פרוטוקול ועדה

DOC 60,704 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 20 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 14:03 סדר היום: << נושא >> תקצוב מרכזי החוסן בצפון לשנת 2026 << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה משותפת עם ועדת הבריאות שהתקיימה בתאריך 21 באוקטובר 2025 נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר יעל רון בן משה אלון שוסטר מוזמנים: יעל פיילס – רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר נופר קין – עו"ד, סגנית מנהלת מחלקת חירום וטראומה, בריאות הנפש, משרד הבריאות מרב פלג גבאי – חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת רעות לב – מנהלת את מרכז החוסן הארצי יפתח בנבנישתי – מנכ"ל, מרכז משאבים דובי גלר – מפתח שירותים חברתיים, אשכול גליל מזרחי בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני נכחו באמצעים מקוונים: אור טויג – מנהל, אגף תקציבים, משרד הבריאות עינב פרץ – ממלאת מקום ראש מטה לתנופה לצפון שלומית שמש – מנהלת אגף רשויות וקהילה, מנהלת תנופה לצפון מנהלת הוועדה: אתי שבתאי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> תקצוב מרכזי החוסן בצפון לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו מתחילים ישיבת מעקב שהיא המשך של ישיבה של הוועדה המשותפת עם ועדת בריאות והוועדה שלנו בתקציב העתידי של מרכזי החוסן בצפון. בזמן שהנושא הזה עלה, עלו גם סוגיות של מרכזי החוסן בדרום וברמה הארצית. אנחנו ניתן לדוברים להשמיע את קולם. לפני הכול, אמרתי גם הבוקר שבחרתי בכנסת לשים חולצות של חטופים, גם כדי שהם יהיו על ליבנו, שנראה אותם תמיד וגם שנספר סיפור של משפחה אחת, של אדם אחד, כי המספרים לא מספרים את הסיפור העמוק. אז הייתי מסיים את הצגת הדברים ואומר שיש 200 חטופים, 150, 100, וברוך השם המספרים ירדו ונשארו ארבעה חטופים להביא לקבר ישראל. אבל אנחנו לא מפסיקים את המנהג הזה עד שנזכה לאחרון החטופים שיבוא. היום אני רוצה לדבר על דרור אור, זכרונו לברכה. דרור אור, בן 49 מקיבוץ בארי, אב מסור, בן זוג אוהב, חבר קהילה מוערך, נחטף ב-7 באוקטובר. לאחר 208 ימים התבשר הקיבוץ כי דרור נרצח ביום חטיפתו וגופתו מוחזקת בידי חמאס ברצועת עזה. אשתו יונת נרצחה בטבח שארע בקיבוץ, ושניים מילדיו, עלמה ונועם, הוחזקו בשבי במשך 50 ימים בטרם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ולצערנו חזרו הביתה יתומים ואב ואם. בהודעת הקיבוץ נאמר: דרור אור, ז"ל, היה חבר אהוב ואב מסור לשלושת ילדיו, יעלי בת 18, נועם 17, ועלמה בת 13. הוא בן זוג אוהב ליונת, זיכרונה לברכה. הוא ניחן ברוח שיתופית יוצאת דופן באהבתו לאנשים ובתשוקה לחדש וליצור. הקהילה שלנו שבורה לנוכח הבשורה הכואבת וכאבנו אינו ניתן לתיאור. דגן פלג, שותפו של דרור לניהול מחלבת בארי במשך 15 שנים סיפר: דרור היה שותף אמיתי, עבדנו ביחד בראש אחד, בסינרגיה ובשותפות מלאה. הוא היה אדם של אנשים, תמיד חיפש שיתופי פעולה. ביחד חלמנו על תוכניות מרחיקות לכת במחלבה, אך הכול התרסק. אני איבדתי לא רק חבר ושותף אלא גם אדם שלא היה שני לו. יהי זכרו ברוך. בעזה ארבעה חטופים חללים, המשימה לא הושלמה, הספירה לא עצרה ולא תעצור עד שכולם ישובו לקבר ישראל. לפני שאנחנו מתחילים ביקשה חברת הכנסת, קארין אלחרר, שאתם שואלים למה אני מתעקש? ככה אני קורא לה תמיד, היא סולחת לי. אלהרר זה כמו ההוא שעושה שירים, דודו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין קרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלהרר זה לפזמונאים, אבל האורגינל זה אלחרר. אז אנחנו ככה נישאר תמיד. בבקשה, חברת הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. קודם כול זה קשור בנושא הדיון, זה לא מהחלל. אני אגיד שאני מבינה שנושא הדיון הוא סביב מרכזי החוסן בצפון, ואין חולק שיש מקום לתת את כל המשאבים על מנת שמרכזי החוסן האלה יתפקדו ברמה הגבוהה ביותר. יישובי הצפון חווים, עדיין, טראומה על טראומה על טראומה, לא כולם חזרו, וגם מי שחזר, בוודאי שהשנתיים האחרונות לא היטיבו את מצבו. אני רוצה לדבר על מרכז החוסן הארצי. תראה, אדוני, זה מקום שנותן מענה לכל מי שאין לו מרכז חוסן, ואנחנו ראינו אחרי הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר אנשים שמצאו את עצמם ללא מענה, כמו למשל שורדי מסיבות הנובה. הם קיבלו על פי נוהל חרדה את המענים במרכז החוסן. עכשיו אני אגיד לך, אני יודעת שמשרד האוצר לא תמיד נותן תקציבים ביד רחבה, ולפעמים יש לו טענות שיש בידי לקבל אותן. אבל כשמדובר בבריאות הנפש של אזרחי מדינת ישראל, שאנחנו באמת במצב לא טוב. מדינת ישראל בטראומה, ואם לא נטפל תהיה פה פוסט טראומה משמעותית, שהיא לא קטנה, היא תמנע תפקוד מאנשים. לכן, כשאני שומעת שמתקצבים למרכז החוסן הארצי רק עד דצמבר 2025, תשמע, מתפוצץ לי המוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת התשובה לגבי מרכז החוסן הארצי? שהוא לא יתוקצב ב-2026? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יודעים, דברו איתנו אחרי. אני אגיד לך, אדוני, אנחנו בשנה שבה אני לא יודעת אפילו אם התחילו דיוני התקציב באוצר. אני לא משוכנעת לגמרי שיעבור תקציב מדינה. עכשיו, מה זה אומר שלא ברור מה יעלה בגורל התקציב ב-2026? זה אומר שקשה למרכז לגייס מטפלים. מי ירצה לבוא כשהוא לא יודע אם תהיה לו משכורת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיך תשמור על הקיימים, וחסר מטפלים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. אתה יודע, בשוק החופשי הפרטי לגמרי יש תעריפים לא רעים. למה לי לבוא למרכזי החוסן האלה? למה שאני אשקיע את הזמן שם? ואני מבקשת ממך, אדוני, יש לך יכולת באמת רבה, כנראה, שצריך להעריך אותה, אי אפשר שמשרד האוצר יבוא ויגיד: דברו איתי אחרי. אי אפשר לקבל תשובה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרי מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אחרי שייגמר דצמבר, או שאני אגיע לתקציב. ואם לא יהיה תקציב מה נעשה? מה נגיד לאנשים, תמו שידורינו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי כמה שאלות הבהרה. אחת, כמה הוא תוקצב ב-2025? מי המפעיל שלו? כמה שנים הוא קיים? ומה גבולות הגזרה שלו, מה מותר לו לעשות ואיפה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נמצאת כאן מנהלת המרכז, אני בטוחה שהיא תוכל לתת תשובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ניתן לה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם נציגת משרד הבריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון, ומצוינת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם למשרד הבריאות ניתן. מישהו צריך להביא את המשאבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וגם אני אשמח שאם משרד הבריאות חושב שאין מקום למרכז הזה – שיגיד. אבל אני לא חושבת שזו התשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נראה לי. אנחנו לקראת חמש שנים של טיפול במדינה שיהיו בה עשרות אלפים ומאות אלפים שחוו טראומה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וראוי שנאמר שאם לא נטפל בזה עכשיו, זה לא יהיה חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשלם יותר. כל מי שלא יטופל יעלה יותר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תמיד משרד האוצר לא מסוגל לראות מעבר לחור שבגרוש, מסורתית. אבל לא על חשבון הבריאות של האנשים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, מנהלת מרכז חוסן ארצי. << אורח >> רעות לב: << אורח >> שלום לחבר הכנסת, ותודה רבה גם לחברת הכנסת, קארין אלהרר. אני רעות, אני מנהלת את מרכז החוסן הארצי שמופעל, לשאלתך, על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה והוא שותף, כמובן, למשרד הבריאות והביטוח הלאומי ומפעיל עבורם גם את נוהל חרדה במסגרת הטיפול שניתן לאזרחי מדינת ישראל שבעצם אין בעיר מגוריהם מרכזי חוסן. אני אדגיש שהתשתית של מרכז חוסן ארצי הוקמה בחירום ב-15 באוקטובר 2023 מיד עם פרוץ אירועי חרבות ברזל. המענה שנותן מרכז חוסן ארצי הוא מענה לאומי לטיפול נפשי וטיפול בטראומה למעל מ-220 רשויות במדינת ישראל , כמו שכבר אמרנו, שאין בהן מרכז חוסן מקומי. הוא טיפל עד היום בלמעלה מ-14,000 אזרחים, ביניהם 2,000 שורדי המסיבות בדרום. המרכז מפעילי שירות התערבויות מיידיות לחירום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רק רוצה לתקן אותך. ברור שצריך דבר כזה, רק בנתונים להגיד ש-240 רשויות. << אורח >> רעות לב: << אורח >> לא, אמרתי מעל 200 רשויות. יש היום 259 רשויות במדינת ישראל. יש מרכזי חוסן בצפון, בעוטף, יהודה ושומרון והבדואי, אז ההערכה היא מעל 200 רשויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה לא חייב להיות הערכה, הוא מדויק. << אורח >> רעות לב: << אורח >> הוא מדויק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אשכול גליל מערבי יש לו מרכז חוסן ויודעים כמה רשויות יש באשכול הזה. << אורח >> רעות לב: << אורח >> 18 ו-18, בסך הכול 36. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואשכול גליל יודעים, ובעוטף, ואז מגיעים למספר מדויק. << אורח >> רעות לב: << אורח >> מדויקת, אני אוהבת מספרים מדויקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו, ברשויות שיש אשכול אחר אתם לא פועלים. << אורח >> רעות לב: << אורח >> נכון. בעצם מודל ההפעלה של ארצי הוא אך ורק למקומות שאין בהם מרכז חוסן. המענה שניתן מלבד טיפול נפשי בעקבות כל המצב החירומי שפגש אותנו, לצערנו בשנתיים האחרונות, בעצם התשתית שלו יכלה לאפשר התערבויות מיידיות בחירום. מה זה אומר? אם נסתכל על עם כלביא, אירוע החירום האחרון שפגש אותנו, מרכז חוסן ארצי בתשתית שלו הקים צוותי מטפלים, צוותי חוסן, שפעלו במשך שלושה שבועות ב-100 מלונות שבהם נכחו אנשים שפונו מבתיהם כתוצאה מפגיעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה פניות וטיפולים היו במסגרת השנה הזאת אצלכם? << אורח >> רעות לב: << אורח >> במסגרת השנה הזאת יש פניות חדשות, יש למעלה מ-5,000 פניות חדשות. בסך הכול כמו שאמרתי, מעל 14,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך מרחב אזורי, איפה זה מתרחש? << אורח >> רעות לב: << אורח >> אז אני אדבר רגע כדי להסביר על מודל ההפעלה של מרכז חוסן ארצי. מכיוון שנדרש לתת מענה מקצועי וגם נגיש בפריסה ארצית, המודל של המרכז הוא שיתוף פעולה עם ארגונים, מטפלים שותפים כגון לב בטוח שמטפל בשורדים, מרכז אלה, עמך, מהו"ת, נט"ל ועוד רבים טובים אחרים. יש 18 ארגונים שותפים שכולם מחזיקים מטפלים מקצועיים שעונים על הקריטריונים של משרד הבריאות והביטוח הלאומי, כולם חייבים להיות מטפלים מומחים בטראומה, קלינאים, עומדים בסטנדרט שנדרש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז רק שאלה אחרונה. << אורח >> רעות לב: << אורח >> בנוסף לכל זה, אני אגיד עוד משפט, מרכז החוסן הארצי מפעיל מוקד *5486 שגם שם יש 80 מטפלים מקצועיים, כולם עומדים בסטנדרט של משרד הבריאות לעניין טיפול בטראומה, והם בעצם מבצעים את תהליך הריאיון הראשוני שנקרא אינטק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז השנה התקציב הכולל של המרכז היה מכספי ממשלה, תגידי אילו משרדים? ובטח גם תרומות? איך זה בנוי, המבנה? << אורח >> רעות לב: << אורח >> התקציב כולו בוני ממשרדי ממשלה, לא מתרומות. כל ההפעלה שלו מתקציב ממשלתי, הוא עומד על 18.5 מיליון, נופר תדייק אותי אם צריך, אבל נראה לי שאני מדויקת, כבר אמרתי. והמשרדים השותפים הם משרד הבריאות שמוביל את זה, ביטוח לאומי, הרווחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה מתחלק ביניהם? << אורח >> רעות לב: << אורח >> על זה תענה לך נציגת משרד הבריאות. << אורח >> נופר קין: << אורח >> בסוף יש את החלק שנכנס כחלק מהחלטת ממשלה ששם שותפים. יש את החלטת הממשלה לה שותפים תשעה משרדי ממשלה, שזה 35 מיליון שזה מתחלק בין כלל מרכזי החוסן בארץ, שזה חלק יחסי שמתוכו הלך משהו כמו 4.5 מיליון למרכז החוסן הארצי. מעבר לכך זו תוספת שניתנה ספציפית באותה שנה מהאוצר, ועוד תוספת שניתנה סביב עם כלביא למענים שנתנו בחירום ל-100 מלונות שזה עוד 3 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה היה 4.5 מיליון פלוס תוספות של האוצר שהתכנס ל-18? << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג האוצר פה? היא תגיע? נחכה לה. בינתיים אנחנו רוצים לקרוא את עיקרי המכתב של השר אלקין שממונה על שיקום הצפון והדרום בעקבות הדיונים של הוועדה שבסך הכול רוחו של המכתב רציני וטוב, אבל אני אגיד מה חסר לי במכתב. אז מעבר לפתיחה וכו' לחברי הכנסת, הוועדות. "אני רואה חשיבות עליונה בהמשך הפעילות החיונית של מרכזי החוסן. יהיה מענה במסגרת תוכנית הבריאות בכפוף לדרישות ולצרכים שיוצגו על ידי משרד הבריאות." אז אני מניח שצרכי משרד הבריאות הוצגו, מה שאמורים זה לאשר אותם. כי נציגת משרד הבריאות כבר הייתה פה פעם קודמת והיא הציגה שהיא יודעת והיא מתואמת מה נחוץ, אבל היא מחכה לאישורים תקציביים. "התוכנית אמורה להיות מאושרת עד סוף השנה, ולכן יהיה מענה לשנה הבאה." פה השאלות זה כמה כסף? ומתי יהיה מענה? במכתב כתוב: "אני מודע ללוחות הזמנים הדוחקים ולצורך בהחלטה בהקדם האפשרי על מנת לאפשר למרכזי החוסן להיערך כראוי להפעלת השירות בתחילת 2026." זאת אומרת, לפי המשפט הזה, ההודעה תגיע לפני תחילת 2026. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ומה עד אז? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש להם עכשיו ב-2025. אנחנו דואגים לינואר, ואם הם צריכים לשמור עובדים אז הם צריכים לדעת קודם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הקודם כבר היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו מבקשים מהמדינה לחשוב קדימה ולראות את הנולד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> סתם, רעיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זו בקשה מוגזמת לדעתי. האמת היא שבדרך כלל משרד ממשלתי יכול לפי נהלים, חשבות, להגיד: אני לא יכול להתחייב על שנה הבאה כי אין תקציב מדינה. התשובה הזאת לא מקובלת בעולמות של תקומה ותנופה כי זה תקציב רב שנתי וכן קיבלו אישור לראות דברים באופן רב שנתי. אבל אנחנו רוצים לשמוע הבהרות מנציגת השר במנהלת תנופה תקומה. מי נמצא פה? עינב? שלומית? שתיהן בזום? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> שלום, מה שלומך, מיכאל? אני עינב, ממלאת מקום ראש מטה לתנופה לצפון. אני עליתי בזום, עינת ושלומית הנציגות המקצועיות גם נמצאות כאן. אבל כיוון שביקשת ואישרתם לעלות בזום, אז אני כאן איתכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחלה. וגם את לא הולכת להיעלם, אני מבין שאביעד פרידמן הולך לקבל את הצפון, לא? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, אביעד יהיה המנכ"ל ברגע שהמנהלות יאוחדו, וכנראה זה יהיה בזמן הקרוב. כרגע אני ממלאת המקום ואנחנו בונים את החלטות הממשלה. אני אתייחס, כמו שקראת, למכתב שהשר הפיץ לחברי הכנסת ולחברי הוועדה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עינב, זה אלון, אני רוצה לשאול בעניין הזה. אני מאוד טרוד מהחיבור, שהוא נכון, אבל אני רוצה להבין, יהיה ניהול מרכזי, את או בת דמותך/בן דמותך, בצפון תחת, נגיד אביעד? או שהוא יהיה אחראי על שני המרחבים? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> זה לא פרסונלי בשמי, אבל אביעד יהיה המנכ"ל של תקומה וגם של תנופה. זו תהיה מנהלת מאוחדת. תגיע החלטת ממשלה, אני מאמינה, בתוך שבוע-שבועיים לממשלה לאישור ואז מתוך זה יהיה מבנה ארגוני כזה או אחר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשות יושב-הראש, רק צריך לשים לב, אני חושב שיש בזה היגיון – שני גופים שונים, הם בנויים אחרת וצריך לשים לב. אתה יודע, באחד יש חוק, בשני אין חוק. והדבר השני, אסור לייצר אנורקסיה ניהולית במטה. משום שאת יורדת ואביעד מתחלק, והחשבות, ועורך הדין והאסטרטגיה והכול יתחלק, חייב תוספת כוח אדם. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> תהיה תוספת כוח אדם מאוד משמעותית של 30 תקנים נוספים לתנופה לצפון וזה כבר הופך להיות הרבה יותר משמעותי, גם אם המטה הוא מטה אחוד, יהיו רפרנטים גם בצפון וגם בדרום ואני חושבת שבסך הכול יינתן מענה לכל הצרכים. ברור לי, אלון, שאתה מכיר את המצב של הצפון, ונדרש כאן כוח אדם, ולכן מנהלת שתהיה גדולה הרבה יותר ממה שהיא קיימת היום, תסייע מאוד למצב בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שנצלול לענייני מרכזי החוסן, הדאגה של אלון היא אמיתית והדאגה הזאת היא כפולה ומכופלת כי כל הקמת התשתית הניהולית לשיקום הצפון הייתה שונה ולוקה בחסר לאורך השנתיים האלה. מספיק שנזכיר שמונו מנכ"ל משרד הפנים להוביל, אחריו סקלי כהן ליומיים, אחריו צ'ייני, ואחריו את, אולי פספסתי עוד מישהו, וכל זה קרה בשנה אחת-שנתיים. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אני כבר שנה, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שאת האור בקצה המנהרה ואת ההוכחה שלא צריך טייטלים ותפקידים ואוונטה כדי לעשות את העבודה, לא סתם זרקו את זה על כתפייך, ואני דווקא מודאג שלא תהיה לך אחריות כוללנית, אני חושב שהידע שצברת והיכולת שלך לעבוד עם רשויות הוא דרמטי. אבל הדאגה של אלון היא נכונה, האם המעבר הזה חלק, האם הוא שלם, מתואם? אז אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה ונחליט גם האם זה דורש דיון בפני עצמו? עכשיו בואי נדבר ספציפית. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אני חושבת שזה מהלך נכון כי אנחנו באמת עד כה גם עסקנו בשיקום ובבניית וכתיבת ההחלטות שהיה אירוע מאוד מורכב ולקח זמן. וכשעוברים ליישום אז זה מצריך כוח אדם ומנהלת מסודרת ואני שמחה על המהלך הזה. אני חושבת שזה יעשה טוב לצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקיצור, בחורה ממלכתית, אין עליך. משהו. בגלל זה הם אוהבים לעבוד איתך. טוב, מה עושים? מה הבשורה פה? יש 35 מיליון. מהמכתב לא ברור כמה יהיה בפעם הבאה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> בוא נעשה סדר, אני רק רוצה להבין את התהליך כדי שתבינו מה עומד מאחורי המכתב. בימים אלו אנחנו יושבים עם משרדי הממשלה כולל משרד הבריאות, לראות את הצרכים הכוללים. למשרד הבריאות יש צרכים במאות מיליוני שקלים שביניהם זה גם מרכזי החוסן. אנחנו לא קובעים את סדרי העדיפויות, אנחנו יכולים לקבוע את המסגרות התקציביות שאנחנו נותנים למשרד כזה או אחר וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בימים אלו ביחד עם השותפים שלנו באגף התקציבים ובמשרד האוצר. בסופו של דבר אומרים: למשרד הבריאות יוקצה X מיליונים, ובתוך החלק הזה אנחנו לא החלק המקצועי, משרד הבריאות הוא שיקבע את התיעדופים, כמובן שאנחנו ניתן את האימפקט ואת מה שאנחנו חושבים לנכון. אבל בגדול המשרדים המקצועיים, כמו שעשינו בחינוך והעברנו החלטה מאוד גדולה, כך גם בבריאות. אנחנו נשב ויושבים עם משרד הבריאות עם התקציבים שיוקצו להם ולפי זה אנחנו נוכל לדעת כמה יוקצה לתקציבי החוסן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז באיזה שלב אתם מול משרד הבריאות? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אנחנו בשלב שבפנימי מתחילות להיסגר המסגרות התקציביות. ברגע שהן יאושרו, כמובן עם השר אלקין ושר האוצר ואג"ת, וזה קורה בימים האלו, אז כבר משבוע הבא אנחנו יושבים עם המשרדים על התוכנית הספציפית. אנחנו עשינו עבודה מאוד מאומצת עם משרד הבריאות השותפים שלנו, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא, אנחנו יודעים את הצרכים. הצרכים הם רבים, מיכאל, אתה יודע יותר טוב ממני אפילו כמה הצרכים בנושא הבריאות הם משמעותיים ורבים, ואנחנו גם שמים עוגנים מאוד מרכזיים, כמו בית החולים בנהריה שאנחנו הולכים להשקיע שם מעל 250 מיליון סביב בית החולים וסביב האקו-סיסטם שאנחנו חושבים שזה אסטרטגי לכל אזור הגליל המערבי. מעבר לזה יש תוכניות שמשרד הבריאות מצפה שאנחנו נתקצב וביניהם גם מרכזי החוסן. ברגע שיש לנו את מסגרות התקציב האלו אנחנו נביא את החלטת הממשלה ביחד עם משרד הבריאות לממשלה לאישור. כל זה אמור לקרות בחודש הקרוב, ולכן אנחנו אומרים שתקציב החוסן יהיה מובטח ויהיה בסדר איתו, וגם אם נראה לנכון שאנחנו לא עומדים בקצב בתוך חודש, שאנחנו ממש בטווחי אפס, אז נוכל גם להביא החלטת ממשלה ספציפית למרכזי החוסן כי יש את ההחלטה של שנת 2025, ואנחנו נוכל לתקן אותה בעקבות אותן מסגרות תקציביות. כך שאני באמת חושבת שאתם תעקבו ואנחנו נביא דיווחים לוועדה, כמובן. אבל יהיה תקציב למרכזי החוסן, גם השר אלקין, גם אנחנו כולנו מחויבים לדבר הזה ואפשר להיות רגועים בעניין. להגיד כמה ומתי – אין לי תשובה מדויקת כי זה באמת תלוי סך הדרישות של משרד הבריאות ואיפה הם ישימו ויתכללו את מרכזי החוסן, אבל גם את זה, כמובן, נדווח, ברגע שתהיה לנו את התוכנית הכוללת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם אחראים על מרכז חוסן ארצי או שזה לא אצלכם? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא אצלנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נציגת האוצר הגיעה בכלל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו 6-6.5 מיליארד שמחכים לתוכנית, תוכלי לדווח לוועדה מה הסטטוס? מה לוחות הזמנים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ביטון, הגיעה נציגת האוצר. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, השר החליט שאנחנו עדיין ממשיכים עם תוכניות מוכנות כמו שעשינו בחינוך, להביא אותן לממשלה. ולכן אנחנו בשבוע הקרוב מתחילים לשבת ביחד עם המשרדים על כל תוכנית. כל תוכנית שתהיה מוכנה אנחנו נביא לממשלה. אנחנו כבר די סגורים עם רוב המשרדים, יש לנו את הכיוונים. חיכינו למסגרות התקציביות כדי לדעת בסופו של דבר השר גם דיווח על זה אז אני יכולה לדווח על הנושא של האם הממשלה בנוגע לחברה הדרוזית נכללת בתקציב הזה כן או לא, ולכן זה משפיע על כל סך התקציב וכל סך המסגרות התקציביות. אבל כרגע אנחנו יודעים את מסגרות התקציב ואנחנו מתחילים לפעול מול המשרדים בשביל להעביר את החלטות הממשלה. כל החלטת ממשלה שתהיה מוכנה – ואני מניחה שבשבועות הקרובים אתם תראו די הרבה החלטות ממשלה שמונחות על שולחן הממשלה כמו קליטה, כמו האוניברסיטה, בריאות, תיירות, וכו' – יובאו לממשלה לאישור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי, למה בכלל חייב את המתודה של החלטות ממשלה אם הנושא הזה תוקצב כראוי וכבר יושב אצלכם? למה בכל פעם צריך להביא עוד החלטת ממשלה? למה לא חלוקת התקציב כפי שהיא? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אין דרך אחרת. כל שקל מתקציב תנופה צריך לעבור דרך החלטת ממשלה. זה לא תקציב גמיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני מבין מתוך הדברים שלך, יהיה רגע שתרגישי שאולי אין החלטה כוללנית ומהירה למשרד הבריאות ולכן תבואו, אולי, בהצעה לעשות החלטה מהירה על מרכזי החוסן כאופציה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> מיכאל, גם בשנת 2025 ההחלטה שעברה היא החלטה ספציפית למרכזי החוסן, כי חשבו שיש צורך בלתת את המענה המיידי, סך של 20 מיליון, 15 מתוך תקציב תנופה ו-5 מיליון מתוך תקציבי הבריאות, ולכן אנחנו יכולים לעשות גם המשך החלטה. אנחנו כרגע לא רוצים לעשות את זה כי אנחנו חושבים שבסופו של דבר נצליח להביא את ההחלטה הגדולה עד סוף השנה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יש פה אישה עדינה שהיא עוצמתית אבל מדברת בלחש. שוסטר, לא שמעת שהיא דיברה? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעתי אותה היום, היא אסרטיבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יודע, פה היא עדינה, ככה בשקט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני בחורה עדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוצמתית. כן, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק רציתי את תגובת האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צריכה ללכת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוצר, בינתיים תני לנו תשובה על הארצי. מה קורה עם הארצי? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני יעל מאגף תקציבים באוצר. דבר ראשון, דיון חשוב וטוב שאנחנו מקיימים את השיח. הנושא של בריאות הנפש בכלל ומרכזי החוסן בפרט נמצא בראש סדרי העדיפויות אצלנו, וזה באמת משתקף בתקציב של 1.4 מיליארד שקלים בנושא בריאות הנפש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מרכז החוסן הארצי? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> בנוגע למרכז החוסן הארצי יש את התקציבים מהחלטת ממשלה 2675, שהם מתחלקים בהתאם להחלטה של הוועדה העליונה, שזו הוועדה שבראשותה יושב משרד הבריאות והם מחליטים על ההקצאות של הכספים בין מרכזי החוסן השונים, באמת בהתאם להחלטות מקצועיות וזה נמצא בידי הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה זה עומד? << אורח >> רעות לב: << אורח >> אנחנו לא חלק מההחלטה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רעות, לא להתפרץ, רק ח"כים יכולים. אתה תחדד עכשיו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לחדד מה שרציתי לשאול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, קארין, עכשיו שוסטר. זקן השבט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל עד מתי זה הכסף הזה? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, אחד. ושתיים, ההחלטה שאת מדברת, אם אני מבין נכון - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה עד מתי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה תקציב לכל החיים? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - זה איזשהם, לא יודע, תגידי עד כמה עשרות מיליוני שקלים שמחולקים לכל הארץ. ביניהם לצפון ולדרום. אבל ברור שלצפון ולדרום בתוקף הנסיבות, תנופה תקומה, צריך תוספת תקציבית. האם גם בזה אתם עוסקים דרך תוכניות תקומה ותנופה? והאם יש הקצאה כמו שצריך להיות, מאותה החלטה שלא נופלת רק על תקציבי תנופה תקומה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אם אפשר עוד שאלה. יש צפון יש דרום – חשוב. לעניין הארצי שאת אומרת שהוא חלק מהחלטת הממשלה, האם זה מוגבל בזמן? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> מה מוגבל בזמן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> החלטת הממשלה הזאת. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> 2675? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> היא קובעת את התקציבים בכל שנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בכל שנה. זאת אומרת מסתיימת ב-2025 דצמבר ואז מה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני צריכה לבדוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שהתקציב הזה הוא בתפיסה רב שנתית, זו חבילה רב שנתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה ייגמר מתישהו. ואסור שזה ייגמר ב-2026. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני רגע אעשה סדר, תקציב החלטת ממשלה של מרכזי החוסן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי את רוצה לתת לאור טויג אצלכם לעשות סדר? << אורח >> נופר קין: << אורח >> אפשר ביחד איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז את תשלימי, נופר. מנהל התקציבים במשרד הבריאות, בבקשה, אור טויג בזום. << אורח >> אור טויג: << אורח >> אני מתנצל שאני ככה עולה, אבל אני רק אגיד שהחלטת הממשלה קובעת את התקציב לשנת 2025 והיא אמורה לעבור החלטה נוספת בשבועות הקרובים לתקציבי שנת 2026, כרגע באותם היקפים של שנת 2025. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם לארצי? << אורח >> נופר קין: << אורח >> כן, אבל זה תקציב הבסיס. הוא מדבר על סך הכול סך של 35 מיליון שקלים לכלל מרכזי החוסן, זאת אומרת שזאת החלטת הבסיס של כלל מרכזי החוסן. היא לא כוללת את החלטות הממשלה של תקומה ותנופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אור, אתה הבנת מה אומרת נופר? 4.5 מיליון מובטחים לארצי אבל אתם הגדלתם להם לפעילות של 18 מיליון, אז מה עכשיו? נגמרה הטראומה במדינה? הם יכולים להירגע ב-2026? גם אם הייתם רוצים לעשות שינויים, זה יכול להיות מתווה רב שנתי של הקטנה, אבל עוצמת הטראומה לא השתנתה פתאום, וגם המקרים לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, לא הבנתי. הוא נותן את התוספת או לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא קיבלנו תשובה עדיין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא ענה, אולי הוא רוצה להפתיע אותנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשמוע את התשובה. << אורח >> אור טויג: << אורח >> כרגע המסגרת התקציבית נשארת זהה למה שנקבע בהחלטת הממשלה לשנת 2025. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולל התוספות שנוספו למרכז הארצי? << אורח >> אור טויג: << אורח >> כרגע זו המסגרת למרכז הארצי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוצר נתן תוספת למרכז הארצי ב-2025, נכון? על בסיס איזשהו רציונל של צורך? << אורח >> אור טויג: << אורח >> נכון, גם הייתה תוספת נוספת לעם כלביא. כרגע אין לנו מקור מוסדר ומוסכם לשנת 2026. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת מ-18 מיליון הם יידרשו להסתדר עם 4 מיליון? << אורח >> נופר קין: << אורח >> מותר לי להגיד משהו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל רק לשוסטר מותר להתפרץ לפנייך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לוודא שאתם מכירים ואתם בלופ שהזכירה לנו הממונה על הצפון שעוסקת בנושא תנופה, שהם כרגע בשיח איתכם כדי לוודא שבסדר-העדיפות שלכם, של משרד הבריאות, עבור אזור קו העימות, התנופה, ייכנס גם תקצוב נוסף למרכזי החוסן. אתה מכיר את זה? << אורח >> אור טויג: << אורח >> לא שמעתי את השאלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם במשא ומתן, בשיח, עם תנופה, עם השר אלקין, לגבי הייעודים, סדר העדיפות שאתם מעדיפים לתקציב, בטח כך וכך מאות מיליוני שקלים, לטובת הצפון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל, שוסטר, זה לא יפה מצידך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארין רוצה תשובות על הארצי ואתה הולך לאזורי. תן לה לקבל תשובה על הארצי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תן לי, אני הולכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז היא הולכת ואז יהיה לנו כיף פה בלעדיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אור, האם אתם חושבים שיש פחות צרכים ולכן לא תהיה תוספת? לא שומעת. אור, אתה במיוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> "רק שפתיה נעות", כתוב עליה, "וקולה לא יישמע". אין תקציב ל-WIFI של הרכבת. << אורח >> אור טויג: << אורח >> כמובן שאנחנו מכירים את זה שהצרכים לא באמת השתנו במובן שהיינו חושבים ומצפים לפני כשנה כי המלחמה, כאמור, התארכה. אבל בהינתן מסגרת המקורות שיש לנו כרגע, מסגרת הצרכים לא השתנתה גם במרכזים האחרים, אז זו החלוקה שנקבע על ידי הוועדה העליונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אור, אנחנו לא מכירים, לא נפגשנו קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועדיף לך לא להכיר אותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה שאתה איש עם ערכים, שאתה מבין גם את צרכי השעה, ואתה גם מבין שזו תשובה לא קבילה שאתה בא ואומר: אני יודע שהצרכים לא השתנו אבל לא מצאתי כסף. בוא נשב ביחד ואני אתן לך כמה מקורות תקציביים מאוד רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, אבל עכשיו יש בעיה ואתה אומר בכללי שזה לא סביר שצורך כזה ממענה של 18 מיליון ירד ל-4 מיליון, איזה תהליך מהיר אתם עושים כדי לבדוק את זה? מה אתם הולכים לעשות כדי לבדוק אפשרויות פתרון? << אורח >> אור טויג: << אורח >> אני רק אחדד את הדברים שלי ואגיד פעם נוספת. כרגע אלו המקורות התקציביים מהמסגרת הקיימת של החלטת הממשלה והחלטת הממשלה שתפורסם בעתיד. זאת תהיה המסגרת של החלטת הממשלה ככל הנראה, ככל ומשרדי הממשלה הנוספים השותפים לא ייכנסו ויוסיפו מקורות. במסגרת שלנו אני לא יודע להתחייב באופן ודאי אבל אני כן יודע שאנחנו עושים על זה הרבה עבודה במשרד ואני מאמין שאנחנו גם נמצא לזה עוד מקורות תקציביים כמו שאמרת ונדע לצמצם את הפער הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבהיר לנו את המושג הזה ועדה עליונה, שהזכרת. מי זו הוועדה ואיך היא עובדת? אותה בעצם אומר שאותו 1.4 מיליארד שקלים שהוקצה לבריאות הנפש ב-2025, כנראה יוקצה ב-2026, ושבו אתה תנסה לפתור את הבעיות שעולות כאן. זה מה שהבנתי נכון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ה-1.4 זה לכל הבעיות בבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, תני לו להשיב. << אורח >> אור טויג: << אורח >> 1.4 מיליארד יש בו בלבול. יש כסף שהוא נמצא של מרכזי החוסן שהוא מתוקף החלטת הממשלה ומתוקף החלטות ממשלה נוספות שמעגנות את התקציבים למקורות של מרכזי החוסן. יש בהחלטות הממשלה שעברו ושיעברו יש עדיין איזשהם פערים תקציביים ואנחנו עובדים על לפתור אותם ואני מאמין שאנחנו נמצא לזה את המקורות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להאיץ בכם, אבל נובמבר. קחו את הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זו הוועדה העליונה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מי יושב בוועדה העליונה? << אורח >> אור טויג: << אורח >> הוועדה העליונה – נופר תדע לענות על זה בצורה יותר מקצועית. << אורח >> נופר קין: << אורח >> זה בעצם כלל המשרדים שמתקצבים בהחלטת הממשלה את מרכזי החוסן, הם יושבים ביחד ומנהלים דיונים על מדיניות, אבל זה לא מי שנותן תקציבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אומרים למטפלים? יש לכם עבודה? אין לכם עבודה? << אורח >> נופר קין: << אורח >> מה אומרים לשורדים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אומרים לשורדים? יהיו לכם טיפולים? לא יהיו לכם טיפולים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אחראי גם על מרכזי החוסן בצפון ובדרום? << אורח >> אור טויג: << אורח >> מבחינה תקציבית כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמענו פה מנציגת משרד הפנים שהיא בתפקיד מתכללת בצפון, שהיא מאמינה – במסגרת מה שרבין אמר שלא בסדר – שיהיה בסדר. השאלה מה הכיוון? רגע, תישארי רגע, אני צריך אותך. << אורח >> אור טויג: << אורח >> אני אגיד שוב פעם, אני אשמח להחזיר את הכדור במובן הזה למשרד האוצר, כי אין לו מקורות שאנחנו מכירים וקיימים לנו, ואנחנו במסגרת מה שיש לנו, נרצה לצמצם את הפערים ככל הניתן, מתוך הבנה שבמסגרת המקורות הקיימים ובמסגרת זה שאין לנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, תשמע. בוא נעשה סיכום ביניים. אני רוצה קודם כול שתישאר איתנו עד סוף הישיבה, אבל לגבי מרכז החוסן הארצי, הייתה פה הזמנה לפגישת היכרות של חברת הכנסת קארין אלחרר ומאותו רגע היא לא תגיד שהיא לא מכירה אותך, אז הוועדה מטילה עליה לפגוש אותך בשבוע הקרוב ולהתחיל למצוא את המקורות שדיברת כדי להבטיח את עתידו של מרכז החוסן הארצי. אז אתה תפגוש אותה השבוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך, אור, כשאומר יושב-הראש: עתידו של מרכז החוסן הארצי, זה לא על המינימום, זה לא על הבייסיק, זה על כל הצרכים שיש. עכשיו, אני לא מדברת על הצרכים שהולכים וגדלים, אני מדברת רק על מה שידענו השנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמר שבמהות הוא מסכים. << אורח >> אור טויג: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שאני מכיר, גם רעות מכירה אותי טוב, אני אשמח לשבת על הדברים, ואני אשמח גם לשבת כשיהיו גם ביחד נציגי האוצר בישיבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רק דרשנו שזה יקרה השבוע, אור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רוצה שגם נציגי האוצר יבואו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא פוגש אותך, הוא נציג האוצר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא תקציבן של הבריאות. הוא לא הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יעל, את באה לפגישה? כתוב "טובים השניים מן האחד והחוט המשולש לא במהרה יינתק". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יעל, רגע, אצלכם יש דיבורים על מתן ההגדלה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> דבר ראשון, יש למשרד הבריאות תקציב שאותו הוא מנהל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תתני לי את התשובה הזאת, יעל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארין, אל תעשי את זה פה, אולי אם תשבו על כוס קפה בחדר אינטימי שלושה אנשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באהבה, כוס קפה עם ופלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השבוע, עם ופלות. אולי תקבלי תשובה יותר טובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מנסה להבין מה הכר למשא ומתן? תסבירי לי. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> דבר ראשון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, למשרד הבריאות יש תקציב שהוא יחלק אותו כמו שהוא רוצה. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אוקיי. והדבר השני זה שאנחנו ננהל שיח בין המשרדים ביחד עם דיוני התקציב של 2026. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? מה אני אגיד למטפלים עד 2026? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תהיו חזקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שבוע הבא את עושה דיון, תחכי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, נו, ביטון. תקשיבי רגע, המטפלים ם עכשיו במצב שאומרים: אולי אני אחפש לעצמי עבודה אחרת. מה אני אגיד להם? אל תלכו כי תהיה לכם עבודה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני מבינה את המורכבות ובכל זאת אני אומרת שבסוף יש שני משרדים שעובדים אחד מול השני בדינמיקה ואנחנו מנהלים דיון אחד על צרכי מערכת הבריאות כולה, וזה יהיה חלק בלתי נפרד מהדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש סיכון שהם יקבלו תשובה עד אמצע דצמבר סופית של מסגרת תקציבית, מגמה? כיוון? סיכומים בין-משרדיים? גם אם זה בעל פה וזה יובא לממשלה ולתקציב המדינה, יש סיכוי שעד אמצע דצמבר יקבלו תשובה טובה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגידי, התחלתם לעבוד על התקציב? כן? אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קורה בשנה שלא יהיה תקציב? לא יהיה להם כלום? הרי אם הכול מבוסס פה על החלטות ממשלה וקופסות ותקציבים תוספתיים, כשעוברים ל-1:12 מה יקרה לגופים האלה? זה 1:12 על ביצוע של שנה קודמת או על הבייסיק של שנה קודמת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה אפילו לא בבסיס התקציב, זו החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את אומרת? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני אומרת שא' צריך לראות מה קורה פה עם המקור של החלטת תנופה, כמו שאמרנו גם בדיונים הקודמים ואני אגיד גם עכשיו, משרד האוצר תומך בלהקצות מקורות גם מהחלטה של תנופה. ואני גם אחזור ואגיד שבסופו של דבר מדובר בהחלטה מקצועית של משרד הבריאות לאן להקצות את התקציב ביחס לחשיבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת. תשו כוחותיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יעל, אנחנו ניפגש. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראי הוזהרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי לה: אני לא מכירה אותך גם. אותה את כבר מכירה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו אזהרה או הבטחה, קארין? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הולכת להיות פגישה סוערת, אני שוקל לבוא. תודיעי לי, קארין, מתי זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מפחיד אותה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני רוצה לבוא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, קארין. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יעל, יש אולי ארבע קבוצות שונות שאני מזהה, אני אומר גם לחברות ממשרד הבריאות, נתחיל מהקל, זה לא קשור לאירוע הזה, אבל כלל מרכזי החוסן שהם אינם צפון ודרום, ושם אני מבין שיש החלטת ממשלה שרצה משנה לשנה ואני מקווה שזה יינתן, אחד. ונגיד ששם לא מוכרחים, הייתי רוצה להגדיל בכל פעם ב-10%. אחר כך יש את מרכז החוסן הארצי שזה כל אותם המגזרים שמשלמים את המחיר של המלחמות שאחרי המלחמה ומהניסיון שלי, אזור דרום עוטף עזה ובכלל, המחירים לא בהכרח הולכים וקטנים. ייתכן ומספרית, לא בטוח, אבל בעלויות – אני מציע לא לחשוב על זה במתווה יורד עד שיוכח מקצועית אחרת. אחר כך יש, נגיד בוא נלך לתקומה. אני רוצה לחדד, בתקומה יש חוק שמגן על המרחב הזה ואי אפשר להגיד – אפשר להגיד אבל אם יבצעו את זה, זה יהיה בניגוד החוק – אנחנו מבקשים מתקומה לשלם. לא, המשרדים, כמו שהם עשו בכל השנים, צריכים להמשיך לתקצב את החלק היחסי ואחר כך צריכה להיות תוספת כזאת או אחרת בין תקומה לבין המשרדים האחרים. עכשיו אנחנו מגיעים לצפון שהוא לא מוגן תקציבית וברור שיש שם צורך חיוני, וחלקם בכלל לא נמצאים בצפון, גם לזה צריך לשים לב, אני לא יודע למי הם משויכים, למרכז הארצי. והארץ מלאה – ומיכאל יוסיף פה את הפסוק המתאים לעניין – אבל יש מספיק סבל לכולם. ואני מקווה... << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פסוק אחד עצוב "כי מלאה הארץ חמאס" זה ה-7 באוקטובר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בספרדית, שפת האם שלנו, חמאס זה עד כאן. שלא יהיה. זהו, את יושבת על נושא שהוא לא רק שווה כסף, הוא בדם ודמים. בהצלחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שאנחנו חוזרים אליך, עינב פרץ צריכה לסיים את הזום. תחזירו את עינב, בבקשה. עינב, יש לי שתי בקשות ממך. אחד, אני לא יודע כיצד יוגדר תפקידך במתווה החדש, אני מקווה שגם הידע וגם הנוכחות שלך לא ייעלמו בעבודה המשותפת עם אביעד. דבר שני, בשבועות האלה, בתוך השינויים הארגוניים, אני פוחד שאין קשב לבעיה הזאת שעולה מכאן. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא, בעניין הזה... << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי בקשה אישית ממך, ללחוץ על הגז או להביא החלטת ממשלה כוללנית על תנופה ובריאות בצפון בשבועות הקרובים, ואם את רואה שזה לא קורה אז להביא החלטת ממשלה רק על מרכזי החוסן כפי שנעשתה בעבר ולהביא אותם לידי ודאות ולעדכן אותי בדבר הזה, נגיד בתוך שבועיים מה התקדם. בסדר? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> בסדר גמור, תודה רבה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עינב, זאת יעל. כל עוד עינב איתנו, הזדמנות להגיד שאם עינב תלחץ עוד קצת על הגז היא תגיע לירח. עינב, אני חושבת שזה חשוב לכולנו שתמשיכי להיות עם תושבי הצפון, עם ראשי הרשויות, עם התעשיינים עם היזמים, עם האקדמיה, האוניברסיטה, הכול. העבודה שלך מאוד משמעותית. תודה על כל מה שעשית עד עכשיו ועל מה שתעשי בהמשך. זאת לא פרידה, אני רק מוצאת את ההזדמנות סביב השינוי הארגוני לעצור רגע ולהגיד את זה, ולהצטרף לדבריו של יושב-הראש, תחום הבריאות שאנחנו הרבה בקשר עליו, נצטרך כנראה לשים עליו זרקור וזה צריך להיות עכשיו. אז תודה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> תודה, יעל ותודה, מיכאל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא סיימתי את דבריי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך תכף. אני חוזר אל האוצר ואני שואל מה התסריטים הרעים? נניח היעדר תקציב מדינה. האם יהיו פתרונות למרכז החוסן הארצי ולמרכזי החוסן האזוריים? זו שאלה אחת. שאלה שניה, האם כל 1.4 מיליארד בוצע בפועל 100% ביצוע? האם אין שם יתרות של תת ביצוע ולפחות את היתרות האלו להפנות לפתרון שנדרש פה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> ממה שידוע לי, אנחנו מדברים על ביצוע באחוזים גבוהים. אני לא מכירה אף חסמי ביצוע או פערי ביצוע משמעותיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי מ-1.4 מיליארד, מספיק ש-4-5 אחוזים לא בוצעו, זה יוצא 70 מיליון שקלים. אז איך אנחנו בודקים את האחוז הזה ואולי מפנים אליהם את העודפים הקטנים האלה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני אבחן את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוכלי לעדכן את הוועדה לגבי יתרות לא מנוצלות של החבילה של 1.4 והיכולת שלכם להפנות את זה לצרכים שעלו פה? ומה יקרה אם לא יהיה תקציב מדינה באירוע הזה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> בעיקרון, ההחלטה אמורה להתחדש בכל שנה, ואנחנו צריכים לחשוב, שני המשרדים ביחד, איך אנחנו נערכים למצב של תקציב המשכי שבו לא נוכל לחדש את ההחלטה, ואנחנו נדון על זה במסגרת הדיונים שאנחנו מקיימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה עכשיו, יעל? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מרגישה שאם היית נועל את הדיון ב-14:10 – << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה יותר טוב? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. עד 14:10 שמענו את המכתב של השר שזה לקראת פתרון. ואחר כך עינב אמרה בדרכה שהכול בסדר ומשם אנחנו בהידרדרות. אני חוששת שאם נמשיך אז נגלה שאם אין תקציב מדינה אז אין כלום, וזה לא תקציב לא ריאלי בשנת בחירות ובעת הנוכחית. אם אני לא טועה, לפחות ב-25 השנים האחרונות בשנת בחירות לא עבר תקציב, באלף הנוכחי. אני אנסה לקצר בדבריי כדי שזה לא יידרדר אחרי השעה 15:00, אבל אני לא חושבת שהכול בסדר למרות המכתב של השר שאני מאוד מעריכה אותו ולמרות מה שעינב אמרה שהבנתם שאני מעריכה אותה, ואני גם מרגישה שאני לא מבינה כלום, אז סליחה אדוני, יושב-הראש. אנחנו מדברים, יעל גברתי מהאוצר, על הכול במסגרת 200 מיליון השקלים שמוקצים במסגרת תקציב תנופה לצפון למשרד הבריאות? אוקיי. והאם נכון יהיה לקבוע שזו בעצם איזושהי תוכנית פנימית של משרד הבריאות, תיעדוף פנימי שהוא צריך להגיש לכם לאישור או שמנהלת תנופה צריכה לאשר מולכם? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אנחנו תומכים בזה שמנהלת תנופה הקצו כספים למרכזי החוסן ואמרנו את זה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במסגרת ה-200 מיליון או שיש תקציב תוספתי ל-200 מיליון האלו? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> במסגרת התקציב של פרויקט תנופה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. אז בעצם הדבר חונה במשרד הבריאות. ואם אני מבינה נכון, אז בין הגברות הנכבדות שנמצאות כאן לבין אור שנמצא בזום שהוא התקציבאי, האם הוגשה תוכנית לעינב, לתנופה, שמסדרת את התיעדוף של משרד הבריאות? << אורח >> נופר קין: << אורח >> לפי מה שהיא דיברה, נראה לי שתוכנית בריאות כבר הוגשה בפברואר, מאוד מפורטת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהיא כוללת את מרכזי החוסן? << אורח >> נופר קין: << אורח >> כוללת את מרכזי החוסן, את תוכנית חומש, והתוכנית של מרכזי החוסן מאוד מפורטת ממש ברמה של מה הולך לכל חלק בתוך המרכזים. אבל כמו שהיא אמרה, מתנופה, בעצם כרגע אין עוד מסגרת תקציבית שנקבעה כדי שיהיה אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התוכנית שהוגשה על ידכם כבר מזמן, היא לא כפופה למסגרת? היא המצב האופטימלי שהייתם רוצים? << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה לא יעזור כי זה בטח פורץ את המסגרת הזאת. << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון, אבל המשרד כן שם את מרכזי החוסן בתיעדוף גבוה ויתוקצב ברגע שתהיה מסגרת תקציבית, זה כן ברור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את זה לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם שאלו אותם: תגידו, מה צריך לעשות בצפון בתחום הבריאות? אז הם כתבו: צריך 5 מיליארד שקלים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר אבל כבר מאז אמרו להם שיש 200 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם את זה הם עוד לא אמרו להם. את מסגרת התקציב ל-2026 הם לא אמרו להם. תנופה צריכה להגיד לבריאות. הם אמרו שזה בימים הקרובים, אבל זה לא נאמר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני לא טועה, השר אלקין התבטא על זה בוועדה לביקורת המדינה, אבל אני לא רוצה להטעות אז אני אבדוק את עצמי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברגע שהם יקבלו מסגרת ויצהירו מה הם מקצרים למרכזי החוסן, זה ייתן ודאות גם אם הפרוצדורה לא בוצעה עדיין. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהמיקוד ביעל ובאגף התקציבים באוצר הוא תמיד טוב, אבל נשמע לי שזה יותר משהו בין משרד הבריאות בתוכו, בתיעדוף, שכנראה הוא עוד לא סגור לגמרי, כולל לא על בית חולים נהריה וקריית הייטק ודברים נוספים כי זה פורץ את התקציב, לבין מנהלת תנופה שאומרת: תסתדרו ב-200 מיליון שקלים. אני חושבת ששם זה חונה, לא מול יעל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת, המקצוע הכי טוב של חברי כנסת זה להיות כדור פינג-פונג, המטקות מתחלפות. פעם זה האוצר מעיף אותך לבריאות, מוציא אותך מהקווים, מנחית. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, ובסוף יש אזרחים שהיו מפונים או שגרו באזור לחימה שמחכים לשמוע מה קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שמדינת ישראל התרשלה בהקצאת הכסף לצפון והפלתה את הצפון ביחס לבהירות שבה היא קיבלה החלטות על הדרום. הצפון לא פחות נפגע כלכלית וחברתית, ומשך המלחמה בצפון הייתה אכזרית ביחס למציאות בדרום, והדבר הזה נגרר. זאת אומרת, עשו את תקומה יחסית בצורה סדורה ומהירה, ואת תנופה מקרטעת כולל המסגרות – אמרו שיהיו הרבה יותר משאבים, ובכל פעם מחדש המשאבים נעלמים, והמתווה והמנהלת לא ברורה מי מחליט ואיך מחליטים, וגם לא כפוף לחקיקה ולאיזו יציבות של המשאבים האלה. ייאמר לזכותו של אלקין שבשנה הקודמת הוא זיהה יתרות של תת ביצוע בתקציבי תנופה וידע לגרור אותן לשנה הנוכחית. את יודעת על מה אני מדבר? אותם מאות מיליונים שהופנו לראשי רשויות ולצרכים ברשויות. בגלל זה אני ביקשתי ממך לעשות לי את הבדיקה של הניצול הכללי של תנופה ל-2025 והניצול הספציפי של תנופה ובריאות הנפש ב-2025 והאם לפחות מהיתרות נוכל לתת ודאות כגישור לתקופה של אי ודאות? כשאין תקציב מדינה וכו'. אבל אנחנו כן חושבים שגם אם יש הפחתה בתקציבי תנופה בצפון באחוז מסוים או מה שזה לא יהיה, אפשר שזה יהיה מקביל גם באותם פרויקטים. כי מה שהולך להיות פה, מרכזי החוסן פועלים עם 3-4 מיליון שקלים היום, והם תוגברו ל-18 מיליון שקלים אם אני זוכר. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אתה מדבר על הצפון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> השנה בסך הכול היה 32. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביצוע? << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> הביצוע יהיה קרוב לזה מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 32 מיליון? << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> כמעט 30. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 30 מיליון? כשהתקצוב, הבסיס הוא 3.5 מיליון? << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי אפשר שארגון ירד מ-30 מיליון ל-3.5 מיליון. והם צריכים לקבל החלטות. והם גם לא גוף מדינה, אין להם קביעות ומטבע חוץ והם לא יודעים להדפיס כסף, זו עמותה. יש לו עשרות או מאות עובדים והוא צריך עכשיו להתכווץ, צריך לפטר. אנשים שבאמצע טיפול, באמצע סדנאות, באמצע קבוצות, אז הוא ייקח סיכון עד דצמבר? אבל הוא צריך לתת הודעה מוקדמת לכל העובדים האלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי בדצמבר זה המפגש האחרון לילד שמרטיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לו חשיפה כלכלית. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אני רוצה ברשותכם להוסיף מילה על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> שמי יפתח בנבנישתי, אני מנכל עמותת מרכז משאבים שמפעילה את מרכזי החוסן בצפון ויושבת כמעט 50 שנים בצפון. אני רוצה להבין משהו, מעבר לאלפי האנשים שמקבלים שירות בזמן נתון מאיתנו, אנחנו מדברים על 38 רשויות, מעל חצי מיליון איש, אנחנו מדברים גם על מאות עובדים. ואני חושב שאם אנחנו מדברים על תהליכי שיקום בעצם של סגירה או צמצום כמעט מוחלט של הפעילות במכה אחת כי אין לי ודאות, זה לא רק שזה לא שיקום, זו פגיעה בקיים. רוב מוחלט של העובדים תושבי קו העימות, תושבי העימות, כל הלקוחות הם תושבי קו העימות ואשכול מערבי ומזרחי, כל היישובים שנפגעו. משמע שזה לא רק שיש שיקום – יש פגיעה משמעותית בקיים. זה לוקח אותנו עוד צעדים אחורה וחייבים לשים על זה לב. אני לא בטוח שהדבר הזה לתוך מקבלי ההחלטות ומי שעוסק בשיקום מבין שזה לוקח אחורה, לא רק שזה לא לוקח קדימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לספר לכם שזוגתי שתחיה, המכונה אשתי, עוברת הכשרה ת"פ מולי להד, משאבים, שים לב למה? לצמצם באופן דרמטי – בוחנים, שיטת טיפול, כשהיא מתאימה – את מספר המפגשים. מולי להד אני מדבר פה, לא על קוסם שעוסק באחיזת עיניים, אלא אנשים מבינים את הצורך להתייעל. מה שאני מבקש מיעל בתפקידך, אני ממשיך את המשל של יושב-הראש בעניין כדור הפינג-פונג. אני מכיר את מיכאל, הוא לא ירפה מהעניין ואנחנו נהיה בתוך העסק אבל אנחנו רוצים לעשות את זה בכיף, בשמחת חיים, אנחנו לא רוצים להרגיש סוג של תלך מפה תבוא לשם לך מפה, אלא לעבוד ביחד, לראות את השולחן האליפסה הזה כשולחן שמרכז את כל מרכזי החוסן. אמנם הטריגר זה הצפון והוא צריך לקבל את מה שצריך, אבל כל הרכיב הזה הוא חיוני. ברור לי שכאוצר אתם אומרים את מה שאת אומרת תמיד: בכל נושא יש לכם תקציב, תסתדרו. אבל אני פונה ללב החם, ללב האנושי, כשהייתי ראש מועצה היה לי גזבר, למיכאל, לכל אחד מאיתנו, בתאגידים, הגזבר הוא לא היה הקמצן הלאומי, הוא היה כמו יועץ משפטי אומר איך כן ולא איך לא. המשימה שאנחנו מבקשים מכם, ביחד עם אנשי המקצוע האחרים שפזורים בטריטוריה ובתחומים זה להביא נחמה לעם ישראל כל אחד על פי מידת מצוקתו, כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו להיות יעילים, אנחנו המטפלים והמנהלים וכו', ואתם – א' להבין בנפש חפצה ולדאוג לכך, בהינתן סדר עדיפות, שתהיה בשורה. וחלק מהבשורות זה בנובמבר כבר לדעת שיש פתרון. אני מכיר את העניין 20-30 שנים, זו מחלה גדולה, אנחנו לא ייצבנו עדיין את בסיס התקציב בתחום הזה. אז אני ממש מבקש ממך ומכם לשתף, שלא נרגיש פינג-פונג. להיפך, אנחנו נעקוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את שמה לב שהייתה פה פניה אל הלב שלך, יעל, מותר להפעיל לב באוצר? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> כמובן שמותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, זה טוב. זה גילוי, זה תגלית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו הזמן שלך להגיד: נערה ממש אוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, משהו אחר. כתוב: "תבורך מנשים יעל". << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> "מנשים באוהל תבורך. מים ביקש חלב נתנה." << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה לא נגמר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 13 מיליון ביקש וקיבל 4 מיליון. נגמר טוב לעם ישראל. עוד מישהו רוצה להוסיף לפני שנסכם? << אורח >> דובי גלר: << אורח >> צוהריים טובים, אדוני יושב-הראש וחברי הכנסת, שמי דובי גלר ואני מאשכול גליל מזרחי. אני גם תושב האשכול, אני גר ברמת הגולן. אני רוצה להגיד קודם כול משהו בנושא משפחת גולדין, במקרה איילת היא גם ידידה. אם מדברים על חוסן של משפחה אז אפשר לקחת את משפחת גולדין, 11 שנים, אני לא יכול לדמיין את הדבר הזה אבל אפשר לראות את החוסן וללמוד מהחוסן של כל המשפחה כולה וזה לכבוד לי להכיר ולהיות חבר. זה דבר אחד. השיח שלנו היום, חוץ מאיילת, יושבים איתי פה 207,000 תושבי האשכול שצורחים יום-יום שעה-שעה את המענה המקצועי של משאבים. ואם אני הולך ל-3.5 שעכשיו הבנתי שהם בכלל לא בבסיס התקציב, ונניח שיהיה לנו אותם, לא תהיה לנו רגל טיפולית. עוד נקודה שצריך לחדד פה, זה לא רק שלא תהיה לנו רגל טיפולית, זה שאנחנו כל הזמן מדברים על תקציבי תנופה. עכשיו, סליחה שאני קטנוני אבל באשכול גליל מזרחי יש רשויות שהן מעבר ל-0-9 וכשחיזבאללה ירה טילים הוא לא העביר קו איפה ייפול הטיל, ומרכז משאבים ומרכז החוסן נותנים מענה בשלוחות בכל רחבי האשכול. היינו שמחים לדעת לפחות תקציב מינימום, לא מקסימום, לתכנון. יפתח דיבר על העובדים, אני אדבר על המטופלים, אני אדבר על התכנון. אנחנו לא רוצים להיות במקום הזה שאנחנו באים לפה ואנחנו אוהבים לנסוע לירושלים והדרך היא יפה ויכולים לדבר בדרך, אבל מעבר לציניות אנחנו צריכים ודאות לתכנון, לביצוע, ובעיקר מול האנשים שלנו, ולכל חלק באשכול יש את המאפיינים שלו. רמת הגולן לא פונתה וקו העימות כן פונה ובראש פינה כן נפל טיל ובסוף בכל האשכול כולו – ואת זה יפתח יכול להגיד יותר טוב ממני – אין ישוב באשכול, אין רשות מקומית שלא מגיעים ממנה לטיפול, ואחוזי הטיפול אצלנו הם מאוד גבוהים. אנחנו צריכים לדעת ודאות לתכנון, אנחנו צריכים ודאות למטופלים, אנחנו מבקשים ודאות לעובדים ולהמשך שיתוף הפעולה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה רק להגיד ליעל, היא פשוט השתחררה מצה"ל לא ממזמן, ועשתה תואר ראשון בגיל 16, שב-2018 לא היו מרכזי חוסן בצפון וגם לא היה מרכז חוסן בעוד מקומות והקמנו אותם על ידי משרד הביטחון ואחרי זה משרד הבריאות נכנס וקצת רווחה, ובאה המלחמה. לא רק באה המלחמה, נפל טיל במג'דל שמס ונהרגו 12 נערים, ילדים, ואת צריכה לראות מה זה תפקוד במלחמה של המרכז הזה באותו לילה, ב-02:00, פרוס ומטפל ומסייע לצוותים וכו'. המדינה לא יכולה לייצר משברים ואז להצטער. מה שלמדנו מהמלחמה זה שאם לא תטפל בבני אדם אתה תשלם על זה ביוקר. אני יודע שהאוצר בעד הדבר הזה, זה לא מספיק שהאוצר יגיד שמשרד הבריאות יתעדף, זה לא מספיק. לפעמים האוצר אומר שהוא רוצה משהו והוא שם מסמרות על הדבר הזה. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אז אני אומרת שאנחנו רואים את החשיבות ואנחנו נכונים לדון עם משרד הבריאות כחלק מדיוני התקציב שאנחנו ממש נתחיל לערוך בימים הקרובים כהכנה לתקציב 2026. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אני אשמח להוסיף משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אני חושב שכבר אמרו את כל מה שהתכוונתי להגיד, אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. אני חושב שהשילוב פה בין אנחנו כגוף מפעיל, גוף מקצועי, האשכולות, הרשויות ומשרד הבריאות, קודם כול יצרנו תוכנית שהיא לא מסתכלת ואומרת: אנחנו צריכים עוד ועוד. היא מסתכלת על הדרגתיות, על שיקום הדרגתי, על פיחות שאמור להיות. כי התפקיד של מרכזי החוסן בהקשר הטיפולי אמור להיות מוגבל, הוא ראשוני. כן, יש לנו גל שני וגל שלישי עכשיו, וזה ייקח זמן. אז קודם כול היא נבנתה באחריות והסתכלה על טווח ארוך ועל פיחות. שתיים, אנחנו גם הולכים למגמות יותר ויותר של מצד אחד עבודה קהילתית וקבוצתית שחוסכים כסף למדינה והם גם נכונים יותר מבחינה מקצועית בשלבים האלו, שוב, לאט-לאט היחס צריך להשתנות, וגם אנחנו חוזרים יותר ויותר להיערכות לחירום, שזה חלק מאוד משמעותי. אני לא יכול להראות לכם אבל להגיד לכם שבצפון חדשות לבקרים כשאומרים שמחר תיפתח שוב פעם מערכה – מה פתאום הקפיצה בפניות. ואנחנו משפרים יותר ויותר לא רק את המערכת של מרכז החוסן, המטרה שלנו היא לחזק את הרשויות ואת היכולת שלהם לתת מענה. אנחנו עובדים יום-יום עם הצוותים ועם הרשויות, כשבעצם אנחנו משאב נוסף, אנחנו לא מחליפים אותם, אנחנו מסייעים להם להתארגן טוב ומהר יותר ולתת להם את הכלים בעצמם. אני חושב שיש פה תפיסה מאוד אחראית שרואה גם את השימוש של כספי מדינה לאורך זמן ואני חושב שראוי לראות את זה, כמו שאמרתי שלא רק עשוי לקחת את הכול אחורה כי זה יפגע בתעסוקתם של מאות אנשים ואלפי אנשים שמקבלים שירות, והכשרות והערכות לחירום ומיליון דברים שכבר אמרתי, מה שקורה כרגע זה פשוט מביא אותנו ברגע האחרון למין צוק, כשאנחנו ביחד עם משרד הבריאות כבר בפברואר-מרץ סיימנו לבנות תוכניות שמסתכלות קדימה בצורה מאוד אחראית גם על השימור בכספי המדינה מעבר למודל המאוד ייחודי של הצפון שמראש הוא מאגם משאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך גם שהסכמות עם האוצר ותנופה יהיו רב שנתיות. השנה אנחנו צריכים X, Y, Z, 4-5 שנים קדימה, זה תהליך אמיתי של עבודה קהילתית של משהו שהוא בר קיימא, ולא בכל שנה מחדש להילחם על הכול. << אורח >> רעות לב: << אורח >> אפשר להוסיף משהו קטן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> רעות לב: << אורח >> אני רק אגיד בהקשר לכל מה שנאמר כאן, גם הדברים שלך, יושב-הראש, שבסוף אחד הדברים שלמדנו בעיקר בשנתיים האחרונות זה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות לחירום הבא כדי לפעול או לקבל החלטות, אי אפשר לתקצב רק אחרי חירום. צריך, כמו שגם נאמר כאן, להיערך לחירום הבא, לצערנו. אנחנו מכירים את המדינה שלנו, יודעים איך הדברים פועלים, ואנחנו מכפיל כוח עבור בריאות הנפש ועבור השירותים הציבוריים שפועלים וחייב לאפשר לנו להמשיך לעשות את זה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. יותר מזה, אתם יודעים שמחיר המלחמה זה מאות מיליארדים. רק הצבא היה צריך להגדיל את ההוצאות שלו במאות מיליארדים וכל המערכות האחרות במשרדי הממשלה. ואנחנו פה מדברים על כמה עשרות מיליונים שהולכים ליחיד, לפרט, לקהילה, לנשמה, לשמור על השפיות של האנשים בתקופה כל-כך קשה שליוותה אותנו בשנתיים האלה. זה פרומיל מההשקעה וזה משתלם כל-כך . שלומית שמש, תנופה, בזום. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> היי, צוהריים טובים. אני חושבת שעינב בסך הכול התייחסה לרוב הדברים, אבל אני בכל זאת אציין שהיו פה כמה אבחנות מאוד נכונות שאנחנו מאוד מסכימים איתן. זה לא אירוע שאפשר לתחום אותו רק ל-2026 וכפי שציינו אנחנו מתקדמים לשים את כל יהבנו על תוכנית שהיא רב שנתית, ואופציה ב' היא רק אם לא נצליח להגיע להסכמות עד סוף השנה על תוכנית רב שנתית, אז החלופה השנייה תהיה בעצם להאריך או לתקף את ההחלטה של 2025. לדבר השני גם היו התייחסויות מכמה כיוונים. הטראומה לא נעצרת בקו של קו העימות, אבל היכולת שלנו לתקצב מוגבלת לקו הזה, וצריך גם את זה לקחת בחשבון. גם דובי נגע בזה, גם יפתח ואחרים, אז ככה שהדיון על זה שבסיס התקציב או ההחלטה הייעודית למרכזי החוסן, למרכז הארצי ולשאר, לנו אין קשר לזה ואין לנו אלא לברך ולחזק את הצורך הזה המהותי, שאנחנו מדינה שאני אפילו לא יודעת להגיד ביום שאחרי המלחמה, ואנחנו יודעים שהפניות, לא רק שיקטנו בשנה הקרובה אלא יגדלו, וכך הצורך גם בשנים הקרובות. וכמו שאנחנו יודעים זה יהיה יותר זול למדינה לטפל בזה בתצורה הזאת מאשר שיהיה עכשיו קיצוץ ואחר כך הבנה ותיקון של הטעות יעלה יותר. זה בגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. בקי, הפורום למאבק בעוני. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה ליושב-הראש ולכל מי שנמצא פה. אנחנו לפני כחצי שנה פתחנו מרכז בקרית שמונה וגם מרכז בערב אל עראמשה לסייע לתושבים חוזרים, ואני יודעת שמי שיושב פה יודעים את זה ובכול זאת חשוב לי להגיד שיהיה גם לפרוטוקול פה שאנשים שחזרו הם אנשים שרוצים להצליח לחזור ולחיות חיים טובים בצפון. מדברים על עיבוי תושבים, על תושבים חדשים שיגיעו, אבל קודם כול יש את התושבים שכבר שם והם החלוצים והאנשים שאנחנו צריכים לראות אותם כגיבורים שרוצים להצליח לחיות שם ולחיות שם טוב, אנחנו חייבים את זה להם, לתת להם את התמיכה שהם צריכים, התמיכה הנפשית שהם צריכים. זה מרכזי חוסן, זה קופות החולים. הבקשה שלנו היא שההחלטות לגבי בריאות יתקבלו מהר ויתקבלו לפני שאפשר לתת מענה כולל. שההתייחסות לחלק הבריאות הנפשי יתקבל מהר ולא שזה יחכה עד שאפשר יהיה לקבל תקציב מדינה ועד שאפשר יהיה להעביר ובכלל בהנחה שבכלל יהיה תקציב מדינה, זה ממש דחוף לאנשים וזו צריכה להיות זכות שלהם וכולנו צריכים לתמוך בזה שזה יקרה מהר, שיהיה להם את הביטחון להמשיך לגור שם בשמחה ובהצלחה לחזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. אור, רק אם אתה חייב כי יש לך פגישה עם קארין, תתארגן. אתה רוצה להגיד משהו, אור? << אורח >> אור טויג: << אורח >> לא, אני בסך הכול רציתי באמת לסיים בהקשר לשאלות הקודמות שהתיעדוף קיים כבר במשרד הבריאות ובהינתן המסגרות התקציביות אנחנו יודעים איך לחלק אותן בצורה הראייה וכמובן שגם מרכזי החוסן מתועדפים שם גבוה ועל כן הם יקבלו את התקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל צריך לפחות להודיע לגופים עד אמצע דצמבר מה המסגרת שלהם שידעו פחות או יותר. << אורח >> אור טויג: << אורח >> שוב פעם צריך לעשות שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, תודה לכל המשתתפים, למשרדי הממשלה, עמותת משאבים, הקואליציה לטראומה, לכל הגופים האחרים, אשכול גליל מערבי, מזרחי. לגבי מרכזי החוסן בצפון, עד לכניסתו של אביעד פרידמן גם לצפון, דבר שעוד לא קרה ואמור לקרות בימים הקרובים, הוועדה מבקשת מעינב פרץ כמתכללת של פרויקט תנופה נכון לעכשיו לבצע מאמץ ממוקד להביא החלטת ממשלה על בריאות תנופה ל-2026, עד לאמצע דצמבר. במידה והיא מזהה כשל או חוסר יכול להשלים את החלטת הממשלה על כלל הבריאות בתנופה, להביא החלטת ממשלה כפי שנעשתה על מרכזי החוסן בצפון, יותר ממוקדת וקטנה, ולביצוע. וכל זאת עד אמצע דצמבר לכל המאוחר. הוועדה מבקשת מיעל ואנשי האוצר לבחון ניצול יתרות של כלל תנופה ושל תנופה ובריאות ולראות אם ניתן כבר עכשיו לייעד כספים אלו לגופים על מנת לצמצם את הפער בין בסיס התקציב לתקציבים המוגדלים שקיבלו ב-2025. באשר למרכז החוסן הארצי, הוועדה מבקשת מחברת הכנסת קארין אלהרר להוביל בתוך שבוע פגישה עם יעל ואור – אם אני אוכל, גם אצטרף – לנסות להבין כיצד אנחנו מצמצמים את הפער בין בסיס התקציב לתקציב שהופעל בפועל במרכז החוסן הארצי בשנה החולפת. הוועדה רשמה לפניה את ההצהרה של השר הממונה, אלקין, על שיקום הצפון והדרום בדבר מחויבותו להבטיח את התקציבים הרלוונטיים למרכזי החוסן בצפון, אני מניח גם בדרום. הוועדה, לא נחה דעתה שהנושא הזה פתור, ולכן בתוך 3-4 שבועות תחליט לקיים דיון מעקב, אלא אם כן משרדי הממשלה ונציגי הגופים יעדכנו אותנו שבשבועיים-שלושה הדברים יתקרבו לפתרון ואין צורך בדיון מעקב של הוועדה. במידה ולא, בסביבות 3-4 שבועות יתקיים דיון מעקב ואנחנו נשתדל שהוא יכלול מחדש גם את ועדת בריאות כדיון מעקב משותף על הנושא הזה שהוא רחב יותר ממה שהתחלנו בו במרכזי החוסן בצפון, וכל עולם של מרכזי החוסן במדינה, דרום ומרכז חוסן ארצי. אנחנו רוצים להביא ודאות, אנחנו חושבים שמאחורי המספרים יש בני אדם, יש עובדים שלא יודעים מה יעלה בגורלם, יש עמותות שהן בסכנה כלכלית ואין להן גב, ואין להן יתרות ואין להם שומנים להחזיק מעמד ללא ידיעה על בסיס איזה תקציב הם עובדים. אין להם גם יכולת לעשות גירעונות, אף אחד לא יכסה להם את הגירעונות. אנחנו חס ושלום לא רוצים לעצור תנופה יפהפייה בעולם מרכזי החוסן בישראל, בעוונותינו, המלחמה הזאת נכפתה עלינו והאסון הזה התרגש עלינו, אבל לצידו גם נבנו מערכות מתפקדות עם עוצמה גדולה. ראינו את זה גם בעם כלביא, כל הזמן מחמיאים לחוסן הקהילתי, לעוצמה הקהילתית, לתושבים עצמם. התושבים לא רק רוצים מחמאות, הם רוצים המחאות, הם רוצים התחייבות של ממשלה לרציפות של שירותים בסיסיים ולשמור על השפיות ולגרום לאנשים להתמודד עם הטראומה כדי שלא תהפוך לפוסט טראומה. זה דבר שהוא משתלם כלכלית, אדם שחוזר לעבודה, מתפקד והוא יצרן, לא כמו אדם שמתבוסס בטראומה שלו ויעלה לאוצר בדמי אבטלה ובביטוח לאומי ובעלות עקיפה אדירה ככל שיושבו אנשים למעגל חיים מתפקד, הדבר הזה טוב למשק, טוב לכלכלה, וכך האוצר צריך לראות את הדברים וזאת השקעה שיש בה, באופן פרדוקסלי, כמו שאוהבים לדבר שםROI – Return of investment , זאת השקעה שמחזירה את עצמה. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>