פרוטוקול ועדה

DOC 87,719 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 175 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> בחינת הקצאת עובדים זרים לאיסוף ופינוי אשפה ברשויות המקומיות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: שרון טובול אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה תאיר פרי – מתמחה, ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים אורי טל – ממונה פסולת בניין, המשרד להגנת הסביבה מאיר דוד – מנהל, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה יאיר שטבון – ראש עיריית אריאל מונל כץ – מהנדס תברואה, עיריית ירושלים מירה סלומון – ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי טל שביב וינברג – סמנכ"ל, יועמ"ש, החברה למשק וכלכלה חני כהן – סמנכ"לית, החברה למשק וכלכלה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דרור ריבובסקי – ניהול פרוייקטים, חברת מיפעט, חברות לאיסוף ופינוי אשפה תומר טיילו – מנכ"ל חב' טיירו נעים, חברות לאיסוף ופינוי אשפה יעקב גרשון – מנכ"ל נאות דורית איסוף ופינוי אשפה בע"מ, חברות לאיסוף ופינוי אשפה אמיר אלון – סמנכ"ל פיתוח עסקי אלון יעקב הובלות בע"מ, חברות לאיסוף ופינוי אשפה רחמים בוכריס – בעל חברת מאיה ניהול תברואה בע"מ, חברות לאיסוף ופינוי אשפה משה בוכריס – מנכל מאיה ניהול תברואה, חברות לאיסוף ופינוי אשפה דודו להב – מנהל עסקי, אורוז שירותים בע"מ שליו וינשטוק – מנהלת משאבי אנוש, צבי כהן אקולוגיה חן פרנקו – מנכ"ל, חן המקום בע"מ- חברה לטיפול בפסולת, חברות לאיסוף ופינוי אשפה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת הקצאת עובדים זרים לאיסוף ופינוי אשפה ברשויות המקומיות << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, י"ט בחשוון תשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. בשבוע שעבר הושב החלל החטוף ג'ושע לואיטו מולל, בן 21 מטרזניה. ג'ושע היה סטודנט לחקלאות ועבד ברפת בקיבוץ נחל עוז, הוא נרצח באכזריות בטבח 7 באוקטובר, וגופתו נחטפה לעזה. אנחנו שולחים מכאן את תנחומינו למשפחתו, יהי זכרו ברוך. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאת עובדים זרים לאיסוף ופינוי אשפה ברשויות המקומיות. איסוף ופינוי אשפה נוגעים בלב התפקוד היום-יומי של הערים והשלטון המקומי. מדובר בשירות חיוני לבריאות הציבור, לתחזוקת המרחב העירוני ולשמירה על איכות החיים של כלל התושבים. בשנים האחרונות אנו עדים לקושי גובר בגיוס כוח אדם ישראלי למערכי התברואה והניקיון. על רקע זה פנו לוועדה חברות לפינוי ואיסוף אשפה שעובדות עם הרשויות המקומיות, בבקשה לבחון לאפשר להן להעסיק עובדים זרים באופן מוסדר בתחום זה. לטענת החברות, במערך האיסוף ופינוי האשפה ברשויות המקומיות יש קושי רב לגייס נהגים מקצועיים ועובדי פינוי אשפה ישראלים, למרות המאמצים הרבים המושקעים באיתור עובדים וגיוסם. החברות נתקלות בחוסר נכונות של עובדים ישראלים לעבוד בעבודות איסוף ופינוי אשפה. בנוסף, לאחר 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, לא רק שלא ניתן לגייס, אלא שחלה נטישה של חלק מהעובדים הקיימים. בדיון ארצה לשמוע את עמדת מרכז השלטון המקומי והאזורי, ואת ראשי ונציגי הרשויות, על הצורך של הרשויות בהוספת עובדים זרים, על האתגרים הקיימים ומחסור כוח האדם, למאמצים שנעשו על ידי הרשויות כדי לגייס עובדים ישראלים, ואת עמדת משרדי הממשלה הרלוונטיים. להבנתי, המקצוע של איסוף ופינוי אשפה לא נכלל במקצועות המותרים להבאת עובדים זרים בענף המסחר והשירותים, למרות שאיסוף פסולת למחזור כן נכלל, וחברות לאיסוף פסולת למחזור כבר התחילו לקבל עובדים זרים. אבקש לשמוע מדוע התקבלה החלטה זו. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור, אני מעבירה לחבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. אחר כך ראש העיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. ההצעה לסדר, גברתי יושבת הראש, אמנם זה לא קשור לנושא הדיון, אבל חשוב היה לי מאוד להעלות את זה לסדר היום. זה לא קרה בישראל, כי זה לא יכול לקרות בישראל, אבל איש ציבור במקום אחר בעולם הסתכל על מצעד תמיכה לישראל שיהודים קיימו ואמר שצריך לומר לילדים: "יש כאן מצעד של בהמות הולכות על שתיים". הוא האשים את היהודים, אותו נבחר ציבור, אותו איש ציבור, הוא האשים את היהודים בקורונה, הוא אמר שכשחוטאים נגד הטבע, הבורא נוקם. האשים אותנו בקורונה. כשהוא דיבר על התא המשפחתי היהודי, הוא אמר שיהודי ועוד יהודי הולכים שניהם לקבר. נראה לך הגיוני שאיש ציבור יגיד דבר כזה על העם היהודי? נראה לך הגיוני שזה מה שייאמר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תמשיך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לך הגיוני? מה דעתך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, באת לעשות לי עכשיו - - - ? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מתחילה בדיון, זה לא לעניין כאן. חשבתי הצעה לסדר בעניין עובדים זרים, שאתה רוצה להציע משהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרתי לך שהדברים נאמרו לא על עובדים זרים, אלא על נושאים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אמרת, תודה רבה. לפרוטוקול נרשם, ואני ממשיכה בדיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא רוצה להשיב לשאלה המאוד פשוטה הזאת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני לא רוצה להשיב. זה לא רלוונטי כאן ואני לא נמצאת בחקירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל אותך אם את בחקירה, אני שואל אותך אם זה נשמע לך הגיוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, אתה לא עיתונאי ולא כתב. אני מציעה לך להעביר את זה, אולי תעביר שאילתה למליאת הכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל לא עונים לי על שאילתות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תבוא בשאילתה או באחת הישיבות, תעלה את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאת לא עונה כי מי שאמר את זה הוא הרב מאזוז על הקהילה הגאה? רב שאת רוצה להנציח את הדברים שלו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני רוצה להנציח את - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למרות שהוא אמר את הדברים האלה על יהודים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרב הוא סמל לאחדות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא אמר על להט"בים, שכשחוטאים נגד הטבע, הבורא נוקם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הוא אמר, הוא אמר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לומר לילדים: "יש כאן מצעד של בהמות שהולכות על שתיים" על מצעד הגאווה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבל שלא הבאתי את מה שכתב לי מישהו מהקהילה הלהט"בית, הוא פנה אליי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את עומדת מאחורי החוק שלך להנצחת הרב מאזוז אחרי שאת יודעת שהוא דיבר נגד להט"בים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אמשיך, בעזרת השם אני אעביר והוא יעבור בתחילת המושב, אני מקווה, בעזרת השם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גבר וגבר הולכים שניהם לקבר, זה סמל לאחדות? אחדות בין מי למי, חברת הכנסת חוה עטייה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחדות בין עם ישראל וגם בין הקהילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חלק מעם ישראל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מאחד את כל הקהילות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חוץ מהקהילה הגאה שנגדה הוא מסית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא. יש הרבה מכם, הקהילה שלכם, הוא הסב את תשומת לבי, הוא ביקש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי זה הוא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתן לך את השם שלו, והוא ביקש שאני אייצג אתכם ואני גם - - - אתכם בדברים למען הקהילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> להנציח מישהו שאומר שאנחנו חוטאים נגד הטבע בעצם קיומנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא מושכת את הצעת החוק? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא מושכת את החוק, אני אמשיך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למרות שהוא אמר את הדברים האלה נגד הקהילה הגאה, הסתה פרועה ומטורללת נגד אנשים רק באשר הם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא אמר. אני לא מושכת את החוק, אדרבה, אני אמשיך לקדם אותו, בעזרת השם הוא יעבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי הוא מקדם אחדות לשיטתך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא סמל לאחדות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשהוא מסית נגדי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא שומר על הזהות היהודית, אחדות העם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה לא יהודי בי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא אמרתי שאתה לא יהודי, חס וחלילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה ערכי ויהודי וציוני והכול ודמוקרטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם כך, איך את יכולה להנציח אדם שקורא לי מצעד בהמות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא יודעת מה הוא אמר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך מה הוא אמר. לומר לילדים: "יש כאן מצעד של בהמות שהולכות על שתיים", על מצעד הגאווה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הוא אמר. הרבה אמרו דברים והמשיכו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל לא מנציחים אנשים שהם הומופובים וגזענים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להנציח, בסדר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא משנה מה הוא אמר מבחינתך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תפנה לבג"ץ, תפיל את החוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני פונה לליבך, לא לבג"ץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להמשיך את החוק ולהנציח אותו, נקודה. תודה רבה. רשות הדיבור לראש העיר אריאל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פשוט הזייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתי שאתה מביא דברים באמת לטובת העובדים הזרים, לטובת המשק, לקדם את המשק, למען איסוף אשפה, בתי חולים. רק שנאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סליחה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק שנאה אתה עושה, מה אתה עושה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אני עושה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה עושה? תאחד אותנו. אתה יכול לבוא ולהגיד לי. אם היית אומר לי בארבע עיניים, אולי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את מביאה הצעה. למה, את מתביישת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני לא מתביישת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את מנציחה אדם שמפיץ שנאה, פחד ורעל – ואת אומרת שאני מפיץ שנאה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבר הכנסת יוראי, מה אתה רוצה, לתפוס שידור בטלוויזיה עכשיו? שכל רשתות הטלוויזיה ישדרו את זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שאני מפיץ שנאה כשאני מבקש ממך לא להנציח אדם שמפיץ שנאה ופחד כלפיי, כלפי הקהילה שלי, רק בגלל מי שאנחנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה רוצה, שאני אמשוך את החוק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתמשכי את החוק. אם מדובר באדם שזו מורשתו, למה להנציח אותו? אילו ערכים הוא מפיץ? פחד ושנאה כלפי אנשים רק בגלל מי שהם, רק בגלל נטיית הלב שלהם והזהות המגדרית שלהם. ואת אומרת לי שאני מפיץ שנאה? כשאני עומד נגד הצעת החוק המטורפת שלך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכולת לדבר איתי, אולי הייתי מושכת, בארבע עיניים, בשיחה אישית. אבל למה בפורום הזה? בגלל שיש תקשורת? אתה רוצה למשוך פופולריות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי הצעת חוק היא לא עניין של מה בכך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיד לי בארבע עיניים, אולי הייתי כן מושכת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא מכירה את זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היית אומר לי בארבע עיניים, הייתי שוקלת אם למשוך או לא. למה בפורום הזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי את נבחרת ציבור ואת צריכה לעמוד מאחורי המעשים שלך, כי יש להם משמעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. וכן, בגלל שגם צריך - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשילדים להט"בים יראו את ההנצחה הזאת, הם לא יראו כי היא לא תהיה, אנחנו לא נאפשר שהיא תהיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, שלא תהיה. תפילו את החוק. תפילו את החוק וזהו זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שנעשה. מוטב שתמשכי אותו, חברת הכנסת עטייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא אמשוך, ואם אתה רוצה, תפיל אותו, תעשו מה שאתם רוצים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני ודאי אפיל אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעשה לובי ותפיל את החוק. בבקשה. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> בוקר טוב. ראש עיריית אריאל. אני אסביר למה אני פה. קודם כול, אני שמח שפתחת עם העובד הזר. אלה הערכים שלנו, של עם ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> מה שאמרת עכשיו על אחדות, האחדות שלנו, של עם ישראל, היא אחדות שרואה גם את כלל העולם ולא רק את עם ישראל. הדיון הזה לכאורה לא שייך לעיריית אריאל כביכול ולשומרון בכלל, כי בשומרון הטענה היא, חבר'ה, אתם יכולים להכניס פועלים פלסטינים כל הזמן, למה בכלל אתה מגיע לפה? וחשוב לי לדייק את הנושא הזה, כי זה נושא שאני מייצג, אתמול ישבנו כל ראשי רשויות יש"ע ודיברנו גם על הסוגיה הזאת. ניתן איזושהי אמירה. מ-7 באוקטובר, עצירה של פועלים פלסטינים, בעיקר, את הרוב המוחלט לכניסה לתוך, נקרא לזה מרכז הארץ, ישראל הקטנה, ובאריאל, בשומרון, ביהודה ושומרון אפשר עדיין להכניס, אבל צריך לומר מה המציאות כרגע. אנחנו מכניסים, פועלים פלסטינים עובדים אצלנו, אבל במקומות שאין בהם חיכוך עם תושבים, קרי, מפעלים, אזור התעשייה הגדול שלנו, מכניסים לאזורי בנייה שעדיין לא אוכלסו על ידי תושבים. ברגע שהתושבים מתחילים להיכנס, אט-אט אנחנו מתחילים להוציא גם משם את הפועלים הפלסטינים. צריך להבין את המצוקה, בטח ביהודה ושומרון, של התושבים, את הפחד ואת החשש מהמפגש הזה. המציאות היא כרגע של בעלי עסקים. דרך אגב, גם אני, כעירייה הוצאנו את הפועלים הפלסטינים גם מניקיון הרחובות, גם מפינוי האשפה. אנחנו כרגע במצוקה, גם בעלי עסקים שאנחנו כרגע גם מייצגים אותם, אנחנו צריכים את הסיוע של הכנסת פועלים פלסטינים, פעם אחת לתוך העיר. שוב, האמירה שאצלכם מכניסים ואין בעיה, זה לא נכון. מכניסים, אבל לא מכניסים למקום שיש חיכוך. הכנסת הפועלים הזרים לפינוי אשפה לתוך העיריות, ובטח ובטח לבעלי עסקים שבאמת נאנקים תחת הכובד, היא מאוד משמעותית לנו. ואני מבקש לא לעשות את ההפרדה הזו, כאילו ביהודה ושומרון, שם אין את הבעיה. אנחנו שומעים את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> אנחנו צריכים את האמירה הזו שגם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מועצה אזורית מטה בנימין פנתה אליי גם. אפשר לעשות דיון בפני עצמו. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני אשמח מאוד, חברת הכנסת, שנקיים באמת דיון שמיועד ליהודה ושומרון, כי המציאות שם מאוד מורכבת. אנחנו עושים שם הפרדה, אבל חד משמעית, גם בעלי עסקים וגם העיריות נאנקות ביהודה ושומרון, והפועלים הזרים הם קודם כול אמירה ביטחונית, שאנחנו מאפשרים את החווייה ואת תחושת הביטחון לתושבים שלנו. ופעם שנייה גם, זו אמירה שבסוף אנחנו לא מפלים אתכם מישראל הקטנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הייתה גם כתבה בעיתון "בשבע", ראית, נכון? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> לא ראיתי ב"בשבע", ראיתי במקומות אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אעביר לך. גם העלו את הסוגיה הזאת. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נמשיך בדיון. תומר טיילו, מנכ"ל חברה לפינוי אשפה. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> שלום, שמי תומר טיילו, אני מנכ"ל של חברת טיירו נעים בע"מ. זו חברה של פינוי אשפה, עובדת בעשרות רשויות בארץ. אנחנו כאן כי יש לנו בעיה רצינית שהולכת וגדלה, של העובדים בארץ. זו לא רק החברה שלנו, אני מדבר כרגע בשם כל החברות בארץ, שחברות פינוי האשפה בארץ מחזיקות כ-50% משירותי פינוי האשפה. יש לנו בעיה עם עובדים בכלל, ובמיוחד נהגים של משא כבד ונהגים מקצועיים של מנופים וכאלה. ראש עיריית אריאל דיבר על ההתנחלויות, איך שנקרא להן, וזו בעיה גם בפני עצמה, שם מ-7 באוקטובר, לנו בכל אופן, איפה שאני עובד, לא נותנים לי להכניס בכלל עובדים פלסטינים, זה משהו שהיה גם שינוי במכרז של זה. כרגע אין לנו עובדים חוץ מערביי ירושלים וכאלה, ויש גם מקומות שבכלל לא מכניסים ערבים, כל מיני בסיסים צבאיים שאנחנו עובדים, סודיים וכאלה, שבכלל לא מכניסים. והיום אני מחזיק, 95% מהעובדים שלי, שהם ערביי ישראל. ואין יהודים, ממש, אין יהודים שרוצים לעבוד בעבודה הזאת. זהו, אנחנו באמת במצוקה שהולכת וגדלה ומחריפה. אנחנו יכולים לראות היום רשויות בארץ שיש להן מצוקה קשה, שממש לא מפנים שם אשפה. לא מפנים שם אשפה, נערמת אשפה ברחובות, ממש, כי זו המצוקה של עובדים, וגם בחגים במיוחד וכאלה. אנחנו באנו לכאן לראות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, מפרוץ המלחמה עד היום, מה היה? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> מפרוץ המלחמה עד היום המצב נהיה רק יותר ויותר קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא היה בכלל פינוי אשפה? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> לא, היה פינוי אשפה, אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הביאו עובדים לשעת חירום? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אנחנו עובדים עם עובדים ערבים ישראלים, שאלה בדרך כלל העובדים שלנו. 95%, אני לפחות, מהעובדים שלי, הם עובדים כאלה, אבל גם יש לנו מצוקה במקומות שלא מכניסים אותם. אני עובד בבסיסים צבאיים סודיים או בבית ספר לשוטרים ודברים כאלה שלא מכניסים את העובדים האלה, ואז יש לנו מצוקה גם שם. במקומות אחרים, בענף הבנייה, בענף החקלאות, כן מביאים עובדים זרים, אני לא מוצא סיבה שלנו לא ייתנו להביא את העובדים הזרים האלה. יש לי גם מוסך של חברה ושם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במוסכים שם גם פנו אלינו. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> כן, ושם גם נתנו לי להביא עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם הוקצו שם, ולא מספיק, אבל הוקצו. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> כן, הוקצו. ואני היום הבאתי שישה עובדים למוסך שלי, אבל לפינוי האשפה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אבל במהלך השנתיים האלה לא הייתה פנייה להביא עובדים זרים לפינוי אשפה? מ-7 באוקטובר מה קרה? לא הגשתם בקשה לוועדת מנכ"לים, לוועדה? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אני הגשתי בקשה, לא זוכר דרך איפה זה, הגשתי בקשה, גם למוסך שלי וגם לפינוי האשפה. בפינוי האשפה לא אישרו לי להביא, במוסך שלי אישרו לי להביא והבאתי שישה עובדים למוסך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, למוסך. מעניין. כי לא פניתם. למי פניתם? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אני פניתי, אני לא זוכר למי, מהמשרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי שנתיים. רשות האוכלוסין באופן ישיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להגיד מה שם החברה, שנבדוק למי פניתם? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> טיירו נעים בע"מ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נבדוק אם יש לך היתר אצלנו. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא פניתם לשלטון המקומי? אחר כך נשמע את העמדה של מירה. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יעקב גרשון, מנכ"ל נאות דורית. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> שלום רב, אני קובי, אני מחברת נאות דורית. המכתב שיצא, זה אני הוצאתי. אנחנו מתמודדים על בסיס יום יומי עם גיוס עובדים, בעיקר אני מדבר על נהגים, ובטח ובטח שאת המקצועיים, חבר'ה שצריכים להחזיק גם רישיונות במנוף או דברים כאלה. אנחנו מדברים על פינוי הגזם בעיקר והפינוי של טמוני הקרקע, שזה סוג של פינוי אשפה. להשיג היום עובדים, במיוחד במנוף, זה משהו שהוא כמעט משימה בלתי אפשרית. יצרו מצב, במשרד העבודה כנראה, שנתנו גם לעשות רישיונות לאורך זמן מאוד ארוך, שלושה או ארבעה חודשים לעשות קורס, וצריכים להיות עם 12 שנות לימוד וכל מיני דברים כאלה. כנראה שבענף הזה זה לא יקרה. בעקבות כך אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאנחנו גם לא יכולים אפילו לגשת למכרזים. אתה אומר בהתחלה, לפני שאתה ניגש למכרז, אתה אומר: רגע, בוא נראה בכלל אם אני אשיג עובדים למקום הזה. וזה יוצר בעיה מאוד קשה, וצריך לפתור אותה. אני פניתי כמה פעמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מיקומים גיאוגרפיים שאין בהם? כי אמרת גיאוגרפי. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> לא, לא אמרתי גיאוגרפי, אמרתי בכלל. באזור ירושלים יש פחות בעיה, יש פה את מזרח ירושלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אבל באזור המרכז קצת יותר קשה להשיג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ובפריפריה? בצפון? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> בפריפריה גם קשה להשיג. הבעיה היא בסוג העבודה. אנשים פחות רוצים לבוא לענף הזה, לצערי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. זה לא רק בענף, זה בשאר הענפים. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אני לא מכיר אימא שתגיד לבן שלה, איזה יופי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדי יום אנחנו מקיימים דיונים, וגם נהגי משאיות ורכב כבד. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> כן. עוד פעם, אני אומר, אני לא מכיר אימא במדינת ישראל שתגיד לבן שלה, איזה יופי, התחלת לעבוד בזבל, וואו, אני מברכת. אני לא מכיר דבר כזה, לצערי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לפני שקם המושג של עובדים זרים, מהגרי עבודה, לא שמעו, זה לא היה כל כך שכיח, הנושא הזה. ומאז שהתחילו, נכנסו פה עובדים זרים, זה יותר קיבל מודעות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> נכון. היה בזמנו את הנושא של האריתראים והסודנים שנכנסו לפה והם קיבלו מעמד של פליט, ואז התחלנו להעסיק אותם, וגם עם זה היו בעיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה היו בעיות עם העובדים האריתראים? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> לא הייתה בעיה איתם, עם העובדים עצמם היה מצוין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, למה זה היה? בגלל שהם לא היו חוקיים וזה? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> המדינה החליטה שהיא לא מוכנה שיעסיקו. אין דבר כזה, אם זה מכרז ציבורי, אתה לא תעסיק עובד זר. זה מופיע בהרבה מכרזים, עד שהיו גם על זה מלחמות והתירו לנו להעסיק. הם כבר עברו לעבוד בעיקר במסעדות, בעבודות קצת יותר קלות, הם גם למדו. זה מה שקרה. עכשיו לא נותרה לנו ברירה, ומכאן עלתה הבקשה, כאן הזעקה הגדולה. אין לנו, לא עובדים, אלה שעומדים מאחורה, אלה שצועקים את - - - קשה לנו מאוד להעסיק, כמה שלא תפרסם. אני מפרסם 365 יום בשנה, כל הזמן יש לי פרסומים רצים, בפייסבוק, אולי בארבעה-חמישה מקומות. פשוט לא מצליחים. הטלפון הראשון שאתה מקבל, אתה לא יודע בכלל אם הוא יבוא לראיון העבודה. שלשום הייתה לי שיחה עם בן אדם. המשרד שלי בהוד השרון, הייתה לי שיחה עם נהג שגר ברחובות, אמרתי לו: טוב, תגיע לראיון עבודה מרחובות להוד השרון. "זה רחוק לי, מצטער, אני לא יכול להגיע, זה יותר מדי רחוק בשביל שאני אגיע לראיון עבודה", אלה התשובות שאנחנו מקבלים. אלה לא אנשים שרוצים באמת לצאת לעבודה. זהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נמשיך. אמיר אלון. << אורח >> אמיר אלון: << אורח >> בוקר טוב. כמו שקובי ותומר אמרו, המשבר בכוח אדם בנושא השירותים ברמה הארצית הוא מאוד גדול. אנחנו חברה מהצפון שפשוט לא מצליחה לגייס כוח אדם בצורה יציבה, וזה באמת מגיע למצב שאנחנו שוקלים הגשה של מכרזים, אפילו לוותר על עבודות, כי כמו שקובי תיאר, אנחנו לא באמת יכולים להיות עם איזושהי ודאות לתקופת המכרז שאנחנו עומדים בדרישות שהרשויות מקצות לנו. מצד אחד אנחנו רוצים כחברה להתפתח ולהשקיע חזרה במשק, ומצד שני, הקנסות שאנחנו מקבלים בגלל שאנחנו לא יודעים להתחייב בעמידה של כוח האדם, הם מאוד מקשים. המשבר הזה מלווה אותנו למעשה מהקורונה, ששם לא הצלחנו לעשות את קפיצת המדרגה, לתת את השירותים כמו שנדרשים במכרז, ואני מאמין שאלה רוב חברות פינוי האשפה. ודווקא לא דיברנו על אחד הדברים המרכזיים, שפינוי פסולת הוא די דומה לתחום הדיור. תמיד אנחנו נידרש לפנות פסולת, וזה לא משנה אם זו קורונה או מלחמה, לאורך כל התקופות האלה, תמיד חברות הפסולת נתנו מענה מכל ההיבטים של הפינוי. לאחרונה דווקא משרד הכלכלה תמך בהגשה של כוח האדם. אני מקווה שבסוף החודש הקרוב נראה אילו שהם ניצנים של עובדים זרים כדי שנוכל להרים את הראש מעל המים אחרי שנתיים שאנחנו מחפשים עובדים. אני מהצפון, מחצור הגלילית, הצפון ריק, אין עובדים, אין נהגים, ממש מתקשים לתת לזה מענה. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> רק אם יותר לי להוסיף. הנושא של הנהגים, אני גם ניסיתי להביא נהגים, קיבלתי גם איזה היתר להביא שבעה, אבל יש לנו בעיה, כי אנחנו לא יכולים להביא נהג, כי נהג לא יכול לנהוג במשאית במדינת ישראל, נהג מבחוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממי קיבלת אישור להביא נהגים? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> דרך ענף שירותים ומסחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי יש לנו דיון בנושא. ענף המסחר והשירותים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> משרד הכלכלה. תכף היא תגיב. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> כן. ואנחנו פשוט לא יכולים להכניס נהגים. יצא שאמנם יש לי את האישור, אבל מה אני אעשה איתו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. שליו, חברת צבי כהן. << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> בוקר טוב. אני מחברת צבי כהן, החברה עוסקת בתחום מעל 40 שנה. אנחנו עוסקים גם מול רשויות, מול מועצות, עשרות מהן. אני לא אחזור על נקודות שנגעו פה, כן חשוב לי להגיד שמ-7 באוקטובר גם אנחנו לא יכולים לעבוד עם עובדים פלסטינים. במקום להתעסק בנהגים, איך אנחנו משפרים את היכולת שלנו לתת את המענה, אנחנו מתעסקים בגיוס של עובדים, שזה לטווח מאוד מאוד קצר. זו עבודה שהיא לא פשוטה, הם מגיעים אלינו עם צרכים כלכליים כאלה ואחרים, ואנחנו מתקשים לשמר אותם בעבודה הזו. זהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. מישהו מהחברות רוצה לדבר או שאני ממשיכה? בבקשה. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> בוכריס משה, חברת מאיה ניהול תברואה ושירותים. אני רוצה קודם כול לפתוח, פעם ראשונה שאני בכנסת, אבל אני מאוד רוצה להודות לך על החוק שיזמת לרב מאזוז, אני תלמיד שלו. אנחנו דור שני, ואבא שלי גדל ותלמיד שלו בחוץ לארץ, והיהודי הזה מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו, לכל עם ישראל, לחיילי ישראל. תראו את הסרטונים שמפיצים חיילי כוח 100, להודות לו על הברכות, על העידוד. והוא שילם בבריאות שלו ואולי בחיים שלו לאור הדאגה שלו לעם ישראל בכלל. ואני יכול להגיד שלנו כחברה, הוא דאג לנו מאוד, ייעץ לנו. ותודה רבה לך, אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> להמשיך את מה שהחברים אמרו, את שאלת מה קרה שזה עלה רק לאחרונה, הנושא הזה. פשוט מה שקרה, נוצר ואקום. מכיוון שנוצר מחסור בעובדים בכלל במשק, עובדים שלפני כן בחרו בלית ברירה, או לא בחרו, עבדו בלית ברירה באשפה, הם השתדרגו לעבוד בבניין ודברים כאלה כי שם יש מחסור, ואז אנחנו אחרונים בפול שאין לנו עובדים. נכון שגם עובדים פלסטינים נסגרו, יש הרבה רשויות, אנחנו עובדים גם במרכז הארץ, שלא מסכימים להכניס גם עובדים ישראלים עם תעודת זהות כחולה שהם ערבים, נקרא לזה, משהו בצורה הזאת. זה כבר לא עניין של מחיר, זה עניין של רק למצוא את העובדים. אנחנו נמצאים, לדעתי אנחנו הענף היחיד שהוא הכי חיוני במשק. זאת אומרת, בקורונה הצדיעו, נתנו כפיים לכולם חוץ מלנו במרפסות, אבל אנחנו היחידים שעבדנו. הבניין עצר, כולם עצרו, אנחנו היחידים שנאלצנו לעבוד, כי אם לא, המחלות מגיעות הביתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> במלחמה האחרונה, תחת טילים, אנחנו בעצמנו, כבעלי בתים, מנכ"לים, יצאנו לעודד את העובדים, אלה שיצאו לעבוד תחת טילים באשקלון, באשדוד, בראשון, עבדנו ושכנענו את העובדים לצאת לעבוד רק כדי שלא תהיה אשפה בבתים. כולם היו בבית ואז הזבל רק מתרבה. גם אנחנו ניסינו להגיש בקשה לעובדים, ביקשנו 50, קיבלנו שלושה, ורק לענף הניקיון, זאת אומרת, לאשפה בכלל אין התייחסות. וזה ענף מאוד קריטי, אני חושב שזה ענף עוד יותר חשוב מכל דבר אחר, גם ברשויות מתייחסים לזה בצורה הזאת. הם מוכנים לוותר על בנייה, לוותר על דברים, גם על ניקיון אפילו, ורק לא על פינוי אשפה. עוד משהו שלא נגעו בו רק. מ-7 באוקטובר נהיה גם מצב כזה שאנחנו בתקופה לא טובה, ואז היו הרבה פעמים שסגרו את הערים של שועפאט וכאלה, ואז ערים שלמות, לא פינו שם אשפה, כי סגרו את המקומות, תמיד יש שם בלאגן, תמיד יש שם הפגנות, ואז ישר סוגרים. איכות הסביבה התערבה בדבר הזה וניסו להוציא את העובדים משמה והיו ימים שלמים שלא פינו אשפה. גם עם זה אנחנו מתמודדים, כי רוב העובדים שלנו, עוד פעם, הם מהאזור הזה, וכל פעם שיש איזו מהומה כזאת או אחרת ומתפתחת, ממש סוגרים לנו את המקום ואז אין עובדים בכלל, רשויות לא מקבלות פינוי אשפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> חברת הכנסת, אם אפשר להוסיף משהו גם כדי לחזק פה את החברות. בחוויה שלנו, גם כראשי ערים, בסוף ההשלכה היא השלכה כלכלית עלינו כעיר. אנחנו ניגשים למכרז, מגיעה אותה חברה ואומרת: אנחנו לא יודעים, לא מצליחים לגייס, אני חייב להעלות. המכרז פתאום עולה לנו במאות אלפי שקלים, במקרה הטוב מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים, כדי לאפשר מכרז שיאפשר להם לגייס עובדים, מה שנקרא, בסכום הרבה הרבה יותר גבוה. זאת אומרת, יש פה איזו ביצה ותרנגולת שמוצאים את עצמנו בסוף כעיר מוציאים הרבה יותר כסף ולא בטוח שנקבל גם בסוף את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העליתם את זה בפני משרד הפנים? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> זה עולה כל הזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל הזמן? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> אני חושב שזה עלה גם לפני חודש מול משרד הפנים, על הסיפור הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואין מענה? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> כרגע זו מציאות שקיימת. דרך אגב, אני פוגש את זה, זה לא הדיון, אנחנו פוגשים את זה, למצוא כוח אדם, אני לא מוצא פקחים עירוניים, אני לא מוצא, ששם דווקא המשכורות הן לא גרועות. אבל למצוא היום עובדים, כשפחות נעים להיות שם, אדם שנותן דוחות לאנשים, זה לא מקום שאתה רוצה להיות בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קשה מאוד, לא רוצים, נכון. << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> אני אשמח להוסיף שנהגים שאני כן מצליחה לשמר אלה הנהגים שיש להם פועלים קבועים, אלה אנשים שעובדים איתם הרבה זמן, כי נגעתם שגם יש קושי בעניין של הנהגים. אנשים שאנחנו מצליחים לשמר בענף המון זמן אלה אנשים שבאמת מצליחים לעבוד כצוות הרבה שנים בתחום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכמה עובדים מדובר, שאת אומרת שאת - - - << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> מעל 400. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעל 400? << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> כן, מעל 400. אני אגיד לך שהתחלופה היא מטורפת, היא באמת מטורפת, מה שלצערי לא נותן לי הרבה אופציות לדאוג להם, באמת לכל מה שמגיע להם בתור עובדים, כחברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את אומרת שבגלל השכר אצלכם, כל ה-400, יש תחלופה בגלל השכר? << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> לא, לא שכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או בגלל המקצוע? << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> אין מה לעשות, בסופו של דבר, ברגע שלנהגים יש את הצוות הקבוע שלהם, הם עושים את העבודה. הם עובדים קבוע עם ראשי המועצות, הם עובדים קבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד מה השכר הממוצע של העובד? << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> זה נע, זה יומי. 350-370 בערך יומית. זה תלוי אזורים נקיים, תלוי איפה הם עובדים, באיזה תחום. יש תחומים שהם מנופים, רמסע, זה מתחלק לתחומים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להשלים? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> נהגי משאיות, זה נע מ- - - << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> אני דיברתי על הפועלים, לא על נהגי המשאיות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> נהגי משאיות, זה נע מ-10,000, אני מדבר רק בערכי נטו, זה החל מ-10,000 שקל נטו, וכלה ב-16,000-15,000 נטו, תלוי בעבודה שהם עושים. יש כאלה שעובדים גם ארבע-חמש שעות ביום, אנחנו מדברים על דברים כאלה, שהם אלה שמרוויחים את ה-10,000 שקל. זאת אומרת, המשכורות הן לא משכורות רעב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם עובדים 4 שעות ביום? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> בבוקר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשעות הבוקר? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> עובדים בשעות הבוקר. דרך אגב, גם בזה הגבילו אותנו. איכות הסביבה אמר, במקום שנעבוד בלילה, נעבוד ביום, בשמש, בקור, בשמש הקודחת, שיעבדו, גם ככה הם הפועלים השחורים, זה לא משנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולא בין 7:30 ל-8:00. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אין עבודה לפני 6:00. אני מדבר על חוק הרעש. הם עובדים שלא צריכים הגנה. לא משנה. העובדים של "ההופסע" מאחורה, הם מרוויחים בערכי ברוטו סדר גודל של בין 400 ל-500. גרוסו מודו, זה משתנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> דרור ריבובסקי: << אורח >> שמי דרור, אני נציג של חברה נוספת שמתעסקת בפינוי אשפה, חברה שמעסיקה מאות עובדים, חברת מיפעט, מאות משאיות ומאות עובדים. קושי מאוד גדול למצוא עובדים. זה לא עניין של שכר, אין עובדים, הם לא רוצים לבוא. קבלני העובדים שמביאים עובדים, זה ברמה שהוא עומד בצומת ומישהו דופק על החלון לפועל, מוסיף לו עוד כמה שקלים והוא יורד מהאוטו, ועיר לא מקבלת פינוי אשפה. זה מחזה יום-יומי של מאבקים יום-יומיים לתת את השירות לרשויות. יש חשיבות מאוד גדולה למקצועיות שלהם. כמה שזה נשמע מצחיק, כי בסוף הוא יודע להיכנס לבית והוא מכניס חזרה את פח האשפה. ויגידו ראשי הרשויות שאחת הבעיות הכי קשות שלהם במוקדים זה אינסוף תלונות על אי-החזרת פחי האשפה, על אי-פינוי פחי האשפה. והעולם הזה של האשפה הוא עולם מאוד מאוד מקצועי. כמה שזה נשמע חפיף, זה עולם מאוד מאוד מקצועי עם הרבה מאוד הגבלות. אי אפשר לעבוד מ-7:30 עד 8:30, ליד מוסדות חינוך ובמרכזי הערים, שלא נדבר על התנועה בתוך הערים, שהיא קטסטרופה. ויש קושי מאוד מאוד גדול להביא עובדים. אין, פשוט אין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש ערים שמפנות את האשפה בשעות הערב? << אורח >> דרור ריבובסקי: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולם לא היה? << אורח >> שליו וינשטוק: << אורח >> זה תלוי איזו אשפה. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> יש כמה, אבל הרוב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לרוב זה ברשויות שהן מפנות לעצמן. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> בדרך כלל זה כשזו העירייה מפנה. בירושלים מפנים בלילה. הלוואי והיו מאפשרים לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תל אביב. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> בתל אביב. כשזה רשויות, לקבלנים לא מאפשרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי לא מאפשר? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אולי ככה היינו יכולים גם לקחת סטודנטים שיעבדו בלילה, יעשו השלמת הכנסה. אני מדבר ברצינות. אנשים שרוצים לעשות השלמת הכנסה, שיעבדו בערב ויעשו השלמת הכנסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק שהם יסכימו לעשות, רק תגייס. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אולי כן, אבל בן אדם שזו העבודה העיקרית שלו, כנראה שלא יבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קובי, אתה רואה את הסטודנטים באים לעבוד בלילה? << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> או שכן או שלא, אפשר לנסות, אבל אני לא יודע. << קריאה >> דודו להב: << קריאה >> יש דבר נוסף, אם אפשר להעיר. דודו מחברת אורוז שירותים בע"מ. בעיית רצף התפקוד, שאין לנו פועלים, מתקשים לבצע מחזור. בסוף כשלא מבצעים מחזור, אין אתרי הטמנה. זה המשבר הנוסף שיש פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << קריאה >> דודו להב: << קריאה >> ולכן, הרצף התפקודי הזה שנעלם, עובד מגיע לחודש, חודשיים, שלושה, ובורח בגלל הקושי, בגלל עבודה בשמש, אנחנו מוצאים את עצמנו שאנחנו לא מצליחים להגיע למחזור, ואז אתרי ההטמנה מתמלאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם משרד איכות הסביבה, מה הטיעונים שלהם? יש פה מישהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את יכולה לשאול אותם. יש פה מישהו נציג שלהם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, יש לנו פה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> בוקר טוב, גברתי. שמי אורי טל, אני מנהל את תחום הפסולת הבנייה וההריסות, אבל יש לי עוד כובע נוסף, אני הייתי אחראי על כל תחום ניהול משק הפסולת בחירום, ושם אנחנו למדנו היטב את סוגיית המחסור בכוח אדם. אני אפתח ואומר, גברתי, גם לראש העיר וגם לחברות שלי מהמרכז, שירות הפסולת הוא שירות שצריך לעבוד 24/7, אסור לעצור את זה, זה שירות שצריך לתת אותו באופן רציף, ללא עליות וללא ירידות, כי בסוף כל ירידה משפיעה על כל הציבור כולו, אם זה האיסוף מהמדרכות ואם זו הפסולת שנערמת ויוצרת מפגעים סביבתיים. העמדה של המשרד שהגיעה, ונתתי לה ביטוי בכל פורום אפשרי, גם מרמת השרה ומטה, מה שנקרא, פסולת חייבת להיאסף, כמובן באחריות הרשויות המקומיות, או בעצמן או מי מטעמן, בדרך כלל אלה כל החברות הנכבדות שיושבות פה, וכמובן כל העסק הזה זה עסק ברישיון. אני מזכיר, כל החברות האלה עובדות תחת רישיון עסק מוסדר, עם תנאים מוסדרים וכל מה שקשור. לשאלה שלך, גברתי, אנחנו כמשרד, העמדה שלנו בעניין הזה, איפה שאפשר לעזור לחברות ההובלה, למתקני הקצה, וכמובן גם לרשויות המקומיות, לבצע את האחריות שלהן לפנות את הפסולת, המשרד יהיה שם, אם זה באמצעות עובדים זרים, אם זה באמצעות עובדים ישראלים, אם זה באמצעות כל עובד שיהיה מוכן לבוא ושיהיה לו כמובן את האישור החוקי ואת ההיתר החוקי משאר חברותיי וחבריי ממשרדי הממשלה. והמשרד כאן עושה ימים כלילות, גם אני זוכר את עצמי בימי המלחמה, לנסות לייצר מאגרי כוח אדם שיבואו לעבוד בתחום האשפה, אם זה באיסוף מהמדרכות, אם זה על ההגה, ואם זה מאחורי המשאית, כל מה שצריך, ואם זה במתקני הקצה. כי גם במתקני הקצה, אלו שמטפלים בסוף באשפה, החברים אוספים את האשפה, זה מגיע למתקני הקצה, גם שם צריך ידיים עובדות, וגם שם הרגשנו ירידה ופגיעה קשה כתוצאה מאירועי המלחמה, עובדים זרים, עובדים מהרשות הפלסטינית וכדומה. ולכן, גברתי, כל פתרון שיהיה כאן או בינינו, בין משרדי הממשלה, יהיה מבורך בעניין הזה, ואנחנו כמשרד ניתן את מה שאנחנו יודעים לתת בעניין הזה, נהיה שותפים לצוותים וכל מה שצריך לתת, ואני מכיר חלק מהחברים והחברות פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס לגבי הגבלת שעות העבודה לעובדים לפינוי אשפה? << אורח >> אורי טל: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אבל זה לא בתחום האחריות של המשרד להגנת הסביבה, זו האחריות של משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של העבודה? << אורח >> אורי טל: << אורח >> בדיוק. אנחנו, מבחינתנו, כמה שהחוק מתיר ומאפשר, אנחנו שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים על חוק הרעש. << אורח >> אורי טל: << אורח >> חוק הרעש הוא חוק שלא במגרש שלי, כי אני לא איש הרעש במשרד להגנת הסביבה, אבל ככל שהרעש מאפשר או לא מאפשר, אני כמשרד אבדוק את זה. אני לא נתקלתי באיזושהי אמירה של המשרד שאומרת שעובדי אשפה לא יכולים לעבוד בשעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פסקי דין. << אורח >> אורי טל: << אורח >> אין בעיה, ולכן אמרתי, אני לא איש רעש, אני אבדוק את הסוגיה הזאת, גברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור על הנושא שאמרת, שיש לכם מאגר? << אורח >> אורי טל: << אורח >> כן, אני אסביר. בשעת הלחימה, ולצערנו, אנחנו עדיין בשעת הלחימה, ובתקווה, ואני מצטרף לברכות של כולם, בתקווה שהמלחמה תסתיים וכל החיילים יחזרו בשלום, וגם כל החטופים וגם החללים יחזרו בשלום, ונחזור לשגרה שלנו, מה שנקרא, בשעת הלחימה זיהינו נפילה גדולה של עובדים. אחת, רובם היו מגויסים. הנהגים, העובדים הישראלים היו מגויסים, והרגשנו מצוקה קשה בנהיגה וגם באיסוף האשפה, עובדי הכפיים, מה שנקרא. ואז במאמץ משותף מהיר של משרדי הממשלה, ובעיקר עם הרשות לחירום לאומית ועם משרד הכלכלה, כי הוא אמון על זרוע כוח אדם בחירום, יצרנו מאגר כוח אדם. מאגר כוח אדם, כמו שאת יודעת, גברתי, יש את רשות התעסוקה, שאנשים מבקשים דמי אבטלה, דמי קיום וכל מה שקשור לזה, והקמנו מאגר לאומי לשעת הלחימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים היו במאגר הזה? << אורח >> אורי טל: << אורח >> אני מייד אגיד לך, גברתי. הקמנו את המאגר הזה, לקח לנו כשבועיים, תחת משרד הכלכלה, להקים את המאגר הזה, והצלחנו דרך המאגר עצמו להעביר לחברות עצמן, כי החברות באמת צעקו וזעקו, אין לנו כוח אדם, והצלחנו לגייס מעל 150 עובדים שהגיעו למשאיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מתקני קצה? << אורח >> אורי טל: << אורח >> לא, חברות הובלה. ודרך אגב, מי שפנה אלינו, זו הבעיה, שאני מסתכל על הפרצוף של החבר כאן שבתהייה למה זה, כי לא פנית לסיוע, לא לפחות אלינו ולא למשרד הכלכלה. הקמנו את המאגר הזה והמאגר הזה הוכיח את עצמו. מה ניתן ללמוד מזה, גברתי? שאנחנו נמצאים בעת שעדיין יש את האיסור לכניסה של עובדים מהרשות הפלסטינית, עדיין יש מגבלות של העובדים הזרים. ככל שיהיה פתרון לעובדים הזרים, כמובן המשרד הוא שקוף בעניין הזה ונתמוך בכל אפשרות. אבל אני סבור עדיין שיש לא מעט עובדים ישראלים במאמץ משותף שאפשר לגייס אותם לעניין הזה. לשמחתנו, חיילינו חוזרים הביתה, לשמחתנו, המשק הישראלי חוזר לעצמו, ולא מעט גם אנחנו נצטרך לייצר מקומות עבודה כאלו ואחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אנשים לא רוצים לעבוד בפינוי אשפה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> יפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבעיה לשמר את העובדים, לגייס, ושלב שני, לשמר. << אורח >> אורי טל: << אורח >> יפה. וכאן כמשרדי ממשלה, ושמענו את חבריי מחברות ההובלה וכדומה מציעים משכורות, מציעים כל מה שצריך לעשות על מנת לשמר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בכל הענפים, שיש קושי לגייס עובדים. << אורח >> אורי טל: << אורח >> נכון, ולכן, ואמר החבר פה והקשבתי לו בקשב רב, שאפילו את הטלפון הראשון שיגיד לו "אני בא לראיון", הוא מתקשה לקבל. ולכן, מאגרים מהסוג הנ"ל, שהוכיחו את עצמם, לפחות בשעת הלחימה, לייצר את המאגרים שעובדים, רוצים אנחנו, מה שנקרא, תציעו לנו, ואז החברות עצמן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא יכולים לעלות על ההגה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> שנייה. ולכן, איך אנחנו עושים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת הבעיה השנייה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> ולכן אנחנו יכולים להתאים את המודל שעשינו למאגר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> דהיינו, החברות, הרשויות, פתרונות הקצה למיניהם, יגידו מה הם מחפשים, אנחנו, יחד עם משרד הכלכלה, יחד עם רשות התעסוקה, יחד עם משרד הביטחון, חיילים משוחררים וכל מה שקשור, זה כמאמץ משותף, ננסה לגייס, ננסה להתאים את הדרישות של השטח, ואז "ישלפו מהמדף" את קורות החיים המתאימים ויעשו את החיבורים המתאימים. אני סבור כמדינה, כממשלה, אנחנו כמובן לא צריכים להיכנס לעניין העסקי, באיזה שכר, כמובן כל עוד זה לא מתחת למינימום, איזה שכר, מהם התנאים לשימור. זה הדו-שיח העסקי החופשי בין הרוצים לעבוד לבין החברות עצמן. אני סבור שמהמקום שלנו, אולי כמשרדי ממשלה צריך לעשות מאמץ משותף לאור הקושי העצום, ויש קושי עצום בגיוס כוח אדם מתאים לאור המציאות שמדינת ישראל נמצאת בה. ואני חושב שזה יכול להיות קצה קצהו של פתרון, מבלי להתייחס לסוגייה כן עובדים זרים, לא עובדים זרים, ובאילו תנאים. כי אנחנו רואים שבחלק מהענפים יש עובדים זרים, וטוב שיש שם עובדים זרים, ואולי גם צריך לייחד איזושהי חשיבה על עובדים זרים גם לענף טיפול ואיסוף הפסולת והאשפה במדינת ישראל. אבל שוב פעם, זה לא במגרש של המשרד להגנת הסביבה. חברותיי וחבריי היקרים ממשרדי הממשלה בטח יתייחסו לסוגיה הזאת. ואני חושב שזה איזשהו קצהו של פתרון שאפשר לקדם אותו, לפחות מהניסיון שנלמד בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אמיר אלון: << אורח >> אמיר אלון, אלון יעקב הובלות בע"מ. כחלק מההכנה לוועדה בדקנו בארבע השנים האחרונות כמה עובדים הצלחנו לקלוט משירותי התעסוקה. מתוך 150 עובדי החברה, שניים הצלחנו לקלוט משירותי התעסוקה. סליחה שאני קצת - - - << אורח >> אורי טל: << אורח >> אני אענה על זה. קודם כול, אני שמח על הפסימיות שלך, כי אני תמיד לומד את השטח. כמו שציינתי, לא דיברתי על רשות התעסוקה, אוקיי? אני לא יודע מה קורה ברשות התעסוקה, מה המגבלות, מהם הקשיים. אני בטוח שהם עושים עבודה לתפארת מדינת ישראל בשביל למצוא מקומות עבודה. אני דיברתי על משהו אחר לחלוטין, אוקיי? דווקא דיברתי על מאגר שהוא היה משותף לכמה משרדי ממשלה, לא רק לרשות התעסוקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בין-משרדי. << אורח >> אורי טל: << אורח >> כן, בדיוק. לא רק רשות התעסוקה, לא רק משרד הביטחון, לא רק המאגרים של משרד הכלכלה דווקא. וגם יצאנו בפנייה לציבור, היינו בקשר עם התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, גם משמה גייסנו אנשים ומאגרים של עובדים שרוצים לעבוד. אני מסכים עם מה שאתה אומר שמהתחושה שלך, ממה שאתה הרגשת, הצלחתי לגייס רק שני עובדים. דרך אגב, שניים יותר מדי, מה שנקרא, כי התחלת באפס, אני מציין, כך שזה כבר 200% הצלחה. אני רק בצורה צינית אומר את זה. אבל בכל מקרה, אני רק אומר שבסופו של דבר, אין ספק שצריך פה מאמץ. וגברתי כינסה את הוועדה בשביל הדבר הזה, ואני סבור שאפשר במאמץ משותף לנסות לענות על השאלה הזאת מבלי להתייחס שוב פעם לשאלה כן עובדים זרים, לא עובדים זרים. אני משער שמשרד הכלכלה תכף יתייחס לזה, או רשות האוכלוסין, אם היא נמצאת פה. << קריאה >> דודו להב: << קריאה >> יש לי רק שאלה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> מאיפה אתה, אדוני? << קריאה >> דודו להב: << קריאה >> מאורוז שירותים בע"מ. מרבית חברות הפסולת, אף אחד לא קיבל נהג מה-150. אני מנסה להבין רק לאן הם הלכו. << אורח >> אורי טל: << אורח >> אני שמח שאתה כזה סקפטי, קודם כול כי - - - << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> דרך אגב, עוד משהו. אני רק אוסיף בהמשך למה שהוא אומר עוד משהו. אנחנו היינו בקשר עם איכות הסביבה דווקא כשסגרו לנו את העובדים ממזרח ירושלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה היה? בתחילת המלחמה? << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> לא, במשך השנתיים האלה היו הרבה מהומות במזרח ירושלים, בשועפאט, כשרוב העובדים שלי משועפאט. סגרו לנו הרבה פעמים, אני יכול אחרי זה להגיד לך עם מי הייתי, נציגים ממשרד איכות הסביבה, לא היה להם מענה, רק איך להוציא לנו את העובדים האלה משם. דרך אגב, בתיאוריה אולי אנחנו יכולים לשבת פה, אבל תאמין לי, הלכנו לכל חברות כוח האדם בישראל, פנינו לאיפה שרק אפשר להשיג עובדים, אין עובדים. בתיאוריה זה יפה לשבת ולהגיד שאנחנו נעשה מאגר וסטודנטים וכל הדברים האלה, זה לא עובד. ניסינו את הכול, אנחנו עשרות שנים באשפה, לא ילדים קטנים. << אורח >> אורי טל: << אורח >> תשמע, אני אענה על זה. קודם כול, צר לי שזה מה שאתה חושב, כלומר, זה מה שאתה יודע, כמובן זה מה שאתה יודע, אוקיי? וזה בסדר, אני מכבד את מה שאתה אומר. אני יכול למנות לך עשרות של חברות שכן נעזרו בשירותים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד לנו מי החברה רק, שנדע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אנחנו נאמר את זה בסיכום בתום הדיון. << אורח >> אורי טל: << אורח >> קודם כול, אני לא אגיד כי זה מידע עסקי, אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בסדר. << אורח >> אורי טל: << אורח >> לא, אם גברתי תרצה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אל תאמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל החברות פה, איזה עסקי? << אורח >> אורי טל: << אורח >> לא, לא כל החברות פה. בוא נגיד, אני מכבד שאתה אחד מהשישייה המובילה, אבל אתה לא אחד מהשישייה המובילה, בסדר? << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> אבל יש בינינו שיח, אנחנו דיברנו כל הקבלנים ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל שיהיה שיח. << אורח >> משה בוכריס: << אורח >> בין הקבלנים התכוונתי לומר, היה שיח. << אורח >> אורי טל: << אורח >> תן לי לנסות לענות. אם גברתי תרצה כתשובה פורמלית לוועדה ולך גברתי, המשרד יספק כל מידע שנדרש בעניין הזה. אין לי שום כוונה לפרט פה שמות של חברות וכמויות של עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בסדר, אין צורך. << אורח >> אורי טל: << אורח >> כמו שאמר אדוני לפני כן, מתמודדים על מכרזים. אני האחרון שיתרום מידע כזה או אחר כל עוד זה נמצא תחת תחרות עסקית בין חברות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין צורך, אנחנו נמשיך בדיון. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> מאגר ציבורי, לא? << אורח >> אורי טל: << אורח >> המאגר, הוא היה אד-הוק לשעת הלחימה, הוא עוד לא הפך להיות ציבורי. אם וכאשר הוא - - - << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> זאת אומרת, הוא פרטני לכמה חברות? << אורח >> אורי טל: << אורח >> לא, הוא פרטני לכל מי שפנה בבקשת סיוע. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אנחנו פנינו למרשם האוכלוסין, לא ידענו שאתם מתעסקים בזה. << אורח >> אורי טל: << אורח >> אוקיי, בסדר. ולכן אני אומר, מי שפנה אלינו קיבל סיוע, בואו נגדיר את זה ככה. מי שפנה למשרד הכלכלה קיבל סיוע. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> כולל נהגים? << אורח >> אורי טל: << אורח >> כולל נהגים. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> נהגים עלו? << אורח >> אורי טל: << אורח >> כולל נהגים, עלו לרכבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא זרים. << אורח >> אורי טל: << אורח >> לא זרים, ישראלים. אני לא אמרתי בשום מקום זרים. ולכן הצעתי את זה כמודל שיכול לשמש לקפיצה קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעשות ניסוי, פיילוט? << אורח >> אורי טל: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נגיד את זה בסיכום. אני עוברת לדוברת הבאה. מירה, בבקשה, השלטון המקומי. אני אפנה אלייך את השאלה, אולי לא קיבלת אותה. אם את יכולה להתייחס למחסור בעובדים באיסוף ופינוי אשפה ברשויות מקומיות, מהן הפעולות שביצעתם בנושא בשנים האחרונות, ועמדתכם לבקשה להקצות עובדים זרים בתחום. ואחר כך נשמע גם את נציג ההסתדרות וגורמי המקצוע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה רבה, גברתי. קודם כול, הגיעו יחד איתי נציגות חשובות ומקצועיות מהחברה למשק וכלכלה שעוסקות בנושאים של מכרזי איסוף ופינוי פסולת, ואני אבקש שהן ישלימו את דבריי. עלו הרבה מאוד נושאים כאן בוועדה, לא רק השאלה ששאלת, גברתי, אלא באופן כללי אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות. עלתה סוגיית הרעש והקושי של קבלני איסוף ופינוי פסולת לבצע איסוף ופינוי של הפסולת בשעות הערב והלילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בנושא הזה אנחנו פעלנו לא מעט, מרכז השלטון המקומי. באמת היו תביעות, גם תובענות ייצוגיות וגם מסוגים אחרים, בדרישה שלא לאפשר פינוי בשעות הערב והלילה, מהטענה שטלטול הפחים, הוא מייצר רעש שעולה כדי מפגע. בסוגיה הזו יש הבדל בין הרשויות המקומיות בהיבטים של חוקי העזר שהן התקינו. חוקי עזר, ככל שהם ישנים יותר, באופן עצוב במידה מסוימת, ככל שהם ישנים יותר, הם אפשרו יותר פינוי בשעות הערב והלילה. ככל שהם חדשים ומודרניים יותר, הם פחות מאפשרים. הסוגיה של מפלסי הרעש, ובאופן כללי הרעש במרקם עירוני בנוי, לדעתנו, צריכה לעבור חשיבה מחודשת. ואנחנו שוחחנו בנושא עם ד"ר סטיליאן מהמשרד להגנת הסביבה, משום שאנחנו נמצאים בסביבה רועשת יותר מבעבר, יש עבודות של ביצוע תשתית לאומית שמגיעות למפלסי רעש הרבה יותר משמעותיים, בכל הכבוד, מטלטול פחים, והעלות מול התועלת בנושא הזה, לנו היא מאוד ברורה. צריך לאפשר פינויים בשעות הלילה כדי שהמפגע התברואתי של ריח ושל בריאות הציבור יפונה, גם אם המשמעות של זה היא יותר שעות פינוי במהלך היום. זה נושא שעסקנו בו לא מעט. הנושא של קושי בהשגת עובדים, אני מזכירה, בנושא הטיפול בפסולת יש גם את העובדים שמזיזים את כלי האצירה, מחזירים אותם למקומם, ויש את הנהגים על הרכב הכבד. אגב, צפוי דיון בוועדה בראשותך בנושא של הרכב הכבד ספציפית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, דיון המשך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מניחה שהרכב הכבד יכלול גם התייחסות להיבטים של נהגים של משאיות לאיסוף פסולת. יכול להיות שמהזווית הזו יהיה מענה לשאלה של הנהגים ולא לעניין של האיסוף והפינוי של כלי האצירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההיבטים האלה הם היבטים שהחוסר של ידיים עובדות בהם הוא חוסר, לידיעתנו, לפי מה שהובא אלינו, יכול להיות שלחברה למשק וכלכלה זה הובא עוד קודם לכן, אבל לפי מה שהובא אלינו, זה חוסר שהוא חדש יחסית. כמובן יחד עם כל הסיפור שהחל לצערנו בכל הנזקים הרבים של מלחמת חרבות ברזל, גם הנושא הזה זה נושא שמאוד מאוד מאוד השתנה מאז פרוץ המלחמה. ידיים עובדות שנשענו הרבה מאוד על כוח אדם פלסטיני, קצת נעלם, איך לומר את זה בצורה עדינה, וכל דורשי העבודה הולכים לפי עבודות הכפיים היותר קלות, היותר רווחיות, אל עבודות הכפיים הפחות קלות או הפחות רווחיות, ואז נוצרים ממש תחומים שלמים שבעבר לא היה בהם חסר ועכשיו יש בהם חסר גדול. עלתה פה סוגיה שהתייחסה לעובדים זרים בשימוש ברשויות המקומיות באופן כללי. אני מזכירה, היה חוזר מנכ"ל, היו גם הנחיות של החשב הכללי בעניין הזה, שלא ניתן להתקשר לשם העסקה של עובדים זרים, לא ברשויות המקומיות ולא במשרדי הממשלה בכלל, כחלק מתפיסה של תימרוץ ועידוד של תעסוקה ישראלית. על הנושא הזה הוגשו בעבר עתירות לבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך שונו הנהלים וההנחיות ביחס למבקשי מקלט ולא ביחס לדורשי עבודה. אלה שתי אוכלוסיות שונות, כידוע לגברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> עובדים זרים, אבל שתי אוכלוסיות שונות עם יחס שונה אליהן. ביחס לדורשי עבודה, מאז 7 באוקטובר נעשה עוד שינוי בתפיסה של הממשלה בעניין הזה. העובדה היא שעובדים ישראלים לא רוצים לעבוד בתחומים האלה. כמו שאמרנו, אנחנו נמצאים למעשה בתחתית התחומים של עבודות הכפיים, אלה שכל אחד שיכול בעבודות הכפיים עולה למעלה יותר במדרגות שלהן. זה משהו שאנחנו צריכים לדעת. אנחנו לא יודעים על רשויות מקומיות שלא מאפשרות היום כניסה של עובדים שהם ישראלים ערבים, לא יודעים על דבר כזה. זה דבר שהוא גם מנוגד לדין, לא כיום. זה דבר שהיה לי חשוב גם לומר אותו. והדבר האחרון שאני מבקשת לומר לתוך הדיון הזה של הוועדה, כמו שכולנו יודעים, ומשום מה לא העלו את זה כרגע חבריי מסביב לשולחן, יש כניסה של גורמי פשיעה לתחום הפינוי של הפסולת. זו כניסה מסיבית, דובר בה הרבה מאוד גם בוועדות שונות של הכנסת. אנחנו חושבים שצריך לפתוח את החשיבה בתחום הטיפול בפסולת גם מהזווית הזו, איך מייצרים יציאה, מניעות של גורמי פשיעה מכניסתם למכרזים. ויכול להיות שהשינוי באשר לזהות העובדים שעובדים בתחום יכול לסייע גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הנושא לא חדש עם ארגוני הפשיעה, זה כבר נדוש. מה קורה עם זה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמו שאמרתי, נידון גם בוועדות שונות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אלה דברים חדשים לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא חדש. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אלה דברים חדשים לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם ארגוני הפשיעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו כתבות רציניות בעיריית אשדוד, אם אפשר - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הדבר הזה תופס נפחים שלא היו כמותם בעבר, באמת תופס נפחים. כמו שאמרתי, זה נדון גם בוועדות אחרות. כיוון שמדובר בפשיעה ובאלימות זה נידון גם בוועדות אחרות. הנושא הזה הוא מאוד חשוב, כיוון שעל תחום הפסולת יש ממש השתלטות של גורמי הפשיעה, ממש השתלטות. יכול להיות, אני אומרת את זה בזהירות, שכניסה של עובדים זרים לתחום יכולה לסייע במשהו בצמצום של ההשתלטות הזו, כמובן לצד הכלים האחרים המשלימים החשובים הרבה יותר, של האכיפה, שנועדו למגר את התופעה. אני מאוד מבקשת אם תינתן רשות דיבור לחברותיי מהחברה למשק וכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני רוצה, התכוונתי להעביר לחני. << אורח >> חני כהן: << אורח >> תודה רבה. חני כהן, סמנכ"לית בחברה למשק וכלכלה, ואחראית על פרסום המכרז לאיסוף ופינוי אשפה עבור הרשויות על ידי קבלנים כבר למעלה מ-20 שנה, מכירה פה את כל החברים הנכבדים. מה שאני רואה לנגד עיניי זה את טובת הרשויות, שהן יקבלו את השירותים הטובים ביותר ושהן לא יינזקו מבחינת השירות שהן מקבלות. ואני מודעת למצוקות של הקבלנים לאורך הזמן. זה התחיל עוד בקורונה, זה המשיך ביתר שאת בתקופת המלחמה, ובין לבין גם היה, אם אני זוכרת נכון, את הסיפור של נהגי משאיות הגזם, ששינו את הדרישה מבחינת מתן הרישיון שלהם, וזה העלה בצורה מאוד משמעותית את השכר של נהגי משאיות הגזם, הפעלת מנוף, שהייתה דרישה ל-12 שנות לימוד ועוד כל מיני דרישות שהעלו בצורה משמעותית את השכר של נהגי משאיות מנוף, ונוצר מחסור. עד כדי כך שאני שומעת שקבלני פינוי אשפה גונבים אחד לשני את נהגי המשאיות, וזה לא טוב. מבחינת העובדים, אני בעד שיאפשרו להם, כדי שהשירות לא ייפגע, ואני יודעת שגם היום, כשכביכול המצב נרגע, קשה מאוד להשיג עובדים. חלק מהקבלנים משתמשים בקבלני משנה שמביאים להם עובדים במיוחד ל"הופסע". היו גם לאורך הזמן אירועים פליליים של הכנסת עובדים שאסור להם להיכנס, כן? ואני חושבת שאם יאפשרו להם להביא עובדים זרים, הנושא הזה ייפתר ויהיה פחות. צריך לחשוב על טובת הרשויות גם בעניין של חוק הרעש, והרבה מאוד רשויות פנו אליי לאחרונה לבדוק אפשרויות לעבוד בלילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חני כהן: << אורח >> עלו פה טענות שהן טובות, אני חושבת, שכחו את עניין העומסים בכבישים, בשעות הבוקר במיוחד. צריך לקחת בחשבון שאם עובדים בשעות הלילה, גם מפעלי המחזור ותחנות הקצה צריכים לעבוד בלילה כדי לקבל את המשאיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם לא קיימתם דיונים עם המשרד בנוגע לדבר? מה קרה עם כל הדיונים? למה זה לא התקדם? << אורח >> חני כהן: << אורח >> הנושא של חוק הרעש, זה לא עלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, של פינוי אשפה בשעות הערב. << אורח >> חני כהן: << אורח >> זה לא עלה עד היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה? למה אתם לא מקדמים את זה? << אורח >> חני כהן: << אורח >> אצלי זה לא עלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מירה, לא קידמתם את הסוגיה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כפי שציינתי, זה משתנה מחוקי העזר אחד לשני. וכפי שציינתי, אנחנו במרכז השלטון המקומי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאין לכם התנגדות, שאתם רוצים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - שינוי רגולציה, היינו בקשר עם ד"ר סטיליאן בדיוק על הסוגיה הזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיכות הסביבה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, מהמשרד להגנת הסביבה, בדיוק על הנקודה הזו. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> התושבים לא מאפשרים את זה, שמשאיות יעירו אותם ב-4:00, צריך להגיד את זה. זאת אומרת, זה אחד הדברים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, אבל זה באמת משתנה מרשות לרשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? אז איך זה, נציג עיריית ירושלים? איך זה אצלכם? אין תלונות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בגלל שיש חוקי עזר ישנים יותר. קודם כול, זה באמת משתנה. במרכז העיר, התושבים, יש להם מפלסי רעש מאוד גבוהים מלכתחילה, כי יש להם עבודות של רכבת קלה או עבודות של כל מיני דברים אחרים או בליינים ומסיבות. הרי יש בערים צפופות תמהיל של תעסוקה ומגורים שהוא כן מייצר בכל זאת מפלסי רעש גם בשעות הקטנות של הלילה. אנחנו דיברנו, אנחנו באמת מקיימים על זה שיחות. ושוב, זו שאלה של עלות-תועלת. לצד מפגע של רעש יש מפגע תברואתי, יש מכה של עכברושים בכל מיני מקומות שממש מייצרים מפגע תברואתי כי פסולת לא נאספת בזמן, היא יושבת והיא יוצרת מפגע לבריאות הציבור. יש את המפגע שדיברה עליו נציגת החברה למשק וכלכלה, של שעות של פקקים של משאיות מזהמות, גם לזה יש השלכות. כשעושים איזונים בין מפגעים מסוגים שונים צריך לייצר איזונים שהם נכונים. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> לא אמרתי את הדברים, לא התנגדתי, אני רק אומר, אני מכיר - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בוודאי, ראש העיר, בוודאי. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> אנחנו חווים את זה גם בחלוקה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפרוטוקול, שנית. רגע, תני לו. את רוצה לסיים והוא ימשיך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אנחנו חווים את זה, זה מתחבר מאוד. אנחנו חווים את זה גם בחלוקה של - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם בשעות הלילה אוספים? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> אנחנו בשעות הלילה אוספים אך ורק בחגים וכשיש עומסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש תלונות? אין תלונות. << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> התושבים, אחרי ארבעה ימים של חג, הם רוצים שיאספו להם את הזבל, אבל זה רק סביב אירועים ספציפיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא בשגרה לעשות, לחשוב גם על משהו? << אורח >> יאיר שטבון: << אורח >> בשגרה, אדם, אחות שחוזרת בשעה 00:00 ממשמרת, וב-3:00 המשאית מעירה אותה, זה משהו אחר. הורים צעירים שמרדימים תינוקות בבית, עד שהם הצליחו להרדים את הילד, לקום ב-2:00 בלילה, חבר'ה, זה אירוע אחר לגמרי. << אורח >> חני כהן: << אורח >> אני רק מזכירה, קודם כול, אפשר שזה יתחיל לפני. מה שיש לי להגיד בנושא הזה עוד, קודם כול, בתקופות החגים, באופן קבוע, כמעט בכל הרשויות, עובדים לאורך הלילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חני כהן: << אורח >> עובדים ברצף, וזה מתקבל על ידי התושבים וזה בסדר. אנחנו מדברים על שעות הלילה כאילו זה רק ב-2:00, 3:00, 4:00. אפשר להתחיל גם ב-20:00, אפשר להתחיל גם ב-19:00. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חני כהן: << אורח >> מה שלא קיים היום, ואז זה מצמצם. נכון, יכול להיות שתהיה לזה השלכה כספית, כי לעבוד בשעות הלילה, יכול להיות שהנהגים/הפועלים, קבלנים לצורך העניין, תהיה להם דרישה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם העסקת עובדים זרים זה לא הכי זול, זה יקר מאוד. << אורח >> חני כהן: << אורח >> תהיה להם דרישה, וזה יכול להשפיע, כלומר, ההשלכה תהיה שהשירות הזה יעלה יותר, וזה משהו שצריך לשקול אותו, אוקיי? בשולי הדברים צריך לשקול גם את זה. צריך לבדוק עלות-תועלת, עוד פעם. יש רשויות שמתעניינות בזה, צריך לבדוק את ההשלכות. מונל, אולי באמת תגיד איך זה בירושלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, זהו, אני נותנת לו את רשות הדיבור עכשיו. << אורח >> מונל כץ: << אורח >> מונל כץ, אני מהנדס התברואה של עיריית ירושלים. בירושלים יש חוק עזר כבר שש שנים, אנחנו יכולים לעבוד במוצאי שבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באילו שעות במוצאי שבת? << אורח >> מונל כץ: << אורח >> מיד כשיוצאת שבת, זאת אומרת, אחרי חצי שעה יוצא פרוטוקול מסודר מהנהלת האגף, מי עובד, כן עובד. התושבים דווקא בירכו אותנו. במקום לקבל את יום ראשון עם ערימות של זבל, אנחנו מקבלים עיר נקייה. נכון שיש אזורים שאנחנו מפריעים מבחינת הרעש, אבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש תלונות? נתקלתם בתלונות? << אורח >> מונל כץ: << אורח >> איפה שיש תלונות, אנחנו מרכזים ומנסים לא להפריע לתושבים. כמובן שזה הדבר הכי טוב לעיר מבחינת הניקיון. רק במוצאי שבת, וכמובן יש לנו מכוניות שמטאטאות את הרחוב, אבל זה פחות מפריע, שעובדות בלילה, כדי לא להעמיס על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק אחת לשבוע, זה רק במוצאי שבת, או בחגים, נכון? << אורח >> מונל כץ: << אורח >> כן. ובחגים עובדים בצורה אחרת. יש לנו 45 ימים בשנה שאנחנו עובדים בצורה אינטנסיבית, עובדים ומפנים כל יום. אם בעיר מפנים שלוש פעמים בשבוע, בחגים עובדים יום-יום, מפנים את האזורים. זה מה שרציתי להגיד. לגבי הכנסת עובדים זרים, לנו יש פחות בעיות בגלל שיש לנו את מזרח ירושלים. זה נכון שלפעמים כשיש איזה פיגוע הם לא יוצאים, כשיש רמדאן הם לא באים או באים בצורה אחרת. בירושלים יש כמעט 350,000 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה? הכול נעמד ותקוע וערימות של זבל? << אורח >> מונל כץ: << אורח >> כן, אבל יודעים איך להזיז כוחות מפה לפה, יש כל הזמן משחקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עובד כמו שצריך. << אורח >> מונל כץ: << אורח >> לא עובד, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך למצוא את האיזון, מה לעשות? << אורח >> מונל כץ: << אורח >> אני באיזה רצף מסוים. דבר שני שמאוד חשוב, יש לנו 350,000 תושבים חרדים, וגם החיכוך הזה בין האוכלוסייה הערבית, זה לא תמיד יוצא טוב. במאה שערים יש לנו תמיד ויכוחים עם התושבים. חלק מהחרדים, לא כולם, לא אוהבים. אפילו מכוניות שלנו נכנסות ללא סמל של עיריית ירושלים. בטח עובדים זרים יותר ממושמעים, לא עסוקים בטלפונים ולא עסוקים במשפחות, הם באים לעבודה, גומרים את העבודה וחוזרים הביתה. לנו יש פחות בעיות מבחינת כוח אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העיר שלך רוצה גם עובדים פלסטינים, לא לבנות רק על מזרח ירושלים? גם לשלב עובדים זרים? כמו עם העובדים הירדנים באילת. << אורח >> מונל כץ: << אורח >> בטח, הייתי שמח לעשות איזה פיילוט באיזשהו מקום, לקחת את זה, לראות איך זה עובד. יש לנו ועדות לקבלת עובדים, לצערי יהודים לא אוהבים לעבוד בזה, יש לנו קבלנים, כמעט 1,500 פועלים של קבלנים שמטאטאים בעיקר את העיר, ואני יודע שכל הזמן אנחנו סביב כוח האדם, כל פעם חסר פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם אצלכם. << אורח >> מונל כץ: << אורח >> והם מקבלים קנסות, אבל זו לא השיטה. אנחנו רוצים לא לקבל כסף מהם, לנקות את העיר. אנחנו נשמח לעשות פיילוט, לראות. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> שלום, גברתי, אני שמחה להיות פה היום. שמי טל שביב, אני היועצת המשפטית של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. אני רוצה להמשיך, באמת, מירה נגעה, אני חושבת שבנקודה המהותית ביותר. הכול מתחיל בהסדרה וברגולציה, המדינה כבר עשתה את זה עם עובדי הבניין, עשתה את זה עם עובדי ההיסעים, עשתה את זה עם עובדי הניקיון, וגם בתיירות הכניסו המון תמריצים כלכליים לגיוס עובדים. כעיקרון, אפשר לקחת את התקדימים שהמדינה כבר עשתה. נכון, יש את המצוקות הספציפיות ואת האפיונים הייחודיים של השירות הספציפי הזה, אם זה רישיון נהיגה לעובדים זרים או דברים כאלה. אפשר להתגבר עליהם, אבל בסוף, זו באמת רגולציה. אבל אני יכולה להגיד לך, אני אמנם גרה בתל אביב, אבל אני מכירה את נהגי פינוי האשפה שלי, אני כל בוקר רואה אותם, מורידה להם קפה, לפעמים גם עוגה, אני מכירה אותם, הם עובדי עירייה, ופשוט אלה אותם אנשים. אני חושבת שהתגמול שלהם הרבה יותר גבוה משכר של - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים ישראלים? << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> ישראלים. מילואימניקים וסטודנטים. באמת, אני רואה את אותם פנים כל בוקר, זה משתנה מדי פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין בעיה לשמר אותם? את אומרת שהם - - - << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> הם עובדים במשמרות. אבל אני אומרת, יכול להיות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את אומרת שזה הכסף, התמריצים, התגמול. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> התמריצים. כשהוא מקבל את התנאים, והוא מקבל, אני חושבת שזה שכר שהוא בין 20,000 ל-25,000 שקל בחודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעיריית תל אביב. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> כן, בעיריית תל אביב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נקרוס במספרים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת עירייה עשירה, מה לעשות? << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> לא, אני אומרת בתל אביב, אני לא אמרתי שכולם זה מדינת תל אביב, אבל אתה רואה פה מודל של למשל עיר שלקחה את העובדים, דווקא שצובעים אותם הכי, בוא נגיד במגמה נמוכה, עובדי כפיים וזה, נתנה להם ייחוס גבוה, שמה אותם בסדר עדיפות גבוה. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> אבל אם את תבדקי, את תראי שאלה עובדים ותיקים. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> נכון. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> יש קושי גם לרשויות היום לגייס חדשים. אי אפשר לגייס עובדים חדשים. אני אומר לך, רשויות שאני עובד איתן בשיתוף לא מצליחות לגייס עובדים היום. זה לא עניין של כסף. דרך אגב, זה לא עניין של כסף, כי את הכסף בסופו של דבר הרשויות משלמות. מי שמשלם את הכסף לנו אלה הרשויות - - - משרדי הממשלה. לנו לא אכפת שהעובד יקבל 30,000 שקל, בסופו של דבר זה יילקח מהרשויות. יש קושי לגייס עובדים, נקודה. העובדים שעובדים בעיריית ירושלים ותל אביב הם עובדים ותיקים, זהו. גם חדשים קשה לקבל היום. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> נכון, אבל אתה רואה איך בתוך התמהיל הזה הם הצליחו לפצח את העניין הזה ולייצר איזשהו שירות לתושב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא טוענת שיש שם גם סטודנטים. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> חלק גם סטודנטים, יש גם - - - << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> לא, אבל זה שונה. << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> יש הבדל בין הנהגים לבין - - - << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> זה שונה. מה שאת אומרת, את צודקת. אני גם גר בתל אביב. חן פרנקו מחברת חן המקום בע"מ. את צודקת, בעיריית תל אביב יש את אותם אנשים כל הזמן. אני גם, אני גר בתל אביב, אני רואה את אותה משאית עם אותו נהג ואותו עובד, ויש כאלה גם שיש להם מקצוע, זאת אומרת, אופציה גם לבחור בין מקצוע, ואני לא צוחק כשאני אומר את זה, בין מקצוע בהייטק, הם מעדיפים את המקצוע באשפה מהסיבות הבאות: יש להם הרבה פחות שעות עבודה, ואני יכול להגיד לך בדיוק כמה שעות עבודה יש להם, אולי שלוש שעות עבודה ביום, יש להם שכר יפה מאוד, ויש להם תמריצים מפה ועד הודעה חדשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא בכל העיריות. << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> כמעט בכל העיריות שאני מכיר, שעות העבודה הן הרבה הרבה יותר נמוכות מאשר הקבלן. הקבלנים עובדים פה שמונה שעות ויותר, וגם בגלל זה היום אנחנו לא מצליחים לגייס כוח אדם, כי ההסכמים שאנחנו חתומים עליהם דרקוניים בטירוף. כוח אדם לא רוצה להיכנס לתחום הזה גם בגלל זה. בעיריות זה שונה. בעיריות השעות יותר נמוכות, הכול יותר נוח, יש להם תמריצים מפה ועד הודעה חדשה. ואם תשאלי אותי, שירות של עובד עירייה לעומת שירות של קבלן הוא הרבה יותר יקר. זה דבר אחד. הנושא של עובדים זרים, אני יכול להגיד לכם, אני עובד בחברת חן המקום, אני מנכ"ל בחברת חן המקום, יש לנו 8% עובדים זרים, ה-8% שעובדים אצלנו בחברה, העובדים זרים, יש לנו שקט טוטאלי, בעוד שבאזורים אחרים, ביתר האחוזים, פשוט מתחלפים לנו אנשים כמו גרביים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט אילו מקצועות, מה עושים העובדים הזרים, במה הם עוסקים? << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> כן. קודם כול, כמו שחני אמרה, מדובר בעובדי הופסע, מדובר בעובדים עוזרי נהג שפעם באים ופעם לא באים, כי הם יודעים שהם הולכים לעבוד, לצורך העניין, שעות מטורפות עם שכר שלא מאפשר לי לשלם אותו בגלל מה שמשלמות לי הרשויות. ודבר נוסף, והכי אקוטי, נהגים. היום בתחום שלנו, לצערי, אין נהגים, הם לא רוצים לעבוד באשפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העובדים הזרים שאתם מעסיקים, מה הם עושים? במה הם עוסקים? << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> העובדים הזרים שאנחנו מעסיקים הם עובדי הופסע, הם הופכים את העגלות לדחסים של המשאיות, למרכבים, והם מפנים את האשפה. העובדים הללו קמים בבוקר כמו שצריך בשעה הנקובה, באים לעבודה, שמים את הווסט, לובשים כפפות, כל מה שצריך, נעלי עבודה, הכול אצלם By the book, אין להם חצי תקלה עם זה, ואנחנו מאוד מרוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו מדינה הם באו? << אורח >> חן פרנקו: << אורח >> מהודו. אנחנו קיבלנו הקצאה למספר עובדים, אנחנו מאוד מרוצים. היינו מאוד מאוד שמחים שזה יהיה גם בנהגים. אני אומר, אני לא יודע אם מבינים פה, באמת, לא בשביל משהו, אתם כולכם אנשים חכמים, אבל אני לא יודע אם מבינים פה מה מצב המצוקה של החברות אצלנו בתחום, אוקיי? אם החבר'ה שלי פה יכלו לצעוק עכשיו, היו לא צועקים, היו צורחים. המצב הוא בעייתי מאוד. אנחנו חתומים על הסכמים, למוחרת בבוקר, אנחנו מעסיקים מעל 100 נהגים אצלנו, אני יכול להגיד לך ש-20 לא קמים בבוקר, לא רוצים לבוא לעבודה משלל סיבות, ואני לא אפרט אותן פה, אבל משלל סיבות. וגם עובדי הכפיים לא רוצים לבוא לעבודה. אנחנו נאלצים לגייס נהגים מכל מיני מקומות הזויים. זה המצב כרגע בתחום שלנו, לצערי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מצב קשה. נעבור לאביתר חנן, נציג ההסתדרות, בבקשה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> תודה רבה. עברו שנתיים מאז 7 באוקטובר. כשראיתי את סדר היום, הסתכלתי כמה פעמים וניסיתי לוודא אם מתישהו דובר ואיפה, וחיפשתי ממש, דוחות, משהו, מישהו שיציג מספר כלשהו של כמה עובדים חסרים. לא ידעתי להכין את עצמי לדיון, לא ידעתי, באמת. אחר כך בדקתי גם אצלנו, אמרתי, אולי פנו לגורמים אצלנו שחסרים. לא הצלחתי למצוא נתון, וגם בוועדה פה, גברתי, לא שמעתי מספר שחסר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אף אחד לא. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא שמעתי מספר שחסר. שמעתי טענות מוצדקות, שכל חברה עומדת בפני עצמה, וקושי לגייס עובדים, קושי לשמר עובדים, ואני לא בא בטענות לאף אחד מהם. אבל כמדינה, אנחנו חייבים שיהיה לנו מסד נתונים כלשהו כדי להביא עובדים. לא יכול להיות מצב, אנחנו הכנסנו כבר מאות אלפי עובדים, בכל הענפים השונים, שבאמת, הייתה שם מצוקה לפני, ואיך אומרים? הכול מוכח. הרבה מוכח, לא הכול מוכח. הרבה מהם, באמת מחסור מוכח של עובדים, והכנסנו כנגד זה כדי לטפל במצוקה. במצב הנוכחי, אנחנו לא יודעים כמה מצוקה יש, לא יודעים כמה עובדים יש, כמה עבדו לפני. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> 4,000 נהגים חסרים. מועצת המובילים. 4,500 נהגים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> מועצת המובילים דיברה על 3,500, והיא לא דיברה בתוך זה גם על פינוי האשפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הפינוי. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, אני אומר באופן כללי. יש פה חוסר בנתונים, מחסור בנתונים. ומהצד השני, אני שומע כל מיני אמירות שבכלל לא מוצו כל האפשרויות למצות את כוח האדם הישראלי. אם זה הטיפול שאולי צריך לעשות בחוק הרעש כדי אולי לתמרץ עוד עובדים ישראלים להיכנס בשעות אחרות, או כל הנושא סביב מאגר החירום שנבנה במלחמה. אנחנו צריכים לדבר עם עצמנו לפני שאנחנו מביאים עובדים חדשים. הטיפול, הרצון להביא עובדים זרים הוא לא מטרה, זה אמצעי, זה אמצעי אחרי שמוצו כל האמצעים האחרים. והתחושה שלי פה מהדיון, כשגם היו כאן כשנגעו בעולמות השכר, שבסוף צריך לשים את האמת על השולחן, זה יותר זול, זה גם יותר זול. נכון, יש מחסור בעובדים, אבל גם זה יותר זול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יותר זול, ממש לא יותר זול. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, אני אומר, כשאתה מדבר על נהג ישראלי שמרוויח 15,000 נטו, אני לא מכיר מישהו זר, עובד זר שמרוויח את הסכומים האלה. << אורח >> תומר טיילו: << אורח >> הוא עובד 15,000 על ארבע שעות, עובד זר יעבוד לך 12 שעות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אבל אל תשכח שהוא צריך לתת לו מקום לינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עוד הרבה הוצאות להעסיק. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני יודע. עוד פעם, אני פשוט חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן ולראות שאנחנו בטעות לא פוגעים בעצמנו. יש עובדים ישראלים מכל המגזרים שעובדים בענף הזה, גם ישראלים ערבים וגם יהודים שעובדים בכל מיני מקצועות. צריך לדעת לתמרץ, צריך לדעת לעשות את זה. ואם רוצים להביא עובדים זרים, צריך למצות את כל האמצעים לפני, ורק אחר כך להחליט על פי מסד נתונים, וזהו. תודה רבה. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אני מזמין אותך לראות מה אנחנו עושים ולהגיד לי אם לא מוצו כל האפשרויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוברים לשירות התעסוקה. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> אני חושב שאתה אומר דברים שהם לא עובדתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתן לך את השאלה ותתמקד בשאלה. אם אתה יכול לפרט את מספר הבקשות שהוגשו לכם בשנים האחרונות למקצוע איסוף ופינוי אשפה על ידי החברות והרשויות, ועבודת שירות התעסוקה בתחום, אם אתה יכול לפרט. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> בוקר טוב. משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. אני אקדים ואומר שלא באתי להתווכח על המספרים, באתי לפה לנסות למצוא ביחד פתרון. וכשאני מדבר על פתרון, מבחינתנו, הפתרון הראשוני, ומן הסתם גם שלכם, הוא של עובדים ישראלים. קודם כול, ברור לכולם שאנחנו נמצאים בקושי עצום, בטח בענף הניקיון, זה לא דבר חדש, שנים כבר אנחנו סוחבים את הקושי הזה. זה התגבר בקורונה וביתר שאת במלחמה. חשוב להבין שבשוק מהודק כמו שהיום נמצאים במדינת ישראל, עם פחות מ-3% אבטלה, כל ענף הוא אתגר. למעט ההייטק, שיש קצת פיטורים ויש היצע של עובדים, כמעט אין ענף היום שאין לו מחסור בעובדים. אנחנו מדברים על ניקיון, על סיעוד, על אבטחה, על תעשייה, קמעונאות, אין ענף שלא חסרים בו עובדים. וכמובן, כמו שנאמר כאן, נראה לי על ידי הבחור, ברגע שיש שוק מהודק, הענף שנפגע הכי קשה הוא הניקיון. בגדול, אני יכול להגיד ששירות התעסוקה, אם אני מסתכל על השנתיים האחרונות, קשה לי קודם כול להגיד בדיוק כמה עובדי ניקיון מבקשים עבור פינוי אשפה וכמה עבור ענפים אחרים בניקיון. אני יכול להגיד לך שבממוצע בכל שנה פונים לשירות התעסוקה בדרישה ל-8,000 עובדי ניקיון. ברור לי שזה לא כל הביקוש, לא כולם פונים לשירות התעסוקה. אם אני מסתכל על השנתיים האחרונות, הצלחנו לעשות 5,800 השמות בענף הניקיון, חלקן הן למעסיקים פרטיים וחלקן הן לחברות ניקיון. לא יודע לפרט לגבי החברות שנמצאות כאן, אני יכול להגיד שתוך כדי בדקתי לגבי חברה אחת לפחות שנמצאת כאן, ופעם אחרונה שהם פנו לשירות התעסוקה הייתה ביוני 2023. לא שאני בא לחלק ציונים לאף אחד, אני אומר, תנסו אותנו, כי עדיין יש אפשרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניסינו, ואני הפסקתי כבר לנסות. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אוקיי. עדיין יש 5,800 השמות בשנתיים. אני מדבר על עובדי ניקיון, לא על נהגים. הנהגים גם, יש מספר לא קטן, וגם שם אנחנו מכירים את האתגר של הנהגים בכלל, לא רק בפינוי אשפה. ברור שלא נצליח לתת מענה מלא למחסור בעובדי הניקיון, אבל מענה חלקי בוודאי שאנחנו יכולים לתת. אני באמת הייתי מצפה שתפנו לשירות התעסוקה, בואו ננסה רגע לנסות ניסיון אמיתי. כמו שנאמר, אני לא בטוח שמאגר החירום הוא רלוונטי למה שקורה עכשיו, כי מאגר החירום היה בתקופת המלחמה, כשנהגים גויסו למילואים וחלק מהאנשים, מקומות העבודה לא פעלו, כך שזה היה מתאים לחירום. בשגרה יש מאגר בשירות התעסוקה עם לא מעט נהגים ועובדי ניקיון. שוב אני אומר, זה לא ייתן מענה לכולם בוודאות, אבל בוודאי זה יכול לתת מענה חלקי. אנחנו נשמח לסייע ככל שניתן. אני אומר שוב פעם, המחסור כרגע הוא בכל הענפים במשק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו נמצאים פה בדיונים על עובדים זרים בלא מעט ענפים, וזה לא רק פוגש את הניקיון. אני אומר, ברור שברגע שיש בעיה, הבעיה הקשה ביותר היא בענף הניקיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם ביקשו פיילוט בתחום. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> שוב, אני לא נכנס, לא מסמכותי לתת דעה על העובדים הזרים, יש את ועדת המנכ"לים. אני יכול להגיד שמבחינתנו, חד משמעית יש קושי, עדיין ניתן לעשות יותר. נאמרו פה דברים שאפשר לפתור בתחום הרגולציה, אם זה הנושא של רישיונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> או רעש, או הרבה דברים אחרים. ששוב, זה לא בסמכות שירות התעסוקה, אבל בואו נמצה קודם כול את הדברים שתלויים בנו, במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו בעד. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כמובן זה לא ייתן מענה מלא, אני חושב שבנוסף צריך לראות איך נותנים סיוע אמיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במקביל. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כי המצוקה שלהם אמיתית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> זאת אומרת, אומר פה הבחור מחברת נאות דורית, שכחתי את שמך, מחילה, הוא לא פונה לשירות התעסוקה, וחבל. ברור שקשה לקבל עובדים, ובטח ב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע מה מגיע משם? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני יודע, אבל עדיין, כמו שאמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה יודע, איך אני יכול לקחת כאלה עובדים שבאים אליי ואומרים לי מראש, תחתום לי, אני לא רוצה לעבוד? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני אומר שוב פעם, שירות התעסוקה נמצא היום בעידן שהוא שונה. לא מעט מקהל היעד של שירות התעסוקה הוא לא אנשים שמקבלים קצבאות, אלה אנשים שבאים לחפש עבודה. זאת אומרת, אין להם סיבה לבוא ולהגיד, תחתום לי, אני לא רוצה לעבוד. אנחנו נמצאים בעידן קצת שונה, אנחנו הולכים לאיזו אסטרטגיה חדשה מאוד בשירות, להצליח להגיע לקהל יעד הרבה יותר גדול. ולכן אני אומר, אנחנו גם יכולים לתת מענה. 5,800 השמות בניקיון זה לא - - - << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> כמה בנהגים? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> שנייה. זה לא בא ברגל. כמה מאות. אני יכול לתת לך את הנתונים. עשינו לדיון ההמשך שיהיה על הנהגים. אבל כמה מאות של נהגים מכל הרישיונות. אם אני מדבר על רכב כבד, אם אני זוכר נכון את הנתון, בשנתיים האחרונות למעלה מ-100 נהגים ברכב כבד, למעט תקופת החירום, ששם היה איזה מאגר חירום, ששוב אני אומר, אני חושב שהוא פחות מתאים. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> 100 נהגים על מדינה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> נכון. יש קושי, אין ספק שיש קושי גדול. ואני חושב, זה נאמר פה, זה נאמר גם בדיון הראשון של הנהגים, יש לא מעט רגולציה שצריכים לפתור בנושא הנהגים לפני שרצים. אם אלה נהגים חיילים משוחררים שעבדו כנהגים בצבא, שירתו, המקצוע שלהם הוא נהג של רכב כבד, הרישיון שלהם לא מוכר לאזרחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> הרישיון שלהם לא מוכר לאזרחות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> הראשון לקלוט אותם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש לא מעט דברים שמשרד התחבורה עמל עליהם יחד עם משרדים אחרים. אני שם את זה רגע בצד, אבל אני אומר באופן כללי, יש פתרונות בתוכנו שאנחנו צריכים לעשות קודם כול. זה לא ייתן מענה לכולם, אני שוב אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל אתה מדבר על גיוס, אבל מה עם השימור? אתה מדבר על השמה, אבל אחר כך הם עוזבים, זאת הבעיה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אחד האתגרים, נכון. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> דיברתי עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים ואני לא קיבלתי את המידע שאתה אומר, מצטער להגיד לך. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> היה כאן דיון בנושא של רכב כבד, הדיון הראשון, וחד משמעית זה עלה, הסיפור הזה, שיש לא מעט נהגים. זה מה שטענו איגוד המובילים, שהם רוצים לקבל אותם, הם רוצים לעבוד, יש להם בעיה עם רישיון הנהיגה, מנסים לפתור את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו דיון בנושא הזה, אתה מוזמן. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני רק אענה ליושבת הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסיכום אני אזמין אתכם לדיון שיתקיים, וגם אתה תוכל שם לדבר. נציג משרד הביטחון גם יהיה פה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני רק אענה לגברתי לגבי השאלה לגבי השימור. אני חושב שאחד האתגרים הגדולים ביותר באמת הוא לא לקחת מישהו ולשים אותו בעבודה בניקיון, זה איך לשמר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> ובסופו של דבר, אנחנו יכולים להביא את האנשים לשוקת, לשמר. נאמר פה, יש פה הסכמים, אנשים לא יכולים לשלם שכר גבוה שיצאו בהפסדים, יש הרבה אתגרים. השוק, בגלל שהוא מהודק, גורם לאנשים לעזוב וללכת לעבוד בעבודות שהן יותר קלות. בואו נשים את הדברים על השולחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני לא הייתי רוצה, עם כל הכבוד, שהבן שלי יעבוד בניקיון, בסדר? וצריך להגיד את הדברים האלה על השולחן. יש אוכלוסיות שיכול להיות שזה הפתרון שלהן. וכמובן שגם אותן אוכלוסיות שהיום עובדות בניקיון, ברגע שהן ימצאו אלטרנטיבות אחרות, וכשהשוק מהודק יש אלטרנטיבות אחרות, הן יקומו ויעזבו. נכון שיש פה אתגר מאוד גדול של שימור, אני לא מכיר את ההסכמים של החברות, איך זה עובד, מה היכולות שלהן לעשות, אבל ברור שזה משהו שאתם צריכים לקחת על עצמכם. חלק מזה תלוי בכם, איך לשמר את העובדים. אני בטוח שיש לכם לא מעט מענקים והטבות שאתם עושים ועדיין אתם נמצאים באתגר הזה. אנחנו פחות יכולים לסייע בסיפור הזה של השימור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. נעבור למשרד הכלכלה, אני אפנה לך את השאלה. למכסת העובדים הזרים במסחר והשירותים נכלל בין היתר מקצוע איסוף פסולת למחזור, ולהבנתי, החברות, שחלקן גם פנו לוועדה, כבר התחילו לקבל עובדים זרים. מדוע לא הוכלל המקצוע של איסוף ופינוי אשפה במקצועות המאושרים במסחר ושירותים? את יכולה להתייחס בקצרה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כן. שרה דיאמנט, משרד הכלכלה. אני יכולה להתייחס לגבי מה שמופיע אצלנו, מה שמופיע בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה ורשימת המקצועות. כל המקצועות שמופיעים שם, הם נעשים בכפוף לחשיבה מעמיקה הרבה יותר שמובילה אותה משרד העבודה, והם כאן יוכלו בשמחה לפרט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נשמע אותם גם. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני כן יכולה להגיד שאצלנו בנוהל באמת יש לאיסוף פסולת למחזור או חברות ניקיון, שהן אמורות לספק העסקה של עובדים במוסדות ציבוריים, יכול להיות שנאמר פה על איסוף אשפה וכאלה, זה משהו שאנחנו לא מספקים כרגע בנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס בבקשה למה אי אפשר להכליל? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בוקר טוב. מאיר דוד, משרד העבודה. נתחיל בזה שצריך להפריד בין ניקיון לבין פינוי פסולת. זה לא אותו תחום, אלה תחומים שונים. תחום הניקיון דורש רישוי, תחום פינוי האשפה אינו דורש רישיון, למרות שלחלקן יש גם רישיון של חברות ניקיון. לא דורש רישיון, חברות ניקיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רישוי עסק. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אל תתווכח איתי. הקשבתי עד עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תנו לו לפרט. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> חברות ניקיון צריכות רישיון של משרד העבודה, חברות פינוי האשפה אינן צריכות רישיון, בסדר? דרך אגב, רק יש כאן איזו חברה שקיבלה היתרים להעסיק עובדים בניקיון ומעסיקים אותם עכשיו בפינוי אשפה. שימו לב מה קורה לזליגה של עובדים. כשאנחנו פותחים את המשק ומאפשרים גיוס עובדים ומאפשרים לעובדים להיכנס לתוך השירות בענף המסחר, אנחנו רואים את הזליגה שלהם. וזה הפחד הגדול וזו הסכנה הגדולה מאוד, שהעובדים יזלגו. שימי לב, דובר פה על כך שיש כאן עובדים ברשויות מקומיות, עובדים בהעסקה ישירה. החשש הוא שגם העובדים האלו יצאו לאט-לאט. דור א' הזה יצא, דור ב', לא ייכנסו עובדים חדשים בהעסקה ישירה לרשויות המקומיות, יעברו לפתרון של העובדים הזרים. כשאנחנו התחלנו לבדוק ביחד עם משרד הכלכלה ורשות האוכלוסין את הצרכים של ענפי הניקיון, הנושא הזה של פינוי האשפה לא היה הנושא המרכזי, מכמה סיבות: א', אלה העובדים שבשכר גבוה יותר מהעובדים שעובדים בניקיון, שעובדים בשכר המינימום. יש את המגבלה שמשרד הפנים הטיל לא להעסיק עובדים זרים ברשויות מקומיות, ואת החשב הכללי, שיש את הוראת התכ"ם שאוסרת במכרזים להעסיק עובדים זרים. כל המגבלות האלה הביאו אותנו לא לדון בנושא הזה של עובדים זרים לפינוי אשפה. צריך לפתור קודם כול את החסמים האלה לפני שמדברים על העובדים בשטח. אבל מדובר פה על עובדים שמשתכרים יותר גבוה מעובדי ניקיון. ככל שנכניס עובדים זרים, גם מי שמשתכר היום 600-500 שקל יומית כבר לא יקבל את ה-600-500 שקל יומית, השכר ילך וירד. איפה שאנחנו מכניסים עובדים זרים, יוצאים עובדים ישראלים, השכר יורד. והפיילוט, כשמדברים איתי על פיילוט, כל פעם שזה פיילוט, הופך להיות קבוע. קבוע על חשבון העובדים הפלסטינים שאולי היו חוזרים, על עובדים ישראלים שלא ייכנסו, על עובדי מזרח ירושלים שייצאו מהשוק. בסופו של דבר, אנחנו פוגעים בתעסוקה הישראלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין עובדים ישראלים, יש חוסר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שוב פעם, אמרתי, הנושא הזה, לא דנו בו, כי יש את החסמים. ייפתרו החסמים, גם עם משרד הפנים, גם עם החשב הכללי, גם עם משרד התחבורה, כי דיברו פה על הנהגים, יש גם את העניין של הרישיונות. בואו נדון על הסוגיה הזאת, נסיר את החסמים, ואז נבחן את הצרכים. אמר פה איתמר יפה, עד היום אני לא יודע מספר, כמה רוצים לפינוי אשפה, כמה עובדים רוצים. הרי לכל תחום, את מכירה, גברתי, יש הקצאה, כמה יש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, יש הקצאה. אבל מי יטפל? מתי תעלו את החסמים? מתי תדונו בחסמים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יש לכם את משרד התחבורה, נכון? יש את משרד התחבורה שאמור לדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הנהגים, זה ישליך על הנהגים של - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון. משרד הפנים לא פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם פינוי האשפה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שלטון מקומי ומשרד הפנים צריכים להסיר את החסם הזה של עובדים זרים ואז נדון, נדון במכסה, נדון בכמה בכלל מדובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לקיים דיון נוסף בחסמים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זו עבודת מטה של הרשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מתי אתם מתכנסים? יש בינתיים מצוקה כאן. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ועדת העובדים הזרים מתכנסת בשבוע הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על ועדת המנכ"לים או ועדה שלנו? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ועדת המנכ"לים מתכנסת בשבוע הבא, היא מתכנסת אחת לחודש לפחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אילו סוגיות יעלו שם? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> היא לא תדון בסוגיה הזאת כי לא נעשתה עבודת מטה, כי לא הוגשה בקשה לוועדה, לא הוצגו נתונים, לא נבדק הנושא הזה באמת גם מול שירות התעסוקה, מול הנתונים, ומול משרד הכלכלה, כדי לדון באם צריך לתת מכסה ייעודית לענף הזה שנקרא פינוי פסולת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הנושא הזה צריך להיעשות בעבודת מטה והוא יועלה. וכשהוא יגיע לוועדת המנכ"לים, בוודאי שזה יידון, וזה יידון בכובד ראש, האם צריך לאפשר. שוב פעם, יש חסמים, יש גם חששות, ואני אומר את זה. גם עובדים זרים זולגים ממקום למקום, מביאים אותם לניקיון, אחר כך הם עוברים למשהו יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתחום הבנייה הם זולגים, לא בתחום - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בסדר, אם שמה זולגים, גם מותר פה לזלוג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי לפנות כדי להניע את התהליך? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אפשר להגיש לנו. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> דרך משרד הכלכלה, דרך מסחר ושירותים למשרד הכלכלה. משרד הכלכלה יציג את זה לוועדת המנכ"לים ואנחנו נשב על זה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ועדת המנכ"לים פרסמה את סדרי העבודה שלה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. אתם יכולים, אני לא שמתי לב מאיזה משרד, אבל מנכ"ל משרד ממשלתי רלוונטי צריך להגיש בקשה אל ועדת המנכ"לים לפי מה שכתוב שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> והוועדה תבחן את הכול, יש דיון לפני כן בצוות מכין. הכול מפורסם בסדרי העבודה של הוועדה. תגישו בקשה מסודרת, הוועדה יודעת לעבוד ולבחון את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ולשאלת יושבת ראש הוועדה, מה עולה בשבוע הבא לוועדת המנכ"לים, כדאי לפנות למשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולדעת את הסוגיות? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, וגם בכל מקרה, יש עניין עם סדר היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש סדר יום? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, היה גם עניין. בקיצור, צריך לפנות למשרד ראש הממשלה, לבקש מהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו נשאל את הסוגיות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בדיוק, לא פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני נאלצת לנעול את הישיבה. << אורח >> אמיר אלון: << אורח >> יש דבר אחד רק לא ברור. אנחנו כקבלנים צריכים לפנות? מי מייצג אותנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המשרד הממשלתי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מי שפונה לוועדה הוא מנכ"ל של משרד ממשלתי רלוונטי. אני לא הצלחתי להבין אם זה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או מנכ"ל משרד הכלכלה או מנכ"ל משרד הפנים. המשרד הממשלתי הרלוונטי צריך להגיש בקשה לוועדת מנכ"לים. אני לא יודעת להגיד לך מי המנכ"ל הרלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה משרד הכלכלה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> זה סוג של שירותים, זה יכול להיות תחת מסחר והשירותים. אבל צריך לקבל פנייה מסודרת של מה הצורך. אני כן אגיד שבהקצאה האחרונה של מסחר ושירותים כן הגישו לנו בקשות, חברות כאלה, כן דחינו אותן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דחיתם אותן? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כן, בהחלט, כן דחינו את זה וכן ציינו גם למה אנחנו לא מאשרים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה דחיתם? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> זאת אומרת, הכול היה ברור. גם כאלה שהתקשרו אליי אחרי זה ובדקו וניסו לערער על זה, ציינתי שמה שאנחנו מכירים זה איסוף פסולת למחזור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כל עוד שזה לא מחזור, אנחנו לא מאשרים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כל פסולת היום בארץ חייבת ללכת למחזור, כל פסולת בארץ היום כמעט הולכת למחזור. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון, אבל זה היה מאוד משנה מה מופיע ברישיון העסק שהגישו, אנחנו בדקנו את הדברים האלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על מקטע האיסוף והפינוי, אנחנו לא מדברים על מקטע של הטמנה ואנחנו לא מדברים על מקטע של תחנות המעבר, איסוף ופינוי. איסוף ופינוי, זו לא שאלה של מחזור בשום צורה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> זה לא כלול בזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> צריך להעביר את זה לתחנת המעבר כדי לבצע את המיון, או אם יש הפרדה במקור, אוספים את זה בסבבים שהם שונים, במשאיות אולי לפעמים שונות. אבל מקטע האיסוף והפינוי לא קשור כשלעצמו לעניין של מחזור. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אבל שוב, מה שאנחנו סיפקנו, את ההמלצות שלנו, הן היו לעובדי מיון פסולת למחזור, כל מה שהיה קשור למחזור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מתקני מיון. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שוב, זה קשור לעניין של מחזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל איך זה מגיע למתקני מיון? זה הפינוי, אלה אותם עובדים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> פסולת של איסוף של רשויות מקומיות לא נכללה. כמובן יכולים לפנות אלינו, לשלוח לנו מכתב עם הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אני מסכמת. א' הוועדה תקיים ישיבה בנושא העובדים הפלסטינים שעובדים ביהודה ושומרון והצורך להקצות עובדים זרים במקומם למקצועות שונים. ב', הוועדה מברכת על הצעת נציג המשרד להגנת הסביבה להקמת מאגר של עובדים שמשותף למשרד הכלכלה ולגורמים נוספים כפי שעשו בעבר. הוועדה מבקשת מהחברות שהשתתפו היום בדיון ומשאר החברות לפנות למשרד להגנת הסביבה עם פירוט של המחסור הקיים בחברה ובקשות החברה לגיוס עובדים. בסדר? ברור? ג', הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לפרט על הפעולות שבוצעו בנושא בעוד חודש וחצי, ולאחר מכן תקיים ישיבת מעקב לראות אם אכן גויסו עובדים ישראלים לחברות. אם לא, הוועדה תקדם הבאת עובדים זרים לאיסוף ופינוי אשפה. ד', הוועדה מבקשת מנציגי מרכז השלטון המקומי לשבת עם הגורמים הרלוונטיים ולבחון שינוי בשעות איסוף ופינוי אשפה ולדווח על כך לוועדה בישיבה הבאה. ה', הוועדה מבקשת מנציגי החברות לפנות לשירות התעסוקה ולנסות גם דרכם לגייס עובדים ישראלים. ו', הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודש וחצי, לאחר שייעשו כל המאמצים שעלו היום בדיון לגיוס עובדים ישראלים. ז', הוועדה מזמינה את נציגי החברות לדיון בנושא עובדים זרים כנהגי רכב כבד ב-17 בנובמבר, אתם מוזמנים, בשבוע הבא. ח', במקביל, הוועדה מבקשת מנציגי החברות להעביר בקשות לעובדים זרים גם למשרד הכלכלה ולהעלות את אתגרי המחסום גם אליהם. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:36. << סיום >>