פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 176
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 12:39
סדר היום:
<< נושא >> בחינת הקצאת מכסות לעובדים זרים לניקיון בבתי החולים ובמרפאות - ישיבת מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
ליטל הרן
–
מנהלת משאבי אנוש, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות
אביבית אסרף
–
מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכיר עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
אורי יצחקי
–
מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
שרון טובול אמיר
–
מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה
אפרת לב ארי
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
דניאל דוברין
–
מנהל מערך משק, בית החולים שערי צדק
רחל ראובן
–
מנהלת גיוס, בית חולים שערי צדק
עליזה אשכנזי
–
מנהלת משק ארצי, שירותי בריאות כללית
ד"ר שרון חובב
–
מנהלת המחלקה לפיתוח ומדיניות לוגיסטית, שירותי בריאות כללית
ורוניקה רוזנברג
–
מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל
משתתפים באמצעים מקוונים:
חסן אסמעיל
–
סמנכ"ל תשתיות ואופרציה, משרד הבריאות
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת הקצאת מכסות לעובדים זרים לניקיון בבתי החולים ובמרפאות - ישיבת מעקב << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים. היום יום שלישי בשבוע, כ' בחשון, תשפ"ו. 11 בנובמבר 2025. בפתח הישיבה אנו מבקשים להתייחס עם זכרו של סגן הדר גולדין שהובא היום לאחר 11 שנים למנוחת עולמים באדמת הארץ שאותה אהב ועליה נלחם. יהי זכרו ברוך.
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאות מכסות לעובדים זרים לניקיון בבתי החולים ובמרפאות. כללית מפעילה 14 בתי חולים ולמעלה מ-1,500 מרפאות, פנתה לוועדה עם פירוט על המחסור בכוח אדם כדי שלא מצליחים לאייש את הרף המינימלי של עובדי המשק בניקיון הדרושים לתפעול סביר.
חברות הקבלן מדווחות על ניסיונות חוזרים ונשנים לגיוס עובדים ישראלים, תוך הצלחה חלקית ביותר. לטענת כללית הפער יוצר קושי ממשי בשמירה על רמת תחזוקה ותברואה נדרשת ומוסדות רפואיים ופוגע ביכולת להעניק שירות רפואי ואיכותי בסביבה נקייה ובטוחה.
בישיבה שהוועדה קיימה ביוני 2024 בנושא שמענו נתונים מזעזעים וכואבים מאוד על כ-6,000 חולים שנפטרים בישראל בכל שנה כתוצאה מסיבוכים של זיהומים נרכשים בבתי חולים. כאשר כ-40,000 חולים נוספים נפגעים מהם. ניקיון מוסדי הוא מרכיב קריטי למניעת זיהומים והגנה על המטופלים ועל הצוותים הרפואיים.
שמענו מנציגת בית החולים שיבא על המאמצים הרבים שבית החולים משקיע בשימור עובדי בית החולים, אך העובדים לא מחזיקים מעמד ולכן הם מבקשים פיילוט של עובדים זרים כדי למנוע פגיעה באיכות הטיפול ובשירות לחולים. שמענו גם מנציג שירות התעסוקה שעובדים מעדיפים להרוויח 80 שקלים לשעה בניקיון בית פרטי מאשר 40 שקלים בניקיון בבתי חולים.
שמענו ממשרד המשפטים וממשרד הבריאות כי מאחר שבתי החולים הממשלתיים מעסיקים את עובדי הניקיון בהעסקה ישירה ללא חברות קבלן משרד הבריאות לא יכול להגיש בקשה להעסקת עובדים זרים. בתשובה משרד הבריאות לוועדה נמסר כי בשנים האחרונות מתעצם המחסור בכוח אדם ואיוש משרות, בעיקר לתפקידי עובדי ניקיון וכוחות עזר שמתבטא בתת איוש משמעותי כאשר במערכת הממשלתית תתי איוש במשרות אלה עומד על כ-10% ותחלופת כוח אדם משמעותית וקושי בשיעור העובדים הקיימים כאשר במערכת האשפוז הממשלתי 49% מהעובדים מתחלפים בשלוש השנים הראשונות להעסקתם.
לפער הזה יש השלכה ישירה ומשמעותית על חוויית המטופל, על איכות ובטיחות הטיפול, כיוון שקיים קשר הדוק בין רמת הניקיון במחלקה ובסביבת המטופל לרמת הזיהומים. משרד הבריאות ביקש במכתבם לשקול פיילוט זמני שיכלול אישור מכסה מצומצמת של עד 100 עובדים זרים בשלב זה עבור המרכזים הרפואיים הכלליים בלבד.
אנחנו מבקשים לשמוע על הפעולות שמשרד הבריאות מבצע והפניות שקיבלו על המחסור בבתי החולים הממשלתיים. אנחנו רוצים להתחיל עם נציגי קופת חולים כללית. בבקשה שם ותפקיד.
<< אורח >> שרון חובב: << אורח >>
בוקר טוב, ד"ר שרון חובב, מנהל מחלקת מדיניות ופיתוח לוגיסטי בכללית.
<< אורח >> עליזה אשכנזי: << אורח >>
עליזה אשכנזי, מנהלת משק ארצית בכללית.
<< אורח >> שרון חובב: << אורח >>
אנחנו ביקשנו את הדיון, את הצגת את ההיקפים, היקפים של כללית. 14 בתי חולים, מעל 1,500 מרפאות. עם מערך של כמעט 5,000 עובדי משק, כשרובם מועסקים דרך החברות. אנחנו משוועים לעובדים, חסרים לנו כרגע מיידית 400 עובדים, רק בשביל לסגור את הפער. כל הזמן הדינמיקה, הציגו כאן נתונים של 40% פרישה תוך שלוש שנים. רק במכפלות האלה זה עוד סדר גודל של מאות. יכול להגיע ל-500, 600 ו-700 עובדים בשנה רק כדי למלא את אותה תחלופה.
כמו שציינת, באמת המצוקה היא גדולה ואנחנו - - -. הענף הזה הוא הרבה יותר רגיש בגלל הנושא של זיהומים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני יכולה בינתיים, אולי אין לך את הנתונים, אבל תבקשו ונמשיך בדיון. אם אתה יודע לבקש תוך כדי הדיון כמה אנשים חלו או נפטרו כתוצאה ישירה ממחסור בעובדי הניקיון או כתוצאה מתברואה לקויה. אנחנו נשמח לקבל בהמשך. יש כאן גם נציג של משרד הבריאות, נכון? אז אנחנו נשמח לקבל את הנתונים גם. נמשיך בדיון, אבל אנחנו נשמח במהלך הדיון לקבל את התשובה, כי היא מאוד חשובה התשובה.
עכשיו נפנה למשרד הבריאות שאלה: מה עמדת משרד הבריאות להקצאת מכסה לעובדים זרים בבתי החולים ובמרפאות הממשלתיים והפרטיים?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
שלי ליטל הרן, אני מנהלת אגף משאבי אנוש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. לשם התשובה הזאת יש את חסן איסמעיל שהוא סמנכ"ל אופרציה של משרד הבריאות שייתן תשובה לסוגייה הזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז רגע, אני אפנה לך עוד שאלות או שאחר כך נמשיך, אחרי התשובה שלו?
<< אורח >> חסן אסמעיל: << אורח >>
ליטל, את יכולה להתייחס אם את רוצה קודם ואחרי זה אני אתייחס מבחינתי.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
אז התבקשתי להגיע ולהציג בעצם מה עשינו מאז הדיון האחרון שלנו ב-9 במרץ בנושא בקשתנו לקבל עובדים זרים לתחום הניקיון וכוחות העזר בבתי החולים הממשלתיים.
כפי שהצגת את הנתונים, אלה נתונים שבעצם הצגנו לוועדה בזמנו. נשלחנו לעשות עבודה עם ועדת המנכ"לים על מנת לקדם את מתן ההיתר ולתת תשובה מנציבות שירות המדינה באשר ליכולת המשפטית להעסיק עובדים שאינם תושבי קבע במדינת ישראל או בעלי אזרחות כלשהי ישראלית לעבוד בתוך מערכת הבריאות. סיפקנו את התשובות האלה לוועדת המנכ"לים ובעצם הסרנו את החסם. לא המשכנו את התהליך מסיבות מגוונות, אני אפרט אותן כאן.
הסיבה הראשונה שבעצם אנחנו התכוונו לצאת לפיילוט, כפי שציינת, ל-100 עובדים זרים שיעבדו בבתי החולים הממשלתיים הכלליים בשלב הראשון, שבתפיסתנו ההיתכנות ללוות אותם במהלך של מחקר ולוודא את ההטמעה שלהם בתוך המערכת בניקיון סביבת המטופל ברמת מניעת הזיהומים, חשוב לומר. שזה שילוב של כוח עזר שעוסק בתחומי ניקיון ובתוך תהליך הוועדה, אני נכנסתי בדיוק לתפקיד וחפרתי את העניין לעומק, הבנו שיש פה כמה חסמים שדורשים אותנו לעשות חשיבה מחודשת.
האחת שההיתרים ניתנים הם ניתנים לאותו אזרח שמגיע לישראל, זה לא משנה מאיזה מדינה. להגיע לעבוד בתחום. הוא יכול לשנות את ההיתר שלו אחרי שהוא מגיע לארץ, הוא לא מחויב לעבוד איתי. אז גם אם אני אשכן אותו בבתי החולים ואמצא את ההיתכנות של המודל הכלכלי שתכף אני אעסוק בו לעלות תועלת להעסקה של אותו אדם בארץ ביחס למחסור, באותה נשימה הוא יכול אחרי חודש להחליט שהוא עובר לעבוד בתחום המסעדנות בתל אביב ולהרוויח - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע אחר כך את רשות האוכלוסין.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
סליחה, סליחה, לא בתחום המסעדנות, בתחום הניקיון. סליחה, בבתי אבות פרטיים. סליחה, בלבלתי עם ועדה אחרת. זה מה שהסבירו לנו. זה מה שהוסבר בעצם בתהליך המכין לוועדת המנכ"לים ובעצם אין לו מחויבות להישאר ולהיות צמוד אליי ברישיון. הוא צריך לפנות לרשות בשביל לקבל היתר, בקשה לשינוי ההיתר. אבל אז הוא לא מחויב אליי. ובעצם העלות תועלת שהייתה שם הייתה מורכבת. זה פעם אחת.
פעם שנייה, בתי החולים הממשלתיים, כפי שאתם מכירים בוועדות הכנסת השונות, מצויים בתקופה מאוד מורכבת מבחינת האיתנות הפיננסית שלהם. אם מסיבות אובייקטיביות, אם מסיבות אקסוגניות, ואם מסיבות שקשורות בעצם לכל תהליך הלחימה המתמשך וירידה בפעילות באופן טבעי בחלק מבתי החולים. כרשת, העלויות של העסקת העובדים האלה הן עלויות שלא נכון היה לנו לשים אותן באותה נקודה, להשית אותן על בתי החולים. כשהתחלנו את התהליך לפני שנתיים החוסר היה נוכחי כמו היום, אבל האיתנות הפיננסית הייתה במקום קצת יותר יציב. בנקודת הזמן הזאת גם שאלת השכר היוותה גורם משפיע.
הסוגייה השלישית היא בעצם התייחסות שלנו לצורך למקד את הפיילוט, שזה מה שהצגנו לוועדת המנכ"לים, רק למרכז הרפואי שיבא. לצמצם אותו ל-30 עובדים, שאנחנו הנחנו שהיכולת שלהם להתמודד עם הדבר הזה ברמה הכלכלית, יעל שמש, שהיא סגנית מנהלת האחיות, מנכל הסיעוד בבית החולים, הייתה כאן גם לצידי בוועדה. אבל ככל שהתקדמנו בזמן הגענו גם לתוך שיבא, גם כן עם אתגרים של איתנות פיננסית. שונים כמובן ממקומות אחרים ברשת. ויש שאלה האם הם יכולים להתחייב להעסיק בו זמנית 30 אנשים ולשכן אותם במעונות של שיבא על חשבון מקומות שצריכים לשמש אוכלוסיות נוספות כמו למשל רופאים ואחיות. לכן ביקשנו להקפיא את הפיילוט בשלב הזה ולהגיע אליו כשאנחנו בשלים בצורה יותר טובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הסיבה? בגלל עלות כספית? אגרות?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
היא בעיקר היתכנות כלכלית לדבר הזה. וכשאת שמה את זה אל מול התועלת ואל מול היציבות והוודאות שאת יכולה לקבל. וחשוב לומר, כשאני אביא עובד זר מנפאל או שבית אבות פרטי מביא אותו, אני מחויבת לעבוד על חוק שעות עבודה ומנוחה, גם הוא. אבל לי יש הגבלות נוספות של נציבות שירות המדינה והעסקה בשירות מדינה באשר לשכר שאני יכולה לשלם לאותו עובד. אני לא יכולה לשלם לו שכר כפי שמשלמים בשוק החופשי. לכן כנראה שיהיה לו קשה לבוא אליי ויעדיף ללכת אליהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ידעת את האתגרים בהעסקת עובדים זרים, נכון?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. רשות האוכלוסין, אם את יכולה לדבר על ההיתר של העובד הזר שמגיע. להשלים את דבריה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
רק אולי אני אדייק. יכול להיות שהייתה איזה שהיא אי הבנה או פער בהבנת דברים שהסברנו. ככלל, זה גם דבר שאנחנו אומרים בהרבה דיונים אחרים, עובד זר מגיע לישראל לצורך עבודה בענף מסוים. הוא מודע מראש לענף שאליו הוא מגיע, מהם התנאים, מה סוג העבודה. סוג הרישיון גם לפי חוק הכניסה לישראל כתוב ברישיון שלו. כתוב לו ב1 סיעוד, ב1 חקלאות, ב1 מוסדות סיעוד וכן הלאה.
לכן אם עובד זר, ככל שתאושר מכסה כזאת בוועדת המנכ"לים לענף כזה או אחר, בין אם ענף חדש, בין אם תחת ענף קיים – העובד הזר שיגיע יקבל אשרת ב1 מסוג מסוים, לענף מסוים. בתוך אותו ענף העובד לא כבול למעסיק ספציפי, אלא הוא יכול לעבור בין מעסיקים שונים באותו ענף. אבל הוא לא יכול לעבור למשל לענף המסעדות או לכל ענף אחר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רק למעסיק אחר הוא יכול.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
באותו ענף, כן. וגם לזה יש כל מיני תנאים, אבל לפי הנהלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא יכול לעבור לבתי אבות או לדיור מוגן?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זאת השאלה. השאלה היא האם המכסה, ככל שתאושר, שוב, בוועדת המנכ"לים תהיה תחת ענף שכבר היום קיים שנקרא מוסדות סיעוד, שזאת שאלה. אני לא מציעה פה עמדה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מוסדות סיעוד זה גם בתי חולים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
תחת ענף מוסדות סיעוד יש שני סוגים: יש מוסדות סיעוד שהם תחת משרד הרווחה ויש תחת משרד הבריאות. מבחינת ההקצאות למוסדות סיעוד של משרד ובריאות יש הגדרה ומפתח הקצאה לפי סוג מסוים של מחלקה. יש מחלקות, אני לא זוכרת, תכף אני אסתכל, לא לנושא הזה התכוננו. אבל נדמה לי שמחלקות גריאטריות נדמה לי. אפשר לבדוק את זה.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
יש היתרים למשרד הבריאות לאגף לגריאטריה להעסיק כוחות עזר. אם אני זוכרת נכון המכסה כרגע היא 3,000 עובדים. והם מעסיקים אותם בבתי אבות. לתוך הדבר הזה גם חמשת בתי החולים הממשלתיים שנמצאים תחת אחריותי, הגריאטריים יכולים להעסיק ולהשתמש בהיתרים האלה. אבל לראיה, הם לא מצליחים. כשהלכתי לחקור מדוע הם לא מצליחים, זה באמת נופל על העלות תועלת של היכולת של בית חולים בתקציב בשירות המדינה גם לתת שכר אטרקטיבי ולמשוך את אותו עובד זר אליהם, אבל גם כל המעטפת של השיכון שלו, האש"ל, המגורים. האופרציה התפעולית היא עצומה מבחינתנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. סיימתם?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן. רק רצינו שוב להגיד, זה לא בהכרח אומר שזה יהיה תחת ענף מוסדות סיעוד. מוסדות סיעוד הענף מוגדר עוד במסגרת החלטות ממשלה שקדמו לוועדת מנכ"לים ככוח עזר. כשכאן, אם אני מבינה נכון, סוג העבודה הוא טיפה שונה, בהקשר של ניקיון ומניעת זיהומים. כשניקיון, אנחנו כבר מכירים שזו קטגוריה תחת ענף אחר שקיים, לא תחת ענף מוסדות סיעוד, אלא תחת מסחר ושירותים. אבל גם שם יש סיווגים מאוד מסוימים. כלומר, בית חולים הוא לא אחד מהסוגים. הוא יכול להעסיק קבלן שהוא כזה בעל היתר, קבלן שירות. אבל הם מבקשים שתהיה העסקה ישירה. וזה כבר לדיון בוועדת מנכ"לים.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
אני רק אוסיף בהמשך למה שנאמר, בעצם היינו נמצאים בוועדה של עובדי הניקיון בדיונים הקודמים מתוך הבנה שסביבת המטופל או המטופלת במניעת זיהומים על ידי כוח עזר שעובד על מניעת זיהומים. לכן הייתה פה איזה שהיא חפיפה בין הוועדה הזאת לוועדה שעוסקת בכוחות העזר, כפי שהיא ציינה. כשאנחנו מבקשים להעסיק את העובדים הזרים האלה אנחנו מתכוונים להעסיק אותם בתחום הניקיון כדי להפחית זיהומים בבתי החולים במחלקות האשפוז.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כבר הייתה פנייה לוועדת מנכ"לים?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
נמצא כאן נציג משרד ראש הממשלה שהוא יוכל להציג.
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
אורי יצחקי, משרד ראש הממשלה. מאז הפנייה הקודמת והדיון שעשינו משרד הבריאות ביקש מסיבותיו שהוצגו לבטל את הבקשה ולא הייתה פנייה נוספת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז נעלה בזום את חסן ממשרד הבריאות. ורוניקה, בבקשה.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
אני חושבת שעדיף לשמוע לפניי את שערי צדק, שגם מוסד רפואי.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
שמי דני דוברין, מנהל מערך המשק בשערי צדק. אנחנו בית חולים פרטי במגזר הציבורי. זאת אומרת אנחנו עמותה שמנהלת את עצמה. יש לנו 1,100 מיטות, אנחנו בית חולים גדול. לפני כמה שנים עברנו להעסקה ישירה של כל העובדים. היינו היברידיים עד אז, חלק חברות וחלק כוח אדם שלנו ועברנו להעסקה ישירה בין היתר כדי למנוע את הבעיות שעלו קודם לכן על כמו שנאמר במכתב של כללית, על עזיבות מרובות, עזיבות מוקדמות וכו'.
אבל מצבנו היום הוא כזה, קודם כל אני חייב לציין שבבית חולים, יותר מכל מקום אחר, ניקיון הוא מקצוע. זה לא משהו שהוא לא מקצועי. ניקיון זה מקצוע. אנחנו מלמדים את העובדים שלנו ממש לנקות, מהסיבות שזה חיי אדם. מניעת זיהומים זה חיי אדם. שבוע שעבר הייתה לנו התפרצות במיון של חיידק בשם CPE והיה לנו קשה לתת מענה לניקיון של זה. אנחנו בחוסר מתמשך עם קושי מאוד גדול לגייס עובדים. עזיבות מרובות של עובדים.
במקרה יש לי פה רשימה של 40 עובדים שגייסנו, 33 עובדים שגייסנו בחודשים האחרונים ששבעה מהם כבר לא עובדים איתנו, כבר לא נמצאים בבית החולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש לכם גם את מזרח ירושלים, נכון?
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
רוב העובדים שלנו הם ממזרח ירושלים. במקרה של אירועים ביטחוניים וכו' יש סגרים ויש קושי. בשומר חומות לא היו לנו עובדי ניקיון. בעם כלביא הייתה בעיה, ב-7 באוקטובר. זאת אומרת, אנחנו נתקעים. לכן התמהיל הזה והצורך בעובדים זרים הוא מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז לא לבנות רק על העובדים הפלסטינאים.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
לא רק פלסטינאים, גם עובדי מזרח העיר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, אני יודעת.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
אז יש עזיבה באמת גבוהה. יש יותר מ-10% בשנה שעוזבים. אנחנו צופים שמתוך 300 עובדים שיש לנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה הסיבה? השכר? למה הם עוזבים? למה לא משמרים אותם?
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
זה לא רק שכר. זו עבודה שפחות מעניינת, קשה לשמור את האנשים כשיש להם משהו אחר. עכשיו יש איזה אופנה למשל שהמון אנשים ממזרח ירושלים הולכים לעשות רישיון לאוטובוס. אז חלק גדול מהם זה העובדים שלנו שפשוט עושים רישיון ועוזבים. זה סתם דוגמה. אז יש עזיבה מאוד גבוהה, חלק גדול ממנה בשנה הראשונה. עקומת הלימוד עולה כסף. זאת אומרת, אנחנו משקיעים המון כסף בעובד. אנחנו משלמים, בית חולים כיוון שהוא מעסיק ישיר הוא גם משלם לא רע יחסית, ועדיין עובדים עוזבים. לכן יש לנו את הצורך הזה.
יש גם את הנושא של הדחיפות. אנחנו מבינים שגם אם יאשרו את זה היום ועדת מנכ"לים וכו' ייקח כמה חודשים טובים, אולי אפילו עד שנה, עד שיוכלו לקבל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור, זה לוקח.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
יש לזה גם חשיבות וגם דבר נוסף שכן נבקש זה נושא ההקצאות. כי כשכן יאשרו את זה אז צריך לקחת בחשבון גם את בתי החולים שהם לא ממשלתיים. יש סעיף 19 שעושה את החלוקה הזאת. אנחנו פחות או יותר 5% מכלל בתי החולים, מכלל מיטות האשפוז. זה גם היינו רוצים לקבל את אותה הקצאה אם וכאשר. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה הייתם, אם יכולתם לבקש, כמה המכסה שתרצו לבקש? של עובדים זרים.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
ההערכה שלנו היא שבתוך שנה יהיה לנו מחסור של בין 50 ל-100 עובדים. אנחנו כל הזמן פחות או יותר ב-20% קושי לגייס. אז כן, להשלים את הפער הזה היינו רוצים, של עד 100 עובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. כן, בבקשה.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. כפי שאני כבר מתחילת הדרך זועקת, המחסור הוא מתמשך. הוא התחיל לפני המלחמה, בזמן המלחמה וגם היום, המצוקה היא אדירה. אנחנו משוועים לעובדים. אכן ניתן אישור. הפעימה הראשונה היא הייתה מינורית ולא נותנת מענה. וגם עד עצם היום הזה ובחלוף שנה מהקול קורא הראשון הגיעו בודדים. יש בעיות וחסמים גם בשגרירות הודו והתהליך הזה מאוד ארוך.
עכשיו הייתה פעימה שנייה, ניתן מענה יותר סביר, הגון, כלפי הענף. זה עדיין לא מספיק. אנחנו שומעים - - -
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
את יכולה להגיד מספרים, כמה קיבלתם?
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
בפעימה הראשונה? הוקצו 450, מתוכם רק 300 היתרים יצאו לפועל. בפועל הגיעו לפה עשרות. המסה הגדולה טרם, אני מניחה שתגיע בחודש-חודשיים הקרובים, כי זה תקוע שם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה מדינה?
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
הודו. השגרירות, שהם מוצפים, בעיית כוח אדם ולא משחררים את האישורים על מנת להביא אותם. הכול כבר נעשה.
יש את הפעימה השנייה שהתחלנו אותה, משרד הכלכלה באמת פעל במהירות הבזק ועשה עבודה נפלאה. עכשיו זה עבר לרשות האוכלוסין וממתינים לנושא למעשה של שיוך העובדים ותשלום אגרות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה רק מהודו, דרך אגב?
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
לא, לא בהכרח. לא, יש גם מתאילנד. יש כאלה שמביאים גם ממדינות מסוימות באירופה. אבל עיקר הבעיה כרגע היא בהודו. ושם זה ממש לא, מאוד קשה כרגע להניע את זה.
אנחנו מדברים, כפי שהוצג פה, עובדי ניקיון לבתי חולים. שבסופו של דבר מדובר בחיי אדם. וגם מעבר לתפקוד במשק, בריאות הציבור ודוחות משרד הבריאות ונציגי משרד הבריאות שכבר השמיעו את כולם גם בוועדות הבריאות של הכנסת וגם שם השתתפתי, אומרים בקול רם שבתי החולים לא נקיים. אין מספיק כוח אדם. ולא מתייחסים לנתונים שהם מזעזעים. דרך אגב, למיטב ידיעתי הדוח מצביע על 7,600 שמתו מזיהומים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איזה דוח, של מבקר המדינה?
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
דוח של משרד הבריאות לפני שנתיים. ופה הנציגים של בתי החולים אומרים שהנתונים לא השתנו. בסופו של דבר יש בתי חולים שלא מגיעים כי הם לא רוצים לעשות לעצמם יח"צ שלילי. הם לא רוצים להגיד אצלי לא נקי ולכן אל תבואו לבתי החולים שלי. יש פה איזה שהיא בעיה שבגלל זה אנחנו רואים בודדים. ואני מאוד מעריכה באמת את מי שבא ומשמיע את קולו, כי זה ברור שמבחינת תעדוף בתי חולים זה צריך להיות בעדיפות ראשונה. ואם יש כזה מחסור אז צריך להקצות עוד עובדים זרים. צריך לתת עוד מכסות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אנחנו מכירים בהרבה ענפים שהמכסה לא מנוצלת. גם בגלל האגרות, להעסיק עובד זר יש הרבה חסמים.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
בהקשר הזה אני רוצה לומר, עובד זר משלמים לו שכר מינימום. לפחות בחברות הניקיון ולפי צו ההרחבה שזה כמובן זכויות עודפות. זאת אומרת, מבחינת עלויות, אני לא מכירה איך זה במשרד הבריאות, אני רק זוכרת שבדיון הראשון שהתקיים נאמר שמציעים לעובד ניקיון 14,000 ומשהו שקלים והם לא מגיעים. זאת אומרת יש פה עדיין, כדאי לבחון את העלויות. אני לא יודעת איך זה הולך בממשלתיים. אבל העובדים הזרים מקבלים על פי צו הרחבה שכר מינימום וכל שאר הזכויות. כך שזה הרבה פחות.
כמובן שיש את כל האופרציה התפעולית שזה עלויות מאוד גבוהות וזה גם צריך להיות שינוי. זה נטל מכביד על המעסיקים, לא רק בענף שלנו אלא רוחבי לכלל הענפים וחייבים לעשות בהקשר הזה משהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
קודם כל נטפל באגרות, בהורדת האגרות בתקציב 2026.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
לגמרי. לכן אני חושבת שמשרד הבריאות כדאי לו לשקול לבחון את המהלך הזה בשנית. כי התהליך הוא גם ארוך, זה לא קורה מהיום למחר. אני רוצה להאמין שעד שאתם תקבלו את האישור ותוכלו להביא כבר נושא האגרות וכל השאר כבר ישתנה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מקווה מאוד. בבקשה.
<< אורח >> רחל ראובן: << אורח >>
אני רוצה לעדכן שבבתי החולים אנחנו מחויבים על פי חוק, החוק דורש להביא טופס היעדר עבירות מין של מדינת ישראל. לכן אנחנו צריכים שיגיעו בעיקר נשים, כי החוק לנשים לא מאפשר את זה. זה גם איזה שהוא חסם שיש לנו. אמנם הם מגיעים עם אישורים ממדינת האם, אבל לפי חוק של מדינת ישראל זה לא תקף אצלנו. אז עיקר הגיוס צריך להיות בעיקר נשים.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
אני אתייחס לזה, זה לא מדויק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אפרת, את יכולה להגיב למה שהיא אמרה? אם אתם מודעים לזה.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
אני יכולה לעזור להסביר בעניין הזה. במדינת ישראל כאשר עובדים עם חסרי ישע ובתי חולים בהגדרתם זה הגדרה של עבודה עם חסרי ישע בחלק ממחלקות האשפוז, כל גבר צריך, כל אזרח שנכנס לעבוד צריך להציג אישור של היעדר רישום פלילי. כל גבר צריך להציג אישור של היעדר עבירות מין ברשומה הנפרדת של הרישום הפלילי בגין עבירות מין. מאז אוגוסט 2024 יש שינוי חקיקה שכל אחד, גבר ואישה, צריכים להגיש גם אישור בגיר על היעדר עבירות אלימות בעבודה באותן מחלקות.
אנחנו היום מעסיקים במשרד הבריאות, והסוגייה הזאת נדרשה להתייחסות על ידי משרד הבריאות כשאילתה שעלתה לאור בקשת כללית. אני אומר מהניסיון שלנו בבתי חולים הממשלתיים, גם אתם בוודאי מעסיקים בכללית רופאים שמגיעים לעשות התמחות והם מדרום אמריקה או מכל מקום אחר. הם מציגים אישור חתום על ידי בתי המשפט או המשטרה המקומית, אם הוא בשפת המקור צריך להביא תרגום נוטריוני, והם נקלטים על סמך האישורים האלה שהם אישורים משפטיים שהם מביאים ממדינת המקור בהיותם אנשים שלא נמצאים ברשומה הפלילית של מדינת ישראל.
בדיוק באותה צורה אפשר להתגבר גם על החסם הזה. ובהמשך, לאור בעיות קליטה של מר חסן אני אתבקש להציג את עמדה במקומו.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
אני רוצה לומר עוד משפט.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
את יכולה להגיב על זה?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני אתייחס לכמה דברים: מבחינת הרישום הפלילי, עובד זר שמגיע לישראל נדרש מלבד מסמכים שמוכיחים מקצועיות, הכשרה וכו', תלוי בענף. יש ענפים שלא צריך בהם הכשרה או ניסיון ויש כאלה שכן. אגב, במוסדות סיעוד אנחנו גם לפעמים מביאים עובדים זרים עם הכשרה של אחיות. אני לא יודעת אם לצורך ניקיון של מניעת זיהומים זה מה שיהיה צריך, אבל אנחנו עדיין לא בענף שהוקם.
בכל מקרה, כל עובד זר מלבד המסמכים שמעידים על מקצועיות והכשרה צריך גם להציג תעודת יושר או לפחות מסמך על היעדר רישום פלילי. כמובן מסמכים רפואיים שמעידים שהוא לא חולה באחת מהמחלות שקבועות בתוספת לחוק עובדים זרים. במידת הצורך אנחנו גם, כמו שקורה למשל בענף מוסדות סיעוד, במוסדות סיעוד שהם תחת משרד הבריאות שמבקשים לעבור בדיקת מנטו, לראות שאין שחפת. או למשל בתקופת הקורונה שביקשנו שעובד יציג מסמכים שמעידים שהוא לא חולה בקורונה או שהתחסן נגד קורונה. יש לנו סמכות ושיקול דעת, בין אם לפי חוק הכניסה לישראל, בין אם לפי חוק עובדים זרים, לדרוש את הדברים האלה.
לגבי המגדר, מה שעלה פה. אם וכאשר יהיה ענף כזה, וכשנאפיין הסכם בילטרלי לאותו סוג מסוים של עובדים, המשרד הממשלתי הרלוונטי, לצורך העניין זה משרד הבריאות, יוכל להציג בפנינו את הדרישות ונראה אם אפשר יהיה להגביל במגדר את הבאת העובדים. אני לא אומרת שזה יקרה. יש ענפים שאפשר, יש ענפים שאי אפשר. יש מדינות מוצא גם שאנחנו איתם במסגרת משא ומתן להסכם בילטרלי והן אומרות לנו אנחנו לא יכולים בהתקשרות שלנו אתכם, עם מדינה אחרת, לכתוב. יש פה אפליה, יש פה חקיקת שוויון. שוב, תלוי במדינה. אז לפעמים כן כותבים את שני המגדרים, אבל בפועל המעסיקים מזמינים מגדרים מסוימים.
אבל הלכנו רחוק מידי. כן? אנחנו עוד לא שם. עוד אין ענף, עוד אין מכסה. עוד אין אפיון של מעסיקים בהיתרים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לא, אבל זה שיקולים ששוקלים לפני שמגישים את הבקשה לוועדת המנכ"לים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בדרך כלל ועדת מנכ"לים לא מתעסקת במגדר של העובדים. היא מתעסקת רק בכמה מכסה בכלל צריך, איך לאפיין את הענף, מה הצרכים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם מאשרים את הנוהל שלהם?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
הנוהל הוא שלנו, אנחנו הגורם המוסמך להתיר העסקת עובדים זרים בישראל ולהכניס בכלל עובדים זרים לישראל מכוח שני החוקים שציינתי קודם. ועדת מנכ"לים היא זאת שקובעת א' האם צריך ענף כזה באמת. היא יכולה גם לדחות את הבקשה. ואת המכסה. הוועדה לא מתעסקת במה מגדר העובדים שיגיעו. זה לא עניין לוועדה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
- - - עבירות המין.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה חלק מהרקע הפלילי.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אבל זה צריך להירשם בהסכמים הבילטרליים מול המדינות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה בוודאי נרשם, בהסדרי היישום במסגרת המסמכים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
זה משהו חדש שלא קיים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, למה? מאז ומתמיד. זה חלק מהרישום הפלילי. אנחנו לא כותבים עבירות כאלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם לא מפרטים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
צריך שלא יהיה רקע פלילי. היעדר ר"פ קוראים לזה.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
בדיוק, במדינת ישראל המאגרים הם נפרדים, לא בכל מדינה המאגרים הם נפרדים ומספיק לומר שאין עבר פלילי. לכן גם לא צריך להגביל את זה למגדר ככלל.
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
יש כאן נקודה חשובה שיכולה קצת ליצור איזה שהיא רווחה. אם תצא הנחיה מסודרת שהיעדר רישום פלילי במדינת המוצא הוא ולידי זה יעזור לנו. זה יעזור לנו מאוד.
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
זה לא ממקומי לומר את זה, כי אני לא הנציעה של משרד הבריאות. אבל בהחלט בכללית הם יודעים להעסיק גם רופאים שהם אינם אזרחי ישראל ובאותה צורה שהם חייבים לעבור את כל תהליך הקליטה והמשוכות האלה, ביניהם חיסונים כמו שהציגה ורישום פלילי, אותו דבר צריך להחיל את זה. אבל כמו שהיא אמרה, אם יהיה היתר זה יהיה חלק מההסכמים הבילטרליים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לי שאלה. נתקלתם בבעיה של חוסר רופאים זרים? הצורך של רופאים?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
זה לא נושא הוועדה, אבל אני אספר שיש רופאים שרוצים להגיע ולעשות התמחות בישראל. יש רופאים עולים שבאים לכאן וממש מתאזרחים ומקבלים מלגה ממשרד הקליטה ועובדים בבתי החולים כרופאים עולים. אנחנו מברכים על הדבר הזה. ויש גם אזרחים למשל מברזיל שרוצים לבוא ולהתמחות, מספרים קטנים מאוד, שרוצים לבוא ולהתמחות וחוזרים לארץ המקור שלהם. אלה שיתופי פעולה שהם נכונים ובריאים גם בראייה גלובלית של מערכת הבריאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה מדינות בעיקר?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
אני לא יודעת לומר לך נתונים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה ביקשת? את לא רצית?
<< אורח >> עליזה אשכנזי: << אורח >>
לא, אנחנו צריכים לקבל איזה שהוא אישור או ממשרד הבריאות או מרשות האוכלוסין שיאפשרו לנו לאפשר לקבל גם גברים. אנחנו היינו שמחים לקבל גם גברים. אין פה עניין של להעדיף גבר או אישה. אנחנו פשוט כפופים לחוק. אז אם יש מישהו שיכול לתת לנו איזה משהו כתוב שאיתו אנחנו יכולים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי בהמשך. קודם כל שיאשרו את הענף ואת המכסה ובהמשך.
<< אורח >> עליזה אשכנזי: << אורח >>
כן, אבל בינתיים כרגע אנחנו יכולים להעסיק רק נשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה את אומרת אפרת? כרגע היא אומרת ניתן להעסיק רק נשים. אולי במקביל?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
על מה מדובר? שוב, אני לא מצליחה להבין. יש פה כזה בליל של ענפים ורעיונות.
<< אורח >> עליזה אשכנזי: << אורח >>
בענף הניקיון.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, ניקיון אנחנו לא שם כרגע. לענף הניקיון יש מכסה וזה בסדר. אנחנו, הדיון כרגע הוא על להקצות עובדי ניקיון לבתי חולים. אין מכסה כזאת עדיין, אז למה אנחנו רוצים ואומרים רק גברים או לא?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אני אמרתי.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אין לי מה להתייחס למה שהוא עוד לא בשל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז בואי נראה בהמשך, איך שזה מתפתח.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
אני רוצה רק רגע לחדד. יש את משרד הבריאות, במסגרת העסקה ישירה, שזה נכון, נישה אחרת ותהליך נפרד. יש בתי חולים כמו כללית שמעסיקים חברות ניקיון. ניתנה מכסה לחברות הניקיון, לא מספקת. עכשיו בא בית החולים באומץ ומצהיר אני משוועת לעובדים זרים. הרי מעסיק שהוא חברת ניקיון אין לו רק בתי חולים, המחסור הוא לא רק בבתי חולים. צריך להקצות למזמיני שירות שונים. אז צריך פה לחשוד במסגרת עדיין אותו מסלול של חברות הניקיון, איך נותנים מענה גם לבתי חולים. כשאנחנו מדברים על המקום הכי רגיש.
אז צריך לשקול. אני לא יודעת, אולי לתת, להגדיל עוד מכסה לחברות הניקיון ולייעד אותה לבתי חולים ומרפאות. אבל צריך לעשות משהו. כרגע לא עושים כלום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שרה, את רוצה להגיב?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
כן, ורוניקה התחילה את זה מקודם. אני שרה דיאמנט ממשרד הכלכלה. ורוניקה התחילה להציג את זה. יש באמת את ענף מסחר ושירותים, שזה ענף שנכנסים בו חמישה תתי ענפים גדולים כל ענף. אחד מהם הוא ניקיון. היום אנחנו נותנים מכסה לחברות שהן מאושרות ומורשות, בעלות רישיון ממשרד העבודה אך ורק הם. ובאמת כמו שוורוניקה אמרה יכולות אותן חברות שהן גם מספקות חלק מהשירותים שלהם לבתי חולים להסתייע באותם עובדים.
אבל צריך לזכור שמדובר במכסה שהיא מסחר ושירותים, מכסה של 25,000 שנמצאים בה. כרגע המכסה בעצם הוצאנו את כולה. לענף הניקיון ניתן מעל ל-3,000 היתרים בהקצאה האחרונה. חלקם הם בהבאה פרטית וחלקם כפופים להסכם בילטרלי שאנחנו ממתינים לראות מה יהיה עם זה. כרגע אין משהו במכסה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא לא נוצלה במלואה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אנחנו עדיין לא יודעים. המכסה, מבחינתנו, מבחינת המלצות, נוצלה במלואה. עכשיו זה נמצא ברשות האוכלוסין לתקופה הזאת שהם עדיין מבררים. זאת אומרת, עדיין חברות מממשות את הזכאות שלהם. זה נמצא עדיין בעיבוד שם. אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה זה תקופה קרובה? מתי?
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
אנחנו בראשית הדרך, עוד חצי שנה לפחות, אם לא יותר.
<< אורח >> שרון טובול אמיר: << אורח >>
לא, לא, אנחנו הוצאנו היתרים ל-1,780 עובדים זרים בענף הניקיון. תחת הסכם עדיין לא ובהבאה פרטית. עכשיו זה בשלב של רישום עובדים, וכל התהליך הקונסולרי.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
שלוקח מספר חודשים.
<< אורח >> שרון טובול אמיר: << אורח >>
שלוקח קצת זמן. אני לא יודעת אם מספר חודשים.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
אני יכולה לומר על סמך הפעימה הראשונה שנה ואנחנו עדיין תקועים. אני מדברת מהשטח.
<< אורח >> שרון טובול אמיר: << אורח >>
לא, עדיין אין שנה. את הפעימה השנייה - - - רק עכשיו.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
נובמבר 2024. פעימה ראשונה הייתה בנובמבר 2024. הקול קורא פורסם. אני מדברת על זה, על הפעימה הראשונה. שעדיין לא שיחררו 60 או 70 עובדים בשגרירות הודו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז זה משרד החוץ שיכול לשחרר את הפקק. אין פה נציג משרד החוץ.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
מדובר בתהליך מתמשך לפחות של עד חצי שנה, לפחות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ארוך ומייגע. אני ממשיכה איתך. את תוכלי במקום חסן להשיב על השאלות? את יכולה לפרט את הפעולות שעשיתם מאז הישיבה האחרונה שהתקיימה בוועדה?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
את זה אני עניתי, זה לא במגרש של חסן. באמת למה אנחנו בבתי החולים הממשלתיים עשינו מאז הוועדה הקודמת. זה מה שהסברתי ואם צריך אני אחזור. אם אנחנו מדברים על הפרטיים לא היה שיח. עלתה בקשה של כללית, אני מייצגת פה בשם חסן שמתנצל בגלל בעיות הקליטה. כללית בעצם שאלה שני דברים: מה עמדת משרד הבריאות לגבי בקשת כללית. משרד הבריאות לא מתנגד ברמה העקרונית להעסקת עובדים זרים בענף הניקיון בכללית, כמו כל מעסיק פרטי שקיים בהתאם לכללי העסקה וההיתרים שהתקבלו מהוועדה של המנכ"לים.
לגבי הרישום פלילי, בגיר וכל הסוגייה הזאת, המגדר והסוגייה שהבאת כאן – התייחסתי. וזו בעצם כל ההתייחסות שחסן רצה לומר כאן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ביקשנו שתתנו לנו אם אתם יכולים כמה, מהי עמדת המשרד לבקשת קופת חולים כללים להבאת 400 עובדים זרים מיידית. את זה את יכולה להשיב?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
את הדברים האופרטיביים לכמה, איך, משמעויות תקציביות וכו', את זה צריך לזקק עם המשרד, אחרי שיתקבל היתר.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לא, אבל השאלה היא אם אתם בעד עכשיו הבאת עובדים זרים לבתי החולים הפרטיים?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
עקרונית אין התנגדות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את אמרת שכן.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
- - - לבדוק את ועדות המנכ"לים רשמית - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עקרונית התשובה היא כן. אבל את הסוגיות הקטנות צריך לזקק עם ועדת המנכ"לים. אני מבררת לך תשובה עם חסן ומחזירה לך תשובה עכשיו.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ששר הבריאות יפנה לוועדת המנכ"לים לעזור לבתי החולים הפרטיים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם יש לכם תשובה בתחילת הדיון שלנו כמה אנשים חלו, נפטרו כתוצאה ישירה ממחסור בעובדי ניקיון? או מתברואה לקויה?
<< אורח >> שרון חובב: << אורח >>
אין לנו תשובה כזאת. המספרים שניתנו כאן זה תמותה בשל זיהומים. זה לאו דווקא שהמקור שלהם הוא ניקיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי. אבל אם אתה עושה מיפוי פחות או יותר?
<< אורח >> דניאל דוברין: << אורח >>
אני לא יודע להעריך דבר כזה.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
בהתאם לפרופ' גרוטו, שהיה ריאיון ברדיו לפני מספר חודשים, בקיא והיה מומחה לבריאות הציבור, כ-30% מסך הכול הם בעקבות מחסור בניקיון או אי ניקיון או מחסור בעובדי ניקיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
ליטל, את יכולה להחזיר תשובה?
<< אורח >> ליטל הרן: << אורח >>
בודקת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אנחנו נעבור לסיכום עד שאת בודקת.
הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לטפל בחסם שהוצג בדיון בהבאת העובדים הזרים מהודו לענף הניקיון בשל מחסור בכוח אדם בקונסוליה ולדווח על כך לוועדה.
הוועדה מבקשת ממשרד בריאות לפנות במכתב רשמי לוועדת המנכ"לים בבקשת הקצאת מכסה לעובדים זרים לבתי החולים הפרטיים ומענה לבקשת כללית.
תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:21. << סיום >>