פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 85 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ו (12 בנובמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא סכנת ההונאות הפיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות AI - דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: מנסור עבאס מוזמנים: אוראל שריקי בן צבי – רפרנטית עיצומים כספיים וחילוט, מח' משפט פלילי, משרד המשפטים לילך וינשטוק – משנה למנכ"ל משרד התקשורת יוסף זינגר – יו"ר הרשות, רשות ניירות ערך פולינה גובזמן קריב – מנהלת יחידת המודיעין, רשות ניירות ערך אופיר איל – מנהל המחלקה הבין-לאומית ולפיתוח שווקים, רשות ניירות ערך איגור איבניצקי – מנהל יחידת הביקורת, רשות ניירות ערך אמג'ד מחאג'נה – מנהל מחלקת אכיפה גופים מוסדיים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יעל צוקרמן בלאו – לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אלעד בילבאום – רמ"ד אסטרטגיה ושותפויות סייבר, המשרד לביטחון לאומי אבישי הראל – קמ"ד פשיעה דיגיטלית, המשרד לביטחון לאומי גיל ברקת – אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור דוד ליבנה – תחום אכיפה, הרשות להגנת הצרכן עודדה פרץ – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל הילה דניאלי – מנהלת מדור תלונות הציבור, בנק ישראל ניצן יסעור – רכז דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי עידן רינג – סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי ליאור וינטרוב – מנהל המדיניות הציבורית, טיקטוק ישראל ליאת גלזר – מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל יהודה בן יעקב – מנהל מדיניות, מטא אלון סגינהור – מנהל הרגולציה, ישראכרט הילה אשכנזי – ציות ורגולציה, חברת ישראכרט משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר חן קוגל – מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא סכנת ההונאות הפיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות AI - דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה, היום גם בשיתוף ועדת המשנה ל-AI עם חברת הכנסת אורית פרקש. הישיבה הזאת היא ישיבת מעקב גם בהשתתפות יו"ר הרשות לניירות ערך על הונאות פיננסיות ברשתות ובאמצעות AI. הישיבה הקודמת הייתה ב-7 ביולי 2025 והסתכלתי על הפרוטוקול ושמתי לב שבאותה ישיבה אני התחלתי והזכרתי את מספר הנרצחים בחברה הערבית. ב-7.7 היו 134 נרצחים בחברה הערבית, היום המספר הוא 238 נרצחים, זאת אומרת עלייה של 100 תוך פחות מחמישה חודשים. זה רק ככה לשים לכם דבר שהחברה הערבית סובלת ממנו בשלוש-ארבע השנים האחרונות, כל נושא הפשיעה והאלימות. אני אפתח בקצרה לגבי כל הנושא של AI. אני אמרתי ואני אומר שה-AI זו טכנולוגיה שבאה לשרת את החברה ואת האנושות והיא טכנולוגיה טובה, אבל כמו כל הטכנולוגיות יש לפעמים שני צדדים למטבע, יש צד שהוא טוב וחיובי, אנשים משתמשים בזה לטובת האנושות, ויש צדדים שמשתמשים בזה לרעת האנושות. בכל הנושא הזה של הונאות אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר שימוש ב-AI להונאות, הרבה סרטונים שמפיקים אותם. אפשר לעשות הכול היום, כמעט בכל התחומים ה-AI נכנס, גם במדע, גם בבריאות, גם בתחומים שונים. יש לזה שימושים טובים ויש לזה שימושים לא טובים וזה אחד הנושאים שלנו היום. אני מקווה שיהיה דיון פורה. אנחנו ניתן לכל האנשים שהגיעו לכאן להביע את דעתם להגיד מה אפשר לעשות מהניסיון שלהם ובסוף גם כמובן נסכם את זה. אני מעביר את השרביט לחברת הכנסת אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת, תודה רבה, יאסר. אני רוצה קודם כל להודות ליושב ראש ועדת המדע על הנכונות שלו לקבוע באופן מיידי ממש את הדיון המשותף הזה, דיון המשך אחרי שהוא התחיל לעקוב אחרי הנושא הזה בוועדת המדע, הנושא של בינה מלאכותית והונאות פיננסיות. רק אתמול קיימנו דיון במקום הזה על האתגרים שהבינה המלאכותית מייצרת בתחום מערכות היחסים לבני הנוער, בתחום הטיפול הנפשי, כמו בכל נושא, הזדמנויות ענקיות, אבל גם אתגרים גדולים. והנה אנחנו כאן בדיון בתחום אחר לגמרי, אבל גם שמשקף. אחת התופעות המדאיגות שאנחנו חוזים, של הונאות פיננסיות ברשתות החברתיות בדחיפה גדולה של כלי בינה מלאכותית. רק בסוף השבוע האחרון התפרסמה כתבה שמדברת למשל על זה שחברת מטא מכניסה לקופתה 16 מיליארד דולר מפרסומות שמקדמות הונאה, 10% מההכנסות השנתיות שלהם. בעוד שבאירופה יש את חוק השירותים הדיגיטליים שמטפל בחלק מהבעיה של טיפול בהונאות וה-Online Safety Bill למשל בבריטניה, בישראל אנחנו בפיגור ללא הגנה ולכן אני מאוד שמחה על הדיון הזה שהיום נשמע בו את יו"ר רשות ניירות ערך שלקחה לעצמה להתמקד בטיפול בנושא הזה גם עם פער טכנולוגי ובהיעדר כלים או סמכות מתאימה ונדבר גם על העניין הזה. אני מאוד מודה גם לחברת מטא, לגוגל, ליאת, לטיקטוק, שבאו ונקיים את הדיון הזה שאני מקווה שיהיה קונסטרוקטיבי. אז, בבקשה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפני שנעבור לדבר ראשון אני אקרא סעיף מהחוק: כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה זו נושאים רגישים הנוגעים לצנעת הפרט אני קובע בהתאם להוראת סעיף 120 לתקנון הכנסת כי לא ייכללו בפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים הנוגעים למשתתפים שביקשו זאת בשל כך שהאדם עלול לגרום להם או לאדם אחר נזק. כמו כן ולאור האמור לעיל, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או אם יעלה צורך במהלך הישיבה או לאחר הישיבה, לשם הגנה על עניין או אדם שהשתתף בישיבה, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של משתתפים אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם או לאדם אחר נזק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נתחיל את הדיון. ספי מכבד אותנו כאן, יושב ראש רשות ניירות ערך שעוסקת בנושא הזה וגם העלתה הילוך בנושא. אז בבקשה, הבמה שלך, תפרוס את כל היריעה, אני מבינה שהבאת גם את הצוות המקצועי. בבקשה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> בוקר טוב. תודה רבה קודם כל לוועדה, ליושב ראש הוועדה, לוועדת המשנה, לאורית, על הדיון החשוב הזה ועל מתן ההזדמנות עבורנו להציג באופן רחב על התופעה, לפחות בחלק שלנו, את האתגרים ולאיפה אנחנו חושבים שצריך להגיע. הדיון הזה חשוב כי הוא עוסק בתופעה שהיא הולכת וגדלה, וזה הונאות בעולם הרשתות החברתיות. יש לזה הרבה סיבות או הרבה דברים שמתקבצים ביחד ומביאים לעלייה הכל כך גדולה הזאת, אבל חלק לא קטן מזה קשור גם ל-AI וליכולות הבינה המלאכותית, ותיכף אני גם ארחיב בעניין הזה. מה שאנחנו נבקש לעשות בדיון הזה, להציג בפני הוועדה קצת מה אנחנו רואים, הצוות המקצועי יציג קצת איך נראות ההונאות ברשת, מנהל המחלקה הבין-לאומית יציג קצת איך אנחנו רואים מה קורה בעולם וכמו שאמרתי גם מקודם, את הפתרונות ואת הכיוון שאנחנו חושבים שנכון או צריך ללכת אליו. אני אגיד שתי אמירות מקדימות. הונאות ברשת הן תופעה הרבה יותר רחבה מהונאות משקיעים וגם הונאות פיננסיות הן אירוע מאוד רחב. כלל הרגולטורים עוסקים בזה, יש לנו קשרים עם משטרת ישראל, עם בנק ישראל, עם כל הרגולטורים שעוסקים בעולם ההונאות הפיננסיות. אני חושב שכולנו מתמודדים בסופו של דבר עם אתגרים דומים. אני ארצה להציג את החלק שלנו שהוא הונאות משקיעים באמצעות רשתות חברתיות. זה פלח נכבד בתוך עולם ההונאות הפיננסיות ונתמקד בו, קודם כל כי זה תחום האחריות שלנו, אנחנו מגנים על המשקיעים, וגם יש להונאות האלה, מעבר לפגיעה החמורה במשקיעים עצמם, גם פגיעה רוחבית באמון בשוק ההון. שוק ההון כולו נפגע כשיש פגיעה בהונאות משקיעים מהסוג הזה. אני גם מקדים, את אמרת את זה ואתה אמרת את זה, הרשתות, ה-AI, הם כולם מכשירים מאוד מאוד חשובים. הרשתות פותחות את השיח, מאפשרות שיח חופשי, בעולם שלנו יש לזה המון יתרונות כי זה מנגיש את הציבור הרחב לעולם ההשקעות וזה משהו שאנחנו רואים אותו כחשוב ומבורך, אבל יש להם גם צד של הסיכונים ואת הצד של הסיכונים הזה אסור לטאטא ואסור להחביא וצריך לעסוק בו. בעולם הונאות המשקיעים ברשת, בחודשים האחרונים בפרט, מחלחלת ההבנה יותר ויותר, גם אצלנו וגם בקרב רגולטורים בעולם, שזו תופעה גדולה, מורכבת ושגם הכלים מסורתיים שבהם התמודדנו עם הונאות לאורך השנים, כי תמיד התמודדנו עם הונאות, הונאות משקיעים זה משהו שימיו כימי שוק ההון, אבל הכלים המסורתיים שאיתם התמודדנו והכלים שבהם יכולנו להתמודד - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם נתונים לפני עידן ה-AI לגבי מספר ההונאות ואחרי עידן ה-AI? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> קשה לדעת מספרים, הרבה בגלל שמה שאתה יודע לספור זה רק מה שאתה מגלה. אני כן יכול להגיד, לאו דווקא בעולם של AI, שבעולם ההונאות הכלכליות, בהונאות הפיננסיות, אנחנו רואים קפיצה מאוד מאוד גדולה, לא בהכרח בעולם של AI. בשנה האחרונה באופן כללי אנחנו מטפלים בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדים, זה משהו שלא היה אם מסתכלים על המספרים הגדולים. למה זה כל כך קשה ודורש חשיבה אחרת מהחשיבה המסורתית? כי החשיבה המסורתית אמרה, אוקיי, יש מישהו שעושה הונאה, אנחנו כרשות חוקרת, אוכפת, נמצא אותו, נגלה אותו, נתפוס אותו, נעמיד אותו לדין, נייצר הרתעה בדרך המסורתית, אבל מה שקורה בעולם החדש הוא שונה, הוא שונה מכמה טעמים. קודם כל חלק לא קטן מההונאות מגיעות מחו"ל. יכול לשבת מישהו במלזיה לצורך העניין ולפעול בכל רחבי העולם. פה נכנס עולם הבינה המלאכותית שמעצים מאוד את התופעה הזאת, באיזה אופן? תחשבו על אדם שיושב, ניקח את הדוגמה של מלזיה, או לא משנה איזה מדינה אחרת, לא רוצה לפגוע במלזיה, לא יודע עברית, לא מכיר פה אף אדם, אבל עם קצת עבודה עושה סרטון בעברית שיודע למצוא מי זה מנכ"ל הבורסה או נגיד בנק ישראל או יו"ר בנק לאומי ולפרסם בדקה או בכמה דקות עבודה סרטון בעברית מטורגט לקבוצה שגם אותה הוא יודע למצוא ולבנות וגם הסקייל של זה. היכולת שלו להפוך את זה ולעשות את זה בהיקפים ענקיים הוא גדול פי כמה וכמה באופן אקספוננציאלי למה שהיה בעבר. לכן אם עכשיו אני מנסה להפעיל את כלי האכיפה המסורתיים, אז קודם כל היכולת שלנו להגיע לאנשים האלה קטנה, הם בחו"ל והם הרבה פעמים גם במדינות שהקשרים שלנו, קשרי האכיפה שלנו איתם, מוגבלים או אפילו לא קיימים. ופעם שנייה, ההיקף המאוד גדול, נמצא אחד, יקום שני, כמו פטריות אחרי הגשם. קשה מאוד לשרש את התופעה הזאת רק באמצעות אכיפה כי, שוב, בגלל שכלי האכיפה מוגבלים בפעילות מחו"ל וגם הסקייל הגדול מאוד של התופעה הזאת הופך את זה למשהו שקשה מאוד להתמודד איתו. לכן אחת ההבנות שחלחלו אצלנו, ולא רק אצלנו, גם חלחלו בעולם, וזה גם בא לידי ביטוי בפרסומים של IOSCO, הארגון הבין-לאומי של רשויות ניירות ערך בעולם, שבין היתר אחד האזורים המרכזיים שצריך לטפל בהם זה בתשתית והתשתית זה הרשתות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התשתית הטכנולוגית שעל גביה בעצם יש את ה – << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> נכון, עליהם זה יוצא, משם זה מגיע ודרכם זה מגיע לכל מקום. אופיר, מנהל המחלקה הבין-לאומית, גם יציג איך זה נראה בעולם ואיזה כלים ומחשבות ופתרונות התפתחו בעולם. כשהבנו את ההבנה הזאת הבנו שהרכיב המרכזי בעבודה צריך להיות בטיפול מול הרשתות ומול הרשתות החברתיות ולייצר איתם כלי שיידע, גם אם לא למנוע, לכל הפחות יידע לצמצם את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי גם הממשלה צריכה לעשות חקיקה בכל הנושא של אכיפה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היו בעבר הצעות חוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נדבר על זה. אני בעיקר חושבת שצריך לחדד את הסמכות של רשות ניירות ערך ולקבוע כללים בנושא הזה. אני הייתי רגולטורית, אני מעדיפה שלא נגיד להם מה לעשות, פשוט לחדד. אם יש כאן מקרה שהוא מקרה ביניים שבו הטכנולוגיה כבר לא מתאימה לאיך שמנוסחות הסמכויות של רשות ניירות ערך, כי מדובר פה בסוף באנשים שמציגים את עצמם כייעוץ השקעות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> נכון, זה בעצם תחום שעוסק באלה שעושים את הייעוץ, על גביהם אנחנו רואים תופעות גם של ייעוץ ללא רישיון, גם תופעות של הונאות ממש, גם תופעות של ייעוץ שמאחוריהם אין שום דבר ובעצם הוא מוביל כספים להגיע לאיזה שהוא מקום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רק אציין שהתופעה היא רוחבית. אנחנו לא יכולים לאכוף על פדופילים, על שידול לפדופיליה, היום המשטרה לא יכולה לחקור והפרקליטות אומרת שהיא לא יכולה לאכוף בגלל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, התופעה היא רוחבית. בוועדת בינה מלאכותית רואים את זה אקרוס דה בורד, אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות לטפל איפה שיש. יש לנו כאן רשות ניירות ערך עם חוק שחלק מהתפקידים שלה זה לטפל בנושא ייעוץ ההשקעות ומי שעוסק בזה ויש כאן כרגע לאקונה נקודתית, אומרים תקבע כללים, בעיניי זה לא נושא שנוי במחלוקת כמו נושאים אחרים ובעצם צריך לעדכן את הסמכות שלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו נשמח לעשות את זה כאן בוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אנחנו נשמח לקדם את זה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> ברשותכם אני רוצה להמשיך מסודר. מבחינתנו מרגע שהבנו את התופעה הזאת, הדרך הראשונה שבה ניסינו לעבוד היא לא באמצעות מכשירים כופים, אלא באמצעות ניסיון להגיע להסכמות ולהבנות מול הרשתות החברתיות. פה אני אקדים ואומר שאנחנו עומדים בפני אתגר שלפחות נכון לעכשיו עדיין לא פתרנו אותו. אנחנו התחלנו קודם כל בפנייה לחברת מטא. הפנייה לחברת מטא נבעה משלוש סיבות מרכזיות. קודם כל הם השחקן אולי המרכזי ביותר בשוק הזה, או אחד המרכזיים, יש להם גם את כל השרשרת מאינסטגרם ועד ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, שווטסאפ היום גם משמש ככלי אחרי זה להוצאה לפועל של לא מעט הונאות, מעבירים אותך לקבוצת ווטסאפ ובתוך אותה קבוצת ווטסאפ מתרחשות לא מעט הונאות. יש שם גם פרסום ממומן, שהוא גם רכיב מאוד משמעותי בדבר הזה, והרכיב השלישי, שחשוב לשים אליו לב כי תיכף אני ארחיב עליו, זה אנונימיות. כלומר כשאני מפרסם בפרסום ממומן במטא ואומר אני ספי זינגר ממליץ לכם להשקיע, יכול להיות שאני ספי זינגר, יכול להיות שאני אורית ויכול להיות שאני אדם אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ידבר פה אדם כזה, רופא, שלקחו את הזהות שלו ועשו את כל הסרטונים האלה באמצעות בינה מלאכותית בשמו להשקעות בתחום הרפואי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מככב בסרטונים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מציע השקעות, מנסור? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, וכבר קיבלתי לפחות שתי פניות מאזרחים שהעבירו להם, אחד 10,000 שקל ו-10,000 שקל, לכאורה השקעות, ואחרים ממש ברגע האחרון הם שולחים אליי, למרות שאנחנו כמה וכמה פעמים פרסמנו בחברה הערבית בשפה הערבית שיש כאן הונאה. יש לי שתי שאלות, האם יש כתובת ברורה לאזרחים אם הם נחשפו לדבר הזה, חוץ מכמובן המשטרה. אנחנו תמיד מפנים אותם למשטרה להגיש תלונה, אבל האם יש גם גורם ברשות לניירות ערך שיכול לטפל בצורה אולי מהירה ויעילה יותר במקרים האלה, להחזיר לאנשים את הכסף שלהם. זה דבר אחד. ודבר שני, האם יש גם מאמצים לעשות הסכמים בין-לאומיים כדי לנסות ולמגר את התופעה, כי היא תופעה חוצה גבולות. צריך כאן גם מאמץ בין-לאומי. ועוד משהו, ברשותך. אנחנו למשל כאשר אנחנו מפרסמים בדפים שלנו ורוצים לממן את ההודעות שלנו בתחום הפוליטי אנחנו חייבים אישור מיוחד ממטא, האם אנחנו יכולים להשתמש גם בכלי הזה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> והזדהות גם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הזדהות בוודאי. אנחנו לא יכולים לפרסם אלא אם באמת הדף מאומת ואנחנו מקבלים אישור מיוחד לפרסום הפוליטי ולמימון הפוליטי, קל וחומר בתחום העסקי שהעיסוק שם הוא הכסף והמשאבים של האנשים. כנראה שאנחנו חייבים לדרוש ממטא או מרשתות אחרות שגורמים לכאורה עסקיים מחויבים להגיש בקשה ולקבל אישור למודעה ממומנת בתחום הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מנסור, תיכף הוא ידבר על זה, זה בדיוק מה שהוא מציג. הם במגעים ארוכים מול מטא, שגם נמצאת כאן, וזה בדיוק מה שהוא ידבר, הם מצפים למענה טכנולוגי ממטא ובכלל מהרשתות החברתיות שמטפל בנושא. אני מקווה שהדיון יהיה קונסטרוקטיבי בנושא. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הקדמת את המאוחר, גנבת לי חלק מהדברים. אני אגיע לכל הדברים. במילה אחת אני אגיד, שאלת לאן לפנות, בהחלט אפשר לפנות לרשות ניירות ערך, אני כן אומר שלצערי הסיכוי של אדם שהונו אותו, בטח כשזה היה במשהו שקרה מחו"ל, הסיכוי שלו לראות בסוף את הכסף הוא לא מאוד גבוה. אני גם אגיד שמה שהתחלת, שמישהו ניסה להיכנס בנעליך, אני חושב שזו דוגמה טובה להיקף של התופעה, כי הנה אנחנו פעם ראשונה יושבים ואתה אומר לי את זה. הייתי לפני חודש או חודש וחצי בביקור ודיברתי עם יושב ראש רשות ניירות ערך ההודית ודיברנו גם על הונאות והוא אומר לי: כן, לפני שבוע פרסמו בשמי, מישהו שהוא אני שאני ממליץ על השקעות. אז כמעט כל אדם שאתה פוגש אתה רואה את הדבר הזה וזו תופעה שהיא גדולה ורחבה. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים היום ואני חושב שזה מדגים בצורה הטובה ביותר את ההיקף ואת הקושי של התופעה הזאת. כמו שאמרתי, כשהתחלנו להבין שאנחנו צריכים לטפל בתשתית, הגורם הראשון שפנינו אליו כגורם המרכזי וגורם שיש בו פרסום ממומן ואנונימי, ואתה צודק, אנחנו ניגע בזה, היה מטא. אני חייב להגיד שקשה היה להגיע אליהם, קשה היה לייצר איתם שיתוף פעולה. את הזכרת מקודם את הכתבות על הרווחים שיש לרשתות, אולי יש מאחורי זה גם אינטרסים כלכליים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בטוח שיש מאחורי זה אינטרסים כלכליים, אבל פה נכנסת ממשלה שצריכה תמיד לאזן בין החופש הטכנולוגי, בין החדשנות, מקום שזה פוגש את האינטרס הציבורי ולעשות משהו מידתי. אני מבינה שזה מה שאתם כרגע מקדמים מול מטא ונשמע גם מהם. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> בסופו של דבר הצלחנו להגיע לעבודה משותפת כשמה שאנחנו חיפשנו זה פתרון שיהיה מידתי, שיפתור את הבעיה, או לפחות יצמצם אותה בצורה משמעותית, אבל גם הבנו שגבולות הגזרה שלנו הם כאלה שאנחנו צריכים להיות במשהו שהוא לא הופך על פניו את הדרך שבה מטא עובדת, בסוף היא חברה בין-לאומית, אלא משהו שצריך להיות בתוך גבולות הגזרה שבהם רשתות עובדות, אבל מצד שני כן ייתן פתרון וכן יאיין או לפחות יצמצם באופן משמעותי את הבעיה. אחרי בחינה של כמה חלופות בכל מיני ורסיות שקיימות בעולם, תיכף נרחיב לגביהן גם, המודל שאנחנו הגענו אליו הוא בדיוק מה שאתה דיברת עליו, זה בעצם מודל שנקרא אימות וזיהוי, כלומר אדם שרוצה להציע פרסום ממומן, אני לא מדבר על שיח חופשי ברשתות, אדם שרוצה להציע פרסום ממומן ופונה לישראל, שלמטא יהיה אימות וזיהוי מוקדם של אותו אדם, מיהו ומי שהוא מפרסם בשמו זה אכן אותו אדם. זו דרישה בעיניי די לגיטימית ודי בסיסית. מה היתרון של הדבר הזה? קודם כל זה כמובן מאוד מקשה על הונאות. אני לא יודע אם זה מאיין את זה לאפס כי גם זהות אפשר לזייף, אבל זה מאוד מקשה על הונאות, זה פעם ראשונה. פעם שנייה, וזה לא פחות חשוב, אדם שמגיע ממלזיה, אני חוזר לדוגמת מלזיה, מתחיל לפרסם עוד ועוד ועוד בישראל, זה משהו שמרים דגל, כי מה למומחה השקעות מלזי ולמשקיעים בישראל? כלום ושום דבר כנראה, ולכן זה מרים דגל שזו הונאה. לכן המנגנון הזה בעינינו הוא מנגנון שיכול לצמצם באופן משמעותי את הבעיה, גם את בעיית ההונאות וגם באופן רחב יותר את השאלה מי פונה לישראל, איך פונים לישראל, וייתן לרשתות החברתיות כלי. אם מישהו, עוד פעם, פונה מחו"ל באופן רציף ומשמעותי לישראל כשאין איזה קשרים משמעותיים בין הגוף הזה והפעילות שלו לבין ישראל, אז זה יכול להרים דגל ואפשר לעשות את זה. לא רק זה, וזה לא פחות חשוב, המנגנון הזה בדרך כזו או אחרת קיים כבר, הוא קיים במדינות אחרות. במובן הזה הפנייה שלנו גם אמרה, מה שמגיע ללקוח בסינגפור, אם אני זוכר נכון, צריך להגיע גם ללקוח בישראל. אין סיבה שהלקוחות בישראל ייפגעו, וזה גם תואם את התפיסה הראשונה שלנו של למצוא פתרונות שגם תואמים את הדרך שבה הרשתות החברתיות עובדות. לא להגיע אליהם באיזה שהוא משהו שאומר בואו תעשו מהפכה, תשנו את כל הדרך שבה אתם עובדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם יש כאן משהו פרוץ, כי בעוד שלכם יש סמכות לפקח על מה זה יועץ השקעות, איך מוודאים שהוא אמין כשזה בן אדם פיזי, פתאום יש כאן טריטוריה שהיא מחוץ לידכם, שהיא שוק פרוע כזה. אני לא טועה מבחינה חוקית כרגע, נכון? יש כאן אירוע שאמור להיות מפוקח, כי יש הכרה שזה דבר רגיש שיכול דווקא לפגוע בשכבות מוחלשות שמוקסמות מהדבר הזה, ופתאום אתם לא מפקחים על האמינות של מי שפונה לציבור. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> חד משמעית, נכון. בדיונים שלנו, ואני צריך לומר זאת בצורה ברורה, הגענו לאיזה שהיא תפיסה עקרונית של הבנה, בשלב מסוים הבנו שלפחות הצד השני, מטא, בין נעלמים לבין גוררים רגליים. בהמשך גם הוצאנו להם מכתב על הדבר הזה, לא קיבלנו תשובה על המכתב הזה. אני שמח שמטא פה, אולי אני אקבל תשובה, זו גם הזדמנות טובה לקבל תשובה אחרי חודש בערך. כאן אנחנו עומדים בשלב הזה, ואם אני מסכם ממש במילה, אנחנו חושבים שזו בעיה, זו בעיה חשובה ורחבה, יש לנו גם פתרון שאנחנו חושבים שהוא ישים, שאפשר לקדם אותו, הוא צריך שיתוף פעולה או את הכנסת, אבל זה בעינינו הכיוון המרכזי של הפתרון. אנחנו יכולים להגיד שגם הארגונים הבין-לאומיים של רשויות ניירות ערך חושבים שפתרונות בעולם הזה צריכים להיות של הרשתות בשיתוף עם הרגולטור ובתיאום עם הרגולטור. יש אפילו מכתב של IOSCO שמופנה לרשתות החברתיות שאומר להם, תפעלו בשיתוף פעולה עם הרגולטור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הארגון הבין-לאומי של רשויות ניירות ערך בעולם. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> והוא גם אומר לרשתות שאם לא, אתן תהיו חשופות לסיכונים משפטיים, לסיכונים מוניטיניים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שאלה תוך כדי, מה קורה באירופה או בארה"ב? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהם יציגו, הם יציגו את המבט הבין-לאומי. << אורח >> אופיר איל: << אורח >> אולי אני אתחיל מהסוף, בהרבה מדינות הפלטפורמות אימצו וולונטרית מנגנונים במטרה למנוע מראש או לצמצם את ההפרות, הונאות והתחזויות שאנחנו מדברים עליהן פה. מה שנגזר מזה, העובדה שהם עשו את זה קודם כל מלמדת שזה ישים מבחינה טכנולוגית, שאין חסם טכנולוגי לדבר הזה. עוד שתי הבהרות, אנחנו מדברים כרגע ובדיון הזה על תוכן ממומן, לא על תוכן אורגני שגם יוצר בעיות אחרות, אבל חורג ממסגרת הדיון הזה, ואנחנו מדברים על טכניקות שנועדו למנוע או לצמצם את האירוע מראש ולא לרדוף אחרי האירוע לאחר שהוא התרחש כשהסוסים בדרך כלל כבר ברחו מהאורווה. בראייה בין-לאומית כשמסתכלים אנחנו רואים באופן גורף שהפלטפורמות לא אוהבות את הכלים האלה, לא אוהבות להטיל על עצמן את המגבלות האלה ולא אוהבות שמתערבים להם בחופש הפעולה. איך אני יודע את זה? כי אני מכיר היטב את ההיסטוריה של הנושא וגם את העובדה שהיישום התחיל בשתי מדינות, אנגליה ואוסטרליה, שבהן הובהר לפלטפורמות באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאם הם לא ישתפו פעולה ולא יטילו על עצמם מנגנונים וולונטריים אז המחוקק או המדינה תפעל ותפעיל את הכוחות שלה על מנת לגרום לזה לקרות ואז הם התיישרו ושיתפו פעולה. זאת גם הסיבה דרך אגב שהיישום לא אחיד בין המדינות השונות. כשמסתכלים בראייה בין-לאומית יש מדינות שיישמו מנגנון כזה, מדינות שיישמו מנגנון אחר, מדינות שלא יישמו מנגנון בכלל וזה גם נגזר מהעוצמה שהריבון הפעיל על אותן פלטפורמות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ובאותן מדינות יש ירידה במספר ההונאות או שאין לכם נתונים? << אורח >> אופיר איל: << אורח >> אני אגע בזה עוד מעט. אל תתפסו אותי במאה אחוז, אבל ככלל אפשר לומר שבמדינות יותר קטנות, או פחות משמעותיות בראייה של הפלטפורמות, פחות חשובות, האימוץ של המנגנונים הוא פחות אקטיבי והן פועלות באופן שהוא יותר חלש ולכן היה צורך באותו מכתב שיו"ר הרשות הזכיר, של IOSCO, כיוון ש-IOSCO זה הפורום הבין-לאומי, ארגון הגג של כל רשויות ניירות ערך בעולם, ואנחנו מתייעצים בינינו ומחליפים רשמים בנוגע למידת שיתוף הפעולה. ראינו שיש מדינות שבהן הפלטפורמות לא סופרות את הרגולטור ויש מדינות שכן ולכן היה צורך להוציא מכתב מיו"ר אותו ארגון לכל הפלטפורמות שמפציר בהן למעשה לשתף פעולה עם הרגולטורים באותה טריטוריה. הצורך עלה מהעובדה שהם לא שיתפו פעולה. נכון להיום יש כמה טכניקות מקובלות בנוגע לפרסום ממומן ולמאמצים למנוע הונאות. בריטניה ואוסטרליה שהיו, כפי שאמרתי קודם, החלוצות, אנחנו מדברים על מספר שנים בודדות, המנגנונים התחילו להיות מאומצים בשנת 2022-2021 והלאה. בבריטניה ואוסטרליה יש מנגנון שאפשר להגיד שהוא מנגנון דו שלבי. בשלב ראשון גוף שרוצה לפרסם את השירותים שלו, הוא הולך לרגולטור הרלוונטי. אני מדבר על תחום ניירות ערך. הוא הולך לרגולטור של ניירות ערך, ה-FSA באנגליה או ASIC באוסטרליה, ומוציא אישור עם מספר מזהה חד ערכי בנוגע לכך שהוא רשאי לשווק או לפרסם או להפיץ את אותו שירות או שיש לו פטור רגולטורי מהרישיון. בשלב השני הוא הולך לפלטפורמה עם אותו מספר מזהה חד ערכי ומבקש לפרסם והפלטפורמה עושה זיהוי נוסף, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות חברה חיצונית שפועלת מטעמה, על מנת לוודא שהגורם שהגיע אליה הוא אותו גורם שמרושיין על ידי הרגולטור, שפרטי הזיהוי הם אותם פרטי זיהוי, מדובר באותו אדם וכו'. לכן אנחנו קוראים לזה האישור הדו שלבי, פתק מהרופא או מהרגולטור, ולאחר מכן כשהולכים לפלטפורמה הפלטפורמה עושה וידוא שמדובר באותו גוף, שני אישורים מקבילים. לשאלתך, לפי פרסומים שונים, לאחר שהתחיל שיתוף הפעולה הזה עם הבריטים, הייתה ירידה של כמעט 100% בפרסומים הממומנים על ידי גורמים לא מורשים בעקבות היישום של המנגנון הזה שהצגתי עכשיו. בשנים יותר מאוחרות מנגנון דומה, ושוב, זה גם קצת תלוי בכלים הטכנולוגיים של אותו רגולטור ובמסגרת הרגולטורית, אבל בגדול מנגנון דומה אומץ בברזיל, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה, אירלנד, איטליה, פורטוגל, סינגפור, דרום קוריאה, תאילנד, טורקיה וניו זילנד. מנגנון שבלוגיקה שלו הוא דומה, ואני מזכיר, מדובר פה במגעים וולונטריים בין הרשתות לבין הרגולטור, לא מדובר על כפייה של המדינה באמצעות חוק שהוא קטגורי. בטאיוואן יש מנגנון מעניין שדומה קצת למה שאנחנו מציעים עכשיו, ואולי פה גם המקום לחבר את ההצעה שיו"ר הרשות הציע, כי בראייה בין-לאומית היא מאוד מאוזנת. דיברנו על הצורך בלאזן את החופש הטכנולוגי מול הצרכים של המשקיעים או של הציבור, ההצעה שלנו היא פחות דרמטית ממה שאומץ בכל המדינות שהצגנו עכשיו, היא מדברת רק על זיהוי ואימות. בטייוואן יש משהו דומה, מטא מחייבת מפרסמים של שירותים פיננסיים לפרסם מי הגורם ששילם על המודעה בשמו, כלומר במעלה השרשרת מי האדם שעומד בקצה, לא כל מיני שרשורים וחברות נאמנות, אלא מי באמת האדם שעומד בקצה. הפרסום חייב לכלול גילוי נאות שאומר שולם על ידי X ועם היפרלינק שאתה לוחץ עליו ואתה רואה את הפרטים של המשלם כדי לראות מי עומד מבחינה כלכלית מאחורי המודעה. בספרד לקחו את זה עוד צעד קדימה ובחקיקה הם חייבו את הפלטפורמות לאמת את הזהות של הגורם המפרסם ולוודא שהוא מחזיק באישורים המתאימים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כלי טכנולוגי שמסנן. << אורח >> אופיר איל: << אורח >> טכנולוגי, רגולטורי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מטא בסוף או לצורך העניין רשת אחרת מיישמת את זה, בן אדם בא, רוצה להעלות סרטון ממומן, הוא יצטרך לעבור תהליך מסוים שהוא בעיקרון מול אותה רשת, שהם יכוונו אותו לפי ההנחיות שלכם מבחינה תוצאתית. << אורח >> אופיר איל: << אורח >> נכון. אז אם אני מסכם בכמה נקודות, אנחנו מדברים על תופעה ואתגר שהם גלובליים, גם התופעה עצמה וכמובן גם באופי שלה בגלל שאנחנו מדברים על אמצעי טכנולוגיה. במדינות שונות בעולם הפלטפורמות מיישמות שלל פתרונות שהם תלויים בנסיבות של אותה מדינה ובמסגרת הרגולטורית. זה גם אפשרי וגם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז נשאל עוד מעט את הנציג למה בארץ זה עדיין לא קורה ואולי גם נקבל בשורות טובות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זאת השאלה, למה ישראל בתחום הזה - - - << אורח >> אופיר איל: << אורח >> זה גם אפשרי וגם אפקטיבי, כפי שראינו. אנחנו רואים באופן גורף שהפלטפורמות לא מתלהבות לעשות את זה ביוזמתן, בדרך כלל צריך לדחוף אותן לשם, וגם צריך לזכור שהפתרון הוא תלוי רגולציה ספציפית וסמכויות של אותו רגולטור, אז זה לא one size fits all, אלא צריך לעבוד בשיתוף פעולה. אין פתרון שמתאים לכולם ובראייה שלנו הוא תלוי בעיקר ברצון הטוב של הפלטפורמות לשבת עם רגולטורים ולהקדיש את הזמן ואת האמצעים ולמצוא את הדרך הכי אפקטיבית בתנאים הספציפיים של אותה טריטוריה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין מספיק סמכויות לרגולטור הישראלי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שאמרתי בדיון שאני חושבת שבלי קשר לפתרון הנקודתי פה צריך לתקן את הסמכות של רשות ניירות ערך, שלא ייתכן שמול יועץ השקעות פיזי הם באמת הרגולטור המרכזי ופה יש לך מין שטח פרוע רק כי זה נעשה ברשתות בגלל פער טכנולוגי. זה לא באמת משהו שמצדיק שלא תהיה כאן איזה שהיא דרישה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אנחנו כבר שנים אחרי התופעה הזאת. אתה מדבר על אנגליה שטיפלה בזה -2021, זה חמש או ארבע שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל פתאום זה נהיה מגפה בגלל הבינה המלאכותית, לכן זה כבר כאן. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> שני הדברים נכונים. אחת, יש לנו חסר רגולטורי בעניין הזה, הסמכויות שלנו מצומצמות וחלקן אפילו חסרות ממש, והתופעה הזאת הגיעה לישראל יותר בתקופה האחרונה. אנחנו ראינו אותה כשהיא התפוצצה לפני כמה חודשים, חברת OST, הרצת מניות שהייתה ועשתה רעש, ואני חושב שגם אנחנו כמנטרים את הרשתות ראינו ברשתות התפוצצות מאוד מאוד גדולה יותר ויותר בתקופה האחרונה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כבר משנה שעברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת שנשים לב לזמנים, אם אפשר ממש חמש דקות לדוברים האחרונים כדי שנוכל אולי לייצר משהו קונסטרוקטיבי בדיון הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רק להוסיף משהו חדש, לא לחזור על דברים שנאמרו כאן. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> אני אמחיש את התופעה, שממש תראו במה מדובר. (מצגת). מקרה כמעט live משלשום, מישהו שטוען שהוא איש עסקים ישראלי מוכר, ממליץ על מניות, יש פה סרטון, מדבר בעברית תקנית, אולי טיפה רובוטית. אני לא אשדר, אבל ממש נראה מאוד מאוד אמין. פה היה לנו מזל, אפשר לראות שהדף הזה במקור נוצר על ידי בחור סיני, רשום שם השם שלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי דווקא כן תשדר, שנראה את זה? << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> בשביל לא להעמיס על המצגת אז יש רק תמונה. פה היה באמת מזל, הדף הזה נוצר במקור על ידי בחור סיני, כנראה תחת שמו האמיתי, Heulwen, משהו כזה, ורק בהמשך הוא שינה את השם של הדף לאותו איש עסקים ישראלי. הוא היה יכול מראש לפתוח דף תחת השם של מאיר שמיר ואז לא היינו יודעים בוודאות של 100% שזה לא מאיר שמיר, אבל פה רואים בוודאות שהדף נוצר על ידי מישהו אחר בכלל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בעצם היה התחזות לאיש העסקים? << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> כן, התחזות לאיש עסקים שבמקרה במקור - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם מכירה אותו. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> כן, הוא מוכר מאוד. אבל הקאטצ' שבמקור זה נוצר תחת שם אחר בכלל ובמקרה רואים את זה כאן, לרוב הדפים האלה נוצרים ישירות תחת השם שרוצים להתחזות אליו. מה עוד נמצא בדף הזה? זה פרסום ממומן בפייסבוק ויש פה קישור לווטסאפ. אחרי שמתרשמים מהפוטנציאל, בן אדם ממליץ על מניות, אומר שהמניות שהוא ממליץ עליהן עלו מ-X ל-Y, מתרשמים, לוחצים על הקישור הזה ומגיעים למספר ווטסאפ אישי על פניו של אותו איש עסקים ישראלי, מתחיל איזה שהוא שיח והוא מזמין להצטרף לקבוצת ווטסאפ שבקבוצה הזאת הוא ממליץ על מניות. מצטרפים לקבוצת הווטסאפ, זה תיאור הקבוצה, שם הקבוצה בעברית. בהתחלה הדיונים בקבוצה מאוד כלליים, נותנים סקירה על שוק המניות, לרוב זה נמשך יומיים שלושה, בונים אמון, אין שום עניין ספציפי באף מניה, מדבר באופן כללי על המקרו, על השווקים. פה, בגלל שרציתי להראות לכם מה קורה בהמשך קצת זירזתי את הבן אדם ושאלתי: יופי של סקירה, אבל מה אתה ממליץ לקנות? ואז הוא מגיע יחסית מהר לפואנטה במקום לחכות יומיים-שלושה, הוא אומר: יש פה מניה שאני יודע שהיא תעלה, זה השם של המניה. מדובר במניה קטנה יחסית בארה"ב, תקנו אותה. אחרי שהוא רואה שאני לא מגיב הוא חוזר לקשר אישי ומתחיל ללחוץ באופן אישי יותר. אתה הולך להשקיע? אתה מבין בהשקעות? וכו' וכו'. אגב הרבה פעמים אם הקשר האישי פחות פועל אז מה שעושים, שולחים עוזרת אישית, בדרך כלל שנראית לאו דווקא כמו אנליסטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנראית טוב. מותר עוד להגיד את זה. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> נראית כמו דוגמנית, לאו דווקא אנליסטית של ניירות ערך, ואז זה מתחיל מאוד מאוד אישי כזה. פה לא הספקנו להגיע לזה, יכול להיות בהמשך, פה הופעל לחץ בשיטות קצת אחרות, התחלתי לקבל תיאורים כאלה, הנה תראה, איך לא קנית עדיין? החברים כבר קנו. שימו לב, לא סתם קנו, מכרו מניה של כימיקלים לישראל בשביל לקנות את הדבר הזה, לא פחות ולא יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו פעילות שהמקור שלה בחו"ל? << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה רמה של מיומנות ומחקר הם עשו על ה – הם מתאימים את ההונאה למישהו ישראלי. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הם מתכתבים איתו בעברית. זה יכול להיות סיני שלא יודע לקרוא והוא מכיר את העברית, הוא מתכתב בעברית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה השימוש ב-AI. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> ואגב הם יודעים להתאים דפוס של תשובות לכל התבטאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק אתמול היה כאן דיון באמת מרתק על עולם הנפש ואיך הבינה מתחילה להחליף ביחסים אנושיים בין בני אנוש, 19% מתלמידי התיכון בארה"ב אומרים שהם מכירים מישהו במערכת יחסים רומנטית עם כלי AI. תאמין לי או לא? זה הוצג פה בוועדה. אז מה הפלא ששולחים בחורה שאומרת להם תמכור מניה של כימיקלים לישראל. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת כנראה לא בחורה גם. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> פה לדוגמה, גם אם אני נגיד אכתוב זה נשמע מעניין, אבל אני לא מכיר אותך, לא סומך עליך, אז אני אקבל תשובה תוך שנייה, תשובה של שני עמודים: מערכות יחסים נבנות לאט ואני בטוח שאנחנו נגיע לסמוך אחד על השני וניפגש בהמשך, אבל בינתיים אני ממליץ לך, חבל שתפספס את ההזדמנות. כלומר ממש יש להם תשובה לכל שאלה שאתה מעלה ובכל מיני צורות. פה אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה כי זו דוגמה משלשום, אבל אם אנחנו מסתכלים אחורה ועושים אקסטרפולציה, זה מה שקרה למניית OST שהוזכרה פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנה תגובה בזמן אמת ממאיר שמיר האמיתי. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> שאלת אותו אם זה הוא במקרה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי ההונאות, זה כבר חודש ימים. הגשתי תלונה במשטרה, במטה הסייבר ובפייסבוק ואף אחד לא עשה כלום. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> זאת אומרת אנחנו יודעים בוודאות שזאת התחזות, עכשיו אין ספק. מה קורה בעצם עם מניות מהסוג הזה? הנה מניית OST, מבט רטרוספקטיבי. כנראה שאותם מתחזים לפני שהם מתחילים להמליץ על המניה הזאת הם רוכשים מלאי גדול של מניות כאלה מראש במחירים סבירים ואז מתחילים להמליץ על המניה הזאת במספר רב מאוד של קבוצות, אנחנו לרוב מזהים עשרות קבוצות כשבכל קבוצה יש עשרות אנשים, וזה רק בישראל, כנראה שזה בין-לאומי, ואז באופן טבעי שער המניה עולה. אתם רואים פה עלייה מאוד מאוד חדה. אחרי התנהגות ספורדית כזאת רואים עלייה מאוד מאוד חדה. יש אנשים שגם ירוויחו מזה, מישהו שנכנס בנקודה מסוימת ויצא בזמן, בהחלט ירוויח תשואה יפה ויספר לחברים: הנה עשיתי 100%, 150%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה הנתון האמיתי של המניה? << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> זה נתון אמיתי, זה גרף אמיתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מרתק, אבל חייבים להתקדם. נתונים כלליים על התופעה בישראל וכו'? << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> ואז בעצם המניה מתרסקת אחרי שמוכרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי, יש עלייה מדומה, קצרת טווח ואז בום. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> עלייה אמיתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עלייה אמיתית, כמו הרצה קטנה של מניות. << אורח >> איגור איבניצקי: << אורח >> זאת הרצה. << אורח >> פולינה גובזמן קריב: << אורח >> זו ממש הנעה בדרכי תרמית. ברשתות החברתיות בתחום ההונאות הפיננסיות יש שתי הונאות מרכזיות, אחת זה הנעה בדרכי תרמית, pump and dump, ופלטפורמות מסחר מזויפות. בעצם מקימים אתרים מזויפים שמתחזים לפלטפורמות מסחר והם מציעים רובוט שאפשר להשתמש בו, איזה שהוא רובוט מתוחכם שאפשר לעשות בו שימוש כדי להשיא רווחים מאוד מאוד גדולים. (מצגת). התופעה הזאת ממש החריפה בחודשים האחרונים, אנחנו מזהים עשרות תלונות שמגיעות אלינו מקורבנות. אני יכולה להגיד לכם שההפסדים מגיעים גם למאות אלפי שקלים של אנשים שמעבירים כספים או לתרמית של pump and dump או לכאלה פלטפורמות מסחר מזויפות, הם מעבירים לשם את הכסף, הם רואים על פניו מסחר, על פניו רווחים. יכול להיות שבפעם הראשונה שהם יבקשו למשוך את הרווח הם גם יקבלו את הרווח הזה בחזרה, אבל כשהם ממשיכים להשקיע, משקיעים יותר ויותר כסף, בסוף הם מבקשים למשוך את הכסף, החשבון נחסם באותו הרגע. אותו איש קשר שבדרך כלל מנהל איתם קשר ישיר באמצעות ווטסאפ עם מספר ישראלי – כלומר הם לא תמיד יודעים שמדובר בבן אדם שיושב בחו"ל ואין לו שום קשר לישראל כי המספר הוא ישראלי, הבן אדם מדבר עברית. אני יכולה לתת לכם דוגמה מלפני כמה ימים שהתכתבתי עם איזה שהיא פלטפורמה שבסוף הם פשוט עשו העתק-הדבק לפרומפט שהם כתבו כדי שיותאם באופן אישי דווקא להתכתבות איתי. המאפיינים הבולטים של התופעה הזאת והעיקרי בהם זה שהם משתמשים ברשתות חברתיות כדי לאתר משקיעים, הפרסום הוא בדרך כלל פרסום ממומן ואחר כך משתמשים בכלי AI על מנת להפוך את התופעה הזאת לגלובלית. היום כל עבריין שרוצה לבצע הונאה מכל מקום בעולם יכול לעשות דיפ-פייק, להציג את עצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק מדגיש שמה שחשוב כאן זה בעיקר המניעה וההפחתה, כי אחרי שזה כבר קורה זה באמת תופעה שהדגש בה חייב להיות מניעתי מראש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך לחנך את הציבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק לחנך את הציבור. אני שומעת יותר מדי בוועדה הזאת לחנך, צריך גם לעשות ולמנוע מראש את זה שיעמידו אותנו בפיתוי, כי אחרי זה לך תחפש אותם. אבל את צודקת גם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו עושים את זה הרבה עם הילדים ברשתות, אבל כנראה שגם מבוגרים צריכים את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל צריך גם למנוע. << אורח >> פולינה גובזמן קריב: << אורח >> חשוב גם להגיד שההונאות נהיו הרבה יותר מתוחכמות בגלל תופעת הבינה המלאכותית. מאחר שכל כך קל היום, אתה לא צריך לדעת לתכנת כדי להקים אתר אינטרנט מאוד משכנע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכול נהיה יותר קל, גם לטרגט אוכלוסייה. << אורח >> פולינה גובזמן קריב: << אורח >> זה הרבה יותר קשה לזהות האם מי שעומד מאחורי התופעה הזאת זה עבריין או מנהל השקעות לגיטימי שרוצה באמת לייעץ או זירת סוחר לגיטימית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה לפנות לפרופ' חן קוגל. אני יודע שאתה אדם מאוד עסוק והגעת לכאן בשביל לספר לנו את הסיפור שלך. בבקשה. << אורח >> חן קוגל: << אורח >> קודם כל אני מבטיח לכם שזה באמת אני ולא דמות AI שלי, אבל אי אפשר להוכיח את זה. אני קצת מתרגש, אני לא רגיל לאנשים חיים. הנקודה היא שאני גיליתי מזה כמה זמן שאני מצאתי תרופות לסכרת, תרופות נגד קרישים בדם שנוצרים בעקבות החיסון לקורונה וגם תרופה שהיא פלאית להרזיה. היו עשרות פרסומות כאלה וכל פעם פנינו לפייסבוק, הם הורידו את זה ואחרי שעתיים זה חזר שוב. הפרסומות האלה הפנו אנשים לאתרי נחיתה בחוץ לארץ שהאתרים האלה כמובן לקחו להם את הכסף ולא היה שום מוצר ושום דבר. חלק מהאנשים גם הפסיקו טיפול. אנחנו קיבלנו מאות פניות למכון לרפואה משפטית ולטלפון שלי ומאות מכתבים, אני לא מגזים, מכל מיני אנשים שרצו לשמוע יותר פרטים או ביקשו פרוטקציה לקבל את התרופה שאני המצאתי לכאורה יותר מהר. אנשים התלוננו שהם היו צריכים לשלם 50 דולר וחייבו אותם על 500 דולר. אני מניח, היות שקיבלנו מאות פניות, שרוב האנשים לא פנו, כלומר התופעה מאוד מאוד נפוצה. אני תבעתי תביעה ייצוגית את מטא, עדיין לא התקבלה תגובה של מטא, אבל מה שאני אומר זה שיש פה גם סכנה לבריאות. דיברו כאן על השקעות כספיות ויש גם שמשלמים בבריאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נקודה מעניינת. אבל זה מוצר אמיתי, אנשים שפנו ושמו כסף קיבלו בסוף מוצר? לא, זו הונאה מוחלטת. << אורח >> חן קוגל: << אורח >> כן, זו הונאה מוחלטת ואנשים גם הפסיקו את הטיפול שלהם, כי הסרטונים האלה אומרים: תעזבו, חברות התרופות עובדות עליכם, זה רק מזיק לכם ואני, חן, מצאתי את הטיפול האולטימטיבי שתוך שבוע – שעשוי בעצם מבצל וקולה, זו ההמצאה שלי, בצל וקולה, זה שילוב מיוחד שיוריד לכם את הסכרת ויפתור את הסכרת לכל החיים שלכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, פרופ' קוגל. היו סרטונים גם של פרופ' זרקא, הרבה סרטונים על רופאים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו כן יכולים להגיד לך שאתה בחברה טובה ואם כנראה בחרו אותך כאיזה דמות פיקטיבית להונאות - - - << אורח >> חן קוגל: << אורח >> אני פתולוג - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אני יודעת שההתראה הייתה קצרה, דיברנו איתך אתמול, אבל אני רואה שפונים לאנשים מכל התחומים, רופאים, משתמשים בדמות של מנסור עבאס, אנשי עסקים ובאמת הוועדה הזו היום, חלק מהצעדים שאנחנו רוצים לקדם זה כדי לסייע ולקדם פתרון. תודה רבה לך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מדהים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעבור עכשיו לאיגוד האינטרנט ואז למטא, אנחנו ממש במתח. << אורח >> עידן רינג: << אורח >> אנחנו מפעילים באיגוד האינטרנט קו סיוע לאינטרנט בטוח שמקבל פניות מהציבור, הוא פועל כעשר שנים ובאמת מתחילת 2024 התחלנו לקבל דיווחים שמגיעים כבר למאות דיווחים בחודש על הונאות מהסוג הזה בפלטפורמות השונות. כפי ששמענו מפרופ' חן קוגל, שאגב התביעה הייצוגית שלו בין השאר התבססה על דוח שכתבנו על הנושא הזה והוא הוצג כאן בוועדה ביולי, אנחנו פרסמנו דוח בשם העוקץ האלגוריתמי שחושף איך נוכלים מסוגים שונים, ממדינות שונות, כמעט תמיד הם זרים, מנצלים את הפלטפורמות כדי להתאים הונאות לקהלי יעד שונים. מתחילת-אמצע 2024 התופעה של הונאות פיננסיות ויוצאי השקעות והתחזות לעיתונאים היא מאוד מאוד דומיננטית ונפוצה, אבל חייבים לומר שזה מאוד מאוד מגוון. כמו ששמענו, כל הנושא של תרופות מזויפות זו גם מכה בלתי רגילה כי היא מטרגטת אנשים מבוגרים, והונאות של פיננסים מטרגטת אנשים שהם צעירים יותר או שהם מחפשים השקעה קלה או שהם אנשי הייטק, ואנחנו גם רואים הונאות שמטרגטות מילואימניקים שמחפשים לקנות ציוד כשהם הולכים למילואים או אנשים שרוצים פשוט למצוא מבצעים בחנויות בגדים וכן הלאה. ההצעה של רשות לניירות ערך היא הצעה טובה, היא הצעה חשובה, וכפי שאמרנו פה, היא ישימה לחלוטין. זה לא עניין טכנולוגי, זה עניין של מדינות ושל דרישה, אבל חשוב מאוד שהיא לא תיעצר בתחום הפיננסי, כי מה שנוכלים עושים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה איתך, אבל כל דבר שאנחנו דנים בוועדה הזו לא מטופל. זה דבר שהוא לא שנוי במחלוקת, אני חושבת שכאן יש הזדמנות ואני מקווה שהדיון הזה יתכנס לפתרון מול רשות ניירות ערך שהוא יתמרץ את החברות לסגור את הנושא הזה. << אורח >> עידן רינג: << אורח >> אני מברך מאוד על הכניסה של הרשות לניירות ערך. אנחנו רואים אלפי מתלוננים בשנתיים האחרונות שלא מקבלים סעד וכולם פונים למטא, אנחנו גם מדווחים רשמיים של מטא. חשוב לומר, ברגע שהדלת הזאת תיחסם, וכפי שאמרו על בריטניה, אם תעשו את זה היא תיחסם, הנוכלים יילכו למקום אחר ולכן חשוב גם להמשיך ולקדם את זה בתחומים אחרים, וגם חשוב שזה יהיה רוחבי על כל הפלטפורמה. אם זה יטופל רק בפלטפורמות של מטא הנוכלים יילכו לפלטפורמות אחרות. אני מציע להסתכל על הדוח שלנו, על עוקץ אלגוריתמי, וללמוד ממנו כי אנחנו רואים איך זה פועל ובסופו של דבר לפלטפורמות יש את המידע הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך גם להדגיש שמטא זה לא רק פייסבוק, זה גם ווטסאפ וזה גם אינסטגרם. << אורח >> עידן רינג: << אורח >> ועוד דבר שצריך להשלים למודל הזה שדובר פה. דובר פה על הרמת דגל אצל הפלטפורמות, צריך לדרוש גם שקיפות, צריך לדרוש מהפלטפורמות לשקף לרגולטור ולציבור את אותה הרמת דגל, לשקף את הנתונים, לא מספיק רק שהצרכנים ייראו מי המפרסם, חשוב שאנחנו גם נדע מה הנתונים שהם מקבלים לגבי היקף התופעה כדי שאנחנו נוכל לטפל בה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. עכשיו נעבור ליהודה ממטא, אתה באת עם שכפ"ץ? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אני שמח לחזור לוועדה הזאת, ממש בסוף המושב הקודם, ביולי האחרון, היינו פה בדיון הזה והתחלנו את השיח בנושא. עוד לפני הפנייה של רשות ניירות ערך היינו פה בדיון אצל היו"ר, חבר הכנסת חוג'יראת, והתחלנו את השיח עם הוועדה בנושא הזה ואני מודה לכם גם על ההזדמנות ועל הדיון הקונסטרוקטיבי, לך, יו"ר ועדת המשנה, ולך, אדוני היו"ר. כל מה שנאמר כאן על המודל הזה של אימות זהות של מפרסמים, אני כן אשמח לעדכן מה אנחנו עושים בנושא הזה, אבל אני חייב לקחת שנייה זום אאוט, נאמרו פה הרבה דברים וחשוב לי למסגר את הדברים. זה נכון שמטא היא מפעילה פלטפורמות מאוד מאוד פופולריות, יותר מ-3.5 מיליארד אנשים כל יום בעולם נכנסים לפלטפורמות של מטא, זה סקייל שלא נראה כדוגמתו בעבר ולכן היא גם זירה מאוד פופולרית עבור עברייני הונאות לנסות לעשות את ההונאות האלה. אמרו פה כל מיני דברים, על אינטרס כספי וכדומה, חשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם, אנחנו לא רוצים את המודעות האלה בפלטפורמות שלנו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למרות שזה מכניס לכם הרבה מאוד כסף, מסתבר, 10% מההכנסות. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אני כן אתייחס גם לטענות שהיו בתחקיר הזה של רויטרס, שלא מדייק בהרבה מאוד מקומות, אבל מה שחשוב לי להבהיר כאן והבהרתי את זה גם בוועדה הקודמת, זה לגמרי חותר תחת המודל העסקי של מטא שיש מודעות כאלה. בסוף אנשים לא אוהבים את המודעות האלה ונפגעים מהם, עסקים לא אוהבים את המודעות האלה, הלקוחות שלנו, המפרסמים הלגיטימיים שהם הרוב המכריע של המפרסמים בפלטפורמות שלנו, לא רוצים הודעות מהסוג הזה בפלטפורמות של מטא. האינטגריטי של הפלטפורמה שלנו, האיכות של המודעות זה המודל העסקי שלנו, אם זה נפגע אז זה חותר תחת כל המודל העסקי שלנו, בטח אין לנו אינטרס לשמר את הרווח מהמודעות האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הייתי אומרת שזה חותר תחת המודל העסקי, הייתי אומרת שזה לא הולם את הערכים שלכם, כי בכסף זה עסקי, זה רווחי מאוד. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אני יכול לדבר על ערכים, ויש הרבה כאלה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאמינה שאלו לא הערכים, רוצה להאמין שאלו לא הערכים. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> את צודקת, אני יכול לדבר על ערכים, אבל התייחסתם כאן לתמריצים העסקיים ואני רוצה להגיד שגם בהיבט של תמריצים עסקיים אנחנו לא שחקן של טווח קצר שאומר בוא נעשה רווח מהיר ונלך. זו פלטפורמה שנמצאת פה כבר 20 שנה ובונה את העתיד של איך שאנשים מתקשרים אחד עם השני ועם עסקים על גבי האינטרנט, ולכן גם בהיבט של התמריץ הכלכלי אין לנו תמריץ כלכלי לרצות את המודעות האלה בפלטפורמות שלנו, זה הורס את המודל העסקי שלנו. אחרי שאמרנו את זה, אנחנו משקיעים המון, אמרתם שזה לא טכנולוגי, בוודאי שזה טכנולוגי, בסקייל שבו הדברים האלה פועלים חייב להיות טכנולוגיה. אתם מדברים גם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טכנולוגיה שמאמתת, זה מה שאתה אומר, מה שרשות ניירות ערך מבקשת מכם. דורשת. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> תיכף נדבר על הנושא של האימות, אבל כן חשוב לי נתונים, כי שאלתם על נתונים. במהלך 2025 הסרנו יותר מ-130 מיליון חשבונות של הונאה ברחבי העולם. אלה מספרים מאוד גבוהים ביחס לעבר, בגלל שהתופעה הולכת וגדלה וגם הכלים שלנו הולכים ומשתפרים. איך אנחנו יודעים שהם משתפרים? יש ירידה ב-15 החודשים האחרונים של יותר מ-50% בדיווחים של משתמשים על הונאות בפלטפורמה. אז אנחנו גם מודדים את הפידבק שאנחנו מקבלים מאנשים שנמצאים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אולי גם לא פונים כי אין מענה. הרגע הקראתי תשובה של איש עסקים מוביל במדינת ישראל, אני אומרת לך, זה איש עסקים מוביל במדינת ישראל שאומר שהוא פנה לפייסבוק ואפילו לא ענו לו. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הירידה בישראל? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> הירידה היא גלובלית. הנתונים הם גלובליים, אבל אני רוצה להגיע לפעילות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ירידה גלובלית, הבנתי. זו הערה חשובה שלך, ספי. אין לך נתונים האם יש ירידה על הפניות בישראל? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> מכיוון שמדובר בתופעה שהיא חוצת גבולות, אתם דיברתם על - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי פונים פחות בסינגפור, ששם אתם מטפלים בבעיה. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> פונים פחות בסינגפור. אגב גם ההתייחסויות כאן, נאמרו דוגמאות על כל מיני מדינות, חלק מהמדינות בחרו לעבוד במודלים אחרים וכל מודל מתאים לסיכונים מסוימים שקיימים בשווקים אחרים. פשוט אמרו פה, זה לא one size fits all - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו נקודה שצריך להדגיש, יהודה, שזה לא מתג של כפתור. גם כשאתם, מטא, בונים פתרון לכל מדינה של סינון או sanctification של הבן אדם שמתחזה, כדי להרתיע את התהליך הזה של בניית דמות שהיא פייק אתה אומר שלכל מדינה אתם בונים מנגנון טכנולוגי אחר. ופה אני עוזרת לך. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> תודה, אבל אני כן רוצה להגיד מילה אחת לגבי ההיקף של התופעה ואז אני אצלול לפתרונות ולפתרון שהציע יו"ר הרשות כאן והצוות שלו סקר בצורה מאוד רחבה. התופעה הזאת, אני קיבלתי וכולנו אס.אמ.אסים מגולדמן זקס להשקיע בדברים, אנשים נחשפים לזה באי-מיילים של הונאה ב- Outlook או ב-gmail שלהם, הדבר הזה הוא אקרוס דה בורד, וכמו שאמר כאן עידן, ברגע שנחסמת פלטפורמה אחת, זה לא רק ברגע שהיא נחסמת, בעצם זה קורה כל הזמן בכל הפלטפורמות ושער הכניסה הוא רק חלק משרשרת ההונאה. דיברנו על זה בדיון הקודם, אדוני היושב ראש, שרשרת ההונאה כוללת את חברת הפינטק שמאפשרת את העברת הכסף הזה בקצה, שרשרת ההונאה כוללת את שירותי הענן שמאחסנים את האתרים המזויפים האלה של הפלטפורמות. אפשר לחסום את זה בשלב האתר, למה צריך להגיע בכלל לרשת החברתית? הדברים האלה נבנים ויש להם הרבה חוליות. הנושא של אימות זהויות של מפרסמים שהזכיר פה יו"ר הרשות, אנחנו נמצאים בשיח עם הרשות, הוא התחיל ביולי האחרון, אנחנו לא מדברים על שנים. זה דיון מורכב והוא טכני מכיוון, כמו שאת אמרת, גברתי היושבת ראש, שכל מדינה וההיבטים שלה, היכולות הטכנולוגיות של הרגולטור, הסמכויות של הרגולטור. ניתנו פה דוגמאות למדינות שהסמכויות של הרגולטור הן לא רק בתחום ניירות ערך אלא הן רחבות יותר ולכן יש לו יותר גישה לשירותי רישוי או למערכות API שמתחברות ומשדרות את ההיבטים של הרישוי. אז אנחנו מסתכלים על זה בצורה מאוד מאוד ספציפית לגבי האזורים שבהם הדברים האלה פועלים. אני אתן רגע איך עובד הרעיון הזה של להשיק מוצר חדש במדינה. בסוף אתה חייב לבדוק את הדברים האלה, לאמת אותם, יש שלב שנקרא טסט שבו אתה מתחיל להריץ את הפתרון כדי למדוד אותו, לשפר אותו ואז לעשות התאמות לפי איך שהדברים עובדים. אני יכול לשתף כאן היום שלפני כמה שבועות מטא התחילה לעשות טסט כזה של אימות זהות מפרסמים בישראל. אז זה כבר קיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוה. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> ואני שמח על ההזדמנות להגיד את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לחזור על המשפט הזה? זה בשורות טובות. חבל שלא הודעתם לרשות ניירות ערך. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> קודם כל זה מעמד חגיגי, אבל בלי קשר לזה, בדרך כלל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה באמת מעמד. אז קודם כל יש לנו בשורות, אתם כבר מכינים ומפתחים את הכלי הטכנולוגי שייתן מענה לדרישות של הרשות לניירות ערך של אימות בישראל. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> כן, אנחנו בוחנים אותו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טסטינג. אז זה יותר מתקדם. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> בדיוק, זה יותר מתקדם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לא עניתם להם? יושב פה רגולטור. אני הייתי יו"ר רשות חשמל, יו"ר רשות ניירות ערך, זה דבר רציני במדינת ישראל, זה הרגולטור הפיננסי בין החשובים שיש, חבל שלא עניתם למכתב. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים מידע פומבי בשלב של טסט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה מול רשויות. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> זה שלב שאנחנו לומדים אותו. הדיון הזה נקרא בדחיפות ואני מבין שהייתה חשיבות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, ואני גם מאוד מעריכה את זה, אני יודעת שזה לא היה פשוט לחברה בין-לאומית לבוא בהתראה של יומיים. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> בדיוק. אז הייתה לנו ההזדמנות לבקש ולהבין איך אנחנו יכולים לתקשר את הטסט הזה החוצה, זה גם חלק מהעניין, והתכנסנו לצורך הדיון בוועדה עם הנושא הזה. המטרה של הטסט היא לבחון את הדבר הזה כדי שאפשר יהיה לבוא עם מוצר מוגמר ולהשיק אותו במהלך החציון הראשון של שנה הבאה. זה לוח הזמנים בדרך כלל למוצרים כאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חציון זה עד יולי הבא. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? למה לא לזרז את התהליך? בלוחות הזמנים שלי פה באופוזיציה הכול משובש לי כי שנתיים נגיד אין ועדת חקירה ממלכתית, אבל למה באמת חצי שנה? זה נושא שהוא יכול להקריס אנשים, המצב הכלכלי בארץ הוא רחוק מלהיות משביע רצון מבחינת יוקר מחיה, אתם יכולים לעשות כאן משהו טוב. ואני גם יודעת שהעובדים של פייסבוק ישראל, אני מכירה אתכם, אני יודעת שעשיתם דברים אחרי ה-7 באוקטובר, אכפת לכם מישראל. אתם אמנם עובדי פייסבוק ומטא העולמי, למה לא ללחוץ בעניין הזה? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> קודם כל הדבר הזה זה משהו שמתנהל, שוב, בשיח כל הזמן. את אמרת בעצמך ואני אומר, זה לא להרים כפתור, צריך לבדוק את זה, בגלל גם שיש לזה השלכות כלכליות משמעותיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל חציון זה עד יולי הבא. מה זה חציון? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> חציון, חצי השנה הראשונה של 2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהודה, תגיד רבעון. << דובר >> קריאה: << דובר >> מודעות פיננסיות? איך הן מוגדרות? << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אתה מדבר איתי על פרטים טכניים שגם השיח הטכני הזה מתקיים כבר בין הרשות לבין הגורמים הרלוונטיים בתוך מטא, אני לא יכול להגיד לך בדיוק איך זה מוגדר ומה מזהה את זה, אתה ממש יורד לפרטים, אני לא שם. זה גם חלק מהדברים שבודקים בטסט הזה. אני אתייחס לסד הזמנים, זה סד הזמנים. אנחנו הגענו כאן לדיון בהתראה קצרה, כמו שאמרת, וזה סד הזמנים שהצלחנו להבין אותו, מכיוון, שוב, חברה עם 3.5 מיליארד אנשים כל יום בכל העולם ואנחנו מנסים לדייק את הדבר הזה, אבל זאת הבשורה. הבשורה היא שאנחנו כבר בוחנים את הנושא הזה בישראל בגישה שהיא מבוססת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בוחנים, כבר עושים טסטים לפתרון. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> טסטים, בוחנים במובן הרטוב, לא על יבש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה גם פתרון שאתם עושים במדינות אחרות ודיווחתם שהוא הוריד את כמות הנפגעים. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אומר יו"ר הרשות לניירות ערך? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני אגיד כמה דברים. קודם כל אני שמח לשמוע שפייסבוק או מטא באמת רוצה להוריד את המודעות הפייק האלה, אבל אני אגיד את האמת, מבחינתנו אנחנו לא יודעים למדוד מה מטא או פייסבוק רוצים, אנחנו יודעים למדוד מה אנשים עושים, והתופעה, לפחות כמו שאנחנו רואים אותה, לא הצטמצמה ולא קטנה. אני גם שמח לשמוע שאתם עושים טסטינג, אבל גם פה, דבר ראשון, הציפייה, שלנו לפחות, הייתה שאם אתם עושים משהו בעקבות בקשה שלנו ובעקבות שיח איתנו, שאנחנו נדע על זה, שלא נשמע על זה פעם ראשונה בוועדה. אני חייב להגיד שיש לי גם קצת סימני שאלה, כי אם במשך חודש לא שמענו מילה, המכתב הזה נשלח אליכם לפני חודש, לא שמענו מילה חודש ופשוט ביום של הדיון אנחנו מגלים שזה טסטינג, אז אני מאוד מקווה שזה נכון. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אני חייב להגיד שזה לא מכבד להגיד: אני חושב שאתם משקרים בדיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהודה, קודם כל אני חושבת שזה מצוין, הוא פשוט אומר, אני הייתי רגולטורית בעצמי, זה מוזר שלא עדכנתם אותם ואז הם היו אומרים מעולה, נתחיל איתכם את התהליך, אנחנו תומכים בזה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו שגם הוא חשוב בעיניי. דיברנו פה בהתחלה על העניין של חסר רגולטורי בעניין הזה, יכול להיות שצריך לפתור אותו במקביל לעניין הזה, בכל מקרה כל פעילות, הציפייה שלנו, וזה גם מה שהסברנו לכם בכל השיח, אנחנו לא מצפים לזה שתעשו איזה פתרון, תגידו לנו ונראה בסוף איזה סוג מודעות הוא פותר, איזה סוג הונאות הוא פותר. הציפייה שלנו, וזה גם השתקף במכתב של IOSCO, שפתרונות יגובשו בשיתוף הרגולטור כדי שאנחנו נבין איך מגובשים הפתרונות האלה, מה ההיקף של הבעיה שהם פותרים. וגם שלוחות הזמנים, בעיניי לפחות, צריכים להיות הרבה הרבה – אנחנו לא מדברים במשהו שגילינו אתמול, זה משהו שאנחנו מגלים אותו הרבה זמן. אופיר נתן סקירה, בעולם אנחנו רואים שזו תופעה רחבה ולא לחינם שאלתי אותך איפה ירדו ההונאות, כי יש מדינות שבהן יש יותר לקוחות ויותר פעילות עסקית וכנראה ששם יש יותר לחץ ושם הדברים קורים. אנחנו רוצים לראות מה קורה בישראל ואני חושב שאם יש פתרונות שקיימים בעולם אז הם צריכים לקרות כאן ועכשיו ומהר. בשורה התחתונה, אני שמח שזה מתחיל להתקדם, אבל בכפוף לכל מה שאמרתי לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היו"ר, אני חושבת שבאמת הדיון הזה גם זירז את התהליך הפנימי בחברה העולמית, אז מהבחינה הזאת גם חשוב שאתה הגעת שהתנענו את הדיון הזה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני מסכים לחלוטין. << אורח >> יהודה בן יעקב: << אורח >> אם אני אוכל להשלים עוד שתי נקודות. הייתה פה מצגת מאוד ארוכה, אני כן אשמח להשלים את הנקודות. אני סוגר את הנושא של האימות של זהות של מפרסמים, אתה אומר שזה לא נושא שגילינו אותו לאחרונה, זה גם לא נושא שמטופל בדרך אחת, כמו שאתה אמרת, אלה שחקנים מאוד מתוחכמים, היום לזייף זהות, שוב, באמצעות AI, זה משהו שהוא לא מורכב מי יודע מה ולכן אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק שאנחנו פותרים את הסוגיה הזאת בכל מיני רבדים. אימות של מפרסמים זה לא פתרון קסם, חשוב לי לשים את זה כאן על השולחן, גם בשווקים שבהם זה נעשה, וחלק מהשווקים והדוגמאות שניתנו כאן יש דברים שיותר מתוחכמים שגם קשורים ליכולות או לסמכויות של הרגולטור, כמו שאמרו כאן. כמה נקודות לגבי הנושא של התחקיר של רויטרס שהתייחסו אליו כאן. קודם כל ההיקף של המודעות, המספר שנאמר שם הוא הערכה מאוד גסה, היא הערכה של מה אנחנו צריכים להשקיע כדי לטפל בנושא. המסמכים שנלקחו מתוך התחקיר הזה אלה מסמכים שבודקים איזה היקף השקעות צריך לעשות כדי לטפל בהונאה, ומתוך המדגם הזה של 10% מודעות שדיברו עליו, הרבה מודעות בסופו של דבר נמצאו כלא מפרות בכלל את הכללים והם לא היו מודעות הונאה, אלא זו הייתה הערכה גסה כדי להבין את היקף התופעה. דבר שני, האמירה הזאת, שוב, כאילו אנחנו חושבים על הטווח הקצר והרווח הזה של ה-10% הוא מה שחשוב לנו ולא האינטגריטי של הפלטפורמה שלנו, היא מפספסת לגמרי את איך שהמודל העסקי עובד ואיך שפרסום באינטרנט עובד. זו נקודה שחשוב לי לסגור איתה את ההתייחסות שלי לנושא. אם יש עוד שאלות אז כמובן אני אשמח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, יהודה. אני אשמח שתעדכן את הוועדה ברגע שהמנגנון הזה שאתה דיברת עליו יתחיל לעבוד, נשמח לקבל עדכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אני קודם כל מברכת אותך על זה שהתנעתם סוף סוף את התהליך. מכאן אנחנו קוראים לכם אם תצליחו לזרז את זה, כמובן לחבור לרשות לניירות ערך ושנגיע לפתרונות טובים. אני חושבת שנשמע עכשיו, אם זה בסדר, בקצרה את נציגי גוגל וטיקטוק ואם משרד המשפטים רוצה לדבר, ובזה נסיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, גם ניתן למשטרה להגיד כמה מילים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גוגל, ליאת, תודה שבאתם. << אורח >> ליאת גלזר: << אורח >> בוקר טוב ותודה לוועדה שהזמינה אותנו. אני אדבר ממש בקצרה על הפעולות שאנחנו עושים בגוגל וקצת נתונים וההיקף שנוגע לפרסום והונאות בזירה הזאת של הפרסום המקוון. אני רוצה להתחיל לדבר על הבינה המלאכותית, שאנחנו דיברנו עליה כגורם שמעצים ומגביר את ההונאות, אבל כמובן יש את הצד השני שהבינה המלאכותית היא זאת שמאפשרת לנו לעשות פעולות אכיפה טובות יותר כדי לזהות את האיומים במהירות ביחס לעבר. אנחנו משתמשים כמובן במודלי שפה, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת הם דורשים פחות דוגמאות כדי ללמוד את הדפוסים של ההונאה ומסוגלים לזהות אותם מהר יותר ויש לנו גם נתונים שכתוצאה מהשימוש בבינה המלאכותית הצלחנו לפעול כנגד 97% מדפי התוכן המפרים. דיבר על זה יהודה, שיש את האתרים או הדפים ואנחנו מסוגלים לזהות אותם באמצעות בינה מלאכותית. אנחנו גם הקמנו צוות מיוחד שמטפל בתופעה הזאת של התחזות, עדכנו את המדיניות שלנו בנושא והפעולות האלה הביאו לחסימה של 700,000 חשבונות מתחזים וירידה דרמטית של דיווחי משתמשים על הונאות מהסוג הזה של התחזות. פרסמנו לאחרונה דוח של שקיפות לגבי הנתונים של 2024 שמשקפים עלייה דרמטית באכיפה מונעת, שזה חלק ממה שדובר פה, לחסום את הפעולות כמה שיותר מוקדם לפני שהן קורות. זה כולל חסימה של חשבונות, הסרה של מודעות, הטלת מגבלות על מודעות וספציפית בנושא של הונאות אז חסמנו 415 מיליון מודעות, השעינו 5 מיליון חשבונות שקשורים ישירות לניסיונות הונאה. בתחום של אימות המפרסמים, זה חלק מהמערכת של גוגל מזה שנים. היום בממוצע מעל 90% מהמודעות שמשתמשים רואים בגוגל מגיעים ממפרסמים שעברו תהליך אימות. בנוסף יש לנו מנגנון שקוראים לו תקופת היכרות, על מפרסם חדש יש מגבלות מסוימות לפני שהוא צובר את המוניטין שהמערכות מבינות שהוא מפרסם מהימן ואיכותי. דבר נוסף שגוגל מקדמת זה שיתוף פעולה בין-לאומי ברמת המודיעין. יש יוזמה שקוראים לה global signal exchange שחברים בה מספר רב של גופים, בעצם בורסה של מודיעין שנועדה למאבק בהונאות, משתפים שם סיגנלים, החלפת מידע בזמן אמת, כדי לשבש פעילות של תוקפים. אני רוצה לסיים ולהגיד משהו שיהודה אמר גם בדיון הקודם וקצת מהניסיון האישי שלי. מדובר פה בתופעה חוצת גבולות, עומדים מאחוריה מחוללי פשיעה וגורם אחד בשרשרת לא יוכל לפתור את הבעיה, צריך לשלב פה כוחות, גם של הפלטפורמות, גם של גופי האכיפה, גם של רגולציה, גם של חקיקה. אף אחד לא יכול לפתור את זה לבד. אני אתן לכם דוגמה. בעברי אני עבדתי במשרד התקשורת, התעסקנו הרבה בתופעה של רדיו פיראטי. אז משרד התקשורת בא ולקח את המשדר, שמו אותו במקום אחר. רק כשהוקם צוות שמתכלל את כל ההיבטים ומודיעין ומי עומד מאחורי זה וטיפול בהכנסות ובפרסום והכול ביחד התופעה ירדה לשוליים. אז כמובן גם כאן אף אחד לא יכול לבד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, ליאת. ליאור, הנציג של טיקטוק. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> בוקר טוב. שוב תודה על ההזמנה לדיון ועל האפשרות להשתתף. במידה מסוימת אני אחזור על הדברים שנאמרו פה בפעם הקודמת על ידי. כל התופעות שמוזכרות פה, כל התופעות של ההונאה והתרמיות, פישינג ועקיצות למיניהן, כמובן חשוב להגיד, בניגוד לכללי הקהילה והמשמעות של זה היא שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי למנוע אותן. אנחנו מסירים אותן, אנחנו פועלים בכל הרמות ובכל מיני צעדים כדי להבטיח שהפלטפורמה תהיה עד כמה שיותר בטוחה לטובת הקהילה שלנו. צריך להגיד את זה, אין פתרון קסם. למרות שכולנו היינו רוצים שיהיה פתרון קסם אין דבר כזה ולכן אנחנו תמיד פועלים בשילוב של טכנולוגיה. הוזכר פה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש שימוש להונאות פיננסיות בטיקטוק? התופעה הזאת קיימת? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> תודה שאתה מעלה את זה כי בדיון הקודם זה עלה, התכוונתי להזכיר את זה. אנחנו בשולי שולי התופעה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לטיקטוק יש בעיות אחרות, כמו שכולנו יודעים, לצערי, בקשר לישראל. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> בהרבה דיונים שאני נמצא פה, גם במצגות של איגוד האינטרנט, מתברר שטיקטוק בשולי התופעה ואז מישהו אומר כן, אבל יש בעיות אחרות, אבל בינתיים אנחנו בסדר גמור ברוב הדיונים פה. אנחנו מאמינים בשילוב של טכנולוגיה, של פעולה אנושית, של חינוך, של העלאת המודעות, של עבודה עם ארגוני חברה אזרחית, שאנחנו צריכים אותם, וכמובן עבודה עם רשויות החוק. כשאנחנו מקבלים אנחנו מורידים. אנחנו מנסים להקל על היכולת לדווח, כשאנחנו רואים את זה, אנחנו מקבלים ואנחנו מורידים את זה, זה אינטרס שלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> אני רק רוצה לומר, כל זמן שאנחנו נקום בבוקר ונבנה חומה של עשרה מטרים יבואו אותם נוכלים וייבנו חומה של 12 מטר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עדיין צריך להתחיל לבנות את החומה, זה לא הסבר. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> לגמרי ואנחנו שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והשוטרים, כל פעם יש להם אתגרים אחרים במשטרה, הם לא מרימים ידיים, זה הסיפור. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> ולכן אנחנו שמחנו מאוד להיות בקשר עם הצוות של הרשות. אם אנחנו נידרש לעוד התייעצויות אנחנו נשמח להיות שם כדי לעבוד ביחד כדי להבטיח שהמענה הוליסטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. נמצאת כאן המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, לילך וינשטוק. << אורח >> לילך וינשטוק: << אורח >> אני רק אגיד בקצרה, נושא ההונאות הוא גם חוצה גבולות, כמו שנאמר, וגם פוגש אותנו בכנסת בוועדות שונות, בין אם זה בוועדה לשלום הילד, בין אם זה ועדת הקליטה, ובאמת כל פעם זה לובש פנים וצורות אחרות. הרבה פעמים זה מתגלגל אלינו למשרד התקשורת כרגולטור אם כי באמת הסמכויות לא יושבות אצלנו בהקשר הזה. אני חושבת שלעלות קומה משיתוף הפעולה זה לייצר מערך קצת יותר כולל של משרדי ממשלה, חקיקה, גופי תקשורת שגם מדברים על רמת התכנים, ששם הבעיה, הרבה פעמים משרד המשפטים הוא הגורם שמונע חלק מהתהליכים. דווקא פה אני חושבת, כמו שאנחנו עברנו כמה תהליכים עם חברות התקשורת בישראל באופן וולונטרי כדי לייצר כל מיני מנגנונים וחסמים, פה באמת גם מטא וגם גוגל וכל הרשתות החברתיות צריכות לעלות קומה ולעשות את זה בצורה וולונטרית כדי שהמחוקק לא יצטרך בצורה מאוד אגרסיבית לעשות את הדברים. בסוף האינטרס הוא של כולנו והוא חוצה גבולות. כדי לאגם את כל הדבר הזה אני חושבת שצריכים לייצר מערך כולל עם משרד המשפטים שבסוף לו יש סמכות ושיניים. אם נצליח למצוא את הפתרונות ברמה הוולונטרית, מדהים, אם לא, אני חושבת שלא יהיה מנוס ונצטרך לתת לזה מענה קצת יותר רחבה כי באמת זה פוגש אותנו עם הרבה מאוד קהלים ובהרבה מאוד תחומים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ואם זה לא יהיה וולונטרי החקיקה תהיה הרבה יותר חמורה. כשיגיעו לכאן והדברים יתגלו החקיקה תהיה הרבה יותר חמורה. << אורח >> לילך וינשטוק: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. יאסר, יש את הנציג של משרד המשפטים. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> רק משפט אחד. בחודש שעבר היינו בקמפיין וולונטרי שלנו לטובת העלאת המודעות שהגיע למיליוני צפיות פה בישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי זה פשוט שבטיקטוק הרוב ילדים וצעירים, אין את מי לרושש שם, לא? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> זה לא נכון. נכון שהפלטפורמה, המאפיינים שלה קצת שונים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מתכוונת לפגוע, אבל זו פשוט אוכלוסייה שפחות מתאימה להונאות כאלה. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> טיקטוק כבר מזמן לא ילדים, כבר מזמן לא ריקודים, כבר מזמן 15 שניות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האמת שנכון, לכן שאלתי. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> אבל כשעובדים קשה גם יש תוצאות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. משרד המשפטים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה רק להציג את אוראל, היא מהמחלקה הפיסקלית במשרד המשפטים. כשאני הייתי שרת חדשנות, זה היה לפני כל המהפכה של ה-generative AI, של הצ'אט GPT, הנפוצות שלו, פרסמתי אז מדיניות של חדשנות אחראית כשהרעיון היה לתת לכל רגולטור את המנדט שלו איך להתייחס לאתגרים בתחום ה-AI מתוך הבנה שצריך כאן משהו מאוד מקצועי ואת היית חלק מצוות פיננסים, שגם אתם הייתם, רשות ניירות ערך, חברים דומיננטיים בה. תספרי לנו האם בצוות הזה, שאני כבר לא זוכרת אם הייתה בו התייחסות לנושא של הונאות פיננסיות, זה דוח שפורסם על ידי הרגולטורים הפיננסיים במדינת ישראל, מתי? לפני חצי שנה? << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> לפני שנה פורסם דוח ביניים ואנחנו עובדים על פרסום דוח סופי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, רק פחות דוחות. את מבינה מה מפריע לי בתחום הזה? עוד דוח ועוד דוח ועוד מטה ופעם ה-AI היה במשרד ראש הממשלה ופעם ה-AI פה. יותר מדי דיבורים. << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> הנושא של הסדרת בינה מלאכותית הוא נושא רחב ומורכב, אני אנסה להתמקד - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש סגן שמטפל בזה, נכון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלמוג כהן? לא, הוא כבר לא. << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> יש החלטת ממשלה להקים מטה במשרד ראש הממשלה שירכז את כל נושא הבינה המלאכותית, לרבות בהיבטים הרגולטוריים, ואנחנו כמובן מצפים לעבוד איתם בשיתוף פעולה. אז אנחנו באשכול, כמו שאורית ציינה, בתוך המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה, אשכול ייעודי שהוקם שעוסק בנושא טכנולוגיה, בעיקר בהיבטי המשפט וההסדרה שרלוונטיים לתחום הבינה המלאכותית ולפני שנה פורסם דוח שעוסק בהסדרת בינה מלאכותית בשיתוף פעולה בינינו לבין הרגולטורים הפיננסיים, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ובנק ישראל ביחד עם משרד האוצר ורשות התחרות. הרבה גורמים מסביב לשולחן כדי באמת לנסות להתוות את הגישה הרגולטורית הנכונה והמשותפת בכל מה שקשור להסדרת בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. תוך כדי העבודה על הדוח חלחלה ההבנה שלצד הסיכונים שאולי אנחנו נוהגים לדבר עליהם בתחום הבינה המלאכותית, הטיות ואפליה, הסברתיות וכו', יש גם סיכון מאוד ניכר לדיס-אינפורמציה שהוא רלוונטי במיוחד בהקשר הפיננסי. זה נוגע גם לתופעה של התחזות והנושא של הזדהות שנדון פה היום, אבל גם היבטים יותר רחבים, ואני אשמח להתייחס בצורה קצת יותר רחבה לנושא הדיס-אינפורמציה בסקטור הפיננסי. בהקשר הזה חלק ממה שניסינו לעשות בדוח זה קודם כל למפות את התחומים הפיננסיים שבהם סיכוני הדיס-אינפורמציה משמעותיים במיוחד ושבהם נדרשת תשומת לב רגולטורית כי הדוח הזה מופנה בעיקר לרגולטורים ונותן איזה שהוא כיוון פעולה, כמו שאמרתי. קודם כל, כמו שנאמר פה הרבה, הונאות זה לא דבר חדש, אבל כן יש הבנה שבינה מלאכותית מעצימה אותן גם בגלל הנגישות והקלות והסקייל והאיכות של התוצרים שהשתפרה בצורה פנומנלית בשנתיים האחרונות, שבירה של מחסומי שפה וההשפעה על התפוצה של התכנים, על הטרגוט, ובמיפוי שערכנו בדוח בהקשרים הפיננסיים הוצגו סיכונים נוספים מעבר להונאות ההזדהות. קודם כל יש פעולות פיננסיות שבהן החלטות מתקבלות על ידי הציבור במהירות כשאין מתווך, זה יכול להיות השקעה במניה מסוימת, זה יכול להיות העברת כספים לחשבון אחר, ובנושאים האלה כשיש מידע מטעה באינטרנט או ברשתות החשיפה היא גבוהה במיוחד כי אין מה שיבלום את האזרח בקצה מלעשות את הפעולה. דוגמה נוספת היא פעילויות פיננסיות שמתאפיינות בתמחור רציף על בסיס מידע, למשל הבורסה. כשיש מידע מטעה שמתפרסם, לפעמים זה גם מידע שיכול לתפוס גלים, זה יכול ממש להשפיע על הבורסות. היה מקרה כזה לפני שנתיים בארה"ב שתמונה מפוברקת של פיצוץ בפנטגון שהתפרסמה ברשתות הובילה לירידה בשווקים. אז גם הסיכון הזה הוא סיכון שנובע מתחום הבינה המלאכותית, מהדיס-אינפורמציה. וכמובן עקיפה של מנגנוני אבטחה, התחזות והונאות. החלק השני של הדוח, מעבר למיפוי, עסק בכיווני הפעולה הרגולטוריים המומלצים וההמלצות העיקריות, אני אתייחס לכמה מהן, זה קודם כל להנחות את הגופים הפיננסיים המפוקחים עצמם, להעריך את סיכוני הדיס-אינפורמציה, את נאותות הכלים והבקרות הקיימים להתמודדות. בחינת מנגנונים קיימים וחדשים, למשל בבורסה יש מנגנון של הפסקת זרם שיכול לסייע במקרה שציינתי קודם, שבו יש השפעה רוחבית על השוק, אז לבחון את ההתאמה ומה אפשר לעשות בהיבטים האלה. כמובן מודעות, זו מין שכבה שאני מסכימה עם אורית שהיא לא פותרת את הכול ואי אפשר להפנות את הכול לאוריינות ומודעות, אבל היא כמובן שכבה מאוד מאוד חשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יותר מדי אני שומעת על אוריינות, אלה תשובות מאוד קלות של הממשלה. יש כל כך הרבה דברים שאתם צריכים לעשות, פשוט צריך לעבוד. אוריינות זה בסדר, אבל גם מערכת החינוך מאוד איטית, מאוד מתקשה, לא מצליחים להבין את העניין. זה אירוע קלאסי של מניעה, רשות ניירות ערך באמת פעלה פה נכון, מבינה ומתעקשת להעלות את הנושא הזה על סדר היום ואיפה אתם שתעזרו להם להביא בחוק ההסדרים? למה אין תיקון חקיקה שמרחיב את הסמכויות של רשות ניירות ערך לקבוע כללים מול הרשתות בנושא הזה? אני לא מתערבת בשיקול דעתם, הם אנשי המקצוע, הם בסך הכול יגידו שהיא רשאית לקבוע כללים בנושא אימות וסינון וניטור, הם הרי בעצמם יהיו זהירים כדי לא לפגעו בתעשייה, אז למה אין דבר כזה? זה תיקון חקיקה של שלוש שורות. << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> הנושא של סמכויות ניירות ערך הוא נושא שאני מניחה שיש בנושא הזה שיח עם משרד המשפטים, אני לא יודעת אם פניתם בפניות קונקרטיות בנושא הזה, אבל כמובן נשמח לדבר, נשמח לסייע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה משרד המשפטים לא יוזם? למה היוזמה צריכה להיות מאנשים אחרים? << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> במסגרת העבודה הממשלתית בדרך כלל זה נעשה באיזה שהוא שיח שאנחנו מבינים מגורמי המקצוע הרלוונטיים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם יכולים להגיש הצעה, אני אכתוב לכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נשמח. בסיכום אנחנו נגיד שהוועדה תכין הצעה, אנחנו גם נעביר אותה לרשות ניירות ערך ולמשרד המשפטים, זו הצעה מאוד פשוטה. אני מאוד דבקה בדרך שתגיד שאנחנו מסמיכים את רשות ניירות ערך לקבוע כללים, הם הרגולטורים, אני לא רוצה להגיד להם מה לעשות. ככה הייתי כשהייתי יו"ר רשות חשמל, אין צורך בזה, אתם אנשי המקצוע. אתם גם תיקחו את האחריות, אבל יש כאן פער טכנולוגי וזה קלאסי לשים את זה בחוק ההסדרים, קלאסי לשלב את זה. אין לזה עלות תקציבית, זה גם יניע את החברות לפעולה קצת יותר מהר, ויו"ר רשות ניירות ערך פחות יצטרך לבוא ולהיות בדיונים בוועדה כדי להפעיל לחץ כדי להגיע לפתרון של התופעה. אני בכלל רוצה להגיד לך, אוראל, שרית יודעת את זה, יש לי איתה שיחות ארוכות, יש לכם אחריות מאוד גדולה על נושאים למעלה במחלקה. אתמול היה דיון, אותי הוא טלטל, על מה קורה לנוער שלנו מבחינת החשיפה. הונאות פיננסיות זה כסף, אם היית מבינה מה מעוללים בנפש לצעירים בכלי AI שהם אפליקציות שפתוחות למשתמשים בלי מגבלות גיל, את מגבלות הגיל עוקפים בדקה וחצי, גם שם צריך כללים. אלה דברים שאתם לא מסתכלים, אולי כי זה בתוך המחלקה הפיסקלית, אבל בסוף היום אתם המחלקה המרכזית במשרד המשפטים שמתעסקת בבינה מלאכותית ומשרד החינוך מתעסק במערכת החינוך ומשרד הבריאות מתעסק במערכות הבריאות, הפסיכיאטר הראשי אמר אתמול שצריך לעשות משהו בנושא, אותו דבר פה, זה פשוט אירוע עם אספקט פיננסי. אני כן חושבת שאתם צריכים ליזום פה מהלך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סיימת? << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> כן, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז אני אפנה לנציגות המשטרה כאן. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> תודה רבה, אדוני. אני רק אגיד כמה דברים כלליים. אני מברך על היוזמה של הרשות לניירות ערך ועל הכיוון החשוב, אבל אני חי את העולם של הונאות וטכנולוגיה המון המון שנים, גם בתפקידים מבצעיים שלי בלהב וגם היום בחטיבת הסייבר במטה, אבל אסור שאנחנו בוועדה הזאת נסתכל רק על האזור הזה שהוא צר, אני אומר לצערי. הוא חשוב, הוא בהיקפים מאוד מאוד גדולים, אבל הוא מאוד מאוד צר כשמסתכלים על תופעות הונאה כלפי האזרחים בישראל. למה אני אומר את זה? לא כדי חלילה לאיין את הצורך בסוגיה הזאת, אבל כדי שלא - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התפקיד שלך? << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אני היום ראש מדור אסטרטגיה בחטיבת הסייבר במשטרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא עניתם למאיר שמיר למשל? למה אנשים פונים ולא מקבלים מענה? << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אני לא מכיר את התיק הספציפי אבל אני אענה לך בתור אחד שטיפל בתיקים כאלה, בסוף, כמו שראית, אותו בן אדם שפתח את החשבון של אדון שמיר נמצא בסין וזה בדיוק חוזר למה שנאמר כאן מקודם, המשטרה לא תשקיע משאבי אכיפה במקום שבו אין לי יכולת לבצע אכיפה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לך סמכות? << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> לא רק סמכות. אם עכשיו זיהיתי שיש מישהו בשם שמיר שנפתח החשבון שלו בסין, התוחלת של אכיפה באירוע כזה היא אפסית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? אתם פונים למטא בתור מערך הסייבר. גם להעביר סמכות, אתם מפנים את תשומת הלב, ואז אתם - - - << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אבל זה חוזר, גברתי, למה שרציתי להגיד בתחילת דבריי. בסוף הסמכות להסרת תכנים המרכזית היא בפרקליטות ולא במשטרה, זה לא המשטרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא עובדת איתכם. אנחנו יודעים את זה כבר מסוגיית הדיפ-פייק שגם היא לא מטופלת, היא רק אקראית, כל פעם פונים פרטנית ואין סמכות להסיר, אבל שם אתם פונים להסרה של תכנים שפוגעים בביטחון המדינה וכו', אז למה בנושא של אדם, של אזרח, שגונבים לו את הזהות אתם לא פונים ומבקשים? << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אני אגיד ככה, קודם כל כל תיק שנפתח במשטרה, המשטרה ככל שיש מן הסתם מובילים שעדיין קיימים, פונה לפרקליטות באופן יזום כדי גם לבצע הסרה של התכנים וזה בעקבות היעדר הסמכות שלנו. זה חוזר למה שאמרתי בראשית דבריי, אם אנחנו כאן בוועדה נסתכל בצורה צרה, צרה וחשובה, על הסיפור של רשות ניירות ערך אנחנו חוטאים לאמת. למה חוטאים לאמת? כי בתור אחד שעוסק בהונאות פיננסיות המון המון שנים בהקשר של הציבור הישראלי, זה חלק קטן מאוד מההונאות. שלושה דברים ממש קצרים, ברשותך. אחת, אמרנו גם בוועדה הקודמת, חייב לקום בהחלטת ממשלה מנגנון לאומי משותף שבו כלל הרגולטורים יושבים יחד עם המערכת הפיננסית, עם הנציגים של החברות – דיברו פה קודם על בריטניה ואוסטרליה, הייתי בעצמי חמישה ימים באוסטרליה כדי לראות איך הדבר הזה עובד, יושבים באופן וולונטרי נציגים של כל הרגולטורים, נציגים של כל התאגידים הפיננסיים, נציגים של הפלטפורמות ומטפלים באירועים ביחד. אם נסגור חור באזור של רשות ניירות ערך הכול בסוף יגיע לאזור של - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בכוונה מקשה, מה מנע מכם להקים את הגוף הזה בעצמכם? להרים טלפון לרשות ניירות ערך, להגיד, אנחנו רוצים לשבת ביחד? זו יוזמה שיכולה לבוא מהבכירים בשירות הציבורי, היא לא מחייבת החלטת ממשלה. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> נכון. היינו, גברתי, בדיונים במל"ל והגדרנו את תופעת ההונאה לא פחות ולא יותר כתופעה שפוגעת בחוסן הלאומי בישראל. אני לא יכול להישען על קשר של טלפון עם עמית שלי ברשות לניירות ערך, ההחלטה להקים מנגנון כזה לא צריכה לצאת מהמשטרה כרגולטור שמתעסק רק באזור של האכיפה בהקשר הזה. המדינה צריכה להבין, כמו במדינות אחרות, שאם רוצים לטפל בתופעה בצורה מסודרת צריכה להיות החלטה מגבוה, שאני ממש מקווה שהיא תצא גם מהוועדה הזאת, שבו מושיבים את כל הגופים ביחד, כל רגולטור מביא את הסמכויות שלו לשולחן ועושים פלאים. ראיתי את זה עובד, גברתי, באוסטרליה ובבריטניה באופן מעולה. זה פעם אחת וחשוב להגיד את זה, כי אני יודע מה יקרה אם נסגור את הציר המאוד קטן. הדבר השני, שיתופי פעולה. אני אתן דוגמה קצרה לשיתוף פעולה כרגע שקורה בתוך המגרש הישראלי. משרד התקשורת, איגוד הבנקים ומשטרת ישראל, הקמנו צוות היגוי לפני כשנה וחצי, הצוות הזה עשה המון המון מהלכים שהם סמי רגולטוריים, חסימות של מספרי טלפון, חסימות של אתרים, הגענו לנקודה שהבנו שאנחנו במגבלה של חקיקה. הלכנו ליועצת המשפטית לממשלה, אני באופן אישי לפני כחודש הייתי אצל היועצת יחד עם פרקליט המדינה וביקשנו להקים צוות ייעודי בייעוץ וחקיקה, לא באזור הפיסקלי, שייקח ויתעדף מה פה בישראל אפשר לעשות טוב יותר בערוצים שקשורים בעיקר לבנקים ולתקשורת, כי הרשתות החברתיות, כמה שלא נעשה מאמצים זה חברות גלובליות. יש הרבה מאוד פעולות שאפשר לבצע כאן בבנקים בישראל, במשרד התקשורת, אנחנו הולכים בשבוע הבאה להיפגש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה בדיוק הנושא שאתם מטפלים ביחד? << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אנחנו זיהינו שיש חסמים שקשורים בעיקר לסמכויות גם במפקח על הבנקים וגם במשרד התקשורת שנובעים לדוגמה במתח שבין הרצון לתחרות לבין הרצון להגן על האזרח. דוגמה פשוטה, היום תופעת ההונאה הכי רווחת היא תופעה שמניידים לאנשים את הטלפון. יותר מאשר כל עוקץ משקיעים כל הזמן מניידים לאנשים את הטלפונים. יש היום סמכות שאי אפשר לנייד טלפון במגזר העסקי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פחות נושאים של בינה מלאכותית. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> לא, זה המון דברים שמשלבים גם בינה, גם משפט. הצוות הזה הולך לקום בראשות המשנה בתחום ייעוץ וחקיקה בתוך התווך של משרד התקשורת, איגוד הבנקים, משטרת ישראל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, רק אל תגלי לשר שהצוות הזה הוא בראשות המשנה. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> אני חושב שהשר מכיר ותומך. << אורח >> לילך וינשטוק: << אורח >> אנחנו מכירים את זה מעולה, זה באמת עבודה כבר ארוכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נדבר על זה נגד עין הרע, עד שמשהו אחד טוב קורה. נמשיך, אתה ממליץ בנושא הזה מנגנון משותף, אולי בראשות משנה אחר, זה גם יכול להיות. גם לא נגלה. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> לא משנה מי יעמוד בראשו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אל תגלה לשר לביטחון פנים, אבל הדברים האלה עובדים באמת. << אורח >> אלעד בילבאום: << אורח >> עובדים בחו"ל וזה דבר מאוד חשוב שלא נסגור פתח אחד וייפתחו עשרות פתחים אחרים. הדבר השני החשוב זה שיתוף פעולה בין-לאומי. אנחנו נמצאים ממש בימים האלה באירוע של למעלה משלושה שבועות מבצע בין-לאומי עם האינטרפול כשכל המטרה של המבצע היא להפיל תשתיות בחו"ל שתומכות בהונאות. רק לסבר לכם את האוזן, הפלנו יחד עם העמיתים שלנו במערך הסייבר הלאומי כמעט 1,000 אתרים בטווח של ימים, לא ברמת לחסום את האתר ואז תוך שנייה קם אתר חדש, אלא דאגנו להפיל את התשתית שעליה מעלים את האתרים באמצעות שיתוף פעולה עם האינטרפול. למה אני אומר את זה? כי כשבדקו כמה תשתיות כאלה יש בישראל, מתוך מאות אלפי דיווחים שהגיעו מחו"ל, ארבעה בלבד. אז צריך לזכור שהתשתיות שמשמשות לפשיעה לא נמצאות בישראל ולכן הפעילות של האכיפה היא שיורית, היא לא מספיק משמעותית, כמו שגברתי אמרה, המאמץ צריך להיות במודיעין, מניעה וסיכול. מודיעין, מניעה וסיכול ניתן לעשות רק כשיושבים ועובדים ביחד, זה לא יכול להיות בשום דרך אחרת, לא בוועדה בכנסת, אלא במנגנונים לאומיים שעושים את זה כמו שקורה בחו"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אני מסכימה עם כל מה שאמרת, אבל אני באמת חושבת שהוועדה הזו היא חשובה כי גם הפתרון המיידי שגרם למטא להגיע לדיון ולהגיד שהם מתחילים לעבוד, כבר שווה, אבל דברים מאוד מאוד חשובים. אני מציעה, דרך אגב, שתקיים דיון בנושא הזה אצל צביקה פוגל בוועדה או בחוק ההסדרים, משפט שאומר: יוקם מנגנון משותף. זה פשוט קצת חורג מתחומי הוועדה, אבל אמרת דברים מאוד מאוד חשובים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש נציג של בנק ישראל? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני מסכימה עם הדברים שנאמרו פה על ידי נציג המשטרה לגבי הצורך בשיתוף פעולה של כל הגופים במדינת ישראל בנושא הזה ואנחנו שמחים לשתף פעולה בכל צוות שיקום ועם רשות ניירות ערך ועם המשטרה ומשרד המשפטים ועם כל הגופים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. לפני הסיכום, עוד מישהו רוצה להגיד משהו? אז אני אתחיל את הסיכום ואחר כך ניתן לאורית להמשיך את הסיכום. קודם כל אני רוצה להודות לכולם, לכל מי שטרח והגיע לכאן, לרשות ניירות ערך, גם לאורית ששיתפה אותנו והשתתפה כאן בדיון הזה, לכל מי שנכח והביע את דעתו. אני רוצה להוסיף עוד נקודה בנושא ההונאות, בנוסף לפעולה שעושים דרך הפלטפורמות אני חושב שגם חינוך, צריך לחנך את הציבור ולהעלות את המודעוּת לגבי המודעות שיש בהן הונאה פיננסית. אני חושב שרשות ניירות ערך יכולה להוביל משהו, פרסומת בפריים טיים שאנשים יידעו שהדבר הזה קיים. עוד הצעה, אולי לפתוח מוקד בתוך הרשות לניירות ערך בפני הציבור, לפני שאתה משקיע אם אתה רואה משהו להשקעה, תחזור אלינו ותבדוק שזה באמת משהו אמיתי ולא הונאה. זה גם חשוב מאוד. אני מעביר את המשך הסיכום לאורית. בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. קודם כל תודה רבה לך שהיית כל כך קשוב, זמין, הוא קבע דיון בהתראה של יומיים וזה לא ברור מאליו. תודה לך, יושב ראש רשות ניירות ערך וכמובן לכל המשתתפים בדיון. יהודה, תודה שבכל זאת באתם לדיון וגם הייתם אנשי בשורות. צריך לעבוד על לוחות הזמנים. אני אסכם. זה באמת עוד דיון חשוב בנושא המגפה של ההונאות הפיננסיות ברשתות. הבינה המלאכותית הפכה את ההונאות הפיננסיות לשטח הפקר כי בעוד שהרשות לניירות ערך מפקחת על כל יועץ השקעות פיזי הרי שבפלטפורמות הטכנולוגיות נוצרה מין איזה אקס טריטוריה שלא מפוקחת. התחום הזה גם, כמו שראינו בדיון, מכניס רווחי עתק לענקיות הטכנולוגיה, רק בסוף השבוע האחרון פורסם שההונאות מכניסות למטא לבדה רווח של 16 מיליארד דולר בשנת 2024, לכן הדבר הזה דורש פיקוח מיידי מול הרשתות. אני מאוד שמחה שהדיון היום תרם להודעה של נציג חברת מטא העולמית בפנינו על התקדמות ועל פיתוח כבר של כלי טכנולוגי שיאמת ויסנן את היכולת לייצר הונאות פיננסיות בישראל מול קהל ישראלי. אני קוראת להשלים את העבודה החשובה הזו, אבל אני קוראת לעשות את זה בתיאום מול רשות ניירות ערך ומבקשת מכם שתדווחו לוועדה, אם זה בסדר, בעוד חודש. אני חושבת שחשוב מאוד שתנסו לקצר את לוחות הזמנים בתיאום מול רשות ניירות ערך. ולבסוף אני קוראת מכאן, אנחנו ננסה להכין ביחד, אם זה בסדר איתך, היושב ראש, לתקן את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה-1995, כך שהרשות לניירות ערך תהיה רשאית לקבוע כללים בנושאים האלה על מנת לפתור את הפער הזה שנוצר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית באופן שלא יהיה תלוי רק ברצון הטוב של הפלטפורמות. אז אנחנו נכין הצעת חוק שננסה לקדם. ובאמת תודה רבה על הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>