חומר רקע
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 167
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"ה (16 בספטמבר 2025), שעה 13:32
סדר היום:
<< נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים – ישיבת מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
אורי כץ
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר
אריה פדורוב
–
אגף החשב הכללי, משרד האוצר
ברכה שטרית
–
מנהלת תחום תנאים סוציאליים, רשות האוכלוסין וההגירה
אפרת לב ארי
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
משה נקש
–
מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
חוסיין סעד
–
מנהל תכננון כלכלי מגזר מיעוטים, משרד החקלאות וביטחון המזון
דורון שבתאי
–
חקלאי, ארגון מגדלי הירקות
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
דניאל אברהם
–
יו"ר התאחדות החקלאים החדשה
חנניה אזולאי
–
איגוד מגדלי הפרחים
מאיר שמש
–
יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצית הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
מוריה ברבי
–
ראש תחום עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים
מאיה נמיר
–
עו"ד, התאחדות התעשיינים
נילי ברוש
–
מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
מעיין אמיר
–
עו"ד, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
יאיר דוד
–
ההסתדרות הלאומית
דן ורשבסקי
–
יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין, הסתדרות העובדים הלאומית
אורי דורמן
–
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אלעד כהנא
–
עו"ד, עמותת קו לעובד
משתתפים באמצעים מקוונים:
אורי אלטמן
–
יועץ למנכ"ל משרד האוצר
ייעוץ משפטי:
נעה בן שבת
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צוהריים טובים, שלום לכולם. יום שלישי בשבוע, כ"ג באלול תשפ"ה, 16 בספטמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים הפלסטינאים.
בדיון האחרון בחודש יולי 2025 שמענו שמשרד האוצר מחזיק במשך שבע שנים וחצי מיליארד שקלים שנגבו ממעסיקים שהעסיקו עובדים פלסטינאים. כספים שהופקדו בקרן דמי מחלה לעובדים פלסטינאים. מתוך כחצי מיליארד שקלים שנצברו בקרן רק 11 מיליון שקלים שולמו לעובדים הפלסטינאים. צוות בין משרדי שהוקם ב-2019 בראשות משרד האוצר, עד מועד הישיבה הקודמת לא הגיע למסקנות ולא פרסם המלצות לגבי גורל הכספים.
הוועדה הדגישה שוב ושוב שלא יתכן שעד היום לא התקבלה החלטה. המעסיקים בדיון מענפי הבנייה והחקלאות, ההסתדרות ועמותת קו לעובד הציעו לחלק את הכספים בין המעסיקים והעובדים והגיעו להסדר ביניהם. שמענו מנציג החשב הכללי באוצר שהקרן לא מנוהלת ולא צוברת ריבית ושהכסף מופקד בחשבון נפרד. מקומם מאוד שבמשך השנים הכספים לא צברו רווחים.
נציג החשב הכללי אמר בישיבה הקודמת שמספר שבועות לפני ישיבת הוועדה הם קיבלו את הצעת קו לעובד וההסתדרות ושהם יבחנו את ההצעה ברצינות.
אבקש לשמוע מנציגי האוצר מה עשיתם מאז הדיון הקודם ביולי? אם בדקתם כמה כסף נצבר ומדוע הכסף לא מנוהל? מהי עמדת המשרד לגבי גורל הכספים?
אני רוצה לתת, השתתפתי בדיון עם שר האוצר יחד עם נקש והעלינו בפני שר האוצר את הסוגייה הזאת. הוא לא ידע בכלל שהיא קיימת. הוא הורה, הוא גם התנגד שמשרד האוצר יחזיקו את הכסף. הוא הורה למנכ"ל משרד האוצר, אילן מור, באופן מיידי, איך קוראים לו? רום. אמרתי, אילן רום, לשחרר באופן מיידי, להוציא את הכספים ממשרד האוצר. הבנתי מנקש, בדקתי איתו, הוא אמר שעד היום לא נעשה דבר. לא פנו אליהם, הכול עומד ותלוי.
אנחנו נשמח, ממשרד האוצר, הפנינו אליכם שאלות ונשמח שתעדכן אותנו, תשתף אותנו מה נעשה, מה קורה בנושא? הסכום שנצבר בקרן דמי המחלה, האם הכספים צברו רווחים במהלך השנים? האם הכסף היה מנוהל? האם בחנתם את הצעת קו לעובד, ההסתדרות והמעסיקים? מה החלטתם לגבי גורל הכספים? למי יוחזרו הכספים? לא להחליט והכול תקוע מאז חודש יולי או יוני, מהדיון עם שר האוצר. אנחנו רוצים לשמוע סקירה.
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
שלום לכולם. עו"ד אורי כץ מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. האמת היא שכאן משרד האוצר נמצאים הנציגים הרלוונטיים, גם מאגף החשב הכללי וגם מלשכת מנכ"ל, הוא נמצא בזום בין ימי המילואים. בבקשה שיושבת-הראש תגיד לאיזה עניין היא מבקשת שנתייחס. אם זה לעניין הסכומים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לכל הזה. נתחיל עם השאלה הראשונה. מה הסכום שנצבר בקרן דמי המחלה?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
אהלן, אריה פדורוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הסכום והאם צברו רווחים, איפה הם מופקדים? בוא, תעדכן.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
אריה פדורוב, רפרנט מקרקעין. אני ממלא פה את מקומו של שי פנחס שהיה אצלכם בוועדה הקודמת שנמצא במילואים.
לעניין הסכום, אז קודם נאמר שנצבר מיליארד שקלים. זה סכום שאנחנו לא מכירים. נצבר סכום של 296 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה נצבר?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
296,615,528 שקלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא הבנתי. אבל מה זה הכסף של חצי מיליארד שאומרים שיש בקרן?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
היה חצי מיליארד, זה נכון, עד שנת 2019. בשנת 2019 בעצם היה, נדרש לבצע תשלום. בשנת 2019 בוצע תשלום לעובדים בהיקף של 218 שקלים. אחרי ביצוע התשלום שנדרש בשנת 2019, אם אחרי הוועדה ירצו, אני יכול להרחיב על המנגנון של התשלום. למה לפעמים נכנס כסף ולפעמים יוצא כסף.
עד שנת 2019, הסכום, עד ה-3 בספטמבר 2019 הסכום עמד על 515 מיליארד שקלים. לאחר ביצוע התשלום ב-10 באוקטובר - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
515?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
515 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עד מתי זה היה הסכום הזה?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
עד ה-3 בספטמבר 2019. ב-10 באוקטובר 2019 מתוך הקרן בוצע תשלום בסכום של 218 מיליון שקלים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
תשלום למי?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
לעובדים. לעובדים, כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברשותך תחזור ולאט, ונקש גם פה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה מספרים שלא מכירים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל הזמן ניהלנו פה דיונים ותמיד לא היה, הנתונים שלך חדשים לגמרי.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
אוקיי, אז המשרד פה יתייחס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז תתחיל מחדש לפרוטוקול והם ישלימו אותך.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
הם ישלימו אותי מה בדיוק היה הייעוד של הכספים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עד 2019 כמה היה?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
קודם כל, זה לא כמה היה. הכסף נכנס ויוצא כל חודש. עד ה-3 בספטמבר 2019 נצברו 515,231,184 שקלים. זה ההיקף שעמד. ב-10 באוקטובר 2019 בוצעה העברה. בעצם משרד האוצר, החשב הכללי, ביצע העברה לרשות האוכלוסין בגובה של 218,043,606 מיליון שקלים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
למי זה שולם ואיך זה שולם? למי זה שולם ואיך זה שולם?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה אצל הרשות אתה אומר?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
זה הועבר לרשות האוכלוסין, הם יתייחסו מה היה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה היתרה שנשארה באוצר?
<< אורח >> משה נקש: << אורח >>
הוא דיבר על 2019.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
נכון. עוד פעם מה הייתה השאלה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה היתרה עכשיו?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
היתרה נכון להיום עומדת על 296,615,528 שקלים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
איך זה שולם ולמי זה שולם?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, זה צבר רווחים? מה היה? איפה הוא מופקד, מה מצב הרווחים.
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
לגבי הרווחים, אז אני אגיד, קודם כל לגבי המתווה ומה עושים עם הכספים אני מבקש שנציג לשכת המנכ"ל ידבר. אחרי העדכון שלו אז בעצם, ככל שתהיה החלטה באמת לחלק את הכספים ואיך לחלק, אנחנו גם נבחן את השאלה של אם הכסף חוזר נומינלית או חוזר עם הפרשים כלשהם. בעצם זה יהיה ביחד עם ההחלטה על חלוקה יהיה גם החלטה על מה דינם של הכספים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי תדונו בנושא?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
אני אבקש מנציג לשכת המנכ"ל לעדכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אורי אלטמן? יועץ שר האוצר.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
שלום, צוהריים טובים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צוהריים טובים. תפתח את המצלמה שנראה אותך.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני פשוט נמצא במוצב בצפון, אז אסור לי לפתוח מצלמה, אני במילואים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אורי, בסדר.
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
בישיבה הקודמת הגעתי עם מדים, יצאתי בדיוק ממילואים, אני עדיין במילואים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין בעיה, בסדר גמור.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני מתנצל שאני לא נמצא פיזית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין בעיה. מה יש לך לחדש לנו? דברים שלא נאמרו.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
תודה. רק פשוט תיקון, אורי אלטמן, אני יועץ למנכ"ל המשרד, לא יועץ לשר. אז בהמשך לדברים שאמר עו"ד אורי כץ, לגבי הריבית והקרן, אני אגיד שלגבי המתווה שמבחינת משרד האוצר אז באופן עקרוני המתווה נראה טוב. קיימנו גם שיחות עם גורמים מהמגזר הפרטי בשביל להבין יותר לעומק על המתווה ועל מה הביא אותם להגיע למתווה הזה. מבחינתנו באופן עקרוני, שוב, המתווה לא מושלם, אבל כן הוא נראה טוב ואנחנו חושבים שהוא יכול להביא לפתרון מסוים ולפתור את הבעיה הזאת שנוצרה לאורך השנים.
אנחנו נגיד שכיוון שזה צוות בין משרדי אנחנו מתכוונים לכנס אותו מיד לאחר החגים. אז גם בעזרת השם אני אמור לסיים את המילואים שלי. לכנס את הצוות הבין משרדי לאחר החגים וכמובן לקבל החלטה מגובשת של כלל הנציגים הרלוונטיים ממשרדי הממשלה. וכאמור, זו העמדה הספציפית שלנו באוצר ואנחנו מקווים שכולם יאמצו אותה. אבל כמובן ננהל את הדיון המקצועי עם כל הנציגים הרלוונטיים של משרדי הממשלה.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
ומה עמדת שאר המשרדים לגבי המתווה? אתה יודע?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפשט על המתווה אם אתה יכול? אתה יכול לדבר על המתווה.
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
אולי אני אשלים, יותר קל מאשר בזום. אנחנו מדברים, הבסיס לדיון יהיה המתווה שהוצע, שאנחנו מכירים. הוא גם הוצג בפני הוועדה. המתווה המוסכם של נציגי העובדים והמעסיקים. באמת יכונס הצוות עם כלל נציגי המשרדים. כל אחד יוכל להביע את עמדתו ולראות אם מקבלים את זה כך או בשינויים אחרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, זה אותו צוות. מי בצוות, מי חברים? אתה יכול לפרט?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
נציגי משרד האוצר, רשות האוכלוסין, משפטים, עבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. אז אתה אומר אחרי החגים יהיה לנו.
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
אחרי החגים הצוות יתכנס ונקווה שייתן המלצות בהקדם.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הכוונה היא להתכנס ולקבל החלטה?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
הצוות הוא ממליץ. הצוות הוא לא מחליט, הוא ממליץ לשרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, ומי מקבל את ההחלטות? אתה ממליץ. הצוות ממליץ, למי הוא ממליץ?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
השרים הנוגעים בדבר ונראה אם יהיה נכון לעגן את זה בהחלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה. אז מעגנים את זה בהחלטת ממשלה, זה מה שהבנו. נכון?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
אנחנו נבחן אם זה יהיה נכון. לפעמים אפשר לעשות צעדים גם לא בהכרח בהחלטת ממשלה. אנחנו נבחן בנסיבות אם זה נכון לעגן את זה בהחלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יהיה נציג מההסתדרות והמעסיקים? יהיה שותף?
<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>
הצוות הוא צוות ממשלתי. הבסיס, כמו שאמרתי, הבסיס לדיון הוא הנוסח, ההמלצה שלהם. כמובן שנעשה, אם תהיה המלצה אנחנו נעשה הליך תקין של לשמוע את הציבור וכל אחד יוכל להגיב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, לפי הסדר. בואו נתחיל מפה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
באיזה סכום מדובר? שמענו כאן כמה סכומים. אני לא יודע, אני לא סגור על מה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא אמר.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
על איזה סכום הם יישבו? על מה שיש או על הכול - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נקש, הם טוענים שיש גם את הסכום שאצלכם. אתה יכול?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
אני אסביר. תודה. אני ברכה שטרית, מנהלת תחום תנאים סוציאליים ברשות האוכלוסין וההגירה. הסכום שצבור במשרד האוצר, כמו שאמרו נציגי האוצר, זה 296,615,000 מיליון שקלים. 218 מיליון שקלים הועברו אלינו בשנת 2019 לצורך המתווה הקודם של החזר דמי מחלה. הם הועברו אלינו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
חצי מיליארד? איך זה ירד פתאום?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
שוב, שוב, יש 296 מיליון שקלים שנמצאים באוצר פלוס 218 מיליון שקלים שהועברו אלינו לרשות האוכלוסין וההגירה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז זה בסדר. ורשות האוכלוסין כבר מימשה את ה-200? מה עשיתם איתם?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
אני אסביר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא ברור לי.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
הועבר לצורך מתווה של החזר דמי מחלה למעסיקים. המתווה הזה נפסל בבג"ץ ולכן אנחנו החלטנו על מתווה חדש שהתקבל וגם נרשם בנוהל שבו אנחנו משפים מעסיקים שמשלמים לעובדים שלהם דמי מחלה. לצורך שיפוי המעסיקים אנחנו השתמשנו במעל 11 מיליון שקלים. מה שיש אצלנו היום זה 206,121,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, זה מסתדר עכשיו.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
זאת אומרת שיש כחצי מיליון שקלים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
חצי מיליארד. הוועדה תדון לגבי שני הסכומים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אז רגע, אולי נדייק. כמו שברכה הסבירה יפה, יש חלוקה של של שני סוגים של הכספים. חלק מהכספים הועברו אלינו באמת לצורך אותו מתווה החזרים שבג"ץ אסר עלינו להמשיך בו ולכן שינינו כיוון. בנוהל עוגן מתווה השיפוי. מעסיקים ששילמו בפועל דמי מחלה עבור עובדים על ימי מחלה מגישים אלינו בקשה מקוונת, מהירה. מקבלים שיפוי. הכספים האלה של מתווה השיפוי - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה עדיין קיים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, כן, עובד. העניין הוא שמתווה השיפוי חל על מעסיקים שהיו פעילים בינואר 2019 בגין עובדים שהיו פעילים בינואר 2019. כלומר, המתווה הזה הוא יהיה בראן אוף. יבוא יום שכבר לא יהיו יותר מעסיקים פעילים ועובדים פעילים. כי אם עובד עובר למעסיק אחר אז נגמר מתווה השיפוי לגביו. מעסיק אחר כנראה יקבל שיפוי לגביו.
אז גם הכספים האלה, בסוף כל היתרות האלה לאט-לאט יצטרפו ליתרה הגדולה של 296 מיליון שקלים שנשארו במשרד האוצר וגם לגביהם יחול אותו מתווה שיוחלט עליו, יומלץ עליו בצוות הבין משרדי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי היה הדיון בבג"ץ?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
2023.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
גם היו כמה עתירות. בחלק היו דיונים, חלק נדחו על הסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מ-2023 לא היה?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
2019 זה המועד - - -
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
2016 העתירה של קו לעובד, נכון.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
- - - בג"ץ פסל את זה ב-2019. הייתה התחייבות במסגרת אותה עתירה לבג"ץ, 2018 לכל המאוחר 2019 שיוקם צוות ויהיו מסקנות. העתירה נמחקה ב-2021 או 2022 על בסיס ההתחייבויות. אנחנו כבר תכף ב-2026. הדיון בוועדה, היה נכון ביולי, אבל היה גם עוד לפני זה בנובמבר 2024.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני רק רוצה להוסיף עוד משפט, בהמשך גם למה שאורי מהאוצר אמר. בפסק הדין של בג"ץ, המדינה על כל שימוש שהיא מתכוונת לעשות בכספים האלה התבקשה להשהות אותו 60 יום כדי לתת לכל הצדדים לכלכל את צעדיהם. כלומר, גם אחרי שיומלץ ויוחלט על ידי הדרג המדיני, בין אם שרים בין אם החלטת ממשלה, עדיין הביצוע הזה יושהה למשל 60 יום כדי שמי שירצה, אם בכלל, יוכלו להגיש עתירה נגד זה. אז ככה שזה לא איזה משהו חד צדדי ואף אחד לא יידע עליו. זה משהו מסודר, שקוף. כולכם בתמונה. חלק גם פה מהארגונים הייתם חלק מהעתירות, אתם מכירים את זה.
דבר אחרון שרק אני אגיד, יש עדיין תובענה ייצוגית תלויה ועומדת בנושא דמי מחלה בבית משפט המחוזי בתל אביב. אני לא בטוחה האם התובע הייצוגי שמשתייך לאחד הסקטורים פה בכלל מודע לכל ההליכים האלה. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון. כלומר, יש מעסיק שעדיין - - -
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
העתיד נגדכם?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
תובענה ייצוגית נגד המדינה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז תעדכנו אותו שיש דיונים בכנסת.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בוודאי שנעדכן אותו, אחרי שהצוות הבין משרדי יתכנס, ימליץ והכול.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא, נראה לי שאפשר לעצור את זה כבר בשלב הזה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
מישהו עוד מנסה להילחם פה בכל המתווים האלה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
הייתי מבקש משפט אחד. שמי עו"ד יאיר דוד, אני מייצג כאן את ההסתדרות הלאומית. אני מבקש לדבר על שני נושאים, גם נושא טכני ונושא מהותי אחד. ראשית, אנחנו הודרנו מכל המהלך הזה פה, למרות שההסתדרות הלאומית בשנים האחרונות הפכה להיות אחד המעסיקים הבולטים בתחום הבנייה. מרבית העובדים הזרים היום מאוגדים בהסתדרות הלאומית. ויש לא מעט מעסיקים שנמצאים בהסכמים קיבוציים כמובן בהסתדרות הלאומית. זה דבר אחד. אנחנו לא נקבל, או נבקש לא לקבל שום הסדר שההסתדרות הלאומית היא לא חלק ממנה. זה דבר אחד ואנחנו כמובן נגיד את זה בכל הזדמנות ותחת כל עץ רענן. אבל אנחנו מאוד מבקשים שפה בוועדה, לא רק ההסתדרות הכללית מעסיקה עובדים במדינת ישראל היום - - -
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
כשאתה אומר מעסיקה עובדים, למה אתה מתכוון?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני אסביר. אני אתקן, אמרתי את זה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
- - - עובדים פלסטינים - - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
חברים, תנו לי לסיים את המשפט.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
- - - נגד העובדים הפלסטינים.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אבל אני לא הפרעתי לך, למה אתה מפריע? יושבת-ראש הוועדה, שנייה.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
כמה עובדים מעסיקה ההסתדרות הלאומית?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
לא התכוונתי שהם מעסיקים, סליחה. סליחה. אני אתקן את המשפט. בואו, אל תקפצו. אל תפריע לי, לא הפרעתי לך.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אני אפריע לך.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אתה לא תפריע לי. אתה תדבר בנימוס. אני לא הפרעתי לך אז אתה לא תפריע לי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוא נשמע אותו.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני אמרתי בטעות מעסיקה. התכוונתי ההסתדרות הלאומית נמצאת בקשר עם לא מעט מעסיקים בענף הבניין. בשנים האחרונות זה הולך ומתגבר. תחום העובדים הזרים, כולנו יודעים גם, בשנתיים האחרונות הגדיל את המכסות בעשרות אלפי עובדים, במקום העובדים הפלסטינאים. היום אפשר לומר שההסתדרות הלאומית היא ארגון עובדים שלא ניתן להתעלם ממנו ולא ניתן להגיע להסדר כזה ללא הכנסתם לתוך המתווה.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אנחנו מדברים על קרן דמי מחלה על כספים שנצברו - - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
שנייה. אבל גם בעבר, אפשר לסיים את המשפט? קרן דמי מחלה - - -
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
- - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אל תפריע לי. אני מדבר על מעסיקים, אני מבקש שכבוד יושבת-ראש הוועדה תגן עליי ותאפשר לי לסיים את המשפטים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
זה דבר אחד. גם אם זה לא מוצא חן בעיני האדם הזה שאני לא יודע מיהו, אבל הוא מפריע לי כל הזמן. אני אומר, גם אנחנו בקשר הסכמי גם לפני 2019, גברתי ששאלה את השאלות האלה. יכול להיות שמבחינה מספרית צריך לבחון את הדברים האלה. אבל אנחנו שחקן באירוע הזה. ולא יכול להיות שעובדים שאנחנו מייצגים ואנחנו נמצאים בקשר עם המעסיקים שלהם לא יהיו חלק מהמתווה הזה. זה דבר ראשון. לא יקום ולא יהיה.
אני רוצה לומר, היה גם אירוע, נמצאת פה עורכת הדין של הרשות, לב ארי. היא יודעת, היה גם אירוע שקשור לגביית דמי טיפול ודמי ארגון. גם שם בצדק הרשות ראתה בנו, הפסיקה אמנם את הגבייה, אבל קבעה שצריך לנהוג בשוויון בהקשר הזה. אנחנו ארגון יציג, מוכר. אי אפשר להתעלם.
הדבר השני שאני רוצה לומר, זה היה טכני. הדבר המהותי שאני רוצה לומר, לו דעתי תישמע. הרי בסופו של דבר זה כסף שמגיע לעובדים, אין ויכוח פה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
איך הגעת לזה? עובד יהודי, עובד ישראלי, תעודת זהות כחולה, לא, למה? כי אתה פוגע לי בכיס.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אל תפריע לי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיר, למה אתה מפריע לו?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אל תפריע לי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיר, אני אתן לך לדבר, תן לו לסיים את דבריו.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
קרן דמי מחלה בבסיס שלו אמור לשפות עובדים שחלו. זה כסף שאמור לחזור לעובדים באופן עקרוני.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
למעסיק.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
למעסיק, לא לעובדים.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אם המעסיק שילם, רגע.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אני שואל אותך אישית.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אתה מפריע לי.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אם לא היה לך ימי מחלה, אתה תקבל את הכסף הזה?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
זה שאתה תפריע לי זה לא יעזור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיר, אבל אני אתן לך לדבר.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני מבטיח לא להפריע לך אם תאפשר לי לדבר. אני מבקש, גם אם אני טועה, אני מבקש לאפשר לי לסיים את המשפט. הכסף הזה במהות שלו, בבסיס, הוא שייך לעובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לעובדים הפלסטינאים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ממש לא.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
למעסיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, הגענו לפשרה. היו דיונים קודמים.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
- - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני אגיד לעובדים, אתה תגיד למעסיק. אבל אל תפריע לי.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אתה לא מבין בדיני עבודה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אתה בכלל לא צד בעניין. בכלל אתם לא צד בעניין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיר, אני אתן לך גם לדבר. תגיד את העמדה שלך.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני מצטער, אני לא מבין בדיני עבודה, אבל אני בכל זאת רוצה להגיד משפט. ותודה על הציונים, נרשם בפרוטוקול. אני מודה על הציונים שקיבלתי פה.
אני אומר דבר מאוד פשוט. א', כמובן נבקש לשלב אותנו בדבר הזה. דבר שני, כמובן שדרך המלך היא כמובן קודם כל לשפות את מי שהכסף הזה מגיע לו. אתם יודעים מה? אני מוכן להגיע לפשרה עם האדון הזה שצועק פה כל הזמן, שאם המעסיק הוציא את הכסף ושילם, כמובן שצריך להחזיר לו אותו. זה כפוף לבדיקה.
בסופו של דבר, אני חושב שגם אם אנחנו לא מוציאים את העובדים, כפי שנאמר פה על ידי נציגי הרשות, צריך למצוא איזה שהיא מטרה שיכולה בסופו של דבר להיטיב עם העובדים. אני מדבר פה בכובע של ההסתדרות הלאומית, ואני מניח שגם ההסתדרות הכללית תצטרף אליי לפחות בהקשר הזה. כי אנחנו פה בשם העובדים. אם בסוף יישאר, לא משנה אם זה 218 שנתנו להם והם לא חילקו או לא הספיקו לחלק במסגרת של המתווה שלהם או כסף שנמצא במשרד האוצר. בסוף צריך למצוא את האופן שבו אפשר יהיה להעביר את הכסף הזה למטרה של אותם עובדים שעבדו ונתנו מעצמם לטובת אותם קבלנים ובסופו של דבר לזוגות הצעירים שהיו פה וקיבלו את הדירות האלה במדינת ישראל.
זה בעצם מה שאני רוצה לומר. עכשיו אני מבקש - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הם עבדו לא רק בבניין.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
נכון, מאה אחוז. אני מסכים, צריך באופן יחסי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם לטובת זה שלאזרחי מדינת ישראל היה להם אוכל. אז מי ששילם את זה זה המעסיקים.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני אמרתי בניין, אבל אני מסכים שבכל תחום, הרי זה לא רק בניין. יושבת לצידי גם נציגת התאחדות התעשיינים. כמובן שהכול באופן יחסי וזה עניין מספרי ומתמטי שאפשר לבדוק אותו ואפשר לעשות אותו והרשות יודעת לעשות אותו. זה כמעט בלחיצת כפתור.
מה שחשוב זה שהארגונים לא יקבלו כספים ויעשו איתם מה שהם רוצים אחר כך. זה מה שאני רוצה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו עדיין לא שם.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
זה מה שאני רוצה לומר. הכספים האלה צריכים ללכת למטרות, גם אם מה שנקרא ביצוע בקירוב. אם לא להחזיר לעובד ולא ניתן באופן טכני, כמו שעושים בתובענות ייצוגיות. תובענות ייצוגיות הרבה פעמים נקבעים על ידי שופטים דרכים להחזיר את הכספים, אם לא לעובד הספציפי אז לקבוצת העובדים. ולשם אני חושב שצריך לכוון את זה. אלו דבריי. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים. אבל כך אני רואה את הדברים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפי הסדר, בקצרה, טוב? שנספיק לכולם.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
ואאיל עבאדי, איגוד עובדי הבניין, הסתדרות הכללית החדשה. הסתדרות הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג אשר הוכר במדינת ישראל. היא חתומה גם על ההסכם הענפי וזה מכשיר אותה לתת עמדות, לנהל משא ומתן ולעשות את כל העניינים בעניין עובדי בניין.
גברתי, לעניין הספציפי, פה דנה הוועדה, מדובר בעובדים בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטיניים. ההסתדרות הלאומית לא מייצגת עובד פלסטיני אחד. התנערה מהם.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מה?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
התנערה מהם. יש לי את העמדה של ההסתדרות הלאומית.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אין לזה שום בסיס. תחזור בך מיד.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
לא, אני לא חוזר בי.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
תחזור בך מיד.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זאת העמדה שהוגשה באוקטובר דצמבר 2023 בעניין העובדים הפלסטינים, איך מכפישה אותם. איך מוסרת עליהם כי הם אנסים ורוצחים. אז היא לא יכולה לייצג אותם.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מי אתה שתחליט את זה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הלאה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מי אתה שתחליט את זה?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זאת עמדה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך עוד נושא? אמרת, סיימת? אמרת את העמדה שלך לפרוטוקול. עוברים לדובר הבא.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גברתי, ההסדר שגובש בין ארגוני העובדים וקו לעובד והמעסיקים ראוי, אבל צריך למהר גברתי, אחרת יתרוקן מכל תוכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. בבקשה לפרוטוקול שם ותפקיד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אלעד כהנא, עו"ד מהמחלקה המשפטית של קו לעובד.
אני לא רוצה להיכנס לתוכן מה צריך להיות. יש איזה שהיא הצעה שלנו. היא יצאה, כמו שנאמר פה זה ידון שם וצדדים יוכלו להגיב. אני רק אגיד שההצעה לא מייעדת כסף לאף ארגון, הוא מייעדת כסף למעסיק ששילם אותו, בערך שני שליש, זו ההצעה לפחות, ושליש לעובד שעליו זה שולם. לא אנחנו ולא אף ארגון אחר אמור לגזור מזה. לא ארגון מעסיקים ולא ארגון עובדים. אפשר לחלוק על הפשרה שהצענו. כאמור, זאת פשרה. במשך שנים קו לעובד הביע עמדה מאוד עקבית לאן הכסף אמור ללכת. המעסיקים שחתומים הביעו עמדות אחרות וזאת פשרה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואם לא מאתרים את העובדים, כפי שנאמר פה, זה רק למעסיקים?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
המעסיק יקבל לפי ההצעה את מה שהוא אמור לקבל. אגב, יש גם מעסיקים שהתפרקו במהלך השנים. מדובר בכסף שנצבר לפני הרבה זמן. ההצעה שלנו, וזה לא משנה אם זה עובד או מעסיק, שגם יורשים יוכלו לגשת. איך מפיצים את המידע, איך מאתרים? אני מניח שזה לא כזה קל ואין לי משהו בשלוף, אבל זה גם לא בשמיים. כמו שנאמר פה, יש מנגנון של תובענות ייצוגיות. עם קצת רצון טוב, אנחנו שש שנים אחרי. אני חושב אפשר כבר - - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אלעד, אבל מה יהיה עם כסף שיישאר? זאת השאלה האמיתית. אם נותנים את זה לעובדים או למעסיקים הכול טוב.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה זה מעניין אותך?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מעניין אותי. זה כסף שההסתדרות הכללית לא צריכה לקבל אותו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
שש שנים מחכים לדבר הזה. עכשיו זה מה שמעניין?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
עכשיו אני מבקש לדבר, אחרי שאמרת שמפריעים לך. יאיר, אחרי שאמרת שמפריעים לך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דוד. קודם כל צריך להתקדם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כמו שאמרתי, אף ארגון לא אמור לקבל כסף. יש לנו הצעה, בהנחה שאכן יישאר כסף בסוף ולגביה אפשר לחכות. לא צריך בגלל מה שכנראה חלק קטן לתקוע את הכול.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הם מתווכחים על העור של הדוב כשהם בכלל לא ציידים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
נכון. חשוב שנתקדם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם ההסתדרות הכללית וגם ההסתדרות הלאומית.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני רוצה להזכיר שהייתה פה התחייבות לבג"ץ לקבל החלטה בנושא. היו הבטחות לוועדה לקבל. אנחנו כבר הרבה זמן אחרי. זה כסף ששייך לאנשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחרי החגים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה כל מה שרציתי לומר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מישהו רוצה? דורמן?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אין לי הרבה מה להוסיף. אנחנו הגענו אחרי הרבה שנים. יש הסכמות. יושבים פה נציגי ההסמכות. ויש אור בקצה המנהרה, אולי זה פרוז'קטור שהממשלה, המדינה, מוכנה להתחיל בתהליך חיובי של להחזיר.
אני אמרתי אולי. שים לב למה שאני אומר. מוכנה, זה התקדמות משמעותית. אני מציע שלא נשים עכשיו מקלות בגלגלים של התהליך הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון, צריך לתת לתהליך להתקדם.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ניתן לתהליך להתקדם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו נתכנס בלי נדר אחרי החגים כאן.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כפי שאמר עו"ד כץ והוועדה הבין משרדית תתכנס. אני מקווה שהיא תקבל את - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נקבל עדכון אחרי החגים וזהו.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ונתחיל לזוז. אני אומר פה, אני לא בונה על אגורה מהכסף הזה. הכסף הזה צריך לחזור למעסיקים, לחקלאים ששילמו הרבה מאוד כסף לאלה שבנו, לקבלנים. זאת המטרה. לא בשביל לפרנס שום ארגון. לא בונה עליו, לא צריך אותו.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מסכים במאת האחוזים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה, תודה. מישהו עוד מפה? לפי הסדר, בבקשה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אתה מסכים שהיתרות ייתרמו או יינתנו למטרות שהן קשורות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו לא שם אבל.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
תתרום את הכסף שלך.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
יהיו פה הרבה יתרות, אני אפתיע אתכם, יהיו פה הרבה יתרות.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
איזה צדיק, תתרום את הכסף שלך, מה אתה תורם את הכסף שלי? תתרום את הכסף שלך.
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
שמי עו"ד מאיה נמיר מהתאחדות התעשיינים. היה לי חשוב פשוט לאור כמה דברים שנאמרו פה שוב לערוך את ההבחנה ולומר שמדובר בקרן ולא באיזה שהוא ביטוח שנועד לשפות עובדים שחלו. אלא מדובר בקרן דמי מחלה. על פי חוק דמי מחלה אין חובה לבצע פדיון של דמי מחלה לעובד שצבר ימים ולא ניצל אותם, בשונה מכל מיני הסכמים קיבוציים אחרים שיש אולי במדינה וזה מה שאנחנו מכירים.
המדינה אילצה את המעסיקים להפקיד את הסכומים האלה עד שנת 2019, עד ינואר 2019. ולמעשה היא זו שהייתה אמורה להעביר. והחל מ-2019 העובדים הפלסטינאים מקבלים ימי מחלה בדיוק כמו עובדים ישראלים. מנצלים את יום המחלה ומקבלים תשלום ישיר מהמעסיק.
הסכומים שנמצאים בקרן הזאת, מעבר לזה שהם לא הושקעו וזה מחדל, הסכומים שייכים למעסיקים. המעסיקים הוציאו מכיסם את הסכום הזה. זה כמו למשל נשווה את זה לפיקדון שאני שמה בבנק. זה כמו שאני מעסיק ואני משכללת סיכונים ושמה בצד נגיד X סכום לתביעות של עובדים. ואם לא תבעו אותי עובדים אז אני לא צריכה את הסכום הזה והוא חוזר אליי. הכספים שייכים למעסיקים, זו העמדה.
בנוגע למה שנאמר פה על ידי נדמה לי גב' לב ארי, שהיא אמרה שאחרי החלטה של הצוות הבין משרדי, מה עושים עם הכספים וכו' רק אז יתנו לציבור להגיב בנושא. אז רציתי לומר שהעמדה שלנו שמעסיקים צריכים להיות חלק מזה. זה כסף שמעסיקים הפקידו. עכשיו אנחנו כבר לא שם, אבל בטח שהכספים האלה לא צריכים להיות מנוצלים למטרות אחרות. אפילו שאנחנו חושבים שכל הכספים האלה צריכים להגיע למעסיקים אנחנו כן מקבלים את המתווה שהוצע ואנחנו שמחים לשמוע שיש התקדמות בכיוון הזה.
אבל צריך לזכור, שוב, שמדובר בקרן, ולא בביטוח. זה פשוט סכום ששמו בצד. ואם לא נעשה בו שימוש הוא צריך לחזור למי ששם אותו בצד, שזה המעסיקים. זה לא נועד לשרת את העובדים בשום דרך אחרת מלבד תשלום עבור יום מחלה שהם ניצלו. תודה.
<< אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>
שלום, מוריה ברבי מטעם התאחדות הקבלנים. גברתי, כפי שנאמר אכן יש הסכמות רחבות בין ארגוני המעסיקים הגדולים לבין קו לעובד, שהגישו את העתירה והסתדרות העובדים שמייצגים את העובדים. אנחנו בענף הבנייה העסקנו את מרבית העובדים הפלסטינאים והפקדנו את מרבית הכסף. גם כן החקלאים וגם התעשיינים שאני שומעת עכשיו שמצטרפים למתווה. יש הסכמות רחבות. זה נמשך זמן רב. אני שמחה על עמדת האוצר שהם רואים בחיוב את המתווה. המתווה הזה הושג לאחר שנים רבות. אנחנו, אגב, העברנו את המתווה לאוצר עוד ביוני 2025 ועדיין הדברים לא התגבשו לכדי איזה שהוא שיח.
אבל אני מאוד מקווה שלאחר שנים רבות שהכספים האלה אין איזה שהוא גורם במדינה שמתכלל את האירוע הזה ומנהל אותו, שהצוות הבין משרדי באמת ישמע ויתייחס למתווה בחיוב ושנוכל לראות את החלוקה של הכספים האלה.
לעניין המועדים אנחנו כן נבקש שהוועדה באמת תתכלל את האירוע ותנהל אותו ושייקצבו מועדים ושהצוות הבין משרדי ידווח לוועדה ושיהיה מעקב אחר העניין הזה.
אני רוצה לומר גם לגבי הסכומים שהועברו לרשות לגבי ה-218 מיליון שקלים. שמדובר בניצול מינימלי ולכן רק ראוי שהיתרה גם היא תחולק במסגרת המתווה. שמחתי באמת לשמוע את העמדה של עו"ד לב ארי מהרשות שגם כן הסכומים האלה הוועדה גם כן תדון. וגם כן ידונו במסגרת המתווה. זהו, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפני שאני אתן לכם את רשות הדיבור, יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. מה העמדה שלכם? למי שייך הכסף? למעסיקים? קרן דמי מחלה. יצא לכם לבדוק את הסוגייה? כי היועצת המשפטית של הכנסת - - -
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
הרי זו שאלת בסיס. אני מניחה שעל פיה, בעצם היא תכריע את המתווה. המתווה יתחשב בשאלות האלה של למי הכסף מגיע. הרי הופקד באמת על ידי המעסיקים, עבור העובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמו שטען שקרן מחלה של המעסיקים. אני רוצה לדעת אם הם בדקו את העמדה.
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
כל ההפרשות היו למטרה אחת. אם העובד היה חולה אז אנחנו שילמנו לו את היום. במידה ולא, הוא לא ניצל את המחלה אז התפטר מעבודה, לא מגיע לו שום דבר, זה כסף של המעסיק, נקודה. חד וחלק. תבדוק את זה בכל מקום. אם הגענו לפשרה אז אין לי ויכוח על הפשרה. אין לו ויכוח על הפשרה, אבל באמיתי זה כסף של המעסיק. עובד שעבד אצלי 90 יום, עבד 15 שנה, עזב, לא ניצל יום אחד, הוא לא מקבל גרוש. חד וחלק. זה בדיוק החוק. מה זה כל פעם חוזרים על אותן שאלות? כמו הגשש החיוור, אותן שאלות אותן תשובות. די, היה מיליארד שקלים, לאיפה נעלם המיליארד?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואו ניתן ליועצת המשפטית להשיב.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני חושבת שזה כבר הוסבר באחד הדיונים הקודמים הנושא הזה על ידי קולגה שלנו ממשרד האוצר, מהלשכה המשפטית שלא נמצא פה היום. אבל הוא הסביר, כמו שהסברנו לבג"ץ, בזמנו הקרן הייתה מנגנון מעין ביטוחי למעסיקים. כלומר, העסק מפריש אל הקרן ואז בקרות אירוע מזכה או שהעובד חולה אז הקרן משלמת לו והמעסיק לא זה.
בזמנו, כשאנחנו העלינו תוך כדי העתירה לבג"ץ של קו לעובד, את מתווה ההחזרים התנהל על זה דיון לאחר שקיבלנו צו ביניים שעצר אותנו מלחלק את הכספים כלשונו של בג"ץ. התנהל על זה דיון. בדיון נדמה לי, אלעד תקן אותי אם אני טועה, גם הקבלנים וגם החקלאים כבר היו חלק מזה וביקשו ועמדו על זה שהם זכאים לקבל החזרים. והשופט מזוז העיר בדיון, זה לפרוטוקול, אם תרצו אני אקריא את זה, כי יש לי את זה פה. אבל הוא נתן למשל דוגמה שאם הוא, דוגמה שלו. אני מבטח את הרכב שלי - - -
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
הוא טעה בגדול, דרך אגב. אני הייתי בדיון. הוא טעה בגדול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אל תפריע.
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
זאת אמירת אגב.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני אמשיך את דברי כבוד השופט מזוז. הוא אמר אם אדם מבטח את הרכב שלו, בסוף השנה לא קרתה לו שום תאונה. האם הוא מקבל בחזרה את הפרמיה?
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
חוץ מזה שזה לא ביטוח.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
היא אומרת שזה מעין ביטוחי.
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
זה ממש, זה בסיסי מאוד.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אם היו מחזירים לו - - -
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
אתם התחלתם להחזיר גם למעסיקים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה אותו עובד שהעבירו לו את דמי המחלה כשהוא הלך לספריה הלאומית?
<< אורח >> מאיה נמיר: << אורח >>
אז בג"ץ בלם את זה, אז אתם מכירים בזה שזה שייך למעסיקים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה אותו שופט שהעבירו לו את הכסף לספרייה הלאומית?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני רק אשיב לך, כאשר חזרנו - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
סליחה רגע, זה אותו שופט שהעבירו לו את הכסף לספרייה הלאומית?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא נכנסת עכשיו לענייני שופט כזה או אחר.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אני שואל.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא יודעת, לא בדקתי את - - - שלו. אני רק אענה פה לשאלה שנשאלתי.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בפועל רוב העובדים לא הצליחו לממש. היו אחוזי מימוש מאוד נמוכים. לא הגיוני שהעובדים לא חלו בענף הבניין כאשר מדובר על עובדים פלסטינים או בענף החקלאות. היה אחוזי מימוש נמוכים. בגלל זה הגשנו את העתירה. לא כדי להפסיק, כדי לייעל את המימוש. בעקבות זה המדינה החליטה שהיא לא רוצה לנהל את זה כקרן. ואז נוצרה השאלה מה קורה עם כל מה ששולם על ידי המעסיק שנועד בעצם לשפות עובדים שלא הצליחו בגלל המנגנון של - - - למשוך את הכסף.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לעובדים עצמם הוחזרו 11 מיליון שקלים?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא, זה מהכסף - - -
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה מתווה השיפויים למעסיקים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
היו אחוזי ניצול מאוד נמוכים. אני לא זוכר את המספרים. אני חושב שבאמת - - -
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא יותר מ-5% כל שנה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא יותר מ-5%. זה לא מקביל בכלל לאחוזי מחלה אצל עובדים ישראלים בענפים פחות מסוכנים. זה היה בזמן אמת. מאז שזה הופסק אז הועבר כסף, כמו שהוסבר פה על יד רשות האוכלוסין וההגירה, שנועד לשתי מטרות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
מלכתחילה זה כסף צבוע שנועד למתווה ההחזרים. מתווה ההחזרים לא יצא לדרך. פה אני עונה לך, למה שהערת קודם. לא יצא לדרך, כמו שאמרת בג"ץ עצר אותנו. ואז ביחד עם משרד האוצר בעצם הקמנו את המתווה החדש שעליו דנו בבג"ץ שהוא מתווה שיפויים למעסיקים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
ולעובדים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, זה לא שיפוי. עובדים שחלו עד סוף 2018 ממשיכים להגיש גם עד היום, למרות שכבר לדעתי כמעט ולא מגישים. בקשות רגילות לדמי מחלה, כמו שהיה עד שסגרנו את הקרן לגבייה בינואר 2019.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
הם צריכים להגיש אישור מחלה?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בוודאי.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
מ-2018?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אין סיכוי היום ב-2026 להגיש אישור מחלה מ-2018. מאוד נמוך וכמעט לא הוחזר.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
זה נשמע לכם הגיוני?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
11 מיליון בשיפוי למי שמעסיק מאז עובד שבוטח אצלו אז ושילם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה נשמע הגיוני שהפלסטינאי יגיש היום אישור מחלה לפני שבע שנים? נשמע לכם הגיוני?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
סמוך עליו. הוא ישיג לך גם אישור מחלה של הסבתא שלו, אל תדאג.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אומרים שכאילו שזה, הוא יכול להגיד שהוא היה חולה עד מוחרתיים. איך בודקים את זה?
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
היא אומרת שהם לא רוצים לשלול את זכותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל זה הרבה זמן.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה תיאורטי בלבד. אם היה לו אישור הוא כנראה כבר הגיש אותו.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
יש לי תחושה שבקופת חולים ברשות הפלסטינאית אין מערכת מחשוב אחורה של שבע שנים, משום מה. איך הם יכולים לשחזר דבר כזה?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
- - - בלי נימוקים, חצי שנה אחרי. הם גם ידעו שייקח להם הרבה זמן לקבל את הכסף. זה לא שהכסף הועבר בכל משכורת בחודש העוקב. היו עובדים שפשוט הלכו חולים לעבודה במקום לפנות אל המנגנון. היו הרבה בעיות שבגללן אחוזי הניצול היו מאוד נכונים. זה כבר היסטוריה. אבל אני אומר, להגיד שזה כלי, בסדר, אנחנו הגענו - - - אני לא רואה טעם לריב על זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אין בעיה. מה עם המעסיקים שלא קיימים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עכשיו הזכות שלך.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
קודם כל, אני רוצה להגיד שגם להסתדרות, גם ההסתדרות הכללית וגם ההסתדרות הלאומית, שניהם לא צד פה בעניין. הם לא צד פה בעניין. רציתי גם לשאול את קו לעובד. אתם הגשתם בג"ץ. את מי ייצגתם בבג"ץ? כמה אנשים? או שזה דרך לטרוף סתם? לטרוף הפעם את החולייה החלשה שבמעסיקים?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
הבג"ץ הוגש לא בשביל להחזיר כספים. הבג"ץ הוגש כשעוד הייתה קרן, על לנהל אותה בצורה אחרת, שהכסף יגיע למוטבים של העובדים החולים. מה המדינה החליטה אחרי זה, זה לא קשור אלינו. העתירה הוגשה כעתירה ציבורית.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אז אין, אתם לא ייצגתם אף פלסטיני בעתירה הזאת?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אנחנו הגשנו כעתירה ציבורית אחרי שראינו מהרבה עובדים פלסטינים וטיפלנו בהם ברמה הפרטנית.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אתם מכירים מה קורה? זה כמו עם הנוח'בות. הם לא הגישו בג"ץ. אבל מגישים בשבילם. זה דבר לא, לא יאמן. זה כסף שלנו, שלקחו ממנו, אפילו לא שאלו אותנו. המדינה ברוב חוצפתה, תסלחו לי, כן? הנציגים של משרד האוצר, שהכסף אצלכם. אתם לא השקעתם אותו בשום מקום. ואתם לא משלמים על זה. אתם צריכים לשלם על המחדל הזה. הכסף, חצי מיליארד הזה, אם אנחנו מסתכלים משנת 2017, שגם לפני זה עוד היה הכסף בקרן, שהוא לא מושקע, הוא היום היה מגיע למינימום של מיליארד שקלים. מיליארד פלוס אפילו. כי הכסף הזה לקחו אותו כבר 30 שנה לוקחים את הכסף הזה.
אז ברוב חוצפתם עוד באים ודנים עם מי שלא צריך לדון. עם מי שצריך לדון זה רק עם המעסיקים איך לחלק למעסיקים ולא לאף אחד אחר. אם יש מישהו פלסטינאי שחושב שמגיע לו שיתבע את המעסיק. שיתבע את המעסיק. המעסיקים יתנו, כל מעסיק ייתן 10%-20% מזה ערבות בנקאית שאם יהיה נגדו תביעה, שיהיה מאיפה לפדות את הכסף. אבל כל הכסף חייב לחזור למעסיקים. וכל מי שדן, דנים על כסף לא שלהם. זה אומר לתרום, זה אומר לתרום. אתה רוצה לתרום, תתרום מהכיס שלך, לא מהכיס שלי.
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
למעשה כל הנושא של העסקת הפלסטינאים זה התחיל בצורה מאוד לא טובה באמצעות מדור התשלומים. אני מאלה שנלחמתי שנים לפרק את כל העסקת העובדים הזרים באמצעות מדור התשלומים. בואו נחשוב לרגע, לו אני הייתי מעסיק את העובד לא היינו בפני בעיה כזאת. שום בעיה כזאת לא הייתה קורית. עכשיו, הכריחו אותנו שנפקיד את הכסף במזומן. עכשיו, אחרי שאנחנו הפקדנו ואחרי שנתנו ומתברר שהעובד גם לא ניצל את ימי המחלה מהסיבות ללכת לרופא, לבוא מהרופא, הם לא היו בנויים לזה. נוצר מצב שהעובד נדפק והמעסיק נדפק. ומי שאשם בכך בגדול זה ממשלת ישראל. זו המדיניות שהחילו את זה עלינו. זה אחד.
שתיים, אני שמעתי קודם כל מיליארד שקלים היה. איך נעלם חצי מיליארד? לא יודע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תמיד אמרו חצי מיליארד.
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
לא, תמיד אמרו מיליארד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל יש פרוטוקולים, אז אפשר לדעת מה הם אמרו.
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
בישיבה הקודמת מה היה? מיליארד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הכול מתועד.
<< אורח >> דניאל אברהם: << אורח >>
אוקיי, לא נריב על זה. אני רוצה רק לחדד את הנקודה הזאת למען האחרים, גם מההסתדרות ואחרים. הכסף הזה בצורה חדה וברורה שייך אך ורק למעסיק. במקרה כשאתם חייבתם אותי לשים אותו במקום בקופה שלי בקופה של המדינה. זה בדיוק המצב. עכשיו, זה שלנו. מה הוויכוח פה ולמה צריך להיווצר ויכוח? יש לנו כבר הסכם? בשביל מה אנחנו עוד דנים? למה לא מבצעים את ההסכם בו מיד? זו בדיוק המטרה, תבטלו את ההסכם.
ממשלת ישראל חייבת לפצות אותנו בריבית גם על העניין הזה. היא חייבת וזו בדיוק דעתי. אני חושב שזה חייבים לעשות את זה מיד, לחלק את הכספים האלה, לגמור את הסיפור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אפשר לבדק לשאול את הרשות כמה מעסיקים ניתקו קשר והם לא נמצאים כרגע במאגרי המידע של הרשות? כי זה לדעתי, אני מסכים עם מה שאמר האדון פה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. נקש, אתה יכול להשיב לו?
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
האם ניתן לקבל את הנתון הזה? כי זה בעצם, זה לתפוס את השור בקרניו, פה הבעיה. שאין לך היום למי, הוא אומר מעסיקים, בסדר? הוא יש לי עסק. נניח שאת יכולה להחזיר לו את זה. בסדר? האם יש, ויש כנראה, אנחנו רק רוצים לדעת מה המספרים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
מי אמר שאנחנו צריכים להחזיר למעסיקים? לא הבנתי.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
לא יודע. בואי, בהנחה שצריך להחזיר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אין החלטה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
הרי מה יקרה, אם תעבירו לגוף אחר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא מבינה את השאלה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני אסביר. אני אנסה להסביר לאט, אני מקווה שתביני. אני שואל כך: נניח שכולם מסכימים פה שהכסף צריך להיות מוחזר. כי לפי חוק דמי מחלה עובד שלא מנצל את ימי המחלה שלו וסיים לעבוד למעשה לא חייבים לו שום דבר והמעסיק זכאי לכסף חזרה. אם אנחנו לא מקבלים את מה שאמרת קודם, שזה איזה שהיא קרן ביטוחית וכו' ושזה באמת כסף שהושם בצד וממנו צריך עכשיו להחזיר, כפי שבג"ץ קבע, כפי שאנחנו מבינים את הדברים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בג"ץ לא קבע שצריך להחזיר. יאיר, אני לא מבינה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
צריך לקבוע מתווה. בסדר, שנייה. בסדר, לא. עובדה, אנחנו יושבים פה עכשיו וצריך, אתם הולכים להחזיר כסף. השאלה רק איך ולמי. השאלה שאני שואל היום בכובע של - - -
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
מה השימוש בכספים.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני שואל כרגע, בדיוק, בואו נניח שיש הסכמה רחבה פה בוועדה או בכלל שמעסיקים, בהנחה שתסכימו, שמה שאמר פה האדון, האדונים הנכבדים האלה אמרו, אנחנו שילמנו כסף. העובדים לא היו חולים, היו בריאים כל התקופה. צריך להחזיר לנו את הכסף כי בשוק הפרטי, אם זה לא היו פלסטינאים זה מה שהיה קורה. לא היינו משלמים להם את הכסף הזה. הם היו מקבלים רק צבירה בתלוש.
אותי מעניין לדעת אם יש לכם את הנתון הזה ואני מקווה שאני אקבל גיבוי לבקשה הזאת שלי. כמה מעסיקים או לא קיימים או אתם לא יכולים ואין דרך. הרי מישהו צריך ליצור איתם קשר ולהחזיר להם את הכסף.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אז שוב, אני לא יודעת מה זה לא קיימים. לנו יש מערכת ממוחשבת - - -
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
התכוונתי במערכת שלכם.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני עונה לך, בבקשה, תן לי להשיב.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
הם כבר חילקו את הכסף. הם שלחו לכל אחד כמה כסף מגיע לו ובסוף בגלל בג"ץ, הם יודעים בדיוק כמה מגיע לכל אחד. אני למשל, לי מגיע 100,000 שקלים משנת 2019. תחשוב היום כמה הוא שווה, זה מינימום 150,000 שקלים. זה לא שהם לא יודעים. הם יודעים בדיוק כמה ולמי.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אבל זה מה ששאלתי. זה בדיוק מה ששאלתי.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אז אני אומר לך, אני עונה. יש את הכתובת. קחו בחשבון, המדינה רוצה גם יורד לי מזה 30% מס.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני לא חושב שאתה צריך לשלם על זה מס. אבל אני לא עורך דין של מיסוי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עכשיו אנחנו לא שם. זה מיותר לדון על זה.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
אני יש לי מן תחושה שמתוך החצי מיליארד שקלים האלה, אדוני, אדון פיגומים, איך קוראים לך? מאיר, תראה, אני יש לי תחושה שמתוך החצי מיליארד שקלים האלה יש סכום מסוים של כסף שלא יהיה למי להחזיר.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
נכון, בטוח.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
עזוב שאני באתי לפה בשביל לדבר על הכסף הזה. אין ספק, ואני מסכים עם כל מי שאמר פה, כולל עם קו לעובד, כולל גם עם האדון מהחקלאות. אין ספק שהמעסיקים צריכים לקבל את הכסף וכו'.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, בסדר.
<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>
השאלה מהי הדלתא הזאת ומה עושים עם הדלתא הזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחרי החגים אנחנו ניפגש.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
יש לנו פרטי יצירת קשר עם מעסיקים. יש לנו מערכת ממוחשבת מסודרת, אנחנו נדע לעשות את זה. מי שלא נמצא אותו אנחנו גם לזה נמצא, לזה נמצא פתרונות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
סיכמנו. עכשיו דורון ונציגי הרשות צריכים ללכת לדיון.
<< אורח >> דורון שבתאי: << אורח >>
אני דורון שבתאי, מושב שדה משה. אני חקלאי, דור שלישי. העסקנו עשרות פלסטינאים. הכול שולם כחוק במשך שנים. כנראה גם, לא כנראה, גם נתבענו בבתי משפט למרות שאנחנו לא הוצאנו את תלושי המשכורת, מדור תשלומים ביצע את זה. בתי משפט מעולם לא נכנסו לנושא הזה של מדור תשלומים או תלושי המשכורת האלה. אז מוזר בעיניי. אנחנו שילמנו הכול כחוק לאורך שנים, כי לא יכולת לקבל עובדים בצורה אחרת.
כעת הסכומים ששולמו לקרנות האלה אמורים אך ורק לחזור לחקלאים או לאגפים האחרים שאני לא מעורה בהם. אבל לאורך שנים, כל אחד שעצמאי במדינת ישראל שיש לו יתרות זכות בביטוח לאומי, מס הכנסה, מע"מ, מקבל את הכספים בטייס אוטומטי. אם אתה חייב, תשלם. זה ברור. לא תשלם, תקבל עיקול במשק או על העסק שלך. אין פה נושא של איפה ואיפה בדברים האלה. אז מוזר לי שעושים דין על הכספים שלי עם החלטות של כל מיני אנשים מוזרים. ובטח קו לעובד שבכלל לא קשור לנושא הזה. שאף אחד לא פנה אליו, הוא יזם בעצמו. ואנחנו יודעים מי עומד מאחוריהם.
זו המציאות שאנחנו חיים בה. וגם הכספים שנאמר שהועברו למדור תשלומים, לדעתי מה שאני יודע מהעובדים שלי לא שולם להם מאומה. אז אני לא יודע כמה נצבר שם, כמה יש שם יתרות. אולי הגיע הזמן, כמו שאתה יכול להוציא יתרות בבנק לאורך שנים אחורה, לקבל איזה אישור של רואה חשבון על הסכומים האלה. תודה לך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. אני מסכמת את ההחלטות.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לדווח לוועדה על המלצות הצוות הבין משרדי שיתכנס לאחר החגים. הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא ותמשיך לעקוב אחר החזרת הכספים לעובדים ולמעסיקים, כפי שיוחלט.
בדיון הבא אחרי החגים כולכם מוזמנים להמשך.
שנה טובה, תודה רבה. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:21. << סיום >>