פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 794 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, כ"א בחשוון התשפ"ו (12 בנובמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025 << הצח >>, של חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ צגה מלקו נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אלי דלל שלי טל מירון חברי הכנסת: יוסף טייב מוזמנים: הווארד פולינר – ראש אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים עדינה לוין – מתמחה, משפט אזרחי, משרד המשפטים מיכל מלאני איבגי – לשכה משפטית, משרד התקשורת מוריאל אורדן – עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך יאיר ירדן – מנהל אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה נועם סולן – מנהל זכויות יוצרים, הספרייה הלאומית מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי טוני גרינמן – שדלן, מרכז השלטון המקומי אסף נחום – מנכ"ל, אקו"ם נחום גבריאלי – יועמ"ש, אקו"ם יוני רועה – יוצר ומוזיקאי, אקו"ם אורלי פרוינד מיה – יועמ"ש, אקו"ם אורי רשטיק – מנכ"ל, אשכולות מרדכי אמיתי – מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות איל פרייס – שדלן, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות תמיר אפורי – שדלן, MPA אדיר וישניה – מנכ"ל, עילם ארנון נאור – יו״ר משותף, איגוד המוזיקאים עמיחי גרין – מנהל המחלקה לאיגוד מקצועי, שח"ם שאול שרצר – שדלן, ב"כ התאחדות ענף הקולנוע בישראל מישל קיינס – שדלן, ספוטיפיי אופיר מחבוש – סגן יו"ר, איגוד מעצבי השיער אורנה ובר – יו"ר, ארגון הקוסמטיקאיות בישראל רוית גרוס – מנכ"לית, מנהיגות אזרחית ניר בוסקילה – מנכ"ל הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית עומר אמסלם – לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב מיכה כץ – לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025 (פ/3177/25) (כ/1115) << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי וחה"כ צגה מלקו. שלי, דיברו איתנו ממשרד הכלכלה, הרשות לעסקים קטנים, והם אומרים שלא ישבתם איתם בכלל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, נתחיל מזה שישבתי עם בערך 20 ארגונים. כולם פנו אליי וכולם רצו לשבת איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל איתם לא ישבת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנראה משרד הכלכלה, לא מספיק חשוב לו. אני לא צריכה לרדוף אחריהם. הם היו צריכים לפנות אליי, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים שבנושא של פטור ממס, ממע"מ וכולי, הרבה עסקים קטנים כאלה אין בכלל קבלת קהל ואין להם צורך במוזיקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואיפה הם היו בשלושת החודשים האחרונים ובדיונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם כן היו וכן דיברו. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם ידעו שאני אחראית על זה, ועובדה שכולם פנו אליי וישבתי עם כולם בחריצות רבה. הם מוזמנים לשבת איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם נמצאים פה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הנציגה שלהם תגיע ב-10:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהיא תגיע נדבר איתה. איפה אנחנו עומדים? נשמע מהיועצת המשפטית מה המצב, כי הם מדווחים לה כל הזמן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה קיימה ארבעה דיונים בהצעת החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. היו כמה עניינים שהיושב-ראש ביקש שייבדקו עד הישיבה הבאה. קודם כול, היושב ראש הגדיר שבישיבה הזו נדון בתיקון סעיף 29 לחוק זכות יוצרים. היושב-ראש גם ביקש שוב מהארגונים, מהפלטפורמות, מהנוגעים לעניין, לשבת ולנסות להגיע להסכמות על איזושהי החלה או פיצוי של הזכות להעמדה לרשות הציבור על ביצועים שכבר קיימים היום. לא קיבלנו עד עכשיו עדכון לגבי זה שיש הסכמות. היו עוד כמה עניינים קטנים שאפשר לדבר עליהם. היושב-ראש ביקש ממני לדבר עם הספרייה הלאומית לגבי ההערות שלה. החלפנו מיילים, ואני חושבת שאנחנו מסכימים. ונשארו עוד כמה דברים שהוועדה ביקשה לדון בהם מאוחר יותר, למשל, חיוב גבייה משותפת תוך שנתיים ואיזה סנקציות יוטלו אם הארגונים לא יתאגדו ויתחילו בגבייה המשותפת, ובעניין הגבלת סכום הפיצוי הסטטוטורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנושא הרטרואקטיביות, ביקשנו שתנסו להסתדר ביניכם. ברור שכל אחד צריך לשאת במשהו. זה לא שצד אחד ישלם את הכול וצד אחד לא ישלם כלום, או משהו כזה; מה שנקרא חלוקת נזק, אבל משום מה אתם לא מצליחים להסתדר ביניכם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הארגונים ביקשו עוד זמן, הם נתבקשו לתת את התשובה הזאת עד מועד מסוים לפני הדיון הבא בשבוע הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נשמע מה ההתקדמות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אורי רשטיק, מנכ"ל אשכולות. אנחנו נמצאים בדיאלוג פעיל, ongoing, שעוד לא מיצה את עצמו, לדעתנו, עם התאגיד, עם ה-MPA, תמיר יאשר את זה. אנחנו נמצאים בדיאלוג שמוצה מבחינתנו גם עם ספוטיפיי, והגענו להסכמות. מישל הציג את הדברים, ואנחנו מסכימים על הקו שהוא מנחה. הגענו להסכמות גם עם קשת ורשת בנושאים ספציפיים. התאחדות בתי הקולנוע הגישה נייר עמדה לפני יומיים, ואנחנו בדיאלוג חיובי מאוד להגיע גם איתם להסכמות בתחום הזה. היינו בדיאלוג גם עם הפדרציה לתקליטים, ואתמול קראתי את נייר העמדה וגיליתי שהדיאלוג כשל. ככה נודע לי אתמול יחד עם הוועדה, וזה בסדר, זו זכותם. אנחנו עושים כל מאמץ מבחינת המחיר שאנחנו מוכנים לשאת, וכבר ראינו שאנחנו מוכנים לשאת במחירים. אני רק אודיע שחלק מהדברים שאשכולות עושה, מבחינת מחירים ועלויות, זה שדירקטוריון אשכולות החליט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם התאגיד הגעתם להסדר? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> עם התאגיד אני מאוד מקווה שנגיע. אנחנו בדיאלוג - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה שנשאר זה להגיע להסדר עם נטפליקס ועם הפדרציה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועם הפלטפורמות הדיגיטליות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הגענו להסדר עם ספוטיפיי, אני אומר את זה באופן גלוי – הסכמות, לא הסדר. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מה זה? - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> סליחה. אל תפריע לי, מוטי. אחרי זה תגיד מה שאתה רוצה, באהבה. אם אתה רוצה, אני אתייחס באופן קונקרטי. אני אומר שוב, כמובן, מי שתחליט היא הוועדה. אנחנו יכולים לבקש ממנה לאמץ דברים מסוימים. אני לא יכול להבטיח שנגיע להסדר עם כל הגופים או מי מהם, אני יכול להבטיח שאנחנו עושים את כל המאמצים הכנים, ואני חושב שכל הצדדים עושים את זה. מוטי שואל למה הגענו עם ספוטיפיי, אז האמירה של ספוטיפי הייתה ברורה; ספוטיפיי מעבירה מאז הקמתה כ-50% עד 60% למפיקים, והכסף הזה אמור להיות מגולגל ולהיות מועבר על פי הסכמים, כמו בכל אירופה, כמו בכל העולם, גם למבצעים. בישראל משום מה זה לא תמיד קורה. אני לא רוצה להכליל, אדוני, כי לא עברתי על כל חוזה ועל כל חברת תקליטים. זה לא קורה. אני חושב שמן הראוי שאם ספוטיפיי, כמו בכל העולם, מעבירה אחוזים מסוימים גבוהים מאוד מהכנסותיה לחברות תקליטים, וגם ראינו בנייר עמדה האחרון של הפדרציה את הסעיף החוזי, שחברות התקליטים לוקחות על עצמן להעביר את הכסף הלאה ולשרשר אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל הזכות שלהם לא הייתה קיימת אז. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> זה לא מדויק, אדוני, ואני יכול להסביר. נציג הפדרציה אמר פה לפני מספר דיונים שספוטיפיי החליפו את חנויות התקליטים. בעבר, כשהיה הסכם בין זמר למפיק תקליטים, אותו זמר חתם עם המפיק שמפיק לו את התקליט ומפיץ אותו לחנות התקליטים, והוא מקבל איקס אחוזים. ואני אומר, אוקיי, אם זה מחליף את חברות התקליטים, אז אותו הסדר הפצה צריך לחול גם על ספוטיפיי. כלומר, אם עד היום העברת 50% מחנויות התקליטים לזמר, אז תעביר 50% או 30% או 0% – אם יש הסכם של 0% ההסכם גובר – או 20% או 80% לזמר. בהרבה מאוד מקרים בישראל ההסדר הזה לא קורה. אולי הנציג של ספוטיפיי יכול להרחיב איך זה קורה בכל העולם. הטכנולוגיה השתנתה, אבל המהות לא השתנתה. אם פעם הפיצו תקליט של זמר לחנות תקליטים, היום היא מופצת לספוטיפיי או לאפל או לכל גוף אחר, הכסף מועבר למפיק על פי ההסכם שלו עם הזמר, והזמר מקבל את הנתח האחוזי שלו. בישראל זה לא קורה בהרבה מאוד מקרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה טוען שהמפיק לא משלם לזמר שום דבר. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אני לא מכליל אף פעם, אדוני, כי בסוף יש אנשים יותר הגונים ופחות אגונים, ובהרבה מאוד מקרים המפיק אומר: זו טכנולוגיה חדשה, זה לא בחוק, אני לא משלם כלום. הצעתי לנעמה וגם אמרתי למוטי, בואו נחליט שאם יש הסכם הפצה או הסכם שעתוק בין מפיק לזמר או כל אמן מבצע אחר לגבי מכירה, כמו מה שהיה פעם לחנויות תקליטים, אז אותו הסדר יחול על פלטפורמות דיגיטליות על העמדה לרשות הציבור, אותו הסדר ואותן הסכמות. הפדרציה נדמה, ואז קיבלנו כמוך את ההודעה שההידברות כשלה. אז זה המצב, אדוני. אי אפשר להתעלם מהאירוע הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על זמרים. מה עם היוצרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זמרים וגם מוזיקאים מבצעים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שאלה נהדרת, אדון חבר הכנסת דלל. היוצרים, המלחינים והמשוררים היום כבר מקבלים דרך אקו"ם בין 10% ל-15%, אני לא יודע את המספר המדויק, שספוטיפיי מעבירה מהכנסותיה לטובת המלחינים והמשוררים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנוסף למה שהיא מעבירה למפיקים? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> בנוסף למפיקים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> בהסכם קולקטיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה הסכם קולקטיבי? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הסכם קולקטיבי זה אומר שאקו"ם קיבלה את כל הזכויות של המלחינים ושל המו"לים, ובהסכם מול ספוטיפיי היא מבטחת את כל הזכויות, מקבלת כסף עבור כל הלחנים והמילים שכלולים בהקלטה, והם מעבירים את זה לכל אומן לפי הדיוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, אתם מעבירים לאקו"ם והם מעבירים הלאה? << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> הם מעבירים הלאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אתה לא יכול להעביר להם והם יעבירו הלאה? << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, אני אסביר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תסביר לי, אבל לא באריכות. קצר ולעניין. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> קצר ולעניין. אני לא צריך לחזור על מה שאמרתי בשבוע שעבר. אני רק רוצה לדייק דבר אחד. אני חושב, ותתקן אותי אם אני טועה, שכשמשתמשים פה בביטוי רטרואקטיבי או בעבר, מפספסים דבר אחד. יש את המצב אחרי החוק. בוא נגיד שעובר התיקון ונותנים זכות בלעדית למבצע, כפי שהמבצעים תומכים וכפי שלספוטיפי אין שום בעיה לתמוך בזה – זה מה שצריך להיות, זה אישור של זכות קיימת בעצם, ואם אתה עוקב אחריי, אמרתי את זה בדיון הראשון. אם אכן נותנים את הזכות הזו למבצע, אנחנו, ספוטיפיי, אומרים שבעתיד זה יחול גם על הקלטות של העבר. אתם קוראים לזה רטרואקטיבי – זה לא רטרואקטיבי, זה תחולה בחוק של כל התקליטים המוגנים בישראל מ-1984, אני מניח, שנכנסים פוטנציאלית לתשלום תמלוג; כי לא ייתכן שמישהו מעביר זכויות שהוא אומר שיש לו, המפיק מעביר דרך צד שלישי או ישירות לספוטיפיי, והוא אומר, הינה, אני מעביר לכם את ההקלטה, זה כולל את כל הזכויות הנלוות שבתוך ההקלטה. אתה לא מקבל בחינם זכות בתעשיית המוזיקה בשום מקום בעולם. קיבלת זכות, אתה אפילו לא קיבלת בחוזה את הזכות, העברת להעמדה לרשות הציבור שעכשיו מוכר בחוק. וגם כשזה לא היה מוכר בחוק היה מגיע תשלום. אני חושב שלא צריכים להשתמש יותר ברטרואקטיבי. זה ההקלטות של העבר. הפעילות של העבר זה משהו נפרד לחלוטין. הפעילות של העבר זה מה שספוטיפיי או אפל, אני מניח, או Deezer, עשו במשך השנים – אני לא יודע ממתי קיים ספוטיפיי בארץ, אולי 12 שנים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מ-2016, לדעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מ-2018. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אז זה העבר. העבר זה מה שקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי. כשנדון בנוסח החוק. מה לגביכם? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> עוד שנייה, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אוהב להאריך. אמרתי לך קצר, אתה מתחיל להסביר לי הכול. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> לא, אני לא מאריך. אני רוצה להסביר לך משהו שלא ברור בדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עוד לא הגענו לנוסחים. עזוב את זה. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> אבל הפרינציפ, בשביל העבר ספוטיפיי אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נצא ממנו. זה ידוע כבר. טוב, אקו"ם. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> חכה שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני עוצר אותך. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> אבל אתה לא רוצה לשמוע אף פעם, וחוזרים על טעויות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך, כשנדון בנוסחים תגיד את הדברים. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> אבל אתה מאריך בעצמך. תקשיב להסבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אי אפשר ככה. אתה כל הזמן מאריך. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא. אני אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לך בדיוק חצי דקה. אתה רוצה לסכם את זה? << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> חצי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חצי דקה, קדימה. ידעתי זה מה שיקרה איתך. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> בשביל העבר שיסכימו או לא יסכימו, מפיקים ומבצעים, ספוטיפיי, אין לה שום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה לא מקובל עליי מה שאתה אומר, אני מאוד מצטער. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> זה לא מקובל כי אתה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יישא באב נזק מסוים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> המפיקים לא צריכים לחטוף את הכול. אתם חברות גדולות, חברות עתק, תשלמו את הכסף. אם אתם לא רוצים, תפסיקו להרוויח על החשבון של מבצעים ישראלים. די עם - - - הזה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה לא עניין של לחטוף. שילמנו, שילמנו. הפדרציה יורה ברגל של עצמה, יורים ברגל של עצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, פדרציה. זה הכול, מספיק. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> בוקר טוב, אדוני. אני מוטי אמיתי, מנכ"ל הפדרציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, בוא נתחיל מזה – אתם לא יכולים להיות פטורים, אתם צריכים לשאת בחלק מהנזק. הדבר הזה צריך להיות ברור במשא ומתן. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אין פה נזק, חוץ מלאומנים. יש נזק לאומנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אי אפשר לגמור איתכם? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אם עו"ד מישל קיינס ימשיך לקפוץ ולהפריע, אז לא נסיים את הדברים. קודם כול, בכל המונולוג הגדול של עו"ד קיינס לא שמענו תשובה למה ששאל אדוני – למה הם לא משלמים כמו שאחרים משלמים? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> כי הם שילמו. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> זה אחד. דבר שני, לשאלתך, אדוני, אנחנו לרגע לא התחמקנו. בדיון האחרון ביקשת מכולם לשבת, לדבר ולראות. אז ראשית, נדבר על זה שמתוך כל הפלטפורמות שקיימות בארץ ויש כמה שכאלה, אנחנו רואים פה רק אחת. איפה כל השאר? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הם יודעים שהם שילמו לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה דיבר? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> דבר שני, גם אותה פלטפורמה שיושבת כאן, בתום הדיון הקודם, אני מיוזמתי באתי לנציגי אשכולות ואמרנו בוא נשב ונדבר, ביחד עם נציג ספוטיפיי, ונציג ספוטיפיי סירב לחלוטין לשבת כי אין לנו על מה לשבת ולדבר. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא סירבתי כלום. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אם אנחנו מדברים על הסכמות של קומבינות מאחורי הגב, כמו שנעשה בין ספוטיפיי לאשכולות, כדי שיצהירו דקלרטיבית הצהרות כאלה ואחרות, אז בסדר, אז גם אנחנו יכולים להגיע להסכמות. אבל אם אדוני התכוון להסכמות שכל אחד יכניס את היד לכיס ויוציא לפי חלקו, חלק יחסי, כדי לסגור את העבר, אז, בבקשה, אדוני יעביר את המסר הזה בשביל שלא כל הנטל הזה ייפול בסופו של דבר רק על המפיקים הישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להסכמים שלכם יש תקופת זמן או שהם לכל? - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> הסכמים עם מי, אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם ספוטיפיי, עם נטפליקס, הכול. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> עם כל הפלטפורמות הם הסכמים שתחומים בזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכמה זמן הם תחומים? << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> זה דבר שמשתנה מהסכם להסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פלוס מינוס, ממוצע. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הפדרציה לא מייצגת את הזכות להעמדה לרשות הציבור, בכל מקרה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> זה יכול להיות שנים בודדות, אדוני. זה לא עשרות שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בעוד שנים בודדות הכול ייפתח. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> ואז מה יקרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שואל אותך. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> שוב, אם נחיל את החוק הזה לגבי יצירות שבוצעו בתקופת עבר, אז יש לאותן פלטפורמות את הסעיף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל הוא מוגבל בזמן. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> לא, אתה מדבר לגבי העתיד, לגבי חידוש ההסכם, לגבי קדימה. אבל הפלטפורמות האלה לא שואלות ולא מנהלות משא ומתן אמיתי עם המפיקים. הן פשוט נותנות להם הסכם ב-PDF ואומרות להם: ראה וקדש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? אז אל תחתום. מה אתה רוצה ממני? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נעים מאוד, ברוכים הבאים לחווייתו של כל זמר. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אורי, אל תפריע לי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כל זמר שבא מול מפיק, ככה הוא מקבל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא פתרון. אז מה זה משנה מה אני אכתוב בחוק. יבואו ויגידו לך תחתום, אז אתה תחתום שאתה מוותר על זה? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, אני אגיד לך מה זה משנה. זה משנה משמעותית כי אם אנחנו מחילים את זה רק לגבי העתיד, אז השוק ידע להתארגן בצורה אחרת גם לגבי ההסכמים שיש לו עם המבצעים; יהיו הסכמים אחרים, יחילו את הדבר החדש הזה שנקרא זכות העמדה לרשות הציבור קדימה. הדבר לא יחול על הסכמים גם מול המבצעים שכבר נעשו בעבר. הדבר הבסיסי והכי חשוב שחשוב שנזכור, אם אדוני וחברי הוועדה קוראים לכולם לשבת ולהתדיין, אז כולם צריכים לשבת ולהתדיין - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קראתי, אבל זה לא עוזר. מה אני אעשה? << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> - - ואני בטוח שהכוונה של המחוקק כאן לא הייתה להטיל את כל הנטל על המפיק הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העלות של הדבר הזה, לדעתך? << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> גרושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם, למשל, אנחנו מחליטים עכשיו שאנחנו מתערבים, מה הנזק שיהיה למפיקים בעניין הזה? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, זה משהו שצריך למדוד אותו אמפירית, לעבור הסכם הסכם. צריך לבדוק את זה, אני לא יודע. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הפדרציה לא יכולה לדבר בשביל חברות התקליטים כי אין להם מנדט על הזכות להעמדה לרשות הציבור. צריך לדבר עם כל חברה, לפתוח את החוזים בין מבצעים לבין החברה, והעמדה של הפדרציה פותחת קופסת פנדורה לתביעות אינסופיות של מבצעים. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מישל, שכל אחד ידאג לפנדורה שלו, בסדר? תשאיר את הפנדורה אצלך, שלא נדבר על הפנדורה של החבירה שלך למבצעים פתאום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אוציא אותך. זה מה שיצא. אני לא רוצה להוציא אותך, כי אתה פה חשוב לדיון. אז מה יצא מזה שאני אוציא אותך? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל אל תקטע כל פעם שיש הסבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה מסביר מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה. נטפליקס, בבקשה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בוקר טוב, אני תמיר אפורי, אני מייצג את ה-MPA. אני לא אחזור על כל הנאום כי אמרתי אותו, MPA זה ארגון של חברות סרטים, יש פה שבע חברות, ונטפליקס היא אחת מהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד יותר טוב. אתה מייצג יותר. מה זה חשוב? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> זה חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה בזיכרון שלי נטפליקס. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> לא, לא. זה חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה העניין? אתם לא מוכנים להשתתף בשום דבר? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> יש לנו פגישה מחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם מי יש לך פגישה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> איתנו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> עם אשכולות ועיל"ם, ואנחנו נדבר שם בפתיחות ובנפש חפצה. אני לא רוצה מכאן כבר עכשיו להרוס את הפגישה של מחר. אני רק רוצה להגיד דבר מאוד חשוב, והוא קריטי. ארגון ה-MPA לא עוסק בכסף בכלל; הוא לא עושה הסכמים, הוא לא משלם, הוא לא גובה, הוא לא קשור לכסף. ה-MPA הוא ארגון שעושה שני דברים – אכיפה נגד פיראטיות ולובי. אני יכול לדבר על מה נכון או לא נכון לעשות בחקיקה. לארגון ה-MPA אין שום סמכות, אסור לו לדבר על כסף - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> גם לפדרציה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> - - משום שכל חברה מבין החברות ב-MPA עושה את העסקים שלה כפי שהיא מוצאת לנכון, עושה הסכמים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, עזוב את הארגון. אני מדבר על החברות האלה, ובעיקר נטפליקס. היא מוכנה לקחת על עצמה חלק מהאחריות או לא? אנחנו משחקים בנדמה לי פה? אני לא מבין. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> קודם כול, היה חשוב לומר ואמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אמרת לפרוטוקול. עכשיו תענה לי לשאלה הזאת. נטפליקס מוכנה להיכנס תחת האלונקה או לא מוכנה להיכנס? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני עונה בצורה הכי ברורה. נטפליקס רכשה ושילמה מראש סכומים גדולים מאוד על זכויות, ובתוך הזכויות שהיא רכשה יש כיסוי מלא למבצעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא הגיע למבצעים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה מבין, כולם מוכרים את המבצעים בחינם, מוכרים בחינם, קונים בחינם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, אי אפשר עם הצעקות. אני רוצה להשלים. פנו אליי, אני רוצה לענות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> המצב הוא פשוט מאוד. בכל ההסכמים שכבר נעשו, אדוני כבר אמר בישיבה הקודמת שלא מתערבים בהסכמים שנחתמו. אני לא רואה בכלל איך אפשר לשקול אפילו התערבות כזו. היה הסכם, שילמנו, קנינו, עכשיו המפיק צריך לשלם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הייתה זכות כזאת. מה קנית? נכון שעד עכשיו לא הייתה זכות כזאת? אם לא הייתה זכות, אז מה קנית? לא מכרת. לא הבנתי את זה. זה דבר חדש, ולכן אני כן יכול להתערב, עם כל הכבוד לכולם. זה לא התערבות במשהו חוזי קיים כי זה משהו חדש. זה הכול. נו, אז מה אתה רוצה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני מסכים לחלוטין שלא הייתה זכות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא הייתה זכות, אז אני כן יכול להתערב. זה הכול. עם כל הכבוד לכולם, לכם, למפיקים, לכולם. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> שאלת לגבי נטפליקס, ואני עונה. בהסכמים שבין נטפליקס לבין מי שהיא רכשה ממנו העתקים, יש כיסוי מלא שכל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? באופן כללי, שכל דבר שיהיה בעתיד? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נחשב, מבחינתי. אני מאוד מצטער. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> זה עניין חוזי, שהצדדים יריבו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תלכו לבית משפט. משרד המשפטים, איפה הם? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני רוצה להשלים את התשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז הבנתי שאתם לא רוצים לשלם. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני רוצה להשלים את התשובה כי זה לא עניין של לשלם ולא לשלם. השאלה לא נכונה, ולכן זה לא יכול לקבל תשובה שמשביעה את רצון היושב-ראש. כאשר מדברים על מערכת יחסים של זכות אקסקלוסיבית שמועברת בשרשור, מערכת היחסים הזו מוסדרת בשרשרת של חוזים. אם מחר בבוקר יבוא מפיק שיש לו תוכן ישן, וזה שלו, והוא ירצה להעלות אותו לנטפליקס, והוא יגיד, אני רוצה יותר כסף, אז או שיגיעו להסכמה או שלא יגיעו להסכמה. זה שוק. יכול להיות שהוא יבקש מיליון, יכול להיות שהוא יבקש שקל. יכול להיות שנטפליקס תסכים לשלם שקל ויכול להיות שהיא תסכים לבקש מיליון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לא שוק - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה שוק חופשי. התשלום שמשולם - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שוק חופשי? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> סליחה רגע, לא להפריע. התשלום שמשולם על עסקה פרטנית שבין פלטפורמה ובין סרט הוא לגמרי שוק. אין מחיר, לא כתוב בשום מקום מה המחיר, אף אחד לא מכתיב שום דבר, מנהלים משא ומתן, לפעמים יש סדרה שמשלמים עליה מיליונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מספיק. אפורי, מספיק. << אורח >> נועם סולן: << אורח >> כבוד היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה לא יכול לדבר. מאיזה משרד אתה? << אורח >> נועם סולן: << אורח >> אני חושב שאני יכול להגיד משהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה ממשרד ממשלתי? << דובר_המשך >> נועם סולן: << דובר_המשך >> אני מהספרייה הלאומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חכה רגע. נגיע לספרייה הלאומית. עזוב אותנו מזה. אמרנו, הספרייה הלאומית זה בנפרד. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> אני הווארד פולינר, ממשרד המשפטים. יש כבר סעיף בחוק, אני חושב שזה סעיף 16, שאומר שהחוק לא גובר על ההסכמים הקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך אתה רוצה לרבע פה את המעגל? אני רוצה להבין. אז להשאיר את זה ככה ולא להתערב ברטרואקטיבי בכלל? מה הטענה? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> לא, צריך לבחון את כל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק לא גובר – אז להשאיר את המצב איך שהוא? אבל לא הייתה זכות כזאת. אז על מה? על זה שהם כתבו באופן כללי בהסכם שכל דבר, כל זכות שלא תהיה, כן תהיה, יהיה כלול בזה? זה נשמע לך הגיוני? מה פתאום? אין דבר כזה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מה יו"ר, לא צריך זכות בחוק כדי לשלם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אני לא רוצה לשמוע כבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאוד חשוב שהיועצת תתייחס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להסביר משהו כדי להבהיר איפה אנחנו נמצאים. בעצם יש לנו שתי מערכות של חוזים. החוזה הראשון נחתם כשההקלטה בוצעה. כלומר, השחקנים או הנגנים נכנסו לאולפן, הקליטו את השיר או את הסרט, והיה חוזה בין המפיקים לבין אותם מבצעים. אלה חוזים שנחתמו מזמן או כאלה שנחתמו אתמול, אני לא יודעת, אבל הם כבר מעשה עשוי. יש לנו מערכת חוזים אחרת, שגם היא כבר נעשתה, אבל היא כנראה מוגבלת בזמן, בין המפיקים או מי שמאגד את הזכויות בסרטים ובתקליטים לבין הפלטפורמות. החוזים האלה, ככל שאני יודעת, בדרך כלל מוגבלים בזמן. הזכות להעמדה לרשות הציבור, נאמר פה, היא הייתה קיימת, לא הייתה קיימת. אני לא חושבת שיש מחלוקת, ואין מחלוקת, שבחוק הקיים היא לא כתובה כזכות נפרדת. אין זכות להעמדה לרשות הציבור למבצעים, אגב, בניגוד ליוצרים ששמעתם עליהם כאן היום. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו חולקים על העמדה המשפטית הזאת, רק נבקש שיירשם בפרוטוקול. זהו, זה הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין בעיה. אתה יכול לחלוק על העמדה המשפטית, אבל בחוק לא כתוב העמדה לרשות הציבור. אם יש פרשנות משפטית כזו או אחרת, בית המשפט לא פסק בעניין, למיטב ידיעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לא כתוב שאייפון זה קלטת ריקה, ובית משפט עליון קבע שצריך לפרש את החוק בצורה תכליתית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בית משפט עליון קבע גם שכשנכנס מודל טכנולוגי, הזכות להעתקה דיגיטלית לא כלולה בזכות להעתקה פיזית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קבע שצריך להתאים את הפרשנות לטכנולוגיה. וזה שהטכנולוגיה התפתחה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה, בבקשה, לחמש דקות. צא, צא החוצה. אתה לא נותן ליועצת המשפטית להסביר לנו? אני לא מבין את זה. אתה רוצה להחליף אותה? צא לחמש דקות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רק רוצה שיירשם בפרוטוקול, לצרכים משפטיים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אל תפריעו לה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רק שיירשם שאנחנו לא מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תפריעו לה. זה הכול, עם כל הכבוד. אם לא, אני מוציא את כל החבורה שלכם לחמש דקות, כולל ספוטיפיי – שים לב, התערבות קטנה, אתה יוצא החוצה לחמש דקות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כשהחוזים בין המפיקים לבין המבצעים התבצעו, כשהסרט הוסרט, הם הסדירו את הזכויות שהיו קיימות באותו מועד. כלומר, יכול להיות שיש חוזים שאומרים, אנחנו מסדירים גם לעתיד, אני לא נכנסת לזה. אבל באותו מועד, לפי החוק, לא הייתה זכות להעמדה לרשות הציבור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם לא הייתה זכות כזאת, ויש הסכם שבאופן כללי מדבר על פטור כזה או אחר, מה העמדה שלך? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המפיק רכש את כל הזכויות. אני חושבת שזו הפרשנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הייתה זכות כזאת שאפשר להעביר. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> נכון, לא הייתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז מה המצב המשפטי לגבי זה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> לדעתי, מפיק שעושה הסכם כזה, הוא רוכש את כל הזכויות שהוא יכול לרכוש מהמבצע, ואז הוא יכול - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני יכול להתייחס לנקודה הזאת בחוזים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההשפעה של זה על הספרייה הלאומית? לא הבנתי. << אורח >> נועם סולן: << אורח >> לא, אני פשוט רציתי לספר משהו מהניסיון שלנו. אני עו"ד נועם סולן, מהספרייה הלאומית. אני לגמרי תומך בעמדה של כבודו, שאי אפשר להעביר בחוזה זכות שעוד לא נולדה. רציתי לספר שהזכות להעמדה לרשות נולדה עוד ב-2007 בזכויות יוצרים, כשאנחנו, הספרייה הלאומית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה דווקא מחזק, כי אם היא נולדה שם ולא נולדה פה, אז כנראה - - - << דובר_המשך >> נועם סולן: << דובר_המשך >> אתה צודק. היא נולדה לגבי זכויות יוצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, אז עוד יותר טוב. זה אומר שלגבי המבצעים היא לא נולדה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אפשר 20 שניות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. עזוב אותי, עזוב. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> 10 שניות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << אורח >> נועם סולן: << אורח >> רק להשלים. כשהספרייה הלאומית עשתה כמה סבבים עם מוציאים לאור, רצינו לסייע להם להוציא ספרות ישנה לפני 2007, כשהם חתמו הסכמים, הם אמרו, אין לנו את הרישיון של העמדה לרשות הציבור. כשזה לא רשום, אין לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לנו יש את הרישיון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני אגיד לכם דבר אחד מאוד פשוט. אתם כנראה כמו ילדים קטנים, מה שנקרא. זה הכול עניין של כסף. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כל אחד יתרום את חלקו. מתי הישיבה הבאה שלנו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ביום רביעי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביום רביעי בשבוע הבא. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה להודיע שגם אנחנו כסף. לא הספקתי להגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי אדוני מתכוון ב'כל אחד'? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד זה אתם, הם, נטפליקס הזה שיושב שם כל הזמן, וכולם ישלמו את חלקם, גם המפיקים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> דירקטוריון אשכולות שם יד בכיס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה רגע. תן לי רגע. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הפכו את זה לבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו לי רגע לדבר. אולי אתם לא מבינים את העניין הזה. קודם כול, אתם צריכים לשבת בחדר אחד כולם ולא זה יושב עם זה. זה שיש לך הסכם עם ספוטיפיי שדופק את המפיקים, זה לא אומר שיש הסכם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אין לי שום הסכם עם ספוטיפיי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא דופק אף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי המפיקים לא בעניין. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הם לא בעניין כי עד עכשיו הם דפקו את האומנים, לקחו את הכסף של האומנים ולא שרשרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא כולם. חלק גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אי אפשר לעשות הסכם ביניכם – זה לא הסכם, מבחינתי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הפדרציה לא מזמינה אף אחד לשבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא, בבקשה, לחמש דקות. אני אומר לכם, אי אפשר לעשות הסכם כזה. אתם צריכים לשבת כולם ביחד ולעשות סיכום. אם הגעתם להסכם, זה נקרא הסכם. אם לא, אז אין הסכם. מה זה שניים בהסכם והשלישי משלם? זה לא נחשב הסכם בכלל, מבחינתי. אני רואה שקשה לרבע את המעגל הזה. אני אומר מה דעתי, וזה לא דבר מוחלט, אני יכול עוד לשנות אותה. קודם כול, אני רוצה שיהיה כתוב בחוק, כי אני רואה שזה לא שווה כוחות – הפלטפורמות העולמיות שולטות על הקטנות בישראל, ואי אפשר לוותר על הזכות הזאת בהסכם. זאת אומרת, אם יש זכות, הם צריכים לקבל עליה כסף. אין דבר כזה שיגידו להם, אם אתם רוצים שאנחנו ניכנס להפקה של משהו, אז אתם תוותרו על הזכות הזה. אי אפשר לוותר, בדיוק כמו בפיצויים. יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם בחוק, בבית דין לעבודה, אז אותו דבר פה, זה כמו עבודה, מבחינתי. הזמר שר, זה עבודה מבחינתו, והנגן אותו דבר. אי אפשר לוותר על הזכות הזאת, זה קודם כול. אני כבר רואה את המצב; אם אי אפשר להגיע להסכם, אז אנחנו נפטור לחמש שנים ואחרי חמש שנים הכול ייפתח מחדש. בחמש השנים הבאות חלק מההסכמים כבר יתבטלו, ואנחנו נתחיל - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יהיה זכויות על הקלטות עבר? - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל אדוני, חשוב שתדע. ההסכמים הם לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. אני אומר לכם מה. אתם רוצים להגיע להסכם – תגיעו, אתם לא רוצים – אל תגיעו. גמרנו, נגמר הסיפור הזה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל חשוב שתדע נקודה קריטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתם מפריעים לי. אמרתי, זו לא דעתי הסופית. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל רק תדע דבר אחד, שההסכמים בין המפיקים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר לא מעניין אותי. נתתי לכם לדבר 20 ישיבות. נגמר הסיפור שלכם. או שתגיעו להסכם, כולם, או שאנחנו נחליט במקומכם. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> כשאתה אומר כולם, זה כולל את כל הפלטפורמות הדיגיטליות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולם ירוצו לבית משפט אחר כך. יש לכם הסכם, מגיע לי, לא מגיע לי, תעשו מה שאתם רוצים. בזה נגמר הסיפור. תראו את זה ככה, בסדר? חמש שנים ראשונות יחולו ההסכמים הקיימים, וזהו. אחרי חמש שנים, הכל נפתח מחדש, ויהיה תשלום על הכול; גם הפלטפורמות הבין-לאומיות ישלמו, כולם ישלמו. לא מעניין אותי יותר מזה. אחרי חמש שנים אין הסכם. ניתן להם מעבר לחמש שנים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> דוד, ברשותך, חשוב לדאוג בניסוח שהפלטפורמות לא יטילו את זה על מפיקים בסוף, כי אני הגשתי את החוק הזה לא בשביל לדפוק את המפיקים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא שייך לעניין. כשכתבתם את החוק, מי שניסח לך את החוק נמצאים פה, ואמרתי, הם לא יכולים ליהנות ולדפוק את האחרים. זה לא ילך הסיפור הזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> דוד, לכן אני אומר שאנחנו צריכים לראות שאנחנו מגבים גם את המפיקים בישראל, שלא יטילו את זה עליהם. אנחנו מכירים את הכוח שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל יש בעיה. הפלטפורמות יגישו תביעות לבית משפט עצמם על סמך ההסכמים ויחייבו את המפיקים לשלם. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל זה מה שיהיה גם אחרי שנים, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו נכתוב את זה בחוק במפורש. חמש שנים – תקופת מעבר, ואחרי שנים, גם אם יש הסכם, הוא מבוטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת ביטן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, חכו. אני נותן לכם הצעה. אם לא תגיעו להסכם ביניכם, זה מה שיקרה בסופו של דבר. חבל לכם. אם יש שינוי שיטה – כמו שאמרתם, והיא המומחית שלי לעניין הזה והיא יושבת פה – של ההזנה, זה לא ישנה את הדבר הזה. לא כל פעם שתבוא טכנולוגיה חדשה, אז הכול יתבטל. אין דבר כזה. עדיין יש זכויות לאנשים. מה זה השטויות האלה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז אנחנו מבקשים שהחוק יכלול שכל טכנולוגיה חדשה תיכלל בזכויות האלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי עכשיו. לא אמרתי את זה עכשיו? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שלא כל פעם שיבוא שידור בהולוגרמה, יגידו שזה לא כלול בזכויות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אורי, אתה חוזר על מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי את זה. אתה לא חייב להגיד את זה לפרוטוקול כל הזמן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> סליחה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - - של חוק זכות יוצרים, בניסוח שאימצנו לכאן, הוא ניטרליות טכנולוגית. אם תבוא דרך הפצה חדשה שאנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו, זה קצת בעייתי להסדיר אותה בחקיקה, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העבר, הקולנוע הישראלי יהיה פטור. המפיקים לא יצטרכו לשלם, כדי לחזק את הקולנוע. אין קולנוע ישראלי כמעט. הכול הולך לאט לאט. מה אני אעשה. גם אין הרבה סרטים, לא צריך להגזים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בפלטפורמות אין הרבה סרטים באמת. אתה מדבר לגבי הקלטות עבר, אדוני? סרטים שצולמו בעבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שצולמו בעבר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל כן אלו שצולמו אחרי כניסת החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה כן. אני מדבר על העבר, רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> ורק קולנוע? טלוויזיה כן כולל את העבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טלוויזיה כן, טלוויזיה כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רשמתי את הבקשות של היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה רעיונות שנדון בהן, אבל אני צריך להתחנן אליכם להגיע להסכם? תגיעו להסכם. מה העניין הזה? ואני אומר לכם, מי שלא יגיע להסכם זה סתם יפגע בו. זו התוצאה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אגיד לוועדה שמבחינה משפטית, להתערב עכשיו בהסכמים שכבר נחתמו בין המפיקים לבין המבצעים זה דבר בעייתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין לי ברירה. אני מודע לבעיה, ולכן אני נותן חמש שנים שבהן לא תהיה התערבות, ואחרי חמש שנים כן. חמש שנים, זו הפשרה שאני מציע. גם ככה הרבה הסכמים כבר יתבטלו מבחינת תקופת הזמן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההסכם בין המפיק לבין הנגן, הזמר או השחקן, נחתם פעם אחת, למיטב ידיעתי. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> בדיוק, זה מה שרציתי לחדד מקודם. את צודקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההסכם לא ייפתח בעוד חמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נפטור את זה אחרי חמש שנים. התוצאה תהיה שהמבצעים בעצם מוותרים על התקופה הזאת של חמש שנים, אבל אחר כך הם יקבלו הכול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל רק על הקלטות עבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על העבר, ודאי. העתיד, אין בעיה איתו. אני מחלק את הנזק פה. אתם תוותרו על חמש השנים הראשונות, אלה אחרי חמש שנים יתחילו לשלם, ואנחנו נכתוב שהפלטפורמות הבין-לאומיות לא יכולות לטעון שיש להם בהסכם סעיף כולל. אין דבר כזה. לא יהיה דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושהזכות מ-1984? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא חוקתי. אני רק אומר הערה קטנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר רגע להשלים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבית המשפט יבטל את זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ולגנוב מבצעים זה חוקתי? אני שואל אותך עכשיו. די עם ההיתממות הזאת כל הזמן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אף אחד לא גונב אף אחד. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתם הפלטפורמות, בעל כורחכם אתם תשלמו למבצעים ולא תטילו את זה על מפיקים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הכוונות שלך טובות, ואתה תדפוק את האומנים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אל תגיד לי מה הכוונות שלי ומה זה. בסוף האומנים יקבלו ואתם תשלמו. נקודה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אתם עושים נזק לאומנים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נחיה ונראה, נחיה ונראה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, שנייה. תנו לי לסיים. אמרנו שסוג אחד של חוזים לא נפתח. סוג החוזים שלהבנתי כן ייפתח בשנים הקרובות, הוא החוזים בין המפיקים לבין הפלטפורמות. כאן, לפי מה שאני מבינה, הוועדה יכולה להחליט שהיא דורשת מהפלטפורמה, אחרי שהחוזה נגמר, לשלם על זכות העמדה לרשות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אנחנו נכתוב לכל חברי הכנסת, ונגיד שזו הונאה של האומנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אין בעיה. תכתוב מה שאתה רוצה. אם תוך חמש שנים ההסכם לא הסתיים, הוא יסתיים באותו רגע. נגמר הסיפור. זו הפשרה של חמש שנים. אחרי חמש שנים הכל מתהפך, וזה לדעתי גם חוקתי, אין שום בעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מציעה שהוועדה תקבל נתונים - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> איזה נתונים את צריכה, נעמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש שנים מעבר. אחרי זה הכול נפתח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני עוד לא סיימתי. אני מציעה שבמסגרת הניירות שהוועדה תקבל מכם לגבי אם היו הסכמות או לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחסו להצעות האלה שאנחנו מציעים עכשיו. אבל יש לכם הזדמנות, וההזדמנות היא שתגיעו לפשרה כוללת בשבוע הזה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נעמה התחילה להגיד – איזה מסמכים את צריכה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לקבל נתונים לגבי משך הזמן שבו תקפים ההסכמים בין המפיקים לבין הפלטפורמות. ברגע שההסכמים האלה נפתחים, להבנתי, המחוקק יכול להטיל על השלום, והפלטפורמות לא חייבות להתקשר שוב עם המפיקים וחשוב שגם זה יהיה על השולחן. אם זה יהיה יקר מדי לפלטפורמות, יכול להיות שהם יחליטו שלא שווה להם לרכוש את היצירה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אין בעיה להציג את הנתונים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הרי אין התערבות במחירים. אז אני לא מבין מה אתם חושבים שיקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא לדיון עכשיו. אחרי ששמעתי את אפורי – אי אפשר יהיה למנוע שידור בגלל שהוא יגיד מגיע לי או לא מגיע לי. זאת אומרת, אין צו מניעה לשידור, יש רק תביעה כספית אם הוא רוצה. זה לגבי העבר. אין מניעה, הוא לא יכול למנוע, להגיד: אני חושב שמגיע לי מיליון שקל ולא 50,000 שקל כמו שיש, ואני מונע ממך לשדר. אין דבר כזה. יש הסכם, וההסכם חל לגבי היכולת לשדר. לגבי הכסף, שיתווכחו כמה שהם רוצים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא לשדר, אלא להעמיד לרשות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו ההצעה שלנו במסגרת. עכשיו יש לכם הזדמנות השבוע לסדר את זה איך שאתם רוצים. אם הגעתם להסכם, אנחנו נכבד את ההסכם. אם לא הגעתם להסכם, אנחנו נקבע - - - כולם יישאו פה בנזק. זה הכול. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הערה אחת. אני אדיר וישניה, מנכ"ל עילם. רק לפרוטוקול, רצינו להתייחס שמבחינה חוקתית יש הגדרה למה הוא ביצוע בחוק, העמדה לרשות הציבור והתפתחות טכנולוגית, ומבחינתנו, מדובר בזכות חיה וקיימת למבצעים, ודאי כאשר זה הוכר גם ליוצרים בשנת 2007; וזה שהייתה התפתחות טכנולוגית, זה לא אומר שזה לא היה קיים, וזו זכות לכל עניין ודבר שפשוט לא מומשה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אני רוצה להתייחס להצעתך הטכנית ברשותך. יש לי מספר הערות טכניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה לא לדיון כרגע. רק בישיבה הבאה. אנחנו ננסח את ההצעה מבחינת - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, אולי קצת יותר זמן משבוע, כי זה הרבה פלטפורמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אין לנו זמן. נתנו לכם הרבה. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> זה הרבה פלטפורמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לכם חודש, ואפילו לא ישבתם אחד עם השני. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> כאן יש רק אחת, אדוני. בתחום המוזיקה יש רק אחת. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו ישבנו עם כולם, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישבתם אחד אחד. אתם צריכים לשבת כולכם באותו שולחן. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מה זה ישבת עם כולם, אורי? ישבתם עם iTunes, עם YouTube, עם Deezer? נו, באמת. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מוטי, תמכור זכויות בחינם, תיקח אחריות ואז תבוא אליי בתלונות. יאללה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אוי באמת, אל תבלבל את המוח. תעשו קומבינות עם ספוטיפיי מאחורי הגב - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתם מקבלים 60% מהפלטפורמות ואומרים: לא - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> תעשו קומבינות עם ספוטיפיי מאחורי הגב - - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> לפני הגב. למה מאחורי הגב? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> תפילו את הכול על המפיקים הישראלים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מבקשים שייקבע בחוק, אדוני, בלי קשר, שאם יש הסכם הפצה בין מפיק לבין מבצע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני אוציא אותך, מספיק. עד יום שלישי תשלחו אם יש הסכם. אם אין הסכם, אנחנו נפרסם ביום שלישי את הנוסח שאנחנו מציעים לדיון. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> אם הם שולחים לך עד יום שלישי, אתה לא יכול לפרסם נוסח ביום שלישי, כי הם ישלחו גם ב-24:00 בלילה ביום שלישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אנחנו מצביעים? אנחנו לא מצביעים. מותר לי לפרסם נוסח לדיון יום לפני דיון. מה הבעיה עם זה? זה דף כזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, לא. אני אצטרך להכין אותו. הם צריכים לשלוח לנו נתונים, ואני אצטרך להכין את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תכיני אותו כאילו אין הסכם, ואם יהיה הסכם אז הוא לא יהיה רלוונטי. אנחנו צריכים לזרז את התהליך, אנחנו לא נחכה להם עד שהם יסכימו לשבת אחד עם השני. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> עד מתי ההסכם צריך להיות? אני מוכן להשתתף בכל דיון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תשבו ביניכם. אני לא מתאם ביניכם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל עד מתי אמרת שיהיה הסכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד יום שלישי תשלחו לי אם יש הסכם או אין הסכם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל אם יש הסכם צריך לפרט אותו, לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש הסכם, אז ניתן לכם זמן לסדר את הנוסחים והכול. רק תגידו לי שהגעתם להסכם עקרוני, ואז ניתן עוד פעם שבועיים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> יש מיליון פתרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אתם לא עושים את זה. זה לא יושב עם זה - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אף אחד לא הזמין את ספוטיפיי לדבר על זה ישירות, חוץ מאשכולות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אשכולות ועילם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אשכולות ועילם, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו צריכים לסיים את זה. אני מאוד מצטער. זו נראית לי ההצעה הכי טובה – חמש שנים נשאיר את ההסכמים הקיימים והכול, ואחרי חמש שנים הכול ייפתח. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל יוכלו לעשות הסכמים חדשים בחמש השנים האלו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, חדש זה לגבי העתיד. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> כל הסכם יכובד. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זו לא הכוונה. בסדר, אנחנו נתייחס לזה בכתב בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נעבור לרשויות המקומיות. קודם כול, אני רוצה לדעת כמה כסף אתם תחסכו אם אנחנו נקבל את ההצעה שלכם. מה הכוונה שלי? חסכתם, מי שמפסיד זה היוצרים והמבצעים. תגידו לי כמה כסף. לא משנה שהם שלחו לי 2,000 הודעות שטותיות מהמחשב. אבל הסתכלתי על הודעה אחת, וטענה בהודעה הזאת אחת מהיוצרות, אחת מהנגנות, שההפסד שלהם במכלול זה עשרה מיליון שקל. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. אני רוצה לדעת מה הרווח או החיסכון של הרשויות, שמולו זה ההפסד של המבצעים והיוצרים. תגידי לי בדיוק – אם נקבל את הנוסח שלך, אחר כך נתכנס לעניין. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. אני רוצה להשיב לאדוני קצת אחרת בהתייחס למה שאמרת. ההסכמים שיש לרשויות המקומיות עם ארגונים של זכויות יוצרים, של מבצעים וכדומה, הם הסכמים שמדברים על רישיון סמיכה, ובמסגרתם – ככלל, רוב ההסכמים הם במודל הזה – כלל הפעילות שהיא לא פעילות שבמסגרתה נמכרים כרטיסים בתשלום, מכוסה בתשלום פר קפיטה לאדם. אנחנו מדברים על סכומים שנכון להיום הם בערך שקל לאדם, שקל וחצי לאדם, לכל הזכויות מכל הסוגים. נכפיל את זה בתשעה מיליון אנשים שחיים במדינת ישראל. איך יכול להיות שפטור שעוסק במוסדות חינוך, ודיברנו כל כך הרבה פעמים על כלל התחומים שבהם הרשויות המקומיות פועלות ואשר בגינם ימשיכו לשלם את התשלום של היוצרים והמבצעים – איך יכול להיות שיש כאן אובדן הכנסה של עשרה מיליון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קיבלתי את הטענה שהיא טענה. אני רוצה לדעת ממך. אני לא אומר שזה עשרה מיליון. תגידי לי את כמה. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא נוכל לומר עכשיו מה תהיה המשמעות של הפטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל חשוב לי לדעת מה המשמעות. אני מדבר על העיקרון. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אני מבינה. אני מנסה להסביר למה לא נוכל לדעת. לא נוכל לדעת מה המשמעות של הפטור כיוון שנצטרך להיכנס עם הארגונים לשאלה מה התשלום פר קפיטה בעולם שלאחר התיקון. רישיון הסמיכה יכלול עדיין את כל יתר הפעילויות שהרשויות המקומיות מבצעות, פחות פעילות של חינוך שלא פטורה כבר היום, ואני מזכירה שכבר היום יש פטור של חינוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מה שפטןר פטור. אני מדבר על התוספת. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לכן אני ממש מדייקת בהסבר שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שמה שפטור היום פטור. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> - - - אני מזכירה שכבר היום יש פעילות חינוך שהיא פטורה. אז הפר קפיטה צפוי להשתנות. מהצד השני של הסוגיה ושל משא ומתן שיש לנו עם ארגונים מונופוליסטיים – זה כבר הובהר לא אחת ולא שתיים – נטען כנגדנו לא אחת שהשימושים שהרשויות המקומיות עושות ביצירות הם שימושים שהתרחבו בשנים האחרונות, והם לא כמו שהם היו במועד שבו הגענו להסכמות עם אותם ארגונים. ולכן, להם מהצד השני יש טענה להגדלת הסכום פר קפיטה שאנחנו משלמים בשביל רישיון הסמיכה. אין לדעת כיצד יסתיים המשא ומתן ביום שאחרי התיקון. בוודאות עשרה מיליון אובדן הכנסות אין, משום שהסברתי את המתמטיקה הפשוטה לאדוני לפני רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא אמרתי שזה עשרה מיליון. אמרתי שראיתי הודעה. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא, לא. התייחסתי לטענה שנטענה. לא אמרתי שאדוני אמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז העניין העקרוני, מה החיסכון שלכם מול מה שמפסידים? זה לא עשרה מיליון, אז כמה זה? שני מיליון? מיליון אחד? יהיה הפסד פה. לא עשרה מיליון, בסדר. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> יהיה פה שינוי, אבל אני שוב אומרת, כנגד הטענה שלנו לפטור, הם טוענים להגדלת הסכום פר קפיטה. אז אני עדיין לא יכולה להשיב. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אני מנכ"ל אקו"ם. אני אענה לך תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה רגע. אני אתן לכם. מה אתה רוצה? היא עוד מדברת. לא הבנתי את זה. סיימת? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני יכולה להמשיך ולהזכיר שיש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל אל תרחיבי יותר מדי. תקצרי. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> בוודאי, אדוני. אני יכולה להמשיך ולהזכיר שכבר היום פטורים מוסדות חינוך שונים בתשלום של תמלוגים מכוח סעיף 29, ביניהם גם מכינות קדם-אקדמיות ומכינות קדם-צבאיות. יש בעינינו עיוות גדול בעובדה ששינשינים שנמצאים במכינות קדם-צבאיות, ושאנחנו בהחלט תומכים בפעילות שלהם, הפעילות הזאת תהיה פטורה מתשלום תמלוגים; אבל תנועות הנוער, שזה אותם הילדים, אותו סוג פעילות, רק תחת מסגרת של חינוך בלתי-פורמלי, תישאר מחוץ לפטור הזה. זו דוגמה אחת לשינויים שאנחנו הצגנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו ניכנס פנימה. עכשיו מדברים כללי. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שלידך, מה לגבי הטענה של משרד המשפטים, שחלק מההצעה שלכם לא תואם את האמנות הבין-לאומיות ולכן לא נוכל לעשות את זה? מה לגבי העניין הזה? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני עו"ד טוני גרינמן, מייצג את מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה כל אלה שמתעסקים באמנות מדברים ב - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, המשיכה לאנגלו-סקסית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, אחד פה ואחד פה. מה יהיה עם זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מומחי על. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין משהו עברית? מה שנקרא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> צברי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> עברית שפה קשה. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני רק אומר שעליתי לארץ בשנת 1979, אז אני חי פה הרבה יותר שנים מחלק מהאנשים שיושבים כאן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לפני שאני נולדתי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני ב-1977. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אנחנו לא חושבים שיש פה התנגשות עם האמנות. אנחנו בתחום של חינוך, שזה תחום מובהק שמותר להחריג בו שימושים מסוימים מדיני זכויות יוצרים או מהזכות של יוצר או מבצע. דיני זכויות יוצרים ודיני זכויות מבצעים שואפים לאזן בין התכלית של עידוד היצירה לבין צרכים מסוימים של החברה, וחינוך הוא בוודאי צורך ראשוני. מה שאנחנו מבקשים הוא לא חריג. בשוודיה, למשל, כל ביצוע פומבי למטרות חינוך פטור בלי מגבלות למיקום או לסוג החינוך. סעיף 29 נחקק ב-2007. הוא התבסס על חוקים קודמים, והמושג חינוך או מציאות החינוך השתנו. אנחנו לא מדברים היום על חינוך שתלמידים מקבלים אותו רק בכיתה עם מורה שעומד מול לוח, אלא על חינוך במובן הרחב, חינוך בלתי-פורמלי. אם אנחנו רוצים שילדי ישראל יקבלו חינוך שמרחיב את האופקים שלהם, שנותן להם תרבות, אז אנחנו מבקשים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדפוק את היוצרים. << דובר_המשך >> טוני גרינמן: << דובר_המשך >> לא, לא לדפוק את היוצרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינה תממן את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינה יכולה לממן. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> סליחה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אל תשיב להם, אל תשיב להם. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> נתת דוגמה את שוודיה. בשוודיה היוצרים מרוויחים פי 100 ממה שאנחנו מרוויחים פה. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> ונתמכים על ידי הממשלה פי יותר מ-100. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> הממשלה שלהם משקיעה מאות מיליונים. מה הקשר? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו שמחים מאוד שהממשלה - - - תומכת. אנחנו קוראים לממשלה להמשיך לתמוך. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני אבקש להמשיך. אם אנחנו מחנכים ילדים להיות אוהבי תרבות אז זה לא לעשוק. אם אנחנו מחנכים ילדים להיות אוהבי תרבות ולהיות מעריכי תרבות, אז בעתיד הם יצרכו. אנחנו לא מבקשים פטור להשמעות באצטדיוני כדורגל, אנחנו לא מבקשים פטור לפעילות מסחרית מובהקת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> או להופעות יום העצמאות, שהן בתשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הפטור של 2007 לא מספיק? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אנחנו מבקשים להכיר בכך שהיום ילד רוכש את החינוך שלו לא רק בכיתה, אלא בהעשרה תרבותית-חינוכית. ולכן אנחנו מבקשים הרחבה שלדעתנו היא הרחבה מאוד מידתית והיא בתוך האמנות. נתתי למשרד המשפטים דוגמאות של פטורים שניתנים במדינות אחרות, שהם למטרות שרחוקות מאוד מהליבה של אותו אינטרס ציבורי בחינוך. ולכן אנחנו סבורים שאנחנו עומדים באמנות לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו, הבנו. משרד המשפטים, אתם טוענים שחלק מההצעות שלהם לא תואמות את האמנות הבין-לאומיות? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> אני הווארד פולינר, ממשרד המשפטים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, הווארד. אבל תצהיר לפרוטוקול מתי עלית. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> קשה לדעת בדיוק, אבל נניח שאני בארץ ברציפות מאז שנת 1990. בתשובה לשאלה שלך, למה דוברי אנגלית מתעסקים באמנות – זה בגללכם. כשעליתי לישראל לא הבנתי כל כך באמנות ולא רציתי להיכנס לאמנות, רציתי להיות פה. אבל הישראלים המקומיים דחפו אותי להיכנס לנושא של אמנות בגלל שזה היה באנגלית, ואז הם לא רצו את זה. היום אולי זה משהו אחר, אבל בשנות ה-90 ככה היה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש לנו את שלי שהיא מומחית לאנגלית. למה היא לא מתעסקת באמנות? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> הוא אמר, ככה היה בשנות ה-90. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> היא יכולה, נגייס אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת, עשר שנים באמנות ותדברי בדיוק כמוהו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, הוא היה אצלי במשרד. אנחנו מדברים באנגלית חופשי, הכול טוב, אל תדאג. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> האנגלית שלה כמו האנגלית שלי, ואולי יותר טובה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל מדהים איך שדוד דואג לך ליום שאחרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מודאגת מהיום שאחרי. אני מתכננת להיות פה. אבל תודה על הדאגה. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> אז רק כמה הערות כפתיח, ואז אני אתייחס ספציפית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנקרא את זה. אבל אם יש סתירה או שזה לא תואם את האמנות, אז בעצם אנחנו לא יכולים לתקן את החקיקה בעניין הזה? זו העמדה? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> זה לא מידע מדויק, אבל יש כללים. מדינת ישראל התחייבה, לפי אמנות בין-לאומיות, להגביל את חופש הפעולה שלה בקשר לחריגים על זכויות יוצרים, והיא צריכה לכבד את זה ולהיות מותאמת עם המגבלות שנובעות מהאמנות. האמנות לא קובעות, וזה משהו שנשכח לעתים קרובות, שזכות יוצרים זו זכות אבסולוטית או זכות טבעית, אלא שזה זכות סטטוטורית שמוגבל בזמן ומוגבלת בהיקף. אמנת ברן, לדוגמה, באופן מפורש אומרת שמדינות יכולות לכתוב בחקיקה הפנימית שלהן חריגים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעמה, זו העמדה שלך גם כן? אם יש אי התאמה או סתירה מול האמנות, האם אנחנו בכלל יכולים לחוקק? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> אני אתייחס. אם מדינה אחרת חושבת שמדינת ישראל לא ממלאת את ההתחייבויות הבין-לאומיות שלה, היא יכולה לפתוח הליך נגד ישראל בקשר לחיקוק הספציפי במסגרת ארגון הסחר העולמי; מתחילים עם התייעצויות, ואחר כך יכולה להיות התדיינות בערכאה ראשונה, ואז יכול להיות גם - - - מדינת ישראל הייתה שם בעבר בתיק אחד או שניים כצד שלישי. אם כתוצאה מההתדיינות ישנה החלטה שהחקיקה חורגת מההתחייבויות של האמנות, אז מדינת ישראל יכולה לשנות את החקיקה או שהמדינה שתבעה את ישראל יכולה לנקוט בצעדים של סחר, באופן פרופורציונלי, ולהגיד, אוקיי, אם אתם רוצים להמשיך עם החריג הזה לגבי זכות יוצרים, אז ניתן לכם פחות הטבות בתחום של חקלאות באופן פרופורציונלי על ההפסדים שלנו בקשר לזכות יוצרים. זה הרקע הבין-לאומי של העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. מה העמדה שלך? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מי שאמון על יישום האמנות ומי שייצג את מדינת ישראל אם תוגש טענה כלפי מדינת ישראל, הם משרדי הממשלה, משרד המשפטים במקרה הזה. ולכן בעניין הזה אני חושבת שהפררוגטיבה כאן להגיד מה עומד בתנאי האמנות ומה לא היא של משרד המשפטים. אני כן אגיד לוועדה וגם לנוכחים כאן, וזה לא יפתיע את מרכז השלטון המקומי, שהרבה מההערות שהעלה משרד המשפטים לגבי חלקים שלא עומדים באמנות הבין-לאומיות, אני העליתי בפני מרכז השלטון המקומי במשך השיחה שניהלנו, כי חשבתי שההחרגות רחבות ורציתי לדעת אם אפשר - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ובהתאם לכך, צמצמנו הרבה מאוד מהנוסחים. אני באמת מופתעת מאוד מהעמדה של משרד המשפטים, כשיש לנו רשימה שלמה, בתקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), מוסדות שהם למטרות רווח; הזכרתי, למשל, מכינות קדם-אקדמיות, שהן לא קשורות בחינוך באופן ישיר בטבורו, אלא להפך, דווקא מעבר לגיל החינוך. אפשר להזכיר כאן אולפן ללימוד עברית, מרכז השתלמות למורים שבפיקוח משרד החינוך; אפשר להזכיר כאן מוסד על תיכוני שמקנה השכלה תורנית או דתית; אפשר להזכיר כאן בית ספר למוזיקה, שהכיר בו לעניין זה משרד החינוך. אנחנו רואים כאן רשימה של מוסדות ששרי המשפטים – וכפי שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, שר המשפטים הוא אחראי על ביצוע החוק, והוא גם זה שמייצג במקרים של סכסוכים על אמנות – הניחו סוגים שונים של מוסדות חינוך שהקשר והזיקה בינם לבין חינוך פורמלי ורשמי, וחינוך לילדים ונערים, הוא קלוש. בעינינו, הטענה הזו לגמרי לא ברורה. אני מבקשת להזכיר שאחת ממטרות החינוך שקבועה בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, היא לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פשוט מדהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה קשור? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - ולחושפם לחוויות אומנותיות, והכול למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם, החיים חיים של איכות ושל משמעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול טוב, רק למה בחינם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כלומר, ענייננו בסוגיה שהיא במובהק ובאופן חד-משמעי חלק מהחינוך הרשמי והלא-רשמי, גם החינוך הפורמלי וגם החינוך הלא-פורמלי. חוק חינוך ממלכתי לא מבחין בין מטרות של חינוך פורמלי ומטרות של חינוך לא פורמלי. אז האמירות האלה מאוד לא ברורות לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. בואו נעבור אליהם. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> תודה רבה. אני אסף נחום, מנכ"ל אקו"ם. קודם כול, אני רוצה להגיד שאני מופתע לשמוע את העמדה הזאת של מרכז השלטון המקומי או כבר לא מופתע, אבל הפר-קפיטה שמשלמים לאקו"ם מעולם לא כלל מוסדות חינוך. אקו"ם ומרכז השלטון המקומי ניהלו במשך שלוש שנים וחצי משא ומתן, והאנשים הנחמדים שיושבים פה מודעים לכל פרט ופרט במשא ומתן; הגענו להסכמות על פר קפיטה חדש, ובסופו של דבר הם החליטו לפוצץ את זה, אבל נשים את זה בצד. בתי הספר לא היו כלולים בשום הסכם, כך שכשמדברים על זה שהסכום ישתנה או לא ישתנה לא רלוונטי לשום דבר. ביקשנו לדבר עם משרד החינוך ולנהל משא ומתן ישיר עם משרד החינוך על תשלום בגין אירועים בבתי ספר ומחוץ לבתי ספר. איך הגענו לעשרה מיליון, אתה שואל, או איך היוצרת אמרה לך עשרה מיליון? אנחנו הגשנו לפני אי אילו שנים תביעה נגד משרד החינוך לגלות את כל פעילות סל תרבות, לדווח לנו עליה. לקחנו את כל הפעילות הזאת, ניתחנו אותה לאורך שנים, והגענו בסופו של דבר למה צריך להיות הפיצוי, ואני מדבר רק על סל תרבות. התחלנו לנהל משא ומתן עם משרד החינוך, ואמרנו, תעזבו, אנחנו לא צריכים תקציב מכם – בואו נגיע להסכם פשוט של כמה שקלים לתלמיד, ואנחנו ננהל את זה מול בתי הספר. בית הספר ישלם 1,500 עד 2,000 שקל בשנה, יסדיר את כל הפעילות המוזיקלית בתוך בית ספר ומחוץ לבית ספר, המנהל לא יצטרך להיות מודאג אם יש אישור או אין אישור; לכם זה שום דבר, לבית ספר זה שום דבר, ודיברתי עם מנהלי בתי ספר, ש-2,000 שקל זה כלום ושום דבר, וליוצרים זה דבר מאוד מאוד מאוד מהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל בית ספר ישלם 2,000 שקל בשנה? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כן, כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כלומר, הרשות מקומית. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> יש מערכות גפ"ן, אפשר לסדר את זה. אני לא צריך את מרכז השלטון המקומי ואני לא צריך אף אחד. אני צריך לנהל משא ומתן עם משרד החינוך, שיגידו סבבה, המספר הזה נראה סביר, ואנחנו ננהל את זה מולי בתי הספר דרך גפ"ן או לא משנה דרך איזה מערכות, ונסגור את זה. זה פתרון פשוט מאוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מדברים על אובדן הכנסה רעיוני, של משא ומתן עם משרד החינוך שנערך מעל הראש של הרשויות המקומיות - - - << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אבל זה לא קשור אלייך. זה לא קשור אלייך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואת הסכומים שצריכים לשלם בתי הספר שמממנות הרשויות המקומיות. איך לומר, יצא המרצע מהשק – אובדן הכנסה רעיוני. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> סליחה, למה את מפריעה? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> סליחה, סליחה. עם כל הכבוד, את לא תפטרי תעשייה שמגלגלת עשרות מיליונים בשנה מול בתי הספר כי את חושבת שהכול למטרת חינוך. חשמל הם משלמים, מיסים הם משלמים, אין שום סיבה שהם לא ישלמו ליוצרים, שום סיבה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> איפה היית כשנתנו פטור למכינות קדם-אקדמיות? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אני הייתי איפה שאני צריך להיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> איפה היית כשנתנו פטור למכינות קדם-צבאיות? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> זה פשוט לא יאומן שאת מנהלת את הדיון הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פשוט כבשת הרש, אדוני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> איך כשמדובר בחינוך לילדים פתאום אתה קופץ? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד עוד משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתי הספר לא משלמים היום, נכון? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> רק על פעילות חינוך של מורים או של תלמידים לא משלמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. אם הם עושים שם דברים שלא קשורים לחינוך ברור שהם משלמים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אבל זה רק לצורכי בחינה והוראה על ידי המורים או התלמידים. הם מבקשים פטור שהוא אדיר. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> בחינה והוראה זה מוגבל רק ליצירות קולנועיות. לא לגבי הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתי ספר לא משלמים לפעילות חינוכית היום, נכון? << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אבל הם רוצים גורמים מבחוץ והצגות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מדברים על תוספת, על הרחבה. אתה אומר שאם הם ישלמו 2,000 שקל זה כולל גם את ההרחבה? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כן, אני אומר שנגיע למשא ומתן עם בתי ספר על מספרים כאלה ונסגור את כל הסיפור שאנחנו מדברים עליו עכשיו. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> כבר נקבעה להם פגישה עם משרד החינוך. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> דרך אגב, פנינו למשרד החינוך, ואנשים טובים במשרד החינוך רוצים לשבת. אבל אני לא חושב לנהל משא ומתן כשיש את הגרזן הזה על הצוואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה העלות של זה, לדעתך? 2,000 שקל לבית ספר? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אני חושב שבסופו של דבר זה יגיע למספרים שינועו באזור עשרה מיליון לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה מה ששלחה לי ההיא, שזה עשרה מיליון? << דובר_המשך >> אסף נחום: << דובר_המשך >> אני לא יודע, אבל זה המספר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כפי שאמרתי, אובדן רעיוני שנעשה במשא ומתן מעל הראש שלנו, ומי שיישא בתשלום זה הרשויות המקומיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז את רוצה שאנחנו נישא בתשלום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, זה לא משא ומתן. הגישו הצעה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> משא ומתן עם משרד החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את רוצה שהמוזיקאים ישלמו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני צודק – הגשת הצעה חד-צדדית הפכה להיות איזשהו אובדן הכנסה רעיונית, ועכשיו מספרים לנו שאנחנו מאבדים עשרה מיליון. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> שום רעיונית, שום רעיונית. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אם זה רעיונית, אז למה את צריכה את הפטור בחוק? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני צודק. הצעה חד-צדדית. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אדוני, אני עו"ד נחום גבריאלי בשם אקו"ם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא כבר דיבר במקומך. לא? << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אני רוצה לומר מהצד המשפטי. ההרחבה של הפטור הזה, כפי שאמר הווארד פולינר, היא באמת נוגדת הוראות של אמנות בין-לאומיות; אני אומר במבטא צברי, גם אני עוסק בזה, וזה נוגד לחלוטין והגשתי נייר עמדה בעניין הזה. הגשתי נייר עמדה גם לגבי אגודות בחו"ל שביררנו ישירות מולם את הנעשה בהן, אגודות אחיות של אקו"ם, ובאף מדינה לא ראינו פטורים עם הרחבה כמו שמבקשים לעשות פה. לגבי שוודיה ומה שאמר חברי גרינמן, הממשלה השוודית תומכת בתרבות ואומנות במיליארדי קורונות בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זה קורונה מול שקל? << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> בדולרים זה מאות מיליונים עד מיליארד אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אנחנו תומכים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביצירה אנחנו בקושי תומכים. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אדוני, לצערי, זה פשוט לא דומה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, אנחנו בעד שהממשלה תתמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי אתם לא שמים לב, אבל התמיכה בתאגיד זה של הממשלה, גם החיוב להוט ולכולם זה בחוק שהממשלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא מגיע ליוצרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא למוזיקאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אין תמיכה ליוצרים, אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תפסיקו כבר לא להעריך כל דבר. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> חברי הביא את קנדה כדוגמה לפטורים בחקלאות. גם בקנדה יש תמיכה ממשלתית בתרבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אבל אתה נותן טיעונים שלא עוזרים לנו כרגע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו בעד תמיכה של הממשלה. << דובר_המשך >> נחום גבריאלי: << דובר_המשך >> אני רק אומר, אדוני, הרשויות המקומיות משקיעות הרבה מאוד כסף, בהרבה מאוד ערכים, כמו אסתטיקה וכולי. אין סיבה שלא ישלמו גם ליוצרים. עשרה מיליון שקלים – בזה מדובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרשויות המקומיות משקיעות הרבה כסף גם בתרבות. אי אפשר לזלזל בכל דבר. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> חס וחלילה. הזלזול הוא מהצד השני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להגיד לך\ מירה, שזה לא דבר פסול להגיע להסכם ארצי בין משרד החינוך והרשויות, ולשלם סכום אחד – לא שילכו לכל בית ספר, לשלם סכום אחד כל שנה ולסיים את העניין הזה. זה לא דבר פסול, תשקלו את זה. גם משרד החינוך פה? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> משרד החינוך פה והסכימו לנהל משא ומתן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשקלו את זה. יחסית לתקציבים של הרשויות המקומיות ושל משרד החינוך, להגיע לסיכום – אני לא אומר עשרה מיליון – במשא ומתן, שמשלמים סכום אחד וגמרנו את הסיפור בנושא הזה, זה דבר מבורך, לדעתי, וצריכים לחשוב על זה. זה דווקא רעיון טוב. תחשבו על זה, שני הצדדים. כמובן, עוד מעט תגידו שזה שווה 50 מיליון. מדובר בסך הכול בבתי ספר, ילדים, חינוך וכולי. נעשה את זה בשני שלבים – משרד המשפטים והרשויות המקומיות והיועצת שלנו, תשבו על נושא האמנות מול הדרישות שלהם ותנסו להגיע לאיזשהו מתווה מוסכם, ואז נוכל להתקדם. טייב, מכיוון שזה חוק שאתה הגשת אני נותן לך משימה. היית יושב-ראש ועדת החינוך, ואתה תחזור להיות יושב-ראש ועדת החינוך, אני מאמין, בעוד שבוע. אז אני מבקש שתשב עם השלטון המקומי יחד עם אקו"ם, תנסו להגיע לכמה שיותר הבנות על המסמך הזה, ואחרי שתגיעו או לא תגיעו, אנחנו נחזור ונקרא את זה, ונלך סעיף סעיף. אין טעם עכשיו, עד שלא גמרנו את העניינים העקרוניים, להיכנס לזה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> תמסגר לו את הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לו שבוע לעשות את זה, כי אני רוצה לסיים את החוק הזה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, למה שחבר הכנסת טייב לא ישב עם כולם גם בעניין שלנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע, רק רגע. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> שישב עם כולם גם בעניין שלנו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני יושב עם כל אחד בנפרד כבר שלושה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש גם ממשרד החינוך, תתייעצו עם המנכ"לים שלכם או עם השר, אתם תתייעצו עם היו"ר ביבס – זה לא פסול לקבוע סכום, או במסגרת הסכם לחמש שנים הבאות ולסיים את העניין הזה. אני לא יודע, שני מיליון, שלושה מיליון, ולגמור את העניין. אני חושב שמגיע להם, ואתם לא צריכים להתעסק עם זה כל היום, עם בתי ספר וכולי. תחשבו על זה. ואז אין לנו בעיה גם עם אמנות בין-לאומיות, כי זה במסגרת הסכם. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אם אפשר, רק להוסיף - - - << אורח >> יוני רועה: << אורח >> לא, לא. אתה דיברת מספיק. תן לי עכשיו לדבר בשם היוצרים, בסדר? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני לא דיברתי מספיק, אבל בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש מנהל לוועדה. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> אז הוא נתן לי. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אין שום בעיה. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> שמי יוני רועה, אני יוצר, כותב, מלחין, מוזיקאי. אני חתום על למעלה מ-1,500 שירים באקו"ם, אני 40 שנה במקצוע, ואני עדיין עם משכנתה של מיליון ומעלה; זה אומר שההכנסות שלנו, היוצרים, הן הכנסות כל כך נמוכות, ואיך אתם מעזים בכלל לחשוב על רעיון של לקחת מאיתנו את מה שמגיע לנו? אדוני היושב-ראש, מאות יוצרים בארץ זאת חיים מהיד לפה, ואני אומר לך את זה מהיכרות אישית. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אלפים, אלפים. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> אלפים, מהיד לפה. עכשיו שתבינו את ההיררכיה, אנחנו לא הזמרים שלוקחים על כל הופעה 100,000 שקל. אנחנו אלה שיושבים במעבדה, באולפן, לכתוב את השיר, אותו שיר שבזכותו כל הדיון שהיה פה עם הפדרציות וחברות התקליטים וספוטיפיי שמגלגלים מיליונים – אותו שיר שאנחנו עובדים עליו כל כך קשה, וההכנסה שלי אחרי 1,500 שירים מסתכמת אולי, אולי, ב-70,000 שקל בשנה, לפני ניכוי מס. אדוני מבין במה מדובר? אז אתם עכשיו תסתכלו עליי, באיזו חוצפה - - - << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> וזה יוני רועה. זה לא מוזיקאי מתחיל עכשיו. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> בדיוק, אני עם שירים מוכרים שמושמעים – פרי גנך, זודיאק ואיזו מדינה, ועוד המון שירים, ואני מתקשה בפרנסת הבית. אני איך אתם מעזים לבוא ולקחת את המוצר שלי ולבקש עליו כאילו פטור? למה לא מחברת החשמל? למה לא מארנונה? מה זה? << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אנחנו לא שורה תקציבית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וואלה? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> תקשיבי. פעם אחת תקשיבי. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אני ארנון נאור, יו"ר איגוד המוזיקאים ומוזיקאי בעצמי. אני מבין שאתם רואים אותנו כשורה תקציבית שאתם רוצים להוריד, ואתם מזהים שיש פה פרצה בחוק עם פטור קיים שאתם רוצים ויכולים להרחיב. אבל יש פה בני אדם, אלפי מוזיקאים ומוזיקאיות שלא נמצאים פה בחדר הזה עכשיו, שלא הגיעו למעמד; יש פה שני יוצרים עם שולחן מלא באנשים שהם לא יוצרים, יש אלפי אנשים שמתפרנסים ממוזיקה שאתם פשוט רוצים למחוק חלק מההכנסה שלהם. ולמה? כי זה מתאים לכם. אני מבין שזה לא עקרוני, שלא אכפת לכם אם אנחנו מוזיקאים או מנקים או עובדי קבלן, אתם פשוט רוצים לעשות X. אבל אני מבקש מנבחרי הציבור שלנו להגן ולעמוד על זכויותינו ולא לתת להם לנצל אותנו, כי מה זה אומר לקחת את המוזיקה שלנו ולא לשלם? איזה מסר חינוכי זה? אתם מדברים על חינוך. איזה מסר חינוכי זה לקחת משהו בלי לשלם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח להשיב. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> שנייה, שנייה. בשעות מצוקה, מלחמה, הקורונה, אנחנו צבא הרוח. התקשרו אלינו, תבואו להופיע בפני מפונים, חולים, בתי חולים. אנחנו הראשונים לבוא ולהרים את המורל של העם הזה, ואנחנו עוסקים, אני חוזר שוב, בפרוטות, ממש בגרושים. אנחנו מתקשים לחיות עם הכסף הזה. אז גם את ליטרת הבשר למחוק עכשיו? מה זה? אתם נורמליים? באמת אני שואל אותך, באיזו עזות מצח להגיד: את המוצר שלך אני רוצה בחינם? במיוחד כשאני זה שישבתי, יצרתי וכתבתי, ואני שומע פה מתחילת הישיבה את הפדרציה ואת חברות התקליטים ואת נטפליקס, כולם מגלגלים מיליונים על מה שאני יצרתי בשקט באולפן, ותראה לאן זה הגיע, ואני מקבל הכי מעט כסף בכל הסיפור הזה, אדוני. שתבין, אנחנו לא הזמרים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רוב הזמרים לא מרוויחים מיליונים. << אורח >> יוני רועה: << אורח >> גם זה נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יוני, יש לי כבוד אליך. אתה יצרת יצירות שהן נכסי צאן ברזל, אנחנו גדלנו על היצירות שלך, יש לי כבוד גם אליך. היוצרים והמבצעים הם צבא הרוח, הם מנחילי חינוך לנוער לדור הצעיר ולדור העתיד. אנחנו בכלל לא מתווכחים על זה. אני גם לא חושבת שברשויות המקומיות יש מישהו שמפקפק בהשקעה שהן משקיעות בתרבות ובמוזיקה, וביכולת להשמיע יצירות. אנחנו גם לא מבקשים פטור מלא לרשויות המקומיות מהתשלום ליוצרים ולמבצעים. אנחנו חושבים שזה דבר חשוב, ואנחנו עושים את זה כל הזמן. אנחנו חושבים שכשמדובר בחינוך, וכמקובל, בטח ובטח כשיש כאן פטור למכינות קדם-אקדמיות – אנחנו חושבים שהחינוך צריך להיות פטור. כך מקובל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מקובל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מקובל בשום מקום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו חושבים שהממשלה, כמקובל, כפי שהרגע נאמר על ידי חברך לשולחן שסקר מה נעשה בקנדה ומה נעשה בשוודיה – אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לתמוך באומניה ובמבצעיה, ביוצריה ובאנשיה, ולהפסיק את המצב שבו אנחנו נמצאים בארץ אוכלת יושביה. כן, אנחנו מסכימים, ואנחנו חושבים שהממשלה צריכה לממן יותר. אנחנו חושבים שיש בהצעת החוק הזו עבודה מופלאה של הוועדה שמייצרת כאן קרן שבה תהיה תמיכה לאומנים ותיקים, יוצרים ומבצעים, בתקציבי ממשלה, כי זה מה שצריך להיות, וצריך גם להרחיב את התקציבים, ויושב-ראש הוועדה דיבר בזה לא אחת ולא שתיים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> הם לא צריכים להיות ניזונים מסיוע. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אבל מה לגבי הצעירים? לאומנים הוותיקים זה מעולה. גם אנחנו מברכים על הקרן שהוא רוצה ליזום לאומנים ותיקים. אבל איזה מסר אתם משדרים לאומנים הצעירים שעכשיו מתחילים? איזה מסר אתם משדרים, כשאתם רוצים לקחת את המוזיקה בחינם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו חושבים - - - << אורח >> אסף נחום: << אורח >> סליחה, אל תסייעי. תשלמו מה שמגיע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו חושבים - - - << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> וכשאת אומרת חינוך, את מדברת גם על מוזיקת רקע במועדוניות, ואת מדברת על הרקדות בקייטנות – זה חינוך? הרי על מי אתם עובדים? זה נחשב חינוך? אולי נפטור את כל המוזיקה שמושמעת בכל מקום, ברדיו, בכל מקום, ופשוט ניתן את זה בחינם. למה לשלם על מוזיקה בכלל? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נראה שאתה לא יודע מה זה מועדונית, אם זו השאלה שלך. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> למה לשלם על מוזיקה בכלל? בוא ניתן אותה בחינם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו חושבים - - - << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אם ניתן פטור למכינות קדם-אקדמיות שלא כדין, אז מתקנים עוול בעוול אחר? אני לא מבין. נגיד שניתן פטור לא נכון, אז תתקנו עוול בעוד עוול? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו חושבים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, מספיק. מירה, מירה. נתתי לכם שיחה חופשית בכוונה, אבל זהו, כי כבר אמרנו מה צריכים לעשות ואנחנו לא נסכם את זה עכשיו. אני רוצה להבין, הפטור שנתתם תואם את האמנות? זה בחקיקה? זה תאם את האמנות? << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> זה בתקנות ששר המשפטים התקין לפי החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תואם את האמנות? אני רוצה לדעת. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> בנושא האמנות, אנחנו באמת מחריגים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, אתם תשבו ביניכם. אבל שאלה כללית – התיקון של הקדם-אקדמיות תואם את האמנות? זה תקנות, זה אפילו לא חקיקה של הכנסת. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אדוני, נניח שזה לא תואם, אז צריך עכשיו לעשות עוד פטורים שלא תואמים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שאלתי אותך? << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לעבוד במשרד המשפטים? << דובר_המשך >> נחום גבריאלי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדעו שהמחויבות שלנו זה קודם כול חוות דעת של משרד המשפטים ושל היועצת המשפטית של הוועדה. << דובר_המשך >> נחום גבריאלי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אנחנו בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מבחינה משפטית, אני צריך לשמוע אותה. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> לצורך בחינת ההצעה הנוכחית המוצעת פה על השולחן לא נכנסתי לתקנות הקיימות כדי לעשות בחינה או בדיקה שלהן, אבל אני מתאר לעצמי שאם עשינו את זה בעבר אז כל הנושא הזה התעורר וזה עבר. אני חושב שזה כן עונה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מופתעים פשוט מהדברים שנאמרו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בעד, אני קונה את הרעיון הזה שיהיה הסכם שמשרד החינוך ואתם תשלמו סכום שנתי, ובזה נסיים את הסאגה הזאת של הרשויות המקומיות והמקומות החינוכיים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו שמענו את הדברים ונחזור לשולחים שלנו ונעדכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אני בעד זה ואני מבקש שתשבו השבוע ותנסו לראות מה אפשר לעשות בעניין הזה. ואז יש לי שתי אופציות, או שנדון בתיקונים שלכם אחרי שתסכמו את העניין של האמנות או שבחקיקה נלך על נושא תשלום גלובלי, לפי מספר התלמידים שישתנה כל שנה לפי הגידול באוכלוסייה. אני שוקל את זה, אני אומר לכם את האמת, זה נשמע לי רעיון מצוין שפותר לי הרבה בעיות, וגם נותן להם משהו. כמובן שזה צריך להיות משהו הגיוני, סכום הגיוני. אז אני לא רוצה לכפות את זה בחקיקה. אני מציע שתגיעו להסכם ביניכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל שלא יפטרו את משרד החינוך מתשלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי שיפטרו. יש הבדל בין משרד החינוך לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מנהלות את זה בפועל, בבתי הספר, ולכן אם יש הקלה היא צריכה להיות שם ולא במשרד החינוך. משרד החינוך ניצלו את העניין של החוק הזה ונכנסו פנימה, שאבו את עצמם פנימה, מה שנקרא. אז זה לא שייך אחד לשני. עכשיו נעבור למשרד הכלכלה. היא הגיעה? לא הגיעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> העיקר הם באו בתלונות. יש להם ביקורת, אבל הם לא באו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי את? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני עו"ד רוית גרוס, אני ממנהיגות אזרחית ואני מייצגת את כל המגזר השלישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני לא מתחיל עם זה. תקשיבו, אנחנו עשינו כבר כמה דיונים, ונתנו לחברת הכנסת שלי טל מירון לדון בסוגיה. היא המליצה לנו את מה שהיא המליצה לנו. אנחנו לא נשנה את העמדה שלנו ואת מה שכבר החלטנו לגבי העניין הזה. להיכנס לסוגיה איזה עסק, כמה עובדים, מה המחזור – אנחנו לא נצא מזה בחיים. אם משרד הכלכלה חושב שצריך לפטור אחרים, שיגיש הצעת חוק ממשלתית שמתקנת. אני לא איכנס לזה עכשיו. יש להם זכות לעשות תיקון אחרי שאנחנו נגמור את החקיקה, איזה תיקון שהם רוצים, ולהביא את זה לדיון. אבל לא ניכנס לסוגיה של מה גודל העסק וכולי, כי אנחנו ניכנס לקרקע שאי אפשר לצאת ממנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל צריך להגדיר איזושהי רף מסוים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר. זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, מה רצית להגיד? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> תודה, אדוני. אני מייצגת את כל המגזר השלישי, שזה העמותות והמלכ"רים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו גם מגזר שלישי אצלכם. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני מבינה. סליחה, אבל אם אפשר לא להפריע לי שנייה. היום הבוקר פורסמה כתבה בעמוד הראשון ב'כלכליסט', שמדברת על זה ש-70% מהארגונים במגזר השלישי נמצאים על סף קושי כלכלי ו-18% מהם מתקשים לעמוד בתשלומים השוטפים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ואתמול התפרסמה כתבה ב'ידיעות' על אומנים שאין להם כסף לאכול. אז התפרסמה כתבה. סליחה, אני מגזר שלישי, את לא מייצגת אותי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני, לא נותנים לי לדבר. אני רוצה שתי דקות לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה לא נותן לה לדבר? אני לא מבין. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> למה מתפרצים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנשים מקצועיים שבאים לדבר בוועדות שלא קשורות אליהם, סתם כדי שישמעו אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו עמותה. אנחנו אפילו חברים - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני, אני רוצה רק להגיד, בבקשה, אם אפשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לא להפריע. נתנו לכם ושמענו אתכם הרבה ישיבות. תנו לו לדבר. מה זה? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> ארגוני המגזר השלישי הם בעצם הזרוע הארוכה של משרדי הממשלה בכל מה שקשור ברווחה, בחינוך ובתרבות. הם עברו שנתיים של מלחמה, והם אלה שדאגו למפונים, הם אלה שדאגו לנשות המילואים, לבעלי צרכים מיוחדים ולכל שאר הארגונים. הם נמצאים במצב כלכלי קשה מאוד, ובסיטואציה כזאת הם מקבלים מכתבי דרישה מארגוני תמלוגים של חמישה ארגונים שמבקשים לשלם את תשלומים מטורפים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> את יכולה לתת דוגמה לעמותה? לא ידעתי ש - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> יש לי, ואם תרצה אני אשלח לך. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> לא, דוגמה אחת. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני אשלח לך. אני רוצה רק להגיד שבסעיף 56א מדובר על פטור לעמותות, פיצוי ללא הוכחת נזק, ולמרות הפטור הזה העמותות מקבלות מכתבי איום ומכתבי התראה מארגונים שמבקשים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> איזה עמותות? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> איזה עמותות? תצייני אחת, רק אחת. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני אתן לך. אני לא רוצה להגיד כאן עכשיו את השמות, ואם תרצה - - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> גם אנחנו עמותה. תני שם אחד של עמותה אחת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לדעתי התייחסנו לזה בדיון הקודם, אבל כן צריך להתייחס לנושא איחוד גבייה והסנקציות. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> גם אוניברסיטת תל אביב זה עמותה. בית חולים זה עמותה. מה זה עמותה? עמותה זה כלי קיבול, מקביל לחברה. מה זה המילה עמותה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> את יכולה, בבקשה, להגיד לוועדה על מה הם מקבלים? אנחנו מדברים כאן על השמעת מוזיקה בפומבי - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> גם וגם. גם על השמעת מוזיקה, גם על תמונות, על אף סעיף 56א הם מקבלים מכתבי התראה. נעמה, אם תרצי אני אשלח לך את מכתבי ההתראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל העמותות מקבלות גם חשבון חשמל, מקבלות בקשות לתשלומים - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני שוב אומרת, את הפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 יש להם פטור בכל מקרה, ולמרות הפטור, הם מקבלים מכתבי התראה - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל תבעו עמותה? תבעו עמותה על פיצוי? הם קיבלו פסק דין בניגוד לחוק? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> מלחיצים אותם במטרה לסחוט מהם כספים שבכלל לא מגיעים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> איזו עמותה? את לא נותנת דוגמה אפילו לעמותה אחת. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני אתן דוגמה, לא בפורום הזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה סודי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך לדבר. אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון שהיה היום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה חוק אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לכם טענות, אז בבית משפט כל הטענות. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני, זה רלוונטי לפיצוי ללא הוכחת נזק, זה מאוד רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר היינו בדיון כזה, כבר עברנו את זה. שלי, רצית להגיד משהו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק שאנחנו צריכים להתייחס לנושא של איחוד גבייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו שנתיים כדי להסדיר את העניין במסגרת החקיקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הסנקציה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר פנו אליי שצריך לצמצם את זה עוד יותר, ואנחנו נחשוב על זה. אולי זה לא יהיה שנתיים, אלא פחות מזה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אפשר לצמצם, אבל זה לא בגלל שאנחנו רוצים לצמצם. הרי כל התהליך הזה תלוי ברשות לתחרות ובעניינים שלא קשורים אלינו, ולכן זה שנתיים. יכול להיות שזה ייקח פחות, הלוואי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רשות התחרות היו פה בדיון הקודם ונפתח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה לשנות את ההחלטה שכבר נתנו בעניין הזה? נתנו החלטה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לסנקציות בהיבט הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קבענו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היושב-ראש ביקש גם מחברת הכנסת וגם ממני להציע סנקציות שיוטלו, אבל להבנתי, לא לדיון הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, עוד לא הבאנו אותן. נתייחס לזה בדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אפשר מספר מילים לעסקים הקטנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כל פעם אתה בא וטוען את אותן טענות. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> בוא נפתח את הטענות. ביקשנו איזון ואנחנו מבקשים איזון מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נמצאים עכשיו בניו יורק, שיש את הפארק הזה שכל אחד עולה ומדבר. אנחנו לא במצב הזה. שמענו אתכם, הייתה החלטה ובזה נגמר הסיפור. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אני אופיר מחבוש, מארגון מעצבי השיער. כבוד היושב-ראש, תן לנו לומר מספר מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתם את זה כבר בכמה ישיבות. << דובר_המשך >> אופיר מחבוש: << דובר_המשך >> אבל הצלחתם להגיע לאיזושהי הסכמה של איזון? אם אפשר לומר מספר מילים, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נפתח את זה. נגמר. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אבל לנגוע בנושא של השמעה פומבית וכמות של אנשים. למעשה אתם קובעים בוועדה שכל אדם אחד בבית עסק יהווה השמעה פומבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא אמרנו את זה. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אבל אם לא מתייחסים למספר אנשים ומהו המבחן של מהי השמעה פומבית, אז אני מבקש מכבוד היושב-ראש שלפחות הוועדה לא תותיר אותנו כלפי בית המשפט מחר כדי להתמודד מהי השמעה פומבית. אתם דנים כאן רק בעלות של כמה כסף מחריגים עסקים קטנים, ולמעשה אתם מחריגים עסקים פטורים, ואין בית עסק שהוא עוסק פטור. אז אין אפשרות להגדיר - - - שקלים. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> יש מבחנים בפסיקה של מהי השמעה פומבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לדבר על זה שעסק, לא משנה אם ארבעה עובדים או חמישה עובדים - - - << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> מדברים על אחד או שניים. << אורח >> אורנה ובר: << אורח >> - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> הינה, קוסמטיקאיות, מזמן לא שמענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אם הוא צריך לשלם 2,000 שקל למוזיקה כחלק מההוצאה הכוללת שלו, זה לא דבר תלוש מהמציאות וזה לא יגרום לעסק לפשוט רגל. כל הטענות האלה לא מקובלות עליי, ולכן אני מקבל את ההמלצה של חברת הכנסת מירון, לפטור עסקים קטנים מאוד, שהם פטורים, שההכנסה שלהם היא 10,000 שקל בחודש. מעבר לזה, אני לא נכנס לעסק שיש לו חמישה עובדים, מחזור של מיליון שקל. למה אני צריך לפטור אותו? << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אבל אל תגיע לסכומים האלה. אנחנו מדברים על סכומים הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בזה סיימנו, בזה סיימנו. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אנחנו מבקשים ליצור החרגה רק לעסקים של מאות אלפי שקלים מועטים, לא על מיליונים. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מאות אלפי שקלים, למען השם. הבן-אדם אומר לך שהוא מרוויח 70,000 שקל בשנה, ואתה רוצה לפטור עסק שהוא מאות אלפים. זה לא אמיתי. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> אבל זה לא רווח. הוא מדבר על רווח של 70,000 שקל. אני מדבר על בית עסק בישראל שצריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. אני אוציא אותך. << אורח >> אורנה ובר: << אורח >> רגע, ומה עם עסק של אחד על אחד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הקוסמטיקאית, נכון? << דובר_המשך >> אורנה ובר: << דובר_המשך >> אני קוסמטיקאית, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שמענו אותך כמה פעמים. מספיק. << אורח >> אורנה ובר: << אורח >> אין בכלל השמעה פומבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד מישהו לפני שאני נועל את הישיבה? << אורח >> אורנה ובר: << אורח >> אין השמעה פומבית. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אין השמעה – אין תשלום. קל, קל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לפני כמה זמן היה לי כתם שומן מתחת לעין, הלכתי לקוסמטיקאית והיה שם מוזיקה. מה לעשות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אפורי? גם אתה קוסמטיקאית? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה להגיד? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש נושא שהעליתי בדיון הקודם ואני מבקש להעלות שוב. אני חושב שהייתה תקלה, ובאיזשהו אופן שלא ברור לי מופיעה בתוך הניסוחים התערבות בהסכמים לגבי ביצוע פומבי, שינוי מוחלט של התפיסה המשפטית בישראל, תקדים קיצוני מאוד של פגיעה בחופש החוזים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> את מי אתה מייצג בביצוע הפומבי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. צא החוצה, צא החוצה. חמש דקות, צא. מצאת שיטה, להיכנס לדברים של אנשים בכוונה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> את מי הוא מייצג בביצוע פומבי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה. יש לך מספיק נציגים פה. ראיתי, אתם תפסתם חמישה כיסאות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ארבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, ארבעה. בסדר גמור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הוראה בתחום הקניין הרוחני שאומרת שזכות מסוימת לא ניתנת להעברה, לא קיימת כיום במשפט הישראלי בכלל. להכניס הוראה כזו זה פגיעה בזכויות חוקתיות, זה פגיעה בחופש העיסוק, זאת פגיעה בזכות הקניין של המבצע עצמו, אם הוא רוצה לעשות עסקה אתם גם מונעים את זה ממנו. לא הוצגה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו נענה לך. וחוץ מזה - - - << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> רק להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני דואג לך לעבודה בבג"ץ. אתה אומר פגיעה בזכות - - - << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני חושב שלא הוצגה שום תשתית שמצדיקה התערבות בחוזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בחקלאות משמיעים מוזיקה - - - איגוד הפרחים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש מערכת קיימת של חוזים בשוק, ולא הוצגה שום תשתית שמצדיקה התערבות בה. פשוט שליפה שאין לה שום הסבר, שצצה לתוך החוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אסביר למה עו"ד אפורי מתכוון, אם אני מבינה את כוונתו, ויתקן אם אני טועה. הוא העלה את הטענה הזאת גם בדיון שעבר. אני אתייחס קודם כול מבחינת ההליך. להבנתי, עו"ד אפורי מתייחס לסעיף 3א(א1) שנוסף לנוסח בעקבות החלטה של הוועדה. הוועדה קיימה דיון בשאלה אם הזכות לתמלוג ראוי בעניין ביצוע פומבי יהיה ניתן להעברה, כלומר, אם המבצע יכול להעביר אותו למי שהוא רוצה או שהזכות הזאת היא זכות שהוא לא יכול להעביר והוא חייב לקבל תמלוג ראוי בשל ביצוע הפומבי. הוועדה קיבלה החלטה, וכך גם הופיע בפרוטוקול מ-8 ביולי 2025, שלפיה הזכות הזאת תישאר אצל המבצע ולא תהיה עבירה. אכן עו"ד אפורי לא היה באותה ישיבה, אבל גם אני וגם היושב-ראש ביקשנו התייחסות ושאלנו אם יש נציג של תעשיית הסרטים, קיבלנו התייחסות של אחד הנציגים, וזה מה שהוועדה החליטה. לעניין המהות, אם הוועדה רוצה לדון שוב בעניין, היא רשאית לעשות זאת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ההחלטות של זה הן קשות ביותר, והן יכולות לגרום לנזק חמור לתעשייה הישראלית ולמבצעים הישראלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-משמעית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עוד לא התחלנו לקרוא את הנוסח, וממילא נגיע לסעיף הזה בזמן ההקראה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל זה לא עניין ניסוחי, והבעיה היא לא ניסוחית. זאת בעיה מהותית. להגיד למבצע, שהוא עצמו רוצה למכור את הזכויות שלו, שהוא לא יכול - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נדון בזה עוד פעם. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אבל לא היה על זה דיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היה דיון ב-8 ביולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוץ מזה, כשנקרא את החוק, אם תהיה לך התייחסות מסוימת, תגיד אותה. לא נתחיל עכשיו. אנחנו כרגע מסיימים את כל השאלות העקרוניות, ואז נקרא את החוק. ואם אתם חושבים שנתחיל את הוויכוחים מאפס, אז זה לא יקרה. רק נושאים שיש איתם בעיה בניסוח, לא יותר מזה. בשביל זה עשיתי המון דיונים על השאלות העקרוניות. זה לא שאנחנו נקרא ונתחיל את הכול מאפס. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מבקש שהיועצת המשפטית של הוועדה תיתן את דעתה לפגיעה חוקתית, שעל פניו זו פגיעה חוקתית גם בזכות הקניין של המבצע ששוללים ממנו את הזכות שלו לעשות עסקה בזכויות בנכס של עצמו, וגם פגיעה בחופש החוזים שהוא חלק מחופש העיסוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה הובא בפנינו, וכמובן, אנחנו בוחנים את כל הטענות המשפטיות שעולות בפנינו. אני גם מפנה להוראת המעבר בסעיף 16(ד), שלא מחילה את התיקון הזה על ביצועים שבוצעו לפני יום התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני נועל את הישיבה? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, בלי רשותו של חבר הכנסת טייב, אפשר להציע שחבר הכנסת טייב ירכז גם את המפגש ולנסות להגיע להסכמות בעניין המוזיקה? לא ביקשתי את רשותך, אני מצטער מראש, חבר הכנסת טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בשמחה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אם אפשר, אני חושב שזה יהיה הכי טוב שכולם ישבו סביב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך את האמת, מכיוון שמדובר פה בסיכום כספי, אני מעדיף שזה ייעשה ביניכם ובלי התערבות של חברי כנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי עקרוני, ואחר כך אנחנו ניקח את זה משם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה סיכום כספי. אני לא יכול לתת לחבר כנסת להיכנס לסוגיה הזאת. זה לא עניין עקרוני. אתם צריכים לסכם ביניכם את הכסף, את החלוקה של הנזק שיש לה משמעות כספית, ואני לא אשים את חבר הכנסת טייב שיחליט מי משלם מה. << אורח >> אופיר מחבוש: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם הוועדה לא רוצה להחריג עסקים מסוימים, אפשר לקבוע איזשהו רף מסוים לתשלום? כי אנחנו מתמודדים עם בעיה של סכומים לא פרופורציונליים לעסקים קטנים. אם הוועדה לא תקבע דבר כזה, אז איזו התמודדות לנו יש? יש צורך להתמודדות עם זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> הערה קטנה מטעם משרד המשפטים. המצב הנוכחי לגבי חופש החוזים הוא שהמבצע כן יכול להעביר את הזכויות שלו, וזה מצב הדין הנוכחי ומשרד המשפטים תומך במצב הנוכחי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בניגוד לנוסח שאנחנו עשינו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מאה אחוז. נרשם בפרוטוקול, אבל עדיין יש לנו סמכות לשנות את הדבר הזה. זה לא דבר שלא ניתן לשינוי. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> כמובן, כמובן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נציג ענף הקולנוע? אבל פטרתי את הקולנוע הישראלי. מה הם רוצים? אני לא מבין. זה לא בסדר? אתה רוצה שנחייב אתכם? פטרנו אתכם בנושא הרטרואקטיבי. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> גם סרטים ישראליים וגם סרטים זרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק ישראליים, שהופקו על ידי ישראלים. אנחנו לא נפטור עכשיו את כל הקולנוע העולמי. זה לא נכון. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אבל היא הנותנת, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אין מצב כזה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אדוני, זו פעם ראשונה שאני מופיע בפניך. קודם כול, אני אציג את עצמי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אתה בא חדש ומופיע. נו. << דובר_המשך >> שאול שרצר: << דובר_המשך >> אני עו"ד שאול שרצר, היועץ המשפטי של התאחדות ענף הקולנוע. אל"ף, מה ההיגיון שנשלם ליוצרים זרים? – שאלה פרקטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? מגיע להם. מה זה מה ההיגיון? לא הבנתי. מה זה מה ההיגיון? אתה רוצה שאנחנו נפטור את כל העולם, שלא ישלמו? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חוק זכויות מבצעים כיום לא מעניק זכויות למבצעים זרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אלא אם כן הם מבצעים את הביצוע בישראל. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אלא אם כן הביצוע נעשה בישראל, ואז אין שום קשר לשאלה אם הוא מקומי או זר. לעומת זאת, יש הרבה אמנות וישראל מצטרפת לאמנות – ומה שמחוקקים היום ומקנה זכויות יכול בנקישת אצבע לחול גם על זרים, והיו דברים מעולם. היו פה תיקונים בכנסת לאורך השנים שנחקקו מתוך מחשבה להיטיב עם הישראלים, ודקה אחר כך התחרטו – זה חל, למשל, על דיסני שאני מייצג, ועל עוד גופים. האריכו את תקופת ההגנה ל-70 שנה, ולא חשבו ולא חלמו אפילו מה יהיו ההשלכות של זה, אבל היו השלכות. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> סליחה על האיחור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עכשיו. תמתין בסבלנות. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמתין. << דובר_המשך >> עומר אמסלם: << דובר_המשך >> לא להגיד לנו להמתין ככה בזמן שיש לך גופות מפוזרות. בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמתין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם מדברים פה על זכויות, מה זכויות וזכויות. איפה הזכויות של הלומי הקרב? איפה - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> בדיוק ככה מתייחסים אלינו במדינה, בדיוק ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי שאני לא אתן לכם - - - << דובר_המשך >> עומר אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אל תגיד לי תמתין בזמן שיש לוחמים שמתים. תפסיקו להגיד את הדברים האלה. אתם מדברים פה על זכויות יוצרים בזמן שלנו אין זכויות יוצרים. תגיד לי, אתה אמיתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמתין, בבקשה. << דובר_המשך >> עומר אמסלם: << דובר_המשך >> להמתין? אין בעיה. נמתין. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אני רוצה להשלים את מה שתמיר אפורי אמר – זה גם ידלל את הקופה של היוצרים הישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תגיעו? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני בדיאלוג ישיר עם שאול, שהוא איש יקר. אנחנו בתכתובות, יש הסכמות עקרוניות. אני רוצה להעביר מכתב חתום לוועדה. שאול יאשר את הדברים, אנחנו בדיאלוג חיובי. אשכולות בדיאלוג עם התאחדות ענף הקולנוע אחרי שהם שלחו עמדה. שאול יאשר את זה שאנחנו בדיאלוג, ואני מקווה שנגיש נייר משותף עם עמדה משותפת לוועדה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> לפי הצעת אדוני, אנחנו מקיימים אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה, אם יש לך משהו להגיד אחרי הדיאלוג, אז תגיד. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> יש לי שאלה קצרה ליושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תמתין רגע. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אני חייב לסיים עוד משפט. אני תומך בעמדה שצריך לקיים דיון בעניין הסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשנגיע לסעיף תגיד את העמדה שלך. << דובר_המשך >> שאול שרצר: << דובר_המשך >> מכיוון שביולי או ביוני, כשהתקיים לכאורה הדיון הזה, אני לא יודע מי ייצג אותנו. אנחנו לא היינו מיוצגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. אם יהיה לך משהו להגיד, נאפשר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני עומר אמסלם, הלום קרב מצוק איתן. אנחנו פה באוהלים, אתה יודע, דוד. אנחנו פה באוהלים כבר ארבעה חודשים וברחובות חצי שנה באוהלים כדי לעצור את המתאבד הבא. בזמן הזה שאתם יושבים, אולי יש עכשיו הלום קרב ששורף את עצמו, כי המדינה הזאת לא יודעת לקחת אחריות על הגיבורים שלה, וזה אומר שאנחנו אפילו לא חקוקים בחוק. אני יודע שהוועדה הזאת לא קשורה אלינו, אבל הגיע הזמן שבאמת תתחילו להתעסק בדברים האמיתיים, בגיבורים האלה שהיו בקרב בשבילכם, כדי שאתם תשבו פה ותדברו על תגמולים ועל שירים, על זכויות ועל כל הדברים האלה, תתעסקו באמת בלוחמים, תתעסקו באלה שמחאתם להם כפיים, עשיתם להם ככה בזמן שהם יצאו פגועים בנפש ואיבדו את כל המשפחות שלהם. אתם יושבים פה ומדברים איתי על שטויות. סליחה, בשבילי זה שטויות הדברים האלה כי אני רואה את המוות שלי בעיניים כל יום מחדש, והוא רואה את המוות שלו בעיניים כל יום מחדש, והילדים שלנו גדלים לתוך אימה אחת שלמה, ואתם לא מבינים אותנו ואף אחד פה לא מבין אותנו. תתחילו להתעורר, תתחילו לפזר את זה בכל מקום אפשרי, כי הסדירניקים עכשיו יוצאים ויהיה לכם מוות ברחובות בדיוק כמו שקיות זק"א בחוץ. יהיה לכם פה מוות בדלתות שלכם, יהיה לכם בבלוקים שלכם מוות. תפסיקו כבר להתעלם מאיתנו, תפסיקו כולכם פה להתעלם מאיתנו כל יום מחדש. אנחנו באים, זועקים, ואתם שמים עלינו פס? המדינה הזאת שלחה אותנו לקרב, ושמים עלינו – אני לא רוצה לקלל, שמים עלינו פס אחד שלם. פס, פס, לא רואים אותנו בעיניים בכלל. אנחנו צריכים להילחם כדי להיות בחוק? אנחנו צריכים להילחם כדי שנוכל לקחת משכנתה לבית? כדי שייתנו לנו ביטוח חיים? לא נותנים לנו ביטוח חיים, אתם יודעים למה? כי מפחדים שנתאבד יום למוחרת. אם אתם חושבים ככה, תתחילו להתייחס אלינו באמת בכבוד, תתחילו לטפל בנו, ותפסיקו לדחוף לנו כדורים כי אנחנו לא מפגרים. אנחנו בסך הכול לוחמים שנתנו את הנפש שלהם, וראינו את החברים שלנו מתפוצצים לנו מול העיניים. בסך הכול אנחנו מבקשים חיבוק, מבקשים שתהיו איתנו, לא מבקשים שום דבר אחר. לא מדובר פה על כספים מזוינים, סליחה על הביטוי, לא מדובר פה על שום דבר. מדובר פה על טיפול כמו שצריך בלוחמים שיוצאים מהקרב. בבקשה מכם, תפסיקו לדבר על שטויות, ותתחילו להתעסק חמישים אחוז מהיום שלכם בלוחמים שהשתחררו, כי זה ידפוק לכם בדלת, ואתם תצטערו על זה שלא ידעתם בכלל מה זה הלומי קרב. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> אני רוצה להוסיף. אני מיכה כץ. אתם מדברים על סרטים, אתם מדברים על להפיק שירים, אתם מדברים על כל מיני דברים. כמה מהשירים האלה מדברים על הלומי קרב? כמה מהסרטים האלה מעלים מודעות בשביל הלומי קרב? כמה מהדברים שאתם יוצרים קשורים במשהו בשביל להציל חייל אחד? כמה? אם לא אחד, אז אתם לא אמורים להיות פה היום. ואם באתם היום, אתם לא צריכים לבזבז את הזמן של חברי הכנסת – כולם פה רוצים לעזור לנו ואתם מבזבזים להם את הזמן, באים לפה בלי נתונים, באים לפה לא מוכנים, באים לפה כל אחד מהמשרד עם התקליט השבור שלו. שמענו עכשיו שעה וחצי של תקליטים שבורים והתחננויות מחברי כנסת שתביאו להם דברים רציניים. ומה אתם מביאים? זכויות יוצרים של מה? של מי? בשביל מי? למה? מי צריך את הדברים האלה? אותם אנשים שישמעו את השירים האלה ויראו את הסרטים האלה הולכים לצבא, ואז מה? אכפת לכם מה אחרי? לא. אכפת לכם לקבל את הכסף עכשיו, לפני שהם מתגייסים. אבל אחרי זה, כשהם לא יכולים לשמוע מוזיקה כי יש להם זמזומים באוזניים, והם רואים דברים כל היום – בכל היצירות שלכם אנחנו רואים מוות. מה זה עוזר לנו? איך זה עוזר לנו? כולם עושים עם הראש ככה, כמו הכלבים האלה על הדשבורד. אבל מה זה אומר באמת? מה אתם מנסים? לנפנף אותנו? להגיד, כן, כן, הבנו אתכם, צאו מפה, שנוכל להמשיך עם זכויות יוצרים, לקבל עוד קצת כסף. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> שמרחמים עלינו - - - << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> לא רוצה פאקינג רחמים. זה הילדים שלכם, זה הנכדים שלכם, האחים שלכם, זה אולי אפילו אתם ואתם לא יודעים. אבל צריך להפסיק את הדבר הזה. כל יום מחדש אתם באים לפה, יום אחד על קקי, רוצים לדעת איך לקחת מאנשים עוד כסף על קקי. אז יתחילו לעבור בין הגדרות בתוך גינות של אנשים, יאספו קקי שפיזרו ברחוב, ישימו בתוך מכונה וידעו של מי זה. אבל פתאום ימצאו בגינה, אתם יודעים מה תמצאו? הלום קרב או הלומת קרב שלקחו את החיים שלהם. תוכלו אחרי זה לדבר על הקקי, איך שהוא הפריע להגיע לקקי, ותיקחו עוד כסף. לזה יש לכם זמן, לזכויות יוצרים, לבטטות. חלאס. הייתה עכשיו ועדה אחת לנסות להביא לנו ביטוח - - - כי הבן אדם לא מסוגל לצאת מהארץ, כי לא רוצים לתת לו ביטוח נסיעות. הוא לא יכול לצאת מהארץ. למה? כי הוא הגן על המדינה, עליך, עליך, על הסרט שלך, על השיר שלך, על הזמזום שלך לטיק טוק, לא יודע מה אתם מייצרים בכלל, שטויות. בן אדם לא יכול לצאת מהארץ. בן אדם אחר, הילדים שלו לא יכולים לנסוע ברכב, לא יכולים להגיע לבית ספר. בן אדם אחר לא יכול לעשות כלום, הוא לא יכול לקנות לילדים שלו דירה. הוא גר פה בכיכר של הכנסת, הילדים שלו גרים באוהל, ילדים שגרים באוהל ארבעה חודשים באוהל. יש פה ילדים שגרים באוהל ארבעה חודשים, לא הולכים ללימודים, לא מתלבשים, לא עושים כביסה. איפה אתם? איפה היוצרים? איפה המזמורים שלכם? איפה כל הסרטונים שלכם? איפה הם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי עושה עלינו סרט עכשיו? אתם לא מבינים מה הולך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אני חייב לסיים את הישיבה, רבותיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשו סרטים על זה. תעלו מודעות. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה, על כל מה שאתם עושים. תדחפו אותם להפסיק להביא לכם שטויות להתעסק איתם. תדחפו אותם להביא לכם נתונים אמיתיים ולהביא עבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה לך על הכול. אוהבים אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - רק תזכרו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך חצי דקה. קדימה, כי אני צריך לסיים את הישיבה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> יש לי שאלה אליך, היושב-ראש. כשאתה מדבר על הסכמה זה חייב לכלול כסף? אני לא מבין למה. אם יש הסכמה על המתווה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למתווה יש משמעות של כסף. זה מה שהתכוונתי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני שואל שאלה פשוטה יותר. אם יש הסכמה על מה צריך להראות החוק ומה צריך לעשות בלי שמדברים על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם תגיעו ביניכם להסכמה על רטרואקטיביות, אנחנו נקבל אותה כי זה כל הנתונים. אני לא נכנס כרגע לאיזו הסכמה. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> יפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם לא תגיעו להסכמה, אז אמרתי מה אנחנו חושבים וזה מה שייכנס לחוק כנראה. אז קחו את זה בחשבון כשאתם מדברים ביניכם. אני חושב שמה שהצעתי מחלק את האחריות בין כולם ואת הנזק בין כולם. אבל אני לא רוצה להגיע לזה בחוק, מעדיף לא. הישיבה הסתיימה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>