פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 460
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ו (05 בנובמבר 2025), שעה 9:33
סדר היום:
<< נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה << נושא >>
נכחו:
חברת הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
חברי הכנסת:
ירון לוי
נעמה לזימי
מוזמנים:
אורן אילון
–
סגן ראש אגף תקציבים, משרד הביטחון
אבי וייס
–
ראש חטיבת תגמולים והטבות, אגף השיקום, משרד הביטחון
לידור אדם
–
מנהל מחלקת ביטוח חיים, רשות שוק ההון
דור פישר
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
אבי עובדיה
–
מחלקת ביטוח בריאות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
שרית דמרי-דבוש
–
עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
שלמה אייזיק
–
נשיא, לשכת סוכני הביטוח
יניב גוב ארי
–
יו"ר ועדה, לשכת סוכני ביטוח בישראל
יניב גוב ארי
–
עו"ד, לשכת סוכני הביטוח
בועז סטמבלר
–
סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח
שמיר קמינסקי
–
עו"ד, יועץ ביטוח, ארגון נכי צה"ל
שירלי פינטו
–
חברת כנסת לשעבר
שמיר בניטה
–
סמנכ"ל, פורום יהלומי הקרב
אביחי לוי
–
נכה צה"ל
חגי עזרן
–
נכה צה"ל, הלום קרב
דוד נוזיצה
–
נכה צה"ל, הלום קרב
עומר אמסלם
–
הלומי הקרב
גיא זקן
–
הלומי הקרב
זהבה כהן
–
אשת נכה צה"ל, משפחות הלומי הקרב
נדב וירש
–
יו"ר, פורום יהלומי הקרב
רונית לוי
–
אמא של אביחי, הלום קרב
משתתפת באמצעים מקוונים:
הילה מן
–
עו"ד, יועצת משפטית, אגף השיקום, משרד הביטחון
ייעוץ משפטי:
יעל סלנט
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוקר טוב לכולכם, אני מתנצלת מעומק ליבי על האיחור. היום יום רביעי, י"ד במר חשון התשפ"ו, 05 בנובמבר 2025. השעה 09:33. הלילה הושב מרצועת עזה סמ"ר איתי חן הי"ד שנפל בשמחת תורה התשפ"ד, לפני שנתיים וחודש, ונחטף לרצועת עזה. ברצועת עזה מוחזקים עדיין שבעה חטופים חללים, ביניהם סגן הדר גולדין שנחטף לעזה במבצע "צוק איתן" ומוחזק שם 11 שנים וארבעה חודשים. לא נפסיק עד שיוחזרו כולם, ובעזרת השם נצליח למוטט את אויבינו הבאים עלינו לכלותינו, ונחזור לא לשקט אלא לביטחון ושלווה והתפתחות.
התכנסנו היום כדי לעסוק בפערי תשלומי הביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה. אני חייבת לשתף פה את כולכם שמזה כחצי שנה אני עצמי עוסקת בנושא הכול כך כאוב הזה שהוא חלק מסיפור הרבה יותר גדול שנקרא הלומי קרב ופצועי צה"ל בכלל. לא יעלה על הדעת שמי שנמצא בשירותו הצבאי, שתרם מזמנו ומגופו ומנפשו כדי שכולנו נוכל לחיות כאן, לא יהיה זכאי למה שכל אזרח זכאי לו. לא יעלה על הדעת שנכי צה"ל וגם נפגעי פעולות איבה ישלמו יותר על ביטוחים ובמקרים מסוימים, גרוע מכך, יסורבו לבטח את עצמם. זה לא פגיעה קלה ולא נקודתית וקטנה. יש לה השלכות גדולות ביותר, כולל לדוגמה, הם לא יכולים לרכוש דירה, הם לא יכולים לטוס לחו"ל. זה פשוט אבסורד שבאבסורד. אני קיוויתי וחשבתי שהבניין הזה יפתור בישיבה, שתי ישיבות, שלוש ישיבות, אבל זה נמשך ונמשך ולי אומרים כל פעם, מחר זה יהיה מוכן, מחר נשלח לך את התשובות, מחר זה יקרה. לי זה חצי שנה ואני מרגישה סחבת והיעדר פתרון, ומה חושבים לא רק אלה שנמצאים פה שהם רק ייצוגיים, אלא כל יתר פצועי צה"ל שמחכים לבשורה הזו. הם מחכים לזה שנים. אני יודעת שארגון נכי צה"ל התעסק עם זה שנים. די. אני היום רוצה לצאת עם תשובות, לא, מיכל, תקבלי תשובות עוד יומיים או עוד שבוע. אני רוצה לדעת מה קרה עד היום ואיך היום אנחנו מסיימים את הסאגה הזו. תודה רבה.
ברשותכם, חלקכם עשיתם עבודה נהדרת עם הסיכום שהבאתם לי. אני אעבור אליכם, המשרדים השונים וארגון נכי צה"ל. ההתעסקות שלי הייתה רק בביטוח חיים, אבל אני חייבת לומר שזה גם ביטוח נסיעות לחו"ל, גם ביטוח פנסיה. זה כל נושא הביטוח בכלל.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
אני מודיע לכם מעכשיו שהחגיגה נגמרה. הפארטיות האלה שעשיתם על נכי צה"ל במשך שנים זה נגמר. אני מבקש מכם, מפה אנחנו יוצאים עם סיכום. חלאס. אנשים נאבקים. אנשים שורפים את עצמם, זורקים את עצמם, נשרפים ליד אנשים. תגידו, לאן אתם רוצים להגיע?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נדב, אפרופו שורפים את עצמם. אני לא רוצה שזה ייאמר פה כי אני חושבת שמי שעושה את זה הוא מעוול כפל כפליים גם כלפי עצמו שזה חד משמעית, וגם כלפי היקרים לו שסביבו, שזה סבל בל-יתואר, וגם כלפי החברה כולה. אני לא רוצה כרגע לדבר על זה. יכול להיות שנקדיש לזה דיון נפרד. אתם יודעים שאני משתפת אתכם פעולה ואני מבינה אתכם לחלוטין. אני גם מבקשת עוד דבר נוסף, לא להשתלח אישית באף אחד פה כי גם כל אלה שיושבים מהצד השני של השולחן, התיישבתם בצורה כזו, הם לא אויבים שלנו. יש לנו אויבים בעזה, יש לנו אויבים במדינות אחרות. פה אף אחד לא אויב. יש אולי כל מיני מחשבות אחרות. הם לא רוצים לדפוק אף אחד. כל אלה שגם אני לא מכירה אותם באופן אישי, אף אחד פה לא בחר ואמר, אני קם בבוקר, איך אני דופק את הלומי הקרב ופצועי צה"ל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, אבל הם מקבלים את ההחלטות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הם מבצעים את ההחלטות שמישהו אחר קיבל. בואו נהיה ענייניים ונתקדם. אני כן אשמח לשמוע קודם כל את ארגון נכי צה"ל שהם יספרו לנו מה קורה, ואחר כך נעבור למשרד הביטחון וביטוח לאומי וכמובן משרד האוצר.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
שמיר קמינסקי, יועץ הביטוח של ארגון נכי צה"ל. לצערי היועץ המשפטי הוא מ"פ ונקרא שוב לעזה. הוא לא איתנו אז אני אייצג לבד אם כי אינני נציג רשמי אבל נציג מקצועי. נתחיל בלחזק את דברי הפתיחה שלך. כל הכבוד. הצוות המקצועי שלך היה איתי ממש בקשר שבועי. מבחינת ארגון נכי צה"ל, ברמה המקצועית אנחנו מאורגנים לחלוטין, בין אם זה מכרז, בין אם זה יהיה תקופת ניסיון. אנחנו בקשר עם שלוש חברות ביטוח. אנחנו יודעים שיש מענה. אנחנו משוכנעים שכל ההבטחות שניתנו פה ברמה המקצועית יתרחשו. היינו בקשר גם עם הצוות שלך וגם עם רשות שוק ההון וגם עם משרד הביטחון. הישיבה האחרונה הייתה ממש השבוע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמיר, אני חייבת לומר לך שאני לא קיבלתי מסמך אחד למרות הבטחות בלתי חוזרות, "נעביר לכם", "נעביר לכם".
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
אני העברתי לצוות שלך את כל החומרים. אני גם אגיד לך את השם ואת התאריך. אני עובד בשקיפות מלאה מבחינתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אוקיי. מה תוקע את העניין? הפגישה הקודמת הייתה בספטמבר. אנחנו היום בנובמבר. אמרו לי "מחר", אז מחר כמו שאני יודעת לספור זה 24 שעות. עברו, תחשב כמה.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
לא אני אמרתי מחר. בואו נסביר את השתלשלות העניינים. השתלשלות העניינים הייתה שבסוף הישיבה אמר משרד הביטחון, גם יצאתי ודיברו עם יושב-ראש הארגון ואמרו לנו, יש תקציב שנלקח ממקור מסוים אבל עד שאנחנו לא נבין שהתקציב הזה הוא קבוע, מה גודלו, מה מקורו ושהוא להרבה שנים, לא לשכוח, רבותיי, מדובר בביטוח משכנתא. אני לא מסתפק בכך שיש תקציב לשנה או שנתיים. כל אדם כזה שנכנס למשכנתא זה סיפור של 20–30 שנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמיר, סליחה שאני קצרת רוח היום. היה דיון פה בוועדת כלכלה שגם אני נכחתי בו. אני חוזרת ואומרת, אני לא באה אישית אליך, שמיר, אבל כן למוסד, מסגרת. שמעתי את אותם דברים בדיוק ביולי. מיולי עברו אי-אילו חודשים וימים ושבועות, ואותו דבר. אני לא באה לשמוע פה את אותו דבר. אני רוצה תשובות. אוקיי, אין לך מה להגיד לי מעבר למה שנאמר.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
אני עניתי. אני חוזר על מה שאמרתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא, אבל זה מה שאמרת גם אז – אין לנו שום בעיה, היה מכרז, עבדנו על זה שמונה שנים.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
אני אחדד. ארגון נכי צה"ל ערוך ומוכן לצאת למכרז או לקיים את הביטוח ברגע שמשרד הביטחון, אגף השיקום, ייתן לו הודעה – יש תקציב ארוך טווח לא לשנה-שנתיים. להיפך, אנחנו עוד הרחבנו את הביטוח משום שההשלכות שאנחנו למדים כל הזמן, הוא כנראה לשימוש יותר גדול בביטוח הזה ממה שחשבנו לכתחילה. בשבוע שעבר הייתה ישיבה עם אגף השיקום שנציגיו יאמרו פה. ברגע שיאמרו לי, יש תקציב ארוך טווח מובטח, בין אם זה מתקציב קיים או בחקיקה, יוצאים לדרך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו לא נעביר חקיקה עכשיו. אנחנו רוצים עכשיו תשובות.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
אפשר רק לשאול שאלה לגבי הפתרון שהם הציעו?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בבקשה, תציג את עצמך.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
שמיר בניטה. אני רוצה להבין. זאת אומרת שנכה צה"ל יצטרך לקנות את הביטוח שלו דרך ארגון צה"ל משלוש חברות שונות שייבחרו? אני לא אוכל להרים טלפון אחד לביטוח ישיר ולעשות ביטוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שאלה טובה. הוא שואל על התהליך. מה נכה צה"ל, הלומי קרב וכדומה אמורים לעשות כשהם רוצים לבטח את הדירה או לנסוע לחו"ל?
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
קודם כל כרגע אנחנו מטפלים בדירה. אני לא מטפל בנסיעות לחו"ל. בואו נדבר על ביטוחי דירה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
נכי צה"ל יוכלו לקחת משכנתא בכל בנק או גורם פיננסי אחר שנותן הלוואה. יתקשרו למוקד. המוקד הזה יעבוד לפי כללים מקצועיים שנקבעו במכרז, שבהם הנכות הפיזית ו/או הנפשית או אחרת שנוצרה יכנס לתוך טבלה שנקבעה מראש. מבחינת הנכה זה אפס. הוא משלם כפי שמשלם אזרח רגיל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי. הוא פונה לבנק ואז הוא אומר לו, תביא לי ביטוח חיים, נכון?
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
הוא מתקשר למוקד שלנו שיהיה בחברת ביטוח שתיבחר או בסוכנות ביטוח חיצונית שתעשה את העבודה עבור חברת ביטוח. הנכה כשלעצמו משלם את מה שהיה משלם אדם בריא. כל התוספות שלו למיניהן שנכנסו לתוך טבלאות, ישבו עליה רופאים ופסיכיאטרים וכו'. בכלל לא עניינו. הוא יכנס לטבלה שבה יש החל מ-75% תוספת ועד 250% תוספת. כל התוספות האלה ירוכזו על ידי חברת הביטוח וישולמו על ידי משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. אני רק אסביר לך, שמיר, ולכולכם ככל שאני מבינה את זה. אתה יכול גם להתקשר לחברת ביטוח רגילה כדי לראות אם המוקד באמת נותן לך מחיר. הרי אתה רוצה לעשות סקר שוק כמו שאני עושה סקר שוב. כשאני הולכת לקחת משכנתא, אני מתקשרת נניח להראל. הם בודקים אותי, אומרים לי, טוב, את צריכה לשלם X. מתקשרת לחברה אחרת, אומרים לי מגדל, את צריכה X. גם אתה תוכל לעשות. מה יקרה? או שבחברות חיצוניות יגידו לך, רגע, אתה הלום קרב, לא רוצים לבטח אותך, או שיתנו לך סכום שנראה לך נורמלי. כן הסכימו ונתנו לך סכום, אתה לא יודע אם גבוה או לא גבוה, ואז אתה מתקשר למוקד, מחכה לתשובה ובמוקד תגלה את האמת. תגלה שחברת הביטוח שכן הסכימה, לקחה ממך פרמיה הרבה יותר גבוהה אבל הם יתנו לך את המחיר האמיתי. זה האירוע אם אני מבינה נכון.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
מיכל, אני מבין מהר ואני אסביר. מה שיקרה, אני מתקשר לחברת מגדל. אני אגיד להם שאני אדם בריא כדי לעשות השוואת מחיר, כי גם פה אני אמור לקבל של אדם בריא. אם ממגדל אני מקבל הצעה יותר נמוכה והם נותנים לי הצעה יותר גבוהה לאדם בריא, אני צריך לקחת את שלהם?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא, מה פתאום.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
למה אתה חושב שאני נותן לך הצעה יותר גבוהה? יושבים פה אנשי מקצוע הכי טובים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא שאל שאלה לגיטימית לגמרי. קודם כל אני חושבת שצריך להקים לצד זה ועדת ערר כדי שאם בסופו של דבר חברות הביטוח שאתה עשית איתם ינצלו את האירוע, אז בהחלט צריך שמישהו ייתן על זה את הדין. נכון שהוא יוכל לפנות למישהו אחר, אבל סליחה, המדינה מממנת את האירוע ועוד לוקחים מחיר יותר גבוה? בהחלט אתה צודק עם השאלה שלך. אתה אומר, לא יקרה דבר כזה, אבל אנחנו יודעים שהמציאות עולה על כל דמיון ויכול להיות מקרה כזה, לכן לצד המכרז ולצד הפתרון הזה צריך לשים נציבות או משהו שדומה לכך, שלשם יופנו תלונות אם תהיינה תלונות על השירות.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
או התחייבות למחיר הזול ביותר כמו בסופר.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
עוד לא דיברנו על הכללים, אתם כבר ברזולוציה של איך זה יעבוד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כי זה מה שמעניין אותם, מה לעשות?
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
זה לא יקרה משום שחברת הביטוח שתזכה מבינה שביחד עם הטלפון שלך תתקשר גם בת הזוג או בן הזוג, ובמקרים מסוימים גם הורים משלמים. אם הם לא רוצים לאבד אותם בדרך, הם צריכים שהמחיר שלהם יהיה הכי זול. אנחנו גם בקשר עם רשות שוק ההון ליצור מערכת של הנחות שלא קיימת בשוק. מערכת ההנחות, כרגע דיברנו על עשר שנים. כנראה בשנה הבאה תהפוך להנחה לכל החיים. אתם כנראה תהיו הראשונים, לכן עובדים בהגינות מלאה ובשקיפות מלאה. אנחנו חסרי אינטרסים. ארגון נכי צה"ל רוצה להוציא את התוצאה הטובה ביותר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמיר, אני אסכם ואנחנו עוברים הלאה. אני לגמרי בצד של הפצועים. אני רק אומר שהמשפט "זה לא יקרה", פה בכנסת הזו אני חמש שנים. אני הייתי מאוד נזהרת עם המילה "לא יקרה". אתה לא יודע, לכן השאלה הייתה במקום. זה פחות מעניין אותם מה התהליכים. בסוף הם רוצים תוצאה סופית. זה לא מעניין אותם מאיפה יגיע הכסף, איזה שורות עשיתם על כל פציעה ופציעה שלהם, וכדומה. הם בסוף רוצים תוצר סופי שהם יודעים שהם ככל האדם. מגיע להם יותר מכל אדם כי הם נתנו מגופם ומנפשם למען זה שנוכל לחיות פה, אבל אני שמה את זה בצד שאני לא אכניס לכם רעיונות לבקש דברים נוספים. זה העניין שלהם, התוצר הסופי, כמה קל יהיה להם לעשות את זה, והמחיר הנכון והמתאים כמו כל אחד אחר.
חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להתנצל שנכנסתי לדיון אחרי שהוא התחיל, אבל כן אני מעורה במה שקורה כאן במהלך הדיון. אני רק רוצה לראות שהבנתי נכון. יש שלוש חברות ביטוח שפועלות עם ארגון נכי צה"ל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עוד לא הגענו לזה. אנחנו דיברנו כרגע על מה קורה, סריקת מצב. נכנסת בזמן.
משרד הביטחון, בבקשה. אני רגע אגיד, מה שאמר פה שמיר, מה ששמעת, שבעצם מה שמתעכב זה תשובה שלכם, אז בוא נשמע.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אבי וייס, ראש חטיבת תגמולים והטבות באגף השיקום. אנחנו תומכים בנושא. אנחנו אתכם על מלא. יש לנו תקציב לזה מ"נפש אחת". מצאנו מקור תקציבי. עשינו הערכה תקציבית. מדובר פה על הרבה משתנים ולכן התהליך לקח הרבה זמן. כרגע אנחנו לקראת סיום התהליך. ברגע שיהיה לנו אישור מנכ"ל, הדבר גם יצטרך חקיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
רגע, אנחנו חיים בישראל. אנחנו נמצאים בכנסת ישראל. על מה אתה מדבר איתי? אם אתה מדבר איתי עכשיו על חקיקה וחקיקה ראשית, זה אומר שלא בכנסת הזו. זה אומר אולי בעוד שלוש כנסות יהיה להם פתרון. לא לזה התכנסנו היום. אני לא מוכנה לשמוע על המילה חקיקה כי כל זה עשינו כדי שלא יצטרכו חקיקה. חקיקה זה אומר ארבע שנים.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
מיכל, אבל גם התקציב שהם רוצים זה מ"נפש אחת" לכלל הנכים.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
כעיקרון הנושא עלה ב"נפש אחת" כחלק מהבקשות של "נפש אחת" ושם הוא תוקצב וזה המקור התקציבי שלנו.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
לכלל הנכים.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
לכלל הנכים.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
ב"נפש אחת" שמיועדת להלומי קרב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בואו לא ננסה לפתור את כל הבעיות.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
אתה רוצה גם שזה יעלה לחקיקה וגם לקחת את זה מרפורמת "נפש אחת"? אתה מבין שלא נקבל את זה בחיים?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
חבל כי לא הצגת את עצמך ולא רואים בפרוטוקול מי אתה. אנחנו פה כדי לפתור את הבעיה ולא עכשיו לגרום לה להיות יותר מסובכת. גם אני אנסה לשמור על הכללים שאני קובעת. אני רגע לא אפריע לך ואני ארשום לעצמי בצד את השאלות. אתה אומר שאתם לקראת סיום התהליך אבל זה אומר לפתוח תהליך חדש של חקיקה. תקן אותי אם לא הבנתי נכון.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אנחנו לקראת סיום התהליך של האישור. אני מקווה שהוא יאושר כי אנחנו כן תומכים בזה. לצד זאת, כדי לתת הטבה כספית הדבר חייב להיות מאושר בחוק. אנחנו לא יכולים לתת הטבה כספית שהיא לא רפואית מבלי שזה יהיה בחוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מצטערת. אין פה הטבה כספית. זה מוציא אותי מדעתי מה שאתה אומר לי. זה לא יכול להיות. מה זה הטבה כספית? האנשים האלה רוצים כמו שירון, נעמה ואני, לקנות דירה. רוצים לקחת משכנתא. באים חברות הביטוח. אמרתם שאתם לא יכולים להתערב. אתם זה המדינה. זה גם אני. לא יכולים להתערב כי זה שוק פרטי. אוקיי. המדינה עם כל הכבוד, צריכה להביא לפחות את אותם אנשים שיושבים פה ואחרים, לאותה רמה כמו שהם היו לפני שיצאו למלחמה. אתה רוצה לקרוא לזה הטבה כספית ואתה אומר, אוקיי, זה לא מצוי בחוק. יתכבדו היועצים המשפטיים וימצאו פירצה בחוק שיש אותה. אני גם משפטנית לא בתחום הזה, אומרת לך שאין שום בעיה למצוא איך, בלי חקיקה ובלי נעליים, לא כי אני מנסה לעשות לא מינהל תקין. חס וחלילה. עם נהלים, חוזרים, הוראות ברורות בתוך המשרד שלכם אחרי שיש לזה תקציב ולפתור את הבעיה הזו.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני רוצה להוסיף משהו. לא דיברתי בהתחלה כי רציתי לשמוע. חייל מתגייס, משרד הביטחון אמון על המון דברים אבל הוא לא לוקח מלכתחילה את הריזיקה ומייצר לו ביטוח שיאפשר לו גם עתידי למקרה ויהיה. הוא משאיר אותו בהקשר הביטוחי חשוף לחלוטין למה שיקרה לו בגלל השירות שלו, ואז הוא אומר, אין לי מה לעשות ואין לי שום צד בעניין. במקרה הזה אנחנו מבינים חד משמעית שיש פה פער שהוא פער שלא ניתן כרגע לגישור בגלל שמציאות החיים היא שלוקחים משכנתא ושצריכים ביטוחים, ושביטוח בריאות וביטוח חיים הוא חלק אינטגרלי מהיכולת להשתקם להתקיים נורמטיבית.
אם אנחנו גורעים את התפקיד של המדינה, אז או שמשרד הביטחון ימצא פתרון רטרואקטיבי לכל מי שעד כה חשופים למצב הזה, וימציא בעת הגיוס ביטוח צופה פני עתיד, לא משנה מה קורה, כי ביטוח הבריאות שעשיתי בגיל מאוד צעיר, אחרי לידות, כל מה שעברתי בחיי הוא לא יהיה אותו ביטוח בריאות, אבל עשיתי אותו בגיל מאוד צעיר. משרד הביטחון, אם הוא אומר שהוא פרוץ במובן הזה, ביום הגיוס ליצור את הפתרון לדבר הזה. אם הוא לא עושה את זה הוא צריך לפתור את זה כבר עכשיו ולא רק רטרואקטיבי.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
נעמה, יש פירצה גם על אנשי קבע וגם על נגדים שמפקירים אותם. אתם פשוט מפקירים את האנשים. אני לא ראיתי דבר כזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
מיכל, זה לא תודה. היה להם ארבעה חודשים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נדב, יש לנו אורחים פה שאני רוצה שהם ידעו שבכנסת אפשר לנהל ויכוח הכי נפיץ שאפשר בנושא הכי כואב שאפשר בצורה מתורבתת. נדב, אני מכירה אותך. אני יודעת שאתה אלוף מבחינתי. ישבנו לא מעט. אינטליגנטי, חכם, נבון ויודע לדבר עניינית, אז אני מבינה. אני רק רוצה לומר גם לך ואני אתן לך לדבר. אלף, תציג את עצמך כי כל מי שמדבר פה צריך להציג את עצמו כי יש כאן פרוטוקול, ושנית, אני רוצה לפתור את בעיית הביטוחים. אני מסכימה איתך ואמרתי את זה בפתיח שלי, שיש כאן בעיה הרבה יותר גדולה מרק נושא הביטוחים.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי הקרב. האם שר הביטחון יכול להורות על הוראת שעה או הוראת תקנה בנושא הביטוחים? לפחות רק בהתחלה כדי לסגור את הפלסטר עד שאנחנו נסגור את הפצע לגמרי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה.
האם יש פה יועץ משפטי לצידך?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אין.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם לא, תצאו החוצה, תשאלו את השאלה הזו. אני רוצה להבין. כשאמרת נדרשת חקיקה, באיזו חקיקה מדובר? כי אני לא יודעת. להגיד לי שצריך חקיקה, אני אשמח לשמוע איזו. יועץ משפטי יודע האם זה צו, האם זה תקנות, האם זה תיקון חוק? במה מדובר?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אני אבדוק את זה עם יועץ משפטי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אוקיי. אני רוצה תשובה בדיון הזה.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אם לא צריך חקיקה ואם נעבור את המכשול הזה, אני מאמין שבקרוב מאוד אפשר יהיה להתחיל את התוכנית של שמיר שאנחנו בעד התוכנית הזאת. כמה שהיא תעלה, מבחינת התקציב אנחנו גם צריכים אישור של משרד האוצר לתקציב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמרת לפני רגע שיש לך תקציב וקיבלת אישור.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
צריך עדיין את האישורים הפנימיים שלנו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איפה הייתם עד היום, ארבעה חודשים?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אמרתי לך, עשינו אומדן תקציבי. אומדן תקציבי לקח לנו זמן מה. מדובר פה בפרמיה מאוד מסובכת מבחינת חישוב, מבחינת אקטואריה, שקיבלנו אותה רק לפני זמן קצר. לקחנו את החישוב האקטוארי, השלכנו אותו למה שאנחנו מכירים על הפגימות שיש לנו לנכי צה"ל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבי, אני מבינה את זה.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
הצלחנו להגיע לתקציב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מתי זה היה כשהצלחתם להגיע לתקציב?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שבועיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אוקיי, אז קודם כל בעיניי זה ציון לא עובר, כי עם כל המסובכות שיש בעולם, זה כבר היה יכול להיפתר מזמן. אנחנו פתרנו במדינת ישראל בעיות הרבה יותר גדולות בזמן הרבה יותר קצר. שבועיים, הבנתי. הגעתם, אישור תקציב. אני רוצה את משרד האוצר להבין אם התקציב מאושר ועכשיו הנושא שנשאר זה רק הנושא תקנות חוק, שתיכף תגיד לי מה צריך לעשות עם זה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
מה הערכת התקציב?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
יש לנו הערכה שהיא בין 3 ל-20 מיליון שקל בשנה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה ממש פתיר.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
זה מאוד בעייתי. זה יעלה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה נשמע לי משהו פתיר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בשביל להבין, איך הטווח הזה בין 3 ל-20?
<< אורח >> אורן אילון: << אורח >>
אורן אילון, סגן ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון. אנחנו לא סגורים עדיין על המודל עד הסוף. היה לנו שיחה עם שמיר ואגף השיקום וכל מי שצריך ונוגע בעניין הזה במשרד. לא עד הסוף סגורים על המודל, לא על מי הוא יחול ובאופן טבעי גם לא עד הסוף על כל העלויות של זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אורן, אני מצטערת. אני שוב שוברת את הכללים שאני קבעתי. אני לא מוכנה לשמוע את זה. תצאו החוצה, אנחנו נחכה. אני לא אכנס למליאה עד שתסגרו את זה. אני לא מצליחה להבין. אנחנו משחקים בדוקים? מה זה לא סגורים?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לסגור את המודל התקציבי זה לא לסגור כלום. את יודעת את זה בדיוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מצליחה להבין את האירוע. עזבי תקציבי. בואו נדבר בשפת העם הכי נמוך שיש. לכו, תסגרו את התהליך. יפה מאוד מה ששמיר אומר לי מהביטוח, כן, רק צריך את התקנות, ואתה אומר לי, בכלל עוד לא סגור כלום, אז מה עשינו?
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
מיכל, עד עכשיו דיברנו רק על הביטוח, לא על המשכנתאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רוצה להבין אותך, אורן. מה אני אמורה להבין מהמשפט שאמרת עכשיו? תסביר לי. אתם עוד לא סגורים. מתי זה ייסגר?
<< אורח >> אורן אילון: << אורח >>
לנו עוד יש עבודה בשביל להחליט כמה בדיוק זה עולה. שבועות, לא משהו יותר מזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא מוכנה לקבל את זה. אמר לפני רגע חברך, אבי, שלפני שבועיים סגרתם את האירוע.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
היה לנו תקציב. סגרנו את התקציב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אז סגרתם תקציב.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
הלכנו לדיון. זה דיונים פנימיים שלנו שאנחנו עושים עכשיו, מקצה שיפורים לאומדן תקציבי ומפה אנחנו מתקדמים. אנחנו ממש בסיום התהליך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איך סיום תהליך כשהבן אדם אומר, אנחנו עוד לא סגרנו?
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
מיכל, אם אפשר בשם ארגון נכי צה"ל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמיר, דיברת. שנייה.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
אני רוצה להציע לכם משהו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כבר הצענו מספיק הצעות. כבר היו פה מספיק דברים על השולחן, בין אם זה היה בפרונט בעיני כל הציבור כולו לאור השמש וגם בחדרים שישבנו בהם לא מעט שעות, אני עצמי. ישבנו ודיברנו וחרשנו והעלינו והקשינו ופתרנו. ברור שיש כאן מורכבות, אבל גם מורכבות צריך לפתור. אי אפשר להשאיר אותה לנצח. זה עוד חלק קטן מכל האירוע הזה שנקרא פצועי צה"ל, הפצועים קשה כולל הלומי הקרב, אז די. אין לי מילים להביע את ההלם שלי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושבת-ראש, יש לי שאלה. מאחר ובשנתיים האחרונות זה דיונים שחוזרים על עצמם בכל מיני סבבים וכל מיני טקטיקות ושיטות שבאות ואומרות שקודם כל בואו נדבר - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם אין ועדה בכנסת שלא דנו בזה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
איך זה הולך? בסוף יהיה תקציב כמו ברפורמת "נפש אחת" שיש 100 מיליון שקל שקיצצו שם, אבל אין סיוע משפטי כי בשדולה נאמר לנו שמשרד הביטחון לא ישב עם משרד האוצר ומשרד המשפטים. אני אומר, בואו נעזוב רגע את העניין של הכסף. בואו נגיד שיש לנו סכום בלתי מוגבל. איך חברות הביטוח יכולות להיות מחויבות לבטח את הלוחמים שלנו? יש לי פתרון. אני לא כזה מומחה בחברות ביטוח אבל אני זוכר שרכבתי על אופנוע והיו חברות שלא רצו לבטח את האופנועים כי היה יותר מידי תביעות באופנועים, ואז המדינה חייבה אותם להקים את הפול שזה אחוזים באופן יחסי של גודל חברת הביטוח. עכשיו אני רוצה להזכיר לכם שמדובר בחיילים שבזכותם אנחנו יושבים כאן. יש כאן חבר'ה מאחור שנכנסו, מכינה קדם-צבאית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ברוכים הבאים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא רק שאפשר לנהל בכנסת דיון. חשוב שתיראו שלולא החברה האזרחית שזה החבר'ה שנמצאים כאן בשולחן, הנושא הזה לא היה בטוח מדובר. האחריות של החברה היא לא פחות מהאחריות, אפילו יותר, של חברי הכנסת, לצערי אני אומר את זה, כי בסופו של דבר אם החבר'ה האלה לא היו יושבים כאן, הלומי קרב שנלחמים בשביל החברים שלהם, הדיון הזה לא היה מתקיים. הם לא היו יכולים לקחת משכנתא, לא היו יכולים לטוס לחו"ל אבל הם נלחמו בשביל המדינה. אני חושב, תעזבו רגע את הקטע של הכסף כי זה דיון שהולך סחור-סחור. האם יש פתרון מבחינת חברת הביטוח לתת ללוחמי צה"ל שנלחמו בקרב אפשרות כמו כל אזרח במדינה, בין אם הוא משתמט או שהוא היה ספורטאי מצטיין?
<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>
יש גם את החבר'ה של שורה שלא מדברים, שהם לא יקבלו את זה, ויש את כל הזוועות פה שראו החבר'ה מסביב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רק רוצה להגיד למכינה פה מאחור, שתיראו. שני היושבים פה הם אופוזיציה. אני קואליציה. יש גם את חברת הכנסת לשעבר שירלי שהיא הייתה קואליציה/אופוזיציה. מה שאתם רואים בטלוויזיה, שאין שיתופי פעולה והכול כאן נורא ואיום וזה רק פוליטי, תמחקו. אנחנו יודעים לשתף פעולה. אנחנו מנסים לעשות פה טוב למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולמדינת ישראל כמובן. גם האנשים שיושבים מהצד השני שהם בסוף, סליחה שאני אומרת פקידים במובן החיובי של המילה, כולנו רוצים באמת להגיע לטוב. יש כאן מורכבות. אנחנו גם נפתור את המורכבות הזו.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני אחזור על השאלה. האם חברות הביטוח יודעות לפתור את הבעיה, בוא נגיד ויש לנו תקציב בלתי מוגבל? אני אשמח שהם יענו לי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני אגיד לך שאני לא רוצה לפתוח את זה פה כי כן ישבנו.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אשמח לשמוע מהם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני בדרך כלל נותנת את הכי זמן בעולם לדבר כמה שאפשר. הדברים האלה עלו בכל כך הרבה ועדות. עלו כל כך הרבה הצעות. ההצעה היא שזה יהיה מכרז בתוך הארגון - - -
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
מיכל, אותן השאלות חוזרות באותן הוועדות כי הבעיות הן אותן בעיות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לכן אני רוצה לפתור את זה פה ולא לפתוח עוד פעם את הסיפור, כי הוא מספר לך עוד פעם את מה שהוא סיפר בוועדה הקודמת, והוא יגיד לך זה אפשרי, ואז אפשר להתקדם.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה אפשרי. מעולה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני איתך ביחד. אנחנו רוצים את אותה תוצאה בסוף.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
מיכל, שנייה אחת לדייק את נעמה. חגי עזרן, הלום קרב. נעמה אמרה בהתחלה שאנחנו מכניסים את האנשים הנורמטיביים. בדרך כלל 90% מהם נורמטיביים בלי בעיות בראש, נכנסים עם פרופיל 97. איך החברות האלה יתנו לנו משהו אם הצבא לא משחרר את החיילים עם בדיקת פרופיל? מכניסים אותם 97, מוציאים אותם מהצבא ואחרי כמה שנים מתחילים לקבל דברים ואז לא מבינים מתי זה קרה. תבדקו אותם כשהם יוצאים לקראת פרופיל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
חגי, אתה הצעת עכשיו משהו. אני לא יודעת להגיד לך בשלוף את התשובה, אתה צודק או לא צודק, אבל כמו שאמרתי בהתחלה, בישיבה הזאת לא נפתור את כל הבעיות כולן. אני רוצה להתרכז במשהו מאוד ענייני כרגע, שאת נושא הביטוחים נפתור. אני איתך. בוא נשב, נחשוב. יכול להיות שאתה צודק, אבל אתה יודע כמה ייקח כדי לתקן את זה? הצבא זה מערכת וטוב שכך, קשיחה, מאוד ברור לאן היא הולכת. להזיז אותה ממקום למקום, לשנות נהלים זה לוקח זמן. אני לא רוצה שתשבו ותחכו עד שיעשו את זה.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
רק ציינתי בעיה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יכול להיות שאתה צודק. אני לא יודעת.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני רק רוצה לחדד במשפט. אני אמרתי את זה כדי לחדד את האחריות בהקשר הזה. אני גם מסכימה עם מיכל פה. מעבר להרי החושך נחכה, כי כל צעד הוא תיקון עולם. אין מה לעשות, זו המציאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון. אנחנו מתקנים בשלבים. לא עושים מהפכות.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ניסיתי להציג שיש כאן אחריות למערכת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את צודקת.
משרד הביטחון, אתה יוצא לייעוץ המשפטי? תודה.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
מיכל, יש לי שאלה למדינה, אליכם. המדינה יכולה גם לבטל את בעיית השחלוף. שחברות הביטוח יתבעו את משרד הביטחון אם אני נפגע בגלל נכות, ואז לא צריך שום דבר. משרד הביטחון הוא האחראי על הפציעה שלי, ככה הוא אומר, על כל הצד הרפואי וההשלכות שלו, כי הוא אומר שהוא מבטח אותי, אגף השיקום, שהוא דואג לי לכול. שיעשו שחלוף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אוקיי. אני חייבת לומר שגם זה עלה והיו לזה כל מיני קשיים אחרים.
בבקשה, רק שם ותפקיד.
<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>
שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח. זה דיון רביעי שאני משתתף בו. חלק מהדיונים אנחנו יזמנו בנושא הזה. נורא עצוב לי לשמוע את מה שאני שומע, ואני רוצה לומר משהו שהוא כמעט אקסיומטי. הדרך היחידה לפתור את האירוע הזה מעכשיו לעכשיו או מעכשיו למחר זה פשוט לחסוך את החיתום הרפואי לכל המלאכים והמלאכיות ששלחנו אותם להיות במקומות כאלה שהם נפגעו. אין משהו אחר. כל דבר אחר ייקח לך שנים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא רוצה שנהיה פופוליסטים.
(מחיאות כפיים)
<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>
לא, אני ממש לא פופוליסטי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
על מחיאות הכפיים. מאחר ואתה סוכן ביטוח ועכשיו נביא את חברות הביטוח ואז הם יגידו משהו אחר - - -
<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>
לא יודע. צריך למצוא את המקור התקציבי. זה הפתרון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אחרי שחברות הביטוח יגידו את דברם, יבוא משרד האוצר ובצדק יגיד, רגע, הם יעלו מחירים ומי שיידפק בסוף זה החבר'ה האלה או האזרחים כולם. הבנתי. שמעתי אותך.
<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>
הפער זה כסף וצריך למצוא את המקורות הכספיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ודאי שהפער זה כסף.
<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>
אבל לקבל אותם לביטוח צריך מחר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
חלק זה באמת הפרמיה שעולה עקב הפציעה, וחלק מסורבים לחלוטין. זה הרבה יותר מורכב. אני רואה את שתי האוכלוסיות, גם את אלה שהפרמיה עולה, ששם לכאורה זה נניח יותר קל, ויש את אלה שלא מוכנים לבטח בכלל. דיברנו על הנושא של אובדנות, שהם מוחרגים ולא מוחרגים ומה עושים. הנושאים האלה, אני לא אפתח אותם פה כי הם רחבים כים. אני רוצה תשובות לפחות על הפתרון שמצאנו בצורה כזו או אחרת, של מכרז שהוא לא חף מבעיות. מאחר וגם אני רוצה תשובה כאן ועכשיו ולא בעוד 20 שנה, אני בולעת רגע את הרוק מכל מה שהוא לא מושלם בפתרון הזה, אבל ללכת על פתרון כי די, הגיעו מים עד נפש. תודה לך.
רשות שוק ההון, בבקשה.
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
לידור אדם, רשות שוק ההון. קודם כל אני אגיד שהרשות כמובן רתומה לחלוטין לנושא. קיימנו ישיבות בנושא גם במסגרת ועדות וגם מחוץ לוועדות. ברגע שאנחנו נקבל פוליסות או פתרון שמצריך את הבדיקה שלנו, אנחנו כמובן ניקח חלק פעיל בחיפוש המענה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לידור, אני מאוד מעריכה. אני יודעת את זה. היינו בלא מעט ישיבות, אבל סליחה, כמו שאמרתי לחברים שלך, זה לא יכול להיות. כולם רתומים. בינתיים לא היה פה אחד שאמר, אנחנו לא רתומים. כולם פה רתומים לאירוע וכל אחד אומר, אני רק צריך שתביאו לי את זה מובן, אני רק יאשר. די, מספיק. אני לא מוכנה. מצידי אנחנו נישאר פה עד הלילה. נצא להפסקה. שבו ביניכם, תסגרו את האירוע וזהו. זה לא יכול להיות. לידור, אתה יודע, הרי היינו. תקשיב מה אמרת. אני מוכן, אני רתום, שאחרים יביאו לנו פתרונות, אנחנו נשקול אותם, נבדוק ואז נאשר. את אותה הבטחה בדיוק אמרתם לי לפני חצי שנה. מספיק.
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
אני אשמח להגיד. בפעם האחרונה שישבנו אמרנו שיש פתרון מסוים. אנחנו מתקדמים לפי המתווה שהוצע בפעם הקודמת, שלפיו התפקיד שלנו הוא לקבל פוליסות ולאשר אותן ככל ויהיה מדובר על פוליסה קולקטיבית. כרגע הפוליסה שאנחנו מדברים עליה היא פוליסת פרט והפתרון שמתקדמים אליו, אני מבין שכרגע תקוע בגלל עניינים שבאמת לא קשורים אלינו. ברגע שהנושא יגיע אלינו הדברים יאושרו מאוד מהר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני חייבת לומר לך שאת הפוליסה הקולקטיבית מזמן עזבנו. הנושא הזה של המכרז דרך ארגון נכי צה"ל, מ-day 1 הוא היה אבל לא עליו התרכזנו, וישבנו וחפרנו ואתם חפרתם גם בלעדיי, ובסופו של דבר הגיעו למסקנה שזה הפתרון הכי פחות גרוע שיש, או לצורך העניין הפתרון הכי טוב שיש עם המגרעות שלו. היית בתוך האירוע. המתווה הזה היה ידוע ובמפגש האחרון שהיה לנו זה כבר עבר מסמך כזה או אחר שכבר מוכן למכרז. לא היית בלופ?
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
אנחנו מכירים לחלוטין. במסגרת המתווה שאנחנו מתקדמים אליו, לצערי המקום שלנו הוא קצת יותר מצומצם. אני מאוד אשמח לעשות הרבה יותר, אבל אני מאוד אשמח גם שתגידו לי למה אתם מצפים, כי כרגע אנחנו מדברים על פוליסות פרט שיאושרו במסגרת מכרז מסוים עם תנאים מסוימים, ולצערי אין לנו יותר מה לעשות מאשר לחכות שהפרטים יגיעו אלינו, לבחון אותם ולאשר אותם במהירות האפשרית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הבנתי. ממשרד האוצר עצמו אין פה, נכון? כדי לדעת איפה הם בתמונה. כשאתה אמרת, אבי, שצריך את האישור של התקציב, התכוונת לאורן או שהתכוונת למשרד האוצר?
<< אורח >> אורן אילון: << אורח >>
גם וגם. צריך לראות שזה מסוכם עם האוצר. בלעדיהם אי אפשר להתקדם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אוקיי.
כן, אבי.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אנחנו נקבע בהקדם פגישה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים על מנת לקדם את המתווה של החוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא זה מה ששאלתי. אני שאלתי שאלה אחרת. אחר כך תגיד לי מה קבעתם עם האוצר. אתה אמרת את המילה צריך חקיקה ואני שאלתי איזו חקיקה? אמרת, אתה לא יודע. יצאת בשביל לחזור עם זה. אתם צריכים להיפגש עם כל אלה כדי להחליט איזה חקיקה צריך?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
בשביל לקבוע את המתווה. צריכים אישור של האוצר ושל משרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא, לא. אבי, תקשיב. אני לא למדתי כלכלה. למדתי משפטים אבל תואר אחד. לא יותר מזה, אז עזוב, בוא נדבר אל פשוטי העם. עזוב רגע איך זה יקרה, קולקטיבית, פרט. בסוף זאת הטבה, אז בכל מקרה צריך הטבה. אתה אמרת שעבור הטבה צריך תיקון חקיקה. אתה אמרת את זה, לא משנה כרגע איך עושים אותה, לכן אני שואלת עוד פעם. היית צריך לפה מוכן היום, כשאמרת חקיקה, למה התכוונת. זה לא משנה איזה דרך בוחרים, לכן אני לא מבינה למה צריך את ההתכנסות כולכם ביחד. היועץ המשפטי של משרד שאמר לך, צריך חקיקה, שיתכבד ויגיד לי איזו חקיקה? האם זה צו, האם זה תקנות, האם זה תיקון החוק עצמו? זאת השאלה ששאלתי. למה צריך להתכנס בשביל זה?
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
בשביל לקבל את האישורים שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שאלתי איזה תהליך צריך לעבור כדי שהדבר הזה יאושר.
<< אורח >> אורן אילון: << אורח >>
בעיקרון זה חקיקה ראשית. מכיוון שגבירתי רוצה שימצאו מסלולים אחרים שהם לא חקיקה ראשית והם קצרים יותר, על זה צריכים כמה משפטנים להיפגש ולראות אם יש להם פתרון שלא יצריך חקיקה ראשית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מצליחה להבין מה שאתה אומר לי, כי מעולם לא דיברו איתנו על תיקון חקיקה ראשית. אם זה חקיקה ראשית אז שלום, לא צריך אתכם, אנחנו נתקדם עם חקיקה. אפשר גם עם חקיקה פרטית לעשות את זה. זה לא דובר. אולי הוראות צריך להעביר מפה לשם, כספים ביניכם אני מבינה, לכן אני רוצה ייעוץ משפטי שיגיד לי מה הכוונה, איזה חקיקה ראשית צריך לעשות, איפה? על מה? על מה אתם מדברים איתי? אני רוצה תשובה. שיתכבד, יעלה לנו בזום אם הוא לא יכול להגיע, היועץ המשפטי של המשרד, עכשיו. אני רוצה להבין מה התכוונת, או שתגיד לי לא צריך, שזה גם תשובה שיכולה להתקבל, אבל אם צריך משהו אני רוצה לשמוע מה. סליחה שאני גורמת לך לקום שוב. אתה מוזמן להתקשר. אני רוצה תשובה עכשיו, כאן היום, לאיזו חקיקה התכוונתם כדי שנדע איך להגיד פה, אני ויתר חברי הכנסת. תודה.
כן, בבקשה.
<< אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >>
בוקר טוב, עו"ד יניב גוב ארי, לשכת סוכני הביטוח. כפי שאמר חברי, אנחנו צריכים להבין שרשות שוק ההון, יש לה הרבה מאוד כוח מול חברות הביטוח. רשות שוק ההון ידעה לחייב את חברות הביטוח בזמנו לא להפלות קשישים בביטוח סיעודי. היא הוציאה הנחיה, אסור להפלות בין מבוטחים מטעמי גיל, מגדר או מצב בריאותי מסוים אלא אם יש הצדקה ביטוחית מוכחת. חברות הביטוח מחליטות לגבי פוסט-טראומטיים שבמלחמה האחרונה אנחנו נחשפנו לאלפים מהם. יודעת לבצע מדיניות סלקטיבית.
ניקח לדוגמה את הנושא של ביטוח נסיעות לחו"ל. אני התכתבתי כרגע עם מנהל אחת מחברות הביטוח הכי גדולות שמתעסק בתחום, והוא מקבל אותם באופן חלק בלי שום החרגות, בלי שום דבר. אני ביקשתי את רשותו. חברת הראל מקבלת פוסט-טראומטיים בלי שום בעיה. חברות אחרות, יש להן מדיניות אחרת, כלומר אנחנו מזהים שחברות הביטוח הן בעצם עושות את הסלקטיביות מבלי שהן סיפקו נתונים מוכחים עד היום האם יש הצדקה ביטוחית לדחיית ה-PSTD מביטוחי חיים, והאם באמת רמת הסיכון היא גדולה, לכן אנחנו מתפתלים פה בתקציבים וכמה פרמיית הסיכון וכמה לא וכו', כי אין באמת נתונים, כי הן לא יודעות להציג נתונים.
אגף שוק ההון צריך להוציא חוזר לחברות הביטוח כפי שהוא יודע להוציא כל הזמן, ולהגיד להם, אם אתם לא מוציאים לנו איזו שהיא הוכחה ביטוחית לכך שאתם מייקרים או לא מקבלים את הפוסט-טראומטיים, אין שום סיבה שאתם לא תקבלו אותם או שתטילו עליהם פרמיות סיכון מאוד גבוהות. אין נתונים. לא הוצגו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יניב, תודה רבה.
לידור, תשיב לו ואחר כך אני אומר את הדברים.
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
אני לא מבין למה אנחנו חוזרים לדיון ראשוני. אנחנו התקדמנו הרבה מאוד. יש לנו קילומטראז' מאוד ארוך שהתקדמנו בו מאז שהתחלנו את הדיון לראשונה. אנחנו בפתרונות. אנחנו מתקדמים עם מתווה. אולי הדברים תקועים במקומות מסוימים. צריך לשחרר אותם, אבל לחזור עכשיו לפתרונות ראשונים? לא הבנתי את הכיוון הזה. אני לא יודע אפילו איך להגיב מעבר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לידור, אני כן רוצה משפט שתגיד בתשובה הזאת, איפה היו הקשיים בהצעה שהוצעה כרגע? שני משפטים אם אתה יכול, ואני כן אגיד לך שישבנו ובדקנו כל מיני מתווים. זה לא רק אני. אני הייתי שותפה בחלק. בחלק לא הייתי שותפה. בכולם זה לא כזה פשוט. זה לא רק להוציא הוראה. זה הרבה יותר מורכב מהאירוע הזה, ובסוף הגענו למתווה שהוא הכי פחות בעייתי, לכן אני לא מוכנה לפתוח את הכול, כי אם נפתח את כל מה שאתה רוצה, אנחנו בעוד עשר שנים נהיה באותו מקום. אין מה לעשות, לפעמים צריך לחוקק חוקים שהם לא מושלמים. לפעמים צריך להעביר תקנות שהן לא מושלמות או להגיע למתווה שהוא לא מושלם ונתקן אותו בשלב הבא. כרגע הם צריכים פתרונות. זה נורא נחמד לומר את מה שאתה אומר. אני מסכימה איתך, אבל זה הרבה יותר מורכב. אני לא אפתח כאן את המורכבות. חסכתי לך לענות, לידור, אבל אם אתה יכול במשפט לכבד אותנו, אז בבקשה.
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
קודם כל אני מתנצל בפנייך שאני צריך לבזבז את זמנך ולתת כאן תשובה למשהו שדיברנו עליו כבר בדיון הראשון, אבל השאלה הועלתה, אז זה בסדר. חברות הביטוח עובדות לפי חיתום. הן גוף למטרות רווח. אנחנו רוצים אותן יציבות ואנחנו מצפים מהן שכשמגיע מבוטח ורוצה לרכוש ביטוח, לבדוק את המצב הרפואי שלו ולתת לו תוספות רפואיות בהתאם למצב הרפואי כדי שהן יישארו יציבות לאורך זמן, כדי שימשיכו להתקיים ולשלם לאנשים לאורך זמן. אף אחד לא רוצה לראות חברות ביטוח לא יציבות.
כשמגיע אדם ויש לו רקע רפואי מסוים, אנחנו מצפים מחברת הביטוח לאמוד את הסיכון, לגלם אותו במסגרת הפרמיה ולתמחר בהתאם את הפוליסה. זה מה שחברות הביטוח עושות. אם יש מקרים שבהם הדברים האלה לא קורים כנדרש, אפשר לפנות אלינו. אנחנו מטפלים במקרים כאלה וגם יודעים לטפל בצורה נוקשה במקרים שבהם אולי הדברים לא התנהלו כנדרש, בשוליים. אין לי עוד מה להוסיף.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
מיכל, בפגישה כשהיינו במשרד שלך ישבנו כולנו עם כל הנציגים. הייתה שם איזו בחורה נחמדה שהיא לא נמצאת פה, שאמרה לנו ואמרה גם לך בפנים, מיכל. פוסט-טראומטיים ובמיוחד למי שסובל מתגובת קרב, יש לו סיכון יותר מהר לאובדנות ובגלל זה לא רוצים לבטח אותנו. אובדנות, מחלות, מחלות נלוות. כל הדברים האלה. בנוסף לכל הדברים האלה שיש את המחלות הנלוות שהביטוחים צריכים לבטח, את יודעת מה הכי מצחיק? שאגף השיקום אפילו לא מיישם את העניין של המחלות הנלוות. יש פה בלגן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
אני לא מבין מה קורה אבל אני אגיד לכם דבר אחד. כשחייל חוזר הביתה מהקרב וכשהוא רואה שהוא לא זוכה לקבל את המעטפת ואת ההגנה האמיתית ממדינת ישראל, אני אומר לכם, זה מדרדר לו את השיקום. זה מרסק אותו. זה ריסק אותי. אני 11 שנה פצוע. מדינת ישראל לא מצליחה לתפעל את האירוע הזה. הגיע הזמן להעמיד את האנשים במקום עם צווים. אתם לא מצליחים לעשות את זה? לכו הביתה. לא יכול להיות שהלוחמים נשארים מאחור. חבר'ה, אנחנו בשנתיים של מלחמה. לא קודם כלום עבור אנשים עם תגובת קרב. מה קורה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נדב, אין לי מילים מעבר ללהנהן בראש. אני חייבת לומר גם לך, לידור. אתה צודק. אנחנו צריכים לשמור על חברות הביטוח. כולנו מבוטחים. בוא נחלק בין רקע רפואי שכל בן אדם חווה אותו ברמה הטבעית, ואני מצטערת, גם על נכים שהם נולדו כך או קיבלו את זה מתאונת דרכים. עם כל הרצון שלי והחמלה שלי לסייע להם, ואנחנו עושים את זה פה בוועדה, עדיין כל אלה שהרקע הרפואי שלהם נפגע כתוצאה מלחימה ושמירה עלינו, פה המדינה צריכה להיכנס, לכן התשובה שלך היא לא תשובה שלה ציפיתי, כי כן מצופה שאם זה האירוע, שהמדינה תכסה את הדלתא. אתה אומר, המדינה אחראית לזה. אתה רק אומר, הדרך שהציע יניב היא לא הדרך האופטימלית, לכן אותה זנחנו.
<< אורח >> לידור אדם: << אורח >>
עוד בדיון הראשון, אני חושב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
התכוונתי שתסביר להם למה זאת לא הדרך האולטימטיבית, אבל בסדר גמור.
בבקשה, שמיר.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
שמיר, ארגון נכי צה"ל. יש דרך אחרת להתחיל את הדבר הזה בעוד חודש ימים. גם ביטוחים אחרים של ארגון נכי צה"ל החלו לפני שהייתה חקיקה ראשית. אם יאמרו שיש תקציב, ניתן להתחיל כי הרי זה מדורג, נכון? לא כולם מתחתנים באותו יום ולא כולם קונים באותו יום. תנו תקציב, תבטיחו אותו לשנתיים ראשונות. נעשה בינתיים טסט קייס עם חברת ביטוח מסוימת, עם סוכנים מסוימים. נכניס את מי שצריך את זה עד שתהיו מוכנים, ואז תהיה חקיקה ראשית. בביטוח סיעוד זה ככה עבד. ביטוח הסיעוד הקבוצתי של ארגון נכי צה"ל החל לפני חקיקה ראשית, ושנתיים אחרי קיומו הייתה חקיקה ראשית, משנית.
<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>
אבל זה לא היה ראשית.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
נכון. היינו אצלכם. היינו אצל סגנית השר. בסופו של דבר גם סגן השר הקודם, סגן שר האוצר, העבירו את זה בסופו של דבר. לספר לכם? זה בכלל היה בהחלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. פתחת את עינינו ולכן אני שוב פונה למשרד הביטחון ואומרת, קודם כל חקיקת משנה ולא חקיקה ראשית כי אתה אמרת חוק. הדבר השני, צודק גם צודק. זה לא אירוע ראשון, לכן אמרתי, אני לא מוכנה לצאת מפה. שמיר אמר את מה שאנחנו כבר יודעים, שזה דברים שקורים מידי יום ביומו. כשלא יודעים עוד מה הכי נכון, עושים או תקנות משנה שכבר נעשה. אני לא יודעת להגיד את זה, יודע להגיד את זה שמיר, אבל גם פה נשות המקצוע אומרות לי שזה כבר נעשה במסגרת אותו חוק, החוק הרלוונטי. אני כן יודעת על מקרים אחרים שמוצאים מיני פתרונות אחרים עד שימצאו באמת מה הכי נכון, ואז מחוקקים חקיקת משנה או חקיקה ראשית כזו או אחרת.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אם יש את המודל כמו ששמיר הציג, אני רק רוצה רגע לסבר את האוזניים שלכם כאן בחדר. הזכרתם רפורמת "נפש אחת". אנחנו לקראת סוף השנה. יש 100 מיליון שקלים בסיוע המשפטי כמו שאמרתי, שאני מאמין שלא ינצלו אותם כי עדיין לא ישבו לדבר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הבעיה היא לא שם. הבעיה עם הסיוע שצריך להביא את משרד המשפטים. זה לא פה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
מראש הם ויתרו על הסיוע המשפטי. אני אומר שיש 100 מיליון שקל היום. משרד האוצר לא צריך לחפש. אל תחפשו כסף. בין 3 ל-20 מיליון, אני אומר לך, יש 100 מיליון צבועים ברפורמה - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא רוצה שייקחו משם.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אין סיוע משפטי. זה יחזור לאוצר. יש 100 מיליון שקל להעביר עכשיו לארגון נכי צה"ל בשביל לפתור את נושא הביטוחים עד שתקדמו רפורמות, חוקים. עכשיו לצאת מכאן עם החלטה. לא צריך לחפש כסף כי סיוע משפטי השנה לא יקרה, כי משרד המשפטים, משרד הביטחון, משרד האוצר עדיין לא ישבו. שנתיים. זה הפתרון.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
סליחה, אני מנסה להגיד לך משפט. יש משהו שאנחנו לא משתמשים בו הרבה כי זה לא תמיד נוח. כשכל דיון יש הבטחות לשבת בין רשויות, זה ביזוי כנסת לבוא לוועדה אחר ועדה. זה ביזוי כנסת לכל דבר בלי לעשות את מה שנמסר, הכי בסיסי, לא הגשת אפילו תזכיר, לא התקנות. ההבטחה הזאת, כשהיא לא מתקיימת זה ביזוי הכנסת. זה ביזוי ועדה סטטוטורית חשובה. אני רוצה לומר את זה כי זה בעייתי לא לסעיפים בקטגוריה. אם דיון אחר דיון, להשתגע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מסכימה איתך ואני אגיד את זה עוד רגע כסיכום.
חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו רוצה לומר מספר מילים. בבקשה.
<< אורח >> שירלי פינטו: << אורח >>
תודה. קודם כל אני מודה לך על ההתעקשות והדיוק של הדיון החשוב הזה ותמיכה בהלומי הקרב. עלתה בי במחשבה שאני רוצה להעלות לדיון. אני לא יודעת אם זה עלה בעבר או דיברו על זה. אולי אפשר להשתמש בזה. יש חוק היום שקיים, שחוקק אם אני לא טועה על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר. המטרה לבטח במשכנתאות וביטוחי חיים אנשים עם מוגבלויות. בדקתי כרגע בעצמי מה בדיוק אומרת הטענה שלא רצו לבטח אותם מעניין של קיצור חיים. פחדו ממחלות כרוניות וכל מיני סעיפים. יש סעיף סל, סעיף פתוח שלא מוגדר ותוחם במוגבלות כזו או אחרת, דינמי ומשתנה. אני מעלה פה את הרעיון אולי אפשר לקחת כבר את החוק הקיים בביטוחי חיים ומשכנתאות, ולבדוק האם משפטית אפשר להכניס גם את הלומי הקרב בדבר הזה. אני מעלה את הרעיון, אולי אפשר להשתמש מחר בבוקר?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שירלי, תודה. אנחנו מכירים את הסעיף הזה. יש שם גם סכום שאפשר להעלות אותו. בית, לא נותנים שם לדירה כשזה תחלופה של דירה. אנחנו איתך. אנחנו מכירים את הסעיף. הוא סעיף מצוין. לא משתמשים בו מספיק. הוא לא מספיק יעיל. שוב, תיקון חקיקה ואני לא רוצה ללכת לתיקון חקיקה כרגע. זה הרבה יותר מורכב. אני רוצה פתרונות כאן ועכשיו. יכול להיות שתוך כדי כמו שהציע פה שמיר, ואני חושבת שזה עדיף, כי יש כאן עניין של בוא נעשה סוג של פיילוט ונפתח אותו לזמן מוגבל ונלך איתו. אם היא חקיקה ראשית שאני לא יודעת, אני לא ששה לתקן כי לא בטוח שזו הדרך המושלמת. הרי דיברנו על כל כך הרבה אופציות.
<< אורח >> שירלי פינטו: << אורח >>
האם זה משהו שמחר בבוקר הלומי הקרב יכולים להשתמש מול חברות הביטוח ולהגיד, הנה, אסור לכם להפלות אותנו?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את מדברת על האופציה שאנחנו עולים עכשיו על השולחן.
<< אורח >> שמיר קמינסקי: << אורח >>
לא, היא מדברת על החוק שקיים, שעד חצי מיליון שקל חייבים לקבל כל נכה במדינת ישראל. זה חברת הכנסת קארין אלהרר. זה חוק נוראי. זה חצי מיליון שקל בלבד. אנחנו פה זקוקים ל-1.6 בממוצע. הרעיון שלך מצוין, אגב. שניים, מותר לחברת ביטוח לקחת תוספת עד 600%, פי שבע. ה-100% ועוד 600. אנחנו מדברים על תוספות של 200% סגורות בטבלה מוגדרת, אגב, לא רק להלומי קרב. כמובן יש גם פציעות גוף שהן בעלות השפעה. אנחנו סגורים ומוכנים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אפשר לעשות את זה אבל זה מצריך תיקון חקיקה ראשית וזה מצריך את רשות שוק ההון.
<< אורח >> שירלי פינטו: << אורח >>
בטוח זה מצריך תיקונים. פשוט חשבתי שזה משהו שהם יוכלו לאתר כבר עכשיו - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן, את רשות שוק ההון, להורות על הפחתה מ-600 ל-200.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
מיכל, אני רוצה בבקשה את רשות הדיבור.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בבקשה, רק שם לפרוטוקול.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
אביחי לוי, נכה צה"ל פוסט-טראומטי. האמת שאני לא התכוונתי להגיד את הדברים שאני אגיד עכשיו, אבל רציתי לדבר על הנושא הזה ואז הבנתי שהבעיה היא יותר גדולה. אני רוצה שמשרד הביטחון, אגף השיקום, ארגון נכי צה"ל יקשיבו לדברים שאני אגיד. אני אספר לכם על עצמי. אני בא ממשפחה ציונית מאוד. התגייסתי להיות לוחם, הנדסה קרבית. נפצעתי בכמעט כל מלחמה ובכל זאת שירתי ב"חרבות ברזל" 305 יום. היום אני כבר שבעה חודשים מגדל את הילדים שלי לבד בבית. אני שולח אותם לטיפולים נפשיים כי הם פגועי נפש מסיבות אחרות. אני משלם להם על החוגים. אתם מדברים איתי על בית, על ביטוחים. אני מגיע למצב שאני מתחנן לאימא שלי לאוכל. איך אני מגיע למצב שאני רעב ללחם? ואני הזהרתי על זה בוועדות קודמות. עכשיו העלו לי את השכירות. אני משלם 6,400 שכירות. אני רעב ללחם. אני שקלתי כבר להקים מימון המונים שאני אוכל לממן את הטיפולים של הילדים שלי. עוברים שמונה טיפולים בחודש. זה יוצא לי 3,000 שקל כל חודש כשמשרד הביטחון נותן לי 1,000 שקל השתתפות עצמית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה, אביחי.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
לא תודה. אני רוצה שיקומו עכשיו ויפתרו את הדברים האלה כי הם רבים איתי על ביטוחים. אתם רציניים? אתה רוצה לעשות לי חקיקה? שאני אחכה ארבע שנים ועוד אני רעב ללחם? אתה צריך להביא לכולנו פה את הביטוחים האלה בחינם. על מה אתם רבים? תתעוררו. משרד הביטחון, משרד האוצר, תעבירו כבר כסף לזה. די, נמאס. אנחנו מתענים פה. יותר מ-60 הלומי קרב התאבדו על העוול הזה שאתם עושים לנו פה, וכל מי שמערים קשיים, אנשים מתאבדים על זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אביחי, יש כאן עוד חברים שלך שרוצים גם לדבר.
עומר אמסלם.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
שלום וברכה. קודם כל אני לא אתן לכם טיפים איך לעבוד כי זה העבודה שלכם ואני לא עובד אצל אף אחד. אם יכולתי לעבוד אצל מישהו לא הייתי נצרך. אני לא אספר על עצמי. המיטה תעיד ובורא עולם. אני פה כדי להסביר כמה דברים. אנחנו במחאה ממושכת כבר חצי שנה. חצי שנה מפתח תקווה ועד לפה. מיכל, את יודעת, ישבנו איתך הרבה פעמים. בזמן הזה שאנחנו במחאה זועקים את ליבנו כל יום בוועדות, יש אנשים שקצת מתעכבים כי זה לא נוגע בהם. כן, אני אגיד לא נוגע בהם כי אם בן אדם אומר, עוד שבוע יהיה ועוד שבוע יהיה ועוד שבוע יהיה ובסוף אנחנו חוזרים על אותו דבר, זה כמו תקליט חוזר. אין לנו כבר מילים להגיד יותר. אני אישית, אין לי יותר מילים להגיד על ההתנהלות הגועלית הזאת שיש למערכת, משרד הביטחון, אם זה אגף השיקום, ארגון נכי צה"ל. כולכם באמת אשמים כי בסופו של יום לא הגיוני שאנחנו ב-67 הלומי קרב שהתאבדו ואחד שעכשיו בקומה במצב גמור לגמרי, עבר אצלנו במאהל פה בירושלים. לא הגיוני שתשלחו אותנו לקרב ובסוף מי שהורג אותנו זה לא חמאס ולא חיזבאללה, זה אתם בידיים שלכם, באדישות שלכם.
אתם לא בעלי עסקים. תשכחו מזה. אתם צריכים לעזור לנו. תתחילו להתעורר. אל תעשו עלינו כספים. כל הזמן אתם מבקשים כספים. יש לכם בערימות מיליונים ומיליארדים בידיים. תתחילו לעזור להלומי קרב כי זה יכול לדפוק גם אצלכם בדלת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה, עומר. אני חייבת לומר לך, עומר, וגם לאביחי וגם לכולם. האנשים זה לא האירוע. זאת המערכת. אתה יודע שאני איתך. אני רק רוצה להבהיר גם לכם פה וגם לחבר'ה הצעירים שיושבים. בואו נדייק. גם זה שנמצא בקומה, שיהיה בריא, הלוואי.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
את יודעת, אני מכבד אותך. סליחה, זה חשוב. גם זה שעכשיו שרף את עצמו, באו ואמרו שהוא אלים. זה נראה לך הגיוני? בן אדם הגיע לקצה שלו ונראה לך הגיוני שאומרים שהוא אלים בסוף?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עומר, תקשיב רגע. אמרנו את זה גם בהתחלה. בסוף יש כאן אנשים. בוא לא נרד על האנשים. אף אחד לא רוצה לעשות פה כסף על אף אחד. ההיפך, רוצים לעזור. אני צועקת איתך על מערכת. הצינורות סתומים. אני רוצה שניזהר כי אנחנו זורקים פה מילים וכל מילה בדם. אני מכירה את תחום בריאות הנפש והבריאות הנפשית כבר שנים גם ברמה האישית בצורה כזו או אחרת, ואנחנו צריכים כל כך להיזהר. מילים הורגות, לכן בואו ניזהר מלהגיד אנשים פה, לא אכפת להם. לא אנשים. זה המערכת דפוקה.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
אין בעיה. קודם כל זה לא אתם אישית, זה המערכת שמאחוריכם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה צודק. מצוין.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
במשך כל השנים האלה מתעללים בנו וזה על כל דבר. את מדברת איתי עד עכשיו, אנחנו שעה, על ביטוח. מה עם משכנתא?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
על ועדות רפואיות שהן נוראיות. אני הגעתי לפה כדי לתקן. לוקח לי לאט, מה לעשות? ירון הגיע לפה לתקן וגם נעמה.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
מתי המערכת תחליט שזהו, נגמר ועוברים למצב חירום לאומי? מתי היא תחליט?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איך אמר ירון? עזרתם לנו. אתם עוזרים לנו. אנחנו מטפלים בזה. יש באמת כל כך הרבה אתגרים במדינה שלנו. אנחנו פה כדי לעזור. אתם מוזמנים גם להיות פה כחברי כנסת.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
מיכל, סליחה שאני קוטע אתכם. אפשר לדבר? אני גם נכנסתי כנראה בזמן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תציג את עצמך.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
אני דוד נוזיצה. אני גם הלום קרב ואני עם עומר במחאה כבר חודשיים. נכנסתי כנראה לא במקרה. אני מחכה יותר מחצי שנה לפגישה שלי עם העובדת הסוציאלית, גברת איילת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אל תזכיר שמות.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
אני לא חושב שיש בעיה עם זה. בכל מקרה ביום שני בדיוק היה אמור להיות לי פגישה איתה שנורא קיוויתי שניפגש, ואפילו אשתי הייתה אמורה לבוא איתי. הפגישה בוטלה. קיבלתי הודעה למסרון ממשרד הביטחון שהפגישה בוטלה עקב אירוע אלימות מאוד חמור שקרה מול ביתה של גברת כך וכך, והאגף רואה בחומרה רבה את הדבר הזה והוא הקפיא. כל התורים מבוטלים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם הענישו אותו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נורא ואיום.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
אני רוצה פשוט שתבינו את ההמחשה. למה היה חשוב לי? כי כל הדיבורים פה זה סרק. אנחנו צריכים לראות בשביל להאמין כנראה. אם לא רואים אנחנו לא מאמינים. אני חושב עם ההודעה הזאת. אני אומר, רגע, אני עכשיו צריך לחכות. אפילו היא לא התקשרה להגיד לי, טוב, בוא נתאם מועד חדש. אני רוצה להסביר לכם את כל הכעס והתסכול. אומרים, יצא לנו שם שאתם יודעים, באים, עושים רק פוגרומים וכאלה כי אנחנו אובדי עצות. אני כאילו ויתרתי. אני ממשיך הלאה לחיות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רוצה לפנות פה לאגף השיקום. הייתה לי היום שיחה מאוד ארוכה עם מי מהם. זה נשמע לי, מה שאתה סיפרת, ככל שזה כך היה, ענישה קולקטיבית. מה זה הדבר הזה? אחד עשה מעשה נורא ואיום.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
בגלל שהתעללו בו באגף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא שאלתי בגלל מה. מה זה קשור עכשיו? אומרת, עשה מעשה איום. התעלל בעצמו. סובל בעצמו, משפחתו סובלת. ודאי שצריך לטפל בו אחרת אבל לא משנה, עשה מעשה איום ונורא נניח. הוא כבר נענש על זה בעצמו. הוא סובל, אבל להעניש את כולכם?
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
אז האגף מאשים אותו גם. הוא אומר בריש גלי. הוא מוציא על זה הודעה. את רוצה שאני אראה לך?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא יודעת מה היה ואנחנו נבדוק את זה. זה לא הגיוני. מה שאתה מספר, הזוי. מסכימה איתך.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
אתם ראיתם את הכיכר? גם הכיכר לא הזויה. אני לפני יומיים החלפתי מספר תוך כדי, 66. מחקתי, עשיתי 67. אני מקווה שעד ה-70 אנחנו נצליח כבר לפרק את הדבר המזעזע הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו מוגבלים היום בזמן כי עוד רבע שעה יש מליאה וסוגרים לי את האור. אני לא רוצה עוד דיון. אין לי כוח. אם לא תהיה ברירה אני אקיים דיון עוד שבוע. כולכם תתכנסו פה שוב. אני רוצה להבין למה אי אפשר להתחיל היום את המסלול שסיכמנו עליו גם אם הוא לא מושלם, בין כ"פיילוט". אני לא מדברת במונחים משפטיים, אני מדברת במונחים של מציאות. איך לקשט את זה במינוחים משפטיים, יש לי יועצים משפטיים שיגידו את זה.
כן, תציגי את עצמך.
<< אורח >> רונית לוי: << אורח >>
שמי רונית לוי, אני אימא של הלום קרב, אביחי לוי. אתם בטח כבר זוכרים. אני גם כן עם PTSD כתוצאה מהיותי נהגת אמבולנס שנים רבות בקריית ארבע. באתי לפה לדבר בנחת, אבל כשאני שומעת את אבי ממשרד הביטחון אומר לתת הטבה להלומי הקרב, מה זה הטבה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה מינוח משפטי. אני מסכימה איתך.
<< אורח >> רונית לוי: << אורח >>
לא נותנים להם הטבה. לא עושים להם שום טובה. זאת חובת המדינה. המדינה שלחה אותם. המדינה צריכה לשלם ובמיידי. תיראו את הבן שלי. אביחי, עמוד בבקשה. אתם רואים איך הוא שלם? תסתובב. הוא שלם אבל בתוך הנפש שלו יש ריסוק, ואני מבינה אותו כי אני עוברת את זה. הילד שלי מרוסק. אני לא יכולה לשמוע שהוא לא ישן בלילה, וכשהוא מתקשר אליי ואומר לי, אימא, קשה לי לחיות בגיהינום הזה, אז אתם בבקשה, כל עובדי הממשלה, בבקשה תזדרזו. זה עולה בחיי אדם ואתם רואים כמה אנשים לוקחים את חייהם.
יושבת-ראש הוועדה, אני רוצה ממש להודות לך. אני רואה כמה את דוחפת. אני ממש מעריכה ומעריצה את הדחיפה שלך, ואני מקווה שכולם ישתפו איתך פעולה ובעזרת השם נשמע רק בשורות טובות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמן. תודה רבה. אני רק אגיד לזכותו של אבי שהמילה הטבה היא מינוח משפטי ושהוא חייב לדבר חקיקתית. כל היושבים פה אמרו שהם רתומים לאירוע. זה נורא נחמד שיש רתימה, רק שום דבר לא זז, אז הגיע הזמן להזיז את זה לשלב של עשייה ולא רק לרתום כי רתימה, לא די בה.
<< אורח >> רונית לוי: << אורח >>
ולעשות את זה בריצה כי האנשים פה על הסף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את צודקת.
נדב, בבקשה.
<< אורח >> נדב וירש: << אורח >>
נדב וירש, יו"ר פורום הלומי הקרב. יש פה בעיה נוספת, מיכל, ואני רוצה להעלות את זה בפניכם. גם היום אם ערכו לך ביטוח בריאות רגיל, לא חו"ל, כאשר הלכת ליועץ פרטי או רוצה לבצע ניתוח פרטי שקשורים לנכות המוכרת, אתה תידחה בגלל חריג גם בגלל שזה פעולה של מלחמה. מצד אחד אתה משלם פרמיה מלאה, לפעמים גם מוגדלת. מצד שני משרד הביטחון לא בהכרח מממן את מלוא עלות הטיפול. בדרך כלל לא. זה לא רק פצועי נפש. אני מדבר גם על הפצועים הפיזיים, אז יש פה בעיה נוספת שצריך לפתור אותה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתם נופלים בין הכיסאות, הלומי הקרב והפצועים. אני מבינה את זה.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
אנחנו לא נופלים בין הכיסאות. אנחנו כבר נפלנו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מתכוונת כל הפצועים. כן צריך לעשות אולי בדיקה של הממ"מ לאירוע הזה כי זה לא רק ביטוחי חיים. זה ביטוחי בריאות בכלל שיש להם סעיף החרגה, שמוציא את הפציעה מהצבא מהביטוח הפרטי כי המדינה אמורה לממן את הדבר הזה, והמדינה לא מממנת את זה מלא. אני שמעתי את זה לא מאחד. אם תוכיחו לי אחרת, המדינה, מאה אחוז, אבל אם אכן זאת המציאות, צריך לראות מה אנחנו עושים עם הדלתא הזו, שלא ברור לי איך זה קורה שוב ושוב.
שמיר, בבקשה.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
יש לי כמה משפטים ערכיים לנושא הדיון הזה. מדינה זה מדינה. אנחנו אוהבים את המדינה. מי שאנחנו באים אליו בטענות זה לעובדי המדינה שהם הנציגים שלנו, שמגיעים לפה שבוע אחרי שבוע. כשאני אומר שהמדינה בוגדת בי, כואב לי הלב. תביני, אני רוצה להפסיק להגיד את זה, כי מי שאני מגלה שבוגד בי זה עובדי המדינה שמגיעים לפה פעם אחרי פעם. את אומרת לי לא להגיד שמות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא עובדי המדינה. בוא נגיד המערכות.
<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>
הם רוצים לייאש אותנו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
חס וחלילה.
<< אורח >> שמיר בניטה: << אורח >>
אין מערכת בלי בני אדם. את המערכת מובילים בני אדם. כשאת יושבת בראש הוועדה הזאת, הוועדה הזאת מפצחת נושאים כמו חץ. ישב מישהו אחר, היא תתנהג בצורה אחרת. כרגע אנחנו יושבים פה בצד הזה, יצא ככה, ובצד השני יושבים אנשים שהמחשבות שלהם ודרך התפיסה שלהם היא שונה לגמרי מאיתנו. היא עוברת דרך מחשבונים וחוקים, והזמן שלנו הוא שאול. אני לא פונה אליו ואומר לו שהוא בן אדם רע, אבל בתפקיד שהוא מבצע כושלים כי עובדה שאנשים מתאבדים. אם אני הייתי מפקד בצבא והיו מתים לי שלושה אנשי צוות, יכול להיות שהיו מענישים אותי כי אני מפקד רשלן.
<< אורח >> דוד נוזיצה: << אורח >>
מיכל, משחקים איתנו משחקים מלוכלכים. זה דברים שעדיף שלא יאמרו פה. זה מגיע לפסים אישיים. הם נכנסים לנו לתוך התחתונים. זה משרד הביטחון. שיפסיקו לשחק אותה. הם יודעים הכול. הם יודעים את הפתרונות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תקשיב לי רגע, אני עוצרת אותך כי ב-11:00 יש מליאה. ב-11:00 אנחנו אמורים לסיים. ביקשתי ארכה. לא בטוח שיתנו לנו. אני רוצה רגע את היועצת המשפטית. אם יתנו לנו ארכה, אשמע אתכם.
הילה מן, היועצת המשפטית, בבקשה.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
אני מבינה שהשאלה היא האם אפשר בתוך החוק הקיים לתת הטבה שהיא השתתפות בביטוח המשכנתא? זאת השאלה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הילה, אני אשאל אותך קודם לפני כן. זה לא את אישית. אני לא יודעת אם שמת לב מה קורה פה בחדר. את מייצגת משהו. איפה הייתם עד היום? לא משנה מה המסלול שדרכו חשבנו לתקן את העוול הקטן לעומת כל העוולות שמספרים לנו פה פצועי צה"ל, בפרט הלומי הקרב. זה לא משנה איזו דרך היינו בוחרים. בסוף זה היה צריך להתנקז אליך כהטבה. למה זה צץ עכשיו שפתאום צריך שינוי חקיקה? איפה הייתם עד היום? זה צריך להתנהל במקביל, לא אחד אחרי השני, כי אם רוצים למרוח, זה האירוע. קודם כל שיביאו לנו את זה. אחר כך, רגע, גמרנו את זה, תביאו לנו את זה ואז זה לא מסתדר עם זה. העניין שכל האירוע הזה נקרא הטבה ולכן צריך לתקן חקיקה, נולד מהיום הראשון שאני באירוע, שלא נדבר על ארגון נכי צה"ל שהוא כבר שנים באירוע, שלא לדבר על האנשים הנפלאים האלה שמרגע שהם נפצעו הם באירוע. איפה אתם? למה אתם נזכרים עכשיו? זה פתיח שנשמח לשמוע.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
האם את מתכוונת לתשלום משכנתא?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כשאמר אבי, אנחנו צריכים שינויי חקיקה, אז אני רוצה לדעת באיזו חקיקה מדובר. צריך לשנות חקיקה ראשית או שצריך תקנות או צו? איזה סוג של חקיקה התכוון אבי?
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
בחוק הנכים יש היום פרק שלם שקשור לדיור ולזכאויות והטבות שקשורות לדיור. בתוך החוק הזה יש לנו סעיף שמאפשר הלוואה לפדיון משכנתא. השאלה של ביטוח למשכנתא היא שאלה מתמשכת כי חברות הביטוח לאורך השנים לא הסכימו לבטח נכים מהטעמים של חברות הביטוח. יש פורום שעוסק בזה ומנסה למצוא את הפתרון המתאים לזה ואיך בכל זאת אפשר לבטח נכים בנושא המשכנתא.
לגבי השתתפות בתשלום המשכנתא, זו הטבה שאם נותנים אותה לכלל נכי צה"ל ואז באופן ישיר גם לנכי איבה, יש לה משמעות כלכלית מאוד גבוהה. המשמעות הכלכלית הגבוהה הזאת היא משהו שצריך לקבל אישור של כלל משרדי הממשלה. זה לא נמצא בחוק היום ולכן אי אפשר לתת אותה מכוח ההוראות שקיימות בחוק. את שואלת אותי איך אפשר לתת? באמצעות תיקון חקיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הילה, אין לי כרגע את הסעיף שאת מדברת עליו, אבל אני רוצה לומר לך משהו. אלף, מהיום הראשון דיברנו על זה. זה לא חדש.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
יום ראשון של מה?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מהיום הראשון שאני בתמונה, חצי שנה.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
אוקיי, אבל זה התחיל עוד הרבה לפני.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא פונה אלייך אישית. אני פונה למשרד. המשרד היה מעורב בכל התהליך הזה. אני לאט-לאט מתחילה להבין את החבר'ה שיושבים פה. אתם משחקים איתנו משחקים? מהיום הראשון שאני נכנסתי לתמונה, ואני לא הראשונה שנכנסה, היו קודמים לפניי שנכנסו לאירוע. אני יכולה להעיד על עצמי. מהיום הראשון שאני בתמונה משרד הביטחון, משרד האוצר, רשות שוק ההון, איגוד נכי צה"ל, ביטוח לאומי, כולם היו אצלי בחדר מספר רב של פעמים. אני לא מדברת כרגע על חברות הביטוח. אני מדברת על משרדי הממשלה. דיברנו על האירוע הזה של הפרמיות שעולות במקרה ובכלל מבטחים אותם. יש מקרים שבכלל לא מבטחים. מהיום הראשון דיברנו על זה. לא משנה איזה פתרון. זה נקרא הטבה. לטענת היועצים המשפטיים של כל המשרדים צריך תיקון חקיקה. איפה הייתם? לא משנה מה הפתרון, כי הרי לא כותבים בחוק את הפתרון אלא כותבים את ההטבה בצורה כללית. הכעס שלי אליכם הוא בצורה חד משמעית. איפה הייתם? כי לתקן חקיקה לא לוקח רגע.
אם אני מבינה אותך נכון, את מדברת על תיקון חקיקה ראשית שזה לוקח X זמן, שמי יודע כמה זמן זה ייקח עד שנתקן אותה, אלא אם כן תמצאי לי פתרונות קסם ואולי לא, אבל אני צריכה פתרון איך אנחנו עושים שכבר היום החבר'ה שהיום פצועים, לא נחכה שהם ימותו. אנחנו צריכים לתת להם היום פתרון. עם ראשכם הקודח תמצאו פתרון משפטי.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
מדובר כאמור בהטבה שוות ערך של מיליונים וזה לא רק נכי צה"ל, זה גם נכי פעולות איבה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הילה, אני אעצור אותך. אל תדברי איתי תקציבית. לא ביקשתי תקציב. את דיברת על תיקון חקיקה. כל מה שאת אומרת לי עכשיו כתירוץ היה לפני חצי שנה.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
זה לא תירוץ. ככה זה עובד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תירוץ זה לא מילה שלילית. כל זה היה ידוע לפני חצי שנה. מה היום התחדש? למה אתם גררתם אותי לסבב ועוד סבב ועוד סבב של שיחות למצוא פתרון? זה לא בעיה תקציבית כי על הבסיס הסכמנו. צריך לתקן את העוול הזה. כל המשרדים הסכימו. אף אחד לא דיבר איתי על בעיה רוחבית. כן דיברו על מה הם הסכומים שצריך אבל לא אמרו, יש כאן גם בעיה משפטית. אני שואלת אותך משפטית, לא תקציבית. לא בעיית רוחב. מה צריך לעשות ואיך פותרים את האירוע?
אני כן אענה לך על בעיית הרוחב. אנחנו מדברים על כולם אבל לא כולם נדחים. לא כל נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה נדחים. יש קבוצה מאוד מצומצמת. הסכנה פה הייתה שאם נעשה רק לקבוצה נורא מצומצמת, אז כל המחירים יעלו. חשבנו איך לעשות שלא הכול יעלה פה וזה יהיה מטורף. אמרנו, עדיין יש קבוצה מצומצמת שזה נכים שני גפיים. אני כבר לא זוכרת את כל המינוחים, קבוצה אחת שהיא נפגעת ומעלים לה את הפרמיה, וקבוצה אחרת שהם הלומי קרב שבכלל לא מבטחים אותם. זה שתי קבוצות. זה לא רוחב שכל נכי צה"ל וכל נפגעי פעולות האיבה יקבלו מימון והשתתפות בפרמיות. ממש לא. זה בכלל לא היה השיח. היה הדלת, לכן זה לא מיליארדים שאת מדברת. אני לא יודעת על איזה סכומים את מדברת, אבל על זה נשלחו החברים האלה לעשות תקציב. זה היה האירוע. אמר פה קודם אבי, בין 3 ל-20 מיליון שקל.
<< אורח >> אבי וייס: << אורח >>
אמרתי שזה לא סגור ואנחנו עוד לא יודעים כמה העלות של זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מאה אחוז, לא סגור.
הילה, בואי תגידי לי בבקשה איך אנחנו פותרים את האירוע היום. עלו פה הצעות. אני מדברת במינוחים משפטיים. אני קוראת לזה פיילוט לסכום מסוים ל- Xזמן כדי לבחון את הפתרון שהגענו אליו, שהוא לא מושלם ואולי זה גם טוב כי אם זה לא פתרון מושלם, נחפש עוד פתרונות תוך כדי הדרך הזו. פתרון לחבר'ה שיושבים פה, שיהיה בצורה כזו או אחרת, ויש כסף מכל מיני כיוונים. הציע פה ירון מ"נפש אחת". עלו פה כל מיני פתרונות. לא אצלי. בשביל זה ישבתם כולכם פה שעות על שעות למצוא פתרון.
בבקשה, הילה.
<< אורח >> הילה מן: << אורח >>
התשובה שלי לא השתנתה. יש פורום שהוקם בהשתתפות כלכלנים ויועצי ביטוח וארגון נכי צה"ל, שניסה לפתור את הבעיה של פרמיות מאוד גבוהות לנכי צה"ל, מצד אחד, ומצד שני את אלה שבכלל לא מסכימים לבטח אותם. הפורום הזה עובד. זה לא פשוט. אין כאן פתרונות קסם ועל זה אני מניחה שאבי סיפר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הילה, אלף, לא שומעים אותך. נעלמת לנו. בית, קיבלנו עכשיו הוראה שההודעה שהייתה שיש לנו 15 דקות ארכה השתנתה, ואין לנו 15 דקות ארכה, לכן אני חייבת לסיים. לא יודעת אם הייתה פה חבלה מתוכננת או אקראית. אנחנו נעשה ישיבת המשך, לצערי. שבוע הבא אתם פה עוד פעם עם כל התשובות. אני לא מושכת את זה יותר. אני אנהל פה דיון כל יום. כל יום יהיה פה דיון עד שנפתור.
אני רוצה רגע לתקן כי אמרו לי שלא אמרתי דברים ברורים, אז אני אגיד דברים ברורים. משרד הביטחון, אנא חזרו אליי. גם ביטוח לאומי. הבנתי שאצלכם זה קצת יותר פשוט אבל מאה אחוז. שניכם חוזרים אליי עם תשובה על הבעיה שצצה היום לגבי החקיקה, איזו חקיקה? כמה מהר אפשר להעביר אותה? שניים, פתרון בלי חקיקה לסוג של פיילוט או כל דרך אחרת שתמצאו, שאני יודעת שנעשו. אנחנו עושים את זה לא פעם ולא פעמיים. פתרון מכם. מכל יתר החברים שיושבים פה ומהמשרדים הרלוונטיים כולל עידו, כולל כולם, בבקשה אל תוציאו את עצמכם מהאירוע עד שזה יסתדר ורק אז אני נכנס. תהיו מעורבים באירוע הזה כי כולכם ביחד אמורים לפתור את הבעיה הזו. זה לא מונח רק לפתחם של משרד הביטחון או רק ביטוח לאומי, ולהגיע עם ייעוץ משפטי לפה. לא רוצה זומים. תיראו מה קורה כשיש זום. מבחינתי ביום שלישי הבא אנחנו פה. אני רוצה תשובות לפני הדיון הבא שיקבע. תשלחו לנו את זה בכתב.
כן, משפט, כי אנחנו חייבים לסגור.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
עומר אמסלם. בדיוק דקה, מכתב של הלום קרב שלא מסוגל להגיע לפה.
"ה-7 באוקטובר, תאריך שלא יישכח לעולם. לא, זה לא הגיוני שאני מרוקן גופות ממשאית כמו סחורה טרייה למקרר. לא, זה לא הגיוני להריח את הריח המסריח הזה גם במקרר בבית שלך ובכל מקום. לא, זה לא הגיוני שהפתיל הקצר והעצבים עולים בשניות. לא, זה לא הגיוני שאי אפשר לקחת טביעות אצבע כי אין ידיים או שפשוט הכול שרוף. לא, זה לא הגיוני שהקב"ן מדבר איתנו על לאבחן את עצמנו. לא, זה לא הגיוני שלא יודעים להבחין בין מחבל לבין יהודי כי המחבל התחפש ליהודי. לא, זה לא הגיוני שזה רק חלק קטן מכל הזוועות שאני יכול לכתוב ולשתף אתכם. לא, זה לא הגיוני. נכון, שום דבר במדינה הזאת לא הגיוני. הלוואי ואחזור להיות כמו אדם רגיל. ואני בחסדך בטחתי".
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה. אנחנו נתראה בעזרת השם בשבוע הבא.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>