פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 129 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 11:34 סדר היום: << נושא >> הרחבת סל טיפולי התפתחות הילד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר חברי הכנסת: ירון לוי מוזמנים: ד"ר אורלי גרינפלד – ראש אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות ד"ר נעמה יושע אורפז – מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות ענת גרייפנר – מנהלת שירות לילדים ומתבגרים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"ר דורית שמואלי – מנהלת תחום התפתחות הילד, שירותי בריאות כללית גלי עטר – מנהלת המחלקה לשירותי התפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות לי תבור – מנהלת הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד ולרי זילכה – עו"ד, מנהלת מחלקת מדיניות, בית איזי שפירא חן יחזקאל צור – ראש תחום בריאות וביטוח לאומי, אלו"ט גלית מרין – מנהלת מיצוי זכויות, "אופק לילדינו" טל קביסה בן עזרא – מטפלת, טיפלה - ספורט טיפולי טל בן עזרא – מנהלת טיפלה - ספורט טיפולי אורית לוי למלמן – נציגת יה"ת - יצירה הבעה תרפיה, האגודה לטיפול באמצעות אמנות יותם שדה – לוביסט, יה"ת - יצירה הבעה תרפיה, האגודה לטיפול באמצעות אמנות ננסי פריש פלס – מייסדת ויו"ר לשעבר, מ.ר.ח.ב האיגוד לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים יעל בראונשטיין – נציגת הוועד המנהל, מ.ר.ח.ב האיגוד לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים טובה רודמן – סמנכ"לית אלי"ע - ארגון לקידום ילדים עם עיוורון משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר מיטשל שערץ – מנהל ארצי התפתחות הילד, קופת חולים מאוחדת אתי נעים – מל"ג אוראל גל אור – נציג מוצעת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הרחבת סל טיפולי התפתחות הילד << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה לפתוח בדיון החשוב הזה שעוסק בעתידם של ילדי ישראל, התפתחות רגשית, חברתי, פיזית, בשנות חייהם הראשונות. אני רוצה לומר שאנחנו בדרך כלל מביאים בוועדות דיונים עם בעיות. הפעם אנחנו מביאים את הפתרונות. לכן מאוד חשוב בעיניי להציג את הנושא הזה יחד עם חברי הוועדה שעמלו רבות. תמי המנהלת ושאר החברות שעמלו רבות על הדיון הזה. אנחנו רואים בעשור האחרון התרחבות משמעותית של תחומי טיפול חדשניים כמו ספורט טיפולי, טיפול באמצעות אומנויות ועוד. כולם תחומים שמתבססים על הבנה מעמיקה של קשר שבין הגוף, הרגש והתפקוד הקוגניטיבי. התחומים הללו מאפשרים לילדים לבטא את עצמם וגם כאשר המילים עוד לא יוצאות אפשר למצוא שם רוגע, ויסות ולבנות ביטחון עצמי דרך החוויה. למרות תרומתם החשובה בתחומים אחרים שאנחנו מכירים הם לא נמצאים בסל הטיפולי של ההתפתחות שבעצם הוכר על ידי המדינה. הם אינם נכללים במסגרת המימון של קופות החולים או הכרה בכלל מקצועית של משרד הבריאות. כך נוצר מצב שבו רק משפחות בעלות אמצעים יכולות להעניק לילדים את הטיפולים החיוניים הללו, בעוד שילדים אחרי נותרים בלעדיהם. הדיון היום נועד לבחון כיצד ניתן להרחיב את סל הטיפולים ולהכיר רשמית גם במקצועות הטיפולים האלטרנטיביים. להגדיר את הסטנדרטים להכשרה, הסכמה ופיקוח על העוסקים בהם ולבדוק את האפשרות לשלבם בתוך המערכת ההתפתחותית של הילד. בפיקוח כמובן של משרד הבריאות והקופות. אני רוצה לציין עוד מספר דברים. אם יתווספו המקצועות הנוספים: ספורט טיפולי, הידרותרפיה על ידי הידרותרפיסט ולא על ידי פיזיותרפיסט, טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפול באמצעות אומנויות ועוד, התורים יתקצרו. אני מאמינה, מאוד דגולה, אני באמת מאמינה בנושא הזה של רפואה אלטרנטיבית שיכולה להיות לצד הרפואה הקונבנציונלית שאנחנו מכירים. אבל כמובן להיות בטוחים במיליון אחוז, בלי שום פשרה, שהטיפולים במקצועות האלו לא יגרמו נזק למטופל ולבחון האם ההכשרה של בעלי המקצועות הללו היא אכן ראויה ועומדת בסטנדרטים. אני רוצה לציין שאני מכירה ברמה האישית ילד שנולד עם חוסרים מסוימים, די רציניים, כולל דיבור וכו'. ואני יודעת על תחום מסוים שהוא לא מוכר, לא במשרד הבריאות ולא בקופות, שזה נקרא ספורט טיפולי. שאכן הילד הזה קפץ בצורה אדירה. היום הוא ילד נורמטיבי כמו כל ילד אחר בן גילו. וכל זה כתוצאה מכך שההורים השקיעו במשך שנתיים וחצי בטיפולים הללו, שכמובן עולים הרבה מאוד כסף למשפחה. אבל הם לא מוכרים בשום פנים ואופן בשום מקום אחר. אנחנו נתחיל. אני רוצה פשוט לומר שהחזון שלי בנושא הזה שבאמת כל ילדי ישראל, ללא קשר למקום המגורים או למצב הכלכלי שלהם, יוכלו לזכות לטיפול טוב. אני מאמינה באמת ובתמים שאנחנו נרחיב את מעגל הטיפולים, נוכל באמת לקצר תורים במקומות אחרים. כך שילד יכול לקבל גם מפה וגם מפה. זה לא, אני לא רואה בזה בעיה. ההיפך, צריך לצאת מהקופסה ולהתחיל לחשוב על פתרונות. ילדים שלנו שחוו קורונה, חוו מלחמה במשך שנתיים. לא יתכן שאנחנו לא נהיה פתוחים לקבל הצעות אחרות שיכולות לסייע להם בטווח הארוך רק בגלל בירוקרטיה כזו או אחרת. ושוב אני חוזרת ואומרת, בדגש לכך שאין פשרות. הטיפולים הללו חייבים לעבור את כל המבחנים והתבחינים האפשריים במדינת ישראל כדי לבדוק אם אכן זה תורם ולא מזיק. אני רוצה רק לציין דבר אחד, לכל מי שנמצא פה. אנחנו באים להציף דבר חדש שיכול להיות שאולי מכירים אותו במשרדים הממשלתיים, אבל לא נותנים לזה עדיפות. אני הגעתי לנושא הזה, שוב, כמו שאמרתי, מניסיון אישי ומליווי של ילד במשך שנתיים ושמונה חודשים. ראיתי, אני קוראת לזה נס. ראיתי את הנס שנעשה בילד הזה ואני חושבת שצריך לתת לזה דגש וכן צריך לקחת את זה ולהעתיק את זה לכיוונים נוספים ואחרים. כן, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה כבוד היושבת בראש. התפרצות לדלת פתוחה, לפני שלושה שבועות אני שלחתי מכתב למשרד הבריאות בנושא הרפורמה בהתפתחות הילד. מספר שאלות מאוד מהותיות שלא קיבלתי עליהן תשובה. אז אני אשמח לשאול את השאלות. אולי זה טיפה אחרוג ואני אחרוג מהדיבור הקצר שלי. אבל חשוב להגיד דווקא בדיון הזה, עם הרצון לפתוח לעוד מקצועות, מה שמשרד הבריאות בעצם עושה ברפורמה הזאת הוא מצמצם את האפשרות למטפלים. זאת אומרת הוא קבע אמות מידה חדשות למה הוא מטפל שיכול לקבל החזר מקופת החולים, במקום שנתיים בשירות הציבורי הם רוצים ארבע שנים. במקום בהתפתחות הילד, הם רוצים ספציפית במשהו. הדיון הזה הוא כן חשוב לכל מה שקורה ברפורמה. יש לנו גם מחר דיון על הרפורמה. יש לי דבר אחד שאולי את תעזרי לי ותשאלי את משרד הבריאות. הצלחנו לדחות את הרפורמה, ב-1 לחודש הרפורמה הייתה אמורה להיכנס. הרפורמה לא נכנסה. התקשורת קיבלה הודעה, חלק מערוצי התקשורת קיבלו הודעה שהרפורמה לא נכנסת. למה קופות החולים לא קיבלו הודעה ממשרד הבריאות שהרפורמה לא נכנסת לפועל? למה חברי הכנסת לא מקבלים עדכון, חברי ועדת בריאות, שהרפורמה לא נכנסת? ואם החלטתם לא להכניס את הרפורמה הציבור חייב לדעת. כי אני אגיד לך, כבוד היושבת-בראש. יש הורים שכרגע לא זכאים לטיפול בגלל שהרפורמה לא נכנסה. אבל אמות המידה למה הוא מטפל וכמה ותק, משרד הבריאות החליט כן להכניס. זאת אומרת שאם יש מכון פרטי שהוא בהסדר עם קופת החולים ויש שם מטפלים שהם שלוש שנים או כמעט ארבע שנים הם לא עומדים בתנאי הסף והם לא יכולים להמשיך טיפול. אנחנו פוגעים ברצף הטיפולי של הילדים. שלושה שבועות אני מחכה שמשרד הבריאות יענה לי למה לא לפרסם לציבור את זה. בשנה האחרונה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> השאלה אם מי שהזמנו ממשרד הבריאות, את יכולה לתת תשובה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה. אני אסיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, לא, אבל את יכולה לתת תשובה על זה? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אתן תשובה על מה שאני יכולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לסיים. בסופו של דבר, בשנה האחרונה לפי דוח מכון המחקר של הכנסת, למעלה מ-300,000 מטופלים בהתפתחות הילד, על גווניו. זה בשירות הציבורי. 54,000 אם אני לא טועה, בהחזרים. האפשרות שקופת חולים באה ואומרת יש תורים ארוכים, אני אתן לך החזר, תלך למיקור חוץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> על 50,000, מתוך ה-300,000 פלוס. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל יש נתון שאף אחד לא מדבר עליו. כשאני רציתי ללכת, לקחת את הילדה לריפוי בעיסוק לא פניתי לקופת החולים כי אני יודע שיש תורים של למעלה משנה. וגם אם אני צריך לקבל החזר מקופת החולים אני יודע שאני צריך לעבור ועדה. ועד שאני אעבור את הוועדה, הילדה צריכה לקבל את הטיפול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ויכול להיות שאם היית יודע שיש תחומים אחרים שיכולים לעזור לה, היית פונה לתחומים אחרים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הייתי פונה. אבל עוד פעם, הרפורמה הזאת כרגע היא בעצם בדיוק על הדיון. את באה ורוצה להכניס עוד תחומים, שזה מבורך. אבל מה שקיים היום הם הולכים לעצור. ועל זה צריך לדבר. אז אני אשמח לדעת איך הציבור במדינת ישראל, למעלה מ-300,000 ילדים שכרגע פוגעים להם ברצף הטיפולי כי לקופות החולים, כשאני דיברתי עם נציגים של קופות החולים, אין להם מושג האם הרפורמה נכנסה, חלקים ממנה. התשובה היא לא. הרפורמה לא נכנסה. עדיין קופות החולים מחויבות להחזיר כסף להורים, למטופלים. ולא משנים את תנאי הסף עד שאין פתרון. וזה צריך לצאת ממנכ"ל משרד הבריאות. שלושה שבועות, כבוד יושבת-הראש, אני מחכה למכתב. עשרות הודעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי נזמין אותו לכאן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. מה אנחנו עושים? אני אומר עוד פעם, הדיון זה הוא מאוד חשוב. אבל יש רפורמה שנעצרה והחליטו להכניס חלקים ממנה. עכשיו ברגע זה הרבה מאוד ילדים נעצר להם הטיפול. את העלית את הנושא של קושי בשפה וזה מאוד קריטי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון? אני אשמח לשמוע, הלוואי ואני טועה. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> ד"ר דורית שמואלי, אחראית על התפתחות הילד בכללית. אנחנו ממשיכים לתת החזרים, כל עוד אין הודעה אחרת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> את רוצה לראות את המיילים שאתם שלחתם למטפלים? את רוצה לראות? לא מייל אחד. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> אני חושבת שאתה מבלבל בין שני דברים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז תעשי לי סדר. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> אתה מבלבל בין אמות המידה למטפלים, שזה סיפור אחר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבלבל. בדיוק זה הבלבול. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> לא, אבל אמות המידה נכנס. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני הבנתי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> אמות המידה למטפלים זה מודל שנכנס. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז יש לי שאלה, תודה רבה. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> נכנס באוגוסט. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> דורית, נכון? דורית, אמות המידה נכנסו. נכון? << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> נכון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אם לצורך העניין הילדה שלי הולכת למכון פרטי והמכון מוכר בקופת החולים. ואותה מטפלת - - - << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> מה זאת אומרת מכון מוכר? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הסדר. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> יש הבדל בין הסדר ופרטי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> פרטי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> פרטי לא מוכר אצלנו. פרטי אנחנו אחד אחד מסתכלים שהם עומדים בדרישות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יפה. השאלה שלי, האם אותם מטפלים בעקבות שינוי אמות המידה יכולים להמשיך לטפל בילדה שלי, לצורך העניין? << אורח >> קריאה: << אורח >> חד משמעית כן. אם היא התחילה טיפול היא ממשיכה טיפול. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> אם היא התחילה טיפול, כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אתם גם מתחמים את זה גם למספר טיפולים. נכון? מה קורה הם היא עוברת את, << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אני חושבת שאנחנו ממש סוטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו סוטים מהעניין. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קטי, זה חשוב אבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אתה צודק. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ממש חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה דיון שהוא חשוב, אבל זה לא הנושא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא שקופת חולים כללית, ואני אראה לך לא תשובה אחת, יש לי כאן 292. נתון של אנשים שפנו אליי. אחרי זה את תראי במדויק. קופת חולים כללית לא מאפשרת החזר למטפלים שלא עומדים באמות המידה החדשות של משרד הבריאות, למרות שהרפורמה לא נכנסה. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> מטפלים חדשים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. אתם יכולים להוציא הודעה? בואי נסיים, אפשר להוציא הודעה? משרד הבריאות יכול להוציא הודעה לקופות החולים שהרפורמה נדחתה כי עדיין לא הוגשו כל המסמכים והנתונים. ועדיין ילדים שהיו זכאים לטיפול, שנייה אני אסיים, שהיו זכאים לטיפול יכולים לקבל את אותו טיפול אצל מטפל שלא עומד באמות המידה שקבע משרד הבריאות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, אבל עכשיו אתה עשית כבר שלושה דברים שונים בתוך אותו משפט. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח, שנייה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נמשיך עם זה. אני הזמנתי לכאן מספר תחומים חדשים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קטי, בבקשה. אני רק אשמח לתשובה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני רק אענה לגבי מה שנקבע מטעם משרד הבריאות. שמי ד"ר נעמה יושע אורפז, אני רופאה מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. מנהלת את המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. לגבי להודיע לקופות שהחוזר ביטול ההחזרים לא נכנס לתוקף, אנחנו בשיחות שוטפות עם קופות החולים. זה היה ברור שזה לא ייכנס ב-1 לחודש. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אבל יצא מכתב? אני אוהב לדייק, יצא מכתב? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא יצא מכתב. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יפה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> ועדיין, ניהלנו איתם שיחות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מעניין. אני בתור אזרח המדינה - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> ידענו אותם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כי כל כך הרבה אנשים עצרו את הטיפול. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל לא עצרו טיפול. לא היו אמורים לעצור טיפול. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> החוסר בהירות שלכם זאת הבעיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ירון. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא נכון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה כן נכון. כי אם רפורמה לא נכנסת צריך לשלוח עדכון לקופות החולים. זה שאתם בשיחות איתם והם אומרים כל קופה אומרת למטפל משהו אחר. וילד אחד עצר את הטיפול שלו, כל העבודה שלכם לא שווה כלום. ואתם חייבים להוציא מסמך רשמי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ירון, בסדר. אתה יכול גם להגיד, אתה מדבר מעוצמות אישיות שזה לא פשוט. לא פשוט. והוא מדבר על הרבה ילדים שבאמת ובתמים, ברגע שמפסיקים את הטיפול - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קטי, לי יש כסף לטיפול. אני לא צריך, לא קופת חולים ולא אף אחד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה צודק. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר לראות כל כך הרבה הודעות שעצרו טיפול כי המכון לא בטוח אם יהיה החזר מקופת חולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> העלית נקודה מאוד חשובה. אם יש לך תשובה, בסדר. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, התשובה היא שעדכנו את קופות החולים. מכתב רשמי לא יצא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני לא יכולה לתת מענה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הערה, אולי אפשר להוציא מכתב רשמי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אולי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צריך לבדוק את זה. עכשיו אני רוצה להמשיך בעצם בדיון הזה, כי זה מאוד חשוב שאתם נמצאים פה. אני רוצה להסביר דבר מעומק ליבי. אני חושבת שהחיים זורמים ונכנסים המון חידושים, המון דברים חדשים, המון יוזמות חדשות, המון רעיונות חדשים. אסור לנו להיות מקובעים רק בדברים הסטנדרטים, הקונבנציונליים שאנחנו מכירים אותם, כי מה לעשות? זה גדל. יש לי נכד בן שמונה חודשים. אמא שלו נתנה לו טחינה, הם מצאו את עצמם במיון. שמונה חודשים, פתאום הוא אלרגי. מי שמע על זה, בגילאים כל כך קטנים. אלרגי לשומשום. בילינו יומיים במיון כי הילד התנפח בצורה מפחידה. אז אני אומרת, אולי סגנון האכילה היה צריך להיות שונה. צריך להזרים לפעמים דברים חדשים למערכת ולמנוע סכנות שיכולות להיות אפשריות לילד. עכשיו נקודה מאוד חשובה: אני מכירה תחומים חדשים, לא את כולם. אבל אני יודעת איזה פלא הם עשו. הזמנתי לכאן אישה מדהימה שמנהלת ברידמן מסלול מסוים של שנתיים, 720 שעות כמדומני של למידה. פשוט הרמת ידיים כי אין הכרה של המדינה בתחום הזה, שלדעתי הוא עושה נס עם ילדים. 750 שעות של למידה אינטנסיבית. עם מעשי, גם עשיתם טיפולים בילדים תוך כדי הלמידה, המטפלות. אני יודעת שהרבה מהן ממשיכות ועובדות, אבל בקליניקות פרטיות. מי שיש לו כסף יכול לזכות לזה שהבן שלו בשלב מאוחר יותר יהיה ילד נורמטיבי, כמו כל אחד, ויתפקד. אנחנו מונעים את זה מהרבה מאוד ילדים. טל, אני הזמנתי אותך כדי שתציגי את השיטה שלך. אז תציגי בבקשה, אנחנו נשמח מאוד לשמוע. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אני אקריא, ברשותכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את גם הוצאת ספר, כמדומני, נכון? כן, בנושא של השיטה. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, נציגי המשרדים. קודם כל תודה על ההזמנה, על ההזדמנות להיות פה. שמי טל קביסה, אני מטפלת בתינוקות וילדים כשלושה עשורים. אני רוצה להכיר לכם את הילדים שלימדו אותי הכול. אז תכירו את רני, תינוקת בת שישה שבועות בלבד שלא הפסיקה לבכות. אמרו שזה ריפלוקס, אלרגיה לחלב וגם פשוט תינוקת עצבנית. אבל כשהנחתי עליה יד הרגשתי גוף קפוץ שנרתע ממגע. רני בכתה כי הגוף שלה הרגיש הכול בעוצמה. אז ריככנו את המתח בשרירים, לימדנו את הגוף לקבל מגע והיא נרגעה, אכלה וחייכה. בלילה ההוא היא ישנה רצוף. תכירו את רועי, פעוט חסר שקט, עצבני ומתוסכל, מוסח, לא ישן, מתקשה להירגע. החלו לחשוד שהוא היפראקטיבי, אולי ילד שיזדקק בעתיד לריטלין. אבל הגוף שלו פשוט קרא לעזרה. עודף מתח, חוסר יציבות, בלבול חושי. אחרי סדרת טיפולים שבהם ויסתנו את המתח השרירי, חיזקנו את היציבה ואיזנו את החושים, הוא הפך לרגוע, סקרן, קשוב ועצמאי. כמה "רנים" ו-"רועים" עוד יש שם בחוץ שאנחנו ממהרים להגדיר לפני שאנחנו באמת מבינים? מבינים את המשמעות של עיכוב שלא טופל בזמן ואת המחיר שהוא גובה מהילד, מהמשפחה ומהחברה כולה. אלה לא מקרים חריגים, הם היום-יום. בעידן של פחות תנועה, יותר מסכים, עגלות ומעט מאוד מודעות, המערכת הסנסומוטורית של תינוקות פשוט לא נבנית בזמן. כאשר התשתית הזאת חסרה, הכול מושפע: השינה, האכילה, רכישת השפה, הוויסות החושי והרגשי, כישורי הלמידה, כישורים חברתיים, ביטחון והדימוי העצמי. כי תינוק שלא מרגיש בטוח בגוף שלו יתקשה להרגיש בטוח בעולם. אנחנו יודעים להשקיע במניעה רפואית, בחיסונים, בבדיקות סקר. מה לגבי מניעה התפתחותית? השנתיים הראשונות לחיי הילד הם הבסיס לעתידו. איפה האחריות שלנו לזהות ולעצור את הפערים בזמן, לפני שהם הופכים לקשיים תפקודיים ורגשיים. יש תחום אחד שיכול לעשות את כל ההבדל. כולנו מכירים את התרומה של הספורט לגוף ולנפש. והספורט הטיפולי מאפשר ליישם אותה כבר מגיל הלידה. היא גישה טיפולית התפתחותית שמבוססת על ניתוח תנועה, מותאם לגיל ולשלב ההתפתחותי. ומאפשר לאתר ולתקן בזמן פערים בהתפתחות. כאשר פועלים מוקדם משפרים לא רק את ההווה, משנים את הדרך שבה הילד ילמד, ירגיש ויתפקד בעתיד. ההשפעה של טיפול מוקדם היא גם כלכלית. כל שקל שמושקע במניעה חוסך עשרות בהמשך. באבחונים, בטיפולים, בתורים אין סופיים ובמערכת שנחנקת מעומס. מדובר בחיסכון עצום לקופה הציבורית ובמניעה של שנים של תסכול וטיפולים מיותרים. ספורט טיפולי בגיל הרך הוא לא הוצאה, הוא השקעה. הוא מטפל מהשורש, מחזק את הגוף, מווסת את המערכת החושית ומאפשר לפיזיותרפיה, לריפוי בעיסוק, לקלינאות התקשרות להיות מדויקות ויעילות יותר. כך הילד מתקדם מהר יותר והמערכת חוסכת בזמן ובעלויות הטיפול. למרות כל הידע המצטבר והניסיון הספורט הטיפולי מוכר רק מגיל שלוש ובמתכונת קבוצתית. זה אומר שאנחנו מפספסים את השנים הקריטיות של בניית התשתיות. אי אפשר לתקן בגיל שלוש את מה שאפשר למנוע בגיל שלושה חודשים. ב-30 השנים האחרונות ליוויתי מאות תינוקות, ילדים והורים. צברתי אלפי שעות טיפול והכשרתי מאות מטפלים במסגרות שונות. הגעתי לכאן להציע דרך שנוסתה והוכיחה את עצמה. להניח על השולחן את כל הידע והניסיון למען הילדים שעוד אפשר לעזור להם בזמן. אני עומדת כאן היום לא בשם עצמי, אלא בשם דור של ילדים שזקוק לנו שנהיה שם. הקריאה שלי אליכם ברורה: להכיר בספורט הטיפולי כתחום טיפולי התפתחותי מגיל לידה ולמסד עבורו תוכנית הכשרה מוסדרת ומפוקחת. זו אחריות שלנו כחברה לזהות, לפעול ולמנוע את הקושי לפני שהוא הופך למשבר. טיפול מוקדם משנה חיים. ילד שנציל היום הוא מבוגר שלא נצטרך להציל מחר. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לעוד מטפלים שנמצאים פה עם שיטות אחרות. יש לנו יצירה, הבעה, תרפיה. אגודה לטיפול באמצעות אומנות. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> כן. אני אורית, אני נציגה של יה"ת, אגודה של מטפלים באמצעות אומנויות בישראל. אני גם אגיד רק שאני הייתי מפונה מביתי שנתיים. אני עובדת עדיין יומיים בצפון, שלושה ימים פה. יש לי גם את הפרספקטיבה של גם מה שאת אומרת פריפריה התחלת לדבר קודם. אני רוצה רק להמשיך ולחזק את הדברים שאמרת בתחילת הדיון. המטפלים באמצעות אומנויות נותנים מענה לתלמידי החינוך המיוחד מתוקף חוק החינוך המיוחד במסגרות חינוכיות לפי זכאות לשירותי חינוך מיוחד דרך המתי"א. גם בחינוך כוללני, גם בבתי ספר רגילים בכיתות חינוך מיוחד וגם בכיתות רגילות, זכאות לסל אישי. כולם תחת החינוך המיוחד. בקופות החולים ובמערכת הבריאות איכשהו אנחנו המטפלים באמצעות אומנויות זה לא מוסדר בסל הבריאות ואנחנו לא כלולים בסל, כיוון שהוא לא עבר, כמו שאמרת קודם, ענייני בירוקרטיה. הוא לא עבר את הסעיף שמסדיר את הטיפול באמצעות אומנויות בחוק הבריאות. אבל כן מכירים אותנו במשרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משרד אחד כן מכירים ומשרד אחר לא. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> נוצר מצב אבסורדי שמטפלים שנמצאים בגן, אם הם דרך משרד החינוך הם יכולים לעבוד עם ילד. אם הם דרך משרד הבריאות הם לא יכולים לעבוד עם אותו ילד, אותן שעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הזוי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל זה כן בסל בריאות הנפש. בסל הבריאות של בריאות הנפש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת שצריך להגיע לזה - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה לא כתוב, חוק ביטוח בריאות ממלכתי. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> פיזית אנחנו לא שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת שרק אם ילד יאושפז בבית חולים. אז מתי הוא מקבל את הטיפול הזה? אם זה מוכר בבריאות הנפש, מתי הוא מקבל את זה << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה לא קשור לאשפוז. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, שנייה, אז תעני לי. אם הוא מוכר בבריאות הנפש אז מתי הוא מקבל את זה? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בכל זמן שזה, בקהילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איפה? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בלי קשר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בקהילה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל זה לא מוסדר. << אורח >> קריאה: << אורח >> מוסדר כשהוא מאובחן. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בסל, לא בהתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בהתפתחות הילד הוא מקבל את זה? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא. אני מסבירה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל מתי תכניסו את זה לראש שככל שמטפלים בגיל צעיר יותר, זה נורא קשה לי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מה שנמצא בסל התפתחות הילד הוא מה שכתוב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בסדר? רוצים לדבר על שינוי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי? בבקשה, זה דורש שינוי חקיקה. אין בעיה. אבל כרגע זה כן נמצא בסל הבריאות, תחת בריאות הנפש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, שאלה תשובה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> עוד משפט אחד. זה כן נמצא בסל בריאות הנפש. לכן ילד שמוכר עם צורך נפשי בזה מקבל את זה בסל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> המשרד מקדם תיקון של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות והכנסה של - - -? << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> נכון, אבל זה עדיין תקוע. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני שואלת, אני לא קובעת, אני שואלת. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> אוקיי. זה עדיין תקוע. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה לא המשרד מקדם. יה"ת מקדם. ומתקיימים על זה דיונים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יה"ת הוא לא, שנייה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> המשרד עכשיו דיבר על זה להעביר את זה מתוך השב"ן, שזה לא יהיה יותר בשב"ן, אלא רק התוך הסל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק אל תנהלו דיון, בסדר? לא לנהל דיונים. אנחנו שואלים את השאלות. אם יש משהו, תרימי את היד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יה"ת לא יכול להגיש הצעת חוק. הממשלה יכולה להגיש הצעת חוק ממשלתית וזה כן חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כפי שנעשה לאחרונה גם עם עוזר רופא, כפי שנעשה לאחרונה עם הרנטגנאים. באותה מידה נכנס להכניס גם את המטפלים באומנות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מתקיימים על זה דיונים עם גלעד בודנהיימר וחבל, אני לא יכולה לנהל את הדיון. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> כרגע מה שידוע לנו, ליה"ת, מטפלים באמצעות אומנויות לא יכולים להיכנס דרך סל הבריאות. כרגע אין תקנים - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אתם נמצאים בסל בריאות הנפש. מה זה הם לא נמצאים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, נמצאת איתנו אורלי גרינפלד? << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> אבל אני כן רוצה להגיד עוד משהו. שהמטפלים של יה"ת הם מטפלים, את אמרת כל מיני מטפלים כאן מכל מיני סוגים. חשוב לי לציין שהמטפלים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני לא מכירה את כל התחומים החדשים. אני מכירה את התחום של טל כי אני ראיתי במו עיניי התפתחות של ילד במשך שנתיים ושמונה חודשים למצב של נס. אני קוראת לזה נס, נס רפואי. ילד שלא דיבר, שלא תפקד, שלא עשה שום דבר. שהיה מאוד שונה, היה יושב ובוהה בתקרה. לילד פעיל היום, מדבר, משוחח. ילד מדהים, כמו כל ילד אחר. בן שנתיים ושמונה חודשים. אני שואלת את השאלה, זה תחום שאני מכירה. אני לא מכירה את התחום שלכם, אבל תמי ממליצה מאוד. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> לא. אני ממליצה לתת לה לדבר. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שהמטפלים באמצעות אומנויות, אני יודעת על חברי יה"ת, אני לא יודעת לגבי מטפלים אחרים. אני יודעת שיה"ת מקבל ונותן את האסמכתה, את האישור למטפלים באמצעות אומנויות שהם עברו את כל, עומדים בכל הסטנדרטים שהוגדרו על ידי האיגוד המקצועי, על ידי יה"ת. וגם בהחלט בהתאם להחלטות המל"ג ומשרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה להגיד לי כמה זמן הם לומדים כדי להפוך להיות מטפלים? << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> זה תואר שני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק תואר שני. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> כן, תואר שני. אני למשל גם למדתי שלוש שנים פסיכותרפיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה לא יכול תואר ראשון לטפל, רק מתואר שני. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> לא, לא, תואר שני. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> תואר שני. יש אנשים מדור המדבר שעוד טיפלו עם לימודי תעודה. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> הם כולם עשו כבר השלמות לדעתי. כבר לא נשארו כאלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רק רוצה לשאול שאלה. אני קיבלתי בערך לפני חמש-שש שנים ברושור מקופת חולים כללית. גילוי נאות, אני מבוטחת בכללית. על טיפולי שיאצו, טיפולי מסאז', דיקור סיני. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה בשב"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר, לא משנה. אבל את לא משלמת 400 שקלים לטיפול. את משלמת מחיר, כי את מבוטחת על ידי הכללית. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> היום הספורט הטיפולי הוא גם בשב"ן, כן? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא חושבת שהוא בשב"ן. לא, לא, לא. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בשב"ן מגיל שלוש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אבל מגיל שלוש זה כבר מאוחר. היא מדברת איתך על שבועיים שלושה, שהיא יכולה לזהות. אני זוכרת שהיא אמרה לי שהיא יכולה לזהות תינוק שמגיע לטיפת חלב בגיל מספר ימים. היא יכולה לזהות אם דיסלקציה תהיה לו. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אנחנו יודעים להעריך איך תהליך ההתפתחות יהיה ולהעריך מה יהיו הקשים. לא מזהים, מעריכים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעריכים. בסדר, אבל לפחות מתחילים במשהו. ואז אפשר כבר לכוון את האם או את האב להתחיל טיפול מסוים. למה לחכות לגיל שלוש, לא הבנתי. בגיל שלוש הילדים, עד גיל שלוש לא משנה מה קורה איתם. ההיפך, בגיל שלוש הם נכנסים - - - << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אנחנו נותנים מענה מהלידה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בגיל שלוש הם כבר נכנסים למסגרת עירונית. ששם יש 35 ילדים ועוד פעם מעמיסים על הגננת, האם היא תטפל בילדים עם האלרגיה או האם היא תטפל בילדים עם החוסר התפתחות ויסותי. אני לפעמים אומרת איפה ההיגיון? אם אפשר להתחיל את זה לפני? אז המשפחה שאני מדברת עליה משלמת כל טיפול 400 שקלים. אבל זה בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם. יש כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם. מה קורה עם הילדים הללו? מי מטפל בהם? עד גיל שלוש? זאת אומרת שבמעון שמים אותו באיזה לול, זורקים אותו לשם וההורים באים לקחת אותו אחר כך ב-16:00 ובזה מסתיים הטיפול בילד הזה. זה מוציא אותי מדעתי. זה לא הגיוני. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל את מציגה תמונה לא נכונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה מה שקורה. את אומרת מגיל שלוש. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני מדברת על זה שכרגע זה בשב"ן מגיל שלוש. יש את עולם התפתחות הילד מגיל לידה. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> אבל כרגע מטפלים באמצעות אומנויות - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> - - - לילדים האלה ויש להם מעונות יום שיקומיים למי שצריך. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> אבל כרגע מטפלים באמצעות אומנויות לא מועסקים במרפאות של התפתחות הילד. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> נכון, כי זה לא לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו, אני מאוד מעריכה את התפקידים שלכם במשרד. אני לחלוטין. להבדיל מחבריי, יש לי חברים פוליטיקאים שאומרים הפקידות. אני לא אומרת את זה. אני אומרת, מי שבונה את התוכניות, מי שמביא את תשומת הלב, מי שמביא לקדימות זה דווקא אתם. למה? כי אתם המקצועיים. אתם, כשאתם רואים את הדברים החדשים שמתפתחים, תחומים חדשים שמתפתחים. וזה מצוין, אנחנו כל הזמן נמצאים בקדמה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. אני אומרת, אם אתם תביאו את זה בפני מקבלי ההחלטות ותעירו את תשומת ליבם שאותם 300,000 ילדים, כפי שאמר חבר הכנסת, 300,000 ילדים שקיבלו את הטיפול בגיל לידה המספר 300,000 יקטן דרמטית. דרמטית הוא יקטן. למה? כי כן אני מאמינה, ויש עוד מישהי בתפקיד בכיר מאוד ששוחחתי איתה לפני יומיים, שסיפרה שהילדה שלה הייתה באוטיזם קשה ביותר. היא החליטה כל תחום שהביאו לפניה להביא את הילדה שלה לתחום הזה. הילדה היום בת 13, מתפקדת, אפילו במצב קוגניטיבי הרבה יותר טוב מילדים אחרים בגיל שלה. בגלל התחומים הרבים שאמא שלה החליטה לקחת אותה. אין, כל תחום. היו אומרים לה ציור במכחול, היא הייתה לוקחת. לא משנה מאיזה תחום אמרו לה שזה יקדם את הילדה, היא לקחה. היא אומרת, השקעתי. עשרות, מאות אלפי שקלים על הילדה. בכלל לא פניתי לגורמי המקצוע, כי הבנתי שאני נמצאת בקיר אטום. לכן אני אומרת, בגלל שאני מאוד מחזיקה מכם, באמת, כאנשים נבונים, חכמים, מקצועיים, שנפגשים. הרי אין צל של ספק שנפגשת עם התחומים הללו. ועולה לך בראש - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> עבדתי כרופאה, אז ברור שנפגשתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני בטוחה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אז רגע בואי נדבר מהכיוון של רופאה עם התמחות בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. הבירוקרטיה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אולי נשמע עוד תחום טיפולי אחד? כן, כן, נשמע עוד תחום טיפולי אחד. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני רק רוצה להגיד עוד משפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אנחנו אחר כך נעשה את זה, כי אני גם רוצה לשמוע. אבל יש עוד תחום טיפולי אחד שנמצא פה. מ.ר.ח.ב זו את, נכון? טיפול באמצעות בעלי חיים. אגב, וואי, מה לעשות? אני כבר סבתא, אז אני יכולה להביא דוגמאות עדכניות. כאשר נולד לנו הנכד הגדול, היום הוא כבר בן תשע, הבאנו כלב הביתה. כלבלב קטן, וזה פלאים מה שהיה. זה לא טיפולי, אבל בעל חיים, לא משנה שהם כבר עברו דירה, הם היו גרים אצלנו תקופה של כמה חודשים. עברו דירה, אבל הכלב נשאר אצלנו. בסדר גמור. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> אני ננסי פריש פלס, הייתי יושבת-ראש של איגוד מ.ר.ח.ב במשך 17 שנים. אני הוצאתי ספר על התחום, מספר פרקים בספרים אחרים. מחקרים, מאמרים. אני עבדתי ברווחה במשך 19 שנה במרכז חירום לילדים שהוצאו מהבית על ידי צו בית משפט וגם פנימייה. אני אספר משהו קצר. אני לא רוצה להגיד פרטים, יש כללי אתיקה על מטופל מסוים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מציינים רק אולי אות או את השם, רק בלי משפחה. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> היו לי מספר ילדים שפעם עבדתי ביישוב קהילתי, בית ספר יסודי. מספר ילדים שהיו בטיפול לפניי ורק איתי הם פתחו על התעללות מאוד קשה בבית. מספר ילדים אמרו לי משפטים כמו 'ראיתי שהחיות סמכו עלייך, חשבתי שגם אני אוכל'. זה עניין של מקום של אתיקה ככלי טיפולי שיש בטיפול בעזרת בעלי חיים. מישהו דיבר קודם, אנחנו מדברים פה על טיפולים של גוף, רגש ובריאות הנפש. אני מוסיפה את הנושא של נוירו-ביולוגיה. יש נוירו-ביולוגיה של האינטראקציות בין אנשים ובעלי חיים. זה מוריד קורטיזול, זה מוריד חרדה, שעוזר לבן האדם להיות בקשר עם העולם הפנימי שלו. זה מעלה אוקסיטוצין שעוזר לבן האדם לסמוך על הבן אדם מולו וגם זה מעודד emotional sharing, שזה מה שאנחנו עושים בטיפול רגשי. זה גם כן הנוירו-ביולוגיה של טראומה. הקטע שלי זה טראומה. יש הרבה בעיות נוירולוגיות, שבגלל טראומה התפתחותית בילדות. זה מקום ששני התחומים של נוירו-ביולוגיה הם פוגשים אחד את השני כמו יד לכפפה. זה מקדם את הטיפול. עשינו פעם כשניסינו לפני 15 שנה להוציא חוק, שלא הצלחנו, הייתי בקשר עם בוז'י הרצוג, שמאוד מאמין בנו. הוא ביקש מהמנכ"ל סקר של הרווחה לראות. כי אנחנו באמת, בכל המקומות של הרווחה, מוסדות. ואם באמת ממליצים על קידום התחום והוא היה בשוק. זה היה לגמרי, כולם אמרו שכן, זה תחום מאוד חשוב בתוך הרווחה. גם במשרד לביטחון פנים, שני המשרדים היו מוכנים לחתום על החוק שלנו. משרד הבריאות לא. אז אנחנו ממשיכים ואני גם כן כרגע, דרך אגב, יש גם בתוך קופת חולים, שכרגע אני אבקש מיעל לדבר על זה, יש הרבה ערבוב בין טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים וכלבנות טיפולית ורכיבה טיפולית. ההכשרה גם אחרת, הרבה פחות. ומשום מה קופות חולים מכירים ברכיבה טיפולית וכלבנות טיפולית ולא מכירים בנו. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> יש קופות חולים שטיפול באמצעות בעלי חיים הוא כן גם בשב"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך זה באמת הולך? זאת אומרת, קופה יכולה, דורית? << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> אני רק רוצה לסיים ואז היא תמשיך, היא יודעת הרבה על קופות החולים. ההכשרה, אני עכשיו גם כן בוועדה מייעצת על הקמת תואר שני במל"ג. גם בבית ברל וגם בדוד ילין. אני מכירה עוד מקומות שהם מחכים לראות תוצאות וגם רוצים להקים תואר שני. ההכשרה שלנו, מה שאנחנו עובדים על זה עכשיו זה בשנה א' ושנה ב' של הלימודים, שזה 600 שעות לימוד. בהמשך עוד המשך לימוד, שנה שלישית, שביחד זה 960 שעות לימוד. ושעות פרקטיקום ב-א', ב' -ג', כי מוסיפים גם ג' בעניין של פרקטיקום, זה 1,560 שעות. זה לעומת כלבנות טיפולית שזה צריך 12 שנות לימוד. כל זה אחרי תואר ראשון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עוד מעט אנחנו נעלה בזום מהמל"ג ואנחנו נבקש לדבר איתם על הנושא הזה של התארים. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> נמשיך בעניין של משרד הבריאות. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, מנהלת הוועדה, תודה רבה על ההזמנה. קוראים לי יעל בראונשטיין, אני פעילה בוועד המנהל של איגוד מ.ר.ח.ב. אני בעצמי עבדתי וזכיתי להיות בכמה מקומות מאוד גדולים. עבדתי בבית החולים לבריאות הנפש טירת הכרמל במשך שמונה שנים. הקמתי שם מרחב חי. הכנסתי מטפלים וסטודנטים. היום אני מרכזת את התחום במתי"א דרום השרון. עובדות איתי 14 נשים בצוות, בתחום הטיפולי של טיפול בעזרת בעלי חיים. זה במשרד הבריאות וזה במשרד החינוך. אני רוצה להתקדם, אנחנו מדברים היום על התפתחות הילד וביקשת להגיע עם פתרונות. אנחנו כאיגוד מ.ר.ח.ב באמת קבענו איזה שהם תנאי סף. כלומר, המטפלים שנמצאים איתנו באיגוד, בדומה מאוד ליה"ת, הם מטפלים שעברו את ההכשרה הנדרשת, שזה תואר ראשון טיפולי. הם עברו את ההכשרה הנדרשת גם מבחינת פסיכותרפיה וההבנה של עולם הנפש. זאת אומרת כמו שאמרת, להביא כלב הביתה זה nice to have, זה לא טיפול רגשי. ומאוד חשוב לנו לקבל את ההכרה והרגולציה כדי קודם כל להיות באיזה שהיא סטנדרטיזציה. מה שקורה היום בשב"ן זה לא המצב ואת זה אני יודעת. כלומר, כן נותנים את זה, אבל האנשים שעובדים בפועל הם לא אנשי המקצוע ברמת האתית שאנחנו רוצות שיהיו שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המודל של הלומי קרב - - - << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> גם אנחנו עושים בחווה השיקומית של טיפול הדדי, למשל ברטורנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וזה עובד טוב. אני פשוט רואה אותם, הם מגיעים לכנסת. כל אחד מגיע עם - - - << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> שם אנחנו, הדגש הוא באמת על טיפול רגשי בנוכחות בעלי חיים. זאת אומרת, אני לא לוקחת את הכלב והוא עושה את הטיפול. אני שלמדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודי המשך של שלוש שנים עם פרקטיקה כמקובל ביה"ת, בדיוק במקביל. ופסיכותרפיה של CBT שלוש שנים. אני נותנת את המענה הרגשי. ואם אתם מדברים על הרחבת הסל ומתן מענה מקצועי ואתי, כמובן שהוא גם ישמור על צמצום עלויות בהמשך. אבל בעיקר למטפלים ולמטופלים אנחנו יודעים שאנחנו שומרים על איזה שהיא רגולציה. בשביל זה אנחנו צריכים הכרה. ואני חושבת שזה חשוב להיות בהכרה לתחומים מתקדמים. כולנו עובדים במקביל בכל מיני מקומות, גם אם זה במשרד החינוך, גם במשרד הרווחה, אבל ללא הכרה. אין לנו אבא ואמא שיתנו את זה וישמרו בעצם על - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, תחדדי לנו. כי גם אני וגם תמי לא כל כך הבנו, לגבי השב"ן עם ההכרה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> המטפלים בשב"ן לא בסטנדרט ראוי? << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> למעשה בפועל, כן. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא נקבע סטנדרט. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה, מה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין סטנדרט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אה, לא נקבע סטנדרט. הבנתי. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> אז לצורך העניין, לרכיבה טיפולית ולכלבנות טיפולית מבקשים תעודת אילוף, תעודת כלבן. מאיפה? אין מוסד מוכר, אין שעות פרקטיקה, אין ניסיון קליני, אין הדרכה קלינית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מה שמבקשים בהכרה? << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> כיום כן, דרך השב"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ומה את חושבת שצריך לבקש? << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> מה שאני חושבת שצריך זה מטפלים שהם חברים באיגוד מ.ר.ח.ב ואז אתם יודעים שהם כבר עברו את דרישות הסף שלנו. שהם למדו את התואר הראשון, שהם למדו את התואר השני שהוא עומד במל"ג כבר שנתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אהיה הפרקליטה שלהם. ואם הכלב הזה נושך או משהו כזה? אילוף בכל זאת עוזר לו להבחין בין מה אני עושה עם אותו ילד שאני מטפל בו. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> נכון, אבל זה חלק מהקורסים. כמו שאנחנו דורשים קורסי ליבה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את אומרת שמטפל יידע - - - << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> המטפל גם יודע את העבודה עם הכלבים, כמובן. בעיקר שזה עבודה של כלב שלו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ולזה לא קוראים אילוף? << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> זה גם אפשר לדעת מה האופי של הכלב. צריך לבחון מה האופי של הכלב, אם הוא מתאים לסטינג הטיפולי או לא מתאים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הטיפול שאתם מדברים עליו, הילד מגיע ולכם יש את בעל החיים ואז הוא הולך, נכון? הילד הולך הביתה. בעל החיים לא איתו. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא נשאר אצלכם והטיפול הוא רק אצלכם עם בעלי החיים שאתם עובדים איתם. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> נכון. בעל החיים שלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז למה הוא צריך להיות מאלף? << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> הוא לא צריך להיות מאלף. כלל לא. ננסי ואני מעולם לא אילפנו את בעלי החיים שלנו. להיפך, בעל החיים הוא סובייקט. אם בעל החיים שלי מפחד המטופל יכול להזדהות עם הפחד שלו. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> אני רוצה לספר, ויש לי אישור מהורים לספר על זה, בגלל זה אני מספרת. ילדה שפחדה מאוד מכלבים. אני הייתי עם כלבה שמאוד פחדה מאנשים. לא היו מביאים כלב כזה לטיפול. אבל דרך הכלבה הזאת שהיא הזדהתה עם הפחד של הכלבה, אמרה 'לא, ממני לא צריך לפחד, מה פתאום'. והיא דיברה על הפחד של הכלב, זו הכלבה שלי. ואז היא אמרה 'אני מבינה את הפחד, גם אני מפחדת'. ואז מזה היא פתחה איתי על פגיעה מינית. אז בגלל זה אני לא רוצה כלב טיפולי איתי, אני רוצה כלב איתי בטיפול. אבל לא כלב שיהרוס את הפגישה, שכל הזמן רוצה את תשומת הלב. שיותר מידי, בטוח לא תוקפני. אבל צריך לעבור באמת איזה אבחון על איזה בעלי חיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז, תודה. אני חושבת שנסתפק בשלושת התחומים האלה. לפני שהיא עונה? בסדר, טל. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> אני יכולה להוסיף רק את התכנים של התואר השני? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> אוקיי. לימודי פסיכולוגיה, לימודי פסיכותרפיה, לימודי אוכלוסיות, לימודי קשר אדם-חיה. לימודי אתיקה, אתיקה כלפי המטופל, כלפי בעל החיים, אתיקה כלפי מה שקורה ביניהם. ואז מקשרים את הכול לנושא בסיסי, הטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. טל? << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה דברים. ראשית, העובדה שאנחנו עובדים ביחד היא ברורה והיא מקודמת ומחזקת את כולנו. יש הבדל מאוד מהותי בין הספורט הטיפולי לטיפול באומנויות או טיפולים רגשיים. כי כשאנחנו לא עושים תהליך התפתחות תקין אנחנו מייצרים קשיים רגשיים, התפתחותיים, חברתיים. ואז הם עוברים ונזקקים לטיפול בעזרת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת שאת המניעה, שלא יגיעו למצב, שאת מדברת על המניעה. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> בדיוק. אני מדברת על מההתחלה. אני מדברת על זה שתינוק יעשה תהליך התפתחותי מגיל לידה, בצורה תקינה ואיכותית. שירים את הראש מהמקום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. בגלל שאת מדברת על גילאים מאוד קטנים, הרי להביא בעל חיים לתינוק בן שבועיים שלושה זה לא. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> עוד דבר אחד אני רוצה בבקשה להגיד, זה נכון שספורט טיפולי מוכר מגיל שלוש, בעבודה קבוצתית, שלא מאפשרת לנו צמצום פערים והתייחסות אישית לכל ילד וילד. בשורה התחתונה אין מטפלים. אין. השירות לא מוצע. ואני יודעת, כי אני הכשרתי מאות מטפלים ואני מכירה את התחום הזה כמו את כף ידי. אין מטפלים בשטח, אין מי שייתן את הטיפול הזה. שלא לדבר על זה שבעבודה קבוצתית אני לא יכולה לראות מה הצרכים של ילד, להתאים לו תוכנית טיפולית אישית. לצמצם לו פערים. זה לא עובד, זה לא יעיל, זה לא אפקטיבי. זה שוב, nice to have, זה לא הטיפול שאנחנו מכוונים אליו. אנחנו פוגשים תינוק שבגיל יום, יומיים, שלושה, חודש, מציג מתח שרירים מוגבר ואנחנו לא עוזרים לו לווסת את זה, אנחנו יודעים להגיד מה יהיה המחיר. ואין לנו באמת בסל ההתפתחות, אין לנו באמת - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בוודאי שיש, פיזיותרפיסטים זה מה שהם עושים. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> זה לא. זה לא מדויק. אנחנו יכולים לדבר הרבה על ההבדלים בינינו לבין פיזיותרפיסטים, שעושים עבודה נפלאה וטובה. אבל לא נותנים את המענה לגיל הצעיר. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> למה לא? הם פוגשים ילדים מגיל לידה, מה זאת אומרת? אני לא מבינה את האמירה הזאת. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> בשורה התחתונה, אני מגיעה מהשטח. אני יודעת - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> גם אני, נו? << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אני יודעת מה אנחנו יודעים לעשות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל כבוד יושבת-הראש, חשוב רגע לשקף את המצב גם מול משרד הבריאות שהתפרצתי. שום דבר לא באופן אישי לאף אחד שיושב כאן בחדר, מאוד חשוב לי. לגבי קופת חולים כללית, כי גם כללית, אנחנו נבדוק את כל התלונות. לגבי התפתחות הילד שאת מדברת, יש את טיפת חלב וכל מי שעבר משם הבין שכן משרד הבריאות יש לו, אני לא מכיר מקרים שמפספסים בשרשרת הזאת מיום הלידה. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> בוא נדבר על זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדבר על זה. אבל חשוב לי לציין את זה, גם את הדבר הזה. שיש תמיד מה להשתפר. אבל במקום הזה, של התפתחות הילד מגיל לידה אנחנו במקום טוב. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אנחנו במקום גרוע מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני לא חושבת שפיזיותרפיסט עכשיו כשאתה מביא, הוא לא נמצא והוא לא מצוי בקופות החולים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מצוי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בטיפת חלב? עוד לא ראיתי אף פעם. אני גידלתי שלושה נכסים ויש לי ארבעה נכדים, לא ראיתי פיזיותרפיסט. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> עובדים על העלאה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש מישהו שראה בטיפת חלב פיזיותרפיסט? << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> אחיות טיפת חלב, מדהימות ככל שיהיו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש אחיות ויש רופא או רופאה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש פרויקט כזה, שהמתהווה כעת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא נתקלתי בזה. אני חושבת, עוד נקודה שהיא מאוד חשובה. אפילו אולי עניין של טעם. אני לא הייתי מוצאת פיזיותרפיסט שיסכים לעבוד בטיפת חלב ויעזוב למשל לעבוד עם אנשים מבוגרים, עם מישהו שיכול ליצור איתו קשר וכו'. לא ראיתי, אני לא מאמינה שקיים דבר כזה. אני חושבת, נקודה שהיא מאוד חשובה. << אורח >> לי תבור: << אורח >> הבן שלי בגיל ארבעה חודשים היה אצל פיזיותרפיסט. טיפת חלב, אמנם על ידי אחות טיפת חלב - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הוא הגיע במצב של קיצון. זאת אומרת שהוא לא הזיז בכלל את המצב. אני מדברת על מצב - - - << אורח >> לי תבור: << אורח >> אני מדברת על העדפת צד קלה, מצב מאוד נפוץ. אותר על ידי אחות טיפת חלב. אני יו"ר הפורום של היחידות הארציות. אני אתייחס בנפרד אחר כך. אני פשוט רוצה להגיד מניסיון אישי שלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> והתור, איך היה התור? קיבלת מהר? לא חיכית בכלל. << אורח >> לי תבור: << אורח >> כמעט ולא. קיבלתי טיפולים שבאמת עזרו. והיה לו, זה דווקא משהו שהוא היום, זה לא נכון, באמת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מציין חה"כ שיושב פה איתנו, חבר כנסת מאוד יסודי ומקצועי, שהוא מכיר 300,000 ילדים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא מכיר ברמה האישית. שיש 300,000 ילדים, הוא הביא נתון שהוא מאוד חשוב. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נתון שלי, של מכון המחקר של הכנסת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ילדים מקבלים את הטיפולים בזמן? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא בזמן. לא, לא. אני אחדד. לא בזמן, יש רשימות המתנה מאוד מאוד ארוכות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור שיש רשימות המתנה. זו הבעיה שלנו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בגלל רשימות ההמתנה קופות החולים עשו משהו חכם, אבל קצת לא הגבילו אותו, שאפשר ללכת למיקור חוץ או פרטני באופן אישי. אני צודק? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא קופות החולים, זה משרד הבריאות ב-2010. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> משרד הבריאות דרך קופות החולים. הדבר היה נכון, ובגלל זה אני עוד פעם חוזר לרפורמה שהיא מתחברת לדיון הזה. שצריך פשוט בהירות בדברים. שיהיה לנו, האזרחים. עזבו חברי כנסת שלא מתייחסים למכתבים. תנו עדכון, תנו עדכון לציבור מה קורה. כי אם כללית אומרת שעדיין ממשיכים, הלוואי. וחשוב שהאמא בקצה תדע את זה. זה מה שרציתי להגיד. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני יכולה להגיד לך אישית שאני מאוד חשוב לי הקשר הישיר מול קופות החולים ומול העמותות ויעידו פה אנשים שעובדים איתי באופן קבוע. אני משתדלת לעדכן כל פעם כשאני יכולה, ואנחנו עושים את זה. המכתב, אנחנו שלחנו תשובה. זה שזה בסופו של דבר מהדרגים הלאה לא הגיע אליך זה כבר לא אני יכולה לטפל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל זה לא ברמה האישית. הוא לא מדבר ברמה האישית. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בסדר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר ברמה האישית. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> הקשר שלנו מול השטח הוא קשר מאוד טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ולרי, אני אשמח לשמוע אותך. את מייצגת את ההורים, נכון? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> עו"ד ולרי זילכה, בית איזי שפירא, רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. אני תמיד מבהירה שהפורום שלי מרכז בתוכו כ-60 ארגונים ועוד הורים רבים מכל גווני הקשת, מכל רחבי הארץ וכל גווני האוכלוסייה. אנחנו כפורום עובדים עם משרד הבריאות ועם קופות החולים ועם השחקנים הנוספים כבר הרבה מאוד שנים. אנחנו מלווים את הסוגייה הזאת של הרפורמה בהתפתחות הילד שיושבת על הבסיס הזה, שילדים זכאים לטיפולים על פי חוק בריאות ממלכתי, סל התפתחות הילד שכולל בתוכו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עובד סוציאלי ופסיכולוג. אלה חמשת התחומים וזה סל התפתחות הילד. אנחנו מדברים על ילדים מגיל לידה עד גיל תשע בכללי. אם ילד מוגדר על הספקטרום האוטיסטי זה עד גיל 18 ואם ילד מוגדר עם נכות סומטית, שזה מורכבות גדולה, זה עד גיל 18 גם כן. זה המתווה. בגדול, יש פה כמו שאמר חה"כ לוי, יש פה עבודה מאוד משמעותית של משרד הבריאות ביחד עם קופות החולים ומשרדי הממשלה הנוספים בתוך התהליך הזה הרפורמה בהתפתחות הילד. גברתי יודעת את זה, זה גם הוצג בפנייך. ויש לזה המון רכיבים שצפויים לצאת את הפועל, עם הקשיים שיש שם. זה אמור להיות דיון במקום אחר ואני לא אכנס לזה עכשיו. לצד זה, באמת אחד הדברים שעלו זה שבאמת אין מספיק מטפלים. אין מספיק מטפלים ותורי ההמתנה הם מאוד ארוכים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי ששלושה חודשים. שממתינים אפילו שלושה חודשים ויותר. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ויותר. המהלכים שמשרד הבריאות מנסה להוביל אמורים לתת מענה לדבר הזה. בסדר? עדיין לא מיטבי, עדיין בעבודה, אבל זה המסלול. אחד הפתרונות היצירתיים, כי אנחנו נמצאים במציאות מורכבת, שאנחנו חשבנו עליו תוך כדי התהלי, ואני אומרת, זה כל הפורום שלי. אז יש לנו קשר גם עם הרבה מאוד אנשי מקצוע וארגונים ושטח. זה לבוא ולהגיד בואו נרחיב את הסל של התפתחות הילד, כמו שאומרת ד"ר נעמה יושע אורפז. זה בעצם דורש תיקון לחוק בריאות ממלכתי. ובמקום שהילדים יהיו זכאים רק לאותם חמישה מקצועות, בואו נראה אם אפשר להכניס לשם עוד מקצועות כדי שאת הפיזיותרפיסט - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את עכשיו אמרת את תכלית הדיון. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לכן אני עושה סדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וכוח השוק הוא שיקבע. אם אמא חושבת שהילד צריך לקבל פיזיותרפיסט על חוות דעת של רופא שממליץ לה על זה, היא תלך על זה. ואם הוא ימליץ לה על ריפוי באמצעות אומנות אז היא תלך על זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> וזה מקצועות שמוכרים וכבר יש את המל"ג ויש את האישור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל יש התפתחות גם. יש התפתחות. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מתפתחים, אנחנו לא נישאר תקועים עם תחומים מסוימים ומוגבלים. יש תחומים שמתפתחים כתוצאה, לא יודעת מה, של גאונות של אנשים שממציאים שיטות חדשות. לא צריך להיות סגורים באיזה תבנית וזהו. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני מתחברת רגע למה שאת אומרת בהתפתחות. אנחנו בעצם באים ואומרים צריכה להיות פה חשיבה קצת יותר רחבה ליעדי ומטרות הסל של התפתחות הילד. בעצם כשאנחנו מדברים אנחנו לא מדברים רק על תיקון הילד או רק על טיפול פר סה כמו שאנחנו מכירים אותו בהגדרה הקלינית. אנחנו מדברים גם על ה-well being, כל הדברים האלה שמדובר עליהם פה, שהם משליכים גם על היכולת הטיפולית והשיקומית של הילד, גם על תחזוקה, גם על שיפור, גם מניעה. מניעה הוא חלק מאוד מהותי מהדבר הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם שילוב בין תחומים. למשל ילד יכול לקבל פיזיותרפיסט, אולי גם ספורט טיפולי. הוא יכול לקבל מספר תחומים ואז זה עוד יותר משפר את היכולת שלו. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> בעצם אם אנחנו מרחיבים את התפיסה של מהי התפתחות הילד, לא רק לאותם מקצועות קליניים, אלא מכניסים להם משהו שאולי תומך טיפול. אנחנו מאוד מבינים את המורכבות הזאת, שכמו שגם נאמר פה, בסוף יש פה שאלה של ההכשרה המקצועית. לבוא ולהגיד אוקיי, מישהו שעשה קורס של כמה חודשים יכול לתת טיפול במסגרת סל התפתחות הילד וגם אין לו תיקוף כנדרש, זה מאוד בעיה. לכן אחד הדברים שצריך לעשות רגע אחד - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> על זה אנחנו לחלוטין לא מתפשרים, אמרתי את זה גם בתחילת דבריי. בשום פנים ואופן לא. אבל אני כן חושבת שהמשרדים, המל"ג בעיקר, צריך לחשוב על לפתוח את התחומים הללו אפילו באמצעות ההשכלה הגבוהה, במוסדות של ההשכלה הגבוהה. לדוגמה וינגייט יכול לקחת את הנושא הזה של ספורט טיפולי. יכול לפתח את זה בתוך המוסד שלו. האמיני לי, לא רק צריך לצאת מורה לספורט או מדריכי כושר. אפשר גם לצאת מטפלים מוסמכים, עם תואר ראשון, עם תואר שני. לקחת את הנושא הזה. אני חושבת שזה עניין מאוד חשוב שצריך לתת לו קדימות בחשיבה. כי התורים יתקצרו. תחשבו על זה, זה קריטי לילדים הללו. זה קריטי, הזמן, אני יכולה למשל לדבר על רפורמות כאלה ואחרות. אבל אלמנט הזמן הוא לא תמיד הכי קריטי פה. פה במקרה הזה של התפתחות הילד מגיל לידה הוא קריטי. הוא קריטי. כי המדינה גם צריכה לחשוב על זה שהיא תשקיע בו בסוף התהליך הרבה יותר מאשר היא משקיעה בו בתחילת התהליך. אלה דברים שאני מנסה כל הזמן, אני באה מתחום החינוך, אני תמיד נותנת את הדוגמה הזאת. שאם ילד בשנותיו הראשונות מקבל את הכלים להתמודד עם קריאה, עם כתיבה, עם הבעה בעל פה. הוא יגיע לתהליך מצוין של אוניברסיטה, הכשרת מקצוע וכדומה. אם בתחילת דרכו הוא מתעכב ולא נותנים לו את מה שהוא צריך מבחינת הכלים שהוא זקוק להם כדי להתפתח ולהיות נורמטיבי ולקבל בסופו של דבר את הכלים להיות עם מקצוע מכובד, יפה, אז אנחנו נקבל אותו כמוגבל. לכם זה צריך להיות מאוד אכפת, היות ואתם מרכזים את הנושא הזה אצלכם. כמה ילדים היה נמנע מהם להגיע לתהליך הזה כשהם לא מקבלים את מה שהם היו צריכים לקבל בגיל לידה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל הם היו צריכים לקבל התערבות של אנשי מקצוע שאנחנו יודעים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חייבים לשמור על הסטנדרט. אני פה לגמרי. אבל שימי לב, היא ציינה את המוסד בית ברל. אני בוגרת, יש לי שלושה תארים אקדמאים. התואר הראשון שלי קיבלתי אותו בבית ברל. אוקיי? הלוואי, הלוואי שיכולתי לקבל קורסים כאלו כרשות, כחובה. ואפילו הייתי עושה סוג של הסבה ואומרת וואו, זה עולם מדהים. למה שאני לא אתרכז בזה? כי זה הטיפול. אנשים לא מבינים שלהיכנס לתחומים של טיפול יש בהם סיפוק שאתה רואה ילד שאתה לוקח אותו ואתה מפתח אצלו את היכולות הקוגניטיביות, הרגשיות וכו'. אתה מפתח אותו לקראת נורמטיביות שאין כדוגמתה. יש הנאה יותר גדולה מזאת? לא קיים. אני לא חושבת שזה לא קיים. אולי אני מטורפת, אבל זה לא קיים. כמישהי שבאה מתחום החינוך, כשאני הייתי רואה את הילדים שלי, אגב, אני בכלל מורה אמורה ללמד תיכון. אבל בשירות הצבאי שלי כעתודאית אמרו לי לא, יש בית ספר יסודי. ולא ידעתי בכלל מה לעשות עם הילדים בגיל יסודי. לאט לאט התאהבתי בתחום הזה של גיל יסודי עד כדי כך שחזרתי לכיתה א'-ב'. שתבינו, ללמד ילד, בסביבות חנוכה, אתה מגיע לחנוכה כשהוא כבר קורא ספרונים. יש הנאה יותר גדולה מזאת? אני לא יודעת. אני לא יודעת. אולי זה נשמע מטורף, אבל זו הנאה שאין כדוגמתה כשאתה רואה ילד שקיבלת אותו שהוא לא למכיר את האותיות, לא מזהה, לא יודע לקרוא. אתה מביא אותו למצב של קריאה, כתיבה, להתבטא. אני אומרת, ילד שאתה מקבל אותו בגיל לידה עם בעיות כמו שסיפרה טל, של בכי בלתי פוסק, של חוסר תיאבון, של סוג של נראה, ההורים חסרי אונים. אתה מביא אותו לטיפול ואחר כך הילד הזה אוכל, צוחק וזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש את זה. יש את זה לא מספיק. לא? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אם אני יכולה רק לסיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מכירה ילד בן שנתיים ושמונה חודשים שלא. התשובה היא לא. ורק הטיפול הזה. אני במקרה הגעתי אליה כי שמעתי על השיטה הזאת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה גם וגם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא או, או, או. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אם אני יכולה רק לסיים את הטיעון שלי גברתי. בעצם הטיעון שלי, אני כמובן מאוד מתחברת לדברים שנאמרים. אני אומרת, אנחנו בעצם, אם אנחנו ממקדים את הדיון, אנחנו לא מדברים על השב"ן, אנחנו מדברים על הסל ההתפתחותי. לשם כך, בגלל שיש זכאות ניכרת בסל ההתפתחותי צריך לוודא שהמקצועות שנכנסים לסל הם באמת מקצועות שהם ראויים, שיש בהם הכשרה מספקת ושיש בהם הוכחת תוצאות. לכן אני כרגע בראייה שלי, אני חושבת שצריך כרגע להכניס רגל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני מסכימה איתך. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> מכל אנשי המקצוע שאנחנו שוחחנו איתם, באמת הספורט הטיפולי כך יצא מאוד משמעותי בדבר הזה. גם הנושא הזה של ההידרותרפיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, שלא דיברנו על זה. זה גם משהו שהוא מאוד מסייע לילדים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> גם הידרותרפיה מקבלים בהמלצת פיזיותרפיסט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל את כל הזמן חוזרת לפיזיותרפיסט. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל מקבלים גם טיפולי פיזיותרפיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, ברור. גם בספורט טיפולי. אבל זה לא, מה שאני אומרת, אני רוצה להדגיש, וזה מה שאני רוצה לצאת מהדיון הזה. זה לפתוח את הראש. תראי, במקרה יצא שיש פה שני חברי כנסת מאוד אמוציונליים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> וזה אחרי הדיקור של כללית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו כל כך אמוציונליים, שלפעמים כדי להדגיש את זה באמוציה, לפעמים איך אמרתי עם הפרסה, זה מצחיק. רציתי להגיד תבואו תראו איזה אחווה ורעות יש בפרסה בכנסת. אני מנסה להסביר את זה. אל תסתכלו על הדיונים שיש במליאה. אני אומרת זה התיאטרון הטוב ביותר. תסתכלו על מה שקורה בפרסה, ששם חברי כנסת מדברים על העניינים האישיים שלהם. אני יודעת מה קורה עם הילדים שלו והוא יודע מה קורה עם הילדים שלי. ושם זו החברות האמיתית. אני אומרת, תביאו את הפרסה קדימה. לכם אני אומרת, תפתחו את הראש. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קטי, אולי נביא את עצמנו לקדמת הבמה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני אסיים את המשפט האחרון שלי. המשפט האחרון שלי זה שאני חושבת שלאור התפיסה הרחבה של התפתחות הילד צריך בעצם להכניס רגל. כדי להכניס רגל צריך לוודא שבאמת יש הכשרה מקצועית ואז אנחנו גם נפנה מטפלים לדברים אחרים. מאחר וכן מדובר בסופו של דבר בתיקון חקיקה ויש לזה השלכות משמעותיות, אני הייתי רוצה גברתי שתצא מפה קריאה תחת הוועדה הזאת, לאיזה שהוא שולחן עגול שיתחיל לעשות איזה שהיא חשיבה מדורגת. של איזה מקצועות. לאט-לאט. זה לא עכשיו אנחנו עושים פה איזה שינוי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אחדד את זה. את אומרת, למשל אני לוקחת עכשיו את משרד הבריאות. שמשרד הבריאות ייזום התמחויות נוספות בסטנדרטים שלו. << אורח >> גלית מרין: << אורח >> אני אוסיף כי אני ככה גם מצד ההורים. אני גלית מעמותת אופק. רק ממש בקצרה. אנחנו הארגון הארצי היציג של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה. אני רק רוצה להוסיף, אנחנו אוכלוסייה מאוד קטנה. יש עשרות עד מאות בודדות של ילדים אולי בשכבת גיל. זאת אוכלוסייה קטנה, אבל לפעמים דווקא בגלל זה היא קצת נופלת בין הכיסאות. אני רק רוצה להוסיף פה עוד מקצוע ספציפי שיהיה בפרוטוקול, שיהיה רשום, שחשוב ספציפית לילדים ובעיקר לפעוטות עם לקות ראייה. הדרכה שיקומית. מקצוע שבעצם נלמד כרגע במשרד הרווחה. יש הכשרה מקצועית מאוד מסודרת של הדרכה שיקומית ועם עוד התמחות נוספת בהדרכה שיקומית בגיל הרך. בעצם מה שזה אומר שמלמדים את הילד לנצל את שרידי הראייה שלו בצורה המיטבית. התמצאות במרחב ותפיסה מרחבית. ושוב, זה מקצוע שהולך בעצם עם הילד לאורך כל השנים, שהוא כולל גם הדרכה של ההורים איך לעבוד עם הילד ואיך לשחק עם הילד בגילאים הצעירים. בעצם לתרגל את הראייה בצורה כמה שיותר מיטבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה לספר לנו מאיזה גיל זה מתחיל? << אורח >> גלית מרין: << אורח >> ממש מגיל לידה. זה משהו שכיום משולב במעונות יום שיקומיים. שוב, יש מעונות יום שיקומיים שהם ייעודיים לפעוטות עם עיוורון ולקות ראייה ששם זה משולב לגמרי. יש מעונות יום שיקומיים של משרד הרווחה שהם לא ייעודיים, אבל המדריכה השיקומית מגיעה לצוות ומדריכה אותם איך לעבוד עם ילד עם לקות ראייה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הגענו ללא בסדר. אז מה? מה לא בסדר? מה חסר? << אורח >> גלית מרין: << אורח >> התהליך הזה לוקח המון זמן. במעונות יום שיקומיים, שוב, אני הולכת למעונות יום שיקומיים, אבל זה אותו דבר בהתפתחות הילד. א', לא כל ההורים יודעים על זה שאפשר לפנות ולבקש. אם ילד מקבל פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק, שתבוא מדריכת שיקום ותמקד את המטפלים איך לעבוד עם ילד ספציפית עם לקות ראייה. איך לעבוד איתו כדי שזה יהיה כמה שיותר מותאם ללקות הראייה, כדי למצות את היכולות שלו כמה שיותר. כמו שדיברנו, ככל שזה לוקח יותר זמן הפערים רק הולכים וגדלים. דיברנו על זה, אז אני לא ארחיב. אבל זה אותו דבר. זה מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך מיידעים את ההורים באמת? << אורח >> גלית מרין: << אורח >> אני אומרת, ההורים יודעים מפה ומשם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מהרווחה? << אורח >> גלית מרין: << אורח >> לפעמים מהרווחה, לפעמים מהורים אחרים. מכל מיני ארגונים. אבל זה לא משהו שהוא מוסדר. ההכשרה המקצועית כבר קיימת. יש להם את ההכשרה. פשוט זה צריך להיות מוכר גם על ידי משרד הבריאות, כדי שהתהליך לא ייקח כל כך הרבה זמן והמטפלים יוכלו לפנות. זה בעצם יעזור גם למטפלים כדי למקד את הטיפול וגם יקדם את הילד בצורה יותר טובה ומקצועית. זה פשוט עוד מקצוע שאנחנו נשמח להוסיף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז העלינו הרבה מאוד נושאים. עכשיו אנחנו נותנים למשרד לדבר. בואו נתחיל ממשרד הבריאות. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> אני ממשרד הרווחה, אני רק אתייחס רגע להדרכה השיקומית. מעונות היום השיקומיים, המפעילים מכירים את ההדרכה השיקומית. ילד שנקלט אנחנו מנסים בטווח הזמן המיידי להכניס הדרכה שיקומית כדי להדריך את הצוות לטפל בו בצורה הטובה ביותר ולקדם אותו. אני שומעת ואני אחדד עוד פעם את הדבר הזה מול המפעילים ומול הפיקוח, שיהיו ערים. אבל בדרך כלל במיידי, ברגע שנקלט ילד שיש צורך בהדרכה שיקומית המעון מקבל את השירות הזה למעון, להדרכות להורים. השירות הזה ניתן. אנחנו רואים, גם כשהוא לא במעון הוא מקבל את זה לבית, כמובן. ילד לאורך כל החיים כשיש צורך. << אורח >> גלית מרין: << אורח >> זה פשוט לוקח המון זמן. ממה שאני שומעת זה יכול לקחת חודש-חודשיים עד שיקבלו את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואת אומרת שזה קריטי מבחינת לוחות הזמנים. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אבל כאן הכתובת היא משרד הרווחה, כי משרד הרווחה אמון על השירות הזה. << אורח >> גלית מרין: << אורח >> נכון. אבל אם זה יהיה מוכר במשרד הבריאות ויהיה איזה שהוא שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, אני רוצה לעשות סדר לגבי משרד הרווחה. מגיעים הורים שמבינים מהתחנה להתפתחות הילד שהילד שלו יש לו אוטיזם. אומר רופא. בדרך כלל זה יותר, אני לא יודעת כמה רופא הילדים הוא ממש עושה את האבחון. אני יודעת שבתחנה להתפתחות הילד יש מקבץ של אנשי מקצוע שבסוף מחליטים אם כן או לא. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> ילד כזה יגיע גם לרופא עיניים שמכיר אותו, יכול להגיד את הצרכים האלה. הוא לא צריך להגיע להתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל אני מדברת עכשיו באופן כללי על ילדים עם צרכים מיוחדים. כשהוא מגיע, העובדת הסוציאלית אומרת להורים באותו רגע מה הילד צריך? למי לפנות? כי אני מחברת את מה שנאמר לגבי העיוורון. איך בדיוק מתחיל הטיפול? כי אני אגיד לך, אני חושבת שצריך להתחיל את זה בטיפת חלב, אבל אולי יש תשובה אחרת. אני מאמינה שצריך לעשות את זה בטיפת חלב. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> אני מסכימה איתך ואני מובילה עכשיו מהלך של להכניס אותם יותר לטיפות חלב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. קודם כל זו בשורה מה שאמרת עכשיו. אם את מדברת על זה שמכניסים מטיפת חלב את הטיפולים, אני חושבת שזה מבורך. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה לא בדיוק טיפולים, זה האיתור והמניעה שדיברנו עליהם ומענה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. גם איתור, קודם כל ההורים, המערכת, יודעים שיש פה בעיה וצריך לפתור אותה. עכשיו איך פותרים אותה זה כבר סוגייה אחרת. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> גברתי, דקה לפני המשרדים, עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, נמצאת בזום. אם יש אפשרות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> קודם כל אני רוצה להגיד לכם משהו. אני באופן כללי מעדיפה שאנשים יגיעו פיזית. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> נכון. היא פשוט לא הרגישה טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת שיש כל מיני אילוצים כאלה ואחרים, אבל אני קודם כל רוצה לתת למי שנמצא פה, כי אני חושבת שזה הרבה יותר הוגן לתת למי שטרח והגיע. אני מכירה את הפקקים. למשל אני הייתי בטוחה שהמל"ג יהיה פה ואני ממש, כן, אבל זה לא טוב שהם בזום ולא פיזית פה. כי אני חושבת שהתחום הוא פרופר מל"ג / משרד הבריאות. הכרה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> יש עוד שלב לפני המל"ג, רגע. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אני יכולה גם להתייחס? לי תבור, מנהלת הפורום של היחידות ההתפתחותיות הארציות. בקהילה. אני קודם כל רוצה, יש פה שני נושאים שבעיניי שווה לדון עליהם. אחד מה שדיברנו עד עכשיו, זה שינוי חקיקה להכנסת מקצועות נוספים לתוך חוק בריאות ממלכתי. שזה משהו שגם אם כולנו סביב השולחן מסכימים שהוא צריך לקרות, כולל משרד הבריאות, לא משרד הבריאות יכול לבוא ולשנות את החוק. כלומר, צריכים לעשות שינוי חקיקה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, את טועה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יכול להגיש הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. אגב, זה הרבה יותר מהיר. הצעת חוק פרטית, אני יכולה להגיד לך. אני שברתי שיא, חוק בגין לקח לי שלושה שבועות. אבל בגלל שאמרתי לכל חברי הכנסת אף אחד לא מדבר והם באמת הקשיבו. וככה העברנו את החוק ואת הסעיפים מהר. אבל זה נדיר, בנושא כזה, אני לא מאמינה שלא יהיו הערות ולא יהיה דיון ולא יהיה זה. זה מאוד משמעותי. כי אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו עוסקים בחיי אדם. כשאנחנו עוסקים בחיי אדם צריך לעמוד בסטנדרטים, צריך לעמוד בכללים. צריך לבחון את זה. זה לא ככה, אני בעצמי לא אתן לזה יד שאנחנו עושים ככה חוק. לכן כשאתה מביא את זה דרך משרד ממשלתי כבר יש צוות מקצועי שיושב שם ודן בסעיפים, בפרטים, בפסיקים. אז לכן אני חושבת דווקא שנושא כזה כן צריך להיות ממשלתי. אבל במידה והוא לא יהיה ממשלתי אז אני כן אוביל. כי אני לא מתכוונת להרפות. אני מביאה נושאים לדיון כאן שהם נושאים מאוד קשים. מאוד קשים, בכל מה שקשור לעולם הילדים. פה אני רואה בדיון הזה מבורך, כי אלה פתרונות. אלה פתרונות, אין לי בנושאים אחרים הרבה פתרונות. כשיש התעללות בילדים במשפחה או שהתעללות של ילדים בכתות. זה לא, אין לי פתרונות קסם. פה יש פתרונות שהם יכולים לחולל נס בחייו של הילד הזה. לכן אני נותנת לזה דגש. ואם צריך חוק אז נעשה חוק. נחוקק חוק. למרות שאני מעדיפה שזה באמת יבוא באמצעות המשרדים, כי אני סומכת על המשרדים. אני אומרת את זה מתוך ניסיון של שני משרדים גדולים שאני הייתי ראש מטה שלהם. הפקידות הבכירה יש לה משמעות מאוד גדולה בהובלת תהליכים. אני לחלוטין לא חושבת שלהוביל תהליכים זה רק עניין של פוליטיקאים. ממש לא. ממש לא. אני אנטי תזה לכל מה שכל אחד מהחברים שלי האישיים חושב. אני חושבת שפקידים שלמדו, גם יש להם ניסיון, יכולים להוביל את התהליכים הללו. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אז רגע, אני אשמח להציע עוד כיוון אחד של פתרון מעבר למה שדיברנו עליו של הוספת המקצועות, שבעיניי, אגב, ככל שזה מקצועות בעלי ותק טיפולים ומתוקפים מחקרית אנחנו ביחידות גם היינו שמחים להרחיב את סל הטיפולים שאנחנו יכולים להציע. יש יחידות של התפתחות הילד בתוך קופות החולים. אנחנו למעשה כ-100 יחידות שפרוסות בפריסה ארצית שמנוהלות על ידי עמותות והשלטון המקומי ואנחנו בעצם סוג של ספק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רשות בונה את זה? << אורח >> לי תבור: << אורח >> הרשות ביחד עם עמותות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא נותנת את המבנה ואתם נכנסים לתת את השירות? << אורח >> לי תבור: << אורח >> זה קונסטלציה קצת שונה בכל אחת מהיחידות, אבל הכול בפיקוח מאוד הדוק של משרד הבריאות והקופות. אנחנו בעצם ספק שבהסדר. אנחנו השירות הציבורי. חלק לא קטן מהשירות הציבורי גם שהקופות היום נותנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ודורית עם הארגון שלה מקבלת ממך שירות? << אורח >> לי תבור: << אורח >> כן, בטופס 17. כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמה כאלה אמרת יש? << אורח >> לי תבור: << אורח >> יש לנו היום כ-100 יחידות ארציות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בכל המגזרים? בכל הרשויות? << אורח >> לי תבור: << אורח >> בכל המגזרים. מגזר חרדי - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך אתם מקבלים החלטה? לפי הרשות עצמה או? << אורח >> לי תבור: << אורח >> זה תלוי רשות למה שהיא מוכנה לתת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שוב, רשויות חזקות יכולות. << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא, לא, להיפך. רוב היחידות פועלות היום במקומות שהם יותר חלשים מבחינה אקונומית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמו פריפריה לדוגמה? << אורח >> לי תבור: << אורח >> כן, כן. דימונה, קריית שמונה, מקומות כאלה. מקומות שגם בהם יש פחות שירותים של הקופות אנחנו יכולים לבוא ולתת את השירותים האלה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לתפעול של היחידות, למרות שזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, אבל זה מאוד מעניין מה שאת אמרת. רגע דורית, אצלכם יש את הסוג הזה של הטיפול ויש לכם אחר? בתוך הקופה? << אורח >> לי תבור: << אורח >> הטיפולים הם אותם טיפולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לדוגמה, ילד יכול להגיע בתוך הקופה ויש גם התפתחות הילד במבנה של קופת חולים? << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא, זה לא במבנה של קופת חולים. זה בדרך כלל במקום - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מבנה אחר לגמרי? << אורח >> לי תבור: << אורח >> כן, כן. מבנה המועצה מקצה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> הרבה מעבר, אבל במובן הזה הם מקבלים טפסי 17. << אורח >> לי תבור: << אורח >> הטיפולים הם אותם טיפולים: קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, טיפול רגשי. אותם מקצועות שהם מוכרים בסל של התפתחות הילד. במקום לבוא לקופה עצמה, למבנה של הקופה ולקבל את זה, המטופל מקבל טופס 17. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> הרעיון היה הנגשה של השירות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לקהילה. עכשיו תגידי לי, בבתי חולים יש מרכזים כאלה? גם בבתי חולים? << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא במסלולים פרטיים ולא דרך הטופס 17 של הקופה. טופס 17 של הקופה אנחנו מוגבלים אך ורק למה שמשרד הבריאות מכיר בו בסל של התפתחות הילד. אבל אני רוצה להגיד, חוץ מלמצוא עוד מקצועות שאפשר להכניס ונותנים טיפול טוב, אני חושבת שאנחנו גם צריכים לחשוב איך אנחנו נותנים היום מענים יותר טובים אני אקרא לזה בשלבים הראשונים. אני לא מדברת עכשיו על המקומות באמת מורכבים של אוטיסטים וסומטי וטיפולים שהם ארוכי טווח ורב מערכתיים. אני מדברת עכשיו נגיד הילד בן השנה וחודשיים שיש לו עכשיו עיכוב בדיבור. עיכוב אחד, לא רב מערכתי, רק בשדה אחד. המתנה של כמה חודשים אנחנו יודעים שהיא יכולה להיות קריטית לאיכות החיים שלו. אבל היום מה שקורה זה שכל ילד שצורך מסל התפתחות הילד מופנה לאותו משפך. כלומר, גם הילד הזה שיש לו עיכוב יחסית מינורי בגיל מאוד צעיר בדיבור וגם האוטיסט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אגיד לך משהו הזוי, יכול להיות שיש לו עיכוב ואז בגלל שהוא לא קיבל את מה שהוא קיבל בגיל שלוש-ארבע כבר אומרים לו שהוא על הרצף האוטיסטי. << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אל תגידי לי לא. אני אומרת לך את זה בוודאות. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אז אני אומרת את זה גם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא מקבל ממשרד הרווחה תקציב דרך הביטוח הלאומי, המשפחה מקבלת קצבה. שהיה אפשר למנוע את זה. << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא, לא. זה כן חשוב לי להגיד. זה לא המנדט המקצועי שלי, אבל כן חשוב לי להגיד. זה לא שילד שיש לו עיכוב התפתחותי שפתי בגיל שנה וחודשיים אם לא יטפלו בו הוא יהפוך להיות אוטיסט. ילדים אוטיסטים נולדים אוטיסטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא הבנת אותי. לא הבנת אותי. הוא מוגדר בגיל מאוחר יותר עם אוטיזם. << אורח >> לי תבור: << אורח >> הוא לא יוגדר עם אוטיזם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אם הוא עם אוטיזם הוא יוגדר עם אוטיזם. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אבחון מסודר של אוטיזם. זה לא קשור. אבל בהחלט ילד בגיל שנה וחודשיים אם היה לו רק עיכוב קל בדיבור, אם לא נטפל בו אחר כך יהיה לו עיכוב משמעותי בדיבור. יהיו לו בעיות רגשיות. וכשהוא יגיע לגן הוא לא ידע איך לתקשר עם החברים שלו. הוא יתחיל להיות אלים כי הוא לא מסוגל לדבר. הבעיות בהחלט, זה לא קשור לאוטיזם, הן פשוט צומחות. אבל אני אומרת, אנחנו יכולים אולי לנסות גם למצוא במסגרת הסל שקיים היום, עם המקצועות שקיימים היום, יכולת לתת מענה לשלבים היותר נמוכים. מענה שהוא יותר מהיר. לדוגמה, לקחת קלינאית תקשורת ועכשיו לראות איך אנחנו נותנים הדרכה מקוצרת לקבוצה של הורים שיש להם עם עיכוב קל בדיבור. זה נכון שכל ילד הוא עולם ומלואו וכל אחת מהצרות הן קצת שונות אצל כל ילד. אבל סוף אם יש לנו, דיברנו נגיד בתחילת הדיון על העדפת צד. אירוע שפיזיותרפיסטית יכולה לפתור. בואו נעשה הדרכות רחבות יותר. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אבל זה בדיוק המהלך בטיפות חלב. << אורח >> לי תבור: << אורח >> יפה. שאנחנו עושים יחד איתו. אבל אני אומרת, בואי, אנחנו רוצים לקדם פה עוד רעיונות בוועדה. בואו נראה איך בכוח האדם שכבר קיים לנו היום, כי לא ייפלו לנו מהשמיים עוד קלינאיות ועוד מרפאות בעיסוק בערך בדרך פלא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה באמת רעיון טוב. << אורח >> לי תבור: << אורח >> עם כוח האדם שיש לנו היום, בואו נראה. הדרכות להורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תחזרי, כי תמי צריכה. << אורח >> לי תבור: << אורח >> בואו נראה היום בכוח אדם שכבר קיים לנו בקופות, אנחנו עושים את זה ביחידות להתפתחות הילד ואני גם עכשיו רוצה לדחוף את זה יותר אצלנו. בואו נראה עם כוח האדם, עם שעת קלינאית אחת שיש לי אם אני יכולה לתת מענה עכשיו ל-10 הורים לא לטיפולים המורכבים באמת. שם אנחנו צריכים את העבודה אחד על אחד, אנחנו צריכים תהליך ארוך. לדברים שהם יותר קצרי טווח שיכולים למנוע ולסנן את הילדים האלה. את אומרת בגיל שנתיים הם כבר לא יצטרכו טיפולים. ואנחנו מפנים פה המון שעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מסכימה איתך. והרחבת התחומים? << אורח >> לי תבור: << אורח >> הרחבת התחומים. אני מצטרפת פה לקריאה של ולארי לשבת בשולחן עגול שנייה ולמצוא את המענים האלה ביחד, כל מי שפה. וזה בנפרד אני אומרת שנייה בנפרד מהוספת המקצועות הנוספים, בואו נראה עם המקצועות, עם כוח האדם שיש לנו היום מה אנחנו יכולים לעשות יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להתייחס? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מה עם השלב שזה מגיע למשרדים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רק רוצה לדעת. אתם רוצים לחכות שהמשרד? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> אנחנו נחכה לד"ר יושע אורפז, שידברו ואחר כך. גלי עטר, מנהלת המחלקה לשירותי התפתחות הילד במכבי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז יופי, יש לנו את כללית ומכבי ומל"ג. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> שני משפטים, באמת שני משפטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, השאלה אם אתם יודעים שילד שמאובחן אפילו בגילאים צעירים כמו שנתיים-שלוש יש קצבה שמקבלים ההורים באמצעות הביטוח הלאומי. לא אומרים להם לדוגמה הקצבה הזאת מיועדת לטיפולים. אלא זו קצבה שנכנסת, השכר של ההורים, את יודעת, לחשבון הבנק שלהם. יכול להיות שהם אפילו לא מקבלים על זה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> חה"כ שטרית, אני יכולה להגיד לך מניסיון אישי, הקצבה לא מספיקה להרבה מאוד מהדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור שהיא לא מספיקה. אבל מה זה משנה? אני רוצה שהיא תהפוך להיות - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> נראה לי חבל אבל להסיט את הדיון גם לזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שהיא תהפוך להיות אך ורק לטיפול של הילדים. זה מה שאותי מעניין. אבל זה לא קורה בפועל. כן? עכשיו נחריש ונשמע את נעמה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מניעה וטיפול מוקדם הם חשובים מאין כמוהם, אנחנו הראשונים להגיד את זה, אני מדברת את זה כל הזמן. הראייה ההוליסטית והמתכללת של הילד, בלי שום ספק אחד הדברים החשובים. חשוב המענה לקושי הרגשי שלו. וציינו פה את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. כל הדברים האלה מאוד מאוד נכונים. אבל אני חושבת שצריך לעשות רגע הבחנה בין אמרתם well being. האם כל מה שהוא well being צריך להיות שירותי בריאות? למשל אם אנחנו מדברים על מתח שרירים, יכול להיות שלהיות פשוט בבריכה יכול להיות שזה עוזר גם למתח השרירים. שוב, אני לא משווה בין אנשי מקצוע. אני רק אומרת, גם להיות עם הכלב בלי מטפל באמצעות בעלי חיים אנחנו יודעים כמה זה מוסיף לילד ועוזר לו. אז אני חושבת, כדי להכניס מקצוע כמקצוע, בטח לסל הבריאות, צריך קודם כל להראות את הבסיס המחקרי איך זה אל מול משהו אחר שהוא לא במסגרת אותו מקצוע. להעביר אותו למשהו שהוא אקדמי, כמו שאמרתם קודם. לעשות לזה סטנדרטים ולעשות לזה רישיון. כל זה אחרי הבסיס המחקרי שמראים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לכם במשרד גוף כזה? למשל לנו, לחברי הכנסת יש גוף - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> היא תכף מדברת, עוד רגע. שנייה אחת. << אורח >> יעל בראונשטיין: << אורח >> אז האמת רק חסר הרישיון, כי כל מה שאמרת כבר קיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, שנייה חברים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא. כי אנחנו צריכים עוד - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא. לא מתפרצים. עכשיו זה רק משרד הבריאות. ביקשתי להחריש. אני יודעת, תרשמו לכם את ההערות. אפשר אחר כך, בואו ננהל דיון תרבותי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני מאוד, באמת מאוד בעד בעלי חיים. הכול טוב ויפה, אבל באמת צריך לעשות איזה שהוא, בצורה מוסדרת ולהבין מה בתוך שירותי בריאות ומה לא. חשוב לי מאוד להדגיש שהאמירה שזה מה שיקצר את התורים בואו ניזהר ממנה. אני לא חושבת שזה מחליף מקצועות אחרים. יש חשיבות מאוד גדולה וייחודיות למקצועות שהיום נמצאים בסל. בוודאי שזה ייתן מענה בדרך אחרת לדברים מסוימים, אבל זה לא תחליף ולא זה מה שיפתור את בעיית התורים. יש הרבה פתרונות אחרים שאנחנו אמונים שיתנו את המענה. חשוב גם לזכור שאולי מי שיקבל בדרך אחרת אולי לא יפנה למסלולים הרגילים של התפתחות הילד וזה גם עלול להיות בעייתי בפני עצמו. אז צריך גם לשים את זה על השולחן. בשמחה נקיים שולחן עגול, בשמחה נדבר על הדברים. אבל צריך קודם כל את הבסיס המחקרי. את הנושא של האקדמיה ורישוי ולבחון את הדברים. לכן אני מעבירה את השרביט לאורלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל רק להתייחס למה שאמרת. אף אחד כאן לא, אני לא חושבת ששמעתי את זה, ביקש למשל להוריד פיזיותרפיה ולהכניס במקום זה ספורט טיפולי או טיפול בזה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, כי את אומרת לקיצור תורים. לכן זה לא תחליף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, קיצור תורים אני מדברת על דבר אחר. הרי יש עומס על המערכת. למשל הרופא שלי יכול להקדיש לי בין שתי דקות לשלוש דקות במקרה הטוב, כשאני נכנסת כבר אליו. הוא לא מסתכל עליי, הוא כותב, הוא צריך גם להדפיס, גם להקליד. אני חושבת שאם היה לו עוזר רופא, מה שאנחנו היום מובילים בוועדת בריאות, אולי זה היה קל יותר. הוא היה מסתכל לי על העיניים. אולי הוא היה מסתכל ורואה. אומר רגע, אני גיליתי שיש לה איזה משהו אחר, כי העיניים שלה אולי מרצדות או משהו כזה. הוא היה חושב מחשה אחרת, כי הוא הרי צריך להגיע לאבחנה רפואית בעניין של חמש-עשר דקות. שזה דבר שאנחנו מסתכלים עליו ואומרים זה הזוי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> או שאולי היה צריך לשנות את זה שזה לא יהיה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הזוי. אבל עד עכשיו לא דיברו על עוזרי רופאים. זה חדש. אנחנו התחלנו לדבר על זה בוועדת בריאות לפני מספר חודשים, על עוזר רופא. שזה דבר מאוד, הרי מה קרה? בהתחלה תמיד בצמוד לרופא הייתה אחות. בצמוד לרופא והאחות הייתה גם מזכירה שהייתה מקלידה. לאט לאט הורידו. יש הרי בדיחה כזאת, כשמדברים על ההסתדרות לדוגמה, להבדיל ממה שקורה היום בהסתדרות. היו אומרים יש פקידים, יש מזכירים, יש זה. וחשבו מה עושים, צריך לפטר כדי לעשות תוכנית הבראה. פיטרו את המחלקת תה. זה הדבר היחיד שהפריע. זה תמיד סוג של דברים שאנחנו מסתכלים עליהם. בסוף את הכי פחות שימושי אנחנו זורקים הצידה. אני אומרת דבר כזה: כמה שיותר תחומים. וגם התחומים האלה שהיום נמצאים בסל גם הם עברו איזה שהיא קדמה. גם הם עברו איזה שהוא תהליך עד שהם אושרו. אני החשש שלי זה שאנחנו נמצאים באיזה שהיא קובייה ולא מתפתחים לדברים חדשים שנכנסים ונותנים תשובה טובה. טובה יותר אולי לקיים. או בשילוב, אני תמיד מדברת על שילוב. לא רק ספורט למשל או רק טיפול בבעלי חיים. אלא להוסיף לצד זה עוד טיפול. כשאני מדברת על תורים שמתקצרים זה לדוגמה שהילד נמצא בטיפול ספורט טיפולי אז מתפנה בינתיים עד שמתפנה התרפיסט לבדוק אותו, זה לוקח, זה סוג של שרשרת של טיפולים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני רק מתכוונת שאולי מה שאנחנו צריכים לפתח זה לא עוד נושאים, גם נושאים טיפוליים. אבל גם אם נפתח את תנועות הנוער זה אנחנו נתרום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. את באה מתחום הרפואה. אני זוכרת, את יודעת, אני באה בשנים, אני זוכרת שהיינו באים לרופא המשפחתי והוא זה שהיה צריך לטפל בעיניים, ברגליים, בקיבה, בראש. מתי הלכנו לטפל אצל המומחה? בואו נאמר שב-20 שנה האחרונות התחילו לדבר על רופאים מומחים. פעם הרופא המשפחתי את נתקעת אצלו והוא זה שמטפל וזהו. עובדה שזה לאט לאט מתפתח לעוד תחומים ולעוד תתי תחומים. שזה דבר בעיניי שהוא מבורך. אגב, לנציגה שנמצאת פה בעיוורון. אני איבדתי ראייה בעין ימין כתוצאה מהמלחמה. מהסרטון יותר נכון. מסרטון הזוועות. נקרעה לי הרשתית. נותחתי פעם אחת, הייתי צריכה להישאר בבית חולים 10 ימים ולנוח. נותחתי יום חמישי, יום ראשון חזרתי לכנסת. חזרתי לכנסת, וכמובן שזה נקרע שוב. זה נקרע שוב כי לא הייתי ממושמעת. נאלצתי לעשות עוד ניתוח שלגמרי גרם לי לאיבוד ראייה. אני טוענת, והגעתי כבר לרופאים אפילו שנמצאים המומחיות שלהם בחוץ לארץ, כדי לראות אם אני יכולה לטפל. הדבר הראשון ששמעתי מאותו רופא שדיבר איתי, הוא אמר לי רופא רשתית לא יכול לטפל מבחינתנו בארצות הברית בבעיה של קרנית. זאת אומרת, התחומים אצלם אפילו הלכו ונעשו יותר ויותר דיסציפלינות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> גם בארץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא. לא תמיד. ולפעמים יש הרבה טעויות שאחר כך עולות ביוקר לבן אדם. אני דוגמה חיה. אז לכן לפעמים כשאתה הולך לעוד תחום ועוד תחום ונכנס למקצועיות שבתחום שאתה נכנס אליו, בסופו של דבר מי שמרוויח מזה זה המטופל. כן, בואו נמשיך. את רוצה לדבר עכשיו על? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> על הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עכשיו יש לך את כל הזמן שבעולם. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> אני אורלי גרינפלד, ראש אגף רישוי מקצועות במשרד הבריאות. קודם כל באמת, הרבה דברים יש לי להגיב ואני שמחה לראות את כולכם. קודם כל, אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת, חברת הכנסת, על נושא הפקידים. אני חושבת שלקדם כל מיני תהליכים ושינויים יש מקום לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה שהם מכירים, מכירים את השטח, יודעים ומכירים את השטחים, צריכים להוביל דברים. והפוליטיקאים יכולים לעזור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם לא נציף את זה זה לא יקרה גם. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> אז יש מקום, באמת אנחנו כן מקיימים כל מיני דברים. אני, כמו שאמרת, מאוד בעד חדשנות וחדשנות זה לא רק דיגיטציה. חדשנות זה גם מקצועות חדשים. ויש מקום לכולם. השמש זורחת לכולם ויש מספיק מטופלים בשביל לטפל בכולם. אני גם רוצה, מה שאמרת על רופאת משפחה, אני רופאת משפחה גם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל כמה את מקבלת חולים בטווח זמן קצר? זה כמות אדירה של חולים. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> נכון. ויחד עם זה, זה רק להפנות, אלא גם באמת לטפל ולהסתכל על המטופל. יש מקום באמת לעשות אמת צוותים ולעשות באמת חלוקה של הסמכויות שביל שאפשר יהיה לטפל כל אחד ולתת בסופו של דבר את המכלול הטיפולי. גם כלבים, לי יש בת שהיא מדריכת כלבנות טיפולית. יש לנו מספר כלבים בבית, אני לא אגיד לכם את המספר. אבל מספר לא קטן. ובכלל, אני באמת אומרת, יש מקום באמת לחלק של הרבה מאוד דברים. טבע, חברה, חיות, בתהליך של בריאות. השאלה היא בסופו של דבר מה זה בעצם להסדיר מקצוע? כי לפעמים יש איזה בלבול שאנחנו אומרים הסדרה של מקצוע. הסדרה של מקצוע זה לאו דווקא לשים אותו ברישוי ובחוק. לפעמים רוצים להסדיר מקצוע כי ככה אפשר יהיה להעסיק אותו וככה יהיה אפשר לתת לו את היכולת להכניס אותו לכל מיני מסגרות. וזה לאו דווקא אומר שצריך לרשיין אותו. כי צריך להבין שלפעמים לרשיין מקצוע יש לזה גם השלכות שלפעמים אפילו יכול להקטין בסופו של דבר את ההיצע, כי זה דורש באמת, ואני שוב, מאוד בעד הסדרה ומקצועיות ואיכות. אבל לפעמים יש לזה את ה-downside של זה וצריך לקחת את זה בחשבון. לכן כשמחליטים על הסדרת מקצוע צריך לראות באמת את המשמעות של זה. מה ייתן אם נסדיר את זה לעומת אם לא נסדיר את זה בצורת רישוי ונסדיר את זה בצורה אחרת. עד כמה נזק זה יגרום כך או כך. זאת אומרת, זה לא רק להגיד אוקיי, יש מקצועות חדשים, בואו נכניס אותם לחוק מקצועות הבריאות. אני אומרת, כל דבר צריך לשקול ואני בעד לשקול כל דבר, אבל צריך לקחת את זה בחשון. נושא הטיפול. באמת צריך לראות האם כל תחום ותחום שהעלו כאן הוא באמת בחלק הטיפולי. ובשביל זה באמת, כמו שנעמה אמרה, זה באמת להביא את החלק המחקרי. לראות באמת שיש מקום להגדרה של מקצוע טיפולי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל שאלתי ולא עניתם לי. יש לכם במשרד הבריאות סוג של מכון מחקר שבודק את הדברים הללו? איך אתם בודקים? את אומרת, גם היא אמרה מחקרי וגם את אמרת. גם נעמה אמרה. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> מחקרי זה מחקרים מהעולם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מהעולם? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> מחקרים שיש בעולם שמראים שהסדרה של מקצוע כזה וכזה עם הכשרה כזאת וכזאת תרמה משמעותית לעומת, ותמיד צריך להיות קבוצת ביקורת, לעומת בלי אותו טיפול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל למה נשענים רק על העולם? למה, אנחנו לא אור לגויים? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> גם בארץ, גם בארץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, גם בארץ, ברור. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> אנחנו צריכים בסופו של דבר לקבל את המידע הזה ולראות איך אנחנו מתקדמים. דבר נוסף זה באמת כמובן תואר אקדמי ופה נכנס גם באמת דברים שרוצים להסדיר אותם מבחינת המל"ג. צריך גם להבין שיש לנו היום הרבה מאוד מקצועות טיפוליים בחוק. ואנחנו הולכים עכשיו ומקדמים תקנות של מומחיות במקצועות הבריאות. שזה באמת ייכנס לזה שכל, לכל תחום ותחום אם זה פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותזונה וקלינאות תקשורת יהיה להם התמחות ספציפית בספורט, בהתפתחות הילד, בוויסות רגשי. בהמון דברים. ואז אתה מקבל באמת איזה שהוא מקצוע טיפולי עם תוספת של תואר שני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לי שאלה. כשרצו להכניס לקופות את הנושא של דיקור סיני, את הנושא הזה של שיאצו. האם זה עבר דרככם? כי גם שם אפשר להגיד זה יכול להועיל וזה יכול להזיק. אבל עובדה שכן אפשר לקבל את זה בקופות. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> בגלל זה אמרתי שצריך להבדיל בין הסדרה לבין מה נכנס לשב"ן. יכול להיכנס לשב"ן לאו דווקא משהו שהוא ברישוי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למשל ספורט טיפולי, יכול להיות בשב"ן ולא להיות במשרד כתחום? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> זה עדיין לא יהיה כרישוי, כמקצוע. כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. אבל אתם לא מתערבים כמשרד? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> יש אגף לפיקוח על קופות חולים, כולל על השב"ן שמפקח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מפקחים גם על איכות הטיפולים שמקבלים שם ועל איכות המטפלים, על ההכשרה של המטפלים שם? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני חושבת שזה באחריות - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. כירופרקט. << אורח >> קריאה: << אורח >> מוכר בחוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, כן. כי פעם, את יודעת, אם משהו היה לך בכתף לא בסדר, ישר היו נותנים לך את הזריקה כדי להרגיע. בדיוק חולף כמה שעות וזה נגמר. וכשאת הולכת אז הוא כן מצליח לשחרר לך את זה או אני לא יודעת מה. אין לי זמן, כל הצד הזה תפוס לי, אין לי זמן ללכת. בגלל זה נזכרתי, מרחתי את המשחה הזאת. זה לא הרבה עזר, אבל אנחנו פה מהבוקר עד הלילה. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> יש היום הרבה טיפולים שיכולים לעזור ויש טיפולים שהם מוסדרים שיכולים לעזור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא על הכתף, עזבי, בואי נחזור לילדים. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> הדברים שעולים פה הם גם עולים בוועדת הבריאות ונושא הספורט הטיפולי גם עולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעולה. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> שוב, בסופו של דבר אנחנו צריכים, כמו שאמרתי, את כל הדברים האלה, להחליט באמת שזה מקצוע טיפולי. לראות באמת שיש לזה בסיס מחקרי, לראות שזה תואר אקדמי. שוב, היתרון והחיסרון. תזכרו שלכל דבר יש יתרון וחיסרון, של רישוי. עד כמה אולי לעשות הסדרה במסגרת דברים אחרים שבאמת של בקרות ודברים כאלה לעומת רישוי שמצמצם לפעמים את היכולת לפרוס את השירות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מאוד מעניין מה שאת אומרת. זה מאוד מעניין. נניח והגעתם למסקנה ולהחלטה שאתם רוצים להרחיב את התחומים, אבל הם לא קיימים למשל כתואר ראשון ותואר שני במוסדות מוכרים על ידי המדינה. האם אתם פונים למל"ג ומעודדים את זה מבחינתכם ומציבים את זה עבורם כאיזה שהוא סוג של יכולת להעביר את זה למוסדות ולהגיד להם תקשיבו, יש דרישה כזאת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני יודעת מניסיון לגבי הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות היו דיונים משותפים של הכנסת, של המל"ג ושל משרד הבריאות שבסופם באמת התפתח התואר השני בטיפול באומנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעולה, מצוין. זו בדיוק הנקודה. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> ונפתח גם עכשיו למשל לעמית רופא, שמול המל"ג ומול המוסדות, כדי ללמד את זה גם לתואר שני. יש דברים מסוימים. אבל שוב, אחרי שמחליטים באמת שהמקצוע הזה רוצים להגדיר אותו כמקצוע - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> השאלה אם אתם מבינים את החשיבות של לטפל, ואני אומרת את זה לא בהתרסה, אני אומרת את זה אמיתי. האם אתם מבינים את החשיבות של הטיפול בילדים ככל שיורד הגיל? אתם מבינים שזה הרבה יותר טוב לילד עצמו? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> מי אם לא אנחנו שנבין - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש את החשיבה הזאת במשרד? << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> הגורמים שנמצאים במשרד הבריאות הם גורמים מקצועיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> אני מומחית ברפואת משפחה ונמצאת בתפקיד הניהולי, אבל כמקום מקצועי רפואי שרואה את הצרכים ורואה יום יום את המטופלים ובהחלט רואה את זה. אני מעריכה לגמרי את כל מה שנעשה פה שבאמת עוזר ומשיג. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, קודם כל, אגב, בלי שום הנחות. אני חד משמעית אומרת לעמוד בסטנדרטים ולקבוע אותם ולבדוק אותם. אגב, גם אפשר למשל לאשר תחום חדש והוא לא מביא תוצאות טובות אפשר להגיד התחום הזה יורד מהסל, אנחנו לא נמשיך איתו. וזה קורה, זה לא משהו שלא, זה לא להזיז הרים. זה אפשרי. אני חושבת שכל התחומים שהבאנו פה, אני חושבת שהם תחומים שבאמת יש להם תוצאות. יש להם תוצאות טובות וכן צריך לקחת בחשבון של לקבוע סטנדרט. אפילו את יודעת, אני למשל מסתכלת עכשיו, אני חושבת על הספורט הטיפולי. הייתי מכניסה את זה לכל בתי הספר להוראה בתחום הספורט וההתעמלות. אני רואה, אני רואה את הנהירה של הסטודנטים שלומדים במגמות ספורט, הם הולכים לכיוון של חדר כושר. כי אז הוא מקבל כסף עבור ההדרכה שלו בתוך חדר הכושר או בבית הספר. אני אומרת, אם נכוון אותם גם לטיפול בילדים בגיל הרך אז אנחנו פה, יש לנו פה גם תוצאה שיכולה להיות טובה יותר. אם אני הולכת עכשיו לנושא הזה של בעלי חיים או אם אני הולכת לנושא של אומנות. אז אולי בבצלאל או במוסדות אקדמיים מוכרים על ידי המדינה, שמפוקחים גם על ידי המדינה, להכניס את הנושא הזה של טיפול באמצעות אומנות. ואז אתה מקבל גם תואר ראשון, גם תואר שני ואתה בוחר לעצמך האם להיות צייר, פסל או האם להיות מטפל בתחום האומנות. אבל לנסות לדחוף את זה למוסדות האקדמיים ולהביא את זה לקדמת הבמה, אני חושבת שזה משהו. אני רוצה את המל"ג. אפשר להעלות אותם? אני דווקא, בכוונה תחילה רציתי שנשמע את כולם ואז נדבר עם המל"ג, שבעצם הוא זה שדוחף לאקדמיזציה של התחום הללו. כן? << אורח >> אתי נעים: << אורח >> צוהריים טובים. שמי אתי ואני ממונה על תחום מדעי הטבע, רפואה והנדסה במועצה להשכלה גבוהה. בהחלט נושא חשוב והעיסוק בו מאוד מבורך. אני אגיד, חלק מהדברים שאמר משרד הבריאות, אני אחזור עליהם. חשוב קודם כל להחליט שהנושאים האלה מקצועות טיפוליים שדורשים איזה שהוא רישוי והסדרה בחוק. אחרי שבאמת הדבר הזה נעשה מגדירים מה ההכשרה שנדרשת. ככל שנדרשת הכשרה אקדמית אז בהחלט אנחנו כן יודעים לבצע את הדברים האלה ואת ההתאמות שנדרשות. עשינו את זה, הזכרת את עוזר רופא, עשינו את זה בדימות. אנחנו יודעים לעשות את זה יפה. כך שככל שזה יידרש אנחנו שם. אני אגיד גם שבטיפול באומנות התואר קיים כתואר שני כבר משנת 2010. אם יידרש לעשות לו איזה שהוא הליך של הסדרה מקצועית ורישוי אז כמובן שאנחנו נוכל לתת יד לדבר הזה. אני גם יכולה לספר שאנחנו בוחנים עכשיו בימים האלה את הנושא של טיפול בבעלי חיים. האם זה תחום אקדמי, האם נדרש לו תואר אקדמי. ויש ועדת מומחים שבוחנת את הדבר הזה. צריך להבין, אנחנו החולייה כנראה האחרונה בשרשרת, אחרי שמחליטים להסדיר איזה שהוא מקצוע ואיזה שהוא טיפול. יכול להיות שלא כל המקצועות דורשים הכשרה אקדמית ויכול להיות שלא כל המקצועות יוגדרו כאיזה שהם מקצועות שהם עם רישוי. זה נאמר כאן. אנחנו ניתן יד איפה שצריך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וההצעה שהצעתי לגבי וינגייט או כל מיני מכללות שעוסקות בנושא ספורט, שהספורט הטיפולי. למה אני מתמקדת? כי זה נושא שאני פשוט חוויתי אותו שנתיים ושמונה חודשים וראיתי את השיניים. אבל אני לא רואה הסדרה. מה גם שהמטפלים קיבלו את התעודה שלהם, אבל הם לא מוכרים והם עוסקים במרפאות פרטיות. חשבתם? << אורח >> אתי נעים: << אורח >> יש תארים בתחום הספורט, מגוון של תארים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טיפוליים. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> יש תארים של מדעי הספורט ויש תארים של חינוך. התארים הם לא טיפוליים כי מעולם לא הוגדר התחום כתחום טיפולי שדורש רישוי. כן יש תוכנית לימודים בספורט תרפיה בקריה האקדמית אונו. אבל שוב, זה לא הטיפול בהיבט זה שהוזכר פה של התפתחות הילד, אלא יותר הכשרות לאימון, מניעת פציעות וכו'. חשוב להגיד שהמטפלים האלה הם לא מטפלים שעוברים איזה שהוא פיקוח והסדרה של משרד הבריאות, אלא זה תואר אקדמי שהגיש אותו מוסד והוא נבדק וקיבל אישור. אבל ככל שתידרש לו איזה שהיא פרוצדורה של רישוי ושל פיקוח אז אנחנו נוכל להתאים את עצמנו לדבר הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי זה תחום שעדיין לא מדברים עליו בארץ. אגב, בחוץ לארץ הוא כן מפותח ומפותח אחרת לגמרי. אבל יש מה שנקרא ויסות חושי. זה שונה לגמרי מטיפולים. כי יש טיפולים כמו למשל אומנות או בעלי חיים שאת כבר רואה, אבל זה ויסות חושי, שאת נוגעת בנקודה מסוימת, בשריר ומפתחת. אני מקווה שאני אומרת את זה טוב, טל. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> בואי נראה לאן את הולכת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אני ראיתי אותך פשוט עושה את זה. שאת נוגעת בנקודה מסוימת ומשחררת את השריר. או מטפלת ומחזקת את השריר, את מונעת אחר כך תופעה אחרת שמפריעה לילד. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> נכון. זה פחות קשור לוויסות הרגשי, זה קשור ליכולת לייצר רצף התפתחותי תפקודי תקין. זה נורא פשוט. אם יש לי שריר שהוא במתח מוגבר או במתח נמוך והוא לא מצליח לגייס את הכוח להתקצר, התנועה לא קורית. ויסות זה מכלול מאוד גדול של דברים שקשור גם בהתפתחות המוטורית. כשאני מייצבת את ההתפתחות המוטורית דרך זה שאני גם חושפת נכון את החושים אני מייצרת ויסות. אם אני באמצעות מגע חושפת את מערכת התחושה של התינוק בצורה מבוקרת והדרגתית וטובה, אז אני אוכל ליצור את השינוי. אני אוכל ליצור ויסות והיא תוכל לתמוך בתהליך המוטורי. אלה דברים שעובדים ביחד. לא סתם התהליך נקרא סנסור מוטורי. הוא עובד בהלימה זה עם זה. אנחנו נותנים ומייצרים ויסות חושי דרך חשיפה ועבודה מוטורית והפוך. בסדר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. השאלה היא איפה אנחנו יכולים ללמד את זה בצורה אקדמית כדי שאפשר יהיה ליצור מטפלים שיעזרו ויטפלו בילדים הללו שכן צריכים את זה. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> אנחנו מידי פעם עושים את המיפוי של הצרכים עם משרד הבריאות. ככל שמשרד הבריאות מעלה את הצורך אז אנחנו עובדים בשיתוף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. עוברים לקופות. אני באמת חושבת שזה win win situation אם משרד הבריאות מעביר אליכם את התחומים. את לא תוכלי להבין את זה, כי זה תחום שאני חושבת שהוא לא במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, אלא יותר במסגרת אחרת לגמרי. אני חושבת שזה תהליך. הוא יהיה ארוך. את לא יכולה להתחיל להסביר את זה כשאת לא רואה באמת את אותו ילד, את השינויים שהוא עובר. והוא עובר שינויים אדירים. את יודעת, זה סוג של, אני ראיתי את זה. אני ראיתי מטפלת, אני ישבתי על זה שעות כדי לבדוק את זה. אני ראיתי מטפלת שעושה, זה נראה לך כמו מסאז' לילד. נכון? זה נראה כמו שמישהו עושה מסאז'. אבל זה לא, היא יודעת בדיוק איפה לגעת ומה לעשות כדי לחזק. זה פשוט מדהים. << אורח >> טל קביסה בן עזרא: << אורח >> בגלל זה זה עובד בהלימה מושלמת על כל התחומים האחרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אנחנו עוברים לקופות. נתחיל עם כללית ואז מכבי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> קודם כל, אני אזכיר, אני דורית שמואלי. אני נוירולוגית ילדים ואני אחראית על התפתחות הילד בכללית. אני חושבת שהיה פה, הדיון פה הוא מאוד חשוב, אבל הוא עשה מישמש בין המון דברים. קודם כל אני חושבת שצריך להפריד בין מה שאנחנו מגדירים כקידום בריאות. זה מה שנעמה עכשיו התחילה לדבר. לא כל דבר הוא צריך להיות בסל הבריאות, אבל יש הרבה מאוד דברים שצריך לעבוד עליהם במסגרת קידום בריאות. חלק מהדברים שדיברו עליהם פה הם נכנסים יותר במסגרת של קידום בריאות, שצריך להיכנס במרכזי בריאות ילד, בטיפות חלב, במערכות חינוכיות ולא כסל בריאות הילד שבעצם מיועד לילדים שכבר יש להם קשיים משמעותיים מאותרים, שזה משהו אחר. בנוסף היה פה גם דיון שלם של דברים שהם יותר בעולם של הטיפול הרגשי, שגם הוא לא התפתחות הילד. זאת אומרת, אנחנו נותנים טיפולים רגשיים לילדים שיש להם בעיות התפתחותיות. אבל יש המון אנשים עם בעיות רגשיות שאין להם בעיות התפתחותיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איזה טיפולים אתם נותנים שהם לא רגשיים? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> יש עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים שנותנים מענה רגשי בהתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין לי שום בעיה שאת עושה את ההבחנה, אבל תני לי דוגמאות של מקצועות, של תחומים שאת אומרת זה לא רגשי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> שזה לא רגשי? קלינאות תקשורת, שפה, מוטוריקה, ויסות רגשי. אנחנו גם מטפלים, זה מרפאות בעיסוק עושות. אגב, גם פיזיותרפיה מטפלים בוויסות של תינוקות מאוד קטנים. רוב הילדים שמקבלים פיזיותרפיה במכונים להתפתחות הילד הם ילדים מתחת לגיל שלוש. רוב התינוקות מגיעים קודם כל לפיזיותרפיסט והם עובדים על הדברים האלה. זה חלק מהעבודה שלהם. הדבר הנוסף שאני כקופה אנחנו חייבים שתהיה הסדרה ודיברו על זה פה. כי אנחנו לא יכולים לעבוד מול מקצועות שהם לא מוסדרים. זאת אומרת, צריכה להיות הסדרה. משרד הבריאות צריך להחליט איזה מקצועות הוא נותן רישוי, איזה מקצועות הוא חושב שהם כן צריכים להיכנס לסל בריאות הילד. אם צריך לשנות חקיקה, להוביל מהלך של שינוי חקיקה. אנחנו מברכים על הרחבה של ארסנל המטפלים והטיפולים שלנו. אבל באמת צריך למקד את זה בעניין של - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מחכים למשרד הבריאות שיאשר את זה או שאתם פונים למשרד הבריאות? או שאתם בכלל לא פונים? אני שוב חוזרת לנושא הזה של דיקור סיני וכו'. האם אתם יזמתם את זה כיוזמה אישית שלכם? << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> דיקור סיני זה לא טיפול התפתחותי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, עזבי עכשיו התפתחותי. אני מדברת על התהליך שהביא אתכם להביא את המקצועות האלה בפני הציבור הכללי, אם הוא רוצה. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> תראי, את מדברת על מקצועות שהם בתוך המושלם. המושלם הוא סל נפרד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אם אני אין לי מושלם ואני מבוטחת בכללית ואני רוצה ללכת לדיקור סיני? << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> את לא מקבלת דיקור סיני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא יכולה לקבל את זה. הבנתי. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא בסל. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> במסגרת השב"נים יש הרבה מאוד טיפולים שהם לא טיפולים שהם בהכרח טיפולים רפואיים. אבל אנשים רוצים אותם. אנשים רוצים רפלקסולוגיה ורוצים דיקור סיני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז לא חיכיתם שמשרד הבריאות יגיד לכם אתם יכולים או לא יכולים. אתם פתחתם את זה לציבור. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> אבל זה משהו שהוא פחות מוסדר. ויש עליו איזה שהוא מהלך פיקוחי, אבל זה לא כמו רגולציה שמשרד הבריאות הולכים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת שבשב"ן אתם עושים מה שאתם מוצאים לנכון. אבל יש פיקוח של משרד הבריאות. זה לא שאין פיקוח. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> פיקוח על עצם זה שיש שב"ן. אבל אנחנו לא מפקחים על אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם יותר עצמאיים בקבלת ההחלטות. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> בשב"ן כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בואי נחזור להתפתחות הילד. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> בדיוק, לחזור להתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> האם יש תחומים שהייתם מכניסים אותם שלא בהוראה או בהתערבות של משרד הבריאות? << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> לא, אנחנו לא יכולים. אנחנו מוגבלים בסל. מה שאומר לנו הסל זה מה שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> להתפתחות הילד אתם מתייחסים רק לסל? שב"ן אתם לא מכניסים נושאים, תחומים חדשים שיכולים לעזור? << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> בשב"ן כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אפשר. << אורח >> דורית שמואלי: << אורח >> בשב"ן אפשר. הדבר האחרון שחשוב לי מאוד להגיד זה שאחרי שיקרו כל התהליכים האלה ותהיה הסדרה, יהיה ברור איזה מקצועות הם באמת מקצועות שאפשר להכניס לתוך סל בריאותי של התפתחות הילד. לילדים עם בעיות התפתחותיות מאובחנות ומוכרות, אז צריך גם לתקצב את הדברים האלה. כי הרבה פעמים המדינה נוטה להגיד לנו בואו, תעשו ותעשו בלי לתת לזה תקציב. ובלי שנותנים לזה תקציב שום דבר לא יקרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. נעבור אלייך. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> גלי עטר, מכבי שירותי בריאות. המון דברים להגיד. קודם כל תודה על דיון תרבותי, אני חייבת להגיד, ומאפשר. אני אגיד כמה דברים. הדבר הראשון מה שמאוד בלט זה המשפט שקפץ לי זה באמת חנוך לנער על פי דרכו. וגם יש המון דרכים לפתור בעיה. אני חושבת שיש כאן הרבה מאוד, אני באופן אישי מאוד מאמינה בגוף נפש. יש הרבה מאוד דרכים לטפל ולכל ילד נתפרת חליפת טיפול שמתאימה לו. גם בהתפתחות הילד, עם הסל שיש היום, אנחנו מצליחים לייצר, ככל שניתן, לפעמים זה קצת קשה. אבל אנחנו משתדלים לייצר חליפה שמתאימה לילד ולמשפחה שלו, שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. זה מאוד חשוב להסתכל גם על זה. הדבר השני, בהתפתחות הילד עובדים בצוות רב מקצועי. זה אחד מהיתרונות המאוד גדולים. דובר כאן על היחידות הרשותיות שיש גם כל מיני מהלכים מאוד מתקדמים, מאוד יפים שמסתכלים גם יותר רחב. אבל זה לא המקום לדון בזה. שווה לעשות ביקור, יש מקומות שעושים בהם עבודה מאוד יפה. המשמעות של עבודה בצוות רב מקצועי, את דיברת על הטיפול הרגשי ואני רגע רוצה לדייק את דורית. זה נכון שקלינאית, מרפאה בעיסוק, אבל עצם העבודה בצוות הרב מקצועי כן מאפשרת מענה גם על ידי הקלינאית שמתייחס גם לבעיות רגשיות. היות והשאיפה היא שהצוותים, חלק מהמשמעות של צוות מקצועי מיומן, וזה השיח גם שלא לכאן, שיהיה מחר, על הביטול של העבודה בפרטי, עצם העבודה בצוות הרב מקצועי זה השלם גדול מסך חלקיו. זה מאפשר לעשות דברים שבאחד על אחד לא מתאפשר לעשות. זאת המשמעות. הדבר השני זה הפיקוח כמובן וההכשרה. וככל שאתה מנוסה יותר אנחנו רואים אצלנו בתוך הצוותים קלינאית שמספיק שהיא רואה את הילד אפילו הולך וזה לא תחום ההתמחות שלה היא יודעת להגיד והיא יודעת לאבחן. גם המענה התקשורתי והרגשי גם להורים הוא מאוד חשוב. דיברת על כל הסטנדרטיזציה. אנחנו כמכבי נשמח לתמוך בכל מהלך. אנחנו גם מקדמים, יש פתיחות מאוד גדולה לשמוע. אנחנו לא על הכול מסכימים ואנחנו מדברים ויש תקשורת מאוד טובה ומצוינת בינינו ובין משרד הבריאות. יש גם חשיבה משותפת בינינו, המקבלים, אז כך ראוי להערכה לנעמה. אנחנו כן פועלים גם בפעילות של מניעה. יש עכשיו שיח, נעמה הזכירה אותו, על טיפות החלב. זה בהחלט מקום להיכנס. יש תהליכים יש תהליכים מול רופאי הילדים. יש הרבה מאוד מהלכים שמתבצעים מההתחלה כדי להקטין את החורים במסננת. כדי שמי שיטופל בהתפתחות הילד יהיה מי שבאמת צריך לקבל. בסדר? הדבר הנוסף שנעשה זה גם לטפל במטפלים. הזכרת את הקשר עין עם הרופא. אנחנו מטפלים גם בזה. בלייצר פתרונות עוזרים, טכנולוגיים במרבית המקרים, שיפנו את המטפל לטפל. ובמקומות שזה מבזבז או אפשר לייעל אנחנו גם בזה פועלים. ולרי היקרה הזכירה, היא דיברה על טיפולים שהם תומכים או מרחיבים. אז יש שיח גם על הדבר הזה. גם על טכנולוגיות שהן תומכות טיפול, גם על מקצועות שהם תומכי טיפול. אבל גם כאן אני רוצה להגיד וליישר קו עם מה שנאמר כאן על ידי דורית. אנחנו נתמוך בכל דבר, אנחנו צריכים סטנדרטיזציה והגדרה של משרד הבריאות. אנחנו לא יכולים להכניס כל טיפול. אני חושבת שצריך לשמוח מהדבר הזה, כי בסוף הילדים האלה הם ילדים, אני קוראת להם חסרי ישע. בסוף זה הילדים שהכי זקוקים לנו. וצריך לוודא שמי שמגיע לטפל בהם הוא כזה שעומד בסטנדרט, גם מקצועי, גם רגשי, בכל ההיבטים שנמדדים. דרך אגב, לא רק של המל"ג, אלא גם היבטים אחרים שמדברים על האופן הבטיחותי אפילו של הסדרת המקצוע. זה המקום וזאת המשמעות של רגולציה אמיתית. שבסוף לא תמיד, אני חייבת להגיד, ועל זה יש לנו הרבה מאוד שיחות, אנחנו רבות הרבה. כי בסוף אנחנו מסתכלים כולנו על האתגר שעומד לפתחנו. לכן אני מודה לך מאוד על הדיון. אני חושבת שזה נושא הכי חשוב היום, זה העתיד שלנו. עבור הילדים האלה אנחנו נלחמים וצריך להעמיק בזה. ונאמר רבות ויש מחקרים רבים על המשמעות של חוסר טיפול עכשיו וכמה זה יעלה לנו אחר כך. שלא לדבר על המצב המשפחתי המורחב, הסבים, הסבתות, האחים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה על זה לדבר, זו נקודה מאוד חשובה. זה קשור אליכם רק. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> רק משפט אחרון. בסוף זה בהחלט צריך להיות נושא הכי חשוב בסדר היום הציבורי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. אבל את יודעת, אם אני לא אדבר על הפצ"רית אז לא יהיה לי ריאיון. את מבינה? זה פשוט הזוי. ולא רק זה, גם ייקחו איזה משפט שאמרתי אולי במהלך הזה ועל זה הם יעשו תוכנית שלמה. זה פשוט לא נורמלי מה שהולך. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> זה כל אחד עושה את המקצוע שלו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא. אני רוצה להגיד לכם, יש אנשים כל כך נפלאים שעושים עבודה כל כך מצוינת. אני אומרת, אל תציגו אותי. תציגו את אלה שנמצאים כאן בדיון. ובאים עם פתרונות ובאים עם דברים מהממים ודברים טובים להתפתחות הילד. הרי מה אנחנו מבקשים? להרחיב את הסל שאותו ילד מקבל כדי שהוא יהיה - - - << אורח >> גלי עטר: << אורח >> זה הדבר האחרון שרציתי להגיד ונעמה התייחסה לזה בהקשר של צמצום תורים. הצורך, דיברתי על טיפול מותאם אישית. בסוף הצורך של הילד משתנה ככל שהוא גדל, בסדר? וגם אם ילד יטופל מהגיל הרך והוא יטופל נפלא, עדיין אם יש לו אוטיזם או שיש לו נכות סומטית, הוא ככל שהוא מתבגר הצרכים שלו משתנים. כי יש מעברי חיים ויש מסגרות שהוא משתנה. לכן אין ספק שנדרש להוסיף ולבחון להוסיף לתוך הסל מקצועות נוספים שתומכים בטיפול שלו בהתאם לגיל שלו. את זה אני מצטרפת לאמירה, ונעמה עושה את זה כל הזמן, מקדמת שיח. הרבה מאוד דברים שקיימים במערכת החינוך צריכים להישאר שם וחלק מהדברים שלא נמצאים בשום מקום צריך לבחון אותם. אבל כאן יש רגולציה וחקיקה מאוד חשובה ובתוך המקום הזה אנחנו משתדלים לתת מענה ובאמת עזרה גם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ולרי, הערה? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> תודה. אני רציתי באמת לדייק בהקשר הזה שנעמה אמרה קודם, שבעצם פחות סביר שאותם מקצועות נוספים יפנו אנשי מקצוע שכבר נמצאים תחת התפתחות הילד. ואני רוצה בדיוק להתחבר למה שגלי אמרה. אני למדתי את הנושא, אני עורכת דין, אני לא אשת טיפול. אבל למדתי את הנושא תוך כדי ולימדה אותי רופאה שיקומית בכירה בבית חולים שיבא, סגנית מנהלת אחראית שיקום. היא אמרה לי תראי, ילדים עם נכות סומטית, עם מוגבלות מוטורית מורכבת, כשהם בגיל 12-13 הילדים האלה זכאים לסל התפתחות הילד. אמרנו עד גיל 18. אבל אז הם פחות צריכים את הפיזיותרפיסט, הם יותר צריכים את הספורט הטיפולי. אבל בגלל שיש להם בסל את הזכאות לפיזיותרפיסט אז הם ממשיכים ללדת לדבר הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נקודה חשובה מאוד. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> תחשבי על הילדים האלה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי זה משולם, בגלל זה הם עושים. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> בדיוק. הפיזיותרפיסטית תתפנה והם יקבלו את הטיפול היותר מדויק לצורכיהם. על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אני אחר כך רוצה לשאול. יש לי שאלה שהייתי צריכה לפתוח את הדיון בה. אני אשמע אותך. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> משפט אחרון. כאשר מדברים על התפתחות הילד מול השב"ן. אבל הרבה אנשים, הרבה ילדים מהתפתחות הילד יש להם בעיות רגשיות שכתוצאה מהחוויות שלהם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שהם עברו. << אורח >> ננסי פריש פלס: << אורח >> שהם צריכים גם וגם, אז אולי יש מקומות שאפשר לשלב בין שניהם ולהכיר בצורך של שניהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מסכימה איתך. כן? << אורח >> אורית לוי למלמן: << אורח >> עוד משפט, למטפלים באמצעות אומנויות כבר יש את כל התקנים ואת כל הרישיון במשרד החינוך. יש כבר אישור מהמל"ג ויש כבר הכשרה קלינית מוכרת והכול. אז אני חושבת שיהיה יותר מהיר להכניס אותם למסגרת של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למסגרת של משרד הבריאות? אני חושבת שזו גם הערה נכונה. אנחנו יוצאים פה עם המון תובנות. אבל עכשיו אני רוצה להתחיל ממה שהייתי צריכה להתחיל את הדיון, הורים אפילו לילד ראשון. רואים שהילד מסתכל על התקרה, לא מתייחס. מה הם עושים, למי הם הולכים ברגע הראשון? עם מי הם מדברים כאדם ראשון שצריך לכוון אותם? לא, אני דווקא פונה למשרד הבריאות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> תלוי באיזה חברה את חיה בה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יכול להיות שהם לא מבינים אפילו שיש בעיה. אז לאן הם הולכים? הם הולכים בעצם לרופא ילדים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> הכוונה שלי שיש כאלה שיפנו לרופא ילדים, יש כאלה שיפנו לטיפת חלב ויש כאלה שיפנו להתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נהדר, התקדמנו. אז הם פונים לרופא והרופא אומר להם תפנו, אני רואה, יכול להיות שיש פה משהו. הרי אנחנו לא מדברים על נוירולוג, אנחנו לא מדברים על פסיכולוג, אנחנו לא מדברים על פסיכיאטר. אנחנו מדברים על רופא ילדים. ואז הוא אומר להם אני מציע אולי שתפנו, אני לא רואה בעיה מיוחדת, הרי כל הרופאים הנחמדים תמיד מתחילים בזה 'אני לא רואה בעיה מיוחדת'. אבל אולי כדאי שתפנו לתחנה להתפתחות הילד. ההורים מגיעים לתחנה להתפתחות הילד. לא מבינים עדיין באיזה מצב הילד נמצא. כעבור מספר טיפולים, שאני עד עכשיו לא מבינה מי עושה את הטיפולים הראשוניים, אומרת המטפלת אתה צריך להגיע לוועדה של המרכז להתפתחות הילד. מגיעים ההורים לוועדה עצמה. אני יודעת שזה מה שנעשה. רגע, דקה, אולי אני טועה, תתקנו אותי. ואז נופלת המכה. אומרים להם הילד שלכם על הרצף האוטיסטי. הם לא יודעים עכשיו למי לפנות. האם לפנות בחזרה לרופא המשפחה, האם שם לדבר? כי הרי הוא אוטוטו צריך להיכנס למעון. הם לא יודעים, הרווחה אומרת להם אם לא תפתחו תיק ברווחה אי אפשר להתחיל לטפל בילד, מבחינת האנשים שאמורים לטפל. אני מבקשת לדעת מסלול של תהליך, אגב, כשדיברתי על הנושא הזה זאת השאלה שקיבלתי מההורים. מי אמור לתת לנו מה הזכויות שלנו, מה החובות שלנו. תחדדי. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> בעצם איך מיצוי זכויות? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך מיצוי הזכויות? הרי אנחנו מגיעים עכשיו לשם של הוועדה הזאת. זה לא שלום הילד. אמרו לי כבר מיליון ואחד, זה לא בריאות הילד, זה זכויות הילד. אנחנו רוצים לבדוק עכשיו מה הזכויות של הילד שמתחיל במצב שיש בעיה ועדיין ההורים עוד לא יודעים לאן לקחת, עם מי לדבר, מי אמור לתת להם תשובות. אשמח מאוד לקבל את זה או ממשרד הבריאות או מהקופות או ממי שרוצה. אני אומרת לכם, קיבלתי קרוב ל-40 מיילים בנושא הזה. למי אנחנו אמורים לפנות כדי לדעת מה הזכויות של הילד, כשאנחנו מבינים שיש בעיה אבל אנחנו עדיין לא יודעים אם זה אוטיזם, אם זה לקות כזאת ואחרת. כן? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אני אגיד את זה די בקצרה. כדי להגיע, נתחיל ככה: אפשר להגיע לעולם התפתחות הילד אם הפנו אותך מהמסגרת החינוכית שאת נמצאת בה, מטיפת חלב או כי ההורים ראו משהו והחליטו שמשהו מדאיג אותם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת או טיפת חלב, או רופא הילדים או? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> או המסגרת החינוכית או ההורים עצמם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, הוא עדיין לא במסגרת חינוך, אנחנו מדברים על תינוק. או המעון, בסדר. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> ארבעת המקומות האלה, בכל מקרה את צריכה להגיע אל רופא הילדים שנותן לך את ההמלצה למערך התפתחות הילד. ואז הגעת למכון של קופת החולים הרלוונטית אלייך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> או שזה רשותי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, לא, הגעת למכון של קופת חולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> של קופת חולים. אוקיי, שקופת חולים מפנה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> שם מבצעים אבחונים, זאת אומרת פה כל מקום קצת משתנה. אבל לפי התחומים שנראה מהשאלונים של ההורים, כי אין לו מסגרת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת שהוא עובר אבחון ראשוני בתחנה על ידי מי? מי מאבחן אותו ראשוני? האמא דפקה בדלת, פתחה, יש לי תור בשעה 8:00. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לפי התחומים שעולים מתוך המידע שנאסף יודעים אם האבחון צריך להיות של קלינאי תקשורת, של פיזיותרפיסטית, של מרפאה בעיסוק, של הרופא שצריך לתכלל. כל אחד מופנה לאיפה שנכון עבורו לאותו ילד. אחרי שעוברים את האבחונים המאבחן גם אומר אם צריך טיפול באותו תחום. ואז את השירות של הטיפול או שתקבלי בתוך הקופה, או שתקבלי על ידי ספקים של הקופה, שהם הרבה מעבר. יחידות רשותיות, מכונים בבתי חולים, תלוי במקרה של הילד. ספקים שהם בודדים, שעובדים באופן בודד. ספק פרטי. או שהיום עדיין אפשר ללכת אחרי תקופה של כך וכך חודשים, את מקבלת אישור מהקופה לפנות למישהו פרטי ולקבל על זה החזר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, מאה אחוז. מתי נכנס משרד הרווחה לתמונה? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אם אנחנו מדברים על הילדים, מי שמתאים למעון יום שיקומי. נגיד אני כרופאה אבחנתי את הילד עם עיכוב התפתחותי כוללני או אוטיזם. אני אומרת לאותה משפחה גם לפנות לביטוח לאומי כדי לקבל את הגמלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי זה אני? הכנה להתפתחות או רופאת המשפחה, רופאת הילדים? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא רופאת משפחה. רופאה שנמצאת במכון להתפתחות הילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. אנחנו עדיין בתחנה להתפתחות הילד. כן. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> היא אומרת להם גם לפנות לביטוח לאומי בגלל הזכאות לגמלה. גם לפנות לרווחה כי הוא מתאים למעון יום שיקומי וגם אותה, בדרך כלל יש גם את העו"סית במכון שגם מלווה את ההורים ואומרת להם מה הזכויות שלהם, מה הם יכולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל העו"סית אומרת להם אם לא תפתחו תיק ברווחה אני לא יכולה? << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> זה מאוד תלוי. << אורח >> לי תבור: << אורח >> יו"ר הוועדה, רק לדייק. התיק ברווחה הוא רלוונטית למסגרת חינוכית עד גיל שלוש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל את לא יכולה להיכנס למעון שיקומי אם אין לך תיק ברווחה. << אורח >> לי תבור: << אורח >> נכון, כי מעונות הם תחת הרווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואז אוטומטית הוא כבר בביטוח הלאומי מקבל קצבה ויכול להיות שהוא לא צריך את זה. << אורח >> לי תבור: << אורח >> לא, לא. צריך לפתוח, את לא תקבלי מקום במעון יום שיקומי, אני מדברת כרגע על אוטיזם, אני לא יודעת לגבי דברים אחרים. התהליך הוא כזה באוטיזם. את צריכה לקבל אבחון, את צריכה לקבל הכרה בביטוח לאומי. את מגישה את הטפסים ומקבלת הכרה. עם ההכרה הזאת את צריכה ללכת לרווחה ורק שם יכולים להקצות לך מקום במעון שיקומי. זה נכון עד גיל שלוש. מעל גיל שלוש כבר לא קשור לביטוח לאומי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מכיוון שענת ואני אחראיות על מעונות היום השיקומיים, מעבר, יש ילדים שגם אם אין להם גמלת ילד נכה זכאים למעון יום שיקומי. יש כל מיני. לא חייבת להיות גמלת ילד נכה בשביל להגיע למעון יום שיקומי. כמובן שזה מזרז תהליכים כי כבר יש גמלת ילד נכה. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> בכל מקרה צריך לפתוח תיק. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אצל לקות ראייה חייבים גמלת ילד נכה. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> בכל מקרה צריך לפתוח תיק ברווחה, לשאלתך על הרווחה, על מנת להיכנס או למעון יום שיקומי או לקבל שעות סייעת שילוב במעון רגיל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> במעון רגיל. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> פתיחת תיק ברווחה זה תהליך פרוצדורלי פשוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, הבנתי. ברגע שהם פתחו את התיק יש רצף של קשר בין ההורים לשאלות נוספות או לאיזה שהוא תהליך שיוזמת העובדת הסוציאלית עם המשפחה? עכשיו הוא נמצא במעון שיקומי. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אנחנו בתור עמותה של הורים לילדים עם לקות ראייה ועיוורון מלווים הרבה פעמים את ההורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אתם עמותה. אתם עמותה ואתם עושים את זה כמגזר שלישי. אני שואלת את המשרד הממשלתי האם הוא ממשיך להיות ברצף ולהדריך את ההורים בהמשך טיפול. אני חושבת שהקטע הזה שדיברנו עליו עכשיו, נעמה, הקטע הזה שדיברנו עליו עכשיו בדקות האחרונות, זה בעצם הצעד הקריטי ביותר. כי עשרות אם לא מאות הורים לא יודעים מה לעשות עם הילדים בתהליך הראשוני. גם טיפת חלב לא מכוונת את הילד ואת ההורים לכיוון התחנה להתפתחות הילד. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> בדרך כלל כשהורה מגיע למחלקת הרווחה לפתוח תיק על מנת להשתלב במסגרת הוא מקבל ליווי. מאותו רגע יש לו תיק פתוח, יש עובד סוציאלי שאחראי על המשפחה. עכשיו זה מאוד תלוי. יש מחלקות רווחה שהן מאוד עמוסות ולא מצליחות להגיע ללוות ולבדוק. וכאשר ילד נכנס למעון יום שיקומי יש עובדת סוציאלית מתוך המעון שמלווה ואחראית על קשר עם ההורים. היא בקשר עם מחלקת הרווחה באופן צמוד. אם יש איזה שהוא קושי שהיא מגלה שמצריך התערבות של מחלקת רווחה מעבר להתערבות שניתנת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טיפת חלב פונה אליכם, למשרד הרווחה? לא. אין לה קשר. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> יש קשרים מקומיים. לא, בוודאי שיש. יש קשרים מקומיים. יש רשויות רבות היום שיש שולחן עגול שיושבת שם טיפת חלב ויושבות שם קופות החולים ויושבות שם מחלקות הרווחה. הרבה פעמים משרד החינוך. והם מייצרים קשרים בתוך הרשות כדי לראות איך אפשר לטייב את השירות שניתן לאזרח, לתושב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאלה נוספת שיש לי. אין הרבה מעונות שיקום. רוב מעונות השיקומיים בעצם מופעלים על ידי עמותות. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> רגע, מעונות יום שיקומיים מופעלים על ידי עמותות. יש היום 181 מעונות יום שיקומיים בפריסה ארצית בכל המגזרים, בכל רחבי הארץ. אנחנו פותחים, מרחיבים כל הזמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את שומעת את זה הרבה גם במגזר החרדי, שפותח מסגרות כאלו. הם תחתיכם, תחת הפיקוח שלכם? כמו שיח וסוד, סולם. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> נכון. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> המעון יכול להיות או תחת הרשות או תחת עמותה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וברוב המקרים אותם מעונות נמצאים בדירות שכורות. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא מובנה? אתם נותנים לעמותה מבנה? שהם יכולים להפעיל? << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> רגע. העמותות, זה כבר להיכנס עכשיו רגע לנושא אחר, אבל אני אגיד את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הוא נורא חשוב. זה מה שאנחנו נשאלים על ידי ההורים. ההורים שואלים אותנו במיילים, שאני מקבלת לדוגמה לקראת הדיון הזה, למה המעון של הבן שלי צריך להיות בדירה ולמה זה צריך להיות תחת עירייה. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> רגע. המעונות נמצאים חלקם בדירות שכורות בתוך מבנים, אבל כולם צריכות לעמוד בתוך פרוגרמה ברורה שאומרת מה צריך להיות במעון יום שיקומי. עמותה לא יכולה לזכות במכרז להפעלת שירות אם היא לא עומדת בפרוגרמה שאומרת מה צריך להיות. אז יכול להיות שלפעמים זה בדירה כי ברשות המסוימת אין מבנה ומאוד חשוב לתת שם שירות. אבל גם בתוך הדירה הזאת אנחנו נראה שעומדים כל חדרי ספח לטיפול שצריכים להיות, חדר אחות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> פעם בשבוע אנחנו הולכים לבקרה במעונות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. עכשיו, בשיקומי יש לך דרגות מסוימות. נכון? האם אתם פועלים למשל להכניס סייעת משלבת, מוסכמת כמובן, ולתת טיפולים בתוך המעון הקיים הרגיל או שאתם אומרים הילד עדיף שילך למעון שיקומי? << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> זה כבר תפיסה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אסביר לך, אני אחדד את זה. האם המשרד מעודד שילובים או האם המשרד מעודד מעונות שיקומיים? << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> אנחנו מאוד מאמינים בשילוב, בוודאי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. ילד שהולך, האמיני לי, קיבלתי גם שאלות כאלה, של הורים האם לסמוך על זה שבמעון השילובי הוא יקבל את הטיפולים או האם הטיפולים - - - << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> לא טיפולים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> זה מאוד תלוי במצב של הילד. יש ילדים שהרבה יותר נכון להם להיות בתוך מעון יום שיקומי ויש ילדים שהרבה יותר נכון להם להשתלב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בטיפולים, אני מדברת ילד שנמצא על רצף אוטיסטי אבל בתפקוד גבוה? << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> לא טיפולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הרבה פעמים משכנעים את ההורים ללכת לשיקומי. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> צריך מאוד מאוד, אני לא רוצה להיכנס לאיזה שהן אמירות כלליות. זה מאוד תלוי במצב של הילד. הוא מקבל ליווי. תלוי מה הרופא ממליץ. באופן כללי ילד שזקוק למעון יום שיקומי הרבה פעמים זה המענה שנכון לו. ילד שהעיכוב ההתפתחותי שלו הוא פשוט יותר אז הרבה פעמים שילוב. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> יש לציין שבסופו של דבר זה בחירה של ההורים. זאת אומרת, אנחנו יכולים להגיד מה הזכאות שלו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ההורה אומר לעצמו ככה: קיבלתי סוג של מכה שאני לא יודע להתמודד איתה. אני צריך מישהו שיכוון. הרי אין הרבה הסברים. כשההורים מגיעים בואו נאמר לקופות החולים אין לו כל כך הרבה הסברים ואומרים לו והכול. שוב, זה אותו דבר כמו חמש דקות, עשר דקות של שיחה עם הרופא. זה לא שהוא יישב ויתחיל להגיד לו המסגרת הזאת טובה ואני ממליץ לך על המסגרת הזאת. אני ממליץ לך על המסגרת הזאת. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> בתור מי שניהלה את השיחות האלה אז אני יכולה להגיד שכן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל נעמה, אולי יש נעמה שהיא רק אחת. הלוואי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, לא, לא. חלילה. באמת יש פה הרבה אנשי מקצוע טובים אחרים. חלק מהאבחון בהתפתחות הילד, הוא שעתיים. משהו שונה בכלל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, בטח עם עוד גורמים. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, עם הרופא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עם הרופא שעתיים? << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> נגיד שלא כל השעתיים זה מול הרופא. חלק מזה, בסדר, אבל יש הרבה יותר זמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עכשיו אני אקבל מיילים "לא, היא לא צדקה, זה לא לקח שעתיים". << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> קודם כל בהגדרה לאבחון, הזמן שמוגדר מבחינת הסטנדרט זה שעתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז רגע, שמענו את הכללית. שלא יגידו סוג של ניגוד עניינים. שמענו את כללית, שמענו את מכבי. בזום נמצא מאוחדת. נרצה לשמוע את מאוחדת. ולמה לוקח לכם תור ארוך לרופאים האלרגניים לילדים. תפתרו את הבעיה הזאת. זה הדיון הבא שאני מתכוונת. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, עד שהוא עולה רק לומר לשאלה שלך על מעון יום שילוב. מעון יום שיקומי זה הסדר שקבוע בחוק. ואז הילד מקבל את המענה במעון יום שיקומי. לעומת זאת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל מצד אחד - - - << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> רגע, רגע, שנייה. תמיכות לשילוב תלויות בתקציב ותלויות ב-matching של הרשות ואז הסייעת זה לא בהכרח עובד הכי טוב עולם. << אורח >> לי תבור: << אורח >> וזה עולה הרבה שעות ביום גם. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אז ההורה צריך לדעת את זה כשהוא בוחר, אפרופו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז הוא הולך לשים את הילד במעון שיקומי כי שם יש את אנשי המקצוע, כשהוא יכול לשים אותו במשלב כי הוא במצב הרבה יותר טוב, רק בגלל שאין את האנשים המתאימים במעון הרגיל? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> שהמעטפת לא בהכרח - - - << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> נכנסים פה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נשמע רגע. זה דיון אחר לגמרי שאני כן רוצה לעשות אותו. אנחנו נשמע את מאוחדת ואז אנחנו נסכם. אם יש לעוד מישהו הערה זה הזמן. כן, מאוחדת. << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> שלום, שמי ד"ר מיטשל שערץ. אני מנהל ארצי של התפתחות הילד ונוירולוגית ילדים במאוחדת. תודה רבה על הזכות לדבר. קודם כל, אני ממש מברך על הדיון ואני חושב שאנחנו צריכים להגיד כמה דברים מאוד מרכזיים. קודם כל זה שאנחנו רוצים להוסיף עוד דברים לסל, אנחנו עדיין צריכים להבין שיש לנו בסל דברים שאנחנו בעצמנו לא יודעים מספיק מה עובד, מתי עובד, אצל מי עובד. יש הרבה סימני שאלה. בכלים שיש לנו. זה לא שאין פה אנשי מקצוע שיודעים לעבוד. אז חסר לנו כאנשי מקצוע להבין איך המוח שלנו עובדים ואנחנו בהתפתחות הילד מטפלים כדי שהמוח יעבוד טוב יותר. אז אני מבקש, לפני שנרחיב סל נוכל להבין את הכלים שיש לנו. איזה כלים עובדים יותר טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאתה אומר נוכל להבין, למי אתה מתכוון? מי זה אנחנו? << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> העולם המקצועי שלנו. אנחנו לא יודעים הרבה דברים. כמה טיפולים צריכים, לפני קשר זכויות. כמה טיפול ילד לדוגמה עם שיתוק מוחין הוא צריך כדי לשפר תפקוד מוטורי? באיזה תדירות? לאורך איזה תקופת זמן, מה שנקרא מינון. כמה כפיות של תרופה הוא צריך לקבל כל יום? אילו שאלות קריטיות ואנחנו לא יודעים את התשובות עליהן. לכן לפני שאנחנו נרחיב את הסל צריכים להבין טוב יותר על מה שיש לנו, איך זה עובד. אולי צריך שני מטפלים ביחד במקום מטפל אחד? מתי קבוצה, מתי פרטני? כל השאלות האלה קריטיות. אנחנו צריכים, מבקשים מכם הכנסת, - - - אנשי מקצוע בהתפתחות הילד את התקציבים לחקור את הנושא הזה. זה לא רק מחקר לצורך מחקר. כדי לדעת מה עובד טוב יותר. כדי שנביא עוד כלים בסל, באמת צריכים לבקש שמי שרוצה להוסיף עוד להוכיח את הייעוד של כלי זה לאיזה אוכלוסייה. כי זה לא לכולם. וזה לא מספיק טוב שילד אחד זה עזר. זה לא שלא עזר. אנחנו מדברים על לקחת את המידע הזה וליישם על אוכלוסייה שלמה. לכן אני ממש מתחנן, אנחנו מדברים הרבה מאוד שנים. צריך להסדיר את הידע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אמרת דבר מאוד חשוב, זה חוזר על עצמו, גם נעמה הדגישה את זה. אין לנו מספיק, אין לנו גוף כזה שהוא חוקר או מחקר שבא ואומר מה בעצם צריך. נעמה, זה באמת משהו שעלה. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> מתקיימים מחקרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אנחנו נשענים על מחקרים מחוץ לארך. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> לא, לא, חלילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איפה מתבצעים המחקרים הללו? כי הוא העלה נושא חשוב. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> על ידי אנשי אקדמיה, על ידי אנשי בתי חולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואתם מקבלים את זה ומזה אתם בונים בעצם את התחומים? << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> אבל זה לא מספיק. אנחנו, גם באקדמיה - - - << אורח >> אורלי גרינפלד: << אורח >> לא, זה גם, זה עוד כלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור שזה עוד כלי. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> אנחנו משתמשים גם במחקרים מהארץ, גם מחקרים מהעולם. << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> שאנחנו שנים מטפלים בילד. אני מטפל בילד במקצוע, במשרד שלי. על מה אני נשען? אני קורא את הספרות. אבל הספרות חסרה. לא רק בארץ, בעולם, חסר לנו ידע. כי גם חסר לנו ידע איך המוח שלנו עובד, איך המוח של ילד עם נכות עובד. << אורח >> קריאה: << אורח >> מדהים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. אתה אומר דברים חשובים. << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> צריכים לבוא עם תקציבים ולהסדיר את זה ולא שזה יגיע. לפני שעושים עוד - - - תחום שהוא ניתוח התנהגות. זה תחום אחד שיש בו המון ספרות מקצועית, המון ידע. דווקא שם זה לא בסל. אני חושה שצריכים לחשוב על זה. זה הרבה יותר קל לתת ולתת. אנחנו בתוך הבית שלנו, מדינת ישראל, יש לנו 100 שקלים של תקציב. ואנחנו - - - לבקש לבקש. לחשוב ונכון מה עובד. אני אגיד משהו עוד יותר נכון. אמא שיש לה ילד עם קושי ויש עוד חמישה ילדים, יש לה, בעיית התקציב זה לא הבעיה אבל של זמן. יש 24 שעות ביממה. היא צריכה לתת גם לשאר הילדים. לאיזה טיפול היא תלך קודם? אנחנו צריכים לכוון אותה. אז צריכים באמת לחשוב על לעשות בדק בית אצלנו. השקעה של משאבים שיש להם ולנצל אותם טוב יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מדהים. אתה אמרת דברים מאוד חשובים. מאוד חשובים. באמת צריך לקחת את זה לתשומת ליבנו. תודה רבה לך. אני מעלה את נציג מועצת התלמידים, אני שוכחת לצערי הרב כל פעם בדיונים והם ממתינים. קודם כל, אני מתנצלת. שלום לך. קודם כל הילד המדהים הזה הוא הצלחה בפני עצמה. הוא באמת הצלחה בפני עצמה. יש פה הרבה חברים וחברות שנמצאים פה שלא מכירים אותך. אז תציג קצת את עצמך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כולם כבר מכירים אותו? << אורח >> קריאה: << אורח >> כזה קסם כולם מכירים. << אורח >> קריאה: << אורח >> והוא גם תמיד אומר שהוא תוצר של הרבה טיפולים, נכון? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון מאוד. קדימה. << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> שלום לכולם. אני אוראל גל אור, בן 17 מבת ים. אני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני מייצג את קולם של התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ותלמידים עם צרכים מיוחדים בכלל. אני בא לדבר, אני אהיה ממש קצר וקולע. חשוב באמת, כמו שאמרתם, להכניס עוד דברים חדשים למערכת. אנחנו בעידן מתקדם, מערכת הבריאות מתקדמת. לכן חשוב באמת, וזה הדבר הכי חשוב, להכניס כמה שיותר טיפולים שהם יהיו רלוונטיים לתלמידים עכשיו. כי לא כל מה שעבד אז אולי גם עובד היום. וזה משהו שצריך לשים עליו דגש. הדבר השני, הרחבת השירותים. גם בפריפריה החברתית וגם בפריפריה הגיאוגרפית צריך להיות שם דגש. לא יכול להיות שיש עדיין מחסור בדרום, בצפון וגם בפריפריה החברתית בטיפולים פרא רפואיים. אז באמת זה חשוב שיהיה על זה דגש. בנוסף שתהיה גם פריזמה ארצית ושיהיה קיצור תורים, כי זה ממש זה מה שחשוב. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רציתי לשאול אותך, מתוך ניסיון. אתה הרי קיבלת הרבה מאוד טיפולים, גם הגדרת את זה באחד הדיונים שהיו לנו. אתה יכול לדבר על הטיפולים שקיבלת? מה באמת עזר? אתה על מיוט. אוקיי. תמי העירה הערה נכונה, זה נורא אישי, אולי לא תרצה לדבר על זה. אז אם תרצה לדבר על זה, יש לנו כל כך הרבה דיונים שאתה משתתף בהם, אז תציג את זה. אבל אני יודעת שאמרת את זה באחד הדיונים, שאמרת שקיבלת כל כך הרבה מהתחומים שיש גם במשרד הבריאות וגם ההורים שלך, שאתה הצלחת לקפוץ באמת במדרגות מעלה מעלה והיום אתה משתתף, עושה, פועל, מסייע, בצורה שאין כדוגמתה. ונציג של המועצה. אני גאה בו. הוא נעלם, אבל אני גאה בו. אני רוצה לסכם את הדיון ולהגיד להחלטות הוועדה. הוועדה קובעת שאבחון וטיפול בילדים עם קשיי התפתחות בחודשי חייהם ובשנות חייהם הראשונות ימנע דרדור המצב ויחסוך קשיים והוצאות כספיות בעתיד. הוועדה דורשת להוציא מסמך רשמי מנחה לקופות החולים לעניין כניסתה של הרפורמה בתחום התפתחות הילד לתוקף. הוועדה קוראת לבחון הכרה במקצועות ספורט טיפולי, טיפול באומנויות, טיפול בבעלי חיים, הידרותרפיה כמקצועות נוספים או כמקצועות תומכי טיפול בסל התפתחות הילד. הוועדה קוראת לשקול מצבים של ילדים עם ליקויים קלים טיפול קבוצתי, מטפל מול מספר קטן של ילדים. הוועדה מבקשת שמשרד הבריאות יתכלל שולחן עגול בנושא בו יהיו שותפים ארגוני המטפלים בתחומים שונים: המועצה להשכלה גבוהה, ארגוני הורים לילדים עם מוגבלויות, לבחינת הנושא, תוך התייחסות גם לטיפולים פרא רפואיים במערכת החינוך המיוחד. הוועדה רשמה את דברי נציגות משרדי הבריאות על כך שהמשרד מנסה לעבות את שירותי הפיזיותרפיה בטיפות החלב. למשרד הרווחה, לעניין ההדרכה השיקומית לילדים לקויי ראייה במעונות היום השיקומיים, הוועדה קוראת להנגיש את השירותים להורי הילדים, לזרז קבלת מענה בנושא. אני גם הייתי מוסיפה למשל לעבות שירותי לא רק פיזיותרפיה, יכול להיות גם בטיפות החלב להוסיף את הטיפול הספורט הטיפולי ועוד מקצועות שאנחנו חושבים שאפשר להוסיף אותם. << אורח >> קריאה: << אורח >> טיפול באמצעות אומנויות. << אורח >> נעמה יושע אורפז: << אורח >> למה להכניס? אני מכניסה את מקצועות סל התפתחות הילד. את מדברת על מקצועות אחרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אומרת שתשקלו את זה. אנחנו מוסיפים בסיכום שאנחנו מבקשים שתשקלו להוסיף עוד טיפולים שיכולים לתת שירות לילד בטיפות החלב. אני לא חושבת שזה משהו, שלא בר אבחנה. אפשר לבחון את זה. תמיד אפשר לבחון את זה. אולי על פי מחקרים, כפי שציינתם, אולי בדרכים אחרות, אבל כן אפשר. כי עובדה שיש פה סיפורים שנשמעים על ידי אנשי מקצוע שבאים ואומרים שכן אפשר כבר מגיל טיפת חלב, כבר מהרגע הראשון שילד מגיע לטיפת חלב להביא את זה לתשומת לב ההורים או בכלל המערכת. למשרד הרווחה, עניין הדרכה שיקומית לילדים לקויי ראייה במעונות היו השיקומיים הוועדה קוראת להנגיש את השירות להורי הילדים ולזרז קבלת מענה בנושא. משרד הבריאות, לקופות החולים, הוועדה מבקשת לערוך מחקרים אמפיריים לבחינת התועלות של הטיפולים בסל התפתחות הילד ואת היקפם וכיוצא בזה כדי לנצל באופן מיטבי את התקציבים בתחום. תודה רבה, אני נועלת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>