חומר רקע
מבקר המדינה - דוח מיוחד
|
אדר
התשפ"
ה
| מרץ
2025
ניהול זיכיון ים
המלח והפיקוח
עליו -
היבטים
בתחומי הסביבה
והמקרקעין
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו - היבטים בתחומי המקרקעין והסביבה
|
2
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
בתחומי
הסביבה והמקרקעין
ים המלח מוכר כמקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם, והוא נכס לאומי מהמעלה הראשונה: הוא
נחשב לתופעת טבע ייחודית, בעל תכונות מרפא, ערכי טבע חשובים, בתי גידול רגישים
המתאפיינים בעושר של צומח וחי ואתרי מורשת מגוונים וייחודיים. משאבי הטבע הטמונים בים
המלח ובסביבתו שייכים לציבור ומוחזקים בנאמנות בידי המדינה למען הציבור. בשנת 1961
הענ
יק
ה המדינה לחברת מפעלי ים המלח (
מי"ה שהוקמה כחברה ממשלתית,),
זכויות בלעדיות
להפקהולניצול שלמשאביהמינרליםשביםהמלחבתמורה לתשלוםתמלוגיםלמדינה,זאתעל
פי שטרזיכיון אשר עוגן בחוק זכיון י
ם המלח, התשכ"א-
1961
(חוקהזיכיון), החל על שטח נרחב
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
של כ-
652
קמ"ר
בים המלח וסביבתו (
3%
משטחה של מדינת ישראל). חוק הזיכיון תוקן כמה
פעמים, ובאחד התיקונים הוארך תוקף הזיכיון עד ל-
31.3.30
1
. בשנת 1992
החל הליך הפרטה
שלמי"ה,ובשנת1995
נמכרגרעיןהשליטהשלהחברה,
ומאזמוחזקהזיכיוןבידיחברהבבעלות
פרטית.
השרים הממונים על ביצוע חוק הזיכיון הם שר האוצר ו
שר הכלכלה והתעשייה.
בתחום הזיכיון פועלים שלשה מפעלים להפקת מינרלים מים המלח: מפעל אשלג2
, מפעל ברום
ומפעלמגנזיום.תהליךהפקתחומריםאלהמבוססעל אידוימייםהמלחבאמצעותכמהבריכות
אידוי ואגירה מלאכותיות, והוא כולל הקמה ותפעול של תשתיות רבות בשטח הזיכיון, ובהן
תחנות שאיבה, קווי הולכת מי ים
, מינרלים ומלחים, מתקנים לטיפול בשפכים, תחנות דלק
ואחסון דלקים, אתרי פסולת ועוד.
חוק הזיכיון חילק את
השטחים
בתחום הזיכיון לשלושה סוגים: קרקעות חכורות - המחולקות גם
הן לקרקעות חכורות
מסוג מפעל, קרקעות
חכורות
רגילות וקרקעות חכורות מסוג מתקני מים,
ובעבורן נדרשת
מי"ה לשלם דמי חכירה
לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י);
קרקעות שמורות -
בשטחן המדינה לא יכולה להעניק לגורם אחר חזקה כלשהי ללא קבלת אישורה של
מי ה;"
ושטחיםהמלח-
הכולל אתמייםהמלח שבגבול מדינתישראל,
ואת
שטח
האידוי
ורצועתהחוף
שהוגדרו בחוק.
1
חוק זיכיון ים המלח (תיקון מס' 2), התשמ"ו-
1986
.
2
יצויןכישםהמפעלהואמפעלייםהמלחבע"מ.בדוחזה
המונח מפעלייםהמלחאומי"המצייןאתשלוש
ת
המפעלים
בתחום הזיכיון,
ש
כל אחד מהם הוא יישות
משפטית נפרדת המחזיקה בהיתרים וברישיונות סביבתיים ייעודיים
המותאמים לפעילות
ו.
|
11
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
מפה 1
: שטח הזיכיון ושטחה המוניציפלי של עיריית תל אביב-יפו
המקור: משרד מבקר המדינה.
מי"ה משמשת שחקן עולמי מהותי בהפקת
מינרלים מסוג אשלג, ברום ומגנזיום
הודות לתנאים
הייחודיים השוררים בים המלח. נוסף על תרומתה להכנסות המדינה באמצעות התמלוגים שהיא
משלמת מכוח החוק,
שעמדו על כ-
580
מיליון ש"ח3
לשנת 2023
, מי"ה משלמת למדינה גם
מיסים ייעודיים למשאבי הטבע, כמו היטל רווחי יתר לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע,
התשע"א-
2011
ומיסי מדינה כלליים. כמו כן, פעילותה של מי"ה מספקת תעסוקה ישירה
ליותר
3
158
מיליון דולר, לפי שער דולר נכון ל-
18.8.24
של 3.67
ש"ח לדולר, בהתאם לנתונים שנמסרו ממי"ה.
|
12
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
מ-
1,800
עובדים בנגב וכן מעסיקה קבלנים ונותני שרות וספקים רבים נוספים, ובכך תורמת
למפעל ההתיישבות בדרום הארץ. זאת ועוד, אחת מבריכות האידוי של מי"ה, המשמשת
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
להספקת צרכיה התעשייתיים, משמרת אזור "דמוי ים" באגן הדרומי של ים המלח, והדבר
מאפשר הקמת בתי מלון לצידה ופיתוח תיירות באזור זה. לצד התועלת הכלכלית שמפיקה
המדינה מפעילות מי"ה, לתהליך התעשייתי של ניצול משאבי הטבע בים המלח נלוות תוצאות
סביבתיות שליליות שיש בהן כדי להשפיע על הדור הנוכחי ועל הדורות הבאים בין היתר,.
הפעילות של מי"ה בחלקו הדרומי של ים המלח כרוכה בצ
ריכת מים גדולה, המהווה כ-
22%
מסך המים המסופקים לתעשייה בישראל, ואלו נשאבים מקידוחי מי תהום ונגרעים מהם; היא
פוגעת ביכולת הניקוז של נחלים ומי שיטפונות; היא גורמת לנזק סביבתי מכרייה ומחציבה של
חומרים לצורך בנייה ותחזוקה של פרויקטים רחבי היקף כמו הסוללות לבריכות האידוי
המשמשות אותה, והביאה
בעבר להסטת תוואי של נחלים כדי למנוע נזקי שיטפונות לבריכות
אלו; היא קוטעת רצף ארוך של שטחים פתוחים ויוצרת פגיעה נופית; היא יוצרת המלחה של
בתי גידול ומי תהום כתוצאה משאיבות מוגברות של מים ממאגרי מי תהום4
ופוגעת במערכות
אקולוגיות.
המפגשביןחבל ארץ ייחודי,שהתברךבמגוון ערכיטבע,באתרימורשתובנופיםמרהיבים,שאין
שנילהםבעולםכולו-
לבין פעילותתעשייתיתאינטנסיביתהנשענתעלמיצויוכרייה שלמשאבי
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
הטבע -
מחייב הקפדה יתרה מצד כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומצד שר האוצר ושר
הכלכלה והתעשייה
האחראים לחוק הזכיון בפרט,
לשמור על משאבי טבע אלו ולהבטיח כי
החותם הסביבתי של הפעילות התעשייתית המתבצעת מכוח הזיכיון יהיה מצומצם ככל האפשר
ויתנהל בהתאם לדרישות הדין.
ביקורת זו נועדה לבחון את האופן שבו התבצע הניהול של זיכיון ים המלח והפיקוח עליו בהיבטי
הסביבהוהמקרקעין
ואת האופן שבוהמאסדריםהשוניםמימשובמהלךהשניםאת סמכויותיהם
למולמי"ה לצורך
ה
שמירה על אינטרס
יםאלו. בראייהצופת פני עתיד ממצאיושלדוחזה ראויים
ללמידהוהפקתלקחיםבעתהזוממש,שעה שהמדינהנערכת לגיבושהסדרזיכיון חדשלקראת
חידוש הזיכיון בשנים הקרובות.
4
זאת בנפרד מהמים
שמי"ה שואבת מים המלח.
|
13
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
למעלה
מרץ
רקבשנת
120
מ-
2030
652
2023
קמ"ר
מיליוןש"ח
המועדשבו
שטח
הזיכיון הנוכחי
החל המשרדלהגנת
אומדן הסכום
יסתיים הזיכיון
שמצוי בידי מי"ה.
הסביבה(המשרד
שמשרד האנרגייה
הנוכחישמצוי
מדובר בתא שטח
להג"ס)
למפותאת
ורמ"ילא גבו
בידי מי"ה, שעליו
שגודלו יותר מפי 11
כלהתשתיות
ממי"ה בגין פעילות
אחראים לפי חוק
משטחה המוניציפלי
התעשייתיות
הקיימות
הכרייהשהיא
הזיכיוןשר האוצר
של עיריית
בתחוםהזיכיוןלהן
ביצעה בעשור
ושר הכלכלה
תל אביב-יפו.
פוטנציאלליצירת
האחרון, בלאשהם
והתעשייה.
מפגעיםסביבתיים.
בחנו אתההצדקה
המיפויהעלהכי
להיעדר הגבייה
קיימות230
תשתיות
(מתוכםכ-
112
תעשייותוכיחלקן
מיליוןש"ח לרמ"י
פועלות
ללאאסדרה
וכ-
8.5
מיליוןש"ח
סביבתיתברישיון
לקרןלשיקום
העסק אובמסגרת
מחצבות.)
רגולטוריתאחרת
ההולמתאת
מאפייניהן. בין
התשתיותשמופו63
בריכותאידויואגירה
ו-
55
תשתיותהולכת
תמלחתומייםהמלח.
|
14
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
בין90
135
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
250
ל-
כ-
8
25%
כ-
מיליוןש"ח
קמ"ר
משטח ים
המלח
אומדן סכום היטל
מספר אירועי
מכמות
המים
התייבש מאז
ההטמנה לשנת 2023
הדליפה של חומרים
השנתיתשמי"ה
חוקק חוק הזיכיון
בגין פסולת
מזהמים מקווי
שואבתמים המלח
ועל חלקים ממנו
תעשייתיתשל מי"ה
ההולכה בתחום
דולפים מבריכות
הוקמו בריכות
(בוצה מלחיתופסולת
הזיכיוןלשמורת
האידוי שלה.
אידוי ומתקנים
מלח)שהמשרד
הטבע מדבר יהודה
כתוצאה מכך, וכדי
נוספים,שרמ"י
להג"סלא גבה ולא
שאירעו מאוקטובר
לשמור על יכולת
לא בחנה את
בחן אתהאפשרות
2020
עד ינואר 2024
.
הייצורכך שכמות
מעמדם ואת
לגבות. מדובר בהיטל
דליפות אלו גרמו
המים בכל זמןנתון
האפשרות
סביבתי חשוב שנועד
לנזק אקולוגילבעלי
בבריכות
לא
וההצדקהלגביית
בין השאר לשמש
החיים ולצמחייה והם
תיפגע, שואבת
תשלום בגין
תמריץלצמצום
התבצעו מתשתיות
מי"ה מים בהיקף
שימושים אלו.
הפסולתהמיוצרת.
שלגביהן המשרד
נרחב יותר מים
יצויןכי ההיטל לא
להג"ס
לא קבע
המלח.
נגבה משנת 2007
תנאים סביבתיים
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
(השנה שבהנכנס
ייעודיים ברישין
לתוקף התיקוןלחוק
העסק.
שמירתהניקיון
המחייב בהיטל
הטמנה.)
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר עד יוני 2024
בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הגופים
המבוקרים הנוגעים לניהול זיכיון ים המלח ולפיקוח עליו בהיבטים
בתחומי הסביבה
והמקרקעין, בנושאים האלה: אסדרת פעילות מי"ה באמצעות קביעת תנאים סביבתיים
ברישיונות העסק; אסדרת פעילות הכרייה והחציבה של מי"ה; האסדרה והפיקוח של רמ"י
על השימושים שמי"ה מבצעת בתחום הזיכיון; הטיפול במפגעי פסולת שיצרה מי"ה בתחום
הזיכיון; וממשקי העבודה והעברת המידע בין מאסדרים לגבי פעילות מי"ה בשטח הזיכיון.
יצוין כי הביקורת לא בחנה את נושא אסדרת שאיבות המים מים
המלח וקידוחי מי התהום
שמי"המבצעת,ביןהשארבשלעתירההעוסקתבסוגייתהיעדרחיובבדמימיםבגיןקידוחי
מי התהום של מי"ה
המתבררת בבג"
ץ בימים א
לה5
.
הביקורת נעשתה במשרד האוצר, במשרד להג"ס, במשרד האנרגייה והתשתיות
(משרד
האנרגייה) ברמ"י, במועצה האזורית תמר, ביחידה הסביבתית נגב מזרחי (יח"ס נגב מזרחי),
5
בג"
ץ
5784/22
לובי 99
(חל"צ) נ' הרשות הממשלתית למים וביוב, היועצת המשפטית לממשלה, מפעלי ים
המלח בע"מ.
|
15
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
וברשות הטבע והגנים (רט"ג). בדיקותהשלמה נעשו במשרד המשפטים, במשרד הכלכלה
והתעשייה,
ברשות הממשלתית למים ולביוב
רשות המים)(
, ברשות ניקוז ים המלח,
בוועדה
הארצית לתכנון ובני
יה של תשתיות לאומיות (ות"ל,)
ובקרן לשיקום מחצבות.
תמונת המצב העולה מן הביקורת
אסדרת
פעילות
מי"ה באמצעות קביעת תנאים סביבתיים
ברישיון העסק
אסדרה חלקית של תנאים סביבתיים ברישיונות עסק בתוך שטח המפעלים
•
התנאים הסביבתיים להפעלת מפעלי הברום והאשלג -
המשרד להג"ס לא
עדכן את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של
מפעל הברום
במשך
כ-
25
שנה; וכן
הוא לא עדכן את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל האשלג במשך כ-
15
שנה, למעט עדכון נקודתי בעקבות כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי. מדובר בתנאים
ישנים, חסרים ומצומצמים לעומת התנאים שהוא קבע למפעלים
דומים אחרים, אשר
אינםמתייחסיםלהיבטיםסביבתייםרבים.כךלדוגמה,המשרדלהג"סלאכללבתנאי
רישיון העסק של מפעל הברום
התייחסות לטיפול בשפכי המפעל ובמפגעי אסבסט.
•
התנאים הסביבתיים להפעלת תחנת הכוח החדשה במפעל האשלג -
המשרד
להג"ס לא קבע תנאים סביבתיים ייעודיים בנוגע לתחנת הכוח החדשה במסגרת
רישיון העסק של מפעל האשלג, בו היא פועלת. זאת, חרף העובדה שבמסגרת
התנאים שנקבעו ברישיון העסק של מפעל האשלג משנת 2009
ציין המשרד להג"ס
כי "לתחנת הכח המתוכננת [החדשה] יוצאו תנאים נוספים
בנפרד". המועצה האזורית
תמר
נשענה על חוות דעת של מי"ה ולפיה רישיון העסק של תחנת הכוח הישנה
שפועלת במפעל זה שנים, תקף גם לגבי תחנת הכוח החדשה, ללא שנמצא כי
המועצה בחנה את הנושא על ידי מי מטעמה.
ליקוייםבאסדרההסביבתיתבאמצעותרישיוןעסקבנוגעלפעילויותהתעשייתיות
של מי"ה מחוץ לשטח המפעלים -
נמצא
כי משנת 1995
, כאשר נקבע הסדר ייחודי
למי"ה בחוק רישוי עסקים המבהיר את סמכות הרשות המקומית והמשרד להג"ס לקביעת
תנאיםברישיוןהעסק שלה,ועדלמועדסיוםהביקורת(יוני2024
)המשרד
להג"ס,האחראי
למתן תנאים סביבתיים
ברישיון עסק לא הקפיד להפעיל את סמכות
ו
בנוגע לפעילות
שביצעה מי"ה בתחום הזיכיון מחוץ לשטח המפעלים,
כך שכל פעילויות מי"ה מחוץ לשטח
המפעלים
התבצעו ללא תנאים סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק.
נזקים
סביבתייםבשטחהזיכיון שהתהוו במציאות של
אי-
קביעת תנאיםסביבתיים
ייעודיים להפעלת תשתיות תעשייתיות
של מי"ה
ברישיון העסק -
נמצא כי
הפעילות
התעשייתית שקיימה מי"ה גרמה לאורך השנים מפגעים סביבתיים, שאפשר שהיו יכולים,
|
16
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
ולו באופן חלקי, להימנע, לו היו נקבעים לגביה תנאים סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק,
והמשרדלהג
"סהי
ה
מפקחומוודאכי
מי
"הפועלתלפיהם.היעדרתנאיםסביבתייםייעודיים
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
ברישיון
העסק הביא גם לקשיים ביכולת לבצע אכיפה לפי חוק רישוי העסקים כלפי
מפגעים אלה, דבר ההופך את מחדל הפיקוח והאכיפה בעניין זה לחמור:
•
זליגה מתמשכת של אשלג ממסוע צפע לשמורת הטבע מדבר יהודה -
נמצא
כי במהלך השנים דלף אשלג בכמויות ניכרות מהמסוע אל השטחים הפתוחים
שבסביבתו.דליפותאלוהובילולהמלחהשלשטחיםאלו,לזיהומםולפגיעהבמערכת
האקולוגית. הגם שמי"ה ביצעה פעולות לכירוי המסוע ואספה את האשלג שזלג, לפי
רט"ג,
נכוןלמועדהביקורתעדייןמתקיימותמפעםלפעםתקלותשברהגורמותלפיזור
אשלג בשמורת
ה
טבע מדבר יהודה. בהיעדר הכללת תנאים סביבתיים
ייעודיים
ברישיון העסק של מי"ה, לא מוטלת עליה החובה לדווח על זיהום זה לשום גורם
מאסדר,וממילאלא ניתןלבצע אכיפה
בגיןהפרתתנאיםברישיון עסק ולנקוט צעדים
בנושא.
•
דליפות חומרים מזהמים
מקווי ההולכה לשמורת הטבע
מדבר יהודה -
נמצא
כי מאוקטובר 2020
עד ינואר 2024
אירעו שמונה אירועי דליפה של חומרים מזהמים
מקוויההולכה
ל
שטח השמור
ה
שגרמולנזק אקולוגילבעלי החייםולצמחייה. ממסמכי
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
רט"גויח"ס
נגב מזרחיעולהכי הטיפולבחלקמהדליפותופעולות המניעהשלהןכללו
פעולות שראוי היה להסדיר במסגרת תנאים סביבתיים
ברישיון העסק.
•
אירוע דליפה מ
תעלת
הזנה ששואבת תמיסת
ים מהאגן הצפוני
של
ים המלח
לבריכות האידוי של מי"ה,
החוצה את מניפת הסחף של נחל צאלים -
בשנת
2022
אירעה דליפה בתעלת
ההזנה
אשר גרמה לנזק אקולוגי חמור למניפת הסחף
שלנחל צאלים, לרבותפגיעה ניכרתותמותהנרחבתשלמגווןמיניצומח,חלקםערכי
טבע מוגנים. נמצא כי רק לאחר האירוע המשרד להג"ס החל לפעול להכללת תנאים
סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק של מי"ה בנוגע לתעלת ההזנה,
אשר נמסרו למי"ה
לאחרסיום הביקורת.
מדוברבתנאיםתפעוליים חשובים שאפשר שהיו יכולים לצמצם
ולמזער את
נזקי הדליפה. נוסף על כך, אילו היו נכללים תנאים ברישוי העסק בנוגע
לתעלת ההזנה, והיה עולה כי הופרו, היה מתאפשר לבצע אכיפה גם בהתאם לחוק
רישוי עסקים.
מדובר
במחדלים משמעותיים ברגולציה של המשרד להג"ס המתרחשים באזור רגיש
המבחינה
ה
אקולוגית ו
ה
סביבתית.
אחריות המועצה האזורית תמר להבטחת אסדרה סביבתית ראויה של הפעילות
התעשייתית של מי"ה -
המועצה האזורית תמר, כרשות רישוי שמי"ה פועלת בתחום
שיפוטה, לא נקטה צעדים כדי לוודא שמי"ה פועלת תחת האסדרה הסביבתית הראויה
במסגרת תנאים ברישיון העסק, אף שהדבר היה מצופה ממנה. העובדה כי מדובר באחד
המפעלים רחבי ההיקף שבתחום שיפוטה ושהוא בעל השפעות סביבתיות נרחבות גם
ברמה הארצית, מגבירה את הציפייה כי היא תפעל בנושא, ובכלל זאת תפנה למשרד
להג"ס כדי לוודא כי המתקנים השונים פועלים תחת אסדרה סביבתית מעודכנת ומלאה.
|
17
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
אסדרת
פעילות הכרייה והחציבה של
מי
"ה
מממצאי הביקורת עולה
כי
מאז שהאחריות לתחום הכרייה והחציבה הועברה למשרד האנרגייה
בשנת 1996
ובמשך שנים ארוכות,
לא מילא משרד האנרגייה
את אחריותו הציבורית בנוגע
ל
אסדרת
פעילות הכרייה רחבת ההיקף (מאות אלפי מ"ק) שקיימה מי"ה בשטח הזיכיון. מדובר
במחדל
רגולטורי מתמשך ומטריד,
בעל השפעות סביבתיות וכלכליות מרחיקות לכת.
היעדר מעקב, בקרה ופיקוח -
נמצא כי עד שנת 2009
משרד
האנרגייה
לא פיקח על
פעולות החציבה והכרייה שביצעה
מי"ה בשטח הזיכיון
ולא אסף מידע לגבי הכמויות
והסוג
של חומרי החציבה שנכרו, אף שבסמכות
ו ומחובת
ו היה
לעשות זאת. נמצא כי בשנת 2009
סיכםמשרדהאנרגייהעםמי"העלמתווהפיקוח,אולםהמשרדלאעמדעלמימושוהמלא,
וכן כי משנת 2011
עד למועד סיום הביקורת משרד האנרגייה לא קיבל ממי"ה דיווחים על
כמויות החומרים שהיא הפיקה בתחום הזיכיון, לא ביצע סיורי פיקוח מלאים כפי שהוא נוהג
לבצע באתרי כרייה אחרים ואין בידו נתונים או אומדן בנוגע לכמויות חומרי החציבה שמי"ה
כרתה, לאופן ביצוע הכרייה ומידת ניצול החומר. בהיעדר בקרה ומידע כאמור, לא הובטח
ניצולם היעיל של משאבי הטבע, נושא שיש לו
השפעות כלכליות וסביבתיות.
אי-
אסדרת פעילות הכרייה של מי"ה ברישיון חציבה -
נמצא שהאסדרה המינהלית
באמצעות רישיון חציבה שמיושמת על ידי משרד האנרגייה
למול עשרות גורמים שמקיימים
פעולות חציבה ברחבי הארץ, לא יושמה למול פעילות הכרייה של מי"ה עד מועד סיום
הביקורת (יוני 2024
). הועלה כי גם לאחר שבשנת 2018
הביע משרד האנרגייה את עמדתו
ולפיה ראוי שפעילות הכרייה של מי"ה בשטח הזיכיון תוסדר ברישיון חציבה -
הוא לא נקט
פעולות להסדרת רישיון זה, וכאשר שאלת הצורך ברישיון חציבה הועלתה פעם נוספת
בשנת 2023
הוא הסתפק בחוות דעת משפטית ולפיה "ככל הנראה לא נדרש רישיון לפי
הפקודה", בלי לבחון לעומק את ההנחות שעליהן נשענה חוות הדעת.
עלה כי רק בעקבות
הביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה והשאלות שעלו במסגרתה הוא החל לבחון
שוב את עמדתו בנושא.
אי-
גביית תשלום ממי"ה בגין פעילות הכרייה שלה -
משרד האנרגייה ורמ"י לא דרשו
ממי"ה
לשלם בגין החומרים שהיא כורה זה שנים רבות בשטח הזיכיון, ולא בחנו את
ההצדקות לכך. לפי חישוב שביצוע משרד מבקר המדינה, בהנחה שהנתונים שמי"ה
העבירה למשרד האנרגייה לגבי היקפי הכרייה בשנת 2010
הם נתונים מייצגים, הרי
שמדובר בסכום שהיה עשוי להגיע במהלך העשור האחרון לאחר היוונו ליותר 120
מיליון
ש"ח (כ-
112
מיליון ש"ח לרמ"י ויותר מ-
8.5
מיליון ש"ח לקרן לשיקום מחצבות). יוער כי
התשלוםבגיןהכרייההואכלימשמעותי
ביותרלניהולברקיימהשלחומרימחצבה,הקבוע
בפקודת המכרות ובנהלי רמ"י ומיושם בעשרות אתרי כרייה אחרים בארץ.
היעדר שיקום של אתרי כרייה נטושים -
משרד האנרגייה והמשרד להג"ס, לא דרשו
ממי"ה לבצע שיקום מלא של אתרי הכרייה בתחום הזיכיון שבהם היא סיימה לבצע כרייה.
הפער באי-
שיקום אתרי הכרייה מתחדד, שעה שמשרד האנרגייה לא דרש ממי"ה תשלום
לקרן לשיקום מחצבות, תשלום שהיה יכול להיות אחד ממקורות המימון לביצוע השיקום.
אתרי כרייה נטושים שלא בוצעו בהם פעולות שיקום מהווים מפגע נופי וסביבתי. הם בגדר
"פצע פתוח" בלב שטחים פתוחים וטבעיים בנוף הייחודי של ים המלח.
|
18
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
ליקויים ביישום הוראות האסדרה התכנונית של אתרי הכרייה של מי"ה -
על
אף
הקבוע בהוראות התוכניות הסטטוטוריות החלות על
אתרי כרייה שמי"ה מפעילה,
רשות
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
ניקוז ים המלח לא דרשה לקבל ממי"ה תוכנית מדידה מעודכנת בדבר הכרייה שהיא
מבצעת באתרים נחל חימר ונחל צין, ולא ביצעה מעקב ובקרה בנושא ורט"ג לא דרשה כי
מי"ה תבצע ניטור של המערכת האקולוגית ושל משטר הזרימה באתר הכרייה שהיא
מפעילה בנחל חימר. הוראות אלו נועדו למזער
את ההשפעה הסביבתית של הכרייה,
ובכללזאתלמנועהתפשטותשלמיניםפולשים,פגיעהבמערכתהאקולוגיתושינויבמשטר
הזרי
מה של נגר עילי, סחף ונחלים.
האסדרה
והפיקוח של
רמ"י על השימושים
שמי"ה
מבצעת
בשטח
הזיכיון
ממצאי הביקורת מעלים ליקויים
לגבי
האופן
שבו התנהלה רמ"י במשך עשרות שנים בכל הנוגע
לניהול השטח הכלול בתחום זיכיון ים המלח והפיקוח על השימושים שמי"ה עשתה בו. כתוצאה
מכל אלו נפגע הפיקוח הממשלתי על הנעשה בתחום הזיכיון ונפגעה הקופה הציבורית.
אי-
אסדרת שימושים בשטח הזיכיון והיעדר פיקוח וגביית תשלום בגינם -
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
•
שטח הקרקעות השמורות הוא
כ-
240,000
דונם, ולפי חוק הזיכיון שימוש בקרקעות
אלו מצריך שינוי מעמדן לקרקעות חכורות ותשלום דמי חכירה בהתאם. בביקורת
נמצא כי אף שבמהלך השנים הוקמו בשטח הקרקעות השמורות מתקנים המשמשים
את מי"ה (כגון תעלת ההזנה), רמ"י לא פעלה לשנות את מעמד הקרקע בשטחים
אלה לקרקעות חכורות כמתחייב לפי החוק, והיא אינה דורשת ממי"ה תשלום בגין
השימוש בהם.
עוד נמצא כי אף
שמדוברבמקרקעין הכוללים ערכי טבע, נוף ומורשת,
רמ"י לא קיימה סיורי פיקוח בשטח הקרקעות השמורות והיא אינה יודעת על
השימושים השונים שעושה מי"ה בשטח זה. היעדר המידע בדבר השימושים של מי"ה
במקרקעין וגביית דמי החכירה בהתאם הם תוצאה של פיקוח חלש וחסר.
•
נמצא כי אף ששטחים נרחבים מים המלח התייבשו מאז חוקק חוק הזיכיון, כך שנכון
לשנת 2024
כ-
250
קמ"ר
שהיו בשטח ים המלח הפכו לקרקע
והוקמו על חלקם
מתקנים תעשייתיים, רמ"י לא בחנה את מעמד הקרקע שנוצרה והאם נכון לגבות דמי
חכירה בגין השימושים המתקיימים בשטח זה.
•
נמצא
כי אף ש
רמ"י ידעה כי חלק מהחשמל המיוצר בתחנת הכוח החדשה שמי"ה
הקימה ושהחלה לפעול בשנת 2018
במפעל האשלג, אינו מיועד לשימוש עצמי של
מי"ה, בניגוד להצהרה שנתנה לה מי"ה כתנאי לחתימתה של רמ"י על היתר הבנייה
לתחנה,היאלאפעלה להסדרתהשימושאולהפסקתוולאגבתהתשלוםבגיןשימוש
זה. העובדה כי השימוש האמורבקרקע
ממשיך להתבצע במשך כשש שנים, זאת בלי
שרמ"י אפילו העבירה את טיוטת השומה בנושא למי"ה, מעידה על כשל באסדרת
השימוש האמור ובמימוש תפקידה של רמ"י לניהול מקרקעי ישראל בתחום הזיכיון.
גודל שטח הזיכיון - תחום הזיכיון הנרחב ניתן לפני יותר מ-
60
שנה למי"ה
כדי לאפשר
לה לממש את הזיכיון. במרוצת השנים התבררכי חלק משטח הזיכיון אינו נדרש לפעילותה
של מי"ה, כך לדוגמה שטחים שעליהם בנויים מלונות
ומבני מגורים. לדברי המועצה
|
19
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
האזורית תמר, המצב שנוצר שבו
רמ"י דורשת
לקבל את אישור מי"ה בכל היתר בנייה
המבוקש בתחום הקרקעות החכורות, גם כאשר מדובר בשטחים המיועדים למגורים
ולמלונות,
יצר הכבדה בירוקרטית מיותרת על תושבי האזור ועל היזמים ועיכובים בבנייה
ובפיתוחשלא לצורך.נמצאכי פרט לניסיון אחדבשנותהשבעים שלהמאההעשרים,רמ"י
-
האחראיתלניהולמקרקעיישראלכנאמןהציבור,לאבחנהאתהאפשרותלפעוללצמצום
תחום הזיכיון.
התשלום בגין השטחים הכלולים בתחום הזיכיון -
על פניו התשלום שנקבע בשנת
1975
בגיןהקרקעות של מי"ה בתחום הזיכיון הוא תשלום מופחתשכן הוא ממשיך להישען
על השווי ההיסטורי של הקרקע שנקבע לפני עשרות שנים במטבע "לירה ישראלית" (ל"י:)
דמיהחכירהלקרקעמפעלהםדמיחכירההמחושביםעלבסיסהשוויהנמוךביותרשנקבע
באותה התקופה לתעשייה -
75
ל"י לדונם; המנגנון שקבעה רמ"י לעדכון דמי החכירה
התבסס על החלוקה האמורה ועל סכומי החכירה המופחתים שנקבעו, כמו גם שווי הבסיס
שלהקרקעמשנת1975
.
לפי נתונירמ"י,נכון לשנת 2024
דמיהחכירההשנתייםשמשלמת
מי"ה עומדים על כ-
2.7
מיליון ש"ח. נמצא כי רמ"י -
כגורם המנהל את מקרקעי ישראל,
ומשרד האוצר -
כמשרד האחראי לחוק הזיכיון, לא בחנו במהלך השנים את האפשרות
לשינויגובהדמיהחכירהולגבייתתשלוםעבורהקרקעותהשמורותששטחןהואכ-
240,000
דונם, זאת על אף הזמן שעבר והשינויים האפשריים שחלו בשווי הקרקע במרוצת השנים.
הטיפול
במפגעי פסולת שיצרה
מי"ה בתחום הזיכיון
כחלקמתהליךהייצורהתעשייתימי"המייצרתכמויותפסולתאדירותהמוערמות,בחלקן,באתרי
פסולת המצויים בתחום הזיכיון.
ממצאי פרק זה מצביעים על כשל אסדרתי חמור של המשרד
להג"ס המשקף היעדר פיקוח על הנעשה בתחום הזיכיון ומעיד על אוזלת יד של המשרד להג"ס
בטיפול במפגעי פסולת.
היעדר טיפול בפסולת התעשייתית של מי"ה - מי"ה
עורמת מדי שנה כמויות נרחבות
של פסולת בוצה מלחית (15,000
טונות בשנה), פסולת מלח (2,000,000
טונות בשנה)
ומלח קצור. נמצא כי במשך עשרות שנים ועד למועד סיום הביקורת המשרד להג"ס לא
קבע במסגרת תנאי רישיונות העסק של מפעלי מי"ה, דרישות או הנחיות לגבי האופן שבו
מי"ה צריכה לטפל בזרמים השונים של הפסולת התעשייתית
שהיא מייצרת. בשנת 2023
הציב המשרד להג"ס דרישה להגיש בתוך 12
חודשים תוכנית אסדרה לפסולת הבוצה
המלחית במפעל המגנזיום ולסיים את האסדרה של אתר הבוצה המלחית עד סוף 2028
,
אולם גם
בחלוף יותר משנתיים מהמועד שבו הוא קבע עבור מי"ה את התנאים האמורים
הוא טרם עמד על כך שתוגש לו תוכנית אסדרה, והדבר
מעלה ספק לגבי השלמת הסדרת
האתר במועד הנדרש בתנאים.
עוד נמצא כי בסמוך
ל
אחר ה
מועד שבו
קבע
המשרד כי
מדוברבפסולת(
2023
)
,החלהמי"הלהשתמשבכל פסולת
הבוצההמלחיתכחומר
תשתית
בתחומי הזיכיון במסגרת
פרויקטים
שונים
שהיא מבצעת ולפזרו במקומות
שונים בתחום
הזיכיון, ו
הפסיקה להעביר את פסולת הבוצה לאתר הבוצה המלחי
ת.
זאת
בלי שניתן
לכך
אישור מסודר
של גורמי
המקצוע ב
מטה ה
משרד, לרבות גורמי המקצוע אשר קבעו כי סיווג
החומר הוא פסולת ובלי
שהמשרד דרש לקבל את הכמויות של הפסולת
שמי"ה
עושה
בה
שימוש.
|
20
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
האתרים שבהם הפסולות מוערמות מהווים מפגע נופי הנצפה למרחוק עם השפעות
סביבתיות, ובהן נזקים אקולוגיים וזיהום הקרקע. בהר המלח, אליו מועברת פסולת המלח,
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
אף נמצא כי קיים זיהום קרקע של כ-
300,000
קוב כתוצאה מפינוי כמויות גדולות של מזוט
אליו.
תמונה 1
:
הר המלח, יוני 2024
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
המקור: משרד מבקר המדינה.
אי-
גביית היטלהטמנה
עלידי המשרד להג"ס בגין הפסולת התעשייתית של מי"ה
-
נמצא כי אף שהתיקון לחוק שמירת הניקיון המחייב בהיטל הטמנה נכנס לתוקף בשנת
2007
,המשרד להג"ס לא חייב את מי"ה בתשלום היטל הטמנה בגין הטמנת פסולת המלח
ופסולת הבוצה המלחית
ולא בחן את האפשרות לחייב בהיטל האמור, על אף היקפי
ההטמנה הנרחבים שלהם מדי שנה (2
מיליון טונות ו-
15,000
טונות בהתאמה). כפועל יוצא
מכך, מערומי פסולת בהיקף נרחב נמצאים בתחום הזיכיון בלי שמשולם בגינם היטל
הטמנה שנועד להפנים עלויות חיצוניות, לעודד שימוש בשיטות חלופיות לטיפול בפסולת
|
21
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
אשר צורכות פחות קרקע ופוגעות פחות בסביבה, ולהוות תמריץ לצמצום הפסולת
המיוצרת.
לשם המחשה, לפי תחשיב שביצע משרד מבקר המדינה, אילו היה המשרד להג"ס מחייב
פסולות אלו בהיטל הטמנה, גובה ההיטל שהיתה מי"ה משלמת
לקרן לשמירת
הניקיון
בשנת 2023
היה עומד על סכום שבין 90
מיליון ש"ח לבין 135
מיליון ש"ח (כ-
90
מיליון
ש"ח עד 134
מיליון ש"ח בגין פסולת המלח6
וכמיליון ש"ח7
בגין פסולת הבוצה המלחית.)
ממשקי
העבודה והעברת מידע בין
מאסדרים
לגבי פעילות מי"ה
בשטח הזיכיון
ממצאי הביקורת מעידים על פערי מידע בין הגורמים המאסדרים השונים הפועלים בתחום
הזיכיון ובהם המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, המועצה האזורית תמר
ורמ"י, לגבי פעילות
מי"הבתחוםהזיכיוןועלהיעדרתיאוםבנושאיםמשותפיםאומשיקיםשהטיפולבהםמחייב
שיתוף פעולה ובחינה כוללת של כמה מאסדרים יחדיו. פערים אלו הביאו לכך שלא אחת
סמכויות שצריך היה לממש בתחום הזיכיון לא מומשו. כך לדוגמה:
•
בעוד
שהמועצה האזורית תמר מיפתה את שטח הזיכיון וריכזה מידע חשוב לגבי
מתקנים ושימושים של מי"ה המתקיימים בתחום הזיכיון, ואף העלתה מידע זה למאגר
מידע ממוחשב ומתקדם, לרמ"י ולמשרד להג"ס לא היה מידע מספק
בנושא: המשרד
להג"סלאהפעילסמכויותיובשטחהזיכיוןולאקבעתנאיםסביבתייםייעודייםברישיון
העסק של מתקנים רבים המופיעים במאגר המידע, ורמ"י לא פעלה להסדרת
שימושים שונים של מי"ה שמידע לגביהם קיים בידי המועצה האזורית.
•
כמות מים משמעותית של כרבע מכמות המים שמי"ה שואבת מים המלח דולפת
מבריכת האידוי התעשייתית הגדולה ביותרשלה, דליפה שיש לה השפעות סביבתיות
וכן עלולות להיות לה השפעות נוספות דוגמת שינוי פני השטח ופגיעה ביציבות
ההנדסית של
הבריכה, זאת בלי שהדבר נבחן באופן רוחבי על ידי כלל המאסדרים
הנוגעים בדבר, בלי שהמשרד להג"ס פעל בנושא וקבע תנאים ברישיון עסק כדי
למנוע או לצמצם דליפה זו, ותוך שרשות המים סבורה כי אין זה מתפקידה לנקוט
פעולות בנושא.
•
מידע מהותי שהעבירה מי"ה לרמ"י ביחס להסדר אליו הגיעה עם המועצה האזורית
תמר לגבי תחנת הכוח החדשה לא נבחן: מי"ה העבירה לרמ"י מידע לפיו מכירת
חשמל המופק בתחנת הכוח החדשה למפעלים אחרים בקונצרן כי"ל נחשבת לפי
המועצה האזורית תמר כצריכה פנימית לצורך תשלום ארנונה. מידע מהותי זה, אשר
המועצה האזורית תמר טוענת כי אינו מדויק, לא נבדק, אף שיש בו כדי להשפיע על
הסיווג שרמ"י תקבע בנוגע לחשמל המיוצר בתחנת הכוח החדשה ונמכר ע
ל ידי
מי"ה
למפעלים אחרים בקונצרן, ולהשפיע על היקף התשלום שיידרש ממי"ה.
6
89,489,412
ש"ח לפי סיווג של בוצה תעשייתית או 134,234,118
ש"ח לפי סיווג של פסולת יבשה
על בסיס הנחת
עבודה של הטמנה 2
מיליון טונות בשנת 2023
.
7
781,500
ש"חלפיסיווגשלבוצהתעשייתיתו-
1,172,250
ש"ח לפי סיווגשלפסולתיבשה,בהתאםלסכומיםהנקובים
בתוספת לחוק שמירת הניקיון, ועל בסיס הנחת עבודה של הטמנה של 15,000
טונות בשנה.
|
22
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
כתוצאה מכך נפגעה המשילות בתחום הזיכיון, וגורמים מאסדרים שונים לא נקטו צעדים
כדי להבטיח כי
פעילותה של
מי"ה לא תפגע באינטרסים ציבוריים חיוניים, ובהם שמירה
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
על המקרקעין
ו
הסביבה.
המשרד להג"ס
קבע בשנת 2023
ברישיון העסק של מפעל המגנזיום תנאים סביבתיים
נוספים, הכוללים דרישות סביבתיות מקיפות. פעולה זו והנימוקים שציין המשרד בבסיס
החלטתו וכן אמירתו של המשרד ולפיה מטרת התנאים הנוספים היא למנוע סכנה לפגיעה
באיכות הסביבה, מלמדים על
פערי אסדרה משמעותיים לגבי התנהלותה של מי"ה.
עיקרי המלצות הביקורת
על המשרד להג"ס לפעול בהקדם
ל
אסדרת תנאים סביבתיים ייעודיים
ברשיון העסק של
מי"ה לגבי כלל הפעילויות שהיא מבצעת בתחום הזיכיון, אלו אשר נמצאות בשטח
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
המפעלים
ואלו אשר נמצאות מחוץ לשטח
המפעלים.
מן הראוי כי המועצה האזורית תמר
תהיה מעורבת בקיומו של תהליך המסדיר את עדכון התנאים למי"ה כדי לוודא שפעילות
תעשייתית רחבת היקף בתחומה פועלת תחת רגולציה הולמת.
על משרד האנרגייה להקפיד לבצע פיקוח על פעולות
הכרייה
המתקיימות בתחום הזיכיון,
כפי שה
וא עוש
ה
לגבי אתרי כרייה אחרים
בארץ,
ובכלל
זאת לדרוש קבלת דיווחים
על
כמויות חומרי ה
כרייה
המופקים בתחום הזיכיון ונתונים לגבי הליך הפקת החומר ומידת
הניצול שלו ולקיים סיורי פיקוח בשטח.
כמו כן
על המשרד לשוב ולבחון את עמדתו בנוגע
למתן רישיון חציבה לאתרי הכרייה בתחום הזיכיון ולגבש עמדה סדורה
ומלאה בנושא.
עלמשרדהאנרגייהורמ"י לפעולבהקדםלבחינהיסודיתשל סוגייתגביית התשלוםממי"ה
בגין פעולות הכרייה שהיא ביצעה בעבר ומבצעת כיום בתחום הזיכיון
ולנקוט פעולות
בהתאם לתוצאות הבחינה.
על משרד האוצר, כמשרד האחראי לחוק הזיכיון, על משרדי האנרגייה והג"ס ורמ"י לפעול
כדי להבטיח כי אתרי הכרייה הנטושים שבהם מי"ה השתמשה במשך השנים ישוקמו ולא
יהוו מפגע סביבתי, באופן המגשים את עקרון המזהם משלם"". מאחר שתקופת הזיכיון
עתידה להסתיים בשנת 2030
, ועל הפרק עומד פרסום מכרז לזכיין הבא, על המשרדים
האמורים לוודא כי אתרי הכרייה הנטושים ישוקמו עד תום תקופת הזיכיון וכן לבחון את
האפשרות לגבות ערבות או בטוחה אחרת שיבטיחו כי מי"ה תבצע את השיקום הנדרש.
על רשות ניקוז ים המלח להקפיד למלא אחר ההוראות הקבועות בתוכניות הסטטוטוריות
נחלצין ונחל חימר, לקבל לידיהממי"המדישנה אתתוכניותהמדידהבדבר
בורות
הכרייה
ולוודא כי הכרייה מתבצעת בהתאם לקבוע בתוכנית. על רט"ג לממש את סמכויותיה לפי
תוכנית נחל חימר ולדרוש ממי"ה כי תבצע ניטור של המערכת האקולוגית ומשטר הזרימה,
זאת כדי לצמצם ולמזער את ההשפעות הסביבתיות של הכרייה.
|
23
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
על רמ"י לחולל שינוי יסודי בכל הנוגע למעקב, ל
פיקוח ו
לאכיפה שהיא מקיימת בשטח
הזיכיון של מי"ה ולהבטיח כי היא פועלת בהתאם לתפקידה בחוק -
שמירה על המקרקעין
כמשאב ציבורי ופ
יקו
ח עליהם.
על רמ"י
לממש את סמכויותיה ולבצע בהקדם פיקוח על הקרקעות השמורות (ששטחן
כ-
240,000
דונם)
. על רמ"י
לפעול להסדרת ההחכרה של הקרקעות
השמורות שבהן מי"ה
מבצעת שימוש בפועל ולגביית הכספים
שיכולים
להשתלם לקופת המדינה בגין שימושים
אלו
ולבחון, בתיאום עם משרד האוצר, אם יש מקום והצדקה לחייב את מי"ה בתשלום דמי
חכירה בגין השימוש שהיא מבצעת בפועל בשטח שהיה בעבר חלק מים המלח והתייבש.
בראייה צופה פני עתיד
מוצע כי
הגורמים
האמורים
יגבשו
מנגנון תשלום הלוקח בחשבון
את
היווצרותם של שטחי קרקע נרחבים
בגין ירידת המפלס של ים המלח יו
יתנו את דעתם
בנושא במסגרת הזיכיון העתידי.
על רמ"י לפעול לאלתר לתיקון הליקויים בנוגע לאסדרת השימוש בתחנת הכ
וח החדשה
במפעל האשלג
ולפעול לגביית
התשלום המתחייב משימוש זה.
מומלץ כי רמ"י ומשרד האוצר יבחנו מול מי"ה את צמצום שטח הזיכיון מפעם לפעם ויפנו
אליה לפי הצורך כדי ששטחים שאינם נדרשים לה ייגרעו מתחום הזיכיון; וכי רמ"י תשקול
לייתראת הדרישה שלה לקבל את אישורמי"ה לגבי היתרי בניייה כאשר מדוברבקרקעות
חכורות שלגביהן כבר אושרה תוכנית סטוטוטורית המייעדת את הקרקע לשימוש מסוג
מסוים, דוגמת שימוש למגורים. בראייה צופה פני עתיד ולקראת חידוש הזיכיון הבא, פרט
לצורך לצמצם את שטח הזיכיון העתידי, מוצע גם כי חוק הזיכיון העתידי
יכלול
מנגנון של
גריעת שטחים בהמשך, אם יימצא כי הם אינם דרושים
לצורך הזיכיון.
מומלץ כי רמ"י
ומשרד האוצר יפעלו לעדכון דמי החכירה באופן שהם ישקפו את שווי
השימוש העדכני בקרקע,
ואת האפשרות לקביעת תשלום נפרד בגין הקרקעות השמורות,
שכן במצב הקיים אין לבעל הזיכיון תמריץ לצמצום השטח, שהוא משאב ציבורי יקר, גם
אם מתברר שהוא אינו נדרש לפעילותו.
כמו כן, הגם שקיים מנגנון עדכון מדי 7
שנים,
התשלום בגין הקרקעות החכורות ושטח המפעל הוא
לפי ערכי קרקע ישנים ומופחתים.
מצב זה
פוגע בעקרון השוויון ובצדק החלוקתי, ויש לפעול לתיקונו בהקדם.
על המשרד להג"ס לקבוע בהקדם תנאים בנושא האסדרה של זרמי הפסולת השונים
והטיפול בהם במסגרת תנאי רישיון העסק של מי"ה, לוודא את יישומם ולנקוט את הכלים
הקיימים בידו במקרה של הפרת התנאים.
כל זמן שהמשרד להג"ס לא קיבל החלטה הנשענת על חוות דעת מקצועית ומשפטית
ולפיה אין לסווג את
הפסולת המועברת לאתר הבוצה המלחית ולהר המלח כפסולת
החייבתבהיטלהטמנה,הרישעליולפעוללחיובהיטלהטמנהבגי
ןפסול
ותאלה
שבמהותן
הןפסולותתעשייתיות.הטלתהיטלהטמנהעשויהלקדםאתהאינטרסהציבורישלצמצום
פסולת והפנמת העלויות החיצוניות של הטמנתה.
על המשרד להג"ס לוודא כי הפרקטיקה של פיזור פסולת בתחום הזיכיון לצורך מילוי
בולענים או לשימוש מי"ה
מקובלת על גורמי המקצוע במשרד, וכי היא א
ינה
משמשת
תחליף לטיפול בפסולת ולהעברת
ה
לאתר סילוק מתאים ולתשלום
היטל הטמנה,
ולקבוע
אמצעי בקרה ומעקב כדי לוודא כי לא נגרמים מפגעים סביבתיים בעקבות שימוש זה.
|
24
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
מוצע כי כלל הגופים הנוגעים בדבר, ובהם המשרד להג"ס ורשות המים, יפעלו
בהקדם
במסגרת "שולחן עגול" לגיבוש פתרונות של סוגיית הדליפות רחבות ההיקף מהבריכות
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
התעשייתיות של מי״ה.
מומלץ כי שרהאוצר ושרהכלכלה והתעשייה, כשרים האחראים לחוק הזיכיון, בתיאום עם
השר
ה להג"ס, יקימו גוף ממשלתימתכלל
בו
ישתתפו
נציגים שלמשרדי הממשלה השונים
ושל
המועצההאזורית,שתפקידויהיהלרכז אתכללהנתוניםבדברהשימושיםהמתקיימים
בתחום הזיכיון ולתאם ולטייב את פעולותיהם של המאסדרים השונים. הקמת גוף מתכלל
שכזה יכולה אף לתרום למניעת כפילות בדרישות המאסדרים השונים, להביא לייעול
העבודה שלהם, לסייע בהעברת מידע חיוני ולעודד שיתוף פעולה ביניהם. הצורך בהקמת
גוף מתכלל ייעודי מתחדד ביתר שאת בראייה צופה פני עתיד ולקראת
גיבוש חוק הזיכיון
העתידי.
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
|
25
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
הליקויים
העיקריים בניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
|
26
|
ה
מבקר המדינה - דוח מיוחד
| אדר
התשפ"ה |
מרץ
2025
|תקציר
סיכום
ניהולזיכיוןיםהמלחוהפיקוחעליו-
ים המלח הוא
המקום היבשתי הנמוך ביותרבעולם. הוא מהווה תופעת טבע ייחודית בעולם כולו
ונחשב לאזורבעל תכונות מרפא ולמקום בעל ערכי טבע חשובים, נופים מרהיבים ואתרי מורשת
מגוונים. ים המלח היה בעבר והוא גם כיום משאב טבע שחשיבותו למדינת ישראל ראשונה
במעלה. לכן כל פעילות תעשייתית באזור חייבת להשתלב עם היבטים הנוגעים לשמירה על
הסביבה והמקרקעין.
מכלול ממצאי הביקורת מלמדים על כשל רגולטורי ואכיפתי רב-
מערכתי מצד הגורמים
המאסדרים, ובראשם המשרד
להג"ס, משרד
האנרגייה, רמ
"י
ומשרד האוצר,
בארבעה תחומים
עיקריים הנוגעים לליבת הפעילות שמקיימת
מי ה בשטח הזיכיון: (א)"
אסדרה של היבטים
סביבתיים בתנאי רישיון העסק של
מי ה; (ב)"
אסדרה של פעילות הכרייה שמי"ה מבצעת (ג);
אסדרה של השימושים
שמי
"ה מבצעת ב
תחום הזיכיון; (ד) אסדרת הטיפול בפסולת
שמי"ה
יצרה. מדובר בכשלים
אסדרתיים
חמורים שמשכם והצטברותם הכוללת מעידים על אוזלת יד
ובעיית משילות משמעותית בפיקוח על זיכיון ים המלח ובניהול שלו בהיבטים בתחומי הסביבה
והמקרקעין, תוך פגיעה חמורה בקופה הציבורית, כתוצאה מאי-
גביית תשלומים הנאמדים
היבטיםבתחומיהסביבהוהמקרקעין
בעשרות מיליוני שקלים בשנה, מבלי שנבחנו ההצדקות להיעדר הגבייה.
על משרד האוצר, המוביל את עבודת המטה הממשלתית לגיבוש הסדר זיכיון עתידי לאור סיום
הזיכיון הנוכחי בשנת 2030
, בשיתוף המשרד להג"ס, לבחון כיצד ניתן לתת מענה לסוגיות
השונות שהועלו בדוח, וכן לבחון את הצורך בהקמת גוף מתכלל ייעודי שיסייע בניהול הזיכיון
העתידי ובפיקוח עליו.
אוצרות
הטבע של ים המלח שייכים בראש ובראשונה לציבור. יש בממצאים החמורים והרבים
שהועלו בדוח כדי להדאיג כל אזרח ואזרח במדינה בשל האופן הלקוי שבו נוהל זיכיון ים המלח
עד כה, בלי שנשמרו האינטרסים הסביבתיים והכלכליים כיאות, בניגוד לעקרון המזהם משלם""
ותוך פגיעה בצדק החלוקתי. משרד מבקרהמדינה מצפה מכל משרדי הממשלה ושארהגורמים
שהוזכרו בדוח לפעול בנחישות לתיקון הליקויים שהועלו. בעניין זה נדרשים גם השרים
והמנכ"לים האחראים להיות מעורבים בהליך תיקון הליקויים ויישום ההמלצות בדוח.
|
27
|
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין
|
28
|