דברי הכנסת

דברי הכנסת ט' / מושב רביעי / ישיבה שמ"ד / כ"ה וכ"ז בכסלו התשפ"ו / 15 ו-17 בדצמבר 2025 / 9 חוברת ט' ישיבה שמ"ד הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ו (15 בדצמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 09:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חדש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה; 7 2. ביטול עקרון השוויון בפני החוק – ראש הממשלה מעל החוק; 7 3. הפרת הפסקות האש בידי ממשלת ישראל בכל החזיתות בניסיון להבעיר את האזור כולו 7 סימון דוידסון (יש עתיד): 7 נעמה לזימי (העבודה): 11 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 17 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 44 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 44 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 45 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 46 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 49 אבי מעוז (נעם): 53 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 56 שר החינוך יואב קיש: 56 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025 56 צגה מלקו (הליכוד): 57 אלעזר שטרן (יש עתיד): 58 מירב בן ארי (יש עתיד): 59 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 60 רון כץ (יש עתיד): 62 שלי טל מירון (יש עתיד): 64 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 65 נעמה לזימי (העבודה): 67 יסמין פרידמן (יש עתיד): 69 נאור שירי (יש עתיד): 70 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 71 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 72 מיקי לוי (יש עתיד): 73 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 74 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 78 מירב כהן (יש עתיד): 84 גלעד קריב (העבודה): 85 שרון ניר (ישראל ביתנו): 86 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 87 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 89 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 91 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 96 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 98 טלי גוטליב (הליכוד): 100 דן אילוז (הליכוד): 101 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 103 אושר שקלים (הליכוד): 104 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 105 צגה מלקו (הליכוד): 108 הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025 110 אורי מקלב (יהדות התורה): 111 גלעד קריב (העבודה): 113 טלי גוטליב (הליכוד): 115 עודד פורר (ישראל ביתנו): 117 עמית הלוי (הליכוד): 118 נאור שירי (יש עתיד): 119 עדי עזוז (יש עתיד): 121 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 122 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 123 בועז ביסמוט (הליכוד): 129 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 134 יסמין פרידמן (יש עתיד): 136 מירב בן ארי (יש עתיד): 140 שר החינוך יואב קיש: 146 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 157 מירב בן ארי (יש עתיד): 157 הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025 168 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 169 מירב בן ארי (יש עתיד): 173 ינון אזולאי (ש"ס): 174 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 177 עודד פורר (ישראל ביתנו): 178 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 181 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 183 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 185 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 192 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני כ"ה בכסלו התשפ"ו, 15 בדצמבר 2025. חג חנוכה שמח לכולם. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6354/25 וכלה בהצעת חוק פ/6380/25: הצעת חוק המרכז למורשת ארגון אליאנס: כל ישראל חברים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגדרת עוסק פטור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק השבות (תיקון – הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – פטור וגישה למידע לסוכני ביטוח), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק חג הסיגד (תיקון – דרכי קיום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, יעל רון בן משה ואלון שוסטר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – הצהרת חייל בדבר רצונו בקבורה בבית קברות צבאי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, משה טור פז ושרון ניר; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – מענק מיוחד לרכישת דירה בירושלים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מינוי ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השנייה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, משה פסל, מיכאל מלכיאלי, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי וירון לוי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ויסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד, אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים), מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי לעצור ששוחרר ממעצר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – מתן זכויות של נפגעי איבה לבן משפחה של חטוף), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וגלעד קריב; הצעת חוק הקאדים (תיקון – הבטחת ייצוג נשים בוועדה לבחירת קאדים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (אי-קבילות ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שימוע למינויים בכירים ושופטים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון – שחרור על-תנאי ממאסר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הממשלה (תיקון – נסיעת שר או סגן שר לחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר. עוד הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מירב כהן, פנינה תמנו ולימור סון הר מלך בנושא: צורך דחוף בהגברת הפיקוח על ניהול הבתים המאזנים בישראל, לנוכח עדויות קשות שעלו מצד מטופלים והוריהם. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת עמית הלוי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, שמספרה כ/1158. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חדש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ביטול עקרון השוויון בפני החוק – ראש הממשלה מעל החוק; << נושא >> << נושא >> 3. הפרת הפסקות האש בידי ממשלת ישראל בכל החזיתות בניסיון להבעיר את האזור כולו << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. את ההצעה הראשונה יציג חבר הכנסת סימון דוידסון מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית, לפני שאדבר על הממשלה הנהדרת שלנו, אני רוצה להביע תנחומים למשפחות ההרוגים והפצועים באוסטרליה. עלינו כמדינה ריבונית, מדינת היהודים, לעמוד איתן מול כל צורה של אנטישמיות ולפעול בכל דרך לביטחונם של יהודי העולם. אני אוסיף משפט אישי: כבן לניצולי שואה, ממשפחה שכולה נספתה בשואה – עלינו מהמדינה ליטא למדינת ישראל בשנת 1972, ולצערי הרב, רק אימי נשארה מהשואה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אני רוצה רק להעיר בהקשר הזה. אני מצטרף כמובן גם לתנחומים וגם לאיחולי החלמה מהירה לפצועים, וגם, השבוע, למרות שבגלל החג ביטלנו את יום שלישי, שזה היום של הימים המיוחדים, אנחנו כן נקיים יום מיוחד ביום רביעי בנושא הקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות והחיזוק של הקשר הזה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. זה פשוט לא ייאמן ש-85 שנים אחרי אנחנו עדיין נמצאים עם אותה שנאה ליהודים ברחבי העולם רק כי הם יהודים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתחיל מהנושא החשוב ביותר בכלל בחיים, וזה אחריות, לקחת אחריות. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לקחת אחריות, אנחנו מחנכים אותם לקחת אחריות. שלשום פורסמה הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת קלנר, שמייצג את הקואליציה – המצאה חדשה לוועדת חקירה ממלכתית לאומית. אנחנו קוראים את הצעת החוק ואנחנו רואים את הבלוף, הבלוף האמיתי, הבלוף הגדול: חמישה עמודים של הצעת חוק עם שורה תחתונה אחת. מספיק לקרוא את השורה הזאת: הנחקרים ממנים את החוקרים. זו לא חקירה. איך רפי גינת אמר? קומבינה. אתם זוכרים את התוכנית כלבוטק? זו קומבינה פוליטית, קומבינה שנועדה רק לא להגיע לחקר האמת, זה הדבר העיקרי. איך זה עובד? החוק של הקואליציה מבטיח שהקואליציה תמנה את כל חברי הוועדה. ולמה אני אומר את זה? כי אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, וכבר ראש האופוזיציה הכריז ואמר שלא ישתפו פעולה, זה אומר שיושב-ראש הכנסת – אתה, אדוני, תמנה את שלושת נציגי האופוזיציה במקומה; אתה מקבל את הכוח למנות את הנציגים של האופוזיציה. הדבר הזה הוא טיוח אחד גדול ואמיתי, ועם כל הכבוד, אני לא חושב שזה תפקיד של יושב-ראש הכנסת. זה תפקיד שכתוב, ואמר בנימין נתניהו פעם אחרי פעם, ואצטט את מה שהוא אמר בשנת 2022 – ראש הממשלה של כולנו, אמסלם, הוא אמר, מהפה שלו, בכל מקום, ואני מצטט: רק ועדת חקירה ממלכתית תגלה מי נתן את ההוראה, מי היו האנשים שהיו בסוד העניינים. אזרחי ישראל דורשים תשובות, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת – ציטוט מילה במילה שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2022 – על מה? על הפקקטה רוגלות האלה. אבל ועדת חקירה ממלכתית על מה שקרה למדינת ישראל ב-7 באוקטובר זה לא מספיק חשוב. אפשר לטייח את הנושא הזה. זו אינה חקירה, אדוני השר, ואתה יודע את זה טוב מאוד. זו לא חקירה, זה ניסיון ציני לטייח את המחדל הנורא ביותר שקרה בממשלה שלכם – האחריות שלכם ב-7 באוקטובר. אתם יודעים מה, אתם רוצים לחקור את כולם? בואו נחקור את כולם, 20 שנה אחורה. את כולם. אתם רוצים לחקור את השרים, את ראשי הממשלה, את חברי הכנסת ואת בית המשפט? את כולם תחקרו, אבל תעשו את זה בוועדת חקירה ממלכתית אמיתית, כפי שדרש בנימין נתניהו, הוא ולא אחד אחר. לא אני אמרתי את זה; לא נעמה לזימי אמרה את זה; לא אורית פרקש הכהן אמרה את זה. אמר את זה בנימין נתניהו. אחרי שתדאגו, ואתם דואגים, לכסות את עצמכם, אתם דואגים לחברים שלכם, ובסוף מי משלם את המחיר? הציבור. אנחנו רואים את הנתונים: משרתי המילואים צפויים לבצע מינימום 60 ימים בשנה, חודשיים שלמים מינימום. זה נטל כלכלי, נטל משפחתי בלתי נסבל על מי שימשיך ויישא על הכתפיים שלו את הנטל של מדינת ישראל, מי שעשה את זה מ-7 באוקטובר. ואני אספר לכם סיפור קטן על מילואימניק מהרצליה שהקים עסק חודשיים לפני 7 באוקטובר, אחר כך הגיע 7 באוקטובר והוא רץ ונלחם, והעסק שלו כמובן היה סגור. אחרי שלושה חודשים הוא חזר לעסק ושוב קראו לו למילואים. הוא בחובות של 1.5 מיליון שקלים והעסק שלו עכשיו סגור. זה מעניין מישהו? אכפת למישהו? אבל כמוהו יש רבים אחרים. אתם מגישים חוק פטור רפוי שהכלכלנים הבכירים קובעים כי הוא – ואני מצטט: "לוקה בחסר". הוא לא עונה על צורכי הצבא. אתם משאירים את העול של לפחות 9 מיליארד שקלים – 9 מיליארד שקלים בנושא המילואימניקים, במקום לגייס עכשיו 7,500 חרדים שיילחמו ושיהיו חלק מהנשיאה בנטל, וכל זה אחרי שנתיים של מלחמה נוראית של מדינת ישראל. פשוט אין לכם בושה. ומה אומר יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אדוני היושב-ראש? לא אחר מבועז ביסמוט, ואני מצטט: "אי-אפשר להכריח אנשים להתגייס". יום למחרת, יום למחרת הציטוט הזה, הוא מאשר צווי 8 להארכת גיוס של מאות אלפי חיילים. אתם יודעים כמה זמן זה לקח? 18 דקות בוועדה, 18 דקות לקח האישור לגייס מאות אלפי מילואימניקים בצו 8. אבל הכפייה הזאת היא רק לחלק מסוים של המדינה. את הילדים שלך, אדוני היושב-ראש, או שלך, המזכיר, או שלי, לא ישאלו: לאן אתם רוצים ללכת? מתי אתם רוצים ללכת? הם ילכו לצבא. גם הילדים של אמסלם עשו את זה, ושל רוב האנשים פה. לא שאלו את הילדים שלנו מתי ואיפה; הלכו, התגייסו, ותרמו למען מדינת ישראל. אבל פה, בחוק הזה – לא. נשאל חלק, חלק לא. הנושא הזה, בסופו של דבר, יעלה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה דם למדינת ישראל. וזה מתחבר לי לנושא הבא, של התקציב. אתם יודעים כמה מדינת ישראל משלמת הוצאות ריבית? וחלק מזה הוא בגלל ההורדה של הנושא הזה, של הבין-לאומי, שהורידו לנו פעמיים – פעמיים הורידו למדינת ישראל. אנחנו משלמים, אדוני השר, 62 מיליארד שקלים בשנת 2026 רק על ריביות. 62 מיליארד שקלים האזרחים משלמים רק על הריביות. זה אכפת למישהו? זה מעניין מישהו? אתם בכלל מטפלים בנושא הזה? יושב שר האוצר, שאמור להכין את התקציב, ולא מדבר על זה בכלל, כאילו זה לא מעניין את הציבור. בזמן שאתם, הקואליציה הזאת, בשבוע שעבר לא אישרתם מענק למשפחות החטופים – לא אישרתם, בלי בושה, מענק מיוחד למשפחות החטופים – אין לכם בעיה להעביר מיליונים למשרדים מיותרים. עכשיו גיליתי, היום בבוקר, שיש תוספת 2 מיליון שקלים בתקציב למשרד שאין בו שר, אין שר – המשרד לנושאים אסטרטגיים. השר שלו בכלל פרש, ויש תוספת של 2 מיליון שקלים למשרד למרות שאין שר. פשוט הזיה. אין עם מי לדבר, אין איך לשנות את זה. במקום לקצץ במשרדים, אתם מוסיפים ומוסיפים ומוסיפים. הדבר הנוסף שגילינו בשבוע שעבר, שמקרן העושר – קרן שאמורה לספק צרכים מיוחדים למדינת ישראל, מגרשי ספורט, אני יודע? תרבות. דברים מיוחדים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לטווח ארוך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גילינו ש-235 מיליון שקלים, לא פחות ולא יותר, 235 מיליון שקלים נלקחו מקרן העושר, שזה כספים של המדינה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סימון, זה לפי החוק. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת לאן הם הלכו, הכספים האלה? הם הלכו אל הגב' אורית סטרוק, למשרד שלה. למה? כי אפשר. במקום לדאוג באמת לאלה שצריך, זה הולך לשם. 235 מיליון שקלים, לימור, מקרן העושר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה עבר בשבוע שעבר, מה בטוח? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה, בוועדת הכספים? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 235 מיליון שקלים, זה כתוב. מה, אני ממציא את זה? אין לי הרבה זמן. אז אני רוצה לומר לכם דבר אחד, ואת המשפט הזה תזכרו, את הפסקה הזאת: מעבר לשיח הפוליטי, הכישלון הוא לא נקודתי, הכישלון הוא של מערכת שלמה, הוא מערכתי. אין תחום שלא נכשלתם בו, אדוני השר. בתחבורה, הגברת שיושבת לידך, מירי רגב – כישלון אחד גדול; חינוך – אתה יודע שאין ועדת חינוך כבר קרוב לשלושה חודשים וחצי? אין ועדת חינוך במדינת ישראל, כישלון אדיר; כלכלה – השר שיושב מולך, ניר ברקת – אין כישלון יותר גדול מזה. יוקר המחיה מגיע למקומות שאי-אפשר לתאר אותם. המוצר הכי נגנב בסופר זה מטרנה, אוכל לילדים. זה מה שגונבים בסופרים. בבריאות – אין ועדת בריאות. אין ועדת בריאות. אין במדינת ישראל ועדת בריאות. ביטחון לאומי – השר שיושב שני כיסאות ממך, השר בן גביר – אין כישלון יותר גדול מזה. מה שחשוב לו הוא שהחולצות של הפועל תל אביב לא ייכנסו למגרשים. זה מה שמעניין אותו. חוץ מזה שום דבר לא מעניין אותו. אתם פשוט לא טובים בעבודה שלכם, אמסלם. אתם לא טובים, אתם כישלון אחד גדול. הציבור משלם בסוף את המחיר. הממשלה הזאת איבדה את הזכות להנהיג. האחריות שלנו היא לאזרחי ישראל ולמען עתידם. אנחנו עומדים כאן ונאבק עד שנחליף אתכם, נקודה ומאה סימני קריאה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. אני מזמין כעת את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. לאחר מכן תנמק חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והשר ישיב במשולב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, אי-אפשר שלא לפתוח את הבוקר הזה, אפילו בהצעת אי-אמון, בהתייחסות לפיגוע המזעזע והנוראי בסידני, אוסטרליה. 15 יהודים נטבחו אתמול בפיגוע חסר רחמים נוכח האנטישמיות הגואה. אני שולחת, באמת מעומק ליבי, תנחומים לקהילות היהודיות באשר הן ולקהילה היהודית באוסטרליה בפרט. אתמול שוחחתי עם חברה מאוד טובה שלי שגרה באוסטרליה. רק לפני שלושה שבועות היא הייתה בביקור בארץ ונפגשנו. היא תיארה לי את התחושות שלה, את הכאב שלה, ואי-אפשר שלא לבכות – את התחושות שלה ואת הכאב שלה נוכח המציאות שהם חווים שם ואת הכאב מההתעלמות, מאוזלת היד. אז אני מחזקת מפה ואומרת: אנחנו כולנו שולחים תנחומים מעומק ליבנו, ומקווים מאוד מאוד שהאנטישמיות הזוועתית והטרור כולו ימוגר מהעולם הזה. אני רוצה להתייחס לתקציב המדינה, ואני אפתח את זה באמירה כוללת: זאת ממשלה שמעבר לממשלת טבח 7 באוקטובר, ההפקרה, ההפיכה – את כל הדברים הללו אנחנו אומרים יום-יום, אבל יש לממשלה הזאת עוד התמחות: הנדסת תודעה. ממשלה שכולה הנדסת תודעה. מבחינתם, דף המסרים סופג הכול. אז איך קוראים לתקציב הביזה הנוכחי, תקציב ההשתמטות למקורבים? ממלחמה לצמיחה. שמעת? ממלחמה לצמיחה. האימא של הנדסת התודעה. כל משק בית במדינה של הציבור העובד והמשרת הולך לשלם בגלל התקציב הזה 12,000 שקל בחודש ויותר. צמיחה, אומרים לנו, כן? במקום לבטל כספים קואליציוניים כדי לשקם את המערכות החברתיות, לתת לעוטף, לתת לצפון, הגדילו את הכספים הקואליציוניים. כל הגזרות שאמרו לנו שיבטלו אותן בשנת 2025 – הקפאת מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מע"מ, הכול – לא מבוטל; להפך, נשאר. הארנונה עולה, כל השירותים והתמחור עולים. זאת אומרת שהתקציב הזה הוא תקציב שבמקום לשקם אחרי משבר, שבמקום לבנות מחדש, שבמקום להצמיח באמת את המקומות שצריך להשקיע בהם, הוא תקציב קיצוצים אגרסיבי. לא רק שהציבור משלם מכיסו עליו, כן? הציבור הולך לשלם מכיסו אלפי שקלים בשנה על הגזרות הללו, הוא גם תקציב שלא מייצר מנועי צמיחה, שלא מאפשר למדינה לצאת מהמשבר לטווח הארוך. למה? כי לסמוטריץ' יש חברים, כי לבן גביר יש חברים, כי נתניהו צריך לשרוד, כי גפני רוצה וגולדקנופ רוצה וכולם רוצים, אבל הציבור העובד והמשרת נשאר מאחור. אתה יודע מה זאת הנדסת תודעה? זה בדיוק כמו לקרוא לטבח 7 באוקטובר ולמלחמת 7 באוקטובר מלחמת התקומה. איפה התקומה, תגיד לי? איפה היא? זה בדיוק כמו לקחת ועדת חקירה ממלכתית, להנדס ועדה חלופית ולקרוא לה ועדה לאומית כשדה פקטו זאת ועדת טיוח, ועדת טיוח לאחראים לאסון – הנחקרים ממנים את החוקרים וקוראים לזה ועדה לאומית. הנדסת תודעה על מלא. אז אני רוצה לומר לממשלה הזאת, שכולה הנדסת תודעה: הציבור לא מטומטם. יש סיבה שכבר שנתיים אתם לא עוברים באף סקר. דף המסרים לא סופג הכול – הוא לא סופג את 1,200 הנרצחים, את 2,000 ההרוגים, את הגזרות הכלכליות, את האי-ציות לחוק, את ההפיכה המשטרית, את הקומבינות ומה שאתם עושים למקורבים. לא, הוא לא סופג. אני רוצה להתייחס כאן לבקשת הפטור ממשפט של נתניהו. שמע, זה מדהים. הבן אדם הזה אתמול, ביום של האסון באוסטרליה, פותח על ראש ממשלת אוסטרליה – אגב, בצדק; התעלמו, לא טיפלו נכון באזהרות על אנטישמיות ופעולות טרור. אבל הוא? הוא פותח עליהם? ובאותו יום מעלה גם ועדת טיוח דרך הפרוקסי שלו קלנר על הטבח שהוא מימן. הרי מה באמת היה כאן? הוא מימן את ארגון הטרור מהציר האיראני, את חמאס. איפה האחריות שלך, נתניהו, לאלפי מחבלים שנכנסו לשטחי ישראל וטבחו בעמנו? לארגון טרור שאתה ביססת, שאתה מימנת? איפה האחריות שלך לחדירת ממשלת קטר ללשכת ראש הממשלה ומה הקשר שלך לזה? למה אתה לא נותן דין וחשבון על סגירת יחידת צלצל? על הקשרים הקטריים שלך? אתה יוצא על ממשלת אוסטרליה? איפה אתה, נתניהו? ואתה עוד מבקש פטור ממשפט וסוחט את המדינה באיומים, כי אם לא ייתנו לך פטור ממשפט – מחוץ לכל גזרה חוקית – תמשיך לקרוע את עם ישראל? אתה באמת חושב – ואתם, כל חבר הממשלה שאיתו, באמת חושבים – שהכיסא שלכם חשוב יותר ממדינת ישראל, חשוב יותר ממוסדות השלטון והחוק? לא, הכיסא שלכם לא חשוב יותר. אתם פסיק בהיסטוריה של המדינה הזאת, אומנם כתם, אבל עדיין פסיק. אנחנו נעיף אתכם ונשקם. לימדתם אותנו שיעור גדול מאוד על גבולות הכוח ועל ציניות פוליטית. בחלק האחרון אני רוצה לפנות דווקא למצביעי הממשלה הזאת – שעוד נותרו לה – כי אני מכירה רבים מהם. אני יודעת שהם אוהבים את המדינה, ברור לי, אני יודעת שהם הקריבו בשנתיים הללו בעבור המדינה, ואני רוצה לשאול אותם: איפה אתם? הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם עבור טיוח הטבח; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל בטוח לא הצבעתם בעבור השתמטות גורפת; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור שררה על פני דאגה לציבור; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם על ביזה תקציבית חסרת תקדים כשהאדם העובד והמשרת משלם את המחיר; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור השחיתות של כולה. לא, לא הצבעתם לזה. אני מאמינה בלב שלם שלא. לא הצבעתם על זה ששר משפטים יורה לא לציית לחוק ולא לציית לפסיקה; לא הצבעתם על זה ששר ביטחון יעשה הכול בעבור השתמטות, ממש לא; לא הצבעתם על זה שהשרה לקידום מעמד האישה תרסק את כל התקציבים של המשרד ותבריח את אימא שלה מחקירה. לא הצבעתם על זה. אני מסרבת להאמין. אז איפה אתם? אני רוצה לשמוע אתכם. אנחנו נבנה כאן את ישראל מחדש כשנשמיע קול ברור נגד הרעות החולות הללו. יותר מכול אני יודעת שלא הצבעתם בעבור הקרבת חטופים ולא בעבור טיוח הטבח הגדול ביותר שקרה כאן ופגיעה כה קשה במשפחות השכולות. אני יודעת שלא הצבעתם לזה. אני שואלת אתכם: איפה אתם? אני קוראת לכם להשמיע קול, להשמיע קול ולומר לממשלה הזאת: דף המסרים לא סופג הכול. המדינה הזאת ספגה יותר מדי. תניחו לנו, תרפו, תלכו מכאן, תנו לתקן, תנו לבנות מחדש, תנו להצמיח את ישראל של כולנו – ישראל טובה, משגשגת, חומלת, ישרה והגונה. שביחד נביא את היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את ההצבעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. תעלה ותבוא עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, השר, קודם כול, לפני שאני מתחילה לנמק את האי-אמון, ברצוני לפתוח באיחולי החלמה לאנשים שנפצעו בפיגוע הנפשע בסידני, אשר גבה את חייהם של 15 יהודים, אנשים. ירי באזרחים, באנשים, בצורה כזאת, הוא פשע שלא מתקבל על הדעת. אנחנו מנחמים את המשפחות ומקווים להחלמה של כולם. אני מקווה גם שנראה ונשמע – לא כמו שעשה ראש הממשלה אתמול – על אחמד אל-אחמד, הירקן שקפץ על המפגע, על היורה, בידיים, בלי כלום, השתלט עליו ומנע מהאסון הזה לגדול עוד יותר. הוא בעצמו נפצע וצריך לעבור ניתוח. אנחנו חייבים לדבר גם על זה, כי זו נקודת אור. זה מוכיח שוב ושוב שהאנושיות היא לא רק של צד אחד במשוואה, ותמיד יהיו אנשים שיראו את הצד האנושי, יתחברו אליו ויפעלו. אני מאוד מקווה שגם במדינה הזו נתעורר למצוא עוד אנשים שמוכנים לפעול למען האנושות. אני רוצה להתחיל דווקא בשבוע שעבר. כל המדינה דיברה על הסופה שבדרך אלינו, ביירון קראו לה. לציבור נאמר להתכונן לרוחות חזקות ולגשם חזק בכמויות שלא היו מביישות חודש שלם של ימים חורפיים. ובערוץ הרעל הלאומני, מי שקראו לו חזאי, לא התבייש לנבא שהאוהלים בעזה יתמוטטו ויעופו ולא יישאר מהם כלום, והסערה אולי תעלים גם את האנשים שם – וזה טוב בשבילו. ככה הוא אמר בשידור חי. זה לא מקרה בודד של יצור מלא שנאה והסתה. זה המשך של רוח אשר שררה בחלקים גדולים מהמדינה כבר תקופה, ובשנתיים וחודשיים האחרונים ביתר שאת, הרוח הזו שלא רואה בני אדם בצד השני ומאמינה שרק ליהודים יש זכות לחיים והגנה. זה נכון, ליהודים מגיעים ביטחון, הגנה וחיים, אבל לא רק להם. צריך תמיד לשאול מה מסכן את חיי בני האדם בארץ הזאת. במדינה מתוקנת יצור כזה, הקורא לעצמו חזאי, היה מואשם בהסתה, ולפחות היה מורחק מכל שידור. במדינת ישראל, אשר עדיין נמשלת על ידי קבוצת אנשים משיחיים, הזויים ומחרחרי מלחמות, היצור הזה הופך להיות נורמה. המראות של האוהלים הטובעים במים והתשתיות המתפוצצות מרוב גשם, שלא נשאר מהן כלום אחרי המלחמה, שמונת הילדים אשר מתו מקור והבניינים אשר נשארו עומדים חלקית אחרי המלחמה והתמוטטו על ראשי המשפחות בגלל הסופה – כנראה אותו חזאי ואנשים כמוהו היו שמחים למראות האלה. הסופה הייתה אסון טבע שהתווסף למלחמה איטית, מתמשכת, למרות הסכם הפסקת האש, שמאז כניסתו לתוקף ישראל הפרה אותו מעל 370 פעמים. בעזה נמשכות תקיפות צה"ל על בסיס יום-יומי, לרבות בתוך שכונות צפופות, וגובות שוב ושוב את חייהם של ילדים ושל משפחות שלמות. מאז הוכרז הסכם הפסקת האש נהרגו בעזה 391 אנשים, נשים וילדים ונפצעו כ-1,100. בלבנון מתבצעות תקיפות כמעט מדי יום החוצות את קווי ההבנות ומובילות את האזור לסף התקלחות רחבה. בסוריה נמשכות תקיפות צה"ל גם בתוך תקופת רגיעה מוסכמת, ופוגעות ביציבות האזורית ובמאמצי התיווך האזוריים והבין-לאומיים. בגדה המערבית המתנחלים פועלים בחופשיות מלאה ובתמיכה של הצבא: אלימות וטרור יום-יומי על תושבים, טרנספר של אנשים מהבתים ואלימות מאוד קשה. מצד שני, הצבא מבצע פשיטות, עקירת תושבים מבתיהם, ירי חי והרג תושבים, עקירת עצים ובניית עוד ועוד התנחלויות. בשבועות האחרונים מתחדדת ביתר שאת ההבנה כי הממשלה הזו אומנם ישבה באולם הזה ומחאה כפיים לדונלד טראמפ על התוכנית שלו, אבל לא מתכוונת לבצע שום דבר, כולל שלב א'. כולם מדברים על שלב ב'; כולם מדברים על כך שהממשלה לא רוצה להיכנס לשלב ב'. אני אומרת: היא לא נכנסה לשלב א', היא לא מכבדת אפילו את הפסקת האש. הממשלה מעמיקה את מעגל האש ופועלת בניגוד גמור – אולי תיתן זמן אחר כך לעליזה בראשי להידיין איתי מעל הדוכן? כי היא ממשיכה להידיין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם אני נורא רוצה לשאול שאלה, ואני עוצר את עצמי. האם צריך להחזיר קודם את גואילי או לעבור לשלב ב'? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> האם צריך להחזיר קודם את החטוף שלנו, את גואילי? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמרתי מהיום הראשון: צריך להחזיר את כל החטופים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ואז לעבור לשלב ב'. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שצריך להחזיר את החטוף. ברגע שימצאו אותו – מייד להעביר אותו למשפחה שלו, כדי שתסגור מעגל וכדי שתקבור אותו כיאה וכמכובד, כמו שצריך. השאלה שאני מעלה גם כן: האם באמת הממשלה הזו רוצה לכבד את הפסקת האש ולא רוצה לחרחר מלחמה? אני טוענת שהיא רוצה לחרחר מלחמה, לא רק בעזה ולא רק בגדה אלא באזור כולו. האסטרטגיה בעיניי מאוד ברורה: במקום לפעול לשימור הפסקת אש, לייצוב ולהימנעות מהידרדרות וחיפוש אחרי פתרון מדיני שיגאל את כולם ויבטיח את ביטחונם של כולם, הממשלה ממשיכה במדיניות שלה. אני רק רוצה להגיד שלצערי הרב, הממשלה מתעלמת מהמתקפות הגזעניות נגד אזרחים ערבים, ולא רק בגדה המערבית אלא גם בתוך מדינת ישראל. עכשיו מתקיים בבית משפט דיון להארכת מעצר של 14 עצורים ערבים מיפו שכל חטאם ופשעם – שהם יצאו להפגין כאשר הותקפה חנאן אבו שחאדה, אישה בהיריון מתקדם, עם ילדיה, על ידי פרחחים גזענים. הם תקפו אותה בתוך האוטו שלה, ריססו אותה בגז מדמיע. זאת לא הפעם הראשונה שהם מתנהלים ככה – תוקפים נהגי אוטובוס, תוקפים עובדים כמו מוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה, מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם, עובד התברואה מירושלים. המשטרה מקבלת את התמונות של הפנים של התוקפים של חנאן אבו שחאדה, ומה עושה? מוציאה הודעה לציבור: תעזרו לנו למצוא אותם ולזהות אותם. נו, באמת. נו, באמת. זה מה שהמשטרה עושה. כאשר אנשי יפו יוצאים להביע את התנגדותם למתקפות האלה, עוצרים 14 אנשים שכל חטאם – שלא היו מוכנים להיכנע לגזענות הזו. אז המשטרה מנהלת מלחמה גם נגד האוכלוסייה הערבית בניצוחו של השר הפשיסט, שרק השבוע קיבל תמיכה וגושפנקה מראש הממשלה, שסירב להרחיק אותו מקבלת החלטות בתוך המשטרה. זאת ההחלטה של ממשלה – לפתוח באש בכל החזיתות. לצערי הרב, הממשלה הזו היא הגורם העיקרי בסיכון ביטחונם של האזרחים הערבים, גם של האזרחים היהודים, וגם ביטחונם של עמי האזור. ולכן צריך למשוך - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני רק אומר לך, גברתי, שעכשיו, בישיבת הנשיאות אושרה הצעה לסדר-היום בנושא אלימות כלפי הנהגים, עובד הניקיון וכדומה, וזה נושא שחייבים לטפל בו. חד-משמעית. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר דוד אמסלם, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. יעלה ויבוא השר דוד אמסלם, המכונה דודי. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לאחל לכולנו חג חנוכה שמח, חג של אור, שיגרש את החושך שאנחנו מצויים בו, לכל כלל עם ישראל. בראשית דבריי ברצוני להתייחס קודם כול לפיגוע המתועב שהיה באוסטרליה. יהודים באו לחגוג את חנוכה, ורק בגלל שהם יהודים – באו ורצחו למעלה מ-15 יהודים, ילדים, נשים ואנשים מבוגרים. כל חטאם ופשעם היה שהם באו לחגוג את חג החנוכה. אדוני היושב-ראש, לדעתי, זה לא מתפתח סתם. כשבדקו מי זה – זה מישהו, אבא שקיבל אשרת סטודנט לפני כמה עשרות שנים, והבן שלו, שבכלל נולד באוסטרליה וגדל בתרבות האוסטרלית. אדוני היושב-ראש, דברים כאלה לא מתפתחים ביום אחד והם לא מתפתחים סתם. כשראש ממשלת אוסטרליה בא לאחר 7 באוקטובר, ומה שהיה לו לומר הוא שצריכים להקים מדינה פלסטינית – וזה הפרס לטרור – אז ברור לכל האנטישמים במדינתו שלהרוג יהודים יש פרס, יש פרס כנראה לכל דבר ודבר. אז ככל שיהרגו יותר יהודים, גם אצלו, כנראה, הוא יעלה ויגיד: רבותיי, הפתרון זה להקים מדינה פלסטינית. אני רוצה להגיד לו: אלה שרצחו את היהודים שם הם לא פלסטינים, הם שלוחיהם. אלה אנשים מורעלים, וזו בכלל מלחמה בין האסלאם ליהדות, ובוודאי לנצרות. המאבק המרכזי הוא עם הנצרות, אבל היות שאנחנו עם קטן, הם מתעסקים איתנו בראש ובראשונה. גם זמנכם יגיע בהמשך, אם אתה לא רואה את זה. לכן, אתה וראש ממשלת בריטניה – אתם הרי מדברים יחד, אתם חברים, אתם עדיין הממלכה המאוחדת – כשאתם לא נלחמים באנטישמיות נגד היהודים, זה מה שיקרה ליהודים. דרך אגב, שלא תתבלבלו, אתם הבאים בתור. לכן זו בושה וכלימה, כל ההתנהלות שלכם. אפילו מאבטח קטן לא שלחתם. הרי אתם רואים מה קורה בעולם. מדינת ישראל העבירה לכם באמצעות כל גורמי הביטחון שלה שהיהודים נתונים שם באיומים והתקפות אנטישמיות. היו למעלה מ-2,500 התקפות אנטישמיות רק בשנה האחרונה: שרפו בתי כנסת, פגעו ביהודים, בבתי ספר יהודיים, מכוניות של יהודים, בבתים – אתה עולה ומדבר על מדינה פלסטינית. תגיד, אתה לא מתבייש? אתה חי באיזה עולם של חלם? צריך להסביר לך, אדוני ראש הממשלה, אלה אזרחים אוסטרלים. אני מניח שאם יש לנו כאן אזרחים או אפילו מבקרים תיירים אוסטרלים, ממשלת ישראל וכל גורמי הביטחון יגנו עליהם בחירוף נפש, כמו על כל אזרח ישראלי. אבל אתה אפילו לא מעלה בדעתך, אחרי כל האזהרות שקיבלת מגורמי הביטחון הישראליים, לשלוח אפילו כמה שוטרים? אבל זה לא אירוע רגיל. גם אם היית שולח שוטרים, אז נניח שהאירוע היה נמנע והיו הורגים אותם, אבל הסיפור הוא האווירה באוסטרליה. אתה מאפשר את האווירה. אנטישמיות לא צומחת סתם, היא צומחת מאווירה שמתפתחת לשנאה נגד יהודים. פעם סיפרו שהיהודים הם הבנקאים, הם מוצצי הדם, הכול, וכתוצאה מזה ההמון הולך ופוגע בהם. אתה מאפשר את כל ההסתה נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. הם מתרגמים את זה ישר ליהודים שם. תזכור תמיד: זאת חובתך לשמור על כל אזרחי אוסטרליה, על כל המבקרים באוסטרליה, ובוודאי על כל היהודים שנמצאים באוסטרליה. זו אחריות אישית שלך. ובסופו של דבר, אם אתם לא תעשו שינוי קיצוני ותילחמו בטרור, בשנאה, בהסתה ובאנטישמיות, זה ימשיך ויידרדר עוד, יידרדר וגם יעשו – אתם יודעים שכל מיני אנשים מחכים – כל מיני פיגועי טרור, שמבחינתם הם מוצלחים, טרוריסטים. זה עלול להתפשט גם למדינות אחרות באירופה. אז א. אני קודם כול קורא לכל היהודים בעולם לעלות לארץ ישראל. באמת באמת זה המקום היחידי שיהודים מגינים על יהודים וגם על אלה שלא יהודים. פה לא נניח לאף אחד להרוג יהודי רק בגלל שהוא יהודי; דרך אגב, ולא רק יהודים – גם סתם אזרחים ישראלים. ולכן גם הלכנו לעזה, מר ראש ממשלת אוסטרליה. לא נכנסנו לעזה סתם, אלא אחרי שטבחו לנו 1,500 אנשים ביום אחד, נשים, גברים וטף, ביום חגנו. ועל זה אתה אומר שצריכה לקום מדינה פלסטינית? למה? אתה רוצה שיטבחו לנו את כל מדינת ישראל לכל אורכה? זה הרעיון המסדר אצלך בראש? בושה וחרפה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה למסור גם לכל המשפחות באופן אישי את תנחומינו, תנחומי ממשלת ישראל ועם ישראל, ובוודאי לכל יהדות אוסטרליה, לכל הקהילות בעולם, ובוודאי גם לכל תושבי מדינת ישראל, בגלל שאלה אחינו. כולנו אחים. כשפוגעים ביהודי בעולם זה כאילו פוגעים בנו. לא משנה – זה כאילו פגעו בנו פה, בכל אחד, אפילו במשפחתו. זה צער עצום, אבל עדיין נר חנוכה ימשיך לדלוק. האור ימשיך להיות מופץ. היהודים, למרות כל האסונות שלהם, הם ממשיכים להפיץ את האור הטוב. רק האור מגרש את החושך של הטרור ומגרש את החושך של האנטישמיות. דרך אגב, הם חושבים שכך בעצם עם ישראל יירתע. אני אפילו לא מבין מה המשימה. להפך, כפי שאמרתי, קצת אור מגרש הרבה חושך. אנחנו נמצאים בחנוכה. אני רוצה להגיד איזשהו דבר תורה קטן בהקשר הזה. אנחנו אומרים "על הניסים", אדוני היושב-ראש, ואנחנו מונים את הניסים שקרו לנו, ואז אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ניסים גדולים – מסר גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים. אנחנו מבינים שבדרך הטבע הרבים צריכים לנצח את המעטים. נכון, נס גדול. בוודאי הגיבורים צריכים לנצח את החלשים. מה הקשר בין רשעים לצדיקים? הרעיון הוא מאוד פשוט – וזה אפרופו לכל העולם – בגלל שבאמת על דרך הטבע הצדיקים צריכים להפסיד, הם נמצאים בעמדת נחיתות. מדוע? בגלל שיש להם כללי מוסר, יש להם כללים שמגבילים אותם. לרשעים אין שום כלל, הכול מותר: להרוג, לטבוח, לרצוח, לערוף. ליהודי יש כללים בהלכה. גם בעת מלחמה הוא מוגבל. תמיד, תמיד, יש לו כללים, כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה. מטבע הדברים, לבן אדם מוגבל יש חיסרון מול אחד שאינו מוגבל. לכן, זה מצוין כנס. מטבעם של דברים, הצדיקים היו צריכים להפסיד, אבל הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול והצדיקים ניצחו. לכן אני גם אומר לכל הטרוריסטים: הצדיקים בסוף ינצחו. הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח גם לנצח את הטרור, ותמיד ננצח את הטרור, בגלל שהוא מלווה אותנו כמעט מאז קומו של העם היהודי, כבר שלושת אלפים שנה. עכשיו אני רוצה לעבור אליך, אדוני היושב-ראש, למה שאמרת. אני אעשה את זה בקצרה. בגלל חנוכה אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לפלפולים. תראה, ההצעה שלנו הייתה – הצעה של קלנר או ההצעה שלנו – אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה שתחקור את הנושא הזה של 7 באוקטובר, גם את מה שהיה לפני, גם את מה שהיה באותו יום וגם את איך שזה התנהל, אפילו עד היום. דרך אגב, זה לא אינטרס של האופוזיציה, זה אינטרס של עם ישראל. זה אינטרס שלי לא פחות משלך. נהפוך הוא, אנחנו רוצים להפוך כל אבן, כל דבר, ומי שאשם באסון הזה צריך לשלם את המחיר, אין שאלה כזאת בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו באסון מירון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, זה אינטרס משותף לכל עם ישראל. אני לא חושב שיש אזרח במדינת ישראל שלא משתוקק שזה מה שיקרה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש אחד, אבל לא חשוב. לא אציין את שמו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, כולנו מאוחדים במטרה, אין שאלה כזאת. אבל מה, אתה שואל את עצמך: אוקיי, איזו ועדה נקים? אם אנחנו מקימים ועדת חקירה ממלכתית – אתה מכיר את נשיא בית המשפט, אותו אחד שלקח לעצמו את התפקיד של נשיא בית המשפט העליון, לא על פי החוק, דרך אגב. ואתה יודע מה יקרה? לכן אנחנו רוצים להקים – הממשלה רוצה להוציא מידה את כוחה. היא יכולה להקים ועדה, נניח, ממשלתית, שהיא תחליט עליה, אבל היא רוצה להפקיע מידה את הסמכות, את חלקה, והיא אומרת לאופוזיציה: חבר'ה, בואו נקים ועדה ביחד. ביחד. למה? בגלל שאם נקים ועדת חקירה ממלכתית, רוב העם היהודי לא יקבל את העניין הזה; הציבור, לא אנחנו. תשאל אותו. ואם נקים ועדת חקירה לא בהסכמתכם – לא טוב, בגלל שיהיה חלק, שליש מהציבור, שלא יקבל. אנחנו באים ואומרים: רבותיי, בואו נקים - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל יש חוק. לך לפי החוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה לך על זה. בואו נקים משהו משותף, משותף, ביחד, פריטטי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש חברי כנסת בקואליציה, יש חברי כנסת באופוזיציה - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן רק שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, אני אענה לך על החוק, אני אענה, אבל עודד, אני נמצא בקו מחשבה, תן לי לפתח אותו. אנחנו כממשלה, למרות שאנחנו רוב – גם בציבור, בגלל שיש לנו יותר מנדטים היום – אנחנו אומרים: לא, אנחנו מוותרים - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הציבור - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - על הרוב שלנו. בואו נקים משהו משותף, ביחד, אחד-אחד, פריטטי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נמשיך בהפיכה המשטרית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בכל מקום היה מתקבל, באמת. ואומרים: ואללה, אתם יודעים מה? הממשלה מוותרת גם על חלקה, רוצה להביא אותנו לפריטטי – אהלן וסהלן, בואו נשב עכשיו על השמות. ואני בטוח במאה אחוז, במאה אחוז, שבסוף ביחד נצליח למצוא - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל דודי, הממשלה שלכם, לפני חודש - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני אסביר. אני אסביר, אבל אני רוצה להסביר את הרעיון. אתה שאלת שאלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הממשלה צריכה ללכת - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך. אתה שאלת שאלה טובה. אני הבנתי אותה מייד, ואני אשיב לך על זה. אל תדאג, פטור בלא כלום לא תצא. לכן, קודם כול, בבסיס אני לא מבין מה ההתנגדות. הרי זה פריטטי, בסופו של דבר, עם זכות וטו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא שאלה פוליטית - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עד נר שמיני הוא יענה לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. עכשיו בואו נעבור לעניין. למה אתם לא רוצים? בגלל שאתם באמת לא רוצים שתיחקר האמת. דרך אגב, זאת ועדה שתאתגר את האמת משני הצדדים. להפך, אני טוען שזה האיזון הכי נכון. וכמובן, אם קלנר הציע, חבר הכנסת קלנר, שמשפחות החטופים גם ילוו – ואני בעמדה שהם יהיו חלק מהתהליך – אז בוודאי ובוודאי אני בטוח שהם יגיעו לחקר האמת, לפחות יעשו מאמצים לכך. עכשיו אתה שאלת שאלה טובה, עודד, חבר הכנסת פורר. אתה שאלת: הרי יש ועדת חקירה ממלכתית לכאורה לפי החוק. תראה, אנחנו נמצאים באירוע מיוחד במדינה. אנחנו נמצאים בסיטואציה כמעט בלתי נסבלת. 70%, להערכתי, מהציבור, אפילו יותר, לא מאמין לבית המשפט העליון, ובדגש, דרך אגב - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. - - על השופט עמית. אז עכשיו, תבין, זאת סיטואציה – תראה, נער הייתי וגם זקנתי. אנחנו גדלנו במדינה. תמיד כשהיה נשיא בית המשפט העליון, היינו מכבדים את בית המשפט העליון כבוד עצום - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שהגישו כתב אישום נגד נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה מכיר אותי. זה לא הפרמטר שמעניין אותי, לפחות. בוודאי לא קשור לבית המשפט העליון. דרך אגב, בית המשפט העליון בכלל לא נדרש לסוגיה הזאת. לכן אני אומר לך, קרה משהו. ב-20 השנים האחרונות חלה התדרדרות באמון של הציבור. איך אמר ברק? לי אין חרב ואין לי כלום, יש לי רק את העט ואמון הציבור. היום, כשאין לו את אמון הציבור, מה שהוא עושה – הוא מסית להתפרעויות ואנרכיה. עכשיו, אתה יודע את האמת. לכן אנחנו מנסים לצאת מהעניין הזה ולהביא ועדה מוסכמת איתכם ביחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתם חושבים שהציבור לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, לכו לבחירות על זה, ומה שהציבור יבחר, זה מה שתעשו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אנחנו נמצאים בשנת בחירות, ואני מודיע לך, לטעמי, זה אחד מנושאי הבחירות. דרך אגב, נושא הבחירות יהיה – אני אומר לך, בוודאות – חוסר האמון במערכות המשפט ובגורמי האכיפה. בגלל שמכאן הכול מוקרן, זה השיבוש המרכזי במדינת ישראל. הרי ברוך לך שאם שמגר, זיכרונו לברכה, היה נשיא בית המשפט העליון, באהבה ובוודאי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה, תן לי רק שנייה. הרי ברור לך לחלוטין ששופטי בית המשפט העליון היו – כולם, כמעט, עד שהגיע האדמו"ר הדגול מר ברק, הם היו כמו אור, אנשים התייחסו – לא הסכימו איתם בחלק מהמקרים, אבל בוודאי כיבדו אותם, קיבלו את פסיקותיהם. דרך אגב, לא עלה על הדעת אפילו להגיד אז, באותה תקופה: אנחנו לא מקבלים פסק דין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד הממשלה הזו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל קרה משהו, חבר'ה. הממשלה לא עובדת בחלל ריק, צריך להבין. הממשלה משקפת את עמדת הציבור בחוץ. תסתובב ברחוב, בוא איתי לשוק מחנה יהודה מתי שאתה רוצה, בוא נעבור ונשאל אנשים. היות שהנושא הזה הוא נושא כל כך חשוב, שצריך לצאת מהמגרש הפוליטי, ובוודאי כל הפוליטיקה המשפטית שקיימת – היום, בית המשפט העליון לא שופט, הוא בעצם מפלגה פוליטית לכל דבר ועניין – אז לכן אנחנו מבקשים, אנחנו אומרים לכם: חבר'ה, עזבו אותם, בואו ביחד. אבל אתם לא מסכימים בגלל שאתם לא רוצים להקים את הוועדה, אתם רוצים בעצם להפיל את הממשלה. זה האירוע. לכן אני חושב, תחשבו על זה. אני חושב שעם ישראל זקוק לזה. דרך אגב, זה יעשה גם יותר אחדות. אני חושב שאם אנחנו נקים ביחד, זה - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - ועדת חקירה על הרוגלות, את זה רציתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה, אני אגיד לגבי הרוגלות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - מירון, לא הקימו - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לגבי הרוגלות. לגבי הרוגלות, תראה, בסופו של דבר, מה קרה? להפך, היא הנותנת. עודד, חבר הכנסת עודד פורר, היא הנותנת. שים לב, הרי על מה היה מדובר? ועדת הרוגלות, זה לא קשור אלינו, זה לא קשור לימין ושמאל. מדינת ישראל הפרה ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - 7 באוקטובר - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. דקה, תן לי רק שנייה. - - שאף אחד פה – לא מעניין אותם. דרך אגב, אנחנו בימין, היחידים שמגישים הצעות חוק בנושא זכויות אדם ואזרח אלה אנחנו. מעולם לא שמעתי אותם מגישים חוק אחד. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אחד. עכשיו, אנחנו ביקשנו לחקור את נושא הרוגלות. דרך אגב, זה לא קשור אלינו, זה קשור לאזרחי מדינת ישראל. אני מניח שעשרות אלפי אנשים לא ידעו ולא יודעים שנכנסו להם לצנעת הפרט, לתוך הטלפון שלהם. אני חושב שזה אינטרס שלך ושלך ושלו. כולנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - למה לא הקמתם - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אנחנו מנסים כבר שנים. שנתיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ושים לב מה קורה: מי מחבל? בית המשפט. הכול מגיע בסוף לעמית, איך שלא תסתובב, ממשחק כדורגל בתוצאה – אם עבר – מה שאתה רוצה, בסוף הכול עמית מחליט. ואומר לנו מר ברק: אני נתין. זה הדהים אותי, כן. אמרתי לו: אני מוכן להחליף אותך בנתינות. בוא, אני אהיה נתין כמוך. בוא תחליף אותי, אנחנו נחליף אתכם כנתינים, כן? אני רוצה להיות נתין כמוך. אתה ראש האצילים ללא שום סמכות. להפך, הבן אדם המתסיס מספר 1 במדינת ישראל זה אהרן ברק. זה בן אדם ש-30 - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - בגלל זה שלח אותו להאג - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל זה 30 שנה הבן אדם הרס את מערכת המשפט. דרך אגב, תראה מה כותבים עליו אפילו גדולי השופטים בעולם, כן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה הבן אדם, כפי שאמרתי. לכן אני מציע לכם לשקול את זה ברצינות, אדוני היושב-ראש. אני רואה את זה באמת כדבר מאחד. אני רואה את זה כדבר משותף, מאחד, שיכול לעשות טוב לעם ישראל, אמיתי. אפשר לחשוב על המנגנון, שלכל אחד יש זכות וטו, אפילו לפסול את זה ואת זה ואת זה אצל השני. בסוף, אנחנו יודעים למצוא שישה אנשים, או שבעה או שמונה, לא משנה מה המספר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני יכול לספר לך - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - ב-20 שניות משהו על אהרון ברק, אישי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא צריך, עזוב. אני רוצה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, זה משהו שיעניין אותך. אהרן ברק ואימא שלי היו בגטו קובנה בשואה. את שניהם הבריחו בתוך שק תפוחי אדמה, וגויים הצילו אותם. אותו סיפור בדיוק אחד לאחד, לאימא שלי ולאהרן ברק. יש לו הרבה הרבה זכויות בעם היהודי, רק שתדע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, אין מחלוקת על זה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם בנימין נתניהו אומר את זה. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ראש הממשלה שלח אותו להאג לייצג את ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אני חושב שהטעות הכי קשה זה מה שהוא עשה. ראש הממשלה לא תמיד מתנהל נכון. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הופה, סקופ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אחת ההחלטות שלו היא זו. אני חושב שהיא הייתה החלטה שגויה מלכתחילה, ואני התנגדתי לה גם אז. אנחנו לא שולחים צבוע לבית הדין בהאג. דרך אגב, הוא הצביע באחת ההחלטות נגד המדינה, בניגוד, דרך אגב, לשופטת מאוגנדה, אז עזוב אותך, זה איש צבוע. מה שהוא מסתכל עליו זה על אומות העולם. הוא הופך להיות – דרך אגב, הרי אתה יודע מה? אני אתן לך דוגמה, בסדר? אני אתן לך דוגמה. אדוני היושב-ראש, הרי כשקראנו – קראתי את פסק הדין של קו 300. מי שם התנגד לחנינה? אהרן ברק. מה הוא טען? הוא טען שבכלל הליך החנינה מתחיל בסוף ההליך, לא נכנס לרשויות אחרות. עכשיו, דרך אגב, שמגר אז – בן אדם נבון, חכם – ראה את טובת המדינה תמיד, וזה אפרופו גם הוועדה הזאת: תמיד תעבוד עם שכל ישר. יש מקרה קיצון, ומקרי קיצון מקבלים טיפול קיצון. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני מסביר. לכן עכשיו הוא כתב שהוא בעד החנינה בתנאים כאלה וכאלה. ממה נפשך? זה רק מראה לך את הצביעות של הבן אדם. אם היית נגד, אז אתה צריך להיות גם נגד עכשיו, ואם עכשיו אתה בעד, איך היית אז נגד? זה הבן אדם – הוא תופר את החליפה לפי המציאות שהוא רוצה לייצר. אני אספר לך עוד דבר. הינה, עכשיו - - - << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - מה קיצון - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. הם באו לממשלה – אתמול היה בג"ץ חמור מאוד, כן, בהרכב של שבעה שופטים, שהם בעצם פסלו את ההליך של פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, למרות - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם סולברג - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כולם. - - שכל הממשלה פה אחד פיטרה אותה. דרך אגב, זה ברור, הרי אחד התנאים ששמגר כתב, אולי תנאי מרכזי לעילות לפיטורי יועץ משפטי, כשיש מחלוקת יסודית בין היועץ המשפטי לממשלה, זה שהממשלה מרגישה שזה מפריע לתפקודה. הרי בסופו של דבר ההיגיון אומר: אי-אפשר לשדך שני אנשים בכוח. זוג, אי-אפשר לדחוף אותו בכוח. בסופו של דבר, אם יש ביניהם חילוקי דעות מהותיים – מתגרשים. אז זה היה הרעיון. מה באו אתמול? פסלו את הפרוצדורה. אני עכשיו שואל: אם הפרוצדורה כל כך חשובה, אדוני היושב-ראש, הרי אתה, עמית, קורא לעצמך נשיא, ולא התנהלה פרוצדורה, מה לעשות? מי שהיה צריך לכנס את הוועדה זה שר המשפטים, מי שאמור לחתום על המינוי שלך זה שר המשפטים, אז תחליט. אם הפרוצדורה היא הקובעת ולא המהות, אז אתה לא נשיא גם בעיניי, אז איך אתה מתנהל ככה? איך אתה מקבל משכורת כנשיא? דרך אגב, זה לא רק תואר – הוא מקבל מכספי המדינה, כסף, משכורת, שלא כחוק. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא. דרך אגב, אמרתי את זה, חבר כנסת שעולה, נבחר ציבור, נבחר – לא עולה לכאן. עד שהוא לא נשבע, הוא לא חבר כנסת, הוא לא מקבל כלום – לא שכר, לא יכול להגיש הצעות חוק, כלום, למרות שהוא נבחר על ידי העם. הוא מקבל משכורת, איזה 20,000, 30,000 יותר מחבריו כל חודש, מקבל מכונית שרד, מקבל אבטחה יותר גדולה. ויש לו גם סמכויות, אבל הוא לא נבחר על פי הפרוצדורה. אז טלו קורה מבין עיניכם. אני תמיד אומר: אדם צבוע מחליף את האירוע לפי מה שמתאים לו. אני אומר: תחליט. אם החלטת לתפוס את המקל בקצה הזה, לך איתו עד הסוף, ואם החלטת בצד השני, לך גם איתו עד הסוף, אבל בוודאי ובוודאי אתה לא יכול להחליף את הדברים כפי שמתאים רק לך. אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש, לגבי הנושא של גיוס חרדים. ותאמין לי, אני חוזר על זה: זה כמעט אנטישמיות, ואני אסביר לך גם מדוע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה שאני אמרתי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, בכללי. קודם כול אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת שוסטר, עד היום יש עשרות אלפי חרדים לוחמים בצה"ל. חרדים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עשרות אלפים היום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. תבדוק אותי. בכל הגדודים, בכל החטיבות. תראה כמה אנשים עם כיפות שחורות וזקן יש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עשרות אלפים, אתה אומר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. תקשיב, נצח יהודה הוקם בשנת 1997, אמרתי את זה פעם. אני פגשתי את יהודה דובדבני. הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס, ואז ישבתי עם יהודה דובדבני, הוא ליווה אותי במהלך חוק הגיוס, בזמנו, כשהייתי יושב-ראש הקואליציה, בוורסיה ששר הביטחון היה אביגדור ליברמן. אביגדור ליברמן כתב את החוק, ניסח אותו, והבאנו אותו. מי שליווה אותי הוא יהודה דובדבני. כמה שנים טובות הייתי איתו בקשר – יהודי מדהים, בעל עיטור העוז, תת-אלוף בצה"ל שהקדיש את חייו לנושא הזה, ממש. ואז הוקם הגדוד. הגדוד הזה – מאז עברו, עוד מעט, 30 שנה. שכל אחד יעשה חשבון בראש. כל שלוש שנים משתחרר גדוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל המספרים לא גדלים. לא רק זה – יש ירידה במספרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. לא הבנת, לא הבנת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תת-אלוף במילואים שרון ניר, את לא שמעת מה אמר השר. הוא אמר שכיום יש עשרות אלפים לוחמים חרדים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, גם במילואים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תת-אלוף בצה"ל היית, זה נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, גם במילואים, וגם בסדיר יש. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין חיילים בצה"ל ואין אפילו לוחמים - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את רוצה שאסביר? אני יכול לדבר? אחרי זה תעלי ותדברי. רבותיי, מאז ועד היום השתחררו למעלה מאוגדה וחצי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי, אתה יודע כמה חיילים חסרים בצה"ל וכמה חרדים משרתים בצה"ל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. את רוצה לצעוק? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שתיתן תשובות לצבא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני נותן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לצבא, לא לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. למעלה מאוגדה וחצי, לפי חשבוני, אנשים שצה"ל השקיע בהם, להערכתי, עשרות מיליארדי שקלים והפך אותם ללוחמים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הכבוד להם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מתי מעט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קיבלתי מידע עכשיו. יש היום 400 לוחמים חרדים בצה"ל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לוחמים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מסביר לך - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחלקת העובדות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תנו לי. היום יש לך חטיבה בצה"ל, חטיבת חשמונאים. דרך אגב, יש פלוגה בגבעתי, יש פלוגה בצנחנים, יש פלוגה בחיל האוויר, יש פלוגה באיסוף קרבי, בסדיר. במילואים, אני מספר לך, יש עשרות אלפי חרדים, אנשים שהם חרדים, שמשרתים בכל היחידות. במילואים. תבוא, תסתובב, לך תסתובב בגדודים, תראה כמה חובשי כיפות, עם זקן – דרך אגב, הם לא התחילו כחרדים והיום הם חרדים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כיפות זה משהו אחר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מהציונות הדתית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת, לא סרוגות – כיפות שמסמלות את הזרם החרדי. עכשיו אני רוצה לומר משהו כזה, ולך, זאת התשובה. לפני כשלושה חודשים באו אליי לחדר, פגשו אותי – מישהו פגש אותי באיזה חתונה ואמר לי: תשמע דודי, אני רוצה לפגוש אותך. אמרתי לו: תבוא, בשמחה. הוא נכנס אליי לחדר – אתה שומע, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, כל מילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בא אליי עם ארבעה חברים שלו לפני חודש וחצי. שאלתי כמובן: מה שמכם? וכו', למה באתם? אמרו לי: אנחנו קצינים. ארבעתנו השתחררנו מחטיבת החשמונאים. שאלתי אותם: מה אתם עושים עכשיו? הם אמרו: תקשיב, נלחמנו, עשינו מלחמת עולם כדי שישבצו אותנו בגדודים לוחמים. אמרתי: ומה עושים החברים שלכם? אמרו לי: שלחו אותם לזיהוי חללים ולרבנות. אמרתי: מה, את כל החטיבה כמעט? אומר לי: כן. תבינו טוב מה קורה. הצבא לא רוצה ולא יכול. הוא משקר את הציבור. לכן, אם אוגדה וחצי השתחררה – הרי הם היו לוחמים, נכון? כל שלוש שנים יש גדוד. איפה האנשים האלה? לא קוראים להם למילואים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב מה אמר אתמול יוסי לוי, מג"ד באגף החרדי במילואים: הם מתי מעט, הם צריכים להיות יותר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שרון, שרון, תני לי. אני רוצה להסביר עוד הפעם. הרי בסוף יש מספרים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם ב-1997 הוקם הגדוד – גדוד זה שלוש פלוגות; היום זה חטיבה, דרך אגב. כל שלוש שנים משתחררים. בואו נניח שמתחיל גדוד ומסיים כל שלוש שנים. אני סיימתי שלוש שנים – שלחו אותי לאימון הקמה, וישר הקמנו גדוד חדש. מה קורה עם המשתחררים האלה? לא שולחים אותם - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אצל יוסי לוי - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי רק שנייה. הם לא קוראים להם למילואים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אספר לך, הם היו אצלי; דרך אגב, חבר'ה בני 24, קצינים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אגיד לך למה – בגלל שהצבא לכאורה צריך להקים להם מסגרת חרדית, והוא לא יכול. הוא יכול לעשות ניסוי רק עם איזה חטיבה קטנה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> במילואים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> במילואים הוא לא יכול. הם אומרים לו: אדוני, אנחנו רוצים כשרות כזאת. אנחנו חרדים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש להם כשרות, כל הכשרויות – מחפוד, מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. לכן אני מספר לך - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הכשרויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תפסיקי לצעוק, אחרי זה תעלי. את רוצה לצעוק? בבקשה, תצעקי. אני מסביר לך, אני בדקתי את הנושא. לכן, במספרים - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה לא - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסוף אני הולך למספרים ולנתונים. כפי שאמרתי, לא לצעוק לי יש ויש. אני אומר לך, אם משנת 1997 עד היום עוברות 30 שנה, וכל שלוש שנים בערך משתחרר גדוד, צריכים להיות כבר 10–12 גדודים, איפה הם? זה אוגדה וחצי. איפה הם? בגלל שהצבא לא קורא להם. דרך אגב, כולם לוחמים. הצבא לא קורא להם למילואים, ואם הוא קורא להם למילואים – אמרתי לך, שאלתי אותם - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל למה? אני מספר לך. אז למה את אומרת שאין חרדים בצבא? אם יש אוגדה וחצי חרדית במילואים, אז למה הוא שואל איפה הם? חצי צבא כבר צריך להיות חרדי. כמה אוגדות כבר יש בצה"ל? לכן, תביני כבר גם את – שאלתי אותם, חבר'ה בני 24 - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אדוני השר, חסרים חיילים בסדיר - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני קודם כול, בא לשקר הגדול - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא מדבר על המילואים בכלל, לא על הסדיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר על המילואימניקים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הבעיה שלנו זה הסדיר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבעיה שלנו זה חיילים, חיילי מילואים בוודאי, בגלל שאז הם ירדו בעצם מעומס המילואים. אז לכן אני אומר, טלו קורה מבין עיניכם. זה השקר והאנטישמיות הכי גדולה שעושים לחרדים. אני בדקתי את זה, ולכן אני אומר לך, זה המצב. למה הצבא לא יכול לעשות, אדוני היושב-ראש? כי אז הצבא יצטרך להקים שני צבאות, אחד חילוני ואחד חרדי. לחרדי יש כללים, לכן הצבא לא יכול עם כאב הראש הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יהיה F16 חילוני, F16 חרדי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור. לכן אני אומר, גם עכשיו, כשהחרדים רוצים להתגייס לצה"ל, הרי סיכמנו שצריך לתת להם תנאים של חרדים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נותנים להם. שנים נותנים להם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. לכן אני אומר, זה הבלוף האמיתי. אף אחד לא רוצה לגייס אותם, וגם היום הצבא לא רוצה לגייס אותם. אם אין בג"ץ, אף אחד לא מגייס אותם. דרך אגב, יצא שכרו בהפסדו, אתה תראה את זה בהמשך. עכשיו אני רוצה לסכם לגבי נושא מצבו של המשק. תראה, בישראל – המגזין אקונומיסט הוא לא בדיוק מגזין שאוהב את ישראל. הוא כתב וציין את ישראל כאחת הכלכלות החזקות בעולם, אולי השלישית. עכשיו, בוא תראה. עברנו מלחמה, עברנו שנתיים מטורפות, עם עלויות מטורפות – לדעתי, בכלל, אני אומר באופן ישיר, כמעט למעלה מ-250 מיליארד שקל. זה כמעט חצי מהתקציב. אין מדינה בעולם שיכלה בכלל לנהל משק באותה תקופה והוא לא היה כמעט קורס. זה רק מעיד על העוצמה של המשק הישראלי על כל גווניו. תראה את האינפלציה השנה – היא מתכנסת לפחות מ-3%. הריבית בארצות הברית יורדת, ופה היא עוד תקועה על 4.25% היום, אני חושב. לכן אני אומר, כמעט בכל המדדים – להוציא חוב–תוצר, שעלה לנו מ-63% ל-68%, בגלל המלחמה – כמעט כל הפרמטרים של המשק, ואני רואה בזה סייעתא דשמיא. אני רואה בזה יד אלוהים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אמיתי. אני רואה בזה יד אלוהים. זה לא הגיוני מה שקרה פה. דרך אגב, תחזית הצמיחה לשנה הבאה – לא שלנו, כמעט של כולם, אני ראיתי גם - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה יודע, אני אעשה איתך מבצע. יושבים פה למעלה אנשים מהגיל השלישי, אני חושב. נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אם תשאל אותם כמה מהם עוזרים לילדים שלהם עדיין לשלם גני ילדים, לשלם טיפולים וכדומה, חצי ירימו את היד. זה האירוע בסוף. מי עוזר לילדים? תרימו את היד. תסתכל, כולם עוזרים לילדים שלהם. זה המבחן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. סימון, אתה פה, לא ביציע עכשיו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אני עוזר לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, קודם כול, אני שמח שעוזרים לילדים. גם אנחנו עוזרים לילדים. כל אחד עוזר לילדים שלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם אתה, נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. זו לא שאלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אין ברירה. קשה, קשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק אומר דבר מאוד פשוט: המשק הישראלי זה משק חזק מאוד בנתוני המקרו. אלה עובדות, אני לא ממציא כלום. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> גם כלכלית - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם, דרך אגב, השנה הבאה – התחזיות של כל הגורמים, גם הבין-לאומיים, תחזית הצמיחה של מדינת ישראל תהיה למעלה מ-5%. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלה למעלה – גמלאי משרד ראש הממשלה, דרך אגב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מאה אחוז. הבעיה שלנו במדינת ישראל היא אחרת, ובזה אני מודה. אני מודה שבוודאי הנושא של המזון במדינת ישראל – יש שם גזל של המונופולים. אנחנו צריכים לטפל בהם. לא יכול להיות שאלה המחירים שאנחנו משלמים בסופר. הם פי שלושה או ארבעה ממה שצריך וממה שיש באירופה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אז למה לא מטפלים בזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אמרתי. אז עכשיו שר האוצר התחיל בנושא של רפורמת החלב. אמיתי, הינה, אני אספר את הסיפור, ובזה אני גומר. אני נסעתי לוורשה לפני חודש עם אח שלי. אמר לי אחד מהחברים של אחי: תשמע, דודי, בוא ניסע פה לאיזו מחלבה. היה צריך לייבא גבינות. אמרתי לו: בוא. נסענו למחלבה. הגענו למחלבה שהיא פי 25 בגודל שלה מאשר תנובה. הם פרסו שם גבינות – אני לא האמנתי. הביאו לי קטלוגים. יוגורט במדינת ישראל – שם עולה שקל, מדינה אירופית. אני שאלתי אותם: חבר'ה, תגידו, כמה אתם משלמים לעובדים? זה לא אפריקה. אולי אתה משלם לו איזה 2 אירו. הוא אומר לי: לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ביוון, נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לא לא, בוורשה, בפולין. אומר: דודי, שכר מינימום, יש להם 1,000 ומשהו אירו. זה פחות או יותר כמו בארץ. יבוא הגבינה – אני נכנסתי לסופר שלשום, קניתי מאותה גבינה; יש מכסת גבינה שנתנו לייבא משם. 400 גרם – 13.90 שקל. את אותם 400 גרם, של תנובה, אני קונה ב-34 שקלים. עכשיו, זו אותה גבינה צהובה. דרך אגב, יש להם קטלוג. הם שמו לי 260 מוצרים, את חלקם אפילו אין בארץ. הם משווקים ל-260 מדינות, אני לא האמנתי עד שלא ראיתי בעיניים – כמעט לכל העולם. אז לכן אני בעמדה חד-משמעית. במדינת ישראל אנחנו הפסקנו להיות משק קומוניסטי מאז שהמפא"יניקים ירדו מהשלטון. אני בעמדה – לייבא הכול, שכל אחד - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דודי, תדע שבמדינה הזאת יש יותר מיסים מהקומוניסטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, שכל אחד שכל אחד ייבא כל מה שהוא רוצה ממה שהוא רוצה, גם בעובדים, גם בתוצר - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה ביטלתם את הרפורמה? למה ביטלתם? דודי, אז למה ביטלתם את הרפורמה של כחלון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב. אז לכן – דרך אגב, ייאמר גם לזכותו של כחלון, שהתחיל במה שנקרא רפורמת הבשר. אז היו מכסות לבשר טרי, והיום כל המשק, כולנו, כבר קונים בשר טרי. עד אז לא היינו אוכלים בשר טרי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה ביטלתם את הרפורמה שלי, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. ולכן אני בעמדה לעשות את כל הרפורמות האלה. אם צריך, אני גם בעמדה כזאת. אתה מכיר אותי. אני לא פוגע בפרנסה של אדם. אם יש 400 רפתות, אנחנו צריכים לשפות את כל אחד מהם, שיקבל פנסיה יפה מאוד עד 120. שישב בבית, יקבל, מצידי, 100,000 שקל כל חודש. זה יהיה יותר זול לנו. אבל 10 מיליון אזרחי מדינת ישראל לא בני ערובה של תנובה. זה לא הגיוני. וכנ"ל – אני מספר לך ובזה אני גומר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עשיתי מחקר על הסופרים הגדולים. תדע לך, בסופר, בערך שמונה חברות, שמונה חברות, הן תופסות 80% מהסופר. עכשיו, כשאתה רוצה לבוא ולהתמקח איתו על מוצר מסוים, הוא אומר לך: אדוני, מחר אני לא מוריד לך כלום. אז הכוח שלהם הוא פשוט בלתי נסבל, ואם אנחנו לא נפרק במזון – אני מדבר רק על מזון כרגע - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה בידיים שלכם. תעשו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, ואני מקווה ששר האוצר עכשיו התחיל בזה, בגלל שבסך הכול מוצרי החלב זה בערך, לדעתי, 25% עד 30% מהסל שאנחנו לוקחים הביתה, כן? ואחרי זה נמשיך לשאר הדברים. אבל זה לא מתקבל על הדעת שאלה המחירים, שהם עלו. אני אומר לך, אני קונה, פעמיים בשבוע אני בסופר. המחירים עלו בשנה האחרונה לפחות בין 7% ל-8%. זה לא הגיוני, ואין שום סיבה למה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יותר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני מקווה -לאט אנחנו נטפל בזה. איך אמרתי? בשעת מלחמה המשק היה בחוסר איזון. כשאתה רוצה לעשות מהלך מהסוג הזה, אתה צריך לעשות אותו במשק שנמצא יחסית בוודאות, ביציבות כלכלית מסוימת. אני מקווה שאנחנו נמשיך לעשות את זה בהמשך. תודה לך, אדוני היושב-ראש, ועוד פעם, חג חנוכה שמח לכל עם ישראל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חג שמח. תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון הסיעתי. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק. יעלה ויבוא ולדימיר בליאק. שלוש דקות לרשותך, אדוני. לאחר מכן – אלון שוסטר. הוא לא נמצא פה, אז יקראו לו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, באמת אין לי זמן כרגע להתייחס לשטויות הכלכליות כביכול של השר אמסלם, אז אני אטפל בזה בהזדמנות אחרת. אתמול בבוקר, תוך כדי הדיון בוועדת הכספים, התחילו לזרום דיווחים ראשונים וסרטונים מהטבח הנורא בסידני, וכולנו כמובן חשנו גם זעזוע, גם הלם, גם כאב. האירוע הטרגי הזה גם החזיר רבים מאיתנו שנתיים וחודשיים אחורה, לטבח המזוויע של הנובה. ואז תוך כמה שעות הגיע הזמן של התגובות משרי ממשלת ישראל, שמייד הטילו את האחריות לאירוע על ממשלת אוסטרליה. ואז, אדוני היושב-ראש, אולי לראשונה מזה שלוש שנים, אמרתי לעצמי: השרים צודקים. ממשלת אוסטרליה אכן נושאת באחריות לביטחון אזרחיה. ככה פשוט. זה הקונספט. זה קונספט שאולי גם אנחנו צריכים לייבא אותו, כי כל מה שנכון לאוסטרליה נכון גם לישראל. אתם, ממשלת ישראל, אחראים לכל מה שקורה בישראל, לא התקשורת, לא החברה האזרחית ולא ההסכמים שנחתמו לפני 30 שנה. אתם אחראים. אם 1,200 ישראלים נרצחים ביום אחד, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-251 ישראלים נחטפים לעזה, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-42 מהחטופים נהרגים ונרצחים בשבי, אתם אחראים ואתם אשמים, ממשלת ישראל; כשיישובים ישראליים נכבשים ונשרפים ועשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-440 ישראלים נהרגים בכבישים בשנה אחת – עד עכשיו – שיא של 18 שנים, אתם, ממשלת ישראל, אחראים ואשמים; כשהפשיעה משתוללת ברחבי המדינה וגובה מחיר מאוד כבד בחיי אדם, אתם אחראים ואתם אשמים; כשיוקר המחיה הולך ומאמיר מעמד הביניים הישראלי קורס ומספר המשפחות שפונות לסיוע ברשויות רווחה מוכפל, אתם אחראים ואתם אשמים. כשהפילוג והשסע בחברה הישראלית הולך ומעמיק, אתם אחראים ואתם אשמים. זה אתם, אתם ולא אף אחד אחר. עכשיו אתם מצופפים שורות ומנסים לשרוד בכל מחיר, אבל לא לעולם חוסן. דווקא מהחושך הנורא של הימים האלה יצמח האור הגדול של השינוי. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה אינו עומד מעל החוק, והוא גם לא עומד מעל הטבע. בניגוד לתחושה שלו עצמו, החוק חל עליו באופן מלא. בניגוד למה שהוא אומר לנו, הוא לא כול-יכול. כראש הרשות המבצעת, אחריותו להוקיר את הרשויות האחראיות ולא להיאבק בהן. חובתו להרכין ראש בפני החוק שנקבע בבית הזה ומפורש בבתי המשפט. חובתו הייתה להרכין ראש בפני צוותי החקירה של המשטרה והפרקליטות ולא להתגולל עליהם. הם אנשי מקצוע נאמנים במשרדי הממשלה שהוא בראשה. חובתו הייתה לומר ליועצת המשפטית ולבית המשפט בשבתו כבג"ץ: לא, אינני מסוגל גם לתפקד כראש ממשלה וגם לעמוד למשפט. בניגוד לי, בניגוד לכולנו ולמאות רבות של ממלאי תפקיד, ראש הממשלה לא פועל תחת הסכם של ניגוד עניינים. הוא לכאורה פטור מזה. בניגוד לאתיקה, למינהל התקין ולחוק, ראש הממשלה פועל כבר שנים, ולאחרונה בתאוצה, בניגוד עניינים קשה, מהותי, בפועלו במישרין ובעקיפין לשינוי עמוק במערכת המשפט ובעיסוקו האובססיבי, בניגוד לחוק הקיים, לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק ולקביעת כללים חדשים לוועדת החקירה לחקירת עצמו ואחרים. נתניהו פועל בתחושה אותנטית שהוא כול-יכול, אבל הוא ממש לא. הוא פועל בתחושה שהחוק אינו חל עליו, והוא טועה, כמובן. מדובר בנאשם כדין שנאחז בקרנות השלטון ומתחזה כמבקש חנינה. למעשה, נתניהו דורש פריבילגיה שאסור לתת לו. הוא מבקש לבטל את המשפט, לבטל את כתבי האישום, בלי שיודה בחטאיו. הוא דורש לבטל את משפטו כתנאי להפסקת השיסוי שהוא עצמו מוביל. אם תכירו בעליונות המיוחדת שלי, כך הוא אומר, אסכים ברוב חסדי להפסיק את ההפגזות הנלוזות שאני מקיים על מערכת המשפט. ראש הממשלה, הינך אדם ככל אדם. הינך אזרח ככל אזרח. עליך להתמקד במשפטך ולעזוב את תפקידך. אינך מסוגל להיות ראש ממשלה תוך משפט, ואסור לך להיות ראש ממשלה שמבטל את משפטו. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – יאסר חוג'יראת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן בסידני ולאחל החלמה מהירה לכל הפצועים. אבל אני רוצה להגיד לכם: העולם לא התעורר. העולם רדום. הוא לא מבין שהטרור שהכה בנו ב-7 באוקטובר ונכנס לבתים, הרג ילדים ונשים וזקנים ואנס נשים, זה אותו הטרור שבסידני. הטרור שהכה בדרוזים בא-סווידא, כשנכנסו לבתים שם ורצחו, ושרפו, וערפו ראשים, ואנסו נשים, ועדיין מחזיקים חטופים, הוא אותו טרור שהכה בסידני. אותו טרור הכה גם בארצות הברית. אבל העולם ומנהיגי העולם רדומים, לא מבינים שבטרור צריך להילחם, טרור צריך לנצח, טרור צריך להשמיד. ואתה לא יכול להגיד שניצחת את הטרור אם אתה לא משמיד אותו, כי הטרור יתעורר, והוא יתעורר בכל מקום. אני רוצה לפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשר שלו דרמר ישב עם שיבאני, טרוריסט שמייצג את שלטון הטרור בדמשק. יומיים אחרי שישב איתו דרמר, נכנסו אותם פושעים טרוריסטים, רוצחים שפלים, לא-סווידא, ורצחו והרגו ואנסו. זה הטרור, ובטרור צריך להילחם, וכולנו צריכים להתאחד. וצריך לנתק את הנושא של הטרור גם מיכולות כלכליות, כי אנחנו יודעים מי מממן את הטרור היום בעולם. ומדינת ישראל – עם אותם אנשים שמימנו את הטרור בעזה והזרימו מיליונים, באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר הביטחון התפטר אז רק בגלל שהתנגד שכסף יעבור לטרור, ואמר משפט: קונים שקט לזמן קצר על חשבון ביטחון מדינת ישראל. וזה בדיוק מה שקרה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת טיבי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, גם אני בתחילת דבריי רוצה לשלוח את תנחומיי לקהילה היהודית באוסטרליה ולאחל החלמה מלאה לפצועים, ואני רוצה גם לשבח את פעולתו של אחמד אל-אחמד, המוסלמי שהשתלט על אחד הרוצחים ומנע רצח נוסף. כבוד יושב-ראש הישיבה, מה שקרה ביפו לפני יומיים זה לא אירוע חריג – זה כתב אישום לממשלה ולשרים הגזענים שנמצאים בתוכה. חנאן מיפו הותקפה על ידי גזענים צעירים מלאים שנאה בגלל שהיא ערבייה. היא הותקפה ליד הבית, בשכונה שלה, היא וילדיה, והשאלה היא מה עשתה המשטרה באותו מקרה. שום דבר. במקום לעצור את המבצעים, המשטרה עצרה את תושבי יפו שהפגינו באופן ספונטני על המעשים שהיו ושהובילו אותם צעירים גזענים. לו זה היה הפוך, המבצעים היו כבר מאחורי סורג ובריח, עם אזיקים, עם הצהרות, עם גינויים ועם מסיבת עיתונאים, אבל כאן יש שתיקה, גרירת רגליים, קריצה מסוכנת. השר הגזעני, השר הכושל, שר הכישלון הלאומי וראש הממשלה שלו, מנהלים מדיניות ברורה: דין אחד לערבים ודין אחר ליהודים. אכיפה סלקטיבית, מוסר סלקטיבי, צדק על תנאי. זו הממשלה הנוכחית. הגיע הזמן לטפל ביד קשה באותם גזענים, באותם מסיתים, ולצערנו, ההסתה מתחילה בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה עולה לפרלמנט? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בוקר טוב, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר השבוע שהוא לא יכיר במדינה יהודית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בוקר טוב לחברת הכנסת טלי גוטליב. עד עכשיו היה פה רגוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה? הוא לא מכיר במדינה יהודית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> Welcome. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר השבוע, אדוני היו"ר, הוא אמר השבוע - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את רוצה לדבר אחרי זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. הוא אמר השבוע - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אתן לך זכות דיבור. את רוצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי. אז אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת טיבי לומר את דבריו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מכיר במדינה יהודית, כך הוא אמר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני נותן לך חמש שניות. חמש שניות תדברי, ואם את תמשיכי – אני מוציא אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תן לי חמש שניות - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש שניות, ארבע, שלוש, שתיים, אחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברי הכנסת, הוא אמר בשידור שהוא לעולם לא יכיר במדינה יהודית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זהו, טלי. טלי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. נגמר הסיפור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת חמש שניות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, מספיק. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומנם רופא, אבל לא בהתמחות הנכונה. כבוד היושב-ראש - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מה אתם צוחקים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את בקריאה וחצי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למול מראות הזוועה שהיו באוסטרליה – כאשר יהודים חגגו את הדלקת נר חנוכה, בוצע מעשה רצח מזוויע, הראוי להוקעה, גם ערכית, גם מוסרית. אסור לתקוף אנשים על רקע דתי, לא בבית כנסת, לא בכנסייה ולא במסגד, גם לא אנשים שחוגגים את חגם. 15 נרצחים, עשרות נפגעים. אני מאחל החלמה מהירה לפצועים. מול הזוועה הזאת התגלה אדם שסיכן את חייו כדי להפסיק את מסע הרצח, וראש הממשלה קרא לו: התגלה גיבור יהודי. ליהודי הזה קוראים אחמד אחמד, פעמיים אחמד. זו הפתולוגיה של אדם שחושב שמעשה כזה יכול להיעשות רק על ידי יהודים. אני אגיד לכם משהו, אם אחמד הזה היה עושה אותו דבר בישראל ותופס את הנשק הארוך, הוא היה מחוסל על ידי מג"ב, גם אם היו קוראים לו יובל קסטלמן. גם אם היו קוראים לו יובל קסטלמן, הוא היה מחוסל על ידי מג"ב, כי זה כבר קרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. די. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את בקריאה ושלושה רבעים. זהו. זו קריאה שנייה ממש, את על התהום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם הותקף לפני כמה ימים בתל אביב ונפגע בראש, פגיעות בלסת ובראש. הוא הותקף על ידי חוליגנים יהודים, שני חוליגנים יהודים שקראו לו: מה אתה עושה פה? אתה מחבל, הוא וקרוב המשפחה שלו, שבאו לבדוק עבודה במקום, ברחוב שבזי ביפו. מוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - גם כן הותקף ונפצע על ידי חוליגנים יהודים. ח'ליל רישק, עובד תברואה מענאתא, הותקף על ידי חוליגנים יהודים כדי להכניס את זה לטיקטוק. חנאן אבו שחאדה מיפו, אישה הרה, בהיריון מתקדם, הותקפה יחד עם משפחתה על ידי יהודים, חוליגנים יהודים, שתקפו אותה, את חמותה, את ילדיה וריססו אותה בגז פלפל. לכל אלה, גם למחמוד, גם למוחמד, גם לח'ליל, גם לחנאן, היו קריאות גזעניות כמו מוות לערבים, מחבלים, מה אתם עושים פה וכדומה. אלה פיגועים, כך צריך לקרוא להם. פיגועים נגד ערבים על רק לאומני. והמשטרה מפרסמת את התמונה של התוקפים ביפו. אם המצב היה הפוך - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הם מייד היו עצורים. ואז, אדוני היושב-ראש, תושבי יפו מחו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תושבי יפו מחו, ואז נעצרו כ-14 פעילים בכירים ביפו, ולכן מוכרזת שביתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שר המשטרה, המחבל המורשע, נתן הוראה לכלל השוטרים להיות שוטרים גזענים - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - והם מיישמים את זה הלכה למעשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. רד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, טלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פעם היית יושב-ראש קצת יותר נחוש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוספתי לך עוד דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתן לך עוד דקה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת גלעד – טלי, אני אוציא אותך בסוף, את פשוט גורמת לי לעשות את זה. רק התחלנו את היום ואת תהיי בחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אני אהיה בחוץ. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי. סגור. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> לי את לא מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפרעתי לך פעם? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם כל עם ישראל, גם מחשבותיי ותפילותיי עם אחינו באוסטרליה על הפיגוע הנורא. השם ייקום דמם של הנרצחים וישלח החלמה ורפואה לפצועים. ביום רביעי אדבר כאן, בעזרת השם, בהרחבה על הקשר שלנו עם היהודים בגלויות השונות. לפני שנה וחצי אמר יאיר גולן, היום מראשי האופוזיציה, שהוא מוכן לקבל בזרועות פתוחות חרדים לצבא ולחנך אותם. וזה בתמצות השאלה שעומדת לגבי חוק הגיוס: האם באמת רוצים חיילים חרדים, שיישארו חרדים גם לאחר השחרור, או שרוצים לחנך אותם שיהיו קצת פחות חרדים? לפני כמה חודשים אמר הגאון הרב משה הלל הירש שליט"א, מראשי ההנהגה החרדית, שאם אכן המציאות תוכיח את מה שראש הממשלה הבטיח לו – שחרדי יוכל להיכנס לצבא חרדי ולצאת ממנו חרדי – הוא יתמוך בגיוס חרדים שאינם לומדים. אתם שומעים? אתם מבינים איזו מהפכה זו? אתם רוצים באמת לגייס חרדים? בשביל זה צריך שתנאי השירות של החרדים – כמו אלו שמבטיחים לחרדים בחטיבת החשמונאים, למשל – יעוגנו בפקודות מטכ"ל, בשביל החרדים, בשביל החרד"לים – החרדים הלאומיים – בשביל הדתיים ובשביל כל מי שרוצה לשרת ולשמור על אורח חייו כיהודי שומר תורה ומצוות. צה"ל לא אמור לחנך את חייליו לא לתרבות הפרוגרס, לא לשוויון ולא לשום דבר אחר שאיננו קשור לניצחון ולהכרעה של אויבינו. בניגוד לדמגוגיה המקובלת, אין שום אפשרות להביא לשינוי חברתי בציבור החרדי בכפייה. למה? האם החוק לא מכריח את מי שבגיל גיוס להתגייס? התשובה היא לא. החוק מחייב להתגייס, אבל חייל שיחליט שהוא לא מתגייס לקרבי או לכל תפקיד אחר והוא מוכן להילחם על זה ואפילו לשבת בכלא – כלום לא יועיל למערכת הצבאית. קל וחומר כשמדובר בציבור שלם שיש לו מסורת מושרשת בת מאות ואלפי שנים של מאבק כנגד מי שמאיים מבחינתו על לימוד התורה, או שנתפס בעיניו ככזה שבא לכפות עליו תרבות אחרת. אז מה תשיגו אם תתאמצו לכפות גיוס? חיילים שמשרתים בצבא בכלל וחיילים קרביים בפרט צה"ל בוודאי לא ישיג מזה. ובימים ההם בזמן הזה, מתתיהו ובניו החשמונאים לא יצאו להילחם רק על חייהם כנגד הכובש הזר; הם יצאו להילחם כנגד מי שרצה לכפות עליהם תרבות זרה, כנגד מי שטימא את בית המקדש ורצה לעקור את הקדושה מעם ישראל. כדאי שנהיה חכמים ולא רק צודקים, כדי שבאמת נצליח לגייס עוד חשמונאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אתה רוצה לסכם את הדיון או שעוברים להצבעה? דודי, עוברים להצבעה? אתה רוצה לעלות? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה זה אחרי ההצבעה, לא עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. חברים, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – נמנעים – 1 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 37, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש- תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה של יישום המלצות דוח לשיקום ארוך טווח, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1710 מיום 17 באפריל 2024, למעט בכל הנוגע לשיקום הצפון, כאמור בהחלטת ממשלה מס' 1786 מיום 27 במאי 2024. אני מזמין את השר יואב קיש למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הודעה על העברת שטח פעולה ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה. אני מתכבד להודיעכם כי בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה להעביר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה של יישום המלצות הדוח לשיקום ארוך טווח בהתאם להחלטת הממשלה 1710 מ-17 באפריל 2024, למעט בכל הנוגע לשיקום הצפון, כאמור בהחלטת ממשלה 1786 מ-27 במאי 2024. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, מבקשת הממשלה למסור הודעה בדבר ההחלטה לכנסת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1146).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת צגה מלקו, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת צגה מלקו להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. נא לשמור על השקט. רון כץ. יסמין, נא להסתובב. לא עם הגב לפה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אתייחס למה שקרה אתמול באוסטרליה. לא רק באוסטרליה, גם במדינות המערב, כבר שנתיים שהאנטישמיות גוברת. האמת היא שהאנטישמיות קיימת אלפי שנים. באוסטרליה בלבד האנטישמיות גדלה ב-700%, על פי נתונים שהתפרסמו לפני כמה חודשים. הם נרצחו בגלל שהם יהודים. תנחומיי למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים. מנהיגי מדינות ערב הם האחראים לזה, ובמיוחד באוסטרליה. ממשלת אוסטרליה ידעה והתעלמה. כולנו עוקבים כבר זמן אחרי מה שקורה באוסטרליה בתחום האנטישמיות. זה מצער מאוד. החלמה מהירה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, הצעת תיקון החוק המובאת בפניכם לקריאה ראשונה מבקשת להתאים את דיני האפוטרופוס למציאות החיים במדינת ישראל במאה ה-21 ולחזק את עקרונות כבוד האדם והשוויון. ההצעה קובעת כי אפוטרופוס שמונה כדין יהיה רשאי לנהל את ענייניו של האדם שבעניינו הוא פועל גם באמצעים דיגיטליים, בדומה לכל אזרח אחר, תוך שמירה על מנגנוני פיקוח, שקיפות והגנה על זכויותיו של האדם הנתון לאפוטרופוס. בשנתיים של מלחמה מציאות חיינו השתנתה. כתוצאה מהמלחמה נכנסו אלפי חיילים וחיילות למעגל האפוטרופסות, והוריהם ובני משפחותיהם נושאים באחריות כבדה לניהול ענייניהם הרפואיים, הכלכליים והאישיים. מניעת האפשרות לפעול באמצעים דיגיטליים יוצרת נטל ביורוקרטי מיותר, ומכבידה על משפחות המתמודדות ממילא עם מציאות מורכבת וקשה. הצעת החוק אינה משנה את מהות מוסד האפוטרופסות, אלא מסירה חסם טכני שאינו מוצדק עוד, מה שיאפשר לאפוטרופוס, למי שמנהל, להשתמש באמצעים טכנולוגיים – בכרטיס אשראי, באינטרנט. החוק קיים מ-1962 ועד היום פועל ללא שינוי. כדי למשוך כסף – הוא יכול רק 500 שקל במזומן, יותר מזה הוא לא יכול. לכן החוק חשוב כל כך לא רק לאפוטרופוס אלא גם לייפוי כוח מתמשך. ברצוני לתת דוגמה שלאדם בשם מוטי אלוני, שבנו נפצע קשה מאוד ב-2014. המשפחה, על פי דין, קיבלה אפוטרופסות, ומשרד הביטחון הכיר ומסייע, אבל המשפחה לא יכולה למשוך יותר מ-500 שקל ביום. זה מקשה. מי הולך היום לבנק? כולנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים, באפליקציות – יישומונים – באתרי אינטרנט ובכרטיס אשראי, אבל החוק מגביל אותם. לכן החוק הזה חשוב כל כך. הוא ישנה את המציאות, יכבד את המשפחות וגם את אלה שזקוקים לנו. הצעת החוק אינה משנה שום מציאות אלא מקילה על המשפחות. מדובר בהצעה חברתית, ערכית ואנושית אשר תסייע לאלפי משפחות, בפרט למשפחות של חיילים פצועים, במיוחד לאוכלוסיות התורמות למדינה יותר מכול בכל תחומי החיים. לפיכך אני קוראת לכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר להמשך דיון בוועדת החוקה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – יעלה ויבוא חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברת הכנסת מלקו, אני רוצה להגיד לך משהו על ההצעה הזאת: היא הצעה מצוינת. גם אני הייתי אתמול באגף השיקום, ודיברתי אחרי זה עם גורמים ממשרד הביטחון. יש הצדקה מלאה להצעה הזאת, ואני אתמוך בה. אבל אחרי שאמרתי את זה בלב מלא ובפה מלא, אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה 90% מהחברים שהילדים שלהם בצבא ויודעים שהצעת חוק הגיוס היא קטסטרופה. איפה הם? הינה, אנחנו נותנים דוגמה. אנחנו על הצעה טובה נצביע בעד, למרות שאנחנו אופוזיציה וחושבים שממשלת החורבן מזמן צריכה לסיים את החיים שלה. אבל איפה אתם? אתם בכלל לא באים לוועדה; באים לוועדה בממוצע רבע שעה של כל הקואליציה ביום. אמרתי הרבה, רבע שעה. אנחנו יושבים שם שעות מהבוקר עד הלילה. הינה, אנחנו לא אוטומטים – תראו את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק טובה, אמרתי. אבל אני אגלה לך משהו: היא טובה, היא חשובה, אבל היא הרבה פחות טובה וחשובה מאשר הפלת חוק ההשתמטות שהממשלה הזאת מובילה. תגידו, כל יום אתה רואה את האבסורדים. יש עכשיו גוף כזה – אתמול – אני אגלה לכם מתוך הוועדה: נותנים כוח לוועד הישיבות – הוא יקבע והוא יאשר תלמידים שלומדים בישיבה. הרי כולם פה יודעים שיש עשרות אלפים שרשומים בישיבות ולא לומדים. שנים. הרי מה אומרים לנו גם אלה שתומכים בהשתמטות? קחו קודם את אלה שלא לומדים. איך יש כאלה שלא לומדים והם לא בצבא? לאורך השנים ועד הישיבות נתן להם אישורים, ולא פיקחו על זה. אז מה רוצים עכשיו בחוק? לבוא עוד פעם ולתת לאותו ועד ישיבות את אותו כוח, שהוא ייתן את הרשימות, שהוא יגיד לנו מי באמת לומד בישיבות. הרי עשרות שנים הוא מדווח שקר. זה כבר נהיה חלק מהדנ"א, לצערי הרב, שהולך אחרי זה גם להטבות של משרד השיכון, של משרד החינוך ושל עוד משרדי ממשלה. לא אנחנו יודעים את זה – אתם יודעים את זה. אתם לא צריכים לבוא לוועדה בשביל לראות את המילואימניקים חובשי הכיפה והציצית, את הנשים כסויות הראש, את ראשי הישיבות, את ההורים השכולים מהמגזר של הציונות הדתית, בשביל לדעת את האמת – שהחוק הזה צריך לעבור מן העולם. אבל אתם קואליציה, אז בגלל שאתם קואליציה של חורבן, אתם צריכים להגן על עצמכם. בקו אחד זה הולך עם ועדת חקירה שלא תקום. אבל אולי תיקחו דוגמה מאיתנו. אני מברך אותך על החוק הזה. למרות שאת בקואליציה, הקואליציה לפעמים גם עושה דברים טובים. אנחנו נצביע בעדו – מי שירצה. אני אצביע בעדו, אבל אני מקווה שאתם תלמדו מהעניין הזה על חוק ההשתמטות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, במהלך הדיון הקודם, על האי-אמון, עלה לכאן השר אמסלם. אני כמובן לא נמצאת במליאה כשהוא מדבר – זו החלטה שקיבלתי עם עצמי. הוא אמר הרבה הרבה דברים, אבל אני רוצה לצטט משפט מדויק אחד שמולו ניסתה שרון ניר לומר את האמת ולא עבד לה, כי הוא היה עסוק בעצמו. השר אמסלם אמר – שימו לב: עשרות אלפי לוחמים חרדים יש בצה"ל בכל הגדודים. עשרות אלפי, אתם שומעים? בכל הגדודים ובכל החטיבות, אני בדקתי את זה. עכשיו, באמת, לא צריך להתאמץ. יש צ'אט GPT היום, יש גוגל, יש נתונים של צה"ל, ובכל מקום תמצא שבכל מחזור גיוס יש בין 200 ל-400 חרדים שמתגייסים, ו-50% הם לוחמים. כמה זה יוצא, מטי? האם זה עשרות אלפי? זה אפילו לא קרוב. עכשיו, אני לא מתכוונת להסתלבט על זה ואני לא מתכוונת לרדת עליו. לא, לא, אני לא מעוניינת בזה. אני רוצה להגיד את האמת: הגידול המטורף בלוחמים – אתה יודע איפה הוא? אתם יודעים איפה הוא? בלוחמות, בעשר השנים האחרונות – מ-500 ל-5,000, לא בזכותם. להפך, אם זה היה תלוי בקואליציה השמרנית, הימנית, המשיחית, לא היינו רואים. אין אף חבר כנסת, שר או שרה שאי פעם שמעתם אותם על כמה זה חשוב שלוחמות יתגייסו. אחד. להפך, אם זה היה קשור אליהם – הרי הראשונה שפרצה את הדרך זו אליס מילר. היחיד שנתן לה זה בג"ץ, כן? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לפני 30 שנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 30 שנה. הם הרי גם כל הזמן רבים עם בג"ץ. הגידול המטורף היחיד בלוחמים – בלוחמות, 5,000 לוחמות. אגב, הצבא לא ערוך אליהן, אבל תראו לי שר או שרה שפעם אחת עמד פה על הדוכן ואמר: כל הכבוד ללוחמות, כל הכבוד, אנחנו נעשה כל מה שצריך. ממש לא. זה לא מתאים לאג'נדה הימנית, המשיחית. זה לא מתאים. עדיף לריב עם אחים לנשק, עדיף לריב עם בג"ץ, זה יותר טוב בבייס. אז לך, אדון דודי אמסלם, זה לא מסובך, עשה גוגל ותבדוק. אגב, שרון, שמעתי אותך מנסה להתווכח איתו. השיא, שהוא אמר – זאת פשוט הנדסת תודעה, אין לי מילה אחרת – וגם אין מספיק יחידות שמתאימות לקלוט חרדים. כמה יחידות יש היום שמתאימות לקלוט חרדים? מפלוגות ספציפיות בגבעתי, עד לחטיבת חשמונאים, עד נצח יהודה. ואז, כשהוא הבין שהוא קצת מתבחבש ואתה הערת לו ואמרת לו שיש רק 400, אז מה הוא אמר לך? זה פרייסלס. אתה זוכר מה הוא אמר לך? במילואים. אז קודם כול, בשביל להגיע למילואים צריך לעשות סדיר, אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שהוא אמר לך: כן, יש גם כיפה סרוגה. מה הקשר בין החרדים לכיפה הסרוגה? אלה שנמצאים איתנו היום במאבק מול השתמטות החרדים הם אנשי הכיפות הסרוגות. כל אותם אנשים שאומרים להם שהקואליציה לא דואגת להם – אני מסיימת. בכל פעם שמגיע נציג חובש כיפה, אתה יודע מה הוא עובר בבייס? אתה יודע מה הוא עובר? אני אגיד לך: חוסר פרגון, חוסר תמיכה. עכשיו אני אומרת לך, דודי אמסלם, לא צריך להיות חכם גדול, פשוט תקרא את הנתונים: אין עשרות אלפי חרדים בצה"ל. אגב, חבל שלא. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמר בבוקר ראש הממשלה שמשהו גדול מתרחש בדרום אמריקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ענק. ענק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. הוא רצה לפגוש ופגש בבית המשפט את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי, אבל הוא צריך לקחת אותו משם ולנסוע דרומה, לנגב, להראות ליושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי מה מתרחש בנגב. אתמול התקיימה ישיבת ממשלה בדימונה, והגיעו להחלטה או הסכמה להסכם-גג עבור עיריית דימונה, 17,000 אלף יחידות דיור. מה עם הבדואים? מה עם האזרחים הבדואים בנגב? ראש הממשלה דילג מעל רהט, תל שבע, לקיה, חורה, כסייפה וערערה ולא נכנס לשום יישוב ערבי, לשום יישוב בדואי. ומה הוא טוען היום? משהו מתרחש בדרום אמריקה. אבל תסתכל על אזרחי המדינה, תתעניין במה שקורה כאן. תיקח את היושב-ראש של הפרלמנט למשרדי האוצר, תראה לו מה עשיתם שלשום או אתמול בישיבת ממשלה. הסטתם את כל התקציבים, 220 מיליון שקל, לקחתם אותם ומעבירים אותם למשטרה, שלא עושה כלום בעניין הפשיעה בחברה הערבית. יישובים שלמים הרסתם בנגב, ראש הממשלה. הרסתם את ואדי אום אל-חיראן, הרסתם את ואדי אל-חליל, ורוצים להעביר את ראס ג'ראבה למקום אחר. ואתה נותן את הכול – את כל הכלים אתה מעביר לבן גביר, ששולט במנדטים בממשלה שלך. אין בושה לממשלה הזאת, שמפקירה את החברה הערבית, שלא נותנת שום אופק לאזרחים שלה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יש לי רק שאלה. אני הבנתי מהכול את המילה "מסבחה". מה זה מסבחה, זה לא חומוס עם גרגרים? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא הכול חומוס. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אז מה זה מסבחה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אמרתי "מסבחה". << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמרת "מסבחה". 28 שקל עם ביצה, את זה אני יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנתניה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בדרום נתניה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דע לך שאצלנו, עליית המחירים הביאה את זה כבר למחירים אחרים. אבל מה זה אומר? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא אמרתי "מסבחה". << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרת. אחי, עשית אותי רעב. מה לא? אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, איפה יסמין? היא לא פה. אתמול הייתי יחד עם יסמין בחוג בית בפתח תקווה. הדלקנו נרות, חג חנוכה. זאת גם הזדמנות לברך את כולם בחג שמח, מאיר. דיברו איתנו שם על המצב של המדינה. ופתאום, אתה יודע, ישבתי רגע בצד וקלטתי – אנשים יושבים, מלא אנשים, וכל אחד זורק מה מפריע לו. וזה מטורף. אחד אומר: יוקר המחיה; אנשים יותר מבוגרים מדברים על מענה לגיל השלישי; אוכלוסיות מיוחדות – מדברים על זה שאין להם מענה לילדים שלהם; צעירים שמטיילים בעולם מפחדים ללכת למקומות בעולם, שלא ידעו שהם יהודים. ואני פתאום קלטתי: מה עשו פה בשלוש שנים? מה הממשלה הזאת עשתה בשלוש שנים למדינת ישראל? כי לפני שלוש שנים הייתי בחוגי בית דומים, באותם מקומות, וזה נשמע אחרת. דיברו על אקזיטים ענקיים שההייטק הישראלי עשה; דיברו על פסגת הנגב; דיברו על האנרגיה; דיברו על הישגים שהמדינה עשתה, למען מדינת ישראל. עובדתית, תראו באיזה מצב השארנו את המדינה: פלוס של 40 מיליארד שקל בחשבון; מצב בין-לאומי מהטובים ביותר שהיו במדינת ישראל; ביטחון אישי בשיא – הינה, יואב סגלוביץ' היה פה, והוביל צוות מדהים שידע להתעסק באמת עם הפשיעה. אני לא חושב שהוא עשה סרטון טיקטוק אחד בחיים שלו. לא חושב שליואב סגלוביץ' יש בכלל טיקטוק. שימו לב להשוואה בין שר הפיתות והטיקטוק, שכל היום עושה סרטונים, שמאז יש לנו שיא במספר הנרצחים, לבין יואב סגלוביץ', שאשכרה בא לעשות עבודה מקצועית, והוריד את הנתונים האלה. הרגשנו ביטחון, הרגשנו טוב במדינת ישראל. ואז עלה הנושא שמעסיק היום כל ישראלי במדינה – חוק ההשתמטות. חוק ההשתמטות עלה, ולכו תסבירו למילואימניקים שעושים 200, 250, 300 ימי מילואים למה הם כן ואחרים לא. והינה, יושב מולי שר החינוך של מדינת ישראל, שנכנס לכנסת על שוויון בנטל, ועכשיו הולך בדיוק נגד אותם אנשים שמדברים על שוויון בנטל. אז אני רוצה לשאול אותך, שר החינוך: מה השתנה בין התקופה שבה אתה זעקת, בצדק, על שוויון בנטל, לתקופה היום, כשלוחמים גיבורים אחרים עושים את זה וזועקים על שוויון בנטל? האם יש הבדל? שר החינוך? יואב קיש? ורטיגו? כשמתבלבלים חוזרים מחדש. ככה לימדו אותי בניווטים. ואני רוצה לומר לך משהו, שר החינוך, ולכל מי שנמצא פה: אין הבדל בין מה שהיה לפני שאתה נכנסת לכנסת וזעקת על שוויון בנטל, בצדק, לבין מה שאנחנו אומרים על שוויון בנטל, שוב בצדק. וזאת הסיבה היחידה שיש יותר ויותר חברים בקואליציה שאומרים: אנחנו לא נצביע על החוק. אבל הם אומרים לי את זה בינתיים פה, מאחור, בפרסה, ואומרים לי את זה בפינות. ואומרים: עזוב, זה לא יעלה בכלל, כי החרדים לא ייתנו לזה לעלות, כי החוק הזה לא טוב, כי יהיה עוד מישהו. אז אני רוצה לומר לך, שר החינוך, אתה צריך להוביל את זה. כמו שהובלת בפעם הקודמת את האי-שוויון בנטל, גם הפעם בתור שר אתה צריך להגיד: אני לא מוכן שתהיה אפליה בין ילד אחד לילד שני. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. תעלה ותבוא חברת הכנסת שלי טל מירון. שלום לתלמידים שהגיעו לכנסת ישראל, מה שלומכם? זה שר החינוך פה למטה. יש לכם שאלות? בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם שאילתה שהגשתי ב-22 בינואר 2025, ממש כמעט לפני שנה. תקשיבו טוב: מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה נגד הקהילה הישראלית באוסטרליה. חברת הכנסת שלי טל מירון שאלה את עמיחי שקלי שר התפוצות והמאבק באנטישמיות: לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה. חלקם הגדול אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2062 מקרים כאלה, עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה. רצוני לשאול: מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה? חברים, המענה לשאילתה הזאת היה צריך להגיע, לפי תקנון הכנסת, עד 16 בפברואר 2025. עברה שנה שלמה, וטרם קיבלתי תשובה משר התפוצות. שאילתה ממוקדת לקהילת היהודים באוסטרליה, בגלל שהמצב שם הלך והחריף בצורה קיצונית בשנתיים מאז המלחמה, ולא קיבלתי תשובה. השאלה שלי לאדוני השר, שטרם חזר אליי עם תשובה, היא למה אתה לא עונה לשאילתה? למה אתה לא עונה לשאילתה? מה יש לך להסתיר? מה המשרד שלך ומה הממשלה הזאת עשו בשנה האחרונה, מאז שהגשתי את השאילתה, למען יהדות אוסטרליה, ובכלל למען קהילות אחרות בעולם? נשאלות שאלות קשות מאוד בהקשר הזה, כי אם עשיתם, למה אתם לא משקפים לציבור מה עשיתם? אתם יודעים, הסתכלתי קצת על נתונים. באמת, נתונים פשוטים. מאוקטובר 2023 ועד דצמבר 2025, עד עכשיו, נרשמה עלייה חסרת תקדים בפשעי שנאה אנטישמיים באוסטרליה. בשנת 2024 נרשמו למעלה מ-2,000 תקריות אנטישמיות; בשנת 2025 הייתה ירידה קלה, אבל עדיין רמת האלימות נותרה גבוהה באופן חריג, והיו המון ניסיונות פגיעה ממשיים ביהודים ובישראלים, אם אלה תקיפות פיזיות במרחב הציבורי, איומי רצח, הצתת בתי כנסת, פיגועים ואירועי טרור ממוקדים, הטרדות של תלמידים ונוער יהודי. יהודים באוסטרליה נאלצו להתפנות מבתי כנסת, להסתיר סממנים יהודיים ולהגביר אבטחה סביב מוסדות הקהילה. ואני שואלת, אירוע כל כך גדול שקרה אתמול באוסטרליה, של אלפי אנשים, שהיה ידוע, ושלפי הסרטונים – כן, אני לא יודעת – לפי הסרטונים נראה שלא באמת הייתה שם אבטחה, מה ממשלת ישראל עושה כדי לאבטח את הקהילות האלה? כן, יש אחריות על ממשלת אוסטרליה, חד וחלק, אבל אנחנו יודעים על העלייה הזאת, ואנחנו עוקבים אחריה. אז מה הממשלה שלנו עשתה בנושא הזה? מכאן אני רק רוצה שני משפטים באנגלית לקהילה היהודית והישראלית באוסטרליה. ביקרתי שם פעמים רבות בכובע העסקי שלי לפני שהייתי חברת כנסת. I just want to say to the Australian community, the Jewish community and the Israeli community that our hearts go out to you, and we feel your sorrow and your pain, and we send you warm hugs and our support to what you're going through. Unfortunately, this happened on the first day of Hanukkah, but the light will win. Thank you. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> Thank you very much, Member of the Parliament, Shelly Tal Meron. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, לממשלה שלא סופרת אף אחד, אני אעזור קצת במספרים. אנחנו היום עם 440 הרוגים בתאונות דרכים. 440 הרוגים. השנה הזו עלינו ב-6% נוספים ל-21% משנה קודמת. אנחנו בנתונים של 2006. ממשלה שלא סופרת: ממשלה שלא סופרת רצח נשים – בעלייה מטורפת; ממשלה שלא סופרת רצח בחברה הערבית – 241 נרצחים, נכון להיום. זו תהיה השנה המדממת ביותר. ומה עושה הממשלה? מקצצת 220 מיליון שקל מתוכנית 550. במה היא מקצצת? בחינוך, בשנת מעבר, בדברים שקשורים להוצאת אנשים ממעגל האלימות – זו הממשלה. ויואב קיש, שר החינוך, ראיתי אותו קודם, אני יודע שכל הדרג המקצועי התנגד, אבל זה לא עזר, כי יש את בן גביר ואת מאי גולן, ויש אחד ששבוי אצלם, שקוראים לו בנימין נתניהו. אני אומר פה בקול רם: אני בעד שיקום עבריינים, אבל זה לא צריך להיעשות בממשלה. הממשלה איננה מוסד לשיקום. יש פה עבריין על כיסא השר לביטחון פנים. אתם יודעים, כמו שאני יודע, שהתוצאות הן כאלה שאין ביטחון אישי, לא אצל ערבים, לא אצל יהודים, לא בחדרה, לא בבאר שבע, לא בצפון ולא בחיפה, וזו תמונת המצב האמיתית. ואני אומר, כל מה שקורה היום אל מול ההתנהגות של משטרת ישראל – יושב פה אדוני היושב-ראש, שהוא גם יושב-ראש ועדת משנה של הספורט. אני רואה ולא מאמין. שולחים פליירים ואומרים: לפי סעיף 12 לחוק הספורט – זה אפילו לא חוק הספורט, זה חוק מניעת אלימות בספורט, וסעיף 12 לא מקנה זכות להוריד לאנשים חולצות בגלל שיש שם משהו שמעליב מישהו. זה סיפור מופרע לחלוטין, וזה עובר חלק, כי יש פה כל כך הרבה דברים מופרעים, שקשה כבר למיין אותם – ועוד מצדיקים את זה. אני רואה את רח"ט דוברות של משטרת ישראל. שואלים אותו בתוכנית בטלוויזיה אצל שרקי, אומרים לו: ומה עם השלט "שמאלנים בוגדים"? הוא אומר: אני לא בטוח שהעניין הזה הוא בכלל הסתה. אני לא מאמין. חברים, אני שירתי במשטרת ישראל שנים רבות. אני רואה אנשים במדים פשוט מדברים שטויות. אם זה היה שטויות, זו פחות בעיה. יש להם דרגות בכירות על הכתפיים. ואם זה היה רק טעות, לא נורא. כולם טועים. זה הבל ורעות רוח, זו כוונת מכוון. ממתי מורידים חולצות לאנשים במגרש כדורגל? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> או מחפשים מתחת לסווטשרט. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קורה לאנשים? זה לא עומד בסעיף 12. קראו את סעיף 12. זה לא האירוע. איפה אתם חיים? זה אירוע של חופש ביטוי וסתימת פיות. עכשיו, אני לא אוהב את החולצות, אני לא אוהב את הסגנון שכתוב עליהן, אבל מה שאני לא אוהב, לא קשור למה חוקי או לא חוקי. שימוש לרעה בסמכות של משטרת ישראל נהיה רעה חולה. אני אומר זה בכאב ובצער, בייחוד שזה בא מפיקוד המשטרה הבכיר ביותר. רח"ט דוברות של משטרת ישראל, לך תלמד את החוק. אתה מייצג את המשטרה כשאתה יושב במדים באולפן טלוויזיה. אני פשוט לא מאמין. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. יסמין לאחר מכן. יסמין פרידמן אחרי נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום, כבוד היושב בראש. עכשיו, בסאגת המשפט של נתניהו, אותו משפט שהוא מבקש לבטל, היה עוד מופע של סחר בביטחון ישראל ובאינטרסים הבין-לאומיים של המדינה, כשראש הממשלה משתמש – באמת, משתמש – בביטחון המדינה כדי להפסיק את עדותו במשפט. הדבר הזה לא נתפס, בייחוד כשהוא עושה כל שביכולתו כדי לחמוק מכל עדות, כולל לשקר שהוא צריך להיות בכנסת בימים שהוא לא בא לכנסת, וזה ביזיון בית משפט. אני אומרת פה לשופטים: האימים שמהלכים עליכם, והאיומים והכול, הם לא תירוץ לאי-האשמה של ראש ממשלה בביזוי בית המשפט. הוא לא מעל החוק. החוק תקף גם לגביו. כשהוא משקר לגבי הסיבות שבגינן הוא מבקש לא להעיד, כשהוא סוחר בביטחון המדינה, ביחסים הדיפלומטיים של המדינה, הוא מבזה את כולנו. אני רוצה לומר דבר נוסף. היה פה לפני כן שר החינוך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא פה, הוא פה. אה, הוא יצא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יצא. לא רק שר החינוך, גם נקרא לו הסרבן הוותיק, כן? הסרבן הוותיק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> איפה השר? יש שר? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמסלם פה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש, יש שר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הינה, השר אמסלם נמצא פה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא לא יושב? מה קרה? בנו להם שולחן גדול – שיישב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני שוב אחזור ואומר על הסרבן הוותיק, שר החינוך שלנו, האיש שהטיף לא לשרת אם לא יהיה חוק גיוס ושוויון בנטל, כן? אני עוד לא מדברת על הצרכים הביטחוניים תחת מלחמה ארוכה ואיומים ביטחוניים, אלא מה קרה לו בדרך שהכיסא הפך להיות שווה לביטחון המדינה – שר החינוך שלנו, כן? ואז, מה עושה אותו סרבן ותיק? הוא מגדף את מי שהם כל מה שהוא לא – אחים לנשק, ישראל היפה. כי כשהמשרדים פה קפאו ולא תפקדו אחרי 7 באוקטובר, החמ"ל של אחים לנשק וכל קבוצות המחאה החליף את המדינה – לצערנו, כן? המדינה צריכה לעשות מה שהם עשו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> המגזר האזרחי כולו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הושיטו יד. לא בחלו – איזה אזור, מי, לאן. פשוט היו שם בעבור כל עם ישראל, כי ככה עושים בעת משבר, כי זאת המהות של להיות ישראלי: ערבות הדדית וסולידריות ותמיכה. והם משקפים את כל מה שהממשלה הזאת לא. את כל מה שיואב קיש – הסרבן הוותיק, שנלחם ונכנס לכנסת על שוויון בנטל – מכר בדרך. את כל מה ששר החינוך החליט להקריב. כי כשהם קפצו להציל אזרחים ולהושיט ידם, אתם יודעים מה עשה יואב קיש, בשבועות הראשונים של המלחמה? הוא דאג לתקציב ההשתמטות. ולדימיר, אתה יודע את זה. הוא דאג שגפני יהיה מרוצה. שיעבירו כספים לחינוך ללא ליבה, ושיעבירו תקציבי השתמטות. אתה, יואב קיש, מפרק הצבא. במשרד שלך עוברים מרבית המשאבים שמפרקים את הצבא ושמונעים גיוס מלא. אתה, יואב קיש, האיש שנכנס על שוויון בנטל, מפרק את הצבא. אתה חלק מפירוק הצבא. אתה מממן השתמטות. של נעליך כשאתה מדבר על אחים לנשק, כי בדפי ההיסטוריה של המקום הזה שמור להם מקום של כבוד. ואתה, אתה סרבן ותיק שהפך להיות מכשיר השתמטות גדול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. תעלה ותבוא חברת הכנסת יסמין פרידמן. לאחר מכן – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לדבר על החלטה 550 שאומרת: בואו נקצץ מתוכנית החומש למגזר הערבי והבדואי ונעביר אותה למשרד לביטחון לאומי, אוקיי? אני מאוד רוצה שיהיו תקציבים נוספים להילחם בפשע במגזר הערבי. בטח בדרום, אוקיי? אבל אני רוצה לומר משהו: ברגע שאתם מקצצים – ואני תכף אקרא את הסעיפים – בחינוך, בתשתיות, בספורט – אתה יודע שמקצצים להם הכול מהספורט? ברגע שאתם מקצצים בעידוד תעסוקה, בהשקעה בנשים, כמה מהר הפשע יגדל? מה אתם עושים? זה כאילו דלי עם חור. לוקחים כסף. אי-אפשר או זה או זה. ההשקעה דרושה בשני המישורים: להילחם ביד קשה בפשיעה – אין שום ספק. אבל בצד השני, אם אתה מקצץ בכספים האלה, תהיה לך יותר פשיעה. אז מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון הזה? באמת, אני לא מצליחה להבין את זה. אני רוצה רגע להקריא לכם את הסעיפים. הרי עולה לכאן השר לביטחון לאומי, וכל הזמן טוען: אני הורס מבנים, אני נלחם במשילות. אני הורס מבנים, אני הורס מבנים. מצד שני, קיצצו את כל התקציב של מי שאמור להכין את התשתיות שבעזרתן הפזורה תיכנס לערים. אז אוקיי, הרסת מבנים, 1,500 איש ללא קורת גג, אין כסף להכין את התשתיות שאליהן הם אמורים להיכנס – במה זה תורם לביטחון שלנו? איך זה תורם לביטחון? אתה תצטרך עוד יותר שוטרים, ברור, כי אתה מגדיל את הפשיעה בזה. באמת, אני לא יודעת איך להסביר את זה בלי להתעצבן. ירד הכסף לשם ביצוע תכנון סטטוטורי מפורט בקרקע מעורבת – בבעלות מדינה ובבעלות פרטית – מרובת בעלים או קרקע פרטית מרובת בעלים ביישובים הבדואיים, גם בצפון וגם בדרום. ירד התקציב של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לסייע ליישובים הבדואיים, גם בצפון, גם בדרום – לתכנון, הקמה, השלמה, שיפוץ, הצטיידות. ירד תקציב לבניית 190 כיתות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, 5,000 פעוטות ביישובים הבדואיים בנגב, אין להם מסגרת. שום מסגרת. אין גנים, אין כלום. האם ההורים שלהם יכולים ללכת לעבוד? מה אנחנו עושים, לאן יגיעו הילדים האלה? הם יגיעו למערכת החינוך בלי שום הכנה, יגיעו למערכת חינוך שחסרות בה כל כך הרבה כיתות – מה הסיכוי שהם יגיעו לתעסוקה ראויה, מה הסיכוי שהם יגיעו ללימודים גבוהים? מי ייפגע? אנחנו, היהודים. ולכן – משפט: הקיצוץ בתוכנית 550 לא פוגע במגזר הערבי והבדואי – הוא פוגע במגזר היהודי לא פחות. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חד וחלק. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי. ואחרי זה, חברת הכנסת פרידמן, אנחנו מתפלאים שהפשע עולה, השימוש בסמים עולה ובאלכוהול עולה. כשילדים מסתובבים בלי מעש, זה מה שקורה. הכנסנו 750 מיליון שקל במתקני ספורט בתוכנית הזאת, כדי שיהיו פעילים. גם את זה מורידים. כואב הלב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בא לי לבוא עם טוקסידו כשאתה מזמין אותי, כאילו "יעלה ויבוא" – אני רוצה מדליה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשוחח איתכם – וחבל, איזה באסה שקיש לא פה ­– על תופעה שאני גיליתי לאחרונה, והיא תופעת הסרבנות הסלקטיבית. יש סרבן סלקטיבי. הוא לא סרבן רגיל. אין לו את אותו דפוס הפעילות של הסרבנות. הוא מדי פעם מסרב, מדי פעם הוא מתכחש להיותו סרבן. אבל זה אירוע באמת מצחיק, וחבל שהתלמידים הלכו, כי רציתי להציג להם את שר החינוך, שבמקרה רק, היום בבוקר הוא קם על הצד הלא-סרבני שלו. היום הוא לא סרבן. אבל באמת, כאילו, לא נעים לי להגיד מה שתומר בלן עשה – אתה מכיר אותו, אדוני היושב-ראש? ממליץ לך לעקוב אחריו. מה שהוא עושה, הוא מתמחה בקרצוף, ניגוב וטיאטוא של הרצפה בכל קואליציית הסרבנים. הוא תופס אחד-אחד, וכמו פריאל, שהעלה את הקטע שלו מ-2014 – ב-2014, אדוני, אני רוצה לומר לך, היה בסדר לסרב. היה בסדר. התנאים היו אחרים, המלחמות לא היו קיימות, היה שלום עולמי, והיה בסדר לסרב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם אמר שהוא הראשון שזיהה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הראשון שזיהה, כן. מה שנקרא זה לא אותו דבר – כמו דל"פ, זה זלא"ד. זה לא אותו דבר. אפשר לסרב ב-2014, ואפשר לסרב ב-2012. איך הוא אמר? ההנצחה של האי-שוויון, אנחנו נפסיק לעשות מילואים ונפסיק לשרת – ואז הוא מעלה תמונה מהקוקפיט, ובאמת נשבע שאני ישבתי פה וניסיתי להבין: מה הוא רוצה לומר, איך הוא מצדיק את זה? בקוקפיט מותר לסרב? שנייה לפני שאתה עולה אסור לסרב? מה קורה? אז הסרבנות הסלקטיבית לא נגמרת בשר החינוך, והיא גם לא התחילה בשר החינוך. היא ממשיכה עם ההוא שאמר, וחבל שהם הלכו, שבגלל שיש בנות בצבא, אז אין מה לעשות, אנחנו מצילים את צה"ל ולא מתגייסים – הלוא הוא השר עם סיפורי גרנדמייזר, סמוטריץ'. זה בסדר לסרב, כי יש נשים בצבא. בסרבנות הסלקטיבית זה אחלה. נכון, טלי? ואז יש גם את כל הז'אנר – הם לא מסתפקים רק במלל, הם גם צריכים להוסיף לזה ריקוד. זה הז'אנר של "נמות ולא נתגייס", "בשלטון הכופרים", זה גולדקנופ. על גדות הדנובה ישבתי ועל סירוב חשבתי. זה בסדר. ומאי גולן, שעשתה אודישנים לערוץ הילדים, ל"כיתה המעופפת" או ל"ששטוס", וחבל שרייטן לא עזרה לה להתקבל, אבל גם היא סירבה להתגייס, ושיקרה שהיא מש"קית דת או whatever. דרעי, כמובן – אל תתפתו להתגייס בגלל הלחימה. אין, אני מת על הסלקטיביות שלכם. אתם תמיד יודעים לקחת את המוץ מהבר ולהעלות את זה בעשר דרגות. כל הכבוד לסרבנות הסלקטיבית. משפט אחרון, הייתי מאוד שמח לראות פה את קיש מסביר לכולנו – באמת, כי יושבים טובי המוחות של מדינת ישראל, במיוחד באגף הזה – אני רוצה להבין איך מסרבים סלקטיבית. איך זה להיות סרבן, אבל לא להיות סרבן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שירי. חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נמצא. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. ולדימיר בליאק יהיה אחריו. תעשה חימום. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לכל הנושא של הקיצוצים בתקציבים מתוכנית 550 בשנת 2025. אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-2026, אבל לפחות כל העסקאות בין מאי גולן, השרה האמונה על השוויון החברתי, שאמורה לטפל ולהעביר תקציבים לחברה הערבית – היא עוצרת אותן ועושה עסקה עם השר בן גביר, בשביל להעביר את הכסף למשרד לביטחון לאומי, בטענה של לשמור ולהעלות את הביטחון בחברה הערבית, או לגרום לאכיפה ולהילחם בפשיעה בחברה הערבית. אבל אם אנחנו נסתכל ונצלול קצת לתוך הקיצוצים שהיו, אז במשרד החינוך מקצצים 35 מיליון שקל, והמשמעות היא פחות שעות תגבור, פחות מסגרות אחרי הצוהריים, פחות מענים לפערים לימודיים בפריפריה הערבית. מקצצים 20 מיליון שקל ממשרד הרווחה, והמשמעות היא פחות עובדים סוציאליים, פחות מענים מניעתיים, יותר משפחות שנופלות בין הכיסאות. 80 מיליון שקל ממשרד הפנים – זה אומר רשויות ערביות חלשות יותר, פחות שירותים לתושב. מקצצים 25 מיליון שקל ממשרד הכלכלה – המשמעות: פחות הכשרות, פחות שילוב צעירים בשוק העבודה, פגיעה בצמיחה המקומית. ובסך הכול, אם אנחנו נסכם, מדובר על קיצוץ של 220 מיליון שקל מהתקציבים של החברה הערבית, שנגרעים ממנועי הצמיחה האזרחיים של החברה הערבית. הם מוסטים כמעט במלואם לבן גביר, כתוצאה מהסכמים בין בן גביר לבין מאי גולן. והתוצאה היא פחות חינוך, פחות רווחה, פחות תעסוקה, יותר צעירים מובטלים, פחות טיפול בנוער בסיכון. בסופו של דבר זה יגרום לעלייה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולא ללחימה בפשיעה בחברה הערבית. את התקציבים האלו צריך להחזיר לחברה הערבית, כדי לצמצם את הפערים, כדי לטפל בנוער, כי אם לא מטפלים בנוער, התוצאה הישירה זה עלייה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אבי מעוז – אני לא רואה אותו. זה אומר שמיקי לוי מתחמם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני חייב להגיד: אתמול יצאתי מהכנסת אחרי שמונה-תשע שעות בתחושות מאוד קשות. לא בפעם הראשונה, אבל איכשהו אתמול זה היה הכול ביחד, וזה היה גם קשה וגם מבאס. גם אוסטרליה, גם חוק ההשתמטות ותקציב ההשתמטות, והפרוקסי הזה של נתניהו עם ועדת הטיוח שלו. וכמובן כל מה שקורה גם עם חוק התקשורת ומערכת המשפט, והכול ביחד. אני חושב שבאמת התקופה הזאת היא אחת התקופות הכי חשוכות ואפילות בהיסטוריה של כנסת ישראל כל יום מחדש, וכל יום אנחנו יורדים עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב. ואני יוצא מהכנסת הזאת – הכנסת הזאת, כך או אחרת, נמצאת בסוף דרכה העגומה. זה ייקח עוד שלושה חודשים, ארבעה חודשים, חמישה חודשים, זה כבר לא כזה משנה – ואני יוצא מכאן עם הרבה מאוד צלקות, הרבה מאוד צלקות, ולצד זה עם הרבה מאוד נחישות ואמונה בצדקת הדרך שלנו ועם תמיכה מאוד רחבה שאנחנו מקבלים מהציבור בכל מקום. אני רוצה לומר לחברי הקואליציה – אין פה הרבה אבל הם בטח שומעים – כל מה שקרה וקורה כאן, בכנסת העשרים-וחמש, נחרת היטב בזיכרוני, נחרת היטב: האלימות שלכם, רמיסת הזכויות שלנו, הדורסנות וחציית כל הקווים האדומים וגם החיוך המתנשא אתמול של חבר הכנסת גפני תוך כדי שהעסקונה החרדית ממשיכה לבזוז כספי ציבור. אני זוכר הכול. ואני זוכר כיצד במשך שלוש שנים אתם רומסים את הדמוקרטיה הישראלית ואת הציבור המשרת, וגוזלים יום אחרי יום עשרות מיליארדי שקלים מהילדים שלנו, כדי לממן רבבות של בורים ומשתמטים. אני זוכר את זה היטב, ולא רק אני, גם הציבור זוכר. הציבור זוכר הכול. וכשנגיע לקלפי – וזה יקרה בקרוב, ממש מחר – הציבור יסגור איתכם חשבון. הציבור יסגור איתכם חשבון על כל שלוש השנים המזוויעות האלה, וזה יהיה היום הכי חשוב, הכי צודק והכי מואר לכל עם ישראל. ומהחושך המזוויע הזה, מכל התקופה האפלה הזאת, יצמח האור הגדול של השינוי בחברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מדהים שגם כשהיא לא במליאה שומעים אותה. טלי גוטליב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני עומד כאן היום לא רק כחבר כנסת. אני עומד כאן היום כאזרח ישראלי מודאג, שאכפת לו מהדמוקרטיה הישראלית ומהבית הזה שאנחנו חולקים. דמוקרטיה, אדוני היושב בראש, לא נמדדת רק בקלפי אחת לארבע שנים. היא נמדדת כל יום מחדש בשאלה עד כמה מתקיים כאן חופש הביטוי; עד כמה כל אדם, מכל קשת הדעות הפוליטיות, רשאי להשמיע את קולו. בלי תקשורת חופשית וריבוי דעות גם ההצבעה בקלפי מאבדת משמעות. אזרחי ישראל אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת אם המידע שמגיע אליהם מצונזר, חד-צדדי או ניתן להשפעה פוליטית. דמוקרטיה אמיתית מתבססת על ביקורת של שאלות קשות ועל דעות שונות. הצעת החוק של הממשלה הרעה הזו באה לשנות מהיסוד את כללי המשחק בין השלטון לבין מי שמבקרים אותו. הצעת החוק הזו, חוק התקשורת של השר קרעי, איננה תיקון שולי בחוק. היא נועדה לרכז כוח רב בידי הממשלה בשאלה מי ישדר ובאילו תנאים. החוק הזה בא ליצור מבנה חדש, שבו לממשלה יש השפעה ישירה על הרגולטור. הינה, אני מזהיר כאן: זו קרקע פורייה להשתקת קולות הביקורת ולהחלשת חופש העיתונות. דמוקרטיה איננה רק הכרעת הרוב; דמוקרטיה גם מחייבת את הממשלה לשמוע קולות אחרים, לקחת אחריות ולספוג ביקורת גם כשהכותרות לא נעימות. במקום זה, הממשלה הנוכחית פועלת להחליש את הקולות שאינם מתיישרים איתה ומחוקקת חוק דיקטטורי, שייתן לה מונופול על התקשורת. כך לא נראים איזונים ובלמים, כך נראית הדרך לדיקטטורה. ללא ריבוי דעות, ללא תחנות וערוצים שיכולים לדבר בחופשיות - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, אני מבקש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מדינה דמוקרטית לא תתפקד לאורך זמן. כבר היום אנחנו בדרך לדיקטטורה. כל ממשלה באשר היא לא יכולה לקחת לעצמה את הזכות ולקבוע אילו קולות יישמעו ואילו לא. אני קורא מכאן לעצור את החוק הנורא הזה, ולהגן על זכותם של אזרחי ישראל לשמוע, לקרוא ולראות תקשורת חופשית, מגוונת וביקורתית. כך, מתוך הכוחניות המטורפת של הממשלה הרעה הזו, הפגיעה בדמוקרטיה, ובניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לכנסת, הקמתם ועדה מיוחדת כדי להעביר את החוק הפשיסטי הזה, חוק התקשורת – החוק הנורא שפוגע בדמוקרטיה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה. אדוני השר, אני יכול לשאול אותך שאלה, שקשורה לתחום העיסוק שלי דווקא? עד מתי הממשלה תופתע שמגיע החורף ואיתו מגיעות סופות גשמים? עד מתי? סופת ביירון עכשיו הכתה בנו, ורק במזל, אדוני השר, זה לא נגמר במוות של אזרחים. רק במזל. אתה יודע מה? אני מסייג את עצמי: רק במזל ורק בזכות העובדה שיש לנו את כוחות ההצלה והכיבוי הכי טובים שיש בעולם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> סימון, היושב-ראש, אתה מוכן שאעלה ואענה לו - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח, בטח. אני אשמח. אני באמת רוצה להבין למה הממשלה - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה רוצה אחריו? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - למה הממשלה מתפלאת שכשיש חורף אז יש סופות גשמים, וכשיש קיץ אז יש בצורות ושרפות? כי הבעיה היא שהמדינה שלנו לא ערוכה לשיטפונות. אתה יודע, בישיבה שניהלנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה – היית יושב-ראש הוועדה לפני שנים רבות – התגלה שאין גורם ממשלתי אחד שמתכלל את תחום - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה, סליחה רגע. חברת הכנסת טלי גוטליב, חבר הכנסת אזולאי, תקשיבו. אתם לא יושבים פה; אתם עושים פה חוג בית, מריצים את גלעד לפריימריז, ופה אי-אפשר לשמוע כלום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תחשוד בי שאני רוצה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז בבקשה, בשקט. אני אוסיף לך זמן, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני השר, מאחר שאתה הולך להשיב לי, אז אשמח אם תקשיב. התברר בישיבה שישראל לא ערוכה, לא לשרפות וגם לא לשיטפונות. המדינה לא ערוכה לשיטפונות, אין גורם ממשלתי אחד שמתכלל את התחום של ההיערכות לשיטפונות. מסתבר שאין מספיק תקציבים – שאת זה כולנו יודעים; אין תוכניות אב לניקוז; אין לרוב המדינה, ל-72% מהרשויות המקומיות, תוכנית היערכות לשינויי אקלים ובתוכה תוכנית היערכות לשיטפונות, אין. אם העץ שנפל, שקרס בראשון לציון, על שתי הילדות, היה קורס בזווית אחרת, יכול להיות, חס וחלילה, ששתי הילדות היו מתות; אם כוחות ההצלה לא היו מגיעים לנהגים החסומים, חלילה, היינו מדברים לא על סופת ביירון – על אסון ביירון. שינויי האקלים, או התערערות האקלים, מביאים אותנו למצב שבו במקום הרבה ימים שבהם המשקעים יורדים יחסית בצורה מאוזנת – מעט ימים שבהם הגשמים מכים עלינו בעוצמה. רק לסבר את האוזן: בעוטף עזה הייתה יממת הגשם הגשומה ביותר מאז שנת 2013, ובחלק מהתחנות – הכי גשומה מאז שנת 1991; ביד מרדכי במהלך הסופה ירדו 176 מילימטר של גשמים, חצי מכמות המשקעים השנתית ירדה ביום אחד; בקיבוץ ארז – 168 מילימטר; בחוף הכרמל – 200 מילימטר; בעתלית – 215 מילימטר ביום אחד. זאת המציאות. זאת המציאות שהולכת ללוות אותנו עכשיו בשנים הקרובות. זאת המציאות תחת התערערות האקלים. אני לא טוען שהממשלה יכולה או צריכה לשנות את מזג האוויר, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיערך לאירועי קיצון. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיערך לאירועי קיצון. מדינה מתקדמת לא מתרסקת לתוך שיטפונות ובצורות ושרפות ורעידות אדמה. מדינה מתקדמת, שמכבדת את החיים של אזרחיה ודואגת לבריאות שלהם ושל הילדים שלהם, נערכת מראש. ואני תוהה לעצמי, איך נראית ההיערכות של הממשלה שלכם? אני שלחתי לראש הממשלה מכתב שבו אני מזהיר מפני השרפות, מזהיר מפני השיטפונות, מזהיר מפני מפגעי האקלים, ולא קיבלתי אף תשובה. כך נראית ההיערכות שלכם. ישיבת היערכות לשרפות קרתה חמישה ימים אחרי השרפות הגדולות שפרצו. שיטפונות – אני אומר לך, אדוני השר, זה יעלה בחיי אדם. אני לא מצליח, אני באמת לא מצליח להבין את האדישות המזעזעת שלכם – לא שלך – נוכח המשבר הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. השר אמסלם, אתה באמת רוצה להשיב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה להשיב? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש לו אפשרות להשיב לטענות של יוראי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה. שמעת, הוא עכשיו עולה עוד פעם. הוא פשוט אומר כל הזמן שהוא רוצה לקצר - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, הוא רצה שלוש דקות. זה מה שהוא ביקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, כן. ברור, ברור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נתנו לו מה שהוא רוצה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ניתן לו שלוש דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין ליכודניקים ויש עתידניקים, זה פוגע בכולנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שלוש דקות לשר אמסלם, להשיב לדבריו של יוראי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חמש דקות. הוא רוצה שלוש. תן לו חמש והוא ימשיך עם שלוש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא לא יחזיר לי עודף, אני מכיר אותו. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אענה לך, חבר הכנסת יוראי הרצנו. תראה, אני החזקתי את התשתיות בירושלים. צריך להבין, תשתיות זה עסק יקר ביותר. כמעט בכל העיר יש מערכות ניקוז. כשיש לך מקרה קיצון, אתה לא מכין כבר מראש את הצנרת למקרה קיצון, אתה לוקח בחשבון – בגלל שהעלויות שלה כל כך גבוהות אתה מביא בחשבון שיהיה מקרה קיצון אי פעם ויהיו נזקים ואתה תטפל בהם אחרי זה, בגלל שאתה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשר משפט לפי המכון המטאורולוגי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, הרי בסוף זה קוטר הצינור. צריך להבין. תן – אני רוצה לסיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רק משפט אחד על מה שאתה אומר, כי אני מכבד את מה שאתה אומר. לפי המכון המטאורולוגי, שאחראי איתך על זה, מה שקרה פעם ב-150 שנה יקרה עכשיו פעם בשנתיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני מסביר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אירוע קיצוני, זאת מציאותנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני מסביר. יש לך מקרה קיצון בכל פעם במקום אחר. אני אתן דוגמה, פעם היה לנו כזה משבר – כמה פעמים כשיש מה שנקרא ממטרים חזקים בירושלים, זה יורד. הרי ירושלים היא עיר הררית. מטבע הדברים, אתה יודע, הגרביטציה מובילה את זה למקומות הנמוכים. מצאנו את עצמנו – למשל בוואדי ג'וז, שזאת שכונה נמוכה, היו שם הצפות. עבדנו שם כמה ימים והבאנו משאבות כדי לפתור את העניין. תראה, בסוף זה הצולאז' של הצינור. אתה יכול לשים צינור שמנקז בקוטר של המוביל הארצי, ארבעה מטרים, ורק אם יהיה לך מבול מהתנ"ך אז זה – אבל אתה יכול לשים צינור רגיל של מטר וחצי, שזה מה שמקובל. דרך אגב, זה נותן לך את הכול. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. חלק גדול מאוד – דרך אגב, מי שמתחזק את זה, זה בכלל - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא רק, אדוני השר. אני רק אגיד לך, בערים שבהם נניח מסדרים את התשתיות, המורד של הנחל לא מטופל. יש גם בעיה שהנחלים לאורך השנים עברו שינויים כתוצאה מבינוי, ואז יש הצפות במורד. למשל יבנה, יבנה חוטפת - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. דקה, אז עכשיו אני אסביר. עכשיו אני אגיד לך משהו, כל הנושא של תשתיות מטופל על ידי העירייה, לא על ידי הממשלה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה הם עושים ברוב הערים? הם עושים "הכן רכבך לחורף" - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא – תשתיות, בטח של ביוב, זה לא ברמת יבנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. תן לי, נו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. מה שיש לך זה תשתיות של ביוב וזה תוכניות-אב וניקוז. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שירי, תלמד קצת, אבל לא משנה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל במורד הנחל - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תן לי רק שנייה. אני אתן לך דוגמה. אז לכן מה שקורה באמת ברוב הערים הרציניות, יש משהו שנקרא "הכן את התשתיות לחורף". חודש לפני החורף כל האנשים שאחראים על כל הניקוז והביוב יוצאים ומנקים את התשתיות. לרוב זה סיפור שהמֶנהולים בעצם סתומים, או על ידי זה – ואז המים לא מתנקזים ובאמת ממשיכים לזרום. כל הניקוז הרי מחובר בסופו של דבר. אם זה נמצא באגן המזרחי אז זה מתנקז מזרחה ואם זה נמצא נגיד בירושלים בקטע המערבי, אז הוא מתנקז לכיוון השורק. לכן צריך להבין שזה האירוע. גם לגבי יערות, כדי לפתור בעצם את בעיית היערות, לכאורה, אתה צריך להוריד את היערות. ואם אתה רוצה שיהיו יערות, אתה צריך לעשות אזור חיץ כמעט בכל כמה עשרות מטרים עם הידרנטים. דקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אזורי חיץ. דודי, בן גביר לא העביר תקציבים לאזורי החיץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל עזוב, נשמה, אני אספר לך. היה לנו סיכום עם קק"ל, 300 מיליון שקלים מהם – אגב, היערות, ברובם, הם באחריות קק"ל. צריך להבין את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באחריות מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קרן קיימת לישראל. לכן אני מסביר, גם פה אתה לוקח את כל מה שאנחנו עושים במדינה, אנחנו לוקחים סיכונים מחושבים בגלל שאין סוף – אנחנו נשים את כל תקציב המדינה רק על היערות ועל הניקוז. אז לכן אני אומר, מדי פעם יהיה לנו אירוע שהוא אירוע מז'ורי ונטפל בו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בכל שנה. זה לא מדי פעם, זה מה שמנסים לומר, שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. לא, לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תראה, דרך אגב, אני הוספתי לך. אתה כבר עובר את החמש דקות. אז 30 שניות וזהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פעם זה היה הרבה. אנחנו יודעים איפה פחות או יותר רמת המשקעים הכי גדולה בארץ ואיפה יש בעיות. אני הייתי באשקלון כמה פעמים. לרוב – זה היה פעם אחרונה שהייתי, לפני עשר שנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היו צריכים צוללות גם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הפעם קרה שוב פעם אירוע. אני מניח שעוד עשר שנים יקרה שוב פעם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשנה הבאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני מספר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> באשקלון זה בכל שנה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בכל שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר: אלו אירועים – אנחנו הולכים על סטנדרט. דרך אגב, זה קרה דווקא בשכונות החדשות שיש בהן בכולן ניקוז, ניקוזים חדשים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגדול תזכור תמיד, בכל החלטה שאתה מקבל, בוודאי ברמת תשתית, אתה מביא בחשבון סיכון שמצב קצה יקרה. אתה לא יכול להשקיע בגלל שיש – ההשקעות הן אין-סופיות. הבנו? תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> השר אמסלם, תודה רבה. תודה רבה על התשובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אירועי הקצה לא יקרו פעם ב-150 שנה, הם יקרו בכל שנה עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 150 שעות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה יקרה בכל שנה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> באשקלון זה קורה בכל שנה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. רגע, רגע. אמסלם, אתה רוצה – שב לידו, לא באמצע המליאה. אנחנו צריכים - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> דווקא די נחמד, פעם אחת - - - << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם זה יקרה בכל שנה אז בסוף כבר ישתלם לך להרחיב. אבל עדיין אנחנו לא שם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השאלה כמה ימותו בדרך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. יוראי, תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. ממשיכים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, פעם מנהיגים זרים היו באים לישראל ומגיעים לסיור ביד ושם, זה היה סיור חובה. היום מסתבר שיש תחנת חובה אלטרנטיבית חדשה. הם נוחתים פה ואחר כבוד מוזמנים על ידי ראש הממשלה להגיע לדיון במשפט הפלילי שלו, זה הנוהל החדש. יש לנו ראש ממשלה בכיין. עובר על החוק, ואז מתלונן שמחייבים אותו לתת דין וחשבון. טוען בפני השופטים שלא תהיה לו בעיה לנהל את המדינה במהלך המשפט, ואז מתלונן בפני השופטים על זה שלא ביטלו לו הבוקר את הדיון, אלא רק דחו אותו אחרי שביטלו את זה אין-ספור פעמים. הוא מורח את הדיון הזה בלי סוף. על רקע ההזמנה של נשיא הפרלמנט של פרגוואי לדיון היום בבית המשפט, נתניהו אמר, אני מצטטת: הוא יגיע לכאן וזה יהיה מביך. כאילו המבוכה היא של מדינת ישראל ולא שלו אישית. בושה? לראות ראש ממשלה עומד לדין זאת בושה? אני אומרת להפך, זאת תעודת כבוד. ואני אומרת, שיבוא נשיא הפרלמנט, שיבוא שגריר ארצות הברית, שיבואו מנהיגים מכל המדינות, שיבואו ראשי ממשלות, שיבואו מלכים, שיבואו כולם; שיבואו לראות ולשמוע – עוד לא אבדה תקוותנו. עדיין בישראל יש דמוקרטיה, עדיין בישראל יש עוד שוויון בפני החוק. ומי שלקח שוחד, מי שרימה, מי שהפר אמונים יעמוד למשפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים – גם אם הוא ראש ממשלה. שיעלו כל שועי העולם לישראל בזה אחר זה ושיעמדו בתור ללמוד: כך ייעשה למי שעובר על החוק. כך ייעשה למי שהעדיף את טובתו האישית ואת טובת משפחתו על פני טובת הממלכה. אנחנו לא הקמנו מדינה בשביל להפוך לרפובליקת בננות. והמשפט הזה הוא לא באגס באני, זה משפט על אדם נהנתן שהיום גילינו שוב עד כמה הוא שפן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, ואני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גלעד, תשתדל להיות רגוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני תמיד רגוע, ידידי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חנוכה שמח לכולם. בפתח הדברים, כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אני מבקש לשלוח את התנחומים של כולנו למשפחות הנרצחים בפיגוע הנורא באוסטרליה, איחולי החלמה לכל הפצועים וחיזוק ידיים לכל חברי הקהילה היהודית בסידני ובכל רחבי אוסטרליה. מחר בשעות הצוהריים נקיים דיון דחוף בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, גם על תוצאות הפיגוע הנורא באוסטרליה, אבל בעיקר סביב המחויבות של מדינת ישראל לתרום תרומה משמעותית לביטחונן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם – נושא שבראש ובראשונה מצוי באחריות הממשלות השונות, וגורמי הביטחון באותן מדינות, אבל למדינת ישראל יש כאן תפקיד חשוב. במובן הזה אני בהחלט מצטרף לשורת האישים שהעבירו ביקורת מוצדקת על ממשלת אוסטרליה: ממשלת אוסטרליה בהחלט נדרשת לבדק בית, לחשבון נפש ולשידוד מערכות. הדבר היחיד שנבצר מבינתי הוא כיצד חבורה של שרים מטילה אחריות ישירה על ממשלת אוסטרליה בגין הפיגוע הרצחני בסידני בשעה שאותם שרים מסרבים לקחת כל אחריות בסיסית על מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר. כיצד שרים מרהיבים עוז בנפשם לומר שהפיגוע בסידני, שבו נרצחו כ-15 אנשים, זאת אחריות ישירה של ממשלת אוסטרליה – ואני חושב שיש אחריות לממשלת אוסטרליה – אבל יום של טבח נורא, שבו נרצחו ונפלו למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים, זה לא קשור לממשלת ישראל? פעם אחת לא שמענו את ראש הממשלה אומר: אני אחראי, נקודה. פעם אחת לא שמענו את שר החוץ אומר: האחריות היא של הממשלה – אחרי שהוא הצטרף לקואליציה. כשהוא היה באופוזיציה הוא אמר גם אמר, מאז הוא לא חזר על זה. על השר שיקלי, שר התפוצות, בכלל אין מה לדבר. ולכן נאמר כאן: כל מי שרואה בממשלת אוסטרליה כנושאת באחריות למה שקרה בחוף בסידני, חייב קודם כול להכיר באחריותה של ממשלת ישראל הנוכחית, והעומד בראשה, למה שקרה כאן ב-7 באוקטובר. נמאס לנו מצביעותם של שרי הממשלה, ממשלת ההפקרה והמחדל. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא בכדי הוא לא צייץ על הפיגוע. הוא ידע שיעשו לו מטעמים על זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עושים לו כבר עכשיו, ובצדק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. 15 יהודים נטבחו אתמול בבונדיי ביץ' רק על שום היותם יהודים. אני רוצה למסור תנחומים מעומק הלב למשפחות הנרצחים ולאחינו בתפוצות, וכמובן החלמה מהירה לפצועים, ולומר לכל היהודים בעולם: המקום שלכם זה כאן, הבית שלכם כאן, והזרועות פתוחות. למרבה הצער, כאן בכנסת הטירוף של ממשלת 7 באוקטובר נמשך. זו ממשלה שהכריזה פשוט על סוף עונה, מכירת חיסול. חוק השתמטות באמוק, אין-ספור דיונים; D9 על מערכת המשפט ועל התקשורת – רפורמות עלק; הרחבת סמכויות לבתי דין רבניים; יוקר המחיה המטורף – זה בכלל לא מעניין אותם. אמש הגדילה הממשלה לעשות, שיא השיאים: ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר. הקול הוא קול קלנר והידיים ידי נתניהו. אין גבול לעזות המצח. ממשלת 7 באוקטובר, שנושאת באחריות מכף רגל ועד ראש, פועלת במרץ למנות ועדת טיוח פוליטית לחקור את הטבח הנורא ביותר שאירע בהיסטוריה של מדינת ישראל. 2,000 נרצחים, מעגלים עצומים של שכול, שחייבים לקבל תשובה אמתית ללא משוא פנים, והממשלה בשלה: פוליטיקה קטנה על פני חקר האמת. רק ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה עם סמכויות מעוגנות בחוק יכולה לתת מענה למשפחות השכולות. רק ועדת חקירה ממלכתית תאפשר להפיק לקחים ולצאת לדרך חדשה. ומה קורה בינתיים בוועדת החוץ והביטחון? במקום לדון בשבע חזיתות פתוחות, יושב-ראש ועדת השתמטות מריץ על סטרואידים חוק בלוף מלא. קורעים את העם לשניים בכוח, למשרתים ולמשתמטים. חוק שכל-כולו כניעה מוסרית, שנועדה לגייס את ש"ס ואת יהדות התורה לקואליציה, אבל בפועל לא תגייס, אפילו לא חרדי אחד. זאת גם יריקה בפרצופם של המשרתים, בזמן שיש משבר כוח אדם חמור בצה"ל; בזמן שאנחנו שומעים את זעקת אנשי המילואים ומשפחותיהם; בזמן שיש נטישה של 600 אנשי קבע מהצבא ובזמן שיש פער של 12,000 איש בחיילי סדיר. החוק הזה הוא סכנה לביטחון המדינה. הוא לא מתכתב כלל וכלל עם צורכי הצבא. אם לא נגייס את כולם עכשיו פשוט לא נשרוד כאן. זאת קריאה אחרונה לחבריי בקואליציה: תצביעו ברגליים, ההיסטוריה תשפוט אתכם. הבחירות הבאות יהיו בחירות גורליות בין אחדות לבין השתמטות. תחליטו אתם איפה אתם רוצים להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, לפני יומיים התרחש בעיר יפו אירוע של פשע שנאה מצד פושעים גזענים, טרוריסטים יהודים, נגד אישה ערבייה בחודש התשיעי להריונה, שני ילדיה וחמותה. פשע השנאה כלל שימוש בביטויים גזעניים מחרידים, כמו "ערבייה מסריחה", וכן התזת גז פלפל על הפנים שלה. אירוע מחריד זה לא התרחש בגלל סכסוך על חניה, כפי שאחדים מנסים לשקר או לתאר; הוא אירע על רקע שנאה וגזענות, כשברקע שרים בכירים בממשלת החורבן מעודדים את הפושעים ורותמים את המשטרה למחדל האיום הזה. במקום לרדוף ולעצור את אלה שתקפו על רקע שנאת האחר וממניעים גזעניים, המשטרה החלה בגל מעצרים כלפי המנהיגות המקומית בעיר יפו, שרק יצאה בקריאה לעצור את פושעי השנאה. אני מכאן קורא למשטרה לחדול לשמש כלי גזעני בידיו של השר הגזען, הפשיסט, בן גביר. ובמקום זאת, לשחרר מייד את העצורים, שפועלים כל הזמן כדי לשמר את העיר יפו שלווה ושקטה; לשחרר מייד את העצורים ולהפגין אחריות סמכותית כלפי כל אזרחי העיר יפו, ערבים ויהודים, לעצור את הפושעים של אירוע השנאה ולגלות אחריות חוקית וסמכותית בעניין. האירוע ביפו הוא אחד מני רבים, הם חוזרים על עצמם בזמן האחרון, כאשר אירועי שנאה ופשעי שנאה מתרחשים בלי שאנחנו רואים תמרור אדום, אור אדום כלפי כל המנהיגות במדינה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה עם ההפגנה שקראו שם להרג יהודים ו"אללה אכבר" וכאלה? זה לא. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> א. לא הייתה הפגנה כזאת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הייתה. אתה רוצה תמונה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את משקרת במצח נחושה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עשרות ערבים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אף אחד לא קרא להרג יהודים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ביפו, אללה אכבר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ותפסיקו להסית לשנאה. תפסיקו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אנחנו מסיתים לשנאה. זו הבעיה, שאת זה אתה בוחר לא לראות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תפסיקו להסית לשנאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - שומר עליך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם גם פושעי שנאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, סליחה, תעצרי לי את השעון. הם צועקים פה, ואי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אני עוצרת לך. אני מתחילה לך מהתחלה פשוט. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות יהודים וישראלים ברחבי העולם חיים בפחד יום-יומי: בתי כנסת עם מחסומים, בתי ספר עם שומרים, משפחות שמסתירות סמלים, צעירים שמפסיקים לדבר עברית ברחוב, וזאת לא תחושה, זו שגרה. השאלה היא לא אם יש אנטישמיות בעולם, השאלה היא איפה מדינת ישראל. אירופה בוערת, קמפוסים הפכו לחממות של הסתה, רחובות הפכו למקומות שבהם היהודים שוקלים בכלל אם בטוח לצאת, הרשתות החברתיות מציפות אלימות ושנאה בקנה מידה גלובלי. ובמקום הנהגה, קווים אדומים ולחץ מדיני, אנחנו מקבלים פוסטים וציוצים. מדינת ישראל לא קמה כדי לצייץ, היא לא קמה כדי לפרסם הודעות של דובר או להביא משלחות. היא קמה כדי להגן על היהודים, לא רק כאן, אלא בכל מקום שבו היהדות או הישראליות הופכות למטרה. ולא, לא הכול זה סיכול של המוסד. מבצע חשאי לא מחליף לחץ דיפלומטי, סנקציות או התניות ביחסים, והוא לא מחליף דרישה חד-משמעית ממדינות אירופה לעצור את ההסתה, לאכוף את החוק ולשלם מחיר על המחדל. ואז מגיע האבסורד האמיתי – בזמן שהיהודים זקוקים לגב מישראל, ראש הממשלה של ישראל עסוק בלהביא את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי לאולם בית המשפט שלו; לא כדי להגן על היהודים, לא כדי להילחם באנטישמיות, אלא כדי להפוך את המשפט האישי שלו לקרקס בין-לאומי. זה לא רק חוסר רגישות, זו ממש אנטי-ציוניות וטינוף של מדינת ישראל בפני נציג של מדינה זרה. הממשלה הזו מעדיפה להתקרבן מאשר להנהיג, ולצעוק שהעולם נגדנו במקום לאתגר אותו; להראות איך אנחנו מסבירים רק בכאילו, להאכיל את הבייס בפייסבוק במקום להגן על היהודים ברחובות פריז, ברלין ומלבורן. אל תגידו "יום יבוא" ואל תהיו לי פרשנים, ואל תסבירו איך העולם צריך להתנהל. התפקיד של ממשלת ישראל הוא לא להסביר למה שונאים אותנו, אלא להבהיר שיהיה מחיר כבד למי שיאפשר בכלל לעשות דבר כזה. אם ישראל לא תוביל מדיניות גלויה, אגרסיבית ובלתי מתנצלת נגד אנטישמיות עולמית, ההיסטוריה לא תשאל למה העולם שתק, היא תשאל למה המדינה היהודית עסקה בעצמה וראש המדינה עסק בעצמו ובהבערת המדינה, בזמן שהיהודים נותרו לבד. טוב שיש בחירות בקרוב. אנחנו נחליף אתכם ונתחיל לדאוג גם ליהודים בארץ ובגולה, לאזרחי מדינת ישראל באשר הם ובאשר מי שהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק אני בריאיון של אחמד טיבי - - - שהוא לא מכיר במדינה יהודית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, השרה מאי גולן ביקשה שוב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי היו"ר, הינה, אני מול הריאיון – הוא לא מכיר במדינה יהודית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - להסיט תקציבים של החברה הערבית ולהעביר אותם לשר המורשע. זו גנבה של תקציבים בטענת סרק של מאבק בפשיעה, לשר שלא עושה כלום כדי להיאבק בפשיעה אלא עושה ההפך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מעודד פשיעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעודד פשיעה ופגיעה בערבים על ידי פושעים יהודים. מלבד העידוד של ארגוני פשיעה לרצוח אזרחים ערבים, הוחלט להעביר מעל 150 מיליון שקל מתקציב 2025 – ממשרד החינוך 16 מיליון, ממשרד התרבות 14 מיליון, וכן הלאה, וגם מתקציב שנה הבאה – למשטרה ולשב"כ, כאילו חסר תקציב למשרד לביטחון לאומי ולשב"כ. המשרד לביטחון לאומי קיבל בשנים האחרונות מעל 6 מיליארד שקל, בין 4 ל-7 מיליארד שקל. הבעיה שם היא לא תקציב, אלא רצון, החלטה, נחישות שלא קיימת. ב. מי מעודד את החוליגנים הגזענים ביפו אם לא הכהניסטים, הם-הם בעצמם כהניסטים שמעודדים אותם בן גביר וחבורתו הגזענים. שנאת ערבים באשר הם ערבים. כל טענה שכאילו בהפגנה אמרו "מוות ליהודים", היא טענה שקרית, מסיתה, חולה. הרי הכול מצולם. הם עצרו כדי שלא תהיה מחאה נגד הפגיעה באישה הרה, בהיריון מתקדם, ריססו אותה בגז פלפל, אמרו לה: מוות לערבים, תלכו מפה, ערבים לא צריכים להיות פה. החוליגנים הגזענים האלה הם תוצר של האידיאולוגיה הכהניסטית של כהנא חי, של הרב מאיר כהנא, שהוא שטן בדמות אדם, שהוצא מחוץ לחוק בישראל. יימח שמו. הוא המפיץ של השנאה, ויש לו תלמידים. יש לו תלמידים ברחוב, יש לו תלמידים בממשלה, יש לו תלמידים בכנסת שחוגגים את זכרו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זכרו – השנאה. יימח שמו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תם הזמן שלכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כל מי שמקלל, הקללה שלו תבוא עליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי, הוא אמר: תם הזמן שלכם. אני מבקשת לוודא שזה נרשם בפרוטוקול, שטיבי תומך הטרור אמר: תם הזמן שלכם. אני מבקשת לוודא - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תם הזמן שלכם – בחירות בעוד תשעה חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקט. אני מבקשת לוודא. שקט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קשתם תבוא בליבם, יקירתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת לוודא שנרשם בפרוטוקול שהוא אמר: תם הזמן שלכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת לוודא שזה רשום בפרוטוקול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יימח שמו וזכרו. הוא טרוריסט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הקללה שלך תבוא עליך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר: תם הזמן שלכם, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקללהו ארור – ככה כתוב בתורה הקדושה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, את פה. סליחה, קטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בתורה הקדושה שלנו – אמרה לך היו"ר, מקללהו ארור. ככה כתוב - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שתיכן מגינות על כהנא. יימח שמו וזכרו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה כתוב בתורה: מקללהו ארור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> טלי, עכשיו אני עולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בתורה שלנו זה מה שכתוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די. אני עולה עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה ממני? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אז את צועקת. אני צריכה לעלות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צעקתי עלייך. תעלי. אני מפריעה לך לעלות? מלווה אותך עד שאת עולה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אה, עם המקהלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שימו לב לנקודת השפל הגדולה ביותר שהייתה בתקופה הזו, אחת מנקודות השפל – ה"אנרכיה" – שפקדו את ישראל בשנים האחרונות. כולכם זוכרים את הירי של פצצות התאורה לעבר ביתו של ראש הממשלה בנובמבר 2024. מעבר לכשל האבטחתי, פוטנציאל הפגיעה החמור בראש ממשלה מכהן, הייתה זו תמונת ניצחון מחפירה – עבור מי? עבור האויבים שלנו, שהסתכלו ואמרו: וואו, מתוכם, מתוך העם שלהם, יורים על ראש הממשלה. בזמן שיש לזה השלכות כל כך קשות, של אותה קבוצה של אנשים שזעקו "ד-מוק-ר-טיה" – זוכרים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה מופע פירוטכניקה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נדהמתי לגלות כי גל דורון, מי שהיה מעורב באירוע של שיגור הפצצות, תתפלאו, ממשיך להיות מועסק בחברת רפאל. מי לא מכיר את חברת רפאל, חברת הביטחון, דגל של מדינת ישראל. הוא מכהן שם כמהנדס. ואני שואלת מעל הדוכן הזה: איך ייתכן שמי שנקט איום ישיר וחמור על סמל שלטון, על ראש ממשלה, על הביטחון האישי שלו, ממשיך להיות מועסק כעובד באחת מחברות הביטחון הרגישות, האסטרטגיות ביותר של מדינת ישראל? איך זה ייתכן שאותו אדם ממשיך ליהנות מסיווג גבוה ויכול להיכנס לכל מקום, מה שאזרח רגיל במדינת ישראל לא יכול? איזה מסר מועבר כאן לציבור? איזה מסר מועבר לעובדי מערכת הביטחון, לחיילי צה"ל, לכל האזרחים במדינת ישראל? המסר ברור: דמו של ראש הממשלה מותר. הבאים שמבקשים מבקשים לשלוח יד בראש הממשלה מקבלים לגיטימציה והמעשים הנפשעים שלהם מנורמלים. וזה לא הכול. לפי הפרסום של העיתונאי ישי פרידמן מליל אמש עולה כי למרות החשדות הכבדים נגדו, השימוע שהיה אמור להיות בעניינו – שימו לב מתי זה היה – השימוע בעניינו של דורון נדחה בלי בושה ובהיעדר שום נימוק. גם שמעתי שהעובדים בתוך רפאל חוששים, אומרים: מה זה הדבר הזה? הם עצמם לא מסכימים לזה. חבריי חברי הכנסת, אמון הציבור נפגע כשאין תגובה ברורה, ערכית ונחרצת לאירועים מהסוג הזה. אמון הציבור במוסדות המדינה נשחק כאשר נוצר רושם שיש דין לאזרחים מסוימים ויש דין לאנשים האחרים. זאת אומרת, אכיפה בררנית, מה שאנחנו אומרים כל הזמן. אה, תכף יגידו לי: "סימטריה" – זו לא סימטריה, לא, לא, לא, זה דבר גרוע ביותר. ואני קוראת מכאן לגורמים המוסמכים, למשרד הביטחון, להנהלת רפאל, להביא באופן מיידי לפיטוריו של גל דורון מתוך מחויבות לערכי הארגון – קריאה ברורה לגלות אפס סובלנות כלפי אלימות פוליטית כלשהי. זה המינימום הדרוש שהציבור הישראלי במדינת ישראל מצפה לו. זה המינימום שמדינת ישראל מתוקנת חייבת להבטיח לאזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תשכח להזכיר שאתה מסיר את חוצנך ממועצת השורא. מעניין למה. אין ספק, מנסור, שאתה חושב שכולנו מטומטמים. ובכן, לא. ממש לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הממשלה קיבלה החלטה לקצץ, להסב 220 מיליון שקל מתקציבי תוכנית החומש תקאדום – התקדמות – 550, כשהתקציבים האלו אמורים היו להגיע לחינוך, לרווחה, לצעירים, לתרבות, לספורט ולעוד משרדים רלוונטיים, שקשורים ישירות לא רק לצמצום פערים וטיפול בבעיות העומק של החברה הערבית, אלא גם קשורים למאמץ למיגור הפשיעה והאלימות. כי המאמץ הזה, או שהוא מאמץ ישיר באכיפה ובמשילות, או שהוא מאמץ עקיף דרך פתרון הבעיות של החברה הערבית. הממשלה קיבלה החלטה והעבירה את הכספים מתוך תכנית החומש. זה הזמן לעמוד ולדרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את הסמכויות לגבי החברה הערבית דרך הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי, להעביר אותן למשרדו שלו. הוא ראש הממשלה, הוא אחראי על כל המגזרים בתוך החברה הישראלית, והמצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא מצב הזוי. ראש הממשלה מינה שרים למשרדים מסוימים שנוגעים בצורה ישירה לחברה הערבית, וכל מה שהשרים האלו עושים במשך השנים האחרונות, שלוש השנים האחרונות, זה לפגוע בחברה הערבית בממד החברתי-כלכלי. השרה מאי גולן היא לא השרה לשוויון חברתי, היא השרה לאפליה והדרה ולפגיעה ישירה בחברה הערבית, דרך עיכוב הביצוע של תוכנית החומש וניסיון להשתמש בכסף הזה למטרות אחרות. אנחנו רואים שהשר בן גביר, שאמון על ביטחונם של כלל אזרחי המדינה, ובתוכם אזרחי מדינת ישראל הערבים, מאז שהוא נכנס לתפקיד יש פגיעה חמורה בביטחון האישי והפנימי של היישובים הערביים. השר דוד אמסלם, שנמצא כאן בעולם, מאז שנכנס לתפקיד ולקח את הסמכות על הוועדה למינוי קאדים שרעיים, מונע את כינוס הוועדה ומונע בחירה של ארבעה שופטים, או ארבעה קאדים, לבית המשפט השרעי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן, גברתי, אנחנו דורשים מראש הממשלה לקחת אחריות להעביר – כל שר שלא רוצה לשרת, לעבוד למען האזרחים הערבים, להעביר את הסמכות הזאת מהמשרד שלו, לקחת את זה למשרד ראש הממשלה, במיוחד הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי לחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. הוא הזכיר אותי במשהו, אני רוצה לעלות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא תקפתי אותך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין בעיה. השר רוצה הודעה אישית. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא תיתן לך, אבל אני לא פגעתי בך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> דודי, אתה לא צריך הודעה אישית, אתה שר, אתה יכול לעלות מתי שאתה רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם אם הוא התייחס אליו? אבל הוא אמר שעכשיו הוא – טוב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היו"ר, אדון מנסור עבאס, כדאי שתברח, תברח. אני אגיד לך למה כדאי שתברח. אני שמעתי היום מה אמרת, בוא אני אזכיר לך. תראו מי יוצא מפה. המנסור עבאס הזה, תומך טרור, אמר השבוע – וסמך על זה שכולנו מטומטמים – שהוא מסיר את חוצנו ומתנתק ממועצת השורא. וואו, מרשים. אדון עבאס, אני אגיד לך למה אתה מתנתק ואומר שאתה מתנתק ממועצת השורא. האחים המוסלמים הם פשוט קבוצה גאונית. מה הם עושים? בשונה מאל-קאעידה ודאעש, שאומרים: אנחנו רוצים ח'ליפות כאן ועכשיו ואנחנו נדאג להשתתת השריעה כאן ועכשיו, מה אומרים האחים המוסלמים? אנחנו נשתמש בדמוקרטיות ובפרלמנטים, ניכנס בתוך המדינות, נשלוט ברווחה וחינוך ומשם אנחנו נביא את השריעה. זה האחים המוסלמים. מנסור, אני רואה לך. מה הם עשו? תראו מה הם עשו באנגליה, האחים המוסלמים. הם בבירמינגהם קיבלו – בגלל שיש שם שיטה אלקטורלית של רוב, יש שם רוב, יש להם כוחות בפרלמנט, הם הצליחו להעביר החלטה שאוהדי מכבי לא יגיעו למשחק בבירמינגהם. זה האחים המוסלמים, זה מנסור עבאס, שיושב כאן, סמל מדינת ישראל. חוק יסוד: הכנסת, 7א, אומר שמי שחותר תחת מדינת ישראל כמדינה יהודית לא יכול להיות כאן. והם כאן. אחמד טיבי, גדול תומכי הטרור, מתראיין באל-ג'זירה השבוע – בוא, בוא, אחמד טיבי. הוא לא נמצא פה, הוא בורח, הוא הלך. הוא לא יכול לשמוע. האדון דוקטור גינקולוג הזה מתראיין, שואלים אותו: איך, אתה רופא ואתה משתמש בתעודות ישראליות, איך זה מסתדר? הוא אומר: אני לא מוכן להכיר במדינה יהודית. מה אתה עושה פה, טיבי? מה אתה מתרפס לפני היהודים? מה קרה הוא מתרפס בפנינו, הציונים – משתמש במדינה הזו, בפרלמנט הזה, מקבל כסף ישראלי? למה אתה מתרפס ומתבזה פה? תגיד לי, אדון תומך טרור. עומד כאן איימן עודה לפני שבועיים כאן בפרלמנט, פה בפודיום, אומר: אנחנו נגרש את כולכם. חוץ ממני, שמתעמתת איתו, כולכם צרצרים. לפחות יו"ר הקואליציה איתי. לפעמים אושר שקלים איתי כשאתם פה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני, תמיד אני איתך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> באותו זמן הייתי כאן לבד. תקשיבו טוב – אל תדאג, הם הולכים להתבכיין ומגישים תלונות לאתיקה. ואני אומרת לכם כאן, לעם ישראל היקר: לא יעלה על הדעת שבפרלמנט הישראלי אני אשב כאן מהבוקר ואשמע פה תומכי טרור שמשתמשים בפרלמנט הישראלי ועומדים תחת סמל מדינת ישראל וחותרים תחתינו. פשוט אין הזיה וטירוף כאלה. את כל זה אני אומרת, כי אם אנשים בפרלמנט משתמשים בבמה הזו, למה שלא תהיה אנטישמיות בעולם? למה שלא תהיה אנטישמיות בעולם, אם אדם כמו עופר כסיף מתראיין בעולם ואומר שאנחנו עושים ג'נוסייד? למה שלא תהיה אנטישמיות ולא תהיה שנאת יהודים, אם עומדים פה תומכי טרור ומוציאים את דיבת לוחמינו רעה שוב ושוב? אנחנו נמצאים בחג החנוכה. אני לא שכחתי מה רצתה לעשות יוון: להשכיחם תורתך. ובכן עם ישראל, אנחנו לא נשכח לא את תורתנו הקדושה, ולא מי אנחנו, ולא את הגדרתנו: עם יהודי בארץ ישראל, נחלת אבותינו. זאת מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה, אבל אנחנו לא ניתן שיחתרו תחתינו, וחותרים תחתינו. וכאן בפרלמנט, גברתי, היום, היום, חתרו תחתינו שוב, ושוב, ושוב. אנחנו רואים את זה – לא עוד, לא עוד, לא עוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> רק תעזרי לי, אני עולה חדש. מה אומרים? גברת היושבת-ראש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גברתי. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בנקודת שפל חסרת תקדים באמון שבין הלוחמים למערכת המשפטית הצבאית. הנתק הזה הוא סכנה ביטחונית, ברורה ומיידית. במשך שנים נבנתה כאן קונספציה הרסנית של משפטיזציה, שהפכה את היועץ המשפטי למפקד-על ויצרה מצב של מפקד כפול: מפקד שמסתער בשטח ויועץ בחמ"ל עם זכות וטו. אני לא אומר את זה כצופה מהצד. אני מכיר את המערכת הזו מבפנים, כמי שמשרת במילואים בפרקליטות הצבאית. חברים צוחקים עליי שם ואומרים: דן, מזל שלקחת תקן של שמאלני. לפחות במקום להפריע, אתה מנסה לעזור לצה"ל לנצח. זה אולי מעלה חיוך, אבל זאת בדיחה עצובה מאוד, כי היא משקפת מציאות שבה הגוף שאמור להיות השכפ"ץ של הלוחמים, נתפס כגוף שבולם אותם, ובשביל מה? במשך שנים מכרו לנו סיפור שאם רק ניתן למשפטנים לשלוט, נקבל כיפת ברזל משפטית מול העולם. אמרו לנו שהמשפטיזציה הקיצונית הזאת היא הדרך היחידה להגן על החיילים שלנו מפני בתי הדין בהאג. ובכן חברים, הקונספציה הזאת קרסה. הגענו לרמות משפטיזציה מטורפות, שאין בשום צבא אחר בעולם, ומה קיבלנו בתמורה? קיבלנו עוד תביעות, עוד צווי מעצר ועוד רדיפה. האמת התפוצצה לנו בפנים. המשפטיזציה לא בולמת את הצביעות בהאג – היא בולמת רק את הניצחון בעזה. היא קושרת את הידיים של הלוחמים שלנו, לא מספקת שום הגנה אמיתית בזירה הבין-לאומית. המצב הזה חייב להיפסק כאן ועכשיו. אני מהדהד כאן את הזעקה שעולה מהשטח ואת התוכנית המקצועית והנוקבת שהניחה בפניי תנועת המילואימניקים "דור הניצחון". הלוחמים האלה דורשים מאיתנו לשנות דיסקט. הם דורשים פרקליטות שכפופה באופן מלא לרמטכ"ל ולא ליועמ"שית; הם דורשים להפריד בין הייעוץ לתביעה, ובעיקר הם דורשים להוציא את המשפטנים מהחמ"לים בזמן אמת ולהתמקד בהכשרות ללוחמים. כשחיילים תחת אש, הם צריכים לפעול לפי פקודות ולפי הערכים של צה"ל, לא בייעוץ משפטי צמוד. אני רוצה לפנות מכאן ישירות לפרקליט הצבאי הראשי הנכנס: מונחת על כתפיך אחריות היסטורית. אל תבוא כדי להיות עוד מאותו הדבר, או רק כדי לייצב את המערכת. יש לך הזדמנות נדירה להביא שינוי אמיתי, להחזיר את האמון למפקדים ולהיות זה שמאפשר לנו סוף-סוף לנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום 801 ימים מאז 7 באוקטובר, והממשלה הזו ממאנת להקים ועדת חקירה לבדיקת האסון הנורא. פיטרתם כבר את כולם, אבל אתם, הממשלה, המפקדה העליונה של מדינת ישראל ביום הטבח, בכם זה לא נוגע. בראש המפקדה העליונה, ראש הממשלה, זה לא נוגע. אני ראיתי פה בכנסת, גברתי היושבת-ראש, מחזות שבהן במצוות הקואליציה גררו מפה משפחות שכולות, שכל חטאן היה שהן רצו להגיע ליציע האורחים ולהניף שלט של ועדת חקירה ממלכתית. זה היה הפשע שלהם. לי אישית הקואליציה הזו הפילה שלוש הצעות חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. והינה, רק מפחד הבחירות המתקרבות נשלח חבר הכנסת קלנר, מס' 34 ברשימת הליכוד, להציג את הצעת החוק הזו, שתיתן חסינות מפני חקר האמת. אתמול, כשהוא הציג את הצעת החוק הזו, גברתי היושבת-ראש, הקול היה קולו של חבר הכנסת קלנר, אבל המוח והידיים היו של ראש הממשלה; גם הדובר של ראש הממשלה עמד שם מאחור, והוא זה שדברר את הצעת החוק. ובקונטקסט הזה, חבריי, אני רוצה שנבין מה כתוב בהצעת החוק הזו מטעמו של ראש הממשלה. 1. הממשלה היא זו שתגדיר מהם הנושאים והיא זו שתוכל, תוך כדי עבודת ועדת החקירה, לצמצם או להרחיב את הבדיקה; 2. 80 חברי כנסת ירכיבו את ועדת החקירה, שהרכבה יהיה פוליטי מלא – ואם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם, מתחיל מנגנון שאנחנו מכירים את השחתתו עוד מהצעת החוק לוועדה לבחירת שופטים, של שמור לי ושמור לך: חצי מהוועדה תמונה על ידי הקואליציה וחצי על ידי האופוזיציה, כאילו שהכול פה פוליטי, ובעצם החקר הזה, שמגיע לעם ישראל, חקר האמת, הוא ביזנס של הקואליציה או האופוזיציה. עוד נקודה: סעיף 11 להצעת החוק קובע שבעצם ליו"ר ועדת החקירה הזו הסמכות לרדת ללב חקר האמת. סמכות לזמן עדים ולחקור בעצם תופעל בזכות וטו על ידי שני יושבי-ראש, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ואם אין הסכמה ביניהם, לא מזמינים עדים. מה קובע הסעיף הזה, שחייב לפעול בהסכמה בין שני יושבי-ראש? לזמן אדם להעיד, לחייב אדם בשבועה, לכפות התייצבות של אדם, לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ. הבנתם? כל פעולה שטיפה תלחך את דש מעילו של ראש הממשלה או לחלופין של מישהו פוליטי אחר, תיעצר, כי היא מנגנון של זכות וטו. בואו נמשיך. סעיף 16 להצעת החוק מבטל את הסמכות לפנות לפרקליטים מהייעוץ המשפטי לממשלה במדינה, שהם חוקרים מקצועיים, לסייע לוועדת החקירה לבצע את החקירה. כלומר, אי-אפשר יהיה להיעזר בחקר האמת בחקירה. לא רק שיעצרו חקירות בזכות וטו, גם לא יהיה מי שיחקור במקצועיות. עכשיו, באמת אני רוצה לומר לך, היושבת-ראש: אף אב שכול לא יקבל בדיקה כזו, אף חטוף לא יקבל בדיקה כזו, עם ישראל לא יקבל את זה, וגם אתם מבינים את זה. ולכן – ואני מסיימת –הצעת החוק הזו כוללת גם סעיף שאם האופוזיציה לא משתפת פעולה, יו"ר הכנסת, אל דאגה, ימלא את כל חברי הוועדה הזאת, והעיקר שהיא תתחיל לפעול. המשימה תושלם – הגנתם על המלך, האמת הוכנעה. ועם ישראל לא יבין ולא ילמד לקחים מאז 7 באוקטובר. חבל מאוד. ואני חושבת ומקווה שהצעת החוק הזו תיגנז, כי היא לא ראויה לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח: חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, יעלה ויבוא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. לפני שאני מתחיל, אני מבקש להזכיר דווקא בחג החנוכה, את גיבור ישראל רן גואילי. נקווה שבזכות החג הזה, התפילות והישועות, נשיב את רן בהקדם, כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אמן. אני מדבר עכשיו לחבריי באופוזיציה. לא למדתם שום דבר. עלו כאן לפני כן נציגי האופוזיציה, וכל אחד מהם שטח מלא טענות, האשמות, כלפי הממשלה, כמעט בכל תחום. הם מתארים את המציאות כשלילית, לא משנה מה קורה. שאלה לחבריי בשמאל ובאופוזיציה: מה אתם מציעים? מה האלטרנטיבה הרעיונית שלכם? מה האידיאולוגיה שלכם? כיצד הייתם עושים אחרת? אתם לא מציעים שום מצע; אין לכם שום פתרון או שום דרך זולת רק לא ביבי או רק אנטי-ימין. זה הכול. אחרי השנתיים האחרונות מסתבר שלא למדתם שום דבר, ואני אומר את זה בצער. לצערי גם לא תלמדו שום דבר. בסוף השבוע האחרון חשף גדי איזנקוט את האמת שלו ושל מחנה השמאל על כך שמטרת האופוזיציה היא החרמת הימין. כן, שוב החרמת הימין. כאן המטרה מקדשת את האמצעים, אפילו אם זה אומר הקמת ממשלת מיעוט, כמו שהוא אמר: 57–58 מנדטים. מעניין מה היה קורה, גברתי היושבת-ראש, אם נתניהו היה אומר את זה, או יריב לוין היה אומר את זה, על הצד השני – אילו צעקות ואילו כותרות היו. היו מדברים על פילוג, על הסתה, על החרמות. אבל כאן? שקט וצרצרים. אז אם כבר השמאל מקים קואליציית מיעוט, איך בדיוק תגייסו את החרדים, בקולות של מי? הרי אנחנו בסופו של דבר במשטר קואליציוני. בקולות של מי תגייסו את החרדים? ואיך בדיוק תילחמו נגד איראן או סוריה או ביהודה ושומרון? איך בדיוק תלכדו את העם, אם אתם מחרימים את מרבית העם, ומנסים להקים ממשלת מיעוט שהיא כלל לא לגיטימית? זה המסר שלכם אחרי 7 באוקטובר? זה המסר למשפחות השכולות, לחיילינו שבחזית – להקים ממשלת מיעוט שנשענת על שונאי ישראל ותומכי טרור? אביגדור ליברמן, אייכה? אתה, שהיית שר האוצר של בנט ולפיד ומתיימר להיות ראש הממשלה, האם אתה בעד להקים ממשלת מיעוט של השמאל? ומה עם בנט, הנוכל הפוליטי? האם אתה תמשיך להחרים למעלה מחצי עם, רק כדי לשרת את האגו והמגלומניה שלך להיות ראש ממשלה? את החושך והתלונות שלכם, חבריי באופוזיציה, אנחנו נמשיך להדוף ולגרש, כולל את אויבינו מבית ומחוץ. במקום זה, אנחנו נדליק אור גדול של אהבה לעם ישראל, להצלחת כוחותינו, ונוביל לניצחונות, להישגים, וגם, בעזרת השם, נגייס את אחינו החרדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן, כן יהי רצון, תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה בראש וראשונה להגיד תודה לחברת הכנסת צגה מלקו שהרימה את הכפפה לחוק החשוב הזה. פנה אלינו מוטי לפני שנה וחצי, ישבנו איתו, למדנו את הנושא. היא לקחה, הרימה, הגישה את הצעת החוק הזאת, והעברנו אותה בטרומית עכשיו בוועדה. בראשונה זה יעבור היום, בעזרת השם. נקדם את זה לשנייה ושלישית בהקדם, והיא תיתן מענה ומזור לרבים רבים רבים, שאנחנו גילינו בדיוני הוועדה שללא כל הצדקה נאלצים לסבול ביורוקרטית כאשר הם מנסים לדאוג ליקרים שלהם. אז אני רוצה להגיד לך תודה רבה על שזיכית אותנו, כאן בכנסת, לקדם את הדבר הזה, ובעזרת השם, במהרה בימינו, בקריאה שנייה ושלישית. ותודה למוטי. תודה למוטי, שהסב את תשומת הלב – אני יודע, גם שלי, גם שלך, גם של חברי כנסת נוספים – סביב הנושא החשוב הזה, והאיר את עינינו. בעזרת השם, שנוכל להתבשר על העברת החוק בשנייה ושלישית בהקדם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר רק משפט אחד, וחבל שמנסור עבאס לא פה. התגלתה התרמית, יושבים פה – עכשיו ספסלי האופוזיציה ריקים, אבל - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חוץ מאורית. אז אני אדבר אלייך, אורית. את מדברת אלינו, בשם כל האופוזיציה, על ברית המשרתים, על מה שהולך לקרות בחוק הגיוס, איך אנחנו נותנים לזה את ידנו, כל הטענות. מה התגלה? מה התגלה? יאיר גולן, יאיר לפיד, עכשיו ממש לאחרונה התגלה איזנקוט, ושמעתי שאפילו יש לך איזשהו קשר עם האירוע, עם איזנקוט – האמת, צדיק אחד בסדום: מה שאמר בני גנץ, כל הכבוד לו – הם אומרים פה בצורה ברורה: ברית המשרתים היא פייק. אין כזה דבר ברית משרתים. עם מי הם יקימו את ברית המשרתים שלהם? עם איימן עודה, עם אחמד טיבי, עם מנסור עבאס. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים, הציבור לא יודע, אבל שלושתם, איפה הם הכירו? איפה איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס הכירו? הם היו לוחמים בגולני. אה, לא, הם לא היו לוחמים בגולני. הם שמחו כשנהרגו חיילי גולני. הם סירבו לגנות, אבל עליהם יבנו את ברית המשרתים. אין בושה. אין בושה. פשוט לא ייאמן שאנשים שמטיפים לנו מוסר על ברית המשרתים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא מה שהיה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא ייאמן, הם מודים בצורה ברורה שאת הממשלה שלהם, על מי הם יבנו? על ברית המשרתים של איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס. על זה הם יבנו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שקר, זה שקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברית המשרתים. האנשים שמסרבים לגנות את הפגיעה בחיילי צה"ל, האנשים שתומכים בטרור, זו ברית המשרתים. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אנחנו נמשיך לדאוג למי שבאמת משרת ונלחם למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר הודעה אישית? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. אני מזמינה את חברת הכנסת צגה מלקו לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קודם כול, גם אני רוצה להודות לך על החוק החשוב הזה, ועל זה שהרמת את הכפפה. זה חוק שמתקן עוול שהמשפחות התמודדו איתו – משפחות של לוחמים. תודה רבה על הדבר הזה. ממש תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. גברתי היושבת-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא תיקון עוול שהתמשך 63 שנים, חוק האפוטרופסות. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לחבריי חברי הכנסת, ליושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, לחברי הכנסת, למוטי אלוני. ומוטי אלוני, מוטי אלוני האדם שהפנה תשומת ליבי. בנו נפצע במלחמה ב-2014. ומאז שנפצע, המשפחה קיבלה אפוטרופסות לטפל בענייניו. אבל החוק לא אפשר להם כפי שהם רצו. החוק אפשר למשוך רק 500 שקלים ביום. התרופה של הבן שלו עלה 3,000 שקל בחודש. הוא לא היה יכול למשוך 3,000 שקל. לכן הוא באמת בא ובכה, ואמר: נתקן את החוק. הוא פנה לבנקים. הבנקים אמרו לו: תשמע, בנק ישראל לא מאפשר. יש חוק שעבר ב-1962. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שיצלם וידיאו במליאה, פשוט יצא החוצה. לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לתקן את החוק לקח הרבה זמן, אבל אני רוצה להגיד תודה למוטי אלוני, שהפנה את תשומת ליבי וזיכה אותנו, את כל חברי הכנסת, בחוק כל כך חשוב, שכולנו מסכימים עליו. קודם דיבר מהאופוזיציה חבר הכנסת אלעזר שטרן על כמה החוק הזה חשוב. חבר כנסת שטרן, ראית בעיניים שלך, סיפרת על הפצועים, כמה שהם זקוקים לחוק הזה. אדוני היושב-ראש, החוק הזה באמת, כמה הוא חשוב. זה נראה מאוד פשוט, אבל הבן אדם בא ואומר לי: תשמעי, צגה, אני יכול למשוך רק 500 שקל ביום כדי לקנות תרופה שעולה 3,000 שקל. הכסף ישנו, ולא יכולתי. לכן, חבריי חברי כנסת, תודה לכם, ולצוות שלי בלשכתי, תודה. אני כן מאמינה שנזרז את זה, נחזיר את זה לוועדת החוקה, ונקיים את מה שהתחייבנו לציבור, שגם זיכה אותנו. תודה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בטרם נעבור להצבעה, אני מבקש לקדם בברכה חבר אמת של מדינת ישראל שיושב כאן ביציע, נשיא בית הנבחרים של פרגוואי ד"ר ראול לאטורה. (מחיאות כפיים) ברשותכם, אברך בשפה האנגלית בקצרה. I would like to welcome the President of the Chamber of Deputies of Paraguay, the honorable Dr. Raul Latorre and his distinguished delegation. President Latorre is one of Israel's true friends. After the October 7th massacre, he was the first senior Latin American official to visit Israel in solidarity. And today, as Israel emerges from war, he is once again the first Head of Parliament to stand with us. Your commitment, Mr. President, has been felt from our visit together to Kfar Aza, to Kibbutz Kfar Aza, through the inauguration of Israel's embassy in Asuncion and here in Jerusalem, where Paraguay reaffirmed its friendship by opening its embassy in our eternal capital. As Jews around the world begin celebrating Hanukkah, your presence symbolizes the light that Paraguay has chosen time and again. Mr. President, thank for your solidarity and steadfast support. Welcome to Jerusalem and welcome to your second home, where you will always be welcome – The Knesset. Welcome. (מחיאות כפיים) תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מצביעים על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1156).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מקלב, אני מבין, שיציג בשם חבר הכנסת אייכלר את הצעת החוק. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת החוק בשם חבר הכנסת אייכלר, שעסוק בשמחה משפחתית, בברית לנינו. אז ככה שאני באמת שמרגיש זכות להציג את הצעת החוק הזאת במקומו. חבר הכנסת אייכלר, זו לא הצעת החוק הראשונה שלו מסביב הנושאים האלה, והכותרת שלה היא: הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם). הצעת החוק מדברת על כך שבגוף ציבורי, כרגע זה שלושה גופים – רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי – שיש בהם ריבוי של מענה קולי או מתן הודעה קולית, ואנשים רבים שפונים – יש הודעה קולית לבעלי מכשיר שאין לו סמ"ס, או לאנשים שאין להם בכלל גישה וקרבה דיגיטלית. אלה יכולות להיות אוכלוסיות רבות, זה יכול להיות אנשים עולים, אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, ויש בהחלט גם חברה גדולה מאוד שמתנזרת מחשיפה למכשירים הטכנולוגיים, לאייפונים למיניהם. ולכן, כמו שנהוג – יש אני לא יודע כמה, אולי מיליון מכשירים כשרים שלא חשופים לקבלת סמ"ס – את ההודעה הקולית שאותו גוף ציבורי נותן, הוא מתחייב ויהיה חייב להשאיר במשך 30 יום, כדי שהנמען ואותו אזרח שפנו אליו יוכל להתקשר בחזרה ולשמוע את ההודעה הקולית. הדבר הזה מאוד נצרך. כפי שידוע, לא כל הזמן זמינים לקבל את ההודעות. אנשים נמצאים במקומות העבודה או בתפילה, או סתם לא שמעו, או שהאדם נח וכו', והוא לא קיבל את ההודעה. ואחרי זה הכול צריך להתחיל מחדש. זה באמת גורם צער רב, טרחה רבה, וגם, אחרי זה, גם לא מעט ביורוקרטיה קשה. הצעת החוק הזו, שבאה ואומרת: תשאיר את ההודעה הזאת 30 יום והמנוי, בעל הטלפון, יוכל להתקשר ולקבל חזרה, יש בה יתרון גדול מאוד, יש בה חשיבות מאוד גדולה. היא נצרכת מאוד. אני חושב שזהו חוק חברתי ממעלה ראשונה. הוא חוק צרכני, של הגנת הצרכן, ממעלה ראשונה. הוא גם חוק שבוודאי נותן מענה ועוזר לאנשים עם מוגבלויות. אני בטוח שהצעת החוק הזאת נבעה מתוך פניות הציבור ומתוך חשיפה לסבל הרב, לעוגמת הנפש, לקושי שיש לאנשים שלא שומעים את ההודעה. הם קיבלו הודעה, ואחרי זה הם מדברים לקירות. כך הוא לא ידבר לקיר. הוא ידבר בעצם להקלטה מוקלטת. בכל אופן, אני רוצה להגיד משהו בהיבט האישי. אני שימשתי לפני כך וכך שנים יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. מטבע הדברים, נחשפתי להצעות דחופות. אני זוכר שהקמתי את ועדת המשנה הראשונה לרחפנים, מה שהיום ברור, ורוצים כבר להקים רשות לרחפנות, רשות שלמה של הממשלה. אז בקושי הצלחתי. נתתי את זה דווקא לחבר הכנסת אז – הוא היה באופוזיציה, אבל סמכתי עליו, לחבר הכנסת חיים ילין. ובאמת ראינו כמה רגולציה, כמה קשיים, כמה צריך הסדרה בעניין הזה. אבל התקדמנו. אני חשבתי לתומי שעם השנים לא יהיו פערים טכנולוגיים, לא באוריינות טכנולוגית וגם לא בגישה, בזמינות לטכנולוגיה, ולא במיומנות. חשבתי שזה יהיה פתוח לכולם. מדוע? הדור של היום יודע כבר – או, הדור שלא יודע ייעלם, לא יהיה, ומי שיודע כבר ימשיך הלאה. אבל מה שקורה באופן אמיתי הוא שנוצרים פערים מאוד גדולים. גם בן אדם שבעבר עבד, יכול להיות שעבד עד יציאתו לפנסיה עם מכשירים, עם מחשוב, ידע והספיק מה – לא עובר הרבה זמן, והוא כבר לא יודע. הוא כבר לא יודע את כל הדברים החדשים, שאני אפילו – אני בוודאי לא מכיר אותם טוב – אני לא יכול להגיד אותם. הוא לא יודע איך לטפל בהם ואיך באמת לקבל את המענה ואיך ליצור איתם קשר או לקבל את הצרכים שלו ואת כל הפעילות שהוא צריך לעשות בדבר הזה. באמת צריך להבדיל בין שני סוגי אוכלוסיות. יש אוכלוסייה שהיא מטבעה חלשה ולא יכולה, ויש אוכלוסיות שהן מעצמן, בכוונת מכוון, יש להן גישה טכנולוגית ויש להן בהחלט אוריינות טכנולוגית, אבל הם לא רוצים, גם בגלל לפעמים חינוך הילדים וגם בגלל עצמם. לכן המענים האלה הם מענים מאוד חשובים. ומה שאני חוזר ואומר, נוצרים כל הזמן פערים, כל הזמן נוצרים פערים כאלה גדולים. הצעת החוק הזו, אני מבין שלקראת ראשונה ולקראת שנייה ושלישית ירחיבו אותה ויראו מה עוד אפשר לעשות ואיך עושים אותה בצורה – היום לטכנולוגיה אין עלות הגדולה. פעם כל שינוי טכנולוגי היה צריך להיות בעלות גדולה, היום ברוך השם שהטכנולוגיה יכולה לסדר את עצמה בתוך מסגרת הפעילות הטכנולוגית השוטפת של המשרדים. אבל זה באמת לא נותן את כל המענה. הצעת החוק הזו באה לחייב רק גופים ציבוריים. אני כאן אולי רוצה לחשוף בכנסת את הפעילות שאני הייתי מעורב בה עד שחזרתי לכנסת, בתור האחראי, הממונה, על הרשות החרדית. אנחנו יצרנו כבר אב-טיפוס של מכשיר שהוא לא טלפון – אפשר לקרוא לו ביפר או שהוא טלפון אבל הוא בלי קלידים, בלי שום דבר. הוא בעצם יכול לקבל קוד אימות. היום קשה מאוד לאנשים, הם לא יכולים להתנהל בלי קוד אימות. יש לפעמים מענה טלפוני, אבל יש הרבה פעמים גופים פרטיים שלא מוכנים לתת. אם יש לך סמס, בסדר; עם טלפון – אנחנו לא בנויים, לא רוצים. אתה לא רוצה, אל תקבל שירות. לא כולם זה גופים צרכניים, לפעמים אלה גופים שנותנים שירות, ולפעמים יש להם סיבות שלהם, אני לא חושב שסיבות מספיק טובות. מסיבות קנייניות וצרכניות וכלכליות היו צריכים לעשות, אבל יש להם איזה ניכור, סוג של ניכור ואטימות שהם לא עושים את זה. הדבר הזה ייתן את האפשרות לקבל קוד אימות במכשיר שאין לו שום בעיה של חשיפה לאינטרנט. אי-אפשר לעשות במכשיר הזה – טוב שהוא יהיה כשר למהדרין ואנשים יקבלו קוד אימות. גם אם הם נותנים מספר טלפון – אם אני לא הרמתי אותו במידה מסוימת, אחרי זה כבר פספסתי אותו, ואני כבר לא יכול. גם באותו זמן אני לא יכול לעשות שום דבר. אני יודע שאני צריך לקבל איזה קוד אימות בטלפון, אז אני מושבת, לא עושה שום דבר. ככה זה לא משבית אותך. אתה יכול לקבל קוד אימות. אני חושב ששני הדברים האלה – הצעת החוק הזו, שהיא בוודאי חשובה מאוד ומאוד מיוחדת, זה יכול להשלים אותה ויכול לתת עוד אפיק בנושא הזה. לסיום דבריי אני באמת רוצה קודם כול לשלוח את תנחומינו על הפיגוע הנוראי שהיה באוסטרליה, עם 15 נפגעים, הרוגים, פצועים מאוד קשה. זה פיגוע קשה מאוד מאוד, וזה היה בחנוכה, דווקא בחג שמסמל, אנחנו יודעים, את ההתייוונות. ההתייוונות הייתה גם אנטישמיות, זה אותו דבר. ההתייוונות הייתה אנטישמיות, כל אחד בצורה שלו. היום, כשהאנטישמיות היא גסה והיא מורחבת והיא פורצת בצורה מאוד חזקה, אנחנו קוראים לזה מלחמה באנטישמיות, והיום זה מעטים ביד רבים. לצערנו, היום זה בכל מקום, אלפי מקרים ואלפי אירועים. כשראש ממשלה מדבר נגד מדינת ישראל, וכשהיהודי בכל מקום מייצג את מדינת ישראל, מייצג את העם היהודי, אז הוא היעד לפיגועים האלה. הם צריכים לדעת את האחריות שהם לוקחים על עצמם. בעיקר אני רוצה להגיד מה זה חנוכה. חנוכה בסופו של דבר מסמל ניצחון, מסמל מעטים מול רבים, מסמל את המכבים, שהם "מי כמוך באלים ה'". כשאנחנו יודעים שאנחנו בוטחים בהשם זה נותן את הכוח למלחמות האחרות. נס פך השמן ונס הגבורה של המכבים מול המתייוונים זה לא שני דברים נפרדים, זה דבר אחד, זה תלוי אחד בשני. כשנלחמים על ערכים, כשנלחמים על השורשים, על המחויבות שלנו, על ערכים רוחניים, על ערכים אחרים ועל מסורת ושורשים – כשנלחמים על זה ולא מוכנים לוותר, וכשיש את האמונה הגדולה, אז יש כוח לנצח גם במלחמות וגם בדברים שלכאורה נראה לנו שבהם אנחנו מעטים מול רבים. בדרך ניסית אין מעטים מול רבים. גם מעטים מול רבים זה דרך הטבע בדרך ניסית, מכיוון שזה הנס, שאומר: לא מה שאתה רואה – זה מה שצריך לעשות. לסיום, כשאנחנו נימצא באווירה הזאת וכשאנחנו ניקח את הימים האלה באמת להתחזק בדברים האלה, אז אנחנו נקווה מאוד שרק נשמע ונתבשר בשורות טובות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מכיוון שאנחנו מצויים ביומו הראשון של חג החנוכה מן הראוי להזכיר את דבריהם של בית חשמונאי, ואחד מן המאמרים המופיעים בגמרא מפיהם של מלכי בית חשמונאי הוא המאמר שאמר אלכסנדר ינאי, מגדולי מלכי בית חשמונאי, לאשתו שלומציון שמלכה אחריו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אמר את זה עליך. הוא אמר את זה עליך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וכך אמר המלך אלכסנדר ינאי: אל תתייראי מן הפרושים ואל תתייראי מהצדוקים, תתייראי מהצבועים – אלו שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. הצבועים הם הסכנה הגדולה ביותר. עומדת כאן קואליציה שמדברת גבוהה-גבוהה על ביטחון לאומי ועל גאווה לאומית. חלק מחברי הקואליציה מרבים לדבר על הצורך במדיניות תקיפה מול השלטון הקטרי, מול השלטון הטורקי. אלא מאי? שמפלגת השלטון מעסיקה היום כדובר, כיועץ דוברות, אדם שאחרי 7 באוקטובר קיבל כסף מהשלטון הקטרי לטובת מבצעי השפעה, ואף אחד מכם לא פוצה פה. דגים שותקים. אף אחד מכם לא אומר שלא ייתכן שאדם שקיבל כסף מהשלטון הקטרי – זה שאתם מרבים לצאת נגדו – יעבוד אצלכם במפלגה בקידום העניינים המפלגתיים. זו גם צביעות וזו גם הפקרות. אבל לא רק בכך באה הצביעות שלכם לכדי ביטוי. כמה פעמים עומד יושב-ראש הכנסת ומדבר על כבודו של הבית הזה? אבל הבוקר הזה יושב-ראש הכנסת, במקום לפתוח כאן את הדיונים בדברי זיכרון לנרצחים באוסטרליה, היה חשוב לו להיות תפאורה במשפטו של ראש הממשלה, ולגרור לשם את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי. זה כבודה של הכנסת, שיו"ר הבית הזה רץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, גורר מנהיג שאמור להגיע לכאן ולכבד את הכנסת? אתם מדברים על בתי המשפט? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם אלה שהופכים את הכנסת הזו לאסקופה נדרסת. צבועים ומפקירים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היו"ר ועם ישראל הנכבד, תראו מה זה, גל עשהאל, סגן הפצ"רית, מגיע בחודש אפריל 2025 לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו רצינו לשאול אותו – שמענו שהוא מונה לחקור את הבוסית שלו על הדלפת הסרטון כוח 100. הוא מגיע לוועדה ואומר לנו: אנחנו עושים בדיקה. וואו, בדיקה. הוא חשב שזה ירשים אותי. מה לעשות, באמת, מסכנים, הייתי סניגורית 22 שנה. איזו טעות, באמת. היה עדיף להם שאני אהיה שופטת. אמרו שאין לי מזג שיפוטי. היו תוקעים אותי שופטת שלום עד סוף החיים, והיה להם שקט ממני. תראו מה זה, הכול מאת השם. אבל הכול מאת השם. אני אומרת לו: תגיד לי, אדוני, מה אתה חושב, כולנו ברפיון שכלי? מה אתה משקר אותנו? מה אתה אומר שאתה עושה בדיקה? הרי מה זו בדיקה? אני לא עושה כלום. בדיקה זאת לא חקירה פלילית. בדיקה זה אומר – אני בודק בדיקת חמץ. אני לא חוקר את הפצ"רית, ולא את הצוות שלה, ולא את התובע הצבאי הראשי ולא את הצוות החוקר, ולא את גיא פלג. אני לא עושה כלום, אני פשוט שומר על הפצ"רית. זה מה שאמרנו לו באפריל 2025. גם אז – יולי היה יו"ר הוועדה וכעס עליי מאוד, איך אני מעיזה לומר את הדברים האלה. יולי אדלשטיין, אם היה לך אומץ, אנחנו כבר היינו יודעים באוגוסט 2024, כשחקרתי את הפצ"רית, מה היה פה. אתמול מפורסם הדבר הבא: מסתבר ככל הנראה שגל עשהאל, סגן הפצ"רית, ידע גם ידע שהיא אחראית על ההדלפה והוא חלק מהטיוח. וואו, מרשים. הפתעה, לא ידענו. רק מה שאתם לא מבינים זה שהפרסום הזה, יש לו מטרה אחת: להלבין את היועמ"שית. חס וחלילה, שום דבר לא נגע בה ולא יזמינו אותה לחקירה. לא, לא, לא, מה פתאום? אז מה אם חגי הרוש, עו"ד חגי הרוש, יד ימינה – אני מתביישת. אדוני חגי הרוש, אם אתה צופה בי – אתה מכיר אותי, הופעת מולי כפרקליט – מה קרה לך? על מי אתה שומר? למה אתה מצופף שורות? תהיה נחשון בן עמינדב. אז הוא זוכה ללוקסוס, הוא מזומן לחקירה – לא כחשוד, תשאול פתוח. כי הרי מה? גל עשהאל, סגן הפצ"רית אומר שחגי הרוש ואלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, נתנו לו ציונים, פיקחו עליו, עודדו אותו ואמרו: הכול בסדר. זאת אומרת, חגי הרוש ואלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, גם אתם לא ישרים. איפה ההגינות שלכם? אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, תראה לאן הגעת, שבתפקיד הבכיר הזה שלך אתה שומר – על מי? מה התפקיד שלך? להגן על היועמ"שית בכל מחיר? על מעשיה הנפשעים? אני באמת שואלת, אתה חי עם עצמך בשלום, אלון אלטמן, חגי הרוש? אתם חיים עם עצמכם בשלום? אתם רואים אותנו בוועדות, אנחנו שואלים אתכם את השאלות הללו. מה אתם עושים? מה אתם עושים? כמה אנשים עוד יהיו בציפוף שורות הזה? גברתי היו"ר, אנחנו לא נדע מה היה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מפחדים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הכותרות האלה שאנחנו רואים פה מתחת לקו הרדאר, יש להן מטרה אחת: שבה לא ייגעו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כבר קראתי לכם קודם. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז? דן? << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר – בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, פה שר העלייה והקליטה, ראשית אני רוצה לנצל את הבמה גם כדי לשלוח לקהילה היהודית באוסטרליה את התנחומים מכל הבית הזה. אני חושב שזה אחד האירועים הקשים, אבל לצערי, הייתי אומר שגם במידה מסוימת הצפויים. ההתגברות של האנטישמיות בעולם, המאבק שמתנהל על גבו של העם היהודי בכל העולם בכסות כזאת של אנחנו רק נגד ישראל, אנחנו לא נגד יהודים – זה מאבק אנטישמי, שאנחנו סובלים ממנו לאורך כל השנים, לעיתים יותר, לעיתים פחות. לצערי, בשנתיים האחרונות יותר. אבל אני חושב שהמסר הברור ביותר, לא רק לקהילה היהודית באוסטרליה אלא לכל בני העם היהודי בכל מקום בעולם: המקום שלכם הוא כאן. עלו לישראל. ישראל היא תעודת הביטוח של העם היהודי, ולכן אנחנו שומרים עליה ולכן היא המקום הטוב ביותר לכל מי שרוצה לחיות את חייו כיהודי, לבוא דווקא לכאן. ולכן, גברתי היושבת בראש, החשיבות הגדולה היא בשמירה על מדינת ישראל; בשמירה על עם ישראל; בשמירה על ארץ ישראל, ואת זה אי-אפשר לעשות בלי צבא. אי-אפשר לדבר על מדינת ישראל כמקלט של העם היהודי בלי שמדינת ישראל מסוגלת להגן על עצמה. ואנחנו באים אחרי 7 באוקטובר – וברור לכולם כבר שאי-אפשר להגן על מדינת ישראל עם צבא קטן וחכם, צריך צבא גדול וקטלני – ואומרים: אנחנו זקוקים לעוד חיילים. הראיה היא, אגב, שהחיילים שמשרתים, מאריכים להם את שירות הסדיר, מוסיפים להם עוד ועוד ימי מילואים, והם כבר קורסים תחת הנטל הזה. אז אני לא מצליח להבין את הממשלה, שדווקא בעת הזאת באה ומקדמת חוק השתמטות. עכשיו, אני יודע מה עמדתם של חברי הכנסת בליכוד; אני יודע מה עמדתם של חברי הכנסת בציונות הדתית. אני יודע מאיפה הם באים. אני יודע איפה הילדים שלהם משרתים; אני יודע איפה הם שירתו; אני יודע איפה האחים שלהם והחברים שלהם משרתים. ואני אומר את זה לחברים שלי בליכוד: אתם לא תוכלו להרים את ידכם בעד חוק השתמטות, אתם לא תוכלו לעשות את זה. זו תהיה הפניית גב לציבור שלכם. אני לא מדבר עכשיו על הציבור הכללי אפילו, לא מדבר על כל מדינת ישראל. לציבור שלכם. מי משרת בצה"ל? הציבור הציוני הלאומי, שבא ועושה את מה שצריך, וזו ההגנה על העם והארץ. ולכן אני אולי בשעות האחרונות קורא לכם: חברים, תתעשתו, תגידו לשותפים הקואליציוניים שלכם לא. תגידו לש"ס ויהדות התורה: בכל הכבוד ועם כל הכבוד, מדינת ישראל נמצאת במלחמה, ובזמן מלחמה כולנו מתגייסים. גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. אז תתגייסו ותעשו גיוס לכולם, ובגיוס לכולם, אז אפשר יהיה לדבר על אחדות, כי אי-אפשר לדבר איתנו כל היום אחדות, כשמקדמים חוק של השתמטות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הדלקנו אתמול נר ראשון של חנוכה, נר קטן שמייצג אור גדול. אור של ריבונות, אור של עצמאות שהאיר כאן, בארץ ישראל, לפני 2,192 שנים. לא לחינם חכמינו קבעו וקיבעו את האור הזה למרות שלכאורה האור הזה כבה מהחורבן הנוראי בשנת 70 לספירה. נהרות הדם של ניסיון המרד של בר-כוכבא זרמו כאן, בארץ הזאת, ובכל זאת חכמינו קבעו את האור הזה, וכולנו מדליקים את הנרות הקטנים הללו כיוון שהאור הזה הוא אור האמת, כפי שקבע מורנו, המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג: "אמת תורת בר-כוכבא גם בנפול ביתר". התורה הזאת, הקביעה הזאת שאנחנו נדרשים לעמוד על ריבונותנו, להילחם למען עצמאותנו, גם אם היסטורית-נקודתית לא הצלחנו בעת מן העיתים, זאת תורת אמת. לשם כך אנחנו כאן; על זה אנחנו צריכים להילחם. ולכן אנחנו עם של מורדים, כפי שהוא קרא לזה, דורשים דרישה מלאה לריבונות מוחלטת, לגאולה שלמה. אבל יש עוד לקח ממלכי חשמונאי, כיוון שמהם אנחנו לומדים גם איך מידרדרת ריבונות, איך אור הריבונות הולך ומתעמעם. אחרי ההצלחה הגדולה של יהודה המכבי בקרב, כידוע היה אותו הסכם, אותה הסכמה, אותה ברית שהוא כרת עם מלכי רומא, למעשה. זה מידרדר ומגיע להורקנוס ולאריסטובולוס, לילדים של ינאי ושלומציון. אבל זה מתחיל עוד מיהודה המכבי, ואצטט לכם את הציטוט הידוע מספר המקבים: "וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא ייתנו לאויבי היהודים, לא אוכל, ולא נשק, לא כסף, ולא אוניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה". ברית הדדית בין יהודה לרומא כנגד הסלבקים, כנגד המלכים שהיו כאן בסוריה ובמצרים, בעיקר בסוריה. לכאורה ברית אסטרטגית נכונה – יהודה המכבי, אחריו יונתן. ברית אסטרטגית נכונה. היה בה היגיון, הייתה בה חשיבות. אבל כשמלכי חשמונאי פרמו יותר ויותר את הריבונות ואפשרו לאותו קיסר, לאותם נציגים שלו, להיכנס לכאן ולהתחיל להחליט בין הורקנוס לאריסטובולוס, ושניהם שולחים לקיסר הרומי מי צריך להמשיך, והוא בוחן את זה, והוא בודק את זה, והוא מתערב כאן התערבויות גדולות מדי, זה הסתיים. כפי שכולנו יודעים, זה הסתיים בחורבן. לכן, אם יש שני לקחים, גברתי היושבת-ראש, לאור הגדול שאנחנו מאירים בנרות הקטנים, זה לשמור על הריבונות. ללמוד את זה ממלכי החשמונאי, אבל לשמור אותה באופן מלא, ולא לתת גם לברית אסטרטגית חשובה שיש לנו לפעמים עם מעצמה כמו רומא – זה נכון בימים ההם וזה נכון בזמן הזה – לא לתת לבריתות ולחשיבה האסטרטגית הזאת לכרסם בריבונות שלנו, לכרסם בריבונות, ולהוביל אותנו בסופו של דבר לאיבוד הריבונות. זה קרה, זה לא יקרה, ואנחנו כאן כדי להישאר. את הלקחים האלו אנחנו צריכים להפיק וללמוד. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והיום יותר מתמיד. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אהבתי את הרפרנס, עמית, מדור המכבים לדור הסרבנים. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, מחר בשעה 9:00 יש הפגנה בקריית שמונה. את יודעת על מה ההפגנה? כמו שפעם היינו צועקים: הפגנה, לא חשוב על מה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> על השגשוג הכלכלי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה. השגשוג הכלכלי, כן. בכל ממשלה מתוקנת מחר או מתישהו במהלך השנה וחצי האחרונות הייתה ממשלה מתכנסת בקריית שמונה, כמו שהלכו לדימונה, כמו שהלכו להרבה מקומות אחרים בארץ. היו מגיעים חברי הממשלה ורואים ופוגשים את הבוחרים שלהם, כי הרי הם אוהבים את הבייס. ממשלת ישראל לא תגיע להוד השרון, או כפר סבא, או שוהם, שסובלת עכשיו משרפות, נכון? היא לא תגיע. מה שנקרא, את ממשלתי מכיר אני. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יודע צדיק נפש - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אבל במקום שממשלת ישראל הייתה מגיעה לקריית שמונה, והייתה פוגשת את אירנה – אירנה היא תופרת שבמשך כל המלחמה נשארה בקריית שמונה, בחנות שלה, ותפרה בחינם בגדים לחיילי צה"ל. היא אפילו קיבלה על זה – לדעתי היא קיבלה מיו"ר הכנסת והרבה חברי כנסת – תעודת הוקרה. אני מגיע לאירנה, לאותה חנות, וכל הקירות – בגלל טיל שנפל, בורכאן שנפל איזה 100 מטר ממנה – כל הקירות מתפוררים; סדקים, דליים של מים. היא שמה דליים ליד הבדים, כדי שייקחו את הנזילות, שלא ירטיבו את הבדים ולא ירטיבו את החנות. היא עשתה מזגן חדש, בגלל שהיה צריך שם אוורור. אתם יודעים בכמה מס רכוש פיצה אותה? אגב, היא שילמה ארנונה באופן שערורייתי. כן, שילמה ארנונה. אתם יודעים בכמה מס רכוש פיצה אותה? 7,000 שקל. הקירות שבורים, הכול נוזל בחנות. היא תפרה בגדים חינם לחיילים, ומה היא קיבלה? 7,000 שקל. שתי חנויות לידה, אבי הספר – בן אדם לא נכנס אליו. שלוש חנויות ליד אירנה – יעקב מחנות דולפין, בגדי ים לנשים. סיפור מצחיק. פורר, הוא מראה לי את הקופה היומית שלו, אתה יודע על כמה? 250–300 שקל הוא עושה ביום, גג. בן אדם לא עובר שם ברחוב. כלום. כלום, כלום, אין. מחר הם מפגינים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - להוציא לפועל תוכנית של הממשלה לסיוע לעסקים קטנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין כלום. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו רצה לבטל את הפריפריה, הצליח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צחוק בצד. אני אומר לכם, אין כאב לב כמו להגיע לקריית שמונה. במקום שייקחו את האירוע הזה של פינוי – עזוב בכלל את הפינוי שפינו אותם. שני משפטים אחרונים. אני לא אגיד "משפט אחרון", כי אני לא רוצה ממש לשקר. אבל במקום, אני אגיד שכשפינו אותם באותו שישי אחר הצוהריים, התקשרו לראש העיר, אמרו לו: קדימה, הביתה. 183 יישובים – כל התושבים התפזרו. במקום שניקח את קריית שמונה, ניתן שם חינוך חינם, השכלה גבוהה בחינם בתמורה לעשר שנות מגורים, ניתן מגורים לשוטרים בחינם – לא בחינם, לתת להם בתמורה לשירות, והשכלה, חינוך, מע"מ – אלף ואחד דברים הממשלה יכולה לתת. אבל כלום. בקושי עונים לו. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. לרשותך, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התרחש פיגוע מחריד באוסטרליה נגד חברי הקהילה היהודית שביקשו לחגוג את חג החנוכה. אני מבקשת לשלוח מכאן תנחומים למשפחות הנרצחים, לפצועים ולקהילה היהודית באוסטרליה. ממשלת ישראל יצאה אתמול בגינויים על הפיגוע באוסטרליה, ושרים בה צוטטו – לממשלת אוסטרליה יש אחריות לביטחון אזרחיה. לרוב אני לא מסכימה עם חברות וחברי הממשלה, אך הפעם – אמת, לממשלות אכן יש אחריות לביטחון אזרחיהן. זהו בסיס החוזה שבין האזרחים לבין הממשלה. אבל מה, כאן אצלנו הממשלה בורחת כמו מאש מהמילה "אחריות". כך, חבר הכנסת ממפלגת השלטון הניח אתמול הצעת חוק להקמת ועדת טיוח רשמית למחדל 7 באוקטובר. ומה הטענה שלו, מדוע למעשה ועדת חקירה ממלכתית לא טובה לממשלה ולחבר הכנסת קלנר? תשובתם היא שהעם מסוכסך, מפולג, שחצי מהעם לא סומך על בית המשפט, ולכן מי שצריכים לקבוע את הרכב הוועדה והנושאים הם – שימו לב – חברי ממשלת הטבח. אני לא מתיימרת להבין את ההיגיון במהלך הלא-הגיוני בעליל הזה. זה כל כך מופרך לוגית, שאי-אפשר להתייחס לזה. אבל כן אני רוצה לשאול את חברות וחברי הממשלה: אתם יודעים למה יש פילוג בעם? אתם יודעים למה נפגע אמון הציבור בבית המשפט? לא עשיתי סקר, אבל יש לי כמה הנחות, ניחושים מושכלים: 1. יכול להיות שזה שיו"ר הכנסת פונה לנשיא בית המשפט העליון בכנס החורף ואומר לו "שופט בית המשפט", ולא אומר לו "נשיא בית המשפט העליון"; יכול להיות שזה שהיום יושב-ראש הכנסת הגיע עם יו"ר בית הנבחרים של פרגוואי למשפט פלילי של ראש ממשלת ישראל, יכול להיות שזה פוגע במעמד בית המשפט? יכול להיות שזה מכרסם בהפרדת רשויות? אי-אפשר לטעון שאי-אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית כי אין אמון לחלק מהציבור בבית המשפט, כשאותה ממשלה עומדת פה על הפודיום הזה ומטיפה חדשות לבקרים איך לא לסמוך על בית המשפט. לפני שבוע, בדיון 40 חתימות, ישב פה ראש הממשלה, ואני אמרתי לו שזו בושה וחרפה איך שהוא מוציא את דיבתנו בעולם, זו בושה וחרפה איך שמנהיגי העולם מסתכלים עלינו בגלל ההתנהלות המופקרת שלו ושל חברי הממשלה. מה הייתה תשובתו? הוא אמר לי: גברתי, זה עלינו. לא, זה לא עלינו – זה עליך, זה אך ורק עליך. אות הקלון והוצאת דיבתה של ישראל בעולם היא עליך, על ניהול התהליכים הפליליים שלך, ועל זה שאתה רוצה להפקיר את כולנו באמצעות ועדת חקירה לטיוח. לתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, 801 ימים שאומה שלמה מחכה לרן גואילי ותמונתו ניבטת מולנו. 801 ימים למחדל שראש הממשלה לא יתנקה ממנו. אני צמחונית כבר 45 שנים; לא אוכלת בעלי חיים, לא אוכלת סטייקים, אבל היום אני אחרוג ממנהגי ואני אדבר על סטייקים ועל כמה קל להפוך אותם. השנה היא 2003. שר האוצר נתניהו שולח חרדים רבים לעבודה ואומר: רבים מהם יושבים בבית או בישיבות ולא עובדים; הוא זועק שקצבאות הילדים מוגזמות מדי. זוכרים? 2004 – שר האוצר נתניהו מטיל מס אחרי מס, מנחית גזרה אחרי גזרה, כי הוא באמת שואף לשפר את המצב הכלכלי של ישראל; מעודד יציאה לעבודה, משתמש בסלוגן "לכו לעבוד". נתניהו באמת דואג לכלכלת ישראל. מר כלכלה של 2003 לא שרף את הכסף של אזרחי ישראל על דילים פוליטיים וג'ובים. חלפו 20 שנים. שנת 2023, וראו איזה פלא: מהפך, או: התהפך. ראש ממשלת הביזה מר בנימין נתניהו מעלה בהדרגה ובשיטתיות את הקצבאות לחרדים. טובה תחת טובה. נתניהו של 2023 התהפך, כבר לא דואג לכלכלת ישראל. הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים דואג רק לכיסא, והשותפים, שאותם הוא מכנה "שותפים טבעיים", נותנים לו בתמורה את מפתחות השלטון, את האפשרות להימלט מאימת הדין. נתניהו של 2025 מקמבן חוק השתמטות שעולה לקופת המדינה 60 מיליארד שקלים בשנה. ביזת הקופה הציבורית תמורת שרידות הקואליציה. השנה, 2025, נתניהו דואג רק לנתניהו. רוצים דוגמה לעוד סטייק? שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'. בשנה שעברה סמוטריץ' אמר שהוא יתמוך בחוק גיוס רק בתנאי שגם מערכת הביטחון תתמוך. בינואר השנה אמר שאם לא נסכים על חוק גיוס טוב, אפשר להעביר תקציב ולפזר את הכנסת. בשבועיים האחרונים השר סמוטריץ', בשיחות צפופות עם רבנים, מתהפך ומתבטא שיתמוך בחוק ההשתמטות. אוי לציונות הדתית, ואיפה סמוטריץ'. אני אחסוך מכם את הסרטון של השר קיש משנת 2014 שחרך את הרשת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הרשימה נעולה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיש, שקרא מדם ליבו לשוויון אמיתי בנטל, אמר: אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה גם מילואים וגם נפסיק לשרת. כן, גם הוא התהפך ותומך היום בחוק ההשתמטות. אז אני שואלת איפה היושרה שלכם. אבדה הבושה? איבדתם את הנאמנות לדרך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – שוב אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה, תעלה ותבוא. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אין דבר קשה יותר מלהגן על עמדת החרדים – כל היום: חוק ההשתמטות, משתמטים, השתמטות. איזה מצעד איוולת. ומכיוון שאין אף אחד שידבר בשמם, אני לוקחת על עצמי את המלאכה המאוד לא מתגמלת הזאת, אבל מישהו צריך לומר את הדברים, כדי להבין כמה הכול כל כך, כל כך, רדוד ולא קשור לעצם הבעיה. אף אחד לא מדבר לעניין, אף אחד. כדי להבין את זה, אני רוצה ללכת לדוגמה של טבעונים, קבוצה שאני מאוד מאוד מעריכה. בואו נדמיין עולם שבו יש צבא, ובצבא מכינים בארוחת בוקר רק בשר, בארוחת צוהריים – רק בשר, בארוחת ערב – רק בשר. יש 10% של טבעונים במדינת ישראל. הטבעונים האלה אומרים: אנחנו מוכנים להתגייס, אנחנו מוכנים להילחם, אבל אנחנו נמות ולא נכניס בשר לפה. מה אנחנו, הציבור, נגיד במצב הזה? היי, טבעונים, לכו לאכול בשר? אף אחד מאיתנו לא יגיד את זה. אנחנו גם לא נוותר להם על גיוס. אתם יודעים מה אנחנו נגיד? אנחנו נפנה לצבא ונאמר לצבא אחר כבוד: יש פה זכויות אדם בסיסיות, יש פה אדם שמאמין במשהו; המדינה לא יכולה להיכנס לאמונה שלו, ולכן אחר כבוד, נא לפתוח מטבח שמתאים לטבעונים, אחרת אנחנו מסכימים עם הטבעונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין מטבח כזה. אין מטבח לטבעונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש אוכל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> פה אנשים מתים, מה זה קשור לטבעונים? דוגמה לא טובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש אוכל? לי יש צליאק, יש לי אוכל? אין מטבח לטבעונים, לא צריך לשקר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נלך למקרה אחר. בואו נלך למקרה שבו הצבא הוא אותו צבא, אבל מה? כל מי שמתגייס מחויב מהיום להניח תפילין. מה יאמר ההורה ששייך לשמאל הליברלי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי חבר שהוא שמאל ומניח תפילין כל בוקר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אוהב את המדינה הזו, אני גידלתי את הילד שלי כדי להגן על המדינה הזו, אני מוכן שהוא יתגייס לצבא, חינכתי אותו להתגייס לצבא, אבל אני לא מוכן שהצבא יפלוש לאני מאמין החילוני שלי ויכריח את הבן שלי להניח תפילין. מה היינו עושים אם הצבא היה אומר: כל חייל להט"ב – welcome, אבל לפני שאתה מתחיל לשרת, לפני הטירונות, קודם כול תעשה שבועיים המרה. מה היו עושים הלהט"בים? נמות ולא נתגייס. זה האני מאמין שלנו. אנחנו לא מוכנים שהמדינה תיכנס לתוך מערך וסט הדברים האישיים שאנחנו מאמינים בהם. רק כלפי החרדים זה לא עובד; רק כלפי החרדים אף אחד לא מוכן להקשיב. שימו לב מה אומר פינדרוס, אחד שמייצג את החרדים נאמנה, ושירת בעצמו בצה"ל. הוא אומר משפט אחד: אנחנו רוצים להיכנס לצבא חרדים ולצאת מהצבא חרדים. הם כבר לא אומרים: אנחנו לא מאמינים במדינה; הם כבר לא אומרים: אנחנו לא רוצים להתגייס. הם אומרים: אני רוצה להישאר חרדי. אימא שהבן החרדי שלה התגייס ויצא בשאלה, ויש כל כך הרבה דוגמאות כאלה – מכל 120 חברי הכנסת, אני היחידה שלקחה את כל ההורים של החרדים שהילדים החרדים שלהם התגייסו והקשבתי להם. אחוזי היציאה בשאלה הם מטורפים, ולמה זה שונה מהציונות הדתית – את זה הציונות הדתית לא מבינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל פה אנשים מתים, פה אנשים נפצעים. מתים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שונה מהציונות הדתית כי זה לא תיאולוגי. החרדים לא באים לציונות הדתית ואומרים: אנחנו יהודים טובים יותר. זה קהילתי. הם אומרים: אנחנו לא יכולים לשמור על הקהילה שלנו מכיוון שבקהילה הזו, בניגוד לנוער שהיה בבני עקיבא ורואה הוט, רואה יס, הולך לסרט והולך לפעולה עם בת – הבחור החרדי שלא עשה את זה, ולא מכיר את זה, הדבר הראשון שנופל לו זה האמונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך את לא אומרת כלום? איך את לא אומרת כלום? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הראשון שנופל לו, בגלל הפער, הוא האמונה. ואנחנו רואים את הדבר הזה, אבל זה לא מעניין אותנו. זה לא מעניין אותנו, כי הם חרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש חרדים בצבא. אז לא לתת להם להתגייס? אז שלא יתגייסו? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו יכולים להבין טבעונים, אנחנו יכולים להבין להט"בים, אנחנו יכולים להבין חילונים. חרדים? הם מתלבשים משונה, הם מדברים משונה, הם נראים משונה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא לא אמרה את זה. היא לא אמרה את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לה? למה היא לא אומרת את זה, למה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא אמרה שצריך לתת את - - - << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא דומים לנו בשום צורה. ולכן אני אומרת, אפרופו קריאות הביניים של חברת הכנסת בן ארי: שמאל אמור לדעת את מה שגרוניס אמר, שיש פה תהליך חברתי קהילתי של להגן על המיעוט. זה לא 90% שרודפים 10% ולא מוכנים להקשיב; כי מה שחשוב לחרדים לא חשוב לנו, אז הם לא חשובים, והראשונים שמבינים את זה הם החרדים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא לא אומרת את מה שאת אומרת שהיא אומרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נגמר הזמן, אני עצרתי את עצמי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הראשונים שמבינים את זה הם החרדים, שהם לא חשובים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גלית, זה כבר כמעט שלוש דקות מעבר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום, משפט סיכום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> משפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מפריעה לך, כי נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבא לא מכשיר את עצמו לקבלת חרדים. הוא לא עושה את זה כי הוא יודע שהוא יכול לצאת מזה בקלילות. תדאגו להם למקוואות, תדאגו להם לבתי כנסת, תדאגו להם לזמן תפילות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש בתי כנסת. איך כל הדתיים נמצאים בצבא? די כבר, די, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תדאגו להם להפרדה טוטלית מנשים, כי זה האני מאמין שלהם. והאני מאמין שלהם לא פחות חשוב מהאני מאמין של כל בן אדם אחר. במקום לרדוף אותם – לא יועז הנדל, לא ועדות, לא: נוציא להם את הזכות לבחור, בואו ניקח להם גם את האזרחות – שום דבר לא יעזור, זה רק מרחיק. אמון, הקשבה ולתת כבוד לעולם החרדי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לזה אני מאוד מסכימה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אחיי החרדים, אני נותנת לכם כבוד, ואני אמשיך להציג את דעתכם הצודקת עד שהצבא יתחיל לזוז ולגרום - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבא עושה דברים מדהימים. די, אותנו כבר מזמן היו מורידים מהדוכן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לאימא, לגרום לאימא להאמין שהיא יכולה לשלוח את הבן שלה לגיוס משמעותי, והוא יצא חרדי כמו שהוא נכנס. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה משפט אחד, אבל עוד לא הייתה נקודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כולכם מרחיקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה מרחיקים? את יודעת כמה חרדים יש? כמה דתיים יש? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא הקשבת למה שאמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקשבתי לכל מה שאמרת. הצבא לא מכשיר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, היא אמרה שצריך לתת מתווים מותאמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את, את – כמה האנשים שלכם משלמים בחיים שלהם, לומדים תורה ומתים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, אבל היא לא אמרה את מה שאת אומרת שהיא אמרה. היא אמרה שהם לא צריכים להתגייס, מירב? בבקשה. חבר הכנסת בועז ביסמוט – כבוד היושב-ראש – לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אומנם המליאה לא מלאה במיוחד, אבל הרוחות סוערות, ואני אעשה לכם את זה קל. בואו נעשה את זה קל. אמרה חברתי לסיעה שצריך להכשיר. באמת צריך להכשיר עוד בסיסים כמו תבץ, שמקדם את החיילים החרדים שרוצים לבוא להתגייס. הגיע הזמן להפסיק לקרוא לזה "חוק ההשתמטות", כפי שאומרת חברתי גלית דיסטל, והיא צודקת בדבר אחד. האם הצבא באמת – אנחנו עדיין ממתינים לאותן פקודות מטכ"ל שיבטיחו שיהיו את אותן פלטפורמות שתואמות את הציבור החרדי. מה היא אמרה רע? מה הדבר הרע שהיא אמרה? היא כל כך צודקת. אני מחזק את דברייך, אני מחזק את דברייך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה משהו שכולנו צריכים לדרוש, שבאמת המתווים יהיו מהודקים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הצבא אומר שהוא מוכן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הם לא חשובים. מה שחשוב לא חשוב - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, בתור אחד שעם כל הכבוד פה, עם כל הכבוד למי שיושב כאן – אני זה שארבעה חודשים הולך לישיבות, מדבר עם רבנים. זה חוק גיוס. יש פה דבר היסטורי, דבר נפלא שקורה, ואני מודה לציבור החרדי שאכן נכון ללבוש את המדים. אבל זה ייעשה כתהליך, ולא באיזו שיטת רבולוציה שאתם רוצים, ואתם רק מרחיקים אותם מהצבא, עם כל הכבוד. לענייננו, אחרי נאומו – אני נהייתי עכשיו מבקר נאומים של חברי עמית הלוי, שדיבר באמת על החשמונאים, על צאצאיו של מתתיהו הכהן, ומישהו מהאופוזיציה בא ועלה, ומייד אחרי זה הגיב ואמר: הכיצד אתה מדבר על החשמונאים, ואתה מקדם סרבנות? יש לי חדשות בשבילו: בצד הזה אנחנו את אחים לנשק לא רוצים לשמוע. בטח התכוונת אליהם, אני רוצה להניח. אז אצלנו הם לא מדברים במליאה, ואנחנו מקיאים אותם מאיתנו. ואנחנו לעולם לא נכשיר אותם, כפי שחלק מכם עושים, וזאת בושה גדולה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לעולם לא תגיע לקרסוליים שלהם. אתה לא צריך להכשיר אותם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> וטוב שכך. איזה מזל. החמאת לי עכשיו, החמאת לי עכשיו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך להכשיר אותם. איפה אתה היית אחרי 7 באוקטובר? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> החמאת לי עכשיו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איפה התחבאת כשהם באו והם חילקו מזון? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם לא קיבלתי מחמאה כזאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אחים לנשק – אנחנו מקיאים אותם, ולוועדת חוץ וביטחון הם לא מוזמנים ולא ידברו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל שתקיא אותם? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתם בכלל? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי דבר כזה. עוד לא ראיתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את מי אתה מייצג? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ולענייננו, הבוקר, העיתונות האוסטרלית – אגב, עוד כמה מנדטים ירדו מכם כעת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עוצרת את הזמן. אתם לא יכולים להפריע. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ותודה שאתם מורידים לעצמכם מנדטים. לגבי הבוקר, העיתונות האוסטרלית דיברה באמת, פתחה, העיתוןAustralian The על Massacre of the Jews, על הטבח ביהודים. ואני מכיר היטב את חוף בונדיי, כבוד היושבת-ראש, ואני זוכר את המקום הזה. היו כמה שנים שהייתי מרצה שם באוניברסיטת ניו סאות' ויילס במשך קיץ אחד וקיץ נוסף. ואני מכיר את המקום. אחד מהאנשים שלמדו אצלי שלח לי הודעה – מתי זה היה? ביום א', 13 ביולי. והוא אומר לי: תראה איזה דבר מזעזע – במלבורן, העיר שבה אני מתגורר, לא בסידני, בפינתElizabeth street ו-Borg street, יש את בניין הדואר הגדול. והחליטו להניף שם – בזמן המלחמה פה, כמובן עם ההפגנות נגד ישראל, וכמובן כל ההכפשות, אם את זוכרת היטב: אנחנו מבצעים רצח עם וטיהור אתני ומדיניות ההרעבה – החליטו אז, באמת מתוך סולידריות, דגל פלסטין – דגל אש"ף, כי אין פלסטין, סליחה, טעיתי – על ראש הבניין. יפה מאוד. כמובן, זה התלווה להחלטות של שרת החוץ האוסטרלית, כמובן, לא להכיר במערב ירושלים. אגב, גם אני לא מכיר במערב ירושלים כבירת ישראל; אני מכיר בירושלים כבירת ישראל, אז פה אני דווקא מסכים איתה. אבל כל המדיניות המגמתית הזאת. ולכן אני אומר את זה, ואני אומר את זה גם בשם חבריי, קהילת היהדות האוסטרלית, מה שקרה אתמול – אי-אפשר לפטור את ממשלת אוסטרליה מאחריות למה שקרה. הם צריכים להבין, וגם כאן בבית – אפרופו, אני חוזר לחברים שלך, אחים לנשק; אלה שיוצאים לחו"ל, מוציאים את דיבת הארץ, מכפישים את ישראל כפי שהם עשו, כן? כל אלה צריכים להבין את ההשלכות ואת התוצאה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> החברים שלך משמיצים הרבה יותר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ואל תופתעו מחר, כאשר יש אירועים, כולל אלימים ביותר, על רקע אנטישמי, אשר מכתימים את מדינת היהודים. בואי נגיד, ההיגיון מאוד קל – אם מדינת היהודים היא פושעת, לשיטתם, הרי שמי שתומך ביהודים בעולם אחראי בדיוק לכך. ולכן תהיו אחראים כאשר אתם עושים את זה. וממשלת אוסטרליה צריכה לעשות בדק בית היטב, וכן, יש לה חלק. היא אחראית למה שקרה אתמול. היא לא האחראית המלאה, כמובן, אבל היא בהחלט תרמה לפיגוע המחריד הזה. אני מאוד מקווה שממשלת אוסטרליה תתעשת ותשנה קצת את המדיניות שלה כלפי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית, תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, אתמול פרסמתי הודעה לגבי הפיגוע באוסטרליה וכתבתי: הפיגוע האנטישמי הנפשע באוסטרליה ראוי לכל גינוי. אין לסבול פשע נגד חפים מפשע; אין לסבול פשע כזה נגד חפים מפשע במהלך חג או בכל מצב. פעולתו הנועזת של אחמד אל-אחמד, המוסלמי שהציל חיי רבים, מוכיחה כי חיי בני אדם הם מעל לכל מחלוקת הקשורה לדת, לגזע וללאום. בנאום הקודם שלי ביקשתי, דרשתי, מראש הממשלה לכווץ אליו לתוך משרד ראש הממשלה את הרשויות והסמכויות שנוגעות לחברה הערבית, מאחר שרבים משרי הממשלה נוקטים צעדים ושוקלים שיקול פוליטי כאשר הם מחליטים לגבי החברה הערבית. במיוחד ביקשתי, דרשתי, מראש הממשלה לקחת למשרד ראש הממשלה את הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הערבית, שהיא הרשות שאמונה או מוסמכת לנהל את תוכניות החומש של החברה הערבית. אני פונה מכאן, בערבית, גם לראשי הרשויות, בדרישה או בבקשה להצטרף לדרישה הזאת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אדון מנסור, אתה לא דיברת על מאי גולן ובן גביר. סליחה, גברתי היו"ר, הוא אמר שהוא מתרגם, והוא לא דיבר על בן גביר ולא על מאי גולן. הוא לא מתרגם את מה שהוא אמר. למה אתה כזה שקרן? למה אתה כזה שקרן? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה שקרים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לחזור למקום, מה זה? לחזור למקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר. הוא עכשיו הזכיר את בן גביר ומאי גולן. הוא לא הזכיר אותם בעברית. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, נגמר הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, עבר הזמן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - - ) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עבר הזמן. אנחנו צריכים לוודא שבאמת הדברים שנאמרים פה בשפה שלא מובנת לנו יתורגמו לנו בזמן אמת, ולא בזמן אחר. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה, לא הזכרת את מאי גולן ובן גביר. לא הזכרת, מנסור. מה קרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא פניתי אלייך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, גם את רוצה להבין מה שהם אומרים, נכון? אני רוצה לקוות, אלא אם כן את לא מתייחסת ברצינות למה שהם אומרים. בבקשה, שקט במליאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, עכשיו אין לי סיכוי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט במליאה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? למה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט. הינה, אני אתן לך את כל הזמן. לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, אני רציתי לדבר על משהו אחר, על החקיקה החדשה שמשלימה את החוק של אמסלם, אבל אני חייבת להגיב לבועז. חייבת להגיב לך, למה שעלית – קראת לחברים לנשק החברים שלי, נכון? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אם את מגינה עליהם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך - - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אם את מגינה עליהם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מה זה מגינה עליהם? היית מת שיהיו לך חברים כמוהם. ואני רוצה להקריא לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי, בבקשה. אל תפריעי לי. אני רוצה להקריא לך מיהם החברים האלה, למרות שברמה האישית לא מכירה אפילו אחד מהם. לא יודעת איך הם נראים. אבל, ואללה, חברים כאלה אני רוצה. אני רוצה להקריא לך משהו, כי חוץ מזה שב-7 באוקטובר, בזמן שאתם התחפרתם במחילות שלכם, הם אלה שירדו לדרום, חילקו מזון בשדרות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הגיעו לעזור לחקלאים, הצילו אפילו בעלי חיים, הקימו חמ"ל למצוא נעדרים, עזרו לחיילים, לקחו אותם טרמפים, בזמן שאתם את הראש שלכם לא הוצאתם. אני בהלוויה אחת לא ראיתי את שניכם – זה אחד. דבר שני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנשים מסוכנים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> או שתיתני לי עוד זמן או שתשתיקי אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, מה זה, שוק? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, אני אעצור את הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החברים שלי, כמו שאתה קורא להם – הלוואי והם היו חברים שלי – קיבלו ככה: קיבלו פרס מהפורום הביטחוני הבין-לאומי של HALIFAX; קיבלו בינואר את אות גיבור העורף של המועצה הציונית בישראל; בפברואר קיבלו הנשים הפעילות בארגון את אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע - - - אות הנשיא להתנדבות בחמ"ל האזרחי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, חכי. אני עוצרת. שנייה, שנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רואה אותם ממטר, הם יכולים להמשיך לצעוק כאן. הם יודעים יפה מאוד מי החברים שלהם. אות הנשיא להתנדבות לחמ"ל האזרחי - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ראש עיריית שדרות אלון דוידי העניק להם את אות ההוקרה לחמ"ל האזרחי. עכשיו אתם מחפשים אשם. הרי לא אתם אשמים ב-7 אוקטובר. מה נעשה? את מי נאשים? האשמנו את הרמטכ"ל – הוא לא נמצא. האשמנו את שר הביטחון – הוא לא נמצא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, את שמעת את העדויות של המחבל - - - המחבלים אומרים את זה - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקי להפריע לי. האשמתם את היועמ"שית, האשמתם את זה. כולם לא נמצאים, פיטרתם, ואתם עדיין כושלים בתפקיד שלכם. אז עכשיו אמרתם: בואו נאשים את אחים לנשק. הם אשמים בכול, למרות שאני חוזרת על זה שוב פעם: ב-7 באוקטובר, כששר המשפטים התחפר, ואז כל השרים שלכם נעלמו מהשטח, אף אחד לא היה בשטח, מי שראינו בדרום זה רק את אחים לנשק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את לא היית בדרום. אני הייתי בדרום, והם היחידים שראיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא לוחמת. אח שלי, הבן שלי - - - אני לא לוחמת. אני לא הייתי - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה להמשיך לצעוק פה עד מחר. זה לא הופך אותך לצודקת. זה לא יהפוך אותך לצודקת. לא יעזור לכם. אני חוזרת שוב, לא מכירה ברמה האישית אף אחד מהם, אבל אלה החברים שאני רוצה, ולא כמו החברים שלכם, של-14 מהם יש כתבי אישום. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקראי את העדויות של המחבל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עם אחים או חברים כאלה, מי צריך אויבים? טוב, חברת הכנסת מירב בן ארי. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, למה אתם נכנסים לטירוף כשאתם שומעים אחים לנשק? מה קרה? מה זה? אז אחים לנשק, אחים לנשק. לא צריך להיכנס לטירוף. אפשר לנשום. זה בסך הכול ארגון שכשהמדינה לא הייתה הם היו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסך הכול ארגון שהציל אנשים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ממש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה לעשות? זה נכון. אני הייתי בחמ"ל שלו, אבל אין לי זמן לבזבז עליכם את אחים לנשק, כי אתם נכנסים לטרפה, ואין לי זמן לזה. אני רוצה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי "אחים לנשק" כדי לראות שאתם - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, היא לא מדברת על אחים לנשק. נו, יאללה, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, אני רק רציתי לראות את הטירוף, ועכשיו אני עוצרת. אני רוצה לדבר על הנאום של גלית דיסטל שהיה כאן על החרדים. אוה, עכשיו יש שקט. תודה. הינה, תראי, זה דווקא בסדר. לבוא ולהגיד שהצבא לא מתאים. הוא לא מכשיר את עצמו. תגידו לי, איך אתם לא מתביישים? הצבא עשה תהליך מדהים. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יו"ר ועדת חוץ וביטחון. אתה צריך להכשיר, אתה צריך להבין – אבל אם אתה תפריע לי, אני אעצור, ותעצרי לי את הזמן. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה שהצבא מתאים את עצמו? מה רע בזה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה היה? חוצנים השתלטו על הדוכן. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> לא. תסבירי לי מה רע בזה שהצבא מכשיר פלטפורמות לחרדים? מה הבעיה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תהיה בשקט. אם תהיה בשקט. לא, אבל זה הזמן שלי. אתה דיברת, לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אעצור את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא עובד ככה. זה לא עובד שכשאתם מדברים, אנחנו לא מפריעים, וכשאני מדברת, אתה לא מפסיק. מה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא יודעת מה קורה פה. מי שם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טירוף. בגלל אחים לנשק, אחים לנשק. כולם פה בטרפה. אוקיי, תנו לי לחזור לחוק הגיוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי זה לא מפריע. לכם זה גורם לסחרחורת. עוד מים? שתית עוד מים? לא ידעתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תנו לה לסיים. אחר כך תאמרו מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו בדקה שנותרה לי: הצבא היום יכול – ומתאים – להכניס חרדים. ולא יכול להיות שעולה לכאן חברת כנסת מהליכוד, מפלגה ליברלית, מפלגה שחרתה את השוויון בנטל – לפחות פעם, היום זה כבר התהפך – מפלגה שיש לה מצביעים. וגם, אגב, פניתי אלייך כי את יודעת כמה דתיים, ציונות דתית, חרד"לים מתים ונהרגו, במלחמה הזו? איך אתם אומרים דבר כזה? איך אתם, מפלגת הליכוד, נותנים יד להשתמטות המונית? חוץ ממעטים כמו דן אילוז, כמו יולי, כמו שרן, שבאים ואומרים: לא תהיה השתמטות – למה אתם נותנים יד לחוק הזה? חוק שאין בו סנקציות. יושב באמת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ובמקום שינקוט עמדה ערכית אמיתית – אז היא עומדת כאן ובאמת מטיפה לנו. ואני אומרת גם לך. בסוף, כשירדה יסמין, אמרת: עם חברים כאלה לא צריך אויבים – דעתך על אחים לנשק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דיברתי על אחים לנשק. לא דיברתי על - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. דעתך על אחים לנשק. לא אמרתי. אגב, אני חושבת שזה משפט נורא. אבל זו דעתך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעיניי הם אויבים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשיורדת חברת כנסת מהליכוד, ואומרת: הצבא לא יכול להכשיר חרדים, שזה בסדר שהם ממשיכים להשתמט, אין לך שום אמירה ערכית? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל היא לא אמרה את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שהיא אמרה. זה מה שהיא אמרה. היא אמרה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, היא לא אמרה. היא אמרה שהצבא צריך לייצר מתווים מותאמים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לצבא יש, ויש פלוגות מיוחדות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא נכון. אני אומרת לך שזה משהו - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי, את חושבת שלצבא אין היום - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את חושבת שאני חושבת שהם לא צריכים להתגייס? את חושבת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. סליחה, תשמעי את ההמשך. אמרתי: את צריכה לבוא ולומר שאפשר להיות דתי מאוד, שומר תורה ומצוות, ולצאת למלחמה. ואת האמירה הערכית הפשוטה הזו אף אחד מכם לא אומר. אתם איבדתם את הדרך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אומרת את זה, אבל אני אומרת שכרגע אין מספיק מתווים מותאמים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מספיק. את יודעת כמה מתגייסים בשנה? 400. את יודעת כמה הולכים להיות לוחמים? 200. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואם יהיו יותר, יהיו יותר - - - אני אומרת לך שאת זה אני מכירה לפני ולפנים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את זה אני מכירה לפני ולפנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - נגמר הזמן - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? אני לא שומעת. שמתי את המשקפיים לשמוע. עליזה, תנשמי. הכול בסדר, תכף אתם הולכים הביתה לקייטנה של הליכוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר יואב קיש לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מירב, השר קרעי, אני עליתי לפה לתת סיכום קצר על אחים לנשק. חבורה בזויה שפירקה פה צבא, וגרמה לאויבים שלנו לחשוב שאנחנו חלשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בעצמך קראת לסרבנות. אתה קראת לסרבנות. למה לא התנצלת? אתה סרבן בעצמך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הם לא ייכנסו לבתי ספר, ולא יעזור שום דבר. אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה: אחים לנשק, חבורה שפירקה פה צבא, לא תיכנס לבתי ספר. ואם אתם רוצים לדעת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא התנצלת על הסרבנות שלך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני ממשיך. אני עונה לכם גם כן. אני עונה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת לא להתגייס. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אל תגידי, אל תשקרי. הינה, תקשיבי. אל תשקרי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת לא להתגייס או לא? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, הינה אני אומר לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה סרבן, אתה סרבן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תהיי בשקט רגע, תשמעי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה יואב קיש של 2014? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת או לא אמרת? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה יואב קיש, אומר לך בצורה הכי ברורה. אתם נלחמים על סרבנות? אתם רוצים שחוק הגיוס לא יצליח? אתם הפלג התל אביבי. יש לנו את הפלג הירושלמי שלא רוצה חרדים בצבא, ואתם הפלג התל אביבי שלא רוצה חרדים בצבא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> במקום להתנצל - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה? איפה אתה גר בכלל? איפה אתה גר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לימור, אני לא יכול ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת שתפסיק לשרת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה פופוליסט. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הלם, הוא גר בהוד השרון ואנחנו הפלג התל אביבי? לבאר-שבעית אתה קורא הפלג התל אביבי. אין לתאר את העולב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. אני לא רוצה להתחיל בקריאות. בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל יום אני מתבייש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא התנצלת? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בחברה הישראלית יש כאלה שרוצים שחוק הגיוס ייכשל. הם לא רוצים שחרדים ייכנסו לצה"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ראש השוויון בנטל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מירב, את מוכנה להקשיב? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בחברה הישראלית יש קיצוניים משני הצדדים שרוצים שאנחנו ניכשל בגיוס חרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה קיצוניים? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה אני אומר לכם: אנחנו נגייס אותם, על אפכם ועל חמתכם. מהסיבה הפשוטה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך תגייס? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה כישלון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בבקשה, בבקשה, והם עושים מה שהם רוצים. אני רוצה לענות לכם עניינית, ואתם לא מסוגלים להקשיב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עניינית – אתה מאוד ענייני. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, בבקשה, אני אתחיל בקריאות. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עונה לכם עניינית, ואני רוצה גם להתייחס בדיוק למה שקרה בעשור האחרון – כי הייתי שותף למחאה לשוויון בנטל גם לפני עשור, ואז רציתי בכוח: כולם לצבא. זה לא יעבוד, זה ייכשל. וזה השינוי היחיד שאני הבנתי. ובדרך שאנחנו נעשה פה – ונמצא פה חבר הכנסת ביסמוט – אנחנו נביא לשינוי מסיבה אחת, כי החרדים יצביעו בעד החוק, וזה שינוי פנימי תרבותי עצום שלא היה מעולם. אז כל מי שלא לומד יתגייס לצבא, ואתם תראו אלפים רבים, כי זה מה שצריך לעשות. זה מה שאנחנו רוצים להשיג, בניגוד אליכם, הפלג התל-אביבי והפלג הירושלמי, שעושים הכול שלא נצליח לגייס חרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הפלג התל-אביבי – אתה גר בהוד השרון. בהוד השרון. מי ישמע, תפסיק כבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה קשור? מה קשור? אני איש ימין, ליכודניק, שגר בהוד השרון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. יואב, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לקרוא להם פלג תל אביבי? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> שירתי עד גיל 51 בצבא, במסלול לוחם, הילדים שלי לוחמים. ואת עם השקרים שלך מנסה להגיד שאני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? אתה קראת לסרבנות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני קראתי? מעולם - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי. אז שלא יפנה אליי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. אבל הוא אומר את הדברים. רשות הדיבור שלו. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר אליי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז תבקשי אחר כך - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מבין שזה כואב לך לשמוע את האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא כואב לי כלום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כואב לך מאוד לשמוע את האמת, ואת לא יכולה להיות בשקט. את רגילה לצעוק, אבל תקשיבי לאמת. והאמת – אמר את זה גם איתי בן חורין, שאין לי שום קשר איתו, חוץ מזה שבסרטון המפורסם שעליו את מדברת הוא ישב לידי והיה אז במחאה. והוא כתב וצייץ בעצמו. תסתכלי על הציוץ שלו עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממני? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תסתכלי על הציוץ. הוא כתב: יואב קיש היה נגד סרבנות אז. ולמה הוא אמר את זה, את יודעת? כי היו קולות של סרבנות, ואני נלחמתי בהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אמרת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי. אל תשקרי. אל תשקרי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת מה אני אמרתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להקריא לך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך. אני אמרתי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא ברשות דיבור. אני מבינה מה את אומרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תקשיבי. אבל, מירב, תהיי בשקט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, את יכולה אחר כך לבקש להגיב. אין בעיה. את יכולה להגיב. הוא פנה אלייך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת, אי-אפשר לנהל אתכם דיון, כי כל מה שמעניין אתכם זה פופוליזם. את לא עצרת את הפה שלך, לא הפסקת להפריע לי מהרגע שעליתי. תקשיבי דקה ואז תתייחסי. אני חוזר ואומר לך: תסתכלי אצל איתי בן חורין, הוא אמר בפירוש היום – הוא הוציא ציוץ לפני כמה ימים – שאני תמיד הייתי נגד סרבנות. עכשיו, למה הוא אמר את זה? כי הוויכוח על סרבנות היה כבר לפני עשור, ואז במחאה אנשים רצו סרבנות. אני הייתי מי שהתנגד, ועצרתי את זה. לאותם אלה שאז רצו – מה אני עשיתי באותה מסיבת עיתונאים? אמרתי: חבר'ה, תשימו לב, תהיה פה סרבנות. אתם יודעים? אולי דבר אחד אני יכול להגיד, שחזיתי שיהיו גם אחים לנשק. שיהיו אנשים מטורללים שיקרעו פה את הצבא, כי רצו לעשות את זה אז, ואני התנגדתי. אני הזהרתי: אם לא נתקן, זה יגיע. לצערי זה הגיע. אני תמיד הייתי נגד. אני שירתי עד גיל 51, אם הייתי יכול הייתי משרת יותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה היית נגד לפני עשר שנים - - - לקחו ציטוט שלך, הוציאו מהקשרו. חוצפה כזאת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לך: תשאלי. אבל אתה יודעת מה, זה לא אני. תסתכלו, איתי בן חורין, אין לי שום קשר איתו, הוא בצד ההפוך לחלוטין במפה הפוליטית. הוא כותב עכשיו שיואב קיש היה נגד סרבנות. אז מה הם מנסים? מנסים לקחת אותי, להראות כאילו אני הייתי הסרבן. זה הרי השקר הכי מוחלט שיש. אתם יודעים, אני מדבר שם, אני אומר על הבן שלי, שהיה בן 14. הבן שלי, אז בן 14, היום בקבע, לוחם, נלחם בכל המלחמה הזו. פשוט חוצפה שאותם אנשים בזויים, אחים לנשק – אני אספר לכם עוד סיפור על אחים לנשק, ותראו את התקשורת. עולה עודד בן עמי עם סיפור שכאילו הם הקימו בית ספר. תבינו את השקר. אנחנו, משרד החינוך, הקמנו בית ספר לקריית שמונה – דנציגר. לקחנו את הסינמה סיטי, שכרנו את המשרדים, 300,000 שקל לחודש שילמנו. מי ישב שם לפנינו? אחים לנשק. הם יצאו החוצה, אנחנו נכנסנו. מה הסיפור בערוץ 12? אחים לנשק פתחו בית ספר לקריית שמונה. כמה שקרים. כמה בזויים אתם יכולים להיות בערוץ 12, שאתם לוקחים את האמת, מסובבים אותה והופכים אותה לפייק מוחלט. הינה אני אומר לכם. אתם רוצים עוד סיפור? הינה אני מספר לכם. אתם יודעים מה? זה נוגע אליי אישית. אשתי, עד 120, בכל יום חמישי הייתה נוסעת ב-05:00, עוזבת את הבית עם כמה נשים – כן, מהוד השרון – להתנדב בשדרות במלחמה, להכין סנדוויצ'ים ואוכל לחיילים בעזה. מכינים כמויות עצומות, מטבח שלם. מה עשו אחים לנשק? הינה, החברים שלך. בסוף, כשכל האוכל מוכן, באים, לוקחים, שמים סטמפה של אחים לנשק ומחלקים. זה אחים לנשק. ארגון בזוי. ארגון שגרם לצבא במדינת ישראל להיכשל. ארגון שמנע מהמפקדים להילחם בסרבנות. הם לא ייכנסו לבתי ספר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה קרה בכל מקום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שיתבעו אותך. תכין את הכסף. כל יום אני מתבייש שאתה שר חינוך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. להתמקם בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 27, אין מתנגדים, אין נמנעים. נוכחים – שישה. אני קובעת כי הצעת חוק הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. יישר כוח, צגה. ממש מזל טוב. חשוב מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה חוק של אייכלר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, של אייכלר. אז חשבתי שאנחנו עוד שם. בסדר. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025, בקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביקשתי הודעה אישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. סליחה, הודעה אישית. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש נאום שלא מזכירים אותך? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, עמד כאן שר החינוך וקרא לי "שקרנית". הרי כשפעם אחת אמרתי כאן על מישהו שהוא שקרן, אמרו לי: מירב, תגידי שהוא לא דובר אמת. אז אני לא אגיד שהוא שקרן, כמו שהוא אמר עליי, אני אגיד שהוא לא דובר אמת. אני מקריאה לכם את הציטוט המדויק של שר החינוך ב-2014: אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה גם מילואים וגם נפסיק לשרת. אנחנו נחליט אם בגיל 24 נבוא לצבא, ואני אמרתי את זה לנתניהו וגם ללפיד. זה ציטוט מדויק של שר החינוך היום, ואם זה לא סרבנות, אז אני לא יודעת מהי סרבנות. עכשיו, יכול להיות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הביא את זה בשם האומרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. אל תפריעי לי. יכול להיות שבאמת הוא לא מסכים עם שום מילה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה ציטוט שלו או שהוא אמר את זה בשם מישהו אחר? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ציטוט שלו. אמר. אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הביא את זה בשם האומרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. די. תירגעי. אני אמרתי מה שהוא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשם האומרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר בנחת. לא בא לי לצעוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר בנחת. אין לי כוח כבר לצעקות שלך. באמת, את מתישה אותי. אני רוצה לדבר בנחת. שר החינוך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. תניחי לי כבר. תניחי לי. לי. תשחררי ממני. באמת. את יושבת כל היום באובססיה עליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, את לא מעניינת אותי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שחררי אותי. אני מדברת על יואב קיש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל שר החינוך אמר עכשיו שהוא אמר את זה בשם האומרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה לעצור לי את הזמן? די. אני לא מסוגלת להוציא משפט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עוצרת את הזמן. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר. אין כבוד לאמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזרת על מה שהוא אמר. שאלה אותי היושבת בראש אם זה ציטוט – לא, יש סרטון, אם תרצי אני אשלח לך. זה מה שהוא אמר: אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה מילואים וגם נפסיק לשרת, ואנחנו נחליט אם בגיל 24 נבוא לצבא. הוא אמר את זה בשנת 2014. תראי מה אני אומרת לך, יכול להיות שהיום הוא מצטער על זה. זה יכול להיות. אז למה אתה לא מוציא הודעת התנצלות? למה אתה לא אומר: טעיתי? למה? אני בטוחה שגם לי וגם לך יש משפטים שאמרנו ואנחנו מצטערות עליהם – לי יש, הינה, אני אקח על עצמי. למה אתה לא אומר שטעית? כי אמרת את זה. בסרטון רואים אותך מדבר. אחים לנשק, שאתה אומר שהם סרבנים וסרבנים, אבל, באמת, מאות מהם הלכו ושירתו את המדינה – אני פקדתי בתים של משפחות שכולות, של חיילים שנהרגו – למה אתה ממשיך להסית נגדם, לקלל אותם, ואתה סבבה? ואתה בא ואומר כאן, יושב ואומר: לא, זה לא אני אמרתי. אמרת. אמרת – תיקח אחריות על הדברים שלך. לקרוא לי שקרנית? מה יש לי להיות שקרנית? תעשו גוגל ותראו. באמת, החיים כל כך פשוטים היום. תראו מה אמר שר החינוך. וכשמישהו אומר שהוא יפסיק לשרת זו סרבנות. אני רוצה להגיד לך, הייתי חמש שנים בצבא. בחיים לא חשבתי לא לשרת בצבא. ואני אספר לך עוד משהו. אני למדתי בבית ספר דתי, עד כיתה י"ב, רק בנות, ו-90% מהכיתה שלי לא התגייסה. יכולתי ללכת לשירות לאומי, כי למדתי בבית ספר רק עם בנות, בבר-אילן. אבל רציתי לשרת את המדינה שלי, כי הרגשתי אחריות. אז הלכתי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הן לא פחות משרתות. בשירות לאומי הן לא פחות משרתות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה, תדעי לך, בנאום הקודם שלי אמרתי שהגידול הכי משמעותי בצה"ל הוא בבנות הדתיות, ובכלל בבנות שמשרתות – מ-500 ל-5,000. וזה לא בזכות הממשלה, אגב. זה בזכות בית המשפט. אבל נשִׂים בצד. יכולתי לבחור לא לשרת ובחרתי לשרת. ולא רק שירתי – הייתי חמש שנים בצבא, ובסוף הייתי קצינת חינוך של חטיבת גולני. כי בחרתי לשרת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה באת להפריע גם את? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גלית, אני אצטרך לעדכן את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לקחתם ארגון – עוד פעם זאת? אני לא רוצה להרים את הקול. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גלית, גלית. חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את תומכת בסרבנות. את תומכת בסרבנות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - את זכות הדיבור שלי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברגע שאת מגינה – וואי, אבל ברגע שאת מגינה על חרדים, מה לעשות? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כרגע מי שמונע מהחרדים להתגייס זאת את. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די. זו הממשלה שלך מעודדת סרבנות, מעודדת השתמטות. אני בעד שירות צבאי. אני חושבת שכולם צריכים לשרת בצבא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כרגע מי שמונע מהחרדים להתגייס זאת את. את מעודדת סרבנות. את מעודדת את אחים לנשק. את חושבת שרק את התגייסת. את רוצה משאית עם מדליות? גם אני התגייסתי. אבא שלי התגייס, אח שלי התגייס, הילדים שלי התגייסו - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואי, תקשיבי, מה את רוצה ממני? את נכנסת לי באמצע הדיון. די, די כבר. את תומכת בהשתמטות. את, נציגה של מפלגת הליכוד – מעודדת השתמטות בחסות המדינה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי שמונע מהחרדים להתגייס זאת את. רק את. את עושה הכול כדי שהחרדים לא יתגייסו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, הזמן. הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יעזור. תיתני לי עוד דקה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את עושה הכול כדי שהחרדים לא יתגייסו, כי זה נותן לך הון פוליטי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די כבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, אני – טוב, יש לך - - - חצי דקה. בבקשה, חצי דקה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את רוצה שהם לא יתגייסו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תעצרי. תעצרי. אני לא אדבר במקביל אלייך. לא שומעים מילה ממה שאת אומרת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - כמו שאני לא יכולה לנאום כי את כל הזמן מפריעה לי, אני לא אתן לך לנאום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. גלית, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די. נו, אבל אני לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אני צריכה, אני - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גברתי יושבת-ראש הישיבה, כל הנאום שלי היא דיברה. לא הייתה מילה שאמרתי בלי רעשי רקע של הגברת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, ולכן את יכולה לעלות - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה לא הערת לה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא אמרתי עליה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני הערתי בלי הפסקה - - - בבקשה, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> וזה לא עזר - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, די, אבל מה אתן רוצות, ללכת ולדבר ביניכן? את היושבת-ראש, היא מפריעה, תעצרי את זה כבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את, את מעודדת סרבנות. את מעודדת סרבנות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרי כבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אנחנו רוצים שהמליאה תמשיך לפעול. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מירב בן ארי מעודדת סרבנות. כל הזמן מעודדת סרבנות. היא לא רוצה שהחרדים יתגייסו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. מה הקטע? די. על פחות מזה אתם מוציאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברתי היושבת-ראש - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כללים בבית - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יש כללים, וכמו שאני לא יכולתי לנאום, גם את לא תוכלי לנאום - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני אצטרך לעבור לקריאות, ואני לא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי זמן. מה יש לי למהר? יש לי הדלקת נרות ב-20:00. תמשיכי. תמשיכי, תמשיכי, יש לי מלא זמן. ואת לא קוראת אותה לסדר, זה נראה לך הגיוני? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. קריאה ראשונה, חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. יש לי הדלקת נרות ב-20:00. מה יש לי לחץ? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. אני לא רוצה. אני לא רוצה לקרוא לך אפילו פעם אחת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה, נשמה, קחי את הזמן. אין לי מה למהר. מה נשמע שם ביציע? מה קורה? מאיפה אתם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, בבקשה. נו, מירב בן ארי, חברת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהיא תפסיק אני אמשיך. זה הכללים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא הפסיקה. בבקשה, תמשיכי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קורה? מעניין לכם? יופי. אתם רואים? שלא יהיה לכם משעמם לרגע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נו, בבקשה, הזמן ממשיך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לסיכום – אין לך שום סיבה לקבל הודעה אישית. את בעצמך עלית כאן לדוכן ואמרת שאת תומכת בהשתמטות של החרדים, אז תיקחי אחריות על הדברים שלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה הודעה אישית - - - את מעודדת סרבנות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. שיהיה חג חנוכה שמח. תתגייסו לצבא. השתמטות זה לחלשים. תודה רבה, תודה. << הצח >> הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' כ/921; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' כ"ט, ישיבה 79; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מזמינה את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מירב בן ארי מעודדת את אחים לנשק. מירב בן ארי לא רוצה שהחרדים יתגייסו. מירב בן ארי עושה הכול כדי שהחרדים לא יתגייסו. הבעיה בגיוס החרדים זה אנשים כמו מירב בן ארי, שעושים הכול כדי למנוע גיוס חרדים - - - ואת יודעת למה את עושה את זה? כי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכי לתמוך במשתמטים. יש לי זמן. יש לי את כל היום. אני, בניגוד אלייך, אומרת שכולם צריכים להתגייס. ואת לא, וזהו. טה-טה-טה, טה-טה-טה. וואי, אין לך ועדה להתכונן אליה מחר? את צריכה לסגור גם את התקשורת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באמת? בבקשה, אתן רוצות לריב? צאו מהמליאה, בבקשה, תריבו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי שום עניין לריב איתה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> המליאה צריכה להמשיך. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, תלמידים ותלמידות, שלום לכם, ברוכים הבאים. איך אתם לא מתביישים להגן על הארגון הבזוי הזה, אחים לנזק? איך אין לכם בושה? הכול מפוזיציה? ארגון ההונאה הפוליטי הכי גדול שקם במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה הליכוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, אמרת שאת לא מפריעה. נכון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. ארגון ההונאה הפוליטי הכי גדול שקם במדינת ישראל זה אחים לנזק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, אמרת שאת לא מפריעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בניגוד אליה, אני לא נותנת נאומים שאת לא מסוגלת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. אבל הינה - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה שהם קיבלו דחיפה מהתקשורת, מהערוצים שלכם, לתרגילי ההונאה שלהם, זה לא אומר שהציבור מטומטם ואכל את זה. הציבור במדינת ישראל יודע את הנזק העצום שעשו אחים לנזק למדינת ישראל. כולם יודעים את זה. אולי לא באולפנים שלכם, אבל אזרחי מדינת ישראל יודעים את הנזק שהם עשו. ארגון שכל מה שהניע אותו וכל מה שעניין אותו זה יח"צ וסרבנות, סרבנות ויח"צ. זה מה שעניין אותם. עמד פה השר קיש וסיפר איך אחרי שהכינו את כל האריזות של האוכל, הם באו ושמו את המדבקות שלהם, כאילו הם הכינו את זה. בושה. בושה שאתם, חברי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה היה בכל דבר כמעט, בכל דבר – ציוד, הכול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בכל דבר זה היה. אמרתי, זה ארגון ההונאה הכי גדול שהיה פה, והוא זכה לפרסום הזה בדחיפת התקשורת, כמובן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כי הם ראו משהו הכי קטן נגד הממשלה – יאללה, התנפלו על זה, שיווקו את זה. לקח זמן, אבל בסוף הציבור גילה את האמת, את הנזק העצום שהארגון הזה עשה למדינה, לצבא, את העידוד שלו לסרבנות – אמרו את זה בפנים גלויות, בראיונות, וגם אמרו שלא מצטערים על זה. עכשיו נעבור למשהו – תלמידים, זה החלק שבו לא הסכמנו. עכשיו זה חלק של חוק שאנחנו ביחד הובלנו, קואליציה ואופוזיציה, ומצביעים עליו בעד. אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), שקובעת הוראות לגבי המעמד ותנאי העבודה של עובדי הסיעות בכנסת. הצעת החוק הזו התקבלה בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת, והיא הצעה מטעם ועדת הכנסת. בכנסת זו הוחל עליה דין רציפות, והיא אושרה בתמיכת כל סיעות הבית וללא הסתייגויות. חוק מימון מפלגות הקיים קובע תקציב שנתי שמוקנה למפלגות בנפרד מהמימון השוטף. התקציב נקבע בהתאם לגודל הסיעה בכנסת, ונועד לתשלום שכר לעובדי הסיעה. בנוסף, ישנם כללים של יו"ר הכנסת שמפרטים את תנאי העבודה והתשלומים השונים. בהצעה שלפניכם מוצע לשנות את המנגנון של ההסדר באופן שגם מגביר את השקיפות ביחס לתנאי עבודתם של עובדי הסיעות, וכן גם משום שממחקר של הממ"מ עלה ששכר עובדי הסיעות ותנאיהם נשחקו לאורך השנים. לפי ההצעה שבפניכם, הכנסת תמשיך לממן את שכר עובדי הסיעות ואף לשלם ישירות את משכורתם, אף שהם אינם עובדי הכנסת, וזאת לאור החשיבות הרבה של עבודתם לא רק עבור חברי הסיעה אלא לכנסת בכלל. השינוי המרכזי הוא שלא יהיה תקציב שנתי לכל סיעה לתשלום שכר לעובדי הסיעות. החוק והתוספת קבעו את שכרם ושאר תנאי עבודתם. עם זאת, אין מדובר בתוספת למימון המפלגות שמקבלות הסיעות. ההסדר שבהצעת החוק, עניינו השכר והתשלומים שעובדי הסיעות יקבלו ישירות מהכנסת. תיקון התוספת לחוק יתאפשר בהחלטה של ועדת הכנסת, לאחר שקיבלה המלצה מהוועדה הציבורית שקמה לפי חוק הכנסת. לוועדה ציבורית זו ראייה רחבה לגבי השכר והתשלומים לכל נושאי המשרה והעובדים בתחום הפרלמנטרי – חברי הכנסת, היועצים הפרלמנטריים ועובדי הסיעות. הזכאות תהיה בהתאם למספר חברי הכנסת של הסיעה. עובדי הסיעה מוגדרים כמי שמועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת, ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת. על העובדים שיקבלו שכר מהכנסת נקבעו מגבלות בחקיקה לעניין איסור עיסוק נוסף וניגוד ענייניים, וכן הם יעבדו במשרה מלאה אלא באישור מיוחד. השכר המשולם לעובדי הסיעות מהכנסת יוצמד למקובל ביחס לעובדים במשרות אמון בלשכות שרים, לפי התפקידים והדרגות המפורטים בהצעה – שלום, ניסים. יהיו שלוש דרגות שכר והכול בהתאם למספר חברי הסיעה: מנהל סיעה, סגן מנהל סיעה ועובד סיעה. בנוסף, וכפי שנעשה גם היום, הסיעות יהיו רשאיות להוסיף לשכר הקבוע בחוק מתוך תקציב מימון המפלגות השוטף. לצד השכר ויתר תנאי העבודה, הכנסת תממן הוצאות לינה בירושלים לעובדי סיעה המתגוררים מחוץ לעיר במקרים המפורטים בהצעה, וכן תקצה מימון לציוד חיוני לעבודת עובדי הסיעה. הוראות אלה יבטיחו כי עובדי הסיעות יזכו לשכר ולתנאים ההולמים את עבודתם המשמעותית והחיונית לתפקודה של הכנסת כולה. הצעת החוק אושרה כאמור בוועדת הכנסת על ידי נציגי כל הסיעות מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, ואני מבקש מהכנסת לאשרה בקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה להגיד לסיום שאני חושב שזאת הצעת חוק חשובה וראויה. אני רוצה להודות פה ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, שעזרה לנו בניסוח ולפתור את הפלונטרים – בואי, מירב, עברנו לחלק המאחד – שעזרה לנו בנוסח החוק. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת – לכל ראשי הסיעות שעזרו, לחבר הכנסת ינון אזולאי, לחבר הכנסת לשעבר יצחק פינדרוס, לחבר הכנסת עודד פורר, לחברת הכנסת מירב בן ארי, פנינה וכל ראשי הסיעות שהיו שותפים למהלך החשוב הזה. אני חושב שעובדי הסיעות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, באמת אנשים נפלאים, נהדרים, כולכם. כולכם וכולכן עושים עבודה נהדרת, לפעמים גם כל העצבים של הבית הזה מתנקזים לעובדי הסיעות. אני חושב שאתם צריכים לקבל את זה בזכות ולא בחסדים של מפלגה. אם יש מפלגה שהיא בוחרת לתת יותר ויש מפלגה שנותנת פחות ממה שמותר או במינימום, אני חושב שזה לא הוגן, ואנחנו נותנים פה את ה-level הנכון והראוי, שתקבלו ללא שום חסדים של אף מפלגה. בנוסף, בעיה נוספת שהייתה – באמת האירוע ההזוי הזה שאתם מסיימים פה את ההצבעות ב-4:00 ואומרים לכם האחראים עליכם: תהיו פה בוועדות ב-9:00. לא רק שזה לא ראוי, אני חושב שזה גם לא בטיחותי ומסוכן לשלוח אתכם – את מי שלא גר פה בירושלים – הביתה לישון שעתיים ואז לחזור. זה דבר מאוד מסוכן. אז לסיכום – אתם מחכים שנעביר, אז אני לא אחפור יותר מדי – עובדי סיעות יקרים, מנהלי סיעות, זה הכי מגיע לכם בעולם. אתם עושים עבודה נהדרת, קואליציה ואופוזיציה, ושיהיה לכם בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני אקריא את שמות חברי הכנסת: חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, מוותרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה את יכולה לדבר? כמה לבן אדם יש לדבר? זה יום מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תתפלאו, אני לא אדבר על אחים לנשק, אני לא אבזבז את הזמן היקר שלי עכשיו, דיברתי עליהם רבות. אני רוצה להודות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לך, לצוות הסיעה הנפלא של יש עתיד, שאני מאוד אוהבת אותו ושמלווה אותנו. אני חושבת שהחוק הזה עושה צדק. תודה רבה, נטע, ורנטה, ושיף את שיף – כפול שניים. עליתי רק להגיד דברים טובים. ואני רוצה גם להגיד תודה לכל אנשי הסיעות ולכל הצוותים המופלאים שנמצאים בעיקרון ב-back door, אבל פועלים איתנו בשביל שכל הכנסת הזאת תעבוד ותצליח. אני חושבת שהרבה פעמים כשאנחנו באים ועושים את העבודה שלנו, אנחנו לא מצליחים להבין כמה מזה מוצלח באמצעות צוות הסיעות. אני רוצה להודות לחבר הכנסת פורר, שבאמת הוביל את החוק הזה ביחד עם חבר הכנסת אופיר כץ. חבל לי שהתלמידים הלכו כדי שיראו שיש פה גם דברים טובים. עשיתם עבודה טובה מאוד וצריך לפרגן בימים כאלה, ובטח בחג החנוכה. אני רוצה רק להגיד משהו אחד אחרון. הרבה פעמים אנשים בכלל לא מבינים את התפקיד שלנו – ואני מסתכלת גם לצד הזה – את התפקיד של יושבי-ראש הסיעה. ואני חייבת להגיד משהו מניסיון. כשהייתי חברת מועצה – לא נעים לי אבל אני חייבת להגיד את זה – כשהייתי חברת מועצה בתל אביב – לא נעים, אבל אני חייבת לומר, מותר לי – הרגשתי, אני אגיד את זה בעדינות ותבינו אותי, הרגשתי שכאילו הצוותים מסביב הם כאילו אומרים לי: אוקיי, זאת חברת מועצה, עוד חמש שנים נקבל מישהו אחר. כאן – אני מתנסחת בעדינות – בזכות הליווי והתמיכה, מבחינתם כל חבר כנסת, ולא משנה – ואתה בטח תסכים איתי – גם אם הוא בא לשנה או שנתיים או ארבע, הוא חבר כנסת, ועושים הכול כדי שהוא יצליח. אז התנסחתי בזהירות על המועצה, אבל הרגשתי לפעמים שברשויות המקומיות כאילו אומרים: אוקיי, בסדר, הינה אכרם, אתה יודע, יבוא עוד אחד. אבל כאן מרגישים שכל חבר כנסת הוא עולם ומלואו. ואני רוצה להודות לכל אנשי הסיעות ובמיוחד לצוות הנפלא שלנו ביש עתיד. זהו, ברכות על החוק. ותודה לשגית גם – אני רואה שהיא לא כאן – אמרת לשגית ולכל הצוות של ועדת הכנסת, ונועה. תודה רבה לכולם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אולי כדאי קודם כול לפתוח באמת במנהלי הסיעות, במנהלות הסיעות. כשאני רואה אתכם ואתכן, אני רואה את החיוך, מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד. השאלה היא למה רק עכשיו. באמת, צר לנו שזה קורה רק עכשיו, אחרי שנים. אבל יש אדם שלפני אודה לכולם צריך להגיד לו תודה רבה בבית הזה, קוראים לו רומן. רומן של ישראל ביתנו. כן, כן. אדם מדהים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל שזה רומן מותר? זהו, די. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רומן, אני חייב להגיד לך, הנחישות שלך היא זו שהצליחה להביא את זה. ואתם יודעים מה? יש דבר שהוא נקרא לשם שמיים. רומן עשה את זה לשם שמיים. אולי לא כולם יודעים, רומן בסוף החודש עוזב אותנו, אבל הוא נשאר בלב של כולנו. רומן הוא איש שאני חושב שהטביע פה בכנסת חותם של רוגע, של אחדות, של אהבה. אוהב את כולם, דוגמה לכולם, איש עבודה. לעולם לא תראו אותו כועס, לעולם לא תראו שהוא נוזף במישהו, תמיד יחייך ויאיר פנים. אז רומן, תודה רבה לך. תודה רבה לך. אף פעם לא הסתכלת מאיזו מפלגה כל אחד, כי אתה אדם טוב, ואני רק אומר לך: כמו שאני מכיר אותך, יום אחד בחיים לא ישעמם לך, כי תמיד תחפש איך לעזור לאחר, ובעזרת השם אתה גם תצליח לעזור לאחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רומן, תעלה לנאום. הודעה אישית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מגיע לו. תאמין לי, מגיע לו עוד לפנינו שיעלה לנאום. איווט, אני לא יודע איך אתה מוותר עליו, אבל אני - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יוצא לפנסיה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - יכול להבטיח לך שיותר טוב לא תביא. תחשוב פעמיים, אולי כדאי לך להוסיף לו משהו. לשאר החברים: עודד, תודה רבה לך, יצחק פינדרוס, שביחד עשיתם את זה, אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, זה דבר שיכול להיות שמצד אחד הוא מובן מאליו: מגיע להם וזה טוב שיהיה, אבל זה מראה על אחדות, מראה שאנחנו אוהבים את מנהלי הסיעות פה. אני לא חושב שמנהלי ומנהלות הסיעה פה – אתם תראו את האחדות שיש ביניהם. לפעמים נראה לי שראשי המפלגות, ראשי הסיעות, חושדים בהם שאולי הם עושים איזה דיל על הגב שלנו, אבל תדעו לכם שהן עושות את זה בשביל האחדות של הבית הזה, כי חשוב להן. הן עושות את הדילים האלה בשביל האחדות, לא בשביל לסכסך, וזה טוב. אתה יודע מה? זה טוב שלפעמים יש כאלה גם שפויים בצד שעושים את זה למעננו. ואני מצדיע להם. תודה רבה אצלנו לעליזה אוזן, כמובן, שהיא עומדת על גבינו ועל ראשינו כל הזמן; לצביקה יעקבזון ולכל מנהלות הסיעה: טייבי ועליזה בראשי ועוצמה יהודית וציונות ויש עתיד ומפלגת העבודה, כולם; וכמובן, לכל הסיעות של הבית הזה. תודה רבה לכם. מנהלת ועדת הכנסת, נועה, תודה רבה לך על ימים ולילות, שגם כאופוזיציה – פתאום ב-02:00 היינו רואים אותך – סליחה שהיינו מביאים אותך למקום הזה. אבל אין מה לעשות, זה התפקיד שלנו כאופוזיציה, להטריד, והתפקיד שלנו כקואליציה לעשות גם טוב, כמו שכולם פה עושים טוב. אז תודה רבה לכל הבית הזה. היה מגיע לכם שכולם יהיו פה, שכל 120 הח"כים יצביעו, אבל תבינו, בגלל שזה חנוכה הם הלכו לביתם, סמכו עלינו כראשי הסיעות והחברים שנשארים פה בשביל להדליק לכם את הנר הזה, את האור הזה בעיניים שלכם, כי מגיע לכם. תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. חנוכה שמח לכל בית ישראל. תודה רבה לעובדי הכנסת בכללותם, שאתם תמיד פה למעננו. שתמיד נוכל לשמוח, להאיר ולהיות מאוחדים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לא מוחאים כפיים בדרך כלל, חוץ מלנשיא ארצות הברית, ראש הממשלה ורומן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ורומן, למה את הורסת? פנינה, חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עוד ידבר? מי עוד? מי אחריה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש עוד 20 בערך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא יכולה לפתוח את דבריי מבלי להזכיר תחילה את האירוע המזעזע שקרה בסידני, הפיגוע הרצחני שבו נרצחו 11 יהודים בליל הדלקת נר ראשון של חנוכה. זה דבר שמעיב על הלך הרוח של עם ישראל בכל העולם, גם כאן. עם הדלקת הנר, הלב שלנו עם הקהילה היהודית באוסטרליה, ומכאן אני רוצה לשלוח תנחומים לכל המשפחות, להודות לגיבור שעצר את מסע הרצח והטבח. במעבר חד: מאחורי כל קבוצת חברי כנסת וחברות כנסת חזקה, עומדת לרוב מנהלת סיעה חזקה, ואני בחרתי לעלות לכאן כדי להודות לאנשים שעמלים ולנשים שעמלות כל כך קשה מאחורי הקלעים, בשעות לא שעות, לילות כימים, כדי שאנחנו נצליח לממש את שליחותנו בבית הזה, בדרך כלל; כדי שאנחנו נצליח לעשות את מה שצריך מבחינה פרלמנטרית בסדר המדויק, להתנהל בוועדות השונות וגם כאן במליאת הכנסת. זה החל מהדברים הקטנים, שזה סדר הדוברים, כמובן עובר דרך דאגה לכך שהצעות החוק שלנו מועלות להכנות נכונות בסדר של שרשרת הלידה, של חוק במדינת ישראל, וכלה כמובן בהתערבויות ובדילים ובפרגמטיזציה הפוליטית, שנדרשת בתוך הבית הזה הרבה פעמים, כדי לממש את השליחות שלנו, כפי שאמרתי. אני בוחרת להתמקד באמת בטוב, אז כמו יתר חבריי שעלו לכאן, זו הזדמנות להודות לכם, למנהלות הסיעה ולמנהלי הסיעה, ולך, רומן. כולנו מאוד אוהבים אותך, ואתה פורש מהבית הזה לפנסיה, וכולנו יודעים שאתה לא באמת הולך לגמלאות, אתה הולך להיות אקטיבי מאוד כהרגלך. אני בטוחה שאתה תתרום בהרבה מאוד דרכים לחברה הישראלית. אני רוצה לומר שאני חושבת שאנחנו צריכים הרבה פעמים לבדוק את עצמנו אל מול המעגלים השונים שעובדים בבית הזה, ובכלל עוטפים את נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות; לוודא שכל הזכויות מוגנות, לוודא שאף אחד הוא לא שקוף, מהמנקֶה והמנַקָה, המאבטחים, עובר דרך כמובן נותני השירות השונים, כולל מנהלים בוועדות, רכזים בוועדות. וכמובן כמו שאמרנו, היום הזה יש לברך על החוק הזה, שבא לשפר משמעותית את ההעסקה, תעסוקה, תנאים, וגם בסוף, באופן ישיר זה משפיע עלינו, על יכולת הניהול של סיעות כאן בכנסת ישראל. אז עלו והצליחו. ושימי לב, שרון, חברת הכנסת שרון ניר, לא בכדי יש פה יותר נשים שהן מנהלות סיעה. אומנם פרגנו לרומן, אנחנו אוהבים אותו, אבל לא בכדי. הן מחזיקות פה משא כבד על - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ניהול זה נשים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלא לדבר – אנחנו גם מודעים לכך שלא תמיד קל לעבוד איתנו, חברי הכנסת. תודה רבה לכולכם. לכולכם, משני הצדדים, יקרים ואהובים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עד שיש מנהל סיעה אחד זכר, זרקתם אותו. אורי מקלב, חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת צביקה פוגל – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואטורי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, סליחה. הרסתם לי את הבדיחה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הזכרתי את מנהל הסיעה שלך, אבקש ממך להזכיר את מנהלת הסיעה שלי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא יוצאת לפנסיה? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. שנים כבר - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, יש משהו – יש כאלה שצופים בנו ואומרים: מה החבר'ה האלה מתעסקים עכשיו, מנהלי הסיעה, מנהלות סיעה, מה העניין הזה? ואני נזכרתי בשיר שכתב שולי רנד בקורונה, כשכולם היו עסוקים כל הזמן במה קורה עם השחקנים והאומנים ואיך עולם התרבות שורד, והוא כתב שיר על פועלי הבמה. הוא אמר: אני רוצה להגיד "כמה מילים מעומק הלב לחבריי אנשי הצללים, אשר מאחורי הקלעים, פועלים בדממה, אחיי הקדושים פועלי הבמה". עכשיו, צריך להבין, אנחנו באים לפה לוועדות, אנחנו מצטלמים, אנחנו מדברים, אנחנו נואמים. אבל יש מי שמגיע לפנינו ויש מי שהולך אחרינו, ויש מי שנשאר פה כל הזמן כדי לראות שהסיעה מגיעה לכל ועדה, לכל הצבעה, לכל מליאה, ובסוף אלה מנהלי ועובדי הסיעות, ואף אחד לא רואה אותם. הם נמצאים בתאים האלה הקטנים מאחור במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא את כולם לא רואים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חוץ מעליזה. עזוב, עליזה היא הולכת צעד קדימה תמיד, אבל אנחנו מדברים על האנשים הרגילים. אז אני אסביר לכם רגע איך זה הולך, אני אגיד למי שצופה בנו. אנחנו מגיעים לכנסת, ואז מנהלי הסיעה שלנו אומרים לנו לאיזו ועדה ללכת, ומה חשוב עכשיו, ומה קורה בכל ועדה, ואיזה חוקים עולים היום לסדר-היום, ועל מה חשוב לריב ועל מה לא. בסוף יש מישהו שמכין את כל הימים האלה ואת כל הוועדה הזאת, ואלה מנהלי ועובדי הסיעות. אנחנו מתקנים פה עוול. אנחנו לא נותנים לכם איזשהו פרס היום. אנחנו פשוט מתקנים עוול של שנים שהשכר של הקבוצה הזאת הוזנח מאחורה. ובאמת, כל מי שנכנס בעובי הקורה, גם הוועדה הציבורית וגם היועצת המשפטית וכל מי שראה את המספרים אמר שאת העוול הזה צריך לתקן. אז אני שמח שעולה בחלקנו לתקן אותו. אני רוצה להודות לכל מי שנתן את הגיבוי למהלך הזה, מיושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, עבור במנכ"ל הכנסת צ'יקו, שבאמת נרתם לתוך האירוע הזה, וכמובן יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ וכל ראשי הסיעות, וזה חוק שאושר על ידי כל ראשי הסיעות. וכמו שנאמר כאן, אני רוצה גם לנצל את הבמה הזאת להגיד תודה לרומן. אני חושב שאנחנו הגענו בערך באותו זמן. נכנסנו לכנסת, הוא נכנס להיות מנהל סיעה, ואני אז נכנסתי כחבר כנסת. הוא מלווה אותי גם כחבר כנסת ואחר כך כיושב-ראש סיעה. העבודה שלו פה מוערכת, אני חושב, על ידי כל ראשי הוועדות, על ידי כל אנשי הצוות פה בכנסת ועל ידי כל ראשי הסיעות. אז רומן, קודם כול, תודה ובהצלחה. אני רק ארגיע אותך, ינון, אתה יודע, אתה דאגת מה הוא יעשה עכשיו. הוא יוצא לפנסיה, ואתה אומר איך בישראל ביתנו מוותרים עליו. אני יכול להגיד לך מה אמר לו יושב-ראש המפלגה בישיבת הסיעה האחרונה שלנו. הוא ציטט את השיר ”חיילים אלמונים" שכתב אברהם שטרן, ואמר לו: רומן, אתה אומנם יוצא לפנסיה, אבל אל תשכח שאצלנו משורה ישחרר רק המוות. שיהיה חנוכה שמח לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. (אומר בערבית: מה אתה רוצה, לדבר בערבית?) אתה עולה, לא עולה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> (אומר בערבית: רק עברית) - - - טלי גוטליב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אלשין עליך לטלי שאתה מדבר ערבית על כיסא היושב-ראש. מכובדי היושב-ראש, אני לא אדבר לגופו של עניין, החברים דיברו על זה והסבירו את זה. אני רק רוצה לתהות, היושב-ראש: כאשר המשטרה רצתה לטפל בארגוני פשיעה בערים יהודיות, האם המשטרה סגרה את הכבישים עם בטונדות וחסמה את הגישה לכניסה ויציאה של תושבי אותה עיר? אנחנו לא ראינו את זה מעולם. לא ראינו את זה בשום עיר יהודית שהמשטרה נאלצה לטפל בארגוני פשיעה בתוכה. יש לה את הכלים לעשות את זה, יש לה את הידע לעשות את זה, יש לה את הכוח לעשות את זה, ואם היא מחליטה לעשות את זה, היא גם מצליחה בזה והיא עושה את זה. אבל כאשר מדובר ביישובים ערביים – וזה חוזר על עצמו ביותר מיישוב אחד וביותר מעיר אחת, שהמשטרה מציבה את קוביות הבטון האלה. היא עשתה זאת בכפר ברא, עשתה זאת בין ג'ת לבאקה אל-גרביה. עכשיו היא עושה זאת בתל שבע, תל א-סבע פי אל-נקב, והשאלה, למה - - - << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - ומתלוננים גם? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> והשאלה למה מה שמתאים לך ביישוב יהודי אינו מתאים לטיפול המשטרה גם ביישוב הערבי? התשובה היא מעולם אחר, היא דווקא מעולם הגזענות שלך. כי ביישוב היהודי הייתה החלטה למגר את הארגונים האלה ולהפסיק את קיומם. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא השתמשה בכלים טכנולוגיים ובכלים אחרים, ועשתה זאת. אבל ביישובים הערביים אין החלטה למגר את הארגונים, הם מעוניינים בהם, הם משרתים את המטרה שלך – כמה שפחות ערבים זה טוב. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> והם משרתים את המטרה שלך – כן, אין לך בעיה, אתה לא מתקומם. שמים קוביות בטון ביציאה של יישוב שמונה מעל 20,000 תושבים, ויוצרים את הלחץ הזה על נשים, ילדים, קשישים, אנשים שצריכים לצאת לקבל טיפול, לצאת לעבודה, לצאת לבתי חולים כרופאים ואחיות, ולצאת כרוקחים וכתלמידי בתי ספר. למה לחסום להם את הכביש ולעשות אותו כאילו עיר תחת כיבוש? הרי אתם מדברים כל הזמן: ריבונות, ריבונות. איפה הריבונות כאשר אתה, אין לך את היכולת להחיל ריבונות על יישוב ישראלי? על איזה ריבונות אתה מדבר? על כן אני אומר, היושב-ראש, אתה בא משם; האיפה ואיפה הזאת בהתנהלות מול החברה הערבית היא כבר משהו מגעיל, משהו מסריח. צריך לקבל החלטה שממגרים את הארגונים. זה טוב לך, זה טוב לי, זה טוב לכל אזרח. אנחנו רוצים את זה, אבל צריך לאפשר לאוכלוסייה הכוללת להתנהל כסדרה. זה לא עונש קולקטיבי נגד יישוב שיש בו עבריין או ארגון פשיעה או נושאי נשק; הבעיה היא של החוק, אלה שלא דאגו לממש את החוק, אלה שלא דאגו לאסוף נשק, אלה שלא דאגו למגר את הארגונים, ואז יצרו את הארגון הריבוני הזה, המקביל לממשלה. הרי ביישובים הערביים יש ממשלה של ארגוני הפשיעה. הממשלה שלכם, שהיא מלא מלא רוצה לשלוט, היא לא שולטת בכלום. אז אני אומר, היושב-ראש, לנהוג לא לפי איפה ואיפה – למגר פשיעה, להילחם בפרוטקשן, לאסוף נשק אבל לא להטיל עונש קולקטיבי על כלל התושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חייב לענות לך. אתם כל הזמן אומרים שיש פשיעה קשה במגזר הערבי. על כל טיפול, ויש לך טיפול יסודי – אתה מבין, יש אפליה מתקנת עכשיו, משקיעים בכם יותר – אתה אומר: למה עושים ככה? זה בערך כמו חוק הגיוס, שאומרים שעכשיו הצבא יהפוך להיות חרדי. אותו הדבר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל למה עונש קולקטיבי? לעשות את זה בלי עונש קולקטיבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא עונש קולקטיבי. הפשיעה קשה. אנחנו מסכימים על זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ראית פעם קוביות בטון בכניסה ויציאה של יישוב יהודי? למה לעשות את זה ביישוב ערבי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הפשיעה במגזר הערבי היא קשה. הכול כשר כדי לטפל בפשיעה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לעשות את העבודה בלי להעניש את הילדים והקשישים והנשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. דיברת חמש דקות. כולה שתי שניות עניתי, תראה מה עשית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כי התחלת לדבר בערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו גם תבקש הודעה אישית. בכם מטפלים יותר מאשר אצלנו. בגלל זה, משקיעים בכם יותר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס בהתחלה להצעת החוק הזאת. אני הגעתי לכנסת כחבר כנסת מעמדת מנהל סיעה. אני מבין ויודע איזה עבודה הם עושים, מה הלחצים שעומדים בפניהם, ויצא לי להכיר כמעט את כולם, את כל החבר'ה שיושבים כאן, אם זה בקואליציה, בספסלים מאחור, ואם זה באופוזיציה. אני חוויתי זאת בעצמי כאשר הייתי מנהל סיעה בתקופת הממשלה הקודמת, ממשלת השינוי. למרות כל הפערים ולמרות שהיינו בקואליציה וחברים ישבו באופוזיציה, היחסים תמיד היו יחסים טובים, ועבדנו ביחד על מנת שלפחות ביחסים האישיים אנחנו נתנהל בצורה טובה. יצא לי לעבוד עם רומן, קידמנו הרבה דברים ביחד, קידמנו גם זכויות ליועצים הפרלמנטריים. אני שמח היום שהכנסת נענתה, יחד עם יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ועם צוות הייעוץ המשפטי, שקידמו את הצעת החוק הזאת למען כולם. מכאן, מהעמדה הזאת, אני גם קורא לכולם, לכל החברים שלי, להתקדם וגם לשבת בכיסאות כאן כחברי כנסת וגם כשרים. הדברים האלה לא רחוקים, אינם בגדר חלומות, יכולים לעשות את זה. אני גם רוצה לדבר על מנהל הסיעה שלי, ידידי רפעת גנאים, שהחליף אותי בתפקיד הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שתדבר על סילמן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סילמן בתחנת הדלק עכשיו, לא פה. ראפת, אנחנו מכירים הרבה זמן, ואני מבין את הלחצים שאתה עומד בפניהם כמנהל הסיעה היום, והדרך סלולה להצלחה שלך, אנחנו רוצים בהצלחת כולם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה ערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואחריו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד שבעה בערך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אין ספק שיש לתגמל את מנהלי הסיעות על העבודה השקדנית והחרוצה שהם עושים למען הסיעות שלהם. החוק יזכה לתמיכת כל סיעות הבית. אני רואה כאן את קאיד אלקצאצי, את ראפת גנאים ואת מג'די אבו טריף, שעושים עבודה מצוינת למען הסיעות. אני רוצה לציין גם את העוזרים הפרלמנטריים, שעושים עבודה מאוד חשובה לכל חבר כנסת. גם הסיעות נהנות מעבודת העוזרים הפרלמנטריים. עבד איוב ורוני אצלי. מגיעות לכולם תודה והערכה על העשייה והנתינה. לקח הרבה זמן להביא את החוק הזה לידי קריאה שנייה ושלישית. שנים רבות עבדתם על החוק הזה, וטוב שזה הגיע לתחנה הסופית. כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה האשים את ראש ממשלת אוסטרליה שהוא אחראי לפיגוע המזעזע שהיה באוסטרליה. לפי אותו היגיון, אם ראש ממשלת אוסטרליה אחראי לפיגוע, מי אחראי למחדל? ראש ממשלת ישראל. ראש ממשלת ישראל. אבל כולם אחראים חוץ ממנו. אם ראש ממשלת אוסטרליה אחראי לפיגוע הנורא, מי אחראי לפיגועים של מתנחלים או מתנחבלים יהודים נגד משפחות פלסטיניות? מי אחראי לפגיעה בעובדים ערבים ופלסטינים בתל אביב, ביפו או בירושלים? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק אמרתי "מתנחבלים", והמתנחבלים התחילו לצעוק. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל, טיבי. תוריד אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוף מפה. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא יקרא למתנחלים "מחבלים". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוף מפה, גזען. למה הוא ניגש לפה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל, אחמד טיבי. אתה לא תקרא למתנחלים "מחבלים". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה הוא ניגש לפה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. יש סדרנים. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תקרא למתנחלים "מחבלים". מה זה האמירה הזאת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה, יש סדרנים? אתה הסדרן הראשי בישיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא שמעתי מה אמרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעוף מפה. מה אתה מעיר לי? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. אחמד טיבי, אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה אתה מתקרב לפה? גזען. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל, כן. זה מה שאתה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? מה זה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תקרא - - - בכנסת - - - אתה לא תקרא "מתנחבלים". אתה לא תגיד לנו מה אנחנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בגללך נהרגו ונרצחו יהודים וערבים ב-7 באוקטובר. הידיים שלך – תסתכל על הידיים שלך, הן מלאות בדם. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה חבר של ערפאת, היועץ של ערפאת - - - כמה אנשים נהרגו בגללך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תתבייש. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אחמד, הזכרת מחבל, הוא קפץ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא קפץ. למה כל פעם שאני אומר "מחבלים" אתה קופץ? למה? מה, אתה מחזיק ראי ביד? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תגיד לי "מחבלים". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מדבר איתו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מישהו הזכיר את השם שלך? אף אחד לא הזכיר אותך. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תגיד "מתנחבלים", אחמד טיבי. אתה לא תגיד את הדבר הזה. לא יקרה. אתה מחבל. אתה תומך טרור. זה מה שאתה עושה פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר "מחבלים", והוא קופץ. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואטורי, למה אתה לא קורא אותו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא הזכרתי את השם שלו, והוא קופץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מדבר איתו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו מודעות עצמית, מודעות עצמית. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להושיב את חברי הכנסת, סדרנים? שבו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איזה? איזה? את ואליד אלהואשלה להושיב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא שמעתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את ואליד אלהואשלה להושיב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את כולם. כולם צריכים לשבת. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד את המילים האלה פה. מה זה "מתנחבלים"? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמע, ואליד. ואליד, ואליד, תשמע. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד "מתנחבלים" על הדוכן. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמרת "מתנחבלים"? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מתנחלים שביצעו פיגועים. הם מחבלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה פיגועים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שרפו משפחות. הם מחבלים. למה? כי הם יהודים, לא מחבלים? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה הוא קופץ ראשון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הנציג שלהם. הוא הנציג שלהם, של אלה ששרפו את משפחת דוואבשה (אומר בערבית ומתרגם:) אתה מכיר את עצמך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקום. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–7 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי כנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, עופר כסיף, שרון ניר, אביחי אברהם בוארון ומאיר כהן בנושא: היעדר מדיניות ונהלים במערכת החינוך לטיפול בילדים החיים לצד הורה הלום קרב או נכה צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי כ"ז בכסלו התשפ"ו, 17 בדצמבר 2025, בשעה 09:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:47. << סיום >>