דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ז' ישיבה של"ט הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ו (2 בדצמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 אבי מעוז (נעם): 4 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 5 יעקב מרגי (ש"ס): 6 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 6 יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן 7 שלי טל מירון (יש עתיד): 7 יוסף טייב (ש"ס): 12 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 13 אבי מעוז (נעם): 15 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 17 הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025 34 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 34 נאור שירי (יש עתיד): 36 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 41 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 43 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 43 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025 48 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 48 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025 53 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 53 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 59 בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 59 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 60 עודד פורר (ישראל ביתנו): 61 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 64 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 65 ינון אזולאי (ש"ס): 66 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 69 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 69 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשרה. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ו, 2 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח שנתי של מבקר המדינה בנושא: הביקורת על מערכת הביטחון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים לנאום מתבקשים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בשבוע החולף הגיעו מאות פניות למוקד השקיפות החדש שהשקתי. אחת מהן עוסקת בהשתלמות מורים למתמטיקה בנושא הוראה רגישת מגדר. הוראה רגישת מגדר זהו עוד טרלול פרוגרסיבי מבית היוצר של היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך. למה טרלול? קודם כול, כי זה חלק מהניסיון להשריש את התפיסה ההזויה כאילו יש דבר כזה מגדר שהוא שונה ממין ביולוגי. כמו שאמרה בעבר הפצ"רית העבריינית המודחת, ואני מצטט: את לא נולדת אישה, את נעשית אישה. ועוד ציטוט: נשיות איננה תולדה של ביולוגיה, אלא מהות הנכפית על אישה. אם זה לא היה מזעזע, זה היה אולי משעשע. ושנית, כי הניסיון של הפמיניזם הרדיקלי להשוות בין המינים מתעקש להתעלם בכוח מההבדלים שביניהם ומהייחודיות שלהם, ובכך דווקא הוא גורם עוול לבנות ולנשים שמוסללות לנסות להידמות לגברים. ולסיום, המלצה למשרד החינוך: אם אתם רוצים לעזור לתלמידות ולייצר עבורן אקלים ואווירה מתאימים ללימודי מתמטיקה או כל מקצוע אחר, אולי פשוט תנסו ללמד בהפרדה. מניסיון, זה עובד מעולה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. וכעת, חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפעמים אנחנו, חברי הכנסת, מוסיפים חטא על פשע בלי כוונה מראש. אני אזכיר לכם שבכנסת העשרים, אני ביחד עם השר אלי כהן נלחמנו בתאגידי המים אשר עשקו את האזרחים וגרמו להם נזק אדיר, והצלחנו לצמצם אותם. לפני כמה ימים ישבתי איתו, ואני מקווה שאנחנו נצליח בסופו של דבר לסגור את תאגידי המים ונחזיר את משק המים – משק סגור, שקשה לקחת ממנו תקציבים או כספים, פרט לקידום משק המים בתוך המועצות והעיריות. היום נחשפתי, אדוני היושב-ראש, בוועדת הכספים למה שנקרא קרן הארנונה. מבקשים תוספת של 300 מיליון שקל – בשלוש שנים זה בערך 900 מיליון שקל, כמיליארד שקל. אני אומר, מי צריך את זה? המועצות המקומיות או העיריות שמקבלות את ההטבות הן החזקות במדינה, ומחצית מהרשויות המקומיות בארץ הן בסוציו-אקונומי 3 ו-4, מקסימום 5. הן לא יצליחו לקבל שקל אחד מקרן הארנונה הזאת. אני אומר, הגיע הזמן שאנחנו נבטל את הקרן הזאת, כמו שאנחנו רוצים לבטל את תאגידי המים. בעזרת השם, הם יחזירו קודם כול תמיכה באזרחים, ייתנו להם יותר דחיפה, במקום העומס שנמצא על אזרחי ישראל ועל כיסם בערך בכל יום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חבר הכנסת יעקב מרגי. אחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת בעד. הצבעת בעד. << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> אני - - - חברתי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעיר את תשומת הלב לדבר שאנחנו מכירים כבר מעל עשור. מדינת ישראל נמצאת במשבר תעסוקתי, אך יש מקצוע אחד, שנקרא קלינאות תקשורת – יש קושי רב, קושי רב למצוא היום קלינאית תקשורת לילד או לילדה במעונות יום שיקומיים. אני בכוונה מדגיש – במעונות יום שיקומיים, בגני תקשורת. ואצלם כל יום שהילד לא מטופל או לא פוגש קלינאית תקשורת זאת רגרסיה, חזרה אחורה. לצערי הרב, המערכות מקובעות, המערכות קפואות, קופאות בגלל קבוצות לחץ. אני חושב שהנושא הזה צריך טיפול מערכתי של שר החינוך, של המל"ג, של הוות"ת ושל כל משרדי הממשלה שנושקים למקצוע הזה: בריאות, רווחה וחינוך. הגיע הזמן, אם קשה לייצר פה קלינאי תקשורת בגלל שזה רף גבוה או בגלל כשל שוק או משהו כזה, אפשר לייצר משהו ביניים, מקצוע ביניים, תת-מקצוע, כדי לתת לאותם ילדים שזקוקים לכך ביום-יום, לחיי היום-יום, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. וכעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומציגה בפני המליאה את אירועי הטרור שלא זכו לסיקור מספק. במוצאי שבת האחרונה התרחש אירוע חמור בכביש 5, כאשר בסמוך לכפר מסחה הושלך מוט ברזל כבד לעבר רכב שבו נסעו שלוש צעירות. מהתמונות ניתן לראות כי המוט חדר את שמשת הרכב, ונעצר ממש בסמוך לנהגת. אדוני היושב-ראש, האירוע הנוכחי משתלב ברצף מתמשך של תקיפות באמצעות יידויי אבנים, סלעים – וכעת גם לום ברזל – לעבר כלי רכב ביהודה ושומרון. זהו פיגוע טרור לכל דבר. השלכת מוט ברזל לעבר רכב בתנועה היא פעולה בעלת פוטנציאל רצחני, ולא אירוע שוליים. בשבועות האחרונים אנו עדים לתדרוכים של פיקוד מרכז על ירידה בטרור ביהודה ושומרון. כשעימתי את נציגי צה"ל עם העובדות בוועדת חוץ וביטחון, הם הודו שאין באמת ירידה בטרור, אלא שהטרור ירד בגזרה אחת ועלה בגזרות אחרות. אז מפה אני אומרת לאלוף הפיקוד: די עם המניפולציות על המספרים, פשוט תמנעו את הטרור הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. << נושא >> יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן. אני מתכבד להזמין את ראשונת הדוברות לפתוח את הדיון, חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה דוברים יש מהסיעות על זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אגיד לך: את, חבר הכנסת טייב, חברת הכנסת וולדיגר, לימור סון הר מלך, אבי מעוז – חמישה, והשרה תסכם בסוף. עד חמש דקות לכל דובר, ונתחיל כעת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שכששמעתי על היום המיוחד הזה רציתי לדבר בו. הרבה אנשים טועים בי, ולא יודעים שאני מה שנקרא ילדת תערובת – אני חצי מעדות המזרח וחצי אשכנזייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עדות המזרח? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר בדיוק. סבלנות. לי ולמאי גולן יש כמה דברים במשותף, אולי היא תופתע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. אני מקווה שריצינו את התקשורת. אימא שלי אמריקאית ואבא שלי כורדי-עיראקי. לכן היה לי מאוד חשוב לבוא לדבר פה. נזכרתי שבאחת הרשתות החברתיות – מאי דיברה בעבר על דברים שכותבים לנו ברשתות – מישהו כתב לי באחד הסרטונים שלי, איך הוא אמר את זה? הכורדייה של יש עתיד, תחזרי לגלגל קובה. אז כתבתי לו: קודם כול, אני סופר-גאה להיות הכורדייה של יש עתיד. נתחיל מזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דבר שני, אנחנו אוהבים קובה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר שני, חלום, סיר של קובה. ואני רוצה להגיד לכם שאם יש דבר שאני יכולה להתחיל לבכות ממנו בשנייה זה העובדה שאני לא יכולה ביום שישי בבוקר לעמוד עם סבתא שלי, זיכרונה לברכה, ולהניח סיר קובה. זה אולי הגעגוע הכי גדול שלי בחוויות שחוויתי בחיים עם סבתא שלי. אני מאוד מתגאה במוצא שלי, גם מהצד של אבא שלי וגם מהצד של אימא שלי. זה מצחיק אותי שהרבה פעמים מייחסים לנו ביש עתיד כאילו אנחנו אליטיסטים שנחתו מהירח ואין לנו שום קשר לדבר הזה. אבל זה פשוט לא נכון. הינה, אני העדות לכך שיש לנו גם את זה ביש עתיד. אגב, אני חושבת שבעשירייה שלנו רוב האנשים הם בני עדות המזרח, ואני מאוד מאוד מתגאה במוצא שלי. הכנתי נאום רשמי והכול, אבל אני רוצה להגיד ברמה האישית, אבא שלי נולד בכפר קטן ליד בגדד, וההורים שלו הוברחו בלילה לישראל. לא נתנו להם לצאת, הם ממש הוברחו בטיסת לילה באמצע הלילה. וסבא שלי וסבתא שלי – היה להם מפעל לשטיחים, והם נאלצו לעזוב את הכול, לקחת את הדברים, בלי כלום, כלום, כלום, ולעלות על המטוס ולברוח לארץ. ומה שהם עשו, סבא שלי ארג שטיח לילה לפני, ועטפו את אבא שלי בשטיח הזה – והשטיח הזה היום אצלי בבית, והוא עובר מדור לדור. אני מתרגשת כשאני מספרת על זה, כי זה הדבר היחידי שהגיע איתם לארץ ממה שהיה להם שם. וכשהם היו צריכים לנחות בארץ, לא נתנו להם לנחות, והנחיתו אותם בקפריסין באיזה מחנה זמני, והם חיכו עד שיביאו אותם לארץ. וכשהביאו אותם לארץ, שמו אותם בנגב בכלום, אמצע כלום, כלום, כלום, ואמרו להם: נבוא לקחת אתכם, ולא באו. וסבא וסבתא שלי והאחים שלהם החליטו בהחלטה עצמאית שהם צועדים לכיוון באר שבע. הם הלכו לבאר שבע, ומשם איכשהו הם התגלגלו, והביאה אותם הסעה לירושלים, והם בהתחלה התמקמו בליפתא, ומשם הם התחילו את הדרך שלהם בארץ. אבא שלי הוא בן בכור ל-12 אחים ואחיות. ההורים שלו היו אנאלפביתים. ואני לא אשכח, סבא שלי, זיכרונו לברכה, כשהוא ראה אותי בפעם הראשונה עם דרגות קצונה, כשסיימתי את קורס הקצינים בחיל האוויר ובאתי לבקר את סבא וסבתא שלי ביום שישי לאכול קובה, סבא שלי פשוט לא יכול היה לדבר. הוא לא יכול היה לדבר. הוא כל כך התרגש מעצם זה שקיבלתי את דרגות הקצונה וממה שזה מייצג עבורו, ומהדבר הזה שהם הגיעו פשוט מכלום, בלי כלום. סבא שלי היה פועל בניין, סבתא שלי הייתה עקרת בית שגידלה 12 ילדים וילדות, ואני ממש ממש מתרגשת וגאה בזה שאני היום חברת כנסת. ואני לעולם לא לוקחת את זה למקום של, אתם יודעים, איזושהי מסכנות או שסע עדתי. אני באמת מאמינה שבעבודה קשה אפשר הכול. ויש כל כך הרבה כאלה כאן – כאן, בתוך הבית הזה, הרבה כאלה שעשו את זה בעבודה קשה וצריכים להתגאות במה שהם מייצגים. אז לכל מי שכותב לי ברשתות וחושב שזה מעליב אותי – להפך, אני גאה בזה מאוד, ואמשיך לייצג את זה בכבוד גדול. לקחתי המון המון זמן רק כדי לספר את הסיפור האישי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יודע מה כתוב לך פה, אבל מה שאמרת עכשיו היה מקסים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. סיימתי את הנאום, מה שנקרא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לדעתי, את יכולה משפט או שניים לסיום, כי גם הזמן דוחק. והמלצה לצוות המדיה של חברת הכנסת שלי טל מירון – להעלות את הנאום הזה עם תמונה של השטיח של סבא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> במלואו. עם תמונה של השטיח, שהוא אצלי בבית, ויעבור לאחת מבנותיי, כמובן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למי? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיקרון נותנים את זה לבכורה, אבל אני משתדלת לא לעשות אפליה. אני חושבת מה לעשות שלא ירגישו מקופחות. אבל אני כן רוצה רק להגיד שהיום הזה הוא כן יום מאוד מאוד חשוב. חבל לי קצת שאולם המליאה ריק. חבל לי, כי זה יום שאנחנו צריכים לציין אותו ולדבר עליו, ואני חושבת שיש המון סיפורים ממדינות רבות שאנחנו צריכים לשמר את המורשת שהייתה שם, כי לצערי הקהילות היהודיות מאוד מאוד מאוד מצומצמות, אם לא קיימות בכלל בחלק מהמקומות, ואסור לנו שזה ילך לאיבוד ולא תהיה לנו המורשת החשובה הזאת. אז דווקא היום הזה בכנסת הוא חשוב, ואנחנו צריכים להמשיך לקיים אותו, ואני מקווה שבשנה הבאה נראה אולם מליאה יותר מלא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה מאוד. תודה רבה. תמונה של השטיח, לא לשכוח. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יהיה. יהיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוסף טייב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היושב-ראש, אני יכולה גם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את השרה המסכמת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא, אני רוצה המלצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, בכיף. מאה אחוז, נשמע את הדברים ונגיב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הדברים שלי פחות כאילו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> למה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא, אני אומרת, פחות – לא יודעת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מציע מדי פעם לדבר רגשי ככה ולא מהדפים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תאמין לי שכל מה שמהדפים זה רגשי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טייב, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מציינים כאן היום בכנסת את יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב, מאיראן. אני חושב שזה יום זיכרון שבסוף נועד להשמיע את קולם של למעלה מ-850,000 יהודים שנעקרו מבתיהם. סיפור חיים של קהילות שלמות שנמחקו בן לילה. משפחות שנלקחו מבתיהן, ואיתן זיכרונות של סמטאות, בתי כנסת, חיי קהילה, וכל אלו נגזלו מהם באחת, תחת איומים, אלימות, החלת חוקים מפלים, שלילת זכויות בסיסיות. קהילות ענק מעיראק, תימן, לוב, סוריה, לבנון, טוניסיה, אלג'יריה, איראן – כל אותן קהילות הן חלק מפסיפס מופלא של העם היהודי, שפרח במשך מאות שנים, מאז חורבן הבית, ובן לילה נהרס והושמד. במסירות נפש מופלאה רובם עלו לכאן לארץ ישראל באמונה עמוקה, בנו כאן את הארץ הזאת. ואנחנו נמצאים כאן היום כדי לומר בקול ברור, בגאווה עצומה, שהסיפור של אותן קהילות שפורחות ומשגשגות אסור שיישכח, הן במערכת החינוך והן בשיח הישראלי. אני חושב, כנציג תנועת ש"ס, שבסוף מייצגת את הציבור במורשתו, שמורשתו ספוגה בזיכרונות האלה, וכמי שזכה לגדול בתוך עולם שבו הסיפורים על היציאה והגירוש הם חלק מהמציאות המשפחתית, שזוהי זכות עצומה עבורי לעמוד כאן ולהשמיע את הסיפור של אותן קהילות, לדאוג שהדור הצעיר ידע, יכיר את ההיסטוריה היהודית המפוארת, שלצערנו נגדעה באכזריות. הגירוש מארצות כמו ארצות ערב, איראן, הוא לא רק פרק שעבר – הוא חייב להיות זיכרון ותזכורת חשובה לכך שהעם היהודי בכל דור ודור מתמודד עם שנאה, עם אנטישמיות, שהפכה לצערנו למציאות מסוכנת עבור אחינו שבתפוצות בימים אלו. כאחד שעלה מצרפת, אני מאמין שישראל זו המדינה והארץ, הבית האמיתי של העם היהודי, המקום שבו יהודי חייב לחיות בביטחון, בגאווה, בלי להתנצל על זהותו, ולחזק ולשמור על זהותו היהודית. מה שקורה היום ברחבי העולם, בפרט באירופה, לצערנו, הוא תמרור אזהרה אדום. אנטישמיות שמרימה את ראשה בקצב מסחרר שלא הכרנו עד עתה. כמי שמכיר היטב את המציאות ואת חייהם של יהודי התפוצות, בקשר עם חברים, בני משפחה שעדיין מתגוררים שם, אני אומר כאן באופן ברור: זוהי עת קריטית לעם ישראל ולעם היהודי כולו בתפוצות. לכן מכאן, מעל במת הכנסת, אני קורא לאחיי ואחיותיי בגולה: בואו הביתה. אל תחכו, כי בסוף זה יהיה מורכב יותר. אנחנו כאן נעשה הכול כדי להקל עליכם, אבל קחו את ההחלטה האמיצה והטובה למענכם, למען הילדים שלכם, למען המשפחות שלכם. ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר מתחילה שנאה כלפי היהודים, היא איננה נעצרת מעצמה, לצערנו, וכאן מדינת ישראל בשבילכם, ועם ישראל כולו מחבק אתכם. כולנו עובדים כאן יחד, אופוזיציה וקואליציה, כל הבית הזה, כדי להקל עליכם את תהליך העלייה, לתת מענה לקשיים, לפתוח לכם דלתות בשוק התעסוקה, בחינוך, בהשתלבות בחברה הישראלית. זוהי חובתנו המוסרית והפרלמנטרית. חברים, יום היציאה והגירוש הוא לא רק יום זיכרון – הוא יום של זהות, של אחריות, של חיבור בין הדורות, ועלינו להבטיח שהכאב שלהם יישמע, שהסיפור שלהם יילמד במערכות החינוך, ושמורשתם תמשיך לפאר את עמנו. בעזרת השם, נמשיך לפעול לאחדות בעם הזה, לעלייה, לשימור המורשת, הזהות היהודית, לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל כבית היהודי והלאומי של עם ישראל, המקום המוגן והבטוח ביותר לעם היהודי של כל יהודי באשר הוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טייב. כעת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – נמצאת איתנו? לא נמצאת איתנו. אז אם כן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז, שגם אותו אני לא רואה באולם, אז יניב, אבי מעוז הוא הדובר הבא, אולי תראו אם הוא מאחורה, תגידו לו. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשות היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לפתוח בדברי תודה והערכה עמוקים לחברתי השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן. את נושאת בשליחות, והמחויבות שלך לנושא הזה – העלאת קרנה של יהדות ערב, והמאבק שלך למען האמת ההיסטורית ראויים לכל שבח. רק השבוע ראינו דוגמה מופתית לכך באירוע העוצמתי שערכת בנושא הזה. פגשנו שם את הפרויקט המופלא והמרגש הזה, "רואים את הקולות" – פרויקט שנותן סוף-סוף במה לעדויות, לסיפורים, לפיוטים מבית אבא. מאי, את עושה תיקון של עוול היסטורי, אין לי דרך אחרת לומר את הדבר הזה. הייתי בכמה אירועים, בכמה וכמה אירועים שאת עשית, לתת במה ולהעלות את קרנה של יהדות ערב ולספר את הסיפור שלה. רק מי שמבין מבין כמה ערך יש לדבר הזה. את מחזירה לקהילות המפוארות הללו את הכבוד הראוי להן בבניין הארץ והמדינה, ועל כך תודה לך. חבריי, אנו מצויים בימים שבהם אנו קוראים בפרשות השבוע על ירידת בני ישראל למצרים. יעקב ובניו יורדים לארץ מצרים. אומנם זו לא אותה תרבות, וזה לא אותו העם של ימינו, אבל הגיאוגרפיה היא אותה גיאוגרפיה, והשנאה, למרבה הצער, היא אותה שנאה עתיקה. כבר לפני אלפי שנים, באותו חבל ארץ, יהודים נרדפו רק בשל היותם יהודים. ההיסטוריה שלנו במרחב הזה ספוגה בדם ובדמעות עוד משחר ימי האומה. כשקמה מדינת ישראל נבנה כאן אתוס – דמותו של הצבר יפה הבלורית והתואר, הלוחם והחלוץ. גם יהדות אשכנז המפוארת, שקמה מאפר השואה, קיבלה את מקומה הראוי בסיפור התקומה. אבל בתוך הסיפור הגדול הזה קולה של יהדות ערב המופלאה הושתק. הוא נדחק לשוליים כאילו מדובר היה בעלייה פסטורלית, במעבר דירה. אבל האמת חייבת להיאמר, והיא קשה וכואבת: נגד יהדות ארצות ערב ואיראן בוצע טיהור אתני שיטתי, לא פחות מזה. פרעות, רצח, ביזה, אונס בכל מדינה ומדינה. במדינות הללו היהודים היו חסרי זכויות, בני חסות הנתונים לגחמותיו של ההמון המוסת. ומדוע הנרטיב הזה לא סופר במשך שנים? מדוע השתיקו אותו? כי לספר את הסיפור של יהדות ערב זה לספר את הסיפור האמיתי של השכונה שבה אנו חיים. ההשתקה הזו שירתה אשליה; היא הסתירה את פניו של האויב הרצחני, האכזר, זה שמסוגל לחולל זוועות בשכניו היהודים שחיו לצידו במשך שנים. העיוורון הזה הוא בדיוק מה שהוביל אותנו לזוועות 7 באוקטובר, כמו לשיח ההזוי על מדינה פלסטינית. העולם מדבר היום על טיהור אתני שישראל כביכול מבצעת. איזו צביעות. שוכחים את הסיפור של מי שבאמת ביצע טיהור אתני, מי שרוקן את ארצות האסלאם מיהודים ומי שביצע טבח וזוועות כל אימת שרק התאפשר לו. אדוני היושב-ראש, אני ניצבת כאן היום לא רק כחברת כנסת, אלא כנכדה. אני עומדת כאן בשם סבי, אברהם משה, זיכרונו לברכה, וסבתי, שולמית עיני, שתזכה לשנים ארוכות וטובות. שניהם עלו מעיראק. סבתא שולמית הייתה שם. היא הייתה ילדה קטנה בבגדד בזמן הפרהוד. היא לא קראה על זה בספרים, היא ראתה את זה בעיניים. בעיצומו של חג השבועות היא ראתה את ההמון הפרוע שפורץ לבתים, צורח משנאה ורוצח ללא רחם; היא ראתה יהודים נגררים ברחובות, תינוקות שרגליהם נקטעות באכזריות; היא הריחה את הדם שנשפך, היא שמעה את צרחות הנשים הנאנסות. היא נושאת את הזיכרון הזה כל חייה, ובחוכמתה הרבה היא דאגה להנחיל אותו לנו. לא כדי לזעזע, אלא כדי שלא נשכח. סבתא שולמית לא הסתפקה בלספר את סיפורי העבר; היא הזהירה אותנו. היא נתנה לנו צוואה לחיים. היא הייתה אומרת לי שוב ושוב: לימור, אל תתבלבלי מקולות השלום, אל תאמיני למילים יפות. יש כאלה שמדברים בשפה אחת אבל מתכוונים לדבר אחר לחלוטין. אל תשכחי מה ראינו שם, מה עשו לנו שם. אל תשכחי מה הם מסוגלים. ולפעמים, כשהייתי ילדה, אני זוכרת מבוגרים סביבי שלא הבינו, או שביקשו להדחיק. אני זוכרת שהם היו אומרים: למה היא כל כך נוקשה? למה היא חשדנית? למה היא לא נותנת להאמין ולהתמכר למציאות הטובה, הנעימה, החדשה, היהודי החדש? ככל שהתבגרתי והתחלתי לראות במו עיניי, גם בחיים האישיים שלי וגם בחיים הלאומיים שלנו, איך אותה שנאה מרימה שוב את ראשה, מנצלת את תמימותנו וטיפשותנו, הבנתי – סבתא שולמית לא הגזימה, היא הייתה מפוכחת. היא לא הייתה קיצונית, היא הייתה מחוברת למציאות שרבים בחרו להדחיק. כי גם היום, חברים, גם היום יש בינינו כאלה שאפשר לקנות אותם במילים יפות, שמתרגשים מכל הצהרה באנגלית רהוטה, מכל נאום על שתי מדינות, על דו-קיום, על עתיד משותף. אבל מתחת למילים המכובסות יש מציאות, ובתוך המציאות הזו יש כוונה מוצהרת, והכוונה של אויבינו לא השתנתה מאז הפרהוד בבגדד והפרעות בכל ארצות ערב ועד ימינו אנו. ביום הזה, כשאנחנו זוכרים את היציאה והגירוש, אנחנו חייבים לא רק לזכור את העבר, אלא להקשיב היטב לאזהרות של הדור ההוא. לנער את הראש והדעת מהחול והקונספציה שדבקו בו. להפסיק להתנצל, להפסיק לחלום בהקיץ, ולהתחיל להאמין לאויבים שלנו כשהם אומרים לנו שהם רוצים להרוג אותנו. חבריי, עם כל השנאה שלהם כלפינו, השאלה ומה שצריך לעניין אותנו זה לא הם אלא אנחנו. ועל כן אנחנו חייבים להבטיח את ביטחוננו, וההתחלה של ההבטחה הזו תהיה כאשר אנחנו נזכור מיהם האויבים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. וכעת חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, גירוש היהודים ממדינות ערב ומאיראן הוא קודם כול טרגדיה קשה. טרגדיה בגלל הסבל וההשפלות; טרגדיה בגלל הקורבנות והפקעת הרכוש. אבל הטרגדיה הזאת, כמו טרגדיות ומחירים קשים ששילמנו בדורות האחרונים, היא חלק מתהליך התחייה שבו נעקר עם ישראל מהגלות ונשתל מחדש בארץ חמדת אבות. גברתי השרה, אני מצטרף לברכות של חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ויישר כוח על כל מה שאת עושה בעניין זה. הגלות, מסביר המהר"ל מפראג, היא יציאה מהסדר. היא מצב לא נורמלי שבו עם ישראל מפוזר בארבע קצוות תבל ומנותק ממקומו הטבעי, מארצו הקדושה, שרק בה הוא יכול ועתיד לממש את ייעודו. ומכיוון שהעולם הזה איננו מציאות סטטית, אלא יש לו כיוון ומגמה שנמשכים אלפי שנים מאז בריאתו בהכוונה של ההשגחה האלוקית, בלתי אפשרי היה שעם ישראל ייטמע ויעלם בגלות וירד מעל במת ההיסטוריה כפי שקרה לעמים אחרים, ובלתי אפשרי היה שהמחלה והמציאות החסרה שנקראת גלות תימשך לנצח. אגב, אדוני היושב-ראש, היום לפני 78 שנים, בי"ב בכסלו תש"ח, ימים ספורים לפני ההחלטה הידועה של העצרת הכללית של האו"ם המכונה כ"ט בנובמבר, נערכה הצבעה מקדימה בוועדה המיוחדת שהוקמה באו"ם, ועדת אד-הוק, שבה אושרה לראשונה בגוף בין-לאומי ברוב של 25 כנגד 13 הקמתה של מדינה יהודית בעלת גבולות מוגדרים – עוד שלב בין-לאומי משמעותי בתחיית האומה, לאחר הצהרת בלפור וועידת סן רמו בסיום מלחמת העולם הראשונה. הנושא הזה מוביל אותנו ישירות לעניין הריבונות ברחבי הארץ. ולמה אני חוזר שוב ושוב לנושא הריבונות? כי הריבונות היא המימוש המתבקש למתנה האלוקית שקיבלנו שוב בדמותה של ארץ חיינו, ואי-החלת ריבונות זו כפיות טובה כלפי גואל ישראל, המחזיר שכינתו לציון ומקבצנו חזרה לארצנו מארבע כנפות הארץ. כי ריבונות זהו הביטוי הלאומי הכי ממשי למצווה ששקולה כנגד כל המצוות – מצוות יישוב ארץ ישראל, שאיננה רק מצווה על הפרט, אלא מצווה המוטלת על האומה, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ן: "ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות". כי ריבונות זה היחס הטבעי של עם כלפי ארצו. וכדברי רבי יהושע מקוטנא, ואני מצטט: "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל שתהיה תחת ירושתנו". כי הריבונות זה התיקון לעוול של ההתנתקות והגירוש מגוש קטיף. שם הייתה אולי ריבונות דה פקטו, אבל לא ריבונות מלאה ורשמית שהייתה מונעת את האיוולת שאפשרה לחמאס להשתלט על הרצועה ולהתכונן לטבח. כי ריבונות זה הביטחון לכל תושבי עוטף יהודה ושומרון, כלומר לערים כמו ראש העין, כפר סבא, נתניה, חדרה ועפולה, וכמובן גם למתיישבים הגיבורים ביהודה ושומרון עצמם. כי ריבונות זו התשובה הכי מתבקשת למתקפת שמחת תורה ושאר מתקפות הטרור, כי אם אתם פוגעים בנו כדי לקחת מאיתנו את הארץ, אנחנו מעמיקים עוד יותר את אחיזתנו בה. כי ריבונות זו תרופת המנע הכי יעילה להקמת מדינת טרור בלב הארץ, והיא גם התרופה היחידה לסעיף הסולל דרך להקמת מדינה פלסטינית ולתוכניתו של הנשיא טראמפ שאושרה במועצת הביטחון לפני שבועיים. גברתי השרה, אני עומד משתומם מול ממשלת הימין על מלא; נקרתה לנו הזדמנות מאת בורא עולם לעשות את התיקונים הנדרשים ובין היתר להחיל ריבונות. איך אנחנו מפספסים אותה? מי יודע אם תהיה אפשרות כזאת לאחר הבחירות? אני שוב קורא לממשלה ולקואליציה לקדם את הצעת החוק שלי, שאושרה בקריאה טרומית, להצבעה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית עכשיו ובאופן מיידי. הגיע זמן ריבונות, כי משנעשינו עצמאיים ויש לנו מדינה ריבונית, איננו זקוקים לאישורו של אף אחד כדי לממש את עצמאותנו וריבונותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מתכבד להזמין את השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה חברת הכנסת מאי גולן, אל הדוכן, ונקדם בברכה את מפקדות ומפקדי משטרת ישראל, חניכי וחניכות הקורס לפיקוד ומטה של משטרת ישראל. נפגשנו מוקדם יותר. אנחנו מברכים אתכם, ברוכים הבאים לכנסת, ותודה על כל מה שאתם עושים לביטחון ישראל ולשמור על שלומם של אזרחי ישראל. בהערכה רבה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> איזה כבוד, יש לי זכות לנאום מולם. אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה לומר שזה מרגש אותי שאתה כאן בנאום הזה, כי אני חושבת שאתה אחת מקרני האור של התרבות המזרחית בממשלה שלנו, בכנסת שלנו. ואני חושבת שאתה מביא גאווה עצומה עם המורשת שלך לכנסת בתור יושב-ראש הכנסת. אז זו זכות גדולה עבורי לנאום את הנאום הזה לידך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> וככל שתהיה כאן לאורך הנאום שלי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אהיה. מבטיח להיות עד הסוף. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אולי זה יהיה טיפה ארוך לך, אבל לא יודעת, אני מקווה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזה קהל זכיתי לו, ברוך השם. היום אנו מציינים את יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, והיום הזה עבורי אינו עוד יום בלוח השנה. דפי ההיסטוריה מתערבבים לנגד עינינו, והעבר מתמזג עם ההווה בתוך האש של מלחמת התקומה, שאנו נמצאים בעיצומה, המלחמה הקיומית אל מול אויבינו הקמים עלינו לכלותנו. לפני כשבעה עשורים ויותר עמדו הסבים והסבתות שלנו בפני שוקת שבורה. הם נאלצו לנוס על נפשם מבתים שבהם חיו מאות שנים, מבגדאד ומטהרן, מצנעא ומקזבלנקה, מטריפולי ומדמשק. הם עלו לארץ ישראל באוניות רעועות בלב ים, במסעות רגליים מפרכים במדבר ובטיסות חשאיות באישון לילה. הם הגיעו לכאן חסרי כול, אך מלאים בכול. הייתה להם מורשת מפוארת, אמונה יוקדת וצניעות. הם שמרו על הגחלת היהודית, על הקידוש של שבת, על כיבוד הורים, על החום המשפחתי, על העזרה לזולת. הם אלו שעיצבו את עמוד השדרה המסורתי של ישראל, זה שמחבר אותנו עד היום לזהותנו. וצריך לומר זאת ביושר ובכנות, בהמשך להערכה העצומה שיש לי לדור הזה – כולנו זוכרים את המראות המזעזעים שראינו רק לפני שנתיים ביום כיפור בחלקים מסוימים מאוד בעיר תל אביב– יפו, אך בזכות אותו עמוד שדרה ציוני אמוני, בזכות הכבוד למורשת והמסורת שנטעו אותם הסבים והסבתות הללו, מעולם לא ראינו ולעולם לא נראה מראות כאלה בדימונה או באופקים, למשל. לעולם לא. לא נראה מראות מזעזעים, שמצמררים עד עמקי הנשמה, בשדרות או בירוחם, כפי שראינו בתל אביב–יפו, כששונאי יהדות מבזים ורומסים את דוכני הנחת התפילין בכניסה למקומות ציבוריים. כמו למשל הפרופסורית הליברלית, שלא אזכיר כאן את שמה, מובילת המחאות, שמדברת בשם רוב דמיוני ושפנתה בחוצפתה לשליח שעמד בדוכן תפילין במכון ויצמן ותקפה אותו כשהיא אומרת: אתה באמצע החיים שלי מפריע – ציטוט מדויק, אגב – אתה באמצע החיים שלי מפריע. יש לך אישור לעמוד פה עם הדברים האלה? גבר, אתה עובר על החוק של המקום. תיקח את עצמך החוצה – ככה היא אמרה. או לחלופין, לבושתנו, תלמידים שמושעים מבתי ספר רק כי הם מעיזים להניח תפילין – אם לא נאה לך לשמוע, אל תפריע לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שואל אותך מה - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, באמת, נושא שהוא בקונסנזוס, למה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> "לא שואל אותך" – איזה נימוס ממלכתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה קונסנזוס? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בוודאי שזה קונסנזוס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שומע מה היא אומרת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תתבייש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי את. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תתבייש. מבזה כל יום ויום בכנסת הזאת, גם ביום הזה אתה מבזה. תתבייש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את לא פה בכלל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא מדברת איתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר, אז מה, היא מדברת איתך, אז מותר לך להשיב עכשיו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בחוקים שלך כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר, אם היא מדברת איתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה, חברת הכנסת שירי, די. השרה גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. או לחלופין, תלמידים שמושעים מבתי הספר רק כי הם מעיזים להניח תפילין, ממש כמו בתקופות האפלות ביותר בתולדות העם היהודי. המסורת והכבוד ההדדי הם החומה הבצורה שלנו נגד הפירוד הפנימי, רק הם. זו תעודת הביטוח של העם היהודי היושב בציון ושל יהודי העולם כולו. וברוח אותה מורשת ראוי להזכיר את המאבק על הגדרת הזהות שלנו. אנו שומעים לעיתים קרובות את הקריאה "ברוח מגילת העצמאות", אך אסור לנו להניח שפרשנותה נתונה לוויכוח אין-סופי. מגילת העצמאות אינה מסמך פוליטי חילוני, ולא בכדי היא שואבת את סמכותה מן התנ"ך ומחזון נביאי ישראל כשהיא קוראת לבניית מדינה, וכך כתוב בה: "על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל". המייסדים, אשר ציפו למאות שנות תקומה, לא התכוונו שהמילים הללו יהיו לקישוט בלבד. הם לא האמינו שאחרי בקושי 70 שנה קבוצות מסוימות בחברה הישראלית ייתנו להן פרשנויות שונות ומשונות ויתפלפלו. המסורת, המורשת והתנ"ך הם הליבה והמצפן של המגילה ושל העם היהודי, והם הערובה לכך שרוח עמנו לא תאבד את זהותה. במהלך שלוש השנים האחרונות שמענו צעקות חוזרות ונשנות של גורמים פוליטיים, בדיוק מהצד הזה, שעכשיו השתולל כאן, שהפכו את מגילת העצמאות לתנ"ך שלהם; קריאות שקיבלו רוח גבית כאן מהאופוזיציה, כמו ראש האופוזיציה שחזר על המנטרה: אנחנו הרוב, הרוב המוחלט. ואני אומרת לכם: את הצעקות האלו לא שומעים בערד, לא באופקים, לא במגדל העמק ולא בעוד הרבה מקומות. הרוב איננו נמדד בצעקות מעל במות, הוא נמדד בחיבור האמיתי לשורשים. הרוב הזה אינו מיוצג על ידי מי שמתפלפל על רוח המגילה ומתנתק מהתנ"ך. הרוב היהודי הוא ציבור ענק שאמונתו היא מסורת ושורשים, והוא מחזיק את המדינה על כתפיו, לא בכותרות אלא בכיבוד אב ואם, ערכי היהדות שבתפילה וברוח של "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". וזו הסיבה שלכל אורך המלחמה לא שמענו מהלוחמים הגיבורים שלנו בקשר הצבאי קריאה אינטלקטואלית בשם מגילת העצמאות או עילת הסבירות. שמענו קריאה אמיתית מהבטן ומהנשמה במילים "בשם השם נעשה ונצליח". העדויות מהשבי על כוחה של האמונה, החיבור המחודש של רחוקים וקרובים, שיאי המכירות של ציציות ותפילין, כל אלה אינם מקרה, אלה העובדות שמוכיחות שכאשר האיום הוא האיום הקיומי ביותר, העם היהודי מתחבר אוטומטית למקור הכוח הרוחני העמוק והראשוני שלו, והוא התפילה והמסורת. והיום, הנכדים והנינים של אותם פליטים מארצות ערב ואיראן הם הלוחמים והמפקדים בחזית מלחמת התקומה, ואני אישית יודעת זאת ממקור ראשון. במהלך מלחמת התקומה יצא לי, כמו לרבים ורבות מאיתנו – וכאן יכולה חברת הכנסת לימור סון הר מלך ממש לספר איתי את אותו סיפור – לפגוש משפחות חטופים וחללים, כמו גם באירועי שמחות, ומאז ומתמיד, אני יכולה להגיד באופן אישי, יש לי משיכה מיוחדת לדור הסבים והסבתות, אולי כי אני בעצמי לא זכיתי לא לסבא ולא לסבתא. המוטיב החוזר כמעט בכל השיחות האלו היה אחד. הוא היה מוטיב של מחץ, אני חייבת לציין. כששאלתי את הסבתא או הסבא האבלים, מתוך כאב שהוא באמת עצום ובלתי נתפס – וזו באמת שאלה שקשה לשאול, אבל מצד שני גם חייבים לשאול – איך אתם מרגישים? והתשובה הראשונה שלהם תמיד תמיד הייתה: בעזרת השם ננצח. נכון, לימור? את עדה לתשובות האלה. אל תעצרו, אל תוותרו, עד הניצחון המוחלט. והיום כבר ניתן לומר בבטחה שהם, הם היו מקור הכוח שלנו בכל החלטה או הצבעה, וזו, זו בדיוק הצניעות שאין דומה לה. אף פעם לא "אנחנו", אף פעם לא "הקושי שלנו". תמיד העיניים היו נשואות החוצה, למען הלוחמים, למען החטופים, למען הניצחון הלאומי, למען עם ישראל. וכששאלתי על הנכד או הנכדה שנפלו, כמעט תמיד שמעתי את אותה גבורה עילאית מתוך עוצמה ששוב, באמת, לא ניתנת אפילו לתיאור: יש לנו עוד ארבעה, חמישה ילדים שנלחמים עכשיו בחזית, ועוד עשרה נכדים וחתנים, ככה הם היו אומרים לי. וכששאלתי איך מתמודדים עם כל זה, התשובה הייתה פשוטה, ברורה ומשותפת לשני המצבים: מתפללים, פשוט מתפללים לבורא עולם. הרוח הפועמת והמדהימה הזו, רוח של דבקות במטרה ואמונה, גם מתוך הכאב הכי גדול שיש, זוהי הרוח מבית הגידול שהביאו איתם אבותינו ואבות אבותינו, מהאניות וממסעות המדבר. זו הרוח של מי שיודע מה זה לאבד הכול ולכן יודע גם על מה אנחנו נלחמים באמת, ובדיוק בדיוק כמו שהרוח הזו חיה בתפילות ובמסורת, כך היא חייבת להיות חיה גם בשדרות הפיקוד, בתקשורת, שאחראית על תיווך המציאות לציבור, באקדמיה ובמסדרונות מערכת המשפט על כלל זרועותיה. חובה עלינו להביא אל עמדות המפתח את אותם בנים ובנות בעלי הערכים והשורשים האמוניים שינקו מבית ההורים, הסבים והסבתות. אנו צריכים לראות אנשים כמו אלוף משנה חזי נחמה ואלוף משנה אבינעם אמונה מובילים את המיונים לסיירת מטכ"ל, כדי שנזכה לעוד עמנואל מורנו, ושנראה משפטנים כמו פרופ' משה כהן אליה וד"ר רפי ביטון בפרקליטות הצבאית. אנשים שהלב שלהם במקום הנכון הם תעודת הביטוח שלנו למדינה יהודית ציונית ופטריוטית, הם תעודת הביטוח של העם היושב בציון לכך שאיש לעולם לא ירים יד עוד, לעולם, על יסודות המדינה וערכיה היהודיים, ושלא ייתנו למראות כמו בקפלן או לתופעות פרוגרסיביות מנותקות להחריב את מדינתנו ולהוציא את דיבתנו האנטישמית בעולם כולו. אך ביום הזה חובה עלינו להישיר מבט גם אל העתיד. ההוקרה שלנו לדור המייסדים אינה מסתיימת רק בזיכרון, היא נמדדת גם בתיקון היסטורי מתמיד. זוהי החובה המוסרית והלאומית שלנו כחברה, כמדינה וכממשלה, לדאוג שהאמת ההיסטורית תעוגן לנצח, שסיפורי הרדיפות, ההתנכלויות, מעשי השוד, השרפה, הסקילה ואירועי הטבח ההמוניים, שהסתיימו במותם של מאות יהודים, יוכרו לעד ולעולמי עולמים. מתוך אחריות זו, המשרד לשוויון חברתי בראשותי פועל במעשים בשטח. השנה, לראשונה בתולדות המדינה, קיימנו טקס ממלכתי לאומי לציון פרעות הפרהוד, שחברתי היקרה לימור סון הר מלך נכחה בו, תוך הצבת זרקור על סיפוריהם של אימותינו ואבותינו שלא זכו עד כה לבמה ההיסטורית הראויה. אם זה כל כך מצחיק את חברי האופוזיציה, שבאמת, אני לא מפסיקה לשמוע אותם, באמת, למה הם פה? זה בלתי נסבל, הזלזול הזה, אני מתנצלת שאני עוצרת באמצע. אני לא מפסיקה לשמוע את הצחוק והזלזול שלהם. באמת, במי הם מזלזלים? כמו כלום. לא ראיתי דבר כזה, באמת. תגיד, חבר הכנסת נאור שירי, אם אתה כל כך מזלזל, וכל כך מזלזל במורשת שלך - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי מקשיב לך בכלל? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - ובמורשת של העם הזה, שאתה יושב פה וצוחק, ולא מפסיק. אין לך טיפת בושה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את מחנכת? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אין לך טיפת בושה, אין לך טיפת כבוד לעצמך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, יא ממורמרת, את מחנכת אותי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תראה, תראה איזה דיבור – "ממורמרת". אני מבינה שאתה ממורמר שלא תהיה בכנסת הבאה, קח את הרגליים שלך ועוף מפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה מזלזל, אתה לא מכיר בדבר הזה. כל כך דוחה ההתנהגות הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גועל נפש של בן אדם, זה מה שאתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את לא מייצגת אף אחד. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את מדברת - - - אתה לא הפסקת לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את לא מייצגת את המורשת של העם הזה. מי את בכלל. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה איש ממורמר ומתוסכל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה את מחנכת אותנו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה בלתי ניתן לחינוך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את מדברת איתי על צבא, זה? משתמטת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבקש גם מחברי הכנסת וגם מהשרה. בואו נתמקד בעניין, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איש בזוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? מה, אני שואל אותך איפה להיות? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איש בזוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, די, די. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מדברת על צבא? משתמטת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תקשיב, נאור שירי. מה שאני עשיתי למדינה הזאת לא תעשה כל החיים שלך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה את עשית, מה את עשית למדינה הזאת? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כל החיים שלך, ארבעת הליצנים שיושבים, לא תעשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה שנייה, אני באמת לא רוצה להוציא. אז היא פונה, אבל אני מבקש ממך. אני מבקש להתמקד בנושא, גם השרה, גם חברי הכנסת. אני לא אבקש יותר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שלושה ליצנים שיראו את הכנסת מערוץ הכנסת במקרה הטוב - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - יושבים פה ומגחכים. שלושה ליצנים. אני בכוונה לא פונה אלייך, למרות שדיברת. שלושה ליצנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, השרה גולן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיבי, גם - - - הכנסת וגם מחוף היום אני עדיין אגחך עלייך. מה, את חושבת שאתה מעליבה אותי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, זה באמת לא - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא פוגע בי, חבר הכנסת נאור שירי יגחך עלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה את חושבת, שאת מעליבה אותי - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איך אתה מבזה יום כזה, איש עלוב ובזוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי והשרה גולן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - משתמטת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, די, די. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא דיברתי אליה בכלל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בואו, יש לנו גם אורחים, ויש לנו גם יום מיוחד לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן. בואו נתמקד בעניין, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רק אסכם את הדיון איתו שאני מוכנה ללכת לכל בסיס צבאי או משטרתי איתך ולראות את מי מעריכים יותר, אותך או אותי. מבטיחה לך שהרוב יבוזו לך ברמה הכי גבוהה שיש, ויחבקו אותי. לכן אתה יכול להמשיך לגחך על עצמך - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו באמת בשורה לעם ישראל שאת מגיעה לבסיס צה"ל - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - מחוף היום, מהבית, מבית הקפה. אף אחד מהם לא יצביעו לך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - כי זה מה שאת פספסת בגיל 18 כשאני נתתי חמש שנים בשביל הצבא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הנה, יש כפיים למעלה, יש לי אהדה מלמעלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה להסתכל לאיפה שאת רוצה, מה שאת רוצה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איש בזוי, שלא יצביעו לו, לא יאהבו אותו וגם - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא עשית שום דבר למען המדינה, שום דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, חבר הכנסת נאור שירי, מספיק, מספיק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא ממשיכה. אני לא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מספיק. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איזה עלוב נפש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וואו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, למה? למה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כי זה יום כל כך - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל למה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה שומע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, בסדר, אנחנו מאחורי זה כבר. להמשיך. בואו נמשיך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> טוב. זה המקום באמת לברך ולפרגן על כך לחברי יושב-ראש הקואליציה, שלא נמצא כאן היום, אבל באמת חשוב לדבר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> למה? הוא דווקא פה, ראיתי אותו לפני רגע. הינה, הוא פה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא כאן? אה, הוא כאן. אז חברי, חבר הכנסת אופיר כץ, הגעת בדיוק בזמן הנכון. אני רוצה באמת לפרגן, קודם כול, על הפעילות שלך למען הנושא הזה, למען ציון פרעות הפרהוד, ועל כך שיזמת את החוק החשוב הזה, והוא השתתף גם הוא, יחד עם חברים נוספים מהקואליציה, כמובן, בטקס שקיימנו בנושא לפני מספר חודשים, טקס שהיה באמת מאוד מאוד מרגש. ואני רוצה להגיד שאנחנו באמת הצבנו שם זרקור על הסיפורים של האימהות והאבות שלנו, שלא זכו עד כה לבמה הראויה, ועל כך תודה רבה לך, אופיר, על החוק, וכמובן לממשלה, שתומכת בקיום האירוע הזה. עוד קיימנו ביום ראשון השבוע, על פי החוק כמובן, גם את הטקס הממלכתי לציון יום היציאה והגירוש של היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, והעלינו על נס את סיפוריהם הכואבים והמרגשים, את הגבורה העילאית שלהם ואת התרבות הכה-ייחודית להם, מול קהל רב – ובאמת כל כך מרגש, וערכי ומסורתי – של בני הדור השני והשלישי לעלייה. לצד זאת, אנו משקיעים בתיעוד מחקר והעצמה, השקנו את אתר רואים את הקולות, המנגיש ומנציח את סיפוריהם של יוצאי ארצות ערב ואיראן לדורות הבאים ולציבור הרחב, לשימור מורשתם המפוארת. בנוסף, יוענק פרס ראש הממשלה בסך 150,000 ש"ח לעידוד והעצמת חקר הקהילות הללו, וכאן המקום להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהנושא חשוב לו באופן אישי והוא פועל לקדם יחד איתנו את ההוקרה לחוקרים הראויים. וכמובן, בנושא חיבור הדורות והפריפריה אני פועלת יחד עם משרד התרבות ומכון יד בן צבי על מנת לקדם ערבי קהילות וימי עיון, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית. זוהי דרכנו לחבר את הדור הצעיר לאוכלוסייה המבוגרת כדי שהתרבות, הפיוט, המורשת, המסורת והחוכמה יזרמו בעורקינו ובעורקי דור העתיד הבא עלינו לטובה בעזרת השם. אך מעבר לפעילויות אלו, חובה עלינו לוודא שיהיה כאן שוויון אמיתי וצודק. לא ניתן לעבר הקודר והחולה של המדינה הזו לחזור על עצמו. זו המחויבות שלנו בתור בנות ובני הדור השני והשלישי לעלייה לא לתת שיטייחו או יטאטאו מתחת לשולחן את היחס החרפתי להורים שלנו ולהורים שלהם, את המציאות העובדתית הזאת, הבאמת-קשה הזו, שבה העולים הציוניים הנלהבים, שחוו פרעות ופוגרומים קשים בארצות מוצאם, התקבלו בבוז, בהשפלה, ברמיסת זכויותיהם וכבודם. הגיע הזמן, במיוחד מעל הבמה המכובדת הזו, לומר את האמת: השלטון דאז במדינת ישראל ירק למשפחות שלנו בפרצוף. הם הגיעו ארצה והופנו ללא בחירה חופשית למעברות, כשהם גרים באוהלים ובפחונים במשך שנים, בלי מים זורמים, בלי חשמל, תוך הזנחה קשה שלהם ובמצב תברואתי ירוד עד מאוד, במקביל להפרדה בין המשפחות ובניצול אכזרי ומכוער של מצבם. גזזו את פאותיהם, גילחו את זקניהם, העלימו תינוקות, ריססו את העולים בחומרי הדברה כימיים, לעיתים אף בעירום מלא, ביחס משפיל, ללא שום הסבר מקדים ותוך פגיעה ממושכת בכבודם הבסיסי ביותר. האפליה הקשה הזאת לא הסתיימה בשנות הקליטה; היא המשיכה והונחלה על ידי הממסד, שהוביל מדיניות של אפליה נגד בני עדות המזרח כמעט בכל תחום: במערכת החינוך, בתעסוקה ועוד. הם נדחקו לעיירות פיתוח ולשכונות מוחלשות, סבלו מפערים בנגישות לטיפול רפואי, בייצוג במוקדי קבלת ההחלטות, בהסללה מקצועית ומניעה מהגעה למסלולי הצטיינות, תוך דחיפתם לעבודות כפיים בשכר נמוך, וזו האמת לאמיתה. ילד למשפחה מזרחית קיבל פחות חינוך, פחות הזדמנויות והרבה הרבה פחות תמיכה. התיאורים הקשים האלה ודאי נשמעים לכם כמו היסטוריה רחוקה, שהרי באמת עברנו כברת דרך משמעותית מאז: מונו, ברוך השם, רמטכ"לים ממוצא מזרחי, מפכ"לים, נשיאים, שרים בממשלה וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני. אך למרבה התדהמה והפליאה, רק מוסד אחד בישראל של 2025 עודנו ממשיך היום להתנהל כמו עסק משפחתי, כי את ההתנשאות וההדרה שהובילה מפא"י ניתן היום למצוא בגאון בבית המשפט העליון. כך אף הגדיל ועשה נשיא בית המשפט העליון לשעבר והוגה ההפיכה המשטרית האמיתית אהרן ברק, והגדיר זאת במילותיו: חיפשנו שופטים מרוקאים אבל לא מצאנו. הוא חיפש, הוא לא מצא. עוד אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בשנת 2016 כי צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת; אי-אפשר להכניס למערכת הזאת מישהו שאינו חלק מהמשפחה. כך הוא אמר, כן? לא אנחנו. ואני מזכירה לכם איך אך טבעי מבחינתם שכשיגיע שופט ממוצא עיראקי – רק לא מזמן – לעמוד בפני הוועדה לבחירת שופטים, הוא יתקבל בפרצופים עקומים ויגידו כי הוא לא קורץ מהחומר, הוא לא קורץ עבורם מהחומר הנכון. כי מבחינתם, המזרחים היחידים שהם מוכנים לראות בבית המשפט העליון הם או המאבטח בכניסה או המנקה במסדרון. אתה מזרחי? אז דלתות בית המשפט העליון סגורות בפניך. ככה זה במשפחה. "משפחה לא בוחרים", אומרים? כנראה שדווקא כן. אבל אל דאגה, אזרחי ישראל היקרים. אני מסתכלת לכם פה ממש ישר בעיניים – אלייך, כרמלה משדרות; אליך, מכלוף מבאר שבע; אלייך, מזל מנתיבות, ואליך, מנשה מדרום תל אביב, כמו סבא שלי מנשה, שהגיע לדרום תל אביב – כי אני, פלורה מאי בדרה גולן, גאה בשורשים שמהם באתי, ובאימי היקרה והצדיקה, רימונדה בדרה גולן, שתזכה בעזרת השם לבריאות וחיים ארוכים, ובסבתי פלורה בדרה, שזכיתי להיקרא על שמה ולשאת את שמה בגאון למשך כל ימי חיי, בעזרת השם, וגם אזכה להנחיל את שמה ואת מורשתה ואת הגאווה הזאת לילדיי ולנכדיי. אני כאן מתחייבת בפניכם שכל עוד אני כאן וכוחי במותניי, אני אפעל כדי לתקן, לשנות ולטפל במנגנון השכפול הגזעני הזה. נילחם כדי שבפוליטיקה יהיו עוד אמיר אוחנה, יושב-ראש כנסת מרוקאי, שמביא גאווה עצומה לממשלת ישראל, למדינת ישראל, לחברה ולאזרחיה; יהיו עוד לימור סון הר מלך ואיתמר בן גביר מעיראק והפעילות הקדושה שלהם למען ביטחון ישראל; עוד שלמה קרעי, ג'רבאי תוניסאי, שיתקן את התקשורת המעוותת; עוד דודי אמסלם שיחזיר עטרה ליושנה וימשיך לפעול למען הצדק; עוד גלית דיסטל אטבריאן מאיראן שנלחמת למען הערכים המקודשים לנו ומפארת את מורשת משפחתה כאן בכנסת ישראל. כי אנחנו כאן, כולנו, נבחרת המחנה הלאומי - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הלו, מה איתנו? גם אנחנו מרוקאים - - - הרשימה שלנו - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה לא בנבחרת, צדיק. אתה מוזמן להצטרף לליכוד ולהצטרף לנבחרת, או למחנה הלאומי בכלל. האמת שאתה, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אתה יודע שאתה יקר לליבי, ואתה מביא גם גאווה למדינת ישראל, פשוט לא מהמחנה הנכון. לא נורא. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, אתה יודע, בוא לא נדבר. אבל אנחנו כולנו, נבחרת המחנה הלאומי, נלחמים בשם הציבור היקר והציוני, שכשהגיע ארצה ריססו אותו בדי-די-טי, והיום יש מי שמעז לכנות אותו בשמות כמו "בבונים", "ביביסטים", "מנשקי מזוזות וקמעות" – אז שיהיה ברור, אנחנו גאים לנשק מזוזות וקמעות, גאים להשתטח על קברי צדיקים וגאים בחיבור למסורת שלנו ולעם היהודי. אזרחי ישראל היקרים, מול האויבים המבקשים לכלותנו ומול אתגרי השעה, המסר שלנו ברור וחד כתער: הגענו עד כאן בזכות אבותינו והמורשת האדירה שלהם, ונמשיך כאן בעזרת השם למען ילדינו, כי הרוח הנצחית שלהם ושל הקהילות המפוארות שמהן הגיעו תמשיך בעזרת השם להדהד בנפשנו ובנפש האומה הישראלית כולה; רוח בלתי מנוצחת שפועמת בתוכנו. לא בכדי נבחר הפסוק הזה, ולא בכדי בחר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתוך הפסוק את השם הזה למבצע עם כלביא – "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". נמשיך להיאבק למען עתיד טוב יותר עבור כולנו, למען שוויון הזדמנויות מלא ואמיתי, תוך זקיפות קומה וגאווה עצומה בשורשים שלנו, בתרבות העשירה ובכוחם ובסיפוריהם המעצימים של אבות אבותינו ואימותינו. עם ישראל חי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה גולן. אני מבין שאת תציגי גם את הצעת החוק הבאה. את צריכה לרדת להביא טקסט? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. אז אני רק אומר שבנאום שלך היו הרבה נקודות, אחת מהן ריגשה אותי במיוחד, וזה כשהזכרת את הסבים והסבות של החללים הנופלים. אני חושב שכולנו, חברות וחברי הכנסת, ביקרנו וניחמנו משפחות אבלות בשנתיים הארוכות האלה של המלחמה, וזו נקודה שלא מספיק נוגעים בה - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> - - כי הסבים והסבות גם הם גידלו את הנופלים, גם הם אהבו אותם, גם הם לקחו חלק בחיים שלהם, וראוי שנזכיר ונזכור גם אותם. יפה מאוד. << הצח >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1907).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום הוא כאמור הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה, ואני מתכבד להזמין את השרה גולן להציג גם את הצעת החוק הזו. בבקשה, עד עשר דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> תודה. אני רק אגיד לאדוני היושב-ראש, בקשר למה שאמרת על הסבים ועל הסבתות, שבמשרד לשוויון חברתי הקמנו ממש פורום לסבתות וסבים שכולים, שבאמת – אני חושבת שמדברים על האחים ומדברים על ההורים, ולא מבינים את הכאב העצום, וזו פשוט תוכנית שעובדת בצורה מרגשת מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראוי מאוד. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מדהים ששמת לב לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראוי מאוד. יפה. תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. אני מציגה את הצעת החוק הבאה. שלום לכולם, תודה שבאתם, השם ישמור אתכם, ייתן לכם כוח. שנזכה להיות ראויים לכם. תודה. אני מציגה את הצעת החוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ה–2025, בשם משרד האוצר. כנסת נכבדה, החוק נולד מתוך צורך דחוף, מוסרי ומיידי לתת מענה אמיתי לאלפי משפחות שביתן ניזוק או נהרס בעקבות המלחמה. המשימה של כולנו בשעה הזו היא אחת: להחזיר ביטחון, יציבות ובית לאנשים שאיבדו את כל אלו ברגע אחד. החוק שאנחנו מציגים מקים מסלול מהיר, ברור ושקוף לשיקום אזורים שנפגעו. הוא מתחיל בהכרזה מהירה של ועדה ייעודית על אזורים לשיקום והתחדשות, כך שתושבים לא יישארו תקועים במשך חודשים ושנים בלי לדעת מה יעלה בגורל ביתם. מהרגע שהאזור מוכרז, מסלול התכנון והביצוע הופך לחד וברור: מי מגיש את התוכנית ובאילו לוחות זמנים, תוך חיזוק תפקיד הרשות המקומית והובלתה בהליך השיקום. החוק מורכב משלושה חלקים משמעותיים: הראשון, ודאות ומהירות לתושבים. החוק מקים ועדה ייעודית, שמכריזה בתוך זמן קצר על אזורים לשיקום והתחדשות. לא עוד שנים של גרירת רגליים ותהליכים מיותרים. ההכרזה פותחת מסלול תכנוני מהיר ונותנת לתושבים תשובה ברורה מה יקרה לביתם. אנחנו מחייבים שכל תוכנית שתוגש באזור שנפגע תכלול פינוי-בינוי מלא או עיבוי, בהתאם לצורך, בצפיפות ובסטנדרט בני קיימא. הדבר השני הוא הקלה להשגת רוב לדיירים ופיצוי לתושבים שמעוניינים לרכוש דירה חדשה. קבענו מנגנון פיצוי ברור ושקוף לפי שווי דירה חדשה, ולא לפי המצב ההרוס. כך, התושבים מקבלים ודאות ושוויון בלי התמקחויות ובלי ניצול חולשה. המדינה תומכת באופן פעיל בתהליך באמצעות קרן הפיצויים, שמסייעת ליזמים לרכוש את זכויותיהם של דיירים שבחרו בחלופת היציאה. ללא מעורבות המדינה, חלק מהפרויקטים לא היו מתקדמים, ולכן חשוב לנו להבטיח שהסיוע הציבורי יהיה יעיל, מפוקח ושיוחזר לקופה הציבורית כאשר הבנייה תושלם. הדבר השלישי, כוח פעולה אמיתי ליזם אחד למען השכונה. אנחנו מפחיתים חיכוכים ומאפשרים התקדמות מהירה. יזם יקבל מעמד של יזם שיקום אם השיג רוב של בעלי הדירות – לא את הרוב הגדול ביותר. כך נמנעות קבוצות חסימה ומונעים מצב שבו עשרות דיורים נגררים רק מפני שבעל דירה אחד מתנגד מסיבות לא הגיוניות. זאת, תוך שמירה על כל ההגנות שניתנות בדיני פינוי-בינוי: הגנות לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלות, למשפחות במצוקה. אי-אפשר יהיה להתקדם לפני שהיזם מציע להם חלופות מלאות ובטוחות. חברות וחברי הכנסת, זהו חוק של אחריות לאומית. הוא אינו דיון מקצועי בלבד, הוא ביטוי לחוזקה של החברה הישראלית ולחובתנו כלפי מי שנפגעו יותר מכולם. החוק נותן מענה מיידי לנזקי המלחמה, אך גם מניח תשתית ארוכת טווח להתחדשות עירונית איכותית, בטוחה ומודרנית. אני קורא לכל סיעות הבית – ואני כמובן קוראת את זה בשם שר האוצר – להתעלות מעל המחלוקות. זה לא רגע פוליטי, זה רגע של אחריות קולקטיבית. זו הזדמנות להראות לאזרחי ישראל שהכנסת יודעת להתייצב מאחוריהם בזמן אמת. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון האישי: חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת אבי מעוז, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת איימן עודה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת אימאן ח'טיב. מישהו מהנוכחים פה רוצה לדבר? נקצר את התהליך. אני אעבור ישר אליכם. נאור שירי, בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היינו באמת באירוע מכונן. במקום שיהיה נאום, לא יודע, לציון יום מיוחד, קיבלנו נאום תוכחה על כל מה שעשינו רע, וכמה הגברת השרה תרמה למדינת ישראל הרבה יותר ממני. ואללה, מה שאני תרמתי למדינה, היא התבלבלה עם מי שיושב פה – כאילו את הרצל. את יכולה לעשות לי את זה. לי זה לא מזיז. אני אפילו לא אסתכל עלייך. הרצל מדבר אליי: מה אתה עשית בשביל המדינה? מה זה? ממש יש כבישים, תשתיות, רכבות, בתי ספר – הכול על שם מאי גולן. אני בכלל חושב שאת כל כך צנועה שאת כביש 6 הייתי קורא על שמך, את בית החולים הבא שנקים בדרום – על שמך. מדברת על גזענות, DDT, כולם רעים – כולם. כל האופוזיציה לא עשתה כלום, רק אתם באתם ועשיתם/ כשאת יושבת בממשלה ומתקצבת משרד שלם, כן? משרד החינוך מתקצב היום – סך הכול ישראל 2025, לא 1948 – חברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, מתקצבים באגף החינוך בירושלים מערכת חינוך שפשוט עושה סגרגציה, שקוראת לנשים ספרדיות ובחורות ספרדיות "כושיות". מסווגים אותן לכמה הם אשכנזים טובים או ספרדיות טובות. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש להם הורים מעורבים, אם הם ירדו מהדרך, או שהיא ספרדייה כבדה. ממש הלוחמת בצדק מאי גולן. אני באמת יכול לשים את ישראל לפני ואחרי שהגעת, עם כל התרומה המדהימה שלך. איפה היית עד היום, מאי גולן? איפה? מה עם ישראל, על כל 5,000 שנות קיומנו, עשו בלעדייך? שנייה רק למשה רבינו. באמת, אין, טוב שבאת. תאמיני לי, אני מרגיש בלב שלם – כל עוד המפתחות בידיים שלך, אני יכול לישון בשקט. עשית כל כך טוב למדינה. תישארי, תהיי שרה יותר מרכזית. אולי תחליפי את השרה האמיתית, את שרה נתניהו. אולי גם אז תחליפי אותה. באמת, היכולת שלך להיות כל כך חסרת מודעות, כל כך חסרת מודעות – באה פעם בחודש לכנסת, נותנת פה נאום שעה, גמרת את כולם. לאף אחד לא היה אכפת אחרי שתי דקות מה את אומרת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - במיוחד - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים באו, דיברו מהלב – יותר טוב, פחות טוב. הקריאו, דיברו לעניין. את באה: אהרן ברק, יצחק עמית, יצחק רבין – כולם אשמים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נכון, כולם - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם דפקו אותנו, לא דפקו אותנו – כאילו את הספרדייה היחידה בכנסת ישראל. באמת, תודה רבה שהגעת לעולם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תודה, תודה. תמשיך, תמשיך. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל יהודי התפוצות, בטח מארצות ערב, תולים תקוותנו בך כמייצגת היחידה שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, אני באמת אומר לך: טוב שהבאתם את מאי. תישארי. עשית כל כך טוב למדינת ישראל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולם לא הייתה שרה מבישה, באמת - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, נאור. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> די. באמת, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגידי לי די. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נאור שירי, אתה ערס פיוטי מהזן הנחות ביותר. ניפגש בקלפי. תשב בבית ממורמר ומתוסכל – ערס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה, נשמה. המשך יום טוב. אגב, את עושה עבודה נהדרת בדרום תל אביב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. תעלה ותבוא חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הכי מצחיק שדיברת אל קציני המשטרה שחקרו אותך. דיברת אל קציני המשטרה שחקרו אותך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לנאור שירי, תודה רבה למאי גולן. מספיק, די. נאור, מספיק. די, נאור. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מאי גולן, תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם יחקרו אותך. מה שעשית למדינה זה להבריח נחקרים, זה מה שאת עושה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ביי, ביי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מספיק. נאור שירי, תודה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - תמצא עבודה, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עסקאות סמים ברכבים ממשלתיים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מספיק. חברים יקרים, יש פה תלמידים למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד לו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אמרתי לו. הוא נרגע, זהו. נאור, תודה רבה – זהו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לכל התלמידים. אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני עוד לא התחלתי, שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די. מאי, מספיק. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ביי, ביי. נתראה - - - איפה תהיה בפעם הבאה? מחפש עבודה. אולי - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים קיבל בית המשפט החלטה בעניינו של אחינו יוסף סלמסה, זכרו לברכה. בחור צעיר מפרדס חנה, שלפני למעלה מעשור הותקף בצורה ברוטלית על ידי טייזר בידי משטרת ישראל רק בגלל שהוא ישב בספסל מתחת לבניין. יוסף נגרר לתחנת המשטרה. כשאימו והמשפחה שלו הגיעו, הם מצאו אותו בחניון של תחנת המשטרה כפות ברגליו ובידיו, זרוק, כשהוא במצב לא טוב. מספר חודשים אחר כך הוא נמצא מת. אני פגשתי את המשפחה. באותם חודשים מח"ש סגרו את התיק למרות שהיו ראיות. הבאתי אותן לכנסת ופתחנו את התיק מחדש. בזמנו אפילו חבר הכנסת סעדה טיפל בתיק. עשינו כאן דיון בוועדת הפנים – היושבת ראש דאז הייתה מירי רגב, והצלחנו לפתוח את התיק. אני אישית נפגשתי עם היועץ המשפטי לממשלה, שקבע חד-משמעית שהשוטרים תיאמו גרסאות ושיקרו, ושמשטרת ישראל הייתה צריכה לטפל בזה משמעתית – במקום שיטיסו אותם וייקחו להם את המדים, כמובן, עד היום לא נתנו להם שום עונש. לפני ארבע שנים, אחרי מאבק של למעלה מעשור, שתי הפגנות גדולות מאוד מאוד ומשפחה שנלחמה – האימא כמו לביאה, האחות, כל המשפחה; לפני ארבע שנים הם החליטו שהם תובעים אזרחית. רוצים לשמוע איך זה נגמר? זה נגמר בזה שהשופטת שלחה אותם להליך גישור. המשטרה לא לקחה אחריות. להפך, המשטרה מהללת את עצמה שהם פועלים למיגור הגזענות, בלי לקחת אחריות – נשלם רק 150,000 שקלים. משפחה שאיבדה את היקר לה מכול, את הבריאות. את הנשמה שלהם הם נתנו גם כדי שהמקרה הבא לא יקרה. אותם שוטרים עדיין במשטרת ישראל, וצדק ליוסף סלמסה לא ניתן. אני אגיד לך, אומרים "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף". אני מאמינה שהצדק בוא יבוא. המשפחה הזאת את הכסף, לא נעים לי להגיד, העלוב, לא צריכה, אבל היא עשתה את זה בשביל הצדק. חבל שמדינת ישראל לא לוקחת אחריות – לכל הפחות זה להעיף את התפוחים הרקובים ולומר: חטאנו, פשענו. וכן, יש קשר לזה שבסוף יוסף, זכרו לברכה, נמצא מת. בנצ'י, אני מחבקת אתכם, את המשפחה, את כולם – חיבוק גדול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו. מישהו רוצה לדבר? יעל, את רוצה? תעלה ותבוא יעל רון בן משה. אני רוצה לברך את הגיבורים שלנו למעלה שם מבית ספר "מנור" כברי, מקו העימות בצפון. מקסימים שכמוכם, אתם העתיד שלנו. אין כמוכם. חזרתם הביתה כולם? כן? שיהיה המון בהצלחה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> קיבוץ חניתה, אילון, מושב יערה, בוסתן הגליל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קיבוץ חניתה, אילון, מושבים, בוסתן הגליל. תותחים. אנחנו מברכים אתכם. בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני היום רוצה להעלות על סדר-היום נושא שהיה עליו דיון בוועדת נגב וגליל – עבודה מועדפת לצעירים אחרי שירות צבאי. עד כמה הדבר הזה הוא רלוונטי היום? לפני כך וכך שנים, כשהשתחררתי מהשירות בצה"ל, עשיתי עבודה מועדפת במפעל זוגלובק בנהריה. מאז המפעל עבר לשלומי. כמה צריך לשלם היום לחייל או חיילת משוחררים כדי שילכו לעבוד בזוגלובק בשלומי? התוצאות מראות, שכנראה מה שמציעים לא רלוונטי, ובאמת החבר'ה לא מממשים את מענק העבודה המועדפת אחרי השירות הצבאי. אבל יש תחומים אחרים שאצלנו בגליל המערבי כל כך משוועים לידיים עובדות, כמו תיירות, חקלאות, חינוך – גם חינוך בלתי פורמלי. חברי מיכאל ביטון מדבר על זה המון. הסיכוי של ילד להתקדם ממקום א' למקום ב' או לזוז בחברה הישראלית – כמה הוא תלוי בחינוך וגם בחינוך הערכי, מה שאנחנו קוראים "הבלתי-פורמלי". אז אנחנו עומדים להגיש הצעת חוק – היא כבר הוגשה, למעשה, היא הונחה על שולחן הכנסת – חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, כדי לראות איך משנים את הנושא הזה של עבודה מועדפת. כשזה יגיע לדיון במליאה נבקש את תמיכתם של כולם, אבל אני כבר זורקת את זה כחומר למחשבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא מיכאל מרדכי ביטון, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול לגבי היום המיוחד כאן למורשת יהדות ערב. נולדתי בערבית, אימא שלי דיברה איתי ערבית. אנחנו גאים בהורים שלנו, גאים במסע של העלייה לארץ ישראל, גאים בזה שגידלו תשעה ילדים הגונים וטובים – שבעה לוחמים, בן שנפל, והאחות הגדולה שלי, בת 70, אישה דתייה צדיקה, שעשתה צבא בשריון ב-1976. היא לקחה את האח הקטן שלה, בן 6, לבאלי"ש, והעלתה אותו על טנק. ההורים שלנו באו מהרי האטלס מוורזאזאת תמסינת למעברה ודירה בעמידר, וגידלו ילדים למופת. וככה פה כל הכנסת בני העלייה, ילדי עולים. לרומם את הסיפור שלהם ולשים אותו כחלק מהסיפור של הציונות, של ההתיישבות, של ההיאחזות בארץ ישראל, של אהבת ארץ ישראל. אז תודה לאופיר – אני חושב שהוא היוזם של החוק הזה, נכון? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> של הפרהוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> של הפרהוד. עשיתי הרחבה. אתה דאגת רק לעיראקים, אבל, בסדר. גם נמצאים פה ילדי מופת – נערות ונערי מופת מהצפון, מקו העימות, שחלקם לא היו בבית שנה, שנה וחצי והלכו ולמדו והתנדבו, ושבים הביתה. הם היו פה כמה שעות בכנסת ופגשו חברי כנסת ושאלו שאלות לעניין. התעניינו, והם אינטליגנטיים מאוד, ויש להם שאלה גדולה: מה זה להיות יהודי לא דתי. אמרתי להם בפשטות: תעשה הרבה מצוות של בין אדם לחברו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> באיזו כיתה הם? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> י"א. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> י"א. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מתחילים את הגיבושים עכשיו, אה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם יעשו שירות טוב למדינה, הם ישרתו את המדינה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעשו מצוות שבין אדם לחברו, ואז, כשאתה פנוי, תלמד קצת. כי התורה של כל עם ישראל והתנ"ך של כל עם ישראל. בן-גוריון ידע תנ"ך, וביאליק ידע תנ"ך. אנחנו רוצים שכולם – התנ"ך של כל עם ישראל. ואני רוצה להגיד לשרה גולן, אם היא יכולה להקשיב לי. גברתי, לי ולך יש דיאלוג מכבד שנים רבות, מיום שכף רגלך הייתה בכנסת. אני חיכיתי לך שתבואי לוועדה שלי ארבעה חודשים. אני לא יודע מאיזה סיבות המשרד לא בא - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, רגע. - - והרשות לא באה. וזה אכזב אותי וביאס אותי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אבל אני הסברתי - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך משפט שהוא חשוב לי. אני אגיד לך משפט – עזבי, זה בינינו, אחר כך: לסדר את ההתיישבות הבדואית ולעשות סדר בחברה הערבית זה אינטרס של היהודים. כל 100,000 איש, בדואים בנגב, שלא תהיה להם כתובת ולא ישלמו ארנונה, אנחנו נסבול. כל יישוב שלא יהיה בו מגרש כדורגל, הם יהיו במגרשים של מישהו אחר – מה אתה אומר, סוכות? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - אני אוהב אותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה עשית? אתה ממהר היום? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כולנו, מיכאל - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כולנו ממהרים למינוי שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש אייטם לסיום, אתם לא הולכים לשום מקום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מחכים לך - - - שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רוצים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו מחברי הכנסת מעוניין לדבר? איתן? לימור? צבי? לא. חברים יקרים, נעבור להצבעה על הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לפרוטוקול: אני בעד, והיה פה גם בוארון, שגם רצה בעד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לפרוטוקול: פנינה תמנו שטה בעד, והנתנייתי לשעבר אביחי בוארון בעד. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> נתנייתי תמיד נתנייתי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חיכיתי שתגיד את זה. נתנייתי תמיד נתנייתי. ביי, ילדים, שיהיה לכם המון בהצלחה. אוהבים אתכם. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1859 ; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"א, ישיבה 299; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה להתמודד עם תופעה של עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי יינתן סיוע משפטי במיצוי זכויות ובייצוג בהליכים משפטיים ללא עמידה במבחן של זכאות כלכלית בכל הנוגע להליך בשל עילות שעניינן עוקץ או ניצול כלכלי, טעות, הטעיה, עושק או כפייה לפי חוק החוזים, הטעיה או השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן וגזל ותרמית לפי פקודת הנזיקין, ובלבד שהעוקץ נעשה כלפי אדם שמלאו לו 65 שנים ושהעילה מבוססת על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה שלו. הובהר כי קשיים אלו ייבחנו על ידי לשכות הסיוע המשפטי באופן מקל, והם כוללים קשיים סובייקטיביים, דוגמת בדידות, יחסי תלות והיעדר אוריינות דיגיטלית. במהלך הדיון הרחיבה ועדת החוקה את הזכאות שהוצעה בנוסח הממשלתי, ונוספו שתי עילות חדשות לקבלת הסיוע המשפטי: האחת נוגעת לביטול עסקת רוכלות או מכר מרחוק לפי חוק הגנת הצרכן, דוגמת נסיבות שבהן העוסק לא נתן החזר כספי כדין; העילה השנייה היא כנגד גופים פיננסיים ונוגעת לאחריותם על שימוש לרעה באמצעי תשלום במקרים שפירטתי מוקדם יותר. להצעה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אדוני היושב-ראש, בטרם ארד – אני לא יודע אם המסתייגים ינצלו את זכות הדיבור שלהם או שנעבור ישר להצבעה – אני רוצה לציין אירוע משמעותי היום בחיי ועדת החוקה. החוק שהצגתי זה עכשיו, שכנראה ממש בקרוב גם נראה שהוא חוק טוב וחשוב, וגם בגלל שהוא חוק ממשלתי, יעבור בקרוב במליאת הכנסת. אדוני היושב-ראש, החוק שיעבור בקרוב, חוק הסיוע המשפטי לקשישים נפגעי עוקץ ותרמיות וכדומה הוא חוק חשוב מאין כמותו, הוא חוק מס' 99 שהוועדה בראשותי חוקקה מאז נכנסתי לתפקידי. החוק הבא שיעלה, שאותו יציג, בעזרת השם, מציע החוק חבר הכנסת איתן גינזבורג, חבר הוועדה, הוא יהיה החוק ה-100 – כמעט הייתי אומר "כוח מאה" – החוק ה-100 של ועדת החוקה. אני חושב שמדובר בחוקים רבים שרובם המוחלט עברו פה בהסכמה, כמו שני החוקים שיעברו היום. בהסכמה. רובם המוחלט מטפלים בבעיות חשובות. והייתי אומר שהחוקים שמטפלים בבעיות הכי חשובות עברו לא בהסכמה, אבל גם הם חוקים חשובים וטובים שהוועדה עשתה וחוקקה. אז אנחנו לא מאוד בלחץ של זמן, אני מניח שנעשה את הדיונים בצורה מהירה, אבל כן הייתי רוצה לתת דוגמית ולהקריא. אני אגביר את הקצב תוך כדי, ואולי באיזשהו שלב אני אתחיל לדלג. אני רוצה להגיד איזה חוקים הוועדה עשתה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה עושה פיליבסטר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא פיליבסטר, חלילה וחס, אדוני היושב-ראש. זה לא ייקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אופיר כץ, רק שתדע, הוא עושה פיליבסטר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר שבזכות אופיר החוקים האלו עברו כאן במליאה, ברובם המוחלט בהסכמות ובצורה מהירה ויעילה. הוא השאיר אותי פה שעות ביציאה להעביר את החוקים. שברנו כמה שיאי חקיקה פה – החוק שהוצג ואושר בקריאה טרומית בפחות מחצי דקה. עשינו כמה הישגים בכנסת כאן. אני רוצה לעבור, ואני אעשה את זה מהר, אדוני היושב-ראש: חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52); חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2); חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה); חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון); חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה); חוק העונשין (תיקון מס' 133– הוראת שעה) (תיקון מס' 2); חוק הרבנות הראשית לישראל; חוק חוזה הביטוח; חוק ההוצאה לפועל; חוק-יסוד: השפיטה; חוק העונשין; חוק סדר הדין הפלילי; חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים; חוק הירושה; חוק נציב תלונות הציבור על שופטים; חוק איסור הלבנת הון; חוק המאבק בטרור; חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות של אדם, לרבות גופה ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל); חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9); חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל); חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל); חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים); חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים; חוק שירות המדינה (מינויים); חוק העונשין; חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל; חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום; חוק שירותי הדת היהודיים; חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר; חוק לשכת עורכי הדין; חוק ההתיישנות; חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים – דיברנו עליו; חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום; חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון); חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41); חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית; חוק הרבנות הראשית לישראל; חוק לשכת עורכי הדין; חוק נציב תלונות הציבור על שופטים; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; חוק הסיוע המשפטי; חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים; חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15); חוק בתי המשפט; חוק-יסוד: השפיטה; חוק העונשין; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; חוק העונשין (תיקון מס' 152); חוק הממשלה (תיקון מס' 14); חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 13); חוק העונשין (תיקון 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3); חוק עזרה משפטית בין מדינות; חוק הנוטריונים; חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר; חוק לתיקון ולארכן תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל); חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18); חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה); חוק הירושה (תיקון מס' 21); חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה); חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורה הומת בידי בן זוגו; חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה; חוק בתי המשפט (תיקון מס' 103); חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם; חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים); חוק הסיוע המשפטי; חוק לשכת עורכי הדין; חוק הגנת הפרטיות; חוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות; חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין); חוק החברות (תיקון מס' 37); חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 77); חוק הרבנות הראשית לישראל; חוק הסיוע המשפטי; חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל; חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול); חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת); חוק העונשין (תיקון מס' 150); חוק העונשין (תיקון מס' 151); חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8); חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 101); חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה); חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון); החוק שנעביר, בעזרת השם, ממש בקרוב, חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30); והחוק שאיתן יציג בהמשך היום, שהוא יהיה מס' 100 – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106). << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמחה, זה סיכום קדנציה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, זה רק הגעה ל-100. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ואלה היו "חיים שכאלה" של שמחה רוטמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עד סוף הקדנציה אנחנו עושים 200, בעזרת השם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שיהיו לנו עוד הרבה הרבה חוקים שיעברו בהסכמה, ברצון ובשמחה. זה תלוי רק בנו. זה תלוי רק בנו, יעל, רק בנו. ובעזרת השם, נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. סליחה, יש הסתייגויות של יש עתיד, אבל אין פה נציגים של יש עתיד - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש אחד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נכון, יש אותי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ככה זה כשרצים לראשות העיר, שוכחים את כולם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז אנחנו מושכים את ההסתייגויות עבור תמיכה מסוימת. יש בקשות רשות דיבור? אני לא רואה פה. מישהו פה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש פה עוד קבוצה של תלמידים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים יקרים, בהתרגשות גדולה ובאהבה גדולה אנחנו מברכים את התלמידים ממנור כברי שהגיעו לכנסת ישראל. אוהבים אתכם. מעניין לכם? טוב, נמשיך הלאה. מבקשות הדיבור, מישהו מעוניין לדבר? לא. אנחנו נעבור להצבעה. מכיוון שההסתייגויות הוסרו וכל הדוברים סיימו את דבריהם, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–2 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 12, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור להצבעה על הקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ב–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' כ/917; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ז, ישיבה 312; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הוועדה. יעלה ויבוא איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), העוסקת באיזון העדין שבין כבודם של חשודים וזכותם לשם טוב, לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. מדובר בהצעת חוק פרטית מהכנסת הקודמת, שיזמתי יחד עם חברי כנסת נוספים, כמעט מכל סיעות הבית, ובהסכמת הממשלה והכנסת הנוכחית הוחל עליה דין רציפות. מטרת החוק היא להבהיר כי צילום ופרסום תצלום של עצור ימים, כלומר, עצור שטרם הוגש בעניינו כתב אישום, יותר בנסיבות חריגות בלבד. כידוע, ככלל, דיוניהם של בתי המשפט בישראל מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות. הציבור רשאי להיות נוכח בדיונים, החלטות ופסקי הדין מפורסמים ברבים, ואמצעי התקשורת יכולים לדווח באופן חופשי על הליכים משפטיים. לכלל הרחב הזה יש כמובן חריגים, ובהם ההוראה הקבועה כבר היום בסעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט, ולפיה "לא יצלם אדם באולם בית המשפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט". ואולם, למרות ההוראה הזאת, הפרקטיקה הנוהגת היא שגורמים רבים, ובפרט כלי התקשורת, מצלמים את הנעשה באולמות בתי המשפט בטרם כניסת השופטים לאולם, כולל צילומים של חשודים בדיוני מעצרים שעוד לא הוגש נגדם כתב אישום. מכאן החלק הראשון בתיקון המוצע. החלק הראשון נועד לחדד את הכלל שאוסר צילום באולמות בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים ולהבנות שיקול דעת של שופט או דיין שהתבקש לאשר צילום של עצור שלא הוגש נגדו כתב אישום – חשוד במעצר ימים. לפי המוצע, תינתן רשות לצלם ולפרסם צילום של חשוד כזה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם יש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על פגיעה בכבוד החשוד. הבניה זו מדגישה את ההשלכות ארוכות הטווח של פרסום תמונתו של אדם כעצור בבית משפט או בבית דין צבאי, והיא נועדה לשמור על שמו הטוב, כבודו ופרטיותו של העצור, שעומדת לו חזקת החפות במועד הצילום. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בשלב מאוד מוקדם בהליך הפלילי, וקיימת הסתברות לא מבוטלת, לא רק שאותו אדם לא יורשע בסופו של דבר בביצוע העבירות, אלא אפילו לא יוגש נגדו כתב אישום, הוא לא יואשם. עוד מוצע לקבוע איסור חדש, אנחנו מציעים איסור חדש על פרסום צילומים של עצורי ימים שצולמו במסדרונות בתי המשפט. האיסור הזה לא יחול בבתי דין צבאיים, כי שם האזור שמחוץ לאולם הוא ממילא בסיס צבאי. לאיסור זה נקבעו שלושה חריגים. החריג הראשון, אם לא ניתן לזהות את החשוד. למשל, פרסום תמונות שנועדו להציג את דרכי הובלת עצורים במסדרונות בתי המשפט, על ידי הסנגוריה הציבורית למשל. החריג השני, אם החשוד נתן הסכמתו לפרסום בכתב. והחריג השלישי, אם בית המשפט השתכנע שיש בפרסום צילומו עניין ציבורי של ממש שעולה על הפגיעה בכבוד החשוד. אני מבקש להדגיש כי התיקון שמוצע לא משנה את הדין הקיים בכל הנוגע לאפשרות לחשוף את זהות החשוד ולפרסם את התמונה שלו, של האדם שנעצר, אלא עוסק רק בצילום או פרסום תצלומים ממועד הבאתו לדיון בבית משפט או בבית דין צבאי, לפני שהוגש נגדו כתב אישום. בהתאם לכך, הכללים שפירטתי בנוגע לצילום ופרסום תצלום של עצור במעצר ימים שנמצא בבית משפט חלים ביחס לאותו צילום, גם אם הסטטוס של אותו אדם השתנה בינתיים לנאשם או אפילו למורשע בדין. חברי הכנסת, תמונה אחת שווה אלף מילים. כשמצלמים אדם יושב עם שוטרים שיושבים לצידו, לפעמים הוא אזוק, הציבור רואה מולו תמונה ברורה מאוד של עבריין. אין איך להתבלבל. זו סיטואציה משפילה, שמצולמת כשהאדם נמצא בשפל שלו, ברגעים הכי קשים של חייו, ולעיתים על לא עוול בכפו. גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום, וגם אם מחר הוא ישוחרר בלא כלום, בתודעה הציבורית כבר נגזר דינו. התמונה הזו תלווה אותו לכל החיים. וכשיחפשו את השם שלו בגוגל, זו התמונה שתעלה בחיפוש – תמונה של עבריין שיושב מאחורי דוכן נאשמים. וזה חברים, יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, לכל אחד מאזרחי ישראל. וכאן נמצא המתח, מצד אחד יש זכות לציבור לדעת מה קורה בבתי המשפט. אבל מצד שני יש גם זכות של כל אדם לכבוד, לפרטיות ולחזקת החפות – ערכים בסיסיים בדמוקרטיה, שמאוד מאוד קל לרמוס אותם. ההצעה שאנחנו מביאים היום באה לאזן את המתח הזה ולהבטיח שאנשים לא יישפטו בציבור וששמם וכבודם יירמסו לעד, עוד לפני שהתחיל ההליך המשפטי והפלילי. חברי הכנסת, ההצעה הזאת היא יוזמה משותפת, כמו שאמרתי, לכלל סיעות הבית עוד מהכנסת הקודמת, קואליציה ואופוזיציה יחד. יש לה תמיכה מאוד מאוד רחבה בכנסת. היא עברה בפעם הקודמת ברוב של 67 חברי כנסת, בלי שום מתנגדים, בלי שום נמנעים, ואני מאוד מודה לחברי הכנסת שהצטרפו וחתמו עליה. אני מאמין בלב שלם כי בשעה שנלקחת חירותו של אדם, אסור שיילקח גם כבודו. וההצעה הזאת משקפת בדיוק את המצב הזה. זו לא רק שאלה משפטית, זו שאלה של כבוד האדם ושמירה על יסודות הדמוקרטיה שלנו. להצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוגשו בקשות דיבור אך לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולהכניס אותה לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גינזבורג. זה בהחלט חוק מאוד חשוב. אני אספר לך שחברתנו היקרה – לצערי אני אומר "זיכרונה לברכה" – מרים פיירברג, אחת התמונות שהיא תמיד אמרה לי, שהכי כואב לה לראות וכל הזמן זה קופץ לה, היא כשעצרו אותה בזמנו, לפני הרבה מאוד שנים. זה היה בבית המשפט, וזה ליווה אותה כל הזמן, למרות שהיא הייתה זכאית. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לפני הגשת הצעת החוק, כשעשיתי שאלון בפני חברי הכנסת, מה לבשה מרים פיירברג, בבית המשפט - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חולצה צהובה, ז'קט צהוב. אני אפילו זוכר את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> כמעט כולם, 90% אמרו: ז'קט צהוב. וזאת ההוכחה כמה התמונה הזאת צרובה. והיא הייתה אחת ההשראות להצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נכון. כמו שאומרים, יישר כוח. כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות דיבור. יש פה מישהו שנמצא פה וביקש בקשת דיבור? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה להודות ליו"ר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה הודית לכולם, הודית לקדוש ברוך הוא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אדוני, אני רוצה לסכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז אחרי ההצבעה. אתה רוצה לפני ההצבעה? << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אחרי ההסתייגויות. מותר להשיב אחרי ההסתייגויות? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תן לו הודעה אישית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם אף אחד לא דיבר, אתה לא יכול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> איתן גינזבורג מודה לראש הוועדה, גלעד קריב, על העזרה והתמיכה. זה בכנסת הקודמת אמרת, לא? אתה רק המשכת את זה. שמחה רוטמן קצת המשיך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הבנתי, אדוני היו"ר. תודה גם ליושב-ראש הישיבה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא כתוב לך בליין-אפ. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני פרילנסר. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חשוב להודות לתלמידים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עוד תלמידים מכברי? Welcome, welcome, welcome. טוב, אז אנחנו עוברים להצבעה, נכון? אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–4 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. ברכות לחבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה, אדוני. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> תברך את התלמידים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בירכתי אותם. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם אני מצטרף לברכות, תלמידי כברי, ברוכים הבאים לכנסת. אני באמת רוצה להודות לכנסת, לקח לחוק הזה היריון ארוך של שתי כנסות, אבל לפעמים דברים שמתבשלים הרבה זה יוצא לטובה. אני באמת רוצה לברך ולהודות גם לחבר הכנסת גלעד קריב, שהתחיל במלאכת הכנת הצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת העשרים-וארבע, ולחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שסייע ודחף את החוק הזה ואפשר לו לעבור. יזם את דין הרציפות ואפשר לחוק הזה לעבור, ואפילו זכה להיות החוק ה-100 של הוועדה בכנסת הנוכחית. אני מודה מאוד לך ולכל העוסקים במלאכה במשרד המשפטים; לשר יריב לוין, שגם תמך בחוק, וליו"ר הקואליציה שהסכים, באמת בטובו, לשבץ את החוק בסדר-היום, חוק שהוא בהסכמה. ואני מודה גם לך, אדוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. << נושא >> בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: המלצת ועדת הכנסת בעניין בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את המלצות הוועדה, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי השרה, אני מברך על היום המיוחד, נתת פה נאום באמת מרגש, שדיבר להרבה הרבה לבבות שהזדהו עם הדברים שאמרת, כל מי שהכיר את זה מהבית. יישר כוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן התפטרה ביום כ"ז בתשרי התשפ"ו, 19 באוקטובר 2025, מתפקידה כסגנית ליושב-ראש הכנסת. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת לבחור בחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לסגן יושב-ראש הכנסת. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. אדוני חבר הכנסת, חברי, שיהיה בהצלחה. וחולצות מכופתרות מעכשיו, אין לך ברירה. עניבה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הודעה אישית אני רוצה, להגיד משהו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה דיון אישי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יהיה לך בדיון האישי. אתה תקבל זמן. בסוף, אחרי כולם, אני אתן לך זמן. אנחנו נעבור לדיון האישי. אני רק אשאל פה במליאה: מי רוצה לדבר? נתחיל עם עודד פורר, אחרי זה נעבור למנסור עבאס. מי עוד רוצה? בסדר, אנחנו נעשה מסודר. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני גם רוצה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יעל, את רוצה גם? בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. ראשית, אני רוצה לברך את סגן יושב-ראש הכנסת המיועד. אני חושב שמיכאל הוא אחד האנשים שמביאים הרבה כבוד לכנסת, עם כל האופי המיוחד שלו והמסירות הבלתי-מתפשרת שלו. אבל הוא גם נתן לי פה עוד שתי דקות לדבר על הדוכן, אז אני אנצל את זה גם כי נמצאים פה תלמידים, ואני גם אנצל את זה שנמצא פה שמחה רוטמן, יושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל. אנחנו העברנו בכנסת הזאת, אני באמת אומר, חוק היסטורי, לפני כחודש וחצי, שנוגע לריבונות ישראל ביהודה ושומרון ולריבונות ישראל במעלה אדומים. החוק הזה אושר – זה נכון שהוא אושר למורת רוחה של הקואליציה ושל ראש הממשלה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה למורת רוח? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה הצבעת בניגוד לעמדת הקואליציה, ואני מברך אותך על כך, אבל הקואליציה בעמדתה - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הייתה עמדת קואליציה נגד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עמדתה הייתה להתנגד. אני רק אומר לך כך, החוק אמור להתקדם בוועדת החוץ והביטחון. כבר חודש וחצי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נמנע מלכנס אותה לדיון על הריבונות, למרות פנייה שלנו ושל עוד חברי כנסת לכנס את הוועדה כדי לקדם את החוק של הריבונות. אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, למה כן יושב-ראש הכנסת מכנס בחירום ובבהילות את ועדת החוץ והביטחון? על ההשתמטות. השתמטות הוא מקדם במרץ, בכל הכוח, בדחיפה. לא משנה שאנחנו נמצאים כרגע בשעה שאנחנו מאוימים מכל החזיתות; לא משנה שלצה"ל חסרים 12,000 לוחמים – אומרים את זה אנשי צה"ל, לא אומר את זה עודד פורר מישראל ביתנו; לא משנה שחסרים לנו 1,600 קצינים; לא משנה שהממשלה מאשרת בבהילות 230,000 צווי מילואים, אחרי שחיילי המילואים שלנו כבר קורסים תחת הנטל של מאות ימי מילואים בשנה. אז הממשלה הזאת, שמספרת לנו שהיא ימין מלא מלא, כשיש אפשרות – הינה, יושב-ראש הקואליציה, יש לכם אפשרות להחיל ריבונות על יהודה ושומרון ועל מעלה אדומים, הכנסת אישרה את זה בקריאה טרומית. ועדת החוץ והביטחון – בועז ביסמוט לא מוצא לזה זמן, אבל להשתמטות הוא מוצא זמן? אם רציתם דוגמה למה הממשלה הרעה הזאת צריכה ללכת הביתה ולמה סדר העדיפויות שלהם עקום, אז אין דוגמה טובה יותר מזאת, שהממשלה הזאת היא נגד ריבונות והיא בעד השתמטות. היא דוחה את הריבונות ומקדמת את ההשתמטות, ועל הדבר הזה, על הדבר הזה הציבור הישראלי לא יסלח לה. ולכן גם ראש הממשלה נתניהו ובועז ביסמוט וכל הקואליציה הזאת עושים סלטות באוויר ולוליינות ומוכנים לוותר על כל עיקרון כדי להרוויח עוד שבוע או עוד חודש על הכיסא. כי הם יודעים שכשהם יבואו למבחן הבוחר, הבוחר יבוא איתם חשבון כי הם בחרו בהשתמטות במקום בריבונות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מברך את ידידי חבר הכנסת – קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אני מברך את חבר הכנסת מיכאל ביטון. הוא האיש הראוי במקום הנכון. היום הוא ניהל את הוועדה להסרת חסמים על יישום החלטת החומש 550. הוביל את זה, שאל את השאלות הנוקבות ועשה את מלאכתו נאמנה כפרלמנטר מצטיין ומפקח על פעולות הממשלה. אבל לצערי התוצאות מצערות. הממשלה הזאת, מאז שהיא קמה, עשתה את הכול כדי לשבש, לחסום את היישום של החלטת החומש שבאה בהיגיון אחד: לצמצם פערים, לתת טיפול לבעיות העומק של החברה הערבית, במיוחד פשיעה ואלימות, ולהפוך את החברה הערבית, במקום להיות נטל על כלכלת מדינת ישראל – להפוך אותה למנוף צמיחה של כלכלת ישראל כולה. אבל אגיד שאין לנו ציפיות מהממשלה הזאת. זאת ממשלה גזענית בכל מובן המילה. הממשלה מתכנסת ביום חמישי כדי להחליט לגבי התקציב, ומה שמצער הוא שמונחת על שולחנה ההחלטה להעביר – בעצם לרוקן את תוכנית החומש 550 מהתקציבים שיש בה, ולקחת את זה למקומות אחרים תחת ניהולו של השר בן גביר, שכשל בתפקידו כשר לביטחון לאומי. הפשיעה והאלימות משתוללות בתוך החברה הערבית מאז שקמה הממשלה הזאת. אנחנו, בתקופתנו, אדוני היושב-ראש, הצלחנו בממשלה הקודמת להוריד את הפשיעה והאלימות ב-15%. מאז יש עלייה של 130%-140%, וב-2025 נראה שאנחנו לקראת שיא חדש: בינתיים, מעל ל-250 נרצחים בתוך החברה הערבית. ואחרי שלוש שנים חושבים מה לעשות בנושא הזה, ולוקחים תקציבים שבאים לטפל בבעיות העומק של החברה הערבית. נקודה אחרונה. אנחנו למעשה בדיון הזה נבחר סגן ליו"ר הכנסת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שעשרה חברי כנסת לא מגיע להם סגן אחד בכנסת הזאת. זאת החלטה מודעת. מי שנושא באחריות, קודם כול, זה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שלא עשה מאמץ כדי להביא לייצוג של הנציגים הערביים על הדוכן הזה. וכמובן, הקואליציה הזאת, שמתחילת הדרך הדירה את החברה הערבית, את נציגי החברה הערבית. שוב, אין לנו ציפיות, כי אין כנראה יסוד ערכי בקואליציה הזאת מלבד היסוד של לשלוט, לדרוס, להפקיר ולהזניח את הבעיות של אזרחי מדינת ישראל. הם הפקירו את אזרחי מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, וממשיכים להפקיר את ביטחונם האישי של אזרחי מדינת ישראל הערבים. ממשלה חזקה על אזרחים נורמטיביים, חלשה מול ארגוני הפשע. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יעל רון בן משה. גם אלה תלמידים? אז אף אחד לא נשאר בצפון. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> דילגת עליי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא דילגתי עלייך. אני בכוונה משאיר אותך לסוף, הדובדבן. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - רק שלא תשבור אותו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לברך את התלמידות והתלמידים מבית ספר מנור כברי, שהגיעו לסמינר של זהות יהודית בירושלים, ואת הצוות החינוכי שמלווה אותם. תלמידים ותלמידות מחניתה, מאילון, מכברי, מנתיב השיירה, מבוסתן הגליל, מייצגים את כל חלקי החברה הישראלית כמעט, ואני מקווה שלמדתם פה היום וקיבלתם תשובות לפחות על חלק גדול מהשאלות שלכם. ואם אמרתי חניתה, אז אני רוצה לברך את חברי מיכאל ביטון, שעומד להתמנות - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חבר כיתת הכוננות. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - עומד להתמנות לתפקיד כל כך חשוב של סגן יו"ר הכנסת, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ חניתה. במהלך המלחמה היה מגיע פעם בשבועיים, מחמישי עד שבת, לפעמים עד ראשון, ממש חבר בכיתת הכוננות, שומר על הגבול, שומר על הבית הפרטי של הילדים האלה, שומר על הבית שלנו בגליל, שומר על המדינה. מיכאל, בן העיר ירוחם, מי שהיה ראש המועצה המקומית ירוחם, מי שיודע לגייס פילנתרופיה כמו שאני לעולם לא אדע, איש חינוך, רווחה, דואג לחלשים, למוחלשים – אין ראוי ממנו להיות סגן יו"ר הכנסת, לשבת על הכיסא הזה. מיכאל, בשמי, ברגע הזה גם בשם המשפחה שלי, שלא נמצאת פה ואוהבת אותך מאוד, ובשם חברים רבים, לך, לאילנה, לכל הילדים, הרבה הצלחה. אוהבים אותך, גאים בכם. אנחנו איתכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. מרגש. תעלה ותבוא חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. בזה אנחנו מסיימים את הדוברים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אה, סליחה, סליחה, מחילה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי היקר, אני רוצה לומר לך שאין ראוי ממך לשמש כסגן יו"ר הכנסת, במיוחד אחרי תקופה כל כך קשה שבה התמקדת, בשנתיים האחרונות, בזמן המלחמה, בלסייע גם פיזית ולא רק רוחנית, כפי שהזכירה חברתי חברת הכנסת יעל רון בן משה, גם כחבר כיתת כוננות בחניתה אבל גם בוועדת נגב וגליל, ששם קיימת אין-ספור דיונים כדי לעזור למפונים, לאזרחים, עם הלב והנשמה הגדולה שלך. אני חושבת שאין מישהו בבית הזה, ובכלל בכל עם ישראל, שלא חווה כל כך מקרוב את הכאב, את הסבל, את שברון הלב, את הטבח, את האנשים והנשים היפות שהיו בתוך מעגל הדמים, במעגל הניצולים, מעגל משפחות השכול. כל כך הרבה רבדים. החיילים שסובלים מהלם קרב, וחלקם נמצאים פה ומנהלים באמת מאבק הירואי. אני יודעת שאתה בשדולה שלך, יחד עם חבר הכנסת קרויזר – אני חושבת שזו אחת השדולות הכי קשות. אני נמצאת בבית הזה לא מעט זמן, אני לא זוכרת שנכנסתי לדיון כל כך קשה, כל כך חשוף, כל כך כואב, עם ניהול כך כל רגיש ואוהב. ואני בוחרת להזכיר את כל הדברים האלה, אני חושבת שיש גם רגעים שצריך להודות לאנשי ציבור על העשייה שלהם. אז אני שמחה שאתה תנהל את המליאה הזאת, ומי ייתן ותצליח להשכין כאן רוח אחרת כפי שאתה יודע לעשות, רוח שמחברת יותר. כחברת ועדת אתיקה אני יכולה להגיד לך אין-ספור תיקים ותלונות וקובלנות – אולי אתה תעשה פה סדר, השריף החדש שנכנס – יחד עם סימון, כן? סימון נעלב כבר. סימון, אתם יחד שניכם. אולי אפשר לעשות איזה טריק - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני תכף יורד מהבמה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר לעשות איזה טריק, שניים שמנהלים: אחד למופרעים שלא מבינים ואחד שהוא יצליח לצנן את העניינים. עכשיו ברצינות. אנחנו כל כך זקוקים לזה שסגני יושב-ראש הכנסת יהיו אנשים שהולמים את המעמד הזה ושומרים על הזכויות של חברי הכנסת ועוצרים התלהמויות והתבהמויות גם לפעמים אחד מול השני. לא זכור לי – היו פה תקופות מבישות שלא מכבדות את הבית הזה, אבל אני אומרת לך, חבר הכנסת סימון, סגן יושב-ראש הכנסת, לצערי יש סגנים שנופלים פשוט. נופלים ואפילו שותפים בהתנהלות מול חברי כנסת, וזה לא משנה מאיזה צד. סגן יו"ר כנסת ויו"ר כנסת צריכים לשמור על כבוד הבית ועל כבודם של חברי הכנסת ועל הזכויות שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. בזה אנחנו סיימנו את הדוברים? אה, סליחה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי. וואי, עכשיו זה הולך להיות מרגש. תהיו מוכנים עם ממחטות, עם טישו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת, כשהוא אומר "יעלה ויבוא" אתה מרגיש שאתה עולה לטקס המשואות. אתה יודע, הוא נותן לך הרגשה כזאת – אתה לא יכול שלא להתרגש. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יום אחד זה יבוא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> וכשאתה עולה ואתה רואה אותו, אתה באמת מתרגש ואתה אומר: מה, זה רוצה לעזוב אותנו וללכת לנתניה? אבל הוא לא מבין שיש לו מתחרה, אלי דלאל. ובאמת, שניכם אנשים מדהימים, אז אנחנו ניתן לתושבי נתניה שיכריעו, אנחנו לא נבוא להצביע, אני אומר לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני עוד לא הכרזתי, הוא כבר הוציא אותי מהארון. זהו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשמע, אלי דלאל, אתה יודע, אז יש לליכוד 30 ומשהו מנדטים, יכול גם להמשיך עוד קדנציה. אצלכם אני לא יודע מה קורה. ולכן אני אומר, עזוב, תפוס מה שיש לך. אבל חברים, אנחנו אומרים הכול במילתא דבדיחותא. אני אוהב אותך, דוידסון. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, אם יש עוד תלמידים – שייכנסו, כי אנחנו כבר מסיימים את המליאה. מיכאל, ידידי היקר, האמת, באמת זו התרגשות שאתה תשב פה כסגן יושב-ראש הכנסת. תדע לך שכל האנשים אוהבים אותך, והייתי אומר שאותך היו צריכים להביא ביום כמו יום שני, שיש מלא, והיו עושים גם הצבעה חשאית והיית מקבל מאה אחוז, והיית רואה את האהבה שכולם אוהבים אותך ורוצים שתהיה במקום הזה, כי אתה משדר כבוד, אתה משדר אהבה, אתה משדר אחדות. תמיד כל הנאומים שלך הם במקום הזה, ההתנהגות שלך. אבל יש לי משהו אחד באמת לאחל לך: שבעזרת השם, כשתגיע לפה, אתה לא תבוא לפה עם חולצה מכופתרת בגלל המעמד, אלא בגלל שהחלפת, כי גם שני החללים האחרונים, החטופים שלנו, יחזרו בעזרת השם. ומגיע להם הכבוד הזה שהם יחזרו, רן גואילי וסותטיסאק רינטלאק. ואני אומר לך שאנחנו רוצים לראות אותם פה, חשוב לנו. מגיע לכל אחד להגיע למקום הקבורה של המשפחה שלו, ופה רן גואילי, בישראל, באדמת הקודש. כל אחד מחכה מהצד השני של המשפחה שלהם לראות איפה לבכות. ואני יודע עד כמה בימים האלה – אתה יודע, היינו רואים אותך פה עם חולצות ונלחמת כדי שתוכל ללכת עם החולצות האלה, ולא סתם. לא בשביל איזו פרסומת או משהו, כי באמת היית חלק והיית מרגיש את הכאב הזה, ואתה מרגיש את הכאב הזה. ולכן אני חושב שהאיחול הכי טוב שיכול להיות לך הוא שבעזרת השם בפעם הראשונה שתחליף פה אנחנו כבר נתבשר שאין חטופים בעזה. בעזרת השם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אולי עוד היום תהיה בשורה טובה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי עוד היום, בעזרת השם, בשורות טובות. אנחנו מחכים בכל רגע ובכל עת שיחזרו, ותמשיך לשדר את האחדות שאתה מפיץ פה, את האהבה. כולם אוהבים אותך, שיהיה בהצלחה. אגב, אני אומר לך את זה גם, בלי לדבר, מכל סיעות הבית, וגם ממנהלי הסיעות ומנהלות הסיעה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> החברים שלי מש"ס שלא הגיעו, אבל יש להם נציג. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תדע לך שהם אמרו: כשחבר מש"ס עושה אנחנו לא צריכים לבוא. הם אמרו: כשחבר מש"ס נבחר לא צריך לבוא, הוא יודע שאנחנו אוהבים אותו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ינון ואליה אני שולח. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, ושיהיה בהצלחה בעזרת השם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שבירך - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה הוא יעשה. אתה יודע איך הוא יזמין את חברי הכנסת? (אומר מילים במרוקאית). << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלא ימכור עליות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> התחלתי ולכן אסיים. מיכאל, קודם הצגתי את המלצת ועדת הכנסת. אני באמת רוצה להצטרף לכל הברכות והאיחולים שקיבלת, שבאמת אתה מהראויים שיש בבית הזה לשבת בכיסא המכובד הזה. תמיד, בכל כנסת, יש את מספר הח"כים הבודדים החבובים, שאוהבים אותם משני הצדדים, לא משנה מאיזו מפלגה. יש תמיד שניים, שלושה, ארבעה. אני בטוח שכולם יסכימו איתי שאתה אחד מהם, בדרך הארץ שלך, בגישה שלך. גם במהלך שהגענו איתו לפה, למרות שהוא היה צריך להיערך לפני מספר שבועות, עדיין עשית, פנית, בצורה נעימה ומנומסת. לא התעצבנת, וזה מראה באמת מי אתה. אני שמח שאתה הולך להיות פה החל משבוע הבא, בעזרת השם, תיכנס לתורנויות כסגן יושב-ראש הכנסת. זה יכבד את הבית הזה, זה יכבד אותך. אני שמח בשבילך, אחי, ובהצלחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. מר ביטון, אתה רוצה לומר כמה מילים אחרי ההצבעה או לפני ההצבעה? לפני. בוא, בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכל מה שאנחנו אומרים כאן שיקוים בנו שרן גווילי וסותטיסאק רינטלאק ישובו, האחד לקבר ישראל, האחד למשפחתו בתאילנד, והייתה כתבה ב-YNET השבוע, כמה הם מחכים לו. הוא אמר לאימא שלו: אני עובד עוד קצת וזהו, אני נשאר איתך לכל החיים. לא זכה. אז שזו תהיה שעת הרצון שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשאני בחיל ורעדה מתמנה לתפקיד הזה, אז אני חושב על ההורים שלי. אימא זכתה לראות אותי ראש עיר, אבא לא זכה. היא הייתה בכיסא גלגלים, בסוף ימיה, והיא באה לישיבת המועצה ב-2010, כשנתמניתי לראש עיר. הבן הוא אדם תבנית נוף מולדתו, וכל מי שאנחנו זה ההורים שלנו. אני יודע כמה אימא שלך משמעותית עבורך, ואני יודע מה זה דוד אזולאי, ואני מכיר פה את ההורים של אנשים. ובשעה הזאת, בשבילי זה רגע שממש הקדוש ברוך הוא סגר מעגל בעולם, אנחנו עלינו לארץ ישראל, כל אחד מארץ אחרת, ואנחנו יכולים להגיע - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מליטא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - מליטא, ולהגיע לכיסא הזה ולשרת את עם ישראל. אני רוצה להגיד, ואני אנסה בתמצית, חמישה מקומות השראה של איך ראוי להתנהג כשאני אזכה לשבת בכיסא הזה. דבר אחד מוכר שאומרים על בית הלל ובית שמאי – הלכה כבית הלל. למה הם זכו? למה הלכה כבית הלל? אומרים בתלמוד, "אמר רבי אבא, אמר שמואל, שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: הלכה כמותנו, והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן" – קודם כול, לשניהם יש מה להגיד בעולם – "והלכה כבית הלל" – אנחנו ננהג לפי הדרך שלהם. "וכי, מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים מפני מה זכו בית הלל שהלכה כמותן?" למה דווקא הם קיבלו את הכבוד? "מפני שנוחין" – נוחין מלשון נינוחות, עדינות – "נוחין ועלובין היו". עלובין – אבל לא במובן שלנו, של עליבות, אלא איזה ענווה ופשטות, עליבות שאתה גוזר על עצמך, ענווה. "נוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן". זאת אומרת, אומרים: תגיד לי מה אתה חושב; אני אגיד מה אתה חושב אבל אתה תגיד ראשון. גם אני חולק עליך, אני אשמע אותך. בגלל זה זכו בית הלל, שתשמע את החבר שלך. תן לו להגיד מה שהוא חושב. כשעמדתי פה בממשלת השינוי וכל הליכוד לא היה איתנו, אני אמרתי שכל אדם שלישי ברחוב זה ליכודניק, אני יכול להתעלם? חצי מהעם לא איתנו, אני יכול להתעלם? אם זה בית הלל ובית שמאי, אנחנו יכולים להתעלם מחצי מהעם? אנחנו צריכים לשמוע תמיד את החצי השני. יש לנו עוד צדיק אחד, יהודה עמיחי, משורר, שאמר שיר מאוד יפה: "מן המקום שבו אנו צודקים / לא יצמחו לעולם / פרחים באביב / המקום שבו אנו צודקים / הוא עמוס וקשה // כמו חצר / אבל ספקות ואהבות עושים / את העולם לתחוח / כמו חפרפרת, כמו חריש / ולחישה תישמע במקום / שבו היה הבית / אשר נחרב". "לחישה תישמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב". אנחנו בירושלים, בחורבן בית על שנאת חינם. ולחישה, שאתה תדבר, תכבד – זה יישמע. הרב מאיר חי עוזיאל, שהיה רבה של ארץ ישראל, רב ספרדי, הוא אמר את הדבר הבא: "נשימה זאת על ליבנו ונסיר את שטן הקטרוג והפירוד, ושנאת התורה ומשפטיה מקרבנו, ונתלבש במידת האהבה העליונה ונאמנה שנצטווינו עליה בתורה לכל אחינו שבקרבנו, כמו שנאמר: 'ואהבת לרעך כמוך, אני ה'', ובמידה זאת נאהב גם את הגר שחי בתוכנו. כאמור", עוד פסוק "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" – לא רק לאהוב את רעך כמוך, את היהודי – גם את הגר שחי בקרבך. "לא פה המקום לבאר הלכה זאת לעומקה, אבל נכיר ונדע כי כולנו היינו גרים בארבע רוחות השמיים, בגלות, ומתוך כך עלינו מוטלת מצוות אהבה נוספת על 'ואהבת לרעך כמוך', והיא מחייבת אותנו לקבל את כל העולים לקהילותיהם ולמקומות גלותם באהבה אמיתית של 'ואהבת לרעך כמוך אני ה'', ומתוך אהבה זו ננהג שלום אמת בינינו". שלום ואמת. אדם שרוצה את האמת, הוא מידת הדין, הוא אומר "שלום ואמת" – "לכבד את דעות ורגשות כל אחד וכל סיעה מסיעותינו" – הוא לא התכוון לכנסת, הוא התכוון לקבוצות בעם ישראל. "סיעה מסיעותינו". אבל תראה איך הדבר הזה מדבר אלינו. ועוד שלושה דברים קצרים: הרמב"ן אמר שהוא כתב לבנו – ינון – הרמב"ן שכתב לבנו את איגרת הרמב"ן, כשהוא נסע לארץ אחרת, אמר לו בפתיח, זה מפורסם: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת – לכל אדם בכל עת". זה הציווי הראשון שלו. אל תכעס, תכבד. ההורים שלי, מסעודה ואליהו ביטון, אמרו לנו במרוקאית כשהיינו קטנים (אומר במרוקאית ומתרגם), אל תריבו עם אף אחד. יש לכם סיבה לא לריב? אל תריבו. ככה הם אמרו לנו: אתה יוצא לרחוב לשחק, (אומר במרוקאית ומתרגם) אל תריבו עם אף אחד. לסיום, אח שלי, ד"ר דוד ביטון, טבע מושג. הוא אמר: פוליטיקה של הכנסת אורחים. הוא אומר: הבית שלנו, כל הזמן היו בו אורחים. מה זה הכנסת אורחים? מישהו שבא אליך הביתה בהפתעה. לא הכנסת אורחים של: יאללה תבוא אליי עוד שבוע, ארוחה. לא, פתאום בא. אתה עוצר את הלו"ז ואומר לו: שב, שתה קפה, כוס תה. אתה הופך אותו למלך, אתה שם את הלו"ז שלך בצד – השתבש לך הזמן. תאכל משהו, תנוח, תתקלח, בוא לישון. אתה מכניס בן אדם אליך הביתה, אתה משחרר את ענייניך ומוכן להכניס אותו הביתה. פוליטיקה של הכנסת אורחים זה שלכל אדם במדינה הזאת יש מקום בבית הזה. ותכניס אותו הביתה, תן לו להרגיש משמעותי. שהקדוש ברוך הוא יברך אותנו שנעשה מלאכתנו נאמנה; שהקדוש ברוך הוא יברך אותנו שלא יגבה ליבנו בתפקיד הזה, שנישאר כמו שבאנו ונשרת את עם ישראל ומדינת ישראל. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> איי, איי, איי. למה אין 120 כאלה? חברים, אנחנו נעבור להצבעה על המלצת ועדת הכנסת בעניין בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. להיות מוכנים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הצעת ועדת הכנסת – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי המלצת ועדת הכנסת התקבלה. ברכות לסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ג בכסלו התשפ"ו, 3 בדצמבר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:11. << סיום >>