקנה ודמוקרטיה (במובנה הייצוגי והמהותי גםיחד) כי מן הראוי שדבר החקיקה . לקבוע מינהל -יקבע הראשי - המסמיך את הרשות המבצעת חקיקת משנה או הוראות את התכניתהכללית, כך שחקיקת המשנה והוראות הביצוע יגשימו את שהוסדר באופן עקרוני בחקיקה הראשיתי"י. 0. אפילו לרשויות המינהל לקבוע לא ודוק. אם ניתנה הסמכה מפורשת בחוק (הסמכה הסדרים ראשוניים שכאמור לרשות לאור לפרשה ניתנה התאגידיםבענייננו,) חוקי חקיקת היסוד בדבר זכויותהאדם, יש באופן מצמצס ראו,( ענייןרובינשטיין, בעמי524). לפיכך, 1. ולאור של חל הפגיעה רישום כפוי בחופש ההתאגדות והקנייןשהינן,כאמור, זכויות יסודחוקתיות, איסור על לכפות על אשכולות כחלייצ (פעולה שאפילו לא עולה הרשות רישום שהיא במדרג נורמטיבי נמוך כדי הסדר משני) כלל גם מכוח ההסדרים הראשוניים. 2. וגילה של לניהול של יוער, כי בשנת2021, משרד המשפטים שב את דעתו כי נושא הסדרת מעמדו תאגיד משותף להסדר ראשוני.זאת, לניהול זכויות יוצרים שהינו תאגיד יציגכחלייצ, הינו נושא במסגרת תזכיר חוק תאגידים לניהול לקבוע לניהול של משותף. תזכיר חוק תאגידים משותף אינו מציע כי התאגידים משותף זכויות יוצרים אשכולות - יחויבו להירשםכחלייצ. לניהול הקיימים כיום -ובכללם תחת זאת תזכיר חוק תאגידים משותף מציע להקים (לצורך של תמלוגים תאגיד יחיד כחלייצ גבייה משותפת בגין השמעה ושנו הצגהבלבד) שיאוגד ויאושרעל- ידי שר המשפטים בעלי לניהול אחתלתקופה, ובו יהיו חבריס זכויות וכן התאגידים משותף אשר קיימים כיום (ראולמשל, 4, 8-7לתזכיר לניהול סעיפים1, חוק תאגידים משותף ודברי ההסברשם.) - נטפח31לעיל -44 - (לחילופיןבלבד) לקבוע פרק ט' של להתאגדות יש אשכולות כחל'יצ תקופת התארגנות שנה בלבד לגרוע 3.לחילופין ומבלי לעיל לנכון להותיר מהאמור שביהמייש הנכבד יראה החלטת את רשס - ככל עלכנה, לקבוע ההקדשות אזי הוא של קבלת החלטה חלוטה של מתבקש תקופת התארגנות שנה ממועד בית המשפט הנכבד בעתירה וזאת עלמנת לאפשר לחברה להתארגן שהות סבירה כיאות בעריכת השינויים הנדרשים של במבנה התאגידי החברה וזאת לפרק בהתאם הזמן שנקבע ע'"י משדר המשפטים כתקופת התארגנות סבירה להתאגד לתועלת מחדש כחברה הציבור במסגרת סעיף4 ב)/(ללתזכיר חוק זכויות מכצעים ומשדרים משנת2016 (נספח להלן.) 6א להלכה 4. בהתאם הפסוקה במקרים בהם הרשות משנה את מדיניותה ועורכת הסדרה מחודשת ורפורמה במצב עליה להתחשב של על הקיים, באינטרס ועליה לקבוע ההסתמכות האזרח המדיניות הקיימת תקופת התארגנות לאזרח להיערך בהתאם. סבירה שתאפשר לצדק חלוקתי וכך נקבע בבג'ץ446/17 האגודה בע'ימ מועצת ני מקרקעיישראל, פסקה44[פורסםבנבו](26.8.2017): יבידוע, שינוי מדיניותה של בתוס-לב על רשות כרוך בפגיעה בציבור שהסתמך מדיניותה של הרשות. הקודמת מטעם זה, לקביעתן של במקרים רבים קיימת הצדקה הוראות מעבר, לשם על הגנה הלגיטימית של על הסתמנותם אותם פרטים של מדיניותה הקודמת הרשות"י. של לשכת עו'יד, ובבגיי 2832/96 בנאי נ' המועצה 592 (1996) הארצית פייד נ)(587, 594 נקבע: -- "תקופת מעבר 3 בנסיבות מסוימות לתחולה של החלטהמינהלית. לכך לפי אין הצדקה מיידית יש טעמיםשונים, של כלהחלטה.למשל, הנסיבות שתחולה של החלטה אפשר מיידית תגרור פגיעה קשה באדם לנדרש מסוים או בקבוצה מסוימת, ולמוצדק על-פי שקלול של לעומת מעבר טובת הציבור טובת לעתים של תחולה להיות הפרט. הפגיעה מיידית עשויה של תחולה קשה נמעט כמו הפגיעה למפרע. שתחולה שלהחלטה, בלי לנוגעים אפשר אף מיידית שתינתן להכין בדבר הזדמנות לשינוי עצמם תסכל אפילו הנובע מןההחלטה, את מטרת ההחלטה. ואפשר גםלומר, במישור לדחות תחילת ההחלטה העקרוני, כיהצורך את נובע בנסיבות מסוימות מן העיקרון הבסיסי בדבר לסמוך פומביות הדינים או,אולי, ודאות הדינים... על אדט נוטה המצב הקיים. הוא מתאים עצמו לדין החל.אכן, על-ידי הוא אינו מוגן שינוי מפני המצב והדץ הרשותהמוסמכת, אך הוא רשאי לצפות כי השינוי תחולה של יונהג בסבירות ובהגינות. מיידית השינויעשויה, בנסיבותמסוימות, להיראות ולפגוע כוחנית במינהל הציבורי. המינהלית ושרירותית באמון הציבור ההגינות עשויה לחייב יוכלאדם, להחלטההמינהלית, לערוךבירורים, להגיש שהות שבה אולי הכפוף בקשה או ה שינוי. להציע לפני שההחלטה ולפחות להכין לקראת הצעה מחייבתאותו, עצמו באופן סביר להתעורר עשוי יכולה להקל על במצב כזה צורך בתקופת מעבר. תקופת מעבר המעבר מן המצב אל המשפטי הקיים המצב המשפטי החדש בדרכים שונות. שתי הדרכים העיקריות הן אלה: לתוקף מיד, ראשית, אפשר לתקופה שנורמה משפטית תיכנס אך תקבע הסדרים מיוחדים לתוקף מסוימת, מן המועד שבו אלה יכוליםלחול, נכנסה ועד מועד נקוב. הסדרים כפי שייקבע בכל מקרה, על כל לאותה על חלק על מי שכפוף נורמה או כל רק מן הכפופיםלנורמה; המצבים על חלק לפיהעניין. על או רק מן המצביס; וכיוצא בזה במקרה כזה מדובר הסדרי ביניים או על הוראותמעבר,כלומר, שיחולו תקבל על הסדרים מיוחדים עד שהנורמה תוקףמלא. הסדרי שיכולה להיות להם ביניים, והחשיבות בביקורת חוקיותהמינהל, ראו שנית, בג'יצ6[7111/95]. לא לתוקף נתקבלה אפשר שהנורמה תיכנס אלא במועד שבו אופורסמה, יותר במועד מאוחר לאחר שנקבעבנורמה, כגון חודש על תחולה או חודשיים שהנורמה פורסמה. במקרה מדובר כזה תחולה מאוחרת. לאפשר לכבלמי לנורה לפני מאוחרת נועדה שכפוף לעשות את ההכנות הנדרשות שהנורמה מחייבת להתנהגות מסוימת. אותו ויש גם מקרים שילוב של ביניים שיש בהם הסדרי ותחולה מאוחרת... 6בית המשפט לדחות של החלטה אף הוא הכיר בכך שבנסיבות מסוימות יש התחילה את מועד מינהלית, לרבות תקנה או הנחיה, אף אם בחיקוק פסק המסמיך אין הוראה הדורשת זאת. כך בית המשפט בעייפ104/72 ראב (להלן ני מדינת ישרא הוציא שר ראב[7). באותו מקרה - עניץ - 45- הפנים צו מכוח חוק של רישויעסקים,תשכייח,8691- ובו נקבע בקלפים כי עסק משחק טעון רישיון... לפני העליון בית השאלה לתת לצו המשפט התעוררה אם נכון היה תוקף מיד עם הפירסום לא ברשומות. וכך אמר השופט כל לאפשר יי כהן, בעמ'416-415:'יבצו נקבעה תקופתמעבר, כדי לבעלי תחילת לפנות לרשות העסקים שהיו קיימים ערב לרשיון ולקבל הצו הרישוי בבקשה את תשובתה, בעלי והתוצאה היא שבפני אותם עסקים היתה ברירה - לסגור את העסק עם פרסום להגיש לקבלת הצו או בקשה לנהל ללא ולהסתכן רשיון ובינתיים העסק את רשיון באישומיס פליליים, שייגמרו בהרשעותובענשיםיי.האם, בכלזאת, לתחולה של הייתה הצדקה מיידית הצוו השופט יי כהן השיבלאמור, יי714:הנימוק של בעמי בית-המשפט המחוזי, שהעדר הוראות מעבר על כך, מראה כי מחוקק-המשנה צורך להסדר של על המועדונים, ואה מיידי הפיקוח אינו משכנע. מועדונים כאלה קיימים כבר זמן רב, קיומם לא נעלם השלטונות בוודאי מעיני זמן והיה להסדיר די והותר ללא לא את הפיקוח גרימת נזקים מיותרים. נטען שהסכנה בקיום מועדונים כאלה לפתע צצה גדלה להתקין או שהיא תוך זמן כה קצר שטובת בעלת הציבור דרשה תקנה תוקף מידי, ללא בשביל הוראות של מעבר עסקים קיימיס'י. המסקנה בית המשפט הייתה בעלי שהיעדר הוראות מעבר בצו העמיד את העסקים שהיו קיימים פירסום הצו, בעת ייעכבמצב בלתי-נסבליי; והתוצאה הייתה יישהצו שלא הואבלתי- סביר מבחינה זו הותקנו בו הוראות מעבר לגבי עסקיםקיימים"'...שם,( 418).לפיכך בעמי417, לבצע לגבי קבע בית המשפט כי אין את הצו בעלי עסקים קיימיס, לרישיון אם הגישו בקשה בתוך חודש מיום פירסום הצו... לבססהלכה, די בפסקי-דין אלה ולפיה כדי יש מינהלית לקבוע נסיבות שבהן אין רשות רשאית תחילה אלא עליה לקבוע לה השאלה מיידיתלהחלטה, תקופת מעבר. אם מסוים במקרה ניתן לקבוע תחילה מיידית, לקבוע כלל שאלה או אם חובה תקופתמעבר, היא שלשיקול-דעת. בדרך המינהלית להפעיל שיקול הרשות חייבת בשאלהזאת, מפעילה את הדעת שיקול כשם שהיא את שלה בכל שאלהושאלה, הדעת באופןענייני, סביר ומידתי... י. השנו: בג\'6300/93המכון להכשרת לעניינידתות, טוענות בית דין נ' השר פיידמח)4(441,פסקאות27-70 ו- %לפסק של לוין(1998);בג'יל1715/97לשכת דינו השופט מנהלי די בישראל נ' ההשקעות שרהאוצר, פייד נא)4(367,פסקאאות59-52לפסק של דינו הנשיא אי ברק(1997);בגיץי6806/94 ד.ש.א. איכות הסביבה בע'ימ נ' שרהאוצר, פיידנב0(193,פסקאות15-13 (1998);בג'טי5936/97לם נ' מנכ'יל משרד החינוך התרבותוהספורט, פייד נג)(673,פסקאות16-14לפסק של דינה השופטת די דורנר(1999); בג*"10934/07 קיבוץ כפר עזה אגודה להתיישבות חקלאית שיתופית נ' מינהל מקרקעיישראל, (2004);בגייץי6884/07 פיידנח)3( 85,פסקאות8-6 מינהל נאות בית וגן בע'ימ נ' מקרקעיישואל, פסקה6[פורסםבנבו)(6.4.2010) בג'י\4406/16 איגוד הבנקים ; בישראל ע'"ר)( נ' כנסתישראל, של פסקאות70-63לפסק דינה [פורסםבנבו](29.9.2016); כמו הנשיאה מי נאור כן ראו: יצחק המינהלית ההליך המינהלי1369-1361(מהדורהשנייה,2011); דפנהברק- זמיר הסמכות כרך ב: מינהלי ארז משפט כרךא,369-365 (2010). 5. בעניינינו-אין החלטת ספק כי לשנות ולשנות רשם ההקדשות סדרי בראשית מן היסוד את צורת ההתאגדות של לאחר38 שנים ולאחר העותרת שבמשך שנים רבות רשם ההקדשות נמנע מצעד זה ואף הציג עמדה הפוכה באופן קשה בהסתמכות של העותרת וחבריה. - פוגעת 6. אין חולק כי רפורמה כה מהותית בעלת השלכות בהתאגדות החברה הינה רבות והיא דורשת היערכותמיוחדת, שכן משמעה הוא הקמה מחדש של של החברה, על כל המשטר התאגידי הכרוך בכך ויפים בעניין זה דבריו של בעליון ביהמ"יש בבג'יך3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון פ'ידנה)?(577, בעמי530): הדגשנו,'" יוחלט על כי אם שינוי להכין המצב הקיים, יש את המסגרות הנדרשותלכך, ובי לעבור אין בן להסדרחלופי."" יום מההסדך הקיים 7. ודוק גילתה עצמה דעתה במסגרת תזכיר של על - המדינה החוק כי נדרשת תקופת התארגנות שנה מנת לאפשר לאשכולות להיערך להתאגדות בחל'יצ (בסעיף32 ב)(לתזכיר2016(נספח6א.) ייתחילתם של נקבע, כי לחוק סעיפים5(3 ב,))( 4(5) ו)5(6- זה היא12 חודשים מיוםהפרסום'י, בעוד סעיף32 א)( לתזכיר016? קבע שתחילת החוק30 ימיס מיוס לסעיף73 לקבוע תחילתם פרסומו ברשומות. בדברי ההטבר נכתב, כי יימוצע כי של 8(5) ו)5(6- לחוק זה, סעיפים5(3 ב,))( העוסקים באירגון היציג, בו ובחובותיו באופןהתאגדותו, בהכרה \ כ -46 - לפרסם על פרטים אודות אופן גבייתהתמלוגים, תהיה12 חודשים מיוםהפרסום, על-מנת להעניק וזאת לאירגון להתאגד שהות ולהתארגן לפי כנדרש חוק (סעיף זת קטן ב)(המוצע)יי. כאמור ה0 של מטיוטה מעודכנת הצעת החוק של משרד המשפטים משנת2022עולה כי המדינה עוזינה לפיה מחזיקה בעמדה זו נדרשת בנסיבות הענילן תקופת של התארגנות שנה (סעיף42 ד)(להצעת החוק המעודכנת (נספח6בי..) 8. הנה לאחר כי כן, שהמדינה גילתה דעתה כי תקופת תהתארגנות הנדרשת הינה12 חודשים מיום פרסום תחוק, היא מנועה ומושתקת מלטעון אחרת כעת. 9. יש לדחות בהקשר זה לפיה טענת הרשס ההודעה לחברה הראשונה על מהרשס לרשום כוונתו כתלייצ אותה ניתנה כבר ביום9.3.21,שכן המכתב של על הרשם לפעול כוונה באופןמסויים, לשימוע בכפוף מעצם טיבו אינו החלטה סופית והוא לשינוי כפוף (שאם לא כן משמעות הדבר הינה הליך שהרשם קיים שלא ייבלב שימוע פתוח וההליך ונפש חפצה"י כולו פגוםופסול.) ממילאברי, כי העותרת בכל אשר מתנגדת לעמדת תוקף הרשם ואשר לא השלימה עם עמדה החליטה להיאבק זו ולממש בה את זכות הטיעון לה על העומדת פי לא החלה דין עדיין בהיערכות התאגדותה כחלייצ והדברים נכונים לאחר החלטתו כמובן גס שלהרשם, כאשר העותרת מימשה את זכוה החוקתית לפנות לערכאות ולקייס על ביקורת שיפוטית התלטה ולא לצפות זו ניתן להתחיל ממנה בהתאגדות כחלייצ ואינהחלוטה, מחדש כל עוד בהחלטה מדובר שאינה סופית שמתקיים עדיין הליך משפטי בעניינה. 0. מכתב הרשם מיום9.3.21 כמוהו אפוא כהצעת חוק הבשילה שטרם להצעת וכשם שבהתאם החוק תקופת מתחילה ההתארגנות רק ממועד פרסום החוק וכניסתולתוקף, באופן ובקל דומה וחומר אף להחלטה ביתס מנהלית של רשסההקדשות. 1. בנסיבותאלה, להתחיל ברי כי יש את מנין חימים תקופת של12 חודשים ההתארגנות מיוס פרסום פסק דין וחלוטבעתירה, סופי על לאפשר לעותרת מנת להתאגד ולהתארגן שהות כנדרשכחלייצ. סוף דבר . לאור המקובץלעיל, כל אין הצדקת חוקית לכפות על או עניינית אשכולות כחל'/צ רישום .והחלטת רשם לעשות ההקדשות לוקה כן בחוסר סמכות ובפגמים מנהליים רבים, המאייניס של את תוקפה ההחלטת ודינה בטלות, 3. לבית משפט נכבד זה לדוןבעתירה, הסמכות העניינית לסעיף (2)לתוספת בהתאס לחוק הראשונה בתי משפט לענייניםמנהלייט, התש"ס - 2000, %. עובדות עתירה זו נתמכות של בתצהירו מנכייל משותףבעותרת, זליגרבינוביץ. מר 5. לנוכח כל האמורלעיל, בית המשפט לקבל הנכבד מתבקש וליתן את העתירה את הטעדים שנתבקשו במסגרתה ו/אוליתן כל סעד אחר שיראת כנכון וכישר בעיניו בנסיבותהעניין. כמוכן, בית לחייב המשפט הנכבד מתבקש את בתשלום המשיב הוצאות העותרת ושכ"יטעו'יד, בצירוף מע'ימכחוק. רכ בייכ העותרת ערעורלעליוןמטעםאשכולות תאריךחתימה: ____ בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפטלערעוריםאזרחיים עע"מ___ המערערת: אשכולות, החברהלזכויותמבצעיםשלאמניישראל ח.פ 6 - 004312 - 52 באמצעות ב"כ עו"ד ברק בר-שלום מ.ר. 30070 רח' השקד239 נס הרים; טל' 052-8114903 פקס:, 02-5800337 [email protected] - נגד – המשיב ים: 1 . רשם ההקדשות ע"י ב"כעו"ד יואלפוגלמן מפרקליטות המדינה טל' 0733-928044 דוא"ל:[email protected] 2 . שי גבסו ת.ז. 03979444 ע"י ב"כעוה"ד יעקב סבו ו/או אוהד רוזן קלעי רוזןושות' משרדעורכי דין רח' מזא"ה22 א תל אביב טל:' 03-9070770 פקס:, 03-9070771 3 . המגןארגוןשחקני התיאטרון והקולנוע ע.ר. באמצעות ב"כעו"דזגלשטיין צבי מרח'המסגר 56 תל אביב טל:' 03-9444747 פקס:, 03-9444545 הודעת ערעור מספר התיק שעליו מערערים: עת"מ 22 - 09 - 56880 סוג ההל יך:ערעור עלעתירה מנהלית שםהערכאהשנתנהאתההחלטה:ביהמ"שמחוזי (בשבתוכביהמ"שלענייניםמנהליים)בירושלים(כב'השו'אלי אברבנאל.) תאריך פסק הדין: 5.9.2023 מועדאחרוןלהגשת הערעור:4 .2 1.7 המותבהמוסמךלדוןבערעור מותבתלתאכאמורבס':26 ו- 41 (א)לחוק בתיהמשפט[נוסחמשולב]תשמ"ד- 1984 . סכוםאגרתבית משפטשישל שלם: 3,216 – פרט27 לתוספת (תקנה2) דברקי ו מושל הליך נוסף בבית משפט בקשרלאותה מסכת עובדתית– אין סכום ערובה: ,000 0 3 ש"ח הסעדשניתן ע"יביהמ"ש קמא: דחייתהעתירה הסעדיםשהתבקשו ולא ניתנו: א. ביטולהחלטת המשיב מיום19.7.2022 נשואהעתירה לרשוםאת אשכולות כחברהלתועלת הציבור. ב. שהיית תוקפה של כניסתה לתוקף שלההחלטהל- 12 חודש ממועדפס ה"ד. מסמכיםהמצורפים לערעורשכנגד זה: 1. העתקפסק הדין של ביהמ"ש קמאעליו מערערים. 2. עתירה מנהלית 3. תשובתהעותרת לתגובותהמשיבים. ______________ ברק בר-שלום, עו"ד ב"כ המערערת 1 - - עיקריפסקהדין עליו מערערים: 1. העתירה המנהלית שהגישה ה מערער ת עניינה בהתנהלותו התמוהה, הבלתי עקבית והמפלה של רשם ההקדשות המשיב)( ובהחלטתו האבסורדית והפוגענית, לרשום לפתע, 15 שנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 6 לחוק החברות המסדיר את מעמד החברות לתועלת הציבור להלן:( " חל"צ") את העותרת כחברה לתועלת הציבור וזאת באופן כפוי נגד רצונה, על אף שההחלטה עלולה לפגוע קשות במערערת ובאלפי האמנים המבצעים בישראל, תוך שההחלטה לוקה בפגמים וכשליםרבים ובכללם: חוסר סמכות בהיעדרהתקיימות התנאים הקבועים בחוק; פגיעה קשה בחופש ההתאגדות וזכות הקניין; התנהלות הפכפכה העומדת בסתירה חזיתית לעמדתו הקודמת ואפליה פסולה ואכיפה בררנית של העותרת, כמפורט בעתירה. 2. יבהמ"ש קמא דחהאת העתי רה שהגישההמערערת וקבע כי אין יסוד לטענתחוסר הסמכותש העלתה העותרת כנגד ההחלטה מושא העתירה מאחר ו" עניינה של העותרת עומד בדרישות הוראות סע יף 345 ג(ד()1) לחוק החברות" , וכי "איןעילהלהתערבותבשיקולהדעת שלהמשיבהבהחלטתה".ביהמ"שקמאקבע כי:" גבייתתמלוגיםבעבוראמנים מבצעיםעולהכדיפעולהלקידוםהתרבותוהאומנותומשכךמהווה"מטרהציבורית"כאמורבפרט6 לתוספתהשניה לחוק החברות ס'( 21 לפסה"ד.) ביהמ"ש דחה את טענות העותרת באשר לאפלייתה לרעה בהשוואה ליתר חברות התמלוגים בישראל ( ס'34 לפסה"ד)וכןאת יתר טענותיה שלהעותרת כנגדהחלטת המשיב. 3. ביהמ"ש קמא דחה את ת חולת החלטתו ל- 6 חודשים לאחר מתן פס ה"ד " נוכח ההשלכות הבלתי מבוטלות שיש להחלטה על העותרת" ,ללא כלהתייחסות מצדו לכך שהמדינה נקבה בתקופתהתארגנות של שנה. ( ס' 36 לפסה"ד.) 4. ערעור זה מתמקד במספר סוגיות בהן נפלו טעויות בולטות וכשלים מהותיים של ביהמ"ש קמא בפסה"ד, שכולן היסקים ומסקנות משפטיות, שהסיק ביהמ"ש קמא מן העובדות אשר הוכחו ונקבעו על ידו בפסק הדין ולפיכך בהתאם להלכה הפסוקה הן חשופות לביקורתה של ערכאת הערעור, כדלקמן: א. קביעתוהשגויהשל ביהמ"ש קמאלפיהאשכולותפועלתל" מטרהציבורית בלבד "כמשמעהבס' 345 אלחוקהחברות. ב. קביעתו השגויה של ביהמ"ש קמאלפיה העותרת אוסרת על" חלוקהאחרת לבעלי המניות כמשמעה בס'"345 אלחוק. ג. התעלמות ביהמ"ש קמא משינויהעמדה הקיצוני של המשיבללא פשר , הנמקה ו/ אושינוינסיבות כמתחייב בדין. ד. התעלמות ביהמ"ש קמא מכך שלאמתקיימים בעניינינו הרציונליים והתכלית להכרזה כפויהעלחברה כחל" צ. ה. קביעתו השגויה של ביהמ"ש קמא הדוחהאת טענת אפלי יתהשל המערערת בהשוואהלחברות תמלוגים אחרות. ו. קביעתו השגויה של ביהמ"ש קמא לפיה תוקף החלטתו נדחה לששה חודשים בלבד, מחצית בלבד מפרק הזמן שהמדינה קבעה בתזכיר החוק על מנתלאפשר למערערת תקופתהתארגנות מספקת. פרק א' - הכשלים והטעויות שנפלו בהחלטת ביהמ"ש קמא לפיה החלטת המשיב התקבלה בסמכות בהתאם לתנאים המצטברים הקבועיםבחוק החברות לרישום חברה כחל"צ 5. טעהבי המ"שקמאבקובעו(בס' 35 לפסה"ד),כי"איןיסודלטענתחוסרהסמכותשמעלהעותרתכנגדההחלטהמושא העתירה, וכי "אין עילה להתערבות בשיקול הדעת של המשיבה בהחלטתה". כמו גם בקביעתו כי עניינה של העותרת עומד בדרישותהוראות סעף 345 ג(ד()1 לחוק החברות.) א'1 – הכשל ים והטעויות בקביעת בי המ"ש קמא לפיה העותרת היא חברה שמטרתה הבלעדית היא קידום התרבותוהאמנות בישראל וכיהעותרתפועלת לטובת מטרהציבורית בלבד 6. ביהמ"ש קמא קבע עובדתית כי מטרתה היחידה של המערערת היא גביית כספי תמלוגים בעבור אמנים מבצעים והעברתםאליהם ס'(20 לפסה"ד.) 7. דא עקא,ש בי המ"ש קמאשגהמשפטית שגיאהקשה וחמורה, בקובעוכי: "העותרתהיא חברה שמטרתה היחידה היאקידום התרבות והאמנות בישראל" עמ'(15 לפסה"ד). 8. טעהביהמ"שקמאבהקשרזה בקובעוכי:" גבייתתמלוגיםבעבוראמניםמבצעים עולהכדי פעולהלקידוםהתרבות והאומנות ומשכך מהווה "מטרה ציבורית" כאמור בפרט6 לתוספת השניה לחוקהחברות ס'(21 לפסה"ד.) 9. טעה ביהמ"ש קמא עת התעלםלחלוטין מכל טענותהמערערת בהקשרזה וכללל א התייחס אליהן בפס ה"ד. נפרט: 2 - - 10 . אין מחלוקתכי תכליתה ומטרתההעיקריתשלהמערערתהינה לממשאתזכותהקנייןשלאמניישראל, לאכוףאת זכויות המבצעים שלהם מול הגופים המשתמשים ולגבות עבורם מקסימום תמלוגים בגין השימושים הנעשים בביצועיהם ולחלק את הרווחים מהפעילות בקרב המבצעים, תוך מיקסום הזכויות והאינטרסים של האמנים המבצעים בישראל. אין גם חולקכיאופיהשל פעילות זוהינו בעלתמאפייניםמסחריים מובהקים. 1 11 . המחלוקתשהתגלעהביןהצדדיםבעתירההיתההאםבמטרה ציבורית לקידום" האמנותוהתרבות "כטענתהמשיב, הפרטי או שמדוברב מטרהעסקית- מסחרית מובהקת ,שנועדהלקדםאתעניינם שלהמבצעיםע"יהחברהולהניב להם רווחים, או לכל הפחות מדובר במ טרה משולב ת,הטומנתבחובהמטרה פרטית וגם ציבורית. א'1 א)( - מסחור זכויות קניין רוחני וגביית תמלוגים הינה פעולה מסחרית למטרה פרטית מובהקת והיא אינה משנה את אופיה המסחרי רק בשל היות ה נעש ית באופן מרוכז 12 . שלמה ארצי ( דוגמא בלבד) הוא אמן מבצע וכשהוא יוצר ומבצע שיר הוא ללא ספק מקדם ומפתח את התרבות הישראלית.ואולם אין חולק,כיכאשרשלמהארצי( אוכלזמרו/או אושחקן ו/אומבצעו/אויוצר אחר )פועל לשיווק מרכולתו והוא ממסחר את זכות השימוש בזכויות הביצוע שלו לגוף שידור ו/או גוף מסחרי אחר בתמורה לתשלום תמורהו/אותמלוגים, הוא אינו פועלעוד לקידום"מ ט רהציבורית"לקידוםהתרבותוהאמנות,אלאפועלכאדםפרטי לקידום טובתו האישית ולמיקסום רווחיו ו האינטרסים המסחריים הפרטייםשלו. 13 . אכיפת זכויות יוצרים וגביית התמלוגים מגופים משדרים הינה אפוא פעולה עסקית מסחרית- פרטית מובהקת לכל דבר ועניין, שנועדה בראש ובראשונה לקדם את עניינם הפרטי של המבצעים ולא את האמנות ו/או התרבות, כאשר מבחינה רעיונית ו עקרונית האמן הפרט י הוא זה שהיה אמור לבצע את פעולת הגביה בעצמו ולא ע"י המדינה2 ורק בשל מגבלות וקשיים פרקטיים של היעדר כלים לעקוב אחר השימושים ו חוסר יכולת אכיפה פרטנית אפקטיבית של הפרט ומשיקולים חסכון בעלויות עסקה, הגביה של התמלוגים מתבצעות בצורה מרוכזת ע"י חברה לניהול משותף של בעלי הזכויות (ה מערערת), הפועלת, כחברה פרטית, כזרועם הארוכה של המבצעים וכשליחם בנאמנות, כאשר האינטרס היחיד של החברה הוא קידוםהאינטרס הכלכלי-הפרטי של מיוצגיו שהוא פועל עבורם כשלוח., 14 . ודוק- מהות ואופי הפעילותשל פעולת גביית התמלוגים, כמו גם מטרתה וסיווגה כפעילות מסחריתלקידום מטרה פרטית מובהקת אינם משתנים כהוא זה אך ורק בשל העובדה שהגביה אינה נעשית כאמור בפועל באופן פרטני ע"י כל מבצע בנפרד, אלא באופן מרוכז ע"י חברת הגביה המשותפת, שמנהל ת את זכויותי הם של מיוצגי ה. פעולת הגביה המרוכזת באמצעותחברת גביה משותפת מאפשרת כאמוראכיפה אפקטיבית וחוסכת עלויות עסקהאבלאין בהכדילשנות את אופיו מטרתהפעילותוהיאאינההופכתאת סיווג ה ממטרה מסחרית-פרטית למטרה "ציבורית" לטובת קידום האמנות והתרבות. 15 . אין חולק כיה מערערת פועלתכשליחהשלהמבצעיםומטעמם בנאמנות עבורם,ואולםהיותהשלהעותרתשליחונאמן של המבצעים הפרטיים, מחייבת דווקאשימור קפדני של מטרת הפעילות וסיווגהכמטרה מסחרית-פרטית לטובת מקסום האינטרסים של הנהנים של הנאמנות שהם אנשים פרטיים. החלטת ביהמ"ש קמא לפיה מטרתה של ה מערערת הינה מטרה ציבורית של קידוםהתרבותוהאמנות משנהלמעשה את מטרת הנאמנות בלא כלהצדקה. 16 . זאת ועוד – ביהמ"ש קמא התעלם בהקשר זה ב פסה"ד מ ההלכה הפסוקה, לפיה מטרה ציבורית חייבת להיות מטרה שאינה למטרת רווח ושאינה באה לקדם את ענייניהם של פרטים מסוימים3. כך בבג"צ מס' 637/89 " חוקה למדינתישראל" נ' ש ר האוצר פ"דמו(1 ) 191 , 199 הוגדרה מטרה ציבורית כדלקמן: "מטרה ציבורית" היא כל אשר לציבור - כולו או מקצתו - עניין בה. זו צריכה להיות מטרה שאינה פרטית, כלומר שאינה באהלקדם את ענייניהם של פרטים מסוימים." באופן דומה בע"א 2438/09 רשם ההקדשות נ' קרן ברל כצנלסון (נבו), פסקה כח' לפסה"ד של השופט רובינשטיין נפסק גם כן כי מטרה ציבורית כמשמעהבחוק חייבתלהיות מטרהשאינה למטרת רווח: 1 תשובת המשיב 1 בפסקה147 ,מכתברשם העמותות לעילםמיום 1.2.2015 [נספח5 לעתירה] 2 בפסה"ד בעניין בית האולפנה נקבעכי הפעילות הציבורית של חל "צ נועדה להוות תחליף לפעולות שהיו אמורותלהתבצע ע"יהמדינה ולפיכך מדובר בסממן של מטרה פרטית ולא ציבורית. 3 בע"א 2438/09 רשםההקדשות נ' קרן ברלכצנלסון (נבו),פסקה כח' לפסה"ד של השופט רובינשטיין 3 - - חברה לתועלת הציבור כשמה כן היא." באה היא לקידומן של מטרות ציבוריות, שאינן מטרות רווח. בדוננו בסוגיה זו צריך שתהא לנגד עינינו החשיבות הרבה שיש בפיקוח על חברות אלה, הנובעת מן המטרות הציבוריות שהן מיועדות להן." ודוק - פעילותה של המערערת אינה פעילות ציבורית לקידום "תרבות או אמנות", שכן אשכולות (להבדיל מחבריה ומיוצגיה) כלל אינה עוסקת בתרבות או באמנות ובקידומם. עסקינן בחברה שעיסוקה אחד בלבד: אכיפת זכו יות קניי ניות ו גביית כספים וחלוקתם. החברה איננה עוסקת לא בתרבות ולא באומנות, כאשר השיקול היחידי המנחה אותה הוא מקסום הרווחים וחלוקתםלחבריה ומיוצגיה ולא כל שיקול ציבוריאחר. 17 . אין ספק כי שיקוליה ופעילותה של המערערת הינם עסקיים לחלוטין וכל מטרתה הינה השאת רווחים וחלוקתם לחבריה ומיוצגיה. אומנם, אין מדובר בדיבידנדהמחולק לבעלי המניות, אלא בחלוקה שוויונית לכלל מיוצגי החברה, אבל אין ספק כי מדובר ברווח מפעילות עסקית המחולק לחברי ומיוצגי החברה, שהוא מטרתה האחת והיחידה של פעילות החברה וכי השיקול היחידיהמניעפעילות זו הינו שיקול עסקי מובהק ולא כל שיקול "לטובת הציבור." א'1 ב)( –התרומה של גביית התמלוגים לפיתוחהתרבות אינה הופכת את מטרת הגביה למטרה ציבורית בלעדית 18 . ביהמ"ש קמא הגיע למסקנה שגויה לפיה אשכולות פועלת "למטרה ציבורית" על אף שהכיר בכך שהתמלוגים שגובה המערערת מקדמים את האינטרס האישי של המבצעים ס'( 21 סיפא לפסה"ד), תוך שה וא קובע כי התמלוגים מתמרצים אתהמבצעיםלהמשיך בפעילותם ומשכךהם חיוניים לקידוםהאמנות. שם.)( 19 . דאעקא,שביהמ"שקמאלאדקפורתאבעניין,שכןגםאם לתמלוגיםהמשולמיםלאמניםמבצעיםישהחצנותחיוביות לטובת האמנות בישראל והציבור בכללותו , הרי שזהו תוצר עקיף ובלתי מתחייב של פעילותה של אשכולות ובשום פנים לא המטרה המרכזית של הפעילות ובוודאי שלא המטרה הבלעדית שלה. בהקשר זה יוער, כי התמלוגים המשולמים למבצעים מהווים דה פקטו תוספת שולית וזניחה לתמורה שהם מקבלים בגין עבודתם בהשתתפותם בסרט, סדרה, הופעה וכיוצ"ב ובוודאי שלא מדובר בתנאי לקיום היצירה שבלעדיו לא ניתן לקיימה והראיה שחוק זכויות מבצעים חוקק רק בשנת1984 והתרבות במדינת ישראל התפתחה וקיימתעוד שנים רבות לפני. ודוק - העובדה שפעילותה של חברה כלשהי תורמת בפועל לכלל הציבור או ל חברה אינה הופכת אותה ל חברה הפועלת למטרות ציבוריות בלבד. 20 . טעה ביהמ"ש קמא בקובעו בהקשרזה כי העובדה שהמחוקק בחר להסדיר בחוק תשלום תמלוגים למבצעים והסמיך את המערערת לגבות תמלוגים עבור המבצעים גם ללא המחאת זכות מטעם המבצעים נקבע מתוך רצון לקידום האמנות. (סעיף 21 ל פסה"ד). המחוקקהסדיר את כל המשפטהפרטיבחקיקה, כולל הגנה על אינטרסים כלכליים של "בעלי מקצוע פרטיים בשוק מסחרי". כל דיני החוזים, דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר מגינים על זכויות של אנשים פרטיים וביניהם אף דיני זכויות יוצרים ומבצעים. לכן העובדה שחוק זכויות מבצעים קובע זכות לתמלוגים בוודאי אינה מוכיחה שהמטרה העיקרית של החוק היא קידום האמנות ולא הגנה על זכויות הקניין של המבצעים. אף הסמכתה של המערערת לפעול כארגון יציג ולגבות תמלוגים גם עבור מבצעים שלא המחו לה את זכותם אינה קשורה לקידוםהאמנותוכלמטרתהלהקלעםהגופיםהמשתמשיםאתההתעסקותהישירהמולכלמבצע,באמצעותהסדרה קולקטיבית של תשלום תמלוגיםלכללהמבצעים. 21 . המסקנה הברורה הנה אפוא, שגם אם נקבל את קביעת ביהמ"ש כי פעילותה של ה מערערת טומנת בחובה " מטרה ציבורית" של קידום התרבות והאמנות, הרי שמטרה זו הינה מטרה נלווית המתווספת למטרה הפרטית המסחרית המרכזית- לפעוללאכיפתזכויותהמבצעיםשלהנהנים ולמיקסוםהאינטרסיםהכלכליים הפרטייםשלהםלגביית תמלוגים וחלוקתם, שהינה בעיקרה כאמור מטרה מסחרית הטומנת בחובה רווח למבצעים וככזו אינה יכולה להיחשב בשום פנים ואופן כמטרה ציבוריתבלבד. 22 . שגה ביהמ"ש קמא בכך שלא קבע, כי פעילותה של ה מערערת היא לכל הפחות בעלת אופי מעורב, הטומנת בחובה גם מטרה פרטית - מסחרית וגם מטרה ציבורית וממילא לא מתקיימת בעניינינו הדרישה ההכרחית הקבועה בחוק לפיה מדובר במטרה של קידום האמנות "בלבד". ביהמ"ש התעלם לחלוטין בפסק הדין מטענה זו ומדובר בכשל מהותי החותר תחת פסק הדין כולו, שכן בלא שמתקיים התנאי ההכרחי לרישום כחל"צ המשיב ניעדר סמכות והחלטתושל המשיב נופלת, בבחינ ת "נ פל הסוס נפל הפרש,,אבד הקרב, נפלה הממלכה." 4 - - א'1(ג) - התעלמות ביהמ"ש קמא מעמדת המשיב לפיה גביית תמלוגים למבצעים הינה פעילות מ סחרית ומההפכפכות ושינוי העמדה הקיצוני של המשיב ללא פשר , הנמקה או שינוינסיבות כמתחייב בדין 23 . ביהמ"ש קמא התעלם בהחלטתו מעמדת רשות התאגידים המוצהרת, לפיה גביית תמלוגים וחלוקתם למבצעים הינה מטרהעסקיתמובהקת.זאת,במסגרתהחלטתהמיום1.2.2015 [נספח5לעתירה) שלאליתןאישורניהולתקין לעילם: "מטרות העמותה בעניין גביית תמלוגים ממשתמשים וחלוקתם למוסיקאים הזכאים, כוללות פעילות שמבוצעת על ידי גורמים עסקיים פעילות העמותה, בעיקרה,... כוללת סממנים הדומים לפעילות של גופים עסקיים העוסקים בתחום פעילותה של העמותה, ונעדרת סממנים מספקים לפעילות כתאגיד ללא כוונת רווח, שמטרתו העיקרית אינה מקסום רווחים... אי לכך, לא ניתן לתת לעמותה אישור ניהול תקין, שכן תכליתה העיקרית של פעילות העמותההינה עשיית רווחים, בניגודלסעיף1 לחוקהעמותות."... 24 . יוער,כיביהמ"שקמאמצייןבס'14 לפסה"דאתעמדתוהקודמתשלהמשיבבענייןואולםהואמתעלםממנהלחלוטין, תוך שהוא מציין בסעיף 33 לפסה"ד כי: "בחלוף שמונה שנים מההחלטה האמורה, רשאית העותרת (צ"ל המשיבה – הוספה של הח"מ) לשנות את עמדתה לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות העניין", זאת על אף שהמשיב כלל לא הבהיר ונימקמההוביללשינויהקיצוניבעמדהזווהואאףנמנעמלהצביעבתשובתועלשינוינסיבותרלוונטיכלשהוהעשוי להצדיק,בהתאםלפסיקה,שינויבעמד תהרשות.בכך התעלםביהמ"שקמאלחלוטיןמההלכההפסוקהבבג"ץ15/96 תרמוקירחורשים נ' הרשות השניה פ"ד(3 ) 397 , 408 לפיה: "אחדהתנאיםשישבהםכדילהצדיקביטולהחלטהאושינויההוא שינויהנסיב ות.אכן,לאבכלמקרהיהיהבשינוי הנסיבות כדי להצדיק ביטול או שינוי ההחלטה. צריך ששינוי הנסיבות יהיה, ראשית, בדבר השייך לעניין (רלוואנטי), ושנית,שיהיה משמעותי." 25 . ב היעדרשינוינסיבותהיהעלביהמ"שקמאל דחותאתהתנהלותוהה פכפכהשלהמשיבול קבוע, כיהמשיבמושתק ו מנועמלשנותעמדתו ולטעוןכיוםטענותהעומדות בסתירהחזיתיתלעמדהבההחזיקעדכה וזאת בניגודלעקרונות מינהל תקין. ביהמ"ש קמא התעלם בהקשר זה מההלכה הפסוקה בבג"ץ 6781/96 ח"כ אהוד אולמרט נ' היועץ המשפטילממשלה,פ"ד נ (4 ,) 793,809 לפיה: לא יכול להיות ספק, כי עקרונות מינהל תקין אינם סובלים מצב שבו מדברת הרשות בשתי לשונות." רשות מינהליתאינהזיקיתהמשנהעורהלפינוחיותה.חובתההגינותהמוגברתהמוטלתעלהרשות,אינהמתיישבת עם סתירה בלתי מוסברת." א'1(ד) - התעלמות ביהמ"ש קמא מהמאפיינים המסחריים המובהקים של פעילות המערערת ומכך שהיא ממ ומנת מפעילותה המסחרית ואינה מקבלת תרומות או תמיכה ציבורית 26 . ביהמ"ש קמאהתעלם מהמאפייניםהמסחרייםהמובהקים בפעילותהמערערתומכ ךשלבפעילות ה שלאשכולותהינו בעלאופימסחרי- עסקיטהור– מימושזכויותהקניין שלאנשיםפרטיים אלמול צדדיםשלישייםומקס וםהתמלוגים שהיא גובה עבור אמנים מבצעים מגופים מסחריים לרבות מגופי השידור ומכך שפעילותה ממומנת מפעילותה המסחרית ולא מתרומות ומתמיכה ציבורית וקיים לבעלי המניות ולציבור מיוצגיה אינטרס כלכלי ישיר מפעילותה. 27 . בהקשר זה ביהמ"ש קמא התעלם מעמדתו המוצהרת של רשם ההקדשות עצמו בסעיפים 46-48 לתשובתו בעת"מ 16 - 04 - 22604 בענייןהבורסהלניירותערך[נספח25 לעתירה] ,כיבמסגרתהבחינההאםחברהפועלתלמטרהציבורית בלבד,יש לבחון את כלל המאפיינים של פעילות החברה. וכך ציין רשםהעמותות בתגובתו שם: " 46 . שכמוגשת בקשה לרישום עמותה או חל"צ למטרות פעילות המקובלת בשוק כעסקית, הנחת היסוד היא כי מטרתה העיקרית היא עשיית רווחים, אם ניתן לשכנע כי האופן שבו תפעל לקידום מטרותיה שונה באופן מובהק מהאופן בו גוף עסקי יפעל לקידום אותן מטרות. פעילות הבורסה הינה פעילות עסקית של מסחר בניירות ערך... מדובר בפעילות בעלת תכלית עסקית מובהקת לטובתחברי הבורסה. 47 . העובדה שלפעילות הבורסה השפעה נרחבת על גורמים נוספים, וביניהם על ציבור המשקיעים, אינה משנה את תכליתה וטבעהשל הפעילות מפעילות עסקיתלפעילותלתועלתהציבור כמשמעותה בחוק החברות. 5 - - 48 . אין חולק על כך שפעילות הבורסה הינה פעילות חשובה והכרחית לקיום מסחר תקין בשוק ההון. יחד עם זאת, מאחר שהיא עסקית במהותה, היה על העותר להרים את הנטל לעניין זה ולהראות כי אופן קידום המטרות אינו עסקי כי אם מכוון לטובתו של ציבור הנהנים מן המטרות הציבוריות, כמקובל בתאגידים ללא כוונת רווח, וזאת לא עשה. בריכי הנטל הזה כבד יותרשעהשמבוקשרישומה באופן כפוי כחברהלתועלתהציבור." 136 . ביהמ"ש קמא התעלם מכך שהמשיב לא השכיל לה ראות, כי אופן הפעולה של המערערת אינו עסקי ושונה מחברות תמלוגים אחרות הפועלות כחברותפרטיות למטרת רווח ומכל שמדוברבנטל כבד בשל כך שמדובר ברישום כפוי. 137 . זאת ועוד – ביהמ"ש קמא התעלם לחלוטין בהחלטתו מהעובדה החשובה, לפיה המערערת מממנת את פעילותה בעצמה מפעילותה המסחרית דהיינו מהכספים שאותם היא גובה מגורמים שונים המשתמשים בזכויות המבצעים,, ובפרטמגופיהשידור, והיאאינהנתמכתכללמכספיציבור,כלומרמתרומותאומתמיכהממשלתית.מאפייןזההוכר בפסיקה ואףעל-ידיהרש םעצמ ו כמאפיין המרכזיוה חשובביו תרלפעילותמסחריתשהתקיימותושוללתאתסיווגה של החברה כחל"צ (פסה"ד ב ענייןהבורסה ,ס' 24-25 :) "יצוין כי העותר עצמו מודה כי הבורסה מקיימת פעילות מסחרית משלה. אלא שלטענתו פעילות זו זניחה והיא מיועדת אך לקדם את הפעילות העיקרית שהיא התכלית הציבורית. בהקשר זה, האריכו המשיבים בדבר האופן שבוממומנתפעילותהבורסהמפעילותעסקיתשלהושלחבריה,להבדילמחברהלתועלתהציבוראשרממומנת בעיקרמכספיציבור.ואכן,אופייהשלחברהלתועלתהציבורככזוהממומנתמכספיציבורנזכרכאמורבהרחבה בדברי ההסבר להצעת תיקון מס' 6 לחוק שהובאו לעיל כלשונם. דגש רב גם ניתן במסגרת דברי ההסבר לצורך בפיקוחמוגברעלפעילותחברותלתועלתהציבור,בשלמאפייןמרכזיהקייםבחברותמסוגזה,מימוןהוןהחברה מתרומות ומכספי ציבור. טעם רב קיים אפוא בדברי המשיבים כי העובדה שהבורסה מממנת את פעילותה מכספים שמשלמים מקבלי שירותים עבור אותם שירותים שהיא מבצעת, בדרך של גביית אגרות ועמלות, יש בה כדי להצביע על מטרת פעילות 'מסחרית', שאיננה 'מטרה ציבורית' בלבד. גם צודקים המשיבים כי בכך יש כדי להפקיע את ההצדקה להכיר בבורסה כחברה לתועלת הציבור, זאת להבדיל מחברה שמקורותיה הכספיים הינם בעיקר חיצוניים לה, מכספי ציבור או מתמיכה ממשלתית, שאינם באים בקשר ישיר לשירות הניתן על ידי החברה... יוצא אפוא כי חרף העובדה שתכלית פעילותה של הבורסה הינה לקידום מטרה ציבורית מובהקת, לא ניתןלומרכיבחינתמאפייניפעילותהמביאהלידימסקנהכיפעילותההינה'ציבורית'בלבד וזאת,.לּומהטעם כי פעילותה מבוססת באופן משמעותי ממקורותיה העצמאיים. אף כי אין מדובר במאפיין יחיד שיש להביאו בחשבון, בעת בחינת השאלה האם מדובר בחברה הפועלת לטובת מטרה ציבורית בלבד, הרי שבהקשרם של הדברים, ובהתחשבלדגשאשרניתןלרכיבמימוןהחברהבתכליתהתיקוןלחוק,נראהכי דיבכך עלמנתלקבוע כילאמתקיים התנאי הנוגע לקידום 'מטרה ציבורית בלבד' האמור בכל הנוגע לפעילותהבורסה." 138 . ודוק:ביתהמשפטאומנםקבעבאותוענייןשאיןמדוברבמאפייןיחיד,אולםלצדזאתקבעשעלאףשתכליתפעילותה של הבורסה הינה לקידום מטרה ציבורית מובהקת, עדיין די בעובדה שהיא מתבססת על מקורותיה העצמאיים כדי לקבוע שלא התקיים התנאי של קידום מטרה ציבורית בלבד. דברים אלו יפים מקל וחומר לענייננו, כאשר כמפורט לעיל, אשכולות כלל אינהפועלת לצורך קידום מטרה ציבורית מובהקת. 139 . ביהמ"ש קמא התעלם מפסיקה זו , כמו גם מעמדת רשם ההקדשות עצמו באותו הליך [ נספח 25 לעתירה] בסעיפים 15 ו- 50 לתשובתו לעתירה ב עניין הבורסהלניירות ערך. 140 . ביהמ"ש הנכבד קמא אף התעלם מכך שהחלטתו עומדת בסתירה לדברי רשם ההקדשות עצמו בסעיף 42 לתשובתו בעת"מ 16 - 04 - 22604 בעניין הבורסה לניירות ערך [ נספח 25 לעתירה ] לפיהם: "יש הבדל בין 'ציבוריותו' של גוף לבין קיומן של מטרות ציבוריות. ישנם גופים רבים שיש היבטים ציבוריים בפעילותם או שהם בעלי השפעה ציבורית, אולם מטרותיהם אינן ציבוריות במובנם בתוספת לחוק החברות.. להבדיל בחברות לתועלת הציבור היא משמשת לחברות שתכליתןפעילותלמען הציבור, במשמעות שעיקרה פעילותחברתית, להבדיל מעסקית...." 136 . ביהמ"ש קמא התעלם בהחלטתו מכך שבמסגרת מילוי תפקידה, שהוא מקסום התמלוגים שנגבים עבור האמנים המבצעים, ה מערערת שוקלת את האינטרס הכלכלי-ממוני הצר של המבצעים ולא את שיקולי "טובת האמנות" וכי מעצם מהותה המערערת העדיפה, מעדיפה ותעדיף תמיד את האינטרס הפרטי הממוני הספציפי של האמן המבצע (לאמור – מקסום התמלוגים) אל מול כל אינטרס נוגד אחר, ובכלל זאת - קידום האמנות ו/או אינטרס הציבור בכללותו. מתח זה מוכיח בבירור, כי לאניתן לקבוע ש המערערת פועלת לקידוםהאמנות בלבד. 6 - - 137 . ביהמ"שקמא אףהתעלםבהחלטתו מכךשרישומההכפוישלהמערערת כחל"צעלוללמנועמהמערערתלפעול למיצוי מקסימלי של האינטרס הכלכלי של המבצעים בהתאם לחובת הנאמנות שלה ואף ליצור פתח לטענות משפטיות או תביעות שיבקשולאסורעל אשכולותלפעולבאופןהאמורלאוררישומהומעמדהכחל"צ.בכך,רישומהשלאשכולות כחל"צעלוללסכלאתהמטרההמרכזיתלשמההתאגדה(גבייתתמלוגיםוחלוקתםלאמניםהמבצעים)ולכפותעליה שינוימהותישלאופיפעילותה,תוךפגיעהקשהבמיוצגיה,ואפלייתםלרעהביחסלגופיםמקביליםלניהולמשותף שלזכויות יוצרים בעלי אופי פעילות דומה. א'2– הכשליםוהטעויות בקביעתביהמ"ש לפיה מתקיים בעותרת התנאישלאיסור חלוקתרווחים 136 . טעהבי המ"ש קמאבקובעוכיהעותרתעומדתבדרישתאיחלוקתרווחיםלבעלימניותהקבועהבסעיף345 א(א)סיפא בחוק (סעיף 28 לפסה"ד.) 137 . טעה ביהמ"ש קמא בקובעו כי העברת תמלוגים למבצעים ובכללם לבעלי המניות אינה עולה כדי "חלוקת רווחים או חלוקהאחרת כמשמעותה בחוקהחברות, מאחרוהם מקבלים אותם בכובעם כמבצעיםולא כבעלי מניות. (שם.)" 138 . קביעתו זו של ביהמ"ש קמא עומדת בניגוד לראציונל העומד בבסיס דרישה זו, לפיו בחברה שמחלקת לבעלי מניותיה רווחים או כספים וטובת הנאה כלשהי בכל מתכונת שהיא, קיים אינטרס כלכלי ממוני לבעלי מניותיה לפקח על התנהלותה ואין צורך ברגולציהומנגנוני בקרה ופיקוח חיצונייםלהבטיח שהחברה פועלת בהתאם למטרותיה. 139 . בוודאי שלא ניתן לקבוע כך לגבי אשכולות, שכן כל מהותה ומטרתה של החברה הינם חלוקת תמלוגים למבצעים ובכללם לבעלי מניותיהשהםאמניםמבצעים בעצמם הזכאיםלתמלוגים המשמשים כנציגיםשל כללהמבצעים. 140 . זאת ועוד - החלטת ביהמ"ש קמא מתעלמת מכך שתכליתו של איסור חלוקת הדיבידנד הקבוע בתקנון המערערת הינומסחריואיןבוכדילפגועבתכליתהעסקיתשלהחברה ובכךהחלטתושלביהמ"שקמא עומדתבסתירהחזיתית לעמדת המשיב בענייןהבורסה,שםצייןכי הבחינהשל תנאיאיסורחלוקתהרווחים צריכהלהיעשותבאופן תכליתי ובהתאם להקשר של איסור החלוקה, תוך בחינת השאלה האם איסור חלוקת הרווחים מצביע כשלעצמו על היעדר תכליתעסקית, אושמאהואנובעמסיבותעסקיות.בתגובתובענייןהבורסהעמדרשםההקדשותעלכךש"ישנןחברות אשרתקנ ונןאוסרעלחלוקתרווחיםמסיבותעסקיותכאלהואחרותואשרגםבעניינןאיןהדברמעידעלהי עדרתכלית עסקית אוהופךאותןלחסרותלתועלת הציבור"(שםבסעיף18 לתגובה– נספח25 לעתירה),בסעיף26 לתגובהמציין הרשם: "האיסור בתקנון (של חלוקת רווחים) צריך להתפרש בהקשרו וההחלטה האם תנאי סעיף 345 (ד) מתקיימת צריכה להתקבל על בסיס כלל הבטי פעילות החברה כפי שנקבע בעניין פוניבז'". בהתאם לכך חרף האיסור הקבוע בתקנוןהבורסהעלחלוקתרווחיםקבעהרשםכיתכליתאיסורחלוקתהרווחיםאינהאותהתכליתשבבסיסהאיסור לפיחוקהחברותוכיאיסורחלוקתהרווחיםבתקנוןהבורסהאינוסותראתתכליתההעסקיתשלהבורסהואינודומה לתכליתה הציבורית שלחל"צ (סעיפים 32 ו- 36 לתגובה.) 141 . בעניינינו– איןחולקכי התכליתשלאיסורחלוקתהדיבידנדבאשכולותלבעליהמניותהקבועבתקנוןנעוצהבסיבות עסקית: חלוקה שוויונית בין בעלי זכויות המבצעים (בהתאם לחלק היחסי מתוך כלל השימושים בזכויות המבצעים) ומניעת העדפה של בעלי המניות על פני חברים ומוטבים אחרים בחברה ואין בתכלית זו כדי לפגוע בתכלית העסקית של החברה למקסםאת התמלוגים עבור כלל המבצעים. 142 . דא עקא,שביהמ"ש קמא התעלםלחלוטין בפסה"ד מההקשר והתכליתשלאיסורחלוקת הדיבידנד הקיים בתקנון החברה, וזאת בניגוד מוחלטלעמדת המשיב בענייןהבורסהובכךשגה. 7 - - א'3– החלטתביהמ"שקמאאינהעולהבקנהאחדעם הפרשנות התכליתיתוהראציונליםהעומדים בבסיס רישומהשלחברה כחל"צ 143 . החלטת ביהמ"ש קמא מתעלמת ואינה עולה בקנה אחד עם הפרשנות התכליתית והראציונלים העומדים בבסיס רישומה שלחברה כחל"צ 144 . מהצעתהחוק, דברי ההסבר והדיונים בכנסת עולהכי התכלית המרכזית העומדת בבסיסחוק החל"צ כפולה: א. הגנהעלתורמיםופיקוחעלכךשכסףציבורי המועברלחל"צלצורךמטרהציבוריתאלטרואיסטיתאכןישמשבפועל למטרהלשמה הועבר. ב. הצורךביצירתמגנוניבקרהופיקוחחיצונייםמכיווןשלבעליהמניותאיןכלאינטרסוזכותכלכליתבפעילותהחברה. 145 .ו כךנקבע בדברההסברלהצעתחוק החל"צ [ נספח19 לעתירה]: החוק המוצע נועד להסדיר את פעולתה של חברה הפועלת למטרות ציבוריות, ללא כוונת רווח," באופן שיימנע ניצוללרעהשלצורתהתאגדותזו, וזאתנוכחהאינטרסיםהציבורייםואינטרסיםנוספים,למשלבתחוםהלבנת ההון, למנוע מחברות אלו לפעול ללא פיקוח ובקרה. בחברה לתועלת הציבור, בהיותה גוף הפועל ללא מטרות רווח, הממומן, ככלל, מכספי ציבור (לדוגמא, חברה הממומנת על ידי גיוס כספים בעקיפין או על ידי פטור ממסים), מתעוררת בעיה מיוחדת, הנגזרת מ"בעית הנציג"... כאשר מדובר בחברה עסקית, שבה נושאי המשרהמנהליםאתנכסיהחברה,הבעיהפחותה,משו םשלבעליהמניותישאינטרסכלכלי.... ואולם,בחברה הפועלת ללא כוונת רווח, הבעיות האמורות חמורות יותר – ראשית, מעצם טבעו של הגוף, הוא פועל ככלל, לקידוםמטרהציבורית,בעבורציבורנהניםגדולובלתי מסוים.לציבורזה,לעיתיםאיןמידעבאשרלפעילותו של התאגיד לטובתו, ומכל מקום,אין לואת הכלים אואתהיכולתלהתארגןיחדיולשםהבטחת קיום מטרות התאגיד. שנית, בתאגיד הממומן מתרומות הציבור, אין לתורם, בדרך כלל, יכולת או רצון להקצות את המשאבים הנדרשים לשם בחינה האם התרומה הגיעה ליעדה. כמו כן, מאחר שהחברה אינה רשאית לחלק רווחיםלבעלימניותה,הרישכלל,לבעליהמניותאיןאתאותואינטרסכלכלי,לפקחכינושאיהמשרהבחברה מנהליםאת החברה לשם השגת מטרותיה. " בפר"ק (מחוזי ת"א)18974-01-18 בית אולפנה נ' כונס הנכסיםהרשמי ( 10.2.2019 ) עמדעל כך ביהמ"ש בקובעו: "בכלחברהשבהפרט(נושאמשרה)שולטומנהלאתנכסיושלפרטאחר(בעלמניה)עולההחשששמאהראשוןלא ינהג ברכושו של האחרון כפי שהיה נוהג ברכוש שלו. חשש זה אף מתעצם לאור פערי המידע שבין הצדדים וניגודי האינטרסים. אחת הדרכים המקובלות בהתמודדות עם פערי המידע הינה ב שימוש באמצעי פיקוח על- ידי בעל המניות... הנחת היסוד הינה שלבעלי מניות בחברה עסקית קיים אינטרס כלכלי לפקח על אופן ניהול נכסי החברה על- ידי נושאי המשרה בה באופן שיהיה בו כדי לנסות ולהתמודד עם בעיית הנציג...ברם, לא כך הם פני הדברים בחברה לתועלת הציבור. חברה כזו, מעצם טבעה, פועלת לקידום מטרות ציבוריות בעבור ציבור נהנים גדול ובלתימסוים.ציבורזהלרובנעדראמצעיפיקוחועלכןאיןבידיו מידעאודותפעילותהחברהובפרטחסרים בידיו כלים לבחון האם היא מקיימת את מטרותיה הציבוריות. זאת ועוד, חברה לתועלת הציבור אינה רשאית לחלקרווחים,משכך איןלחבריהאותו אינטרסכלכלי המצויבחברהעסקיתלבקרולפקחהאםהיאפועלתלשם השגת מטרותיה. לכך יש להוסיף כי בהיעדר פיקוח מתאים, לא ניתן יהיה אף לבחון האם כספי התרומות אשר גויסו אכן משמשים למטרה לשמה גויסו שכן לרוב התורם נעדר יכולת או משאבים לבחון האם התרומה הגיעה לייעדה (ראו דברי הסבר הצעת חוק החברות (תיקון מס' 4) (חברה לתועלת הציבור), התשס"ה- 2005 , ה"ח 195 , בעמ' 1092 ) ... .הטעם לכך נעוץ בכך שחברה לתועלת הציבור ממומנת מכספי ציבור - הן באמצעות גיוס כספים מהציבורוהןעל- ידיקבלתתמיכותכספיותמהמדינהאשרבאותלידיביטוילמשלבפטורמתשלוםמסים,הקלות, מענקים ועוד. פעילותן הציבורית של חברות אלו נעשית בדרך כלל כתחליף לפעולות שהיו אמורות להתבצע על- ידיהמדינה, מכאןהזכותלקבלת סיועמכספי הציבור (ראולמשל סעיף 9(2 א)לפקודתמסהכנסה [נוסח חדש;])( ראו גם :פס ה"דב עניין הבורסה, סעיף18 וכן- פרוטוקולים שלועדתחוקחוקהומשפט (נספחים 23 - 20 לעתירה) 135 . דא עקא, ש ביהמ"ש קמאהתעלם מעך ש תכלי ותאלה כלל אינןמתקיימ ות בעניינהשל המערערת: א. ראשית - אשכולות ממומנת כאמור באופן גורף מפעילותה העסקית. כל הכנסותיה של אשכולות באופן גורף הינןהכנסותעצמיותשמקורןבגבייתתמלוגיםמגופיםהעושיםשימושבזכויותהמבצעיםוהיאממומנתבאופן גורף מפעילותההעסקית.אשכולותאינהנתמכת ע"יהמדינה ו/או מ תרומות מהציבור. ביהמ"ש קמא התעלם ואף על-ידי המשיב עצמו4 מכך שמאפיין זה הוכר בפסיקה כמאפיין המרכזי והחשוב ביותר לפעילות מסחריתשהתקיימותו שוללתאת סיווגהשל החברה כחל"צ (עניין הבורסה ,ס' 25 - 24 :) 4 ראו עמדתרשם ההקדשות עצמו בענייןהבורסה[ נספח 25 לעתירה] בסעיפים15 ו- 50 לתשובתו לעתירה. 8 - - " הכנסת החברה לאכסניה של קבוצת החברות המוגדרות כחברות לתועלת הציבור, נעשית תוך התחשבות גם במאפיינים אחרים של אותן חברות, כגון היותן חברות הנהנות ממקורות כספיים ציבוריים המממנים את פעילותן, דבר המצריך פיקוח ולּו בשל ההטבות הכספיות הנגזרות מכך... ואכן, אחד המאפיינים של תאגיד העוסקבמטרהציבורית,אםכילאהמאפייןהיחיד,ואףלאמאפייןהכרחי,הואהתמיכההכספיתהממשלתית להזוכההתאגיד... בהקשרזה,האריכוהמשיבים (רשםההקדשות– הוספהשלהח"מ) בדברהאופןשבוממומנת פעילותהבורסהמפעילותעסקיתשלהושלחבריה,להבדילמחברהלתועלתהציבוראשרממומנתבעיקרמכספי ציבור.ואכן,אופייהשלחברהלתועלתהציבורככזוהממומנתמכספיציבורנזכרכאמורבהרחבהבדבריההסבר להצעתתיקוןמס'6לחוקשהובאולעילכלשונם.דגשרבגםניתןבמסגרתדבריההסברלצורךבפיקוחמוגברעל פעילותחברותלתועלתהציבור,בשלמאפייןמרכזיהקייםבחברותמסוגזה,מימוןהוןהחברהמתרומותומכספי ציבור. טעם רב קיים אפוא בדברי המשיבים כי העובדה שהבורסה מממנת את פעילותה מכספים שמשלמים מקבלי שירותים עבור אותם שירותים שהיא מבצעת, בדרך של גביית אגרות ועמלות, יש בה כדי להצביע על מטרת פעילות 'מסחרית', שאיננה 'מטרה ציבורית' בלבד. גם צודקים המשיבים כי בכך יש כדי להפקיע את ההצדקה להכיר בבורסה כחברה לתועלת הציבור, זאת להבדיל מחברה שמקורותיה הכספיים הינם בעיקר חיצונייםלה,מכספיציבוראומתמיכהממשלתית,שאינםבאיםבקשרישירלשירותהניתןעלידיהחברה...יוצא אפוא כי חרף העובדה שתכלית פעילותה של הבורסה הינה לקידום מטרה ציבורית מובהקת, לא ניתן לומר כי בחינת מאפייני פעילותה מביאה לידי מסקנה כי פעילותה הינה 'ציבורית' בלבד וזאת,. לּו מהטעם כי פעילותה מבוססת באופן משמעותי ממקורותיה העצמאיים. אף כי אין מדובר במאפיין יחיד שיש להביאו בחשבון, בעת בחינתהשאלההאםמדובר בחברההפועלתלטובתמטרהציבוריתבלבד,הרישבהקשרםשלהדברים,ובהתחשב לדגשאשרניתןלרכיבמימוןהחברהבתכליתהתיקוןלחוק,נראהכידיבכך עלמנתלקבועכילאמתקייםהתנאי הנוגעלקידום'מטרה ציבורית בלבד'האמור בכל הנוגעלפעילותהבורסה." יוער, כי בית המשפט אומנם קבע באותו עניין שאין מדובר במאפיין יחיד, אולם לצד זאת קבע, שעל אף שתכלית פעילותה של הבורסה הינה לקידום מטרה ציבורית מובהקת, עדיין די בעובדה שהיא מתבססת על מקורותיה העצמאיים כדי לקבוע שלא התקיים התנאי של קידום מטרה ציבורית בלבד. ב. פעילות אשכולות א ינה מחליפה פעולות שהיו אמורות להתבצע על-ידי המדינה. להפך! מטרתה של אשכולות היא ביצוע פעולות שהיו אמורות להתבצע על- ידי הפרט, אולם הפרט אינו יכול לבצע אותן ללא ההתאגדות במסגרתאשכולות ותאגידים שכמותה. ג. בשונהמחל"צשבהבדרךכללבעליהמניות אינםנהנים בעצמם מפעילותהחברהשנעשיתלטובתצדשלישי,בעלי מניותיה של המערערת כולם םה אמנים מבצעים הזכאים לקבלת תמלוגים ע"פ חוק, אשר מייצגים את כל הסקטוריםשל ה מבצעים. לפיכך ישלהם אינטרס כלכלי-ממוני ראשון במעלה לפקח על פעילותה של אשכולות, שכןהםגםהמוטביםשלפעילותזו,וחזקהשיבצעופיקוחאפקטיביעלהכספיםשלעצמם.לאורהאמור,בעיית הנציגהאופיינית לחברותלתועלת הציבור פשוטאינה קיימת באשכולות ואין כל צורך בפיקוח רגולטוריחיצוני. 5 יוער, כי בפועל, אינטרס הפיקוח של בעלי מניותיה של אשכולות אף עולה לרוב על אינטרס של בעל מניות "רגיל" בחברה "רגילה", הן לאור מספר בעלי המניות שלה והן בשל העובדה שלכל בעלי המניות יש כוח הצבעה שווה באסיפההכללית(סעיף8.9.1 לתקנוןאשכולות– נספח3 ).זאתועוד,בניגודלחברה"רגילה"שאינהמחויבתלחלק דיבידנד, אשכולותמחלקת תמלוגיםלמיוצגיהובכללם לבעלי מניותיה3 פעמים בשנה ( במאי, אוגוסט ודצמבר.) הנהכיכן,גםמבחינהשלפרשנותתכליתיתבריכיהמערערת איננהנמניתעלסוגהמקריםב הם התכווןהמחוקק ש המשיב ייכפה עלחברה להתאגדכחל"צ, שכן הר אציונלים שבבסיס החוקלא מתקיימים בעניינה. 146 . ביהמ"ש קמא טעה בקובעו כי: "אף שהעותרת אינה זוכה לתמיכה כספית מהרשויות ואינה נהנית בתרומות עדיין מתעוררת בה "בעיית הנציג" במלוא חריפותה, נוכח היעדר מוטיבציה כלכלית של המעורבים בה לפקח על מהליכה ולהבטיח כי תפעל באופ ן מיטבי לקידום מטרתה הציבורית" (ס' 26 לפסה"ד), כמו גם בקביעתו לפיה פניית העותרת לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בנוגע לחלוקת כספי תמלוגים שנגבו על ידה ומוחזקים על ידה בנאמנות עבור מבצעים שלא אותרו מעוררת"חשש אינהרנטילשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור" (ס' 26 .) 147 . בכל הכבוד קביעותיו אלו של ביהמ"ש משוללות יסוד ושגויות מעיקרן וביהמ"ש קמא התעלם לחלוטין בהקשר זה משורה שלעובדות חשובותובכללם: 5 ראו לדוגמאבקשה לגילוי מסמכיםבטרם הגשתתביעה נגזרת בתנ"ג19 - 07 - 38122 שהוגשהכנגדאשכולות בשנת 2019 . 9 - - א. לא מתעוררת כל בעיית נציג במערערת, שכן כל בעלי המניות הינם אמנים מבצעים מכלל הסקטורים המיוצגים ויש להם אינטרס אישי מובהק לפקח על התנהלות החברה. כך אף בנוגע לדירקטורים בחברה ש-6 מתוכם הינם אמנים מבצעים (שני הדירקטוריםהנ וספים הם דח"צים.) ב. שלבעלי ה מניותבמערערת השפעה רבה,מנגנוני בקרה אפקטיביים ויכולת פיקוח הדוקה על הנהלת החברה. ג. שהמערערת אימצה במסגרת התקנום שלה מנגנוני פיקוח ובקרה מקיפים, שאינם קיימים בדרך כלל בחברה פרטית "רגילה", כגון מבקר פנימי6 (סעיף 19 לתקנון אשכולות), שני דח"צים ומדיניות שקיפות כלפי האמנים המבצעים. השוו: רע"א4958/15 שירותי בריאות כללית נ'אהרון ( 23.10.2017 .)) ד. שהמערערת אף "מפוקחת" על- ידי מוטביה, אמנים מבצעים שאינם בעלי מניות, כפי שבא לידי ביטוי במספר הליכים משפטייםשהוגשו לאחרונה כנגד החברה ובכללם: בקשה לאישור תביעה ייצוגית ת"צ 7818-11-20 שי גבסונ'אשכולותוכןתביעהקבוצתיתשלכמהעשרותמדבביםכנגדהחברה(ת"א19928-05-22 צביהרריפורמן ואח' נ' אשכולות), המתנהלים בבית המשפט המחוזי. הליכים אלה עוסקים באופן התנהלותה של אשכולות והאופןשבוהיאמחלקתאתהתמלוגיםביןהמבצעיםוהםמעידיםעלהאינטרסהכלכליהמובהקהקייםלמוטבי אשכולותלפקח על התנהלות החברה ועל האפשרויות המשפטיות המגוונות העומדות בפניהם. 148 . לנוכח כל זאת טעה ביהמ"ש קמא בקובעו, כי קיים צורך בפיקוח רגולטורי נוסף כדי לפקח על כך שאשכולות פועלת בהתאם למטרתה: גביית ומקסום התמלוגים למבצעים, שכן ברי כי בנושא גביית תמלוגים וחלוקתם אין למשיב כל תועלתאוערךמוסףכלשהועלפניבעליהמניותוהדירקטורים עצמ ם ,לה ם אינטרסאישיישירבפיקוחעלהעמידה של החברה במטרתה המרכזית. 149 . הנה כי כן, בעניינינו לא מתקיימים באופן מובהק התכליות והראציונלים לרישום כחל"צ ופרשנות תכליתית של החוק מובילהלמסקנה הברורה לפיהאין ל רשוםאת אשכולות כחל"צ וביהמ"ש קמא טעה משהתעלם מכך. א'5 - קביעת ביהמ"ש קמא אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הרישום הכפויבנסיבות חריגות בלבד שלמרמה 150 . קביעתו של ביהמ"ש קמא אינה עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה במסגרת הדיונים בכנסת, לפיה סעיף הרישום הכפוי נועד אך ורק לנסיבות חריגות במיוחד של תרמית או מרמה מצד החברה שגייסה כסף ציבורי בתמיכות או תרומות וכעת מעוניינתלחלקםלידיים פרטיות , תכלית שאינ ה מתקיימת בעניינינו. נבהיר הדברים. 151 .בימה"ש קמא התעלם מההלכה הפסוקה לפיה ברישום כפוי של חברה פרטית כחל"צ בהתאם להוראות סעיף 345 ג(ד) לחוקנטלההוכחה כיהתקיימוהתנאים הקבועיםבחוקובכללזהשהחברהפועלתרקלמטרה ציבוריתמוטלעלרשם ההקדשות וכי מדובר בנטל כבד7 וזאת מאחר ומדובר בהתערבות בחופש ההתאגדות שהינה זכות יסוד. בהתאם לכך ככלשקייםספקהאםישלסווגאתהמערערת כחל"צ,בניגודלרצונהאולא,לא ניתןלכפותעליהאתהרישוםהכפוי. 152 . ביהמ"ש קמא התעלם מסוגיית הפגיעה בחופש ההתאגדות כתוצאה מרישום כפוי כחל"צ ומכך שבמסגרת הדיונים בועדותהכנסתנציגיהמדינההבהירו,כיהרישוםהכפוינועדלמקריםחריגיםבמיוחד כדילמנועהתחמקויותמפיקוח ו בכדי לסגור פרצה בפני חשש של זליגת כסף ציבורי מתמיכות או תרומות לידיים פרטיות. כך, למשל נציגת משרד המשפטים,עו"ד דודי לחמן מסר, ציינה (עמ' 11 לפרו' מיום 9.1.07 נספח 22 לעתירה): "רצינו לתת את החופש ההתאגדות לאנשים שפועלים למטרות חברתיות. מה קורה? כתוצאה מזה שהכנסנו את האפשרות התברר שאין פיקוח על חברות לתועלת הציבור. נוצרה פרצה שקראה לאנשים שאינם רוצים פיקוח, ונרשמות חברות לתועלת הציבור, והיום מקבלות תרומות ונכסים, ולמחרת יכולות לשנות את התקנון ולחלק את זה 6 לאחרונה אף החליטה המערערת באופןוולנטרי על הקמתה שלועדתביקורתבנוסףלמבקר הפנים והחלטהזו תעוגן בתקנון החברה. 7 פסה"ד בעניין הבורסה,בעמ 11 . 10 - - כדיבידנד לחברים. רק את המקרים הללו אנחנו מבקשים לעצור, על ידי כך שקודם כול אותן חברות יזדהו וירשמו כמו שהדין מחייב אותןהיוםולסתום את הפרצות". ובדיון מיום17.4.2007 ( נספח23 לעתירה ) כאשרהבהירה נציגת המדינה כיהסעיף נועדלמקרים של התחזות בלבד: " אניחברה,אניפועלתלמטרהציבורית,אנימגייסתכספים.אניעכשיולוקחת5 או10 שקליםועושהבכסףמה שרוצה. ברור שהיא חברה שמחלקת רווחים והיא לא כפופה לפיקוח, אבל מישהו, כמו היועץ המשפטי או בתי המשפט צריכים להיות שומרי סף. הכוונה היא במפורש לסעיף שבמקרים מאוד חריגים כשיש חברה שמציגה את עצמה כחברה שהיא לטובת הציבור, למרות שבפועל אין לה איסור חלוקת רווחים והיא רוצה לקבוע איזה שכר שהיא רוצה למנהל והיא רוצה לקחת את כל הכספים שהיא גייסה מהציבור ולהכניס אותם לכיס. את זה למקריםמ אוד חריגים לאלכלמקרהשלחברהמעורבת.,.. הסעיףהזהנועדלמנוע... הסעיףהזהנועד הסעיף הזה נועד לנסיבותחריגות. איןלי בעיה להוסיףשזה נועדלמקרים חריגים. הכוונה היא לאותםמקריםחריגים ולכןלאאיכפתלילהוסיף: "נסיבותחריגותמאוד ...בנסיבות מאדחריגות" עמ'( 15 - 14 לפרו.) ויו"ר הועדה חה"כ יצחק לוי מסביר בעמ' 16 לפרו' שהכוונה של הסעיף היא להסמיך את הרשם להתערב אך ורק בנסיבותחריגותשל רמאות אותרמית ולאלעשות סדר ולהתחיללהתערב בחברות מעורבות. 153 .דא עקא, שהחלטת ביהמ"ש קמא מתעלמת לחלוטין מהצהרות אלה מצד המדינה ומכך שהמשיב לא עמד בנטל הכבד הרובץ עליו להוכיח כי המערערת פועלת אך ורק למטרות ציבוריות ואין כל אינטרס כלכלי- ממוני לבעלי המניות,לחברי ולמוטבי החברהומכך שאין חולקכי המערערת אינה נכנס ת בגדרם של המקרים החריגים ביותר שלחברותשדבק בהם רבב שלתרמית ו/או התחזות בכוונהלהעביר כסף ציבורי מידיים פרטיות ובכךשגה. פרק ב'– הכשליםוהטעויות שנפל ו ב פסק הדיןבדחייתטענתהאפליהוהאכיפההבררנית 64 . טעה ביהמ"ש קמא בקובעו, כי לא הורם הנטל להוכיח החלטת המשיב עומדת בניגוד למדיניות המשיבה וכי העותרת הופל תה לרעה ביחס לחברות ה ד ומות לה, כמו גם ב קביעתו השגויה, לפיה העותרת לא עמדה ולו באופן ראשוני בנטל להוראותשעניינהזההלאותןהחברותאוכיהתקיימהאכיפהבררניתוכילא הפריכהאתטענתהמשיבלפיה ה תקנו ן החברות הדומות לעותרת אינו כולל איסור על חלוקת רווחים כפי שקיים בתקנון העותרתולפיכך עניינין אינו מובהק כזה שלהעותרת ס'( 34 לפסה"ד). 65 . המערערת הצביעה בעתירתה על מספר תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים אקו("ם - אגודת קומפוזיטורים, ומחבריםומו"לים,תל"י–חברתהתמלוגיםשליוצריהקולנועוהטלוויזיהבישראל;הפדרציה הישראליתלתקליטים וקלטות ו הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ,) שמתכונת פעוליתם זהה מבחינה מהותית לזו שלהמערערת. גםתאגידיםאלו,בדומהלאשכולות,עוסקיםבגבייהמרוכזתשלתמלוגיםמגופיםאשרעושיםשימוש בזכויות היוצרים שאותם תאגידים מנהלים וחלוקתם בין בעלי הזכויות על- פי קריטריונים פנימיים של התאגיד ובעיקרם היקף השימוש היחסי בביצועים של כל בעל זכויות. תאגידים אלו מהווים גם הם ארגון תמלוגים יציג8 של היוצרים ו/או המפיקים ל עניין פיצוי גמול קלטת ריקה בהתאם לפקודת זכות יוצרים והם נהנים מחופש לבחור את המבנההתאגידיהרצוילהםתחת המטריהשלחופשההתאגדותוכולןמאוגדותכחברותפרטיותבע"מ. המשיבהמודע היטב לפעילותם של ארגונים אלה נמנע באופן מודע מושכל מלהפעיל את סמכותו לרישום כפוי כחל"צ באשר לגופים אלהוהפעילאתסמכותובאופןסלקטיביאךורקכלפיה מ ערערת,כאשרארגוניםאלהימשיכולהיותמאוגדיםולפעול כחברות פרטיות , באופן המהווה אפליה פסולה ו פגיעה קשה בשוויון, שאף עולה כדי אכיפה בררנית ומעמידה את המערערת בנחיתות מסחרית בהשוואהלארגונים אלה. 66 . ביהמ"ש קמא טעה כאשר קיבל את טענת המשיב, לפיה קיימים לכאורה הבדלים בין התקנון של חברות אלה שאינו כוללאיסורעלחלוקתרווחים לביןתקנוןהמערערת שכןכוללאיסורכזה. ביהמ"שקמא התעלםמכךשהחלטתושל המשיב לוקה בחוסר עקביות בולטת, שכן המשיב קובע בהחלטתו, כי המסלול של רישום כפוי בהתאם לסעיף 8 ראו: בתא (מחוזי ת"א) 17 - 05 - 17997 תל"י - חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ נ' אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים,ומו"ליםלמוסיקה בישראלבע"מ נבו,( 12.2.2018 ), בסעיף5. 11 - - 345 ג(ד()1) הינו מסלול נפרד הכולל תנאים שונים להגדרת חל"צ, הנעדר התייחסות לתקנון החברה ולפיכך כאשר נדרש ים לבחוןאת החברות האחרותהיהעלהמשיב ועלביהמ"ש קמא לבחוןאתההתנהלותשלאותןחברותבפועל הלכהלמעשה ולאניתן אפוא לבססאתההבחנהבינם לביןאשכולות על בסיסי התקנוןהרשוםשלהן. 67 . בחינת פעילותן של אותן חברות תמלוגים הלכה למעשה מעלה כפי שהוכח בפני ביהמ"ש קמא, כי אופן חלוקת התמלוגיםזההבמערערת וביתרחברות התמלוגים (לרבותאקו"ם,תל"י,הפדרציהוהפי"ל),שכאמוררובםמוגדרים על ידי המחוקק כארגונים יציגים. הן ב מערערת והן ביתר החברות הנ"ל חלוקת התמלוגים נעשית הן לבעלי המניות שהםאמניםזכאיםוהןליתרהמוטבים,בהתאםלהיקףהשימושבפועללכלבעלזכויות(ולאבהתאםלהיקףהאחזקה בחברה כבעל מניות). בהקשר זה ביהמ"ש קמא התעלם מהמסמכים שהוצגו בעתירה מהם עולה, כי הלכה למעשה כל חברות התמלוגים הללו מנועות מלחלק רווחים לבעלי המניות והם מחוייב ות בחלוקה שוויונית של התמלוגים בקרב כלל המוטבים. כך, למשל, ס' 9 לתנאי פעילותה של אקו"ם שנקבעו על- ידי הממונה על התחרות, קובע כי "אקו"םתחלקתמלוגיםלחבריה באופןהתואםאתהיקףואופיהשימוש בפועלביצירותחבריה ...אקו"םלאתפלה בין חבריה ובין מיוצגיה, ובין אלו לבין עצמם, בקביעת הקריטריונים לקביעת היקף השימוש ומפתח חלוקת התמלוגים ".הוראה דומה קיימת בתנאי הממונה של תל"י,הפדרציה והפי"ל [ נספח 31 לעתירה.] 68 . הנה כי כן, לנוכח המגבלה ה רגולטורית החלה על כל חברות התמלוגים הדומות למערערת מל חלק רווחים לבעלי מניותיהם במסגרת תנאי הפעילות שאושרו לפעילותן, ומאחר והמשיב הודה כי לשיטתו גם חברות אלה שמטרתן גביית תמלוגים וחלוקתם לבעלי זכויות יוצרים פועלות למטרה ציבורית, הרי שלשיטת המשיב עצמו אין כל מקום להבחין ב ין החברות הללו לביןהמערערת והבחנה כזו מהווה אפליה פסולה. 69 . זאתועוד– טעהביהמ"שקמאכאשרקיבלאתטענתהמשיב לפיהלאנדרשעדכהלבחינתחברותדומות וזאתלהבדיל מהעותרת לגביה נדרש להגיש את עמדתו בשאלת רישומה של העותרת כחל"צ במסגרת תנ"ג 38122-07-19 ( ס' 34 ו-4 לפסה"ד.) בניגוד מוחלט לקביע ה שגויה זו, במסגרת הליך התביעה הנגזרת היועמ"ש נתבקש רק להביע עמדתו ביחס להסכם הגישור שהוגש במסגרתו, שכלל לא כלל התייחסות לאופן התאגדותה של אשכולות כחל"צ וכל התייחסותו שלב"כהיועמ"שלסוגייתהחל"צנעש תהמיוזמתובלבדוכללמבלישנדרשלכך. יוער,כיסוגייתמעמדהוהתאגדותה של המערערת כחל"צ עלתה כאמור כבר בתזכיר החוק משנת 2016 ו המערערת הבהירה למשרד המשפטים כבר אז בתגובתה לתזכיר (נספח 7 לעתירה), כי כל סוגיית התאגדותה של הארגון היציג כחל"צ לא יכולה להיעשות באופן סלקטיבי, אלא צריכה להיעשות באופן כולל לגבי כלל הארגונים לניהול משותף ו עמד למשיב פרק זמן של למעל ה מ- 6 שנים לבחון את המצב המשפטי של הארגונים המקבילים ולגבש עמדה כוללת ואחידה בעניין זה, כך שאין לקבל בשום פנים ואופן את החלטתו הסלקטיבית והמפלה, שמעמידה את העותרת בנחיתות ביחס לארגונים המקבילים. הנהכיכן,המשיבנמנעבאופןמודע ומושכלמלהפעילאתסמכותולרישוםכפויבאשרלכלל חברותהתמלוגיםבישראל והפעילאתסמכותובאופןסלקטיבירקכלפיהעותרת ללאכלהצדקהעניינית,,באופןהמהווה אפליהפסולה, פגיעה קשהבשוויוןואכיפהבררניתוהיהעלביהמ"שקמאלבטלהחלטהזובהתאםלהלכההפסוקה, 9 המיוחדלנוכחהעובדה שאפליה פסולה זו מצד המשיב מעמידה את המערערת בנחיתות ביחס ליתר חברות התמלוגים ובכך גורמת לפגיעה בחופש העיסוק של המערערת10 . פרק ג' - התעלמותו המוחלטת של ביהמ"ש קמא מההשלכות המיסויות על המבצעים כתוצאה משינוי הסטטוס מחברהפרטית לחלץ 154 . ביהמ"ש קמא טעה בהתעלמותו המוחלטת מהסיכון הממשי לפגיעה מיסוית קשה במערערת ובאמנים המבצעים כתוצאה משינוי מעמדה של המערערת כחברה לתועלת הציבור, ומהפיכתה למלכ"ר, באופן העלול לגרום לביטול 9 בג"צ688/81 מיגדהבע"מנ'שרהבריאות פ"דלו(,4 ) 85 , 91 ( 1982 );בג"צ297/82 ברגרנ'שרהפנים, פ"דלז(3 ) 29 , 34 ( 1983 );בג"צ720/82 אליצור נ'עיריית נהריה, פ"ד לז (3 ) 17 , 20 ( 1983 )) ; בבג"ץ 6396/96 זקין נ'ראש- עיריית באר-שבע פ"ד נג(,3 ) 289 , 305 ( 1999 .) 10 בג"ץ 1030/99 ח"כ אורון נ' יו"ר הכנסת פ"ד נו(,3 ) 640 , 658 ; בבג"ץ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר פ"ד מח(,5 ) 441 , 471 ; בג"צ 292/78 אולפניהרצליהבע"מ נ' שר האוצר פ"די 155 . 12 - - מעמדה של אשכולות כעוסק מורשה ובעקבות כך עלול להגרם למבצעים פגיעה קשה ונזק מצטבר עצום של כ – 17.5% מהיקף התמלוגים שהםזכאיםלהם. 155 . ביהמ"ש קמא קבע כי לפגיעה האפשרות בעותרת כתוצאה מרישומה כחל"ץ אין כדי להשליך על חוקיות ההחלטה מושא העתירה וסבירותה, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מההשלכות הדרמטיות והקטסטרופליות שעלולות להיות להחלטתהמשיבלשנותאתהסטטוסשלהמערערתבאופןכפוילחל"ץולפגיעההקשההעלולהלהיגרםלאלפיהאמנים המבצעים בישראל כתוצאה מהחלטה זו. 156 . טעהביהמ"שקמאבהקשרזהבקובעו,כיהדבריםרחוקיםמלהיותבהיריםבשלבזה,שכןההשפעותשעלולותלהיות לשינוי הסטטוס של אשכולות הובהרו היטב בהרחבה במסגרת תשובת העותרת לתגובת המשיבים [ מוצג 3] בס' 9-3 , שם בוצעתחשיב שלהנזקהעלול להיגרם לציבורהמבצעים כתוצאה מהמעבר לחל"צ. פרק ד' – הטעויות שלביהמ"ש קמא בעניין תקופת התארגנות להתאגדות אשכולותכחל"צ 64 . טעה ביהמ"ש קמא בקובעו כי על אף "ההש לכות הבלתי מבוטלות" שיש להחלטה על העותרת, היא תיכנס לתוקפה ששה חודשים בלבד לאחר מתן פס ה"ד (ס' 36 לפסה"ד), זאת תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכך שהמדינה עצמה גילתה דעתה פעמיים הן במסגרת תזכיר חוק זכויות מבצעים בשנת 2016 והן בשנת 2022 , כי נדרשת תקופת התארגנות של שנה על מנת לאפשר למערערת שהות להיערך להתאגדות כחל"צ. 11 משגילתה המדינה דעתה, כי תקופת ההתארגנות הנדרשת הינה 12 חודשים מיום פרסום החוק, ה ה על ביהמ"ש קמא לקבוע, כי היא מושתקת ומנוע ה מלכפור בעמדת ה הקודמת שפרסמה לציבור. 65 . בעניינינו- איןספקכיהחלטתהמשיב לשנותסדריבראשיתולשנותמןהיסודאתצורתההתאגדותשלהמערערת לאחר40 שנה ולאחרשהמשיבנמנעשניםרבותמצעדזהואףהציגעמדההפוכה– פוגעתבאופןקשהבהסתמכות של ה מערערת וחבריה ומדובר ברפורמה מהותית בהתאגדות החברה שהינה בעלת השלכות רבות והיא דורשת היערכות מיוחדת, שכן משמעה הוא הקמה מחדש של המשטר התאגידי של החברה, על כל הכרוך בכך ויפים בעניין זה דבריו של ביהמ"ש הנכבד בבג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון פ"ד נה(2 ) 522 בעמ', 530 :) הדגשנו, כי אם יוחלט על שינוי המצב הקיים," יש להכין את המסגרות הנדרשות לכך, וכי אין לעבור בן יום מההסדר הקייםלהסדר חלופי". 66 . ביהמ"ש קמא לא נתן בהחלטתו משקל ראוי ל הלכה הפסוקה לפיה במקרים בהם הרשות משנה את מדיניותה ו עורכת הסדרה מחודשת ורפורמה במצב הקיים, עליה להתחשב באינטרס ההסתמכות של האזרח על המדיניות הקיי מת ועליה לקבוע תקופתהתארגנות סבירה שתאפשרלאזרחלהיערך בהתאם. 12 סוף דבר 67 . מהמקובץ עולה כי החלטת ביהמ"ש קמא בטעות יסודה, נפלו בה כשלים מהותיים המקע קעים את ההחלטה כולהוהיאעלולהלהסבנזקכבדולפגוע באופןקשהביותרבאלפיהאמניםהמבצעיםבישראל ולפיכךעלביהמ"ש הנכבדלקבל את הערעור ו לבטלאת פסק הדיןשל ביהמ"ש קמא ואתהחלטת המשיב [ נספח1 לעתירה]. 11 בסעיף 23 (ב) לתזכיר 2016 (נספח 6 א לעתירה) נקבע, כי "תחילתם של סעיפים 5(3 ב,))( 5(4) ו-5(6) לחוק זה היא 12 חודשים מיום הפרסום". בדברי ההסבר לסעיף23 נכתב,כי"מוצע לקבועכי תחילתם שלסעיפים5(3 ב,))(5(4)ו-5(6 לחוק זה,העוסקיםבאירגון היציג,) באופןהתאגדותו, בהכרהבו ובחובותיולפרסםפרטיםעלאודותאופןגבייתהתמלוגים,תהיה12 חודשיםמיוםהפרסום,וזאת על-מנתלהעניקלאירגוןשהותלהתאגד ולהתארגן כנדרש לפי חוק זה סעיף קטן (ב) המוצע.")( כאמור מטיוטה מעודכנת של הצעת החוק של משרד המשפטים משנת 2022 עולה כי המדינה עודנה מחזיקה בעמדהזו לפיה נדרשת בנסיבות העניין תקופת התארגנות של שנה (סעיף24 (ד)להצעת החוק המעודכנת (נספח 6 ב'.) 12 ראו:בג" ץ 446/12 האגודהלצדקחלוקתיבע"מנ'מועצתמקרקעיישראל, פסקה44 פורסםבנבו][(26.8.2012 ;) בג"ץ 2832/96 בנאי נ' המועצה הארצית של לשכת עו"ד, פ"ד נ(2 ) 582 , 592 – 594 ( 1996 ;) בג"ץ6300/93 המכוןלהכשרתטוענותביתדיןנ'השרלעניינידתות פ"דמח(,4 ) 441 , פסקאות 22-20 ו- 24 לפסק דינו של השופט ד' לוין ( 1994 ;) בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר פ"ד נא(,4 ) 367 , ס' 59-52 לפס ה"ד שלהנשיא ברק ( 1997 ) ; בג"ץ 4806/94 ד.ש.א. איכות הסביבהבע"מ נ' שר האוצר, פ"ד נב(2 ) 193 , ס' 15-13 ( 1998 .) מסמכיהפירוקשלעמותות הפדרציהלתקליטים SIGN