פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 18 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ו (04 בנובמבר 2025), שעה 14:04 סדר היום: << נושא >> הסרת חסמים והפחתת הרגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ביום 18 במרץ 2025. נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: ניסים ואטורי מוזמנים: עינת סגל – מהנדסת מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה קירמאיר – מנהל אגף א' רישוי ופיקוח, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבי חיים – סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים, המשרד להגנת הסביבה דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר שירה מסיכה שלי – מרכזת תחבורה, המשרד להגנת הסביבה סיימון וקנין – רפ"ק, ק' הבוחנים תול והנחיה, אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי אמיר ליפשיץ – רפ"ק, ר' חו' ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי ליאת אליהו סבן – עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי אסנת אלגום מזרחי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ענת ג'יניאו אבירם – מנהלת אגף אכיפה ורכב, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מאיה מילר משי – מנהלת אגף שיפור רגולציה, רשות האסדרה נתנאל אסרף – עו"ד, מנהל איגוד מכוני הרישוי בלשכת המסחר סוזן סבן דבי – עו"ד, יו"ר, איגוד מכוני הרישוי בישראל אבי גלנצר – חבר ועד, איגוד מכוני הרישוי בישראל רונן לוי – יו"ר, איגוד המוסכים בישראל שבי ברכה – מוזמן של חבר הכנסת עפיף עבד, בעל מוסך, איגוד המוסכים דין שטיינבך – רכז מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק יניב סנפי – ראש אגף הלוגיסטיקה, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג נמרוד הגלילי – מנכ"ל, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג בועז ניסים – ראש אגף טכני, אלדן תחבורה מנהלת הוועדה: אתי שבתאי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הסרת חסמים והפחתת הרגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ובקרה על החלטות ממשלה. לפני הדבר הזה אני רוצה להתייחס לשני נושאים. הנושא שהוא הכי חשוב זו העובדה שיש שמונה חללים שעדיין ברצועת עזה, שלא הגיעו לקבר ישראל. בדרך כלל אני שם חולצות שלהם, היו לי 250 חולצות, אני שמח שאני יכול לתת למשפחות, 242 חולצות, ואני צריך למצוא את שמונה החולצות של השמונה שעוד לא באו ולהמשיך לשים אותן עליי עד שהם ישובו לקבר ישראל. אנחנו בכל פעם מזכירים דמות אחת כדי שנבין שיש זהות ויש סיפור. רן גואילי, בן 24 בנופלו, בנם של טליק ויצחק, ואחיהם של עומרי ושיר. לוחם יס"מ מהנגב מהמחוז הדרומי, נפל ב-7 באוקטובר בקרב הרואי בקיבוץ עלומים וגופתו נחטפה בעלומים. פעלה כיתת כוננות וקבוצת אנשי צבא שהצילו באופן כמעט מוחלט את הקיבוץ למעט הרוג אחד בטעות של נובה שלא זיהו אותו כאזרח ישראלי, ולוחמים שנהרגו שם. רן היה בחופשת מחלה לאחר שפרק כתף והיה אמור לעבור ניתוח יומיים לאחר מכן, אך כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס לא היסס, עלה על מדים וחזר ללחימה למרות הפציעה והצטרף לחבריו בשטח. בקרב הקשה בעלומים נלחם בעוז ובחירוף נפש מול עשרות מחבלים, חיסל רבים מהם ובכך הציל חיים של תושבים רבים. רן תואר על ידי חבריו כלוחם ללא חת, מסור ואהוב, הוא היה אדם מיוחד במינו, איש של נתינה ולב ענק, אמרו חבריו ליחידה. במלאות שנתיים לנפילתו כתבה אמו, טליק, מכתב מצמרר. אני מצטט "שנתיים של געגועים שצורבים את הלב, שנתיים של תקווה וגאווה ענקית בבני הגיבור, רני שלי, עמדת מול הסכנה בלי היסוס, עלית על מדים ונסעת ישר לאזור הלחימה. גבר אמיתי, לוחם אמיץ, גיבור ישראל .נפצעת, דיממת ונלחמת עד הכדור האחרון במפלצות ואז נחטפת. הם לקחו אותך מאיתנו אבל הם לא ישברו אותנו. אני מבטיחה לך, רני שלי, שהסיפור שלך יישמע בכל בית בישראל. זה מה שאנחנו עושים כאן עכשיו. יהי זכרו ברוך. בעזה שמונה חטופים חללים, המשימה לא הושלמה והספירה לא נעצרה ולא תעצור עד שכולם ישובו ארצה לקבר ישראל אל חיק המשפחה. על אף שזה רגע עצוב אבל זה רגע שעוזר למשפחות לדעת שלפחות הם הגיעו לקבר ישראל. אתמול בכנסת בשעת לילה מאוחרת, פנתה חברתי עד לא מכבר יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה, פנינה תמנו שטה, בצורה מכובדת, בשקט, בשולי הכנסת בבקשה לשר לביטחון פנים שיעזור למקרה של עצור אתיופי, צעיר, ילד כמעט, שאמא שלו אמרה שהוא בסכנת חיים. הפנייה הזאת הפכה לכך שהשר לביטחון פנים פשוט קילל אותה במליאה בקללות נמרצות, דבר שגרם לה כמעט להתמוטטות, והיא עלתה לדוכן לנאום אחר כך ואמרה שזה מאוד קשה להילחם למען מי שחווה בכל יום גזענות. החברה הישראלית, יש לה הרבה מה לתקן את עצמה. אם נדמה לנו שאין גזענות אז אנחנו לא מבינים את המציאות. ואם יש נפגעים הכי קשות מתופעות של גזענות – זו הקהילה האתיופית. ולא רק שנפגעים מגזענות, אלא מיחסים לא טובים מול המשטרה, עשרות אלפי תיקים. אתמול היא דיווחה על 30,000 תיקים לכ-70,000 אתיופים. אנחנו יודעים בצבא שבכלא הצבאי השכיחות של צעיר אתיופי במאות אחוזים מהייצוג שלו באוכלוסייה. יש לנו גם קצינים אתיופים, וקצינות, ולוחמות, אבל יש לנו גם כאב גדול על גזענות. כשהשר לביטחון פנים מקלל חבר כנסת שליבה ונשמתה לקהילה האתיופית וזה אמיתי אצלה, וזה עשרות שנים ואני מלווה אותה, הדבר הזה חמור ביותר. אני מצפה ממנו מיד להתנצל באופן פורמלי ולתקן, לא רק להתנצל על הדבר הזה, אלא להראות שהוא הולך לעשות מעשה גדול כדי למנוע את הפגיעה בקהילה האתיופית. אחרי הדברים האלה אנחנו חוזרים לעבודה. אנחנו בדיון שהוא דיון מעקב על הסרת חסמים והפחתת רגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב. על בסיס עבודות שנעשו במשרדי ממשלה וגופים שונים, הוועדה ביקשה לדעת את הסטטוס ואת הכוונות של משרד התחבורה בנושא הזה. משרדים גם ביקשו את הזמן לבדוק ולהציג את עמדתם, ונתנו להם מספיק זמן, חודשים רבים, כדי להציג. אתמול דיברתי עם יושב-ראש ועדת כלכלה שהוא גם הוועדה הגדולה והחזקה – ואני עמדתי בראשה, הוא החליף אותי אז אני יודע להעריך את הוועדה הזאת ואת חשיבותה – חבר הכנסת ביטן אמר לי שהוא מתכוון בעצמו להיכנס לעובי הקורה בסוגיות האלה. המדיניות שלי שאם נושא מטופל לעומק ובצורה יסודית בוועדה אחרת אני לא דורך לאף אחד על הבהונות ואני בוחר את הנושאים המוזנחים שלא קיבלו טיפול נמרץ על ידי ועדות אחרות. הוועדה שלנו כן מוסמכת לעסוק בכל משרדי הממשלה ובכל הנושאים כי היא ועדה רוחבית שעוסקת בחסמים ובתפקוד ובאפקטיביות של משרדי ממשלה, וכל ההיבטים בין הדברים. אבל אני כן אכבד את חבר הכנסת ביטן והצהרתו שהוא מתכוון לזמן דיון נוסף מעמיק בסוגייה שעולה פה היום ולכן עיקר הדיון היום יהיה עדכון של הגופים על סטטוס ומצבם בתחום הנידון. אנחנו נתחיל עם משרד התחבורה, אחרי זה גופי ממשלה נוספים ואחרי זה בעלי עניין שיבקשו להציג את עמדתם. בגלל שזה דיון מעקב, לא יותר משלוש דקות, ממש קצר ולעניין מה השתנה? מה התפתח? מה הכיוונים? מהי המדיניות ומה לוחות הזמנים? והאם הדבר עוד בבדיקה או בתהליכים? וגם להציג את התהליך. משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> צוהריים טובים, עינת סגל מנהלת אגף הרכש. קודם כול אני חייבת לציין שכל ההחלטות כאן נעשו על בסיס עבודה מעמיקה, מקצועית, גם של כלכלנים, גם של אנשי מקצוע, וגם ביחד עם רשות האסדרה. שיתפנו משרדי ממשלה נוספים כולל המשרד לאיכות הסביבה כדי לראות אם יש איזשהן השגות ושמענו את כל חוות הדעת. כרגע מבחינת סטטוס של ההמלצות אנחנו גיבשנו החלטות, מטפלים כרגע את התקנות בהתאם להמלצות שלנו. כמובן שיהיה תהליך סדור של שימוע ציבורי. כרגע אנחנו עדיין בניסוח התקנות, אבל לאחר מכן שימוע ציבורי, בעלי עניין, כל מה שצריך. אנחנו נשמע את כל ההערות שיש, אנחנו נבחן אותן, נתקן מה שצריך אם נדרש ונמשיך הלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבין בין השורות שאת לא רוצה להגיד את ההמלצות עדיין כי הן לא סופיות? כי הן לא קיבלו מעמד של ברכת השרה? איזה סטטוס יש לדברים? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אני יכולה להגיד שעיקר התקנות מתבסס על שינוי של תדירות הטסטים לרכב פרטי 1M, מה שעמד בבסיס ההחלטה זה קודם כול הרגולציה האירופאית שהם עושים רק אחרי ארבע שנים טסט ראשון לראשונה ואחרי זה בכל שנתיים. יש מדינות באירופה שמחמירות יותר מהרגולציה האירופאית, אבל גם אז לאחר שלוש שנים ואז לאחר שנתיים. חלקן מגבילות בגיל עד גיל 10 לדוגמא. עוד דבר שרציתי להגיד זה שהתבססנו לא רק על רגולציה מאירופה, בגלל שרוב הרכבים שלנו הם יפן ודרום קוריאה, אז גם בחנו את הרגולציה שם וראינו שאנחנו מחמירים הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשבדקתם רגולציות בהשוואה בין מדינות, האם גם בניתם מתאם בין הרגולציה שחלה שם לבין המציאות של תאונות בדרכים באותן מדינות, זאת אומרת שיש היגיון? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> כן, גם זה נבדק כולל הגורמים לתאונות. בנוסף, התבססנו גם על הטכנולוגיה של הרכבים שהטכנולוגיה של היום היא לא הטכנולוגיה שהייתה בעבר, גם מבחינת מערכות בטיחות בעיקר ואנחנו מ-2018 מחייבים במערכות בטיחות וההמלצה בסופו של דבר מצטמצמת לאוכלוסייה מאוד ספציפית של רכבים. רכבים החל משנת 2023 שאנחנו יודעים ובטוחים שהם עם מערכות בטיחות מתקדמות ואפילו אקטיביות והחלטנו על רידוד התדירות – בפעם הראשונה הם עושים טסט אחרי שלוש שנים ולאחר מכן לאחר שנתיים, בכל שנתיים עד גיל שבע. למרות ששוב, ההמלצה הייתה בעבודה עד גיל 10, קצת הלכנו לאחור ואמרנו שנעשה את זה בהדרגה, נבחן את הדברים, באחריות. זה לא עכשיו זבנג וגמרנו, אנחנו עוקבים אחרי הדברים גם ביחד עם הרלב"ד שיאסוף את הנתונים ביחד איתנו ועם רשות האסדרה כדי לראות שבאמת למה שהתכוונו – הגענו, אולי אפשר גם להרחיב, אנחנו נבדוק את זה בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נציגי משרדי ממשלה נוספים שנמצאים פה, אתם רוצים להוסיף משהו? אין לכם כרגע מה להוסיף. עמותת אור ירוק, בבקשה. כל הדוברים הבאים לא יותר משלוש דקות, קצר ולעניין. << אורח >> דין שטיינבך: << אורח >> שלום, דין מעמותת אור ירוק. דובר פה על השוואה לרגולציה האירופאית. ההשוואה הזאת מבחינתנו היא לא רלוונטית, מצב בטיחות הדרכים בישראל הוא לא כמו באירופה. בדוח PIN האחרון של המועצה האירופית אנחנו יצאנו במקומות האחרונים ברוב המדדים, ולכן ההשוואה הזאת היא לא רלוונטית. כרגע אין עדכון סטטוס של הנתונים, מבחינתנו כול עוד אין נתונים שעומדים מאחורי השינוי הזה אנחנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלתי מכם נייר עמדה ואתם נגד, אתם מעדיפים שהדברים יישארו כפי שהם. << אורח >> דין שטיינבך: << אורח >> נכון. קודם כול אנחנו חושבים שצריך לטפל בבעיית הבטיחות בדרכים ואחר כך אפשר לחשוב על האם אפשר לעשות שינויים כלשהם שלא נוגעים בנושא הזה ואף עלולים לדרדר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. איגוד מכוני הרישוי, בבקשה. << אורח >> סוזן סבן דבי: << אורח >> שלום כבוד יו"ר הוועדה, עורכת דין סוזן סבן, יושבת-ראש איגוד מכוני הרישוי. תודה רבה על ההתכנסות הנוספת בנושא החשוב הזה. בשנה הכי קשה של תאונות הדרכים, מעל 400 הרוגים בתאונות דרכים, לרווח את הטסט לפעם בשנתיים יכול להיות קטלני. טסט זו הבדיקה הכי זולה שיכולה להיות לאזרח. הסרת של חסמים צריכה להתבטא בדברים אחרים ולא על ויתור בדיקת בטיחות. גם הרלב"ד סובר כמו איגוד מכוני הרישוי שהרפורמה הזאת הורגת, שהעיתוי שלה הוא לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, לא לדבר בשם מישהו אחר, תגידו מה אתם חושבים. הרלב"ד עוד ידבר פה. << אורח >> סוזן סבן דבי: << אורח >> אני רוצה לצטט את דוח מבקר המדינה, התשפ"ד 2024. "מומלץ למשרד התחבורה לבחון את הצורך בהגדלת התדירות של מבחני הכשירות לתנועה של רכבים טסטים במקרים מתאימים או בהוספת מבחנים בנסיבות רלוונטיות, לדוגמה עבור רכבים שהנסועה שלהם גבוהה" אז אני מתפלאת על משרד התחבורה שבשנה כזאת קשה עם תאונות דרכים, ואנחנו יודעים את הקשר הישיר בין כשל טכני לתאונות דרכים. לא צריך להיות גאון גדול, הרי לדוגמה, צמיד שהוא שחוק מגדיל את מרחק הבלימה גורם לנזק ולתאונה קטלנית יותר ורכב תקין מציל חיים. אז עכשיו עוד לפטור את חברות הליסינג בשנה כזאת קשה ומדממת שהנסועה שלהן גדולה כשדוח מבקר המדינה בעצמו ממליץ להם להוסיף טסטים בשנה ולא לרווח, אז דוח האסדרה מסתמך על נתונים שגויים ואחרים לגמרי ואומר הפוך: תפטור. אז לא סתם השר ישראל כ"ץ דאז במשרד התחבורה, ב-1 בינואר 2016, החריג, כבוד יו"ר הוועדה, הסיבות שלו להחריג רכב שהוא ליסינג מטסט פטור שלוש שנים כי הוא עובר נסועה גבוהה, כי הוא עובר הרבה ידיים, כי יש לו ריבוי תקלות, וגם רכבי השכרה. אני מבקשת, באמת כבוד יו"ר הוועדה, לעצור את הרפורמה המסוכנת הזאת, ההורגת הזאת. ולגבי הסטטוס שלנו, אני חושבת שטסט זו לא בירוקרטיה גדולה. היום מכוני הרישוי עברו שינויים מאוד גדולים ועברו הוספת מסלולים, וטסט זה במהירות ובקלות ואפשר אפילו לזמן תור לטסט ברוב המכונים, וגם רוב המכונים הוסיפו מסלול חוזרים קל ורגיש בהתאם לדרישות הרגולטור. אנחנו יד ביד איתכם, אנחנו לא נגדכם, אנחנו הזרוע הארוכה של משרד התחבורה, וככה אני סבורה שתמיד אנחנו צריכים לעבוד ביחד כי אנחנו אמונים על הבטיחות בדרכים ואנחנו גם מכירים את החיסכון של הקהל, של הציבור, על הבטיחות בדרכים. זו המנטליות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סוזן, משפטי סיום. << אורח >> סוזן סבן דבי: << אורח >> אז אני חושבת שאפשר להסיר חסמים מהציבור בדרכים פוגעניות פחות מבטיחות בדרכים. לדוגמה, בלחיצת כפתור משרד התחבורה יכול לרווח את הטסט על פני כל השנה ולהסיר מחודשים קשים. אפשר להגדיל שעות עבודה במכונים או לדאוג לחינוך הציבור ודברים כאלה מבחינת הדרכה והסברה, אבל לא לפגוע בתדירות הטסט פעם בשנה, זה יכול להרוג, זה קטלני, אנחנו לא אירופה. ותודה לכבוד יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. הרלב"ד, בבקשה. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אנחנו בדקנו מעבר לבדיקות שנעשו. קודם כול אני אגיד שמבחינת הרלב"ד אנחנו רוצים שרכבים ייבדקו בכל שעה, אבל במבחן המציאות והנתונים הקיימים, אין לנו נתונים שמראים קשר בין כשל טכני לבין תאונות. אנחנו מסתמכים על נתונים שמגיעים אלינו מהמשטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשיתם מחקר ייעודי לסוגייה שעולה פה? << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> אנחנו קיבלנו את כל הבדיקות והנתונים ועשינו בדיקות גם בנתונים שלנו. לצורך העניין הקבוצה שמדברים עליה היא קבוצה של כלי רכב חדשים, אנחנו מכירים בשינויים הטכנולוגיים ובהתפתחויות הטכנולוגיות ומדובר כאן על כלי רכב בשנתון 2023 ומעלה, והטסט המדובר זה בעצם שני טסטים שיורדים מהמצבת ואחר כך הוא חוזר לעשות טסטים בכל שנה, ולכן אנחנו לא מתנגדים לתהליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שאתם תומכים בעמדת משרד התחבורה כפי שהוצגה כאן? << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> כפי שהוצגה עד השנה השביעית. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> עד השנה השביעית כמו שנאמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם תומכים. תודה. איגוד המוסכים, בבקשה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים, קודם כול אין אף חסם ובעניין של טסטים זה לא חסם, זו בדיקת תקינות, בדיקת בטיחות, ואני לא מבין מה רשות האסדרה בכלל מתעסקת בזה. שבועיים אחרי שקמה הוועדה שלך זה הגיע לוועדה, פתאום זה בא לכאן במקום שזה יהיה בוועדת הכלכלה, ואני גם לא מבין את השם של הזימון של הישיבה הזאת. זה ככה בהערת אגב שאי אפשר להבין שמדובר על הטסטים כשאנשים רוצים לבוא ולהביע את עמדתם ולדעת בכלל שיש פה דיון בוועדה על הטסטים כי זה לא מה שכתוב בזימון לוועדה. שתיים, הייתה החרגה על הליסינג וההשכרה הם עשו פעם בשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב חידוש בתדירות חידוש רישיונות הרכב. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> מה זה אומר? שאני עכשיו משלם על האגרה? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אתה מדבר על דיוק של מבחני הרישוי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> בוודאי, משמיטים כמה מילים ואז משמיטים מאנשים בעצם את הזכות לבוא ולהביע את עמדתם פה. אולי גם אני הייתי מתבלבל ולא הייתי בא. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> זה דיון מעקב. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> סליחה, אני חושב שאתם צריכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן, כמה שנים אתה מכיר אותי? אתה חושב שמישהו עשה לך מניפולציה פה? ממש לא. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני חושב שאתם צריכים לדייק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להציע לנו נוסח לשם אחר לדיון, אבל לא להאשים אותנו במניפולציות. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני הצעתי לכם לתקן, התקשרה אליי כאן מישהו מהוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למי הצעת? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> התקשרה אליי מישהי מהוועדה והצעתי לה בשבוע שעבר לתקן את השם כדי שיהיה לכם מספיק זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא ידוע לנו. דבר אלינו יפה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> טוב, כמה זמן אתה מכיר אותי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יודע, אבל דבר אלינו יפה כי בינתיים אתה מאשים אותנו בדברים שהם לא לעניין. סליחה, אדוני, אנחנו עושים דיון נקי, שומעים את כל הקולות. אין פה שום הטעיה ושום מניפולציה. ואני גם אמרתי לך שאמרתי לביטן שאם הוא רוצה להוביל את זה – הוא יוביל את זה, אז אל תכניס לי הערות פתיחה שהן לא במקום. אז עם כל הכבוד לך, אל תטיל דופי בעבודת אנשי המקצוע. עם כל הכבוד לך, אל תטיל בנו דופי, אנחנו עושים דיון נקי ואם אתה רוצה לתפוס אותנו על מילה או על טעות קולמוס, וזה הכיוון שלך, אני לא אאפשר לך את זה. ואם אתה דיברת עם מנהלת מקצועית, אני לא יודע מי זאת, תביא לי את השם ועם מי דיברת. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני אביא לך, אין בעיה. אני התחלתי בעניין הזה שאין חסם שצריך לפתור אותו, בדיקת תקינות רכב זה לא חסם. שתיים, בכל שנה ברכבי ליסינג והשכרה שעושים 80,000-100,000 קילומטרים בשנה, צריך לבדוק אותם פעם בשנה, אנחנו גם התנגדנו לפעם בשנתיים. אנחנו חושבים שצריך לעשות הפרדה כמו שעשה השר הקודם, הייתה הפרדה בין כלי רכב של ליסינג והשכרה וגם שהם פרטיים, כי רוב כלי הרכב בליסינג והשכרה הם פרטיים. 43% מכלי הרכב החדשים שנמסרים בישראל הם לחברות ליסינג והשכרה, אנחנו לא אירופה. אז התקן האירופי לבטיחות רכב לא קשור לתקינות. זאת אומרת, אין פה שום קשר, אלא יש פה כל מיני דברים שנאמרים אבל הם לא נכונים בבדיקת התקינות, אני אומר את זה מקצועית. כמו שאמרתי בפעם שעברה, לצמיגים אין חיווי אם המצב שלהם לא טוב אם יש סדקים , אם הם קרועים מבחוץ, הרכב לא עושה חיווי. למשולשים הרכב לא עושה חיווי, גם ברכבים החדשים 2023 ומעלה. לבולמי זעזועים הרכב לא עושה חיווי, זה נבדק רק בבורות של מכוני הרישוי, זה לא נבדק בשום מקום אחר. אם עכשיו נלך ונסתכל סטטיסטית, בכל חודש עושה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בדיקה של הניידות שלה, גם לכלי רכב פרטיים וגם למשאיות ולאוטובוס, ובכל חודש מדברים על 20% שיש ליקוי בטיחותי מסוים ברכבים. אז אני חושב שבמדינת ישראל שהיא מוכת תאונות צריך לעשות יותר בדיקות ולא פחות בדיקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה רגע. לגבי הסוגייה של נסועה כפרמטר, כי לא דומה רכב שנסע בשנה 5,000 קילומטר לאחד שנסע 50,000, איפה זה נכנס בהחלטה העתידית שלכם? וגם ההבחנה בין ליסינג לפרטיים. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אז קודם כול כן הבחנו בין הדברים, השכרה השארנו כפי שהוא, ליסינג בדקנו את הנסועה של הרכבים החדשים בשנים האחרונות וראינו שאין הבדל משמעותי בנסועה בין רכב ליסינג לרכב פרטי, עם זאת אנחנו מוכנים לבחון את זה שוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, אבל נניח שזאת לא הבחנה, אבל נניח שיש מצב מקסימלי – לא יודע, אני עם אוטו של הכנסת שנתיים 160,000, נכון, זה לא הגיוני? – אז מתי תהיה הנקודה שאתם תגידו שהשימוש באוטו והשחיקה שלו היא כבר יותר מהשנתון שלו? האם יש בכלל התייחסות לדבר הזה? גם אם זה לא לפי ליסינג או השכרה או פרטי, אלא מספר של רכב חורג מ-X קילומטרז' בשנה, יידרש גם אם הוא חדש, לבדיקות כאלה ואחרות. את מבינה מה אני אומר? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> כן, אני מבינה. אתה אומר להכניס את זה בכלל כפרמטר לשיקול אם הוא יבוא בעוד שנה או בעוד שנתיים. זאת הכוונה שלך. זה משהו שאנחנו בוחנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הטיעון על נסועה כפרמטר לשחיקת רכב ולבדיקת התקינות שלו הוא חזק מאוד, ואם בתוך מודל עתידי זה לא מקבל התייחסות, זה בעייתי. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אני מסכימה איתך, ועם זאת, עדיין ברכב חדש זה לא כמו רכב ישן. אנחנו בודקים את האפשרות להכניס את זה כפרמטר מבחינה חישובית כי היום אין לנו את זה באוטומט ואני יכולה עכשיו לדעת אם לשלוח לו עכשיו זימון לטסט או לא, היות ותמיד יש את הקילומטרז' הישן שהופיע בטסט האחרון, אני לא יודעת מה קרה במהלך השנה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן תמשיך ויש לך שתי דקות. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני משלים אותה שעכשיו היא בדיוק אמרה לך שאין לה את הקילומטרז'. אני ישבתי פה ועשיתי ביחד עם גלעד ארדן את חוק גילוי נאות שבו חייבנו בכל טסט לעשות רישום של הקילומטרז' כדי לצמצם את ההונאות של ההודומטר. בישראל אין חוק כמו בארצות הברית או בפולין לזיוף בהודומטר. בפולין אפילו יש חוק נפרד שאם אתה מזייף הודומטר זה 10,000 יורו קנס או שאתה יכול להיכנס לכלא עד שלוש שנים. בישראל אין, חופשי מזייפים פה קילומטרז'ים. אם אנחנו מרווחים, עכשיו אנחנו לא מדברים על זה שברכב פרטי נכון להיום או בשלוש השנים הראשונות הוא לא צריך לעשות טסט. את לא עושה שום חידוש, זה כבר קיים, אבל רכב שהוא לא בבעלות פרטית אז בוודאי שהוא צריך לעשות טסט פעם בשנה ולא גם בשנתיים כדי שהקילומטרז' והיכולת לזייף ולמכור אחר כך ללקוחות ולציבור, להונות אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה רגע. מה עם החוק הזה? למה לא לעשות חוק כזה? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> היכולת לזייף קיימת בכל נקודת זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה שלא יהיה חוק ממשלתי פלילי על קילומטרז? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> הוא צודק שאין חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מתכוונים להביא חוק כזה? זה לא סיפור מהסרטים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> לא רק שאין חובה, אנחנו מרחיבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו גם יכולים להגיש תגובה פרטית, אבל עדיף שהממשלה תעשה. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> קודם כול אפשר, אבל היום בגלל שאין חוק אין לי מה לעשות עם זה גם כשאני רואה שמישהו זייף. מתי כן אפשר לתבוע? כשהוא מעביר בעלות לרכב והוא בעצם הונה את הקונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא אומר שיש מודלים בעולם, אז אנחנו לא ממציאים את הגלגל, תרתי משמע, אלא לקחת חוק בעולם, לשכלל אותו ולהגיש אותו. בוא לשולחן אם אתה רוצה להתבטא. יש לך דקה לסיים, רונן. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 20 שנים אנחנו מנסים להעתיק את המודל האמריקאי של ה-carfax שבה אתה גם יודע מה הקילומטרים פעם בשנה ובה אתה גם יודע מי הבעלים של האוטו, מי נסע עליו. למעשה יש גילוי נאות מלא, ומה שבעצם אנחנו עושים פה, אנחנו מבטלים את החוק דרך תקנה, מבטלים את המהות של החוק שאומר שאנחנו עוזרים לאנשים שלא יהונו אותם כשהם באים לקנות רכב משומש, ואם אני אתן לך לדוגמה רכב השכרה שעשה 300,000 קילומטרים בשנתיים וחצי ונמכר לסוחר והוא עכשיו מוכר אותו ב-30,000 קילומטרים, אתה לא תדע בחיים שלך. ובמקום לעזור לציבור הרחב... אנחנו פה יושבים, לדעתי, עושים עכשיו הסרת חסמים לליסינג. אנחנו צריכים לשמור על האזרחים במדינת ישראל. כשיש הונאה בהודומטר, בספידומטר, זה גם פוגע בבטיחות. אני לא מדבר רק על זה שמרמים את האדם, אלא גם פוגע בבטיחות כשהוא נוסע עם אוטו עם 300,000 או 250,000 קילומטר שהוא לא יודע. אני עוד לא מדבר על פרמטרים אחרים ואני אומר לך שאני מומחה בעניין הזה. הם לא הזמינו אותי בכלל, ואת איגוד המוסכים. היא אומרת שהיו שימועים, לא היו שימועים, לא הייתה עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו בוועדה אחריות על תהליכי RIA של משרדי ממשלה, ששומעים את כל הגופים. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> כן, ברור. קודם כול העבודה פורסמה על ידי הרשות לאסדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם יש בעלי עניין או מומחיות. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אבל זה מה שאמרתי, אמרתי שאחרי שאנחנו ננסח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עוד תעשו את זה? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שעוד לא עשיתם? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> תיקוני חקיקה זה מחויב המציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם תעשו תהליך כזה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> שתיים, הדבר שהכי מפריע לי זה שאין שקיפות, שהיא אומרת: עשינו עבודה. אז בבקשה, תפתחי את העבודה מלא-מלא. בואי נראה איך עשית אותה, מה הייתה הלוגיקה של העבודה הזאת ונפתח אותה מלא-מלא גם לנו וגם לציבור אנחנו גם בעלי המקצוע. כי מה שאני יודע בשטח המצב הוא חמור וצריך תיקון הפוך לבטיחות הדרכים בישראל. בישראל אנחנו צריכים תיקונים הפוכים לפעילות בתאונות דרכים ולא לרווח את האופציה שהתאונות יהיו יותר תאונות ויותר הרוגים ויותר פצועים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, רונן. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משטרה רצה להעיר, תציג את עצמך. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. אני לא רוצה להתייחס לגופו של הנושאים בדיון, רק להערה שנאמרה שאין אפשרות לאכוף כי אין חוק כנגד זיוף ספידומטר – יש חוק בחוק העונשין, לא רק שיש חוק, זה חוק חמור מסוג פשע שדינו חמש שנות מאסר. אני יודע מידיעה אישית בהיותי תובע בעברי שמוגשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוכל, ניתן לך זמן, רבע שעה, להקריא לנו את החוק כפי שכתוב. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני יכול להקריא לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקריא לנו את החוק כפי שהוא כתוב. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אוקיי, אני מקריא את סעיף 413.ח לחוק העונשין, גניבה או זיוף של מסמך. לצורך העניין ספידומטר מפורש כמסמך לצורך החקיקה הזו. "הגונב או המזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה כאשר 1. המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב. או 2. המעשה נעשה כדי להקל על ביצוע עבירה לפי סימן זה. דינו חמש שנים." << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה אומר שזה מספק אותכם? ואתם העמדתם לדין על פי הסעיף הזה זייפני ספידומטר? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני אומר את זה מידיעה אישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הרשעות? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני לא הגעתי ערוך לדיון בנושא זיופים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק תבדוק לנו או עכשיו ברבע שעה או בפעם הבאה אם תהיה פעם הבאה, כמה אנשים עמדו לדין על זיוף ספידומטר וההרשעות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני יכול לבקש מאגף החקירות והמודיעין שאמון על הנושא הזה. פשוט ברגע שנאמרה אמירה שאין חוק ולכן אנחנו בפער. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אין חוק ספציפי. כמו שאמרת, יש חוק ספציפי בארצות הברית שנקרא odometer fraud law, זה חוק ספציפי, זה לא מה שאתה אמרת עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, משרד התחבורה יחליט אם צריך חוק ספציפי או שהסעיף הזה מכסה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל זה ברור בארצות הברית שזו עבירה חמורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אני לא רוצה לעשות כל מה שעושים בארצות הברית, חלק ממה שעושים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני מדבר על המשקל של החומרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשות הדיבור לנמרוד הגלילי, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> שלום לכבודו, חבר הכנסת מיכאל ביטון. ראשית, תודה על הזכות. אני רוצה דבר ראשון לציין שהנסועה בחברות הליסינג בממוצע היא הרבה פחותה מכל מה שנאמר פה, היא בסביבות ה-30,000 קילומטרים לשנה, תמיד יש חריגים לשם ולכאן, אבל כשמסתכלים על ממוצע צריך לשים לב לממוצע ולא סתם משרד התחבורה אמר שהנסועה דומה לרכב בבעלות פרטית, היא לא חריגה. הטיפולים בחברות הליסינג מבוצעים בתדירות הנדרשת ויותר, במינימום של המינימום זה על פי הוראות יצרן ולפחות פעם בשנה. יש בדיקה תקופתית בכל חצי שנה. לראייה, אחוז הנכשלים של רכבי ליסינג ברכבי רישוי הוא פחות מ-1.5%. לא סתם אני חושב שמשרד התחבורה רוצה להתאים את הרגולציה בנושא הזה במה שמקובל בכל העולם, כי זה נכון וזה מקל על כלל הציבור וגם על חברות הליסינג שבסך הכול משרתות את הציבור העסקי, זה לא אליהם, זה משרת את ציבור הלקוחות של חברות הליסינג. היום כלי הרכב מאובזרים בכל מערכות הבטיחות המתקדמות. על כל תקלה יש ישר נורה שנדלקת, שמתריעה, החברות ישר מקבלות התרעה והן יודעות לטפל בתקלה ולתקן אותה. לחברות יש אינטרס מובהק לטפל, ואני אומר שהטיפול בחברות הליסינג עולה על רמת הטיפול לרכב בבעלות פרטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולכן? תגיד לנו את המסקנה המעשית שלך. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני חושב שלכן, בגלל שיש כאן הכבדה, ורוצים להתאים את מה שקורה באירופה ובשאר העולם, וזו גם המגמה של המדינה היום להפחית ברגולציה שאין בה ערך וגם אין שום קשר בין כשלים לכמות תאונות הדרכים, ויש פה יותר מידי תאונות דרכים במדינת ישראל, אבל לצערי זה נובע מההתנהלות של הנהג עצמו והסחות דרך ולא בגלל בעיות טכניות, אז בגלל זה יש מקום לעשות את ההפחתה הנדרשת גם לחברות הליסינג ולא לבצע את ההבחנה בין רכב בבעלות פרטית לרכב בבעלות עסקית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. עכשיו אנחנו עושים סבב התייחסויות למי שעוד לא דיבר, קצר ולעניין בבקשה. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אבי חיים, סמנכ"ל במשרד להגנת הסביבה. אנחנו כאן מסתכלים בהיבט של ההשפעה של זיהום אוויר ברכבים לתושבים, אני לא מסתכל בהיבט הבטיחותי. בעניין הזה אנחנו בדקנו, יש לנו אלפי בדיקות שאנחנו עושים בכל שנה במכוני הרישוי לפליטות מזהמי אוויר מרכבים, אנחנו כן יכולים להגיד שרכבי בנזין פרטיים 1M אחרי שלוש שנים כן אפשר לרווח את בדיקת הרישוי עד 7-9 שנים, אפשר לרווח את זה לתקופה מסוימת. לגבי רכבי דיזל וגפ"ם לדעתנו לא ניתן לשנות את זה וצריך להשאיר את זה במצב הקיים, ולאחר שלוש שנים בדיקה בכל שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם מתואמים ביניכם? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, אבי. הבא בתור. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> דניאל שוורץ אגף תקציבים. כמובן שכל הצעה להפחתת רגולציה ולהורדה של יוקר המחיה, אנחנו תומכים, כמובן שככל שזה נעשה באופן מאוזן מול איכות הסביבה, מול תאונות הדרכים, אנחנו חושבים שזה צעד בכיוון הנכון. כמובן אני גם אגיד שלנו כמשרד אוצר יש עניין שהספידומטר ייבדק באופן יותר תכוף, גם פרסמנו תזכיר חוק בנושא וכו', זו אכן מטרה ראויה. מצד שני, יש פה את המטרה השנייה של להוריד רגולציה שאנשים יבואו לטסט פעם בשנתיים ולא בכל שנה. לכן, בגלל הדברים האלה נראה לנו שזה ברמת צעד בכיוון הנכון ואנחנו תומכים במהלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם מתואמים מלא עם התחבורה? זאת אומרת, משרדי הממשלה מציגים פה עמדה מתואמת. הבא בתור. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> נתנאל אסרף, מנהל איגוד מכוני הרישוי בלשכת המסחר. אני אנסה לא לחזור על מה שאמרה יושבת-ראש האיגוד, אני אעשה את זה קצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיף. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> אז קודם כול הרעיון שעומד בבחינות הטסט זה נושא הבטיחות כך שאין הבדל אם הליקויים שנמצאו זה צמיג, תאורה, וישר או הבלמים, בסוף אנחנו מדברים פה על נושא בטיחותי. מה שעולה מתוך רשות האסדרה ומבקר המדינה לא נבדקות הנסיבות, הכשלים הטכניים שבגינם הייתה הסיבה שנגרמו התאונות ולכן במציאות הזאת אנחנו לא חושבים שזה נכון להפחית את הרגולציה וצריך דווקא לנקוט איזשהו משנה זהירות כמו שאמרו פה אחרים, צריך לבחון הקלות רגולציה אחרות שהן לא משפיעות על הבטיחות. הסיבה השנייה נוספת היא צרכנית, אבל את זה נשמור לפעם אחרת. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. שבי ברכה, קדימה. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> קודם כול אני רוצה להגיד תודה לכולם ותודה ליושב-הראש. אני חושב שיושב-הראש נוהג ממש ביושרה, אני מכיר את האיש וגם אוהב אותו. אני פה בעצם נציג של עבד עפיף, חבר הכנסת, שהוא ביקש להקריא לך מכתב שהוא כתב והוא אומר שהוא מתנגד לכל התופעה הזאת. דרך אגב, הוא עשה בפחות משנה, אומר: שבי, אני עשרה חודשים מעל 85,000 קילומטר, מה הסיפורים האלה? שום דבר לא דומה לשום דבר. יש פה דברים שנאמרים פה בצורה שאני, כבעל מקצוע 50 שנים, מה שאני אומר אני יודע, אף אחד לא יכול להזיז אותי, ולכן אני קודם כול אתייחס למכתב שלו ואחר כך לפן המקצועי. הוא כותב: "אבקש להביע את התנגדותי למהלך המוצע, לבטל את ההצעה שעל הפרק לחובת ביצוע הטסט לרכבי ליסינג חדשים אחת לשלו שנים, ולרכבים פרטיים לשנתיים. מדובר בצעד מסוכן שמהותו הפחתת בדיקות בטיחותיות שתביא ליותר הרוגים. הבדיקה השנתית נועדה בראש ובראשונה להציל חיים ולוודא כי כלי הרכב הנעים בכבישי ישראל תקינים, בטוחים, ואינם מסכנים את הנהגים, הנוסעים והולכי הרגל. אני אוסיף ואומר כי הפגיעה הבטיחותית גבוהה במיוחד עקב ריבוי הבאמפרים שללא תקנה." במפרים ללא תקנה, כבודו שתבין על מה מדובר, אתה נוסע בלילה ואתה לא רואה, ואתה עף עם הרכב למעלה. ביישובים ובערים ביישובי הצפון והדרום בפרט. זאת אומרת, הוא גם אומר שהתשתיות ביחס לתשתיות בצפון ובדרום הן ממש ליקויים. "המצב בישראל שונה בתכלית ממדינות אירופה שעליהן מתבססים יוזמי המהלך. הכבישים בארץ משובשים, בורות ומהמורות ובליטות בכבישים פוגעים במערכו הבלמים, ההיגוי והצמיגים, במיוחד בפריפריה הצפונית והדרומית. צמיגים נשחקים בישראל עד 37,000 קילומטרים ולכן היעדר בדיקה שנתית משמעותו רכבים עם צמיגים שחוקים המסכנים חיים. האם בצמיג חלק אתה יכול למנוע תאונה? התשובה היא לא. בנוסף, יש לזכור את רכבי הליסינג וההשכרה הנוסעים עשרות אלפי קילומטרים בשנה עם תחלופות נהגים גבוהה במיוחד, ולעיתים אינם מתוחזקים ברמה הנדרשת. המצב הקיים היום הוא שרכב ליסינג חדש נכנס לטסט, אחרי שנתיים חובה לרשום לו את מספר הקילומטרים על גבי רישיון הרכב. במידה והנוהל יתארך בשנה נוספת, מספר הקילומטרים האמיתי בקילומטרז' ברישיון הרכב לא יירשם, דבר הפותח פתח לזיופים ולמכירת רכבים משומשים במצב יד ראשונה מרופא". מוכרים את הרכב כיד ראשונה מרופא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> "גם רכב חדש צריך לעבור בדיקה שנתית לפחות בשנתיים הראשונות. אין כל סיבה לאפשר תנועה של רכב חדש שלוש שנים ללא בדיקה בטיחותית. חיסכון עלות הטסט השנתי עבור בדיקה מקיפה בטיחותית, עלותה 100 שח. " זאת אומרת, הוא מדבר על בדיקה בטיחותית של הטסט שעולה 100 שקלים. "באמצעותה בעל הרכב יוצא עם שקט נפשי ובטיחותי. יש לשקול הפחתת של דמי אגרת הרכב". זאת אומרת הוא מדבר על להפחית מהאגרה 100 שקלים ולחסוך הרוגים ופצועים. "המשמעות היא הצלת חיים ומניעת אסונות. ביטולו הוא צעד פופוליסטי, קצר ראות ומנוגד לכלל אנשי המקצוע בתחום הרכב, איגודי הבטיחות, אור ירוק ומבקר המדינה. הטיפול בהרוגים, פצועים ונכים, עולה למדינה 17 מיליארד מדי שנה. ניתן לחסוך כסף רב על ידי הקטנת הפגיעה. הטיפול המונע משמעותו פחות חולים ומתים והפחתת זיהום האוויר כהשלכה הנלוות אשר לו השפעה הרסנית על החברה והאקלים בישראל. אבקש מהוועדה לבחון מחדש את הנושא ולדרוש ממשרד התחבורה לחזור למדיניות של בדיקה לרכב אחת לשנה לכלל סוגי הרכב ולרבות רכבי ליסינג והשכרה". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. קודם כול המכתב שלו מונח בפני חברי הוועדה, הוא יופץ לכל חברי הוועדה ולכל משתתפי הדיון. מה שהקראת כתוב, והוא זמין ושקוף לכולם. אתה אומר שמבקר המדינה נגד הרפורמה הזאת? << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו סימוכין לדבר הזה, משרד התחבורה? << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> כן יש לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משהו עדכני שמשרד מבקר המדינה? חבר'ה, אני לא אוהב תורה שבעל פה, תורה שבכתב. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> אני יכול להפנות את אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לך רבע שעה למצוא לנו את המכתב הזה של מבקר המדינה, מתי הוא נכתב? ושהוא מתייחס ישירות לסוגייה הנידונה. או שמשרד התחבורה ימצא דבר כזה. עד אז, אני מציע לא לצטט גוף אם הוא לא נוכח ואין מסמך שאומר את דעתו. אז תגיד לנו את דעתו וממתי המסמך? << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> ככה, המסמך הוא מתשפ"ד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה בלועזית? << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> 2024. בטיחות בדרכים דוח מיוחד, עמוד 45 בדוח, אני אצטט מתוך הדוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט נחזור אליך. בבקשה, אדוני. << אורח >> יניב סנפי: << אורח >> תודה רבה כבוד יושב-הראש, יניב סנפי, מנהל אגף לוגיסטיקה בחברת אלדן תחבורה, חברה להשכרת רכב. אני פשוט אוסיף ולא אחזור. לא רק שחברות הליסינג – אני אומר את זה מגוף ראשון – הן לא פוחתות ממדיניות הביקורות, הטיפולים, וסדר עדיפות בבטיחות ברכבים שלנו מהאזרח, אלא אנחנו עושים הרבה יותר, אנחנו עושים ביקורת פעם בחצי שנה, ביקורת חורף, ביקורת קיץ, ומעבר לזה אנחנו מחויבים כפי שפורט, בסבב טיפולי יצרן. זה אחד. דבר נוסף שרציתי, אנחנו עושים את זה בחברה, כנראה שעוד חברות עושות את זה. אנחנו שמים ברכב רכיב מקושר. אנחנו מנצלים את הטכנולוגיה שהרכב הוא רכב חכם, הוא מדבר אלינו ואומר לנו מה המצוקות שלו, ואומר לנו איפה הבעיות שלו, ואומר לנו איפה הבטיחות שלו. אנחנו מנהלים את כלי הרכב בתקשורת מרחוק, וכל ניסיון להאפיל עלינו ענן כזה שאנחנו נוסעים 100,000 קילומטרים בשנה או לא מטפלים או מזניחים, אני חושב שזה לא המקום. אם ירצו, אני אוכל להראות בכל הזדמנות איך אנחנו יושבים במוקד ומסננים את כל הטכנולוגיה הזו ומגיעים לקווים האדומים, ואני יודע לעצור רכב שהוא עם כשל בטיחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, הבהרת. חבר הכנסת ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך הבא. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ברוך הנמצא. לא נפגשנו הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה לא נשארתי לבד. ואטורי עשה ועדה קודם, הוא היה לבד, באתי להיות איתו. עכשיו אני לבד והוא בא להיות איתי. זה שלא בדד אלך בכנסת. כן, בבקשה, ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני ראיתי את הנושא של הדיון והחלטתי לבוא ולהשתתף בדיון. אני נוסע הרבה, אני חושב שאני בין הח"כים שנוסע הכי הרבה בכנסת, רכב ליסינג כמובן עם שברולט טרוורס, עשינו כבר 200,000 לאחר כמעט שנתיים. שנה ראשונה עברתי את ה-100 והחלטתי לנסוע קצת פחות, בשנה הראשונה נסעתי כמעט 120, בשנה, אני נוסע המון. לפעמים גם אתה פונה לליסינג ואז פתאום אין לו צמיגים ויש לו צמיגים וכו'. תשמע, אני לא מבין מה העניין פה, השאלה היא מה? כסף מול חיים של אדם? אני גם עברתי תאונה קשה מאוד בעברי. אני חושב שהדברים האלה מאוד חשובים – צריך לבדוק את הרכב. אני מבין שהליסינג באמת מטפלים לפעמים יותר מאנשים מסוימים פרטיים, אבל עדיין הליסינג נוסע המון, אנחנו נוסעים המון ואנחנו חושבים שאנחנו נוסעים על רכב שהוא עשוי מחלקיקים שמיימיים, לא, זה עדיין רכב, וזה מכניקה ואסור לעשות פה יותר מידי מיש-מש עם הטסטים. אני חושב שזה חשוב מאוד לעשות טסט בכל שנה. אני לא יודע מה הדרישה פה? שנתיים? שלוש? לכמה הגענו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תכף נשמע עוד פעם את משרד התחבורה לסיום. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן. אתם יודעים, אני ידוע כאחד שאומר מה אני חושב, ואני חושב שבמקרה הזה חובה עלינו, חובה עליי כאחד שעבר דבר או שניים בחיים שלו, שבאמת לא לקווצ'ץ' בדברים האלה, צריך לעשות בדיקה לרכב. זה לא תמיד אותו דבר. גם פה כשאתה פונה ויש פה אנשים מצוינים שנמצאים פה – אני לא אגיד חברה כדי לפגוע באף אחד – בכנסת שמנהלים את צי הרכבים של הכנסת, אבל עדיין זה לא כמו טסט. כן, אתה יכול לפנות ואז פתאום אין צמיגים. אבל רגע, אני אשאיר את האוטו? אני לא אשאיר את האוטו כי יותר חשוב אזרחי ישראל , ואתה נוסע. ואם חיילים מחכים לך ליד הרצועה ואתה צריך לפגוש אותם או סיור באיזשהו מקום ולבדוק שדברים עובדים גם מבחינת ביטחון שאנחנו עושים לפעמים, וכל מיני דברים שחשובים מאוד. ואם לא הייתי חושב שזה מספיק חשוב אז הייתי יושב עם הילדים שלי בבית ונוסע פחות. לכן, צריך לשים לב לדברים האלה. אני חושב שביקורת חיצונית לפעמים היא הרבה יותר טובה ומשמעותית, חיי האזרחים יותר חשובים מקיצורי הדרך לפעמים. אני לא חושב שיש פה מישהו שמפסיד, כשמדובר בחיים שלנו, גם של בעלי חברות הליסינג, אני חושב שהעדיפות העליונה היא לבדוק שנוסעים ברכבים תקינים. אני סומך על הרכב שלי שאני נוסע עליו שהוא בסדר, והנהגים שלי שבודקים מול החבר'ה פה למעלה של חברת הליסינג, והכול בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אדוני, כן. << אורח >> בועז ניסים: << אורח >> צוהריים טובים כבוד יו"ר הוועדה, בועז ניסים מחברת אלדן תחבורה. ראשית אני רוצה להתייחס לדברי חבריי, נמרוד ויניב, לגבי הנושא. אבל צורם לי מאוד לגבי הנושא של הליסינג. זה נכון שלפעמים יש חוסר של צמיגים כמו שציינת כרגע, במקרה כזה יש לנו את הכוח לעצור את הרכב ולא לתת ללקוח להמשיך עם הרכב, לתת לו רכב חליפי – זה היתרון שלנו, ולדאוג לצמיגים. כן יש תקינות. יש לנו קציני בטיחות בתעבורה שעובדים אצלנו בחברה, לא מעט קצינים, כדי לבקר את המערך הטכני שלנו ולעמוד בתקנים שלנו ולפי מה שמשרד התחבורה קובע לנו. אני חושב שמערך הליסינג שלנו, כמו שמצהירים פה חבריי, הוא לא כל-כך מדויק כי אנחנו עובדים לא מעט ובראש מעיינינו זה בטיחות הרכבים שיסעו בכבישים, ויש לנו לקוחות שחובתנו לתת להם רכבים בטוחים שיהיו בכבישים, עושים בקרה של חצי שנה-שנה. היום גם היצרן, מעבר להוראות היצרן של כל 15,000 קילומטר או שנה, יש היום מנורות התרעה שאנחנו גם מוצאים את עצמנו מגיעים פחות בשנה למוסכים לצורך ביצוע הטיפול מכיוון שנצילות השמן של הרכב נמוכה, ואז מן הסתם הרכב חייב לעבור את הבקרות הבטיחותיות שלמעשה מוסך מחויב לבצע על פי משרד התחבורה. לכן אני חושב שלצייר אותנו כחברות ליסינג, אז כן, אנחנו מבצעים את המערך של הבקרות בצורה מאוד אינטנסיבית, ונכון שיש גם רכבים שיש להם קילומטרים גבוהים ונסועה גבוהה, אז ברכבים האלה אנחנו יודעים לתת את הדעת. יש לנו את המעקב ברכב מקושר כמו שאמר יניב, שאפשר לעקוב אחריו ולזמן אותו ולתת לו בקרות גם מעבר לחצי השנה או פחות מחצי השנה, לפי ראות עינינו. וחשוב לציין שכל המערך הזה מלווה בקציני בטיחות ותעבורה שכפופים למשרד התחבורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אסנת אלגום, מרכז המחקר של הכנסת. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> תודה רבה, צוהריים טובים, אדוני יושב-הראש. אני רוצה למסגר את הדיון בחזרה לאיזשהו מבט קצת יותר כללי וכן להתייחס לדברים שעלו כאן אבל להוסיף עוד משהו. קודם כול, כמובן בכל תקנות, רגולציה, תהליך של טיוב ושל הסרת חסמים, אנחנו תמיד משתדלים ורואים את טובת הציבור לנגד עינינו , אבל אנחנו חייבים, כמובן, לקחת בחשבון את כל ההיבטים מסביב שגם עלו כאן. היבטים כלכליים, בטיחותיים, סביבתיים, יש גם היבטים חברתיים ותקציביים. אני אתן רגע דוגמה על משהו שלא דובר אבל זה בהמשך ישיר למה שאמרו כאן אנשי חברות הליסינג. אתם צודקים שבחברות ליסינג, למשל, יש בקרה ופיקוח כי יש קציני בטיחות ויש הרבה יותר יכולת גם לבקר את הרכבים, אבל מה קורה עם האדם הפרטי? לצורך העניין, האדם הפרטי שהפרוטה לא מצויה כרגע בכיסו, נשאלת השאלה מה יקרה אם בכל שנתיים הוא יצטרך לעשות מבחן רישוי ויכול להיות שיהיה לו פחות בוער לקחת עכשיו את הרכב, לצורך העניין, לבדיקת חורף או לבדיקת צמיגים כי ממילא הטסט מתקרב, אבל הטסט מתקרב בעוד שנתיים. זאת שאלה, צריך להניח את זה רגע על השולחן כי יש פה את העניין גם של האחריות האישית של הנהג. נושא נוסף שפחות עלה פה אבל הוא חשוב מאוד, בכל היבט של רגולציה אנחנו חייבים גם לבדוק את המנגנונים המשלימים, את הכלים המשלימים, וזו שאלה למשרד התחבורה. אנחנו עובדים הרבה ביחד, גם סביב תחום בטיחות בדרכים וגם ליקויי רכב, ובזמנו עלה איזשהו חסם מאוד רציני של אגף הרכב אצלכם ומעניין אותי לשאול על כל הנושא של ניידות הבטיחות שהתפקיד שלהם זה בעצם לבקר ולפקח את הרכבים שנוסעים באופן ספונטני ולערוך להם מבחני בטיחות, והשאלה היא אם אנחנו כן לצורך העניין רוצים ללכת למהלך של פחות מבחנים שנתיים, השאלה אם אנחנו יכולים מהצד השני, כדי לאזן את זה, לייעל או לתגבר את מערך הפיקוח של ניידות הבטיחות והמאזניים הניידים שנועדו בעצם לבדוק רכבים כבדים? בזמנו השיחות שעשיתי איתכם הבנתי שיש מצוקה מאוד קשה של תקנים, היו רק שבע ניידות ושני מאזניים ב-2019, תקני אותי אם אני טועה מה המצב היום בנושא הזה? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אז היום זה לא יושב תחת ניהולי, אבל זה היה תחת ניהולי. אני רק אציין שהניידות האלה היום ממוקדות לרכב כבד בעיקר. גם כשהן עוצרות בדרכים, אז דווקא את הישנים הם מחפשים, אוטובוסים, יש לנו מבצעים לפי עונות. אם זו פתיחת שנת לימודים אז אוטובוסים שמסיעים תלמידים אנחנו ממש מגיעים למתחמים ושם דוגמים אותם. אבל כן אפשר להסיט את המשאבים לבדוק גם רכב פרטי, מן הסתם. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> כי הם אלו שאנחנו בעצם דנים בהם כרגע. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> נכון, ואנחנו גם נרצה לבדוק את זה, לעשות איזושהי בקרה. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> עוד דבר אחד ואני מסיימת, זה היבט חשוב. נאמר כאן הרבה על הנושא שאין לנו נתונים על הקשר או על המתאם בין ליקויי רכבים לבין תאונות דרכים. בשבוע הבא אנחנו מציינים את שבוע הבטיחות בדרכים בוועדת הכלכלה ובכנסת בכלל, אז זה מאוד רלוונטי לציין למה בעצם אין לנו את הנתונים האלה? לא בגלל שבהכרח אין קשר. ההיבט של הרכב הוא עוד אחד מההיבטים בין הגורמים הרבים – ויתקנו אותי אם אני טועה, כל אנשי המקצוע כאן – והם רבים, שגורמים לתאונות דרכים, יש גם את הנושא של טכנולוגיית הרכב. כמובן שיש לנו גם תשתיות וחינוך ותרבות נהיגה, שהוא בעצם הגורם האנושי שאנחנו אוהבים להגיד. אבל מה אומר דוח מבקר המדינה וגם הבוחנים המשטרתיים, בוחני התנועה שבאים לבחון את התאונות אומרים שגם, שוב, מחוסר בתקנים ובזמן, ואין מספיק כוח אדם, אז הבוחן באופן טבעי לא בודק אפילו האם הרכב שהיה עכשיו מעורב בתאונה הקטלנית – היו בו ליקויים בטיחותיים או לא? הוא לא בודק, הוא כותב הגורם האנושי, והוא כן כותב את העבירות שעומדות בבסיס התאונה. וזה אומר דוח מבקר המדינה, וזה גם מופיע בדוח ה-RIA, בדוח הרגולציה. אז חשוב להבין שזו איזושהי לקונה שכן חשוב יהיה לתת עליה את הדעת, לאסוף יותר את הנתונים ולדעת עד כמה המקום של ליקויי בטיחות רכב – ויש מקום, את זה כל גורמי המקצוע אומרים – יש לו את האחריות, את הנושא של בטיחות בדרכים ושל תאונות דרכים. מה גם שאנחנו יודעים שנכון שבשנים האחרונות ברכבים החדשים מותקנות מערכות בטיחות למניעת תאונות או לפחות לצמצום הנזק כשמתרחשת תאונה , אם זה בקרת סטייה בנתיב וכו', אבל עדיין במיוחד ברכבים שכמו שאמרנו שיש להם נסועה, יכול להיות חמור. אגף הרכב בזמנו נתן לי את הנתונים, צמיגים, בלמים, היגוי וגם נראות. כל מה שקשור לתאורה. אז יש מקום לבחון את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. הערות קצרות ביותר. ברכה, כן. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> ברכה מבקש להעביר אליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כמו בבית משפט אמריקאי שהעותר בא לשופט. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> את הנושא הזה אני משאיר לך פה עם הנושא של מה שקורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, קיבלנו, הוועדה קיבלה את החומר ותעמיק בו. תודה רבה לך. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> אני רק רוצה במסגרת בעל מקצוע שמתעסק 50 שנים ברישוי רכב, אני רוצה להגיד לך את הדברים הבאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, עצור. זה לא חוזר, אתה יודע, היה לך סיבוב אחד. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני רק שלחתי לך את ביקורת המדינה, של מה שעשה מבקר המדינה בתשפ"ד, 2024, ועכשיו שלחתי לך את הממוקד: מומלץ למשרד התחבורה לבחון את הצורך בהגדלת התדירות של מבחני הכשירות לתנועה של רכבים טסטים, במקרים המתאימים או בהוספת מבחנים בנסיבות רלוונטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קראתם את זה כבר לפני רגע. חבר'ה, לא להלאות, הסעיף הזה הוקרא, מספיק. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> אני רוצה להוסיף הערה. נתנאל, מהאיגוד למכוני הרכב. להתחבר לעוד נקודה שהזכירה פה אסנת ברכב פרטי לגבי אדם שהפרוטה לא מצויה בכיסו לעשות את הטיפול התקופתי שמעבר לסכנה הבטיחותית, הגילוי המוקדם הזה, גם את התקלה שהוא יצטרך לתקן, הוא יחסוך את זה כשהתקלה עוד עולה בזול, שאם הוא ידלג על הבדיקה הזאת ויעשה אותה רק בעוד שנתיים לפני הטסט, המחיר של התיקון יעלה לו יותר. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> רק משהו אחד לאסנת. אסנת, ניסו להקים לפני שנה מערך בדיקות ברשות, ביחד עם משטרת התנועה. לא יודע למה משום מה ביטלו את זה, אנחנו התנדבנו כדי לבדוק את תקינות הרכבים. במחקר הבינלאומי מדובר על 16% גורם הרכב כגורם ישיר או משפיע. תזכרי רק אם עכשיו את נוסעת בסיבוב ובולם אחד לא טוב אז הוא גורם משפיע, הוא לא גורם ישיר. אז המחקר הבינלאומי מדבר על 16% כגורם הרכב. שתיים, בישראל כמובן לא בודקים את זה, לכן אין נתונים ולכן אומרים שאין גורם הרכב, כי המשטרה לא רושמת והיא גם לא בודקת את הרכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאמר. עוד דברים חשובים שלא נאמרו? << אורח >> סוזן סבן דבי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעמדה של האוצר, אני רק רוצה להזכיר שטסט זו בדיקה שעולה רק 100 שקלים, זה לא חסם – זו בדיקת בטיחות שהיא חשובה מאוד שאין כמותה שבודקת את כל מערכות הבטיחות של הרכב, וכמובן שיש קשר ישיר בין כשל טכני לבין תאונות דרכים. גם הדוח של ד"ר משה בקר קבע שתהיה עלייה כתוצאה מהרפורמה, של 20% הרוגים בכבישים. אני מתפלאת מעמדת הרלב"ד שבשבוע שעבר היה לנו זום עם עינת שאמרה שהיא סבורה שהעיתוי והטיימינג של הרפורמה הזאת הוא לא עכשיו בשנה הכי קשה בתאונות הדרכים, אז באמת התפלאתי לשמוע את העמדה שלך. אני רק רוצה לפרט את זה, זה בסך הכול שמונה שקלים בחודש, זה מה שחוסכים לאזרח, ואני מאוד מתחברת עם מה שנאמר כאן בעיקר על ידי אסנת ועל ידי נתנאל, שאמרו שטיפול קטן בזמן ותחזוקה מונעת חוסכת תיקונים קשים יותר. לדוגמה, בטסט הכשלנו אותו על כיוון גלגלים, הוא סידר את זה בעלות של 150 שקלים, הוא חסך להחליף ארבעה צמיגים בעלות של 2,000 שקלים אם הוא היה ממשיך שנתיים באמת לנסוע כתוצאה מהרפורמה ההורגת הזאת, רפורמה הורגת. אז הרווח שלו יוצא בהפסדו. אז אנחנו חוסכים 8 שקלים לאזרח, וגורמים לו לטפל. חבל שהרשות להגנת הצרכן לא יושבת פה, אני באמת מתפלאת למה הם לא אומרים ולא עומדים על זה שאנחנו פשוט יורים לציבור ברגליים. פשוט זו רפורמה, איך שאומרים, מלכודת דבש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סעיף 4 ששלחנו מהוועדה, ביקש מכם לבחון את תשלום האגרה. כי אם אומרים רגולציה אז להקל על האזרח בגובה האגרה. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> זה לא בסמכות משרד התחבורה, זה אוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם רוצים להקל, כל הרפורמה שלכם. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> בשמחה, אבל זה לא בשמחתנו. אנחנו לא קובעים את האגרות, לא גובה, לא מתי ולא מי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם פועלים פה לרפורמה להקל על האזרחים, נכון? בין אם זה בשכיחות הבדיקות שהם יידרשו, והשכיחות משפיעה גם על תשלום. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> במה שבסמכותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככל שאתה עושה יותר בדיקות אתה משלם יותר. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> לא, אלו שני דברים שונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמות הבדיקות – כמות התשלומים. אבל גובה האגרה, למה זה לא מאבק של משרד התחבורה? אם אתם באים בשם האזרחים ובשם הפחתת רגולציה, למה האגרה? הקדוש ברוך הוא קבע מה גובה האגרה? מי מתמחר אגרות? ה'? הסגן שלו? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> האוצר. ותשלום האגרה הוא בגין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם כתחבורה פניתם לאוצר ואמרתם: בוא נפחית את האגרה הזאת. << אורח >> עינת סגל: << אורח >> כן, באנו עם הצעה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה התשובה שקיבלתם? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> יש לך כאן גורם מהאוצר, אתה יכול לשאול אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אשאל את הגורם מהאוצר. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> האגרה היא בגין שלושה דברים. יש אגרה של תאגיד השידור שלא קשור לכאן, וכמו שאמרה עורכת הדין, חלק מהאגרה 100-130 שקלים זה באמת עבור הטסט עצמו, ויתר האגרה זה סוג של מס שמשלמים בעלי רכבים בכל שנה במסגרת אגרה שנתית שאגב היא בהסכמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש הממשלה ושר האוצר אמר שהוא רוצה להקל במיסים לא נחוצים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הדבר הזה לא עלה במסגרת דיוני התקציב למיטב ידיעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז גם מי שהוא קפיטליסט הוא נגד מיסוי יתר. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> ככל שרוצים להפחית את האגרה, צריכים להביא מקור תקציבי חלופי. אנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, זה מקור הכנסה שאי אפשר לוותר עליו. זאת אומרת שאין היגיון, זה לא מישהו תמחר ואמר שכך צריכה להיראות אגרה. חסר לנו כסף ולכן זה הסכום, אם היה לנו כסף היינו מורידים. אין פה ניתוח של גובה האגרה לפי איזה ניתוח טכני, טכנולוגי, מהותי. זה פשוט אנחנו צריכים כסף. זה כמו המס על הדלק, הוא יכול להיות נמוך או גבוה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני רק רוצה לחדד, כמו שעורכת הדין אמרה בצדק, זה לא עבור הטסט. בטסט יש רכיב מסוים של 130 שקלים, משהו כזה, אתם יודעים יותר טוב ממני, והיתר זה מיסוי. יש לו תחשיב מסוים, הוא כן משקף עלויות חיצוניות לשימוש ברכב וכו', אבל זה לא קשור לטסט עצמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם אוצר, נכון? אתם נגד רגולציית יתר ונגד להכביד על האזרח, ונגד יוקר המחיה. יש לכם הזדמנות להוזיל את האגרה הזאת. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אבל זה יהיה כמו מיסוי אחר, כמו של מע"מ לצורך העניין או מס הכנסה. כמובן שהיינו רוצים שלא יהיו מיסים, אבל בסוף למדינת ישראל יש תקציב מסוים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שאתה רוצה להוריד את זה אבל אין לך מקור מימון לזה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> דווקא את זה ספציפית לא הייתי רוצה להוריד, אבל שוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? תסביר לנו. הרי עולם הרכב, המיסוי עליו גבוה. מחיר הרכב גבוה, הדלק גבוה והבונבון, הסוכריה לסיום, זו אגרת רישוי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל גם שיאמץ את האיחוד האירופי כמו שהם אימצו פה, את המחירים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מאמצים את האיחוד האירופי כל עוד זה לא עלה להם שקל, הם בעד הקלות לאזרחים בלי תשלום. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למה אין תקנים למשרד התחבורה לאגף רכב? גם תספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ברכה. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> אני אומר לך כדאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשמוע את האוצר עכשיו. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כאמור כמו שאמרתי לפני כן, אגרת הרישוי היא חלק מהכנסות המדינה, סכום מכובד ביותר, יש כמובן כל מיני הטבות, לתג נכה יש הטבות וכו', ובסוף זה מקור הכנסה. על רכבים לצורך העניין, אנחנו כן מאמינים במיסוי הזה כי הוא משקף את העלויות החיצוניות לשימוש ברכב. שוב, אנחנו לא נגד רכב פרטי וברור לנו שזה חלק מאיכות החיים של בן אדם, ועל השימוש ברכב פרטי יש עלויות חיצוניות מאוד משמעותיות של גודש, תאונות דרכים ודברים כאלה, לכן אנחנו רוצים לשקף את העלויות האלה לאזרח. יש כל מיני מיסים שמשקפים את העלויות האלה לאורך חיי הרכב, יש מס קניה בהתחלה, יש מס בלו, ויש גם את אגרת השימוש השוטפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בשורה בתחום הזה לא תהיה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בתחום הזה אנחנו נגד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הסרת רגולציה זה רק מה שלא עולה לאוצר כסף, אם אנחנו מבינים. אם זה לא עולה לאוצר – תעשו מה שאתם רוצים. אם זה עולה לנו כסף, הרגולציה היא טובה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> ככה מוזילים את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה אנחנו מבינים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כמובן שאם יש צעדים שההטבה הרגולטורית שלהם היא מאוד גדולה והם גם עולים קצת כסף, אנחנו יכולים לדון על זה מול משרדי הממשלה השונים, זה לא המקרה פה. שוב, ההטבה של הפחתת אגרת הרישוי כשלעצמה, היא כשלעצמה לא מפחיתה רגולציה, לא שהאזרח דורש פחות בירוקרטיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעם חשבתי על זה שנגיד איזה משרד ממשלתי מעניק לעובד שלו רכב ליסינג, נכון? אז הוא אומר לו: קח רכב מתנה. על הרכב האוצר קיבל 100% על הרכישה שלו. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מס קניה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. 100%. הוא אומר לו: אני אתן לך 2,000 קילומטר דלק. אז על הדלק, 70% מהדלק זה שלו, נכון? אז מה הוא נתן לו? מתנה או לקח לעצמו כסף? כשהוא נתן רכב ליסינג. כאילו אם אני נותן לך רכב אני קיבלתי 100% מס ועוד 70% על הדלק. זאת אומרת, האוצר נותן לעובד רכב והוא נתן הכנסות לעצמו. ורישיון. זקיפת הכנסת למס, כן. מה אתה אומר על זה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> המדינה כמעסיק, היא לא שונה מכל מעסיק אחר, היא צריכה לשלם מס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני שואל אותך על הלוגיקה. אתה יודע, זו לוגיקה, זה מה נתת לי? נתת למישהו אוטו, עובד מדינה, אתה בעצם נתת מתנה למדינה, נתת הכנסות. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כי מי שמשלם את זה, זה המשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא מיד מקבל 100% על שווי הרכישה, 70% על הדלק, זקיפת מס הכנסה ואגרת רישוי. הוא כמעט לא הוציא כסף. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לא, מה פתאום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? איפה הוא הוציא כסף? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה קצת טכני אבל אני אסביר. אפילו משרד האוצר עצמו נותן למישהו ליסינג, והוא שילם על זה מיסים, המיסים הם הכנסות למדינה, אבל תקציב משרד האוצר הוא מקוזז ומשתמשים בו בהתאמה. זה לא שמשרד האוצר מקבל הנחה. משרד האוצר לא שונה ממעסיק אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא אמרתי שאתם עושים הנחה. אבל עולם הרכב הוא מקור הכנסה בלתי מידתי במיסוי, זה הרעיון. אם הבלו זה 70% מסך כל המיסים, אבל יש עוד מיסים חוץ מהבלו, בסך הכול זה קרוב ל-70%. כשאתה נותן לי ליטר דלק, מה שזה לא יהיה זה 70%. העלות של ליטר דלק אני מקבל מיסים של 70%. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> 50, אבל בסדר משהו כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה רואה שעולם הרכב הוא מקור הכנסה למדינה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> שוב, אני סיפרתי את הרציונל שבעצם משקף את העלויות החיצוניות שהן בעיקר גודש בדרכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא מבוסס על עלות. זה לא מבוסס. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש לנו מחקר שפרסמנו גם בסוף שנת 2023. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עלות לזה שיש 10 מיליון אנשים במדינה, זה עולה כסף לקיים את המדינה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אם מישהו משתמש ברכב שלו על חשבון תחבורה ציבורית, אז יש לו עניין של זיהום אוויר, של פליטות, של גודש בדרכים, תאונות דרכים. את הדברים האלו אנחנו משקפים בתמהיל המיסוי השונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היה לכם זיכוי מס על רכב חשמלי שלא יהיה זיהום והורדתם את הנקודות בזיכוי. בניגוד לעולם, ולא הכנסתם אחוז רכבים חשמליים כמו בעולם. אתם נתתם הטבת מס שפגעתם בה, לרכב חשמלי. ואתה לא דומה לעולם, העולם הכניס עשרות אחוזים רכב חשמלי ואנחנו לא איתו. לא משנה, אנחנו גלשנו. תחבורה, מה לוחות הזמנים שלכם להוצאה לפועל של המהלך הזה ומהם השלבים? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> מבחינת העיתויים, כרגע אנחנו גם בוחנים את הצד הטכני. הצד הטכני הוא גם להתאים את מערכות המידע שלנו לטובת הנושא וברגע שתהיה לנו תשובה חד משמעית מאגף טכנולוגיות אצלנו, אז אנחנו נוכל גם להגיד מתי נוכל להכיל את זה, אבל זה עדיין בעבודה מטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אין אפילו לוחות זמנים? השרה תומכת את ידה על הדבר? זה הוצג לה? זה על דעתה? המנכ"ל? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> הוצג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה יצאה בהודעה שהיא רוצה לקדם את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, אז אני רוצה לסכם את הדיון, חברים. ברכה, אתה רוצה להגיד משהו שדחוף לך? << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> משהו בשביל המדינה. היום עולה למדינה 17 מיליארד בשנה, 20. אם הדבר הזה יצא לפועל, יש דוחות של מומחים שאומרים שזה יעלה כמה מיליארדים קדימה ויותר הרוגים ויותר פצועים וסובלים. בוא נעשה דבר חכם, בוא נוריד 100 שקלים, ניתן 50% הנחה על האגרה של שלוש שנים לליסינג, ניתן להם 1,000 שקלים, תקשיב טוב מה שאני אומר לך, נעשה להם את הטסט ב-50%, 50 שקלים, ומה שיקרה בעצם אתה תחסוך 3-4 מיליארד שקלים למדינה, מפני שבמקום שזה יגיע ל-20, זה יגיד ל-10-12. למה? פחות הרוגים, תחשוב על מה שאני אומר לך כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בינתיים אין פחות הרוגים. בינתיים זה לא המצב. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> כל הדוחות פה מראים, מה שמנסים לעשות פה זה שלליסינג יהיה יותר קל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל בינתיים למרות הטסט והמיסוי, כמות ההרוגים עולה אבל יש עוד מקדמים. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> תן להם 1,000 הנחה באגרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נגלוש. אנחנו לא עושים היום דיון על כל בעיות התחבורה בישראל. אתה לא באת בזמן, אבל אנחנו ניתן לך לדבר. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> צוהריים טובים, אני באתי בזמן, צנוע שם בצד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, ישבת שם? השוטר השני דיבר? << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> לא כתבו את השם נכון אז לא זיהיתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי, וקנין זה וקנין? << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> וקנין זה וקנין וסיימון זה עם 2 יודים. אבל בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וקנין, יש לך זכות דיבור ללא הגבלה, למה אמא שלי זה וקנין. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> שתהיה בריאה, אמא יש רק אחת. צוהריים טובים, יו"ר. אני רוצה להגיב למשהו שנאמר פה ולהגיד כמה דברים מקצועיים בקצרה. אני אציג את עצמי, אני קצין בוחנים, תול והנחיה. למעשה אחד משלושה קציני בוחנים שאחראים על כל מערך הבוחנים ברמה הארצית. אני אפרגן לעצמנו, כל מערך הבוחנים הארצי הוא ברמה מאוד גבוהה בלהבין ברכבים. למה אני אומר את זה? כי נאמר פה שלא בהכרח נבדקת הסיבה הטכנית כגורם לתאונה. אין דבר כזה, אין דבר כזה כל תאונה שנחקרת ובוחן חוקר זירת תאונת דרכים ניגש לתאונה, אחד מהדברים שהוא חייב לבדוק זה הרכב. הוא בודק את כל מכלולי הרכב, מרמת הבלמים, צמיגים, היגוי. כמובן שיש רכבים שהנזק הוא הרסני, קינמטי, ולא ניתן ממש לבדוק אותו, אבל אין דבר כזה שבתאונת סטייה לא ייבדקו צמיגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איך יש פער בין האמירה המוחלטת שלך שכל רכב נבדק, ונאמר פה גם היום וגם בפעמים קודמות. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> כל רכב נבדק. אבל, עוד פעם אני אומר, אני אומר לצערנו, יש כאלה שבודקים ויודעים מה הסיבות לתאונות דרכים פחות או יותר, שברוב המוחלט הסיבות לתאונות דרכים הם הגורם האנושי. הן מסטייה מנתיב, אי שמירת מרחק, רמזור אדום, אי מתן זכות קדימה, עקיפה מסוכנת, הולך רגל. כל הדברים האלה ואנחנו יכולים להקדיש לזה ממש זמן שלם, אבל לא נגע בזה, אנחנו בודקים ויורדים לשורש העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגבי הרכב והתקינות שלו. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> לגבי הרכב, במידה ואנחנו כמומחי בדיקת רכב עצמי לא יכולים, אנחנו מפנים את אותו גורם של הרכב או את כל הרכב עצמו למומחה חיצוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כל רכב בתאונת דרכים משמעותית – נבדקת התקינות הטכנולוגית שלו. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> לא בתאונת דרכים משמעותית. כל תאונת דרכים שנחקרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נחקרת? << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, מה אתם עושים ככה? פה זו הצהרה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה לא נכון, אני מוכן להתעמת איתו אחד לאחד, יש לי נתונים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן, שמענו. סיימון, תשלים. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> אני יכול להגיד שלא כל תאונה נחקרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסביר את המשפט הזה. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> יש תאונות דרכים שאנשים עושים כמו לצורך העניין, תאונת חזית ואחור, תאונות שמוגדרות קלות, גם אם יש נפגעים קלים אבל מוגדרת כתאונה קלה לפי נוהל של משטרת ישראל. לא לכל תאונה מגיע חוקר זירה , בוחן וחוקר את התאונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. איפה שיש חוקר? << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> איפה שיש חוקר תאונות דרכים, הרכב נבדק כחלק מכל בדיקת הזירה וחקירת התאונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או על ידי המשטרה או על ידי גורם חיצוני. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> אם אנחנו לא מסוגלים להגיע לבדיקת הרכב והבנה של התקלות ברכב, אם והיו כגורם לתאונה. זה נקרא עובר לתאונה, יש דברים שקורים כתקלה ברכב כנזק תאונתי, ויש משהו שאנחנו יכולים לבדוק אם הוא היה לפני או אחרי. אם אנחנו לא יכולים לקבוע אנחנו שולחים לגורם חיצוני. בסדר? אני לא יודע להגיד את זה בנתונים, סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיימון, תמקד לסיום. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> עוד דבר שאני אגיד, אז יש קשר ישיר כמובן בין תקלות טכניות לתאונת דרכים. גם לנסוע עם פנס שרוף מאחור בלילה, אני לא אראה אות ואני עלול להיכנס בו כגורם לתאונה. אזרח בישראל על פי חוק מחויב לזהות בעין תקלות מסוימות ברכב, יכול לדעת, לפקח, ומחויב לתקן אותן. יש תקלות שהנהג לא יכול לזהות אותן ולכן רק בכמה גורמים שנמצאים פה בפאנל, אנחנו נוכל לדעת את התקלות, אם זה במוסך מורשה כבדיקה תקופתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יותר חשוב לי מההבהרות האלה, עמדת המשטרה כלפי הצעה של משרד התחבורה כפי שהיא מוצגת היום. << אורח >> סיימון וקנין: << אורח >> אין לנו איזושהי עמדת התנגדות כי אנחנו לא יכולים לקבוע למעשה, אנחנו צריכים לדעת שהרכב נוסע תקין. איך אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשיתם דיאלוג עם המשטרה בהצגת הרפורמה הזאת? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> בטח. קיבלנו מהם מכתב עם נתונים ל-2024-2025 עם הבדיקות שהם כן חקרו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מעניין אותי בסיכום הדברים מהי עמדת משטרת ישראל כלפי הרפורמה הזאת? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> אז אני אומרת שהם אפילו הציגו לנו נתונים של שנת 2024-2025 של הבדיקות שהם כן חקרו. אני יכולה גם להקריא את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה להקריא. מה העמדה? בעד? נגד? אולי? << אורח >> עינת סגל: << אורח >> הם לא מתנגדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מתנגדים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בשורה, ברשותך, אני אשלים את עמדת המשטרה בשם ראש אגף התנועה במשטרה. אנחנו לא מביעים התנגדות, אנחנו מעלים חשש שהרפורמה עלולה לפגוע בתחום הבטיחות. יש לנו את החשש הזה, אנחנו לא מתנגדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני אומר, זה לא אחד סותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מגולני, לא מבינים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> החשש שלנו הוא לא מבוסס נתונים במובן הזה שאנחנו לא יכולים לבסס את החשש. אנחנו אומרים שכל הקלה בסטנדרט שקיים היום בבדיקות, ונוכח העובדה שנכון לאתמול היו לנו 390 הרוגים בכבישים, שזו שנה מדממת בצורה קיצונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מהמצב הקיים, בטיימינג הזה, אתם בעד או נגד? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בטיימינג הזה אני מעלה את החשש. זה מה שהוסמכתי להביע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולהעלות חשש זה להגיד נגד או בעד? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה? אנחנו נבין לבד? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זו פרשנות של הוועדה. אנחנו לא מתנגדים לרפורמה, מעלים חשש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מבקשים ממשטרת ישראל בתוך שבוע להגיד את עמדתה בעד או נגד הרפורמה הזאת. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> יועבר בכתב בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חששות, רגשות, זה סבבה. בעד או נגד. בתוך שבוע אנחנו רוצים תשובה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> יגיע בכתב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זהו, אף אחד לא מדבר יותר. אני מסכם. השנה, שנה קשה, שהצפי והתחזית היא שנה איומה בתאונות דרכים ואולי תהיה שנת שיא בתאונות דרכים. זה קודם כול מצער וכואב וכל אובדן חיים, אנחנו בדרך כלל סופרים את ההרוגים, את אותם 391 הרוגים, אבל מה עם אותם אלפי הפצועים שהחיים שלהם לא ישובו להיות כפי שהיו קודם, וההשלכות של זה? אז קודם כול ,במצב הנוכחי עולם תאונות הדרכים לא נוצר רק בשל תדירות מבחני הרישוי. אותו גורם אנושי, תשתיות, כבישים, הפרדה בנתיבים, עוד כלים שיש בכביש כדי למנוע תאונות, גובלים, עניינים, ותקינות הרכב וכו'. אנחנו לא יודעים להצביע מהו הגורם השנה שמקרב אותנו לשנת שיא בתאונות דרכים, אנחנו כן יכולים להבין שזה מחייב זהירות בקבלת החלטות שקשורות להקלות רגולטוריות שעלולות להשפיע. אני רשמתי שתי הערות שמדאיגות אותי, הערת המשטרה שבינתיים מעלים חשש אבל נדע את זה בתוך שבוע אם הם מתנגדים לרפורמה הזאת כרגע כפי שהיא. וגם את עמותת אור ירוק שאני מעריך לאורך שנים, ושהיא מציגה פה עמדה של התנגדות, וגם עוד דרוש לבדוק באופן עדכני, המנהלת, את עמדת מבקר המדינה, כלפי הרפורמה הספציפית, שייתן לנו תשובה בעד או נגד, אחרי מה שהוא חקר ולמד. אנחנו נחכה לראות את מה שיפרסם משרד התחבורה לאחר תהליך ה-RIA שהוא עוד לא קיים, לאחר שהוא ידבר פה עם כל גורם שנמצא פה, אולי זה ישפיע על ההצעה שלכם ויעדכן אותה. הוועדה כן דורש להתייחס באופן רציני להיקף הנסועה כפרמטר של הרכב ולא רק לשנות קיומו של הרכב, כי השחיקה והיכולת לקלקול ותקלות מושפעים מהיקף השימוש. הוועדה מקבלת את האמירה של ועדה סוברנית ושזה תחום אחריות הבקרה למשרד התחבורה, ועדת הכלכלה שעמדתי בראשה בעבר וכרגע מוביל אותה חברי, חבר הכנסת ביטן, שהודיע לי שהוא יעשה דיון בקרה ומעקב והעמקה משלו בנושא הזה בקרוב, ואנחנו יודעים לעבוד ביחד ולתאם. אם הוא ירצה דיון משותף של הוועדות – נמזג את הדיונים, אבל לא נבצע דיונים כפולים על אותו דבר. התחנה הבאה שאנחנו ניפגש היא מחר, פרסום סופי של הרפורמה הזאת מצד משרד התחבורה, ובמידה ולא יהיו דיונים ומעקב על הנושא הזה בוועדת כלכלה, הוועדה להסרת חסמים תכנס דיון ועדה. כרגע אנחנו מחכים לדברים הסופיים שלכם, לפעולות של ועדת הכלכלה, ועל פי מה שיתפתח נחליט על דיון מעקב. אני רוצה להודות לכל הדוברים, אני השתדלתי לתת לכולם זכות דיבור. אני בן אדם נחמד מחוץ לוועדה, ולא נחמד בוועדה, כי אני חייב שהדברים יתנהלו כדין ושיהיה פה שוויון הזדמנויות, ושאף אחד לא יצא שהוא לא קיבל את הזכות להשמיע את עמדתו. אם הייתי קשוח, תסלחי לי. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>