פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 754
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
משה גפני – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אכרם חסון
אורי מקלב
מוזמנים:
אמיר דהן
–
מס רכוש, רשות המסים
לילי אור
–
עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים
ישי פרלמן
–
עוזר ראשי משפטית, רשות המסים
יעל אסיף
–
מס רכוש, רשות המסים
תמר מירסקי
–
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה
ליאור גור
–
פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות
שרון שינבאום
–
תחום כנסת ממשל, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ולדימיר, יש לך הצעה לסדר, בקשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה. אני רוצה לדבר על הפרסום של שר האוצר ושל שר העלייה והקליטה בשבוע שעבר על הטבות מס לעולים, מה שקצת מחבר אותי לוויכוח שיש לנו כאן על חוק הטבות מס למילואימניקים. אני בעד הטבות מס לעולים, שיהיה ברור, אבל אני רוצה לגלות משהו גם לשר האוצר וגם לשר העלייה והקליטה - יש הטבות מס לעולים. חברי אלכס קושניר ואני הגדלנו בקדנציה הקודמת את ההטבות, יש נקודות זיכוי למשך 54 חודשים, כאשר מרב ההטבה נופלת על שנה ראשונה, שנה שנייה ושנה שלישית כך שיותר עולים מנצלים את ההטבה. לפי האינדיקציה שאנחנו מקבלים, וזה בניגוד למצב הקודם, 70%,75% מהעולים מנצלים היום את ההטבה. כששר האוצר נותן פטור מלא ממס לעולים בשנה ראשונה או בשנה בשנייה, זה כי בשנה הראשונה הרבה מאוד עולים לא עובדים או לא מגיעים לחבות במס. בשנה השנייה ובשנה השלישית הם מקבלים שלוש נקודות זיכוי למשך 18 חודשים, שזו הטבה מעל 8,000 שקלים. הפטור ממס בשנה הראשונה או בשנה השנייה זו הטבה ריקה. מה שפורסם עם הרבה כותרות ועם הלוגו - -
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
למה זו הטבה ריקה?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כי העולים לא מגיעים לחבות במס. בשנה השנייה יש לך שלוש נקודות זיכוי הטבה, יש לך שלוש נקודות זיכוי נוספות כעולה. הפטור לרוב העולים הוא כמעט חסר משמעות.
דבר שני, בשלוש השנים האחרונות הגיעו לכאן כמעט 200,000 עולים שנשאו בנטל המלחמה. לא מגיעה להם הטבה במס? גם כאן יש סוגיה.
הדבר האחרון הוא לגבי התושבים החוזרים. הרבה מאוד אנשים עזבו את הארץ בשנתיים-שלוש האחרונות, אם בגלל המלחמה ואם בגלל הקואליציה שלכם, ואני בעד שהם יחזרו. אני מברך על כך שהתושבים שעזבו לפני שנתיים חוזרים עכשיו, אבל אני לא בטוח שמגיעה להם על זה הטבה כספית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יש חוזרים עכשיו?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הם יחזרו. לפי הרפורמה של שר האוצר, מי שיחזור החל מ-1.1.2026 יקבל הטבה.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
אני לא יודע אם יש חוזרים. החוזרים לא צריכים לקבל הטבות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני בעד שיחזרו, אבל אני לא חושב שלעומת אנשים שנשארו פה, שנלחמו, שהעלו להם מס הכנסה וביטוח לאומי, מגיעה להם הטבה כספית. אם הרפורמה הזאת תגיע לשולחנה של ועדת הכספים כשיגיע לפה התקציב וחוק ההסדרים, נצטרך לדייק ולטייב אותה, כי בפורמט ששר האוצר הגיש אותה היא פשוט לא לעניין.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025. אמיר דהן, בקשה.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
בחקיקה שהעברנו על "עם כלביא" עלה פעם ראשונה הנושא של עסקים שנפגעו פגיעה ישירה שיש להם זמן שיקום ארוך. בזמן השיקום הארוך נתנו להם עוד שלוש תקופות נוספות להגיש תביעה. אם הם היו זכאים להגיש על מאי–יוני והעסק שלהם גם בחודשים יולי-אוגוסט היה בשיפוצים, הם יקבלו הוצאות מזכות גם על יולי-אוגוסט. לא מדובר רק בהוצאות מזכות, יש גם תוספת של רווח בתוך שתאפשר להם לחיות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נלחמנו על זה.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
מה אתם מבקשים מאיתנו?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
בחקיקה היה רשום שצריך לעשות תיאומים, לעשות את ההשוואה של כל תקופה. המטרה כאן היא להגיד שאת יולי-אוגוסט 2024 אנחנו משווים ליולי-אוגוסט 2023. לגבי ספטמבר-אוקטובר מאוד התלבטנו, כי בספטמבר-אוקטובר 2023 התחילה המלחמה. מכיוון שאי אפשר היה להשוות ל-2023 חזרנו ל-2022. גם לגבי נובמבר-דצמבר הייתה התלבטות. בגלל שהחלטנו בחקיקה של "עם כלביא" לרדת מההשוואה למאי-יוני 2023, החלטנו שגם פה אנחנו לא לוקחים את 2024 במשחק ותקופת ההשוואה לגבי ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר תהיה 2022. על יולי-אוגוסט כבר אפשר להגיש. המערכת לגבי ספטמבר-אוקטובר תיפתח ביום ראשון אחרי שנעביר את זה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אתה יכול להגיד לנו כמה תביעות הוגשו בגין "עם כלביא"?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
ב"עם כלביא" הוגשו 150,000 תביעות ושולמו עד היום שני מיליארד שקלים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לכמה תביעות זה שולם?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
25,000 תביעות מתוך 148,000 תביעות נמצאות בתכנית עבודה, בטיפול, כאשר בכל שאר התביעות הטיפול הסתיים בממוצע של ארבעה או חמישה ימים והאנשים קיבלו את הכסף.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
על איזה סכום מדובר?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
על עוד מיליארד 800.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
מאיפה הכסף יבוא?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
יש לנו 3,000 תביעות פתוחות במסלולים אדומים שיישובים מפונים הגישו - כל תביעה שם היא של שבעה מיליארד שקל - ויש לנו עוד 5,800 עוסקים שעד היום לא הגישו תביעה. הוצאנו להם מייל ואס.אם.אס על כך שהם חייבים להגיש את התביעה עד ל-31.12.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה הסיפור שלהם? למה הם לא הגישו?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לא יודעים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
באיזה סטטוס הם?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
ב-18 באוקטובר 2023 נתנו מקדמה בנוסחת מחזורים ליישובי הספר המפונים. אמרנו להם שהם חייבים להגיש תביעה סופית, כי הם הצהירו מה הירידה שתהיה להם בלי לדעת מה תהיה בסוף הירידה. גילינו שיש 5,800 שלא הגישו תביעות. שלחנו להם אתמול מכתב ראשון ובתחילת דצמבר נשלח - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
5,800 מאזור עימות?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
כולם מיישובים מפונים בצפון ובדרום.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
5,800 לא הגישו תביעה?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
כן, וזה מבחינתנו אירוע גדול. מדובר על 5,800 תיקים במסלול אדום. הרבה מהם הם תיקים גדולים שקיבלו מקדמות של 20 ו-30 מיליון שקלים במהלך התקופה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה שקיבל את ה-20 או 30 מיליון התחיל תהליך?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לא. פתחנו מסלול מהיר, מסלול מקדמה כך שתוך יומיים הכסף היה בחשבון הבנק.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בקשה פוזיטיבית הייתה, אבל הוא לא המשיך את התהליך.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אמרנו להם שכשיסתיימו הנחיות ההתגוננות הם יגישו את התביעה הסופית, הם יכמתו את כל הנזק.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יכול להיות שיש שם אדם שקיבל 20 מיליון ומגיע לו רק חמישה מיליון?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הוא יצטרך להחזיר את הכסף.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
האם אנחנו חוזרים לאירוע שהיה בקורונה?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
זה לא בדיוק כמו הקורונה, כי פה זה בדרך כלל תיקים שבדקנו את נתוני המע"מ שלהם.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
היה הגיוני לתת להם את ה-20 מיליון?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
כן. לאלה שנתנו את הסכומים הגדולים בוודאות זה היה נכון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מ-90% מהם אנחנו לא צריכים לקבל החזר, הם רק צריכים להגיש כדי שנוכל להשלים להם.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
נכון, כשלפי החוק הם חייבים להגיש תביעה סופית. נתנו ארכה עד 31.12.2025 להגשת התביעות במסלול אדום. הוצאנו להם אתמול מכתב. נוציא להם גם היום וגם בתחילת דצמבר מכתב, כדי שהאנשים האלה ידעו ולא יגידו שהם לא ידעו שצריך להגיש תביעה. אנחנו שולחים להם מכתבים מסודרים והתראה לפני.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
במייל?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
במייל ובאס.אם.אס.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למה אתה לא שולח למייצג שלהם?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
זה מגיע למי שהגיש את התביעה. אם זה המייצג זה מגיע אליו.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
זה כולל את הרשויות המקומיות?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הרשויות המקומיות לא קיבלו מקדמות.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
ביקרתי בכמה רשויות שאמרו שהן לא קיבלו כסף.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אין רשות מקומית שלא קיבלה כסף.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
הייתי בכרמיאל ובעוד מספר ערים בצפון שלא קיבלו שום שקל.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אין רשות מקומית בצפון הארץ או בדרום שפונתה ולא קיבלה סכומים שעולים על 20 או 30 מיליון שקל. אין לנו תיק אחד פתוח עם רשות מקומית. סגרנו את כל התיקים עם הרשויות המקומיות באזור הצפון, אם זה עם מטולה, אם זה עם קריית שמונה, אם זה עם שלומי. כל האזורים המפונים קיבלו פיצוי - בדרך כלל זה נזק ישיר, זה לא נזק עקיף. במטולה היישוב ממש עובד, משקם את כל הבתים, את כל הכבישים, מתחילים לראות תנועה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
זה סותר את מה שקיבלתי. הייתי אצל ראש העיר קריית ביאליק, עיר שנפגעה. גם כרמיאל חטפה עשרות טילים. עד היום הם לא קיבלו שקל אחד.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אסור לי להגיד את הסכומים, אבל קריית ביאליק קיבלה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אולי עכשיו, לא לפני חודש וחצי.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הם קיבלו מזמן. הם איתנו בקשר מהיום הראשון. אנחנו נמצאים שם חצי שעה אחרי.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אמרתי לשר אלקין שאני מבקר אצל ראשי הערים וכולם טוענים אותו דבר.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
השר אלקין אחראי על שיקום הצפון והדרום בתקציבים אחרים שלא קשורים אלינו. אולי שם יש בעיה. הם לא היו מתקנים את הכבישים אם לא היינו מפצים אותם, ואת זה הם קיבלו ממזמן. קריית ביאליק, שהיו בה נפילות בשכונות מסוימות, קיבלה את הפיצוי. יכול להיות שיש תקציבים אצל אלקין שהם לא קיבלו.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
מאיפה אתם מביאים את ה-10 מיליארד שקל?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
כשהתחלנו את המלחמה היו 17.8 מיליארד בקופה של קרן פיצויים - מדובר על 25% ממס רכישה כל שנה, כשלשר האוצר יש סמכות על פי חוק להגדיל את ההפרשה. ב-2024 ההפרשה הייתה 80%, ב-2025 ההפרשה הייתה 100%. אחרי ששילמנו את כל ה-25 מיליארד שקל על נזק ישיר ועקיף, נשאר בקופה 8.5 מיליארד שקל, ויש את ההפרשה של שנת 2026 שתהיה. כרגע, גם אם יש לנו עשרה מיליארד פתוחים, אנחנו לא רואים שום בעיה לשלם את כל התשלומים, יש מספיק כסף בקרן, כאשר לשר יש סמכות להגדיל את ההפרשה בשנה הבאה ל-100%, ל-80%, ל-50%.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
ראיתי לפני שבוע ששר האוצר רוצה להטיל מס של אחוז וחצי על אדמה לבנייה שלא בונים עליה. לא מספיק שאתה משלם מס רכישה, מס שבח, מס השבחה, היטל לתאגיד והיטל לוועדת תכנון ובנייה, גם רוצים למסות עוד אחוז וחצי.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לא מדויק מה שאתה מציג.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אני שייך למגזר הדרוזי. 97% מהאדמות בדלית אל-כרמל ועוספיא הן אדמות פרטיות. אני בקושי מקבל מהמדינה שכונות, בקושי מטפלים בי. אצלנו במסורת זה עובר מהאבא לבן, לנכד. אם יש לי ארבעה-חמישה דונם שעליהם בניתי בית ואתה כל שנה תיקח ממני אחוז וחצי - -
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אם בנית בית לא לוקחים. לוקחים רק על קרקע פנויה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
החוק הזה לא יעבור. כשעשו את חוק קמיניץ, אמרו, "מיהרנו, אנחנו מצטערים על כך". כשעשו את חוק הלאום, אמרו, "שכחנו, חשבנו שהדרוזים הם חלק נפרד מאיתנו". אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם היהודי גם בזכויות, לא רק בחובות. אם אתם רוצים למלא את הקופה מהאחוז וחצי הזה, תדע לך שזה לא יעבור כאן.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אתה יודע שיש אלטרנטיבה - אפשר לבטל בקואליציוני, אפשר לסגור משרדים מיותרים.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
למה פניתי אליך? כי אתה כל הזמן הגנת על הדרוזים. אני מבקש ממך להבין שאנחנו לא נרשה כזה דבר.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
א', אכפת לי מהדרוזים, וב', הנושא שהעלית הוא לאו דווקא קשור לדרוזים, הוא קשור לציבור האזרחים במדינת ישראל.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אבל לנו יש הכי הרבה אדמות פרטיות.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
אתה לא צריך להגיד את זה לאמיר דהן, אתה יכול להגיד את זה כאן.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אמרתי גם לשר לפני כמה ימים.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
מה שחשוב זה פה. אם יביאו לכאן את מה שהם מפרסמים שהם יביאו, אנחנו נצביע נגד. זה לא הולך לעבור פה. אני לא מכיר חבר ועדה שיתמוך בזה. נדמה לי שכל מה שהורדנו בתקציבים קודמים מביאים עכשיו במן חסמב"ה כזה, במן ספר. אתה יכול להיות רגוע. תהיה פה מתי שמצביעים כדי להצביע נגד. אני אצביע נגד.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
בנזק העקיף שילמנו עד היום 22 מיליארד שקלים, בנזק הישיר - חמישה מיליארד. שילמנו מקופת הקרן 27 מיליארד שקל בשנתיים האלה.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
למה אתה לא לוקח שניים-שלושה כאלה שקיבלו מקדמה, שזה מה שאני הייתי עושה, ומרים אליהם טלפון כדי להבין למה הם לא מגישים את התביעה?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
בתביעות הגדולות אמרו לי שזה מורכב, שלוקח זמן לכמת את הנזק.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
לא על זה אני מדבר.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לגבי התביעות הקלות נרים טלפון לכמה.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
הם יפסידו את הכסף הזה.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הייתי המום כשגיליתי שמדובר ב-5,800 מקרים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למה אנחנו לא יכולים לדעת את הסכומים של הרשויות המקומיות?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אסור לנו להגיד לאף אחד את הסכומים שאנחנו מוציאים, יש לנו חובת סודיות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
גם כלפי רשות?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אפילו לבית משפט אסור לנו לתת מידע.
<< אורח >> יעל אסיף: << אורח >>
יש לנו סעיף סודיות בחוק שלא מחריג את הרשויות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם נלך לדוחות של העירייה אנחנו נראה מה היא קיבלה.
<< אורח >> יעל אסיף: << אורח >>
אין החרגה.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אתמול יצא מכתב לוועדה לגבי סורוקה בלי הסכומים. אנחנו לא יכולים להגיד לוועדת הכספים את הסכומים. אם בית חולים רוצה להגיד את הסטטוס, הוא יכול.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מוזר, אבל מקבל.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
הוועדה מקיימת דיון על סורוקה.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הוציאו את כל מה שקורה עם סורוקה, ושמעתי את כל הכתבות, מהקשרו. כל הנושא לא קשור לקרן פיצויים, הוא קשור לבניין שרוצים להקים, לבניין התקומה. קרן הפיצויים נתנה להם מקדמה שהם לא השתמשו ב-50% ממנה, מקדמה מאוד מאוד גדולה. אנחנו בשיתוף פעולה איתם באופן מלא.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
הם לא השתמשו בכסף של הפיצויים?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
השתמשו בחלקו. מרוב שהעברנו מקדמות הם עוד לא הספיקו לנצל את כולן. העברנו עשרות מיליונים. כל הכתבות הוציאו את הכל מהקשר. אמרו שהיה צריך לחכות שנה אחרי הפגיעה כדי לקבל פיצוי על הנזק שנגרם, אבל זה לא נכון. מדובר על הבניין החדש שיוקם.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
יש שם תורם.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
המדינה מכניסה חלק, שירותי בריאות כללית חלק, ויהיה תורם פילנתרופי.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
הייתי בסיור בסורוקה עם כמה חברי כנסת לפני כחודש וחצי – גילוי נאות, נולדתי בסורוקה – ובאמת דיברו על הבניין שחסרים להם כספים להשלים אותו.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
את מה שקשור אלינו הם קיבלו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רציתי לשאול לגבי "חרבות ברזל". יש את ארגון מגדלי הבקר בישראל, אתה בטח מכיר את זה, שפנה ולא קיבל שום פיצוי.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הם זכאים למסלול אדום, הם ביישובי ספר, ביישובים מפונים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא לשטחי המרעה שלהם.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
הם ביקשו שניצור מסלול נורמטיבי בתוך האדום כמו שעשינו בחקלאות. מכיוון שהשונות היא כל כך גדולה בין העסקים אי אפשר ליצור מסלול אחד. בגלל זה החבר'ה שלי בשבוע שעבר היו בצפון והתחילו לקדם תביעות פרטניות עם כל אחד מהמגדלים.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
הרכיב של הפיצוי לנזק מתמשך הוא משהו חדש. מעניין אותנו לשמוע איך זה עובד. אתה אומר שעוד לא הוגשו בקשות?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
מכיוון שלא העברנו את החקיקה עוד לא הוגשו בקשות. אובדן הרווח הוא חדש למלחמה הזאת. באומיקרון הרכיב הזה היה והעתקנו אותו לפה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
התקנות האלו קובעות את התיאומים הנדרשים. יש פה שני סוגי תיאומים עיקריים שנדרשים. אחד זה להפוך את הפיצוי מפיצוי של חודש אחד לפיצוי של חודשיים, והתיאום השני זה התאמה של התאריכים כך שהחודשים המקבילים יהיו לגבי תקופת הזכאות. יש שני תיאומים שכבר קבועים בתוך החוק, שזה התיאום של הכפלת שיעור הירידה במחזור העסקאות והכפלה של מקדם הנזק, כשבשני המקרים האלה קבענו 12.5%.
טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 38לג(ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א-1961 (להלן – החוק),
ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
סעיף 38לג(ב) קובע ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות הקבועים בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית – שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט(א)(2) ושיעור הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה).
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הגדרות 1. לעניין תקנות אלה –
"תקופה נוספת" – כהגדרתה בסעיף 38לג(ג) לחוק;
"תקופת יולי אוגוסט" – התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(ג)(1) לחוק;
"תקופת ספטמבר אוקטובר" – התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(2) לחוק;
"תקופת נובמבר דצמבר" – התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(ג)3) לחוק;
תיאומים 2. לעניין נזק עדיף שאירע בתקופת נוספת, בקביעת שיעור הירידה במחזור העסקאות
לעניין נזקים יחולו ההוראות הקבועות בסעיף 38לג(ב) לחוק, ויראו כאילו -
בתקופה
נוספת
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה צריך לומר את זה שוב? ברור שהסמכות היא מכוח 38לג(ב) לחוק. למה צריך לומר שיחולו ההוראות הקבועות?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
רצינו להבהיר את זה, כדי שמי שקורא את זה ידע שהוא צריך להסתכל גם בסעיף ההסמכה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אבל להגיד שהם יחולו? הרי ברור שהם יחולו. מה יחול? שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע את התיאומים. פה נקבעים התיאומים.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יש את התיאומים שכבר קבועים בתוך החוק. רצינו להפנות, כדי שאנשים ידעו שהם צריכים לקרוא את התיאומים שכתובים בתוך סעיף ההסמכה עצמו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למשל?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
ירידת מחזורים. במאי-יוני זה היה למדווח דו-חודשי 12.5%. אם אתה מדווח דו-חודשי ואתה מגיש על יולי-אוגוסט, זה כבר לא 12.5%, זה 25%.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אתם לא רוצים להפנות לזה, זאת אומרת למנות את הדברים שיחולו ולא לכתוב "יחולו ההוראות הקבועות"?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אנחנו לא חשבנו שיש בזה צורך. זה נעשה גם ככה בפעם שעברה. אפשר לתקן אם את חושבת.
(1) בסעיף 38יח לחוק –
(א) בהגדרה "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" –
(1) בכל מקום, במקום "חודש יוני" –
(א) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט – נאמר "חודשים יולי
ואוגוסט";
(ב) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר – נאמר
"חודשים ספטמבר ואוקטובר";
(ג) לעניין נזק עדיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר – נאמר "חודשים
נובמבר ודצמבר";
ולגבי הכל, שינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו לא נוטים להשאיר את המילים "שינויי הצורה הדקדוקיים ייעשו" אלא פשוט לעשות אותם. יש בהגדרה הזאת מקומות שבהם כתוב חודש ימים, יש מקומות שבהם כתוב בחודש ימים. צריך לתקן את זה בהתאם בכל מקום שאליו מתכוונים.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
לגבי השינויים הדקדוקיים, אני אתן לך לדבר עם הנסחות אצלנו ותסגרו מה שנראה לכם.
(2) בקטע המתחיל במילים "לעניין הגדרה זו" – בהגדרה "עובד מזכה",
במקום "התקופה הקובעת" נאמר "בתקופה שבה לא ניתן היה להשתמש
בנכס שניזוק";
הוספנו הוראה חדשה בתיקון החקיקה הנוכחי שאומרת שאם המעסיק לקח יום חופש לעובד או פיטר את העובד במהלך התקופה שהעסק לא היה פעיל, הוא לא יהיה זכאי לקבל תשלום עבורו אם הוא החזיר אותו בתקופה שהעסק כן היה פעיל. התקופה הקובעת היא התקופה שבה הייתה המלחמה, כלומר תקופה שהעסק לא פעל בגלל המלחמה. המקבילה של זה אצלנו היא התקופה שבה לא ניתן היה להשתמש בנכס שניזוק בגלל נזק המלחמה. האמירה פה היא שיש חובה לשלם שכר לעובדים בתקופה שהנכס היה ניזוק כדי שאפשר יהיה לקבל פיצוי בשל אותו שכר.
(ב) בהגדרה "הוצאות מזכות", ברישה, אחרי "עד לסכום כמפורט להלן"
יבוא "מוכפל ב-2";
(ג) בהגדרה "הוצאות קבועות", ברישה, אחרי "לפי העניין" יבוא "מוכפל
ב-2";
(ד) בהגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" –
(1) בפסקה (2) –
(א) בפסקת משנה (א), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2"
(ב) בפסקת משנה (ב), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2";
(2) בפסקה (3), בסופה נאמר "מוכפל ב-2";
(3) בפסקה (4), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2";
(ה) בהגדרה "תקופת הבסיס" –
(1) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר – במקום
"2023" נאמר "2022";
(2) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר – במקום
"התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות" נאמר
"אחד מאלה, לפני העניין –
(1) לגבי ניזוק כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרת
"תקופת הזכאות" – חודשים נובמבר ודצמבר 2022;
(2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (3) להגדרה "תקופת
הזכאות" – חודשים דצמבר 2022 וינואר 2023;
(3) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (4) להגדרת "תקופת
הזכאות" – חודשים ינואר ובפברואר 2023;"
(ו) בהגדרה "תקופת הזכאות" –
(1) בפסקה (1), במקום "חודש יוני" –
(א) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט – נאמר
"חודשים יולי ואוגוסט";
(ב) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר –
נאמר "חודשים ספטמבר ואוקטובר";
(ג) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר –
נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר";
(2) בפסקה (2), במקום "מאי ויוני" –
(א) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט – נאמר
"יולי ואוגוסט";
(ב) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר –
נאמר "ספטמבר ואוקטובר";
(ג) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר –
נאמר "נובמבר ודצמבר";
(3) בפסקה (3) – במקום "חודש יולי 2025" –
(א) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט – נאמר
"חודשים אוגוסט וספטמבר 2025";
(ב) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר –
נאמר "חודשים אוקטובר ונובמבר 2025";
(ג) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר –
נאמר "חודשים דצמבר 2025 וינואר 2026";
(4) בפסקה (4), במקום "יולי ואוגוסט 2025" –
(א) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט – נאמר
"ספטמבר ואוקטובר 2025";
(ב) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר -
נאמר "נובמבר ודצמבר 2025";
(ג) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר –
נאמר "ינואר ופברואר 2026";
(2)בסעיף 38יט לחוק –
(א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום הקטע החל במילים "בעד נזק
עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת" עד המילים "עד יום ד'
בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)" יבוא "בעד נזק עקיף שנגרם לו
במהלך התקופה הנוספת";
(ב) בסעיף קטן (ב) ברישה, במקום הקטע החל במלים "בעד נזק
עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת "עד יום ד' בתמוז
התשפ"ה (30 ביוני 2025)" נאמר "מוכפל ב-2, בעד נזק עקיף שנגרם
לו במהלך התקופה הנוספת".
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
אתם יכולים לסכם מה אתם דורשים?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
מה שאנחנו עושים זה נותנים פיצוי בשלושה מקטעים נוספים לעסקים שנפגעו פגיעה ישירה ב"עם כלביא" ולא הספיקו לשקם את הנכסים כי השיקום הוא ארוך טווח.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
בלי התוספת הזאת מה היה המצב שלהם?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לא זכאים לקבל. אם העסק נמצא בשיפוץ מ"עם כלביא" מעבר למאי-יוני הוא לא קיבל פיצוי על דמי השכירות ועל ההוצאות הקבועות שיש לו.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
בלי התוספת הזאת הוא לא יקבל.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
נכון. התוספת הזאת נותנת עוד שלוש תקופות: יולי-אוגוסט, ספטמבר-אוקטובר, נובמבר-דצמבר, עם תוספת נוספת של אובדן רווח שיש לאותו עסק.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
למה זה לא היה בחוק מלכתחילה?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
החוק אמר שצריך לעשות את התיאומים.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
ועכשיו אתם עושים את התיאומים?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
כן, עכשיו זה התיאומים שהסעיף קבע. הסעיף קבע שנגדיר תיאומים לחודשים הבאים, לתקופות הנוספות. זה אומר שאנחנו מפצים את העסקים האלה כמו שפיצינו אותם במאי-יוני.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מה מבחינת התחילה? מתי זה יתחיל לחול?
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
מיום הפרסום נפתח את המערכת והם יוכלו להגיש את יולי-אוגוסט. בסוף הכל מותנה בדיווחי המע"מ של העסק, למעט עוסקים פטורים או עוסקים אילתיים. המערכת ביום ראשון תיפתח גם ליולי-אוגוסט וגם לספטמבר-אוקטובר.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
למה זה מובא לאישור רק עכשיו ולא לפני חודשיים? למה ארבעה חודשים אחרי?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
לקח לעבוד על זה תקופה של כמה חודשים, וגם בכנסת זה חיכה כמה חודשים.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
מה היה בכנסת?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הוועדה עסוקה גם בדברים אחרים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מרגיש שהוועדה עסוקה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
לקח זמן. אלה עסקים שאנחנו בכל מקרה בקשר איתם כי הם מקבלים נזק ישיר.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
אלה עסקים שמזוהים אצלנו כי אנחנו מפצים אותם על הנזקים.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
זה התקבל אצלנו לפני שבועיים וחצי.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
צריך לוודא שהעסקים יהיו מודעים לזה כמה שיותר.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
זה עסקים מזוהים.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
צריך למצוא את הדרך שאנשים ידעו.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
מדובר בעסקים קטנים בעיקר שאני לא יודע אם יש להם מייצגים.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
רובם הם לא, הם בדיוק הפוך ממה שאתה אומר.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
יש מכולת פה.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
רובם לא עסקים קטנים. רוב העסקים שנפגעו זה בבנייני התאומים ברמת גן, ושם לא מדובר בעסקים קטנים בכלל – זה משרדי עורכי דין, נדל"ן.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
היו פגיעות בבת ים.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
בבת ים הייתה מכולת אחת.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
היו פגיעות גם ברחובות, באזור השוק.
<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>
לעסקים האלה לא היה נזק כבד. תזכרו שתנאי הבסיס זה שהם צריכים להיות מושבתים עד ה-30 ליולי. מדובר בפגיעות היותר חמורות, בעסקים היותר גדולים, למעט עסקים בודדים שהם קטנים. מדובר בעיקר על בתי מלון, על משרדי נסיעות וכו'. אנחנו בקשר איתם כי אנחנו מטפלים בנזק הישיר שלהם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
את ענייני הנוסח אנחנו נסדר עם הנסחיות.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
בסדר גמור. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות, התשפ"ו-2025 – מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
התקנות אושרו.
<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>
התקנות אושרו, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>