הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – יחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) סיור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת סיור בקריית שמונה ושלומי ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן: "18 אלף מתושבי העיר שבו מתוך 26 אלף טרום המלחמה" הוא הוסיף: "אחת הסיבות המרכזיות אחרי פערי שכר היא תחושת הביטחון שיש לה השפעה קשה על פעולות השיקום. 50% מהעסקים חזרו לפעילות אבל אף אחד מהם לא חזר להיקף הפעילות ולפדיון שלפני המלחמה". ראש המועצה המקומית שלומי, גבריאל נעמן:" 98% מ- 9,200 תושבי שלומי חזרו לביתם. הכוונה שלנו שהביטחון ופעולות הפינוי יהיו בידנו בכפיפות לצבא. באירוע חירום אנו יודעים כיצד לסגור ולשמור על שלומי". הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בראשות ח"כ צביקה פוגל, סיירה היום (ה') בקריית שמונה ושלומי כדי להתרשם מקרוב מסיירות הביטחון והשיטור העירוני. בסיור השתתפו ח"כ נאור שירי, נציגי צה"ל, משטרת ישראל, משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל. בקרית שמונה קיבלה הוועדה סקירה מראש העיר, אביחי שטרן , על היחידה הטקטית המוקמת בעיר ובניית מעטפת הביטחון העירונית. בשלומי שמעה הוועדה מראש המועצה המקומית, גבריאל נעמן, ומנכ"ל המועצה, יוסף ולוצ'י, על התמודדות היישוב בזמן מלחמת "התקומה" . יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, אמר במהלך הסיור כי מדובר בשני יישובים סמוכי גדר שיהיה להן ניסיון מאד חשוב בהפעלת 'סיירות ביטחון' שמטרתן לחזק את ביטחון התושבים. "באנו ללמוד איך הפרויקט מתנהל, יתרונות וחסרונות". ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, אמר שמה שקורה היום משפיע קשה מאד על פעולות השיקום ו- 18 אלף איש שבו לעיר מתוך 26 אלף טרום המלחמה. "ניתרנו את הסיבות של אלה שלא שבו: פערי שכר, ביטחון, ואח"כ חינוך, פנאי ובילוי. פערי השכר אני לא אחראי אבל נשארתי עם התפישה הביטחונית וזה עיקר הבעיה שלנו בשיקום. לדבריו, 50% מהעסקים חזרו ואף אחד מהם לא חזר להיקף הפעילות ולפדיון שלפני המלחמה. ראש העיר פרט את הפערים בנושאי החירום הקיימים הם: תיקנון שוטרים נוספים לתחנה דבר המשפיע על המשימות, מיגון מוסדות חינוך, אי הכרה בכל העיר לנשיאת נשק, מערכות ה GIS לא תואמות, וחידוש מחסני החירום ועוד. דימה אפרצב, מנהלת תנופה לצפון במשרד רוה"מ, ציין, כי מוזרמים לאזור הזה מיליארדים וזה מושך גורמים שונים ויחידת 'להב' פועלת בנושא. "קריית שמונה היא מרכזית. סוגיית הפרוטקשן כאן היא מוכרת ויש כאן הזדמנות לפעול בצורה יותר נחושה כי זה מונע מהרבה מאד עסקים להיפתח עד שהנושא לא יוסדר". רס"ן אריק רגב שואשי, מנהל תוכנית הגנה האזרחית של אזור הצפון:" המשימה שלנו לטפל בחמישה מרכיבים: הגברת הפו"ש (פיקוד ושליטה) משותפת לכל גורמי הביטחון, שליטה על צירים, מרכיבי הגנה פיזיים – טכנולוגיים, הקמת חמ"ל והשו"ב והיחידה הטקטית לתת מענה בזמן אפס. בשדרות לא היה שום כוח אפקטיבי שנתן מענה ראשוני ובאירוע שכזה המטרה הראשונה היא סגירת הצירים של כל הצפון. היחידה הטקטית תמנה מספר צוותים לוחמים עם הכשרה מתאימה, ציוד, ניוד ומיגון מתאימים. מדובר בחברה אזרחית שמנהלת את היחידה והם יהיו ממותגים צבאית ולא משטרתית". גיא אוחיון, רבש"צ העיר: "בסבירות גבוהה הכוחות האלה יתנו את המענה בשעתיים הראשונות תחת הרבש"צ עד שהצבא והיחידות הצבאיות אמורות לתפוס פיקוד כאשר בסוף כולם פועלים תחת המפקד בשטח". ח"כ שירי, הביע חשש כי אנחנו מתכוננים למה שהיה ולא מתכוננים לאיום חדש. אריק: "יש ספר הפעלה ואיומי ייחוס שונים ויש לכך התייחסות" מפקד תחנת קריית שמונה, אריק ברקוביץ:" בחירום הצלחנו להגיע בשנתיים האחרונות לתיאום מושלם בין כל הגופים ואנחנו מתורגלים. כרגע זה מוקם אצלנו ובשלומי ובשדרות כערים מאוימות וכדאי לבצע התאמה בגלל האופי של הערים הללו". ליאור כהן, מנהל השיטור העירוני ומנב"ט היחידה הטקטית:" בשגרה היחידה לא תהיה על הגדרות ואין להם סמכויות וזה בזבוז כספים משווע. יש לתת להם סמכויות מוגדרות". רגב שואשי:" יש לנו המון מה לתרגל. המטרה של יחידה בסדר גודל שכזה היא גם לייצר הרתעה ובסוף בהעדר סמכויות יהיה קשה. במידה והיחידה מזהה אירוע פלילי יש לה סמכות לפעול כמו כל אזרח אך לא נאפשר זליגה של פעילות היחידה מעבר להגדרת סמכויות שיוגדרו לה". בביקור הוועדה בשלומי אמר ראש המועצה המקומית, גבריאל נעמן, כי המלחמה הזו היא שונה לחלוטין. "כל תושבי שלומי יצאו החוצה ולקחנו על עצמנו לטפל בקהילה שלנו שהתפזרה. אילולא הדגש שלנו על שמירת נושא החינוך 50% מהתושבים לא היו חוזרים. היינו בקשר יום יומי עם התושבים שלנו ומעדכנים אותם מבחינה ביטחונית ומצב היישוב לאורך כל התקופה. עד ספטמבר השנה 98% מהתושבים חזרו. הכוונה שלנו שהביטחון יהיה והפינוי יהיו בידנו ומעל כמובן הצבא. כאשר באירוע חירום אנו יודעים כיצד לסגור ולשמור על שלומי". יוסי ולוצ'י, מנכ"ל המועצה, הוסיף, כי הקורונה סייעה מאד במהלך המלחמה." היא חייבה אותנו להקים מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) מול התושבים וכמובן גם השימוש בכלים הטכנולוגיים. כיתת הכוננות שודרגה לאין ערוך". טל חזן, קב"ט המועצה, סיפר כי על תהליך ההקמה של מספר מעגלי ביטחון כאשר הכל מגובה בטכנולוגיה ומתנקז לחמ"ל. "היחידה הטקטית תופעל על ידי חמ"ל ובתיאום המשטרה והצבא כמענה ראשוני באירוע חירום יחד עם כיתת הכוננות ובו גם צוות רחפנים ויוצאי יחידות מיוחדות. זאת בנוסף למערך מתנדבי משטרה ואימון תושבים נושאי נשק". לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל:" מה אתם רוצים שהכוח הזה יעשה בשגרה? ראש המועצה, נעמן: "היחידה תפעל לדווח למשטרה ושתהיה נראות של היחידה הטקטית ברחובות עם כלי הרכב שלהם. מבחינת סמכויות נכין מסמך מסודר ונעביר לוועדה". אניטה יצחק, משרד נגב, גליל והחוסן הלאומי, ציינה כי הקמת מערכי הביטחון תוקצבה על ידי המשרד. 30.6 מלש"ח לקרית שמונה ולשלומי 23.4 מלש"ח בפריסה שווה לשנים 2025 – 2027 . אתם יכולים לפעול כבר החל מה 1 לנובמבר". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי אנו נפגשים עם ישות שלא הכרנו אותה עד היום. היחידה הטקטית בשגרה היא כשיטור ובחירום היא כחייל. נמשיך ללמוד איך צריך להתקדם עם הפעלתן". *רצ"ב* - תמונות מהסיור (קרדיט תמונות: דוברות הכנסת) יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת