דברי הכנסת

דברי הכנסת י / מושב רביעי / ישיבה שמ"ו / ב'–ד' בטבת התשפ"ו / 22–24 בדצמבר 2025 / 10 חוברת י' ישיבה שמ"ו הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, העבודה, חד''ש-תע''ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. הפקרת הביטחון האישי ואובדן המשילות 8 2. יוקר המחיה משתולל – והממשלה מנותקת מהציבור 8 3. ממשלה שמעודדת טרור לאומני יהודי, אלימות פוליטית והסתה גזענית 8 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 8 עודד פורר (ישראל ביתנו): 11 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 16 מאיר כהן (יש עתיד): 24 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 26 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 29 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 31 אפרת רייטן מרום (העבודה): 32 אבי מעוז (נעם): 33 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 35 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025 54 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 54 אלעזר שטרן (יש עתיד): 55 מאיר כהן (יש עתיד): 58 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 59 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 רם בן ברק (יש עתיד): 64 משה טור פז (יש עתיד): 66 שר החינוך יואב קיש: 67 מירב כהן (יש עתיד): 82 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 90 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 92 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 93 סימון דוידסון (יש עתיד): 95 רון כץ (יש עתיד): 97 ירון לוי (יש עתיד): 99 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 100 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 103 מירב בן ארי (יש עתיד): 104 נאור שירי (יש עתיד): 110 עמית הלוי (הליכוד): 113 אושר שקלים (הליכוד): 124 יסמין פרידמן (יש עתיד): 126 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 128 מיקי לוי (יש עתיד): 129 גלעד קריב (העבודה): 130 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 131 שרון ניר (ישראל ביתנו): 133 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 138 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 139 שלי טל מירון (יש עתיד): 142 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 144 טלי גוטליב (הליכוד): 149 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 150 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 153 משה סעדה (הליכוד): 162 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 174 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 175 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 176 צגה מלקו (הליכוד): 179 עדי עזוז (יש עתיד): 181 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 182 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 184 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 187 שר המורשת עמיחי אליהו: 187 אלעזר שטרן (יש עתיד): 188 מירב בן ארי (יש עתיד): 189 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 190 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 205 רון כץ (יש עתיד): 210 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 219 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 220 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 221 טלי גוטליב (הליכוד): 223 שרון ניר (ישראל ביתנו): 231 נאור שירי (יש עתיד): 232 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 235 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 235 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 235 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 235 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 238 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 239 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 240 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 241 שלי טל מירון (יש עתיד): 242 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 245 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 245 נאור שירי (יש עתיד): 248 מירב בן ארי (יש עתיד): 258 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 263 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 265 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 265 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 266 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 269 עמית הלוי (הליכוד): 269 אריאל קלנר (הליכוד): 282 גלעד קריב (העבודה): 284 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 298 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 299 חילופים בוועדות הכנסת 299 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 299 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ב' בטבת התשפ"ו, 22 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6381/25 וכלה בהצעת חוק פ/6407/25: הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי; הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מענק לחטופים ולבני משפחות הנרצחים במתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – מתן זכויות של נפגעי איבה לבן משפחה של חטוף), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון, שמחה רוטמן ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חסינות במילוי תפקיד לראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדלת סכום ההשתתפות בהוצאות אזכרה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מישל בוסקילה ואופיר כץ; הצעת חוק הפיקוח על מוצר ביטוח ארוך טווח, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – אי-תחולת החוק על כבאים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכה בתאגידי חינוך חרדיים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי ללא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן וגלעד קריב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – משך מעצר מרבי ועילות מעצר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק חברות ניהול בניין מגורים או משרדים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מישל בוסקילה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חידוש חברות בקופת חולים לחייל משוחרר), התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-אספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על מתחם מערת המכפלה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסדרת סיירות ביטחון ברשויות המקומיות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל. עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 20) (עיצומים כספיים), התשפ"ו–2025. כמו כן הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 46) (אבטחת חבר הכנסת בחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מטעם ועדת הכנסת. לבסוף, אבקש להודיעכם כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, העבודה, חד''ש-תע''ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הפקרת הביטחון האישי ואובדן המשילות << נושא >> << נושא >> 2. יוקר המחיה משתולל – והממשלה מנותקת מהציבור << נושא >> << נושא >> 3. ממשלה שמעודדת טרור לאומני יהודי, אלימות פוליטית והסתה גזענית<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. גברתי, עד עשר דקות לרשותך. שלום כמובן גם לאורחינו ביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, 302 בני אדם נרצחו בישראל בשנת 2025 לעומת 149 נרצחים בממשלת השינוי; 48 נשים נרצחו רק השנה לעומת 22 נרצחות בזמן ממשלת השינוי; 450 הרוגים בתאונות דרכים השנה לעומת 351 בממשלת השינוי. מעל 5,500 אזרחים מתים מדי שנה מזיהום אוויר שמקורו בשרפות פסולת פיראטיות ופליטות רעילות אחרות. במדינת ישראל אין משילות – מציאות קשה, כואבת, מדאיגה. משילות לא יכולה להיות רק סיסמת בחירות. משילות היא היכולת של מדינה להגן על חיי אזרחיה, לאכוף את החוק, לשמור על הסדר הציבורי ולהעניק ביטחון אישי לכל אדם, בכל מקום, בכל שעה. במבחן הזה ממשלת נתניהו כשלה ועדיין נכשלת. אתם זוכרים את הציטוט המפורסם של נתניהו משנת 2008, שאמר: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל". אז מסתבר שדין אולמרט לא שונה מדין נתניהו. נתניהו, במיוחד לאחר מחדל 7 באוקטובר, איבד את הזכות המוסרית להנהיג את המדינה. נתניהו הפקיר את המרחב האזרחי, ושרי ממשלתו הכושלים איבדו כל רסן, ונתניהו יודע ושותק. בשם שלמות הקואליציה נתניהו לא מינה שרים חשובים, שרים חברתיים, ערב תוכניות עבודה, ערב תקציב, לא מינה במשך חודשים – לא שר פנים, לא שר בריאות, לא שר רווחה, לא שיכון, לא עבודה, ונתניהו יודע ושותק. אפילו הבריאות שלנו משעממת את ראש הממשלה. בראש העין, מודיעין, אריאל, עמק יזרעאל, שוהם, צור יצחק – בחצי מהמדינה אנשים לא יכולים לפתוח חלון. מאות אלפי אזרחים חיים תחת זיהום אוויר חמור בגלל ההפקרות של שרפות פסולת פיראטיות במדינה ובשטחים. 5,500 אנשים מתים מדי שנה מזיהום אוויר, ונתניהו יודע ושותק. 20 שנים שההתרעות על השרפות ועל משבר הפסולת מונחות על שולחן הדרג המדיני – היעדר תשתית, חוסר בפיקוח ואכיפה – 20 שנים שבמהלכן מושכים שוב ושוב בדש הנהגת המדינה, ונתניהו יודע ושותק. המדינה פשוט מצפצפת על האזרחים. החלטת ממשלה 592 מיוני 2023 קבעה כי עד ינואר 2024 – כמעט שנתיים – יוגשו מסקנות הצוות הבין-משרדי לטיפול במפגעי סביבה ולטיפול בזיהום חוצה-הגבולות מאזור יהודה ושומרון. אז כמובן שתוכנית אין, המסקנות לא הוגשו, ההפקרה נמשכת ואף גברה, מסוכן בישראל לשחק בחצר, ללכת לבית הספר, לטייל בפארק, מסוכן לנשום, ונתניהו יודע ושותק. שר משטרה שמומחה בפיתות, מומחה בטיקטוק, שהבטיח משילות – מתפרע, משתלח, מתלהם, מרסק אט-אט את משטרת ישראל – הרחובות מדממים, אנשים פוחדים וחוששים לצאת מהבית, הפרוטקשן משגשג, העבריינים לא מורתעים מכלום, הפשיעה גואה בחברה הערבית והיהודית, הישג מרשים של פי שניים נרצחים ביחס לממשלת השינוי, מסוכן לצאת לרחוב, ונתניהו יודע ושותק; שרת הבטיחות בדרכים שוברת שיאים בימי טיול בחו"ל, אבל שוברת גם שיא של 450 אזרחים שנהרגו בתאונות דרכים, שיא של 20 שנים, מפחיד לנסוע בכבישים, ונתניהו יודע ושותק. בשם שלמות הקואליציה נתניהו גם מפקיר את ביטחון ישראל. לצבא חסרים לוחמים, הצבא משווע לעזרה, והחיילים הגיבורים שמקריבים הכול למען המדינה פשוט מרוסקים, פשוט נשחקים, ונתניהו יודע ושותק. המלחמה השאירה עשרות אלפי פגועי נפש, פגועי נפש לכל החיים מתמודדים עם הפרידה מהחברים, מתמודדים עם השכול, המראות, הריחות, ונתניהו יודע ושותק. ונתניהו נלחם, אבל לא נלחם למען שוויון בנטל. נתניהו עושה הכול כדי להכשיר השתמטות המונית, לפטור מגזרים שלמים מגיוס, לפטור מהשכול. עשרות אלפי חרדים מחויבי גיוס על פי חוק רוקדים ברחובות, צוהלים "נמות ולא נתגייס", "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". 923 חללים לצבא ההגנה לישראל במלחמה הזאת, ונתניהו יודע ושותק. הרשימה כל כך ארוכה: סיכול ממוקד של הרשות השופטת, ריסוק בית המחוקקים, קריסת מערכת החינוך, הפקרת ההשכלה הגבוהה, בריחת המוחות, הפקרת הצפון, התפרעויות וטרור יהודי בשטחים, אתנן של כספים קואליציוניים על חשבון המעמד הנושא בנטל, הדרת נשים במרחב הציבורי – דרך אגב, היום כבר אין אף אישה מנכ"לית במשרדי ממשלה – השתלטות על התקשורת החופשית, שיח אלים, משסה ומקטב, ונתניהו יודע ושותק. זוכרים שנתניהו אמר באוקטובר 2023: "יש הרבה שאלות על האסון שאירע לנו. נחקור הכול עם תום"? אז לא ממנים ועדת חקירה ממלכתית אלא ממנים ועדת טיוח פוליטית. וכבר 808 ימים שנתניהו יודע ושותק. גם בדוח המיוחד של מבקר המדינה בעניין הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה, הוטלה אחריות מפורשת על ראש הממשלה נתניהו, שב-17 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה ממשלות ישראל, רובן בראשותו, לא מינו גוף שינהל את הטיפול בעורף בשעת חירום, ונתניהו יודע ושותק. לפי דוח המבקר, עם פרוץ המלחמה, המדינה הייתה משותקת. התקבלו אפס החלטות של פורום המנכ"לים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. הקבינט החברתי-כלכלי לא מילא תפקידו בעורף האזרחי ולא היה גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף אשר יראה את תמונת המצב הלאומית המלאה – זה מהדוח – ונתניהו יודע ושותק. מסתבר שבכל האסונות לא העירו אותו. אסון הכרמל, דצמבר 2010 – 44 הרוגים. היו התרעות, אסון שהיה אפשר למנוע, ונתניהו יודע ושותק. אסון מירון, אפריל 2021 – 45 הרוגים, אסון שהיה אפשר למנוע, ואני מצטטת מתוך הדוח: "תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה - - - הכתובת הייתה על הקיר, ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע וחובה הייתה למונעו - - - זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה!" סוף ציטוט. ונתניהו יודע ושותק. היום בוועדת הפנים, בדיון נוסף על שרפות פסולת פירטיות שמכות באזרחי ישראל ומרעילות אוכלוסיות בצפון, בדרום, במרכז ולאורך קו התפר, ראינו עוד עדות לתרבות הרעה הזאת, את המחדל הקשה פרוס נכוחה לנגד עינינו: משרדים שמעכבים, משרדים שמסירים אחריות, משרדים שלא מטפלים, משרדים שלא מדברים אחד עם השני; היעדר תכלול, היעדר הובלה, היעדר הנהגה, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. והתוצאה – הפקרה מוחלטת של חיי אדם, לא פחות. אפילו תשובה – האם הממשלה מוכנה לתקצב בשנת 2026 את ביטחונם ומניעת מותם של אזרחים מחנק ומזיהום אוויר – לא קיבלנו, ונתניהו יודע ושותק. ביטחון אישי הוא זכות לחיות בלי פחד, לצאת לפארק, לנסוע בכביש, לנשום אוויר נקי, להתפרנס בכבוד. אלו זכויות בסיס בחוזה בין המדינה לאזרחיה. כותרות העיתונים זועקות על זיהום אוויר קטלני ומשבר שרפות ומשבר פסולת, אבל נתניהו יודע ושותק. ולא פחות חמורים הם זחילת הייאוש, אובדן התקווה, אובדן האמון. אזרחים מאבדים אמון במשטרה, בממשלה, במוסדות השלטון. הם מרגישים לבד. הם מרגישים שרק מי שיש לו כוח, מקורב, שורד, ומי שאין לו, מופקר לגורלו. חברה כזאת לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. אדוני ראש הממשלה נתניהו, הדם שנשפך הוא במשמרת שלך. ההפקרה היא עליך. הכישלון הוא שלך. הבושה כולה שלך, מלא על מלא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ואני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השרף אתה יודע, אתמול היה 21 בדצמבר. זה גם יום הולדתו של השר לשעבר דוד לוי. הוא נולד ב-21 בדצמבר 1937. אני נזכרתי בו – לפני שאני מגיש את הצעת האי-אמון הזו – כי אני זוכר את דוד לוי מדבר על מי שהיה מנהיג הליכוד, מנחם בגין. ודוד לוי אמר על מנחם בגין משפט אחד. זה מופיע – הרי עושים על ראשי ממשלה סרט, אז זה היה ערוץ אחד בלבד, היו מכינים סרט – רואים שם את דוד לוי אומר על מנחם בגין שמנחם בגין לא ידע מה מחירה של מכונית חדשה. הוא לא ידע כמה עולה אוטו חדש, בוודאי שלא להבדיל בין הדגמים. אבל הוא ידע כל הזמן מה מחירה של כיכר לחם. הוא ידע מה המחיר של ליטר שמן. הוא ידע מה המחיר של המחיה במדינת ישראל. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אדוני השר, אתם שניכם חברים במפלגה שהנושא הזה היה על דגלה, מפלגה שאמורה לייצג את כל שכבות העם. אתם יכולים לספר לנו בגרפים, ובאותות ובמופתים, ובמסיבות עיתונאים עם התאורה הנכונה והאיפור הנכון, מה שאתם רוצים. אבל האזרחים שהולכים לסופר כדי לקנות את הקניות לשבת לא יכולים לקנות אותן עם הגרפים שלכם. הם לא יכולים להשלים את סל הקניות שלהם עם הסיפורים שלכם על הפריחה הכלכלית. אתם צריכים להבין שהנתונים, שאתם לא מספרים אותם – אבל הישראלים מרגישים אותם, כל אזרח ואזרחית, כל מי שהולך לסופר מרגיש אותם. בישראל של היום 35% מההורים מוותרים על מזון לילדים שלהם כי הם פשוט לא יכולים לשלם את החשבון בקופה. בישראל של היום מחירי המזון גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, וב-37% בהשוואה למדינות ה-OECD. מוצרי איפור עולים 403% יותר, מחירי הלחם עלו ב-11%, הבשר – בלמעלה מ-20%. זה לא שאתם בהכרח אומרים – לא אתה העלית את המחיר, אתם העליתם את היכולת לחיות כאן. כשאתם מעלים את המיסים, כשאתם מעלים את המע"מ, כשאתם מגבירים את הלחץ על העסקים, כשאתם לא נלחמים במונופולים – אתם מעלים את המחירים. בשנה האחרונה הארנונה עלתה בשיעור הכי גבוה מזה 17 שנה, והיא צפויה לעלות עוד, בהתאם לסיכום בין שר האוצר לראש הממשלה. את הארנונה הזאת האזרחים משלמים על הדירות שלהם, והם משלמים את זה גם על הקניות שלהם. כי גם בעלי החנויות, כשעולה להם הארנונה, צריכים להשית את זה על מישהו. מישהו צריך לשלם את זה, ובסוף תמיד מי שמשלם את החשבון – זה האזרח בסוף, זה שחזר ממילואים, זה שמנהל את העסק שלו בקושי, זה שיוצא לעבודה בבוקר. הנסיעות במוניות, כביש 6, מנהרות הכרמל – עלו בעשרות אחוזים. תעריף החשמל יעלה שוב בתחילת 2026, כמו גם תעריף המים. אני חייב לומר לכם, אתם נראים כמו חבורה שמפליגה באיזושהי ספינת תענוגות גדולה, ואתם רואים שמישהו נפל מהספינה. אתם רואים אותו, הוא נפל, הוא עומד לטבוע. אז מה אתם עושים? אתם זורקים לו חבל, ובכל פעם שהוא מתקרב אל החבל כדי לתפוס אותו ולהינצל, אתם מאיצים את הספינה ומתרחקים ממנו עוד קצת. ושוב אומרים לו: בוא, בוא, תשחה אל החבל. ועוד פעם, הוא מנסה לתפוס בחבל ועוד פעם אתם מאיצים ובורחים. כי בחבל הזה, שאתם כאילו זורקים לו – אתם מנסים בכלל להציל את עצמכם. כי בכל פעם שיש לכם איזושהי בעיה מייד אתם הולכים לתקציב המדינה, סוגרים עוד איזשהו בור למישהו מהשותפים הפוליטיים שלכם. חס וחלילה, לא בור של האזרחים שלא מצליחים לגמור את החודש. חס וחלילה, לא להוריד את הנטל מהם. חס וחלילה, לא למנוע את העלאת הארנונה, לא. אתם תלכו ותעמיקו את היד שלכם בתוך הכיס של האזרחים, כדי לקחת עוד כסף ולהציל את עצמכם – כדי להוסיף מיסים, כדי להעלות את הארנונה, כדי לייקר את התחבורה הציבורית – והאזרח הישראלי פשוט טובע. אחרי כל המלחמה הזאת, אחרי כל השנתיים הקשות האלה, לא זו בלבד שאיבדנו את הביטחון לחיות פה במדינה הזאת, אחרי שתחתיכם קרה הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, אלא שגם אי-אפשר כבר לחיות פה בגלל יוקר המחיה. אבל במה אתם כן מתעסקים? אתם מתעסקים בלברוח. הבריחה שלכם והמאמץ שלכם לברוח מוועדת החקירה הממלכתית פשוט מוציאים מהדעת. אני כבר התייאשתי מלצפות שתיקחו אחריות, ותגידו: חבר'ה, אנחנו אחראים, קרה פה משהו במשמרת שלנו. לקחת אחריות להתפטר, לחזור אל העם – לא, כבר חבל על הזמן, אבל את המינימום של לבדוק מה באמת קרה פה, לבדוק מהם הכשלים. הרי אתם בכלל לא צריכים ועדת חקירה ממלכתית, כי אתם כבר יודעים מי האשמים: זה היועמ"שית ובית המשפט העליון, ובית המשפט העליון והיועמ"שית. כל שני וחמישי, כאילו זה האירוע. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך, אדוני השר, אני בדקתי – לא צריך ועדת חקירה ממלכתית. מי שמנע את החיסול של ראשי חמאס לפני 7 באוקטובר זה לא בית המשפט, זה ראש הממשלה נתניהו. מי שדחה כל הצעה שעלתה לסיכול ממוקד זה לא נשיא בית המשפט העליון עמית, גם לא הנשיאה חיות ואפילו לא הנשיא בדימוס ברק. מי שמנע כל הצעה לסיכול ממוקד זה ראש הממשלה נתניהו. בית המשפט לא קשור להחלטה להעביר את מזוודות הדולרים, המזומנים – מיליוני הדולרים שעברו מדי חודש בגיבוי ממשלת ישראל לתוך רצועת עזה, כדי לתדלק את חמאס. בדקתי מי החליט – אתם החלטתם, הממשלה החליטה, נתניהו החליט. הרי אנחנו נמצאים עכשיו בדיוק שבע שנים וחודש מאז ההחלטה. ב-13 בנובמבר התכנס הקבינט לראשונה לדון בהעברת מזוודות הכסף לחמאס, מה שנתניהו קרא לו במכבסת מילים "הסדרה". בניגוד לעמדת שר הביטחון דאז, ליברמן, נתניהו קיבל את ההחלטה הזו, ולמוחרת ליברמן התפטר. חיפשתי איפה היה נשיא בית המשפט העליון בעניין, לא מצאתי – שבגלל זה אתם אומרים, לא ניתן לו; חס וחלילה שבית המשפט הוא זה שימנה מי יעמוד בראשות ועדת החקירה הממלכתית. אתם נגועים בכל כך הרבה מחדלים שהובילו ל-7 באוקטובר, שאתם כבר מעורבבים, בתוך החבל של עצמכם אתם נקשרים, לא מצליחים לצאת מהתסבוכת הזאת בניסיון לזרוק את האשמה על מישהו אחר. לא היועצת המשפטית לממשלה התכתבה עם סנוואר והחליפה איתו פתקים, והיא גם לא זאת ששחררה את סנוואר מהכלא במסגרת עסקת שליט. את כל הדברים האלה עשתה ממשלת ישראל. את כל הדברים האלה עשה ראש הממשלה כשהוא הוביל את העניין הזה. אלה הדברים שצריך לבדוק, אלה הדברים שבנו את חמאס. אני חיפשתי מתי אמר מישהו מבית המשפט העליון, המחוזי, השלום, איזשהו שופט, שהחמאס הוא נכס. אף אחד לא אמר את זה. אתה יודע מי אמר את זה? שר האוצר אמר את זה. אף אחד מהאנשים האלה שאתם כל הזמן זורקים עליהם את כל הרעל. יש לי ביקורת על בתי המשפט, יש לי ביקורת על המערכת המשפטית, יש לי ביקורת על רפורמות שצריך לעשות. אבל מכאן ועד לקחת את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה ולהפוך אותו לאיזושהי קוניונקטורה פוליטית – יש פה מחדל ענק מלמטה ועד למעלה, ומלמעלה ועד למטה, וצריך לבדוק את כל מי שנגע בדבר, בכלל בלי הנחות לאף אחד. ואין דרך לעשות את זה אלא בוועדת חקירה ממלכתית. וכל ניסיון להפוך את האירוע הזה לאירוע פוליטי הוא רק ניסיון לברוח מהאמת שבתוך-תוככם גם אתם יודעים אותה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת עופר כסיף לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תעל ורע"מ. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הסופר האיטלקי אומברטו אקו תיאר בספרו "הפשיזם הנצחי" כיצד עשורים לאחר תבוסת משטרי הרשע במלחמת העולם השנייה, נותר הפשיזם הסכנה הגדולה של ימינו. הפשיזם העכשווי הינו אויב מתוחכם יותר מאשר קודמו בן המאה ה-20. הפשיזם בן ימינו צומח מחדש תחת הסוואות תמימות כביכול, מתוך קיני רעל המצויים בנבכיה של כל חברה, או במילותיו של פרימו לוי: מתוך דלקת סמויה המתפרצת במצבי קיצון כאשר המערכת החיסונית של החברה כושלת. מהם אותם יסודות של הפשיזם הנצחי? פולחן המנהיג, סגידה לכוח, בוז למוסר, אובססיה לקונספירציות, דחיית הנאורות – על הרציונליזם, האינדיבידואליזם והאוניברסליזם שלה – והעמדת לאומנות הדם והאדמה, היצר והמיתוס, במקומה. יסודות הפשיזם הללו כאילו נלקחו מסדר-יומן של הממשלה ושל ועדות הכנסת, הנשלטות בידי הציניות הדתית, עורמה יהודית או עדת נתניהו. ממשלת הדם, הגזע והזוועות, ממשלה של חורבן אנושי מתמשך, ממשלת כיבוש אכזרית שבראשה עומד נאשם בפשעי שחיתות חמורים בירושלים ובפשעי מלחמה רצחניים בהאג, ממשלה ששריה מתחרים יום-יום ברמיסות החירויות ובפגיעה בזכויות של יהודים וערבים כאחד – היא הממשלה שמבקשת להביא את הפשיזם הנצחי בישראל לשלב חדש, אלים יותר, הרסני יותר, רצחני יותר. הממשלה הזאת היא רשת ההסוואה עצמה, היא מעטה החושך המצמיח את הטרור היהודי, את המיליציות הכהנאציונליסטיות ואת פורעי החולצות החומות. ממשלה שהפרויקט הפוליטי היחיד שאותו היא מקדמת, שהרעיון המארגן, המאחד אותה, הוא לידתו של משטר פשיסטי חדש, לאומנות דם ואדמה תוצרת כחול-לבן. ועתה מה שהוסתר והודחק פורץ החוצה בשיאים חדשים של רעל ואלימות. כנופיות מתנחבלים ראו כי טוב ועברו מעקירת עצים לשרפת שדות, לשרפת רכבים, להצתת בתים, להכאת מוסקים ורועים פלסטינים, ולרצח. התעלמות מפשעיהם, היד החופשית שניתנת להם מצד כוחות הכיבוש, ולעיתים אף שיתוף פעולה איתם ועידוד ממשלת הדמים למעשיהם – באופן אך טבעי הובילו לעליות מדרגה בלתי פוסקות: להכאת פעילי שלום בין-לאומיים, משם לפוגרומים בפעילים ישראלים ומשם ל"ייבוא" הטרור הפשיסטי לתוככי ישראל הריבונית. נהגים, עובדי תברואה, מאבטחים וסתם עוברי אורח ערבים מותקפים תדיר ועוברים לינצ'ים כמעט מדי יום. רק בשבוע האחרון ביקרתי את ח'ליל אל-ראשק, עובד תברואה לא צעיר מענאתא, ששיניו וצלעותיו נשברו בידי צמד חסידי תורת הגזע היהודית, העם הנבחר אם אתם רוצים, בזמן עבודתו בירושלים; את מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם ומוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה, שהוכו קשות גם הם במהלך עבודתם בתל אביב; את הצעיר קייס חדאד מבית חנינא, שעבר לינץ' בסגנון התפוז המכני כשמילא את תפקידו כמאבטח באצטדיון טדי; ואת חנאן אבו שחאדה, אישה הרה, שיחד עם ילדיה הקטנים הותקפה ברחובות עירה, יפו, בידי קבוצה מאורגנת של כהנאים בעלי רזומה פוגרומיסטי עשיר. מדוע הותקפו אלה ואחרים, לרבות מתנגדי שלטון יהודים, ואף משפחות חטופים ונרצחי טבח 7 באוקטובר? כי הפורעים יכולים, כי ברור להם שהממשלה עומדת לצידם וכי לא ייענשו. את מאחזי הפורענות, קיני הטרור של המתנחלים בגבעות, מחבר המינהל האזרחי תחת סמוטריץ' לתשתיות מים וחשמל למרות שהמבנים הוקמו אף בניגוד לחוק הישראלי, כדי שלאחר הפוגרומים ייהנו אותם טרוריסטים ממים חמים לרחוץ בהם את ידיהם המגואלות בדם. לצד היד החופשית ואף העידוד הניתן לפורעי החוק, נרדפים באלימות מתנגדי הממשלה וראשה. בזמן שבמשחקי בית"ר ירושלים מונף בגאווה דגל ארגון הטרור כך – שאותו השווה חבר הכנסת המנוח מיקי איתן מהליכוד לנאצים – והמשטרה אינה עושה דבר, את אוהדי הפועל תל אביב היא רודפת בגלל חולצות נגדה. בעוד שתוקפי בית כנסת רפורמי ברעננה מסתובבים חופשי, יורי זיקוק מצ'וקמק נעצרים לחודשים. כאשר חבורת חוליגנים תוקפת את יושבי אוהל המחאה של ידידי יעקב גודו והמשטרה מסרבת לעוצרם, שורפי פח מושלכים למעצר לתקופה ממושכת. כנופיית נתניהו מכשירה ומנרמלת דמויות כהנאיות ומאפשרת להן לפעול באלימות קשה על רקע פוליטי וגזעני. בל נשכח שהשר, מעריץ גולדשטיין, הזמין ללשכתו מארגן בולט של ההתקפות על חברי אופוזיציה ואנשי תקשורת, ושר המשפטים שיבח את פועלו מעל בימה זו. פעם אחר פעם כנופיית נתניהו נחשפה בערוותה כמעודדת טרור לאומני יהודי, אלימות פוליטית והסתה גזענית. השבוע נעצר חברי אחמד עבאדי, חבר מזכירות חד"ש וברית הנוער הקומוניסטי, כחלק מצעדי דיכוי ורדיפה כנגדו וכנגד חברינו הצעירים – מעצר פוליטי נפשע שהוא המשך להשתקה והרדיפה שחווים כל מתנגדי המשטר, בעיקר הערבים שבהם. אל מול הפשיזם והגזענות, חובה על כל אחד משולליו להצביע על הבריון הפשיסטי, לומר את האמת נכוחה ולהתנגד. אין מקום לפשרות, התקפלויות וכיבוסי מילים. כל אחד מאלה משמעו המעשי חיזוק השרץ. בחודשיים האחרונים נאסר עליי לנאום בבית הזה בדיוק בשל הסיבה זאת, כי אמרתי אמת, כי הצבעתי על הרודן הפשיסטי, המבקש למלט עצמו משיפוטה הפלילי והמוסרי של המדינה והחברה שהפקיר, ועל חבורתו הפושעת, וקראתי להתנגד להם. ועדת האתיקה, בהחלטה מבישה, נכנעה לתכתיבי ממשלת העריצות ומשת"פיה מהאופוזיציה, והשעתה אותי. אך לא אותי ביקשו לצנזר ולהשתיק, אלא ציבור שלם, ערבי ויהודי, שמסרב להרכין ראש בפני אלימות השלטונות, אלימות הכיבוש, פשעי המלחמה והפשיזם. אני קורא לכל מתנגדי ממשלת הדמים, ההפקרות וההפקרה: המשיכו להתקומם והגבירו את ההתנגדות. למרבה הבושה, במקום אחדות שורות באופוזיציה הפרלמנטרית נגד הסכנה הפשיסטית, רבים בה עושים יד אחת עם ממשלת הדמים. עונש ההרחקה שהושת עליי נסמך גם על קולות חברי אופוזיציה, שבצביעות רבה החלו לאחרונה ללהג על הסכנה הפשיסטית. קולות אלה יכלו היו להיות ערבים לאוזניהם של מי שמתריעים כבר זמן רב מפני הסכנה החומה בחברה הישראלית, ונאבקים בה. לו רק הייתה מתלווה אליהם גם נימה של הכאה על חטא ושינוי כיוון – מכיבוש לעצמאות פלסטינית, משפיכות דמים לשלום, מהדרה גזענית לשותפות אמת, מאפליה לשוויון מלא. ברוח דבריה של ד"ר יולנדה יבור, הבחירה היחידה שניצבת בפנינו היא להיות, קרי להילחם ברודן, בשופרות ובמיליציות שלו בכל הכוח, או לחדול. תבחרו נכון. לא יהיה סיבוב נוסף. את הפשיזם חייבים להביס עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת אני מתכבד להזמין את השר דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה, השר אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לכולנו חנוכה שמח. היום עוד היום השמיני של חנוכה. זה נקרא "זאת חנוכה". למה? בגלל שאנחנו קוראים: וזאת חנוכת המזבח. במסורת היהודית זה היום בחנוכה הכי פתוח בשמיים, היום תמיד התפילות יותר נענות, ואיש-איש עם בקשתו יכול לבוא ולהתפלל ולבקש היום, מול בורא עולם. ויש לנו מסורת שהיום הזה הוא יום באמת קדוש במיוחד. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר מה היה היום בממשלה. היום הממשלה קיבלה החלטה חשובה מאוד, ובעצם היא החליטה לסגור את גלי צה"ל. דרך אגב, אין כמעט – לדעתי, אולי אצל הקומוניסטים בצפון קוריאה זה קיים – צבא שיש לו תחנת שידור, וקיבלנו החלטה מאוד הגיונית. הצבא צריך לעסוק בענייני מלחמה ואימונים, ובוודאי לא בתחנת שידור, מה עוד שתחנת השידור הזאת, בחלק גדול מזמנה פוגעת ומכפישה את חיילי צה"ל ומפקדיו. זה פשוט אבסורד, ולכן קיבלנו את ההחלטה היום. הסתבר לי היום שבשנת 1952 התקבלה בממשלה הוראת שעה לשנה אחת, החלטת ממשלה להקים את גלי צה"ל לשנה. ומאז ועד ימינו אף אחד לא קיבל שום החלטה בנושא. זה התגלגל. לא שמעתי את מר גיל לימון, ובוודאי לא את נשיא בית המשפט העליון. חבר'ה, מתוקף איזה סעיף בחוק בכלל הם פועלים? איך אמר פעם פוגלמן לגבי גיוס החרדים? מתוקף איזה חוק בעצם הם יושבים עליו, על מה הם פטורים? לכן, רק שנדע ונבין שאין בכלל חוק כזה. והיות שגלי צה"ל היא מסגרת צבאית לכל דבר ועניין, הרמטכ"ל אחראי לה, כמו על כל היחידות הצה"ליות. יש הרבה יחידות בצה"ל שהן יחידות שבעצם לא עוסקות רק בלחימה, ומי שאחראי להן בסופו של דבר הוא הרמטכ"ל של מדינת ישראל. שר הביטחון – פה מגיע לו שאפו – הקים ועדה ציבורית כדי לבחון את העניין. דרך אגב, הסיפור הזה, לדעתי, עולה כבר כמעט אצל כל שר ביטחון ואצל חלק מראשי הממשלה ב-30 שנה האחרונות, גלי צה"ל עולה. התקציב שלהם, להערכתי, מגיע ל-50 מיליון שקל, אולי יותר. יש שם כמעט 500 איש, חלקם חיילים בסדיר. ולכן קיבלנו את ההחלטה הזאת. ואז מר גיל לימון מוציא החלטה היום לממשלה – דרך אגב, מי שהוביל את כל זה, כפי שאמרתי, זו הוועדה הציבורית, משרד הביטחון, ובגיבוי צמוד של היועצת המשפטית למשרד הביטחון. והיא גם קיבלה, וכבר כתבה חוות דעת. אבל אדוני היושב-ראש, האם סברת שחוות הדעת עמדה בפני חברי הממשלה? מה פתאום. מה שלא מתאים לגיל לימון לא מוגש, בדיוק כמו שאנחנו רואים בבתי המשפט היום בתיקי נתניהו, ראש הממשלה, שהם לא מגישים איזשהו חומר שעוזר לו. תשמע, אני צובט את עצמי להאמין איך האנשים האלה לא בבית סוהר. הרי בסוף כשמדינת ישראל תובעת מישהו, לא חשוב מי זה, כל אזרח, כשהיא טוענת שהוא עבר על החוק, בוודאי ובוודאי אין לה משימה להכניס אותו לבית הסוהר גם אם הוא לא עבר את העבירה, ובוודאי שהיא צריכה להניח את כל החומרים שיש. הם חושבים שהם משחקים פה כאילו יש איזה אויב בצד השני – אנחנו צריכים לעשות לו תרגילים, כי אנחנו רוצים להכניס אותו לבית סוהר. אבל במדינה דמוקרטית, ובכלל בנושא של משפט צדק, אתה מביא את כל הרעיון, מה שתומך בנאשם ומה שלא תומך – אתה מביא את כל המכלול. ולכן כאן מר גיל לימון בעצם לא הניח בפנינו את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שישבה על המדוכה וליוותה את כל הוועדה הזאת, להערכתי, בחצי שנה האחרונה. היחידה שמכירה את הנושא, לדעתי, זאת היא. אבל מה הוא כן שם? בערך עשר דקות לפני שהתחיל הדיון בממשלה הוא שם את חוות הדעת שלהם – משהו בסדר גודל של 138 סעיפים, שהוא ציפה שאנחנו נלמד עשר דקות לפני. והוא אפילו לא שואל, הוא לא אומר: סליחה, מתנצל. וזה אחרי שמזכיר הממשלה אומר שזה היה צריך לעלות לפני שבוע וחצי, והם ביקשו ארכה של עוד שבוע על מנת לכתוב את חוות הדעת ולהעביר אותה בזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את התקשורת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ומה אומרת חוות הדעת, רבותיי? זה משהו מדהים. אני אתמצת לכם אותה. בגדול, כמובן, הם ישר ממציאים את המילים "המשפט המינהלי" – איזה מילות קסם, כמו הפרת אמונים. אמרת משפט מינהלי. זה כמובן פוגע בכל הנושא של זכות הציבור לדעת. חבר הכנסת כהן, אני מקבל אותך בברכה, התגעגעתי אליך. ושמו לו חוות דעת – מנדלבליט בממשלה שלכם שם על השולחן בגלל שגם אז רצו לסגור את התחנה, והוא כתב שאין מניעה משפטית. לא צריך גם להעביר חוק. שום חוק לא צריך להעביר. כשיש חוק, אז אתה צריך להעביר חוק כדי לתקן את החוק. כשאין חוק, אז הפורום שקיבל את ההחלטה הוא הפורום שאמור, בסמכות שלו, גם לשנות את ההחלטה. זה ההיגיון. הפה שאסר הוא הפה שמתיר בכל דבר ועניין, וזה ההיגיון. אבל אצלם זה לא ככה. הם בכלל קשרו בין הרפורמה שרוצה לעשות קרעי – אין לי מושג איך זה קשור לגלי צה"ל. דרך אגב, אני בעמדה שגלי צה"ל יימכר לציבור, ושמישהו ירכוש אותו ויפעיל תחנה, כמו בכל משטר נורמלי. בארצות הברית של אמריקה אין תחנה לצבא. כמעט באף מקום – אמרתי, רק בצפון קוריאה, אולי ברוסיה הייתה פעם. ומה הוא טוען? שאלו אותו: איך יכול להיות שאתה משנה, הרי יש את חוות הדעת של מנדלבליט, שטוען שלא צריך חקיקה וזה בהחלטת ממשלה? וכמובן, יוצאת מילת הקסם: הנסיבות השתנו. ואנחנו שואלים, מה הנסיבות? אני אמרתי לו, עזוב אותך, תבוא לאמת - - - התאריך השתנה, הממשלה השתנתה. זה היה נשמע יותר הגיוני. איזה נסיבות היו לפני שנתיים, שלא קיימות היום? וכמובן, הוא אומר, הרפורמה של קרעי – מה קשור בכלל הנושא של תחנת טלוויזיה לבין הרדיו? יש כל כך הרבה פלטפורמות היום. להפך, אני טוען שהיום יש הרבה יותר פלטפורמות מלפני שנתיים ובוודאי מלפני עשר שנים. היום בכלל השיח הציבורי הוא שקוף. יש עשרות אם לא מאות כלי תקשורת, יש כל כך הרבה שיח ציבורי ברשתות החברתיות. אנחנו צריכים בכלל תחנה צה"לית? זה משהו מטורף. וכמובן, יש מניעה משפטית, אדוני היושב-ראש. ובסוף, חבר הכנסת כהן, הם הוסיפו עוד סעיף. וזה הדהים אותי. הוא אומר שזה צריך לבוא בחקיקה, ואז הוא כותב – זה סעיף 58 לדעתי – שגם חקיקה כנראה לא תעזור, בגלל שצריך נימוקים מאוד מאוד מאוד טובים. אז אם חקיקה לא צריכה לעבור, למה אתה מציע לנו חקיקה? לא הבנתי. ועכשיו, מי אתה מציע שיסגור את גלי צה"ל? בוא תספר לנו. מי, עמית? הרי בין כה וכה בסוף זה יגיע לעמית. אל תדאגו. אני אומר את זה לממשלה, לנו. אני אומר את זה בצער רב, לאן הגענו. אבל בסוף, תייצר מנגנון. תגיד, אתם יודעים מה? ככה אי-אפשר אבל ככה אפשר. תשנו כאן את הסיפור הזה כאן, ואז תוכלו כך. אם הממשלה החליטה, היא חושבת שגלי צה"ל זו תחנה שהיום בוודאי לא במקומה, אז בוא, תעזור לממשלה, תסביר מה ההתנגדות שלך פה, ותסביר איך הממשלה יכולה לעשות את זה אולי בדרך אחרת. אבל שאלתי את עצמי בסוף הישיבה, אם רוצים לסגור את גלי צה"ל, כל אזרחי מדינת ישראל, בוא נניח. מי סוגר אותה באמת? הרי אם הממשלה לא יכולה, שר הביטחון לא יכול, מי מקבל את ההחלטה? מי שימנע את הסגירה שלה זה עמית, את זה אני יודע. בסוף הכול מגיע למר עמית. סיכמנו, מה שזז במדינה מגיע לעמית. אבל אני שואל הלכה למעשה, כדי שזה יגיע לעמית מישהו צריך לפעול. אז מי לדעתך, מר גיל לימון, יכול בכלל לפעול כדי שזה יגיע לעמית, ושהג'ינג'י יעתור? מי? אם הממשלה לא, הכנסת לא, אז מי כן? לכן זה רק מראה, חבר הכנסת כהן, את האבסורד שהאנשים האלה בעצם חיים בזה. זה פשוט לא יאומן. היות ובעצם גלי צה"ל, לתפיסתי והבנתי – אמרתי, זו תחנה, מעבר לעיקרון שהצבא בוודאי ובוודאי לא צריך לעסוק בנושא של לבקר שרים, לבקר ממשלה וכו', זה לא מעניינו. דרך אגב, ברוב השידורים בגלי צה"ל הם תוקפים את הממשלה, כגלי צה"ל. זה בוודאי פוגע בחיילי צה"ל. הם מכפישים את חיילי צה"ל בגלי צה"ל. ולכן אני אומר, כל בר דעת מבין – אמרנו, בממשלה הקודמת הם התירו הכול. מר גיל לימון היה עוזר של מנדלבליט, לא פצה פה ולא צייץ, הכול היה בסדר. לכן זה רק מראה – איך אמרתי לו? הצבועים כבר החליטו היום, התקשרו להחליף את השם שלהם. מתביישים. הם כבר לא צבועים כל כך. זה לא, לא – חבר'ה, פוגעים בהם. גיל לימון צבוע הרבה יותר מהם, הוא וחבורתו, אז הם רוצים להחליף את השם, אדוני היושב-ראש. הם נעלבים. עכשיו אני רוצה, ברשותך, לעבור – אם בגיל לימון עסקינן, בוא נישאר איתו. חבר הכנסת כהן, אני הגשתי את חוק החברות. עבדנו עליו שנה וחצי. בוא, תקשיב. תראה איך עובד הגנגסטר הזה, מר לימון. אני עובד שנה וחצי – מקים ועדה ציבורית, חצי שנה; מנסחים את החוק עם היועצים המשפטיים, גם של המשרד וגם של רשות החברות; עשינו בחוק 50–60 שינויים. הרי כולם יודעים, הסיפור של הדירקטורים זה הדבר הזניח שם. אני פועל תמיד – מבחינתי, כל דבר שאני עושה, קודם כול מדינת ישראל, אחרי זה הממשלה. מבחינתי המדינה קודמת לכל דבר ועניין, זה ברור. עשינו חוק לתפארת מדינת ישראל, עבדנו עליו שנה וחצי. פרסמנו אותו, מה שנקרא, להערות הציבור. לפי התקנון של הממשלה, כמדומני, שלושה שבועות – אדוני היושב-ראש, פרסמנו אותו שלושה וחצי חודשים. קיבלנו עשרות הערות, מכל מיני גופים, כולל ממשרד האוצר. ישבנו, בחנו את ההערות, חלקן הטמענו, חלקן לא קיבלנו. ישבנו עם האוצר, סגרנו איתו את הכול, והכול בסדר. ואת כל זה מי מנסח? היועצים המשפטיים של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, לא אני. ואני מבקש להגיש את החוק, ואז אומרים לי, שמע, דודי, יש עוד איזה דבר קטן שצריך לעשות, יש נסחות. אמרתי, מה זאת אומרת נסחות? אמרו לי, יש נסחות במשרד המשפטים, הם עוברים על ההגהה, לראות שהמשפט ככה נכון בעברית. אמרתי, טוב, כמה זמן, יומיים, שלושה? תעבירו, יאללה. בינתיים העברנו את זה טרומית בשבוע שעבר, התכוונתי השבוע להעביר את זה ממשלתית, למזג ולהתקדם. ביום חמישי שעבר גיל לימון עושה ישיבה, מזמין את כולם, שולח לי מכתב בן 12 עמודים. דרך אגב, הוא בא לוועדת שרים, טען בוועדת שרים: אני, יש לי הערות על החוק. אמרתי לו, אדוני, אתה לא מיוחס מעם, שלושה וחצי חודשים היו לך, לא הערת. תבוא לוועדה. אני, בחפץ לב, אם אמרת משהו הגיוני – הרי בסוף אין לי פה אידיאולוגיה, יש פה רק שיפור המצב. תבוא, תעיר, נשנה. אבל זה לא הספיק לו, חבר הכנסת כהן. הוא בעצם לא אחראי לנסחות, וכתוצאה מזה הוא מעכב את החוק ולא מקדם אותו, בגלל שאני, בלי הנסחות, כנראה פה בכנסת יש לי בעיה להעלות אותו. תבין את הגנגסטר הזה, בן אדם שעובר הפרת אמונים, משתמש בסמכות – שאין לו, דרך אגב – לא לשמה, לפגוע בממשלה. זה הבן-אדם, אני מאמין שהוא אבי הכאוס במדינת ישראל. אני חושב שזה לא – בהרב מיארה היא רק הפרונט. זה הבן-אדם. אני רוצה להגיש הצעת חוק ממשלתית. תבין, אני עובד עליה שנה וחצי עם היועצים המשפטיים. בדיוק כמו גלי צה"ל, זה עבד עם היועצת המשפטית. היועצת המשפטית היא לא שלי, אני לא הבאתי אותם, זה אנשים שהכרתי אותם במשרד, הם שם. אנשים הגונים וטובים. דרך אגב, כשהם אומרים לי משהו – דודי, אי-אפשר כאן – אני עוצר, אני סומך עליהם. הכול בסדר, לא מתווכח. אבל גיל לימון – זה לא מתאים, הוא צריך לעשות להם אובר-רולינג. אם הם מקדמים את ההצעה אז יש בעיה. דרך אגב, הם כנראה גם לא יתקדמו בעתיד, כל עוד הוא יהיה שם, הוא ובהרב מיארה. והוא לוקח, בהליך טכני בכלל לא קשור, משתלט על האירוע. בכלל לא אירוע שלו. הוא גם לא אחראי על הנסחות במשרד המשפטים. מי שאחראי על זה הוא שרון אפק בכלל. תראו כמה הבן-אדם הזה אלים, גס רוח, בריון, וכמה רעל יש לו כדי לחבל בעבודת הממשלה. זה לא רק העבודה שלי, הוא עשה את זה גם לקרעי בחוק השידורים, והיום הוא עשה את זה בסיפור של גלי צה"ל, והוא עשה את זה בעשרות – כמעט אין שבוע שאין מניעה משפטית. אני לא שמעתי את המילה הזאת כל כך הרבה בכל הכנסות שהיינו כאן, להוציא את שלוש השנים האחרונות, את המניעה – אין שבוע שאין מניעה משפטית. אין שבוע שהם לא פוסלים חוק כזה או אחר. מחליטים. בלי נימוק, בלי היגיון, בלי כלום. סתם. למה? בא לנו. ולזה, דרך אגב, אני רוצה להתייחס, ברשותך, אדוני היושב-ראש – לעוד סוגיה אחת, לידידנו אהרן ברק. ידידנו אהרן ברק אמר השבוע שעקרון הפרדת הרשויות התמוטט לחלוטין. הקריסה הזו בין היתר נובעת מכך שהכנסת חדלה לבקר את הממשלה, הממשלה שולטת בכנסת, וראש הממשלה – הוא התחיל עם החד-גדיא – שולט בממשלה, ולכן הוא שולט בכנסת, ולכן הוא בעצם שלטון יחיד. אני אגיד לך, מר ברק, אתה טועה. הכול הפוך. הממשלה לא שולטת על הכנסת. הכנסת תומכת בממשלה, בוודאי, זה התפקיד של קואליציה. אני לא מכיר קואליציה שכל יום באה והגישה הצעות חוק נגד הממשלה. מזה בנויה הממשלה, מהקואליציה. ואני אספר לך יותר מזה, כמעט כל ועדה שתיכנס אליה, אתה תראה שהקואליציה, יושב-ראש הוועדה וחברי הקואליציה, הם משנים דברים ולא מסכימים כשלא נראה להם בתוך הוועדות. דרך אגב, אני העברתי, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, 118 חוקים; מעולם לא היה חוק אחד שנכנס כמו שהוא יצא. אז למה אתה משקר? את העובדות אתה לא מכיר. הגדיל לעשות הבן אדם אתמול כשאמר – חבר הכנסת כהן, תבין טוב, תבין מה הוא אומר: אני לא יודע איך השופטים אמרו שלא צריך להוריד את סעיף השוחד. גם המשפט הזה מתנהל יותר מדי זמן, אבל אני גם לא מכיר את הפרטים. שמע, ריחמתי עליו. הבן אדם סנילי, בגיל 95. אם אתה לא מכיר את הפרטים, אז על מה אתה מדבר? אולי המשפט מתנהל מהר מדי? אולי אתה צודק, אולי הוא מתנהל בקצב הנכון, אבל אתה לא מכיר את הפרטים, אתה אומר שאתה לא מכיר את הפרטים. אני לא מכיר שופט אחד אי פעם, באמצע המשפט, בוודאי לא נשיא בית המשפט העליון, שמודיע לשופטים איזה ציון הוא נותן להם תוך כדי המשפט. הרי הסוב יודיצה בכלל מדבר על לדבר על זה בתקשורת. אתה הרי האדמו"ר שלהם, אתה האפיפיור. איך הוא לא נעצר עד היום? זה מסית מספר אחת במדינת ישראל, הבן אדם הזה. אני לא מבין איך אף אחד לא קורא לו לחקירה, אף אחד לא מדבר איתו, אף אחד לא אומר לו: אדוני, אתה אחראי לכאוס שקורה במדינת ישראל כבר כמעט ארבע שנים, ועוד אתה מאיים על שופטים? יושב לך שם שופט מחוזי, מה הוא אומר לעצמו? תראה מה ברק מעיר לי. מה האדמו"ר מעיר לחסיד? מה הוא אמור לעשות? אני לא שמעתי אחד בערוץ 12, לא אחד בערוץ 13, לא אחד בערוץ 11, שאומר: רק רגע, רק רגע. אני זוכר שהרב עובדיה, זיכרונו לברכה, אמר איזה משהו על יוסי שריד, משהו כמו עז או משהו כזה – כל התקשורת רעשה-געשה. פה יש התערבות בוטה של אחד, דרך אגב, אמרתי, שאוחזים ממנו, זה לא איזה פרחח. זה נכון שהוא כבר לא בפוקוס המתאים, לכן זה חמור מאוד, מה שהוא עושה. אבל אף אחד לא פוצה פה, מצייץ, אף אחד לא מדבר, שום דבר, כלום. עולם כמנהגו נוהג. הבן אדם מחלק להם ציונים, בדיוק כמו שאמר למנדלבליט: אל תשכח לעשות את העבודה, במלון כרמים, דיר באלכ. זה בן אדם שמנתב את הבובות עם החוטים מאחור, והוא מדבר על זה שראש הממשלה שליט יחיד. השליט היחיד במדינת ישראל, מר ברק, זה אתה, ובאמצעות שלוחך, אותו אחד שקורא לעצמו נשיא. זה אתם. אין מינוי במדינה שלא מגיע לשם. הג'ינג'י, דרך אגב, עובד אצלכם שעות נוספות. אני לא מכיר בן אדם שמישהו היה מאפשר לו לעתור את כמות העתירות האלה בבית המשפט. איך הוא פעם אמר, חבר הכנסת כץ? זה הבלטה שלי. יש לו בלטה בבית המשפט, רשומה על שמו, רשומה על שמו בטאבו. אסור לעלות עליה. זו הבלטה של הג'ינג'י. מעולם לא חייבו אותו בהוצאות. אני לא יודע בכלל אם מחייבים אותו באגרות או מוותרים לו. תקשיב, זו מערכת שלמה שכל החלטה מגיעה אליהם, הכול, אמרתי לך, ממינוי מנהל מחלקה ומה שאתה לא רוצה, וזיני, ורמטכ"ל, וראש שב"כ, וראש מוסד, ונציב שירות המדינה. מה שאתה רוצה. מה שהוא מחליט, זה מה שקורה. לכל סוגיה שהוא רוצה להיכנס – נכנסים. בית המשפט כל היום מתעסק עם הממשלה ועם הערבים. זה הסיפור היחיד שהוא מתעסק בו, עם אלה שבעצם רוצים להיכנס לארץ, כל מיני איחודי משפחות, ועם הממשלה. זה מה שהוא עושה מבוקר עד לילה. אז לכן, התבלבל הבן אדם. אני אומר, כנראה זה מפאת גילו, הבן אדם כבר לא מספיק מפוקס ולא מבין את העניין. ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסכם את זה. אני לא מדבר על מה שקורה בכלל בפרשת הפצ"רית, דיברנו על זה הרבה, אבל מי שהדהים אותי זה מר בלט. קודם כול הוא כפוי טובה, בלי קשר לכלום. בן גביר מינה אותך, לפחות שתהיה טובת המדינה לנגד עיניך, שתהיה טובת האמת לנגד עיניך. אתה אמור להוציא את האמת לאור. אני לא מכיר חקירה כל כך מורכבת עם נזק כל כך עצום לביטחון מדינת ישראל ומדינת ישראל. אני לא משווה את זה בכלל לפרשת הנגד, אפילו לא בפרומיל האחוז, שעד היום אני מאמין שחלק מהאנטישמיות והרציחות של היהודים בעולם – הסרטון הזה, יש לו השפעה מסוימת עליהם, ודרך אגב, זה לא יימחק הרבה מאוד שנים קדימה. פרשייה כזאת אתה חוקר 20 דקות, ומהר מהר, לפני שיבוא איזה שופט ואולי יבקר? תגיד לי, אתה השתגעת? הרי יחקרו אותך על זה. אתה לא הבנת את זה? גם אתה תגיע לשם. הרי מה קרה שם? בוא תבין, מר בלט, הרי אתה חוקר דגול, לא? אז בוא נתחיל בעניין. שנתיים היועמ"שית לא עושה שום דבר בפרשייה הזאת, אדוני היושב-ראש. הסגן של הפצ"רית אומר: הכול היה על דעתה של היועמ"שית. כשהרמטכ"ל מדבר עם המפכ"ל ושולחים את מני בנימין, היא עוצרת אותו בדרך, ולאחרונה גם אנחנו נחשפים לזה שגלנט אומר כשר הביטחון שהיא פעמיים ביקשה ממנו ואמרה לו לרדת מהעניין, לא לחקור את הפרשייה בכלל. תגיד לי, מר בלט, אם זה היה אמסלם דוד עם פעיל בליכוד שהוא היה ממנה לאיזה תפקיד, הוא היה רק מדבר איתו, הרי הייתם קוראים לי, לכל החברים, לכל הסיעות. עשיתם לי את זה פעם, לא רק לי – לכל חבריי. על מה? על כמה טפסים בליכוד. תגיד לי, אתה השתגעת? אתה בא, אתה חושב שהמערכת שלך לא רואה את זה? אתה חושב שאזרחי מדינת ישראל לא רואים את זה? אז אם אתה לא מסוגל ואתה חבר שלה, שים את המפתחות. אם אתה מפחד – הרי לא מזמן פרסמו עליך באחד מערוצי התקשורת, בערוץ 14, הערוץ היחיד, דרך אגב, שידבר עליך, שהתערבת גם בחקירה מסוימת שהבת שלך עובדת שם ואתה לא הודעת, וגם באיזו מריבה שהייתה בין שכנים אצלך ואתה ביקשת להוציא חומר סודי על הבן אדם. אני מניח שזה בתוך המערכת שלך, הדליפו את זה מולך בגלל שגם אתה כנראה, או החברים שלך, הדלפתם את זה על מני בנימין, זה מאבקים פנימיים. מה, אתה מפחד מהם? אז שים את המפתחות, תגיד: רבותיי, מדינת ישראל יותר חשובה לי מהכול, אני הולך, שיבוא מישהו אחר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם בדבר תורה. בוא תשמע את דבר תורה אקטואלי. ספר בראשית, אנחנו מדברים על לבן הארמי. לבן הארמי, חבר הכנסת כהן, מסמל את השחיתות הכי גדולה, את הרמאות הכי גדולה. מה מסופר בפרשה? כשיעקב אבינו, הקדוש ברוך הוא אומר לו: תשמע, תחזור חזרה לארץ מולדתך, יעקב קורא ללאה ורחל ואומר להן: פני אביכם אינם כתמול שלשום. אבא שלכם, הוא לא נראה – בואו ניקח את הדברים ונלך מפה. ואז הם אומרים לו: אנחנו איתך. ויעקב לוקח את הילדים, לוקח את הצאן שלו, את רכושו, והולך. לבן רודף אחריו, משיג אותו, והוא אומר לו: תגיד, למה עשית לי את זה? למה אתה בורח בלי שאני איפרד מהילדים? וגם אתה לקחת לי את התרפים. אז יעקב עונה לו: תראה, אני פחדתי שאתה לא תיתן לי ללכת. וחוץ מזה, התרפים – אנא, תבוא, תיכנס לאוהל, תבדוק. לבן נכנס, בדק הכול. ואז יעקב אבינו, באמת כאב לו. הוא כעס, אמר ללבן: למה אתה עושה לי את זה? "מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרָי"; "ביום אכלני חֹרֶב וקֶרח בלילה ותִדד שנתי מעינָי". אני הרי עשיתי הכול בשבילך. למה היית צריך, למה היית צריך לבוא אליי? למה לרדוף אחריי? למה עשית לי את כל זה? שים לב מה לבן עונה לו. לבן לא עונה לו על השאלה למה. הוא אומר לו: "הבנות בנותַי והבנים בנַי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא". כל זה שלי. זה הרמאים. הוא לא עונה לך על השאלה. הוא אומר לך: כל זה שלי. זה מה שקורה גם עם הפרקליטות, בית המשפט העליון וקפלן. הם לא עונים אף פעם על השאלה. הם אומרים: המדינה שלנו, הכול שלנו פה. חבר'ה, מה זה משנה מה אתם טוענים? מה זה משנה איזה סברה הבאתם? חבר'ה, הכול שלנו. אנחנו אפילו לא צריכים לענות לכם. זה בדיוק המצב. אנחנו לומדים את זה גם מפרשת השבוע. זה לבן הארמי. ודרך אגב, לבן זה לא אותו לבן רק באותה תקופה. לבן זה אירוע, זה מושג שמלווה כל תקופה, כל ציבור, כל צבוע, כל שקרן, כל נוכל – זה לבן הארמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, השר אמסלם. נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חברי מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברוך הבא. איחוליי. זה הולם אותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אחי ורעי, שותפי לדרך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואין לי שום ספק שתעשה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, ראיתי תמונות של מיכאל מהחתונה. הוא לא נראה ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש ללא קריאות ביניים, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, הייתי יכול לשבת כאן ולהתנצח איתך. עם הרבה דברים שאמרת כאן, אם לא עם כולם, אני לא מסכים. אבל אני דווקא רוצה, טלי, לדבר על משהו אחר, על שני דברים שבוערים ואנחנו לא שמים לב, והם נוגעים לנו. השר, חברי הכנסת, טלי, תקשיבי – היום עשיתי כנס תחת הכותרת: מי ילמד את הילדים שלנו בדור הבא. אתם לא תאמינו. אין מורים. אין. מספרים נציגי בתי ספר לחינוך שהיו שם – אחד מספר שלפני חמש שנים סיימו אצלו כ-60 פרחי הוראה. השנה סיימו 18. אנשים לא רוצים לבוא להיות מורים. זו סכנה בדיוק כמו כל הסכנות שאנחנו מדברים עליהן. יש אלף ואחת סיבות, אתה מכיר אותן: השכר והלחץ והאווירה בבתי הספר, והכול. אבל המציאות היא מציאות קשה, וכדאי שאנחנו נתחיל לטפל בזה. עד היום לא הייתה ועדת חינוך. עד היום לא הייתה ועדת חינוך. שר החינוך, אני לא יודע למה הוא לא מגיע לכאן. אני צריך ליזום את הכנס הזה? אתה, שר החינוך, צריך ליזום את זה. אין בזה פוליטיקה. אין בזה מפלגות. יש בזה את הילדים שלנו, הנכדים שלנו. מי ילמד אותם מחר בבוקר? איך זה ש-40% מהמנהלים חושבים על פרישה? מי רוצה להיות היום מנהל בית ספר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אח שלי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני. כן, יש כמה יוצאי דופן, את צודקת, אבל גם הם הולכים ונעלמים. והדבר השני הוא הסיפור של יוקר המחיה. אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר נערך דיון בוועדת הכלכלה. תקשיבו, חבריי, אין שום הסבר למה פוליסת הביטוח לרכבים, דוד, הופכת להיות ליקרה ביותר באירופה. אם לא מספיק שאתה נכנס למכולת או לסופר ואתה כורע תחת המחירים המטורפים האלה, אז מסתבר – גם בדבר שאתה צריך להחזיק רכב. חברות הביטוח הרוויחו בשנה שעברה 5.4 מיליארד שקלים. כן. אתה אומר, ריבונו של עולם – היה שם איש המשטרה, הוא אמר: אתם לא תאמינו, אבל גנבת הרכב ירדה ב-19%. הרכבים היום הם הרבה יותר ממוגנים, עדיין לא גונבים רכבים חשמליים, ובכל זאת הפכנו להיות לאחת המדינות היקרות ביותר. כדאי שבכל הטירוף שקורה בכנסת, הכנסת גם תמשיך לפקח על יוקר המחיה ותמשיך לפקח על מי שילמד את הילדים שלנו. זה בנפשנו. סליחה, אדוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. איך אני יכול להגיד לסגן יושב-ראש הכנסת, ראש העיר של דימונה, החבר שלי – לקצר אותו? זה קשה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה רבה בתפקידך הרם והחשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אנחנו עומדים היום מול ממשלה שיש לה פרויקט לאומי אחד בלבד – לא ביטחון, לא כלכלה, בוודאי לא איחוד העם. הפרויקט שלכם, אדוני השר, הוא פרויקט פירוק. אתם פועלים כמו בולדוזר בחנות חרסינה, מנפצים כל מוסד וכל רשות. והמטרה ברורה – להישאר היחידים שעומדים על הרגליים, שאיש לא יפריע לכם, שהחוק לא יעמוד מולכם; שליטה מוחלטת ללא בלמים, ללא איזונים וללא בושה. אז היכן מתחילים? מתחילים בערעור ובפירוק האמון. עבדתם שעות נוספות כדי לקעקע את אמון הציבור במערכות. ועכשיו אפשר להתחיל לפרק, כי הרי אין אמון. ניסיתם להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. לא חיפשתם צדק, חיפשתם צייתנות. אחר כך סימנתם את מוסד היועמ"ש לממשלה. חוות דעת מבחינתכם הן רק המלצה. את החוק אתם מפרשים. ומי שלא מסכים, הופכים אותו לאויב העם, אם רק העז לומר משהו שאסור. אבל התיאבון שלכם לא יודע שובע. אפילו בזמן מלחמה אתם תוקפים ללא הרף את מוסד הפרקליטות הצבאית כולו. גם אם העומדת בראשו סרחה, המוסד הזה הוא השכפ"ץ המשפטי של חיילי צה"ל בעולם. אבל לכם לא אכפת מחיילי צה"ל. ואם לא די בכך, אתם רוצים לפרק את מח"ש ולהכפיף אותה לשר המשפטים מבחינה פוליטית, כדי שהמשטרה תהיה זרוע ביצועית של השר, ולא תהיה כפופה לחוק העיוור. ואיפה המקצועיות שלכם? חפשו בחירייה. אתם משליכים לפח את נבחרת הדירקטורים. כי למה צריך דירקטורים מקצועיים בחברות ממשלתיות כשאפשר לחלק ג'ובים למקורבים? פירקתם לגמרי משרדי ממשלה מתפקדים. פיצלתם סמכויות. המצאתם משרדים מיותרים רק כדי לייצר לעצמכם עוד כיסאות ועוד תארים ריקים מתוכן. והיד ההרסנית שלכם - - - << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, רק אם ייתן לי היושב-ראש זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. אם זה בנועם, בבקשה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה קראת את החוק? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> קראת את החוק, את החוק של החברות? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את חלקו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תקרא אותו, אחרי זה תגיד לי מי משנה אותו, ואני אסביר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. העיקרון, העיקרון הזה, שלא צריך נבחרת דירקטורים, הוא עיקרון בעייתי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מציע שתקרא, כולל התקנות של החוק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מאה אחוז. תקנות אנחנו לא מקבלים, אדוני. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, אני אומר - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא מקבלים, אדוני. בגלל זה יש את החוק. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. בכל מקרה, היד ההרסנית שלכם מגיעה לכל מקום. שר התקשורת מאיים השכם והערב על תאגיד השידור הישראלי ועל התקשורת כולה. שר הביטחון מצא לנכון לפתוח את ישיבת הממשלה בנושא הכי חשוב למדינה כרגע – סגירת גלי צה"ל, כי תקשורת חופשית פשוט מפחידה אתכם. אפילו התרבות, מסכנה, לא חסינה מפניכם. אתם מפרקים את פרס אופיר לקולנוע כאילו שתפקיד הממשלה הוא להיות מבקרת הסרטים הלאומית. והחמור מכול הוא הפחד שלכם מהאמת. הסירוב העיקש להקים לפי חוק ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר הוא ההוכחה שאתם מעדיפים לפרק הכול מאשר לתת דין וחשבון על האחריות שלכם לטבח. אדוני היושב-ראש, בכך אני מסיים. פירקתם את אמון האזרחים במוסד המדינה. אבל הפשע הגדול ביותר הוא שבתהליך הזה פירקתם את החברה הישראלית, שיסיתם איש באחיו, הפכתם כל מחלוקת לשנאה טהורה. אתם אולי תצליחו לפרק פה ושם עוד איזה מוסד, אבל לא תצליחו לפרק את רוח העם הזה. אנחנו נבנה מחדש את כל מה שהרסתם ונחזיר את אמון הציבור והשפיות במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רצח רודף רצח בחברה הערבית, 247 נרצחים מתחילת השנה, שדה קרב של ממש. מי שראה את הרצח האחרון בנצרת – אב ובנו צועדים ברחוב, שני חמושים מגיעים מאחור, יורים בהם ואחרי זה עושים וידוא הריגה; מתקרבים, יורים בראש כמה כדורים. דבר כזה יכול לקרות בשדה קרב ויכול לקרות במדינה שאיבדה את המשילות שלה לגמרי. ראיתי שראש הממשלה, השר לביטחון לאומי והשרה מאי גולן מודיעים שהם מעבירים 220 מיליון שקל מתוכנית החומש של החברה הערבית – 550, מעבירים אותם לשב"כ על מנת להכניס את שב"כ לתמונה. אגיד לך, היושב-ראש, רצח כזה היה צריך לזעזע את הממשלה, לכנס את הממשלה, להגיד: איך דבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל. וידוא הריגה באמצע הרחוב, ואתה רואה מכוניות עוברות. אף אחד לא מעז לעצור. אף אחד לא מעז לעצור לראות מה קורה. הממשלה לא התכנסה. השר לביטחון לאומי – לא שמעתי אותו אומר מילה על הרצח הזה. אני לא יודע, ואני לא מצליח להבין, לאן אנחנו רוצים להגיע? אם זו התוכנית של הממשלה, שיהיה איבוד משילות לגמרי בחברה הערבית ושאף אזרח לא יצא מהבית שלו, אז היא הצליחה בתוכנית שלה. אבל אם זו לא התוכנית שלהם, אז הם נכשלו ונכשלו בגדול, כי אין משילות היום בחברה הערבית. הנושא הזה לא יכול להישאר בחברה הערבית – זה ייכנס לכל החברה הישראלית. וכבר נכנס, כי הממשלה הזאת כבר שברה את השיא של עצמה. עברנו את 300 הנרצחים במדינת ישראל מתחילת השנה, והשיא היה 300, של הממשלה עצמה. אני רוצה להגיד לכם, מאז שנכנס השר בן גביר למשרד לביטחון לאומי – 721 נרצחים בחברה הערבית. לאן אנחנו רוצים להגיע? אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אותה ממשלה שמסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית סירבה בעבר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית וגם ממלכתית בעניין הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו היום נמצאים במציאות מדממת, כאשר יש מעל 250 נרצחים מתחילת השנה והכפרים והיישובים הערביים מופקרים. המדינה מנותקת בכלל מהחברה הערבית, גם הממשלה – לא מעוניינים לעשות שום דבר על מנת למגר את הפשיעה או לעצור את הדימום בחברה הערבית. כל יום יש לנו נרצחים בחברה הערבית ואף צוות, או אף גוף, לא מוכן להתקדם או לעצור את הסחף הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו גם בנגב. יש מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הערבית בנגב. הממשלה הזאת הרסה מעל 5,000 בתים בנגב; כפרים שלמים נמחקו בנגב, אדוני היושב-ראש, והממשלה לא נותנת שום פתרון לאזרחים. אנחנו דורשים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק רגע, ואליד. רק לוודא, מזכירות הכנסת, ששר תורן יהיה פה במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גברתי – ברוך הבא השר התורן. בבקשה, ואליד, תמשיך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי, אנחנו דורשים פתרונות לאזרחים הבדואים בנגב. היום היו הריסות בכסייפה והיו הריסות בעראבה בצפון ובוואדי קדום במזרח ירושלים ובניין רב קומות בסילוואן. לאן האנשים ילכו? למה המדינה לא מאפשרת קורת גג לאנשים? למה המדינה, גם הממשלה, מפקירה את האזרחים? השרים – במקום להתעסק בעשייה, מתעסקים בפרופגנדה, מתעסקים בראיונות. איך לתת ראיונות לתקשורת, איך להוציא סרטונים. זה מה שמעניין? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בתקופה רגישה מאוד, ולכן מוטב שהממשלה תיתן אופק לאזרחים, תיתן פתרונות לתושבים. לא יכול להיות שהיא מפקירה אותם ומזניחה אותם ולא משאירה להם שום תקווה. אתה מוסיף לי זמן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 20 שניות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להגיד לך תודה על שיתוף הפעולה שלך היום בבוקר בוועדה, על הכנסת – אנחנו יכולים להכניס עוד שלושה יישובים להחלטת הממשלה שלנו, בעזרת השם. איפה אנחנו חיים היום? אומרים שאנחנו חיים באחת מהדמוקרטיות בעולם. אומרים שאנחנו באחת המדינות המפותחות בעולם, אחת המדינות העשירות בעולם. המדינה פתחה במלחמה. היא הרסה את עזה, נטרלה את איראן, זרעה פחד בלבנון, חרדה בסוריה, ואפילו קטר לא ניצלה. וואו, הציון שלנו – עשר. אבל לא, בואו נסתכל על החצי השני של הכוס. הורסים בתים על ראשי האזרחים בשביל לרצות את הגזענים, בן גביר ואנשיו – למה צריך את ההריסות האלה? הצהרות גזעניות נגד האזרחים הבדואים – למה ההצהרות האלה? חקיקה גזענית נגד האזרחים הערבים – למה גל החקיקה הגזעני הזה? המדינה נמצאת היום בתוך מלחמה פנימית נרחבת בפשע מאורגן, רצח ואלימות נגד האזרחים הערבים, 247 הרוגים – למה ההרג הזה? מתגאים בטכנולוגיה החדישה במשטרה. איפה הטכנולוגיה הזו כשמדובר בפשיעה בחברה הערבית? למה לא עוצרים את ההרג? למה לא רואים את זה? למה לא מפענחים את תיקי הפשיעה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, קצת שקט, בבקשה. חבר'ה שם מאחורה, קצת שקט. תודה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה, אדוני. בגלל שאנחנו ערבים. הממשלה וגם המוסדות שלה – הציון שלהם הוא אפס. נכשלתם מבחינה אנושית ומוסרית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אפשר משפט סיום, חבר הכנסת בן סעיד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בעיה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן סעיד. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברכות. אני אגיד שהייתה לי הזכות שאתה בירכת אותי כשהגעתי לכנסת, בנאום הפתיחה שלי, ועכשיו הזכות שלי לברך אותך, שאתה יושב כאן כסגן יו"ר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את כבר ותיקה. ואפילו על הפרגון – זה היה מחוץ לזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, מיכאל. כל הסקרים, למעט בערוצי התבהלה – סליחה, בערוצי התעמולה – קובעים את האמת: אזרחי ישראל, ברוב מוחץ, לא מוותרים על בית המשפט, לא מוותרים על בית המשפט העליון, ולא מוותרים על הנשיא עמית, לא על הסמכות שלו. הם לא מוכנים, למרות כל מנועי ההשפעה, ויש מנועי השפעה גדולים מאוד – וכמו שלמדנו בזעזוע כמה הם פסולים, כמה הם רעים וכמה הם לעיתים קרובות מדי מונעים מבצע כסף, כל הממשלה – עדיין אזרחי מדינת ישראל מבינים את החשיבות של מערכת משפט מקצועית, נפרדת, עצמאית. ולכן, בכל סקר שהוא רואים רוב בולט, רוב ברור, להקמת ועדת חקירה ממלכתית. גם הסקר שהתפרסם היום – אנחנו רואים שגם שם, שהשאלות היו קצת מניפולטיביות, רק 28% מהציבור בסקר תומכים בוועדת חקירה פוליטית, שהוצגה להם היום בסקר כמאוזנת. אם הם היו מבינים קצת יותר והיו מציגים את האמת, אני בטוחה שזה גם היה פחות. אבל עדיין זה רק 28%. עדיין רוב מוחץ, למרות כל הניסיונות הפסולים, כל המשאבים שהם השקיעו, הקמפיין שנמשך פה שנים, היועצים הנלוזים, עדיין הקואליציה – למרות הכול, נחלתם תבוסה. תסתכלו על זה שלוש, ארבע, חמש שנים אחורה – עשיתם קמפיין מגעיל ומחריד על הראש של הנשיא עמית, על בית המשפט העליון, על הקמת ועדת חקירה, ועדיין הרוב לא איתכם. בהתחלה, אגב, וזה מה שהולך לקרות פה עכשיו עם היועצים – היועצים והסייענים של נתניהו ימציאו קמפיינים חדשים, ישברו את הראש איך אפשר לעשות קמפיין תודעה חדש על הציבור. בהתחלה זה היה: אנחנו במלחמה, זה לא הזמן, תתביישו לכם, איך אתם בכלל רוצים להתעסק – להקשות על הלוחמים בזמן מלחמה, להצטייד בעורך דין. אחר כך בא הנאום הבלתי-נשכח של נתניהו. הוא עמד כאן והוא נאם לנו: זה לא הזמן לבדוק את צנצנות הריבה. אתם בוודאי זוכרים את זה. הוא השווה את האסונות, את המחדלים, את הכישלונות – כשעוד היו חטופים בעזה, לוחמים שלנו בעזה, הוא השווה את כל זה לבדיקה של צנצנות הריבה. ככה, בפשטות גמורה, ראש ממשלה שאות הקין על המצח שלו, שלא יימחה לעולם, משווה בין המחדלים שלו, הכישלונות שלו והאסונות, כשהחטופים עוד היו שם בעזה. אבל לא צריך להתבלבל, אין להם כוונה באמת להקים ועדה – לא חקירה, לא בדיקה, לא ממשלתית, לא לאומית. לאומית, גם כן, מילת הקסם שלהם, לאומית על כל דבר. זה סתם רימוני עשן, ערפל, מיסוך. הממשלה הזאת לא תחקור את עצמה, היא לא תחקור שום מחדל. היא תמשיך לעשות בדיוק את מה שהם עושים. את הניצחון המוחלט הם לא הביאו בעזה, את זה כולנו רואים. את הניצחון המוחלט על התקשורת, גלי צה"ל, שומרי הסף, האקדמיה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - מערכת המשפט, האופוזיציה, האזרחים, המשפחות השכולות – בזה הם מתעסקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת אפרת רייטן. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמנון שלנו: להיות עם חופשי בארצנו. להיות עם חופשי בארצנו זה לשמור על האינטרסים שלנו; להיות עם חופשי בארצנו זה לשמור על העצמאות שלנו; להיות עם חופשי בארצנו זה להיות עם ריבוני בארצנו בכל מרחבי ארצנו. אני רוצה לפנות מכאן לראש הממשלה לקראת נסיעתו בשבוע הבא לפגישה עם הנשיא טראמפ ובכירי הממשל שלו. אדוני ראש הממשלה, תשמור על המשפט הזה: להיות עם חופשי בארצנו. אני מחזק את ידיך לעמוד על האינטרסים של מדינת ישראל. אני מחזק את ידיך לא לוותר על מימוש מטרות המלחמה, ובראשן פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה, וכמובן סיום השבת כלל החטופים, כולל רני גואילי היקר. מחזק את ידיך למנוע כניסת חיילים של מדינה כמו טורקיה לרצועת עזה. אוי לנו אם נציגיו החמושים של ארדואן האנטישמי יהיו באיזשהו מגע עם חיילי צה"ל או בקרבת אזרחי ישראל. מחזק את ידיך להמשיך לדאוג לכך שלא תהיה התעצמות של הצבא המצרי בסיני. מחזק את ידיך לוודא שבגבולנו הצפוני, גם בסוריה וגם בלבנון, לא תהיה לאף ארגון טרור או צבא זר שום אפשרות לאיים על תושבי הצפון. מחזק את ידיך לשמור על היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל מול מדינות אחרות במזרח התיכון. מחזק את ידיך גם מול איראן, למצוא את הדרך הנכונה כדי לפרק אותה מהנשק הגרעיני ומהטילים הבליסטיים. ובעיקר מחזק את ידיך לדאוג לכך שנחיל ריבונות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. אדוני ראש הממשלה, הצעת החוק שלי נמצאת בוועדת חוץ וביטחון, ומוקפאת בהוראתך. אני מצפה ממך שתאמר לנשיא טראמפ: אנחנו הולכים להתחיל בתהליך החקיקה על מנת להחיל את הריבונות שלנו ביהודה ושומרון. חזק ואמץ. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני שמח שבאת, כי עד עכשיו היה פה רגוע. אני שמח שבאת. תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. אני מזמין את השר ניר ברקת לסכם את הדיון. בזמן שהוא עולה, אנחנו רוצים, חברי הכנסת, להוקיר את הצעירים כאן ביציע, חברי תנועת 2050, אנשים נפלאים, צעירים, סטודנטים, לוחמים, מפקדים ומפקדות במילואים, שנתנו את דעתם לתקן את החברה הישראלית ולהיות יזמים חברתיים ולפעול למענה. ברוכים הבאים לכנסת. השר, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אל תאתגר את המשמרת הראשונה שלי. נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. הוא עוד לא אמר כלום ואתה כבר בהערת ביניים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אמרתי: אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - יותר קשוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קריב, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת, לאפשר לשר לומר את הדברים. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת היקרים, מכובדיי כולם, לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים. שואלים אותי מה מצב המדינה, מה המצב הכלכלי של המדינה, מה האופק שלנו, כי מצד אחד אתה שומע שיש גם בתקשורת וגם בכנסת אנשים שמנסים לצייר הכול שחור. אבל אני רוצה לומר לכם מה אומרים עלינו בעולם, כי כמי שאחראי לסחר חוץ - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, קצת שקט, בבקשה. חכה רגע, השר. חבר'ה, קצת שקט. אנשי היציע, קצת שקט. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - יוצא לי לדבר לא מעט עם שרים מקבילים בעולם, והם מסתכלים על מדינת ישראל כפלא. פלא. הם לא מצליחים להבין איך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הם לא מבינים את הפלא הזה. במלחמה באוקראינה, 4 מיליון אוקראינים ברחו מהמדינה. במדינת ישראל, 100,000 לוחמים חזרו להילחם. הם לא מבינים את זה. הם מסתכלים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טיבי, הקול של חבר הכנסת ווליד טאהא סטריאופוני. הוא לא צריך מגפון כשהוא מדבר. אל תגרום לו לדבר במליאה. שומעים אותו למרחקים. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הם מסתכלים על הנתונים הכלכליים של המדינה, והם רואים שבתל"ג לנפש צמחנו ל-60,000 דולר לנפש, האבטלה פחות מ-3%, צמיחה של כ-4% השנה ו-4.5% שנה הבאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שטויות - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו כנראה לא מכירים את אותם נתונים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מכירים. אנחנו מכירים היטב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אוקיי, יפה לכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי 7 באוקטובר אנחנו לא מסתכלים על אותם נתונים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני שלושה שבועות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נראה לי שהם רוצים שיהיה רע. הם רוצים שיהיה רע, במקום לרצות שיהיה טוב למדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, שנייה. חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, אתם יודעים שבוועדת - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי בפעם האחרונה היית בסופר, שר הכלכלה? הכול עלה. מוצר אחד לא ירד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוראי, חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שיהיה פה רע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל אני מבקש מכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שעשיתם פה זה רק רע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם זוכרים, בוועדת הכלכלה, כדי לא להוציא אנשים, הייתי קורא: קריאה 2.9. אז אני לא רוצה במשמרת הראשונה שלי קריאות ראשונות. תנו לשר להשלים את דברו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי השר היה בסופר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האופוזיציה דיברה פה בשעה האחרונה, אמרה את כל טענותיה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כל התסכולים, כל התסכולים שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בבקשה, השר, אבל תשתדל לדבר לגופם של דברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מחבב אותך, תשמור על השקט. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה לא יעזור לחברים. העולם מסתכל עלינו כפלא. העולם רוצה לעבוד איתנו. היקפי ההשקעות שהיו בהייטק מתחילת השנה הם חסרי תקדים, הייצוא בסימן עלייה. אני רוצה לשתף אתכם. זה נכון שאירופה מגמגמת. אירופה לא יודעת לאן היא הולכת בעצמה. שרת הכלכלה הגרמנית שהייתה כאן בשבוע שעבר הביאה משלחת אנשי עסקים איתה. יש לי איתה שעות ארוכות, גם בביקור שעשיתי אצלה לפני כמה חודשים. אני רוצה לומר לכם, הגרמנים בפניקה. הגרמנים, שיש להם אפס צמיחה כבר שש שנים, הגרמנים שמחפשים, באו לכאן לראות איך עושים עסקים עם מדינת ישראל. הם מבינים שאנחנו קרש קפיצה עבורם, ואנחנו בשמחה רבה עובדים איתם צמוד, כי הם מבינים את הפוטנציאל. אולי חלק פה לא מבין. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - -. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני בא מהתחום של ההייטק. אני אומר לכם שהפוטנציאל של מדינת ישראל הוא ענק בהסתכלות קדימה, והעולם מבין את זה. גם שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני כשלושה שבועות עם משלחת של כ-60 אנשי עסקים, מסתכל על ישראל כקפיצת מדרגה, כקרש קפיצה לצמיחה של עצמם. אני רוצה להזכיר שגרמניה היא כלכלה שלישית בגודלה בעולם, הודו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. אבל בקצב הצמיחה שלהם הם תוך שנה עוקפים את יפן, ותוך שנתיים אפילו את גרמניה. ושתי המעצמות הללו, המעצמות הכלכליות הללו, רוצות להתקרב ולעשות עסקים עם ישראל. בשבוע שעבר הגיעו למדינת ישראל כל נציגי סחר החוץ שלנו. היום יש לנו 55, ולקראת סוף השנה אנחנו נשלים ל-60 נציגים כלכליים, נספחים כלכליים, בכל העולם. הנספחים הכלכליים הללו נפגשו עם הנשיא, נפגשו עם אנשי מפתח, שמעו הרצאות; העשרנו את היכולות שלהם ושלחנו אותם חזרה למדינות היעד בשביל להיות שגרירים, להיות שדכנים טובים בין התעשייה הישראלית, מצד אחד, לבין הזדמנויות שנעשות בכל השווקים הבין-לאומיים. ביום חמישי היו מפגשים – אנחנו עושים את זה כבר שנה שלישית ברציפות – של הנספחים עם אנשי עסקים. בשנה שעברה כמדומני היו כ-250. השנה הביקוש היה 2,500 חברות, ולצערנו לא הספקנו להכניס את כולן. 800 מפגשים היו לעסקים ישראליים. 800 שמחפשים לנצל את הקשרים הבין-לאומיים שיש לנו בשווקים הבין-לאומיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כל הקפלניסטים באו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> גם הם, גם הם. נכון, גם הם. כל מי שרוצה. המשרד שלנו פתוח לכולם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בעיקר הם. בעיקר הם. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בשורה התחתונה: משרד הכלכלה והתעשייה, שסחר החוץ נמצא אצלי, עסוק מאוד בשידוכים בין הזדמנויות של מיזמים ישראליים להזדמנויות בחו"ל. אני רוצה לומר לכם שבעבודה שנעשית היום אנחנו מניחים תשתית לדורות, לצמיחה ולהאצת הייצוא הישראלי. וזה תהליך, תודה לאל, מתקדם, בקצב אפילו יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו. אני רוצה לשתף אתכם בעוד דבר, והוא התפיסה של הפיתוח של היתרון היחסי של ישראל, שמשתלב מצוין עם נושא היצוא. כשאני נכנסתי למשרד - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל דיברו על ועדת חקירה. לאומית, לאומית. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כשאני נכנסתי למשרד, עבדתי עם קבוצה של פרופ' מייקל פורטר מבית ספר למינהל עסקים בהרווארד על התפיסה של פיתוח יתרונות יחסיים, ובכל 2023 עשינו עבודת מטה, להגדיר במה ישראל מתמחה בשווקים הבין-לאומיים. אפשר קצת שקט? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, חברים, אתם יודעים שזמן הדיבור של שר לא מוגבל, אז בואו נאפשר את - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא ממהרים לשום מקום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בכל זאת, בואו נאפשר לדברים להישמע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל זה לא דיון בשני צדדים. זה נאום שלו, ואתה צריך להקשיב. מדי פעם הערה, אבל לא להגזים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיכמנו, אבל זה לא עכשיו, חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה. חברת הכנסת מטי הרכבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ברבעון השני ב-4.5%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יושב-ראש הכנסת לשעבר, תודה. קדימה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה. בכל אופן, הגדרנו את התחומים שישראל מתמחה בהם, ומסתבר שיש לנו כ-10,000 סטרטאפים, שזה יחס פנומנלי, כסטרטאפ על כל 1,000 איש. בוודאי ובוודאי באיכות אנחנו בפער גדול מול העולם. התחומים שישראל מתמחה בהם זה ההייטק הקלאסי, Health tech, אגרוטק, פודטק, תעשייה ביטחונית, כמובן, תעשייה מתקדמת ומה שאנחנו קוראים לו Desert tech ו-Climate Change. בכל אחד מהם מינינו לפני שנתיים מנהל שהוא מנהל הקלאסטר, והיעד הוא לייצר אקוסיסטם טוב יותר, לדעת לעזור לעסקים להגיע לשווקים הבין-לאומיים. זאת השנה הראשונה שאנחנו מממנים פיילוטים ראשונים שנעשים בחו"ל. זה דבר אחד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה כבר אמרת, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שמע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא שמע, שמע. הוא גם התייחס. הוא גם אמר: גם קפלניסטים. הוא גם אמר: גם קפלניסטים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני גם אמרתי לך שהדלת שלנו פתוחה. אנחנו עיוורי צבעים במובן החיובי של המילה. כל מי שיודע לסייע, לקדם יצוא של מדינת ישראל, אנחנו נעזור לו בשמחה רבה. בשורה התחתונה, המדיניות של הקלאסטרים שלנו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, חברי הכנסת, אני עובר לקריאות. אני עובר לקריאות. אני רואה שב"נועם דרכיו לנו הודיע", זה לא הופיע, כמו שכתוב בפיוט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי, נא לאפשר לשר לומר את דברו. תודה. תודה לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי אם אחד מהם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לכם. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. כן, קדימה, השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש לי הרבה מה להגיד בתחום שאני מתעסק איתו. התחלתי לשתף אתכם ושווה לכם לשמוע ואתם מנסים להסיט את הנושא. באמת, הייצוא במדינת ישראל וההתארגנות שלנו היא חסרת תקדים. יש לנו יופי של הישגים, ואתם צריכים להתגאות בזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מתגאים - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יותר מזה, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיימת? לא, לא סיימת. חברת הכנסת מירב בן ארי, זה לא נשמע שקט. לא זורם מכיוונך שקט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עוסק ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם הרצנו, אתה מחרה-מחזיק אחריה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי שאם היינו מדברים לבד, הוא היה אומר לי מה הוא חושב על זה שיועצים בלשכת נתניהו קיבלו כסף קטרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האמת שהשר אפילו מקשיב לך, להערות שלכם, אבל תשמרו את זה ברמת דיאלוג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אצלך בלשכה זה לא היה קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה היה יצוא של דולרים מקטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני משבח את השר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום דיברנו עם קהילות - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה שלהם הגבירה את היבוא של הדולרים מקטר – העבירה אותו ביצוא לחמאס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. תודה לך. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> כל מהלך כלכלי - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אייכלר, אייכלר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, השר. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא סתם מחייך, הוא יודע את האמת. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני שמתי לסחר החוץ יעד אסטרטגי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הביאו היום יו"ר קשוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא רגיל שאתה כל כך קשוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זהו, אנחנו ניסינו בנועם דרכיו לעשות את זה, אבל - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אתם עוזרים לי להעביר את הזמן, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה להעביר את הזמן? צריך למצות את הדברים. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני שמתי יעד לסחר החוץ, יעד למדינת ישראל, והיעד הוא להגיע לטריליון דולר יצוא בתוך שני עשורים. אני רוצה לומר לכם שלפני הקורונה, שבע שנים רצוף, מדינת ישראל צמחה בממוצע ב-10% שנתי, ואם אנחנו נדע – ואנחנו יודעים לחזור לקצב הצמיחה הזה – זה לא בשמיים. בתוך שני עשורים אנחנו נגיע לטריליון דולר יצוא. המשמעות של טריליון דולר יצוא זה מדינה אחרת ברמה כלכלית. ההתארגנות שלנו היא איך לנהל את סחר החוץ בצורה שידע טוב יותר, יחד עם מינהלת הצמיחה שלנו במינהלת הקלאסטרים, לדעת לשדך בין הזדמנויות בחו"ל לעסקים בישראל. אני רוצה להוסיף עוד ממד משלים לנושא הזה, והממד הוא התמחויות אזוריות. מסתבר שלצד ששת התחומים – אדוני, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, גם במגורי הסיעות – איך זה נקרא שם – מאחור. איך זה נקרא? אני מבקש שקט. בבקשה, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> עשינו עוד תהליך מאוד מעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאי מומחים. השם הרשמי – קיבלתי אותו עכשיו – זה "תאי מומחים", רק שתדעו. תמיד לומדים משהו. תאי מומחים, זה השם של החדר האחורי פה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה. תהליך משלים, תהליך גיאוגרפי אזורי. אנחנו יודעים היום למפות לכל אחת מהערים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בכל הכבוד, מדברים על שילוב החרדים. איפה זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, זו כבר הייתה קריאה ראשונה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל יש שיח עם השר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא נכון לשיח וזה מוצא חן בעיניו, אדרבה ואדרבה. אם אתה רוצה שיח עם הציבור, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לנצל את הזמן. לא מעניין אותי עכשיו שיח; עם הציבור, כן. מה שאני מציג לחברי וחברות הכנסת, אפרופו מצבה של המדינה, זה שידענו לעבור אזור-אזור, חלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ולייצר התמחות אזורית, התמחות עירונית. אני אתן לכם כמה דוגמאות שהן פשוט תענוג. קחו את ירוחם. מסתבר, כשהיינו עם ירוחם, עם הבחירות החדשות, שנבחרה בהן נילי, הבאתי את הצוות המקצועי של המשרד, ובעבודת מטה מאוד מעניינת הבנו שלירוחם יש משטח נחיתות לכטב"מים, כנראה היחידי בארץ שמאושר לניסויים, גם לכטב"מים וגם לרחפנים. הגדרנו את ירוחם כעיר שמתמחה בכטב"מים, וראה זה פלא, המגזר העסקי מעצים איתנו – אספנו כ-200 חברות כטב"מים בישראל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, אם אתה אומר ירוחם, תדע - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא סתם בחרתי את ירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש מידע ודיוק. יש טייס שהפך אחר כך למפקד בית הספר לכטמ"מים, עידו פרומר, שניהל את אגף חינוך ואת מרכז מדעים, והביא את הרעיון להפוך את ירוחם למוקד ארצי ועולמי לרחפנים. זרענו את זה, טל המשיכה ונילי ממשיכה, אבל הדבר הזה נולד עם אדם נפלא בשם עידו פרומר, ויש לו זכויות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> עלא כיפאק. כל מי שיש לו – אני בעד לחלק קרדיט, כפי שאתה יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם חילי טרופר כמנהל אגף חינוך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> וגם ראש העיר הקודם-קודם - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא חשוב, אבל גם הוא עסק בדבר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - שאני מכיר ומוקיר; מצוין, נפלא. בכל אופן, המהלך הזה –הצלחנו להביא השקעות פרטיות בסבסוד המדינה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה זמן - - - מה הסיכוי שבתוך שלוש שנים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מתקשים לשמוע אותך בגלל הרעש שם. אבל זה שעתיים הלוך, אם אתה רוצה לדעת כמה זמן. תודה. השר, בבקשה תמשיך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לשמחתי הרבה אנחנו רואים שבשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, אנחנו מצליחים לייצר מומנטום עסקי, כלכלי-עסקי, עם השקעות שאנחנו שמים להן מצ'ינג. זה – בירוחם. אני מניח שאתם תראו שמצפה רמון הופכת לעיר החלל בהתמחויות וריכוז מאמץ של סטרטאפים בתחום החלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי, כולם סביבך, את מוקד. את מוקד ידע שם, בתאי המומחים. נא לשמור על השקט. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נעלה לקריית שמונה, שהיא כמובן מתמחה בפודטק ומתחלקת בפעילות יחד עם קצרין ביניהן – אחת זה אגרוטק, השנייה זה פודטק; פודטק זה לתעשייה, אגרוטק זה לחקלאות, בעבודה נכונה. אילת מתמחה בפיתוח מזון מן הים. אנחנו מסתכלים לנהריה, שמתמחה היום בגנומיקה בתחום הבריאות, יורדים לעכו, שמתמחה בדיפנס. ככה יש לנו עשרות ערים שאזורי התעשייה שלהם, תעשיית התעסוקה הופכת למתמחה. לא סתם – פעם בראשות מינהל מקרקעי ישראל היו מוציאים מכרז למרבה במחיר, ובכל אזור תעשייה היו כל הסוגים. אנחנו עוברים לאזורי תעשייה מתמחים, שמתכתבים טוב מאוד עם התפיסה של הקלאסטרים העסקיים, ולשמחתי הרבה אנחנו רואים שם יותר ויותר פעילות כלכלית מתמחה. זה דבר נפלא. דבר נוסף – אני רוצה לשתף את החברות והחברים במה שאנחנו קוראים לו "תשתית קלאסטרים". אני רוצה לתת דוגמה דווקא מבאר שבע. סביב באר שבע, בדזרטק, באגרוטק ופודטק, יש מאות סטרטאפים שכל אחד מהם צריך מעבדה בשביל להתקדם, אבל מה, מעבדה עולה 10 מיליון דולר. מה שעשינו זה לעשות מכרז, קול קורא, ומי שזכה במעבדות רטובות בסגנון WeWork בבאר שבע – גוף פרטי שהולך להקים מעבדות בבאר שבע ובאמצעות זאת למשוך את החברות הרלוונטיות לתשתית של הקלאסטרים. לשמחתי הרבה, תשתיות הקלאסטרים, עם הזכיות של השנה, שיפורסמו בשבוע הקרוב, נפרסות על כל רחבי המדינה בתחומים הרלוונטיים של אגרוטק, רסט-טק, דזרטק ואחרים. בשורה התחתונה, אנחנו רואים שההיערכות של מדינת ישראל לייצא את הידע, להגיע לאותו טריליון דולר יצוא, לדעת לייצר את הקשרים הראשונים, את הלקוחות הראשונים – שם, תודה לאל, יש לנו הישגים משמעותיים. בפעם הבאה שנעלה נתייחס לנושאים אחרים. אדוני היושב-ראש, הפעם התמקדתי בסחר החוץ של מדינת ישראל, בפוטנציאל, איך רואים אותנו בעולם, איך לנוע לטריליון דולר. אני רוצה לומר לכם, חברות וחברים, תהיו אופטימיים, כי אם אתם הייתם שומעים מה שאני שומע ברחבי העולם, הייתם שמחים מאוד בהצלחתה של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לשר ברקת. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. נא לשבת, לתפוס את המקומות שלכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להצביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 43 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 43 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1916).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, אנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את הצעת החוק. בבקשה, השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי – בקצרה: לב"ח – וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה, ולצד זאת – הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. כבר בתחילת מלחמת התקומה עלה הצורך לקבוע הסדרים ייחודיים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת לב"ח בחוק ושהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום; לאחר מכן, עם הימשכות הלחימה, הומרו תקנות שעת חירום בחוק שהתקבל בכנסת בדצמבר 2023 כהוראת שעה שהוחלה בתחילת הדרך לתקופה של ארבעה חודשים והוארכה מעת לעת. במסגרת הארכות הוראת השעה בוצעו התאמות בנוגע למועדים המרביים הנוגעים לביצוע פעולות שונות בעניינם של הלב"חים, הכול בהתאם למציאות המשתנה, וגם בהתייחס להיקף הלב"חים הכלואים המשתנה. בסוף נקבע מנגנון של מבקר רשמי, והוחל הסדר לעריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית, VC, לטובת העניין. לנוכח המצב הביטחוני העדכני והצרכים המבצעיים, לא ניתן גם היום לעמוד בפרקי הזמן המרביים הקבועים בחוק המקורי, ועל כן מוצע להאריך פעם נוספת את תוקפה של הוראת השעה, עד ליום י"ג בניסן תשפ"ו, 31 במרץ 2026. לצד זאת, לאור עמדת הגורמים המבצעיים, ניתן לקצר חלק מהמועדים המופיעים בהוראת השעה. עוד מוצע להסדיר בגוף החוק את האפשרות לקיים דיוני ביקורת שיפוטית בעניינם של לב"חים בהיוועדות חזותית, מבלי שיגיעו פיזית לאולם בית המשפט. הדבר נדרש בשל פקיעת תוקפו של חוק אחר, שאפשר קיום דיונים, בהיוועדות חזותית כאמור, של מספר סוגי עצורים. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. לרדת? אפשר לרדת? כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, השר ברקת. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש – רגע, לאן השר הולך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא פה, הוא פה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רואה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הינה, הוא פה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאן השר הולך? לא, אלה תאים של מומחים שם. תעצור. הוא שאל. כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה קורא קריאות ביניים מהדוכן. אני עוד אגביל להם מהדוכן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני לא יודע למה השר הולך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הינה, השר כאן. אתה יכול, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. שר הכלכלה, אתה אמרת פה שאתה פוגש פסימיות, והתפלאת בגלל שמומחים באים לשמוע את הקפלניסטים בכנס הייטק שאתה מארגן. אתה יודע, כמו החברים שלך, שהמצב הכלכלי שלנו הוא בעיקר בזכות האנשים שאני פגשתי, ולא אתה, בהפגנות להחזיר את החטופים; אלה אותם אנשים שמילאו את הרחובות, שאתם הדבקתם להם את הכינוי קפלניסטים; אלה אחים לנשק, שהחבר שלך, ביסמוט, לא נותן להם לדבר בוועדת החוץ והביטחון. אלה, בזכותם אתה יכול לטייל בעולם ולנפנף לנו בהישגים של הכלכלה הישראלית. זה לא בזכות בן גביר והחברים שלו וגם לא בזכות אלה שאתה פוגש, ואתה לא רוצה לפגוש אותם. אני אגיד לך משהו. אתה חושב שזה בזכות ועדת החקירה שאתה מקים? זה בזכות זה שאתה הולך לשבת על ספסלי בית המשפט של נתניהו? בזכות המלחמה שעושה עמית הלוי במשרתי צה"ל? בזכות מה, אתם חושבים, העלייה הזאת, המצב הכלכלי הזה שאתה מנפנף בו? תעצור את השעון, השר ברח. השר ברח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קורה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר לשעבר מאיר כהן, יכול להיות שגם אנחנו היינו שר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הינה, יש פה שר. יש שר, אתה יכול להמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יואב, אלעזר, השר קיש. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר קיש פה, השרה גמליאל כאן. קיבלת ריבוי שרים שמאזינים לך. בבקשה, חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך את האמת? ראיתם כמה שרים יש פה, וכולם מתחבאים. השר סמוטריץ' אמר היום שמתוקף היותו – יש לו אחריות ל-7 באוקטובר מתוקף היותו שר בממשלה. אלה שמתחבאים שם בתאי המומחים, לכולם יש אחריות מתוקף היותם שרים בממשלת 7 באוקטובר, אבל יש להם גם אחריות מתוקף היותם שרים ב-5 באוקטובר וב-5 בספטמבר וב-5 באוגוסט ובליל תשעה באב. הם היו שרים, שאנחנו אמרנו להם: אתם מביאים חורבן. קראנו להם כבר אז ממשלת החורבן. מה התרגום של האחריות שלהם, שהם אומרים: יש לי אחריות מתוקף – אבל, אני מסיים, אני מקווה ששר הכלכלה יהיה ישר עם עצמו. אני מכיר אותו, הוא יכול להיות, כשהוא רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתם בצנחנים יחד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. הוא יגיד לך. אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היית המפקד שלו? הוא היה מ"פ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי מפקד שלו. אתה גורר אותי לזה. הייתי סמ"פ. הוא עבר פה, ואני שאלתי אותו, ניר – כשהם הצביעו על עילת הסבירות, אמרתי לו: אתם מחריבים את המדינה. הוא אמר לי: גם אתה לא היית מוותר לסרבנים. אמרתי לו: איזה סרבנים? אין סרבנים, מה המצאתם לנו? ועכשיו אלה הסרבנים שהוא מתהדר בהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שוב אני מאחל לך הצלחה. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, השרים, השרה, מי שנמצא כאן, מיקי, תראו. עולה לכאן שר הכלכלה – אני מציע לך, אדוני שר הכלכלה ניר, קצת צניעות לא תזיק לך, וקצת קשר לציבור גם לא יזיק לך. זה נראה כאילו לקוח מאיזה מופע סטנדאפ מנותק, כאילו באת מאיזה עולם אחר, צנחת לכנסת ישראל ואתה מתהדר בדברים, אתה רק לא רואה את הקצה. אתה צודק בזה שאנשי ההייטק שלנו, אותם 4%, 5%, משלמים את רוב מס הכנסה. אתה צודק בתעשייה הישראלית ואתה צודק שבאמת הפועל הישראלי הוא פועל נאמן ומתייצב ליד המכונה, עובד ומרוויח את כספו. אבל אתה לא צודק בזה, או שאתה טועה בגדול בזה שאתה מנותק מחיי היום-יום של אותם אנשים. אני שואל אותך מתי לאחרונה לקחת עגלת סופר ונכנסת לסופר? אני חייב להגיד שאני עושה את זה, אני עושה קניות מדי פעם. אין פעם אחת שאני לא עובר עם עגלת הסופר, טלי, ואיזה איש שמזהה או גברת עוצרים ואומרים לי: אולי תעשו משהו? ומספרים לי שהירק הזה עלה בשנה ב-400%, ומספרים לי עד כמה קשה להם לקנות עגלת קניות אלמנטרית. אם המצב היה טוב כמו שאתה מתאר, מדוע הממשלה שאתה חבר בה לא מבינה שמהטוב הזה שאתה מתאר העם צריך ליהנות? היום ישבנו בכנס שאני עשיתי – מי ילמד את ילדי המחר. ישב שם פז מארגון ההורים, תקשיב אדוני היושב-ראש, הם אומרים שמינימום 60% מתלמידי ישראל – ההורים משלמים שיעורי תגבור. לא ירחק היום שכל תלמיד במדינת ישראל יימדד לפי ההכנסה של הוריו ולא לפי מה שהמדינה נותנת. אתה מכיר את זה, אני ואתה נסענו ברחבי העולם להביא כסף שנוכל ללמד את הילדים שלנו חמש יחידות מתמטיקה ושיהיו הטובים ביותר, וברוך השם הם הטובים ביותר, גם בירוחם וגם בדימונה. עולה לכאן שר, כאילו מנותק – אני נמצא במסך אחר, אני נמצא בתוכנית טלוויזיה אחרת, אתם בריאליטי, אני במשהו שמייצר עולם. צר לי על זה. אני קורא לכם כולם, כולם, בלי שום הבדל, תעלו לכאן ותשאלו את השאלות האלה על יוקר המחיה, על כמה קשה לגדל ילדים בחוק חינוך חינם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בהצלחה בתפקיד, זו הפעם הראשונה שאני עולה כשאתה מנהל את המליאה, שיהיה לך בהצלחה. מי היה מאמין, אדוני היושב-ראש, שחניכיו ותלמידיו של הגזען מאיר כהנא ישלטו בצוואר של המדינה, ינהלו את הממשלה - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> את המשטרה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - את הכנסת, את המשטרה, ויהיו ממונים על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה? מי היה מאמין? כשהגזען כהנא היה נכנס למליאה, מנהיגי הליכוד היו עוזבים את המליאה, היו יוצאים, כי הם לא היו מוכנים להקשיב לו ולשמוע את הרעל שהוא מוציא מהפה, את הגזענות שיוצאת לו מהפה. היום – לא עברו הרבה שנים – אחד מחניכיו ותלמידיו, זה שתלה את תמונתו על קיר הסלון של ביתו יחד עם הרוצח גולדשטיין, מתמנה לשר לביטחון לאומי - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - מתמנה לשר לביטחון לאומי, השר המופקד על חייהם של אזרחי המדינה, כולם, יהודים וערבים. מי היה מאמין שחניכיו של אותו גזען יתפסו את הוועדות החשובות בכנסת, יתמנו ליו"רית ועדת הבריאות, יו"ר ועדת החינוך, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי. מי היה מאמין שמפקדים במשטרה יעשו את כל מה שיבקש מהם המורשע בתמיכה בארגון טרור? המופקד עליהם היום הוא אדם שהורשע בבתי המשפט בישראל בתמיכה בארגון טרור, לצד עשרות כתבי אישום אחרים ולמעלה מעשר הרשעות נוספות שהיו לו. והרוח שלו, הרוח החולנית, הכהניסטית, הגזענית, מיושמת היום על ידי מפקדים במשטרה. לאיפה הגענו? לאן הגענו? שכהנא שולט במדינת ישראל, גם בממשלה, גם בכנסת, גם במשטרה, בושה וחרפה. אילו אנשים כאלה היו מגיעים לשלטון במדינה אירופית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. עבר הזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - העולם היה מקים צעקה, אבל כאן הכול עובר חלק. אתם לא השארתם שום חלקה ירוקה. תודה רבה, היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ימין, ימין, ימין. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ימין, ימין, ימין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, ברוכה הבאה למליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פה כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני מקבל אותך בברכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - להגיד שלום לתלמידים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מקבלים בברכה את הנוער הנפלא ביציע, שבאו לסיור בכנסת – תודה שבאתם – ושמחים שאתם לומדים על האפשרות להשפיע על חיי המדינה באמצעות הכנסת ועבודתה. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם אנחנו מברכים מכאן את הנוער שהגיע לכאן לכנסת. אנחנו נשוחח עם הנוער גם בשפה העברית ואחר כך גם בערבית. ביקרתי היום, אדוני היושב-ראש, בבית הספר אלרסאלה ברהט, לציון יום השפה הערבית על שמו של המנוח חבר הכנסת לשעבר סעיד אלחרומי. היה יום נפלא, הסתובבנו בין התחנות בבית הספר, ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני הופתעתי מהרמה של בית הספר. בסופו של דבר, מה שאני רוצה להגיד, שגם שם אנחנו דיברנו על חשיבות השפה הערבית במדינה, ועל החשיבות שלה גם כאן בכנסת, ועל הצורך לשמור עליה כאשר אנחנו רואים שיש חברי כנסת, כאן במשכן הזה, שלפעמים מתריסים ותוקפים חברי כנסת ערבים כאשר הם עולים לפודיום כאן ומדברים בשפה הערבית. לכן אין צורך בכל המהומה ואין צורך בכל התקיפות האלה נגד חברי כנסת ערבים, ולכן אני חושב שהגיע הזמן שכולם יקשיבו לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אתה יודע שיש פה חברי כנסת שנולדו והמשפטים הראשונים ששמעו מהאימא שלהם זה בערבית. שפת אימנו ערבית, וראוי שכל ישראלי ידע ערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה משהו אחד, אבל מה הוא אומר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראוי שכל ישראלי ידע ערבית. פעם למדנו בבתי הספר ערבית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - וזה לא משנה מאיזו עמדה אתה. אי-אפשר לקיים את השיח ואת החיים המשותפים ללא הבנה של השפה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה חברי כנסת שיש להם כבוד לשפה הערבית. אומנם המרוקאית היא לא כמו הערבית הספרותית והפלסטינית, אבל 70% ממה שאמרת אני הבנתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וזה נראה לך נורמלי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת הבעיה. פרלמנט בישראל, לא צריך לדבר ערבית פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כידוע לך, בפרלמנט הישראלי הערבית היא שפה רשמית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון - - - אתה טועה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התקנון מאפשר לנאום בערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם התקנון לא מאפשר. גם התקנון לא מאפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. עכשיו זה יהיה בעברית, חבר הכנסת רם בן ברק, אלא אם כן אתה דובר ערבית. תפתיע אותנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין שר. יש שר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממה אתם מפחדים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאור שירי, ברוך הבא. חברך לסיעה מדבר, בבקשה. הוא הודיע לנו לשתי דקות. מקובל עלינו, זה בסדר, מתואם. ביקש לצאת לשתי דקות. זה בסדר. הוא יחזור. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האורחים ביציעים, הדבר הזה – ואני מדבר על אי-גיוס חרדים – לא יכול להיות שיקרה. "אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה מילואים וגם נפסיק לשרת, וגם אנחנו נחליט אם אנחנו בגיל 24 נבוא לצבא", ולפני שאתם קופצים, ולפני שטלי גוטליב מתחילה לצעוק עליי שאני מטיף לסרבנות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראה - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וקלנר מודיע שיקצצו לי את הפנסיה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - תדעו שכל מה שעשיתי עכשיו זה לצטט את שר החינוך יואב קיש. ואם זה לא מספיק לכם בשביל להראות את הצביעות שלכם, אז אגיד לכם שזה ש"אנחנו באמת אידיאליסטים שתמיד מתנדבים בלי לעשות חשבון, צה"ל לא עומד בפני הברירה הזאת. הוא יכול להרשות לעצמו לרמוס כל דבר שבקדושה, כשהוא יודע שהחבר'ה שלנו יתייצבו בבקו"ם בהמוניהם. הוא צריך להבין שזה לא יעבוד יותר. צה"ל זקוק לשקט ולכוח אדם. אם הוא יבין שמול החשש מהטרור שיפעילו נגדו - - - גם אנחנו יודעים לייצר לו בלגן וכאב ראש, תיווצר משוואה אחרת". יותר מזה, "אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק את לימוד התורה, וידלגו על מחזור גיוס אחד, הצבא ישאל את עצמו מה עדיף לו – לוחמים איכותיים ובעלי מוטיבציה או שירותים משותפים בבה"ד 1". זה לא אני אמרתי, את זה אמר שר האוצר שלכם בצלאל סמוטריץ', שקורא להשתמטות המונית של תלמידי ישיבות ומכינות על מנת לקבוע לצה"ל איך לעשות ומה לעשות. אם זה לא סרבנות, אדוני היושב-ראש, סרבנות מהי? ואם אתם דואגים להשמיץ – ואת מי אתם דואגים להשמיץ ועל מי אתם טופלים אשמות סרבנות שלא הייתה מעולם? ארגונים פטריוטיים שמעולם לא קראו לסרבנות. הכול המצאה שלכם בשביל למצוא אשמים למחדל שהוא כל-כולו שלכם, חבורת סרבנים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת משה טור פז, המכונה קינלי אצל החברים. אולי הוא יבאר לנו פה את הכינוי. זה שם המשפחה המקורי, לא? אני לא יודע להגיד אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קיצור של שם המשפחה המקורי שלי, שבא מהטורי-זהב. הינה, למדנו. טוב, תלמידים יקרים, אני יודע ששר החינוך עדיין לא חזר למליאה, אבל האמת היא שהנאום הוא בשבילכם. לא יודע אם אתם יודעים, לא בטוח ששמתם לב, אבל חודש וחצי לא הייתה ועדת חינוך. עכשיו, יש לי תחושה שהייתם שמחים אם חודש וחצי בית הספר שלכם היה סגור, אבל פה סגרו לנו את הכיתה של ועדת חינוך לחודש וחצי. וזו לא הייתה תקלה, זו הייתה החלטה, יש שיגידו אמירה. של מי? של ראש הוועד פה. מי זה ראש הוועד? יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת, יחד עם יו"ר ועדת הכנסת, החליט שלא חשוב שתהיה ועדת חינוך, כי חינוך זה לא חשוב, כנראה. אז היום קיים חברי חבר הכנסת סגן יו"ר הכנסת מאיר כהן כנס על החוסר במורים במערכת החינוך, ופרופ' דן בן דוד, אולי המומחה מספר אחת לקשר בין חברה לכלכלה, הציג כמה נתונים מזעזעים שכל מי שאכפת לו מהמדינה הזו צריך לא לישון בלילה בגללם. המבחנים הבין-לאומיים אם זה TIMSS ואם זה מבחן אחר, מראים שתחת כהונתו של שר החינוך קיש, אתם, תלמידי ישראל, הידרדרתם בהישגים. אני רואה שאת עושה לי כן עם הראש. אני יודע, זה נכון. הידרדרתם בלימודים. ההישגים הבין-לאומיים שלנו נראים כמו של עולם שלישי. כן, אתם צודקים. אנחנו נראים בלימודים כמו עולם שלישי. עכשיו, זו אומת הייטק. עצרנו טילים מאיראן, אנחנו יודעים לפתח, יש לנו חתני פרסי נובל, אבל אתם, תלמידי ישראל פה ביציע – ויש פה שר חינוך לא מתפקד כבר שלוש שנים – מקבלים חינוך של עולם שלישי, וזה עם המוח היהודי המדהים, ועם אומת הייטק, ו-12 פרסי נובל. אבל מדינת ישראל היום – זו לא תקלה, זה לא במקרה, זה לא התפלק למישהו. זו מדיניות מוטעית של להזניח את מערכת החינוך. עכשיו אני אגיד לכם, תלמידים יקרים, עוד משהו עצוב. לא חסר כסף. לא חסר כסף במדינה. ואתם יודעים מה מדהים? אפילו אי-אפשר להאשים את החרדים. אתם יודעים למה? כי המבחנים הבין-לאומיים העלובים עם ההישגים שלהם לא כוללים את הבנים החרדים. הם לא נבחנים, למרות שבכיתה א' החרדים הם רבע ממערכת החינוך, אבל הם לא נספרים, כי הם לא לומדים מתמטיקה ומדעים ואנגלית, אז איך אפשר לבחון אותם? כלומר תלמידי ישראל בלי החרדים נמצאים במקום ה-40 ומשהו; עם החרדים, זה עולם שלישי בטוח. כלכלה, מה המשמעות של זה? יש ארבע רשויות בישראל שצנחו הכי חזק באשכול החברתי-כלכלי. תלמידים פה למעלה יכולים להגיד לי איזה? טוב, אני לא שומע אתכם, אז ירושלים, בית שמש, ערד. מה מאפיין את כולן? התחרדות מואצת. כל מקום שהחרדים הפכו להיות רוב במערכת החינוך – ההישגים שלהם צנחו. עכשיו, זה לא אני אומר, זה המבחנים הבין-לאומיים, כי למה? כי מדינת ישראל איבדה שליטה על החינוך. אבל מי שלא ישקיע בכם, התלמידים, מי שלא ייתן לכם חינוך טוב – לא יהיה לנו צבא חזק, לא תהיה לנו כלכלה חזקה, לא יהיה לנו עתיד. כי מדינת עולם ראשון לא יכולה לשרוד עם מערכת חינוך של עולם שלישי. בלי חינוך לא תהיה כלכלה, לא יהיה צבא, ולא נוכל לשרוד פה במזרח התיכון. ולכן, תלמידים יקרים, נכון, אין פה שר חינוך – אה, הינה, אני רואה שהוא נכנס – אבל זה סמלי לגמרי, כי חינוך בישראל הוא לא פריבילגיה, כמו שצבא הוא לא פריבילגיה. אתם יודעים, כשמשהו נהרס, יש מי שאחראי, יש מי שצריך לתת את הדין. במדינת ישראל, החינוך שלנו הוא חינוך של עולם שלישי, כי זה מה שמשרד החינוך בראשות קיש משיג. זה מה שיש, ואת זה אנחנו חייבים לתקן. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. השר קיש יעלה, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ראיתי שיש פה חברי כנסת שאין להם מושג על מה הם מדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק רגע, השר, אני רואה את הרחש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה רחש? חמש דקות. שר מדבר בכל זמן שהוא רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדעו שלפי תקנון הכנסת שר יכול להיכנס באמצע הדברים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ראיתי שיש פה חברי כנסת, או נגיד יותר נכון חבר כנסת, שאין לו מושג על מה הוא מדבר, אז כדאי שנעלה לתקן את הקשקושים שלו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לי אתה אומר את זה? אני הייתי מורה ואפילו מנהל, מנהל בית ספר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד רגע לתלמידים פה: דיבר קינלי על כך שהייתה ירידה של מדינת ישראל. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני לא מבין? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה יודע מתי זה ירד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טור פז, אתה אמרת את דבריך, והם נשמעו ללא הפרעות. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון, אבל גם את זה אין להם. גם נימוס אין לו. הוא לא יודע לא להיות מנומס ולא לדבר בעובדות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה מלמד אותי נימוס? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> המבחן הבין-לאומי נעשה בחודש אפריל 2023. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה נכנסת לתפקיד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני נכנסתי לתפקידי שלושה חודשים לפני כן. לא הייתי רלוונטי לתוצאות בכלל. ונכון, הייתה ירידה גדולה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גם היום אתה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טור פז, אתה עכשיו נאמת ללא הפרעות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין לו מושג על מה הוא מדבר. קשקשן. הוא לא מבין על מה הוא מדבר. הוא משקר במודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, אני מבקש שתיצמד לדברים. טור פז, בבקשה, אל תגיב. אל תגיב. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הממשלה שלנו ואני כשר חינוך לא היינו אחראים לירידה במבחנים הבין-לאומיים, אלא קיבלתי את זה כמצב נתון, וזו האמת, ולא יעזור כמה שתשקרו. אני אחראי לתקן, ואני הובלתי שינוי דרמטי במערכת החינוך. יצאנו עם תוכנית "ישראל ריאלית", תוכנית חומש שתחזיר את ישראל למקום שהיא צריכה להיות, ב-1.5 מיליארד שקלים תקציב, עם תגבור של מתמטיקה, מדעים, עם הסתכלות אחרת על כל התחום הזה. מסתכלים על זה כרצף, מהגנים עד התיכון, לא רק בתיכונים; מוסיפים שעות של מתמטיקה, מוסיפים מדעים, מכשירים את הלבורנטיות, לוקחים את הילדים בגיל צעיר לחינוך מדעי. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דברים שאין לך מושג, הרי, אין לך שום ידע. אתה קשקשן. אתה רק בא ואומר: ירדנו. נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, אני מבקש לא לרדת לפסים אישיים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, אני רק אומר את האמת. הוא צודק - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל עובדה שתרצה לציין – אני לא רוצה פה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא צודק בדבר אחד, שב-2023 ירדנו. אלה התוצאות, בזה הוא צודק. אבל לשייך את זה אליי זה פשוט המצאה של מי שאין לו מושג אפילו במתמטיקה. כדאי שילך ללמוד. ואני אגיד לך יותר מזה, אני אומר בצורה הכי ברורה: מדינת ישראל, כולל שינוי דרמטי במשרד החינוך, שלקחתי וניערתי את המשרד, ועשיתי שינוי - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כל הפקידים עזבו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טור פז, אתה רוצה לשמוע את דברי השר. אני לא רוצה לקרוא אותך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, יש אנשים מצוינים במשרד שמובילים עכשיו את התחום. הקמנו מינהל חדש, מינהל חדשנות ובינה מלאכותית וטכנולוגיה. הוא קיבל את האחריות לכל מקצועות ה-STEM במקשה אחת, ולכן זה מוביל לשינוי. אנחנו מובילים גם בבינה מלאכותית. משרד החינוך ומדינת ישראל מובילים בעולם בבינה מלאכותית. בחודש פברואר יהיה פה כנס בין-לאומי, ויגיעו שרי חינוך מכל העולם לראות ולהשתתף בכנס בין-לאומי. ואתה יודע מה, אני אגיד לכם בצורה ברורה – אני רואה גם שהזמן – אני אבקש אחר כך שתיתן לי עוד דקה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך. תשלים את הדברים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תיהנו להפריע. אני אומר בצורה ברורה: על אפכם וחמתכם נקדם פה גם חינוך מדעי וגם חינוך לציונות וגם חינוך לזהות יהודית. כל הדברים האלה הם חבילה שאנחנו עושים ביחד; שתי רגליים: רגל אחת של ידע ומיומנויות ורגל שנייה של זהות יהודית וציונות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם להשתמטות. גם להשתמטות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואתם אלה שמעודדים השתמטות. אתם אלה שרוצים להכניס, אתם אלה שרוצים להכניס את אחים לנשק, הארגון הסרבני המתועב הזה, לתוך בתי הספר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה בעצמך סרבן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה תתבייש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אכניס את המשתמטים לנשק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר, רגע. אדוני השר - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אגיד לך מה אמרת? אתה תמכת בסרבנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - אתה יכול להגיד את הדברים - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אכניס את המשתמטים לנשק לבתי הספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בן אדם מאוס - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אבקש ממך, השר - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לסרבנות. אתה מכחיש את זה? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה טור פז, קריאה ראשונה. אתה כבר הגזמת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שר חינוך, אתה קראת לסרבנות. אתה לא יכול לדבר בבית ספר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אכניס את המשתמטים ואת אנשי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. אדוני השר, תעצור - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קורא לחצי עם מתועבים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, דברכם נשמע. נא לשבת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - כל הנאום שלו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אבקש מהשר, אני אבקש מהשר - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה רוצה להכניס סרבנים לבתי הספר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איפה אתה חי? בושה וחרפה שאתה חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סדרנים, סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול להיכנס לבית ספר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איך אתה מעז להכניס את הסרבנים האלה לתוך בתי הספר? יש גבול. אנחנו לא נקבל את הצביעות הזאת שלכם. ריסקו פה צבא. הם לא יהיו בבתי ספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רם, נא לשבת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה קשקשן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טור פז, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רואה שכואב לאופוזיציה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כשאתה קורא לסרבנות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רואה שזה כואב לאופוזיציה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יושב-ראש הכנסת לשעבר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדבר איתו, רק תנו לי להגיד את הדברים, אבל אם אתם תצעקו, אני לא יכול אפילו לומר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כואב לו שחוזרים על מה שהוא אמר. זה מה שכואב לו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עצור רגע. עצור. אדוני השר, אדוני השר, גם אם צוינו נתונים או עובדות שאתה חלוק עליהם, אבקש שתדבר לגופם של הדברים, שזה לא יהיה עכשיו איזה מאבק בין-אישי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. שטרן, רגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיתנצל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לו, הוא יחליט, הוא יחליט איך הוא עושה את זה. אני מבקש ממך, השר, להרגיע את העניינים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד מה שאני רוצה. אתה תגיד לי מה להגיד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ממש לא. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד פה לחברי האופוזיציה שהניסיון המגוחך והפוליטי שלהם, וגם של ערוצי התבהלה, להלבין את האחים לנשק, לתמוך בקמפיין שלהם, כאילו אחים לנשק זה ארגון לגיטימי – אז אני אומר לכם, הם לא ייכנסו לבתי ספר. לא אכניס אותם. הם פירקו פה צבא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא לגיטימי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר, הזמן נגמר. אני הוספתי לך. יש לך דקה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> וגם קראת לסרבנות - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה פונה אליהם, אתה מזמין את התגובות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מזמין את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אסיים ואגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תנו לו לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אחים לנשק פנו לבג"ץ בניסיון לפגוע - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טור פז, תן לו לסיים. יש לו עוד חצי דקה לדבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, עוד דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, אדוני השר, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כמו שלא נתתי לפורום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כמו שנתתי לפורום המשפחות השכולות הפלסטיניות להיכנס לבתי ספר, כך גם אחים לנשק, שרוצים לעודד פה סרבנות, לא ייכנסו לבתי הספר, ואני לא אתן להם, גם אם בג"ץ ירצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אדוני השר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי קרא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לסרבנות. אתה לא מתבייש? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מתבייש, זאת הבעיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שר חינוך של מדינת ישראל. תתבייש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא גם שקרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> המממן הכי גדול של הסרבנות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, ראשית, אני רק אזכיר שהשר יואב קיש בעבר קרא מעל במות שונות לסרבנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לא נשכתב את ההיסטוריה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> שקר. שקר. את משקרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר. השר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> סרבן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יתרה מזו, כיום, כשר חינוך, הוא מתעקש לממן את מפעל ההשתמטות המרכזי, שהוא הישיבות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תקראו קריאות ביניים לחברתכם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ששם מחזיקים צעירים שיכולים להצטרף לקרב - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מזכירות הכנסת, אין פה שר באולם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והוא מממן אותם יד אחת עם האדמו"רים והרבנים - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מזכירות, אין פה שר במליאה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כדי לעודד השתמטות תוך כדי מלחמה. זו המורשת של השר קיש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא בורח. למה הוא ברח? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי, הוא ברח מהמליאה. יש שר אחר במקומו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם את רוצה לחכות שיהיה פה שר, אנחנו נמתין. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לעבור נושא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה לדבר, ואנחנו נדאג שיהיה פה – הינה, יש פה שר. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יישרנו קו ברמת העובדות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> קיש ברח. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואב קיש בעברו קרא לסרבנות, והיום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה טור פז, אתה בקריאה שנייה. זו חברתך לסיעה. אני רוצה שהם יאפשרו לך לדבר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> קיש ברח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה מפריע לחברתך לסיעה לומר את דברה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה איש חינוך - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> קיש ברח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא מתבטא ככה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> קיש - - - וסרבן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה ככה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכסת טור פז, קריאה שלישית. נא להוציא אותו מהאולם. קדימה, בבקשה. חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד גדול, קינלי. (חבר הכנסת משה טור פז יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נפוטיזם, למה אנחנו קרובי משפחה רחוקים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה הראשון שהוצאת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אהוב ליבי, קינלי. זו הפעם הראשונה שהוצאת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהוב ליבי, קינלי, אנחנו משפחה. סערת רוחות במשפחה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2.9, אבל זה לא עובד פה, זה רק בוועדת כלכלה עובד. חברת הכנסת מירב, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אתחיל מההתחלה, אם אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז רק ליישר את העובדות מהדיון הקודם. בעבר השר יואב קיש ניצל את מעמדו כטייס בצבא הגנה לישראל וקרא לסרבנות. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אל תשקרי. את שקרנית. למה את משקרת? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעבר לזה, כיום כשר חינוך הוא משתמש בכוחו - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> למה את משקרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והוא משתמש בתקציבי המדינה כדי לממן - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אבל היא משקרת, היא משקרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה עוד מעט בא לסכם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ישיבות שהן המפעל המרכזי של מפעל ההשתמטות. אלה העובדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לה לומר את הדברים. הדברים שלך היו נוקבים, נוקבים וחזקים. תן לה לומר את הדברים, אדוני השר. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> שלא תשקר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם היום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר, בדרך כלל חברי כנסת עושים את הברדק, לא שרים. בבקשה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אלה העובדות, הדברים מוקלטים, וגם היום כשר חינוך הוא מממן את הישיבות שקוראות להשתמטות. משאירים צעירים חרדים בישיבה ולוקחים חלק בהפגנות של "נמות ולא נתגייס". הוא זה שמתעקש להגדיל את התקציבים למוסדות האלה. מילה שחשוב לי לומר על גלי צה"ל – גילוי נאות: שירתי בגלי צה"ל, זה מקום שאני מאוד מאוד מכבדת; יש בי הכרת הטוב למקום הזה ואהבה גדולה. ואני יודעת, יבואו ויגידו: זה רק לתל אביבים – אני הייתי ירושלמית; ויבואו ויגידו, זה רק לאשכנזים – ואללה, אני מרוקאית; ויגידו: זה רק לאליטה, אבל ההורים שלי עלו ממרוקו ובעשר אצבעות בנו פה את הבית שלהם,ואני הייתי בגלי צה"ל. אבל הסיפור הוא לא גלי צה"ל, הסיפור הרבה יותר רחב מזה. הממשלה הזו רוצה לפרק את התקשורת החופשית ואת הדמוקרטיה. זה הרי רחב מאוד. אנחנו רואים את הניסיון לסגור את התאגיד; אנחנו רואים את ההטבות לערוץ 14; אנחנו רואים את חוק השידורים עם המועצה של קרעי, שתישלט פוליטית ותהלך אימים על גופי תקשורת, תטיל קנסות, תתערב בעסקאות. ברור שיש פה מהלך כולל, והניסיון הזה לסגור את גלי צה"ל זה בעצם מסר מאפיוזי לכל כלי התקשורת במדינת ישראל: אם לא תיישרו איתנו קו, אם לא תשרתו את המסרים של הממשלה, דינכם יהיה כדין גלי צה"ל. בעצם אומרים לתקשורת: או שתהיו פודלים או שתהיו כלב שמירה מת. התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, והממשלה הזו מבקשת להלך אימים ולהרוג את הכלב הזה, את כלב השמירה של הדמוקרטיה, רק כי הוא נבח כשהוא חייב, כשהוא היה צריך, כשבאמת הייתה פה סכנה. אז חשוב לי לתת פה גיבוי למקום שבו גדלתי. ועוד התייחסות להחלטה ביזיונית שעברה היום בממשלת ישראל, שהחליטה במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית, להקים ועדת טיוח. אתם יודעים מה? זו ועדה של פוטושופ לעיצוב האמת. הממשלה רוצה לעשות פוטושופ למציאות, לעצב אותה ככה שזה יחמיא להם. אבל הלו, הלכו פה כמעט 2,000 אנשים, חיילים, אזרחים, מאות חטופים, חלקם נחטפו מהבית שלהם בפיג'מות, אלפי, אלפי פצועים, ואתם מנסים לעשות ועדת פוטושופ? אבל זה לא יעזור לכם, כי את האמת אי-אפשר לבטל בהצבעה בממשלה. את האמת אי-אפשר לטייח בהצבעה בממשלה. האמת תצא. וועדת חקירה לא מקימים בתנאים שמחמיאים למי שמפחד מההמלצות של ועדת החקירה. אם רוצים להגיע לחקר האמת ולמנוע - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - את האסון הבא, חייבים ועדה עצמאית, בלתי תלויה, עם סמכויות, ללא פוליטיקאים, ולזה קוראים ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נא להכניס את חבר הכנסת טור פז, בבקשה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהצלחה בתפקידך הנוסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, יקרה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אני קודם כול אתייחס לדבריו של שר הכלכלה ששמענו כאן לפני כמה דקות. הוא מדבר על כלכלה חזקה, על צפון חזק, שהכלכלה בקריית שמונה משגשגת. אם זה היה כל כך טוב והתושבים היו מרוויחים טוב ומרוצים, הם לא היו מוחים ולא היו יוצאים להפגנות כמו שראינו בשבוע שעבר. זה בולשיט. שומעים את שר החינוך: החינוך הכי טוב – ואנחנו יורדים במדדים. שומעים על כלכלה חזקה, ואנחנו קורסים. הציבור קורס מהמחירים, מיוקר המחיה, ועסקים נסגרו בקריית שמונה. על מה הוא מדבר? מנותקים. ועכשיו אתייחס לדבר שהתייחסה אליו חברת הכנסת מירב כהן. אנחנו עברנו אסון. ב-7 באוקטובר היה האסון הגדול והכואב ביותר בתולדות המדינה. אלפי משפחות נשברו, אזרחים נרצחו באכזריות, לוחמים נפלו. חטופים הרבה יותר מדי זמן נשארו בשבי, והרבה גם נרצחו בשבי ומתו בשבי, ועדיין 808 ימים יש לנו חטוף שלא הוחזר הביתה, רן גואילי. ומול גודל האסון הזה עומדת דרישה אחת בסיסית של הציבור: לדעת את האמת – האמת המלאה, השלמה, לא חצי אמת; לא כזאת שמותאמת לצרכים פוליטיים. אמת מלאה, כואבת והכרחית. ומה שעושה הממשלה הנוכחית – היא עושה ההפך. הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר על הקמת ועדה ממלכתית-לאומית זה בולשיט, זה שקר, זה לא נכון, זה טיוח. זו ועדת טיוח, ואנחנו נמשיך לקרוא לה ככה, ועדת טיוח שרוצה להסתיר את האמת. יושב-ראש הכנסת והקואליציה הולכים גם לבחור את מי שאמור לייצג את האופוזיציה באותה ועדה. כאילו הנחקרים ממנים את החוקרים. אין דבר כזה בעולם בשום מדינה מתוקנת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, חברת הכנסת מזרסקי. האם יש שר באולם? יש שר? השרה גמליאל. בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קיים דבר כזה בעולם. זה איום על הדמוקרטיה ואיום על אמון הציבור, שגם ככה נחלש ונשבר. כשמדובר ביושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, חבר הכנסת אמיר אוחנה, גם צריך להזכיר את העובדות: ועדת החקירה הממלכתית לאסון הילולת מירון כבר קבעה שהוא נושא באחריות אישית למותם של עשרות אזרחים והיה חלק מתרבות מסוכנת של אי-נטילת אחריות, כמו בכל הקואליציה הזאת. עכשיו אותו אדם אמור להחזיק במפתחות ולקבוע מי יחקור את האסון המזעזע ביותר שידעה המדינה. זו בדיחה עצובה על חשבון הכאב של עם שלם. המשפחות השכולות, שורדי השבי, משפחות החטופים, מילואימניקים, מיליוני אזרחים, לא ישתפו פעולה עם הביזיון הזה. למשפחות האלה מגיע לדעת את האמת המלאה דרך ועדת חקירה ממלכתית אמיתית, לפי החוק. וכפי שראש האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר בצורה ברורה, האופוזיציה לא תשתף פעולה עם שום ועדת טיוח. הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא לא אופציה, היא הפתרון היחיד. כל מתווה אחר – טיוח, בריחה מאחריות וניסיון למחוק את האמת מעל פני השטח. זה ברור כשמש שכבר עכשיו אנחנו רואים שאתם - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכמת. - - מנסים לשנות את ההיסטוריה, למחוק את האמת מפני השטח, אבל אנחנו לא ניתן לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני זוכר, בזמנו היה כבוד להיות שר בממשלת ישראל. היו יושבים פה במליאה. היום הם בתאים בצד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם השולחן היה קטן יותר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם קטן יותר. אדוני היושב-ראש, ראיתי את המופע של שר החינוך קודם. בוא נגיד - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין שר במליאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שרה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מופע של שר החינוך. הדבר הזה – ואני מדבר על אי-גיוס חרדים – לא יכול להיות שיקרה. "אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה מילואים וגם נפסיק לשרת, וגם אנחנו נחליט אם אנחנו בגיל 24 נבוא לצבא". אדון שר החינוך, שעשה קריירה על מאבק על חוק הגיוס – לא ידעו מי הוא לפני זה – עכשיו עושה קריירה על השתמטות. מה שלא הצלחתי להבין אתמול – איך הוא וביסמוט לא הלכו בראש התהלוכה בבני ברק של העריקים, איך הם לא הלכו בראש התהלוכה עם צהלולים ואמרו: קדימה, היידה, אנחנו מובילים את המחנה. שר חינוך שהוא פשוט ביזיון למילה חינוך עומד כאן ומדבר על אחים לנשק? איפה היה אדון יואב קיש ב-8, ב-9, ב-10, ב-11, ב-12, ב-13, ב-14, ב-15 באוקטובר? לא הייתה ממשלה, גם לא היה יואב קיש. מי שהיה שם זה אחים לנשק, שהיום מבזים אותם. אז הוא אומר שיש בג"ץ? כן, יהיה בג"ץ. אבל זה לא משנה את העובדה שזה שר חינוך במדינת ישראל, שר חינוך עלק – מילה לא חינוכית אמרתי, אבל יותר חינוכית מהמילים הנוראיות שהוא השתמש פה על אחים לנשק, פטריוטים אמיתיים שלא ברחו. ללוויה אחת הוא הגיע באוקטובר? זרי הממשלה היו, עמדו בצד, הם לא העזו להגיע. היום מרימים ראש. חיי אדם זה לא הדבר הכי חזק שמעניין את הממשלה הזאת, לא בחברה היהודית, לא בחברה הערבית, לא בתאונות דרכים. עוד יותר לא מעניין – כי זה גם לא נספר – זה הפצועים. לפני יומיים, עוביידה דחבור, בן 11, נפצע מירי בג'יסר א-זרקא – כמעט רצחו אותו, אומרת אימא שלו; לפני שלושה שבועות נפצע בג'יסר א-זרקא גם חמדאן, ילד בן 16, באופן קשה. שני המקרים האלה לא נמצאים באף סטטיסטיקה. מספר הפצועים – לא סופרים. השר לביטחון לאומי, זה ממש לא מעניין אותו. הנתונים הקשים הם 244 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. השנה הנוראה ביותר שהייתה אי פעם, ולא רק בחברה הערבית. בתאונות דרכים – 451 הרוגים; בחברה היהודית אין סדר, אין ביטחון, אין ביטחון אישי, לא בצפון, לא בדרום, לא במרכז, לא בבאר שבע, לא בחדרה, לא בחיפה, בשכונת הדר. ומה אנחנו רואים? סיפורי מעשיות, ושר חינוך שמדבר על אחים לנשק. זו תמונת המצב – ישראל 2025. חבורה של אנשים שלא ראויים לשלטון. שר החינוך כבר אמרנו? קשקשתא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע הגיעו אליי הביתה קבוצה של צעירים נוצרים ודיברו איתי על הנושא של חילול הכנסייה בבניאס. יש כנסייה עתיקה מאוד בבניאס, וקבוצה של צעירים שלומדים באזור שם, בישיבה באזור, מגיעים באופן קבוע לאותה כנסייה, לוקחים את הצלב, שוברים אותו. הראו לי סרטונים של שבירת הצלב, חילול - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איפה זה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברמת הגולן. חילול, שבירת הצלב, חילול הכנסייה. זה באופן קבוע. הם פנו גם למינהל מקרקעי ישראל וגם למועצה אזורית גולן – לגדר את המקום, לשפץ את המקום. כי הכנסייה היא באמת כנסייה עתיקה. אני הלכתי לשם, ביקרתי שם וראיתי את הכנסייה. ואנחנו כמדינה צריכים לשמר את הכנסייה. זה מקום קדוש לעדה הנוצרית, מקום שיכולים להגיע ולהתפלל בו. לשמר אותו. מועצה אזורית גולן, אני לא מצליח להבין למה היא לא מגדרת את האזור, עושה שער, שומרת על המקום – שלא ייכנסו באופן קבוע ויחללו את המקום. גם מינהל מקרקעי ישראל הבטיח. מה שהבנתי מאותם צעירים שהגיעו אליי הוא שמינהל מקרקעי ישראל גם הבטיח להם שאותו מקום יגודר ויהיה שם שער ולא יאפשרו לאף אחד להיכנס. אבל בינתיים אף אחד לא שומר על הכנסייה הזאת, והכניסה הזאת מופקרת לידיים של אותם צעירים שמגיעים ומחללים את הכנסייה באופן קבוע. והנושא השני שאני רוצה לדבר עליו, היה היום דיון בוועדה של הנגב והגליל, מעקב על תוכנית החומש לחברה הדרוזית, תוכנית חומש שראש הממשלה עמד והתגאה שהיא התוכנית הטובה ביותר שנעשתה לעדה הדרוזית. לדבריו של יושב-ראש הפורום בוועדה – הוא אמר שרק 3%–4% מהתוכנית ומהתקציב של שנת 2025 הועבר לרשויות המקומיות. אנחנו היום, סוף שנה – רק 3%–4% מהתוכנית. אמור לעבור, עד סוף שנת 2025, 902 מיליון שקל. אם 2%–3% עברו, לפי דבריו של יושב-ראש הפורום, אז סימן שאין תוכנית, לא מבצעים שום דבר. לכן אנחנו עקבנו אחרי משרדים – משרד התחבורה, אני רוצה גם להזכיר את משרד התחבורה, שהוא אפילו לא התכבד והגיע לוועדה, לא היה מוכן להגיע לוועדה. גם בוועדה הקודמת, שגם אני הייתי בה, משרד התחבורה לא הגיע. ולדבריהם של ראשי הרשויות, אפס תקציב עבר ממשרד התחבורה, ואין להם שום קשר עם משרד התחבורה. הם מנסים להגיע למשרד התחבורה, לדבר עם משרד התחבורה, לראות מה אותה תוכנית שאושרה. ואני אתן דוגמה מהגולן, כי אלה שתי תוכניות נפרדות. בגולן היה אמור לעבור 30 מיליון שקל – אפס תקציב עבר ב-2025. בגליל, בכרמל, היה צריך לעבור 159 מיליון שקל – אפס תקציב עבר. עד עכשיו, רק משרד התחבורה – אז לפי דבריו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי דבריו של יושב-ראש פורום ראשי הרשויות, כמו שאמר לי: הממשלה הכי גרועה שהייתה לעדה הדרוזית. זה מה שהוא אמר, ואני מצטט אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת קטי שטרית – איננה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, ידידי. תודה על החיבוק שנתת לי בכניסה לתפקיד. נתת לי כוחות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איזה כבוד לראות אותך עם החליפה של הבר-מצווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא בדיוק, היא הייתה קטנה יותר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר על נושאים אחרים, שלא מדברים עליהם היום. יש דברים אחרים במדינה, חוץ מהנושאים ההזויים שעוברים בכנסת הזאת. אני רוצה לדבר על תופעה שבאמת חוצה ממגזרים, חוצה מפלגות, חוצה אופוזיציה-קואליציה, ואופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, יתחבר לדבריי מאוד. אני רוצה לדבר על התופעה המזעזעת של התעללות בחסרי ישע במדינת ישראל. פעם אחרי פעם אנחנו שומעים בכותרות: התעללות בפעוטות, באנשים עם מוגבלויות שהם לא מתפקדים ולא יכולים להתגונן, באנשים קשישים. ואנחנו שומעים את זה, וזה עובר ככה, מתחת לשולחן או ליד האוזן. היום פורסם חשד, בגן ילדים בקדימה-צורן – ילד בן ארבעה חודשים. תחשבו על זה, ילד בן ארבעה חודשים, שמגיע – ההורים שולחים אותו לפעוטון, והוא חוזר עם שברים בגולגולת. החשד הוא התעללות של מישהו מהצוות. לפני הדברים שאני אומר, אני רוצה לומר ש-99.9% מהמטפלות, מהגננות, מהאנשים שאנחנו שולחים אליהם את הילדים שלנו, את ההורים שלנו, הם מקסימים ועושים את העבודה שלהם כצדיקים. אבל יש בודדים שהם העבריינים הכי גדולים שיכולים להיות. להתעלל בפעוט בן ארבעה חודשים, או בן שמונה חודשים – אני אתן לכם דוגמאות – להחזיר אותו הביתה עם סימנים כחולים או עם שברים בגולגולת, או לקלל ולצעוק ולמשוך בשיער, זה הפשע הגדול ביותר שיכול להיות. והיום, אדוני, אני הייתי קצת, הלכתי אולי רחוק מדי. אבל, אופיר כץ, אני מבקש ממך שאתה תעזור לי בנושא. אני הגשתי היום הצעת חוק שלאנשים שמתעללים בחסרי ישע – זה יהיה מאסר עולם. שהעונש יהיה מאסר עולם. מי שמתעלל באדם זקן שלא יכול להגיב ולא יכול לדבר ולא יכול להחזיר, או באדם עם מוגבלויות שלא יכול להתגונן, או בתינוק בן ארבעה חודשים, שידע או תדע שהעונש שהם יקבלו יהיה מאסר עולם. ואני צריך עזרה ממך. הדבר הזה, אני אתן לך דוגמאות - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תקבל עזרה. לא תקבל ממשרד המשפטים. כשאני עשיתי עונש מינימום למתעללים בחסרי ישע, אתה יודע, עד שהעברתי את זה, שנתיים לקח לי, שלוש שנים, כי משרד המשפטים התנגד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא ננסה ביחד, קואליציה-אופוזיציה. שמע, אתה יודע, רק השנה – כמה זמן יש לי? – רק השנה, פעוטה חזרה מהגן עם שבר ברגל וחבלות בפנים. הוריה חשפו על ידי הקלטות את הפרשה המזעזעת; מטפלת מרחובות נעצרה לאחר שההורים דיווחו כי בתם, בת עשרה חודשים, חזרה עם סימנים כחולים ושברים בידיים וברגליים. בבית משפט הוצגו סרטונים ממצלמות אבטחה שמתעדים, לדברי המשטרה, אירוע חריג של מעשים המיוחדים לאותה מתעללת. 59 מקרי התעללות – 59 מקרי התעללות – של גננת אחת מנתניה, שהוגש כתב אישום. בשבוע שעבר נפגשתי – רק משפט אחרון – עם הורים מנתניה, שהכניסו כמובן מכשיר הקלטה, ומאז ההורים לא ישנים. שמעו איך מקללים, מרביצים, מושכים בשיער, ועושים מעשים נוראים לילדים הקטנים שלהם, מתחת לגיל שנה. מתחת לגיל שנה. אותו גן עדיין עובד. עדיין עובד, חי וקיים בשכונת ותיקים, כאילו לא קרה כלום. שפכו אקונומיקה על ילד בן חמישה חודשים. אקונומיקה. דברים מזעזעים. אז אני מבקש מהקואליציה: החוק הזה יגיע – תתמכו בו, כי העונש לאותם אנשים שמתעללים בחסרי ישע צריך להיות מקסימלי. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קודם כול דיברת מדם ליבך בנושא, וגם הקריאה שלך ליזום את זה בשותפות עם הקואליציה, אני מקווה שתישמע. גם אם זה לא מאסר עולם, אלא החמרת הענישה – הדבר הזה מבורך בפני עצמו. תודה לך. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שם עניבה לכבודך, רק שתדע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תלך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – קודם כול, מיכאל, בשעה טובה. אתה נראה מקסים כתמיד. וגם העניבה, אני רואה שעשית את הקשר המיוחד שלך, של ירוחם. אתה יודע, זה לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת כץ, השעון התחיל לעבוד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אני נותן לך מהזמן שלי, בשביל לפרגן לך באהבה תמיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשחשבתי על מה אני הולך לדבר – זה קשה בימים כאלה, כי כל כך הרבה דברים קורים פה באותו יום, שאתה לא יודע על מה להתחיל לדבר – חשבתי להתחיל ולדבר על מה שקרה היום בוועדת התקשורת, אם אפשר לקרוא לזה ועדה. יושבת חברת כנסת, שמובילה את הוועדה לבד, אף חבר קואליציה לא נכנס לוועדה הזו, ומנהלת שיח עם סגנית היועמ"שית, ומסבירה לסגנית היועמ"שית שחוות הדעת המשפטית שלה היא לא חוות דעת משפטית. אותה חברת כנסת אחרי זה תשאל אותנו: מה ההכשרה שלכם? ואני רוצה לשאול אותה – כי זו פעם שנייה שהיא מוציאה אותי, כל פעם שואלים שאלות – מה ההכשרה שלך להוביל את אחת הרפורמות הכי משמעותיות שהיו פה אי-פעם בתקשורת? מה ההכשרה שלך? אני יכול לשאול את מנהל הישיבה מה ההכשרה שלו, כי הוא היה אחד ממנהלי ועדות הכלכלה הכי טובים שהיו פה, אולי הוא יכול ללמד אותה. אני יכול גם לשאול את דוד ביטן מה ההכשרה שלו. אני יכול לשאול את מנהלת ועדת כלכלה, את היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה. את מי אני לא יכול לשאול מה הקשר שלה לתקשורת? את זאת שכל היום מסווגת עיתונאים, מי בעד ומי נגד. אותה אני לא יכול לשאול. כשממשיכים את היום הנפלא שלנו פה – עברתי לוועדת ביקורת המדינה. בוועדת ביקורת המדינה משרד ראש הממשלה שלח נציג לדבר על ועדות חקירה, והנציג אמר ככה, ואני מצטט – מיקי לוי היה שם, אני מצטט בדיוק – למה מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא כינס פורום מנכ"לים מייד לאחר 7 באוקטובר? כי לפני 17 שנה – אתם שומעים טוב – לפני 17 שנה לא חיקקו את החוק המתאים, שנותן לו את הסמכויות המשפטיות לזמן את כל המנכ"לים. האסון הגדול ביותר שקרה במדינת ישראל – פלישה מסיבית, אלפי פצועים, 1,700 נרצחים, ולא היה מי שיבקש ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לזמן את המנכ"לים. ראש הממשלה ישן, למנכ"ל לא הייתה סמכות, ומי כן נכנס ועשה את העבודה? הגופים האזרחיים, אותם גופים אזרחיים ששר החינוך עמד פה לפני כמה דקות ואמר: אני לא אתן להם להיכנס לבתי הספר. אדוני שר החינוך, אתה כל כך מנותק ממערכת החינוך, שאתה לא מבין שאם תיתן או לא תיתן, הם שם. הנוער של היום חי במסכים, חי בטלפונים, חי באקטואליה, יודע בדיוק מה קורה, יודע מי תומך במשתמטים ומי מקדם חוק גיוס אמיתי; יודע מי רוצה לפטור עכשיו סתם, בלי שום סיבה, נערים בני 18 מגיוס – לבין אלה שמתגייסים, עוזרים, נותנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו משפט לסיום: אני לא מבין מה הרתיח את שר החינוך. הוא זה שעשה קריירה, נכנס לכנסת, על זה שהוא ייצג את אותם לוחמים שאמרו: אנחנו בעד שוויון בנטל. זה בדיוק מה שאנחנו אומרים היום. אנחנו רוצים את אותו שוויון בנטל. אז מפה אני קורא לשר החינוך: אל תכעס, תשתף איתנו פעולה, שכולם יתגייסו ויישאו בנטל. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת בועז ביסמוט – איננו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מאיפה העניבה הזאת שלך? מאיפה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאות ביניים מכיסאו של יוסף טייב זה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מגלומני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה איש רציני. ישבת על כיסא של אחד הטובים בכנסת. אבל אשריכם שאתם יודעים לקיים דיאלוג. בבקשה, חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו שמענו שהממשלה אישרה פה אחד את ההצעה של שר הביטחון ישראל כץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גל"צ, ורגעים לאחר הישיבה הנחה השר לפזר את היחידה וחייליה. עכשיו, כאן מחוץ לכנסת, כבוד היושב-ראש, מי כמוך מכיר את המחאה של הלומי הקרב. בשמש, בגשם, יושבים חודשים רבים כאן, אריות שנלחמו במשך שנים, לא רק מ-7 באוקטובר. כאלה שסוחבים איתם את הפציעה השקופה. תתארו לכם שהם היו שומעים את הידיעה הבאה: ממשלת ישראל אישרה פה אחד את ההצעה של שר הביטחון ישראל כץ ליישום כל חלקיה של רפורמת נפש אחת, החלטת ממשלה 981. השר הודיע כי הלוחמים שנשלחו לקרב כדי להגן על המולדת לא צריכים לשלם עבור סיוע משפטי. רפורמת נפש אחת הקצתה לכך כסף, וסיוע משפטי מגיע לחיילים שלנו שנלחמו. תתארו לכם את החלטת הממשלה שהוביל שר הביטחון, כי הוא יוצא בקמפיין נרחב לגיוס עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, לחיזוק אגף השיקום, כי יש למעלה מ-20,000 פצועים ופצועות בגוף ובנפש, ולפגוש פסיכיאטר היום – לוחם שיצא לקרב צריך להמתין למעלה משנה. אבל אתם לא תשמעו את שר הביטחון מדבר על זה, כי זה לא בראש רשימת סדרי העדיפויות של הממשלה. לסגור תחנה – אפשר להתעסק בזה, מטה שלם יכול לעסוק בזה. זה תהליך. זה שעות של עבודה. רפורמת נפש אחת – דממה, צרצרים. עכשיו, אדוני היושב-ראש, בשנתיים שאני מכיר אותך – קצת למעלה משנתיים – עשרות דיונים בנושא. בסופו של דבר, אתה יודע, כשאנחנו נפגשים עם הלוחמים אנחנו מנסים כל הזמן לא לקחת אותם לצד פוליטי כזה או אחר, אבל תכלס, הכול פוליטיקה. סדרי עדיפויות. אם השר ישראל כץ היה רוצה לקדם את הסיוע המשפטי, שאתה עובד עליו ואני מגיע לוועדות כדי לקדם אותו, הוא היה יכול לעשות את זה כמו שהוא סוגר את התחנה. סדרי העדיפויות בממשלה לקויים. העובדה שחיילים שחזרו אחרי לחימה, אחרי ימי מילואים ארוכים, צריכים לפגוש את אגף השיקום ולחכות למעלה משנה וחצי, שנתיים, כדי לפגוש פסיכיאטר, זו בושה וחרפה לממשלה הזאת. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ירון לוי. ואני רוצה לשבח אותך, שנכנסת איתי תחת האלונקה למען נכי צה"ל והלומי קרב. אתה כוח רענן וחדש בנושא הזה. אנחנו עוד נביא את הסיוע המשפטי, ועוד נביא את הגבלת שכר טרחה, ועוד ניאבק להביא תוצאות. אבל אנחנו באמצע, במעלה הדרך. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש אמונה אחת שמנהלת את הממשלה הזו מהרגע שהיא נבחרה, והיא לא אידיאולוגיה, לא תפיסת ביטחון ולא חזון כלכלי. יש להם רק אמונה אחת, והיא שאין להם תחליף, שהם הכי טובים, שהם היחידים ושהם ליגה אחרת. מאז 7 באוקטובר שילמה מדינת ישראל מחיר עצום: מאות הרוגים, אלפי פצועים, מילואימניקים שנשחקים עד הקצה, משפחות שקורסות כלכלית ונפשית. אבל אצל הממשלה אין רגע של חשבון נפש ואין שאלה אחת פשוטה – אולי אנחנו טועים? אבל לא. אצלם הדפוס חוזר בכל תחום: בביטחון – נגררים ביטחונית, ומשתמטים ערכית ומוסרית. בכלכלה – עם אפס מדיניות, על חשבון המינוס וההלוואות של אזרחי מדינת ישראל הקורסים. בחברה – עם משרדי ממשלה שבמקרה הטוב לא מתפקדים, ובמקרה הרע פשוט לא קיימים, ושיישרפו כל האזרחים. כי ממשלה שמאמינה שאין לה תחליף לא צריכה תוצאות, היא צריכה נרטיב. והנרטיב פשוט: אנחנו תמיד צודקים, ואם המציאות לא מסתדרת, הבעיה היא במציאות. ראש הממשלה מוצג כמהנדס-על שמזיז מדינות על האצבע, כשבפועל הוא בעיקר מזיז אחריות ממנו והלאה – כלפי הצבא, כלפי מערכת המשפט, כלפי הדרג המקצועי, כלפי הציבור. וכאן הסכנה האמיתית: ממשלה שמאמינה שאין לה תחליף מפסיקה לפחד מכישלון, וממשלה שלא מפחדת מכישלון לא מתקנת אותו. היא מנרמלת אותו, היא מסבירה אותו, היא בונה סביבו מיתוס. מדינה לא קורסת ביום אחד. היא נשחקת לאט, בשקט, עד שיום אחד מגלים שאין מי שיתקן, כי מי שהיה אמור להנהיג היה עסוק בלשכנע שאין לו תחליף. ואין דבר מסוכן יותר מממשלה שמאמינה בזה, כי מדינה אולי יכולה לשרוד טעויות אבל היא לא שורדת יהירות שלטונית. טוב שיש בחירות, כי אנחנו בקרוב נחליף אתכם ואנחנו נשקם את מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו פה לעוד כל כך הרבה זמן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, מיכל שיר סגמן. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אתם בדרך לבחירות, וגם אתם יודעים את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו פה לעוד הרבה שנים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם בדרך לבחירות ואתם יודעים את זה, ואתם גם מתנהגים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל להפך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> וטוב מאוד שככה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 34 מנדטים יהיו לליכוד. באמת, בעזרת השם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נראה, נראה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם, 70 מנדטים לימין. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בפריימריז - - - הולכים הביתה, מחליפים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. תודה לכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב, הכול טוב. אוה, הינה תומך הטרור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מיכל סגמן, בואו ניתן לחבר הכנסת הבא לומר את דברו. תודה לחברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, מוציא את דיבת לוחמינו רעה, מה הוא מדבר עלינו - - - עומד פה בכנסת. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אתן לך - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - בברית החדשה, נתנאל שואל: מנצרת יכול לבוא משהו טוב? פיליפוס עונה לו: בוא וראה. ואנחנו ראינו משהו שגורם להתפעלות בסוף השבוע האחרון בנצרת. כ-100,000 תיירים פנימיים, יהודים וערבים, עשרות אלפי יהודים בנצרת ועשרות אלפי ערבים נמצאים ביחד, חוגגים ביחד, מבלים ביחד, בונים קשרים ביחד. זהו הדבר הנורמלי ביותר, את זה אנחנו רוצים. את זה אנחנו רוצים, בלי הסתה, בלי דה-לגיטימציה, ובוודאי מה שיכול לעזור לזה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - זה רק גישה אמיתית שתיישב שלום, שוויון ודמוקרטיה בארץ המשותפת שלנו. רציתי להגיד שלמרות השנתיים האחרונות, ולמרות שלכל אחד יש עמדה, עצם העובדה שמאות אלפי יהודים וערבים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מזכירות הכנסת, אני לא רואה שר תורן באולם. אנחנו לא יכולים לקיים את הדיון ללא שר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל עצם העובדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, חבר הכנסת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור לו את הזמן, ושידבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יכול לדבר עוד זמן, כי אין שר. הוא יקבל את כל הזמן מחדש מול שר. זו זכותו, אבל שר צריך להיות במליאה. בבקשה, המשך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לצד האירוע הנפלא הזה, בשכונה אחרת היה דבר הפוך לגמרי, לגמרי – רצח של אבא ובנו, באותה העיר. זה הדבר המכאיב ביותר לאזרחים הערבים. כשעושים סקרים, הנושא הזה של פשיעה פנימית נמצא בראש סולם העדיפויות של רוב מוחץ בקרב האוכלוסייה הערבית, והאמת היא שלא צריך סקר, אנחנו חיים את זה יום-יום. צריך להיאבק נגד ארגוני הפשע המאורגן, נגד הנשק הבלתי-מורשה. חברה לא צריכה לחיות כשיש בתוכה ארגוני פשע מאורגן, כשיש נשק בלתי מורשה, צריך להיאבק עד חורמה נגד זה, בשביל שנצרת תהיה בדיוק כמו שהייתה בסוף השבוע האחרון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת איימן עודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, מברוק על התפקיד וחבירתך לנשיאות הכנסת. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, פרשת קטרגייט היא פרשת הבגידה החמורה ביותר בתולדות המדינה. לאט-לאט – וגם היום בערב בריאיון עם פלדשטיין אצל עמרי אסנהיים – אנחנו נגלה במה עסקו היועצים הכי קרובים לנתניהו. בלשכת ראש הממשלה עסקו יועצי ראש הממשלה במדינה ערבית שהיא תומכת, מממנת ומחמשת חמאס. המדינה הזאת, קטר, מדינה שב-7 באוקטובר ראשי חמאס ישבו אצלה. מסתבר שהיועצים הכי קרובים של נתניהו לא רק פיזרו מסרים קטריים, גם קיבלו כסף מהקטרים. והשתיקה שלכם רועמת כמו תמיד, מחלקת הדגים הקפואים בסופר, לא מסוגלת להגיד מילה אחת על מה שקורה בלשכה הכי חשובה במדינת ישראל. וזה מתחיל עם החשיפה – וצריך לתת את הקרדיט לעיתונאי אבישי גרינצייג – של שיטת העבודה. אלי פלדשטיין, דוברו הצבאי של ראש הממשלה, ישראל איינהורן, שיושב בבלגרד, ויונתן אוריך – הבכירים ביותר אצל נתניהו – הרעילו את השיח הציבורי והתקשורתי במבצעי השפעה ותודעה של ספינים, שקרים, הפחדות והדלפות. שום דבר לא עמד בדרכם – אני יודעת שזה קשה, אבל זו האמת – לא החטופים, לא החוק, לא מידע מסווג. הכול קשור, הכול כשר למען קטר. המטרה של החבורה הזאת הייתה להפיץ מסרים פרו-קטריים דרך אולפני החדשות. מה הם לא אמרו על קטר, ואני מצטטת: שהיא מתווכת הוגנת, אחראית, טובה לישראל, חברה של אמריקה, חייבת להיות חלק מהעתיד ברצועת עזה. את כל המסרים האלה הם מפיצים לערוצי התקשורת, שצריך להגיד – שגו שפשוט לקחו את זה מהיד בלי לבדוק, בלי להצליב מידע, בלי לבדוק את המקורות. אמר להם פלדשטיין, אז הם מהדהדים את זה. וכל העבודה הזאת בעיצומה של המלחמה. החיילים שלנו נהרגים בעזה – אני רואה שיש כאן חבר'ה צעירים – והלשכה של ביבי מפיצה מסרים פרו-קטריים. עכשיו, התגובה – אוה, עצור לי את הזמן, דקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, תן לי, תן לי. טוב, אז תן לי אחרי זה, אני חייבת להגיד עליך משהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידידי, איך לא אמרת לי שאתה פה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרגע נכנסתי. מה שלומך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הכוכב שלי היום. אבל תן לי רק לסיים, לטובת החבר'ה הצעירים שמקשיבים לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התגובה של נתניהו זה priceless. בהתחלה הוא אמר שפלדשטיין לא עובד בלשכה. אחרי זה הראו לו צילומים – כי אי-אפשר לשקר, אבל הוא משקר כל הזמן – אז הוא אמר שהוא עבד, אבל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר שתם הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אז תן לי לסיים, כי נתתי לך ברכות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תסיימי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא סיימתי איתך, חכה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, כי אומרים לי שאני - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים, 20 שניות, על התגובה של נתניהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, הוא אמר שהוא לא עבד בלשכה. אחרי זה, כשהראו תמונות שלו מסתובב עם ביבי, אז הוא אמר שהוא לא בדיונים ביטחוניים. אחרי שהראו תמונה שלו עם פלדשטיין בתור הבור, עם מפקד חיל האוויר, אז הוא אמר שזה ניסיון לפגוע בשלטון הימין, בלה בלה בלה, הימין בסכנה, השלטון של נתניהו – שקרים. פלדשטיין היה הדובר הצבאי של נתניהו וקיבל – לפחות אנחנו גם נשמע את זה היום – כסף קטרי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי רגע מילה עליך, כי יש פה חבר'ה צעירים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא בפניו. לא בפניו. לא עכשיו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפניך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני אאדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה – אתה לא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. אני רוצה להגיד לך שכל חברי האופוזיציה, כולל יאיר לפיד – ואת זה אני אומרת לכם, לחבר'ה הצעירים פה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גם גלי? גם גלי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אתה. אתה – עזוב, לך לא היינו מצביעים על כלום. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גם גלי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. מה אתה נדחף כשלא מדברים עליך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וואי, איך אתה אוהב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת על חבר סיעתך, שהוא חבר קואליציה. ואני רוצה להגיד לחבר'ה הצעירים האלה היום: אתה היית צריך להיות ממונה היום ליו"ר ועדת חינוך. ואם היית ממונה היום ליו"ר ועדת חינוך על כל העשייה הציבורית שלך לפני שהגעת לכנסת, לא רק שלא היינו מתנגדים, היינו תומכים. אני מתביישת בשביל הסיעה שלך שמינו את הבדוקאי של השב"כ, את המשתמט צבי סוכות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי, אני אגיד לך: אתה הרבה יותר ראוי ממנו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות מרגע שיעלה הפודיום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי מירב כזאת גבוהה? לא הבנתי מה את עפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני גבוהה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מה קורה ביציע? מה שלומכם? איך בינתיים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יציע הציבור, עכשיו יהיה לכם מעניין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, ככה – טוב, קודם כול, אני אפתח – טוב, לא משנה, אתה באמת מאדים בצורה מאוד קיצונית, אז אני לא אגיד את השבחים שרציתי. רק לצערי הרב, יו"ר המפלגה שלך הוא – עזוב, עזוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משתמט שבחר במשתמט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם שמתם לב, כי אנחנו פה באקווריום – אני רוצה עוד 30 שניות, מירב הפריעה לי – ואני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אבל ראש ממשלת ישראל הוציא סרטון הלקוח ממש היישר מכמו איזה מקום אפל, שהוא קורא לוועדת החקירה הממלכתית "המיוחדת". היא כבר לא לאומית והיא כבר לא פריטטית והיא כבר לא בהסכמה, היא ועדת חקירה מיוחדת. דיברה מירב על אלי פלדשטיין, הדובר שלו, שהוא לא הכיר אותו בהתחלה ולא שמע עליו בהתחלה, אבל אחרי זה הוא גילה שהוא פטריוט ישראלי נלהב. היום הוא הולך לדבר עם עמרי אסנהיים, והוא יגיד: המשימה הראשונה שהוא קיבל מראש ממשלת ישראל – שהוא לא המעסיק שלו, הוא לא היה המעסיק שלו, בואו לא נתבלבל, כן? האם עדיין מדברים על אחריות? ואז פלדשטיין, שאומר לו: איזה אחריות? והוא אמר לו: המשימה, תחשוב מה עושים עם זה – בתחילת הלחימה, כן? תחשוב על משהו שאפשר להגיד שיוריד את הסערה התקשורתית סביב ראש הממשלה והשאלה אם הוא ייקח אחריות; כי ראש ממשלת ישראל לא יודע מה המילה אל"ף ולא יודע מה המילה תי"ו שנגמרת ב"אחריות". זה פשוט לא לתאר את הבן אדם הזה. היום הייתה אצלנו, בישיבת סיעה, רעות אדרי, האם השכולה שהבן שלה עידו היה אמור לחגוג 27. אותה מעניין פלדשטיין? או את מנשה מנצורי וסיגל מנצורי, שרוצים לדעת מה קרה לבנות שלהם, שהלכו לרקוד – מעניין אותו פלדשטיין? מעניינת אותו האחריות. כל מה שראש הממשלה עשה מהרגע הראשון, כשכולנו התנדבנו, ורצנו, והבאנו נעליים, וחשבנו שאנחנו באירוע מז'ורי, זה כל מה שעניין אותו, זה רק לברוח מאחריות. זה כל מה שמעניין אותו. אנחנו רואים את זה בפנים שלנו מהדובר שלו. לא נאור מהאופוזיציה, לא מירב שלא אוהבת אותו, אפילו לא אתה מהקואליציה. הדובר שלו אומר: כל מה שהוא רצה זה לברוח מאחריות. רוני אשל, שתחנות דייגו לא ענו לה – לא מגיע לאבא שלה תשובה? למה הם צריכים להתחנן? למה אתם משסים אחד בשני, משפחות שכולות אחת בשנייה? כי זה מה שאתם עושים. מהרגע הראשון, מהציוץ אחרי ה-72 שעות, כשהאשימו את השב"כ ואת המוסד, ו"לא העירו אותי" ו"כן הזכירו לי", כל מה שהוא עושה זה רק לשסות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לתאר את זה. משפט אחרון. כשרפי בן שטרית עומד ומבקש תשובות, מה הוא? מה, הוא ממרצ? מה, הוא רוצה להפיל את שלטון הימין? כמה אתם יכולים לקשקש ולערבב אותנו עם השטויות שלכם? וכל מה שאתם עושים היום זה להתעסק בלסגור את גל"צ - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כמה משפטים אחרונים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - להכריז מי יבחר את אותה ועדת חקירה. ראש ממשלת ישראל, הוא ימנה את ועדת החקירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לתאר. זה כמו שקרוקודייל דנדי - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תם הזמן. חבר הכנסת נאור שירי, תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הידוע בתור איתמר בן גביר יבדוק למה יש כל כך הרבה רצח בחברה הערבית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. חברים, יש לנו הרבה מאוד דוברים. לכל אחד יש שלוש דקות. תתכננו את הזמן שלכם כדי שנוכל לכבד כל אחד בשלוש דקות שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין, אני מבין, אבל זה לא רק אליך, בסדר? זה לא רק אליך. אני לא רוצה להפריע באמצע הדיבור, אבל כשמגיעות שלוש דקות, נא לסיים. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, שמעתי היום את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד מתלונן על המנדט של ועדת החקירה הלאומית שבה דנה הממשלה היום, ואומר: הם יחקרו את רבין לפני שהם יחקרו את נתניהו. ואני אומר: חבר הכנסת לפיד, אם נשים בצד את הסרקזם על רצח רבין, אתה צודק, וזה בהחלט הסדר הנכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר, בוא נתחיל מסייקס-פיקו, הספר הלבן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם רבין, נאור, קודם רבין, אחר כך נתניהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המנדט? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם רבין, אחר כך נתניהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המנדט הבריטי? מה עם הבריטים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תודה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שהבריטים לא פחות אשמים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכיוון שהתשתית של 7 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, מירב ונאור, אתם שואלים, ואני מסביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הבריטים? הם אשמים? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם שואלים, ואני מסביר: התשתית של 7 באוקטובר הונחה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם סייקס-פיקו? אני לא מוכן שסייקס-פיקו לא ייבדק. החלוקה הזו לא מוצאת חן בעיניי. אבי-אבות הטומאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש שסייקס-פיקו – שיגיעו לפה. סייקס-פיקו תחילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה ממשיך את הליצנות של הבוס שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ליצנים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ממשיך את הליצנות של הבוס שלך במקום להתייחס ברצינות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הליצנים. אתה רוצה למנות את החוקרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה מפריע. תודה. אפשר הערות ביניים, אבל לא שיח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר. הוא מדבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ממשיך את הליצנות של הבוס שלך במקום להתייחס ברצינות לנהרות הדם, לנהרות הדם של 7 באוקטובר. אתה ממשיך את הליצנות של הבוס שלך. זה מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הונח בהסכמי אוסלו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל נהרות הדם, כל הרצחנות, כל הברבריות, כל האונס, כל החטיפות, כל הרשע – הכול הונח בהסכמי אוסלו. הכול. מה עשה רבין עם פרס בהסכמי אוסלו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראש המפלגה שלך קיבל כסף קטרי והכניס אותו לעזתים, במקום שתגיד לו את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יצר תשתיות, אדוני היושב בראש, הוא יצר תשתיות. קודם כול, תשתית תרבותית - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי קידם את חמאס? מי קידם את חמאס? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לרשע הג'יהאדיסטי של האסלאם הרדיקלי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה החזרתם את חברון? למה החזרתם את חברון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כל התלמידים של חאג' אמין אל-חוסייני. אחר כך התשתית המדינית לשקר הפלסטיני, כאילו יש לו איזושהי זכות פה על ארץ ישראל - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא תודה, סליחה. למה החזירו את חברון? מי החזיר את חברון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על זה הוא מדבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ותשתית ארגונית שנוצרה באוסלו, חברתית, כלכלית וצבאית למימוש התוכנית היחידה של אוסלו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם. אתם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שהיא השמדת ישראל. זה הסכם העקרונות, זה הסכם אוסלו. הוא בנה את התשתית, הוא קבע את המגמה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מצאתם חבר בבית הלבן, הבאתם את ערפאת, עשיתם איתו הסכם - - - מה אתה חושב, נולדתי אתמול? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצא. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - את הדרך למדינה בתוך מדינה, למדינת אויב על אדמת המולדת שלנו. אחר כך הכול המשיך באופן טבעי: אוסלו א' לאוסלו ב', וההתנתקות, וההתנתקות, כשחמאס השתלט בשנת 2007, כלומר האי-השתלטות שלנו, שהייתה צריכה להיות, ולאורך כל השנים כל – איך קרא לזה רבין המנוח? קורבנות השלום, אלפי הנרצחים והנפגעים, ההתקפות הנפשעות, ועמוד ענן, וצוק איתן - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הנחטפים של 7 באוקטובר? מה איתם? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה ישן טוב בלילה? איך אתה ישן בלילה, אלוהים יודע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ושומר חומות, ו-7 באוקטובר, עם 2000 נטבחים, ונרצחים, ופצועים, וקטועי גפיים, ומשפחות שחייהן השתנו לבלי היכר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה ישן כשיועצים של הבוס שלך קיבלו כסף מקטר? איך אתה מסביר את זה? אין לך פה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> וכל זה בגלל שמה קרה? מירב בן ארי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. הוא שמע את ההערה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל זה בגלל אוסלו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. מי שילם לחמאס? אתה צבוע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל זה בגלל שמה קרה, אלעזר שטרן? בגלל התשתיות של עזה ויריחו תחילה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בגללך. בגללך. אל תהיה צבוע. מי שילם לחמאס? אתה צבוע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל עזה ויריחו תחילה, בגלל זה. מה היה בתשתית הזאת שהוקמה? היה חינוך לג'יהאד במוסדות האוטונומיה הפלסטינית, מהגן ועד המכללה האסלאמית - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אני אתן לך עוד 20 שניות לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ההטפה האידיאולוגית והדתית של האחים המוסלמים - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי שילם לחמאס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - במסגדים, לחינוך הנאו-נאצי של האסלאם הפלסטיני. היו כל כלי השלטון - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה? אז שירד, נגמר לו הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני נתתי לו עוד 15 שניות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היו כל כלי השלטון - - - אדוני, אי-אפשר כשמדברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. משפט סיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היו כל כלי השלטון שנתתם להם, תקציבים ותשתיות אזרחיות ומעמד מדיני - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי נתן להם? אתם נתתם להם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם נתתם להם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסלו, אוסלו, שהבוס שלך מסרב לחקור. אוסלו, שלך - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם נתתם להם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מבלבל את המוח? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - של רבין, של פרס, שהניח את התשתיות, התשתיות לכל זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלך. למה, הוא היה בממשלה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי, תם הזמן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - - עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עמדנו, אדוני היושב-ראש, ברחובות ירושלים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא'נה, אתה פתטי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אנחנו צעקנו: אל תיתנו להם רובים – נתנו; עמד פה חבר הכנסת העצני ואמר: ייפלו טילים וקטיושות על אשדוד ואשקלון – לעגו לו, לעגו לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה העדפתם את חמאס? למה העדפתם את חמאס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> השליטה הזאת שנתתם באוסלו, השליטה הזאת נתנה הכול. ואת זה אנחנו צריכים לחקור, אם אנחנו רוצים, אדוני היושב בראש, תיקון אמיתי. תיקון של קונספציית אוסלו לקונספציית אברהם, שאנחנו הבאנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג כמה פתטי אתה נשמע. כאילו אתה מנותק מכדור הארץ. מנותק מכדור הארץ. תישאר פה, תקשיב למה שיש להגיד, לענות לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא אומר מילה, כשהיועצים של הבוס שלך קיבלו כסף קטרי, וזיהמו, זיהמו, זיהמו, את השיח התקשורתי. איך אני במקומכם הייתי מתחבאת היום, רק מהבושות שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, שוב אני אומר, כדי שנוכל לתת לכולם את אותו הזמן קצובות לכם שלוש דקות. אנא, תכננו את הזמן שלכם. לא תסיימו להגיד את כל מה שאתם רוצים, נא לתכנן – שלוש דקות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הם פשוט צריכים לישון בלילה. הם - - - לעזרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, כל אחד אומר את דבריו. חברת הכנסת יסמין, כולם - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין, אי-אפשר להכיל את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באמת, דברים צבועים כאלה? אין גבולות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. תוכל לעלות, אני מניח שאתה מופיע איפשהו כאן. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, כבר עליתי. הייתי שמח לעלות. אה, אולי הוא קרא לי, אז אני יכול לעלות. יש לי מה להגיד לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אל תקרא לו, כדי - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי אני אקרא לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני פונה פה לחברי בני גנץ. אתה באמת סומך על מערכת המשפט שתדע לחקור את עצמה? היום בוועדת הביקורת חברי האופוזיציה ניסו לעשות מניפולציה פוליטית מכוערת על גבי הכאב העצום של המשפחות השכולות. כל מי שקוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, האם אתם חושבים שגם מערכת המשפט צריכה להיות נחקרת? האם גם היא נושאת באחריות ובאשמה על כל ההתערבות והתהליכים שהיא השרישה פה ב-30 השנים האחרונות? אומר בני גנץ הבוקר בוועדת הביקורת: כן. אבל לשיטתו היא צריכה להיחקר בידי עצמה, מתוך המערכת. אז, קודם כול, אני רואה שהתקדמנו קצת, כי עד עכשיו לא שמעתי אף אחד בשמאל ובאופוזיציה שהוא בעד לחקור את מערכת המשפט. אבל אני שואל את חברי בני גנץ: לשיטתך, איך ייראה בדיוק בירור האמת, כאשר אסתר חיות, למשל, תחקור את יצחק גולדפריינד? או איך יראה, למשל, בירור האמת, כאשר דורית בייניש תחקור, למשל, את דפנה ברק ארז? זה כמו שסגן הפצ"ר היה אמור לחקור את פרשת ההדלפה של שדה תימן, משמע, לחקור את הפצ"רית ואת הפצ"ריה. וראינו את הטיוח, וראינו שזה לא מסתדר. הייתה שם מסכת של שקרים ופשעים. אז אני מציע, שמערכת המשפט – אז אני שואל אותך, מר בני גנץ, אתה מציע שמערכת המשפט היא זו שתחקור את עצמה? נו, באמת. אנחנו צריכים מערכת שתהיה בלתי תלויה. שכולם ייחקרו, ומי שיימצא אשם – שייתן את הדין. מי שמבקש להקים ועדת חקירה ממלכתית מבקש דבר אחד. לצערי, אפשר כבר לסכם במשפט אחד את תוצאות ועדת החקירה, והן: שמבחינתם נתניהו אשם, והמסקנה היא שהוא צריך להיות מודח מהחיים הפוליטיים והציבוריים. וזו מטרת-העל שלכם. מה שלא הצלחתם לעשות דרך הקלפי ניסיתם לעשות דרך המשפט ההזוי והמופקר של ראש הממשלה, ואחר כך גם באמצעות שימוש פוליטי באירועי 7 באוקטובר. ומשלא הצלחתם גם בזה, כעת אתם מנסים להגיע לאותה התוצאה באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו חייבים לבדוק את מערכת המשפט על כל המעורבות שלה, כמו סירוס הצבא וההתערבות בעניינים מבצעיים, נושא ההתערבות בהוראות פתיחה באש - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> - - והמשפטיזציה שחדרה אל הצבא. עשר שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה אומר לי כמה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הנרמול של ההפגנות, הנרמול של האנרכיה – אתם חושבים ששכחנו? מי ששידר לאויב שאנחנו מפורקים ואפשר את האנרכיה. ולכן – אני מסיים – אסור לוותר כאן על שום דבר, ואנחנו כאן כדי להגיע לחקר האמת. אבל רק תעשו לי טובה, שימו את המשפחות השכולות בצד, ואל תשתמשו בהן ככלי שרת פוליטי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר במליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש שרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה להגיד שחבל שעמית הלוי יצא, כי אני באמת חייבת להגיב לו. עמית הלוי כאילו מנותק מכדור הארץ. עמית הלוי רוצה שיחקרו את אוסלו, שזה היה לפני יותר מ-30 שנה. אבל על הפרשה הכי חמורה – אתמול, מי שראה את התחקיר ב-i24 – זה לא, הוא לא מדבר על זה, על זה הוא לא רוצה לחקור. אני חייבת לצטט לכם כמה דברים, כי אני חושבת שאפשר לסכם את זה אפילו בדבר אחד פשוט. שרוליק איינהורן ענה על כך בעצמו ב-21 ביוני 2024. הוא כותב לפלדשטיין: בוראים מציאות. וזה בדיוק מה שהיה. שלושת המוסקטרים האלה, שלושת המרגלים, קיבלו כסף. מישהו יודע, אגב, כמה כסף עולה – למכור את מדינת ישראל? משהו יודע היום כמה כסף עולה לרגל? חשוב לי לדעת. כמה כסף עלה לכם, למכור את מדינת ישראל? אף אחד לא מדבר על זה. כל אחד עולה לכאן ומדבר שטויות במיץ עגבניות. בזמן מלחמה, לא בזמן אחר, ניסו למכור את זה. איך עלה לכאן ביבי נתניהו, אמר: לא יודע, אל תפנו אליי, לא מכיר אותם, אני – יעץ לי? בזמן שרואים סרטונים שלו. הוא היה הדובר. אנשים נופלים על כתבים בערוץ 12, על כתבים בכל מיני ערוצים – איך העברתם את המסרים האלה בלי לבדוק? המסרים האלה יצאו מדוברות ראש הממשלה, לא ממקום אחר. מה זה אומר? שאל לנו להתייחס כאמת לשום דבר שיוצא מלשכת ראש הממשלה. הפרשה החמורה הזאת היא לא רק בגידה, היא לא רק ריגול, מכיוון שהם גם סכסכו ביחסי מדינת ישראל-מצרים – שנמצאת בשלום, קר, אבל יש שלום, אין מלחמה, אין הרוגים. בזמן שחיילים נלחמים בעזה ונופלים ונפצעים, שלושת האנשים מהלשכה של ראש הממשלה – איפה, אם זה היה קורה הפוך – אושר שקלים, מה היית עולה לכאן ואומר אם זה היה הפוך, אם פרשת הריגול הזאת הייתה קורית בלשכה של בנט או של יאיר? תסתכל i24. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יסמין, את ענית לעצמך, פרשת ריגול? הכול פיקציה. את מאמינה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח שאני מאמינה. תקרא את הציטוטים, תסתכל ותקרא. לא ניתן להאמין למילה אחת שיוצאת מלשכת ראש הממשלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עזוב אותך, באמת. אם זה לא מזיז לכם, מה יזיז לכם? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. ראש הממשלה מרגל אחרי עצמו? לוגית זה לא מסתדר. מספיק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, משהו טיפה שונה. 808 ימים למחדל 7 באוקטובר. לא נשכח. פעם הייתה לנו ישראל אחרת, מדינה שמוקירה השכלה, מוקירה השכלה גבוהה, מקדמת מחקרים, מעריכה שופטים, מצדיעה לרופאים, לנאורות. אבל ממשלת 7 באוקטובר עושה הכול הפוך. לראשונה זה שנים רבות בישראל יש מאזן הגירה שלילי של אקדמאים. יותר ויותר רופאים, חוקרים ומדענים בוחרים לעזוב, או בוחרים שלא לחזור. מאז ומתמיד היו ישראלים שבחרו לגור בחו"ל, אבל מציאות של סחף כמו שאנו חווים בקואליציה הנוכחית לא הייתה מעולם. המגמה, שהחלה בהכרזה על ההפיכה המשטרית לפני כמעט שלוש שנים, צברה תאוצה במהלך מלחמת הנצח. וככל שהממשלה הגבירה קצב, בטירוף, טירוף מוחלט, בהשתלחות חסרת הרסן בערכי הדמוקרטיה והליברליות, המגמה התגברה. כמה נמוך תידרדר אומת הסטרטאפ? כיום חיים בחו"ל יותר מרבע מבוגרי תואר שלישי במתמטיקה, יותר מ-20% מבוגרי תואר שלישי במדעי המחשב, יותר מ-20% מבוגרי תואר שלישי במכון ויצמן – אתם זוכרים שהאיראנים ידעו טוב מאוד את מי להפגיז? כ-20% מבעלי תואר שלישי בפיזיקה, גנטיקה, כימיה, הנדסת חשמל, מיקרו-ביולוגיה, ביולוגיה. בריחת מוחות של ישראלים צעירים, משכילים, בעלי פוטנציאל אדיר לתרום למדינת ישראל. הם בורחים. אבל ממשלת המחדל? הממשלה פשוט ויתרה עליהם. שר חינוך שמנסה להשתלט על האקדמיה והחופש האקדמי, ממשלה מפקירה המקצצת שוב ושוב בתקציבי המחקר וההשכלה הגבוהה, הכול לטובת כספים קואליציוניים והמשך מימון השתמטות המוני. ממשלת נתניהו רומסת ביודעין את האקדמיה הישראלית. היוקרה של המוסדות האקדמיים בישראל, שנחשבו בעבר בין המובילים בעולם, הולכת ונמוגה. ממשלה שנלחמת בחופש האקדמי, מסייעת הלכה למעשה לחרם הבן-לאומי, שהולך ומתגבר. היקף המענקים מחו"ל הולך ופוחת, וביחד עם שחיקת התקצוב הלאומי, ישראל צועדת בצעדי ענק להפוך למדינת עולם שלישי, ללא אופק, ללא עתיד, ללא מחקר, ללא אקדמיה. בדמוקרטיה אמיתית לא מדכאים השכלה ולא מונעים ביקורת. זה כולל עיתונאים, אקדמאים, מפגינים; אפילו, רחמנא ליצלן, מתנגדי שלטון, שמאלנים, אלה שאתם מכנים "שמאלנים בוגדים". מישהו חכם אמר פעם: אם אתה חושב שהחינוך יקר, נסה בורות. אז אנחנו לא נשתוק. נגרש את החושך בעזרת אור ואמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היושב בראש, חבל שחברי כנסת עולים לכאן ומדברים בחוסר ידיעה. חבר הכנסת שקלים עלה כאן ואמר: בג"ץ קשר את ידיו של צה"ל בהוראות פתיחה באש. לא היה ולא נברא. צה"ל מעולם לא התערב בהוראות פתיחה באש – סליחה, בג"ץ לא התערב בהוראות פתיחה באש. הייתה עתירה ב-2018 של ארגון זכויות אדם. בג"ץ אמר שהוראות הפתיחה באש של צה"ל עומדים בקנה מידה לאומי ובין-לאומי, ולא התערב בירי על הגדר ולא בשום דבר. אבל קל לעמוד כאן ולהכפיש בחוסר ידיעה את בית המשפט העליון. חבל שבזבזתי 50 שניות על הדבר הזה. ועדת חקירה שהיא ועדת חרפה. היום התקיים דיון בישיבת ממשלה על הקמת ועדת החרפה הלאומית. הממשלה וראש הממשלה מסרטטים את גבולות הגזרה של ועדות החקירה. באיזה עולם הנחקר ממנה את החוקרים? הטקטיקה ברורה: הרחבת גבולות מרחב החקירה עד למעמד הר סיני. למה בכלל ללכת לאוסלו? עגל הזהב, מעמד הר סיני. למה עשו עגל זהב? למה משה העלה אותנו לארץ המובטחת? הרחבת גבולות גזרת החקירה תוביל לכך שהחקירה תיקח שנים רבות, עד אשר העניין הציבורי יישחק. ראש הממשלה בורח מאחריות, בורח מבשורה. חברי הממשלה, שרי הממשלה, לאף אחד מכם אין עמוד שדרה. בושה. חבר הכנסת קלנר הוא הפרוקסי של ראש הממשלה, נותן ועושה דברו, עבד אדוניו. למה ההגבלה בכלל לוועדת חקירה עד אוסלו? אמרתי, תרחיק למשה רבנו. זו ממשלת החורבן, ממשלה שבזמן כהונתה אירוע הטבח הקשה ביותר, אירוע 7 באוקטובר. זה ראש ממשלה שמכהן בתפקידו 17 שנים עם הפסקות קלות. זה ראש ממשלה שאישר להכניס כמעט מיליארד דולר כסף קטרי לחמאס, הכסף ששימש לבניית עוצמתו הצבאית של החמאס. זה הכסף ששימש לבניית עזה תחתית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה נושא באחריות. אני אהיה מסודר ולא אחרוג, למרות שלא סיכמתי. המשך יבוא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה ויישר כוח על העמידה בזמנים. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אשתדל ללמוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, צריך ללמוד מיושב-ראש הכנסת לשעבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרבה דברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני משתדל לא להפריע באמצע כדי לסיים, אבל הבעיה היא שאם אתה לא מפריע באמצע, מתחילים את זמן הפציעות אחרי שהכנסת את שלוש הדקות. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרה, תכננתי לעלות לכאן ולדבר על הגילויים האחרונים בפרשת הקשרים בין לשכת ראש הממשלה – ולשיטתי, גם ראש הממשלה עצמו – לשלטון הקטרי, אבל אחרי מופע האימים השפל של שר החינוך, אי-אפשר שלא להתייחס אליו, אל דבריו ואל איומיו, והערב עוד ארוך, ונדבר על פרשת קטרגייט וכל ספיחיה. עמד כאן שר החינוך והבטיח שאחים לנשק לא ייכנסו לבתי ספר. אז אני מבקש להגיע ישר לסוף ולהודיע לך, אדוני שר החינוך, שאחים לנשק יפגשו את הילדים שלנו בבתי הספר הממלכתיים, ואם לא בבתי הספר הממלכתיים, הם יפגשו אותם בתנועות הנוער, ואם לא בתנועות הנוער, אז במכינות הקדם-צבאיות. הם יפגשו אותם מכיוון שאתה לא קומיסר החינוך בצפון קוריאה או בטהראן, ועם כל הכבוד לך, אתה לא תנחה בתי ספר בניגוד לחוק. עכשיו, כולנו מבינים מה קורה כאן: כעומק המבוכה שלך מהחשיפה שאתה קראת לסרבנות בצורה ישירה, כך עומק ההסתה שלך נגד אחים לנשק, וכעומק התחרות שלך מול חבריך בפריימריז של הליכוד, כך עומק הניסיון שלך להסתיר את חרפתך באמצעות ההתנכלות לארגון אחים ואחיות לנשק. אז מר יואב קיש, את ענייני הפריימריז שלך תסיים בהתחנפות לרפי קדושים או ליושבת-ראש סניף הליכוד ברעננה, שהסיתה לפוגרום בליל יום הזיכרון, לא על גב הילדים שלנו. עכשיו, אדוני השר, מה לעשות, יש כאן במליאה הזו כמה אנשים שמבינים בחקיקת החינוך. אני הוצאתי מכתב ב-8 בדצמבר למנכ"ל המשרד שלך ובו הזכרתי לו שעל מנת לקבוע מי הם הארגונים שלא יכולים להיכנס לבתי הספר, יש צורך בהתקנת כללים. איפה הכללים, יואב קיש? מה אתה חושב, שבתי הספר של הילדים שלנו יתנהלו על פי צורכי הפריימריז שלך? איפה הכללים? איפה חוזר מנכ"ל? האם היועצת המשפטית למשרד החינוך הייתה מעורבת בהחלטה הזאת? האם נערך שימוע? אילו עוד ארגונים לא יכולים להיכנס? שהרי מורים בחינוך הממלכתי-דתי שקראו לסרבנות הפכו למנהלים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ורבנים שקוראים לקרוע צווי גיוס מקבלים ממך מימון. לכן, כפי שאמרתי, השר יואב קיש, אנחנו פשוט לא שואלים אותך. אחים ואחיות לנשק ייפגשו עם הילדים שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שראיתי פה לפני איזה שעה וחצי מישהו שממש משתולל על הדוכן. אמרו לי שזה שר החינוך שלנו, של הבנות שלי, אבל אני אדבר על זה אולי בפעם אחרת. הבוקר עלה דווקא לשידור ברדיו שר אחר, השר אלי כהן, שר האנרגיה, כמדומני, ואמר כי הוא שמע שחבר הכנסת ולדימיר בליאק אמר שלא צריך לחקור את הסרבנות במסגרת ועדת חקירה לאירוע 7 באוקטובר. אני שלחתי מייד תגובה לתחנה. אבל אז, לפני שעתיים, מסרו לי כי דובר הליכוד מתראיין באחד הערוצים, ומודיע – עכשיו נחשו מה הוא מודיע – כי חבר הכנסת ולדימיר בליאק טוען כי לא צריך לחקור את הסרבנות במסגרת ועדת חקירה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> דף מסרים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשכרה, בליכוד הוציאו דף מסרים נגדי, ממוקד באופן אישי. מי היה מאמין? מי היה מאמין? מה הבעיה? כמו כל דפי המסרים של הליכוד, גם זה שקר, אדוני היושב-ראש, כי אני הכי בעד לחקור את הסרבנות במסגרת ועדת חקירה ממלכתית שתקום, והיא תקום. אני בעד לחקור את הסרבנות של ממשלת נתניהו להפסיק להעביר מיליוני דולרים להתעצמות חמאס; אני בעד לחקור את הסרבנות של נתניהו להקשיב לאזהרות של ראשי מערכת הביטחון ושל ראש האופוזיציה יאיר לפיד לפני 7 באוקטובר; אני בעד לחקור את הסרבנות של נתניהו לפטר את היועצים שלקחו כסף וקידמו אינטרסים של מדינת אויב בזמן המלחמה; אני בעד לחקור את הסרבנות של ממשלת נתניהו לגייס את החרדים המשתמטים; ואני בעד לחקור את הסרבנות של ממשלת נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית על מנת להגיע לחקר האמת של מחדל השבת השחורה. ובכל זאת, מה כן אמרתי? אמרתי שאנחנו, אנחנו – גם האופוזיציה וגם הרוב המוחלט בציבור הישראלי – אנחנו לא ניתן לממשלת המחדל של נתניהו לחקור את החברה האזרחית המפוארת שהצילה את מדינת ישראל בכל תקופת המלחמה, וביתר שאת בשבועות הארוכים שהממשלה לא נראתה בכלל בשטח. שרי ממשלת נתניהו חייבים להפנים – אתם לא החוקרים, אתם הנחקרים, אתם האחראים, וכך יהיה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב. אני רוצה לעשות איתכם חידון קצר – אני רואה פה את חבר הכנסת פורר, את חברת הכנסת שלי טל מירון. מי אמר את הדבר הבא: "מצילים את צה"ל – לא מתגייסים". שלוש אפשרויות: אחים לנשק, שר החינוך יואב קיש או שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מי אמר? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> שר החינוך. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, יש לך רעיון חדש? אחר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע אז זה לא חוכמה. אני יודע שיואב קיש אמר את זה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני חייבת לתקן אתכם, אני רוצה להקריא לכם כתבה מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בשנת 2017: "חייבים להציל את הצבא מציפורני הפוסט-מודרניזם הקיצוני". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר? שנייה, מי השר התורן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאי גולן. מאי גולן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, "הדרך לעצור את הטרור של ארגוני המגדר על הצבא" זה ש"הנוער הדתי ידלג על מחזורי הגיוס עד שיתאפשרו לו תנאי שירות הולמים". את זה אמר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בשנת 2017. "מצילים את צה"ל – לא מתגייסים" – כתבה שהוא כתב, עם הכותרת הזאת. אז אני שואלת אתכם, האם זה סרבנות או קריאה לסרבנות או לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זו קריאה גדולה לסרבנות. ואתם יודעים על מי הוא אמר את זה? אתם יודעים על מי הוא אמר את זה, חברת הכנסת של שלי טל מירון? הוא אמר את זה על הלוחמות הגיבורות. הלוחמות הגיבורות שמהוות היום 21% מכוח האדם הלוחם בצה"ל. ואני שואלת את עצמי מה היה קורה אם לא היו לנו הלוחמות הגיבורות היום, כשיש לנו את כל החזיתות פתוחות, כשהמגזר החרדי, למרבה הצער, מרביתו לא מתגייס? מה היה קורה אם היינו מקשיבים אז לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', היום שר האוצר, שקרא לסרבנות פר אקסלנס, ולא היינו מגייסים את הלוחמות להיות לוחמות? אבל בואו נדבר על הממשלה הזאת. זאת ממשלה שיש בה יושב-ראש ועדת השתמטות, שאתמול בסרטון הוא אומר שהוא יחרף נפשו למען השתמטות. שימו לב, מונחים שלקוחים משדה הקרב – לחרף נפש זה לחרף נפש לוחם למען לוחם. הוא יחרף נפש למען המשתמטים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> נמות ולא נתגייס. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למען נמות ולא נתגייס. אז אני רוצה להגיד לכם, כל הזמן מנסים להסיט אותנו מהמטרה, אבל המטרה היא חוק ההשתמטות. זה החוק שנמצא על המדוכה, זה החוק שמקדמת הממשלה הזאת. זה חוק שמתעלם לחלוטין מפערי כוח האדם שיש בצה"ל ומהתצהיר שנתן ראש אגף כוח האדם בוועדת חוץ וביטחון, שחסרים 12,000 איש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. אני רוצה לומר לכם שחוק ההשתמטות שממשלת ישראל מקדמת הוא כתב כניעה מוסרי - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - וסכנה ממשית לביטחון המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כך נוהגת ממשלה של משתמטים שמקדמת השתמטות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. רק אזכיר לך שחבר הכנסת, או השר בצלאל סמוטריץ' הוא יושב-ראש של סיעת הציונות הדתית. הוא לא חשוד בזה – הציבור שהוא מייצג מתגייס כל-כולו לצבא ההגנה לישראל. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שירת בצה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לייחס לו סרבנות נראה לי - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא קרא לסרבנות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ליחס לו סרבנות, לתת עכשיו איזו כתבה מהעבר הרחוק ולייחס לשר בצלאל סמוטריץ' סרבנות - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא משתמט. הוא משתמט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - זה נראה לי רחוק מהמציאות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שירת בצה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק מנכיח את זה. הוא מייצג ציבור שמתגייס בהמוניו לחוד החנית של צבא ההגנה לישראל. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הוא עצמו לא שירת. אבל הוא עצמו לא שירת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אני רק הוספתי הערה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ולכן זה כל כך עצוב שאתם תומכים בחוק השתמטות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מייצג לוחם אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, אני רק אומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע איך הוא לא מייצג לוחם אחד? כי הוא תומך בחוק השתמטות, ולא יעזור לו. וזאת הסיבה שאתה לא יו"ר ועדת החינוך היום, רק בגלל שהשר שלך תומך בהשתמטות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. אני נתתי הערה קצרה לחברתי חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה הכול. תודה. לכן גם הקשבתי. תודה רבה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - בכתב עת, אני מחזיקה את המקור שלו. אתה יודע, הארכיון לא שוכח. חבר הכנסת אדוני היושב-ראש, הארכיון לא שוכח: על החתום, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בשבע – חדשות סרוגים, עודכן בשנת 2017 - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. כן, אמרת את זה. אמרת את זה. תודה רבה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, זו המציאות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, שנת 2025 תיזכר כשנה המדממת בחברה הערבית. מספר הנרצחים נכון להיום הגיע ל-262 לפי הנתונים של מרכז אמאן לחברה בטוחה. ואני שואל, מה עשתה הממשלה במשך שלוש שנים כדי לטפל בסוגיה הזאת של פשיעה ואלימות? מה עשה השר לביטחון לאומי? איפה הממשלה? איפה ראש הממשלה? איפה שרי הממשלה? אנחנו פונים, ואני פונה מכאן, ואנחנו מבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל הכשל של הממשלה הזו בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. זה לא רק נרצחים, אלא יש יותר ויותר מעשי איומים, פרוטקשן, שרפה של אוטובוסים, יריות על בתים, איום על משפחות – ושום דבר לא נעשה. אני אקריא לכם מכתב שנשלח אליי, ונשלח לעוד הרבה חברי כנסת, מאדם בעל חברת הסעות בצפון, ואני אקרא לכם בדיוק מה הוא כתב: במשך תקופה ארוכה אנו נתונים לטרור עברייני חמור – דרישות סחיטה באיומים, פרוטקשן, חאווה, איומים ישירים על עובדים ובני משפחות, פגיעה שיטתית ברכוש ובפרנסה. עד היום נשרפו לנו 14 אוטובוסים. 14 כלי רכב שעליהם נשענת פרנסתם של עובדים ומשפחות עלו באש. ב-9 בדצמבר 2025, החומרה הגיעה לשיא ביום – בוצע ירי לעבר מיניבוס הסעות של החברה, ובתוך הרכב נסעו ילדים של חינוך מיוחד בדרכם לבית הספר. זה אינו אירוע פלילי רגיל, זהו קו אדום שמדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה לעבור עליו בשתיקה; ואני אומר, כן, נחצו כל הקווים האדומים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נפגשתי לפני שלוש שעות עם קבוצה של תלמידים בבית ספר, והם שאלו אותי שאלות רבות. שאלו אותי על תפקידנו כחברי כנסת, איך אפשר להתמודד עם הפשיעה והאלימות הגואות בחברה הערבית, איך אפשר לטפל בתופעה הזאת שהנפגעים הראשונים הם אותם תלמידים, אותה קבוצת גיל של צעירים, שהם הרוצחים והנרצחים, ההורגים והנהרגים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי - - - שלום למועצת השורא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> התלמידים נמצאים בתוך האירוע הזה וחושבים איך אפשר להתמודד עם התופעה הזאת, וכמובן שהיו שאלות על תופעות אחרות וקשיים ואתגרים ובעיות אחרות בחברה הערבית. לפני יומיים גם פגשתי משפחות מהנגב, שבתיהן נהרסו. הם גם שואלים אותנו מה אחריותנו, מה אנחנו יכולים לעשות. אדוני היושב-ראש, תשובה אחת לכולם: תפקידנו, כנציגי ציבור, לעשות את הכול, גם דרך הכנסת, למרות המציאות שאנחנו חייבים להודות בה – הכלים שנותנת לנו הכנסת כדי שנוכל להתמודד עם תופעה כמו פשיעה ואלימות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד תודה שאתה פה. תגיד תודה שאתה פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האחים המוסלמים. שהוא יגיד תודה שהוא בכנסת. תודה רבה. זה שאתה פה זה פלא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הכלים שנותנת לנו הכנסת להתמודד עם בעיות תכנון ובנייה הם כלים מאוד מוגבלים, שלא מביאים לא להחלטות של הממשלה והשרים, ולא של מדיניות חדשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מאפשרים - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן אמרתי להם: הדרך שלנו היא לא רק לייצג אתכם בכנסת, אלא הדרך שלנו היא לנסות להגיע לעמדות השפעה ולנסות לשנות את המדיניות, ולהיות אלו שמקבלים החלטות לגבי הבעיות של החברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אתה שומע מה אנחנו שומעים פה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני שומע מה שהוא אומר, וזכותו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מקשיבים למזימה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לאפשר לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טירוף הדעת. טירוף. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן, תוכניתנו לא רק להיבחר לכנסת, אלא גם להיות חלק מהרשות המבצעת שקובעת את המדיניות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה אני שומעת פה? מה אני שומעת? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ומביאה פתרונות מעשיים לאזרחי מדינת ישראל, כולל האזרחים הערבים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. חברת הכנסת טלי גוטליב, הוא דיבר על האלימות בחברה הערבית, והדרך למגר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא דיברתי על זה. הוא דיבר על זה שהוא רוצה להיות ברשות המבצעת. הוא, המנסור הזה, אמר שהוא - - - עם מועצת השורא - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הוא הציג לדקה. חברת הכנסת טלי גוטליב, שנייה, תקשיבי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואני עקבתי אחרי ריאיון שלך בערבית - - - ואתה אומר שלא הייתה לך ברירה אלא לבחור את המילים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וזה לא מה שתעשה. זה מה שאתה אומר בערבית. נופת צופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום בוועדה המיוחדת לחוק התקשורת של השר קרעי, בחרה יושבת-ראש הוועדה לעלוב בי באופן אישי. האמת היא שבמעמד הוועדה החלטתי לא להשיב לה, ואמרתי לה שאני לא מוכנה לרדת לרמה כזאת. אני לא עליתי פה כדי להשתלח בה, זה לא הסגנון שלי ולא מי שאני. אני רק אחזור על הציטוט, על מה שהיא אמרה לי. היא אמרה לי שהוועדה הזאת גואלת אותי מהאנונימיות שלי כחברת כנסת. אני רוצה להגיד ליושבת-ראש הוועדה, ראשית כול ולפני הכול, אני מוכנה להישאר אנונימית עוד 100 פעם ולא למכור את נשמתי לשטן בעבור כותרת זולה. אני חושבת שבכנסת הזאת במיוחד, ולצערי בשנים האחרונות, יש התמכרות של חברי כנסת לסנסציות, לצהוב, לכותרות חלולות, ל"לייקות", מה שאנחנו קוראים, לניסיון למשוך תשומת לב אין-סופית ולחשוב שזו מהות קיומנו פה. אני רוצה להזכיר לאזרחי ישראל, וגם כן ליושבת-ראש הוועדה, שאני לא משתלחת בה באופן אישי, שזה לא תפקידנו בכנסת ישראל. התפקיד שלי כשליחת ציבור הוא לעשות את עבודתי נאמנה בכנסת ישראל עבור הציבור, וגם בוועדה המיוחדת הזאת לתקשורת, ולפניה בוועדת הכלכלה, הקדשתי מאות שעות עבודה ללימוד מסיבי של חוקי התקשורת שלא עברו בוועדת הכלכלה, ואחר כך החקיקה הממשלתית הזאת שהובאה בוועדה המיוחדת הזאת. ישבתי בוועדה שלה בכל הדיונים, מתחילתם ועד סופם, כי אני מאמינה בעבודה מהותית ורצינית, וכל הטיעונים שלי בוועדה הם ענייניים לחקיקה עצמה. גם כשאמרתי ליושבת-ראש הוועדה דברים קשים, הם לא היו ברמה האישית, הם היו ברמה העניינית. אני חושבת שזה שהיושבת-ראש בחרה לעלוב בי באופן אישי - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. אל תפריעי לי, חברת הכנסת. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - אני הייתי בוועדה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי מתביישת במקומך לגבות את מה שהיא אמרה לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, אני הייתי בוועדה - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מה שנקרא קלאס, והיא חצתה קווים אדומים. אני רוצה להגיד שוב: זה לא העליב אותי באופן אישי, כי אני מאמינה בכל ליבי בעבודה שאני עושה, בשליחות שלי, ובזה שבעבודה קשה ורצינית אני אגיע להכרה ולאן שצריך להגיע – לא בפרובוקציות, לא בסנסציות, לא בכותרות עלובות. אני לא סופרת כמה מסקרים אותי ואיך מסקרים אותי, כמו שעושים פה חברי כנסת אחרים שזה סלע קיומם. זה לא סלע קיומי. אני רוצה להגיד שאין ייאוש בעולם. אני ממש לא מתייאשת מהצורה שבה היא התייחסה אליי. אני אמשיך להגיע לוועדה הזאת באדיקות, ואשב שם בכל הדיונים ואגיד את דעתי. אני חושבת שאני די מומחית תוכן אחרי שנה וחצי של למידה מהותית של החקיקה הזאת, ואני ממש לא מתכוונת לוותר, ואמשיך לעשות את תפקידי על הצד הטוב ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן שאזרחי ישראל הסתובבו בין בתי קברות צבאיים ואזרחיים, בזמן שמשפחות שכולות קברו את יקיריהן, בזמן שישראלים חטופים סבלו במנהרות, בזמן שצבא הגנה לישראל ניהל את המלחמה המורכבת ביותר במאות חמ"לים ברחבי הארץ – מתברר שבלשכה החשובה ביותר במדינה, לשכת ראש הממשלה, ניהלו חמ"ל מסוג אחר לגמרי; חמל קטן וחכם להנדסת תודעה בשירות קטר, אותה מדינה שרוצה בטובתה של חמאס. החשיפה המטלטלת של העיתונאי אבישי גרינצייג בערוץ 24 ניוז היא לא עוד סקופ עיתונאי, היא רעידת אדמה של ממש. מהודעות הווטסאפ שנחשפו אנחנו למדים על פס ייצור של שקרים. דוברו הצבאי של ראש הממשלה אלי פלדשטיין והיועץ המקורב אליו שרוליק איינהורן יושבים ובוראים מציאות, כהגדרתם. הם יושבים ומנסחים מסרים פרו-קטריים שמשרתים גם את החמאס, והכול פרי דמיונם, היישר למהדורות החדשות. בזמן שחיילים שלנו נלחמים בחמאס ונהרגים על הגנת המולדת, דוברי ראש הממשלה עבדו שעות נוספות בלהלל את המממנת הראשית של החמאס, ובלהחליש ולפגוע באויבת של החמאס – מצרים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה הכי מדהים? השתיקה. ראש הממשלה, שעמד על הפודיום ודיבר על ניצחון מוחלט, זה שמגיב על כל דבר ועל כל עניין – שותק. אותו ראש ממשלה, שבתחילה הגן על פלדשטיין וקרא לו "פטריוט ישראלי, ציוני נלהב", ואחר כך ניסה להתנער ממנו ולטעון שהוא לא עבד אצלו – פתאום נאלם דום. הוא שותק, אין שום התייחסות לעניין. תארו לכם מה הוא היה אומר אם חלילה אותו מקרה היה מתרחש בלשכה אחרת. אבל, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נשתוק. ראינו את התמונות, ראינו את הציוני הנלהב שלו עומד לצידו בבור בקריה, בלב ליבה של מערכת הביטחון, במקום שבו נשמרים הסודות הכמוסים ביותר של ישראל. וזה לא חשוב אם הוא ידע – הרי הוא אף פעם לא יודע. ביבי לא ידע, הוא לא ידע. הפעם לא יהיה "ביבי לא ידע". זו הלשכה שלך, הסביבה הכי קרובה לך. זו מעילה עמוקה באמון הציבור, ולך יש אחריות על מה שקורה בסביבתך. ואם לא ידעת מה קורה בתוך הלשכה שלך, בתוך המעגל הכי קרוב אליך, בזמן שמכניסים את הנרטיב הקטרי לתוך קודש הקודשים הביטחוני, מה זה אומר עליך? איך אפשר לסמוך עליך? חברי הכנסת, זו פרשה מהחמורות שידענו, זו לא סתם תקלה או שחיתות, זו פגיעה בביטחון המדינה. מפעל הנדוס התודעה שיצא מתוך לשכת ראש הממשלה, מהדובר הצבאי שגויס לטובת - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט סיכום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. - - שגויס לטובת המלחמה – הם שיחקו במוחם של אזרחי ישראל, הם זרו דיסאינפורמציה בזמן שמשפחות מחכות לאות חיים מיקיריהן, ועל המחדל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרתי שאני מסיים, אז אני ממשיך את המשפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע שאתה מסיים, אבל צריך לסיים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני מודה לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למחדל הזה, לבושה הזו, לכניסה של קטר לתוך הווריד של מקבלי ההחלטות בירושלים, יש אחראי אחד - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בנימין נתניהו. והאחריות הזאת היא אות קלון על מצחו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג, תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אות קלון שלא יימחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ביקשתי מראש. אני מבין שמשפט - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק טיפה סבלנות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סבלנות – אם זה משפט סיכום זה בסדר, אבל זה לא משפט סיכום. עם כל אחד צריך להתווכח על זה? לא. נתתי, אחרי שנתתי לך עוד עשר, 15 שניות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> 20 שניות, באמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הצעה, תיתן לכל אחד חמש דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו הצעה טובה. אנחנו נעביר את זה בתקנון. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. חבר הכנסת איתן, זה לא נגדך או משהו, אני פשוט משתדל, לכולם, לא להפריע לפני תום שלוש הדקות. אבל אז מתחילה סאגה של דקה, זו בעיה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זו לא הייתה דקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא הגיע לדקה אצלך, אבל אתה היית בדרך לשם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מהרגע - - - בי, עברו 20 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, וזה הרבה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> המון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוא נראה את הסטנדרט עכשיו, קואליציה ואופוזיציה, בוא נראה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אומר את זה כמעט לכל אחד. אתה תעלה – תעמוד בזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הקואליציה, בוא נראה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא עומדת בזמן. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, איך אתה עומד בזה, אני לא יודעת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יושב. איך הוא עומד בזה? הוא יושב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה רגע להבין. יהודית תירוש, ציפי גז – שהיום היא שופטת, מנדלבליט, אלשיך, שי ניצן, ליאת בן ארי, עשו לך שימוע. הבאת עורכי דין, בדקו את החומרים, באים לשימוע, אומרים: אין סיקור חיובי, אין היענות חריגה, אין. אומרים לו הפרקליטים במהלך המשפט: לא בדקנו היענות חריגה, לא בדקנו סיקור חיובי, לא, לא היו לנו מקורות השוואתיים. פרקליטים בישראל, אחת מהם היא שופטת היום, משקרים את בית המשפט לאורך המשפט, ואומרים: לא בדקנו. עולה אתמול לעדות רון, חוקר סייבר. תקשיבו טוב. באמת, אדוני ראש הממשלה, אני מצדיעה לך שבאמצעות ניהול המשפט הזה אנחנו מביאים את הפלצות הזאת לידיעת הציבור. עולה רון, חוקר סייבר, מספר, משה, את הדבר הבא – אתה לא תאמין. אני לא הייתי מאמינה שהיית עושה דבר כזה כשישבת מולי בשימועים. מי מתנהג ככה? – מורים לו לבדוק: תבדוק פרסומים בוואלה, ב-ynet, בעיתונים נוספים. אחרי השימוע. נטענו הטענות על ידי ראש הממשלה וסנגוריו. הוא בודק. והוא בודק, והוא מעיד שאין היענות חריגה בוואלה. מה אומרים לו? מה עושים? אומרים לו להוריד מידע מהמזכר הזה. תגידו לי, איפה אנחנו חיים? תקשיב, למה אני מספרת את כל זה? כי הרי כשאתה הצעת את חוק מח"ש, מה אמרת, משה? אמרת: אנחנו נהפוך את מח"ש לגוף עצמאי. אנחנו לא נחקור רק שוטרים ורק אנשי שב"כ – פרקליטות תיחקר. הרי אם הפרקליטות ידיה נקיות, היא תיחקר על ידי מח"ש. לצערנו הרב זה ירד וזה לא נמצא כרגע. ואנחנו מגיעים למצב הזוי שפרקליטים משקרים, עושים שימוש לרעה בכוח שלהם. ומתגלה במהלך המשפט – אתם צריכים להבין, זו רעידת אדמה – פרקליטים טוענים, לא עדים, פרקליטים טוענים: לא השווינו סיקור חיובי והיענות חריגה. בא עד ואומר – שוטר – הורו לו לבדוק, הוא בדק, אין היענות חריגה. זאת אומרת, הטענות של ראש הממשלה נבדקו בזמן אמת ונמצאו נכונות, ובכל זאת הם הגישו כתב אישום. וזה מתכתב, אדוני ראש הממשלה, עם העובדה שסגן ניצב חבקין – סגן ניצב, בזמן אמת, מדהים – מספר שהם ידעו שאין להם ראיות על פגישת הנחיה, שהאיכונים לא מתיישבים עם זה, שראיות חפציות לא מתיישבות עם התאריך שפילבר אומר, אבל הם לא עימתו את פילבר עם זה, בכוונה, כדי להגיש את כתב האישום. משה, היית סגן ראש מח"ש, הגשת כנגד לקוחות שלי כתבי אישום שבדקת, ואם באתי בפניך בשימוע לא היית משתמש בטענת שימוע ומסתיר אותה. וכך היה, וזה מתגלה במהלך המשפט. אי-אפשר לתפוס את זה. ואת כל זה ראש הממשלה מנהל תוך כדי ניהול כל הזירות הללו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. משפט סיכום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומרת, אנחנו פה ואנחנו רואים את זה. רואים, רואים, ונזכיר גם נזכיר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. עכשיו יש לך רף גבוה, היא סיימה בזמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אעמוד בשלוש הדקות שלי, רק בוא נחכה שהשר יסיים את שיחת הטלפון שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא השר התורן. מאי גולן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאי לא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, הוא החליף כבר? אוקיי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה את הקשב שלו, אם הוא כבר כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תקרא לו. אדוני השר, אדוני השר, השר וסרלאוף, רוצים לדבר אליך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא נחכה. השר מבקש, אני לא יודע. אני אחכה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> שנייה, אני רק מבהיר, אני מדבר עם תושבים מקריית שמונה שיש להם בעיות - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה חשוב. זה חשוב. תושבים מקריית שמונה קודמים לחברי הכנסת. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אז אני מתנצל שאני בטלפון, אני פותר פה בעיות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אז בוא. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> סבבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הליכוד, היום אושרה בממשלה ועדת הטיוח שלכם לחקר טבח 7 באוקטובר, שקרה במשמרת שלכם. אני לא מצליח להבין מאיפה הבושה. הממשלה הזאת האכילה את המפלצת. אתם מימנתם את חמאס, העברתם מזוודות של מאות מיליוני דולרים או שקלים לתוך עזה, לתוך חמאס. 1,200 איש נטבחו, נאנסו, נחטפו – במשמרת שלכם. במשמרת שלכם מרגלים קטרים פעלו מתוך לשכת ראש הממשלה בזמן המלחמה. במשמרת שלכם. ובמקום להתפטר ולהסתלק מהחיים הפוליטיים יום אחרי הטבח, אתם נאחזים באמוק בכיסא שלכם, מסרבים לזוז, ועוד אוזרים את החוצפה הבלתי-נסלחת להקים ועדת טיוח ולסכל ועדת חקירה ממלכתית. אתם מחללים את זכר הנספים, אתם רומסים את המשפחות השכולות, אבל מעל הכול, אתם מסכנים את ביטחון ישראל. כי אם עם ישראל לא יפיק את הלקחים מהטבח, אין לנו שום ערובה שהוא לא יקרה שוב. אנחנו לא נוכל למנוע את הטבח הבא שוב. תגידו לי אתם, למה אתם מסכלים את האמת? למה אתם בורחים מהצדק? למה אתם מסכנים את ביטחון ישראל? ואתם מסכנים את ביטחון ישראל בהתנהלות המופקרת הזאת שלכם. ולעניין אחר, אני לא יודע אם שמעתם, חברת הכנסת שלי טל מירון, מה אמר אתמול – הביאו את זה ב-i24 – מה אמר ביסמוט. שהוא הולך – את שמעת מה הוא אמר? שהוא מתכוון לחרף את נפשו בשביל להגן על המשתמטים. הוא הולך לחרף את נפשו בשביל להגן על המשתמטים והעריקים. לא על חיילי המילואים, לא על נשות המילואימניקים, לא על הלוחמים שלנו – על המשתמטים והעריקים. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד. אתם הליכוד, המחנה הלאומי-ליברלי? את יכולה לעשות איזה תנועות שאת רוצה, חברת הכנסת גוטליב. אני מבין שאת נבוכה מהדברים של חבר מפלגתך, שבמקום להגן על הלוחמים ועל המילואימניקים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי מתייחס אליך? אל תפנה אליי. אדוני היו"ר, שלא יפנה אליי. אני לא - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אפנה למי שאני רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מדברת עליך, אני לא עושה איתך שום - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין שאתם נבוכים מהדברים האלה. אני מבין שאתם נבוכים מהדברים האלה, של חבר מפלגתכם שנטש את הבוחרים של הליכוד שהם חלק מחוט השדרה של משרתי צבא ההגנה לישראל. אתם כבר לא איתם. אתם מייצגים את חסידי "נמות ולא נתגייס" בדברים שלכם. אכן, ראוי ליושב-ראש ועדת המשתמטים להגן בחירוף נפש, חבר הכנסת סעדה, על המשתמטים. זה הבייס החדש של בועז ביסמוט – המשתמטים, העריקים והסרבנים, כיאה לממשלת "נמות ולא נתגייס". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. גם לך, כל הכבוד על סיום בזמן. יפה מאוד, כל הכבוד. גם אחמד טיבי כרגע יעמוד בזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא מכירים במדינה יהודית. בשבוע שעבר התראיין באל-ג'זירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, נהרסו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ציוני? הוא ציוני? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האמת היא שכן. מה אתה חושב, שהוא לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - 12 דירות שבהן גרים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, עצרתי לך. חכה. אני אשתיק ואז אתה תדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בפני מי אתה מוריד את הראש שלך? בפני מי אתה מוריד את הראש? בפני מי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. הדובר הבא רוצה להתחיל את דבריו. אנא, הסכיתו ושמעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מגיע לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מגיע לו. בסדר גמור. אני אאפס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה, תודה. - - 12 דירות שבהן מתגוררות 80 נפשות בוואדי קדום, בסילואן, נהרסו תוך שימוש בכוח נגד בעלי הדירות והתושבים. מאז תחילת השנה נהרסו כ-270 מבנים מסחריים ובתי מגורים. הכיבוש הוא הלא-חוקי, לא הבתים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזה כיבוש? על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכיבוש הוא לא חוקי. גם החוק הבין-לאומי אומר זאת. גם החוק הבין-לאומי אומר זאת. גם החוק הבין-לאומי אומר זאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז נהיה חייבים לעשות ריבונות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בח'אן אל-אחמר תחילה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איפה אתם רוצים? בתל אביב? אני רוצה שתי מדינות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה תעשה אותו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. אנחנו נעשה את זה במקומות שבהם יש טענה שיש כיבוש. אנחנו נייצר ריבונות בכל חלקי ארץ ישראל. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא מצליח לעשות את זה - - - מה אתה מחפש בשטחים הכבושים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה הבית שלי פה. ווליד, זה הבית שלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה גר בשטחים כבושים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, תודה רבה. אתם לוקחים את הזמן של חבר הכנסת אחמד טיבי. יש לו דברים חשובים לומר, אולי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, אין לו. אז אפשר לבדוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפחות אף אחד לא שריין אותי והביא אותי בכוח לכנסת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, אתה. ד"ר חוסאם אבו ספייה הוכרז - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסכת ושתוק ואל תפריע. שב, שב, שב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא אשב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל תושיב אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה קראת לו, הוא מגיב לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא קראתי לו. הוא הפריע. אני עניתי לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הצבעת כלפיו. הוא מגיב לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עניתי לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה רבה. תודה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תזכיר את השם שלנו, אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דוקטור חוסאם אבו ספייה הוכרז כלוחם בלתי חוקי. הוא רופא, מנהל בית חולים. הרגו לו את הבן שלו. הוא קבר את הבן שלו כשהוא עבד בבית החולים. משתמשים בתואר הזה כדי להמשיך לכלוא אנשים, גם רופאים, רופאים בכירים, אחים, אחיות. ולכן זה חוק שבא להתמיד בדיכוי, בעינוי רופאים, בני אדם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הם מחבלים. הם מחבלים. הם מחבלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איפה אתם, אופוזיציה? חיילים, אחים שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הביקורת נשמעת. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה לכם? הוא האויב שלכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שהצבא כולא רופאים. זה שקר. זה שקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא יוצא נגד חיילי צה"ל. לא ניתן לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום גם נהרסה – ישוחרר חוסאם אבו ספייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ד"ר חוסאם אבו ספייה. ד"ר אל חוסם אבו ספייה. (אומר בערבית:) עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. תם הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך תם הזמן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה הדבר זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא משקר, השעון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אתה רואה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכפר עארה נהרס היום בית. מדיניות ההריסה – שמדברים אל הציבור הערבי באמצעות דחפורים ללא תכנון ובנייה, מדיניות שמתאימה לממשלה הזדונית הזאת - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט, משפט. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ממשלת הרס ודחפורים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. קודם כול, תשים לב, חבר הכנסת וליד טאהא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אתה יכול לעלות לדוכן לומר את דבריך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא תהיו. אתם לא תהיו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא תהיו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אנא תפוס את מקומך. תודה רבה. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - לך - - - יא אפס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. חבר כנסת, נא להוציא, נא להוציא. אתה לא תאמר את זה לחבר הכנסת, סליחה, סליחה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה לא ראוי שתהיה פה בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא תאמר לחבר כנסת אפס. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> התרגלת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, סליחה. להוציא אותו, להוציא אותו. הוא קורא לו אפס, הוא קורא לו אפס. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא התרגל שבליכוד מחבקים אותו ושותים איתו קפה. נגמרה החגיגה. אין, נגמרה חגיגה. אחמד, אין יותר קפה, אין יותר חיבוקים, אין יותר חיוכים. אתה לא ראוי להיות בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. חבר הכנסת סעדה, תמתין שנייה. אני אבקש ממך, תשאיר אותו. אני אבקש לכבד כל בן אדם כאן, סליחה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה ראית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה. אתה יכול להתווכח עם טענה. אין שום בעיה. אפשרתי לך לומר את דבריך. גם עצרתי את הזמן בשבילך. אבל לא יכול להיות שאתה אומר דברים, מילות גנאי כלפי חבר כנסת בישראל. תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כלפי חיילים, כלפי חיילים. עזוב חבר הכנסת. כלפי חיילים, יותר חמור. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אז תכף הוא יענה. תכף הוא יענה. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. אני לא רוצה להתחיל לקרוא קריאות. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שהיה לא יהיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> החיבוקים, החיוכים של חברי כנסת מהליכוד נגמרו. התרגלתם לזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת משה סעדה, אני מבקש לעמוד בזמן. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין. זה אחר. זה ערכי. זה לאומי. זה ליכודי. נגמר האירוע. נגמר האירוע. נגמר האירוע. אין חלקנו עימכם. לא נהיה עם אנשים שיוצאים נגד מדיניות ישראל. נגמר האירוע שלכם. זה בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. אני מתחיל לך את הזמן. הוא הגיב לדברם אחרים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחכה שייתנו לי לדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לאחרונה נודע לי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לאפשר לחבר הכנסת משה סעדה. עצרתי, עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין את החשש שלהם. מבין את החשש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תן לי להגיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה זוכר שאתה חייב לי מאז? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נודע לי לאחרונה, לפני שבוע, ש-15 סטודנטים מאוניברסיטת אל-קודס החמאסית עושים סבבים קליניים בסורוקה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעת? עושים סבבים קליניים בסורוקה. עכשיו, הסתכלתי, הסתכלתי במשרד הבריאות – אני לא יכול. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת וליד טאהא, אתה בקריאה הראשונה. תן לו לגמור את דבריו. תרצה – תעלה, תגיד את דבריך. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין לו שום דבר. תן לו לומר את דבריו. אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שנגד מדינת ישראל לא יהיה רופא. נשנה את זה. נשנה את זה. זה נגמר. אמרתי לכם, התרגלתם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> התרגלתם שמדינת ישראל הייתה מדינה שמכילה. אנחנו מדינה שמכריעה, מדינה שמנצחת, שגאה בזהות שלה, שלא מתרפסת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נו, באמת, היושב-ראש. כל הזמן הוא - - - אתה לא מעיר להם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא נכון. לא נכון. חבל שאתה אומר את זה ככה. לא נכון. אני חיכיתי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - (חבר הכנסת ווליד טאהא יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> העם שלך לא סובל אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שירי, תגיד, אתה איתנו או נגדנו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תעשו ריבונות בגליל. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נעשה, נעשה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, חברי הכנסת. אדוני השר, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש, ממש, אתם לא תהיו. אנחנו נהיה שם. ואתה תהיה שם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תהיה בחוץ. אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> העם היהודי הגאה לא יכיל אנשים כמוך. אתה לא ראוי למקום הזה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה בקריאה השנייה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא ראוי לציבור הערבי. אתה תומך טרור. אתה לא ראוי למקום הזה בכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> 15 סטודנטים – הם לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אעצור לך. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדליק את כולם - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדליק. אני לא עולה סתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, תמשיך את דבריך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו זמן, חבר'ה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - בחייאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני לא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה, נא להמשיך. נא להמשיך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. 15 סטודנטים מאוניברסיטת אל-קודס, החמאסית, עושים סבבים קליניים בסורוקה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכסת טיבי, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיה בשקט. תהיה בשקט. צא החוצה. צא החוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם אתה רוצה לצאת, תאמר לי, תאמר לי. אני אוציא אותך. אתה כבר בקריאה השלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור לך. מה אתה עושה פה? מה אתה עושה פה? (חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה היא לא חוטפת קריאות? למה היא לא חוטפת קריאות? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> סבבים קליניים בבתי חולים הם משאב לאומי. מי שקבע את זה זה לא אני. משרד הבריאות קובע: סבב קליני בבית חולים זה משאב לאומי. הוא חסר, הוא חסר לרופאים במדינת ישראל. בין היתר, בגלל זה רופאים נוסעים לחו"ל ללמוד לימודי רפואה. ושאלתי את עצמי מה הסיבה שנותנים לאנשים מאל-קודס לעשות סבבים קליניים בסורוקה בבאר שבע. כשבדקתי מי זאת אוניברסיטת אל-קודס, אז ככה: בתקשורת היא מכונה אקדמיה לטרור, כי יצאו ממנה מפגעים רבים. בכנס סיום לימודי רפואה באוניברסיטה, הם היללו את אחד המפגעים בחיילי צה"ל. במקום הזה, שמדינת ישראל נותנת לו לעשות סבבים קליניים. אבל זה לא נגמר. צה"ל, באתר הרשמי שלו, מכנה את המקום מוקד טרור. עכשיו אני שואל את עצמי, מה הסיבה שמשרד הבריאות שלנו מתעדף אנשים מאל-קודס? מה הסיבה שבמקום לתעדף מילואימניקים, לתעדף חיילים שלנו, מתעדפים אנשים שבוודאות פוגעים בביטחון המדינה? למה לא עוצרים את הדבר הזה? אני מגדיר את הדבר הזה "אומה בהפרעה". אומה בהפרעה, שבמקום לדאוג לחיילים שלה, לציבור שלה, מביאה אנשים ששבע שנים לומדים במקומות עם דוקטרינות חמאסיות על מלא-מלא, במקום לתת למשרתים שלנו. ואני אומר לכם, זה נגמר. כל האוניברסיטאות החמאסיות האלו – אתם מחייכים, אבל החקיקה בוא תבוא, ואני מחוקק. כל האוניברסיטאות החמאסיות – לא נכיר בתארים שלהן, לא תהיה הכרה בתארים שלהן. ואם נתעדף - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. אם נתעדף, נתעדף את המשרתים, כי לא שירת – לא קיבלת. ואנשים כאלה לא יקבלו יותר תיעדוף ולא ילמדו בארץ ולא יעשו סבבים קליניים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אומר את זה רואה חשבון. תודה רבה. חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר הבא לומר את דבריו. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, מה שראינו כאן זה התאמה לתפקיד של חבר הכנסת סעדה, להיות שר. זה היה סיכום שר, איזה עשר דקות של נאום. אני רוצה לדבר איתכם על גלגולו של ניגון, או גלגולו של ניוון. הכול התחיל לפני – תגידו אתם – עשור, עם חשדות לגיטימיים שהתעוררו נגד ראש הממשלה. ראש הממשלה מוכר לכם. באותו רגע התחילו התקפות בוטות מצידו של ראש הממשלה וסביבתו, התקפות בוטות על המשטרה. ככה זה התחיל, לבנה ראשונה. מתגלגל התהליך, והפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, שמונה על ידי נתניהו, החליטו להגיש כתב אישום. קורה במשפחות הכי טובות; לאזרחים, לממלא תפקיד. והינה, הם – המערכת הזו, החוקרת, שתפקידה לעשות בדיוק את מה שהם עשו – הופכים לאויבי העם החדשים. הכדור עובר לבית המשפט. בית המשפט עושה את מה שהוא צריך, לעבוד, והמערכת המשפטית, בית המשפט, מלמעלה ועד למטה או לפחות עד למחוזי, הופכים להיות למחריבי הבית השלישי, עם האשמות מופרכות מקצה לקצה. בא אסון שמחת תורה, אדוני היושב-ראש, ונתניהו שהשתמש בהקרסת האמון בבית המשפט, שהוא עצמו יזם כדי להימלט מהמשפט, משתמש באותה הקרסת אמון בבית המשפט כדי להימלט מהמובן מאליו שהוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זהו הכלי הישראלי שבנינו, שמשרת אותנו נאמנה. וראש הממשלה לא מוכן להשתמש בה מהסיבות הברורות, כי היא תחקור את האמת, והאמת לא נוחה למי שעמד בראש הממשלה שבה אירע האסון הגדול. היום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שהממשלה מקדמת את הוועדה הפוליטית, ועדת הביקורת בראשותי דנה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. והינה, חברי הקואליציה בוועדה הצביעו נגד, המובן מאליו, והם בכך משרתים את קעקוע האמון במערכת המשפט ואת הפגיעה בשמירת החוק במדינת ישראל. במו ידיכם אתם פוגעים אנושות בבסיס הקיום המשותף שלנו. אנחנו לא נוותר על כך, ועדת חקירה ממלכתית קום תוקם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. פה. הינה, הוא נוכח. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מיסוי על רכב חשמלי – מס הקנייה על הרכב החשמלי נמצא היום על 45%. בוועדת הכספים קיבלנו בקשה מהאוצר להעלות את זה ל-52%. העלייה – תעצרי את זה, כן – העלייה של המיסוי הזה, לפי כל הנתונים שקיבלנו בוועדה, הולכת להקטין משמעותית את החדירה של הרכבים החשמליים לשוק. כאשר העלייה מ-35% ל-45%, שהייתה השנה, כבר עצרה את קצב החדירה שעמד על 24%, הורידה אותו ל-16%. כש-16% הללו כוללים בתוכם גם את הגיול. גיול, למי שלא מכיר, זה אפס קילומטר – יד ראשונה. זה הרכבים שחברות הליסינג מביאות, שאף אחד לא קונה, אז הן מחויבות אחרי תקופה מסוימת להעלות אותם על הכביש, והם הופכים אפס קילומטר ליד ראשונה, כאילו איבדו יד. זאת אומרת שהחדירה הרבה יותר קטנה. ואין ספק שהעלייה של המס תקטין עוד יותר את החדירה. היעד שהממשלה הציבה הוא 90% רכבים חשמליים עד שנת 2030, כאשר ברור לחלוטין שהמשך הכיוון הזה, המשך העלייה הזאת במס, לא יביא לכיוון הזה. העלייה במס היא סובסידיה שמדינת ישראל בכל זאת מסבסדת, כי המס הרגיל על רכבים הוא 83%. וההפחתה הזו פה עולה למשלם המיסים הישראלי 170 מיליון שקל בשנתיים. אני כבר כמה דיונים מבקש מכל המשרדים שמטפלים בזה – משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד איכות הסביבה ומשרד האנרגיה – לבוא ולהסביר למה מבקשים מאיתנו להשקיע 170 מיליון שקל בתוך משהו שאנחנו מבינים שנכשל. למה להמשיך ולתת סובסידיה מהמדינה, כאשר ברור לחלוטין שזה כסף שהולך לאבדון. אנחנו לא מתקדמים ליעד של החדירה לשוק, אנחנו בטח ובטח לא נהנים מכל התועלות הסביבתיות ואנחנו בעצם מסבסדים מכוניות יקרות שקונים אותן מעמד בינוני-גבוה ואנשים שידם משגת. כשאין לזה שום הצדקה כאשר מקצצים בימי חופשה. ועד עכשיו אף אחד לא נתן לי ולו סיבה מוצדקת אחת מדוע אנחנו צריכים להמשיך ולממן את זה. לכן נתתי למשרדים עוד פרק זמן קצר מאוד, של כמה ימים, לחזור אליי עם תשובה. ואני מקווה שהמשרדים יישבו ויצליחו לסכם ביניהם באיזושהי צורה את הכסף הזה שחסר, כדי למנוע את עליית המס, כדי שאזרחי ישראל לא יספגו עליית מס נוספת מיותרת. ואם הם לא יכולים למצוא את זה, לדעתי, אין מנוס מלוותר לחלוטין על הסובסידיה, להעלות את מס הקנייה ל-83%. כי, כנראה, אין היום במדינת ישראל מישהו שמוכן להיות אבא ואימא לפרויקט של החדרת הרכבים החשמליים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עוד מעט נמצא בכנסת שבע שנים; לא מהוותיקים ביותר וגם לא מהצעירים ביותר. אבל אני חייב להגיד שכנסת כל כך נוראה קשה היה לדמיין, בהרבה מובנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שלא תהיה פה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואחד מהמובנים הוא הצרחנות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מסית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הצעקנות והרעשנות של חלק מבני ובנות הבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עושה כאן - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולאותם צעקנים אני רוצה להקדיש משל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי כדי לקרוא משל של איוואן קרילוב, שאחר כך גם אומץ על ידי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מקריא, הוא הולך להקריא לכם עכשיו את - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות שאתה לא מגן עליי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, סליחה. תודה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא עולה כאן להקריא לכם עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבו, זה מטורף. יש לו שיטה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא משל שכתב איוואן קרילוב, שאחר כך גם אומץ על ידי החסידות, שנקרא "משל שתי החביות", והוא מאוד רלוונטי לכנסת הזאת, ובעיקר לאנשים ספציפיים. "שתי חביות הוסעו ברחוב קריה: אחת מלאה, כבדה ביין, והשנייה ריקנייה. מן המלאה שום רעש אין: היא מתנהלת לאיטה, בניחותא. אך האחרת - - - תדהר, תקפוץ על המרצפת; תקים סביבה תימרות אבק, תחריד כל אוזן ממרחק... אולם לשווא שאון הסרק של הריקה המחוצפת: שכן תועיל רק רעותה, והיא – קולה שווה פרוטה. מי שמכריז בלי סוף על פעליו בפיהו – זה בלי ספק, כלי ריק; כי רב הפעלים על פי הרוב שותק. קולו – הם מעשיו; לכן הוגה בדמי הוא את מחשבתו העמוקה בלי צעקה". גם בכנסת הזאת יש חביות מלאות ויש חביות ריקות – אגב, יש חביות מלאות שאני לא מסכים איתן, אבל הן משמיעות את קולן, כמו אותו משל, בצורה מכובדת, כי יש שם משהו לתת, החבית מלאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך אין כלום לתת. לך אין כלום לתת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל יש פה חביות ריקות שכל מה שהן עושות זה לשקשק ולקשקש ולהרעיש, ויין אין בהן, כי הן ריקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את מה שאתה מדבר כל השבוע נגד ישראל ונגד החיילים. לא שכחתי לך לרגע מה אתה מפרסם ברשתות חברתיות. אתה אויב ישראל ועוכר ישראל. אויב ועוכר ישראל. מה אתה עושה פה? מה אתה בא לפה בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר משהו ששמתי לב אליו היום במיוחד בוועדה לתקשורת. למרות שבוועדה הזאת כבר כמה ימים ישבתי ושמעתי – חברי האופוזיציה, באמת אתם צועקים בוועדה. בכל מקום אתם אומרים דמוקרטיה, אבל באותן נשימות, כאן, בתוך הוועדה, הקולות עם הדעות השונות והאחרות מושתקות. פשוט אי-אפשר להשחיל משפט. אני מרגישה שאתם לא באים להשמיע את הטיעון שלכם, אתם באים להפריע. בוועדה לתקשורת רוצים להשתיק את כולם. כן, יש בעיה. במקום להשמיע את הטיעון, רק מפריעים. מי שצועק "דמוקרטיה" בכל מקום, לא נותן לחברי הכנסת לדבר כאן, בבית הדמוקרטי הזה. אתם סותמים פיות, צועקים, מתפרצים, משתמשים בכוח של רעש במקום בכוח של טיעון. איפה תרבות הדיבור? איפה קבלת האחר? איפה הכבוד הבסיסי לדעות שונות? איפה הדמוקרטיה? הדמוקרטיה שאתם מדברים עליה היא לא סיסמה, היא ערך. היא מאפשרת מחלוקת, דיון ועמדות שונות. היא לא רק של צד אחד. היא לא נועדה להשתיק ציבור שלם, לבטל דעות שלא נוחות לכם. אני מכבדת את כל אחד, אבל אנשי אופוזיציה בוועדה לתקשורת – אפילו יושבת-ראש הוועדה לא יכולה מילה אחת לומר. מגדפים אותה, תוקפים אותה, משמיעים קללות. אני רוצה להגיד לכם, לא מצופה מאיתנו. אם באמת אכפת לכם מהדמוקרטיה, תתחילו לנהוג בה גם כאן, בתוך הכנסת. תנו לדבר, תקשיבו, תנו מקום לדעות אחרות. ככה בונים מדינה. ככה שומרים על דמוקרטיה. ככה נוביל את ישראל קדימה יחד – לא בצעקות, לא באיומים ולא לסתום את הפיות. אני מרגישה בוועדות לפעמים שאם לא הייתה מצלמה, אולי הייתם שותקים. במקום להשמיע את הטיעון אתם תוקפים. זה אפילו לפעמים גובל בהשפלה אישית. אני באופן אישי לא נתקלתי, אבל אני שומעת איך אתם מדברים כלפי יושבת-ראש הוועדה. בואו נכבד את הבית הזה. בואו נכבד את מי שמקשיב לנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> דעות שונות זה בריא. נתווכח ונשכנע, נשתכנע. גם לא להסכים זה מקובל, לא רע. אבל נפסיק את הצעקות, למנוע את הדיבור בצעקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את גינית את הגזענות - - - << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדברת על הוועדה לתקשורת. מה שראיתי – סתימת פיות. פשוט אתם לא נותנים לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את גינית את הגזענות של אמסלם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו, תם הזמן. תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> במיוחד לקואליציה, מי שבא לפתוח את הפה – אתם באים רק לתקוף ולא להשמיע את הטיעון שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לנו הקלטות של עידו. הוא שאל איפה הצבא, איפה המשטרה, ואין מענה. שיחתו האחרונה הייתה לאביו, הוא צעק שיורים עליו. כך הסתיים הסיפור של הבן שלי. את המילים האלה אמרה היום רעות אדרי, אמו של עידו אדרי, בישיבת סיעה שלנו ביש עתיד בצוהריים. עידו היה סגן במילואים ונפל במסיבה ברעים – הוא לא נפל, האמת, הוא נרצח בטבח הכי נורא שהיה לנו מאז השואה. רעות היום עמדה בישיבת הסיעה וסיפרה על הבן שלה. היא סיפרה שיש לו יום הולדת ביום שישי, סיפרה שקשה לה לשתף על הבן שלה, שקשה לה לדבר עליו בלשון עבר, וביקשה רק דבר אחד – היא ביקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית. היא ביקשה להקים את ועדת החקירה הממלכתית. היא נקבה ממש בסיבה, למה היא רוצה את ועדת החקירה הממלכתית ולא שום ועדה אחרת, אדוני היושב-ראש. אתה יודע למה? היא לא דיברה על המחדל עצמו, היא לא דיברה על המוות של הבן שלה, היא לא דיברה על הטבח הנורא במסיבה. היא דיברה על זה שלעידו יש שני אחים, יונתן ותמר, והיא רוצה שיונתן ותמר יוכלו לגדול ולגדל ילדים פה בישראל כשהם יודעים שנבחרי הציבור יודעים לקחת אחריות על המחדלים שלהם ולתת תשובות לציבור. זה גם לא מעניין אותה עונשים ולא מעניין אותה מי יקבל איזה עונש על מה. לא. הדבר היחיד שמעניין אותה זה לוודא שטבח כזה לא יחזור. בממשלה הזאת היו חכמים גדולים מאוד בשבוע שעבר להגיד על ממשלת אוסטרליה: שייקחו אחריות על הפיגוע, זה קרה במשמרת שלהם, לממשלה יש אחריות. עמדו פה על הפודיום, גם ראש הממשלה, ואמר: לממשלת אוסטרליה יש אחריות לשלומם של אזרחיה. אבל כשזה קורה פה בישראל עם 1,200 נרצחים אין לממשלת ישראל אחריות? אימא של עידו צריכה לעמוד ולהתחנן לוועדת חקירה ממלכתית? החטא הכי גדול של הממשלה הכושלת הזאת, ובאמת שהרשימה ארוכה, זה הסכסוך, וזה שהיא מספסרת בכאב ובשכול של המשפחות, זה שהיא גורמת להן להגיע גם בחוץ לוועדות וגם כאן. הם עומדים כאן יום-יום ורבים ביניהם איזה מין ועדה תקום. הכאב הכי גדול זה הספסור שלכם בשכול של המשפחות האלה, וזה כתם שיירשם על שמכם לדיראון עולם. ועדת חקירה קום תקום בחודש הראשון של הממשלה הבאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כחבר הכנסת שמלווה מזה 12 שנים את פעילות ההסברה של ארגון בית ישראל, אני מבקש להתייחס לכנס ההסברה שהתקיים השבוע בגאורגיה ולפעילות החשובה של הארגון, הפועל כיום ב-27 מדינות ברחבי העולם. שלוש שנים לאחר ניסיון ההתנקשות שניסו לבצע פעמיים משמרות המהפכה באיציק משה, מייסד וראש הארגון, הוא ממשיך בעשייה בלתי פוסקת ומארגן את אירוע שבוע ישראל. במסגרת האירוע צוין יובל 35 שנה לעלייה הגדולה מברית המועצות, עלייה שהייתה לאבן דרך בתולדות המדינה, כאשר איציק משה שימש בשנות התשעים כנציג הישראלי הרשמי הראשון בכל ברית המועצות. רבים מחברי הכנסת, מכל הקשת הפוליטית, מכירים היטב את פעילותו של הארגון, המתקיימת על חשבונו מתוך שליחות עמוקה. מטרתו המוצהרת היא פתיחת 100 לשכות הסברה ישראליות ברחבי העולם ללא עלות למדינת ישראל, וזה מהווה פתרון מערכתי ומיידי לאתגרים בתחום ההסברה הבין-לאומית. בשל הגבלה ביטחונית לא יכולתי להשתתף, ביחד עם חברי הכנסת, בכנס השנה, ולכן אני מבקש לברך את כל אלה שהשתתפו מהמדינות השונות, וכן את המשלחת הישראלית הרחבה, המונה כ-100 אנשים, ולאחל הצלחה רבה בהמשך הדרך. הדיונים עסקו גם בקידום שיתופי הפעולה בתחומי התרבות, הכלכלה והתיירות. הדיון המרכזי בכנס הוקדש לבעיה הבוערת בעולם, האנטישמיות, תחת הכותרת: "מיליארד אנטישמים – והפתרון בחוקה ובחינוך". על פי בקשתי, לאחר הכנס אמור להתקבל סיכום עקרוני באשר לפריסת נציגויות ההסברה בעולם, לצד תוכנית עבודה מפורטת לשיתוף פעולה בין-לאומי לקידום שינויי חקיקה וחוקה בפרלמנטים שונים. אני מבקש שנזמין את איציק משה ונקיים דיון באחת הוועדות בכנסת. כחבר הנהלת הארגון, אני מתחייב להזמין את חברי הכנסת להשתתף בכנסים הבאים, ובכלל זה בכנס המתוכנן לשנה הבאה בטג'יקיסטן, מדינה מוסלמית שאין לנו קשר איתה, ובעזרת השם, בחודש פברואר אנחנו נתחיל בקשר הזה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו נציגות פה. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כדי לחזק, בשם הכנסת, את פעילות הדיפלומטיה הציבורית המתבצעת מחוץ לישראל וללא כל עלות למדינה. לבסוף, אני פונה אל יושב-ראש הכנסת לבקש מנשיא המדינה הענקת עיטור הנשיא לאיציק משה – הבקשה כבר הוגשה מחברי הכנסת בעבר – לאדם ציוני, מסור וישר דרך, שפועל למען מדינת ישראל כבר 35 שנה, גם תוך סיכון חייו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יישר כוח על הפעילות. פעילות חשובה מאוד מאוד. יישר כוח. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. אם כן, נקרא לשר יצחק וסרלאוף. השר יצחק וסרלאוף התבקש לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> רגע, אופיר, אופיר, אני צריך למשוך משהו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם לך יש פריימריז? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא. אני יכול לעבוד. שמעת, ולד? אני יכול לעבוד, אין לי פריימריז. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מקריא את החוק הבא. אתה עכשיו מסכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה זה מסכם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, כן, הוא מסכם את הדיון הנוכחי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מציג עכשיו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה עכשיו מסכם דיון. אתה מדבר על קריית שמונה כרגע, מה שהתחלת לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אסביר לך. אתה מסכם - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה לסכם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ולדי, תעזור לי. זה מה שאני מבקש עכשיו. הייתי מכין משהו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו שלמדתי הבוקר. תשמע, אלעזר, לאן אתה הולך? מה, אני מדבר דברי תורה, אתה הולך? קראתי את זה בספר של הרב ריסקין. תשמע, יוסף – זה מתחיל בפרשת וישב ומתגלגל למקץ – יוסף חולם חלומות. חולם חלומות – שהוא מלך, שכולם משתחווים לו, אבא שלו, האחים שלו. ואנחנו רואים לאט-לאט איך הוא הולך ומידרדר. הוא פוגש את האחים שלו בשדה, והוא אומר להם - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סיימנו? אבל אני כבר בסיפור. אין מה לעשות, דבר תורה – לא עוצרים דבר תורה. אם הייתי מבלבל את המוח, היה זה. והוא מספר לאחים שלו. הם לוקחים אותו, זורקים אותו לבור, מוכרים אותו לאורחת ישמעאלים, הוא נשלח למצרים. ומתי הוא מתחיל לעלות? כשהוא מפסיק לחלום חלומות שלו ולספר אותם – אלא כשהוא מתחיל לשמוע חלומות של אחרים ולפתור את החלומות של האחרים. ברגע שהוא מפסיק להתעסק בעצמו ולהתרכז בד' אמותיו, שהוא המלך ושכולם משתחווים לו, ומתחיל להגשים ולפתור חלומות של שר המשקים ושר האופים ואחר כך של פרעה, אז פתאום הוא הופך להיות משנה למלך מצרים. ומה אנחנו לומדים מכאן? שאנחנו צריכים לצאת מד' האמות שלנו, לצאת מהאגו של איפה אני בתמונה ואיפה אני מגשים את החלומות שלי. ברגע שנפעל להגשים את החלומות של האחרים, לראות את האחר, אז מאליו אנחנו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפתור את החלומות של אחרים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז בסוף זה חוזר אלינו. בדיוק, לפתור את החלומות של האחרים ולהגשים את החלומות של האחרים, אז מאליו אנחנו בסוף מגיעים להגשים את החלומות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6). נא להכניס את מי שהוצאתי. הוצאתי שניים. אני אמתין. אני ממתין. אנחנו הוצאנו כמה חבר'ה – אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 34 בעד, שמונה נגד, אחד נמנע ושניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1912).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר היקר, אהוב ליבי, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל), שנת 2025. כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה הראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025. נוכח היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ולקדם צעדים שיסייעו במידה מסוימת להקלת הצפיפות, נקבעה הוראת שעה המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36א לפקודה, לתת לאסיר, בשל מצב החירום השורר במדינה, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים. הוראת השעה בתוקף עד ליום 31 בדצמבר 2025, ובמסגרת הצעת החוק הנוכחית מוצע להאריכה עד ליום 31 ביולי 2026. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ראשון הדוברים, בבקשה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר וסרלאוף, מכובדנו, עמד כאן ודיבר על חלומות, על ספר בראשית, כספר שיש בו הרבה חלומות, על החלומות של יוסף. ואני, בשביל לקצר, אגיד: גם לי יש חלום. I have a dream. השר וסרלאוף ואני, אני מניח, לבושים בערך אותו דבר – הולכים עם כיסוי ראש, לובשים ציצית. בכל אופן, הוא משאיר אותי עם חלום. אז יש לי חלום שהציונות הדתית האמיתית תקיץ משנתה; שהציונות הדתית האמיתית תחשוב שלא הכול זה רק קואליציה ואפילו לא עוד מאחז; שיש באמת עם ישראל, שיש באמת מילואימניקים ומשפחות שכולות, והורים שכולים, ורבנים; ויש לנו תורה של תורה ועבודה, של תורה ושירות, שיש לנו באמת אחריות לאחינו, כל בית ישראל כולם, ולאזרחי המדינה כולם; שהציונות הדתית תסתכל על חוק ההשתמטות ותשאל איך לא רואים, כולם, שכתוב ארבע פעמים בחוק: גיוס תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים. "תלמידי ישיבות" – מחוק. אדוני היושב-ראש, אפילו לא כתוב תלמידי מוסדות חרדיים – כתוב: בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. זאת אומרת, כשעומד פה שר החינוך קיש, המטיף הכי גדול לסרבנות, מממן הסרבנות – הוא לא חולם; הוא לא רוצה שיהיה כתוב בחוק שמישהו ידבר על גיוס לצה"ל עם תלמיד בן 18-16, לפני שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי. כאילו שאם עם הילדים שלנו לא היו מדברים בגיל 14, 15, 16, 17 על גיוס, הם היו מתגייסים. ברור שלא. השר קיש הוא גדול המממנים של ההשתמטות הזאת, אבל מה הפלא? הוא, לפני שהוא נהיה פוליטיקאי, הוא כבר קרא לסרבנות. הוא רק מאשים את אחים לנשק. הוא לא נותן להם להיכנס לבתי ספר, כאילו הוא לא יודע איפה הם היו, כשהוא היה ירוק, ב-7, ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר. אדוני היושב-ראש, אתה מבין מה אני אומר. גם לי יש חלום, שלפחות אנחנו בציונות הדתית נבין את האחריות הכבדה המוטלת עלינו, כולנו, אולי לא רק אתה, שחוק ההשתמטות – נצביע נגדו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבר? אתה קראת לי חבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת. יש לי בעיה עם הת' בסוף, אני שומע שאני בולע את זה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לתאר בפניכם, מכיוון שאתם מקשיבים, אירוע שקרה לי בשבוע שעבר, ביום חמישי. הגעתי למרפאה, ובמקרה, איתרע מזלי והטלוויזיה הייתה על ערוץ 14, ערוץ הממשל. היה שם דיון, פאנל מורחב, על האירוע שבין מירב בן ארי לגלית דיסטל. על האירוע של קריעת החוק, כשסולומון היה יושב-ראש, אירוע דרמטי; גם הוצאת אותי מהמליאה. כמובן שקיבלתי את זה בהבנה. לא אמרתי לך מיזוגן, שוביניסט וכאלה – פשוט יצאתי החוצה. אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר איתך על הפאנל. קודם כול, כל הפאנל חשב אותו דבר. כולם חשבו – כמובן, זה ערוץ הממשל – בעד גלית ונגד מירב. אני רוצה להגיד משהו לערוץ 14: קודם כול, למה להביא פאנל? אם כולם חושבים אותו דבר, תביאו בן אדם אחד. לא חבל להטריח אנשים, אולי לשלם להם; חלק מקבלים כסף, חלק לא. למה? תביאו בן אדם אחד, והוא ידבר עם המנחה, ואז תוכלו להגיד על מירב בן ארי איך היא לא מתביישת לקרוע חוק שעוסק בבורא עולם וכדומה, למרות שזה רק עוסק בכפייה דתית. במקום זה הביאו פאנל. אני רוצה להגיד לך משהו. מעבר לאירוע הזה שכל הפאנליסטים יושבים וחושבים אותו דבר, אני רוצה לקרוא לאורחים של תוכניות בערוץ 11, 12, 13, כל הערוצים שפה – לא אתה – קוראים להם "ערוצי תעמולה", ואני אומרת להם, לאותם אורחים: קחו יום אחד ושבו וצפו בערוץ, ותראו מה זה להביא פאנל שכולם חושבים אותו דבר. למה אני אומרת את זה? כי אנחנו, חברי האופוזיציה, הולכים לפאנלים בתוכניות ומביאים לנו שני צדדים, נכון? אורלי לוי כזאת, שאני לא יודעת למה למישהו מעניין מה יש לה להגיד. היא כאילו בעד הממשל. אני הולכת לפאנל בכאן 11, והם מביאים לי את הבחור הזה מ"אם תרצו". איך קוראים לו? המנכ"ל של אם תרצו, איך קוראים לו? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפילו אתה לא זוכר? מילא אני לא זוכרת. יושב מולי אחד, לסרי כזה, שהוא מקבל תוך כדי שידור – מתן, מאם תרצו. וד"ר לסרי הזה מקבל – הוא יושב לידי, אני אומנם לא רואה טוב בלי המשקפיים – מקבל מסרים מהשלטון. אני אומרת לאורחים: תראו מה זה. לא תמיד חייבים להביא, בשביל האיזון הפתטי שלכם, אנשים שהם שקרנים. כי כשעומד מולי הבחור הזה מאם תרצו ומתחיל לזרוק לי את ה-53 מיליארד למנסור עבאס, ואני אומרת לו: תקשיב, זה אפילו לא דיון, כי אנחנו יודעים שזה שקר – נכון, ווליד? זה שקר, כי אף פעם לא היה 53 מיליארד. אגב, אם היו לכם 53 מיליארד, כנראה שעוד היינו יושבים בממשלה, נכון? אבל זה לא קרה. וזה לא מונע מכל האורחים, בכל הערוצים, שכשחברי כנסת מהאופוזיציה מגיעים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני מסיימת את הפואנטה. - - להביא כל הזמן אנשים שרוצים לאזן. אז בואו, שבו יום אחד, כמו שאיתרע מזלי וצפיתי בערוץ 14, ותלמדו איך מנהלים פאנל עם אנשים שלא תאמינו, כולם חושבים אותו דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. רגע. בבקשה, לרשותך שלוש דקות מלאות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני החלטתי להקדיש את הנאום הזה דווקא לפנייה אליך כיו"ר הישיבה. הדבר חזר על עצמו יותר מפעם אחת – היד שלך קלה על ההדק כאשר מדובר בחבר כנסת ערבי שצריך להפנות אליו קריאה או הערה. אנחנו עולים לדבר, ולרוב, לרוב, אנחנו לא מצליחים להשלים רעיון. קוטעים אותנו, לא מאפשרים לנו להשלים נאום, לא מאפשרים לנו להשלים מסר שאנחנו רוצים להעביר אם לאוכלוסייה שלנו, או בכלל. אתה מושפע מאלה שמתחילים להפנות אליך קריאות – תוריד אותו, נגמר הזמן, או: לא מותר לו לדבר בערבית, כן מותר לו לדבר. רבותיי, הרי אנחנו מתלוננים על אפליה שמתחילה לקרום עור וגידים ברמת האזרחים, ואנחנו באים להתלונן על זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה אפליה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם אנחנו לא מוצאים את ההזדמנות השווה לכל חבר כנסת – אני רוצה להציע לך הצעה, אדוני היושב-ראש: אולי תשווה את חברי הכנסת הערבים לחברת הכנסת עליזה בראשי, למשל? תן לנו אותן זכויות. אנחנו חברי הכנסת הערבים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כשהיא תהיה חברת כנסת, נעשה את זה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו, חברי הכנסת הערבים, נקבל אותן זכויות של חברת הכנסת עליזה בראשי. היא רוצה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל איזה זכויות היא מקבלת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא מדבר על מנהלת הסיעה החשובה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידבר על מנהלת הסיעה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את בקריאה ראשונה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הוא מדבר, מותר לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידבר על מנהלת הסיעה שלי. הוא לא ידבר עליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הבעיה, היושב-ראש, שהיא עושה את זה בכוונה כדי לגזול לי מזמני והיא מצליחה. היא לרוב מצליחה – כל הזמן היא מצליחה, וזה עובד לה. כבודו, זכות הדיבור ניתנת לחבר הכנסת שעולה לדוכן, לא לאף אחד אחר שרוצה להפריע לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? הוא פוגע במנהלת הסיעה שלי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אמירה אישית. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא יכולה לבקש הודעה אישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מצחיק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את ההודעות האישיות שלה היא אומרת בלי לבקש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה שאתה צודק, והיא תקבל יחס יותר טוב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה רואה? אז לא אמרתי דברים לא נכונים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא תקבל יחס יותר טוב מכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברים, תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אנחנו מבקשים להשוות אותנו לחברת הכנסת עליזה בראשי. במה חטאנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתבלבל. אל תתבלבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא יקרה. לא יקרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, בפעם הבאה אל תושפע מהקריאות שמכוונות להסיט אותך. שלא יעבדו עליך. תתמקד בתפקיד שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא עובד עליך, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תנהג בשוויון כלפי כל חברי הכנסת ללא יוצא מן הכלל, ושלא יסחבו אותך למקום שהם מחפשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה גם לך, אבל היא לקחה לי חצי דקה מהדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין. לא להאמין שאתה מעז לדבר על אפליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינת - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> די כבר. די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומכי טרור פה בכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> די כבר. אני לא יודע למה לא משלימים לך קריאות. למה לא משלימים לך קריאות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור פה בכנסת. הם לא מכירים במדינה יהודית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה מפחדים ממך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הינה, עכשיו ואטורי יעשה סדר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה מפחדים ממך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. בבקשה, שב. לא אמרת כלום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו ואטורי יעשה לך סדר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה מפחדים ממך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מבקש לא להפריע. נא לשבת במקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנהלת סיעת הליכוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לשבת. היא יושבת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קודם כול - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה האומץ שלך? דבר אליי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם הוא ויתר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לחבר שלך, ווליד טאהא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדבר עליי, אל תדבר עליה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ווליד טאהא, נא לשבת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אתה כן, אני מבין אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תדבר על מנהלת הסיעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תדבר על מנהלת הסיעה. בוא נראה אותך מדבר עליי. באמת, עליה לא תדבר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> די, די. די, חלאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תדבר. חלאס אחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בישיבה, ווליד טאהא. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חלאס אחותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היי, היי, מה? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה אתה מתערב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. חלאס? אמרת לי חלאס? אמרת חלאס? אמרת לי חלאס? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה חלאס אחותך? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש, למה היא אמרה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לי, אני לא שומע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חלאס אחותו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר חלאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת חלאס – חלאס אחותך. הוא לא יגיד לי חלאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר לי חלאס – חלאס אחותו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גועל נפש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גועל נפש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך גועל נפש. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גועל נפש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, תגיד לי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך, שתחנך אותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קצת חינוך. קצת תרבות. קצת תרבות וחינוך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. אחותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גועל נפש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. טלי, טלי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם הוא לא יגיד לי אני לא אענה לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הרמה הזאת? מה זה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא מקללת – טלי, די. זה מה שאתה אומר לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אחותך? מה זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, את תומכת בתומך טרור? זה בסדר להגיד גועל נפש? באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מגינה עליו בעניין הזה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב בן ארי, את צודקת. מגינה על תומך טרור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די את. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אחותך, תגידי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, אני אגיד מה שאני רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשמרי על הכבוד של הבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אשמור. תשמרי את. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו, מה יהיה איתכם, תגידו? נתחיל לקרוא בקריאות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוצי לפודקאסט להזכיר את השם שלי. את לא מעניינת אף אחד בלעדיי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אתה לא יכול - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, מה זה הדבר המחריד הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא מעניינת אם את לא מזכירה את השם שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את מדברת ככה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי את השם שלי, כי את לא מעניינת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, מירב, אל תדברי רגע, אני מטפל, בסדר? תודה. טלי, די. ראיתם איך היא שקטה? ראיתם? זה רק בגלל שאתם מפריעים לה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני פשוט מכבדת אותך, ואטורי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולכבוד? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה בקריאה ישירה. אנחנו עדים בתקופה האחרונה לשפל חסר תקדים בכנסת הזו. מה שקורה כאן בכנסת הוא קרקס מוחלט. חברת הכנסת כאן משתלחת בחברי כנסת ערבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת לי שאתה ערבי? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בכל פעם שעולה לכאן חבר כנסת מהמפלגות הערביות את נכנסת לדברים שלו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לי שאתה ערבי. לא אכפת לי שאתה ערבי. אכפת לי שלא יעמדו פה תומכי טרור. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ומשתלחת בו. והדברים האלה – הכנסת משקפת את הציבור בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערבי? מה זה מעניין אותי שאתה ערבי? לא מעניין אותי שאתה ערבי, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן לא יעלה על הדעת שאנחנו כל פעם חוזרים ומנגנים את אותה מנגינה. את צריכה להפסיק לדבר עם חברי כנסת ערבים, ולהפריע להם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מדברת מפני שאתה ערבי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מותר להם לעלות לכאן ולהעלות את הסוגיות הבוערות בחברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותי שאתה ערבי. לא אכפת לי שאתה ערבי, אתה לא תגיד את זה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותי שאתה ערבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. טלי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - שבכל מקום בארץ עובדים יהודים וערבים ביחד - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עופר כסיף ערבי? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - עובדים יהודים וערבים ביחד - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דואג לערבים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אבל כאשר מגיעים לכאן ומנסים להתקדם, אם זה בפריימריז, אם זה בטקטיקה שלכם או באסטרטגיה שלכם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דואג לערבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה קריאה ראשונה? כבר נתת לה קריאה ראשונה. שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא דואג לערבים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - על חשבון ההתנגחות או על חשבון החברה הערבית, זה לא מקובל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דואג לחברה הערבית, הליכוד דואג לערבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די, נו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חברים, אני רוצה להגיד לכם שהאזרחים הערבים הם חלק אינטגרלי מהמדינה. הם לא נפרדים מהמדינה, לא מנותקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו דואגים לאזרחים הערבים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן את לא יכולה להגיד לווליד טאהא דברים כאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא מדבר אליי, שלא יפנה אליי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מקובל. ווליד עולה לכאן, מדבר, מעלה את הסוגיות של החברה הערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תבקשי הודעה אישית. תבקשי הודעה אישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה הודעה אישית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יותר זמן ויותר בשקט. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיבו להם, תעלו את הסוגיות שלנו בפני השרים שלכם, בפני ראש הממשלה. אתם מדברים איתו כל יום, מדברים איתו על הסוגיות שלכם, על הערים שלכם. תעלו – טלי, אני ביקשתי ממך כמה פעמים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עשית לאזרחים הערבים? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - לפנות לראש הממשלה בסוגיות של החברה הערבית ולא עשית את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מדבר אליי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם אמורים לשרת את צורכי המדינה, כולם כאן בבית הזה. לכן חבל שכך הכנסת מתנהלת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל צריך תרגום לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. לא יודע, הוא הזכיר את ווליד טאהא, אני לא יודע למה הוא לא מבקש הודעה אישית על מה שהוא אמר עליך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> האמת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר או גברתי – אני לא יודע, אני לא רואה, לא, אין שר, לא חשוב. אה, יש שר, אפילו שניים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה בשבילך, לכבודך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אני מאוד מעריך את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני סוגר את רשימת הדוברים אחריך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שהתלבטתי אם לעלות לדבר אחרי שדיברתי בפעם הקודמת, ובאמת מניתי את היום ההזוי הזה שהתחיל נגד ועדת חקירה ממלכתית, המשיך בזה שסוגרים את גל"צ ומנסים לסגור את ערוץ 12, ערוץ 13 ועוד כמה תחנות שהשלטון לא כל כך אוהב. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא, לא צריך להגזים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך להגזים, זה מה שאני אומר. אבל בוא תשב בוועדה חמש דקות עם גלית ותגיד לי אם לא צריך להגזים. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא, ערוץ 12 הוא פרטי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, הוא שוק חופשי? תגיד את זה ליו"ר הוועדה או לשר התקשורת. אני שמח שהוא שוק חופשי. ערוץ 12 זה בסדר? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> היו"ר - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני שמח ששר בקואליציה אומר שערוץ 12 זה בסדר, זה לא מובן מאליו. זה כבר לא מובן מאליו היום. תראה, הינה, אופיר מחייך. לא מובן מאליו. לא מובן מאליו. אבל אני רוצה לעבור לנושא הבא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> או, הינה. כן. כן. אני גם לא יודע למה את כל פעם מוציאה אותי מהוועדה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה אפילו לא מכיר את החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שיש שאלות חשובות את מוציאה אותי מהוועדה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן. שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, גלית, אני רוצה לשאול אותך מה עשו לך הערוצים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רון כץ שקרן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשו לך הערוצים? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא ציין את השם שלי, אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם למה ההיסטריה הזאת כל הזמן בכזאת ריצה להיכנס? בואו, בנחת. בנחת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מופיע לוועדה, אתה רשלן, אתה שקרן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך, גלית. ברוכה הבאה לכנסת ישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג על מה מדברים בכלל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, הודעה אישית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוועדות הן במקביל, ולכן בזמן שהייתי בוועדת הכלכלה - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הפרצוף של יש עתיד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בכנס החשוב של מאיר כהן על החינוך ובעוד דברים רבים, את ניהלת ועדה שישבת בה לבד, בלי חבר קואליציה אחד שנכנס לשם. אחד. אחד לא היה שם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי רצה לסגור את 14? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה לפתוח את הפרוטוקולים - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי רצה לסגור את 14? אני לא יאיר לפיד, אני לא סוגרת ערוצים. זה במפלגה שלך, לא אצלי. לא אצלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתרגשי, גלית, אל תתרגשי, אל תתרגשי. אל תתרגשי, גלית. אין שום סיבה להתרגש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לשקר. תפסיק לשקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, מהמקום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שחושפים את האמת - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה פשוט משקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, מהמקום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שחושפים את האמת זה לא סיבה להתרגש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בוא תסביר לי מה בחוק סוגר את 12. תסביר, תסביר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני יכול להקריא לך את חוות הדעת של היועמ"שית שניתנה היום בוועדה, את זוכרת אותה? את זוכרת אותה? בוודאי שאת לא זוכרת אותה, כי זה לא מעניין אותך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תסביר איפה – אתה לא מכיר את החוק, הוא לא מכיר את החוק. אין לך מושג מה החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את יודעת מה הכי מצחיק, גלית? אפילו לא התכוונתי לדבר על זה, כשאמרת "תקשורת" רצת לפה כמו – שכחתי איך קוראים לשד המסתובב הזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג מה החוק. רשלן, עצלן, שקרן, לא מודע, לא מגיע לוועדה, אין לך מושג מה החוק. מה החוק? מה החוק? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלית, את יודעת, כנראה הייתי ביותר דיונים ממך, כשהוא היה בוועדת כלכלה. ואז מצאו את חברת הקואליציה היחידה - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לו מושג מה החוק. אין לך מושג. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר רגע לעצור את הזמן, כי אי-אפשר לדבר ככה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג מה החוק. בוא תיתן שורה בחוק. משפט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז מצאו את חברת הקואליציה היחידה שהסכימה לקחת את החרפה הזאת - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תן משפט אחד מהחוק. תן משפט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלית, את יכולה לכעוס. גלית, את יכולה לכעוס. אני אתן לך את כל חוות הדעת, אם הוא ייתן לי את הזמן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מקשיבה, כולם רוצים לדעת, משפט אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, את רוצה לענות עכשיו או בהודעה אישית אחר כך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הוא ייתן לי את הזמן, אני אקריא את כל חוות הדעת של המשנה ליוע"משית שהייתה היום בדיון והסבירה לך למה החוק לא חוקתי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה היא הסבירה? מה היא הסבירה? למה הוא לא חוקתי? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אי-אפשר לקיים את הדיונים במתכונת שלך. למה הרכב הוועדה הוא לא נכון. למה העובדה שאת מקיימת דיונים באטרף זה לא תקין. למה ברור לכולנו בבית הזה שהחוק ייפול בבג"ץ. לי זה ברור, לשלי זה ברור, אני חושב שלאופיר זה ברור, לכולם זה ברור חוץ מלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע מה החוק. אתה ילד, ילד עצלן, אתה לא יודע מה החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עליתי לדבר על משהו אחר לגמרי, על הפרשייה החמורה ביותר שהתקיימה בתוך לשכת ראש הממשלה. אני לא יודע למה הבית הזה לא התעסק רק בזה מבוקר עד ערב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. היום גילו שבתוך הדיונים הכי רגישים, ב-8 באוקטובר, בתוך האקווריום של לשכת ראש הממשלה, במקום להתעסק בביטחון ישראל, קיבלו כסף מקטר ודבררו אותה. על זה כולנו צריכים לעצור ולקבל תשובות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - הוועדה, אין לו מושג מה החוק, הוא יודע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית, נשמה, את לא חברה בכלכלה, עשינו 100 דיונים שם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - אני רוצה להגיד לך שיושבים פה ח"כים – שלי מגיעה, היא מגיעה, היא יודעת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא תוציאי אותי, אני אבוא לכל דיון. אם את מבטיחה לא להוציא אותי כשאני שואל שאלות, לא תוציאי אותי, אני אבוא יותר. לא תוציאי, אני אבוא יותר, וברוכה הבאה לכנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג, אתה עצלן, רשלן ושקרן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה שאני אוציא לך נוכחות בוועדות? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תן שורה אחת מהחוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רוצה שאני אוציא? את רוצה? אני שואל, את רוצה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, גלית ורון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בפעם הבאה על הדוכן אני אוציא נוכחות בוועדות. כי העלית את הנושא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שורה אחת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא בכלל לא באה לוועדות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יודעת איפה הוועדות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני אתייחס לסגירה של תחנת הרדיו גלי צה"ל, כי בעיניי זה צעד ממש מסוכן ובעייתי בדרך לתהום. המהלך של הקואליציה הוא חלק מתהליך רחב, שבו לאט-לאט הם מנסים להשתלט על התקשורת בישראל. ככה זה עובד. לא סוגרים את הכול בבת אחת וביום אחד. מתחילים בכלי תקשורת אחד, יוצרים תקדים, בודקים את תגובת הציבור, מרדימים את הציבור ואז ממשיכים הלאה. היום זו תחנת רדיו. מחר זה יהיה ערוץ טלוויזיה, מוחרתיים זה יהיה עיתון, אתרי אינטרנט וחדשות. מדובר במהלך מסוכן בצורה בלתי רגילה, כי הוא פוגע ישירות בחופש הביטוי ובזכות של האזרחים לדעת את האמת. תפקידה של תקשורת חופשית הוא לשאול שאלות, לבקר את השלטון ולהציג מציאות אמיתית, גם כשהיא לא נוחה לממשלה. כשהממשלה פועלת לסגור או להחליש כלי תקשורת, היא פשוט שומרת על עצמה. יש להם בעיה עם התקשורת משום שהיא משמיעה קול שלא מתיישר, קול עצמאי, קול שפשוט עושה את העבודה שלו. במקרה של גלי צה"ל, הפגיעה קשה עוד יותר. כי מדובר בבית של החיילים והבית של החיילות. אני שומעת הרבה רדיו. אני נכנסת לאוטו, אני נוסעת הרבה מכרמיאל לירושלים, אני דבר ראשון פותחת גלי צה"ל. 75 שנים התחנה מלווה חיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בבסיסים, בשמירות בלילה, בבתי חולים. אתם יודעים, שני אבות, צביקה, אבא של שאולי גרינגליק, זיכרונו לברכה, שנפל בעזה, ומשה, אביו של הלוחם ענר שפירא, זיכרונו לברכה, שניהם אבות למוזיקאים גיבורים שנפלו במלחמה. שניהם יצאו נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. כשמשפחות שכולות מדברות, מדינה אחראית צריכה לעצור ולהקשיב. אבל זה לא המצב. הממשלה לא סופרת קול שנתן כוח ונחמה למשפחות האלה בשעות הכי קשות של החיים שלהן. ממשלה שמפחדת מתקשורת חופשית צריכה להניח את המפתחות וללכת הביתה. לישראל מגיעה ממשלה שלא עוסקת כל היום רק בעצמה, אלא פועלת לטובת האזרחים באמת, והשינוי יגיע, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שחיתות וריקבון. שחיתות וריקבון זה מה שקורה בלשכת ראש הממשלה וראש הממשלה בראשה. נתניהו, אוריך, איינהורן, פלדשטיין. כבר כמעט שכחנו: לפלדשטיין יש כתב אישום. אוריך יחד איתו באותו כתב אישום על מבצע תודעה – מבצע תודעה אחרי רצח שישה חטופים בעזה, מבצע תודעה שמאורגן ומנוהל בלשכת ראש הממשלה. היום אוריך, בצר לו, מצייץ: "לו אני או מישהו מסביבת ראש הממשלה היינו יודעים שפלדשטיין מדברר את קטר בישראל תוך כדי הונאת ענק של עיתונאים, הוא היה עף מהחלון". נו, באמת, אתה שותף שלו. ואיינהורן, האיש שנעלם אי שם, פוגש פתאום את יושב-ראש הכנסת דרך מקרה באירוע. הכול פה מקרי, דבר אחד לא מקרי – נתניהו, אוריך, פלדשטיין, איינהורן, מבצע תודעה, כסף ממדינת אויב. בעצם, מדינת אויב? אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעדותו כי לא ידע שיועצו יונתן אוריך עבד עם דוחא, אך הוסיף כי אין בזה כל פסול, כי קטר היא לא מדינת אויב. נו, באמת, את זה אומר ראש הממשלה. יש כאן אירוע, ואני מתפלא על אנשי הליכוד, אנשי אמת, אנשים של הימין, פטריוטים. מה אתם רואים מול עיניכם? חבורת אנשים מקבלת כסף מקטר בזמן שראש הממשלה מנהל – הוא – הוא מנהל מבצע תודעה, הוא מנהל אותו וממשיך לנהל אותו. ואתם שותקים. עכשיו, כשאני מנסה להבין מדוע אתם שותקים, לי זה ברור לגמרי; כי מבצע התודעה הזה שמנהל נתניהו, הוא גם עליכם. אתם, גם אתם שבויים. אבל אינכם שבויים בשום מקום אחר חוץ מבכיסא שלכם. חלקכם לא ימצא בשום מקום אחר שמכבד את עצמו עבודה. זאת המציאות, אחרי שלוש השנים שאנחנו עוברים פה איתכם ביחד. כשאתם אומרים – ואני ממליץ לכם, לכו ותראו מה הולך להיות. כשאתם רואים את אוריך מתכתש כרגע, עכשיו, בציוצים, עם פלדשטיין, מעניין מה יגיד איינהורן. ואיפה נתניהו? אותו אחד שהיה זורק את כולם מהחלון? נתניהו שותף מלא כי הוא בראש האירוע הזה. מדינה שמנוהלת על ידי מנהלים שמה שמוביל אותם זה שחיתות וריקבון – ריקבון אישי, ריקבון פוליטי, ריקבון ציבורי. והריח הוא נורא, הריח נודף מכם. עכשיו אני מריח עוד משהו, את ריח הזיעה והפחד. לכו תראו היום טלוויזיה, ונשמע את העדויות שלכם מחר. מחר נתניהו יגיד: אני כן מכיר את פלדשטיין. זוכרים שהוא אמר: לא יודע מי הוא, לא יודע מי הוא? שקרן, זה מה שהוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק הקודמת דיברתי על סיפורם של תלמידי בית הספר שהתארחו היום בכנסת ושאלו את השאלות הקשות שכל אזרח ערבי שואל אותן לגבי הפתרון לסוגיות שאנחנו סובלים מהן. לכן אני גם רוצה לפנות אליהם ואל כל תלמידי בתי הספר הערביים בשפת האם שלהם, להסביר להם מה אנחנו עושים, מה אנחנו מתכוונים לעשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לדעת מה אתה אומר. אין פה תלמידים. אין פה תלמידים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הולך פה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן? אי-אפשר להבין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מנסור, תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כמה זמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, אני מסתדר. את מפריעה לי להגיד לו שהסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירד כבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת. טלי גוטליב, עכשיו תצעקי כמה שאת רוצה. שלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צועקת בנאומים שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תצא, תצא, מנסור, תצא. אני רוצה להגיד לך למה. תצא. חבל שלא תשמע. לי לא מעניין אותי שאתה ערבי, ולא מעניין אותי שווליד טאהא ערבי ולא שעאידה סולימאן ערבייה ולא שאלהואשלה ערבי. מה זה מעניין אותי שאתם ערבים? לא הבנתי מה זה ערבי. אכפת לי שאתם ערבים? לכם אכפת שאני יהודייה, לי לא אכפת שאתם ערבים. אתם תומכי טרור. לא ערבים. ערבי הוא לא האויב שלי. מוטב ידעו ערביי ישראל שאתם לא דואגים להם. אין ערבי אחד בכנסת, במפלגות הערביות, שדואגים לערבים. לא, לא, לא. אתם עסוקים רק בדבר אחד: לצעוק על השר בן גביר, זה מה שאתם עושים פה, בלי להגיע לשום הבנה. נתתי לכם אלף עצות בדבר הזה. זה מה שאתם עסוקים בו – ולתמוך בטרור. זה מה שאתם עושים פה. ערביי ישראל, מוטב לכם להצביע לליכוד, אני מבהירה לכם. אנחנו נגיע איתכם הרי לפתרון. ערביי ישראל אינם אויבים שלנו. הנציגים שלכם, פה בכנסת, אומרים שיש לנו בעיה עם זה שהם ערבים. לא, אין לנו בעיה, בוא, קבל, מנסור עבאס, אני השבוע שמעתי את הריאיון שלך. שמעתי אותו בערבית. דווקא השתמשתי בתרגום. הוא אמר, הצהיר – מנסור עבאס – הצהיר שהוא מתנתק ממועצת השורא. למה הוא אמר את זה? כי האחים המוסלמים, מהם הוא מגיע, עומדים להיות לא חוקיים בארצות הברית, אז הוא הודיע שהוא מתנתק ממועצת השורא. הוא התראיין באל-ג'זירה, ושואלים אותו: מה איך העזת להגיש שאתה מתנתק ממועצת השורא. הוא אומר: לא, זו רק בחירת מילים, שזה יעבור טוב. אני לא מתכוון לזה. אני לא מתכוון לזה. רק אמרתי את המילה הזאת, כי ככה זה עובר טוב. תגיד לי, אדון מנסור, מה נסגר איתך? אתה חושב שאנחנו לא בודקים אותך? לא עוקבים אחריך? באמת אני שואלת. אז אתה תומך טרור, כשאתה עומד כאן בכנסת, אתה עושה מה שהאחים המוסלמים הוגים. ההגות של האחים המוסלמים זה להשתמש בפרלמנט, בפרלמנטים השונים במדינות שונות, בסוף כדי להשליט את השריעה. לי לא אכפת שאתה ערבי. לך אכפת שאני יהודייה. אתה רוצה להביא עליי את השריעה, או חייבר חייבר יא יהוד, זה מה שאתה רוצה. אחמד טיבי התראיין שבוע שעבר באל-ג'זירה. לא אכפת לי שאתה ערבי, אחמד טיבי. אכפת לי שאתה ערבי? אני לא מצליחה להבין את זה. הוא התראיין באל-ג'זירה ואמר, שאין מקום למדינה יהודית. הוא לא מוכן להכיר במדינה יהודית. האדם הזה נמצא כאן תחת סמל מדינת ישראל, ולא מוכן להכיר במדינה יהודית. לא אכפת לי שאתה ערבי. אתה תומך טרור ואסור לך להיות פה. אני גם לא מבינה איך אתה לא מתבייש לקבל מאתנו כסף. אותו דבר ווליד טאהא. אתם עומדים פה בנימוס – אתה נורא מנומס. באמת, אתה רוצה רק שקט ושלווה והכול טוב – ותומך בטרור. אני באמת, אני תוהה בדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שלא יסתכל עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לא לא לא לא, זה לא מקובל. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מקובל עליי. לא אכפת לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא מאשרת, אני מאשר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אכפת לי שהוא מסובב אליי את הגב. זה לא מזיז לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אכפת לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. סדרנים, אפשר להפוך אותו או שיצא החוצה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אכפת לי שהוא מסובב אליי את הגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא קשור אלייך, לא עושים כזה דבר. בכל מקום לא מקבלים את זה, לא משנה באיזה צד זה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שיסובב אליי את הגב, מה אכפת לי? אבל אדוני, באמת, זה לא מפריע לי כהוא זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מפנים את הגב, זה לא מקובל. בשבוע שעבר הוציאו את טלי על כזה דבר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הוציאו אותי על זה. הוציאו אותי על זה? לא, כי הייתי מאוד עצובה שאין לי לייקים. זה למה הוציאו אותי. באמת. אדוני יוסיף לי עשר שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי, עצרתי את הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עצרתי מאוחר קצת. בסדר, לכולם אני מוסיף את עשר השניות. הלוואי שזה רק עשר שניות. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיימן עודה? ואיימן עודה? גדול תומכי הטרור פה בכנסת. אכפת לי שאתה ערבי? החבר של ג'יבריל רג'וב, אכפת לי שאתה ערבי? עזה ניצחה ועזה תנצח? וכשאני אומרת לכם פה בכנסת, כשאני יושבת כאן, בפיליבסטר, ושומעת את מה שהם אומרים נגד לוחמינו ונגד חיילינו - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוסיפו לי. יאללה, אחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאללה רדי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יאללה תגיד לאחותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יאללה תגיד לאחותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יאללה תגיד לאחותך. לאחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - - ווליד טאהא. טלי, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא הפריע לי באמצע הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נגמר הזמן. יאללה, לרדת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז לסכם. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא לא יגיד לי. הוא נמצא בקריאה שנייה, שלישית. לא אמשיך ככה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לרדת. לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אחותך. אחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נמוך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אחותך. שאחותך תרד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נמוך מאוד. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שאחותך תרד נמוך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> החינוך שלך נמוך מאוד. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שאחותך תרד. שאחותך תרד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נמוך, ברצפה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שאחותך תרד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. טלי, הסתיים הזמן. מבקש לסכם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, לסיום - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לסיום, תומכי טרור פה בכנסת, שיורידו את הראש שלהם - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ויתביישו לקבל כסף מהמדינה היהודית - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאללה, לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מדינת הלאום היהודי. לרדת תגיד לאחותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> או אולי מישהו אחר צריך לומר את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, לרדת. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בחייאת. אל תעשי לי עם האצבע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - עם האצבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת בועז ביסמוט – מוותר. חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להחזיר את כולם במנהרת הזמן ל-7 באוקטובר, לפני 808 ימים. עולה על הדעת שמישהו מחברי הכנסת בקואליציה, ב-7 באוקטובר, ובשבוע שלאחר מכן, היה אומר שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית? אני מזכירה לכולם מה אמר חבר הקבינט שר האוצר דאז, באותו יום: עוד מעט יקראו לנו להתפטר, והם צודקים. היה ברור לכולם, קואליציה ואופוזיציה כאחד, שחייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית, כדי לחקור את הטבח הנורא ביותר שאירע למדינת ישראל מאז היווסדה. ובאמת שמענו חברי קואליציה מתבטאים אחרי זה בראיונות: השרה רגב, שקראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, השר אלי כהן, שבכנות אמר שצריכה להיות מוקמת ועדת חקירה ממלכתית, חברי הכנסת מש"ס, שאני מאוד מעריכה, השר ארבל, שאמר שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית, חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה טייב, שהתבטאו בעניין הזה. זה היה סוג של קונסנזוס, בין שזה בא לידי ביטוי באמירות מפורשות, בראיונות, ובין שזה היה מאחורי הפרסה, אבל היה ברור לכולם שכמו שבשנת 1973 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית ליום הכיפורים, כך צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור את אירועי 7 באוקטובר, מה שאירע לפני ומה שאירע תוך כדי, ובטח איך שנוהלה המלחמה. אבל עכשיו, בעזות מצח, בעזות מצח, הקול הוא קול נתניהו אבל הידיים הם ידי קלנר. מביאים לנו ועדת טיוח, ועדת חבלה, לא ועדת חקירה, שנועדה לחבל בחקירת האמת, שנועדה לפגוע בחקר האמת, שנועדה לאפשר טיוח, תיאום עדויות, העלמת עדויות. זה מה שהקואליציה רוצה לעשות. הניסיון להכתיב באופן פוליטי את מסקנות הדוח זה בלתי נתפס, בלתי מתקבל על הדעת, וכל פעם שאני שומעת את זה, ואני שואלת את עצמי: מה מרגישים עכשיו 2,000 משפחות של נרצחים ומעגלים שלמים? מה מרגישות המשפחות של החטופים? מה מרגישות המשפחות של חללי צה"ל הגיבורים ושל הלוחמים הגיבורים שברוך השם שבו הביתה בשלום? איך יכול להיות שהממשלה מנסה למלט את הדרג המדיני מאחריות לטבח ה-7 באוקטובר? ברור לכולם שרק ועדת חקירה ממלכתית - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - עם כל הסמכויות שמעוגנות בחוק, ללא משוא פנים – אדוני, רק משפט אחרון – יכולה להגיע לחקר האמת ולהבין את המחדלים שהביאו אותנו לאסון 7 באוקטובר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מי השר במליאה? אין כזה? אז אני אמתין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין שרים. יש מחסור, יש מחסור בשרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמתין. זה לפי התקנון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר בלי הגבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יכול לדבר בלי הגבלה. הזמן שלך יתחיל כשיהיה שר. הינה השר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. צא. עליי, אין בעיה. קודם כול אני רוצה רק שנסיים את האירוע הקודם, עם כל השיח עם "אחותך". תארו לכם שהיינו מדברים ככה אל ראש הממשלה, בסדר? ואז תארו לכם איך הייתם קופצים כולם, כשהיינו אומרים לראש הממשלה: תוריד את אחותך, אחותך תרד, ואז תעשו את ההקבלה ותבינו. אבל בסדר, את זה אני משאיר לכם, חבורה של פחדנים, שלא יכולים לדבר איתה, אבל תעשו מה שאתם רוצים עם זה. זה שלכם לגמרי, ובהצלחה וחג שמח ושנה טובה. אני רוצה לדבר על לו"ז ועדת הכספים, שקיבלנו עדכון ממש עכשיו. בוועדת הכספים היו שלושה חוקים שמדברים על הטבות מס. האחד – הגיע לפה תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, בהוד והדר, ומלא חברי כנסת מהליכוד. אתה זוכר, אדוני היושב-ראש? ישב פה ביציע, באמת עלו לפה אחד אחרי השני - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היוזם של אחד החוקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אחד אחר השני עלו כל חברי הליכוד. לראות אותם בוועדת הכספים זה אירוע כמו ליקוי חמה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם כאן במליאה הם היו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אתה רואה אותם רק כשיש קולות, מה שנקרא "קולות על הפרק". החוק הזה נכרך יחד עם אשקלון, נוף הגליל, עיר מעורבת, וכמובן יהודה ושומרון, שצבי סוכות הגיש. עשו חבילה אחת, אבל אז גילו שהחוק שצבי סוכות הגיש הוא באמת חוק שלקחו אותו מוונוס והביאו אותו לכדור הארץ, באמת רמת כתיבת חוק שבגדול אומרת – תקשיב, אדוני היושב-ראש – שכל תושבי מדינת ישראל חוץ מעיר אחת או שתיים, שמתחילה באות תי"ו ונגמרת באות בי"ת, תל אביב – רק שם משלמים מיסים. בגדול, זה החוק. אומרים לו בוועדה: תקשיב, אף אחד לא ישלם מיסים במדינת ישראל, צריך לעשות עם זה משהו. בקיצור, חוק הזיה. מכיוון שסמוטריץ' לא יכול, אז תושבי ותושבות אשקלון, אני רוצה שתקדישו תודה רבה גדולה לסמוטריץ' ולשלטון הליכוד, שהעדיף את שלמות הקואליציה שלו, והחוק של הטבת מיסים של 7% לאשקלון נעלם מסדר-היום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בפעם השנייה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר בפעם השנייה, גם בשבוע שעבר, אבל בשבוע שעבר אמרנו: אולי זה נוסח, אולי יחזרו עם איזו הברקה, אולי יעשו איזה הסדרה, אבל בגלל חוק הזוי לגמרי של צבי סוכות – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, סליחה שלא נתתי את שמו המלא – בגלל שהחוק שלו היה ברמה באמת של גן ילדים, שבערך אומרת: אל תשלמו כלום, הכול בסדר, הכול עליי, אז תושבי ותושבות אשקלון, בהצלחה לכם. זה השלטון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עאידה תומא סלימאן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת בינתיים. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית כי היא חוזרת בה מהצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4337/25. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. יש טרנד חדש: חברי וחברות הכנסת בבניין הזה עולים אחד אחרי השני, חברי הכנסת, ומאשימים את חברי הכנסת הערבים: אתם לא עובדים למען הציבור שלכם, אתם לא מדברים על הצרכים של הציבור שלכם, אתם לא נאבקים ואתם לא משרתים אותו. ואני שואלת שאלה: בסופו של דבר אנחנו חברי כנסת שהתפקיד שלנו גם לחוקק וגם לבקר את עבודת הרשות המבצעת. ואני שואלת את כל אלה שדואגים לצרכים של האוכלוסייה הערבית ודואגים שאנחנו לא משרתים את האוכלוסייה הערבית: מה הם עשו למען האוכלוסייה הערבית? מישהו מונע מכם כן לשרת את האוכלוסייה הערבית? מישהו מונע מכם כן לעצור למשל את הפשיעה באוכלוסייה הערבית, בתוך האוכלוסייה הערבית? ראש הממשלה החליט שמי שיהיה אחראי לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל, ביטחונם הלאומי, זה יהיה השר הפשיסט הכי גדול, שהואשם והורשע בתמיכה בטרור, החלטה הזויה בעיניי מלכתחילה, אבל גם אף אחד לא מתחשבן איתו על איך הוא מלבה אפילו את הפשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית, על זה שהגיע במשמרת שלו מספר הנרצחים ל-247 עד היום. אנחנו כבר לא סופרים את הפצועים, אנחנו לא מדברים על הפרוטקשן, שאוכל כל חלקה טובה בתוך האוכלוסייה. והם באים אלינו בטענות: אתם לא משרתים. ואתם, מה אתם עושים? זה לא התפקיד שלכם? אתם לא מנסים אפילו. בעיניי זה כבר הפך למדיניות, מדיניות להשאיר את הפושעים ואת הרוצחים משתוללים בתוך האוכלוסייה הערבית, כדי לפרק את החברה מבפנים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מה הסיבה? התנגדת בחירוף נפש להצעת החוק שלי להחמרת תנאי שחרור בערובה, שאמור לסייע במלחמה בארגוני פשיעה, בדגש על הפשיעה בחברה הערבית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אני יכולה לשבת איתך ולהסביר לך שמכל החקיקה שמתקיימת בתקופה האחרונה – ויש לי מסמך שלם על איך שהחקיקה הזו בעצם לא מונעת את הפשיעה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - והרצון האמיתי מאחוריה הוא דווקא שליטה באוכלוסייה, ולא בפושעים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת שקציני משטרה, ייעוץ משפטי וסוציולוגים וחוקרים לא יודעים, ואת יודעת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תרצה, אני אשב איתך, ותתפלא לשמוע, תתפלא לשמוע, שיש לנו גם כן מומחים, משפטנים, קרימינולוגים, שיכולים לתרום בצורה טובה מאוד לחקיקה שאכן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והשאלה השנייה, אתה יודע מה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא ראיתי אותם בדיונים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לך תשאל למה עצרו הצעות חוק ממשלתיות שהונחו על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה הממשלה הזו עצרה אותם, והם הוכנו על ידי משרד המשפטים וצוותים מאוד מאוד מקצועיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל היקר, קיימתי היום בוועדת העבודה והרווחה דיון בנושא הצעת חוק תשלומים של פדויי שבי. הדיון היה באמת משהו שלא חוויתי בכמעט חמש שנים שאני נמצאת פה. עמוס בכאב, בצער, ובעיקר מאבק, מאבקים שלא פסקו בין משפחות של חללים חטופים לבין משפחות של חטופים חיים שחזרו. נבנו פירמידות של כאב – מלמעלה, מלמטה, מי בתחתית, מי פחות, למי מגיע יותר, למי מגיע פחות. נכנסו לתוך הסיפור גם הלומי קרב, פצועים, משפחות של נרצחים. ואני חייבת לומר שעם כל הניסיון שלי רגע ליישב את הדיון ולשמוע את כולם ולתת לכל אחד את המקום ואת הכאב שלו, זה כמעט היה בלתי אפשרי. ואני חושבת שהפער בין "זאת חנוכה", שציינו אותה היום – זה היום האחרון של חג החנוכה, שבו כל שמונת הנרות דולקים; הם דולקים כולם, הם לא רבים אחד עם השני, הם ביחד מפיצים אור. הכאב שהיה בחדר שבו דנו היה באמת משהו שאי-אפשר לתאר אותו. ולכן אני רוצה לפנות כאן לכל מי שישב אצלי היום בוועדה, או לפחות ייצג חלק מהמשפחות או מהאנשים שלא היו בוועדה אבל חווים את אותה חוויה. ואני מתחילה מפדויי שבי, ממשפחות של פדויי שבי, ממשפחות של חטופים חללים, מפצועים, מהלומי קרב – אנחנו רואים את כולכם, אתם לא שקופים. אנחנו רואים ורוצים לשקם. אני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו נעבור מדיבור של פיצוי ושל קצבאות וגמלאות לדיבור של שיקום. נכון, חלק מהשיקום זה גם קצבאות, זה גם כסף, בוודאי, אבל העיקר הוא שיקום. העיקר הוא לתת לכם את המעטפת, את האדמה, את מה שאתם צריכים כדי להשתקם, כדי לצאת מהכאב הלא יתואר והלא אנושי והבלתי-נסבל הזה. אבל אי-אפשר שאתם כל הזמן תריבו אחד עם השני, כי באמת, אני לא רוצה לומר את הדברים. אבל כן, כנראה החמאס ניצח אם לשם אנחנו מגיעים. אנחנו ניתן לכולכם ונעטוף את כולכם, וכל אחד צריך גם לדעת להכיל את הכאב של האחר. כי הכאב הוא בלתי נסבל, אבל אנחנו רואים אתכם. ואני חושבת שבדיון היום אצלי בוועדה גם ראינו שאין אופוזיציה וקואליציה. ביחד חברי הקואליציה והאופוזיציה הסתכלו עליכם ורצו לתת את הכול ככל שאפשר. ואנחנו נעשה את זה ונתקן. אבל אנחנו צריכים להבין שיש חוקים שהם חוקים ייעודיים לפדויי שבי, ולא למשפחות של חללים. ויש משפחות, וגם בזה אנחנו דנים בוועדה אצלנו, של משפחות שכולות. ואתם מוזמנים להגיע גם לדיון הזה. ואנחנו ננסה להרחיב כמה שיותר כדי לתת לכם את המעטפת הכי טובה שיש כדי לשקם אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כשלפני שבוע פורסם לראשונה על הכוונה למנות או לבחור את חבר הכנסת צבי סוכות לראשות ועדת החינוך, התרבות והספורט, נזכרתי לפתע שב-13 במאי השנה ישבנו ביחד בישיבת ועדת הכספים בדיון על העברות תקציביות וחבר הכנסת סוכות התנגד לתקציב התיאטרון. אז שאלתי אותו מדוע. ואז הוא הודה ביושר שהוא מעולם לא היה בתיאטרון. מעולם לא הייתי בתיאטרון. עכשיו, אני נזכרתי באירוע הזה לאור הכוונה למנות אותו ליו"ר הוועדה. ואני באמת, אני לא רוצה להעריך את הכישורים שלו או הידע שלו בחינוך, ודווקא ראיתי שבספורט הוא בסדר, לפחות בכל מה שקשור לכוח המתפרץ. נכון? ראינו את זה. אבל מבחינתי, בן אדם שמעולם לא היה בתיאטרון, ואני חושב שהתיאטרון הישראלי ללא ספק הוא נכס צאן ברזל של החברה הישראלית, לא יכול לעמוד בראש ועדה כזאת. לא יכול. זה לא יכול להיות האירוע הזה. אבל למה אני מדבר על חבר הכנסת צבי סוכות? אם היום עמד פה שר החינוך של מדינת ישראל – אמרו לי שזה שר החינוך, כי ראיתי מישהו שמשתולל ומקלל ומנבל את הפה וצועק. שאלתי: מי זה? אמרו לי שזה שר החינוך, שקוראים לו יואב קיש. אני בעיקר עליתי כדי לומר שאיש שמעולם לא היה בתיאטרון לא יכול לעמוד בראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. והבן אדם שמשתולל, מקלל ומנבל את הפה מעל בימת הכנסת, לא יכול להיות שר החינוך של מדינת ישראל. ואני מתבייש. אני שוב אומר לפרוטוקול שאני מתבייש שזה שר החינוך של הבנות שלי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גלית, אז אולי אפשר לבטל את ההודעה האישית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני נרגעת מהר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תוציאו את הזה, אז כאילו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כבר הוצאתי את העצבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גלי, גלי, גלי, גלי, היועצת המשפטית המודחת. למה את חושבת שכולנו מטומטמי חוד? הינה מה שגלי שלנו אומרת על ועדת חקירה לאומית: המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים – עכשיו, כולנו יודעים שכשאומרים מהותי זה כי אין לי שום טיעון חוקי או משפטי, אז במרחב של הסבירותי, אני אומרת מהותי, כן – שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחי אמת, תוך העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית. אז האמת, גלי שלנו, שאנחנו לא מטומטמים, וכולנו יודעים בדיוק מה את עושה. המתווה ה- so called "ממלכתי", שבו חברך הטוב, שאגב הגן עלייך בגופו ממש עכשיו מפני חקירת הפצ"רית, וממש בגופו, עיכב את החקירה למענך, כדי שלא נגיע אלייך – את יודעת שבמתווה הממלכתי, יצחק עמית ישמור עלייך. ומפני מה הוא ישמור עלייך? מפני משפט אחד: אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. המשפט הזה הוריד את ישראל לשאול. המשפט הזה גרם לישראל להפוך למדינה אלימה. ממדינה שומרת חוק למדינה שבה אי-אפשר לצאת החוצה מרוב אלימות. אנשים פגעו במכון מחקר – אין כתב אישום; אנשים פגעו בשרים – אין כתב אישום; אנשים גנבו טנקים – אין כתב אישום; אנשים איימו על ראש הממשלה בחבל תלייה, איום מפורש לרצח – אין כתב אישום. גב' גלי בהרב מיארה, אין כתבי אישום, עשתה הכול כדי שהכאוס והאנרכיה אינשאללה יפילו את הממשלה, שהיא עלק היועצת שלה. אז הגב' גלי בהרב מיארה, אנחנו לא ניתן לאתרוג הנחמד הזה להתרחש. כשאת מתנגדת למתווה שלנו זה לא כי את רוצה את חקר האמת – כי את מתה מפחד. את מתה מפחד שנאמר את האמת ושתהיה ועדת חקירה שאשכרה תחקור את החלק הקריטי והאקוטי שלך בטבח שקרה פה. את הובלת את מדינת ישראל אל עברי פי פחת. את גרמת למדינה, שעד אז, עם כל חילוקי הדעות, ידעה לשמור חוק, ידעה לשמור על יחסים יציבים – גרמת למדינה הזו לבעור בכוונה תחילה. יש לך אחריות, והאחריות הזו תיחקר, וכל השקרים המהותיים שלך נגד ועדת חקירה אמיתית – שלוקחת את שני צידי המפה הפוליטית, ולא רק את הצד שלך ואת השמירה שלך, דרך השופט העליון שמינה את עצמו – זה לא יתרחש. יש פה עם, העם דורש צדק, העם ייקוב את הצדק, ואת, גברתי, מפחדת בצדק רב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, לא צריך למחוא כפיים. תודה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נעשה קצת shift בשיח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה נעשה? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> shift, תזוזה כזאת לשיח אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, shift. עובר מאנגלית, לעברית, לערבית. אני מנסה להיות מרוכז. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לדבר דווקא על נושא אחר, שלא כל כך מעניין הרבה את חברי הכנסת כי זה לא מוביל אותם להיבחר, אולי, בפריימריז, אבל זה נושא חשוב לציבור. אני רוצה לדבר על נושא ההשמנה. בזמן האחרון קיים שיח מאוד מסוכן סביב ההשמנה, בלי להתחשב באנשים השמנים. נכון שהשמנה היא לא בריאה ויש להילחם בתופעת ההשמנה ברמה המערכתית, אך יש נטייה להאשים את השמן ולא לוקחים בחשבון את המחיר הרגשי הכבד ואת התנאים הסביבתיים והחברתיים של אותו אדם. המצב הופך להיות מורכב כאשר מדובר בהשמנה על רקע גנטי. יש השמנה שהיא בעצם כתוצאה מתסמונת או מחלה, כמו מחלות נדירות, כדוגמת תסמונת שנקראת ברדט-בידל, שאני מלווה כיושב-ראש ועדה, יושב-ראש השדולה למחלות נדירות, כבר שנתיים. כאשר מופנה לעג לילדים הסובלים מהשמנה גנטית, הם סובלים כפליים, כי לא משנה מה הם יעשו – דיאטה מותאמת אישית, ספורט, או אפילו יצומו – הם ישמינו, כי זו התסמונת שלהם. הילדים החולים בברדט-בידל לא סובלים רק מהשמנה, אלא גם מלקות ראייה, סוכרת ועוד מחלות אחרות. הם צריכים התאמות מיוחדות במערכת החינוך, כמו תלמידים רבים החולים במחלות נדירות. אבל לשמחתי, ניסים, לאותם חולים יש תקווה, יש פתרון ויש טיפול תרופתי, ואני כולי תקווה שהתרופה הזאת, השנה יכללו אותה בתוך הסל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת שלי טל מירון, נוכחת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, עם כל הטירוף שקורה היום במדינת ישראל וכל הנושאים הבוערים, חשוב לי לשים רגע זרקור על מה שקורה כרגע עם תעשיית הקולנוע ואמירותיו של שר התרבות והספורט. אני חושבת שאנחנו חייבים רגע להתייחס לזה, זה נושא חשוב מאוד. אני רוצה להזכיר לכולם את דבריה של השרה רגב, שאמרה: מה שווה לנו התאגיד אם אי-אפשר לשלוט בו? על אותו משקל, זה מה שאומר לנו בעצם שר התרבות והספורט: מה שווה הקולנוע, אם אי-אפשר לשלוט בו? ההחלטה של שר התרבות לבטל את תקציבי הקולנוע הישראלי אינה מדיניות תרבות, זאת לא רפורמה, וזה בטח לא מהלך מקצועי. זו ענישה, זו נקמה אישית, שמוסווית כאיזה סוג של עיקרון. שר שמחליט לשלול תקציב של 130 מיליון שקלים מענף שלם, לא בגלל כשל מקצועי – לא בגלל שחיתות, לא בגלל בזבוז כספי ציבור, אלא בגלל ביקורת, חרם או אי-נוחות פוליטית – חוצה קו אדום מסוכן. זה ממש לא ניהול אחראי, זה שימוש בכוח כדי להשתיק. הכסף הזה הוא לא מתנה ליוצרים. הוא מעוגן בחוק הקולנוע, הוא מחולק לפי תבחינים מקצועיים, הוא מנוהל על ידי קרנות עצמאיות. הוא מחזיק תעשייה שלמה – אלפי עובדים, מפיקים, שחקנים, אנשי סאונד, תאורה, עריכה, ספקים ויוצרים רבים, גם בפריפריה – שאין להם גב כלכלי אחר. ביטול התקציב הזה לא מעניש קומץ של אומנים, הוא פוגע באלפי משפחות ישראליות, הוא מקפיא הפקות שכבר יצאו לדרך, הוא מפר התחייבויות, הוא משדר מסר מסוכן לכל תחום התרבות בישראל. מי שלא מיישר קו אידיאולוגי ישלם מחיר כלכלי. זה גם מהלך חסר אחריות כלכלית. קולנוע הוא תעשייה שמייצרת תעסוקה, השקעות, שיתופי פעולה בין-לאומיים והכנסות, אומנות, יצירה. בעולם כולו מדינות נאבקות למשוך הפקות, אצלנו מאיימים לפרק מערכת שעובדת רק כי לא מחאו כפיים בטקס. וזה אולי החמור מכול. זה מסר לעולם שישראל מצמצמת חופש יצירה, מחלישה תרבות ומענישה אומנים על עמדותיהם. זה פוגע בכוח הרך של המדינה, דווקא ברגע שבו הוא קריטי. זו פגיעה בדמוקרטיה וערכיה. ממשלה חזקה לא מפחדת מביקורת. שר חזק לא מעניש את עולם התרבות. דמוקרטיה שמענישה יצירה, מענישה בסוף את עצמה. וראיתי שכבר היום יצא מכתב לאיגודי התרבות הנתמכים בתקנת איגודים מקצועיים של משרד התרבות והספורט, שבהתאם למדיניות של השר לא ייפתח קול קורא. זה כבר קרה היום. ואני רוצה להגיד לכם שלשיטת המימון של הקולנוע בישראל השפעה ברורה על מספר הסרטים ועל היקף תעשיית הקולנוע הישראלית. מקום המדינה עד 1960 נעשו בישראל 13 סרטים בלבד. בסך הכול, מהקמת המדינה עד שנת 2000 – 463 סרטים, ואחרי הסדרת חוק הקולנוע, ואיתו תקציב הקולנוע, הייתה תנופה אדירה של יצירה קולנועית, ובין 2001 ועד 2017 – 372 סרטים עלילתיים באורך מלא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד: אסור לנו להשתיק את עולם הקולנוע. אנחנו צריכים לעודד את עולם הקולנוע, לעודד את עולם היצירה, בלי קשר לעמדות פוליטיות ובלי קשר - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לאיזו ממשלה מכהנת, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. שר – מסכם או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 24 בעד, שבעה מתנגדים, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. להוסיף את השם של חבר הכנסת איימן עודה נגד – לפרוטוקול, כמובן. אני מזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן להודעה אישית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מוותרת, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' כ/1158; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 229; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אזרחי ישראל, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שיזם חבר הכנסת אריאל קלנר. הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מבקשת לחוקק מחדש את החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה כפי שהיה בתוקפו עד לסוף אוקטובר 2025, בכמה שינויים שמייד אפרט. כזכור, חבריי חברי הכנסת, בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום לחרבות ברזל במטרה למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר בישראל. בחודש נובמבר 2023, ובהתאם לסמכותו מכוח התקנות, הורה שר התקשורת על הגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. לא היה ספק שערוצי התקשורת מנצלים את הקשר שיש להם עם הציבור, גם אצלם במדינה וגם אצלנו. באפריל 2024 חוקקה הכנסת את החוק למניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה, וזאת, אדוני היושב-ראש, לאחר דיונים ממושכים בוועדה לביטחון לאומי, שעמלה רבות על גיבוש ההסדר הקבוע בחוק כדי שיהיה מידתי ומאוזן. חבריי חברי הכנסת, החוק שנקבע כחוק מסגרת קבע כי לשר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה, הסמכות להורות על הטלת הגבלות מסוימות על ערוץ זר. זאת, אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בו פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. מגבלות אלה כללו הפסקת שידורי הערוץ בטלוויזיה, סגירת משרדיו של הערוץ, תפיסת מכשירים שמשמשים לאספקת תכנים והגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ. עוד נקבע כי ההוראות האלה יינתנו רק לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת לפחות חוות דעת מקצועית אחת או יותר מגורמי הביטחון המבססת את התשתית העובדתית בדבר פגיעתו של הערוץ בביטחון המדינה. כמו כן, נקבעו מסגרות זמנים לתוקפה של ההוראה ולהבאתה לביקורת שיפוטית. לקחנו בחשבון, אדוני היושב-ראש, גם את ההיבט של חופש הביטוי וחופש העיתונות. ההסדר נקבע כהוראת שעה והוארך מעת לעת, ובפעם האחרונה נקבע כי תוקפו יהיה עד ליום 30 בנובמבר 2025, י' בכסלו התשפ"ו, או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. חבריי חברי הכנסת, בחודש אוקטובר האחרון ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לא הוארכה, ומשכך, פג תוקפו של החוק הישן, אך לא פגה תוקפה של הסכנה. הרשתות הזרות המשתפות פעולה עם ארגוני הטרור הן האויב העכשווי על הגדרות. הדיונים שנערכו בוועדה לביטחון לאומי לאישור הנוסח של הצעתו של חבר הכנסת אריאל קלנר לא הותירו מקום לספק: לא מדובר פה בעיתונות תמימה או בביקורת לגיטימית אלא בפעילות שיטתית, מוכוונת, מכוונת ומתמשכת של ערוצי שידור זרים שפועלים נגד מדינת ישראל, ללא קשר, מכובדיי, למצב חירום או מלחמה. בפני הוועדה הוצגו נתונים ברורים מגורמי הביטחון שלפיהם שידורים אלה כללו הסתה ישירה, האדרת מחבלים, תעמולה עוינת, חשיפת פעילות, חשיפת נקודות תורפה בכלי הנשק הישראליים ומיקומי כוחות בזמן אמת. כל זאת היוו פגיעה ממשית במאמץ הביטחוני של המדינה. חבריי חברי הכנסת, עוד הובהר כי פעילות זו יצרה סיכון ממשי לחיי אדם, וכי קיימת אינדיקציה ביטחונית חד-משמעית לכך שחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון נפגעו ואף שילמו בחייהם בעקבות מידע ותכנים ששודרו בערוצים הללו. הוועדה, אדוני היושב-ראש, קיימה דיונים רבים בהצעה המעודכנת על מנת להגיע להסדר הראוי, אשר יוכל לתת מענה לצורכי השעה המתמשכים, תוך שמירה על המנגנונים המידתיים, ובכלל זה מנגנון הביקורת השיפוטית, אשר היו קבועים גם בהוראת השעה. על כן, הצעת החוק המונחת לפניכם, חבריי חברי הכנסת, מבקשת לאמץ את המנגנונים שהיו קבועים בהוראת השעה בכמה שינויים, ואלה עיקריהם: מוצע להרחיב את סל ההוראות הקיים, היכול להינתן על ידי שר התקשורת, כך שיוכל להורות לגוף שפעילותו העיקרית הפצת תוכני משתמשים באמצעות האינטרנט על הגבלת הגישה לשידור הערוץ בזמן אמיתי במסגרת שידור קבוע ורציף. כך, חבריי חברי הכנסת, ניתן יהיה לפעול גם נגד שידורי הערוצים במסגרת רשתות חברתיות. כמו כן הצענו כי הממשלה או הקבינט יהיו רשאים להנחות את שר הביטחון להורות על ביצוע פעולות טכנולוגיות שבסמכותו לפי כל דין כדי למנוע קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר גם באמצעות לוויין בשטח ישראל וביהודה ושומרון, וזאת בלבד שלא ייפגעו שידורים של ערוץ אחר שלא ניתנה לגביו הוראה שכזאת. לסופו של עניין, באשר לסמכות התפיסה של מכשירים המשמשים לאספקת תוכני הערוץ, בחוק במתכונתו הקודמת הייתה הוראה האוסרת חדירה לטלפונים סלולריים, אם נתפסו. הוספנו בהצעת החוק הזו גם הבהרה כך שתיאסר חדירה גם למחשב או לחומר מחשב, אם נתפסו. בנוסף, הבהרנו כי אין לתפוס ציוד שעיקר תכליתו שימוש אישי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באשר לתוקף ההוראות שייכנסו ביחס לערוצים, הצענו כי כלל ההוראות יוכלו לעמוד לתקופה שלא תעלה על 90 יום במקום 60 ימים כפי שקבע החוק במתכונתו הקודמת. כמו כן הצענו – וזאת נקודה חשובה – כי משטרת ישראל תתווסף לגורמי הביטחון אשר יכולים להגיש חוות דעת שעל בסיסה ניתן להפעיל את הסמכויות הקבועות בחוק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוועדה עמדה בדיונים השונים על כך שחופש הביטוי וחופש העיתונות, שהם מהערכים החשובים והמרכזיים ביותר במדינה דמוקרטית, לא ייפגעו. עם זאת, גם שלא בעת מלחמה בעצימות גבוהה, הצורך למנוע פגיעה בביטחון המדינה ובאזרחיה והחשיבות של השמירה על חייליה עודם קיימים. משכך סברה הוועדה כי יש לקבוע את ההסדר כהוראת שעה למשך שנתיים, עד ליום א' בטבת התשפ"ח, 31 בדצמבר 2027. תקופה זו, אדוני היושב-ראש, תאפשר לוועדה לבחון את חיוניות ההסדר והצורך המתמשך בו גם שלא בעת מלחמה עצימה. מכובדיי, אני סבור כי מדובר בכלי חיוני שיש בו כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. הוא משקף איזון ראוי ומידתי בין השמירה על ביטחון המדינה לבין חופש הביטוי. להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אי-אפשר לסיים את ההקראה הזאת בלי להודות לצוות הייעוץ המשפטי, שעשה עבודה מדהימה, בראשות עידו בן יצחק ועדן בן ארוש – באמת הצליחו להביא פה את החוק המאוזן וההגיוני ביותר – להנהלת הוועדה בראשות לאה גופר ולאנשי משרד התקשורת שליוו את התהליך הלא-פשוט הזה עד לחקיקתו. עד כאן. תודה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה - - - אסור להכניס למליאה. ראית את זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו החולצה של זה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה סבבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בית"ר זה טוב, לא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, בסדר. תראו, מירב יושבת, ובאוזנייה – כולם שומעים את הריאיון של פלדשטיין, אני מניח. זה באמת אירוע הזוי שאנחנו יושבים פה, וכאילו כלום. עוד יום במדינת ישראל שבו יועצי ראש הממשלה – איך זה היה? אתם זוכרים שכשהתפרסם כל האירוע עם פלדשטיין, עשו לו גלעד שליט – "כולנו פלדשטיין". אתם זוכרים את זה? ואמר יושב-ראש הכנסת שזה אלפרד דרייפוס, לדעתי, של הפרקליטות, או משהו כזה. אבל עכשיו צרצרים. עוד יום במדינת ישראל שבו היועצים של ראש הממשלה, באמת, יושבים ופשוט מנסחים לעצמם מציאות וכולם אוכלים את הלקרדה, כאילו הכול, הכול רגיל – בשכר נאה של 18,000 דולר בחודש אוריך קיבל, לדעתי. אבל בסדר, מה אני אגיד לכם? כאילו, הכול נורמטיבי כבר במדינה. הבנתי שביום שני הבא יש כנס, חבר הכנסת גלעד קריב, על קטרגייט. הוזמנת כבר לכנס? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלת קטר עוד לא הזמינה אותי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו. אז שגרירות קטר. רגע, אני אראה מי עושה את זה: חדירת קטרגייט לקודש-הקודשים במדינה – של נעמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא בשבוע הבא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ב-12 בינואר, סליחה, עוד שלושה שבועות – אודי לוי ו"צלצל". באמת, אין, אין מה, אין, אין מה, אין, אין. הכול ידוע, הכול נורמטיבי, מדינת ישראל יושבת, ויועצי ראש הממשלה מספרים לנו איך הם תפרו פשוט ידיעות, בשליחות של קטר – שהיא לא מדינה ידידותית, היא מדינה מסובכת. כמו מערכת היחסים בפייסבוק,It's complicated . << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר’ מדינה מורכבת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, היא מורכבת. אנחנו לא בטוחים מה קורה באירוע. אבל הקטע הבאמת-הזוי – אף אחד מכל קואליציית הדגים הקפואים, לא מדבר על זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה יש לך עם דגים? לקרדה, דגים קפואים, תעשה קידוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הקשר, קידוש עם לקרדה? אתה עושה קידוש עם לקרדה? אני פחות אוכל בשר וגם פחות דגים, כבר 15 שנים שלא. אבל בסדר, עזוב. מה אני אגיד, "הפרות הקפואות", לא, נכון? זה הביטוי הנכון. אבל אף אחד לא מדבר. אני רק רוצה לתאר לעצמי, אם בלשכה של מיקי לוי היה מישהו שמקבל 18,000 דולר בכל חודש מקטר, לא בזמן שלום אלא בזמן מלחמה – סטנדרטי לחלוטין. אני רוצה לדעת אם בלשכה של מיקי לוי, סליחה שאני לוקח אותך כדוגמה, כן? באמצע מלחמה היו מוציאים הודעה מיושב-ראש הכנסת לשעבר ויושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה שמנוסחת על ידי הדובר של קטר, האם הייתם גם כאלה כל כך נחמדים ודובוני אכפת לי, וחס וחלילה, לא מדברים על זה ורוצים לתת להליכים המשפטיים והחקירתיים להסתיים. אתם כאלה נחמדים, אף אחד מכם לא מדבר על זה. אבל על מה כן? על גלי. עלה לפה קודם חבר כנסת שדיבר על ועדת החקירה הממלכתית שממנה זה שהיה ראש ממשלת 7 באוקטובר לעד, והוא האשים את רבין באוסלו. שם אנחנו – כשהייתי בן חמש, אולי, אני יצקתי את המסד ל-7 באוקטובר. הוא עולה ולא מתבלבל. אמרתי, למה אתה נעצר באוסלו, בוא נלך לסייקס-פיקו. אני רוצה לפה את סייקס-פיקו, ואני רוצה להבין בדיוק על מה ולמה, איך הם סרטטו את הקווים. בספר הלבן של מקדונלד, איך יכול להיות שככה זה נכתב? למה אתם תמיד הולכים על ה-obvious, על ההיסטוריה הקטנה? בואו נדבר על השלטון של הממלוכים פה גם. למה אתם תמיד צנועים וחושבים בקטן? זה פשוט אין לתאר את איך שאתם מסתכלים עלינו. יושבים כמו איזו חבורת בזוקה, ומה נעשה? בואו נסתלבט על כולם. נכון שאני כבר ראש ממשלה 20 שנה, אבל עזבו, אני אגיד שנעשה ועדה פריטטית, אתם תבחרו, אנחנו נבחר, ואם אתם לא תרצו, אז אני אבחר. ואני אגיד לכם גם מה לחקור, איך לחקור, כמה לחקור, אבל נוסיף את המילים "לאומי" ו"ממלכתי", ואז זה יתקבל על כולם. ואם לא, אז אוריך יתפור לנו איזה סלוגן, ואז בטוח כולם יאכלו את זה. אין, אין, אין לתאר אתכם. תגידו, בנושא אחר, מה שנקרא. אתם חושבים שמישהו מכאן היה באוהל של סגן ראש עיריית קריית שמונה היום? אתם חושבים, מישהו היה? לדבר איתם זה לדבר אל קטר, בערך אותה תשובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שכחו איפה זה קריית שמונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה רוצה לספר לנו למה אתה רוצה לדבר עם קטר כל הזמן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בדוחא, בדוחא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדבר עם קטר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אמרת שלדבר איתם זה כמו לדבר עם קטר. מאיפה אתה יודע? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אין לי תשובה. מחייג, אין תשובה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מדבר עם קטר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עם גלי? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה עם גלי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזמן לא דיברת על גלי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יודע שראש עיריית קריית שמונה התראיין ואמר שהוא שלח מכתב לכולם ואני היחיד שעניתי לו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הוא שולח לך מכתב? פשוט תדבר בוואטסאפ. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אוה, עכשיו השאלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, רוטמן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מחר הוא מפצל לשניים לא לשלושה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה משנה, אתם הרי לא עונים. אתם לא יכולים לעזור גם אם אתם עונים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זה "אתם לא עונים"? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לקטר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה שאני אענה לקטר? תשמע, רוטמן, אתה בן אדם מוזר. אתה התכוונת לקריית שמונה ואמרת קטר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אמרתי לך קטר. אמרת שאתה מתקשר אליהם והם לא עונים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה שאני אענה לקטר, יא מוזר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני גם לא עונה, למה התקשרת אליהם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי עונה לקטר? למה אתה מוזר? רוטמן, למה אתה צריך להיות מוזר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה התקשרת לקטר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי התקשר לקטר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה אמרת שהתקשרת לקטר ואין תשובה. אתה לא מקשיב למה שאתה אומר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אמרתי שאיתכם זה כמו לדבר אל קטר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מה שאתה אמרת. אמרת: אני התקשרתי לקטר ולא הייתה תשובה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, רוטמן, זה גם לא מוביל למשהו מצחיק, לא יצא מזה כלום. שחרר מזה פשוט, בדיוק, תשתה, הכול בסדר. עזוב, אין פה יציאה. תושבי ותושבות קריית שמונה – טוב, הלך שר הצפון. העבירו את שטח הפעולה שאחראי על שיקום מינהלת תנופה למשרד ראש הממשלה. כן, אז רציתי להתעדכן – אולי בסיכום שלך תעדכן אותנו: אם העבירו את שטחי הפעולה, למה אתה נשארת באוצר? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> נאור, אולי פעם אחת תדבר על משהו שבדקת ואתה מבין? פעם אחת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא העבירו? לא, לא העבירו? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> תקרא את ההחלטה, תבין - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבירו? אז תגיד, נו, תתקן אותי, אין בעיה. העבירו או לא? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> השר אלקין? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבירו או לא? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> השר אלקין, הוא דיבר פעם אחת על משהו שהוא מבין? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבירו או לא? העבירו או לא? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> הבנת הנקרא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תיתן לי שיעור, אתה יכול לתקן אותי בלי לתת לי שיעור. העבירו את שטחי הפעולה של מינהלת תנופה למשרד ראש הממשלה? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> מינהלת תנופה נשארה במשרד האוצר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא העבירו? מה העבירו למשרד ראש הממשלה? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> אחריות על היערכות לרעידות אדמה. רעידות אדמה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין מצב. זה לא היה זה. זו הייתה ההחלטה? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מצב. אני אמצא את זה, כשאני ארד אחרי זה, אבל לא נורא. אתה יכול פשוט לתקן אותי, לא צריך יותר מדי פתוס, אתה יודע. << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> מינהלת תנופה נשארה במשרד האוצר, תקרא את ההחלטה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה העבירו את זה הזה על הצפון? רק את ההיערכות לרעידת אדמה העבירו, בצפון, למשרד ראש הממשלה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כדי שמה יעשו עם היערכות לרעידת אדמה? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו בשעת שאלות? אז אני אעלה ואענה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא חייב לענות, הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע, נשארו לך עוד 45 שניות, אני מקווה שהתחלת את הנאום כבר. זה הנאום? אני לא מרגיש את הנאום בזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש את עשר הדקות מההתחלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאללה, סגור. לא באמת, תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא באמת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא באמת. לא משנה. הייתי שמח דווקא – לא משנה, עכשיו אתה בשיחת טלפון, אבל בוא תפרט לי מה עשיתם בשנה וארבעה חודשים מאז שהסתיימה המלחמה בצפון, ולמה עדיין עסקים שם לא קיבלו – קיבלו הודעות חוב על ארנונה; לא קיבלו שום החזרים במסלול האדום; לא קיבלו שום הבטחה או יכולת לקיים את העסק בשנה הקרובה; לא הזרמתם שום החלטת ממשלה – לא משנה, אתה בצד, לא נתייחס – לא הזרמתם כמעט שום החלטת ממשלה מלבד 15 המיליארד, שגם את זה עדיין לא חילקתם. אבל אני שמח, כי אני בטוח שאתה היית באוהל בצפון, והיית הרבה בצפון, אתה כבר בערך השר הרביעי שאמור היה להיות בצפון יחד עם כל הפרויקטורים של הצפון, מצ'ייני ועד כל חילופי האישים והתפקידים שעשיתם שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדיין, בסוף – משפט אחרון – עדיין, בסוף תושבי קריית שמונה באים וזועקים לעזרה. אבל אתם מבינים רק כשמדברים איתכם דרך הקלפי. ואני מקווה שהם יראו לכם – אם בדגים עסקינן – מאיפה הדג משתין, בבחירות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי. מוותרת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נאור, אתה רוצה שאני אקח אותך לסיור באקווריום פה? אתה חבר כנסת - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, אני חושב שהסיום שלי היה מושלם הרגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני צופה כרגע בריאיון עם אלי פלדשטיין, שאותו נתניהו הגדיר כציוני ופטריוט, ואז זרק אותו - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - נזכר שהוא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואז זרק אותו מתחת לגלגלי האוטובוס. קודם כול, אני מציעה לכולכם לצפות, זה ב"כאן", באפליקציה של כאן בוקס – אפילו גם לכם – כדי להבין. ואגב, צריך להגיד, הוא לא הדובר הצבאי של נתניהו, אלא הוא יועץ תקשורת. צריך להגדיר אותו. אני ממליצה לכולם לצפות, כי זה פשוט ריאיון מרתק. אבל לכל אלה שאין להם זמן לצפות, או בשביל פרוטוקול הכנסת, אני רוצה להגיד לכם כמה דברים שראיתי עד עכשיו. קודם כול, צחי ברוורמן – צריך לומר שהוא לקח את אלי פלדשטיין לחניון בקומה מינוס ארבע בקריה. אני לא אטעה אם בימים הקרובים תיפתח נגדו חקירה פלילית על שיבוש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו ברור למה האיש בדרך לשגרירות בלונדון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ללונדון. אין לזה שום הסבר אחר. אני אומרת לך, הבן-אדם הזה לקח את אלי פלדשטיין למינוס ארבע בקריה באישון לילה כדי לשאול אותו על שישה שמות. אחד מהשמות היה ארי רוזנפלד הנגד. הוא שאל את פלדשטיין – אני אעשה לכם קיצור, הפרקים הקודמים – והוא שאל אותו אם הוא מכיר. ליטרלי שיבוש, ליטרלי התנהגות של מאפיה. כשפלדשטיין התעקש שהוא לא מכיר אותם, אז הוא הכניס את הפתק לכיס, אגב, לא לפני שהוא זרק את כל הטלפון - - - ניצב במשטרה. אם זה לא שיבוש, אני לא יודעת מה שיבוש. לא פלא שהוא בדרך ללונדון, כי לדעתי, אני רק בהתחלה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בלונדון הייאוש נעשה יותר נוח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייאוש יותר נוח, בלונדון אנשים יותר נחמדים, לפי השיר של חוה אלברשטיין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אולי נחפש את הטלפונים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לדעתי יש כאן עם צחי ברוורמן אירוע עצום של שיבוש, התנהגות מאפיוזית לחלוטין. ואני רוצה להגיד לך משהו. שתדע שזה מעניין מאוד, זה מאוד מעניין, אני ממליצה לך ממש לצפות בזה. אבל לטובת הצופים בערוץ, שצופים בערוץ 99, לא בכאן 11 – רק שתדע את האירוע הזה. אלי פלדשטיין ניסה כל הזמן לעבוד אצל נתניהו, לא עבד. ואז ב-11 באוקטובר טופז לוק אמר לו: תבוא. הוא שם מדים, שתבין, הוא שם מדים, הוא ממש הרגיש שהוא – אוקטובר 2023, אבל כשהוא הגיע ללשכת נתניהו, אני אעשה לך את זה בקצרה, לא יכלו להעסיק אותו כדובר מדיני, הוא נפסל על ידי השב"כ בגלל עניין של סמים. ומכיוון שהם לא יכלו להעסיק אותו כדובר מדיני, אז מה שהם עשו, הם אמרו לו: תשמע, אתה תוציא חשבוניות. תראה כמה זה – אני מדברת אליך, כי אתה, מה שנקרא, יש לך שנים במשטרה. אמרו לו: אנחנו לא יכולים להעסיק אותך בגלל שהשב"כ לא מאשר לך את הסיווג, אז אנחנו מבקשים שתוציא חשבונית, ומשרד ההסברה ישלם לך. אני יודעת שזה לא מטריד אותך, אבל זה מאוד מטריד. עכשיו, מה שקרה זה שפלדשטיין עבד עם נתניהו, רץ איתו למקומות, הלך איתו, רואים אותו בכל הצילומים. אממה, כשהוא הוציא את החשבוניות למערך ההסברה, הוא לא קיבל את הכסף. לא קיבל, לא העבירו לו וכל זה, היה בלגן עם הכסף. גלעד, אתה יודע שפלדשטיין הוציא חשבוניות, כי לא יכלו להעסיק אותו, השב"כ פסל אותו בגלל הסיפור עם סמים, אז הוא הוציא חשבונית, והוא לא קיבל את הכסף. אז אדון שרוליק איינהורן, ממקום מושבו בבלגרד, איפה שהוא נמצא, אמר לו: אל תדאג – תבין כמה האירוע הזה הזוי – אמר לו: אי-אפשר להעביר לך כסף ממערך ההסברה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה אותו שרוליק שהתארח עכשיו בשגרירות בוושינגטון ונפגש עם יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אכן. אז רק שתדע ששרוליק אמר לפלדשטיין: אנחנו לא יכולים להעביר לך את הכסף, אז אנחנו מבקשים ממך שתוציא חשבוניות, אבל אל תדאג, אנחנו נדאג להעביר לך את הכסף. אתה שואל, עד היום, מי שילם לפלדשטיין את הכסף? אתה יודע, כי הוא עבד – אתה יודע מי שילם לו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, טוב ששאלת. קוראים לו, אני מדייקת פה, ג'יי פוטליק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה שאי-אפשר לחקור אותו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. בעצם מי ששילם את הכסף זה בירגר, העובד שלו. עכשיו, ג'יי פוטליק, אתה יודע, היה מחובר לאמריקאים. אבל של מי הוא? עובד של איזו מדינה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> של קטר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אזרח כבוד של דוחא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת שפלדשטיין – והוא אומר: אל תקראו לי דובר צבאי, אני יועץ תקשורת – שכיתת רגליו עם ראש הממשלה נתניהו, קיבל את הכסף מבירגר, שבעצם עובד של ג'יי פוטליק – עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו – שהוא עובד של קטר והוא מתווך קטרי, והוא לא מסתיר את זה שהוא לוביסט של קטר. תשמעו, מי שלא יצפה – אני מציעה לכל חבר כנסת – פה, במחלקת ההתעלמות מהעובדות, אף אחד כנראה לא יצפה בפלדשטיין מדבר, אבל מי שעשה את החיבור זה איינהורן. אגב, צריך לומר, אתה יודע מי חיבר את פלדשטיין לאיינהורן? שאלה לקהל. אל תגידו לי, אני אגיד לכם. כמובן, לשכת נתניהו, אוריך. עכשיו, תראו, אני לא מצליחה להבין איך אדם כמו פלדשטיין – אגב, הרצי מאוד לא אהב אותו, לפחות לפי מה שהוא אומר – שהשב"כ – בן אדם שרץ בין לשכות, בן אדם שהסתובב, באמת, רץ בין ראש השב"כ לראש הממשלה לכל בכירי הצבא, לא שואל מי משלם לו כסף. השאלה הבסיסית כאן, שבאה – באמת, אדם כזה, שמחזיק מעצמו שהוא מבין משהו, לא שואל מי, Follow the money. אני לא מצליחה להבין. היום, אם אחד מכם – אני גם הייתי עצמאית – אתם מוציאים חשבונית, לא תשאלו מי משלם לכם? מאיפה מגיע הכסף? וגם איפה ראש הממשלה? כשיש לך יועץ שמסתובב איתך, אתה לא שואל מי משלם לו? אתה לא שואל מי מממן את היועץ המדיני שלך שרץ איתך? ואיך כולכם לא אומרים שום דבר – שקטר שלחה את הזרועות שלה לתוך קודש הקודשים המדיני-ביטחוני, ללשכת ראש הממשלה? מה היה קורה אם זה היה קורה בלשכה של לפיד? מה היה קורה אם זה היה בלשכה של גנץ? הרי שערי השמיים היו נפתחים, שערי הגיהינום היו נפתחים. זה ברור לכם. אגב, מי השר התורן? סתם בשביל – אה, הוא מדבר בטלפון. אוקיי. ברור. לפחות היה לו עמוד שדרה להתנגד היום לוועדת החקירה הפתטית-פריטטית. צריך לחפש לפעמים נקודות אור במנהרה החשוכה שאנחנו נמצאים בה, אז התנגד. אני רוצה רק לסכם את עניין פלדשטיין. קודם כול, על צחי ברוורמן – זה אירוע שצריך להבין לאן הוא מתגלגל, כי לדעתי אין ספק שצריך לפתוח פה חקירה על שיבוש. לגבי פלדשטיין והנושא שהוא לא עבר ולא בדק מי משלם לו, אני לא יודעת אם זאת תמימות, או כמו שהוא אמר: הייתי טמבל. אבל מי שהכי גרוע פה, יותר מכולם, זה ראש הממשלה והצוות שלו – גם טופז, גם שרוליק, גם אוריך – שידעו שיש את הקשר הקטרי, ולמרות זאת, ולמרות זאת, לא טרחו לדווח. והדבר הכי גרוע – מסתובב אצלך יועץ, אתה לא משלם לו. עשית את הקומבינה הזאת של משרד ההסברה, משרד ההסברה לא משלם לו. אתה לא שואל מי משלם לך משכורת? אתה לא שואל את היועץ שלך ממי אתה מקבל כסף? מה זה ראש הממשלה הזה? מה זה? איזו בושה וחרפה זאת. לאן נוליך את הבושה שעובד שלך, בלשכה שלך, קיבל כסף באמצעות מימון המונים מקטר? וזה לא מעניין? מה היה קורה כאן, מה הייתה עושה הממשלה הזאת, אם זה היה לחבר כנסת מהאופוזיציה? ואתם יושבים ושותקים, והוא מברבר וכותב לי פוסט על ראש ממשלת יוון. למי אכפת? ורק מילה אחרונה לחברי הכנסת פה. מדהים, אגב – שומע, גלעד? עוד מילה אחרונה. אתה יודע, הוא שואל את פלדשטיין, שואל על נתניהו, מה הוא חושב על בן גביר וסמוטריץ'. אתה יודע מה הוא אמר? פלדשטיין, שהיה עם – הוא אומר שהוא בז להם. הוא אומר שהסיבה שיש כל הזמן פגישות כפולות, פעם אחת עם נתניהו ודרמר לבד ודרעי, ופעם אחת עם סמוטריץ' ובן גביר – הפגישות הכפולות זה כי מרוב שהוא בז להם, ואין לו ברירה, אז הוא עושה איתם פגישות. אתם חייבים לראות את זה, באמת. כל אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נראה, אל תדאגי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שאפילו שעון מקולקל מראה את השעה נכון פעמיים ביום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בינתיים הם בזים לו. משחקים בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, בשבת השתתפתי בהפגנה של היישובים הבדואיים בצפון, הפגנה שהוביל פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון. אני חושב שאנחנו חוזרים אחורה, ואולי זו פעם ראשונה שראשי הרשויות הבדואיות בצפון יוצאים להפגין נגד המדיניות של הממשלה. כי לראשי הרשויות אין תשובות לתושבים על כל מה שקורה בתוך היישובים שלהם, על הריסת הבתים – בשנה האחרונה כמעט בכל יישוב בדואי בצפון הייתה הריסת בית. זה נכון ליישובים הבדואיים, זה נכון לכל היישובים הערביים בגליל, במרכז וגם בנגב. חוסר תשובות לתושבים, חוסר מענה מהממשלה והשרים, הביא את ראשי הרשויות להפגין כמחאה על המדיניות שמובילה הממשלה נגד החברה הערבית בכלל והיישובים הבדואיים בצפון בפרט. אין אופק תכנוני, לא מוכנים לשבת איתם בשביל לתת פתרונות לסוגיות האלו, לתת פתרון, לחשוב איך לפתור את הבעיה הזאת, בעיית התכנון, בעיית הבנייה, כדי לתת תקווה לצעיר הבדואי ולצעיר הערבי שיוכל לבנות בית, שיוכל לרכוש מגרש ולבנות. נוסף על הסוגיה הזאת של חוסר אופק תכנוני ביישובים הערביים בכלל וביישובים הבדואיים בצפון בפרט, גם כל הנושא של שיווק מגרשים – הייתה תקנה של מועצת רמ"י, של שיווק מגרשים רק לבני המקום ביישובים הערביים וביישובי הבדואים בצפון. התקנה הזאת הסתיימה בסוף 2023, ועד היום, למרות כל הפניות החוזרות, גם של פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון וגם של ועד ראשי הרשויות הערביות, עד עכשיו הם לא קיבלו מענה ולא קיבלו תשובה, ולא הוזמנו אפילו לישיבה כדי לדון על הנושא הזה. כתוצאה מהאי-מענה ואי-הארכת מתן זכות לשיווק מגרשים רק לבני המקום, ראשי הרשויות העדיפו להקפיא את שיווק המגרשים דרך רמ"י עד שתהיה תשובה לאותה סוגיה. המשמעות היא אי-שיווק מגרשים ואי-מתן מענה לאותם צעירים ביישובים הערביים בכלל, וגם ביישובים הבדואיים בצפון. הסוגיה הזאת, וגם הסוגיה של חוסר טיפול בפשיעה ובאלימות, גם ביישובים הערביים בכלל וגם בחברה הערבית בכלל וגם ביישובים הבדואיים בצפון, הביאו את התושבים לצאת להפגין, כי כבר אין אמון בממשלה, אין אמון בשרים ואין אמון שיהיו פתרונות לכל הסוגיות שהחברה הערבית סובלת מהן וגם היישובים הבדואיים בצפון. אנחנו מדברים על הרבה יישובים, על כמה יישובים. אם נמנה את היישובים הבדואיים בצפון, זה אבטין, אל-ח'וואלד, בסמת-טבעון, כעביה-חג'אג'רה, זרזיר, ביר אל-מכסור, אל-מכמאן, בועיינה-נוג'ידאת, שיבלי–אום אל-גנם, טובא-זנגרייה, (אומר בערבית: מועצה אזורית) אל-בטוף, סוועאד, ואדי סלאמה, אל-חוסינייה, - - - א-שרקייה ואל-גרבייה, אל-עראמשה, ראס אל-עין. כל היישובים האלה הם יישובים שצריכים לתת להם מענה, וכולם נמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, שזה אומר בין 1 ל-2. הגיע הזמן לתת מענה לכל הסוגיות. אני פונה כאן (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז כינון הממשלה הזאת אנחנו עולים לכאן ומעלים סוגיות שקשורות לחברה הערבית, ואמורה הממשלה לטפל בסוגיות הקרדינליות בחברה הערבית שאנחנו מעלים כאן. החברה הערבית סובלת מרמת פשיעה מאוד גבוהה, מעל 250 נרצחים. כל שר בממשלת נתניהו אחראי על גזרה מסוימת – הוא אחראי, איך להרחיב את הפערים בין יהודים וערבים. ואנחנו רואים בצורה ברורה איך הממשלה הזאת מביאה לכאן חקיקה גזענית בצורה מהירה, בחקיקת בזק. ולכן, אדוני היושב-ראש, גם עלינו כחברה ערבית – אחריות. אנחנו צריכים לקבל אחריות על מה שקורה אצלנו, ואיך הגענו למצב הזה. איך ממשלת נתניהו הגיעה ל-68 מנדטים, איך היא קיבלה את זה, ואיך אנחנו, מצד שני, לקחנו רק עשרה מנדטים. אדוני היושב-ראש, בחברה הערבית יש למעלה ממיליון קולות, אבל חצי מהם, או מחצית מהם, לא מצביעים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב, אני בטוח, שהתקופה הזאת מחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש. החברה הערבית צריכה לצאת בבחירות הבאות בצורה חזקה, בצורה ברורה, נגד המדיניות הדורסנית של הממשלה הזאת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, החוק הזה הוא למעשה אחד במסגרת החבילה הכוללת האנטי-דמוקרטית של הקואליציה והממשלה הנוכחית של צמצום מרחב הדמוקרטיה ומניעת חופש ביטוי וצמצומו עד כדי סתימת פיות וסגירת תחנות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מעניין, לחבר הכנסת המציע אין מה לומר על החוק. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא מכיר אותו, גלעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. זה דבר מדהים. חבר הכנסת המציע, יכול להיות שהוא לא רוצה לומר משהו על החוק? הוא מתכונן להבעת תודה על ועדת הטיוח. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לצטט באריכות מתוך ישיבה, מתוך פרוטוקול של ועדת הכנסת, 12 בנובמבר 1984, לפני למעלה מ-40 שנה, דיון שהתקיים בנושא של כהנא והכהניזם. רוב האנשים שאני אצטט באים ממפלגת הליכוד. אבל איפה הליכוד של אז ואיפה הליכוד של היום? מהליכוד של אז נשאר רק השם. הליכוד נשלט היום על ידי כהניסטים. אין ליכוד; יש כמה מפלגות כהניסטיות כאן בבניין הזה, למרבה החרפה, והליכוד היא אחת מהן. כך אומר מיכאל איתן באותו דיון – כל מה שאני אומר כרגע הוא ציטוטים. כך אומר מיכאל איתן המנוח, אחד מחברי הכנסת הטובים שהיו בהיסטוריה הישראלית, אגב: אני לא בטוח אם כהנא העתיק את הצעותיו מהנאצים. למרות הדמיון העצום בצורה, למרות הזהות ברעיון הכללי ולמרות השוני המועט בתכנים – ייתכן שהתוצר של כהנא הוא מקורי. אין לי ספק שזהו מסמך נאצי שנכתב, לצערי הרב, בישראל. הוא ממשיך: צריך לפעול בפעולות חקיקה, שאכן דברים זוועתיים כאלה יימנעו. וחבר כנסת שאומר את הדברים, צריך לדעת שמה שהוא אומר זה בבחינת ביצוע עבירה. ומחרה מחזיקה אחריו – גם חברת הכנסת המנוחה מהליכוד שרה דורון, ואומרת כך: אנו, חברי הכנסת, כולנו, מאוחדים בדעה איך להפסיק את הזוועה הזאת ששמה כהנא וכהניזם. אני רוצה להכות על חטא ולומר שגם אני זלזלתי בתופעה, והאמנתי שהוא לא יקבל מספיק קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. מטרידה אותי מאוד העובדה שהסרטן הזה מתפשט. שימו לב, חברת כנסת של הליכוד, 1984, אומרת על התופעה הכהניסטית: מטרידה אותי מאוד העובדה שהסרטן הזה מתפשט. ואז היא אומרת – תשימו לב: אנחנו נמצאים בימים – עכשיו אני אומר, זה לא ציטוט – אנחנו נמצאים עכשיו בימים שממנים כהניסטים להיות יושבי ראש ועדות, ועדת החינוך – חינוך לתורת גזע. וכך אומרת שרה דורון – אני חוזר לצטט: גם ועדת החינוך והתרבות חייבת, לדעתי, להתייחס לנושא. וייתכן ששגינו בחינוך הנוער בעצם ההתייחסות ל"אני מאמין" וליסודות המדינה הזאת. הדבר הוא הרבה יותר חמור משחשבנו. חשבנו שזוהי תופעה חולנית ומוגבלת. אני אומרת שמצבים קריטיים כמו התופעה של כהנא והכהניזם דורשים תגובות מאוד קיצוניות. אני כאדם, כיהודייה – ואני חושבת שכולנו – מתביישים וחרדים מאוד. אני חושבת שאין לנו זמן. והנוער שנסחף לכהניזם צריך להבין שתופעה זו היא מחוץ למסגרת של חברה אנושית. עדנה סולודר, חברת כנסת של המערך דאז, אומרת: מה שמדאיג זה לא כהנא היחיד, אלא תופעת הכהניזם, הפושטת כמו אש בשדה קוצים. התפשטות אש בשדה קוצים היא יותר מהירה מסרטן. עכשיו, תשימו לב – תשימו לב למה שאומרת בנושא חברת הכנסת גאולה כהן מהתחייה, הימין הכי עמוק שהיה אז, ימין על הליכוד. גאולה כהן אומר את הדברים הבאים: כהנא הוא נגד היהודים, והוא יעשה פה דיכוי ליהודים בתוך הארץ הזאת. אני מדברת על הצד הגזעני שלו. עלינו להוקיע את הדבר הזה – אומרת גאולה כהן. איפה היא, עם כל הביקורת, כמובן, ואי-ההסכמות בלשון המעטה שיש לי איתה ועם דרכה – איפה היא, איפה מיקי איתן ואיפה שרה דורון – ואיפה הכהניסטים היום, שהשתלטו על הליכוד? אני רוצה לסיים במה שאמר גם חבר כנסת מהמערך דאז, הוא עצמו היה חבר מפ"ם. שומע, גלעד? אני מצטט. בטח ודאי אתה מכיר את חבר הכנסת המנוח אלעזר גרנות. אלעזר גרנות היה חבר כנסת של מפ"ם במסגרת המערך, ובאותו דיון על הכהניזם הוא אומר את הדברים הבאים: הם בעד להרוג ערבים ואם אי-אפשר להרוג אותם, לגרש אותם. הציסטה הלאומנית קיימת בכל אחד מאיתנו. השאלה היא שאלת האקלים שמשרת את הציסטה הלאומנית. והוא מוסיף ואומר, אלעזר גרנות: הם שאבו זאת – "הם" זה הכהניסטים – הם שאבו זאת מאיזשהו מקום. עכשיו תשימו לב לדבר הבא – אחמד, תשים לב, זה מעניין – אותו אלעזר גרנות, מה הוא אומר? אני מעולם לא השתמשתי בנימוק שהמדינה צריכה להיות מדינה יהודית כדי להחזיר את יהודה ושומרון. אני יודע שהשתמשו בכך באותה מסגרת פוליטית שהייתי שייך אליה. הנימוק שלי הוא שיש זכות לאומית גם לעם האחר. אני שייך לתנועה האמונה על היסוד שארץ ישראל ההיסטורית היא מולדת משותפת לשני העמים, ולכן אני לא צריך את הנימוקים האלה. הכנסת צריכה לחוקק חוק וגם לצאת בקריאה ברורה, על דעת כל סיעותיה, שהיא מוציאה את התועבה הזאת, את הכהניזם, לא רק אל מחוץ לחוק, אלא אל מחוץ לקונסנזוס הלאומי. זה דבר בבחינת שקץ תשקצנו, תעב תתעבנו. הדבר הזה צריך להיות ברור, צריך לעשות בדק בית בהרבה מקומות, גם בתוכנית החינוכית של צה"ל. צריך לבדוק את כל המערכות ולראות בכל מקום שבו יש שלב בסולם הזה, כי יש מעלות בקודש ומעלות בטומאה. בכל מקום שיש בו שלב - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. - - שיכול להוליך לדבר הזה ויכול ליצור אקלים ותשתית של הכהניזם. צריך לבער את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן, אתה כבר בדקה אחרונה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כהנא זה לא דבר שצמח במקרה, הוא צמח על קרקע פורייה. ומה שהוא מוסיף ואומר, ותופיק טובי גם מתייחס לזה באותו דיון, וכאן אני מסיים: לא היה צומח הכהניזם בלי תשתית של הכיבוש ושל עליונות יהודית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לרדת, תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי – הינו נוכח. בה"א, בה"א, הינו נוכח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדבר בערבית ואתרגם בתמצית בסוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק משפט-משפט. אם אתה כבר מתחשב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מבין ערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). אסכם, כבוד היושב-ראש, שמי שמפחד מהאמת רוצה לסגור את אל-ג'זירה. אל-ג'זירה מעבירה את המציאות. המציאות היא קשה. היא הרג, היא הפצצות, היא רעב. הבעיה היא עם המדיניות, לא עם הכיסוי העיתונאי. ההבדל הוא שהערוצים כאן לא רק שלא מעבירים את מה שקורה בעזה, ולא העבירו במשך שנתיים – עיוורו עיניהם. (אומר בערבית:) בהחלטה. ולכן הם כשלו במשימתם העיתונאית. והיו פרשנים שהסיתו את הצבא להפציץ יותר, להרוג יותר. פרשנים. היו אחרים שנכנסו עם הצבא פנימה לתוך עזה. היו כמה שזרקו פצצות והיו גאים בכך. ההיסטוריה תזכור אותם לבושה. זה בושה למקצוע העיתונות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מאוד מקווה שתדע לקרוא קדושי רחמים גם בעברית לזכר חללי צה"ל. הבא בתור – איימן עודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 15. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 15. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, הגמרא מספרת במסכת יומא שריש לקיש היה שוחה בירדן והגיע רבא בר בר חנא, והוא נתן לו יד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, תנהל בבקשה את השיח מחוץ למליאה. תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר לו: "אלהא סנינא לכו" – אלוהים שונא אתכם. למה? אם הייתם עולים מבבל הייתם כחומה – הוא דורש את הדרשה על הפסוק משיר השירים – אז הייתה כאן מדינה כמו שצריך, אבל לא עליתם, נשארתם בבבל, והחמצתם את השעה. אז הוא אומר: אלוהים שונא אתכם. אני מזכיר את הסיפור הזה לא בשביל שנאה או אהבה, אלא בשביל החמצה, אדוני היושב-ראש. לפעמים בהיסטוריה אנחנו מחמיצים, ואסור להחמיץ את השעה. זה לב מה שקרה לנו באותו ערב קדוש של יציאת מצרים שהיינו צריכים לצאת בחיפזון, לא להחמיץ, לעשות את הדברים מהר, לעשות את הדברים בזמן הנכון, לעשות את הדברים כמו שצריך, ולא להחמיץ. החמצה היא לפעמים יותר גדולה, יותר נוראית, יותר טרגית מטעות או מחוסר הבנה או מבורות. החמצה היא דבר נורא. "אלהא סנינא לכו" – החמצתם את השעה. אני אומר את הדברים בפתח הנימוקים שאני אומר כאן להסתייגויות שאני הגשתי לחוק הזה, כיוון שהחוק הזה הוא החמצת השעה ממש. הטרגדיה פה היא כפולה בחוק הזה – וכבר אמרתי את זה כאן מעל בימת הכנסת – כיוון שזו לא החמצה ראשונה, זו החמצה כפולה. היינו פה לפני שנה וחצי. הממשלה ושר התקשורת הניחו חוק המכונה חוק אל-ג'זירה – זה החוק הזה: מניעת שידורים מגוף שידורים זר שפוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה – היינו פה, אדוני היושב-ראש, והיינו פה גם בשנה וחצי אחרי זה, וכל מה שתיאר כאן יושב-ראש הוועדה – אני מצטט את מה שאמר פה צביקה פוגל לפני כמה דקות, לפני שעה, שעתיים, בתחילת החוק הזה – אמר יושב-ראש הוועדה: מה התגלה בשנה וחצי האחרונות? סיכון ממשי לחיי אדם. זה ציטוט של מה שנאמר כאן על ידי יושב-ראש הוועדה. אנשים שילמו בחייהם בעקבות מידע ותכנים ששודרו בערוצים הללו. את זה אומר יושב-ראש הוועדה. זה במצב שהיה חוק, לא בשבועיים, שלושה האחרונים, כשאין חוק. זה במצב שהיה חוק, וזה החוק שאנחנו העברנו כאן – היו שותפים לו הקואליציה והאופוזיציה – ושילמו בחייהם אזרחי ישראל בעקבות מידע ותכנים ששודרו בערוצים הללו. סיכון ממשי לחיי אדם. את זה ציטט חבר הכנסת פוגל מהדוחות של גופי הביטחון. וזה קורה בגלל מה? בגלל שאל-ג'זירה היא כלי טרור, לא רק של הסתה והפצת אנטישמיות ושנאה, אלא גם של ריגול, של הכוונת פיגועים וגם של הפעלה ממש. כלומר, לא רק ריגול ומידע כללי – הפעלה ממש. לכן הוא צודק, חבר הכנסת פוגל. אבל אז מגיעות שלל המילים – שקשה לתאר אותן אחרת חוץ מהחמצת השעה של הקואליציה, שלנו – שלל המילים שאתם מכירים אותן, אזרחי ישראל: האיזון הראוי, מידתי, מאוזן, חופש הביטוי, חופש העיתונות. החוק הזה עוסק בחופש הביטוי וחופש העיתונות? החוק הזה עוסק בחופש לרצוח, בחופש לאנוס, בחופש לטבוח, בזה החוק הזה עוסק. את זה אומרים יושב-ראש הוועדה שמביא פה את החוק ושר התקשורת, זה ציטוט שלהם. אזרחים שילמו בחייהם. זה יותר חמור משילמו בחייהם. זה לא רק אנשים אינדיבידואליים ששילמו בחייהם, זה ביטחון ישראל כולו שנסדק. אלה סרטים שראינו בוועדה – נמצא פה חבר הכנסת קלנר – על איך אל-ג'זירה מסבירה איך לפגע בטנקים, ברקם ישראלי, בדוחות החשובים שפרסמה תנועת אם תרצו. ואז מגיע המידתי והמאוזן. יש משהו מאוזן בחוק הזה שלפנינו? יש משהו מאוזן בחוק הזה חוץ מאיזו מחשבה של ייעוץ משפטי שהחליט להשתלט לנו על האיזון ועל האי-איזון? יש משהו מאוזן? זה לקואליציה. ולאופוזיציה שעולה פה היום פעם אחר פעם, ועל מה היא מתלוננת? נמצאת פה מרכזת האופוזיציה, אבל כל הח"כים של האופוזיציה עולים פה במשך כל היום: קטר, קטר, קטר; וגלעד קריב: קטר, קטר, קטר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש משחק כזה, קטאן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את האימפריה של הטרור של קטר שנקראת אל-ג'זירה, זה עובר חלק אצלך. זה חלק אצלך עובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - קמפיינים - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לבוא פה ולהתלונן משהו על קטר כל היום וכל הלילה – לשכת רוה"מ, לא לשכת רוה"מ. קטר שמקטר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הדובר של המפלגה שלך זה סוכן קטרי. איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אימפריית הטרור של קטר, אל-ג'זירה, שטבחה בחיילים, שטבחה בחיילים, גלעד קריב, שסיכנה חיים של חיילים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם אסופת - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא הייתי מצטט, אבל אחרי שצביקה פוגל עמד כאן ואמר – אני תמיד עמעמתי את זה – אבל אמר מתוך דוח השב"כ, אמר את האמת: אזרחים שילמו בחייהם בעקבות מידע. יש להם שמות לאזרחים הללו. שילמו בחייהם בגלל מה? שזרוע הטרור של קטר, שמתכסה באצטלה של תקשורת, מכווינה פיגועים – אגב, בירושלים, לא רק בעזה. בירושלים, ומהגבעה בשדרות, ומכל מקום. עכשיו אומרים: לקחנו להם את המצלמה. במחילה, אני אומר – אלה החברים שלי, אנחנו פה באותה קואליציה, אבל באמת זה מגוחך. מעניין מישהו בקטר 100 דולר שלקחו לו מצלמה? מעניין אותו גם שהעיתונאי לא נמצא פה? אז יש להם עיתונאים, יש להם שיתופי פעולה עם כל שלל ערוצי התקשורת האחרים. כולם יודעים את זה. הם משתפים פעולה, הם שואלים, שולחים את מי שהם רוצים מערוץ אחר. כל זה פארסה אחת גדולה. אבל אתכם מעניין קטר, מירב בן ארי, גלעד קריב. קטר, קטר, קטר. הינה, יש לכם הזדמנות למנוע באמת מקטר להמשיך לשדר כאן. אתה יודע, קריב - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה פשוט לא ייאמן. אתה זוכר שאתה בקואליציה? איזו בדיחה מהלכת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אתה יודע ש-99% מהשידורים שקולטים אזרחי ישראל – לא חופש ביטוי יש בזה, לא חופש עיתונאות יש בזה; יש בזה חופש לצריכת טרור ולצריכת פגיעה בביטחון המדינה. לא פגיעה רגילה, פגיעה ממשית, וזה עובר אצלכם חלק. אתה רב על איזו פינה, על איזה מעשה זבוב, אבל בדלת הראשית אתה מכניס פה את קטר. זה בחסות גלעד קריב - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה פשוט לא ייאמן, הצביעות שלך. אתה מוכן לגנות את אוריך ואת זה שהוא חזר להיות דובר הליכוד? אין לך בושה. חסידים שוטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בחסות האופוזיציה. כל זה עובר אצלכם חלק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מזה הוא התעלם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, בוא נסכם בינינו שמיצית במקטע הזה את קריאות הביניים. אפשרתי לך ביד רחבה. תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך חור ענק, גלעד קריב, שדרכו עוברת רכבת של טרור. ענק. רכבת של טרור. אתה חבר כנסת, יש לך גם אחריות ציבורית. כשאומרים לך בוועדה: נרצח אדם, נרצח עוד אדם, שילמו בחייהם, שילמו בחייהם. זה יכול להמשיך, רכבת הטרור הזאת תמשיך לנוע. אני לא בא בביקורת רק אליך. אני לא בא בביקורת רק אליך - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני יכול לבקש הודעה אישית - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני בא בביקורת לכל מי שיתמוך בחוק הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אתמוך בחוק הזה. לא רציתי לתמוך בחוק הקודם, ומשכתי את שמי מהחוק הזה. אבל אתה, שאתה עולה פה פעם אחר פעם: קטר, קטר, קטר, והינה, מגיע אליך חוק, שבו אתה יכול למנוע את אימפריית הטרור של קטר, ואת זה אתה מעביר חלק? אז איך אומרים? קצת חשבון נפש - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני חשבון נפש? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - קצת קוהרנטיות. קצת קוהרנטיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשלה שלך - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אנחנו חלוקים על ארבעה דברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - בחמאס, אבל אני חשבון נפש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו, בחוק הזה, מסתייגים מארבעה דברים, ואני אומר אותם כאן בפעם השנייה מעל הבמה, כי אני יודע - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי לאף אחד לא אכפת מההסתייגויות שלך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי הקואליציה הפילה לך אותן בוועדה. אז במקום שתרד מהבמה ותלך מהמליאה, ותגיד: עשיתי את הפדיחות שלי - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, להפך. למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ומבלבל על קטר, קטר. די, עשית את הפדיחות שלך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש ארכיון, מירב. ואני עמדתי פה לפני שנה וחצי. לפני שנה וחצי. ולא הקשבת לי אז, ולא הסכמת איתי אז, ונרצחו ארבעה יהודים – יותר מארבעה יהודים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ונרצחו יהודים, כי הקואליציה והאופוזיציה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ראש הממשלה שלך הוא איש כושל, שהלשכה שלו כולה מזוהמת בכסף קטרי. ותרד כבר מהבמה, כי עשית את הפדיחות שלך, ואי-אפשר לראות אתכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, מאה אחוז, עלא כיפאק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הסגל שלו, לפי הפרסומים, בכלל צריך להיות עצור על שיבוש. ואתם עוד עולים, ועושים סיבוב על קטר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עוצר לי את הזמן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אוסיף לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו קטר? כל הלשכה של הבוס שלך מזוהמת בכסף קטרי. אני במקומך הייתי יורדת ושומרת על זכות השתיקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של עבריינים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תקרא. ראית את פלדשטיין? ראית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני מבקש ממך, אנחנו יודעים לקרוא. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי זה מזעזע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דגל קטר צריך להתנוסס מעל מצודת זאב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה, מיצינו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני הלכתי איתך, הרי. אמרתי: הינה, יש לך הזדמנות, את כל כך נגד קטר. את כל כך נגד קטר – אז תהיי נגד קטר בדבר האמיתי. אבל את נגד קטר בדברים הטפלים, וכשמגיע הדבר העיקרי, את משאירה לקטר את כל הבמה. זה בלתי אפשרי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלשכה של הבוס מזוהמת. מזוהמת. הוא צריך להתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לגבי ההסתייגויות. את אומרת: רד מהבמה, הרי משכו את ההסתייגויות. אז קודם כול אני אומר כאן שאת צודקת בזה שאכן הקואליציה משכה את ההסתייגויות, וזה בעיניי דבר חמור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הפילה לך אותן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חמור מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הפילה לך אותן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, וזה דבר חמור מאוד, במקרה הזה, כיוון שהיא הפילה את ההסתייגויות גם בפעם הקודמת, והיית שותפה לה. ומה קרה מאז? ומה קרה מאז? נהרגו יהודים. למה נהרגו יהודים? נהרגו יהודים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אתה עשית? מה עשית? החרמת הצבעה. החרמת הצבעה - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שגם את וגם האחרים הצביעו בעד חוק מחורר. חוג מחורר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק שלכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הבאתם את החוק. אתם הממשלה. אתם הקואליציה - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מציג כאן את דעתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להספיק ארבעה תיקונים. ארבע הסתייגויות עיקריות עומדות על הפרק, והן יחזרו לכאן. אני אניח הצעת חוק שלישית. אני חושב שהחוק הזה הוא חרפה. אני אניח בשלישית, לא בגלל שזה תחביב, אלא בגלל שאני יודע נאמנה, שאנחנו נעמוד פה בעוד חודש ונראה כמה – הלוואי שאני טועה, אגב. אני מתפלל שאני טועה, והלוואי שאני אטעה. אבל הניסיון הוכיח שאל-ג'זירה תמשיך לפגע בביטחון המדינה, והניסיון הוכיח שגם החוק הזה לא ימנע ממנה. מדוע? ארבע סיבות. יש ארבע הסתייגויות לחוק הזה: 1. זה כל הפלטפורמות. לא רק יס והוט, לא רק לקחת לעיתונאי תעודה, שזה דבר טפל, אלא הפלטפורמה העיקרית היא לוויין. אומרת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בוועדה, ובצדק – היא צודקת בזה – היא אומרת: כל מה שכתוב, הסעיף על הלוויין שנוסף בחוק הזה, בגלל שהוסיפו הגדרה: "ובלבד שלא יימנע שידור אחר" – שזאת גם הגדרה בלתי נתפסת, בלתי מאוזנת. שאנשים מצד אחד על כף מאזניים אחת, אזרחים שלך שנהרגים, ומצד שני, הזכות של איזה ערוץ שידור או של תושבים לקלוט שידורי טרור. אז אם אנחנו נסגור את שידורי הטרור, אולי זה יפגע קצת באיזה ערוץ בישול, אז לא. לכן היא אומרת, ובצדק, אביטל סומפולינסקי: לא יקרה כלום עם הלוויין, לא יהיה לוויין. שלא לדבר שיש עוד פלטפורמות. אז באנו אנחנו וביקשנו לשים בחוק שתהיה חסימה. אם חוסמים, חוסמים כמו שצריך. לא כאילו, לא בערך, לא סתם, לא תמונת ניצחון ולא תחושת ביטחון, ולא כל המושגים האלו שפרצו לחיינו, אלא ביטחון אמיתי. למנוע מערוץ הטרור הזה לשדר. זה לא מופיע בחוק. דבר שני – מעורבות בית המשפט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שאתה מבין, אדוני, שבכל מקרה, למנוע לגמרי, באופן אבסולוטי, לא ניתן. גם על פי גישתך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כרגע, בין אפס למאה, אנחנו באפס. אנחנו אפילו לא במאה, אנחנו באפס. כי אף אחד לא צופה ביס והוט. הכול זה מימון שמילה, לא אני, הבכיר במשרד התקשורת, שמבין בזה, שזה התפקיד שלו במילואים. אפס. אפס. אולי יש איזה ערבי עשיר בנצרת שיש לו יס והוט. כלום. כולם קולטים בלוויין. יש להם את כל הערוצים דרך הלוויין – והלוויין לא ייסגר. זה הערוץ המרכזי. שלא לומר, כשאתה מחוקק חוק, אתה מחוקק את האופציה לממשלה לסגור את כל הפלטפורמות. זה יכול להיות מחר דבר אחר. ואם תהיה טכנולוגיה אחרת מחר? מה, אתה עכשיו טכנולוג או שאתה מחוקק? אתה מחוקק, אתה סוגר. זה – 1. 2. מעורבות מערכת המשפט. זה אנחנו, אנחנו. אנחנו, שמתלוננים כל הזמן על הכול שפיט של אהרן ברק, מכניסים את השופט להליך הזה כחלק מההליך לקביעת הדבר. תוך 24 שעות הוא יאשר או ישלול את החלטת גופי הביטחון, החלטת הממשלה. אנחנו הצענו הצעת פשרה, ובהתחלה היושב-ראש הסכים לה, שתהיה התערבות שיפוטית, לא בתהליך עצמו. אחרי 120 יום תהיה סנקציה, 120 יום, הוא אמר 180 יום. אחר כך יהיה שופט. עכשיו אני אומר לך, איתן גינזבורג, אמרתי את זה גם בוועדה - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לי אתה אומר? למה דווקא לי, אבל? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי התקרבת. - - אדם חשוד באלימות בספורט. קצין שוטר, לא שופט, בלי התערבות שיפוטית, לא כתב אישום, לא חקירה, לא כלום, נותן לו צו הרחקה ל-60 יום, בלי שופט. זה לאזרח ישראלי, לא לערוץ זר שאנחנו לא חייבים לו כלום. לאזרח ישראלי, בלי שופט, 60 יום. פה לא. רישוי עסקים – ראש עיר יכול לתת, פקיד במשרד הפנים יכול לתת 30 יום, רישוי עסקים, בלי שופט. פה אלה זרים שפגעו באופן מוכח בביטחון המדינה. אז אנחנו נותנים להם שופט ביום הראשון. זה – 2. 3. חוק קבוע ולא הוראת שעה. מה זה? ביטחון ישראל הוא הוראת שעה? אני שואל אותך באמת: ביטחון אזרחי ישראל הוא הוראת שעה? הוא דבר עיתי? הוא דבר שעתי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני סבור שדווקא לאור החששות שלך נכון שוועדה תקבע הוראת שעה, כדי לבחון, לשוב ולבחון את הצלחת המהלך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו נותנים אופציה, אדוני היושב-ראש. האופציה אומרת ככה: אם יהיה ערוץ שיפגע בביטחון המדינה – אם לא יהיה, לא יהיה – תפעל מולו ככה וככה. אם יורים עליך, תירה בחזרה, אתה נותן את האופציה. למה? כי אמרו: צריך חקיקה ראשית. נותנים את האופציה, היא קשורה לשגרה. אגב, כל הדברים של אל-ג'זירה, החמורים, היו לפני 7 באוקטובר. לפני 7 באוקטובר – ואחרי כמובן. גם עכשיו. לכן זה לא טוב. דבר אחרון זה חידוש השידורים. נשגב מבינתי. יש ערוץ, שהוכח כאנטישמי, הוכח כאנטי-ישראלי, פגע בביטחון המדינה באופן ממשי, הכול. נתת לו סנקציה ונגמרה הסנקציה, אתה צריך לרוץ אחריו? סליחה, הוא יבוא אליך, יאמר אליך, חבר הכנסת רביבו, שר התקשורת: הינה מסמכים, חזרתי בתשובה, תקנת השבים, אני בדרך אחרת. בבקשה, נשקול, ישקול שר התקשורת. אתה צריך את כל ההליך הרגולטורי מחדש, ללכת לארבעה גופי ביטחון שיגישו חוות דעת, לממשלה, יתכנס הקבינט, יהיה בית המשפט, כל הפרוצדורה הזאת. אני אסיים בדבר הבא: מבחינתי זו טרגדיה נוראית. אני אומר פה גם לידידי חבר הכנסת קלנר וגם לשר התקשורת שנמצא אולי בחוץ, וליושב-ראש הוועדה צביקה פוגל. הטרגדיה היא נוראית. פעם אחת עושים טעות. לא חוזרים על טעות פעמיים. כשחוזרים על טעות פעמיים, טעות הופכת לפשע. אני חושב שהחוק הזה הוא בושה לכנסת ישראל, ממש בושה, כיוון שהתפקיד שלנו כמחוקקים, כנבחרי ציבור, זה קודם כול להגן על אזרחי ישראל. וכשכבר חוקקנו חוק, וראינו שזה לא חוק, אלא חור, וראינו כמה אזרחים ניזוקו מזה, אנחנו חוזרים על אותו חוק, אין הבדל באמת, הממשי. אין הבדל בחוק, לא המצלמה שתחזור או לא תחזור לאל-ג'זירה, לא תעודת עיתונאי. אין הבדל ממשי בחוק הזה. אני חושב שזאת מעילה באמון הכי בסיסי שאזרחי ישראל נתנו לו. אני אגיש את החוק פעם שלישית. דיברתי עם יושב-ראש הקואליציה. אני מקווה שלא ישולם מחיר דמים היום מעכשיו הלאה, מאוד מקווה. אני לא יכול לומר את זה. אני מאוד מקווה שאני טועה, ולא נשלם על זה מחיר דמים. אגב, לא רק בארץ, אל-ג'זירה פועלת באופן אנטישמי בכל העולם, מאוסטרליה ועד דרום אמריקה. אני אגיש, ואני מקווה שהלקח – אם לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה – יילמד בפעם השלישית. אולי אפילו נציגי האופוזיציה יצטרפו בשלישית לתיקון אמיתי, לסגירה אמיתית של מי שפוגע בביטחון המדינה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אריאל קלנר, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, אני אמור לשמוח כאן היום על חוק חמישי שאני מעביר בכנסת, אבל אני ברגשות מעורבים, אדוני, עם טעם של החמצה. חוקים הם כמו נקניקיות – אמר ביסמרק – נהנים מהם, אבל אף אחד לא רוצה לראות איך מכינים אותם. אני רוצה לחלוק איתכם, אזרחי ישראל, את תהליך ייצור החוק הזה, ותבינו את טעם ההחמצה. חכמינו לימדונו: כל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא ו"כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה עולמות קיבלתם - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הערוצים הג'יהאדיסטיים כבר נטלו הרבה יותר מנפש אחת, והחוק הזה נועד להציל נפשות. לכן בקריאה הראשונה החוק אמר את הדברים הבאים: ראשית, הוראת קבע. אנחנו לא בסקנדינביה, ולממשלה צריכה להיות תמיד האפשרות לפעול כנגד גופי תקשורת ששופכים את דמנו; שנית, כמעט כל ערביי ישראל קולטים את ההסתה האנטישמית של אל-ג'זירה ודומיו דרך צלחות לוויין. לכן יש לתת אפשרות לממשלה לפעול נגד שידורים בלוויין, וכך גם בנוגע לאינטרנט; שלישית, אחרי חוות הדעת הביטחוניות ואחרי שהממשלה מחליטה – למה, למה, כל 90 יום צריך לכנס את הממשלה? נטל ההוכחה צריך להיות על גוף השידורים העוין; רביעית, אישור שופט שנושאי ביטחון אינם נמצאים בתחומי התמחותו הוא דבר מיותר, אדוני, ואף מזיק, כי מה, ריבונו של עולם, שופט מבין בביטחון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה ראש הממשלה מבין בביטחון - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוח שלו היינו שואלים את אזרחי ישראל, היינו מקבלים תמיכה מקיר לקיר בחוק, אבל כאן, אזרחי ישראל, נכנס מפעל הנקניקיות. הייעוץ המשפטי מגיע ומתנגד בכל כוחו, והטענה: פגיעה בחופש הביטוי. אבל איזה חופש ביטוי, ריבונו של עולם, יש לערוץ זר שמשמש ככלי נשק מודיעיני ותעמולתי של טרור? זה לא ויכוח משפטי – זה ויכוח רעיוני. זה מאבק על ההבנה מי האויב ומה הם כלי המלחמה שלו. זה מאבק של מי ניצב מעל מי בסולם הערכים – ערך "כל המציל נפש אחת" או ערך חופש ביטוי לערוצי ג'יהאד. בדיונים נחשפנו לנזק העצום שהערוצים האלה גורמים, נזק שמחירו נהרות של דם יהודי, כפי שציינת היטב, חבר הכנסת הלוי. עמדתי הייתה ונשארה ש-1,000 ערוצי ג'יהאד ייסגרו ואימא יהודייה אחת לא תבכה. עודני סבור שהיה צריך ללכת עם החוק הזה עד הסוף, להעביר אותו במלואו, ואם בג"ץ רוצה לפסול – שיפסול, ויראו אזרחי ישראל מי דואג לביטחונם ומי דואג לחופש ביטוי של ערוצים ג'יהאדיסטיים. מול הדילמה הזאת החליט יושב-ראש הוועדה, שאני מאוד מכבד, ללכת לפשרה עם הייעוץ המשפטי ולהעביר את החוק בגיבוי שלו. אני, כאמור, סברתי אחרת, אבל לצערי הייתי במיעוט יחד עם חבר הכנסת הלוי, חברי. השופט חשין, זיכרונו לברכה, אמר על אהרן ברק: הוא מוכן שיתפוצצו 50-30 אנשים, אבל שיהיו זכויות אדם. אני והרוב המוחלט של אזרחי ישראל חפצי החיים שוללים השקפה זו המיוחסת לאהרן ברק מכול וכול. אגב, דוגמה להשקפת העולם המעוותת הזאת ראינו לפני כמה ימים בדברים שאמר אותו אדמו"ר שלכם, קריב, אהרן ברק. כשאנחנו מתווכחים כאן על ועדת חקירה כזאת או אחרת, אנחנו מדברים על חקר האסון, אבל אהרן ברק רוצה, אדוני היושב-ראש – זה מדהים לשמוע את זה – הוא רוצה ועדת חקירה משפטית בראש ובראשונה, כדי להתייפייף בעיני ה-ICC. לצערי, התפיסה הזאת חדרה ללשד העצמות של המערכת המשפטית – היא משפיעה על הביטחון, היא משפיעה על חיי אדם, והיא תהיה חייבת להיחקר בוועדת חקירה ממלכתית-לאומית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בטח - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת כדי להציל נפשות בישראל, שלזה אנחנו מחויבים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש. איזה בושה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עדיין סבור, אדוני היושב-ראש, שיש בחוק הזה מספר הישגים: יש פה גם מאבק בקליטת שידורים של ערוצים עוינים דרך לוויינים; יש פה גם קיבוע מציאות של מאבק בערוצי הג'יהאד, גם בתקופה שהיא לא מלחמה. לכן אני לא משכתי את ההצעה, ועם זאת המאבק יימשך. המאבק על עולם מושגים מתוקן, המאבק על התודעה, ש-1,000 ערוצי ג'יהאד ייסגרו ואימא יהודייה אחת לא תבכה. רצינו ויכולנו לעשות צעד גדול יותר. נעשה היום צעד מסוים, נמשיך במאבק לתיקון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. אחרון הדוברים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, רק 30 דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר – לא בכדי, אדוני היושב-ראש, התעקשתי שהאופוזיציה היא זו שתדבר אחרונה בדיון ההסתייגויות, ולא שני חברי הכנסת המציעים את הצעות החוק הפרטיות; כי אי-אפשר לחתום כאן את הדיון לפני דברי הסיכום של יושב-ראש הוועדה ושל השר, אם יבחר לדבר, מבלי להגיב באמת לטענות הבזויות שהושמעו כאן על ידי שני מציגי הצעות החוק הפרטיות. אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, בסיומו של ערב דרמטי. ערב שבו תאגיד השידור הציבורי מציג שלל עדויות, שלל עדויות, כיצד לשכת ראש ממשלת ישראל הפכה לשגרירות קטר. ולא רק לשגרירות שעוסקת ביחסי מסחר, אלא לשגרירות חשאית שממנה מנהלים מבצעי תודעה, כפי שחשף העיתונאי רונן ברגמן בכתבה בידיעות אחרונות. הכתבה של העיתונאי רונן ברגמן על ניהול מבצעי ההשפעה מתוך לשכת ראש הממשלה, בשירות מדינות זרות ועוינות. הפרסומים שפורסמו אתמול בערוץ 24i והעדות שנשמעה היום בשידור בתאגיד כאן – כל אלה מלמדים כיצד לשכת ראש הממשלה הפכה להיות חוד החנית של מדינה שעד לרגע זה מארחת את ראשי ארגון החמאס במלונות פאר. ואז באים חברי הכנסת מהקואליציה ומדברים על מנהרת טרור, ומטיחים את הדברים בחברי האופוזיציה. איזו חבורה של חסידים שוטים; איזו חבורה של עובדי עגל הזהב שמרקדים סביב העגל שיכורים, סוגדים כאנשים שאין להם עיניים, אין להם אוזניים, אין להם חוש ריח ואין להם בושה. אתה מדבר איתנו, חבר הכנסת הלוי, על מנהרת טרור? ראש הממשלה שלך חנך פרויקט מטרו מדוחא לרצועת עזה. ראש הממשלה שלך חצב מנהרת טרור מדוחא לרצועת עזה. חבר הכנסת קלנר, כמו איזה תקליט, שרוט, שחוק, שבור: "אהרן ברק", "אהרן ברק". ראש ממשלה ש-20 שנים מציג את עצמו כמר ביטחון, ומה מסתבר? שהוא מר מממן טרור. מר מממן טרור, ואתה - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו זה אצלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא אצלי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו זה אצלך - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אצלכם. הכול אצלכם. עומדים פה שני חברי כנסת ממפלגת השלטון, ובפחדנות שלהם, בפחדנות, ברפיסות שלהם, לא מסוגלים להוציא מילה על זה שהמפלגה שלהם, מפלגת השלטון, החזירה את יונתן אוריך להיות דובר. אתה תטיף לנו על מלחמה בטרור כשאתה חבר כנסת של מפלגה שהחזירה את יונתן אוריך, משרת הקטרים, בעבור בצע כסף. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה הדובר שלכם, ואתה מעז לדבר איתנו ולהטיף לנו מוסר. ומה הדבר המדהים? שאנחנו לא מדברים על הדברים שלפני 7 באוקטובר. חודשים אחרי 7 באוקטובר מלשכת ראש הממשלה, מהבור בקריה, חבורת היועצים שהבן המשתמט, הפחדן, הפרזיט, מפיץ השנאה, של ראש הממשלה ארגן מסביב לאביו ראש הממשלה; חודשים אחרי הטבח, כשראשי הנהגת החמאס יושבים להם בדוחה – מתוך לשכת ראש הממשלה בשביל בצע כסף משרתים את קטר – ואז הזנבות של סיעת הליכוד עולים לכאן ומטיפים לנו, ומדברים על אהרן ברק. אתה לא מרשים אותנו, עמית הלוי. קודם כול שנשמע אותך, בעל המצפון, עומד ומוציא מילה על איך המפלגה שלך החזירה את יונתן אוריך. אין לך גרם של עמוד שדרה, גרם של אומץ לב, גרם של יושרה. כלום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> ולך יש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כלום, כלום. אתה מבלבל את המוח. מבלבל את המוח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עולים לפה ומקשקשים על הצלת נפשות. חודשים אחרי הטבח, אחרי השחיטה, אחרי הפוגרום, בעוד האחים והאחיות שלנו כבולים במנהרות, האנשים הכי קרובים ללשכת ראש הממשלה, אלו שהראשים שלהם היו מציצים מהחדר שלו בקומת הממשלה, קיבלו כסף ממי שמארחים את מנהיגי החמאס. שירתו אותם כדי לפגוע בקשרים שלנו עם מצרים. אתם רוצים לדבר על דמים שנשפכו? מה מחיר הדמים של אחינו, שנחטפו בחיים ונשחטו או נהרגו מכך שלשכת ראש הממשלה שירתה את השלטון הקטרי וניהלה קמפיינים נגד מצרים? מי יודע אם ללא המעורבות השטנית של עוזרי ויועצי ראש הממשלה לא היינו מגיעים לעסקאות חטופים שהיו משיבות בחיים אחדים או רבים מאותם 41 – אם אינני טועה – אחים ואחיות שנחטפו בחיים ושבו בארונות. שפיכות דמים, אהרן ברק. לא סתם במסורת שלנו, בשפה העברית החכמה, כסף מכונה גם דמים. אתם אנשי דמים. יועציו של ראש הממשלה הם אנשי דמים, ואתם, כדי להגן על עגל הזהב שאתם סוגדים לו, מעיזים עוד לדבר עלינו? אני עמדתי כאן באפריל 2024 ואמרתי – דומני שהייתי חבר הכנסת הראשון שדיבר על כך מעל הדוכן – שתיבת הפנדורה של היחסים של נתניהו עם קטר תיפתח, וזאת תיבה ללא תחתית. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מה עם היחסים שלך - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כעבור כמה חודשים פורסמו הידיעות הראשונות על מה שמכונה היום פרשת קטרגייט, ואני אומר כאן היום שפרשת קטרגייט, שבה עוסקים כלי התקשורת, היא קצה הקרחון, צ'ופצ'יק קטן. פרשת היחסים השטניים של נתניהו וסביבתו עם קטר, בירת האחים המוסלמים, הפרשה הזו כוללת עוד אין ספור סוגיות גדולות בהרבה מכסף הדמים של שרוליק איינהורן. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - חברים שלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם אני הייתי יושב-ראש הכנסת המבקר בוושינגטון, והייתי רואה בשגרירות את שרוליק איינהורן הסוכן הקטרי – לא הייתי מסתחבק איתו. איך שרוליק איינהורן, שסירב להגיע לכאן לחקירת משטרה, הפטריוט הגדול, מסתובב בשגרירות ישראל בוושינגטון אחר כבוד? שרוליק איינהורן, שסירב לבוא לכאן לחקירת משטרה – ומי מסתחבק איתו? יושב-ראש הכנסת – עם הסוכן הקטרי הזה. איזו בושה. איזו חרפה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מה עם כל אלה - - - מה עם כל אלה - - - סכינים - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אתם, כפי שאתם מטייחים את האחריות שלכם להתעצמות החמאס, כפי שאתם מטייחים את התרומה הדרמטית שלכם להתעצמות החמאס, אתם עכשיו מטייחים את פרשת קטרגייט. אבל זה לא יעזור לכם, הכול יצוף. כל הביוב שספוג בדם האחים והאחיות שלנו – הכול יצוף. הכול יצוף, כולל ההתערבות של השלטון הקטרי בבחירות האחרונות דרך מתווכים שהיו צריכים לעמוד כאן לדין. ההתערבות של השלטון הקטרי בבחירות האחרונות תצוף, וכל מערכת היחסים הכספיים המושחתת עם סביבתו הקרובה ביותר – הרבה יותר קרובה מהסביבה שנחקרת עכשיו – הכול יצוף. השפכטל שלכם לא יסתיר את דם האחים שלנו, שזועק מן הקיר. ואם אתם חושבים שהנאומים שלכם, שנכתבים לתלפיות על אהרן ברק ועל אחרים, יטשטשו את הזעם הציבורי – אתם טועים. הכול יצוף. הכול יצוף, ואנשים יבינו מדוע בנימין נתניהו רץ להתנצל כמו עכבר לפני האמיר הקטרי, ולא רק כי טראמפ הכריח אותו. תזכור, חבר הכנסת הלוי: כמו עכבר הוא התנצל בפני האמיר הקטרי על הפגיעה בראשי החמאס שיושבים במלונות פאר. ואני אומר לך שזה לא רק בגלל דונלד טראמפ – לבנימין נתניהו יש הרבה מאוד מה להסתיר בפרשת מערכות היחסים השפלות שלו ושל סביבתו עם קטר. ואתה מדבר איתנו על קליטת שידורי אל-ג'זירה בלוויין. איזה חסיד שוטה או משרת מושחת – אחת משתיים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מה איתך? אבל מה איתך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא יודע מה עדיף להיות, חסיד שוטה או משרת ששותף לשחיתות. לעניין החוק הזה, החוק הזה היה צריך להגיע למליאה כהארכה של הוראת השעה. נזכיר כאן – ולא איכנס לדיון כיצד זה קרה – שבאישור החוק הערב נפרץ כלל פרלמנטרי דרמטי: מחיים באמצעות חקיקה הוראת שעה שכבר פקעה. ולא רק שמחיים אותה – והיו בתולדות הבית הזה כמה מקרים שבהם החיו הוראת שעה ימים ספורים אחרי פקיעתה, אבל אז לא שינו בה אות; פה – נס תחיית המתים. לוקחים הוראת שעה שלא קיימת בספר החוקים יותר ומאריכים את תוקפה. המצאה חדשה. המצאה חדשה. אבל במקום להכיר בטעות הפרלמנטרית ולעשות בשקט, בזהירות, תוך התנצלות על החריגה מכל כללי החקיקה בבית הזה, מחיים רק את הוראת השעה, ואומרים: לא עלה בידי הממשלה להביא להארכת הוראת השעה בזמן ובמועד. אז לא, בונים תילי-תילים של שינויים. מעבר להמצאה של יש מאין, של הארכת הוראת חוק שלא קיימת, לא קיימת יותר, באים ומביאים בהצעת החוק הזו רעיונות מסוכנים. נשים בצד את הניתוק מכל סיטואציה חירומית – ניתן את ההנחה הזאת, כי בישראל באמת קשה לעתים להפריד בין חירום לבין שגרה – אבל איך הפכה משטרת ישראל להיות גוף ביטחוני שדי בחוות דעתו כדי לנקוט צעדים שנעשים בשם ביטחון המדינה? משטרת ישראל בחוק הזה משלימה את המהפך. היא יותר לא אחראית, היא לא אחראית לביטחון הפנים במדינת ישראל, למאבק בפשיעה. משטרת ישראל הופכת להיות שוות משקל לשב"כ, למוסד, לצה"ל, בהנפקת חוות דעת מודיעיניות על איומים שמגיעים ממדינות זרות. וככה זה עובר, כלאחר יד. וכשאנחנו באים ואומרים שלפחות תידרשנה שתי חוות דעת – משטרה פלוס צה"ל, צה"ל פלוס מוסד – לא. כי בן גביר רוצה להפוך את המשטרה לצבא הפרטי שלו, למיליציה. אז בפעם הראשונה בתולדות החוק במדינת ישראל, המשטרה הופכת להיות גוף ביטחוני שווה מעמד לצה"ל, לשב"כ ולמוסד בטיפול באיומי טרור. לא. מה שצריך זה שהמשטרה במצבי חירום תוכל להגיב ולסייע לכוחות הביטחון ולצבא, אבל לא, המשטרה לא צריכה, לא יכולה ולא מיומנת להנפיק דוחות מודיעין על הסתה לטרור ממדינות זרות, ואין על זה דיון בתוך הארכת הוראת שעה. הדבר המדהים הוא שלאורך כל הדיונים המשטרה אומרת שהיא מתנגדת לזה. יושבים נציגי המשטרה ואומרים: אנחנו מתנגדים להגדרה שלנו כגוף ביטחוני. בדיון האחרון, רגע לפני ההצבעה, המשטרה הופכת את העמדה המקצועית שלה. זה לא נראה לכם חשוד, וידו של בן גביר לא במעל, וכל זה בהוראת שעה שספק בכלל אם יש יסוד חוקי לחוקק אותה הערב הזה. אז בהוראת שעה באים ומציעים להעניק סמכויות לממשלה לחסום קליטת שידורים בצלחות לוויין של אזרחים. בניגוד למה שאומרים כאן חבר הכנסת הלוי וחבר הכנסת קלנר, אין שום חוות דעת מבוססת ורצינית של גורמי הביטחון שמציגה את אותו קשר ישיר שהם מדברים עליו. היו חוות דעת מדוע אי-אפשר לתת לעיתונאי אל-ג'זירה להסתובב קרוב לגבול, ובצדק חוקקה הוראת השעה המקורית. אבל להציג כאן מסכת שקרים כאילו השב"כ, צה"ל, המוסד, טוענים שצריך לחסום לשני מיליון אזרחים ערבים את הערוצים שהם צופים בהם? ערוצים שבהם דובר צה"ל בשפה הערבית מתראיין; ערוצים שאת התכנים שלהם דובר הליכוד דהיום, יונתן אוריך, הפיץ. על מה אתם מדברים? כמה שקרים אתם יכולים לשקר? לכן, אזרחי ישראל, יש כאן צד אחד שחושב שכולנו מטומטמים; שאם יצעקו עוד פעם ועוד פעם בג"ץ ואהרן ברק ואהרן ברק ובג"ץ ודורית בייניש, אז אנחנו נשכח את 7 באוקטובר ואנחנו נשכח מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, ומי היה ראש הממשלה לפני 7 באוקטובר, ומי היה ראש הממשלה ששר בממשלה שלו אמר: קודם הפיכה משטרית, אחרי זה נטפל בחמאס, פרה-פרה. הוא יושב פה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מי אמר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יושב פה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה הוא יושב? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מהפכה משטרית, מהפכה משפטית. בוא, די, די, את הגזלייטינג שלך בוועדת חוקה לא תעשה כשאני על הדוכן במליאה. פה אתה לא תעשה את זה. עסקתם בהפיכה משטרית במקום להתכונן לאסון שדפק בפתח, ואתם חושבים שבחזרה שלכם להפיכה המשטרית אתם תסמאו את עיני הציבור? תעוורו אותנו? אנחנו לא טיפשים. אנחנו זוכרים מי הציג את עצמו מר ביטחון והתגלה כמר אסון; מי הציג את עצמו כליגה אחרת, והתגלה כליגה תחתית; מי טען שהוא גדול הפטריוטים מאז בנימין זאב הרצל וז'בוטינסקי, והתגלה כווסל של שלטון קטרי קיצוני. לא תעבדו עלינו, לא בחוקים שלכם ולא בנאומים חוצבי הלהבות של זנבות הקואליציה. ממשלת נתניהו היא ממשלת טבח 7 באוקטובר. ממשלת נתניהו היא ממשלת הקשרים האיומים והשטניים והמושחתים עם השלטון הקטרי. ממשלת נתניהו היא ממשלת הסיכון המחושב עם סנוואר במקום המשא ומתן המדיני עם רמאללה ועם הרשות הפלסטינית. אנחנו זוכרים ולנצח נזכור. לא יעזרו לכם כל ועדות הטיוח. לא יעזרו לכם קמפייני ההסתה. ראש ממשלה שהפך את עצמו למשרת ווסל של השלטון הקטרי בשביל בצע כסף והישרדות פוליטית – זו האמת, זו האמת שתצוף כדם אחינו ואחיותינו הנרצחים. לא ניתן לאותו דם להיספג באדמת העוטף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז מי שישיב על כל ההסתייגויות זה יושב-ראש הוועדה. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל? לא מעוניין להשיב. השר? גם לא. אוקיי, אנחנו עכשיו נעבור להצביע על ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו' ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי ועדי עזוז; של קבוצת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; של קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. אז הינה, אני נמצא פה. מירב, את מרכזת? אנחנו מתחילים להצביע על הסתייגות 1? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 224. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אי-אפשר. זאת אומרת שאתם מוותרים על כל ההסתייגויות בסעיף 1. זאת המשמעות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אי-אפשר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשרי, אבל - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול אפשרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, הכול אפשרי. חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, לאור הסרת ההסתייגויות לסעיף 1, נעבור להצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 22 נגד –11 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 22 בעד, 11 מתנגדים. נעבור – לא, לא, את אמרת 224, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 224. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות 224, על פי בקשת קבוצת יש עתיד, כחול לבן. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – אין הסתייגות 224 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 11 בעד, 22 מתנגדים. אשר על כן, ההסתייגות נדחתה. לפני שנמשיך את ההסתייגויות, קודם כול אני מציין כאן שלצד הסתייגויות של האופוזיציה יש גם הסתייגויות מצד הקואליציה, וצריך לאפשר להם להביא את עצמם לידי ביטוי. הוסרו ההסתייגויות? חבר הכנסת קלנר, האם ההסתייגויות הוסרו? אוקיי, תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 327. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 327 – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 22 נמנעים – אין הסתייגות 327 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, 22 מתנגדים, שבעה נוכחים. אשר על כן, אני מודיע בזאת שגם ההסתייגות הזאת הוסרה, ולמען הסר ספק, כל ההסתייגויות שדילגנו עליהן – כפי שאמרה נציגת האופוזיציה – הוסרו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל מה שהיה לפני אמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, אוקיי. 382. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 382, בסדר. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – אין הסתייגות 382 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 11, 22 מתנגדים. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי גם רצף ההסתייגויות הנ"ל נדחה והוסר. אנחנו נעבור להצביע על סעיף 2, אלא אם כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי את 389. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, קודם כול נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 22 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 22 בעד, עשרה מתנגדים. לכן הסעיף, כנוסח הוועדה, אושר. כעת נעבור ל-389. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – אין הסתייגות 389 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 11, 22 התנגדו. אשר על כן אני מודיע בזאת כי גם רצף ההסתייגות הזה הוסר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואז 397. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 397 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 22 נגד –11 נמנעים – אין הסתייגות 397 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 11, 22 מתנגדים. גם קבוצת הסתייגויות זו הוסרה ונדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו נעבור ל-592 לחלופין ו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. קודם כול נעבור להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 592 לחלופין ו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא משנה, עברת את 400, אין בעיה, נצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, 3 עד 6, כנוסח הוועדה. תאמין לי, כבר יש לי ניסיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 3 עד 6 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 3–6, כהצעת הוועדה – 21 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 3–6, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 21 בעד, עשרה נגד. קבוצת הסעיפים 3–6 עברה והתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כעת 592 לחלופין ו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 592 לחלופין ו' – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 22 נמנעים – אין הסתייגות 592 לחלופין ו' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמישה בעד, 22 מתנגדים, שישה נוכחים. לפיכך, אני מודיע בזאת כי גם קבוצת ההסתייגויות הזאת נדחתה והוסרה מסדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כעת אני מסירה את שאר ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. שאר ההסתייגויות הוסרו. לפיכך אנחנו נעבור להצביע על סעיף 7 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 7, כהצעת הוועדה – 22 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 7, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 22 בעד, תשעה מתנגדים. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי גם סעיף זה עבר בהצלחה. לפני שנעבור להצבעה בקריאה השלישית, אני מבקש לתת את רשות הדיבור - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש בקשות רשות דיבור. הוסרו? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 22 נגד – 10 נמנעים – אין חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 22 בעד, עשרה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני מודיע בזאת וקובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הודעה אישית של יושב-ראש ועדת הכנסת. חשבתי הודעה. הודעה מפי יושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ההצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות הבאות: ועדת הכנסת תדון בהצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), פ/5532/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון; ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, פ/5737/25, של חבר הכנסת עמית הלוי; ועדת החינוך והספורט תדון בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, פ/6074/25, של חבר הכנסת אופיר כץ; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות חוק הבאות: הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> - - הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, התשפ"ה–2025, פ/5807/25, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות),התשפ"ה–2025, פ/6154/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> בנוסף, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת הכנסת, מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת בועז ביסמוט יכהן חבר הכנסת ששון ששי גואטה; בוועדה לענייני ביקורת המדינה, מטעם סיעת יש עתיד, במקום חברת הכנסת מירב בן ארי יכהן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום שלישי ג' בטבת התשפ"ו, 23 בדצמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:10. << סיום >>