דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ז' ישיבה ש"מ הישיבה השלוש-מאות-וארבעים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ו (3 בדצמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות ורגילות 7 3953. הקמת הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית 7 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 7 שר המשפטים יריב לוין: 7 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 9 אבי מעוז (נעם): 10 3763. שחרור אסירים על תנאי 12 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 12 שר המשפטים יריב לוין: 13 3365. השתלמות שופטים במשפט העברי 17 עודד פורר (ישראל ביתנו): 17 שר המשפטים יריב לוין: 18 2465. זינוק במספר תיקי עבירות מין שנסגרו בשל התיישנות בשנת 2023 20 מירב כהן (יש עתיד): 20 שר המשפטים יריב לוין: 21 2466. עלייה במספר התלונות כלפי שוטרים על עבירות מין שלא הגיעו לכדי חקירה במח"ש 25 מירב כהן (יש עתיד): 25 שר המשפטים יריב לוין: 25 3954. קונסוליות זרות בירושלים 27 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 27 סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: 27 דן אילוז (הליכוד): 28 הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023 29 מרב מיכאלי (העבודה): 30 שר המשפטים יריב לוין: 33 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025 35 משה טור פז (יש עתיד): 35 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 39 משה טור פז (יש עתיד): 43 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025 45 מירב כהן (יש עתיד): 45 שר התקשורת שלמה קרעי: 48 יאיר לפיד (יש עתיד): 66 הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק 68 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 68 הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על סיוע לאויב במלחמה), התשפ"ה–2024 68 חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 69 שר המשפטים יריב לוין: 70 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת) 71 שרון ניר (ישראל ביתנו): 72 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) 74 מרב מיכאלי (העבודה): 74 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 75 עודד פורר (ישראל ביתנו): 85 מרב מיכאלי (העבודה): 86 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023 89 מאיר כהן (יש עתיד): 89 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023 93 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 94 שר התקשורת שלמה קרעי: 96 מאיר כהן (יש עתיד): 106 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 108 הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022 111 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 112 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 114 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025 115 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 115 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 119 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי), התשפ"ה–2025 120 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 120 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 122 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 126 הצעות לסדר-היום 129 הכנסת מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ 129 יאיר לפיד (יש עתיד): 129 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 134 הצעה לסדר-היום 141 עיכוב מתמשך בהנפקה ובשליחה של תגי חניה לנכים 141 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 141 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 144 מרב מיכאלי (העבודה): 145 הצעה לסדר-היום 147 ריסוק מוסדות השלטון ושחיקת אמון הציבור 147 עדי עזוז (יש עתיד): 147 הצעות לסדר-היום 152 פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים 152 נעמה לזימי (העבודה): 152 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 159 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 171 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 173 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 175 גלעד קריב (העבודה): 176 הצעות לסדר-היום 186 גיבוש מדיניות ישראלית למניעת התחזקות טורקיה במרחב 186 אוהד טל (הציונות הדתית): 187 שרון ניר (ישראל ביתנו): 188 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 189 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 190 הצעות לסדר-היום 195 היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב 195 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 196 מאיר כהן (יש עתיד): 198 נעמה לזימי (העבודה): 200 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 202 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 203 הצעות לסדר-היום 203 היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב 203 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 203 נעמה לזימי (העבודה): 208 הצעות לסדר-היום 210 עלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער ברקע תת-התקצוב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות 210 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 210 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 212 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 215 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 216 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 217 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 218 הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025 220 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 220 מירב בן ארי (יש עתיד): 224 נאור שירי (יש עתיד): 228 מרב מיכאלי (העבודה): 233 << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ג בכסלו התשפ"ו, 3 בדצמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מתכבד להזמין את השר יריב לוין אל הדוכן. ואני מוצא לעצמי חובה נעימה לשבח את השר על שבמשרדיו השאילתות נענות בזמן, ולכן השאילתות הרגילות שהצמדנו היום זה לבקשת השר, וכך יהיה. בבקשה, השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשר העבודה בנושא הקמת הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << שאילתה >> 3953. הקמת הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני יודעת שאני צריכה להתחיל עם השאילתה, אבל אני רוצה להודות במיוחד על אישור השאילתה הדחופה. זה נושא מאוד מאוד בוער. מתחילת 2025 נהרגו עד כה 72 עובדים בתאונות עבודה, מתוכם 40 בענף הבנייה, ונפצעו באורח בינוני ומעלה מאות עובדים נוספים. נציגי האוצר מסרו בוועדה לעובדים זרים כי ישנה טיוטה מוכנה להקמת הרשות. אנחנו מדברים על רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית. ברצוני לשאול: האם בכוונתך, כבוד השר, לקדם את הקמת הרשות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תודה על העלאת הנושא הזה, שהוא בהחלט נושא חשוב. בהחלטת ממשלה 230 מיום 24 בפברואר 2023 נקבעה מפת דרכים לאומית לצמצום תאונות העבודה במשק הישראלי, מתוך תפיסה שלפיה תאונות עבודה אינן גזרת גורל וחובתנו, חובתה של המדינה, לעשות הכול כדי שעובד שיצא לעבודתו יחזור בריא ושלם. זה נכון לגבי העובדים כמובן, קודם כול, וחיי אדם. וצריך לומר שזה גם בוודאי נכון בנזק הכולל שהדבר הזה גורם לענף הבנייה ולענפים אחרים. ובוודאי, העלויות שנלוות כי צריך לזכור שמדובר לא רק במקרים של מוות, אלא בלא מעט פעמים גם בפציעות קשות וכולי. ההחלטה עברה טרם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, שבעקבותיה בוצעה עבודה בין-משרדית רחבה עם נציגי משרדי האוצר, המשפטים, המוסד לביטוח לאומי וכמובן משרד העבודה. כאשר היו שני צוותי עבודה – האחד שהובל על ידי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, והשני על ידי מנכ"ל משרד העבודה דאז. למרות המלחמה, מתוך הכרה בחשיבות העניין, העבודה הזו נמשכה למרות הקשיים, כולל העובדה שגורמים רלוונטיים נמצאו בשירות מילואים, וכמובן כל הנושאים האחרים שגורמי המקצוע נדרשו להם כתוצאה מהמלחמה. בחודש דצמבר 2024 ממצאי הוועדה הוגשו לשרי העבודה והאוצר. במסגרת עבודת הוועדה הוכנו הטיוטות הנדרשות להקמת הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, שמפרטות את הרכבה, דרכי פעולתה, תקציבה וכו'. הדבר הזה נעשה לאחר עבודה מאומצת שבחנה מספר רב של מודלים בעולם, ולבסוף הוועדה גיבשה את המודל שבראייתה הוא הטוב והנכון ביותר להקמת הרשות. צריך לומר – ואני אומר את זה בצער, ולכן חשוב שאת מעלה שוב את הנושא החשוב הזה – שר העבודה דאז ומי שאני מקווה שיחזור למשרד בקרוב, חבר הכנסת יואב בן צור, סבר שניתן להניע את המהלך של הקמת הרשות כבר בחוק ההסדרים לשנת 2025 מאחר שהמסקנות כבר פורסמו קודם. אבל בסופו של דבר, בגלל מגבלות גודל של חוק ההסדרים – וכידוע גם אני בכובעיי השונים כשהייתי בכנסת ולא בממשלה, ובוודאי זה נכון מבחינת גישתם של חברי כנסת מהאופוזיציה שמבקשים להגביל את גודלו של חוק ההסדרים ולא לפתוח אותו באופן רחב – כתוצאה מהעניין הזה, בסופו של דבר, הנושא הזה לא נכלל בחוק ההסדרים הנוכחי. אני מסכים לגמרי שיש צורך להשלים את המהלך הזה, להשלים את הקמת הרשות. אני אשתדל לנסות לקדם את העניין מול משרד האוצר, ככל שיתברר שיש לי פרק זמן של ממש במשרד, גם אם לא בדרך של הכללתו בחוק ההסדרים אלא בהליך מסודר בנפרד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לאחר מכן – שאלות נוספות לשר העבודה מפי חברי הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני יומיים ניהלתי דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא של תאונות עבודה. אחד הדברים שבלטו בדיון הוא שלפי החוק, משרד האוצר צריך להעביר 30 מיליון שקל, או אפילו יותר, לפעילות מונעת. לצערנו, בשנתיים האחרונות משרד האוצר מקצה רק 7, 8 מיליון למרות שהחוק מחייב 30 מיליון. נוסף לכך, יש קיצוצים בתקנים של הפקחים ושל תקציב הפעולה בנושא. האם יחול שינוי? האם מתכוננים לדרישה קודם כול למלא אחרי החוק ב-30 מיליון, וגם בעניין התקנים של פקחים ומכוניות לפקחים וכו'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. שאלה נוספת – לחברת הכנסת יעל רון בן משה. השר, אם אפשר, תשיב במרוכז לאחר שמיעת השאלות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, כבוד השר, ברכות על המינוי החדש. אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. אני יודעת שעסקת בנושא הזה בעבר, בשנים קודמות. האם לא הגיעה העת לעדכן את רשימת המקצועות שבגינם זכאי חייל או חיילת משוחררים לקבל מענק עבודה מועדפת? אנחנו יודעים, לפי נתונים של הביטוח הלאומי, שהמיצוי התקציבי של זה הולך ויורד מאוד עם השנים, בלי להתייחס לשנות המלחמה שכמובן היו אחרות, אבל נגיד אפילו עד 2023. פשוט החיילים המשוחררים לא משתמשים במענק הזה. מצד שני, אתה מכיר את זה גם כשר העבודה, שיש הרבה מאוד תפקידים פנויים במשק שמשוועים לידיים עובדות בתחומים כמו תיירות, כמו חינוך, חינוך ערכי בלתי-פורמלי. האם לא הגיעה העת לשנות את התפקידים והמקצועות? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני. שאילתה לשר הרווחה, שהוא גם שר המשפטים - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא שר הרווחה – שר העבודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> שר העבודה, סליחה. שר העבודה ושר המשפטים, חבר ממשלה. כחבר ממשלה, אדוני השר, התוצאות של הבג"ץ בעניין המינוי של השופט בן חמו כחוקר פרשת הפצ"רית ידועות מראש. אני מציע, ואני שואל מדוע הממשלה לא תקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בן חמו, תיתן לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית כדי שתבדוק את הקשרים בין הפצ"רית, היועמ"שית, השופט עמית וכל החיפוי ההדדי ביניהם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אשתדל לענות בקצרה. ראשית, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אני אשמח אם תוכלי להעביר לי איזשהו מכתב קצר עם תמצית הממצאים שהיו בדיון אצלך, ואני בוודאי אבדוק את זה. מה שקבוע בחוק, בוודאי חייבים לעמוד בו. ודברים אחרים כמובן נתונים למשא ומתן, שמן הסתם, כרגיל, יימשך בטח עד מחר בלילה, אם לא יותר מאוחר, במסגרת דיוני התקציב. באשר לעבודה מועדפת – אני אכן עסקתי בנושא הזה לא מעט, ובעיקר בתקופה שהייתי שר תיירות והיינו זקוקים לכוח אדם בענף התיירות. אני חשבתי שצריך לשנות ולהרחיב את הנושא הזה בגלל שבעיניי הוא מהווה תועלת כפולה – הוא גם תועלת למשק במקומות שצריך את זה, וגם נותן זכות מסוימת נוספת לחיילים המשוחררים, ולכן בעיניי זה מנגנון שיש לו יתרונות משני הכיוונים. באופן עקבי, לאורך כל השנים, הדבר הזה נבלם בגלל התנגדות עקבית של משרד האוצר. יש לה הסברים מקצועיים שונים, ואני חושב שחלקם גם נובעים מזה שבמצב שבו אין ניצול תקציבי מלא של העניין, בראייתם, כל שינוי יביא בסוף להוצאה תקציבית יותר גדולה. אני בהחלט חושב שצריך לעשות בחינה של הנושא הזה, צריך לשנות אותו. אבל אני אומר שוב, בסופו של עניין, כדאי לשאול את השאלה הזאת בשאילתה לשר האוצר, כי בלי ההסכמה של משרד האוצר ונכונות שלו לפתוח בכלל, באופן אמיתי, את הדיון על העניין הזה – שוב, מניסיון העבר אין דרך לעשות את זה שלא על דעתם. דעתי האישית היא שבוודאי יש צורך, בטח יש לבחון את זה, וגם לעשות שינויים. חבר הכנסת מעוז, לצערי, אין חכם כבעל ניסיון. אני הקמתי – הממשלה הקימה, אבל ביוזמתי – לפני למעלה משנתיים את ועדת החקירה לעניין הרוגלות, ואז הייעוץ המשפטי לממשלה, בניסיון לסכל את עבודת הוועדה הזו, תמך בעתירה שהוגשה כנגד עבודתה, בטענה שהוועדה לא יכולה לעסוק בתיקים פתוחים, שעודם תלויים ועומדים ונמצאים בחקירת משטרה – כי לא יכול להיות כפל, או מקביל, לאלה שנמצאים בהליכי דיונים בבתי משפט. זו, כמובן, טענה שאין לה שום בסיס, ולו משני נימוקים: האחד, מוזר שאף אחד לא חשב עליה כאשר הקימו את ועדת החקירה לעניין הצוללות – שם, אגב, בניגוד לנושא הרוגלות שבו דנים בשימוש בלתי חוקי ברוגלות, אבל לא דנים לגופן של הראיות או לגוף הטענות בתיק כזה או אחר ולכן ברור שאין שום השפעה – בנושא הצוללות, דנים באותן סוגיות בדיוק, גם בהליכים הפליליים, בחקירה ובכל התהליך שמתנהל וגם בוועדת החקירה. למרות זאת, שם זה אושר ללא בעיה, וכאן פתאום צצה לה טענת הסרק הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מניסיון, הם תמיד מתנגדים לבדיקה שעלולה להגיע אליהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ברור, ברור. ותראה מעשה, הרי זה פלא: למעלה מ-20 בקשות דחייה הוגשו בתיק הזה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. כולן נענו בחפץ לב על ידי בית המשפט, בדפוס פעולה מאוד דומה למה שאנחנו רואים עכשיו בחקירה בעניינה של הפצ"רית וכל הפרשה הנלווית לה. התוצאה של הדבר הזה היא שעד עכשיו, עד רגע זה – בטענה השקרית והשערורייתית הזאת – לא אפשרו לוועדה הזו להתחיל לעבוד. אנחנו עדיין מחכים שההליך שם ייגמר. כנראה, אם נקים את הוועדה בדגם שהצעת, גורלה יהיה דומה. צריך לומר בצורה ברורה: הבעיה איננה בלקבל את ההחלטה; הרי כבר קיבלנו גם החלטה למנות קודם את השופט קולה ואחר כך את השופט בן חמו ללוות את החקירה. הבעיה היא שהמשטרה איננה מאפשרת להם לעשות את זה. אגב, היא לא אפשרה את זה אפילו לפני שהיה צו של בית משפט. וכמובן, גם האנשים שמתמנים, הם עצמם לא רואים מצב שיפעלו כאשר יש צו תלוי ועומד של בית המשפט שמונע את הדבר הזה. לכן, כנראה, אם נלך בנתיב שאתה מציע, תהיה תוצאה דומה למה שקורה בוועדת הרוגלות, ואני לא מוכן להגיע לשם, לא רוצה להגיע לשם ולא חושב שנכון להיות שם. לכן, צריך להמשיך ולדרוש, ביתר שאת, את מתן האפשרות לכבוד השופט בדימוס בן חמו לבצע את המלאכה החשובה, שביקשתי ממנו לבצע. אני חושב שהציבור כולו רואה את הטיוח, את ההסתרה, את השערורייה הזו שאין למעלה ממנה. אני יכול לנצל את הבמה הזו, אדוני היושב-ראש, לומר לשופטי בית המשפט העליון ולכל מי שמנסה למנוע מהאמת לצאת לאור: זה לא יעזור לכם, זה לא יצליח לכם. בסופו של עניין האמת תצא החוצה, הדברים יתבררו עד תומם והמאמץ העצום הזה שנעשה – למנוע דבר שלגמרי נראה הכי פשוט בעולם: ששופט מחוזי בדימוס, בעל ניסיון בעולם הפלילי, יבדוק את הדברים וילווה את החקירה, והציבור כולו יידע שהאמת אכן נחשפת. זה מעורר שאלות מאוד קשות: מי מפחד? ממה אתם מפחדים? ולמה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר וגם לחברי הכנסת השואלים, כמובן. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת איתן גינזבורג לשר המשפטים בנושא שחרור אסירים על תנאי. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג. << שאילתה >> 3763. שחרור אסירים על תנאי << שאילתה >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, תכלית שחרור על תנאי היא מתן תמריץ לשיקום, התנהגות טובה, הפחתת מסוכנות. לפי נתונים שהגיעו לידיי, בשנת 1990 שוחררו כ-63% מהאסירים שעניינם נדון בוועדת השחרורים, בעוד שבשנת 2024 עמד שיעורם על כ-16% בלבד. רצוני לשאול: 1. מדוע חלה ירידה חדה כל כך בשיעור השחרורים על תנאי? 2. מה מדיניות המשרד והשר ביחס לשחרור על תנאי? 3. האם בכוונת המשרד לשנות מצב זה, וכיצד? תודה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת גינזבורג, על העלאת נושא שמטריד אותי מאוד, ואני עוסק בו כל הזמן. אני לגמרי שותף לכל מה שהצגת כהנחות מוצא בשאלות שלך. אכן, המנגנון הזה חשוב, דרוש, זה מנגנון נכון גם מבחינה שיקומית. אגב, אני יכול לומר ששיעור החזרה לפשיעה אצל מי שהשתחררו במה שנקרא שחרור מותנה – כלומר טרם סיום תקופת המאסר – או, מה שיותר מוכר כשחרור שני שליש – אחרי שני שליש מהמאסר או כשנותר שליש – שיעור החזרה לפשיעה אצל אותם משוחררים נמוך בהרבה מאשר אצל אלה שנשארו במאסר עד תום התקופה. אני חושב שהדבר הזה מצטרף גם למצוקת הכליאה הקשה. בכלל אני חושב שכל הטיפול בסוגיה הזו מחייב שינויים לא מעטים מצד כל הגורמים שעוסקים בו. בכל אופן, חבר הכנסת גינזבורג, אני מסכים. אני חושב שהנתונים הם נתונים לא טובים ולא מתאימים. מאחר שבראשית השנה הקרובה, קרי ממש בתוך חודש, נדרש להרכיב מחדש את ועדות השחרורים, למנות את החברים מחדש וכו', התקיים איזשהו תהליך על ידי הנהלת בתי המשפט לאיתור האנשים. מתברר לי שרובם ככולם הם אותם אנשים שישבו עד עכשיו ויושבים בהרבה מקרים במשך שנים. ביקשתי, למרות שהדבר הזה מורכב ומסובך, כי מדובר במספר מאוד גדול של אנשים, לנסות לעשות מאמץ גדול של איתור חברים אחרים, חדשים, עד כמה שניתן, כולל גם בחינה של זהות השופטים בדימוס שעומדים בראשות ועדות השחרורים האלה, כדי לנסות ולהביא לכך שיתמנו אנשים עם גישה אחרת; עם הבנה של חשיבות הכלי הזה, ובאופן שבו באמת נראה נתונים אחרים. אני שותף לגמרי לעמדתך, שלא לתכלית הזו נועד נושא השלישי ולא כך הוא אמור להיות מופעל. הציפייה היא שנראה כאן מספרים אחרים. תראה, צריך להגיד בגילוי לב, ואת זה אני אומר להגנתם של העוסקים בעניין הזה, שבסוף – וזה חלק מהבעיה שאנחנו סובלים ממנה במדינה בכלל, בכל מה שקשור לעולמות האחריות האישית של אנשים שנושאים במשרות ציבוריות, בגלל המשפטיזציה הזו, וההעמדה לדין על כל דבר והתפיסה הזו, שכל מי שעשה איזה טעות מייד צריך להוקיע אותו אל עמוד הקלון – דרך המלך היא לא לעשות. מבחינת מי שיושב בוועדות האלה, אם הוא לא שחרר, אז לא יכול לקרות כלום; אם הוא שחרר מישהו והוא עשה אחר כך איזשהו מעשה פשע, יגידו לו: אתה אשם, אתה שחררת; ומי יודע באיזה תהליך הוא ימצא את עצמו. ואז נוצר שוב תמריץ שלילי להשתמש בכלי הזה ורואים תוצאה הפוכה. באמת נדרשים אנשים עם כתפיים רחבות, עם אומץ לב, ואנחנו נידרש לתת גיבוי להחלטות שלהם. צריך להבין שבכל החלטה כזו טמון באופן טבעי סיכון. ואנחנו, כמו בכל דבר, צריכים לנהל סיכונים ולנהל את העניין הזה בשום שכל. בשורה התחתונה, אני מסכים לגמרי והיעד הוא להגיע למצב שבו המספרים יהיו גבוהים יותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך? בהזדמנות הזאת נברך את אורחינו שביציע, שזה גם רלוונטי הנושא משום שהם נלחמו בפשיעה שנים רבות – גמלאי וגמלאיות משטרת ישראל, שלום לכם, ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. ואני רואה גם תלמידות מימין ממדרשיית עמליה בירושלים, ברוכות הבאות לכנסת. שלום. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שיבורכו כל האורחים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, תודה על התשובה. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לך על התמיכה בהעברת חוק איסור צילום חשודים בבתי משפט, שעבר אתמול בקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שזה צעד מאוד מאוד חשוב וטוב למען כבוד האדם וזכויות חשודים. אני בטוח שגם יושב-ראש הכנסת, ששימש בעברו כסנגור ופרקליט, עורך דין פלילי, יכיר בחשיבות החוק ויסכים שבשעה שנלקחת חירותו של אדם אסור שיילקח גם כבודו. ואני מקווה, בהקשר הזה, שנצליח לשפר את מצבם של חשודים שזוכו על ידי בתי משפט, ולשנות את המצב של סיכון כפול, שבו אחרי שהם זוכו, לוקחים אותם ומענישים אותם ומערערים על הזיכוי הזה, ובכך הם בעצם נענשים בעוד הליכים. לראות איך אפשר לצמצם את כל מנגנון הזיכויים הכמעט-אוטומטי שנמצא בפרקליטות המדינה, ולאפשר להם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את מנגנון הערעורים, אתה מתכוון? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הערעורים. אמרתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא הזיכויים. מנגנון הזיכויים הוא מאוד לא אוטומטי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. חלילה. לא לא לא. 98% הרשעה – זה ממש לא מנגנון זיכויים, להפך. מנגנון הערעורים, שבעצם הופך להיות תהליך של עונש, אפילו כלפי אלו שזוכו. אני מקווה שנקבל את תמיכתך גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נקודה יפה מאוד. אני מצטרף. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקווה שגם השר יצטרף. יש לנו שיחות על כך. אני רוצה לפנות אליך, אדוני, בכובעך כשר העבודה, אם כבר התחילו בכך. לאחרונה הגיעו לא מעט פניות מעסקים קטנים, עסקים קטנים בענפי מלאכה ותעסוקה, שמקבלים דרישות תשלום של אלפי שקלים, עד 20,000 שקלים, מטעם התאחדות המלאכה והתעשייה, גוף עות'מאני שהוקם בשנת 1908, שלא מתאים לדעתי לימינו. גבייה שנעשית מתוקף צווי הרחבה, ששרי העבודה – לא אתה, חלילה, אבל קודמיך – הרחיבו לכל עיסוק כמעט שיש במדינה – מספרית, קוסמטיקאית, זגגים, whatever – בלי שבעלי עסקים ביקשו או בחרו להיות מיוצגים, דבר שיוצר תחושה קשה מאוד של עושק ופרוטקשן. נטל כלכלי כבד על העסקים, שלא מבינים מאיפה זה הגיע אליהם. פשוט על פי חוק חייבים לשלם משהו, כי בשנת 1979 היה איזה הסכם קיבוצי והם נזכרו 40 שנה אחרי – לבוא ולגבות על כך דמי טיפול. אדוני, אני חושב שצריך לטפל בזה. ואני רוצה לשאול אותך האם תפעל לצמצם את הנושא של צווי ההרחבה, ולראות עד כמה הוא מתאים לימינו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה על השאלה. קודם כול, כפי שאמרת, מדובר בעניין ישן נושן. אני בהחלט מוכן לבחון אותו ולראות גם את המקרה הספציפי וגם באופן כללי אם נכון ומה אפשר לעשות בעניין הזה. אני מציע שוב שתעביר לי מכתב מסודר עם החומר, נעשה בדיקה מקצועית של העניין, ונידרש לו. בהחלט נושא שראוי לבדיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. הייתה שאלה לגבי הזיכויים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אני אומַר, אם רוצים להתייחס – א. אני מברך כמובן על הצעת החוק החשובה, שהשלמת את תהליך החקיקה שלה, שהתחיל עוד בקדנציה הקודמת. זה בהחלט שינוי חשוב ומבורך. אני אומַר, אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם חבר הכנסת גינזבורג לגמרי על הרעיון ועל העיקרון. יש לנו חילוקי דעות על דרך היישום. אני טוען שאם עושים אז עושים, הווי אומר, קובעים כלל ברור. במצבים – אפשר להתווכח איזה, אבל במצבים מסוימים שבהם היה זיכוי, למשל, דוגמה, פה אחד במותב תלתא – אין יותר, לא ערעורים ולא שום דבר. בזה הדבר הזה נגמר. משום שאחרת אנחנו נייצר מנגנון שאומר – ההצעה שהביא בפניי חבר הכנסת גינזבורג מדברת על כך שיהיה ערעור ברשות וכו', אז אנחנו עכשיו ננהל הליכים חדשים, אין סופיות, נעמיס על המערכת עוד הליכים של בקשת רשות ערעור וכו'. אני חושב שבעומס שיש על המערכות האלה, בתפיסה העקרונית שאומרת שאתה צריך להרשיע כאשר הוכחת את הדברים מעל לכל ספק סביר, ומצב שבו בוודאי – שוב, אני לוקח בכוונה את הדוגמה הכי קיצונית, מותב שלושה בבית משפט מחוזי קבע בערעור על פסק דין של השלום וזיכה. זאת אומרת שיש בוודאי ספק סביר ברמה הגבוהה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אני חושב שבמצבים כאלה לא צריך רשות ערעור ולא צריך שום דבר, צריך קביעה סופית שמסיימת את העניין. אגב, אני יכול לומר, אדוני, יש שאלה גדולה, והיא באמת מצריכה לדון, איפה עומד המנעד. למשל, האם זיכוי של דן יחיד בבית משפט שלום די בו כדי להקים את החזקה הזאת של ספק סביר? אלה דברים שאני בוודאי מוכן לדון בהם, ויכול להיות שצריך לעשות את הצעדים האלה באיזשהו תהליך מדורג. אבל אם עושים – עושים. ללכת ולעשות איזשהו מהלך, שבסוף יחזיר אותנו חזרה לאותו מקום של דיונים אין-סופיים ושל כוח בידי הפרקליטות בכל זאת להחליט בכל תיק מה היא רוצה לעשות, כן להגיש או לא להגיש – אני לא חושב שזה נכון. זה מהות הוויכוח. אגב, יש לנו דוגמה כזאת, זה גם לא עניין תאורטי, מהנושא של פירות העץ המורעל. אני אזכיר לך שבקדנציה הקודמת אנחנו סברנו שהחוק כמו שהובא היה צריך לעבור שינוי ולהיות הרבה יותר חד וברור, ולא להשאיר בסוף את שיקול הדעת לבית המשפט. כי אנחנו רואים שברגע שזה המצב, בסוף זה לא עשה שום השפעה של ממש. אני חושב שגם הרעיון הזה של פירות העץ המורעל – היה צריך בסוף לחתוך, לקבוע קביעות ברורות. במצבים x – התוצאה חד-משמעית היא y. אגב, זה אולי ליבת חלק גדול מהוויכוח בין התפיסה השמרנית יותר לתפיסות האחרות. אני, כמי שדוגל בתפיסה הזאת, חושב שהוודאות היא הכרחית. ואגב, לא רק משיקולי עומסים, אלא אני חושב שבסוף חוסר הוודאות מייצר חוסר צדק גדול מאוד. אנחנו נוכל לדון בזה, אני מקווה שבהרחבה, ברגע שיבוא לכאן התיקון המפורסם לחוק החוזים לקריאה שנייה ושלישית, שגם הוא חלק מאותה דרך. אבל אני אמרתי לך, חבר הכנסת גינזבורג, אני מאוד בעד להוביל מהלך כזה, אבל על הבסיס הזה שעליו דיברתי – אם עושים אז עושים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר ותודה לחבר הכנסת גינזבורג. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת עודד פורר בנושא השתלמות שופטים במשפט העברי. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << שאילתה >> 3365. השתלמות שופטים במשפט העברי << שאילתה >> << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כידוע, סעיף 1 לחוק יסודות המשפט קובע כי במקרה של לקונה משפטית יש לפנות לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. רצוני לשאול: 1. האם מתקיימות כיום השתלמויות מסודרות לשופטים בתחום זה? 2. האם בכוונתך או בכוונת משרדך לפעול ליישומן? אבקש מידע על היקפן, תוכניהן ומידת השתתפותם של שופטים בהשתלמויות מסוג זה, ככל שישנן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר, שמעלה נושא חשוב, הייתי אומר גם כאוב. אני מוכרח לומר כאמירת פתיחה שאני חושב שמעטים העמים שיש להם מורשת משפטית כזאת, כמו שלנו יש, וחבל מאוד שהיא נדחקה לקרן זווית וכמעט מתעלמים ממנה לחלוטין. אני רוצה להתנצל על הזמן שלקח לי לענות, אבל זה לא היה מקרי. משום שאני, כאשר קיבלתי תשובות, לא הסתפקתי בתשובות האלה ורציתי לראות שדברים גם נעשים, כדי שאני אוכל לבוא לכאן ולא רק לומר לך שאתה צודק, אלא גם לדווח בכל אופן על איזושהי תנועה לכיוון יותר טוב בעניין הזה. קודם כול, אני חייב לומר שהנתונים שקיבלתי היו כאלה: בשנת 2025, הנהלת בתי המשפט קיימה רק יום עיון אחד בנושא המשפט העברי, מתוך כלל ההשתלמויות שהיא קיימה. היה יום עיון אחד גם ב-2024, רק שהוא בוטל – אז היה אפס; ב-2023 – בגלל המלחמה בכלל דברים בוטלו; ב-2022 היה יום עיון אחד; בשנת 2021 – יום עיון אחד; ב-2020 לא היה בכלל; וכך גם היה ב-2019 וב-2018, יום עיון בודד. יש בעלון החודשי לשופטים מדור של משפט עברי. אני חושב שהדבר הזה הוא לא מספיק, רחוק מאוד מאוד מלהיות מספיק. לכן, קודם כול קיימתי ישיבות עם מנהל בתי המשפט, והגעתי איתו לסיכום על תגבור המערך שנוגע להשתלמויות ולהכשרה בתחום המשפט העברי. בין היתר, בשנה הקרובה, ב-2026, יתקיים יום עיון בנושא דיני הנזיקין במשפט העברי, שיועבר על ידי כבוד השופט יוסף ברכיה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב; יוספו בהשתלמויות הרלוונטיות הרצאות בשורה של נושאים שקשורים למשפט העברי, כלומר, מה שאנחנו ננסה לעשות – לקחת השתלמות בדיני חוזים, לשים בה פרק על המשפט העברי, השתלמות בדיני נזיקין, חדלות פירעון, מקרקעין, יישוב סכסוכים וכו'; מרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים יבנה קיט הדרכה בנושא המשפט העברי. ויהיה כמובן ניסיון באמת להעמיק את העניין, מעבר לזה שמתקיימים גם שיעורים שבועיים בחלק מהמחוזות בנושא הזה. אבל אני חייב לומר שגם הדברים האלה, שהם כמובן הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו, בעיניי הם לא מספיקים; הם עדיין סוג של טיפה בים. אבל אני אומר לך איפה בעיית היסוד בעניין הזה. בעיית היסוד היא שבסוף גם השתלמות במשפט העברי חסרת תכלית, אם מישהו איננו בעל ידע בסיסי מעמיק בעניין הזה. כי בסוף, כאשר שופט יצטרך ליישם בפסיקות סוגיות מהמשפט העברי, אם אין לו באמת ידע מעמיק, אז העובדה שהוא השתתף באיזו השתלמות, אני לא באמת מאמין שהדבר הזה יכול לפתור את העניין הזה. זה לא סוד. זה מתחיל עוד באקדמיה, שבה המשפט העברי כמעט ולא מקבל ביטוי. ממי שמסיים את לימודי המשפטים היית דווקא מצפה שדווקא בלימודים בצד האקדמי הוא ייצא עם ידע הרבה יותר מעמיק, בעניין הזה. הדבר הזה לא קיים. אז הוא מתחיל לעבוד כעורך דין ואחר כך מגיע לכס השיפוט בשלב מסוים, ללא הידע הזה. במקביל לכניסתך לעבודת השיפוט, להתחיל ללמוד מהתחלה את רזי המשפט העברי, זו כנראה משימה מאוד מורכבת וקשה. אני ביקשתי מהמחלקה במשרד המשפטים, שאמונה על הנושא הזה, לנסות לייצר איזשהו מערך הדרכה מקוון – ממש קורסים שיהיו פתוחים בכלל לקהל הרחב, ובוודאי יוכלו לשמש את המשפטנים בהקשר הזה. אני חושב שבהחלט נדרשת כאן פעולה משולבת גם של העמדת כלים מצד המשרד, גם של מאמץ של הנהלת בתי המשפט, אבל ללא ספק גם של פעולה באקדמיה בתחום הזה. הייתי אומר אפילו, שאולי השורש, הבסיס, מתחיל משם. אני אשתדל להמשיך ולעשות בעניין הזה. שוב, אני מודה לך על השאילתה, כי היא בהחלט חשפה פער מאוד גדול שקיים גם בדברים שבעיניי אפשר לעשות, ואת הפער הזה אנחנו סוגרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלת המשך. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראשית, תודה רבה. אני חושב שבאמת גם הפעולות האלה חשובות. רק מהדברים שנאמרו: ההשתלמויות שמשולבות בתוך השתלמויות כלליות בעיניי הן חשובות יותר מיום השתלמות ספציפי. הרי בסוף הוא לא בא להחליף, הוא בא באמת להוסיף ולתת את הפתרון איפה שישנה לקונה, איפה שבאמת יש מחסור. לכן זה חייב להיות מחובר כל פעם – בין אם זה לחוזים ובין אם זה לנזיקין – בהקשר הזה. שאלה נוספת בעניין אחר, אדוני השר. אתם כל הזמן עושים פה העברת סמכויות בין השרים נוכח המשברים הקואליציוניים שלכם, אבל את סמכויות שר הפנים – שאתה לא קיבלת אותן – העברתם לראש הממשלה. הבוקר פורסם שבאופן חריג בכוונת הממשלה לאשר העלאה נוספת של הארנונה בשנת 2026 לרשויות. עכשיו, זה נכון שזה לא בתחום משרדך – מלא-מלא – אני כן חושב שלשר משפטים באירוע הזה יש עמדה: א', להבין האם ההחלטה הזו היא חלוטה או שהממשלה עוד צריכה להביא אותה לדיון – כי להגיד: אנחנו מעלים את הארנונה בעת הזו, כשיוקר המחיה כל כך משתולל, כשהאזרחים נאנקים תחת יוקר המחיה, נראה לי קצת מנותק מהמציאות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה על השאלה, אבל נדמה לי שאתה מספיק מנוסה וותיק - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם שר האוצר היה מגיע בתדירות שאתה מגיע - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, בסדר, אני משתדל לבוא ואני רואה בזה גם זכות, לא רק חובה. אני רק אומר לך, באופן טבעי – אתה גם היית שר בממשלה, אתה יודע שההבדל בין שרים לבין חברי הכנסת הוא שחבר הכנסת יכול לעסוק בכל נושא שהוא רוצה, אבל אין לו סמכויות ביצועיות, ולשר יש סמכויות ביצועיות בתחומי משרדו, אבל הוא איננו יכול לנהל את המשרדים האחרים ולעסוק בענייניהם. אני לא חושב שזה נכון. השאלה היא באמת שאלה שראויה להתייחסות, אבל ההתייחסות צריכה להינתן מצד מי שאמונים על הנושא הזה, מי שמוסמכים לכך בממשלה, ובאופן טבעי הם גם בוודאי בקיאים בפרטים, מאחר שהנושא הזה איננו בתחום סמכותי. לכן, לא רק שאני לא קובע בו את המדיניות, אלא גם לא בקיא מספיק בפרטיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת מירב כהן בנושא זינוק במספר תיקי עבירות מין שנסגרו בשל התיישנות בשנת 2023. חברת הכנסת כהן, בבקשה. << שאילתה >> 2465. זינוק במספר תיקי עבירות מין שנסגרו בשל התיישנות בשנת 2023 << שאילתה >> << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> טוב, קודם כול, רק נקדם בברכה גם את השוטרים והשוטרות וגם את התלמידים. תודה לכם - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שירות בתי הסוהר, אם אני לא טועה? שירות בתי הסוהר. שלום לכם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - תודה לכם על השירות החשוב שאתם עושים ותודה לנוער שמגיע, העתיד שלנו, שנמצא כאן, שבא לבקר, אז ברוכים הבאים וברוכות הבאות. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני מצטרף לברכות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד שר המשפטים, השאילתה היא בנושא זינוק במספר תיקי עבירות מין, שנסגרו בשל התיישנות בשנת 2023. לפי נתוני פרקליטות המדינה, לפחות 43 תיקים של עבירות מין נגנזו בשל התיישנות בשנת 2023 לעומת 20 תיקים בשנת 2022. ברצוני לשאול: 1. מה יכול להיות ההסבר לזינוק הזה במספר התיקים שנסגרו בשל התיישנות? 2. האם הגדלת כוח האדם בפרקליטות המדינה – שזה הגוף שעוסק בתיקי עבירות מין – יכולה לצמצם את מספר התיקים שנסגרים בשל התיישנות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. גם אני מצטרף לברכות ומקדם בברכה את משתתפי קורס קציני ניהול אסירים של שירות בתי הסוהר, ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, וגם כמובן את תלמידי ותלמידות כיתה י"ב מבית חינוך קהילתי גאולה, תל אביב. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, שלום לכם. בבקשה, השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני. אני כמובן העברתי את השאילתה להתייחסות של פרקליטות המדינה והתשובה שקיבלתי מלשכת פרקליט המדינה, בתמצית, היא כדלקמן: הנתונים שהוזכרו בשאילתה מתייחסים למספר התיקים שנסגרו מחמת התיישנות והם כוללים הן תיקים שנסגרו מחמת התיישנות לפי חוק סדר הדין הפלילי והן תיקים בעניינם של קטינים, שחל עליהם הסדר שונה של התיישנות קטין. בהתאם לסעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. התיקים, ובפרט אלה בעניינם של קטינים מגיעים לא פעם לפרקליטות לאחר שתקופת ההתיישנות שקבועה בחוק כבר חלפה. יש אומנם הליך שמאפשר להגיש בקשה לאישור הגשת כתב אישום על חלוף הזמן, אבל באופן טבעי הדבר הזה מורכב יותר ולכן היכולת לבצע פעולה כזאת, בשים לב גם להשלכות שלה על היבטי השיקום של מבצעי העבירה, מביאה לכך שהדברים האלה אומנם קורים, אבל לא במספרים גדולים. לפי זה, אני חושב שצריך לעשות חלוקה של הנתונים בין התיישנות בעניינם של אלה שאינם קטנים לבין קטינים. הנתונים הם כאלה: מ-43 עבירות מין שנסגרו בהתיישנות בשנת 2023 – על פי הנתונים שאני קיבלתי – ההתיישנות בתיקים שעסקו בבגירים, לא בקטינים, 24 ובקטינים 19. ב-2022 היה מדובר ב-20 תיקים, שמהם 15 היו של בגירים וחמישה של קטינים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה ב-2022? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ב-2022 היו 15 וחמישה. יש כאן פער, הפער הזה באחוזים נראה גדול, אבל צריך להגיד שבמספרים מוחלטים הוא קטן, ואני גם לא בטוח שאפשר להסיק מסקנות מהשוואה שנעשית רק בין שתי שנים מסוימות. לבקשתי – וזה גם היה מוסכם על פרקליטות המדינה – נוכח החשיבות של העניין הזה – ואני חושב שהדבר הזה באמת מחייב איזושהי בחינה שהיא מקבילה גם לבחינה שאנחנו עושים בכלל בכל הנושא של סוגיות התיישנות בעבירות מין – הפרקליטות נתנה הנחיה פנימית לתעדף את התיקים האלה, לנסות לטפל בהם בפרק זמן קצר ככל הניתן. זה הוצב כיעד בתוכנית העבודה הרב-שנתית של פרקליטות המדינה, וגם הוקם צוות ייעודי שפועל כדי להכשיר פרקליטים, כדי לעסוק בתחום הרגיש הזה. אני חושב שאנחנו רוצים בהחלט להמשיך לעקוב אחר הנתונים, נראה את הנתונים הרלוונטיים לשנת 2024, ואחר כך, כשנקבל גם את נתוני 2025, יכול להיות שבאמת אם נראה שהמגמה הזאת נמשכת, אין ספק שהדבר הזה מחייב התייחסות ותיקון. אני מקווה שגם הפניית תשומת הלב לעניין – ובכל זאת המאמץ וההבנה שצריך לעשות כאן איזשהו מאמץ מיוחד – אני מקווה שהדבר הזה גם יבוא לידי ביטוי בסוף בתוצאות שנראה בפועל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהקשר זה הייתי רוצה לדעת – הרי הונחה ביולי הצעת חוק להארכת תקופת ההתיישנות. מה עמדתך בנושא? האם אתה פועל בנושא? גם לא הבנתי עד הסוף בתשובה למה אתה מחלק בין בגירים לקטינים, למה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי זה שנה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל בשניהם - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אסביר. אז אני אסביר, אני אסביר עוד פעם. הסיבה היא פשוטה: מדובר בשתי פרוצדורות שונות, ובעניינם של הקטינים, מאחר שהתקופה היא שנה, נוצר מצב שהרבה פעמים התיקים מגיעים לפרקליטות או אחרי שהשנה בכלל עברה, או במצב שבאמת לא הספיקו להשלים את התהליך. ואז בעצם באופן אמיתי נחסמת הדרך לפעול להגשת כתב אישום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכן אמרתי, מנסים – יהיה ניסיון לתעדף את הדברים האלה. אני חושב שכדאי שגם תפני בשאילתה מקבילה למשטרה, על מנת שבתהליכים שהיא עושה, גם היא תתעדף את התיקים האלה כדי שהם יגיעו, והחקירות יושלמו בזמן מול הפרקליטות. לכן צריך להתייחס לשני המרכיבים האלה בנפרד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגבי החקיקה, רק לא אמרת על הארכת התיישנות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לגבי החקיקה, אני עוסק בנושא הזה רבות. אני קיימתי שורה ארוכה של פגישות, כולל עם חברות כנסת שהציעו הצעות חוק בנושא הזה. באופן עקרוני אני חושב שיש מקום לשינוי בעניין הזה. אני רוצה להזכיר את הפעילות החשובה שעושה הילה צור בהקשר הזה, אבל אני עדיין לא שוכנעתי. אני מוכרח לומר שביטול מוחלט של ההתיישנות הוא דבר נכון. אני חושב שלעניין הזה יש הרבה מאוד בעיות, לא רק בהיבט הזכויות של מי שמתלוננים נגדו, אלא, לדעתי, בסוף בהרבה מקרים עלול להשיג תוצאה הפוכה, משום שממרחק של שנים ארוכות סביר להניח שבגלל הקשיים הראייתיים כמעט כל המקרים לא יסתיימו בסוף בכתבי אישום או לא יסתיימו בהרשעות. ואז אנחנו נימצא בעצם במצב שאנחנו מייצרים מין מסר שלילי שגם יכול בסוף להיות מתורגם להימנעות מהגשת תלונות גם במועדים יותר מוקדמים. יש כאן המון היבטים לעניין הזה. אני מקווה שנצליח למצוא בסוף איזושהי נוסחה מוסכמת. אני חושב שצריך לעשות פה תהליך הדרגתי, אגב, כפי שנעשה לאורך השנים. מפעם לפעם היו הארכות של תקופות ההתיישנות. אני חושב שבאמת צריך לנהוג בעניין הזה מצד אחד במשנה זהירות, אבל כן להתקדם בכיוון הזה. אני מקווה שנצליח לגבש – אני רוצה בסוף להגיע לתוצאה מוסכמת. אני לא רואה טעם להעביר פה חוק שחלק מהמציעות יתנגדו לו וכו', אני לא חושב שזה נכון. אם נצליח לגבש הסכמה כזאת, אז נוכל לקדם את העניין ולהשלים אותו. כפי שאמרתי, אני לא רק רואה בזה חשיבות רבה, אני גם השקעתי בעניין הזה ומשקיע בו תשומות זמן לא מעטות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השאילתה הבאה גם היא של חברת הכנסת מירב כהן, שאילתה רגילה בנושא: עלייה במספר התלונות כלפי שוטרים על עבירות מין שלא הגיעו לכדי חקירה במח"ש. בבקשה. << שאילתה >> 2466. עלייה במספר התלונות כלפי שוטרים על עבירות מין שלא הגיעו לכדי חקירה במח"ש << שאילתה >> << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. לפי נתוני המחלקה לחקירות שוטרים, בשנת 2023 – טלי, אפשר שקט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, שקט. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, תודה. אני חוזרת: לפני נתוני המחלקה לחקירות שוטרים, בשנת 2023 66% מהתלונות נגד שוטרים על עבירות מין לא הגיעו לכדי חקירה לעומת 54% מהתלונות בשנת 2022, למרות שמספר התלונות הכולל היה זהה. השאלות הן: 1. האם נעשה שינוי במדיניות מח"ש בנוגע לתלונות על עבירות מין? 2. האם נעשה שינוי בכוח האדם במח"ש המטפל בתלונות על עבירות? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה. כידוע, מח"ש כפופה לפרקליטות המדינה, דבר שאני חושב שהוא שגוי מיסודו. הפרקליטות אכן בדקה את הטענות האלה מול מח"ש. התשובה שקיבלתי הייתה שהנתון שמתייחס לכמות התיקים אינו משקף את מלוא עבודת המחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לנתונים שבידי הפרקליטות, שנמסרו גם לאיגוד מרכזי הסיוע במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע, מתוך 181 תיקים הנוגעים לעבירות הטרדה מינית שנפתחו בשנת 2023, 57 תיקים לא הובילו לפתיחה בחקירה פלילית. המשמעות היא שמדובר ב-31% מהתיקים ולא ב-66%, כפי שנכתב בשאילתה. שוב, אין לי – אני חי מהנתונים שאני מקבל מהם. אני לא יודע מניין הנתונים שאת הבאת. יכול להיות שיש פה - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, אני לא יודע. אני אומר לך, אלה הנתונים כפי שאני קיבלתי אותם. בנסיבות אלה הפרקליטות סבורה שלא חל שינוי במדיניות מח"ש בנושא הטיפול בעבירות מין, ואין שינוי בעניין הזה. אני אנצל את ההזדמנות ואני אומר בקצרה – הנושא של מח"ש הוא נושא כאוב. אנחנו רואים מה מתרחש שם ממש בימים אלה. אני הקמתי ועדה ציבורית רצינית, שבין חבריה היו גם שני שופטים מחוזיים בדימוס, שהגישה המלצות חד-משמעיות לשינויים עמוקים במבנה מח"ש, החל בהוצאתה מהפרקליטות וכלה בדברים שנוגעים לאופן החקירה. אני אתן דוגמה: הרבה מאוד כלי חקירה שמח"ש זקוקה להם, כמו מז"פ, לדוגמה, בסופו של עניין ניתנים לה על ידי המשטרה, אז המצב מאוד בעייתי בכל מבנה העבודה של הגוף הזה. הביקורת עליו היא רבה, ובעיניי, בהרבה מאוד מקרים גם מוצדקת. כידוע, יש הצעת חוק שיזם חבר הכנסת סעדה בעניין הוצאת מח"ש מהפרקליטות ושינויים שונים שאמורים להיעשות. אני ביקשתי מיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, חבר הכנסת רוטמן, לתת קדימות להצעת החוק הזו ולנסות לעגן בתוכה את ההסדרים או לפחות חלק חשוב מההסדרים שהוצעו בדוח הוועדה שמונתה לעניין הזה. אני מקווה שהדבר הזה יטופל וישפר את התפקוד של מח"ש באופן כללי לרבות בנושא החשוב הזה, כמובן, שגם הוא מחייב תשומת לב. צריך לוודא שהדברים באמת מטופלים ונעשים כפי שצריך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר המשפטים והעבודה על המענים המפורטים והמעמיקים ולחברות וחברי הכנסת השואלים. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לשר החוץ בנושא: קונסוליות זרות בירושלים. אני מתכבד להזמין אל הדוכן את סגנית שר החוץ חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה. << שאילתה >>3954. קונסוליות זרות בירושלים << שאילתה >> << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע. בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגנית השר, שאילתה דחופה בנושא: קונסוליות זרות בירושלים שפועלות ללא כתב אמנה – את כתבי האמנה שלהן הן נותנות לרשות הפלסטינית, מניחות שם. רציתי לשאול: 1. איך ממשלת ישראל מתכוונת לפעול כלפי קונסוליות של מדינות שהכירו במדינה פלסטינית, והכי נורא – אני מוסיפה – פועלות בירושלים ללא כתבי אמנה? 2. מה המדיניות המתוכננת לאכיפת חוק-יסוד: ירושלים לאחר ההחרפה בעמדות המדיניות של ספרד, צרפת, טורקיה ואחרות? << דובר >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר >> מדינת ישראל מצויה במערכת מדינית כללית, ודאי בשנה האחרונה. העשייה מול מערכה זאת מורכבת מאוד ודינמית. יש לציין כי ננקטו שורה של צעדים שכבר פורסמו מול נורבגיה, כמו סגירת משרדי הייצוג; ספרד, שבה הייתה הגבלה של תחום הפעולה של הקונסוליה, ואירלנד – סגירה של ממש של השגרירות הישראלית, בשל פעילותן נגד ישראל. כמו כן, שר החוץ שלח מכתב לראש הממשלה ביום 14 באוגוסט בנוגע לסגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, ובנוסף כבר התקיים דיון בנושא. כמו כן, יש לציין כי נעשתה עבודת מטה וגובשה רשימה של מנעד צעדים אפשריים בכל דרגות החומרה, ומפרט הצעדים נדון ועדיין נדון, תוך לקיחה בחשבון, והתייחסות להתפתחויות המשמעותיות והשפעותיהן הנבחנות על פי מכלול השיקולים הלאומיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יש שאלת המשך, בבקשה. אני רק אנצל את ההזדמנות להגיד שאנחנו מייד נעבור להצעות בדיון המוקדם, וחברת הכנסת מרב מיכאלי היא הראשונה. אני לא רואה אותה במליאה. קוראים לה? בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. אני מבינה את הרגישות, ואני אנסה לא לפלוש לתוכה. ועדיין, כדי שתהיה קונסוליה, היא צריכה לענות על דברים בסיסיים כמו להגיש כתב אמנה, להניח את כתב האמנה לראש הממשלה, למדינה שאליה הוא נשלח. אני יודעת – בלי להתייחס לכזאת או אחרת – שיש בירושלים מוסדות שנקראים קונסוליות, אבל הם לא הגישו שום כתב אמנה. את כתב האמנה הם הגישו לרשות הפלסטינית, והרשות הפלסטינית הוקמה אחרי 67'. לכן, מן הסתם, זאת לא אמורה להיות קונסוליה בכלל, כי היא לא עונה על הקריטריונים. לכן, שאלתי היא מה המדיניות כלפי אותן מסגרות שמכנות את עצמן קונסוליות, מתנהגות כאילו הן קונסוליות, מקבלות את כל ההטבות כקונסוליה, אבל הן לא כאלה, כי את כתב האמנה הן הניחו בפני הרשות הפלסטינית ולא בפני מדינת ישראל וראש הממשלה שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, סגנית השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> סגנית השר, שלום. קודם כול, כמי שהעביר את תיקון החוק לאסור פתיחת קונסוליות חדשות, אני מסכים איתך, אבל חשוב להגיד שזה המינימום הנדרש. זה לא אומר שממשלת ישראל –הכתובת היא החלטה מדינית כבדה, ולכן זה לממשלת ישראל, לא רק לסגנית השר – לא יכולה לנקוט צעדים ובאמת לסגור קונסוליות קיימות. אני רוצה לשאול מהם הצעדים שנעשו כלפי צרפת במיוחד, שהובילה את ההחלטה המבישה של הכרה במדינה פלסטינית, ואני חושב שראוי שתהיה לה תגובה מאוד נחרצת. אני אשמח לשמוע מהם הצעדים שנעשו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אז ככה. כמו שהיה חלק במענה לשאילתה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, קודם כול, חשוב להבין שלא מעט מאותן קונסוליות, גם המעמד שלהן, גם המבנה, הכול – חלקן אפילו עוד מלפני קום המדינה. לכן, החוק לא אמור לשנות את הסטטוס-קוו. אני מבינה, ומתקיימים – אני רק אומרת, מיכל – מתקיימים דיונים בעניין הזה, כמו שאמרתי. שר החוץ גדעון סער כבר שם מכתב עם המלצות מבחינתו על שולחן ראש הממשלה. זה כבר נדון. אני אומר יותר מזה, בגלל הפורום הזה – התקיים דיון בוועדה לביטחון פנים בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל בדיוק בעניין הזה. שר החוץ הגיע כדי לתדרך וכדי לדבר ספציפית בנושא הזה, כולל גורמים במשרד החוץ. למיטב ידיעתי, מתוכנן עוד דיון בעניין הזה, ואני מציעה שעל השאלות הספציפיות, הקונקרטיות, אפשר לדבר בפורום קצת יותר מצומצם, שחלקו גם חסוי. תוכלו לקבל תשובות יותר מדויקות פנימה על דברים שאנחנו לא יכולים בהכרח לדבר בפורום הזה. הדברים נמצאים, נדונים, ואני מזמינה אתכם להגיע לוועדה של חבר הכנסת צביקה פוגל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מודה לסגנית שר החוץ ולחברות וחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2472/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא חקיקה, הצעת חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בוקר אור. עד עשר דקות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בוקר – כבר צוהריים, מפה לשם, מה שנקרא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעוד חמש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייבת להגיד שאני מתרגשת מאוד להציג את הצעת החוק הזאת. אתה יודע, אדוני, גם אתה ורבות ורבים מאיתנו פה שותפים לדבר הזה, שאתה הרבה פעמים בשאיפה נאבק או נאבקת על דברים הרבה לפני שבאת לכנסת. יש מהלך חיים שאתה מנצל, או את מנצלת, או משתמשת במובן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מהלך חיים שבו את באמת משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותך, ואת נלחמת על הדברים שאת מאמינה בהם. הצעת החוק הזאת, שתמוזג לתוך הצעה ממשלתית שעברה כאן בשבוע שעבר, ואם תרצה השם, תעלה להצבעה סופית היום בסוף סדר-היום, היא תוצאה של מאבק בן עשרות שנים שאני הצטרפתי אליו לפני כ-30 שנה, לשינוי היחס והתפיסה שלנו את נפגעות ונפגעי עבירות המין. האמת היא שצריך להגיד נפגעות ונפגעי עבירה בכלל, אבל נפגעות ונפגעי עבירות מין בפרט. בהקשר הספציפי הזה אנחנו מדברות ומדברים על ילדות וילדים שהם אולי, וזה ברור, החוליה החלשה ביותר, חסרות וחסרי הישע ביותר, אלה שנפגעות ונפגעים בצורה הקשה ביותר. כל פגיעה מינית היא טראומה, אבל על אחת כמה וכמה כשהיא נעשית כשאת רכה בשנים, כשזה בדרך כלל מישהו קרוב, מישהו עם סמכות, מישהו עם גישה, מישהו שמספר לך סיפור אחר לגמרי ממה שקורה באמת במציאות. ואז, במקרים הנדירים, והם עדיין נדירים, אדוני היושב-ראש, שבהם האדם הזה מגיע בכלל לעמוד לדין, בסוף יש שם ילדה או ילד שנפגעו על ידי האיש הזה והם צריכות וצריכים לעמוד ולהעיד נגדו בבית משפט? אתם תסכימו איתי שלבוא לתת עדות בבית משפט, להיחקר על דוכן העדים, זה דבר מלחיץ מאוד. זה מלחיץ בכל גיל, בטח ובטח כשאת רכה בשנים, כשאתה קטן; בטח ובטח כשאתה צריך לעמוד מול מי שיש לו סמכות עליך; מי ששנים ארוכות, בזמן שהוא פוגע בך, היה אמור להיות זה שמיטיב איתך, זה שקרוב. ואז אתה צריך לעמוד מולו בבית משפט ולהעיד נגדו? לילדות ולילדים זה ממש כמעט בלתי אפשרי, אבל מעבר לזה, זה מחמיר בצורה אנושה את הפגיעה בהם; זה מעמיק את הטראומה, זה משחזר שוב ושוב ושוב בצורה נוראה את הפגיעה. לאורך השנים, המאבק שלנו להכיר במעמד הייחודי של נפגעות ונפגעי עבירות מין והמצב הייחודי בתוך זה של ילדים וילדים נושא פירות. לפני כמעט עשור הוקמה ועדה בשם ועדת ברלינר, בראשות השופטת בדימוס ברלינר, שישבה על המדוכה הזאת. ועדה בין-משרדית. הייתה לחברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין ולי הזכות להוביל את המאבק שהביא להקמת הוועדה הזאת. היא המליצה המלצות רבות מאוד ורחבות מאוד על התאמה של כל המערכת כולה, כך שאנחנו נוכל גם לשמוע את הנפגעות והנפגעים כמו שצריך, גם לשמור עליהן, להגן עליהן בתהליך ובשאיפה אפילו להפוך את התהליך – מה שאפשרי – להיות תהליך מעצים, להיות חלק מהשיקום שלהן. שנוכל לטייב את התביעה, שלתביעה יהיו סיכויים. שאנשים יוכלו לבוא על עונשם, שצדק ייעשה. הטיפול הראוי בנפגעות ובנפגעי עבירות מין בהליך המשפטי הוא קריטי לכך שהתביעה תצליח. זה אינטרס ציבורי ראשון במעלה משום שבסוף, מה שאנחנו רוצות ורוצים זה למנוע עבירות מין; זה למנוע עבירות אלימות. לשמחתי, הדוח התקבל. אנחנו כבר העברנו כאן לפחות עוד פרק אחד ממנו שאני יכולה לזכור: סיוע משפטי, ליווי של הנפגעות והנפגעים על ידי נציגות ונציגים מהסיוע המשפטי על חשבון המדינה מתחילת ההליך, כלומר משלב התלונה והחקירה. עכשיו עובר עוד פרק, והוא הפרק שמרחיב את ההגנות שכבר יש לילדות וילדים נפגעים במערכת – להרחיב אותם ככה שהם לא יסתיימו בגיל 14 אלא יימשכו לגיל 15. עכשיו תאמרו: למה דווקא 15 ולא 16 – כפי ששאל אתמול בצדק יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, אני אומרת למה רק עד גיל 16 ולא נניח עד גיל 18, שהוא הגיל שבו אתה מפסיק להיות קטין, או את מפסיקה להיות קטינה להרבה צרכים אחרים. נכון, יש לנו דרך מאוד ארוכה לעשות, יש לנו דרך ארוכה לעשות בלחוקק את שאר הפרקים ולהרחיב את ההגנות שניתנות, אבל כל שינוי כזה הוא ממש מבחינת הצלת חיים. כל ילדה או ילד שנחקרו לפני גיל 14 ואז עברו את גיל 14, ופתאום מוצאים את עצמם כאילו הם צריכים להעיד בתנאים של אדם מבוגר – למרות שאת החקירה שלהם הם עשו עם ההגנות שניתנות להם כילדה או ילד – עכשיו יוכלו, בכל זאת, לעשות את זה עד גיל 15 – כל אחת וכל אחד כזה זה עולם ומלואו. יש פה גם הגנה על הילדות והילדים האלה. יש הכרה בהם; הכרה במה שהם עברו ובמה שנדרש כדי לשקם אותם, ולתת להם סיכוי לחיים שלא יוכתבו על ידי הטראומה שהם עברו. יש כאן הבנה של המערכת שהיא חייבת לעשות את השינוי שיאפשר לילדות והילדים האלה את הסיכוי הזה. זה צעד מתוך הרבה צעדים שצריכים להיעשות, אבל זה צעד חשוב בצורה בלתי רגילה, מה גם שהרבה פעמים הזמן שעובר מהחקירה ומהתביעה הוא זמן שלקח למערכת ולא בגלל הנפגעת או הנפגע. הם בוודאי לא צריכים להיות אלה שישלמו את מחיר המורכבות של המערכת ואת הזמן שלוקח לה להגיע לדבר הזה. אני רוצה להשתמש בהזדמנות הזאת כדי לחזור למושכלות היסוד: פגיעה מינית היא על אלימות ועל כוח. על ניצול של כוח שיש לך על מישהי חלשה יותר ממך. ילדות וילדים עד גיל 12 נפגעות ונפגעים כמעט באותה מידה, משום שהם חסרי ישע, משום שהן רכות ורכים. אחר כך הם גדלים להיות גברים ונשים והתפקידים של קורבנות משתנים, או נותרים על כנם, בהסללה החברתית של המערכת שלנו, של החברה שלנו. אבל כילדות וילדים, גם בנים פגיעים בצורה בלתי רגילה וחשופים לפגיעה מינית. אני רוצה להודות לשר המשפטים שהתגייס, לא רק באופן כללי – בתקופה הזאת, משרד המשפטים עושה עבודה על דוח ברלינר – אלא גם ספציפית לעזור לי להעביר את ההצעה הפרטית הזאת, שמחכה כל כך הרבה שנים, וסוף סוף יש לה הזדמנות לעבור ולהפוך להיות חלק מספר החוקים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, ליושב-ראש ועדת החוקה, באמת, רבות ורבים בלשכה המשפטית, שלאורך השנים – אגב, הצוות המשפטי של ועדת החוקה שמגויס לטובתם של נפגעות ונפגעי עבירה לאורך שנים, צריך להגיד באמת, הוא חוליה חשובה מאוד בדרך הזאת. לנשות, בעיקר, משרד המשפטים, שעושות את העבודה הזאת תוך ניסיון לתכלל כל הזמן את המגבלות של שאר המערכת. באירוע הספציפי הזה אני רוצה להגיד תודה רבה למי שמאפשרת לי לעמוד כאן היום ולהעביר את הצעת החוק הזאת, ואני קוראת לכן ולכם להיות שותפים לדבר החשוב כל כך הזה: הזכות של ילדות וילדים לקבל יחס ראוי ממערכת המשפט כדי שיוכלו לספר את הסיפור שלהם, כדי שיוכלו לזכות בהכרה, כדי שיוכלו להשתמש בהזדמנות הזאת, להתגבר על הטראומה ולא להעמיק אותה; כדי להחלים מהתופת הפרטית שלהם ולא להפוך אותה לפצע גדול עוד יותר. פגיעה מינית היא רעה חולה בחברה שלנו, ובחברה האנושית בכלל; היא רווחת בבתים הרבה יותר רבים ממה שאתן אוהבות ואוהבים לחשוב על זה בשוטף. פגיעה מינית מאפשרת בהמשך החיים את תעשיית המין; מאפשרת חלק ניכר מתעשיית הפשע. כשנתחיל לטפל כמו שצריך בפגיעה מינית בילדות, אנחנו נתחיל להבריא את החברה האנושית שלנו בכלל. זה צעד קטן, אבל זה צעד חשוב בדרך לשם. אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק, תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים יריב לוין אל הדוכן להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. עד עשר דקות, לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני לא צריך להוסיף הרבה על הדברים שאמרה כאן חברת הכנסת מיכאלי, גם ביחס לחשיבות הנושא, שאנחנו באמת עוסקים בו ומנסים לתת לו מענה נכון. בימים אלה מקודמת בכנסת הצעת חוק ממשלתית רחבה שעוסקת בתיקון דיני ראיות הגנת ילדים (תיקון מס' 20), שכוללת, בין היתר, גם מרכיבים שמוצעים בהצעת החוק שמובאת לפנינו כעת. אני סברתי שבהחלט טוב שנקדם את הנושא הזה בתיאום, בשיתוף פעולה רחב כאן בבית. מאחר שחברת הכנסת מיכאלי עוסקת בנושא הזה מזה שנים, ראיתי לנכון להביאו. עשינו באמת הליך מהיר כדי לאפשר להצעה הזו לעבור כאן היום, ולהתמזג לתוך ההצעה הממשלתית. ועדת השרים אכן החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהקידום שלה לא יעכב את קידום הצעת החוק הממשלתית בנושא. אנחנו פשוט תחומים בזמן, אבל הבעיה הזו, אני מעריך מאחורינו, כי ברגע שעברנו היום את הקריאה הטרומית, אז אפשר יהיה למזג את זה בוועדה. כמובן, בכך שהצעת החוק תמוזג עם ההצעה הממשלתית – ואני מקווה שבאופן מיידי ומהיר – התהליך הזה יושלם וההצעה הממשלתית תאושר כאן בקריאה השנייה והשלישית ביחד עם ההצעה של חברת הכנסת מיכאלי. על כן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק, תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח הגדול. דוגמה נפלאה לשיתוף פעולה פורה שניתן להגיע אליו גם בין קואליציה לאופוזיציה. האם יש מי שמתנגד להצעה ומבקש לנצל את זכותו? מכיוון שלא, חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מחכה. אנא, תפסו את מקומותיכם, כל המעוניינים להצביע. אנא תפסו את מקומותיכם, כל המעוניינים להצביע. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה לא מצביעים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כנראה שיש שיקול דעת שמצדיק זאת. תסמכי על שיקול הדעת. תודה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> סומכת. סומכת בעיניים עצומות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעריך את זה ומודה לך. חבריי חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה חוק ומשפט., נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת כי הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון - הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה החוקה חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה­–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5407/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז היעיל, שכבר הגיע להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, ראית את הסרט גבעת חלפון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי לא? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. לדעתי, עם כל ערכיו הישראליים הרבים הסרט גבעת חלפון עשה נזק מאוד מאוד גדול לשם של אנשי המילואים. תמיד כשהיינו באים למילואים, היו אומרים: זה גבעת חלפון. אני רוצה לספר לך סיפור מהימים האחרונים, אבל הוא סיפור אמיתי, שהוא הכי הפוך מגבעת חלפון. יש לי חבר, נקרא לו מ', מהקיבוץ שלי, בן 49. הוא נפצע קשה מאוד בהיתקלות לפני כמעט 30 שנה. בימים אלה הוא נמצא במילואים בסוריה, והוא חלק מהכוח שהיה בהיתקלות בבית ג'ן לפני כמה ימים. כתבתי לו: היי, מה שלומך? מבין שהיית בהיתקלות. תקשיב, ככה הוא עונה לי: אני בסדר, מורל גבוה, במיוחד אחרי שהפצועים יצאו מכלל סכנה. יש להם שישה פצועים. הייתה ממש סצנה מ"בלאק הוק דאון". מי שגדל כמונו בשנות התשעים – "בלאק הוק דאון", למי שלא מכיר, זה סרט פעולה על האמריקאים בסומליה, קרב הירואי של איך הם מצילים את עצמם. הוא אומר: סצנה מ"בלאק הוק דאון". שאלתי אותו אם זה עשה לו פלשבק לפציעה. לא משנה, הוא אמר, תקשיב – ואני מצטט: היה ירי 360 מעלות. הורדנו מחבלים מטווח של 5 עד 8 מטרים. סך הכול 20 הרוגים בכפר. הצלפים שלנו ברתק עשו עבודה מעולה. היה מג"ד בשטח, היה מח"ט – קרב לתפארת אנשי המילואים. זה מה שהוא כתב לי. זה, מה שנקרא, חבר שהיה שם לפני כמה ימים. עכשיו אני מקריא לך – זה כבר פורסם – קצת יותר על הקרב הזה, מדברים שפורסמו בתקשורת: שמונה דקות חלפו מהרגע שלוחמי גדס"ר 55, צנחנים במילואים, פשטו על העיירה הסורית-סונית בית ג'ן, 11 ק"מ מגבול ישראל – עד שראש חוליית המחבלים הוצא ממיטתו באמצע הלילה ונאזק על ידי חוקרי יחידה 504 של אמ"ן. איתו נעצרו עוד שני פעילים. המבצע קיבל תפנית אלימה ביציאה החוצה עם שיירת ההאמרים. עשרות מחבלים פתחו באש מכל עבר. שישה לוחמים נפצעו, שלושה מהם באורח קשה. עליהם הוא אמר שהם יצאו מכלל סכנה. הם עשו שבועות של הכנות ומודלים. ראש התארגנות הטרור של ארגון אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה, שהוציא פיגועים נגד מוצבי צה"ל, היה בביתו עם אחיו. עד לפני כמה שנים זו הייתה פעולה של סיירת מטכ"ל, לא פחות, ולא היינו יודעים עליה; במלחמה הזו אנשי המילואים עושים את זה. אני לא נכנס לכל הפרטים. הם הגיעו, כמו שנאמר, בצורה רכובה, עם טנקים קרובים, עם זיקים באוויר, מסוקי קרב. המבצע השקט הפך לגלוי כשברשת הקשר הגדודית הכריזו: "ג'וני בידינו". התחלנו להתקפל – אומר הסמג"ד – אחרי זה שמענו ירי ספורדי די מרחוק. הפעלנו את המעטפת החטיבתית, ואז התחילו להגיע מחבלים ופתחו עלינו באש. עשרות מחבלים יורים ממקלעים ומנשק קל. הראשונים להיפגע הם לוחם וקצין מחוליות הסגירה. מי שמזנק לעברם הוא מ"פ שמפקד על הפעולה. הוא נפצע באורח קשה כשהוא הסתער – אני מדגיש, מ"פ במילואים. אחר כך הסגן שלו ומפקד הצוות נפגעים גם הם. מי שמחליף אותם הם הפקודים שלהם במילואים, לוחמים שתפסו פיקוד, הכווינו כוחות וניהלו לחימה מטווח אפס, כאילו הם בח'אן יונס או במחנה הפליטים של שכם. בין 13 ל-20 מחבלים חוסלו. ששת הפצועים פונו. הקרב עבר לדעתי מתחת לרדאר הישראלי. נכון, בסוף השבוע הרמטכ"ל ביקר אותם, גם ראש הממשלה, ודיבר עם הפצועים – אחד הפצועים הוא סטודנט בן 25 שהיה בשירות מילואים, כאמור. גם אחיו התאום וגם הוא נלחמו בסוריה. אדוני, למה טרחתי להקריא את הקרב הזה כולל העדויות של החבר? כי אמרתי, גבעת חלפון אינה עונה הוא סרט פאר, אבל מה – הוא תיאר מילואים של פעם, של לפני 50 שנה, וכבודו במקומו מונח. מאז, המילואים ובמיוחד ממלחמת חרבות ברזל הם לא רק בחזית הלחימה. שוב, מה שנעשה בסוריה לפני כמה ימים הוא מבצע שפעם סיירת מטכ"ל הייתה עושה אותו. הייתה עושה אותו ומתכוננת אליו חודשים. חטיבה 55 של הצנחנים, שגם עכשיו במילואים בסוריה, נמצאת שם – סליחה על הביטוי – על הדרך שולפת שני מחבלים בכירים מהבית שלהם, קרב מול עשרות מחבלים פנים אל פנים, שישה פצועים שגם עכשיו בבית החולים. למה אני מספר לכם את זה? כי זה קשור ישירות לחוק הזה. כי שבוע אחרי שבוע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, פאוזה קטנה: אני חייב להתוודות בפניך שהנתון המרכזי שצד את אוזניי הוא זה שהם מצאו את עצמם מכותרים 360 מעלות. לכל הפחות צריך לבדוק מה מביא כוח צבאי עם פיקוד בכיר למציאות שבה בנוהל קרב הם מכותרים ב-360 מעלות על ידי אויבים שצולפים בהם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני מסכים איתך. אני יכול לומר לך שבכוונה לא הבאתי לפה את התחקיר הצה"לי אלא רק את הדברים הפומביים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - - למה שאתה אומר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה מה ללמוד, אבל שוב – תמיד אומרים שלקרב גבורה תמיד יש גם הקשרים של מה היינו עושים טוב יותר, או איך היינו מתכוננים טוב יותר. אבל בסוף בסוף – תראה, הייתי מג"ד של גדס"ר 646. נכנסתי במקביל לגדס"ר 55 למבצע – לא משנה איזה – יותר מפעם אחת. אני מכיר את החבר'ה, מכיר את הלוחמים. דרך אגב, אח של ניר ברקת היה מג"ד במקביל אליי, הוא גדס"ר 55, אני גדס"ר 646. אני יכול להרגיש כמעט את הזיעה של החבר שלי מ-55 בווטסאפ שהוא תיאר לי עמוק משם. שוב, למה אני מביא את הדברים כאן ומוציא עליהם זמן כנסת יקר? כי, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שאפילו עכשיו, אחרי שנתיים ורבע של מלחמה, הפנמנו את השינוי של מקום המילואים במדינת ישראל. זה 180 מעלות מגבעת חלפון – לא 360. זה הכי הכי הכי מסוכן ומקריב שיש. זה הפוך מהשתמטות, זה הפוך מגבעת חלפון. ועכשיו אני שואל אתכם באמת – יש פה הזדמנות להישג לממשלה. עוד מעט יעלה לפה שר תורן כזה או אחר, אני לא יודע אם סטרוק או לוין או מישהו אחר, ויסביר לי למה לא צריך את זה, כי עושים את ההוא, ובעצם כבר חוקקנו ודאגנו – לא. לא חוקקנו מספיק, לא דאגנו מספיק. הרבה מהדאגות למילואים הן רק הוראות שעה. ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, אני אשאל אותך שאלה יותר רחבה: מתישהו – בעוד חודש, בעוד שלושה או שישה חודשים – נלך לבחירות. ואז ישאלו אתכם, אותך, אותנו, הבוחרים: מה עשיתם? סכמו לנו קדנציה, זו לא קדנציה קצרה, קדנציה כמעט מלאה. יש פה אפשרות להישג, תיקון לפקודת מס הכנסה שנותן פטור ממס הכנסה לחיילי מילואים. זה לא איזה תיקונון, זו לא זכות קטנה. ממשלת ימין על מלא מלא, שלוש שנים של קדנציה, והרביעית התחילה. מינויים – יש. ג'ובים – יש. אבל הישגים, הישגים – לא שמאלנים, לא חילונים, אין פצ"רית, אין יועמ"שית, אין תירוצים, אין סיפורים. אל תגיד לי, שינינו את השיח; אל תגיד לי, התחלנו תהליך; אל תגיד לי, בג"ץ לא נתן לנו. באנו לעבודה – מה עשינו? הכלכלה – לא, אדוני היושב-ראש, המחירים יורדים? לא. השכר עולה? גם לא. המשק צומח? ממש לא. בחינוך – מה קורה בחינוך? המצב של ילדי ישראל השתפר? הרי אפילו ועדת חינוך אין. משרד חינוך מתפקד? בטח שאין. הפערים הרי רק גדלו. אתה יודע מה, משילות – נושא נורא חשוב, הכריזו עליו לפני הבחירות. פשיעה – הפשיעה עלתה או ירדה? עלתה, בכל המגזרים, דרך אגב. שלוש שנים – ואפס תוצאות. תאונות דרכים – ואללה, הממשלה תגיד: זה חשוב לי. יש לנו מאות הרוגים, עשרות אלפי פצועים בשנה. מה מצבנו בשלוש השנים האחרונות, התקדם או ירד? יורד. אתה יודע, אני מחובר לקבוצות של ליכודניקים – אתה יודע, פעם הייתי מצביע ליכוד, עד גיל 40; עבר לי – והיו פעם סטיקרים: הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש. אתה בטח מכיר את הסיסמה. שמישהו שיש לו סטיקר כזה בבית יגיד מה הליכוד עשה בלב או בראש, כי בנתונים התשובה היא כלום. שלוש שנים של שום דבר. ואני אומר כאן, יש הצעת חוק שיכולה להיות הישג – לא רק לי, תהפכו אותה לממשלתית, תגבשו אותה. אבל אם אין כלכלה ואין משילות וגם אין ביטחון, ומשרתי המילואים נושאים בנטל, והדבר היחיד שמבטיחים להם ב-2026, אדוני היושב-ראש, זה עוד נשיאה בנטל, עוד חודשיים, חודשיים וחצי של מילואים – אז לא הגיע הזמן, חבריי בקואליציה, כמו ש-12 מתוככם שתו מיץ אומץ ומצאו את עמוד השדרה שלהם - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה עליזה. - - בנושא חוק הגיוס, אולי הגיע הזמן לעשות את זה גם בנושא אנשי המילואים? אין לנו אנשי מילואים אחרים, אין מי שיחליף אותם, אז בואו לפחות נתגמל אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. מי שתעלה להשיב בשם הממשלה – גברתי השרה אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני צריכה להתמודד עם הגובה הזה. נוריד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו ממתינים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כן. שלום, כבוד יושב-ראש הישיבה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, השרה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - החביב, היקר, חבריי חברי הכנסת, איפה המציע? חבר הכנסת קינלי, משה טור פז היקר. קודם כול, כמובן, אני תכף אקריא את התשובה הרשמית שיש בידי, אבל אני קודם אומרת לך, קינלי, שכל מי שחושב על חיילי המילואים בימים אלה – טוב הוא עושה. בזכותם אנחנו מצליחים, מנצחים. אנחנו מצליחים ומנצחים בזכות המשפחות שלהם, המסורות, שהן אגב שקופות. מה שסיפרת קודם על המילואימניקים בסוריה, כן – שעושים עבודה, שפעם היו שולחים סיירת מטכ"ל, ושולחים מילואימניקים, והם עושים עבודה פנטסטית, ממש פנטסטית – אז אותם לפחות אנחנו רואים – הם על מדים, יש להם דרגות, הם מסתובבים עם נשק, דובר צה"ל מדבר על מה שהם עשו. בטלוויזיה מראים לכולנו לאיזה הישגים הם הגיעו. עומד חבר כנסת מכובד על הבמה, הוא מצדיע להם, ואנחנו כולנו שותפים להצדעה. מה שעובר על הנשים שלהם בבית, שהן שקופות – הן מתמודדות לבד עם כל העול ששני בני זוג אמורים להתמודד איתו, הן מתמודדות עם זה לבד. על הילדים שלהם עוברים שבועות וחודשים, מאות רבות של ימים ללא אבא. את זה אף אחד לא רואה ואף אחד לא מתעד, ולזה אף אחד לא מצדיע ואף אחד לא מריע – לנשים וילדים שראויים לצל"ש גם הם. אז קודם כול ישר כוח שאתה מעלה את הדברים האלה. זה חשוב ביותר, ובעניין הזה אנחנו תמימי דעים לחלוטין. ברשותך אני אקריא את התשובה הרשמית שיש לי, ואחר כך נוסיף עוד כמה דברים. ובכן, לפני כשבועיים אישרה מליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת שר האוצר למתן הטבות מס דרמטיות בהיקף של עד ארבע נקודות זיכוי למשרתי המילואים. מן הסתם אתה מודע לכך, ומן הסתם ישבת גם איתנו כאן והייתה לך הזכות להצביע בעד ההטבה המאוד-חשובה הזו. שווי ההטבה מגיע לסכום של עד 1,000 ש"ח ברוטו בחודש ועד 12,000 ש"ח נטו בשנה כתלות במספר ימי המילואים. זו בשורה חשובה והיסטורית שמבטאת מקצת מההוקרה וההערכה העצומה שחבה מדינת ישראל למשרתי המילואים הגיבורים – אני מוסיפה ואני בטוחה שתסכים איתי – ולמשפחותיהם, שעזבו הכול פעם אחר פעם כדי להגן על הבית ולבצר את ביטחונה של מדינת ישראל. צעד זה הצטרף - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש מכם לשמור על השקט. תאפשרו לשרה להשלים את תגובתה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, מילא אני, אבל אנחנו מדברים על חיילי המילואים, אז אם אפשר לכבודם שיהיה יותר שקט באולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה? סדרנים, אני מבקש, אני לא צריך לבקש מכם. תפעלו באופן יזום, זה בלתי מתקבל על הדעת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני בטוחה שכל אחד ואחד ממי שכעת מפטפט באולם יכול לגזור על עצמו שקט לכבודם של חיילי המילואים שלנו ומשפחותיהם. צעד זה הצטרף לתוכנית מעטפת רחבה ומשמעותית למשרתי המילואים ובני משפחותיהם בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח, שאישרה הממשלה. אגב, אני מזכירה שאנחנו העברנו כאן החלטות גם לטובת משרתי הקבע, שגם עליהם עוברים ימים מאוד לא פשוטים, עליהם ועל המשפחות שלהם, אנשים שבקושי ראו בית בשנתיים פלוס האחרונות, בקושי ראו בית. המסירות שלהם היא מעל ומעבר. לעניין הצעת החוק הספציפית הזו, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בארבעה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם שנקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, עמדת הממשלה תהיה להתנגד. לאור זה, אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. זה הטקסט הכתוב שהונח בידי. עכשיו ברשותך אני אוסיף כמה דברים מטעמי. אני רוצה להגיד בהקשר שדיברת עליו, ידידי חבר הכנסת טור פז – דיברת בצדק כמובן על הנטל שמונח על כתפיהם של המשרתים. אני רוצה לומר כך: זה אומנם נטל, אבל כמו שאנחנו אומרים לילד שנכנס לעול מצוות – אנחנו נוהגים – לפחות ככה כתבנו במשפחה שלנו על ההזמנה לבר מצווה – שהילד נכנס בנועם עול מצוות. זה לא שהמצוות אינן עול – הן עול; אבל זה עול שאנחנו מקבלים אותו בנועם, אנחנו מקבלים אותו באהבה, אנחנו מקבלים אותו בהכרה ובתחושת זכות עצומה. כתלמידה של הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, אני יכולה לומר שכל חייו היו עשייה ועשייה כל הזמן, האיש הזה לא נח לרגע, אבל כל הזמן יכולת לראות על פניו שמחה. הוא לא אמר, אוי, כמה קשה, אוי, אין לי זמן, אוי, אני – לא. הוא היה מלא שמחה על הזכות לעשות ולפעול. גם אנחנו והילדים שלנו, ואני מניחה שאתה חווה את זה כמוני – בעזרת השם בנר שמיני של חנוכה הילדים שלי מתגייסים – עוד לא זוכרת בדיוק לכמה, 60 ומשהו ימי מילואים, שני בנים שלי וחתן אחד. זה כבר סבב – אני לא סופרת, אני חושבת חמישי או שישי שלהם – והם הולכים. זה לא שלא קשה להם, קשה להם, אבל הם שמחים לעשות את זה. אני אגיד לך שאחד משלושתם הוא מאלה שהיה בפטור שלא באשמתו ולא משום סיבה עניינית, פשוט המערכת, כמו שהיא זרקה רבים החוצה לפטור – אני חושבת שחבר הכנסת שטרן גם טיפל בזה במסגרת התפקיד שלו בוועדת חוץ וביטחון – היו הרבה חיילים שנזרקו לפטור בלי שהם ביקשו את הפטור הזה בכלל, הלכו לנו לאיבוד והיו חסרים לנו. כשהם ניסו לחזור, הם נתקלו בקיר, היה להם קשה לחזור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל כבר חזרו הרבה אלפים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הרבה חזרו עכשיו. אני אגיד שלאחד הבנים שלי לקח חודשים רבים להצליח בכלל לעבור את הקיר הזה ולהיכנס, וכמה הוא רצה וכמה הוא התאמץ – ועכשיו כשהוא יוצא לסבב נוסף, אז נכון, זה קשה לאישה מאוד, זה קשה לילדים, זה קשה לו, זה קשה בפרנסה, אבל אנחנו לוקחים את זה כזכות גדולה מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אשריו שהצליח. אחיין שלי, מהנדס בהכשרתו, במשך שנה וחודשיים – עשרות מכתבים, מנסה להבין איך זה שלא קוראים לו. מבקש לכל תפקיד, מהנדס בהכשרתו. לא הצליח להבין למה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה אירוע שאי-אפשר להבין אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נאלצנו להפעיל קשרים, שגם לא צלחו, אגב. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז בסוף באמת הבן שלי הפעיל קשרים. הוא הפעיל את אח שלו, שהיה במילואים, ומהמילואים הוא משך אותו אליו. אז צריך היה לחתום ששני אחים יכולים לשרת יחד באותו מקום. אבל זה מה שיש, מה לעשות. כל אחד כזה נחוץ לנו מאוד מאוד. אז אנחנו מתייחסים לדבר הזה כזכות. אני אגיד לך, חבר הכנסת טור פז, שהסבא שלי, זיכרונו לברכה, כשאני הכרתי אותו, היו לו אצבעות שבורות. האצבעות היו שבורות. למה הן היו שבורות? הוא שבר לעצמו את האצבעות כדי לא להתגייס לצבא של הצאר ברוסיה. הוא שבר לעצמו את האצבעות כדי להיות נכה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> סבא שלי ירה לעצמו ביד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הינה. וכל חייו הוא היה עם אצבעות כאלה, כי הוא שבר לעצמו. ביום שהבן שלו, אבא שלי, זיכרונו לברכה, התגייס לצבא ההגנה לישראל, אף על פי שהוא היה רק בן 16 וחצי, הסבא הזה עמד ובירך שהחיינו, שהוא זוכה שהבן שלו מתגייס לצבא של עם ישראל, לצבא ההגנה לישראל. הוא הסתובב ככה עם האצבעות. עכשיו, מה גיליתי בימים האחרונים? בימים האחרונים גיליתי ספר מדהים שכתב החפץ חיים. שמעתם פעם על הספר "מחנה ישראל", שכתב החפץ חיים? בשנת תרמ"א החפץ חיים כתב ספר בשם "מחנה ישראל", שבו הוא נותן הנחיות הלכתיות לחיילים יהודים ששירתו בצבאות זרים. מה היה הפחד הכי גדול? למה סבא שלי שבר את האצבעות? הוא שבר את האצבעות כי הוא פחד – ממה? הוא פחד שבמלחמה הזו הוא יירה ויהרוג חייל יהודי בצבא שממול. זה היה הפחד הגדול. שהוא יירה, הוא יילחם, והוא יהרוג יהודי בצבא שממול. תודה רבה, אופיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. האם חבר כנסת המציע, חבר הכנסת טור פז, מבקש לממש את זכותו להגיב? חבר הכנסת טור פז מבקש? בבקשה. שלוש דקות לרשותך. אני מניח שתעשה את זה בפחות, נכון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כשהאולם עוד היה ריק, תיארתי כאן – אפשר שקט, אדוני היושב-ראש? תיארתי כאן קודם היתקלות קשה מאוד שבה נפצעו שישה קציני וחיילי חטיבה 55 לפני כמה ימים בסוריה. גברתי השרה, כאן בחוק הזה אני מציע תיקון אמיתי, שדואג להרבה מאוד אנשי מילואים, שמנסים גם לעבוד, גם ללמוד, גם לגדל משפחות וגם לשרת את המדינה. דיברת בצדק על המשפחות השקופות, גברתי השרה סטרוק. אז אתמול בערב, שתדעי, ביקרתי שתי משפחות כאלה. מה זה ביקרתי? הלכתי להביא להן ארוחת ערב. יש לנו תורנות קהילתית, והכנו אשתי ואני ארוחת ערב, והלכתי להביא להם. דפקתי בשתי דלתות אצלנו ביישוב, נכנסתי הביתה; בבית אחד יש שלושה ילדים, בבית שני יש חמישה ילדים. האישה לבד כבר חודשים ארוכים, מחכים שהאיש יחזור ממילואים. הבאתי ארוחת ערב, פתק קטן של מילה חמה. מה אני אגיד? זה המעט שאפשר לעשות. אבל עכשיו, גברתי השרה, אני פונה אליכם כממשלה – אתם הממשלה. אם אנחנו לא דואגים למשפחות המילואים – תדאגו; אם אנחנו לא דואגים מספיק לאנשי המילואים – תעשו. את יודעת, הזכרת את נשות המילואים – מעניין, אבל לוועדת החוץ והביטחון הגיעו אתמול נשות מילואימניקים, ומה הן אמרו? חברים יקרים, לפני שאתם מרימים יד בעד המשך ההשתמטות החרדית, תסתכלו עלינו, עלינו, נשות המילואים. עמדה שם מישהי ואמרה: אני, האיש שלי הולך להיעדר עוד 70 יום השנה, ב-2026, כי יש פה מישהו שהילד שלו, שהוא בן 20, לא משרת. אז בסוף זה אותו דבר. חוק הגיוס כרגע, שהוא חוק השתמטות, מביא לזה שב-2026 אנשי המילואים ישרתו עוד 70 יום. זה קשור אחד לשני. אי-אפשר להסתובב ביד אחת ולומר "אנשי המילואים", "אנשי המילואים", וביד השנייה להרים את האצבע בעד חוק השתמטות. זה לא עובד. אז יפה שהעברתם 1,000 שקלים, השרה סטרוק, זה מצוין. אני מציע פה עוד אלפי שקלים. ואני אומר לכם, כל שר, כל ח"כ, כל חבר קואליציה מהציונות הדתית שירים את ידו בעד המשך ההשתמטות – אנחנו יודעים, הציבור לא יסלח לו. הציבור שלנו לא יסלח למי שלא ידאג לאנשי המילואים שלנו. תודה רבה, ואני קורא לכם לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אנא תפסו את מקומותיכם, אנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד ההצעה – 38, נגד – 55. אני קובע בזאת כי הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, לא עברה בהצבעה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6197/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. גברתי, את מוזמנת לשאת את דברייך. עשר דקות לרשותך. תמתיני רגע, ברשותך. אני מבקש מחברי הכנסת לכבד את הדיון, את הנואמת ואת הבית הזה. מי שמעוניין לדבר, שיעשה את זה בפרסה – סדרנים. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, סביב קום המדינה, בשעה שבאמת כל זוג ידיים נדרש להגנה על היישוב, דוד בן-גוריון הגיע להסדר זמני – אני מדגישה, הסדר זמני – שבמסגרתו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא אמר שזה זמני? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר שזה זמני. לא עבד לו כל כך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני זוכר אמרות אחרות שלו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז באמת איך שקמה המדינה, בשעה שבאמת כל זוג ידיים נדרש להגנת המדינה, דוד בן-גוריון הגיע להסדר זמני עם הנהגת המגזר החרדי. וזה אמר את הדבר הבא: כל הצעירים יתגייסו, כולם יתגייסו, ורק 400 עוקרי הרים – ככה הוא הגדיר אותם, עוקרי הרים – העילויים הנדירים ביותר, הם אלה שימשיכו ללמוד. זה היה הסדר מצומצם, חריג, שנוסד בשנים שממש הגיעו אחרי חורבן עולם הישיבות בשואה; הסדר שנועד לשמור על הגחלת – ככה הגדירו את זה – גחלת פעילה של לימודי תורה גם בעיתות חירום ומלחמה. אבל כמו הרבה דברים בישראל, הקבוע, הדבר הכי קבוע – הוא הזמני. כדי להבין את הכוונה המקורית, צריך לזכור: אז, בימים ההם, במדינת ישראל חיו 600,000 יהודים, כלומר – אני מזכירה – זה היה הסדר שנתן פטור רק ל-400 מאות "עוקרי ערים". זה אומר שהפטור ניתן בזמנו ל-0.07% בלבד מהאוכלוסייה, שימו לב, פחות מ-1%, 0.07% בלבד מהאוכלוסייה. זה כוון לאליטה של האליטה. אבל ההיגיון הזה התעוות. ההסדר הזמני ההוא הלך ותפח ואיבד כל פרופורציה. מה שהחל כפטור ל-400 תלמידי חכמים, התנפח, שימו לב, פי 200, עד שהיום מדובר כבר בבין 80,000 ל-90,000 צעירים בגילי גיוס שלא מתגייסים מטעמי תורתו אומנותו. רובם, בואו נגיד את האמת, ממש לא "עוקרי ערים", ורבים מהם, אם נהיה דוגרי, אפילו אינם תלמידי ישיבה פעילים. זה כבר מזמן לא תורתו אומנותו, זה השתמטות שהפכה למדיניות והפכה את הציבור המשרת במדינת ישראל לציבור של עבדים. במקום לעצור את ההידרדרות הזו, למרות המלחמה הקשה, הממשלה הנוכחית עושה את ההפך הגמור – היא מעגנת את המנגנון הזה, שהשתולל, משמרת את חוסר השוויון ומעדיפה שיקולי קואליציה על פני ביטחון המדינה. וכאן מגיע בעצם האבסורד הגדול ביותר. שימו לב, אם במקור הפטור ניתן ל-0.07% מהאוכלוסייה, הרי שהיום מתווה חוק ההשתמטות של הממשלה קובע יעד גיוס מהמגזר החרדי של 0.07% מהאוכלוסייה היהודית בלבד, כלומר, הפוך – במקום שהפטור יהיה ל-0.07% מהאוכלוסייה היהודית, שמים יעד גיוס של 0.07% שיגיעו מהמגזר החרדי. מדובר על 5,440 מתגייסים חרדים בלבד בשנה הראשונה, וגם את זה כבר הנמיכו יותר, שזה בדיוק 0.07% מהאוכלוסייה היהודית. שימו לב איך העולם התהפך. וחשוב לי להזכיר את זה בימים שבהם חסרים לנו 12,000 חיילים, מתוכם 7,000 לוחמים. אלה הצרכים שהצבא דורש. ובזמן הזה יש עשרות אלפי חרדים שיכולים להתגייס מחר בבוקר ופשוט לא מתגייסים. אנחנו קוראים להם והם לא באים. אנחנו מתחננים לחילוף מתחת לאלונקה והם מפנים לנו את הגב. לכן הצעת החוק שמונחת לפניכם משנה כיוון, היא מחזירה את ההיגיון המקורי. על פי ההצעה, שר הביטחון, באמצעות ועדה ייעודית, יוכל להעניק פטור מטעמי לימוד דת, אבל פטור רק למי שהוא באמת עילוי ורק בשיעור של 0.07% מהאוכלוסייה היהודית, כפי שהתכוון במקור בן-גוריון – שאגב, ראוי לציין, נפטר בדיוק לפני 52 שנה. לא עוד העמדת פנים. לא עוד התחמקויות. מי שאומר תורתו אומנותו, שיעמוד בסטנדרט של "עוקר ערים". הוא גם יצטרך על פי ההצעה הזו לעמוד למבחן בפני אותה ועדה ולהוכיח את היכולות שלו, ורק הטובים ביותר יבחרו. ובואו נהיה מדויקים: אין סתירה בין קיום מצוות ובין שירות צבאי. ממש לא. משה רבנו, יהושע בן נון, גם הנביאים, גם כל גדולי התורה, כולם היו גם מצביאים. וגם אצלנו נזכיר את אלישע יהונתן לובר, זיכרונו לברכה, רועי קליין, זיכרונו לברכה, עמנואל מורנו, זיכרונו לברכה – איש מהם לא היה פחות תורני מאשר הפושטקים שצועקים בהפגנות "נמות ולא נתגייס". אם מטרת הפטור היא באמת לשמר את החכמים ביותר, אין שום סיבה שהזכות הזו תהיה סקטוריאלית. היא שייכת גם לדתיים, גם למסורתיים, לכל הציונים, לכל מי שהוא אכן "עוקר ערים" וגדול בתורה. כולם יכולים להיבחן, ובאמת לפי היכולות שלהם יחליטו אם הוא עילוי בתורה, אם הוא באמת מקדיש את חייו ללימוד. ולכן, עילויים מכל הסקטורים, על פי הצעת החוק הזו, יוכלו להיות כלולים בתוך אותה מכסת פטור לעילויים. אז מי שמאס בצביעות, מי שבאמת אכפת לו מביטחון המדינה, מי שבאמת מאמין בשוויון, מי שמאמין בהגינות, חייב לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להזמין את נציג הממשלה, שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש כאן ילדים - - - וישבו בוועדה. אני מציעה שכל חברי הכנסת ינפנפו להם, כי הם גיבורי העם, גיבורי-על. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וואו, וואו, תודה רבה. תודה רבה. שלום, יקירים, ברוכים הבאים. תהיו חזקים, אנחנו איתכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח. תודה רבה לך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה – אדוני יושב-הראש, יש פריימריז ביש עתיד, שחברת הכנסת מירב כהן התחילה להעלות לכאן, לדוכן, שאילתות, הצעות לסדר-היום, חוקים? מה קרה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין מספיק מקומות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה? אין מספיק. כן, כל חברי יש עתיד מוותרים לה על הבכורה להעלות עם הצעות פופוליסטיות. מה קורה איתכם, חברת הכנסת טל מירון? מירב כהן לוקחת לכם את כל הבמה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין פריימריז, אבל אתם צריכים לקנות את ליבו של הדיקטטור. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מדבר על הגיוס? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם צריכים לקנות את ליבו של הדיקטטור שלכם, שחושב שבעוד חודשיים, שלושה - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר בממשלת ישראל, אתה שר, אתה שר, תדבר לעניין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, ואת לא. נכון, גם זה נכון. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא שפכתם מספיק דם? לא יצרתם מספיק שנאת חינם? בכל מקום רק שנאה, שנאה. מאסנו בזה. עם ישראל לא רוצה את השנאה הזאת יותר. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מבין שאת התקשורת אתם כבר לא מצליחים לשכנע. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה שנאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יאיר לפיד, ביום שני – כבר דיברנו על זה – במחזה מחמיר לב - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא נמאס לך? לא נמאס לך? לא נמאס לך? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר במדינת ישראל - - - תתבייש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - הוא מתפלא למה העיתונאים לא שואלים אותו איפה הם יהיו בעוד חודשיים כי הממשלה הולכת לסגור את התקשורת ולבטל את הדמוקרטיה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הגיוס והחרדים? מה עם הגיוס והחיילים - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך אומרים? על ראש הגנב בוער הכובע. מי שניסה לסגור כאן כלי תקשורת זה אתם, זה יאיר לפיד שניסה לסגור. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מתייחס לעניין שלשמו עלית? למה אתה לא מתייחס לחוק - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אתייחס אלייך כשיתחשק לי להתייחס, חברת הכנסת כהן, לא כרגע. אני אתייחס כשאת תאפשרי לי לדבר, ואם לא תאפשרי לי לדבר, אז אני לא אגיע לגופו של עניין. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רואים שיש פריימריז. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני יושב-הראש, אני מבקש, זה בלתי אפשרי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא להתייחס לגופו של החוק? למה עוד שנאה? כמה שנאה אתה יכול להפיץ, כמה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן, חברת הכנסת כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה? כמה? אלוהים ישמור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן, תקשיבי לי רגע. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תצילו אותנו מהרוע הזה, מהשנאה, מהרעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כל היום רעל, רעל, רעל. כמה? כמה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תתייחס לגיוס, לחוק הגיוס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, עד עכשיו קראתי לך - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רציתי לומר לך מילה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תקרא לה קריאה ראשונה, היושב-ראש. מה זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רציתי לומר לך מילה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אוקיי, את בקריאה ראשונה, והשנייה תהיה מאוד קרובה, כי את לא רוצה להקשיב גם כשאני פונה אלייך באיפוק. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תראה איך הוא מדבר, תראה איך הוא מדבר. למה כל כך הרבה שנאה ורעל? על מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם כשאני פונה אלייך באיפוק את לא מסכימה להקשיב. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> העלינו הצעת חוק עניינית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מיצית את אפשרות קריאות הביניים שלך. תודה. תמשיך, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, לפחות שיתחיל, אם הוא רוצה לשפוך קיתונות של שנאה – מה שהוא עושה כל הזמן – לפחות שיתחיל בהתייחסות לחוק. זאת כבודה של הכנסת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לפחות זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מבין שאתם רגילים להנדס פיות, להנדס את התקשורת, להגיד לכל אחד מה לומר ואיך לומר, וכשמישהו אומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם, אז את בהתקף טנטרום, כמו חברת הכנסת כהן - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לנו לא מגיע שר כמוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עוד לא קם מסית כמוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שבדקה האחרונה שלך, כמעט מאבדת את העשתונות כאן במליאת הכנסת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל יותר מדי טוב - - - כמוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תראי איך את מאבדת עשתונות. את לא מסוגלת לשמוע משפט אחד שלא מוצא חן בעינייך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכובדי השר. חברת הכנסת כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה פשוט עונש לעם ישראל. אתה עונש. למה לעם ישראל מגיע העונש כזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן, אני פונה אלייך פעם נוספת, תקשיבי לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את מאבדת עשתונות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי, הוא פונה אליי פעם אחרי פעם. הוא פונה אליי, מנסה לריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את מאבדת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת כהן, ניסיתי לומר לך משהו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אפשרת לי, אבל. תאפשרי לי רגע לומר לך משהו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לאבד עשתונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאור העובדה שהשר בדבריו פנה אלייך, אפשרתי לך לבטא את עצמך בקריאת ביניים, אחת, שתיים, חמש. יש מיצוי גם לזה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש ממך לעצור פה. מכובדי השר, תתכבד, בבקשה, להמשיך במשנתך בסדורה. אני בטוח שיש לך מה לומר שעות רבות גם בלי להזכיר את מציעת החוק ואת הנסיבות שהובילו אותה להציע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. השיטה שלכם, חברי יש עתיד, לנסות להנדס פיות, לנסות לחולל מהומה, לאבד עשתונות כאשר מישהו אומר משפט שלא מוצא חן בעיניכם, כאשר יש קהלים גדולים בציבור שכבר מתעבים אתכם, שאתם לא עוברים את אחוז החסימה אפילו בקרב הקפלניסטים והחברים שלכם, שיחד איתם אתם חוסמים כבישים – הדבר הזה לא משפיע עלינו. הציבור כבר לא מאמין לכם. הציבור כבר לא מתייחס ליאיר לפיד במסיבת העיתונאים, אפילו העיתונאים שלכם - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוא נלך לבחירות. בוא נלך לבחירות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אפילו אלו שמאתרגים אתכם. אנחנו נלך. אנחנו נלך לבחירות באוקטובר 2026, כמו שהחוק קובע, כמו שהמנדט שקיבלנו מהציבור קובע. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה שר? זה שר במדינת ישראל? זה מכונת רעל של בן אדם אחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בטוח - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ב-7 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בטוח - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שאתם ממש בסתר ליבכם - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה פחדן. אתה טרול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - כן, חבר הכנסת בליאק – בסתר ליבכם אתם ממש משקשקים מפחד מהבחירות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טרול. לעבוד אתה לא יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי יש בכל זאת גרעין של אמת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שלוש שנים לא הצלחת להביא חוק אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי יש איזשהו גרעין של – חברים - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הצלחת - - - משפטים. לחוק הכי פשוט - - - לעבוד אתה לא יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אתם מביישים, אתם מביישים את עצמכם בעיני הציבור - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טרול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - בעיני האורחים הנכבדים שנמצאים כאן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יורק רעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם ממש מביישים את עצמכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה טרול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עוד רעל ועוד שנאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תלמדו. אני יודע שאתם רגילים שהתקשורת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ועוד רעל. אתה טרול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק, לנוכח העובדה שיש איזשהו כשל במערכת ההגברה, אני מכריז עוד פעם - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הכשל לא במערכת ההגברה, הכשל הוא בזה שהוא שר בממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה הכשל האמיתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכשל האמיתי הוא בזה שאתה עוד כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> וואו, איזה רמה גבוהה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה הדיבור הזה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מבין – אה, אה, הוא יגיד: הכשל האמיתי זה שאתה שר בממשלה, זה בסדר. כשאני מחזיר לו באותו משפט: מה זה הדיבור הזה? אתם חבורת צבועים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה אכן כשל. זה אכן כשל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם חבורת הזויים, והציבור כבר לא מאמין למילה שיוצאת לכם מהפה. ואני יודע שאתם התרגלתם – אדוני היושב-ראש, אם אתה לא – או שתשתיק אותם או שתיתן לי לדבר, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח להשליט סדר, רק שבשביל טנגו צריכים שניים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, רק קריאות שניות, ראשונות. לא צריך, אין צורך בדו-שיח, אני מסתדר בדו-שיח. מי שמגזים, כמו חברת הכנסת כהן - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפחות לא שלחת אותנו לעזאזל כמו ששלחת את חיילי חיל האוויר, את טייסי חיל האוויר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אפשר לקרוא לו. אם לא, אני אסתדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם התרגלתם לזה שהתקשורת מהדהדת את המסרים שלכם, שהתקשורת לא אומרת דברים שלא מוצאים חן בעיניכם – יאיר לפיד, זה שניסה לסגור כאן כלי תקשורת בעצמו, את ישראל היום ואת ערוץ 14, וסותם פיות למ"פ שריון ששירת מאות ימי מילואים בעזה – וכאן אני אעבור לחוק שעומד כאן על סדר-היום – היושב-ראש שלך, סותם פה למ"פ שריון. מה המ"פ הזה יגיד? מה יאמרו החיילים שלו בעזה ובלבנון? שאותו אחד שמנסה כאילו לעזור להם בגיוס סותם פיות למפקד שלהם. אתם מעיזים לבוא ולדבר כאן על תקשורת חופשית? אפילו העיתונאים במסיבת העיתונאים שלך, יאיר, לא מקשיבים לך. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם? די. מחזרת ומחזרת ומחזרת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מקשיבים. אנחנו נגיד את זה עד שכולם ישמעו וכולם יבינו - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בלתי נסבל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - את הצביעות שלכם. אתם מדברים על תקשורת חופשית, ואתם מנסים לסתום פיות. אתם מדברים על חופש ביטוי, ואתם רוצים שליטה של יועמ"שים ושל פקידים שימשיכו לשלוט בתקשורת, שימשיכו לחסום קולות בלתי רצויים, שימשיכו להדהד את המסרים של לפיד וחבורתו. הדבר הזה נגמר. בעזרת השם בשבוע הבא מתכנסת כאן ועדה מיוחדת להעביר את רפורמת השידורים שתפתח כאן את השוק לתחרות, שתאפשר למגוון דעות להישמע, ושלעולם, לעולם לא תאפשר – לא תהיה עוד רשות שנייה שיאיר יוכל לפנות אליה ולבקש ממנה - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> 16 פעם כבר יאיר. מתי תגיע ל-50? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לסגור ערוץ כי הוא לא מוצא חן בעיניו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יש לך מה להגיד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא תהיה רשות כזאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יורק בפנים של כל הצבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתדבר? מי אתה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יורק על כל הצבא עם ההשתמטות שלך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא תהיה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, לפני שאתה ממשיך, אדוני השר – תקשיבו, תקשיבו, חבריי חברי הכנסת, לאור העובדה שאני לא ממהר לקרוא בקריאות, אם אני כבר הגעתי לקריאה הראשונה – השנייה והשלישית יהיו קרובות. קבלו את זה ממני כטיפ. אני לא ממהר לקרוא בקריאות. בבקשה, תסיים בבקשה את דבריך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. לא תהיה לך, יאיר, רשות שנייה לפנות אליה. לא תהיה לך רשות שנייה לפנות אליה ולהתלונן על תוכן ולהתלונן שערוץ 14 עושה עליך לפיד לילי. לא יהיה לך, כי לא תהיה רשות שתהיה לה סמכות להתערב בתוכן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - ביבי. גועל נפש, מה שקורה כאן. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומזה אתם מפחדים. אתם מפחדים שהפקידים והיועמ"שים לא יגנו על התקשורת שלא תאמר דברים שלא מוצאים חן בעיניכם. הדבר הזה נגמר. ומכאן אני רוצה לעבור לחוק הפופוליסטי שנמצא כאן על סדר-היום. אותה חבורה שיושבת כאן, אזרחי ישראל – המצלמות לאופוזיציה - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די עם הרעל. די עם הרעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אותה חבורה שיושבת כאן הגישה הצעת חוק, והסכימה לתת נייר ריק, רק תחתמו למטה ותמלאו כל מה שאתם רוצים. זה הדבר, זה חוק הגיוס האמיתי של יאיר לפיד, של ליברמן, של בנט הנוכל, של כל החבורה הזו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך אומרים? בימים ההם אין מלך לשמאל, איש הישר בעיניו יעשה. אין לכם מנהיג. אתם חסרי עמוד שדרה, אתם חסרי ערכים, אתם חסרי לאומיות. אתם מוכנים למכור את הכול ורק לבוא לכאן כמה חודשים לפני הבחירות עם הצעות חוק פופוליסטיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתייחסו אליו, באמת, שידבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מעבירים כאן חוק גיוס היסטורי, חוק גיוס שאתם לא חלמתם להעביר. אנחנו משנים כאן את ההיסטוריה, משנים את המציאות לטובת מדינת ישראל ולטובת ביטחון ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה נתונה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איי, שלמה, שלמה, תיזהר שלא יקרה לך משהו מהרעלת שנאה. זאת תופעה ידועה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכל הפחות כשראש האופוזיציה רוצה לשאת את דבריו, תאפשרו לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, מישהו מנע ממנו את דברי הבלע שלו? הוא הרי - - - השמאל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קריאות הביניים - - - << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בכותרת הראשית של ידיעות אחרונות נאמר שראש הממשלה נתניהו עומד לנהל בעצמו את הישיבה של ועדת הטיוח שהוא הקים לנושא חקירת אסון 7 באוקטובר. הוא ינהל את זה בעצמו כדי לוודא שיאשימו את אוסלו, את בג"ץ, את היועמ"שית, את ההתנתקות, את כל העולם – העיקר שזה לא חס וחלילה יגיע לשאלה החשובה והמעניינת והמסתורית – הרי יש מסתורין - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יש מסתורין סביב 7 באוקטובר, יש משהו שאף אחד לא יודע – אף אחד לא יודע מי היה ראש הממשלה. זאת כל מטרת הוועדה. מטרת ועדת הטיוח שמקימה הקואליציה היא לנסות לפצח את התעלומה מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר. מי היה אחראי למערכת הביטחון? מי היה אחראי לצה"ל? מי העביר את הכסף לחמאס? מי חיזק את החמאס ודיבר על זה בכל מקום? מי זה היה? טוב שאתם מקימים את ועדת הטיוח הזו, מפני שאולי יתברר לנו סוף-סוף מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת כהן, הוא לא דיבר על החוק בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - לדבר על החוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנו רוצים לעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קובע בזאת כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025, נדחתה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק ביקש אפשרות להגיב, הואיל והוא הוזכר. הצהרה אישית. שלוש דקות לרשותך, בבקשה, קיבלת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לך, שלמה קרעי, אפשר להיות חלוקים בהשקפת עולם, בהשקפה פוליטית, אפשר להתווכח, אפשר לנהל דיון ענייני. אולי פעם גם עשינו את זה, עד שהפכת לסוכן שנאה, עד שהפכת למכונת רעל שלא מפסיקה לרגע להזריק עוד ועוד ועוד רעל בחברה הישראלית, שגם ככה היא מחולקת ושסועה. אבל זה גם מעבר לזה. אתה שר התקשורת הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שמנותק מהמציאות. לא ראיתי שר תקשורת מנותק – והינה, עד שהגיע השר שלמה קרעי – ברמת התוצאה, ברמת המציאות. אחרי שלוש שנים במשרד התקשורת לא הצלחת להעביר חוק אחד – אחד – הכי בסיסי, חוק השידורים. שלוש שנים לא הצלחת לקבל את ההכשר המשפטי של הייעוץ המשפטי לממשלה. ניסית לקדם חוקים פרטיים; עשית פה הטרלות אין-סוף; הקמתם ועדה מיוחדת בניגוד לכל הכללים. בסוף, עם כל הקשקושים שלך ועם כל הרעל שלך, אתה שר תקשורת כושל, מנותק, שפשוט לא יודע לעבוד. לכן, אתה לא תטיף לנו מוסר; ולכן המציאות העגומה הזאת מדברת רק עליך. אמרת, אדוני היושב-ראש, שיש פה תקלה בהגברה. האמת היא שאין פה תקלה בהגברה. התקלה האמיתית היא שיש לנו שרים כמו שלמה קרעי. את התקלה החמורה הזאת אנחנו נתקן. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על סיוע לאויב במלחמה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5077/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על סיוע לאויב במלחמה), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת חילי טרופר ואופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת חילי טרופר להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנתיים האחרונות, בחסות המתקפה שנערכה על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, התגברו מאמצי מדינות אויב וארגוני טרור לגייס את התושבים ואזרחי ישראל לפעילות חתרנית נגד מטרות צבאיות ואזרחיות במדינה. מאמצי הגיוס הפכו נגישים ופשוטים יותר באמצעות התקדמות בתחומי התקשורת, ופוטנציאל הסכנה הטמון בהגעה לאזרחים מן המניין, המהווים מטרות נוחות הפך לחמור יותר. שיטת הפעולה של מדינות האויב הפכו למתוחכמות מבעבר, תוך שהן מפתות אזרחים, על-ידי תמריצים כלכליים, לנקוט פעולות ברף חומרה וסיכון עולה. רק אתמול שמענו את ראש עיריית בת-ים צביקה ברוט מדבר על הסכנה שהוא מזהה בתוך עירו, וזה, כמובן, היה בתיאום עם השב"כ. התרחבות התופעה מגבירה את הצורך לחזק את ההתרעה, ולהתאים את האיסורים בחוק למאפייני התופעה העכשוויים. התיקונים המוצעים מבקשים לממש את תכלית חיזוק ההרתעה על ידי החמרת הענישה ביחס לפעולות הנערכות בתקופה של פעילות צבאית נגד מדינת ישראל. התפיסה העומדת ביסוד התיקונים המוצעים היא כי לפעילות חתרנית יש פוטנציאל נזק חמור לאין-שיעור, כאשר היא נערכת בעת התקיימות פעילות צבאית נגד המדינה. לכן יש הצדקה להגביר את הענישה, הן ביחס לעבירות המצויות ברף החמור של פעילות גרם למלחמה, סיוע לאויב במלחמה וריגול חמור, והן ביחס לעבירת כניסה למקום צבאי. בנוסף, מוצע לתקן את הגדרת החוק לידיעה בסעיף 91, כך שתכלול במפורש גם מפה, תצלום, רשימה – זה יותר עדכני לימינו. כמו כן, מוצע גם לתקן את סעיף 44 לחוק השיפוט הצבאי, כך שתוחמר הענישה על עזרה לאויב מצד חייל. אדוני שר המשפטים, כרגע החוק – שהוא בהסכמה גם עם יושב-ראש הקואליציה – הוא נדחה בוועדת השרים לשלושה חודשים. אני הגעתי לסיכום עם יושב-ראש הקואליציה שלא נקיים היום הצבעה אם זה יוקדם וזה יאושר בחודש הקרוב. אז מבחינתי - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שיעלה חזרה בוועדת שרים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין בעיה. זה בהסכמה. מה שחשוב לי – פשוט העניין עצמו – גם משיחות עם שירותי הביטחון, אתה רואה מה שקורה: הרבה אנשים מתגייסים לבגוד במדינת ישראל, והם מחפשים כלי הרתעה נוסף. עצם העברת החוק הזה, שמחמיר את הענישה, זה כלי נוסף בארגז הכלים שלהם. מבחינתי, אם יש הסכמה שזה יעלה בחודש הקרוב לוועדת שרים אפשר לא לקיים את ההצבעה, אבל לשיקולך. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני שר המשפטים מתכבד להשיב בשם הממשלה את עמדתה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני כבר אומר, אני בהחלט מסכים. נחזיר את זה לוועדת שרים לחקיקה תוך חודש. אני אומר לחבר הכנסת טרופר: לא סתם ביקשנו שהות נוספת לבחון את הנושא יותר לעומק, משום שעל פניו צריך לומר שההצעה הזאת מציעה לעשות תיקונים בשורה של עבירות בחוק העונשין, וכן בעבירה הקבועה בחוק השיפוט הצבאי, שעניינם החמרת ענישה הקבועה בהם כיום, והוספה של עבירה חדשה של מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב. כמו כן מוצע להוסיף להגדרת ידיעה בחוק העונשין גם מפה, תצלום ורשימה. תכלית ההצעה היא להגביר את ההרתעה מפעולות המסייעות לאויב במלחמה ולהחמיר את הענישה ביחס לעבירות שמבוצעות בשעת מלחמה – וזה, בוודאי, ראוי וטוב – עם זאת צריך לומר שעלו טענות מקצועיות, שאני חושב שמחייבות בדיקה לעומק, שהעבירה החדשה הזאת – כמו שאתם מנסחים אותה כאן – היא לא מספיק ברורה. היא עדיין עמומה מידי, ועלולה דווקא להביא בניגוד לכוונה שיש, לצמצום של התחולה הרחבה שיש היום לעבירה החמורה יותר שכבר קבועה, ועונשה מאסר עולם ואפילו עונש מוות. לכן, התיקון שמוצע, בעיקר בהיבט של הגדרת המילה ידיעה, עלול דווקא לצמצם את הפרשנות המרחיבה שקיימת להגדרה הזאת. לאור זה, אנחנו רצינו פרק זמן כדי לבחון את הדברים לעומק. אני גם רוצה לבקש ממך, חבר הכנסת טרופר, שתבוא ותדבר על העניין הזה עם עורך דין שרון אפק, שעוסק בתחום ומבין בו היטב. נסו לדייק את הדברים ולהגיע לאיזושהי תוצאה שנוכל על בסיסה להתקדם. לאור ההודעה, אדוני היושב-ראש, אני בוודאי מסכים שהנושא יבוא בעוד חודש לוועדת שרים לחקיקה, ולא תתקיים כרגע הצבעה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. לאור ההסכמה המבורכת בין המציעים לבין שר המשפטים, ההצבעה תתקיים במועד אחר. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת) << הצח >> [הצעת חוק פ/5562/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרון ניר) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת). אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא. שלי מוצמדת לשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלך מוצמדת? אוקיי. אז חברת הכנסת שרון ניר מוזמנת להציג את הצעת החוק. אחרי כן נעבור למרב. לרשותך, גברתי, עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מעלה היום נועדה לתקן עוול מתמשך בחברה הישראלית – ייצוג חסר של נשים במוקדי קבלת החלטות, ובייחוד כאן, בכנסת. מהות ההצעה היא לקבוע בחוק שבכל עשירייה ברשימות המתמודדים לכנסת יוצבו לכל הפחות שלוש נשים. ככה, קל ופשוט, נשים ברשימות לכנסת. למרבה הצער, הממשלה הנוכחית מוכיחה פעם אחר פעם שהיא לא סופרת נשים. בכנסת העשרים-וחמש ייצוגן של נשים עומד על רבע בלבד, קרי, 29 חברות כנסת מתוך 120. בממשלת ישראל יש היום רק חמש שרות, לעומת, אגב, ממשלת השינוי, שהיו בה תשע שרות. בכנסת יש רק שלוש נשים שעומדות בראשות ועדה פרלמנטרית לא מיוחדת, ועדה – מה שמציב את ישראל במקום ה-103 מתוך 185 מדינות בעולם בייצוג נשים בפרלמנט, ובמקום ה-32, הלא-מכובד, מתוך 38 מדינות ה-OECD. הנתונים האלה מציגים רגרסיה מתמשכת ותמונה עגומה מאוד. יש כאן החמצה אידיאולוגית צורמת במיוחד, כי מפלגת הליכוד, שהיא מפלגת השלטון, שלאורך שנים אחזה באידיאולוגיה ליברלית, שוויונית, איבדה את זה. אם רק נזכיר את משנתו של זאב ז'בוטינסקי, זיכרונו לברכה, שכתב בראשית המאה הקודמת: "האישה היא נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי", כפי שכתב ב"סיפור ימיי", והדגיש: "מחשיב אני את האישה על הגבר בכל שטח יסודי של חיי הציבור והבית, חוץ מיגיע כפיים גס ופראי, שבו מכריע כוח השרירים". והוסיף ואמר: "אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף אישה על הגבר". כן, זאב ז'בוטינסקי, במאה הקודמת. ז'בוטינסקי היה הלוחם הגדול ביותר למען זכויות מלאות לנשים. עוד בשנת 1929 הוא כתב לוועד העיר בירושלים: "בכל ליבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המיסים של מוסדכם". יש את זה ממוסגר, באמירה מאוד מאוד ברורה. אגב, גם אריאל שרון, זיכרונו לברכה, אמר בפתח ישיבת הממשלה השלושים: "אני גאה על כך שהממשלה בראשותי היא הראשונה בתולדות המדינה שרבע ממנכ"לי משרדיה הם נשים. אבל הנתון הזה הוא לא מספיק" – הוסיף ואמר אריאל שרון – "אנחנו צריכים להגיע ליום שבו רבע מהמנכ"לים יהיו גברים". זאת אומרת, הוא הכיר, והצהיר על חשיבותן של נשים במוקדי קבלת החלטות. ואני שואלת: איפה חברי הממשלה? איפה חברי מפלגת הליכוד? מה קרה לכם? כנראה ששכחתם את הדרך. שכחתם גם את הערכים? דמוקרטיה ליברלית מערבית מתקדמת לא יכולה להרשות לעצמה לאפשר למפלגות להדיר נשים בשעה שנשים הן יותר מ-51% מהאוכלוסייה. ארגונים בין-לאומיים רבים המליצו על ייצוג שוויוני של נשים במוקדי קבלת החלטות, ואף לקבוע שוויון מוחלט של 50:50. לא מדובר פה רק בתיקון עוול, אלא במבחן עמוק לערכים הבסיסיים ביותר שלנו. המצב שבו קיימות בכנסת ישראל מפלגות, כמו ש"ס ויהדות התורה, שלא מאפשרות לנשים להתמודד לרשימות שלהן, הוא פשוט חריג ובלתי נתפס. אני שואלת את עצמי: איך נשים חרדיות יכולות לקדם את האינטרסים שלהן או להיאבק ולהביא למודעות ציבורית את הצרכים הייחודיים שלהן, כאשר הן אפילו לא זוכות למינימום של ייצוג פוליטי? מה השלב הבא? נגיד לנשים החרדיות גם לא להצביע? השתגענו לגמרי? במהלך 30 השנים שבהן שירתִּי בצבא, פעלתי ביתר שאת לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות – אגב, נשים מוכשרות ומצוינות – וקידמנו אותן לתפקידי פיקוד וקצונה. בתפקיד האחרון שלי, כשהייתי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, עסקתי רבות גם בשילוב נשים בתפקידי לחימה שבעבר היו סגורים בפניהן. ב-7 באוקטובר, בקרב שנמשך 17 שעות, הטנקיסטיות מעוררות ההשראה נלחמו במחבלי חמאס שפלשו לארץ. אותן טנקיסטיות ניפצו את כל הספקות: נשים יכולות לעשות הכול. מלחמת 7 באוקטובר הוכיחה מעל לכל ספק שהדרת נשים מתפקידי לחימה היא נחלת העבר, ויש עוד דרך ארוכה ללכת, אבל זה ערך חברתי ראשון במעלה. זו מגמה שהופכת את צה"ל להיות חזק יותר. צה"ל כבר הבין שאם יש נשים בצבא, הן מחזקות את צה"ל, הן הופכות אותו לעוצמתי יותר. לנשים מגיע להיות בתפקידי לוחמה ופיקוד לא בגלל שהן נשים – בגלל שהן קודם כול מעולות והן תורמות ומעלות את האפקטיביות המבצעית. ייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת החלטות רק ישפר ויגוון את תהליך קבלת ההחלטות. אגב, חברות כנסת לאורך השנים עושות פעילות עצימה למען נשים בכל הסוגיות החשובות: אלימות במשפחה, אלימות כלפי נשים, רצח נשים, קידום נשים בתעסוקה ועוד. חברות כנסת מהוות מודל ודוגמה לנשים צעירות אחרות להובלה ולמנהיגות בתחום הציבורי, אבל ממש לא רק לזה. ברור שאם זה מתחיל מהכנסת, זה מקרין הלאה. אז קביעת סף מינימלי לייצוג נשים ברשימות לבחירות היא תיקון עוול חשוב, ונדרש בעת הזאת. זה אמור להיות מובן מאליו, ועצוב לי שהדבר הוא לא מובן מאליו. עצוב לי שהמליאה עכשיו לא מלאה באנשים שמסתכלים, מתבוננים ואומרים: ואללה, זה עיקרון שצריך ללכת עליו עד הסוף. אין זכות קיום להנהגה שהיא לא מגוונת. אין זכות קיום להנהגה במדינת ישראל שהיא ללא נשים. אנחנו לא בימי הביניים, ומי שחושב שהוא יכול להסתיר נשים או לא לקדם נשים ממניעים שונים והזויים או ממניעים מגדריים, אין לו לגיטימציה להתיימר להיות נבחר ציבור במדינה מתוקנת. אנחנו מדינה דמוקרטית, ליברלית ומתקדמת, ולכן אנחנו צריכים לקדם נשים למוקדי קבלת החלטות ולעגן את זה גם בצורה חלוטה בהצעת חוק. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, חברת הכנסת שרון ניר. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) << הצח >> [הצעת חוק פ/6058/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כול, אני מודה לחברתי חברת הכנסת שרון ניר. הצעת החוק שלי כמובן מרחיבה יותר, והיא אומרת שצריך להיות מינימום 40% לכל אחד מהמינים. היא באה גם להגן עליכם, שלא יקרה מצב שחלילה נמצא את עצמנו עושות שוביניזם הפוך. לא, לא באנו להחליף את הגברים בעולם; באנו להסביר שנשים הן בנות אדם. עכשיו תראו, אני הראשונה להודות שאנחנו חיות בעידן שבו זה שיש אישה בתפקיד, ממש לא מבטיח שמשהו יותר טוב קורה. למעשה, הקואליציה הזאת מוכיחה שזה יכול להיות גם ההפך – שיש אישה בתפקיד ומשהו הרבה יותר גרוע קורה. נשים הן לא מלאכים, כפי שהקואליציה הזאת מיטיבה להדגים. אבל אי-אפשר להתכחש גם לעובדה שחמש נשים בתוך 37 שרים – זאת לא סיטואציה נוחה במיוחד. תחשבו על הסרטון שראינו עשרות פעמים, מסוף ימי ממשלת השינוי, שרואים את עידית סילמן יורדת במדרגות הכנסת ואומרת לאחד מבכירי הליכוד: הייתי טובה, נכון? הייתי טובה. ככה זה כשאת אישה בודדת בתוך ים של גברים בעלי עוצמה – את נוטה להתאים את עצמך ולהצטרך להיות ילדה טובה. וגם הרבה יותר קל לשים דברים איומים בפה של נשים, כי אם גבר היה אומר או עושה אותם, זה לא היה עובר, וכשאישה עושה את זה, אז מה לעשות, למרבה הזוועה זה עובר. כמי שמכירה על בשרי את החוויה של להיות ראש מפלגה, אישה יחידה בין שמונה ראשי קואליציה גברים, אני יודעת כמה זה קשה להצליח לממש את הדברים הכל-כך חשובים ונאצלים שאת פועלת למענם ונלחמת בשבילם בתור "אישה", בטח פמיניסטית, שמאמינה בשוויון ורוצה להשיג שוויון. ויכול מאוד להיות שכל הדבר הזה ישתנה אם תהיה לנו נוכחות שוויונית, אם נשים לא יהיו מיעוט בבית הזה ולא יהיו מיעוט מבוטל בממשלה אלא יהיו 45% או 55% מהבית. ואז תהיה לנו אפשרות לעשות בריתות ושותפויות ונוכל לראות את עצמנו אחרת. וכשנשים יסתכלו על תמונה של ממשלה, הן לא יראו תמונה של גברים ויצטרכו לחפש במיקרוסקופ את הנשים הבודדות שם, אלא הן יראו תמונה של גברים ונשים שבאים להנהיג ביחד. אנחנו נוכל לחוות את עצמנו אחרת בתוך סיטואציה כזאת, ולעשות דברים באופן אחר בתוך סיטואציה כזאת. נשים שיסתכלו עלינו מבחוץ, אדוני היושב-ראש, יוכלו לחוות את עצמן באופן אחר, ולהבין שלהן יש יותר אפשרויות. לכן, אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק שלנו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אפשר להצטער – מי היה מאמין שנאמר את זה – אפשר היה להצטער שחברי מפלגת העבודה העדיפו גבר על אישה, שנלחמת מלחמת קודש למען נשים. אני מתכבד להזמין את סגן השר, אלמוג כהן. ואני מתרה בך, היזהר לא להפר את השלווה החריגה, שבה מצויה חברת הכנסת טלי גוטליב. את לא יודעת איזה ריסק הוא לקח. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר וסרלאוף. אני רוצה בבקשה להשיב את הדברים בשם אומרם – של מי שכתבם: שריון מקומות לנשים בבחירות לכנסת עלול דווקא לעכב את קידומן, משום שהוא יוצר תחושה שנשים זקוקות למסלול מיוחד, במקום להישען על היכולות והמנהיגות שהן כבר מצויות בהן. פמיניזם שמאמין בכוחן של נשים, רוצה לראות אותן נבחרות בזכות אמון ציבורי אמיתי, מתוך בחירה ותמיכה של נשים וגברים כאחד. בנוסף, קביעת מבנים מחייבים מראש בהרכב הרשימות, עלולה לפגוע בטבעיות של תהליך הבחירה ובאמון הציבור בכך שהרשימה מורכבת מאנשים שנבחרו על בסיס התאמה, ולא על בסיס חובה חיצונית. לכן, לידידתי, שרון, את בהאזנה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ודאי שאני בהאזנה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> יופי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כולם בהאזנה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עדיף להתמקד בהסרת חסמים, בעידוד נשים להתמודד ובעידוד הציבור להעניק להן את הקול שלו. כך הייצוג יגיע מתוך כוח אמיתי, ולא מתוך הקצאה כפויה. על כן, אני מציע לכנסת, לדחות את הצעת החוק ולהצביע נגד. אני רוצה, בבקשה, בראשית דבריי, להזכיר את אחי לנשק - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, איך מעודדים נשים להתמודד לשיטתך? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תיכף אדבר על זה. ברשותך, אני רק רוצה להזכיר את אחי לנשק, רני גואילי, לוחם יס"מ נגב, שעדיין חטוף בעזה, שבתאריך 7 באוקטובר – עם פציעה, כתף פרוקה – בחר לקבל את ההודעה, את פרש פלשת, להגיע ליחידה, להתחמש, להגיע לקיבוץ עלומים, להילחם שם בעוז ובגבורה, להרוג 14 מחבלים נאצים מארגון הטרור חמאס - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ונפצע גם ברגל. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הוא נפצע גם ברגל, צילם את תמונת הפציעה שלו, והוא עדיין בעזה. אז רני – אנחנו מאמינים שהוא עדיין בחיים, ואם אתה שומע אותי, אנחנו אוהבים אותך ומחכים לך בבית. כולנו מחכים לך, כל עם ישראל, ללא יוצא מן הכלל. אני רוצה להזכיר חטוף נוסף שנמצא, סותטיסאק רינטלאק, עובד מתאילנד, שגם הוא נחטף ב-7 באוקטובר 2023. אני מקווה שהוא ישוב למדינת ישראל ולקבר ישראל ראוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקבר במקרה שלו לא יהיה קבר ישראל, אבל עדיין הוא זכאי לקבורה ראויה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא לקבר ישראל אלא לקבר במולדתו. נכון, אתה צודק, תודה על התיקון. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לדבר על הנושא של ייצוג נשים. אני היום רואה את הנשים שלנו במדינת ישראל, אני רואה מולי לביאות אמיתיות. אני חושב שהתפיסה הישנה שאומרת, שאישה צריכה שמישהו ישמיע את קולה או ייתן לה, או יאפשר לה איזשהו יתרון יחסי כזה או אחר, הוא בבסיס שלו שגוי, מפני שהיום אנחנו רואים שהנשים שלנו, הנשים של עם ישראל, לא זקוקות לאף אחד, הן צריכות פשוט להאמין בעצמן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אין מנכ"ליות? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> יש מנכ"לית. היו מנכ"ליות, יש חברות כנסת, יש שרות, ואני גם מאמין שיהיו יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש סגניות שר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> סגניות שר, נכון. ואני חושב שהניסיון להתערב בהליך טבעי שקורה בכל חברה, הוא דווקא שגוי מיסודו והוא מה שלמעשה ימנע מאיתנו, ימנע מהנשים שלנו – שראינו אגב, בכל צומת שהיינו בו, אדוני היו"ר, אם זה ב-7 באוקטובר, שהן רצו לתוך האש. חברתי הזכירה את צוות הטנקיסטיות שהצילו את מדינת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ואני חושב שכאשר אנחנו – אתם יודעים מה אומרים? אומרים על ילד, תן לו את הכלים והוא כבר יפרוס כנפיים לבד. כאשר אנחנו נתערב בהליכים טבעיים לחלוטין – אגב, הנה, אנחנו יושבים במליאה, תראו, רוב נשים, כבר כשאנחנו יושבים כאן לדוגמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תסתכל, תספור את הנשים שיושבות כאן לעומת הגברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש ארבע נשים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אין כאן ארבע נשים, תספור שוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלוש, ארבע. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תספור שוב, תסתכל מאחוריך ולצדדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביש עתיד יש הרבה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא משנה, זו לא הנקודה, הנקודה היא אחרת. אני גורס לדוגמה, שהרצון להתערב בכניסה של נשים ליחידות מיוחדות שגוי מיסודו. אני אסביר מדוע. מפני שבסוף - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר, מרב. אני רוצה להסביר מדוע, כמי שהיה בכובע הזה. בסוף, כאשר אנחנו רוצים למדוד יכולת, אנחנו לא מודדים לפי מגדר, כי ברמה המקצועית, היכולת של אדם למלא את תפקידו נאמנה בכדי להגן על הצוות או על היחידה, או על החוליה, או על הפלוגה, היא בהכרח התנאי היחיד וההכרחי שקיים. אז, בזמנו ובעיתו שאלתי, בגיבושים, האם הנשים מקבלות איזשהו יתרון - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אתה מדבר על דברים שלא קשורים למציאות, אתה רק מספר אותם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> האם הנשים מקבלות יתרון יחסי כלשהו? ואז אמרו לי שכן. ואז אמרתי, רגע, שנייה אחת: מה הועילו חכמים בתקנתם? כי הרי בשדה הקרב אין להן יתרון יחסי, כולם שווים, נכון? לכן אני גם גורס, שהניסיון להתערב בהליך חקיקתי בנושא כל כך קרדינלי לעתידה של מדינת ישראל - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביהדות התורה ובש"ס אין נשים. אין נשים בכלל בכנסת. למה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ביהדות התורה ובש"ס? ראשית, אינני חבר מפלגתם, והדברים תמיד יכולים להשתפר בהליך טבעי - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה הליך טבעי? זה לא משתפר. זה נראה לך תקין? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - אבל כמי שמכיר את החברה החרדית לפני ולפנים, אני יודע לומר, שתפקידה של האישה בחברה החרדי הוא מעמודי התווך. מתי בפעם האחרונה, יוראי, במקרה שלך - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז שיקבל ביטוי פה בכנסת - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני אומר, שהדברים הללו קורים לבד, לא צריך להתערב בהם. לכן, אני חושב שהתהליכים הללו הם תהליכים שקורים מעצמם ופשוט לא כדאי להתערב בהם. מפני שהרצון ליצור - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא קורה, אין נשים, יש אפס נשים - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - יתרון יחסי לאישה בגלל המגדר שלה, לטעמי הוא שגוי, כי היום נשים עושות הכול. עושות הכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתה אישה אחת הייתי אומר מילא. חוץ מלהיות חברות כנסת בש"ס וביהדות התורה - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> גם זה יגיע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> גם זה יגיע. אני לא חושב שאתם אלה שתוכלו לשנות את זה. בכל הכבוד, ראינו בפעם האחרונה את הגברת אצלכם, שניסתה לפרוס כנפיים, ואיפה היא נמצאת היום. לא משנה, בלי לנקוב בשמות, אין צורך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביש עתיד יש 40% נשים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה ברשותכם, לנצל את המשך הזמן שלי, לדבר על נושא שמאוד מאוד כואב לי ברמה האישית. כאן אני מבקש את ההתערבות של ההורים במערכת החינוך. אני פגשתי כעת ילדים שהגיעו לוועדת החינוך, של חברת הכנסת קטי שטרית - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לזכויות הילד, נשמה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הוועדה לזכויות הילד – סליחה, תודה על התיקון – של חברת הכנסת קטי שטרית. ובעצם הם לקחו על עצמם להיות נאמנים לנושא של החרמות. הנושא של החרמות זה נושא כואב, זה נושא שעוסק בדיני נפשות. זה נושא שמחייב את התערבות ההורים בתוך המענה החינוכי הדל שניתן לתופעה החמורה הזאת. אני רוצה לומר, ששמעתי על הילדים הללו ששולחים יד בנפשם, ילדים בני 12 ו-14, שעדיין לא התחילו את חייהם, והם פשוט - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> האופוזיציה יזמה את הדיון הזה - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז כל הכבוד לאופוזיציה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עדי, עדי, עדי. עדי עזוז, את מתפרצת לדלת פתוחה. כל הכבוד למי שיזם את הדיון זה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מה זה כל הכבוד? זה לא מספיק. אתה הממשלה. לא מספיק כל הכבוד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני מדבר כאבא. אי-אפשר, תשמע. אי-אפשר. איזו חבורה הזויה. אי-אפשר, אי-אפשר. כל הכבוד. בכל מקרה, אני כאבא לילדים במערכת החינוך, אני אישית, אני ואשתי מעורבים בנושאים הללו. אנחנו דואגים שלא יהיה ילד שירגיש שהוא איננו שייך, שלא יהיה ילד שירגיש שהוא נטע זר. ואני גם קורא מכאן להורים במערכת החינוך: גלו מעורבות יתרה בנושא הזה. מדובר בדיני נפשות. מדובר בילדים ששולחים יד בנפשם. איך? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו למצב הזה? כל הכבוד למי שיזם את הדיון הזה מהאופוזיציה. כבוד גדול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הזכרתי אותך מיליון פעם. היית צריכה להקשיב מההתחלה. דיברתי על הילדים שהבאת לדיון אצלך היום, ועל החשיבות של היותם שגרירים. אני רוצה לסיים, ברשותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להעיר הערה. היו הרבה חברים מהאופוזיציה. אבל מי שעשה ועדה ציבורית על הנושא לא היה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא, תתקדם, תחתור לסיום. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כל הכבוד. אז אני אומר שוב, אני אומר בפעם השלישית: כל הכבוד לחברתי חברת הכנסת קטי שטרית, שיזמה את הדיון הזה. הפתרון הוא מתוך מערכת החינוך: ילדים שיפקחו על זה. ומילה אחרונה. יש ארגון שעושים לו עוול נוראי וקוראים לו ארגון לה פמיליה. אני ראיתי בשבוע האחרון פעמיים, פעמיים, שהם מגיעים, אדוני היו"ר, לילדים הללו ומרימים את רוחם - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - ועוטפים אותם בחום ובאהבה גדולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, אני יודע שגם אתה מעורב בנושאים הללו, ואני רוצה לחזק את ידך, ולומר תודה לארגון לה פמיליה, שבא וחיבק את הילדים הללו. אתם אולי הצלתם חיים. תודה רבה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תודה לכל מי שהקשיב לי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, סגן השר מר אלמוג כהן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לציין ולשבח חברי כנסת שהגיעו היום לדיון ושיתפו פעולה, הביעו את כל הרגשות שלהם והזדהו עם הילדים. היו הרבה מאוד ילדים שהגיעו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה מאוד. יישר כוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרבה חבר'ה מהאופוזיציה, מיש עתיד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו משבחים את כל חברי הכנסת שהשתתפו בפעילות המבורכת. לפני שנעבור להצבעה, אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת עודד פורר לממש את זכותה של חברת הכנסת שרון ניר להגיב. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה אלמוג? איפה אלמוג? יצא? עלה ויצא. נאמרו פה כל כך הרבה שטויות. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, קודם כול, בטח בעת הזאת, אנחנו נמצאים בעת שבה אנחנו מדברים על התקיפה באיראן. באיראן תקפו גם טייסות. הן לא היו מגיעות לשם אם לא בג"ץ אליס מילר. אם לא בג"ץ אליס מילר, לא היו לנו טייסות ולא היו לנו מפקדות כלי שיט. הדברים האלה קרו בגלל מאבק, והמאבק הזה הוא מה שאפשר להן להיכנס. אבל אני רוצה לדבר דווקא ספציפית על הצעת החוק הזאת בהיבט של רשימות לכנסת. יש כאן שתי מפלגות, אדוני היושב-ראש, שאין בהן אפילו אישה אחת וגם לא תהיה בהן אישה אחת, אלא אם כן נכריח אותן. יש כאן את ש"ס, יש כאן את יהדות התורה – אין נשים ברשימות האלה. אבל אני אגלה לך פלא. הנושא הזה נבדק, אם חקיקה עוזרת או לא. אתה יודע איפה זה נבדק? יש קונגרס ציוני עולמי, ושולחים אליו רשימות מכל העולם, נציגים. בקונגרס הציוני העולמי - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. בקונגרס הציוני העולמי, בתקנון, יש חיוב לשים לפחות 40% נשים ברשימה. חבר הכנסת כהן, אתה יודע מה קרה לרשימת ש"ס בקונגרס הציוני העולמי? הם מצאו נשים, תראה איזה פלא? שלחו נשים לרשימה. אתה יודע מה קרה לרשימה שקשורה עם יהדות התורה? גם הם מצאו נשים נציגות. פתאום, כשהחלוקה בקונגרס הציוני העולמי תלויה בזה שימצאו נשים, פתאום מצאתם נשים. כל הכבוד. לכן, אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אם יש מקרה שבו יש כבר הוכחה שחקיקה עוזרת, זה במקרה הזה, כי אם אנחנו לא נחוקק חובת ייצוג לנשים ברשימות לכנסת, לצערי הרב, גם ש"ס וגם יהדות התורה, ואולי רשימות אחרות שיצוצו להן, ירשו לעצמן לא לשים נשים ברשימה. ולכן אני קורא לנשים פה שמדברות על קידום מעמד האישה ועל החשיבות – ואתם מדברים על האישה החרדית: האם האישה החרדית – אני לא מצפה שהיא תצביע לישראל ביתנו. אני לא מצפה מאישה חרדית בבני ברק שתצביע לישראל ביתנו, אבל אני מצפה שגם ברשימות שאמורות לייצג אותן – בש"ס, ביהדות התורה, ברשימות שמקדמות את האג'נדה החרדית – מדוע הם לא יראו שם נציגות של נשים חרדיות מובילות? מה, הבת של הרב עובדיה יוסף לא מספיק טובה בשביל להיות נציגה של ש"ס בכנסת? אין נשים חרדיות שיכולות להיות נציגות? אז כמו שהם מצאו נציגות לקונגרס הציוני העולמי כשחייבו אותם, כשנחייב אותם בנשים לכנסת, פתאום תראו שהם ימצאו גם כאלה המתאימות להיות חברות כנסת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, מוזמנת לממש את זכותך. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> רק ככה לסבר את אוזניכם קצת באינפורמציה, קצת בעובדות, אני יודעת שזה דבר שהקואליציה הזאת לא משתגעת עליו, אבל עובדות: לנשים לא תמיד הייתה זכות בחירה, לא הייתה תמיד זכות לבחור ולהיבחר בכל העולם. בסך הכול מאה שנה שנשים לא כפופות לתהליך הטבעי של הבחירה וזכותן לבחור ולהיבחר. אני מבינה שבעיני גברים התהליך הטבעי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני חושב שפחות ראוי לקרוא פה עיתון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פחות ראוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולעשות רעש? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני נלחם בזה בלי סוף, ואני חושב שפחות ראוי. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת מרב מיכאלי להמשיך את רשות הדיבור שלה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לגמרי מבינה שבעיני גברים, ובטח גברים מסוימים, התהליך הטבעי הוא שגברים נבחרים, גברים מחלקים בינם לבין עצמם את הכוח, את הכיבודים, את הסמכות, את הייצוג, את כל הדברים האלה, אבל מה לעשות שזה לא באמת טבעי. אני אגיד לכם יותר מזה. כל אישה בליכוד שיושבת פה היום, יושבת בזכות שריון של ייצוג לנשים. אם זה לא היה, כנראה שלא הייתן גם אתן. אבל אין לכן בעיה להצדיק את ההתנגדות להרחבת הייצוג למה שצריך להיות, שזה שוויון. ואני אגיד לכם עוד דבר. בקום המדינה החרדים דרשו שלא תהיה זכות בחירה לנשים במדינת ישראל, ובאמת, בירושלים בהתחלה לא הייתה להן, ביישוב, אלא גברים נשואים קיבלו זכות הצבעה כפולה – הם הצביעו גם בשביל אִשְתם. זה בטח נראה לכם התהליך הטבעי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרב קוק התנגד. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, גם הרב קוק התנגד למתן זכות בחירה לנשים. תראו, החוקרת וההוגה המהממת קרול גיליגן אומרת דבר נורא פשוט: הפמיניזם הוא התנועה לשחרור הדמוקרטיה מהפטריארכיה. במילים אחרות, הפמיניזם הוא התנועה לשחרור הדמוקרטיה מהידיים הלפעמים-מאוד מלוכלכות של גברים שחושבים שהם יכולים לשמור את כל הכיף הזה לעצמם. עד שלא יהיה שוויון בחלוקת הכוח, הדבר הזה לא יוכל לקרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שחברי הכנסת יגיעו למקומות שלהם לצורך הצבעה, חבר הכנסת עודד פורר, אני מבקש רגע להתייחס למשהו שפספסת כשנשאת דברים. היום כנסת ישראל והדמוקרטיה ועולם הייעוץ המשפטי חוגגים יום חג באמצעות חידוש המשך כהונתה של היועצת המשפטית לכנסת. למען ההגינות, נזכיר שההצבעה על המשך כהונתה המתחדשת הייתה פה אחד, גם על ידי נציגי הסיעות החרדיות. אז צריך לומר גם את זה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת) של חברת הכנסת שרון ניר. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת) לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 44, נגד – 54. אני קובע בזאת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה. אשר על כן, היא תוסר מסדר-יומה של הכנסת. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת) לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 45, נגד – 54. אני קובע בזאת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1489/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. מוזמן אדוני לשאת את דבריך. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, לא יודע מי מכם השר התורן, אבל טוב שאתם ליד השולחן. אתה, אדוני היושב-ראש, בירכת את המבקרים החמודים שם למעלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברי הטוב והסגן, זה בדיוק מה שביקשתי מהמזכיר לדעת, כי זה לא הופיע, והרגע נמסר לו. זה מה שאני עומד לעשות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי, אז נתליתי באילנות גבוהים. הצעת החוק שאני מעלה עכשיו היא הצעה פשוטה, צודקת והגיונית מאין-כמוה. היא גם מצביעה על הפער הגדול בין הדיבורים שיש בתוכנו, של חלק מהפוליטיקאים, אשר לשאלה איך אנחנו מחזקים את הפריפריה. מדובר בתיקון קטן לחוק משק החשמל, אבל הוא מאוד משמעותי. מי מכם שטייל בימים הטרופים האלה בבתי החולים בצפון ובדרום יודע על מה אני מדבר. אני מבקש לתקן את חוק משק החשמל ולאפשר לבתי חולים בפריפריה לשלם תעריף מופחת, ואני אסביר למה. השירותים הרפואיים בצפון ובדרום – אנחנו כולנו יודעים איזה שירותים מקבלים. אנחנו כולנו יודעים שבית חולים בצפון ובדרום לא מצליח – בניגוד לבתי חולים במרכז הארץ – להשיג תרומות משמעותיות. לא הייתי רוצה לשאול את חברי הכנסת כאן מי מכם ביקר בסורוקה בזמן האחרון, או מי מכם ביקר בסורוקה מאז הטיל נפל על בית החולים הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כדאי לשאול. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדאי לשאול, כן, אבל לא נביך. כנראה שזה פחות סקסי לטייל בסורוקה. כנראה שזה פחות סקסי לטייל בבית החולים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם הגעתי ונפגשתי עם רופאים בנושא, אז אני סקסי? כי עשיתי את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אז אתה בא ממקום טוב, עם נשמה טובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם בלי תקשורת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אני יודע. אני יודע בדיוק, אדוני. לצערי הגדול, כשאני מסתכל, אדוני היושב-ראש, בתי החולים במרכז הארץ מצליחים לגייס תרומות פי עשרה ולעיתים פי עשרים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בתי חולים מפורסמים, שאני לא אזכיר את שמם. עיני לא צרה בבתי החולים במרכז הארץ – גם הם עושים עבודה מצוינת, גם בהם יש רופאים טובים, גם הם, נשמתם נמצאת במקום הנכון. אבל אני לא יכול להיות בבתי החולים בצפון ובדרום ולראות את המציאות הקשה שבה הם נתונים. אני מבקש שתדעו שרופאים לא מגיעים לדרום ולצפון, כי לעיתים להנהלות בית החולים אין מספיק כסף לתת משכורות או חוזים אישיים לרופאים האלה – מה שניתן לעשות במרכז הארץ. אני לא מבקש תקציב ענק ולא מבקש תקציב מופרך. אני מבקש עזרה כלכלית לבתי החולים האלה, שלתקופה מסוימת יפחיתו להם את תשלומי החשמל, שנוגסים להם נגיסה גדולה מאוד בכסף שממילא חסר להם. אלו מערכות רפואיות שקורעות תחת העומס. בית חולים סורוקה – הרופאים שם נתנו את נשמתם במלחמה האחרונה, עבדו שם סביב השעון. כשאתה נוסע לשם, אתה רואה את המבנה ההרוס; אתה רואה את הצוות הרפואי הנפלא; אתה רואה את הנהלת בית החולים, שעושים יש מאין. ואתה יושב בוועדת הכספים ויושב בוועדות בכנסת ורואה את האטימות כשמדברים על כך שבית החולים צריך מיליארדי שקלים כדי להצליח לבנות את עצמו מחדש. אני גם רואה אתכם, חבריי, מצטלמים ליד הלוגו כשאנחנו עושים ימים לפריפריה. באים כולם ומצטלמים תחת הלוגו "פריפריה חזקה". אתם מכריזים מעל כל במה אפשרית שאתם רוצים לתקן עוול היסטורי, מדברים על צדק חלוקתי. היום, לצערי הגדול, מסתבר לי שכשאני בא ואני אומר שזאת הצעה להוריד תעריפי חשמל לבתי החולים האלה בצפון ובדרום, אם לא לצמיתות, אז לשנה, לשנתיים, לתת להם להתאושש, אני מקבל מהממשלה המהוללה הזאת, מוועדת השרים, ביטול. אני רוצה להזכיר, אופיר כץ, שאתה הנחת את הצעת החוק הזאת ואני הצבעתי בעדה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איבדתם אותה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והיום, כל הגיבורים הגדולים נעלמים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין שר פריפריה? איפה הוא? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שר. אין שר הבריאות. ישבתי עם בוסו ואמרתי לו: תחזרו. אני לא מהמחנה שלכם, אבל לא יכול להיות שמדינה מתקיימת בלי שר הבריאות, בלי שר הרווחה, בלי שר החינוך, בלי ועדת הבריאות, בלי ועדת החינוך. אתה מגיע לבתי החולים ואתה שומע שאין להם לאן לבוא ולשטוח את הבעיות שלהם. איזה מין ממשלה הזאת? מי יושב בוועדת שרים ולפחות לא אומר: אתם יודעים מה, בואו נקרא למאיר, נדבר איתו, נראה למה? אני לא רוצה לטרלל אתכם, זאת לא כוונתי. אני כתבתי את ההצעה הזאת ואימצתי אותה רק אחרי ביקור במקומות האלה. לכו למחלקות בסורוקה ותטיילו, תראו, לצד צוות הכי טוב בעולם, איזו דלות בחלק מהמחלקות. ומה שאנחנו יכולים בעצמנו כאן זה לקבל החלטה לתת להם לנשום בחודשים הקרובים, בשנה, שנתיים הקרובות. אם אנחנו יכולים לעשות הנחות בחשמל למשפחות מרובות ילדים אם יש היום בחברת החשמל את המונים הנטענים, ואם אני יודע שמאיר שפיגלר, מנכ"ל החברה, הודיע שלא מנתקים חשמל לאנשים עם – בטח עם צרכים מיוחדים ולא לאנשים עניים. אדוני היושב-ראש, הידעת? כל הכבוד. הוא לא היה צריך חוק, שום דבר. הודיע - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא התבטא על זה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - במקום שיש אנשים עם קשיים, לא מנתקים להם חשמל. אז אנחנו ככנסת רואים את הקושי של בתי החולים בצפון ובדרום – במיוחד של סורוקה, שחטף טיל והוא נראה כמו עיי חורבות – ואנחנו מתייחסים לזה באדישות. צר לי שזאת התגובה. צר לי מאוד שזאת התגובה. אני משער שיעלה לכאן שר ויגיד לי שזה פופוליסטי. אני כבר מראש אומר לו: תתבייש. גרתי שם 60 שנה. רק בשבוע שעבר הלכתי לבקר את חברי הטוב, שאני מתפלל לשלומו, דורון מדר, שמאושפז שם. הבן שלו נרצח בנובה. עיר שלמה, כל דימונה, מתפללת לשלומו. באתי לבקר אותו בתוך מחלקה, שהיא לא המחלקה הנוירוכירורגית, כי המחלקה הנוירוכירורגית נהרסה, והם נמצאים בתוך חדרים עם וילונות – שאתה אומר: אלוהים, למה זה צריך להיות כך? אני רוצה להגיד לך משהו, השר קרעי. אני רוצה להגיד לך משהו מתוך כבוד, השר קרעי. אני רואה אותך עולה לכאן, ואתה כל הזמן מלא רעל ואתה כל הזמן - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא. אם אתה אומר "מלא רעל", אז אל תדבר אליי. לא, לא, אני לא רוצה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. עשה לי טובה, אני לא מפריע לך. אני רק אומר לך - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה אומר עליי שאני עולה מלא רעל? אתה זה שעכשיו בא ושופך את הרעל הזה. לא אני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רגע. אני רק אומר לך, הרב מאזוז, הצדיק הגדול שלמדת אצלו, בוודאי מסתכל עליך ולא היה רוצה שתלמידו יגיב בכל הזדמנות, יתקוף, ויתקוף אנשים. פעם אחת תעלה לכאן, יש לך שכל, ובלי רעל. תדבר בלי רעל. אני מחכה לפעם הזאת, בזכות הרב שלמדת אצלו. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כדאי שתקשיב לרב מאזוז, זכר צדיק לברכה, מה הוא אומר עליכם. פעם אחת תקשיב לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1489/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת המציע לשאת את דברו; מאתמול, סגן יושב-ראש הכנסת. ברוך הבא. ראוי. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. עד שאדוני יעלה ויגיע אני מבקש לקדם בברכה את תלמידי כיתה י"א מתיכון הגליל בנצרת. ברוכות וברוכים הבאים. הגעתכם חשובה וברוכה, מעודדת מעורבות אזרחית, דמוקרטית, פוליטית, בגרות וציונות. יישר כוח. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת באה לתקן אי-שוויון בבריאות. אנחנו ישנים טוב בלילה, אבל תושבי הנגב מתים ארבע שנים לפני תושבי תל אביב. גם יש לנו סיסמה בנגב, מאיר – איפה מאיר? יש לנו סיסמה בנגב שאומרת: בוא לחיות חיים קצרים ויפים בנגב, כי תוחלת החיים היא ארבע שנים פחות מבתל אביב. אנחנו אוהבים את הנגב, אנחנו ציונים, אבל אנחנו מתים ארבע שנים לפני תל אביב. על כל 1,000 תושבים בנגב יש חצי ממספר הרופאים ביחס לתל אביב. הנגב מייצא – היושב-ראש, אתה שומע? הנגב מייצא אלפי רופאים מבריקים לתל אביב; הפקולטה לרפואה בבן-גוריון: 80%–90% מהרופאים עוזבים והולכים לעבוד בתל אביב; 70% מהרופאים בסורוקה בכלל לא למדו בארץ, חלקם במדינות שעכשיו משרד הבריאות סוגר את הלימודים. אנחנו לא מצליחים לשמור את הרופאים שלנו, תושבי הנגב שלמדו בבן-גוריון, שיישארו בנגב, או לתעדף אותם. אז נופל טיל על סורוקה וזה עולה לו מיליארד שקלים, והוא צריך – עם רשות המיסים. וכולם מצטלמים. וזה עולה מיליארד, והוא אומר למדינה: תני יותר מהחזר רשות המיסים, והיא מגמגמת, ואז צריך ללכת לאדמס שישים כמה מאות מיליונים של תרומה מדהימה. אנחנו מצדיעים לו. החוק הזה בא ואומר, היושב-ראש: תן יותר למקומות שאין להם משאבים, כדי שיהיה שוויון בבריאות. שוויון במס בריאות יש. אתה תרוויח 30,000 שקלים, תשלם מס בריאות, אבל אתה מקבל חצי מהבריאות בנגב והגליל, אז למה אתה משלם מס מלא? אמרתי: נעשה חצי בריאות – חצי מס – עד שייתנו לנו שירות מלא של אותו פרמטר. אגב, הפרמטר שלי, שוויון בבריאות – משרד הבריאות מפרסם בכל שנה דוח אי-שוויון בבריאות, ושם יש פי שניים רופאים בתל אביב על כל 1,000 תושבים; התורים פי שניים; האחיות ומיטות האשפוז. אז אם מס בריאות הוא שוויוני, לפי ההכנסה, וקיבלת חצי בריאות בנגב, תשלם חצי. מי שנגד – ואני רוצה להגיד משהו על אופיר כץ, במובן הטוב: אופיר, כחבר כנסת צעיר, לקח על עצמו לעזור לבית חולים העמק בעפולה לפתוח מחלקה אונקולוגית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה? כי חולי סרטן מעפולה היו נוסעים לתל אביב לטיפול. אופיר יודע שהמדינה שמה, אבל זה לא היה קם בלי חיים כצמן, שהנציח את אשתו. שתי דקות או שתי שניות, מה סימנת לי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה סימון שאתה כבר בחריגה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חמוד. אז הלב של אופיר הוא למען הרפואה בפריפריה, אני יודע את זה. אני לא יודע אם עכשיו אתה יכול לאשר לנו את החוק הזה, אבל הגיוני, נניח עכשיו הוא דיבר – רק לסיום – יש לנו נתונים על כמה כסף גויס לכל בית חולים; בשנת 2019 איכילוב גייס 78 מיליון שקלים מתרומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - - תסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק הפואנטה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את הפואנטה תשמור לאחרי כן. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר ד"ר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה בשם הממשלה ובשם שר האנרגיה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בשם מי, שלמה? אנרגיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשמי. אני חושב שהביאו את התשובה בשם שר האנרגיה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חבר הכנסת מאיר כהן, אני לא מקריא את התשובה של שר האנרגיה, כי היא מסתכמת בנקודה העיקרית שכדי להביא הצעת חוק תקציבית, צריך למצוא מקור תקציבי. זה דבר ידוע לכולם, אבל לא בזה אני מתמקד. בדקות שדיברת, אני דווקא ישבתי עם שר הבריאות לשעבר ולעתיד, בקרוב, בעזרת השם, השר בוסו. הוא נכנס לכאן לשתי דקות ודיבר איתי ונתן לי את הנתונים שביקשתי לדעת. הרי כשעלתה הצעת החוק הזו, עם כל זה שהיא נשמעת מאוד מפתה – היא מאוד טובה. מי לא רוצה לתת לפריפריה? מי לא רוצה לתת לחלשים? אבל מצד שני, אתה אומר: למה זה בכלל צריך לבוא דרך הנחה במשק החשמל? הרי בתי חולים, בין שהם ממשלתיים, בין שהם פרטיים – אם זה ממשלתי הוא מתוקצב, כולל כל עלויות החשמל שלו; אם זה פרטי הוא מקבל תמיכות. אזכיר לך שהשר בוסו, בתחילת המלחמה, הכריז על שלושה בתי חולים בפריפריה כמרכזי-על, ברזילי, זיו ופוריה. מרכזי-על זה אומר שכל בתי החולים האלה שלא היו בהם מחלקות שיש בבתי חולים גדולים יותר – קרדיולוגיה, אונקולוגיה, כולל כל התקציבים וכל המעטפת שנדרשים – הם הוכרזו כמרכזי-על וקיבלו. ואופיר כץ, שהזכירו כאן קודם, דאג ל-50 מיליון שקל לבית החולים פוריה. וסורוקה – רק לאחרונה אישרנו בממשלה 1.2 מיליארד שקל. הממשלה מתקצבת מתוך זה 300 מיליון - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, הוא הולך לגייס תרומות - - - הוא צריך 1.5 מיליארד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הממשלה אישרה מתוך ה-1.2 – חוץ מבית חולים חדש, אגב, ממשלתי, שמתוקצב כולל הכול, שכבר נמצא בהליכים מתקדמים, בית חולים חדש נוסף בנגב, בבירת הנגב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מ-2013 - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מצוין. מ-2013 זה לא קרה, ובממשלה שלנו זה קורה. הממשלה שלנו היא זו שנתנה עובדתית הכי הרבה לפריפריה מבחינת בריאות, מבחינת פריסת מערכות MRI, תמריצים לרופאים. למעלה מ-1,000 רופאים שעלו מצרפת דרך משרד הקליטה, דרך השר אופיר סופר, כולם מקבלים תמריצים מאוד משמעותיים כדי להגיע לפריפריה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לי את הנתונים האלה. אין לי את הנתונים. מה אתה אומר? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מכיר. אני לא זורק מספרים כשאני לא מכיר את הנתונים, אבל אני רואה שהשר בוסו, שר הבריאות לשעבר, עושה לך שהנתונים לא מדויקים וזה לא נכון. בכל מקרה, כשמדובר – אני גם לא אומר דווקא בתי חולים. מאיר, זה אירוע גדול. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - אמרתי לשר: תחזרו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם יחזרו. גם אנחנו מחכים שהם יחזרו. הם לא חוזרים כי אתם מאוד מפריעים. אתם - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק. עוד פעם אתה מתחיל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל זה נכון, אבל אתם אלה שמפריעים להסכם - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי אם חלילה אתם תקימו את הממשלה הבאה ולא יהיה כאן חוק גיוס, אתם תיתנו לפלג הירושלמי לחוקק את חוק הגיוס. על מה אתם מדברים בכלל? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה אומר שזה בגלל האופוזיציה? מאיפה זה בא? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הפלג הירושלמי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפלג הירושלמי זה חוק הגיוס של לפיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה אומר – אין גיוס. מי שרוצה, מתגייס. זה הפלג הירושלמי. זה חוק הגיוס שלכם, אם חלילה שוב פעם תצליחו לעלות לשלטון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יהיה חוק גיוס בכלל, זה בסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, מאיר, באמת שמדובר כאן להבנתי באירוע שאם כן רוצים לתת ולשפות על עלות חשמל, זה דרך המדינה ומשרד הבריאות, ולא הנחה בחשמל, שאז אתה נכנס לשאלות: למה לא בתי אבות? למה לא עמותות שעוזרות לציבור? אתה פותח פה פתח שמשק החשמל וחברת החשמל – על פי חוק יש הנחות שמותר להם לתת, יש מנעד מסוים של החלטות שהם יכולים לקבל. אם אתה נכנס לתוך זה, אתה פותח פתח שאתה לא יכול לצאת ממנו, ובוודאי שתהיה לו עלות תקציבית מאוד גבוהה, ויש אתגרים אחרים שניצבים בפנינו. אז כמו שאני מבין, חבר הכנסת כהן – ואני מאוד מלא אהדה ליוזמות החקיקה שלך, שבאמת באות ממקום טוב, מלב טוב, למרות, אגב – אני חייב לעקוץ: אופיר כץ הגיש את אותה הצעת חוק ואתם הפלתם אותה בממשלה קודמת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הצבענו בעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נו, באמת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תבדוק. תבדוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפלתם אותה בממשלה הקודמת כי גם אתם הבנתם שדבר כזה של הנחה בחשמל לבית חולים בפריפריה זה לא עניין של משק האנרגיה. זה עניין של אולי עריכה מחדש או חישוב מחדש של התמיכה שנותנים לבית חולים פרטי או התקצוב שנותנים לבית חולים ממשלתי. אז עד כאן בסוגיה הזאת, ולכן עמדת - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - על הראש שלה. היא הייתה שרת האנרגיה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מאמין שזה קרה, אחרת זה היה עובר. אתם הייתם כאן על חודו של קול. מספיק שאתה היית מצביע – זה היה עובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לי, יש לי. עכשיו אני רוצה להתייחס על מה שחבר הכנסת כהן - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עכשיו הוא רוצה להתחיל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בלי לריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לא לא, בלי לריב. אני תמיד מדבר בנועם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה באיזה נועם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מדבר בנועם. כשמירב כהן לא נמצאת כאן אז אין מי שישתגע פה. כשאתה עולה ואתה רוצה להגיד לי משהו באופן אישי ואתה עולה כאן עם "מכונת רעל" – ככה לא מנסים לשנות משהו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רעל? אני מכונת רעל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתה – קודם כול כן. כשאתה עולה ואומר – הרי כל הפוסל במומו פוסל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשאתה עולה ואומר – אתה עולה כאן כל הזמן עם "מכונת רעל", אתה מכונת הרעל. ואז אתה מנסה לשנות משהו בהתנהלות, למרות שאני לא מסכים איתך, אבל אתה רוצה לשנות משהו בהתנהלות? אל תכנה את זה שאתה מנסה להטיף לו בדרך שאתה לא רוצה שהוא ידבר. אם אתה קורא לי מכונת רעל, אז מה אתה? אם אתה מכנה מישהו מכונת רעל, מה זה אומר עליך? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עכשיו, מאיר, אנחנו עוד נדבר על זה. בוא, אני לא רוצה לפתוח ולתת כאן שלל דוגמאות ושלל התבטאויות של מכונת רעל אמיתית כנגדנו. אבל דיברת על מורי ורבי הרב מאיר מאזוז, זכר צדיק לברכה. אתה אומר לי שהוא מסתכל עלי מהשמיים ורואה מה שאני עושה כאן. אז אני חושב שאתה נמצא במפלגה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שכדאי שתשמע את מה שהוא אומר, לא עליך באופן אישי אבל על ראש המפלגה שלך; דברים מאוד חריפים. בדקה שדיברת, ככה הצצתי בכמה דברים שהוא אמר, ואני רוצה שתשמע ותבין עד כמה המפלגה שאתה יושב בה – וזה שעולים כאן חברי כנסת אחד אחרי השני ותוקפים את לומדי התורה, ותוקפים את התורה, ותוקפים את מסורת ישראל - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מכבדים יותר מכולם את התורה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. איזה שטויות. איזה שטויות. איפה תוקפים את לומדי התורה? שילמדו תורה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - עד כמה, עד כמה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון, את פעם אחת עלית כאן לדוכן ודיברת בשבח אלה שתורתם אומנותם. ועל זה אמרתי לך שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה. אבל את לא קובעת - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי על זה? אני רוצה שתתנצל אחר כך, כי אני אמרתי שמי שתורתו אומנותו, צריך להתחשב בו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל זה מה שאמרתי עכשיו, חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה כבר קראתי לי פעם אחת - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כבוד השר, חברת הכנסת ביטון היא חברה – אל תסבך אותה עם הבייס שלה. אל תסבך אותה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון, אילו היית מקשיבה למה שאמרתי, אילו היית מקשיבה – בסך הכול קשב. מה אמרתי? בואי נתערב שלא הקשבת למה שאמרתי. תראי אחר כך את הסרטון, בסדר? אמרתי שאת, חברת הכנסת ביטון, עלית כאן ודיברת בשבח, בשבח - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מסבך אותה, לא הבנת. אדוני השר, יש לך כושר הבנה מהיר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את המילה "שבח" לא שמעתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אמרתי שלא שמעת, לא הקשבת, ואת תוקפת אותי על משהו שאמרתי ההפך. בכל מקרה, חבר הכנסת כהן יש לי עוד חצי דקה, אז בוא תשמע. הרב מאזוז, זכר צדיק לברכה זצ"ל אמר שמי שהצביע לפיד כאילו עבד עבודה זרה. כתוב: לא יהיה לך אלוהים אחרים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הומופוב, שונא אדם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אלוהים אחרים, ובגימטרייה זה בדיוק יאיר לפיד, 345. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הומופוב שונא אדם, ומוטב שלא תזכיר אותו מעל הדוכן הזה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> קצת הסתה, הייתי אומרת. קצת הסתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא אמר גם שכל זמן שלפיד בעולם, חרון אף בעולם. גם חרון אף זה בגימטרייה 345, יאיר לפיד. אז יאיר לפיד – הוא אמר גם שיאיר לפיד, יש לו שנאה עצמית לתורה, כשלנו אין שנאה עצמית לחילונים. להפך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר שטויות ואתה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר כהן, אתה מזכיר את מורי ורבי. תדע לך שהוא מאוד מאוד לא אהב, בלשון המעטה, את היושב-ראש שלך, אז אולי כדאי שתחליף אותו, ויהיה לך אולי סיכוי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אהב להט"בים ולא - - - נשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, לרשותך שלוש דקות תגובה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שתוק, שתוק, שוטה שכמותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר קרעי, אתה הכרחת אותי. אני לא מדבר ולא מזכיר דברי רבנים גם אם אני חולק עליהם, אבל הוא הרב שלך. אמר הרב מאזוז פעם – תקשיב, תקשיבו כולם. טלי, אני מבקש שאת תקשיבי במיוחד. יש לנו בארון מכונות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה באיזה שקט ושלווה היא נמצאת היום. תחמיא לה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שימו לב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה אומר שהרב שלך אמר עליי עובד עבודה זרה, הרב שלך אמר פעם: יש לנו בארון מכונות – אחת מכונת כביסה, אחת מכונת ייבוש – אז כל מכונה היא אישה דוממת. אמר את זה הרב מאזוז, ואני לא רוצה לצטט כאן מה הוא אמר על נשים. זה המעט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ועל להט"בים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועל להט"בים. אז בסדר, אז בסדר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שאין לך חוש הומור ושאתה לא מקשיב לכל השיעור - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אומרים? אתה הכרחת אותי. אם הרב מאזוז, זיכרונו לברכה, אמר עלינו שאנחנו עובדי עבודה זרה, אני מקווה שאתה לא חושב שאנחנו עובדי עבודה זרה. אני רק מקווה שאתה לא חושב. עזוב, עזוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני חושב - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שהוא חושב. ברור שהוא חושב. זה הרבה יותר גרוע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומר, אני רק אומר לך, אני מוצא חובה נעימה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - את ההתנהלות שלכם כלפי מורשת ישראל, כלפי התורה, כלפי לומדי התורה. תחזרו בתשובה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלוימל, שלמה, שלמה, לא תמצא – אני יוצא על כל האופוזיציה הזאת ללמד זכות, היות שאני חי בתוכה כמו שאני חי גם בתוככם. אף אחד מכאן מעולם לא התבטא כנגד לומדי התורה. הדרישה שלנו לשוויון והדרישה של חלקים מכם לשוויון, אין בינה לבין לומדי התורה ועצם העיסוק בתורה ולא כלום. מאיפה השורשים של כולנו אם לא מלומדי התורה? אבל לצד זה, אנחנו מאמינים באמונה שלמה שאחרי 7 באוקטובר אנחנו צריכים למלא את השורות ולהגן על ארץ הקודש הזאת. שם הוויכוח, ואת זה אתם לוקחים ואתם מטיחים בנו שאנחנו נגד לומדי התורה. לא היה ולא נברא. אשר להצעת החוק, אתה צודק, שלמה. נכון שאומר שר האנרגיה: למה כאן ולמה לא שם, אבל עדיין יש הבדל גדול בין בית אבות לבין בית חולים שמציל חיים כל רגע; השר מרגי, יש הבדל גדול בין להסתכל על סורוקה, שאתה מכיר, ולראות את הקושי הגדול – וההצעה לא באה ואומרת: תצאו מדעתכם. ההצעה אומרת: אפשר לעשות פוס של רגע ולקבל החלטה ששנתיים, שלוש אנחנו מקילים על בתי החולים, ובשנתיים האלה מקבלים 50% לשלם. המדינה תעמוד בזה. אילו רק חבריי שיושבים בוועדת הכספים ומסתכלים על הכספים הקואליציוניים היו מבקשים ככסף קואליציוני את ההנחה הזאת, בוודאי כולכם הייתם מאשרים, אבל כשאנחנו עולים ומדברים לשם שמיים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא בכסף קואליציוני, אתם מתנגדים. תודה, אדוני. סליחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון מבקש להשיב כפי זכותו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לחדד את הדברים ולומר לשר הבריאות עד לא מזמן: חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת בוסו, שר הבריאות עד לא מזמן, אתה היית שר מצוין, והאי-שוויון בבריאות בנגב לא יושב על כתפיך. אתה פעלת, אתה פעלת, אבל כדי לחולל שינוי אמיתי בזה שעל כל 1,000 תושבים בתל אביב יש פי שניים רופאים ביחס ל-1,000 תושבים בנגב, זה דורש מעשה של איזו תוכנית חומש שאומרת: לא יהיו יותר פערים כאלה. עכשיו, יש בעיות שדיברנו עליהן בזמנו, שאתה רצית לתעדף רופאים שנולדו בנגב, כי הסקרים מראים שהם נשארים לגור בנגב, שייכנסו לבן-גוריון. אז הוות"ת והמל"ג לא נותנים לך לתת להם עדיפות, אז אמרתי: בוא נעשה תקנים לרפואה בנגב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי שחתם להתקבל לתקנים האלה – רגע, יעקב אשר. אתה צר מדי, אתה צר מלהכיל את המקום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מיכאל - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - תוסיף: מי ששירת בצבא ובמילואים, תהיה לו עדיפות – עדיפות, עדיפות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד יותר, עוד יותר טוב. ויהיה לי עוד יותר טוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שהמל"ג לא יפחד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד יותר טוב, מה שאת אומרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - יש - - - חוק כזה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר, אם אתה עדיין יכול שם לתת למשל לבן-גוריון עוד 40 תקנים – גם ככה הם לומדים בסורוקה, אבל אלה תקנים לעבודה בנגב. אתה רוצה להיות רופא בבן-גוריון – תיבחן כמו כולם; אתה רוצה להיות רופא בנגב – תחתום עשר שנים שתעבוד בנגב; לא עבדת – תשלם מיליון שקל של הכשרה רפואית. מה? לא הבנתי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה עדיין תקבל אותו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברור. הוא מקבל מלגה, הוא התקבל לרפואה. הוא נשאר כי הוא בא לתקן של עבודה בנגב. זה דבר אחד. דבר שני, השר, אני רוצה להגיד לך משהו שכן אפשר לשנות אותו. קופת חולים כללית – לא משנה, אתה יכול להשפיע, אל תגיד לי: אני כבר לא שר. קופת חולים כללית מקבלת גם תרומה לתל אביב וגם תרומה לבאר שבע, אבל יש לה תחרות בשירותי בריאות בתל אביב, גדולה יותר מבבאר שבע, כי 50% מהלקוחות בתל אביב הם לא כללית, ובנגב 70% כללית ובית חולים אחד כללית. כרגולטור אתה צריך לוודא שמה שיש לה – הרבה מזה הולך לנגב; שלא תתעדף בגלל תחרות בתל אביב את ההשקעות שלה מול היעדר תחרות שיש לה בנגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת כהן מאיר. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 47, נגד – 56. אני קובע בזאת כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן, לא אושרה, ואשר על כן תוסר מסדר-יומה של הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 46, נגד – 56. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מרדכי מיכאל ביטון, לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/366/25; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ט"ז, ישיבה 48.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-יומה של הכנסת – הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר. הצעת החוק נומקה ביום 1 במרץ 2023. אני מזמין את כבוד סגן השר אלמוג כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד ראש הממשלה מעניקה זכויות ושירותים ל-113,000 ניצולים, והתקציב השנתי המשולם לנושא, הן ככספים ישירים והן כהטבות ושירותים, עומד בשנת 2025 על 5.3 מיליארד שקלים. נתונים אלה מבטאים מגמה של גידול משמעותי בסיוע שניתן לניצולי השואה בעשור האחרון ואף קודם לכן, גם בהכרה באוכלוסיות נוספות וגם בהכפלת התקציבים. בין מהלכי הסיוע העיקריים ניתן למנות את השוואת הזכויות של ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות, הנמנים עם מעגל הנרדפות הראשון, אשר כולם ללא יוצא מן הכלל מקבלים קצבה חודשית והטבות נלוות משמעותיות, כולל בתחום הרפואי. הקבוצה שבה עוסקת הצעת החוק אומנם אינה נמנית עם יוצאי מחנות וגטאות, וככלל גם לא הוכרה בחוקי הפיצויים של גרמניה, שכן מרביתם ברחו לפני הכיבוש, אך זו קבוצה שאנו ראינו לנכון ליתן לה הכרה וזכויות בחוק, שכן מרביתם הגיעו ארצה ללא כל פנסיה. על כן, קבוצה זו הוכרה בחוק הטבות לניצולי שואה במסגרת תיקון משנת 2014. בהתאם לכך, ומתוך הכרה במצבם הייחודי, הוענקה לקבוצה זו שורה של הטבות, הכוללות מענק שנתי, שסכומו הוכפל בשנים האחרונות, בסך 7,502 שקלים; פטור מלא מתשלום על תרופות שבסל הבריאות; תוספת סיוע לסיעודיים; מימון טיפולים נפשיים; תמיכה במועדונים ובחוגים חברתיים; ליווי סוציאלי פרטני; זכאות למתנדב חברתי, ועוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מההתחלה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> בנוסף, מהלכי הסיוע שקודמו בשנים האחרונות - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מההתחלה, מההתחלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אתה יכול, בבקשה – לא מההתחלה. אם אתה יכול, בבקשה, את הפסקה האחרונה שהקראת בקצב מהיר, תוכל בבקשה לחזור עליה? את הפסקה האחרונה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אין שום בעיה. בהתאם לכך, ומתוך הכרה במצבם הייחודי, הוענקה לקבוצה זו שורה של הטבות, הכוללות מענק שנתי, שסכומו הוכפל בשנים האחרונות, בסך - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יאללה, אלמוג. קדימה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אשר על כן, הצעת החוק טרם נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה. יש לבחון היבטים נוספים להיתכנותה, לרבות לעניין עלותה התקציבית, העומדת על 66 מיליון שקלים לשנה, בהתאם לנמסר מאגף התקציבים במשרד האוצר. אני רק רוצה לציין, היום אנחנו שלושה שבועות מאז שנעצרה הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. היא עדיין נמצאת – משחקת קנדי קראש ומתלוצצת עם רופאיה בזמן שהיא עשתה את הפיגוע ההסברתי הגדול ביותר; בזמן שמחנה מאוד ספציפי במפה הפוליטית נעמד לצידה ומשתמש בחיילי צה"ל הגיבורים שלנו כקרדום לחפור בו, ביחד עם מרבית ארגוני ה-BDS הגרועים בעולם. אחיי מהשמאל הציוני, שכבר איננו קיים, תתעוררו על החיים שלכם. אני גם דרשתי מראש השב"כ דוד זיני: קח אליך את החקירה הזאת, תוציא את החקירה מהידיים של החונטה, כי החונטה לא רוצה את האמת. היא רוצה להמשיך ולהרוס את המדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. לפני שנעבור להצבעות, חבר הכנסת יבגני סובה מבקש לממש את זכותו להגיב על עמדת הממשלה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המהירות שבה סגן השר הקריא את תשובת הממשלה היא דוגמה ליחס של הממשלה כלפי ניצולי שואה. ההצעה הזאת לא נולדה כאן במסדרונות הכנסת, היא נולדה כתוצאה מהמפגשים הרבים עם ניצולי שואה. אני בטוח שרבים מכם אפילו לא יודעים שישנם ניצולי שואה שלא מקבלים קצבה חודשית אלא מקבלים קצבה שנתית בלבד. אנחנו, הממשלה הקודמת, העלינו את הקצבה ב-64%, לרמה של 7,000 שקל במקום 4,500 שקלים. אנחנו עשינו את זה, לא אתם. אני ראיתי מצוקה של ניצולי שואה כאשר אחד מבני הזוג שלהם, בני או בנות הזוג, הולכים לעולמם – כשהם לא ניצולי שואה, רמת ההכנסה שלהם יורדת בצורה משמעותית. הבקשה שלהם היא לתת להם עוד שנה, שנתיים, אולי שלוש שנים, לתחזק אותם מבחינה כלכלית אחרי שהם מאבדים את היקר מכול, את בן או בת הזוג שלהם. אתם עשיתם מעשה מביש. לפני שבועיים אמרתם: נדחה את זה בשבועיים; לפני שלושה שבועות דחיתם את זה בשבועיים. הפעם, השבוע, החלטתם לדחות את זה בארבעה חודשים. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שכל אחד שיושב בבית הזה וכל אחד שיצביע נגד החוק הזה יידע דבר פשוט: כל יום, כל יום, הולכים לעולמם 42 ניצולי שואה. ארבעה חודשים של דחייה שאתם עשיתם זה 120 יום. תכפילו את זה ב-41 – אתם תגיעו ל-5,040 ניצולי שואה שילכו לעולמם בארבעת החודשים הקרובים. ואתם בהצבעה שלכם נגד משאירים את בני ובנות הזוג שלהם ללא התמיכה הכספית הזאת. תתביישו לכם שאתם הולכים להפיל את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 38, נגד – 54. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022, לא אושרה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6063/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתן גינזבורג) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג להציג את הצעת החוק. לרשותך, חבר הכנסת גינזבורג, עשר דקות, בבקשה. אני רוצה לאפשר לו לסיים את השיג ושיח עם יושב-ראש הקואליציה. אולי בזכות זה נגיע להסכמות. בדיוק. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק שנועדה לתקן כשל מערכתי שהפך לנטל כבד על כלל אזרחי המדינה, והיא מערכת תאגידי המים והביוב. לפני כמה שנים החליטה הכנסת שרשויות מקומיות יפעילו את משק המים רק באמצעות חברה בע"מ. משק המים במדינה היה אז במשבר, אני מזכיר, ואולי אפילו במשבר קיצוני. לא רק שלא היו מים – וכולנו זוכרים את הקמפיין "ישראל מתייבשת", שבו נקראו האזרחים לנהוג באחריות בכל נוגע לצריכת המים – אבל גם תשתיות המים והביוב בשטחי הרשויות המקומיות, האמת, לא טופלו כראוי. היה פחת מים גבוה, היו רשויות מקומיות שלא ניהלו כמצופה את משק המים והתשתיות בשטח שלהן, והיו שהעדיפו אפילו להשקיע את כספי צריכת המים של התושבים במקומות אחרים, כמו חינוך, כוח אדם, פרחים בכיכרות, אירועי יום העצמאות, מה שבאמת הוביל להזנחה בתשתיות המים בשטחן. ההתנהלות הזאת הובילה לחיוב הרשויות המקומיות להקים תאגידי מים וביוב, לצד יצירת מנגנוני רגולציה חדשים שלא היו עד אז. ובאמת, התאגידים שהוקמו הצליחו לשפר את ניהול משק המים: פחת המים ירד באופן משמעותי, המשק הכספי הסגור שנקבע אז אפשר השקעה בתשתיות ובשדרוגן, ולצד זאת, באותו הזמן גם המדינה החלה להשקיע, והתשתיות הלאומיות אף הן שופרו. אנחנו רואים איך מערכת ותעשיית התפלה מתקדמת, אחת מהמתקדמות בעולם, הוקמה, ועברנו להיות מעצמת מים; ממדינה שהתייבשה למדינה שיודעת לנהל משק מים מודרני. אבל מה קרה על הדרך, אדוני היושב-ראש? על הדרך הוקמו 56 חברות מים, כל תאגיד מים עם דירקטוריון ויושב-ראש, עם מנכ"ל וסמנכ"לים, ויועצים משפטיים, יועצים חיצוניים, דוברים, מערך ניהול מנופח, משרדים, מוקדי שירות, מערכי גביית תשלומים חדשים. נוצרה עוד שכבה ביורוקרטית באמת בלתי נסבלת. ועוד איזו ביורוקרטיה. למעשה, התאגידים הקימו מנגנונים כפולים לאלו שהיו כבר קיימים ברשויות המקומיות, והכסף שרצינו שילך לטיפול בתשתיות מים וביוב הולך בין השאר למשכורות של מנהלים, לרכבים, ליועצים ולמנגנונים. ומה עוד קרה, אדוני היושב-ראש? התושבים משלמים יותר, הפעם גם כולל מע"מ, מה שלא היה בתקופה שהמים היו באחריות העיריות. השירות נפגע והוא התרחק מהתושבים. ועכשיו, לכו תנסו לדבר עם תאגיד מים באזור המגורים שלכם. אז מה עושים? באו רשות המים ומשרד האוצר ואמרו: באמת, הקמנו יותר מדי תאגידים, 56 תאגידים, יותר מדי ביורוקרטיה. בואו נצמצם אותם, נחליט שיהיו 11 תאגידים אזוריים. עד היום לא הצליחו להגיע לשם, אבל בינתיים הלכו למהלך ביניים, והוחלט על צמצום התאגידים ל-30 וכמה. גם המהלך הזה לא ממש הצליח, וזאת בדיוק הבעיה, כי זה לא פותר כלום, זה רק יוצר תאגידים גדולים יותר, מנופחים יותר ורחוקים יותר מהתושב ומהרשות המקומית. אגב, תנו לי לנחש מה היה קורה או מה יקרה בעתיד, כשהם יצליחו. אתם תראו שבעוד כמה שנים יגידו: למה צריך 11 תאגידים? בוא נעשה תאגיד אחד ארצי, ואז, התאגיד הארצי הזה יהיה ממש כמו חברת החשמל – ענק, תאגידי, ביורוקרטי. כמה שנים אחרי זה יבוא מישהו ויגיד: למה בכלל צריך תאגיד ממשלתי? בוא נפריט את משק המים, כמו שעושים היום בחשמל. זאת התפתחות זוחלת שגם אותה צריך למנוע. אדוני היושב-ראש, בזמן שאתה מתחלף, חבר הכנסת אלי רביבו, מכיוון שגם לך יש הצעת חוק בדיוק כזאת, שמדברת בדיוק על אותו נושא, ממש ממש בדיוק – תאמין לי, בדקתי את הנושא – גם אתה מבין שמים הם מוצר צריכה בסיסי, ציבורי, חיוני, שאסור להפריט אותו. המים הם משאב לאומי קריטי. זה חלק מהשירות הציבורי שצריך להינתן לתושבי המדינה, ולא רק מתוך שיקולים כלכליים של רווח. לכן, צריך לדאוג שיהיה הכי יעיל, הכי זול עבור התושב. את זה יכולות לעשות, במיוחד היום, הרשויות המקומיות, דווקא מכיוון שהמצב השתנה והוא שונה היום מאז. אבל לא רק אני חושב כך, גם אדוני חושב כך, חבר הכנסת רביבו. אפילו משרד האנרגיה והתשתיות ערך בחינה על ידי צוות מקצועי, בראשותו של חברי, ידידי זאב בילסקי - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - שלגישתי בהצעת החוק, המבנה התאגידי החטיא את מטרת הצדקת הקמתו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה התחלתי, ככה התחלתי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ושם המיקוד של - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה התחלתי, ככה התחלתי. - - צוות בחינה מקצועי שהקים משרד האנרגיה בראשות זאב בילסקי, שהיה ראש מטה הדיור, חבר כנסת, יושב-ראש הסוכנות, ראש עיריית רעננה. ישבו יחד עם גורמי מקצוע ובדקו, בדקו את משק המים הרצוי. בבחינה שלהם עלה שהמוטיב המרכזי לניהול נכון, יעיל ושוויוני של משק המים הוא קיומו של משק כספי סגור, שיאפשר ניהול נכון, ראוי ותקין של משק המים העירוני, תוך עמידה ברגולציה אחידה גם ביחס לרשויות שמנהלות את משק המים באמצעות תאגיד מים וגם ביחס לרשויות שמנהלות את משק המים באופן עצמאי, בלי תאגיד. כיום קיימת אי-אחידות רגולטורית בין משק המים שמנוהל בתאגיד למשק המים שמנוהל על ידי עירייה, גם בהשקעות בתשתיות ואפילו בקביעת תעריפי המים, כי התאגידים, למשל, משלמים מע"מ והרשויות לא. מה עוד התברר במהלך הבחינה המקצועית של הצוות? שיש לא מעט יתרונות בניהול משק המים במסגרת הרשות המקומית שמצדיקים את שינוי העיקרון הנוקשה של ניהול משק העירוני רק באמצעות חברה בע"מ, כפי שקובע היום החוק. נראה שכיום בשלה העת, חברי הכנסת, באופן מושכל, לנהל את משק המים העירוני באמצעות הרשויות המקומיות ולא באמצעות תאגיד מים עירוני נפרד. המהלך הזה גם ייעל את ניהול משק המים העירוני ויאפשר ראייה אינטגרטיבית של שירותי הרשות המקומית בתיאום פיתוח תשתיות ועלויות. למשל, לא יצטרכו להגיע למקום שבו יום אחד העירייה פותחת את הכביש לטובת טיפול במערכת הניקוז או הטמנת סיבים אופטיים מתחת לאספלט, ושבועיים אחרי שסגרו את הכביש, יבוא תאגיד המים ויפתח אותו שוב כדי לטפל במערכת הביוב העירונית שבאחריותו. הדבר גם יאפשר איחוד פונקציות אדמיניסטרטיביות כגון גבייה, ייעוץ משפטי, ניהול כוח אדם וכדומה. חברי הכנסת, בשנת 2025 אנחנו כבר לא באותו מקום כמו לפני 15 ו-20 שנה. הרשויות המקומיות התפתחו משמעותית, והבנו כמה יכולות יש להן היום; התשתיות שופרו; יש הבנה ברורה ועמוקה בחשיבות ההשקעה במשק המים; המקצועיות השתפרה בכל תחום – יש חוקי מכרזים, יש בקרה, יש שקיפות. היום רשויות מקומיות יכולות להמשיך לנהל את משק המים בצורה יעילה יותר, קרובה יותר לתושב, בלי שכבת ביניים ביורוקרטית, מנופחת ויקרה. הצעת החוק שלפניכם מציעה, למעשה, את מה שמובן היום מאליו – להעביר את הסמכות לרשויות המקומיות ולתת להן את החופש לבחור איך לנהל את משק המים בתחומן. רשות שתעמוד בקריטריונים ובסטנדרטים מקצועיים ותוכל לנהל את זה בעצמה, תנהל בעצמה; רשות שרוצה להצטרף לתאגיד אזורי עם רשות אחרת, תצטרף; רשות שמעדיפה להשאיר את תאגיד המים, תשאיר את זה בתאגיד המים. זאת לא כפייה, החוק הזה הוא וולונטרי. זאת בחירה. יש כלל ברזל ברור: יהיו קריטריונים מקצועיים במשק כספי סגור. כל שקל שייגבה לצורך ניהול משק המים ישמש אך ורק לתשתיות מים וביוב, הא ותו לא; לא לפרחים ברחוב לקראת הבחירות, לא לזיקוקים ביום העצמאות – רק למים ותשתיות. זה העיקרון היסודי שמונע חזרה לטעויות העבר, שמבטיח שנשמור על ההישגים שהשיגו, אבל בלי המבנה המיותר והיקר. זה עובד, רבותיי; זה עובד כבר היום ברשויות מקומיות בכל הנוגע לאגרת שמירה. לכן, חברי הכנסת, אני שמח מאוד לבשר לכם שהחוק הזה – אני יודע – זוכה לתמיכת שר האנרגיה אלי כהן, שגם מקדם בעצמו הצעת חוק ממשלתית דומה בעיקרה, וגם הודעתי שאמזג את הצעתי עם ההצעה הממשלתית, כי אין פה אופוזיציה וקואליציה. גם ראשי הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי, הגוף שמייצג את כלל הרשויות בישראל, תומכים בהצעה ומבקשים את קידומה המהיר. כולם מבינים שצריך לשפר את המצב וכולם יודעים שאפשר אחרת – יותר יעיל, יותר קרוב ויותר אחראי. הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, היא חלק ממדיניות עקבית ותפיסת עולם שסיעת כחול לבן ואני בתוכה מובילים: העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, מהממשלה לעירייה. אנחנו מאמינים בשלטון קרוב לאזרח, שלטון שמכיר את הצרכים המקומיים, שלטון שיכול להגיב מהר, שלטון שאחראי ישירות מול התושבים. חברי הכנסת, אתם יודעים ששירתי שנים רבות בעירייה. שימשתי גם כיושב-ראש תאגיד מים וביוב, ואני יודע על מה אני מדבר. תאגידי המים היו פתרון נכון בזמנו בחלק מהמקומות. הם עשו עבודה טובה, אבל המצב השתנה. אני מסיים, אדוני. תאגידי המים היו אמורים להיות מקצועיים, אבל הם הפכו לביורוקרטיים; היו אמורים לחסוך כסף, אבל יש בזה היום גם בזבוז כסף, כשמקימים מנגנונים כפולים. הגיע הזמן לשנות את המציאות. אני הצעתי הצעת חוק שמציעה מסלול אחראי, מאוזן, מקצועי, שיאפשר סגירת תאגידי מים, לתת לרשויות חופש בחירה בניהול משק המים, להבטיח משק כספי סגור שימנע שימוש לרעה בכספים, ולחייב עמידה בקריטריונים מקצועיים של השקעה בתשתיות. זאת ההזדמנות לתקן כשל, לחסוך כספי ציבור, לשפר שירות לאזרחים ולהחזיר את ההיגיון למערכת. תודה רבה מאוד, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מזמין את השר אבי דיכטר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. אדוני השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גינזבורג, שר האנרגיה והתשתיות תומך באופן עקרוני בסגירת תאגידי המים, תוך הקפדה על משק כספי סגור שיבטיח השקעות בתשתיות. בימים אלה עובדים על תיאומים בנוסח הממשלתי עם המשרדים הרלוונטיים כדי לקדם את הנושא הזה. בשמו של שר האנרגיה, אני קורא לחבר הכנסת איתן גינזבורג להצמיד את הצעת החוק שלו לממשלתית, לכשתעלה בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הצבעה תהיה במועד אחר. זה מקובל? אוקיי, מקובל על חבר הכנסת איתן גינזבורג, מיוזמי החקיקה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6116/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרצנו להציג את הצעת החוק. בבקשה. עד עשר דקות, לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה לשקף לכם תיאור מציאות, מציאות של ישראל 2025. זו הייתה השנה הכי חמה מאז שהתחילו המדידות, מאז שבני האדם התחילו למדוד את הטמפרטורות. השנה הנוכחית הייתה השנה החמה בהיסטוריה. במהלך השנה הנוכחית, במהלך סופת החום פה בישראל, נשברו שיאי טמפרטורה באזורים רבים בישראל: בבקעת הירדן נשבר שיא של 49.7 מעלות; בצפת נשבר שיא עם 41.4 מעלות; בקיבוץ איילון שבגליל נשבר שיא עם 42.7 מעלות; באיילת השחר שבעמק החולה נשבר שיא עם 46.8 מעלות; בערד נשבר שיא עם 43.8 מעלות; באילת – מפתיע ששם נשברים שיאים, הרי זה המקום הכי חם בארץ – גם באילת נשבר שיא של טמפרטורות לשעות הלילה עם 36 מעלות. עכשיו, מה הפתרון הכי אפקטיבי והכי יעיל לבעיית החום? צל. הפער בין הטמפרטורה שנחווית בשטחים מוצלים לעומת שטחים שהם לא מוצלים יכולה להגיע במרחב העירוני לפער של 15 מעלות. אדוני היושב-ראש, עם צל – 15 מעלות; עם צל – מינוס 15 מעלות. 15 מעלות. זה הבדל ענק. חשוב לומר שכ-90% מהשטחים העירוניים בישראל מתאפיינים בחוסר צל. 90%. רק באחד מתוך 400 רחובות בישראל יש הצללה באמצעות עצים, אחד מתוך 400; 0.25% מהרחובות בישראל עם צל. עוד הבחנה מעניינת במסגרת שיקוף המציאות לחברי הכנסת זה שלעשירים יש צל ולעניים אין צל. ביישובים מעשירון שמונה ואילך יש הכי הרבה צל, עם 16.3%; ביישובים מהעשירון הראשון, עשירון 1 במדד הסוציו-אקונומי, יש הכי מעט צל, עם כיסוי של קצת מעל ל-3%. עכשיו, חשוב להדגיש: צל זה לא איזושהי פריבילגיה, יותר נעים, פחות נעים; זו תשתית חיונית בעידן של התערערות האקלים. בקרוב, גם כבר עכשיו, בסופת החום שחווינו השנה, כולנו נסגרנו בבתים, לא יכולנו להתנהל מחוץ לבית, כי זה פשוט היה בלתי נסבל. לכן צל היום זה תשתית חיונית, קריטית ליכולת שלנו לקיים את סדר-היום שלנו במדינה, שכולל גם צורך לצאת מהבית מעת לעת. בממשלת השינוי קיבלנו החלטת ממשלה – פה ייאמר לזכותו של שר האוצר לשעבר ליברמן – החלטה 1022 של ממשלת השינוי, ושם נקבע יעד לכיסוי של צל עצים של 70% במדרכות, ברחובות בעלי פוטנציאל של הולכי רגל. 70%. גם הוקצה לזה תקציב, אבל הממשלה הזאת בחרה שלא להמשיך אותו. הצעת החוק הזאת, שגובשה במשך חודשים רבים יחד עם הצוות המצוין של עמותת אדם טבע ודין, עו"ד אלי בן ארי והייעוץ המשפטי של הכנסת. עבדנו באמת שעות, במשך חודשים, מאות שעות, כדי לדייק את הצעת החוק הזאת, להתאים אותה לחוק התכנון והבנייה, לעשות הבחנות בין המרחב העירוני למרחב הכפרי, לוודא שיהיו את המשאבים הנדרשים למימושה. באמת קבענו הבחנות מאוד מדויקות, קבענו את זה, ועל כך אני רוצה להודות לצוות המדהים של אדם טבע ודין, שעושה עבודת קודש בהגנת הסביבה ובהיערכות וההתמודדות עם התערערות האקלים. התיקון שאני מניח עכשיו בפני הכנסת, יחד עם שורה של חברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית, מרחיב את חובת ההצללה הקיימת כבר היום בחוק ביחס למרחבים ציבוריים ספציפיים כמו חופי רחצה, בריכות, גני שעשועים ומוסדות חינוך, מבקש להרחיב את חובת ההצללה כך שהיא תכלול גם מרחבים ציבוריים נוספים כמו מדרכות, שבילים, מעבר הולכי רגל, שבילי אופניים, מגרשי ספורט ועוד, מתוך נקודת מוצא שאם יש חובה להצללה בבית הספר, ראוי שתהיה חובת הצללה גם בדרך לבית הספר, כי זאת המשמעות של היערכות לשינויי האקלים. התיקון הזה הוא קריטי במיוחד לישראל, שבה, כמו שכולנו יודעים, אין חוק אקלים שמגדיר למשרדי הממשלה תוכניות עבודה מוגדרות, יעדים, מסגרות פעולה, במטרה להתמודד עם התערערות האקלים, סופות חום, שיטפונות, רעידות אדמה. לכן, בהיעדר חוק אקלים, צריך לוודא שהחוקים הקיימים מותאמים לזמנים שבהם אנחנו חיים, במטרה לספק לכל אזרח בישראל את הזכות ללכת ברחוב ולא להישרף משמש קופחת. אני לא כל כך יודע מה עמדת הממשלה, מאחר שהעמדה שנמסרה לי הייתה - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא צריך לנחש, תכף תשמע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאין שר פנים. אני חושב שבהקשר הזה ראוי שהממשלה תקיים, הייתה מקיימת דיון ענייני בנושא הזה, מאחר שהנושא מקובל גם על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שעבדנו איתו יחד על גיבוש הצעת החוק הזאת. החוק מוכן, אפשר לגבש אותו וללבן את הסוגיות שפתוחות במעלה החקיקה, ואני ממליץ לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, שהיא קריטית לעידן של התערערות האקלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מזמין את השר דיכטר. אתה משיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התנגדות משרד הפנים להצעת החוק בנוגע לדרישת ההצללה נובעת בעיקרה מהטענה שהיא מהווה התערבות מיותרת ומסרבלת בהליכי התכנון הקיימים. הצעת החוק אינה מחדשת דבר, אלא מוסיפה נטל ביורוקרטי שאינו נחוץ. עיקרי ההתנגדות של משרד הפנים להצעת החוק בהיבטי התכנון היא כדלקמן: קודם כול, סרבול וביורוקרטיה מיוחדת – ההצעה מחייבת הוספת שלב פורמלי של הכנת תסקיר מיוחד לבחינת ההצללה. משרד הפנים טוען כי זה נטל מיותר שרק יאריך את לוחות הזמנים של הליכי התכנון ויגדיל את הביורוקרטיה בלי לתרום תרומה משמעותית לאיכות התכנון. דבר נוסף – כפילויות עם הליכים קיימים, שיקול דעת של מוסדות התכנון. מוסדות התכנון הקיימים, כגון ועדות מקומיות, ועדות מחוזיות, כבר מחזיקים היום בסמכות ובשיקול הדעת לבחון היבטים של הצללה בהתאם לצרכים הספציפיים של כל פרויקט ושל התוכניות גם יחד. אין צורך לכפות עליהם – על הוועדות, הכוונה – אין צורך לכפות עליהם בחוק חובה גורפת לבחון זאת באופן פרוצדורלי נפרד, שכן הדבר כבר נשקל כחלק מההליך הרגיל. אני שומע יש פה כנסת מקבילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שומע אותך היטב. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מנהלי סיעות מטעם הקואליציה, זה מפריע לשר מטעמכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר זה מטעם - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה צודק, חבר הכנסת שטרן, נכון, זה מפריע לשר מטעם כולנו, אבל הוא משלכם, אז אנא, תכבדו אותו לפחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו זה - - - הוא לא מטעם - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> קיים קושי יישומי בשלבים מוקדמים של התכנון, שזה היבט נוסף שבו משרד הפנים מתנגד להצעה. בשלבי התכנון הראשוניים, התוכניות אינן יורדות לרמת הרזולוציה המדויקת הנדרשת כדי לבחון באופן אפקטיבי את מיקום ההצללה המדויק או את הצורך בה. דרישה זו כבר בשלב התכנון המופשט לא תשיג את מטרתה ותהיה בלתי ישימה. לסיכום, משרד הפנים, עמדתו היא שההצעה מהווה נטל מיותר שאינו משיג יעדים חדשים אלא רק מסרבל את המערכת הקיימת ומעמיס עליה דרישות פרוצדורליות בלתי נחוצות. אני רוצה לומר לך, יוראי, אני קצת מצוי בנושא הזה, כי זה משיק לתחום של משרד החקלאות וביטחון המזון דרך פקיד היערות. לא יודע כמה אתה מתמצא, אבל פקיד היערות – אגב, מונח מנדטורי שעדיין לא עבר מן העולם, זאת אומרת לא עבר מישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד לקרוא לו האגריד. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני תכף אגיד לך איפה הבשורה. אצלנו פקיד היערות – כל הנושא הזה נמצא באגף של שיטפונות, ניקוז, הצללה. ממש בשבוע שעבר, או אפילו במהלך השבוע הזה, בסעיף בחוק ההסדרים – אתה איתי, יוראי? חשוב שתכיר את זה, כי לדעתי זה נושא חדש. זו הצעה בחוק ההסדרים, לא קשורה למשרד הפנים, אבל ללא ספק היא נותנת מענה גם למה שמשרד הפנים עוסק בו, גם למה שאתה מבקש, ובעיקר – למה שעם ישראל צריך. הכוונה היא להקים קרן בדומה לקרן שטחים פתוחים, אם אתה מכיר, שמכריתה של עצים – על האגרות שמשלמים על כריתה של עצים יילקח פלח לטובת הצללה, זאת אומרת, הורדת עץ – תיטע עץ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יופי, אני תומך בזה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני יודע שהנושא הזה נמצא בחוק ההסדרים. אני מאמין שזה סעיף שיש עליו הסכמה בין האוצר לבין משרד החקלאות, אירוע נדיר בפני עצמו. אבל על הסעיף הזה יש הסכמה כי ברור לחלוטין שכדי לממש את מה שאתה רוצה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש שקט באולם. מי שלא צריך לדבר, שלא ידבר, חברים. חברי כנסת, קצת לשמור על השקט. תודה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני ממשיך, כי זה פן שהוא מאוד מן העניין, ואני מקווה מאוד שהוא שופך קצת אור, ובעיקר שופך קצת אופטימיות לגבי ההצעה שעולה כאן. כפי שאמרתי, הכוונה היא שמהעצים שנכרתים בישראל – ונכרתים לא מעט עצים להרבה מאוד צרכים: בנייה, כבישים, מסילות ברזל, יוזמות ברוכות אחרות – על האגרות שהכריתה הזו מחייבת, הכוונה – וזו לא כוונה בעלמא, זו כבר כוונה שמעוגנת. סגן שר החקלאות עד לא מזמן, מר משה אבוטבול, סגן שר החקלאות, אני עוסק בסוגיה שאתה טיפלת בה עד לא מזמן, והיא עוסקת בדיוק בנושא של כריתת עצים ונטיעת עצים לצורך הצללה. מהאגרות האלה אנחנו נצליח לקחת נתח שיעוגן בחוק, כפי שאמרתי, הוא מופיע בחוק ההסדרים, ואני חושב שבגין העובדה שיש הסכמה בין האוצר לבין משרד החקלאות – אירוע נדיר בפני עצמו, אבל בכל אופן, בסוגיה הזו יש בזה ברכה – אני מאמין שניתן יהיה מהאגרות האלה להקים את הקרן המדוברת. כפי שאמרתי לחבר הכנסת יוראי, הקרן הזו די דומה לקרן שטחים פתוחים. מהקרן הזו, על פי תקנות שיתוקנו, יהיה אפשר לקחת את כל נושא ההצללה, שיש בו ברכה ויש בו צורך, וכל אחד מאיתנו מבין את המשמעות, ללא קשר אם מדובר ביישוב גדול, יישוב קטן, יישוב מרכזי, יישוב פריפריאלי, מועצה אזורית, מועצה מקומית, עירייה וכו'. בסופו של דבר מדינת ישראל נתברכה בנטיעות עצים בהיקפים דרמטיים, בגלל העובדה שהעצים לא צומחים מעצמם. במרחב העירוני ובמרחב המושבי – כל הרעיון הוא לקחת מהקרן הזו, שתיבנה על כריתת עצים. רוב כריתות העצים הן במרחב העירוני. האגרות שמשולמות על הכריתה של העצים במרחב העירוני – מתוך האגרות האלה הכוונה היא להקים את הקרן. ברגע שזה יעוגן בחוק ההסדרים, יהיה אפשר גם לתקן את התקנות הנדרשות, איך הקרן הזו תפעל. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת יוראי, הסיפור הזה הוא בשורה שלקח הרבה מאוד שנים לעצב אותה. זו בשורה מפני שהיא לא רק תומכת ברעיון, והיא לא רק אומרת מה צריך לעשות ואיפה נכון לעשות, אלא היא גם אומרת איך יהיה אפשר לעשות. כי כל אחד מאיתנו מבין שרשויות מקומיות – יש כאלה שנתברכו במשאבים והן יכולות להרשות לעצמן לקחת את הצורך הזה בהצללה, שהוא מוכר לכולנו, ואין להן בעיה לבצע את זה; ישנן רשויות שהן פחות חזקות, וכשהן צריכות להתמודד עם צל במרחב הציבורי או עם חינוך בבית הספר, כולנו מבינים לאן ההעדפה תלך. ברגע שתהיה קרן כזאת והיא תהיה כפופה לתקנות שנתקן בנושא הזה, יהיה אפשר לקחת את כל העיקרון הזה של הצללה, לממש אותו הלכה למעשה, לעזור לרשויות מקומיות חלשות – חלשות בכלל וחלשות בתחום הזה של הצללה בפרט - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> - - בוודאי במקומות שהצללה נדרשת בגלל מה שאמר כאן חבר הכנסת, ובצדק, על התחממות כדור הארץ, ואנחנו בנושא הזה חלק מכדור הארץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לחבר הכנסת, שממהר החוצה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הוא רוצה להגיב ונגמר לך הזמן, אדוני השר. אתה חייב לסיים את דבריך. זה התקנון. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אין לי שום בעיה, אני רק רוצה לוודאי שחבר הכנסת יוראי הבין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. את זה נשמע ממנו עכשיו, אם הוא הבין או לא הבין. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> זו בשורה, בשורה עדכנית, ממש מהתנור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר דיכטר. אני מזמין את חבר הכנסת הרצנו להגיב על עמדת הממשלה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס למשהו שנאמר כאן במליאה לפני שעליתי להציג את החוק ולפנות דווקא לחברי הליכוד. עמד כאן מעל הדוכן שר התקשורת שלמה קרעי וגייס את רבו ומורו, לפי דבריו, הרב מאזוז, כדי להתנגח ביאיר לפיד וביש עתיד. ואני רוצה לפנות אל חברי הליכוד ולשאול: האם הדברים האלה מייצגים אתכם? רבו ומורו של השר קרעי מהליכוד אמר על שירות נשים בצה"ל שתפקידן של נשים להתעבר, לא לנהוג בטנקים. חיילת בשבי תספר סודות. הרב מאזוז אמר על נשים: היום יש לנו ארבע נשים בבית, כל מכונה, אישה דוממת. מורו ורבו של השר קרעי. על זוגות להט"בים, כמוני וכמו צפריר, הרב מאזוז אמר: גבר ועוד גבר – הולכים שניהם לקבר. על מגפת הקורונה – הרב מאזוז האשים את הקהילה הגאה בגרימת מגפת הקורונה. הוא אמר כשחוטאים נגד הטבע, הבורא נוקם. לגבי מצעדי הגאווה, הרב מאזוז אמר: לומר לילדים: יש כאן מצעד של בהמות הולכות על שתיים. זה מורו ורבו של השר שלמה קרעי מהליכוד. לפני שבוע עמד כאן מעל הדוכן סגן יושב-ראש הכנסת מטעם הליכוד ניסים ואטורי ואמר שכהנא צדק בהרבה דברים, ושהליכוד טעה כשהוא התנער ממנו בתקופתו של שמיר. ואני רוצה לפנות לחברי הליכוד ולשאול אתכם: למה אתם שותקים? בעבר הליכוד הייתה תנועה לאומית ליברלית מפוארת. היום אתם שותקים מול הסתה והפצת רעל ובורות. האם הרב מאזוז מייצג אתכם? את מורשתכם? חברת כנסת מהליכוד חוה אתי עטייה הגישה הצעת חוק להנצחת הרב מאזוז. שלמה קרעי מתפאר פה מעל הדוכן שזה מורו ורבו. סגן יושב-ראש הכנסת מטעם הליכוד אומר שכהנא צדק מעל דוכן הכנסת. האם זה מייצג אתכם? האם הפכתם מתנועה לאומית ליברלית לסניף עלוב של כהנא חי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתבייש. אל תזכיר שם של גדול תורה על דל שפתיך המשוקצות. אל תזכיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר מה שאני רוצה, והינה פרצופו של הליכוד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה פרצופו של הליכוד: מתנועה לאומית ליברלית מפוארת הפכתם לסניף עלוב של כהנא חי. מורשתכם, השר קרעי, היא מורשת של הסתה, של הפצת פחד ושנאה, של הפצת רעל כלפי כל מי שחושב ונראה אחרת מכם. חברי הליכוד שיושבים כאן ודוממים, בושה שאתם שותקים מול דברי ההסתה המטורפים האלה נגד אזרחי ישראל באשר הם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, בבקשה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי) התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 40, נגד – 46. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש להוסיף – הצבעתה של יעל – את הצבעת במקום איתן גינזבורג? זה יירשם לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי) התשפ"ה–2025, לא אושרה בקריאה טרומית ותרד מסדר-יומה – ההצעה הזאת כמובן לא אושרה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכנסת מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, לנושא הבא על סדר-היום – הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הכנסת מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יאיר לפיד. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, בבקשה. היה קצת בלבול פה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> בהקראה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא בהקראה, בתוכן. לא הבנתי, זה לא אושר וכתוב שזה אושר. מישהו כנראה תכנן שזה יאושר. בבקשה, חבר הכנסת לפיד, עד עשר דקות לרשותך. חברים, נא לשמור על השקט באולם. תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה שאני מופתע ומאוכזב שראש הממשלה נתניהו לא פה. זו ההזדמנות הראשונה שניתנה לנו ככנסת להגיד לנשיא טראמפ, להגיד לעולם, להגיד לעצמנו, שאנחנו מתאחדים סביב מטרה משותפת, והוא בחר להחרים את ההצבעה ולא להגיע לכאן. חבל. אני מודה לשרים שכן הגיעו ולחברי הקואליציה שנמצאים כאן. אנחנו עכשיו בתחילת דצמבר. תחשבו איפה היינו לפני פחות מחודשיים. לפני פחות מחודשיים עשרות חטופים עוד היו במנהרות החמאס בעזה, מעונים, מוכים, מורעבים. לפני פחות מחודשיים הלכנו לישון כל לילה בלי לדעת אם לא נתעורר מאזעקות ונרוץ עם הילדים למקלט כי יורים עלינו טילים; בלי לדעת אם לא נקום לעוד הודעת הותר לפרסום, עם צילומים שוברי לב של לוחמים מחייכים שנהרגו בקרב. אלו היו החיים שלנו במשך שנתיים: טבח נורא ואז שכול, חרדה, עצב, סכנה, אסון רודף אסון. 7 באוקטובר הפך ליום שמסרב להסתיים. הטבח הגדול בתולדות המדינה הפך למלחמה הארוכה בתולדות המדינה. אלא שאז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החליט לעשות מעשה: הוא הניח את תוכנית עשרים הנקודות שלו, מתווה להפסקת המלחמה והחזרת החטופים, ופשוט גרר את כולם אל השולחן והפך את זה למציאות. הנפש האנושית מסתגלת מהר, אז כולנו מתנהלים היום כאילו זה ברור מאליו. לפני חודשיים זה היה הדבר הכי פחות ברור מאליו שאפשר, וזה קרה כי היה לו חזון והיה לו אומץ והייתה לו נחישות, ואולי מעל לכול זה היה מופע יוצא דופן של חברות אמת. לנשיא אמריקאי יש בלי סוף דברים להתעסק בהם. לנשיא אמריקאי גם יש סביבו תמיד יועצים שאומרים לו להתרחק בדיוק מדברים כאלה – מעימות מדמם בארץ רחוקה שחלק גדול מהבייס הפוליטי שלו אומר לו שעדיף להתעלם ממנו. למזלנו הוא לא הקשיב. הוא בנה תוכנית והלך עליה בכל הכוח. וכמו כל תוכנית מדינית וביטחונית, היא לא תוכנית מושלמת – כל אחד יכול למצוא בה פגמים וכל אחד יכול למצוא טענות – אבל יש לה יתרון אחד: היא עבדה. אם אתם לא מאמינים לי שהיא עבדה, תשאלו את אלון אהל, תשאלו את רום ברסלבסקי, תשאלו את משפחת גולדין, תשאלו את הילדים של איתן לוי, זכרו לברכה, תשאלו כל אימא של חייל שלא ישנה בלילות כי הילד שלה בעזה. כשהנשיא טראמפ היה פה בכנסת, אמרתי לו מעל הדוכן שזה בלתי נתפס שהוא לא קיבל את פרס נובל לשלום, וכנסת ישראל כולה, האופוזיציה והקואליציה כאחד, קמה ומחאה לו כפיים. אני מאמין שהוא עוד יקבל את הפרס. אבל יש עוד דבר שלא קרה: ישראל קיבלה את התוכנית, אבל מוזר ככל שזה יישמע, אף אחד מעולם לא הצביע עליה. הייתה הצבעת קבינט רק על עסקת החטופים, שלא התייחסה לתוכנית כולה, והייתה ההודעה של ראש הממשלה שאשררה את הצעת מועצת הביטחון, שבתוכה הייתה כלולה תוכנית עשרים הנקודות, אבל לא הייתה, עד לרגע זה, אף הצבעה של שום גורם ישראלי רשמי על תוכנית עשרים הנקודות של הנשיא טראמפ, לא בקבינט, לא במליאת הממשלה, לא בוועדת החוץ והביטחון, אפילו לא פה במליאת הכנסת. אז מטרת ההצעה שמובאת בפניכם היום היא להצביע על התוכנית לא למרות שזו הצבעה סמלית בלבד, אלא דווקא מפני שזו הצבעה סמלית. לסמלים יש ערך ולסמלים יש חשיבות. הייתה לי השבוע שיחה עם בכיר בממשל האמריקאי ששאל אותי מה יהיה בהצבעה היום. נתתי לו דוגמה דווקא מהצד שלהם. אמרתי לו שאחד הרגעים שהכי חיזקו את ישראל בשנים האחרונות היה ההצבעה בקונגרס על תקציב הטמי"רים לכיפת ברזל, שעברה ברוב של 420 תומכים מול תשעה מתנגדים. זה היה רגע חשוב מפני שהרפובליקנים והדמוקרטים באו ואמרו ביחד – הם אמרו: יש מעט מאוד דברים אצלנו שהם לא במחלוקת, אבל ביטחונה של מדינת ישראל הוא אחד הדברים האלה. היה כוח גדול בעובדה שזה לא היה רק בדיבורים אלא בהצבעה. כולם נכנסו למליאה והביעו תמיכה במדינת ישראל. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו פה. כנסת ישראל כולה צריכה להצביע על כך שהיא מכירה תודה לנשיא טראמפ על התוכנית הזו ומה שהיא הביאה בעקבותיה: חזרת החטופים, הפסקת המלחמה, החזרה אל החיים. אני רוצה להגיד לחבריי מימין ומשמאל: הדיון פה הוא לא על כל פרט בתוכנית. גם אני כזכור העדפתי, אני עדיין מעדיף, שמצרים תוביל את שחרור עזה ולא טורקיה וקטר. לכל אחד יש זכות, לכל אחד מאיתנו, ואולי אפילו חובה, לחפש כל הזמן פתרונות טובים יותר. ההצעה הזו מדברת על משהו אחר – היא מדברת על הקומה העליונה. בקומה העליונה היה פה מאמץ אדיר, נשיא אמריקאי מחויב, ניסיון אמיתי לעזור למדינת ישראל באחת משעותיה הקשות ביותר. בקומה העליונה יש פה חזון לשלום אזורי עם הסעודים, עם האינדונזים, ובטווח הארוך – כן, גם עם הפלסטינים. אפשר להתווכח איך זה ייראה, אפשר להטיל ספק אם זה יקרה, אבל מותר לקוות שיום אחד מדינת ישראל תחיה בשלום עם שכניה, שהילדים שלנו יחיו בעולם יותר טוב מאיתנו. זה גם ערך יהודי וזה גם מטרה לאומית. בקומה העליונה זה גם לא סביר שמהלך כל כך דרמטי לא יאושרר בידי הכנסת, ולו רק כדי שגם הריבון הישראלי יהיה חלק מקבלת ההחלטות, אחרת אנחנו באמת מדינת חסות ולא דמוקרטיה גאה שמחליטה בעצמה על גורלה. הצבעה כזאת יכולה להיות צעד ראשון בדרך ארוכה שתחזיר אותנו להיות חברה ישראלית אחת שיש לה מטרות משותפות וטוב משותף שהוא גדול יותר מכל המחלוקות הפוליטיות. אנחנו אוהבי הארץ הזאת, ואנחנו אומרים כל הזמן שאנחנו מסכימים על 80% מהדברים אבל מתעקשים לריב על ה-20%. אז הינה, יש פה הזדמנות לחזור ל-80%, להזכיר לעצמנו שיש דברים ורעיונות שאנחנו גם יודעים להתאחד סביבם. ברשות היושב-ראש, אני אקריא גם את נוסח ההחלטה באנגלית לטובת ידידנו בעולם. The Knesset of Israel, by virtue of its sovereign authority, hereby reaffirms President Trump's 20-Points Plan, calls upon its neighboring states to establish regional peace with it, and expresses its gratitude to the President for his efforts. אני קורא לכנסת ישראל כולה להתאחד ולהצביע בעד ההצעה לאשרר את תוכנית עשרים הנקודות של הנשיא טראמפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. אני מזמין את שר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, יש עמדה נוספת? אין תשובה? אוקיי. יש לך תשובה, אדוני השר? << קריאה >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, יש פה תשובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבי, יש כאן - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק תגידו לי כן או לא, שאני אהיה מעודכן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש התייעצות סיעתית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> רביזיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, חברים, אתם רוצים לשמוע את תשובת הממשלה – בוא ניתן לו שנייה. אם לא, אז לא תהיה תשובה. אין. אוקיי, אז אין תשובה. מי רצה, קריב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את רוצה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב – אני לא רואה אותו. איפה הוא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - באמת, עם ישראל יחשוב שיש להצבעה הזאת ערך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב באולם? הוא ביקש עמדה מהצד. טוב, אם הוא לא באולם אז אין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה יופי, אישרנו לטראמפ - - - להם את הנוסח - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, תעלי את לענות. גם ככה כולם עושים מה שאת אומרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הממשלה מפחדת לתת תשובה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, מאחר שהממשלה – לא משנה, זכותה של הממשלה לא להשיב על ההצעה. אנחנו נעבור להצבעה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כמו אישה בורחת מבשורה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת בן ארי. על פי הבקשה – אני יכול לאפשר? אוקיי, אז אני אאפשר לחבר הכנסת מנסור עבאס עמדה מהצד במקום חבר הכנסת קריב, שלא נמצא באולם. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמובן בסיעת רע"מ אנחנו תומכים בהצעה ונצביע בעד. אני מתפלא שגם ראש הממשלה, גם הממשלה הזאת, שמצד אחד גררה אותנו לשנתיים של מלחמה, ונשיא ארצות הברית כפה על בנימין נתניהו את סיום המלחמה – הם בורחים מהאולם ולא עומדים כאן ואומרים כן לתוכנית, שבסופו של דבר היא תוכניתו של נשיא ארצות הברית. מה יגיד לו בעוד שבועיים, שלושה, כשייפגש איתו? מצד אחד: אני הולך איתך לאורך כל הדרך, ומצד שני לא מגייס את הממשלה ואת הקואליציה לתמוך בתוכנית הזאת. אנחנו כן בעד ליישם את ההחלטה, להפסיק לחלוטין את המלחמה ולהתניע תהליך מדיני של פיוס ושלום בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. אז אדוני חבר הכנסת לפיד, מה ההצעה שלך? מה אתה רוצה לעשות עם ההצעה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אז אנחנו נעבור להצבעה להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו משתתף בהצבעה גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו משתתף בהצבעה יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא כאן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את פה אבל לא משתתפת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם ולא הצביעו? אם לא, אני אבקש לסכם את ההצבעה, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 39, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת לסדר-היום תועבר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עיכוב מתמשך בהנפקה ובשליחה של תגי חניה לנכים << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי כנסת, נעבור להצעה הבאה – הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: עיכוב מתמשך בהנפקה ובשליחה של תגי חניה לנכים. מי מציג? חבר הכנסת ווליד טאהא יציג את ההצעה הזאת במקום חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אדוני, עד עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אכן אני מציג את ההצעה הזאת במקומה של חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שנבצר ממנה להיות כאן היום. אנו מאחלים לה בריאות שלמה. (אומר בערבית:) ההצעה לסדר-היום מדברת על עיכוב מתמשך בהנפקה או בשליחה של תגי חניה לנכים. היושב-ראש, שרת התחבורה הייתה אמורה להגיב. היא פה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה כבר מזמן הפך לעובדה שהרבה שרים או סגני שרים מציגים את העמדה. זה לא מחייב אותם להגיע, זאת הצעה רגילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. תודה. אני מסביר לחבר הכנסת טאהא מהו התקנון. זה לא מחייב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע את זה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה לוחץ לך להתערב דווקא בדבר כשאני מדבר עם היושב-ראש? למה בוער לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי, אל תפנה אליי. אני פשוט מראה מי אתה. הרי אתה מתריסן מספר אחת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. מאחר שמדובר בהצעה רגילה, זה לא מחייב את נוכחות השר, ולכן הממשלה רשאית לשלוח כל נציג מטעמה להשיב על ההצעה שלך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי. אנחנו נדבר על הנושא עצמו, שהוא נושא סופר-כאוב. לנוכח הרפורמה שהחיל משרד התחבורה בתחילת השנה, רפורמה שנועדה לטפל בתגי חניה שהונפקו במרמה, הוחלט להקפיא את תהליך הנפקת והארכת תגי החניה לנכים. אפשר שהכוונות היו טובות, אך התוצאות לא היו כאלה, והייתה פגיעה ישירה וקשה בעשרות אלפי זכאים. במקום להביא פתרון נוצרה בעיה מאוד כואבת. פניות רבות מתקבלות מאנשים שהגישו בקשות בתחילת השנה ואושרו, ושל רבים רבים אחרים שהגישו – לא אושרו. הם עמדו בכל הקריטריונים, עברו את כל התהליכים, אבל חודשים רבים הם ממתינים לתג שאף אחד לא שלח. עבורם תג הוא לא עוד מסמך אלא זכות בסיסית שמשפיעה על חיי היום-יום שלהם. אנשים עם מוגבלויות קשות, חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים, אזרחים המתקשים בהליכה ועוד רבים כאלה, מבחינתם זה לא עוד מסמך. מי שאין בידו תג, לא יכול ליהנות מהזכויות שמגיעות לו. הוא נאלץ להחנות רחוק, לשלם סכומים גבוהים על חניה, להיעזר בבני משפחה, והתוצאה – פגיעה בניידות, פגיעה בזכויות ופגיעה בכבוד. נתונים מצביעים על כך שרבע מתגי הנכה שהונפקו בישראל מזויפים. רבע מהתגים שהונפקו מזויפים. מספר התגים הוכפל ביותר מארבעה בתוך עשור, מ-155,000 תווים ב-2014 ל-652,000 תווים בשנת 2024. נוצר מצב שאנשים שאינם נכים כלל תופסים מקומות חניה לאנשים נכים בלי בושה. זה קורה בבתי חולים, במרכזי קניות, במוסדות ציבור ובכל פינה בארץ. לפני ימים ספורים פרסם הביטוח הלאומי הודעה חריגה ובה הוא מוחה רשמית על כוונת משרד האוצר להעביר במסגרת חוק ההסדרים הבא את סמכות הוצאת תגי הנכה ממשרד התחבורה לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי גם כך נמצא בעומס אדיר: טיפול באלפי פניות ביום, מערכות סיוע עמוסות, תורים ארוכים, מחסור בכוח אדם. הביטוח הלאומי הודיע בצורה ברורה: אין ביכולתנו לקבל על עצמנו עוד עומס, בטח לא בתחום כה קריטי, ללא היערכות ותוספת משאבים משמעותית. שרת התחבורה צריכה לדעת: הציבור הנכה, שגם ככה קשה לו ביום-יום, לא צריך לשלם את המחיר על מחדלים שאין לו חלק בהם. אני קורא לשרת התחבורה: א. למצוא פתרון ביניים שיחזיר את הנפקת התגים לפעילות מקצועית, מהימנה, מלאה ומיידית; ב. להציג תוכנית אכיפה אמיתית נגד שימוש לרעה בתג נכה; ג. לבדוק לעומק ובצורה מקצועית את רעיון העברת הסמכויות לביטוח הלאומי עד לבדיקת עומסים ויכולת ביצוע. אם זה באמת יועבר, היושב-ראש, מדובר בזכויות בסיסיות של מאות אלפי אזרחים זכאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. ישיב על ההצעה השר אבי דיכטר, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ווליד, דרכך לחברת הכנסת אימאן ח'טיב, (אומר בערבית: בריאות טובה.) אנחנו באמת מקווים להחלמתה. משרד התחבורה מוביל בשנתיים האחרונות מהלך עמוק, מקיף ומחויב מאין כמותו להסדרת הנפקה של תגי החנייה לנכים, מהלך שנעשה כולו למען ציבור הנכים ולטובתם בלבד. לאחר עשרות שנים של הפקרות, חוסר פיקוח והונאות שפגעו באופן ישיר באותו ציבור, קיבל משרד התחבורה החלטה אמיצה לבצע שינוי יסודי בשיטה לראשונה זה 70 שנה. חשוב לומר, משרד התחבורה לא היה מחויב לשינוי הזה, אך בחר בו מתוך אחריות ציבורית עמוקה ומתוך מחויבות מוחלטת להגן על זכויותיהם של הנכים. במהלך השנה האחרונה, לאחר עבודת חקירה משותפת של משרד התחבורה עם להב 433 ומשטרת ישראל, נחשפה, אדוני היושב-ראש, תופעה רחבת היקף של זיופים ושימוש פסול בתגי נכה. מדובר במאות אלפי תווים, מאות אלפי תווים שהונפקו בעשורים הקודמים, חלקם מזויפים או בלתי מוצדקים, שגרמו לפגיעה חמורה בזכאים האמיתיים, אנשים שנזקקים לחניה נגישה ולא מצאו אותה. המטרה היא אחת: להשיב את הזכות הבסיסית לניידות ולנגישות לאותם אזרחים שצריכים את זה. לכן משרד התחבורה הפסיק את ההתקשרות עם החברה שטיפלה בעבר בתווים. הוא פתח תהליך חדש, מבוקר, שקוף ורחב היקף. משרד התחבורה החל בבדיקה פרטנית של כלל התווים שהונפקו בשנים האחרונות, כדי לוודא שכל תג הוא מוצדק ומגובה במסמכים רפואיים אמיתיים. בקשות חדשות נבדקות כיום על ידי רופאים מומחים שהוסמכו במיוחד, עד להשלמתו של מנגנון קבוע שיהיה חדש ומעודכן. ראוי להדגיש כי בעקבות החקירה שביצעה להב 433 ביחד עם משרד התחבורה, נדרש משרד התחבורה לשמור על חיסיון מלא, ובשל כך משרד התחבורה לא יכול היה לעדכן את החברה המנפיקה על כוונה לסיים את ההתקשרות עימה, וממילא לא היה רשאי לצאת למכרז לאיתור זכיין חדש. רק לאחר שהחקירה הפכה לגלויה ניתן היה לעצור את ההתקשרות ולפרסם מכרז להחלפת החברה המפעילה, דבר שארך כמה חודשים ויצר תור של ממתינים. העיכובים שנוצרו נבעו אפוא מהצורך לשמור על טוהר החקירה ועל שלמות המידע, וגם זאת בראש ובראשונה מתוך דאגה לציבור הנכים ומתוך מחויבות למערכת נקייה ומפוקחת שתשרת אותם נאמנה. מטרתו של משרד התחבורה אינה להערים קשיים, אלא להפך – להגן על ציבור הנכים ולוודא שהחניה המגיעה להם תהיה זמינה, נגישה ובטוחה. כמו כן, המהלך יצא לדרך בתיאום מלא ושוטף עם כלל ארגוני הנכים בישראל, ואלה שיגרו מכתבי תמיכה ותודה, מפני שגם אצלם טובת הנכים הייתה ונותרה העיקרון המנחה בכל שלב ושלב. בתחילת המהלך התמודדו המערכות עם עומס טבעי וחריג של פניות, אך משרד התחבורה תגבר כוח אדם, ייעל תהליכים, וביצע הערכה אוטומטית לבעלי זכאות קבועה כדי למנוע עיכובים מיותרים. כיום, בזכות עבודת עומק מהירה ומדויקת, מרבית הפונים מקבלים את תשובתם בתוך שבועות בודדים. במקביל, כחלק מאותה מחויבות עמוקה לציבור הנכים, הוציא משרד התחבורה לדרך מכרז גדול וכוללני לזכיין קבוע שמטרתו לשפר משמעותית את השירות ואת זמני ההנפקה והשילוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המכרז כולל פתרונות שירות מתקדמים, משלוח עד הבית, נקודות מסירה ייעודיות ומערך הפצה משופר – כל זאת כדי לוודא שלכל זכאי יגיע התו במהירות מרבית, בנגישות מלאה וללא סרבול ביורוקרטי. נוסף על כך, מייד עם אישור התו ניתן לעדכן את פרטי הרכב באזור האישי הממשלתי. העדכון נכנס לתוקף תוך 48 שעות בלבד בכל מערכות האכיפה עוד לפני שהתג הפיזי מגיע בדואר אל התושב. גם מהלך זה נעשה לטובת הנכים, כדי שלא ייאלצו להמתין או לעמוד חלילה בפני קנסות לא מוצדקים. חשוב להבהיר כי למשרד התחבורה אין כל עניין להחזיק בתחום הנפקת תגי הנכה, תחום שמטבעו הוא רפואי ושלמשרד התחבורה אין נגיעה או שיקול דעת ביחס אליו. כבר בעבר הציע משרד התחבורה להעביר את כלל הסמכויות בנושא זה למשרד הבריאות או לביטוח הלאומי, אשר בידיהם ישנו מערך רפואי רחב ומומחים מוסמכים לקביעת הזכאות לתו. גם בעת הזו משרד התחבורה מקדם את המהלך מתוך הבנה שמדובר בשירות שהגוף המתאים ביותר לטפל בו הוא גוף בעל אוריינטציה רפואית, לטובת הנכים ולטובת תהליך מקצועי ויעיל הרבה יותר. עם זאת, משרד התחבורה ימשיך להוביל את המהלך בנחישות ובאחריות. המשרד מחויב מעל הכול לשמור על זכויותיהם ועל כבודם של אנשים עם מוגבלויות. זו אינה רק רפורמה טכנית, זהו תיקון עוול מתמשך, מהלך שנועד להשיב את הזכות לחניה ונגישות הוגנת שמורה למי שבאמת זקוק לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר דיכטר. יש לנו פה עמדה מהצד. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה, דקה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני השר, אדוני השר, לצערי, המילים "משרד התחבורה ימשיך לקדם את העניין בנחישות" לא היו כל כך ריקות כבר הרבה מאוד שנים. משרד התחבורה הוא משרד שפיזית הוא ריק. כולם עזבו שם בגלל שאי-אפשר לעבוד במקום הזה תחת ההנהלה הנוכחית שלו. יש שם פשוט אפס אנשי מקצוע. לא נשאר אף אחד לעבוד. ממש אין עם מי לדבר. דבר עם רשויות מקומיות – הם מנסים למצוא מישהו שידבר איתם על משהו, כל שכן על משבר כל כך גדול כמו תווי החניה. אין משרד תחבורה בישראל היום. אין קידום תחבורה ציבורית. אין השקעה בדברים הכי בסיסיים שצריך. יש אך ורק פקקים הולכים וגדלים ומחירים הולכים ומאמירים לתחבורה הציבורית. יש הפקרה מטורפת של הבטיחות בדרכים – רק יותר ויותר הרוגות והרוגים בתאונות דרכים. אני כבר לא מדברת על פצועות ופצועים, סופרים פחות. יש פקקים בלתי נגמרים שהולכים וגדלים, פחות ופחות אוטובוסים, נהגים שחווים אלימות משוגעת – ומשרד ריק מאדם, מה שנקרא, צרצרים. והשרה – חפש אותה, איפה בדיוק על הגלובוס היא היום. אז להגיד "משרד התחבורה ימשיך בנחישות" – עשה עימי חסד, אי-אפשר ללעוג לאזרחיות ולאזרחים עד כדי כך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. מה רוצים לעשות יוזמי ההצעה? אתם מסתפקים בתשובת השר או שאתם רוצים לקיים הצבעה? מה אתם אומרים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אז אנחנו נעבור להצבעה, להעביר לוועדת הכלכלה את ההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: עיכוב מתמשך בהנפקה ובשליחה של תגי חניה לנכים. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ריסוק מוסדות השלטון ושחיקת אמון הציבור << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: ריסוק מוסדות השלטון ושחיקת אמון הציבור. מי שהגישה את ההצעה היא חברת הכנסת עדי עזוז. אני מזמין את חברת הכנסת עזוז להציג את ההצעה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים כבר תקופה ארוכה – יש שבועות יותר ויש שבועות פחות, אבל זה עדיין כל הזמן כחוט השני בפעילות הממשלה – לעבודה אינטנסיבית איך לרסק את כל פעילותה של הכנסת – את האפשרות שלה לבצע בקרה, את האפשרות שלה לבצע פיקוח. אנחנו רואים את זה במגוון דרכים. רק השבוע – השבוע? אנחנו ביום רביעי – כן, ביום שני. פשוט כל יום פה זה מרגיש כמו שבע שנים עם כל הוועדות. רק השבוע ביום שני בוועדת הכנסת היה לנו דיון בנושא הקמת ועדה מיוחדת לרפורמה בתקשורת – בכלל, יש פה שמות מאוד מנותקים מהמציאות עצמה – בעצם לרפורמה לריסוק שוק התקשורת הישראלי. הרפורמה אמורה להידון בוועדת הכלכלה. על פי תקנון הכנסת, ועדת הכלכלה היא הוועדה שמוסמכת לדון ברפורמה, אבל מה? זה לא מתאים לממשלה שהוועדה, שהיו"ר לא מתיישר וחברי הכנסת שם לא מתיישרים, ידונו ויצביעו. אז מה הם עושים? הם מקימים ועדה מיוחדת שתדון בריסוק שוק התקשורת. אנחנו מכירים את הפרקטיקה הזאת גם מוועדת חקירה ממלכתית. מה שווה ועדת חקירה ממלכתית אם אי-אפשר למנות את מי שיקבע ויחליט מה היה, מה התוצאות, ויחקור כמו שצריך? לא שווה כלום, אז מקימים ועדה פוליטית. כנ"ל פה – אותו דבר. אופיר כץ, יו"ר ועדת הכנסת, קבע בעצמו שני כללים מתי אפשר להעביר את הנושא מוועדה ספציפית לוועדה מיוחדת. כלל אחד הוא שיו"ר הוועדה יסכים; כלל שני הוא שהיועמ"שית של הכנסת תסכים. רק במקרה הזה אף אחד מהכללים האלה לא מתקיים – גם ביטן מתנגד וגם שגית אפיק מתנגדת. זה משנה למישהו? לא. על הראש של כולם לוקחים את זה ומעבירים את זה לוועדה מיוחדת, ושהציבור יישרף. הלאה. אתמול בוועדת חוקה יושב-ראש הוועדה באמת התפרץ – הייתי אומרת, בצורה חסרת תקדים, אבל אני לא יודעת, כל יום פה נשבר תקדים אחר – על פרקליט המדינה ואמר לו: גנבתם את המדינה. התחיל לנזוף בו נזיפות אישיות, לא מקצועיות בשום צורה. עכשיו, פרקליט המדינה – אפשר להסכים, אפשר לא להסכים עם הפעילות שלו, עם מה שהוא עושה – אי-אפשר להשתלח ככה בעובדי ציבור בוועדות הכנסת; אי-אפשר לרדת לרמה אישית נגד נציגי ציבור שהם שומרי הסף שלנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא בניגוד עניינים כי זרקו אותו ממח"ש. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, ועוד הוא עצמו בניגוד עניינים. ומה הוא המליץ לי, אתה זוכר, חבר הכנסת בליאק? הוא הציע לי לקרוא את הספר שלו בזמן שהוא משתלח בפרקליט המדינה. עכשיו, מה הם עושים? הם גם מחמירים. כחלק מעבודת הפיקוח של הכנסת מה אנחנו צריכים לעשות? לעשות ביקורות, לעשות סיורים. אז אני הלכתי החודש לעשרה סיורים שונים: ביקרתי בכל מיני דירות להלנות חירום, ביקרתי במסגרות קהילתיות גם של אנשים עם מוגבלויות, גם של צעירות בסיכון וגם של קטינות בזנות. מה עשה משרד הרווחה כשראה שהכנסת עושה בקרה? הוציא נוהל שחברי הכנסת, צריכים מעתה להצר את צעדיהם ולא לבצע בקרות שלא בתיאום ישיר של יום, יומיים, ובטח לא ביקורות פתע. מה לעשות, תקנון הכנסת כן מאפשר את זה. סעיף 9(א) מאפשר לחבר הכנסת – זה כתוב לכל חבר כנסת בתעודה. אני תוהה אם השר כץ בכלל יודע את זה. אני אשמח גם שהשר אבי דיכטר אולי ישיב איך יכול להיות שמשרד הרווחה מבקש להגביל את הפיקוח של עבודת הכנסת על המסגרות. יושב פה גם שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, וגם כשהוא היה שר הרווחה ולא היה לו נוח שהאופוזיציה מגיעה ומבקרת את עבודתו, מעולם הוא לא הוציא נוהל כזה, כי יש ממשלה, ויש כנסת, ולכל אחד מהם יש תפקידים. חברי כנסת גם מגיעים לבתי המשפט לכל מיני מופעי אימים – צועקים על שופטים, שלא לומר מקללים ומגדפים. זה אותו קו ישיר שנמשך. ואומרים: איך נקים ועדת חקירה ממלכתית? הרי הציבור לא מאמין לבית המשפט – זה מה שהם אומרים תמיד – הציבור לא מאמין לבית המשפט. יש מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן מראה ש-44% מהציבור מאמין דווקא לבית המשפט, ונתונים דומים יש לנו גם לגבי היועמ"שית; לממשלה – זה צונח מתחת ל-20%. ומה עם המשטרה? המשטרה נהנית מתמיכה מפוקפקת של 26% מהציבור שמאמין למשטרה, לשר לביטחון לאומי, so called. למה? כי אי-אפשר לסמוך על שר שבמסגרת התפקיד שלו ומה שהוא עושה נרצחים פה כל היום נשים וגם אנשים. מתחילת השנה נרצחו 41 נשים. בערך אחת לשבוע מתקיימת פה ועדה שמבקשת לקבל נתונים מהשר: כמה נשים בסכנה להירצח היום, לפי מה שיש להם. אני יודעת שבזמן שאני פה, בטלפון שלי יש לי הודעות מנשים מאוימות, והמשטרה לא עושה עם זה שום דבר. היינו בוועדה – לא קיבלנו תשובות. הלכתי עד למטה הארצי לסמפכ"ל הלשכה שלו, דפקתי בדלת לבקש תשובות, כי השר לא נותן תשובות. יש ריסוק מוחלט של אמון הציבור בממשלה. גרוע מזה – בגלל שהיא מתפרקת, היא מנסה לפרק איתה את הכנסת. התפקיד של הבית הזה – וזה לא משנה אם אנחנו מהאופוזיציה או מהקואליציה – היא לדאוג שהכנסת תהיה חזקה ותוכל לעשות את עבודת הפיקוח והבקרה שלה, כי מי שמפסידים מזה שאין פיקוח ואין בקרה הם האוכלוסיות הכי מוחלשות. כי ברגע שמשרד הרווחה פרסם את הנוהל הזה – אתה יודע מה קרה, היו"ר? ביטלו לי סיור על נערי רחוב ודרי רחוב, שמתוכם יש 70 נערות חרדיות קטינות שישנות כל לילה ברחוב וחשופות לפגיעות. כל הכבוד למשרד הרווחה. זה פרצופו. משרד הרווחה אמון על השירות לכל הציבור, לא לציבור מסוים. הממשלה הזאת, הזמן שלה קצר, והיא תלך הביתה, אבל היא תלך הביתה עם אות קלון שלא נראה כמותו במדינת ישראל. זה ביזיון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עדי עזוז. מי שישיב להצעה – אה, גם פה אין תשובה. השר דיכטר? אוקיי. טוב, אז אם אין תשובה - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אין תשובות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הממשלה רשאית לא להשיב על הצעה לסדר-יום. זה התקנון. חברת הכנסת עזוז, לא צריך למחוא כפיים. היו לך עשר דקות, הצגת את עמדתך. זכותה של הממשלה לא להשיב. תשתמשי בנתון הזה שהממשלה לא מציגה. אין לנו עמדות מהצד, נכון? << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - עצות פוליטיות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא נותן עצות פוליטיות, אני מסביר במדויק את התקנון. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. לא רוצים – הסברתי שלא חייבים. להפך, דווקא הפסקתי את הוויכוח. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם אתה רוצה עצה? אני אתן גם לך עצה. נדמה לי שההצעה הבאה שלך, של טורקיה – גם בהצעה הבאה, של חבר הכנסת אוהד טל, אני אשמח לתת עצות ואפילו להשתתף, אם אפשר. טוב, אין עמדות מהצד, נכון? או שיש – רגע, רגע - - - << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - את הצעת החוק. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רק שאלתי, כי ואליד אלהואשלה לא רצה בסוף. אוקיי. יוזמי ההצעה, לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אולי הוא רוצה - - - בשם הממשלה - - - << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא - - - ממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, לפני שנמשיך את הוויכוח – לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא משנה, אבל זכותך כיוזמת ההצעה לדרוש ועדה. איזו ועדה את רוצה שתדון? ועדת הכנסת? אוקיי. בדרך כלל ועדת הכנסת דנה בהמשך דיון, אבל מה את רוצה? איפה את חושבת שהכי נכון לטפל? בוועדת העבודה והרווחה? אוקיי, אוקיי, בסדר, טוב. אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה הזאת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> ביקורת המדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז ביקורת המדינה. הינה, פתרנו משהו. כי ועדת הכנסת זה רק לפרוצדורה. רבותיי, אנחנו נצביע להעביר את ההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: ריסוק מוסדות השלטון ושחיקת אמון הציבור לוועדה לענייני ביקורת המדינה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו תועבר להמשך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא – הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים. את ההצעה הגישה חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת לזימי להציג את ההצעה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה לך. רק רגע. רק רגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הכול בסדר, בלי לחץ. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא מפעיל שעון. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרה נאשמת בשחיתות שהחליטה להפר אמונים על מלא, לא רק בשחיתות עצמה. היא אחראית לאוכלוסיות הכי מוחלשות בחברה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק מתקן – לא נאשמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא נאשמת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את אמרת פה ואני אתקן. השרה לא נאשמת בשחיתות. חשוב שדברים ייאמרו פה במדויק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שרה הנחקרת בשחיתות, החשודה בפלילים. מקבלת. אבל מעבר לזה, אני רק רוצה להגיד, כל אותה שחיתות שבה היא חשודה, של השוחד, המרמה, ההברחה של אימא שלה מחקירה – כל זה לא מגיע להפרת האמונים שאני הולכת לתאר כאן, אוקיי? חשוב לומר את זה. מעבר לזה שהיא הפקירה את כל האוכלוסיות שעליהן היא אמונה – נשים, להט"ב, ניצולי שואה, יוצאים בשאלה והחברה הערבית – עכשיו, עם החברה הערבית היא הגדילה, לא רק להפקיר ולקצץ, אלא דה פקטו לבטל תוכניות לפיתוח כלכלי-חברתי, תוכניות חשובות גם למיגור רצח ופשיעה, תוכנית משלימה, 550, ל-549, ופשוט מביאה לקיצוץ של 2.5 מיליארד שקלים מכלל המשרדים. המשרד לשוויון חברתי הוא המשרד המתכלל של התוכנית אצל כל משרדי הממשלה, האמונים על ההישגיות, העמידה ביעדים ועל נתונים שאמורים בסופו של דבר להוריד פשיעה, אמונים על המשאבים. המנכ"לים של המשרדים רותחים, זועמים על ההפקרה; כך גם פרסם חיים ריבלין בכתבה שלו באתר השומרים. זה לא מעניין אותה. היא ובן גביר החליטו שרצח זה בסדר. זה מה שאני רוצה לומר כאן, זה מה שהם החליטו. רצח של ערבים בחברה הישראלית זה בסדר. הגזענות שלהם היא מדיניות. היא קיבלה תפקיד, תפקיד ממש חשוב, תפקיד שהתפתח בשנים האחרונות, שקיבל לתוכו את כל תכלול תוכניות החומש. במקום זה, היא מסרבת להגיע לדיונים שאני יוזמת בוועדה שלי, ועדת הצעירים. פעם אחר פעם, כבר כשמונה חודשים, היא לא מגיעה לדיונים אצלי בוועדה בנושא הזה, בנושאים הללו, על האוכלוסיות הכי מוחלשות. היא לא שולחת נציגים, מסרבת לשלוח נציגים, ועכשיו אנחנו מגלים שהיא גם מעוניינת פשוט לרסק את התוכניות האלה, למרות שהן תוכניות אפקטיביות, אוקיי? זאת פגיעה לא רק באחד ממנועי הצמיחה בחברה הערבית אלא פגיעה באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, שכן זה חשוב ומשמעותי גם לפיתוח הכלכלי של המדינה. זה מה שהיא עושה בהקשר הזה. אני רוצה רגע גם להזכיר שהשרה מאי גולן, שמובילה את המהלך הנפשע הזה, באמת, מצויה בחקירת משטרה וחשודה בעבירות שוחד וקבלת דבר במרמה. במצב הדברים הזה, קידום שינוי כל כך דרמטי בתוכנית דגל רב-שנתית שמשפיעה על ציבור שלם, מעורר שאלות קשות באשר לשיקול הדעת המינהלי והציבורי שבבסיסו. עכשיו אני רוצה גם לומר את זה: כבר בשבוע שעבר הגשתי את ההצעה הזאת. דחיתי בשבוע כי ביקשתי מהייעוץ המשפטי לממשלה לעדכן אותי בדבר חוות דעת משפטית והבהרות על הפגישה של השרה מאי גולן עם ניצב מני בנימין על רקע חשש לניגוד עניינים. עכשיו ככה, תשמעו: לפי פרסום בערוץ 13, ב-5 בנובמבר התקיימה פגישה בהשתתפות השרה לשוויון חברתי מאי גולן, מנהלת לשכתה וראש להב 433 ניצב מני בנימין. הפגישה נערכה בעת שמתנהלת חקירה פלילית בעניינן של השרה ומנהלת לשכתה ביחידת להב 433. מה היה בפגישה? קידום מהלך להעברת מאות מיליוני שקלים מתקציב תוכניות החומש לחברה הערבית לידי משטרת ישראל, ובפרט ללהב 433. לכאורה, מדובר במפגש שנערך בניגוד עניינים מובהק, בשעה שהיא כנבחרת ציבור דנה בהקצאת תקציבים משמעותיים ליחידה שחוקרת אותה באופן שברור שהוא פוגע במינהל תקין, בשקיפות ובטוהר מידות. בתגובה על התחקיר הזה בערוץ 13 נטען שהייעוץ המשפטי – אתה חייב לשמוע את זה – לא מצא שום מניעה לקיום הפגישה, אבל לערוץ עצמו לא הוצגה חוות דעת כתובה, וגם בבירורים שלנו – אין חוות דעת כתובה; למיטב ידיעתי, תפקיד הייעוץ המשפטי במשרד לשוויון חברתי אינו מאויש. על כן אני מבקשת הבהרה: מי נתן את הייעוץ? מה הבסיס הנורמטיבי? חוות דעת כתובה. פשוט שחיתות כמדיניות. אי-אפשר להתעלם מזה. אין פה חברי קואליציה, אבל לפחות אולי טלי גוטליב. שחיתות כזאת זועקת לשמיים, גם על זה תגנו? כנראה שכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא מאמינים למילה שיוצאת לך מהפה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, אל תאמיני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מאי גולן מקדמת כאן עסקה פוליטית מושחתת ורצחנית, לפרק את תוכנית החומש 550 - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, אני רוצה לשמוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - לרוקן מכסף שנועד לחינוך, תעסוקה ותשתיות, להעביר מיליארדים על חשבון צרכים לאומיים חשובים. אני רוצה לדעת, מאי גולן: איפה עבודת המטה? על מה מבוסס המהלך הזה? באיזה מקום החליטו להפסיק ולהשקיע בפיתוח חברתי-כלכלי של קבוצה מוחלשת כשהתוכנית היא אפקטיבית, כשכל המשרדים מחמיאים לתוכניות האלה, כשהמיצוי שלהן גבוה? הן מתוכניות הממשלה המוצלחות ביותר שיש, דבר שידוע. ממשרד החינוך מקצצים 677 מיליון שקלים; ממשרד הבינוי והשיכון – 600 מיליון שקלים; ממשרד התחבורה – 200 מיליון; משירות התעסוקה – 187 מיליון; ממשרד הרווחה – 142 מיליון; ממשרד התרבות והספורט – 114 מיליון שקלים; מרשות המים והביוב – 90 מיליון שקלים; ממשרד הכלכלה – 66 מיליון שקלים; ממשרד הנגב והגליל – 63 מיליון שקלים; מהמשרד להגנת הסביבה – 62 מיליון שקלים; מרשות החדשנות – 26 מיליון שקלים; מהרשות לכבאות והצלה – 20 מיליון שקלים. היא פשוט לקחה, מחקה. באמת ניכר שמי שהתחילה את דרכה הפוליטית בעוצמה יהודית נשארה שם. פשוט נשארה שם. לא פלא, לא פלא שהמשרד שלך נראה כמו שהוא נראה כשאת לא מתעסקת בעבודה אלא בלגרוע מעצמך את העבודה. זאת הפרת אמונים, מאי גולן. יותר גרוע מהשחיתות שבה את נחשדת, יותר גרוע בהרבה. לקחת תפקיד, תפקיד חשוב חברתית, ובמקום למנף אותו, לבנות אותו, להעצים אותו – למחוק אותו. על מה ולמה? נרצחים פה כל הזמן. כאילו כלום. חסאן טואפרה, המנכ"ל היוצא של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, ממש אומר: השרה לא התעניינה בעבודה. השיקולים היו גזעניים, והתוצאה תהיה מחיקה של השקעות עתק ואובדן 40 מיליארד ש"ח בשנה. כי מה לעשות, גזענות זה לא דבר כלכלי, מסתבר. זה לא דבר כלכלי להיות גזענים. אבל אני רוצה להקדיש את המילים האחרונות לחברתי היקרה ד"ר נסרין חדאד יחיא. נסרין קיימה אצלי בוועדה דיון חשוב מאוד למיגור רצח ופשיעה בחברה הערבית. כשבוע לאחר מכן בן דודה וליד בדויה נרצח בלוד – אבא לשלושה ילדים שהצעיר בהם בן שנה. התייתמו מאבא, ככה, כאילו כלום. לא נתפס, לא נתפס שהרוצח שלו עוד מסתובב חופשי, כי אין משילות ואין ריבונות ולא אכפת מחיי אדם; כי הכול פה, הכול פה מתייקר, ורק החיים פה נהיים זולים יותר ויותר. אני אזכיר גם כאן – הזכרתי אותו גם בנאום קודם – את יוסף אבו רקייק, ילד בן שמונה שנורה למוות באירוע ירי; את ד"ר זיאד אבו עאבד, רופא צעיר בן 27, שנורה כשנסע מהעבודה בסורוקה לביתו; ד"ר עבדאללה עוואד, רופא שנרצח בירי במרפאת קופת החולים בכפר יאסף שבגליל המערבי; את ג'מאל כלאדי, סגן מנהל בית ספר, שנרצח עם אחיו נדאל מירי סמוך ליישוב באזור חיפה. לא נתפס פשוט שאנשים פה נרצחים, אנשים שחשובים בקהילתם, ילדים, נערים – ומה שעושה השרה זה לפגוע במשרד, זה לרסק. אני יכולה להוסיף עוד כמה דברים, משהו קטן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. אמרתי את הדברים על מה שאמרתי בהצעה לסדר-היום. אני רק רוצה לסיים ולהגיד משהו כזה: היום בג"ץ שוב שמר על הציבור. בג"ץ פסק היום, בעתירה של לובי 99 ואדם טבע ודין, כי מפעלי כי"ל של ים המלח יחזירו לציבור הישראלי כ-0.5 מיליארד שקלים שנלקחו ממנו, תשלום דמי המים. מה שהמדינה לא עשתה, מה שהקומבינה אפשרה, בג"ץ לא נתן שיקרה – 0.5 מיליארד ש"ח שחוזרים אל הציבור, כי יש בית משפט עצמאי. כל הכבוד לעותרים, לחברה האזרחית. ים המלח הוא משאב לאומי, ציבורי, קניין ציבורי. צריך לשמור עליו וצריך לוודא שלא עושים ממנו מסחרה של הון-שלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. השרה גולן, את משיבה על ההצעה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז בבקשה. אחרי זה יש שתי עמדות מהצד. ביקשו ארבעה חברי כנסת, אז תחליטו ביניכם. יש פה את השניים הראשונים שביקשו, חבר הכנסת גלעד קריב ווליד טאהא. ביקשו ראשונים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, סליחה, את צודקת, עאידה שנייה, ואחמד טיבי ומנסור עבאס. אז קריב ועאידה סלימאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מוותר על זכות התגובה לטובת נציגי המפלגות הערביות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, אתם יושבים ארבעתכם, תגידו מה אתם רוצים שם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ווליד לא ביקש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זו טעות שלי. כתוב ככה: גלעד קריב, עאידה תומא סלימאן, אחמד טיבי ומנסור עבאס, נכון. אז עאידה ראשונה להגיב, ומנסור שני. בסדר, אוקיי, טוב. בבקשה, גברתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לי תחושה - - - הודעה אישית. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> יש לך תחושה נכונה. אתה רוצה שאני אסדר לך הודעה אישית? << קריאה >> גלעד קריב (ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << קריאה >> לא - - - יש לי תחושה שתגיעי לזה בלי קשר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> התחושות שלך הן משהו. << קריאה >> גלעד קריב (ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << קריאה >> הן ידועות בבית הזה כמדויקות. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> בוא, אל תיסחף, כבוד הרב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התבקשתי להשיב על הטרלול היומי של הגב' לזימי. אז לפני שאני אגע במהות הנושא, אי-אפשר להתעלם מדברי הבלע שעוטפים את ההצעה לסדר-היום החשובה באמת הזאת, ולכן אני אשיב למקצת מהם. ינון, תסלח לי, זה יהיה אולי קצת ארוך, אל תכעס עליי. ובכן, הגב' ליברל-דמוקרטית מאוד מתרגשת ומתפעלת מתחקירי אל-ג'זירה 12, במיוחד מהתחקיר על לוחמי שדה תימן, עד כדי כך שמנהיג הפלנגה שלה, יאיר גולן, הגדיל ואמר שחיילנו רוצחים תינוקות כתחביב. האמת, בכל פעם מחדש אני חושבת לעצמי איך בן-גוריון, יצחק רבין ושמעון פרס, זיכרונם לברכה, בטח מתהפכים בקברם כשהם רואים לאן הידרדרה מפלגת האֲבוּדה הזאת. האבודה – כך צריך לקרוא לכם. ושוב, לפני שנעבור להגיב על כל השטויות הבלתי-נתפסות שחברת הכנסת הבאמת-מדליקה, גב' לזימי, כתבה פה, נעשה רק סדר אחת ולתמיד ונבין מי היא אבירת שלטון החוק, מבעירת הנתיבים, הלוא היא חברת הכנסת נעמה סולר לזימי. אז כשלזימי פותחת הצעה הזויה לסדר-היום בכותרת: פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים, אני אספר כאן לכולם את האמת, שבניגוד לרכילות שניסה להעליל נגדי בתוכנית ערוץ אל-ג'זירה 12, השמאלן, השקרן, שלא שווה להגיד כאן את שמו, שופט בית משפט השלום, דווקא שחרר את כל הכאילו-חשודים כבר בסוף היום, לאחר שאמר: אני לא מבין מה החשדות ועל מה מבקשים מעצר. לעומת זאת, הגברת המציתה דווקא צולמה בזמן ביצוע עבירה של ממש כשהיא חוגגת את ל"ג בעומר באמצע נתיבי איילון. והינה, איפה רב האופוזיציה? רב האופוזיציה, כנראה, על פי מנהגי מורה ורבה, רב האופוזיציה, הרב גלעד קריב שליט"א. נכון? הינה, אתה רואה, אני מכבדת, עכשיו אתה יכול לעלות. לא? הבנתי. ועכשיו נעבור סעיף-סעיף בהוראות החוקים הרלוונטיים לעבירות שביצעה חברת הכנסת המדליקה – לא רכילויות כמו שהיא רגילה בקודש אלא עובדות מצולמות. להלן העבירות. אני אעבור איתכם עבירה-עבירה לפי הסעיף בחוק העונשין, ואני גם אספר לכם מהו עונש המאסר המקסימלי על כל עבירה. קודם כול, הצתה במזיד – סעיף 448א לחוק העונשין, עונש המאסר המקסימלי שאמורה חברת הכנסת לזימי לקבל, הוא עד 15 שנות מאסר. עוד עבירה – הצתה בנסיבות מחמירות, במקרה הזה נכס המשמש את הציבור, הלוא הוא נתיבי איילון, סעיף 448 – עד 20 שנות מאסר. מטרד לציבור, הלוא הוא חסימת דרך, מה שעושה הגב' לזימי, בוקר, צוהריים וערב, סעיף 215א לחוק העונשין – עד שנה אחת, שנת מאסר. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לדעתי יש לה לפחות, לא יודעת, 1,000 כאלה? אולי אני טועה, אולי 900 – סעיף 275 לחוק העונשין, עד שלוש שנים, שנות מאסר, מקסימלי. אני לא יודע אם מישהו סופר, אולי בקהל שם מישהו סופר, כדאי לספור, שנקבל ככה איזשהו אומדן, נכון? מעולה. עוד עבירה: תקיפת שוטר – גם, כמה מאות לפחות יש לחברת הכנסת לזימי, סעיף 273 לחוק העונשין – עד שלוש שנים. הבערת אש ברשלנות, סעיף 449 לחוק העונשין – עד שלוש שנים עונש מאסר מקסימלי. אז היא מדברת על טוהר המידות. היא. ועכשיו נעבור לחלק המקרי לחלוטין פה בסיפור. גלעד צוויק חשף בערוץ 14 כי ב-9 בנובמבר 2021, שבוע אחרי שגוש השיסוי הוחלף בבחירות על ידי המחנה הלאומי, מיהר משרד התפוצות אז, בראשות נחמן שי, לבקש פטור ממכרז להתקשרות עם העמותה לקידום כלכלה וחברה, למיזם הסברתי – איפה? בארצות הברית. משרד התפוצות טען אז כי אין שום ארגון בארץ ובעולם, שיכול או רוצה להרים מיזם שכזה זולת העמותה. במשרד התפוצות גם אישרו כי לעמותה אין ניסיון קודם בניהול פרויקטים דומים, וכי יותר ממחצית מעלויות המיזם יופנו – לאן? תקשיבו טוב: למשכורות. למה זה חשוב? כי במקרה, ממש צירוף מקרים של ממש – מה הסיכוי, ריבון העולמים – חלקו הראשון של המיזם מומן על ידי מי? קרן ברל כצנלסון. הקרן הייתה ועודנה קשורה למפלגת האבודה, העבודה האבודה. ועכשיו הגיע הזמן לגילוי נאות, כי מפלגת האבודה חזקה בגילוי נאות, ובעיקר חברת הכנסת לזימי. אחד מחברי הדירקטוריון בקרן כצנלסון הוא מי? הוא אבי לזימי, אבא שלך, אבא לזימי. עוד פורסם בעבר כי קרן כצנלסון שימשה ככספומט של מפלגת העבודה, וביקשה להעמיד לה הלוואות, והיום מנהלת הקרן את ארכיון המפלגה, איזה אופסי שכזה. עכשיו תגידי לי, עבריינית ממורמרת, למה את לא מספרת את האמת לציבור? הגיע הזמן שתספרי לכולנו כאן בכנסת, לא תחייכי ותקפצי באיילון, מה טיב קשרייך וקשרי מפלגתך עם קרן כצנלסון. תספרי לציבור. לא לעשות ככה – לספר לציבור, כמה כסף משפחתך הרוויחה באופן ישיר או עקיף מהמיזם החברתי? ולמה טוהר המידות המזויף שלך, וגם שלך, כבוד הרב קריב, לא מורה לכם להחזיר את הכסף? עכשיו, אנחנו גם לא נשכח איך הסתת, בעבריינות שלא משתמעת לשתי פנים, על רכוש אזרחי וסיכון חיי אדם על ידי עצורי הפחים וחבריהם המטורללים. מתי באמת תשפי את נפגעי העבירות שלך ומפוני האמבולנסים האומללים? אני לא יודעת איך אתה מרשה לעצמך, הרב קריב, בשם הדת והכיפה, להצדיק דברים כאלה. מתי תפצי, חברת הכנסת המדליקה לזימי, את אשת המילואימניק וילדיה, שהמיליציה הקפלניסטית בשליחותך הבעירה את הרכב שלהם? מתי? אבל סביר להניח שלא כדאי שנעצור את נשימתנו. זה יפה שאת בכלל מעיזה להטיף מוסר על פגיעה במערכת אכיפת החוק בזמן שאת פוגעת פיזית ומילולית בשוטרים, כשאת מחבקת עברייני מין שמטרידים שוטרות, יורים פצצות תאורה, גונבי טנקים, פוגעים בסוסי משטרה, ומה לא? כל הסביבה שלך היא עבריינית ואנרכיסטית, ואת מעיזה לדבר בכלל על פגיעה במערכת אכיפת החוק? עכשיו, תגידי לי עוד דבר, גב' לזימי: באיזו מדינה מתוקנת עבריינית כמוך לא חוטפת כתב אישום? באיזו מדינה דמוקרטית מערבית היו נותנים לאנרכיסטית אלימה כמוך להתקרב בכלל לכבישים או לשוטרים? את הרי מביטה על האחים לנשק, שקיבלו פרס, ובטח היא מדמיינת את עצמה, באמת, לאור הניסיון שהיא צברה בדלקות, מדליקה גם משואה בטקס האלטרנטיבי שלהם. באמת, רק היה חסר שבמסגרת ממשלת הריפוי היו ממנים אותה לנציבת הכבאות. הרי גם לזה הם מסוגלים. אי-אפשר לדעת. עכשיו, בואי ננסה, גב' לזימי – אני מבינה שאין הרבה הבנה בקודקוד, אבל בואי ננסה לעשות איתך איזה משהו, אולי תחכימי פה קצת. אני אנסה להסביר לך בשפה שלך, למרות שאני בספק גדול, כן? עכשיו, תני לי להסביר לך משהו על החלטת הממשלה 550 ועל העבודה המקצועית – לא משהו שאת תכירי – שהובלנו בנושא התוכנית הזאת. ניסינו לפחות לתקן את האסון של הממשלה הפלסטינית הראשונה, שלה את היית שותפה, כמובן. כמו ההצעה ההזויה לסדר-היום הזו – כבר שמעתי גם שכל מפעלי תעשיות התעמולה והתרעלה כבר התחילו בקמפיין, כל הדרוקרים ואל-ארדים למיניהם מחממים מנועים, כאילו זה מעניין מישהו, חוץ מכמה אנרכיסטים שורפי אסמים ומרעילי בארות כמוך. אז כשאתם הייתם בשלטון, אישרה הממשלה שלכם את תוכנית החומש: החלטת ממשלה 550, הנקראת גם תוכנית תקאדום – תכף נדבר גם על משמעות המילה תקאדום, שזה בכלל לתפוס את הראש – לשנים 2022 עד 2026 בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, לצמצום הפערים בחברה הערבית, שכוללת תחתיה חמישה תחומים: פיתוח חברתי, פיתוח כלכלי, עידוד תעסוקה, תכנון ודיור, תשתיות, שלטון מקומי ושירותים מוניציפליים. עכשיו, כשאני מוניתי לשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בתחילת שנת 2024, ביקשתי מייד – זה היה הדבר הראשון שעשיתי – ביקשתי מייד שיציגו בפניי דוח מנהלים. לצורך מה? מה שהם לא מכירים, כי אצלם הכול קומבינות – לצורך קבלת החלטות מושכלות לאופן חלוקת התקציבים בהתאם לתוכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים. וזאת למה? במטרה לצמצם את הפערים בחברה הערבית ולספק דווקא את השירות האיכותי והמתאים ביותר לצורכי האזרחים הזכאים מתוקף ההחלטה האמורה, וכפי שיפורט להלן: אז קודם כול, הצגת הקצאה, ביצוע ובקרה מעמיקה – מושגים שבממשלת השיסוי הם פשוט לא מכירים. זה לא להאמין. עכשיו, מה זה אומר הצגת הקצאה, ביצוע ובקרה מעמיקה? גב' פופוליסטית, דמגוגית, שעמדה פה ושיקרה כמו שהיא נושמת, ביקשנו את זה על תוכניות העבודה של כלל משרדי הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה 550, בסעיף 32 בתוך ההחלטה, תחת תת-סעיף 6, וכן שיקוף של השימוש בפועל בתקציבים שהוקצו בהתאם להחלטות קודמות של הוועדה הקבועה. הבנתם מה אני אומרת? ביקשתי את מה שיש בתוך ההחלטה, לא ההמצאות שהם המציאו וניסיונות הזליגה של הכספים – כמובן, דבר שגם המגזר עצמו היה אמור לרצות ולבקש, בדיקה מעמיקה של המצב בחברה הערבית והאפקטיביות של הקצאת המשאבים לשיפור איכות החיים של אזרחי המגזר הערבי שבקצה. עכשיו אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, שבתחילת הכהונה שלי במשרד – וזה משהו שבאמת לא יוצא לי מהראש, למרות שהיה הרבה מאז, אבל החלטתי לא להאריך הרבה ולספר את זה – בתחילת הכהונה שלי במשרד תפס אותי ראש עיר אחד מאחד היישובים הערביים, לאחר שהוא שמע ממש בהתחלה שאני דורשת את הנתונים. זה כל מה שהוא שמע. זה היה עוד לפני כינוס הוועדה, הוועדה המתמדת שאמורה להתכנס. הוא אמר לי במילים הללו ממש: גברתי השרה, אפשר לשוחח כמה דקות בלי שיראו אותנו? אמרתי: בוודאי. אני יכולה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שישבתי איתו למעלה משעה. הוא ביקש שאני לא אספר על השיחה הזאת לאיש. בדיעבד הבנתי, כמובן, שזה מחשש לחייו. במהלך השיחה הוא אומר לי שהוא מתחנן, ואני אומרת לך, מתחנן, שאני לא אעביר להם כספים. הוא אומר לי: אני מתחנן בפנייך. אני באותם רגעים בהלם, ואני שואלת אותו: למה? הרי מי לא מבקש תקציבים לחינוך, לתחבורה, לשיכון? מי לא מבקש? הוא אומר לי: גברתי, הכספים שהגיעו מממשלת נפתלי בנט ומנסור עבאס עלו לנו בדמים, ברציחות, בנפשות. הם עולים לנו בכאב ובהלוויות. אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו: תסביר לי, תסביר, אני לא מבינה. הוא אומר לי: אני לא יכול לפרט. אני מתחנן שלא תעבירי לנו כספים, למרות שאני יודע – ואת זה הוא אומר לי לפני שנתיים, ואני לא מבינה באותו זמן – למרות שאני יודע שזה חסר סיכוי, כי יאכלו אותך חיה. מי יאכל אותי? אני שואלת. אל תפחד, אני אומרת לו. אני גדלתי במקום שכלום לא מפחיד אותי, בטח לא כמה שמאלנים ממורמרים ובטח לא כמה כתבלבים מתוסכלים. מה הסיפור? תסביר לי. והוא ממשיך ואומר לי ככה – מילה במילה, אדוני היושב-ראש, ממה שהוא אמר קרה: המשטרה תלחץ עלייך; השב"כ ילחץ עלייך; העיתונאים ימררו לך את החיים. אין סיכוי שתעמדי בזה. יסכלו אותך. יעשו ממך סיכול ממוקד וינסו לחסל אותך. לפחות, הוא אומר לי, תמשיכי את הזמן כמה שאת יכולה. כך הוא אומר לי. אגב, אני כל הזמן ניסיתי להבין את ליבת הבעיה, מאיפה הוא מונע. הוא לא הסכים להגיד לי את ליבת הבעיה. היום כמובן שאני מבינה בדיעבד. ואז, גב' לזימי השקרנית, בזמן שאת הובלת פרעות בכבישים ושרפת קרשים באיילון, אני שרפתי את סוליות הנעליים שלי במפגשים בכפרים. לתדהמתי, אדוני היושב-ראש, נחשפתי לאסון, אסון של ממש במגזר הערבי – שכמובן חי ופועם בתוך החברה הישראלית כולה – ולשורה של כשלים חמורים ביישום התוכנית, כשלים שהובילו, לצערי הרב – פחות לצערה, לצערך ולצער כל המחנה השקר המרעיל הזה, כל המחנה המזויף והשקרי של לזימי וכולם – גרמו לכך שחלק מהתקציבים הציבוריים זרמו ישירות לגורמי פשיעה. ואני רוצה להגיד, להבהיר את מה שאני אומרת, כי אני עומדת מאחורי כל מילה ומילה: חלק מהתקציבים הציבוריים של תוכנית תקאדום והחלטת ממשלה 550 זרמו ישירות לגורמי פשיעה עברייניים במקום לאזרחים שלמענם נועדו. תצאו, צאו שפנים, ארנבים, פחדנים. אל תשמעו את האמת. עכשיו, אני כבר בראשית הכהונה שלי דרשתי מפקידי משרד האוצר, מראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, שהיה אז במשרדי, אדון חסאן טואפרה, להציג בפניי נתוני הקצאה וביצוע – דבר טריוויאלי ובסיסי. לתדהמתי, במקום זה, מה אני מגלה? אני מגלה היעדר מוחלט של שקיפות; היעדר מוחלט של פיקוח; היעדר מוחלט של בקרה; היעדר מוחלט של כל אכיפה לאן הולכים מיליארדים של שקלים בתוך המגזר הערבי – לאן, ריבונו של עולם, בזמן שמקרי הרצח הולכים וגוברים. אתם רואים את הארנבים הפחדנים האלה? אתם רואים איך הם בורחים כשאומרים להם את האמת בפנים? שפנים, ארנבים, פחדנים, שלא מסוגלים להתמודד עם האמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את מכולם, עאידה תומא סלימאן, צבועה. את צריכה להגיד: רוצה שיפסיקו הרציחות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את צבועה. תפסיקי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> צבועה שכמותך. צבועה, לא כואב לך? את יודעת שהכסף הזה הולך לארגוני פשיעה. את יודעת את זה. תישבעי באלוקים שלך, תישבעי בו. שקרנית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתם שקרנים, אתם עבריינים, ובגללכם כל הרציחות במגזר. בגללכם המגזר מדמם. רק בגללכם, חבורה של שקרנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אללה, אללה שלכם ישפוט אתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אללה שלכם ישפוט אתכם. אללהו אכבר שלכם ישפוט אתכם אחד-אחד, אחד-אחד. והמגזר שלכם יודע את זה. בגלל זה הוא לא מצביע לכם. אתם צבועים ושקרנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> צבועים ושקרנים. נרצחות נשים, נרצחים גברים, נרצחים ילדים. אתם יודעים שהכסף שאתם העברתם הולך אליהם. צבועים. עכשיו, אני אמשיך ואומר שכשגיליתי היעדר מוחלט של שקיפות, פיקוח ובקרה, למרות בקשותיי הרשמיות והלא-רשמיות, אגף התקציבים במשרד ראש הממשלה המשיך לבצע – ואני מדברת על התקופה שלי, כן – המשיך לבצע העברות כספיות למשרדי ממשלה ולרשויות המקומיות בלי שקיים מסד נתונים ברור לאן הולכים הכספים. אז – ואני עוד פעם אומרת את זה בצורה הברורה ביותר, למקרה שמישהו, האוזניים שלו סתומות, או שהוא מכניס את זה מאוזן אחד ומוציא את זה מהשנייה – במהלך הבדיקה שערכתי עם צוותי המשרד שלי, התברר בצורה ברורה וחד-משמעית מאגף המודיעין של משטרת ישראל – לא מהלשכה הפרטית של השרה מאי גולן; מאגף המודיעין של משטרת ישראל, אתם שומעים? שכספים מתוכנית תקאדום, החלטת הממשלה 550 היקרה של נפתלי בנט ומנסור עבאס וחבורת הצבועים והשקרנים פה, הועברו בדרכים עקיפות לגורמי פשיעה, אדוני היושב-ראש, גורמי פשיעה רצחניים, אכזריים, ברבריים, בתוך המגזר הערבי, באמצעות מנגנוני פרוטקשן, מכרזים תפורים, ספקים, נותני שירות וכלכלה, המבוססת על מה? על חשבוניות פיקטיביות. ושיהיה ברור לכולם, מדובר – ואני אומרת את זה בפה מלא – במחדל רחב היקף, שמערער את אמון הציבור ואת כל יסודות המינהל התקין. ואני עומדת מאחורי כל מילה ומילה שאני אומרת, לעומת העכברים שברחו מפה. עכשיו חשוב להסביר משהו על ההבדל בין גוש טומני הראש בחול שלכם לגוש המחנה הלאומי שלנו. מה שעניין אותם כשהם היו בשלטון זה אך ורק, אך ורק תחזוק הממשלה, ובעיקר האצבעות של אדון מנסור עבאס – אותו זאב בעור של כבש שקיבל מכם תקציבים של מיליארדים וחילק אותם ככה לתנועות האסלאמיות ולכל מי שהוא רצה, ללא מנגנוני בקרה, לצד תוכניות בעלות שמות מפוצצים. אותנו, לעומתם, מעניינים האזרחים, ולא רק האזרחים היהודים – האזרחים שלכם, שאתם אמורים לדאוג להם. אנחנו לא חולמים לא להישען על בל"ד ולא על המשותפת ולא על האצבעות של מנסור עבאס ולא על רע"מ. אנחנו לא מצילים מהדחה את איימן עודה, שקרא לערבים המשרתים בכוחות הביטחון ובמשטרה להניח את הנשק ולחזור לבני עמם. זו לא העבודה שלנו, לא הייתה, לא היום ולא תהיה, לא בחלומות הכי פרועים שלכם. בתקופתכם, יאיר גולן, היו"ר של חברת הכנסת המדליקה נעמה סולר לזימי, אמר על שר השיכון דאז זאב אלקין: אם אלקין מתפרע, אנחנו נרגיע אותו. ככה אמר ראש הפלנגה יאיר גולן. אתם עד כדי כך משובשים, שבממשלה שלכם, שר החוץ וראש הממשלה הרזרבי, הלפיד היומי, הלילי, השעתי, הדקתי, הלך וספד לסעיד אלחרומי. על מה? על זה שהוא נפל בקרב. הוא נפל בקרב. עד היום טובי המוחות מנסים להבין לאיזה קרב הוא בדיוק התכוון. הם לא הצליחו להבין. אז לנו, ברוך השם, ישתבח שמו לעד, יש סטנדרטים אחרים. אצלנו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הולך לבקר משפחות וחללים, גיבורים וקדושים שבאמת נפלו בקרב, להבדיל אלף אלפי הבדלות. כל ממשלה, שלא נדע, והלוחמים שלה. עכשיו תשמע גב' לזימי – שהבוררת שלה פה, מירב בן ארי, אמרה לה לצאת החוצה, שלא תשמע; שתשמע את זה מבחוץ, כי הם שומעים טוב. אני אומרת את מה שאני אומרת בצורה ברורה ועובדתית: אתם, חברת הכנסת לזימי, אתם, בממשלה שלכם, הכנסתם והזרקתם כסף ישר לוורידים של ארגוני הפשיעה. על סטרואידים עשיתם את זה. אתם. אתם אשמים ברציחות. אתם אשמים במה שקורה במגזר. אתם – על המצפון שלכם שהכסף הזה הלך בידיעה שלכם לארגוני פשיעה, שלא נותנים מנוח לאזרח או אזרחית ערבייה שרוצים לפתוח עסק, שרוצים לנשום. אני פגשתי אותם. אני דיברתי איתם, לא לזימי השקרנית הצבועה הזאת, שמגישה הצעות לסדר-היום ודוחה אותן משבוע לשבוע. כי שמענו אותה אומרת: צריך לעשות רעש כדי לקבל כותרות; צריך לעשות רעש ובלגן כדי להיות בטלוויזיה. שמענו אותה אומרת את זה פה בפרסה, הצבועה השקרנית הזאת. את והחברים שלך, לזימי, העליתם את כל אגף התקציבים דאז בממשלתו של בנט ומנסור ישר באוטובוס לכפר קאסם. שחררתם את המנגנונים ואת הבקרות כדי להעביר כסף לרשויות ולארגונים. והכסף הזה, כן, הגיע בחלקו לארגוני פשיעה ושימש אותם – בין היתר למה? לרכישת כלי נשק בהיקפים שלא היו מביישים אוגדה, אדוני היושב-ראש. לא היו מביישים אוגדה. למה לא יכולים היום להיכנס לכפרים? למה צריך צבא היום בשביל להיכנס לכפרים? בגלל הכסף שקנה אמל"ח בגודל של צבא שלם, ויכול לחסל פה חצי מדינה אם הוא רוצה. דרך אגב, אנקדוטה הומוריסטית באמצע סיטואציה מאוד קשה, כי חייבים רגע להירגע. דבר אחד טוב יצא מכוח קפלן: הם גנבו טנק שבמקרה עוד יכול היה להגיע לארגוני הפשיעה. אז אנחנו מברכים את ארגון קפלן לפחות על דבר אחד. אבל נחזור לרצינות הבאמת-כואבת ופוצעת. במהלך סיורים שקיימתי ביישובים הערביים נחשפתי למציאות קשה ומדאיגה. ארגוני פשיעה השתלטו בפועל על חלק מהרשויות המקומיות. ראשי רשויות, קבלנים ובעלי עסקים סיפרו לי – בסודיות מוחלטת, כמובן, מחשש לחייהם – כיצד הם נאלצים לשלם דמי חסות, לוותר על מכרזים או למנות אנשים הקשורים לארגוני פשיעה. ראשי ערים, גזברים, מהנדסים, מנכ"לי רשויות מקומיות, התחננו בפניי – ויש לי עדים לדבר הזה – התחננו בפניי: אנחנו נתקוף אותך בתקשורת, השרה גולן, אנחנו נקרא לך גזענית, פשיסטית, כהניסטית, אבל אנחנו מתחננים בפנייך, אל תעבירי לנו שקל. ככה הם אמרו מולי ומול אנשי הלשכה שלי. אל תעבירי לנו שקל. הכספים שלנו מתוך תוכנית החלטת ממשלה 550 הולכים לפשיעה, הולכים לרוצחים שסוחטים אותנו, שיורים לנו ברחובות, שזורקים לנו פצצות תאורה לתוך הבית. נשמע מוכר אולי לגב' לזימי, שברחה מפה? פרקטיקות טרור קפלניסטיות בארגוני הפשיעה בחברה הערבית? אני באמת שואלת את עצמי לפעמים: מעניין מי הביצה ומי התרנגולת, כי יש פה הרבה תרנגולות. לפעמים אני לא יודעת להבחין. האמת, במקרה שלכם, שלהם, יותר נכון, אתם יכולים להעביר שם גיבושים בכל מה שקשור להצתות, החל משרפת פחים בהסוואה ועד לשרפת נתיבים וירי פצצות תאורה. קפלן. ארגוני פשיעה. בעצם, כך נוצרה הלכה למעשה אוטונומיה פלילית, מזעזעת, אכזרית ורצחנית מאין כמותה, שבה ארגוני פשיעה במגזר הערבי מנהלים בפועל את סדר-היום הכלכלי והחברתי בחברה הערבית, קובעים מי ייבחר, מי יבנה ומי ירוויח. במצב הזה – לא יזמות, לא תעסוקה, ובטח לא צמיחה. כל אלה הופכים פשוט לבלתי אפשריים. עכשיו אני רוצה לספר לכם שהנתונים שהוצגו בפניי מצביעים על תמונה חמורה מאוד. שיעור המעורבות של החברה הערבית בפשיעה גבוה בהרבה מחלקה באוכלוסייה, שיעור הרציחות במגזר הערבי עלה משמעותית בשנים האחרונות, ותחושת חוסר הביטחון האישי בקרב אזרחי החברה הערבית היא מהגבוהות בישראל. בד בבד, חוסר התעסוקה והאבטלה בקרב צעירים ערבים יצרו קרקע פורייה לגיוס שלהם על ידי ארגוני הפשיעה. הם מנצלים את הצעירים האלה ומציעים להם פרנסה מהירה, וכך מתפתחת מעגליות של פשע, עוני וייאוש. אני – לא לזימי, שנפגשת עם לוחמות למען פלסטין מצפון תל אביב – אני הלכתי לסיורים ופגשתי קשישה ערבייה שסיפרה לי שהיא לא יכולה יותר להמשיך להתפרנס ממכירת הקובות הטעימות כל כך שהיא מכינה כבר שנים – אני פגשתי אותה – כי זרקו לה רימון לבית. אני פגשתי צעירה בת 24 שסגרה את העסק המתחיל והחמוד כל כך שלה למריחת לק ג'ל כי היא לא עמדה בלחץ ובאיומים. אני פגשתי אישה ערבייה מבוגרת שהקונדיטוריה שלה נשרפה כליל, כליל. אני פגשתי בעלים צעיר של חנות אופניים, בחור צעיר, שמפחד לצאת מהבית. ועוד ועוד ועוד. היא אי פעם פגשה מישהו מהם, חתיכת צבועה הזאת, שברחה מפה? ממתי בכלל ערביי ישראל מעניינים אותה חוץ מניסיון עלוב ופתטי להתחנף אליהם ולהתחנן אליהם שיצביעו להם? אותה ואת החברים האנרכיסטים שלה מעניינים רק הערבים של עזה, התינוקות המדומיינים במוחו הקודר והקודח של הבוס החדש שלה יאיר גולן, שהאשים את לוחמנו הקדושים ברצח שלהם. החברים ההזויים שלה מדמיינים בלתי מעורבים בעזה בזמן שתחת המשמרת שלהם הועבר כסף למי שרוצח את הבלתי-מעורבים האמיתיים כאן, בישראל, אזרחי החברה הערבית בישראל. הם הבלתי-מעורבים האמיתיים שהם לא מדברים עליהם, וכמובן, אזרחי ישראל היהודים שנקלעים לדבר הזה. אגב, את לזימי, אם באמת היו מעניינים אותה ערביי ישראל, היא לא הייתה צריכה לשמוע אותי. מספיק שהייתה שומעת את עו"ד רסול סעדה, שאמר שארגוני הפשע הערביים חדרו לחלק גדול מהמועצות המקומיות ושולטים בהן. הוא אומר כך: "ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים" – זה מה שכתוב בכתבה בעיתון מהמחנה שלהם, באתר שלהם, כן? "ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים ביישובים הערביים ואף מימנו קמפיינים. עכשיו הם רוצים את המכרזים". אגב, סעדה ממש לא לבד בטענות האלה. עוד על פי תחקיר שיחה מקומית משנת 2020 – שוב אני אומרת, אתר שמזוהה פוליטית עם המחנה הזה – רבים סבורים כמותו: "הרשויות המקומיות, הם אומרים, הפכו ל'מכרה הזהב' של ארגוני הפשע הערביים – מקור להכנסות עצומות, ובעיקר חוקיות. כל מי שמכיר את דרכי הפעולה של ארגוני המאפיה היום באיטליה יודע שהשתלטות על מכרזים 'כשרים' היא כבר מזמן אחד ממקורות ההכנסה הראשיים שלהם. ועם זאת, אף שהשתלטות ארגוני הפשע הערביים על חלק מהמועצות המקומיות כבר מוכרת לרבים, משוחחים עליה רק בחדרי-חדרים" – ככה הם אומרים, כן? לא אני, אני מצטטת לכם. "רק מעטים מעיזים לדבר עליה בקול רם או להגיש תלונה. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. אלמונים יורים על ראשי מועצות, על סגנים שלהם, על מהנדסי עיריות ואפילו על קרובי משפחתם. לא מוגזם לומר שהרשויות המקומיות הערביות חיות באווירה של טרור ופחד". התופעה רק גדלה והולכת, אומר מודר יונס, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש מועצת ערערה לשעבר. עכשיו, תקשיבו טוב מה הוא אומר: ירו על ראשי המועצות במג'ד אל-כרום, סח'נין, טמרה, גוש חלב, נחף, רהט, כפר יאסיף, כפר קאסם, ג'לג'וליה, מזרעה, ג'דיידה-מכר, עילוט, כאוכב אבו אל-היג'א, ועוד ועוד ועוד. הרשימה ארוכה. אז לזימי כנראה מעולם לא שמעה באוזניים הליברליות הצבועות שלה את השמות האלה. בכל זאת, לא מדובר ב-50 עסקני מפלגת האבודה – שאת כל כך צריכה אותם בפריימריז המדומיין שלכם. אבל דבר אחד כנראה שהיא מבינה בו די טוב, הגב' לזימי – חברת הכנסת סולר לזימי – סליחה – זה בלקיחת כספי ציבור לאבא לזימי. אז בין שמדובר בסחיטה של עיריית כפר קאסם או מדובר במשפחת לזימי, שמתעשרת על חשבון משלם כספי המיסים והתקציב השנתי של משרד התפוצות בראשות נחמן שי, החבר למפלגה, זה אותו דבר ביניהם. ולכן, נוכח הממצאים החמורים והקשים כל כך, ואחרי עבודת מטה סדורה, שהם אפילו לא יודעים על מה היא מדברת, עבודת מטה מקיפה שהובלתי יחד עם הצוות המקצועי במשרד בראשותי ויחד עם גופי ביטחון, ובתוכם כמובן משטרת ישראל, שבמהלכה הגענו לחקר האמת ולמצב שבו אני יודעת לקבוע בוודאות כל מילה ומילה שאמרתי פה, יש בידיי היום ראיות חותכות המצביעות על כספי ציבור שעברו לארגוני פשיעה. ולכן החלטתי לבצע שינוי יסודי במדיניות שהייתה בממשלת הפשע, הלוא היא ממשלת השיסוי של נפתלי בנט ומסור עבאס, ובהחלטת הממשלה 550, שמכונה בצורה די הזויה בשם תקאדום. כי לא רק שלא קידמתם – מי שלא יודע, תקאדום זה התקדמות בערבית – לא רק שלא קידמתם את החברה הערבית אלא ההפך הגמור, קידמתם את מי שרוצח וטובח בחברה שלכם. אני, לעומת זאת, החלטתי קודם כול לעצור את הדימום המסיבי והבלתי פוסק, בהחלטה שנובעת מתוך הבנה שלא יעזור למחמוד בן ה-15 שנממן לו משולש פיצה במתנ"ס פעם בכמה חודשים אם יורים עליו כשהוא יוצא מהבית; לא יעזור גם חוג האומנות לפטמה בת השבע כשאבא שלה מוחמד קיבל צרור של יריות אתמול בלילה, על החמולה שלו, על הבית שלו, על דוד שלו, על סבתא שלו. לא יעזור. המדיניות שלי היא חד-משמעית: לפני התחבורה והחינוך, החיים והביטחון קודמים לכול, כי מה יעזור מתנ"ס או פארק או כביש או משולש פיצה אם האנשים בקבר מתים? מה זה יעזור? איפה ההיגיון המעוות שלכם? ובדיוק כמו שתקציב הביטחון של מדינת ישראל הוא הגבוה ביותר, מתוך הבנה שאנחנו, בניגוד אליכם, לא סומכים על הסכמי אוסלו וחלומות לזימי ואליסה בארץ הפרעות. לגבי התוכנית ועבודת המחקר והמטה הסדורות שעמלנו עליהם כל השנתיים האחרונות – ואני מדברת מדם ליבי, כי באמת כואב לי על מה שנוכחתי לדעת, שזה בקנה מידה אסוני של ממש. מי שמתיימר לדאוג למגזר הערבי הוא זה שחוטא נגדו הכי הרבה, אבל ההיסטוריה תשפוט אתכם, אלוקים ישפוט אתכם, וכל המצפון, שלא קיים אצלכם, יבוא וישפוט אתכם, אולי לא בעולם הזה אבל בעולם הבא, שאני לא יודעת אם אתם מאמינים בו בכלל. אז לגבי התוכנית ועבודת המחקר והמטה הסדורות שעמלנו עליהן כל השנתיים האחרונות, אני מבטיחה ללזימי ולכל מחנה הרעל שלך שכל הפרטים המלאים יתפרסמו בהמשך ובקרוב מאוד, בעזרת השם, וכל האמת תצא לאור. אני מבטיחה לך את זה אישית, לך ולכל האופוזיציה הממורמרת, כי כמו שאת רואה, גברת מדליקה, באנו לעבוד, ואנחנו ממש ממש לא מתרגשים, לא מההצתות שלך, לא מההצתות של החברים שלך. אני אומרת לך לסיום שלמרות הקמפיין הבאמת-חולני שלכם – גם אם אני אמשיך לקום כל בוקר ל-30 כותרות ראשיות בכלכליסט, דה-מרקר, הארץ, גלובס, דיבת הארץ, מה שלא תגידו, "לארד" וכל שאר הפמפלטים האנטישמיים שלכם, וגם אם ישדרו עלי עוד מאה תחקירים בפריים-טיים בחדשות אל-ג'זירה 12 ואל-מנאר 13 וכל השטויות האלה וכל שופרות החמאס, אני ורק אני, ובטח לא את והחברים הקוקוריקואים שלך, כל הלול תרנגולים האלה – אני אמשיך לדאוג שכל ילדי וילדות המגזר הערבי קודם כול יחיו. קדושת החיים – משהו שלא קיים אצלכם במוח. אנחנו בעזרת השם נוציא את כל הנשקים של ארגוני הפשיעה והטרור. ראס בִּאלְעינכ אנחנו נוציא את הנשקים, גם אם תקפצו עוד מאה פעם. אתם יכולים לצעוק מקפלן עד עזה, הלוך חזור, קפלן–עזה, קפלן–עזה, עם איימן עודה, עם מנסור עבאס, הממשלה הזו בעזרת השם תעשה מה שלא עשו כאן 40 שנה ותתקן את הנזק האסוני שלא היה פה מקום המדינה ואתם בשנה וחצי הספקתם לעשות. הבנתם? כי לראשונה מקום המדינה אנחנו נביא תוכניות ושיתופי פעולה פורצי דרך. כדי שלא תזהמו אותם בזוהמה שלכם וברעל שלכם כהרגלכם, אני לא אפרט אותם כעת. אני קוראת ללזימי ולחברים שלה, שיקמה באוקטובר ברסלר ויאיר צ'ה גווארה גולן: אתם מוזמנים לאסוף את כל הקרשים, כל הקרשים שהחבאתם כל השנה, להכריז על יום שביתה, יום זעם, יום נכבה, יום האדמה, מה שבא לכם, איזה יום, כי באמת נגמרו הימים שהמחנה הלאומי מרכין ראש ונכנע לסחיטה באיומים המאפיוזיים של ארגוני הפשיעה הקפלניסטיים. אנחנו בעזרת השם נמשיך לעשות ונמשיך גם להצליח במה שאתם לעולם לא תעשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. מהצד, דקה אחת - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רק אומר שמכיוון שהם ברחו פה כמו אחרוני השפנים, אני לא אשאר גם לשמוע – תכננתי להישאר; אני לא אשאר לשמוע את הדברים הבזויים והעלובים שלהם. שידברו לעצמם ולשקרים שלהם. גם המגזר הערבי לא מעניין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כדאי לך להישאר. כדאי לך להישאר. כדאי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם המגזר הערבי לא מאמין לכם. הינה, הם חזרו. תראו איזה חמודים, הם חזרו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כדאי, סבלנו אותך חצי שעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חצי שעה ישבנו וסבלנו את דברי הנאצה שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עאידה, עאידה, עאידה. רגע, שנייה, סליחה, חברת הכנסת, אני מפעיל את הדקה שלך, בסדר? תתחילי, בבקשה. קדימה. זה התקנון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שתי דקות מהצד, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דקה, דקה. גם המזכיר אומר דקה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מופע האימים שנתת עכשיו, השרה הצרורה, רק מעיד על כמות השנאה, הגזענות. מתאים לך להיות ממש בקבוצה של כהנא חי. אי-אפשר לצפות משרה כזאת שתקדיש רבע מהזמן שהיא דיברה דברי נאצה פה כדי לטפל במשרד שלה. היא מנעה את התקציבים. היא מדברת על פשיעה? היא בעצמה דוגמה חיה למה זה שנאה – פשיעה של אנשים שמהלכים אימים. אבל אף אחד לא יהלך אימים, והיא בדיוק ההוכחה למה הממשלה הזו צריכה לעוף עוד היום, אתמול, לפני שנה, לפני שלוש שנים. היו לה שלוש שנים לטפל בנושא הפשיעה. מה היא עשתה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא כנראה עזרה לצוות שלה, שהלך וגידל סמים בחצר האחורית בבית שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, דקה מהצד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני מבקש הודעה אישית, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך עכשיו דקה מהצד. אתה מוותר עליה? אני אחליט אם יש לך הודעה אישית או לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, אני ויתרתי על הדקה שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה כועס? הוא מוותר על ההודעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני הודעתי כבר שאני מוותר לטובת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי מגיע לשניים לדבר דקה מהצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא רוצה, תעבור הלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא רוצה, בסדר. הלאה, מתקדמים. לא מבטיח כלום, לא חייב כלום לאף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, היי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תעשה לי תנאים, פשוט. יש עוד מישהו עם בקשה להודעה מהצד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, שאלו אותי אם אני מוותר – אמרתי שכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאסר חוג'יראת. לא, סליחה, מנסור עבאס, בבקשה. יאסר חוג'יראת, נא לא להפריע. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שאני מרחם על השרה מאי גולן. גם יש אנושיות, נעמה. אני חושב שהיא ניסתה בהצגה הזאת להוכיח שהיא דוברת אמת והיא דוברת שקר. אף אחד מאיתנו, אף אחד מאזרחי מדינת ישראל, לא מאמין שיש ראש רשות או פקיד בכיר בשלטון המקומי, ברשויות המקומיות, שמתחנן, כלשונה, לא להעביר תקציבים לרשות המקומית. לכן, ההצגה הזאת לא הוכיחה שום דבר; היא הוכיחה שהיא מנסה להעלים את השקר שלה ואת הניסיון שהיא עשתה במשך שלוש שנים לחסום את יישום תוכניות החומש ולגזול את המשאבים שיש בתוכנית 550 למקומות אחרים. נקודה אחרונה: היא טוענת שהכספים או תוכניות החומש הביאו לעלייה בפשיעה בחברה הערבית ויש נרצחים. האמת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שהשנה היחידה בעשור האחרון שהייתה בה ירידה משמעותית ברמת הפשיעה בחברה הערבית הייתה שנת ממשלת השינוי – ירידה של 15%. בהמשך – עלייה ב-2023 וב-2024; ב-2025 אנחנו לקראת שיא חדש. גם אם יש לה טענות לגבי אופן ההתנהגות, למה היא לא תיקנה את מה שהיא טוענת שהוא לא נכון? לכן, אני חושב שההצגה הזאת מוכיחה את הדבר שכולנו חושדים בו – שהשרה מאי גולן מנסה בכסף הזה לרכך את עמדתם של החוקרים ושל המשטרה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דקה אחת, לא שלוש. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ולהשתמש בכסף הזה. אנחנו דורשים מרשויות האכיפה, אדוני היושב-ראש, לשים לב לניגוד העניינים. אסור ששרה – חברת הכנסת שהיא נחקרת היום – תטפל בתקציבים האלה, שיגיעו בסופו של דבר, לכאורה, לבן גביר - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ולא יגיעו גם למשטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מנסור, דיברת ארבע דקות, לכן זה חליף להודעה האישית שביקשת. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. חברת הכנסת לזימי, את רוצה את הדיון פה או בוועדה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> במליאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נמשיך את המאבקים במליאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, שני מתנגדים. הנושא יחזור לדיון במליאה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, הודעה אישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, תודה שאפשרת לי לומר הודעה אישית. תקנון הכנסת קובע שהודעה אישית יכולה להימסר גם כשישנה התייחסות לא לגופו של אדם אלא לגופה של סיעה. הדרך שבה השרה מאי גולן דיברה על סיעתי ועל מפלגתי מחייבת תגובה, ואני מבקש לומר כמה דברים. ראשית, אולי בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מנסור עבאס – ואולי זה לא מפתיע, כי שנינו אוחזים במסורות דתיות – אני חייב לומר שלפני שאני אחבוש פעם נוספת את הכובע הפוליטי, אני לרגע שם על ראשי את הכובע הרבני, ואכן, היה פה אירוע מכמיר לב. אירוע מכמיר לב. אני חייב לומר שלא אחת אנשים שעוסקים בהקהלת קהילות מלווים סיטואציות מורכבות. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מנסור עבאס - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה אחד מהאירועים הקשים שראיתי. אלמוג, אני מבין שאתה מקנא שאני מתייחס לשרה מאי גולן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> בשבוע שעבר הוא סירב לגנות את חמאס. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבין שאתה – אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אוסקוט. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> הוא סירב לגנות את חמאס, מה לא? הינה מנסור. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גיניתי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא גינית. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן גיניתי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא נכון. אתה מפחד. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אתמול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לתת לו לסיים. תודה. בבקשה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גיניתי - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני אשוב ואומר - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - 30 מיליון דולר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, אופוזיציה. אופוזיציה, ואליד אלהואשלה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אם אתה לא יכול לגנות אונס של נשים, אז אתה לא יכול להיות שותף שלו. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תשלום במזומן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, חברי הכנסת. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אשמח לשמוע את התייחסותך. הגעתי כדי לשמוע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? טוב, אתה מוכן לתת לי לדבר? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> כן, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סגן השר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני אחזור ואומר, ראינו כאן אירוע מכמיר לב, על גבול ההתקף, על גבול ההתקף הפסיכוטי. אני קורא מכאן לכל חבריה ומקורביה של השרה, אם יש כאלה, להידרש, להידרש לעניין מצבה, כי מה שראינו כאן הוא באמת אירוע, אירוע שבאמת מעלה שאלות קשות. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> גלעד, לא מתחת לחגורה. לא מתחת לחגורה, באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמע, אתם מבקשים תמיד הודעה אישית – שנייה, אני עוצר את הזמן. אני רוצה להעיר לך. אתם תמיד מבקשים הודעה אישית על מה שתקפו אתכם, בבקשה, והוא קורא לה פסיכוטית, את מבינה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עצור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש דברים שלא אומרים, פשוט, לא אומרים. אני אתן לך להתקדם. אני מבקש לא להגות בהתבטאות כזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל איך שהיא דיברה על נעמה זה בסדר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אני רוצה להזכיר שהשרה מאי גולן דיברה על יושב-ראש המפלגה שלי, האלוף במילואים יאיר גולן, וחשבתי – בזמן ששמעתי את הדברים שלה ניסיתי לחשב בראשי בכמה אני צריך להכפיל את משך שירותה הצבאי של השרה כדי להגיע למניין שנות השירות של האלוף יאיר גולן, אבל אז נזכרתי בכלל המתמטי שלא משנה באיזה מספר תכפיל את הספרה אפס, זה תמיד יישאר אפס. אפס תמיד נשאר אפס. לא משנה, לא משנה. לא משנה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא מתחת לחגורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע איך היא דיברה עליה? על מה אתה מדבר? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא מקובל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אני מתקשה. תעצור לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 40 דקות היא עלתה והשתלחה בה, דיברה על אבא שלה. על מה אתה מדבר? הגעת לפה לפני דקה. אני קראתי לכולם לצאת, התביישתי. 40 דקות של השתלחות. מה קרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בסדר, כל אחד יש לו סגנון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סגנון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם לחברת הכנסת לזימי יש סגנון משלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה סגנון? לא, זה לא סגנון, sorry. זה לא סגנון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סגנון שמחייב התייחסות של גורמים מקצועיים. אני אחזור על האמירה: לא משנה עוצמת הדברים, הפומפוזיות, לא משנה זהות כותב דבריה של מאי גולן, כי היא לא חיברה את הטקסט – אולי חנמאל דורפמן כבר מציע לה את שירותיו הטובים, אולי בנצי גופשטיין – אחזור על האמת המתמטית: לא משנה באיזה עוצמות תכפילו אפס, אפס נשאר אפס. את שומעת, השרה מאי גולן? אפס נשאר אפס. והדבר האחרון שאומר בזמן שנשאר לי – אני לא צריך להגן על חברת הכנסת נעמה לזימי, היא יודעת להגן על עצמה, אבל אני כן צריך להגן על אביה של חברת הכנסת נעמה לזימי, אבי לזימי, אחד מהמנהיגים החברתיים והחינוכיים המרשימים ביותר לא רק במגדל העמק אלא במדינת ישראל כולה, מנהל בית ספר, איש חינוך מובהק, אדם שכל ישראלי היה יכול רק להתגאות להיות בן או בת שלו – נעמה לזימי. מכיוון שאני מכיר את ענייניה של קרן ברל כצנלסון, אבי לזימי לא רק משקיע את מרצו ואת זמנו בעשייה חינוכית, אלא הוא גם מתנדב בשורה מאוד ארוכה של הנהלות של גופים חברתיים – בין השאר קרן ברל כצנלסון. ואם בשרה מאי גולן יש קמצוץ, רסיס, רסיס, אטום, של אומץ לב ציבורי – ואין – אני מזמין אותה להסיר חסינות רק על דבר אחד. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> גלעד, היא צמחה בשכונות, היא באה מילדות קשה. יש לה אומץ לב, יש לה אומץ לב ציבורי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יצא מהשכונות האלה? מה יצא? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> היא ניווטה את חייה להגיע לכאן, והייתה יכולה להיות במקומות הרבה יותר גרועים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה אומץ ציבורי? מה, להשתלח בחברי הכנסת? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - של חברת הכנסת - - - אבל אומץ יש לה. יש לה מאיפה שהיא צמחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן, נהדר. חבר הכנסת כהן, אם יש לה – יש לי עוד 20 שניות, תן לי לומר אותן – אם אכן יש לה אומץ לב, אני קורא לה מכאן להסיר חסינות רק על דבר אחד, לא על כל נאום ההכפשות – על מה שהיא אמרה על מר אבי לזימי, שתסיר חסינות, ושתתמודד בבית משפט. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אנחנו מבקשים מנעמה לזימי להסיר חסינות על הבערת הצמיגים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מציע לשרה מאי גולן לא לערב הורים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> היא הבעירה צמיגים. מה, זה לא - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מכל שרי הממשלה, אני מציע לשרה מאי גולן לא לערב הורים בנאומים שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והדבר האחרון, אדוני, שאני רוצה לומר, כי בכל זאת היה פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, עצרתי את הזמן תמיד והוספתי לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחרון, משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיים ואני אומר: כנראה יש סיבה מדוע מאי גולן סוללת את דרכה למפלגתו של איתמר בן גביר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אפסים נוהגים להיצמד זה לזה. כולנו יודעים מה מסמל אפס ליד אפס: שפת ביבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אני מבקש לסיים. די, גלעד, הגזמת. קדימה, לרדת. תודה רבה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אבל לבוא ולומר על שרה שהיא באירוע פסיכוטי זה לא מכובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? 40 דקות להשתלח - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> זה לא מכובד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רופא הכנסת צריך להתערב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, אלמוג, סגן השר אלמוג כהן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - מתחת לחגורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ד"ר טיבי - - - אבחנה קלינית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אדוני היו"ר, אנשים מתמודדים יום-יום עם המלחמה, חיים את המלחמה כל לילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צודק לגמרי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אסור להסלים את האירוע הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> התקף, התקף - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד, גלעד, חבר הכנסת גלעד קריב, אתם מבקשים הודעה אישית, אתם עולים לפה ואומרים דברים יותר חמורים ממה שהיא אמרה, ואני מוכן להשוות איתך את המילים. לא. אתה חורג ממה שכתוב בתקנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני חורג ממה שכתוב בתקנון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסדר. תגישו תלונה לוועדת האתיקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשהגברת תוקפת את - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> התערבות של גורמים מקצועיים במצבה של האישה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, גלעד קריב, די. דיברת חמש דקות, אחרי זה תגיד לי שאני אתן לך עוד פעם. אני לא אתן לך הודעה אישית יותר, בגלל ההתנהגות הזאת. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - וביטחון. זאת עבירה על החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת, אלמוג, אלמוג, אני רוצה לספר לך, הילד שלי התגייס היום לקרבי, ליחידה מסוימת - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> גבעתי? גבעתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משנה, לא אגיד. אני אגיד לך אחר כך, אבל לא משנה. בקיצור, התגייס היום. אתה שומע? הלך ללשכת הגיוס והיינו באיזו ועדה. הוא בא, ישב איתי, מאחוריי, ומישהי תקפה את אבא שלו במילים מאוד קשות ולא נכונות. הלוואי שהייתה מורידה חסינות והייתי תובע אותה. וזאת נעמה לזימי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> גיבוש מדיניות ישראלית למניעת התחזקות טורקיה במרחב << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: גיבוש מדיניות ישראלית למניעת התחזקות טורקיה במרחב. את ההצעה הגישו חברי הכנסת חילי טרופר, אוהד טל, שרון ניר, דן אילוז, אלעזר שטרן ולימור סון הר מלך. ראשון המנמקים, חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים היום בפני אתגר אסטרטגי חדש שבעיניי צריך להטריד כל גורם ביטחוני ומדיני יותר מכל איום אחר – האיום הטורקי. טורקיה, בהנהגת ארדואן, אינה רק יריבה, היא הופכת במהירות ובעוצמה לאיום שבעתיד הלא-רחוק עלול להיות גדול בהרבה אפילו מהאיום האיראני. טורקיה היא כיום מדינה חזקה יותר מאיראן – כלכלית, צבאית, דיפלומטית. היא חברה בנאט"ו, היא נהנית מלגיטימציה בוושינגטון, לצד קשרים טובים גם בבייג'ין. עם זאת, מתחת למעטה המערבי, טורקיה מחזיקה רכיב אסלאמי פונדמנטליסטי חזק, שרק הולך וגובר. שילוב של כל המרכיבים הללו הוא חבית נפץ אסטרטגית שמאיימת על מדינת ישראל – אבל לא רק עלינו, היא מאיימת על המערב כולו. טורקיה חותרת באופן יזום ופעיל נגד האינטרסים של ישראל בכל זירה אפשרית. היא מארחת, מעניקה לגיטימציה ואפילו מממנת את בסיס הטרור של חמאס, כאשר ההנהגה המדינית של ארגון הטרור הרצחני הזה יושבת בנוחות באיסטנבול ובאנקרה. המסר שלנו לעולם חייב להיות חד וברור: מדינה שנותנת חסות לאויבינו המרכזיים, לא תקבל שום תפקיד ביטחוני או שלטוני או אזרחי בעזה ביום שאחרי. בנוסף, האיום הטורקי אינו רחוק פיזית. הוא פועל גם בליבה של בירת ישראל, מתוך הקונסוליה הטורקית בירושלים. טורקיה הכירה חד-צדדית במדינה פלסטינית שבירתה היא מזרח ירושלים. אדוני היושב-ראש, היא משקיעה משאבים אדירים כדי לממש את חלומה הנאו-עות'מאני: ירושלים מוסלמית תחת חסות טורקית. הקונסוליה הטורקית בירושלים פועלת כמרכז פעולה עוין, הפועל בניגוד לחוק – גם החוק הישראלי וגם החוק הבין-לאומי – כדי לבסס שליטה תרבותית ולערער את הריבונות הישראלית. לפני כשבוע שלחנו מכתב, 15 חברי כנסת, לראש הממשלה, לשר החוץ, לראש עיריית ירושלים, לשר לביטחון לאומי לפעול נגד הקונסוליות הזרות הללו שפועלות בירושלים נגד מדינת ישראל. להפסיק לאלתר את ההפקרות הזאת ולהגדיר את הקונסוליה הטורקית כיחידת משנה הכפופה לשגרירות בתל אביב, וכמובן לשלול את כל זכויות היתר שלהם: המעבר החופשי, הדיפלומטי, וכל ההטבות שהם מקבלים מישראל, כל עוד הם מעבירים את כתב האמנה שלהם לאבו מאזן ברמאללה במקום לישראל. הריבונות שלנו בבירה מתחילה פשוט באכיפה, באכיפת חוק פשוטה. טורקיה גם פועלת באופן אינטנסיבי לנטרל את המעמד האסטרטגי של ישראל בעולם. היא מקדמת פרויקטים של מסדרונות מתחרים דרך עירק וסוריה כדי לסכל את מסדרון IMEEC האמריקאי, שאמור לעבור דרך ישראל; היא מערערת על הזכויות הימיות שלנו במזרח הים התיכון, ומאיימת על פרויקטים של גז, כבלים וחשמל. אם המערב יבליג היום, ישראל תהיה הראשונה לשלם מחיר כבד מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסכם, בסדר? << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> להצעה הזאת היום, אדוני היושב-ראש – אני מסכם – הצטרפו חברים מכל הסיעות הגדולות, קואליציה ואופוזיציה, בדיוק משום שזה עניין שהוא חוצה מפלגות. כולנו צריכים להתאחד כדי לפעול מול האיום הזה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון כדי לגבש מדיניות מקיפה שכוללת: 1. הגברת שיתופי הפעולה עם קפריסין ויוון בכל תחום אפשרי; 2. לפעול מול הקונגרס האמריקאי – וזה חשוב מאוד – מול בירות אירופה, להבהיר את האיום הזה; 3. לדרוש את הפסקת ההפקרות הדיפלומטית כלפי מדינה שמאמצת טרור, 4. לדרוש רשמית את פירוק מעמד הקונסוליה הטורקית בירושלים כמרכז פעולה עוין. הגיע הזמן לגבש מדיניות קו אדום מול טורקיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שהבעיה המרכזית זה שטורקיה מקדמת בשנים האחרונות אג'נדה קיצונית ומעניקה תמיכה פוליטית לחמאס גם לאחר הטבח של 7 באוקטובר. לניסיון של טורקיה לייצר מציאות אזורית חדשה במזרח התיכון יש השפעות שליליות על מדינת ישראל. טורקיה היא אומנם חברה בנאט"ו, אך בפועל היא מובילה קו תוקפני נגד מדינת ישראל בזירה הדיפלומטית. זה שילוב שמחייב את מדינת ישראל לשים קווים ברורים על השולחן. מול מציאות כזאת נדרשת מדיניות ברורה ובהירה שמבינה לעומק את התמונה ואת ההשלכות האסטרטגיות והביטחוניות שלה. במקביל, כולנו יודעים שטורקיה נמצאת בתהליך התעצמות, הכולל רכש של מטוסי קרב מתקדמים, בניין כוח אסטרטגי, מתוך שאיפה מתמדת לקבל גישה לאמצעי הלחימה המערביים, העלולים חלילה לערער את היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל. אני חושבת שישראל נדרשת – וזה הזמן – להוביל מדיניות ברורה, סדורה, מול טורקיה, ולהבטיח – הכי חשוב – את העליונות האסטרטגית של צה"ל מול כל שינוי אזורי. לכן, אדוני, אני חושבת שיפה שעה אחת קודם שאנחנו נעשה רגע מחשב ונחשוב איך אנחנו – אל מול כל ההתגבשות הזו, גם בזירה הדיפלומטית, אבל גם בזירה הביטחונית – נחשב את צעדינו ונחשוב באמת איך אנחנו מתארגנים בהקשר הזה מול טורקיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רגילים לדבר כאן רבות על האיום האיראני, על חיזבאללה, על חמאס, אבל אנחנו לוקים בעיוורון מסוכן מול איום שמתעצם ממש מעבר לפינה, מצד מי שעדיין, באופן אבסורדי, מוגדרת בחלק מהמסדרונות הדיפלומטיים כבעלת ברית או שותפה – אני מדברת כמובן על טורקיה של הצורר ארדואן. יש נטייה במערב, וגם אצלנו, לפטור את האמירות של ארדואן כרטוריקה לצורכי פנים. אומרים לנו: הוא צריך לרצות את הבייס. אז היום אני מבקשת להניח כאן על השולחן את המילים כהווייתן, כדי שנבין מול מי אנחנו עומדים. לא מדובר בפוליטיקה, אלא בשנאה טהורה. אנחנו מדברים על מדינה שמובילה מאבק דיפלומטי כנגד קיומה של מדינת ישראל. הקשיבו למילים שיצאו מפיו של נשיא מדינה החברה בנאט"ו כבר ב-2014, בזמן שאזרחי ישראל היו תחת מתקפת טילים. ארדואן אמר ואני מצטטת: לישראלים אין מצפון, אין כבוד, אין גאווה. הם מקללים את היטלר יום ולילה, אבל עולים על היטלר בברבריות. תבינו, חברים, כשהוא משווה את המדינה היהודית לצורר הנאצי, זו אנטישמיות קלאסית מהזן הגרוע ביותר. אם מישהו עדיין שאל את עצמו, משום מה, איפה הלב שלו נמצא, הוא נתן את התשובה הברורה ביותר בריאיון לאל-ג'זירה: טורקיה לא תסכים בשום אופן לדחות את התמיכה במי שעושקים אותו. למי הוא מתכוון בעשוקים? לרוצחי החמאס. הוא הוסיף בגאווה: אם העמידה לצד העשוקים היא פשע, אני האדם המאושר ביותר לבצע את הפשע הזה. ארדואן אמר לנו בפנים: אני גאה לתמוך בטרור נגדכם, אני גאה לשנוא אתכם. האג'נדה שלו היא אסלאמיסטית, והדלק שמניע אותו הוא אנטישמיות עמוקה ושורשית. אבל הבעיה, אדוני היושב-ראש, היא שמילים יוצרות מציאות ושנאה יוצרת מדיניות. טורקיה היום היא שחקן שמערער את היציבות האזורית, ובעיקר מאיימת על העליונות הביטחונית שלנו. היא מחזיקה במערכות נ"מ מתקדמות S-400 היא לוטשת עיניים למטוסי F-16 ואפילו F-35 אמריקאיים. תחשבו על המשמעות: מדינה שמנהיגה רואה בנו ברברים גרועים מהיטלר תחזיק בנשק שיאיים על העליונות האווירית של צה"ל. בזמן שהיא פועלת לסכל את יוזמות הגז שלנו עם קפריסין ויוון, הממשל האמריקאי – מתוך תמימות או חוסר הבנה או מאינטרסים כאלה ואחרים – מנסה לחבק את טורקיה ולתת לה דריסת רגל בעזה. זה ממש כמו לתת לפירומן לשמור על חבית חומר נפץ. מדינת ישראל חייבת להתעורר. אנחנו דורשים היום באמצעות ההצעה לסדר-היום הזאת לגבש מדיניות ברורה של אפס סובלנות להתחמשות טורקית והכי חשוב, להפסיק להתנצל ולהפסיק לקוות שארדואן יחזור למוטב. אנטישמיות לא נעלמת עם דיפלומטיה, היא נעלמת רק כשהיא פוגשת כוח ועוצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן השר אלמוג כהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בתור מה הוא עולה, משיב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין הגבלת זמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לי אין בעיה, לכם יש חוק בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בנוגע לנושא של טורקיה, המדיניות היא מאוד מאוד ברורה: הגנה פרו-אקטיבית על גבולותינו; מניעת התבססות של כל מדינה – כל מדינה – אחרת בגבולותינו, במיוחד בגזרה הצפונית. אנחנו מוודאים בצורה הדוקה את האירוע הזה בפעולות רבות שהציבור מכיר – ואת רובן הוא אינו מכיר – ועדיין עיניים על הכדור. אנחנו סומכים על עצמנו בלבד. אני רוצה בבקשה לדבר על מה שראינו אתמול. אתמול בערב – חבריי מהאופוזיציה, פנינה ושות', אני אשמח אם תקשיבו רגע – אתמול בערב ראינו מה זה ליגה אחרת. אתמול ראינו שני אנשים שמתיימרים להנהיג עם, אבל האחד, גדול הרמאים אי פעם במדינת ישראל, שלקח את הקולות של האנשים – אבל כשאנחנו אומרים קולות, זה לא קלפי; כשאנחנו אומרים קולות, זה אמון. כשאנחנו אומרים קולות זה שאדם שם את הביטחון שלו, של משפחתו, של ילדיו, עתידם, עתיד מדינתו ואומתו, בידיו של מישהו, ואותו אדם מועל מעל באמון הזה ובונה ממשלה ביחד עם האחים המוסלמים – מנסור עבאס, שותפם של המפלגה המתקראת הדמוקרטים, יאיר גולן ושות', שותפם של אחמד טיבי ועופר כסיף, ובראשם גדול הנוכלים אי פעם, נפתלי בנט. אתמול ראינו אותו מצלם סרטון והעוזר שלו, העוזר של נפתלי בנט, אמר לו: יותר אנרגיה. עכשיו, אני שואל - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עזוב, לך אין בעיה של אנרגיה, למה אתה - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> איזה חום היום, איזה חום היום. אני שואל, מה זה יותר אנרגיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חושב גם שלאלמוג יש יותר כריזמה, קצת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - עושה עם אנרגיה, אנרגיה באה עם אמונה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני שואל, מה זה יותר אנרגיה? האם זה לשקר יותר טוב? האם זה להונות יותר טוב את האנשים כדי שיאמינו בך שוב ושוב ושוב? ככלב השב על קיאו? האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו כאומה לתת לאדם נטול אנרגיה, נטול יכולת, לשקר לנו? להנהיג עם, להנהיג אומה, בדרך כל כך משמעותית? ראינו את ראש הממשלה, הוציא הודעה שהוא הולך להתייחס לנושא החשוב הזה של חוק הגיוס. אז ראש האופוזיציה יאיר לפיד עולה בסרטון שמוכיח שהוא אפילו לא קרא את החוק. אין לו מושג על מה הוא מדבר, כן, אין לו שמץ של מושג מה מהות החוק, מה הוא כולל. הוא לא יודע. אז גדול הנוכלים עושה סרטון ,one shot one opportunity, ואללה, החבר'ה שלו עוצרים אותו, אומרים לו: נפתול תעלול, חסרה לנו אנרגיה, תעלה הילוך. עכשיו אני גם אומר מה אנחנו למדים מכאן, אדון ביטון. שמעתי שאתה, בעזרת השם - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יכול - - - יותר אנרגיה. יותר אנרגיה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני מעביר לך אנרגיה באהבה, בווייב האהבה שיש לי אליך. אבל אני באמת רוצה לומר ממה אנחנו צריכים להיזהר. אנחנו צריכים להיזהר כי - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איזו אהבה, אליו? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אליו, אני אותו מאוד אוהב. איש הנגב, איש ישר, אהוב ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. שיהיה בריא ומאושר, אמן. אבל אני כן רוצה לומר, אדוני היו"ר, שאנחנו אתמול קיבלנו טעימה – טעימה מהמסוכנות של נפתלי בנט, מהכוונות שלו. שהרי מי שעצר אותו, מה הוא אמר לו בעצם? הוא אמר לו: נפתלי, זה לא מספיק כדי להצליח לעבוד עליהם עוד פעם. נפתלי, עצור, תשקר עם יותר אנרגיה, כדי שהם יביאו עוד פעם את האמון שלך, ותבנה ממשלה ביחד עם טאהא והדמוקרטים עלק, שיושבים עם מי שלא יכול לגנות את חמאס, ועם איימן עודה ועופר כסיף תומכי הטרור, שאפילו לא דואגים לחברה הערבית. היום לחברה הערבית, אגב, אין ייצוג בכנסת, אין ייצוג בכנסת, צר לי לומר את זה. אז אנחנו קיבלנו אתמול ליגה, שזה ראש הממשלה נתניהו, שעשה להם תרגיל. שמע, אדוני היו"ר, דגת פעם דגים, נכון? ראית פעם דג שעומד מחוץ למים ואומר זרוק לי את הקרס לפה? זה בדיוק מה שקרה אתמול. הם בלעו את הפיתיון הזה, והציבור ראה עם מי אנחנו מתמודדים. גדולי השקרנים אי-פעם, הציבור לא ייתן בחיים את אמונו, כי השותפים שלכם מסרבים לגנות את חמאס. השותפים שלכם רוצים מדינה פלסטינית בגבולות מדינת ישראל, שתשקיף על נתב"ג ועל גוש דן, שתשלוט באש, תצפית וארטילריה על הילדים שלנו. זה לא יקרה לעולם. הנושא השני, אדוני היו"ר, שאני רוצה לדבר עליו, ברשותך, הוא נושא הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. האישה הזאת, כמו נפתלי בנט, לקחה את האמון שאנחנו נתנו לה, את הכוח האדיר שנתנו לה, והשתמשה בו כנגד חיילינו. היום בנך, שייבדל לחיים טובים וארוכים, גויס לצה"ל, לצבא הכי טוב בעולם, הכי מוסרי בעולם. כשאני הגעתי לשדה תימן, אדוני היו"ר, לא שאלתי למי החיילים שלנו הצביעו. זה לא עניין אותי, כי אני יודע שהחיילים שלנו הם המוסריים ביותר, הם הטובים ביותר. אבל יש מישהי שבעודנו נמצאים כאן, משחקת כבר שלושה שבועות candy crush. ואללה, היא משחקת בטלפון שלה, מסתחבקת כל היום – אני לא יודע מה היא עושה שם במחלקה, כשבמקרה בן הזוג שלה הוא רופא בכיר. הרי הגמוניה שומרת על הגמוניותה. לכן דרשתי בשבוע שעבר מראש השב"כ דוד זיני: הם יודעים למה הם לא רצו שתהיה שם, הם מפחדים מהאמת. קח את החקירה אליך. יש לך את הסמכות החוקית על פי חוק השב"כ, תביא את העבריינים לחקירה. לא יכול להיות שהחקירה הרגישה ביותר, אדוני היו"ר, מקום מדינת ישראל – אתה הגעת לשדה תימן; אתה הגעת; אתה הגנת בגופך עליהם – לא יכול להיות שהחקירה הרגישה ביותר מקום המדינה מנוהלת בצורה ביזיונית. ישבתי עם חברים שהם שוטרים שלשום, והם אמרו לי אנחנו מעכבים בן אדם לתחנה – מעכבים, לא עוצרים, מעכבים – ולוקחים לו את הטלפון. פה הטלפון שלה הסתובב כמה ימים. שיבוש ראיות; כל אחד עושה מה שבא לו. אני רוצה לומר משהו על משטרת ישראל. אני מגיע ממשטרת ישראל, אני אוהב את המשטרה. ב-7 באוקטובר אמרתי לעצמי: אלמוג, אם היום אתה מת, רק ליד האחים שלך. רק ליד הלוחמים והשוטרים המצוינים שלנו. אבל מה שקורה עם החקירה של הפצ"רית זו השמדת מותג שלא ראיתי בחיים שלי. שהרי כל חוקר ביומו הראשון יודע מה סדר הפעולות כדי להגיע לחקר האמת; וכאן יש אישה שקיבלה את אמון הציבור, אחראית למוסריותו של צה"ל, פגעה פגיעה אנושה – אנושה – בביטחון המדינה; ומשטרת ישראל לא חוקרת. אין חקירות. זה לא זז. היא כבר שלושה שבועות, אדוני היו"ר, בטן-גב, סיאסטה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מירב, סליחה. מירב בן ארי. מירב, מירב חברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק. די, די, די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> צר לי שתפסתם צד. מירב, צר לי שאישה ציונית, שאישה פטריוטית כמוך, תפסה את הצד של הפצ"רית. איך הגעת למצב הזה שאת מצדדת בפצ"רית? לא הבנתי. איך הגעת לזה? את שולחת את הילדים שלך לצבא, באמת, מירב, זה לא מתאים לך. די. מילא תגידי לי לזימי וחבריה, שכבר התנתקו מספינת האם, אבל באמת, מה נסגר? ולכן אני קורא לראש השב"כ דוד זיני – תביא את העבריינים לחקירה, תביא אותם לדין, תביא את האמת לציבור. הציבור כמה לקבל אמת, גם אם היא נמצאת בבכירי מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, אסור לנו להשפיל מבטנו אל מול אותה קבוצה, שניסתה לרמוס את כבודם של חיילי צה"ל. היא צריכה לשלם. היא צריכה לשלם, והיא לא משלמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסתפקים בתשובת סגן השר? << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> מסתפקים בהחלט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסבירו לו מה הוא צריך להגיד. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אתה לא מסתפק. הצבעה. הצבעה. שב במקומך. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> הצבעה לחוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, נוכח אחד. הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל ביטון, עפיף עבד, מאיר כהן ונעמה לזימי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל מרדכי ביטון, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מעט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה לעשות? אנשים עייפים היום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש קטסטרופות חברתיות ויש עוולות ואי-צדק חברתי, ואף אחד לא תמיד יודע לשים את האצבע על הנתונים והעובדות. אם הייתי מספר לכם פה, חברי הכנסת והאזרחים שצופים בנו, שבמקום שיהיו 600 פסיכולוגים בבתי ספר מתוקננים – יש תקציב ל-600 פסיכולוגים בבתי ספר בדרום – בפועל הולכים לעבודה בכל בוקר 360 פסיכולוגים? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בדרום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדרום. כמעט חצי מהתקנים לא מאוישים, 40% מהתקנים של פסיכולוגים בבתי ספר בדרום לא מאוישים. מה זה אומר, 220 פסיכולוגים שלא מאוישים? זה כפול תקן של 200,000 שקל. מיליונים לא מבוצעים. ילדים בסיכון. עוד מעט תהיה פה גם הצעה לסדר-היום על אובדנות בקרב ילדים. בתי ספר בנגב בלי פסיכולוגים עם תקן ממשלתי. מישהו תקצב את זה וזה לא מאויש. איך ישנים בלילה? איך ישנים בלילה במערכת החינוך, כשבאשדוד יש תקן ל-82 פסיכולוגים – את גרה ליד אשדוד, פנינה, את מכירה את אשדוד טוב, עיר טובה, עיר אחת הטובות. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זכיתי לחתן מאשדוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 82 תקנים לבתי ספר לפסיכולוגים, רק 30 עובדים – כמעט שליש – במקום 100% פסיכולוגים; אשקלון – היו צריכים להיות 52 פסיכולוגים, ורק 31 עובדים; רהט – חסרים חצי מהפסיכולוגים; היה להם 40 תקנים, רק 20 הולכים לעבודה; ערד – 16 פסיכולוגים בתקן, רק 2.5 פסיכולוגים בפועל, 10% מהתקנים מאוישים. זה כאילו שהיית הולך לבית ספר, אם היית מדבר על מורים – כאילו במקום 16 מורים באים רק 2.5 מורים לעבודה. ערד היא עיר טובה – לא מצליחים להביא. בדימונה עשו פרויקט מיוחד – חבר שלי, פסיכולוג, גלעד פישביין – יחד עם ביטוח לאומי, יחד עם ראש העיר, יחד עם בני ביטון, דברים שאתה גם התחלת להוביל כראש עיר. פתאום מתחילים לבוא פסיכולוגים. אבל איך אפשר לקיים מערכת חינוך בערד כשיש לה 16 תקנים לפסיכולוגים והיא מצליחה להביא לעבודה רק שני פסיכולוגים? איך הילדים האלה לא יהיו בסיכון? איך הפער הזה מתקיים בעולם מתוקן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה, שמת לב שהזמן נגמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מזמן. הזמן נגמר מזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אתה, מה מיוחד אצלך? קטונתי מלייעץ לסגן יושב-ראש כנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כי עוד מעט אתה תשב - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, קטונתי. אבל מה שאני עושה בוועדה, אני אומר למישהו: משפט סיום, משפטי סיום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני אומר "תודה". אמרתי "תודה". 20 שניות ראשונות שחרגת, אני אומר תודה. הינה, מגלה פה את הסוד לכולם. אני אומר תודה. לא הבינו – אני אומר: די, נגמר הזמן. אחרי דקה – נגמר הזמן, יאללה רד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואטורי, אני רק רוצה ממך מילת הזדהות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי בערד צריכים להיות 16 פסיכולוגים, יש תקציב, ורק שניים הולכים לעבודת בתי ספר. כמעט 40% מהפסיכולוגים בנגב – הכסף הולך למשרד החינוך, אין פסיכולוגים בבתי ספר. זה מצב קשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מצב קשה שחייב התייחסות. חבר הכנסת עפיף עבד – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן – הינו נוכח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, מיכאל ביטון, יקירי, אנחנו גרים שם, אנחנו מכירים את הכאב. הזכרת את דימונה – אני באמת מציע ללכת לעיר הטובה הזאת וללמוד המון דברים, איך עיר לוקחת את עצמה בידיים כל השנים, והופכת את מערכת החינוך לפנינה של העיר. ואכן, חבריי שמגיעים לעיר עד היום חוזרים מלאי התפעלות. וגם שם פתרנו וממשיכים לפתור את בעיית הפסיכולוגים. החוסר הזה זועק לשמיים. היה צריך לשבת פה שר החינוך. היה צריך לשבת פה. זה בנפשנו, מה שקורה. החוסרים האלה הם חוסרים שפוגעים בילדים. לא יעלה על הדעת שיש ילדים במיוחד היום, אחרי הקושי הגדול, שצורכים את השיחות האלה, את הפתרונות, את הרגע עם הפסיכולוגים – וזה לא בנמצא. אדוני היושב-ראש, מה שצריך לעשות זה פשוט להעלות את שכרם, את השכר השעתי של פסיכולוגים. פסיכולוג הולך ולומד לתואר ראשון ולתואר שני, וכשהם קליניים הם לומדים קשה מאוד ומגיעים, ובשירות הציבורי הם מקבלים 50 שקל לשעה; כשהם יוצאים לשירות הפרטי, וכולם מוכשרים, מקבלים שם פי עשרה ממה שהם מקבלים בשכר השעתי. ואנחנו – גם אתה, מיכאל – אנחנו זועקים כבר כמה שנים למשרד החינוך. יש במשרד החינוך חוזים אישיים, אתה יודע את זה. עשית את זה בירוחם, אני עשיתי את זה בדימונה. יש חוזים אישיים, ונותנים חוזים אישיים למורים טובים למתמטיקה ולמורים טובים לאנגלית ולטובים במקצועות הומניסטיקה ולמורים שמגישים לבגרות. לא יעלה על הדעת שפסיכולוגים – משרד החינוך לא לוקח את זה היום, בתקופה הקשה, שאנחנו במהלכה של טראומה ושל פוסט-טראומה. ילדים שההורים שלהם היו במילואים, וילדים של משפחות שנפגעו, וילדים של פצועי צה"ל נמצאים בתוך המערכת, נמצאים גם בדרום, נמצאים בצפון. אני רק רוצה להזכיר שבדימונה – 28 חללים. העיר הקטנה הזאת הקיזה את דמה על הגנתה של המדינה הזאת. אני שומע את הנתונים שאתה נותן, מיכאל, והלב נצבט. ולכן אני מאוד מקווה שנסכים כולם שברגע שוועדת החינוך תתחיל לתפקד, זה יהיה הנושא הראשון שידון בוועדה. ואם לא, אז אנחנו נביא את זה לוועדת הכספים. לא יעלה על הדעת שנמשיך עם הדבר הקשה הזה. פסיכולוגים היום חשובים יותר מכל מורה בבית הספר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וההצעה הדחופה הבאה היא על התאבדות של ילדים. מי יטפל בהם? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגמרי. מי יטפל בהם? בדיוק, זה אחד קשור בשני. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי. ראית, ניסיתי להגיד לו לחתור והוא כבר סיים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא מנוסה, הוא קולט אותך. הוא מרגיש את שפת הגוף שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי הוא סגן. הוא סגן. אגב, אתה אחראי, תוכל להחליף אותי רבע שעה לפני? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני צריך לנסוע. תודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום, רבותיי. כיוון שלא אושרה לי הודעה אישית, ברשותכם אני כן אגיב למה שנעשה כאן לפני כן, ולא בגלל ההשתלחות במשך 40 דקות באופן אישי והזוי כלפיי, אלא בגלל ההשתלחות באבא שלי, האדם הכי הגון ויקר ואיש החינוך הכי טוב שהכרתי בחיי, אפרופו ההצעה הזאת. אז אני רוצה להגיד לך, מאי גולן, את עושה השלכה. אימא שלך היא זאת שנחקרת בחשד על קבלת דבר במרמה ושימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים. את הברחת אותה מחקירה, כי את יודעת כנראה במה אתן אשמות; אימא שלך היא זאת שנצפתה מכה אזרחים שהפגינו מולך. אבא שלי הוא האיש הכי ערכי ומוסרי שיש. בגלל זה אותי הוא חינך להתגייס ולשרת בצה"ל. את נתת עדות שקר והשתמטת. זה מה שאת עשית. זה החינוך שאת קיבלת. עד מחר את יכולה לבכות על איך שגדלת, על הכול – אבל השתמשת בסיפור החיים שלך כסיבה לפגוע ולפצוע ולהרוס ולהחריב, וזה לא מקובל. אני רוצה לספר לכם שאני, כשקיבלתי מנילה מדהימה, אבא שלי אמר לי: הבת שלי תהיה קצינה. היא הבת הבכורה. אמרתי לו: אוקיי. יצאתי לייעודי לקצונה. נפלתי מקורס קצינים, אבל הוא אמר לי: את תהיי קצינה. הוא חינך אותי. יצאתי שוב לקורס קצינים. יכולתי אחר כך לצאת לפטור ממילואים, הייתי קצינה במשרד הביטחון, והיה אפשר להוציא את עצמי ליחידת פטור – לא, התעקשתי ללכת לבקו"ם. ראיתי חברה שלי מקורס הקצינים, אמרתי לה: רחלי, תשבצי אותי ליחידה פעילה. שובצתי ליחידה פעילה. את הסרן שלי קיבלתי במילואים, כי עבורי שירות הוא ערך. אני לא משתמשת בחיילי צה"ל לצרכים פוליטיים. מילואים זה דבר קדוש בצבא העם. צה"ל זה הבסיס שלנו, מה שאתם מחריבים פה. אבל אני רוצה לספר על אבא שלי. עלה ממרוקו בלי אבא, שנפטר בהכנות לעלייה לישראל. הוא נשר מישיבה תיכונית, התגייס לצנחנים, לחם במלחמת יום כיפור, ואיבד שם את החבר הכי טוב שלו. ואז הוא עשה השלמת בגרויות ביחידה לגישור פערים, למד חינוך, חזר למגדל העמק כדי להשקיע במרחב שבו הוא פעל – עלה לנצרת עילית, למגדל העמק. בגיל 27 כבר היה מנהל מחלקת חינוך. אחר כך ניהל בית ספר טכנולוגי; דירקטור בחברה למתנ"סים; נהיה סגן ראש עיר, מחזיק תיק החינוך; אחר כך מנהל בית ספר של הרב גרוסמן, שגם חיתן אותי לפני כ-20 שנה. איש החינוך הכי טוב שהכרתי בחיי. זכיתי להיות גם הבת שלו. הוא לימד אותי לדאוג לדמוקרטיה, לצדק, לשוויון, לחיים המשותפים, לעשות הכול. אבא שלי גאה בי מאוד, והוא האיש הכי ישר שיש במדינה. אני רוצה לומר, מאי גולן, שההשתלחות הזאת היא השלכה קלאסית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אישה שאיבדה כל רסן, חשודה בפלילים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לה לסיים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לה לסיים לדבר על אבא שלה, זהו. הרבה זמן עבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - חשודה בפלילים. את לא מעליבה. את מעידה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאני לא אעשה תתווכחי איתי, אה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא התווכחתי, ישבתי בשקט והקשבתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את מעידה בדיוק מי את. אז הזדמנות לספר לצד איזה הורים מדהימים גדלתי. תודה להם. תודה להם שחינכו אותי להיות לוחמת עבור המדינה הזאת, לדאוג לאוכלוסיות מוחלשות, לצדק חברתי, להילחם את המלחמות הכי ראויות והכי חשובות, ולעולם, לעולם לא לעשות שחיתות. כשמאי גולן לוקחת מכרזים ממשלתיים ואומרת לבן אדם: בוא נתחלק בהם חצי-חצי – איך אבא שלי היה מתבייש אם הייתי עושה דבר כזה, אבל ברוך השם, חונכתי אחרת ואני נוהגת אחרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט על הפסיכולוגים החינוכיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לא לא לא, מה זה? סליחה, אני מבקש עכשיו לסיים, ואת יורדת. תודה. את מדברת כבר חמש דקות. מה זה, תוספת זמן של תוספת זמן, באמת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר אופיר סופר, הודעה של מזכירות הכנסת, עד שתגיע. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב << הלסי >> << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אקריא את הדברים בשם השר קיש. אני מודה לחברי הכנסת שהגישו את ההצעה, חבר הכנסת ביטון, מאיר כהן, עפיף ונעמה, על העלאת הנושא לסדר-היום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר, עם קצת יותר חשק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יותר אנרגיה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אתה אומר, תלמד מהטובים. אני מעדיף לא ללמוד. הנושא הזה נמצא על סדר-יומי - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה הכול - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> הנושא הזה נמצא על סדר-יומי לחיזוק מטרופולין באר שבע והנגב. יחד עם בכירי משרד החינוך קידמתי רק לאחרונה כמה החלטות ממשלה הכוללות תגבור של מענים טיפוליים ורגשיים בעוטף עזה, אשקלון ובנגב המערבי, ובנוסף, חיזוק החוסן בחברה הערבית והבדואית כמשימה מרכזית לשנה זו. כמדיניות שר אני פועל לתגבור ולחיזוק השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בכלל ועבור האוכלוסיות השונות והמגוונות שבנגב בפרט. זו הזדמנות חשובה להציג את כלל הפעולות שביצעו גורמי המקצוע בהנחייתי במהלך השנה האחרונה לחיזוק הפסיכולוגים החינוכיים בכלל ובנגב בפרט. באפריל 2025 נחתם הסכם חדש לפסיכולוגים בשירות הציבורי; שיפור תנאי השכר הביא לעלייה של כ-200 תקנים חדשים בכל הארץ. אנו עוקבים אחר מגמה זו של שינוי בעקבות הסכם השכר, ומקווים כי היא תמשיך. במחוז הדרום נוספו השנה כ-23 תקנים עבור פסיכולוגים חינוכיים בשפ"חים – מה זה שפ"חים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שפ"ח, שפ"ח. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שפ"ח, מה זה שפ"ח? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שירות פסיכולוגי. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אה, סגור. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רוצה עמדה מהצד. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> משרד החינוך – שנייה, תני לי לסיים, נעמה, ואחר כך אני אבקש שקיש יעלה ותדברי איתו. משרד החינוך מאפשר הגדלה של תקנים ברשויות השונות בהתאם ליכולת הרשות לגייס כוח אדם ולהרחבת היקף המשרה של פסיכולוגים עובדי השפ"ח. כשליש מהשפ"חים ברשויות הדרום הינם בתקינה של מעל 100%. מעבר לכך, המשרד ממשיך להוסיף עוד 100 תקנים מדי שנה בנוסף למסגרת התקינה הקיימת. עוד אציין - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כבוד השר, רגע, רגע, אתה מקריא, אבל - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מיכאל, אני לא אקח אותך איתי יותר. עוד אציין כי בהסכם השכר שנחתם לאחרונה - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מקריא, אבל תתייחס – אתה אומר, יש תקנים – הם לא מאוישים. 300 תקנים לא מאוישים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> - - עבור הפסיכולוגים – אני אסיים – עבור הפסיכולוגים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הוא יודע? נתנו לו לקרוא. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - לא, הוא אחלה, הוא אחלה, אבל לא - - - תקנים. יש 300 תקנים אין עובדים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי לך, תעשה את זה ביותר אנרגיה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מיכאל, איך היה באוסטרליה? לא, איך היה באוסטרליה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אספר - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> למדת שיש הרבה יהודים שרוצים לעלות ארצה, נכון? היה לנו את זה אחר כך - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הקהילה היהודית מדהימה וציונית. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מדהימה. וראינו את זה אחר כך גם בלונדון. אני מבין כרגע בתחום הזה, זה תחום העבודה שלי. כאן אני מקריא את תשובת השר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מדייק את התשובה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> ולכן, עוד אציין כי בהסכם השכר שנחתם לאחרונה עבור הפסיכולוגים החינוכיים נקבע תגמול של מענקים מדי שנה לעובדים מומחים ומעלה העובדים במשרות רחבות מעל 80%. משרד החינוך מעודד הרחבת והגדלת המשרות. עם פתיחת מערכת תקומה ב-7 באוקטובר 2023 הוריתי לעובדי משרד החינוך לתגבר את מערך הפסיכולוגיה בשירות הציבורי. לבקשתנו, קיבלנו תקציבים תוספתיים מעבר לתקנים לטובת הרחבת המענים הפסיכולוגיים בתחום האבל, הטראומה והשכול בהתערבויות רציפות קצרות וארוכות טווח. הרחבת מענים אלו מאפשרת מתן מענה פסיכולוגי למצוקות הנפשיות ולחיזוק החוסן של תלמידים, הורים וכו'. עוד אוסיף כי משרד החינוך מקצה תקציבים תוספתיים מדי שנה. בשנתיים האחרונות הוקצו תקציבים ליישובי הדרום במסגרת מינהלת תקומה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך – 30% מהתקציבים האלה מיועדים למענים רגשיים-חברתיים. עם אתגרי המלחמה ברצוני לשבח את צוותי הייעוץ הפסיכולוגיים במשרדי. משרד החינוך יוסיף לפעול בדרכים מגוונות למען מטרה חשובה הזו. חבר הכנסת ביטון, אני רק אספר שבשיתוף עם איילה בלוך, עם אוניברסיטת בר אילן, אנחנו מסיימים – התחלנו, לא מסיימים – אבל מסיימים אירוע אחד של הסבה של פסיכולוגים עולים, כדי שיעסקו בשיקום. הלוואי ונצליח להרחיב את זה, אין לי ספק שזה יתרום למאמץ - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - יש לך תקנים לא אנשים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> - - בטח עם כל רפורמת הרישוי. תודה רבה. בשורות טובות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. מיכאל - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו רוצים להביא את הדיון הזה לוועדה משותפת של הוועדה לצעירים והוועדה לחסמים, כי אין ועדת חינוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אבל אם כך, אנחנו צריכים להעלות את זה לכנסת, כי שם מחליטים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש הסכמה - - - אם יש - - - לא צריך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תעשה את זה חסמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תעשה את זה חסמים, והם יצרפו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעמה לזימי, הודעה מהצד, בבקשה. ואז אנחנו נצביע על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, אז איזו ועדה, חסמים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אנחנו נשתף פעולה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם נעשה משותפת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שמימי הקורונה אנחנו מדברים על השפ"חים, על השירות הפסיכולוגי החינוכי, שהוא לא מצליח לספק את המענה נוכח האירועים שמתקיימים. עכשיו, נוכח המציאות הלאומית, החוסר בכ-1,000 פסיכולוגים חינוכיים והיעדר מציאת השלמות במטפלים חינוכיים, במטפלים אלטרנטיביים, בעוד קטגוריות שיכולות להשלים את הצורך קודם כול גם כדי להתאים את הצרכים – זה דבר שהוא לא אפשרי – בנגב, אגב, בפרט נוכח מה שקרה, הטבח והאסון. אגב, מיכאל, אני רוצה גם לומר, הצפון – חוזר עכשיו נוער וילדים ששהו במלונות שנה וחצי, משבר קשה, עלייה בהתמכרויות, בנטיות אובדניות, באלימות, בכל כך הרבה תופעות שמביאות למצבי סיכון, והשירות הפסיכולוגי הוא כבר לא רק טוב כשישנו לסוגיות שגרתיות – הוא הכרח קיומי למערכת חינוך מתפקדת, לקהילה מתפקדת, לחברה מתפקדת. המחסור בנגב ב-200 פסיכולוגים חינוכיים הוא דבר קשה. גם ככה המשרות שלהם, יש לומר, לא מלאות, הן חלקיות. המציאות הזאת קשה. חייבים לנער את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, תודה לך. מיכאל ביטון – לא רוצה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מה הצעתך, שוב? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוועדה לחסמים, ואנחנו נשתף פעולה עם הוועדה לצעירים. בהיעדר ועדת חינוך נעשה את זה אצלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, בהיעדר ועדת חינוך, אנחנו נביא את זה לוועדה לחסמים, ואתם תדאגו שזו תהיה ועדה משותפת. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 14 בעד העברת הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה להסרת חסמים נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמונה בעד, אפס מתנגדים. אם כן, ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב, תעבור להמשך דיון בוועדה להסרת חסמים, בהנחה שאין ועדת חינוך. תודה, אדוני. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער ברקע תת-התקצוב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים – ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: עלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער ברקע תת-התקצוב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, יאסר חוג'יראת, קטי קטרין שטרית, פנינה תמנו, אחמד טיבי, יצחק קרויזר ויבגני סובה. ראשונת המנמקים – טטיאנה מזרסקי. בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באה לדבר עכשיו על נושא מאוד מאוד כאוב. בחודשים האחרונים אנחנו עדים להחרפה מדאיגה ולעלייה דרמטית במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער. רק בחודש נובמבר, החודש האחרון, שלושה ילדים שמו קץ לחייהם בעקבות חרמות שעברו בבית ספר. אתם יודעים כמה ניסיונות אובדנות היו השנה והצליחו להציל את הילדים? בערך 900 מקרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ואו. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלושה מהם לא הצליחו להציל, וזה לא נורמלי, זה לא נורמלי, המצב במדינה שבני נוער נמצאים במצוקה והם לא מקבלים יחס ראוי, לא מקבלים טיפול בזמן, ומחפשים דרך להיפטר מהכאב שקורע אותם מבפנים. המקרים האלה פשוט מטלטלים. אני ממש מזדעזעת, מזדעזעת, במיוחד בגלל שאני עברתי חרם בגיל 12, ומבינה היטב מה מרגיש ילד או ילדה שמשפילים אותם, שלא רוצים לדבר איתם, שלא מתייחסים אליהם. זה נורא. בשבוע האחרון, בשבוע הזה בכנסת, התקיימו שלושה דיונים בנושא. חבר הכנסת משה קינלי טור פז קיים דיון בוועדה אלטרנטיבית, בוועדת חינוך אלטרנטיבית, בגלל שוועדת חינוך מן המניין לא מתכנסת; חברת הכנסת קטי שטרית קיימה היום דיון בוועדה לזכויות הילד; היום התקיים גם דיון בוועדת העלייה והקליטה ביוזמתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק על מצוקה נפשית ורגשית של ילדים עולים, שחשים יחס משפיל במוסדות חינוך במדינת ישראל. לצערי, הקול של הממשלה לא נשמע בכלל בנושא הזה. לא שמעתי אפילו משפט אחד משר החינוך שמתייחס לאירועים האלה, לא שמעתי את שר הבריאות הזמני, שעובד ברבע משרה, איך הוא יגיע לזה? אני אפילו לא יודעת אם הוא יודע שקיימת התופעה הזאת. דרך אגב, שבוע לפני תחילת מושב החורף שלחתי מכתב לשר הזמני חיים כץ, התראה שיש עלייה במקרי אובדנות, ושחייבים להרחיב דחוף את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, ולהגדיל את התקציב של התוכנית כבר השנה, ולא לחכות לתקציב של שנת 2026. לא קיבלתי שום התייחסות ממשרד הבריאות. לפני 12 שנים שרת הבריאות דאז יעל גרמן זיהתה שיש בעיה, הקימה מועצה לאומית למניעת אובדנות, וקבעה שהתקציב ההתחלתי של התוכנית יהיה 11 מיליון שקלים, בכוונה שתוך שלוש שנים התקציב יגדל ל-26 מיליון שקלים. עברו 12 שנים, ונכון להיום התקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות עומד על 17 מיליון שקלים בלבד – וזה אחרי שנתיים של מלחמה מטלטלת, של בריחות למקלטים, כשילדים עוברים טלטלה, וכשיש עלייה דרמטית בחרמות בבתי ספר, והתקציב לא גדל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסיים, בבקשה, ברשותך, היושב-הראש – משפטים לסיום. מכיוון שאין לנו לא ועדת חינוך ולא שר בריאות קבוע, ביקשתי לקיים דיון דחוף כאן בנושא הזה במליאת הכנסת במטרה לקבל ממשרד הבריאות תמונת מצב עדכנית על יישום התוכנית למניעת אלימות ולמניעת אובדנות, ולצאת מכאן בקריאה ברורה: התקציב חייב לגדול – ואפשר לעצור את תופעת האובדנות. אפשר אחרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא נמצא; חברת הכנסת קטי שטרית – לא נמצאת; חברת הכנסת פנינה תמנו – לא נמצאת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא. דעה נוספת מהצד, מיכאל, אנחנו נאפשר לך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה רוצה במקומי? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה נשמה גבוהה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת ביטון, השר לשעבר ביטון, עלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער, כל זה ברקע תת-התקצוב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. מכובדי היושב-ראש, בתקופה האחרונה אנחנו עדים להחרפה מדאיגה במצוקה הנפשית ובמקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער. ההתאבדות מהווה את סיבת המוות השנייה בקרב ילדים ונוער בישראל. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> נורא, נורא. זה ממש נורא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נורא, נורא, בוודאי. אנשים לא מכירים את הנתון הזה. גם אני לא הכרתי אותו בהתחלה, אבל זה ממש נורא. לפי משרד הבריאות, בשנת 2024 כ-360 מתוך 100,000 בני נוער בגילי עשר עד 17 ניסו להתאבד; 20% דיווחו על מחשבות אובדניות. על רקע זה, בחודשים האחרונים נחשפנו לשורה של טרגדיות קשות שהתפרסמו, יש כאלה שלא – יש צעיר בן 14 מנוף הגליל שהתאבד, יש נער בן 15 מהרצליה שגם התאבד, וניסיון של ילדה בת 15 מראשון לציון, ועוד מקרים רבים. אני מכיר עוד מקרה אחד בצפון. אף שהממשלה קבעה כבר ב-2013, ביוזמת שרת הבריאות אז יעל גרמן, כי מניעת התאבדויות היא אינטרס ארצי המחייב פעולה משותפת של כלל משרדי הממשלה, עד היום מה שקרוי "התוכנית הלאומית למניעת אובדנות" נמצא בתת-תקצוב. בתוכנית המקורית, על פי החלטת הממשלה, תקצוב התוכנית היה אמור להגיע תוך שלוש שנים ל-27 מיליון שקל. היום, 12 שנים אחרי ההחלטה, התוכנית מתוקצבת רק ב-17 מיליון שקל, כאשר בוועדת הכספים כל שני וחמישי, נאור, עוברים 50, 100, 200 מיליון לשרה סטרוק - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יוניקורן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - למיזם שנקרא סטרוק-אפ. נוכח העלייה בשיעור הפניות למוקדי החירום וגל האובדנות שפקד את ישראל בחודשים האחרונים, אנחנו דנים כאן ומעלים את הנושא הזה, כי אנחנו רוצים תשובה מהממשלה. כל נפש אחת שמאבדים אותה היא נפש אחת יותר מדי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מהתלמוד, כל המציל נפש אחת - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. נאור שאל אותי על השרה עידית סילמן, מה התפקיד שלה, ולאחרונה – איך קוראים לה, היא השרה להגנת הסביבה – בזה אני מסיים – היא השרה להגנת הנאשם וסביבתו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש הבדל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. אני אחזור לפנים משורת הדין – פנינה תמנו, את רוצה לדבר? בבקשה. הנושא הוא מאוד חשוב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה הנחות סלב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שום הנחות סלב. בנושא הזה - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הנושא חשוב - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לפנינה – אפשר לתת לפנינה לא לדבר? אפשר לתת לפנינה לא לדבר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שום הנחות סלב. אם גם אתה תרצה לדבר בנושא, אני – בבקשה. זה נושא חשוב מדי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, קודם כול אני רוצה להודות לך שלפנים משורת הדין, למרות שקראת את השם שלי, אתה נותן לי לעלות. אכן הנושא חשוב מדי, קשה מדי, כואב מדי. תודה גם לחברים ששותפים להצעה הדחופה. חברים כבר אמרו כאן את הנתונים הקשים של מאות ואלפי ילדים שמנסים לשלוח יד בנפשם. אני לא אחזור על הנתונים. אבל אנחנו לא יכולים לא להזכיר שרק בחודש האחרון שלושה ילדים מתחת לגיל 16 שמו קץ לחייהם. כאשר אנחנו מבינים שבחלק מהמקרים – ואני אומרת את זה בזהירות הנדרשת – יש קשר ישיר לחרם שהם עברו בבית הספר על ידי החברים שלהם. היום בבוקר יזמנו דיון דחוף בוועדה לזכויות הילד, שאותו ניהלה חברת הכנסת קטי שטרית. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמענו שם עדויות כל כך קשות – ילדים כל כך רכים, צעירים, שמספרים בכאב לא רק על מה שהם עברו ומה שהם חוו, אלא גם על היעדר הטיפול הנכון, על היעדר המענים. זאת לא גזרת גורל. לא יכול להיות מצב שנעסוק בכל כך הרבה דברים בבית הזה – הרבה מאוד מהנושאים שבאמת נמצאים על סדר-היום לא משתווים, והם כאין וכאפס אל מול חיי הילדים שלנו. לא יכול להיות מצב שיש דברים שאפשר לעשות, כולל הצעת חוק שלי למאבק בחרמות. הצעת חוק שמשותפת גם לחברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת יוסי טייב, והיה גם חבר הכנסת עידן רול, שהוא כבר לא כאן. הצעות חוק למאבק בחרמות – אם נעביר את החוק הזה, אפשר כבר מחר שיהיה ממונה או ממונָה בכל מוסד חינוכי בבית ספר, שיהיה אמון על האקלים הבית ספרי, על המוגנות הפיזית והנפשית של הילדים, על מניעת חרמות וסיוע לילדים שנמצאים במצב שהם חווים חרם. אני אומרת לכם שהחוק הזה חייב לעבור, ואי-אפשר לעשות על הילדים האלה כל מיני פוליטיקות קטנות. אפילו אוזלת יד – איך אפשר בכלל להתנהל בצורה כזאת כשזה גובה חיים? מכאן, מכנסת ישראל, אני רוצה לשלוח חיבוק חם ואהבה גדולה לכל ילד וילדה שנמצאים במצוקה; לומר להם שהם לא לבד, ולומר לכל ילד שמרגיש שמאס בחיים או כל ילדה שמאסה בחיים: אל תישארו עם זה לבד – יש מוקד שמסייע לילדים שעוברים חרם. גם שיפנו אלינו אם צריך – תכתבו לנו, יש מייל - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> למורים, לבית הספר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למורים, תפנו להורים. יש אופק, יש אור. אנחנו נעזור לכם להדליק את האור הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. יצחק קרויזר, אדוני, בבקשה. אחריו – יבגני סובה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מזרסקי המציעה והחברים שהצטרפו, אנחנו מדברים היום אולי על אחד הנושאים הקשים ביותר שאנחנו נאלצים לדבר עליהם ולהתמודד איתם – החיים של הילדים שלנו. בשבועות ובחודשים האחרונים אנחנו נחשפים שוב ושוב לטרגדיות שלא נותנות מנוח. מאחורי כל כותרת יש ילד, יש משפחה, יש קהילה שנשברת בבת אחת. יותר מדי פעמים כולנו שואלים את עצמנו: איפה היינו לפני כן? למה לא הצלחנו לעצור את זה? ההתאבדות היא כבר אולי סיבת המוות השנייה בקרב בני נוער בישראל. נתוני משרד הבריאות מראים שבשנת 2024 מאות בני נוער ניסו לשים קץ לחייהם. 20% מדברים על כך שהיו להם מחשבות אובדניות. אלו מספרים שאסור לנו להתרגל אליהם. אלו ילדים בעיצומו של מסע החיים, ילדים שאיבדו תקווה, ואנו מחויבים להיות התקווה שלהם. הטרגדיות שקראנו עליהן בחודשים האחרונים על נער בן 14 מנוף הגליל, בן 15 מהרצליה, בת 12 מראשון לציון – הן לא יוצאות דופן. הן חלק מתופעה שמתרחבת מתחת לרדאר, תופעה שעוברת בין בתים, בין בתי ספר, בין מסכי הטלוויזיה והסמארטפונים. האמת היא שאנחנו לא עושים מספיק כדי לעצור אותה. כבר במושב הקודם נפגשתי והגיעו הנה הורים, מחנכים וילדים שסיפרו על חרמות בבתי הספר, על לחץ ברשתות, על שיימינג, על בדידות. גם אז העלינו את זה להצעה דחופה לסדר-יום, כי ראיתי מקרוב עד כמה הלחץ החברתי הזה יכול להפוך מהר מאוד למצוקה נפשית עמוקה, ועד כמה זעקה של ילד יכולה לפעמים להישאר בלי מענה עד שאין דרך חזרה. בתוך כל זה התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, שאושרה כבר לפני יותר מעשור, תקועה בתת-תקצוב. לפי החלטת הממשלה משנת 2013, התקציב היה אמור לעמוד על 27 מיליון שקלים בתוך שלוש שנים. היום, 12 שנים אחרי כן, אנו עומדים רק על 17 מיליון. איך אפשר לדרוש ממערכת הבריאות, החינוך והחברה האזרחית לתת מענה כשבסיס התקציב פשוט לא שם? מוקדי החירום לא עומדים בעומס, אנשי המקצוע כבר מבקשים עזרה, הורים מתחננים שיראו את הילדים שלהם בזמן – ואנחנו מתנהלים כאילו יש לנו אותו. כשילד נמצא במצוקה – כל יום הוא נצח. ולכן תודה רבה לך, חברת הכנסת מזרסקי, שהעלית את זה כהצעה דחופה כאן לדיון במליאה ואחר כך גם כן לוועדות הכנסת; לחברים שהצטרפו, פעלו ופועלים כדי להציל את החיים של הילדים, שלצערנו, מגיעים למצוקה ולחרמות קשות בתוך בתי הספר. הדבר הזה הוא לא נושא פוליטי – זה לא של ימין ולא שמאל, זה לא של מגזר כזה או אחר – מדובר בחיי אדם של הילדים שמונחים כאן על השולחן. אז תודה רבה לחברים, ואני מאוד מקווה שכולנו נצביע בעד, נעביר את זה לאחד מדיוני הוועדות, לאיזה ועדה - - - << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לוועדת כספים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לוועדה שתרצי – נחליט על זה אחר כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חבר הכנסת משה סולומון – לא נמצא. אדוני השר, האם אתה עונה בשמו של שר הבריאות חיים כץ? שר העלייה והקליטה אופיר סופר, בשם שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אקריא את התשובה של שר הבריאות: בשנים האחרונות מוכרים למערכת הבריאות בין 400 ל-500 מקרי אובדנות מדי שנה עם למעלה מ-7,000 ניסיונות אובדנות מדווחים. יש לציין כי למרות הדיווח הער בתקשורת גורמי המקצוע לא רואים עלייה עד כה בהתאבדויות מעבר לשנים קודמות, ובמקביל פועלים באפיקי מניעה שונים תוך הגדלת התקציב לפעילות בנושא. בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי מניעת אובדנות היא אינטרס לאומי, והוחלט על הקמת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. מטרת התוכנית היא הפחתת שיעורי ההתאבדות וניסיונות האובדנות וכן סיוע לבני משפחה שיקיריהם שמו קץ לחייהם. התוכנית אמונה על קידום הטמעת אסטרטגיות מניעת אובדנות ותכלול עשייה ברמה הבין-משרדית ומערכתית, ופועלת תוך תיעדוף לאוכלוסיות בסיכון מוגבר, ביניהן ילדים ונוער, עולים ומהגרים, מתמודדי נפש, להט"ב, קשישים ועוד. התוכנית פועלת כיום בלמעלה מ-225 רשויות מקומיות. ברשויות אלה הוקמו ועדות היגוי למניעת אובדנות ונבנו מאות רצפי טיפול הנותנים מענה רחב הן לקטינים בחינוך הפורמלי והבלתי- פורמלי והן לבגירים. בנוסף, הוכשרו למעלה מ-120,000 שומרי סף בישראל למניעת אובדנות לרבות בקהלי יעד רבים העוסקים בילדים ונוער. התוכנית נמצאת בשת"פ הדוק עם משרד החינוך, וכן מתקיימים שיתופי פעולה עם שישה משרדי ממשלה נוספים וארגונים רבים ומשמעותיים הנותנים מענה לילדים ונוער. בין הפעולות מהעת האחרונה: קיום התערבויות במעגלי פגיעה לאחר מקרי התאבדות כדי למנוע הדבקה ולהנגיש כלים וידע מציל חיים; הגברת פעילות בשת"פ עם משרד החינוך והרשויות המקומיות שבהן היו מקרי התאבדות; הקמת צוות התייעצות בין-משרדי; הקמת צוות עבודה להמלצות בנושא מניעת הדבקה באובדנות; הרחבת הכשרות; ועוד מהלכים שונים. בעקבות המלחמה והתרחבות פעילות התוכנית בשנים 2025-2024 הוקצו 2 מיליון שקלים תוספתיים מוועדת הבריאות בכנסת; בשנת 2025 ניתנה תוספת תקציבית משרדית של 700,000 שקלים עבור הרחבת פעילות התוכנית. במסגרת דיוני התקציב לקראת שנת 2026 התקבלה החלטה של הנהלת משרד הבריאות עוד טרם קיבלנו את ההצעה לסדר-יום שלפנינו, להגדיל את תקציב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ל-27 מיליון שקלים, והמהלך נמצא כעת בדיוני התקציב במשרד האוצר. לסיכום, נוכח אירועי המלחמה והחשש מעלייה בשיעורי אובדנות, משרד הבריאות פועל רבות להרחבה וקידום מעני בריאות הנפש ומניעת אובדנות. ההיערכות כוללת בין היתר גם את הגדלת תקציב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והמשך פיתוחה והרחבתה. גורמי המקצוע מבקשים להדגיש בהזדמנות זו כי שיחה ישירה, רגישה ואמפתית על אובדנות אינה מכניסה רעיונות לראש, אלא מייצרת הקלה במידת המצוקה הנפשית, ויכולה למנוע ניסיון אובדני. אף נער או נערה לא צריכים להישאר לבד עם המצוקה, ובכוונת המשרד להמשיך ולפעול כמיטב יכולתו בנושא. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. מיכאל ביטון – עמדה מהצד, דקה לרשותך. נראה אותך, אם אתה יכול לעמוד בדקה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול, חבר טוב שלי איבד את הבן שלו. אי-אפשר להבין הורים שהילד שלהם לקח את החיים שלו במו ידיו - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בלי שהם הצליחו להציל אותו. היום פגשנו בכנסת אימא מנוף הגליל, אחת משלושת המקרים האלה, כולה שבורה, כי הבן, כדי לגונן עליה לא סיפר לה מה עובר עליו בבית הספר. אתמול בלילה פגשתי מישהי בשם הודיה שהיא יועצת חינוכית בתיכון והיא אחראית לחוסן הנפשי של נערים ונערות בבית הספר, והיא אומרת: אני הולכת לעזוב את העבודה, כי אני לא מסוגלת לקחת אחריות על הביטחון האישי שלהם, כי הנפש שלהם בסכנה. אמרתי לה: אל תעזבי, כי את העוגן שלהם. העניין הזה זה חיי אדם. זה לא פסיכולוגיה, זה לא טיפול נפשי – זה הצלת חיי אדם, ואנחנו צריכים לעזור לאנשי מקצוע כמו הודיה ולמשפחות, לאתר, למנוע, לדבר על זה, לעשות את התוכנית הלאומית הזאת כמו שצריך, ואולי נציל ילד או שניים. זה ראוי, המעשה הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני חייב לציין שאני הייתי מהוגי התוכנית הזאת ב-2013, ותקצבנו וחידשנו את זה בממשלה הקודמת, ולצערי הרב, שוב זה נעלם. צריך להקים קול צעקה. זה נורא לשמוע את הנתונים. המציעים – גברתי, האם את מסתפקת בתשובת השר? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> כל הפעילות הגדולה שתהיה על השר - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט שם, בצד שמאל. קרויזר, אדוני, בבקשה. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> היעדים דורשים את הגדלת התקציב, הגדלה משמעותית, ובגלל שאין ועדת הבריאות ואין ועדת החינוך, ועדת הכספים זה הכי נכון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בסדר גמור. כל המציעים – קרויזר, בסדר גמור. אם כך, אנחנו חייבים להצביע בשביל הפרוטוקול, אז הצבעה כדי שנאשר את בקשתכם. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: עלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער ברקע תת-התקצוב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' מ/1904, פ/2472; דברי הכנסת, חוב' ו', ישיבה 336; ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים, ברשותכם, לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025, לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, בבקשה, תציג את הצעת החוק. תודה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאחרי אתמול אני מתכנן מנהג חדש: בכל חוק אני אגיד איזה מספר חוק הוא, ואני אקריא את כל החוקים עד עכשיו. לא, סתם, אני לא אעשה את זה. אבל זה יהיה חוק 101 היום. אתמול היו 99 ו-100 שוועדת החוקה חוקקה בכנסת הזאת. זה יהיה, בעזרת השם, אחרי שהוא יאושר כמובן על ידי המליאה, החוק ה-101. בשם ועדת החוקה, חוק המשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025. הצעת החוק שמונחת בפניכם כעת היא פרי מיזוג של הצעת חוק ממשלתית עם הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מרב מיכאלי – מה שנקרא, והרי מידע שהגיע זה עתה. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, קובע הסדרים מיוחדים לעניין חקירת והעדת ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים שנפגעו, היו עדים או שהם חשודים בביצועה של אחת מהעבירות המנויות בחוק. עבירות אלה כוללות עבירות מין, עבירות התעללות על ידי האחראי לקטין, עבירות אלימות בתוך המשפחה ועבירות המתה בהתקיים תנאים מסוימים. בשנת 2023 תוקן החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) בעקבות אירועי 7 באוקטובר, והוספה הוראת שעה שקובעת כי ילדים שנפגעו או היו עדים לעבירות המתה או חטיפה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה ייחקרו בחקירת ילדים. הצעת החוק מבקשת לעגן את ההוראה כהוראת קבע. עוד מוצא לקבוע כי בעבירות שבהן נחקר ילד בחקירת ילדים ומלאו לו כבר 14 ביום מתן העדות, חוקר הילדים יוכל ללוות אותו בעדותו ולקבוע תנאים להעדתו, במטרה לאפשר לו למסור עדות מלאה ולצמצם את הנזק הנפשי שעלול להיגרם לו כתוצאה מהעדות, גם אם העדות ניתנת לאחר גיל 14. להצעה הוגשו הסתייגויות וכן בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. בטרם ארד, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות, האחת שקשורה קצת להצעת החוק הזאת ועלתה בדיוני הוועדה ואחת מענייני דיומא, ואני מאוד שמח, אדוני, שאתה מנהל את הישיבה הזאת. מה שעלה בדיוני הוועדה בתיקונים הנלווים לעיקר ההצעה הזאת היה נושא הפיקוח על הרווחה. בהליך המשפטי יש שחקנים רבים, ואתה מכיר את הדבר הזה גם מעברך כשר. בהליך המשפטי יש שחקנים רבים – יש משטרה, יש פרקליטות, יש שופטים, יש עורכי דין – ועל כל אחד מהגופים הללו יש מנגנון פיקוח ובקרה משלו: למשטרה יש מח"ש ויש משמעת והכול, על פרקליטים יש את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, על עורכי דין שהם לא – יש את האתיקה של עורכי הדין, על השופטים יש נציבות תלונות ציבור על שופטים ודין משמעתי לשופטים. יש גורם אחד שאין עליו פיקוח, הוא חור שחור של פיקוח – יש איזה פיקוח פנימי, איזו ועדת משמעת פנימית שפועלת, אבל זה משהו פנימי לחלוטין ולא משהו חיצוני – וזה הרווחה. בהליכים הרגישים האלה, בין שמדובר בהליכים הפליליים, בין שמדובר בקטין שהוא נפגע עבירה, בין שמדובר בקטין שהוא הפוגע, בין שמדובר בהליכים של הוצאת קטינים ממשפחתם, בין שמדובר בהליכים אחרים של משמורת וכדומה – לכל המאפיינים הללו אין מנגנון פיקוח אפקטיבי. אני אומר לך, כיושב-ראש ועדת החוקה, מצטברות על שולחני פניות רבות מספור. אני לא חושב שהתפקיד שלי הוא לברר את כולן, זה לא משהו שאני יכול לעשות, אבל המציאות הזאת שאין לי אפילו למי להפנות – כשפונים אליי ומספרים לי סיפורי זוועה על שופט או על זה שהתנהג לא בסדר, אני אומר: יש נציב תלונות, ברוך השם, מינינו, חוק גם שלי, מינינו את קולה – עושה עבודה טובה, בודק, טוב – טוב, לא טוב – יש מישהו שעושה את הבדיקה. כשמדובר ברווחה, האירוע הוא לא סביר ולא קביל. ברוך השם, קיבלה השבוע הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, ושלי, שמבוססת על הצעת חוק ישנה יותר, שאני לא זוכר מי חברת הכנסת שהגישה אותה, לדעתי היא הייתה מישראל ביתנו, להקמת נציבות התלונות על הרווחה, על העובדים הסוציאליים - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש נציבות תלונות על ילדים, אוקיי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - שתהיה נציבות תלונות לנושא הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם שיהיו עובדים סוציאליים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שעובדי הרווחה המסורים שעובדים – ובאמת פועלים בתנאים קשים, וצריך לשפר להם את התנאים, הכול נכון, אבל אין ספק שבמערכת כל כך מורכבת וקשה, ובייחוד כאשר אין שום עין מפקחת, אז אם יש מישהו בעייתי – ואנחנו התעסקנו בזה בעיקר סביב הליך המינוי של חוקר ילדים, כי זה מה שהיה קשור פה לאירוע – אם אין שום עין מפקחת, אז אין מי שיתקן את המערכת כמו שצריך. ומערכת כמערכת תמיד רוצה לחשוב שהכול בסדר אצלה, גם אם יש דברים שדורשים תיקון. אז אני מקווה שכאשר החוק הזה יבוא בקרוב ויעלה להצבעה, אני מקווה שנקבל עליו תמיכה גורפת, כי אני לא חושב שזו סוגיה של קואליציה או אופוזיציה. אני מקווה שנעשה זאת. זה הנושא הראשון. הנושא השני – טוב, נו, מה אני אעשה? בכל זאת, אני לא יכול להתעלם ממה שקורה היום. מסתבר ששיבוש חקירה, מסתבר שתצהיר שקר, מסתבר שפגיעה במעמדה של מדינת ישראל, מסתבר שפגיעה בלוחמי כוח 100, מסתבר שכל הדברים האלה שצריכים להיחקר, כולל המעורבות של הדרגות הגבוהות ביותר של מערכת המשפט – כולם מבינים את הדחיפות, כולם מבינים את החשיבות, ויש אדם אחד במדינת ישראל שחושב, וגם כתב את זה היום בהחלטה: תשמעו, לא בוער, לא בוער, אפשר לחכות, לא בלחץ, הכול ספקולציות, חברים, אני לא יודע מה התעוררתם. ינון, מה אתה דואג? הכול בסדר. יצחק עמית, מבחינתו, החקירה החשובה הזאת יכולה לחכות. הוא יוציא עוד צו ביניים ועוד צו על תנאי, ושום דבר לא בוער. מה בסך הכול קרה? נתנו תצהיר שקרי לבג"ץ. מה בסך הכול קרה? מה בסך הכול קרה? הפרקליטות מחפה על ההתנהלות – סליחה שאני אומר, לא יעזור שום דבר – העבריינית שמתנהלת בתוך משרד המשפטים, אבל מה אכפת לנו? קודש-הקודשים, מדברים לנו שומרי סף. בסדר, לא נורא, יצחק עמית לא מתרגש. אני רואה שכולנו יכולים להיות רגועים, כי יצחק עמית רגוע. אין שום בעיה. חבר'ה, תתקדמו, אין מה לראות. הפצ"רית שיקרה, היא נמצאת, לא נחקרת – הכול בסדר, תתקדמו, הכול סבבה. מה קפצתם? מה התעוררתם? המציאות הזאת היא הזויה. המערכת לא נחקרת, שיבוש החקירה מתנהל, והשותף הבכיר בשיבוש החקירה הוא יצחק עמית, צר לי לומר. זה עצוב מאוד, אבל זו המציאות. גלי בהרב מיארה היא שותפתו הבכירה לשיבוש החקירה. גם היא – פשוט לא ייאמן שעל הדבר הזה בית המשפט אומר: הכול בסדר, חבר'ה, תתקדמו, הכול בסדר. מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל חולה במחלה אנושה. איש לא מאמין למה שמתרחש במערכת הזאת. אמון הציבור התרסק, ומי שממשיך שוב ושוב להגן על השחיתות המערכתית הזאת, חושב שזה לא יפגע בו. אנחנו נטפל בזה ובעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אתה יודע, פעם היינו מתרגשים מזה, היום - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היום – אהלן אהלן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> להצעת החוק הוגשו גם הסתייגויות וגם בקשות רשות דיבור. הסתייגויות לקבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי ועדי עזוז; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. אז אני שואל אותך, גברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לנמק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, תעלי. גם אתה אחריה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, שני חברי הכנסת. יש לעוד מישהו הסתייגות חוץ מיש עתיד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני אשאל אחרי זה. בואי, עלי, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שלא תכננתי כמובן לדבר, אבל אין ברירה ואי-אפשר לעמוד מנגד. עלתה לכאן השרה לקידום מעמד האישה והשתלחה וביזתה את הכנסת במשך 40 דקות. בנאום מוכן מראש, אפילו לא ספונטני, במשך 40 דקות, השתלחה בחברת הכנסת לזימי בצורה כל כך מזעזעת, שפשוט הגעתי מהלשכה שלי, הגעתי לפה ואמרתי לה: נעמה, בואי נצא, אל תשבי כאן אפילו דקה. אני רוצה להגיד לך משהו: העובדה שנעמה לזימי, חברת הכנסת, הביאה הצעה לסדר-היום על פגיעה בתקציבי החברה הערבית – זה מה שהיה בהצעה לסדר-היום – וכשאותה שרה נחקרת - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לא נכון? היא נחקרת במשטרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הכותרת הייתה משהו אחר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה? אמרתי, שרה שנחקרת בעבירה של הפרת אמונים. אז זה בסדר, זה לגיטימי לקרוא לכל חברות הכנסת פה תרנגולות? זה לגיטימי שעומדת שרה לקידום מעמד האישה ואומרת על חברות כנסת שהן כולם תרנגולות? באמת, אני רואה שאתה כבר לא מדבר. עדיף, אולי. עולה לכאן וקוראת לערוץ 12 "ערוץ אל-ג'זירה" וכאילו הכול סבבה. מה זה ערוץ אל-ג'זירה? זה ערוץ תומך חמאס, זה ערוץ שתומך במעשי טרור. זה מה שקוראים לערוץ טלוויזיה ישראלי? זה לא שיש לי שם יותר מדי פלטפורמה, אבל טיפה הגינות. אמר כאן נאור שירי, משהו אחד, גם על מה ששמחה אמר, וגם אתה שמעת את זה. הכול לגיטימי כבר. אז ואללה, לא מקובל. וזה שבמשך 40 דקות היא משתלחת כאן? אגב, גם אתמול, יושב חבר הכנסת שירי בצד, לא מדבר בכלל, מדבר בכלל עם שלי טל מירון, ועולה לכאן השרה ומשתלחת בו: מי אתה? מה עשית? לא עשית כלום. תגיד לי, למה אנחנו מנרמלים את השיח הזה? למה? אין לך משהו ענייני להגיד אז את משתלחת בחברי כנסת? תראה, אני לא ארד לרמה הזאת ואני לא אדבר איך שהיא דיברה. אמרתי ללזימי: קחי את הפרוטוקול, זה קשה, זה 40 דקות, ופשוט תגישי תלונה לוועדת האתיקה. בפעם האחרונה שאני הגשתי תלונה, הרחיקו אותה לחמישה דיונים מהמליאה, ומדינת ישראל לא הייתה צריכה לסבול את הרעל שיוצא לה מהפה. צריך לא לוותר, לא לוותר לשיח. אני אומרת גם לך, נאור: לא לוותר לשיח הרעיל הזה. עוד מילה אחת, מילה עליה. שלוש שנים את שרה לקידום מעמד האישה, שלוש שנים. מה עשית למען נשים? איזה חוק הבאת? איזה תקציב הבאת? ביום לציון המאבק באלימות נגד נשים, היא אמרה שהיא הוציאה מדריך. יכול להיות שזה מדריך טוב, אבל נראה לי שגם אתה וגם אני יכולים להוציא מדריך. בשביל זה לא צריך שרה. את שרה שיושבת על מאות מיליונים, מאות מיליונים של כסף. במקום לסייע לחברה הערבית במלחמה בפשיעה, אתה יודע מה היא עושה? היא החליטה להעביר את אותה תוכנית חומש, שאתה מכיר מצוין, החליטה להעביר את זה לניקוי נשקים. אבל מה עם החינוך ומה עם הרווחה? ומה עם להתייחס לאנשים האלה כאזרחים שווים? למה? למה כל הרעל הזה? אני לא מצליחה להבין. זאת האחריות שלך, המשמרת שלך. אלו נשים, אלה קשישים, אלה להט"בים, זו החברה הערבית. אבל אין ארגון, אין מגזר שהיא לא מחסלת אותו. מחסלת. עזוב עוזרת, עזוב לתת – התפקיד שלך לתת, זה לא הכסף של אבא שלך, זה גם לא הכסף של אימא שלך, זה הכסף של הציבור, והכסף הזה, עם שרה הגיונית, היה אמור לבוא לציבור הזה. העובדה היא שכשאת עולה לפה ואין לך שום דבר ענייני להגיד, את משתלחת באופן אישי בחברי כנסת. עכשיו, שלא תתבלבל, הסיבה שאני לא ישבתי כאן בזמן שהיא דיברה – את זה אני חייבת להגיד לך – לא ישבתי כאן כשהיא דיברה כי אני לא רוצה להיכנס לפה שלה. מספיק לי, שבעתי מזה. הינה, גם עכשיו, לא אמרתי מילה לגופו של אדם אלא לגופו של עניין. העובדה שאני לא יכולה לשבת בכיסא שלי כשהיא עולה זו שערורייה. זו שערורייה. זה ירידה מהפסים של הכנסת. אף חבר וחברת כנסת לא צריכים לחשוש. וממי? ממי? באמת אני שואלת, ממי? מילא, אני מסיימת - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מי מפחיד אותך, מירב? אני אשמור עלייך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא מפחידה אותי. אני יכולה להרגיע אותך - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. היא לא מפחידה אותי, היא לא מטרידה אותי. אני אומרת לך את האמת, לא תאמין, אני אפילו לא סופרת, לא את ההתנהלות – אבל העובדה שהשיח הקיצוני הזה מנורמל פה, אפילו כשאתה דיברת, זה שפל של הכנסת, לא שלי, לא של לזימי ולא של נאור שירי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני גם צריך - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אמרת דברים נוראיים, ומאיר אמר את זה בעצמו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אין שום בעיה, אני אבקש אחר כך הודעה אישית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר דברים הגיוניים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לא יודע. אני איש מבוגר, מכיר טוב את הכנסת, היום באמת נאמרים דברים שמעולם לא עלו. תקפו שופטים ופרקליטים. חבר הכנסת נאור שירי. והאם יש עוד מישהו מיש עתיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. מיש עתיד לא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ומקבוצת ישראל ביתנו? בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. רוטמן, אתה יכול להישאר כאן. בבקשה, כבודו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נאור, אני מפחד - - - אני הולך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אנחנו לא משתלחים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, מה פתאום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דווקא רוטמן, אין לי בעיה, תישאר, אני לא מדבר אליך, אני אפילו אפנה אליך את השאלה, ראשון. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תשאל את צגה. אני הולך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור, דבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. תראו, ההצעות לסדר-היום, לצערי, לא הצלחתי להצטרף אליהן – גם זמן אבל גם חברים מהסיעה שלי הצטרפו לפניי, וכל הכבוד להם – עסקו בפסיכולוגים חינוכיים בנגב, עלייה במקרי האובדנות, חרמות; גם דיברנו על הדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד. לצערי הרב, יש שר שאחראי לחינוך במדינת ישראל, וכל נושא האובדנות מקבל פה מעין במה שהיא במקרה הטוב שולית. הכנסת, בימי רביעי, בהצעות לסדר-היום, היא כנסת ריקה. השר שעולה – ואין לי שום מילה רעה על שר הקליטה והעלייה – הוא לא השר שאמון על המקרים האלה, לא על התחום הזה, ובטח ובטח הוא לא אמור לתת לנו, חברי הכנסת, תשובות. האמת, אדוני היושב-ראש, זה אפילו קצת מכמיר לב לראות שרים שזה לא תחום עיסוקם נותנים תשובות. זה מציב את העובדה – אמר גם חבר הכנסת ביטון, שהוא באמת רצה תשובות ל-300 התקנים. מה קשור השר לקליטה ועלייה? אז הוא שר תורן, מקריא תשובה – נגמר האירוע. בימים כתיקונם בכנסת, בימים חצי נורמטיביים, הייתה ועדת חינוך, אז היית יכול לבוא לוועדה, לקרוא לדיון, בסדר, אתה יודע. אתה יודע מה קורה בדיוק בדיונים: יש דיון, אתה שואל שאלות, אתה לא מקבל תשובות. לפחות יעיד חבר הכנסת אזולאי, בוועדת הכספים אנחנו מתעקשים לשאול אותו השאלות ומתעקשים בדיוק באותה מידה על כך שאנחנו לא מקבלים את התשובות. אבל פה, בנושא שהוא באמת – האובדנות בקרב הילדים שלנו היום, החרמות - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> והפסיכולוגיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - האלימות, הקשיים החברתיים – אין לך ועדה, אין ועדת חינוך. עכשיו, מילא אין ועדת חינוך, רבותיי וגבירותיי חברי הכנסת, אני באמת, כדי לדעת מה שר החינוך עושה אני הייתי מצפה ממנו לומר: בואו, אני פותח את ועדת החינוך, יושב בוועדה, ובואו נדבר על זה, לפחות עושה לנו, מה שנקרא, לא מן המניין, לתת לנו להתבטא, לתת לשאול שאלות, לקבל את התשובות. אבל מה עושה שר החינוך? עברתי על הפיד שלו. הוא בכלל הפך להיות כאילו, על גדות בבל הוא ישב, ממש עזרא ונחמיה, והתחיל לחלק ספרי תורה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני מוכן לעשות הצבעה פה בקרב כל חברי הכנסת – אני בכיתה ב' קיבלתי ספר תורה, ספר תנ"ך, כשהתחלנו ללמוד. לא הייתי צריך את יואב קיש. כאילו הוא בא עכשיו מהעלייה – לא יודע מאיפה, עזרא ונחמיה. מי צריך אותך שאתה תחלק לי בכלל ספר תורה? הוא עושה סרטונים, שימי לב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נאור, גילית כמה אתה זקן, זה היה לפני – כשאתם הייתם בממשלה, הוצאתם את התנ"ך - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, ממש ממש לא. די, די לקשקש. רוטמן, די לקשקש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בשביל מה להגיד את זה? חבל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא חייב. תדע לך, אתה לא חייב תמיד להגיב. אתה יכול לגמרי לומר: ואללה, יש מצב שהוא צודק. יש מצב שאני צודק, כנראה. תתאר לך שגם את זה בדקתי. מה עשה שר החינוך, אדוני? ממש במעמד הר סיני, אז הוא עושה סיורים וסרטונים מאוד מושקעים מבית ספר דרור במבשרת ציון, הוא מחלק ספרי תורה בבית ספר שורשים בנוף הגליל, בבית ספר רבקה גובר במועצה אזורית לכיש, בבית ספר אלמוג במעלה אדומים, בבית ספר בן צבי בחולון, בבית ספר אופק ברמלה, בבית ספר הרצל בבת ים, בלב המכיל בחדרה – כל היום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה עושה שם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מחלק ספרי תורה לילדים בכיתה ב' עם סרטון, אני אומר לך, מאוד מושקע. כל הכבוד. אבל אנחנו במדינת ישראל ערים לתופעה של התאבדויות, של חרמות, של אלימות, של רשתות חברתיות שיוצאות, ואתה רואה סרטונים של מכות. בכל מקום ילדים ונוער מסתובבים באוטובוס, מפוצצים במכות נהגי אוטובוסים, שוברים חלונות. אתה רואה את הדברים האלה – ואין כלום; אין כנסת, אין שר חינוך, כי הוא עסוק בפריימריז. שים לב גם למקומות, שים לב למקומות שהוא מסתובב בהם – נוף הגליל, חולון. הבן אדם בפריימריז, הוא לא שר חינוך. אנשים מתאבדים, ילדים מתאבדים, ואנחנו תמיד מגיעים – איך אמרה חברת הכנסת מזרסקי? 900 ניסיונות התאבדות – אין שר חינוך. הוא פשוט עכשיו כמו השר הזה בהר סיני, ומחלק ספרי תורה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פשוט אירוע הזוי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מה רע בתורה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום דבר רע, אבל רע ששר החינוך עושה מזה קריירה ועושה מזה פריימריז. זה לא התפקיד שלו. לא אני ולא את קיבלנו ספר תורה מקיש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אז מה רע? נאור, מה רע? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, מה רע? אמרתי משהו רע? זה לא התפקיד שלו. יש דואר ישראל – הוא יכול לתת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ניר – לא, מוותרת. אם כן, מירב, חברת הכנסת, מסירים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מושכים את ההסתייגויות. יש רשות דיבור. שרון ניר, האם אתם מושכים את ההסתייגויות? כן, כנ"ל. ורשות דיבור אחרי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עכשיו, בבקשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. אחריה אנחנו נערוך הצבעה. מי עוד רוצה לדבר? איתן גינזבורג, האם אדוני רוצה לדבר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> סליחה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. הצעת החוק שאנחנו תכף נצביע עליה ולשמחתי נעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית, קשה להפריז בחשיבותה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ביקשו ממני להעיר שלא מצלמים וידאו במליאה. תודה רבה. בבקשה, סליחה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הצעת החוק שאנחנו תכף נצביע עליה, שהייתה לי הזכות למזג אליה את ההצעה הפרטית שלי, שהונחה כבר בשנת 2020, היא הצעת חוק כאילו קטנה – ועדיין כל כך חשובה. אתה יודע, אדוני, איך זה שכל המציל או המצילה נפש אחת כאילו הצילו עולם מלא. כשאנחנו באות ובאים לדבר על ילדות וילדים נפגעי עבירה ונפגעי פגיעה מינית בפרט, וכשאנחנו באות ובאים לחסוך להם את הזוועה הזאת של לשחזר בבית משפט את הטראומה המחרידה של הפגיעה המינית מול אנשים שהם לא מכירות ומכירים, לא פגשו אותם מעולם, והם צריכים לדבר על הדבר ששנים אמרו להם: זה הסוד שלנו, אסור לספר את זה – הם בעצמם מתקשות ומתקשים להאמין לעצמם, כי כל הזמן סיפרו להם שקורה משהו אחר ממה שהם חוו בעצמם. לכן ההגנה שאנחנו נותנות ונותנים להם היא בדיוק כל ההבדל בין אם הם יצאו בדרך לשיקום, או שהם יתחפרו עוד יותר בתוך הטראומה שעלולה להרוס להם את החיים; היא כל ההבדל בין להצליח להרשיע, להעניש ולהתחיל לתקן את מי שפוגע בהם או פגע בהם, לבין אם הוא יצא לחופשי ויוכל להמשיך לפגוע. אני אספר לך רק סיפור אחד לדוגמה על ילדה שאבא שלה פגע בה פגיעה מאוד קשה. בחקירה של חוקרת ילדים היא הצליחה במילים כאלה ואחרות לספר שהוא מחביא את הקונדומים במקום מאוד מסוים בחדר השינה. בזכות הדיבוב הזה, היכולת להביא את הראייה הזאת, אפשר היה להרשיע אותו. עכשיו, שער בנפשך שאת זה היא הייתה אומרת בחקירה באמת לפני גיל 14. אבל אז אחרי גיל 14, כשהגיעו למשפט – עד שהגיעו למשפט היא כבר עברה את גיל 14 – היא פתאום צריכה לעשות את זה כאילו היא בן אדם מבוגר, בלי כל ההגנות שיש לילדות וילדים – בגיל 13 אפילו. אנחנו חייבות וחייבים להרחיב את ההגנות האלה עד גיל 18. אנשים הם קטינות וקטינים עד גיל 18. באירופה מבינות ומבינים את זה היום באופן מלא. אנחנו חייבות וחייבים להרחיב את ההגנה שאנחנו נותנות ונותנים להם על כל הרצף של ההליך המשפטי. ההצעה הזאת עושה צעד קטן, אבל כל צעד הוא צעד דרמטי שיציל עוד ילדה, עוד ילד, שיאפשר לנו להרשיע עוד פוגע. ההצעה הזאת היא חלק מיישום המלצות דוח ברלינר. דוח ברלינר הוא דוח שהייתה לי זכות להיות שותפה להקמת הוועדה, ועדת ברלינר, שבחנה את מצבם של נפגעות ונפגעי עבירות מין במערכת המשפט, והבינה שצריך לתת להם תמיכה הרבה יותר גדולה, הגנה הרבה יותר רחבה. הרפורמה האמיתית שצריך במערכת המשפט היא ללכת עם הדבר הזה עד הסוף – להקים בתי משפט מיוחדים לעבירות מין. לתת עוד ועוד כלים למערכת גם להבין את האופי החמקמק והמסובך של הפגיעה המינית, את ההיקפים העצומים שלה, לתת לה כלים להבין את הנפגעות והנפגעים ולהוציא מהם את מה שצריך כדי לטייב את התביעה – ובסופו של דבר להביא למניעה של פגיעה מינית. זאת הדרך שאנחנו חייבות וחייבים לעשות. כבר יישמנו פרק אחד חשוב בהצעת חוק שהעברתי פה גם עם הצעה ממשלתית של ליווי הנפגעות והנפגעים במהלך כל ההליך על חשבון המדינה באמצעות הסיוע המשפטי. פגשתי אתמול בוועדה שוב את הנציגות של הסיוע, שסיפרו ממש בהתרגשות על שינוי המציאות שהליווי הזה מייצר. בשום אופן אסור לנו לעצור באמצע הדרך הזאת או יותר נכון בתחילתה, וצריך ללכת את כל הדרך הזאת. אני רוצה להודות מאוד קודם כול לשר המשפטים יריב לוין, שגם מקדם את זה, גם אפשר לי להביא את ההצעה; ליו"ר הקואליציה אופיר כץ; ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. לצוות המקצועי ולצוות המשפטי של ועדת החוקה וועדת הכנסת; ללילך, שעובדת עם שר המשפטים יריב לוין; לטייבי, מנהלת סיעת יהדות התורה; לדקלה כהן, מנהלת סיעת העבודה; לצוות שלי, כמובן, אור רובלביץ', גילי סולומון וויקטוריה פהר. זה שם הונגרי, לא היית מאמין, פהר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> פהר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> וללכת אחורה – אתה בוודאי יודע שאת המאבק הזה על פגיעה מינית אני עשיתי פה יחד עם חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין. היינו שותפות למאבק שהביא להקמת דוח ועדת ברלינר, ולמרכזי הסיוע, שאיתם ניסחתי את הצעת החוק. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, משהוסרו ההסתייגויות וסיימנו עם רשימת הדוברים, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון דיני הראיות, תיקון מס' 20. בבקשה, מי בעד ומי מתנגד? הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–6 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמונה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ברשותכם, הצעת חוק לתיקון דיני הראיות עברה בקריאה השנייה. ואנחנו נצביע בקריאה השלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 17 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמונה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ח בכסלו התשפ"ו, 8 בדצמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:31. << סיום >>