פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 82 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 13:06 סדר היום: << נושא >> סקירת מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה - תקציבים וסמכויות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – היו"ר מירב כהן טטיאנה מזרסקי אלון שוסטר מוזמנים: רונית רוזין – עו"ד, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה גליה מאיר אריכא – עו"ד, יועמ"ש הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה רועי בבאי – רפרנט רווחה אגף התקציבים, משרד האוצר מירי ורמן – מנהלת תחום הגברת שייכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועה בלכר אורנשטיין – רת"ח קשרים בינלאומיים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה טלי לין – מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בגריאטריה, משרד הבריאות שירן ראובן – רו"ח, מנהלת תקציב גריאטריה, משרד הבריאות קולט אביטל – יושבת ראש, מרכז הארגונים לניצולי השואה ציונה קניג-יאיר – סגנית נשיא לישראל, ועידת התביעות ענבל בן חיים דסברג – מנהלת פרויקטים, ועידת התביעות אליס יפימוב – מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון ד"ר אברהם ובר – יועץ המשרד לענייני רכוש יהודי מתקופת השואה, המשרד לשוויון חברתי רן מלמד – מנכ"ל, עמותת נקודת מפנה מרים גרייבר – שורדת שואה יוחנן רון – שורד שואה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סקירת מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה - תקציבים וסמכויות << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צהריים טובים לכולם. אני סופר נרגשת לפתוח את הוועדה המיוחדת לניצולי השואה. האמת שאנחנו מחכים למירב כהן, כי מן הראוי אחרי שלוש שנים לעשות פרידה ואיזשהו סיכום קצר. אני לפחות תיארתי לעצמי שהארגונים ואנשים שרגילים לעבוד עם מירב, בטח היו מבוהלים קשות כששמעו שהיא עוזבת. היא אישיות מיוחדת. אבל אני מבטיחה להיות חרוצה ועקבית ומעמיקה ועניינית. ואני מבטיחה לעשות ככל יכולתי ולא לאכזב אף אחד. אני משתדלת לעשות כמה שיותר מהר, לעבור לפגישות אישיות עם כל הארגונים וללמוד את החומר במהירות שיא, אבל יש הרבה חומר, ואני עוד אחת שהנושא הזה הוא בנפשה ובליבה מגיל 12. אבל אני משתדלת. ביקשנו היום מהרשות לזכויות ניצולי השואה להציג לנו, גם שאני אלמד וגם לרענן. הנה הגיעה חה"כ מירב. אמרנו שאחרי שלוש שנים, מן הראוי שנעשה פרידה ושתעשי סיכום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה שאנשים יבואו לנושא מקצועי ולא נמצה את זה. בואי נעשה את הדיון המקצועי ותשאירי לי עשר דקות בסוף. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, כי אני רוצה לצאת. באתי גם לשמוע, וגם להגיד תודה למירב, אז אני ברשותך עומד על דעתי. מירב, אנחנו, יוצאי מרכז אירופה ונפגעי הנאצים. אני דור שני, לקח לי כמה שנים טובות להבין שזה שהמשפחה של אבא שלי ניצלה בעור שיניה אחרי ליל הבדולח, זה לא אומר שאין השלכות ארוכות טווח. ודי לחכימא ברמיזא, כאשר עברנו לפני שנתיים טראומה כזאת גדולה. וההצטרפות שלך במרץ, במקצועיות, בחן. השילוב הזה היה שילוב חשוב מאוד. במעט הפעמים שהגעתי, לצערי הגעתי מעט, אני ראיתי את האכפתיות הענקית שלך, שאת מפנה למגזרים רבים שהם מתקשים, והבית הזה הוא בית שלהם, והחדר שלך, הוועדה, היא מקלט. כיוון שיסמין, חברתי לדרום, יודעת דבר או שניים על הפניית קשב למצוקות ולהעצמה ולעמידה על זכויות, אז אני בטוח שזה יימשך. תודה על מה שעשית, ובהצלחה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. רונית. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני גם רוצה קודם כל לברך את יושבת הראש החדשה, ולהצטרף לתודות לחברת הכנסת, יושבת הראש בשלוש השנים האחרונות מירב כהן, שהקימה את הוועדה הזאת. כפי שנאמר, אני חושבת שהדבר המשמעותי והחשוב בוועדה הזאת זה להשאיר את ניצולי השואה בקשב הציבורי. זה לא סוד, בטח לא בשנתיים האחרונות, שניצולי השואה הם לא בדיוק במרכז הקשב, כשיש שורדים חדשים ויש את אירועי ה-7 באוקטובר, ואנטישמיות גואה. ובוודאי לא כשניצולי השואה הולכים ומתמעטים, וגילם הממוצע היום 87, אז יש פעמיים בשנה בערך, אולי פעם וחצי - יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ויום השואה הבינלאומי - שיש איזשהו קשב. וגם אז בשלוש שנים שאני בתפקיד, שיחת הטלפון שאני מקבלת מכל עיתונאי מתחיל, זה כמה נפטרו השנה. אנחנו אמנם עוסקים גם בזיכרון, אבל אנחנו קודם כל כאן בשביל לטפל. התשובה שאני עונה זה: תשאל אותי כמה חיים. כי כל עוד יש פה ניצולי שואה, ויש היום 112,500, באמת קצב הפטירה הוא מתגבר. אבל כל עוד ניצולי השואה איתנו, ועד שהאחרון יגיע ל-120 ופלוס, יכול להיות, כי, תוחלת החיים של ניצולי השואה, על אף מה שהם עברו גבוה מהממוצע של ילידי הארץ. עדיין, בכל זאת זה טבע העולם, התפקיד שלנו הוא לדאוג כרשות, שיחיו פה בכבוד ובאיכות חיים. ותודה מירב על כך שדאגת לאורך כל השנה, ולא רק פעמיים בשנה, שהנושא הזה ככל הניתן יהיה בקשב הציבורי. אני חושבת שהיום, אחרי ה-7 באוקטובר, ניצולי השואה הם מגדלור של השראה לחוסן, שצריך ללמוד אותו על רקע האירועים שעברנו כמדינה. ואנחנו שמים גם את זה כדגש בפעילות שלנו, להציג את ניצולי השואה. (הצגת מצגת) אני אגב אגיד, חברת הכנסת יסמין פרידמן, שיש פה ניצולי שואה ויש שורדי שואה, ויש שיח איך לקרוא. אנחנו משתמשים בנוסח שבחוק, אבל הם קודם כל גיבורי שואה מבחינתנו, כי זה אנשים שהיום אנחנו מבינים, שגם מי ששרד ולא היה לוחם, הוא גיבור שואה, והוא מהווה איזשהו מודל גם לחוסן שלנו כעם היום, אחרי ה-7 באוקטובר. אז זה החזון של הרשות להמשיך לדאוג לצרכים הייחודיים והמשתנים של ניצולי השואה, שהיום גילם הממוצע הוא 87. רבים מהם רתוקי בית, הרבה מהם סיעודיים, הרבה מהם גם מגיעים למועדונים ולפעילויות שלנו ושרים ורוקדים, והולכים לפגוש ילדים מבארי ולספר להם איך הם היו ילדים בשואה. רובם היו ילדים בשואה, ואנחנו פה לראות מה ניתן לעשות בשנים שעוד נותרו, ודיברנו כמה דקות קודם לכן ואמרת שאת מרגישה שיש דחיפות. אז נכון, המושג שחוזר בינינו לבין כל השותפים שלנו פה בשולחן זה שאין זמן. ויש עוד פחות כי אנחנו מרגישים שאחרי השנתיים האלה גם קצב התמותה גבוה יותר, כי אנשים נתלשו מבתיהם, אנשים איבדו בני משפחה, הפוסט טראומה צפה על רקע השנתיים האלה. אז אין זמן ואנחנו חייבים לעשות כמה שיותר ומה שיותר מהר. הרשות כיום היא זרוע תחת משרד ראש הממשלה, הייתה שנים במשרד האוצר. התקציב של הרשות, פחות או יותר מ-2018, הוא עלה לאורך השנים. אני לא אכנס לזה, אבל הוא סביב חמישה וחצי מיליארד שקלים. חלק הגדול ממנו זה התגמולים החודשיים, הסיעוד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה חלק שאנחנו מאוד גאות בו, כי זה דגל של המפלגה שלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את הכפלת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני עוד מילא, אני עוד בקטנה. לפיד כשר אוצר עשה מהלך מאוד משמעותי שהגדיל את תקציב הרשות. אני המשכתי בדרכי הצנועה ממש, ביחס למה שהוא עשה, את אותה המגמה. אז אנחנו מאוד גאים בזה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> על רקע הדברים שאמרתי, אנחנו מתחילים לראשונה השנה לראות התחלה של ירידה בהיקף התקציב. התקציב הקשיח שלנו, על פי החוקים שתכף אציג אותם, הוא התגמולים והמענקים והסיעוד סביב ארבעה ומשהו מיליארד. ובשנים האחרונות, למרות שהייתה תמותה, התקציב לא ירד, כי גם היו שינויים. למשל במענקים השנתיים שהוכפלו, גם הצמדות, גם הסיעוד עלה, שזה גם מרכיב גבוה בתקציב שלנו. עכשיו מתחילים לראות את הירידה, אז התקציב השנה צפוי להסתיים ב-5.3 מיליארד. והיעדים שלנו, כאמור, שיפור יכולת למיצוי זכויות. הרשות פועלת למעלה מעשור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה התקציב הולך להיות? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> השנה הצפי היא לסיים אותו ב-5.33 מיליארד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה ירידה של כמה בתקציב? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> משנה שעברה זה 100 מיליון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז זה נובע מתמותה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אין מדיניות של משק סגור? זאת אומרת, אם מתפנה כסף, כי שורדי שואה נפטרו - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, אין מדיניות משק סגור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את הכסף הזה ניתן להקצות לשורדים אחרים שחיים בעוני, שהדרך הכי טובה לעשות את זה – זה המענק השנתי, כי הוא בול פוגע באנשים שחיים בעוני, כי אין להם קצבה חודשית. כבר אנחנו רואים פה ירידה מאוד גדולה בתקציב. זה עשרות מיליוני שקלים שיכולים להפחית עוני בצורה משמעותית, וזה רק ילך ויגדל. הרי תמיד הטענה הייתה שאין לנו מספיק תקציבים לחלק לכל מי שצריך, וככה הגענו למציאות העגומה, שעדיין יש שורדי שואה שהם עניים, בעיקר יוצא ברית המועצות, שזכאים רק למענק שנתי ולא לקצבה חודשית. יש לנו פה הזדמנות, התפנה תקציב, הזדמנות. אנשים לצערנו הלכו לעולמם, אבל לפחות לא נחזיר את הכסף לקופה הכללית של האוצר, ונשרת את האנשים היקרים האלה בשנות חייהם האחרונות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז נכון לכרגע האוצר טוען שמראש הוא ידע שהתקציב הזה יקטן, אבל זה לא אומר שלא נילחם על זה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> התקצוב של הרשות, אני חייבת להגיד שבשנה-שנתיים האחרונות הוא פחות גרעוני, אבל לאורך שנים הרשות תוקצבה. ולכן ראית גם שהתקציב בחוק התקציב הוא יותר נמוך מהתקציב המימוש שלו. כי היא תוקצבה בחסר, מתוך הערכה לזה שיש תמותה ויש פחות הגמולים, וכל שנה סיימנו את זה בהרבה יותר גבוה ממה שהוערך. השנה התקצוב החסר היה נמוך יחסית, אבל עדיין תמיד הרשות מתוקצבת בחסר. לא רק שזה לא במשק סגור זה גם בחסר. אבל כן מה שדיברתי ורואים פה בשקף הזה, זה ששנים הייתה איזושהי יציבות בסכום התקציב, מהסיבות שציינתי, כי יש דברים שעלו לצד - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי הזכויות גדלו ומספר השורדים קטן, בסך הכל נשאר break even, פחות או יותר. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> נכון. בדיוק, הזכויות עלו, זאת אומרת האוצר לא גרע את הסכום באופן לינארי לתמותה, אלא היו דברים אחרים שעלו בשנים האלה, ולכן זה נשאר סביב החמישה וחצי מיליארד. עכשיו אנחנו מתחילים לזהות את המגמה של הירידה, סביב 300 מיליון מהשיא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה המון, 300 מיליון. הייתה לי את הזכות להעלות את המענק השנתי, היה לי תקציב של 300 מיליון שקלים, זה כבר יכול להיות אפילו 3,000-4,000 שקל תוספת לכל שורד. זה דרמה. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> כן, זה היה כמעט להכפיל את המענק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה דרמה. היום המענק מתקרב לשבע וחצי, אז אם אנחנו מוסיפים עוד 4,000 שקל במענק השנתי, זה מאוד יכול לעזור, וגם ככה לא כסף גדול, אבל זה יהיה פשע להחזיר את ה-300 מיליון שקלים האלה לקופת המדינה. פשע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם הצעת ייעול: לשלם את המענק השנתי כקצבה חודשית, ולא פעם בשנה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני הייתי נגד. ברגע שאת הופכת את זה לקצבה חודשית, אז בביטוח הלאומי זה נחשב הכנסה לצורכי הכנסה, וגורעים מהם קצבאות אחרות בביטוח הלאומי. אז אני בכוונה הגדלתי את זה רק לשנתי, כדי שלא יקצצו: ניתן להם ביד אחת, וביטוח הלאומי יקצץ להם ביד שנייה. כי הכנסה מחושבת לפי החודשי, והמענק השנתי מוחרג מצורך החישובים של זכאות בביטוח הלאומי. את צודקת במהות, אבל בבירוקרטיה של הדברים, כיוון שלא רציתי שזה יעלה לי בקיזוז של קצבאות אחרות שלהם, אמרתי: נשאיר את זה במענק השנתי. זאת הסיבה שהלכנו למהלך הזה. כי ככה הכסף נקי נשאר אצלם בכיס. אבל ה-300 מיליון שקלים האלה - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו ניאבק עליהם, ברור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> - - זה יכול להיות אלפי שקלים מעליה במענק השנתי לשורדי שואה הכי עניים שיש, הכי עניים שיש. יש איזה 40 אלף כאלה, אם אני זוכרת נכון? קצת פחות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, שתי הקבוצות זה 75 אלף. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> שתי הקבוצות מקבלות המענק השנתי, שזו החלטה מנהלית והחוק, זה 75 אלף שאנחנו לא - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז נגיד על 75 אלף, אם מחלקים 300 מיליון שקלים, כמה זה למענק השנתי? 2,500. משמעותי? – משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> העניין הוא שצריך לעשות שינוי חקיקה. עכשיו היא הסבירה לי. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן. אנחנו רשות שמבצעת לפי ארבעה חוקים עיקריים. אני לא אתעכב, אנחנו נשב על זה עוד בנפרד. ולכן גם הסכומים הם סכומים שצריך לתקן בחוק. גם המענקים שנמצאים בחוק ההטבות צריכים תיקון. תחומי העשייה המרכזיים של הרשות. יש קודם כל התגמולים והמענקים שהגוף הרשות מחלקת, תגמולים חודשיים. לפי מנגנון שבחוק נכי המלחמה בנאצים, נשארו פחות מ-100 איש. זה אנשים שלחמו. הצעיר ביניהם בין 98 היום. אז עיקר זה התגמולים והמענקים. אבל יש המון תוכניות מסביב, כי הראייה בסופו של דבר של הרשות היא ראייה הוליסטית. אנחנו לא מחליפים משרדי ממשלה אחרים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל המשרדים, שנותנים שירות לאוכלוסייה המבוגרת מאוד, כי אנחנו אפילו לא מה שעוסק שוויון חברתי של הגיל השלישי, אלא אנחנו גיל רביעי. אנחנו מעבדה לזקנה מאוחרת של אנשים מאוד מבוגרים. אנחנו כן מפעילים הרבה תוכניות ייחודיות עבור ניצולי השואה מתוך תקציבים של הרשות. קודם כל, הנושא של מיצוי זכויות והתפיסה היא תפיסה פרו-אקטיבית. אנחנו פועלים כדי שכל אחד יקבל מה שמגיע לו, גם על-ידי הפעלת מרכזי שירות ניידים בכל הארץ, כי אנחנו מבינים שניצולי השואה מתקשים להגיע אלינו לסניפים. אז יש לנו היום כבר 30 מרכזים: מתל חי בצפון ועד אילת בדרום. כל רשות שרוצה אותנו - אנחנו שם, אם יש ניצולי שואה. שולחים, עובדת עם לפטופ עובד, יושבים ומקבלים את ניצולי השואה בשיתוף עם משרד הרווחה, שגם נמצא פה. הרשויות המקומיות הן שמכירות את האוכלוסייה. אנחנו מפעילים ניידת עד הבית דרך מרכז מידע טלפוני ייחודי, שהוא גם מוציא שיחות, אבל הוא גם מוציא אנשים לעזור למלא את הטפסים. וזה עזרה בהכול. גם בביטוח לאומי, וגם עכשיו עם החזרי מס הכנסה. אנחנו עכשיו בפרויקט לפני שתיסגר 2019. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אני מבינה שעדיין יש אתגר עם ההנגשה השפתית. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> נכון, תכף נדבר עם ההנגשה השפתית, כי היום באמת כל ניצול שואה שני הוא דובר רוסית, אבל מבחינת הרשות, בכל הדברים שמניתי, אנחנו מעסיקים דוברי רוסית. יש לנו אתגרים רבים, דנו על זה בוועדה, גם מבחינת מתנדבים. אני אגיד רק שאחד החסמים המרכזיים שאנחנו פוגשים בהם, הוא על רקע כל הסיפורים של העוקץ הרוסי. יש חשדנות מאוד גדולה באוכלוסייה דוברת הרוסית להכניס אותנו הביתה. אנחנו עכשיו מעלים איזשהו סרטון כדי שיידעו לזהות אותנו, אז קשה להכניס מתנדבים. יש לנו מתנדבים חברתיים, יש לנו פרויקטים רבים שהם עד הבית, אבל שם אנחנו נתקלים באיזשהו חסם, לפעמים גם של הילדים, שהאבא הסכים אבל הם מתקשרים חזרה ואומרים: אל תשלחו לי אף אחד הביתה, אנחנו לא מאמינים. אז יש פה איזשהו קושי שהוא אתגר. יש לנו הרבה מאוד כנסים, 80 כנסים בשנה, של מיצוי זכויות גם בשפה הרוסית, עם אומנים בשפה הרוסית, עם הרצאות ברוסית וגם עם הנגשת הזכויות, שכאן, שוב, זה תלוי גם אם זה בקבוצה הראשונה של נכי רדיפות הנאצים או שזה מקבלי מענה, ששם סל המענים שלנו הוא צער יותר. אבל עדיין יש לנו הרבה מאוד תוכניות להפגת בדידות, שזה על קצה המזלג, אחת הבעיות המרכזיות של האוכלוסייה הזו. שירות סוציאלי ויש לנו גם כמובן את התמיכות. אז אלה העוגנים שלנו: זה הקצבאות, זה הטיפול והשירות הייעודי, רפואי וסוציאלי, מחזיקים שירות סוציאלי ברשות שמגיע לביקורי בית, יחד עם עוד עובדים סוציאליים. גם בקרן לרווחת ניצולי השואה, היום גם בעמותת נינימצ'ופ שמגיעים לבתים, מיצוי זכויות יזום, פרויקטים ייחודיים, תמיכה בארגונים. כל הדברים הם בעצם מוכוונים להגיע כמה שיותר לשטח. היום הפנים שלנו באמת, סך הכול יש 90 עובדים ברשות, כוח האדם מצטמצם, אבל באמצעות שותפים גם במשרדים הממשלתיים אחרים, גם בגופים וארגונים. כמובן מרכז הארגוני הוא הלקוח והשותף המרכזי שלנו לכל הפעילויות האלה ולכנסים, וועידת התביעות. אנחנו עובדים כולנו יחד, כי מבחינתי התפיסה שלנו זה שכל האנשים שפה יושבים בחדר הם מכפיל כוח. אנחנו רוצים להגיע לכולם וכמה שיותר מהר, זו התפיסה, ולא לחכות שהם יגיעו אלינו. אז אלו המספרים נכון להיום, אני בדקתי אותם היום בבוקר. זה לא פשוט לנהל ארגון שהלקוחות מתמעטים, הם נקשרים לאנשים ופוגשים, ורק בשבוע שעבר היה, האחרון מגטו וורשה בן 95 שהלך לעולמו, והנוקם האחרון, ויש הרבה מאוד סיפורים, ויש גם הרבה כאלה שאולי אין להם את הסיפור הגדול, אבל הם רק שרדו. ואנחנו באמת עובדים מתוך דחיפות. זו המפה, המפה המתעדכנת של החלוקה לקבוצות השונות. נכי רדיפות הנאצים היום נותרו 20 אלף. מי שמקבל את הקצבאות מגרמניה BEG, שזו האוכלוסייה המבוגרת ביותר, היום 1100, שזו כמות נמוכה מאוד. מקבלי קרן סעיף שתיים, זה 10,000. יש לנו עוד יוצא מחנות וגטאות. ואוכלוסיית המענקים, שני הנתחים הגדולים בעוגה, זה 75,000. יש לנו פה חלוקה, אני לא אעבור על זה לפי אזורים, אבל היום חיפה, ירושלים ותל אביב זה המרכזים הגדולים יותר לפעילות. לפי זה אנחנו מפעילים גם את המתנדבים וגם את הכנסים שלנו. נושא של סיוע לסיעודיים, זו תוכנית משותפת עם ועידת התביעות, שמופעלת באמצעות הקרן לרווחה. תוספת תשע שעות שבועיות לניצולי שואה ברמת סיעוד שש. ויש עוד תוספת כספית, ברמה שלוש עם 5-5.5 נקודות, שעלתה ל-1,800 שקלים. חצי מהתקצוב מגיע מממשלת גרמניה, באמצעות ועידת התביעות, ופחות או יותר חצי שני, יכול להיות שאני לא מדייקת בדיוק באחוזים, מהתקציב שלנו, ומופעל יחד דרך הקרן לרווחה. וזו תוכנית שגדלה, כי כמות הסיעודיים, סביב 60 אלף, מתוך האוכלוסייה הזאת, והיא רק גדלה, וזה רק ברמות הגבוהות. סיעודיים בכלל, ברמות 1-2 זה כמעט רוב האוכלוסייה << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מקבלי מענק שנתי, יש שם סעיף מימון טיפול נפשי. אפשר לדעת מה הביצוע, מה הניצול של התקציב? האם מנצלים? האם ניצולי שואה, שורדי שואה בעצמם יודעים, שיש להם תקציב? ואיך ניתן להם את השירות? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן, המדינה מממנת טיפולים נפשיים, לניצולי שואה, עד 120, משתי הקבוצות: של נכי רדיפות הנאצים, ושל מקבלי מענק שנתי. הניצול זה סביב 5,000 ניצולי שואה, שמקבלים את התקציב. התקציב הוא תקציב של 80 מיליון שקל בשנה, הוא תקציב גבוה, כי אין הגבלה על כמות הטיפולים. יש טיפולים בבית, יש טיפולים בקליניקה. הוצאנו מכרז חדש, וזכו בו עמותות: עמך, אלה ותלם. עמך ואלה גם פעלו מ-2017, שנים. כמובן, חלק מדרישות המכרז, וכל מכרז שלנו, זה שיהיו מטפלים דוברי רוסית. יש קושי לגייס מטפלים דוברי רוסית, בשלוש העמותות, אבל זה חלק מהדרישות שלנו. אנחנו ממש ערב קמפיין תקשורתי, ליידע את כל ניצולי השואה על האפשרות לקבל טיפול נפשי, באמצעות העמותות האלה, במימון מלא של הרשות. אנחנו משתדלים גם דרך הכנסים שלנו, ומרכז המידע, להציע את הטיפול הנפשי. בתקופה של עם כלביא, ולפני כן של חרבות ברזל, הצענו את זה אקטיבית בשיחות טלפון, באזורים שנפגעו. אבל הכמויות הן הרבה יותר נמוכות ממה שאני הייתי מצפה, מסיבות שונות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> העמותות האלה, איך הן מקבלות? שורד השואה בעצמו צריך לפנות אליהם? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> או אליהם, או למוקד שלנו, ואנחנו מפנים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים לחתום על ויתור סודיות והסכמה לטיפול, וזה בדרך כלל, החברות האלה מציעות לבצע את זה באמצעות הטפסים הדיגיטליים, ואני נתקלתי בכמה דוגמאות, שאנשים פשוט ויתרו, ולא חזרו אליהם. כי לא הצליחו לחתום על הטפסים של הסכמה לטיפול. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> אנחנו כמעט לא מכירים מקרים כאלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז יכול להיות שהאחוז נמוך, של הניצול של התקציב הזה, בגלל שהשירות לא נגיש. הוא קיים, מבחינתכם, אבל הוא לא נגיש לשורדים עצמם. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני אשמח לקבל את הדוגמאות, כי מבחינתנו, א' הוא צריך להיות הכי נגיש שיש, זו הדרישה, ואנחנו גם כאן, כדי לסייע, כי כפי שציינתי, יש לנו גם אנשים שמגיעים הביתה לעזור, גם אוריינות דיגיטלית, כל מה שצריך. החסמים האלה, אנחנו פה בשביל לסייע בהם, גם מול העמותות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש ניצול מלא של התקציב? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש ניצול של התקציב, אבל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא מלא, אז שאלתי: מה אחוז הניצול של התקציב הזה? זו הייתה השאלה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> הניצול של התקציב הוא גבוה מאוד, אבל מבחינת כמות היקף ניצולי השואה שמשתמשים מתוך הפוטנציאל, אני הייתי שמחה לראות יותר. הניצול הוא ניצול גבוה מאוד. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> זה לא שיש תקציב לנושא. אם יש שימוש, אז התקציב הולך אחרי השימוש, כי זה קשיח, זה טיפול רפואי. עוד דבר שאני רוצה לציין בהקשר הזה, זה שעמך ואלה הן שתי עמותות, מירב מכירה אותן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני גם מכירה את עמך. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> הן עמותות מאוד ותיקות, מסורות. עמותת עמך הוקמה למען טיפול בניצולי שואה. עמך היום מלמדת מטפלים שמטפלים בפוסט-טראומה, לצערנו, בנפגעים החדשים באירועי ה-7 באוקטובר. הן עמותות שנלחמות על המטופלים, ואם יש למישהו קושי הם פונים אלינו בכל עניין, בכל דבר שצריך להקל. אנשים שיש להם אפוטרופוסים או שלא הספיקו למנות אפוטרופוס ורוצים הסכמה. אנחנו רואים שהם נלחמים על כל מטופל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה התקציב שמוקצה לעמותות מתוך התקציב של הרשות? תמיכות. תקציב התמיכות. ברשות, מהו תקציב התמיכות אצלכם? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> למעלה מ-20 מיליון. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> למעלה מ-20 מיליון, 23 מיליון השנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שזה קבוע. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זה לא קבוע. זה משתנה. אבל השנה הוא עלה. בשנה שעברה היה איזשהו קיצוץ בתקציב תמיכות. והשנה, אגף תקציבים העלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם מנהלים את זה, או שמראש אומרים לכם מה תקציב התמיכות שיהיה לכם השנה? אתן מנהלות את זה מבפנים? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> אומרים לנו מראש כי בתמיכות תקנה תקציבית סגורה - את זה צריך לחלק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי. סליחה ואני שואלת שאלות שהן ברורות לכולם. זה חדש לי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה שמקבלי רנטה מגרמניה, יש לכם פה סעיף מענק שנתי לסובלים מדמנציה בסך 3,500 יורו. מי קובע הזכאות? וזה בנוסף לרנטה? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> כן, זה בנוסף לרנטה. זה סיוע שהיה בזמן שמירב כהן הייתה שרה, חתומה על ההסכם. בגלל שיש סיוע מקביל בחוק נכי רדיפות הנאצים, יש סיוע מיוחד לדמנטים. אז אנחנו אז באנו לגרמנים ואמרנו: מקבלי הרנטה מגרמניה שהופכים להיות דמנטים, הם לא זכאים לסיוע מקביל, בואו תשקללו את כל הסיוע, כמו שאנחנו נותנים, תשקללו אותו לאיזשהו מענק שנתי קבוע. וזה מה שהם עשו, והמענק הזה משולם משנת 2022. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מי מפקח על העמותות? האם הן נותנות את השירות הראוי? האם הן מנצלות את התקציב? אתן גם אחראיות לפקח על העמותות? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> חשוב להדגיש שיש לנו שני כובעים בהקשר הזה. העמותות האלה גם משמשות ספקים שלנו לצורך הטיפול הנפשי, וכאן אנחנו מפקחים עליהם כספקים, והן גם עמותות נתמכות בהקשרים נוספים, של שירותים נוספים שהם נותנים, שזה הפעלת מועדונים, הפעלת קבוצות חברתיות. זה מענה שאנחנו קוראים לו מענה שהוא יותר מענה חברתי. המענה הטיפולי זה מענה שאנחנו חייבים בו על פי חוק, ופה הן זרוע ארוכה שלנו, כי החוק מחייב אותנו במימון טיפולים רפואיים, לרבות טיפול נפשי. ובכובע השני, שבו הן מפעילות קבוצות חברתיות, מועדונים חברתיים, שזה כמובן דבר שהוא מאוד חשוב, ואנחנו רואים את החשיבות בלהוציא את הניצולים החוצה כמה שיותר. אז פה אנחנו נותנים להן כסף בכובע שלנו כנותני תמיכה. אז אנחנו מפקחים עליהם כאן כספק, ופה כגוף נתמך. << אורח >> קולט אביטל: << אורח >> אני יכולה להוסיף משהו לגבי פיקוח, כיוון שכל העמותות האלה, לפחות שתי עמותות, מקבלות כספים גם מוועידת התביעות, אז יש פיקוח צמוד, לפחות פעם-פעמיים בשנה, כי זה מה שהגרמנים דורשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, הבנתי. << דובר_המשך >> קולט אביטל: << דובר_המשך >> הפיקוח הוא כפול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, אם אפשר, על עמך. קיימנו פה בוועדת דיון על זה שאין מימון להסעות למרכזים של עמך. שהם נאלצים לקחת מוניות וזה דבר מאוד יקר. זה נפתר, זהו? הוסרה הבעיה? רק בגדר מעקב, כי עשינו גם סיור שם וגם דיון פה בהמשך, ויש עכשיו למידה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש מימון. הם קיבלו את הכסף, הם רק לא חילקו אותו. הייתה שם איזושהי בעיה, אבל - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וואי, שבעה מדורי גיהינום. גם צריך להעביר את הכסף, גם - - -, שלא ישלמו על מונית, בסוף. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> הם חילקו את הכסף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבי, הלוך-חזור זה יכול להיות 300 שקל מוניות ביום, אם מישהי גרה יחסית רחוק, וזה מונע מנשים לבוא ולקבל את השירות. אז מאוד חשוב לוודא שזה מגיע ליעדו. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני הייתי בשלושה מועדנים בחודש האחרון, ציפיתי לאיזה עליהום, אבל כולם קיבלו שם את הכסף. כי זה היה אצלהם כבר מפברואר, אבל - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> השורדות אמרו שהן לא קיבלו. הן הלקוחות שלי בסוף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו קצרים בזמנים, אז אני רוצה לשמוע עוד, בקצרה. אני עוד אשב איתך, המון. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו עברנו על הכול גם דרך השאלות, וגם על נושא התמיכות, אז אני אתן גם לאחרים לדבר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, תודה. קולט, יו"ר מרכז הארגונים. << אורח >> קולט אביטל: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה אחת מאוד-מאוד גדולה למירב. אנחנו הספקנו לעבוד עוד כשהיית שרה, ובאת לוועדה הזאת עם ידע, עם נכונות, עם לב, אבל גם עם יכולת מקצועית לעבוד. ואני בכל שנותיי בכנסת נתקלתי במעט מאוד אנשים שידעו לעבוד בצורה כל כך טובה ומסודרת כמוך. חוץ מכל מה שנאמר וחוץ מהלב וחוץ מהחשיבה והחיפוש מה עוד אפשר לעשות. אז תודה אחת גדולה. ויסמין, אני יודעת שנכנסת עם המון רצון והמון אנרגיות, ואנחנו סומכים עלייך. אני לא יכולה לספר על תקציבים כמו שנתקלתם פה. אני שמחה, אבל, שהמדינה נותנת על זה תקציבים, כי כשאני התחלתי לטפל עוד כשהייתי בכנסת, הייתה לשכה לענייני נכים, שלא רק שלא היה לה תקציב, אלא שעשתה כל מה שאפשר כדי לא לתת לניצולים את התקציב. ובמשך השנים זה השתנה. אז אני קודם כל שמחה ומודה על כל מה שישנו. התפקיד שלנו הוא לדרבן, לחפש, לעשות לובי, לרוץ ולנסות להשיג עוד זכויות. אנחנו כמובן, חלק מהארגונים שעליהם מדובר כמו עמך, כמו הקרן, אנחנו הקמנו אותם, והם גם שותפים לעבודה שלנו. אנחנו עובדים מאוד צמוד גם עם הרשות וגם עם ועידת התביעות. ככל שעובר הזמן, אני רואה כמה שהשירותים משתכללים. ויחד עם זאת, אנחנו עדיין עובדים על כל מה שחסר. אז מה שחסר זה שהקצבאות קטנות ועם יוקר המחיה, זה דבר שהוא בלתי נתפס. המענק השנתי, כאילו להבראה, הוא פשוט מצחיק. לא מספיק אפילו ליום אחד במלון. יש המון מחסורים, ואנחנו בעצם מנסים להשלים, אם מדובר בשעות סיעוד, כיוון שאנשים מזדקנים. אם מדובר בשירותים נוספים: כמעט ואין מימון לצרכים מאוד חיוניים, כמו כיסאות גלגלים, כמו מכשירי שמיעה וכולי. אלה דברים שחייבים לתת עליהם את הדעת, כי ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו יודעים שלא נותרו אלא אולי 10 שנים לפנינו, וב-10 השנים האלה אין זמן להתלבט. יש לי רק דברי שבח להגיד על השותפים שלנו. ובאמת אנחנו ככל שעובר הזמן, חושבים מה ניתן לעשות עוד, ויש רשימה ארוכה של מה ניתן לעשות עוד, ואני לא אלאה אותך עכשיו. אנחנו עוסקים באופן פרטני באנשים שלא מקבלים תשובות במקומות אחרים, ואנחנו די מוצפים. אנחנו מוצפים באנשים שלא יכולים למלא טפסים בשפות שונות, אם מדובר לצערי ברוסית או ברומנית. אנחנו עוסקים בפנסיות, אנחנו הארגון היחידי שעוסקים בפנסיות לפולניה, של ילידי פולין, וזה הודות להסכם שנחתם בזמנו על ידי המשרד לשוויון חברתי, הם הבהירו את הטיפול אלינו. אנחנו מטפלים בלעדית בפנסיות ליוצאי רומניה. אני חושבת שעד עכשיו השגנו בערך 6,000 פנסיות לפולנים, שזה הרבה מאוד כסף לשנה, ובערך 3,000 פנסיות לרומנים, והיד עוד נטויה. ואנחנו עוסקים בכל הנושא של הנצחה ושל חינוך, של הנחלת השואה בכנסים וכולי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד גדול. אני סגן נשיא ועידת התביעות, אז שותפה גם לעשייה שם. ויש עוד נושא שאנחנו עסוקים מאוד בו, למרות שבזמן האחרון הוא לא נותן הרבה תוצאות, זה כל הנושא של הרכוש היהודי שלא הוחזר, בעיקר במזרח אירופה. אבל גם במה שנקרא האומנות השדודה, שהיא כמעט בכל מקום בעולם, בעיקר באירופה ובארצות הברית, זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. עורכת דין ציונה קניג, נשיאת ועידת התביעות. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> סגנית נשיא ועידת התביעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לי רשום נשיאה. שודרגת. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> שיירשם בפרוטוקול. אני רוצה גם להצטרף לברכות אלייך, יושבת הראש היוצאת מירב כהן, ולהגיד לך תודה רבה על השותפות האמיצה, ו-24/7 על כל דבר שצריך. באמת נדיר לראות גם בבית הזה, אבל בכלל בציבוריות הישראלית, מחויבות כזו למטרה, ושמה שחשוב זה רק העבודה. כל דבר אחר הוא פחות חשוב. אני מאוד מעריכה בשם הארגון שלנו, וגם את אלה שאני מייצגת אותו מחו"ל - תודה רבה לך. ולך, יושבת הראש הנכנסת, כמובן בהצלחה רבה, ואנחנו כאן לכל דבר ועניין. אני מאוד אקצר, כי אחת הבוסיות שלי יושבת פה משמאלי, וכבר אמרה חלק גדול מהדברים. רק להדגיש שוועידת התביעות מ-1952 עושה ברמה הגלובלית לטובת ניצולי שואה. זה כל הייעוד של הארגון הזה. על כל החלקים: בין תשלומי פיצויים, ובין סלי מזון, ובין תרופות, ובין טיפולי שיניים, ובין הסעות, ובין טיפול נפשי, ועד מחקר תיעוד הנצחה, השבת רכוש והשבת אומנות. אז על כל הספקטרום הזה, אנחנו עובדים בצורה גלובלית, כמו שאמרתי, כשהפוקוס שלנו פה הוא למדינת ישראל. בשביל לסבר את האוזן של יושבת את הראש, בשנת 2024 התמיכה שלנו כללה מיליארד 600 מיליון שקלים לניצולי שואה בארץ. ב-2025, בתקופה שעברה, ועוד לא סיימנו את השנה, כבר הסכום הוא יותר גדול. ואם תשאלי: למה עכשיו הסכומים גדלים? מהסיבות שציינו פה קודם. אנשים מתבגרים והם צריכים יותר תמיכה, וראו זה פלא: מספר ניצולי השואה יורדים, אבל הדולרים או היורו שלנו גדלים מבחינת ההשקעה פה בישראל. המטרה של המשרד הישראלי זה לדאוג לניצולים פה בישראל. על כל צורך שעולה. ובמלחמה, ולא עלינו בשנתיים האחרונות עם כל מה שקרה, היו הרבה מאוד צרכים שמדינת ישראל לא יכלה להיענות בקצב שהיה צריך. אם זה הסעות מהדרום למקומות אחרים, ואם זה סלי מזון, כמו שאמרתי קודם, ואם זה שירות רפואי עד הבית. יכולנו להקים קרנות חירום, והקמנו קרן חירום בכמה עשרות מיליוני דולרים, ושירתנו כל צורך של ניצול שואה כפי שעלה, בגבולות ההנחיות של הממשלה הגרמנית. רוצה לומר משהו שאולי הייתי צריכה להגיד בהתחלה. זו עמותה אמריקאית עם שלוחה בישראל שממומנת ב-95% על ידי ממשלת גרמניה. לכן אנחנו כפופים לחוק הישראלי, ככל ישות שפועלת פה בישראל, אבל בגדול, אנחנו כפופים לממשלת גרמניה. אם זה לגבי הביקורת, כפי שקולט אמרה קודם, ואם זה לגבי כל נהלי העבודה שלנו. אנחנו כל הזמן מחפשים אפיקים חדשים ופרויקטים חדשים. פתחנו בשנה האחרונה שלושה פרויקטים חדשים, ובזה אני אסיים. אחד זה למוצרי ספיגה לניצולים הנזקקים ביותר, שלא הסתדרו עם הצרכים של ביטוח לאומי. אנחנו משרתים היום 1,400 ניצולי שואה שמקבלים כל חודש חבילה תפורה למידותיהם. כרטיסי מזון שהתחלנו לחלק, שלא היה בעבר. אף פעם לא התעסקנו עם זה, אבל כרטיסי מזון שחילקנו כבר למעלה מ-30 אלף ניצולים בחצי שנה האחרונה. התוכנית הזאת תימשך גם בשנה הבאה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה חד פעמי? זאת אומרת, הם נותנים את הכרטיס מזון באופן חד פעמי? << דובר_המשך >> ציונה קניג-יאיר: << דובר_המשך >> נותנים כרטיס מזון, כל רבעון טוענים את הכרטיס מזון. עשינו פיילוט ל-2025. ראינו שהצלחנו להגיע לכמות מאוד גדולה של ניצולים ואנחנו קיבלנו החלטה עכשיו, התקבלה החלטה בבורד, שאנחנו נמשיך את זה ל-2026. מקווה שגם הלאה. אז אנחנו כל הזמן בחיפוש אחרי, ואני מקווה שגם אנחנו נעבוד בשיתוף עם הוועדה וככל שיעלו דברים וזה יהיה ביכולת שלנו להוציא לפועל, נעשה את זה מה יותר טוב ומה יותר מעניין. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין, תודה רבה. המשרד לשוויון החברתי, אתם רוצים לומר משהו? << אורח >> נועה בלכר אורנשטיין: << אורח >> אני אתחיל גם ואני אגיד למירב, הרבה תודה. עבדנו יחד, כל בוקר עשינו תחרות מי מגיעה קודם למשרד, אחת ב-06:00, אחת ב-06:01. עשינו, אם אפשר לציין, את ה-הישג הגדול. זה הסיעוד מול גרמניה. אותו פרויקט שנולד מרעיון שאף אחד לא חשב שמישהו יסכים, והגיע לסיום שהוא באמת מדהים, ונתן פה לניצולי שואה בישראל. קודם כל, כיסה על פער מאוד גדול במשך הרבה שנים, שהיה איזשהו פער מול כל העולם שנוצר. והביא להם הרבה מאוד את מה שצריכים. אז תודה על העבודה, ואני משוכנעת שעוד ניפגש ביחד. ויסמין, אני רואה שאת ההתלהבות – כל מי שעוסק בתחום הזה, בסופו של דבר, תסתכלי לו בעיניים, יש לו איזשהו זיק. אנחנו במשרד השוויון חברתי, באופן אישי אני ודוקטור אבי ובר, היועץ שלנו בנושא השבת רכוש יהודי. המשרד גם עוסק, לא אזור שלי, אבל גם בתמיכות לארגוני ניצולי שואה. וזהו, אני מאחלת לך בהצלחה. אנחנו נדבר עוד הרבה. ואני מקווה שבאמת כולנו ביחד נביא לתוצאות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. לפני שאני מעבירה למירב, אני רק רוצה לציין שנמצאים איתנו שני שורדי שואה: מרים גרייבר ויוחנן רון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם קולט. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם רוצים לומר משהו למירב? << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> כן, אני רוצה להוסיף. קולט וציון דיברו מאוד יפה, וגם נועה דיברה יפה מאוד. אני רוצה להוסיף לזה, לדברים היפים האלה. היא גם מאוד אישית לכל אחד ואחת. ואני הרגשתי את זה על בשרי, ואני מאוד מעריכה אותך, ושתינו ירושלמיות, אז אני חושבת שאולי יש לנו איזה משהו מיוחד שמקשר בינינו, ותודה רבה לך, ואני בטוחה שהגברת חברת הכנסת שנכנסת היא תנסה לעלות עלייך ולעזור לנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא מעולה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשתדל. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני פשוט ניצולת שואה, ואני באה לכאן בתור ניצולת שואה. אני כן על ועדות של ועידת התביעות העולמית ושל מרכז הארגונים ועוד, אבל למי שאני באמת דואגת זה לניצולי שואה. וניצולי השואה, קורה משהו מאוד מיוחד, מפני שהם נהיים מאוד מבוגרים. ולפעמים זה קורה, שניצולת או ניצול השואה, יש לו בן או בת זוג לא ניצול שואה, והוא צריך הרבה כסף בשביל לתת לו. והממשלה לא עוזרת בצורה שאנחנו כאן לניצולי השואה, ואז יש דפיציט גדול בשביל ניצולת השואה. ואין לה איך להחזיר את הכסף הזה שהיא מוציאה. ואז המשפחה נכנסת, אבל הרבה פעמים המשפחה לא יכולה או לא רוצה. וכאן אנחנו צריכים אולי לחשוב על זה ולראות מה אנחנו יכולים לעשות. ויש עוד דבר שאני זוכרת מימים קדומים, שעמיגור נתן עדיפות לניצולי שואה. ואני זוכרת שוועידת התביעות בזמנו הקימה בית בשם ג'וזף וולף למבוגרים. והבית הזה גם כן נתמך על ידי ועידת התביעות. ולכן הכניסו גם ניצולי שואה. אבל אנחנו לא שמענו על זה כבר הרבה זמן ולא עקבנו אחרי זה הרבה זמן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה אחד הנושאים שאנחנו רוצים לדון עליהם בוועדה, באמת, כל הנושא של הדיור הציבורי ודיור מוגן. << דובר_המשך >> מרים גרייבר: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אנחנו חייבים לעשות את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית. תודה, מרים. אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> כן. קודם כול, מירב, אמרו כבר את הכול. מה נשאר לי להגיד? אז אני באמת מאחל לך כל טוב רק. לא רק, זה חשוב. וניפגש לאורך הדרך, כמובן. ואני רוצה להגיד מה אנחנו מצפים מהוועדה הזו, כי יש לי תחושה שהוועדה מפליגה לפעמים לכיוונים שיכול להיות שיש בהם ניצוץ של שירות של איזשהו אחוז של שורדי השואה, או קבוצה של שורדי השואה. אבל ישנה קבוצה גרעינית, וזה מה שאתם קוראים בטעות המעגל הראשון. ואלה אינם ניצולי שואה, אלה שורדי שואה. ואני נלחם על כך שישתמשו בביטוי שורדי שואה. כי אתם ניצולים, כי לא הייתם בשואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> ובכן, הקבוצה הזו, קודם כל, אינני יודע היום מה מספרם, יושבת מישהי שיושבת על כל המספרים ולא סיפרה לי. מספר של מקבלי הגמלאות. לא שמעתי, הגעתי מאוחר. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 37 אלף. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> ירד כבר מ-40, וכך זה ימשיך. ולצערנו הרב, הדרישות שלנו, שקיימות מ-2015, ובחלקן נענו על ידי גפני, שהיה בזמנו יושב ראש ועדת הכספים, וזה בעצם היה ג'וב שלו לאורך הרבה שנים, הוא שיתף קצת פעולה איתנו, ומאז נעלמו עקבותיו. עכשיו הוא דאג יותר לישיבות, לא היה לו זמן לשטויות האלה, וכל פניותיי נענו בריק. הייתי בטוח שהוא ימשיך לשתף פעולה. לנו היו בעבר שני דברים. א', הייתה עמותה פרלמנטרית של ניצולי השואה, שלמרות שהיה מקור לשחרור לחץ וכן הלאה, היא פעלה והשיגה הישגים. ובנוסף, בכל כנסת היה לנו לובי. האמנתי שהוועדה הזו אמורה להחליף את הלובי, ולא כך הוא. עם כל המאמצים שמירב עשתה, זה לא היה בדיוק לובי, לצערי. והציפייה שלי היא שזה יהיה לובי, כי אנחנו אין לנו זכות להציע חוקים, אין לנו זכות להשפיע בוועדות, אנחנו תלויים בחברי הכנסת. וכרגע, בראש הוועדה הזו עומדת חברת כנסת, אם צריך אנשים נוספים, צריך לנסות ולגייס אותם. אבל ההשפעה שלנו היום בעיקר, בוועדת הכספים, ניסיתי להיפגש עם הגאון החדש, היושב ראש החדש, וזה לא צלח לי. פשוט זה לא מעניין. אז הציפייה שלי היא שאנחנו נהיה לובי. שאנחנו נעביר דברים. והכי חשוב, שקודם כל ידאגו לשורדים. הגמלה שלנו נשחקת בצורה רצחנית. אמרה את זה גם קולט. בסך הכול, היום, ילד שגומר את ה-8200, עזבי, הוא מקבל את ה-40,000, אבל ילד שלא גומר את ה-8200 מתחיל עם 15, 16, 17 אלף. אצלנו, הטובים שבינינו, כלומר, אלה שיש להם 100% נכות מקבלים 12 או 13 אלף. ומזה עוד מורידים את הביטוח הלאומי, שזה נושא שגם בו צריך להילחם. אדם חוסך כל חייו, וכשזה מגיע לגיל - בוא'נה, אנחנו שותפים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, ויתרה מזאת, זה כולל כולם, אין כפל קצבאות, לא משנה באיזה אופן. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> עובדה שבעבר ניסו לטפל בזה, וביטוח לאומי לא עשה יותר מדי עסק, אבל נשחקה בקשה וכן הלאה, וזה לא קרה כלום. << דובר_המשך >> מרים גרייבר: << דובר_המשך >> רק לרגע, אבל כן יש הקדמה לזה, מפני שאנשים שמקבלים ביטוח לאומי מהולנד, למשל, בגלל שהוא ניצול, בגלל שהוא שורד שואה, לא מחשבים לו את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כי זה מגיע כאילו, הבנתי. נכון. << דובר_המשך >> מרים גרייבר: << דובר_המשך >> וזה יכול, אולי אנחנו יכולים להביא את זה לביטוח הלאומי הישראלי. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> אוקיי, התוספת היא במקום. ונכון, לא מטפלים בזה. דבר נוסף, ואת הזכרת את זה ואני שמח, בסעיפי הדרישות שהגשתי כל כך הרבה פעמים, שזה הנושא של דיור מוגן. אבל עוד מעט אנחנו מגיעים למצב שבו יהיו לנו שיניים ולא יהיו אגוזים, או ההפך, יהיו אגוזים והשיניים שלנו לא יעבדו. כי אלה שהיום דורשים דיור מוגן, יכול להיות שזה יהיה סיעודי או משהו כזה. לכן הנושא הזה בוער, בעיקר לאור עליית התשלום החד-פעמי, שהרוב לא יכולים לעמוד בו. שלא לדבר על ה-10, 11, 12 אלף לחודש שמשלמים בשוטף. אלה היום שני הדברים. א', ההעלאה, אנחנו דיברנו על זה, קראו לזה, הטייס האוטומטי נתנו לזה שם. וזה אפילו מופיע בדיונים של הכנסת, של ועדת הכספים, בשם הטייס האוטומטי. ואם את רוצה, אני יכול לשלוח לך כמה פרוטוקולים בעניין הזה. ובכן, הטייס האוטומטי אמר: כיוון ששחיקת הבריאות של שורדי השואה היא גבוהה, מעצם היותם ילדים. היום זה הכול ילדים, ילדות אבודה, הכול ילדים, מעצם היותם ילדים, אז הם סבלו סבל יתר, שבו הכירה ועידת התביעות אחרי מלחמה קשה וממשלת גרמניה. שנים לא רצו להכיר ביתר הסבל של הילדים. אז עכשיו כשהגענו לגיל זקנה, ואני לא מתבייש להשתמש במילה. כשהגענו לגיל זקנה, אנחנו זקוקים לעזרתכם בקבלת תמורה שאיתה אפשר לחיות בכבוד. רוב האנשים אינם מקבלים 13 או 12 אלף ברוטו, לפני הניכוי ביטוח לאומי. רוב האנשים נמצאים בסביבות ה-6. אני טועה? אני לא טועה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מתכננת לצלול לזה. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> אני רוצה לראות מי יכול לחיות מ-6,000 שקל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נצלול לזה ואנחנו ננסה לעזור. אני כן, ברשותך, ממש רוצה להשאיר מעט זמן למירב ולסכם. תודה רבה שבאתם. << דובר_המשך >> יוחנן רון: << דובר_המשך >> אני סיימתי. תודה לך, ואני סיימתי בתקווה שדבריי לא נפלו על אוזניים ערלות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד-משמעית לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני ממש אעשה את זה בקצרה, כי אנחנו צריכים לסיים. קודם כול, אורחי הכבוד שלנו הם תמיד השורדים והשורדות: יוחנן, מרים וקולט היקרה. קולט, לקבל ממך מחמאה זה כאילו המנטורית שלי בחיים אומרת לי שהיא גאה בי, אז זה עושה לי. זה מבחינתי הישג. את אחת מנשות המקצוע הכי הכי מוערכות. שועלה, מבינה את התחום בכל הרמות המקצועיות, הפוליטיות, בפרונט ומאחורי הקלעים, וכל דבר שעשיתי בתחום שורדי השואה, הונדס מאחורי הקלעים בחשיבה איתך. ואת שותפה מדהימה, ואני גם לא הולכת, אני תמיד אהיה עם שורדי השואה. זה לא משנה אם אני אהיה שרה, או אני אהיה יושבת ראש וועדה, או פעילה חברתית. זה תמיד תמיד יילך איתי, ותודה על השותפות. אני רוצה להגיד תודה למנהלת הוועדה, אריאלה, שעשתה עבודה מדהימה, וכל דיון פה זה בסוף המון עבודה של פרטים, והכנה, ומעקב אחרי ההחלטות. אז תודה, אריאלה, על העבודה המקצועית. דובר הוועדה, תודה. דובר הוועדה לא פה, אבל מאיר הוא איש מקסים שגם בא עם הרבה אהבה לתחום. ויש לנו את היועצות המשפטיות של הוועדה, שלומית ועופרי. עופרי ילדה, אז נאחל לה מפה מזל טוב. ושקד. אמיתי חדש, אז אותך עדיין לא הכרתי, אני הכרתי את שקד. ושתיכן, רונית וגליה, שותפות מאוד חשובות מהרשות לשורדי השואה. אני רוצה להגיד גם תודה מכאן לגפני, שאילולי ההסכמה שלו לא הייתה קמה הוועדה הזו, גם את זה צריך להגיד, כי היינו צריכים הסכמה פוליטית. ובסוף, שורדי השואה הכי הכי חשובים. הוועדה הזו, בשורה התחתונה זו ועדה שבה אפשר לעשות טוב, זה לא מעניין אף אחד. מצטערת להגיד את זה ככה, הכי פשוט שיש. זה לא מעניין את התקשורת וזה לא מעניין את הפוליטיקאים, ואת תראי שרוב הישיבות פה את תהיי לבד. אבל זה לא משנה, יש לך פה אנשי מקצוע, ואת יכולה לתקתק עבודה, ואת יכולה לעשות טוב לאנשים ולפתור להם בעיות. וזה מה שעשינו ככל יכולתנו, ואני רק אתן בכותרות נושאים שנגענו בהם, כדוגמה, למרות שעברנו על סיכומי הדיונים ועשינו חפיפה מסודרת, וגם אחרי זה אני תמיד לשירותך. אבל התעסקנו בשמירה על כספי הרנטות של השורדים. רצו לקזז כספים שמגיעים מגרמניה, 60 מיליון שקלים, זה סיפור דומה ל-300 מיליון שקלים שאת רואה עכשיו. כל הזמן מנסים לקזז כספים שמגיעים לשורדים ולהעביר אותם לקופת הממשלה. בלמנו את זה, שבעיניי זה הישג אדיר. והתעסקנו במיגון למוסדות, שחיים בהם שורדים שחייבים לעשות על זה פיקוח ובקרה, והבטחנו שבפרויקט של הממשלה של תווי מזון זה יחולק גם לשורדי שואה עניים, מה שלא היה בהתחלה. והמון מקרים של עושק וניצול כלכלי, החזרנו מיליוני שקלים לאנשים. והיו פניות ציבור שהגיעו, למשל, לחסמים דיגיטליים בקבלת רנטות, אז עשינו עבודה עם ועידת התביעות, שפתאום שורדים גילו שהם צריכים להשתמש באפליקציה כדי לקבל את הכסף שמגיע להם. אז אד-הוק עשינו דיון ופתרנו את זה. התעסקנו במשלחות נוער ובאתרים שבהם הם מבקרים, ווידאנו שהתכנים לא עושים עוול להיסטוריה. ונגישות של חומרים לרוסית, כי יש הרבה מאוד שורדי שואה דוברי רוסית, שלא יכולים לממש את הזכויות שלהם. ובזמן המלחמה היו שורדים שלא הייתה להם נגישות לטלוויזיה בגלל עידן פלוס. התעסקנו הרבה בסוגיות של סיעוד. ועוד, ועוד, ועוד. בסוף צריכים להיות מאוד קשובים לפניות שמגיעות. פניות הציבור מבחינתי זה התנ״ך שלי, כי זה באמת מלמד איפה יש בעיות אמיתיות. את מחליפה מושלמת לתפקיד, לא יכולתי לבקש מישהי שזה יותר בלב שלה, שתבוא עם יותר תשוקה ואהבה אמיתית לתחום. אני יודעת שאת תהיי מצוינת ואני לרשותך, ואני לא עוזבת, אני אבוא ואני תמיד לרשותכם, אבל באמת יש פה את היושבת-ראש הכי טובה שיכולנו לבקש, והצלחתך – הצלחתנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה-רבה. אני אקרא את הסיכום של הדיון. הוועדה מודה למנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, עורכת הדין רונית רוזין, וליועצת המשפטית לרשות, עורכת הדין גליה אריכא, על סקירה בסוגיות שהובאו בפניה. ולכלל הגורמים שהגיעו לכבד את הוועדה, תודה רבה שבאתם, זה לא מובן לי מאליו. סוכם עם מנהלת הרשות, שבדיון הבא נקבל איזושהי סקירה על המפונים במלחמת חרבות ברזל עם כלביא, שיועברו לבקשת הוועדה מהרשויות בטרם פונו שורדים בצפון ובדרום. הוועדה למדה כי מדובר בכ-75,000 שורדי שואה הזכאים למענק השנתי. הוועדה סבורה כי יש מקום לבחון באמצעות הוועדה והרשות יתרת התקציב הקיימת שלא נוצלה עקב פטירת ניצולים, שאנחנו מעריכים שזה 300 מיליון שקלים, לנצל אותה לטובת הגדלת המענק השנתי. כך שיתאפשר לנו איזושהי הגדלה לכל שורד הזכאי למענק זה, דבר שיסייע להקטנת מדד העוני בקרב ניצולי שואה מקבוצה זאת. הוועדה מבקשת מהרשות לזכויות ניצולי השואה לבחון את סוגיית הנגשת הטפסים, שבאמצעות עמותת עמך, בנוגע להסכמת שורדים לטיפול נפשי פסיכולוגי. שנעשה איזושהי בדיקה אם זה מספיק מונגש. ובנימה אישית, תודה שבאתם. תודה שאתם מקבלים אותי בזרועות פתוחות. גם הוועדה וגם אתם וגם כל מי שהספקתי להיפגש איתו. אני, שוב פעם, מבטיחה לא לאכזב ולעבוד הכי קשה שיש בשביל כולם. תודה רבה, אני סוגרת את הדיון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. הישיבה ננעלה בשעה 14:06.