פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 429
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ו (10 בנובמבר 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> עיכוב באישור חוקי עזר להגבלת והסדרת הצייד ברשויות מקומיות << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
אלי דלל
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי
יעל רון בן משה
מוזמנים:
רני עמיר
–
סמנכ"ל משאבי טבע, תכנון וחוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה
טל זסק
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר אורן שטח כתבי
–
מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות, משרד הבריאות
ד"ר תמיר גשן
–
מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות וביטחון המזון
חגית איגרמן
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון
ואיל מוגרבי
–
ראש מועצה מקומית עין קנייא
גלית שאול
–
ראשת המועצה האזורית עמק חפר
חיזקי סיבק
–
עו"ד, סגן ומ"מ ראשת המועצה האזורית עמק חפר
אורנית שדה בנקין
–
תושבת מושב גן יאשיה
מלכי שחם
–
תושב מושב גן יאשיה
בן רוזנברג
–
מנהל האגף להגנה על החי והצומח, רשות הטבע והגנים הלאומיים
נירית אהרון
–
עו"ד, רשות הטבע והגנים הלאומיים
שמרי נגבי
–
רכז קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע
יותם בשן
–
צפר בכיר, החברה להגנת הטבע
אבי בן עמי
–
גידולי שדה, קיבוץ עין החורש
אורי דורמן
–
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
סאמר אמסיס
–
צייד, ארגוני הציידים
עמית בן נון
–
מנהל קבוצת הציידים, קבוצת ים תטיס
דורון יהודה
–
יו"ר ארגון הנכים
ייעוץ משפטי:
רעות בינג
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> עיכוב באישור חוקי עזר להגבלת והסדרת הצייד ברשויות מקומיות << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו רוצים להתחיל את הדיון בנושא עיכוב באישור חוקי עזר להגבלה והסדרת הצייד ברשויות המקומיות. היום 10 בנובמבר, י"ט בחשון תשפ״ו. כמובן שבכל דיון שאנחנו מתחילים כאן בוועדה, אנחנו לרגע לא שוכחים את המחויבות שלנו, של הכנסת, של הממשלה, של מדינת ישראל כולה ושל הציבור, את ארבעת החטופים החללים שעדיין נמצאים ברצועת עזה, וכמובן שאנחנו לרגע לא שוכחים את גיבור ישראל רן גואילי, את מני גונדר, את דרור אור ואת סותטיסאק רינטלאק, עובד זר מתאילנד.
אנחנו באמת בימים שהם בסערת רגשות של שמחה עם השבתם של החטופים החללים, והשמחה עם השבתו של הדר גולדין לקבורה. מחר בבוקר תיערך ההלוויה שלו בבית העלמין בכפר סבא, והמסר והמאבק של המשפחה שלו, איך מנהלים מאבק, איך ממשיכים לדבר על ערכים ועל האמירה שלא משאירים אף אחד מאחור, ולצערנו הרב הפכה למציאות הקשה שלנו בשנתיים פלוס האחרונות. אז המסר הוא בוודאי שחשוב שגם המשפחות ישמעו אותנו, את הכנסת, בוודאי כאן את הוועדה, שהם לא רק בלב שלנו ובמחשבות שלנו, אלא גם במעשים שלנו.
אנחנו עוברים במעברים החדים האלה, ואנחנו נוגעים בנושא שהציפה לנו אותו ראשת מועצה אזורית עמק חפר, גלית. לפני חברי הכנסת, ברשותכם, אנחנו קודם כל מודים לך על ההעלאה של הנושא החשוב הזה. אני חושב שהוא רלוונטי לא רק למועצה האזורית שלך, אלא אני גם כתושב הגולן, הדבר הזה הוא נוכח, הוא נמצא כל הזמן, שיתוף הפעולה. כל המועצות האזוריות, הנושא הזה הוא דבר שנמצא כל הזמן בשוטף.
אבל מאחר ואת באמת העלית את הנושא הזה כאן בפני הוועדה, בבקשה, אתן לך את זכות הדיבור לפתוח את הדיון. לאחר מכן נעבור לשמוע את חברי הכנסת, וכמובן את האורחים ואת נציגי המשרדים השונים. בבקשה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
תודה. אני אפתח קודם כל במילות תודה על זה שאתה מקיים את הדיון הזה היום. אני חושבת שזה מאוד חשוב. העובדה שכנסת ישראל היא מקום שאפשר להביא אליו נושאים שחשובים גם למוניציפלי וגם לתושבים, היא הופכת את זה לאירוע מאוד חשוב ומקרב את הבית הזה לעם. ולהגיד תודה ענקית לחברי הכנסת שגם נמצאים כאן וגם עזרו לקדם את הדיון, זה באמת חלק בלתי נפרד, אני חושבת, מהחובה והזכות שלנו. זה חשוב במיוחד בנושא הספציפי הזה, כי זה נושא שהוא לא פוליטי, הוא נושא של החיים עצמם, ואני מעריכה את זה שאתם כאן.
אני אגיד כמה מילים על המועצה שאני עומדת בראשה זו קדנציה שנייה. המועצה האזורית עמק חפר היא המועצה הראשונה שהוקמה במדינת ישראל בשנת 1940, והדבר שמיוחד בה זה שהיא המותניים הצרים של המדינה, היא בעצם המועצה היחידה שהיא מהים עד קו התפר.
וזה אומר שאנחנו ב-130,000 דונם, עם 41 יישובים ו-44,000 תושבים, עם כל התשתיות של מדינת ישראל, כביש 2, כביש 4, בכביש 6, מתמודדים מצד אחד עם האתגרים של הים, החופים, אני גם יו"ר פורום רשויות החוף, מצוקים, מגיעים לכאן גם בעניינים אחרים. ומהצד השני יש לנו יישובים שמתמודדים עם כל מה שקורה בקו התפר, יישובים כמו בת חפר, בחן, יד חנה.
והמועצה שלנו, צריך להגיד, היא מועצה במרכז הארץ, הלב הירוק של המדינה, ומועצה חקלאית. זה אומר ש-92% מהשטחים שלנו, מהשטחים הפנויים, הם שטחים חקלאיים. יש לנו הרבה מאוד חקלאות, אנחנו גאים בזה ושמחים על זה שגם במרכז הארץ יש חקלאות, לא רק בצפון ובדרום. מאמינים בזה ודואגים לקדם גם את החקלאות.
כדי לקדם את החקלאות, חלק בלתי נפרד זו גם השמירה על החקלאות ועל הנזקים שיכולים לקרות לחקלאות באזורים הפתוחים. מי שמכיר, מהחיות, מבעלי החיים שנמצאים, יש אצלנו פקח נזקי חקלאות שאנחנו כמועצה מממנים. והסוגייה שבעצם קשורה לחוק העזר הזה היא קשורה למה שקורה אצלנו בשטחים הפתוחים.
יש שני מקומות שבהם אנחנו ביקשנו, מסיבות שאני כבר אפרט, להגביל את הצייד. אחד, זה אזור אגמון. אגמון חפר זה אזור שעלה, אני חושבת, בשנים האחרונות לכותרות. אנשים מכירים אותו בתור האח הקטן של החולה. אגמון מקסים, שלפני כשמונה שנים נוסד, והוא מקור מקסים לצפרות, לבעלי חיים רבים. הוא מקום נפלא שמגיעים אליו בכל שבוע, באמצע השבוע ובסוף השבוע, באמת אלפי תיירים.
אנחנו כמועצה מארחים למעלה מ-2 מיליון מבקרים אצלנו במועצה. דמיינו לעצמכם מה זה, על 44,000 תושבים, לממן את הניקיון של כל השטחים, אבל עושים את זה באהבה גדולה. בשטח הזה ביקשנו להגביל צייד, גם מדאגה לאנשים שמגיעים. זה שטח מוגדר, מסומן מסביבו, ובכל מקום חקלאי אחר אין בעיה, כמובן.
והסיבה העיקרית שגם בגינה אנחנו נמצאים פה, זו העובדה שסמוך לקו התפר יש לנו מספר יישובים שסובלים מאוד מהירי של הציידים, עד כדי כך שהחיים בלתי נסבלים. קולות הירי באזור שהוא קו תפר, ששם גם ככה מתרחשת כל הזמן המולת מלחמה, שעון מלחמה, מסוקים, יריות, דברים שאנחנו מכירים מאזורים אחרים לצד הגבול בארץ, אנשים לפעמים שסובלים מפוסט טראומה, וכיתות כוננות שמוקפצות כל הזמן מכיוון שהירי נשמע.
מאחר ואנחנו מועצה שמבינה את המשמעות של הצייד, ואנחנו באמת דואגים לחקלאות שלנו, אנחנו ביקשנו להגביל רק בסופי שבוע, מכיוון שבסופי שבוע אנשים נמצאים בבית, ומאוד קשה עם הקולות של הירי, בעלי החיים, קשה להם. זו תקופה לא פשוטה בעונת הצייד. ביקשנו להגביל, ובעצם פנינו לכל מי שיכולנו.
בהתחלה עבדנו על חוק הצייד, אחר כך ניסינו דרך המשרדים והבנו שאין דרך לעשות את זה בלי להכין בעצמנו, לקחת אחריות ולהכין חוק עזר. למי שלא מכיר, להכין חוק עזר זה אירוע ארוך, הרבה שנים לעשות את הדבר הזה. לוקח כסף רב, משאבים, להתחיל ממליאת המועצה, שיחות, פינג-פונגים עם המשרדים, כל משרד עם מה שיש לו לומר, וזה בסדר גמור. מכוונים אותך, מחזירים אותך.
לקח לנו, לדעתי, משהו כמו שלוש שנים להגיע לסיום של חוק העזר. גם לא כולם מרוצים. תושבים, חלקם אומרים, למה לא מגבילים כל הזמן? למה רק בשעות מסוימות? למה ככה? למה לא אחרת? אבל אני חושבת שעשינו משהו מאוד ממוקד, מאוד מינורי, כזה שיאפשר גם קצת להרגיע וגם לתת לאנשים לנשום טיפה ולשמור על מה שקורה.
באמת, החיים לצד קו התפר הם לא פשוטים. אנחנו יצרנו את האיזון הראוי, עברנו את כל התהליך, כשהגענו לסופו, הגענו לשרה, אחרי שעברנו את כל גורמי המקצוע, והשרה החליטה שהיא לא חותמת על החוק. הסיבה שהיא אמרה היא סיבה שאני יכולה להבין אותה. היא אמרה, אני לא חותמת על החוק כי הסוגייה הזאת היא לא סוגייה רק של עמק חפר, היא סוגייה שכרוכה בכל מדינת ישראל, במקומות אחרים, לאורך קו התפר.
אני, כמובן, לא רק מבינה את זה, אני חושבת שאם יש סמכות למשרד, הוא יכול לחוקק תקנות, חוק, כל מה שהוא צריך כדי לעזור לכולם אם עלינו על בעיה אמיתית. בינתיים זה לא קורה, למרות כל הפניות שלנו. אני חושבת שאפשר לאשר לנו את חוק העזר הזה ולהמשיך אחר כך. אנחנו ניסינו באמת בכל דרך שהיא, פנינו לרט״ג, אמרנו אולי משתיקי קול.
עשינו באמת הרבה מאוד דברים כדי לא להגביל, אלא לייצר מצב שהתושבים שלנו יוכלו להמשיך לחיות לאורך קו התפר, תיירות תוכל להיות, אבל עדיין אנחנו נהיה במציאות שבה אנחנו לא פוגעים באף אחד ומצליחים לשמור על החקלאות. לצערי זה לא קרה. אנחנו פנינו פעמים אינספור, גם במשרד הגנת הסביבה אמרו שזו אחריות הרט״ג, הרט״ג אמרו שזה לא, היועצת המשפטית אמרה ככה.
אנחנו הגענו למצב שבו אין לנו תשובה מאף גורם. ואנחנו מבקשים מכם בוועדה גם לשמוע וגם לנסות להבין איך יכול להיות שחוק עזר, רשות לוקחת על עצמה אחריות ומוכנה לעשות את הדבר הזה, זה לא דבר פשוט לשכנע מליאה של 46 אנשים שכולם אוהבי חקלאות, להסביר למה צריך ואיך הדבר הזה משמעותי, לעבור את כל התהליכים האלה ובאמת לצאת עם חוק מאוד מינורי, שפוי, מאוזן, כזה שאף אחד לא יכולות להיות לו טענות כלפיו – ועדיין לא חותמים על החוק הזה. כמוני, אני יודעת שיש גם רשויות אחרות ששוקלות את צעדיהן.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
דרך אגב, משרד הפנים חתם?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
כן, משרד הפנים חתם. זו הבקשה שלנו מכם להבין מה אפשר לעשות, ואם הפתרון לא פה, מה הפתרון שאפשר לתת לתושבים? נמצאים איתי כאן תושבים, ישמחו כמובן גם כן לספר מה המשמעות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נשמע אותם וגם נשמע את המשרדים. אבל רק לפני התושבים –
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
כן, חברי הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היו"ר. אני מצטרפת לכל מה שגלית אמרה. לפני חצי שנה ביקשנו דיון שליש, ועברה חצי שנה ואנחנו כאן, אז סוף סוף הדיון הזה מתקיים. בבקשה שעומדת כבר הרבה זמן, זאת אומרת גלגלי הצדק טוחנים לאט גם לפעמים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
לצערנו דבר אחר לא קרה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זו באמת סוגיה שנוגעת בכל המועצות האזוריות. גם, שוב, מהניסיון שלי כראש מועצה אזורית, הציידים, לא רק שהם מקבלים היתרי צייד, הם גם מתקרבים ליישובים, הם לא תמיד מקפידים על כל הרדיוסים, אז זאת בעיה בפני עצמה.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
את אומרת דברים לא נכונים, לא תואמים למציאות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, לאחר שחברת הכנסת תסיים לדבר, נשמח.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתה מוזמן להגיע אליי הביתה, לשמוע את הציידים.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
אני צייד.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא, אבל אני מכירה ציידים שכן, בסדר?
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
יש חוק ואנחנו מפוקחים. הרגולציה עלינו היא חמורה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין. אדוני הנכבד, אחר כך אנחנו ניתן לציידים זמן לדבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ברשותך, לא תיכנס לדבריי, ואני לא אכנס לדבריך. שוב, אני מכירה את זה מניסיון אישי, הייתי ראש מועצה אזורית, ואני יודעת שיש, לא כל הציידים, אבל יש ציידים שגם מפרים את ההנחיות, אבל לא זה העניין.
העניין הוא שבשנתיים האחרונות העצבים של אזרחי מדינת ישראל דרוכים עד מאוד, ויש אזורים עם רגישות יתרה, ולכן בעצם עמק חפר ניסו לקדם את חוק העזר הזה באמת בזהירות רבה ובאופן מושכל מאוד, והעובדה שהחוק הזה לא מאושר הוא לא טוב.
אני רוצה עוד משהו אחד. חבל שאנחנו צריכים להגיע לדיון בכנסת. חבל שלא כל גורמי העניין יושבים סביב שולחן אחד ונותנים את המענים החוזרים ונשנים לשאלות שראשת המועצה מפנה. חבל שזה צריך להגיע כל הזמן ל"גננת" של ועדת הפנים בכנסת ישראל. היה נכון שכל הגורמים היו יושבים סביב שולחן אחד ופותרים את הסוגייה, ומחליטים אם זה לאומי, לא לאומי, אם זה מקומי, אם זה לא מקומי. זה חבל.
אני רוצה עוד נקודה אחת, אדוני. ושוב, מניסיון אני מדברת, וגלית חוותה את זה בחוק העזר הזה, ואני מניחה אולי בעוד חוקי עזר. לפני שנתיים ביצעתי מחקר של הממ״מ על חוקי העזר, על כמה מתיש לקדם חוק עזר כרשות מקומית. שנים לוקח. המחקר הזה זמין. אולי מכאן אני קוראת לך לקיים איזשהו דיון על כל המערך הזה והמנגנון של חוקי עזר, כי זה פשוט מתיש וזה לא מתקדם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה מתחבר לכל הסמכויות שאנחנו רוצים להעניק לשלטון האזורי והמרכזי. אני חושב שכן, אם הרשות לא יודעת לייצר חוק עזר לעצמה במשך כך הרבה שנים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
נכון, ועל סתם, אתה עובר את כל המשרדים, ועוד פעם מתחילים את כל המשרדים, ואתה עושה אינסוף מעגלים. באמת, זה לא שאנשי מקצוע לא כותבים את החוק.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
ועלויות מטורפות לרשויות, צריך להבין.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ועלויות מטורפות, ממש מחוויה אישית. אחד, אני קוראת לך אולי אפילו להרחיב, להשוות ולהגדיל ולהרים, ולעשות גם דיון ממש ספציפי על העינוי של לקדם חוקי עזר של רשויות מקומיות. ואני מקווה באמת שבסוף הדיון הזה תבוא ברכה וסוף סוף תיפתר הבעיה שגלית תיארה בכאב רב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים והניסיון מהשליחות הציבורית הקודמת שלך, אני חושב שזה מוסיף הרבה. חבר הכנסת דלל.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
קודם כל, אני רוצה לפרגן לראש המועצה עמק חפר, ד"ר גלית שאול, ולמועצה עצמה. להכין חוק עזר, כאחד שבאה מהצד המוניציפלי, הוא באמת, כמו שנאמר, לוקח הרבה מאוד שנים, ועד שמשיגים הסכמות זה דבר שהוא באמת לא נורמלי, אני חייב לומר. ולכן כששאלתי פה האם משרד הפנים אישר, אז זו כבר נקודה מאוד חשובה.
לפני כמה חודשים ביקשתי דיון בוועדת חוץ וביטחון על נושא של קו התפר, שקשור ליישובים שחלקם הגדול נמצאים בעמק חפר, ואין ספק שהאזור הזה הוא אזור מאוד בעייתי מבחינה ביטחונית. אני לא רוצה להוסיף פה כרגע לדיון החסוי שהיה, אבל צריכים להבין שיש קושי של התושבים בנושא של ירי או שמיעת כלי נשק כאלה או אחרים. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, את האזור הזה של אגמון חפר, ואתר קאקון אני מכיר היטב. במסגרת תפקידי בעירייה אז, והייתי נציג של עיריית נתניה ברשות הניקוז, יזמנו את אגמון חפר וגם את אגמון פולג. זה שני אתרים שהם באמת מדהימים, לשם מגיעים מטיילים במשך כל השבוע, ובעיקר בסוף שבוע. יש שם מטיילים רגלית, יש שם רוכבי אופניים, יש אנשים שרצים, יש אנשים שבאים ללמוד את כל מה שקשור מבחינת צפרות באזור הזה.
אני לא אלאה אתכם פה, אבל יש לי כל כך הרבה תמונות מהאזור. זה טבע באמת בשיא יופיו. ולכן אנחנו צריכים להבין שהאזור הזה הוא אזור באמת ייחודי. אז יש לנו את אגמון חפר. דרך אגב, אני אפילו נאמתי בפתיחה שלו, ואני זוכר גם את הציטוט שציטטתי שם, גילו ציפורים וכך הלאה.
אותו דבר גם באתר קאקון. זה אתר מורשת, שהוא בעצם סגור, הוא נמצא על גבעה מדהימה שמקיפה שם את כל האזור, ויש שם נקודת תצפית מדהימה, לשם מגיעים לא מעט מטיילים, גם מבתי ספר. שני האתרים האלה. עכשיו, ברגע שבאה רשות, שהיא מכירה טוב את המקום, והיא יוזמת את חוק העזר, והיא עושה כל מה שצריך מבחינת תהליך, צריכים באמת לפרגן לה.
ואם יש בעיה, ואני רואה שיש פה מכתב מאוקטובר 2024 של המועצה לשרת ההגנה ולמשרד ההגנה, כדי באמת לנסות לקדם, לוקח שנה. יכול להיות שבאמת צריכים לבדוק משהו כללי על כל המדינה, גם זאת אפשרות, אבל עדיין יש לכל מועצה את הייחוד שלה בחוקי העזר. אתה לא יכול להשוות את עמק חפר לגליל העליון, או למקומות אחרים, או לנגב.
יש שם אוכלוסייה אחרת, יש שם חיות אחרות, צפיפות אחרת, מטיילים שונים, נוף אחר, צמחייה שונה, כל הדברים האלה צריכים להיכנס יותר לפרטים שלהם. ולכן אני חושב שאנחנו, לפחות מבחינתי, קראתי את חוק העזר, ואני חושב שהוא חוק מצוין, ואין שום סיבה לא לקבל אותו ולא להעביר אותו. כי סך הכול, מה חוק העזר עושה? הוא מסדיר את הדברים שנמצאים היום ללא הסדרה. זה כל הסיפור. אם יש עליו הערות, בבקשה. אבל עדיין זה חוק שלדעתי הוא מצוין, קראתי אותו, ואין שום סיבה לא לאשר אותו. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. ברשותכם רק, חברי הכנסת, ראש מועצת עין קנייא, שהגיע מרחוק, הוא חבר יקר. ואיל היקר הגיע מצפון רמת הגולן, וזו גם הזדמנות לפרגן לך על כל העשייה המאוד משמעותית, של החיבור של התושבים הדרוזים ברמת הגולן למדינת ישראל, לצה״ל. המאבק שלך על עין פית, שבזכותך הרבה מאוד צלח והצליח.
ואני אומר, זה לא רק המאבק, זה גם איך הובלת את המאבק. זאת אולי הנקודה החשובה ביותר. אבל אני חושב שלא כל התושבים במדינת ישראל מכירים, כי באים אלינו לגולן רק כשיש שלג בחרמון, או למעיינות קצת בקיץ. אבל לא רואים את המהפכה, באמת, שאתה עושה ביחד עם ראשי המועצות, עם קצרין ועם הגולן ועם שאר המועצות הדרוזיות. הם עושים מהפכה אמיתית של ממש ברמת הגולן וכלפי התושבים, וזה ראוי לכל הערכה ולכל שבח. זו הזדמנות נוספת להודות לך על זה.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
תודה לך, אדוני היו"ר. מאוד מכבד ומעריך את הפתיחה. יכול להיות שלא מגיע לי כל כך כבוד כזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מקצת שבחו של אדם.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
תודה לך, מאוד מעריך ומכבד. אדוני היו"ר, קודם כל תודה על הזימון, ותודה לך שאתה עומד כיו"ר ועדה ומי שתומך ברשויות המקומיות. אני רוצה להצטרף ולהרגיע את גלית, עמיתה מאוד יקרה, ולהגיד לך שיש לנו גב שכן יכול לתמוך ולעזור לנו גם ברשויות. אדוני היו"ר, מכאן אני בטוח שאתה תוביל את הנושא להצלחה גדולה גם מול משרדי הממשלה, ונגיע לתוצאה כמו שהגענו לתוצאה עם עין פית, ולקבל את התמיכה בחוק העזר.
אני כאן באמת מאותה מצוקה קשה של גלית ועמק חפר. אנחנו גם בצד השני הצפוני של המדינה וסובלים מאותו נושא. היישוב עין קנייא הוא יישוב חקלאי, גם 89% חקלאות ו-10% מגורים, ולכן הציידים גם כן נמצאים סביב היישוב עין קנייא.
אני רוצה להגיד לציידים שאנחנו יחד איתכם, אנחנו תומכים בכם ואנחנו בעד שאתם תהיו, נזקי חקלאות, בדיוק כל מה שציינה גלית. אנחנו מבינים את החשיבות שלכם יחד איתנו, כי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא יחד עם רט"ג, ולכן מאוד חשוב לנו שנגביל את הנושא.
האזור שאני מדבר עליו בעין קנייא זה בצפון היישוב, ולכן יש השלכת פסולת בלתי חוקית שם, וזה גורם ליישוב נזק בלתי הפיך גם מבחינת חיות בר שמגיעות לשם, והציידים שמגיעים לשם מקבלים את האישור מרט"ג, ואני כאן פונה לרט"ג, להגביל בזמן מסוים. כשיש אצלי ביישוב, וזה ממש ליד מגרש כדורגל, וגם ליד פארק חתונות שנמצאים אנשים שם.
הציידים שמגיעים לאזור עצמו, מגיעים על סמך אישור שהם מקבלים מרט"ג. אז לכן הבקשה שלנו היא גם להגביל באזורים שיש בהם התקהלות, ולא לתת ולא לאפשר בזמנים מסוימים. ולכן אני מצטרף לבקשה של גלית, לאשר לנו את חוק העזר הזה, ולבקש מהציידים, גם כשאתם יוצאים, גם החשיבות של התושבים, לשמור על חייהם של התושבים, זה גם מאוד חשוב לנו.
מהצד השני, אנחנו גם צריכים להודות לכם על העשייה שלכם מבחינת שמירה על החקלאות, ואנחנו מבינים את המצוקה של הרשויות. ולכן, אדוני היו"ר, כן להיענות לבקשה שלנו ולעזור לנו בחוק העזר ולקדם אותו. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת יוראי, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היו"ר, ברוך הבא לעוד פרק של למה עידית סילמן לא עושה את העבודה שלה. אנחנו מדברים על זה הרבה בפרסה, על איפה השרה להגנת הסביבה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אולי זה לא הגיע אליה? לא יודע. רגע, יש פה נציגים מהמשרד?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
שנייה, תכף נשמע את הנציגים של הגנת הסביבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, יש גם תשובה של המשרד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את מה שאמרה ראשת המועצה האזורית, שהשרה רוצה לקדם חקיקה ארצית.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא, יש בזה היגיון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
יש חקיקה ארצית מאוד מסודרת שמסדירה את תחום הצייד במדינת ישראל. הפיקוח על הציידים ועל התחום הזה נחשב לאחד מהתחומים הכי מפוקחים בשמירה על הגנת הטבע. צייד מוגדר לפי החוק שנחקק בשנות ה-50 בכלל, הוא מוגדר כחריג שנועד להגן ולנהל את אוכלוסיית חיות הבר. לרט"ג יש סמכויות נרחבות, והם עושים את עבודתם לשיטתי נאמנה.
יחד עם זאת, במקרה הזה, ראשת המועצה האזורית לא רק צודקת, היא צודקת באלף אחוז. כי יש באמת את הממשק הזה שבין החוק הארצי לרשויות המקומיות, או להסדרת התחום הספציפי, לפי הצרכים הספציפיים של הרשויות המקומיות.
ראשת המועצה עשתה את העבודה הפוליטית, המאוד לא פשוטה, של חקיקת חוק עזר עירוני. גייסה את חברי המועצה, מוטיבציה פוליטית, את אנשי המקצוע, והיא ממתינה. זה כל כך לא בסדר, כי פה השלטון המרכזי מפריע ומזלזל ומביע בוז בעצמאות של השלטון המקומי, שהוא אחראי.
בסופו של דבר, ראשת המועצה אחראית גם על ביטחון הציבור, גם על איכות החיים וגם על הסדר הציבורי במועצה שלה. והדברים שהיא מבקשת נראים לי סבירים, והם נועדו בדיוק בממשק הזה שבין החוק הארצי לבין החוק המקומי. עכשיו, אם יש רצון של הממשלה, ושוב, להבנתי, עידית סילמן היא עדיין השרה, ויש לה יכולת לחוקק חוקים יותר מהירה ממך וממני, כי אנחנו צריכים לעבור ארבע קריאות והיא צריכה לעבור רק שלוש, ויש 68 חברי קואליציה והרוב מובטח.
אם אתם רוצים לקדם איזשהו שינוי בחקיקה הארצית, אז א', אני אשמח לשמוע מהו אותו שינוי שאתם מבקשים לבצע. ב', אם יש תזכיר, כי אם אתם אומרים למועצות המקומיות, לא רק למועצה של ד"ר שאול, שימתינו כי אתם רוצים לקדם חקיקה, אז בואו תציגו את התזכיר, את העקרונות שלו, מה לא טוב בחוק שנחקק בשנות ה-50, מה רט"ג אולי לא עושים בצורה מספיק יעילה, כי אין להם מספיק כלים.
אני לא מכיר שיח במשרד להגנת הסביבה שקשור לחוק הזה או לקידומו, ואני אשמח לשמוע. במידה ולא, אני כן אשמח, אדוני היו"ר, אולי בעצת היועצת המשפטית, אולי לוועדה הזאת כן יש סמכות לאשר את חוק העזר העירוני מבלי שהשרה חותמת. כי הבעיה הכרונית עם השרה הזאת, שהיא פשוט לא באה לעבודה, אז הכול תקוע. לא רק בתחום הזה, בשאר התחומים, אבל פה זה מקרה ממש מובהק של בבל"ת. תסלחו לי.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אבל אתה לא יכול לומר ככה על השרה, לפני שאנחנו שומעים את העמדה של המשרד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו נשמע גם את עמדת נציגי המשרד ברוב קשב, וזכותו של חבר הכנסת להביע את עמדתו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בשורה ארוכה של תחומים היא נפקדת. אני לא זוכר מתי אתה זימנת אותה, וטוב שכך. אני לא זוכר מתי השרה הגיעה בשנים האחרונות לוועדה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היא תגיע, יש לה פה דיון ב-24 לחודש. השרה תבוא, יוקצה לה זמן, כמה שעות שהיא תבקש, לדבר ולהסביר על העשייה במשרד שלה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היו"ר. תודה על עצם קיום הדיון, שנעתרת לבקשת ראשת המועצה. באמת אחד הדיונים יחסית הראשונים שמקודמים בוועדה, מאז שאתה היו"ר שלה. זה מראה שאתה מבין את החשיבות. ותודה לראשת המועצה שהייתה פה ודחפה את זה ולא ויתרה לנו.
אני לא אחזור על כל מה שנאמר, אני אשתדל. אני רוצה גם פשוט להתחיל בדיון, ברשותך, מול אנשי המשרד להגנת הסביבה. זה גם בסדר גמור להגיד, אין לנו כוונה לחוקק חוק כזה, זה לא מעניין אותנו, אנחנו חושבים שאין פה נזק לציבור. וכל אחד מאיתנו ישקול את צעדיו, ראשת המועצה וכל אחד מחברי הכנסת והיו"ר.
אבל הפרקטיקה הזו, שמגיעים לפה ראשי רשויות מקומיות, וציבור, וחברי כנסת, ויו"ר הוועדה, ואני עוד לא יודעת אם לשם אנחנו הולכים, אבל אנחנו נשמע – 'הכול בסדר, אנחנו עובדים על זה, עובדים על זה', וזה יכול להימשך שנים בחלק מהדברים. אנחנו נשמע את זה בשבועות הבאים על שריפות פסולת ועל השלכת פסולת, ועובדים על זה שנים.
זה המצב הכי גרוע שיש, שכולם מבינים את הצורך של האזרח, ואומרים לו, אתה צודק, אנחנו מטפלים בזה, ולמעשה לא קורה כלום. אז אני מבקשת, אדוני היו"ר, אם אפשר, כן, שבדיון הזה נוכל לחתוך. או שהולכים על הכיוון הזה ולוחצים בכל הכלים שיש לנו על השרה והמשרד, או שחוזרים לתושבים ואומרים, אנחנו מצטערים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו נשמע גם את הייעוץ המשפטי, מה סמכות הוועדה במקרה כזה, כי אני חושב שבסוף אנחנו רוצים להעניק הרבה כוח וסמכות לשלטון האזורי. אנחנו לא צריכים כל פעם להתערב.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא יכול להיות שתהיה להם רק אחריות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, הם צריכים את הסמכות שלהם. בסוף, הם לא יכולים, בשביל להעביר איזה חוק, לא מדבר ספציפית על החוק הזה, אבל איזושהי תקנה, חוק עזר עירוני שהיא צריכה בשביל לשרת את התושבים שלה, יש פה איזו סחבת בירוקרטית וויה דולורוזה של משרדי ממשלה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ובאמת לציין, כמו שראשת המועצה אמרה, זה מאוד מידתי, מאוד מאוזן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אומר אפילו לא בהקשר לחוק הזה, אלא במהות, בתהליך. בסוף ראש רשות צריך את הסמכות כדי לתת שירות לתושבים שלו. ואין פה היגיון שאנחנו נשב פה ועדה, נציגי משרדים כאלה ואחרים, ונדון בבעיה ספציפית, לא משנה אם במקרה הזה היא רוחבית, של איזו רשות.
<< אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >>
חיזקי סיבק, סגן ראשת המועצה בעמק חפר, מחזיק תיק חקלאות ואיכות סביבה. החוק עצמו, חוק להגנת חיות הבר, שזה חוק הצייד בעצם, עד התקנות שלו, סעיף 7 לחוק קובע במפורש את הסמכות של רשות מקומית לחוקק חוקי עזר בנושא של צייד. כלומר, החוק עצמו צפה מלכתחילה שצריך לתת לרשות את הכוח הזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כי יש את הממשק הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש את השונות בין הרשויות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני רק אחדד את מה שחשוב לי לשמוע. אם הטענה של השרה נכונה, אני כן אשמח להבין, כי יש חוק. אז מה היא רוצה לקדם? תיקון לחקיקה? היא רוצה לקדם חוק?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו תכף נגיע לזה, אני רוצה שפשוט יהיה גם לכל מי שעל קוצים. אני רוצה לשמוע רגע את הציידים, את התושבים, ואז את משרדי הממשלה. בבקשה, סאמר, נציג הציידים. יש לכם איזה איגוד?
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
היו"ר, קודם כל, כשדיברו על האגמון, אין שם צייד. וגם אם יש שם צייד, אפשר לעשות שם שמורת טבע או גן לאומי.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אתה יודע מה זה להכריז שמורת טבע או גן לאומי במדינת ישראל? זה אחד הדברים הכי מורכבים שיש. לא תלויים בי.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
יש פה אנשים מרשות הטבע והגנים שעושים את העבודה שלהם נאמנה, ואני חושב, איך?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
זו בדיוק הבעיה, שזה לא תלוי בי. אם אין צייד, אז אתם יכולים להסכים לזה. זו לא הבעיה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סאמר, אני רוצה שתציג את הסיטואציה ואת האירוע פה מנקודת המבט שלכם כציידים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
ויש צייד, הוא לא צייד מתוכנן. אולי לא באישור, אבל יש שם צייד כל הזמן. זה בדיוק העניין.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
שם אין. קודם כל, יש שלטים שאסור לצוד שם.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
ואנשים צדים.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
אף אחד לא צד שם.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אתה יודע מה הוא הולך שם? יש, עובדים זרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סאמר, אני מבקש שתשלים את הדברים שלך, ואני אבקש שלא להתפרץ ואחר כך נשמע את הציידים.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
היום הציידים נותנים מענה לחקלאות ולחקלאים. וכל מי שיושב פה, אני מרגיש שכל הקנים מופנים אלינו, שאנחנו אלה שנותנים את המענה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חס וחלילה.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
הרי חקלאות זו ציונות. ואנחנו באים, ויש פה אנשים מגד"ש חפר שאנחנו נותנים להם את המענה יום ולילה לאורך כל השנה.
<< אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >>
גם המועצה האזורית אומרת שצריך צייד. נקודה. אתם ממלאים תפקיד חשוב.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
צריך צייד, ויש פה את רשות הטבע והגנים. ולא רק. במקרה אני פועל כעשור במועצה אזורית עמק חפר, ולפני כל יציאה לצייד אני מעדכן שלוש תחנות משטרה, אני מעדכן שתי קבוצות של רבש״צים, ואני עולה גם בתוך קבוצות הוואטסאפ האלה, גם מג״ב, גם הפקחים של רט״ג וגם חקלאים נמצאים בקבוצות האלה.
לפני כל יציאה לצייד, כל העולם ואחותו יודע. אני לא יודע למה באיזשהו מקום, פה מישהו מנסה לצייר את הציידים כמשהו שהוא אסון, סוג של מחבלים. היום אתם רוצים להגביל, ובמקרה שרציתם להגביל יש איש ביטחון שמתאמים איתו כל יציאה לצייד והוא יודע להגיד לי ספציפית, שאני עובד כעשור שם, היום גזרה X, Y, Z, אתה לא פועל. וכל מי שפועל בניגוד להיתר של רט״ג או איש ביטחון, זה עבריין שמג״ב או איש משטרה בא ולוקח לו את הנשק, הוא מחוץ למשחק הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה ההתנגדות שלכם?
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
ההתנגדות שלנו, יש פה שרה ויש פה את רט״ג, שיש להם את הסמכויות לנהל את החוק הזה, ופה רשות מקומית רוצה לבוא לקחת את המנדט. למה יש חוק ויש כנסת? ואז הפוליגון שמציירים אותו יגדל ויקטן בכל מקום, והשרה תחוקק משהו, והיא תחוקק משהו אחר, ולא תהיה שליטה איך שהציידים ייאכפו.
היום יש חוק שרט״ג מפרסם אותו, מחר היא תגדיל את הפוליגון, אנשים ימצאו את עצמם עבריינים בלי שהם יודעים. והציידים שהיום רוצים להגביל אותם, הם אלה, ואני חושב שאבי יכול להעיד שאנחנו הציידים נותנים מענה סביב השעון כל השנה. אני ספציפית הלכתי לשאול איפה הבעיות של הירי.
יש מתבן באמץ, וזה מקום פרטי. בלי שמזמינים לשם ציידים, ציידים לא יכולים להגיע לשם. והציידים מגיעים לתת מענה לאחראים על המתבן הזה, כי היונים שם אוכלות יותר מהפרות. אז אנחנו באים לתת מענה, ופה רוצים לחוקק חוק להגביל אותנו? אתם מגבילים אותנו מצד אחד, אבל את פוגעת בחקלאים מצד שני. הגבלת הצייד זה מוות לחקלאות, וחקלאות זו ציונות.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אי אפשר לדבר בסיסמאות כשאתה מדבר על חוק שהוא באמת כל כך ממוקד, להגיד מוות לחקלאות למועצה שלנו? אני הרגע הסברתי, לא רק שהיא מועצה חקלאית, יש לנו פקח נזקי חקלאות ביחד עם רט"ג, המקום הזה שאנחנו נמצאים בו הוא אחד המקומות שהכי דואג לחקלאות במדינת ישראל. אין מישהו יותר ממני שדואג. אז לא להיות פה במקום הדמגוגי הזה, באמת, זה לא ראוי. אף אחד לא אמר מילה רעה על הציידים. אני לא אמרתי מילה רעה על הציידים, לא להאשים סתם.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
מצד אחד אנחנו לא אומרים מילה רעה, מצד שני אנחנו רוצים להגביל אותם.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אנחנו מגבילים בשתי נקודות ספציפיות. זה הכול.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
אבל לא צריך חוק בשביל להגביל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רק אני אומר, אני לא רוצה לגלוש להרבה זמן. גם עמית יושב כאן, אז תחלקו מה שנקרא ביניכם רגע את הזמנים, כי אני רוצה עוד לשמוע גם את התושבים וגם את נציגי משרדי הממשלה.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
לי קוראים עמית בן נון, אני עוסק בצייד מתחילת שנות ה-80. אני גר בקדימה. "מגרש המשחקים" שלי זה עמק חפר. אבא שלי צד, זיכרונו לברכה, עם מנכ״ל רשות הטבע, אלוף אברהם יופה. זה היה בן הזוג שלו לצייד. שתבינו לאן כל הסיפור הזה התגלגל.
עכשיו תראו, הציידים הם חלק מהטבע. הם לא נגד הטבע. צייד זה תרבות. זה דבר שקיים בכל העולם המערבי. באנגליה, בארצות הברית, במדינות הכי מתקדמות קיים צייד. אוקיי? זו תרבות. לצאת החוצה לשדה ב-04:00 עם רובה, להסתובב בשטח.
רובה צייד זה לא M16, זה לא מק"כ, זה רובה שתוכנן לצוד. הטווח האפקטיבי שלו הוא 30 מטר. ולא היה במדינת ישראל, לדעתי, נזק מפגיעה של מישהו ברובה צייד בעשורים האחרונים. אני לא מכיר דבר כזה. אתם צריכים להכיר קודם כל את המטריה. זה אחד. מדובר בתרבות. כמו שלא תגידו היום לבן אדם חרדי, תשללו ממנו את האפשרות להיות חרדי, או מרוכב אופניים, להיות רוכב אופניים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אתה לוקח ממדינות שבהן יש שטחים נרחבים, ואין להם גדר הפרדה, ואין להם קו תפר.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
אני מסתובב הרבה באזור הזה של אמץ, ומתאם ומדבר, ובאזור של האגמון. אנחנו לא צדים באגמון. יש שם שלטים, לא צדים שם. צריך להבין, על הציידים יש רגולציה אינסופית. אתם פשוט לא מבינים. אני צריך לפתוח אפליקציה. יש GIS שמנטר אותי ב-real time.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
טוב מאוד.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
אין לי שום בעיה עם זה. זה לא קיים, לא על נהגים עבריינים, לא על גופים שיורים זיקוקים ומשמיעים רעש, כמו רתק גדודי של גדוד צנחנים 890, ליד הבית שלי. אין את הרגולציה הזאת על כלי רכב שהמפלטים שלהם לא תקינים והם משמיעים רעש לא נורמלי בעוצמות של מאות דציבלים. עלינו יש רגולציה מסודרת.
על מה אני מלין? אנחנו מדווחים על הצייד. יש היום את כל האפשרות להנפיץ את המידע בפוש. יש קבוצת וואטסאפ ספציפית של עמק חפר. לא צריך לבזבז את כספי המיסים על רגולציות מיותרות. קחי את הכסף הזה, תשקיעי אותו בתושבים.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
מה עם איכות חיים? 24/7 מ-7:00.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
תשמע את התושבים. לך זה ספורט, זו תרבות, ולהם זה החיים שלהם. באמת, יש רמה מסוימת של שיח שאפשר להגיד. זה לא המקום. ובטח אני לא רוצה להיות מגרש המשחקים שלך. אז בבקשה, תנסה להיות במקום קצת יותר... זה לא ראוי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עמית, עמית היקר, אני לא אקרא לך פעם שלישית. אחד, אני מבקש לשמור פה על תרבות דיון. והדבר השני, אני רוצה שתגידו מה ההתנגדות שלכם לחוק העזר, כי עכשיו הרצאה על צייד, אני חושב שכולנו מגיעים מהמרחב הכפרי, כולנו חיים בשלום עם הציידים. גם אצלנו ברמת הגולן, אני חושב שאין פה מישהו שלא חי עם הציידים ומעריך את התרומה שלהם לחקלאות. תסביר מה הבעיה שלך.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
אני חושב שחוק העזר הוא מיותר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, כי?
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
אחת, הסתיימה המלחמה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
בקו התפר יש כל הזמן מלחמה.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
לא כל הזמן, זה לא נכון.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
תעבור לגור בבת חפר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הקשר אבל למלחמה? אנשים רוצים לחיות בשלווה גם לא במלחמה.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
תקשיבו שנייה עד הסוף.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה קשור למלחמה אבל?
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
כי אחד הנימוקים לחוק העזר היה הבעיה שאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, תקרא, וכתוצאה מזה הרעש הזה יוצר איזשהם חששות בגלל המלחמה. יש קשר. מה שאני בא ואומר, כרגע לרט"ג ולציידים יש אפשרות ליידע את הרשות. הרשות יכולה להגיד אוקיי, אנחנו רוצים, נגיד שביום שישי לא יהיה צייד. אפשר לדאוג לזה, לא צריך בשביל זה חקיקה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
בגלל זה אנחנו כאן, כי פנינו לכל המשרדים כדי לדאוג לזה ואף אחד לא לקח אחריות. לא רט"ג ולא משרד הגנת הסביבה, זה בדיוק העניין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה לשמוע את התושבים, בבקשה.
<< אורח >> מלכי שחם: << אורח >>
שמי מלכי, תושב גן יאשיה. גן יאשיה הוא מושב צמוד לקו התפר, בערך 1,500 תושבים. כמה דברים שאני רוצה לשים פה על השולחן. הצייד בקאקון, אין בו שום דבר לנזקי חקלאות. זה צייד למאכל ולפנאי בלבד, סימן קריאה.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
מה רע בצייד למאכל?
<< אורח >> מלכי שחם: << אורח >>
זו לא הגנה לחקלאים. אין בצייד הזה הגנה לחקלאים. זה מכון תערובת שמרים מלא גרגרים לאוויר ומאות יונים מגיעות לשם. אנחנו לא יודעים על פנייה מהמכון לציידים לבוא לדלל את היונים. הציידים מגיעים לשם מטעמי ספורט, פנאי ומאכל, לא מטעמי הגנה על החקלאים. זה אחד.
דבר שני, ההגבלה באזור שלנו היא הגבלה על שתי יממות מתוך שבע יממות. אנחנו מדברים על סופי שבוע וקצת חגים. טכנית, אם אתה מחלק את זה, זה משהו כמו 29% מהזמן. אנחנו מאפשרים המשך ירי במהלך אמצע השבוע על 71% מהזמן. ככה שאין פה פגיעה מידתית, הפגיעה היא מאוד קטנה, ומדובר על סופי שבוע.
המושב שלנו, יש בו 75 סדירניקים וכ-150 מילואימניקים. כשהם מגיעים אלינו הביתה, קולות הירי עדיין נשמעים באוזניים שלהם, והם רשאים שיהיה להם לפחות בסופי שבוע קצת נחת וקצת עונג שבת. אז לכן הפגיעה היא כאן מידתית.
אנחנו לא נגד הציידים, ואתם עושים דברים נפלאים. ולכאורה, כל נושא של נזקי חקלאות, יורים אצלנו ב-01:00 וב-02:00 ואין לנו בעיה עם זה. זאת אומרת, אנחנו נאלצים לקבל את זה כי אנחנו יודעים שהחקלאים זקוקים לזה. לא המקרה בקאקון. המקרה בקאקון, אין לו קשר לנזקי חקלאות.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
רשות הטבע והגנים נמצאים פה ויעידו.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
תכף הם גם ידברו, אבל זה הזמן שלו לדבר.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
בבקשה תנו לי, כי נאמרים פה דברים לא נכונים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
זה הזמן שלו לדבר עכשיו, לא שלך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש פה מנהל אחד לדיון, ואני אומר, חבר'ה, אני שומע את התסכול אצלכם, ושומע את התסכול אצל התושבים, אבל מי שיתפרץ אני אוציא אותו החוצה.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
אני מתנצל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, נציגי התושבים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה משפט, כי חשוב לי לומר על הצייד. בישראל, צייד לא מוכר כזכות, הוא מוגדר כחריג שנועד לאפשר טיפול באוכלוסיות של חיות בר. זו לא זכות שמוקנית לך כאזרח. נהפוך הוא, הוא מוגדר כחריג. ולכן ההתייחסות של זה כתרבות, או כספורט, או כמגרש משחקים, לא קיבלה שום הכרה בשום מקום בישראל, ודאי שלא בחקיקה הראשית, שבה זה מוגדר כחריג לכלל שנועד לאפשר התמודדות עם ניהול אוכלוסיית חיות הבר. ולכן המדינה לא חייבת לאפשר לך כלום, וההגבלות פה נשמעות לי סבירות לגמרי.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
אני רוצה להגיד משהו. שמי אורנית, אני גם מגן יאשיה, גרה קו אווירי 250 מטר מתל קאקון. אני רוצה קודם כל להגיד שאני בת לחקלאים, 54 שנה בגן יאשיה, מבינה היטב את הצורך בציידים. לא מחבבת את זה, אבל מבינה את הצורך. והציידים פועלים אצלנו כבר מאז שאני זוכרת את עצמי, 54 שנה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
ומספר אחד במיחזור פסולת, נכון?
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
גן יאשיה?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
נכון, עמק חפר. שש שנים כבר.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
אני רוצה לספר על שלושה מקרים שקרו השבוע לפני שבאתי לדיון. מקרה אחד, יצאתי לתל בתל קאקון ואספתי עשרות קליעים במסלול ההליכה שלי. 30 מטר, 20 מטר מהרובה? אין לי מושג. אבל אני אספתי כעשרות קליעים. אני אספתי גם קליעים, דרך אגב, במסלול ליד בית הקברות שלנו, שהוא כבר הרבה יותר רחוק מ-30 מטר, הוא משהו כמו 300 מטר, וגם שם יש קליעים של רובי צייד. אני עוד יודעת להבדיל.
המקרה השני היה, טיילתי עם שתי אחיותיי הקטנות, בנות שמונה ושש, כשנשמעו הרבה מאוד יריות, בשעה משהו כמו 15:00-16:00, באחד המסלולים בתוך המושב. הבנות תפסו ריצה לתוך הבית, והן היו בטוחות שצריך לגשת למקלט. 16:00, הוצאתי אותן מהצהרון.
המקרה השלישי, פגשתי שני חבר'ה בכיתה ט' אצל בארי, מגיעים עם שתי יונים מתות. שמים אותן בחוץ על המדרכה. אני שואלת אותם, מה זה? הם אמרו לי, הבאנו מהציידים. "מה אתם עושים איתם?" "אה, אולי נעשה אותם על האש אחר כך". עכשיו, סבבה, שיאכלו יונים, אבל זה שהציידים צדים יונים, שהילדים יכולים לגשת ולהביא אותם במהלך שעות הצייד, נראה לי מסוכן, נראה לי לא הגיוני, נראה לי לא מתאים בכלל לאיכות החיים.
עכשיו אני רוצה לדבר באמת רגע על איכות החיים. מה ההתנגדות שלכם? אני שמחה, דרך אגב, להיות מגרש המשחקים שלך. אני מאוד שמחה. אין מגרש משחקים כזה בקדימה. אצלנו זה פוגע באיכות החיים. אנחנו כל היום, 07:00, לא דקה ל-7 ולא דקה אחרי 7. 7:00 נורית יריית הצייד הראשונה. עכשיו, בסדר. צריך, תחביב, מקצוע, פרנסה, הכול בסדר.
מה אנחנו מבקשים? תנו לנו שקט ביום חמישי בחצות עד מוצ"ש בחצות. זה מה שביקשנו. תנו לנו 48 שעות של שקט. זה הכול. שגם אנחנו נוכל ליהנות בשבת שקטה, נוכל לטייל בתל קאקון, נוכל לצאת לאגמון ונוכל גם לעשות סובב גן יאשיה, לא קשור בכלל, בלי להסביר לילדים למה יורים אצלנו כל הזמן. מספיק שאנחנו ישנים עם אטמי אוזניים מטול כרם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. רט"ג, בבקשה.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
שלום. שמי בן רוזנברג, אני מנהל את האגף להגנה על החי והצומח בחטיבת אכיפה ברשות. אני חושב שיש פה קצת בלבול, ולא כולם פה על אותו דף, למרות שאתה אומר שכולנו מכירים. גם הפתיע אותי ראש המועצה של עין קנייא, שבסוף הגולן הוא אזור אסור בצייד, אבל צריך להפריד בין צייד ברישיון בעונה לבין צייד ממשקי בהיתרים. זה שני דברים שונים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש מלא צייד בגולן, מה זה אזור אסור בצייד?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
זה אזור אסור בצייד בעונה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה עושים הציידים?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
אני אומר, צריך להפריד בין צייד ברישיון לבין צייד ממשקי בהיתרים. אני חושב שראשת המועצה מתכוונת לצייד ברישיון. הצייד ברישיון, על פי החוק, הוא מגדיר את עונת הצייד, מגדיר את מיני הצייד, מגדיר אזורים אסורים בצייד, מגדיר את שעות הצייד, שזה רק בשעות היום, ותפקידנו בסיפור הזה זה לפקח שהציידים פועלים כחוק. אסור להם לצוד מרחק קטן מ-500 מטר, והפקחים שלנו אוכפים את החוק, וזו העונה.
חוץ מזה, לנו כבר יש יכולת להנפיק היתרים לצייד ממשקי, זה לצורך בעיקר של טיפול בנזקי חקלאות, לבקשת החקלאים, לבקשת התושבים, ושם כבר אנחנו מכניסים גם חובות תיאום כאלה ואחרות עם מי שצריך. זה ככה קצת לעשות סדר בעניין.
אני חושב שפה חלק מדברים על הצייד בעונת הצייד, וחלק מתייחסים לצייד ברישיון, לצייד בהיתרים, אלה שני דברים שונים. כאמור, בצייד ברישיון החוק מגדיר את העונה שמתחילה ב-1 בספטמבר, מסתיימת ב-31 בינואר. יש שם כמה מינים שמותר, שישה מינים של ברווזים, אגמיות, יונים, זרזירים, ותפקיד הפקחים שלנו, כאמור, לאכוף את החוק, לוודא שהציידים צדים כחוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני יכול לשאול שאלה? החוק שנחקק ב-1955 נותן לכם סמכויות נרחבות. האם החוק חסר בעיניך? בהיבט המקצועי, האם חסר לך משהו, כלים? הוא לא צריך עזרה, הגנת הסביבה, הוא יכול לענות בעצמו. זאת אומרת, כי אני מבין שהמניעה לקדם חוקי עזר עירוניים, שכמו שנאמר פה, זה בתוך הפקודה עצמה, הוא בילט-אין.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
בחוק, לא בפקודה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
החוק נקרא פקודה. חוק פקודת ה... בסדר, לא משנה. השאלה אם יש משהו חסר.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
אני לא משפטן, אבל למיטב ידיעתי הוא שינה את הפקודה. הפקודה הייתה הפקודה לשמירת הצייד, ופה זה חוק להגנת חיית הבר. זה שינוי תפיסתי גם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. השאלה אם בחוק חסר משהו, או שיש לכם את כלל הכלים לבצע את העבודה שלכם כהלכה?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
יש הרבה מאוד דברים שהייתי שמח שיהיו בחוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה היית משפר?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
טיפול בהרעלות, לדוגמה. זה נושא אקוטי שפוגע בחיות הבר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חילוט רכבים של ציידים שעושים את זה בצורה לא חוקית.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
היכולת להחליט על מיני הצייד, הם נקבעים בתקנות. בסוף האקולוגיה משתנה, והתקנות הן אומנם קצת יותר מאוחרות, אבל בסוף המינים משתנים, וזו ויה דולורוזה מאוד גדולה להוציא מינים. יש.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
האם יש לכם יכולת לדרוש מהציידים להיות עם משתיקי קול?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
לא. החוק מגדיר שצייד יכול לצוד עם רובה צייד שיורה גלילי עופרת. אנחנו מנסים לשנות את זה. עופרת בסוף זה רעל, ואנחנו רוצים לשנות את זה.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
יש לכם התנגדות לחוק העזר? אני לא מבינה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
למיטב ידיעתי, הם לא מתנגדים.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
זה לא חונה אצלנו.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
בסדר, אבל כמי שמשתתף כרגע בוועדה, דעתך בנושא?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הוא לא הרגולטור.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
עד היום רט"ג לא התנגדו. הם שותפים איתנו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רק לשאול, הוא אמר שהפקחים שלהם דואגים שהדברים ייעשו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, הם אוכפים, הם נמצאים בשטח.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתה יכול לספר לנו כמה מקרים כאלה של צייד לא חוקי, או שלא על פי החוק?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אבל רוב הציידים, אני חושב, בטח הציידים הנוכחים פה הם, זאת אומרת, הבעיה הלא חוקית היא לא...
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, כי הגברת אמרה שגם היא מוצאת תרמילים בקרבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון, אבל אני לא רוצה להיכנס לא למלחמה ולא לצייד לא חוקי. יש כאן איזשהו חוק עזר עירוני שבא להסדיר דבר מאוד פשוט.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
נקודתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שילוב בין העבודה החשובה של הציידים, גם בוויסות של חיות הבר, גם בשמירה על החקלאות, לבין הדרישה המאוד בסיסית של תושבים שיהיו X שעות מאוד ברורות ומובנות, שהם יודעים שהירי כרגע הוא לא מצייד, הוא לא קרוב אליהם, כי הירי מהכפרים הערביים הוא כבר לצערנו נושא אחר, של צייד לא חוקי. והשימוש בנשק לא חוקי לפשיעה הוא אירוע אחר, לא לוועדה הזאת. יש כאן איזושהי בקשה, לכן אני מבקש לחדד רגע את הדיון. האם למישהו מהנוכחים יש התנגדות לחוק העזר הזה שייתן מנוחה לתושבים?
בסוף אנחנו צריכים לאזן בין השמירה על הטבע, ושמירה על חיות הבר, והפיקוח לא רלוונטי, לבין דרישה של אזרחי מדינת ישראל כמה שעות לא לשמוע בומים. זה האירוע. לכן אני מבקש לדעת בנושא הזה אם יש למישהו התנגדות, ואני רוצה לשמוע באמת את המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
תודה, אדוני היו"ר. שמי רני עמיר, ואני סמנכ"ל משאבי טבע, תכנון וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. לפני שאני אענה לשאלה שלך, שהיא ישירה, אני רוצה להגיד שיחסי העבודה של המשרד עם המועצות האזוריות, ובפרט המועצה האזורית עמק חפר, הם מרובי מישורים, ויחסי העבודה הם יחסי עבודה מצוינים, לפי דעתי, תתקן אותי גלית אם היא חושבת אחרת.
בכל אופן, ואני חושב שזה נאמר פה באיזשהו שלב, הדיון מול המועצה ומול כל המועצות בנושא הזה ובכל הנושאים הוא דיון ענייני תמיד. בחוק הגנת חיות הבר, 1955, סעיף 7, אכן יש סמכות לרשות המקומית לקבוע חוקי עזר בנושא צייד. אנחנו מכירים את הנושא הזה. אבל אנחנו סבורים במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים, שנושא מסוג כזה של צייד, מן הראוי שייפתר באופן ארצי.
יש לזה המון השלכות. אנחנו שמענו רק בדיון הקצר הזה שאתה ערכת, אדוני היו"ר, בשעה האחרונה, המון זוויות של אותו נושא, והוא נושא מורכב. שרשות מקומית תיקח ותקבע לעצמה, ועוד פעם, כל ההערכה שיש לי לגלית שאול ולאנשיה - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
רגע, אתם פניתם לכל המועצות האזוריות לקדם הצעת חוק כזאת, או חוק עזר?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
לא, אנחנו לא מדברים על הצעת חוק. אנחנו מדברים כשיש חוק.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא, אבל אתה אומר הסדרה ארצית. האם אתם מקדמים הסדרה ארצית?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
אז אני אומר, אני תכף אגיע לסוף. העניין של צייד, כן/לא. רישיונות צייד עם מגבלות כאלה ואחרות, האם זה בתקופה, האם זה באזור, האם זה בהרבה מאוד משתנים אחרים, הוא נושא מורכב, ואנחנו סבורים שהמענה לצורך העניין הזה חייב להיות ארצי. ואני מגיע עכשיו לשאלה שלך, חבר הכנסת דלל. השרה להגנת הסביבה הנחתה, ואנחנו עובדים על זה כבר, היו כמה דיונים פנימיים בינינו לבין רט"ג. אנחנו נקבע סדרה של תבחינים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כמה זמן אתם כבר עובדים על הנושא הזה?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
לא מעט זמן. אם אני זוכר נכון, עוד לפני הפנייה האחרונה של מועצה אזורית עמק חפר. והנושא הזה נמצא על שולחן הדיונים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה נמצא, אדוני?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
הסדרת נושא הצייד.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תיקון החקיקה הראשית או מה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נושא הצייד לא מוסדר היום?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
יש סוגיות שבאות מהשטח.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איזה סוגיות?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
של הפרעה לתושבים. אותו חוק עזר שניזום על ידי מועצה אזורית עמק חפר, זה בא כתוצאה מפניות של תושבים. אנחנו שמענו אותם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז חלפה שנה, אתה יכול להגיד מה נעשה בשנה האחרונה מבחינת המשרד להגנת הסביבה בשביל לעשות תיקון לחקיקה הראשית? או לעשות איזשהם נהלים מעודכנים? כי נניח היה טריגר של עמק חפר.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
מה אומר התיקון?
<< אורח >> רני עמיר: << אורח >>
אני רק אסיים, ואחרי זה טל זסק, היועצת המשפטית של המשרד, תמשיך. הנקודה כרגע היא שאנחנו עשינו הרבה מאוד דיונים פנימיים, ואנחנו לקראת דיון גדול, אגב, גם עם השלטון המקומי, ואנחנו צריכים להגיע לאיזושהי מתכונת הסדרה של רישיונות צייד, אם הם מפריעים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
פה לא מדובר על רישיונות צייד, מדובר על הסדרה של אתרים מסוימים בזמן מסוים, זה פשוט מאוד ספציפי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
גם אני מצטער, אני פשוט לא מבין את התשובה, אדוני. יש לכם חוק שקיים, שמסדיר. בעיניי, ולא עשיתי סקירה משווה, אבל הוא אחד מהמפורטים ביותר בעולם המערבי. הפיקוח, אני בדקתי את של אורגון, של וושינגטון סטייט, את המדינות הכי מתקדמות בארצות הברית. אבל אני רוצה להבין שנייה, מה בדיוק חסר לכם בחוק? אתם רוצים לשנות את החוק באופן שייתן לכם יותר סמכויות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אבל אני רגע מנסה לקחת את האירוע טיפה אחורה, כי עם כל הכבוד, בסוף זה שיקול דעת של ראש רשות. סתם ניקח רגע את חיפה. בסוף אתם רוצים ללכת לאיזושהי הסדרה ארצית, שאני מבין אותה. כרגע בהסדרה הארצית יש הסדרה. זאת אומרת, אתה אומר, אין איזה משהו שחסר. לא באכיפה, זאת אומרת, יש דברים נוספים, כמו שאמרתי, חילוץ של רכבי הציידים הלא חוקיים, ענישה, החמרת ענישה, הגבלות, שינוי אקלים, הכול בסדר.
אבל בחוק הקיים כרגע יש איזושהי הסדרה. בסוף, ראש רשות שמקבל החלטה להגביל צייד בשעות ובמקומות מסוימים, קח סתם את חיפה, בסדר? ראש רשות שהחליט שהוא לא רוצה לצוד את חזירי הבר שפלשו לו לעיר, שילם על זה בכיסא שלו. זאת החלטה שלה אם היא רוצה לתת מענה לתושבים או לא, זה שיקול שלה.
התושבים שלה החליטו, כמו שאנחנו מחוקקים חוקים, מובילים איזושהי מדיניות. הציבור החליט אם הוא רוצה לראות אותי יושב כאן על הכיסא או לא. בסוף, יש איזושהי הפרדה. אני כן רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי, אני גם רוצה רגע התייחסות מה הסמכות שלנו כוועדה לקדם פה את הנושא הזה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
קרויזר, אני רוצה שנבין, אנחנו לא מדברים עכשיו בחוק העזר על מצב של מתן רישיונות, איזה צייד, איזה חיות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה לשמוע בבקשה קודם את היועצת המשפטית של הוועדה, גם בהתייחסות לחוק העזר וגם בהתייחסות לסמכות הוועדה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אוקיי. קודם כל אני אחדד, ואני מניחה שגם תהיה השלמה מצד המשרד להגנת הסביבה. החוק היום כבר קובע איזשהו עיקרון. הוא קובע שאפשר להתייחס לצייד גם ברמה האזורית, והוא נותן את הסמכות הזו להתייחס בצורה אזורית לצייד.
זו לא סמכות שהיא רק אזורית, אלא יש כאן מעורבות של השרה להגנת הסביבה, שכן, גם לפי התפיסה של החוק, אמורה להחזיק, ככל הנראה, איזושהי ראייה ארצית. ולכן, החוק כרגע מדבר על שני סוגי הראייה, האזורית והארצית.
ולכן, אם אתם חושבים שנכון ללכת לכיוון של ראייה כלל ארצית, זה משהו שהוא כרגע לא בדיוק עולה בקנה אחד עם מה שהחוק קובע. אולי אחרי זה אני אתייחס למה חברי הוועדה יכולים לעשות. בעצם, אם יש כאן איזושהי עמדה שנכון שתהיה רק ראייה אזורית, זה משהו שהוא מחייב תיקון חקיקה וזה כן המנדט של חברי הוועדה, לקדם תיקון חקיקה שיאפשר להוציא חוקי עזר בלי מעורבות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
גברתי היועמ"שית, הפוך.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
רק שתבינו שהייעוץ המשפטי שלהם עבר איתנו את כל התהליך בשביל לחוקק כזה דבר, להגיע למצב של חתימה. קיבלנו את כל ההערות שלהם, בדקנו אותן, עברנו עליהן. עברנו באמת דרך ארוכה מאוד עם ייעוץ משפטי כל השנים האלו. זה לקח הרבה מאוד זמן, אנחנו נמצאים פה ממש שנה אחרי המכתב האחרון, אבל הם עברו איתנו את כל התהליך והם הסכימו איתנו. הגענו למצב, הייתה לנו סמכות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
גברתי היועמ"שית, החוק היום מייצר את הראייה הזאת. אם הממשלה רוצה לחזור בה או לשנות את עקרונות החוק באופן שאין ראייה ארצית, ובתוכה ראייה אזורית, שמדברת על הממשק הזה שבין החוק הארצי לצרכים והמתווה המקומי, אז בואו תשנו את החקיקה. יש לכם הצעת חוק או משהו שאתם רוצים לשנות? כן? אפשר לראות אותו?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
הוא הופץ כתזכיר פעמיים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כמה מועצות אזוריות כבר הגישו חוק עזר בהמשך לחקיקה הראשית? כמה חוקי עזר כן אושרו?
<< דובר_המשך >> רעות בינג: << דובר_המשך >>
בלי לגרוע מכל מה שאמרתי, ברור שכרגע, כשיש את הסמכות לרשות מקומית לקבוע חוק עזר באישור השרה להגנת הסביבה, מצב כזה שבו נשלח לשרה חוק עזר, גובש יחד עם כל הגורמים המקצועיים, ובמשך זמן רב השרה לא עונה אם היא מאשרת או לא מאשרת.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
היא אמרה שלא.
<< דובר_המשך >> רעות בינג: << דובר_המשך >>
אה, היא אמרה שלא?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
בסוף התהליך היא הודיעה שלא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למרות שהחוק הראשי מתיר. היא אמרה לא, לא מתאים לי.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אולי אני אגיד בכל זאת, בסדר, רעות? אני כן חושבת שמה שחברי פה מרשות הטבע והגנים אמר, זה חיוני רגע להבין את הקשר בין בעיה לפתרון, כי באמת יש שני משטרי צייד בחוק, המשטר של הרישיונות, המשטר של ההיתרים. למיטב הבנתי, אנחנו מדברים פה על הנושא של רישיונות הצייד, לא על הנושא של היתרי צידה, וזה כן גם רלוונטי לסעיף שבחוק.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
זה עושה רעש וזה לא עושה רעש?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לא. קודם כל, הסמכות של הרשות המקומית היא לגבי צייד, לא לגבי היתרי צידה, והיתרי צידה בהגדרה. החוק להגנת חיית הבר הועבר לאחריות מיניסטריאלית של השרה להגנת הסביבה של השר דאז, ב-1995, משר החקלאות, לכן כתוב בחוק שר החקלאות, וכל הסמכויות הביצועיות, כולל הרגולטוריות של התרי צידה, הרישיונות וכו', נמצאות בידיה האמונות של רשות הטבע והגנים.
יש בחוק סעיף ישן, שלא נעשה בו שימוש עוד כה. אין אף חוק עזר מכוח הסעיף הזה, שבאמת, זה קיים. הסעיף הזה קיים בחוק, והוא נותן לרשות מקומית את האפשרות לאסור או להגביל בתחום שיפוטה, צייד.
אני רגע שמה בצד שנייה את חוק העזר הספציפי הזה, בסדר? כעניין של מדיניות, כבר לפני לא מעט שנים סברנו, ביחד עם רשות הטבע והגנים, שאת הסעיף הזה צריך לבטל ושלא סתם נעשה בו שימוש, מכיוון שסברנו שזה לא נכון שתהיה ראייה אזורית, גם אפילו אזורית זו בעיניי לא המילה, כי זו רשות מקומית אחת, זה יכול להיות אזורים נרחבים יותר, בטח מבחינה סביבתית ואקולוגית.
חשבנו שיש רשות ארצית שהופקדה על הנושא הזה, שהסמכויות הן בידיים שלה, שהחוק עושה את האיזונים המתאימים, ולא חשבנו שזה נכון ברמה העקרונית שכל רשות מקומית תעשה חוק עזר לאסור צייד.
<< אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >>
אגב, זה לא מה שאמרתם, בנושא של קמינים למשל, ששלחתם את כולנו לעשות חוקי עזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, בואו לא נתפזר.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני בדיון על הגנת חיית הבר ולא על הקמינים, אבל התשתית המשפטית היא כן שונה גם. פה יש רשות שלטונית שהופקדה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אנחנו התחלנו מזה שביקשנו מהם למצוא פתרון. לא היה פתרון, העברתם לנו לחוק עזר, עשינו חוק עזר, עכשיו אתם אומרים שצריך פתרון ארצי. באמת לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני מנסה רגע להסביר שהעובדה שאנחנו רואים בעיה עקרונית, לא ספציפית עם עמק חפר, בהסדרת חקיקה מקומית היא משהו לא חדש.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
מי יקבע איפה לצוד ואיפה לא? לא, אני רוצה להבין. עשיתם משהו ארצי, מי יקבע?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
נקבע כבר בתקנות ובחוק. יש אזורים אסורים לצייד.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
נניח שהרשות המקומית אומרת משהו בניגוד, אתם רוצים במקום מסוים כן, והרשות אומרת לא.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
זה לא אנחנו, זה החוק, זה התקנות.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אבל מישהו קובע את החוק, אתם קובעים אותן.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
מה זה החוק? אנחנו מחוקקים אותו.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לא, אני מדברת על החוק שהפקיד את הסמכות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל היא כבר איזה עשר דקות מנסה להשלים כדי להגיע לפואנטה, אז רק תהיו סבלניים טיפה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
מכוח הסעיף הזה לא עודכן עד כה אף חוק עזר. שתי רשויות מקומיות הגישו בקשה לחוק עזר עוד לפני פרוץ המלחמה. הראשונה זו מטה יהודה, השנייה זו עמק חפר. אני מכירה, אגב, רק שתי בקשות כאלה, והן באמת הוגשו לפני פרוץ המלחמה. התחילו איתנו את התהליך של אישור חוק עזר, וזו פעם ראשונה שקיבלנו חוק עזר כזה, ואנחנו דווקא, יודעות המועצות שבמשרד להגנת הסביבה עובדים יותר על חוק עזר מאחרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, אבל מאז עברו יותר משנתיים.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
בסדר. אני אומרת, עשינו איתם איזשהו תהליך, לא השארנו את זה ברמה המקצועית המשפטית בקלות. היו גם דיונים פנימיים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
ואושר משפטית, צריך להגיד. אושר משפטית, עברנו את כל התהליכים. זה בדיוק העניין.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
נכון, אני אומרת, אבל גם האישור הזה, זה לא היה... דיברנו על הבעיה שיש ביחס להסדר הארצי.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אבל זה פשוט מדהים שבשבילך לעבור את התהליך הזה, זה משהו שהוא של מה בכך, ובשבילנו זה התהליך. המשיכו איתנו את כל התהליך המקצועי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל למה עשיתם את התהליך המקצועי הזה, אם הדירקטיבה של השרה היא לא ללכת?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אנחנו תמיד עושים ככה, עובדים על חוקי עזר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל אם הכיוון שלכם הוא לא ללכת לחוקי עזר, כי אני חושב שזה שגוי, ואת אומרת שיש כבר שני תזכירי חוק שפורסמו, למה עשיתם את התהליך הזה? בתום לב? כדי למשוך זמן?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני ממש מבקשת, תתנו לי רגע להשלים. אני מנסה להסביר עובדתית מה היה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, אבל אנחנו עכשיו רוצים להבין בשורה התחתונה, האם למשרד יש איזושהי התנגדות לחוק עזר הספציפי הזה, שלראשת הרשות תהיה את הסמכות להגביל?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני מבקשת רק עוד משפט אחד כדי להגיע לשורה התחתונה הזאת, בסדר? אבל אם תוכלו לא להפריע לי ולתת לי להשלים. מה שקרה מאז ששתי הרשויות האלה הגישו את הטיוטות, שבאמת, אני אומרת, התלבטנו מה לעשות איתן, והן כן עברו את התהליך שעברו, קיבלו את האישור המקצועי והמשפטי בהיבט הזה.
אז פרצה המלחמה, והפניות לרשות הטבע והגנים ולשרה, מבחינת המשמעות של רעשי הירי וכו', זו הפכה להיות תופעה ארצית. זה הפך להיות ממשהו נקודתי למשהו ארצי. ובשלב הזה, כן התחילו להתקיים הדיונים ברמת המטה עם השרה ועם רשות הטבע והגנים, מה עושים עם הדבר הזה. והמדיניות של השרה הייתה שזה לא נכון שכל רשות תצטרך להתמודד עם הדבר הזה בעצמה. נעשו פניות מטעם המשרד למשרד לביטחון פנים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איזה מהם?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
המנכ"ל הקודם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הקודם, או הקודם קודם?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אסף יזדי. נעשו כן פניות לראות האם אנחנו יכולים במסגרת הקיימת הארצית לסגור יותר אזורים בגלל הטענות האלה שאנחנו ערים להן, וערים למצוקה הזאת, בוודאי לא אדישים אליה, מה אנחנו יכולים לעשות. הייתה מחשבה, ביקשנו מרשות הטבע והגנים לבדוק האם אפשר לעשות איזו הגבלה, להרחיק יותר את המגבלה הזאת של אזורי הצייד מהיישובים. רשות הטבע והגנים עשתה בדיקה, והתוצאה הייתה שאם אנחנו בודקים את זה, אז כל הארץ בעצם תהיה אסורה בצייד. עכשיו, אי אפשר להתעלם רגע מהעובדה שיש חוק, אוקיי?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל החוק מאפשר חוק עזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היא לא אומרת אל תצודו, היא אומרת הכול בסדר, תמשיכו.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא? למה לא?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מי מכיר את השטח יותר טוב?
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
לא דיברנו על הציידים, לא דיברנו על להפסיק. תנו לנו 48 שעות שקט.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מבקש להגיע בסוף לשורה התחתונה, כי אנחנו סובבים מסביבות הנקודה. האם למשרד יש התנגדות לכך שראש רשות יחוקק חוק עזר עירוני בהגבלה של שעות? אין פה הגבלה מוחלטת, הגבלה גורפת. יש כאן הגבלה ספציפית בשעות ובמתחם מאוד מסוים.
אתם יכולים להגיד, חבר'ה, על ההגבלה בכל ימות השבוע, שבתות וחגים של האגמון אנחנו מתנגדים, כי זו החלטה גורפת. על האזור של תל קאקון אנחנו לא מתנגדים, כי מדובר כאן על הגבלה שעתית ברורה של סופי שבוע, חגים וימים מיוחדים. אבל תתנו תשובה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
התשובה הייתה שאחרי שניתן האישור העקרוני, זאת אומרת שבהיבט הפרטני הזה לא הייתה התנגדות, בהיבט של מה שהוגש. אבל מכיוון שהחוק מחייב את אישור השרה להגנת הסביבה, וזה הגיע לפתחה, והמדיניות שלה היא שהדבר הזה לא יכול להיות מוסדר ברמה המקומית כרגע, אבל היא הנחתה אותנו.
מכיוון הסיבות שציינתי עד כה, ומה שאמר רני עמיר, אבל מה שהשרה הנחתה, ואנחנו גם אומרים את הדברים האלה כאן, יתקיים דיון יחד עם השלטון המקומי, יחד עם רשות הטבע והגנים, עם כל בעלי העניין, כדי לנסות למצוא פתרון.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
כמה זמן? מתי הנחו אתכם? לפני כמה זמן?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לפני שנה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
זה מה שאנחנו נעשה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
מה הבעיה לאשר את חוק העזר, ותבטלו אותו ברגע שיהיה לכם פתרון? איך מגיעים לדבר האלה? זה פשוט עינוי של תושבים במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
האמת שאני לא הצלחתי להבין מה הפתרון שלכם, למעט מדיניות של השרה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אדוני היו"ר, אני אסביר, גם אמרנו את זה לרשויות. זו לא התנגדות ספציפית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה, אז תעבדו במקביל. אני רגע רוצה להבין, מה סמכות הוועדה להכריע בנושא הזה כלפי השרה?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני מתנצל, אני צריך ללכת. אבל מה שאני מבקש מהדיון הזה, שתהיה איזושהי אמירה. יכול להיות שבאמת לשרה יש שיקולים ענייניים, ואני מבין שיש. אנחנו צריכים להבין שבמקרה הזה יש פה משהו שנמרח כבר כמעט שלוש שנים. זה אחת.
שתיים, יש פה נקודה שלי היא לא ברורה. כשאני רוצה לסגור רחוב באין כניסה, מי שיודע אותו הכי טוב זה התושבים והמועצה עצמה וועדת התחבורה של אותה רשות. אז הכנסת לא צריכה להתערב בזה ולא מישהו אחר. אבל אם אין לנו ברירה, אז אנחנו צריכים כמובן לפנות ולהבין מה הסיבה, ואם כן נקבל החלטות בהתאם או המלצות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. רק שנייה, שהייעוץ המשפטי יסיים.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
שוב פעם אני אגיד, מכוח החוק זו באמת הסמכות של השרה להגנת הסביבה לאשר או לא לאשר. יש לה סמכות כזו בחוק גם לא לאשר, זו כמובן צריכה להיות החלטה סבירה ועם כל אמות המידה שקשורות לפעולה שלה כשרה. אבל הוועדה יכולה לקיים את הפיקוח ולהמשיך את הפיקוח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סאמר פה כבר על קוצים.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
כל הדיון מתנהל על משהו שכבר מעוגן בחוק. החוק אוסר לצייד לצוד פחות מ-500 מטר. אם יש ציידים שמגיעים בלי שמזמינים אותם או בלי שנותנים להם מטר, אני מבקש, תאמין לי, רשות הטבע והגנים יודעת לבוא לקחת לאותו אדם עבריין את הנשק.
היום מנסים לחוקק חוק על בן אדם עבריין שרשות הטבע והגנים יודעת לאכוף טוב מאוד את החוק. החוקים מוסדרים וסותמים לי את הפה. יושבים פה, רבים, כן, איך לאשר את החוק הזה. אבל יש חוק ויש פה רשות ממשלתית שאוכפת את החוק ועושה את העבודה שלה נאמנה. ואם יש עבריין, יש חוק במדינה הזאת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל אין קשר למה שאתה אומר.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
לא, אומרים שאתה רוצה להוציא את החוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, יש חוק מאוד ברור.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
החוק אוסר לצוד פחות מ-500 מטר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין שום בעיה. ויש אכיפה שצריך לעשות כנגד ציידים עבריינים, וגם זה מצוין ובסדר, וגם שם אנחנו יכולים להרחיב. יש כאן בקשה אחרת. זאת אומרת, אני מבין שאין מגבלה על ראש רשות לחוקק בשטח המוניציפלי שלה, הגבלה.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
מי יאכוף מה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא עניין של לאכוף, היא רוצה שקט במקום מסוים בשעות מסוימות.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
מי יאכוף את השקט?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מי שאוכף במדינת ישראל את החוק בנושא הזה. מה המצב המשפטי? השרה לא אישרה את חוק העזר?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
תסבול כמוהם כל היום על הבית רעש של ירי, נראה מה תגיד בקדימה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להבין מה המצב המשפטי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השרה ענתה שההחלטה כן או לא, או שהיא לא התייחסה?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לא, היא התייחסה. היא ענתה לשתי הרשויות.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
עשית גם מגרש משחקים מהחצר שלנו, ואתה לא מתבייש? גר בקדימה ועושה גן שעשועים מגן יאשיה? בושה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חברים, אני לא מוציא אף אחד מהוועדה, אני לא אוהב גם לאיים. אבל אני לא יכול לשמוע. מה הייתה החלטת השרה?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
באמת התקיימו לא מעט דיונים בעניין הזה, ובעצם יצא מכתב לשתי הרשויות שמקדמות חוקי עזר, שמסביר גם את התהליך שעברנו עד כה, וגם את האישור העקרוני שניתן, וזה היה גם בתקופת המצב הביטחוני המיוחד, וגם שבעקבות כך נעשתה איזושהי בחינה ארצית, ומכיוון שיכולה להיות משמעות לסגירת אזור אחד ביחס לאזורים אחרים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איזה משמעות?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
למשל, יש מכסת ציידים קבועה שנקבעת פעם בשנה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
רגע, לפני שנצלול, מה התשובה? כן/לא?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
בסדר, שאלת שאלה, אני רוצה לענות לך.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אבל כל תשובה שלך את מבלבלת אותנו. אני לא מצליחה להבין מה את אומרת בשורה התחתונה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השורה התחתונה, בכן ולא.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לכן אנחנו משהים את הטיפול.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משהים את ההחלטה כבר שנתיים?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
דוחים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ואתם רוצים להגיע להסדרה רוחבית, ארצית, נקרא לזה כך. בסדר. אדוני הנכבד, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
חוק העזר העירוני אושר בדצמבר 2024?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לא, המכתב יצא לפני שנה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
חוק העזר העירוני יושב על שולחנכם כמעט מתחילת המלחמה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
לפני.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי, אז שנתיים וחצי כמעט אתם דנים.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני רק אומרת שהמכתב הזה יצא לפני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
שמי אבי בן עמי. אני מקיבוץ עין החורש, עמק חפר. אני מנהל הגידולים של שותפות של 10,000 דונם של חמישה קיבוצים מתוך שישה בעמק חפר. נציג הקיבוץ שלי במליאה, חבר ועדה חקלאית של עמק חפר, חבר ועדה חקלאית במשקי גרנות וחקלאי בעצמי הרבה מאוד שנים. גאה שגלית יושבת פה וחיזקי יושב פה, ויש פה עניין שצריך לפתור אותו באכיפה. ואני אסביר.
עמק חפר, יש בעיה מאוד רצינית שעולה לנו הרבה מאוד כספים בנזקי החקלאות, והרט"ג והציידים זה הפתרון שלנו. מה שקורה עכשיו מבחינה ביטחונית, יש את הגדר המזרחית, שבעלי החיים לא יכולים לברוח לשם. פעם בחורף הם היו עולים למעלה. ויש את הגנבות הנוראיות שיש במטעי האבוקדו, שעמק חפר מגדלת בין הגדולים בארץ באבוקדו, שהכול מגודר.
אז מה שקורה זה שהמרעה של אותם בעלי חיים, חזירים, תנים, דורבנים ועכשיו גם ציפורים, המרעה שלהם הוא מאוד קטן, וזה נופל עלינו, החקלאים. עכשיו, יש פה בעיה אמיתית, שהשולחן הזה, ואני מאוד מעריך אותך, אדוני היו"ר, הייתי בדיון הקודם פה, האוריינטציה החקלאית שלך, ואני מרגיש פה את אותו שיח של משרדים שלא עובדים בשום קורלציה אחד עם השני מהדיון הקודם שהיה לך פה. הקשבתי בקשב רב, ואני רואה את זה גם פה.
בעמק חפר, גלית, היו"ר שלנו, מתמודדת עם הרבה מאוד אתגרים. ובין היתר, זה התושבים של עמק חפר שהם דעתניים, וזה בסדר. הרחבות חדשות שישנן, של אנשים שבאים ולא מכירים חקלאות, אז זה בא לידי ביטוי בתלונות על ריסוסים ועל כל מיני דברים.
<< אורח >> אורנית שדה בנקין: << אורח >>
אל תסתכל עליי, אני 54 שנים בת לחקלאים.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
לא הסתכלתי עלייך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תסתכל לפה, הכול בסדר.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
מה שאני רוצה להגיד לכם, זה שהבעיה היא פה, והפתרון נמצא פה. הפתרון נמצא פה בנושא הסדרה מאוד מסודרת, מאוד ספציפית, שייתן פה פתרון לנו, החקלאים. יש לי 10,000 דונם. הבעיות שיש לי מבעלי החיים עולות הרבה מאוד כסף כל שנה.
גם ככה יש בעיות עם גנבות, עם ונדליזם, עם שכנים שעושים לנו ונדליזם יום ולילה. ואני חבר כיתת כוננות. זאת אומרת, כל מה שאתם רק רוצים, אני boots on the ground , אני הבן אדם, אני הכתובת. ישבתי בשקט, הקשבתי.
הבעיה היא אכיפה של אלה שעושים את הדין לעצמם, הציידים, שלא עובדים לפי ההנחיות שלהם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרט״ג. גלית מממנת שליש מפקח נזקי חקלאות. זאת אומרת, שהכול אצלנו על השולחן והכול ידוע. והמלחמה שלנו היא משותפת.
כך שצריך פה באמת איזשהו פתרון הולם שיענה על הצרכים של התושבים שלנו, אני תושב שם, מצד אחד. מצד שני, להגן עלינו שאלה הפתרונות, החקלאים, שהחקלאות היא ערך. היה פה דיון קודם, גם כן אם הייתם מקשיבים, הייתם נמצאים שם. ולתת לנו את הפתרון ההולם, למעט ההחרגה הזאת.
עכשיו, מי שלא בסדר, כמו שאני עובר על מהירות בכביש, יש שוטר שאוכף את זה. תאכפו את זה. יש לנו אפשרות לאכוף את זה, כי ההיתרים הם מאוד, יש פוליגונים מדויקים. חלק מהאדמות של גד"ש חפר הן באזור מנשה. האדמות שלי בבסיס הטילים, יש לי שם 1,700 דונם, שאני מגדל שם תירס ובוטנים, דברים כאלה שהחזירים באים לשם, ויש לי היתר צייד ליד הבסיס הצבאי.
ואכיפה נכונה ועבודה נכונה מול הגורמים במועצה אצלנו שישנה, היא אפשרית והיא רצויה, ואפשר לעבוד יד ביד. ולא צריך לריב, צריך פשוט להגיע להבנה הזאת שאנחנו מקבלים את הפתרון ההולם. ואדוני היו"ר, צריך באמת לחתוך את הדברים ולתת את התשובות ההולמות גם לרט"ג, גם לאיכות הסביבה, כי יש עוד בעיות של איכות הסביבה שאנחנו נכווים ממנה בתור מגדלים מהשכנים שלנו ממזרח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו הולכים רגע לאכיפה, וכולם צודקים פה, צריך להגביר אכיפה, צריך להחמיר ענישה, בנושא הזה הכול בסדר. השאלה אם אתה כחקלאי בסוף, בשתי הנקודות הספציפיות האלה, האם הפחתת הצייד שם, אתה הרי תשלם את המחיר בסוף, כשיש הפחתה של צייד.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
אני רוצה להגיד לך משהו. אני עוקב אחריך הרבה זמן, אתה בחור שמבין מהר. יש שם נושא של מרכז מזון, זה נושא שלא קשור לצייד בכלל. מי שמזמין את הצייד שם הוא עבריין, כי זה עניין אחר, זה עניין בתוך מבנים. זה משהו אחר, זה לא קשור לצייד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
זה ממש לא קשור. תל קאקון, נכון, אין שם שום סיבה, אין שם שום חקלאות. באמת שבצד המזרחי יש שם כן חלקה שמגדלים שם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שם אין בעיה, זה מחוץ לפוליגון.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
בדיוק. לכן פה העניין של האכיפה הנכונה, ולתת מענה לתושבים, גם לי, בתור תושב עמק חפר. אפשר להגיע להסדר הזה הרבה יותר מהר, אבל הנושא של האכיפה ולתת לחבר'ה האלה לעבוד, ולנו פתרון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל החבר'ה האלה נהדרים, הציידים, הם עושים עבודה מדהימה. גם בשטחים החקלאיים שלי הם עוזרים לנו מאוד.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
אבל מרעישים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא אכפת לי מהרעש.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
אני רק רוצה לסיים, ברשותך. מה שראשת המועצה שלנו מבקשת זה דבר שהוא בסיסי ואלמנטרי והגיוני. אני בתור חקלאי אומר את זה, זה הגיוני בתנאי שאוכפים את זה, שיש אכיפה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חד משמעית. לכן אני אומר, האכיפה היא נושא בפני עצמו. ולכן חוק העזר פה לא מדבר על זה. זאת אומרת, החקיקה קיימת, רק צריך להרחיב אותה, צריך להחמיר אותה, צריך להגדיר בצורה מאוד ברורה, יש דברים נוספים, כמו שדיברנו על הקליעים. רק אני אומר פה, השאלה, אם יש לחקלאים, ניקח אותך כנציג החקלאים של עמק חפר, הרבה אחריות על הכתפיים שלך.
בסוף המקומות הספציפיים האלה, פוליגונים מאוד מוגדרים לשעות מאוד מוגדרות. לכן הייתי מצפה לשמוע מהמשרד שאומר, חבר'ה, מהחשש שלנו על איזושהי השלכת רוחב מחוק העזר הזה, ועכשיו כל ראש רשות ייתן דין לעצמו ואז לא יהיה צייד. אנחנו לא שם, אנחנו לא רוצים שלא יהיה צייד. הצייד הזה הוא מבורך, הוא עושה ויסות והוא מסייע לחקלאים.
רק אני אומר, אם הייתם אומרים על האגמון שאנחנו לא מוכנים לשמוע על איסור מוחלט, בסוף ההתנגדות שלכם היא התנגדות עקרונית של מדיניות. אני חושב שהמדיניות היא הפוכה. בסוף יש כאן ראש רשות, והיא תישא באחריות אם היא רוצה לאזן.
אני חושב שהאיזון בין טובת התושבים שלה לצורכי החקלאים ולעבודה המסורה של הציידים, ובוודאי שאנחנו מדברים פה רק על מי שעוסק בנושא הזה בצורה חוקית, כי מי שלא עבריין, וזה דיון אחר. לכן אני חושב שהיא, כראש רשות, אנחנו כשלטון מרכזי לא צריכים להתערב לה בצלחת. שתעשה מה שהיא רוצה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ועוד בצלחת מאוד קטנה. זו צלחת כל כך מינורית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מדובר פה על איזשהו אירוע מאוד מצומצם. אני לא רואה ממנו איזשהו חשש להשלכות רוחב כאלה ואחרות, שעכשיו ירסק לך את מדינת ישראל.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
להפך, חוק כזה שהם יצטרכו לעשות יעשה להם הרבה יותר באלגן ואירוע גדול, מאשר הדבר הנקודתי הזה. באמת, כל חוק שהם ייכנסו אליו יעשה באלגן גדול.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
יש לרשות הטבע והגנים את המנדט לתת לה את הפתרון, היום היא רוצה לקחת את המנדט מהם, אליה.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
ניסינו מול המנכ"לית שלהם, תאמין לי. ישבתי איתם שעות ארוכות, אין להם יכולת לתת את זה. אין להם. הם לא יכולים להגביל את זה, נקודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היא נבחרה, האנשים שיושבים פה בחרו בה בשביל שהיא תקדם דברים מסוימים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
היא ראש הרשות, עם כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן אני אומר, בסופו של יום, אם היא תאסור צייד, החקלאים יגידו לגברת אם את אוסרת את הצייד לא נבחר בך בפעם הבאה.
<< אורח >> סאמר אמסיס: << אורח >>
אתם לוקחים את הצייד למוניציפלי.
<< אורח >> אבי בן עמי: << אורח >>
אני בתור תושב עמק חפר וחקלאי מהגדולים בעמק חפר, סומך על שיקול הדעת שלה. נקודה. גלית עושה את עבודתה נאמנה.
<< אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >>
אדוני, מה שמדהים בדיון הזה, זה שבתכלס כל הצדדים פה מסכימים על המהות. כולם אומרים צריך צייד, וכולם אומרים בנקודות מסוימות לא צריך להיות צייד. הסוגייה היחידה שנמצאת פה על השולחן, זה מה המקום של רשות מקומית בהיתרי צייד. זאת השאלה. עכשיו, אם המשרד אומר לרשות המקומית, בניגוד למה שכתוב בחוק, אין מקום בצייד, שיגידו את זה.
יש לנו שני פתרונות אפשריים. סעיף 7 לחוק נותן היום את הכוח בידי הרשות לחוקק חוק עזר, ואם השרה מסרבת לחתום על חוק עזר כזה, אז כנראה, בצער רב אני אומר את זה, יכול להיות שבג״ץ תהיה התרופה לזה. כי אם באי סבירות נמנעים ממתן החלטה, זאת תהיה הדרך.
הדרך השנייה, הפשוטה יותר, ואמר את זה נדמה לי סאמר, זה לתת בתוך היתרי הצייד. כלומר, כאשר הרט״ג נותנים את היתרי הצייד, תהיה היוועצות לפחות עם הרשות המקומית. ניקח את האגמון, כולם פה מסכימים שהשטח שבמהות שלו הוא גן לאומי או שמורת טבע, זו המהות שלו, רק שהוא לא הוגדר ככה תכנונית מאלף ואחת סיבות, אי אפשר לצוד. מישהו אומר ככה לא? לא. אבל שלוש שנים לא מצליחים לקבל איסור על זה. ואותו דבר גם לגבי הנקודה המאוד, ממש על סיכה, של מרכז המזון ליד גן יאשיה .That's it .
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
טוב, אני רוצה לסיים את הדיון, כי בשעה 14:00 אנחנו צריכים לסגור את הוועדה. אני רוצה להגיע לסיכום, בבקשה. אני מדבר ברמה העקרונית למשרדי הממשלה. כתפיסת עולם, אני לא רואה היגיון וצורך של השלטון המרכזי להתערב לראש רשות באיזושהי החלטה, בוודאי שלא בסדר גודל כזה. יש להם סמכות, יש להם הרבה מאוד אחריות. היא צריכה גם את הסמכות, ולטוב ולרע היא בסופו של דבר צריכה להיבחר מחדש. ההחלטה היא שלה. לכן אני אומר, אני לא מבין את גרירת הרגליים של המשרד.
אנחנו נמשיך לעקוב על זה, אבל אני אומר בכל מקרה, לנו גם כוועדה, כל הנושא של תהליך חוקי העזר, זה משהו שאנחנו צריכים לבדוק איפה וכמה השלטון המרכזי מגביל או לא מגביל, או מאפשר בעצם לראשי הרשויות לנהל את האחריות שלהם לצד הסמכות שלהם על התושבים ועל השטח המוניציפלי שלהם.
אני כן מבקש שהשרה, אנחנו יושבים איתה פה ב-24 לחודש, שתגיע עם תשובה סופית, האם היא מאשרת ומקדמת את חוק העזר הזה, שכבר כמעט שלוש שנים יושב על שולחן השרה, או שיש פה פתרונות אחרים. אני חושב שחבל להגיע אליהם, אבל בסוף צריכה להתקבל כאן החלטה. אי אפשר לגרור את הרגליים בנושא הזה. ראשת הרשות צריכה להבין לאן היא מתקדמת עם זה. יש לה תושבים שבאים בתלונות, ובצדק.
ואני אומר לכם, הציידים, אין פה מישהו שלא מעריך את העשייה החשובה שלכם באיזון בחיות הבר, בשמירה על החקלאות. אתם חלק מתוך המארג הזה, חלק אפילו חשוב מאוד. אף אחד לא רוצה לעצור אתכם, ואף אחד לא מדבר עליכם כשומרי חוק, ובוודאי שאנחנו גם נבחן בכלים הפרלמנטריים שלנו את כל נושא האכיפה, ואיפה הבעיות והפרצות שיש עדיין בנושא של אכיפה של צייד לא חוקי.
<< אורח >> עמית בן נון: << אורח >>
עשר שניות, אני רוצה לתת לך אימפקט חשוב. לדעתי, פרקטית כדאי להקים ועדה שכוללת ציידים.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אנחנו כבר ככה כמה שנים. פרקטית או לא פרקטית, לא יישאר כלום. איך זה קשור אליי? אני רוצה פתרון אליי. אתם תעשו מה שאתם רוצים. זה לא קשור אליי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ב-24 לחודש השרה תהיה פה, אני מבקש להעביר לה בבקשה, גם הוועדה תוציא מכתב לשרה שתגיע לפה עם החלטה חלוטה בנושא הזה. ובכל מקרה אנחנו נמשיך להתקדם גם בנושא של חוקי העזר אל מול השלטון המרכזי, ואל הפרצות שיש בנושא של הצייד הלא חוקי והאכיפה. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:27. << סיום >>