חומר רקע - גורמים חיצוניים

לכבוד, חברי הוועדה לביקורת המדינה נייר עמדה בנושא הצורך האקוטי בבדיקה של מבקר המדינה בנושא קידום הכרייה בשדה בריר אנו פונים אליכם בדרישה לאשר את פתיחתה של בדיקה מקיפה של מבקר המדינה בנוגע לכלל ההחלטות והנתונים שהובילו לקידום תוכנית הכרייה בשדה בריר. ההתנגדות לקידום הכרייה באזור נחשבת למאבק הסביבתי הותיק ביותר בארץ וחובקת בתוכה טיעונים סביבתיים ובריאותיים כבדי משקל. למרות זאת, סוגיית בריר אינה רק ויכוח סביבתי; היא חשיפתה של שיטה ממשלתית כושלת ורצופה מחדלים, המעדיפה אינטרסים כלכליים של תאגיד יחיד (כיל/רותם אמפרט) על פני בריאות הציבור, שקיפות, ואחריות. להלן: כשלים ממשלתיים חמורים: היעדר מדיניות והטיית החלטות היעדר דיון אסטרטגי ומדיניות סדורה: הממשלה לא קיימה דיון מעמיק על מדיניות משק הפוספטים כבר עשרות שנים. יתרה מכך, החלטת הממשלה מספטמבר 2025 לקידום הכרייה ביטלה למעשה את החלטת הממשלה הקודמת שחייבה קיום דיון אסטרטגי, בטענה שאין בכך צורך. מבקר המדינה חייב לבדוק מיד את הסיבות לכך שהדרג המדיני מנע דיון מהותי בסוגיה בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות כה כבדות. הועדה הבין-משרדית לבחינת משק הפוספטים, שהוקמה ב-2013, מצאה שרוב המידע שנוגע לכריית פוספטים נמצא בידי רותם אמפרט ולא נמצא אצל הממונה על המכרות. השפעה פסולה של החברות על הליכי התכנון: נחשף כי בדיוני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בשנת 2014,בעת כתיבת מסמך המדיניות לכריית פוספטים השתתף משקיף מטעם התאחדות התעשיינים, ששימש במקביל כסמנכ"ל רותם אמפרט. מסמך זה המליץ באופן ספציפי על קידום הכרייה דווקא בשדה בריר. יש לבדוק כיצד אדם המייצג את האינטרס המסחרי הישיר מוזמן להשתתף בכתיבת מסמך מדיניות תכנוני לאומי, וכיצד רותם אמפרט השפיעה על התמ"א לטובתה. התעלמות מחוות דעת מקצועיות קריטיות: הועדה הבין-משרדית לבחינת משק הפוספטים, שהוקמה ב-2013, פעלה ללא השתתפותם של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. מאוחר יותר, הצעה מקצועית ומקיפה של משרד הבריאות לבחינת סיכונים בריאותיים, שכללה התייחסות לשיטות מקובלות בעולם, נדחתה ונגנזה במסגרת הדיונים הבין-משרדיים על ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. ההתעלמות העקבית מהחשש לתמותה ולתחלואה וההתכחשות לסיכון הקרינתי מהווים הפקרת חיי אדם. התנהלות כפולה סביב אסון נחל אשלים: אסון נחל אשלים (2017), שנגרם כתוצאה מדליפת חומצה ושפכים תעשייתיים לנחל מהווים דוגמה נוספת להטעיה תכנונית. במקום לעמוד בהתחייבותה להקים בריכת שפכים בטוחה (בריכה מספר 6) רותם אמפרט ביקשה להשתמש מחדש בבריכות הישנות, בטענה שזה מוצדק כלכלית מכיוון שהכרייה בשדה בריר אינה מקודמת. שלושה ימים בלבד לאחר שהממשלה אישרה את קידום הכרייה, אושרה בקשת החברה על ידי הוועדה המחוזית. חוסר העקביות הבוטה הזה איפשר לחברה לדחות את הקמת התשתיות הבטוחות ולהמשיך לזהם. שקרים ואי-הבהירויות המחייבות בירור רותם אמפרט וכיל מפעילות מזה שנים טקטיקה שקרית שמטרתה להפעיל לחץ פוליטי וציבורי, המבוססת על נתונים מעורפלים ואף סותרים. על מבקר המדינה לחשוף את הפערים הללו: סתירות בנתוני עתודות הפוספט: לאורך השנים, טענה החברה כי עתודות הפוספט יאזלו תוך 8-10 שנים. בפועל, בתחילת 2025, קיבלה רותם אמפרט זיכיון כרייה במישור רותם ל-20 שנה נוספות, לאחר שהוכח כי עתודות הפוספט בשטחי החברה עומדות על כ-180 מיליון טון נתון הגבוה משמעותית ממה שדווח בעבר. הטעיה על הפגיעה בתעסוקה ובחברת רותם אמפרט: החברה איימה שוב ושוב כי ללא אישור בריר, תסגור את שעריה ותפטר אלפי עובדים. בפועל, העובדים לא פוטרו. ריבוי הגרסאות בנוגע למספר העובדים 20מעיד כי החברה משתמשת באי-הבהירות הזו לצורך הפעלת לחץ פוליטי המבקר חייב לעומק את הסוגיה ולברר את האמת. נקודות אלו הן רק חלק ממסכת של נתונים והטעיות שמחייבים בירור מעמיק. לכלל הטיעונים לעיל נוספים גם טיעונים סביבתיים כבדי משקל: הקמת המכרה צפויה לגרום לעלייה בתמותה בערד! ולמדינה אין תוכנית לטיפול ביותר מ-100 מיליון טון של פסולת פוספוגבס רדיואקטיבית שכבר היום קיימת בשטח כתוצאה מפעילות הכרייה של רותם אמפרט. כמות הפסולת רק תגדל אם תאושר הכרייה בשדה בריר. הוועדה לביקורת המדינה היא הכתובת לחשיפת הכשלים החמורים בסוגיה שמובילה להפקרת בריאות הציבור בנגב. פתיחת בדיקת מבקר המדינה היא חיונית כדי להבטיח שההחלטה על עתיד שדה בריר ותושבי הנגב תתקבל על בסיס נתונים אובייקטיביים, ולא על בסיס הטעיות ושקרים. אנו קוראים לכם להצביע בעד ולתמוך בפתיחה מיידית של מבקר המדינה בנושא. בברכה, תומר גרטל, מנהל קשרי ממשל ומדיניות בארגון מגמה ירוקה