חומר רקע
הכנסת
הכנסתהעשרים-וחמש
מושבשלישי
פרוטוקול מס'166
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדיםזרים
יוםשלישי, כ"ג באלול התשפ"ה(16
בספטמבר 2025
),שעה 13
12:
סדרהיום:
מדינות בטוחות לענייןבחינת בקשות מקלטוסדר דין מהיר
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתיעטייה – היו"ר
מוזמנים:
נועם כהאן
– עו"ד, יועמ"ש רשות האוכלוסין וההגירה
רינת
משה
– עו"ד,לשכה משפטית, רשות האוכלוסיןוההגירה
חיים אפרים
– מנהל יחידת מבקשי מקלט, רשותהאוכלוסין וההגירה
אביב רוזנפלד
– עו"ד,אגףהיועצתהמשפטית, משרדהחוץ
מתן גלבוע
– עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה ביןלאומי, משרדהמשפטים
שחר סומך
–
עו"ד,המחלקהלמשפט
בין לאומי, משרדהמשפטים
אייל מוסט
– מנכ"ל תאגיד אלו אקספרס בע"מ, מנכ"לעמותת דף חדש
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבהארצי,הסתדרותעובדיהבניין,ההסתדרות -הבית שלהעובדים בישראל
ברהנה הגוס
– יושב ראש ארגון קהילתי, פורוםארגוני הפליטים ומבקשיהמקלט בישראל
שחר
מנדיל
– עו"ד,מקדמת מדיניות,פורוםארגוניהפליטיםומבקשי המקלט בישראל
אסתר בוכשטב
–
אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה, פורום "הביתה", מנהלת הבריאות והרווחה
בקיבוץ נירים
ייעוץמשפטי:
נעה בן שבת
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום
פרלמנטרי:
חברתרגומים, מיטלפורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו
אי-
דיוקים והשמטות.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
2
16/09/2025
מדינות בטוחותלעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר
היו"רחוה אתיעטייה:
שלום לכולם. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט
וסדר דין מהיר.לפרוטוקול, כ"ג באלול תשפ"ה, 16
בספטמבר2025
.
לפני שנפתח אתהדיון אני מעבירה בבקשהלאסתר את רשותהדיבור, בבקשה.
אסתר בוכשטב:
שלום לכולם. שמי אסתר והדיון הזה הוא דיון חשוב וחשוב היה לי לבוא. אני אגיד שאני אמא של
יגב. יגב הבן הבכור שלי נחטף יחד עם אשתו רימון מהבית שלנו בקיבוץ נירים. רימון חזרה בהסכם
הראשון ויגב נרצח במנהרות החמאס.
אני ממשיכה את המאבק שלנו כמשפחה, כחלק ממשפחות החטופים, כי אני מאמינה שאנחנו
כולנו צריכים להיות ביחד באירוע הזה, עד שכולם יחזרו. אני חושבת שזה המעשה הכי מוסרי שאפשר
לעשות.
אני רוצה לבקש מכל מי שיש לו יד ויכולת לשנות ולעשות הכול כדי להחזיר את החטופים. חטופים
שנמצאים שם החיים והחללים בסכנה כל רגע. ואנחנו כמשפחה שהבן שלנו נרצח ואחרי יותר מחצי שנה
הוא הובא לקבורה יודעים מה זה האובדן העמום הזה. מה זה חוסר הוודאות, חוסר האונים, שאתה לא
יודע אם הבן שלךחי, הבן שלךמת. זה כאב מאוד גדול.
אני מבקשת מכל מי שיש פה, אני לצערי הרב רואה רק חברת כנסת אחת, אבל זה מסר שאני
מעבירה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם למשרדי הממשלה, לכל מי שיושב פה. לעשות הכול ולא לשכוח את
החטופים, כי אסור לנו לוותרעליהם. זהחלק מאוד חשוב במוסדר לנו כאנשים.
אני אגיד עוד משפט. אני חשבתי שאני באה לוועדה כי יש פה נושא של עובדים סיעודיים. אני לא
אדבר על זה, כי אני הבנתי שהם שינו את הוועדה מהנושא של הסיעודיים.
אבל כאשר נכנסתי והתיישבתי
פה הרגשתי שאני חייבת להישאר פה ולדבר, כי יגב זה אחד הדברים שנגעו לליבו, הנושא של אנשים
שבאים לבקש מאתנו עזרה כמבקשי מקלט. הנושא הזה היה בדמו. הוא היה מגיע אליהם, מסתובב בתל
אביב כדי לנסותלעזור. הוא היה מגיע לכל מקום שאפשרהיה לעזור.
אני יכולה לספר שאתמול היה לנו מיזם הנצחה שלו שאנחנו רצים איתו כבר לצערי הרב מרגע
שהוא נרצח. התחלנו אותו קצת קודם ביום הולדת שלו, אבל המשכנו אותו כמיזם הנצחה. אחד הדברים
שאנחנו עושים זה אוספים עוגות בראש השנה וביום ההולדת של יגב, ומחלקים לאוכלוסיות נזקקות
ואוכלוסיות שהןיותר שקופות בחברה הישראלית.
ביום ראשון ושני היה המיזם. הגענו ביום ראשון למועדון הנוער אסף בתל אביב ואתמול הגענו
למועדונים של ילדים בתל אביב באליפלט. אני יכולה להגיד שזו אחת החוויות המרגשות. הרצון שלהם
להיות שייכים למדינה, להיות שייכים לחברה. להיות חלק מהכאב המשותף שלנו. וזה כאב משותף כבר, זו
לא אוכלוסייה זרה. זו אוכלוסייה שהיא חלק מאתנו.
הילדים שם, הבת שלי הייתה באליפלט. היא באה וסיפרה להם על יגב והם רצו לשמוע. הם רצו
לשמוע על המלחמה. הם רצו לשמוע את הכאב. וזה ילדים. הם שאלו שאלות קשות, הם שאלו שאלות
חיבור. הם ביקשו ממנה שתמשיך לבוא אליהם לבית הספר. ואנחנו באים. אנחנו באים באירועים שלנו.
ולמועדון הנוער אני הבטחתי ביום ראשון כשהייתי שם, לא היה לנו זמן להישאר הרבה זמן, הבטחתי
שאנחנו נבוא להמשיך לפגוש אותם, כי זה חשוב החיבור הזה. ואני אומרת שוב, הם חלק מאתנו בכאב
ובאובדן. תודה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה רבה. נתפלל ונייחל בעזרת השם שהםיהיו איתנו בראש השנה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
3
16/09/2025
ברהנה הגוס:
יגב מייצג
את עם ישראל היפה. הוא היה איתנו. עדיין איתנו למעלה, ישמור עלינו ומייצג את עם
ישראל יפה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה רבה. נמשיך בדיון. כפי שאמרתי,על סדר היום מדינות בטוחותלעניין בחינת בקשות מקלט.
בישיבה הקודמת ב-8
ביולי שמענו ממינהל היחידה למבקשי מקלט שיש 27,000
בקשות מקלט
פתוחות וישנו פער בין מספר הבקשות שמוגשות למספר הבקשות שרשות האוכלוסין וההגירה מסוגלת
לטפל.
בעשור האחרון מדינת ישראל מתמודדת עם גידול משמעותי במספר מבקשי המקלט המגיעים
לישראל ממדינות שונות ובכללם גם ממדינות מתפתחות. חלה עלייה במספר בקשות המקלט של אנשים
שהגיעו כתיירים ונשארו מעברלתקופת אשרתהביקור שלהם.
בנוסף חלה עלייה מדאיגה מאוד במספר מבקשי המקלט בקרב עובדים זרים שהגיעו לישראל כדי
לעבוד בענף מסוים, בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבניין. ישנם עובדים זרים שמגיעים לעבוד בישראל
וכאשר מסתיימת תקופת העסקתם החוקית בישראל מגישים בקשת מקלט. במקרים החמורים אף יותר
ישנם עובדים זרים שנוטשים את המעסיקים שלהם בתחילת או באמצע ההעסקה שלהם. זאת לאחר
שהמעסיק שילם עבורם סכומים גבוהים מאוד של אגרות, ערבויות, ביטוחים, הוצאות מגורים
וכו.'
המעסיק נותר ללא עובד שבינתיים מסתובב בישראל ועובד איפה שהוא רוצה ונשאר בישראל במשך שנים
רבות.
עשרות אלפי זרים שמגישים בקשות מקלט חיים בישראל. עובדים בעבודות שהם בוחרים לעבוד
ולא הרבה מקצועות שבהם חסרים עובדים ישראלים. תופעה שיוצרת עומס משמעותי על מערכת המקלט
בישראל. ריכוז אוכלוסיות באזורים המוחלשים, כפי שראינו בסיורים של הוועדה בדרום תל אביב, גם
בפשיעה גוברת במקומות אלו, מתח חברתי ותרבותי, הוצאות ציבוריות רבות בטיפול במבקשי המקלט.
פגיעה בהכנסות מיסים למדינה.
רשות האוכלוסין וההגירה פנתה למשרד המשפטים ולמשרד החוץ בבקשה להחיל את סעיף 51.1
לנוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני ולהחיל את ההליך המהיר על מדינות שונות ולהכריז עליהן כמדינות
מוצא בטוחות.
אנחנו מבקשים לשמוע היום ממשרד החוץ וממשרד המשפטים את עמדת המשרדים בנושא. אנחנו
נתחילעם סקירה של מינהל אכיפה, חיים אפרים, מנהל היחידהלמבקשי מקלט ברשותהאוכלוסין.
חיים אפרים:
צוהריים טובים לכולם. לפני שאני אגע במדינות הבטוחות אני אתן רקע קצר ואני אסביר בדיוק
מה אנחנו מבקשים. אנחנו, מעבר לעבודה שאנחנו חתומים על אמנת האו"ם וכו', אנחנו גם מיישמים את
נוהל הטיפול במבקשי מקלט. נוהל טיפול במבקשי מקלט מגדיר במדויק איך אנחנו בוחנים בקשות למקלט
מדיני. בנוהל עצמו יש לנו סעיף שמגדיר את האפשרות שלנו לטפל באופן מהיר ואפקטיבי במבקשי מקלט
שמגיעים ממדינות שמוגדרות כמדינות בטוחות.
בשנה האחרונה הגענו למצב
לא סביר שבו בשנת 2025
הוגשו ליחידה כ-
6,500
בקשות למקלט
כשמתוכן 4,000
בקשות למקלט מוגשות על ידי עובדים זרים. זה נתון שהוא לא סביר, לא ניתן בכלים
הקיימים שיש לנו לטפל בהם בצורה אפקטיבית. לכן ביקשנו, העברנו למשרדי החוץ והמשפטים רשימה של
12
מדינות שלדעתנו ככל
והמדינות האלה יוגדרו בעתיד כמדינות בטוחות זה יאפשר לנו לטפל בבקשות
האלה באופןהרבה יותר מהיר.
כמו שאגב התחלנו לטפל רק השבוע במדינת מלאווי, שהיא המדינה הראשונה שקיבלנו חוות דעת
ממשרד החוץ. העברנו את אותה חוות דעת מקצועית גם למשרד המשפטים. קיבלנו את העמדה
שלהם,
שהעמדה שאפשר להחיל על המדינה הזאת את סדר הדין המהיר מקובלת עליהם. בהתאם לזה התחלנו
ליישם את הטיפול במבקשי המקלט ממלאווי והתחלנו השבוע. זה עובד יפה.הבקשותנדחות באותו יום.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
4
16/09/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה בקשות היו ממלאווי?
חיים אפרים:
אני מדבר בשנה האחרונה, אני אתן לך נתון מדויק. בשנתיים האחרונות אנחנו מדברים על 500
בקשות ממלאווי.
קריאה:
כמהנדחו?
חיים אפרים:
אנחנו מדברים על סדר גודל של 300
בקשות שנדחו. וכמו שציינתי, החל מהשבוע התחלנו לטפל
בהם בהתאם להליך המהיר.וזה אומר שהבקשותנדחות באותו יום.
היו"רחוה אתיעטייה:
ומההסיבות שלהם שהם מגישיםבקשה למקלט? מההסיבה?מה הם אומרים?
חיים אפרים:
הטענות
הן טענות כלליות. מעבר לעובדה להשתייכות לקהילת הלהט"ב, פעילות פוליטית,
סכסוכים בין שבטים.לא חסר טענות.
היו"רחוה אתיעטייה:
אוקיי. תמשיך.
חיים אפרים:
מעבר לזה, קיבלנו ממשרד החוץ עוד שתי מדינות, את גאנה
וקניה, שגם במדינות האלה משרד
החוץ המליץ שאפשר להחיל הליך מהיר. אנחנו כרגע בדיונים מול משרד המשפטים בהיבט של החרגה של
אוכלוסיות כאלה ואחרות. אנילא רוצה כרגעלהיכנסלזה.
אנחנומחכיםומצפיםלקבל חוות דעתגם כן מדינות הודווסרילנקה, שהןהמדינות העיקריות שהן
מחוללותבעצם את תופעת מבקשיהמקלט שמגיעים מקרב אוכלוסייתהעובדיםהזרים.
דיקלה טקו:
גאנה וקניה כבר אושרו?
חיים אפרים:
גאנה וקניה קיבלנו חוות דעת ממשרד החוץ, אבל טרם קיבלנו אישור ממשרד המשפטים להפעיל
אתהנוהל בהתאםלמה שאנחנו מבקשים.
היו"רחוה אתיעטייה:
ישלהםהרבה בקשות, למדינות האלה? לקניה וגאנה?
חיים אפרים:
זהפחותמאשר סרילנקה והודו, זה בוודאות אני יכול להגיד.וגם משם לא מגיעים עובדיםזרים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
5
16/09/2025
אייל מוסט:
דווקא ממלאווי עכשיו מנסים,יהיוניצנים ראשונים. טוב מאוד שזה הפתרון.
חיים אפרים:
טוב שאתה מעלה את זה, כי באמת בכלים שישלנו כרגע אנחנו מנסיםלעשות את המיטב.
אייל מוסט:
גםהסרילנקים וההודים.
חיים אפרים:
גם בשביל לעמוד בסטנדרטים המשפטיים וגם באמת לקבל איזה שהוא כלי שיאפשר לנו לדחות
במידת הצורך כמובן אתהתיקים באופן הרבה יותר מהיר.
אייל מוסט:
אני ברשותכם הייתי רוצה לספר לכם על התהליך מהצד שלנו, כי אני רואה פה את הפרצופים
מהצדהזה. אני אייל מוסט מעמותת דף חדש. מנכ"ל אלואקספרס עובדיםזרים.
קודם כל, זה שאנחנו חתומים על אמנות זה מבורך ובאמת צריך לעשות פה הפרדה מאוד ברורה
בין מקרים קיצוניים שבהם אנחנו כן נדרשים, אני חושב, כבני אדם לבוא ולעזור. לבין להפריד בצורה
מאוד משמעותית לבין אנשים שמשתמשים בתוך המערכת, בחורים שיש בתוך המערכת, לנצל את זה ולנצל
אתהעובד קודם כל, בראשונה, את אותומבקש מקלט, כדילייצרלעצמו בצע כסף.
לי מאוד חבל שבדיון כזה אין פה אנשים על הגדרות, שכל המקום הזה לא מלא. זה לא פחות חשוב
מדיוני אגרות וכל דבר אחר שקשור לנוהל העסקת עובדים זרים. לי יש 26
אנשים שיום אחד קמו ולקחו
את הרגליים שלהם והלכו. עכשיו, זה עובד בצורה מאוד סדורה. אנחנו מתמודדים פה עם תופעה שהיא
מחולל פשיעה חד משמעית. יש פה משפחות פשע שמקימות חברות כוח אדם, שלוקחות עורכי דין,
ששולחות את העובד הזה ויודעות שהמערכת ייקח לה שנה, שנתיים, שלוש, עם דחיות, עם כל הסיפורים
המומצאים שהבאת כדוגמאות, בשביל להשתמש בכל מדינה מה המקור שימנע ממנו לחזור בבטחה
למדינת המוצא שלו. ובעצם יוצרים לעצמם צבא של אנשים שעובדים פה שנה, שנתיים ושלוש במקרה
הטוב.ואם הוא באמת יוצא אחרי שנה, שנתייםושלוש, אחרי שתופסים אותו ודוחיםאתהבקשה שלו.
בינתיים, בתוך החור הזה, הוא יושב אצלנו על המכסה. אנחנו משלמים עליו אגרות, שיש פה
אבסורד מטורף. כי בסוף כאשר הוא מגיע אליך ומגיש בקשה אתה משנה לו סטטוס. אתה נותן לו ויזה
שמאפשרת לו לעבוד בארץ ישראל והוא מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה עדיין יושב עליי. אני עדיין
משלםעליו. הוא יושב אצלי שלוש שנים על המכסה, אני לאיכוללהביא אף אחד במקומו.
אז שימו לב כמה כשלים יש בתהליך מאוד פשוט. ומה קורה? יש פה הון שחור שלא נלחמים בו. יש
פה ניצול של אותו עובד שאף אחד לא אוכף אותו. יש פה נזק מטורף לענף, כי בסוף כשאנחנו לא יכולים
להביא אנשים במקומו ויש לנו כל כך הרבה מבנים לתקן, במיוחד אחרי מה שקרה ביוני פה. אנחנו לא
מצליחים לעמוד בבקשות של כמות העובדים וכל עובד שמגיע לפה, במיוחד סרילנקים והודים, במיוחד
מהשנה האחרונה, הוא עוד לא נמצא פה שבוע, שבועיים, חודש, הוא לוקח את עצמו ונעלם. כי למה לו
לעבוד קשה בבניין, בשמש, בקור, בחום? הוא מעדיף ללכת, לעשות מה שהוא רוצה, לקבל כסף במזומן.
הצ'יינג'ים מאפשרים לו להוציא את הכסף החוצה. הבנקים נותנים לו לפתוח חשבון. מבחינתנו הוא מוגדר
אחרי 90
יום כעובד לא חוקי. אבל מצד אחד הוא מוגדר לא חוקי באגף הבניין. באגף אחר ברשות
האוכלוסיןוההגירה הוא עובד.הוא קיבל ויזה כחולה, מותרלו.
יש פה איזה שהוא דיסוננס שהוא לא יכול להתחבר. בסוף אתם צריכים להבין שזה לא משהו, כמו
שאתה אומר, זו תופעה. זה לא עובד אחד, שניים, שלושה, 500
. יש פה 4,000
איש שמקבלים הנחיות. אפשר
גם לבדוק את זה. אפשר לראות את אותם השמות של אותם עורכי דין על אותן בקשות, עם אותן המצאות
לדחייה.ואותן טענות.זה paste copy
רק משנים אתהשם שלהעובד.
אז אני אומר, איך אנחנו עושים לזה סטופ? איך אנחנו מגיעים למצב של הנוהל המהיר שאתה
מדבר עליו. לגבי מלאווי, שזה מבורך. מבחינתי כל אחד שהוא לא רלוונטי פה צריך לארוז את עצמו וללכת
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
6
16/09/2025
גם על חשבונו. כי כשהוא נכנס למדינת ישראל הוא חותם על זה. והמדינה לא צריכה לממן לו את הכרטיס
הביתה. אבל איך אנחנו מביאים את זה למצב שההודים והסרילנקים נכנסים לתוך הנוהל כמה שיותר
מהר. אם הם 4,000
אז זה צריך להתחיל איתם. כי הנזק שלנו הוא לא נורמלי. תחשבי שאני כל חודש
משלם 60,000
שקלים אגרות על אנשים שהם לא קיימים אצלי. ויש 220
תאגידים שמשלמים, אין אחד
שלאנפגעמהתופעההזאת.
היו"רחוה אתיעטייה:
ב-
21
באוקטובר אנחנו מקיימים דיון על העובדים הברחנים וההיתר שעדיין על שם המעסיק
ותשלומיאגרות.על העובדיםהנוטשים. אנחנו מצפים מרשותהאוכלוסין להגיעעם תשובות.
אייל מוסט:
אנחנוהגשנו בג"ץגם בנושא הזה.הגשנו בג"ץ בדיוק על הנושאים האלה, כוללעל מבקשי מקלט.
ואאיל עבאדי:
זה גם משליך על בטיחות העובדים והבריאות שלהם. ברגע שעובד
עוזב את אייל והולך לעבוד
במקום אחר, העובד לא חוקי. אםהואייפול -- -
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון. הסטטוס שלו הופך אחרת.
ואאיל עבאדי:
בתאונת עבודהתהיהפה בעיה, אחריות - --
עבודה.
קריאה:
יש ביטוחגם לעובדים שהם לאחוקיים, לא?
אייל מוסט:
הםעושים ביטוחלעצמם.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל זהלא אותו ביטוח.
אייל מוסט:
אף אחד לא עושה לו חבות מעבידים כמוני.
הוא עושה ביטוח בריאות, שאם חלילה הוא צריך
משהו הוא יכול ללכת לקופת חולים ולקבל משהו. אבל בסופו של דבר אם יש לו תאונת עבודה, אף אחד לא
יגיש בשמו את הטפסים, את ה-
ב.ל.250
לביטוח לאומי. לא ידאג לזכויות שלו. לא ידאג שהוא יקבל כסף על
הימים שהוא ישב בבית. מבחינתם זה אנשים שהם חד פעמיים. הוא חולה, הוא לא מרגיש טוב, לא נרשם
לו יוםעבודה, הואלא מקבל כסף. שימשיך הלאה בחייו.
ואאיל עבאדי:
תאונתעבודה גם כן. אולי ייחשב כמחלה רגילה ואז אין לו זכויות בביטוח הלאומי. לכן ההבדל, גם
שלהתאגידים, גם של העובדיםעצמם.
היו"רחוה אתיעטייה:
צריךלטפל בזה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
7
16/09/2025
נועם כהאן:
עו"ד נועם כהאן, יועצת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. באמת רק למסגר לפחות את המענה
שאנחנו נותנים פה בדיון. הסיפור של עובדים זרים שנוטשים מעסיקים הוא סיפור גדול. יש לו השלכות
מכל מיני כיוונים. אנחנו מהמקום של הטיפול במבקשי המקלט, שהם בעצם באחריות מינהל אכיפה וזרים,
כי הם בעצם הופכים להיות לא חוקיים או לפחות כאלה שיש בעניינם צו הרחקה עד שתתאפשר הרחקתם,
הוא כלי אחד מתוך הרבה כלים שונים.
היו"רחוה אתיעטייה:
סליחה רגע. אם ישלו צוהרחקה והוא יכולבמקביללבקש מקלט?
נועם כהאן:
אני אסביר. מי שמגיע לבקש בקשת מקלט אז כחלק מתהליך בחינת הבקשה שלו הוא מזוהה
ומוצא בעניינו צוהרחקהעד אשר -- -
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל מה הוא עושה בינתיים? ממה הוא מתפרנס?
נועם כהאן:
הואמבקש מקלט ולאחר שלושה חודשים הואיכול לעבודעם
הרישיוןהזה.
אייל מוסט:
הוא מקבלויזה כפולה.
נועם כהאן:
סעיף2
א()(5
.)
ואאיל עבאדי:
אבל בכל תחום גברתי,לא בבניין.
נועם כהאן:
ללא מגבלת עבודה. לכן אנחנו גם מהמקום של ניהול בקשות המקלט זקוקים באמת לכלי הזה.
אנחנו מנסים להגדיל את השימוש בכלי של סדר הדין המהיר כדי לצמצם את התופעה הזאת של שימוש
במסלול הזה לצרכים שלא לשמם נועד בקשת המקלט. כמובן שאנחנו בוחנים בחינה פרטנית של כל בקשה
ולא כל בקשה של נתין מלאווי תתאים לסדר דין מהיר. אבל בגלל התופעה שאנחנו רואים גם שם וגם
במדינות נוספות נראה לנו שזה בהחלט יכול לצמצם את האינסנטיב. כיוון שבמסלול הזה, ככל שהבקשה
אכן עולה ממנה שהיא בקשת סרק שכולה נשענת על הסיפור הזה של מה קורה במדינה, אז היא נדחית
בפרק זמן מאוד קצר, שבעצםלא מביא למבקשהמקלט אתהרישיון שמאפשרעבודהבכל דבר.
לכן אנחנו בעצם מנסים להרחיב את השימוש בכלי הזה כלפי אוכלוסיות שאנחנו מזהים שם עלייה
דרמטית במסלול של מקלט. אוכלוסיות שהגיעו לצורך עבודה בישראל ומשנים כיוון מהר מאוד. כמו
שאמרו פה, גם כדי להגן על העובדים עצמם, שבמסלול הזה הם פחות מוגנים. וגם כדי לצמצם את התופעה
ואת האינסנטיב
להגיש בקשות מקלט, כדי שנתפנה לטפל בבקשות שאולי בתוכן באמת נמצאים אנשים
שצריכיםלקבל תשובה חיובית, שצריכים להיות מטופלים.
אייל מוסט:
למה בינתיים, סתם לשאול שאלה קטנה. למה בינתיים, אם אחד מאתנו פה חלילה מחר יצטרך
לחתום אבטלה, פעם
בשבוע הוא צריך לבוא לשים אצבע. זה אומר לו או שתיקח פתק הביתה או שתלך
לשבת עכשיו עם הפקידה ותספר לה למה אתה לא מצליח למצוא עבודה. למה בתוך התהליך הזה שבן אדם
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
8
16/09/2025
מגיש מקלט נותנים לו עכשיו שיעשה מה שהוא רוצהעד שיגיעהדיון שלו? שיכול לקחת חצי שנה.למהפעם
בשבוע
הואלא צריךלבוא להתייצב איפה שהוא?
נועם כהאן:
אין לי כל כך מה לעשות איתו פעם בשבוע. חוץ מלבזבז את הזמן של הפקידים שלי זה לא עושה
אתהעבודה .
אייל מוסט:
אני לא צריך שהפקידה שלך תדבר איתו. שהוא יבוא, שישים אצבע. שייקח תמונה, יש שם מלא
כליAI
שנראה כל שבוע איפההבן אדם.,
נועם כהאן:
אז זה לא, לפחות באזור שלנו, זה לא משרת את המטרה. כיוון שאני צריכה לבחון את בקשת
המקלט שלו ולקבל החלטה בעניינו.
אייל מוסט:
זה לא מפריע אחד לשני. אבל מה שזה כן מפריע זה שהוא לא עכשיו בא, מגיש את הבקשה בתל
אביב, כי זה נוח לעורךהדין שלו.ואזהוא שולח אותו ליםהמלח או לאילת,לעבוד במלון איזה חצי שנה עד
שתהיה לו איזה שהיא קריאהלדיון.
נועם כהאן:
אבל מותר להם.
אייל מוסט:
אין בעיה, מותר לו. שימשיך לעבוד חמישה ימים בשבוע. אבל פעם בשבוע הוא יבוא, ישים אצבע.
אם אזרח ישראל, כדי שהוא יקבל כסף מביטוח לאומי צריך לבוא ולשים אצבע, אז גם מקבל מקלט יבוא
וישים אצבעפעם בשבוע.
היו"רחוה אתיעטייה:
אייל, ישלי הצעת חוק שאני מקווה בעזרת השם שרשות האוכלוסין - - -
אייל מוסט:
אנחנו תומכים בהצעהחד משמעית, גברתי.
היו"רחוה אתיעטייה:
---בשיתוף, במקום מ-
90
ל-
30
יוםלקצר.
אייל מוסט:
זהחייב. אבל זהמשהו קצת שונה, כי זה אחרי 90
יום בןהאדםנהיה שוהה בלתי חוקי.
היו"רחוה אתיעטייה:
זה בשיתוף אתכם, עם רשותהאוכלוסין.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
9
16/09/2025
נועם כהאן:
עם מינהל עובדים זרים. כן, אנחנו פה, שוב אני אומרת, במסלול של מבקשי המקלט. אנחנו מנסים
למפות בין הבקשות שדורשות מסלול ארוך וממצה לבין בקשות שהן בקשות סרק ועל פניו המסלול של
סדר דין מהיר.
אייל מוסט:
שוב, האמנה היא מצוינת. אנחנו רוצים
שיעזרו למי שצריך לעזור להם. אבל לא לאנשים שבאו
לעבוד עלהמערכת.
נועם כהאן:
אני רוצה רק להגיד ליושבת ראש הוועדה שהייתה שיחה עם שר הפנים, ממלא מקום שר הפנים
במהלך חודש אוגוסט. שבמסגרתהבאמת היה דיןודבריםעם משרדהחוץ.
היו"רחוה אתיעטייה:
על מה?
על איזה סוגייה?
נועם כהאן:
על הסוגייה הזאת בדיוק. בגלל צורך לקבל אשרות של מדינות מסוימות להגיע לכאן ואנחנו לא
רצינו לתת את האשרות האלה, כיוון שאלה אוכלוסיות שהחשש אצלן הוא גבוה. היה שם
באמת קריאת
כיוון ברורה מאוד של השר, שאנחנו צריכים לקדם את המסלול הזה בעניין הודו וסרילנקה. מנכ"ל משרד
החוץ דיבר בשיחה הזאתעל פרק זמן של חודש, אז אנחנו -- -
אייל מוסט:
יש זמנים לזה?
נעה בן שבת:
חודש ממתי?
נועם כהאן:
מהשיחה.
היו"רחוה אתיעטייה:
באוגוסטהייתה.
נועם כהאן:
השיחה הייתה ב-
20
באוגוסט, לא לתפוס אותי על המילה. אנחנו ממתינים בקוצר רוח לקבל את
חוות הדעת של משרדהחוץ.
אייל מוסט:
אולי אפשרלעשות איזה סעד זמני?
ואאיל עבאדי:
חודשבישראל זה שנה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
10
16/09/2025
נועם כהאן:
לא, אנחנו עכשיו בחודש. ייאמר זה. אבל אנחנו ממתינים לזה.
דיקלה טקו:
אתםממתיניםלחוותהדעת של משרדהחוץ כדילהתקדםעםהודווסרילנקה?
נועם כהאן:
כן.
היו"רחוה אתיעטייה:
יפה. אז אפשר משרד החוץ להתייחס? אםיש לךמה לחדשלנו.
אביב רוזנפלד:
עו"ד אביב רוזנפלד, אגף היועצת המשפטית, משרד החוץ. אין לי המון מה לחדש מעבר למה
שנאמר כבר. אנחנו עובדים על הכנת חוות הדעת. חלקן כבר העברנו לרשות האוכלוסין, חלקן עדיין אצלנו
מחכות בשלבים שונים של הכנה.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה זמן זה ייקחלדעתך?
אביב רוזנפלד:
קשה לנו להעריך. אלה חוות דעת מאוד מורכבות שלוקח המון זמן להכין אותן. זה נעשה בשיתוף
גם עם הנציגויות שלנו בחו"ל, גם עם גורמי מקצוע, חלקם זרים, לקבל את העמדה שלהם בנושא. מחקר
שאנחנו עורכים ממקורות מידע, חלקם פומביים, חלקם חסויים. כך שקשה לנו להעריך בדיוק כמה זמן
ייקח להכין את חוות הדעת. לכן אנחנו גם לא רוצים להתייחס. אנחנו כן יכולים להגיד שאנחנו נותנים
תשומות גדולותלנושא ועובדיםעל זה במרץ ומקווים להשלים בהקדם.
אייל מוסט:
יש לי שאלה אליך, סליחה. אם היית יודע שעסק של חבר קרוב, בן משפחה שלך או אפילו המשרד
שעליו אתה אחראי היה מפסיד תשעה מיליון שקלים כל חודש על בקשות על אגרות של מבקשי מקלט –
זה
היה גורםלך לעשות אתזה טיפה יותר מהר?
אביב רוזנפלד:
אנחנו עושים את זה באמת בצורההכי מהירה שאנחנויכולים. אלה חוות דעת שנעשות בשיתוףעם
המון גורמים. חלקם תלויים בנו, חלקםלא תלויים בנו. ואיןלנו יכולת להשפיע על המהירות שללעשות את
זה.
אייל מוסט:
בסוף אתה צריך להבין, אצלי במגזר הפרטי, אצלי בתוך העסק, אנחנו מקבלים החלטה. היא מחר
בבוקר משתנה. אני מבין שאתם עובדים בגופים טיפה יותר מורכבים וכבדים לתזוזה. אבל צריך לקבוע פה
זמנים. כי אנחנו למודי ניסיון. אני ישבתי פה שנה חיכיתי למשרד האוצר בכל הוועדות, יחד עם אתי. בסוף
אחרי שנה בא ואמר אנחנו לאמקבלים אתההמלצה.
בסוף אנחנו ממשיכים להיפגע. ויש פה עניין של התרעה. כי בסוף, עוד פעם, צריך להפריד, לעשות
הפרדה עם קו מאוד ברור. מי שצריך לעזור לו, צריך לעזור לו. ועובדים שבאים לפה לא כולם לא בסדר.
רובם בסדר גמור אפילו, שבאו לשנות מציאות למשפחות שלהם ולאנשים שקרובים אליהם בארץ המוצא
שלהםואנחנו מברכים על זה. בטח בתקופההזאת שהם מסכימים להגיע.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
11
16/09/2025
אבל אנשים שמשתמשים במערכת וזה לא חדש. רק השנה יש לך 6,500
בקשות. 4,000
של עובדים
זרים, רובם מענף הבניין. כי הרי למה להם לעבוד עבודה קשה? מצאו לו פתרון שגם הוא מרוויח יותר, כי
לא משלמים עליואת כלהאגרות והמיסים,נותנים לו כסף מזומן, אם נותנים לו.
בואו, אני והוא היינו מסתובבים הרבה בשטח. ראינו שבוע שעבר אנשים שהגיעו לשירותים
ומסחר, בכלל לא קשור לבנייה. עזוב שהם ישנים במפעל על הרצפה, עזוב שלא נותנים להם משכורות, כי
רושמים להם מפרעות. אף אחד לא מפקח על כלום. המדינה פתחה את השערים למלא ענפים ואין דיווח.
סתם אני אתן לך קוריוז, גם את מרשות האוכלוסין. אתם יודעים שעובדים של תעשייה ומסחר ושירותים
אין להם דיווח תלושי שכר ואין להםפיקדונות כמו שאנחנו אצלנו יש?
אז מצד אחדיש בעיה, צריך לתתפתרוןלמקומות שאין להםעובדים,ואנחנו יודעים למה אין להם
עובדים, ואני באופן אישי גם מברך על זה. אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדים האלה גם. בסוף
אותם עובדים שבורחים לתוך מבקשי המקלט האלה, בוא אני אראה לך כמה הודעות אנחנו מקבלים
בטלפון, מתחננים לחזור. כי לא משלמים להם כמו שצריך וזורקים אותם בדירות לא דירות. ואין להם
אמאואבא.
אצלי יש בעיה, יש לי שישה-
שבעה מיליון שקלים ברשות האוכלוסין ערבויות. יש להם שוט מספיק
חזק. אני משלם אגרות מיליון שקלים בחודש. שמע, יש להם מאיפה לבוא אליי בטענות. אני חתום על
נהלים מפה עד הירח.אפשר אותי לאכוף. אבלאת אותו מעסיק - - -
ואאיל עבאדי:
אפשרלעקובאחריהעובד.
אייל מוסט:
אי אפשר. אי אפשר לדעת כלום. אני מחויב, דרך אגב, פעם בחודש לרשום את כל הדירות, את
כל
המעסיקים, את כל הכתובות, איפה העובד נמצא. פר עובד. אני שולח אקסל פר עובד איפה הוא נמצא
ברמההחודשית. אף אחד לאעושה אתזה בצדהשני.
נעה בן שבת:
אז בעצם מה שמפריע לך זה שברגע שהם מגישים את הבקשה כמבקשי מקלט אז הם יכולים
לעבור
לעבוד איפה שהם רוצים. שאזעולה השאלה מה הקשר בין - - -
נועם כהאן:
שלושה חודשים.לא מיידית, שלושה חודשים הוא מסתובבעםרישיון שלא מאפשר את זה.
אייל מוסט:
הוא מתחיל לעבוד ביום, לפני שהוא הגיש אתהבקשההוא כברעובד.
נועם כהאן:
אני רק אומרת, מבחינה חוקיתעשינו תיקון. זה לא מיידי, זה שלושה חודשים.
אייל מוסט:
אבלאתיכולה לראותאת זה, כי מוציאים להם תלושי שכר,אתיכולהלבדוקאת זה.
נועם כהאן:
אני לא אמרתי שהם לא עובדים. אמרתי שמבחינת הנהלים, הרישיון בשלושה חודשים הראשונים
להגשת בקשת המקלט לא מאפשרעבודה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
12
16/09/2025
נעה בן שבת:
רק אם אפשר לשאול, מה בעצם מבטא העניין הזה
שבעצם משחררים אותו לעסוק בכל עיסוק
אחריהשלושה חודשים?
נועם כהאן:
זו תוצאה שלפרק הזמן הארוך שבו נבדקות בקשות מקלטבישראל. וזה קורה בגלל -- -
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל זה לוקח הרבה זמן.
נועם כהאן:
נכון, נכון.
נעה בן שבת:
אם זה בתוך תקופת הרישיון שלו. השאלה אם זה בתוך תקופת הרישיון שלו זה בסיום תקופת
העבודה. אם זה אדם שזה בתוך תקופת האשרה שלו והוא מגיש בקשה למקלט סמוך אחרי שהוא הגיע
לארץ.למהזה צריך לחולעליו בתקופת העבודה?
נועם כהאן:
אני אגיד לך. זו שאלה טובה ויש אצלנו דיונים פנימיים בעניין הזה. האם מי שנמצא פה בעצם
פחות מחמש שנים כעובד זר אני צריכה להמיר לו את הרישיון לפי רישיון של מבקש מקלט. יש שיקולים
לפה
ולפה. אנחנו בעבודת מטהיחד עם מינהל עובדים זרים כדילבחוןאתהדברהזה.
אבל בעיקרון הנהלים אומרים שמי שבא להגיש בקשת מקלט בישראל אז הוא בעצם מקבל רישיון
לפי סעיף 2
א()(5
) לחוק הכניסה, כי הוא בעצם נכנס לקטגוריה של מי שאמור להיות מורחק מפה, כי הוא
לאפה כדי
לעבוד כעובד זר. הוא בא אליילבקש מקלט.
ואאיל עבאדי:
אבלהואיושב עליו.
נועם כהאן:
תן לי בבקשה להשלים. ואז זה הנוהל. יכול להיות שנכון יהיה לעשות שינוי, שמי שנמצא פה בתוך
התקופה שבה מדובר בעובד זר, כאילו הוא יכול להיות עובד זר, הוא יישאר כעובד זר ובקשת המקלט שלו
תהיה אמורה להיות נבחנת במקביל.יש לזה כל מיניהשלכות שלא קשורות בהכרח -- -
דיקלה טקו:
זה תיקוןחקיקה?
נועם כהאן:
לא, זהלא דורש תיקון חקיקה.
דיקלה טקו:
אזמהדורש?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
13
16/09/2025
נועם כהאן:
זה דורש החלטה שלנו ואולי תיקון נוהל, אפילו לא. אני אומרת שוב, זה נמצא בדיון בין המינהל
שלנו לבין מינהל עובדים זרים. אלה שני מינהלים שעובדים בשיתוף פעולה, אבל גם האינטרסים הם לא
תמיד זהים. בסוף עובד זר שהגיש בקשת מקלט הוא בעצם מצהיר אני לא רוצה לעבוד בתחום. אבל זה
נמצא בדיונים.
אייל מוסט:
g2g
למה לא מחתימים אותם לפני שהם מגיעים לארץ? הרי הוא חותם על הסכם. ב-
הוא חותם על
הסכם.
היו"רחוה אתיעטייה:
זה משרדהחוץ יכול לתת אתהמענה.
אייל מוסט:
למה משרד החוץ לא מוציא מסמך אחד שכל עובד שנכנס לפה בנתב"ג שהוא ירחיב לו את הטופס
שהוא חותםעליו.
נועם כהאן:
אבל זהלא משנה, המחויבות שלנו -- -
נעה בן שבת:
בעצם מבקש מקלט אומר הגעתי פה לארץ רק בגלל שרציתי להימלט. נכון שעשיתי את זה כאילו
הגשתי בקשהלהיות עובד, אבל באמת אני רוצהלברוח מהמדינה שלי.
אייל מוסט:
למה הואלא מגיש בנתב"ג? הוא הגיע סוף סוףלאדמה אחרת.
ואאיל עבאדי:
זה השלבהבא,להגיש בנתב"ג.
נועם כהאן:
זה רגיש. אנחנועושים מה שאפשרואנחנו עדיין מחויביםלאמנתהפליטים ולכל מה שכתוב בה. זה
שאדםחותם,
אנילא עונה לעניין המכסות בגלל שזהפשוטלאהטריטוריה שלי,לא בגלל שאני מתעלמת.
אייל מוסט:
לא, אבל בנוהל רשום שמתי הוא יורד ממך? או שהוא עובר תאגיד, או שהוא יוצא מגבולות הארץ
או שמשנים לו סטטוס. אתם שמשנים לוסטטוס.הוא מקבלויזה אחרת.
נועם כהאן:
כן, זה שווה דיון. שוב פעם, זה לא נמצא בשולחנות שלנו, לכן אני גם לא משיבה. אבל אני אומרת,
בכלמקרה, אנחנו טייבנו אתהטפסים שללפני כניסהוגם בזהישהתעסקות.
אייל מוסט:
בסוף אם תצליחו עםהודו וסרילנקה, כי בסוףזה המקור שלהבעיה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
14
16/09/2025
נועם כהאן:
אנחנו כברלמעלה משנה מחכיםלחוות הדעת.
אייל מוסט:
אבל למעלה משנה, בינתיים אנשים עושים מיליארדים על הגב של העובדים האלה. מיליארדים.
וזה כסף שלא מגיע למדינה, כי אין על זה מיסים. הכול במזומן. אתם מגדילים את ההון השחור פשוט, זה
משהו מטורף.
שחר מנדיל:
אפשר בבקשה להגיב?
היו"רחוה אתיעטייה:
אביב,ישעדיפותלסרילנקה והודו?
אביב רוזנפלד:
אני יכול להגיד שאנחנו עובדים על כל חוות הדעת בהתאם. אני לא יכול להתחייב ולהגיד מתי כל
חוות דעת תגיע בעצם.
נועם כהאן:
המנכ"ל של משרד החוץ דיבר על חודש מאמצע אוגוסט, אז אנחנו הגענו לשעה הזאת. וממנה
מקום
שר הפנים, שהוא גם שר המשפטים, בהחלט בשיחה נתן דגש שסרילנקה והודו בראש הרשימה
ובראשסדרי העדיפויות.כל שארהמדינותזהנחמד,have to nice
אבללא עיקרהבעיה.
היו"רחוה אתיעטייה:
שיהיו בסדרעדיפויות, זה מה שאנחנו רוצים.
בבקשה ואחר כך שאלה לחיים.
שחר מנדיל:
עו"ד שחר מנדיל, מקדמת המדיניות של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. הדיון
עוסקגם בעובדים זרים,זה לאהמנדט שלי. אני מתעסקת במה שקשור למבקשי מקלטופליטים בלבד.
יש לי בעצם שאלה ואמירה. קודם כל, הבנתי מעו"ד רוזנפלד שאמרת שחוות הדעת של משרד
החוץ מתבססת גם על ידי מידע שמתקבל מנציגויות בחו"ל וגם גורמי מקצוע זרים, שזה כמובן כמו שצריך.
רציתי לשאול שתי שאלות: קודם כל, אם אתם בקשר עם נציבויות האו"ם לפליטים במדינות האלה? האם
גם הםחלק מחוותהדעת, מהמידע שמגיע אליכם?
וגם בתוך חוות הדעת, גם אם הגדרנו מדינה כבטוחה, האם יש שם בחוות הדעת החרגה למקרים
שלמרות שהמדינה בטוחה אדם הוא כן פליט ומגיע לו מעמד של פליטות. זאת אומרת בתוך נוהל של מדינה
בטוחה. זהלמשרד החוץ.
תענה ואז אני אשליםאת דבריי.
אביב רוזנפלד:
לגבי השאלה הראשונה אני לא יכול לחשוף בפורום הזה את כל המקורות שלנו ואת כל מי שאנחנו
עובדים איתו על מנת להשיג את המידע. חלק מהמקורות שלנו אלה מקורות שיכול להיות להם השלכה על
מדיניות החוץ של מדינתישראלולכן אי אפשר לחשוף אתהדברים האלה בדיוןפומבי.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
15
16/09/2025
לגבי השאלה השנייה, אנחנו ככלל מעבירים חוות דעת. יכול להיות שיהיו מקרים שבהם אנחנו
נתייחס למדינת, שחוות הדעת שלנו תהיה שהמדינה היא מדינה בטוחה, אבל שיהיו החרגות לאוכלוסיות
מסוימות. שוב, זאת חוות דעת שלנו שעוברת אחרי זה לאישור משרדים נוספים. אבל מבחינתנו הדבר הזה
כןאפשרי.
שחר מנדיל:
תודה רבה. לגבי הדברים של רשות האוכלוסין. בעצם רשות האוכלוסין אומרת לכם פה באופן
ברור אנחנו מתעדפים טיפול בבקשות שאפשר לדחות אותן. עכשיו, אני לא אומרת שאין ניצול לרעה של
המערכת. יש ניצול לרעה של המערכת, כיוון שרשות האוכלוסין לא מתפקדת. יש פה אנשים שלמעלה משני
עשורים - - -
נועם כהאן:
אנחנולא אמרנו את זה.
שחר מנדיל:
אנילא סיימתי.
היו"רחוה אתיעטייה:
זהלא בסדר.
שחר מנדיל:
אני אסיים את המשפט.
נועם כהאן:
אנחנולא אמרנואתזה פשוט.
היו"רחוה אתיעטייה:
תשקלי כל מילה, אלתבקרי אתהתפקוד שלאף משרד ממשלתי כאן.
שחר מנדיל:
יש בקשות מקלט שלמעלה משני עשורים לא נבדקות. שני עשורים. אנשים עם בקשת מקלט
פתוחה מעל 20
שנה. בתוך הוואקוםהזה של בקשה שלא נבחנת -- -
חיים אפרים:
אנילאיודע מאיפה את מביאהאת הנתוןהזה של מעל20
שנה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תני לנו את זה אם אפשר בכתב.
שחר מנדיל:
אני ממציאה אותו.
חיים אפרים:
אתלא ממציאה אותו.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
16
16/09/2025
קריאה:
אני21
שנה בארץ.22
שנה בארץ. מבקש מקלט מאריתריאה.
שחר מנדיל:
יש פה עדות חיה לבקשת מקלט, שבקשת המקלט שלו לא נבדקת. אנשים פה בלי מעמד, בלי
זכויות. ואתם אומרים באופןהכי ברור שאפשר אנחנו מתעדפים טיפול בבקשות שאפשרלדחות.
נועם כהאן:
זה פשוט, חבל לזרות חול בעיני הוועדה. כיוון שאוכלוסיית האריתראים נבחנה פעם ופעמיים בכל
מיני ---
.
שחר מנדיל:
אזלמהישפה אנשים20
שנה בלי מעמד?
נועם כהאן:
כי אנחנו נמצאים בהליכים משפטיים שגם אתםחלק מהם.
היו"רחוה אתיעטייה:
זהלאהדיון.
נועם כהאן:
ואנחנו מחכים להכרעת בית המשפטהעליון בסוגייה.
שחר מנדיל:
זהועוד איך הדיון.
נועם כהאן:
זהלא כמו בקשה שיושבת על השולחן ואף אחד לא מרים אותה.
שחר מנדיל:
הניצול לרעה של המערכת לא מתאפשר סתם כך. רשות האוכלוסין לא מתפקדת ואז באים אנשים
- --
היו"רחוה אתיעטייה:
אלתגידיאתזה.
שחר מנדיל:
- - -
שהם לא מבקשי מקלט ונכנסים לוואקום. זה בדיוק מה שקורה. אחרת הבקשות היו נבדקות
ולא היינו בצוואר בקבוק שלהמון בקשות שלאניתןלבדוק אותן.
היו"רחוה אתיעטייה:
מנייןלך שהן לאנבדקות? תעשיהפרדה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
17
16/09/2025
שחר מנדיל:
איזה הפרדה? אני עובדתעם מבקשי מקלט.
היו"רחוה אתיעטייה:
בין העובדיםהזרים לביןהאריתראים.
שחר מנדיל:
זה מה שאני עושה.
היו"רחוה אתיעטייה:
ישהרבה.
שחר מנדיל:
נכון, אבל גם אני עושה את ההפרדה. זה בדיוק העניין. זה בדיוק העניין. העובדים הזרים שאתם
מדברים עליהם, וגם לא כולם, גם אותם אני לא יכולה להכליל, כי יכול להיות שביניהם כן יש מבקשי
מקלט.
אבל כאשר המערכת לא מתפקדת -- -
היו"רחוה אתיעטייה:
אלתגידי שהמערכתלא מתפקדת.
שחר מנדיל:
אבלהיאלא מתפקדת. היא לא מתפקדת. אנשים מעל 20
שנהעם בקשת מקלט פתוחה.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז בואי תגישי, את מכירה איזהמקרה שהוא 20
שנה?
שחר מנדיל:
זהלא מקרהאחד.
נועם כהאן:
רגע,גברתי יושבת-
הראש.
היו"רחוה אתיעטייה:
תביאי אתהמקרים,נבחן אותם.
נועם כהאן:
אני מבקשת להתייחס רגע. אני יכולה להסכים עם חברתי בדבר קטן וזה רגע מרגש. אבל באמת
המערכת מתפקדת כמיטביכולתה. והמערכתנמצאת בקשייםגדולים שקשוריםלכל מיני נושאים.
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
18
16/09/2025
נועם כהאן:
בין היתר לכוח אדם, להסכם שכר שלא נחתם הרבה מאוד שנים. אבל צריך להפריד בין
האוכלוסיות. האוכלוסייה של האריתראים זה סיפור נפרד לגמרי. גם בעניין בחינת בקשות המקלט שלהם
וכל הדרך שנעשתה בעניינם, מאשר אוכלוסיית העובדים הזרים שמגיעים ובתוך השנה הראשונה לזה שהם
הגיעולכאן לצורך עבודההם מגישים בקשת מקלט. אי אפשרלהשוות.
זה גם לא תעדוף של מי שנדחה. זה פשוט הפוך. זה שימוש במסלול מהיר יותר שייקח פחות
משאבים על מנת לפנות משאבים לאוכלוסיות שצריך לבחון אותן באופן מעמיק יותר ושיש הצדקה לבחון
אותם אחד אחד. אבל לעמוד ולהגיד 20
שנה לא נבחן? שוב פעם, יכול להיות שעל הנייר זה נכון, אבל זה לא
- --
שחר מנדיל:
זהלא עלהנייר. זהחיים שלאנשים שיושבים פה מולך. יושבים
פה מולך.
נועם כהאן:
צריךלהבחין בין האוכלוסיות השונות.
דיקלה טקו:
אבל ברגע שידונו בבקשות המקלט שלהמדינותהבטוחות בסדר דיןמהיריוכלו להתפנות.
אייל מוסט:
תורידיאת העומס.
ברהנה הגוס:
אני יכול
לשאול אותה רק על שאלה של מדינות בטוחות? ברהנה הגוס, יושב-
הראש של קהילת
אריתראים תקווהחדשה.
היו"רחוה אתיעטייה:
איפה אתהגר?
ברהנה הגוס:
אניגר בירושלים. אנינציג של כלהקהילה, של תקווה חדשהבארץ.
שאלה, שתי מדינות: מלאווי, 70%
ממדינת מלאווי סובלים מדיקטטורה. 15%
צעירים של מלאווי
בורחים למדינות אחרות מבקשים מקלט. איך מדינה מלאווי בחרתם אותה כבטוחה? אוגנדה, 80%
מהמדינה סובלת מהדיקטטורה. איך יכולה להיות מדינה בטוחה? אתם יודעים כמה מלאווים מבקשי
מקלט נמצאים בארץ? איך אתה יכול להגיד מלאווי בטוחה? כמו פעם שעברה שאמרתם רואנדה, אוגדנה
בטוחה ורציתם להעיףאת האריתראים והסודנים לשם. בסוףלא הצלחתם.
אני מקווה שמשרד החוץ יחקור, יעמיק את הדברים האלה. בשביל לשמור רצח במלאווי כל יום
נרצחים צעירים, כל יום נרצחים אנשים. איזה מדינה באפריקה אתה אומר בטוחה? איך אתה יכול להעז
להגיד אתהדבריםהאלה כישראלי מדינה בטוחה באפריקה?
אני מקווה שמשרד החוץ יעשו את המאמץ בשיתוף פעולה עם נציגת האו"ם לזכויות אדם לבדוק
אתהמדינות האלה. זה קומבינות, סחר של אנשים. זה סחר של אנשים.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה שנים אתה בארץ?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
19
16/09/2025
ברהנה הגוס:
21
שנה. מבקש מקלט מאריתריאה. כל האנשים חברים שלי פה, 21
שנה מבקשים מקלט. הבקשה
שלהם למקלט. סליחה, מה שאמרת זה לא שייך לאריתראים ולא שייך לסודנים, שברחו מרצח
עם.
מהדיקטטורה, שנמצאים במדינת ישראל ובקשה שלהם לא נבדקת. אלה הדברים שאתם צריכים לעשות.
מענה תשובה. אנחנו ביקשנו. יש לנו מדינה, אנחנו לא ביקשנו לקחת מדינה ולחיות פה. מעמד כאדם,
כפשוט עד שהמדינה שלנו יהיה שלום נחזור אליה. כמו שעם יהודי היה במדינות אחרות, סבל ונרצח וברח
בסוף והקים מדינה. יש לנו חלום להקים מדינה שלנו. רק תנו לנו זמן עד שהדיקטטורה, הרוצח, רדואן,
נמצא באריתריאה, ילך.
זה מה שאנחנו מבקשים, לזה תדאגו. הילדים גדלים פה 15-18
שנה. הם רוצים להתגייס, לתרום
למדינה. אתם לא מאפשרים להם, לא רוצים. הם רוצים לעשות את הכול. אנחנו אוהבים את העם, אנחנו
לא מזיקים.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה. ניתן לחיים שאלה. כמה בקשות לבקשי מקלט יש מהודו וכמה מסרילנקה בכלל? וכמה
הוגשו ב-
2025
אם אתהיכוללהשיב ואחר כך משרדהמשפטים.?
חיים אפרים:
אםאתיכולה להפנות את השאלה קודם כללמשרד המשפטים, אניאוציאאת הנתונים.
היו"רחוה אתיעטייה:
בבקשה, משרד המשפטים. עמדת המשרד לבקשת רשות האוכלוסין להחיל את ההליך המהיר על
המדינות?
מתן גלבוע:
נעים מאוד, עו"ד מתן גלבוע,מהמחלקהלמשפט ביןלאומי בייעוץוחקיקה.
אני אתחיל בזה שאנחנו מסכימים עקרונית עם רשות האוכלוסין וההגירה. הכרה במדינות מקור
בטוחות הוא כלי חשוב לניהול מערכת המקלט. מנגנון שמאפשר להתמודד עם העומס הגובר של בקשות
מקלט ולמקד משאבים באמת במקרים המורכבים. כלומר, זאת המטרה. לא רק שנעשתה פה, אלא בסופו
של דברבגלל זה זו גם דרך פעולה מאוד נפוצה, כמו שאנחנו רואים היום ברוב מדינות אירופה.
האיחוד האירופאי למשל מקדם מהלך הסדרה מקיף בשנים האחרונות, כולל שדרוג המשרד שם
לסוכנות ובסופו של דבר תקנות שייכנסו לתוקף ביוני 2026
. כלומר, זה תהליך בסופו של דבר שקורה
בהרבה מדינותואנחנו מבינים אתהחיבור אליו. מצד שני,גםלאורך השנים בתור משרדהמשפטיםהדגשנו
את הקושי להגדיר מדינה כבטוחה באופן גורף. במציאות מורכבת, אנחנו מבינים את המורכבות במדינות
רבות. אנחנו מבינים שיש קבוצות מיעוט או אזורים שלא ניתן לומר ביחס אליהם שהמדינה בטוחה.
והאתגר בסופו של דבר זה לאזן בין הצורך להקל על המערכת לבין איך לשמור בעצם על הזכויות
של מבקשי המקלט. אני אחזור רגע לסעיף 5(1) לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, כי בסופו של דבר גם אנחנו
וגם משרד החוץ פועלים לפיו, כי בסופו של דבר כל מדינה שמבקשים לכלול בהליך מהיר בעצם נדרשת
בעניינה חוות דעת מקצועית. שעליה בסופו של דבר אמון משרד החוץ ואז אתם שואלים בעצם איפה אנחנו
משרדהמשפטים נכנסיםלתמונה.
לאורך השנים אנחנו התמקדנו בעיקר בקביעות המשפטיות של משרד החוץ ובשאלת הקבוצות
שצריך להחריג. ערכנו גם בדיקות משלימות, ניסינו להצליב מקורות, לעיין בפרסומים רשמיים, גם של
הנציבות וגם של ארגוני זכויות אדם בולטים. הוספת חידודים וחריגים. זה אולי היה ישים אז, כשהיו מעט
מדינות, אולי בודדות וגם יחסית
פשוטות. אבל עכשיו כאשר יש לנו היקף נרחב של מדינות וגם נדרשת,
אנחנו ראינו שנדרשת עבודה יותר שיטתית. לכן גם היה עיכוב בבחינה של המדינות הנוספות. את חוות
הדעת שלנו לגבי גאנה כבר העברנו השבוע. ואנחנו מקווים עד לפני ראש השנה להעביר את תהליך
האישוריםגםלגבי קניה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
20
16/09/2025
בעצם הבחינה שלנו אנחנו ניסינו קודם כל ללכת רגע אחורה ולעשות בחינה שיטתית יותר. לראות
מה הניסיון גם באירופה וגם במדינות מקבילות השקפה כמו בריטניה וקנדה, שעד 2019
גם היה להם
מנגנון של מדינות מקור בטוחות. ולראות בעצם מה אמות המידה הברורות. יש אמות מידה ברורות,
שקופות, שהן מתבצעות לפיהן. וזה אמות מידה שבסופו של דבר כשאנחנו בוחנים חוות דעת אנחנו
מוודאים שבאמת הן מתקיימות.
אלה דברים בסיסיים כמו קיום של מערכת שלטון חוק אפקטיבית, הכרה בזכויות אדם יסודיות,
היעדר סיכון שיטתי לרדיפה. שזה גם מן הסתם דרישה שנגזרת ישירות מאמנת הפליטים. וגם בסופו של
דבר גם לגבי חוות הדעת עצמה. אם בעצם המידע שם רלוונטי, שקוף, מדויק. האם נעשתה הצלבה של
מקורות.
בסופו של דבר לדעתנו בסוף גם השימוש המושכל במנגנון של סעיף 5(1
) ואיך מגדירים שם מדינות
שהן בטוחות. כלומר, זה חשוב גם כדי להקפיד על אמות המידה, זה גם חיוני לצורך מבחינתנו העמידה
בהתחייבויות של ישראל לפי המשפט הבין לאומי וספציפית אמנת הפליטים. אבל גם היכולת שלנו להצדיק
בצורה מיטבית ביותר את ההחלטות שיתקבלו בעתיד ולצמצם סיכון להתערבות של ערכאות משפטיות
שונות.
כמו שציינתי, אנחנו בעיצומה של הבחינה הפנימית איך נכון לבחון באופן כללי את חוות הדעת. כי
אנחנו צופים בעצם את חוות הדעת הנוספות, כולל הודו וסרילנקה לכשיגיעו אלינו. אבל במקביל אנחנו
ננסה כמה שיותרמהרלהשיבלגבי קניה, כמו שאמרתי, גאנה כבר העברנו השבוע.
דיקלה טקו:
מתייסתיים קניה?
מתן גלבוע:
קניה כרגע זה בשלבי אישורים. פשוט כרגע המשנה בחו"ל, אז אנחנו מצפים שזה באמת יהיה לפני
החג.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה. חיים,יש לך תשובה?
חיים אפרים:
כן. אז בשנה האחרונה הגישו בקשות למקלט מהמדינות שציינת: הודו –
סדר גודל של 620
בקשות
רק בשנההאחרונה. מסרילנקה –
2,100
זה ההיקף..
אייל מוסט:
אנחנו מכיריםאת זהמהכיס, מה, אנחנו יודעיםאת זה טוב.
חיים אפרים:
וחשוב לי באמת, בהקשר הזה לציין שאני עושה חלוקה בין הבקשות שהוגשו אחרי תחילת
המלחמה לבין הבקשות שהוגשו לפני. זאת אומרת, ברגע שאנחנו מדברים פה על מספרים שהם לא סבירים
אז יש לנו קושי רב באמת לטפל בכל ההיקף הזה. סתם, בכל הבקשות של עובדים זרים שהגישו לפני
תחילת המלחמה כבר סיימנואתהטיפול בהם. אםנשאר זהמקרים בודדים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אזמההסיבה שזה כל כך, משרדהחוץ, שזה2,100
בקשות?
מה אתה אומר?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
21
16/09/2025
חיים אפרים:
להערכתי הסיבה היחידה היא זה פשוט הקלות. זאת אומרת, ברגע שהמדינה מאפשרת לעובדים
זרים להיכנס בהיקפים כאלה, אז מן הסתם מטבע הדברים גם כן יותר קל להם לבוא ולהיכנס בשערים
שלהולבוא ולהגיש בקשה למקלט.
היו"רחוה אתיעטייה:
מרביתםלאיזה ענפים לדעתך?מסרילנקה?
חיים אפרים:
סרילנקה כשהם מגישים? זה בכלהענפים. החל מניקיון ותעשייה.
אייל מוסט:
אתם צריכים להבין, זה מראש, הכול מתוכנן. זה כמו שהסינים שמגיעים הוא יודע בדיוק איפה
הוא יעבוד. לא משנה לאן ישבצו אותו ברשות
האוכלוסין. אם דוד שלו עובד בתאגיד X
אז הוא כבר סגור
במקום עבודה. גם פה, זה התחיל איזה שהיא סנונית ראשונה שברגע שלא סגרו את הדלת זה הפך
למפלצת. זה כדור שלג שמתגלגל. היום זה פשוט מיליארדים שהמדינה מפסידה גם בתשלומי מיסים. הכול
כסף שחור. אנחנו בסוף גורמים נזק יותר גדול גם לעובד ובעיקר לנו, למעסיקים, וגם למדינה. זה משולש
שנפגע מהצד השני.
כי כאשר אין אכיפה באף אחד מהענפים והיא לא מתפקדת והיינו פה באלף דיונים על הנושא הזה.
אין הרתעה. אנחנו ארץ שהכול מותר בה. ואת הדיון הזה צריך לחלק לחצי. תסלח לי, אחי, לא קשור
אלינו. באמת, זה לא קשור לדיון הזה. זה משהו אחר. מי שצריך לעזור צריך לעזור לו. וכואב לשמוע, יש
ילדים רוציםלהתגייס לצבא. אבל זהלא רלוונטי אלינו.
אנחנו כאנשי עסקים שמתעסקים עם עובדים זרים ומתחננים לרשות כבר שנתיים לפתרון
זה דיון
אחר לגמרי.
אלה אנשים שאם הוא מבקש מקלט והוא נדחה, צריך לעשות הכול לקפל אותו, להחזיר אותו
חזרה לארץ המקור. ואם לא, מה קורה כשהוא נדחה? אתה אומר שכל מי שהגיש עד המלחמה דחו אותו.
איפה הוא?
חיים אפרים:
צריךלעשות באמת בדיקה לגבי אותם מקרים.
היו"רחוה אתיעטייה:
איפה הםמסתובבים?
ואאיל עבאדי:
הוא עובד.
חיים אפרים:
צריךלעשות בדיקהלגבי אותםמקרים. אבל אנחנו כרגע בדיוןאחר.
אייל מוסט:
לא,
אבל זה חשוב, אתה מבין? כי בסוף אם אתה דוחה אותו והוא לא יוצא מהארץ, אז מה עשינו?
אזעד עכשיו הואעבד עםויזהכחולה, עכשיו הוא יעבוד בלי ויזה כחולה. מה זה משנה?
היו"רחוה אתיעטייה:
הם תקועיםפה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
22
16/09/2025
אייל מוסט:
הרי בסוףיש פה קהילות, ישפה אנשים שיודעים לקלוט אותם.
נועם כהאן:
האכיפהנערכת בהתאם לסדריעדיפויות שהמינהל קובע.
אייל מוסט:
אכיפה, אני אראהלך את אחוזהאכיפה. אפס. כלום. מה אוכפים? אותנו, אתהדבריםהקלים.
נועם כהאן:
לא, תפריד. במינהל שלנו לא אוכפים אותך. המינהל שלנוהוא עוסק באכיפת זרים.
אייל מוסט:
לא משנה, אתם בסוף אותו גוף סמך.
נועם כהאן:
אני אומרת, אצלנוזה בהתאםלמצבת כוח האדם.
אייל מוסט:
רשות האכיפה אוכפת רק את התאגידים, כי זה הכי קל. יש מאיפה לקחת את הכסף. הם באים
אליך חסר פח בדלת, חסר מטף, חסר גלאי עשן. אלה דברים קלים. זה כמו שאני עכשיו אבנה מרפסת,
יבואו תוך שנייה לאכוף אותי, כי אני אזרח שומר חוק. אני לא אעשה כלום לשוטר. אני אפילו אתן לו כוס
קפה. אבל מעבר לכביש אצלי סוטינורמן עושה של ג'אסר אזרקה, כל הכפר לא חוקי. ומה עושים? מזיזים
את כביש החוף כדי לתת להם לבנות עוד לא חוקי. זאת המדינה. אנחנו בטרלול מוחלט בכל הענפים. אף
אחדלא לוקח
אחריות.
צריך פה פרויקטור שידחוף את הנושא הזה של עובדים זרים. להפריד אותם ממבקשי המקלט
האמיתיים. לצבוע את הבקשות, לעשות שני מסלולים שונים. צריך פה בן אדם שמכיר את הנושא, שזה
כואב לו, שזה בוער בליבו. והוא כל היום מתעסק בנושא הזה ודופק בכל השולחנות ובכל הדלתות של
רשויות המדינה. כי בסוף דקלה ואתי ואנשים שקדמו להם הפכו פה את המדינה שנתיים, עשו ים של
שינויים. אבל זה כל כך קטן ולא משמעותי מספיק עדיין. כי בסוף עד שלא יבוא פה בן אדם מספיק אמיץ
בצד השני, ששר אחד שיקבל החלטה אמיצה וישנה את הנוהל הזה, שהוא לא מתאים
ל-
2025
עוד בואכה
2026. נוהל שהוא אר
כ
אי מ-
2008
, שאף אחד לא מבין איך זה קשור למה שקורה היום. מי המקצועות
שרשומיםבהעסקה.לתוך הדברים של איך מעסיקים אותם.
בסוף צריך גופים שיאחדו אותם. אי אפשר לפתוח פה את השערים ולהזרים פה לכל פנצ'רייה ולכל
מוסך ולכלחברתניקיון או לכל איזה תעשייןלזרוק לו עובדים בשער -- -
היו"רחוה אתיעטייה:
אז מי יעשה את העבודה?
אייל מוסט:
בסוףיש תאגיד שמתעסק - --
היו"רחוה אתיעטייה:
הם קורסים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
23
16/09/2025
אייל מוסט:
התאגידים לא קורסים. אנחנו לא קורסים. אני חברה פרטית. מחר תגידי לי לטפל בעוד 1,000
איש
אני אגייס עוד אנשים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אתה רוצה שזהיהיה רק באמצעותך?
אייל מוסט:
לא באמצעותי. תקימו תאגידים שיקלטו את הדברים. בניקיון, במסחר, בשירותים למסחר,
בתעשייה. תקימו תאגידים. כי כאשר יש לך גוף שאתה יכול לאכוף אותו שהוא
בסוף מתכלל את הסיפור
הזה והוא שומר גם על הזכויות של העובדים. ואם אנחנו כתאגידים ואנחנו תאגידים חזקים, שכן, לא
מתביישים להגיד, רוצים להרוויח כסף. כי כאשר מעסיק מרוויח כסף הוא שומר על הזכויות של העובדים
שלו. אין לו אינטרס שהעובד יסבול, אין לו אינטרס לחתוך בקצוות. הוא רוצה שקט מערכתי. ושקט
מערכתי זהעובד מרוצה. זו הסיבה שאנחנו מצליחים לעמוד במשימות.
הגיע הזמן שרשות האוכלוסין וגופי הסמך שלה יבינו שאי אפשר לפתוח את הדלת, לזרוק את
כולם למדינת ישראל ולצפות שיהיה טוב. לא. יש פה גורמים עברייניים שמנצלים את המצוקה הזאת.
שבאים לפה, שמכווינים את האנשים מה לעשות. ורואים את אותם שמות. אפשר לבקש מחיים. את יכולה,
כיישלך חסינות,
אני לא.לראות מי עורכיהדין שחותמיםעלהבקשות.
דיקלה טקו:
נפנהללשכת עורכיהדין.
אייל מוסט:
אתם תראו שזה אותם אנשים. אותם אנשים, אותם משרדים. גם אותם צריך לעשות איזה
סנקציות.
דיקלה טקו:
אבל אםהםלאעושים מעשה שאסור?
אייל מוסט:
הוארושם את אותובקשה, רק משנה אתהשם. אניעכשיו יוציאו אותי מהארון, גם את -- -
יוציא
מהארון, גם את כל השולחן פה בשביל להאריך. אבל אם הוא לא משנה את הבקשה והבקשה חוזרת על
עצמהוהיא רק משתנה בשםותאריך –
אזיש פהטעם נפגם. צריךלבדוק את זה.
היו"רחוה אתיעטייה:
אייל, אתה רוצה שיהיו אלפים -- -
אייל מוסט:
לבדוק מי מממן אותו, מי משלםלעורך הדיןהזה. הוא לאעושה את זהבחינם. אתם יודעים שהוא
דורשמהעובד 40,000-50,000
שקלים על בקשת המקלט?
מישהו מכם יודעאת זה? 40,000-50,000
שקלים.
היו"רחוה אתיעטייה:
זההמון. איך הוא מממן את זה?
אייל מוסט:
איךהעובד מממןאתזה?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
24
16/09/2025
נועם כהאן:
אבל זאת בדיוקהסיבה שאנחנו פה כדילהרחיב אתהמסלול של המדינות הבטוחות. זה כלי.
אייל מוסט:
זה הדבר הכי חשוב. זה צריך לפני החגים להגיד הודו וסרילנקה בפנים. תראו פתאום איך כל הגל
הזהנרגע כאילו לאהיה.
נועם כהאן:
זאתלגמריהייתה ההנחיה של ממלא מקוםהשר. זאת ההנחיה שלו.
היו"רחוה אתיעטייה:
אייל, למעשה אתה טוען שיהיו תאגידים לא רק בענףהבניין?
אייל מוסט:
חייב. אחרת יהיהפה כאוס.
היו"רחוה אתיעטייה:
כיישלשכהפרטית.יש בענףהתאגידים.
אייל מוסט:
סיעוד וחקלאות, מה שעובד, חצי עובד, תשאירו.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל בשארהענפים אתה רוצה
שזה יהיה רק באמצעות תאגידים?
אייל מוסט:
בשיטה,לא באמצעות התאגיד של זה.
היו"רחוה אתיעטייה:
לא,לא, אז מה.
אייל מוסט:
שיטתהתאגידים. כי בסופו של דבר -- -
היו"ר חוה אתיעטייה:
בהעסקה ישירה או לאישירה?
אייל מוסט:
העסקה ישירה. ראינו איך זה הצליח. יושבים פה אנשים שיותר זמן ממני בתחום. הם יספרו לכם
איך זה הצליח ב-
2008
כאשר קבלנים העסיקו ישירות את העובדים. כולנו זוכרים את המערכונים
שלוקחים אתהדרכונים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
25
16/09/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל ביטלואת זה,את ההעסקההישירה.
אייל מוסט:
ברור. למה ביטלו את זה? כי בסוף אנחנו גם מחויבים לשמור גם על העובד הזה. בן אדם שמגיע
למדינת ישראל על מנת לשנות את מצב משפחתו הקרובה או הרחוקה ואת עתידו ואת ילדיו –
צריך לתת לו
את האפשרות להתפרנס פה בכבוד ולקבל את כל מה שמגיע לו. אם אני אחטא בדבר הזה לרשות
האוכלוסין קל מאוד לקחת צעדים נגדי, כי יש אצלם בצד השני ערבויות במיליוני שקלים. יש להם המון
דברים. אני חתום
על נהלים.יש כתובת. ישאת מילבוא ולהאשים אותו ולשים אותו עלהמוקד.
אותם אנשים שמסתובבים ברחובות, זה שאלה של זמן עד שפתאום הם יהיו מבצעים של משפחות
פשע. זה שאלה של זמן עד שלא תהיה להם ברירה והם יתחילו לגנוב. והם ירדו לפשע, כי בסוף הוא צריך
לשלםלעורךהדיןהזה.ועורךהדין הזה לאירפה ממנו, גם אםהוא מצא עבודה וגם הואלא מצאעבודה.
בסופו של דבר כאשר הבקשה שלו נדחית, הוא ממשיך לעבוד אבל בצורה לא חוקית. אבל אף אחד
לא יודע. זהפשוט ידימין לאיודעת מיד שמאל. אנחנו חייביםלדחוף, כולנו ביחד, כל מי שיושב פה בשולחן
בכל הוועדות. א', פרויקטור אחד, שיעבוד אתכם בתוך הוועדה ושירוץ לרוחבי לכל האורך, לכל הענפים של
עובדים זרים. ו-
ב', עולם של תאגידים. אין מה לעשות, זה הכי מסודר והכי נכון שהמדינה כרגע יודעת
לעשות. תדעו בעתיד משהו אחר? תשנו.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.יש עוד מישהולפני שמסכמים?
ואאיל עבאדי:
כן גברתי. עבאדי ואאיל, איגוד עובדי הבניין. התופעה הזאת הולכת ומתרחבת גם כן. אני חושב
שעובד שבא ולאחר שבוע או עשרה ימים, שבועיים, הגיש בקשה הוא כבר חשבעל הענייןותכנן אותו מראש
בארץ מוצאו. אז כאשר חתם על הטפסים כשהוא בא לעבוד בבניין, הוא כבר מראש ידע שהוא לא הולך
לעבוד בבניין. אנחנו באים, מכשירים אותם הכשרת בטיחות, הכשרות בגובה. לא משנה מה. על מנת לעבוד
בבטחה ולא להיתקל בתאונות עבודה. בא ומחליף ענף
בלי להכשיר אותו לענף החדש, בלי לעשות את זה.
ואז זה כאן יש פוטנציאל לתאונות עבודה. גם זה למען בריאותם ושלמותם של העובדים. זה מנוגד לכל
היגיון פה.
יש פה גם פתח לסחר. סחר ממש, יש פה תעשייה של סחר בעובדים שלא עובדים כחוק. חוץ מזה,
ברגע שהעובד הולך לעבוד מה שהוא רוצה, המדינה לא
יכולה לפקח עליו. לא יודעת עם מי הוא נפגש, איך
הוא נפגש.וגם תהיהפה בעיה ביטחונית גם כןיכול להיות.
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון.
ואאיל עבאדי:
אנחנו היינו במקומות שעובדים ישנים על הרצפה. בתאגידים או בענף הזה, זה לא יכול להיות. כי
יש מפקחת בדירה. כמהחדריםישוכמה עובדים ישוכמה מיטות.
היו"רחוה אתיעטייה:
מחכיםלתקנות אבל.
ואאיל עבאדי:
כן, בהתאםלתקנות. ברגע שהוא הופך לעובד לאלפיהתאגידים האלה, אז התקנות לאחלותעליו.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
26
16/09/2025
אייל מוסט:
דבר אחרון אתי, שבאמת אפשר אולי לדרוש לשינוי מיידי. בינתיים עד שיגיעו כל המדינות
הבטוחות, זה משהו מאוד פשוט שרשות האוכלוסין ומינהל האוכלוסין והייעוץ המשפטי. מי שקיבל בקשה
למקלט, תורידו אותו ממני. למה הוא צריך להמשיך להישארעלהמכסה שלי?
ואאיל עבאדי:
כן,גם זה.
אייל מוסט:
חיים, זה משהו שאפשר לעשות אותו מיידי. למה הוא צריך להישאר על המכסה שלי?
אם שינית לו
סטטוס, תורידי אותו ממני. תןלי להביא במקומו
מישהו שבאמת רוצה לעבוד בבניין.
חיים אפרים:
עודפעם, זה כבר דיון אחר.
אייל מוסט:
זהאחד בשני, זה שתי וערב.
חיים אפרים:
זהלאהתחום שלנו.
נועם כהאן:
וזה גם מגדיל את מספר הזרים בישראל, בכללי. מכסת העובדים, כי הוא גם פה אבל גם אתה
מביא עוד. אבל זהלאהמנדט שלנו.
ואאיל עבאדי:
גברתי, אמרנו בבוקר שיש לנו 72,000
עובדים. אנחנו לא יודעים כמה מהם באמת בפועל עובדים
בבניין. אנחנו
משלים את
עצמנו שיש לנו עשרות אלפי עובדים בבניין. יכול להיות שיתברר לנו שיש לנו כמה
עשרות אלפים רק והשאר עובדים בענפיםאחרים.
נעה בן שבת:
אבל זה המעסיקים אצלכם בענף צריכים למסור את הנתונים האלה. זה לא משהו שמישהו אחר
צריךלמסור.
ואאיל עבאדי:
זה גורם בעיה לקבלנים לייקראתיוקרהמחייהומעלה אתהדירות.
נעה בן שבת:
אבל זה הענף שלכם, אנשים בענף שלכם צריכיםלמסור לכם אתהנתוניםהאלה.
אייל מוסט:
אנחנו יודעים אתהמספרים, אנחנו מכירים את המספרים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אני רוצהלסכם לפני שאנחנונועלים את הישיבה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
27
16/09/2025
ברהנה הגוס:
אפשר שאלה לפני שאת מסכמת?
היו"רחוה אתיעטייה:
בבקשה.
ברהנה הגוס:
אני רוצה לשאול את המשרדים של הממשלה, בעיקר משרד הפנים. אני פה מעל 20
שנה. ועדיין לא
קיבלתי תשובה. עדייןעמוס?
ואתםפגעתם אותיואתםפוגעים בילדים שלי.
נועם כהאן:
אנחנו ממתיניםלדיון בסוף החודש בבית המשפטהעליון שיכריע איך ניתןלבחון בקשות מקלט של
אריתראים.
ברהנה הגוס:
יש לכם הסכמה לא לענות. כאילו, משרד הממשלה יש לה הסכמה כנראה. מעל 20
שנה לא יכול
להיותעמוס.יש הסכמה ביניכםלא לענות. תודה.
היו"רחוה אתי
עטייה:
תודה. אני קוראת את הסיכום.
הוועדה מבקשת מלשכת עורכי הדין לבדוק את הטענות שעלו בדיון על פעילות אסורה של עורכי
דין בעניין הגשת בקשות מקלט.
הוועדה תקיים דיון על העובדים הזרים הלא חוקיים שנטשו את מעסיקיהם ועל הזכויות
הרפואיות שלהם בקבלת פיצוי והכרה מביטוח לאומי במקרים של תאונות עבודה, בהמשך לטענות שעלו
בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש נובמבר ומצפה להתקדמות והעברת חוות דעת של משרדי
החוץ והמשפטים, במיוחד למדינותהודווסרילנקה ומבקשת ממשרדהחוץלתתעדיפותלמדינות
אלו.
הוועדה מבקשת ממשרד הפנים מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר לוועדה חוות דעת בכתב עד
ליום 1
בינואר 2025
על כך שעובד זר שהגיש בקשת מקלט יהיה מחויב לעבוד אצל המעסיק שאליו הגיע או
בענף שאליו הגיע לעבוד עד שתהיה תשובה על בקשת המקלט שהגיש. ושלא יוכל לעבוד בכל עבודה שירצה
מרגעהגשת בקשתהמקלט.
תודה, הישיבה נעולה.
הישיבהננעלה בשעה 13:10
.