פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 36 מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ו (09 בנובמבר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות מעצר עריקים ונפקדים-דיון סטטוס מס' 3 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר שרון ניר מוזמנים: אמיר ברגר – ראש תחום בקרה, תקציב וכוח אדם, משרד הביטחון תא"ל שי טייב – ראש חטיבת תכנון מינהל וכוח אדם, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל רמון פיסטינר – רע"ן תוב"ם, צה"ל, משרד הביטחון אל"מ מוני עמר – רמ"ח כליאה, משטרה צבאית, צה"ל, משרד הביטחון רס"ן חן שמלו – יועמ"שית חתומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון סגן תמר הירשמן – סגנית דוברת אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון סמל חיים טרייטל – ע' רע"ן חרדים, צה"ל, משרד הביטחון סמל עומרי שטיין – נהג רמ"ח כליאה, צה"ל, משרד הביטחון אלוף במיל' דן הראל – סגן רמטכ"ל, ארגון פורשי צה"ל שרון בריק דשן – ארגון שותפות לשירות אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית יהודה פולק – פעיל, אחים לנשק נועה מבורך – פעילה, בפורום שותפות לשירות רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות מעצר עריקים ונפקדים-דיון סטטוס מס' 3 << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> צוהריים טובים. הדיון על מדיניות מעצר עריקים ונפקדים בא בעיצומו של דיון-דמה על חוק גיוס או על חוק ההשתמטות, והוא בא דווקא כי גם היום קיבלתי פניות של תלונות כלפי הצבא על שלא עוצרים מספיק משתמטים ואני מודה שלכאורה אין לי תלונה כזאת. לפי תפיסת העולם שלי מעצר עריקים הוא לא מתפקידי הצבא. זה אמור להיות תפקיד של המשטרה או של גוף אזרחי. לצבא יש שני משאבים, כסף וכוח אדם וכשחסר כסף, לא אומרים לצבא לשלוח את החיילים לעבוד. כאשר חסר כוח אדם, לא אומרים לצבא ללכת לתפוס אותם ולהביא. כל מה שהצבא עושה זה על לקונות של הממשלה. אני יכול להבין למה הצבא שולח קצינים לבתי ספר, אפילו בשביל לעודד, לשמש מודלים לחיקוי ולהגביר מוטיבציה. אני יכול להבין את זה, אבל אני מתקשה להבין למה הממשלה, שמשלמת כסף למוסדות שיפעלו נגד הגיוס, שולחת את הצבא לעצור את מי שפועל לפי המדיניות שהיא עצמה מקדמת. הבעיה שלנו זה לא גיל 18 ואף הדיון הוא לא על גיל 18. התכנסנו לדון על אחרי גיל 18 שהוא תוצאתי לגילים מוקדמים יותר ולצווים שנשלחים בגיל 16 ו-17. אבל בגיל 16 ו-17 כשאומרים לכם "לכו לתפוס", אין דיון שהמוסדות אומרים להם "אל תתגייס". זה לא רק שהמוסדות אומרים כך, אלא הם גם מחנכים לכך והצבא צריך ללכת לתלמיד שעושה את מה שממשלת ישראל משלמת לחנך אותו לעשות, כי אומרים לצבא, "לך תתפוס אותו". לפני שמציגים את הנתונים אני חושב שהיה חשוב שתבינו שזאת דעתי ולא מהיום. זאת הייתה דעתי כל הזמן, על אחת כמה וכמה היום. אני יודע שתציגו פה מספרים עגומים. שמעתי שיש עיתונאי חרדי – אני יכול להגיד את שמו, ישי כהן – שאומר, ואני יודע שאתם שקופים לעניין הזה, שכל העצורים הם מעדות המזרח. הם לא אלה שנעצרים במעברי הגבול כשהם רוצים לנוסע לחו"ל, אלא אלה שהולכים אליהם לבית או לישיבה. למה אני לא שואל אתכם על זה? כי לשמחתי הרבה בצה"ל אין נתונים לפי עדות. גם הנכדים שלי לא יודעים אם הם ספרדים או אשכנזים אבל בבניין הזה יודעים ומי שכותב יודע שיש פה מפלגה חרדית של אשכנזים ויש פה מפלגה חרדית של ספרדים והיא בודקת למה עוצרים יותר חרדים או רק חרדים ספרדים. זה משתלב טוב עם הלוגיקה של הדיון בשביל להראות את רמת הניתוק מהחברה הישראלית מהיעדים שלה ומצבא ההגנה לישראל והינה, מאלצים את הצבא או את מערכת הביטחון לנהל דיונים ואני לא צריך להגיד לכם ששיש חשש כבד שאם ניתנה הסכמה אשכנזית בסוף השבוע שעבר, זה כי הרבנים האשכנזים ידעו שאת המכסות ישלמו הספרדים, כי זה מכסות קטנות של 4,800, 5,600, פחות מ-10%. במידה מסוימת, אם זה נכון, זה כואב רק לי ולשי, אני אפילו לא אומר לכם "לכו תבדקו אם העצירים הם כאלה". אני לא רוצה שתבדקו את זה. לא רוצה, מעורר בי צמרמורת לחשוב שאנחנו צריכים למדוד חיילים לפי עדות ועל אחת כמה וכמה, למדוד עצירים לפי עדות. אחרי הפתיחה הזו, אשמח לקבל את הנתונים שביקשנו ואציין שבדיוק כמו ששמענו לפני כשבועיים את המשטרה האזרחית אומרת שהיא לא מתכוונת לעסוק בזה – זה יצא בכתב – תעשו אף אתם כמשטרה צבאית מה שאתם יכולים, במסגרת החוק, כמובן, כדי לפעול באופן דומה. אל תעצרו. עד כמה שזה תלוי בי, שיעבדו הסנקציות הכלכליות ושלא ייתנו כסף לבתי ספר ולישיבות שמורים לתלמידים שלהם שלא להתגייס, ואחר כך שלא ימדדו אתכם. גם אני לא מודד אתכם כי אני יודע שאין בתי כלא בשביל כולם, אין בתי מעצר בשביל כולם ולמשטרה הצבאית ולצה"ל בכלל יש עוד כמה משימות ואף אמרתי שזו לא משימה שאתם צריכים לעשות. מספיק כואב לי לראות לוחם בגולני או לוחם בהנדסה קרבית, דופק על דלת של בית בשכם כאשר אימא או סבתא בנות 50 או 70 פותחות לו את הדלת ורואות מולן חייל לובש מדים שאומר "באנו לחפש לך בבית". זה מה שקורה בשכם וזה מה שקורה במחנות בדהיישה לפעמים. אני לא רוצה שאימא ברמלה – או בכל מקום אחר – תפגוש חייל כזה דופק לה בבית ב-02:00 ברמלה, בבני ברק או בירושלים ואומר לה "באנו לחפש בבית אם יש פה חשוד בהשתמטות", או כל חשד אחר, זה לא תפקיד של צבא. מעבר לכך, אם מישהו התגייס כבר לצבא והוא כבר חייל והוא נתון תחת הצבא גם בענייני בריאות, גם לדברים האלה הוא נתון תחת הצבא. אבל מי שאפילו לא התגייס לצבא אלא רק קיבל צו, לא צריך להיות תחת המשטרה הצבאית. תעבירו את זה כמובן גם לראש אכ"א, גם לרמטכ"ל ושיגיע גם לשר הביטחון. בעיניי, דוחפים פה את הצבא למשימות שלא אמורות להיות משימות שלו. זה מה שהיה לי לומר בפתח הדברים. שי, אתם רוצים להתחיל? בבקשה רח"ט תומכ"א. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, צוהריים טובים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לא הפתעתי אותך בתפיסת העולם, נכון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, שמעתי אותה פעמים רבות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אגיד כך, אנחנו פה בדיון במיקוד על אכיפה, בכל זאת אציג פה מספר דברים בשביל המסגרת של העניין כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. הצורך בכוח אדם הוא צורך משמעותי ביותר. אני נשאל רבות על עניין המספרים, אם הם משתנים או שלא משתנים וצריך לזכור שאנחנו מדברים פה בצבא חובה, וצבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים. זאת אומרת, אנשים מתגייסים לשנה או שנתיים ואחרים משתחררים. אנחנו מדברים במונחים של מספרי המשרתים וצריך לקיים מודל שבכל שנה מתמלא. כמובן שיש פה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, סליחה, אני שמח שהתחלת כך. בדיון פה לפני שנה או שנה וקצת, דיברתם על צרכים של הצבא ועל 12,000 בנושא יכולת של הצבא להכשיר. סליחה, לקלוט ולהכשיר כי שמתם את הדגש גם על תהליכי הקליטה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, קליטה והכשרה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה שמת את זה על כ-4,800. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה נגמר ביולי שעבר? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על המספר של השנה הזאת אמרת 5,760. << דובר >> שי טייב: << דובר >> 5,760. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה על השנה שאנחנו באמצע שלה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זו שאנחנו נמצאים בה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זו שהתחילה ב-1 באוגוסט 2025. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון, ב-1 ביולי 2025. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם זה עקב יכולת קליטה למרות שהמספרים שצריך הם 12,000, 14,000 או 20,000, לא משנה. מדובר פה בעיקר במספרים האלה על רוב מוחלט של לוחמים ותומכי לחימה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שמעתי לדעתי את הרמטכ"ל או את ראש אכ"א פה בוועדה באיזשהו שלב אומרים, שזה מה שהיינו יכולים פעם אבל היום אנחנו יכולים לקלוט כמה שתביאו לנו ואנחנו צריכים 12,000 או 20,000, לא משנה כמה. על כמה עומדת היכולת של הצבא היום, באמצע 2025, לקלוט ולגייס? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה בדיוק הדברים שאמרת. בשנת 2024 היה 4,800, השנה שאנחנו נמצאים בתוכה זה 5,760 וגם שאלת אותי את השאלה הזאת באחת מהוועדות ועניתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> מה שראש אכ"א אמר פה בוועדה זה שמרגע שתינתן לנו התראה מספקת – ואני בכוונה מדגיש את זה כי בדרך כלל חותכים חלק מהדברים – לא תהיה מגבלת קליטה. זה מה שראש אכ"א אמר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בדיוק. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כלומר, משנת הגיוס 2026. חשוב להגיד את הנקודה הזאת, אני שם דגש על הניואנס הזה, ראש אכ"א אמר את זה בערך לפני עשרה חודשים פה בוועדה ואין מאז איזשהו מספר שאליו מכוונים. בכל מקרה, בשנה הזאת זה 5,760 וכאשר תינתן התראה, אנחנו יודעים לעשות כל מה שצריך בשביל לקלוט ולהרחיב את בסיס המשרתים. לא חזרנו בנו מזה. מה שאני רציתי להדגיש זה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, על זה אני רוצה לשאול. למה אתה צריך התראה של חצי שנה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אסביר. בסוף, כשאתה רוצה לקלוט או לבנות סד"כ שמקים יחידות חדשות, אחרות, מסוג אחר ולא רק למלא את הקיים - - - אגב, זה לא קשור לחרדים או לא חרדים זה גם אם רוצים להקים עכשיו גדוד פיקוד העורף. אני אתן דוגמה. אנחנו מקימים עכשיו גדוד פיקוד העורף, התחלנו באוגוסט. בשביל להקים גדוד פיקוד העורף צריך להביא מפקדים, צריך להביא תשתיות, צריך להוציא אנשים לקורס מ"כים, צריך להוציא אנשים לקורס קצינים וכן הלאה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באוכלוסייה שהסגלים שלהם ייחודים והבסיסים שלהם ייחודיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. הבנתי, זה הגיוני. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, זה תהליך בניין הכוח. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל לו יצויר שבאוגוסט או ביולי היו אומרים לכם שחסרים 20,000 ושתיערכו ל-20,000, היינו נמצאים עכשיו חודשיים לפני כשאתה יכול לגייס 20,000? << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא הבנתי את החשבון. ביולי 2025? איזה יולי? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לפני חצי שנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, לפני חצי שנה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם לפני חצי שנה היו אומרים לך לגייס 12,000 או 20,000, מה שצריך - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> החל מיולי 2026, זה מה שאתה רוצה להגיד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. - - - לא, שי. תגיד לי אם אני טועה. << דובר >> שי טייב: << דובר > בבקשה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> התראה של חצי שנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא חצי שנה. אני חוזר על מה שראש אכ"א אמר, הוא ישב פה בעיצומו של שנתון 2024 ואמר שהשנה אנחנו יודעים 4,800, אנחנו יודעים בשנה הבאה – קרי, מיולי 2025 עד יוני 2026 – 5,760 ואם תינתן לנו עכשיו התראה, אנחנו נדע לקלוט כל מספר קדימה. זה מה שאמר ראש אכ"א. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-2026? << דובר >> שי טייב: << דובר >> ב-2026. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מניח שאתה מכיר תהליכי בניין כוח וגם אלוף הראל מכיר את זה, זה לא קורה בשנייה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> תמיד יש פה מתח, האם אתה רוצה להקים עכשיו עשרה בסיסים לפני ושיחכו או לעשות את זה בקצב הולך ועולה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. יש לי עוד שאלה אחת על זה. מה המספר שאתם הייתם רוצים לקלוט כתוספת? 12,000? 20,000? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן ואני מדבר על חיילים. אני לא מדבר על - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה? אני יודע. כמה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> 12,000 חיילים, כ-7,500-6,000 מתוכם לוחמים. מה שרציתי להסביר בפתיחה זאת הנקודה שרציתי לעמוד עליה. כשאנחנו אומרים את כמות המשרתים, מן הסתם צריך להזין אותה בזרם קבוע של גיוס. יש דבר אחד שמשתנה בעניין הזה והוא מאפיין את החברה הישראלית, הגידול הדמוגרפי. הגידול הדמוגרפי מעלה לאט-לאט את המספרים. זה לא מספיק כדי למלא את כל השורות האלה וזה גם נלקח בחשבון מלכתחילה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כשאמרת את המספרים שצריך, לקחתם את זה בחשבון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, יש לי עוד משפט. ברור, לקחנו את זה בחשבון. לכן אני מזכיר גם מרכיבים אחרים של המענה והפתרון, יש את המרכיב הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו של הרחבת בסיס המשרתים והוא משמעותי מאוד וגם מרכיבים אחרים ששמנו, כמו למשל משך השירות שקצוב בזמן, זאת אומרת, הוא אמור להיות זמני ואז לרדת בחזרה. העניין של הצורך של צה"ל הוא צורך קבוע וזה נכון לצרכים הנוכחיים וכן לתוכניות בניין הכוח הנוכחיות שיש להן הקשרים של שש אבני בניין הכוח ואני לא יודע מה יהיה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. אני רוצה לשאול אותך רק על העניין הזה שאלה אחת עם שני חלקים. כשאמרת 12,000 וחזרת על המספר הזה עכשיו, מה משך השירות הסדיר שבגללו אתה אומר 12,000 או רק 12,000 ומה משך שירות המילואים כשאתה אומר 12,000? מכיוון שכל מה שאמרתי עכשיו זה מוצרים חליפיים, כשאתה אומר 12,000, אתם בטח יודעים על כמה ימי מילואים אתם מתכננים בשנה וכמה חודשי שירות לחיילי החובה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אחלק את זה בין החובה לבין המילואים, בסדר? נתחיל בחובה. ה-12,000 זה מה שנקרא, אני לא אוהב את המילה "מוצר" אבל קראת לזה מוצר משלים או חליף אבל בסדר, זה לא משנה, זה תוכניות בניין כוח שככל שהיו החיילים לעשות את זה או לממש את זה, היינו יכולים להתחיל מוקדם יותר וגם להקל על המילואים. תכף אחזור לנושא המילואים. בנוגע ל-12,000, כרגע, כדי שנעשה את זה באופן מיידי ולא נרד בכמות המשרתים בכל נקודת זמן, זה מבוסס על שירות של 36 חודשים בחמש שנים הקרובות, כמו שכתוב בתזכיר החוק וגם כמו שכתוב בתזכיר החוק, אחרי זה חזרה למצב קבע של 32 חודשים. כן, אם כבר פתחנו את זה, זו נקודה חשובה. אני מזכיר שאנחנו נמצאים היום במודל של 30 חודשים וזה מודל שיש לו שתי משמעויות מרכזיות. אני מזכיר שזה מודל שהתחיל בגיוסי יולי 2024 והמשמעות הראשונה היא שבינואר 2027 תהיה נפילת סד"כ משמעותית מאוד. אמרתי את זה בחלק - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כל הזמן, כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, של כ-9%. הדבר השני לא פחות חשוב מהראשון ואני בטוח שיהיה קל להבנה. זה מודל שגם משבש את קצב ההזנה של הצבא כי אנחנו עובדים לפי קוונטים של ארבעה חודשים. זה לא שאי-אפשר להזין אחרת אבל יש לזה משמעויות על המשכים, על קורסי קצינים ועל הכשרות וכן הלאה, בסדרי גודל משמעותיים מאוד. עד כאן על הסדיר. כעת נחזור למילואים. כשבנינו את המודל הזה בזמנו, בינואר 2024, הדברים היו אמורים להתכנס לאותם משכים שדיברתי עליהם בשירות החובה ול-42 ימי מילואים. זה מה שמופיע בתזכיר החוק. זה היה בינואר 2024, שלושה חודשים או חודשיים מפתיחת המלחמה והמציאות המבצעית הייתה מציאות שונה בתכלית, בטח מבחינת מספר הזירות. לכן, גם כשאנחנו מארגנים עכשיו את גרף המילואים של השנים הקרובות, גם מה שהיה ב-2025-2024 וגם מה שאנחנו רואים קדימה, אלה מספרים גבוהים מאלה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה בערך? << דובר >> שי טייב: << דובר >> ההערכה שלי היא 70, פחות או יותר. זה תלוי במפקדים, תלוי בחיילים וכן הלאה. אמרתי את המספרים האלה גם פה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר, שנייה. במציאות הזאת אנחנו צריכים להיערך בחמש שנים הקרובות לשירות חובה של 36 חודשים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ולשירות מילואים שלפחות בשנים הראשונות – אני לא יודע כמה זמן זה יהיה – יהיה של כ-70 ימי מילואים בשנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, חשוב להגיד שזה כולל עניינים של שמירת הכשירות, אימונים וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, בוודאי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ככל שהמצב יאפשר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברור. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברשותך, עוד שני משפטים. חשוב להגיד שבמשכים כאלה יש חשיבות גדולה גם לעניין מודל החופשות או ההתרעננות וההתארגנות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל זה בתוך זה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, רק שזה שונה ממה שהיה בעבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בחוק המילואים שקיים היום זה לא - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן אבל ברשותך, רק בשביל להבהיר את העניין. כשאתה אומר 70 ימי מילואים בשנה, שזה הרבה מאוד - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מזכיר שבחוק הנוכחי אנחנו מדברים על המקבילה של 25 ימים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> 25 ימים פעם בשלוש שנים, זה חוק המילואים הנוכחי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ואנחנו מדברים על 70 יום בשנה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> זה יגיע ל-110. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אומר את הדברים בשקיפות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני יודע ואני מעריך את זה אבל זה כשאתה לוקח בחשבון שיתגייסו 12,000 חרדים? 70 ימי מילואים בשנה ו-36 ימי חודש זה עם גיוס של 12,000 חרדים או בלעדיו? << דובר >> שי טייב: << דובר >> תראה, זאת שאלה של מתמטיקה. מה מושך את מה ובאיזה קצב? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מכיר אותך, הכול אצלכם זה מתמטיקה. אתכ"א זה תכנון ובקרה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה שאלה של קצב, בסדר? המודל בנוי כך שחמש השנים של שירות החובה שדיברתי עליהן קודם, יאפשרו לייצר סד"כ חליפי לעניין הזה ולכן זו שאלה של קצב. אגיד זאת בצורה אחרת. אם יהיו חמש שנים של הארכת השירות ל-36 חודשים ואחריהן לא יהיה כלום ולא תהיה הרחבה של בסיס המתגייסים, אנחנו נחזור לבעיה משמעותית מאוד, אם אתה יורד לסוף דעתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא אבל הרי, הכול תלוי בתפילות שלנו ובלימודים, כמה אנחנו לומדים וכמה אנחנו מתפללים, כך יש ביטחון וכך יש כסף. תקרא את יתד נאמן. מה שאני שואל זה נגיד שלא התפילות שלהם, אלא התפילות שלי ייענו ויתגייסו 12,000, זה עושה משהו ל-70 ימי מילואים בשנה? שזה פי תשעה מהנדרש כיום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> מה שעושים לפי החוק, לא בשנתיים האחרונות. כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, פי תשעה. זה יכול לרדת ל-60 ימים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה יכול לרדת קודם כול כי המצב המבצעי יכול להיות שונה באופן מהותי. תנסה לדמיין חמש שנים קדימה, כשבמהלכן, באמצעות 36 החודשים הרחבנו משמעותית את הסד"כ ונניח שהדבר הזה נגמר, תהיה ירידת סד"כ כמו שהייתה בקיצור השירות ב-2014 ולכן, הדבר הזה הוא הכרחי קודם כול, כדי לייצב את המצב של הסדיר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זאת אומרת, הדבר הזה הכרחי? << דובר >> שי טייב: << דובר >> הרחבת בסיס המתגייסים. זה הכרחי קודם כול כדי לייצב את הסדיר כי גם החוק של סדיר הוא בהוראת שעה, הוא לא לנצח, בסדר? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. הבנתי, תודה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה משהו שמבחינתי היה חשוב להגיד ולכן זו שורה של מהלכים. חוץ מזה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני יודע. כי זה היה חשוב מאוד שאלתי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר, אני אומר את הדברים. חשוב להגיד כי יש פה הזדמנות להגיד את הדברים בנחת רוח ולהסביר את הדברים לעומק. עוד שני דברים בהקשר הזה. העניין של הרחבת הסד"כ הוא גם בכלים הקיימים ועוד פעם, אלו כלים מוגבלים ביחס למה שאנחנו צריכים. הפעולות להרחבת הסד"כ קודם כול נשענות על תהליכים תכנוניים, על נטילת סיכונים מסוימת וצריך להגיד שגם על המוטיבציות המשמעותיות מאוד של בני הנוער הישראלי, גברים ונשים כאחד. הם אלה שמאפשרים לנו בכל זאת לעשות הקמות סד"כ, מוגבלות אמנם, גם בעולמות השריון גם בהנדסה, גם בפיקוד העורף ובכל הדברים האלה כדי לייצר עוד סד"כ סדיר שיהיה חלף מילואים. גם במילואים אנחנו בתנופה משמעותית מאוד בעניין הזה. אני מודה שלא בדקתי אותו אבל אני חושב שהנתון ששמעתי הוא ש-41 שנים לא הוקמה אוגדה בצה"ל. חטיבות דוד נכנסות גם לתוך אוגדה 96 וגם לפיקוד צפון ודרום. אולי הן לא מלאות עד הקצה אבל עומדים שם 20 גדודים ומעלה והם הולכים להחזיק קווים קבועים בשנה הבאה, בתוך גרף התע"ם ויש לדבר הזה משמעות רבה מאוד בפעולות רבות של מיצוי כוח אדם, קריאה לשירות וכן הלאה. זה מבחינת התמונה השלמה. עכשיו אתייחס לסוגיית האכיפה והנתונים ואחזור על מה שאמרתי מספר פעמים בכל מיני קיטועים ועכשיו אגיד את זה בצורה שלמה. אין היום מישהו חייב גיוס, שלא נמצא תחת איזשהו הליך של הצבא, אלא אם כן הוא יצא לפתור, כמובן. כשמתייחסים קונקרטית לציבור של בוגרי מוסדות הלימוד החרדיים או הציבור החרדי, אתם יודעים שכל הבחורים הצעירים מקבלים צו כמו כולם בגיל 16 וחצי. בשנת 2024 אנחנו הוצאנו כ-26,000 זימונים וצווים. זה גם זימונים לצו ראשון וגם צווים למי שכבר עשה צו ראשון והיו לו נתונים. ביולי 2025 הוצאנו את 54,000 הזימונים הנוספים וזאת אומרת שבבריכה המדוברת של אנשים שהיו לפני זה באיזשהו מעמד, כ-80,000, כולם נמצאים בתהליכים ואני תכף אסביר את המשמעויות של זה בהקשרים שאנחנו מדברים עליהם של אכיפה וגם בהקשרים של גיוס. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, רגע. מה לגבי נתונים של היענות? היום מודיעין או מכבים רעות, ראש הרשות או מנהלי בתי הספר מקבלים אחוזי מתייצבים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, הם מקבלים את מה שנקרא ליגת הערים שמורכבת מתצריף של נתונים שקשורים גם בכמה אנשים לא שיתפו פעולה, קרי צו 12, כמה אנשים התגייסו ללחימה, כמה אנשים התגייסו לקצונה וכולי. הנתונים קיימים לפי יישובים, ברור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע. את זה מקבל ראש הרשות, נכון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מנהל בית ספר גם מקבל את זה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אם הוא מבקש, אני לא זוכר אם זה בעל פה או יזום, אבל אפשר לראות את זה גם ברמה של בית ספר. יש לנו גם את מוסדות החינוך הראשונים והאחרונים, הנתונים קיימים. - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נניח בעיר כמו בני ברק, האם ראש הרשות, סליחה, קודם אשאל אותך על תל-אביב. ראש עיריית תל-אביב יכול להסתכל על כל תלמידי י"ב שלו או י"ג, אלה שסיימו וכולם מפולטים בתוך הנתונים שאתם נותנים לו על העיר ועל בתי הספר, נכון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עכשיו אני שואל אותו דבר על ראש עיריית בני ברק, האם הוא יכול לקבל – או האם אני יכול לקבל – נתונים על כל הגילים האלה של 18-16 או 18-14 לפי התיכונים שלו או מקבילת התיכונים שלו? זאת אומרת, אם יש שם ישיבות קטנות שבה הם בני 14, 15, 16 ו-17 – כמו שרוצים שיוגדר חרדי, מספיק שהיית שם שנתיים – האם יש לכם רישום של התייצבות לפי בתי ספר או ישיבות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> יש לנו רישום על כל המלש"בים וכשיש את מוסד הלימוד שלהם, ברור שיש. אני עושה רגע הבדלה בין תלמידי י"ב לבין גילי 18-14 כי אלה שני דברים שונים. 18-14 לצורך החוק - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמו שאתה נותן בתל-אביב. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, יש רק עניין אחד וזה שהוא צריך לרצות להסתכל בזה. זאת אומרת, אם ראש עיריית תל-אביב לא רוצה להסתכל בזה, אני לא מכריח אותו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל אני יכול להסתכל בזה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר, אני אומר שהצבא יודע לספק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם היא וגם הוא וגם. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון, גם אני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי כדאי שנקבל דבר כזה לוועדה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, שנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נפתור את כל תעלומת ה-40% שלא מתגייסים, מאיזה בית ספר הם, מאיזה מגזר ומאיזו עיר. - - -לא, גם בחתך בתי ספר. אני בעד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא אמרתי מעולם את הנתון ש-40% לא מתגייסים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה לא אמרת אבל אולי שווה בשביל השקיפות. - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, אני אומר הכול בשקיפות, מה שתבקשו. רק נקודה אחת בעניין הזה. - - -<< דובר >> לא, אני אגיד. אני אשלים, אני אקריא את זה כלשונו. במוסדות החרדיים יכולים להיות תלמידים רבים שמגיעים מחוץ לעיר לפנימיות וכן הלאה. זה מה שאביגדור כתב. על הדבר הזה אני הוספתי - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אגיד לך משהו. יש את תיכון שבח מופת בתל-אביב. אני לא יודע לגבי היום אבל שנים רבות היו בה חבר'ה שהם יוצאי חבר העמים. זה תיכון ברמה גבוהה מאוד והיו באים אליו מאשדוד, תלמידים טובים שבאים ללמוד. גם תלמידי הריאלי בחיפה או פנימייה צבאית, באים במחוץ. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לכן בסדר, את זה אני מבין. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר, זה לא משנה. זאת לא הנקודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני יודע, הכמויות לא משנות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זאת גם לא הנקודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה אחת. תמדוד את זה איך שאתה רוצה, בסדר? בסוף, מה שאני שואל זה על כך שכל נער או נערה בישראל מגיל 15 או מגיל 18-17 צריך להופיע איפשהו, או בתוך העיר שלו או בתוך המוסד החינוכי שלו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מופיע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, בדיוק. את הנתונים האלה יש לפי בתי הספר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה. נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה שהם באים מערים אחרות זה לא משנה לנו בכלום. למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מפורט על הרשות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כי אם ילד מעמק יזרעאל הולך ללמוד בטבריה, אני מניח שמועצה אזורית עמק יזרעאל משלמת לטבריה על זה שיש שם ילד שלומד והכספים מתקבלים מהמדינה או מהעירייה, זה אותו דבר שם ולכן זה לא משנה לנו איפה הם גרים. זה הכול כספי מדינה, גם אם עושים איזונים בין הרשויות לבין תקציב המדינה. לכן, הדברים האלה חשובים מאוד בשביל שנדע, נסיר רעלה מהעיניים שלנו ונגיד את מה שאני אומר כל הזמן ומה שאמרתי פה בפתיחת הדיון. תגידו, מה רוצים מכם? אם הם מעודדים השתמטות בכספים של המדינה, למה אומרים לכם ללכת לעצור אותם? אתה מעודד ביד אחת וביד השנייה אתה אומר "למה לא תפסת?". תכף תציג פה נתונים עלובים ואני יודע שהם עלובים, בסדר? זה בצדק וכבר אמרתי לך, אני איתכם בעניין הזה אבל מישהו שיסתכל מהצד יגיד "מה אתם רוצים מהצבא?". זה לא שאנחנו אדישים ולצבא יש משימות, אנחנו פועלים נגד הצבא. יש דברים שבהם אתה יכול להגיד שהצבא לא ממלא את ייעודו אבל המדינה לא יכולה להגיד "אני פועלת נגד הצבא". פה נותנים לך משימה, פועלים נגדה ואומרים לך "לך תתפוס, למה אתה לא עושה את זה?". << דובר >> שי טייב: << דובר >> חבר הכנסת שטרן, הנתונים ידועים לפי המוסדות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אבקש אותם. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר גמור, אין בעיה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברמה ארצית, כמובן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, אין בעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נשמח לקבל את זה בחתך בתי ספר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר אבל בואו, שנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רק מזכירה לכם. היות שלכולנו יש פחות או יותר עבר ורקע דומה – לרבים שיושבים פה מסביב לשולחן – אני מזכירה לכם את הדוח שמשטרה צבאית התחילה להוציא לפני שני עשורים ובו היו נתונים על בתים ומי יותר ובסופו של דבר, זה באמת גרם לאנשים לא לרצות להיות חלק מאותה קבוצה שיש בה עבירות רבות של משטרה צבאית. אני סתם אומרת את זה כי אני אומרת - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> את מדברת על בתוך הצבא? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך זה נקרא? דוח אתגר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, דוח אתגר. ברור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדוח הזה בחתך בתי ספר - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, אני לא חושב שאת תופתעי מהנתונים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בטוח לא אופתע אבל אני חושבת שכדאי שנפרסם את זה כדי שכאשר כמו תמיד מספרים לנו על מציאות מדומה או מדומיינת, נפרסם את המציאות האמיתית ככתבה וכלשונה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, אני חושב שבכל מקום הצגנו את זה, הן אם זה על הבריכה שבה יש את הזיהוי הוודאי של הבן אדם, לא זיהוי של איפה הוא גר אלא אם הוא חרדי או לא חרדי - - - נשים את זה בצד, זה לא משנה. רציתי להגיד שיתוף הפעולה הוא נמוך באופן משמעותי מאוד, גם בצעירים. אני מסתכל ונכנסים הרבה יותר אנשים לתוך המנגנון שנקרא לשכות הגיוס, שצריכים להתייצב. אם לפני כן היה מנגנון שבו בן אדם מתייצב כדי לעשות את תהליך הדיחוי אבל הוא גם היה נרשם, הוא נחשב אצלי כמתייצב, נכון? כי הוא התייצב על פי חוק. מן הסתם, כאשר הכמות של המתייצבים פוחתת מאוד, עולה המספר של אלה שלא משתפים פעולה ותכף גם אתייחס לזה. המספר של המשתמטים עולים והכמות של צווי ההשתמטות עולה. הנתונים הם ברורים, הנתונים לא מפתיעים. זה לא שיש פה עניין של להסיר רעלה, הדברים ברורים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רח"ט תומכ"א, בדבר אחד אני מתחברת מאוד ליושב-ראש. כשאומרים לך שיש מגמה, יש פה תהליכים היסטוריים ובקרוב מאוד 10,000 חיילים צובאים על הגדרות, בואו נוריד רגע את הדברים הלכה למעשה, לפרקטיקה ונראה בכמה אחוזים ועל מה מדובר במגמה המרחיבה. חשוב להגיד את זה וחשוב לדבר את הנתונים ולעשות סדר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אנחנו נדבר עליהם תכף, אין בעיה. אני רק רוצה לחזור ולשים את המסגרת. דיברתי על כל גיל 16 וחצי, דיברתי על כל מי שיצא ב-2024 ועל כל אלה שהם במסגרת יתרת ה-54,000 וזה שם את כולם תחת העניין הזה של תהליכים צבאיים. מילה על סוגיית המשתמטים ועל צווי 12 בכלל כי זה דבר שמשפיע מאוד. בגלל אי-שיתוף הפעולה עלינו – שוב, על חלק מהם אנחנו יודעים להגיד בוודאות שזה היה מפוטנציאל הבריכה ועל חלק מהם אנחנו יודעים שזה מהצעירים שגם אם לא זימנו אותם כקבוצה, עצם הכניסה של קבוצה כזאת לתוך מגרש המשחקים הזה, מגדילה את המספר – מכ-15,000 צווי 12 ומשתמטים באוקטובר 2024, לפני כשנה לכמעט 48,000 וזה גידול משמעותי מאוד. הגידול קורה ממשלוח הצווים בשילוב הפעלת - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם שינוי המדיניות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, בדיוק התכוונתי לומר את זה. הפעלת כל הפרוטוקול הזה שנקרא זימון ראשון, שני ושלישי בנוסף לשינוי המדיניות שלפיו חובת ההוכחה היא על הפרט ולא על המערכת, כל אלה מגדילים את המספרים. אומר בצער רב שהמספרים האלה כנראה יגדלו בשנה וחצי או בשנתיים הקרובות. אלה מספרים בסדרי גודל משמעותיים מאוד וזה לא רק עניין של אכיפה. תכף רמ"ח כליאה ידבר פה על איך אוכפים וכמה אוכפים אבל זאת בעיה הרבה יותר עמוקה. זאת בעיה חברתית גדולה. זה משמעותי מאוד ואחדד עוד את הדברים. אם נאשווה את סוגיית המשתמטים וצווי ה-12, מתוך אותה אוכלוסייה של הבריכה ואני מדבר על מי שאני יכול להגיד בוודאות, כמובן שיש משתמטים בצווי 12 שהם לא מהבריכה ויש מהציבור הכללי כי זאת קבוצה אחת גדולה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, רק שנייה אחת. אני יודע למה התכוונת, אבל מכיוון שפעם תפסו אותך פה בהשוואות בין ציבור כללי לציבור חרדי, אם אתה כבר מדבר על מספר של 24,000 או - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 48,000. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> 48,000, כדאי שאולי תגיד - - - אם אתה רוצה, אני אשאל. איך זה ביחס לבוגרי בתי ספר ממלכתי וממלכתי-דתי וביחס לאחרים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אומר אבל לא רוצה להגיד את הדבר הזה, בסדר? כי אחר כך דבר כזה נלקח ומוצא מהקשרו על מי מתגייס יותר ומי פחות כשזה דברים שלא נאמרו ושלא אמרתי. - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אבל דווקא עכשיו צריך להגיד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> יש אומנות של לקחת מדיון מקצועי של שעתיים איזשהו סינק ולעשות עליו סיבוב, אני אימנע מהדבר הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברשותך, אתייחס רגע לקבוצה שאנחנו יודעים למקד אותה וזאת קבוצת האנשים שהיו בבריכה. זאת אומרת, הם קיבלו דיחוי ועכשיו אומרים "חבר'ה, נגמר הדיחוי, תחזרו" ולהסביר את זה דרך הדבר הזה. זאת הדרך היחידה. גם כשמוני עוצר מישהו בנתב"ג והוא אומר לי "תשמע, עצרתי חרדי" אני אומר לו "אתה לא יודע מה זה חרדי. מה זו ההגדרה הזאת? הוא חרדי על פי חוק? הוא חרדי כי הוא לבוש כחרדי? למה אתה בכלל אומר לי שעצרת חרדי? זה לא מעניין אותי". לצורך העניין הזה, יש לי אפס או אחד וזה הדבר היחיד, זה מי שבעבר נתתי לו ועכשיו אני לא נותן לו יותר. זה לא בשביל לספור דווקא אותם אלא בשביל להגיד את השינוי שיש פה בעלייה ואת הקצב. אני שוב אומר וכמו בכל פעם אני מתחיל במילה "לצערי". כי הייתי רוצה לראות את כל החיילים האלה או את כל האנשים האלה מתגייסים לצבא. אין לנו שום אינטרס ושום עניין למלא בתי מעצר או להצטיין בפעולות אכיפה, זה לא האינטרס שלי בעניין הזה. זה כלי משלים אבל זה לא זה. אם נתרכז בתוך הקבוצה הזאת, אני לא אעשה פה את כל הסדר של כל חודש כי חבל להרחיב בזה אבל במאי 2025 עמדנו על סביבות 1,600 אנשים שהיו מוכרזים משתמטים וכיום אנחנו עומדים על כמעט 7,000 שמוכרזים משתמטים. בצווי 12, שלצערי גם הם יהפכו למשתמטים אם הם לא יסורו ללשכות הגיוס וישתפו פעולה, עלינו מכ-2,500 לכמעט 9,500. מכיוון שההכרזות האלה של צו 12 וההשתמטות הן אלה שמפעילות את מנגנון האכיפה, קרי, המפגש עם משטרת ישראל והמפגש בנתב"ג שהם המפגשים האקראיים או - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יש הבדל בין השתמטות לעריקות פה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. ההשתמטות עצמה מכניסה אותך לתוך המאגר הזה שכלפיו יש גם פעולות אכיפה יזומות, אנחנו רואים הרבה יותר מפגשים בעניין הזה. אני אגיד רגע מילה על השתמטות ועריקות. השתמטות זה כמלש"ב ועריקות זה כחייל, זו ההפרדה הפשוטה. יכול להיות בחור - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, זה נקודה מעניינת כי יכול להיות בחור שהשתמט, נעצר בנתב"ג וברגע שהוא נעצר בנתב"ג, מבחינה פרוצדורלית הוא חויל. אם הוא עוד פעם לא בא לצבא למרות העונש שהוא קיבל, הוא כבר הלך לאזור העריקים, ההפרדה ברורה מאוד. משתמט זה לפני השירות ועריק זה בתוך השירות. בעניין הזה קרו עוד שניים או שלושה דברים. קודם כול, אפשר להחליט איך שופטים את העלייה או את הבשורה, כמו שאמרה חברת הכנסת ניר אבל בסך הכול בשנת 2024 – תסלחו לי שגם פה אני שם את האזהרה הזאת, בהערכה – יש עלייה משמעותית בגיוס. ממה היא נובעת? היא נובעת גם ממאמצי רתימה, פתיחת מסלולים וכן הלאה וגם מזה שחלק מהפעולות שנעשות הן פעולות אכיפה - - - אני לא מדבר על אלה שנעצרים כמשתמטים ונכנסים כך, אני מדבר על אדם מקבל צו ועכשיו הוא נמצא תחת איזשהו סדן של לחץ והוא אומר "אני אסדיר את המעמד", מה שהוא היה חייב לעשות קודם וזה מעלה בכ-60% את מספר המתגייסים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם הסנקציות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, אמרתי את זה. התכוונתי לסנקציות, זה הסדן שדיברתי עליו. זה על הצד החיובי ואני מאמין ומעריך שאנחנו נראה גידול גם בשנה הבאה כי הבריכה הזאת גדלה, יותר אנשים נמצאים תחת האילוצים האלה, יותר אנשים נענים לקריאה, יותר מסלולים נפתחים וכולי. ויש לי עוד שתי הערות. ביצענו - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דרך אגב, אנחנו מכירים גידול ל-3,180, משהו כזה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא ל-3,180, ל-2000 - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, גידול בכמות הזאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גידול לכמות הזאת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, אני אגיד. תנו לי לענות, אמרתי את המספר. אמרתי מספר פעמים שבשנים שלפני המלחמה היינו על ממוצע של כ-1,800 ועשינו הערכה לגבי מספר המתגייסים בשנת 2024 שכבר נגמרה והגענו לכ-2,900. אמרתי 2,940, וזה זז ימינה ושמאלה. למה אני אומר הערכה? כשנגיע לדיוני החוק, אגיד את זה באופן מקצועי מאוד, חד וברור כי אנחנו לא אוחזים בכל הנתונים שנדרשים לספירה כי המנגנון היום הוא מנגנון של בדיעבד ולא מנגנון של לכתחילה. זאת אומרת, רק אחרי שמסיימים את שנת הגיוס, מעבירים את הנתונים למשרדי הממשלה שמחזיקים מוסדות חרדיים ומקבלים משוב. זה תהליך שכרוך בהעברות מידע ולצערי, הוא לא חלק. היינו חושבים שאת ההחלטה לגבי מי הוא חלק מהציבור הזה יודעים כבר בגיל 17 או 18. כמו שאמרת, למה צריך לחכות שהוא יתגייס כדי לשאול עליו שאלות? אפשר להגיד את זה בהתחלה ולא רק שזה ייעשה לנו חיים מקצועיים פשוטים יותר, אלא זה יאפשר לעשות ניטור כל הזמן במקום לחכות לסוף השנה ולספור לאחור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, בגלל מה שאמרת קודם על הגידול הדמוגרפי, אני רק מציע לך שלצד המספרים שעולים, להציג את זה גם כאחוז מהשנתון כי יש לזה משמעות. אם אתה אומר 4,800, 4,800, 4,800, זה לא אותו מספר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כי אתה מדבר על 4,800 מתוך שנתון מסוים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לכן צריך להציג גם את זה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מקבל את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אולי 2,500 זה לא גידול כי גם כך השנתון גדל. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, והשנתון גדל. עוד שני דברים מרכזיים, אחד בציר הרתימה והשני בציר האכיפה. קודם כול, אני לא זוכר אם דיווחנו ועדכנו על זה אבל אנחנו עשינו מבצע רחב מאוד שנקרא "מתחילים מחדש" שבו שלחנו לכל המשתמטים מכל הציבורים ומכל האוכלוסיות, הזמנה או קריאה לבוא להסדיר את המעמד בלי לשאת בעונש מאסר מראש. כשעשינו את המבצע הזה, היינו בפוטנציאל באזור ה-14,000 אנשים וההיענות לא הייתה גבוהה. בכל הציבורים נענו בסדר גודל של 180 בקריאה הראשונה ואחריה יש את מי שכן מתאים ולא מתאים, בסך הכול גייסנו עוד 110 אנשים לצבא. אם אני מסתכל על חצי הכוס המלאה, זה 110 לתפקידים משמעותיים אבל אם אני מסתכל על חצי הכוס הריקה, זה אנשים רבים עוד יותר שלא נענו לקריאה, למרות ההזדמנות החד-פעמית ויוצאת הדופן שניתנה להם בהקשר הזה. הדבר השני הוא בציר האכיפה. כמובן שמוני יפרט עוד מעט אבל גם פה אנחנו עושים היערכויות כדי להרחיב גם את היכולת לבצע, בין אם זה יזום ובין אם זה אל מול אירועים גדולים שקורים כמו חגים וכן הלאה. משפט אחרון. מבחינתנו, האכיפה שוויונית לגמרי. אני מעביר למוני את רשימת המשתמטים ואני לא אומר לו "זה משתמט מהסוג הזה, זה כן דתי, זה לא חרדי, זה חילוני" ומפה, השיקולים הם מקצועיים של יכולת ביצוע וכן הלאה. כמובן שהמספרים המדוברים שתיארתי הם טיפה בים, זה ברור. - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מאתגר אותו בצורות שהוא אפילו לא צריך להגיד לי שזה אתגר גדול. אתם יודעים פה שיש מרחק של אוקיינוס בין היכולת לבין התופעה. זהו. מוני, בבקשה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. שמי מוני, רמ"ח שיטור וכליאה. רגע לפני שניגע במשימה, אפתח בלומר שחיל המשטרה הצבאית כחלק מצה"ל, מושפע בשנתיים האחרונות ממלחמה חסרת תקדים וגם אנחנו, בחיל, הרגשנו זאת בצורה מאתגרת מאוד. מצב היסוד בצה"ל הוא עדיין מצב יסוד של מלחמה ולאורך המלחמה היו לנו משימות רבות ומגוונות. אני לא אגע בכולם אבל אני אתן אותן ברמת המקרו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מוני או שי, כשאתה אומר מצב יסוד מלחמה - - - << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עסקתי בזה במהלך סוף השבוע ואמרו לי "אין הגדרה של מלחמה". עסקתי בזה עם כתיבה של הצעת חוק למשהו אחר ואמרו לי שיש פעילות עצימה או דברים כאלה. היינו בהלוויה של חממי וגם היום שמענו על מלחמה ברמה של המ"מ של הטנקיסטים ולא משנה מה, ורציתי לשאול האם יש איזשהו מקום שבו אתם יודעים שאתם פועלים בהגדרה של מלחמה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה המצב המוגדר היום בצה"ל למפקדים, אנחנו לא מכירים מונח אחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי זה מצב מיוחד בעורף, זה המצב שלנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, את המצב המיוחד בעורף שינו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם עובדים תחת ההגדרות של מצב מיוחד בעורף. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שינו את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מאריכים אותו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לא במצב המשפטי, מוני מתייחס פה למשימות שמקבלים בציר הפו"ש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו הארכנו אותו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לקחתי טרמפ. מוני, זה לא אתה, אל תיתן לי תשובה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> ברמה המשפטית אני לא יודע לענות, אני רק יודע מה אנחנו חווים ביום-יום שלנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הינה, היא יודעת. באיזה מצב אנחנו? מלחמה? לא מלחמה? שלום? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מצב מיוחד בעורף. << דובר >> תמר הירשמן: << דובר >> משפטית? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> תמר הירשמן: << דובר >> אני לא יודעת להגיד מה ההגדרה המשפטית. אלה נסיבות חירום של מה שהצבא מגדיר. אני לא יודעת להגיד מה הממשלה הכריזה משפטית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> ברמה הפרקטית, במה שאנחנו פוגשים אנחנו עדיין פוגשים משימות מלחמה בעצימות משתנה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, זה בסדר. משימות מלחמה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה בהקשר הזה. לאורך המלחמה היינו במשימת כליאת אויב כחיל, נדרשנו אליה בצורה עצימה מאוד, משימות בידוד מרחב, סיוע הומניטרי, שמירה על פצועי אויב ועוד משימות כאשר כלל המשימות האלה עדיין איתנו. נדרשנו להסיט כוח אדם ונדרשנו לווסת את סדר העדיפות החיילי של איזה משימות אנחנו עושים יותר ואיזה פחות. החל מחודש יוני, עם הנחיית הרמטכ"ל, נדרשנו לחזור לחיזוק היסודות ולאכיפת מעצרים של משתמטים ועריקים. למרות מה שאמרתי ואף שאנחנו עדיין במשימות חירום, פעלנו בצורה מהירה מאוד להשתנות. אנחנו בתוך ההשתנות הזאת, קיימנו תהליכי בניין כוח ויצאנו לדרך. זה התחיל קודם כול בתיאום עם רשות האוכלוסין, תיאום עם כלל מעברי הגבול וחבירה אליהם, גם בנמל תעופה בן גוריון – תכף אגע במה שעשינו שם – ואל מול משטרת ישראל. ראש אכ"א היה בפגישת תיאום עם ראש אג"ם של משטרת ישראל. אני יחד עם רמ"ח מבצעים של משטרת ישראל תיאמנו את הפעילות, מקרים ותגובות של איך מבצעים את הפעילות וכן הלאה. משם זה נגזר לרמת היחידות ועד לרמת הצוותים. מבחינת החיל נדרשנו לבצע הכשרות יסוד. שנתיים כמעט שלא עסקנו בזה והיו לנו לא מעט חיילים שהסתננו למשימות החירום שסקרתי. נדרשנו לעשות הכשרות והשתלמויות מהירות מאוד בבה"ד. הקמנו דסק מודיעין, בנינו תיקי מודיעין, יצאנו לפעילות איסוף ואיתור לכמות הזו, העלינו את הכשירות למפקדים ולבלשים ותגברנו את היחידות עם צוותי בילוש שלא היו לפני כן. ממש חזרנו מאפס ובחלק מהמקרים אפשר להגיד שזה היה אימון הקמה. בנמל תעופה בן גוריון הבנו שזה מוקד והבנו שזה יביא לנו לא מעט פעילות וכנ"ל במעברי הגבול. בנמל תעופה בן גוריון שילשנו את כמות הכוח שנמצא שם 24 שעות ביממה ובמעברי הגבול גם יצרנו את התיאומים של איך אנחנו אוספים ויצאנו בעצם לדרך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איך זה עובד בנמל תעופה בן גוריון? תסביר לי ולאחר מכן תיתן גם את המספרים, בסדר? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה בא ועושה צ'ק אין, כן? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> צ'ק אין זה מול נציגים של חברת תעופה ועברת. התחנה הבאה זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביקורת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ביקורת דרכונים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביקורת גבולות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, קודם כול ביקורת ביטחונית, נכון? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה ממשיך כרגיל במסלול, בא ושם את הדרכון מול המכונה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> פה אנחנו נכנסים לתמונה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איך זה עובד? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לאותו בקר גבולות מופיע במערכת שהוא משתמט. יש לו צו איסור, לא מופיע שהוא משתמט אלא מופיע לו שיש איזושהי מניעה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איפה יושב בקר הגבולות? שם בתאים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין כבר בקר גבולות, זה כבר אוטומטי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, זה מה שאני שואל. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> יש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בתאים? איפה הוא רואה? אתה עומד מול מכונה. בבן גוריון יש לך מאחורה, כאן או שם בצדדים, אנשים אבל ככה אתה לא רואה אנשים. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> מופיעה לו חסימה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יעבור? << דובר >> אמיר ברגר: << דובר >> הוא לא יעבור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שאני שואל, את זה אני מבין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יעבור ואז מה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא לא יעבור, בסדר? מה קורה כשהוא לא עובר? מה קורה בפועל? << דובר >> שי טייב: << דובר >> יקראו לנציג מיטב. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> יש מקום מסוים שמגיעים אליו כדי להבין למה הוא לא יכול לעבור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא יודע למה הוא לא עובר. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> הם מגיעים. כשהתחלנו את הדרך וגם עכשיו הם ממשיכים להגיע, זה לא נפסק. הם מגיעים לבדוק למה הם לא יכולים, למה הם מנועים מלעבור אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל ושם אנחנו נכנסים לתמונה. יש שם פוקד של מיטב ומתבצע בירור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שאני אומר. הוא בא לאחד מהתאים האלה בצדדים? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן, התשובה היא כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. הוא לא יכול ללכת אחורה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא, לכן זה שם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כי הוא כבר עבר את הביטחון, הוא לא הולך אחורה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> נכון, לכן אנחנו נמצאים שם בנקודה הזאת וגם במהלך החגים, אחרי תיאום, זה מה שקרה ואנחנו רואים את זה גם במספרים. תכף אדבר על מספרים, אנחנו רואים עלייה גדולה מאוד. תכננתי להגיד את זה בסוף אבל בנוגע לאכיפה, בסוף, כמו בכל דבר בחיים, אין אכיפה שהיא 100%. אכיפה היא באמת נדבך אחד מתוך סל כלים שצריך להיות כדי להגיע לאותה מטרה, אותה נורמה או אותו ערך שאנחנו רוצים להשיג במדינה ולכן, לפחות בעולם של נמלי התעופה אני חושב שאנחנו מצליחים להביא את זה אבל זה לא לבד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אדע שאתם עובדים שם בסדר כשחב"ד יבואו לבקש להקים שם בית כנסת גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בשדה תעופה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אני יודע שיש בשדה תעופה, אני מדבר על שם, ליד המכונות של רשות ההגירה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> מבחינת האכיפה אתאר מה שקרה לנו לפני המלחמה ומה שקורה היום כדי שנבין את היחס. זו באמת טיפה בים אבל אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים – אני באמת מתכוון לכל מילה שאני אומר פה – ואנחנו נמשיך לעשות עוד ועוד כדי לעמוד במשימה. המספרים פה ילכו ויגדלו ואנחנו נעשה את המיטב. חיל המשטרה הצבאית יודע לעצור בשנה 600-500 מעצרים יזומים. אני מתכוון ל-600-500 עריקים או משתמטים. רק בשנת 2025 אנחנו כבר עומדים על 1,232 מעצרים ומתייצבים בסך הכול. גם בפעולה שאנחנו הולכים לאיזשהו בית ולא עצרנו, זה גורם אדוות. זה גורם אדוות כי הם רוצים להסגיר או הם באים למיטב או רוצים להסדיר את המעמד שלהם. לפחות לפי ההתרשמות שלי וגם לפי סדר ההפגנות, גודל ההפגנות וההתמדה בהפגנות שאנחנו חווים, אנחנו מצליחים לייצר איזשהו לחץ גם אצל אותו מלש"ב. << דובר >> דן הראל: << דובר >> 1,232 חרדים נעצרו או בסך הכול? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא, לא. אין לי פילוח של שום חרדי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הוא לא יודע מי הם. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אנחנו מדברים על עריקים ומשתמטים בלבד ואני באמת לא יודע להגיד מי הם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה בסך הכול? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה מהם הגיעו למעצר? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> רגע, בואו נעשה סדר. כל ה-1,232 שאני מדבר עליהם, מתייצבים במעצר, זה הגיע לכלא. כלומר, הוא כבר נעצר. אני לא רואה את אלה שלא נדרשו במעצר ונמצאים אצל שי. בחציון הראשון עד יולי, היינו בסך הכול עם 196 מעצרים. מיולי ועד היום אנחנו כבר עם 471. זה קצב גבוה מאוד. << דובר >> דן הראל: << דובר >> קצב של חגים. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> איך? << דובר >> דן הראל: << דובר >> קצב של חגים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא מתכוון כשבאים לצאת מהארץ. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא, האמת היא שזה לא רק חגים. זה ממש לא רק חגים. במתייצבים אנחנו עם אותה מגמה ואנחנו צופים עלייה. האם העלייה הזאת תביא עכשיו לשינוי שבו כולם יגיעו וירצו? תסלחו לי אבל אני - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כשאתה אומר "עוצר", לכמה ימים זה במקסימום ובמינימום, ומה הממוצע? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה מתחלק ותלוי בכמה זמן ההשתמטות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, את זה אני מבין. תעזוב, אני לא שואל, כך אני מבין. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה דמ"ש, דין משמעתי. אם הוא עצור דמ"ש ולא ברף הפלילי, הוא יכול לקבל על פי הרף. סגן אלוף שופט אותו ובהתאם לנסיבות ובהתאם למה שאותו סגן אלוף שומע, הוא מקבל את ההחלטה. אנחנו לא מתערבים במה הוא יקבל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נגיד שהוא קיבל את ההחלטה, הוא במשך שבוע במעצר ועכשיו הוא יצא מהמעצר ועובר חודש, מה קורה איתו? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אם הוא לא המשיך את התהליך וחזר למיטב לשיבוץ והכול - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא לא המשיך. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אם הוא לא המשיך, הוא הופך להיות עריק, זה בדיוק העניין. << דובר >> שי טייב: << דובר >> קודם כול, הוא חייל ברגע שהוא יוצא מהמעצר כי הוא משתמט שנעצר. אמרתי את זה קודם, הוא הפוך להיות חייל ועכשיו הוא צריך לבוא למיטב. נניח שהוא לא בא למיטב, עכשיו הוא הופך לעריק כי הוא כבר בסטטוס חייל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם עוברים 21 ימים שהוא נפקד, הוא הופך להיות עריק? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, לפי מדיניות העריקים. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת שאלה טובה פה. בזכות זה שהוא נעצר הוא מקבל משכורת, לא? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא. מי שנמצא בסטטוס של נפקדות, נשללות ממנו זכויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו כל חייל שנפקד. << דובר >> דן הראל: << דובר >> זה תב"ן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אבל הוא נפקד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נפקד מקבל משכורת. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא, משתמט הוא לא נפקד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, הוא מתכוון לאחרי שהוא חויל. << דובר >> אמיר ברגר: << דובר >> אחרי שהוא מחויל ועד שהוא מוכן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא חושב - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה יכול להיות. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נבדוק. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> הכול יכול להיות. - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> רמון ממפקדת קצין משאבי אנוש ראשי בדק ונפקד לא מקבל שכר. << דובר >> דן הראל: << דובר >> תב"ן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> תב"ן זה בלי קשר. זה קשור לזכויות. << דובר >> דן הראל: << דובר >> לא אבל זו המהות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, ברור. << דובר >> דן הראל: << דובר >> תקופה בלתי נמנית. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לאכיפה של עריקים ומשתמטים יש לא מעט - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מוני, אני שואל באמת, מה המספר הממוצע? אתה יודע למה אני שואל את זה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אשאל אותך וכבר תגיד אחרת. עצרת 1,200 שהגיעו למעצר, מה המספר הממוצע וכמה אתה יכול לעצור? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> בסוף, משאב הכליאה הוא משאב מוגבל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בגלל זה אני שואל. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> הכלא הצבאי לא משרת עכשיו רק את העריקים ואת המשתמטים, הוא חלק - - - זה חלק מהכלים שיש למפקד בשביל להשליט סדר ומשמעת גם בגדוד שלו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני שואל אותך אחרי - - - << דובר >> מוני עמר: << דובר >> יש גם עצורים פליליים בצה"ל שגם צריך לתת להם מענה. בנקודת הזמן הנוכחית, אין לנו בעיה של מקומות כליאה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אנחנו הישמשנו פלוגה נוספת ואנחנו עומדים על כ-600 מקומות כליאה בצה"ל בכלא הצבאי, נכון להיום. אנחנו בתהליך של פתיחת מעצרים בתוך יחידות חיל המשטרה הצבאית כחלק מהחזרה לכשירות שאנחנו מבצעים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> 600 זה סך הכול? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן, 600 זה סך הכול. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת אומרת, אם יש לך 48,000 צווי 12, איפה אנחנו? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן אבל עוד פעם, גם כשאתה מסתכל על 600, בסוף הכלא כולא לאורך השנה 4,000 כלואים כי לא כל אחד תופס מקום לכל השנה, הם באים לשבוע, שבועיים או 20 ימים ומתחלפים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הם מתחלפים. בסדר, זה עדיין לא מכיל את כל המספר אבל זה לא 600. << דובר >> אמיר ברגר: << דובר >> מצבה ממוצעת. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה לא 20,000 וזה גם לא 80,000, זה לא שם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה גלגל רץ, זה לא גלגל שעוצר לכל השנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מנית לנו את הכול מקצה לקצה בשנה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> מבחינת מקומות הכליאה שיש לנו בכלא הצבאי, יש לנו כלא אחד היום בצה"ל ויש בו 600 מקומות כליאה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בכל נקודות זמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אתה יודע להגיד שעשית בשנה הקלנדרית האחרונה? כמה עצרת? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כמה כלואים? אמרתי את המספרים של כמה עצרתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא אמר 1,200 ומשהו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,200 בשנה קלנדרית. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> 1,200 נכון להיום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לא בשנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,200 ממתי? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> נכון להיום, בשנת 2025 אנחנו עומדים על 1,232 מעצרים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מוני, איזה ממשק יש לך עם משטרה אזרחית בתהליכים האלה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כשאנחנו הולכים לעבוד, בסוף, זה מקומות אזרחיים כמו שאמרת. אנחנו באים לפעול בערים ואנחנו עושים תיאום מקדים לפני כל פעילות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה הכול? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן, תיאום מקדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני סתם אגיד לך משהו בהפסקה קצרה. אתה יודע שפעם אני הייתי צעיר? אני הייתי מג"ד ומופז היה מח"ט. יש ישיבת מג"דים בבית הצנחן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ביום שישי? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ביום שישי. היה אחד לבוש כמוך שם. אני גר בגליל, אמרתי למופז, למח"ט "אני הולך לטוס עכשיו הביתה בגובה נמוך". בין צומת נתניה צפון לנתניה דרום - - - הייתה שם מלכודת קבועה. אני לא יודע אם כבר נולדת אבל הייתה מלכודת קבועה וידענו. באו אליי שוטר אזרחי ושוטרת צבאית והיא אמרה לי "אדוני, אתה נסעת 36 קילומטר לשעה מעל המותר". למה אני אומר את זה? זה לא שידור ישיר אלא שידור אחר ולא אכפת לי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> יש התיישנות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טיפה עליי כי הדיון הזה הוא דיון קשה וכואב מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלעזר, הוא רמ"ח כליאה. << דובר >> דן הראל: << דובר >> יש כבר התיישנות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מספר לך את זה כדי שיהיה לך מעניין בתור משטרה צבאית. היא אמרה לי "את הרישיונות שלך, בבקשה". אני אמרתי לה "תיקחי את המספר של האוטו, אחרת גם זה לא יהיה לך" והיא אמרה לי "36 יותר", אמרתי לה "תיקחי את המספר של האוטו, אחרת גם זה לא יהיה לך". טוב. היא מסתכלת עליי ככה ואני משלם. היו לנו מכוניות עם הילוכים, אני מתחיל לנסוע ואני מסתכל שהיא באמת לוקחת את המספר של האוטו והיא לקחה את המספר של האוטו. אני נזכרתי בסיפור כי שוטר צבאי ושוטר אזרחי יחד, בסדר? ההמשך כמובן היה שאחרי איזה חמישה שבועות זה הגיע לגדוד. אני ישבתי בזרעית והסמג"ד בא אליי ואמר לי "המפקד, זה האוטו שלך", אמרתי לו "מה?" והוא אמר לי "מה נגיד?", אמרתי לו "מה זאת אומרת, מה נגיד?" והוא אמר לי "מי?" כאילו כדי לחשוב שמישהו ייקח את זה עליו, אמרתי "אני". אני אספר לכם את זה הכי קצר שאפשר. בסוף, אני מוצא את עצמי בבית דין בקריה מול נילי פלד שהייתה שופטת. עולה אחד שעכשיו אני יכול להגיד שהוא הרב של פיקוד מרכז. היא מקריאה לו והשוטר הצבאי אומר "אתה שקרן" והוא אומר "אתה שקרן". אני עולה וכל הזמן זה ככה, הקצינים הבכירים רבים עם השוטרים הצבאיים. אני עולה והיא אומרת לי "מודה או לא מודה?" ואני אומר "מודה". לא רציתי לבוא להיחקר, כל הזמן קראו לי לחקירות ואני אמרתי "אני אשם, אל תקראו לי לחקירות". ראש אכ"א התערב, לא משנה. בשורה התחתונה, אני אמרתי "מודה" והייתה דממה באולם. היא שאלה אותי "מה אתה רוצה להגיד? יש לך משהו להגיד להגנתך?" ואני אמרתי שלפעמים גם לשמור שבת, גם להיות מג"ד בצנחנים וגם לגור בגליל זה עסק יקר ובאתי כדי לדעת כמה זה עולה הפעם. נזכרתי בזה כי כשעצרו אותי, זאת הייתה עבודה משותפת של משטרה צבאית ומשטרה אזרחית. סגן הרמטכ"ל בטח יודע מה המשמעויות של אי-תיאום כניסה לגזרות בדברים האלה, אבל האם חוץ מזה, כשמגיעים לדירה, האם יש איזשהו שיתוף פעולה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> התשובה היא כן, יש לנו שיתוף פעולה ולזה התכוונתי כשאמרתי שיש מקרים ותגובות. יש מקומות שבהם משטרת ישראל אומרת לך שאתה לא נכנס לפעילות. אתה לא נכנס לפעילות כי זה מייצר לא מעט הפרות סדר וריכוזי סד"כ. אני לא הסנגור שלהם ואני לא הדובר שלהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כל השיתוף עם המשטרה זה שאומרים לכם "אתה לא נכנס" או "אתה נכנס"? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> לא, אנחנו מבצעים. מבחינה עובדתית, יש לנו - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כשנכנסים לבית של העריק, יש שיתוף פעולה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן, התשובה היא כן אבל השאלה היא רק איפה, מתי ומה המשמעות של זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תסביר כדי שאני אבין. כי אני ראיתי שיש פנייה של המשטרה שלא לשתף פעולה, נכון? אתה מכיר את זה? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אני מכיר את זה. אני מכיר את המסמך שאתה מדבר עליו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> ברמה הארגונית, כשעשינו את התיאום יצאנו לדרך והיינו מתואמים. אנחנו מכירים מספר מקרים – אם אני לא טועה יש לנו כבר 13 מקרים – שבהם משטרת ישראל עצרה משתמט חרדי ושחררה אותו. היינו בדרך והם אמרו לנו "שחררנו אותו" ממקום של מדיניות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברשותך, צריך להבדיל בין מה שאתה אומר על פעילות יזומה שצריך לתאם מבחינת כניסה עם משטרת ישראל יש תיאום אחרת לא ייכנסו, לבין מה שמוני ציין עכשיו שזה מפגש אקראי. זאת אומרת, הניידת עצרה מישהו באופן אקראי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> היא ידעה שהוא עריק והיא שחררה אותו. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> היא שחררה אותו עם צו - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> היה סיכום מוקדם שבו המשטרה הצבאית וראש אכ"א התחייבו להגיע תוך זמן קצוב מכיוון שניידת המשטרה האזרחית לא יכולה להישאר עם אותו עצור זמן רב. בעבר היה סיכום שבו היא רק היו אומרים לו להסדיר את מעמדו ובאיזשהו שלב, בגלל שיקולים מקצועיים ומבצעיים של המשטרה – זה אותו מסמך שאתה מדבר עליו – נאמר שלא להמתין יותר ואלה 13 המקרים שדובר בהם. ברשותך, היושב-ראש, תפריד בין מפגש אקראי והשאלה אם אני מחזיק עכשיו את העצור עד שהמשטרה הצבאית תבוא לבין לתאם עכשיו כניסה למקום זה או אחר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי אבל רח"ט תומכ"א, מה שאני מבין זה שלכאורה, היא כן צריכה לעצור אותו ולהגיד לך. כלומר, לעכב אותו ולהגיד לך. << דובר >> שי טייב: << דובר >> התיאום היה שהיא מעכבת אותו - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> וקוראת לכם. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אנחנו באים לקחת אותו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כמדומני, הקציבו לנו 30 דקות להגיע. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה תלוי מאיזה מקום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה תלוי. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אנחנו התחייבנו שאנחנו באים לקחת כל משתמט - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> אנחנו נגיע, לנו יש ניידות פרוסות. באיזושהי נקודה, מבחינתם זה יצר אדוות משמעותיות מאוד של חיכוך והם החליטו שהם שוב מודיעים לו לסור ללשכת הגיוס, כמו בנוהל שהיה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> האדוות שזה גרם לנו זה שיש לא מעט הפגנות שאנחנו חווים וחשוב שתכירו את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לספר לך איך זה נראה מבחוץ? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן, אני מכיר. הייתי שם וראיתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אפילו התנהגו אליי יפה. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> זה נע בין עשרות בודדות לאלפים. גם פה אנחנו נדרשים להסיט כוח כדי להתמודד עם אותן הפגנות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למה זה עסק שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> למה זה עסק שלי? כי גם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תשמע, אני הייתי בכניסה לבית ליד, לא תכננתי להיות אבל היה כל כך יפה ומאורגן כל כך יפה, אמרתי "נלך ונראה". היו שם כל הגדולים ואם יש לי איזשהן מחשבות אחרות זה שאולי התנהגתי יפה מדי, סתם עמדתי שם. למה זה סיפור שלכם? << דובר >> מוני עמר: << דובר >> גם פה, בתיאום בינינו לבין משטרת ישראל הם אחראים על כל מה שקורה מחוץ לגדר של מחנה צה"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן אבל זה מחוץ לגדר. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> נכון אבל מה קורה כשזה לא יהיה מחוץ לגדר? כשהם ינסו לפרוץ. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יש ניסיון באותו בסיס, כן. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> היו לנו מקרים שהם ניסו לחדור וקרעו גדרות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב, יש פה דוגמה אישית של חברי כנסת. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> אנחנו חווים את זה פה, יש לא מעט זריקות אבנים. יש תהליך דרדור שיכול להוביל אותנו למקום שאנחנו לא רוצים להיות בו ואנחנו רוצים למנוע אותו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב, הבנתי. אני רוצה לעשות הפסקה. את צריכה לצאת? רק תעשי את זה קצר, בבקשה. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> שמי שרון בריק דשן משותפות לשירות, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני חייבת לומר שהדיון הזה קשה. אנחנו מדברים על מספרים גדולים מאוד, גם של בני 16 וחצי ואם אני סופרת נכון מקיץ 2023 זו הפעם השלישית שאנחנו מתחילים שנתון של בני 16 וחצי. יש פה מספרים גדולים מאוד של פוטנציאל גיוס, בצירוף המספרים הגבוהים מאוד של הבריכה. בוודאי שמדובר על פוטנציאל של צעירים לגיוס שהוא הרבה יותר מ-100,000 ואנחנו דנים פה במספרים של מאות בודדות שכן נעצרו או שלא נעצרו וכולם גם משתחררים. נחזור לשאלת הצורך כי אני חושבת שמתנהל פה דיון אחד ובחוץ מתנהל דיון אחר לגמרי. הציבור שומע שיש איזשהו חוק על הפרק, שומעים שהוא מגייס אבל לא מכירים את הפרטים. יש איזשהו מספר, 12,000, שאנחנו שומעים אותו כבר שנתיים. עם המלחמה שמתגלגלת והצרכים שעולים, אני לא מבינה איך זה עדיין נשאר 12,000 אבל בסדר. אתם אומרים 12,000 חיילים אבל אחר כך אתם אומרים "לוחמים ותומכי לחימה", האם ה-12 מתייחס לתומכי לחימה ולוחמים או שזה פלוס ש"ג, לוגיסטיקה וכל המעטפת הגדולה? זו שאלה אחת כי אנחנו צריכים לוחמים ותומכי לחימה, נכון? זה הצורך המרכזי. השאלה השנייה קשורה לזה. האם זה מספר שצריך בכל שנה מחדש מ-7 באוקטובר 2023 וכנראה לעשר שנים הבאות לפחות? האם זה מספר שיחזור על עצמו בכל שנה? אני חושבת שכשאני מתייחסת לציבור שיושב בחוץ מבולבל לגמרי, זו שאלה שהיא חשובה מאוד להבהרה. הדבר האחרון שרציתי לשאול זה לגבי הבריכה. אנחנו חשבנו שהיא סטטית כלומר, שהיא נעצרה בקיץ 2023 כשפג "תורתו אומנותו" אבל בשיחה פה זה נשמע שבאיזשהו שלב בני ה-16 וחצי גם קופצים לבריכה ונכנסים לשם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה ברור. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> אבל הבריכה נולדה מתורתו אומנותו, נכון? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> איך היא ממשיכה לגדול? אין יותר תורתו אומנותו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> קודם כול, יש גם - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אענה על שלוש השאלות. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב, תענה על השאלות האלה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נתחיל בשאלה של הבריכה. מבחינת מעמד והסדר, הם לא נכנסים לבריכה כי אין הסדר כזה, הם פשוט מצטרפים למספר האנשים שחלפו את גיל 18 ועדיין לא התגייסו – לא כולם אמורים להתגייס ב-18 –מבחינת הבריכה, היא מתייחסת לאנשים שהיה להם מעמד כלשהו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, אני מציע לך שזה יהיה - - - << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> זה מורכב משניים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, שנייה. אני חושב שהמושג של בריכה כמו שאולי רמזת, צריך למות. אין דבר כזה. מה שרח"ט תומכ"א אומר לך זה שמעכשיו יש פה מספרים ובגילי 26-18 הכמות גדלה כל הזמן. מה אכפת לך אם זו בריכה או לא? << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> כי ההתייחסות שלהם תהיה שונה. הם אמרו שמהרגע שפג תורתו אומנותו, לכאורה כל בני ה-16 וחצי הם כמו הילדים שלי ושלך. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון, לא לכאורה. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> הם ייכנסו עכשיו לאותו מעגל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל גם בני 23 ו-24 הם אותו דבר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון, כל המושג הזה - - - << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> הלוואי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זאת אומרת, הלוואי? << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> אני רואה התייחסות אחרת. הם אולי ילכו - - - איך קוראים לזה? לא סבב ב'. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שלב ב'? << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> שלב ב'. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא אבל זה לא משנה, זה תחת אותו סטטוס. המילים לא משנות. אם מחר בבוקר יהיה פה חוק גיוס אמיתי ויגידו לך 12,000, ייקחו אותם ולא משנה אם זו הבריכה הישנה או החדשה. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> אבל גם אתה כראש אכ"א יודע שאתה לא רוצה אותם נשואים עם ארבעה ילדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא אבל זה לא קשור. זה מה שאני אומר לך, זה לא קשור. זה כבר דיון אחר ואת יכולה להגיד באיזה גיל את רוצה אותם. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> בסדר, לשאלת הבריכה קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הסטטוס של 26-18 יהיה אותו דבר. אתם רוצים לענות על השאלה השנייה ולחדד לגבי הלוחמים? אני חושב שקיבלתי תשובה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אענה על השאלה השנייה שמתייחסת ללוחמים. קודם כול, כל המקצועות שציינת כולל ש"ג, אפסנאות וטכני זה במסגרת תומכי לחימה, זה ברור. כשאנחנו מתייחסים ל-12,000, חילקנו אותם ל-7,500-6,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה בעיקר במקצועות קצה שמורכבים לאיוש כמו נהיגה ואחזקה אבל המספרים נאמרו. לגבי השאלה השלישית, אמרתי את זה גם בתחילת הדברים כדי להדגיש. כשאנחנו אומרים שצריך עלייה ב-12,000 משרתים זה זרם קבוע שצריך להיכנס כי זה צבא חובה. בסוף, מישהו נכנס ומישהו יוצא. אלה פרטים מקצועיים ואני לא רוצה להיכנס יותר מדי אבל כשמגיעים למספר מסוים של משרתים זה בעצם צבירה של מספר שנות גיוס. לא כל ה-12,000 מתגייסים באותה שנה אלא חלק בשנה הראשונה, חלק בשנה השנייה ואחרי שנתיים זה עולה על קו יציב. ככה זה כשמגדילים אם אני מסכם, התוספת היא תוספת של - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אני לא הבנתי את זה. - - - כי אני חושב שאני שמעתי את מה שאתה אמרת אבל לא הבנתי את זה. - - - שנייה. על פניו, כשאתה מגייס 8,000 ובשנה הבאה 9,000, הבריכה עצמה - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, זה לא קשור לבריכה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה. ה-9,000 כבר גדל כי כשאמרת 8,000, יש לך עוד 6,000 שלא גייסת והם כבר בתוך זה עכשיו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אבל השאלה לא הייתה קשורה לבריכה בכלל. תתקני אותי אם אני טועה, השאלה שלה הייתה אם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם יש זרם קבוע. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> אני שואלת אם 12 זה מספר כללי נתון. << דובר >> שי טייב: << דובר >> האם 12 זה חד-פעמי, הבאת 12,000 אנשים ונגמר הסיפור? הסברתי שבכוח אדם חובה, מכיוון שיש שיעור תחלופה גבוה, כשאתה אומר שאתה צריך עוד 12,000 משרתים או עוד 20,000 משרתים – המספר לא חשוב – אחרי שנתיים ושמונה חודשים או שנתיים וחצי, האנשים האלה ישתחררו ולכן צריך להכניס במקומם חדשים. זה זרם קבוע, לזה התכוונתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> בשנתיים - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, אני אגיד עוד משפט אחד. כדי שלא יהיה לנו את הרעש של העניין של גיוס חרדים, גם אם הייתי אומר עכשיו שאני הולך להקים יחידה חדשה של 2,000 חיילים, בשנה הראשונה הייתי מכניס 1,200 ובשנה השנייה 1,200, בסדר? כנראה שחלק לא היו מצליחים לעבור את מסלול ההכשרה והיו נושרים וכל שנה הייתי צריך להכניס 1,200 כדי להחזיק את זה. זאת אומרת, זה פעם אחת זרם קבוע ואנחנו מדברים במונחים של משרתים. זאת אומרת שהמשרתים מורכבים ממספר שנות גיוס ביחד. אני מקווה שהסברתי את עצמי. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> כן, לפי זה המספרים הם הרבה יותר נמוכים כי ב-36 חודשים צריך 12,000, נכון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן אבל - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, חידדנו את זה. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> הגענו למספרים הרבה יותר נמוכים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נמוכים יותר ממה? << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> בשנתון של השנה הקרובה אפשר להסתפק - - - כמו שאמרנו, היה פה 4,000 ומשהו והיה פה 3,000 ומשהו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא שאפשר להסתפק. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, רגע. עוד פעם, זה דיון מקצועי ואתם קצת מערבבים. ה-4,800 וה-5,700 - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא מה שצריך. << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> נכון. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא כולם ימלאו את הצורך שאנחנו מדברים עליו. אמרתי פעמים רבות בוועדות שבסוף, יש לציבור בכלל התנהגות. לא כולם הולכים להיות לוחמים, לא כולם מתאימים להיות לוחמים, לא לכולם מתאים להיות תומכי לחימה כל שכן בציבור שאנחנו עוד לא מכירים את ההתנהגות שלו עד הקצה אבל אפשר להניח שתהיה לו התנהגות ייחודית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, אני רוצה - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> הניסיון להגיד 12 - - - << דובר >> שרון בריק דשן: << דובר >> אני מבינה את זה אבל המספרים זה לא מספר לשנה אלא זה מספר שהוא בסך הכול והוא נתון, זה יכול לבוא בשנתונים רבים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> את זה אמרתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לאלוף דן הראל אני רוצה להגיב קודם כול לדברים האלה. צריך להיות ברור שכשהתוכנית מדברת בסוף על 50% ממחזור מתגייסים – נגיד שנגיע לזה ולא נגיע לזה – זה עדיין 7,500 או 8,000 ולא 12,000. אתה מבין את מה שאני אומר? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מבין אבל קודם כול, אני לא רוצה להיכנס ליעדים ולקצב. זה במישור הפוליטי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, זה לא פוליטי. סליחה, זה לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> משהו במישור המקצועי. מכיוון שחייל וחיילת לא משרתים רק שנה אחת אלא חיילת משרתת שנתיים והיום חייל משרת שנתיים ושמונה חודשים - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תלוי גם באיזו חיילת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון, יש גם חיילות שעושות כמו לוחמים או מקצועות אחרים שיש להם שירות ארוך יותר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, קצת יותר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בכל נקודת זמן בצבא, יש חיילים ממספר שנות גיוס. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברור, מה זה קשור? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מסביר איך זה קשור. בסוף, הגידול השלם של 12,000 יורכב ממספר שנות גיוס ביחד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, רגע. סליחה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא דיברתי עכשיו על חרדים, דיברתי על מה הצרכים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, שנייה. בואו נחדד את מה שעלולים לא להבין ממה שאמרת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אומר רק דברים מקצועיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה מדבר על מתגייסים, לא על כמה חיילים יש בנקודת זמן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לאיזה מספר אתה מתכוון? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת אומרת שעל פניו, בנקודת זמן בהינתן שלוש שנים שירות – אני אזכיר לך שכרגע בנות לא שייכות כי אנחנו מדברים פה על בנים – יהיו בצבא 36,000 חיילים חרדים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אם יתגייסו 12,000 בכל שנה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברור. << דובר >> שי טייב: << דובר >> מן הסתם, זה יהיה פחות כי יהיה נשר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברור. זה דבר אחד ולכן זו התשובה. הדבר השני הוא מה שאמרתי לך ואתה יכול להגיד שזה פוליטיקה. על פניו, מהמילה הראשונה שאני או אתה הוצאנו פה, זה פוליטיקה. מה אפשר לעשות? הפכו את הגיוס לסוגיה פוליטית אבל לכן אני שאלתי אותך שאלה פשוטה מאוד. כשאני רוצה להגיע ל-50% גיוס, אתה אומר לי "סליחה, יושב-ראש הוועדה. 50% גיוס במחזור זה רק 8,000 במקרה הטוב ואני צריך לפחות 12,000 בשנה", נכון? זה מה שהיית אומר לי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא אמרתי 12,000 בשנה ואסביר שוב. צה"ל זקוק ל-12,000 חיילים בכל נקודת זמן. אפשר להביא את כל 12,000 החיילים האלה בשנה אחת. אפשר להגיד "חבר'ה, עכשיו צריך 12,000 חיילים, תגייסו עכשיו 12,000" אבל כשעושים מודל הזנה קבוע, בכל נקודת זמן יהיו בצבא אנשים ממספר שנות גיוס ביחד. לכן צריך לעשות פה הפרדה בין כמות מתגייסים לאיזה כמות משרתים היא תביא, זה עניין קצת מקצועי. אנחנו זקוקים עכשיו לחיילים אבל בסוף, זה כמו שאמרת את זה. הסברת את זה יפה מאוד. אם יגייסו בכל שנה 12,000 - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני שואל אותך שאלה פשוטה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני עונה לך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עכשיו נראה לי שאני לא מבין את מה שאמרת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני יכול להסביר לך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> או שאתה לא מבין את מה שאני אמרתי. לא נלך ל-12,000, נעשה לך חיים קלים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, אתה לא עושה לי חיים קשים. אני מסביר מקצועית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, אני אסביר לך. כשאתה מגייס 3,000 חיילים חרדים בשנה - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> בואו נגיד חיילים רגילים כדי שנברח לרגע מהדיון ואני אסביר את זה מבחינה מקצועית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב, אתה מגייס 3,000 ג'ינג'ים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> 3,000 איש. 3,000 איש ואישה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. 3,000 איש בשנה, אחרי שלוש השנים הראשונות שבהן זה מצטבר, בכל נקודת זמן יהיו לך 9,000. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בול. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שהבנתי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בול. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת אומרת, בכל נקודת זמן במקרה הטוב יהיו לך 36,000 חיילים חרדים ובמקרה שיהיו רק 8,000, יהיו לך רק 24,000 חיילים ויחסרו לך 12,000 חיילים גם כשנגיע לאופטימום של החלומות של מערכת הביטחון הפוליטית בהקשר הזה. הבנתי, תודה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא הבנתי את הסיפה שלך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למה? אני אגלה לך משהו. שר הביטחון היה פה בוועדה ואני התרגשתי כשהוא אמר שבשנה החמישית 50% מהמחזור יתגייסו. הוא אמר 7,500 או 8,000 ואני התרגשתי אבל ממה שאני מבין עכשיו ממך, סתם התרגשתי כי גם כשאנחנו נעמוד במספרים האלה זה עדיין יהיה 60% ממה שהצבא צריך כי הצבא צריך 12 כפול שלוש שנים בנקודת זמן. אני מדבר על השנה החמישית, לא על מחר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לא מה שאני אמרתי. << דובר >> דן הראל: << דובר >> לא, שטרן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני עוד פעם אומר שזה לא מה שאני אמרתי. אני אחדד ותעזור לי. << דובר >> דן הראל: << דובר >> אני אנסה לעזור לך כי שמעתי אותך כבר 17 פעמים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> יופי. 12,000 זה מספר המשרתים התוספתי, זה לא 12,000 חדשים בכל שנת גיוס שמביאים ל-36,000 אלא זה 12,000. אם יתגייסו 8,000 ועוד 8,000 ו-8,000, כיסית את זה. כשה-8,000 האלה יתגייסו ולא משנה מאיזה ציבור, לא כולם ישרתו את כל השנים כי לא כולם עוברים את ההכשרה ולא כולם נשארים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נו, זה בקטנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, יכול להיות שזה בקטנה אבל הקבוצה הזאת מייצגת במספר המשרתים שלוש שנות גיוס ביחד וזה העניין. אנחנו צריכים להגדיל את מספר המשרתים ומספר המתגייסים הוא פונקציה. הדבר השני שאני אגיד על ה-8,000 זה שזה לוחמים ותומכי לחימה ואמרנו את זה לא פעם ולא פעמיים, ככל הנראה שכמו בכל קבוצה – ואם זה יהיה מהציבור החרדי, כנראה זה יהיה באיזשהו פילוח אחר – לא כולם ילכו להיות לוחמים ותומכי לחימה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לא מקבל את זה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ככה. אני אגיד לך כי גם אתה לא צריך לקבל את זה. אתה צריך לקבל את זה - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> מי שיש לו פרופיל 64 או שהוא לא יכול - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תן לי להגיד לך משהו. אתה צריך לקבל את זה בהושעיה, במכבים רעות או באלון מורה. אתה אומר "אני יודע שבמחזור יהיה לי מספר מסוים של בעלי פרופיל 97, מספר מסוים של 72 ומספר אחר של 45". << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ככה יש. כשאתה אומר לי שאתה מגייס מתוך ציבור לא את כולם כמו אצלנו אלא רק - - - לא משנה כמה אחוז. אני אומר לך סליחה, אם אתה אומר שאתה יכול 5,600, תביא תומכי לחימה ולוחמים. למה אתה מביא לי עכשיו כאלה שאתה אומר לגביהם שזו התנהלות נורמלית? זה לא נורמלי. זאת מערכת לא נורמלית כשאתה אומר לציבור מסוים - - - << דובר >> דן הראל: << דובר >> זאת הייתה הדרישה של יולי. זו בדיוק הייתה הדרישה של יולי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, זה מה שאני אומר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בואו נשאיר את זה לדיונים של הוועדה. מה המשמעות של מה שאתה אומר עכשיו? זה שמישהו ימיין מחוץ לצבא את האנשים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. סליחה, לא. אגיד לך דבר פשוט יותר. אתה יודע שאני הייתי קצת במיטב. טיילתי, לא כמוך. יש צו ראשון וכשבאים לצו ראשון אומרים "הינה, יש לכם 4,800" ואתה אומר שעכשיו אתה צריך למלא את המכסה אבל אתה רואה שבאים עשרה עם פרופיל 24, מה תגיד? הוא עמד במכסה עם 24? לא. אתה אומר לו "תודה, שלום. אני לא סופר אותך". כשאתה צריך לוחמים או תומכי לחימה במספרים שאמרת מתוך בריכה – תקרא לזה איך שאתה רוצה – של 60,000 או 80,000, אתה תגייס את מי שיקל על המילואימניקים כדי שהם לא יעשו 70 ימים בשנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מה שאני רוצה. זה בדיוק מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אל תגיד לי "התנהלות נורמלית", זה לא נורמלי. אתה לא יכול להגיד שזו התנהלות נורמלית. שי, זה מה שאמרת, שזאת התנהלות נורמלית וחלק ילכו להיות כמו שהולכים בכל מקום. אדוני, לא. כשאתה מגייס רק 4,500, 6,000 או 8,000, אני אגיד לך כי אתה אחר כך תבוא אליי ותגיד לי על מילואים של 70 ימים ואני אגיד לך שאני לא עובד אצלך. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר, אני - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לכן כך זה צריך להיות. אני לא רוצה שיעשו 70 ימים של מילואים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> גם אני לא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רוצה שיעשו 60 ימי מילואים ואם צריך שבשביל זה תביא 8,000 לוחמים ותומכי לחימה, לך לעבוד. זה מה שאני אגיד לך. << דובר >> שי טייב: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זהו, תודה. דן, רצית? שי, אנחנו לקראת סיום. אתה רוצה שעוד מישהו מהאנשים ידבר? סליחה, אנחנו נלך רגע לכאן, למי שכיבד אותנו בנוכחותו. << דובר >> דן הראל: << דובר >> הדיון פה הוא קצת עצוב. לפני שבועיים הייתי בבג"ץ על בג"ץ שהגשנו. אתה לא היית שם, נכון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני הייתי. << דובר >> דן הראל: << דובר >> היית? לא ראיתי אותך. המילה הנשמעת ביותר במהלך הדיון הייתה אכיפה. הם צריכים לצאת בפסק כי אנחנו שאלנו למה לא מגייסים את כולם, נקודה. זה דיון עצוב כי אתה אומר להם שזה לא - - - חבר הכנסת שטרן, תסלח לי. אני לא מסכים עם היושב-ראש וזאת כנראה לא הפעם הראשונה כי יש לנו עבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מי שרוצה לשמוע, שיישאר אחרי הדיון. << דובר >> דן הראל: << דובר >> כן, יש לי סיפורים טובים מהזמן שהייתי מג"ד ותפסו אותו. עכשיו ברצינות, אי-אפשר שהבית הזה יגיד לצבא "זו לא האחריות שלכם". יש חוק במדינה. המדינה הזאת נהייתה מטורללת, יש חוק ופועלים נגד החוק. המוסדות של המדינה פועלים נגד החוק. מיולי 2023 כשפקע החוק של שקד נגמר האירוע, כולם היו צריכים לבוא להתגייס וזה לא קרה. מה קורה היום? אתם מדברים על 70 יום? אני מלווה משפחה של מילואימניקים כי יש עמותה שמלווה משפחות ואני התנדבתי שם בתור חייל פשוט. - - - הוא קיבל עכשיו צבא והוא עשה בערך 400 ימים עד היום. המשפחה שלו על סף פירוק, בגלל זה שלחו אותי לשם. אשתו אמרה לו "אתה הולך עכשיו לזה?" והוא אומר "כן אבל אצלנו בחבר'ה כבר אמרו תיזהרו כי זה הולך להיות 110 ימים". שי, הדבר הכי קשה להם זה שתוך כדי המילואים אומרים להם שהם נשארים עוד חודש וזה קורה הרבה מאוד. שחקנו אותם עד לרמה הכי נמוכה ולא יכול להיות שפה בכנסת – גם אם אתה חבר הכנסת היחיד שיושב פה, שטרן – אתה אומר להם שזה לא התפקיד שלהם. אני חושב שזה התפקיד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. << דובר >> דן הראל: << דובר >> זה התפקיד של המדינה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, זה התפקיד של המדינה. << דובר >> דן הראל: << דובר >> כמובן שזה התפקיד של המשטרה שמסרבת פקודה, כמו שכולנו קראנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון. << דובר >> דן הראל: << דובר >> החוק לא מעניין אותם ושולחים אתכם להילחם לבד על העניין הזה. זה רע מאוד אבל זה התפקיד שלכם. דבר שני, אני אחתוך את כל המספרים כי שי לא נתן פה את המספרים. מבחינת המעקב שאני עושה, עד היום התגייסו אולי 5%. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> 3.5%. << דובר >> דן הראל: << דובר >> אני נותן את זה למען הספק, אולי 5% התגייסו וזה גוזר על כל זה. מוני, בנתב"ג עצרו משהו באזור של 800 או 900 אנשים ומתוכם, 300 הורשו להמשיך בדרכם אל מחוץ לארץ למרות שהם היו תחת צו 12 של השתמטות, 300 שלחו אותם לדרכם חזרה הביתה וכ-300 הגיעו אליך. המדינה לא מממשת מה שהיא צריכה לעשות. אני באמת כבר לא יודע מה אפשר להגיד על המדינה. אני הייתי בישיבה שדדו ישב פה ואמר 12,000 ו-7,500 אבל הוא אמר שזה בשביל השלמת השורות והוא אמר שחוץ מזה, עוד נצטרך לבנות כוח ואף אחד לא מדבר על זה. אתה מדבר על 12,000 כאילו שזה מספר שירד מהשמיים. אין לנו סד"כ. לבט"ש של אחרי המלחמה אין סד"כ ובגלל זה יעשו מאות ימי מילואים. יש לנו קרוב ל-30,000 פצועים, כולל PTSD ופצועים ממש, זה ירד מהסד"כ של צה"ל וכמעט 1,000 או 915 הרוגים, משהו כזה. שום דבר לא ממלא את הדבר הזה את החסר האיום והנורא הזה. נכון להיום, במחזור של שנת 2024-2025 היה 14,500. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, זה מה שאמרנו. << דובר >> דן הראל: << דובר >> היום הם 15,200 בשנה הנוכחית, עד ליוני בשנה הבאה וכך זה הולך ועולה. 25%, 26% ו-27% מכלל הנוער היהודי שמתגייס, זה מה שיהיה בעוד שנתיים. החילונים והחמ"ד מתגייסים באחוזים של 88%. חמ"ד קצת פחות כי לא סופרים להם את אלה שהולכים להסדר שהולכים לעוד שנת לימודים והסדר. 88% והם מתגייסים ב-5% או ב-4%. ממש לא מתאמצים להביא אותם ואנחנו לא נשרוד כך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו צריכים לסיים, דן. << דובר >> דן הראל: << דובר >> רגע, אני מסיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל כמו שאמרתי קודם, מה אתה רוצה מהם? << דובר >> דן הראל: << דובר >> אתה אמרת קודם שאתה מוריד מהם את - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ככה גם עכשיו. אני לא יכול להוריד, זה כפוף לחוק. << דובר >> דן הראל: << דובר >> ראש אכ"א, זה מה שאמרת להם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון, אני חושב שזה לא התפקיד שלהם. מי שצריך לקחת על זה אחריות זו משטרת ישראל. << דובר >> דן הראל: << דובר >> זה גם לא היה התפקיד שלי לרדת לעוטף אחרי הטבח ולטפל בכל היישובים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, זה לא אותו דבר. אף אחד לא פעל נגדך ממש. אני מקווה שהבנת. << דובר >> דן הראל: << דובר >> מאה אחוז. יש לי שאלה למוני. מוני, בזמן השירות הצבאי שלי הקמת מחנה אוהלים עם גדר מסביב והיו בו 15,000 אנשים וזה המחנה אוהלים. היה בו אוכל ואפילו היו אוהלי - - - לא משנה, זה מה שעשינו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בלבנון. << דובר >> דן הראל: << דובר >> לא בלבנון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם שם. << דובר >> דן הראל: << דובר >> 15,000 חיילים שרוכזו לצורך המשימה. במקום לדבר על מקומות כליאה, מה הבעיה? בנבי מוסא יש מקומות שאני מכיר ומי שהתאמן מכיר, תשימו שם מחנה אוהלים שהם יבנו, אותם משתמטים ועריקים. אני לא אומר להפריד ביניהם. אוהל בית כנסת, אוהל חדר אוכל ושישבו שם. איפה הבעיה? אני לא מבין למה בכלל אומרים מקומות כליאה, אל תשימו אותם בכליאה במתקן, תעשו מחנות אוהלים. מה שקורה כרגע זה שאף אחד לא עושה כלום ומדברים על חוק שלא יגייס אפילו את הכמות שהתגייסו עד היום, זה למוני ואם אפשר, יש לי שאלה לשי. מי יקבע מי צריך להגיע לגיוס? אתם? אתם תשלחו צווי גיוס? הרבנים? איזושהי ועדה? מי יביא אותם? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על מה אתה שואל אותם? << דובר >> דן הראל: << דובר >> כדי שיגיד מה הם מתכננים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור. << דובר >> תמר הירשמן: << דובר >> מה שהחוק יגיד לנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הם מתכננים? << דובר >> דן הראל: << דובר >> לא, בהינתן חוק - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יש לו צו פוקד. << דובר >> תמר הירשמן: << דובר >> מה שהחוק יגיד לנו. << דובר >> דן הראל: << דובר >> מה שהחוק יגיד. זה לא הצבא, צר לי, כי הצבא לא עוקב אחרי - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו צריכים לסיים. אתם רציתם להגיד משפט כל אחד? << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> כן, אני אשמח. תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> קדימה, קצר. אני רואה לפי הנייר שהכנת הרבה מדי. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> לא, זה יהיה קצר. שלום, שמי יהודה פולק מארגון אחים ואחיות לנשק. ביום חמישי האחרון סיימתי שירות של 109 ימים וזה הסבב השלישי. אם אני סופר מתחילת המלחמה זה 334 ימים. האלוף הראל אמר פה שזה לא התפקיד של צה"ל לגייס חרדים ואני לא יודע כי כשקראו לי, מי שקרא לי זה היה הצבא וכשהילדים שלי נדרשים ללכת לצבא, הצבא יודע לפנות אליהם ולגייס אותם. יש חוק אחד והוא אחיד לכולם. הצבא אומר שמצד אחד הוא זקוק ל-12,000 לוחמים אבל מצד שני, אני מכיר מה זה צבא שרוצה להשיג יעד כלשהו והתחושה שלי לאורך זמן רב מאוד היא שהצבא גורר רגליים ואני אתן רק דוגמה אחת. עצרנו 1,232 אנשים, תפוס אותם ולך איתם לבקו"ם. זהו, אתה חייל. זה נגמר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הם הולכים לבקו"ם. << דובר >> מוני עמר: << דובר >> כן. << דובר >> שי טייב: << דובר >> חבל שאתה אומר - - - << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> 1,232 הלכו לבקו"ם? << דובר >> שי טייב: << דובר >> הם הולכים, כולם. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> האלוף הראל אמר דברים אחרים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אם אלוף הראל אמר, הוא כנראה יודע, הוא כנראה מפקד הבקו"ם. הם הולכים לבקו"ם כולם. הסברתי קודם שהם מתחיילים וכן הלאה. השאלה אם הם משרתים שירות אפקטיבי היא שאלה מסדר שני ואם הם מתייצבים למוחרת זו שאלה מסדר נוסף. הם הולכים לבקו"ם ומתחיילים. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> מה זאת אומרת, הם הולכים? אתה לוקח אותם באזיקים לבקו"ם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אדון פולק, סליחה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הם הולכים לכלא, מי שמרצה את עונשו - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, הדיון מסתיים ב-15:30. אני עוצר אותו בכוונה. << דובר >> יהודה פולק: << דובר >> אני מסיים. כשהצבא נאבק, בצדק, על משאבים, הוא יודע לעקור הרים ובנושא הזה אני חש שהוא נוהג בנרפות. את חטאיי אני מזכיר היום, אין לי אמון בממשלה ובטח שלא בנושא גיוס חרדים. רק אתמול חבר כנסת מהליכוד אמר שהחוק המוצע הוא חוק בריחה מגיוס ולא חוק גיוס אבל הצבא צריך להיות מעל הפוליטיקה ואנחנו מצפים שהוא יפעל לטובת העניין. אני אסיים במשפט אחד על בן גוריון. כאשר הוא הקים את הצבא, הדבר הראשון שהוא עשה היה לפרק את הפלמ"ח כי הוא לא רצה צבא של מיליציות; והדבר השני היה שמעבר לתפקיד של הגנת הגבולות, הוא הטיל על הצבא גם תפקיד חברתי. לגיוס חרדים יש גם משמעות חברתית של צבא העם ונראה שבהיבט הזה הצבא קצת מתעלם ממורשתו של בן גוריון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אילת. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> יש לי כמה דברים קונקרטיים מאוד שמתחברים גם לדיון הקודם שהיינו בו יחד. לנו תמיד יש תחושה שכשזה פונה לציבור שלנו, הכול קורה כך. כשצריך להאריך את השירות הסדיר, ממתינים פה להארכת השירות הסדיר. כשרוצים קוד 77 בשביל להאריך לילדים שלנו את השירות בארבעה חודשים, זה קורה. כשרוצים להאריך צווי 8 ורוצים מאות ימי מילואים, הכול קורה ובונים על זה שזה ימשיך לקרות. כבר הרמנו דגל אדום על זה. אנחנו מחנכות לתרומה משמעותית וכולי אבל מתישהו זה יישבר ומתישהו זה ייגמר. אני כבר לא רוצה לסבר את האוזן על מה קורה מבחינתנו בבית ליד. עצרתי, כמעט בגופי, שלושה חיילי נח"ל שעלו למשפט והיו אמורים לעלות להיכנס לכלא על סירוב פקודה. למה? כי הם סירבו להיכנס. "סירבו", כן? הם אמרו "איני יכול עוד להיכנס לעזה בפעם העשירית". זה באמת מגיע למקומות מטורפים ואנחנו יודעים את זה. זה אבסורד על אבסורד. אחד מהם בכלל היה פצוע והתנדב להיכנס אבל כשהוא אמר "איני יכול עוד", באו לעצור אותו וזה באותו בית ליד. אני עוקבת לאורך כל הדיון עכשיו אחרי האתרים החרדיים ורק שתדעו, הם נקרעים מצחוק כשהם שומעים 600 מקומות כליאה. כנראה שזה נתון שלא היה ידוע להם עד עכשיו והם מבינים. אתם מדברים איתנו על 48,000 צווי 12 שיהיו עוד רגע, אני באמת שואלת, מה קורה? 600 מקומות כליאה ו-48,000 צווי 12, כנראה שאין שום קורלציה וכנראה שאין לנו שום שוט כרגע וזה באמת מטורף להבין את זה. שאלה אחרונה, אנחנו יודעים שיצאו 54,000 צווים. כשאנחנו מדברים על זה שאנחנו צריכים לוחמים, כמה מתוכם יצאו לזמן המיידי? אנחנו יושבים פה לא מהיום ואנחנו מדברים על שהצווים יצאו בפריסה לשנה, כמה מהצווים לבני ה-18 שרלוונטיים לתפקידי לוחמה היו להתייצבות מיידית? האם כבר אפשר לקבל תשובה לשאלה הזו? אלה האנשים שאם מחר הם ייכנסו ולא בפריסה השנתית, יהיה לנו סיכוי לראות יותר לוחמים רלוונטיים בשנה הקרובה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. שי, אתה רוצה לענות על זה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. אני אענה. קודם כול, ה-54,000 הם הסיפה של הקבוצה. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> אני יודעת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זאת אומרת, יש 26,000 זימונים שיצאו לפני ואין לי פה את המספר המדויק אבל יש בהם אלפים רבים שהם בגילים שאת מדברת עליהם פלוס כל הצעירים שיצא להם. לכן, הפוטנציאל שיש של מקבלי צווים בגילים שהם גילים נמוכים יותר הוא פוטנציאל גדול מאוד. השאלה לגבי ה-54,000 זו שאלה שעלתה שוב ושוב. ניתחנו את העניין הזה מקצועית וגם קיבלנו גיבוי משפטי. בהקשר של פריסה על כל השנה, כדי להצליח לגייס ולא רק להוציא כדי לסמן ווי על העניין הכנסנו בתוך הדבר הזה גם את מה שנקרא המחויבות החוקית להוציא צווים לפי סעיף 20 כדי שלא יפוג התוקף של היכולת להוציא צו. הזמן שאתה יכול להוציא צו הוא מוגבל בחוק. אחרי שעשינו את הדבר הזה והצגנו אותו, פרסנו את ה-54,000 על כל השנה. אני חוזר למה שאמרתי קודם, יש 54,000, יש 26,000, עוד 14,000 ועוד מהשנתון החדש שהם כולם כבר בתוך המערכת לשנה הראשונה. יש שם פוטנציאל משמעותי מאוד של אנשים בגילים רלוונטיים, צעירים, לתפקידים ביחידות הקצה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. תודה לשי, מוני, אביגדור וכל מי שנמצא כאן. תודה רבה שבאתם והצגתם לנו נתונים שביקשנו וממה שלמדנו, המצב אכן מדאיג מאוד. אני חוזר ואומר שאני חושב שבמצב מסודר זה צריך להיות עניין של המשטרה האזרחית ולא שלכם מהרגע שעוסקים באזרחים ועל אחת כמה וכמה כשהמדינה מתגמלת ומתחזקת את כל אלה שאומרים להם "אל תתגייסו", אלה זרועות המדינה והמציאות שבה מפילים את זה בסוף על הצבא מאוד לא נוחה לי. הדבר השני זה שיכול להיות שיקימו מחנות מעצר ויכול להיות שישלשו את מספר המיטות אבל אני חושב שהיעיל ביותר כדי להביא חיילים וגם יביא אותם, יהיו הסנקציות ואמירות הרבנים, כמו שאמרו פה בוועדה ראשי אכ"א ורמטכ"לים. על אמירות הרבנים אנחנו לא יכולים לבנות ועל הסנקציות אנחנו יכולים לבנות. הנתונים שהצגת פה על הגידול המסוים זה כתוצאה מהסנקציות ואני מקווה שזה ימשיך ויגדל. העובדה שזה לא עולה עוד יותר היא כי עוד יש להם תקווה לחוק שיבטל להם את הסנקציות והם לא יצטרכו את כל זה אבל מהרגע שהם יבינו שאין חוק כזה, הכלי הזה יהיה אפקטיבי לא פחות ממעצרים, שדיברנו פה על המגבלות שלהם. אם המדינה רוצה – ואני כמובן אברך על זה – לעצור אנשים ולהיכנס לבתים בלילות שזו תהיה אותו מדינה ושיעשו את זה שוטרי משטרת ישראל ופחות חיילים שלפני יומיים התגייסו בבקו"ם והיום דופקים על דלתות. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>