פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 463 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ" בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: קריאה דחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר עדי עזוז חברי הכנסת: קארין אלהרר ירון לוי מוזמנים: אלי נועה גוטליב – רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר אדווה קליין – מנהלת אגף תקציבים, משרד הבריאות נעמה יושע-אורפז – מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות יעל שדלובסקי – מפקחת ארצית -ריפוי בעיסוק, מערך שירותי הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי גלי עטר – מנהלת המחלקה לשירותי התפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות לילך שמר מאירי – מנהלת יחידה מרחבת נויו-התפתחותי, שירותי בריאות כללית מיטשל שערץ – מנהל ארצי, קופת חולים מאוחדת חן יחזקאל צור – ראש תחום בריאות וביטוח לאומי, אלו"ט מוריה כהן בקשי – מנהלת המחלקה המשפטית, אקים לי תבור – מנהלת הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד עמיחי תמיר – יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים ולרי זילכה – רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות שרונה שליו – מנכ"לית, עמותת שליו נטלי אלון – יועצת משפטית, עמותת שליו רז ויגודסקי – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר עמותת "נכה לא חצי בן אדם" מיקול ספיריטס – חברת ועד מנהל, עמותת "נכה לא חצי בן אדם" שירלי אקדמן לאופר – מנכ"לית, העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו רון נוטקין – מנהל התוכן של אתר שווים ואבא לילד אוטיסט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: קריאה דחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד (מס' 5786). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוהריים טובים לכולכם, היום יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו - 11 בנובמבר 2025, השעה 13:04. בטרם נגיע לנושא היום אני בוחרת לשתף שהגעתי ישר מהלווייתו של סגן הדר גולדין, השם יקום דמו. אירוע בהחלט מכונן שכל פרץ הרגשות שלנו התערבב עם עצב וסגירת מעגל. מאוד מאוד לא פשוט. אני מניחה שבטח כולכם, או בטח רובכם, מכירים את המשפט האלמותי שאמר הדר בגילו הצעיר, משפט עם כל כך הרבה תובנות שאנחנו אולי בגיל 90 נצליח לקבל ולהבין אותן. הוא אמר את המשפט: "אתה יכול להתעסק בעצמך, ואתה יכול לעשות מעשים גדולים". אז כן, לעילוי נשמתו הדיון הזה שבו נעסוק בדברים גדולים. אמנם מדובר בהתפתחות הילד מגיל לידה וצפונה, אבל אלה דברים ענקיים וגדולים. הנושא הוא הצעה דחופה לסדר היום בנושא: קריאה דחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד, של חבר הכנסת ירון לוי, של מיכל וולדיגר, ועוד כמה חברי כנסת שהצטרפו להצעה הזאת. היא הייתה אמורה להתדיין בוועדת בריאות, אבל מאחר ואין לנו ועדת בריאות וראינו נחיצות מאוד מאוד גדולה לקיים את הדיון כמה שיותר מהר, אנחנו מקיימים אותו פה. הדיון מתקיים פה למרות שהוא שייך יותר לוועדת בריאות, כי בסוף כולנו מתעסקים עם אנשים, כולנו עושים את הדברים הטובים, לא משנה כרגע איך נקרא לוועדה. אני רוצה להתחיל בכך שקיבלנו בקשות לדחייה מכל מיני סיבות - חלקן מהותיות, חלקן טכניות – ולא הסכמתי לדחות. מה זה "לא הסכמתי"? אמרתי, "אוקי, זה לא יהיה בשבוע הזה, זה יהיה בעוד שבועיים או בעוד שלושה". התשובות שקיבלנו היו: "רגע, מה אתם ממהרים, זה לא כזה דחוף, הרפורמה עוד לא נכנסה לתוקף". גם אם היא לא נכנסה לתוקף רסמית, דה פקטו פנו אלינו, לחבר הכנסת ירון לוי וגם אלי, משפחות ואנשים שאמרו שהם פנו לקופת חולים וקיבלו תשובה שלילית, שאי אפשר. משרד הבריאות נשאל: האם שלחתם לקופות החולים הודעה שהרפורמה לא נכנסה לתוקף? תדחו את זה. התשובה שירון קיבל, רשמית או לא רשמית, היא לא, כלומר שקופות החולים לא קיבלו הודעה שהרפורמה לא מקוימת ושיש עוד כמה אמות מידה ששונו עם הזמן שגם הן מפריעות מאוד מאוד לקיים את מה שהמדינה מחויבת לקיים בתחום התפתחות ילד. זו הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון שהוא חשוב ביותר ולא הסכמתי להזיז. אני רוצה לפתוח בכך, וזה מופנה בעיקר למשרדי הממשלה, בדגש על משרד הבריאות: ביום 8 במאי 2024 חייב בית המשפט העליון את משרד הבריאות להקים, בתוך שנה, מערכת לאיסוף נתונים שיטתיים ומפולחים על זמני ההמתנה לשירותי בריאות הנפש בקהילה – למי שלא יודע, בג"ץ 6773/21. פסק הדין אמנם עסק בזמני ההמתנה הבלתי סבירים, לעיתים של שנה ואף של שנתיים, לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בקהילה, אבל אין רלוונטי מזה לאירוע שלשמו התכנסנו - הרפורמה בהתפתחות הילד. בית המשפט קבע שם כי אין עוד אפשרות להסתפק בהצהרת כוונות או בתקציבים כלליים, אלא ישנה חובה מינהלית להניח תשתית נתונים עובדתית כאמצעי לקבלת החלטות בתחום שהוא מהחיוניים ביותר לזכויות האדם בישראל. שם, כמו במקרה דנן, המצוקה הבולטת ביותר היא במיוחד בפריפריה, אבל לא רק. כמו שם גם פה משרד הבריאות לא מספק נתונים שיטתיים המאפשרים לאמוד את ממדי התופעה או לתכנן פתרונות מבוססי ראיות. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי שלוש חובות מינהליות מצטלבות כאן: הזכות לבריאות, החובה להניח תשתית עובדתית והחובה לפעול במהירות הראויה. בית המשפט הדגיש כי החלטות הנוגעות להקצאת משאבים ציבוריים, בפרט בתחום רגיש כמו בריאות הנפש - אני מוסיפה את התפתחות הילד, שלפעמים זה מקביל - אינם יכולות להתקבל בעלטה סטטיסטית. נקבע כי קיים צורך מיידי במדידה שיטתית של זמני ההמתנה, תוך פילוח לפי אזורים גיאוגרפיים, קבוצות גיל ואוכלוסיות ייחודיות. בית המשפט קבע כי משרד הבריאות חייב להשלים את הקמת המערכת עד 8 למאי 2025 לכל המאוחר, לקבוע אמות מידה ברורות למדידת זמן המתנה סביר לשירותים בקהילה, והוסיף: ההחלטה אינה עוסקת רק בטכניקה, אלא גם בזכות. האירוע פה הוא אותו אירוע בדיוק. אני לא יודעת מה קרה עם המערכת הזאת, לדעתי היא לא התקדמה בכלום, אבל אם כן אני אשמח לשמוע. לא יכול להיות שפוצחים ברפורמה, שאומרים, "נעשה רפורמה כזאת, נסגור את כל שיטת ההחזרים, נרכז את זה בקופות" בלי לקבל נתונים כמה הקופות התארגנו לזה, כמה כוח אדם הן הכניסו לצורך הרפורמה, מה הם זמני ההמתנה, היכן זמני ההמתנה יותר ארוכים, איפה הן תגברו ולא תגברו, ועוד כהנה וכהנה שאלות. פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל תשובות, אבל מענה אין. אני בטוחה שמשרד הבריאות לא עושה דווקא, אני בטוחה שהוא רוצה לפתור בעיה, אבל אי אפשר לפתור בעיה בבעיה נוספת. לא פותרים עוולה בעוולה נוספת. כרגע, קופות החולים אינן מוכנות לקבל את כל השירותים שצריך לתת ונמצאים היום בקהילה, וחברי בטח ייתן דוגמאות רבות על חולון וכו'. אנחנו יודעים שרוב הטיפולים היום בהתפתחות הילד נעשים בשיטת ההחזרים, פחות בקופת החולים. כל עוד לא נקבל מידע על כך שאכן קופות החולים יכולות לספוג את כל השירותים האלה, אי אפשר לפסול שיטה אחרת, היא צריכה להתקיים. אם תעבו את קופות החולים הציבור ילך לבד לקופות החולים, כי אף אחד לא שמח לשלם כסף. רק כך זה צריך להתנהל, כי היינו ברפורמות שעשו ההיפך ואנחנו יודעים מה התוצאה שלהן. תודה שהגעתם. אנחנו נשמע גם את החברה האזרחית, גם את המשרדים. אני רוצה לעבור לחברי היקר שעושה עבודה נפלאה. אנחנו משיני צידי המתרס הפוליטי, לכאורה, אבל אנחנו ממש לא שם. כשאנחנו רואים משימה אנחנו נאבקים בה בכל הכוח ולא מוכנים לוותר ולו במאית כדי לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל, בוודאי לילדים קטנים חסרי ישע. תודה, ירון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושבת בראש, ואני מצטרף לדברים שלך. בשנתיים שאני כאן אין דבר שסירבת בכל נושא שקשור בבריאות הנפש, בילדים שלנו, בשיתוף פעולה, ותודה על הדיון הזה ועל כל העבודה שעשינו עד עכשיו. תראו, בדרך כלל בדיונים האלה אנחנו שואלים את המשרדים שאלות, הם רושמים ואז עונים לנו. אני אשמח לשנות את הפרקטיקה, כדי לקבל תשובות על שאלות ספציפיות. אני רוצה להקריא את חוזר חטיבת הרפואה מ-1 במאי 2025. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> דרישות מינימום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> דרישות מינימום. "חשוב להדגיש כי דרישות חוזר זה גובשו תוך כוונה לשמור על רצף הטיפול, כלומר ילדים הנמצאים בטיפול בהחזר יוכלו להמשיך טיפול אצל אותו מטפל ללא תלות בניסיונו במגזר הציבורי או הפרטי, וזאת בהתאם לחוזה אגף לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים". זו בשורה להורים ולמטפלים שהם עדיין יכולים לקבל החזר מקופות החולים כי הרפורמה לא נכנסה, שתנאי הסף של מטפלים קיימים לא חלים עליהם. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> החוזר מדבר על החשיבות של שמירת הרצף הטיפולי עבור ילדים שכבר התחילו טיפול, מה שאומר שמטפל שכבר נותן לילד טיפול לא יפסיק את הטיפול, הוא ימשיך את הטיפול באותו ילד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שאת אומרת זה ששונו אמות המידה בנוגע למטפלים שעבור הטיפול שלהם בהתפתחות הילד ניתן לקבל החזר, אבל לגבי מי שכבר נמצא בתוך המערכת עם מטפל או מטפלת, גם אם הם לא עומדים בסטנדרטים החדשים, אפשר יהיה לקבל החזרים. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> זה לגבי הילד שכבר מקבל טיפול, לא לגבי ילדים חדשים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> החוזר הזה לא רלוונטי לילדים שנמצאים כרגע בטיפול ולמטפלים שמטפלים בהם. מה שעדכני כרגע זה חוזר חטיבת הרפואה של 2012. האם הורים שצופים בדיון או יצפו בו בימים הבאים יכולים להיות רגועים שהילדים שלהם שמטופלים כרגע ימשיכו לקבל החזר כספי, והאם אותם מטפלים יכולים להיות רגועים כי החוזר הזה לא מתייחס לטיפולים הקיימים של אותם ילדים והם יכולים לשמור על רצף טיפולי? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זאת בשורה מאוד טובה. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> זה מה שכתוב בחוזר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הפקידה או הפקיד בקופת החולים לא מגיעים לדף הזה, לא מגיעים לסוף העמוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נכון עד 2029? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> עד תחילת 2030. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אם משרד הבריאות החליט לדחות את הרפורמה, למה הוא לא עדכן את קופות החולים באופן רשמי, ולמה קופות החולים לא עדכנו את המבוטחים שלהן? כתוצאה מכך יש חוסר ודאות מאוד גדול בקרב הרבה מאוד מטפלים שעצרו את הטיפול. משרד הבריאות לא ענה לחבר כנסת שלושה חודשים על מכתב שנשלח למנכ"ל משרד הבריאות ולשר הבריאות. חוסר הוודאות היה יכול להימנע אם מנכ"ל משרד הבריאות היה עונה לי. אני אשמח לדעת, אחד, למה לא יצא מסמך ממנכ"ל משרד הבריאות על כך שהוא דוחה את הרפורמה, שניים, מה התאריך שאתם מתכוונים להכניס את הרפורמה, ושלוש, מה הסיבה שדחיתם את הרפורמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מטרת הרפורמה הייתה, אני מניחה, לספק לכל האוכלוסייה כולה, עשירה וענייה כאחת, יכולת לקבל את השירותים מקופות החולים שהיא זכאית לה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מאחר ולקופות החולים לא היה מספיק כוח אדם, הן הלכו למסלול של החזרים. מה שקורה היום זה שמי שיש לו כסף יוכל להמשיך לקבל טיפולים בקהילה בלי לקבל החזרים, מי שאין לו כסף יצטרך לחכות שנתיים-שלוש ואולי גם ארבע עד שהוא יקבל בכלל את הטיפול. בינתיים הילד גדל, בינתיים הבעיה רק הולכת ומעמיקה. מעבר לפגיעה הכל כך סוציאלית וערכית יש פה גם פגיעה כלכלית כי הוא יהפוך לנטל על החברה. כולנו יודעים שככל שתקדים לטפל כך הבעיה תיפתר, כך לאדם יהיו כלים איך להתמודד איתה. נכון להרגע אין לי שום תשובות לגבי החסר בקופות החולים. אנחנו יודעים שבחולון יש מעט מטפלים בקופות החולים והרבה מטפלים מחוץ לקופות החולים. איך אפשר להזיז רפורמה כשאין מספיק כוח אדם בקופות החולים? האם אתם יכולים לפרוס בפנינו, בדיוק כמו שפסק בית המשפט בתחום אחר, נתונים כדי שנדע בכל עיר, בכל מחוז ובכל מקום כמה מטפלים יש, איפה חסר, איזה אוכלוסיות? אז נוכל אולי להגיד שהכל מסתדר מצוין, שהרפורמה בול ונמחא כפיים, אבל אני חוששת שלא כך המצב. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אנחנו בקשר כל הזמן עם קופות החולים. אנחנו משוחחים איתן על הזמנים שהדברים קורים, על העיכוב, אנחנו מבקשים מהן נתונים וגם מעבירים אליהן מידע שיש לנו. זה נכון שלא יצא מכתב רשמי, אבל כן היו שיחות מול הקופות בכל הזמן הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מקבל את התשובה הזאת. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> לא יצא מכתב רשמי, אבל כן היה שיח מול הקופות על זה שהרפורמה לא תיכנס לתוקפה בזמן שדובר עליו. המצב שאתם מתארים שבו קודם כל נגיע לגדילה משמעותית בקופות החולים ורק אז נבטל החזרים זה לא מצב - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> למה לא יצא המכתב, מדוע דחיתם את הרפורמה ומה התאריך שאתם מתכוונים להכניס את הרפורמה כדי שקופות החולים והציבור יוכלו להיערך בהתאם? << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אנחנו בהידברות עם כל בעלי העניין. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תגידי את המילה "כל", כי גם אני חלק מבעלי העניין ומחודש מאי לא קיבלתי התייחסות ממשרד הבריאות. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אנחנו מנסים לעשות את המקסימום במיפוי כלל הגורמים הרלוונטיים ולתת מענה בכל אחת מהגזרות. נעשות כל הזמן שיחות סטטוס כדי להיות מוכנים כמה שיותר לקראת היציאה עם הרפורמה. ברגע שנודיע על יציאה רשמית של הרפורמה נודיע על דחייה, אבל עדיין לא יצאה ההודעה הרשמית על הרפורמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל הנוגעים בדבר ידעו שב-1 בנובמבר הרפורמה נכנסת לתוקף, בין אם הייתה הודעה רשמית ובין אם לא. למה היא נדחתה? << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> לא יצאנו בהודעה רשמית על הרפורמה, כדי להשלים את השיחות עם כל אותם גורמים שעשינו איתם את שיחות הסטטוס. היינו צריכים להשלים את כל הנתונים מבחינת קופות החולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד לי איזה נתונים חסרים לכם? אני רוצה להבין על סמך מה בניתם את הרפורמה. אני מאוד מעריכה שאומרים, "רגע, חשיבה מחדש, אולי טעינו", זה מעולה, אבל אני רוצה לשמוע למה זה קרה, כי הרי הרפורמה נבנתה כמו שצריך לבנות רפורמה - על סמך נתונים רציניים, משאבים. עצרתם את זה כדי להשלים נתונים. איזה נתונים אתם צריכים להשלים שלא קיבלתם? מה הם הנתונים שחסרים לכם כדי לקיים את הרפורמה, כדי להתחיל להריץ אותה? << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> המטרה ברפורמה היא להגדיל את מספר המגעים ואת מספר הטיפולים משמעותית. יש נתונים שאנחנו צריכים להשלים עם הקופות, עם העמותות, עם הארגונים. יש כל מיני דברים שאנחנו עושים כדי להצליב מידע, יש כל מיני שאלונים שאנחנו עושים כדי לאמת את כל מה שאנחנו מקבלים מקופות החולים על מנת לייצר תשתית שעליה נקבל את ההחלטות. אנחנו מנסים להבין את הסכם השכר של מקצועות הבריאות שנחתם באפריל, להבין את המשמעות שלו כדי שנוכל לתרגם את זה למספר הטיפולים, למספר המטפלים, ואנחנו מנסים להבין את זמני ההמתנה. את כל הדברים האלה אנחנו חייבים לבסס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עושים את זה לפני, לא אחרי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מה שקורה בפועל זה שקופות החולים עוצרות טיפולים. הפקיד או הפקידה לא מקבלים את חוזר חטיבת הרפואה, הם לא יודעים שבסוף החוזר רשום לא לעצור טיפולים קיימים כי הרפורמה עוד לא נכנסה. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> עשינו רבינרים נרחבים לכל אנשי המקצוע, ולא רק בקופות החולים, על מה אומר החוזר. על כל סעיף פירטנו. זה שבסוף מישהו בקופה לא עושה את הדבר הזה זה משהו אחר, אבל אנחנו - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אם הייתם מוציאים לקופות החולים הנחיה כתובה יכול להיות שמישהו היה עושה את זה, אבל הכל דיבורים בעל פה. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> החוזר הוא הנחיה כתובה. כתוב שם חד משמעית בלי שאפשר להתבלבל. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הערכות מתי הרפורמה תיכנס? << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אנחנו עושים כל שביכולתנו להוציא את החוזר של ביטול ההחזרים ממש בהקדם כדי שבינואר 2026 נוכל לצאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קופות החולים, דעו לכן שאתן חייבות להמשיך כמו שהיה לפני שנה ושנתיים לגבי אלה שנמצאים בתוך טיפול. גם אם המטפל לא עומד באמות המידה החדשות, ממשיכים את הרצף הטיפולי, ממשיכים רגיל. אין רפורמה כל עוד לא יצאה הודעה רשמית. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> הפרדתי בין ילד מטופל לבין מטפל שנותן טיפולים עבור ילדים חדשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דיברתי על ילד שנמצא בטיפול אצל מטפל שמטפל בו. גם אם המטפל איננו עומד באמות המידה החדשות עדיין ממשיכים כרגיל לגבי אותו ילד. אני מבקשת נתונים. אם תקום מחדש ועדת בריאות, נמסור את זה אליה, אבל אם לא - זה פה. בסוף הילד הוא ילד, לא משנה אם יד אחת שייכת למשרד הבריאות, השנייה למשרד הרווחה והשלישית למשרד החינוך, ולא יכול להיות שהוא לא יקבל את השירות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בספטמבר הם הציגו מצגת עם כל הנתונים. עכשיו הם אומרים שאין נתונים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מגיעה לפה מדיון אחר בוועדה לקידום מעמד האישה, כאשר שם דיברנו על משפחות המילואימניקים ועל משפחות מיוחדות. כחלק ממתן פתרונות הצעתי לקחת את הסיפור של הסומטיים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולתת לילדים כאלה. כשיצאתי מהחדר של הוועדה ושאלתי שתי עובדות כנסת איפה השירותים, אחת מהן התחילה לבכות. כששאלתי אותה מה קרה, היא אמרה שרוצים להפסיק את הטיפולים לבן שלה שהוא אוטיסט. זה נתן לי סטירת לחי, כי אנחנו דנים בבית הזה גבוהה גבוהה, דנים על חוזר מנכ"ל, אבל בסוף יש ילדים שהיום נמצאים במעונות שיקומיים ובגני תקשורת - שם הם מקבלים את הטב"ם שלהם - שתיכף יהיו חדשים. הם לא יצאו מהמוגבלות השכלית-התפתחותית או מהאוטיזם שלהם. לפני חמש שנים הייתי בעד הרפורמה כי זה נכון שהמדינה תיקח אחריות על הטיפולים האלה, נכון שהיא תגדיל את היצע כוח האדם, את המרפאות, את הקלינאיות, אבל בגלל שקרתה קורונה וקרתה מלחמה הרפורמה הזאת לא רלוונטית. הדיונים האלה פה, ואני מודה לחברי ירון לוי עליהם, מעוררים סטרס אצל המשפחות. האישה עכשיו שנפלה על כתפיי ובכתה ערערה אותי. משרד הבריאות צריך לבוא ולהגיד, "חבר'ה, משחררים אתכם מזה כרגע, המדינה בתת תפקוד, בואו רגע נעצור". אנחנו כל כמה חודשים עושים דיון והמשפחות משתגעות, המשפחות מפחדות שתיכף זה נכנס לתוקף. מדובר בחיים של אנשים. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אנחנו פועלים למען המשפחות האלו, לא כנגדן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כרגע זה נגדן. אימא שצריכה לתת לילד שלה טיפול כי תיכף הוא מסיים את גן התקשורת, נמצאת בסטרס, היא פוחדת שבאוגוסט היא לא תוכל להשתמש יותר בשלושת הטיפולים שמגיעים לה. גברתי, אני חושבת שצריך לצאת עם הודעה למשרד הבריאות לאור מצב החירום של המדינה. אחרי כל כך הרבה שנים שהם לא מצליחים לקיים את זה צריך לעשות רגע סטופ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר שמדינה רוצה לעשות סוג של רפורמה ולשנות דברים, שום דבר לא כתוב בטאבו על אף אחד, רק קודם היא צריכה לבדוק שיש מענים. אם המדינה רוצה לעשות את הרפורמה הזאת, היא צריכה עם יד על הלב להסתכל להורים האלה בעיניים ולהגיד להם: אתם לא תישארו מול שוקת שבורה, אתם לא תגיעו למצב שאתם תפנו לקופת חולים או לכל גורם ממשלתי אחר והוא יגיד לכם שתדברו איתו בעוד חצי שנה. אי אפשר לבוא ולהגיד "אנחנו רוצים לשנות", ואני מאמינה להם שהם רוצים לעשות את זה לטובת ההורים, בלי שבקהילה יהיה להם מענה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם את המענה שיש להם עכשיו ייקחו להם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בתפקידי הקודם, עוד לפני שהגעתי לעולם ה"כיפי" שנקרא הפוליטיקה הישראלית, עבדתי בקליניקה לזכויות לאנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר-אילן. הייתי מהגורמים האלה שישבו מול קופות החולים ומול משרד הבריאות ויצרו את נוהל טיפול בילדים סומטיים על הרצף האוטיסטי. למה זה בא לעולם? זה בא לעולם כי לא היה מספיק מענה. אולי הדפיסו במדפסות לייזר עוד הרבה מטפלים שנמצאים בקופות ובשירותים הציבורים ולא גילו לנו, אבל אני לא רואה אותם קיימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור לנו שמשרד הבריאות לא עושה דווקא, לא רוצה להרוס לאף אחד. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, אבל לפעמים יוצא שכרנו בהפסדנו, לפעמים פתרונות הקסם הם פתרונות נוראיים, ואני חוששת מאוד שזה אחד מהם. זה פתרון שלא נבנה מספיק, שלא התבסס מספיק על נתונים, על לראות מה חסר, איפה חסר, איך מעבים. מוריה בקשי, בקשה. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> אני, יחד עם הארגונים האחרים, אם במסגרת ועדת המעקב ואם בדיון בכנסת, הצבענו על הקשיים שביציאת הרפורמה. נקודה אחת מאוד מאוד חשובה זה סיפור הנתונים, ולא רק עכשיו כדי לצאת לרפורמה אלא גם בשביל הפעימות הבאות. אני רוצה להדגיש את הנושא של פריפריה, לא רק של המרכז. הרבה מאוד מהפניות באות מהפריפריה, גם מהפריפריה החברתית וגם מהפריפריה הגיאוגרפית, וחשוב מאוד לתת את הדגש על הדבר הזה. כשייבחנו הפעימות הבאות, צריך שייבחנו לא רק מספרים כלליים, גם זמני התורים. בתוך הרפורמה יש פעימות ובתוכן יש את האוטיזם ואת האנשים הסומטיים. הביטוי "סומטיים" לא מוכר בכל המקומות, הוא יוצר בלבול, ולכן אנחנו מבקשים שלצד הסומטיים ייאמר גם אנשים עם מוגבלות שכלית, כדי שגם לא ייווצר בלבול בנושא הזה וגם שהפעימות כמו של אנשים עם אוטיזם ילכו באותו קצב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רון נוטקין, בקשה. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> תודה, גברתי יושבת הראש, ותודה לחבר הכנסת ירון לוי. את דחיית הרפורמה מ-1 בנובמבר הציבור גילה דרך הפרסום אצלי. ישבתי מאוד חזק על משרד הבריאות בשבוע האחרון, לפני 1 בנובמבר, וכשקיבלתי תשובה פרסמתי אותה. גם קופות החולים, ושוחחתי עם שתיים מהן, גילו את זה ממני, הן לא קיבלו עדכון. עצם העובדה שזו כבר הפעם השנייה שהכניסה של הרפורמה נדחית יכולה להעיד על כך שגם במשרד מבינים שמשהו לא תקין, שצריך אולי לבדוק שוב, שצריך לראות מה עושים, שלא הולכים ראש בקיר. אמרתי בדיון בוועדת הבריאות בחודש ספטמבר שהמטפלים במקום 50 שקלים לשעה יקבלו 60 שקלים לשעה, מה שבטח לא יגרום לנהירה של מטפלים ותיקים לעבוד במכונים להתפתחות הילד. רוב המטפלים שם עובדים בחצי משרה. אני אז אמרתי שמדובר בכמה מיליארדים שצריך בשביל העלאת שכר, לא 100 מיליון. דיברתי על המבנים, על התשתיות. משרד הבריאות אמר בדיון הקודם שמבחני התמיכה הוגדלו, שזה יביא את הפתרון, ואני אמרתי שוב פעם שסכום ההגדלה של מבחני התמיכה לא יפתור את הבעיה שקיימת כרגע במכונים להתפתחות הילד מבחינת המקום ומבחינת העלייה מידי שנה של ילדים מאובחנים. האם אתם יכולים לנחש כמה חדרי טיפול יש במרכז להתפתחות הילד של מכבי באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל? שלושה. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> אני מדבר על חדרי טיפול, אני לא מדבר על חדרי רופאים, כי מטפלים במקצועות הבריאות צריכים חדר מצויד. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> אני הייתי שם. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> אני שם מאז שהבן שלי, שהוא היום בן 10, אובחן כשהוא היה בן שלוש. ביקרתי לאחרונה עם הבן השני שלי שהיה צריך פיזיותרפיה. כמובן שלא חיכיתי עד שאני אקבל את התור מקופת החולים והלכתי לפרטי. אחרי שני טיפולים בקופת חולים המטפלת פיטרה אותנו, היא אמרה שכבר אין צורך. למה? כי המטפלת בפרטי כבר פתרה את הבעיה לתינוק בן שנה. אני יודע מה המצב בשטח. אתם רוצים לערער עלי? תערערו. אני יודע מה המצב במציאות. הגדלת מבחני התמיכה לא תפתור את מספר המבנים המועט שיש כיום מול כמות הילדים המאובחנים שיש בשטח ורק גדלה כל שנה. בחוזר ששלחתם לירון לקראת הדיון הזה כתוב שרואים עלייה של 10% בגיוס לפני הכניסה לתוקף, ועוד 7% עלייה מאז כניסת החוזר לתוקף. אתם יודעים לבוא ולהגיד - יכול להיות שלא, כי נראה שאין נתונים כמעט לכלום - כמה מאותם גיוסים הם של מטפלים עם ותק של יותר מחמש שנים, או שמדובר ביוצאי האקדמיה שלפי החוזר מחויבים ללכת ישר מהלימודים למכונים להתפתחות הילד, לעבוד שם ארבע שנים כדי לקבל את האישור להחזרים? אתם לא אומרים כמה מהם הם מטפלים ותיקים. אני יכול רק להעריך שהמספר הוא פחות או יותר אפס. אף מטפל לא ירצה לעבוד עבור שכר של 50,60 שקלים לשעה, זה לא יקרה. תשקיעו כמה מיליארדים בשכר מטפלים, ותשקיעו את הכסף הנדרש להקמת מבנים. מבחינתי, בתור אבא לילד על הרצף, תבטלו את ההחזרים, אני אתמוך בכם, אין בעיה, אבל זה לא יפתור את הבעיה. האם אתם מכוונים לינואר 2026? זה תאריך היעד שאתם מכוונים אליו? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כרגע, מבחינתי, אין רפורמה. אם יעלה הצורך ברפורמה, הם יצטרכו לפרסם את זה מספיק בזמן כדי להתארגן. לא רק קופות החולים צריכות להתארגן, גם ההורים צריכים להתארגן. יש מינהל תקין, יש דרך איך מבצעים רפורמה שמשפיעה באופן ישיר על כל אזרח ואזרח שנזקק לשירותים האלה. הם אמרו ינואר. מחר הם יגידו דצמבר, מחרתיים הם יגידו מאי. זה לא האירוע. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> המועד יקרה, לא יקרה, אני לא יודע, אבל אני רק מזכיר לכולם שנכנסנו לשנת בחירות. אני מאוד מקווה שכאן ההבנה שהרפורמה הזאת, ובדיון הקודם נעמה מאוד כעסה עלי שאמרתי שהיא כמעט העתק-הדבק של הרפורמה של 2020, צריכה להיעלם מהעולם. אני מבקש שתהיה הבהרה שעניין ההחתמה לא יחול על מדריכים ותיקים, שהם לא יצטרכו לחזור 20 שנה אחורה כדי לחפש את המדריכים שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חלק משינוי אמות המידה דיבר על כך שמי שרוצה להיות מטפל צריך להחתים את המאמן שאימן אותו. אלכס פרידמן, בקשה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני מרגיש פה קצת בתחושת דז'ה וו, כי משרד הבריאות נוהג לצאת ברפורמות פומפוזיות בלי הרבה הכנה וגם כנראה בלי הרבה מידע. הנפגע העיקרי זה הציבור. אנחנו ראינו את זה פעם אחת ברפורמת הקנביס, שהיום הציבור שלנו צריך לשלם מאות שקלים בחודש מינימום, מה שלא היה קודם לכן, ואנחנו ראינו את זה ממש לאחרונה ברפורמה באביזרים, שיקום וניידות, שלמרות שמשרד הבריאות אמר שהוא לא מוכן ולא ערוך הוא יצא לדרך. בן אדם היום לא יכול לבחור את הכיסא שהוא רוצה, בן אדם לא יכול לבחור את הספק שהוא רוצה. שרונה ונטלי יושבות בוועדה פעם אחר פעם, מעלות שאלות, מעלות תהיות. אתם אומרים שאין נתונים, אבל יש תהליך. למה לרוץ? למה גם עכשיו לא להודות שהרפורמה הזאת כושלת, לא טובה, לא מוכנה? בטח ובטח לא צריך להציב יעד של עוד חודש וחצי. זו פשוט בדיחה לרוץ עוד פעם, לגרום לאנשים לחץ, הכנות, כשבעוד חודש וחצי או שעוד פעם תדחו או תצאו לדרך, כמו שעשיתם ברפורמות הקודמות, בלי להיות מוכנים באמת. אל תעשו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אלכס, בהחלט דברים חשובים. נציגת קופת חולים מכבי, בקשה. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> אני מודה על הדיון. עצם זה שמתקיימים דיונים בכזאת רציפות בתחום התפתחות הילד זאת הצלחה. בגלל שזה תחום שהוזנח שנים רבות הגענו למצב שאליו הגענו, שיש פער מאוד מאוד גדול בין התפיסה שלנו את האופן שבו צריך לטפל בילדים לבין היכולת שלנו לטפל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתייחסי לחדרי הטיפול שיש באשדוד. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> נפתחה יחידה נוספת באשדוד. רון, אני מסכימה איתך שמה שיש לו מספיק כי יש גידול של 11% בשנה. אחד מהדברים הראשונים שעשיתי כשנכנסתי לתפקיד זה בניית מחסן נתונים. אני יודעת להסתכל על המספרים ולהגיד איפה הבעיות. אני יכולה להרגיע ולהגיד שלא הפסקנו בזה ואנחנו עדיין ממשיכים לחשוב על פתרונות נוספים באשדוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה חדרים יש? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> ביחידה נוספת שנפתחה באשדוד יש שלושה חדרים, כשבתוך היחידה הנוכחית יש חמישה חדרים - חלקם הם חדרי רופא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רון, צדקת. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> לא, הוא לא צודק, כי יש פער בין שלושה לשמונה. הסכמתי עם רון שמה שיש לא מספיק כי אנחנו בגידול מתמשך. אנחנו פועלים כל הזמן להגדיל ולשפר את ההיצע, אנחנו מטפלים כל הזמן בלהרחיב הסכמים, בלגייס מטפלים, בלייצר מקומות פיזיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם אתם מסוגלים היום לקלוט את כל המבוטחים שלכם שמקבלים החזרים? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> לא. יש היום ילדים בהמתנה, ויש לנו על זה דיאלוג מתמשך עם משרד הבריאות. זאת אחת הסיבות שהרפורמה לא התחילה במועד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זמני ההמתנה כיום? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> משתנים בין מקום למקום. יש מקומות שבהם זה כמעט מיידי, יש מקומות שזה גם מעל שנה. זה נובע בעיקר בגלל השוק הפרטי שנוגס בצורה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמרה חברת הכנסת קארין, זה מעגל שאנחנו מבינים אותו, רק שזה לא תפקיד ההורים לפתור. המאבק בין השירות הציבורי בקופות החולים לבין השירות הפרטי בתחום הבריאות חל כמעט בכל דבר, אבל לא יעלה על הדעת שזה יהיה על הגב של ההורים שצריכים את הטיפול. צריך איזה ניקוי אורוות, צריך להתחיל את האירוע מהתחלה, בשום פנים ואופן לא על גב הילדים ולא על גב ההורים. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> אי אפשר להאשים אנשים שנמצאים בשירות הציבורי - אני חושבת שעל זה יש קונצנזוס - בזה שהם עושים משהו נגד. אנחנו משקפים את הנתונים למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות קשוב. יכול להיות שתהיה דחייה נוספת מהסיבה הזאת. לאורך כל הדרך אנחנו אומרים שהרפורמה נדרשת, כאשר מבחינתנו הרפורמה התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא התחילה מבחינת החזרים, היא לא התחילה מבחינת לאסוף עוד מטפלים. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> הביטול של ההחזרים לא התחיל. אנחנו נערכים בכל הערוצים, כולל איתור של טכנולוגיות. אנחנו לא עצרנו שום דבר. עד שלא יצא עדכון רשמי אנחנו ממשיכים לתת החזרים, ממשיכים לטפל, ממשיכים לגייס, כאשר במקביל אנחנו נערכים לקליטה, היה וזה ייכנס לתוקף, של הטיפולים לתוך הקופה במסגרת הסכמים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בתשובה שקיבלתי ממשרד הבריאות כתוב שהרפורמה בנויה כמהלך כולל של מספר צעדים מקבילים: הסכמי שכר למטפלים, קביעת ותק של מינימום למטפלים, הגדלת סכום מבחן התמיכה, והשלב האחרון של הרפורמה – ביטול ההחזרים. אני חושב שכן התחלתם את הרפורמה, פשוט צעד אחרון כרגע נתקע. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> רון, אני רוצה לתקן ולומר שיש באשדוד 12 חדרי טיפול ועוד חמישה חדרי טיפול ברשב"י. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> אני דיברתי על רשב"י. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> ברשב"י יש חמישה חדרי טיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מטפלים הצלחתם לגייס מאז שידעתם על הרפורמה? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> יש מטפלים שבזכות הסכמי השכר הצלחנו להגדיל להם את המשרה, אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו לא תשובה. << אורח >> גלי עטר: << אורח >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קופת חולים כללית, בקשה. << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> תודה על הסשן הזה. אני חושבת שזה נורא חשוב להעלות את נושא התפתחות הילד, נושא שהוא בצמיחה גדולה כל הזמן כי הרבה יותר ילדים עם בעיות מאובחנים. לא רק שהם מאובחנים, יש ילדים עם מצבים יותר מורכבים שצריכים יותר טיפולים. הרפורמה הזאת מבורכת. הטיפולים צריכים להינתן בתוך קופות החולים, להיות מפוקחים על ידי קופות החולים. הרפורמה הזאת מבורכת ואנחנו נערכים אליה בקופה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבורך שיהיה שלום עולמי, וגם מבורך שיהיה פה רק טוב ולא נריב קואליציה ואופוזיציה. הרבה דברים מבורכים, אני מסכימה. האם את ערוכה היום לקבל את כל אלה שקיבלו החזרים בחוץ והיום לא יכולים לקבל החזרים בחוץ? כמה מטפלים הצלחתם לגייס מאז שהתחילו לדבר איתכם על הרפורמה ועד היום? << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> אנחנו נערכים לרפורמה בגיוס עובדים, בהגדלת תקנים, בפתיחת יחידות חדשות, בהגדלת התקשרויות עם ספקים שלנו, אבל כמו שאמרתם, זה לא מעכשיו לעכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו לא תשובה. תני לי מספרים. << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> מתחילת השנה הגדלנו ל-75 תקנים - זה אומר 150 עובדים - ומתחילת ההכנה לרפורמה כבר גייסנו 43 תקנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מתכוונת לאיוש התקנים? << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> כן, איוש של תקנים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חצי משרה. << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> 75 תקנים זה פי שניים עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-43 הם בתוך ה-150? << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה מבחינת המבנים וחדרי טיפול? איפה יש לך יותר ואיפה יש לך פחות? << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> אין לי את המספרים האלה בשליפה, אבל אפשר להשיג אותם. אנחנו יודעים שיש אזורים שיש בהם יותר ויש אזורים שיש בהם פחות. אני עובדת במחוז חיפה וגליל מערבי ואני יכולה להגיד שפתחנו שלוחות חדשות באזורים שהם יותר פריפריה, כאשר שם נותנים יותר גז בלהעלות את השירותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה עובדים את צריכה לגייס כדי שתוכלי לתת מענה? האם מה שהשגתם עד היום מספיק וכל מי שנמצא בחוץ יוכל תוך שבועיים, חודש או חודשיים לקבל טיפול? << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> זה מתחבר לשלום העולמי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, את צודקת. את אמרת שהרפורמה מבורכת, שהרפורמה רוצה לסגור את כל ההחזרים ולהכניס את האנשים חזרה אליכם. אני לא מבקשת לשפר את המצב שיש היום, את מה שהיום אנשים מקבלים בפרטי, אני מבקשת שיהיה כמו המצב היום, בלי לפגוע באף אחד. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> גם אם את מכניסה את ההחזרים חזרה, את עדיין משאירה תורי המתנה של שנה ויותר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מדויק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל לא זאת הייתה השאלה שלי. אם היום בחוץ הממוצע הוא שבוע, שבועיים - - << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> לא, אין דבר כזה. << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> גם בפרטי אין מטפלים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 53% מהפונים, לפי הנתונים של כללית מ-2021, ממתינים לקלינאי תקשורת מעל 90 יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בתוך הקופה, זה לא עם ההחזרים. בהחזרים, תסכימו איתי כולכם, זמן ההמתנה הרבה יותר קצר, נניח שלושה חודשים, שזה גם בעיני נורא. בקופות הממוצע הוא בין שנה לשנה פלוס, אני צודקת? << אורח >> גלי עטר: << אורח >> תלוי. << אורח >> לילך שמר מאירי: << אורח >> תלוי באיזה אזור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רפורמה לא נולדת כדי לעשות יותר רע, היא נולדת כדי לעשות יותר טוב לציבור שצורך את השירותים האלה. אם אנחנו ממלאים את הרפורמה כמו שצריך ומכניסים את כל מי שהיה בחוץ וחיכה שלושה חודשים לתוך המערכת הציבורית, לקופת החולים, כמה כוח אדם כללית צריכה בשביל המטופלים שלה כדי שהמצב יהיה כמו שהיום בחוץ? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הרפורמה הייתה אמורה להיכנס ב-1 לחודש. כמה מבנים, אם נלך אחורה, קופות החולים הצליחו להכשיר לטובת הטיפולים וכמה מטפלים חדשים יש? את זה אנחנו לא מקבלים בכל הדיונים. אנחנו הולכים מסביב, מדברים על אם הרפורמה טובה או לא טובה. הלוואי והרפורמה הייתה קורית כמו שהיא כתובה, אבל אין מטפלים, אין חדרים ואין קשר. לא ייתכן שאתר של חדשות, מכובד ככל שיהיה, יקבל הודעה ממשרד הבריאות ואנחנו לא נקבל תשובות על שאלות מאוד בסיסיות. אנחנו הקול של ההורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מקווה שוועדת הבריאות תתכנס בנושא. בהנחה ולא, נקיים פה עוד ישיבה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כל הזמן פונים לקופות החולים, אבל הן לא הכתובת. הכתובת זה משרד הבריאות. משרד הבריאות צריך לספק את התשובות לשאלות שלנו. משרד הבריאות לא נותן לנו את התשובות האלו, וקופות החולים משלמות את המחיר של חוסר ההתנהלות הנורא הזה. אם הייתי מקבל תשובה על למה זה נדחה, על למה לא יצא מכתב ומתי הולכים להכניס את זה, אני חושב שאת כל הדיון היינו יכולים לסכם בזה שלא יודעים, שאין נתונים ושאין מבנים ב-1 בחודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שהשאלות שלך לא היו נותנות את הפתרון. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> התשובה היא ברורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קופת חולים מאוחדת, בקשה. << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> תודה רבה על הזכות לדיבור. אני מברך על הדיון, מברך על הרפורמה. אני חושב שזו רפורמה מאוד חשובה ואמיצה, ויישר כוח ליוזמות. ההחזרים מפלים לרעה את מי שאין לו, כי מי שאין לו לא יכול להשלים את הדלתא בין התעריף לבין המחיר בשוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בתיאוריה אתה צודק, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על תאוריה. כמה מטפלים הצלחתם אתם לגייס מתחילת שנת 2025? האם בניתם עוד חדרי טיפול אצלכם בקופה? אם יש בעיה מוגברת באזור ספציפי, אני אשמח לשמוע מה היא. << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> קופת חולים מאוחדת היא קופה יותר קטנה. הגדרנו 20 תקנים מתחילת שנת 2025. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 20 תקנים מלאים, כלומר 40? << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> נכון. אנחנו עוברים לשלוש יחידות ממש בימים אלה - וגם מוסיפים עוד שתי יחידות. אנחנו משקיעים הרבה זמן כדי לוודא שהתורים משובצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול להגיד לי מה אחוז המבוטחים שלכם שמטופלים בתוך הקופה ומה האחוז שמטופלים בשיטת ההחזרים? << אורח >> מיטשל שערץ: << אורח >> בין 20% ל-25% מטופלים בשיטת ההחזרים, אבל זה תלוי בכל מקום ומקום, זה לא משהו אחיד וכללי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. עמיחי תמיר, בקשה. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> אני רוצה לסכם את הדיון המאוד חשוב הזה במשפט אחד קצר – כוונות טובות מובילות לגיהינום. לצערי, כל פעם שמשרד הבריאות מעביר את האחריות לקופות החולים, הוא בעצם נוטש את האחריות. הגשנו בג"ץ ספציפית בכיסאות גלגלים ממונעים. בג"ץ דחה את הבקשה ומחק את התביעה, אבל ביקש לחזור למחוקק, שזה מה שאנחנו עושים. תודה ליושבת הראש, תודה לחבר הכנסת ירון לוי. << אורח >> לי תבור: << אורח >> אני לא אפרט איפה הרפורמה הזאת פוגשת אותנו בכל המקומות מפאת קוצר הזמן, אני כן אגיד שהשאלה המאוד קריטית היא מאיפה מגיע כוח האדם. אם המטרה שלנו היא לקחת כוח אדם מהמגזר הפרטי ולהעביר אותו לציבורי, זה מבורך, אבל הרפורמה כמו שהיא עכשיו מעודדת קניבליזם בתוך השירות הציבורי, כי היא תיקח כוח אדם, והיא כבר עושה את זה, מהיחידות ההתפתחויות, מהעמותות האחרות שנותנות שירותים בשירות הציבורי ותעביר אותו לקופות החולים. זה נכון שילד שהיה יכול לקבל אצלנו טיפול ילך לקופה, אבל מענה לילדים שעומדים בתור אין. השאלה הזאת היא קריטית. חשוב מאוד לוודא גם את הנתון הזה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> הפורום שלי מרכז כ-60 ארגונים, מרכז הורים רבים מכל גווני האוכלוסייה, מרכז את כל סוגי המוגבלויות בכל רחבי הארץ. אנחנו חברים בוועדת המעקב המלווה את משרד הבריאות בתהליך הזה. כשמשרד הבריאות אומר "אנחנו מדברים עם הארגונים", זה כולל גם אותנו. אנחנו עושים את המאמץ הרב להביא את השטח לתוך הדיון הזה. העליתם בצדק את אותם דברים שגם אנחנו מעלים במקומות של החוסר בנתונים. יציאה לדרך של הרפורמה משאירה את הילדים באמצע הדרך, בתהליך ללא מענה. הרפורמה גם לא צפויה לקצר את תורי ההמתנה בטווח הזמן הקרוב. חלק מהרפורמה זה גם להכשיר יותר אנשי מקצוע באמצעות המל"ג, לפתוח מסגרות לימוד נוספת, אבל זה ייקח זמן. אנחנו חוששים לגבי מצבם של הילדים בטווח הזמן הקרוב. הנקודה השנייה זה הסיפור הזה של המערכים המשלימים. המהלך נועד להחזיר את המטפלים הפרטיים לתוך מערך השירות הציבורי, כאשר חלק מזה זה גם העניין של דרישות הוותק. נכון להיום נותנים את הכסף לקופות החולים שמגלגלות את כל הכסף הזה החוצה אל הספקים - אני יודעת שיש התייחסות לזה במבחני התמיכה, אבל עדיין לא מספיק - ואז אנחנו מתחילים לראות יחידות התפתחויות נסגרות, מערכים משלימים של גילאי 6-18 הולכים ונסגרים, כי המטפלים שלהם נמשכים לקופות החולים שמקבלות את הכסף. מה שאנחנו חושבים שצריך שיהיה, ובזה חברי הכנסת יכולים לעזור, זה לייצר מהלך משלים לרפורמה הזאת באמצעות תמיכות ישירות לאותן יחידות התפתחותיות מוכרות על ידי משרד הבריאות, לאותם ספקים של המערכים לגילאי 6-18 שלקופת החולים אין, על מנת לאפשר להם להמשיך לתחזק את כוח האדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הבריאות צריך לדרוש את זה ממשרד האוצר. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אנחנו יודעים שיש דרישה קיימת. אנחנו צריכים עזרה מול משרד האוצר, כשבזה אתם יכולים לעזור. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הדרישות של משרד הבריאות להחתים את מי שהעביר הכשרה למטפל שיש לו ותק של 10 שנים - - << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> זה לא אני. אני זוכרת את פרופסור גרוטו יושב ואומר ב-2017 שיש בעיה גדולה בהתפתחות הילד ושהם יתנו 100 מיליון שקל, אבל אז הם חשבו עוד פעם והכסף הזה לא זרם למערכת. אם אנחנו תוקעים את כל הרפורמה הזאת והכסף לא יזרום למערכת, גם בזה לא הועלנו. << אורח >> חן יחזקאל צור: << אורח >> יש לציין לטובה את משרד הבריאות שבאמת מקשיב לטענות ולדרישות, אבל עדיין יש אתגרים משמעותיים שמסכנים את המהלך ויש הכרח לגבש פתרונות לגביהם. קודם כל, כפי שנאמר, נראה כי לא צפוי קיצור בזמני ההמתנה בעת כניסת הפעימה הראשונה לתוקף. אנחנו חוששים שזמני ההמתנה אף יתארכו, לכן אנחנו סבורים שמבחני התמיכה צריכים לכלול התייחסות לקיצור התורים. ככל שאין הגבלה כזו זה מהווה תמריץ להארכת זמני ההמתנה. אנחנו עדיין סבורים שגם בשלב הזה יש חשש בקשר לנכונות הקופות לפעימה הראשונה. עולה הצורך במוכנות מלאה של המערכת כבר מהפעימה הראשונה, כי אותם ילדים שלא יקבלו מענה בפעימה הראשונה יתגלגלו לפעימות הבאות וזה ישפיע על הצלחת הרפורמה כולה. עוד חסרה התייחסות לרכיבי המתודולוגיה, למדידת זמינות השירות בקופות והצגת מדדים ברורים שבלעדיהם לא תהיה כל התקדמות. אנחנו רואים גם צורך בעיגון של מנגנון חריגים, שבמקרים שבהם אין מנוס מלתת איזה שהוא מענה או החזר תישקל האפשרות לתת החזרים. << אורח >> רז ויגודסקי: << אורח >> אני תלמידה בכיתה י"ב, בת 17, מחיפה, ואני נציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצית ויושבת ראש מחוז חיפה. אני רוצה להגיד את נקודת המבט שקצת פחות דוברה פה, הנוער. לחלקנו יש אחים בגילאים האלה, חלקנו היינו בגיל זה, וחלקנו עדיין מתנהגים בגיל הזה. הדור שלי עבר הרבה. הדור שלי והדור הצעיר ממני זקוק לטיפול ומענה, במיוחד אחרי השנים האחרונות. אם נדאג לילדים שלנו, לדור העתיד, נרוויח דור שלם שיצמח בביטחון, ביכולת לשמש דוגמה לתקומה אמיתית. כולנו מסכימים שצריך איזה שהוא שינוי. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני היועצת המשפטית של עמותת שליו, עמותה שנותנת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים ומתמקדת בילדים בפריפריה. אחרי הקורונה והמלחמה של שביעי באוקטובר הגל של הילדים שזקוקים לטיפולים האלה הוא עצום. העמותות רואות משפחות במצוקה שקורסות. כשאומרים לכם שלא יצאה הרפורמה, מטעים אתכם ואת הציבור. הרפורמה יצאה. כשמגיעים אלינו הורים ואומרים שהם רוצים לקבל החזר על טיפול אצל מטפלים עם שנתיים ותק, בקופות חולים אומרים לנו שלא מגיע להם החזרים כי הרפורמה דורשת ארבע שנות ותק. אותה רפורמה שמתהדרת בטובת הילדים – זה ניסוי בילדים, זו לא רפורמה - מפרסמת משרות לסטודנטים. סטודנטים יעשו טיפולים לילדים על הרצף, לילדים סומטיים, לילדים במצב חמור. אני יכולה להראות לכם שדרושות סטודנטיות כקלינאיות תקשורת. חברות הביטוח נוהרות להחתים הורים ומשפחות על פוליסות פרטיות. זה עוד נטל כלכלי על הורים ומשפחות, כי אתה גם צריך לעשות ביטוח ב-120 שקלים לחודש ואתה גם צריך להוסיף עוד 34 לכל ילד. הורים מתקשרים לעמותות ושואלים, אבל אין לנו באמת תשובות ופתרונות. יש הורים רבים שנדחים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדובר על כאלה שקיבלו טיפול ולא מקבלים החזרים? << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת בכמה הורים מדובר. זה יכול להיות שניים-שלושה וזה יכול להיות 38. נציגי הקופות ומשרד הבריאות אמרו פה בצורה חד משמעית שמי שהתחיל טיפול צריך לקבל את המשך הטיפול בהחזר גם אם המטפל לא עונה על הקריטריונים החדשים. אם יש לכם מקרים ספציפיים, תפנו למנהלי הקופות, תפנו למשרד הבריאות, ואם הם לא יקבלו את ההחזרים, תפנו אלינו ואני אנהל פה דיון רק על זה. << אורח >> שרונה שליו: << אורח >> צריך לצאת מסמך מסודר לקופות החולים על כך שזה לא יכול להמשיך בצורה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נאמר. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> לא צריך להיות גאון הדור כדי לדעת שפסיכולוגים ופסיכיאטרים 50% מהילדים אולי צריכים. זה לא כמו קלינאית תקשורת שכל ילד שני צריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מצליחה להבין את הטיעון.את טוענת שמצבכם יותר רע מבריאות הנפש? << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא רוצים להידמות ליותר רע, אנחנו רוצים יותר טוב. אני נותנת למשרד הבריאות לענות על הדברים שהועלו פה, כולל הנושא של החתמה של מאמן. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אני חוזרת לאותן שאלות שפתחנו איתן את הדיון, כאשר כל מה שנאמר פה בדיון זה תשובה לשאלה: מתי משרד הבריאות בוחר לצאת בהודעה רשמית שהוא יוצא עם הרפורמה. התשובה לשאלה הזאת היא השלמה של השיחות. יש פה אנשים שהם המרכזיים, שהם האנשים שאנחנו מדברים איתם, וראיה לכך זה שאת החוזר של ביטול ההחזרים דחינו. בעקבות זה שקיבלנו מעל 11,000 פניות הגדלנו משלוש פעימות לחמש פעימות, הארכנו את התקופה. מבחן התמיכה שהוגדל ל-130 מיליון מתייחס גם לרכיב התשתיות. אנחנו לא מתעלמים מהיחידות הרשותיות, שהן תמונה משלימה, שהן חלק אינטגרלי מהפאזל. צריך לזכור שהרפורמה באה לעשות את השינויים ואנחנו צריכים לעשות את ההתאמות תוך כדי תנועה. גם במבחן התמיכה, אם יהיה צורך לעשות הסטות בדומה למה שאנחנו עושים בבריאות הנפש כשאנחנו רואים שצריך יותר משקל לתשתיות - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תשווי לבריאות הנפש, המצב שם גרוע. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אני מדברת על העקרונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שאני קצרת רוח כלפי משרד הבריאות, אבל תאמיני לי, יש לי על מה להסתמך. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אנחנו בוחנים את המצב בקופות החולים לפי מחוזות, לכן יהיו לנו נתונים גם לגבי זמני המתנה, גם לגבי מטפלים וגם לגבי מטופלים שצריכים להיכנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי יהיו לכם הנתונים? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אנחנו אוספים אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יקירתי, הבנתי שאתם אוספים, אבל אפשר לאסוף גם שנה ושנתיים. בדיון אחר שהיה לי פה דיברו על 13 שנה. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> זה יהיה לפי מחוזות, לכן תוכלו לדעת - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי אנחנו מקבלים נתונים? האם היום, מחר, בעוד שבוע, בעוד שבועיים או בעוד חודש? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> לגבי השאלה על הגדרת נכות סומטית - זה כולל מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית וקשה. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> אתם לא יכולים ליצור הבחנות כאלו בתוך - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תפתחי את זה. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אפשר לדבר על זה. מבחינת חתימת מדריכים – השאלה הזאת הועלתה מהשטח, לכן נתתי מענה עוד לפני הדיון בוועדה בכנסת – באנשי מקצוע ותיקים לא תמיד אפשר למצוא את המדריכה ולכן אנחנו מתגמשים ומקבלים חתימה של המוסד שבו היא עבדה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> ועד אז הם לא יכולים לקבל החזר. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> מי שאחראי על החתימות של המדריכים זה קופות החולים. מי שנמצא בקופות החולים זה אנשי מקצוע שיוכלו לקבוע את הגמישות הנוספת שתצטרך להינתן עבור אותם ותיקים. אם תרצו אנחנו נוציא את זה גם בכתב, אין שום בעיה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> לגבי מערכת מדידת זמני ההמתנה - זו מערכת שאנחנו מפתחים בשנים האחרונות, מאז שנקבע הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשבית המשפט קבע לכם עד מאי 2025. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> היא בשלב הרבה יותר מתקדם ממה שהיא הייתה בעבר. נדרשים עוד כמה חודשים כדי לפתח אותה ואנחנו עובדים על זה עם מכון גרטנר. היא תאפשר מדידת זמנים הרבה יותר טובה ממה שניתן היה לתת עד עכשיו. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> זה לא רק לזמנים, זה גם לאיכות ולשביעות רצון. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> לגבי השאלה של לי על המטפלים - הוצאנו סקר למטפלים שהרחיבו שעות או נכנסו לקופות החולים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשים הסקר הזה כלל? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> זה שאלון אנונימי שאני לא יכולה לחייב אנשים לענות עליו. עד כה ענו כמעט 40 מטפלים. אני רוצה לנצל פה את הבמה לעודד מטפלים לענות יותר. 10% מהעונים נכנסו לתוך הקופות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה במספר? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> סך הכל נתנו 40 תשובות. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> 73% אמרו שזה לא צמצם שעות עבודה במקום אחר, שזאת גם בשורה טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה לגבי ה-10%, הארבעה? << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> הם חדשים שנכנסו ולא היו לפני כן בקופות החולים. רוב המטפלים שענו הוסיפו שעות, לא רק הצטרפו. מתוך המעט שענו שכן צמצמו את השעות, ומדובר כרגע בשבע תשובות, חמישה עברו ממקום ציבורי אחר ושניים היו מהפרטי. לדבריה של חברת הכנסת קארין לאהרר - אני זאת שצריכה להסתכל בעיניים של ההורים ושל הילדים ולהגיד להם היום שנה המתנה, לא חצי שנה. המטרה של המהלך הזה הוא כדי שאני אוכל להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שהצלחנו לקצר את הזמנים האלה. כדי לחזק את המערך הציבורי זה בין השאר תקציב, דרישות מינימום וביטול ההחזרים כדי שנוכל להביא את אותם אנשים למערך הציבורי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני מסכמת את הדיון. בסיום הישיבה של ועדת בריאות שהייתה בספטמבר הוועדה ביקשה בחמישה סעיפים נתונים שעד היום לא התקבלו, לכן תוך שבועיים מהיום תתנו את מה שהייתם צריכים לתת כבר בספטמבר. הוועדה דורשת לקבל דיווח חודשי ממשרד הבריאות לגבי מספר המטופלים לפי מקצוע, מצבת כוח אדם מטפל והשינוי בו לפי מקצוע, זמני המתנה בכל מקצוע, והכל בחלוקה לפי קופות או מחוזות. המשרד יעביר את הדיווח ביום ראשון הקרוב, כ"ה במרחשון - 16 בנובמבר 2025. במידה והוועדה תתרשם שהמשרד לא הצליח לעמוד ביעדי גיוס המטפלים וכי אין מוכנות מספקת מצד קופות החולים, הוועדה תדרוש לדחות את מועד כניסת המתווה, מה שקרה בפועל. הוועדה שבה על דרישתה להוסיף למבחן התמיכה לקופות החולים חובת עמידה בזמני ההמתנה ולהתנות חובה זו בהעברת חלק מהתמיכה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לחייב את קופות החולים לאפשר את מסלול ההחזר עבור מקרים חריגים. הוועדה מבקשת לקבל עדכון ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לגבי סוגיות התקציב הישיר של היחידות להתפתחות הילד וכן של מסגרות ההתפתחות בשירותים הייעודיים לגילאי 6-18 שנבחנות בימים אלה. כמובן שיש את הדוח עצמו, את הדוח של המ.מ.מ, שגם שם התבקשו נתונים. אנחנו נבקש את מספר המטפלים שיש כיום במסלול ההחזר בכל מקצוע, את מספר המטפלים - - << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> אין דרך לדעת כמה מטפלים בהחזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הקופות מעבירות את המידע. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> כל שנה צריך לחדש את האישור על המטפל שלך מול קופת החולים, לכן קופות החולים יודעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה "אין נתונים ואי אפשר לדעת"? בטח שאפשר לדעת. אם צריך לתכנת תוכנה חדשה, תתכנתו תוכנה חדשה. אי אפשר לעשות רפורמות ולטפל בנושא בלי שיש נתונים, זה באמת בלתי אפשרי. אם כל שנה צריך לחדש מחדש את האישור ממטפל חיצוני, זה אומר שלקופות החולים יש את זה. אנחנו לא בשנת תרפפ"ו שאת הידני היו שמים בקופסה והייתה את החשבונית. היום את החשבונית אתם מכניסים לתוך המחשב. אם זה היה רק מקרה אחד פה, ניחא, אבל אנחנו חוזרים על זה שוב ושוב לגבי כל המשרדים בכל הוועדות. אני מבקשת את מספר המטפלים כיום במסלול ההחזר בכל מקצוע. תתכבדו ותפנו לקופות החולים שמקבלות כסף רב מאזרחי מדינת ישראל בבקשה לדעת את מספר המטפלים במסלול ההחזר המועסקים במקביל במערכת הבריאות הציבורית, שזה מה שביקשו פה מקודם, ומה היקף משרתם במערכת הציבורית. אוי ואבוי אם אתם לא יודעים את זה. משרד הבריאות אחראי גם על מישהו שמטפל בחוץ, לא רק דרך קופת חולים, כי הוא אחראי על הבריאות של כל אזרחי מדינת ישראל. אם מישהו הולך לשרלטן ואתם לא עושים פיקוח, זו בעיה שלכם. אתם אמורים לדעת את הרשימה, כי זה מקצוע שצריך רישיון. << אורח >> נעמה יושע-אורפז: << אורח >> ברור שיש רישיון, זאת לא הבעיה. << אורח >> רון נוטקין: << אורח >> גם אי אפשר לקבל החזר בלי רישיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן מערכות שיודעות לדבר אחת עם השנייה. אם אתן לא יודעות, תתחילו לדבר אחת עם השנייה כדי לראות איך בודקים את זה. אנחנו מבקשים את מספר המטפלים במסלול ההחזר שאינם מועסקים כלל במערכת הבריאות הציבורית, את מספר המטפלים החדשים בכל מקצוע שגויסו למערכת הבריאות הציבורית עד לכניסתו לתוקף של השלב הראשון ואת חלקיות משרתם לפי מחוזות ומפות, ואת מספר המטפלים במערכת הציבורית שמשרתם גדלה ובכמה. את כל זה אנחנו מבקשים. אם אתם צריכים בשביל זה שבועיים, תקבלו שבועיים. אנחנו מבקשים את זה בהקדם האפשרי, כדי שנוכל להתקדם ולראות לאן אנחנו הולכים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח גם שתשקלו מחדש את ההחתמה של האנשים שהדריכו והכשירו את אותם מטפלים שיש להם ותק של 10 ו-20 שנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם אמרו שמספיק המוסד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שיגידו את זה גם למטפלים, לא רק לנו. חשוב שמשרד הבריאות יוציא הנחיה שאומרת שילדים שנמצאים ברצף טיפולי אצל מטפל עדיין יקבלו החזרים. מיכל ואני לא ביטלנו את הדיון הזה רק כי קיבלנו עשרות פניות של הורים על כך שקופת החולים הפנתה אותם לבדוק עם משרד הבריאות מה אומרת הרפורמה. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> החוזר הוא הנחיה לכל דבר ועניין. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר על זה, כי זה מהות הדיון. השורה הזאת הייתה צריכה להיות למעלה, לא בסוף המסמך, כי הרבה מאוד הורים לילדים קטעו את רצף הטיפולים בגלל שהמטפל אמר שהוא לא בטוח שהם יקבלו החזר. תוציאו הנחיה לקופות החולים ליידע את המבוטחים שלהן שעדיין אפשר להמשיך לקבל החזרים כספיים, גם כי יש תורים ארוכים בקופות החולים וגם כי הרפורמה לא נכנסה לתוקף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, ירון. משרד הבריאות, אנחנו רוצים את הנתונים מהר ככל האפשר. הביטול של שיטת ההחזרים לא ייכנס לתוקף בלי שיהיו לנו הנתונים שאכן הדברים מתקיימים כמו שצריך ואפשר לצאת לדרך. בלי נתונים אי אפשר להפעיל את הרפורמה, מבחינתי, לא בינואר, לא בפברואר וגם לא בינואר ובפברואר שנה הבאה, פשוט אי אפשר. תודה רבה. שיהיה לכם יום טוב, בריאות לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>