פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 35 מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ו (09 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר-היום: << נושא >> סטטוס מכינות קד"צ, ש"ש ודח"ש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרון ניר – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: תא"ל שי טייב – רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון סא"ל רעות עופר – ראש עתכ"ס, משרד הביטחון אודי דרור – רח"ט לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, משרד הביטחון עומר צור – מנהל אגף מכינות קדם צבאיות, משרד ההתיישבות אמיר רימון – מנהל מרכז הדרכה ארצי חברתי, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך רועי גלוטמן – יושב-ראש במטה מתנדבי שנות השירות דניאל שטיין – מתנדבת שנת שירות אבישי ברמן – מנכ"ל מועצת המכינות איליי יצחק – מתנדב שנת שירות לביא רוזנטל – סמנכ"ל שותפויות אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית רון ויצנר – מנהל מחלקת שנת שירות דוד בר חי – מנכ"ל מוסדות מכינת עצמונה דרור ינאי – ראש מכינת חמש אצבעות יוסף לוי – חניך במכינת חמש אצבעות איה אופיר – חניכה במכינת חמש אצבעות סגן תמר הירשמן – סגן דוברת אכ"א עירד הרשקוביץ – חבר הוועד המנהל, ארגון ההורים הארצי איל גלס – סמנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער דרור כהן – יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית אורן אוזן – יושב-ראש הנהגת ההורים הארצית ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אמיר ברגר – ראש תחום בקרה, תקציב וכ"א רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס מכינות קד"צ ש"ש ודח"ש << נושא >> << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב, אני פותחת את הדיון בנושא: סטטוס מכינות קד"צ, שנות שירות ודחיית שירות, בוועדת המשנה לוועדת החוץ והביטחון. ראשית, ברוכים הבאים כולם. אחרי שנתיים של לחימה עצימה ותובנה שחייבים לשנות את המציאות, אנחנו צריכים צה"ל גדול וחזק על מנת לעמוד בכל האתגרים הביטחוניים שעומדים בפני צה"ל. וראינו שבשנתיים האחרונות זה לעיתים גם בשבע זירות שונות, אז ראוי לתת את המושג בנושא עוצמה אנושית. עוצמת כוח אדם לא נמדדת רק בהיקף כוח אדם. בהיקף המתגייסים לצה"ל, אם כי ראוי כמובן להרחיב את השירות ואנחנו יודעים שחסרים ברגע זה בצה"ל 12,000 לוחמים ותומכי לחימה. עוצמת כוח אדם נמדדת גם באיכות החיילים ובעיקר במוטיבציה של מתגייסים לשירות משמעותי. מפעל המכינות ושנות השירות הוא מפעל חברתי-ציוני שבהחלט עונה על ההגדרה עוצמה אנושית. לאורך השנים האחרונות בוגרי המכינות ושנות השירות תרמו תרומה ניכרת לחברה הישראלית, השתלבו בתפקידים איכותיים גם בצה"ל, גם בשדרת הפיקוד, משרד הביטחון, האגף המדיני-חברתי, וצה"ל הציגו לא פעם בוועדה הזו את תרומתם המשמעותית של בוגרי המכינות ושנות השירות, לחוסנו של צה"ל ולביטחון הלאומי של מדינת ישראל. הדיון הזה הוא דיון מעקב שלישי במספר ואנחנו נבקש בו לעמוד מקרוב אחר ההתפתחויות והמגמות המשמעותיות של מפעל המכינות ושנות השירות גם בעשור האחרון. וגם כמובן עם ראייה קדימה, צפי לעתיד, גם צרכים, גם התארגנות של משרד הביטחון וצה"ל אל מול קביעות שנקבעו לפני המלחמה, של גדילה בתקני המפעל ובדגש על עדכון תכנון, כפי שבטח קורה בחודשים אלו. אי-אפשר שלא לקשור את זה לסוגיות נוספות כמו הרצון העז של כולנו להרחיב את השורות בצה"ל מתוך הבנה ברורה, שחסרים בצה"ל הרבה מאוד חיילים, בעיקר לוחמים תומכי לחימה ואל מול כל הדיונים שמתקיימים בוועדה הזו, בדיונים מגבילים, אם זה חוק הגיוס שנמצא בעבודה במליאת הוועדה, עם זה הצרכים שצה"ל הציג לא פעם, ועדיין עומדים על שולחן הוועדה להארכת שירות סדיר ל-36 חודשים. אי-אפשר להתעלם מההיקף הגדול של ימי המילואים שנדרש איש מילואים לעשות בשנה, אל מול הגרף, שאנחנו בהחלט נרצה לראות אותו מתנרמל. אני בטוחה שמדובר בכלים שלובים, ועם זאת, אל מול כל המתחים אנחנו חושבים ואומרים את זה כאמירה מאוד מאוד ברורה, שמפעל המכינות ושנות השירות הוא מפעל חשוב ביותר שיש לשמרו ואף לשאוף לגדול בו. מכאן אני אעביר את הדברים אליך, אדוני תא"ל שי טייב, רח"ט תומכ"א. בבקשה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בוקר טוב, שבוע טוב. אני מצטרף פה על הדברים שנאמרו בפתיחה, צה"ל מייחס חשיבות לכל תוכניות ההכנה. אני ארצה לסרוק אותן ולהגיד גם לאיזה כיוונים אנחנו מתקדמים בהקשר הזה, אבל בתוך זה כמובן המכינות, שנות השירות, מכינות האופק, וברור שבכל אחד מהמקומות האלה חלק מהם זה ממש בהכוונה להכנה לצה"ל וחלק בזה זאת תרומה לקהילה. אבל בסוף, אנחנו מודדים את התוצאות ועושים על הדבר הזה בקרה לאורך שנים, התוצאות ניכרות. יותר אנשים משרתים בלחימה, יותר אנשים יוצאים לפיקוד, פחות נשר והדברים האלה ברורים. ככלל אני אגיד שהמסקנה שלנו מהחקר הזה, וגם תכף אני אגיד מה הפעולות המשמעותיות שאנחנו עושים בעניין הזה, היא שכל תוכנית הכנה לשירות מניבה בהקשר לנתונים האלה. אפשר כמובן לחלק ולפרק את זה לתכלית התוכנית, וגם מי האנשים שנכנסים וכן הלאה. אבל אני אומר את זה ככלל, מן הסתם אנחנו מנהלים את זה גם ברזולוציה שהיא רזולוציה חדה יותר בהקשר הזה. הדבר השני שאני רוצה להגיד זה, שכדי לקיים את המשך וקטור הגדילה הזה ובכלל את המפעל כולו – אני מזכיר, מדובר פה באלפי מלש"בים ששירותם נדחה בשנה או יותר מזה בחלק מהמקומות – וכדי לשמר אותו, אנחנו עושים פעולות מאוד משמעותיות, עוד לפני מה שחברת הכנסת דיברה בהקשר של החוק וכן הלאה, כדי להרחיב את המקורות שלנו, כדי שנוכל לקיים את צרכי בניין הכוח במגבלות האפשריות. אי אפשר לעשות את הכול באמצעות הפעולות שאני אפרט, אבל אנחנו עושים כדי לממש. אני רוצה לתת דוגמא לדבר הזה. אנחנו יצאנו לשנת הגיוס הקודמת עם מכסה, כאשר שמנו בתוך המכסה הזה, וזה גם היה מתואם כמובן עם משרד הביטחון, אודי פה יושב לימני, וגם עם הגופים עצמם, השארנו בתוך המכסה הזאת רזרבה לכל מצב שבו נדרש לכוח אדם באופן מיידי. זאת אומרת, הגדרנו מספר ואמרנו שחלקו יתכן ונדרש לקרוא לו מוקדם יותר. זה כמובן גם כלקח מהשנה הקודמת, שנאלצנו להקדים בהתרעה מאוד מאוד קצרה. בסוף כשקיימנו הערכת מצב לגבי המתח הזה של להכניס יותר סד"כ לבין להמשיך לקיים את המפעל, החלטנו לא לבצע הקדמה. אני מדבר על שנת הגיוס הקודמת 2024. אני נותן את הדבר הזה כביטוי למה שאמרתי קודם, שאנחנו מייחסים חשיבות גם למפעל עצמו וגם להגן עליו ולהמשיך בווקטור הזה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אל מול 2023. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מזכיר עוד פעם, בשנת 2023 עשינו הקדמה מ-2024 לתוך 2023. היה פה הרבה שיח, חבל לפרט, כולם מתמצאים בזה. כשנכנסנו לשנת 2024 קבענו יעד גידול או לא לרדת במספרים, אבל גם דיברנו על במצב המבצעי, לא ידענו שתהיה מלחמה של שנתיים, עובדה שזה קרה, אבל בכל זאת אמרנו שנקיים הערכת מצב בדצמבר לקראת מרץ, כדי להגיד לחלק מהאנשים האם אנחנו צריכים בכל זאת לא לאפשר להם להשלים את כל השנה, אלא להביא אותם יותר מוקדם במחזור מרץ-אפריל. נקבע מספר כזה מראש וגם היה מנגנון שהודיע לאנשים שהם מה שנקרא ברזרבה. לא עשינו את זה פה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כלומר ב-2024 לא ירדתם אבל גם לא עליתם. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, לא ירדנו עלינו. עוד נקודה שרציתי להגיד אותה, היא שהייתה שכבת הגנה נוספת שהחלטנו לא לממש אותה בגלל החשיבות ולתת לאנשים לסיים את המכינה או את שנת השירות או את התוכנית שהוא היה פעם, זה מה שרציתי להגיד. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מעריך שחלק מההחלטה הטובה שקיבלתם היא טובה ותואמת מבצעית. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברור. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא גם נכונה מבחינת המתח בציבור ובעם. לא להגזים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בכל שיקול מקצועי שנעשה בחטיבת תכנון בניית כוח אדם וגם באגף כוח אדם, יש שני כדורים שמוחזקים. אחד זה כשירות הצבא והשני זה צבא-חברה. אז ברור שהדברים פשוטים. אותו שיקול, דרך אגב, גם עמד בהקדמה שעשינו שנה לפני והיא עוררה הרבה מאוד חיכוך ובכל זאת חשבנו ששם הדבר הנכון לעשות הוא להקדים, כי היינו צריכים את הדבר בצורך דחוף מאוד. אגב, צריך להגיד, שחלק מההקדמה שעשינו בשנה ההיא סייע לנו מאוד לעשות הקמות סד"כ בעולמות השריון, להקים תשע פלוגות שריון חדשות, זה שווה ערך לשלושה גדודים. להתחיל להקים גדוד הנדסה, שאנחנו ממש עכשיו בסיום שלו. היה פה מתח שאתה מחזיק אותו תמיד בין צבא-חברה לבין כשירות. אני גם אוסיף, ברור לי שגם העניין של המכינה, אמרתי את זה בהתחלה, ושנות שירות ותוכניות הכנה למיניהן משרתים אותנו גם בסוף לכשירות כי הוא מביא חיילים טובים יותר. תמיד צריך למצוא את נקודת האיזון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בהחלט. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שאלה לדיון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בבקשה, אדוני, בהחלט. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בטח. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסוגיות הן שנת שירות ומכינות למיניהן, אבל יש לפחות עוד כמה סיבות לדחיית גיוס כמו עתודה אקדמית, בני ישיבות וכנראה אחרים, מצבים בריאותיים זמנים, שאפשר תמיד גם שם לשחק ואולי עוד. השאלה היא האם הם נכנסים בתוך השיקול הזה של מבצעיות וצבא-חברה? << דובר >> שי טייב: << דובר >> קודם כול, כן. עשינו את ההקדמה, שוב אני חוזר לשנה הקודמת, אני מזכיר שהקדמנו גם ישיבות הסדר וישיבות ציונות גבוהות. גם על הדבר הזה היה פה שיח ארוך, על המנגנון של איך עושים. אבל דה- פקטו הוקמו גם מכאן וגם מכאן. מן הסתם מי שדוחים לו שירות בגלל שיש לו עניינים של פרופיל כדי להשלים וכן הלאה. יהיה פחות אפקטיבי להקדים אותו כי הוא לא יוכל למצות את עצמו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועתודה שהיא לא בהכרח מבצעית מישיבות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אגיד ככה, עתודה זה נושא מעניין. קודם כול העתודה משרתת את צה"ל באופן מבצעי אפקטיבי. אני לא רוצה לדבר פה על היתרונות הטכנולוגיים של צה"ל וכן הלאה כי זה ברור. וחלק מרכזי מתוך מערך העתודה בסוף מיועד למערכים הטכנולוגיים של צה"ל למערכי ההנדסה, חשמל, מכונות פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב וכן הלאה. אני אפילו מעז להגיד את הדבר הזה, שאלה המקומות שבהם נעשים הפיתוחים הגדולים ביותר. יש לנו גם מערכים טכנולוגיים שהם בהכשרות קצרות. אתם מכירים אותם באגף המודיעין ובאגף התקשוב. אבל המערכים שבהם נעשות פריצות הדרך הטכנולוגיות שכולנו יכולים להתגאות בהן, וכל המוסיף גורע, הם המערכים האלה. לכן מה שנאמר פה זה כאילו תחרות בין כשירות לכשירות. זה ברור אבל יש כאן גם צבא-חברה. אני כן אגיד, שבשנה הקודמת, לדעתי בפעם הראשונה, ניהלנו בתוך מכסות העתודה את בעלי הכשירות הקרבית. אני רוצה לתת דוגמא, אם מצאנו את המהנדס הפוטנציאלי הטוב ביותר שיכול להיות לעם ישראל, כנראה אמרנו שזה יהיה בעדיפות. אם מצאנו במערכים אחרים שאפשר למצוא מישהו ליד, כנראה שאמרנו שהוא בעדיפות וכן הלאה. אז זה כולם וכל השחקנים של דחיות השירות במגרש הזה, זה כמובן באישור רלוונטי ואפקטיבי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אין ספק שהשיח צריך להיות בסוף על כלים שלובים ולך יש עבודה למצות את כוח האדם בהתאם לפירמידת הצרכים של צה"ל, בדגש על לחימה, בטח בימים אלה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לגמרי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משחק עדין בין לחימה בשטח. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, נכון, נכון, זה עניין של אפקטיביות. אני רוצה להוסיף בעניין הזה, כפי שהתחלתי להגיד קודם על העניין של השריון, ההנדסה, פיקוד העורף, שהתחלנו להקים במחזור האחרון באוגוסט, גדוד חדש נוסף. כמובן, מסגרות של הגנה אווירית ואיסוף קרבי וכן הלאה. כל הדברים האלה זה כדי שבסוף אנחנו נמצה. אני רוצה לתת פה את הקרדיט למתגייסים ולמתגייסות, נתתי את הקרדיט הזה כמה פעמים, שהמוטיבציה שלהם גם אפשרה לנו את זה. אלה שכן מתגייסים בעיתוי או כבר שעברו שנה של דחייה וכן הלאה, המוטיבציה בשנתיים האחרונות יפה מאוד ואפשרה לנו לעשות פעולות בהקמת כוח אדם סדיר, שלא חייבו אותנו לעשות את אותה הקדמה שדיברתי עליה. בדופן הנוספת של הדבר הזה אני רוצה להוסיף את המילואים. אנחנו עושים גם הקמות סד"כ מאוד רחבות במילואים. גולת הכותרת שלהם זה מה שנקרא חטיבות דוד, אבל לא רק, שמעתם על זה. אני רק אגיד פה, שבשבוע האחרון עשינו ארבעה ימי מיצוי בתל השומר, קראנו לאנשים גם מתוך היחידות וגם מתוך המאגרים וגם מתוך צו פוקד. וכ-9,500 אנשים עברו ראיונות, רובם המוחלט שובץ. כמובן, שאנחנו מגלים שם גם אנשים שמצבם השתנה מאז, אבל כל אלה זאת סדרה של פעולות שהמטרה שלהן היא קודם כול לחזק את צה"ל בכלים שיש לו. אני אומר עוד פעם וחוזר ואומר וחוזר ואומר, זה לא מספיק אל מול הצרכים שדובר כאן, אל מול עניין הגדלת הסד"כ שצה"ל צריך. צה"ל זקוק לאותה כמות גדולה מאוד של משרתים נוספים ולוחמים, בשביל שלושה דברים מרכזיים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אדוני, תרצה לעדכן את הוועדה במספר? כי ה-12,000 איש זה מספר נקוב מלפני כשנה ואני תמיד שואלת את עצמי מה הצרכים נכון לעתה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> קודם כול, אנחנו בוועדה פתוחה והדברים מוגבלים. אני רק מזכיר את השיטה שבה בנינו וגיבשנו את המספר הזה, השיטה הזאת מבוססת על תוכניות בניין הכוח של צה"ל קדימה, שוב בלי פרטים, רק באופן כללי. פלוס הצורך להשלים את המקומות שבהם יש נפגעים וזה משתנה בין סוג יחידה לסוג יחידה מן הסתם, ובין גם מודל ההזנה של היחידה. זה קצת פרטים מקצועיים, אני לא רוצה לרדת יותר מדיי לזה. צריך להגיד שהצבא הסדיר מצוי בעומס מאוד מאוד משמעותי, ולכן אנחנו חושבים שצריכה להיות בצבא הסדיר שכבת גמישות נוספת, כדי שיהיה אפשר לקיים גם תהליכים שהם מחוץ למשימה המבצעית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שאלה קטנה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, אני רק אשלים את המשפט, ברשותך. בהקשר הזה אני אגיד שהמספרים הם אותם המספרים שדיברנו. ואנשים שואלים: רגע, האם זה בפעם אחת? האם אתה מקבל את החיילים האלה בפעם אחת? מי שמכיר מודלי הזנה של כוח אדם, בוודאי בחובה שהשירות הוא שירות קצוב, מבין שאנחנו מדברים על הזנה קבועה של כוח אדם. זאת אומרת, ברור שייכנסו הראשונים וזה ייקח שנה, שנתיים ושלוש, ועד שהם יצאו כבר יצאו הוותיקים, ולכן זה מודל שמזין את עצמו. כל התוכנית שלנו, אני אגיד את זה ככה, לוקחת בחשבון גם את תזכיר החוק שהונח ונמצא בוועדת חוץ וביטחון כבר מיולי 2024, שמדבר על הארכת שירות ל-36 חודשים בתקופה של חמש שנים, ואחרי זה חזרה למצב של 32 חודשים. ולוקח בעניין הזה גם את הדברים הטבעיים שקורים בחברה קרי גידול דמוגרפי, החברה הישראלית גדלה, אנחנו מנסים לשקלל גם בעדינות הנדרשת נתוני מוטיבציה וכן הלאה. אז המספר הם פחות או יותר באותם היקפים. רצית לשאול? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אתה מדבר כרגע על החלטות אדמיניסטרטיביות שהן משמעותיות ומגדילות מתוקף החלטה. אתם עוסקים במסלולים רכים של שכנוע, חינוך, הפניית המתגייסים, המלש"בים, ליחידות המועדפות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל הרחבת סקטורים, אולי מי שפטור או פטורה משירות ובוא נחשוב פעם נוספת על האפשרות להגיע. כמה אתם עסוקים בזה, כי יש שם מאגר עצום? << דובר >> שי טייב: << דובר >> נחלק את זה, אני אענה על זה. אני אתחיל דווקא ממה שנקרא סקטורים פטורים. קודם כול, כל חייל שפטור, גם אם הוא לא מקבל מאיתנו צו גיוס, יכול להתנדב לצבא. כמובן, הדבר הזה נוגע לסוגיית המתנדבים, לסוגיית מיעוטים וכן הלאה. מעבר לדבר הזה, אם אני מסתכל על פוטנציאליים שכן מקבלים, אבל זכאים לפטור, זדה אולי האזור הרחב ביותר, שאת סוגיית הנשים הדתיות. אני מניח שאתם מכירים, שיש גידול מאוד משמעותי באזור הזה בארבע-חמש השנים האחרונות. מאזורים של כ-18% לכמעט 40%. כמובן, לא כולם מתגייסים באותה שנת גיוס. זאת נקודה חשובה, אני אסביר, לא כולם מתגייסים באותה שנת גיוס, הרבה מחליטים ומחליטות בהקשר הזה רק אחרי שנה-שנתיים, אחרי שהיו בשירות לאומי, אחרי שעשו משהו, אז בסך הכול זה מספרים מצטברים. אבל כשאנחנו מחשבים את זה בראייה כוללת, זה האזורים שאנחנו מגיעים. אני רוצה להוסיף עוד משהו, כי הוא מאוד מאוד חשוב בקשר להכוונה בסדר, והוא קשור גם למפעל של המכינות ושנות שירות. חשוב לי פה לעדכן ולהגיד, אני חושב שאם אני אשתמש במילים פרויקט או מיזם זה יקטין קצת את מה שאני הולך להגיד. התחלנו להפעיל החל מיולי האחרון תוכנית שנקראת השנה 12. אני רוצה רגע לחדד על מה אנחנו מדברים. קודם כול, מה זה השנה ה-12? שנה 12 היא לא באמת שנה, היא בעצם מתחילה בסוף י"א ונגמרת ביום הגיוס של החייל לצה"ל. חבר הכנסת פה נתן סקירה של הרבה מאוד מנגנונים לדחיית שירות – צריך להגיד בלי מספרים בגלל הוועדה – וכל המנגנונים האלה, המכינות, שנות השירות, מכינות האופק, הישיבות וכן הלאה, מכסים בגדול אולי כ-25% עד 30% מכלל המלש"בים. זאת אומרת, יש עוד עשרות אלפי מלש"בים שלא עוברים תוכנית כזאת של הכנה לשירות. חלק מהם פחות רוצים, חלק אומרים שזה ארוך מדיי, חלק מוגבלים במכסות והם מעדיפים ללכת למכינה X, אבל היא מוגבלת במכסות או שזה לא כל כך מתאים להם. הרעיון של השנה ה-12 בעצם מתחלק לשלושה פרקים מרכזיים. הפרק הראשון מחולק על סוף י"א, אמרתי מסיום י"א, כל שנת י"ב וכל פרק ההמתנה מסיום י"ב ועד לגיוס. מה יש בתוך התוכנית הזאת? אני מדבר על לב התוכנית ויש לה גם נספחים נוספים. לב התוכנית מדבר על מכינה או תוכנית הזנק בין י"א ל-י"ב שמשכה שלושה שבועות. ההכוונה המרכזית של התוכנית הזאת היא להביא את הבן-אדם בשל ומוכן יותר לפרקים שלפני המיונים שלו, קבלת ההחלטות שלו וכן הלאה. אגב יש כאן את מכינת חמש האצבעות, שעשו איתנו את המיזם הראשון. לא רק הם, גם אחרים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אדוני, בצו הראשון הוא כבר בי"א. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, זאת בדיוק בנקודה שהוא מקבל צו ראשון והוא עוד יכול להשפיע עליו וללכת לסיירות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מתחיל בי"א? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מתחיל בחופש הגדול שבין י"א לי"ב. הם מקבלים לפני ועדיין אתה יכול ללכת, ימי הסיירות עדיין לא התחילו. אתה יכול לשנות את זה, אתה יכול לבקש דפ"ר חוזר. בסוף, אי-אפשר לקחת ממשרד החינוך את שנת הלימודים, תיכף אני אדבר על מה שקורה בתוך בתי הספר. קודם כול, הדבר הזה היא תוכנית הכנה, תוכנית הזנק של שלושה שבועות. עשינו מחזור אחד כזה ביולי, 200 אנשים בזיכרון ובירושלים. קודם כול היה over booking מטורף על האירוע הזה וממה שאני יודע גם היה מוצלח. אחרי זה אתם תגידו, אני גם הייתי בטקס, שהיה מאוד משמעותי ומרגש. זה קצר, זה הזמן שיש בין י"א ל-י"ב שמצאנו אותו אפקטיבי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה לבוגרי ממלכתי, ממלכתי-דתי? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לעם ישראל, זה לאזרחי מדינת ישראל ואנחנו כמובן פועלים בכל פעולה כזאת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> איך אתם משווקים את זה? איך אתם עושים לזה delivery? << דובר >> שי טייב: << דובר >> עשינו לזה delivery דרך הרשתות. תכף אני אגיד מה היה השיווק היותר מתקדם, זה היה פיילוט ראשון, שעשינו אותו לדעתי בהתראה של משהו כמו שישה שבועות, משהו מאוד מאוד קצר. רצינו קודם כול לגרות את השטח ולהבין, היה מוצלח מאוד. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה גם גברים וגם נשים? << דובר >> שי טייב: << דובר >> גם גברים וגם נשים. ומי שרצה מגדרי היה מגדרי וכן הלאה, ירדנו לפרטי פרטים פה. זה היה פיילוט והשקענו בזה המון תשומת לב, קשב וכן הלאה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> המטרה היא שירות משמעותי בקצה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, כן, ברור, ברור, המטרה זה שירות משמעותי בקצה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אבל לאו-דווקא לכיוון של מכינות ושנות שירות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, אני רוצה לחדד את זה. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> בפירוש לא. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בפירוש לא. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הכוונה היא לתת למרבית המלש"בים או המועמדים את ההזדמנות לחוות תוכנית מסוימת של הכנה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> גדנ"ע מורחבת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אנחנו לא קוראים לזה גדנ"ע, כי גדנ"ע היא ארבעה ימים וזה שלושה שבועות לפחות, שהמטרה שלהם זה מוכנות, נכונות וחוסן. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> יפה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הפרק השני הוא בפרק הי"ב עם אפשרות ללכת לאחור גם לי"א. למה אני אומר אפשרות ללכת לאחור? הוא בעצם בתוכנית משותפת עם משרד החינוך ובתי הספר וכמובן משרד הביטחון, שהוא הרגולטור של כל האירוע הזה, היא נקראת מכינה בית ספרית, שמונה על שמונה. אני רוצה להסביר מה זה שמונה על שמונה – זה אומר שבמשך השנתיים האלה, כל אחד לפי מוצרי מדף שקיימים, יש שמונה ימים שהם ימים בדידים של הכנה לצה"ל ויש שמונה ימים שהם במרוכז. אתם יכולים לקרוא לזה מחנה קיץ, גדנ"ע משופר ומורחב וכן הלאה. נכנסנו השנה לפיילוט ב-100 בתי ספר שעושים את הדבר הזה. חשוב להגיד, שהכול כמובן מתואם רק עם רח"ט תומכ"א, חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, אלא מתואם עם מערך מג"ן, חיל החינוך, על התכנים והרגולציה וכן הלאה, כדי שנביא לאפקט הזה שאנחנו מדברים עליו. לא רק שהאנשים יעברו איזושהי חוויה של קבוצה או חוג, אלא ממש שיהיה לזה מבחינתנו תכלית, זה הדבר השני. תכף אני אגיד איך כל המנגנונים האלה משתלבים, עם המכינות ועם שנות השירות וכו'. החלק השלישי הוא מכינת הזנק של שמונה שבועות שקורית בין סיום י"ב לבין מועד הגיוס של הפרט. למי זה מיועד? אני לא רוצה לעבור פה על כל התהליך, מתי נרשמים למכינה, לשנת שירות, לישיבה, הרי יש לזה מועדים. בנקודה הזאת של סיום הי"ב אנחנו כבר יודעים מי האנשים שלא ילכו למכינה, שנות שירות, עתודה וכן הלאה. ובכל זאת הוא מתגייס, ולכן אנחנו פה, יוצאים במכינה של שמונה שבועות. הראשונה אמורה להיות במהלך חודש דצמבר הקרוב. שוב היא תהיה הפיילוט ואחרי זה היא תתרחב למספרים. אני חייב להגיד בשביל הגילוי הנאות, יש יוזמות לא מעטות כאלה שקורות במרחב האזרחי, צריך להגיד את זה, של מכינות שמונה שבועות. אגב, נפגשנו עם היוזמות האלה, חשבנו על השמונה שבועות והתחלנו להיפגש עם האנשים. למה הלכנו על שמונה שבועות? לא יודע, זאת נקודה מעניינת. יכול להיות שצריך שישה שבועות. את הפיילוט עכשיו אנחנו עושים על קבוצות של שישה שבועות וכן הלאה. אנחנו מחפשים את הנקודה שיש בה השפעה מספקת והיא לא קצרה מדיי. ברור שבוגר מכינה של שנה שלמה או בוגר מכינה של 20 שבועות עובר חוויה אחרת לגמרי בבניה בקומה וכן הלאה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בטווח יש גם את המכינות החצי שנתיות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, כן. אמרתי את זה, של 20 שבועות, זה החצי שנתיות. ברור שזה לא אותו דבר, אבל אנחנו רוצים להרחיב באופן מאוד מאוד משמעותי את המספרים האלה מתוך הבנה שיש איזה נקודה בזמן שיוצרת אפקט. אני אתן דוגמא: הייתי בבה"ד 1, בקורס של עשרה שבועות, זה לוקח אותך מא' ל-ב', זה עושה ממך משהו אחר. וממה שאנחנו מכירים, מהפידבקים על מכינות מהסוג הזה שנעשה - - - << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה מיועד לאוכלוסייה מסוימת? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מיועד לכל המתגייסים. אני רוצה להגיד, שאנחנו לא מתחילים בכל מתגייסים, אנחנו מתחילים בפיילוט ראשון. קודם כול לקחנו את כל קובץ המתגייסים לשנת הגיוס הבאה, הורדנו ממנו כמובן את כל אלה שהולכים למכינות, שנות שירות, ישיבות וכן הלאה, כי הם יעברו תוכניות. מתוך אנחנו מזקקים גם, אני לא רוצה להיכנס פה לפרטי פרטים, אבל ביישובים או במקומות שאנחנו מגדירים אותם כמקומות שצריכים יותר חיזוק. בסוף שהתוכנית תהיה בfull scale- היא תגיע לעשרות אלפי אנשים ממילא, והבחירה פחות תידרש לעניין הזה של ההפרדה. בעצם כל אחד יוכל להשתמש בכלי הזה ואנחנו רואים בכלי הזה חלק מאוד משמעותי. אם אני מצרף את מה שנאמר פה, כל המפה הזאת של המכינות באמת זה לא רק מכינות זה מכינות, שנות שירות, אופק, ישיבות הסדר ציוניות גבוהות, עתודות, עתודה טכנולוגית ועתודה אקדמית, תוכניות מצוינות. אני לא אכנס פה עכשיו בעולמות הטכנולוגיה: מגשימים, ניצנים, כל מי שמכיר את העולמות האלה. בסוף המטרה שלנו אחרי השכבות האלה שמגיעות, אמרתי בסך הכול בין 25-20, 30% לא יותר מזה בשנה, להרחיב את זה למספרים מאוד מאוד גדולים, לעשרות אלפים, בכל שנה. זה הרעיון של כל העניין. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תדייק לנו אם אתה יכול, כמה זה עכשיו, ותעשה רגע drill down דווקא למה שמעניין אותנו וביקשנו לשמוע עליו, על מכינות, שנות שירות ודח"ש ויותר מפעלים שקשורים להעלאת חוסנה של צה"ל בהיבט החברתי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כל המפעלים שדיברתי עליהם עכשיו, כולם מחייבים בדבר שאמרתי עליו. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> עתודה טכנולוגית זה פחות הדיון. זה חשוב מאוד, זה בטח משפר את הערך המוסף בצה"ל. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> רגע, רגע, ברשותך, אני רוצה להגיד על זה מילה. קודם כול, עתודת טכנולוגית זה מי שמתקן את הנמ"רים ואת המרכבות בסדנאות או בגדודים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומפתח את הבאות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן. אז קודם כול, דיברתי כאן על התעודה, על מה שנקרא טכנאים והנדסאים, וזה משרת את הצורך של צה"ל. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אין ספק, אנחנו רוצים לדייק את זה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני עונה. זאת נקודה חשובה מאוד, כי בסוף נצטרך לשלוח את האנשים האלה לשרת בתנאים לא פשוטים בגדוד 12, 13, 77 וכן הלאה וכן הלאה. ובוא נגיד את זה בצורה כנה, לפעמים עם תחושה של הבן אדם שיש לו פחות הילה ממה שנושא אותה הלוחם. ואי-אפשר לקיים שום מערך לחימה בלי מערך טכני וטכנולוגי, ולכן גם בתוך התוכניות האלה, המרכיבים של מוכנות, נכונות וחוסן הם מרכיבים קריטיים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אדוני, אין חולק, אבל אנחנו רוצים להתמקד בדיון הזה, ברשותך, בנושא המכינות ובשנות השירות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, אני מתמקד בנושא תוכניות ההכנה כולן לצה"ל ומסביר איך אני מקבל אותם. אמרת שזה פחות לעניין ואני אומר שלפעמים האתגר שם הוא יותר גדול. זה מה שאני רוצה להגיד בהקשר הזה. לגבי העניין של המכינות ושנות שירות, קודם כול התוכנית של צה"ל עשור לאחור היא תוכנית גדילה קבועה. נגיד פה מספר כדי שנהיה מדויקים, אני מזכיר שהיינו בשנת הגיוס 2015 על כ-5,300 מכסות והגענו כבר בתוכנית מתפתחת לפני המלחמה לאזור של 7,600. כלומר גידול של 2,300, גידול של כמעט 50% בתוכנית קבועה בעניין הזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם של מכינות וגם של שנות שירות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> מכינות ושנות שירות. אודי כאן לימיני יתייחס בטח אחרי זה. ההחלטה כיצד לנהל את המכסות, בין מכינות לשנות שירות, שיש לה גם משמעויות תקציביות וגם משמעויות ערכיות מקצועיות, היא החלטה של משרד הביטחון. בעניין הזה אודי בטח יפרט. אני אומר מה צה"ל מקצה מתוך הדבר הזה והתוכנית שלנו הייתה להמשיך ולצמוח בעניין הזה. אמרתי, בשנה הראשונה במלחמה רק הקדמנו, לא קיצרנו. בשנה השנייה קבענו מספר שהוא מספר שמייצב את המצב, עם הגדלה מאוד קטנה לצורך העניין. אם ב-2023 עמדנו על כ-8,300 מכסות, בשנת 2024, כבר עמדנו על 8,400, זאת אומרת רק יצבנו. הקצאות נוספות לטובת פעולות פרטניות שהתבקשנו על ידי משרד הבטחון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני קצת הולכת לאיבוד עם המספרים. אמרת 7,000? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אתחיל מההתחלה. ב-2015 היינו על 5,300, זה גדל בכל שנה בתוכנית קבועה. הגענו לפני המלחמה ל-8,300 בשנת גיוס 2023. מתוך האנשים האלה, זה לא קשור למכסות אלא קשור לזה שעצרנו לחלק באמצע, כשעשינו את ההקדמות, אבל המכסות הן אותן מכסות. בשנת 2024 עלינו לכ-8,400, על ה-8,400 האלה בחלוקה של כ-50% גברים ונשים, העמדנו מכסת רזרבה. אמרנו שחלק ייתכן ונצטרך להקדים, וכמו שהסברתי בהתחלה החלטנו לא להקדים. בשנת 2025, זאת השנה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, נתנו 8,764 מכסות. אנחנו מתכוונים בשנה הקרובה להגדיל בעוד כ-3% עד 4%. כלומר, לא נהיה באותו קצב גדילה שלפני המלחמה, אבל נהיה בקצב הולך וגדל. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> איזה קצב? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בזמנו דיברנו על 10%. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> נכון. ועכשיו זה יתייצב? << דובר >> שי טייב: << דובר >> עכשיו אנחנו בין 2024 ל-2025 ב-3% ובין 2025 ל-2026 מתכוונים לעלות בין 3%-4%. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> כמו בשנה האחרונה, רק אוכלוסיות מיוחדות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא, לא בהכרח. לא סיכמנו את זה. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> ילד מהרצליה לא מקבל הזדמנות עם הגדילה הזאת. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא יודע לענות על הדבר הזה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> ברשותך אני ארצה יותר drill down על המספרים, מעבר לגברים או נשים. אולי אודי דרור כבר ייתן לנו את הנתונים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, גם גברים ונשים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> לא רק גברים ונשים, גם בוגרי חמד ובוגרי ממלכתי, הכול. להבין את הכול. מי מתמיין ומי לא. אני רוצה להבין לעומק את הכול, אחת ולתמיד. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אין בעיה, בסדר גמור. אני רוצה להוסיף עוד שני דברים אחרונים ולסגור את זה בדבר הזה. אני רוצה לשים פה על השולחן את מה שאמרתי בוועדת החוץ וביטחון במליאה, לדעתי בדיון האחרון שהיה. אנחנו כרגע נמצאים בסיטואציה שבה החיילים משרתים 30 חודשים בלבד, יש לדבר הזה משמעות קריטית על כשירות הצבא, שבאה לידי ביטוי בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון, זה שתהיה פה נפילת סד"כ. תכף אני גם אשים את התאריכים, כי הם קשורים למכסות שאנחנו מדברים פה. תהיה פה נפילת סד"כ, באזור ינואר 2027. מה זאת אומרת? ישתחרר מחזור מוקדם ממה שצריך ולפני שמחזור מבסיסי ההכשרות בא להחליף אותו. זה דבר מאוד מאוד משמעותי ואנחנו כמובן מקדמים, מנסים לקדם, כל אחד יבחר את עניין הארכת השירות שדיברתי עליה, אבל זה דבר מאוד מאוד מהותי. במצב הנוכחי לדבר הזה יש משמעות על הסד"כ. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בינואר 2027 אתם כבר מתחילים לראות את זה. וכמה זה יהיה במצבה ממוצעת? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אגיד באחוזים, זה בערך 9% ירידה במצבה הממוצעת. אני לא אגיד פה מספרים כי זה לא המקום. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה הרבה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מאוד משמעותי. אני יכול להגיד אחרי זה בחדר סגור את המספרים, מי שישמע את המספר יבין שהדבר הזה מאוד מאוד משמעותי. יש לזה השפעה גם על הסדיר ויש לזה השפעה נוספת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> נרמלת בפנים גם את העליות הדמוגרפיות? << דובר >> שי טייב: << דובר >> הכול, ברור, תמיד. הכול, הכול. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> ואחרי זה אתה אומר לי 9% ירידה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> ברור, כן. אני רוצה להגיד מילה משמעותית נוספת על העניין הזה וגם לחבר את זה בקצה למכינות ולשנות השירות ובכלל לדחיות כולן. דבר מאוד משמעותי. המשמעות השנייה של הדבר הזה הוא שזה משנה את קצב הלב שבו הצבא עובד. הצבא עובד בקוונטים של ארבעה חודשים, כל אחד מאיתנו מכיר את זה. כל ארבעה חודשים נכנס, יוצא, נכנס, יוצא. ברגע שאתה עוצר משהו אחר חודשיים, אז היחידה תיראה בעליות וירידות, עליות וירידות. זאת אומרת, מחזור ישתחרר, לא יבוא מישהו להחליף אותו, אבל אחרי חודשיים יבוא מישהו. ואז עוד פעם תהיה עלייה של הסד"כ ואז ירידה של הסד"כ, וזה בעייתי מאוד לקיומה של יחידה צבאית לוחמת. מי שיודע וכמובן מבין, שמסדרים בכל פעם מבנה וארגון לקרב, פק"לים וכל מה שקשור בעניין הזה. או לחילופין, יכול להיות לזה השפעה חמורה מאוד על סיפור משכי ההכשרות. זאת אומרת, שכדי להתאים את הכול, בגדול, אתה צריך לעשות פה איזשהו שינוי מסדר שני, של כמה פעמים מתגייסים לצבא או כמה פעמים מכשירים בצבא או משכי הכשרות. יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה. אני מוצא לנכון לשים את הדבר הזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כשהכנסת חוקקה את הירידה מ-32 ל-30 חודשים, אתם הייתם שם, הנושא הזה עלה, ואתם אמרתם אנחנו נדע להסתדר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> בסדר. הכנסת חוקקה את זה לדעתי לפני הרבה שנים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני לא מדבר על זה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> עזוב, זה לא משנה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה כן משנה, כי אתה אומר דברים שהיו נכונים גם אז, אבל אז זה היה נוח ולכן זה נכתב. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אומר מה המצב המבצעי עכשיו אל מול מלחמה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אתה מדבר על החודשיים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, שנייה, שנייה. ברשותך, כן, אני מדבר על החודשיים שהם לא רק כמותיים, הם גם איכותיים. הם גם, מה שנקרא, מנגנונים. אני מדבר על המצב הנוכחי. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה שטרם הסתיימה. העניין של כשירות הלוחם זה לא היה אף פעם דבר תיאורטי, אבל עכשיו זה דבר של הלכה למעשה. אני חושב שיש פה אמירה חדה וחד-משמעית מצד כל המפקדים בצה"ל, ואפשר להגיד עכשיו למה אמרו אז ולמה אמרו אחרת, שפגיעה בהכשרות היא פגיעה מאוד מאוד חריפה וחמורה. ולא סתם שמנו מעבר לעניין של הצורך להגדיל את הסד"כ, את העניין של גם לנרמל את האופן שבו עובדים. יכול מאוד להיות שנאמר 30, ונאמר 30 בוודאי, אגב, היה כבר עיתוי אחד שהיה בו 30 והחזירו ל- 32, אני מזכיר, אבל בוא נגיד את הדבר הזה, ישב מישהו ואמר: תשמע, עד אז אני אתאים את ההכשרות. קודם כול יש לקחים מהמלחמה. דבר שני, ברור לך, אני מניח, עידו, שלא התקיימה פה היערכות שמאפשרת את הדבר הזה תוך כדי המלחמה. אני אומר לך גם, שלקחי המלחמה בעיניי הם כאלה שגם אם היה אפשר לעשות ההיערכות כזאת בעבודת מטה ארוכה וכן הלאה היא כבר לא רלוונטית בעיניי בהיבטי משכי ההכשרה, אבל אני אשאיר את זה לדיונים בהמשך. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> רק נגיד לפרוטוקול שהנושא הזה של הארכת שירות סדיר שמוכר לוועדה הוא לא בלתי תלוי בעצם העובדה שהוועדה רוצה להרחיב את שורות המתגייסים מהאוכלוסייה והציבור הכללי בכללותו. זאת אומרת, לפני שרצים להאריך למאן דהו שירות מ-30 ל-36 יש כאלה שלא מתגייסים בכלל וראוי לגייס אותם. וזה חלק מההתבוננות של הוועדה על כל המכלול. כמובן שבסוף מי שיכתיב את הצרכים ויגדיר את הצרכים, זה צה"ל והוועדה תסתכל על כל התמונה. אבל היות והוועדה דנה ביתר שאת בשנה האחרונה מתוך רצון להרחיב את המתגייסים, זה חלק מהפתרונות שאנחנו רואים לנכון לתת לצבא כבסיס וכשלב בדרך להתבוננות על כל הצרכים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שי, הייתי בשנת שירות, זאת אומרת שיש לנו עשרות שנים של נתונים, והשאלה הבסיסית היא בהנחה שעיקר הצבא שלנו הוא מילואים, ויש משמעות אדירה לנושא המילואים, האם דחיית שירות, החינוכית הזו, יש לה השפעה חיובית על משך השירות ואיכות השירות במילואים? << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> חשוב מאוד. אם אתה יכול לתת לנו איזושהי תמונה, גם בסדיר וגם במילואים, על אלה שבסוף עושים שנת שירות. הם יודעים להסתכל על הנתונים האלה בעשור האחרון? << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אבקש שישלחו תוך כדי, לא התכוונתי להציג פה את הנתונים האלה, כי אני חושב שזה דבר שיש עליו הסכמה. אבל אני אבקש שישלחו לי תוך כדי ואם זה יגיע אז אני גם אגיד נתונים. אני מודה שאין לי תשובה לשאלה ששאלת פה. זאת באמת שאלה יפה, נתחקר אותה. זה נראה לי באמת דבר מעניין. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> חשוב. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני רק רוצה להגיד מילה על מה שנאמר פה, בלי להיכנס לדיונים שלא במגרש שלי. אין ספק שצריך להרחיב את בסיס המשרתים – אין ספק בעניין הזה. זה גם יאפשר את הסד"כ או חלק מהסד"כ שאנחנו זקוקים לו וגם ישפר את האיכות. צריך להגיד, בסוף זה גיוון של האוכלוסייה והרחבת השורות ומיון מקרב יותר אנשים הוא דבר שמשפר. אני רק רוצה לסיים בנקודה של למה הדגשתי את עניין ה-30 חודשים. חוץ מזה שזה צורך קונקרטי כאן ועכשיו, גם אם הוועדה תעביר את החוקים שקשורים בהארכת בסיס המשרתים, אנחנו מדברים פה על הצורך המיידי. ואני מחבר את זה רגע ל-2027. במידה והסד"כ יורד, אז הפיצוי של הדבר הזה צריך להתחיל איפשהו בשנת הגיוס של 2026, עליה אנחנו מדברים. זאת אומרת, צה"ל יצטרך לקבל החלטה, רגע, אני הולך לרדת בסד"כ שלנו ב-X אחוזים מ-9% שאמרתי, כיצד אני יכול לטפל בעניין הזה אם, חלילה, לא סודר עניין משך השירות. אז מבחינתנו זה העניין של להוסיף עוד בשער הכניסה. זה לא דבר פשוט, אני לא רוצה להיכנס לפרטים, יש בזה עבודות שקשורות בפיקוד פו"ש, ויש עבודות שקשורות בתשתיות ועוד הרבה דברים אחרים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכשרות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הכשרות, נכון. אבל זה לא משנה כי אנחנו נערכים בכל מקרה לעניין הזה בהיבט של הרחבת בסיס המשרתים, אז משני הדברים אנחנו נדע לדבר הזה, להיערך. רק זה יכול להשפיע גם על סוגיית המכסות לכאן או לכאן. זהו, התייחסתי לכל הדברים לדעתי. ואודי, אם תרצה להשלים אותי לגבי החלוקה בין המכינות ולשנת שירות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. אני רק לא יודעת מי יענה לי בסופו של דבר. אודי, ייתן לנו פרטים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני אנסה. אני אגיד קודם כול שצריך לעשות הפרדה. עם כל הפתיח המרשים של שי, בסוף התהליך החינוכי הארוך שהם עוברים בשנות שרות, במכינות, בין אם זה חצי שנתיות או שנתיות, אין מקום להשוואה לתוכניות הזנק. אנחנו שותפים גם בתוכניות הזנק וזה איזשהו פתרון לתת לכאלה שלא באים ולא מגיעים, לתת להם משהו ואיזשהו תהליך חינוכי, נכון, טוב וחשוב. אנחנו שותפים מלאים ומבחינתנו זה מענה נוסף. אני יכול להגיד שהיינו בגידול מינימלי בגלל המלחמה בגידול מינימלי וצריך להגיד שהגידול היה בעיקר במכסות של נשים, כי זה היכולת של צה"ל לגדול. ובאמת הייתה שנה שגם עשינו ויסות מסוים פנימה כי הצורך היה בלוחמים ביחידות של צה"ל וזה מאוד מתחבר למה שאמר אבישי. אבל צריך רגע להגיד, אבישי, שהגידול הקטן שהיה הוא לא היה לאוכלוסיות ייחודיות בעיקר, אלא שהוא היה לחיזוק חבל התקומה והוא היה לחיזוק גבול הצפון ואנחנו ביחד בהחלטה משותפת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> במסגרת שנות שירות? או גם מכינות וגם שנות שירות? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> גם וגם, גם מכינות וגם שנות שירות. יצאנו בקולות קוראים, הצענו לכולם, לא כולם נרתמו, לא לכולם זה התאים והיה נכון. אני יכול להגיד מהזיכרון שבשנה האחרונה כל הגופים שפנו להקים מוקדים של שלוחות של מכינות וגם של מוקדים של שנות שירות ועמדו בתנאים של הקול קורא, קיבלו הרחבות. היה לנו עוד קול קורא קטן באמת לחיזוק אוכלוסיות ייחודיות, כי קיבלנו החלטה שאנחנו גם לא נפגע בצורך החברתי הזה. אבל לקראת שנה הבאה, ושי פה, ואני אגיד שאנחנו תוך כדי שיח. הוא דיבר על 3%-4%, אני לא יודע, אולי נהיה על קצת יותר, אבל אנחנו באמת בשיח ואנחנו נצטרך לסכם את זה בזמן הקרוב. אנחנו צריכים לראות שאנחנו גם נדע לתת מענה לבנים. כלומר יש שנים שרוצים לצאת, יש לי מסגרות דתיות שאני לא יכול לתת להם מענה בגידול של רק של בנות וכדומה. ואותו הדבר, דרך אגב, אצל החילונים, על אותו דבר, גם בדתיות וגם במעורבות וכדומה. שאלת שאלה קודם על החמד ואני יודע שיש לך ציפייה לקבל תשובה אני לא יודע לתת לך חלוקה על פי חמד. זאת אומרת, גם במכינות שמוגדרות כמכינות כלליות, שזה כמעט כל המכינות, רוב התלמידים במכינות הם חבר'ה שהם בוגרי חמד. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני אגיד לך למה אני שואלת את השאלה. הובאה לידיעתי שהפרקטיקה הצבאית הקיימת מאפשרת דחיית גיוס לכל בוגר חמד, אשר לומד מקצועות יהדות מוגברים מבלי מיון. והיות ואני מכירה שבממלכתי עובדים מיון, ועוד מיון, ועוד מיון, ואולי אפילו ארבעה או חמישה מיונים, ושם יש מכסות. אגב, חבר'ה מצוינים, גברים ונשים כאחד יכולים לעיתים לא להתקבל וזה בצדק. בסוף יש מכסה, והמכסה צריכה להיות נהוגה לשניהם, אם זה בסוף מטה את כף המאזניים לכיוון ציבור אחד ולא לציבור אחר. אגב להצדיע לציבור השני על כל מה שהוא עשה במלחמה. כל מי שבסוף הולך לשירות משמעותי לדעתי שנות השירות והמכינות צריכות לפתוח לו את הדלת. אבל בסוף אני חושבת שגם מיון צריך נכון שהוא יהיה גם אקוויוולנטי, גם שוויוני וגם שתנאי הקבלה יהיו זהים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> מה שכתבו לך לדעתי, יותר כיוונו אותך לעולם הישיבתי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> לא, אמרו לי שבשנת שירות ובמכינות, לא במסלול בני"שים, לא במסלול ישיבות גבוהות. תקנו אותי אם אני טועה, פה יש מיון ופה אין מיון. אני רק רוצה לדעת את הנתון הזה, אתם יודעים? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשמסתכלים על בוגרי ממלכתי-דתי אל מול בוגרי ממלכתי-כללי, אחוז מקבלי דחיית שירות כולל בני ישיבות הוא כמובן יותר גבוה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני רוצה בכוונה לבודד את בני הישיבות. אני שואלת קודם כול על תהליך המיון. נערה שלומדת בממלכתי ונערה שלומדת בממלכתי-דתי, יכולות להיות שכנות, אגב, באותה שכונה. אחת מתמיינת עם ארבעה מיונים והשנייה מתקבלת כי היא פשוט מילאה טופס? אני שואלת את זה בצורה הכי ישירה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני חושב שאבישי ענה על זה, כי אנחנו לא מכירים דבר כזה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כולל אם זה מקרים בסוף על החלוקה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> תהליכי מיון מתקיימים גם במכינות דתיות, גם במכינות חילוניות ומעורבות. זאת אומרת, במובן הזה אין פער. אני אגיד יותר מזה, מכיוון שהמכינות מתוקננות כולן, גם דתיות, גם חילוניות, גם מעורבות, תהליכי המיון הכרחיים. כלומר, גם אם מישהו בא מהבית עם דחיית השירות, הוא לא יוכל להיכנס למכינה כמו צהלי, ואני אדבר עליה אחר כך, כי לצהלי יש רק 80 תקנים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כל מלש"בית דתייה שפונה לדחיית שירות מתקבלת באופן אוטומטי לשנת שירות או למכינה, לאו- דווקא לצהלי? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> יכול להיות, אבל היא תיתקל במגבלה של התקנים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> יכול להיות או שזה כך? שהיא מתקבלת באופן אוטומטי? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> לא, אין דבר כזה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> היא מתמיינת כמו השאר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אודי, או אולי מי שמתעסק בזה, בין שאר השיקולים, יש הרבה, את השיקול האזרחי הכולל, הלאומי, שאומר שבוגרי הממלכתי דתי זכו בתוקף תהליכים שהם חברתיים-פוליטיים ארוכי טווח, תורניים, שאחוזים גבוהים מאוד – אני לא יודע, תגידו אתם – יכולים להתקבל עם מיון או בלי מיון. לעומת זאת בוגרי ממלכתי בחצי או ברבע, אני לא יודע, תגידו אתם, אבל הפער מופלג. מה זה רלוונטי לדיון הזה? כשהיה 10% גידול אפשר היה לבצע shift חזרה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני אגיד בדיוק למה אני שואלת את זה. חבר'ה, אני חושבת שהמפעל הזה הוא מפעל שבאמת צריך לראות איך אנחנו משם לוקחים קדימה, היות והוא נותן ארגז כלים כל כך משמעותי. דווקא בגלל שהמפעל הזה הוא באמת סוג של העשרת הבסיס, צריכים לבוא לשם הכי טובים, בין אם הם מהמגזר הזה או בין אם הם מהמגזר האחר, בין אם הם מהממלכתי או מהממלכתי דתי. ולכן צריך להיות איזשהוstate of mind לכל מי שיושב בראש המפעל הזה, למיין באופן שוויוני את כולם וההכי טובים באופן בלתי מתחשב מגזרית צריכים להתקבל לשנת שירות ולמכינות. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> הבעיה הראשית זה לא שהמיונים לא שוויוניים, הבעיה היא שאין מקום לקלוט תלמידים. גם אם אני רוצה לקלוט צבע כזה או צבע כזה, בנים או בנות, אני לא יכול, אין לי מקום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> למה? אתה תקלוט בנות וחבר'ה ממגזר אחר? << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> זאת לא השאלה, אין לי מקום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> דוד, בוא לא נגיד דברים שהם סיסמא ואין מאחוריהם כיסוי. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> אני לא אומר שום סיסמאות. אני אומר דברים בקרקע. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זאת הייתה סיסמא. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> אני נציג של המכינות, אני יכול לדבר גם על המכינה שלי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אבל אתה לא קולט בנות וחבר'ה שהם לא מהמגזר הדתי. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> תלמידי המכינה שלי עשו מספיק טוב, אני לא צריך לדבר על התרומה של מכינת עצמונה. אני אדבר אחרי זה על המכינה שלי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני מצדיע להם, זה לא קשור. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני תכף אתן לך, דוד. אני אתן לך לדבר, אני רוצה לתת לכולם. דוד, קפצת לנושא הבא ואנחנו ניתן לך לדבר כי חשוב לנו לשמוע. חבר'ה, חשוב לי לדייק, אני חוזרת, אמרתם לי שיש 15,000 אנשים שמבקשים ובסוף התקן נאמר לנו פה 8,400, 8,760. מתוך ה-15,000 איש האלה מי שלא מתקבל הוא רב מגזרי, זה בהתאם לאיכויות. זה יכול להיות גם מהמגזר הזה וגם מגזר אחר. נכון? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זאת אומרת, תהליכי המיון שוויוניים לכולם. פשוט חשוב לי שזה ירשם פה לפרוטוקול, כי הייתה איזושהי כתבה שעוררה אצלי שאלות. ולכן אתם נותנים כרגע תשובות לפרוטוקול, שזה חשוב מאוד כי חשוב לי שבסוף הכי טובים יהיו בתוך המפעל הזה. אנחנו חוזרים אליך לסקירה, אודי. ואז נעבור גם לאבישי וגם לשאר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אגיד עוד מילה כדי שנהיה מדויקים. אחד, צה"ל לא מחלק את המכסות שדיברתי עליהן בין מגזרים. שתיים, צריך להגיד יש למכינות אופי. תקנו אותי אם אני טועה, 15,000 איש מתמודדים, 10,000 מהראשון עד האחרון נבחר, לא, כי זה מחולק, מי מכינות דתיות ומי לא מכינות דתיות ומה מעורב וכן הלאה. אז בואו נשים את הדברים בצורה ברורה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אוקיי, זה חשוב מה שאתה אומר. זאת אומרת שיש היום יותר מכינות דתיות. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא דיברתי על לקלוט, דוד. אני מדבר על השאלה ששואלת חברת הכנסת. היא יצאה מפה בתחושה שיש 10,000 מכסות, 15,000 מתמודדים, ראשון, ראשון, אחרון, אחרון. אז אני מדייק לה, זה לא הולך ככה אחד על אחד, כיוון שיש אופי למכינות. זאת הייתה ההערה הקודמת, שאתה לא תקלוט בנות ולא תקלוט כנראה חבר'ה שהם לא דתיים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה חשוב מאוד. והאם האופי הזה מוטה למגזר אחד או מוטה למגזר אחר תתייחס בהמשך, אבישי. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> אתה צודק, שי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> תודה. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> התכוונתי למשהו אחר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני יודע שהתכוונת, רק רציתי לדייק. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> התשובה הזאת חשובה מאוד. אגב, אני באמת אומרת לכם ואני מניחה שאתה תתייחס לזה, המכינות החצי שנתיות, שאנחנו כבר זועקים את זה בהרבה דיונים אחרים, שגם אותם צריך לתקנן, כי גם לשם מגיעים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> דרך אגב, המצב הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> המצב יותר טוב, זה מצוין. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> הוא במצב יותר טוב כי מבחינת מכסות אין תקנים. יש לנו בעיה אחרת מבחינה תקציבית של מימון. אבל בשנה האחרונה אנחנו עם 2,300 חניכים שם. זה מטורף לעומת שנה קודמת, שהיו שם 1,850. אבל הבעיה עכשיו זה כסף, כן. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אתה תוכל להתייחס גם לזה, האם זה חונה על שולחנך והאם משרד הביטחון נותנים על זה את הדעת? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תתייחס קודם כול על הסיפור, שאמרת לי שזה מיון לכולם שנעשה באופן שוויוני ושאת הכי טובים לוקחים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לגמרי, אנחנו לא צריכים לחכות על מאיפה באת, חוץ ממכינות לבנים דתיים. אלו המכינות הראשונות שהוקמו. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אגב, גם לפרוטוקול, צריך להגיד שזה אנשים שתורמים תרומה משמעותית לצה"ל וכולנו מכאן מצדיעים להם. הם באמת עושים עבודת קודש קדושים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> גם השינשינים, גם המכיניסטים וכולם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> נכון. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני יכול להגיד לך שמבחינת הנתונים של מה שיש לנו עכשיו, אני יכול להגיד לך שיש לנו 5,263 מכיניסטים נכון לסוף אוקטובר. אני מדבר על מספר כללי, שמתוכם אנחנו מדברים על סדר גודל של 1,735 במסגרות דתיות, כולל בנות דתיות שהן במכינות כמו צהלי לפידות ומכינות כמו בני דוד שיש להם גם קבוצה של בנות דתיות. אז אנחנו רואים שסך הכול, אם אני עושה את ההפרדה דתי, מעורב ומעורב וחילוני, אתם רואים את היחס בין המספרים. אני אגיד שבקצב הגידול שאני רואה לאור המצב הביטחוני, גם השנה, אני עונה לך, אבישי, אנחנו כנראה נצא בקולות קוראים, כי זה מספרים מאוד קטנים. יש פעם אחת יוזמות חדשות שאנחנו דנים בהן בכל שנה, ופעם שנייה הצורך של מדינת ישראל. ופה יש חוק על חיזוק הגבול המזרחי, והכיוון שלנו נכון לעכשיו, לאפשר לכל השינשינים ולכל הגופים המשלחים, למכינות ולשנות שירות וכדומה, כשהדגש הולך להיות הגבול המזרחי. דתי, חילוני, מעורב, הכול אנחנו לא עושים את ההפרדה הזאת, מי שיעמוד בכל קורא אנחנו נצא קדימה ויש צוות מסודר שבוחר. לדעתי במספרים האלה זה מה שהולך להיות, כי זה מספרים קטנים. קצת לגדול, קצת גופים חדשים, קצת שלוחות ומוקדי שנת שירות. זה המספר. אנחנו באחוזים מאוד מאוד קטנים ואנחנו פנימה בבית, אמרתי גם קודם, צריכים לדבר על התמהיל של הגידול ועל איך שהגידול נראה. השנה אנחנו נצטרך לתת את הדין ולתת יותר גם לבנים כדי לתת מענים אחרים, מה שלא נתנו. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אתה מתכוון לבנים מהממלכתי. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> גורף לכולם. אני לא בשיח של ממלכתי או לא. הצבא יכול היה לתת בשנים האחרונות יותר לבנות בגלל הצרכים, השנה אם אנחנו מדברים על גידול אנחנו צריכים לתת מענה גם לבנים בכל המסגרות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> ושנות שירות כמה הם, 5,200 למכיניסטים. שנות שירות זה המשלים, זה 3,000 בערך? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> שנות השירות זה 3,400 בערך. אופק – דיברנו. אמרתי שאנחנו על 2,340 במכינות אופק, תכניות אופק. נגיד שהיעוד של תוכניות אופק שונה, 60% אוכלוסיות ייחודיות. הוא נותן מענה מצוין לצה"ל, יש יותר גמישות כי זאת דחייה במסגרת השנתון. המכינות הן תחת חוק, יש הגדרות בחוק איך אנחנו יכולים לגדול. אופק זה תחת תקנה, התקנה היא רזה. אני אגיד שמשרד הביטחון הגדיל משמעותית בשנה שעברה את ההשתתפות שלו. בהתחלה ב-2 מיליון ואחרי זה ב-5 מיליון, בשנה שעברה 10 מיליון. לא יודע להגיד לך מה יהיה. למשרד הביטחון יש הרבה הוצאות אחרות, הוא מצפה שמשרד החינוך יכניס יותר את היד לכיס במכינות אופק ושמשרד האוצר גם. זה מפעל שאנחנו מאוד מאוד מעודדים, גם בגלל היכולת שיותר אנשים יעשו, אבל גם מי האוכלוסייה שמשתלבת שם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אוקיי. וזה לא בתוך מועצת המכינות? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> יש מועצה נפרדת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> יש אוכלוסיות מיוחדות גם בשנות שירות וגם במכינות? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אנחנו מחייבים אותם בחלוקת מכסות, דרך אגב, ש-20% לפחות יהיו אוכלוסיות ייחודיות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה חשוב. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> וזה עלה, פעם לא היה כלום. כלומר לא היה חיוב, אז התחלנו מ-15%, בשנה שעברה 20%. אז כן, אנחנו גם מתעקשים שגם שם יהיה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אוקיי. עוד דברים, אדוני? משרד החינוך, תרצו להתייחס גם למה שנאמר בנוגע למכינות אופק ובכלל? << דובר >> אמיר רימון: << דובר >> אני מהיחידה שאחראית על תנועות הנוער, ארגוני הנוער ועל שנת השירות, לא על מכינות אופק, אז אין לי תגובה כלפי מכינות אופק, אני יכול להעביר את זה ונבדוק ונחזור אליכם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> נרצה שתעבירו לוועדה, בבקשה, בכתוב את ההתייחסות שלכם בנוגע לתקצוב מכינות אופק. בסדר? נבקש את זה << דובר >> אמיר רימון: << דובר >> אין בעיה, נעביר את זה. לגבי שאר הדברים, אנחנו שמחים שאין השנה איום לגיוס מוקדם וקיצור שנת השירות. הדבר הזה היה קשה מאוד כלפי המתנדבים, וגם כלפי המשימות החינוכיות שנפגעו קשה מהסיפור הזה. אנחנו מודים לוועדה על קיום הדיון היום. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. משרד ההתיישבות, בבקשה. << אורח >> עומר צור: << אורח >> שלום, אני מנהל את אגף המכינות במשרד. אנחנו יחד עם משרד הביטחון מקדמים כמה שיותר מבחינתנו את המפעל. ברגע שזה הגיע למשרד, התקציב צמח מאזור ה-100 מיליון, היום אנחנו עומדים על 160 מיליון. זאת אומרת שבשנים שלפני המלחמה ידענו לתקצב ולהגדיל את המפעל כמה שרק יכולנו, על מגוון המשתתפים בו. את חזרת על זה כמה פעמים, הטובים ביותר, אני חושב שמי שנכנס ומי שמגיע היום למכינות הוא מגוון רחב מאוד של אנשים שזוכים להיות במפעל, הם לאו דווקא מהמילה "הטובים". מי שבחר להגיע, לא כל שכבות האוכלוסייה בכלל מכירות את המפעל הזה, זאת פעולה שצריך להגדיל אותה, אבל מי שזוכה להשתתף בהחלט מגיע מוכן יותר לשירות משמעותי. גם לשירות במילואים, כמו שאמר חבר הכנסת, זה המקום המשמעותי וארוך השנים. אנחנו יודעים לתמוך את הסיפור הזה תקציבית ומקווים שיימצא פתרון גם לנושא של התקנים. וזה מבחינתנו הדגשים המשמעותיים. אנחנו מבינים את האילוצים שיש ואנחנו עושים יחד את הסיפור של הקולות הקוראים לחיזוק הגבול המזרחי, זה מה שיהיה במוקד. זאת תוכנית גדולה, היא תוכנית ממשלתית, לחיזוק ההתיישבות בגבול המזרחי ואנחנו רוצים להקצות את המשאבים לשם. בשנים האחרונות הקצנו, בשיתוף פעולה יחד עם משרד הביטחון ומועצת המכינות כמובן, משאבים לאזור העוטף. היום יש שם צבר רב מאוד של שלוחות ומכינות שעושות פעילות משמעותית מאוד לשיקום חבל הארץ הזה. הם נטמעים בקהילות, הם מתנדבים, הם לומדים והם נמצאים שם עבור המקום ועבור האנשים. בשנה שעברה עשינו את זה בצפון וגם במזרח באזור הבקעה, גם לשם הקצנו משאבים, תקנים, בקולות קוראים ואנחנו רואים היום מכינות נכנסות אל יישובים, שעדיין נמצאים בתהליכי שיקום עמוקים מאוד באזור הצפוני וגם באזור המזרחי וזה מתכתב עם התוכנית הגדולה של חיזוק ההתיישבות במזרח. כרגע נקצה לשם את המשאבים, עוד פעם בשיתוף פעולה, ואנחנו תקווה שבצפי השנים הקרובות בתוכנית סדורה נראה עוד פעם גידול של המפעל הזה חזרה לפסים רגילים יותר, כמו שראינו לפני המלחמה של בממוצע 10%. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. רון ויצנר, מנהל מחלקת שנות שירות בתנועה הקיבוצית. << דובר >> רון ויצנר: << דובר >> שלום, בוקר טוב לכולם. אני מהתנועה הקיבוצית מחלקת שנת שירות. אני הסבר את האוזן, הרישום אצלנו לתשפ"ז הוא מעל 6,000 מועמדים, שנרשמו לשנת שירות לשנה הבאה על 1,200 תקנים. לצערנו, אנחנו כמובן לא יכולים למיין אפילו את כל הכמות ואומרים להרבה מהם שיגיעו להתמיין במכינות ובגופים נוספים, אבל רק כדי שתבינו את סדרי הגודל. הנוער רוצה יותר ויותר להגיע לשנת שירות ולמכינות. אנחנו רואים את זה בעלייה דרסטית כל השנה בכל רישום לשנת שירות, ואלה חבר'ה שבסוף אנחנו לא יכולים לקבל אותם, כי פשוט אין מקום. בסוף יש את העניין של המכסות שיוצר שם צוואר בקבוק וחבר'ה לצערנו נשארים בחוץ. מצד שני, בשטח מדינת ישראל רוצה עוד ועוד מתנדבי שנת שירות. גופים ממשלתיים של חסות הנוער במשרד הרווחה פונים אלינו. אנחנו בקשר עם עוד ועוד פנימיות כל שנה, שרוצים לקלוט עוד שינשינים, שיביאו את הערך המוסף ששינשינים יודעים להביא. מתנדבים קבועים שפועלים לאורך שנה, זה רק מתנדבים שבאים אד-הוק ויש את הצורך הזה שקיים בשטח אבל זה לא מצליח להתכנס. הרצון מצד הנוער שהולך וגדל לעומת הצורך מצד גופים במדינה פנימיות, כפרי נוער, הוסטלים של צרכים מיוחדים, תחום ההתיישבות, עוד ועוד מקומות שרוצים לקלוט שינשינים, ואנחנו פשוט לא מצליחים להכיל את המקום של כולם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אתה הרגשת את העלייה בין 2024 ל-2025? << דובר >> רון ויצנר: << דובר >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> העלייה בביקוש ברור לי, עליה בתקינה כפי שתוארה פה, שהיא אמנם יחסית מינורית, זה בא לידי ביטוי? << דובר >> רון ויצנר: << דובר >> היו קולות קוראים לחבל התקומה ולגבול הצפון, שם היה את הגידול אבל זה מזערי ביחס לביקוש ולכמות ולתחומים השונים. בסוף אם יש מעון מסילה שהוא בקשר איתי, שנמצא פה, וזה תחום שברור לכולם למה הוא חשוב, אבל הוא לא בקול הקורא אז זה לא רלוונטי ואני לא מצליח לגדול לשם. זאת רק דוגמא אחת ויש עוד הרבה כאלה. בסוף, מה שאנחנו מבקשים זה כן לחזור לגידול של 10% ואם אפשר יותר מזה. כן, כדי לאפשר את הדבר הזה, גם לגופים לקלוט, גם לשינשינים ולמכיניסטים להגיע לשנת ההתנדבות הזאת. זה כאילו מובן מאליו, אבל זה לא נאמר פה, מבחינת הנתונים – זה גם מתקשר לשאלה שנשאלה קודם – בסוף חשוב לי להגיד שבשנת שירות ובמכינה 20% מגיעים לפיקוד ולקצונה, לעומת לדעתי אזור ה-7% מהכלל צה"לי. כלומר רואים את הדבר הזה בכל שנה. גם בפועל הצבא בעצמו יודע להגיד איפה הוא מרוויח מהדבר הזה ולכן אין ספק שזה מתבטא גם במילואים. כלומר אם רק בסדיר 20% מגיעים לקצונה ולפיקוד, כנראה שזה אותם אנשים שממשיכים אחרי זה לשרת עד גיל 40 פלוס גם במילואים, אין בכלל ספק בזה. הביקוש שלנו לחזור בהקדם להגדלה במכסות ששם צוואר הבקבוק. עכשיו ברור לי, אני מבין מה שי אומר על ינואר 2027, תמיד יש את הסיבה למה אי-אפשר ולמה צריך, אבל בסוף זה הציבור המשרת. וברור שככל שיש ציבור גדול במדינה שלא משרת, אז שוב הנטל נופל על אותה אוכלוסייה כל הזמן, שגם ככה הנושאת בנטל וגם ככה מתגייסת וגם בסוף רוצה לצאת לשנת התנדבות ולא נותנים לה כי אין את התקנים. לכן, הבקשה שלנו לחזור להגדלת התקנים בהקדם. תודה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה. אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות, בבקשה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> צוהריים טובים. לפני הכול, אני רוצה להתייחס לעובדה שאם מה שמופיע בשעה האחרונה בכותרות אכן נכון, אז אנחנו ביום מרגש והיסטורי שבו יוחזר אחד מהחטופים והחללים שעדיין נמצאים ברצועת עזה, הדר גולדין, זכרונו לברכה. הדר בוגר מכינת בני דוד. אתמול בערב התכתבתי עם הר"מ שלו מהמכינה, ואנחנו מחזיקים אצבעות שאכן זה יקרה. לזכרו של הדר גם הוקמה מכינה בעוטף עזה, המכינה בקיבוץ סופה ועוד פרויקטים נוספים. אני אתייחס בקצרה כי יש להערכתי רשימת דוברים ארוכה גם אחריי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני אגיד רק אגיד שאני מצטרפת לתקווה הגדולה. לדעתי זאת התקווה של כל עם ישראל, בטח אחרי 11 שנים. נמתין בציפייה, אבל בזהירות לשעה הנקובה. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> תקנים זאת הסוגייה הבוערת והכואבת ביותר בתוך מפעל המכינות. כלומר תיקחו קבוצה של ראשי מכינות, תבקשו מהם את רשימת הבעיות והאתגרים שאיתם הם מתמודדים, ובראש הרשימה תופיע סוגיית התקנים. נסעתי מירוחם לירושלים, שעתיים פחות או יותר הבוקר, ובדרך קיבלתי הודעות ושיחות והודעות ושיחות, תעזור לי פה ותעזור שם. יש פקק אדיר שמתנהל עכשיו במקביל לדיון הזה בחדר הזה. והוא יושב על העובדה, דרך אגב, שרבים בחברה הישראלית, אפילו אנשים שמגיעים מהאזורים החברתיים שבהם כולנו מסתובבים, בכלל לא מכירים את הפער הזה. פונים אליי הורים ושואלים, איך זה יכול להיות שהילד שלי לא עבר את שלב השאלון ואת הריאיון ואת היום הפתוח, הוא כזה מוכשר ומצטיין? אני אומר להם, אני בטוחה שאתם צודקים, רק תכירו בעובדה הפשוטה שיש פניות רבות ומכסות מוגבלות, אנחנו צריכים להשאיר בחוץ, יגידו את זה פה טוב ממני בטח מי שידברו אחריי. אני אזכיר נתון משמעותי כאן סביב השולחן הזה, רק כי אנחנו מתוקננים. שנות השירות והמכינות השנתיות היחידים שמתוקננים. אנחנו היחידים שסופרים בהם ראש אחרי ראש והמציאות מלכתחילה היא מציאות לא שוויונית, ולכן כשאנחנו באים לתוך הדיון הזה כאן ומבקשים את הגידול משנה לשנה, אנחנו מסתכלים גם לרוחב המגרש. אנחנו שמחים מאוד לשותפים שלנו, בין אם זה החצי שנתיות, בין אם זה הישיבות והמדרשות, אנחנו צריכים להיות יד אחת כולנו ביחד. אנחנו מזכירים פה בתחילת הדיון הזה, רק אנחנו מתוקננים. מבחינת עובדות 15,000 פניות בשנה שעברה, שהתמודדו על 5,000 תקנים, לא על 8,200 או 8,300, כי אנחנו מנהלים רק את הפול של המכינות ובמקביל כמו שרון אמר, יש גם תהליכי ההרשמה בשנות שירות. אצלנו פנו 15,000 והם היו צריכים להתמודד על 5,000. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> שנה שירות זאת גם תנועה קיבוצית וגם הצופים, זה מרכיב יחד את המספר? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> ארגוני נוער, תנועות נוער והתנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> הבנתי, שגם הם יתייחסו בהמשך. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> ב-24 השעות הראשונות השנה במערכת הרישום שלנו נרשמו יותר מ-10,000, הם מתמודדים רק על הצד החילוני והמעורב. משמע סדר גודל של 3,500 כיסאות. קצב הרישום ההיסטרי צריך להגיד, ב-24 השעות הראשונות, הוא כבר תולדה של ההבנה של השטח שמי שלא יירשם מייד, זה לא שהוא לא יתקבל למכינה בשנה הבאה, אלא שהוא בכלל לא יצליח להיכנס לתהליכי המיון. זו המציאות שחווים הצעירים היום וזה גם הלחץ שקיים בשטח. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים גידול של 35% בביקוש לרישום למכינות. אני מדבר על ביקוש מצרפי בשנתיים האחרונות. ובמקביל, כמו שגם הייתה כאן התייחסות, היה גידול של סדר גודל של בין 5% ל-6% וזה מה שיצר את הפער. אנחנו מדברים על פער שנפתח בשנתיים האחרונות בעוד 30%.3 << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כשאתה גודל אתה גודל מתוך ה-3,500, נכון? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> יש 5,200 תקנים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> לא, אבל הגדילה היא במעורבות. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אנחנו רואים גידול גם בדתיות וגם בחילוניות ובמעורבות. הגידול הוא לרוחב המגרש. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> מי מחליט על איפה גדלים? משרד הביטחון? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> משרד הביטחון הוא מי שמקצה את התקנים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> מי מחליט איפה גדלים? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> זה נמצא במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני אשמח אם הוא יחזור ויגיד לנו את התשובה הזו, כי באמת אנחנו רואים שיש צורך גדול. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אני אגיד את המובן מאליו, הפער הזה, הפער שגדל מאוד בשנתיים האחרונות והיה גדול עוד לפני המלחמה, מייצר אכזבה, תסכול וכעס. הדברים האלה לא מתפוגגים, הם מופנים כלפינו, כלפי המכינות. הם מופנים כלפי המערכות, זה סוגיות שקשורות בכלל באמון במוסדות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> למה אמרת שרק ההורים של ה-3,500 האלה מדברים איתך, על הבן שלי שלא עבר וכו'? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> לא, כולם מדברים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כל ה-5,000 עוברים מיונים? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> בוודאי, אמרנו את זה גם קודם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אז זה מכל ה-5,000, יש כאלה שמתקבלים ויש כאלה שלא. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון, אלפים מהצעירים נדחים היום בשלב השאלון. הם שולחים שאלון למכינה, המכינה אומרת: אני מתנצלת, אתה לא עובר לשלב הבא. זו חוויה שכיחה היום אצל אלפי צעירים במדינת ישראל ואנחנו צריכים לנהל את התסכול הזה בדיוק בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אשרינו שכל כך הרבה רוצים. אשרינו שכל כך הרבה מעולים רוצים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> נכון. המכינות וגם שנות השירות זאת מניה מוכחת. יש מחקרים, מודדים אותנו ואנחנו שמחים שמודדים אותנו, בענף תכנון ומחקר באכ"א. אחת לתקופה אנחנו גם רואים את הנתונים האלה. יש מחקר של עשור שנעשה בין 2010 ל-2020, פורסם סביב 2023-2022, כי רק אז ניתן היה באמת לראות גם את נתוני היציאה לפיקוד ולקצונה. יש שם נתונים מובהקים. שמחנו לראות מחקר של עשור, כי לפעמים אפשר לראות פערים בין השנתונים, מחקר של עשור כבר מראה מגמה. וכמו שכבר אמרו לפני, הנתון המשמעותי ביותר הוא אחוז היציאה לקצונה, הם פי שלושה מכלל המתגייסים, פי שניים מהדומים להם עם נתוני האיכות בשנות השירות ובמכינות, נתונים שמאוד משמעותיים לנו, כי אנחנו רוצים לראות אותם הולכים לשירות משמעותי, הולכים לתפקידי פיקוד, נשארים לקבע ממושך ואלא גם היעדים שלנו. אני אמשיך ואגיד כך, אנחנו רואים את הנתונים האלה וחשוב לי לומר את זה גם כאן בוועדה באופן ברור, גם בסיפור של השנה המלאה, חברת הכנסת ניר, אנחנו רואים נתונים מובהקים. זה נתונים שמגיעים שוב מתוך אכ"א, לגבי המשמעות של מה זה להישאר שנה במכינה או בשנת שירות ומה זה להישאר גם שנתיים, גם בשנה ב'. אלה נתונים שמראים שמשך הזמן משפיע בצורה משמעותית גם על ליקויי שירות, גם על נשר משירות וגם על סוגיית היציאה לפיקוד זוטר וגם ליציאה לקצונה. אלה דברים שאנחנו רואים בצורה מובהקת בהקשר של שנה מלאה. אני רוצה להביא דוגמה אחת מאחת המכינות. דיברנו על זה מקודם, וזו דוגמא שמעלה שאלות. מכינת צהלי - מכינה צהלי מתקיימת פחות או יותר כבר 20 שנה, תקנו אותי אם אני טועה, סדר גודל של 80 תקנים, זה מה שעומד לרשותה. זו מכינה פורצת דרך. בזכותה ובזכות גופים נוספים, יותר ויותר בנות דתיות מתגייסות לצה"ל. למכינה הזאת יש רק 80 תקנים, עולה השאלה למה אין לה 200 ו-300 תקנים? כשביקר נציג בכיר בצה"ל, לא אציין את שמו כי זה לא העניין, הם באו וביקשו להגדיל את התקנים, כי הם אמרו שפונות אליהם מאות בנות ויש לנו רק 80 תקנים. אמרו להם: אי-אפשר ולכל היותר תוכלו לפתוח מדרשה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לא, אני חייב להגיד לך שזה עיוות של הנתונים. כי לצד צה"לי פועלת לפידות. לצידם בני דוד, עלי והגדרנו שם מכינה לבנות. הרב זאב שרון בוושינגטון גם. אנחנו כן מאפשרים פתיחת עוד מוסדות, לא רק לצהלי. בקול קורא צהלי יכלה לבחור להקים מוסד נוסף, היא בוחרת שלא. ולכן זה עיוות, זה לא נכון. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> יעידו נציגי המכינות שלא נמצאות כאן, שמדינת ישראל שמכירה את האתגר האדיר הזה, רוצה להרחיב את השורות ולראות ציבורים נוספים שמשרתים יותר בצה"ל. אילו מדינת ישראל הייתה פונה לאותן המכינות ואומרת להם: אנחנו בשנה הבאה נכפיל את התקנים, הן היו נרתמות למשימה הזאת ברגע מהיר. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני חוזר למה שחברת הכנסת אמרה, זה עוד פעם לתת מענה למגזר מסוים וזה לא מה שאנחנו רוצים. אתה מדבר איתי על בנות דתיות, שהן יכולות להרים את הדגל של אנחנו רוצות פטור, ואז אתה רוצה שאני אקח את כל מכסת הבנות ולא יאפשר ליתר הבנות האחרות להתמודד מול 200 בנות דתיות? << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> לא, הבאתי את מכינת צהלי כדוגמה, כי בעיני זאת דוגמה קיצונית. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני רוצה להגיד דבר אחד כדי להתחבר למה שאתה אומר ולמה שאומר פה נציג משרד הביטחון, צריך להסתכל על התמונה כולה. צהלי זאת מכינה מדהימה, לדעתי נווטת הקרב תמר אריאל הייתה בוגרת צהלי. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> המכינה קרויה על שם תמר, אבל תמר לא בוגרת צהלי. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אוקיי. אבל יש שם לא מעט בנות דתיות שעושות שם שירות משמעותי, יצא לי באופן אישי לבקר שם וזאת מכינה מדהימה. אבל יש עוד מכינות לבנות דתיות וצריך להסתכל על התמונה כולה. אני לא רואה את התמונה כולה, למרות שאני מאוד מאוד מתאמצת. תיכף אני אשאל עוד שאלות כדי שאני אבין. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> אני מסיים. סביב השולחן יושבים גופים שהם שותפים, רציתי לומר את זה בהתחלה אבל אני אגיד את זה לקראת סיום. צה"ל, משרד הביטחון, משרד ההתיישבות, משרד החינוך, הם שותפים שלנו ואנחנו מלאי הערכה. אנחנו יודעים שגם המתח שמתקיים בין היתר בסוגיית התקנים, המתח נקרא לזה לשם שמיים, כי בסוף צה"ל מתמודד עם אתגרים אדירים. בשנתיים האחרונות תוך כדי המלחמה מצאנו את עצמנו בהרבה מאוד דיונים, גם פנימיים, ומבינים אצלנו שזאת השעה להתגייס למשימה. עכשיו, כשהמלחמה בשלבי הסיום שלה, עכשיו כשהמציאות נמצאת בתהליכי שינוי, ועכשיו כשעדיין אתגרי כוח האדם מתקיימים, אנחנו מבקשים לחזור אל מתווה הגידול שהיה לפני המלחמה. זה המסר המרכזי שלנו בתוך הדיון שלנו כאן. הדיון כאן הוא על סדרי עדיפויות לאומיים והוא דיון גם על שוויון. והוא גם על הזכויות של הצעירים במדינת ישראל שרוצים לעשות שנה אחת, רק שנה אחת, כדי להכין את עצמם, ללמוד, להתנדב, להכיר את החברה הישראלית, להגיע מוכנים יותר. הם יודעים שהאחים הגדולים שלהם היו במקומות האלה וזה בנה אותם וזה אפשר להם לעשות שירות עוד יותר משמעותי אנחנו כאן כקול שלהם, להגיד, לא מספיק לתת 3%-4%, צריך לחזור אל מתווה ה-10%, שגם הוא לא יצמצם את הפער. גם הוא ייקח רק חלק מה-30% שהוא רק תוצר של השנתיים האחרונות. צריך לחזור ל-10%, ו10% זה לא רק כדי לומר את זה ולסיים ב-7%. 10% זה מה שהיה בשנתיים שלפני המלחמה וזה אפשר למכינות לפרוח, לגדול ולקים עוד ועוד מוסדות. אנחנו בעד הגבול המזרחי ואנחנו מכוונים את הכוחות שלנו שם. אנחנו רוצים גם להקים בגבול הצפון בשנה הבאה, הכול אל מול היעדים הלאומיים. אנחנו מודים על הדיון הזה ומבקשים לחזור אל המדיניות שהייתה כאן לפני המלחמה. תודה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. אני אגיד שהדוברים הבאים ישמרו על מסגרת זמן של עד שלוש דקות, משום שאנחנו מתכנסים, לצערי, לסיכום. דרור ינאי, בבקשה, מכינת חמש אצבעות. << דובר >> דרור ינאי: << דובר >> קודם כול אני שמח להיות פה ולהשמיע קולות מהשטח, אני אנסה לחדש קצת אבל לא בטוח שהרבה. אני ראש מכינת חמש אצבעות בשמונה שנים האחרונות, למעשה מאז שהקמנו אותה, היא חלק מתנועה של חמש אצבעות. תנועה שאיבדה בשנתיים האחרונות 19 בוגרים ובוגרות במלחמה. אני חושב שקשה להמחיש איזה תסכול ואיזה צורך יש בשטח. כשאתה יושב כאן, וכולנו כאן בדופק נמוך וקוראים את הנתונים, קשה לנו להבין את המשמעות של הצורך שקיים. רק ביום חמישי האחרון פגשתי מאות בני נוער, רעבים, צמאים להתפתחות אישית כי מה שמעניין אותם זה לתרום פה בחזרה מדינה. בשנתיים האחרונות, כמו שהציגו פה את הנתונים, לא גדלנו ואנחנו על אותו מספר תקנים. עצרנו השנה את ההרשמה ב-3,000 מועמדים. אחרי שלושה ימים נאלצנו לסגור משום שאנחנו לא רוצים לייצר תסכול לכמות המועמדים שנרשמת אלינו. אני חושב שבפורום הזה השיקול שהוא גם שיקול אסטרטגי בסוף לטובת המדינה, ואני מאוד מבין את ההערות של שי ובצדק, יש את הצורך הקיומי, עכשיו צריך, אבל יש גם מה שקורה בעוד חמש או עשר שנים. אני חושב שבפורום הזה הסיפור האסטרטגי חייב לעלות. ברור לנו שחניך, גם בתור ארגון שלקח חלק בתוכניות המדהימות בהזנק ובתוכניות הבוסט, אנחנו מבינים את המשמעות של זה. התהליך שחניך וחניכה חווים בעשרה חודשים הוא יוצא דופן ונותן גם את הערך קדימה. אני חושב שזה חייב לעלות גם כאן ובסוף להיכנס לתוך שיקולי ההחלטות שלנו. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה, בהחלט. דוד בר חי, מנכ"ל מכינת עצמונה. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> שלום לכולם, אני שמח מאוד להיות כאן. אני רוצה להגיד קודם כול שהשולחן פה גורם לתחושה כאילו אנחנו בכל מיני צדדים, מבחינתי כולנו פה שותפים לאותה משימה. שי ואודי נמצאים כאן וגם עומר ואני בקשר צפוף איתם. כלנו יודעים מהי פועלה של עולם המכינות, כמה טוב וכמה כולם היו רוצים שזה יתאפשר אבל יש עוד אילוצים במרחב. לכן, קודם כול אני רוצה להגיד לכולם תודה רבה, כי אנחנו באמת עסוקים פה בדברים טובים ובלהרחיב את המפעל. אני אשמיע פה עוד צליל כדי לא לחזור על הדברים האחרים של המכינות הדתיות. לפני כן אני אגיד מילה על מכינת עצמונה. יש לנו כמה מוסדות חינוך, סך הכול 600 תלמידים ותלמידות. איבדנו 17 בוגרים שלנו במלחמה שנפלו ב-7 באוקטובר וגם בקרבות אחר כך. אנחנו לא גדלנו בכלל בשנתיים האחרונות, אודי יגיד ובצדק, שהיו שני תקנים, ובסדר, אבל בסוף המספרים שלנו זה לא לגדול וזה נקרא קיפאון. ברור לי שזה לא מתוך כוונה רעה, אבל שאלו פה כל מיני שאלות למה לא לתת דווקא לצהלי או דווקא אלינו, ועולה פה האמירה של, בואו ניתן גידול רוחבי ומי שטוב יגדל ומי שצריך יתפתח. אני בא להשמיע קול של מכינה שלא גדלה בכלל בשנתיים האחרונות. ואני רוצה לשים פה עוד נקודה שבכלל לא עלתה פה. שנה ב' זה עוד סיפור בתוך עולם המכינות שלא גדל כבר כמה שנים. אודי תכף יתייחס ויגיד קצת אחרת, אבל אני עומד על הדברים שלי, המכינה שלי שאני מנהל אותה כבר שש וחצי שנים, גם השנה ב' גדלה במספרים שהם אפילו לא נספרים ברמת האחוזון וזה חבל וזה פספוס. בסוף כולנו רוצים שבריבית דה-ריבית יהיו לנו חיילים טובים יותר ואזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר, ועולם המכינות עושה את זה בצורה מופלאה. כל המכינות, על כל הצבעים, על כל הסוגים, על כל המגדרים והמגזרים, עושות עבודה נפלאה וחייבים לחזור לגידול. שי דיבר קודם על כמה אחוזים, ברגע שזה הולך לאוכלוסיות ייחודיות זה אומר שרוב המכינות לא יגדלו גם בשנה הבאה. זאת תקלה לעם ישראל, זה פספוס בשביל כולנו. אם יש אילוצים, אז יש אילוצים, אני לא יודע להתמודד עם המשימות של שי, בשביל זה שי הוא שי ואני זה אני, אבל חייבים לחזור לגידול, למרות כל האמירות של גדלנו קצת פה וקצת שם. היום יש 112 מכינות ושלוחות, רובן ככולן לא גדלו כמעט בכלום וזה פספוס משותף של כולנו. לא באתי היום לספר מה מכינת עצמונה צריכה, באתי לספר מה כולנו רוצים. מה אודי רוצה ומה שי רוצה, כי זה מפעל. וגם השינשינים ושנות השירות, אני פחות מכיר, אבל אני בטוח שכולנו יחד באותה המשימה וכולנו עושים דברים טובים. בריבית דה-ריבית זה ישבח את עולם הפיקוד וחייבים לדחוף למקום הזה. אני שמח שהדיון הזה מתרחש פה ולא מחוך לכותלי הכנסת, כי גם לחברי הכנסת שנמצאים פה וגם לחבר הכנסת שכבר יצא יש השפעה על הדבר הזה. חשוב שאתם תעזרו להתוות את המדיניות, כמובן בתוך האילוצים של צה"ל. אני יושב פה בתור מכינה הנותנת וניסיתי לחשב כמה ימי מילואים נתנו הבוגרים שלי והתייאשתי באמצע. עשרות אלפי ימים, יש לנו 3,500 בוגרים שנתנו המון המון ימי מילואים בכל יחידות הצבא והסייבר ובכל מה שצריך. השסתום הזה חייב להשתחרר, כי הוא תוקע את כולם. יש אולי תקלה לקראת ינואר 2027, אם לא נגדיל את המכינות אז יש גם תקלה מחר בבוקר, ועם האילוצים נצטרך להסתדר. אני חושב שגידול רוחבי עושה לכולם המון צדק עם המציאות. אפשר גם להפנות חלק לאוכלוסיות המיוחדות אבל החלק המרכזי חייב להיות למרחב הכללי, אודי. כי בסוף, ואתה יודע את זה מצוין, שתיים פה ושתיים שם, אני והרבה כמוני בקיפאון כבר שנתיים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> חשוב. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אין לנו ויכוח, אמרנו שבאילוצים של השנתיים האחרונות קיבלנו החלטה במעט שיש - - - << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> הדיון מתקיים פה היום, אגב, לציין למי שלא יודע, מכינת עצמונה יושבת על הגבול המערבי, מה לעשות, היא לא זכתה בגבול המזרחי בין מצרים לעזה, ואנחנו נמצאים שם. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> חבל תקומה. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> עזוב זה דיון לוועדה אחרת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אנחנו מכירים כמובן בחשיבותה של מכינת עצמונה, אפילו ביקרנו שם בעבר, כמו בכל המכינות. אנחנו מדברים על כולם. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> טוויסטים שיש למכינה דתית בתוך השנה ב'. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תכף נתייחס לשנה ב', כי זאת שאלה מהותית עד כמה אנחנו רוצים שנה ב' או להגדיל את העוגה. צריך להתייחס לזה. אני אתן את זכות הדיבור לאייל גלס, מועצת ארגוני הילדים והנוער. בבקשה, אייל. << דובר >> אייל גלס: << דובר >> שלום ותודה. אני ממועצת ארגוני הילדים והנוער, אני אדבר בקצרה ולא לחרוג מהשלוש דקות. קודם כול תודה על כינוס הוועדה ועל זה שאתם מקפידים לשים נושא כזה חשוב על סדר-היום. יש אצלנו ארגונים שיש להם מכינות אבל בעיקר מסגרות של שנות שירות, ומה שאני הולך לדבר עליו הוא בעיקר רלוונטי לשנות השירות. מפעל שנת השירות שאנחנו מדברים עליו הוא מפעל ציוני ורציני. לפעמים בגלל שמתייחסים אליו כאל שנת התנדבות הוא נתפס קצת אחרת אבל הוא ציוני ורציני והוא מחזק את החוסן של החברה הישראלית. הוא מוציא חיילים ומפדים מנוסים יותר, בוגרים יותר ואחראים יותר. אירועי השנתיים האחרונות בהחלט משפיעים עליו, והסרת האיום או עננת הגיוס באמצע השנה מבורכת. עם זאת, על תקופה כל כך ארוכה כשהעננה הזאת רבצה עלינו, אני חושב שידענו לעבוד כשותפים יחד גם בסיטואציה שהיא מאוד לא פשוטה ושהיא פתאום צריכה לחבר יחד שפה של כוח אדם וצבא ושל גופים אזרחיים. אני שומע את הדברים שעולים פה ואני מצטרף לרוב הדברים שנאמרים כאן. אנחנו מתכתבים עם דיון אסטרטגי, עם הסתכלות על שנת שירות ועל מכינות, על התרומה שלהן, ועל דיון אסטרטגי של איך אנחנו משפרים או רואים את זה בהסתכלות קדימה ובהסתכלות ארוכת טווח. הייתי שינשין לפני קרוב ל-30 שנה, שנת שירות קיימת המון שנים. אני יכול לדבר הרבה על החלקים החיוביים ועל מה שהיא נותנת. אני רוצה לשים על השולחן עוד נקודה שלא עלתה כאן במקום להצטרף לעוד נקודות אחרות שאמרו פה, היא משמעותית והיא הופכת להיות נקודה מהותית או מסורתית לכל מי שמתעסק בשנת שירות בשנים האחרונות. לקראת כל שנה של שנת שירות כל ארגון שרוצה לפתוח מסגרת או מפעל של שנת שירות, נדרש לגייס כוח אדם, לשכור בתים ודירות כקומונות, ולתאם משימות, ולהעסיק אנשים מתאימים. זה אירוע גדול שחייבים לתכנן אותו רחוק קדימה. הוא מקבל מכסה של כוח אדם שהוא יכול להפעיל, של שינשינים, הוא נדרש לאשר את המשימות, הוא נדרש להיות מאוד רציני ולהשקיע משאבים מאוד גדולים. בכל שנה מגיעים לשלב הזה של השנה ומגלים שבתקנה חסרים כספים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אתה מדבר על תקנה שינשין? << דובר >> אייל גלס: << דובר >> כן. אני רוצה להגיד שאם אנחנו מדברים על דיון אסטרטגי, שבסופו מאתגרים את מפעל שנת השירות ומציבים יעדים, אומרים: אנחנו יכולים להגיע ל-5,000 שינשינים לעוד שלוש שנים. צריך לקרות דבר אחד קטן, צריך להיות ביטחון בכסף שהמדינה שה עבור המעל הזה ולא למצוא את עצמנו בכל שנה, בחודשיים האחרונים, מתרוצצים בין משרדים ממשלתיים ומבקשים לקבל את הכסף הזה. אני יכול להגיד בשורה התחתונה. אנחנו מבקשים הגדלת תקציב, אנחנו מעוניינים להגדיל את התקנים. אני חושב שאם יהיה יותר ביטחון במנגנון שגם מחזיר את הכספים עבור שנת 2025, עבור דברים שתכננו ב-2024 ויצאו ב-2025, ועדיין חסרים מעל 20 מיליון בתקנה, עכשיו כשאנחנו מדברים. אני חושב שאם אנחנו משנים את הפרט הזה ומסתכלים שלוש שנים קדימה, אני אגיד שאפשר לעשות פה ניסיון מעניין. יש פה שותפים שלמדו בשנתיים האחרונות שהם יודעים לעבוד יחד וזה לטובת החברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה, תודה לך. עירד הרשקוביץ, הנהגת ההורים הארצית. בבקשה. << דובר >> עירד הרשקוביץ: << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת. אני מחזק את מה שנאמר פה לגבי עניין השוויון. אנחנו מבקשים שמתווה הגידול יהיה משמעותי הרבה יותר. אני שמעתי אפילו על 15% שדיברו בעבר. מה שקורה בסוף בדמוגרפיה, בכל שנתון יש 14% של תלמידי חמד ו-43% ממלכתיים. זה פחות או יותר היחס, הוא אחד לשלוש. מבחינת התקנים שקיימים היום יש מענה בחוסר. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> שוב תחזור על הנתון. << דובר >> עירד הרשקוביץ: << דובר >> 14% תלמידי חמד בשנתון ו-43% ממלכתי. מה שקורה זה שבמגזר הממלכתי יש עודף ביקוש ביחס להיצע של התקנים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> הבנתי. << דובר >> עירד הרשקוביץ: << דובר >> אנחנו מבקשים שהתיקון יהיה כזה, שלא חלילה יפגע בחמד, אלא באופן כזה שיאפשר תיקון יחסי. שיאפשר לתלמידי הממלכתי גם לקבל את הדחייה ואת המכינות. דרך אגב, אנחנו כהנהגת הורים ארצית הגשנו בג"ץ בסיפור הזה, כי יש פה בסוף אירוע של שוויון. אנחנו רוצים בסוף שתהיה אפשרות והזדמנות מלאה גם לתלמידי החמד וגם לתלמידי הממלכתי, ליהנות מסיפור המכינות. ברור לנו האיכות ומה שאנחנו מרוויחים מזה. אני אשמח לעוד עניין אחד צדדי, אבל גם משמעותי, בהקשר למיצוי פוטנציאל ההתמיינות. בסוף הרבה מאוד דיונים שאנחנו עושים, ימי סיירות וכו', קורים בי"ב. תלמיד מקבל החלטה שהוא דוחה את השירות שלו, אנחנו מבקשים פה מצה"ל לעשות איזושהי אופציה לאיפוס. אם לצורך העניין תלמיד ויתר לדוגמה על יום סיירות כדי ללכת ליחידת עוקץ, והחליט שהוא עושה מכינה שתאפשר לו ללכת ליום סיירות בשנה שהוא עושה את המכינה. שלא יגידו לו, ויתרת על יום הסיירות וכו' אלא שיהיה אפשר למצות במסגרת השנה הזאת גם את פוטנציאל ההתמיינות ליחידות מיוחדות וכו'. בסוף win win של כולם. תודה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. רועי גלוטמן, ראש מטה מתנדבי שנות השירות. << אורח >> רועי גלוטמן: << אורח >> בוקר טוב, אני ראש מטה מתנדבי שנות השירות. נפלה בחלקו הזכות בשנה שעברה לעשות שנת שירות בדימונה, בקומונה של גרעין מעשה. אני אעבור על הנקודות באופן זריז מפאת הזמן שלנו. על התרומה לצבא כבר דיברו פה, על נתוני היציאה לקצונה, שהם באמת מדהימים. לא דיברו על התרומה לכלכלה, בסוף שינשין, אני הייתי מורה וקידום נוער בדימונה כחלק מהשירות שלי, חוסך כסף למדינה. חוסך בסוף על אנשי צוות, לחייל משלמים יותר מאשר שמשלמים על שינשין בשנה. לשירות לאומי משלמים יותר. אז מה זה 20 מיליון האלה שמנסים לחסוך מהתקנה? בשנה שעברה הוקם מטה מתנדבי השירות, כשרצו שוב לקצץ שינשינים. לקצץ כסף זה לקצץ שינשינים. שינשין חי מלא תקציב שאפשר לקצץ ממנו בלי פשוט להוריד תקנים. אז להעלות תקנים זה נחמד אבל צריך את התקציב פה. צריך שיהיה חוק קבוע שמעגן את שנות השירות, שמעגן כמה הן מקבלות. אחרת זה מגניב לעלות תקנים, אבל כמו שאמר פה אייל, אי-אפשר לבנות על זה שנים קדימה, אי- אפשר לפתוח מיונים, אי-אפשר לפתוח קומונות חדשות. בסוף מי שנפגע מקיצוץ שנות השירות, נכון אנחנו תורמים למדינה ואנחנו תורמים לצבא אחר כך, אבל בסוף מי שנפגע זה לא השינשין. בסוף מקיצוץ שנות השירות נפגעים החניכים שלנו. סיפרתי את זה פה בוועדה לפני חצי שנה, אליי באה חניכה שלי וסיפרה לי על ניסיון אונס שהיא עברה ושהיא לא סיפרה לאף מורה בבית ספר ולאף איש צוות, כי סומכים על השינשינים כי הם קרובים יותר בגיל. קיצוץ בשינשינים פירושו פגיעה אנושה בחניכים שלנו, בחניכים שאנחנו עובדים איתם. בטח ובטח אם מקצצים אותם במהלך השנה בין אם צרכים כאלה ואחרים, בין עם צרכים תקציביים. אסור לפגוע במפעל הזה, אסור לפגוע, זאת פגיעה אנושה באמת. בסוף השינשינים תורמים למדינה, אם זה בחקלאות, אם זה בפנימיות שעובדים בהן, אם זה בקומונות בקהילה. אנחנו צריכים את התקציב הזה כדי להמשיך בשנות השירות. סיימתי את שנת השירות שלי לפני כמה חודשים, אני מתגייס בקרוב, כרגע אני עובד בצוות הוראה בבית ספר עד הגיוס. צוות הוראה שגם ככה אנחנו עדים למחסור בעובדי הוראה במדינה. השינשינים האלה הם העתודות של המדינה, זה אנשים שלומדים ללמד. זה אנשים שלומדים לעבוד עם נוער ואחר כך הם מגיעים להיות מרכזים בחינוך הבלתי פורמלי. זו לא תרומה רק לצה"ל, זו לא תרומה רק לשנת השירות עצמה. זו תרומת לשנים קדימה, זה באמת העתודות של מדינת ישראל. אנחנו באמת מתחננים שיהיה חוק, שיהיה אפשר לבנות על זה, כדי שבכל שנה לא נצטרך מחדש להיאבק על הפירורים האלה מתקציב המדינה. זה כלום, זה 20 מיליון, זה כל כך מעט מתקציב משרד החינוך. זה נטו לבוא להתנדב לשנה, אנחנו לא אמורים להילחם על זה. בסוף דיברו פה על החוק של המכינות, למכינות יש חוק ולשנות שירות אין, אפילו בזה לא מעגנים אותנו. תודה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תכף נתייחס ונקבל התייחסות לתקנה. אודי, ברשותך, תרשום גם את השנה השנייה וגם את התקנה. אילת פלר מימון, בבקשה, אימהות תחזית. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> תודה רבה. דיברנו על הדר גולדין, אני רק רוצה לציין שברגעים אלו מובא למנוחות סמל ראשון איתי חן, זכרונו לברכה. זכיתי ללוות את המשפחה המדהימה הזו בשנתיים האחרונות באופן מאוד צמוד. בחרתי להיות פה היום, כי הדיון הזה הוא מאוד מאוד מאוד חשוב. הספקתי לחבק את חגית ורובי עוד הבוקר. ועכשיו בנימה מאוד מאוד שונה, אני מייצגת פה את אימהות בחזית, אנחנו תנועה של עשרות אלפי אימהות. אני חושבת שהרבה מהנוכחים מכירים אותי כי אנחנו באמת לווינו את המאבק הזה של הקדמות הגיוסים כבר 2023, כשזה נחת על כולנו בצורה ממש דרמטית. ישבנו פה בוועדה וניהלנו, אני חושבת, קרב איתנים, כי המספרים וחוסר השוויון והכל היה כל כך מקומם. והתהליך שנאלצו לעבור מכיניסטים ושינשינים, דברים באמת בלתי נסבלים. כל מיני הגרלות, רולטות רוסיות, מה שזה לא עשה, זה היה נורא. בשם ערך השוויון ובהתנגדות מוחלטת שלנו לזה שהייתה אפליה מוטה גם מול ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות וכמובן מול האוכלוסייה החרדית. שמחנו שבשנה שעברה, שנת 2024, אני אומרת עוד לפני שהיה הכדור בקנה, סליחה על הביטוי, כבר הודיעו לנו שהגיוסים מתנהלים כסדרם. אבל אני חושבת שאנחנו הוכחנו בשנת 2023 את כוחן של האימהות ושל הציבור המתגייס והתורם, כי אני זוכרת שאמרו לי באכ"א, בצבא, וגם במשרד הביטחון – אודי מכיר אותי היטב – וואו, מה קרה פה? לא ציפינו לכזאת התנגדות מטורפת. ואני באה להגיד דבר פשוט אנחנו לא נקבל אפליה של שנות השירות והמכינות אל מול אוכלוסיות אחרות, שכנראה הרבה יותר קשה לגייס אותן. תמיד מרגיש לנו שהרבה יותר קל לפנות אלינו, הציבור המשרת והתורם, וכשצריך להאריך את הסדיר ולעלות את גיל הפטור ממילואים, וכשצריך להפעיל את קוד 77, וכשצריך להוציא עשרות אלפי צווי 8, זה לא קל, כן, אני לא חושבת שזה קל, אבל זה טוב קורה. זה קורה כי יש צרכים ביטחוניים למדינת ישראל וכולנו מכירים בהם ובטח אנחנו האימהות המגייסות. אנחנו לא ניתן, אני אומרת בפירוש, אנחנו נלחם פה מלחמת חורמה נגד הארכת שירות הסדיר, כשזה יגיע שוב לשולחנה של הוועדה. ולמה אני מציינת פה את הארכת השירות הסדיר, כי שמעתי במשתמע פה מתא"ל שי טייב, שאם לא יוארך שירות הסדיר אז לא תהיה ברירה, ובגלל שיש צורך כל כך גדול בכוח אדם, אז כנראה זה יבוא על חשבון שנות השירות והמכינות. זאת אומרת, אם אנחנו מצפים לראות גידול וגידול, כי מה יש פה בעצם, שנה של רווח נטו למדינת ישראל מנוער שכל מה שהוא רוצה זה לתרום מזמנו הפנוי, גם כדי להעצים את עצמו ולהעצים את הקהילות שהוא מתנדב בהן. יש לנו שנה אחת, שמעטים מאוד מצליחים להמשיך לשנה ב', אבל יש לנו שנה אחת להכין את הנוער המדהים הזה גם לשירות משמעותי. ואני לא צריכה שוב לחזור ולהגיד עד כמה השנה הזו היא משמעותית בהכנה שלהם לצבא וכמה מהם יוצאים אחר כך לפיקוד. רוצים לפגוע בשנה הזו? זה באמת לא נתפס. אני רק רוצה להגיד פה שוב, חלילה לא כאיום, אנחנו על המשמר. ואם אנחנו נראה שיש קיצוץ ואין גידול בשנות השירות ובמכינות, ואנחנו גם ניהלנו, אגב כמו שאתה אמרת, קרב איתנים נגד הקיצוץ בתקציב שנות השירות, כשרצו לקצץ 25% מהתקנים, כי רצו לפגוע בכבשה את הרש, במיליונים הבודדים שהמפעל המדהים הזה מקבל. אז אנחנו פה, אנחנו על המשמר, אנחנו לא ניתן להאריך את שירות הסדיר אם לא יהיה פה גיוס מסיבי מכלל הציבור שלא מתגייס. תמיד אומרים לי למה אתן מדברות רק על החרדים? אני לא מדברת רק על החרדים, אני מדברת על מי שמשתמט היום משירות צבאי ללא שום הצדקה. אנחנו לא ניתן שיקצצו בשנות השירות ובמכינות אם לא מצליחים להאריך את השירות הסדיר, כי יש פה ציבור שלם עם פוטנציאל אדיר שצריך לתרום. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות דיבור למישהו מהחניכים שרצה לדבר, מי נרשם? חניך מכינת חמש אצבעות, יוסף, בבקשה. << דובר >> יוסף לוי: << דובר >> אני ממעלה אדומים, חניך בחמש אצבעות. קודם כול, כבוד גדול להיות פה, זאת הפעם הראשונה שלי בוועדה, וזה באמת כבוד. אני רוצה להגיד שמנקודת מבט של מי שהיה במיונים ומי שהיום חניך, כל כך הרבה חברים שלי התמיינו למכינות, כל כך הרבה לא התקבלו אליהן ואני כן התקבלתי. זה לא שיש איזשהו הבדל מהותי, זה לא שאני יותר טוב וזה לא שאני שונה מהם, אין באמת הבדל. והיום לעומת זאת אני בסך הכול חודשיים במכינה ויש לי עוד שמונה חודשים, לא עברתי אפילו רבע מהשנה הזאת, ואני כבר רואה פערים ביני לבין החברים שלי והפערים האלה לא היו. אני אתן דוגמא לזה – כל אחד מהחברים שלי יודע מה הוא רוצה לעשות בצה"ל, אני רוצה גבעתי, אני רוצה גולני, אני רוצה סיירת מטכ"ל, אני רוצה עלית, אני רוצה קומנדו וגם אני חשבתי שאני יודע מה אני רוצה, אבל אף אחד לא חושב על למה? למה אני רוצה להיות לוחם בכלל? ולמה דווקא גולני? ולמה דווקא גבעתי? וזה מה שהתחדד אצלי עד עכשיו במכינה. אחד מהדברים שהתחדדו אצלי זה למה אני רוצה להיות בכלל לוחם? למה זה כל כך חשוב לי? למה המדינה הזאת חשובה לי ולמה אני כל כך אוהב אותה? אני רואה את זה אצל חברים שלי, שכל כך הרבה חברים שלי באוגוסט באו לבאקו"ם להתגייס כששיבצו אותם בשריון, שאומרים: לא, אני לא רוצה, אני רק גולני. גולני או כלום. כי מעניין אותם רק מה אני הולך לעשות בצה"ל ולא למה. זה פער שכל כך מסביר את העניין הזה, כי גם אני לפני חודשיים, אם לא הייתי מתקבל למכינה הזאת והייתי הולך ומתגייס באוגוסט, יכול להיות שהייתי באותה נקודה. וזה פשוט לא פייר שכל כך הרבה חברים שלי לא. זה לא עניין של ההכי טוב. נאמר פה קודם שהחבר'ה הכי טובים מתקבלים, זה יוצא היום ככה כי אין ברירה, אבל זה לא בהכרח הכי טוב. זה גם הרבה עניין של מזל. יכול להיות שאם השנה הייתי בא להתמיין למרות שהתקבלתי בשנה שעברה, שנה לא הייתי מתקבל. אנחנו כל כך רוצים את זה, הנוער שלנו כל כך רוצה. אנחנו רוצים להיות משמעותיים, אנחנו רוצים להשפיע, אנחנו רוצים גם אחרי הצבא ללכת ולהשפיע על החברה, אז תנו לנו לפחות את הכלים לזה. תנו לנו ללכת למקומות האלה בשביל לעשות את זה באמת, בשביל להוציא את זה לפועל. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה, יוסף. דברים חשובים מאוד ותודה ששיתפת. אופיר חניכה. יש לנו עוד מכינה חוץ מחמש אצבעות? << דובר >> אייל גלס: << דובר >> יש לנו שנות שירות פה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> הם לא נרשמו פשוט. נרשמתם? זה לא מופיע ברשימה. לצערי, אנחנו ניתן קודם לשנת שירות. או שאת רוצה להגיד כמה דברים בדקה. << דובר >> איה אופיר: << דובר >> כן, בדקה. אני מאשקלון ואני במכינה עם יוסף. בנוסף למה שהוא אמר, אני רוצה להגיד שיש לי חברים שהם בכיתה י"ב, מעבר לזה שהם לא הגיעו למיונים, נסגרה בפניהם ההרשמה. אבישי דיבר על זה, יש המון מכינות שאנשים רוצים להתמיין אליהם והם לא מספיקים אפילו להגיע למכינה עצמה, אפילו לראות איך המכינה נראית. הם לא מספיקים להגיע לשם כי, ב-20 שעות הראשונות הם לא הספיקו להירשם, והלך, אין להם את המכינה שהם רצו. עכשיו המכינה שהם רצו, אתם יודעים לכל מכינה יש סגנון ונושא שונה, והם לא מגיעים אליה. וזה באמת העניין של מיצוי הפוטנציאל הזה, כי אנחנו באמת רוצים לתרום. אני מתגייסת בספטמבר לקורס חובלים, ואני יודעת שאני מגיעה שלמה ומוכנה. אני לא מגיעה כמו שהייתי לפני חודשיים, ועברנו חודשיים בסך הכול ואני יודעת שיש לי עוד שמונה חודשים לתרום מעצמי, להשתפר, ואני מגיעה בשלה ומוכנה ושלמה. זה לא מסתיים בשירות של שנתיים ושמונה חודשים או בקורס של שנתיים ושמונה חודשים, אלא שזה מסתיים בהרבה יותר. אני מתכננת לתרום יותר, בעזרת השם, יש שבע שנים של הקורס ויש לי עוד תכנונים גדולים. את כל התכנונים האלה הבנתי בחודשיים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה, איה. כולנו מאחלים לך בהצלחה רבה, זה שאת הולכת להיות לוחמת זה מרגש מאוד ובהחלט חשוב. יש כאן חניכת בשנת שירות, בבקשה, תציגי את עצמך. << אורח >> דניאל שטיין: << אורח >> אני מפרדס חנה ואני עושה שנת שירות בקומונת עכו של גרעין מעשה. אני אצטרף קודם כול לדברים שרועי אמר קודם, שאני באמת מרגישה אותם מאוד. אני נמצאת במקום אחר לגמרי בשנת שירות, אני רק התחלתי, ואני מרגישה את הקרבה לחניכים ואת הרמה שהם סומכים עלי. הם לא סומכים על מורים שנמצאים איתם שנים, כמו שהם סומכים עלינו כשינשינים. השינשין זה מישהו שאי-אפשר להחליף אותו, יש לזה ערך שאין איפה לקבל אותו במקום אחר. אנחנו נמצאים שם באופן קבוע, כל יום, ארבעה ימים בשבוע, בבתי ספר, במרכזי הנוער, במועדוניות. אם אנחנו לא נהיה בחלק מהמקומות הם לא ייפתחו במקומות הבלתי פורמליים. ובאמת סומכים עלינו ברמה שהחניכים והצוות כולם סומכים לנו ברמה של אמון שאין אותו בין החניכים והצוות הבוגר יותר. אני יכולה להגיד שיש לי חניכים שרק איתם אני מצליחה לדבר איתם ואף אנשי צוות אחרים לא. אני מכירה בקומונה שלי כאלה שאם הם לא ייכנסו לשיעור עם התלמידים והנוער בסיכון, התלמידים לא יכנסו. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אנחנו לרגע לא מטילים ספק, אנחנו בטוחים ואנחנו גם רוצים, זאת הזדמנות שאתם נמצאים פה, גם החניכים במכינות וגם בשנת שירות, להגיד לכם תודה עצומה. כי כשם שאתם נתרמים ואנחנו יודעים שאנחנו מעשירים את ארגז הכלים שלכם בצורה משמעותית, כדי שתוכלו לבחור יותר נכון ותתעלו את עצמכם לשירות משמעותי, התרומה שלכם היא לא תסולא בפז. מה שאתם עושים בחברה הישראלית, בטח בשנת שירות עם החניכים בכפרי הנוער, בכל מקום שאתם נמצאים, בעיירות הפיתוח, אנחנו יודעים ומרגישים את זה, יש לזה אדוות עצומות. אני אומרת לכם כאחת שמבקרת לא מעט, וזו ההזדמנות שלי להגיד לכם, תודה מעומק הלב בשמנו כאן. ואין לי ספק שההשקעה בכם היא השקעה מניבה לעשורים הקרובים. מה שאתם מקבלים עכשיו במשך שנה, אין לי ספק שמדינת ישראל תחווה את זה. ובאמת אתם עתודת המנהיגות שלנו, תודה מעומק הלב. אני רוצה בבקשה, לאפשר לדרור כהן, יושב-ראש מועצת הנוער והתלמידים הארצית להגיד דברים. ואנחנו ניתן רק לאודי דרור להתייחס לשני דברים שהעלו פה ונסכם. << דובר >> דרור כהן: << דובר >> שלום לכולם, בוקר טוב, כאמור תודה על הדיון ועל המקום שהמדינה נותנת לשנות השירות ולמכינות. אני מייד גם אתייחס לזה. בתור יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית אני מייצג את מי שבימים אלו מתמיינים לשנות השירות והמכינות ואני אחד מהם. המספרים מדברים בעד עצמם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד באיזו תנועת נוער אתה. << דובר >> דרור ינאי: << דובר >> אני פעיל בתנועת הצופים, אני מתמיין לשנת שירות בסוכנות היהודית ומאחורי עוד עשרות אלפים של בני נוער שרוצים לתרום. כולנו רוצים לתרום, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, היה גם לפני ורואים את זה, הנתונים הולכים וגדלים. נקודה שחשוב לי להעלות כאן, אנחנו נמצאים בסופה של המלחמה. למעשה, המשימה הלאומית שעומדת בפנינו זה שיקום. מפעל שנות השירות והמכינות וכולנו יכולים להסכים על זה. זה מרכיב מרכזי בשיקום המדינה, בגידול של דור שיצא דור של מפקדים, דור של ערכים ודור שיבנה פה קהילה חזקה יותר. ובמיוחד אחרי המלחמה, אם המדינה רוצה להשקיע בשיקום, אז היא חייבת להשקיע בשנות השירות והמכינות. אני אצטרף פה לדברים של כולם בעניין התקנים, ואני אגיד שככל שהתקנים הולכים ומצטמצמים, או יותר נכון לא גדלים, אנחנו מפספסים אוכלוסייה בשני מובנים. במובן הראשון, קהילות שלמות שצריכות ולא מקבלות את השינשינים ואת אנשי המכינות ואחר כך גם הצבא עם נתוני הקצונה שאנחנו רוצים לראות אותם הולכים וגדלים. ובמובן השני, בני הנוער, שרוצים להתעצם ורוצים להתחזק ובגלל התקנים הנמוכים מקבלים רק את ה-the best של ה-best, וכל מי שהוא לא ה-best של ה-bast אין לו את המקום ואין לו את הזכות לקחת חלק במכינה ולתרום מעצמו בשנת שירות. ואנחנו רואים אחר כך כל הקודקודים של החברה הישראלית, והאנשים הכי ערכיים והכי ישרים הם כאלו שהיו בשנת השירות ובמכינות. בשם התלמידים והנוער אנחנו רוצים לראות יותר תקנים. אנחנו רוצים לעשות יותר ולתרום יותר והמפעל הזה של שנות השירות והמכינות הוא לגמרי המקום. תודה לכם. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה לך ולכל התלמידים והנוער, שבאמת נמצאים בתנועות הנוער החשובות. בבקשה, אודי. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני אתייחס בקצרה לשלושת הדברים. אחד, בנוגע לחלוקת הדח"גים, יש תהליך מאוד ברור שמעוגן בנהלים. אחד, גופים חדשים, שנה ראשונה 15 תקנים, שנה שנייה 25, שנה שלישית 35, שנה רביעית נכנסים לקצב הגידול, בין אם זה גוף של מכינה חדשה ובין אם זה גוף של שנת שירות. טייס אוטומטי מבחנתנו. תמיד יש עדיפות, אם אנחנו מכירים בגופים ויש גידול, אנחנו קודם כול מחויבים לגופים בהקמה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אבל ברמה העקרונית דח"ג שנה שנייה, שלישית, רביעית, זה רק במקומות ספציפיים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לא. ברגע שהכרנו גוף חדש למכינה במקום כלשהו, שנה ראשונה הוא 15, אחר כך הוא 25, ואחר כך הוא 35. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אוקיי, חשבתי שאתה מתייחס לשנה ב'. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> שנה ב' ארוכה, אני אתייחס לדברים שדוד אמר. באמת עד שנת 2023 הייתה החלטה במשרד הביטחון להגביל את שנה ב', מתוך ראייה שהתקציב ישמש אותנו יותר בשנה א'. כלומר אנחנו מעדיפים שיותר ילדים יעשו שנת מכינה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כמה זה היה אחוז מתוך כל השינשינים שנה שנייה? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> זה נספר בנפרד. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בנפרד. זה לא מתוך המכסה של ה-8,000 שדיברתם עליה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לא. תמיד היינו סביב ה-800. 790, 800 אלה היו המספרים, זאת הייתה החלטת מדיניות של המשרד. השר גלנט קיבל החלטה בשנת 2023, לאפשר גידול של 7%, להיכנס לאיזשהו גידול. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> בשנה השנייה? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> כן, לשנה ב'. שנה ב' זה אומר דחייה מספטמבר ועד מרץ, עוד חצי שנה. זה המסות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> הצבא יודע לעמוד בזה? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> הצבא לא מגביל אותנו במספר הזה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה בתוך השנתון. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> זה בתוך השנתון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זה בתוך השנתון, כלומר מתגייסים במרץ. נכון? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> מדויק. יש עוד מכסה מסוימת לשנה ב' ארוכה מאוד מוגבלת. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כל עוד זה לא חורג את השנתון, אני מבינה, רח"ט תומכ"א? << דובר >> שי טייב: << דובר >> במספרים שאנחנו מדברים, גם האופק וגם הדבר הזה, הוא לא מאתגר עדיין, כל עוד זה בתוך השנתון. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> ברור. << דובר >> שי טייב: << דובר >> יש לזה גם ציר התפתחות. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> זה לא גידול רוחבי. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> רגע, הגידול הוא גידול פר-שנה ב', 7% לשנה ב'. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני מבינה מדבריך ששנה ב' היא סוג של חצי שנתית. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> כן, אבל היא תוספת כי הם עושים שנה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> הבנתי. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> לא כל המכינות גדלות ב-7%. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לצורך העניין, אם נפתח גוף חדש לשנה ב', זה לוקח מה-7% שקבענו שיגיעו. לכן, אמר לך דוד שהוא לא רואה את הגידול, כי גופים אחרים נכנסים לשנה ב'. דבר אחרון זה שנת השירות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> שנות שירות ותקנות שינשין. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אני אגיד שתקנת שינשין לא חונה אצלנו, היא חונה במשרד החינוך על מלא. אני אגיד שלפני עשור היה צוות בין-משרדי שהגדיר מה זה תעריף, מה העלות של שינשין. אני לא מכיר שבשנה האחרונה עלה בשיח על כך שיש בעיה בתקנה, אבל זה לגמרי לא אצלנו. זאת תקנת תקציב שיש לה עוד כל מיני מרכיבים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני אתן לך להשלים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> כבר תשלים. דבר אחרון שרציתי להגיד קודם עם חלוקת המכסות. בשנים האחרונות הגדרנו את עניין הביקוש כפרמטר מאוד משמעותי בחלוקה. וקבענו שגופים שלא מנצלים את המכסה שלהם. מבחינתנו השיטה אומרת, שגוף שעמד במכסה שלו יזכה לגידול לפי הקצב שנקבע. גוף שלא, יקבל ממוצע של שלוש שנים אחרונות ולא פחות ממה שהיה לו במימוש בפועל. אז זה מגיע לפול והוא מתחלק בין כל מי שמסוגל לגדול ולכן את כבר רואה את השינויים שיש גופים שהם גדלים. יש מכינות שהן מכינות ותיקות שלא מצליחות לגייס חניכים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> זאת אומרת שזה מחייב את המכינות להיות אטרקטיביות. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לגמרי. << דובר >> דוד בר חי: << דובר >> מה זה משנה אטרקטיביות כשהן לא גדלות. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> השנתיים האחרונות לא משקפות, צריך להגיד, אתה לוקח את השנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> כן, אבל כל העקרונות שהותוו כאן, דוד, שווה להיצמד אליהן. נאמר פה שהם יכולים עקרונית לגדול בהנחה שיהיה ביקוש יותר גדול. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> בשנתיים האחרונות לא מימשנו את השיטה הזאת, מתוך התחשבות בראשי המכינות שכמעט כולם זומנו למילואים. הם אמרו, שמע לא היה לנו אפשרות לגייס אנשים. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> ברור, ברור. תענה בקצרה על תקנת שינשין. << דובר >> אמיר רימון: << דובר >> השלכות המלחמה לא מדלגות גם על תקנות התמיכה שלנו. חלק מהן זה גם אני תקנת נת השירות. אנחנו מאוד מאוד מחויבים לתקנה, ובימים אלה אנחנו עושים ממש בראשות השר, הוא גם ענה על שאילתה על זה לפני שבועיים לכנסת, אנחנו עושים את המאמץ כדי לראות איך אפשר להחריג את תקנת שנת השירות מהקיצוצים הרוחביים שיש עכשיו בכל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני רק אגיד ואעביר דרכך מסר, בסופו של דבר כשמגיעים למוסדות חינוך שאין בהם שינשינים, מה שנאמר פה זה אחד לאחד, זה בסוף ניכר באותם ילדים, באותו נוער שהוא חסר עורף משפחתי. לשינשינים יש ערך מוסף אדיר לתוצר בקצה. ולכן זה צריך להיות בעדיפות הראשונה שלכם כמשרד, לראות איך באמת מתגברים את כוח האדם הזה, יותר מאשר עבורם כשינשינים, אלא עבור התלמידים באותם כפרי נוער, בתי ספר מתנ"סים וכל מקום שיש שינשינים. אני אומרת את זה בצורה ברורה, ואני מבקשת שזה יעבור לשר, זה לא nice to have זה ללא לייצר עכשיו דינמיקה חיובית בין משרד הביטחון למשרד החינוך, זה לא אירוע, זה בסוף מצביע על איכות החינוך. ואני מבקשת שהדברים האלה בדיוק יעברו אל השר. << דובר >> אמיר רימון: << דובר >> אני בוגר שנת שירות בעצמי ואני מקבל לחלוטין את מה שאת אומרת והמסר יעבור. < יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. רח"ט תומכ"א, בבקשה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כמה הערות קצרות ברשותך. אני רוצה לברך על הדיון התרבותי והענייני, זה לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> נכון. << דובר >> שי טייב: << דובר >> דבר שני, עם זאת, אני לא חושב שזה המקום לנהל עבודת מטה, אני אומר את זה, לא קיבלנו פה בקשה קונקרטית לפני הדיון הזה שקשורה - - - וכן הלאה. דיברנו פה יחד עם משרד הביטחון על הגדלה אחוזית לכאן או לכאן, ולכן אם יש דברים פרטניים, כמו שנעשה בשנה שעברה עם הגדלה גם בסוגיות של העוטף, גם בסוגיית הנחל למשל, ידענו לתת לזה מענה, לא בלי הגבלה, חשוב להגיד. נקודה שלישית, המדיניות של ההגדלה כ-50%. קודם כול זאת המדיניות של צה"ל, צה"ל ראה את הדבר הזה, הסתכל והסתכל קדימה. מבחינתי, בתור רח"ט תומכ"א אי-אפשר לנתק את הדבר הזה. יש פה הכרזות על סיום המלחמה וכן הלאה. אני לא יודע, אני לא בהכרזות האלה, אני רק אומר את הדבר הזה. מתאר הפעילות המבצעית של צה"ל בשנים הקרובות יהיה מאוד מאוד, מאוד מאתגר, גם אם מישהו יכריז על איזה סיום של משהו, הרי אין לכם צפייה שזה יחזור למה שהיה לפני. ולכן אני לא יכול שלא להסתכל על הדברים גם בהקשרים של בניין הכוח, הקמת סד"כ, מילואים מול סדיר וכו'. והדברים האלה גם באים לידי ביטוי. דבר רביעי, אני רוצה להגיד שהמכסות לא ממוצות עד הקצה. גם היום, אודי נגע בזה קודם, בכל שנה חוזרות חלק מהמכסות בגלל עניינים של ביקושים. << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> רק בגלל החלוקה בין הגופים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> רגע, רגע, אני לא נכנס לזה. רק אמרתי מה צה"ל מאפשר. יש פה עניין של מנגנון של איך מחלקים, אני אמרתי מה שצה"ל מאפשר וחלק מזה חוזר. אני שם את זה בצורה כזאת, זה יכול להיות עניין של גופים, עניין של גברים נשים. הרי בינינו, ממה שהוצג פה והוצג בצדק בעיני כל אחד תורם, זה לא קשור אם הוא גבר או אישה. לכן, אם היו עוד 300 פניות רק לנשים, רק בשנות שירות, בוודאי שהיה צריך לקחת את זה, נכון. ככה הבנתי את רוח הדברים. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> שי, זה באמת לא הוגן. בשנתיים האחרונות נתנו פחות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אודי, זה לא רק בשנתיים האחרונות. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> לא, לא, זה לא נותן מענה לו ולא נותן מענה לו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא אמרתי שזה נותן מענה לו. אודי זה נותן מענה לילד או ילדה בדימונה. נכון? << דובר >> אודי דרור: << דובר >> בסדר. אבל זה לא זה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> אני בטוחה שיש עוד מלש"ביות שרצו ולא קיבלו. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא אמרתי שזה פותר את כל הבעיות לדוד. הסברתי את זה כמו שאני רואה את זה בחוץ, זאת לא כל מכינה, זה לא אותו הדבר, הסברתי את זה בהתחלה. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, אני ממליץ פה, אולי דבר אחד שכן צרם לי באוזן. כל הזמן דובר פה על ה-best of the best, שלוקחים את הטובים ביותר. אני לא חושב שהמכינה, אני חושב שזאת רק הסיירת, אבל אני חושב ששווה לבחון את העניין הזה של איך לא בוחרים רק את ה-best of the best. בסוף אנחנו מכינים אנשים לשירות, אז אולי צריך ללכת קצת מתחת ל-best of the best. המטרה שלכם היא לא להיות סיירת מטכ"ל, אלא להכין אנשים לשירות. תודה. << יור >> היו"ר שרון ניר: << יור >> תודה רבה. תודה על הדיון הזה. אני חושבת שבאמת היה פה דיון סופר מקצועי וחשוב. אני מודה גם לצה"ל, גם למשרד הביטחון, גם לגופים כולם. אני רוצה לומר בהקשר הזה שאני מבקשת מצה"ל, ואני אומרת שאנחנו בשאיפה לעשות דיון מעקב מתי שיחליט יושב-ראש הוועדה, אבל אני רוצה לראות כבר בהתבוננות קדימה איך צה"ל מסתכל על גדילה לינארית. אם לפני המלחמה דובר על 10% ועכשיו, מטעמים מובנים וברורים התייצבו על 3%-4%, אני רוצה לראות איך זה צופה פני עתיד, מתוך רצון באמת להגדיל את המאגר הזה. כי אנחנו מבינים שיש פה מפעל שסופר תורם לחברה וסופר משמעותי. הדבר השני שאני רוצה לשים עליו את הסקופ, ואני אומרת את זה בגדול אבל חשוב לי להעביר את זה גם לצה"ל וגם למשרד הבטחון. אני רוצה לראות שאתם בתוך השיקולים שלכם נותנים ייצוג הולם לכל המגזרים והמגדרים, מתוך הבנה שבכל מקום יש אנשים מעולים ואנחנו רוצים לראות את האנשים המעולים האלה משתלבים בצה"ל באופן משמעותי ותורמים לחברה. והדבר האחרון אני סומכת את ידיי על צה"ל וגם על משרד הביטחון, האגף החברתי-ביטחוני, לעשות את הכול כדי לנצל בצורה המיטבית את המכסות. ברור לי לחלוטין שלא תאוותם של כולם תהיה במקום, אבל אתם צריכים כל הזמן לשאוף להגדיל את המכסות. וזה צריך להיות חוצה מכינות, מגדרים ומגזרים. תודה רבה לכולם. תודה על הדיון החשוב ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>