פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 490 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, ט"ו בחשוון התשפ"ו (06 בנובמבר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בעיריית קריית שמונה ובמועצה המקומית שלומי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר נאור שירי מוזמנים: דמיטרי אפרצב – מנהל אגף קשרי ממשל, מנהלת תנופה לצפון, משרד ראש הממשלה אל"מ דודו פרץ – מפקד יקל"ר קריית שמונה, משרד הביטחון רס"ן אריק רגב שואשי – מנהל תוכנית הגנה האזרחית של פיקוד הצפון, משרד הביטחון רס"ן חאתם סעיד – רמ"ד מרכיבי בטחון גזרת צפון, משרד הביטחון סנ"צ אריק ברקוביץ' – מפקד תחנת משטרה בקריית שמונה, המשרד לביטחון לאומי סגן טפסר אלי מור – ממלא מקום מפקד תחנת הכבאות בקריית שמונה, המשרד לביטחון לאומי אניטה יצחק – ראש אגף בכיר פרויקטים, המשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רמי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה גיא אוחיון – רבש"ץ קריית שמונה ליאור כהן – מנהל השיטור העירוני, קריית שמונה מזי מלכה – מנהלת המוקד העירוני, קריית שמונה גבי נעמן – ראש המועצה המקומית שלומי יוסף לוצ'י – מנכ"ל, המועצה המקומית שלומי דוד תורג'מן – יו"ר המנהלת לפיתוח המועצה המקומית שלומי טל חזן – קב"ט המועצה המקומית שלומי אורן אביטן – מנהל מרחב ירדן, מד״א מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בעיריית קרית שמונה ובמועצה המקומית שלומי << נושא >> (ישיבת הוועדה בעיריית קריית שמונה) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם. הוועדה לביטחון לאומי החליטה לבקר בשני יישובים שמניעים בימים האלה ניסוי חשוב מאוד של סיירות ביטחון. שני היישובים שאנחנו מבקרים בהם היום הם קריית שמונה ושלומי. אלה שני יישובים עם מאפיינים מיוחדים מאוד שהם סמוכי גדר או לפחות סמוכי איום. באנו לראות את העניין הזה ואיך הוא מתקבל מבחינתכם. איפה אתם רואים את היתרונות ואיפה אתם רואים את החסרונות שבהם נוכל אנחנו כחברי כנסת של הוועדה לסייע בעזרתם יוצאת הדופן של האנשים שעובדים בוועדה. בראש ובראשונה מנהלת הוועדה לאה שנמצאת פה איתנו. חשוב לנו מאוד לשמוע אתכם לגבי התהליך הזה. בסופו של הדבר הוועדה היא ברשותי, אבל עם עזרה רבה וחברה רבה של חבר הכנסת נאור שירי, אנחנו עובדים המון על כל הנושא של הביטחון ברשויות. עשינו את כיתות הכוננות. עשינו רישיונות לנשק. עשינו את השיטור העירוני. עשינו גם חוק הפקחים שיכולים לקבל סמכויות כאלה ואחרות ועכשיו אנחנו עם סיירות הביטחון. המטרה היא בסופו של דבר באמת להקנות לתושבים ביטחון, לא רק תחושת ביטחון אלא ביטחון. לכן באנו לכאן היום לשמוע אתכם ולראות איך הנושא הזה מתקדם, איפה אתם רוצים לתגבר, מה אתם חושבים שנכון לעשות. אנחנו נלמד מכם לגבי הרשויות הבאות. יש כבר היום 20 או 30 רשויות שמריצות את העניין הזה אבל באופן, אני אומר בשפה ברורה מאוד, פיראטי. אם לא נמסד זה עלול יום אחד להיות בעוכרינו. לכן אנחנו פה יחד לשמוע אתכם. אדוני ראש העיר, בבקשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תודה רבה. אתם עובדים הרבה לא רק בנושא הרשויות אלא אתם עובדים הרבה בנושא קריית שמונה. אני חייב להגיד שחבר הכנסת שירי מעורה פה כמעט בכל נושא. אתה מגיע לפה עם כל הוועדה ואתה בן האזור – הבית לא רחוק מפה. אתה לא עובד באזור אלא אתה חי את האזור. קודם כול, תודה ענקית על היום הזה ועל זה שכולכם פה, על הפורום הנכבד ובוודאי על העיסוק בנושאים הבוערים האלה. אני מבין שהוועדה מוקלטת ומשודרת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה מוקלטת לפרוטוקול. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הכול פורסם בתקשורת. אין משהו סודי שלא פורסם אבל השאלה איפה פורסם. מכון עלמא מפרסם לא מעט דברים שלא רואים אותם בכל מקום בתקשורת. יש דברים שאנחנו רואים כאן בגבול שלא רואים אותם בכל מקום בתקשורת. אני אמרתי את דעתי לאורך כל המלחמה. זה שיש קו חיץ בעזה וקו חיץ בסוריה אבל אין בקו חיץ בלבנון – לא ייקח הרבה זמן עד שחיזבאללה יחדש את התוכניות עם כוח רדואן לכיבוש הגליל. אם אלך לאותם מאמרים של מכון עלמא ובוודאי אם נסתכל על הגבול אז נראה שהוא מתעצם הרבה יותר מהר ממה שציפו. אני לא רוצה לחכות ליום שהוא ינסה לעשות את 7 באוקטובר גם אם לא בטווח המיידי. גם ב-2006 היה לנו פה שקט לאחר מלחמת לבנון השנייה אבל השקט הזה היה מדומה כי ב-2023 מצאנו את עצמנו ב- - - ולא יודעים מה לעשות. זה מה שמטריד אותי. בשנתיים הקרובות - - - צריך להגיד מילה טובה. צה"ל עובד פה. דבר שלא היה לפני. אף פעם לא ראינו את זה. אני לא בא להמעיט לרגע לכן אני אומר שעכשיו הוא לא ממשי. אנחנו נמשיך לגור פה גם עוד עשר ו-20 שנה לאחר שכל שנתיים מתחלפים אלופים וכולי וכולי ואיתם מתחלפת גם התפיסה. אז השקט הופך להיות חשוב מהביטחון. זה מה שמטריד אותי. אמרתי את זה לאורך כל המלחמה קל וחומר עכשיו כאשר אנחנו רואים את הדיבורים האלה של ימי קרב והתעצמות נוספת. כל הדבר הזה עושה רע מאוד להליך השיקום, רע מאוד למי שעוד לא חזר וגם לא חוזר ומי שחזר – לוקח עצמו החוצה. אי אפשר לשקם אזור ולהגיד שהוא שוב לפני מלחמה. זו הבעיה הקשה ביותר של כולנו. נוסיף לזה ואת זה אני אומר לטובה אבל בעיניים של תושב זה לאו דווקא ככה כששומעים כל יום פיצוצים אבל אני שמח. זה אומר שאנחנו עכשיו לא במצב של 6 באוקטובר. אבל למי שגר על הגבול ורואה יחד עם זה פרסומים, הפיצוצים האלה לא עושים לא טוב. הם גורמים לו לקחת עצמו וללכת. זה בנושא הכללי של הביטחון עד כמה שאפשר לפרט. אפשר ללכת גם לדוגמאות ספציפיות שפורסמו כמו דגל אדום שהונף בכפר כילא. אנחנו יודעים שהוא דגל נקמה. היה גם אירוע שהאו"ם נכנס באישור לפיצוץ מוקשים ובכסות האו"ם וכוחות דרום לבנון הגיעו גם חקלאים. קוראים להם חקלאים. הם לא חקלאים. אני מזכיר שהחקלאים בדרום שראו אותם חורשים יום-יום את האדמה היו הראשונים שהסתערו על הגדר בצבע אדום. אף אחד לא יכול להגיד לי שהם חקלאים. מי שלא רוצה לחזור לקונספציה של 7 באוקטובר לא צריך לקבל לא ב-100 מטר ולא ב-200 מהגדר. זה באופן כללי ואני חייב להגיד את הדברים. אלה הנושאים הביטחוניים. מה המצב שלנו היום? במרס הוכרזה הפסקת אש. ב-7 ביולי הופסק הכול. אין יותר מענקים ואין יותר פינוי וכולם היו צריכים לחזור. נכון להיום אנחנו בערך 18,000 איש מתוך 26,000 שהיו פה טרום המלחמה. עשינו ניסיון לנטר מה הסיבות שחסרים פה 7,000, 8,000 תושבים. הסיבה הראשונה העיקרית, לצערי, הם אנשים שגילו פתאום שבמרכז עם אותה עבודה אפשר להרוויח הרבה יותר ונשארו שם. הסיבה השנייה היא הביטחון. אנשים שמחכים לראות מה קורה ולא מוכנים יותר לחיות על הגדר. הסיבות השלישית והרביעית הן חינוך, פנאי ובילוי שגם בזה אנחנו יודעים שאנחנו פריפריה וכנראה לא נוכל לתת למה שהתרגלו במרכז. אם אני מנקה את הסיבה הראשונה שהיא לא בשליטתנו היום על פערי השכר, נשארתי רק עם המצב הביטחוני כסיבה העיקרית לחוסר החזרה. בנושא הזה אני חושב שזה לא בידיים של הרשויות אבל זה עיקר הבעיה שלנו בשיקום. אני אנסה לפרט עוד יותר. במגזר העסקי שזה הלב הפועם של העיר וגם מה שמייצר את הנרטיב. אם אתה הולך לאכול שווארמה והמוכר מספר לך שהוא לא חזר לפדיון ולא קיבל שום מקדמה ושום מענק ואז אתה הולך למוסך ואתה שומע אותו דבר במוסך ואתה שומע אותו דבר בסופר. רק 50% מהעסקים פה חזרו. אף אחד לא הגיע להיקף פעילות שהיה לפני. לא פותח את אותן שעות. אם היה פתוח עד 22:00 אז היום הוא סוגר ב-18:00. אף אחד לא מגיע לפדיון שהיה לפני כי גם לא כל מספר התושבים פה וגם עם הרעש הביטחוני התיירים גם לא הגיעו בחג האחרון בהיקפים שאנחנו מכירים. העסקים מדממים כבר שנתיים עם מקדמות שאין לאף אחד אופק של מתי בכלל ידונו במסלול אדום ויחזירו לו מתישהו. כנראה זה ייקח עוד שנה וחצי, שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי מחכים לסיום המלחמה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא, בכלל מס רכוש לא מגיע לדון במסלולים האדומים. עוד לא דנו בהם. העסקים האלה מחכים למקדמות שנתיים. לא חזרו למה שהם היו. אף אחד לא עוזר להם לחזור למה שהם היו. הסיפור העצוב ביותר פה שהם לא קיבלו כסף אז הם גם לא שילמו לרשות את הארנונה ולי יש גרעון תזרימי. הגזברית פה אם אתם רוצים לשמוע מספרים והיא גם תוכל להרחיב על זה. אין גבייה בפועל. אני מסיים שנה ואני מסיים אותה בגירעון. מצד שני, אחרי שנתיים שהוא שילם שלחת התראה ראשונה, שנייה ושלישית אני אמור להטיל עיקולים. אם אני הולך להטיל עיקולים על 50% מהעסקים המדממים האלה אז אתם מבינים מה תהיה התוצאה. אני עוצר את בגופי תוך סיכון של חיוב אישי. אמרתי להם שעכשיו חגים אז בואו לא נוציא עיקולים לפני חג אבל החגים נגמרו והיום אני בבעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם הוא לא יישלם הוא גם לא יקבל ממס רכוש את הכסף. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עוד שנתיים. זה הכי פחות מטריד אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נדבר על זה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה הנרטיב. מדברים על ביטחון ועל החוסן. זה לפני הכול. זו התחושה ביום-יום פה. צריך לעשות משהו שיוציאו אותנו ממעגל הקסמים הזה. זה היה הרקע. אני אנסה לדבר בנושא הוועדה ולרדת לנושאים מקצועיים יותר. נמצא איתנו מפקד התחנה, אריק. תודה רבה על כל שיתוף הפעולה. זה לא מובן מאליו. העיר בחרה בו ליקיר העיר בעקבות המענים והתפקוד שלהם במלחמה. שאפו ענק. זה נכון גם לכולם. גם דודו יקיר העיר שלנו. במשטרה יש לנו עדיין עשרה תקנים שאני יודע שאושרו בפגישה עם השר. להבנתי הם עוד לא אוישו בפועל ואני חושב שזה נחוץ. התחנה הזו יושבת על פריסה גאוגרפית ענקית אבל היישובים הם בריכוזים קטנים. בהתאם למספר התושבים התקינה היום היא שלוש ניידות בזמן שגרה אבל אם יש לו עכשיו קריאה למעלה ברמות נפתלי או מלכיה או כפר הנשיא ובאותו רגע הוא צריך ללוות אסירים או לעשות חסימות אז אי אפשר לבצע את זה עם שלוש ניידות. היו לנו מקרים כאלה, לצערי, שזה חסר וזה מורגש. אני לא מוסיף כל מיני תופעות חדשות שהוא צריך היום נחל ושטחים ארבע על ארבע שלא מותאם היום. אין לנו סייר חופים כמו שיש בתל אביב למשל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלות בסוף? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתם תגידו לי. אני מעלה נקודות. אם תרצו הרחבה כל אחד יוכל להרחיב בתחומו הרבה יותר ממני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מצבת השוטרים כוללת את העשרה הנוספים? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> בוקר טוב לכולם. במהלך המלחמה קיבלנו עשרה תקנים נוספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היו? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> היו 66 תקנים בסך הכול בקריית שמונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו 76? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> זו התחנה הקטנה בארץ או אחת הקטנות. קיבלנו עשרה ואנחנו 76 וחצי בתקן. איוש 60 ומשהו. העשרה הנותרים עדיין לא תוקננו. ביקשו ממני לעשות מיפוי של מה אנחנו צריכים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאפיין את התקן. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> פירטנו את זה בהתאם לאתגרים של היום שאחרי. העשרה האלה עדיין לא תוקננו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הטווח של התחנה? על איזו גזרה היא? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> 271 קילומטר מרובע. הפסל"ר במזרח, כל כביש 99, כל יישובי קו העימות, מטולה, רכס רמים כולו עד נחל דישון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תתרגם את זה לזמן מקצה לקצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שעה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יותר. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> שטח גיאוגרפי עצום. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יותר משעה מנווה אטיב עד הכינרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא עד הכינרת כי יש את תחנת ירדן אבל יש לו מספיק גם כך. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> ירדן מתחילה מהדרדרה במזרח ומקורות. גבול הגזרה שלנו בכביש 90 הוא ממקורות. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> נמצאים פה גם נציגי מד"א שצריך להגיד גם להם מילה טובה על המהירות, על התגובה ועל שיתוף הפעולה בכל המלחמה. היה לנו אירוע רק לפני יומיים ובמהירות היו שם שני אמבולנסים. היה מישהו שדיווח על הפעלה בלון יפני והוא ירד באחת החצרות והדיווח היה על פצצת תאורה ותוך שניות היו שם כוחות בתגובה מהירה. זה מעכשיו. אני לא הולך איתך עד למלחמה. הם עדיין דרוכים כאילו אנחנו באותו מצב. שאפו. גם אצלם מספר האמבולנסים נגזר ממספר הגולגולות. זה אומר שבשגרה יש לך אט"ן אחד שיוצא מתחנת ירדן מקריית שמונה. לדעתי, הגזרה של מד"א אפילו יותר גדולה מהגזרה של המשטרה והם עם ניידת אחת. זמן פינוי של הניידת - - - נעשה חישוב מהיר. רבע שעה מפה לשדה נחמיה, 40 דקות לצפת, רבע שעה במיון ועוד 40 דקות חזרה. זה כמעט שלוש שעות מתוך שמונה שעות משמרת שאין לך כיסוי. << אורח >> אורן אביטן: << אורח >> אני אתן דיוק קטן, אם אפשר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. בוודאי. << אורח >> אורן אביטן: << אורח >> ניידת טיפול נמרץ אחת - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אט"ן. אמרתי אט"ן. << אורח >> אורן אביטן: << אורח >> אט"ן, אבל יש עוד אמבולנס רגיל. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש אמבולנס לבן. זה מונית. << אורח >> אורן אביטן: << אורח >> אנחנו מעובים באזור אמיר במירכאות על חשבון מטולה שעדיין אין בה איוש. ללא ספק שאם יהיה תקנון לנושא הזה כולם ירוויחו. אני לא מדבר על הגזרה. זה פשוט מאוד. נסיעה מזיו הלוך ושוב, אתה שעה וחצי עד שעתיים מחוץ למשחק. זה אומר שצריך שיהיו פה כוננים כל הזמן עם רגל על הקרקע. אפשר לחיות עם זה מעת לעת אבל זה לא צריך להיות כך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אי אפשר לחיות עם זה מעת לעת. באירוע הכי פשוט של תאונת דרכים קשה עם שני רכבים ושני נהגים יש רק ניידת אחת אט"ן. אי אפשר לחיות עם זה. זה עולה בחיים. נקודה. תאונה הכי פשוטה. נכון שלא כל יום יש תאונה ולא כל רגע אבל כאשר זה קורה אין לך את המענה המתאים. נקודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לצערי, אני מכיר את המגבלות האלה מכובע נוסף שהיה לי בעבר. הייתי אחד המעסיקים הגדולים של מד"א פה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש בעיה גם עם פינוי מוסק. מהשעה 19:00 או 20:00 עדיין אי אפשר להמריא מפה. יש בעיה עם סימון התאורות והייתה עד לא מזמן מגבלה צבאית ואני לא יודע אם עדיין. מ-25 בחודש כל המנחת עובר חזרה לחברה הכלכלית של העירייה. אני בדקתי את זה. אני אומר לכם בכנות שאם החברה הכלכלית צריכה להחזיק מענה אזורי כזה, נחיתה עולה 400 שקל. רק להחזיק את הבקר בשביל מספר הנחיתות שיש אני כנראה לא אוכל להחזיק. זה אומר שלא יהיה בכלל. גם על זה צריך רגע לתת דגש. אם כבר נותנים דגש על פינוי בתעופה ועל מנחת שתופס שטח כל כך גדול גאוגרפי אז הגיע הזמן לדבר לא רק על שירותי חירום אלא גם על איך מחזירים תעופה אזרחית ותחבורה. זה לא בנושא הוועדה אבל החירום כן בנושא הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מרכיב חשוב מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד ועדות בכנסת. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני יודע שאתה פעיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול בסדר. אין שום בעיה. נהניתי מאוד מהמנחת של קריית שמונה כמנחת אזרחי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> היה עולה פה ונוחת במחניים וממריא שוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> גם תחנת הכיבוי שנמצאת פה. שיתוף הפעולה שהיה עם גורמי הביטחון ראוי לכל הערכה והוקרה. להבנתי זה נפתר אבל היה לנו סיפור שלא היה קצין בתחנה פה. << אורח >> אלי מור: << אורח >> היה לפרקים. לאורך כל המלחמה היה כאן קצין - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עזוב במלחמה, היינו בחירום. << אורח >> אלי מור: << אורח >> בשגרה אמור להיות במשמרת אחד וכרגע יש בכל משמרת קצין. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מה זה כרגע? זה גם ימשיך? << אורח >> אלי מור: << אורח >> ימשיך. זה מתוקנן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה מהותי. זה שקצין לא יושב בתחנת אם שאצלה יש את המנוף היחידי בכל הגזרה למגדלים ושאצלה יש את צוות חומ"ס כי יש פה הכי הרבה חומ"ס אבל אין קצין שיכול לפתוח את המנוף או להפעיל את צוות החומ"ס והוא צריך להגיע ממחניים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו תקלה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תקלה. אם זה נפתר - - - << אורח >> אלי מור: << אורח >> זה נפתר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אז אני שמח אבל מה שעוד לא נפתר שהמנוף שנמצא פה הוא לדעתי בן 50 שנה. << אורח >> אלי מור: << אורח >> עדיף שלא נדע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אחרי של בינוי שכונות חדשות לגובה - - - << אורח >> אלי מור: << אורח >> אני לא יודע אם זה השולחן לדבר על זה. זה עולה ברמת מחוז ונציבות ואני לא יודע אם זה השולחן המתאים - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה לגמרי השולחן המתאים. זו הוועדה לביטחון לאומי. כיבוי יושב אצלם. << אורח >> אלי מור: << אורח >> בתיעדוף המחוזי המנוף נמצא בתיעדוף אבל הוא בן 30 שנה פלוס מינוי. תקלות - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בכל הגזרה יש אחד כזה והוא בן 30 והוא אמור לתת מענה לכל המגדלים הגבוהים. היום יש בניין וי של הסטודנטים בן 14 קומות וזה רק אצלי בעיר. ביובלים מתוכננת עוד בנייה גבוהה ועוד לא דיברתי על השכונה החדשה בצפת. זה המנוף היחידי בכל הגזרה. זה נראה משהו שצריך להקדים תרופה למכה ולא לחכות שיקרה משהו. יש נקודה שאני מציף הרבה זמן ששכבות ה-GIS לא תואמות. יש GPS שעובד לפי GIS מסוים באמבולנס, יש את GPS של מד"א, יש את GPS של הצבא ויש לעירייה. יש רחובות היסטוריים בקריית שמונה שעוד רשום שפרינצק 1 וזה יכול להיות שפרינצק 13 וזה יכול להיות שפרינצק 256. זה היסטורי. אתה לא יודע על איזה שכבה עובדים. צריך להיות אחיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא היה איחוד? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עבור המשימות אבל לא מפה. יכולה להיות קריאה אז בשגרה כולם מכירים את הכול ואין בעיה להגיע אבל בחירום כאשר מגיעים לפה תגבור של עוד 50 נהגים שלא מהאזור אז ה-GIS מציל חיים. במקרה שאין לי כיסוי של אמבולנס בגזרה כי הוא עלה לצפת ואני מקבל גיבוי. צריך להגיע עוד פעם מילה טובה לצבא ול-769 כי זה הגיבוי שלנו והאמבולנס שלהם יצא לא מעט פעמים והציל לא מעט חיים. הוא לא עובד עם GIS אזרחי אלא הוא עובד עם תוכנה של הצבא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה לסנכרן את המפות? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני לא יודע. אין בעיה אבל לא מצליחים. בסוף זה צריך להיות מישהו מלמעלה. הגוף הזה עובד כך והגוף הזה עובד כך. אין מישהו שמסתכל מלמעלה ועושה אחד להכול. אני מציף את הפער זמן רב. בכל תרגיל. אני יצאתי לכתובות שלא כולם הגיעו אליהן. בכל תרגיל זה עלה. אפשר לראות את - - - חוזר. זה לא מסובך אבל זה דבר פשוט שלא קורה שנים ויכול לעלות בחיים. הוא גם עלה לנו לצערי כמה פעמים בחיים. יש לנו גם את הנושא של היחידה הטקטית שתיכף אתן לאריק לדבר. אני יודע שזה הנושא שחשוב לוועדה. אני חושב ששם עיקר הנקודה היא להגדיר סמכויות ומה יכול לעשות לוחם כזה ביחידה כזו. יש לנו את הסיפור של נשיאת נשק שאני חושב שהוא קריטי לתחושת הביטחון בטח אם אנשים לא חוזרים בגלל ביטחון, בטח אם אתה קרוב לגבול, בטח אחרי 7 באוקטובר. אני חושב שזה גם מוכיח את עצמו ברמה המדינית שאת רוב המחבלים והמפגעים נטרלו אנשים שנשאו נשק אזרחי. אצלנו הכירו לראשונה במלחמה ואמרתי את תודתי לשר שהיה הראשון להבין שטעינו פה ברחובות. כך זה התחיל. מאז התקדמנו קצת וכבר הכירו ביישובים שלמים שהם הרבה פחות מאוימים מקריית שמונה ואני עדיין תלוי ברחוב. מגיע תושב והשכן שלו מהכניסה של הבלוק למעלה מקבל נשק וזה שנכנס מהבלוק למטה מרחוב אחר לא מקבל נשק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קורה בעוד יישובים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> השבוע ראיתי שהכריזו על דימונה. גם שם נראה לי שיש הרבה בעיות אם אנחנו מסתכלים על הסביבה ועדיין הצליחו להכיר בעיר שהיא יותר גדולה מאיתנו. ראיתי שבחצור שהיא פחות מאוימת מאיתנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טבריה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הכירו בכל חצור ולא ברחובות בחצור. התושבים פה מסתכלים על זה. אין לי מה להסביר להם. על הפוליגונים ומיגון מחסני החירום ירחיב גיא הקב"ט. נושא של פתיחה מרחוק. אנחנו עדיין פותחים את המקלטים עם מפתחות. יש 189 מקלטים ציבוריים. להריץ אנשים שיפתחו מקלטים בזמן אמת נראה לי מצחיק בשנת 2025. יש סייבר. המיגונית בדרום. אולי יש יתרון בזה שיש לך מקלטים משנות ה-60 כי אז העבירו קו בזק בכל מקלט ואפשר לפתוח אותו כמו שער של קיבוץ בטלפון. בלי סייבר. לא צריך ווי-פי ורשת. אני לא איש טכנולוגיה אבל נראה לי שזה הזוי בהתראה של פחות מ-10 שניות אני צריך לרוץ לפתוח ידנית 189 מקלטים. זה לוקח לי שעה לבד במקרה הטוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מכרז שעושה את זה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני יודע שיש עם זה בעיית סייבר ולא הכול מאושר. מפיקים לקחים מהאירוע של המיגונית בשדרות שלא נפתחה. היה שם אירוע קשה. אני לא כל כך בקיא. זה מה שנאמר לי. דבר שני, מי מתקצב את זה. אם מדברים על תקצוב אז אני עד היום לא החזרתי את כל המקלטים לשימוש אחרי שנה וחצי שהיו פתוחים ואנשים היו באים. יש לי נזקים. אני צריך עכשיו להתחיל להשמיש אותם חזרה. אתה יודע כמה כסף זה להשמיש כל כך הרבה מקלטים? אם בשגרה ההג"א שלי מתוקצב ב-250,000 שקל הייתי עושה תוכנית סדורה ומשקיע כל שנה בארבעה וחמישה מקלטים עד שאני עושה את כולם. עכשיו אין את הפריבילגיה של ארבעה, חמישה מקלטים. אני צריך את כל 189 להשמיש בבת אחת. מיותר לציין שיש לנו עדיין פערי מיגון. כל מה שמעל שתי קומות עדיין לא ממוגן וגם אין לו פתרונות מיגון. זה כולל בית הספר הכי גדול בעיר היום דנציגר שהוא שלוש קומות. אני חושב שזה מצחיק – ואמרתי את זה בכל מקום – שאני ממגן וילה פרטית אבל אני לא יודע למגן את בית הספר, המתנ"ס ובניין העירייה ואת כל המקומות הפרטיים. איפה זה נשמע שממגנים את הפרטי לפני הציבורי? כאשר אני מסתכל לשדרות למשל כעיר הכי ממוגנת אז כאשר יש אזעקה בבית הספר הילד לא רץ לשום מקום. הוא נשאר בכיתה ונכנס מתחת לשולחן עד יעבור זעם. אצלנו יש איומים גדולים יותר מהטילים של שדרות. מבחינת טילים אצלנו המסוגלות גדולה יותר מעזה. גם פה נפלו כמה טילים כבדים מסוג בורכאנים ופלקים למיניהם. אני עדיין לא ממוגן כאשר אני שלוש קומות. מה הציפייה? שילד בבית ספר דנציגר בקומה השלישית בעשר שניות ירוץ למקלט במינוס אחת. אני לא צריך את הטיל. הם ישברו עצמות בדרך. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אפשר שאלה על המיגון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן. אני ממרכז המחקר בכנסת. הפרויקט של מיגון בתי מגורים שאמור היה לרוץ במסגרת - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> על זה דיברתי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה זז? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הוא זז על הנייר, בפועל לא. אני אסביר למה. יש לנו 1,700 בתים כאלה שזכאים היום ל-132,000 שקל מענק כדי לבנות ממ"ד. זה נגד ההיגיון שאין לי 1,700 איש שעומדים בדלת ושואלים איך ממשים את 132,000 שקל. זה לא הגיוני, נכון? אני אסביר לך למה זה לא קורה. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> ראש העיר, אפשר משהו קטן בהקשר לדברים הכלליים? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אפשר הכול. אני רק אענה לו ואני אפתח את זה. אני סיימתי ורוצה שכל אחד ירחיב בנקודות שהעליתי אלא אם כן הוועדה רוצה לשמוע משהו אחר. כמובן גם היחידה הטקטית שאריק פה כדי להציג וזו הבקשה שלכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דימה, דבר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שנענה לו קודם? זה קשור למיגון? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> לא קשור למיגון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אענה קודם למה זה לא קורה. יש לי מהנדסת עיר אחת. היא פה במקרה, טל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא בישיבת תשתיות. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה מה שקורה שיש לך מהנדסת עיר אחת שצריכה להתעסק עם שיקום של עיר עם מעל 400 פגיעות ומבנים שהם טוטל לוס. היא צריכה להתעסק עם הפיתוח שמבקשים לחומש עתידי ועוד 1,700 היתרים ועניינים שוטפים של הוועדה לתכנון ובנייה. עם מהנדסת עיר אחת, מידענית אחת, בודק תוכניות אחד אני לא מסוגל לעשות את זה. אני לא מצליח להגיע לבדיקת מידע שלו כדי לקבל את ההיתר ההיסטורי. לוקח לי שלושה חודשים כדי לתת לו את ההיתר כדי שיוכל להגיש בקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> במנהלת הצפון לא הקצו לזה תקן? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הקצו. דודו יוכל להרחיב. לשמחתי, רק אתמול עודכנתי ממפקד המחוז שאישרו לי שניים שישבו פה באופן קבוע. עד אז לא היו. זו הייתה הבקשה שלי. אנשים רוצים להצליח בדבר הזה. יש מנהלת אופק צפוני. אני עירייה, אל תוסיפו. קחו משרד במחלקת הנדסה ושיבואו מישהו מהמנהלת וישב שם באופן קבוע. הוא יוציא את היתרים וייתן את השירות לתושבים. אנשים פה לא דיגיטליים. זו עוד בעיה. הכול דיגיטלי. גם אלה שהגישו – את יכולה לראות מספר הגשות לעומת מספר בקשות מאושרות. זה לא מאושר כי לא מילאו נכון, לא לחצו נכון או לא צירפו נכון. אנשים רוצים לדבר עם העולם. אותה בעיה אני רואה עם מס רכוש ועם הפיצויים. אי אפשר לדבר איתם. זה לא באופן פרונטלי במס רכוש. זה רק טופס דיגיטלי. אלה הפערים שלי. אם תסתכלו על ממוצע הגילים של האוכלוסייה אז הם עדיין רוצים לדבר עם מישהו. הם לא יודעים להתעסק עם זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, דימה רצית לומר משהו. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> משהו קצר מאוד, אדוני יושב-הראש. האזור הוא חשוב מאוד. אני שמח מאוד שאתה מגיע לאזור. זה אזור שלך. אתה שולט בו נהדר. אתה בן האזור. הסוגייה שאני רוצה לציין היא סוגייה דרמטית מאוד שמוכרת לך היטב. אתה בקשר טוב עם עמותת עד כאן שמתעסקת בענייני פרוטקשן. אני אומר את זה דווקא בכובע ממשלתי. מוזרמים לאזור הזה מיליארדים. הוזרמו עד עכשיו מעל 5 מיליארד שקל ובדרך עוד מיליארדים. כל זה מעניין מאוד גורמים כאלה ואחרים עד כדי כך שלהב יושבים על זה חזק מאוד וכולנו מחויבים לאותת במידה שאנחנו מרגישים דברים כאלה ואחרים. קריית שמונה היא אירוע מרכזי באזור. היא חשובה ביותר. גם מספר העסקים שנסגרו ואנחנו מצפים שייפתחו וגם היכולת הכלכלית שבסופו של דבר תחזור לעיר ותגדל, אני מקווה. סוגיית הפרוטקשן היא ידועה ומוכרת ויש כאן הזדמנות נדירה מאוד לפעול בדרך יותר נחושה. אני מבין שזה לא נדון בפורום הזה כי אתה מקיים פורומים סודיים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה חלק ממרכיבי ההסתכלות שלנו על הביטחון. אין שום ספק. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אני מבקש ממך מאוד בתור פרלמנטר וגם כמי שעסק בביטחון כאן עשרות שנים - - - אני לא בא בטענה ולא בתלונה, בטח לא למשטרה שקורעת את עצמה לגזרים, אבל כנראה שמדובר במשהו מערכתי אחר, שונה מכל מה שנעשה עכשיו. כל מה שנעשה עכשיו מונע מהרבה מאוד עסקים בין היתר להיפתח עד שהנושא הזה לא יסודר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק, בבקשה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אתה זוכר שאתה הראשון שראית את התוכנית? אצלך בלשכה ב-23:00? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אז הינה היא קורית. אני אומר את זה בחיוך אבל זה עצוב. התחלתי את המצגת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אריק, תפקיד? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני מנהל את כל תוכנית ההגנה של פיקוד צפון האזרחית. כפרויקטור בהתנדבות. מאז 7 באוקטובר הייתי בדרום עם לא מעט אירועים. חלק פה מכירים את האירוע. לקחתי על עצמי לעשות תחקיר אזרחי לחלוטין בלי שום מחויבות ובלי שום התחייבות על כל האירועים שקרו באופקים, שדרות, בקיבוצים וביישובים השונים. הפקנו לקחים ומסקנות איך צריכה להיות הגנה אזרחית. הצגנו את זה בדרום וזה מיושם בשדרות. אתה מכיר את זה. עליתי עם זה לפה, לפיקוד צפון כי גם אני במקור מהאזור הצפון. הצגנו את זה לאלון פרידמן שהוא המפקד שלי. הוא ביקש ממני להתגייס ומאז אני מלווה את הערים נהרייה, שלומי, מעלות וקריית שמונה. אני מתכלל את כל מערכי ההגנה האזרחיים בשיתוף פעולה רחב עם כלל הגורמים. כרגע המשימה שלנו יחד עם דודו ועם חאתם מפיקוד העורף היא לטפל בחמישה מרכיבים. זו רק ההקדמה. תיכף אני אגיע ליחידה הטקטית כי זה מהות העניין. המרכיב הראשון הוא הסדרת הפו"ש. אחד הדברים הקריטיים שכשלו בדרום וגרמו לנו לברבור גדול מתחילת המלחמה ועד כמעט היום השלישי הוא שכל צמרת הפיקוד לא ידעה לאן הולכים ולא הייתה תמונת מצב. המטרה שלנו פה בהסדרה של הביטחון האזרחי בתוך הרשויות היא תמונת מצב ברגע כניסה לקרב או לכל אירוע פח"עי כזה או אחר. טיפלנו בזה מול - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משותפת לכולם. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> משותפת לכולם. אנחנו עובדים על זה ברמת המחוז ועם אריק באופן צמוד. זה אומר כתיבת נהלים, סוג העבודה, עם גיא הרבש"ץ, עם קב"ט העיר, כל הצוות של הצבא, חטיבה, הגמ"ר ואוגדה עד הרזולוציות הכי קטנות כולל שליטה על צירים. זה המרכיב השני שכשלנו בו ב-7 באוקטובר. מהמסקנות האלה טיפלנו באירועים של הפו"ש והסדרנו תו"ל כתוב שעכשיו אנחנו מתחילים עם הבנייה של המרכיבים לתרגל אותו. החלק השני הוא נושא ההגנה הפיזית שבאחריות חאתם. הקצין המצוין הזה עושה עבודה יחד איתנו מטעם פיקוד העורף ומגייס את הפיקוד כולו עם תקציבי עתק לכל המרכיבים הפיזיים והטכנולוגיים. העיר סיימה מכרז השבוע של מרכיבים טכנולוגיים בהיקפים של כמעט 13 מיליון שקל. על בסיס התוכנית של חאתם, אני ויועצים מקצועיים ישבנו וחפרנו את העיר מקצה לקצה. אני יכול להגיד שבעוד מספר חודשים כאשר הפרויקט הזה יסתיים בעיר קריית שמונה יהיה חוזי מלא, מגובה במערכות תת-קרקעיות שיוכלו להיות עם שרידות גבוהה מאוד גם בנפילת טילים. כשגיא הרבש"ץ ינהל את הלחימה עם פלוגת הכוננות שלו ועם הכוחות תהיה לו תמונה מצב אמיתית ושלמה בזמן אמת גם פנימה וגם החוצה. רק כדי לסבר את האוזן כאשר נכנסנו לעיר לפני כמעט שנתיים להתחיל לבדוק אותה היו פה 40 מצלמות של עיר ללא אלימות שחלקן לא עובדות ומצלמת תורן אחת שהעיר קיבלה תרומה מהג'וינט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה מטולה לא כלולה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> ביקשתי לא להתעסק עם מטולה. זה גדול עליי. זה אירוע צבאי נטו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא משליכה על קריית שמונה - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> מאוד. תיכף אני אגיע למרכיבים. אתה צודק. זו הערה מצוינת. אני מטפל בממד האזרחי. מטולה מבחינתי היא מוצב צבאי וההתייחסות היא שונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל כי - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> כי ציר 90 מגיע משם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בטוח. נניח עוד שנתיים, שלוש היא לא תישאר מוצב צבאי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני מקווה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלא אם זו תפיסת הביטחון של ישראל. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אנחנו מקווים מאוד שכן כי מענה אחר הוא לא - - - << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> בסוף יש סנכרון באוגדה בין גליל עליון, קריית שמונה, מטולה, מבואות חרמון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כאשר אתה בונה על חסימות צירים מטולה חייבת להיות חלק - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זו בדיוק העבודה שנעשתה. בקטע של שליטה בצירים והעבודה נעשתה מול כל המועצות המרחב. בוודאי. אחרת לא עשינו בזה כלום. החלק השני של התוכנית אחרי הפו"ש הוא הסדרה של מרכיבי הביטחון הפיזיים: גדר, דרך, תאורה, שערים. חלק מהם ניזוקו במלחמה. עכשיו מתחיל תהליך שיקום. עבודה בירוקרטית מאוד. אני לא צריך להסביר לכם שום דבר על התהליכים ועל המורכבות של הדברים. רק בשביל לסבר את האוזן פקע"ר מוביל את הצד התקציבי תכנוני יחד איתנו ויחד עם העיר וההנדסה. כמו שהוא הסביר אין לנו הנדסה אז אנחנו מדי פעם אונסים אותם. זה אומר שאג"ת מביאים לנו חלקים מהציוד ומס רכוש מביא חלקים אחרים. גם עם זה יש מלחמה. בסוף כל הדבר הזה צריך להתכלל למרכיבי הגנה פיזיים שביום פקודה כשקורה משהו או יקרה משהו מערכי ההגנה הפיזיים יוכלו לעמוד ולשרוד לפחות בדקות הראשונות. החלק השלישי בתוכנית הוא מרכיבי הגנה טכנולוגיות שבאחריות פקע"ר. גם פה מיפינו וניתחנו את העיר ויהיו פה מכ"מים ומצלמות מסוגים שונים, יכולת אנליטית, מערכות שו"ב מתקדמות מאוד כדי שנוכל לקבל את החוזי בזמן אמת ולא לראות בצפייה בדיליי. זה כולל חיבור לחמ"ל של הצבא ושל החטיבה וכולל צפי של המשל"ט של המשטרה. מבחינתנו אנחנו רואים שני איומים מרכזיים. אולי לא אמרתי את זה בהתחלה אבל לתוכנית יש שתי מטרות על. המטרה הראשונה בתור צבא היא למנוע את 7 באוקטובר כדי שלא יקרה פה עם כלל המרכיבים והמטרה השנייה היא שעון חיים אזרחי במישור הפלילי, סד"ח, איומים פליליים שיש פה לא מעט. היחידות והאמצעים האלה יוכלו לתת מענה גם למשטרה וגם לעיר ולתושבים. המרכיב הרביעי הוא החמ"ל. מרכז השליטה והפיקוד של כל האמצעים מתוכללים בתוכו אם זה באמצעות מערכות שו"ב ובין אם זה אנשים. קיבלנו תקנים מאג"ת כדי לנהל את כל האירועים גם בשגרה וגם בחירום. המרכיב החמישי הוא היחידה הטקטית שבאה לתת מענה בזמן אפס בקרות איום. אני חוזר ל-7 באוקטובר בשדרות כי היא נקודת המוצא גם לכאן. בשדרות לא היה שום כוח אפקטיבי מיידי שיוכל לתת מענה ראשוני לסגור את העיר או להגיב. משם התחיל למעשה כאוס שלם. בצריבה שלנו זה אותו טנדר שנכנס לכיכר. זה לא טנדר אלא אלה יותר מ-60 מחבלים עם כל מה שקרה שם. באירוע כזה התכנון שאנחנו מתכננים הוא קודם כול סגירה של הצירים בואכה מטולה או מכביש 90 או מהכביש שמגיע מכיוון הבניאס וכמובן גם מאזור דרום. לקחנו בחשבון באיומי הייחוס את כל כיווני החדירה האפשריים בין אם זה קרקעי או תת-קרקעי מצפון או ממזרח מרכס רמים. לקחנו בחשבון את כל יכולות ההגנה. היחידה הטקטית בסד"כ שלה תמנה שמונה צוותים לוחמים. כל האנשים הם כולם לוחמים בוגרי שירות צבאי 05 ומעלה שיעברו הכשרה ייעודית מתקדם ב' במשך שמונה ימים. זו ההכשרה המשטרתית המחייבת כדי לשאת נשקים. עוד שלושה ימים הכשרה לנשיאת נשק ארוך ועוד חמישה הכשרה ייעודית שאנחנו פיתחנו את התו"ל הפנימי בתוך הצבא יחד עם הגמ"ר להגנת יישובים. מדובר גם על לחימה בשטח בנוי, נהיגה מבצעית וכולי. הכלים שיעמדו לרשותם הם אופנועים כדי לייצר ניידות מהירות וג'יפים ארבע על ארבע כדי לייצר מעברים מהירים בטוואי שטח שהוא מורכב או בתנאי מזג אוויר שהם לא עבירים. האמצעים שלהם הם אמצעים חייליים לגמרי. זה אומר שהם וסטים קרמים, קסדות, מכשירי קשר ואמצעים נוספים. הם נמצאים תחת פיקוד של העיר. זה קצת מורכב ואני יודע. הדיונים שאתה מנהל בוועדה עם הרשויות האחרות כי כולם מקיימים עכשיו בשלומי וקריית שמונה. נכון עשינו סוג של מעקף של הסמכויות לאירוע הזה. אני תיכף אגיע לנושא הסמכויות כי הוא נכה לחלוטין. אני חושב שנעשתה טעות במשרד לביטחון לאומי. נעשתה טעות במשרד לביטחון לאומי כי זה עבר לשיטור והשיטור לא מבינים בזה דבר וחצי דבר. זו לא יחידת שיטור עירוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם חיילים? הם במשרה מלאה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> הם לא חיילים, הם אזרחים. חברה אזרחית שנבחרה במכרז שהרשות הוציאה והיחידה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו עבודה במשרה מלאה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זו עבודה במשרה מלאה. 24/7. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי היחידה כפופה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> היחידה הכפופה תו"לית לצבא. אחרי שדיברנו על הסד"כ של היחידה, סדר גדול יהיה 35 לוחמים. רובם יהיו מהאזור והשאיפה שיהיו תושבי העיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה השכר? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> עלות השכר היא כמעט 100 שקלים עם התנאים הסוציאליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לשעה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> חבר'ה, לא לבוא. זה לא אצלי. זה בחברה שזכתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 100 שקלים הם עלות מעביד? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> עלות שכר של עובד. שכר הנטו שלו הוא 55 שקלים. << אורח >> רמי: << אורח >> האנשים האלה עושים מילואים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> מן הסתם הם גם עושים מילואים. << אורח >> רמי: << אורח >> רמי, חוקר מהמרכז המחקר ומידע של הכנסת במקרה פה במצפה פאר. יש לנו לדוגמה אנשים במילואים שהם גם במג"ב וגם במשטרת ישראל. כל פעם שיש לנו צו 8 זה יוצר בעיה. ב-7 באוקטובר לדוגמה הוקפצנו לקיבוצים בדרום. היו אנשים שהיו צריכים להחליט אם קופצים ליחידה שלהם במג"ב או קופצים איתנו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה לא אמור להיות. אין לו מילואים. זה הייעוד שלו. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני אסביר. בשגרה החברה אמורה להעמיד את הסד"כ באופן מלא. כאשר נכנס למלחמה היחידה לא רלוונטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב להקשיב כדי להבין את זה היא מה תפיסת ההפעלה של הכוח. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בדיוק. אני אציג את השקף הזה וזה יהיה יותר קל. חילקנו את העיר לחמישה רובעים או פוליגונים. בכל רובע בעיר יהיה רכב ארבע על ארבע משולט ומזווד עם כלל הציוד כולל ערכות חילוץ, עזרה ראשונה, אמצעים מיוחדים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משולט, צ'קלקה כתומה-צהובה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> צ'קלקה בצבע צהוב-כחול. יהיה מיתוג. המשטרה התנגדה למיתוג משטרתי כמו שאנחנו שעושים במקומות אחרים. אנחנו נעשה פה מיתוג צבאי, גם לבקשת ראש העיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רכבים לא ממוגנים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יהיה ממוגן ירי קל. אנחנו לא מביאים לפה נגמ"שים. אולי אראה הדגמה של רכב בהמשך. ברגע שיש לנו אירוע יש לנו את חמ"ל ההפעלה שצופה בשגרה. הרכבים פרוסים יחד עם האופנועים מקדימה בשתי השכונות הצפוניות יובלים ובימת תל חי. אלה השכונות המאוימות יותר. יש גם רכב וגם אופנוע, כלומר שני לוחמים. בשני הרובעים הקדמיים בשכונות החדשות יהיו שני כלים. בכל רכב יהיו בין לוחם אחד לשניים. תלוי במצב האיומים בשגרה ובחירום והמטרה שלנו שהם יעשו סיורים סביב השכונה, בהיקפים ובתוך השכונה, גני ילדים, מוסדות חינוך, מוסדות ציבוריים וכולי. בקרות אירוע האופנועים והרכבים מהרובעים האחרים יוכלו לייצר מגע ראשוני עם האויב בזמן אמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר רק על הפח"ע? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני מדבר כרגע רק פח"ע. תיכף נגיד לפלילי כי זה קשור בסמכויות והסמכויות מוגבלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברובעים האלה יש תשתיות פיזיות שנערכתם אליהן באופן שונה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בוודאי. אמצעי חוזי, שערים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא רק חוזי. נשקים, עמדות, מגננים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לחלוטין, כן. אם היה לנו זמן היינו סיור והייתם רואים את כל העמדות הפיזיות. אני אוהב מאוד את העיר הזו למרות שאני לא גר פה. נדמיין דווקא חדירה לא קלאסית אבל היא כבר קרתה והיא חדירה מרכס רמים. המרחק הוא 800 מטר בקו אווירי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> היא לא קרתה בדרום אלא היא קרתה פה ב-1974. חדירת מחבלים ראשונה במדינת ישראל. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> נכון, לבית הילל. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בדיוק כך. שלושה מחבלים ממנרה ירדו לקריית שמונה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני אמורים לקבל התראה על כניסה מהאוויר. לא קיבלנו התראה. החוזי שלנו בחמ"ל אמור לקבל את ההתראה ואז אנחנו מניעים את הכוחות. סרגל הזמנים הוא כזה: מי שמגיב ראשון הוא היחידה הטקטית. ההיגיון הוא פשוט. הצבא נמצא ספון במשימותיו והמשטרה גם היא פרוסה כמו ששמעתם 270 קילומטר. זה לא אירוע שאנחנו יכולים להסתמך עליהם. לכן הראשונים שיגיבו בזמן אמת לחדירה מסוג הזה הם היחידה הטקטית. אנחנו מצפים שהם יגיעו למגע ראשוני כדי למנוע את ההתפתחות. היחידה השנייה כמעט במקביל היא משטרת ישראל שהיא תגיב מייד אחריה ומכן אנחנו מתחילים להפעיל תו"ל של סגירת צירים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> צריך גם להגיד שיש גם כיתת כוננות שקופצת עצמאית במקרה כזה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> נגיע. לא שמתם לב אבל יש סרגל קוצים בארבע הכניסות לעיר. בציר 90 מכיוון מטולה-תל חי קופץ בולרד שהוא שער טמון שאמור להיות מותקן. הוא אמור לסגור את העיר הרמטית מכל ארבעת הכיוונים. השערים האלה כאן באזור תעשייה, בציר 90 דרום, בציר 90 צפון ובכביש 99 למעשה סוגרים את העיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סגרנו צירים עיקריים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בדיוק. ארבעת הצירים העיקריים שהם נתיבי החדירה המרכזיים לרכב. יש שערים צהובים קטנים בהמשך בשבילים. מי שראה מכיר. העיר אמורה להיות סגורה ואז השליטה על העיר פנימה והחוצה היא שליטה שלנו ואנחנו יכולים לא לתת לאויב מעבר. רק בשביל לסבר את האוזן מחאן יונס או ממרכז רצועת עזה לאופקים יש 23 קילומטר. זו הדרך שהמחבלים עברו. לשדרות זה בערך 850 מטר, קילומטר בקו אווירי. זה המרחק שהרכבים של המחבלים עברו ב-7 באוקטובר. המעבר מפה לראש פינה או לטבריה הוא לא גדול אם הצירים לא סגורים. המטרה שלנו היא לייצר סגירה על כל הצפון. כמו שאמרו קודם דודו וגיא, המטרה שלנו היא שהיחידה תדע לסגור האירוע הזה ואז בשלב השלישי כיתת הכוננות מתארגנת בין עשר דקות לחצי שעה. הכוח האחרון, לא להיעלב אבל זה האירוע האמיתי, הכוח הצבאי הגם שהחטיבה נמצאת פה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני הכוח צבאי, יש לך עכשיו בשטח את היחידה טקטית, יש לך שוטרים ויש לך כיתת כוננות, יש לך שיטור עירוני אם יש פה דבר כזה - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני תכננתי. אני יודע. יש ארבעה כוחות. אריק, הנה הדו"צ. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זה בדיוק ההסדרה של הפו"ש. מי שמנהל את האירוע הזה כרגע הוא הרבש"ץ. הוא מנהל את האירוע. הוא המפקד גם של אריק לצורך העניין ואומר לו אתה תגיע למחסום או אתה תעשה את הפעולה הזו והזו. אני רק אסביר שאני בחירום - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> פיקוד צפון לוקח בחירום שליטה על כל הגזרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה מי אחראי האירועים בתוך קריית שמונה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה בתוך הפו"ש של פיקוד צפון. אני צריך להחזיק את רבע השעה הראשונה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> חבר הכנסת פוגל, זה בחירום. בשגרה אריק הוא מנהל את האירוע. הוא המפקד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> המפקד האמיתי של העיר הוא לא גיא ולא אריק אלא המפקד הצבאי, מג"ד הגזרה הרלוונטי שנכנס לאירוע ברגע שהוא מקבל הנחיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש שלב מסוים שבו המפקד הצבאי אומר תחנות קריית שמונה כאן קודקוד צה"ל, מרגע זה אני נותן פקודות. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בדיוק. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> זה יקרא לפחות 48 שעות מינימום. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לא בהכרח. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אוי ואבוי לנו אם אנחנו צריכים להחזיק 48 שעות. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> גיא אוחיון, רבש"ץ קריית שמונה. רק לעשות סדר בשאלה. אנחנו גם אחרי תרגיל אוגדה גדול מאוד עם הרבה מסקנות לגבי אופן פעילות של צה"ל מול כוחות החברים בתוך המרחב. בשעתיים הראשונות יש סבירות גבוהה שהכוחות שציינת עכשיו פלוגת הגנה בקריית שמונה, משטרת ישראל, היחידה הטקטית וכוחות סיוע ייתנו את המענה הראשונה. זה ברור לנו. בסדר עולה כפי שאריק הציג. כל אחד בצמצום זמנים מקסימלי. יש פה יחידות צבאיות שאמונות מטעם החטיבה/אוגדה שאמורות לתפוס פיקוד על העברת מקל כפי שדיברנו. העברת המקל למגע צבאי או מ"פ בסדר שעולה ומדלג בין הפיקוד הוא עד ארבע שעות. הוא יכול לקרות עד ארבע שעות. ברגע שיש חוזי צבאי באירוע פח"ע כמובן שכולנו עוברים להיות תחת המפקד בשטח וממנו אנחנו מקבלים הנחיות וזה מתחיל לעלות לרמת אוגדה ופיקוד בפו"ש מסודר. בקריית שמונה יש גדוד מוגדר שתופס את הפו"ש. זאת אומרת שיש פה מגע. אני לצורך העניין כמפקד הכוח הצבאי הראשוני שנמצא בשטח אמור לחכות למג"ד שייצור איתי קשר ויגיד אני תוך חצי שעה, שעה, 20 דקות אצלך לתחילת פעילות. זה לא בדיוק 48 שעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה גבול הגזרה של המג"ד? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> סליחה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המג"ד רק בקריית שמונה או שהוא גם במטולה? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> המג"ד הוא גדוד ששייך 769 שהוא מוגדר בפו"ש שלו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במטולה. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> לא. הוא בבית. הוא לא מגויס אבל באירוע מתפרץ - - - לצורך העניין, אחרי שעשינו תוכניות כאלה ואחרות, הוא לא צריך לקבל את ההגדרה מהחטיבה איפה הוא מתמקם. הוא יודע מראש שכאשר יש אירוע הוא יוצר איתי קשר ומתחיל לצמצם את הכוח שלו אליי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך קודם להתגייס. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> נכון. בסיכום צבאי - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זה תלוי איפה מתרחשת החדירה ואיפה הגזרה מתחילה. אתה שואל שאלה נכונה אבל צריך לתרגל אותה מיליון פעם. יכולה להיות חדירה מאזור רכס רמים ויכולה להיות חדירה ממטולה ישירות, מחממיס או ממרגליות. זה תלוי. אם אני צריך להרבות את בימת תל חי זה אירוע אחד ואם אני צריך לסגור את יובלים זה אירוע אחר. עד הצבא שיגיב ויכול להיות שהוא יגיב בתת ראשון ואנחנו רק נסגור צירים או נפנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי העמודונים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> הבולרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שולט עליהם? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> החמ"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך הם מופעלים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אוטומטית. חשמלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם תהיה תקלה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> השם יעזור. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> יהיה מגובה בגנרטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מגובה או יהיה מגובה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זה יהיה מגובה וגם יעבוד ידנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בכתב הכמויות? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> כל השערים שיש לנו מגובים בגנרטור בכל היישובים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש לזה מענה פיזית. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אשלים כמה דברים שלא נאמרו פה. נוסף על כל זה יש לנו כיתת כוננות שלמעשה בתקן היא פלוגה. יש לנו כיתת כוננות שבתקינה היא 108 לוחמים שלא הכול מאויש. בשגרה הוא בבית. בשעתיים האלה תשעת הלוחמים שיהיו באותו רגע יצטרכו להחזיק רבע שעה. ברבע שעה קופצים עוד 30 לוחמים מהיחידה הטקטית ו-108 מכיתת הכוננות שלי. זה בלי קשר לצבא ולגדוד. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זה בדיוק מה שהיה חסר לנו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כמובן שיש לי תחנת משטרה בעיר ו-769 בתוך העיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק, אני מניח שאתה מבין מה מטריד אותי. מה שמטריד שברגע שמתחיל אירוע כולם מחפשים את האויב וכל אחד מתחיל להראות פה כמו אויב. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> ברגע שהיחידה תקום ב-1 בדצמבר אנחנו מתכוונים להתחיל סט של תרגולות יחד עם אנשי העיר וכיתת הכוננות כולל מעברים של הפו"ש. זאת כדי לראות שהתוכנית שכתבנו אוחזת את השטח ואת המציאות. זה קל לי כי אנחנו כבר שנתיים עובדים ביחד ובתיאום מלא. לפני חודש עשינו את התרגיל הגדול בשדרות יחד עם הצבא. היה תרגיל מוצלח מאוד. בדימוי של החדירה גם מאזור הרכבת העסק עבד. לא הצליחו להיכנס לעיר. האירוע היה על הגדרות. זו המטרה שלנו כאן. יש פה הרבה לתרגל והרבה לעבוד בשיתוף פעולה. אני חייב לציין - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאלה? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש פה שיתוף פעולה מעבר לרצון הטוב. מהמוטיבציה של האירועים שקרו יש פה שיתוף פעולה של אנשים שאכפת להם ושגם מבינים. אני רגע אהיה בוטה. אריק מבין שהסמכויות שלנו מוגבלות. הוא לא אוהב את זה. הוא רצה שהן יהיו יותר. שנינו מבינים את האירוע שזה שבצד הפלילי. מה שמעניין אותי ואת ראש העיר שמחר בבוקר כאשר אני אוריד מדים הילדים יוכלו להסתובב פה ולא ישרפו לנו את העסקים. הוא יוכל להביא עוד עסקים ותהיה פה שגרת חיים. זה אירוע שעם הסמכויות הנכות שקיבלנו נדע לנהל אותו בגלל ההיגיון הבריא וגם מערכות היחסים שיש פה. זה אירוע לא פחות חשוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תיכף נעבור למצב של השגרה. אני רוצה לדבר רגע על החירום. אני מקווה שאתה מבין, גיא, שהדבר שאתה תצטרך לעשות ואנחנו נבוא לראות את זה הוא חוכמת הפעלת הכוח. לא את כולם במכה אחת כי אז אתה מתחיל לייצר פה לעצמך בלאגן. אנשים ירו אחד בשני. כל אחד יראה מישהו שרץ ברחוב עם נשק - - - << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> חלק ממשימת הבסיס ביום של הקמת היחידה הוא לבנות תו"ל מסודר וריבוי תרגילים ושת"פים עם כל הגורמים והמשטרה. יהיה שיתוף פעולה מלא עם פלוגת ההגנה והיחידה כדי לא ליצור את הסיטואציה של דו"צים. כמו כן יהיו מקומות מוגדרים, סד"פ מסודר על מנת שלא נגיע לאירוע שאנחנו נהרוג את עצמנו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היתרון הגדול של ריבוי נשקים ברחובות שלנו הוא תחושת הביטחון. החיסרון הגדול של זה שכל אחד מרגיש שהוא רמבו מחר בבוקר. את זה צריך לראות איך אנחנו מנטרלים. מזה אני הכי מודאג. אריק, אתה שומע אותי לא פעם הראשונה. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> לגמרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדאגה שאנחנו מתכוננים למה שהיה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אם אראה את איומי הייחוס שהתייחסנו אליהם פה אתה תוכל לראות מנעד רחב מאוד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד רחפנים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> התייחסנו פה לכמעט 28 סוגי איומים כולל תת-קרקעיים, כולל מהאוויר, כולל במקביל ממספר גזרות. למנכ"ל ולראש העיר יש ספר הפעלה שלם. אני לא יודע מתי הם קראו אותו. אני מניח שקוראים אותו בשבתות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש להם הרבה זמן חופשי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בסוף התפקיד שלנו הוא להביא את הדברים האלה ואת כל איומי ייחוס לכדי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה לצבא יש איומי ייחוס שונים וחדשים אל מול התרחישים? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מדאיג. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני לא חושב שיגיע לפה מחבל על קטיושה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שהיה הוא לא מה שיהיה. יש עקומת למידה מסוימת. יכול להיות שגודל הכוחות לא רלוונטי אל מול האיום. יכול להיות שיש לך 200 חיילים שהם אולי לא יהיו רלוונטיים אף על פי שהם מאומנים, יודעים ועברו אימונים. יכול להיות שזה פשוט יהיה לא רלוונטי. בואו נחזור לשגרה ונדבר על זה אחרי זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא צודק. מחר בבוקר יכול להיות ש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 300 רחפנים. העמודים קיימים אבל למי אכפת. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש פה איומי ייחוס שלקחנו בחשבון של שומר חומות 2. זה חצי אירוע פח"ע, חצי פלילי אבל לשיתוף של שני דברים ביחד יש התייחסות. זו לא ההתייחסות שהייתה אתמול בצבא אלא הייתה התייחסות משטרתית. לקחנו בחשבון דברים חדשים. להגיד לך שאני יודע אם יבוא לפה מישהו מכוח רדואן על קטיושה? אני לא בטוח שהוא יצליח להגיע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חושב שזה לא על השולחן שלנו. אני לא אמור לנהל אירוע כזה. אם הגעתי למצב שהיחידה הטקטית או כיתת הכוננות בולמת תקיפה נכשלנו עוד פעם כמו ב-7 באוקטובר. אין לי בכלל את הכלים לעשות את זה. תשעה לוחמים יכולים לבלום מחר פשיטה? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> אני אתייחס לגבי החירום ואחר כך לשגרה. בשנתיים האחרונות בזמן חירום הצלחנו ליצור ממשק שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין בתיאום מושלם. אם יהיה אירוע אני חושב שלא נתייחס לאדם סתמי שמסתובב ברחוב חמוש. אנחנו מתואמים. אנחנו מתוקשרים. החלפנו כל מכשירי קשר אפשריים אחד עם השני. אנחנו תיכף פותחים תקשורת ישירה ומדברים אחד עם השני. אנחנו יודעים איפה כל אחד ילך. תרגלנו בכל התרגילים כולל התרגיל האחרון של המאו"ג. אנחנו פותחים מייד חפ"ק משותף. אנחנו מתואמים. אנחנו יודעים לאילו עמדות אנחנו הולכים. אנחנו מתורגלים מצוין בכל תרחישי החדירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה רשת הקשר? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> יש לי קשר ברק כתום, יש לי אדום צבאי ויש להם את הקשר שלי. נתתי להם מכשיר. יש לי מכשיר מוצפן של כיתת הכוננות. זאת אומרת שאנחנו מתוקשרים בכל מכשירי הקשר כדי לפתוח את הבעיה. אנחנו מתואמים מייד עם מי שלוקח את האחריות בפו"ש שהוא המפקד הצבאי. אם זה מוגדר שזה יהיה הרבש"ץ כשהוא נמצא או המג"ד – בתרגיל האחרון היה מג"ד 134 והוא המג"ד שאמור לתפוס מייד ומרגע הזה מתנהל דרך החמ"ל של החטיבה. אנחנו מקבלים את תרחישי האיומים ואת המענים בהתאם למה שמה שנקבע. אנחנו מתואמים מאוד בחירום. לא יקרה שאנחנו חושבים שסתם אדם מסתובב ברחוב - - - << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> כדי להבטיח את זה צריך להאריך לאריק את השירות בעוד ארבע, חמש שנים. אני לא אומר את זה בציניות. המשטרה לא אחודה. חבר הכנסת פוגל, אתם מכירים את זה מצוין גם מהוועדה. חטיבת השיטור תופסת אחרת את האירוע מחטיבת האבטחה. כאשר אתה מדבר עם בוקי אז התפיסה שלו היא לגמרי כמו שלנו והוא מבין שזה צריך להיות טקטי ונייד. אתה לא מגיב לאירוע מעמדה סטטית. כאשר אתה מדבר עם טולדנו אז הוא חי את האירוע הזה מהזווית של עמדות סטטיות. אני חושב שגם פה התפקיד בוועדה הוא ליישר קווים. יחידה טקטית היא ניידת. היא לא סטטית. היא לא יושבת לשמור על גן ילדים ספציפי. בחטיבת השיטור לא מבינים את המהלך עד הסוף. אני אומר את זה בצורה ברורה. העימות שלי עם טולדנו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה צודק במאה אחוז. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> הוא לוקח את זה למקום של חוסר הבנה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה נושא הסמכויות שאנחנו נדבר עליו בשגרה. צריך להיות סמכויות על כל העיר. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אביחי, אני רוצה לומר משהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. מי כבודו? << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> ליאור כהן, אני מנהל השיטור העירוני ומנב"ט היחידה הטקטית. זה מתחבר לדברים שאמרו החברים ולמה שאמר דימי לפני שיצא. בשגרה היחידה הטקטית לא תהיה על הגדרות. בשגרה אין לה שום סמכות. דימי דיבר לפני כן על פרוטקשן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק בשביל זה אנחנו פה, ליאור. תגדירו מה אתם רוצים. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> בגלל זה אני רוצה להעלות את זה. דיברתם על צבא ודברים כאלה שנמצאים אצל שר הביטחון. בדיוק בשביל הדברים האלה. לחברה הזו שתפעיל את היחידה הטקטית ולאנשים שיהיו בג'יפ או על האופנוע אין שום סמכות. גם אם באים ורואים טובאי שנמצא במגרש מכוניות הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות זה להתקשר לתחנת קריית שמונה. זה בזבוז כספים משווע. מפקד המחוז קבע פוליגונים - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לא מפקד המחוז קבע. אתה מתבלבל. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אישר את הפוליגונים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> הם נמצאים בתוך פוליגונים. אני אומר את מה שאני מכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין ויכוח. אנחנו מכירים את זה. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אין להם שום סמכות. כמו שאמר אריק, יש את חטיבת האבטחה ואת חטיבת השיטור. כאשר אנחנו יושבים בישיבה עם רע"ן שיטור הוא פשוט מאיים עליך. הוא אומר שהם יוצאים ועושים טעות אתה נושא באחריות. בסך הכול הגשנו את הפק"ם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אפילו לא תישא באחריות כי זה עובד קבלן. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אין לו סמכויות. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> גם זה לא מדויק. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> למה זה לא מדויק? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני אסביר. אני עובר לשגרה. אחרי שהבנו את האירוע הזה יש לנו המון לתרגל. לא מחר בבוקר הוקוס פוקוס. יש שילוב של חברה אזרחית עם צבא, משטרה ורשות מקומית. זה אירוע שאנחנו מתורגלים בו בשדרות, לשמחתי. זה עובד יפה מאוד ופה זה צריך לעבוד עוד יותר טוב. במנעד האזרחי או במטרה השנייה שקבענו ליחידה הזו גם בהסתכלות הצבאית יש פה אירועים שהם משולבים של שומר חומות 2 וכניסה של ערביי ארץ ישראל. אני לא הייתי נוקב רק באזור אחד או בכפר אחד. יש איומים גדולים מזה. האירועים משולבים עם אירועים פלילים עם כל מנעד מסד"ח, סדר ציבורי ואפילו השתלטות עוינת שקטה שאי אפשר לעשות איתה כלום בכל מיני מקומות. בסוף המטרה של יחידה כזו גדולה בעיר כזו קטנה – שמנו פה כוחות רבים. אני חושב שלפני המלחמה קריית שמונה הייתה רואה אולי צ'קלקה של רכב שיטור עירוני. אנחנו מדברים פה על שמונה, תשעה כלים שנעים כמעט 24/7 ומלווים את שעון החיים של העיר כדי לייצר הרתעה בראש ובראשונה וכדי לייצר תחושת ביטחון. בהעדר סמכויות יהיה קשה מאוד למגר את זה. בעניין של הסמכויות אני מחלק את זה לשניים. אנחנו הולכים בצד המתחכם. קיבלנו סמכויות מוגבלות באזורים מסוימים בהם מותר לו לעשות חיפוש בכליו או ברכבו של אדם על בסיס החוק הקיים ועם הייעוץ המשפטי שמגביל אותנו מאוד. אני מבין שנדרש שינוי חקיקה. יחד עם זה כאשר היחידה הזו מסתובבת ומזהה אירוע פלילי יש לה סמכות לפעול כמו כל אזרח וזה מה שקורה היום בתל אביב עם סל"ע וזה מה שקורה היום באשקלון אצל תומר וזה מה שקורה בשדרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. סל"ע היא יחידת שיטור עירוני. יש לה סמכויות בחוק אחרות - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> של שיטור. זה בדיוק העניין. כשהיא מלווה עם שוטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אין לה סמכויות כשהיא לבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מזל שהייתי נוכח בחוק. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בכל ניידת יש שוטר כחול ושוטר כזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש להם גם יכולת לפעול לבד. 1:3. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> אביחי, הוא צודק אבל הפקח מסייע לשוטר. רק כשהשוטר נמצא איתו אבל הם יכולים לפעול לפי מערכת החוקים שלנו. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> עכשיו בשיטור יש שינוי קטן ביחידות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא שינוי קטן. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בשיטור הם לא לוחמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פקח רשותי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> נכון. זו סמכות אחרת והוא גם עובד עירייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> פה אנחנו מדברים על כוח אזרחי שהוא לא עובד עייריה ולכן אין האצלת סמכויות כפולה. זה קצת יותר מורכב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הסיבה למפגש. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני מוריד את המדים ושם את הכובע שלי כעורך דין. כעורך דין אני מכיר את הסוגיות. מה שאנחנו מנחים את היחידות האלה זה לפעול מתוקף הסמכות האזרחית. מי שמכיר את סעיף 58 בסדר הדין הפלילי אז הוא מחייב אותך כאזרח להגיב. אם אתם גם על מדים ונושא נשק - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להגיב זה להתקשר למשטרה. לא תעמוד על דם רעך. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לכן אני לוקח את הסמכות משם. אני פחות מוטרד מליאור מה יקרה בזמן אמת. איפה אנחנו עלולים ליפול? כאשר יבוא טובאי ויבוא הלוחם של היחידה הטקטית ויגיד שהוא נראה לי עם סימנים מחשידים, יעצור אותו ויתחיל לחפש בכליו. זה לא בדיוק מותר לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא שלא בדיוק מותר לו, זה אסור לו. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אם הוא מחוץ לפוליגון אז בכלל זו עבירה פלילית. על זה מאיימים הקצינים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> האיומים לא מטרידים אותי. באמת. בסוף ההיגיון הבריא - - - יש מת"ח והוא יכול לתת לך פקודה. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> מה יקרה כאשר הוא ילך? << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אנחנו נגייס אותו שוב. גם אני מילואימניק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא מילואימניק. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני אגייס אותו. בשורה התחתונה אנחנו חייבים להרחיב ולהסדיר את הסמכויות בין אם זה בשינוי בחקיקה או בין אם זה שינוי הפק"ם. האירוע שזה עבר לשיטור – אתם מכירים אותו – זה התחיל מהכשל בבאר שבע. בבאר שבע הגולם קם על יוצרו. הם הפכו את יחידת הסיור שלהם לשריפים מקומיים של ראש העיר. זה בסדר. היה לו שם איומים אחרים כמו הבדואים והם עשו שם מעצרים על ימין ועל שמאל. שם המשטרה לרגע התבלבלה. המשטרה גם אפשרה את זה. פה אני מתואם עם אריק. אנחנו לא נאפשר זליגה מוחלטת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל תהיה לך זליגה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לא תהיה. יש פה ניהול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אסביר למה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> שנייה. אם אתה כוועדה תגדיר את הסמכויות מדויק ונכון אז לא תהיה זליגה. אם תהיה אז מישהו ישלם את המחיר כי הוא חורג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו האוסמוזה בין המשטרה לבין הכוח האזרחי. אם אתה משלם 100 שקלים לשעה לאותה יחידה טקטית אז עשרה התקנים שחסרים לו יהפכו ל-60 תקנים שחסרים לו. הם יגידו לעצמם למה לי. אני מקבל שכר טוב יותר, מצויד טוב יותר ונראה טוב יותר - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> ועובד הרבה פחות קשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעי. אנשים לא יבואו למשטרה. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> בסוף מדובר ב-45 שקלים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> 55 שקלים. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> 55 ברוטו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במשטרה הנטו הוא 19 שקלים. האחוזים הם בסוף אותם אחוזים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אלה צרות של עשירים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נשים את הדברים על דיוקם. מה שאומר חבר הכנסת שירי הוא דבר נכון. אנחנו רואים את זה. יש מקומות שבהם שוטרים עברו מהמשטרה לשיטור העירוני כי כדאי לי יותר להיות בשיטור העירוני. אני גם הולך עם מדים, גם קוראים לי פקח שיטור ולא פקח מסייע, אני מקבל משכורת יותר גבוהה ולא יושב עליי מפקד תחנה. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. בשביל זה באנו. תגידו איזה סוג של סמכויות צריך לתת להם בהתחשב בעובדה שיש שיטור עירוני, יש תחנת משטרה, יש שוטרים. כל הדברים האלה קיימים. אני לא רוצה להוסיף פה עוד שוטר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני לא איש מקצוע אבל אני חושב שהסמכויות צריכות להיות מטריציוניות. החירום הוא בסוף צבאי. זו לוחמה צבאית לכל דברים. בשגרה הוא משטרה. זה צריך להיות מטריציוני. זה לא יכול סמכות רק מגוף אחד. זה צריך להיות סמכות משני הגופים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש לך סמכות צבאית. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> צריכה להיות סמכות לפח"ע בכל העיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פח"ע זו לא בעיה. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> עכשיו יש רעול פנים בשכונה שהיא לא בפוליגון. מאיפה הוא יודע אם זה מחבל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמשטרה מה היית נותן לו? << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> סמכות עיכוב או סמכות חיפוש. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> הוא לא יכול לפוליגון שהוא לא שלא. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני הייתי מגדיר את זה שונה. אתם נדבקים למה שיש היום. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אם הוועדה רוצה להיות פרקטית כי זה מה שעולה מהשטח - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתה חושב שבאתי לפה ביום חמישי במקום להיות עם הנכדים שלי בלי להיות פרקטי אז אתה לא מכיר אותי. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אני בטוח שבאת לעזור. אני יודע שזו בירוקרטיה רבה וזה עניין בין-משרדי והמשטרה מערימה קשיים. יש שם סלט שבסוף יהיה בעוכרינו. שני דברים פשוטים יכולים לפתור את זה. לתת ליחידה הזו סמכות עיכוב וסמכות חיפוש מחוץ לפוליגון. זה פותר את כל הבעיה. אז הקשר אל מול משטרת ישראל יתהדק. גם אם בסוף מגיע טובאי לאזור תעשייה והם בסוף יבינו שהוא לא יכול לעשות להם כלום. הם לא טיפשים. אם יש לו סמכות עיכוב והוא אומר לו אתה מעוכב ויש לנו קשר ישיר אל מול התחנה זה משנה את המשוואה והכללים. אחרי פעם, פעמים כשהוא מבין שהם חסרי יכולות והפוזה היא להיות על אופנוע נשק אז הם יבינו את זה מהר מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק ברקוביץ', איך אתה רואה את זה? בסוף אתה צריך להתמודד עם זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך לחשוב על עתיד המשטרה במדינת ישראל ולא בצחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסוף אתם תאבדו אנשים. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> בראייה מערכתית צריך לפתור את הבעיה של מה קורה בין הפוליגונים. לצפות שאם יש שוד ברחוב שהוא בין הפוליגונים והוא לא יגיב? צריך לפתור את הבעיה הזו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה ממליץ? << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> אני לא מצפה ממנו שיהיה פתרון של אזרח - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש לי הצעה שהצגתי אותה בזמנו. אני לא יודע אם היא עברה אליך. ההצעה היא סמכויות מוגבלות ודיווח בזמן אמת. סמכויות מוגבלות לבידוק ולא לעיכוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפרקטיקה אתה לא יכול לעצור ולבדוק בלי לעכב. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אתה מעכב אותו טכנית. יש לך סמכות לדרוש תעודה. נגיד שהוא לא ממשיך בשיתוף הפעולה וזה לא הופך את לפלילי אז ישנה חובת הדיווח מול התחנה באופן ישיר. הוא יקבל הרשאה מהמשל"ט של התחנה לעבור לשלב הבא שזה עיכוב. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> צריך לפתור להם את הבעיה. אני קצין תורן כרגע בתחנה - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> תשנו את המילים של החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תן לי לשמוע את אריק השני. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> בוא נצייר סיטואציית אמת שהיא לא פח"עית אלא פלילית. כרגע יש לי אירוע שוד ומסתובבים ארבעה כוחות בגזרה. לפחות צריכה להיות הסמכות כדי שאוכל לבקש לחסום לי את הרחוב הזה או הציר הזה. אנחנו נסתדר עם מה שיש לנו אבל אם הם מסתובבים אז למה שיתנו סיוע. אפילו את זה אני לא יכול כשהוא לא בפוליגון שלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלא אם הוא פקח רשותי ואז אתה יכול. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> יותר מזה. יש לי בתי ספר. מדברים על תחושת ביטחון. אביחי מדבר על שרוצים להחזיר את תחושת הביטחון. יש לנו בתי ספר. נשפך פה כסף רב. למעט הנראות אין להם סמכות ושיניים. אם יהיו להם קצת יותר סמכויות, לא הרבה, קצת סמכויות שהמשטרה תוכל להשתמש בהם בדיוק כמו הדוגמה שאריק נתן עכשיו או שאנחנו בתור עיר נוכל להעלות את תחושת הביטחון לבעלי העסקים הקטנים ובעלי מפעלים בדמות זה שהם יוכלו לעכב או לתשאל - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עדיין צריכים להיות זהירים מאוד עם זה. אני לא בא להקים עוד יחידת שיטור עירוני. אתה לא רוצה להפוך אותם לשוטר עירוני. בגלל זה הם נקראים יחידה טקטית ולא יחידת שיטור עירוני אחרת בוא נוותר על הכול ונוסיף סמכויות לשיטור עירוני. זו לא המטרה שלי. בגלל אמרתי שזה מודל מטריציוני - - - - << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אין להם שום סמכות אכיפה, אביחי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בסוף הכפיפות היא אזרחית. לא צבא ולא משטרה. התפיסה אומרת שזמן אמת הצבא עסוק בצבא והמשטרה עסוקה במשטרה ואני צריך מי שייתן את המענה בעיר. זו המטרה. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> אין להם סמכויות אכיפה. הם לא שוטרים או פקחים עירוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אביחי, נניח והיו מתקצבים לך את זה ב-100%. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מתקצבים את זה היום ב-100% לחמש שנים לפחות. אני לא יודע מה יהיה הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יתקצבו לך את כל היחידה הטקטית והפכו אותה לפקחים רשותיים וזה יקנה להם את הסמכויות וזה יפתור לך את הבעיה - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא עשיתי בזה כלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא עשית? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם עדיין יחידה טקטית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם אצלך, טקטיים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> השוטר העירוני היום הוא לא טקטי. היום הוא מסתובב עם גז פלפל. אפילו נשק אין לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר את הרציונל. להכניס עכשיו הליך חקיקה שמאסדר את היחידה הטקטית – אתה מסתכל על קריית שמונה אבל אני מסתכל על חיפה - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני עובד בעוד הרבה ערים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שאתה עובד בעוד ערים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> יש לי חברה משלי. אני רק בהתנדבות פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אני רק בהתנדבות פה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני מפעיל יחידות טקטיות ומפעיל את כל האבטחה של הבנקים בצד האזרחי בכובע אחר שלי. פה ספציפית לא השתתפנו במכרז כדי לשמור על ניקיון כפיים. אני רוצה להסביר שהנושא הזה נוגע גם לי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל זה לקחת לי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני באמת מוביל את הפתרון הזה כבר הרבה זמן - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל מהצד הרגולטורי ולא מהצד הפיזי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני איתך לגמרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר אם אתה רוצה שיעזור לך בשוד אז אתה צריך להפוך לפקח רשותי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני אסביר למה לא. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> למה הוא יכול לעזור בשוד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נותן סמכות חיפוש, מעקב, עצירה, זיהוי. זה סמי-שוטר. זו חקיקה. זה לא פתרון נקודתי. בפרקטיקה אם עכשיו יש שוד או חשוד בגן ילדים אני יודע שאתה מפעיל אותם. אנחנו יודעים את זה. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> הם לא קיימים עדיין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה. עוד חודש. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני רוצה להסביר את הנושא של המעבר מצבאי לאזרחי. ראשית הצירים של הדבר היא צבאי. התקציב והרציונל שאושר על אלופים והגורמים השונים הם צבאיים. אתה מנסה להפוך את הסדר, להפוך יחידה שבאה מהצבא לעזור בשגרה לעשות את זה. אנחנו רוצים לקחת 99% שהיחידה הזו בשגרה שלה תעשה לאיומים הפליליים. חשוב לנו כצבא לעשות את זה. אני אומר משהו שנוגד את האינטרס האזרחי שלי ואין לי בעיה עם זה כי האירוע הוא קודם כול צבאי. הוא באחוז שהוא אולי יקרה. בשביל האחוז הזה שאולי יקרה אנחנו לא מוכנים שהוא יחזור ולכן הקמנו יחידה טקטית של לוחמים עם סמכויות וכל מה שנדרש. עכשיו אנחנו אומרים שבשעון החיים של העיר אנחנו רוצים לנהל שגרת חיים בטוחה לחלוטין. פה נדרשים לעשות שלושה דברים. אחד, להרחיב במעט את הסמכויות בתיאום מלא ובאחריות המת"ח כולל תיאום של ישיבה יומית עם נהלים ברורים ודבר שלישי זה להרחיב את הפוליגון. אם נתת עכשיו שבעה פוליגונים בעיר כמו קריית שמונה קברת את הדבר הזה. מה יקרה בדרך כשהוא נוסע ממילא יש לו סמכות לנסוע. מה קורה כאשר הוא רואה עכשיו שוד. אריק מקצועית יכול להנחות אותו לסגור את הציר כמו שאני מנחה את אריק צבאית לסגור את הציר כאשר יש חדירת מחבלים. בדיוק אותו דבר בהלימה. זה לא שינוי גדול. זה בתוך החוק. אתה מרחיב את הפוליגון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בחוק. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> הרחבת הפוליגונים היא בחוק. אם אני מגדיר את כל אזור התעשייה כפוליגון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפוליגון לא בחוק. הוא לא בחוק. היה לנו דיון השבוע על זה. כל האירוע הזה הוא לא מוסדר בחקיקה. הפוליגון - - - << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> שלום הציבור מגדיר באילו מקומות הפוליגונים מוגדרים שהשר יכול לתת סמכות לאזרח, לחייל או לשוטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> 7א הוא כזה. האמן לי אני מכיר את החוק על בוריו. אני אעלה לך אותו. הוא נמצא פה על המחשב. ב-7א מוגדרת תחנה, מוגדר רכב ציבור, מוגדר מקום מוגדר. אני שאלתי אם גן ילדים - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מכל ההגדרות האלה אין טקטי. זה מה שהוא אומר לך. אתם אומרים אותו דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מיועד בכלל לקניונים. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> שלום הציבור - - - << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> אתם אומרים אותו דבר. הוא צודק ואתה צודק. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני שם את הצד של עורך הדין. 7א מגדיר את המקומות שבהם השר רשאי לתת סמכות בין אם זה לחיפוש. ב-7א גם גן ילדים מופיע וגם מרפאה מופיעה וגם בית חולים מופיע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא צריך לתת לו את האישור למקום הספציפי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> באה חטיבת השיטור ואמרה לא. היא אמרה לא גן ילדים. שאלנו אותה למה? היא אמרה שזה חוק אחר. מה זה קשור שזה נמצא בנוסח. ברגע שתרחיב את הפוליגונים בעצם כיסית את העיר כי שעון החיים של העיר הוא איפה שמסתובבים התושבים. איפה שלא מסתובבים התושבים זה לא מעניין אותי. אם אתה מגדיר את כל אזור התעשייה שהוא יגודר מחר בבוקר אז הוא אזור שהוא פוליגון סגור. לכן יש סמכות לשר לתת את הסמכויות האלה ואז אתה יכול לעשות את החיפוש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין ספק שאנחנו פה נפגשים עם חיה שלא הכרנו עדיין. הגדיר אותה יפה ראש העיר בהיבט של הסמכויות המטריציוניות. בחלק מהזמן הוא מין שוטר ובשעת חירום הוא חייל. זו חיה שלא התמודדנו איתה עד היום. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> הפוך. הוא ברוב הזמן שוטר ואולי אם יהיה אירוע אז הוא חייל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשעת חירום הוא רק חייל. נלמד להתמודד גם עם החיה הזו. זה לא משהו בלתי אפשרי. בחירום קל לי. ההגדרות ברורות מה צריך לעשות, מה מותר ומה אסור. הוא חייל. הדברים כבר ברורים. בשגרה אני בבעיה כי אני לא יכול לייצר עכשיו חוק לקריית שמונה וחוק למקום אחר כמו חיפה או עיר אחרת. אני צריך לראות איך אני עושה את זה. לכן הבקשה שלי כל הזמן היא תגדירו לי אילו סמכויות הייתם רוצים שיהיו שאני יוכל להחיל אותן על כולם. אני לא יכול להחיל אותן רק על קריית שמונה. אני חייב להחיל אותן כל כולם. אתם באים ואומרים בצדק ואני מבין אתכם – אם אני הייתי יושב שם כנראה הייתי אומר את אותו דבר – אני רוצה את המינימום. עיכוב וחיפוש. << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> הזדהות, עיכוב, חיפוש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור שזה מה שאתה רוצה. לנו לצורך כל עניין ודבר זה צריך גם להיות ללובשי מדי משטרה וזו בעיה. אנחנו מוסיפים לשטח עוד סמי-שוטרים. אני לא בטוח שזה מה שאנחנו רוצים. נמשיך ללמוד את העניין. אני מבטיח לכם שנמצא פתרון. יש לנו עניין שהעסק הזה יקום. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אנחנו פיילוט. אני מוכן לבוא לפה שוב עם רח"ט אבטחה. יושב-הראש הוועדה, אני חושב שזה בסמכותכם. אני מוכן כצבא יחד עם רח"ט אבטחה להגיע לפה ולשבת עוד פעם ולנתח את שעון החיים של העיר ולנתח את הסמכויות מחדש. עבודה משותפת יחד עם המחוז והתחנה ויחד עם יחידת האבטחה, איתנו כצבא והעיר ולנסות לגבש בתוך הפיילוט איזשהו סד"פ הגיוני שמיישר את הדברים האלה - - - << אורח >> ליאור כהן: << אורח >> הוא אומר שהוא צריך לתת לכולם ולא רק לקריית שמונה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> זה המודל. זה פיילוט. ברגע שיגידו לו המומחים מטעם המדינה שזה עובד אז יוכל לאמץ את זה ולהרחיב. מקובל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל מה שאתה אומר לי מקובל. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אני לא אצביע לך. זה לא יעזור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו רוצה להוסיף משהו לדיון לפני שאנחנו מסכמים והולכים לראות את החמ"ל? מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן החברתי, את רוצה משהו לומר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצביע לו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חכה, הבחירות עוד הרבה זמן. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> במסגרת החלטת ממשלתה 3264 תוקצבה תמיכה להקמת מערכי אבטחה עירוניים גם בקריית שמונה וגם שלומי. קריית שמונה בסך 30.6 מיליון ובשלומי 23.4. זה תוקצב. ההחלטה היא מחודש יולי אבל התקנה התקציבית תוקצבה בשבוע שעבר. זה עבר אצלנו בוועדת תמיכות וגם ההרשאה יצאה אליכם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ממש עכשיו קיבלתי אותה. 10.2. ממש עכשיו. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אתם יכולים להתחיל לפעול החל מ-1 בנובמבר כפי שהודעתי במייל ששלחתי קודם. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> אניטה, ההקמה תהיה בדצמבר. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אני מבינה. גם אם נצטרך להאריך את זה בחודש זו לא בעיה. זה רק לשנה הראשונה ויש את ההמשך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כב"ה, החבר'ה של היחידה הטקטית עוברים הכשרה, אימון או משהו שנוגע לתחום של הרס וכיבוי? מחר בבוקר קורה אירוע ועד שאתה מצליח להתארגן וכמו שאמר אריק, הכוח הראשוני קיים פה. הוא גם יכול לסייע בעניין. << אורח >> אלי מור: << אורח >> בנושא של הרס לרשות יש יותר אמצעים מאשר לי והם יש את צח"י, היחידה של החבר'ה המקומיים. בנושא הרס כי לנו יש פחות כלים של הרס. כמעט שאין. יש לנו את הכלים שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום לחילוץ מרכבים וכרגע אנחנו בתהליך רכש של רכב שיהיה בסופו של דבר גם להרס. מי שיכול להכשיר אותם זה יותר פיקוד העורף. אלה חבר'ה שהם מיומנים, מקצועיים. הם יקבלו מאיתנו גם את הידע שיש לנו אבל יותר מקצועי הם פיקוד העורף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק, אני אומר את זה מסיבה פשוטה. אתה יודע מה קרה ב-7 באוקטובר? מכבי אש לא נכנס לשום מקום. אתה יודע למה? לא כי הם לא אמיצים. הם נכנסו ברגל. הרכב הוא כל כך גדול שהוא הופך להיות מטרה. << אורח >> אלי מור: << אורח >> גם בתיעדוף משימות שלנו במלחמה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן צריך לראות איך נותנים לזה מענה מיידי. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> בהכשרה הייעודית שהכנסנו בחמישה ימים אפשר לשלב עוד יום כיבוי וחילוץ. << אורח >> אלי מור: << אורח >> תעשה את זה. אין בעיה. אבל הוא דבר על הרס במיוחד. הרס זה משהו אחר. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> גיא, זה חשוב מאוד. אני קיבלתי את זה. בסדר גמור. יש לנו חמישה ימי הכשרות. אנחנו נוסיף עוד. האירוע הזה לא פחות חשוב. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אני אגיד עוד משהו באשר להרשאה. כיוון שמדובר בסכום גבוה יחסית לעירייה והיכולת להתחייב אז אישרו מקדמה מתגלגלת של 9% כך שתהיה לכם האפשרות להתחיל ולקבל את זה עוד לפני שאתם צריכים להוציא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין שזה בוצע בעבודה משותפת יחד עם דימה? << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> זה מתוקצב דרכנו. ההחלטה הייתה משותפת. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> המקור הכספי אצלנו והביצוע אצלם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בלי משרד נגב, גליל כנראה לא היינו מסוגלים לעשות שום דבר. זה שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק אל תגיד את זה בקול כדי שחבר הכנסת שירי לא ישמע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אמרתי את זה בכל מקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עושה עבודה נהדרת. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> מדהימה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק ב'. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> אני רוצה להגיד משפט וחצי. הפרויקט הזה קם כפרויקט ערים מאוימות. כרגע זה הוקם אצלנו ובשלומי. הוא קיים בשדרות. השאלה היא אם לא צריך להתייחס אחרת לערים המאוימות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך להתייחס אחרת. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> חיפה היא לא אותו דבר. צריך לשנות חקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכיוון שאנחנו רוצים לעשות עבודה מקצועית, אנחנו באים ללמוד את זה, להבין את המאפיינים את המאפיינים הייחודיים של קריית שמונה ושלומי ואולי מקומות דומים ולדעת לעשות את ההפרדה אל מול יישובים אחרים. כמו שיש פה סמוכי גדר לבנון יש סמוכי גדר טול כרם. עוד מישהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טול כרם קרובה יותר אשר לבנון לקריית שמונה. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> שתי מילים. דודו פרץ, מפקד יקל"ר קריית שמונה. יקל"ר היא יחידת קישור לרשות. אני למעשה עם היחידה שלי היינו פה מאז 7 באוקטובר במשך שנה וחצי. הנושא של הביטחון ותחושת הביטחון הוא סוגייה חשובה. אני מקווה שאנחנו לקראת סיום של התהליכים האלה. זה ישפיע על חזרת התושבים והישארותם של תושבים שכרגע חושבים אם להישאר או לא להישאר. זה מרכיב חשוב אבל לא העיקרי. כתושב העיר אני חושב שקריית שמונה חייבת להיות עיר מרכזית. כמו שאנחנו אומרים קריית שמונה חזקה – הצפון חזק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קריית שמונה היא חלק מהשכפ"ץ של מדינת ישראל. כדאי שתבינו את זה. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> צריך לתת את מה שצריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. בשביל זה אני פה. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> את התקציבים הנכונים והמשאבים. לגבי פרויקט מיגון לצפון, דיבר על זה אביחי. שלשום דיברתי עם יהודה, מפקד המחוז והוא אישר לנו מענה של צוות. זה באמת החסם המרכזי שחלק גדול מהתושבים רוצים אבל לא מכירים. אנחנו נשים פה שני אנשים - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> דודו, צריך להגיד להם שזה חצי פתרון. אין להם היום את הסמכויות של ההנדסה. זה לא מייתר את עבודת המהנדס. אני עדיין תקוע עם מהנדסת עיר אחת שצריכה לתת אישור ל-1,700 ממ"דים, שוטף, פיתוח. אי אפשר לעשות את זה. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> אני מסכים למרות - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה לא נותן את הפתרון. אולי זה עוזר למי שיושב וממלא את הטופס באינטרנט אבל זה לא נותן לי כלום. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> אביחי, יש לך כבר 400 שהגישו לקבלת המענק. זה יחסית - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אמרתי שזה בזכות זה. זו הקפיצה מ-100 ל-400 אבל עדיין לא 1,700 שעומדים בתור. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> מתוך 1,700 זה יחסית יפה אבל אני חושב שעם הסברה נכונה ועם לחץ. החבר'ה שגייסנו מעבר לזה שהם מקבלי קהל הם גם מגיעים לאנשים פיזית לבתים כדי להריץ את הנושא הזה. אני מסכים עם ראש הרשות. צריך מהנדס, איש מקצוע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בעל סמכויות. אני לא צריך עוד מהנדס. סמכות לחייל שלך שיוכל להיכנס למערכת של המהנדס ולהנפיק את האישור. << אורח >> דודו פרץ: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. זו המטרה. להוריד כמה שיותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, דימה. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> משהו קטן, לא מערכתי. בעברי התנדבתי במשטרה תשע שנים. גרתי בקצרין והתנדבתי במשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר שלך לקצרין? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> יש לי קשר שולי, קטן. מהרגע של רישום של אותו אזרח ביומן פעולה כל מניפת סמכויות השיטור היו עליו. עשיתי את זה גם כאשר היה צריך לעשות מעצרים על כל מיני חוליגנים מחוץ למסגרת כזו או אחרת. כמובן שזה בהדרכת משטרה ובהובלת משטרה. אני לא נכנס לכל התסבוכת הבין-ארגונית. יכול להיות שבמסגרת של שינויי חקיקה או תיקוני חקיקה שווה לחשוב על חיבור ולא פיזור. סיפרתי לחברה שב-8 באוקטובר באותו הקשר שולי שהיה לי בקצרין, יום למוחרת המלחמה עוד לפני שקמה כיתת כוננות בקצרין שדרשתי וביקשתי שנה וחצי מאלוף פיקוד צפון אבל על זה נדבר אחר כך - - - ב-7 באוקטובר בערב אספתי את כל 400 איש שהחזיקו נשק עוד לפני שקיבלו נשקים נוספים בשביל לחלק להם כובעים. הדבר המרכזי שפחדתי ממנו לא פחות מחיזבאללה הוא שאנשים יתחילו להרוג אחד את השני מתוך התלהבות בלי אימונים. אני מתאר לעצמי שאת זה יפתרו במהלך ההכשרות וכל השאר אבל החיבור עם המשטרה בעניין הזה בלי להמציא דברים אקסטרה מורכבים שיכולים למתוח את הפעלת היחידות האלה. שווה לחשוב על זה כי הסמכות הכי מרכזית ומשמעותית עם תו"לים ברורים מה לעשות מתי שצריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, דימה. חבר הכנסת שירי, מילות סיכום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי מספיק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ראש העיר? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עוד משפט אחד בנושא כי לא עסקנו בנושא מחסני החירום שלנו. בתפיסה פה אמורים להיות מחסני חירום שמחזיק אגף החירום במשרד הפנים. אני לא יודע מי החליף את אלי רגב היום. תעשה לנו סדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הסגן שלו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מחסני החירום שהיו באחריותו של אלי רגב. לגבי מחסני החירום האלה, התפיסה אומרת שבחירום אני אמור לקבל ממנו את הציוד. 4% ממנו אמור להיות במחסני החירום של הרשות. אני פניתי מאז שנגמרה המלחמה. מיותר לציין שמחסני החירום של הרשות שלי ריקים. הם גם חטפו פגיעה ישירה והכול נשרף. עד היום אין לי 4%. חסרים לי מזרנים, חסר לי ציוד כיבוי וחסר לי ציוד אקוטי. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> רק כדי לסבר את האוזן, היערכות של 4% בתוך הרשויות זה מענה ראשוני לתוך מרכזי הקליטה באירוע גדול של פינוי. זה מענה ראשוני של הרשות לצורך שהייה ברציפות. אנחנו היום נמצאים במצב שאנחנו צריכים לבקש ולהתחנן כדי לאכלס את 4%. אנחנו אפילו לא נמצאים שם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כל המלחמה ניסיתי למשוך ממחסני החירום האלה. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> אני רוצה להדגיש עוד משהו אחד שבעם כלביא שביקשנו מזרנים למקלטים. רק אחרי התערבות אגרסיבית מאוד של ראש העיר מול כל פונקציה בעלת השפעה קיבלנו אישור עקרוני שאנחנו יכולים ללא שינוע. הכול נפל עלינו. זאת אומרת שלא הצלחנו באמת ליישם אותו. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אדוני יושב-הראש מבחינה פרקטית זה משהו שבהחלט בשאילתה של הוועדה - - - כאשר אנחנו מדברים על אולטימטום שהשכנים קיבלו תוך חודש ימים. כמעט כולם מבינים שהאולטימטום הזה לא יעבוד. אם הולכת להיות פה פעולה יש לנו פחות מחודש להתארגן כדי שלקריית שמונה יהיה מענה מיידי. זה חייב להיות מחר. אנחנו לא יודעים מתי זה יתפתח. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חושב שהמענה צריך להיות הפוך. רוב הציוד צריך להיות ברשות ו-7% גיבוי שם. כאשר מתחיל אירוע חירום זה לא עוזר שיש 1,000 מזרנים ואני צריך לצורך העניין 20,000 מזרנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, הוועדה הגיעה לכאן בגלל שהיא מבינה את הצורך ובגלל שהיא מבינה את המיידיות. לא בגלל שאנחנו מחפשים מה לעשות ביום חמישי. זה באמת נושא חשוב לנו. אנחנו נחזור ונדון בו גם בוועדה וננסה לקדם את הדברים כי נדמה לי שלכולנו ברור ש-7 באוקטובר היה מבחינתנו לא נורת אזהרה אלא פעמון שלא מפסיק לצלצל מ-7 באוקטובר עד היום. כדי לראות שאנחנו באמת נכונים לתרחישים השונים. אני חושב שאחד הדברים שעלה בצורה ברורה זו המיוחדות של קריית שמונה בהיבט שליחידה הטקטית הזו. עיקר פעילותה הוא בשגרה אבל מוכנות האמיתית המקצועית היא חירום. זה ברור לחלוטין. זה משהו שהתמודדנו איתו עד היום. גוף שהוא בשגרה הוא סמי-משטרתי ובחירום כולו צבאי. זה משהו אחר וצריך לדעת איך להתכונן אליו. אנחנו נשתף. אני מקבל את ההצעה של אריק. נבוא לפה בימים הקרובים ונשב ביחד כמה אנשים פה לנסות לראות מה נכון ואיך נכון ללבן את הדברים האלה. זו בהחלט גישה נכונה. אני חייב לומר שרמת המקצועיות ונכונות של האנשים לשתף פעולה היא מדהימה. אני לא רואה את זה בכל מקום. הקב"ט של העיר יחד עם צה"ל וכב"ה וכמובן משטרת ישראל ומד"א. מה שאתם עושים היום הוא לתת מענה גדול לצרכים ממה שהממלכה באמת שמה את הדברים כמו שהיא צריכה. אני חלק מהממלכה. אני יודע להסתכל במראה ולהגיד איפה אנחנו לא בסדר. חלק מהדברים כשנחזור הביתה לעשות הוא לנסות לתקן את זה. לפחות בחלק מן המקומות הבנו שהמצב לא יכול להמשיך להיות בצורה הזו. אם מדינת ישראל חפצת חיים היא צריכה לחזק את קו המגע וקו המגע שלה הוא לא רק הגדר וצה"ל אלא גם היישובים שנמצאים על קו המגע. אני לא רוצה לצטט את טרומפלדור שקו הגבול יקבע איפה שקו המחרשה האחרון. זה נכון. איפה שאנשים גרים שם צריך להיות מירב העוצמה שלנו. אני לא בטוח שנתנו לזה את המענה עד היום. אני מבקש פעם נוספת לקראת הפגישה הבאה תחשבו על התרחישים. הועלו פה כמה תרחישים משמעותיים מאוד. גם האויב לומד בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת שירי קודם. מחר בבוקר הם בכלל לא יעברו את הגבול אלא יעיפו 300 רחפנים וכל אחד עם רימון. לא צריך יותר. אני כבר לא מדבר על רחפנים. מי שמכם ראה את הרחפנים שעוברים מסיני לתוך שטח מדינת ישראל עם סלסלה שיש בה 12 מאגים אז תארו לעצמכם מה הרחפן הזה יודע לשאת. מחר בבוקר הוא גם יודע לשאת על עצמו כמה לבנות חבלה ולהתפוצץ. אנחנו חייבים לחשוב על התרחישים האלה כדי לראות שהיחידה הטקטית לשעת חירום יודעת לדעת לזה מענה כי לא יהיה פה אף אחד שייתן לזה מענה. לא יהיה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> ביקשתי להפעיל קלשונים. קלשון זה מיירט רחפנים ייעודי. כרגע הסמכות נתונה רק לחבלה במשטרה. אין סמכות אזרחית לאף אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק הדברים שאני רוצה ללמוד. בואו נראה ונדייק את העניין הזה כדי לתת מענה. נדמה לי שההערה האחרונה שעלתה במסגרת על הציוד – הציוד חייב להיות פה. מהר מאוד קריית שמונה תהיה מנותקת ואם לא יהיה פה ציוד לא יהיה מי שיביא לה אותו. אנחנו יודעים את זה. בואו "נתרחש" את מצבי הקיצון ונדמה לי שאז ניתן פתרונות טובים יותר. יש לכם במה להיות גאים בעבודה שעשיתם עכשיו. אל תעצרו. תודה. (סיור בחמ"ל של קריית שמונה) << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> ברוכים הבאים למרכז הפעלה קריית שמונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רשמית עוד לא עשינו אירוע חניכה. אנחנו צריכים לעשות. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> רשמית עוד לא. חנכנו אותו בעם כלביא. כפי שאתם רואים כל המבנה הזה הוא מבנה ממוגן. גם השירותים שאומנם ממוקמים בחוץ הם שירותים ממגונים. יש כספת נשקים נגישה שנמצאת פה. אנחנו ניכנס למרכז ההפעלה ותראו אותו. המקום הזה נועד לרציפות תפקודית לעיריית קריית שמונה לשעת מלחמה וחירום 24/7. יש פה את כל היכולות גם להערכות מצב, שולחנות מרכזיים. חמ"ל צופה-רואה על בסיס מה שאנחנו בונים שיהיה 24 שעות על מנת שתהיה תמונה מצב בשגרה "חירומית" לראש העיר ולמקבלי החלטות לגבי איך מתנהלת העיר. אנחנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בו אבל כרגע הוא פועל במתכונת של אגף הביטחון ומוקד 106 שנותן רציפות לגבי כל פניות התושבים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מה שעובד בשגרה בוודאי יעבוד בחירום ולכן שני גורמי חירום המרכזיים יושבים בשגרה שלהם גם פה. יש את חפ"ק ראש העיר הנייד שאפשר לראות מאחורה שיש בו כמעט את אותן מערכות. הוא מאפשר לי לרדת לתוך השטח ולנהל ממוקד. יש את המצלמה הניידת שנמצאת על הרכב של הרבש"ץ שהוא יכול ללכת ולפתוח אותו כמעט מכל נקודה ולאפשר לנו זום - - - << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> שניים וחצי קילומטר על מנת לקבל תמונת מצב. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אלה חלק מאמצעים שהגיעו במהלך המלחמה. חשוב להגיד מילה. זה היה אירוע ייחודי להקים אותו. הוא לא הוקם בצורה רגילה בפרויקט שמעבירים את הבר לרשות והרשות בונה. כדי לחסוך זמן וגם היינו באמצע המלחמה והיה ברור שהזמן פה הוא קריטי כל העבודות בוצעו באמצעות פיקוד צפון. פיקוד צפון לקח את המשימה. אגף הבינוי שלו בנה, צייד והגיע עם מפתח ואמר קח, תפעיל. זה מה שאפשר לנו פחות בירוקרטיה, פחות זמן, פחות מכרזים. כל מה שבדרך כלל בשגרה. כנראה זה לא היה מביא אותנו לחירום. זה מה שאפשר לנו להתנהל בחירום כמו בחירום. אנחנו חושב שזה מודל שצריך להעתיק הלאה כי הוא הוכיח את עצמו. זו הסיבה שאני מתעכב עוד דקה על זה. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> זהו מוקד שעובד וקולט את כל פניות הרשות על בסיס שו"ב ויוצא החוצה לבעלי תקפידים. מזי, תסביר לנו. בבקשה. << אורח >> מזי מלכה: << אורח >> המוקד שלנו מונה 12 נציגות שירות. המוקד עובד 24 שעות ביממה כולל שישי, שבת וכולל יום כיפור. אנחנו מקבלים את כל המקבלים את כל הפניות מהתושבים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בנוכחות פיזית פה? << אורח >> מזי מלכה: << אורח >> בוודאי. אנחנו עובדים כאן. אחר הצוהריים יש לנו את המוקד החיצוני אבל הוא מקושר אליי ישירות. יש לנו את אפליקציה והיא מחוברת ישירות גם לראש העיר. הוא חושף, יודע ומכיר. בכל פנייה כולנו מטפלים. בזמן חירום הכול יוצא מכאן. אנחנו מעבירים את הכול במעלה המכלולים ברשות ראש העיר. כל פנייה נכנסת, נסגרת, מתואמת על ידי הגוף המתכלל. זה המשרד שלי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה פניות היו למוקד 106 הקודם שלכם ב-7 וב-8 באוקטובר? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הוא היה אחראי על מוקד פינוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרס. << אורח >> מזי מלכה: << אורח >> היו לו 34,000 פניות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק הדבר שצריך ללמוד ממנו. זה מה שיהיה לך בפעם הבאה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתה צודק. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> קודם כול הוא מקווה שלא יהיה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חושב שלא יהיה יותר פינוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לזה צריך להתכונן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זו הייתה התקלה המרכזית. אף אחד לא נערך לפינוי מעולם. גם כשביקשתי שיכינו לי תוכנית פינוי אמרו לי שאנחנו לא נפנה את קריית שמונה. זו הייתה תפיסת ההפעלה. אני מקווה שהיום אין את התפיסה הזו. רח"ל הוא הגוף שאמור להכין תוכניות כאלו. אני מצפה ממנו ללמוד איך נעשה הפינוי בפועל ולנעוץ מראש קצה. אם מחר יש לי במקרה עוד פעם דבר כזה צביקה יודע שהוא מגיע לחדר 300 במלון ומצדי גם לתרגל את זה פעם בשנה. תן לו סוף שבוע ל-24 שעות. זה כרגע ידרבן את האנשים לשתף פעולה עם התרגיל. זה בעיניי מה שנכון לעשות אבל אנחנו לא שם. להבנתי לא ינסו יותר לפנות. אנחנו נשארים וזה מצריך הערכות אחרת לגמרי שגם שם אנחנו לא נמצאים. אם לא מפנים אותי צריך להבין שאנחנו בשהייה ממושכת מתחת לקרקע. אין יותר מקלוט ציבורי וזה אומר שיש אנשים בלי מיגון. עובדתית זה המצב היום. זה אומר שאין לי ציוד שמאפשר להם להישאר מתחת הקרקע 24/7. כל אדם רוצה קליטה. הדבר הכי בסיסי במקלט. הטלפון היום הוא הדבר הכי קשה כי כולם רוצים להתעדכן ולדעת מה קורה. הם עולים למעלה לקליטה ויושבים בחוץ. זה מה שקורה בפועל. זה אומר שגם צריך מערך לאוכל כי אחרת אני משועבד שלוש פעמים ביום לשים לו ארוחת בוקר, צוהריים וערב ולפנות כי זה מתקלקל ומביא מזיקים. המינימום שצריך במקלט זה אולי גם מקרר ומיקרו או תנור לחמם. אני נותן לו פעם לשלושה ימים והוא יסתדר. זה לא קורה היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> מזי מלכה: << אורח >> נכון לרגע זה מהרגע שהגענו לקריית שמונה אנחנו עומדים על 23,400 פניות. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אתן עוד דוגמה. שכנות חדשות שבונים כולל שלושה ותמ"לים להגדלת קריית שמונה ל-70,000 איש כאשר היעד של מיגון צפון לא כולל מיגון ציבורי יותר. היום ההנחה היא שכל בית בא עם ממ"ד. אני אתן דוגמה אישית. הייתה לנו אזעקה ב-08:00 אחרי שחזרנו. אני הייתי ב-08:00 בגן של הילדה ביבולים. שכונה חדשה שנבנתה ואין בה מקלט ציבורי. היא חדשה. כל בית עם ממ"ד אבל אני לא דייר בשכונה. באתי לגן. תפסה אותי ב-08:00 אזעקה. מה אני עושה? אני דופק למישהו בדלת שיכניס אותי למיגון? אין מיגון ציבורי. מיגונית זו מלכודת מוות. יש מקומות שבכלל היא אסורה לשימוש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו איתך. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> יש פה חמ"ל צבאי. מפאת ביטחון מידע אנחנו לא נכנס אליו אבל יש בו את כל המערכות הצבאיות מקשר וקווים אדומים על מנת שתהיה לנו תקשורת רציפה עם הצבא במקרה של אירוע. במקרה של לחימה בקריית שמונה, חלילה, מפה מתנהל כל נושא של תזמון הכוחות, הנעת הכוחות, תמונת מצב צבאית וכמובן כוחות חבירה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> והמוקד רואה 24/7. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> המוקד רואה 24/7 עם כל המצלמות שהולכות להתחבר וכל הטכנולוגיות. יש לנו שדכנים מכל גוף חירום על מנת שתהיה לנו שפת משותפת ומה שבנינו במהלך המלחמה. השפה המשותפת נועדה כדי שנבין שאין לנו דו"צים בין הכוחות וסיוע הדדית על מנת שנוכל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשלב הראשון שחס וחלילה יש אירוע ואתה מפעיל את הכוח הטקטי הוא מופעל מפה? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> כן. כולם מתחילים לשלוח שדכנים הדדיים על מנת שיהיה תיאום. כמובן שהמשטרה מתחילה לעבות כוחות ושנדע מי מגיע אלינו, מתי ואיך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בתפיסה "החירומית", אם תשים לב, על כל משרד כזה כתוב. יש פה משרד של המשטרה, יש פה משרד של הצבא. הרעיון שכל אחד שם פה את האנשים שלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ועדיין יש פה מקום שבו כולם מתרכזים. שולחן מרכזי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> השולחן המרכזי הוא שם. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> בפרק זמן קצר מאוד זה הולך להיות מאויש 24 שעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כך עבדנו במהלך הלחימה. זה היה מאויש 24 שעות והכול התנהל מפה. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> השולחן המרכזי הוא שולחן ראש העיר הכולל הערכות מצב והתמונה. יש מערכת מטריצה ברורה וטובה עם חדר במאי שכל הנתונים שמתאספים מכל מכלול ומכלול ומהצבא מתרכזים לפה ומוצגים ויזואלית למקבלי ההחלטות וראש העיר. המכלולים משודרים לפה ומפה מגבשים תמונת מצב. אני יכול להגיד בגאווה שזה ברמה גבוהה מאוד עם שליטה טובה מאוד. ראש העיר יכול מכאן לראות בעין, לאמוד את כמות הנזק או ההחלטות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוויזואליות היא בסיבים? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> היא בסיבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכול בסיבים? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> בדיון האחרון שקיימנו לפני יומיים דרך המנמ"ר שלנו אנחנו מבינים אם חלילה תהיה לנו נפילה יש לנו גיבוים. אנחנו בונים גיבוים גם סולאריים, גם סיבים וגם לוויינים על מנת שיהיה לנו חוזי 24 שעות לכל אלטרנטיבה שלא תהיה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> נכון להיום גנרטור החירום לא ממוגן. הוא יכול לחטוף טיל וכל מה שעשיתי לא עשיתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך גם שני אתרים מינימום של חירום. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> יש לנו גם חפ"ק נייד וגם חמ"ל ראש העיר שנמצא בבניין העירייה בסמוך למקום שערכנו את הישיבה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> האזור שם גם ממוגן. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> הוא אזור ממוגן לשהייה של ראש העיר ברציפות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה בכל המערכת הזו יושב מד"א או גורם רפואי? << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> יש להם פה חדר. מד"א אמורים לשלוח. היה לנו קצת חוסר תקשורת עם מד"א. אומנם מד"א יצאו לשטח והיו נוכחים פחות בניתוב שלנו אלא יותר עם בניתוב המוקד שלהם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מוקד ההזנקה שלהם הוא הלב שלהם. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> המוקד ההזנקה הוא הלב שלהם ולא אנחנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אתה לא צריך מוקד הזנקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך פה רק נציג. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש פה מקשר. בשולחן העגול יש להם נציג. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> מכל כוחות הלוחמים מד"א הוא הגוף היחיד שצריך להיות לי בעקב האחורי בשביל לתת סיוע ופינוי פצועים. ברגע שאין את התיאום הזה בצורה מהודקת, שם אנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא חייב את הנציג שלו כדי לדעת אם צריך להביא לו סיוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתפיסת מד"א הם לא ישלחו אמבולנס. גם אם הוא ישב לך פה הם לא ישלחו אותו לשום זירה פעילה. אם כבר הם יפנו לנקודה. ברציונל הייתי בכלל מרחיק את מד"א מפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות שהוא יגיע לנקודה מסוימת שבה הוא צריך עזרה כי הוא לא יכול לפנות לבד. בשביל זה אני צריך אותו פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתפיסת ההפעלה של מד"א הם בכלל לא שולחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הוא צודק. תחת אש הם לא יוצאים החוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא שולחים. אני הייתי עושה נקודה מחוץ לעיר - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אמרתי את זה גם קודם וחבל שהם לא פה אבל ייאמר לזכותם ועזוב את הנהלים הם היו ראשונים בכל מקום. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> השאיפה שלנו שהם יהיו בנקודה אחורית בעקב בשביל לעשות לנו את הפינוי ואת נקודת שחלוף. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אותי מטריד נושא אחר. עזוב לרגע את הטילים. באירוע חירום של טילים עוד יחסית אנחנו יודעים לתת את המענה. מטריד אותי אירוע אסון אחר כמו רעידת אדמה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רעידת אדמה, קריסת מבנים כתוצאה מטילים. זה עולם אחר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יכול להיות שצירי ההגעה שלהם בכלל יהיו חסומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נכנס לתחום של פיקוד העורף יותר מאשר מד"א. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מה שאין לי בעיר לא יהיה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ויש לך בעיר? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא. אגב, כל מדינת ישראל נמצאת בפיגור בנושא של רעידת אדמה, לצערי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל אתה על הקו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שמעת את מפקד כיבוי שאין לו ציוד חילוץ להצלה. צוות סע"ר שדיברנו עליהם מיותר לציין שהם בלי ציוד כבד. זה מה שהם יכולים לעשות בידיים. באירוע קטסטרופלי של רעידת אדמה צריך ציוד כבד. הוא לא נמצא פה ויכול להיות שהוא גם לא יוכל להגיע. זה העניין. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> יתרה מזאת, סיוע של הצבא בנושא הזה אנחנו מבינים שהצבא יהיה לא רק מוסב קריית שמונה אלא יהיה מוסב מרחבי. נקווה שיצליחו להיכנס לקריית שמונה. אנחנו מבינים שאנחנו שלושה, ארבעה ימים נתמודד לבד. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עוד נושא שלא נגענו בו בכלל והוא לא נמצא פה בכלל כי לא אוהבים לדבר עליו כי לא סקסי והוא זק"א. טיפול בגופות. אין לי בכלל. הסניף הכי צפוני של זק"א יושב במירון, להבנתי. אני לא יודע מה הכוחות שלו או כמה מקררים יש לו. אני לא יודע כלום. למעשה אף פעם לא עבדתי איתם. אני יודע שהם נמצאים במירון אבל יותר מזה אני לא יודע כלום. זה עוד תחום שצריך לדבר עליו. באירוע כזה יש לי מתים והרוגים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בתרגולים שלכם זה לא מתורגל עם פס"ח? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ברמת הצוותים שלי. זק"א לא נמצא פה. זק"א לא מתרגל איתי. סיימנו תרגיל ולא היה נציג זק"א. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> אין לנו עקב בקרקע שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפירמידת הצרכים זה האחרון שאתה צריך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה נושא שלא אוהבים לדבר עליו אבל זה צורך. באירוע שאין פינוי הפגרים והגופות הופכים למפגע תברואתי ולאירוע אחר שאתה צריך לטפל בו. אני לא מדבר על זה שכולם מכירים את כולם. עיר קטנה וכבוד המת. זה לא זוטר. לא נעים להתעסק בזה. << אורח >> אריק רגב שואשי: << אורח >> לא היה איש קשר בתרגול? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חושב שהם צריכים להיות פה ולא במירון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אריק, משהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי הם במירון בגלל ניסיון עבר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מאז ומעולם הם שם. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> דווקא בנושא הזה אני אגיד משהו רגיש. באירוע המצער שקרה במטולה עם התאילנדים היו גופות. מד"א לא מפנה גופות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האבא הגיע לשם. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> אמבולנס חדרה מפנה רק אם אנחנו מבקשים. היה במשך כמה שעות דין ודברים מי מפנה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> במקרה הזה הייתה גם שאלה מי מוציא אותם מהמטע שהיה מטווח. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> הייתה דילמה לא נעימה בכלל. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בסוף דוידי הוציא אותם. איתן, בעל המטע נכנס להוציא אותם ולא כוחות הצלה. << אורח >> אריק ברקוביץ': << אורח >> זה אירוע נוראי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עשינו גם מסעות אלונקה עם גופות כי אף אחד לא היה מוכן לפנות אותן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני בטוח שעם יחידת החילוץ שלך עשית הרבה יותר מזה בגלגול הקודם. היו אירועים של סתם מטיילים בכל מיני ואדיות. לא צריך ללכת עד חירום אלא גם השגרה היא איומה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> חבר הכנסת פוגל, אפשר עוד שאלה אם כבר הגענו לרעידות אדמה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> למרות שזו גם מלחמה, איך פיניתם את האנשים עם המוגבלות והקשישים? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> חבל שלא דיברנו על זה קודם ותודה על השאלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הייתה בעיה עם זה לפני. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תודה על השאלה. זה אחד מעקבי האכילס של אירועי חירום. הנוהל פה הוא הזוי, בעיניי. אנחנו פוגשים את הנתונים לראשונה בזמן אמת. למה? סודיות רפואית, צנעת פרט. בסוף אני גם רשות. גם לי יש צנעת פרט. אני מחזיק את כל הארנונה והעיקולים של האנשים אבל אני לא יכול לדעת אם הוא צריך פינוי, בלון חמצן או שהוא שוקל 300 קילו וצריך עשרה אנשים כדי לפנות אותו. לא הגיוני שאני אפגוש את זה בזמן אמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אודות האמבולטורים אתה אמור לדעת. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כך זה עובד היום. בשביל לפגוע בצנעת הפרט יש כספת נצורה. פותחים אותה רק בזמן אמת. בזמן אמת כאשר פתחו אותה עבורי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עכשיו הפסקת חשמל, עזוב אירוע קצה, אתה אמור לדעת מי האמבולטורים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> נכון. אמור להיות לה גם גיבוי ידני. מי רואה את הגיבוי ומי בודק אותו? אני לא חשוף לזה. זה משרד הבריאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרווחה לא יודעת? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רק בזמן אמת היא תדע. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> בזמן אמת היא תדע. נכון לרגע יש לנו נתון אחרון שמתוך 80% שחזרו לקריית יש 2,000. אנחנו יכולים להיווכח שיש 3,000. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> דוגמאות מוחשיות מדגימות טוב יותר הבעיה. בסוף כשפתחו את הכספת הנצורה בזמן אמת אתה מגלה שהנתונים לא עדכניים כי הם מתעדכנים אחת לחצי שנה, יש כאלה שלא גרים פה, יש שנפטרו וכל דברים כאלה שאתה מבזבז עליהם זמן. שלחתי אנשים למקומות שאין בהם אנשים או שהם כבר מזמן לא שם. פעם שנייה הם אלה שלא מופיעים בכספת. את המידע הזה יש רק בקופות חולים. אתה אתן לך מקרה אמיתי שהיה לי שלשמחתי היה לי גוף מתנדב שפתר לי אחרת האדם הזה עד היום כנראה היה פה. היה אדם שהיה יום לפני צנתור. הוא לא מוגדר חצר"ם, הוא לא מוכר בביטוח לאומי, אין לו נכות. הוא היה אדם בריא לפני צנתור. יום לפני צנתור פרוצדורת פינוי זה כמו אדם מרותק בשכיבה עם אט"ן ופרמדיק צמוד. אני צריך לפנות אותו עכשיו ושולחים לי פינוי באוטובוס ואני צריך אמבולנס. הוא לא מופיע בכספת הנצורה, הוא לא ידוע לביטוח לאומי. הוא ידוע אולי לי. אין לי שום כלי לפנות אותו. אם לא היה יד עזרא ששלחו לי אמבולנס ופרמדיק הוא כנראה היה נשאר בעיר עד עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפתרון לכל אירוע – הממשלה יודעת הכול על כולם אבל משרד הרווחה לא יחלוק עם משרד לביטחון לאומי ולא יחלוק עם הבריאות. הכול סודי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה כמו שכבת GIS וגם כספת נצורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיתוף הפעולה הוא פתרון חקיקתי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לדעתי, כן. אתה הלכת רחוק. קח רק את התחום של מד"א והזנקת אמבולנסים שזו מלחמה ידועה שהגיעה עד בג"ץ. זה העניין בסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נכנס לפוליטיקה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הפוליטיקה הזו בכל מקום. זו המהות בסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה גובה בארנונה. אתה נותן למישהו הנחה בגין אותה נכות אבל אתה לא יכול לדעת שהוא נכה בשביל הפינוי. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> אתה לא יכול לדעת מה הנכות ומה הצורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מטומטם לחלוטין. << אורח >> גיא אוחיון: << אורח >> זה לא רק לקריית שמונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה ארצי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה צודק. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה האבסורד. זה כך בכל הארץ. אני מתחנן לכספת. בפועל במלחמה ומזי יכול להעיד עשינו טלפונים אחד-אחד שכאילו מרצון הוא משתף אותי במידע. שאלתי אותו אילו כדורים, מה אתה צריך, רגישויות, מי מפנה אותך אם קרה משהו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נורא. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש לך עורף או אין לך עורף. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אביחי, מי פינה אותו פיזית? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אמרתי לך. עמותה. יד עזרא ושולמית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הכול עשתה העמותה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כן. העברנו את הפרטים שלו ליד עזרא ושולמית. הם שלחו לי נהג עם אמבולנס ופרמדיק. פינו אותו מהבית ולקחו אותו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כמה כאלה היו לך בעיר שהיו צריכים פינוי מיוחד. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זו עיר קטנה. אלה לא מספרים גדולים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כמה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש לנו 400 חצר"מים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עבודה רבה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא כולם תלויים. יש כאלה שהמשפחה שלהם מפנה אותם קודם. הבעיה שלך היא בחולייה החלשה ביותר. אלה שהם צמח לגמרי והוא לא יודע מה קורה איתו, אלה שאין להם עורף משפחתי. היה לי גם בעיה בחזרה של כאלה. יש כאלה שעד היום לא החזירו. אני גם לא יודע את זה. אם לא החזירו אז גם את זה אני לא יודע. זו צנעת פרט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, תודה רבה. (ישיבת הוועדה במועצה המקומית שלומי) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים. תודה רבה גבי על האירוח פה. אני רוצה לעשות יישור קו כדי שנדע לשם מה התכנסו לכאן. אנחנו באנו לכאן כוועדה לביטחון לאומי שדנה מספר דיונים על נושא של סיירות ביטחון. בתוך הנושא של סיירות ביטחון, מדינת ישראל והמשרד הביטחון לאומי החליטו על שתי ערים שיעשו ניסוי המכונה פיילוט ראשוני: קריית שמונה ושלומי. אני חייב לומר שכבר בדרך מישהו כבר רמז לי שכדאי להכניס לשם גם את נהרייה. אני אנסה לבדוק את האפשרות להכניס גם אותם. יכול להיות שגם להם יש מאפיינים דומים. כרגע הן קריית שמונה ושלומי. אנחנו באו ללמוד מכם איך הפרויקט הזה מתנהל, איפה אתם רואים בו יתרונות, איפה רואים בו חסרונות, מה צריך לעשות עוד כדי שיהיה יותר מושלם. אנחנו באנו לפה בעיקר לשמוע. להשמיע נשמיע אחרי שהפרויקט הזה יתקיים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> רק הנושא הזה מעניין אותך? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודם כול מעניינת אותי שלומי ואחרי זה מעניין הזה הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק למען הגילוי הנאות, אני מכיר את גבי כבר הרבה מאוד שנים. הייתי פה לפני כמעט 30 שנה מפקד סיוע של אוגדה 91. ראש המועצה היה גבי נעמן. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> סוף 1998 עד היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכרנו כבר אז. יש בינינו הכרות ארוכה. אתה הקב"ט? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אני יו"ר מנהלת הפיתוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואתה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> המנכ"ל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנכ"ל העירייה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אלה הקב"טים שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוסי לוצ'י ואני היינו קולגות יחד בחיל התותחנים. אחד הקצינים הטובים יותר שאני מכיר בצבא. גם עם המנכ"ל פה יש לי היכרות עמוקה. מי שנמצא איתנו פה הוא חבר הכנסת נאור שירי. הוא מלווה יחד איתי מספר פרויקטים חשובים ויש לו תרומה אדירה לדברים שנוגעים לענייני ביטחון, לפחות בראייתי ואני אמשיך להגיד את זה בצורה גלויה. אם הייתי אומר את זה גם בחוץ אז יש עתיד היו יורדים עליו אז אני אומר פה, בקטן. הוא שותף אמיתי ועוזר לי מאוד. מי שמובילה את כל העסק היא מנהלת הוועדה לאה גופר. מפה הבמה שלכם. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> תודה רבה. אני מבקש לקדם בברכה את שני חברי הכנסת, את יושב-הראש ואת כל האנשים שמתלווים אליו ואת חברינו המנכ"ל, עובדי הרשות המקומית ובוודאי ובוודאי את פיקוד העורף. בשבילנו זה כבוד גדול מאוד שאנחנו מארחים אתכם. אתם מגיעים אלינו מבלי שאפילו נבקש. המטרה שלי מהפגישה הזו היא שתצאו עם הרבה ידע על שלומי ומה שקרה לפני המלחמה ותוך המלחמה והמעטפת הביטחונית שאנחנו עטים לקראתה כדי שנוכל להיות כמעט עצמאים בביטחון תושבינו. בין היתר זו תהיה היחידה הטקטית שאנחנו מדברים עליה ברגעים אלה. לפני כשעה קיבלנו הרשאה תקציבית מאורגנת ומסודרת שנשלחה למשרד פנים כדי לאשר אותה. אני 27 שנים מכהן כראש רשות. עברנו את מלחמת לבנון השנייה ועוד כמה מלחמות קצרות לפני. המלחמה הזו היא שונה לחלוטין ממה שאנחנו למדנו ועברנו תרגילים. ביום בהיר שומעים על 7 באוקטובר ואנחנו פה בשלומי מתחברים לאירוע הזה ביום שבת. אנחנו אנשים שומרי שבת אז היה קשה מאוד לדעת ולכן המנכ"ל הגיע אליי לבית ושלח את רעייתי עם טלפון לבית הכנסת. אני רואה רעייתי עם טלפון ביום שבת ואני מבין שמשהו לא תקין קורה אבל עד כדי כך לא יכולתי לנחש. מכאן פתחנו חמ"ל בתוך הבית שלי והמשימה הייתה לעשות מאמצים גדולים מאוד עם מפקד האגודה ועם המח"ט לדאוג לחיילים לשלומי כי עוד מעט חיזבאללה נכנס. ראינו את הדברים האלה. תוך שמונה שעות הגיעו חיילים. שמונה שעות. אם חיזבאללה היה נכנס אולי מדינת ישראל, כמו שאמר ראש הממשלה, הייתה נמצאת במצב של כמעט אבדון. נס גדול קרה פה. ב-16 בחודש יצאנו לדרך עם הפינוי על פי החלטת אלוף פיקוד וראש הממשלה. למזלנו אנחנו היינו ערוכים ומוכנים לפינוי בתוך תרגילים של ארבע, חמש שנים. המזל הגדול שלי באופן אישי שהיו לצדי סגל קצונה מהשורה הראשונה של צה"ל. התכוננו לפני. תוך יומיים וחצי כל תושבי שלומי יצאו החוצה. היו פה ושם שאריות שטיפלנו ומכאן לקחנו על עצמנו לטפל בקהילה שלנו שהתפזרה והתפרקה לגמרי. אפשר לומר היום ואומרים את זה בכל הרמות מראש הממשלה כולל צה"ל, קצינים ואלוף פיקוד הצפון שאנחנו הרשות המקומית שתפקדה בצורה הטובה יותר שהייתה בכל קו העימות. אני באופן אישי אומר זאת וגאה באמירות האלה. אני באופן אישי וכך כל עובדי הרשות המקומית לא עבדו מתוך האשמה ולהאשים את הממשלה וצה"ל אלא לקחנו אחריות. לקחנו אחריות על התושבים ומהרגע הזה מה שהממשלה אומרת אנחנו עושים, מה שצה"ל אומר אנחנו עושים. ביחד אנחנו עוברים את המשבר הגדול הזה. אנחנו בסדר גודל של שלביות. ארבעה חודשים שהתושבים שלנו במלונות שזה היה כמעט בלתי אפשרי. הקמנו גני ילדים, הקמנו בתי ספר, הקמנו מעונות יום, הקמנו מועדונים, הקמנו כל מה שצריך. העובדים שלנו התחלקו לשלושה אזורים. בהמשך התחלקו לארבעה אזורים כולל נהרייה. ארבעת החודשים האלה היו קשים מאוד עד אשר הבנו שהגיע הזמן לפנות אותם מהמלונות. עשינו מאמצים גדולים יחד עם משרד החינוך לבנות תשתית מיוחדת שהיא סביב הילדים וסביב מוסדות החינוך ולבנות בתי ספר עורפיים. זה עלה עשרות מיליונים. הם אמורים להישאר בערים שהרשויות שלהן לא אמורות ליהנות מזה. זו הנקודה שבעיניי יצרה את המצב. אני מדבר על שלומי. במקומות אחרים היו בעיות אחרות. נוצר מצב שבו אנחנו מכנסים את תושבי שלומי לכיוון נהרייה וחיפה. גני ילדים אמרנו שיהיו בנהרייה, בתי ספר יהיו בעכו, בתי ספר תיכון יהיה בקריית חיים. תוך 60 יום הקמנו כל מה שאמרנו. פתחנו בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום לכלל ילדי שלומי ודרשנו וביקשנו מהתושבים להצפין ולהגיע מנהרייה לשלומי ולשכור דירות. הנה המורים שלכם. הכול מוכן עבורכם. היה קשה תוך 60 יום שאנחנו מצלמים אז אין שום דבר ותוך שבוע מצלמים יש עוד משהו ועוד משהו. בסוף של דבר הציבור האמין בי שאנחנו נעמוד במשימה הזו. אכן עמדנו במשימה. ב-1 בספטמבר 2024 50% מילדי שלומי למדו בבתי ספר שלנו בעכו ובנהרייה ובמעונות יום בחינם, אין כסף. זו הנקודה שבעיניי היא הנקודה החזקה שהייתה לנו לקבל החלטה כי הכי קל היה לומר שלא בונים כלום וכל אחד יילמד איפה שיש וכשתיגמר מלחמה יחזרו לשלומי. אם לא היינו עושים זאת רק 50% היו חוזרים לשלומי. כל מי שעשינו נועד לקיים את הקהילה בדרכים שונות ומגוונות עד כדי כך שעשינו עשרות אירועים משפחתיים עם ילדים שאנשים באו מתל אביב כדי להיות ביחד. זו מהות העבודה שהייתה לי. איך אני שומר על קהילת שלומי ואיך היא לא מתפרקת. הדבר החשוב שהיה הוא איך אנחנו מדברים עם התושבים, קשר עם תושבים ואיך אנחנו מגיעים ומדברים אליהם, איך נוגעים בהם. לקחתי את הדף היומי שלי בפייסבוק והפכתי אותו לדף יומי מהיום השביעי למלחמה. התחלתי לכתוב כל יום ב-04:00 לתושבים בצורה רהוטה ומסודרת על הביטחון, על הזכויות, על מה שקורה שירושלים, עושה צילומים, מדבר על מה שקורה בשלומי, על הטילים שנופלים בשלומי, על 1,000 תושבים שנמצאים בשלומי, על המזון שאנחנו נותנים להם. אפילו עודדנו את התושבים שכל מי שהוא סטודנט והולך ללמוד יקבל 2,500 שקל במיידי. רק תלמדו, תלכו ללמוד, אל תעצרו את השגרה. גם נתנו 1,000 אלף שקל מענק לכל יולדת ישר לחשבון. קיבלנו החלטות שלא ידענו עד הסוף מאיפה יגיע הכסף. בסוף הכסף בא מכל מיני מקומות ולא יצרנו גרעון של שקל אחד. נתנו לתושבים תחושה שיש אבא, שדואגים לכם, אנחנו איתכם, אנחנו נמצאים במשבר ואנחנו נצא ממנו. כאשר שסוף-סוף הממשלה החליטה וצה"ל החליט שחוזרים, 1 במרס היה הנקודה השנייה שבעיני הייתה חשובה מאין כמוה. הודענו לתושבים במשך חודשיים וחצי שאנחנו נכין ונערוך את בתי הספר למרות הנזקים העצומים שהיו בבתי הספר מחיילי צה"ל. כמו שעשינו ב-1 בספטמבר 2024 הכנו שוב פתיחת בתי ספר ב-9 במרס 2025. השיבה הביתה. תוך 60 ימים לקחנו קבלנים גדולים ששיפצו את כל מוסדות החינוך וגני ילדים ואני מעביר מסרים כל יום לתושבים שאנחנו נעמוד במשימה, אתם תחזרו הביתה והילדים שלנו ילמדו ביחד. זה היה קשה כי קריית שמונה ומטולה הגישו בג"ץ. כולם אמרו שבשום פנים ואופן לא חוזרים הביתה ורק אני משוגע אחד במדינה אומר שחוזרים. ההחלטה שלי הייתה כדי שזה יתגשם ולא יהיה לחץ. הודעתי שב-1 במרס אני סוגר את המוסדות שפתחנו בנהרייה ועכו. כרגע שסגרתי קיבלנו את התושבים שלנו כאן ב-9 במרס. קיבלנו 68% מילדי שלומי. ב-30 ביוני 80% הגיעו. ב-1 בספטמבר 98% מתושבי שלומי חזרו הביתה. בבתי הספר, להפתעתנו, 111% ילדים הגיעו לבתי הספר כי יש תושבים שהם נקלטים ולא ביטלו עסקאות. כל מה שאני אומר לכם זה במנהיגות. בזכות האנשים שחלקם יושבים פה וחלקם לא. עשינו עבודת קודש עם אמונה שאנחנו חלק מהמדינה והממשלה. אין נגד הממשלה. לא מפגינים נגד הממשלה. בתקשורת הייתי בערוץ 14 כמעט כל יום. בערוץ 12 התחלתי לדבר ברוח הזו שאני מדבר עליה ופשוט מאוד נעלו. גבי לא יהיה בערוץ 12. פעמיים הייתי אמור להיות ב-18:50 בערוץ 12. אני מחכה לראיון, ערוך ומוכן ומי שעולה הוא משה דוידוביץ' ואחרים שמתלוננים נגד הממשלה. החרמתי אותם. הם עשו איתי שיחה ונתנו לי ראיון ארוך יזום מבחינתם. בסך הכול, תראו כאן את התהליך שסיפרתי עליו בקצרה. הקב"ט וכולם ידברו על היחידה הטקטית. אנחנו נדבר הרבה על היחידה הטקטית. היחידה הטקטית היא 12 לוחמים. רשמתם 24 אבל לא יהיו יותר מ-12. זה לא נכון. 12 לוחמים בשלוש משמרות. זה בסדר. אנחנו מדברים על טכנולוגיה, אנחנו מדברים כבישים וגדרות, אנחנו מדברים על שערים, אנחנו מדברים על כך שהביטחון שלנו יהיה בידינו. הצבא יהיה מעלינו כמעטפת. הדבר הכי חשוב שאם קורה אירוע אנחנו יודעים לסגור את שלומי ולהתנהל בתוך שלומי. אם האירוע נמצא מחוץ לשלומי, אנחנו סוגרים את שלומי ומגינים על שלומי. זו תפיסת העבודה שלנו. כמובן שבסופו של יום צריך לראות איך שיתוף הפעולה בינינו לבין המושבים והקיבוצים והצבא גם עובד על כך שיהיו מתחמים ואזורים. בבקשה, לוצ'י. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי טיפל ב-1000 התושבים שהיו פה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אני אתן סקירה. אנחנו נתחיל עם רקע כללי ואתן סקירה עמוקה יותר ממה שגבי שסיפר על כל התהליך. אחרי שאני אסיים טל יציג את נושא של היערכות להמשך מבחינת הפרויקטים שרצים ויהיה דיון בהמשך. שלומי מחולקת פחות או יותר לארבעה אזורים. מה שמופיע באדום הוא השכונה הוותיקה שנבנתה בתחילת שנות ה-50. צפונית לשכונה הזו יש את כביש 899. כל האזורים בצבע צהוב, ירוק וכחול הם אזורים שנבנו אחרי שנות ה-90. המשמעות של הדבר הזה שכל מה שנבנה צפונית לכביש מבחינת מיגון יש לאנשים ממ"דים בבית. זה פחות היה רלוונטי במלחמה הזו. השכונה הוותיקה היא העסק המורכב יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין מקלטים ציבוריים בוותיקה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> יש הרבה מקלטים ציבוריים, היו הרבה מיגוניות. גבי ידבר על השקופית הזו בסוף אבל בשביל לאפס את כולם זהו רחפן שעלה אתמול מבניין המועצה לגובה 500 מטר. אנחנו רואים קדימה את הרכס ואנחנו רואים את האזור של הדבורנית. מה שאנחנו רואים מעבר הוא כביש החוף לכיוון צור וצידון. פה יש את ואדי קטעיה שגבי ירחיב עליו. בסוף צריך להבין שהבתים הצפוניים בשלומי הם 130 מטר מהגדר. אנחנו יישוב צמוד גדר תרתי משמע. במהלך המצגת יהיו כמה תמונות של בורכאן שכוון לדבורנית והתפוצץ ברכס. אלה כל מיני הפצצות של חיל האוויר שריסקו מנהרות. אני אדבר קצת על היערכות, על המעבר משגרה לחירום ועל התהליכים שעברנו פה בשנתיים עד השיבה הביתה. המציאות ערב המלחמה. שתי התמונות האלה הן מהטלפון שלי. הבחור מצד ימיני הוא בחור מחיזבאללה. אני מצלם אותו והוא מצלם אותי. אנחנו במרחק של עשרה מטר אחד מהשני. הרכס שהראיתי לכם קודם שצפונית לו השטח של לבנון – בתחילת המלחמה הוא היה מיוער. מה שרואים פה בפנים הוא מוצב של חיזבאללה. זו הנקודה היחידה על הרכס שבה האויב שולט על שלומי. האויב מסתכל עלינו מגבוה לנמוך. יש לזה משמעות כי ביומיים, שלושה הראשונים הגיעו לפה הרבה מאוד כוחות צבא והורידו את זה אז למעשה כל מה שספגנו פה הוא תלוי מסלול. בגלל זה לא היינו לא מנרה ולא מטולה שמכניסים טילים חלונות. מבחינת היערכות מקדימה. אני חושב שגם כאשר המבקר יפרסם את הדוח שלו ובאופן כללי, שלומי הייתה מוכנה למלחמה הזו בצורה טובה. נתחיל קודם כול מהכשירות וההכשרה של מנהלים ובעלי תפקידים. אלו דוגמאות שאני נותן תמיד. למרות ששלומי בגודל של פלוגה היה פה מטה אוגדתי. בתפקיד האחרון שלי בצבא הייתי מפקד מחוז צפון של פיקוד עורף. השתחררתי ב-2010. דוד היה בתפקידים שלו קשל"א 98 ובאוגדה 91. התפקיד האחרון של הקב"ט שהיה פה הוא קצין הנדסה באוגדה 91. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה פה מטה צבאי. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> היה פה מטה צבאי. בגלל שיש מטה צבאי כל פעם שהצבא או מישהו רוצה לעשות תרגיל אנחנו אומרים בשמחה. ב-2023 לפני המלחמה כל תרחיש תורגל החל מפינוי היישוב שהייתה תוכנית שנקראת מרחק בטוח שכל תושבי היישוב מתפנים לירושלים לבתי ספר. היינו ברזולוציה שאני יחד עם המטה של המועצה היינו בבתי הספר בירושלים, ידענו בעיריית ירושלים איפה החדר שמוקצה לנו לטובת ניהול החמ"ל. המרכז הקהילתי שלנו תורגל כמועצה ב' שהם רצים לקלוט ואנחנו משלחים. זה לא בדיוק התנהל כך ועוד מעט אני אגע בזה אבל זה היה מבחינת רמת ההכנות. שבועיים לפני המלחמה עשינו פה תרגיל עם משרד הבריאות של פינוי חצר"מים – חולים עם צרכים מיוחדים כולל הבאה לפה של אוטובוסים, מעלונים. זה קרה אחד לאחד. אפשר לראות פה טקס סיום של הכשרה של מחלצים של פיקוד העורף. זה בשבוע של לפני 7 באוקטובר באזור הצפוני. השתתפנו כמובן גם בתרגיל 91. דבר נוסף שחשוב להגדיש אותו שבאפריל 2023, חצי שנה לפני המלחמה בפסח שני, משום מקום היה ירי ומטח של 15 או 17 רקטות שאחת מהן נפלה פה 100 מטר מפה ליד המרכז המסחרי. האצנו את התהליך שלנו והתחברו אלינו כל מיני תורמים ואחרי זה נראה איך זה השפיע. רשמתי פה למטה נושא של חשיבות רשת משותפת. מי שתותחן מכיר את זה. הנושא של פקודות מגירה ורמת מוכנות ותרחישי ייחוס – אומנם מה שקרה זה לא מה שהתכוננו אבל בגלל שכולם היו באותה רשת וכולם הכירו את אותו דבר היה קל מאוד לקחת את כל האנשים והסיט אותם ולעשות כל מיני תיקונים שעזרו לנו אחרי להתקדם. ב-7 באוקטובר כמו שאמר גבי בבוקר קפצתי אליו הביתה. מנהלים ועובדים התחילו להתייצב. באופן עצמי הגיע לפה מפקד היקל"ר. ב-14:00 פתחנו את בניין המועצה ובערב היה פה סד"כ צבאי שבא ותגבר אותנו ביישוב. בין 8 ל-16 באוקטובר היינו פה כאשר כל התושבים פה. הנושא הזה היו מורכב. התחילו להגיע כוחות צבא. כוחות הצבא שהגיעו בלי הפסקה. כל מי שהיה בצבא והיה בתרגילים בצאלים אז כל לילה פה היה כמו תרגיל בצאלים. היה יד לאש חופשית. כל מי שחשב שהוא רואה משהו בצד השני ירה בלי הכרה כאשר כל התושבים נמצאים בבתים. זה חייב אותנו לפתח מנגנון תקשורת עם התושבים ולהסביר שהכול בסדר כי בתקופה הזו עוד לא ירו עלינו. אף אחד לא ירה עלינו בתקופה הזו אבל כל האזור פה היה כמו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ירינו גם על עצמנו. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> ירינו כל הזמן. הכנו רשימות והתחלנו לרענן את כל הפקודות שלנו לקראת פינוי היישוב. יש פה בית חולים גריאטרי שהיה תהליך ארוך ומורכב של הפינוי שלו. גם הוא היה מוכן. עשינו קפ"ק 2 וסגירת קצוות מול עיריית ירושלים. ב-16 בחודש קיבלנו את פקודת הפינוי מהתקשורת. המשמעות של הדבר הזה שקיבלנו את ההודעה יחד עם כל עם ישראל. מרגע שזה התפרסם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פאניקה. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> לא פאניקה. חצי שעה אחרי זה מאות אנשים עם מזוודות בבניין המועצה. אחד הדברים שעשינו מייד הוא להתכנס. פיצלנו את המוקד היישובי לשלושה חלקים בשביל לקבל יותר שיחות של אנשים והתחלנו לארגן רשימות תושבים והתחלנו להתקשר באופן ייזום. התחלנו לפנות תושבים הגיעו בהתאם להקצאות שקיבלנו למלונות. פינינו תושבים לא לבתי ספר אלא למלונות. התחלנו עם ירושלים אליה פינינו את 4,000 התושבים הראשונים. התחלנו לפנות לפי קהילות. כל מועדון ניצולי שואה ומועדון מופת התפנה למלון אחד. אוכלוסייה חרדית התפנתה למלון אחד. עשינו את מסודר. אני מזכיר עוד פעם כי בסך הכול הם היו אמורים ללכת לבית ספר אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מראש זה היה מתוכנן כך? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> לבתי ספר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפי קהילות? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> כן. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> כך בנינו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אחד הדברים הראשונים שעשינו הוא לשים שדכן שלנו בכל מלון שמדבר איתנו והתחלנו לעדכן תמונת מצב יומית. אחד הדברים שמסומן למטה שהוא חשוב מאוד להבנת כל התהליך הוא שכל המדינה הייתה בסוג של הלם וגם משרדי ממשלה. אחד הדברים שבהם עזרנו למשרדי ממשלה הוא שלא חיכינו שיוציאו כל מיני תמיכות רוחביות אלא ביקשנו. אמרנו שאנחנו צריכים את זה וצריכים את זה. כל מה שביקשנו קיבלנו. יכול להיות שהיו אחרים שלא ביקשו וחיכו שמישהו יוציא משהו. אנחנו ביקשנו וכל מה שביקשנו מכל הגופים מייד קיבלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השדכנים היו עובדי מועצה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> איפה שהיה ניתן היו עובדי מועצה איפה שלא היה תושב חניך תורן שיכול לדבר איתנו. תוך שבוע מ-22 בחודש יישמנו את המודל של מועצה ב' של המרכז הקהילתי. לקחנו את מנהלות המועצה ועשינו שלושה מוקדים כאלה בירושלים, אחרי זה התחלנו לפנות גם לחיפה וגם לטבריה. מנהלת המרכז הקהילתי קיבלה את ירושלים עם נציגות של רווחה, חינוך וכל אגפי המועצה. שם זה היה קל כי היינו בקשר עם עיריית ירושלים. הכרנו את כולם. שם זה עבד מצוין. מנהלת החינוך קיבלה את אזור חיפה. 2,000 איש היו בחיפה. קיבלה נציגים מהרווחה ומכל המחלקות האחרות. היא חברה לעיריית חיפה. התחלתנו לתאם את הפעילויות מול עיריית חיפה. אותו דבר בטבריה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך היה שיתוף הפעולה של הרשויות? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> מעולה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> מעולה עד היום האחרון. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> התחלנו בהתחלה עם הנושא של החינוך ושיבוץ הילדים שלנו במוסדות חינוך, פתיחה של מוסדות חינוכיים בתוך המלונות. במקביל התחלנו למפות את מי שנשאר פה עד לרמה של טיפול בחיות רחוב ותוכניות ברזולוציה הזו. מ-29 באוקטובר התחלנו להעמיק ברגע שהכמויות פחות או יותר התייצבו. רוב האנשים הלכו למלונות. התחלנו לנהל את זה באופן שוטף. גבי היה יוצא הרבה לבקר את האנשים במלונות. אנחנו פיתחנו את המנגנון איך אנחנו מדברים - - - למעשה המועצה הייתה מחולקת לארבע. פה, בחיפה, ירושלים וטבריה. יש זום. עובדים במסודר. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני, המנכ"ל, מחלקת הביטחון וההנדסה ושפ"ע נשארו פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטער שאני צריך לזוז. היה עיכוב בלוח הזמנים. תודה רבה. שבת שלום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סע בזהירות. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אני אגע בכמה דגשים שהם מבחינתנו מרכיבי הצח"א. קודם כול נושא של מידע לציבור. יש לנו גם היום מספר ערוצים מאפליקציה דרך אינסטגרם, פייסבוק וערוצי ווטסאפ שבהם אנחנו מדברים על הציבור. יש לנו אפליקציה יישובית שנכנסה לפה קצת אחרי שאני הגעתי לפה. בפתיחת המלחמה היינו עם 2,000 מינויים מתוך 9,000 תושבים. זה המון. חודשיים, שלושה לתוך המלחמה היינו כמעט 5,000 איש. הם מקבלים הודעות. אם גבי רוצה להגיד להם משהו הם מקבלים פוש כמו שאתה מקבל פוש מ-YNET באותה שנייה עד רזולוציה של התרעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עושים עם האוכלוסייה המבוגרת שאין להם? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> רוב האוכלוסייה המבוגרת הייתה ביחד במלונות בירושלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> והיה לך שדכן. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אז הייתה לנו מנהלת מועדון מופת. רובם לא היו פה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> מי שהיה פה הגענו אליו הביתה כל יום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הודעתם על הפינוי בזמן אמת? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> המדינה הודיעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דרך התקשורת. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> הנושא של המיגון והמקלוט הראיתי לכם בהתחלה שחצי יישוב הוא ממוגן מתוקף חוק הג"א. 137 מקלטים ציבוריים ומקלטים פרטיים משותפים היו די מטופלים. אמרתי לכם שבאפריל, חצי שנה לפני המלחמה היה פה אירוע נפילות בפסח. כמה ימים אחרי הזה התחברו אלינו תורמים מארצות הברית. הם נתנו לנו 15 מיגוניות. הכדורים האלה סייעו לנו בשמונה ימים הראשונה שעוד היו פה כולם וגם אחרי זה לאפשר שירותים קיומיים. הבאנו מנוף. אם זה היה בהתחלה ליד מגרש הכדורגל שמנו את זה ליד הסופר שעובד פה או בית המרקחת. היום יש 65 כאלה. גם מתוך 15 העברנו חלק למפעלים כדי שהם יוכלו להמשיך ולעבוד. הם עזרו לנו מאוד. גם בעמותה "טקטקו" את הכול. דיברו איתנו ושבועיים אחרי זה הגיעה מיגונית. בלעדי היקל"ר לא היינו מצליחים. מפקד היקל"ר הוא בקבוצת המנהלים של המועצה גם בשגרה. הוא מכיר את כל הדברים שאנחנו מתעסקים. ארבעה, חמישה קצינים מהיקל"ר התייצבו פה כבר ב-7 באוקטובר עוד לפני שהם קיבלו צו והיו שותפים בתהליכים לאורך כל המלחמה. בלעדיהם הסיפור הזה לא היה קורה. מבחינת מערכות שליטה ובקרה. אחד הדברים שהגדירו לי כשנכנסתי בקדנציה הראשונה שלי לפה זה הנושא הזה. הקורונה עזרה לנו מאוד. היינו גם בפרויקט פיתוח מצוינות ארגונית של משרד הפנים והקורונה שחייבה אותנו. פיתחנו אמצעים שאם אני אגיד ב-2018 90% מהפניות של המועצה מגיעות לווטסאפ של גבי ב-2022, 2023 כל תושב למעט אם הוא רוצה לשלם מזומן יכול לעשות הכול מהטלפון. מרישום, תשלומים וקבלת הודעות. כל דבר. זה בא לידי ביטוי גם באמצעים של מערכות שליטה ובקרה ורחפנים ומצלמות. כאשר הגיעו לפה כוחות והצבא והיה קצת חוסר סדר – כל יחידה צבאית שנכנסה לפה המ"פ הגיע אליי כדי לתיאום וגבולות גזרה עם כיתת הכוננות. הם קיבלו ממני קישורים ל-GIS שלנו והם יכולים לראות תצלום אוויר בכל נקודה משלומי מכמה כיוונים. הם קיבלו גישה למצלמות שהיו לי על ואדי קטעיה ועל הרכס. הם קיבלו את הכול. זה אפשר לנו לעבוד איתם. כיתת הכוננות שלנו לא הייתה פיקס לפני המלחמה אבל היא הייתה מאומנת ומצוידת. לא כמו שהיא מצוידת עכשיו. במלחמה הגיעו הרבה מאוד תרומות ודברים אבל בסך הכול היא יחידה שהתאמנה באופן רצוף ושוטף אבל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנשים היו בה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> היו בה 30 אבל רק לשמונה היה נשק בבית כי היו אירועים של גניבת נשק ואז הינחו לשים את זה באוגדה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> יש גם לקחים מהאירועים האלה. יש לנו לוחמים בכיתת כוננות שהם לוחמים באוגדה 98 והם רצו לאוגדה ולא נשארו פה. מצאנו את עצמנו עם החיילים והנשקים שלהם בכלל היחידות ולא אצלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עדיין 30? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אנחנו כבר בקפיצה ל-60 עם ציוד. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> תיכף הקב"ט ידבר על זה. כפי שאמרתי לגבי ניהול הכוחות בהתחלה, אנחנו עזרנו לכולם להתאפס פה. פתחו פה נקודות של מד"א, כב"ה, משטרה. היחידות פעילות 24 שעות. זה בא לידי ביטוי גם אחרי זה בנזקים שהיו לנו בכל מיני מבנים שאנשים גרו בהם במשך שנתיים. היה לנו נושא של מיפוי אוכלוסיות מיוחדות. בין 8 ל-16 באוקטובר נעשה תהליך עם משרד הבריאות לפנות מפה כל מיני מונשמים או אנשים עם צרכים מיוחדים. אני מעלה את זה פה. אני יודע שעכשיו יש חצי פתרון. יש מערכת שנקראת שיבולת שמנהלת הרווחה בלחיצת כפתור יכולה לקבל את הרשימות האלה. ב-2023 זה לא היה בגלל כל מיני בעיות של אבטחת מידע בין משרדי ממשלה. לא יכולת לקבל רשימה של כל החצר"מים כי חלק מהם הם של משרד הרווחה וחלק של משרד הבריאות - - - << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> איך התגברתם על זה? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> יש מערכת שהמדינה פיתחה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> כאשר נערכנו לפינוי? מן היקב ומן הגורן. שלום למחלקת רווחה, שלום לחינוך – מה אתם מכירים? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> סליחה, אני מכיר מה שעשיתם. אני נפעם. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אני אגיע לך איך. במירכאות זה לתחמן את המערכת. אם באפריל לפני המלחמה גבי רוצה לחלק לכל הקשישים בשלומי כרבולית אז אני מוציא רשימה של תושבים ואני שומר אותה. אני עושה את החתכים ואני משלים עליה. אין רשימה אחת שנותנת לי שם, מספר זהות, כתובת ומספר טלפון. בסוף מחברים ומחברים. בגלל כל התרגילים שעשינו היו לרשימות די מעודכנות. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אתה מכיר את זה. זה דבר בלתי מקובל. קשה להתמודד עם זה. אנחנו פקידי ממשלה מנסים לשלוט בתהליכים. זו הזיה. זה בלתי נסבל. כולם חתומים סודיות וכולי אבל אתה לא יכול לקבל רשימות חיוניות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צנעת הפרט. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> היום יש לך ברשימה את כל האוכלוסיות שצריכות כולל קשישים ונכי צה"ל? << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> זה חדש ולא הספקתי לראות איך זה - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הכול? אחת הבעיות שבמערכות הקודמות לא היה הכול. היו תמיד קבוצות - - - << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> זו המערכת החדשה שפיתחו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כולל קשישים שקשה להם ונכי צה"ל. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> לא ראיתי את זה עדיין אבל אני אמור את זה. אני יכול להכניס את זה ל-GIS בתור שכבה. בסוף גם אם משהו לא מחובר לפתור את זה טכנית זה יומיים עבודה של שני אנשים שרק צריכים להסכים שזה יקרה. הבנתי שהיום זה פתור. מבחינת השיבה הביתה דיבר על גבי ועוד מעט ירחיב על זה טל הקב"ט. קודם כול החזרה הייתה גמישה ונעשתה כתהליך. לא כולם חזרו באותו יום. מערכת החינוך בשלומי, למרות לא פעלה כמערכת חינוך בשלומי, עשתה שלוש פעמים בתוך שנה פתיחת שנת לימודים. בספטמבר 2024 עשו את זה בבתי ספר של הרשות מחוץ לרשות. במרס 2025 עשו את זה למי שחזר בינואר ובספטמבר 2025 עשו את פתיחת שנת הלימודים הרגילה. אנחנו מתעסקים עכשיו בשיקום הפיזי של תשתיות ציבוריות וגם סיוע בבתים פרטיים. בשביל להבין את סדרי הגודל, להכשיר בתי ספר ששנתיים היו בהם רק חיילים ולא קרה בהם כלום לפתיחת שנת לימודים זה אירוע. מה גם ש ב-2023 קיבלנו הנחיה שלא משקיעים יותר שקל בבתי הספר האלה כי הם לא עומדים בתקנים של רעידות אדמה. הינחו את הרשות לחפש מקומות חלופיים להקים אותם. אלה בתי ספר בני יותר מ-50 שעכשיו משקיעים כסף, בונים ממ"דים ומשמישים אותם. אנחנו מתעסקים פה בשליטה, ניתוב ומיצוי של כל תקציבי הממשלה שניתנים פה. אני חושב שעושים את זה בסדר. מנהלים פה הרבה מאוד מתנדבים שמגיעים, הרבה מאוד חיילים שמגיעים כל יום. יש פה בחורה שמנהלת את העסק ועוזרת לנו. כל החוזרים פה מהווים הבעת אמון במערכת. אם אני מסכם את המוכנות של הרשות לחירום אז קודם זה רקע וכשירות של בעלי תפקידים גם מי שלא בא מהצבא. הם יצאו עם מנהלת הרווחה לקורס מנהלי מכלול אוכלוסייה. כל אחד יוצא להכשרות שלו. עשינו הרבה מאוד אימונים ותרגילים. היו לנו הרבה מאוד מערכות שליטה ובקרה. עשינו תרגולים בלי הפסקה. הסברתי על המקלטים. מרכז הפעלה שאתם רואים פה שהוא משנת 2019, 2020. עכשיו הוא יהיה קצת צפוף כי חלק מהיחידות שאנחנו נקבל יצטרכו לשבת פה. אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מצמצים את המכלולים. יש לנו מרכז לוגיסטי תחת מכללת ארז שלפני המלחמה גם מפקד האוגדה וגם המח"ט באו לפה לראות איך מנהלים מרכז לוגיסטי. הוא ממוגן כולו. עכשיו הוא יהיה בכשירות עוד יותר טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לשאלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היינו בקריית שמונה ומה שעלה משם מראש העיר בנושא פיצוי החצר"מים שהוא קיבל את הרשימות רק בזמן אמת. אתה אומר שאתם עשינו מראש - - - << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> חודש לפני המלחמה עשינו תרגיל עם משרד הבריאות ובמקום חצר"מים פינו חיילים. כל מי שצריך מעלון, הבאנו מעלון. הם נסעו לכתובת ועשינו את כל הדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזכות זה ידעתם את - - - << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> היה לנו את רוב הנתונים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> לגבי השאלה שלך יש לנו הכרות קרובה עם התושבים שלנו. אנחנו כמעט מכירים אותם. זה יישוב קטן, זו רווחה, זה חינוך, אלה משפחות שלנו. אנחנו מכירים כמעט את כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי הנושא של הקשר, הקשר שהיה לכם היה בין המשטרה, הצבא והמועצה. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> כולם. בטח. על בסיס יומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו לכם מכשירי קשר. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> לא. מדברים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שאלה קטנה על המיגון. מה הסטטוס של מגן צפון כרגע? זה התקדם בשנה ומשהו שהיה הפינוי או שנעצר? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> בפינוי זה נעצר ועכשיו זה עובד. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אתה יודע להגיד כמה יחידות נוספו? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> סדר גודל של 200. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> 200 מתוך 800. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> זה הפרטי. יש לנו מיגון מוסדות חינוך. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> גני ילדים לקראת סיום ועכשיו עוד מעט יסיימו בתי ספר. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> הם כרגע עובדים ב-13 בתי ספר מתוך 17 ושלושה שנמצאים בתכנון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> וההתחדשות העירונית. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> התחדשות עירונית יש לנו בשכונה אחת עם 174 יחידות דיור שהתקציב משוריין לטובת התחדשות עירונית. להערכתי ב-2026 אנחנו נתחיל לבנות. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> שתי דקות ברשותכם לפני שהקב"ט מתחיל על זה. דיבר על זה לוצ'י ואני רוצה להרחיב מעט כי הוא דיבר על זה בשורה וזה משהו ממש לא פשוט וזה בית החולים הגריאטרי שנמצא שכאן. סדר גודל של 103 מיטות מלאות בזמן המלחמה. אני אחראי על הפינוי בחירום של בית החולים. הוא מתורגל בחמש, שש השנים האחרונות עם כל יחידות הצבא. מיחידות החילוץ של הצבא שמתאמנות בבית חולים אם חס וחלילה קורה משהו, משרד הבריאות, משרד התחבורה. כולם השתתפו בתרגילים שעשינו לפינוי בית החולים. האחריות היא אחריות של משרד הבריאות. המועצה כמועצה היא אחראית על העמותה של בית החולים. יש מפעיל של בית חולים והעמותה מנהלת אותו. אלברט הוא מנכ"ל העמותה, גבי הוא יו"ר העמותה. אנחנו מטמיעים שם את כל נושא הפינוי בחירום כי זה נושא חשוב מאוד לנו. אנחנו יודעים שבחירום רק אנחנו נתעסק עם זה ולא אף אחד אחר. קרה הגורל היינו צריכים לפנות את בית החולים. שלושה ימים לפני פינוי של היישוב אנחנו מתעסקים בפינוי של בית החולים כדי שזה לא יקרה ביחד. לפנות יישוב ולפנות בית חולים גריאטרי זה שני אתגרים. בהתייצבות של כולם, כי כולם יכלו להתייצב כי לא עוד היה פינוי גדול בצפון, תוך שש וחצי 103 המאושפזים שלנו כבר היו במיטות שלהם בבתי החולים שאליהם היו צריכים להתפנות. זאת עם אמצעים של משרד התחבורה, משרד הבריאות, הצבא ופיקוד העורף וכל מי שאתם לא רוצים. הכול עבד לפי הפקודה וספר התוכנית שכתבנו לו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם ניהלתם את זה? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> כן. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הם עדיין לא חזרו עד היום. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כי אין להם מיגון. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> דווקא בנינו מיגון ולא השתמשנו בנו. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> גבי ערער על ההחלטה של הפינוי. אמר שאנחנו לא מפנים. יש לנו מיגון. בנינו מיגון חדש ואנחנו עוד יכולים לקלוט מהיישוב אנשים לשם. לא אישרו לנו. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הם לא חזרו לרגע הזה כי צה"ל ביקש מבנה עם מקלחות ומיטות ונתנו לו את בית החולים הגריאטרי. אתה נכנס לשם – אין בית חולים גריאטרי. יש עזובה. יש לנו ויכוח קשה מאוד עם משרד הביטחון ומס רכוש. התחילו לעבוד ועצרו את העבודות. מנכ"ל משרד הביטחון שלח מישהו רציני מאוד. הוא הגיע השבוע. הוא הוציא פרוטוקול בשעה טובה והעניין הולך להיגמר כנראה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הקב"ט. << אורח >> טל חזן: << אורח >> לפני שאני אתחיל, הדבר הזה לא היה מתאפשר ללא כלל הגורמים כמו פיקוד העורף, המשרד להתיישבות, משרד הביטחון ומשרד נגב-גליל וכל הגורמים שהיו שותפים. אני אציג על קצה המזלג - - - << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> שם ותפקיד. << אורח >> טל חזן: << אורח >> אני טל חזן, קב"ט המועצה. תושב שלומי, נולדתי בשלומי, גדלתי בשלומי ועכשיו אני פה. בראש ובראשונה אנחנו עושים כמה מעגלי ביטחון. מעגל ראשון, מעגל שני ומעגל שלישי עורפי יותר. בקדימה שלנו הוא הפרויקט הטכנולוגי. כמו שאתם יכולים לראות פה בתמונה למטה מצד שמאל פרוסים כלל המצלמות והמכ"מים שאנחנו הולכים לקבל בפרויקט הזה. מצפון לזה הם וואדי קטעיה ולבנון. אלו הפריסות שלהם. התשתיות חפורות תת-קרקעיות ומגיעות לשני חמ"לים. חמ"ל אחד במועצה וחמ"ל עורפי בבית החולים הגריאטרי בגלל שהוא ממוגן. שם נעשה את שני החמ"לים. אלה המצלמות המגובות במכ"מים. את מרכז המסה עשינו לפי תוכנית מבצעית עם מפקד האוגדה. הן שולטות על ואדי קטעיה שזה המקום שאנחנו חוששים ממנו מאוד. הכול מתנקז לפה לחמ"ל שאנחנו הולכים להקים אותו. חמ"ל מתקדם טכנולוגית מאוד שיהיה 24/7. כל הזמן יהיו פה בנות שירות ועובדים שיראו אותו 24/7. על פי פק"ם של חמ"ל ונוהל מנוהל היטב יעשו סיורים עם המצלמות. המצלמה יודעת להתריע ולפתוח אירוע. הרבה פעמים שואלים אותי מה הטכנולוגיה. הרי ב-7 באוקטובר זה נכשל. מתחקירים שאני ראיתי הטכנולוגיה לא נכשלה ב-7 באוקטובר. הטכנולוגיה התריעה, הטכנולוגיה זיהתה, הטכנולוגיה ראתה כמעט את הכול. צריך מישהו שיקשיב לה. זה בפן הטכנולוגי. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אנחנו ב-40% ביצוע בינתיים. << אורח >> טל חזן: << אורח >> התחלנו לעבוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאיפה התקציב? << אורח >> טל חזן: << אורח >> משרד ההתיישבות. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> לא. פיקוד העורף. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> אנחנו תקצבנו את זה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אני אסביר את זה, חאתם. קודם כול חאתם הוא בן בית פה. הוא אומנם מהצבא אבל הוא כל יום כאן. הוא עובד איתנו על הרבה פרויקטים גם של השגרה וגם של החירום. התקציב הגיע מפיקוד העורף בהחלטה של אלוף פיקוד העורף. מי שליווה את התקציב זה חאתם. הוא עבר להתיישבות כדי להרוויח את תקציב שנת 2024 לשנת 2025 כדי שנוכל להפעיל אותו. אבל התקציב הוא תקציב של פיקוד העורף. הקרדיט הוא לפיקוד העורף. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> העיקר שנעשה את הפרויקט. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> לא רק זה, יש עוד פרויקט אחד שהוא תיכף יעבור עליו. אנחנו ב-40% ביצוע. הקבלנים כבר עוברים בשטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מקבלים גם התרעות על רחפנים במצלמות האלה? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> כן, על חלק. תלוי באיזה גובה הם. המכ"מים יתפסו אותם. המצלמה תתפוס אותו אם הוא הרחפן יטוס נמוך אבל למכ"ם יש זווית פתיחה גדולה יותר. << אורח >> טל חזן: << אורח >> יש להם כיסוי למעלה. רוב חפירות התשתיות של הפרויקט הזו הסתיימו. אלה חפירות של שבעה קילומטר. סיימנו חפירות והשחלת תשתיות של משהו כמו שלושה וחצי, ארבעה קילומטר. אנחנו ממשיכים. זו המסה של העבודה. זו עבודה רציפה ושוטפת. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> 11 מיליון שקל. זה התקציב הקודם. << אורח >> טל חזן: << אורח >> את הפרויקט הטכנולוגי משלים פרויקט פיזי. זהו צילום מהימים האחרונים. אנחנו מחליפים את הגדר שהייתה לנו בגדר מגן צפוני שהוא חזק הרבה יותר ומקובע לתוך האדמה. עליו אנחנו מלבישים את תשתית המצלמה ומכ"ם ועליהם יש תאורה שתאיר לנו את כל המרחב וחישוף הצמחייה. אנחנו מחשפים את כל האזור. לפני הגדר יש לנו מכ"ם שעל פי תוכנית שיודע להתריע 800 מטר על תנועה חשודה ולפתוח לנו אירוע במוקד. אגב, הוא AI אז הוא יודע גם לסווג אם זה בעל חיים או אדם והוא - - - על פי שעות כדי שלא יצור הרבה התראות ובסוף זה יהיה זאב, זאב. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> לשאלתך, היא לא אינדוקטיבית. אנחנו רוצים שבשנה הבאה חאתם ישיג לנו תקציב והיא תהפוך לאינדוקטיבית. << אורח >> טל חזן: << אורח >> יצרנו פה מכ"ם שיודע להתריע לנו 800 מטר עם מצלמה שיודעת להתכוון עם המכ"ם לתנועה החריגה. יש לנו תאורה שמאירה את האזור. אנחנו יכולים לראות את האדם הפיזי. יש לנו גם את הגדר שתמנע ממנו לפחות חמש, עשר דקות שזה מה שאני צריך לפני שהוא חודר. זאת בנוסף לדרך ביטחון חדשה שאנחנו מקימים כדי שתהיה לנו גישה מהירה להגיע לאירוע. אגב זה לא רק בצפון אלא גם בדרום עשינו את הדבר הזה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> דרום שלומי. << אורח >> טל חזן: << אורח >> גם בחלק הדרומי של שלומי. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> זה סדר גודל של 5, 6 מיליון שקל שאנחנו שמים אותו בפרויקט הפיזי. גם הוא סדר גודל של בין 30% ל-40% ביצוע נכון להיום. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> חשוב להדגיש שאלה מערכות אזרחיות שנמצאות במרכז ההצלה שלנו. הן בתוספת למה שהצבא שם. << אורח >> טל חזן: << אורח >> את המעגלים הפיזי והטכנולוגי שהם התרעה והמיגון שלנו השלימה היחידה הטקטית. היחידה טקטית תופעל על ידי החמ"ל על פי אירועים שיתקבלו על ידי מכ"מים ומצלמות. הם יסתובבו 24/7 על פי רובעים, על פי פק"ם שכבר אושר ונחתם גם בצבא וגם במשטרה. הם יהיו פה עם ג'יפים ניידים. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> הם קיבלו הרצאה שלמה על היחידה הטקטית היום. << אורח >> טל חזן: << אורח >> כל מאבטח יהיה לו אקדח ורובע. הם יסתובבו בג'יפים על פי רובעים שנקבע. הם יתנו את המענה הראשוני בין עשר דקות לרבע שעה. אני יוצר מצב שאני מתריע 800 מטר לפני הגדר. אני חוסם אותם עם הגדר במשך עשר דקות. יש לי יחידה טקטית שיודעת להילחם בין רבע שעה ל-20 דקות. יצרתי לי פה סיטואציה שאני יכול לתכנן אירוע חצי שעה לפני שהוא קורה. בחצי השעה הזו אנחנו קופצים לשקף הבא. זו כיתת הכוננות שלנו. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> 23.5 מיליון שקל לשלוש שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה התקציב שהוקצה לך? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> 23.5 מיליון שקל ליחידה הטקטית לשלוש שנים. << אורח >> טל חזן: << אורח >> אחרי חצי שעה כיתת הכוננות על פי תו"ל ועל פי תרגולים כבר אמורה להיות בשטח, לחתור למגע ולהתחיל לחימה. כרגע כיתת כוננות שלנו היא כבר לא 30 אלא אנחנו לקראת 60. כל אחד עם נשק בבית. נשק, אפוד וקסדה. הקמנו בכיתה הזו צוות רחפנים שהוא שובר שוויון מבחינתנו. יש לנו גם רחפנים אסטרטגיים יותר כמו איבו מקס וכולי וגם רחפנים טקטיים יותר מסוג אווטה שיכול להיכנס לחדרים ולבתים ולסרוק בתוך מבנים. זה רכש של המועצה ביחד עם משרד ההתיישבות, פיקוד העורף והצבא. יצרנו הכשרות צבאיות של לוחמים מכיתת הכוננות וגם את הרחפנים שרכשנו במועצה חיילנו אותם בצריפין. כל רחפן שאנחנו כמועצה קנינו העברנו אותו תהליך חיול עם מ"צ, עם אפליקציות צה"ליות. כל רחפן שאנחנו מרימים פה הוא רחפן צה"לי שהצבא מכיר אותו. זה לא רחפן אזרחי כזה או אחר. זה צוות הרחפנים שהכנסנו לכיתת הכוננות. יחד עם זאת הקמנו תגובה מיידית לכיתת הכוננות. עשינו סקר ביישוב וזיהינו שיש לנו יוצאי ימ"מ, יש לנו יוצאי חבלה, יש לנו יוצאי שייטת, יש לנו קציני צה"ל ויחידות מובחרות. יצרנו צוות של 12 לוחמים. הפקדנו עליהם מדריך לחימה שהיה בעברו מדריך לחימה בימ"מ. כולם תושבי היישוב. כולם חלק מכיתת הכוננות. הוצאנו אותם לחודש וחצי של אימונים. בחודש והחצי של האימונים הם עברו על בתי הספר, על כל גני הילדים שלנו, על כל מבני הציבור. הם יודעים כל דלת לאן היא נפתחת, כל חלון איפה אפשר לפרוץ אותו ואיפה אי אפשר לפרוץ. הם התאמנו חודש וחצי ויצרנו צוות שהוא חלק מכיתת הכוננות יחד עם חטיבה 300 שסייעה לנו בימ"מים, בנשק, בתחמושת. כיתת הכוננות שלנו היא גדולה, היא משמעותית והיא מקצועית מאוד. היא יכולה לפתח לנו לחימה. אני חוזר למעגלים. אחרי חצי שעה מתחילת הקרב כיתת הכוננות בהערכה שלנו 60 לוחמים כאלה יכולים להחזיק לחימה כמה שעות, בין שעתיים לשש שעות. בזמן הזה הצבא כבר אמור להגיע ולהתחיל לקחת את האחריות. שש שעות הלחימה הזו – זו רק המועצה נלחמת. זו הלחימה שהמועצה מנהלת. כמובן שאנחנו בונים על זה שהצבא יגיע הרבה לפני אבל אנחנו נערכים לתרחיש קיצון כזה. יחד עם זאת הקמנו צוותים עורפיים יותר שהם צוות סע"ר, צוות מחלץ וצוות רפואה. לוצ'י דיבר קודם על צוות סע"ר. זהו צוות מוכשר של 16 אנשים. לגבי צוות מחלץ, הוצאנו להכשרה של פיקוד העורף מחלץ 02. רכשנו להם ציוד במאות אלפי שקלים. ציוד חילוץ ברמה הכי מתקדמת שיש. לגבי חילוץ מהריסות, יש לנו כמה מפעלים קיומיים והם עובדים גם במלחמה וגם במלחמה הזו הם עבדו. זה נותן לנו 3,000 פועלים בו-זמנית בשלומי ולא משנה מה התרחיש. חלק מהמחלצים האלה התאמנו גם במפעלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כאן תחנת כיבוי? << אורח >> טל חזן: << אורח >> לא. עתידה להיות. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> תחנת כיבוי תהיה בהחלטת הממשלה. השר בן גביר יתקצב את זה. ישנה קרקע שהקצנו להם. הם שילמו אפילו חצי מיליון שקל עבור אגרות והיטלים. מד"א באותו מצב. בשבוע הבא יתחילו לבנות. זהו אותו מתחם. אני מקווה מאוד שתוך שנה וחצי נראה גם תחנת כיבוי אש. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אנחנו קוראים למתחם מתחם חירום. זה ממש פה ליד המועצה. << אורח >> טל חזן: << אורח >> את צוות סע"ר שלנו העברנו הכשרות כיבוי. קנינו להם טרקטורון כיבוי יחד עם טרקטורון כיבוי נוסף שקיבלנו מכב"ה. יצרנו מצב שיש לנו שני טרקטורוני כיבוי מוכנים להיות מוזנקים לכל אירוע שריפה של רסיס שיורד מהשמים עם ציוד כיבוי מתקדם ברמה גבוהה - - - << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> היו הרבה שריפות. << אורח >> טל חזן: << אורח >> שריפות רבות. זאת יחד עם ציוד מחלץ שקנינו, עגלות תאורה ועגלות חירום של חילוץ. זהו מערך עורפי שיכול לתת מענה לאירוע חירום כמו שנפילת הטילים ברמת גן. הקמנו מערך חדש שפתחנו השבוע. הקמנו פיקוח יישובי בעיקר לנושא תחושת הביטחון וגם לנושא הפיקוח ביישוב. אנחנו מקימים יחד עם מפקדת אלון של פיקוד העורף מערך מתנדבי משטרה. יחד עם המש"ק של היישוב אנחנו מקימים מערך מתנדבי משטרה של שלומי. אני דואג למתנדבים וניידת והוא דואג להכשרה ולהפעלה. זו תהיה הפעלה משטרתית של מתנדבי משטרה שמיועדים אך ורק לשלומי. זה כבר קורה בפועל ואנחנו מלקטים אנשים כדי להוציא אותם לקורס הראשון. עוד מערך שאנחנו יוצרים פה זה אימונים למחזיקי נשק. יש לנו ביישוב להערכתו בין 700 ל-800 מחזיקי נשק ברישיון. אנחנו מייצרים להם אימונים על חשבון המועצה. אימונים של התמקצעות בירי. איך מסתגרים בתוך בית. עמדה ראשית, עמדה שולטת, עמדה משנית. זו תורת לחימה. כל אדם, כל אימא, כל אבא שיש לו נשק – המטרה ללמד כל אזרח לא לצאת החוצה ולהתחיל לירות. אנחנו מפחדים מדו"צים. זה מענה ראשוני. אנחנו מסבירים להם מה הנהלים של מחזיקי נשק בזמן חדירת מחבלים. לא יוצאים החוצה אלא מסתגרים בבית ומגנים על הבית. מלמדים אותם איך מגינים על הבית. יהיו לנו מספר מפגשים בשנה כל רבעון. הכול במימון המועצה. יש להם גם צ'ופר שחלק מהמפגשים זה גם חידוש הרישיון השנתי של התושב. זה עוד משהו שימשוך אותם לדבר הזה. אנחנו יוצרים פה צוותים בכל רחוב ורחוב. כל אחד יכול להסתגר בבית שלו. מנענו בני ערובה. המחבלים רצים ברחובות ולא יכולים להיכנס והצבא יודע להשתלט עליהם. אם נכנסנו למצב של בני ערובה אז זה מצב אחד לגמרי. משפחה שיודעת להסתגר בבית שלה ולהילחם על הבית שלה מהבית כלפי חוץ ולא מהחוץ כלפי הבית זה משנה מצב. אנחנו עושים את זה לתושבים והכול במימון המועצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע לפני שאתה מסכם אני רוצה לשאול כמה שאלות. יש לכם תחושה שהם היו בקריית שמונה, שמעו את כל הערות ויישמו את הכול פה? נכון? זה מדהים. כאילו שהכנתם את המצגת לאור כל הערות שהערנו שם. יש לי שאלה למנכ"ל, לקב"ט ואליך כמובן. הכוח הטקטי הוא לשעת חירום. הבנתי איך אתם מתכננים להפעיל אותו. הוא משהו שקיים גם בשגרה ביומיום. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> ברור. 24/7. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אתם רוצים שהוא יעשה בשגרה? בשגרה אין חירום. אין מלחמה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> יסייר, יפקח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם רוצים סמכויות? << אורח >> טל חזן: << אורח >> סמכויות פח"ע ורובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פח"ע זה משהו אחד. זה צה"ל, לא אני. << אורח >> טל חזן: << אורח >> נשק ארוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע לתת נשק ארוך. אני יכול לתת. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> יש פה נשקייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כיתת הכוננות היא של צה"ל והכוח הטקטי הוא כאילו שלי. יש לכם פשיעה? יש פה עבריינות? יש פה מטיילים שאתם לא רוצים שיטיילו פה? זה חלק מהדברים שהם יכולים לטפל. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הלוואי שתוכל לסגור את המעגל של אותה יחידה טקטית שתיתן דיווח גם למשטרה או שהמשטרה מפעילה אותה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל זה אני פה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> כדי לשמור על היישוב מפני גניבות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל זה אני פה. תגידו מה צריך לכוח הטקטי בהיבט השיטורי. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אנחנו נתקלים בהתנגדות גדולה מאוד של המשטרה שהם יהיו עם אקדח - - - << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> שהם יהיו סטטיים ולא ניידים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הם עמדו על כך שהם יהיו בקופות חולים ולא יזוזו. עכשיו הם קצת השתחררו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם לא השתנה כלום מקריית שמונה לפה אז עדיין המשטרה עובדת אצלי ולא אני אצלם. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> המטרה היא ברורה מאוד. נשקים ארוכים והיעד שלהם הוא אם יש אירוע ביטחוני כמו שטל עדכן אז תוך שלוש וחצי דקות הם באירוע. מחזיקים אותו ותוך כדי מתגברים. הנוכחות שלהם היא בסיורים בתוך היישוב. הם ייכנסו בתוך הרחובות. התושבים יראו אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אילו רכבים יהיו להם? << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> יש לך ג'יפים ואופנועים. זה המכרז. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הם יהיו נוכחים וכמובן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני צריך שתגדירו לי את הסמכויות שאתם רוצים שיהיו להם בשגרה ולא בחירום. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> נעביר לך מכתב בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בחירום זה קל. אתה רואה מישהו יורה אז אתה יורה עליו בחזרה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> נגדיר. מה שחשוב שהיחידה הזו תעשה עבודה טובה למשטרה בנוכחות שלה ואז לא תהיה פשיעה ולמשטרה לא יהיה מה לעשות פה אלא אם כן יהיו ויכוחים בין משפחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יחד עם זה אני לא רוצה שתהיה משטרה פרטית של גבי. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אנחנו לא שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כבר שלוש שנים אומרים שאנחנו עושים משטרה פרטית של בן גביר. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני אשתמש בהם בצורה הכי טובה שיש. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> חבר הכנסת פוגל, המשטרה המקומית יודעת מה צריך לעשות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנת אותי. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> תבינו, בשלומי אחוז הפשיעה הוא 0.002. הנמוך ביותר במדינת ישראל. יש לנו כאן למעלה מ-300 שוטרים ומפקדי תחנות - - - << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> שגרים פה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אנחנו בונים אלפי יחידות דיור. בשנת 2026 נכנסים לשכונה החדשה נוף בראשית מול מצובה עוד 4,000 יחידות דיור. זה מושך עבריינות לפה. היחידה הזו שתסתובב היא תרחיק אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פה ניסיונות לפרוטקשן וכאלה? << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אין מצב כזה בשלומי. המפתח להילחם בפשיעה זה לא תת לה להיכנס ולהיאחז. לאחר שהיא נכנסה אתה לא יכול להוציא אותה. אם אתה מנסה להוציא אותה אתה מאוים. הם לא יכולים להיכנס מהיום שנכנסתי לתפקיד. << אורח >> חאתם סעיד: << אורח >> יש פה פרות שמסתובבות. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> יותר קשה להתמודד עם הפרות מאשר עם העבריינות והפרוטקשן. << אורח >> טל חזן: << אורח >> אני ארחיב במשפט אחד על הסמכויות האלה. הסמכויות שאנחנו מבקשים הן סמכויות פח"ע בלבד. אנחנו לא רוצים משהו פלילי. סמכויות פח"ע בלבד שהם יוצאים מחוץ למקומות מגודרים. שיהיה לנו סמכויות פח"ע ברחוב. אם הוא רוצה חשוד הוא יכול לתשאל אותו, יכול לפנות אליו, יכול לעכב אותו עד בוא שוטר. אנחנו לא רוצים סמכויות פליליות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לעכב זו סמכות שיטור. לעצור מישהו ולחפש לו בכלים ולראות אם הוא מחביא רימון או משהו כזה זו סמכות שיטור. זו לא סמכות פח"ע. בואו נבהיר. לכן רציתי לשמוע. זה מה שאתה רוצה? אני רושם. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> תעלה את הנושאים בצורה מסודרת בכתב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> החוק כרגע מקבע אותנו. אני מזכיר לכם שאני גוף חקיקה ואני שייך לרשות המחוקקת. אנחנו יודעים לעשות את זה. נכון להיום הדברים מוגדרים בפוליגונים או בתחומי עניין. מישהו מאבטח בקניון הוא יכול לבדוק רק בקניון. אם הוא במקום אחר אז הוא רשאי לבדוק במקום אחר. הרחבנו את זה כבר עכשיו לפוליגונים. בתוך הפוליגון הוא יכול להתנייד ולפעול עם אותה סמכות אבל לא מחוץ לפוליגון. זה הרעיון. מה ששמענו עד היום הוא שאנשים רוצים להרחיב את הפוליגון. זו מכבסת מילים. הם רוצים לפעול גם מחוץ לפוליגון. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> שטח השיפוט של שלומי הוא פוליגון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשטח השיפוט של שלומי יש מספר פוליגונים שהם סביב מוסדות שבהם אתה ממילא רוצה שיהיה לך מאבטח. << אורח >> טל חזן: << אורח >> זה מה שקורה עכשיו. אנחנו כמה פוליגונים כאלה אבל אתה לא יכול לעשות יותר מזה. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> אם יש מאבטחים בבתי ספר אז כל מאבטח בבית ספר הוא על הפוליגון שלו. אם יש יחידה כזו שהיא ניידת - - - << אורח >> טל חזן: << אורח >> ליחידה הטקטית יש לה פוליגון באזור בית ספר או באזור של המרפאה. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> היחידה הטקטית צריכה לפעול בכל הפוליגונים. צריך לסגור את המרווח בין בפוליגונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יכול לתת לחייל שבשגרה הוא סמי-שוטר שמסתובב ביישוב במשמרת שלו את הסמכות לעכב ולחפש גם בבית ספר או גם בקניון. לפעמים יש כאלה שבאים ואומרים אם אני רואה אותו על הכביש שבין שני הפוליגונים? תגידו מה אתם רוצים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> בואו לא נסבך את העניין. יש לנו 12 לוחמים ואולי הקב"ט יחלוק עליי ויש יותר. הם יהיו 24 שעות עם רכבים בתוך היישוב. אנחנו לא רוצים יותר מזה. הם יסתובבו בתוך היישוב. אם רואים ומזהים משהו חשוד הם מזעיקים את המשטרה. אם זה עניין ביטחוני הם מזעיקים את הצבא ואם זה עניין אזרחי את המשטרה. באיזה שהוא מקום צריך שיהיו סמכויות קטנות שאומרות שאתה כרגע נעצר עד שתבוא המשטרה. לא לסבך. אל תהפכו אותם לשוטרים ואל תהפכו אותם לחיילים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לכם שיטור עירוני, נכון? << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אין לנו שיטור עירוני. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> לא שיטור אבל יהיה לנו פיקוח. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> יהיה לנו פיקוח בלי שיטור עירוני. << אורח >> טל חזן: << אורח >> יש שוטר קהילתי. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> יש שוטר קהילתי שהוא חצי פה וחצי בכל האזור. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> כששלומי תגדל ותעבור את הרף של 25,000 - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין יותר רף לשיטור עירוני. הורדנו את כל הרף. אין יותר רף. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> זה אירוע יקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דווקא בגלל המיקום של שלומי והסביבה שלומי יכולה להיות גבוהה מאוד בסדר העדיפויות לשיטור עירוני. זו החלטה שלו ולא שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ציון הצורך שלהם הוא נמוך כי אין פה פשיעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אין פשיעה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הצפון הוא ייחודי. לא צריכים לפתוח את לכל המדינה. אנחנו יישוב עירוני צמוד גדר שהוא נמצא בכל הסיכונים האלה. יש לנו את הלוחמים האלה של היחידה הטקטית אבל בעוד שלוש שנים הם לא יהיו פה. עוד שלוש שנים הם לא יהיו פה כי העלות שלהם 24 מיליון. בוא נראה מי יאשר עוד סבב כזה של שלוש שנים. לכן צריכים להתחיל להעביר את היחידה לשיטור קהילתי היום ולשלב אותה בעוד שנתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה נכון. הפיילוט הזה הוא על חשבון המדינה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אלה יוצאים ואלה נכנסים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כדי לשים את הדברים על דיוקם יש היום במדינת ישראל 30 רשויות שמפעילות כוח טקטי כזה על חשבונן. 30 ערים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני לא רואה את עצמי יכול לממן דבר כזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גובים אגרת שיטור ומפעילים כוחות כאלה. כשראינו את הדבר הזה אמרנו שיש כיתות כוננות, יש שיטור עירוני, יש מאבטחים לכל מתקנים ועכשיו את הכוח הזה. יש הרבה אנשים עם נשק. כל מה שצריך עכשיו שמישהו יצעק מחבל. מייד יוצאים 490 נשקים ויורים אחד בשני. אני רוצה לעשות בזה בסדר. זה כל מה שאני רוצה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני חושב שמה שאמר הקב"ט - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הדרך שבה הוא שרטט את זה היא מדהימה. אם אתה רוצה לתת להם בשגרה יכולת לעכב או לחפש צריך לומר. אם אתה לא רוצה זה בסדר. אין בעיה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני לא צריך ריבוי כוחות וריבוי נשקים שמסתובבים וכל אחד נמצא בתוך צורה שהוא הלוחם היחידי והוא המשטרה והוא הצבא. רק תיקח בחשבון שיש לנו 800 אקדחים לתושבים. אם יש אירוע מסוים בתוך שלומי אז מה קורה? כולם רצים וכולם יורים. קיבלנו החלטה שאנחנו מאמנים אותם, מכינים אותם ומסבירים להם שאתם נשארים רק בתוך הבית. אסור לכם לצאת. שימרו על הילדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שולח את כל ראשי הרשויות ללמוד ממך. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אנחנו רואים פה דוגמה מרשימה מאוד. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אנחנו לומדים וחושבים מה נכון לעשות. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> זו דוגמה מרשימה מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תציגי את עצמך. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אנחנו מכירים אותה. היא גרה אצלנו. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אניטה יצחק. ראש אגף בכיר פרויקטים, משרד נגב, גליל. אני די הרבה פה כולל אתמול. זו הזדמנות להגיד שזה כחוט השני. זה נהדר לעבוד עם הרשות הזו. הם עובדים כל כך יפה וכל כך קל ונעים לקדם איתם את הדברים. יש פה דוגמה להיערכות, מוכנות וביצוע בהתאם שלדעתי זו המשמעות של המילה חוסן. כאשר אתה מגיע למשבר אתה צריך להתנהל. << אורח >> טל חזן: << אורח >> אפשר לראות את מספר החוזרים. זה גם מצביע על כך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, דימה. אתם מכירים את דימה, נכון? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> דימה אפרצב, סמנכ"ל קשרי ממשל, מטה תנופה לצפון. ההצגה המרשימה של הדברים בצורה ברורה ומשכנעת יכולה לייצר רושם ששלומי היא נמצאת בירח. היא יישוב שהוא לא קשור לשום דבר. הוא ממוקדם במרכז הארץ ומחובר לשדה תעופה ונמל. אין פה בעיות. הכול מצוין. כולם פה עשירים במצב סוציו-אקונומי 15. אבל שלומי היא יישוב פריפריאלי צמוד גדר. מתמודד עם בעיות רבות כמו של רשויות פריפריאליות שרובן פה בצפון בהבדל אחד קטן. יש כאן מנהיגות ויש כאן מסר ברור. יש כאן חזון והרבה מאוד דברים שמאפשרים לייצר כאן תהליכים שנותנים דוגמה איך יישוב פריפריאלי צריך להתנהל ולהיות מונהג. אני שמח שהתושבים מגיבים בהתאם. אני מכיר דוגמאות אחרות. יש כאן שלושה דברים בסיסיים. מנהיגות שהיא שהדבר הכי החשוב בשלטון מקומי. יש כאן מנהל תקין. קדושת מנהל תקין מה שמאפשר לרשות להתנהל כמו שצריך. רואים את זה גם בבעלי תקפידים ובהרבה מאוד דברים אחרים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> זה המפתח. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אני אומר את זה כי היית דוגמה בשבילי עשר שנים. יש כאן עבודת מטה ויש כאן הוכחות ביצוע. דבר אחרון, יש כאן גישה חיובית. שלומי פונתה כמו שפונו יישובים אחרים. שלומי פונתה בניגוד לרצונו של ראש העיר שהיה מסוגל להתמודד עם זה. אבל כיוון שיש מנהל תקין אז יש מנהל תקין. שלומי נערכו לזה. בקורונה כמו שאני מכיר יישובים נוספים שלא פונו אבל במקום לבכות ולהתלונן הכינו פק"ל, תו"לים והכינו את עצמם. הם תרגלו את זה ובזמן אמת גם שאירוע היה שונה הם ידעו להגיב בהתאם. מכאן באופן הכי טבעי שבעולם גם השלטון המרכזי מגיב בהתאם וגם התושבים מגיבים בהתאם כי זה חסר תקדים. גבי, אני חושב שאתם עליתם פה על מקור הכנסה חסר תקדים לרשות וחבל שתעבירו את זה בחינם. תעשו סדנאות. אני לא צוחק. נצבר ניסיון מטורף ומוכח. כולם רוצים להיות שותפים להצלחות. כולם רוצים להיות שותפים להצלחה שקורית בשלומי. זה הדבר הכי טוב שבעולם. אני לא מציין שום דבר לא בסיור הזה ולא בסיורים אחרים אבל רואים את זה. שלומי לעולם לא מתלוננת אלא שלומי דורשת. היא מפעילה שלטון מרכזי להתחבר לנקודות איפה שהיא יודעת להוביל. השלטון מרכזי מגיב בהתאם. יש דוגמה מדהימה ואנחנו רואים את התוצאה. התושבים חוזרים, יש כאן גאווה לאומית. הייתה כאן בקריאה ברורה בזמן שלא מעט יישובים היססו. בשלומי נאמר אנחנו חוזרים לכאן. זה לא רק עניין של שלומי. שלומי זה חשוב, בטח לראש הרשות ולכל השאר אבל זה עניין לאומי. זה להראות לעם שהגבול כאן בידיים טובות ושהתושבים כאן בשליחות אחד-אחד גם המנהיגים וגם התושבים. כולם בשלומי מבינים את זה מכיוון שהנרטיב של היישוב. אני רוצה להגיד שאפו. אני חושב שלא חסר פה כלום למעט מה שהרשות דורשת. מה שהרשות דורשת היא מקבלת מכיוון שאין אופציה אחרת. אופציה אחרת היא להיות שותף ללא הצלחה אז אף אחד לא רוצה להיות שותף לדבר הזה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> אני אחזק את דבריך. אלברט יצא לשלוש הרצאות של משרד הבריאות ששתיים מהן בצפון ואחת ברמלה. ביקשו מאיתנו לבוא להרצות איך פונה בית החולים, מה היה הסדר ומה עשינו. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> 750 שקל לא כולל מע"מ לשעה. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> הוא לא קח כסף. אבל הוא אלברט יצא להרצאות. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אני אומר את זה גם בבדיחותא וגם לא בבדיחותא. פעם הייתי פקיד ממשלתי והייתי בכל מיני תפקידים. יש תפיסה שאומרת שמה שיש לישראל למכור החוצה הוא חקלאות וצבא. עזבו כרגע רפואה. בכל מה שקשור לחירום ואיך רשויות צריכות להיערך לחירום ואיך לתפקד בחירום איך לייצר שגרת חירום וכל מיני דברים כאלה יש לזה מונטיזציה ברורה מאוד. תחשבו על זה. גם תעזרו לעולם וגם תכניסו הכנסה נוספת לרשות. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> דימה, קודם כול תודה רבה על המילים ועל הפירגון. לאחר ששמענו את הדברים של דימה, אני חושב שיהיה נכון לעשות תיאום ציפיות בין ראש רשות לבין ממשלה. אחד הבעיות הגדולות שאני נתקלתי בהן פה עם כל ראשי הערים כולל נהרייה ומשה דוידוביץ' שהוא יושב-הראש שלנו ובוודאי קריית שמונה, מטולה וגם עם התושבים שהעלו טענות שהממשלה צריכה לנהל פה את היישובים. זה לא כך הדבר. הממשלה צריכה להעמיד לרשותנו את התקציבים ואת מה שאנחנו מבקשים. אנחנו צריכים לקחת אחריות. ביומיום הדברים ברורים מאוד. חלה עלינו כראשי רשויות חובה לטפל בקהילות שלנו ולנהל אותן גם אם הן מפונות, גם אם הן נשארות כאן. מי שטיפש יסמוך על הממשלה שהשרים יבואו לטפל בקהילה. זה לא יקרה. השרים גם לא יכולים. כל ראש רשות חייב לקחת אחריות עם יחד העובדים הבכירים והפחות בכירים שלו ולהכין אותם נכון לימים קשים. אצלי הימים הקשים זה חירום אלא שגרה. בשגרה אנחנו עובדים עבור ימי חירום אבל גם בונים את שלומי ואת המדינה. היום אנחנו אפילו חוצפנים. לקחנו שכונה של 1,300 יחידות דיור ובונים אותה ממש על הגבול. אנחנו מתקרבים לגבול. זו המדינה שלנו. זו הציונות שלנו. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> יש ביקושים. זה פרדוקס. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> יש ביקושים. 1,200 יחידות כבר שווקו בתוך השכונה ובונים. זוהי תמונה לא מעודכנת. אנחנו יוצאים עכשיו לבנות 4,000 יחידות דיור מול קיבוץ מצובה. חלק מהבנייה תהיה גבוהה וחלקה וילות. בעוד עשר שנים תבואו יהיו 20,000 תושבים בשלומי. היה לי קשה מאוד לקחת את שלומי במשך 25 שנים מ-3,000 תושבים ל-9,000. עכשיו קל יותר להביא אותם מ-9,000 ל-20,000. קל יותר. הדברים זזים. בנוסף כל משרדי הממשלה עוזרים לנו. משרדי הממשלה והצבא. המסר שלי הוא ברור. צריכה להיות מנהיגות. צריכים להיות עובדים מקצועיים. אי אפשר לקחת מנכ"ל שהוא פוליטי. זו אחת מהמסקנות שקיבלתי על עצמי במלחמת לבנון שנייה. במלחמת לבנון השנייה הייתה לי מנכ"לית מורה. אני חלילה לא מזלזל אבל אין לה שום רקע בביטחון או בניהול מלחמה. גם לי אין שום רקע במלחמה אבל יש לי אחריות. האחריות הזו יוצרת הילה מסוימת של כמו לוחם אזרחי. הפעם אמרתי שאני לא הולך להיות במלחמה הבאה אלא אני לוקח אנשים רציניים מהצבא ומהמשטרה. זה מה שיש לי פה. אפילו איש הקניין שלי הוא איש צבא. << אורח >> דוד תורג'מן: << אורח >> מנהל שפ"ע. כולם. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> כולם אנשי צבא שמקבלים את המשכורות הקטנות שלהם וטוב להם. הם אוהבים את היישוב. חשוב לי, כבוד יושב-הראש, שתתחבר למאבק שלי ולדאגה. אתה מכיר את ואדי קטעיה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> ואדי קטעיה נמצא על גבול מדינת ישראל והוא יורד בקו ישר ועולה לכיוון חניתה. כל מה שאתה רואה כאן הוא לבנון. אתה רואה את החשיפה הזו? לפני המלחמה היה הכול ירוק. זו הנקודה החמישית שעליה מדבר שר הביטחון. זו נקודה משמעותית. אם אתה מוריד אותה כל שלומי נמצאת במרקחה של פחדים. כתבתי לאלוף פיקוד הצפון הקודם וגם לשר הביטחון הקודם והנוכחי וביקשתי שכאשר יש הסדר ביטחוני כזה או אחר בין המדינות ואדי קטעיה חייב להיות שטח ישראל. חייב להיות שטח ישראל. הקו הזה מראש הנקרה ממשיך לחניתה וכל מה שיש פה הוא ישראל. את השטח הזה תחזיקו. תתנו להם מקום אחר. כל עוד זה לא קורה חל איסור להזיז את הנקודה החמישית. הנקודה החמישית היא קריטית. למה? יש סרטונים של חיזבאללה של איך הוא כובש את שלומי מפה ומהים. בפעם הבאה שחיזבאללה ירצה לכבוש את שלומי, אם אנחנו לא נהיה חזקים ונזיז אותו ברצועת ביטחון הוא יצליח. הוא לא ייכשל. אין לו סיבה להיכשל. אם הוא ייכשל אוי ואבוי לו. שמעתי ממפקד האוגדה אתמול בישיבה פה עם מפות איך הוא שומר על שלומי ועל הגבול שלנו. אני רגוע במאה אחוז. מפקד האוגדה אומר שאין מאה אחוז אלא 99. אנחנו רואים את הפעילות הפנימית שהם עושים בפנים, אנחנו רואים את הנקודה החמישית ועוד מוצב שנמצא למטה. אתה רואה את השכונה הזו? פנימה יותר יש לנו מוצב של כמעט 100 חיילים והם עושים סיורים. נושא הצבא היום הוא קדימה ולא אחורה. הוא קדימה והתושבים אחורה. למה אני מספר לך את כל זה? אני מבקש לרתום אותך שבכל פעם שמדברים על ביטחון להזכיר את ואדי קטעיה. זה אזור חשוב מאוד שהגבול יהיה למעלה ולא למטה וכך נשפר את רמת הביטחון שלנו ואת התחושה שלנו. מדינת ישראל לא צריכה להרשות גבול שמגיע לבתים שלנו למטה. לא מדובר בשני גבולות שיש לנו גבול באמצע. זה משהו שהוא מאז 1947. זה נקרא אבן גבול ארבע. תקועה שם אבן עם תורן. זה הגבול. אל תתבלבלו. משם נכנסו סודנים. בפיגוע מצובה-שלומי ששם נהרגו שבעה אנשים הם נכנסו מכאן. אין סיבה לתת את הוואדי גם לא בעידן שלום. אני נהניתי לשמוע אתכם, אנשי המועצה שמציגים את תפיסת הביטחון ואת החיבור לכל כניסה ולכל שער. דיברנו כאן על קצה המזלג. יש פה עשייה רבה סביב הביטחון. כולנו רתומים, ממני ומטה. כולנו בלי יוצא מן הכלל. אי אפשר להתעלם מפיקוד העורף ומפיקוד צפון וכל מה שהם עושים למעננו. כמו שאמר דימה, אין משהו שאנחנו דורשים לא מקבלים. אין מצב כזה. משרד לפיתוח נגב וגליל יחד עם השר אלקין עושים עבודה נפלאה, עבודה מצוינת. כאשר אתה בוועדות, תזכיר את מה שאני אומר כי אני רואה אותם נלחמים על שלומי ונלחמים על יישובי קו העימות. כל מי שרוצה ושם את האתגרים ודורש בקשות אנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים מענה יפה מאוד. אני מצדיע לממשלה ונותן לה ציון גבוה מאוד במלחמה הזו. אני הייתי פה במלחמת לבנון השנייה. אני יכול להצדיע לגאידמק ולכל עשירי תל אביב כי הם באו ועזרו כי הממשלה כמעט שלא תפקדה במלחמת לבנון השנייה. פה הממשלה כן תפקדה בכל הקשור בכספים. אם תשאל אותי מה מצבי הכלכלי לפני המלחמה ומה הוא היום. דימה, אתה שומע? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> כן. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> ידעתי לכלכל את צעדינו ויש לנו אפילו יתרות. למה אני עושה את זה? כי יש לנו הרבה הוצאות בהמשך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רושם את זה. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> בזכות התקציבים לפיתוח שהם דרמטיים שלומי תראה אחרת בעוד שנה. זה בזכות הממשלה. היא לא חסכה כסף. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> היתרות הן בגלל ההתנהלות שלך. עדיין הממשלה מחויבת להמשיך לתקצב ולתת. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> הם ממשיכים. בשבוע הבא נקבל עוד 70 מיליון שקל לפיתוח היישוב ומבני ציבור. צריך להצדיע לממשלה על כל הדברים. פשוטו כמשמעו. זו הסיבה שאני לא מתראיין בערוץ 12 ו-13. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני לא. כנראה מאותן סיבות כמוך. הם לא אוהבים לשמוע את האמת. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני מתראיין הרבה בערוץ 14. בכל מקום שאני הולך אנשים באים אליי, לוחצים לי את היד ואומרים לי תודה רבה על איך שאתה מדבר. הציבור נחשף אלינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, כמה משפטים לסיכום הביקור הזה. לוצ'י, אני אנצל את החברות הוותיקה בינינו כדי שתעבירו לי מה אתם רוצים מבחינת סמכויות שגרה ל-12 או ל-24 איש שהיו בכוח הטקטי. הצורה שבה הציג הקב"ט את דרך ההפעלה היא הגיונית. הדרך שבה אתם מטפלים בתושבים עם האקדחים היא עוד יותר יפה. זה משהו שראוי להיות תחת מודל לחיקוי במקומות אחרים. כך זה צריך להתנהל. להרגיע את האזרחים ולדאוג שאנשים לא מסתובבים ברחובות עם הנשקים כאשר הם שומעים איזה אירוע. לשלוט. אחד הדברים שבולט פה לטובה זה שאתם שולטים בעניינים ולא נותנים לעניינים לשלוט בכם. זה משהו שלא ראיתי במקומות אחרים. אחת התכונות היפות שאני רואה פה מעבר לעובדה שאתה נותן קרדיט לעובדים שלך וליד ימינך היא שלא שמעתי מילת בכיינות אחת. אחת. זה לא מובן מאליו מהביקורים שאני עושה ברשויות. שמעתי פה מנהיגות שלוקחת אחריות. לא סתם לוקחת אחריות אלא לא פוחדת לקחת אחריות. היא מבינה שאם היא תיקח אחריות היא תוכל לבוא בדרישות למישהו אחר וגם לקבל את מה שצריך. אני חושב שזו דרך העבודה הנכונה. הדרך שבה נערכתם לשעת חירום היא באמת מרשימה. תרשו לי להיות נביא זעם האירוע הבא בדרך. הוא יקרה. למה? אני לפחות אומר לעצמי את האמת על מה שקורה בלבנון. מי שחושב שאני יכול לסמוך על ממשלת לבנון שהיא תחסל עבורי את חיזבאללה ויהיה שם שקט אז סליחה, אני לא סומך על מישהו שייעשה בשבילי את העבודה. אני חושב שאנחנו עוד נידרש. אני מקווה שלא. אם כן, אין לי ספק שאתם יודעים לעשות את העבודה. אחד הדברים היפים שעשית אם מותר לומר שאני משוחד הוא שלקחת לידך כמה אנשים שמבינים בביטחון. רואים את זה בעבודת המטה, רואים את זה בדרך שבה אתם מובילים את הדברים. יש דברים שאנחנו אנשי הצבא יודעים לעשות. לא בכל דבר אנחנו רעים. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> אני מפרגן לך באמצעות לוצ'י. לוצ'י עזב אותנו לפני שנה בערך. << אורח >> יוסף לוצ'י: << אורח >> שנה וחצי. << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> קיבלתי מנכ"ל חדש שהוא עבד ברשויות חמש שנים אבל זה לא התחבר. יש לי פה מנהלים שכל מנהל כמעט יכול להיות מנכ"ל. קראתי ללוצ'י ושאלתי אותו אם הוא מוכן לחזור ולקחת על עצמו את המשימה. כאשר הוא אמר לי כן אז אמרתי לו שהמשימה הראשונה היא לאחד את המנהלים שידברו בשפה אחת. זו עבודה לא פשוטה. כשאין מנהיג, הכול מתפזר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. אני מחכה לבקשות שלכם בצורה מסודרת. בשבוע הבא או בשבוע שאחריו אני חוזר לדון על כל נושא של הכוחות הטקטיים וסיירות הביטחון. אני רוצה לראות איך העסק עובד. אני כבר אומר לכם, לוצ'י וגבי, אני מתכוון לשלוח כמה אנשים לפה ללמוד מהקב"ט את הדרך שבה הוא רואה את הדברים. אני חושב שאתה רואה את זה נכון. המחשבה שלך נכונה. איך זה יפעל בסוף? << אורח >> גבי נעמן: << אורח >> לא הצגת את עצמך. יש לך רזומה מרשים מאוד. תציג את עצמך. אל תתבייש. החזות שלו היא חזות חדשה לאחר שחזר למקורות של הסבא שלו ושל הסבא של הסבא שלו שהיו רבני העיר. סבא שלו היה ראש המועצה השני בשלומי. תציג את עצמך מבחינה צבאית. << אורח >> טל חזן: << אורח >> אני גדלתי בחטיבה כפיר. שם הייתי קצין וסמ"פ. יצאתי. עבדתי קצת בשירות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חטיבה צפונית בעזה? << אורח >> טל חזן: << אורח >> לא, חטיבת כפיר. שם גדלתי. יצאתי מהצבא. הייתי כמה שנים בשירות בנושא אבטחה סמויה בשדות תעופה. לאחר מכן שירתי כמה שנים בלוט"ר אילת. הייתי מפקד צוות פריצה. חזרתי לצבא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי היית בלוט"ר אילת? << אורח >> טל חזן: << אורח >> מ-2008 עד 2010. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני כבר לא הייתי ראש מטה פיקוד העורף. << אורח >> טל חזן: << אורח >> לאחר מכן חזרתי לצבא ל-81. הייתי מאבטח של הרמטכ"ל. הייתי עם אשכנזי, עם גנץ ואיזנקוט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שם לא ביצעת עבודה טובה. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> שמרת יותר מידי טוב. << אורח >> טל חזן: << אורח >> לא נדרשתי. לאחר מכן עזבתי שם וחזרתי בתשובה תוך כדי. לא התאימה לי העבודה שכללה ריצות בשבת בבוקר בחוף תל ברוך. יש שם כל מיני מסעדות ואני אעצור פה. התגייסתי למשטרה ושירתי עשר שנים ולאחר מכן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בן כמה אתה, ילד? << אורח >> טל חזן: << אורח >> 38. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ילד. חבריי לוועדה ואנשי המשרדים השונים, תודה רבה. טוב שהצטרפתם אלינו. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>