פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 753 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת טויטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשפ"ה- 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי משה גפני מוזמנים: ניר בן שמש – מנהלת מחלקת ממסלקה פנסיונית אגף שוק ההון, משרד האוצר אלי טובול – רשות שוק ההון סורא בשארה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יעל צוקרמן – עו"ד, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון נטע רוזנטל – עוזרת משפטית, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יערה ברקול – ראש איגוד הסדרים פנסיוניים, איגוד לשכות המסחר עודד אופק – יועמ"ש לאיגוד מנהלי הסדרים, איגוד לשכות המסחר ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טויטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים( שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשפ"ה- 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת טויטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשפ"ה-2025. בבקשה, גברתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה האחרונה שהתקיימה ב-12.10 הקראנו את נוסח התקנות ואת התיקונים שבו. בעצם אתה יושב-ראש הוועדה ביקשת להגן הגנה על חיילי המילואים, נפגעי המלחמה, בין אם זה בנוסח ובין אם בהנחיה. שלחו לנו, העבירו לנו לאחר הדיון טיוטת הנחיה. תציגו בפנינו מה יש בה. << אורח >> נטע רוזנטל: << אורח >> בעצם מה ששלחנו לכם זה טיוטת נוהל התחייבות להימנע מהפרה ועירבון חלף עיצום כספי, שזה הדבר הכי נמוך שיש מבחינת מה שהחוק מאפשר. אקריא. חלק כללי, פרק י"ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מוסדרים, תשע"ו-2016, להלן החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקריא את החלק הרלוונטי שמתייחס לנושא הזה. << אורח >> נטע רוזנטל: << אורח >> המפקח רשאי להציע להגיש כתב התחייבות להימנע מהפרת הוראה ועירבון חלף- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם את מקריאה פסקה (8). << דובר_המשך >> נטע רוזנטל: << דובר_המשך >> כן. חלף משלוח הודעה על כוונת חיוב בהתאם לסעיף 74 לחוק ובתנאי שהתקיימו כל הנסיבות הבאות: א', לא בוצעה יותר מהפרה של הוראה אחת בהליך הנוכחי שבגינו מוצע הגשת כתב ההתחייבות. ב', ההפרה לא גרמה לנזק ללקוחות וניתן לתקן את תוצאותיה באמצעות תנאי התחייבות. ג', המפר לא ביצע הפרות קודמות, אשר בגינן ננקט נגדו הליך מנהלי, שהסתיים בהטלת עיצום כספי – << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אדוני, אנחנו לא יודעים, איפה אנחנו נמצאים בתוך- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא נמצאים בתוך נוסח התקנות. הם מקריאים טיוטה של נוהל שהם מתכוונים- - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> נוהל פנימי שכפוף לאישור המשנה ליועמ"ש, אין לנו שיקול דעת לשנות אותו לאחר אישור. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> לא משהו שאנחנו רואים. << אורח >> נטע רוזנטל: << אורח >> לא. ג', המפר לא ביצע הפרות קודמות אשר בגינן ננקט נגדו הליך מנהלי שהסתיים בהטלת עיצום כספי, התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות ומסירת עירבון בחמש השנים טרם ההפרה. ואז הוספנו בעצם, בהתאם לדיון הקודם, את סעיף 9: מבלי לגרוע מהוראות נוהל זה, המפקח יציע שאנחנו בעצם זה בהתאם למה שכבוד היושב-ראש ביקש שלא יהיה שיקול דעת למפקח, אז המפקח יציע למפר להגיש כתב התחייבות להימנע מהפרת הוראה ועירבון, חלף משלוח הודעה על כוונת חיוב בהתאם לסעיף 74 לחוק, גם במקרים בהם המפר עונה על כל הנסיבות הבאות: א', ההפרות נעשו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, ויש להם קשר הדוק וישיר למצב המיוחד. ב', המפר הוא נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד. ג', המפר לא ביצע הפרות קודמות, אשר בגינן ניתנה לו עזרה בחמש השנים האחרונות. ד', המפר עומד באחת החלופות המפרטות בנספח לנוהל. במקרה כאמור ישקול המפקח את כלל נסיבות העניין, לרבות מהות ההפרה, היקפה, חומרתה, תוצאותיה והאם ניתן לתקנה בלא פגיעה בציבור, וכן את הקשר בין ההפרה לנסיבות שמנויות בנספח. החלטת המפקח תנומק ותצורף לתיק ההליך המנהלי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי את מה שקראת, בבקשה. תגידי מה זה אומר במילים פשוטות, תתייחסי גם למה זה בכלל, כתב ההתחייבות, שנבין איך התהליך עובד. << אורח >> נטע רוזנטל: << אורח >> בעצם כתב התחייבות להימנע מעבירה ומתן עירבון זה החלופה בחוק שמאפשרת את הדבר הכי קל במובן מסוים, כי זה מאפשר למי שהפר הפרה, לא לשלם את העיצום או הקנס, אלא רק לשלוח מסמך שהוא מתחייב להימנע מהפרה ולהפקיד איזשהו עירבון, שחוזר אליו עם ריבית בהתאם לסעיף 74 לחוק, וזה בעצם החלופה הכי קלה, שמה שהבנתי שדיברו זה שזה מה שייעשה כדי שיהיה אפשר להקל כמה שאפשר על מי שנפגעו כתוצאה ממלחמה. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> בעצם המנגנון שאימצנו כאן הוא מנגנון שכמובן דורש קשר סיבתי בין ההפרה לבין היותו של הבן אדם או במילואים או נפגע, או חזר בעצם לעסק, אבל הפגיעה משליכה על היכולת שלו לעמוד בהוראות החוק, כאשר כמובן, נדרש שההפרה לא גרמה לנזק מאוד-מאוד גדול, לציבור מאוד גדול. כמובן שאם בן אדם היה במילואים וחזר והפעיל עסק בלי רישיון ופגע במאות ואלפים של אנשים, אנחנו לא נוכל לרפא את ההפרה באמצעי הזה, כלומר, יש כאן איזשהו שיקול דעת, אבל בהנחה שמדובר על ההפרות הרגילות של לא להגיש דוחות או לא לעמוד בהוראות מסוימות שלא הסבו נזק למספר גדול מאוד של אנשים, בעצם המפקח יהיה חייב לפעול בערוץ הזה. << אורח >> נטע רוזנטל: << אורח >> להקריא את החלופות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין צורך. בבקשה. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> עורך דין עודד דופק, איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר. קודם כל תודה. אני מבין מכך שאין נוסח שהועלה, שנוסח טיוטת התקנות כפי שהופיע במקור, זה הנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, מה שבעצם אנחנו דיברנו עליו בישיבה הקודמת והקראנו כולל כל התיקונים שהקראנו בנוסח, אני יכולה לחזור עליהם, זה מה שבעצם מונח כרגע על שולחן הוועדה. << דובר_המשך >> עודד אופק: << דובר_המשך >> אנחנו העלינו מספר נקודות שאני חושב שגם הוועדה ביקשה את ההתייחסות לגביהם, לדוגמה לגבי עיצומים כספיים שהוטלו עד היום, כי אנחנו חשבנו שנכון וראוי שהוועדה תשקול להגדיל את שיעור ההפחתה, לבטל את ההגבלה של עד 70% שחייבת להיות ענישה, כי זה מותיר בסופו של דבר את מלוא שיקול הדעת בידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אבל היעדר הוראה לגבי הגבלה לפחות תאפשר לרשות שוק ההון לבחון הפחתות רלוונטיות בשיעורי העיצומים הכספיים. שני פרמטרים קריטיים: אחד, יש הגבלה של 70%, אנחנו חושבים שראוי להוריד אותה. שתיים, אנחנו חושבים שכדאי אולי שלושה רכיבים קריטיים. שתיים, אנחנו חושבים שכדאי להוסיף סעיפים ספציפיים שיאפשרו הפחתה נוספת, ושלוש, אנחנו מציעים להותיר את שיקול הדעת, כל מלוא שיקול הדעת ייוותר בידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אבל היעדר הוראות כאלה לא יאפשרו לה בכלל לשקול את הנקודות. אינני יודע אם הוועדה קיבלה לידיה, אנחנו לא קיבלנו לידינו בוודאות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם קיבלנו את העיצומים הכספיים כפי שהעלית בדיון הקודם, זה נמצא בטאבלטים שבפני הוועדה. אתם יכולים אולי להתייחס ולהגיד בדיוק מה נמצא בחומר. אתם רוצים להתייחס? << דובר >> אלי טובול: << דובר >> אלי טובול, אני מרשות שוק ההון, סגן הממונה, מנהל חטיבת שירותים פיננסיים. חלק גדול ממה שהעברנו לכם לגבי פירוט העיצומים שהוטלו כבר נמצא באתר רשות שוק ההון, אז המידע הזה גלוי לכל מי שרוצה להסתכל עליו. הרכיב הנוסף שהוספנו לוועדה זה עיצומים שנמצאים בהליך שעדיין לא הסתיים, הליך השימוע, הודעה על כוונה שעדיין לא התכנסה לכדי החלטה סופית. זה עדיין לא חשוף, משום שעדיין לא התקבלה החלטה סופית, אבל כן חשבנו שראוי שהוועדה תכיר את הפרטים של העיצומים שבדרך, הסכומים ונסיבות ההפרה וההפרות עצמן כמובן. לגבי הבקשה של עודד, אני חושב שלהוסיף נסיבות נוספות, אני חושב שדנו בזה גם בדיון הקודם, שאנחנו למעשה קצת מתכנסים לאיזושהי תבנית אחידה שמופעלת בממשלה בנושא של תקנות ההפחתה, בין אם זה על ידי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, אבל יש פה אבולוציה. אותם פרמטרים שציין עודד בדיון הקודם, הם תולדה פשוט של דברי חקיקה מאוד ישנים שעוברים עדכון עם השנים. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אבל בסופו של דבר, וכאן אנחנו מתייחסים גם לדיון שהיה לנו בישיבה הקודמת. אמנם יש אבולוציה, אבל האבולוציה הזו כרגע פוגעת, לפחות כפי שאנחנו רואים אותה, פוגעת בנותני השירותים הפיננסיים. אנחנו מייצגים כמובן את נותני האשראי. אנחנו יודעים, וגם התייחסנו לזה בישיבה הקודמת, שגם בתקנות שמצויות תחת ידה של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לגבי הנושא של הגמל ולגבי הנושא של הסוכנים, ורשמנו לפנינו גם את ההערה שהעיצומים הכספיים שם גבוהים יותר, אפשר לבצע הפחתה של עד 70%. אף אחד לא מתכוון לתקן את זה. מול זה, על נותני השירותים הפיננסיים מגבילים את זה לשיעורים נמוכים. הראינו גם בישיבה הקודמת, שבכל החקיקה הפיננסית כמעט ניתן לבצע הפחתה בשיעורים הרבה יותר גבוהים, וניתן לעבור את התקרה אפילו של מאה אחוז, ולאו דווקא קובעים תקרה של 70% מקסימום, כלומר אפשר להגיע להפחתה מקסימלית אפילו של מאה אחוז בגין נסיבות נוספות שאינן מופיעות בכלל, לדוגמה נסיבות ספציפיות שנותן שירותים לא יחיד אלא חברה, וזה משהו שמאוד מאוד חסר לנו. אם אני מתייחס לרשימת העיצומים הכספיים שהטילה הרשות, אני לא רוצה לומר שאלה לא עיצומים בעלי חשיבות ההפרות- - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> כולם בעלי חשיבות. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני לא מטיל ספק לגבי החשיבות של לא לבצע הפרה, אני רק אומר, הרבה מהעיצומים הכספיים, ואני גם ציינתי את זה בדיון הקודם, ואם הוועדה קיבלה לידיה את הרשימה אז היא גם ראתה את זה ודאי - זה בגין, לדוגמה, היתר שמונפק על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לגבי אמצעי שליטה, ומכוח שינויים פסיביים או שינויים אחרים בעל ההיתר לא שם לב, ועובר את השיעור של שיעורי ההחזקות שעוד צריך לקבל תיקון היתר. הרשות קובעת את זה בעצמה בתוך ההיתר. << דובר >> אלי טובול: << דובר >> עודד עובר על סוג ההפרות האלה כלאחר יד. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> לא נכון. אני אמרתי בהתחלה, אני לא מפחית מהחשיבות של כל הפרה. אני רק אומר, יש מקרים שהוטלו בהם עיצומים כספיים. נאמר בישיבה הקודמת שלא מוטלים אלא על הדברים החמורים ביותר. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אנחנו עומדים מאחורי האמירה. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אז אני מבקש לכפור בהנחה הזו, ברשותכם. אני לא חושב שאלה הדברים החמורים ביותר. החמורים ביותר זה לפעול ללא רישיון. אלה הדברים החמורים ביותר. לפעול בזדון, גם זה אני מסכים, אבל מה שאני רוצה להגיד, ואלי, כאן אתה לא תחלוק עליי, לדעתי. בוא נגיד שאנחנו חלוקים בינינו לגבי מה חמור ומה לא חמור. אני רוצה שתקבלו את ההנחה שלי לכל הפחות, שנניח שהייתה הפרה פסיבית, נניח שלא שמו לב לשינוי ב-5% ולא תיקנו את ההיתר, רק הודיעו לרשות. או לא קיבלו אי התנגדות למינוי נושא משרה, כי שכחו לקבל את האי התנגדות. ברגע שניתנת לרשות הסמכות, היכולת להפחית את העיצום הכספי מכוח ההפרה שהיא זניחה יחסית, אז זה מותיר את שיקול הדעת בידיכם. מלוא שיקול הדעת נותר אצלכם. על זה אני לא חלוק אפילו לרגע. אני רק מבקש, או האיגוד מבקש שתשמרו לעצמכם את האפשרות לעשות את זה, כי ברגע שאתם מגבילים, קוטמים את ה-70%, וברגע שאתם לא מכניסים סעיפים שמתחשבים בשיקולים ספציפיים, כמו שיש בחקיקה פיננסית אחרת, ולא מגדילים את השיעורים, ששוב אתם קובעים כמה מתוך השיעור אתם תפחיתו - זה עד, אתם לא חייבים להפחית 70%. פשוט תשמרו בידיכם את האפשרות הזו. זו הבקשה של האיגוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עומד מאחורי הסיפור הזה של ה-70%? למה זה? << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> הרעיון מאחורי ה-70%, זה בסופו של דבר אדם ביצע הפרה. ההנחה היא שמי שמבצע הפרה פוגע בציות ופוגע בסופו של דבר בציבור. כמובן, זה מנגנון שקיים בהרבה חקיקה ולא רק בחקיקה הזאת. הרעיון הוא שהמחוקק קבע סכומי עיצום, ונתן סמכות להפחית. המחוקק הראשי לא נתן סמכות לבטל, ולכן יש מתח, ואני הסברתי את זה בדיון הקודם בין ההפחתה לבין ביטול ההפרה. לקבוע עיצום כספי אפס או לאפשר הפחתה שהיא באחוזים מאוד-מאוד גבוהים, משמעותה כמעט ביטול ההפרה. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אני רוצה להוסיף. בעצם הממונה כשהוא שולח מכתבי הודעה על כוונה, זה אחרי הפעלת שיקול דעת. בשגרה אנחנו מוצאים ויודעים על מגוון הפרות. שיקול הדעת של הממונה מופעל בשלב שהוא בכלל בוחר לצאת בעיצום, כלומר הוא בוחר לאכוף ולצאת בהליך של עיצום רק כנגד הפרות שבאותה תקופה משיקולי מדיניות הוא מרגיש צורך והכרח לאכוף כדי למלא את התכליות והמטרות שקבע המחוקק לעניין הפיקוח בתחום הזה. כלומר, מראש אנחנו לא יוצאים בהודעה על עיצום כשאנחנו חושבים שמדובר בעניינים קלי ערך, בעניינים שהשוק כרגע יכול להכיל ושאין פגיעה משמעותית בלקוחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה 70? << דובר_המשך >> יעל צוקרמן: << דובר_המשך >> היו"ר צודק, זה לא חוק טבע, אבל כן רצינו מצד אחד, לאפשר הפחתה של חלק ארי של העיצום, ומצד שני אחת שכבר החלטנו שמדובר בהפרעה שיש אינטרס ציבורי לאכוף אותה, אנחנו לא מקיימים הליכי סרק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה הליכי סרק? יש פה עיצום כספי. אז אם אתם באים ואומרים: תקשיבו, אנחנו סומכים על שיקול הדעת של הממונה, הוא אין בלתו, לעולם הוא ישקול את שיקול הדעת הנכון, הוא אף פעם לא יטעה, וחזקה עלינו שאנחנו מקבלים את קביעותיו, אז למה בכלל? שישקול, הוא הרי לא חייב לבקש את מלוא העיצוב. << דובר_המשך >> יעל צוקרמן: << דובר_המשך >> הוא יכול גם לא להטיל עיצום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני לא רואה את ההיגיון לבוא ולמתוח קו ב-70%. אם אתם סומכים על שיקול הדעת שלו, אז לכאורה מה פתאום אנחנו זה? ואם לא, ובכל זאת אנחנו רוצים פה לבוא ולתת איזשהו הטבה בגלל כל מה שקרה במדינת ישראל, למה 70? למה לא 80? למה לא 90? << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> זה לא הטבה. צריך לזכור מנגד שיש פגיעה בציבור. אני רוצה להבהיר נקודה לאדוני. שיקול הדעת של הממונה להפחית או להטיל עיצום הוא לא שיקול דעת רחב. הוא שיקול דעת מאוד מצומצם לתפיסתנו, ולכן תקנות ההפחתה הן תקנות שממש מגדירות את הנסיבות שבהן יופחת הסכום, ואם מתקיימת נסיבה הממונה חייב להפחית ולכן אנחנו לא נרצה להגיע למצבים אבסורדיים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עוד אתם יכולים לעשות חוץ מעיצום? יש לכם סמכויות נוספות חוץ מעיצום כספי? אתם פותחים גם בהליכים פליליים, משהו כזה? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אין לנו סמכות לפתוח בהליכים פליליים אבל יש לנו הרבה אמצעי אכיפה אחרים כמו לשנות תנאי היתר, אנחנו נמצאים בכל צומת מרכזי של אישור נושא משרה וכולי, יש לנו אפשרות לטפל בהפרות במגוון כלים. זה רק אחד מהכלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אם זה רק אחד מהכלים, ויש לכם אפשרות לבוא ולעשות כל מיני דברים אחרים שהמקום שאתם חושבים שהאינטרס הציבורי מאוד-מאוד מאוד נפגע, הרי פה בסוף, הרי המטרה פה היא לבוא ולתת אפשרות לאנשים או לעסקים שסבורים שמגיע להם להתחשב באירוע שקרה. לכן לא ברור לי מדוע ההתעקשות על ה-30%. אני באמת באמת לא מבין את ההתעקשות הזאת. באים ואומרים: אם אנחנו לא נטיל עיצום אפס מכיוון שהוא יכול גם לא לשלוח בכלל הפרה. אני לא יודע, כי אם לצורך העניין הוא מורשע באיזשהו תהליך והוטל עליו עיצום אפס בגלל האירועים שקרו במדינת ישראל, אז אם יקרה לו מקרה נוסף, אז עדיין יש לחובתו אירוע של הליך לא תקין שהוא ביצע בעברו, וגם אם באותו מקרה ספציפי הוא לא שילם שקל, בכל זאת זה ישמש אחר כך לחובתו אם יקרה עוד פעם. ואם זה באמת בן אדם או מקרה שקרה חד פעמי, למה לפגוע בו בכלל? ההיגיון לא ברור לי פה, אני מוכרח להגיד. הקו הזה של ה-70%. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> ברשותך, בעצם התקנות האלה גובשו על סמך הניסיון המקצועי שלנו. התקנות האלה והסכומים וסכומי ההפחתה גובשו על סמך הניסיון המקצועי שלנו, ואם לשיטתך צריך לשנות את הסכומים, כמו שאמרתי, זה לא חוק טבע ואתה רשאי לבקש את זה, זאת אומרת אנחנו לא נתנגד. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אדוני, אם לוקחים את התקנות האלה כפי שהן, לפחות על פניו כרגע, המקסימום, ויעל, תקני אותי אם אני טועה, המקסימום הפחתה שאפשר להגיע אליה גם בלי המגבלה של ה-70% היא 80% במקרה המקסימלי? אני צודק? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> יש גם את תנאי ה-5%. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> מסכים, אבל על בסיס התקנות של אחת, שתיים, שזה מה שכתוב גם המגבלה של ה-70%, המקסימום הוא 80%. במקרה המקסימלי של ההפחתה מבחינת האפשרויות. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> שזה המון. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אם אני לוקח אחד, שתיים ושלוש ביחד. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> צריך להגיד שזה המון ושזה לא קיים בתקנות האחרות. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> המון זה דבר יחסי, ברשותך. המון זה דבר יחסי ביחס לתקנות שחלות על מנהלי קרנות ועל יועצי השקעות ועל גופים אחרים שמתאפשר הרבה מעל למאה. גם בנקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בנקים, אני בטוח שהם דאגו לעצמם שהם לא ישלמו. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> בוודאי, אבל מה אני מנסה להגיד, אדוני, וזו הנקודה החשובה - נותני האשראי הם מחולל התחרות מול הבנקים. אם לבנקים אפשר להפחית מעל למאה אחוז, ודאי אני חושב שנכון לאפשר, אחד, שיעור גבוה יותר של ההפחתה אם לא הייתה הפרה כלשהי, זו נקודה ראשונה. ואני אומר עוד פעם, שיקול הדעת של הרשות בתוך הטווח הוא מוחלט. אין שום יכולת לבעל הרישיון להחליט בנושא הזה. זה נכון, הוא יכול לקיים את התנאי, אבל בסוף שיקול הדעת הוא של הרשות לגבי גובה ההפחתה, וזו נקודה מאוד חשובה. אני רוצה לומר דבר נוסף. אנחנו הצענו בישיבה הקודמת בכל התקנות, אנחנו הצבענו על מספר תקנות - לא כל התקנות, אבל הצבענו על מספר תקנות בתחום הפיננסי שמאפשרות לבחון את נסיבות האירוע הספציפי לגבי חברה, ולאפשר הפחתה גם ברכיב הזה, והאמת היא, למרות ששמעתי את הדברים, ניסיון מצטבר וכיוצא בזה, אני פשוט לא מצליח להבין, למה לא לשמר לרשות את האופציה לבחון את זה? היא תמיד תוכל לדחות את זה. היא תמיד תוכל לדחות את זה. שיקול הדעת הוא שלה, אבל לאפשר לה לכל הפחות לשקול את זה כדי לא למנוע את האפשרות. ואני חושב שזה דווקא הרשות בעיניי צריכה לבוא ולקחת את זה בשתי ידיים. אם יש מפוקח, שיש נסיבות ספציפיות שמצדיקות את זה, למה מלכתחילה מעיקרן של התקנות למנוע את זה? תאפשרו ושיקול הדעת הוא שלכם, ואז בזמן האמת תקבלו החלטה. זו הנחתנו והבנתנו וככה היינו מבקשים גם מהרשות וגם מיושב-ראש הוועדה. תודה. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אם אפשר לענות אז שוב, בהתייחס לדבריו של ידידי, הסכומים וסכומי ההפחתה, קודם כל מצטברים למאה אחוז, לא ל-80%, אז אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. לכן היעדר מגבלה זה אומר שוב, לצאת בהליך של עיצום ולא להטיל, והדבר החשוב הוא שההיכרות שלנו עם הגופים, עם הנסיבות שבהם אנחנו מנהלים את ההליך הזה הביאו אותנו לגבש את הסכומים ואת אחוזי ההפחתה כמו שהם באים לידי ביטוי בטיוטה של התקנות ולהבנתנו, זה ההסדר הנכון שמשקף- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הייתם מביאים אותו אם הוא לא היה להבנתכם ההסדר הנכון. אני משוכנע בזה. << דובר_המשך >> יעל צוקרמן: << דובר_המשך >> נכון מאוד, אנחנו חושבים שראוי לדבוק בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעמיד את שיעור ההפחתה המקסימלי שאפשר לשקול על 90%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, אתה מבקש שבעצם נכניס תיקון בתקנה 3 שמתייחסת להפחתה בשל כמה נסיבות, כך ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 90% במקום 70% כיום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. כך החלטנו הוועדה, ואנחנו סוברים שבנסיבות הללו של מה שקרה במדינת ישראל, אם אכן- - << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> זה יחול על כולם? לא רק על מי שנכנס לנסיבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יחול על כולם. בגדר מה שמופיע פה, טוב תעשו – אם עד עתה שקלתם פעמיים לפתוח תהליך, אז עתה תשקלו ארבע וחמש פעמים. טוב תעשו. ולכן אנחנו ככה חושבים שנכון לעשות, ככה אנחנו לא חושבים שנכון להגביל, לא מצאתי עד עכשיו שום נימוק שהסביר לי למה 70% ולא 90% או לא 20% או משהו כזה. אני מטבע הדברים, מה לעשות, סומך קצת פחות על שיקול הדעת של הרשות המינהלית. כן, גברתי, מה לעשות? אני יודע שאת לא רגילה אולי שאומרים לך דבר כזה או שזה לא מוצא חן בעינייך, אבל זה המצב. ולכן כאשר אנחנו עדיין פה, עדיין, עדיין, הרב גפני, יכולים להחליט, את זה עוד לא לקחו מאתנו, אז אנחנו- - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תעשה את זה מהר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, יכול להיות שתהיה איזה הודעה של היועמ"שית עוד רגע. אז אנחנו נקבע את זה על 90%. כן. << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> כמובן, אדוני יחליט מה שהוא רוצה. אני כן אבהיר, זה בעיניי טעות, כי מדובר באחוזים שהם אחוזים קבועים, זאת אומרת בעצם אם מתקיימים הנסיבות שקבועות בתקנות ההפחתה, המפר ייצא עם עיצום כספי ב-10% עיצום. זה מאוד עומד בניגוד למה שקבוע בחוק מבחינת קביעת סכומי העיצומים הכספיים. אני חושבת שזה לא נכון לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם הקראנו בפעם הקודמת את כל התיקונים. התיקון שנוסף עכשיו זה ה-90% במקום 70%. אתה יכול להעלות את זה להצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. עבר עם התיקון של 90%. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>