פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 177 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 14:03 סדר היום: << נושא >> עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: נכחו: שהם כורך – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה תאיר פרי – מתמחה ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ אורי יצחקי – מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה תמר ניב ישראל – עו"ד, משרד הממונה על זכות עובדים זרים, משרד העבודה זוהר לוי – עו"ד, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל ליאת כהן – בעלים של חברה לליווי משפחות בעת משבר הולדינג קייר, השדולה הישראלית למען קשישים שמחה בניטה – יו"ר, ארגון מזור משה יועד הכהן – שופט בדימוס, יושב-ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים אבי אלבז – יו"ר ארגון נכי הפוליו, ומנכ"ל ארגון איל דורון יהודה – יושב-ראש ארגון הנכים, ארגון נכי הפוליו וארגון איל"ה, נכה לא חצי בן אדם אורלי זיני – נכה לא חצי בן אדם אלכס פרידמן – נכה לא חצי בן אדם יריב שוריאן – יושב ראש עמותת אחיעוז, חברות כ"א פרטיות לסיעוד ליאור בן צור – חבר עמותת אחיעוז סוזי אלבז – פעילה חברתית אבי סיאנה – אנשי"ם חנן טל – עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלויות אבי בן ז'אנו – פעיל חברתי לנכים כוכי סרוסי – עמותות וארגונים המייצגים אזרחים ותיקים נכחו באמצעים מקוונים: דפנה פודור – עו"ד, מטה מאבק הסיעודיים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. היום יום שלישי, כ' בחשוון, התשפ"ו, 11 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי. נושא הדיון היום הוא אחד הנושאים האנושיים והרגישים ביותר בתחום יחסי עבודה בישראל. אלפי משפחות בישראל מתמודדות עם מציאות מורכבת רפואית, נפשית, כלכלית ורגשית כאשר בן משפחה נזקק לטיפול סיעודי צמוד. בהעסקת עובדים זרים בסיעוד הביתי יש הרבה יתרונות אך לצידם יש גם אתגרים, ויעידו על כך עשרות הפניות המגיעות לוועדה מדי חודש. המשפחות נאלצות לעבור מסלול בירוקרטי לא פשוט מול הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין, חברות הסיעוד והלשכות הפרטיות. ישנו מחסור בעובדים זמינים בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה. יש את בעיית השכר שאין תקרת מקסימום אלא רק שכר מינימום שהמעסיק מחויב לשלם. במהלך השנים עובדים זרים רבים דורשים גם תוספות שונות מעבר לשכר המשולם, כמו דמי כיס. חלקם מסרבים לקיזוז ניכוי שכר על ניכויים המותרים בחוק כמו ניכוי בגין מגורים, נלוות למגורים, ביטוח רפואי וכלכלה. מבקשים שעתיים מנוחה ביום מחוץ לבית המטופל ובחלק מהמקרים והתלונות שקיבלנו אף הולכים לעבוד בעבודה נוספת בזמן זה ומשאירים את המטופל לבדו, כמובן בניגוד לחוק. הקושי במציאת מטפל גרם במהלך השנים האחרונות לעליות משמעותיות בדרישות השכר מצד העובדים בהם נושאים המטופלים הסיעודיים, אשר רובם חיים מקצבאות סיעוד או שר"מ. חלק מהמטופלים נאלצים לבחור בין תרופות ואוכל לבין עזרה לה הם זקוקים לצורך קיום צורכיהם, מחייתם וחיים בכבוד. הוועדה מקבלת פניות רבות על נטישת עובדים זרים את המטופלים ומעבר של העובד ממטופל למטופל לעיתים בשל שכר גבוה יותר שמוצע לו, או לעבוד עם מטופל שקל יותר לטפל בו או מטופל שגר לבד ואין פיקוח של המשפחה בתוך הבית. בעיה נוספת הוא השכר היומי הגבוה מאוד שמשולם לעובד זר מחליף כאשר העובד הקבוע נמצא בחופשת מולדת או במחלה, וכיוצא בזה, והקושי למצוא עובד מחליף חוקי. הוועדה חוזרת שוב ושוב על דאגתה כי אין אף משרד ממשלתי שאחראי על נושא הסיעוד הביתי כפי שיש ביתר הענפים שבהם מעסיקים עובדים זרים. לא ייתכן שדווקא הקשישים והאנשים עם המוגבלות יישארו לבדם ללא גורם רגולטורי שדואג לזכויותיהם ומפקח. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של רשות האוכלוסין אם יש עבודת מטה, אם דנתם בנושא? בעקבות דיוני הוועדה ובקשות הוועדה, ועדת המנכ"לים החליטה בספטמבר 2024 שמשרד הרווחה יהיה הכתובת למטופלים המעסיקים עובדים זרים, אך לצערנו משרד הרווחה סירב לקחת את הנושא לאחריותם בשל סיבות שונות ועד היום אין משרד אחראי, אין משרד מתכלל. נשמע קודם את הארגונים המייצגים, את המטופלים הסיעודיים, הקשישים, האזרחים הוותיקים והאנשים עם המוגבלות, ולאחר מכן נעבור לשאלות לרשות האוכלוסין. נתחיל ברשות הדיבור לאלכס פרידמן, בבקשה. היות ויש הרבה משתתפים ואני רוצה להספיק לתת לכולם להתבטא, אז אני מבקשת ממוקד, תמציתי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> את מכירה אותי, אני אהיה קצר כהרגלי. לפרוטוקול, אלכס פרידמן, מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם. אני לא אצלול לנקודות הענייניות כמו שאני עושה בדרך כלל, גם עברת על הכול בצורה נהדרת. אני כן רוצה להגיד משהו יותר נחרץ. כל הנוכחים פה לא מבינים שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה. והקטסטרופה באה עלינו לא מהנקודות שאת ציינת היום, הקטסטרופה באה עלינו מכיוון של הצפת עובדים זרים בענפים אחרים. אנחנו רואים איך בעקבות המלחמה יש הצפה, או לפחות ניסיון להציף, בעובדים זרים בתחום הבניין, החקלאות. אנחנו רואים סופרמרקטים, אנחנו רואים מסעדות, אנחנו רואים בתי מלון, ראיתי אפילו דיון בוועדה לידי, תחבורה ציבורית. אני רוצה שתסבירו לי מה האינטרס של אותו עובד - - - במדינה, סתם לדוגמה סרי לנקה, לבוא לפה לעבודה שהיא עבודה לא כיפית בלשון המעטה, עבודה של 24 שעות ביממה, עבודה שהשכר שלה בסופו של דבר נמוך מהענפים האחרים? והקטסטרופה הזאת בעוד שנה-שנתיים אולי אני וחבריי לא נהיה פה כי לא יהיה מי שיטפל בנו. אז אני מבקש ממך להציב יעדים ברורים, מה שאני מבקש מהוועדה הזאת פעם אחר פעם, תחום הסיעוד הביתי חייב לקבל את ראש סדר העדיפויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה כבר להגיב לדבריו? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלכס טוען שאין שום אינטרס לעובד שמגיע מראש לענף הסיעוד הביתי לא לעבור למקצוע אחר. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> מראש לא להגיע. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> דיברנו על זה גם בדיון הקודם שהסתיים לפני חצי שעה. עובד זר מגיע לענף מסוים, הענף הזה גם מצוין ברישיונו כפי שנקבע בחוק הכניסה לישראל, והוא לא מורשה לעבור מענף לענף. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> מראש. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הוא לא ירצה להגיע לישראל כדי לעבוד בסיעוד, הוא יעדיף לעבוד בכל תחום אחר חוץ מסיעוד. לזה התכוון אלכס. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כבודו יתכבד להגיד לי אם אתה נתקלת בבעיה של עובד זר שביקשו להגיע לסיעוד ושינו את זה לבניין. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ברור. בואי, יאירה, אני אוהב את הגישה, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נעשה סדר ולא להתפרץ. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> קוראים לי יריב מעמותת אחיעוז, אני לשכה פרטית, אני עוסק בתיווך, טיפול והשמה של עובדים זרים לסיעוד, הן מתוך המעגל המקומי שהוא דל מאוד והן מחו"ל דרך הבילטרלי והפרטי. כמות העובדים הזרים, מה לעשות, מצטמצמת מיום ליום. יש מדינות כמו אנגליה, אירלנד, פינלנד שהן אבן שואבת לעובדים זרים. אם פעם היינו יכולים להביא אחיות מהודו בצורה מאוד קלה, היום זו הפכה להיות משימה קשה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה טוען? למה? מה הסיבה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מעבר לזה שלמשפחה הודית יש את הבעל שיכול להגיע לעבוד בבניין, בתעשייה, בשירותים ו/או שאשתו תבוא לעבוד בסיעוד, אותה משפחה תעדיף שהבעל יבוא לעבוד בכל תחום אחר רק לא בתחום הסיעוד. זאת אומרת שהגיוס הופך להיות קשה מיום ליום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הסיבה היא שיש להם אופציות אחרות. לדוגמה, אם אני הייתי צריך לקחת החלטה הייתי מחליט שבאזורים מסוימים בהודו לא מגייסים עובדים לתחומים מסוימים, אלא רק לסיעוד. הודו היא מדינה גדולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נשמע גם את העמדה של משרד החוץ. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אף אחד לא שאל אותנו, גברתי. יש לנו הרבה רעיונות כלשכות פרטיות שמתעסקות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, אין שולחנות עגולים, לא מזמינים את הלשכות? אין דיונים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הפעם האחרונה שזה היה, הייתה לפני ה-7 באוקטובר לפי דעתי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יריב, ישיבה עם נציגי אחיעוז שהתקיימה בשנה האחרונה פעמים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יאירה, מתי הייתה קבוצת חשיבה שאנחנו יכולים לבוא? הרי הפעם האחרונה שדיברנו על נושא המחליפים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ביקשתם מאיתנו דף עמדה, נתנו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אחרי שהתכנסנו לחשיבה בנושא באופן משותף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בסדר, הכול טוב ויפה, אבל יש כל-כך הרבה נושאים. סתם כדוגמא, חזרנו ב-15 באוקטובר כשעד ה-15 לאוקטובר עכשיו יכלנו להיכנס לאתר של רשות ההגירה ולבדוק סטטוס של כל עובד ועובד. מה סטטוס הוויזה שלו? למה הוא הפסיק לעבוד? עד מתי הוויזה שלו? חבר'ה, העליתי את זה אליך בשאילתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היום זה לא חשוף? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> היום יכול להיות מצב שלשכה כמו שלי שבאמת משתדלת לעבוד ברמות הכי גבוהות שאפשר, כדי לא לפגוע, חלילה, באנשים כמו אלכס, מגיע אליי עובד ללשכה. מסתבר שבכלל אחרי שהכנסתי את העובד לעבודה ולא היה לי איפה לבדוק את ההיסטוריה שלו חוץ מלתשאל אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא עובד מול רשות האוכלוסין? אין קו פתוח? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> היה להם מאגר מידע שכרגע הוא לא עובד כלפי הלשכות הפרטיות. הוא עובד, אבל בצורה שלא מספקת אותנו בלהביא נתונים מי העובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה, מנהל עובדים זרים. גם יריב קיבל מאיתנו תשובה, אנחנו עברנו לפלטפורמה אחרת של שמירת כל הנתונים. בימים אלו יש תקלה נקודתית וככל הנראה הצפי לתיקון של זה הוא ב-15 לחודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, זה לא רחוק. טוב שהעלית את הנקודה. אבל הנה, הם עברו למערכת אחרת. תן להם גם נקודות זכות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חלילה, שום דבר לא נעשה במזיד. אני חותם על הדבר הזה. חלילה, זה לא שיאירה קמה בבוקר ואמרה בוא נעשה. רק את אומרת עד ה-15, מה יעשו אותם לקוחות שלנו שקיבלו עובד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה לא הרבה עד ה-15 בנובמבר? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה חודש ימים שאנחנו עובדים ואין לנו את האפשרות ללקט מידע על עובדים זרים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יריב, אתם לא עובדים בחלל ריק. חשוב לבוא ולהדגיש את הדברים האלה, בטח לא לשכות פרטיות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יאירה, הרבה דברים אנחנו לומדים רק בדיעבד משום שאין לנו גישה לדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אז הנה, מתקנים. תציף עוד משהו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא, אני ניסיתי לחזק את דבריו של אלכס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לדבריו של אלכס, למה לא מגיעים ולא רוצים להגיע לענף הסיעוד? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כמו שהתחילה ואמרה עורכת הדין אפרת לב ארי, אנחנו עובדים בקנאות רבה על כך שעובד זר לא יוכל לעבור מענף לענף. Once עובד זר נכנס עם אשרה בתחום הסיעוד, הוא לא יוכל לעבור. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נכון, אבל זה כשהם הגיעו לארץ, אני מדבר על השלב שטרם הגעתם לארץ. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עובדים זרים יושבים בביתם ויכולים לבחור לאיזה ענף להגיע. אנחנו מזכירים ומחדדים שלכל הגעה כזאת צריכה להיות את ההכשרה הרלוונטית הספציפית לתחום שהעובד הזר יגיע אליו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לעבוד במאפייה הוא לא צריך שום הכשרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדרך כלל במאפייה הם עובדים לא חוקיים, נכון? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> הייתי מעביר את העובדים הפוך, ממקומות אחרים שכן יוכלו לעבור לנכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ניתן לכולם לדבר, תרשמו נקודות. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני כתבתי לך מכתב שאני רוצה להתייחס. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אני רוצה רגע להתייחס. קודם כול חשוב להגיד שיאירה אין טענות, משתדלת, נפגשנו פעמיים בחודשים האחרונים. אבל העומס על המערכת, העומס על רשות האוכלוסין, היעדר המנכ"ל עד לאחרונה ועוד ועוד דברים, פשוט שמים אותנו בנקודה על אנושית. אני יכול להגיד לך, המטפל שלי הוא הדוגמה הטובה ביותר, גם יאירה וגם כולם יודעים איך זה עובד. מתקשרים אליו חברים משם לבקש עזרה להגיע לעבודה פה. אם פעם כולם היו מתקשרים לשאול איך להפוך למטפל, היום כולם מתקשרים איך לעבוד בסופרמרקט? איך לעבוד בבניין? איך לעבוד בחקלאות? אף אחד כמעט לא שואל איך לעבוד בסיעוד. חוץ מזה, יש נתונים יבשים שאנחנו יודעים. הפיליפינים סגורים, סרי לנקה פועל חצי חצי, הודו פרטי עובד בילטרלי לא עובד. מדינות נוספות – אין. ולכן גם הבסיס, גם הרצון, ולמעשה שום צעדים טקטיים, אסטרטגיים – אני מדבר על זה הרבה גם עם משרד החוץ – ליצור עוד הסכמים, לא יכולים. בפועל, שום דבר לא קורה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. משה, בבקשה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> שלום, אני משה יועד הכהן, יושב-ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים, יושב-ראש הוועדה המייעצת של נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. אני באתי לדבר על נושא אחד שהוא קשור לנושאים הקודמים שדיברתם וזה נושא הוראת השעה. הכנסת, רשות האוכלוסין, משרד הפנים, הגישו להצעת חוק להוראת שעה לגבי עובדים שהתקבלו במהלך המלחמה, שבעצם נפסלו בוועדה הומניטרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי אכיפה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> לא, אי אכיפה עזוב, הכוונה היא שהם יוכלו לקבל אשרות ולהמשיך לעבוד, זה לא אי אכיפה. אי אכיפה חסרת משמעות. אני אומר שהצעת החוק הזאת הגיעה בוועדת הפנים להכנה לקריאה שניה ושלישית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם אני לחצתי, אבל אין שר עדיין. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אין הרבה שרים. אבל כל האמירה הזאת - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא בגלל שאין שר, זה בגלל המשבר הפוליטי. זה כבר הונח על שולחן הכנסת. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אז אני אומר שכדי לרצות צריך גם לעשות, הרי זה לא נושא ששנוי במחלוקת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני ביקשתי מיו"ר הקואליציה, ביקשתי מיו"ר ועדת הפנים. אני כל הזמן על זה, גם מחר אני אדבר איתם. אני מקבלת הרבה מאוד פניות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה על שולחן הכנסת כבר, זה כבר מוכן לשנייה שלישית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק ההסכמים בין האופוזיציה לקואליציה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה כבר לא במגרש שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, שזה יעבור. אנחנו לא רוצים שיחרימו את ההצבעות ושזה ייפול. אבל בינתיים הם לא עושים כלום, הם משאירים את המצב, הם לא פגעו בעובדים. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אבל התאריך הולך ומתקרב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אני סומכת עליהם שהם יאריכו את הוראת השעה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא יכולים בלי חקיקה להאריך את הוראת השעה. זה רק תיקון חקיקה. החוק הזה עוד לא עבר. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> הנקודה היא שעובדים מתייאשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בטוחה שיהיה לכם פתרון יצירתי וגם המנכ"ל שלכם יגיע ב-8 בדצמבר ויהיה דיון על הסיעוד ותציפו בשאלות את המנכ"ל. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> המנכ"ל לא יכול לעשות כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא חושבת שהוא לא יכול לעשות כלום. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> בנושא הזה הוא לא יכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז יהיה להם פתרון יצירתי, מה לעשות. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> לא, יש מה לעשות. ומה שאני הייתי מבקש מגברתי זה ליזום דיון אחד שאליו יוזמנו ראשי כל הסיעות בכנסת והנושא הזה יעלה ושתהיה הסכמה כמו ועדת הסכמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו גם דיברנו עם יעקב אשר שהוא גם שותף לדיון הזה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני לא מדבר רק על הקואליציה. זה נושא שחוצה מפלגות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מאמינה שגם האופוזיציה. אני אדבר מחר עם אופיר, הוא לא לא נמצא פה אבל מחר. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אבל יש לי הצעה. אני חושב שאם גברתי תזמין את כל ראשי הסיעות לכאן ביחד איתנו והם יצטרכו להסתכל לנו בעיניים ולהגיד למה הם לא מצביעים על הצעת חוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל עוד לא הניחו אותה, עוד לא הביאו אותה להצבעה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> לא, היא על סדר-היום של הכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז נדבר, אני אעדכן אותך באופן אישי, בסדר? << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> לא, אבל זו לא בעיה אישית שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. צריך להביא אותה להצבעה, נקודה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> צריך להביא אותה להצבעה וצריך להביא אותה להצבעה בדחיפות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> והיא לא פחות חשובה מההצבעות שעלו אתמול לפי דעתי. היינו עד 01:00 אתמול. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני לא רוצה להגדיר נושאים אזוטריים אבל הכנסת עובדת, מצביעה על הצעות חוק, אז היא יכולה גם על הצעת החוק הזאת להקדיש חצי שעה לדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכימה איתך. לו הייתי יו"ר הקואליציה, אז הייתי כבר - - - << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני יודע, ואני אומר שבסופו של דבר, ואני אומר את זה לחברי הכנסת מכל הסיעות, אנחנו נמצאים בשידור בערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגמרי. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> שהסיעודיים ובני משפחותיהם זה לפחות מאות אלפי אנשים, והם צריכים לדעת שביום הבוחר גם הנושא הזה יבוא לדיון, ואנשים יבואו בחשבון גם על הנושא הזה. כי צר לי להגיד שהרבה נושאים שהעלינו ואפילו התגלגלו להצעות חוק נעצרו, לא קיבלו בכנסת הזו שום נושא מהותי שקידם את נושא המטופלים הסיעודיים, לא היה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אנחנו מדברים על זה שנים, זה שנים של חיים של אנשים שחלקם אולי לא יחיו אחרי הבחירות הבאות. אני חושב שצריכים לדעת להפריד בין העיקר לתפל ולתת את המקום לדברים חשובים באמת, ולתת את הכבוד, ולהעביר את ההצעה זאת כדבר ראשון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כל האהבה שלי לרשות האוכלוסין וההגירה, הם גם היו צריכים לנדנד ולעקוב כל יום מה קורה אחרי זה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני לא בא למתוח כרגע ביקורת על רשות האוכלוסין. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא במגרש שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל תתזכרו אותנו, את חברי הכנסת. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אין להם שר, גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שאת טוענת לא קשור לשר, נכון? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שר הפנים הקודם, אפילו קודם-קודם, קידם הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקווה שעד השבועיים הקרובים זה יעלה, הבעיה היא רק המפלגות החרדיות שצריכות לתת את הסכמתן להעלות בכל רגע את הצעת החוק. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אולי נביא את ראשי הסיעות החרדיות לכאן, שיגידו לנו בעיניים למה הם לא יצביעו בעד ההצעה הזאת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אדבר איתם מחר. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> שלום, אני אורלי זיני ואני הייתי איתכם כאן בוועדה הקודמת ובאתי כוועדת המשך לשמוע את מה שהצפנו אז בוועדה. למעשה גם הצפת את הפתיח שלך בכל המצב של העובדים המטופלים, הקשים אני מדברת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המורכבים הסיעודיים. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> המורכבים מאוד. אני מתחילה עם הנושא של העובדים החליפיים שמאוד קשה קודם כול למצוא אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיברנו אז עם נקש על להקים מאגר, או שקיים? אני אשמח גם שתתייחסי לעובדים המחליפים. עלויות ההעסקה הגבוהות גם. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> העלויות הגבוהות ומה שאני באתי להגיד זה להציף כאן זה כמה אפשר לעשות אולי פחות שימוש בעובדים המחליפים אם אני במהלך היומי יכולה לחסוך את הנושא של ההחלפה בימי חופשה, בימי חגים, שאת זה העליתי ונתתי לכם את המכתב שראיתם ברשות האוכלוסין שאומר שחייבים להוציא לחופש ואסור לפדות בכסף. כשאני באה להגיד שאם אפשר לפדות בכסף ולחסוך נושא של מחליף, כאשר אני מדברת רק על הסכמות, אני לא מדברת על משהו שלא, אי אפשר להשוות מטופלים קשים למטופלים שהם לא קשים, אז כל אחד צריך לעשות את המהלכים שלו בבית לפי הצרכים עם העובד ועם המטופל, ולא לאיים על כפל קנס אם שילמתי או לא שילמתי, אני לא רוצה לפגוע בשום עובד. הם באים לעבוד בכסף, הם רוצים כסף, זו המשמעות שלהם פה. אז אם הם רוצים חופש – חופש, אבל אם הם רוצים כסף תאפשרו לי לשלם להם כדי שהם יהיו איתי. כי מחליף שמגיע למטופל קשה הוא מדרדר, קשה לו מאוד, הוא לא מוכן שיגעו בו, הוא מתחיל את התהליך כל הזמן מחדש, וזה קורה פעם בשבוע שיש day off, וזה קורה בחגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מתכוונת על חוסר בעובדים מחליפים? << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> גם יש חוסר וגם יש קושי בזה שיגיעו אליכם הביתה. אז אני אומרת רק איפה אפשר לחסוך את התהליך הזה בשיתוף פעולה עם העובד הזר. זאת הכוונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. יאירה, הבנת? או שאחר כך תתייחסי. בבקשה אבי בן ז'אנו. << אורח >> אבי בן ז'אנו: << אורח >> שמי אבי בן ז'אנו, אני פעיל חברתי. אני פניתי אליך בנייר עמדה לעצם העניין. נקודת המוצא שלנו היא שהמוגבלות היא לא המהות אלא המוגבלות החברתית היא המהות שמגבילה אותנו לתפקד. אני רוצה להפנות כמה שאלות לרשות האוכלוסין. אני יודע ואני שומע בחוץ שיש גם ועדה הומניטרית שאמורה לטפל ולתת ויזה הומניטרית, ואני רואה שבשנים האחרונות אין כל-כך הנפקת ויזות הומניטריות, השאלה היא למה? זה אחד. שתיים, מה הסיבה שיש אבחנה והפרדה בין האזרחים הוותיקים שמותר להם להגיש בקשה לוועדה הומניטרית בתנאי שאותו עובד נמצא עד שמונה שנים? לעומת זאת, אנשים עם מוגבלות כמוני, מי שיושב פה, מתחת לגיל פנסיה הועסק עד 13 שנים, אז למה יש את האפליה? כי בסך הכול כולנו צרכנים. להפוך את הגיל לצרכים טיפוליים ולא היפך. דבר נוסף, בכל כמה חודשים יש הארכת הוראת שעה ובגלל זה לא מנפיקים ויזה הומניטרית, התוצאה של זה היא התמהמהות מצד העובדים למעסיקים. העובדים לא יכולים לצאת לחופשת מולדת גם אם קרה אסון משפחתי והם צריכים להתאבל עם המשפחה ולא פה בארץ. דבר נוסף, גובה השכר חייב להיות מותאם לקצבת השנה, לא ייתכן שמעלים שכר מינימום או כל שכר אחר ובכל שנה-שנתיים אנחנו צריכים להגדיל את השכר ממה שאין. אז צריכים גם להגביל את השכר, את תקרת השכר מצד העובדים הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אוקיי, בסוף הדיון יאירה תתייחס למה שאמרת. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אתי, אני אשמח נקודה בעניין השכר, אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בקצרה כי יש לנו הרבה דוברים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> תחקיר המדינה פורסם בשבוע שעבר, לשמחתנו כמו שפרסמנו, לא צפויה פגיעה בקצבאות השנה, וטוב שכך, זה אומר שבינואר כלל קצבאות הנכות יעלו כולל שירותים מיוחדים. העניין הוא שלצערי, באפריל עוד פעם יעלה שכר המינימום, זה אומר שגם כי הקצבאות שלנו עולות אנחנו שוב נצטרך להתמודד עם העלאת שכר, עם גביית כל הזכויות הסוציאליות והשבתות ועם עליית יוקר המחיה, ודיברנו על זה. יוקר המחיה משפיע גם על הנכה וגם על המטפל שגר איתו, זה הכול יותר יקר, מזון, חשמל, וכו' וכו'. לכן אני מבקש ממך שאולי נפעל ביחד ונפנה לאוצר לבחון את שירותים מיוחדים ולעשות תוספת מיוחדת נוספת לקראת אפריל בשנה הבאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, בדיוני התקציב של 2026? אם יובאו. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון. לא מינואר, אלא מאפריל, למעשה חצי שנה לתוספת נוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמחה עכשיו, בבקשה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> תודה רבה. אני מאוד מודה לך. לפרוטוקול, שמחה בניטה. אני רוצה להגיד קודם כול שאבי ז'אנו דיבר על דבר מאוד חשוב שאני נתקלת בו הרבה, שעובדים זרים קודם כול מתחילים לעבוד reliever אז הם טועמים את הכסף של reliever ולוקחים 450 שקלים, ואז כשהם גומרים את התקופה של ה-reliever, הם הולכים למשפחה ואומרים כמה הם קיבלו ולא מוכנים לרדת מ-300-350 שקלים ליום, ככה המשכורות שלהם. ברגע שפתחו להם את העניין הזה בין 4 שנים ושלושה חודשים לחמש שנים ושלושה חודשים, בשנה הזאת שהם עושים reliever הם מבקשים מה שהם רוצים, ואני כבר שמעתי על סכומים הרבה יותר גבוהים, 500 ו-1,000 שקלים ליום. אף נכה לא יכול לעמוד בסכום הזה, אבל הם מרשים לעצמם. את יודעת, השוק חסר בכוח אדם, אין עובדים זרים בשוק, ממש אין, וגם מה שמגיע זה בררה. ולא רק זה, הם גם מחתימים. הם גם באים לארץ, וגם חברות כוח האדם אומרות שאם מביאים עובד זר חדש את חייבת לשלם לו גם את יום החופש, שבת זה עוד 426 שקלים לשבת. כלומר, הנכה צריך לשלם עוד 1,600-2,000 שקלים לחודש יותר כדי לקנות את ימי החופשה, השבתות. אני חושבת שזו שערורייה, אי אפשר לחייב. יש יום חופש אז אי אפשר לחייב נכה שהוא יזמין עובד רק בתנאי שהוא מתחייב לתת את השבת. לדעתי זה לא חוקי, אין פה חוקים ברורים ואומרים לך בפירוש חברת כוח האדם: תראי, אם העובד יברח אחרי שבוע שהוא ישמע שחברים שלו מקבלים, קונים מהם את השבת אז אל תתפלאי. מראש כבר אומרים לך שיש סיכוי שהעובד יברח. אני חושבת שכל הדברים האלה, אין להם כללים ברורים גם לא מהרשות, אני לא יודעת מי צריך להחליט על חוקי עבודה, משרד העבודה, אבל צריכים להתאים את חוקי העבודה למצב המיוחד הזה שעובד זר שנמצא אצלנו הוא מגיע ליותר מ-2,000 דולרים בחודש, מה שהוא לא מקבל במדינה שלו, וצריכה להיות פרופורציה. במדינה שלו הוא לא מקבל עשירית ממה שהוא מקבל פה, ולהם נותנים להתנפח ולחשוב שכל הישראלים עשירים. אני כבר מחכה כמעט שנתיים להוראת השעה הזאת, יש לעובדת שנמצאת אצלי מפברואר 2024, ובגלל שאני בת 73 היא לא יכולה להמשיך לעבוד אצלי מכיוון שהיא תשע שנים בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל מטפלים בזה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> עבר החוק, הייתי בוועדה עם יעקב אשר וזה עבר, ואני חושבת שמכיוון שזה כבר עבר קריאה שניה ושלישית בוועדה, הם יכלו להפעיל את הוראת השעה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> הם לא יכולים, הם צריכים הצבעה במליאה, עד שבועיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, אז הוא הבטיח עד שבועיים, יו"ר הקואליציה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני פתחתי יומן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו גם נדבר עם המפלגות החרדיות. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני אומרת שיש להם הוראות שעה או שינויים, ואת פתאום מקבלת flag בחברה. למשל, כמו הדבר הזה היום, היתר שני, אני הייתי צריכה להוציא היתר שלישי כי יש לי כבר יותר מ-12 שנים היתר שלישי, אני צריכה להביא את הכתובה של סבתא שלי כדי להצדיק את זה שאני מחזיקה עובד שלישי. את יודעת מה עושים לעובדים שניים? נכה שמזמין שני עובדים, שצריך שני עובדים כמוה שהיא מונשמת, אז באים לבית לבדוק אם שני העובדים נמצאים. אבל לא יכול להיות ששניים יהיו ביחד אם אחד עובד לילה ואחד עובד יום, לא יכול להיות דבר כזה. יש לי נכה שהיא לא ישנה בכל הלילות והיא הגישה בקשה לעובד שני, כי היא מפחדת כי עובדת אחת כבר עזבה אותה, היא כבר עייפה. עובדת לא יכולה לעבוד 24 שעות, יש לה בעיות בכליות ובשתן והיא חייבת לעשות פיפי כמעט בכל חצי שעה ויש לה דלקות ויש לה מלא בעיות. היא הגיעה לרשות האוכלוסין ואמרו לה: את לא נראית נכה שצריכה שני עובדים. מה זה נראה? אומרים לנו להביא אישורים רפואיים? אני צריכה להיראות טוטאלוסט כדי להצדיק את זה שאני משתמשת בשלושה עובדים או שני עובדים. אני כתבתי אז במכתב: תבואו אליי הביתה ותראו שבכל מצב, בכל רגע נתון נמצאים אצלי שני עובדים. אבל אין, זה לא עובד ככה. זאת אומרת, אנחנו היום מדרדרים לא רק בגלל המחלה שאנחנו חלינו בילדות, אלא המחלה נשארה לנו בילדותנו. מי שיודע מה זה פוסט פוליו, היום אני לא יכולה להרים כוס תה, אבל פעם יכולתי להרים כוס תה כוס קפה, הייתי מבשלת, אז היום אני לא יכולה להרים צלחת, אז אני לא נראית, אני נראית נהדר, אז זה שאני מטופחת ודואגת לעצמי להיראות נורמלית ולא מוזנחת ומקבצת נדבות אז אני לא נראית? לכן יש מסמכים רפואיים, יש ועדה הומניטרית, אני לא יודעת מה הוועדה הומניטרית הזאת עושה. לדעתי כל מצב פוסלים. באות אליי עובדות שעבדו אצל משפחות וחיכו להוראת שעה ובינתיים החולה מת, אבל הם כבר שנה בלי ויזה, ובגלל שהוא שנה בלי ויזה הוא לא יכול לקבל עבודה. אף אחד לא ייקח אותו, לא יסכים. למה? כי החברות אומרות: אני אצטרך עכשיו לעבור שימוע להסביר למה הוא שנה בלי עבודה? אבל לכי תאמיני שהעובד הזה אומר: עבדתי שמונה או תשעה חודשים ולא נתנו לי ויזה מכיוון שחיכיתי להוראת השעה. אז יש כאן ביצה ותרנגולת מה נולד קודם? אז הם לא מוכנים לתת ויזות למעל שמונה שנים לנכים, עובד התחיל לעבוד לפני שמונה שנים אבל עד שאת מקבלת את האישור כבר עברו תשע שנים. אני בתור נכה, אני מרגישה שאני עוזבת את החיים, את העולם, אני מרגישה שלא עשיתי שום דבר למען איזשהו תיקון עוול לנכים במדינה. במקום באמת להסתכל על זה בחמלה, בהתחשבות, בהבנה, שמו לך מבקר שבודק לך כל דבר ואת צריכה להביא לו 100 פעמים אישורים רפואיים. אני, כל דבר שאני צריכה לפתור אני צריכה ללכת עם הנכה למנכ"ל. אני אומרת לך, אני פשוט לוקחת את הנכה והולכת ללשכת המנכ"ל שיראה באילו אנשים מתעללים. זה לא פתרון. אותי לא אוהבים בגלל שאני רואה את הנכה לנגד עיניי, אני לא מסוגלת לראות שמתעללים בנכים, לא מסוגלת לראות שנותנים תשובה שלילית. אני קיבלתי טלפון עכשיו ממישהו ממקום שאני לא מכירה ויש לו אישה עם אלצהיימר בדמנציה קשה, היא גם אלימה, והוא צריך מטפלת, הם חיפשו וחיפשו ועברו הרבה עובדים, ורק עובדת אחת שהתפנתה ממישהי שנפטרה, אבל בגלל שהיא כבר עברה ועדה הומניטרית אחת המשפחה לא יכולה לקבל. זה אזור שלוש בקצה העולם, אף אחד לא מוכן לרדת לאזור שלוש, הם רק שומעים אזור שלוש הם בכלל לא מוכנים לבוא. לפני שהם באים הם כבר שואלים איזה אזור, הם כבר יודעים. אז את לא משיגה באזור שלוש שזה בדרום, וגם למצוא מישהי מתאימה ומישהי שמוכנה באמת לטפל בקשישה הזאת שבזכותה החולה הזאת פורחת. אני חושבת שיש כאן לקונה שהם לא מוכנים לשמוע את הצד הזה של הנכה, של החולה. כותבים את זה במכתבים אבל זה לא מספק אותם. את מרגישה שאת מגישה חומר רפואי ומכתבים וזה לא מספק אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי ניתן לעוד אנשים לדבר. רשות האוכלוסין, יאירה, את רושמת את כל מה שאתם צריכים להתייחס בהמשך, נכון? ליאת, בבקשה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה. ליאת כהן, אני עובדת סוציאלית, אני בעלת חברת הולדינג קייר. זו חברה שמלווה בני משפחה עם משברים סיעודיים. אני לשעבר הייתי מנכ"לית בתאגיד לעובדים זרים אז אני גם מכירה את הצד הזה. אני בעצם רואה את המשפחות מול עיניי ואני מלווה מאות אלפים של משפחות שכבר עברו, ואני רואה את הקשיים שלהם בנושא של העובדים הזרים בשני דברים שהם לאחרונה יותר ויותר עולים. הנושא של ההחלפות, העובדים שמחליפים לחופשת מולדת, מרשים לעצמם לבקש סכומי עתק בשביל ההחלפה ולאחרונה גם שמעתי שעובדים זרים שהם עד 4 שנים וחודשיים בארץ שהם צריכים לקחת עבודות קבועות לוקחים reliever כי שם הם עושים המון כסף. אז זה משהו שאולי כן אפשר להגיד, שאותם עובדים שהם עד 4 שנים וחודשיים ייקחו רק עבודה קבועה ולא יעשו החלפות לחופשות מולדות ששם הם מרוויחים 450 שקלים. ובעבודה קבועה יש לפחות את המשכורת שכן ריאלית לבוא ולשלם את זה כחודש. זה דבר אחד. דבר נוסף, דיברו על זה הרבה. בכל פעם מפרסמים את טבלת הניכויים, כמה מותר לנכות? למה צריך לפרסם את זה אם זה בכלל לא קורה? אני לא מצליחה להבין את זה. משפחות באות אלי, אני עושה משא ומתן עם המטפלים. אני מראה למטפל את הטבלה, אני אומרת: את יכולה לבקש, את לא תקבלי את זה כי זו הטבלה ואת חיה במדינה ואפשר לנכות לך את זה ואפשר לנכות לך את זה. אז בשביל מה מפרסמים לך את זה אם אין איזשהו גב חזק מאחורי הניכויים האלה? אז גם זה משהו שצריך איכשהו. אני יודעת שזה שוק חופשי, אני יודעת שיש משפחות שהן מסוגלות לשלם. יש קבוצה שאני מנהלת שיש שם 1,000 משפחות ויש משפחות שיכולות לשלם 7,000 שקלים לעובד, אבל אותה משפחה שהיא לא מסוגלת לשלם ויכולה להוריד ניכויים, היא אומרת רגע היא כן מסוגלת. אז נכון שיש את הרף שזה שוק חופשי ומשפחות יכולות לשלם. אבל צריכים כן לחשוב בשביל מה הפרסום של הניכויים אם אין גב חזק מאחורי זה? כן צריך להסביר למטפלים שיש רף בשכר של המשכורת, אני לא יודעת איך לעשות את זה אבל צריך שזה יירשם. לא סתם לפרסם בכל שנה שמותר לנכות ובתכלס לא קורה עם זה שום דבר. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> ברגע שמנכים העובד בורח. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בסדר, אז צריך שמישהו ייקח את זה לידיים. את יודעת מה? יש גם מטפלים שלא יודעים שמותר לנכות להם. יש מטפלים שמגיעים ואפילו לא יודעים. הם אומרים לי: המשכורת היא 6,240. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על מטופל? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לא, המטפלים הזרים, המשכורת מינימום עומדת על 6,248 שקלים, מתותך זה ניתן לנכות כל מיני ניכויים, המעסיק יכול לנכות. יש מטפלים שהם אפילו לא מכירים את הטבלה הזאת שאפשר לנכות להם שכר. הם אומרים: כן, המשכורת עלתה ל-6,248 וזה מה שהם חושבים שהם צריכים לקבל. אז אם יש ניכויים שמותר למעסיק לנכות, על פי חוק שיהיה איזשהו גב בדבר הזה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אבל אם זה כולל דמי כיס או לא כולל דמי כיס? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> כולל, לפי ה-6,250 זה כולל את 100 השקלים בכל שבוע, וזו מקדמה שבועית ולא דמי כיס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, ליאת. קודם כול סוזי ואחר כך אתה. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אני רוצה לדבר על מה שאני נתקלת. הייתה לי מטפלת 12 שנים, אחרי 12 שנים התחילו הבלאגנים. אני כבר חמש שנים בתקופה הזאת, המחורבנת, סליחה על הביטוי. הם באים, רואים חברות שעובדות, הן בארץ כמה שנים, רואות את החברות שלהן מאותה מדינה שעובדות לא חוקיות, שמקבלות לשעה 100-120 שקלים, אז הן מעדיפות להישאר ככה, ככה מעדיפות להישאר לנקות בתים, אין אכיפה, אין כלום, אין מי שיפקח על זה ואנחנו נופלים בין הכיסאות. כי, בינינו, מי ירצה לעבוד בשכר כזה? העיניים שלהם נפתחות, הם שוכחים מה הם מקבלים בארץ שלהם שבגלל זה הם באו לפה ואנחנו נופלים בין הכיסאות. אין משטרת ההגירה. לפני כמה חודשים ברחה לי מישהי, עד שלימדתי אותה, נתתי את הנשמה, הן לא מבינות, ראש קטן ואני מונשמת וכל הקטע, בגלל חברה שלה שאמרה לה שהיא מקבלת 120 שקלים לשעה, אז בשביל מה היא תישאר אצלי? מה יש לי להציע? מצד אחד הכסף, כן יש בזה - - - מאוד גבוה, אבל אין אכיפה. כמה אפשר לדבר על זה? להעלות את זה? לטחון את זה? להמחיש את זה? המערכת רוצה שתהיה פריצות. אנשים מתים בגלל רשלנות, הם מתים חד משמעית, מתים. כי מה? לכולם יש מזל שמישהו טוב יטפל בהם? ממש לא. ומה הקטע? אתם מפילים עלינו את התיק. אנחנו לא בסדר שלא שולחים לוועדה. בכמה ועדות הייתי? בסופו של דבר, מה שאני רוצה להגיד זה שאין ממה להתחמק, אכיפה זו אכיפה. הם לא משלמים מס הכנסה, כלום הם לא משלמים. אם קורה להם משהו, הם נפצעים או משהו, הם הולכים לבתי חולים, המדינה משלמת את זה, אני לא יודעת מי משלם את זה. בכל אופן, אני מציעה דבר כזה, אני חושבת שהדבר שיכול לגרום לעובד להירתם אם אתם לא רוצים להעסיק את משרד האכיפה, אז אני אומרת דבר כזה: עובד שרוצה לחזור לארץ מולדתו, נגיד שיש כאלה שאני מכירה 15 שנים בלי ויזה לא חוקיים, שהם ישלמו קנס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רעיון טוב. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אני חושבת שאז זה יכריח אותם לעבוד איתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגמרי. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אבל ממש, דקלה, כפרה, תרשמי את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביקשת אתה להגיד משהו? << אורח >> אבי בן ז'אנו: << אורח >> כן. נאמר פה מקודם על עובדים טובים ועובדים פחות טובים, במיוחד החדשים. אני אומר לא למצות את כל העובדים הוותיקים שאין להם אישור ויזה מעבר לחוק, שיהפכו אותו לחוקי כי יש הרבה להם יותר מוטיבציה לעבוד איתנו. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אין מוטיבציה, מוטיבציה זה כסף, זה מה שאני יכולה להגיד לך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יהודה, בבקשה. אין לנו הרבה זמן, שנספיק לעוד דוברים. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני דורון יהודה, יושב-ראש ארגון הנכים, ארגון נכי הפוליו וארגון איל"ה, ארגון לרווחת הנכים בישראל, אני מייצג פורום קטן של ארגוני נכים ביחד איתי. אנחנו עשינו הפגנה ב-2008 והעברנו את התקנה ובחקיקה בכל הנושא שצריך לקצץ לעובד הזר 800 שקלים מהסכום שהוא מקבל. זה היה עם אסתי דומיניסיני שהייתה מנכ"לית, אני ושמחה היינו ועוד כמה ארגונים נאבקנו והוצאנו את הדבר הזה. דבר נוסף נאבקנו שלא יכול להיות שמישהו אמר לעובדים שמגיע להם 100 שקלים בכל שבוע לשלם להם, דבר שלא היה ולא נברא, עכשיו לכו תורידו את זה מהעובד, מאותו רגע הוא לא עובד אצל אותו מטופל, זאת אומרת גרמתם לנזק שאתם גם לא יכולים לתקן את מה שעשינו. עשינו דבר כדי לבוא ולהגיד: אתה חי בבית, אתה לוקח את המשכורת נטו לחוץ לארץ למה שאתה רוצה, אבל באיזשהו מקום אתה גם עולה לנו באחזקה ובאוכל ובכל הדברים של הבית ולכן עשינו קיזוז. עורך דין דוידוביץ', זכרונו לברכה, החבר והשותף שלי עשה בג"צים ותיקן דברים ואני רואה שהדברים כאילו אנחנו מדברים באוויר, הכול הפוך, אף אחד לא כופה. חברות כוח האדם במקום לבוא ולהגיד לעובד: לא מגיע לך א', ב', ג', ד' אלא רק זה, הן אומרות לו את הסכום הגבוה. ואני בדקתי את זה ויש לי את זה גם בהקלטות. הן אומרות: אתה חייב לשלם את 100 השקלים. אבל זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה יכול להתייחס? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני אומר את זה בקול רם. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> זה לא כל לשכה, אבל יש. יש מסמכים שאני רואה ולא בכל לשכה, אבל יש לשכות שמכניסות את זה כבר בתוכו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שניה הוא יסיים את דבריו ואתה תתייחס. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני רוצה לגעת נקודה-נקודה. יש דבר אחד שאף אחד לא שם לב לדבר הזה וזה עושה נזק לכל ציבור הנכים. אדם הולך לבקש דיור, נותנים לו שני חדרים אם הוא בודד. הוא לא יכול לקבל יותר משני חדרים, אבל כשהוא צריך עובד באים, בהגירה יודעים את זה, ומחתימים אותו שהוא חייב לתת חדר נוסף, חדר לעובד. אבל אין לו חדר אז איך הוא יביא? << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> הסלון נחשב לחדר. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני מדבר על שני חדרים בלבד, לא יותר משני חדרים. ויש מקרה – תכף תשמעי אותו בזום – באים אליו הביתה, יש לו שני עובדים, ואז הוא אומר: אני לא צריך את שני העובדים באותו רגע, אני צריך עובד עכשיו כמו ששמחה דיברה ועובד בלילה. למה עובד בלילה? אם תשאלו אותי אני צריך בלילה יותר עובד זר מאשר ביום, ביום אני פה, אני לא צריך עובד זר כשאני פה, נכון? אבל כשאני בבית בלילה אני צריך עובד שיהפוך אותי, שיעשה לי את כל הדברים שאני צריך. יש נכים יותר קשים ממני והם צריכים עוד יותר, והם צריכים שניים. אז הוא מחלק את העבודה, היות ולא יכולים להעסיק עובד 24 שעות ממש מלא, אנחנו גם העברנו את החוק שעובד זר לא מקבל שעות נוספות. העברתי את זה עם עורך דין דוידוביץ' באופן אישי אני ושמחה, שעובד זר נחשב כמו שוטר שלא מקבל שעות נוספות, אותו דבר. זה עבר בחוק. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה נקרא משרת אמון. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אתה היית במקרה שותף שלנו בדבר הזה, הנה אני מציין אותו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בהרבה דברים. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> הוא ביקר איתי כל הזמן עם עורך הדין דוידוביץ' ביחד איתי, ועבדנו בתחום הזה ותיקנו דברים, אבל אף אחד לא מביא את זה לידי ביטוי. אם אתה נותן לאדם שני חדרים, אתה לא יכול לתת לו שני חדרים ולבוא ממשטרת ההגירה הולכת עכשיו לבתים של הנכים ומכניסה אותם ללחץ והם באים אליי בוכים כולם למה תפסו את העובד שלו ביום במקום אחר, מה זה מעניין? מה אתם עושים? אתם מענים את הנכים. עוד דבר, הכסף שאתם משלמים היום לעובד זר, אתם יודעים מאיפה הוא משלם לעובד? הוא לוקח את הקצבה שלו, את השירותים המיוחדים והוא משלם לעובד הזר ואין לו מה לאכול, אז על מה אנחנו מדברים? קודם כול צריכים לדבר על איך אתם משלמים את הכסף לעובד זר באופן מלא? אז מה עשיתם? הבאתם עובד זר שני, ונתתם למי שיש לו שני מקבל עוד 6,000. הוא לא יכול להחזיק את הראשון, איך הוא יחזיק את השני? מה, אתם חכמי חלם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יהודה, אתה טוען שהעובד הזר סועד את המטופלים בשעות הערב, בלילה אתם צריכים אותו יותר. מן הסתם, מה הוא עושה ביום? הוא נח? הוא במנוחה? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא הולך למצוא כל מיני עבודות מזדמנות. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> מנקה את הבית, מגהצת, מכבסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא עובד בעוד עבודות מזדמנות? << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אני שמעתי על אלו שיש להם שעתיים חופשיות ובמקום לנוח הם יוצאים. << אורח >> חנן טל: << אורח >> בבקשה גברתי, הייתי רוצה לענות פה על כמה מהנקודות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, לפי הסדר. לפרוטוקול שם. << אורח >> חנן טל: << אורח >> חנן טל, מייסד ומנכ"ל נכה לא חצי בן אדם ומנכ"ל עמותת ותק התנועה לאזרחים ותיקים, מייסודו של רפי איתן שהיה חבר כנסת בבית הזה. ראשית כול אני אענה על הדבר האחרון. חבריי שיושבים פה לצידי הם אנשים שנמצאים בסכנת חיים. גם ההשגחה הצמודה של העובד הזר רק שהוא נמצא שם למקרה שקורה מקרה חירום היא חשובה, ולפעמים הוא חייב להיות שם אפילו אם הוא לא יעשה משהו שבהכרח יעסוק באופן ישיר בסיעוד של אותו אדם, אלא הנוכחות שלו למקרה שאותו אדם צריך אותו למקרה חירום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מעסיק שני עובדים. << אורח >> חנן טל: << אורח >> נכון. עדיין אז אחד צריך לנוח, אחד צריך לישון, אחד בחופש, אחד עושה קניות, אחד מנקה את הבית וכן הלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז זה עובד בפועל ככה איך שאתה מציג את התמונה? << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל עכשיו אני רוצה, ברשותך, גברתי יושבת-הראש, להסתכל מלמעלה. אנחנו עוסקים פה בעיקר בסימפטומים שרובם היו מבריאים את המחלה הגדולה אם היו פשוט עוד עובדים זרים. אנחנו עסוקים באיך אנחנו מנסים לפתור את הבעיה הקטנה הזו והבעיה הקטנה הזו? ואנחנו נמצאים ארבע שנים בוועדה הזו ואומרים את אותם הדברים פעם אחר פעם. והבעיה היא שחסרים עובדים, אנחנו חייבים להביא עוד עובדים זרים. היינו בוועדת מנכ"לים במשרד רוה"מ, קידמנו את הנושא הזה פעם אחר פעם ושוב תקרת זכוכית אחרי תקרת זכוכית. ולבי יוצא באמת, בתור אזרח, אני לוחם ומפקד בצה"ל, מה-7 באוקטובר "ביליתי" שנה בעזה. שנה שלמה אני בתוך עזה נלחם, וליבי יוצא אל חבריי שיושבים – אני מכיר פה את כולם – פה שבוע אחרי שבוע ומספרים את הסיפורים האישיים שלהם כבל עם ועדה בפני מצלמות וכול, ואנחנו לא פותרים את הבעיה, היא רק הולכת ומחמירה. אז זה לא האירוע הזה אז פעם האתר לא עובד ופעם אחרת משהו אחר לא קורה, אבל בפועל רק נהיים פחות ופחות עובדים זרים והמשבר בתחום הסיעוד רק הולך ומחפיר. וכמו שאומרת פה יקירתי זה באמת עולה בחיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה מציע? לעודד להביא עובדים זרים לענף הסיעוד? מה לעשות? << אורח >> חנן טל: << אורח >> ניתנו פה שלל פתרונות, להציג לפתרונות האלה יעדי זמן. מתי פותחים את גיאורגיה לסיעוד? מתי פותחים את כל המדינות שדובר עליהן לסיעוד? מתי עושים את כל הדברים האלה? זה לא מה לעשות, זה מתי זה יקרה? להציב יעדי זמן ברורים שאחריהם מתבצעים תהליכים אכיפתיים. שאת אומרת שלא תהיה אפשרות למשוך את הזמן, זה פעם אחת. פעם שניה החוק נועד לשרת את האזרחים ולא האזרחים נועדו לשרת את החוק. העניין הוא משהו אחר, אם יש עכשיו חוק שמדבר על 13 שנים ועל 15 שנים אז תפתחו אותו. בהיעדר פתרונות אחרים חייב לשנות את החוק. הפתרונות שנמצאים פה אינם ישימים בפועל, והדבר הזה עולה בחיי אדם. תשנו את החוק שלא תהיה הגבלה. עד שיש עובדים זרים עם 15 שנות ניסיון, האנשים האלה מוכנים להישאר פה ולעבוד, הם יצרו מערכות יחסים טובות עם אותם אנשים, שהם מבקשים פה, שנה אחרי שנה, ועדה אחרי ועדה: בבקשה, תשאירו לנו אותם. ואנחנו כופים עליהם בגלל איזושהי הצדקה, עם כל הכבוד, שאני לא שותף לה בכלל. וחייב לשנות את זה, והשאלה היא לא מה לעשות. כי באמת כולם פה ויהודה דורון מבלים פה עשרות שנים בכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש כאלה שלא רוצים להמשיך לעבוד להמשיך בענף הסיעוד. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל מי שכן, כן. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> חנן, סליחה שאני קוטעת אותך, עם כל הכבוד, זה לא פתרון להביא ללא הגבלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סוזי, נתנו לך לדבר. את עומדת לסיים כי יש לנו עוד הרבה דוברים. אנחנו רוצים לשמוע את גורמי המקצוע. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> בסדר, אני רק רוצה לחדד את זה, אין אכיפה. אני עוד פעם אומרת ושמחה יודעת, ויהודה יודע, וחנן ואלכס, כולנו יודעים שאין אכיפה אז יש פריצות. אף אחד לא יכול לשכנע אותי אחרת כי אני רואה את זה, אני חשה את זה וזה לא יהיה מספיק. גם אם תביאי הם לא ילכו לעבודה הזאת, הם פשוט יהיו לא חוקיים. אז או שתקנסו אותם, או שתקנסו אותם ביציאה ואז הם יירתעו. את מבינה, חברת הכנסת אתי, יש אנשים ש-20 שנים ללא אישורים, אין להם אישור שהייה בארץ, את יודעת כמה מיליונים? זה משהו אסטרונומי אבל זה קיים. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אני רק ארצה לסיים ברשותך. אני אדם ללא מוגבלות, אלכס שותפי ואני עובדים ביחד כבר מעל עשור בהתנדבות מלאה. מעולם לא קיבלתי שכר עבור פעם אחת שאני מתנדב כמנכ"ל ואני פה מבלה הרבה בוועדות. אני רוצה שתבינו רגע מנקודת מבטם דברים שהם לא משתפים אתכם, האתגר להגיע לפה בכל פעם מעבר למעמסה הנפשית לשתף את הסיפורים מהיחסים שלהם עם העובדים הזרים – כשהעובדים הזרים יושבים מאחוריהם – המעמסה וסיכון החיים שלהם להגיע לפה שבוע אחרי שבוע במשך שנים להגיד את הדבר הזה, זה משהו שאי אפשר להמשיך ולחיות איתו, חייב לפתור את המצוקה הזאת. זה משבר חירום בעובדים זרים, הגשנו רפורמה הרבה לפני. חייב לפתור את הדבר הזה, והדבר הזה חייב להיפתר בהקדם. אני מסתכל עליכם: תמצאו את הפתרונות. ואם יש לכם פתרונות שהם לא ישימים ויש לכם תקרות זכוכית – בשביל זה אנחנו פה. אנחנו העמותות החברתיות נצא למחאה שוב אם צריך. רק תעזרו לנו לעזור לכם לקדם את הפתרונות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, יהודה ואחר כך. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני שוב חוזר לנקודה שברגע שיש בית שלא יכול לשים את העובד הזר בבית שלו והוא איתו בקשר, האחד נמצא בבית והשני מחליף אותו והוא לא גר איתו כי אין מקום בבית כי אתה מחייב אותו בחדר ואין חדר, אז זאת אומרת שהבעיה היחידה שהפיקוח של רשות האוכלוסין באה לבתים של הנכים, ואת עוד מעט תראי במצגת איך הם בוכים, ומתחילה להגיד: איפה המברשת שיניים של הבן אדם? איפה הנעליים? איפה הגרביים? איפה הוא ישן? איפה הוא לא ישן? אה, הוא לא נמצא, אז הוא לא עובד אצלך ומתחילים לעשות להם צרות ויש לי כבר כמה נכים שפנו אליי בתלונה. והם לא יכולים להעסיק אותם בבית כי אין להם בבית חדרים בשבילם. זאת אומרת, אתם צריכים להחריג את הדבר הזה שלא חייב להיות באותו בית. תארי לך שיש 10 ילדים בבית של החרדים ויש מטפל, איפה הם ישימו אותו? אין להם בבית מקום. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> שיוציאו את הילדים ויכניסו את המטפל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה הוא גר העובד הזר השני? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> העובד הזר גר בשכירות בבית אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מממן לו את השכירות? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> הוא מממן לעצמו, והעובד משתתף בתשלום ובזה הוא סוגר את הסיפור. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> הם 10 או 15 בבית אז זה מתחלק. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אתי, אני רוצה לגעת בנקודה שקשורה אליי. אני פניתי לרשות האוכלוסין, מצאתי עובדת ממש נפלאה שרוצה לעבוד אצלי, המעסיקה שלה נפטרה, היא הייתה בוויזה הומניטרית אצל המעסיקה שנפטרה, לקחתי אותה אליי, פניתי לנקש ואמרתי לו: תשמע, אני רוצה לרשום אותה אצלי. היא עובדת טובה, היא יודעת מה צריך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא חוקית? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> היא הומניטרית. עכשיו ביקשתי, 11 שנים בארץ. אם הייתי בגיל 12 אז זה בסדר, אם אני בגיל 80 אז זה לא בסדר. אז הוא אומר: אתה זקן. אמרתי לו: אני זקן? אתה נראה יותר זקן ממני. לי יש ילד בגיל חמש, אז אתה מתחרה איתי? אני אומר לך שאני צעיר, אני לא מרגיש שאני זקן, אבל אני צריך מטפלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון שאתה רוצה תשובות? אז בוא ניתן להם גם להגיב. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני לא מדבר עליי עכשיו. למה המבוגרים לא יכולים לרשום את העובד הזה אצלם ורק צעיר? הלוא זקן הוא גם נכה וגם זקן, כפליים, אז אתה אומר שהוא לא צריך? הוא לא נכה קשה? << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> יהודה, סליחה שאני קוטעת אותך, זה לא בדיוק ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, בוא נשמע את החברות הפרטיות. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, אני ממתין בסבלנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, דבר אתה בבקשה. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> כן אבל אני רוצה שיתייחסו גם לנושא שאני רוצה להעלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> עורך דין זוהר לוי, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. אני כבר בישיבות הקודמות דיברתי על זה שהעיוורים פה מופלים בצורה קיצונית. לעיוורים בעצם אין זכות, אין להם זכאות להעסיק עובד זר, למה? כי השר"מ שהם מקבלים הוא בסך הכול 50% ומהסיבה הזו הם לא יכולים להעסיק עובד זר. רק היום בבוקר דיברה איתי אישה עיוורת שחיה עם אחותה העיוורת. אין להם אף אחד בעולם, הן גרות לבד בחולון. עכשיו היא גם אונקולוגית בנוסף לזה שהיא עובדת. היא הגישה בקשה ודחו אותה. היא לא יכולה לעשות קניות, היא מקבלת טיפולים כימותרפיים, היא מאוד חלשה. אני ביקרתי אצלן בבית והבית מזעזע. לא יתכן שעיוורים לא יכולים לקבל זכאות להעסיק עובד זר. זה היה פעם בעבר ולא יודע איזה חכמולוג החליט שלא, ופשוט הוריד את העיוורים. אז בוא נראה אותו שישים כיסוי עיניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק העיוורים, 50% שר"מ, זה גם נכים. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> 50%, כן. אני מייצג את העיוורים, מבחינתי העיוורים הם כרגע האישיו המרכזי. מבחינתי עיוורים חייבים לקבל את הזכאות. דיברנו על זה בעבר, הגשתי לגברתי נייר עמדה בצורה מסודרת אבל לא קרה עם זה כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביו"ר הקודם. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> יכול להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים ישיבה נפרדת. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> אני מבקש שתהיה התייחסות לזה כבר היום איך העניין הזה נפתר במהרה? אני צריך לתת פתרונות להרבה אנשים עם עיוורון והם חייבים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זוהר, אונקולוג היא יכולה לקבל באוטומט היתר לשנה. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> עובדה שדחו אותה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אז אולי היא לא הגיעה נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה באמת נראה לך שדחו אותה, יריב? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כנראה שהיא הגישה רק על העיוורון ולא על האונקולוגי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז היא יכולה להגיש מחדש, נכון? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זו סוגיה אחרת. אונקולוגי זכאי באוטומט אם הוא בבית ולא מאושפז, מקבל לשנה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל לא כל דרגה באונקולוגיה, צריך להיות באיזו דרגה. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> בכל מקרה, חלילה אני לא יודע מה יקרה איתה. יש לה אחות עיוורת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניסית לקיים דיון בוועדה העבודה או בבריאות? לא ביקשת דיון מהיר? הצעה לסדר? << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> לא, זה המקום, העליתי את זה כאן בוועדה הזו. וזה נושא שחייב לקבל פתרון מיידי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אנחנו נעשה דיון בפני עצמו. << אורח >> זוהר לוי: << אורח >> אז אני אשמח לדעת מתי זה יקרה, כי גם בפעם הקודמת הגשתי את הבקשה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אתי, צריך לעשות שינויי חקיקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כול שיהיה שר, אי אפשר לעשות שינויי חקיקה. אין שר, לא רווחה, לא בריאות, לא פנים. אין. אי אפשר להגיש הצעות חוק. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אבל יש מנכ"לים, הם יכולים לעשות את העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אי אפשר. שר המשפטים אמר שהוא לא מגיש הצעות בוועדת שרים לענייני חקיקה, אם אין שר. לא מסכים. בבקשה, גם את ביקשת. רק בקצרה כי יש עוד עובדים ושניתן גם למשרדים הממשלתיים להתייחס גם. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> אני מ-2015 עד היום החלפתי ששה עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה את גרה בארץ? << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> בפתח תקווה, אני כתבתי לך בפייסבוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בסדר, את במרכז, יש עובדים. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מ-2015 החלפתי ששה עובדים. הן עובדות ארבעה חודשים ובורחות. ברגע שאת מסרבת לתת לה מה שהיא רוצה, היא אומרת לך: אני הולכת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה למשל? מה היא דורשת? << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> שכר גבוה, המטפלת הקודמת אני במשפט איתה, היא הכניסה לי גבר הביתה שלוש פעמים בשבוע. אם אני הייתי מסרבת להכניס את הגבר הביתה הבית שלי היה נהפך, קללות, השפלות. מה זה הדבר הזה? את פונה לחברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העובד והעובדת הזרים יודעים שאסור להם להכניס הביתה? << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> את פונה לחברת הסיעוד וחברת הסיעוד אומרת: מה לעשות, יש לה זכות לקום וללכת. סליחה, אני שילמת 3,000 שקלים, אתם צריכים לדאוג לי למחליפה, אתם צריכים לדאוג לי למטפלת. אתם העיקר קיבלתם את הכסף שלכם וזהו? היא לוקחת את הרגליים והולכת אחרי שהיא איימה עליי שאם אני לא אתן לה להכניס את החבר הביתה, היא תשלח לי עבריינים מהמאפיה אז אני עצרתי אותה. וב-25 בחודש יש לי משפט עם העובדת. את העובדת הזאת צריך לסלק מהמדינה, לא לתת לה לעבוד אצל משפחות אחרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את פנית לרשות האוכלוסין? התלוננת דרך הלשכה? << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> אני פניתי, הלשכה פנתה אליהם. עכשיו אני קיבלתי עובדת חדשה, עוד אין שנה ושלוש פעמים העליתי לה את המשכורת. אתמול היא אומרת לי: אם לא תעלי ב-1,000 שקלים אני אלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, מה אתה אומר על העלאת המשכורת? תתייחס גם על זה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> תכף אני אגיב על הכול. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> את יודעת כמה אני משלמת? 7,500, היא רוצה בחודש הבא עוד 1,000. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> זו סחיטה לגמרי. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מה זה הדבר הזה? היא לא עושה כלום, אצלי העבודה היא קלה, 90% מהזמן היא לא עושה כלום, אני רוב הזמן בחוץ אני נציגה פעילה של הנכים בפתח תקווה, אני מסתובבת הרבה. היא צריכה רק לעזור לי לקום מהמיטה, להלביש אותי, וזהו היא חופשיה. אם את לא נותנת לה מה שהיא רוצה היא מאיימת, אם את לא נותנת לה לצאת היא מאיימת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעייתי. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> ובכל פעם היא אומרת לי: אה, עכשיו אני יודעת למה המטפלות עזבו אותך. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> כן, זה המשפט הקבוע שלהם. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו מדינה המטפלת. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> היה לי מטפלת מהפיליפינים חמש שנים, שלוש שנים היה מעולה, נסעתי איתה לפיליפינים רוקנה לי את כל הבית, אני חוזרת ואין כלום בבית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את משרד החוץ. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מה זה הדבר הזה? אתם צריכים לעשות דבר כזה, מטפל שלא עושה את העבודה כראוי – הביתה. לא נשאיר אותם פה. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אבל אין אכיפה, יקירתי. תגידי להם אכיפה. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> ולעשות עוד דבר. אני אזור שתיים צריכה לשלם סכום כזה, אזור אחד צריך לשלם סכום כזה. לא כל אחד מיליונר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע את הלשכה הפרטית. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> רגע, תני לי עוד דבר. בגלל העובדים הזרים את יודעת שאני ארבע שנים לא קיבלתי קצבת ניידות ולא קצבת רכב בגלל שהם צריכים להיות מורשה נהיגה, הפסיקו לי את התנאים, אני במשפט עם ביטוח לאומי ארבע שנים. מה זה הדבר הזה? זו קטסטרופה מה שקורה עם העובדים זרים, זה לא ארץ אוכלת יושביה, זה עובדים זרים אוכלים את יושביה. אם אתם לא תעשו פיקוח הדבר ידרדר. אני צועקת מתוך כאב, מתוך תסכול. אני בת 58, אני עם 188% נכות. אם את לא נותנת לה מה שהיא רוצה היא אומרת לך: אני הולכת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, בוא נשמע, תתייחס למה שהיא אמרה ואחר כך רשות האוכלוסין. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני אשתדל להקיף את מירב הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אתה מכיר מקרים כאלה שגם מובאים לפתחך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני מכיר גם את כוכי ברמה האישית. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> אני יודעת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מה שלומך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא נשמע. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> קודם כול, חשוב לדעת שהלשכות הפרטיות הן בסוף הגורם שמוציא לפועל את המדיניות, טובה יותר, טובה פחות. אנחנו אלו שנמצאים חשופים בצריח. חשוב לי לשים על השולחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מעלים את הסוגיות? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אנחנו משתדלים להעלות כשנותנים לנו את הבמה. חשוב לי להגיד בפני כל הנכים ויש פה אפילו בנות של לקוחות שלי שהגיעו לכאן. ללשכה הפרטית אין אינטרס אם תשלמו 20 או 50 או 100 אלף שקלים לעובדת הזרה או 3,000 שקלים לעובדת הזרה. הלשכה הפרטית תגבה מה שנגבה ב-2008 כששכר המינימום היה, אם אני זוכר נכון, בסביבות 2,000 שקלים, 70 שקלים לחודש כפול 12 פלוס 2,000 שקלים כולל מע"מ. עלה המע"מ במדינת ישראל? הוא לא חל על הלשכות הפרטיות. כל מגזר אחר במדינת ישראל קיבל את תוספת המע"מ, הלשכות הפרטיות לא כי זה פוגע באנשים הפרטיים. בסדר, אבל אנחנו עסק לכל דבר ועניין, אנחנו לא פילנתרופים. אחד. שתיים, כדי לתכלל את כל האירוע הזה צריך לקרות דבר אחד. יש דבר שנקרא חוק עובדים זרים. אין אף נציג בפרלמנט ובכלל שהחליט לקחת את הדבר הזה ולשים אותו בפרונט. ברגע שיהיה חוק עובדים זרים, עובד זר לא יוכל לבוא להתדיין עם המעסיק שמגביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש חוק עובדים זרים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הרי אנחנו פועלים לפי חוקי מדינת ישראל, צריך לתקן, לעשות התאמות. אנחנו, הלשכות הפרטיות, עובדים לפי היצע וביקוש. אנחנו עובדים לפי מעשי ולא לפי תיאוריה. בתיאוריה מה שדורון אמר מקודם קיזוזים עניינים – הכול טוב ויפה. כשבא אליי עובד, ולא מגיעים הרבה כי אין הרבה כי אנחנו חיים במחסור, ואמר את זה מקודם נציג נכה לא חצי בן אדם, הוא בא ומכתיב מה הוא רוצה. לי אין שום אינטרס שהוא יבקש 6,000 או 7,000 פלוס ה-100, לפני ה-100, אחרי ה-100. הוא רוצה שעתיים. אצלי למשל בלשכה אוזבקיות כמעט ולא נכנסות, למה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה פרוץ. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> פרוץ לחלוטין, היצע וביקוש. אוזבקיות לא נכנסות אצלי כמעט ללשכה כי כמעט יודעות שהמטורף בלשכת פתח תקווה לא מוכן לתת להם את השעתיים מחוץ לבית. אני מסביר להן: שעתיים זו הפסקה בתוך הבית, מגיע לכן כמו כל אדם. תבואו, תשלחו את האכיפה למרכז פתח תקווה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> סליחה, אחרת אם הוא יוצא מהבית זו נטישת העובד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כוכי, תני לי בבקשה, אני יודע גם לדבר מגרונכם, תאמיני לי. העובדות מבקשות לצאת את השעתיים בין 14:00-16:00, בין 15:00-17:00, יש להם חונטה במרכז פתח תקווה, המושבה האוזבקית ושם הן יושבות. תבוא לשם פעם אחת משטרת ההגירה, תעשה ציד על העובדות האלה, וסליחה שאני משתמש במושג, הזה כי הן מפקירות את האנשים חסרי הישע, כי ככה אני מתרץ את זה. כשאני מסביר להם שאין אצלי בלשכה שעתיים מחוץ לבית אלא אך ורק בתוך הבית, והן שואלות אותי למה, ואני אומר: אתן אימהות לילדים, נכון? אתן פעם עזבתם את הילד שלכן לשעתיים, ילד בן שנתיים, שלוש, ארבע? אומרת לי: לא. אמרתי: למה סבתא מותר? עונות: לא, סבתא במיטה. ואמרתי לה: אם סבתא רוצה לשתות, לאכול, נפלה מהמיטה, נחנקה? אז יש לי קושי עם העובדות האוזבקיות, אבל אלו שכן מיישרות קו, כן מצליחות למצוא דרכי עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם יכולים ללכת על - - - אחרת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נכון, אבל יש כאלה שלא. כדי להכניס אותך לעניינים גברת אתי, חברת הכנסת. את צריכה להבין שהודים לא כל אחד מסוגל להכניס אליו הביתה, ולמה? ריחות המזון של עובדים הודים יפילו את הגבות של רוב האנשים שיושבים פה כי הריחות הן מאוד קשים. לא כל אחד מסוגל להתמודד עם ריח של צ'יקן מסאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם הנפאלים והפיליפיניות? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> גם הנפאלים זה אותו דבר, יותר לייט. אנחנו כלשכה משתדלים לעשות את ההתאמות מול העובדים הזרים. כשאני מביא עכשיו, לדוגמה, עובדת חדשה שנחתה, כחלק מהמשנה שאני מעביר לה, ואני מעביר לה הרבה נתונים מה אני מצפה ממנה, אחד הדברים שאני מסביר זה לעבוד עם תבלינים לייט, פלפל, מלח, במקסימום קצת לשים קצת כמון, זהו הכול עד שהמעסיק יתרגל. בחלק מהמקרים, אם למעסיק יש את האפשרות ויש לו מרפסת שמש, אני אומר: חבר'ה, את אזור הבישול תעבירו למרפסת שמש, את אזור הבישול תעבירו לגינה, תעשו לה פינת בישול אם אתם לא מסוגלים להריח את הריחות. הדברים האלה לא מוכרים ליושבים פה כעשייה של הלשכות הפרטיות. הלשכות הפרטיות עוסקות 80% מהזמן שלהן בגישור, משברים, עניינים, לא בלהתפרנס. אנחנו יועצים ומגרשים ומפשרים. וכשעובדת באה אליי ואומרת לי: אני מרוויחה ככה וככה ואני רוצה יותר. סתם לדוגמה מקרה שהגיע אליי הבוקר, עובדת שמרוויחה כבר שלוש שנים אצל המעסיקה 4,500, אם אני לא אעשה תיאום ציפיות עם המעסיקה ואני אגיד לה תעלי לה קצת, סביר להניח שהיא תעזוב. אני לא מקבל מזה שקל, אני את אותם 70 השקלים אמשיך לקבל כך או אחרת בשוטף כשאנחנו נותנים את השירות. הרבה פעמים מפנים את הרפש כלפי הלשכות הפרטיות. הלשכות הפרטיות הן אלו שעומדות בפרונט ונותנות את הטיפול ואת העזרה ואת הגישור ואת היצירתיות ואת המענה גם בשעות לא שעות למטופלים הסיעודיים וגם לעובדים. אנחנו עובדים מול שני אוכלוסיות חלשות, גם העובדים הזרים וגם משפחות המטופלים הסיעודיים. חובתנו תמיד לשמור שגם אלו מחייכים וגם אלו מחייכים. ברגע שגם המעסיק מחייך וגם העוסק מחייך, גם הלשכה עצמה מחייכת. חשוב לי להיכנס שוב לנושא של היצע וביקוש. אנחנו, כלשכות פרטיות לא יכולים להשפיע לא לטובה ולא לרעה על גובה השכר. לעניין המחליפים, 350 שקלים, אני לא יודע אם עשיתם פעם חשבון. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מחליפה לוקחת לי 500 שקלים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אצלי בלשכה 350 אם אני מצליח לארגן מישהו, אני לא נותן יד. בסדר, יש גם גזלנים. 350 שקלים עדיין עושה היגיון כי אם תיקחו עובד זר שמרוויח 6,250 כשכר ותוסיפו על זה את התנאים הסוציאליים, פנסיה, הבראה, חופשה שנתית, כל הדברים שעובד מחליף לא מקבל, הגעתם לתעריף יומי סדר גודל – אם אני משקלל הכול יחד – של בין 320-330 שקלים. זאת אומרת שעובד זר שמחליף ב-350 וואלה עושה שכל, כדי שאני לא אצטרך להחליף לאבא שלי או לאמא שלי אני מוכן לשלם עוד 30 שקלים ליום. אז כל אחד שאומרים ש-350 זה שכר מופקע, אז זה שכר המינימום פחות או יותר בתוספת של עוד 20-30 שקלים. כשבאים אלינו חלק מהמעסיקים שמשוטטים באינטרנט, בפייסבוק, ויש שם כל מיני קבוצות כאלה ואחרות שאומרת: חבר'ה, תדרשו מהעובד להוריד את הוצאות המחיה, ביטוח רפואי וכאלה. לי כלשכה אין בעיה, אני מחתים את העובד על כל דבר שתכתיב לי רשות ההגירה והאוכלוסין, בסוף אני לא מתמודד עם התיאוריה, אני מתמודד עם המעשי. כשבא לי עובד ואומר לי: אין בעיה, תוריד לי מה שאתה רוצה, אבל אני רוצה 7,000 שקלים טבין ותקילין ליד, כולל דמי כיס או לא, זה מה שאני רוצה. ואני רוצה ארבע שבתות ולא שתי שבתות. ואני אומר לו: אין לו, הוא לא יכול, לדורון אין כסף. אז הוא אומר: אוקיי, אז אני לא אקח את העבודה של דורון. באותו יום שני עובדים נכנסו. עכשיו, דורון הוא נכה צעיר נחשב יחסית, על כיסא גלגלים, ממונע, בחור דעתן, לא יהיו הרבה קופצים. אני מספר את זה כי יש לי גם אח כזה, ולכן אני נותן אותך כדוגמה, דורון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה עושים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אם תשאלו כל עובד זר, תעשו סקר לעובדים הזרים ותשאלו מה ה-typecast של מעסיק שאתה רוצה? הם יגידו לכם מרותק למיטה, עדיף עם אלצהיימר שגם לא מדבר, גר לבד, רוציםsingle father, single mother אז אני אומר להם: אין בעיה, אני מוציא חוליה לחסל את האמא או את האבא, תלוי מה המקרה, כדי שזה יהיה single אבא או אמא. אתם צריכים להבין, ואני ביקשתי עשרות פעמים מהנוגעים בדבר: בואו, שבו בלשכות הפרטיות, תבינו במה אנחנו הלשכות הפרטיות – אלכס גם היה אצלי כמה וכמה פעמים וחבר מרעיו – מתעסקות ביום יום. תבינו עם כמה חולאים מעבר למשימות הנוספות שהשיתו על הלשכות הפרטיות. אנחנו הפכנו להיות לשכות מנ"א, כל מה שהיה קורה בלשכות מנ"א עבר היום, עם קצת דיגיטציה, ללשכות הפרטיות. יש לי ארבעה עובדים בתוך המשרד, שמתעסקים בוויזות, היתרים, אינטרוויזות, ועוד כל מיני דברים של מענה טלפוני. ארבעה עובדים מתוך שמונה. יש לי פקידה אחת שעושה רק מת"שים שזה שידור של קבצים למשרד הפנים. הלשכות הפרטיות, כדי לתת מענה איכותי וטוב, צריכות להתפרנס בצורה מכבדת מגוף כמו ביטוח לאומי כנותני שירות, הצענו את זה עשרות פעמים. אני לא צריך לקבל שום דבר מהמעסיקים הסיעודיים, אני לא צריך לקבל מהם אגורה שחוקה אחת, בדיוק כמו שבחוק הסיעוד מטפל ישראלי לא עולה למעסיק כסף, גם עובד זר, מבחינת השירות מה שהעובד נותן לו, אין בעיה, בשביל זה הוא מקבל גם את גמלת הסיעוד. אבל כשירות כשאני נותן כלשכה הוא יבחר אותי לא בגלל שאני זול יותר או זול פחות, אלא בגלל שהשירות שלי הוא טוב. את התקציב אנחנו צריכים לקבל מהמדינה/ביטוח לאומי כנותני שירות. כמו שיש כאלה שמחלקים חיתולים, כמו שיש כאלה שעושים שירות כזה או אחר לאנשים סיעודיים בבית, כנ"ל גם הלשכה הפרטית, כחלק מסל השירותים שהאדם הסיעודי מקבל, גם לשכה פרטית צריכה להיות מתוקצבת על ידי ביטוח לאומי. ואז לא תהיה את כל האנדרלמוסיה על ה-70 שקלים, כן שילם לי לא שילם לי, הוא אמר לי ב-50 הוא אמר לי ב-90. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> אני רוצה לדעת דבר כזה, למה כשמעסיקים עובד זר, מביאים אותו מחו"ל, אני עושה ייבוא כי אני צריכה נהג שנוהג בשבילי, היא מקבלת חוזה כתוב 5,500, אחרי שבוע היא אומרת לי: מה פתאום 5,500? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כוכי, יש חוק במדינת ישראל שאומר חוק חופש העיסוק. כמו שלך מותר אחרי יום לפטר את העובדת, גם לעובדת, מה לעשות, משרד הפנים נמצא פה. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> למה אתם לא אומרים לה מראש? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה לא קשור מה אנחנו אומרים, אנחנו אומרים הכול. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> מחר 6,000. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כוכי, אנחנו מכירים מספיק טוב, הכול אנחנו אומרים לעובד. לעובד יש את הזכות לשנות את דעתו בדיוק כמו שלמעסיק יש את הזכות לשנות את דעתו. << אורח >> כוכי סרוסי: << אורח >> אבל למה אתם לא אומרים מראש? << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> מה, בבית חולים, רופא יכול לעזוב ככה? הם עוזבים ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נעבור לזום. בבקשה תעלו את דפנה. דפנה, בבקשה, את עקבת אחרי הדיון? יופי, אז נשמע את ההתייחסויות שלך. תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> דפנה פודור: << אורח >> עו"ד דפנה פודור, אני ממטה מאבק הסיעודיים. כן, אז אני אגע בכמה נקודות. נקודה ראשונה היא שכרגע אנחנו נמצאים בתוך תקופת התארגנות חלקית. הרשות פרסמה תקופת התארגנות שחלה על מי שהגיש בקשות ונדחה עד סוף חודש אפריל. אני יודעת שיש הצעת חוק שאמורה להלבין או לאשר את כל העובדים האלה, הצעת החוק מדברת על כל המעסיקים שהגישו בקשה עד ה-15 בספטמבר ונדחו, אלו עתידים להיות מוכשרים במסגרת הוראת השעה, אבל לא כולם כרגע הם במסגרת תקופת ההתארגנות. יש פה איזשהו ברדק שמעודד העסקה שלא כדין בתחום הסיעוד ומעודד ברדק ומעודד חוסר רישום, וזה יוצר באמת מגוון מאוד גדול של בעיות. אחד, זה שהעובדים הזרים בלי זכויות, חלק מהזכויות נשללות מהם כי אין להם ויזה. השני זה שהם יכולים לעבור כמה מעסיקים שהם רוצים וזה לא נרשם כי כרגע כל השוק מתנהל בצורה לא ממוסדת ולא רשומה. אני יודעת שיש בעיה להעביר את החוק עם החרדים וההצבעות, אבל צריך לכל הפחות לייצר ודאות לאנשים שהגישו מה-30 באפריל והלאה, אם יש להם תקופת התארגנות או לא, כי כרגע הם אמורים להיות מוכשרים במסגרת חוק אבל היום הם עובדים שלא כדין. מה אני אמורה להגיד למעסיק שמתקשר אליי? תעסיק? לא תעסיק? אתה מעסיק לא חוקי אבל אחר כך תהיה חוקי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, תעברי בבקשה לנושא הבא. תעלי סוגיות נוספות. << אורח >> דפנה פודור: << אורח >> הנושא הבא זה השעתיים מחוץ לבית שדובר מקודם. השבוע הגיעה אליי מישהי שאמרה שהיא שילמה לעובדת הזרה שעות נוספות כשהיא לא הצליחה לתת לעובדת לצאת שעתיים מהבית. סמרו לי השערות, אני חושבת שצריך לעשות הדרכה ולהשקיע בהדרכה הזאת גם ללשכות הפרטיות כי לא כולם מודעים. יריב מכיר את הזכויות אבל לא כולם, וגם למטופלים הסיעודיים. הנושא לפני האחרון זה אכיפה באמצעות הלשכות הפרטיות. בניגוד למה שנאמר, מבוצעת אכיפה מאוד מסיבית כלפי עובדים זרים שלא תואמים את הדרישות של עובדי סיעוד, יוצאים, נוטשים, וכל מגוון העניינים, זה מבוצע. העניין שזה מבוצע באמצעות הלשכות הפרטיות, יש פה איזשהו גורם מתווך שהם לא מקבלים על זה כסף וככה זה נראה. המסמכים לפעמים מגיעים לעובדים הזרים, לפעמים מתורגמים, לפעמים לא מתורגמים, לפעמים לא מגיעים אליהם בכלל, וצריך שמישהו ייקח על זה אחריות. אכיפה מבוצעת באמצעות המדינה, אי אפשר להפריט אכיפה ככה באופן הזה בלי שיהיה שום גורם ממשלתי שאחראי על מה הגיע בפועל לעובד הזר. הדבר האחרון זה נושא הפיליפינים והתאילנדים. אנחנו חושבים ושומעים, וזה עולה הרבה מאוד מהשטח, שיש דרישה להחזיר, לפתור את המשבר הזה. בסופו של דבר העובדים שנכנסו במקומם פחות ממלאים את מלוא הצורך, ואני חושבת ששווה להשקיע בדבר, לראות איך אפשר לפתור את העניין הזה, את המחלוקת הזאת, ולהחזיר בחזרה את העובדים הפיליפינים שבסופו של דבר נותנים מענה מיטבי למטופלים הסיעודיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ? אנחנו עוד מעט מתקרבים למליאה ויפנו אותנו, ועוד לא שמענו את גורמי המקצוע. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, נקודה אחת בנושא הזה אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בקצרה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה להמשיך את דפנה, אנחנו נפגשנו לפני שבועיים עם - - - גם של הפיליפינים וגם של תאילנד פה בישראל. א', הפיליפינים רוצים לחזור וצריך לתפוס את הנושא ולעזור לזה לקרות. אני גם דיברתי עם העוזרים שלה לתאם פגישה משותפת עם - - - לבקשתם. זה אחד. תאילנד רוצים להיכנס לתחום הסיעוד ואני חוזר ואומר את מה שאמרתי בהתחלה: פתחו את כל המדינות לכל הענפים, אין שום סיבה שלא יפתחו את הסיעוד לכל המדינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, ניתן למשרד החוץ בבקשה. אם אפשר להפנות לך שאלה ותשובה. האם המשאים ומתנים עם מדינות נוספות להבאת עובדים זרים לענף הסיעוד הביתי, האם יש באופק? אתם מתחילים לעבוד? להרחיב את ההסכמים? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> צוהריים טובים, קוראים לי רחל אוברמן, אני עורכת דין במחלקת אמנות במשרד החוץ. דבר ראשון, כמו שאתם יודעים, יש לנו מספר הסכמים בתוקף. הנושא המרכזי שמעסיק כאן והועלה על ידי חלק מהדברים זה הנושא של הפיליפינים. בעצם עברה בוועדת העבודה תיקון לתקנות שירות התעסוקה תשלומים ממבקשי עבודה. תיקון התקנות, זה נושא שבאחריות משרד העבודה, נכנסו לתוקף ב-15 באוקטובר. אנחנו עדכנו את ממשלת הפיליפינים בדבר תיקון התקנות. אני יכולה להגיד שהשגרירה שלנו במנילה היא בקשר מאוד טוב עם שר העבודה והשר לרווחת עובדים פיליפינים, יש ממש משרד ממשלתי, והם מאוד מעוניינים להחזיר את העובדים לישראל. אז אנחנו עובדים על הנושא הזה מול הפיליפינים. חוץ מזה, יש לנו, כמו שאתם יודעים, הסכמים עם הודו וסרילנקה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> הודו לא פעיל. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> למה לא להרחיב את זה לעוד כמה מדינות? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני רק אגיד שאני חושבת שהמטרה שלנו בסופו של דבר זה שכל ענף הסיעוד יוסכם בהסכמים בילטרליים ונוכל באופן הדרגתי את ההבאה הפרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש מקרים דחופים. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני לא מדברת על זה. זה דבר שלוקח זמן ודיברנו על זה לפני המון שנים. אני חושבת שזה צריך להיות בסוף היעד שלנו, המטרה שלנו בהיבט הזה, ובאמת לחתום גם עם מדינות דוברי רוסית, ויש לנו גם מדינות דוברי אנגלית וכו'. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא עדיף גם לתאילנד? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> לגבי מדינות נוספות, אני יכולה להגיד – אני חושבת שאמרתי את זה בעבר – שגם נשלחה טיוטה לנפאל שכרגע נמצאת בצד שלהם. לגבי תאילנד, אין לנו התנגדות, פשוט צריך להעלות את זה לוועדה להסכמים בילטרליים. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אבל אין להם אנגלית, אני חושבת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש להם בעיה של שפה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני מציעה שיעבירו אלינו פניה. הוועדה להסכמים בילטרליים היא ברשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אז אם יש באמת דרישה כזאת. חשוב שתתייחסו גם למחסום השפה. אפשר לצאת למשאים ומתנים אבל בסוף אם אף אחד לא יזמין ואין היתכנות ליישום ההסכם הזה, זה לא עוזר. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> היו"ר יודעת מה אני רוצה להגיד. אנחנו ממתינים להופיע בפני הוועדה הבילטרלית כבר מספר חודשים בשביל להעלות את הנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לבקשתם? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זו באמת פגישה שהייתה לנו בחודש האחרון עם נציגי הארגון, שמענו את הדרישה הזאת והעברתי אותה הלאה. שוב, צריך לבחון את הבקשה הזו על כל ההיבטים, לרבות, יש כבר הסכם בילטרלי לחקלאות, שלא יפגע בדברים שעלו פה מוקדם יותר, בתחילת הישיבה. כמובן גם ענייני השפה, ברגע שהדבר הזה יבשיל יותר אחרי דיונים וחשיבה בנושא נוכל לפרסם מסקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נפנה לוועדת המנכ"לים ואחר כך ניתן לך. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> אני לא יודעת למי להפנות לגבי עובדים מווייטנאם, זה עולה על הפרק? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך, אחרי הישיבה תשאלי את הנציגה של משרד החוץ. ועדת המנכ"לים, מה קרה מאז ההחלטה של ועדת המנכ"לים בספטמבר 2024 לאחריות משרד הרווחה, יש התייחסות? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אורי יצחקי, משרד ראש הממשלה. לצערי אנחנו עדיין לא הגענו לפתרון מוחלט בנושא. אני יודע שמשרד הרווחה אמרו שיכול להיות שהם לא ייקחו את הנושא הזה עליהם, גם אין כאן נציג שלהם שיתייחס. אני מקווה שתהיה לנו תשובה בקרוב להחזיר לכם. אני אגיד לכם בכל מקרה שוועדת המנכ"לים תמיד זמינה לפתור כל בעיה נקודתית שעולה שהיא בסמכות שלה. במקרה של סיעוד ביתי בגלל שזה לא ענף שיש לו מכסות או הגבלה להבאה פרטית אז פחות האירוע, אבל אנחנו לגמרי רואים את הצורך שיהיה גורם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל היום יש החלטה שקיבלה ועדת המנכ"לים והיא לא מיושמת. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> נכון, אנחנו יודעים את זה ומנסים למצוא לה פתרון, לצערי אין לי כרגע פתרון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> והאם תוכלו לקיים ישיבת מעקב על זה? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אנחנו בהחלט נבחן את זה וננסה לקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה? בוועדת המנכ"לים? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> או בוועדה או בצוות המכין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או להעביר למשרד אחר, לא? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> כן, אבל אנחנו לא נפיל את זה על משרד אחר בלי שאנחנו עושים עבודה והכנה. בינתיים אנחנו נבחן את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, אני אפנה לך שאלות. וגם אם שמעת כאן את הדיון ועלו דברים, אנחנו נשמח שתתייחסי גם אם אני לא מעבירה לך שאלה. כמה עובדים זרים יש היום בישראל בענף הסיעוד הביתי וכמה מהם לא חוקיים, האם יש לך נתון מעודכן? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון להיום ישנם כ-83,673 בעלי היתרים, וישנם 62,649 עובדים חוקיים, כמו כן, 17,720 עובדים לא חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת. לאחרונה צצו ברשתות החברתיות פוסטים של אנשים פרטיים שמזמינים את המטופלים ומשפחותיהם להתקשר אליהם כדי למצוא עובד זר. עובדים אלו עובדים ללא רישיון ואישור חוקי מרשות האוכלוסין. האם אתם מודעים לתופעה ומה אתם עושים בנדון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לרשות האוכלוסין יש את היכולת לפקח על מי שהיא נותנת לו רישיון, על מי שהיא אמונה לפקח על העבודה שלו. כשמדובר באזרח פרטי או גוף כזה או אחר שלא מפוקח על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, עם כל הרצון הטוב וההבנה, זה לא בסמכותנו לפעול נגדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם אתם מפרסמים מדי שנה למטופלים שמעסיקים עובד זר וללשכות הפרטיות תזכורת לזכות שלהם להסתייע בסיוע משפטי במשרד המשפטי בנושאים שונים? זה תפקידכם? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> א', אצלנו באתר של הרשות קידמנו גם פרסום בנושא, וכפי שעלה פה בוועדות קודמות ביחד עם משרד המשפטים ועורכת הדין מיטל רייך, משרד המשפטים קידם חקיקה בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני הגשתי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה גם תקוע כמו הוראת השעה שלנו. לצורך העניין הזה הם ביקשו לגייס כוח אדם. כיום השירות ניתן על נושאים מאוד מצומצמים ורק למי שעומד במבחן הכנסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. זה משרד המשפטים, אבל יש גם פונקציה, לא תהיה, חקיקה במשרד העבודה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> מה שהוסכם שהם יגדילו, ירחיבו, את השירותים הללו לכלל האוכלוסייה, בין היתר בהתייחס גם לנושא של תביעות של עובדים זרים או מיצוי זכויות מול עובדים זרים. והוחלט שאנחנו נקדם פרסום משותף בנושא ברגע שהדבר הזה יצא לפועל, כי אין עניין להפנות אליהם אנשים כשהם לא יתנו להם מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם תומכים בהצעת החוק? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שוב, שר הפנים - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני רוצה רק לשאול שאלה, שאמרתם שאתם לא יכולים לפקח על אלו שבנו תחום מקביל ללשכות הפרטיות. בוא נאמר, יש בנקים במדינת ישראל שמי שאחראי עליהם זה המפקח על הבנקים, אני ויאירה מחליטים לפתוח מחר בנק ללא רישיונות וללא מחויבות לאף אחד, אז המפקח על הבנקים לא יכול לעשות לי כלום, בסדר, אבל אני חושב שיש חוק וסדר במדינה הזאת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אתה צודק שיש חוק וסדר, אני רק אעביר את מה שיאירה התכוונה. יאירה, כמנהלת אגף סיעוד אין לה יכולת ואין לה כלים ואין לה סמכויות לפעול כלפי מי שמתווך שלא כדין. תיווך שלא כדין למי שאין לו היתר מיוחד ללשכה פרטית, לפי חוק שירות תעסוקה זו עבירה פלילית, ומנהל אכיפה שלנו יודע לטפל במקרים האלה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מישהו טופל בשנה האחרונה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כרגע דיברנו על זה, העלנו את זה גם בדיון שהיה על התקנות. מתחילת שנת 2025 נפתחו שמונה חקירות בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אנחנו נמשיך. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אתי, רציתי רק דבר קטן. אני טעיתי כשאמרתי חברות פרטיות, התכוונתי לחברות הסיעוד, הן נותנות את האינפורמציה לעובד בצורה שלא אומרת שצריך לקצץ וצריך לתת את 100 השקלים. אני אומר ששם צריך לבוא ולעשות הסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז לחברות סיעוד, אולי נקיים דיון. כמה עובדים זרים פנויים יש היום לעבודה מיידית קבועה? כמה יש בפריפריה? זה המאגר שדיברתם עליו? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. אנחנו מדברים על כך שעובדים זרים מיום כניסתם הראשונה לישראל ועד 63 חודשים מכניסתם הראשונה רשאים לעבוד בהחלפות או בהשמה קבועה. עובדים זרים שהגיעו ל-51 חודשים עד 63 חודשים ורוצים להשתבץ להשמה חדשה, מבקשים להשתבץ להשמה חדשה, יכולים להיות רק כעובד מחליף ולהחליף עובד זר קבוע שיוצא לחופשת מולדת. באשר לשאלה של גברתי, כיום יש במאגר של עובדים זרים שיכולים להשתבץ גם להשמה קבועה וגם להשמה כמחליפים, 1,694 עובדים. ועובדים מחליפים בלבד 169 עובדים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ואין להם הגבלת שכר, הם יכולים להחליט מה שהם רוצים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זו זכות קוגנטית שבטח אני לא יכולה להגביל. אני לא מכירה עדיין משרד ממשלתי בישראל שיוכל לפעול בעניין הזה אלא אם כן תהיה חקיקה, אבל זה נוגע לחוקי יסוד << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אשמח להרחיב בנושא של מחליפים. הסוגייה היא מורכבת, היא מוכרת לנו. בהחלט אנחנו סבורים שצריכים לתת פה פתרון לטובת המטופלים ובני משפחתם. לכן אנחנו יושבים על המדוכה הזו, זה לא פתרון קסם, זה לא משהו שנוכל לתת לו פתרון ביום, אבל אני מבטיחה פה וגם חלק מהחברים פה היו איתנו בדיונים בנושא, אנחנו מקיימים חשיבה מתמדת כדי לקדם פתרון בעניין הזה. אני חייבת לבוא ולהגיד שבשיתוף עם נציגי אחיעוז שמענו גם רעיונות מצוינים שנשקלים בכובד ראש, דברים שלא בהכרח היו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל את לא חושבת שזה לוקח הרבה זמן מאז שהם נתנו את הפתרונות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא, כי אנחנו מדברים פה על שינויים בחקיקה. אנחנו לא עושים פה משהו שבעוד יומיים אולי נמצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מתי פניתם? מתי הבאתם את הרעיונות הטובים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לפני שלושה שבועות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אבל הדיון בנושא היה הרבה לפני. בסדר, היה קיץ והיו חגים. כן חשוב לי לבוא ולהגיד שגם ישבנו עם נציגי הנכים לעניין הזה. אני אבוא ואגיד את הדבר הכי בסיסי שאנחנו אומרים תמיד: השכל לא נמצא אצלנו, אנחנו כן בעניין של ללמוד, להקשיב ולשמוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בגלל זה יש את השולחן העגול. יאירה, אמור להיות דיון עם המנכ"ל ב-8 בדצמבר, את חושבת שתהיה לכם בשורה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> מתגבש אצלנו נייר עמדה מאוד ברור בנושא הזה, גם לקחנו חלופה מצוינת שהועלתה על ידי נציגי אחיעוז. אנחנו בוחנים, יש לדברים האלה גם שיקולים והשלכות כלכליות. אנחנו צריכים לוודא שיש פה רווחיות, שיש פה אחריות כלפי המטופלים עצמם, זאת אומרת מיליון שיקולים שאנחנו צריכים לשים על השולחן ולהתייחס אליהם, ולתת חלופה שתיתן מענה לטווח הארוך ולא ייראה למישהו שאוקיי, הכנסנו 2,000 עובדים זרים שיהיו כמחליפים. התפקיד שלנו לחשוב באופן רחב, מאורגן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הבעיה לא התעוררה לפני שלושה שבועות, היא התעוררה כבר לפני הרבה זמן. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אבל אנחנו שוקלים את הדברים הללו בצורה מסודרת, אני מקווה שבקרוב ממש נוכל לתת תשובות לעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה שימועים ביצעה הרשות משנת 2025 עד היום? וכמה עובדים הורחקו מישראל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אגיד כמה דברים. גם פה במהלך הדיון שמענו: אין אכיפה, איפה אתם? העובדים עושים מה שהם רוצים. ומצד שני: האכיפה היא אגרסיבית, היא מעיקה, היא מקשה וכו'. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> היא מקשה כאשר באים לבתים של הנכים וגורמים נזק שלא שמים לב איזה נזק זה. צריך לחשוב לפני שנכנסים לבתים שלהם. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> הם צריכים לבדוק. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני לא אמרתי שלא צריך לבדוק, צריך לבדוק ולעשות שיקול דעת אם זה נראה סביר שלאדם יש שני חדרים בבית ואת אומרת לו שני עובדים. << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> מנצלים את הסיטואציה. אם אתה מחזיק עובד זר חוקי, אין לך מה לפחד. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אתי, רציתי רק לגעת בנקודה מאוד חשובה. כשיש גבר שצריך עובד, תמיד יש מצב שהאישה אולי לא רוצה שייכנס גבר לבית, ואותו דבר הגבר לא רוצה שתיכנס. ואז יש מצב שלא יכולים לשים בבית וצריך למצוא לו מקום חליפי שבו הוא יהיה ולא לעשות הרס במשפחה. ויש לפעמים שנעשו גם נזקים כאלה בפועל, היו גם קיום יחסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בטוחה שהיום. עוד מעט מתחילה המליאה ויפנו אותנו. בואו נמשיך את השאלות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אתי, אני רוצה להגיד מילה טובה. האכיפה מתגברת בזמן האחרון. יש את חברנו אלירן שהפך להיות אימת המטפלים. אני מקבל סרטונים שאלירן מגיע ובודק, ותוך שהוא מגיע ובודק, אני יודע וגם בדקתי מול יאירה מי שאין לו מקום יכול לקבל אישור, נכון? למטפל שני, משהו כזה. אתי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, שמעתי, פשוט עוד מעט מוציאים אותנו מהמליאה, הסדרן יגיע. ויש לנו עוד שלוש שאלות גם חשובות לשמוע. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אתי, נקודה חשובה שחשוב שתדעי, מי שאין לו מקום למטפל שני, יש נוהל מיוחד של הרשות שמאפשר את הדבר. אבל הדבר חייב להיות בפיקוח וטוב מאוד שיש פיקוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מכירה את זה, יאירה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ברור שאנחנו מכירים את הנהלים שלנו, חד משמעית. מדברים פה על נוהל לינת חוץ. במקרה של מטופל סיעודי שיש לו היתר להעסיק שני עובדים זרים או גבר ואישה שלכל אחד מהם יש עובד זר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואין מקום גם בבית, מה עושים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בתנאי שעובד זר אחד כן נמצא בבית ולן בבית, בתנאים מסוימים ואם יש נסיבות אנחנו רואים שבעצם זה שעובד זר אחד ישן מחוץ לבית וזה לא יפגע בטיפול במטופל הסיעודי, אז אנחנו ממליצים למנכ"ל רשות האוכלוסין, ועדה שיש לה את הסמכות לעניין הזה, לאשר לינת חוץ לעובד ספציפי בהתאם ליתר נהלי הרשות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בפיקוח. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אבל זה קיים. זה מה שרציתי לשמוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, בבקשה, זה קיים. את יכולה לענות לטענה שבפועל לא ניתן לקזז את הניכויים הקיימים על מגורים ונלווים? את מכירה את זה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני חושבת שכדאי שמשרד העבודה יענה על זה. << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> תמר ניב ישראל, עובדת ביחידה של הממונה על זכויות עובדים זרים. לגבי הניכויים, הניכויים הם ניכויי רשות, אנחנו נתקלים בהרבה מאוד עובדים שיודעים שיש ניכויים אבל הם סיכמו דברים אחרים עם המטופל לאורך ההעסקה. הרבה פעמים העניין של הניכויים יוצרים מתחים בין המטופל והעובד עצמו ומעסיקים גם מוותרים על זה או מוכנים לתת את הסכום הגבוה יותר בלי הניכויים, ולא ניתן לכפות את הניכויים עצמם על העובד או על המטופל, לצורך העניין, כי לפעמים גם כשמטיבים עם מעסיק אחד שבאמת העניין הזה של הניכויים מאוד קשה לו ומטריד אותו, זה מאוד מכביד על מטופלים אחרים שהם רוצים להתנהל אחרת כלפי המטופל ולא רוצים לכפות את הניכויים עצמם. לכן להפוך את זה לניכויי חובה זה בעייתי. חלק מהניכויים הם סוג של הוצאות, וצריך לוודא שבאמת הייתה הוצאה. גם זה איזשהו פיקוח ורגולציה על המטופל עצמו שלא בטוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל עובד זר לא מסכים שינכו לו, למרות שיש תקנות. << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> קודם כול הרבה ממה שעולה פה זה באמת עניין יכולת המיקוח שלהם והאפשרות שלהם לנהל משא ומתן על תנאי השכר שלהם. גם הלשכות, לצורך העניין לפחות מהלשכות שאני נתקלת בהן ואני מדברת עם הרבה לשכות ועובדים ומעסיקים שפונים אלינו, כן מתווכים את זה, כן אומרים שצריכים להיות ניכויים ונותנים את המידע, אבל בסופו של דבר ההחלטה על צורת ההעסקה ועל התשלומים נקבעת בין המטופל למעסיק עצמו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה עניין של היצע וביקוש. אם היה יותר היצע המחירים היו יורדים. ברגע שיש מיעוט של עובדים והמון דרישה הם מרשים לעצמם להרים את הרף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה בבקשה להתייחס, אולי גם את או יאירה, על טענת העיוורים שלא מקבלים זכאות לעובדים זרים? ניסיתם פעם לקדם את זה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה עלה פה לגבי עניין העיוורים וזה נכון לכל מי שיש לו זכאות לביטוח לאומי ל-50% שר"מ. אנחנו עשינו בחינה מעמיקה אצלנו ברשות וראינו לנכון לתקן את הנוהל. לצערנו אחוז גבוה מאוד של העסקות פיקטיביות על ידי מטופלים, ולכן מה שהוחלט זה שכל מי שיש לו זכאות ל-50% שר"מ יובא בפני ועדה, הבקשה שלו תיבחן בפני ועדת חריגים שמייעצת לאגף הסיעוד. זה לא מונע מהם לקבל את ההיתר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ועדת חריגים ברשות האוכלוסין? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן, באגף סיעוד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זאת אומרת שהם יכולים להגיש בקשה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה כתוב בנוהל. באופן כללי אנחנו לא שומרים דברים כאלה לעצמנו ואנחנו כן מנגישים את המידע. זה לא איזה נוהל שתוקן לאחרונה או איזו המצאה חדשה, זה משהו שמתקיים כבר שנים ומדי שבוע באגף סיעוד נבחנים בקשות של כל מי שזכאי לגמלת סיעוד בגמלת שירותים מיוחדים ב-50%, ונבחנת הבקשה אם לתת היתר או לא ליתן היתר בהתאם למסמכים שעומדים בפנינו. בשים לב גם בתוך האוכלוסייה הזאת כמובן יש את אוכלוסיית העיוורים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אז אני מסכמת. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני חושב שתאונות עבודה, למשל, אין להם שר"מ ואני נתקל בהרבה נפגעי עבודה שמבקשים ונשללת מהם את הזכות הזאת, והם נמצאים במצב קשה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יש פה כל-כך הרבה אי דיוקים במה שנאמר פה. גם לעניין הזה יש רמות שמזכות אפילו בלי דיון בוועדה. חשוב לדייק את הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני צריכה לפנות את האולם. רק הוא שניה ואחרי הדיון תשאלי. << אורח >> אבי בן ז'אנו: << אורח >> שאלתי את השאלה, ועדה הומניטרית שלא מנפיקים ויזה כמה שנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה להתייחס שניה לוועדה הומניטרית? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אבי הנחמד, הדבר הזה כבר עלה בעבר מספר פעמים, גם פה בוועדה. אני חושבת שגם דיברנו על זה באופן פרטני. הסוגייה של עניין הגיל וההבחנה בנושא נבחנה גם בבג"ץ כן לזקן וההבחנה הזו הוכרעה כהבחנה מותרת. שוב, כמו שאמרתי, יש פה כל הזמן עניין של איזונים, מצד אחד אומרים: בואו נפרוץ את 13 השנים לכולם. מצד שני אנחנו מבינים שאוכלוסייה קשה ומורכבת מאוד לא תמצא עובדים זרים בהינתן וזה יהיה המצב. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אבל אותו זקן יכול להיות גם נכה, אז הוא לא זכאי? אותו דבר, הוא יכול להיות יותר קשה מהצעיר. אז את אומרת שלא מגיע לו? איפה ההיגיון? עובדים בלי שכל. << אורח >> אבי בן ז'אנו: << אורח >> אני התכוונתי שאנשים מגישים לוועדה הומניטרית בלי קשר לגיל, הם לא מקבלים ויזה הומניטרית כבר כמה חודשים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא מקבלים כי אין שר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> למקרה אישי הספציפי שלך שהיו שם נסיבות. << אורח >> אבי בן ז'אנו: << אורח >> לא, משהו אחר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בחודש האחרון מאז שאין שר, על אף שהוועדה מתכנסת ובוחנת בקשות, אישורים שהוועדה ממליצה עליהם לא יכולים לצאת בהיעדר שר, אין שר שיאשר את הבקשות הללו. אבל זה נכון ממש לשבועות האחרונים שמאז אין שר קבוע או ממלא מקום לשר, זה לעניין הזה. לגבי ויזות שאתה מדבר עליהן, במקרים שאנחנו רואים נסיבות חריגות שקשורות להתנהלות העובד הזר, הוועדה בוחנת ומסרבת את הבקשה לוויזה הומניטרית, אבל זה כשיש נסיבות פרטניות וחריגות שחלקן אפילו אף נכנסו בתנאים להוראת השעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בעוד שתי דקות המליאה מתחילה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אתי, אני רוצה לדבר איתך מילה, אני רוצה שאת תעני לנו תשובה. כאשר את רואה צעיר עם בעיות מאוד קשות, ואנחנו דאגנו לזה שזה ייכנס, אני כבר אומר לך שאנחנו דאגנו שנכה צעיר קשה יקבל את הוויזה ההומניטרית. אבל מסתבר שיש נכים שהיו בריאים – את מכירה גם כאלה באופן אישי – ופתאום הם הפכו להיות עכשיו טוטאלוסט, הם לא יכולים לקבל בוויזה הומניטרית אם הם מוצאים מישהו? למה לא? זה יותר גרוע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הם יכולים עד שמונה שנים, אף אחד לא מנע את זה מהם. אני מזכירה, התקופה המרבית היא 63 חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אני מסכמת. הוועדה מודה לכל מי שהשתתף היום בדיון החשוב. ענף הסיעוד הביתי שונה בעיניי משאר הענפים שבהם מעסיקים עובד זר. מדובר פה בחיי אדם, בשיפור חיי הנכים והסיעודיים וצורך קיומי. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לפעול בדחיפות בקידום הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות לסיעוד הביתי. שלוש, הוועדה פונה לנציגי ועדת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה, לכנס את ועדת המנכ"לים בנושא ההחלטה הלא מיושמת מספטמבר 2024 על משרד ממשלתי שאחראי על ענף הסיעוד הביתי ולדווח על כך לוועדה. ארבע, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקדם את נייר העמדה והפתרונות לבעיית העובדים המחליפים ולדווח על כך לוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>