דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה שנ"א הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן עניינים שאילתות דחופות 7 היו"ר אמיר אוחנה: 7 4069. פריצות לטלפונים האישיים של בכירים בממשלה ובכנסת 8 אורי מקלב (יהדות התורה): 8 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 12 4070. חשש לביטחון האנרגטי ולתחרותיות משק הגז הישראלי בעקבות חתימת הסכם היצוא למצרים 15 מירב כהן (יש עתיד): 15 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 16 4026. פעילות לפידים חריגה ומתמשכת בבז"ן 20 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 20 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 21 הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025 25 חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 26 הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025 27 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 27 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 28 הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025 44 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 44 הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025 49 ינון אזולאי (ש"ס): 50 שר המורשת עמיחי אליהו: 56 הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 75 משה טור פז (יש עתיד): 76 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 84 משה טור פז (יש עתיד): 86 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023 93 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 93 שר המורשת עמיחי אליהו: 96 יאיר לפיד (יש עתיד): 103 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה–2025 112 סימון דוידסון (יש עתיד): 113 שר המורשת עמיחי אליהו: 116 סימון דוידסון (יש עתיד): 119 הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025 128 רון כץ (יש עתיד): 128 שר התקשורת שלמה קרעי: 138 אלעזר שטרן (יש עתיד): 141 הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025 143 עודד פורר (ישראל ביתנו): 143 שר התקשורת שלמה קרעי: 147 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 149 הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025 156 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 158 שר התקשורת שלמה קרעי: 160 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 163 הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ד–2023 172 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 172 הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ד–2024 180 מרב מיכאלי (העבודה): 181 הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ה–2025 182 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 182 שר המשפטים יריב לוין: 184 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 192 מרב מיכאלי (העבודה): 196 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 198 הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024 221 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 222 הצעה לסדר-היום 225 קריסה דמוגרפית וכלכלית של קריית שמונה ויישובי הצפון ומחדל ממשלתי בשיקומם 225 נעמה לזימי (העבודה): 225 שר התיירות חיים כץ: 229 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 236 הצעות לסדר-היום 238 עלייה באירועי האלימות כלפי נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית 238 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 239 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 239 הצעות לסדר-היום 239 עלייה באירועי האלימות כלפי נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית 239 נאור שירי (יש עתיד): 240 נעמה לזימי (העבודה): 242 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 245 שר התיירות חיים כץ: 246 הצעות לסדר-היום 250 הצגת עמדות אישיות של גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדת השר והממשלה 250 ינון אזולאי (ש"ס): 251 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 252 נאור שירי (יש עתיד): 254 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 257 שר התיירות חיים כץ: 258 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 261 הצעות לסדר-היום 264 פגיעה בחקלאים הישראלים הקטנים הסוחרים ברצועת עזה, עקב הסדר מינהלי חדש של רשות המיסים 264 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 264 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 266 שר התיירות חיים כץ: 267 עודד פורר (ישראל ביתנו): 268 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 269 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 269 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 271 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 271 הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025 271 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 272 מאיר כהן (יש עתיד): 273 מירב בן ארי (יש עתיד): 274 אושר שקלים (הליכוד): 277 אופיר כץ (הליכוד): 278 הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 279 ניסים ואטורי (הליכוד): 279 מאיר כהן (יש עתיד): 282 הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025 283 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 284 אבי מעוז (נעם): 285 טלי גוטליב (הליכוד): 286 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 288 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 288 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025 289 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 289 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025 291 בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 292 עמית הלוי (הליכוד): 294 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום רביעי י"א בטבת התשפ"ו, 31 בדצמבר 2025. לפני שאפתח בנושא הראשון שעל סדר-היום אני רוצה לציין את חנה כהן ואת דוד ירימי – דוד נמצא איתנו? אבל הוא ישמע אותנו – שני עובדים ותיקים מאוד של הכנסת שיוצאים לגמלאות. אני רוצה להודות לך, חנה, על התרומה המשמעותית שלך לעבודת הכנסת במחלקת הפרוטוקולים, ולדוד – על שירות ארוך שנים במשכן כראש מדור חשמל. העשייה שלכם במשך השנים הרבות האלה הותירה חותם אמיתי בעבודת הכנסת, ואנחנו רוצים לאחל לכם – אני מאחל זאת בשם הכנסת כולה – הרבה בריאות, נחת והנאה רבה בפרק החדש, עם הרבה יותר משפחתיות והרבה יותר חיים אישיים של חייכם. תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אורי מקלב בנושא: פריצות לטלפונים האישיים של בכירים בממשלה ובכנסת, ואני מתכבד להזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן אל הדוכן. בבקשה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, עובדים נכבדים של הכנסת שפורשים לגמלאות, תודה לכם על שנים נפלאות ועל עבודה נאמנה למען מדינת ישראל. אנחנו אוהבים אתכם, מעריכים אתכם. וכל עובדי המשכן בכלל, אתם פשוט מדהימים. תודה רבה לכם. אני עונה בשם הממשלה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אולי קודם אני אגיד את השאילתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, סליחה. רק שנייה אחת, בבקשה, סגן השר. יפתח קודם חבר הכנסת מקלב בשאלה. בבקשה. << שאילתה >> 4069. פריצות לטלפונים האישיים של בכירים בממשלה ובכנסת << שאילתה >> << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר במשרד ראש הממשלה, השר אלי כהן, לאחרונה התפרסם כי פצחנים, מה שנקרא האקרים, אולי זו אפילו מדינה, פרצו לטלפונים האישיים של בכירים בממשלה ובשירות המדינה. ברצוני לשאול: 1. האם ניתנות הוראות לבכירים בממשלה ובכנסת להתגונן מפריצות אלו? 2. האם יש פיקוח על יישום ההנחיות? 3. האם יש שינוי בהוראות לאור הפריצה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> מכובדי, השאלה שלך היא שאלה מצוינת, במיוחד בעידן הנוכחי, כאשר כל טלפון נייד לגמרי חשוף למתקפות סייבר כאלה ואחרות. אני מקריא את התשובה ככתבה וכלשונה: כל נושא האבטחה ואבטחת הסייבר של חברי הכנסת, שרים, בכירים במערכות הביטחון והשירות הציבורי, נמצא תחת האחריות של מערך הסייבר הלאומי, השב"כ וביטחון הכנסת. הם אלו שמקבלים את ההחלטות המקצועיות מה ואיך לעשות. ואני יודע לומר לך שראש השירות החדש דוד זיני נותן את דעתו ופועל בעניין במלוא המרץ. אני גם חושב, אדוני, מכובדי, שככל שנפעל יותר ונספר פחות מעל בימת הכנסת או בכל מקום פומבי אחר על מה ואיך אנחנו עושים, בטח בנושא רגיש כזה, כך ייטב לנו, לביטחון המדינה ולביטחון כולנו. ברוך השם יש לנו את האנשים הטובים שבטובים שמטפלים באירוע הזה במחשכים, וטוב וראוי שכך. זה באשר לשאלתך. אני רוצה להוסיף, בסופו של דבר, מכובדי, כל הנושא הזה של סייבר וכו' הוא נושא מאוד מורכב, אבל הוא בעיקר, בעיקר ובעיקרו, תלוי בגורם האנושי. זאת אומרת שאנחנו צריכים לדרוש מעצמנו וגם מהאזרחים בבית – אזרחי המדינה הנפלאה שלנו צריכים לדרוש מעצמם החמרה בנושאים אלה. זאת אומרת לא לפתוח קישורים שאינם מכירים, לא לענות למספרים שנראים חשודים, לא לשמש בהפעלה כזו או אחרת על ידי גורמים עוינים. בסוף הכול זה הגורם האנושי, כי מי שנזהר – הטלפון שלו לא נפרץ. אם אנחנו כבר דנים בנושא הזה, יש פריצה שקצת נעלמה מהעין הציבורית וכדאי לדבר עליה – הפריצה לטלפון של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. נפתלי בנט, בשבוע שעבר, על פי עצת האסטרטגים הטובים שלו, יש לומר, לאחר שהמכשיר האישי שלו נפרץ בטלגרם, הוא למעשה עשה את התרגיל הכי ישן בספר. מה התרגיל הכי ישן בספר? ההגנה הכי טובה, מהי? התקפה. ראש הממשלה נפתלי בנט החליט להשתמש בשורש בג"ד – בי"ת, גימ"ל, דל"ת – והחל לקרוא לאנשים כאלה ואחרים – אגב, מבלי שהוא מכיר את הנסיבות – בוגדים. אבל למה נפתלי עשה את זה? בואו נחשוב שנייה אחת. אז אני אומר לכם, אזרחי מדינת ישראל, למה הוא עשה את זה: הוא עשה את זה – שלום לכם, מתוקים ומתוקות שלנו, אשריכם, אשריכם, דור הניצחון והתקומה. נפתלי בנט עשה את זה כדי שלא נדבר על הפריצה לטלפון שלו. אין לי טענה על מהות הפריצה עצמה, זה יכול לקרות לכולם, אפילו מה שנקרא misclick – אתה לוחץ בטעות על משהו, ובום, נדבקת ברוגלה. אין לי חצי טענה על העובדה שפרצו לו לטלפון. יש לי שתי טענות אחרות: אחת היא שהוא שוב שיקר לציבור, שוב, מבלי למצמץ, הוא שיקר לציבור. הוא היה יכול לבוא ולומר – ראש ממשלה לשעבר, והוא רוצה להיות גם ראש ממשלה בעתיד – כן, פרצו לי לנייד, זה יכול לקרות לכל אדם, ואני אדם, ואני לוקח אחריות מלאה על הדברים, וקורה, קורה. ותאמין לי, היינו מקבלים את זה בסלחנות. אבל הוא בחר שוב להונות ולשקר לציבור ולומר: לא, לא פרצו לי. ואז אחר כך הוא עשה בדיקות וגילה שכן פרצו לו לטלגרם. ומכאן אני מתחבר למה שאמרתי קודם, לנושא השורש בג"ד, שנפתלי בנט משתמש בו. מילה שאמורה להיות מחוץ לציבוריות הישראלית, חד-משמעית. יש כאלה אנשים שהם בוגדים ודינם ידוע, אבל נפתלי בנט השתמש בשורש בג"ד, כאשר הנושא השני שרציתי לדבר עליו זה התוכן של השיחות שלו. נפתלי, אני מקווה שאתה רואה אותנו עכשיו. אני לא ארד לרמות שאתה רוצה שאנחנו נגיע אליהן, אבל התוכן של השיחות שדלף החוצה הוא תוכן שלא מתאים למי שרוצה להיות ראש ממשלה, והייתי חושב פעמיים, נפתלי, אם להשתמש בשורש בג"ד אחרי שתוכן השיחות שלך, נפתלי בנט, יצא החוצה. המילה "בוגד" היא מילה מאוד קשה, אם זה במדינת ישראל, חלילה, אבל יש גם בגידות אחרות, נפתלי, וכדאי שתנצור פיך ותנצור לשונך, כי אתה רוצה להיות ראש ממשלה וכדאי שתשמש דוגמה לא לומר מילים כאלה ואחרות, בטח עם החומרים שיצאו החוצה. אתה יודע, גן בוטני וכו', נפתלי בנט. אז כדאי שתשמור על פיך טוב מאוד ולא תשתמש בשורש בג"ד כדי לנסות להסיט את הקשב הציבורי מתוכן השיחות שהיה לך בטלפון. לך, איש נשוי, בטלפון. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש – המכובד, יש לומר – בהחלטת בג"ץ הבוקר בראשות עבריין הבנייה יצחק עמית. בג"ץ בעבר כבר פסל חוק-יסוד. אבל היום בג"ץ לא רק פסל חוק-יסוד, הוא גם רמס את חוק-יסוד: מבקר המדינה. מבקר המדינה, למי שלא יודע, רוצה לחקור את האמת, להגיע לאמת הטהורה ולהביא את האשמים לדין בנושא 7 באוקטובר, אותו יום ארור, טבח שמחת תורה, ובג"ץ הבוקר הוציא צו שלא מאפשר למבקר המדינה לחקור את הדברים. המוסד הזה כולו בנוי על עצמאות, על היכולת לחקור כל אדם, על טוהר המידות ועל המוסריות והחובה שלהם כלפי אזרחי מדינת ישראל להביא את האמת לשולחן, ובג"ץ, בראשות עבריין הבנייה יצחק עמית, הבוקר עוד פעם רמס את העם. אני רוצה לעשות להם שיעור קצר בדמוקרטיה. דמוקרטיה בנויה משני מונחים: דמוס, קרטוס. דמוס ביוונית זה עם; קרטוס זה שלטון או כוח, כוח העם. הריבונות היא של העם, לא של עבריין הבנייה יצחק עמית וחבר מרעיו ולא של אף אחד אחר. ואני קורא מכאן למוסד מבקר המדינה: אם אינכם יכולים לבצע ביקורת – שכוללת, אגב, גם את הממשלה, כן – אין לכם זכות קיום במדינה דמוקרטית. עצם העובדה שהרשות השופטת בראשות עבריין הבנייה יצחק עמית רומסת את הדמוקרטיה, רומסת את החלטות הממשלה והכנסת – היא לא פוגעת בנו; הרי אנחנו משרתי ציבור. היא פוגעת בעם. היא פוגעת באלה שביום הבוחר השתמשו בזכותם הבסיסית והדמוקרטית, בחופש הבחירה שלהם, והיא פוגעת בהם לאחר שנתנו את אמונם בנבחרי ציבור כאלה ואחרים – אגב, מהאופוזיציה או מהקואליציה, כולם ראויים; כמעט כולם, למעט תומכי הטרור, שלא מייצגים את החברה הערבית. אבל מוסד מבקר המדינה שלא יכול לחקור עד תום הוא מוסד שאין לו זכות קיום בדמוקרטיה, בטח לא בדמוקרטיה מייצגת של 120 הנבחרים כאן, שאמורים לייצג את כל העם. אני קורא לחבריי בממשלה ולאנשי מבקר המדינה: אל תקיימו את פסיקת בג"ץ בראשות עבריין הבנייה יצחק עמית. לא יכול להיות שכאשר שלטון העם נדרס פעם אחר פעם, אנחנו נשפיל מבטנו. אם אנחנו נקיים את פסיקת בג"ץ, אנחנו איננו ראויים לייצג את העם הנפלא הזה, מכל סיעות הבית. איננו ראויים לשרת אותו, מפני שלשרת את העם זוהי זכות, זכות בסיסית, ומשהרשות השופטת פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות פעם אחר פעם ופוגעת במוסד מבקר המדינה, שמעוגן בחוק-יסוד, עלינו לומר לבג"ץ: עד כאן. לא נקיים את פסיקתכם, על כל המשתמע מכך. ואני גם קורא מכאן לכל חבריי לבית, אופוזיציה וקואליציה: רשות שופטת שרוצה ומתיימרת להיות מגדלור של צדק ומוסר כאשר אין לה איזונים ובלמים וכאשר היא רומסת את הרשות הנוספת, דינה להביא לאנרכיה, דינה להביא לקץ הדמוקרטיה. האופוזיציה, גם אתם תיפגעו מהדבר הזה. אינכם חפים ממוסד שאיננו שבע מתאוות שלטון, מתאוות רצון לדרוס את כוחו של העם ששלח אתכם, אופוזיציה, ואותנו, קואליציה, לשרת את העם הנפלא שלנו. ועל כך – אני אסיים דבריי, אדוני היושב-ראש המכובד. אחזור על דבריי בפעם האחרונה: נפתלי בנט, אל תשתמש בשורש בג"ד. אתה לא ראוי ולא זכאי לדבר על הנושא הזה, ובטח לא להכניסו לציבוריות הישראלית. כולנו נזהרים בדבר הזה, כולנו ללא יוצא מן הכלל. מוסד מבקר המדינה, אל תמלאו את פסיקת בג"ץ. בג"ץ רומס את עם ישראל, בג"ץ רומס את אזרחי מדינת ישראל כשביום אחד באים ולוקחים את כוחו של העם הנפלא הזה, פוגעים בו פעם אחר פעם. עבריין הבנייה יצחק עמית לא יכול ולא ראוי לדרוס את העם הנפלא הזה, שלשמו אנחנו נלחמים, חיילינו היקרים נלחמים. והמוסד הזה, חשוב שהוא יביא לדין ולצדק את כל האחראים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, שאלת המשך, ככל שישנה, לחבר הכנסת מקלב. לאחר מכן – שאלה נוספת לחבר הכנסת אלהואשלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, אני באמת מכבד את מה שאמרת, דברים חשובים, אבל ברשותך, אני מבקש להתייחס לגוף השאילתה שאני הבאתי - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לך שלא ענית על השאלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כפי שאמרת בתחילת דבריך – שהדברים חשובים, בוודאי לאור מה שקורה בתקופה האחרונה, ועוד יותר חשובים לאור מבחן התוצאה, שכן הצליחו לפרוץ לבעלי תפקידים בכירים, וגם לראש הממשלה לשעבר. ואני לא משוכנע שבכלל נכנסו לקישור שלא הכירו, אלא יכול להיות שהיו דברים הרבה מעבר לכך. ולכן, אחרי 7 באוקטובר, מי כמוך יודע, קשה להגיד. התשובה שלך, אם נמצה אותה, נשקף אותה במשפט אחד – שיש אנשים טובים ויש אנשים חשובים שעושים את זה ובוודאי עושים עבודתם נאמנה. אנחנו לא יכולים להיכנס לשאננות הזאת. אני כן חושב שאנחנו נמצאים בפני מחדל ידוע מראש, שאנחנו לא שמים לב ולא קיבלנו – אני אומר כאן את זה גם בגלוי, זה נכון להגיד שרב החסוי על הגלוי. אני גם חבר כנסת וגם הייתי סגן שר, ואין הוראות מיוחדות מעבר להוראות האלה, שידועות לכל הציבור, ומבחן התוצאה מראה שכן מצליחים. והדבר הזה – יש פער גדול מאוד, אנחנו, שנמצאים גם בכנסת וגם בממשלה, בין רמת האבטחה שאנחנו מבקשים מעובדים על מחשבים ומול הפלאפונים שנהפכים לכלי עבודה. אף אחד לא קיבל הנחיות: אל תעשו דברים, תגבילו את עצמכם, תתקינו איזה משהו, דברים מיוחדים. ולכן אני אומר שוב, על הדברים האלה אנחנו מתריעים מראש. יש מצב שאנחנו חיים בו ואנחנו יודעים שיש ניסיונות, על ידי מעצמות או לא יודע, בכל אופן על ידי גופים גדולים מאוד שיש להם כנראה יכולות גבוהות, ולא האקרים קטנים או האקר חובב, הרבה מעבר לכך. ולכן החובה שלנו – אני אומר ואני מתריע על זה ואני מבקש ממך, שאתה נמצא במשרד ראש הממשלה וגם מערך הסייבר נמצא שם – אנשים, אנחנו, אין לנו את המידע, אנחנו לא מקבלים הוראות. הכתובת רשומה. אנחנו חייבים לעשות שינוי בתהליך הזה, וזה דבר שכולנו יודעים ובגלל שזה חסוי, לא מעלים. אני כן בחרתי, ואני מודה ליושב-ראש שכן בחר לבחור בזה כשאילתה דחופה. יש זמן שצריך להעלות דברים כדי שנקבל את התשובות ואנחנו חס וחלילה לא נבכה על העבר. וכפי שאתה אמרת – ואני בזה מסכם – אני גם חושב שאין טענה לא על ברוורמן ולא על בנט ועל אחרים שנפרצו. יש אולי – התוכן זה כבר שאלה שצריכה להיות של כל אחד באופן אישי. אבל זה שאנשים חיים ומשתמשים בכלי הזה, ואנחנו כולנו משתמשים בכלי הזה, ובלי שיש הנחיות מיוחדות, וקורים דברים – אני חושב שעל הדבר הזה צריך להניף דגל אדום, באמת לשנות את המדיניות וגם את הפעילות בעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, השר. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי סגן השר, אני רוצה לשאול לגבי מה שקורה בנגב מבחינת ביקורי התעמולה של השר בן גביר. האם משרד ראש הממשלה מודע למה שקורה בנגב? אנחנו עולים לכאן ואומרים באופן קבוע שאנחנו בעד שהמשטרה תיכנס ליישובים הבדואיים בנגב ובעד החוק, אבל ביקורי ההתגרות של השר מובילים למצב חמור מאוד בנגב. האם משרד ראש הממשלה וכבוד ראש הממשלה מודעים לסוגיה הזאת? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ראשית, אני אשיב למכובדי חבר הכנסת מקלב. אני מבטיח להעביר את הנושא המאוד-חשוב שדיברת עליו, וזה בעצם חידוד הנהלים גם אצל משרתי הציבור, במיוחד בטלפונים. אתה יודע, היום זה כל העולם שלנו כמעט. אני מבטיח להעביר את זה למערך הסייבר הלאומי, כי אתה צודק, אנחנו נדרשים להחמרה כפי שאנחנו דורשים מהאנשים שנמצאים תחתינו, ואני מבטיח להעביר את זה וגם שתקבל תשובה מסודרת. פשוט היכולת שלי לדבר על הנושאים הללו כאן מעל בימת הכנסת בפומביות היא מאוד מוגבלת. אני כן יודע לומר לחברי הכנסת, חבריי, ללא יוצא מן הכלל, יש לכם – בזכות היו"ר המצוין שיש לנו, כמובן – יש לכם יכולת להתקין תוכנה מאוד משמעותית ומתקדמת על הטלפונים שלכם, שיודעת לשמור בצורה כמעט הדוקה על החומרים שלכם. במחלקת המחשוב המצוינת של הכנסת יודעים לעשות זאת. אבל אני גם בנושא מערך - - - << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> סליחה, אני לא שומע אותך, כבודו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שאני לא מכיר את זה וגם לא קיבלנו הפניה לעשות את זה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז הינה, יש לנו כאן את היו"ר, את יו"ר הכנסת הנהדר. אני גם בטוח שבעזרת השם – אני, יש לי את התוכנה הזאת, והיא מצוינת. אני ממליץ לכולם. אז אני גם מבטיח לחדד את הנושא. תודה לך על הצפת הסוגיה המאוד-חשובה הזו. זה ביטחון לאומי, אגב. מהטלפון של נפתלי בנט דלפו מספרי טלפון של אנשי ביטחון הכי רגישים שיש במדינת ישראל, הכי רגישים שיש. ואני מסכים איתך. באשר לשאלתך, חבר הכנסת אלהואשלה, כפי שידוע לך, אני לפני שנה, כאשר נקראתי להציל את הממשלה – למעשה אינני עוד, הוציאו אותי ממש מסיעת עוצמה יהודית. אין לי יכולת לענות לך על השאלות הללו. אני חושב שפעילות משטרתית היא מבורכת, עם מקלות מאוד מאוד חזקים שצריכים להגיע. כי יש פה – כמי שחי בנגב, ולבן שלו במקרה גם קוראים נגב, אני אומר שהנושא של הפשיעה בנגב הוא בבת עיני. ויש שם מיעוט קולני, אלים, מאפיונרי, ששולט על סדר-היום, ואותו – צריך לשבור להם את העצמות. אבל צריך גם גזרים, שזה כולל חינוך, תשתיות וכו'. אבל כעת אינני יכול לייצג את תשובתו של השר בן גביר, מפני שראוי שהוא יבוא ויגיב לך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האם משרד ראש הממשלה מודע למה שקורה בנגב? זו השאלה שלי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ראש הממשלה מכיר את מה שקורה בנגב, אבל כרגע הוא עסוק בסוגיות אסטרטגיות, קיומיות, בביטחונה של מדינת ישראל, ביחד עם הנשיא טראמפ. ואני מבטיח לך שכאשר הוא יגיע אתה תשמע התייחסות, לאחר שהוא יתייחס לנושאים האסטרטגיים שבהם הוא מטפל כרגע. ושוב, אני חסר סמכויות בנושא הנגב. לדוגמא, נושא הרחפנים, שכן הפריע להמון תושבים, גם בדואים, כמעט נאטם לחלוטין. זה עלה לי קצת בפאודה קטנה שעברתי בביר הדאג', ואנשיי מהלשכה, שיושבים שם, קצת חטפו מכות. אבל הגבול הדרומי, הגבול המצרי, כמעט נאטם. השב"כ מעורב, כולל הוצאת צווים מינהליים, צבא נכנס לאירוע, ואני שמח על כך שטיפלנו בתופעת הרחפנים. תופעת הפשיעה היא רחבת היקף, הזנחה של שנים רבות, אבל אין לי סמכות. אם הייתה לי סמכות הייתי גם לוקח אחריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לסגן השר כהן. אני מודה גם לחברי הכנסת השואלים. נעבור לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה דחופה של חברת הכנסת מירב כהן לשר האנרגיה והתשתיות, בנושא: חשש לביטחון האנרגטי ולתחרותיות משק הגז הישראלי, בעקבות חתימת הסכם היצוא למצרים. אני מתכבד להזמין את שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אל הדוכן ואת חברת הכנסת כהן לשאול את שאלתה. אני רק אציין, לפרוטוקול, שגם השבוע הצמדנו לשאילתות הדחופות לשר האנרגיה והתשתיות שתי שאילתות רגילות, אך במסגרת סיכומים בין השר לבין חברי הכנסת השואלים, התשובות יועברו בכתב. ואני גם מוצא לנכון לציין לטובה את משרד האנרגיה והתשתיות, אשר מאז הפעם האחרונה שהשר השיב כאן במליאה על שאילתות, העביר תשובות לחברי הכנסת על שאילתות רבות שחרגו מהזמנים. ואני מקווה שכל משרדי הממשלה ינהגו באופן דומה. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת כהן, בבקשה. << שאילתה >> 4070. חשש לביטחון האנרגטי ולתחרותיות משק הגז הישראלי בעקבות חתימת הסכם היצוא למצרים << שאילתה >> << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שלום, כבוד השר. ישראל אישרה לאחרונה את עסקת יצוא הגז הגדולה בתולדותיה למצרים, בהיקף של 130 מיליארד מ"ק. רצוני לשאול: 1. מהן ההערכות בנוגע להשפעת הסכם היצוא על המועד שבו הביקוש לגז בישראל יעלה על ההיצע, ואז אנחנו נהפוך להיות תלויים אנרגטית? 2. מה הסיכוי למצוא מאגרי גז נוספים, כדי לסייע במילוי עתודות הגז של ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בהחלט גאים על העסקה שנחתמה לפני כעשרה ימים. זאת לא רק עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר של מדינת ישראל, זאת עסקת היצוא הכי גדולה מאז ומעולם. עסקה של 112 מיליארד שקלים, שמכניסה לקופת המדינה 58 מיליארד שקלים שילכו לביטחון, חינוך, בריאות, רווחה; יופקדו תמלוגים בקרן העושר, על מנת שיהיו גם לדורות הבאים; השקעה בתשתיות – 16 מיליארד שקלים, יתחילו ממש מיידית, בארבע השנים הקרובות. יחזקו את המשק, ייצרו מאות ואלפי מקומות עבודה שונים. וצריך לומר, העסקה הזאת – ממש לא היינו בה חותמת גומי. לפני ארבעה חודשים, כשהובאה לפתחנו העסקה, היו בטוחים שאיך שהעסקה באה אנחנו נחתום. הייתה בזמנו ועדת אדירי. ועדת אדירי קבעה לחברות את הכמות שהן יכולות לייצא. ואפילו, היא קבעה להן 141 מיליארד מטר מעוקב – בסוף הן ייצאו רק 130, כפי שאת ציינת. והם אמרו, זאת הכמות שאושרה, תבואו ותחתמו. אבל לא הסכמנו, מכיוון שרצינו להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל. בצד הביטחוני – הוביל את זה ראש הממשלה בצורה נחושה מאוד, בעיקר מול מצרים, על מנת לבסס את השלום, את היציבות, את ההסכם; להבטיח שלא תהיינה הפרות במסגרת הסכם השלום; הפרות שקיימות, יהיו – יתוקנו. בנושא הכלכלי – פעלנו על מנת להבטיח שיהיה מחיר אטרקטיבי לשוק הישראלי. ולכן ניהלנו משא ומתן, מנכ"ל המשרד יוסי דיין, כל הצוות של המשרד, חן בר יוסף ואחרים, פעלו בהחלט בנחישות, תחת הנחייתי, על מנת שאנחנו נבטיח שהמחירים לשוק הישראלי יהיו ברמה הנוכחית, למרות שעל פניו זאת עסקת יצוא. ולכן הובטחו שם מספר גדול מאוד של מנגנונים. המנגנון העיקרי מבין מספר מנגנונים, שאני יכול לציין, זה שהמחיר יעמוד על לא יותר מ-4.7 דולר ליחידת חום, צמוד תעו"ז. תעו"ז זה מדד שעלה בפחות מ-1% לשנה במהלך עשרים השנים האחרונות. לכן פעלנו לעשות גם בסעיף הזה, בהחלט, עבודה שתבטיח שמחיר החשמל בישראל ימשיך להיות בין הנמוכים ביותר, בהשוואה לאירופה, ל-OECD, במהלך עשרים השנים הבאות. בנוסף לכך, העסקה הזאת היא זאת שמגדילה את האפשרות שלנו למצוא מאגרים נוספים. הרי אם היו לנו יתרות ל-50, 60, 70 שנה – מי יגיע? אף אחד לא יבוא לחפש, כאשר הוא יוכל למכור את זה עוד 60 ועוד 70 שנה. לכן אנחנו הכנסנו כבר במהלך השנה האחרונה עוד שתי חברות בין-לאומיות לחיפושי גז בישראל, הכנסנו את בריטיש פטרוליום, הכנסנו גם את SOCAR – גם היא, להיכנס לשוק הישראלי. ובחודש ינואר הקרוב אנחנו נפרסם עוד חמישה רישיונות, שבהם חברות בין-לאומיות ומקומיות יוכלו לבוא ולחפש. אני רוצה לציין את ראש הממשלה נתניהו ואת השר שטייניץ, לפני עשור. כשראינו כאן ברחוב את שוד הגז הגדול, את הגזל, והם עמדו בנחישות ולא התרגשו מכל אותם פרסומים, והלכו לבית המשפט. אגב, היו אזרחים שבאמת ובתמים האמינו ללא יודע – לעיתון דה-מרקר, לרולניק, לכל אלו שהלכו ודיברו מעל כל במה – וחלק האמינו להם, אבל הם הלכו בצורה ישרה. והיום אנחנו למעשה באים וקוטפים את הפירות – גם כמעצמה אנרגטית; גם כמדינה שמחזקת את היציבות האזורית; גם הכנסות למדינה, שהן כל כך חשובות; וגם מביאים עוד חברות בין-לאומיות לישראל, שיבואו ויחפשו. נכון להיום, הרזרבות שלנו עומדות על 25 שנה פלוס-פלוס-פלוס. אגב, יש חברות פרטיות, כמו BDO ואחרות, שמעריכות את זה ברמה של כ-38 שנה, 40 שנה. ומה ההבדל? למה אנחנו מאוד שמרנים? אחת, ההערכות של משרד האנרגיה ביחס למאגרי הגז נמוכות, בין 10% ל-15% ביחס למה שהחברות מעריכות, והחברות הן מאוד מאוד רציניות; הדבר השני, אפשרות לגילוי מאגרים נוספים. זאת אומרת, יש לנו עוד רישיונות, ולכן זה הפלוס השני. אנחנו מעריכים שיש עוד גז, ולכן אנחנו מוציאים עוד רישיונות. בשונה משרים אחרים, יכול להיות אולי אפילו מהמפלגה שלך, שאמרו שלא צריך לחפש יותר ולא צריך לבדוק יותר, אנחנו בדיוק רוצים שוק חופשי, לעודד עוד חברות, למצוא עוד מאגרי גז, גם לשוק המקומי וגם לייצוא. לכן, מעבר לשתי החברות שנכנסו עכשיו אנחנו מפרסמים עוד חמישה רישיונות, על מנת שיהיו חברות נוספות, וכמובן – מאגרים קטנים שלא נכללים במלאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלום, אדוני השר. שלום, אדוני היו"ר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> שלום וברכה. בנוסף לזה, נציין שאנחנו כמובן פועלים גם במסגרת אנרגיה מתחדשת, ואנחנו בשנת 2030 נעמוד ביעד הממשלתי של 30% לטובת אנרגיה מתחדשת. זה מתקדם, גם הוא. לכן, אנחנו בהחלט גאים, אחרי משא ומתן, להביא עסקה שהיא ברכה למדינת ישראל. אגב, אם לא היינו חותמים על העסקה, מה היינו זוכים לשמוע מכל אותם ארגוני שמאל רדיקליים וקיצוניים ומערוצי התבהלה? הם היו פותחים את המהדורות בדבר הבא: עסקת הגז הגדולה ביותר קרסה; קטר תספק גז למצרים במקום מדינת ישראל; חוסר יציבות אזורית; מאיפה נביא 60 מיליארד שקל; מי יגיע לישראל לחפש עוד גז. ומה שראינו – בדיוק הפוך. ראינו כן הכנסות למדינה, כן יציבות אזורית, כן מעצמת אנרגיה, כן חברות בין-לאומיות שהגיעו. ולכן, בהחלט – הסכם שהוא ברכה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מסכימה שההסכם הוא מאוד חשוב, ואני בעד חיזוק היחסים עם מדינות ערב המתונות, בעיקר מצרים. חבל שיועצים בלשכת ראש הממשלה תדרכו נגד ההסכם עם מצרים, אבל נשים את זה בצד. שאלת ההמשך שלי היא: אמרת בתשובתך, עוד 25 שנה לפחות יש לנו, לא תהיה לנו תלות אנרגטית. הייתי רוצה לדעת אם אתם יודעים להבטיח את זה גם ברמה היומית ולא רק השנתית, כי לפעמים יש אירועי שיא שמצריכים עוד אנרגיה. ועד היום, הקידוחים הביאו מעט מאוד תוצאות, אם לא אפסיות, אז האם באמת יש פוטנציאל גילוי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל? האם אתם יודעים על פוטנציאל כזה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, בעשור האחרון כמעט לא היו קידוחים, בגלל המדיניות הלא-ברורה של הממשלה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל היו. היו כאלה שלא צלחו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> סליחה? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו כאלה שלא צלחו, שהתוצאות שלהם היו אפסיות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כמעט לא היו קידוחים משמעותיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה היה אפסי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> היו שני קידוחי המשך של חברה בשם אנרג'יאן, שמצאה עוד כמות שהיא לא גדולה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אבל כמעט ולא הוקצו רישיונות חדשים. הייתה גם המלחמה, שלא הגיעו חברות. הייתה גם מדיניות, למיטב זיכרוני גם שרת אנרגיה שאני חושב שהייתה מהמפלגה שלך, שלא בדיוק עודדה הגעה של חברות נוספות, אז תכלס לא היו קידוחים. החברות שלוקחות את הרישיונות מתחייבות להשקעה של עשרות מיליוני שקלים רק על בדיקה סייסמית. הקידוחים שלאחר מכן עולים מאות מיליוני שקלים, אם לא מאות מיליוני דולרים, ולכן ההערכה היא שיש. יתרה מכך – אני לא גיאולוג, בהכשרה המקצועית שלי אני רואה חשבון – אנחנו גם מעריכים ומקווים שיש גם נפט מתחת לגז, בעומק נוסף של אלף מטר. כל אזרחי ישראל כמובן - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בעצם הכמויות האלה עומדות בוועדת דיין, שרק הגישה את דוחות הביניים שלה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כמובן, הנתונים שאני אמרתי על 25 שנה נכללים כמובן בנושא של ועדת דיין, ולכן לא היו קידוחים. רק לאחרונה, כפי שציינתי, בשנה האחרונה, באפריל או במרץ, הענקנו – לבריטיש פטרוליום וסוקאר, ובינואר הקרוב נוציא עוד חמישה רישיונות נוספים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, הכמות של היצוא במסגרת ההסכם לא חורגת מההמלצות של ועדת דיין? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, אני מבקש, זאת השאלה האחרונה. בסדר? כי זה פינג פונג שלא נגמר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> רק תשובה אחרונה אני חייב לך. יש לנו גם גיבוי במהלך היומי. לא היה חסר לנו גז במהלך היומי. אגב, ההסכם שקבענו מבטיח שאם חסר לחברה גז ברמה היומית, היא קונה אותו במחיר של הגז לתקופה ארוכה. כלומר, ההסכם הנוכחי מוזיל בצורה משמעותית גם רכישות גז מיידיות, דחופות או לא מתוכננות. גם זה נכנס להסכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, ואני מזמין את השר להישאר על הדוכן עד לסיום הדיון בשאילתות. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת יעל רון בן משה, בנושא: פעילות לפידים חריגה ומתמשכת בבז"ן – בתי הזיקוק לנפט. חברת הכנסת רון בן משה, בבקשה. << שאילתה >> 4026. פעילות לפידים חריגה ומתמשכת בבז"ן << שאילתה >> << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, אני מצטרפת לברכות לשר, שגם מגיע לכנסת וגם משיב על שאלות, כולל שאלות קודמות שאני העברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני עוברת לשאילתה הדחופה. בעקבות פעילות לפידים חריגה ומתמשכת בבז"ן בסוף השבוע הקודם, וכחלק משרשרת תקלות המסכנות את בריאות הציבור, השאלות שלי אליך, כבוד השר, הן: 1. אילו צעדים מיידיים נוקט משרדך למימוש ההחלטה ולהגנת חיי התושבים באזור? 2. נוכח הממצאים, כיצד פועל משרדך מיידית לקידום פינוי בז"ן לפי החלטת הממשלה 1231? << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה, חברת הכנסת בן משה. קודם כול, בנושא של הלפידים, ששאלת, אכן היה מקרה שבו הייתה תקלה ולכן בוצעה עצירה יזומה של המתקן ובמהלכה הוזרם מימן – הליך בטיחותי, והאירוע כמובן נבדק ומתוחקר. אבל חשוב לומר בנושא של התחנות הפחמיות. אנחנו פועלים ששנת 2026 תהיה השנה האחרונה שבה מדינת ישראל עושה שימוש בפחם. לטובת העניין הקצינו 1.7 מיליארד ש"ח על מנת להסב את כל תחנות הפחם שלנו לתחנות גז, שיהיו וישמשו אך ורק לתקופת חירום או לתקופת שיאי מזג האוויר. אגב, זה גם מוגבל למקסימום 500 שעות מדי שנה, לא יותר מכך. היו אפילו גורמי מקצוע במשרד האוצר שביקשו ממני לעצור את ההסבות – עצתם נדחתה, מכיוון שאני מחויב לבריאותם של תושבי אשקלון ותושבי חדרה. על מנת להבטיח שהם יזכו לאוויר נקי ואיכותי, לכן עשינו זאת, וזה בהחלט מתקדם. לגבי הנושא של בז"ן, אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו קצת משנים את התוכניות, ובמקום לסגור את בית הזיקוק אנחנו רוצים להעתיק אותו לאזור הנגב המזרחי. והמהלך הזה הוא מהלך – איך אומרים? – שהוא win-win-win: גם לתושבי מפרץ חיפה, שרוצים לראות את הנושא, את בתי הזיקוק שם, מועתקים למקום אחר או נסגרים; זה טוב גם למדינת ישראל, מכיוון שנוכל גם לייצר ולא רק להישען על יבוא; וזה טוב לנגב המזרחי שנוכל להוסיף אלפי מקומות עבודה איכותיים. לכן אנחנו בדיוק עובדים על החלטת ממשלה בנושא שתתקן את ההחלטה הקודמת, ואנחנו נביא אותה ברבעון הראשון, הקרוב, לאישור הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם יש שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, ברשותך. לגבי הלפידים הבוערים בבז"ן ותשובתך כעת, ההחלטה על הקמת תחנת כוח חדשה במתחם בז"ן, האם משמעותה היא בעצם עיכוב בתוכנית הסגירה או הפינוי, כפי שהצגת כעת? תחנה שרק עכשיו מתחילים להקים, תחנת כוח חדשה בבז"ן. ואם כבר התייחסת לארובות הפחמיות, לא שאלתי על זה, אבל האם נשקל שימור קר, שלא יגרום לשלושה חודשי זיהום בשנה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, נתחיל מהשאלה השנייה. לגבי הנושא של זיהום קר, אני עושה חשבון ש-500 שעות בשנה זה 20 ימים מקסימום, אז זה לא שלושה חודשים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל זה לא כולל מצבי קיצון, שאתם כן מתירים בהם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> זה אמור לכלול את כל מצבי הקיצון. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 500 השעות יכללו את זה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כן. ומה שאנחנו עושים זה שגם הפעמיים בשנה שצריך להפעיל את זה לטובת תחזוקה, אנחנו רוצים שזה ייפול על תקופות שבהן יש מזג אוויר קיצוני, כלומר באוגוסט בחום או בדצמבר בקור – לראות שזה יהיה באותם מועדים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 500 שעות זה שעתיים ביום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> זה לעניין 500 השעות. מה הייתה השאלה הראשונה? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תחנת הכוח החדשה בבז"ן, שבעצם כנראה תעכב מאוד את הפינוי, אם בכלל. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> מה שצריך לעשות זה הדבר הבא. ברגע שיהיו לנו כל הדברים, שיוכלו להשלים את בית הזיקוק, כמובן יטפלו בהעתקתו, שזה אומר חוות מכלים, תשתיות ותכנון. הדבר נמצא מול הגורמים של מינהל התכנון. מטפל בזה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון. ולכן מה שצריך להראות מינהל התכנון, שזה עומד בתוכניות לתמ"א 75. רק לפני שאני מסכם, אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה אולי לתת עצה. ראינו קודם את חברת הכנסת מירב כהן. אם אפשר באופוזיציה לעשות לנו סדר, מי עם יש עתיד, מי עם גנץ, מי עם כחול לבן. כי כל הזמן עוברים שם ממפלגה למפלגה, וקצת - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא עברת. אתה לא עברת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני הייתי בכולנו ובליכוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מדבר על זה אם אתה עברת בעצמך? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך, חבר הכנסת, כאן, אצלכם, אתם רואים לצורך העניין את המנדטים, ואני הייתי עם כחלון גם כשהיו ארבעה מנדטים, גם בתקופה הקשה ביותר, לצורך העניין - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, עזוב. לפחות אתה, אל תגיד את זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> איך אני אומר לך? גם בתקופה הקשה ביותר, שהיו שם ארבעה מנדטים, גם בנושא הזה הייתי איתו. אבל מה אתה רואה כאן? אני פשוט מציע - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מי עבר? מי עבר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נגיד, אתה לא הדוגמה לזה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני בדיוק הדוגמה. אני נמצא גם בשעה קשה. אגב, האם זה אומר שאתה מתכוון לעבור? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני? לא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מי עבר? מיכל שיר עברה אלינו – מהליכוד אלינו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> יופי, רגע. לפחות על אחד אנחנו יודעים שכנראה לא יהיה בכנסת הבאה. אם אתה לא עובר, אז זו המשמעות לפי הסקרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נחיה ונראה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> טוב, נחיה ונראה. אלה ההערכות עכשיו. למה אני אומר את זה מבחינת המעבר שאנחנו נדע? כי אני רואה שאלה שמתיימרים להיות באופוזיציה או בשמאל, אין להם מדיניות ברורה מבחינת גילוי נאות. בשונה מבנט שאומר דבר אחד, חותם על דבר אחד, ועושה דבר אחר, ראינו את איזנקוט, באמת בפרץ של גילוי אותנטי ואמיתי, ושם הוא אומר שכל הכוונה שלהם בפעם הבאה זה להקים ממשלת מיעוט, שתישען על הרשימות הערביות. הוא אומר את זה בצורה ברורה, כשהוא מבין שהסיכוי להביא יותר מ-60 מנדטים הוא נמוך. אז מה עושים במקרה שכזה? במקרה כזה הוא רוצה להקים את הממשלה עם הרשימה המשותפת, עם מנסור עבאס, עם אלה שרק לפני פחות משבוע הצביעו כאן, בכנסת, כנגד החוק לסגירת המים והחשמל לאונר"א – אותה אונר"א שהייתה הזרוע הביצועית של החמאס, שרצחה, חטפה ועינתה אנשים; אותם אלה שתומכים באונר"א ותומכים בחמאס; איתם הם רוצים להקים ממשלה. אז רק שנדע עם מי יש לנו עסק ומה הכוונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר אלי כהן על המענים המפורטים, ולחברות וחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5829/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חילי טרופר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעתו של חבר הכנסת חילי טרופר, בנושא: הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת טרופר לדוכן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לעשות את שהיה צריך להיעשות מזמן, להכיר בשפת הסימנים. הקהילה החירשת בישראל, קיבוץ גלויות של חירשים מכל המגזרים וחלקי החברה הישראלית, שאפה להכרה בייחודה התרבותי. במקום זאת, התקבעה ההכרה בחירשות כמוגבלות, כחריג בלתי רצוי וטרגדיה של האדם החירש, הראוי לרחמים. היכולת של האדם לקבוע את אורחות חייו ולא לפעול על פי ציווי ביולוגי, היא התגלמותה הנשגבת של האנושיות. אחת הדרכים לעצב את חיינו על פי אמונתנו ותפיסותינו היא באמצעות השפה. בעבור חירשים, אחד המפתחות להוכיח את אנושיותם ותרבותם היא להשיג את ההכרה בתקשורת הטבעית שלהם: שפת הסימנים כשפה. שפת הסימנים היא שפה חזותית המשתמשת בידיים, באצבעות, בפנים ובגוף, כדי לבטא –באופן עשיר וייחודי – את מחשבותיהם, רגשותיהם ומאווייהם של החירשים. רק במחצית השנייה של המאה ה-20, לאחר מאמץ מחקרי מעמיק, בוסס קונסנזוס בלשני, שלפיו שפת הסימנים היא שפה באופן מלא ושווה, אך שונה כשפה חזותית משפות מדוברות. בעקבות ההכרה המחקרית פעלו קהילות החירשים בעולם לקדם הכרה פוליטית בשפת הסימנים. עד היום, 81 מדינות בעולם הכירו בשפות הסימנים הלאומיות שלהם, ובכך תרמו תרומה משמעותית לשינוי התפיסה של החירשות מטרגדיה של מוגבלות אישית להכרה בחירשות כחלק מן המגוון האנושי. בישראל, שפת הסימנים הישראלית היא חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל. בין שהם עולים ובין שהם ילידי הארץ, דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית בד בבד עם בניית הארץ. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החירשים בישראל, מכל הלאומים והמגזרים. הצעת החוק, אם כן, מציעה להכיר בשפת הסימנים כנכס תרבותי, ומתחייבת לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים, דרך יחידה המיועדת לשפת הסימנים, המתופעלת במשרד התרבות, יחידה אשר הוקמה מתוקף החלטת ממשלה, מנובמבר 2020, אשר קידמתי כאשר כיהנתי כשר התרבות והספורט. היום אני מבקש להשלים את שהתחלנו, ולהביא בפני הכנסת את המסע והמאבק להכרה בשפת הסימנים ובקהילת החירשים למקומה הראוי בספר החוקים של מדינת ישראל. אני מבקש להודות מכאן לבועז אחד העם, שהנושא בנפשו, ופעל ללא לאות לקידום החוק, וכן לחבר הכנסת בוארון, שסייע להשיג תמיכה רחבה לחוק. אסיים במשפט אחד עם תרגום לשפת הסימנים: בחברה שלנו יש מקום לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טרופר. אני מתכבד להזמין את השר וסרלאוף – אתה? לא. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. סליחה, נכון. << הצח >> הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5693/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי בוארון, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קיבלת עוד חצי דקה בונוס על העלאת הדוכן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שפת הסימנים היא שפה עשירה וייחודית, המאפשרת לאדם חירש לתקשר ולבטא את עצמו בשפה הטבעית לו, שפה משותפת, המשתפת כל אדם באשר הוא. שפת הסימנים הישראלית היא חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ושל קהילת החירשים, בין שהם עולים ובין שהם ילידי הארץ. דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית דייקה, בד בבד עם בניית הארץ וקיבוץ הגלויות בה. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החירשים בישראל, מכל הלאומים והמגזרים. כיוון שחירשים נולדים או חיים במשפחות ובחברה שומעת, שפת הסימנים נחוצה להם כדי לממש את יכולותיהם המלאות. שפת הסימנים הישראלית, יחד עם השפה העברית, מהוות את המשלב שבאמצעותו האדם החירש יכול להשתלב בחברה הישראלית בכבוד, בשוויון ובחירות. מדינת ישראל מחויבת להכיר ולקדם את שפת הסימנים, על פי הכרזת העצמאות, שבה נכתב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון וכו'. מדינת ישראל גם התחייבה לשמר ולפתח את שפת הסימנים הישראלית, כאשר חתמה ואשררה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מתוקף החלטת ממשלה שקיבלה לפני כחמש שנים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך, במעט שנותר: בנסיבות משמחות זכינו לבוא בברית הנישואים עם משפחה שבה יש בני משפחה שעושים שימוש קבע בשפת הסימנים, כתוצאה מחירשות. ראית איך כל בני המשפחה כולה מדברת בשפת הסימנים לטובת אותם אלה שבקרבה שאינם שומעים את האמור מילולית. זה היה מרשים – והייתי אומר: אצילי – לראות משפחה שלמה נרתמת למאמץ הזה. אני חושב שכחברה אנחנו צריכים להבין שיש בתוכנו אנשים, שככל שאנחנו נפתח את השפה הזו ונעשה בה שימוש נרחב יותר, הם יהיו חלק מאיתנו ולא יהיו שקופים לצידנו. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת חשובה מאוד. אני רוצה לומר תודה לבועז אחד העם – כפי שנאמר פה על ידי חבר הכנסת חילי טרופר – שדחף את הצעת החוק הזאת בשנים האחרונות, ואנחנו מגיעים לנקודת ציון מאוד חשובה. אני רוצה לומר גם לשר התרבות לשעבר וחבר הכנסת בהווה, חילי טרופר, שמוביל את המהלך הזה. זה מהלך חשוב מאוד שמוסיף כבוד לכנסת ישראל ולמדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוארון, וכעת אני מתכבד להזמין את השר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 66 בתקנון לעבודת הממשלה, הוחלט לתמוך בקריאה טרומית בלבד בהצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, של חילי טרופר, בכפוף לתנאים אלה: 1. בסעיף 2(ב) בהצעת החוק, לאחר המילים "מדינת ישראל תפעל" יבוא: "באמצעות האקדמיה ללשון עברית"; 2. ההגדרה "חירש" תיבחן ותתוקן לאחר שיח עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; 3. הצעת החוק תקודם במסגרת החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; 4. סוגיית החלת החוק על אירועים נוספים מעבר לאירועי תרבות ומחקרים תיבחן בהמשך הליכי החקיקה. דבר אחרון: המשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרד החינוך, התרבות והספורט ומשרד המשפטים, ובתיאום משרדי הרווחה, הביטחון החברתי והאוצר. יש פה הרבה תיאומים שצריך לעשות. עד כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק רגע. התייחסת להצעתו של חבר הכנסת טרופר, אתה רוצה לומר לגבי הצעתו של חבר הכנסת בוארון? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה מוצמד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת טרופר, מקבל את התנאי? לפרוטוקול, מהנהן בראשו לחיוב. תודה רבה. תודה, השר. נעבור להצבעה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא, קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל - אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד שלי טל מירון – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש נוספים? אם אין, תמה ההצבעה. אני אנצל את ההזדמנות לברך את אורחינו שביציע, גם את חניכות וחניכי מכינת הזנק מהגליל העליון. שלום לכם. ברוכות וברוכים הבאים. וגם את עובדות ועובדי מערך הדיגיטל הלאומי. שלום גם לכם. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. טוב שאתם מתאחרים אצלנו. תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת חילי טרופר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. עכשיו נעבור להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת בוארון. רק להבין מהאופוזיציה – אתם הגשתם שתי הצעות – הכוונה להצבעה הזאת עכשיו או לחוק הבא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו. אם כן, גם ההצבעה הזו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא, קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אאמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי השר במליאה? השר יצחק וסרלאוף? תמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא, קרא שוב בשמות חברי הכנסת שאינם במליאה כרגע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ישנם חברי כנסת במליאה שטרם הצביעו? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי – בעד עמיחי אליהו – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם עוד חברי כנסת במליאה שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. אנא סכם את תוצאות ההצבעה, בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי בוארון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6382/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצות זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי. אני מזמין את חברי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, החוק הזה אומנם עוסק ביהדות מרוקו, אבל קיבלנו השראה מהחוק של מישרקי ליהדות תימן, וקיבלנו השראה מהרשות הלאומית לתרבות היידיש, שיש כבר חוק עבורה, וקיבלנו השראה מהחוק לרשות הלאומית לתרבות הלדינו, שיש כבר חוק עבורה. והשר למורשת תמך מיידית בחוק הזה והגיע מהר, עם חברי הטוב ינון אזולאי. ינון אזולאי הוא עוד קטן. הוא יהיה גדול, הוא יהיה פעם יושב-ראש ועדת הכספים ובוס גדול פה בכנסת. אבל אנחנו גם עושים את זה לזכרו ולעילוי נשמתו של חבר הכנסת רבי דוד אזולאי, אביו, שידע מה זה כבוד למורשת יהדות מרוקו והתהלך פה במשכן הזה עם הלְהִבָּא ועם הסוואב של יהדות מרוקו. הייתה לו לְהִבָּא וסוואב של יהדות מרוקו. לְהִבָּא זה אצילות והילה והתנהגות מוארת, וסוואב זה התנהגות סדורה ומכבדת, והיו לו שני הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה חשוב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני סיימתי הבוקר שיחה שגרמה לי לבכות – ואתה בטח תאהב לפחות שורה אחת מהשיר שאקריא לכם – עם הצעירים המדהימים הללו, מכינת הזנק גליל עליון. שעה דיברנו. והם היו ילדים טובים והם קצת עשו לי בעיות, אבל השיחה הלכה והעמיקה. ונתתי להם דף לימוד ולמדנו את "פרוס לרעב לחמך". ואחד הילדים אמר: רגע, מיכאל, כתבת פה שיר. אמרתי: כבר דיברת – אני חייב לקרוא את השיר. ועוד משפט אחד מקדים. שאלתי את הילדים הללו: מי מכם בילדות התבייש בהורים שלו? ובלי להתבייש, 60%, 70% הרימו יד. אבל גם ילד קם ואמר: פעם התביישתי באימא ואבא שלי. אני כבר לא מתבייש, אני יודע איזה גדולים מהחיים ההורים שלי ושלא היה להם הרבה, אבל היה להם הכול. לא היו להם אמצעים, הייתה להם אהבה בלתי מוגבלת. אני מקריא לכם את השיר שהקראתי להם כדי שתבינו שכשאנחנו חוזרים למורשת אבותינו אנחנו חוזרים לכולם, לכל האימהות שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זקיפות קומה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חוזרים הביתה. אנחנו הולכים לאימא ואבא וכותבים להם שיר הלל, ומביאים את מורשת אבותינו להווה ולעתיד, ומביאים לספר דברי הימים של מורשת ישראל ומדינת ישראל והציונות את כולם, שלכולם יהיה פרק בסיפור של הציונות ותקומת ישראל. השיר הזה הולך ככה – זה כאילו שיר עצוב, אבל הוא שיר אהבה לאימהות האלה. אל תהיו עצובים, שיר אהבה. לשיר הזה קוראים "ארבע אימהות": ארבע אימהות / ממתינות למותן / בחדר שמונה בסורוקה. // האימא האתיופית שעלתה וחלתה ונותרה ללא קול / האימא הרוסייה או רומנייה שנושמת בכבדות לבדה / האימא המרוקאית שהזדקנה מהר מדי / האימא האחרת מאחורי הווילון. // כולן צעירות וזקנות / שנותיהן כמספר שנות הילדים שילדו / הארצות שעזבו / האחיזות שנרפו / ההקרבה, הכאב / התקוות. / זקנתן טמונה בחייהן, בכאבן, בעוצמתן. // אלה האימהות שלי, / האימהות האלוהיות שלי / האימהות המקראיות שלי / האימהות האקראיות שלי / האימהות הקיומיות שלי. זה האימהות שלנו. והחוק שלנו שאנחנו מביאים היום משלים ומתקן סיפור שלא סופר עד תומו. לפני ימים אחדים, חבר הכנסת דן אילוז יזם, ואני הייתי חולה, לא זכיתי להוביל איתו את היום שתכננו לתרומת העלייה ויהדות מרוקו למדינת ישראל. היה פה יום מיוחד, וביום הזה הוא דיבר והוא הזכיר משהו שמעט יודעים, למשל שאת הקמת תל אביב ואת רכישת האדמות מסביב ליפו – קנו שלוש משפחות מרוקאיות, משפחת שלוש, משפחת אמזלג ומשפחת אמויאל. שלוש היה ראש הקהילה. כולם עלו באמצע שנת 1850, והעלייה הראשונה מוגדרת בשנת 1882. זאת העלייה הראשונה לפי הסיפור של הציונות – הנרטיב. אבל באמצע 1850 עולות משפחות וקונות אדמות מסביב ליפו, והן תורמות תרומה אדירה לפיתוח של תל אביב. כך בכל הארץ יש עולים ממרוקו, גם בערים אחרות. זה דבר אחד שצריך לזכור אותו. דבר שני: יהדות מרוקו עלתה מאהבה לארץ ישראל. ברוב שנותיה היא חוותה יחסים טובים עם הערבים וגם היהודים בהרי האטלס, עם הברברים, עם העם הזיג. בתוך הכפר של הוריי בוורזאזאת-תמסינת גרו יהודים וערבים דלת ליד דלת. אימי הייתה צריכה להזהיר את אח שלי שלא ייכנס לבית ויאכל מהקוסקוס של השכנים. זו הייתה רמת היכולת לחיות במרוקו. אבל עדיין החלום לעלות לארץ ישראל בער בהם. עדיין בכל יום אומרים: "ותחזינה עינינו בשובך לציון". עדיין אומרים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". עדיין החלום שארץ ישראל זאת ארץ חלומותינו. הם עלו לארץ ולא היה קל. היו מעברות והיו קשיים והיו בלוקים והיה דיור ציבורי והייתה פגיעה במעמד של ההורים. אנחנו יודעים מה זו עלייה, אדוני היושב-ראש – אני ואתה – יודעים גם את כאב העלייה, לא רק את יופייה. אבל אנחנו רוצים לספר סיפור שעוד מעט ינון יספר, למה בחרו את היום הזה? את היום של אניית אגוז בדרכה לארץ ישראל – ינון יספר – אבל גדולי יהדות מרוקו הם תרומה אדירה למורשת שלנו. אתמול הייתי בשיעור על הבקשות. הבקשות נהוגות גם ביהדות חלב וגם ביהדות מרוקו. באמצע הלילה קמים ואומרים שירה ותפילה. ספר הבקשות של יהדות מרוקו נקרא: שיר ידידות. שיר ידידות כולל 1,000 שירים שנכתבו, והוא אוסף את שירת אבן עזרא ואת שירת שלמה אבן גבירול. אבל הוא מכניס את שירת רבי דוד חסין, שלבדו כתב 1,000 שירים. אחד השירים זה: "לדוד שיר ומזמור בתוף ובמצילתיים / יסודתו על הר מור צבי ירושלים". זה רבי דוד חסין. אליו מצטרף פייטן של גדול הפייטנים בדורות החדשים של יהדות מרוקו: רבי דוד בוזגלו, שבנו, פרופ' מאיר בוזגלו, יחיה ויהיה בריא, פילוסוף ומתמטיקאי שהקים ביחד עם רבים את יוזמת הפיוט והתיעוד של הבקשות והנגשה באתר אינטרנט. 1,000 שירים. ב-20 שבתות של חורף קמים ובכל שבת שרים שירים אחרים ומנגינות אחרות. אמר אתמול הפייטן חי קורקוס המדהים שלימד. הוא אמר: לקח לי עשר שנים להיות בקי בשירת הבקשות. האם זה לא עומק ספרותי? האם זה לא עומק שירי שנשען על אבותינו, על שירה עתיקה, על תור הזהב של יהדות ספרד וגולש לרבי דוד חסין לפני 100 שנה ולפני 50 שנה לרבי דוד בוזגלו? רבי דוד בוזגלו, ששמע את חיים גורי – בניצחון של הקמת המדינה באחד השירים העצובים, "באב אל-ואד", שאומר: "פה אני עובר, ניצב ליד האבן / כביש אספלט שחור - - -", נכון? "באב אל-ואד, לנצח זכור נא את שמותינו". רבי דוד בוזגלו שומע את השיר הזה, ואוהב את השיר ואוהב את המנגינה, ומתרגש אבל חוסר לו משהו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמונה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - חסרה לו תקווה וקצת אמונה בהשם. ומה הוא עושה? הולך וכותב מילים חדשות לשיר הזה, עם המנגינה והמילים של חיים גורי. והמילים הן: "בינו נא מורדים רודפי קרב ורצח / לא לתת בקול על עם שופך שיחו". וככה זה ממשיך. זה רבי דוד בוזגלו, את זה אנחנו רוצים שילדי ישראל ילמדו. אנחנו רוצים שילדי ישראל ילמדו את המורשת של מרים פרץ. את האישה הגדולה מהחיים הזאת. אנחנו רוצים שילמדו את השירה של ארז ביטון; את ספרי השו"ת של הרב שלום משאש והרב יוסף משאש. כשהרב שלום משאש לא רצה לבוא – כי הוא היה עסוק להיות אב בית הדין במרוקו – קרא לו הרב עובדיה: בוא תהיה רבה של ירושלים. הוא אומר: אני לא בא. הוא אומר: באיזה תנאי אתה בא? הוא אומר: אם פה אחד כל הרבנות בירושלים תגיד שהיא מוכנה שאני אבוא. הרב שלום משאש בא להיות רבה של ירושלים – פה אחד באחדות. הרב יוסף משאש כתב ספרי שו"ת מתוקים מדבש. והרב יוסף משאש כתב את העיקרון של הדין והשכל והזמן. הדין זה ההלכה – לשמור על ההלכה, על מורשת אבותינו – אבל השכל זה להיות הגיוני. והזמן – להתייחס למציאות, להווה, למה שעובר עלינו. יש לנו כל כך הרבה להביא מורשת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו פה אחד ניתן לו להמשיך לדבר. פה אחד - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך אבל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא יותר מדי, אבל נהנים לשמוע אותך. נהנים מאוד לשמוע אותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לסיכום: יש לנו שליחות, חבר הכנסת ינון ישי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון אזולאי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ינון ישי זה חבר שלי מירוחם. אבל אתה בן ישי, בן של מלך אתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - אני לא מרוקאי - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הוא תימני, זה מישרקי כבר עשה – אבל חבר הכנסת ינון אזולאי, הקב"ה גלגל בידינו את הזכות להביא את היום הזה לקדמת הבמה. שנשלים אותו, שנעשה את היום בכנסת ובפרהסיה הציבורית. תודה לאופיר כץ. תודה לוועדת השרים שנתנה לנו להניח את החוק הזה מהר. תודה לכנסת ישראל שתומכת בו פה אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה לך על דברים מאוד חשובים וכל כך מרגשים, ובאמת זוקפים קומה באומה הישראלית. יישר כוח. << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6382/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציע ולהציג את הצעת החוק בשמחה, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ידידי היקר מיכאל ביטון. פשוט אתה גאווה לעם המרוקאי. אני אומר את האמת, לעדה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גאווה לאומה הישראלית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם לאשכנזים הוא גאווה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כולם מקנאים אתה רואה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הצעת החוק שלפנינו באה בעצם, לא רק – מסתכלים על המרוקאים, על המטבח המרוקאי אבל יש לו מסורת, יש לו ערכים. זו יהדות מפוארת; שושלת של רבנים גדולים. אבותינו, גם אבא שלי ז"ל, שהעלית את זכרו פה, שזה יהיה לעילוי נשמתו. אני יודע את הסיפורים על ילדותו במרוקו, על הדרך שבה עלו ועל מה בחרו לוותר, כי הייתה להם ערגה להגיע לארץ ישראל, ארץ הקודש, רק לנשק את העפר שלה. היו מוכנים לוותר על כסף וזהב, רצו רק להגיע ולנשק את האבנים שלה, להתאבק בעפרה. בדרכם לפה, לא נשכח את אסון ספינת אגוז, שהיה בכ"ג בטבת התשכ"ה, 1961 – בחודש הזה אגב – שם נספו 44 יהודים. נשים, גברים, ילדים, כולם יצאו ממרוקו בדרכם לארץ ישראל, לארץ אבותינו. החוק הזה בא גם לעשות תיקון – אגב, כל עדה שעלתה לישראל, עלתה במסירות נפש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל שבט בישראל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. כל שבט, כל עדה, עלו פה במסירות נפש. היה ראוי שעל כל עדה ילמדו בנפרד. הייתי מצפה ממערכת החינוך שיעשו אנציקלופדיה של העדות, וזה יהיה התלמוד שלהם מכיתה א' עד שהם מסיימים עם זה, כי אני חושב שאלה הערכים שלנו. אני חושב שהיכולות שלנו הן להנחיל לאחרים את האהבה, את האחדות. כשאנחנו מסתכלים על היהדות המפוארה הזאת, את מי היא הוציאה? אילו משפחות? אנחנו מסתכלים על משפחת אבוחצירא, פינטו, אור החיים שהיה. משפחת הסבא שלי ז"ל, משפחת בן שושן. נחמיאס. אנשים צדיקים. כשאני בא ואומר, אומרים מה? סבא שלך זה בן שושן? ואתה יודע מה החזיק אותם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. אמונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר עמיחי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אנחנו מפרגנים לך כי החוק הזה גם בזכותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמונה התמימה הזאת שהחזיקה אותם דורי-דורות זו האמונה שמחזיקה אותנו גם היום, והאמונה הזאת היא אמונה בדרך, אמונה באחדותנו – כוחנו באחדותנו. החוק הזה בא שילמדו בבתי הספר, שידעו לחבר, כי העדה המרוקאית הייתה מחברת בין כולם. יש לנו את המימונה מצד אחד, יש לנו כל מיני הילולות שעושים – אלה לא סתם הילולות. יש כאלה שבאים ושותים – לא, זו הילולה שמחברת אותנו לצדיק, לאמונה שלו. יש כבר בחודש הזה, והחודש הבא בכלל עמוס בהילולות. אני רוצה רק אולי להקריא לפני סיום משירו של רבי דוד בוזגלו: "אך בך מולדתי, עמדתי, חייתה נפשי בגללך. / מבית כלאים ונכאים קורא לי דרור בנמלך. / מדור לשכני, כרצוני, ניתן לי תחת צילך. / תושב תוך רבצי, זו ארצי, על אף לוחצי - - - פועלך בני, הראני, אהבת בנים לאימם. / להם כל יקר, לא ייקר, הפך לילה אור יומם. / ועת הורתם לקראתם, יערב להם פת לחמם. / קום שוט בערים וכפרים, ימים ונהרים / מישורים עם הרים, מזרח ומערב ותצפין ותדרים". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיר אהבה לארץ ישראל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול משפט? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא מסיים במילים כאלה מדהימות: "כאן שפכו בניי את דמם, וכאן קנו את עולמם, להם ולחולמי חלומם / בני עמם, אשר עימם, דורשי טובתם ושלומם". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה נפלא. יישר כוח. תודה רבה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה משפט, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מותר לו, מותר לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ניתן לו לסיים, ואז אתה תאמר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק אסיים בשורה אחת. אני רוצה להגיד עוד דבר: אני מקדיש את זה לסבתי היקרה, אימא של מור אבי, זיכרונו לברכה, שתאריך ימיה, פרלה אזולאי – גרה בעיר רכסים, גדלה במעברות, גידלה את הילדים שלה. זכיתי לגדול בצילה של סבתי היקרה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבקש שניסע אליה וניתן לה את החוק ביד. זה מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בעזרת השם. פרלה אזולאי, שהקדוש ברוך הוא יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים על הדורות שהיא עשתה ועל החינוך, שתהיה בריאה עד 120. הרב אליהו, אתה מכיר אותה באופן אישי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. כן, אדוני. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש לי אפשרות לנצל ולבקש להתנגד כדי לדבר, אבל זה קצר. אני לא רוצה להתנגד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה כי הוא צריך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא עכשיו. אתה לא יכול להצהיר בפניי שאתה לא מתנגד ולהגיד שאתה מתנגד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הוא רוצה להגדיל את החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז שנייה. על פי הסדר נעשה זאת. בבקשה, נא לסיים. תגיד משפט לסיכום, יש לך עוד משהו? אני לא מוריד אותך כי אני נהנה לשמוע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לשמוע את המשפט שלו. תודה רבה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כשהוא שם למעלה. אביו המנוח – לפני כעשור וחצי היה דיון על משוררים והייתה שרת התרבות דאז לימור לבנת. עלה אביו המנוח עם ספר הפיוטים של המשורר הדגול הלאומי הרב דוד בוזגלו והקריא משם שיר. מעשה אבות סימן לבנים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא ידעתי את זה, ואמרת לי. זו סגירת מעגל. תודה רבה לכולם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מדהים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, מרגש בהחלט. אני מזמין את השר עמיחי להציג את עמדת הממשלה. אבל תוך כדי שהשר עולה, מיכאל וינון, אני רוצה להגיד לכם מילה. קודם כול, זה מאוד מאוד מרגש. אני אפילו לא העזתי לעצור תוך כדי שאתם מדברים. השבת נקרא את פרשת ויחי – יעקב אוסף את כל בניו ומברך אותם אחד-אחד על פי תכונותיו ועל פי הדברים המיוחדים לו. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כמעט, כמעט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמעט, נכון, אבל המכלול. לאמור, עם ישראל יהיה שלם וחזק רק אם כל שבט יביא את התכונה המיוחדת לו. העובדה שעכשיו אנחנו מביאים את יהדות מרוקו ואנחנו מביאים את כל הקבוצות והשבטים, זה יביא את החוסן והעוצמה, ולא המגזריות. אז יישר כוח, וזה מאוד מרגש לשמוע אתכם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עוד משפט אחד. אח שלי, דוד, שעוסק בדברים האלה, הוא דוקטור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הייתי תלמיד שלו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא אמר פסוק של הנבואה: "וגלת ירושלים אשר בספרד ירשו את ערי הנגב". << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> וואו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוראה מפורשת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה, ובשמות כתוב: "איש על דגלו" תחנו. לא צבעו של זה כצבעו של זה, כל צבע וכל דגל מיוחד, ויישר כוח גדול. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - אתה יושב בראשות הכנסת בחוק הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מציעי החוק, אני רוצה דווקא לפתוח בשיר שאני לא בטוח שהוא מרוקאי, לדעתי הוא ירושלמי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול מרוקאי כרגע. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו שרים, מכירים את השיר "בתי, צאי מבית כלא"? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צאי מבית הכלא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מיכאל יכול לפייט לך את זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הרב מזרחי, שהוא בן לקהילת תוניס, היה ירושלמי שהלך לטוניס, וכתב את "חביבי" ועוד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נכון, אבל המנגינה היא מנגינה מצרית, כן? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> "בתי, צאי מבית כלא". << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה לא יכול להיות מרוקאי, מרוקאי וכלא לא הולך ביחד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> רק ספָּרים, אצל המרוקאים זה ספָּרים. באמת בשיר יש משפט חזק מאוד, שאני חושב שמדינת ישראל של היום, בהמשך לדברים שאמר היושב בראש: "חבקי, אם נאמנה, את כל בנייך. מדלגים מכל פינה, שבים אלייך". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אשריך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מכל פינה. אין פה גלות שהיא בת חורגת, אין פה גלות שהגיעה לפה לארץ שהיא יכולה להיות מקופחת. הקדוש ברוך הוא, שפיזר אותנו, ידע שכל חלק בפאזל הוא משמעותי; כל חלק מביא למדינה הזו את האור המיוחד, את העוצמה המיוחדת, ובלעדיו הפאזל הזה והתמונה הזו לא שלמים. לכן אני כל כך שמח על החוק הזה. אני חושב שזה צריך להיות הרבה יותר מיום, זה צריך להיות תאגיד שמספר את הסיפור. אני מקווה שבהמשך החקיקה נוכל להגיע לשם. הסיפורים של סוליקה, אתם מכירים את הסיפורים? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בטח, סוליקה הקדושה, מפאס. היא לא הייתה מוכנה להמיר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> סוליקה הקדושה, ילדה בת 16 שנטבחה. היא לא הייתה מוכנה להתאסלם ורצו לטבוח אותה. בסוף ערפו את ראשה, למרבה הצער. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הלכנו לראות איזושהי אנדרטה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הייתי, בפאס. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן? אז אני מציע בכלל ללמוד. יש היסטוריה. אגב, אני מהצד של אימא של אבא שלי – משפחת שלוש ומשפחת עזרן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה, גדולי עולם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן. משפחת שלוש בעצם יצאו מהחומות, אתם מכירים את הסיפורים של איך הם יצאו, איך הם היו ציוניים. אגב, השיר שהזכרתם קודם, של רבי דוד בוזגלו, איך זה הולך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם השר ארבל מקשיב מהיציע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> "אך בך מולדתי עמדתי". השר ארבל, אולי תרד אלינו? רד אלינו. אנחנו רוצים אותך פה עכשיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, הוא מכבד את האנשים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מכירים את השיר - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא רוצה גם יום לטריפוליטאים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> בראות דגלי מרים לבן ותכלת יבוא ינון עם הגואל, גואל יבוא רב עליליה גואל יבוא עם אליה – נו, את זה אתה יודע לשיר? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> "גואל יבוא רב עליליה". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשירת הבקשות הוא מכיר את הכול. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> "גואל יבוא רב עליליה". אז אני בא ואומר, הסיפור המיוחד של העם המופלא הזה, שאין לו תולדות בסיפורי העמים כולם – עם ששרד בלי ארץ, אבל כמו שאומר דוד בן-גוריון, זה לא שלא הייתה לו ארץ, תמיד הייתה לו ארץ בתוך ספר התנ"ך שלו, בתוך הלב שלו. עם ששרד בפזורות רבות והתקבץ לפה – זה נס על-טבעי שאנחנו חיים ביחד ואנחנו אוהבים אחד את השני, מימין ומשמאל. ואנחנו צריכים לספר את הסיפורים כולם, כי מכולם נושבת הרוח, והרוח שנושבת במפרש, גם אם לא רואים אותה, היא זו שלוקחת את הספינה קדימה. מי שיתעלם מרוח הדורות ימצא את עצמו ב-7 באוקטובר, ימצא את עצמו בטבח של שמחת תורה. מי שיתעלם מרוח המורשת של כל התפוצות כולן – אם זה יהדות רוסיה, שאנחנו עכשיו מקימים מרכז מורשת ליהדות רוסיה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ברית המועצות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יהדות ברית המועצות, אתה צודק, ואם זה יהדות תימן המופלאה שהתחילה את העלייה ב-1881 ולא התייחסו אליה בספרי ההיסטוריה, ויהדות עולי אתיופיה – אני בכוונה לא אומר "אתיופים", זו יהדות עולי אתיופיה – ויהדות עולי פולין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כולם יוצאים מגלותם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן. כמו שפתחנו בשיר, כן? "כלם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבאו". זה מה שאומר הנביא. ואני רוצה לומר לכם שאני מודה לכם ששמתם את משרד המורשת במרכז. אני מציע וקורא פה גם לכם, חברי הכנסת, לקדם חקיקה, ואני מקווה שאנחנו נצליח לתמוך אותה בתוך הממשלה, להקמת תאגיד שיספר את הסיפור של מורשת יהודי המזרח והבלקן. אפשר למצוא לזה אנשים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה ביחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אגב, אני מכיר שני מרכזי מורשת גדולים, כן? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אגב, כל יהודי המזרח – אני חושב שיש למדינת ישראל הרבה מה להתגאות בזה, גם לאנשים שעלו, מיהדות אירופה. תאגיד כזה, שישב תחת משרד המורשת, דווקא ידע לספר את זה בצורה שכולנו נתגאה בה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. מאחר שאין מתנגדים, אין כלום, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי. ההצבעה תהיה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד ניר ברקת – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? רם בן ברק. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) רם בן ברק – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ישנם עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. 40 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל והנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברת הכנסת מירב בן ארי, האם גם ההצבעה הבאה תהיה שמית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. הבאנו לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע שהבאתם. דנתם פה פשוט בעניין אחר. אם כך, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל והנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. גם ההצבעה הזו תהיה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – בעד עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם באולם יש חברי כנסת שטרם הצביעו? האם ישנם עוד חברי כנסת באולם שטרם הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אושר שקלים – בעד עמיחי אליהו – בעד שמחה רוטמן – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5420/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מייד אציג את חוק פטור מאגרה למשרתי מילואים, בעיניי הוא חוק חשוב מאוד, אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח במשהו מפרשת השבוע, שבעיניי רלוונטי מאוד, ושחייבים לדבר עליו. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> איזה, ויחי? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויחי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו ביום רביעי, אז זה כבר קדימה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. כך אומר יעקב: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכֵרֹתיהם. בסֹדם אל תבֹא נפשי בקהלם אל תֵחַד כבֹדי, כי באפם הרגו איש וברצֹנם עִקרו שור. ארור אפָּם  כי עז ועֶברתם כי קָשָׁתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". ראש הממשלה נתניהו אמר הלילה בריאיון לרשת פוקס ניוז – אני מביא כאן ציטוט קצר מדבריו בעברות, בתרגום לעברית – ביחס לאירועי פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון. ציטוט: אלה 70 ילדים שאינם מיהודה ושומרון; הם בני נוער ממשפחות הרוסות, שעושים דברים כמו לכרות עצי זית, ולפעמים מנסים לשרוף בתים. אני לא מקבל את זה. עד כאן הציטוט. קודם כול, אני מברך על כך שראש הממשלה התייחס לדברים האלה. בעיניי הם מביישים אותנו, מביישים את עם ישראל. זוהי לא דרכנו. זוהי לא דרכו של עם ישראל. אני יכול לשאול כאן: לצערי המספרים שאני מכיר הם קצת אחרים – גם ה-70, גם הילדים, אפילו הייחוס למשפחות הרוסות. לצערי זה לא נגמר רק בלכרות עצי זית או בלשרוף בתים. אתה יודע, גם את הבית של משפחת דוואבשה – בסוף שרפו בית, הרגו אנשים. אבל אני חושב שמעל הכול יש פה בחירה ערכית, וטוב שנתניהו התייחס אליה. זו בחירה מוסרית. הבחירה הזו, למי שמכיר, לא מתחילה בפרשה שלנו. כבר במעשה דינה אומר יעקב אבינו –טיעון אחר, לא מה שהוא משתמש בו בפרשה. הוא אומר: "עכרתם אֹתִי להבאִישנִי ביֹשב הארץ": כלומר הוא אומר, לא טיעון מוסרי אלא טיעון פרקטי: מה יאמרו הגויים. "ונאספו עלי והכוני" – כלומר, בגלל הגויים אסור לעשות מעשים כמו שמעון ולוי. ואז עונים שמעון ולוי: "הכזונה יעשה את אחותנו", כלומר, הם מציגים מנגד, זה מעשה שלא יעשה על היינו חייבים לנקום. אלו שתי דרכים, דרכו של יעקב ודרכם של שמעון ולוי. וכאשר מסתיימת הפרשה ההיא, אין הכרעה. זכות המילה האחרונה אפילו ניתנת לשמעון ולוי. לכן כל כך חשובה פרשת ויחי. לכן חשובה פרשת צוואת בני יעקב, כי יעקב אומר לבניו שמעון ולוי: מה שעשיתם הוא לא מעשה ראוי. כלי חמס – הביטוי "חמס" בתנ"ך הוא ביטוי קשה מאוד. הוא מרחיק את עצמו מילדיו "בסֹדם אל תבא נפשי, בקהלם אל תחד כבוֹדי". על מה? "כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור". ואז הוא מקלל את בניו על מעשה של נקמה – "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה": ומעניש אותם באופן מאוד חריג למעשיו כלפי בניו: "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". שמעון ולוי לא נמנים במניין השבטים בגלל זה. סליחה במניין הנחלות, כך פירשו חז"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - דין רודף על יוסף, הם ראו ברוח הנבואה שירבעם יצא ממנו, אז גם על זה האמירות של יעקב אבינו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, אני מכיר את המדרש. נכון, נכון, אז יש מדרש כזה שמרחיק את המעשה ליוסף, אבל בפשט - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רק אומרת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את צודקת. אני רוצה לומר עוד משהו, טלי, כי טוב שאת מתייחסת. בסוף פירושים יש כמו חול - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מה את אומרת? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אמרה שיש מדרש שהמעשה שלו מתייחס ליוסף. ששור זה יוסף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אמרתי לו שהדברים של יעקב אבינו לשמעון ולוי התייחסו לזה שהם הוציאו דין רודף על יוסף, כי ברוח הקודש הם ראו שיצא ממנו ירבעם בן נבט, ולכן אלה דבריו של יעקב אבינו. אבל זה לפי המדרש. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ולכן, אני בדיוק מגיע לנקודה. בסוף יש 70 פנים לתורה. יש בתורה פנים כאלה ופנים כאלה. הבחירה שלנו, היהודים, האם אנחנו בוחרים בדרך של יעקב אבינו, ששולל מעשי נקמה, או אנחנו נאחזים בדרכים אחרות. זו בחירה מוסרית-ערכי יהודית. הוא שולל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת, הוא לא שולל מעשי נקמה. לא, לא, לא, גם לא בפשט. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אל נקמות השם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יעקב לא שולל - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, הוא שולל את המעשה של שמעון ולוי שהרגו את העיר שכם, הוא שולל אותה. הוא יוצא נגדה: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל": << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עמיחי, הרב עמיחי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 70 פנים לתורה והשר יכול - - - דברים אחרים אחר כך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מוזמנת להתמודד עם דברי התורה, אבל את יודעת, טלי, גם לפשט יש ערך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הפשט לא אומר את זה. הוא לא יוצא נגד נקמה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה שלנו, היום בפוקס ניוז, אומר אותו דבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - דבר כזה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מעשים לא מקובלים, נקמה היא לא - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, אין הדבר דומה. צריך לקחת בחשבון שמדובר פה על אומה, על עם. מדובר שם על נקודה שבה הוא מיעוט, במציאות אחרת לחלוטין. לא צריך להשוות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרב אליהו - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמת, אמת, ועדיין הדברים פשוטים וידועים: נקמה של הפרט היא דבר אסור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל נקמות השם - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, טלי, אסורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל נקמות השם. גדולה נקמה אשר שניתנה בין שתי שמות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל נקמות השם – לא אנחנו. אל נקמות השם, הנקמה היא להשם. אדם שפוגע באנשים חפים מפשע - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתה מעוות את התורה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעוות? זה פשט מה שקראתי עכשיו, עמיחי אליהו. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הפשט לא רוצה לפגוע בחפים מפשע - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, עוד מעט תביא לי את תורת כהנא לפה. אני אומר לך, הדברים האלה הם פשט. אדם שנוקם נקמה, אדם ששורף בתים, אדם שמתעלל באנשים בגלל עמם, זו לא דרכה של יהדות, זו לא דרכה של ישראל. מי שמנסה לעוות את זה פוגע בדרך ישראל. טוב עשה נתניהו, ראש הממשלה שלך - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתה מעוות את זה. אלימות המתנחלים זה קמפיין אנטישמי, זה BDS. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כאן לא דיברתי על קמפיין אלימות המתנחלים. עמיחי אליהו, לא אני. נתניהו הלילה דיבר ואמר: זה מעט אנשים. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, ציטטתי: 70 ילדים לא מיהודה ושומרון. אז אולי זה 700 ואולי חלק כן מיהודה ושומרון. זה עדיין קומץ, זה עדיין מכתים את המתיישבים הנהדרים של יהודה ושומרון, שאני חלק מהם. אבל האנשים האלה, האנשים שפוגעים בחפים מפשע – והוא דיבר על עצי זית ושרפת בתים, מה נגיד על פגיעה פיזית באנשים? "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". דרך אגב, אם כבר בנקודה הזו, צריך לומר שחז"ל אומרים – היות שחז"ל הוזכרו כאן – ששמעון ולוי זכו לגורל אחר. שמעון, אכן התקיים בו: "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". אתה שומע, משה? מה זה אומר? שבט שמעון באמת איבד את נחלתו, הוא קיבל נחלה במדבר יהודה, ומהר מאוד הוא נמחק. לעומת זאת, שבט לוי, מה קרה לשבט לוי? נכון, אין לו חלק ונחלה, אבל התקיים בו: "ה' הוא נחלתו". כלומר, הוא קיבל את עבודת המקדש. הוא, אכן אין לו נחלה, הוא לא יורש, אבל הוא הצליח לחזור בתשובה ולתקן. אז כאן אני אומר שוב, ובזה אני אסיים את הנקודה הזו, בעיניי הדברים של נתניהו הלילה בפוקס ניוז מוסריים, חשובים, ערכיים, ואוי ואבוי לנו אם לא נקיא מתוכנו את העשבים השוטים, שמתעללים באנשים. עכשיו אני אעבור לחוק. החוק הזה מאחד שני נושאים כואבים שנמצאים על סדר-היום שלנו. אחד, זה המילואים – בוועדת ביסמוט, עובדים ברגעים אלה ממש – יותר נכון עד אתמול ב-24:00 - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוועדת החוץ והביטחון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוועדת החוץ והביטחון בראשות היושב-ראש ביסמוט עובדים על חוק השתמטות, שהמשמעות שלו שלצה"ל חסרות היום לפחות שש חטיבות ושאנשי המילואים ימשיכו לעשות שנה הבאה לפחות חודשיים, ואף אחד לא יגיע להחליף אותם. החוק הזה מחבר נושא שני שכואב לנו – הוא לא באותו סדר חשיבות, אבל הוא חשוב – וזה הפקקים בדרכים. הצעת החוק שלי מציעה לתת פטור מאגרה למשרתי מילואים. עכשיו, לא נמצא פה מושיקו פסל, אבל החוק הזה, דרך אגב, הגיש אותו ח"כ מהליכוד, משה פסל – אני לא יודע איפה הוא עכשיו, פה הוא לא, אפשר להציע איפה, אבל כאן כרגע במליאה הוא לא – גם הוא הגיש את החוק הזה, כי אין צודק ממנו: לטפל באגרות של אנשי מילואים. איזו הטבה הגיונית, כשמשרת מילואים יוצא ומגיע להגן עלינו ויש לו יציאות קצרות, לפעמים יומיים, לפעמים רק כמה שעות, ובמצב התחבורה שלנו – כי יש לנו שרת תחבורה נהדרת, כידוע, שמטפלת בכל פקקי התנועה שלנו - - - << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ניסית - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהגשתי את זה לפני שנה, גם אני וגם משה פסל, הייתה פנייה לאשר את הדבר הזה. יותר מזה, העליתי את זה במסגרת חוק המינויים הכולל, כבר בניסיון לפני כמה חודשים. משום מה זה נדחה על ידי הממשלה. ולכן, במציאות הזו של כבישים חנוקים ושעות מבוזבזות, לתת אגרה זו לא פריווילגיה, זו זכות שצריכה להיות מוקנית. אנחנו כבר יודעים שהשנה שירתו – לפי נתוני צה"ל שפורסמו היום – 306,830 משרתי מילואים. בנוסף לזה, בניגוד לאגדות ולהכפשות, צה"ל החזיר מפטור 54,830 משרתי מילואים. טוב עשה צה"ל, וועדת החוץ והביטחון נדרשה גם לזה. בנוסף, תקשיב טוב, סימון דוידסון, 3,300 יהודי חוץ לארץ – אורתודוקסים, קונסרבטיביים, רפורמים, חילונים, דתיים, הכול – עלו לארץ והתגייסו. 3,300 אנשים שבכלל לא גרים פה, באו לעזור לנו ולהתגייס השנה. כל זה כשבוועדת החוץ והביטחון, כשדורשים שוויון בנטל, או לפחות הקטנת הנטל, ממשיכים לעבוד על חוק פטור ממילואים. לעומת זאת, 3,300 מגיעים מבחוץ ומתגייסים לשרת ולעזור. אני מציע לכם, שכל מי שנמצא בשירות מילואים פעיל יקבל את חיסכון הזמן הזה, ויוכל להשתמש בכביש אגרה, ובכך נקל עליו במשהו מהנטל. אתה יודע, אני חושב שכתוב בהפטרה שלנו, אדוני היושב-ראש, פרשת ויחי, בהפטרה, על אבנר בן נר ועמשא בן יתר, שדוד המלך מצווה אותו לסגור איתם חשבון. למה? כתוב: "וישם דמי מלחמה בשלום". אתה רואה שיש כאן התייחסות לגיבורי ישראל, שהיו גם גיבורי מלחמה. מוצג כאן בטעות בכנסת הזו כאילו גיבור ישראל בתורה לא יכול להיות גיבור מלחמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין כזה דבר, גיבורי התנ"ך היו גיבורי מלחמה. אני קורא כאן לקואליציה לחרוג ממנהגה ולתמוך בחוק שמגייס אנשי מילואים, עוזר לאנשי מילואים ומשחרר אותם מעול הפקקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מהשר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה. עד שהשר עולה, אני אומר שחבר הכנסת משה אבוטבול, שנבצר ממנו להיות כאן, בזמן ההצבעה – בגלל קדיש שהוא היה צריך לומר – ביקש לומר לפרוטוקול שהוא מצביע בעד הצעת החוק לציון יום ליהדות מרוקו. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה). אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא בשם הממשלה את תגובת הממשלה. מטרת הצעת החוק להעניק פטור מתשלום אגרה בכבישי אגרה בנתיבים מהירים ללוחמים בשירות מילואים פעיל, מתוך הכרה והוקרה והבעת תודה על תרומתם הייחודית לביטחון המדינה, ועל ההקרבה האישית הכרוכה בשירות המילואים, לרבות פגיעה בשגרת החיים במשפחה ובפרנסה. הממשלה בכללותה, ומשרדי בכלל זה – זה לא משרדי, זה משרד התחבורה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. הממשלה בכללותה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועלים בכמה ערוצים למתן הטבות והקלות ללוחמי מילואים. יחד עם זאת, ההחלטה על הטבות והקלות אלה צריכה להתקבל מתוך מחשבה על המארג הכולל של הטבות, על מנת שייתנו את התועלת המרבית ללוחם הזכאי להן. בדיון שנערך בוועדת שרים לענייני חקיקה לא התקבלה החלטה, ויידרש דיון נוסף בנושא לשם כך. לאור האמור, ועד שהממשלה תגבש עמדה, אבקש, בשם שרת התחבורה, שלא לאשר בשלב זה את הצעת החוק. אני רוצה גם להתייחס לכך שמשפחות המילואים שנושאות בנטל הקשה בשנתיים האחרונות – משרד הנגב והגליל השיק מטה למשפחות מילואים, בשיתוף עמותת מומנטום. מטה לאומי שילווה משפחות מילואים גם בתנאים, בזכאויות, וגם כל המעטפת. זאת אומרת, גם בפעילויות הוקרה ובפעילויות רווחה והפוגות, וכל מה שאנחנו יכולים לתת במענים הרכים למשפחות של המילואים. בדרך כלל יש דגש על המילואימניקים עצמם, אבל גם יש מי שנושא בנטל בבית – שזה בדרך כלל גם האישה והילדים – ולכן אנחנו שמים דגש על העניין הזה. ממש בימים אלו אנחנו מקימים את המטה. ואני מקווה שזה ייתן איזשהו מענה. כמובן שלא נוכל לגעת בכל הנקודות, אבל נתחיל לפעול ולעבוד כדי לזקק צרכים ולתת מענים, וגם לתקצב כמה שאפשר. ישבתי פה מקודם עם חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי, והוא סיפר לי על חבר הכנסת אלי אלאלוף – חבר הכנסת לשעבר, שהיה יושב-ראש הוועדה למאבק בעוני, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בזכותו יצא לראשונה מסמך כולל המאבק בעוני, היה מנכ"ל קרן רש"י שעשתה פלאות בנגב ובגליל, במקומות שאני שם. שמו וארגונו קיימים לעד ושמו הולך לפניו. אני מאחל לו בריאות איתנה. יש לנו הכרת הטוב על פעילות שלו. אנחנו לא שוכחים, וזוכרים את מורשתו ופועלים לאורה. ובכללי, הכרת הטוב חשובה. אנחנו נמצאים על כתפיהם של קודמנו שהיו כאן במשכן ועיצבו את דמותה של המדינה, וחשוב שנכיר להם תודה, ובמיוחד לאלו שהלכו. יש כאלו ששוכחים את חברי הכנסת לשעבר, שפעלו והעבירו חוקים והעבירו תקציבים. העולם מתקדם, אבל צריך לזכור, ושתהיה לנו הכרת הטוב גם לאחרים. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, משה, כשהיו בחירות מוניציפליות אז הביאו לי בלשכה רשימה של ראשי הרשויות, של ראשי הערים החדשים, כדי לברך אותם על זה שהם נבחרו, והרשימה גדולה, מהנגב והגליל כמובן, ואמרתי להם: חבר'ה, אני לא מתעסק עם הרשימה הזאת עכשיו. תכינו לי רשימה של ראשי הערים שהפסידו בבחירות, אליהם אני רוצה להתקשר. וזה מה שעשיתי. בשבועיים הראשונים הרמתי טלפונים לראשי ערים וראשי מועצות שהפסידו בבחירות, ואמרתי להם: תודה רבה. תודה רבה, ושהדלת שלי פתוחה בפניהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ושאנחנו מוקירים ומעריכים את כל מה שהם עשו ונתנו והקריבו למען הכלל, למען הציבור, שלוחי ציבור. כולנו שלוחי ציבור, וראוי גם להעריך ולהוקיר את מי, איך אומרים, שלא נמצא על הגלגל הפוליטי במעלה הדרך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמיד הגמד על גבי הענק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בדיוק, וככה להסתכל על עצמנו, כולנו פה זמניים. ואיך אומרים, העולם מתקדם ואנשים מתחלפים, אבל חשוב שתהיה לנו תמיד הכרת הטוב לאנשים שהיו כאן, שבנו, שפעלו, שתקצבו וסייעו לכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, אנחנו עוברים – חבר הכנסת היוזם רוצה להגיב לעמדת הממשלה, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היות שהצעת החוק הזו עוסקת באנשי מילואים, אני רוצה להקריא מה כותבת ללי דרעי, אם שכולה, שגם הגעתי לנחם בביתה אחרי נפילת בנה סעדיה. היא גם הגיעה בעצמה, היא ובן הזוג שלה, לוועדת החוץ והביטחון להציג את דבריהם. אני אצטט כאן מדבריה, כפי שהיא כותבת לפני זמן קצר. "האמת, קצת נמאס לי. נמאס לי שמסבירים לי שעושים עליי סיבוב, נמאס לי שמאשימים אותי בירי בתוך הנגמ"ש הימני. אף אחד לא ילמד אותי" – אומרת ללי דרעי – "מה זה להיות ימנית. כל חיי מושקעים שם, החל ממקום המגורים שלי, הבחירות שעשיתי והחינוך שאני מעניקה לילדיי. גם אם זה אומר שבגלל/בזכות החינוך הזה הבן שלי נהרג על הגנת העם, התורה והארץ. אני ילדה גדולה" – אומרת ללי דרעי – "נושא הגיוס החרדי מעסיק אותי שנים. ולהגיד את האמת, סעדיה היה הרבה יותר רדיקלי ממני. הוא למשל חשב שדווקא בחורי הישיבות צריכים להיות הראשונים להתגייס. לא הכול פוליטיקה, יש גם אמת, ערכים, מוסר. אני יודעת בדיוק מה אני עושה, משתדלת לדייק את עצמי כל יום ולהיות נאמנה לאמת. אני לא פיון במשחק פוליטי, והלוואי שלא הייתי חייבת לקבל על עצמי את המשימה הזו. כל מה שאני עושה נובע מאהבת התורה ומאהבת השם. אני לא אידיוטית שימושית של השמאל, אני אידיוטית שימושית של ריבונו של עולם". דבריה של ללי דרעי, אם שכולה. אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך לומר בבית הזה שיהדות איננה השתמטות; יהדות איננה פטור; יהדות איננה הסבר למה אחרים יילחמו במקומך. כתוב: "עָזֹב תַּעֲזֹב עמו", "לא תעמד על דם רֵעֶךָ". גיבורי התנ"ך היו גיבורי מלחמה, אלה האבות המייסדים שלנו. אין דבר יותר יהודי מהיכולת להגן על עמך ועל ארצך. היה פעם ראש ישיבה שהיו לו יותר תלמידים גם מגור, גם מבעלז, גם ממיר, ואפילו מפונוביץ' ביחד. היו לו 24,000 תלמידים. וברגע האמת הוא אמר לכולם לצאת – לצאת למלחמה – כי זה מה שהוא חשב שבאותו רגע עם ישראל צריך. אתמול ביליתי בכנסת עד אחרי חצות עם חבריי בפארסה כל כך עגומה, שלא ייאמן שאנחנו עדיין דנים בה, כאילו זו גזירת גורל ולא החלטה פוליטית של השתמטות בחסות מפלגת השלטון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תקשיבו לללי דרעי, תקשיבו לקול היהודי. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. ההצבעה הזו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד משה ארבל – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד אבי דיכטר – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – בעד עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אליהו רביבו – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת באולם שטרם הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד שרון ניר – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם עוד חברי כנסת באולם שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 54 נגד. אני קובע כי הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3381/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 817 ימים שגיבור ישראל, רן גואילי, נמצא בשבי; 817 ימים של חוסר ודאות, של כאב מתמשך, של משפחה שמחכה. בתוך המציאות הזו היום אני מביאה לאישור הכנסת תיקון להצעת חוק התכנון והבנייה, תיקון שהיה אמור להיות ברור מאליו: ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון. מבחינתי – ייצוג שווה. לא מחווה, שום טובה, לא פיילוט – זכות בסיסית, תיקון עוול מתמשך, אבל בעיקר ציווי ערכי במדינה שמתיימרת לקרוא לעצמה שוויונית. התיקון קובע כי בהרכב מוסד תכנון יינתן ביטוי הולם לייצוג נשים, ולכן, עד להשגת יעד הייצוג יחויבו השרים והשרות הממנים להעדיף מינוי נציגות נשים במוסדות התכנון, ככל שהדבר ניתן. שר הפנים יהיה אחראי על יישום סעיף זה, ויהיה רשאי לקבוע הוראות ליישום הייצוג בהסכמה עם השרה לקידום מעמד האישה. בפועל קיים תת-ייצוג של נשים במוסדות התכנון השונים. אי-אפשר לייפות את המציאות, מדובר באפליה, אפליה כלפי חלק משמעותי מאוכלוסיית המדינה. לשם המחשה, מבקר המדינה פרסם דוח בשנת 2024 בנושא שוויון מגדרי בשלטון המקומי. המבקר מצא כי שיעור הנשים מקרב יושבי-ראש ועדות מקומיות ומרחביות לתכנון ובנייה הוא רק 11%. המבקר ציין כי ב-23 מתוך 24 מינויי יושבי-ראש בוועדות מרחביות מינה שר הפנים גברים – 23 מתוך 24. המבקר המליץ מפורשות כי על מנת לקיים את חובת הייצוג ההולם לנשים, הקבועה בדין, בבואו של שר הפנים לבחור יושבי- ראש לוועדות המרחביות עליו לבחון את שיעורן של הנשים הן מקרב יושבי-ראש הוועדה והן מקרב חבריה, ולהתחשב בשיקול זה בבחירת המועמדים. אין ספק כי יש חשיבות מקצועית ואזרחית לייצוגן של נשים במוסדות התכנון. ברשותכם, גם מילה על נקודת המבט הנשית בתכנון ובנייה: מאז ומתמיד בהיסטוריה תחום התכנון והבנייה נשלט על ידי גברים. במשך מאות שנים גברים תכננו את המרחב העירוני בלי להתחשב בצרכים של נשים. גם כיום רק כ-10% נשים מאיישות את המשרות הבכירות בחברות אדריכלות מובילות בעולם. בשנים האחרונות מדינות רבות בארגון ה-OECD קידמו כללי תכנון אורבני שמתאים לנשים. חוסר השוויון בתכנון הערים הצמיח מושג חדש בשם מגדור עירוני – שילוב שוויוני של נשים בתכנון תוך הטמעה והתחשבות בצורכי הנשים במרחב הציבורי, התחשבות מקסימלית בצורכי אוכלוסיות שונות כמו נשים, ילדים, קשישים, נכים. תחשבו על ההתאמות הנדרשות למדרכות, חניונים, תחנות אוטובוס, מגרשי ספורט, פארקים ואפילו שירותים ציבוריים. נשים ונערות שנמנעות מללכת לפארק כי הוא לא מספיק מואר, תחושת סכנה לצעוד בסמטאות חשוכות, מדרכות שלא מותאמות לעגלות ילדים, ואפילו הוספת תאי שירותים ביחס לשירותי גברים, כי לנו, הנשים, זה פשוט לוקח יותר זמן בגלל האנטומיה. במדינה כמו שלנו זה לא אמור להיות קשה. לא קשה למצוא נשים מוכשרות בתחום התכנון והבנייה. אולי רק להזכיר לבית המכובד הזה שנשים מהוות 51% מאוכלוסיית מדינת ישראל, ועדיין אינן מיוצגות באופן שווה. זה לא מקרי, היינו כאן כבר שוב ושוב, חוק אחר חוק – המציאות המיזוגינית והשוביניסטית באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים. תת-ייצוג של נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי: הרי לא אמור להיות קשה למצוא מנכ"ליות, סמנכ"ליות, נשים שמסוגלות, ראויות ונכונות לשבת סביב שולחן קבלת ההחלטות; תת-ייצוג של נשים גם כחברות מועצה – פחות מ-20%. בשליש מהרשויות המקומיות אין ולו אישה אחת במועצת העיר; רק 15 נשים בלבד עומדות בראש רשות מקומית מתוך 257. אז חבריי חברי הכנסת, מי מכם שמע או מכיר את הגברת אורה ביטון? מישהו מכיר את הגברת אורה ביטון? אורה ביטון היא אישה שעושה היסטוריה. היא נציגת ש"ס בדירקטוריון קק"ל – נציגת ש"ס בדירקטוריון קק"ל – אישה בשם אורה ביטון. שומו שמיים, מדוע ש"ס הגישה אישה כמועמדת? פשוט מאוד – כי קק"ל דורשת שוויון מגדרי בין נציגי המפלגות שלהם במקרה שלמפלגה יש יותר מנציג אחד בדירקטוריון. אז אם בקק"ל אפשר, למה הקואליציה הזו מפילה והפילה רק השנה הצעת חוק לייצוג הולם של נשים ברשימות לכנסת? ואיך בממשלה הזו לא נמצאה ולו אישה אחת שראויה לכהן כמנכ"לית במשרדי הממשלה הכל-כך רבים? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> ראש הממשלה - - - יאריכו - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה מינה ממלאת מקום, והמינוי שלה פג. כרגע אין לו מנכ"ל במשרד ראש הממשלה. הייתה ממלאת מקום אחת, והיא כבר לא. הייתכן שנשים מהוות איום גדול מדי על הקואליציה הזאת? חברי כנסת חרדים מהקואליציה מקדמים שוב ושוב חוקים שדורשים את זכות הציבור החרדי לייצוג הולם במוסדות המדינה. אבל נשים – לא משנה אם חרדיות או לא – זה לא. לצערי, אפילו מפלגה לכאורה ליברלית כמו הליכוד מפלה נשים. הידעתם שמתוך 20 המקומות הראשונים רק שתי משבצות שמורות לנשים? מקומות 10 ו-20, וכל השאר – מאבק צפוף בין עשרות גברים. גם כיום, ב-20 המקומות הראשונים בליכוד נמצאות רק שלוש נשים. אז אני מאחלת בהצלחה לנשות הליכוד. חבריי חברי הכנסת, אני קוראת לכל חברי הבית, לגלות אחריות ולהצביע בעד הצעת החוק שאני מביאה היום. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לנצל את שארית הזמן כדי לדבר על אחת הפרשיות החמורות ביותר שידעה מדינת ישראל, הלוא היא פרשת קטרגייט – פרשה שמרעידה את אמות הסיפים, פרשה שאפילו נתניהו מתקשה להעלים או להשתיק. מדינת אויב – או כמו שמכנה אותה ראש הממשלה: מדינה מורכבת – שילמה שכר ליועצים בלשכת ראש הממשלה. ובתמורה למה? סיקור אוהד, שינוי נרטיב, עיצוב תודעה. פרשת קטרגייט אמורה לזעזע כל אזרח בישראל, להדיר שינה מעיני כל אזרח, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו. קטר זו המדינה שראש הממשלה הסכים שתעביר מזוודות כסף לחמאס; כסף שחפר מנהרות, כסף שקנה נשק, כסף שעשה את 7 באוקטובר. מעבר לכך, אנשים בלשכת ראש הממשלה העמידו בסכנה את הסכם השלום עם מצרים. הדליפו מידע מסווג, שפגע, כן, פגע בביטחון המדינה. אני שואלת בכנות, אם זה היה קורה בלשכה של פוליטיקאי אחר, ראש ממשלה אחר, אפילו זו לא הייתה מדינת אויב כמו קטר, כולנו היינו דורשים התפטרות לאלתר, חקירת שב"כ, ועדת חקירה ממלכתית. אז איך זה קרה? בלשכה הכי רגישה, בקודש-הקודשים? אולי זחיחות, יהירות, התנשאות, תחושת עליונות? אולי זלזול בשלטון החוק? הריאיון עם פלדשטיין חשף כל כך הרבה אי-סדרים בלשכת ראש הממשלה, חוסר שליטה ובקרה, העסקת אנשים ללא סיווג, ניסיונות לשיבוש חקירה, הנחיה למחוק את המילה "אחריות" מהלקסיקון. לוביסט אמריקאי בשירות קטר, בתיווך אנשי עסקים, בוחשים, כן, בוחשים בלשכת ראש הממשלה. אז יש הרבה שאלות: מי רצה לקדם אינטרסים של מדינת אויב, בניגוד לאינטרס הלאומי של ישראל? האם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ידע? האם ידע על הקשר עם גורמים מודיעיניים? האם ידע שאדם ללא סיווג ביטחוני מחזיק במידע מסווג? ושאלת השאלות, רבותיי: איך ייתכן שנתניהו לא ידע? או אולי כן ידע? האם ולמה ראש הממשלה אפשר להעסיק בעקיפין את אלי פלדשטיין כדובר שלו, בתפקיד כל כך רגיש, בניגוד להנחיות שב"כ, ללא סיווג ביטחוני? פעם הוא מכיר, פעם הוא לא מכיר, פעם הוא פטריוט ציוני נלהב, פעם הוא בכלל זר – גרסאות מתחלפות ואחריות אין. אם נתניהו ידע, זה ממש חמור. ואם הוא לא ידע, זה אפילו חמור עוד יותר. אבל, היי, מהמקום הזה, אני רוצה לאחל לנתניהו ולרעייתו הנאה מלאה בחופשת הסילבסטר. כי הכי חשוב, שהבוס מבסוט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה בנושא החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. לפני שאענה על ההצעה הזו, אני רוצה לומר שקל לי לענות בסוגיה הזו, מכיוון שאצלי, בלשכה שלי, יש רמ"טית. רמ"טית שהייתה לפני כן מנכ"לית כשהייתי אזרח, בעמותה שאותה ניהלתי. הניסיון לטעון שבימין יש איזושהי הדרת נשים, לדעתי, הוא מגוחך. מנכ"לית משרד ראש הממשלה – אחת הנשים המוכשרות שנמצאות במערכת, היא מנכ"לית - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא אפילו לא מנכ"לית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז היא לא מנכ"לית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היא ממלאת מקום. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> היא מילאה מקום. זה נכון שהתהליך הפרוצדורלי על הקשקש שלו, הוא לא הגיע לכדי סיום. אבל לבוא ולטעון שהמנכ"לית של המשרד היותר-חשוב בממשלה היא לא אישה, לצורך העניין, זאת בדיחה. אז אני אומר, גם אצלי, בתוך הלשכה האישית שלי, יש לי רמ"טית מוכשרת, שהחליפה שני רמ"טים גברים שהיו מוכשרים. אבל כל הניסיון שלכם לייצר איזשהו תהליך מעושה, תהליך לא טבעי, הוא פוגע. הוא פוגע ביכולת לקדם נשים מוכשרות באמת, ויש. יש נשים מוכשרות, אני נשוי לאחת כזו, הבנות שלי, ברוך השם, מהמוכשרות שיש. לחשוב שאנחנו, מכיוון שלא גדלנו בערוגות הנכונות או לא גדלנו בערוגות השמאל, אנחנו יש לנו איזשהו משהו נגד קידום נשים? ההפך הוא הנכון. יחד עם זה, אני רוצה להשלים. רק השבוע, הייתה איזושהי תחרות בין המינים. אני חושב שזה היה בטניס, בין מי שמדורגת במקום ראשון בעולם הטניס לבין שחקן טניס שנפצע וכבר שנתיים לא משחק, יש לו פציעה ביד, והוא מדורג כרגע במקום 671. הקטינו את המגרש – המארגנים –הקטינו את המגרש, צמצמו. לא נתנו לו הגשה שנייה ובכל זאת, בספורט לפחות, הוא ניצח אותה 6:3. אני לא מחובבי הספורט הגדולים שיושבים בהפסקות ומסתכלים בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב. אומרת השחקנית הזאת, שהיא מקום ראשון בעולם, מה אתם מנסים להשוות אותנו לגברים? יש לנו את הדברים המיוחדים שלנו, יש לנו את הדברים המיוחדים שבהם הטבע בירך אותנו. ריבונו של עולם בירך אותנו בדברים אחרים. כל ניסיון להשוות בין המינים זה להתעלם מהטבע, להתעלם מההיסטוריה. אפשר לייצר - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? הן לא יכולות להיות מנכ"ליות? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני הסברתי ואמרתי, יוראי. יוראי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת, יוראי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כדאי שתעשה קרב עם ירדן ג'רבי. תקבל איפון תוך ארבע שניות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אמרתי במפורש, יש אצלי, יש אצלי רמ"טית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה אין אצלך מנכ"לית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> היכולת שלהן לעבוד, בתנאים מסוימים, היא עולה עלינו פי-עשרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אין מנכ"ליות? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הפוך צריך להיות. אנחנו צריכים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז הוא מגיב לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אין מנכ"ליות בממשלה הזאת? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - להסתכל בצורה הפוכה. אתם מוכרחים, עם הניסיון הפתטי הזה – לטעון שהמינים זהים זה פשוט פתטי בצורה שאי-אפשר בכלל להסתכל עליה. אני הייתי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה מנכ"ליות יש? כמה שרות יש? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה מחזיק חמש שניות, אתה מקבל מדליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא משנה - - - בוא נגדיל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שניות עם ירדן, ארבע. זה אומר שיש הבדלים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש הבדלים, זאת בדיוק הנקודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הטיעון הזה לא עונה למה שאתה אומר, אתה אומר את זה לבד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה לא אמיתי, נו. אתם לא אמיתיים. הרי היה איזשהו ניסיון לקחת בחור שעשה המרה, טיפולי המרה, חתכו לו כל מיני איברים בגוף, הפכו אותו לאישה, והוא היה צריך להתמודד באיזשהו טורניר לנשים. וכל הנשים שם צעקו מה אתם עושים? מה אתם עושים? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הניסיון המדומיין הזה להשוות בין נשים לגברים הוא מעליב את הנשים, סליחה שאני אומר. הן יותר - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נשים הן לא פחות טובות מגברים ביכולות שלהן לנהל. אז למה אתם לא ממנים נשים לתפקידים בכירים? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יותר טובות, יותר טובות. אז אני אומר שמיניתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מנכ"ל זה לא רמ"ט, שרה זה לא רמ"ט. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה טועה, אתה טועה, אתה מבולבל לגמרי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה מנכ"לים יש בממשלות שלכם שהן נשים? כמה מנכ"לים יש? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה מבולבל לגמרי. תשאל את המנכ"ל שלי, תשאל את הרמ"טית שלנו, מי יותר משמעותי. אני - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נו, אבל אתה לא בוחן - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור, אין נשים איכותיות? אין נשים איכותיות? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - אתה לא בוחן כישורים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא רמ"טית ולא - - - לא הייתי שמה בשום מקום - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין נשים איכותיות? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - אתה לא בוחן אנשים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הנושא הוא לא אני, הנושא הוא שאתם מדירים נשים מתפקידים של מנכ"ליות ושרות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תודה. הערות ביניים יתקבלו בברכה, אבל לא שיח. תודה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> שוב, אני אומר את דעתי. אתה לא בוחר כישורים על פי כרומוזומים. יש, ברוך השם, הרבה נשים מוכשרות והן עולות עלינו בהרבה מאוד דברים. זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעכל ולא להתחיל לשים – כשהייתי אזרח, ניסו להשוות בין לוחמות חי"ר לבין לוחמי חי"ר. אלא מה? כשהגיעו לבוחן מסלול, היה צריך לעבור שם קיר. אז מה עשו להן, הפרוגרסיבים של מדינת ישראל? שמו להן כיסא. השקר, השקר, תרבות השקר שיש אצל הרגרסיבים במדינת ישראל היא משהו שאפשר להתפחלץ ממנו. זו התוצאה של הסכמי אוסלו האומללים שהבאתם עלינו; זו התוצאה של ההתנתקות הארורה שהבאתם עלינו. כן רגרסיבים, החזרתם אותנו אחורה והחזרתם את הנשים אחורה. לא פרוגרסיבים – רגרסיבים. ועכשיו, אדוני היושב בראש, אני אקרא את תשובת הממשלה: הצעת החוק שלפנינו מבקשת לקבוע חובת ייצוג הולם לנשים בכלל מוסדות התכנון בישראל. על פי ההצעה, החובה הזאת תחול על החברים במוסדות התכנון שהם נציגי שרים ושרות או כאלו שמתמנים על ידיהם. עוד מוצע, כי השרים הממנים יחויבו להעדיף מינוי נציגות נשים – אוי, כמה זה מעליב – ככל שהדבר ניתן, וכי שר הפנים יהיה אחראי על יישום הסעיף, ואף יהיה רשאי לקבוע הוראות ליישומו, בהסכמה עם השרה לקידום מעמד האישה. חבריי חברי וחברות הכנסת, אין חולק על החשיבות העקרונית של ייצוג הולם לנשים בכלל בצומתי קבלת ההחלטות במדינת ישראל, ובפרט במוסדות התכנון המשפיעים באופן ישיר על איכות החיים של כל אזרח ואזרחית. נושא השוויון והייצוג הוא נר לרגלינו. עם זאת, עלינו לפעול על פי סדרי המינהל התקין המקובלים. הצעת חוק זו, המבקשת לחולל שינוי משמעותי במבנה המינויים במוסדות התכנון, טרם נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה. כפועל יוצא מכך, טרם גובשה עמדה רשמית של הממשלה. חשוב מכך, טרם התקבלו ושוקללו עמדות גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים. כדי לבחון את ההשלכות המעשיות של התיקון המוצע, את התאמתו למנגנוני המינוי הקיימים ואת הדרכים המיטיבות ליישומו, נדרשת עבודת מטה מקצועית ומסודרת, שטרם הושלמה. לפיכך, בשלב זה, ובהיעדר חוות דעת מקצועית, ולאחר דיון בוועדת שרים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. על כן, אני מבקש מהכנסת לדחות את ההצעה. תודה רבה. צריך להמשיך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר אליהו. מי שביקש להשיב, חבר הכנסת יאיר לפיד. לא ראיתי אותך. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הממשלה ענתה הבוקר לבג"ץ שהגשתי נגד ההעברות התקציביות, הלא-חוקיות, המושחתות, שנעשו בוועדת הכספים. זו תשובה מחפירה. ההסבר שלהם למה הם ניסו להעביר מיליארד ו-90 מיליון שקל באישון לילה מחוץ לתקציב – את הרוב המכריע לרשתות החרדיות, בלי פיקוח, בלי פירוט, בלי שום הצדקה – הוא פשוט בלתי נסלח. אני רוצה לציין פה, כמי שמתנגד הרבה מאוד שנים לאקטיביזם השיפוטי, שהבג"ץ שלנו דווקא נשען על המשפט העברי. הוא נשען על אחד מעקרונות היסוד של המשפט העברי: לא תגנוב. לא תגנוב את מעמד הביניים הישראלי; לא תגנוב את משרתי המילואים ומשלמי המיסים; לא תגנוב אנשים שהילדים שלהם לומדים בכיתות גדולות מדי עם מורים שמרוויחים פחות מדי; לא תגנוב ותעביר את הכסף שלהם לאנשים שלא מתגייסים ולא לומדים לימודי ליבה, ולא יוכלו לפרנס את עצמם; לא תגנוב 426 מיליון שקלים ותעביר אותם לחינוך העצמאי של יהדות התורה בלי שום פיקוח; לא תגנוב 360 מיליון שקלים ותעביר אותם למעיין החינוך התורני בלי שום פיקוח; לא תגנוב 136 מיליון שקלים למוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי, מהם כמובן, 75 מיליון שקל של קואליציוני בלי שום פיקוח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יאיר, זה עדיף על - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תגנוב 151 מיליון שקל למוסדות הפטור; לא תגנוב 40.2 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים; לא תגנוב 11 מיליון שקל לחינוך העצמאי; לא תגנוב עוד 6 מיליון שקל למען החינוך התורני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים למה ה-6 מיליון האלה הם בנפרד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים, תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הם העבירו למנסור עבאס. מה, זה בסדר? - - - של החמאס, זה בסדר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תגנוב 12.8 מיליון שקלים למוסדות תורניים עלומים, שאף אחד אפילו לא יודע מה הם. זה כלל גדול בתורה לא לקחת בכוח כסף של אחרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "ואהבת לרעך כמוך" - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרמב"ם אמר: איזהו גזלן? הלוקח ממון של אחרים בחוזקה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה להסית? די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמר רבי עקיבא - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה להסית? למה לפלג? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכסף הזה הוא לא שלהם, הוא של אנשים שעבדו בשבילו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל אם הם יקימו איתך קואליציה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא בשביל הילדים של האנשים האלה, הוא של החינוך של כולנו, בשביל הבריאות של כולנו - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אם הם יקימו איתך קואליציה, אתה תדבר הפוך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בשביל הביטחון של כולנו; לא של מי שיושב ליד הצלחת ויכול לגנוב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מזל - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקווה ומאמין שבית המשפט לא יאשר את ההעברות האלה. יש גבול, הגזמתם, נמאס לנו לממן אתכם, בזמן שאתם מזלזלים בנו ומתעלמים מהמצוקה הקיומית של מעמד הביניים הישראלי, שמשלם את החשבונות של כולכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת לפיד. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023. על פי גם בקשת האופוזיציה וגם בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה שמית. אני אבקש מהמזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן - בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש מהמזכיר לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – בעד ישראל כץ – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד לימור סון הר מלך – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברות הכנסת) מאי גולן – נגד מרב מיכאלי – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עוד מישהו? אם לא, אני מבקש מהמזכיר לסכם את ההצבעה, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 34, נגד – 51. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5625/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בדרך כלל, כשעולים פה לנאום, מייד נכנסים לתוך עולמות פוליטיים, ומדברים פוליטיקה, ואנחנו רבים מהצד האחד לצד השני. בדקות הקרובות שבהן אני הולך לדבר, אני הולך לדבר לכל אדם בחברה הישראלית, לכל אזרח, לכל פוליטיקאי. אני אתחיל עם זה שאני לא מאחל לאף אחד ואף אחת שבן משפחה שלו, שכן שלו או חבר שלו ייפול לעולמות של התמכרויות, שזה הדבר הכי נורא שיכול להיות. כשאני מדבר על התמכרויות, אני מדבר על סמים, על אלכוהול, על הימורים ועוד דברים אחרים. אני מדבר על הדבר הזה כבר כמה פעמים ומעלה את הצעת החוק הכל-כך חשובה הזאת, בגלל שזה מגיע מהנשמה שלי, מהלב שלי, וזה משהו מאוד מאוד אישי. וברגע שאני חושף אותו, אני מרגיש שאני יכול לחבר יותר ויותר גם אנשים מהחברה הישראלית וגם פוליטיקאים. כי אני באמת מאמין שחייבים לעשות שינוי דרמטי בעולמות של ההתמכרויות במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני עליתי לארץ בשנת 1972 מליטא, בן לשני הורים רופאים – אבא שלי רופא מרדים, אימא שלי רופאת ילדים. אבא שלי היה מאוד מאוד מאוד מוצלח כל חייו. הגיע ממש לפני מלחמת יום הכיפורים, עשה את שלו כרופא צבאי במשך הרבה שנים, והיה רופא בכיר בבית החולים הלל יפה. אבא שלי נפל לדבר הגרוע מכול – התמכרות לטיפה המרה. אבא שלי היה אלכוהוליסט. אנשים חושבים שאלכוהוליסט הוא אדם ששותה קצת אלכוהול פה ושם, והוא קצת שיכור לפעמים, אבל אנשים לא מבינים מה זה בכלל אלכוהוליסט. אלכוהוליסט חי כל חייו סביב האלכוהול. הוא קם בבוקר והוא חושב אלכוהול, בצוהריים הוא חושב אלכוהול, ובלילה הוא חושב אלכוהול. הוא מגיע למצבים שהוא בקריסה מוחלטת ולא יכול להיות בשליטה. אבא שלי, שאני גאה בו, אני לא מתבייש, וברשותו אני מספר את הסיפור שלו בכל מקום שאני יכול – אני גאה בד"ר דוידסון על זה שהוא נאבק והצליח להיגמל מאלכוהול; רק 10% מצליחים להיגמל. כשאני הייתי בגיל 33 הבנתי את הבעיה הכל-כך קשה של אבא שלי, ונאלצתי לפרוץ את הבית שלו בלילה ולמצוא אותו במצב של חוסר שליטה מוחלט. יום אחד החלטתי שאני לא יכול להמשיך את זה, והייתי צריך עזרה כדי ממש לקשור אותו ולשים אותו במרכז גמילה – לצערי הוא נסגר כמו הרבה מאוד מרכזי גמילה. בקבוצה של אבא שלי היו 12 חולים, כי אלכוהול זה מחלה – מתוך ה-12 שניים נגמלו – אבא שלי ופרופסור לפיזיקה, שאני לא אגיד את שמו. כל השאר או מתו או נשארו זרוקים ברחוב, אלכוהוליסטים גמורים. כשאנחנו רואים אלכוהוליסט ברחוב, אנחנו מייד חושבים שהוא גנב, שהוא פושע, שהוא הבן אדם הכי רע בחברה הישראלית, אבל זה לא נכון. אלכוהוליסטים שמגיעים למצב הזה הם לא אנשים רעים – הם חולים. הם חולים. המדינה לא מבינה את זה, ואנחנו לא עושים שום דבר כדי למנוע את זה, כדי להוריד את המספר שלהם. המצב במדינת ישראל הוא יותר גרוע ממה שתדמיינו. עד 2017 הייתה רשות לאומית למניעת סמים ואלכוהול, שבאמת עשתה דברים מופלאים, אבל היא נסגרה, ומאז אין כמעט עם מי לדבר. יש איזה גוף קיקיוני במשרד של בן גביר, שגם הוא קוצץ בחצי, ואין מי שיעזור לאנשים האלה. אבל מי שחושב שזה רק בבית שלי, חי בלה-לה-לנד. תסתכלו סביבכם, אלה השכנים שלכם, אלה החברים של הילדים שלכם, שמכורים להימורים ולאלכוהול ולסמים ולמשככי כאבים. והמצב רק מחמיר מאז הקורונה והמלחמה. חבר הכנסת בן צור, אני אשמח אם תקשיב לי, כי בסוף זה נוגע לכולנו. תלכו למרכזי גמילה ותמצאו שם חרדים וחרדיות, חילונים ודתיים, ערבים ואתיופים ולבנים והכול – זה נוגע לכל אחד. אבל הכי קל זה לעצום את העיניים ולהגיד, לא, לא נעביר את החוק הזה, לא נתקצב את זה, לא נדאג להם – זה הכי קל, כי זה פוליטי – אבל זה ממש לא פוליטי, כי כשזה יגיע לבית שלכם ואתם צריכים להציל את ההורים שלכם או את הילדים שלכם ממצב של התאבדות או מצב של מוות או מצב שהם יהיו זרוקים ברחוב – פתאום ייפול לכם האסימון, תגידו, כן, צריכים לעשות משהו. אבל לא, היום הכי קל לעצום עיניים. ומה שאני ביקשתי זה דבר מאוד פשוט: תחזירו את הרשות. זה לא יותר כסף, זה אותו כסף, אבל היא מצליחה לעבוד בין משרדים, לעשות שולחנות עגולים, למנוע ביורוקרטיה - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> להיכנס לבתי ספר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> להיכנס לבתי ספר, לגרום למניעה – ולא להתעורר רק כשבן אדם זרוק וצריך מזרק כדי להזריק, אלא הרבה לפני. אבא שלי, אחרי שהוא נגמל – הוא כבר 20 שנה יבש, ואני כל יום מתקשר ושומע על הקול שלו אם הוא לא שתה – כל יום; נפגש עם ילדים, מרצה להם. כל בן אדם שאני שומע – כי אני מדבר הרבה על זה שהוא אלכוהוליסט – אני מביא אותו, אבא שלי נפגש איתו, מנסה לעזור לו, ומדבר איתו ועם המשפחה, כי זה אירוע של המשפחה. שלא תבינו, זה לא רק המכור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> סימון, אתה מרגש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תצביע בעד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני עכשיו אמרתי מה דעתי עליו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, בסוף, כשהגוף הקטן נמצא במשרד של בן גביר, ומקצצים אותו וגומרים אותו – אני רוצה להגיד לכם שמשרדים אחרים גם עושים קצת: ברווחה עושים קצת, בבריאות עושים קצת, במשרד החינוך עושים קצת – אבל זה קצת. ומה שאני מבקש זה לחבר את כולם. למה אני מבקש את זה? אני מבקש את זה לא בשבילי – לילדים שלנו, לנכדים שלנו, לשכנים שלנו, לחברים שלנו, למדינת ישראל. אתם יודעים כמה משקיעה המדינה ברגע שהוא כבר מכור? זה מיליארדים, מיליארדים. למה שלא נעשה את זה לפני? למה שלא נדאג למניעה, להסברה, לחינוך? למה אנחנו צריכים להתעורר אחרי שהפצצה נופלת על משפחה? מאיר כהן יספר לכם מה זה בן אדם שמכור להימורים. העוזר שלו לשעבר – עשיתי דיון בוועדה – מכור להימורים, דופקים להורים שלו ב-24:00 משפחות של עבריינים ואומרים, אם לא תשלם עכשיו, נשרוף לך את הבית. ושרפו להם את האוטו. משפחה נורמטיבית, נורמטיבית – 20 מיליארד שקל הימורים בלתי חוקיים במדינת ישראל – 20 מיליארד שקל. מעניין מישהו? לא. אז בשנת 2017 גלעד ארדן, הבוס של אופיר כץ, סגר את הרשות. למה? פוליטיקה. מאז המצב רק מידרדר ומידרדר ומידרדר. אז אני עכשיו פונה – אתם יודעים מה, אני לא אפנה אליכם, אני פונה ליאיר לפיד – בעזרת השם, הקואליציה הבאה, כי עליהם אני כבר לא סומך – אנחנו נעלה את זה עוד פעם, ואני בטוח שאנחנו נעשה את מה שצריך לעשות. אנחנו נטפל בנגע הרע הנורא הזה של מדינת ישראל, ואנחנו נעשה את כל מה שאפשר גם בתקציבים וגם בחקיקה כדי שפחות ופחות משפחות ייפגעו מהדבר הנורא הזה. אני מודה לכם על ההקשבה, ואני מבקש מכם, חברי הקואליציה, אושר, אני שמח שריגשתי אותך – אבל תרגש אותי בזה שתצביע בעד הצעת החוק הכל-כך חשובה הזאת לילדים של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. מי שישיב – אני מזמין את השר אליהו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. טוב, חברים, נא להתיישב, ובואו נשמע את השר שמציג את עמדת הממשלה. חברים, תודה. בבקשה, אדוני השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> טוב, מה אני אגיד אחרי הדברים של סיימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סימון. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> סימון. סימון, קודם כול, תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיימון זה בקונגרס, לא בכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תודה. בואו נשמע את תשובתו של השר. תודה רבה, חברים. לא לקיים דיון, בבקשה, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להשיב. מה הוא ישיב? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> סימון, קודם כול, תודה רבה ששיתפת אותנו בסיפור המאוד-מרגש ומאוד מטלטל ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. אני יכול לומר את דבריי לפני שאני אענה את תשובת הממשלה. סימון, אני רוצה לומר לך, דווקא כשר בממשלת ישראל, אני לא יודע למה סגרו את התאגיד הקודם. אבל לא תמיד כסף הוא הפתרון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי כסף, אמרתי באותו כסף. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> שנייה, לא תמיד תאגיד שאתה מקים מחויב לתפיסת העולם שאתה מציג. זאת אומרת בדרך כלל, לפחות בעבודה שלי בתוך הממשלה, יש הרבה תאגידים שהקמת אותם, והתוכנית הייתה טובה והכול היה נכון. אבל התאגידים שואבים כסף, והרבה פעמים הם לא מממשים את המטרה המרכזית שלשמה הם הוקמו. זה קורה בלא מעט תאגידים. אני יכול לשבת איתך ולהראות לך את הדבר הזה. לכן, ההצעה להקים תאגיד היא לא תמיד הפתרון. אני כן מסכים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל זה להחזיר משהו שעבד טוב, זה העניין. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זהו, אני לא מכיר את הנתונים - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מכיר? אז - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - לא ישבתי על הנתונים. לא ישבתי על הנתונים. אבל אני כן חושב שבהחלט צריך למצוא מענה, איזשהו מבנה ארגוני כזה, שייתן מענה לסוגיה שאתה מציף. אני לא בטוח שתאגיד זה הדרך הנכונה, אבל בהחלט חייבים לייצר מענה, שהמענה הזה ייבחן – אני לא בטוח שהוא צריך להיות תחת השר בן גביר. יכול להיות שהוא צריך להיות תחת משרד הבריאות או תחת ­– מה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> רשות נפרדת. רשות נפרדת, רשות זה לא תחת משרד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יכול להיות שתחת – כן, יכול להיות רשות, אבל שוב, רשות מפוקחת שאפשר לוודא - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אני אסביר לך, היא הייתה רשות נפרדת. היא הייתה רשות נפרדת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - שהיא עושה את מה שבהחלט אתה רוצה, וכולנו רוצים שייעשה בסוגיה הזו. אני קורא את תשובת הממשלה: אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, פעילות הרשות מהווה יישום של מדיניות השר לביטחון לאומי לקדם את הרחבת המענים הקהילתיים בתחום מניעת האלימות או הרחבת מנגנוני הידברות עם מנהיגות וגורמי ההשפעה שבשגרה ובחירום ולמאבק בשימוש בסמים ובצריכה לא אחראית של אלכוהול. קיים ערך לסינרגיה בין תחומי המניעה ובין תחומי האכיפה, הענישה והשיקום בעולמות הביטחון האישי, המצויים תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי. הפיכת הרשות לתאגיד תוביל ליצירת תקני כוח אדם נוספים לטיפול בהיבטים שהם תומכי פעילות של הרשות, כגון חשבות, ייעוץ משפטי, ועדת מכרזים תוביל להקצאת משאבים שהיא לא אפקטיבית, לצד צמצום משמעותי של יכולת הפיקוח והבקרה על פעילות הרשות. זו נקודה חשובה – צריך לפקח. הרוב המוחלט של הכלים להתמודדות עם מניעת פשיעה וצריכה של סמים ואלכוהול ברמה הלאומית וברמה הקהילתית הם זהים, והפיצול ביניהם יגרום ליצירת תהליכי עבודה כפולים ולבידול מלאכותי. מאז הקמתה ועד היום פועלת הרשות בעבודה מאומצת למניעת אלימות והתנהגות אנטי- חברתית וכן למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק. בהתאם לכך, הרשות מגבשת ומפעילה מערך רחב של תוכניות מקצועיות למניעת אלימות בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והגורמים העוסקים בנושא, וכן תוכנית לאיתור, לטיפול ולמניעה של שימוש בסמים ואלכוהול, המיושמות בתחומן של כ-247 רשויות מקומיות ובמקומות נוספים רלוונטיים, לדוגמה מסיבות טבע. המשרד והרשות משתתפים במימונן של התוכניות המקצועיות בהתאם לכללים שנקבעו בנושא. תוכניות אלו גובשו על בסיס ידע, משאבים מקצועיים וניסיון שנצברו בכל אחד מהגופים אשר היו קיימים בעבר, והתוכניות שהופעלו ברשויות המקומיות בתחום עיסוקה של הרשות. מדובר בגישה הוליסטית רחבה, המקיפה מגוון מענים רחב יותר מאלו שיושמו עד אז בנפרד. לאור האמור לעיל, מציעה הקואליציה להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר. ברשותך אני אוסיף רק משפט אחד, אדוני השר, כי הדבר הזה לא נאמר לא בתשובת הממשלה וגם לא על ידי חבר הכנסת סימון דוידסון – תשאל בעתיד כמה מיטות יש היום שמשרדי ממשלה – שמשרד הבריאות מקצה לאנשים שהם מטופלים. הרי יש אנשים שהם - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. אני אומר, אתה תגלה שמדובר לא במאות – בעשרות. לאוכלוסייה של עשרה מיליון, למדינה – אנחנו מתפתחים והאוכלוסייה גדלה – מספר המיטות מסתכם בעשרות, לא במאות. זה אומר הכול. לכן הנושא הזה – יש אנשים שאני מכיר מהפניות ללשכה שלי, שמחכים שנים על מנת להיכנס לטיפול ולהיכנס לאותם מקומות שמעניקים טיפול מבחינת האשפוז לאנשים שהתמכרו גם לסמים, גם לאלכוהול – פחות להימורים, כי הימורים זה טיפול שהוא לא בתוך בית החולים. חבר הכנסת דוידסון, אתה רוצה להשיב? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קצת נדהמתי – אתה לא אשם – אבל מהתשובה שלך, מחוסר ההבנה. המשפט הראשון שאמרתי היה שאין פה אירוע תקציבי. באותו כסף אפשר לעשות הרבה יותר על ידי הרשות הלאומית. דבר שני, רשות, היתרון שלה הוא שהיא לא תחת שר שיכול לשנות תקציבים, לשנות אג'נדה. אני אתן לך דוגמה: אתמול בוועדת הכספים 113 מיליון שקל של המשרד לשוויון חברתי, שאמור לדאוג לנשים, לקשישים, לניצולי שואה, לצעירים, לקהילה גאה – 113 מיליון שקל עברו למשרד לביטחון לאומי, לכל מיני צרכים של המשטרה – כסף שהיה אמור לדאוג לאותם אנשים שציינתי. לא צריכים לדאוג לקשישים, לא צריכים לדאוג לניצולי שואה. ברגע שזו רשות נפרדת, רשות לאומית – לא נוגעים בכסף. הכסף הזה למטרה אחת: לדאוג למניעת ההתמכרויות – רק לזה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מי מפקח - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה תחת משרד ראש הממשלה. בסדר? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה קורה בפועל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, רגע, אני אתן לך – שתבינו על מה מדובר, לפני שאני מסיים. שני דברים, סתם שתדעו, נושא של אלכוהול: מהדוח האחרון שקיבלנו, 17.3% מתלמידי כיתות י"א-י"ב דיווחו על מצב של השתכרות מאלכוהול; נוער בסיכון, הנוער הכי הכי חלש – יש קפיצה מטורפת של שימוש באמצעים של סמים, אלכוהול, אתה יודע, התמכרות בנושא הזה – תקשיב טוב למספר: מ-15.9% ב-2019 ל-46.7% ב-2022. אנחנו מדינה בהתמכרות מטורפת, אין את זה בשום מדינה אחרת בעולם, את הגרף הזה. זה גרף מטורף. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. עכשיו, גם המצב של המלחמה רק הזיק לנושא הזה. אם הייתם הולכים לבתי מלון של המפונים, הייתם רואים בעיניים מה זה הדבר הזה שנקרא סמים ואלכוהול – זה מטורף. עכשיו, זה לא רק הילדים – זה גם ההורים. זה פשוט אירוע שאף אחד לא עוצר אותו, אף אחד לא נוגע בו. אז בסוף מסתכלים על חברי כנסת מהקואליציה, וגם באו ולחשו לי, אמרו לי: סימון, איך אנחנו מצביעים נגד? איך אנחנו מצביעים נגד? אז אני אגיד לכם למה אתם מצביעים נגד: כי אתם פחדנים. אף אחד לא דיבר איתי. אף אחד מכם לא בא להגיד לי, סימון, בוא, שבועיים נעשה בדיקה, נחכה עם זה חודש – לא. התשובה היא לא – פשוט לא. לא צריכים לטפל בילדים האלו, לא צריכים לטפל במשפחות האלו – לא דואגים, לא דואגים לציבור האמיתי. אז אם מישהו מהציבור של מדינת ישראל רואה אותי, הוא חייב לדעת: הממשלה שיושבת פה היום לא רוצה לדאוג לציבור – היא רוצה לדאוג רק לעצמה. אתם מסתכלים עליי, ואתם מסכימים איתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שמצביע נגד, פשוט עושה נא בעין לציבור הישראלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חברי כנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה–2025. ההצבעה תהיה שמית. אני אבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות של חבר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת בשנית. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח עמיחי אליהו – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – נגד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים ביטון – נגד איתן גינזבורג – בעד יוסף טייב – נגד ינון אזולאי – נגד צגה מלקו – נגד אופיר כץ – נגד יש עוד מישהו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו? אם כך, אני מבקש לסכם את ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 39, נגד – 49. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה-2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6043/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין את חבר הכנסת כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, האמת שהייתי בטוח שאני מביא את ההצעה הזו, והיא תהיה הצעה, כמו שאנחנו אומרים, קלילה. תגידו, טוב, היא לא עולה כסף, רוצים לעזור למילואימניקים – שר האוצר השקיע יותר כסף על קמפיינים להגיד שהוא עוזר למילואימניקים מכל ההצעה הזאת ביחד. אז אני רוצה להסביר לכם מה ההצעה הזאת אומרת. ההצעה הזאת אומרת את הדבר הכי פשוט שיש: בואו ניתן למילואימניקים ודאות בדחיית תשלומים. אבל תקשיבו טוב – אל תיתנו להם כסף, אל תעזרו להם בכלום, רק תגידו להם: חבר'ה, בזמן שאתם במילואים, תוכלו לדחות את התשלומים שלכם. ולמה זה חשוב? כי כשיש לנו מילואימניק שהוא גם בעל עסק, אז בשטחים שגם ככה אין להם קליטה בהם, הוא חושב: רגע, שילמתי את הארנונה? מס הכנסה שולם בזמן? כל התשלומים הועברו כמו שצריך? בזה הם מתעסקים במקום להילחם ולשמור עלינו. עכשיו הגשתי את ההצעה הזאת, והייתי בטוח שקואליציה שעושה קריירה מלהגיד כמה הם דואגים למילואימניקים, יגידו: סוף-סוף הביאו הצעה שלא עולה כסף – בואו ניתן - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת השאלה – מה הבעיה? בואו ניתן למילואימניקים את הוודאות לדחות את התשלומים שלהם. ואז מגיע משרד האוצר, ואומר – לא, יכול להיות באיזושהי סיטואציה שהחודש דחייה הזה יעלה כסף למישהו. ומפה אני רוצה לשאול את שר האוצר: הרמת שלטים גדולים על הבניינים הכי גבוהים בירושלים, קמפיין חוצות שלם על זה שאתה עוזר למילואימניקים. איך תסביר לקובי המילואימניק מפתח תקווה, שסך הכול רוצה לדעת שהוא יכול לדחות את התשלומים שלו, שאתה אומר לא, כשהוא ישאל אותך למה לא? אתה אומר, אולי זה יעלה כסף – אבל זה לא עולה כסף. אין, לא יכול לעלות כסף. ומפה אני שואל את קואליציית הדגים הקפואים: אתם מבינים שזה לא עולה כסף. כל מה שאני מבקש זה שניתן למילואימניקים שלנו דחייה בחודש, חודש אחד דחייה בשביל שהם ידעו שבזמן שהם במילואים מישהו חושב עליהם, מישהו אומר, אל תדאגו, אל תדאגו, נשמות טובות, תשמרו על עצמכם, תשמרו עלינו. כל מה שמחכה לכם בחוץ – יחכה – כמו מדינה מתוקנת ונורמלית. אבל לא, לא – פה יגידו למילואימניקים שלנו: תלכו, תעשו מילואים. תשלמו את החשבונות, תחזיקו את העסקים. הצלחתם להחזיק את העסקים? כפיים. לא הצלחתם להחזיק את העסקים? מה נעשה, אז לא הצלחתם להחזיק את העסקים. ואנחנו נשב פה יום שלם ונתעסק בכלום. נתעסק בשום דבר. ישאלו אתכם מילואימניקים ששומעים אותנו עכשיו, יגידו לכם – אתי, למה לא אישרת את הצעת החוק שאומרת רק לדחות תשלומים? מה תגידי להם? משמעת קואליציונית. ואז ישאלו את אופיר, שהוא אחראי על המשמעת הקואליציונית, ואז מה הוא יגיד? ועדת שרים. ואני עולה לוועדת שרים. יושב פה שר שמייצג את עמדת הממשלה, ואני שואל גם אותך, שלמה: מה תגיד למילואימניק הבא שתפגוש? זה יכול להיות ממש פה, מחוץ למליאה, בבית, בכל מקום – כי הם בכל מקום, הם במאות אלפים. יגיד לך: למה לא דחית לי את התשלומים? זה לא עולה כסף למדינה; סך הכול נותן ודאות שבזמן שאני במילואים, לא יתקשרו אליי – לא מהבנק, לא מהעירייה, משום מקום אחר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - < דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה לשאול אותך, אבל מה אתה חושב על זה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני חושב שכל דבר שאפשר לתת למילואימניקים זה טוב - - - יתנגש בדברים שכבר - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מתנגש בכלום. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז תכף תשמע את תגובת - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שזה לא מתנגש בכלום. בדקתי גם עם משרד האוצר – זה לא מתנגש בכלום. הם אומרים שאולי – אולי – תהיה לזה עלות עתידית – אבל אין עלות. כל מה שמבקשים זה דחייה. שלמה, אתה מבין בכספים, אתה מבין גם במספרים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תכף תשמע - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אשמע, אבל אני אומר לך - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא יצאו נגד ההצעה, רק ביקשו לדחות אותה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ביקשו לדחות, יצרתי עכשיו – הנה, עליזה פה – עכשיו דיברנו איתה, ואמרנו שאני מוכן לדחות בשבועיים אם תבואו ותגידו: אנחנו רוצים לדבר על זה. אתה יודע מה הם אמרו? הם אמרו: אנחנו לא יכולים לדחות את זה, כי לא נגיד לך סתם – אנחנו לא נעביר את זה, כי אולי זה יעלה כסף. ואני אומר לך - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - תחכה ותשמע - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך בזמן שאני פה – תבדוק. תבדוק אם אתה יכול להביא תשובה אחרת. אין שום סיבה שלא, כי ההצעה הזאת לא עולה כסף. אבל אני אגיד לכם מה כן עולה כסף: בזמן שהממשלה הזאת חוגגת שלוש שנים, מה שכן עולה כסף זה מוצרי המזון שלנו, שהתייקרו ב-18%; הדלק – ב-7.4%; מים – ב-9.5%; ארנונה – ב-11.7%; חשמל – ב-6%; משכנתאות – ב-20% - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה רגע, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אומר לי פקיד האוצר ומקומם אותי, אגב, בעניין הזה, שלתפיסתם, לתפיסת האוצר, אדם שיוצא למילואים לחודש – בעיניי יוצאים ל-70 יום – לא צריך דחייה של התשלומים. זה צריך היה כשהיינו בהתחלה. אני אומרת לך פה, חבר הכנסת כץ, עם כל הכבוד, כל זמן שאנחנו חתמנו על צווי 8, והיציאה למילואים, אדוני, היא בצו 8 ולא במילואים רגילים, אז לא יכול להיות – ואתה צודק בהקשר הזה – שלא ייתנו דחיית תשלומים חודש מרגע סיום צו - - - לא נורמלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר. זאת ההצעה, טלי, זאת ההצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל התשובה של האוצר, ויש כאן כאלה שמסכימים איתה, היא שכשאתה יוצא לצו 8 זה לא כל כך כזה שאתה צריך לעשות דחייה של התשלום. אי-אפשר לשמוע את זה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את מבינה שההצעה הזאת לא עולה כסף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור לי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז עכשיו אני שוב פעם אומר, מה שכן עולה לנו כסף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר גם על תשלומי בנקים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר רק על דברים שיש להם – מיסים, ארנונה, מים, חשמל, דברים של המדינה. כשהמדינה שולחת אותם לצו 8, בסך הכול אני אומר: תדחו להם את התשלומים. אל תגידו להם לא לשלם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, הצעת החוק היא גם בין אנשים פרטיים. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> היא מדברת גם על פרטיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגבי כל התשלומים. אני אומר, לא לבטל אותם. רק לדחות אותם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אולי יש משכיר פרטי שגם הוא מילואימניק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מוכן להוריד את זה. אין שום בעיה, בוא נדבר רק על תשלומי מדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאני אומרת, רק תשלומי מדינה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק תשלומי מדינה, אבל אין עם מי לדבר. אני אומר לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק תשלומים למיסים. רגע, רון. רק למיסים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שלמה, כמה דחייה אמרו בוועדת שרים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ארבעה חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא הגיוני. זה חודש. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בסדר, אין בעיה, אבל למה זה ארבעה חודשים? כי זה חוב פרטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך את החובות הפרטיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, רק שנייה. רק שנייה, אני אעצור. רגע, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה רגע. חכה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, יש פה יושב-ראש קואליציה שינהל את העניין הזה. הוא צריך לדבר מול הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אז הוא לא יכול, יש לו עוד דברים על הראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל הוא ינהל את זה מול הממשלה וידבר עם יוזם החוק. זה לא עובד ככה שכל חבר כנסת מציע פה הצעות ליוזמי החוק. יש יושב-ראש קואליציה, שזה תפקידו. יכול להיות שהוא ישקול את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אז עשיתי את זה במקומו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק על החובות הציבוריים, מס הכנסה וביטוח לאומי. לא על פרטי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק הציבורי. רק הציבורי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אני מפעיל בחזרה את השעון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רק שנייה. אני רק רוצה לשמוע מה יש לאופיר, אם הוא רוצה משהו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אתה תשמע את תשובת השר לאחר מכן. בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, חברים, הצעת החוק - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אגב, יהיו לך גם שלוש דקות להשיב לאחר מכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה איזה מזל שהוא רואה חשבון? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שהוא מבין בזה, בגלל זה דיברתי אליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז הינה, הוא מבין עניין. אבל זה רק החובות הציבוריים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני כבר אומר, הצעת החוק הזאת לא אמורה לעלות כסף, היא אמורה לתת ודאות למילואימניקים שאנחנו קראנו להם בצו 8, ולתת להם דחייה של תשלומים. דחייה. לא כסף, לא פטור – דחייה של תשלומים ואין שום סיבה בעולם שהבית הזה ישלח מילואימניקים ולא ידאג להם לאותה דחייה. עכשיו, אני אומר לכם, אני ניסיתי לדבר עם האוצר. לצערי אין עם מי לדבר, ולכן אני שוב קורא מפה בבית הזה לאופיר כץ, איפה שהוא לא נמצא, לשלמה, לטלי, מי שיכול לעזור בזה. זה לא לעזור לי, אוקיי? זה לא לעזור לי, זה לעזור למילואימניקים שלנו. עכשיו אני רוצה, בזמן הקצר שנשאר לנו פה, דווקא לדבר על שלוש שנים לממשלת ישראל. שלוש שנים מאז שהממשלה הזאת נבחרה, ובשלוש שנים האלה יוקר המחיה הפך להיות בלתי נסבל, יחסי החוץ של מדינת ישראל מעולם לא היו במצב שיהודי מפחד להגיד שהוא יהודי בעולם, מעולם לא היו לנו כל כך הרבה נרצחים ברחובות, שברנו שיא של כל הזמנים במדינת ישראל. אנחנו הולכים ומידרדרים, בדיוק פרסמו נתון שכמעט 70,000 ישראלים עזבו את המדינה רק בשנה הנוכחית, ואני רוצה לומר מפה משהו: אל תתייאשו. אל תתייאשו, כי התיקון יהיה תיקון חד ויהיה תיקון מהיר. אל תיתנו להם להוריד לכם את המורל. אל תיתנו לחבורה הזאת שמנהלת את המדינה לעמוד פה ולהוציא לכם את האוויר מהמפרשים. זה ישתנה. אני אומר לכם, אני הייתי שם, אני ראיתי איך החלפנו את ממשלת נתניהו בממשלת השינוי, ותוך חודש וחצי-חודשיים אנשים לא האמינו לשינוי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> רון, הניסוי נכשל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> להפך, מעולם לא היה מוצלח יותר, שמחה. שמחה, מעולם לא היה טוב יותר. תראה מה קורה במדינה הזאת. תראה מה קורה מאז שאתם בשלטון: הכול מתייקר, יחסי החוץ גרועים, אי-אפשר ללכת ברחוב, אתה יודע ששברנו שיא גם בכבישים וגם בפשיעה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> המדד הכי גבוה בעשור האחרון היה ב-2022. מדד המחירים לצרכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אגיד לך מה היה הכי גבוה ב-2025, שמחה. 18% עלייה במוצרי מזון, 7.4% בדלק, מים ב-9.5%, ארנונה ב-17%, משכנתאות, לצעירים כמוני, ב-20%. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> המדד חצי ממה שהיה בזמנכם. חצי. חצי ממה שהיה בזמנכם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20%, שמחה. עכשיו, אני מבין שאתה לא יודע על מה אני מדבר, כי אתם פריווילגים שחיים על ענן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חצי. חצי ממדד המחירים שהיה בזמנכם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך, אנחנו הצעירים נחנקים פה, גמרתם אותנו. גמרתם אותנו. ואני אומר לך עכשיו: אני לא הייתי פה כמה ימים כי החלמתי משפעת; לראות את הוויכוחים שיש בבית הזה, את הפילוג שהבית הזה יוצר, זה בלתי נסבל. ואני אומר לך, ותזכור שאני אומר לך את זה ולכל מי שצופה בנו: התיקון יהיה כל כך מהיר, השינוי יהיה כל כך גדול, שאזרחי מדינת ישראל לא יאמינו כמה טוב יהיה פה. המדינה הזאת היא גן עדן, היא צריכה לחזור להיות ככה. אנחנו צריכים לחזור להיות בירת ההייטק, מדינה בטוחה, מדינה טובה, יהודים ישראלים צריכים להרגיש גאווה ואושר להסתובב בעולם ולהגיד שהם יהודים, ולא משנה מה תעשו, לא תיקחו לנו את זה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. לפני שאני אזמין את השר להשיב, אני רוצה לברך אורחים מאוד נכבדים, דיוויד והייזל בריף, הוריו של רב-סמל יונה בצלאל בריף, זיכרונו לברכה. ברוכים הבאים לכנסת. אני אגיד שתי מילים. יונה בצלאל בריף היה לוחם וחובש קרבי ביחידת דובדבן, הוא נפצע קשה בכפר עזה ב-7 באוקטובר, נלחם במשך שנה על חייו, ולצערי בקרב הזה הוא לא ניצח. אנחנו מוקירים אתכם, יהי זכרו של יונה ברוך, וברוכים הבאים לכנסת ישראל. תודה רבה לכם, תודה רבה. אני מזמין את השר קרעי להשיב להצעתו של חבר הכנסת כץ, בבקשה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, ששש. עליזה, מה קורה? חברים, השר יודע להסתדר בסדר. אם הוא צריך משהו, תעבירו לו. בסדר, אפשר גם לדחות. אני לא יודע, תדברו עם יוזם החוק ותדחו את זה, תחליטו מה שאתם רוצים. יש לך תשובה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, כן, אני עונה, אין בעיה. אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. סליחה, זה לא ילך ככה. אפשר שקט, בבקשה? תודה. בואו נשמע מה יש לשר. אתם צועקים וזה מפריע גם לי. לא, זה לא העניין. תצאו החוצה ותעשו את העניין. בבקשה. לא, זה לא עובד ככה, עליזה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אקריא קודם את עמדת משרד האוצר כפי שהוגשה ואז נדבר על מה כן אפשר לעשות. קודם כול, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בארבעה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה העמדה לגביה על ידי ועדת שרים, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. זו העמדה הבסיסית. למה? מכמה נימוקים, כשחלק מהנימוקים כאן, של אגף תקציבים, אגף הכלכלן הראשי ורשות המיסים, הם: התנגדות להצעה בגלל שמדובר בדחייה – שהיא לא מהלך ניטרלי מבחינה תקציבית אלא דחייה הפוגעת בתזרים המזומנים של המדינה ומגדילה את צורכי המימון בטווח הקצר. זו ההתנגדות הראשונה של אגף תקציבים לגבי דחייה של תשלומי מיסים כלפי המדינה, וזאת ההתנגדות למעשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק מוודא שיוזם ההצעה מקשיב לך על מנת שיוכל לקבל החלטה. תפנה אליו אולי תוך כדי שאתה מסביר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לי תחושה שאין שם קשב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, אני פותח בעמדת משרד האוצר, שנשענת על עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה. הם מביאים כאן סדרה שלמה של התנגדויות, כשהיחידה שבהן שנוגעת בעצם לחוק – שאתה מסכים לתקן אותו, כי אתה מוכן שהחוק לא יחול על משכירים פרטיים, כי בסוף זו פגיעה שאנחנו לא יודעים לכמת אותה מספיק בין פרטיים; המדינה יכולה לספוג דבר כזה. לכן ההתנגדות היחידה שיש כאן היא פגיעה תזרימית והגדלת הוצאות המימון של המדינה. בעיניי ההתנגדות היא שולית בכל הנוגע למילואימניקים, לחיילים שלנו, שמגיע להם הכול. נכון שאנחנו נותנים מעבר להצעת החוק הזו, שהיא באמת נקודתית ונותנת משהו קטן שהוא יכול להיות חשוב לחלק מהמילואימניקים, אנחנו נותנים מעטפת גדולה מאוד למילואימניקים, אבל גם את ההצעה הזאת מבחינתי אפשר – חבר הכנסת כץ, גם את ההצעה הזאת, כשיורד ממנה – יושב-ראש הקואליציה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי לך כשראיתי את השיח הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה מה שסיכמתי עם חבר הכנסת כץ. זה מה שסיכמתי עם חבר הכנסת כץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שזה יהיה רק על - - - הציבוריים ואפשר יהיה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, זה מה שסיכמתי. אני מחכה לתשובה של שר המשפטים, שהוא יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, ובסמכותו להחזיר את ההצעה לוועדת השרים עוד טרם הזמן, טרם יחלפו ארבעה חודשים. עדיין לא עודכנתי לגבי תשובתו, אבל אני יודע – מכיוון שדיברנו קודם ואתה מסכים לדחות את זה בשלושה שבועות, אני מוכן להתחייב שאני אעשה כל מאמץ שהיא תעלה בעוד שלושה שבועות לוועדת השרים, אולי אפילו לפני, אם נגיע להסכמה, אבל שלושה שבועות זה הזמן. אני אעשה כל מאמץ. אם אתה מוכן לסמוך על המילה שלי, שאני אעשה כל מאמץ, אז אפשר לדחות את זה בשלושה שבועות כרגע. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אנחנו לא נקיים הצבעה. אני מזמין את חבר הכנסת שטרן, שהוא במקום יוזם החוק, להשיב לתשובתו של השר, ולא תהיה הצבעה בנושא הזה. אני רק אגיד משפט אחד: השר וגם יושב-ראש הקואליציה – שר התקשורת קרעי, הרי בתחילת המלחמה העברנו ביחד, קואליציה-אופוזיציה, חוק לדחיית מועדים, אז יש מנגנון שעובד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק אומר שיש מנגנון, זה לא משהו חדש לאוצר, וגם לפקידים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שונה - - - הדברים הפרטיים. לכן זה שונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבסיס הרבה דברים דומים מבחינה משפטית. לא, מבחינה משפטית הרבה דברים דומים פה, ולכן אני לא חושב שתהיה בעיה – על בסיס החוק. אגב, עשינו את זה כמה פעמים. זאת הייתה הוראת שעה. בבקשה, חבר הכנסת שטרן. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני לא מאמין להם. אנחנו יושבים בוועדת הכספים יום ולילה, הורים שכולים, מילואימניקים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון, לא הכספים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדת החוץ והביטחון. מה שהם רוצים זה שיעזרו להם בנטל. מה שאומר לנו אב שכול השבוע, שהבן שלו נהרג כתוצאה מ"אש ידידותית", מה שנקרא, שהוא יודע, אין לו טענות לחיילים בעיקר כי הם טעו בגלל השחיקה שלהם, שיבואו לעזור להם. אנחנו בשעות הקטנות של הלילה מבינים שהם עובדים עלינו בעיניים. זורקים למילואימניקים פירורים. לא רוצים לשאת בנטל, להקטין את העומס. אני אתן לכם שתי דוגמאות. מקובל עליהם שלא נוגעים בבחורי ישיבות, אלה שלומדים. אז אתה שואל אותם: אם עכשיו עובר החוק, אתם אומרים שאתם מביאים 6,000, אז למה אתם לא אומרים להם עכשיו לבוא? משפחות נפגעות, אנשים נהרגים כתוצאה מהעומס – תגידו להם עכשיו שמי שלא לומד, שיתגייס לצבא. הם לא מבינים מה זה הלילות האלה. אתמול בלילה אומר נציג הצבא, תת-אלוף שי טייב: אני צריך קשר – שיהיה בחוק שמשרד החינוך ומשרד הרווחה ייתנו לי את הנתונים של מי שמקבל ביטוח לאומי ומי שלומד באוניברסיטה. למה? בשביל שאני אגייס אותם. ואז אני שואל אותו: אתה תגייס אותם? איך זה נחשב? הוא אומר: זה חרדים. לפי החוק שאתם מציעים פה זה חרדים, כי בגיל 15 הם עוד היו בישיבות. אמרתי לו: תגיד, אתם עובדים עלינו בעיניים? מה זה חרדים? הוא שיקר את המדינה, הוא גנב מהמדינה, אתה סופר אותו כחרדי? ואולי זאת האמת, שההשתמטות שהם מייצרים לנו פה זאת יהדות חדשה – שמותר לשקר, ומותר לגנוב, ומותר להפיל את הנטל על אחרים, ומותר שלחיילי שירות החובה נאריך בארבעה חודשים, והמילואימניקים יעשו 60 ימים, וניקח לאלה שכבר באים למילואים גם את ימי החופשה שלהם. למה? בגלל שיש קואליציה שצריכה לתחזק את עצמה ואת משתמטיה. זה המשתמטים שלהם, זה לא המשרתים שלהם. יש להם הרבה משרתים, לצד הזה, אבל המשרתים האלה מתחננים לפניהם: תקלו עלינו בנטל, אנחנו רואים את האמת – או לפחות תגידו את האמת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שימור הקואליציה, גם אם ייהרגו חיילים כתוצאה משחיקה ועייפות – הקואליציה חשובה יותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כואב לי להגיד את זה כאן, אבל זאת האמת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. אם כך, לא נקיים הצבעה. אני מניח, כמו שאמרת, שזה יידחה בשלושה שבועות, ואם יוזם החוק ירצה בעתיד להעלות את זה, הוא יוכל להעלות את זה להצבעה בלבד. << הצח >> הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6272/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת פורר להציג את הצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני חייב לומר שאני לא יכול להתעלם מהדברים שנאמרו כאן קודם על נושא חוק ההשתמטות, כי הממשלה הזאת, חבר הכנסת שטרן, היא ממשלה שמקדמת השתמטות ודוחה את הריבונות. זה בערך המאזן. בסוף מבחינתם, הדבר החשוב ביותר, המרכזי ביותר שבו הם צריכים לדון היום זה השתמטות. ועדת החוץ והביטחון כולה משועבדת לטובת הנושא. והראיה היא מה שקרה בכנסת. אנחנו העברנו כאן בסוף אוקטובר השנה שני חוקים של ריבונות. העברנו את חוק הריבונות על יהודה ושומרון, העברנו את החוק של אביגדור ליברמן להחלת הריבונות על מעלה אדומים. שני החוקים האלה עברו לדיון בוועדת החוץ והביטחון. מאז ועד היום, למעלה מחודשיים, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון מהליכוד, חבר הכנסת בועז ביסמוט, לא מצא שעה פנויה בלו"ז, שעה – אני לא מדבר איתך על קיום ימי דיונים – שעה כדי לקדם את חוקי הריבונות. המינימום שבמינימום. אבל לחוק ההשתמטות – מסביב לשעון. אתם יושבים שם בלילות, אחרי המליאה, לפני המליאה, באמצע, על המליאה, מתי שאפשר. כל זמן שאפשר לדון איך אנחנו מקדמים את ההשתמטות, ועדת החוץ והביטחון מתכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, חוץ משבת. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, אני באמת מציע שישנו את השם של הוועדה, היא לא ועדת החוץ והביטחון, היא לא עוסקת לא בענייני החוץ ולא בענייני הביטחון, היא עוסקת בענייני ההשתמטות. והממשלה הזאת, לצערי, בוחרת פעם אחר פעם לקדם את ההשתמטות על חשבון הריבונות. אז גם עכשיו יש לכם הזדמנות לעשות משהו, לקדם את הריבונות בעוד איזה מילימטר. ביהודה ושומרון יש מספר ערים מרכזיות שברור לחלוטין שבכל הסדר מדיני עתידי, גם הקיצוני ביותר, שאני אתנגד לו – זה לא משנה, גם הוא ישאיר עדיין אזורים מסוימים ביהודה ושומרון בריבונות ישראלית. אז מעלה אדומים הוא אחד מהם, העברנו את החוק הזה. ביתר עילית – עיר ביהודה ושומרון, למעלה מ-70,000 תושבים שצריכים לחיות כתושבים, וכל פעם – הם לא כפופים לדיני המינהל, והם כן חלק מישראל, לא חלק מישראל. הם חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, וזה לא משנה למי הם מצביעים, ממש לא אכפת לי אם הם בוחרים בי או לא בוחרים בי. כאן בהצבעת הריבונות על יהודה ושומרון אני הופתעתי לראות חברי כנסת מדגל התורה, שלא מחויבים למשמעת הקואליציונית – הם לא מחויבים, הם הרי אמרו שהם מחוץ לקואליציה – מצביעים נגד הריבונות, נגד ריבונות ביהודה ושומרון, נגד ריבונות במעלה אדומים. אז אני באמת חייב לומר שאנחנו רוצים לתת לכם הזדמנות לתקן. אתה יודע, הרב גולדקנופ, במקום שבו עומדים בעלי תשובה, גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. אז יש לחברים שלך, לסיעת יהדות התורה, הזדמנות לחזור בתשובה, להצביע בעד ריבונות על העיר ביתר עילית. מה יותר עבורכם מלהגיד אנחנו מקדמים את הריבונות על ביתר עילית? ולכן, חברי הכנסת, אני מביא את הצעת החוק הזו, כדי שנעשה את הדבר הבסיסי והפשוט ביותר. ארץ ישראל לעם ישראל, ועיר בישראל שחיים בה למעלה מ-70,000 יהודים היא לא עיר בריבונות במחלוקת, היא לא עיר שנמצאת על אזור שהוא שנוי במחלוקת. היא עיר ואם בישראל שהוקמה כדי להיות עיר ואם בישראל, כדי שהיא תהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ולכן החלת הריבונות הזאת היא באמת מתבקשת. אני חייב לומר שאני הופתעתי קצת מתגובתו של ראש העיר ביתר עילית שהוא מתנגד לריבונות על העיר שלו בגלל זהות המציע. הדבר האחרון שאותי מעניין זה הזהות של מי שמציע הצעה, או מי שדורש משהו, או שאני דורש ממנו. אנחנו לא בפוליטיקה של זהויות. אתה יודע, אדוני היושב בראש, גם כשאנחנו מקדמים את חוק הגיוס לכולם, זה לא מעניין אותי אם מדובר בחרדי או בחילוני, ביהודי או במוסלמי, בדרוזי, בצ'רקסי. כולם צריכים להתגייס, ולכן אנחנו גם אומרים שמי שלא מתגייס, לא מצביע. אבל יש לי תחושה שראש העיר ביתר עילית כל כך נבהל מזה שיחילו עליו ריבונות, שהוא מעדיף כבר ריבונות של הרשות הפלסטינית, רק, חס וחלילה, שלא חבר כנסת מישראל ביתנו יקדם הצעה של ריבונות. אז הינה, אני אומר לכם, זו לא שאלה של מפלגה, זאת לא שאלה של פוליטיקה, זאת שאלה של השקפת עולם. חברי הכנסת בליכוד, אני מצפה מכם, אם השקפת עולמכם היא שצריכה להיות ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, שצריכה להיות ריבונות ישראלית בביתר עילית, אני מצפה לראות אתכם בעד ההצעה הזו, ומתייצבים כאיש אחד. לצערי, אני רואה את הכיסאות הריקים, אני מכיר את הכיוון, וכנראה שוב מפלגתו של ביבי תחבור למפלגתו של טיבי כדי שחס וחלילה לא תהיה ריבונות ישראלית באמת ביהודה ושומרון. אני רוצה לנצל את הדקות שנותרו לי לדבר על עניין אחר, שאולי מעסיק יותר את אזרחי ישראל. אנחנו בדקנו את המספרים, מה קרה מדצמבר 2022. ב-29 בדצמבר 2022 הוקמה הממשלה הרעה הזאת. בדקנו מה קרה בשלוש השנים האלה עד עכשיו. אנחנו מסיימים את חודש דצמבר 2025. הממשלה הזאת, שעסקה אך ורק בעצמה, הזניחה את התחום אולי החשוב ביותר לאזרחי ישראל, והוא התחום של יוקר המחיה. השר קרעי, אתה יודע כמה עלה כרטיס לאוטובוס בדצמבר 2022? כרטיס לאוטובוס עלה 5.5 שקלים בדצמבר 2022; היום הוא עולה 8. מחירי העגבניות עלו ב-27%; מחירי הבננות עלו ב-91%; בשר עלה ב-15.8%; קפה שחור עלה ב-23.5%. אני יודע שזה לא מעניין את שרי הממשלה ואת חברי הכנסת, כי הרי הנושא הזה משעמם אתכם. אבל את הנושא הזה אזרחי ישראל פוגשים יום-יום, יום-יום – כשהם הולכים למכולת, כשהם עושים קניות, כשהם צריכים להכין אוכל, וגם כשהם משלמים משכנתה. כי כשבודקים כמה פיגורים יש במשכנתאות, מעל ל-90 יום פיגור, יש עלייה בשלוש השנים האלה של 90% בפיגורים במשכנתאות. תחת הממשלה שלכם אנשים לא מצליחים לשלם את המשכנתה שלהם, לא מצליחים לקנות את הקניות שלהם בסופר, לא מצליחים לקיים את עצמם בכבוד, ולצערי, רבים גם לא מצליחים לחיות כאן בגלל המחדלים הביטחוניים שלכם. אז בכל הפרמטרים האלה אתם נכשלים. יש לכם הזדמנות לפחות בדבר אחד להגיד: אבל הרמנו יד בעד ארץ ישראל. אני מצפה מהממשלה הזאת, למרות שראש הממשלה שלה ושר הביטחון שלה הצביעו בעד פינוי חבלי ארץ, בעד ההתנתקות בשנת 2005, לפחות שחברי הכנסת יתקנו ויצביעו בעד הריבונות, בעד הריבונות ביהודה ושומרון, ובתוכה גם בעד הריבונות על ביתר עילית, שלצערי, לצערי, לצערי, גם אם החוק הזה יעבור, כנראה שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לא ידון בו, כי הוא עסוק לא בריבונות, הוא עסוק בהשתמטות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תוכל לעלות ולדבר אם אתה רוצה. אני מניח שאתה רוצה להתנגד. אני אשמח לראות אותך, חבר הכנסת פרוש, מצביע בעד. חבריך לסיעה הצביעו נגד הריבונות על יהודה ושומרון ונגד הריבונות על מעלה אדומים. אני מצפה, לפחות בהחלטה הזאת על החלת הריבונות על עיר בישראל – למעלה מ-70,000 תושבים, שאת חלקם אני מניח שאתה מייצג, חלקם בחרו בכם – אני מצפה מכם לפחות לתמוך בהצעת החוק הזאת כדי להגיד: כן, ביתר עילית היא חלק ממדינת ישראל. יכול להיות – אני לא רוצה לחשוב כך, אבל יכול להיות שאתם כל כך מפחדים שמא יגייסו אותם לצה"ל, שאתם מעדיפים להיות תחת ריבונות אחרת ולא תחת ריבונות ישראלית. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לכם, זו לא שאלה של פוליטיקה, זו לא שאלה של מפלגה, זאת שאלה אחת: האם ביתר עילית היא חלק ממדינת ישראל או לא? מי שחושב שהיא חלק ממדינת ישראל, יצביע בעד; מי שלא, או שיברח מהמליאה, או שיצביע נגד. תודה, אדוני. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לפני שלוש שנים היו בחירות. היו לכם שמונה קולות בביתר. עכשיו אתה רוצה שכאן כולם יצביעו נגדך, אז מה אתה דואג להם? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שכולם יתגייסו. שיתגייסו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - לך היו שמונה קולות בביתר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עד עשר דקות לרשותך. יש לשר עד עשר דקות לפי התקנון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת פורר, אני אתייחס למה שהוא סיים בו. הוא דיבר על יוקר המחיה, הוא רק שכח להזכיר לאזרחי ישראל שמדד יוקר המחיה, מדד המחירים לצרכן בשנה של הממשלה הנפלאה שלכם, היה הגבוה ביותר בעשור האחרון לפחות, אם לא עוד לפני כן, של 5.3% אינפלציה, של מדד המחירים לצרכן בשנת 2022 – לעומת 2023 ו-2024, וגם 2025, שהיו סביב ה-3%, 2.8% – 3.2%. ברור שיש לנו אתגרים רבים בענייני יוקר המחיה, ואנחנו עושים את הכול כדי להקל על אזרחי ישראל. חוק ההסדרים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש שמועה שהשר ברקת עוד מעט נוסע לארצות הברית לטפל ביוקר המחיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק לדוגמה, חוק ההסדרים שמגיע עכשיו לכנסת הולך להגדיל את ההכנסה הפנויה עם ריווח של מדרגות המס באופן משמעותי, להגדיל את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל. יש את נקודות הזיכוי שנתנו מ-0–3 כדי לממן מעונות יום, גם מס הכנסה וגם מענק של מס הכנסה שלילי, והדוגמאות רבות מספור. אני כשר התקשורת פותח - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - ש-90% - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, כשחבר הכנסת פרוש ניסה להשחיל מילה, לא נתת לו, אז אני אפעל מולך באותו מטבע, ואנחנו נדבר כך באופן שצריך לעלות לכאן כדי לדבר. הדוגמאות רבות מספור. גם בסוגיית התקשורת אנחנו פותחים עכשיו את שוק התקשורת לתחרות, מורידים מחירים לצרכן. מדד התקשורת הוא היחיד שלא עולה בתוך מדד המחירים לצרכן, והיד עוד נטויה. אני רוצה לדבר דווקא על הפרדוקס שיש בהצעת החוק הזו. קודם כול, החלת ריבונות, אם רוצים להביא החלת ריבונות בכלל על שטחי ארץ נחלת אבותינו, היא צריכה לבוא כהצעת חוק ממשלתית של ממשלה ציונית, של ממשלה לאומית. אצלכם, נטיעות בנגב לא יכולנו לנטוע בתקופת הממשלה שלכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא הבאתם? לא הבאתם שלוש שנים. שלוש שנים לא הבאתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז עכשיו אתם פתאום נזכרים בביתר עילית? הצעת חוק להחלת ריבונות לא יכולה לבוא מכיסאות של כאלה שמתכננים שוב להקים שוב ממשלה עם עבאס וטיבי. ברכה לא תשרה בהצעת חוק כזאת לטובת ארץ ישראל. ואני רוצה לומר יותר מזה – מה שהזכיר חבר הכנסת פרוש, שלא לדבר על זה שמציעי החוק מעולם לא דאגו לטובתם של תושבי ביתר עילית, תוקפים השכם והערב את תושביה של ביתר עילית, וכך אמר ראש העיר בעצמו: לא מדבשך ולא מעוקצך. ואתם הרי בכלל רוצים לשלול את זכות ההצבעה של תושבי ביתר עילית, להפוך אותם לסוג ב', למנוע מהם את זכויות היסוד הדמוקרטיות. אז ריבונות בביתר עילית זה מה שבאמת מעניין אתכם, חברי ישראל ביתנו? לא להאמין, פשוט צבועים. ועל הצביעות שלכם נדבר בהרחבה בהצעת החוק הבאה של חברת הכנסת מלינובסקי. כדאי שתתכונני, חברת הכנסת מלינובסקי, כי החמאה נוזלת על ראשכם, ואני תכף אפרט את זה בהצעת החוק שלך. החלת הריבונות על עיר אחת, לגופו של עניין, עושה איפה ואיפה בין מעל חצי מיליון תושבי יהודה ושומרון, הזכאים להכרה שווה בזכותם ובאזרחותם, לבין עיר אחת ביהודה ושומרון. החלת הריבונות צריכה להיות באופן גורף על כלל חבלי ארץ מולדתנו. והחמור מכול, שהצעת חוק כזו, שמנסה לבוא ולהגיד: רק ביתר עילית חשובה לנו, יוצרת תקדים מסוכן של חלוקה פנימית וסדרי עדיפויות, וויתורים עתידיים שאתם אולי מתכננים בממשלה הבאה שתקימו בחלומות שלכם יחד עם מנסור עבאס ואחמד טיבי. השטחים ביהודה ושומרון אינם קלפי מיקוח. אנחנו רוצים להחיל ריבונות מלאה על כל שטחי ארץ נחלת אבותינו, וכך נעשה, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר קרעי. מי שישיב במקום חבר הכנסת פורר – חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קשה בכלל לדמיין שמישהו מסוגל להצביע נגד החלת ריבונות על ביתר עילית. הזכיר חבר הכנסת עודד פורר – העיר הכי גדולה ביהודה ושומרון, מעל 70,000 תושבים, 98% מאוכלוסיית ביתר עילית הצביעו למפלגות הקואליציה. אבל מי שמכיר את המיקום המדויק של ביתר עילית, זה המיקום האסטרטגי, הכי אסטרטגי שרק קיים, באמצע של המרובע. מצד אחד, צפונית, נמצאת ירושלים; דרומית, גוש עציון; מערבה, צור הדסה; צפון מערב, מבוא ביתר. באמצע המרובע הזה נמצאת ביתר עילית. היא באמת מחברת את הכול. ביתר עילית מחברת את ירושלים לגוש עציון, מחברת את צור הדסה, מחברת את מבוא ביתר. מי שיזם, אגב, את הקמת העיר ביתר עילית היה שר השיכון האגדי מטעם הליכוד דוד לוי. לא יכול להיות שאנשי ליכוד היום יצביעו נגד החלת ריבונות על אותה עיר. יתרה מזאת, מדברים פה הרבה על מנסור עבאס. כנראה שר התקשורת שכח: תוך כדי מבצע שומר חומות ראש הממשלה בנימין נתניהו יושב עם מנסור עבאס ארבע פעמים במעון הרשמי של ראש הממשלה בבלפור. אנחנו שומעים את מנסור עבאס מספר פה איך ראש הממשלה מחזר אחריו, שולח אליו את מיקי זוהר, את יובל שטייניץ, שמתחננים אליו שיקים את הקואליציה. ראש הממשלה מבטיח לו: כל מה שהם ייתנו לך, אני אתן לך יותר. אז מזה משום מה שכחו. בדיוק כמו שגירשתם יהודים מגוש קטיף. גם מי שתמך בגירוש יהודים מגוש קטיף זה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וגם שר הביטחון ישראל כץ. כל ישראל ביתנו הצביעו נגד. אתם הצבעתם בעד גירוש יהודים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אל תטיפו מוסר. אל תספרו סיפורים על מנסור עבאס. אתם מתים להיכנס איתו לקואליציה. אני נזכר שיד ימינו, השופר של ראש הממשלה, כותב שני מאמרים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתחייב שלא תשב איתו יותר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שני מאמרים הוא כותב בארץ ובמקור ראשון. הוא כותב שני מאמרים, למה הליכוד צריך להקים קואליציה עם מנסור עבאס. הוא לא עשה את זה בעצמו, הוא עשה את זה כי ראש הממשלה ביקש ממנו לעשות את זה. אז אני אומר לכם: אתם חבורת צבועים, אין לכם שום קשר לא לז'בוטינסקי, לא לבית"ר. אתם חבורת משתמטים, שמוכנים למכור את כל העקרונות תמורת הכיסא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ליברמן. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – נגד איימן עודה – נגד עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – לא משתתף קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו? הינה, השר אליהו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) עמיחי אליהו – נגד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו? אם כך אבקש לסכם את ההצבעה, תודה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 8, נגד – 45. אני קובע כי הצעת החוק החלת ריבונות על ביתר עילית לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5768/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ״ה–2025, של חברת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מלינובסקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא שמעתי שקראו כששאלו אם יש עוד חברי כנסת בסיבוב השלישי. אז רק להוסיף לפרוטוקול שאני מצביעה נגד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני כבר סיימתי הצבעה, אי-אפשר כי סיימתי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לפרוטוקול? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני לא חושב שקיימת אפשרות כזאת. תדברי עם סגנית המזכיר. ברגע שסגרתי את ההצבעה אי-אפשר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> חיכיתי שתשאלו אם יש חברי כנסת נוספים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שאלתי את השאלה. אי-אפשר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא שמעתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אין מה לעשות. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים ובתקופה האחרונה אנחנו יושבים מול הטלוויזיה ולא מאמינים למראה עינינו כשאנחנו שומעים ורואים את ההתכתבויות בוואטסאפים, מהטלפונים של האנשים שהכי קרובים לראש הממשלה. זאת פשוט חבורת פושעים, שישבו ויושבים במקום הכי רגיש במדינה ותוך כדי עושים געשעפטים. ועם מי הם עושים געשעפטים, עם מדינה זרה כמו קטר. זה לא שהייתי ילדה קטנה שמאמינה שהכול ורוד, אבל צריך להיות גבול לביזיון הזה, כשאני רואה שדוברים של ראש הממשלה הם אלה שבמקביל לעבודה עבור ראש הממשלה ועבור מדינת ישראל, משרתים בפועל אינטרסים של מדינה זרה כמו קטר. ועל ידי הקשרים שלהם עם התקשורת והכוח שלהם במרחב הציבורי הם מהנדסים פה תודעה ציבורית ומכניסים לנו מסרים לטובת קטר, ואפילו בניגוד לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום. זה משהו שאמור להדאיג את כולנו, יתרה מזאת זה אמור לזעזע את כולנו. אני לא מעלה על דעתי אופציה שלמשל אצל שר הביטחון והצוות שלו, ויש לו ברוך השם צוות מאוד רציני, יהיו אנשים שבמקביל יעבדו וישרתו מדינה זרה, לא משנה אם זה קטר או ארצות הברית. זה פשוט משהו שאתה רואה במו עיניך, ואתה לא תופס את המציאות הזאת, וכאילו זה עובר בסדר. אני רק שנייה חושבת, אם דבר כזה היה מתגלה בלשכה של אביגדור ליברמן או נפתלי בנט או יאיר לפיד או כל אחד אחר, כנראה שהמדינה הייתה רועדת, היו שורפים פה צמיגים בצמתים. וכאילו זה בסדר. כי מה, כי מותר? כי מה, כי אין גבולות? כי מה, לכסף אין ריח? כי מה, איבדתם בכלל את כל ההיגיון שבעולם, את כל הערכים שבעולם? הצעת החוק שבפנינו מבקשת להסדיר את המצב. ומה הטענה שאני שומעת? לא אסור על פי חוק, לא היה אסור על פי חוק. קודם כול, לא כל דבר שאסור בחיים כתוב בחוק. יש דברים שנקראים מוסר, ערכים, גבולות, אנושיות, אהבת מולדת – לא כתוב בחוק, אבל זה מה שאנחנו. אז מטרת החוק להסדיר את האיסור על עובדי מדינה ונבחרי ציבור לקבל תמורה ממדינה זרה, וכן להבטיח גילוי נאות של קשרים עסקיים עם מדינות זרות מצד גורמים המספקים שירות למוסדות המדינה. כי הרי מה יש עם אוריך? אוריך הוא האיש הכי קרוב לראש הממשלה ולמשפחת נתניהו, מקבל משכורת מהליכוד, ואיך אני יודעת שהוא החזק בליכוד? כי היום הליכוד גם מממן לו את הייצוג המשפטי. אגב, לאחרונה הליכוד העלה את דמי החבר, כנראה שצריך כסף כדי לממן את ההגנה המשפטית לאוריך. אבל אוריך מקבל משכורת מהליכוד, עובד בלשכה של רוה"מ, הכי קרוב שניתן, ובמקביל מקבל אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים, מקטר. הוא יודע את זה. הם מהנדסים תודעה, הם מהנדסים את המסרים, הם מדליפים את זה לתקשורת מגורם מדיני בכיר. יכולים להעלות על הדעת אותם כתבים, ואני יכולה להבין אותם, שכשהם מדברים עם הדוברים של ראש הממשלה, זה בכלל ממקום אחר, מקטר? וכאילו הם חושבים שזה בסדר. וגם האיש, שהוא בעצם הבוס שלהם, הוא עובד איתם צמוד, קרוב, כל הזמן, כל יום, 24/7 – לא שומע, לא רואה, לא מודע, לא מעודכן, כאילו הוא בלה-לה-לנד, כאילו הוא בכלל לא מהעולם הזה. תקשיבו, גם מהעבודה שלי עם היועצים הפרלמנטריים שלי, וזו עבודה מאוד צמודה, אנחנו יודעים מה קורה אצל כל אחד בחיים, את החדשות במשפחות, מה כל אחד מרגיש. אנחנו כל הזמן ביחד. אותו דבר אצל רוה"מ, זה גם תפקיד אמון, הוא בחר באנשים האלו, הוא שותף בכל האירוע הזה. אז מה שהחוק מבקש זה להסדיר את הביזיון הזה כדי – א. אולי אנחנו נגלה שעכשיו אצל חברי הקואליציה יש עוד יועצים חיצוניים למיניהם שהם לא עובדי מדינה, למרות שאני מדברת פה גם על עובדי המדינה, שבמקביל על הדרך עושים כסף ממדינה זרה אחרת. אתם הממשלה, אתם יושבים במקומות הכי רגישים במדינת ישראל, איך אתם לא מסדירים את זה? איך אתם לא מצלצלים בכל הפעמונים עכשיו, ולהגיד: משהו פה לא תקין, משהו פה מסריח, סירחון ממה שקורה פה? או שאיך אומרים, לכסף אין ריח, הכול בסדר, כל עוד – תפסו אותנו, אבל לנו מותר. חבר'ה, לא, זה לא תקין. זה גם לגבי עובדי מדינה, שאם חלילה יקבלו טובת הנאה כזו או אחרת ממדינה זרה, או דרך המשפחות או צדדים שלישיים, ואדרבה ואדרבה לגבי היועצים החיצוניים או אנשים שמפלגות או שרים מעסיקים דרך חשבוניות. זה דורש גילוי נאות. לפחות כששר מעסיק מישהו כספק שירות, שיבדוק האם הבן אדם הזה עובד או לא עובד עם מדינה זרה כזו או אחרת. זו חובתכם לדאוג לביטחון המדינה ולביטחון מידע. ואם תגלו שמישהו עובד עבור מדינה זרה זה כבר שיקול דעת שלכם אם להעסיק את הבן אדם הזה או לא. אבל תהיו גם מודעים למה שקורה ותישאו באחריות. ואם בן אדם משקר ולא יגלה את האמת בתצהיר, אותו ספק שירות, יש גם עונש מאחורי דבר כזה, כי כל הביזיון הזה, את כל ביטחון המדינה למכירה צריך להפסיק. וזה שאני פתאום גיליתי שוועדת שרים סוג של: דחינו את זה לחודש – על מי אתם עובדים? הממשלה מתנגדת. אתם הראשונים שהייתם צריכים לרוץ ולהסדיר את זה, הייתם צריכים לצלצל בכל הפעמונים אחרי כל מה שהתפוצץ פה עם חבורת הפושעים האלו, לדרוש להסדיר את הנושא. אתה יודע מה? אפילו בשביל השקט הנפשי של אותם שרי ממשלה. אולי אצלך, שלמה קרעי, בלשכה, יש כזה עובד, אולי אתה יודע, אולי אתה מסתיר, ואולי אתה לא רוצה לדעת? ולכן אני מבקשת את תמיכת הכנסת, כי הגענו לאן שהגענו, גילינו מה שגילינו, ואנחנו לא יכולים להמשיך ככה, כי זה פוגע באמון הציבור, זה פוגע בביטחון המדינה. וכל מה שקרה שם בלשכת רוה"מ עם כל החבורה הזאת עוד יתברר, ועוד איך יתברר בבית משפט. ויש לי הרגשה שהגילויים החדשים עוד לפנינו, ועוד לא נאמרה שם המילה האחרונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב להצעת החוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה, טוב, אני רואה שליברמן ברח מהמליאה, ובצדק. ליברמן, בהצעה הקודמת, אמרתי לו: ליברמן, תתחייב שלא תשב עם מנסור עבאס יותר. לא שההתחייבות הזאת תהיה שווה משהו, כן? אנחנו יודעים מה שוות ההתחייבויות שלהם, אבל גם להתחייב מן השפה ולחוץ ליברמן לא מוכן. אתם בטח מבינים למה. ליברמן היה שר אוצר בממשלה שמועצת השורא שלטה בה. ליברמן העביר מיליארדים למנסור עבאס, שהגיעו לארגוני טרור, כמו שנחשף אתמול בערוץ 14, הערוץ שאתם מאוד מאוד אוהבים וכולכם רוצים לסגור אותו, שלא יגלה את ערוותכם. והשרה מאי גולן עוצרת את מה שליברמן כשר אוצר עשה בתקופה שלו בממשלת האחים המוסלמים הקודמת. ועכשיו אני עובר לצביעות הבאה בהצעת החוק הזו. יוליה, את שמעת את העדות של בנט, שליברמן הוא זה שבישל ויזם את הכנסת הכסף מקטר לחמאס? את שמעת את העדות של בנט? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שמעתי את זה שבנט אמר שהוא לא עומד מאחורי המילה שלו - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שמעת את ההתנצלות שלו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, הוא לא עומד, הוא לא עומד מאחורי המילה. בטח, כי עכשיו הוא רוצה ללכת איתכם ביחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא התנצל, הוא התנצל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, התנצל. ברור, כי הוא רוצה להקים ממשלה עכשיו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תדייק בעובדות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - מה שבטוח - - - שיש אחד שדאג - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא רוצה להקים איתכם ממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, בשיא הרצינות, הוא התנצל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, התנצל, אבל אתה יודע, יש משמעות - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק מדייק בעובדות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לדברים שנאמרים כמשיח לפי תומו, ודברים שנאמרים בגלל אינטרס פוליטי. כולנו מבינים את זה. עכשיו, מה יש בהצעת החוק שלך, יוליה? תראי, פשוט לעמוד פה ולצבוט את עצמי כדי להאמין שישראל ביתנו מגישה הצעת חוק כזו. המפלגה המושחתת ביותר בישראל, שנכנסה כמעט כולה לכלא לפני כמה שנים, מעיזה כאן לדבר על נבחר ציבור שמקבל מתנות – פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים, סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות, ראש מטה ישראל ביתנו. הורשעו 17 אנשי ציבור ולוביסטים מישראל ביתנו, ורחמים לא ידע. ליברמן לא ידע. מסכן. מעניין שבאותו זמן שהכול בערך כמעט התפוצץ, ליברמן גם ערק לשמאל. אז אני לא כל כך נהנה ממופעי הצביעות שלכם. אבל את מדברת כאן על איסור קבלת מתנה או תמורה ממדינה זרה – אז זה כבר קיים: לנבחר ציבור אסור לקבל תמורה בגין היותו עובד ציבור, זה קיים בחוק. אבל לא רק הזיות על סיגרים ושמפניות מחברים שבגללם ראש הממשלה מבזבז את זמנו בבית המשפט ברדיפה פוליטית הזויה, אני מדבר – יוליה, אני באמת יכול להניח שלא שאלת את היושב-ראש שלך לפני שהעלית את הצעת החוק הזו לכאן. למה? כי אנחנו מכירים מיליונים, 3 מיליון דולר – חבר הכנסת ליברמן, חברת הכנסת מלינובסקי – 3 מיליון דולר שהלכו לחברת ייעוץ בבעלות ילדה בת 21. מי זאת הילדה? הילדה של ליברמן. 3 מיליון דולר; מיליונים ממדינות זרות ששולמו לילדים על ייעוץ – ייעוץ במה? מכוח מה, מה הניסיון? איפה זה נעלם? אבל אף אחד לא יודע. כי יש את אלה שמאותרגים, ויש את אלה שלא. מיליונים שהלכו לעשרות עמותות המחאה שמשמשות זרוע השטח של האופוזיציה; עמותות שקיבלו עשרות מיליוני דולרים ממדינות זרות ובוחשות ומטלטלות את הפוליטיקה בישראל, מחאה שבלעדיה אתם כאן כנראה כמעט לא הייתם קיימים; אני מדבר על רונן בר, שטס לצפות במונדיאל בתא הכבוד של אמיר קטר, הוזמן כאורח כבוד לתא צפייה בשווי של 20,000 דולר. אני מדבר גם על עשרות המיליונים שחברת - - << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << קריאה >> קרעי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני עוד ברשות דיבור, השרה גמליאל. תמתיני שאני אסיים, בבקשה. - - אני מדבר על עשרות מיליונים של חברת הממד החמישי של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ושל סגן ראש השב"כ לשעבר רם בן ברק, שניסו למכור לקטר תוכנת סייבר שהיא בעצם נשק, את מאגרי המידע של אזרחי המדינה. אלו החברים שלכם, האחים המוסלמים, טיבי, כל אלו שניסו לעשות את כל זה. לסיום, אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר "תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש". תוכלו לקרוא וללמוד שם איך באמת פוליטיקאים ישראלים קיבלו מיליונים ממדינות זרות, ואיך זה שאף אחד לא בדק, לא בודק ולא יבדוק, כל עוד אותה כנופיית שלטון החוק נמצאת בייעוץ המשפטי לממשלה, מסכלת את חקירת הפצ"רית, בג"ץ מאתרג את אלה, ואלה מפרכסים את אלה. ואתם כאן עם חמאה שנוזלת לכם, מכסה את כולכם, מעיזים לבוא לכאן עם הצעת חוק שמדברת על נבחר ציבור שלא יקבל מתנה? ליברמן, אתה עולה להתנגד? תסביר לאזרחי ישראל מאיפה 3 מיליון דולר נכנסו לחשבון של הבת שלך. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. מי שיעלה להשיב במקום חברת הכנסת יוליה מלינובסקי יהיה חבר הכנסת איווט ליברמן. ברוך הבא. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי כל השקרים של השר שלמה קרעי, רק ברור באיזו היסטריה אתם נמצאים, עד כמה אתם פוחדים מהחוק הזה. הרי הצלחת לדבר שש דקות ולא להגיד מילה אחת של אמת. מה יותר פשוט מלהגיד אמת? אני אתחיל מהדבר הכי פשוט, מר קרעי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא דייקתי בסכומים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את כל הסיפור הקטרי ראש הממשלה משמיע פעם ראשונה ב-13 בנובמבר 2018 בישיבת קבינט בקריה, ואומר, אנחנו מתחילים במדיניות הסדרה, קרי הזרמת כסף קטרי במזומן לחמאס. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשאתה - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ב-14 בנובמבר אני מתפטר. ואני אומר לך, הייתה באמת פגישה בין שר הביטחון לשר החוץ הקטרי. מה יותר פשוט מלהוציא סטנוגרמה של אותה פגישה ולפרסם? כבר אמרתי, אני אשמח. יושב פה שר הביטחון, הוא רשאי להוציא את זה. הרי פגישה כזאת לא נערכת בארבע עיניים; יושב שם מזכ"צ, ויושב שם רמ"ט, ויושב שם ראש אבט"מ. המזכ"צ עושה תרשומת מדויקת. אני אשמח, תפרסמו את זה. אתה מזכיר את בנט – רק לפני שבוע בנט התנצל, אמר, אני מתנצל, אלה דברים לא נכונים. כל הכבוד לנפתלי בנט, לפחות היה לו אומץ. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מעניין - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי כל מה שאתה אומר זה שקרים. לגבי הבת שלי, הכי פשוט – תלך למס הכנסה, אמרתי, תוציא כל מה שהרוויחה בתקופה הזאת – 16,000 שקל לחודש – 16,000 שקל. הרי אין דבר יותר פשוט מללכת לרשם החברות ולהוציא את הרישום של אותה חברה, מלפנות – אני הוצאתי, אבל גם אתה רשאי לפנות למס הכנסה ולהוציא את ההכנסות של הבת שלי, בת 21, שבאמת כבר השתחררה מהצבא. מאז עשתה דוקטורט, מלמדת בהרבה מוסדות כדוקטור לציונות ולהיסטוריה יהודית. אני חושב באמת, איך תוך שש דקות הצלחת לברוח מן האמת, מן החוק שאתה כל כך פוחד ממנו? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - מאיפה הגיעו 3 מיליון דולר לחשבון שלה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי מה שעשיתם לא ייתכן. אני כשר האוצר מיניתי קבינט כלכלי, הזמנתי חמישה כלכלנים, הכי בכירים במדינת ישראל – נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל ועוד ארבעה אנשים הכי בכירים. שלושה חודשים לקח להם למלא טופס ניגוד עניינים. גם פסלו אחד מהם, מי שהיה נציב מס הכנסה, אודי ברזלי. לא קיבלו גרוש אחד, הם באמת שימשו כיועצים בהתנדבות, מרצונם הטוב. שלושה חודשים לקח לאשר טופס ניגוד עניינים. פה בן אדם שראש הממשלה לא הכיר אותו, הוא סתם הלך ברחוב, תפס איתו טרמפ במסוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא במקרה הלך ברחוב, הסתבך, הגיע לבור של חיל האוויר, נכנס לבור של חיל האוויר - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחתור לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - והצטלם עם מפקד חיל האוויר יחד עם ראש הממשלה. תשמע, השקרים שלך - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה עם פאינה קירשנבאום? מה עם סטס, מה עם - - - שלך? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - רק מצביעים עד כמה אתם בלחץ. ולא יעזור לכם כלום, אנחנו נגיע לאמת, נעיף אתכם מהשלטון, ונתקן את כל העוולות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, נעבור לסיבוב שני של ההצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אלי דלל – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם יש מי באולם שלא מימש את זכותו ומבקש לעשות זאת כעת? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם יש עוד מי באולם שלא מימש את זכותו ומבקש לעשות זאת כעת? אין. תמה ההצבעה. בבקשה. אלו הן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 50 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025, לא זכתה לתמיכת רוב חברי הכנסת. אשר על כן, היא תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4146/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הפרשנות (תיקון - הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ד–2025, של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויסמין פרידמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק להגיד למציע ש - - - לא מוגדרת בחוק הפרשנות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולל - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, לא התחלתי וכבר רעשי רקע. חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך השנים מתגאה במצב הקהילה הגאה בישראל. זה קורה בעיקר באנגלית ובעיקר בכלי תקשורת בין-לאומיים, אבל הוא אומר שיש רק מדינה אחת במזרח התיכון שמקבלת את הקהילה הגאה. הוא טוען שזה המקום היחיד שבו גייז הולכים בחופשיות ברחוב, ונתניהו בהקשר הזה צודק, אבל נתניהו מתהדר בזכויות שהושגו על ידי בית המשפט העליון, לא בזכותו, כי אם זה היה תלוי בנתניהו ובממשלותיו, לא היו ללהט"בים זכויות בישראל. נתניהו וממשלותיו הצביעו פעם אחר פעם נגד הזכויות הבסיסיות שלנו כאזרחים שווים במדינת ישראל. אנחנו, יש לנו זכויות, כמו למשל הכרה בזוגיות שלנו, בהורות שלנו, נגד האפליה שלנו במקומות העבודה, נגד הצנזורה שלנו ממרקע הטלוויזיה, ועוד, בזכות בית המשפט העליון שתיקן חוקים של הכנסת, שפסל החלטות מינהליות של שרים הומופובים. נתניהו התהדר באקטיביזם הפרשני של בית המשפט העליון בכל מה שקשור ללהט"בים בישראל. בניגוד מוחלט לדבריו של נתניהו, שכאמור התפאר באקטיביזם הפרשני של בג"ץ בהקשר הלהט"בי, יריב לוין ורבים מחברי הקואליציה האלה מתעקשים שבית המשפט העליון לא יגלה אקטיביזם בפרשנות החוקים שהכנסת מחוקקת, אלא שהשופטים יפסקו אך ורק לפי לשון החוק. אז הינה, יש לכם הזדמנות. ניצבת בפני חברי וחברות הכנסת הזדמנות לתקן את כל חוקי האפליה באופן ברור, פשוט ובסיסי. ההצעה הזו של חוק הפרשנות קובעת משהו מאוד ברור – בכל מקום שיש בו איסור אפליה בחוק הישראלי, היא תכלול איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כתוב בחוק - - - כתוב את זה. איסור אפליה – תקשיבו – אפליה כך: מי שעיסוקו מתן שירות וכו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הערת ביניים אינה הקראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. רוצה להראות שכתוב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אבל הוא כרגע ברשות דיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז סליחה, כתוב פה שהוא מחמת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הוא כרגע ברשות דיבור, חברת הכנסת גוטליב. לגבי הקראה - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כתוב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קריאת ביניים אני מקבל. חברת הכנסת גוטליב, אני מקבל קריאת ביניים, אבל לא הקראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני רק אומרת, מין ואפליה על רקע מגדרי. כתוב בחוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני בטוח שתוכלי לממש את זכותך להביע את עמדתך גם בסוגיה החשובה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר. כתוב בחוק - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפני חברי וחברות הכנסת ניצבת היום שאלה אחת בלבד: האם אתם חושבים שניתן להפלות להט"בים, בני אדם, אנשים בישראל, רק בגלל שהם להט"בים? בלימודים, במקומות העבודה, בכניסה לבתי קפה, למסעדות, ברכבת ישראל, בקבלה ליישובים קהילתיים, אפילו במכרזים ממשלתיים. ברור שלא. אני רוצה לקוות שגם חברי הליכוד מאמינים שאסור להפלות אנשים בישראל רק בגלל נטיית הלב שלהם או בגלל הזהות המגדרית שלהם, אבל יש חשיבות גדולה שכנסת ישראל תעביר גם מסר ערכי וגם מסר חינוכי ברור, שאסור להפלות אנשים בגלל נטיית ליבם או זהותם המגדרית. חברת הכנסת גוטליב, עכשיו אני מגיע לתשובה אלייך. חשוב להעביר את המסר הזה, אבל זה לא רק אירוע דקלרטיבי. אם ניקח למשל את שוק התעסוקה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – חבר הכנסת מיקי לוי, מיקי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם יכולים בבקשה להפסיק את השיח הקולני? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי, אם ניקח למשל את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הוא מדבר על איסור אפליה מחמת מינם של אנשים, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם, שירות מילואים שלהם, של בני זוגם או של ההורים שלהם או של ילדם. רשימת עילות ארוכה מאוד. מה היא לא כוללת? זהות מגדרית. כלומר, החוק לא כולל איסור של טרנסים בשוק העבודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבקש להכניס זהות מגדרית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, אני מבקש לסרוק את כל ספר החוקים של מדינת ישראל ובכל מקום שאין איסור אפליה מחמת נטייה מינית, אז נוסיף את זה, וכל מקום שאין בו זהות מגדרית אנחנו נוסיף את זה. זה לא רק אירוע הצהרתי. טרנסים וטרנסיות מופלים בישראל בשוק העבודה. לפי הנתונים של פרויקט גילה ושל LGBTWork, רבע מהמעסיקים בישראל דיווחו שהם לא יעסיקו אנשים בגלל שהם טרנסים, שליש לא מוכנים לעבוד או ללמוד עם טרנסים בישראל. זו מציאות בלתי נסבלת, שבה אנשים ומעסיקים אומרים, אנחנו לא מוכנים לשהות במחיצתם של אנשים רק בגלל זהותם המגדרית. אני חושב שכל חברי הכנסת אמורים להסכים לכך, ולכן יש חשיבות עליונה שכנסת ישראל תקבע נורמה בחקיקה ראשית שאומרת, לא ניתן להפלות אנשים בשל זהותם המגדרית או בשל נטיית ליבם. אני רוצה להקריא לכם, חברות וחברי הכנסת, עדות שהקריאה חן פוקס, יושב-ראש עמותת מעברים, בדיון שנערך ביוני 2025 בוועדה לענייני צעירים, ואני מצטט: "אני מראיין למשרת פיתוח בחברה קטנה. היום הגיעה טרנסית להתראיין, לא נראית אישה. בסך הכול ריאיון טוב, היא ידעה לענות על השאלות, אבל אחרי שהיא הלכה, אחד המשקיעים נכנס, שאל איך הלך, לקח את קורות החיים, קרע וזרק לפח. הוא אמר שהוא לא מוכן להעסיק ליצנים ושיעשו מהחברה שלו בדיחה. זה בלתי מתקבל על הדעת שאפליה מחמת זהות מגדרית מותרת בישראל. לא יכול להיות שיפלו אנשים רק בגלל זהותם המגדרית. התנגדות לטרנסים היא לא דעה, היא הסתה מסוכנת. כפי שלא נסבול, לא אנטישמיות ולא גזענות, כך אסור לנו לקבל הומופוביה וטרנספוביה, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו, חברי וחברות הכנסת, קובעים נורמה בסיסית בחקיקה ראשית, לא ניתן להפלות אף אדם בשל נטיית ליבו או בשל זהותו המגדרית. מאחר שחברת הכנסת גוטליב רוצה את רשימת החוקים שבהם אין איסור אפליה מחמת זהות מגדרית - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> טלי. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מפריעה - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, רשימת החוקים שבהם אין - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברי סיעת יש עתיד, אם אתם יכולים בבקשה מהיציע קצת פחות לדבר בצורה קולנית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, חוק זכויות הסטודנט מגדיר רשימה ארוכה של עילות שבגינן אסור להפלות בישראל, הוא נחקק ב-2007. אין בחוק זכויות הסטודנט מ-2007 איסור על אפליית אנשים מנטיית מינם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בחוק איסור אפליה במוצרים, בכניסה למקומות ציבוריים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה כתוב. אבל הקראתי לך. אני מקריאה לך: מין ונטייה מינית. הראיתי לחברים שלך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> טרנסים זה לא נטיית מין, זה זהות מגדרית. ואם החוק לא אוסר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נטייה מינית – סליחה, אדוני – זה זהות מגדרית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא. אז בואי אני אחדש לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה או כזה או כזה. מה זה משנה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> נטייה מינית וזהות מגדרית זה שני דברים שונים לגמרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת המציאות. ולכן אני מציע להוסיף, מאחר וזה ברור לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נטייה מינית, כשמה כן היא, כולל - - - כתוב בחוק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מציע, מאחר וזה לא כתוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כתוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, בחוק זכויות הסטודנט מ-2007 אין לא נטייה מינית ולא זהות מגדרית. אני מציע לתקן אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל חוק - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אם אנחנו מסכימים על העיקרון שלא נכון לאפשר אפליה של אנשים בישראל מחמת נטיית ליבם או זהותם המגדרית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מה הבעיה לחוקק את זה? מה הבעיה להבהיר מעל כל צל של ספק שלא ניתן להפלות אנשים בישראל בגלל נטיית ליבם או זהותם המגדרית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כתוב: מין ונטייה מינית. אסור להפלות - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואו. אני מצטער, זהות מגדרית זה לא נטייה מינית, ואני מבקש לתקן את זה בחקיקה, ואם תרצי שאני אסביר לך מה ההבדל, אני אסביר לך, אבל לא נראה לי שאת מעוניינת בהסבר שלי. בכל מקרה, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש מהכנסת לקבוע את המובן מאליו, והוא שבכל מקום שבו יש איסור הפליה, היא תכלול גם איסור הפליית להט"בים, בין אם מחמת נטיית ליבם או בין אם בזהות המגדר שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור הלאה, אני מבקש לקדם בברכה את תלמידות ותלמידי כיתות ח' ו-ט' מבית ספר אורט חקלאי פרדס חנה–כרכור, ברוכות וברוכים הבאים, ויישר כוח גדול לצוות הניהול וההוראה אשר מעודד אתכם למעורבות בחיי הפרלמנט, בית העם. בהצלחה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4216/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות חוק דומות, הן של חברת הכנסת מרב מיכאלי והן של חבר הכנסת איתן גינזבורג. לכן אני מבקש לתת את רשות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי. עובדות ועובדי סיעת יש עתיד, אתם מתבקשים להוריד את כמות הדציבלים של השיח שאתם מנהלים שם. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בסופו של דבר, שורה תחתונה, בחוק במדינת ישראל אין שוויון. חוקי-היסוד שלנו לא מכירים בשוויון, לא לנשים ולא לחברות וחברי הקהילה הגאה והלהטב"קית. בסופו של דבר, יש עדיין אנשים שמפחדות ומפחדים מנטייה מינית שאיננה הטרוסקסואלית, ומזהות מגדרית שהיא לא סטרייטית. בסופו של דבר, עדיין צריך לעשות תיקונים כדי שחברות וחברי הקהילה הגאה יוכלו באמת לחיות בישראל בביטחון ובשוויון, כמו שראש הממשלה נתניהו אוהב להגיד שהן חיות וחיים פה. אנחנו צריכות וצריכים להגיע למצב שבו אי-אפשר שחבר כנסת יגיד שקהילת הלהט"ב יותר מסוכנת למדינה מחמאס וחיזבאללה; שאי-אפשר יהיה להגיד: הפריצות בעריות זה הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, ושצריך למנוע לא רק את מצעד הגאווה, אלא את כל התנועה הזאת. לכן צריך לתקן את חוק הפרשנות באופן כזה שלא צריך יהיה לדון אם נטייה מינית היא גם זהות מגדרית – כן או לא. זה בדיוק הוויכוח שלא צריך להיכנס אליו. צריך להיות כתוב בצורה ברורה, וצריך לעשות את זה בחוק הפרשנות, ככה שלא צריך ללכת ולתקן חוק-חוק; אלא להגיד בצורה ברורה: הפליה אסורה גם בשל נטייה מינית או זהות מגדרית. נקודה. מה לא ברור? ממה אתם כל כך מפחדות ומפחדים? ממה אתם מפחדים? מה כל כך מפחיד בהומואים, לסביות, טרנסיות, טרנסים? מה הסיפור? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בחלק מהחוקים כתוב, בחלק מהחוקים לא כתוב, ולכן בואו נעשה שלא תהיה שאלה. זה כל מה שאנחנו באות ובאים להציע. זה היגיון פשוט נורא. בתור קואליציה, שכל כך אוהבת להגיד איך הקהילה הגאה מקבלת בישראל כאלה תנאים מרהיבים, בואו פשוט ניתן להם את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6054/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתן גינזבורג) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כאמור, גם חבר הכנסת איתן גינזבורג הגיש הצעת חוק דומה, וזכאי לשלוש דקות רשות דיבור להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לקחת אתכם רגע לחיים של הרבה מאוד אנשים – רגע שגם אני עברתי אותו – יציאה מהארון. לפני שאדם מחליט לצאת מהארון, הוא עובר רגעים ארוכים, שונים – אגב, כל אחד לוקח את זה למקומות שונים – של חישוב בכל מיני תחומים; לפעמים זה גם חישוב קר, חישובים מפחידים: מה יקרה לי אם אני אחשוף את הזהות שלי, כשאני אחשוף את הזהות שלי? האם אוכל להתקדם בעבודה? האם יסרבו להשכיר לי דירה? מה יהיה עם ילדים? האם אני אצטרך לעבור תלאות ביורוקרטיות מול המדינה? מה אני צריך להסביר להם רק כדי להיות אזרח, כמו כל אחד אחר? ובאמת, יש עוד המון המון מחשבות ולבטים והתחבטויות שאנשים עוברים. הפחד הזה הוא לא פחד דמיוני. הוא מציאות יום-יומית של אלפי ישראלים שבוחרים להסתיר את מי שהם רק כדי לא להיפגע, בין השאר בפרנסה, בכבוד העצמי, בזהות האישית שלהם. זה לא שאין הגנה בכלל. הבית הזה כבר הכיר בכך, בחוקים שונים, שהפליה על רקע נטייה מינית היא פסולה; אבל השיטה הקיימת היא שיטת טלאי על טלאי, ולרוב צריך גם את זה להגיד: הבית הזה לא העניק את ההגנה. מי שהכיר ופרץ את הדרך לזכויות של אנשי הקהילה הגאה, הגיע בעיקר מכיוונו של בית המשפט. זה אבסורד, כי בכל פעם שמחוקקים חוק חדש, אנחנו נדרשים להילחם מחדש על המובן מאליו. אם המחוקק שכח, או אם מדובר בחוק ישן, אז ההגנה פשוט לא קיימת. אדוני, אני מצטער, פשוט קשה לי עם הרעש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמע, אתה לחלוטין צודק. קודם כול, אני עוצר לך את השעון ומוסיף לך. אבל לפני שאתה ממשיך, אני רואה שאתה מדבר מדם ליבך ואי-אפשר להתעלם ממה שאתה אומר. חבריי חברי הכנסת, חברות וחברי הכנסת ועובדי הסיעות, אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, הימנעו מכך שאצטרך לקרוא לכם בשמותיכם; שמרו בבקשה על השקט; אפשרו לחבר הכנסת לשאת את דבריו בזמן שהוקצה לו. אני פונה לחברות וחברי הכנסת מימין ומשמאל, תרתי משמע. באמת, מינימום של מינימום כבוד. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה בעיקר העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, אתה צודק. לאחרונה זה יותר ויותר בעיקר העובדים. אני מבקש מכם, אל תגרמו לי לפנות אליכם בשמותיכם. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הצעת החוק שבפניכם, חברי הכנסת, באה לשים לכל מה שאמרתי סוף. היא קובעת עיקרון פשוט: המילה אפליה בספר החוקים הישראלי תכלול מעתה ובאופן אוטומטי, גם נטייה מינית וגם זהות מגדרית, בלי כוכביות, בלי בקשות מיוחדות, בלי טובות; כמו שאסור להפלות על רקע דת וגזע, כך אסור יהיה להפלות אדם בגלל מי שהוא אוהב ובגלל איך שהוא מגדיר את עצמו. החוק הזה אומר לאותו צעיר שחושש לצאת מהארון: אתה יכול לנשום; המדינה מקבלת אותך; הזכויות שלך הן לא תוספת מיוחדת לחוק, הן זכויות יסוד בשל היותך אדם, בשל היותך ישראלי. בסופו של דבר, האחריות שלנו היא לא רק לתקן את עוולות העבר, אלא להבטיח גם את העתיד. אנחנו צריכים לוודא שמערכת המשפט שלנו רואה בשוויון ערך מוחלט, שמגן על כל אזרח כברירת מחדל, ללא יוצא מן הכלל. הצעת החוק הזאת היא תעודת ביטוח שאנחנו חייבים לדור הבא, כדי להבטיח להם עתיד שוויוני יותר, שבו הביטחון האישי והחוקי שלהם מובטח מעצם היותם בני אדם. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, תמכו בהצעת החוק הזאת, תנו לאזרחים שלנו, לאזרחי ישראל, את הביטחון לחיות כמו שהם באמת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גינזבורג. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים, כבוד השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק המוצעות. ברוך הבא, מכובדי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר. בראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה יושב בראש הישיבה, כדי להודות לך – אמרתי לך את זה גם בשיחה שיזמתי איתך בינינו, אבל אני חושב שראוי לומר את זה גם מעל הדוכן. אני חושב שהאופן שבו אתה מנהל את הישיבות, גם מקפיד על שיח ראוי, ראוי להערכה גדולה, מוסיף כבוד לכנסת, ואני בוודאי מודה לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, היינו בסרט הזה בשבוע שעבר, בלבוש אחר. בסוף זה בכל פעם אותו הדבר. במקרה הזה, הצעת החוק היא פשוט מיותרת – ההגדרות קיימות – אפילו הייתי אומר מזיקה, כי תאר לך שהכנסת תסיים את כהונתה והחוק יימצא בהליכי חקיקה ולא יסתיים, ואז יבואו ויגידו, שהחלטות של בית משפט – ויש רבות כאלה – שקובעות שאסור להפלות, ובצדק, בגלל נטייה מינית, אמונה דתית, זהות מגדרית וכו' וכו' וכו' - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין זהות מגדרית, אדוני. אין זהות מגדרית בלשון החוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - אני חושב שאם הדבר הזה בעצם יבוא ויגיד – בעצם הנחת העבודה היא שהדבר הזה בכלל מותר. זה ברור שהדבר הזה הוא לא קיים והוא אסור. הוא אסור, וכולנו מבינים, גם אם זה לא כתוב באלה המילים בדיוק. בעניין הזה אני חושב שזה בדיוק המקרה של "המוסיף גורע". להעלות הצעה – ואמרתי, שוב, זה לא בכדי ולא במקרה שלא עשיתם את זה בקדנציה הקודמת. הייתה לכם ממשלה, יכולתם לקדם את הדבר הזה. היה שר משפטים ושרים אחרים שבוודאי לא התנגדו לעניין הזה. בצדק זה לא עלה, כי זה לא היה משהו שהיה נכון לקדם אותו, מכיוון שהוא ממילא קיים והקידום שלו רק מזיק. לצערי הרב, עכשיו כדי לעלות פה מדי שבוע ולנסות להציג אותנו ככאלה שלא מסכימים, או כל מיני דברים מהסוג הזה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כחשוכים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא יודע, את זה אתה אומר, אני לא שם מילים בפיך. אני חושב שזה לא נכון, לא מועיל ולא נותן דבר. אגב, שלא לדבר שאפילו מבחינה טכנית, המקום של הוראות כאלה הן בכלל לא בחוק הפרשנות, אלא במקומות אחרים, אם בכלל, וכו'. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, בכל זאת לנצל את הזמן שיש לי לעוד שני דברים: האחד, אנחנו נפרדים היום כאן בכנסת מעובד מסור בשם דוד ירימי, שהתחיל לעבוד פה, אדוני היושב-ראש, בשנת 1984. ראיתי אותו היום, אי-אפשר היה שלא להרגיש בהתרגשות שלו, אני מתאר לעצמי מה עובר בראשו של אדם, שמסיים - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> האחראי על החשמל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. דרך כל כך ארוכה. דוד, כבר שנים הוא בעצם עומד בראש מדור החשמל. התפקיד אפילו מוגדר, ראש מדור בכיר חשמל. זה אחרי שהוא עשה כאן שורה של תפקידים. הוא אפילו התחיל במשמר הכנסת, ועשה כאן באמת את כל הדרך. אני רוצה לומר – אני יכול להרשות לעצמי – בשם כולנו, להודות לדוד, לאחל לו הצלחה גדולה בדרך החדשה שהוא יוצא אליה; לומר לבני המשפחה שלך, דוד, שיכולים להיות מאוד מאוד גאים בך. אנחנו מודים לך על עבודה – שאגב, היא עבודה שמחייבת להיות זמין, מסביב לשעון, תמיד, בכל מצב, עם הרבה הקפצות, כדי להבטיח את זה שהבניין הזה יתפקד ויעבוד. הדבר הזה היה באמת בנשמתו של דוד לאורך כל השנים, וגם הורגש באופן שהוא ביצע את עבודתו. אז באמת תודה רבה לך, דוד ירימי, על הרבה הרבה שנים טובות של עבודה מסורה ומקצועית בעבור הכנסת, וכפועל יוצא, בעבור הציבור הישראלי כולו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה גם אומר משהו על המשכן, אדוני - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - שיודע לספק קרקע יציבה לעובדיו, ומקום של כבוד להשתכר בו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. הדבר השני, אדוני היושב-ראש, והוא כבר פחות משמח. אני נדהמתי, באמת, אני חושב שאי אפשר היה שלא לא לעמוד נדהם, כאשר ראיתי את הפרסום באתר 0404 בעניין הכנס שנקבע בבית המשפט העליון תחת הכותרת: חינוך לדמוקרטיה. כנס ששני הדוברים בו, החיצוניים, הם ד"ר אוקי מרושק, ופרופ' אסא כשר, שהם אמורים להופיע בכנס הזה לצידם של השופט יצחק עמית והנשיאה בדימוס, השופטת אסתר חיות. אדוני היושב-ראש, אם למישהו היה בכלל ספק באיזו הטיה פוליטית פועל בית המשפט העליון, מהי עמדתם הפוליטית של שופטיו ובאיזה ליקוי מאורות הוא נמצא, הרי שהכנס הזה – שאני דרשתי ממנהל בתי המשפט להביא לביטולו המיידי – הוא העדות הכי טובה לעניין הזה. אני רק רוצה לצטט, למשל, את פרופ' אסא כשר, שאומר, בעיצומה של המלחמה: "אני חושב שיש הרבה כופתאות משובחות - - - המתנחלים הם הטבעת העכורה שבתוך המרק". דברים גזעניים, בוטים. הוא אומר דברים נוספים בנובמבר 2022: "לפנינו שתי מוטציות. המוטציה החרדית חושפת מעבר של צורת החיים הגלותית" – וכאן בהמשך – "לצורת החיים החדשה של מיעוט החי על חשבון זולתו, טפיל כלכלי". ובהמשך: "כל קריאה לאחדות העם היא בעיניי קריאה פסולה". דברים גזעניים, בוטים, מפלגים. ואת זה, חברות וחברי הכנסת, חושב השופט יצחק עמית וחושבת הנשיאה בדימוס אסתר חיות - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נשיא בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - שאלה האנשים שצריכים לחנך לדמוקרטיה. אותם מזמינים לכנס בבית המשפט העליון על חשבון משלם המיסים הישראלי. אני לא מדבר על ד"ר מרושק, שבעיצומה של המלחמה, אומרת את הדברים הבאים. היא מפרסמת פוסט עם שלט שבו נכתב: מצילים את החטופים, מסרבים למלחמה. אחר כך היא משתפת פוסט שקורא לטייסים לסרב. אחר כך היא משתפת פוסט שבו נכתב: מי שמסרב, מציל את מדינת ישראל. ואחר כך עוד פוסט שהיא משתפת: סרבו להיות בשר תותחים בסופר ספרטה; סרבו לבצע פשעי מלחמה; סרבו להפוך לפושעים נגד האנושות. אותה מזמינים לכנס. היא תחנך לדמוקרטיה? לפי השופט יצחק עמית וחבריו בבית המשפט העליון. איזה ליקוי מאורות. זה לא בית משפט, זה מוסד פוליטי, שמאלי רדיקלי. ואם למישהו היה ספק שזה מה שעולה בפסיקות שלו, הינה, זה מה שקורה; אלה האנשים שהוא מזמין; אלה בעיניו המחנכים של דור העתיד. שערורייה שאין דומה לה. כמובן, אדוני היושב ראש, שאין בכנס הזה אף דובר מהצד האחר של המפה, זה בוודאי לא קיים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צריך לבדוק אם אולי באמת הציעו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - הס מלהזכיר. אין שום סיכוי שיקבלו במה אצל האנשים הפוליטיים, הרדיקליים וחד הצדדיים האלה. אגב, אני אומר לך עוד דבר, אדוני. אדוני היושב-ראש, הייתה גם תגובה מטעם הרשות השופטת, כאשר אני דרשתי לבטל את הכנס הזה, בהתחלה, הם עוד כתבו, שהצגת יום העיון כפוליטי היא טענה שגויה ומטעה: מטרת הכנס – תקשיבו טוב – היא חינוך לערכים משותפים והעמקת ההבנה של עקרונות היסוד שעליהם נשענת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. עקרונות יסוד שהם מה, גזענות בוטה? לקרוא לציבור שלם טפילים? אני שואל אתכם, חבריי באופוזיציה, איפה הזעקה שלכם? זו ההודעה של הרשות השופטת מהיום, על הכנס הזה. כאשר ערכי היסוד – איך הם אומרים? חינוך לערכים משותפים – הערך המשותף שלנו הוא סרבנות? חבר הכנסת מיקי לוי, סרבנות? חרפה. בושה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם מעודדים השתמטות. אתם מעודדים סרבנות. תתבייש. תתבייש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> את עוד מגינה עליהם, על תומכי הסרבנות? את עוד מגינה עליהם, על תומכי הסרבנות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממשלה של סרבנים ומשתמטים. תגיד את האמת. מדבר על הסרבנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפוסט שלך - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לציבור כולו - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתביישי, הפוסט שלי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, סיימת עם שלב קריאות הביניים לשלב הזה, תודה. << דובר_המשך >>שר המשפטים יריב לוין:<< דובר_המשך >> ואגב, כל זה קורה כשבמקביל אותם אלה שרוצים מזמינים את תומכי הסרבנות לכנסים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להתקדם הלאה. חברת הכנסת לזימי, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. בבקשה. חברת הכנסת לזימי, שבי, כמה נשימות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, את תתרגלי לזה שאני אשמיע לך את האמת כל הזמן, גם אם זה מאוד קשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כל הזמן את תשמעי את האמת. את תשמעי את האמת, את תשמעי את האמת כל הזמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כל הזמן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני לא זקוק לעזרה מאף אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול מושחת. הכול מושחת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. סיימנו עם שלב קריאות הביניים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, הכנס הזה אסור לו להתקיים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הזמן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קריאות הביניים לא אפשרו לסיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשרו לו לסיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הכנס הזה אסור לו להתקיים. אני דורש את ביטולו. בית המשפט העליון שייך לכל אזרחי ישראל, ולא רק לקבוצת שמאל רדיקלי, קיצוני, גזעני, שקוראת לסרבנות. כך יהיה. אנחנו מתקנים את המוסד הזה; אנחנו מחזירים אותו לעם ואנחנו לא נוותר עד שנשלים עד הסוף את התיקון הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה, אדוני? גם הייתי שמח אם היית אומר משהו על הדריסה של השר סמוטריץ'. דריסה - - - הייתי אומר - - - עוד מישהו יתנדב כדי לעלות לדרוס את השופט עמית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנעבור להצבעה, אני מאפשר ליוזמי ההצעה לעלות ולהשיב ולהתייחס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מילה לא שמעתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אמרתי את זה מכוחו של התקנון. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, הצעת החוק שלנו, קראת לה מיותרת. אמרת שהיא לא נכונה, לא מועילה, אין לה מקום. יריב לוין, למה הצבעת בעד חוק הפרשנות – הצעת החוק הזו – בדיוק ב-2018? אם היא מיותרת, למה הצבעת בעדה? אה? שר המשפטים, אני שואל אותך שאלה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני עונה לך. מאז השתנה המצב. יש פסיקות - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, מאז השתנו דברים? לא השתנו. למה הצבעת בעדה? למה יואב קיש, חבר מפלגתך ושר החינוך, הגיש אותה בעצמו? למה יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה הצביע בעדה והגן עליה, בניגוד לעמדת חבריו לסיעה שהצביעו נגד? מה השתנה? מה השתנה? עכשיו, מאחר שחברת הכנסת גוטליב התבלבלה, והביעה – בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית, אלה שני דברים שונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שנטייה מינית - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אפנה ליושב-ראש הכנסת ואציע לו שאיגי וחוש"ן, ארגוני ההסברה של הקהילה הגאה, יגיעו לכנסת ויעבירו לחברי הכנסת שיעורים. מערכי שיעור שמסבירים מה ההבדל בין נטייה מינית לזהות מגדרית. אחד עוסק בשאלה למי אדם נמשך, בין אם רגשית ובין אם מינית, ובין השאלה איך אדם מגדיר את עצמו – מי אני. אלו שתי סוגיות שונות. אחת, נטייה מינית אכן מופיעה ברוב חוקי איסור ההפליה. הגנה על טראנסים, על זהות מגדרית, לא מופיעה באף חקיקה, למעט אחת. לכן טראנסים לא זוכים להגנה מפני הפליה, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עם מי לדבר. עזוב. מדבר אל עצמך. עזוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם את סבורה שנכון לאסור אפליה כלפי בני אדם רק בשל זהותם המגדרית, ראוי להצביע בעד החוק הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם סבורה שמותר להפלות טראנסים במקומות עבודה, בלימודים, בכניסה ליישובים קהילתיים, בהתקשרות במכרזים ממשלתיים, תצביעי נגד, אבל דעי לך שאת תומכת באפליה נגד טראנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה, חוץ מלנפנף בלהט"ביות ובלי שום קצת היגיון, איך לך ערך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך להיאבק בעד שוויון זכויות לקהילה שעימה אני נמנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, יש שוויון זכויות. יש שוויון זכויות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את חושבת שאנחנו שווי זכויות. זה ברור לי. אבל מה לעשות, שכל הזכויות האזרחיות שניתנו לי כאן הן בזכות בית המשפט העליון, שאתם מבקשים להחריב אותו. כי אם זה היה תלוי בכם, לא הייתה לי זוגיות מוכרת, לא הייתי יכול להפוך להיות אב במדינת ישראל. הייתי מופלה במקום העבודה; להט"בים לא היו מופיעים על המרקע של הטלוויזיה שלנו. כל הדברים הללו נתקבלו בידי בג"ץ בניגוד להחלטות מינהליות של שרים להט"בופובים; בניגוד להכרעות הכנסת, שפעם אחר פעם שללו מאזרחים להט"בים את הזכויות הבסיסיות, שלך יש ולי אין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא היה - - - מאז קום המדינה ששללה להט"בים. מאז קום המדינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מפנה אותך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיימת את רשות הדיבור שלך. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו פה הפרעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. לא היו שום הפרעות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי רק לסיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא היו שום הפרעות. לא, לא, לא, לא, אני מצטער. תעביר לחברתך. אי-אפשר לעמוד על הפודיום, להשתמש ברשות דיבור לעורר שיח עם מי מחברות או חברי הכנסת ולהגיד שגזלו זמן. בשום פנים ואופן לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביקשתי רק משפט אחרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא פנה ועורר ועודד שיח. אני אתן לך משפט סיום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. על כן, על מנת להסיר כל בדל של ספק במה יכריעו השופטים, אני מבקש לקבוע בחוק הפרשנות שכל מקום שיש בו איסור הפליה, היא תכלול גם הפליה מחמת נטיית מין וזהות מגדרית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, שלוש דקות, על פי התקנון, לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מיכאלי, עד שאת עולה ולך יש סבלנות, אז אני רק אומר שלא כתוב בחוק רק הפליה מחמת נטייה מינית, אלא מין או נטייה מינית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, קיבלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מין כולל זהות מגדרית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, הפעלתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא בהכרח. זאת שאלה פרשנית. זה בדיוק העניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מין או נטייה מינית. מין או נטייה מינית. שתי המילים הללו מופיעות בחוק איסור הפליה. מה יש לכם? מין או נטייה מינית. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני שר המשפטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היא לא פנתה. תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני שר המשפטים, אין חולקת שחלו שינויים מאז. אבל הדברים שתיארת כקושי אינם מייצרים קושי, משום שהחקיקה ההיא עולה בקנה אחד עם קו הפסיקה של בתי המשפט. אז גם אם החקיקה עוד לא תהיה מושלמת, אז בלאו הכי היא לא סותרת את הקו שברוך השם בית המשפט נוקט בו ובזכותו יש באמת לקהילה הגאה זכויות רבות. לכן אין בעיה, אלא להפך. באמת נימצא סוגרים כל מיני פרצות, ואחר כך בית המשפט לא יצטרך לקבל עוד פסיקות, שאתם תקראו להן אקטיביסטיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת ביטון, לא מנהלים שיח ממושבך לסיעה. תודה. תודה רבה. לא מנהלים ככה שיח. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד שההסבר שנתת איננו מייתר, בעיניי, את הצעת החוק, ומין הראוי היה לתמוך בה. אבל מעבר לזה, אני חייבת להגיד שההתמחות של הקואליציה הזאת היא בשימוש בשפה ליצור נרטיבים; ההבחנה הזאת, שיש כאלה שלא משרתים, כי הקואליציה מסדרת להם קומבינה וכסף ופטור וחסינות מפני מעבר על החוק – הם גם יכולים לחסום כבישים. הם גם יכולים באמת להתפרע, לתקוף שוטרים, הכול מותר להם. הסרבנות שלהם לשרת נקראת "תורתו אומנותו"; היא נקראת "ערך לימוד התורה". היא נקראת כל מיני שמות כאלה יפים. אבל אלה שמשרתים ומסכנים את עצמם ומקריבים את גופם, את משפחותיהם, את נפשם, הם, אסור שתהיה להם דעה, חס וחלילה, בקשר לסיבות שבשלהן הם נשלחים כבשר תותחים לשדה הקרב. זה לא. לזה או לאיזשהו שיח על הלגיטימיות של השליחה שלהם למלחמה – לזה אתם קוראים סרבנות. אז זאת, אגב, הגדרה של הפליה ביג טיים. אולי גם את זה כדאי להסדיר בחוק סוף-סוף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, מבקש? שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אדוני שר המשפטים, אני יודע מה אתה חושב. אבל אתה טועה כמה פעמים. ראשית, בכנסת הקודמת הצעות כאלה עלו, והיה נכון גם לקדמן. אבל האמת היא שכהונתה הייתה די קצרה – אתה יודע את זה. וכדי לקדם את כל מה שאתה טוען בכל שבוע שהיינו צריכים לקדם, אתה יודע, למה לא קידמתם? היינו כבר גומרים את הקדנציה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, חכה. אני העברתי, אדוני, אולי אתה לא יודע, אני אספר לך שהעברתי הצעת חוק להט"בית שאוסרת בנושא הזה. אני אספר לך כשאני ארד מכאן. דווקא הבאנו הצעת חוק אחת בתחום הלהט"ב בקדנציה הקודמת. אבל עזוב את זה, אדוני. זה באמת לא חשוב. מבחינה חוקית, מעט מאוד חוקים בהקשרים הללו של הפליה בגין זהות מינית וזהות מגדרית עברו בכנסת בכלל, ובעשור האחרון בפרט. כשאתם הייתם בשלטון, אתם מנעתם העברות חוקים כאלה. להזכיר לכם את חוק הפונדקאות, שתיקנתם את חוק הפונדקאות ואפשרתם לנשים יחידניות להביא ילדים בפונדקאות, אבל אסרתם במפגיע מגברים יחידניים? אני זוכר את חבר הכנסת אוחנה, יושב-ראש הכנסת, איך הוא נאלץ לבקש מכם הבטחה לדבר הזה, ומה גרמתם לו באותם ימים. היה קמפיין שלם על הדבר הזה. תכירו בזה, רבותיי, שאנחנו לא שווים אליכם, אנחנו פשוט לא שווים. אתם לא חווים מה זה לעמוד בבית משפט כדי שיכירו בזה שאתה יכול להיות אבא בישראל, שאתה יכול להביא ילדים. תכירו בזה שבחיים לא חוויתם את זה שאתם צריכים ללכת למוסד לביטוח לאומי ולהוכיח שאתם אבא של ילד שנולד לך. בחיים לא חוויתם את התחושה הזאת, שצריך להיאבק על זכות. ואתם אומרים שאין צורך בדבר הזה? אתם הייתם במשרדי ממשלה, הייתם צריכים להסביר לפקיד ממשלתי מי אתם, מה אתם, מי זה התינוק שלידכם? אפילו פה בכנסת נאלצתי להיאבק כדי שלבן זוגי יהיו פה זכויות כמו לכל בני הזוג שלכם שמקבלים, ככה, את הזכויות שלהם, בכניסה לכנסת, באפשרות לנהוג על הרכב – בדברים הכי פשוטים. אין לכם מושג. אתם סתם מדברים, אתם מפוזיציה של קואליציה. תגידו את זה, אנחנו לא יכולים, יש קואליציה, זה לא בקטע שלנו. אל תגידו שהכול בסדר, אל תגידו שיש זכויות, אל תגידו שאנחנו שווים – כי אנחנו לא. החוק לא מראה שאני שווה למי מכם. אני, את כל הזכויות שיש לי – ואני אבא בישראל – מקבל את כל הזכויות שלי בזכות המבנה שנמצא מחוץ למבנה הזה, בזכות בית המשפט העליון. תעברו את הכביש, ותלכו למבנה שהעניק לי זכות. עד אז אל תגידו שלא צריך, אל תעזו להגיד שלא צריך. מי אתם בכלל? אפילו את המילה שוויון, כשניסינו להעביר בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 2020, כשהיינו בממשלת האחדות המשותפת, גם את זה לא הסכמתם להעביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מנעתם את זה. ולכן, רבותיי, אל תבלבלו את המוח. אתם לא רוצים להעניק זכויות, תגידו את זה. אל תגידו הפוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גינזבורג, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שוויון זכויות מלא, די עם הפוליטיקה הזו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אנו נעבור להצעת החוק – תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. בפעם הבאה שאני מעיר, זו קריאה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויסמין פרידמן. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי הסגנית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. מנהלת ההצבעה אינה מסוגלת להמשיך את ההצבעה באופן תקין. אנא חדלו מקריאות ביניים. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת להב הרצנו, תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את משקרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה שהיא אמרה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת ביטון, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מזכיר לך שאת לפני קריאה, גברתי. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת ביטון, בפעם הבאה – קריאה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מחליקים פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה קריאה ראשונה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קריאה שנייה. חברת הכנסת ביטון, אנחנו מבקשים לסיים את ההצבעה, תודה. תודה. קריאות ביניים ברמה סבירה אני מכיל, אל תגזימו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, חבר הכנסת להב הרצנו, חזור למקומך, בבקשה. חבר הכנסת להב הרצנו, תחזור למקומך, בבקשה. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אפשר להגיע מצד לצד ברצון הצדדים. לא כופים. תודה רבה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נעבור בבקשה לסבב שני של הצבעות. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מירב כהן – בעד אופיר כץ – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עוד חברי כנסת שנמצאים באולם – נוכחים באולם – ורוצים להצביע? נתחיל מימין. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) נעמה לזימי – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לצד השמאלי. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עמיחי אליהו – נגד חנוך מלביצקי – נגד אוהד טל – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם ככה, תמה ההצבעה. נא להגיש לי את התוצאות. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 32 חברי כנסת. נגדה – 46. אם כך אני קובע כי הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויסמין פרידמן לא אושרה ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אף כאן תהיה הצבעה שמית. בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבקש לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח עופר כסיף – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו משתתף בהצבעה יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << מנהל >> (היו"ר אליהו רביבו, 17:29) << מנהל >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, מצביעים כאן כל מי שלא מימש את זכותו, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל מרים וולדיגר – נגד חיים ביטון – נגד אוהד טל – נגד נעמה לזימי – בעד עודד פורר – בעד אורית פרקש הכהן – בעד אלון שוסטר – בעד רון כץ – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברי הכנסת, האם יש מי באולם שטרם מימש את זכותו? בבקשה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם עוד מישהו לא הצביע ומעוניין לעשות כן? תמה ההצבעה. אלה הן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, 46 נגד. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי הסגנית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד מרב מיכאלי – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו משתתף בהצבעה שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבקשך לקרוא שנית, סבב שני של הצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם יש מי שנמצא באולם ולא מימש את זכותו? בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אופיר כץ – נגד נעמה לזימי – בעד ולדימיר בליאק – בעד אורית פרקש הכהן – בעד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שלא מימש את זכותו להצביע? תמה ההצבעה. אלו הן תוצאות ההצבעה – 30 בעד, 43 מתנגדים. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג לא צלחה את מהלך ההצבעה ברוב, ואשר על כן, תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שמעתי תוצאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקראתי אותה בצורה מאוד מאוד ברורה. אני אחזור: 30 בעד, 43 מתנגדים. אפשר להגיד שלא הקשבתם, אי-אפשר להגיד שאותי לא שומעים. צריך לדבר עם איש הסאונד. << הצח >> הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4862/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת המציע להציע את הצעת החוק שלו. לרשותך עשר דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, סבתא שלי נפטרה עם הרבה כאב, סיפר אביו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שהרמקול לא עובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מטפלים בזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תוכל להוסיף לי זמן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, הינה, אני מאפס לך. איפסתי לך, חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הכול בכוונה, עופר, הכול בכוונה, ככה משתיקים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה, שומעים – יופי. סבתא שלי נפטרה עם הרבה כאב, סיפר אביב, אשר דודתו מזל, נעלמה כשהייתה בת חמש, והרשויות קבעו שנפטרה. היא הייתה בוכה שנים ומספרת איך כאשר מזל הייתה צריכה להיות בת 18, הגיעו מהמשטרה הצבאית לחפש אותה כדי שתתגייס לצבא. היא תמיד האמינה שמזל בחיים. המסמכים פשוט לא מסתדרים, ואנחנו רוצים לדעת את האמת, אמרה. ועדת החקירה הממלכתית, ועדת כהן-קדמי, בחנה את חמשת תאריכי הפטירה השונים שהרשויות סיפקו למשפחה לאורך השנים, בחרה באקראיות באחד מהם, וקבעה שזהו תאריך הפטירה שלה במחנה העלייה בראש העין. אבל מסתבר שבתאריך הזה מזל וכל משפחתה עוד היו בכלל בתימן. הוא מוקדם בחצי שנה מיום הגעתם לישראל. המקרה הזה הינו אחד מני רבים, ומבהיר מדוע גם שלושה עשורים לאחר שממשלת רבין החליטה – ובצדק – על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח ובלקן, וכעשור לאחר שממשלת נתניהו החליטה – גם כן בצדק – לחשוף את רוב הפרוטוקולים של ועדות החקירה השונות, המשפחות עדיין מחפשות אמת וצדק. הוועדה קבעה שלא התקיימה כל חטיפה ממסדית או מדיניות מכוונת של העלמת ילדים; העלתה דרישות ראייתיות כבדות מהקורבנות, והתעלמה לחלוטין ממדיניות עבריינית של מחיקת חומרים ארכיוניים על ידי גופים שונים, לאחר החלטת הממשלה על הקמת הוועדה. את העוול הזה אנחנו מבקשים לתקן היום. אפרת יהושע, שאחיה משה חסין נעלם מבית העולים בפרדס חנה, מתארת את תחושות משפחתה כלפי ועדות החקירה. משה היה ילד בריא, שפשוט נעלם, ללא קבר וללא בדל ראיה; כאילו יום אחד האדמה פתחה את פיה ובלעה אותו – העידה המשפחה בוועדת כהן-קדמי. הוועדה השיבה שהיה איזה ילד אלמוני שנקבר בפרדס חנה ביולי 1951, ושיש מקום לשער שהאלמוני הזה הוא משה חסין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיעת יש עתיד, אל תיתנו לי להעיר לכם עוד פעם, אני ארחיק אתכם. עובדי הסיעה. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו קביעה ממלכתית רשמית של ועדת חקירה, שכביכול נועדה לתור אחר צדק ואמת. איזו בושה. אפרת, שמעולם לא זכתה לפגוש את אחיה, מספרת, ואני מצטט: התחושה שהייתה להורים שלי, היא שלאף אחד לא אכפת; שהוועדה לא באמת ניסתה להבין מה קרה למשה. זה עשה את אימא שלי אישה עצובה וממורמרת. הרגשנו שהוועדה פשוט זלזלה בנו. הגיע הזמן, אחרי כל השנים, שיכירו בפרשה ויודו במה שנעשה. סוף ציטוט. במאי 2023 פרסם ד"ר דניאל דה-מלאך ממכללת ספיר מחקר מקיף, שבחן 112 מקרים שהגיעו לשולחנה של ועדת החקירה הממלכתית, בעיקר של היעלמות ילדים ממחנה ראש העין, ומצא מגוון כשלים מתודולוגיים קשים בעבודתה. המחקר השווה בין המסמכים השונים שעמדו לרשות הוועדה לבין העדויות שהציגו המשפחות בפניה, וגילה שהפער בין מסמכי הפטירה והקבורה לעדויות ולמידע אחר שהגיע לידי הוועדה הוא דרמטי ורחב היקף; שקיימים חשדות כבדים לגבי אמינות המסמכים הללו; וכי הוועדה הממלכתית פעלה בעקיבות להסתיר מהציבור חשדות אלה. ברוב המקרים הגיל אינו תואם. במחצית המקרים מועדי הפטירה שונים לגמרי ממועדי ההיעלמות, ללא כל הסבר. פערי הבריאות מרחיקי לכת, ולעיתים יש גם הבדל במין הילד. את הפערים האלה אי-אפשר ליישב, אך הוועדה בחרה להעדיף את המסמכים הרשמיים על פני עדויות הקורבנות. עיון שיטתי במסמכי הפטירה והקבורה, שעליהם נשענה הוועדה, מעלה שהם בעייתיים ביותר, וקיים חשד כבד לגבי טבעם, אמינותם ומידת האותנטיות שלהם. במקרים רבים יש אף בסיס מוצק לחשד שהם מזויפים. הבעיות החמורות במסמכי הפטירה והקבורה לא נעלמו מעיני החוקרים בוועדת החקירה, אלא שבמקום לתת להם פומבי ולנסות להסבירן, הן הסתירו אותן. אי-הכרת המדינה בחטיפת הילדים היא למעשה המשך ההסתרה והטיוח. מהפשעים של העבר אני רוצה לעבור לאפשרות התיקון; לאפשרות שעומדת בפנינו כאן ועכשיו להקים רשות מתכללת, שתפקידיה חקר האמת, הנצחה, הכרה וקביעת מנגנוני פיצוי מוסכמים לקורבנות. רשות שתהיה מחויבת לקורבנות ולא לממסד המדיני; רשות שתהיה כתובת אמת למשפחות, שמזה עשורים מחפשות מזור. מה שנדרש מאיתנו אז, מה שנדרש מאיתנו היום, זה תיקון יסודי, והתיקון הזה מתחיל במיצוי חקר האמת. אנחנו רוצים לדעת מה קרה. מה קרה? לא לטייח, לא לגלגל, לא להסתיר, לא לטשטש. מה קרה? אין שום סיבה שהדבר הזה יוסתר. חייבים שמדינת ישראל תיקח אחריות, ולא תתחמק מהאחריות הזאת באמצעות השתקה, הסתרה או עיגול פינות. את הדברים הללו אמר בכנסת – במהלך ציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן בחודש יוני 2022 – יושב-ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו. הוא הוסיף והתחייב – אני מצטט אותו שוב: אני לא אסתיר שום דבר. אנחנו רוצים לדעת מי עשה, למה עשה, ומי לא עשה. סוף ציטוט. הגיע הזמן לממש את ההתחייבות. לצערי, ועדת השרים לחקיקה התנתה את אי-התנגדותה להצעתי בדחיית הדיון וההצבעה בשלושה חודשים, כלומר ממש סמוך לתחילתה של פגרת החורף של הכנסת, ואולי פיזורה לקראת בחירות. אם כך אכן יקרה, המשמעות של הדחייה הזאת תהיה קבורה לא רק של הצעת החוק, אלא קבורה של ההתחייבות לחקר האמת, קבורה של האפשרות להקמת רשות הנצחה שכל כך נדרשת למשפחות, הכרה ופיצוי הולם. לכן אני מבקש מחברי הקואליציה שחתומים על הצעת החוק הזאת, ומקווה שיעזרו להמריץ את הממשלה לבחון אותה בסד זמנים מהיר והגון יותר. מילה אחרונה לסיכום. יש מי ששואלים אותי: מדוע אני, פולני בן פולני, בוחר להעלות את הנושא של יהודי תימן, המזרח ובלקן? התשובה היא שאני לא צריך להיות תימני בעצמי כדי לקדם צדק לקורבנות; בדיוק כפי שאינני צריך להיות אישה כדי לתמוך בשוויון מגדרי, יוצא אתיופיה כדי לעמוד עם הקהילה נגד הגזענות כלפיה; פועל קשה-יום כדי להילחם נגד ניצול מעמדי, או ערבי פלסטיני כדי להיאבק למען שחרור ושוויון לאומי. אני צריך להיות בן אדם. מה שמנחה אותי ואת חבריי בחד"ש הם עקרונות הצדק האוניברסלי והסולידריות החברתית, כי בסופו של דבר השאלה האמיתית איננה: למה זה נוגע לי, אלא באיזו חברה אני רוצה לחיות. אחת הבעיות המרכזיות בישראל היא היותנו חברה שבטית בה כל אחד פועל למען ה"יהלומים" שלו במקום לפעול לטובת כלל החברה על שלל מרכיביה, על בסיס צורכיהם וזכויותיהם, למען האמת והצדק. כדברי יחיא בן סעיד, איש תימן הידוע כרבי זכריה אלצ'אהירי, ואני מצטט אותו: "כבד רעך ואל תבוז לו, כי בכבודו כבודך תלוי. המיטיב לבריות – ייטב לו, והפוגע בהם פוגע בעצמו". אני רוצה להודות לרחמים עדן – שגם נמצא פה – מהוועד להנצחת ילדי תימן, לעמותת עמרם, לאחים וקיימים, ולארגון ילדי תימן בישראל על העזרה בניסוח הצעת החוק, בתקווה שהוא יעבור במהרה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. במסגרת סיכומים בין יוזם הצעת החוק לבין הממשלה, הוחלט כי עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק וההצבעות יתקיימו במועד מאוחר יותר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קריסה דמוגרפית וכלכלית של קריית שמונה ויישובי הצפון ומחדל ממשלתי בשיקומם << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן, חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: קריסה דמוגרפית וכלכלית של קריית שמונה ויישובי הצפון ומחדל ממשלתי בשיקומם. את ההצעה הגישה חברת הכנסת נעמה לזימי. לרשותך, גברתי, עד עשר דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, את ההצעה הזאת אני מגישה בלב כבד. שנתיים עברו, וקריית שמונה בקריסה. הצפון נטוש, מופקר. מחר אגיע ליום שלם בקריית שמונה, מטולה, מנרה, גליל עליון, אפגוש אנשים טובים שמחכים למדינה, מחכים לממשלה. אבל הנתונים בקריית שמונה הם נתונים עגומים במיוחד בעיר שהיא אבן שואבת באזור, אמורה להיות אבן שואבת באזור, כ-30% מתושבי העיר לא חזרו לעיר, במיוחד משפחות צעירות ובעלי מקצועות חופשיים, הלב הפועם של עיר. אבל המשבר לא מוגבל לקריית שמונה בלבד, ב-43 יישובים של הצפון שפונו – מדובר בתופעה רחבת היקף. ופה, במה עוסקים פה, בשררה, בריסוק מערכת המשפט, באי-ציות לפסיקות בית משפט ובג"ץ. איפה אתם? איפה אתם מול אזרחים שהפקרתם, מול ציבור שרמסתם, מול הבטחות שלא קיימתם? איפה אתם? איך לא אכפת לכם שהכול נטוש והכול מופקר, ואפילו את המעט אחרי ההפקרה לא עשיתם. הממשלה אומנם החליטה על הקצאה של 15מיליארד שקלים לשיקום הצפון. אבל שני-שליש מהתקציב עדיין לא יצא. מתוך כל זה קיצצתם כמעט 3 מיליארד שקלים, שהועברו לחסות משרד ראש הממשלה לצורך מימוש צרכים פוליטיים בשנת בחירות. התקלה הגדולה שהייתה כאן היא שלא עשיתם חוק תנופה, שלא עשיתם כמו המעשה הראשוני אחרי הטבח, עם חוק חבל תקומה, כשהתביישתם, כשהרגשתם עוד את האשמה טיפה. עם תנופה זה לא היה אותו דבר, עוד פעם החלטת ממשלה שמי יודע אם יממשו, מי יודע אם תתקיים. אבל אחד הדברים הבאמת-מקוממים ומחפירים – ראש הממשלה לא ביקר בקריית שמונה יותר משנה, האיש שלא היה בהלוויה אחת, גם אחרי 2,000 נרצחים והרוגים; אדם, באמת, שאיבד את הלב שלו מזמן. ובנוסף לזה שהוא לא מבקר בקריית שמונה, הוא מקיים חרם פוליטי אקטיבי על ראש העיר אביחי שטרן, תוך נטישת התושבים והקרסת העיר. למה? במי אתם נוקמים? אתם נוקמים באזרחים, בתושבים שפשוט העזו לא לבחור במי שהכתבתם להם? שהעזו לבחור במישהו אחר ממי שהתעלמו מכוח רדואן על הגבול? במי שהם רצו? מי שהתעלמו מכוח רדואן על הגבול. נתניהו לא מתבייש, האיש שאמר רק לפני כמה שנים לאורנה פרץ: את משעממת אותי, את לא מעניינת אותנו – רק כי היא רצתה חדר מיון קדמי – לא מתבייש להמשיך להיות משועמם כל כך מתושבי קריית שמונה? אני באמת לא מבינה במי אתם נוקמים – באנשים שהפקרתם, שזנחתם, שנטשתם? השבוע, אחרי כמה שבועות מאומצים, הגשתי חבילת חוקים, עשרה חוקים לצפון ולקריית שמונה. הם כמו איזושהי הצהרה, להגיד: יש מה לעשות, יש אלטרנטיבה, אפשר, אפשר לעשות דברים טובים. ברור שזה לא מחליף מדינה, שרים ומדיניות; לא הכול יכול להיכנס בחוק, לפעמים זאת רק השקעה תקציבית ומכוונת ועשייה אמיתית במדיניות אקטיבית לשיקום ובנייה מחדש, אבל צריך לומר, לא נעשה דבר, לא נעשה דבר, וזה עליכם. אני יודעת שגם פה, בממשלה הזאת, בקואליציה הזאת, זה לא מעניין. כשהגעתי לסייר בצפון בשנה הראשונה למלחמה, במרבית המקומות שהגעתי אליהם, באותה נקודת זמן לא דרך חבר קואליציה אחד עדיין. בזמן שהמדינה מדממת, תושבים מפונים, בתים מופגזים, אתם עסקתם בקומבינות, בשררה – או התחבאתם, כי אם לא רואים את מה שהציבור חושב, אפשר להנדס תודעה יותר בקלות. אבל אי-אפשר להנדס נטישת תושבים. אי-אפשר להנדס את זה שאזרחים לא חוזרים לבתים שלהם. אי-אפשר להנדס את זה שהפקרתם והצפון נטוש. אי-אפשר להנדס את זה שקיצצתם ממינהלת תקומה. אגב, מה היה הקושי במינהלת תקומה? שגם שם לא מצאו מקורב למנות, לא הצליחו. אם אין מקורב לנתניהו, אין תפקיד, אין שירות, אין אזרחים. הכול מקורבים, קומבינות, הון–שלטון, ביזה ושחיתות. לא פלא שהוא נאשם בפלילים על שחיתות. אבל אי-אפשר שלא לסיים ולהזכיר גם שהוא נאשם בפרשות נוספות. נתניהו לא רק מכר את המדינה אקטיבית, את כל משאבי המדינה למקורבים, נאמני שלטון. הוא מכר את המדינה למדינת אויב, הוא עשה עסקים עם קטר, הלשכה שלו עשתה עסקים עם קטר, והוא לא מגנה אותה ולא מפטר את הלשכה. נתניהו מכר את ביטחון מדינת ישראל למדינת החסות של חמאס. הוא לא רק האיש שנתן ואפשר מזוודות של דולרים במזומן לחמאס, הוא האיש ששכר בביטחון עם מדינת החסות של חמאס. תגידו, אם יש חשד לבגידה במדינה, איך הוא נראה? הוא נראה בדיוק ככה. מה קרה? זה לא נעים, חיים כץ? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קטר לא מעניינת אותך. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> חשבתי שאת מדברת על הפצ"רית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, הפצ"רית. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> חשבתי שאת מדברת על הפצ"רית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה שראש הממשלה סוחר עם קטר – בסדר, נכון? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> חוץ מרעל לא יוצא לך מהפה כלום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תגיד לי, שווה לך למכור את המדינה עבור כיסא, להגן עליו בקטרגייט? שווה לך? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> יאללה, תסיימי, תסיימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הפצ"רית עלק. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תסיימי, תסיימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הפצ"רית עלק. אני אסיים כשייגמר לי הזמן, את האמת שלי אני אומר כאן. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חבורה שלמה, מילה לא אומרת על קטרגייט. בטח, כי כולכם נגועים בשחיתות, בפלילים, כולכם. מצאתם טוב מאוד האחד את השני. על קטר לא הרמת ראש, אין לך מה לומר, נכון? שמעת חשד לבגידה – לא הרגיש לך נוח, כאילו המילים שלי יותר קשות מהמעשים של נתניהו. וזה שעכשיו הוא מוכר אותנו לקטר וטורקיה בעזה, זה בסדר? זה שהוא מוכר את העליונות המודיעינית והביטחונית שלנו ואת הטכנולוגיות הכי חשובות שלנו למדינות עוינות, זה בסדר? מצחיק אותך? מצחיק אותך, נכון? אני יודעת שמצחיק אתכם כל מה שקורה במדינה הזאת. לא מעניין אתכם קריית שמונה, לא הצפון, לא הדרום, לא המציאות. מעניינים אתכם הקומבינות, החברים שלכם, שימור, שחיתות, הכוח, ואם אפשר גם דיקטטורה על הדרך כדי שיהיה יותר נוח, אז למה לא. אבל מדינת ישראל לא יכולה לשרוד אנשים כמוכם. המדינה שלנו תיבנה מחדש כשנעיף אתכם. כשנעיף אתכם, האנשים שמכרו אותנו, שהביאו את 7 באוקטובר, שגיבו את מר "חמאס הוא נכס", שמגבים היום את האיש וקטרגייט. זה עליכם, חיים כץ, זה עליכם, אני מבינה שזה לא נוח, אני מבינה שזה לא נוח. אבל אנחנו הבנו טוב מאוד מה הממשלה הזאת, מי הממשלה הזאת – אנשים שעוסקים פה כל היום בשררה ולא עבור העם הזה ולא עבור הציבור. ומי שמבקש אחדות עושה מעשה של תיקון, של ריפוי, של צמצום פערים, צמצום אי-שוויון, של השקעה. מי שרוצה פילוג עוסק בשררה ובכוח כסף, כבוד. זאת מורשתכם. ממשלת 7 באוקטובר. ואני אגיד דבר אחרון, קום תקום ועדת חקירה ממלכתית, לא תטייחו את ההשקעה במזוודות של דולרים בחמאס, לא תטייחו את ההימנעות של נתניהו מלחסל את ראשי חמאס. לא תטייחו את "חמאס הוא נכס" שלכם, לא תטייחו את מחדלי ההפיכה המשטרית שהחלישו אותנו, לא תטייחו את כל מה שהוביל ל-7 באוקטובר, שהוא גם עליכם, לנצח תהיו ממשלת 7 באוקטובר. את זה לא תוכלו להנדס. חיים כץ, אני אומרת לך, לא תוכלו להנדס. גם לא בנימין נתניהו, שנראה אתמול חיוור, מבוהל ונתון למרות מדינת החסות שהוא ייצר לנו. זה נתניהו. זה נתניהו, שמכניס את קטר וטורקיה לעזה. זה נתניהו, האיש שמכר את ביטחון ישראל עבור בצע הכסף, האיש שהשחיתות לא עמדה לו, שתאוות הכסף הייתה חשובה לו יותר ממדינת ישראל. זה נתניהו. עוד הרבה מכם כמוהו פה, אחרת אי-אפשר להסביר את מה שקורה פה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. ישיב על ההצעה השר חיים כץ, בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב על ההצעה בשם אלקין, אבל שמעתי את דבריה של חברת הכנסת לזימי, רעל ושטנה שלא שמעתי מעולם. אני הייתי בקריית שמונה, אני פיניתי את קריית שמונה, אני טיפלתי בעיר הזאת, אני הייתי ה-106. כל קריית שמונה - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה יופי. איזה יופי - - - << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תרגיעי, תרגיעי. תלכי, תשרפי - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה היית שם. מה עכשיו? מה עכשיו? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תשרפי - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נראה לך שאתה מעליב אותי? תתמודד עם המציאות עכשיו. עכשיו המציאות. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני הייתי, אני פיניתי אותם - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עלק אתה היית. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> קשקשנית, קשקשנית. רק רעל יוצרת בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, השר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - מקשקש. זאת המציאות. זאת המציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בחיים לא יצרת כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא יצרת כלום. לא עבדת שעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה - - - אתם גמרתם את הצפון. גמרתם את הצפון. זה עליכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיים, חיים, תתמקד בתשובתך. לא צריך. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מקבל. מקבל את עצתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גברתי, תודה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תודה. חבריי, חברות וחברי הכנסת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אפשר את קריאת הביניים, אבל בואי ניתן לו להשלים את דברו. הוא אפשר לך לומר את הדברים שלך גם כשהם היו נוקבים. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> הממשלה, השר הממונה ומינהלת תנופה לצפון רואים בשיקום האזור ובחזרתם - - באת לשמור עליי? אופיר, באת לשמור עליי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע להסתדר טוב מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שם לב בכלל מה אמרת. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> - - בחזרתם של התושבים ובצמיחת האזור בכל המדדים כיעד לאומי ראשון במעלה, ופועלים לקידומו באופן שיטתי ואחראי. מינהלת תנופה לצפון הוקמה כדי לרכז ולתכלל את מאמצי הממשלה לשיקום ולצמיחה, תוך חיזוק החוסן הקהילתי ויצירת תשתית לצמיחה דמוגרפית וכלכלית ארוכת טווח, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה הרלוונטיים וגופים נוספים מכלל המגזרים. המינהלת הפכה בשבועות האחרונים ממטה מצומצם למינהלת ביצועית תחת הנהלה משותפת יחד עם מינהלת תקומה. אחוז חזרת התושבים בחבל וכניסת תושבים חדשים משתנה מהותית מיישוב ליישוב, כאשר אכן, קריית שמונה, מטולה ומספר יישובים נוספים סובלים מחזרה נמוכה באופן משמעותי. אולם, בכלל היישובים שפונו ממוצע כמות התושבים לעומת ערב המלחמה עומד על כ-90%, ויש לא מעט יישובים שכבר חצו את רף 100%. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם חיים במציאות מדומיינת. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מינהלת תנופה תוקצבה ב-15 מיליארד שקלים לתוכנית רב-שנתית, בחלוקה ל-12 מיליארד ליישובי קו העימות ו-3 מיליארד נוספים לעוטף הצפון. בשנה האחרונה העברנו סדרת החלטות ממשלה בהן הקצנו למעלה מ-6.5 מיליארד ש"ח לטובת קו העימות ותושביו. השקעות אלה כללו תמיכה בהאצה כלכלית וחיזוק הפעילות העסקית, מענקים למשפחות שפונו, תמיכה במרכזי חוסן קהילתיים, טיוב מערכת החינוך, תמיכה באקדמיה, סבסוד מעונות יום, פיתוח החקלאות והסביבה, ועוד. קריית שמונה קיבלה הקצאות ישירות בהיקף של כ-380 מיליון ש"ח, מתוכן 30 מיליון הוקצו להקמת יחידה טקטית להגנה על ביטחון תושבי העיר, 132 מיליון ש"ח – לפעילות שוטפת בתחומי חינוך, חוסן, פיתוח כלכלי, טיפוח הסביבה ועוד, ו-218 מיליון ש"ח הוקצו לשיקום ולבניית מבני ציבור ומוסדות חינוך, שנמצאים בשלבים שונים של בנייה, שיפוצים ואישורי תוכניות. מכספי ההקצאות השלימה קריית שמונה פרויקטים ותוכניות בהיקף של 103 מיליון ש"ח. כ-150 מיליון ש"ח נוספים תלויים בהגשת תוכניות לאישור. השלמת התוכניות היא באחריות קריית שמונה, שמתמהמהת בתהליכי ההגשה כבר חודשים רבים. יתרת הכספים, בסך 127 מיליון ש"ח, מיועדת לתוכניות שוטפות. לצד ההשקעות שקיבלה העיר, אישרנו החלטות ממשלה שונות שהקצו כסף ישירות לתושבים, ביניהן החלטת מענקים חד-פעמיים לחוזרים לפי טבלת מועדי החזרה; מענק עזובה בסך של 40,000 ש"ח למשפחה; מענקים לבעלי עסקים במגוון רחב של הוראות, וביניהן סבסוד שכר; השקעות הון אחרות, בהיקף של כ-25 מיליון ש"ח; החלטת סבסוד מעונות היום בקו העימות, כאשר קריית שמונה זכאית לתנאי הסבסוד המקסימליים למשך חמש שנים, קרי 24,000 ש"ח לכל ילד במעון לשנת לימודים. קריית שמונה מוגדרת בתוכנית הפיתוח כאחת משלוש ערי ראשה, כמנוע צמיחה לכל הגליל המזרחי, כעיר אקדמית שבה הופכת בימים האלה מכללת תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בהקמה, לצד פיתוח מענים משלימים בהפיכתה לעיר אטרקטיבית ושוקקת חיים. הממשלה מודעת לאתגרים הדמוגרפיים והכלכליים שעימם מתמודדים תושבי הצפון ופועלת להרחבת המענים, להאצת תהליכים ולהסרת חסמים, תוך אחריות לשימוש יעיל ומושכל בכספי הציבור בתנאי מציאות מורכבת. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני השר, אני מרשה לעצמי לפנות אליך באופן אישי, ודיברתי עם ראש העיר של קריית שמונה, והוא זועק כאב אמיתי. עכשיו, העובדה שהתושבים לא חוזרים היא דבר קשה מאוד. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכנראה, בכלים הרגילים העיר הזאת לא תוכל – אתה יודע שזכיתי להביא החלטת ממשלה לירוחם. ירוחם לא קיבלה אלפי טילים. זכיתי דרך החלטת ממשלה למשוך אותה למעלה. אני חושב שהעיר הזאת חייבת איזו הסתכלות כוללת. עכשיו אני אומר לך באופן אישי, אתה באיזה רגע מיוחד שיש לך תחומים, גם של הרווחה, גם של הבריאות, גם של שיכון, גם של תיירות. עכשיו, השר אלקין אמון על כל הצפון, על כל הדרום, וזה מבורך שהם לקחו את מינהלת תקומה סוף-סוף צפונה. השיהוי הזה היה בעוכרינו. טוב שמראש כל מה שעשו בתקומה היו עושים בצפון. אבל אם תשקול בחיוב, השר, להיות מעין פרויקטור של העיר הזאת בממשלה, באמת, לתכלל את ארבעת המשרדים שלך למענם, לתכלל החלטת ממשלה למענם, אין יותר ראויים מהם למאמץ הזה, אין יותר. בכל הצפון אין קהילה שצריכה את ממשלת ישראל היום יותר מקריית שמונה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב, אני אמרתי בתחילת השיחה, אני הייתי ה-106 של קריית שמונה בפינוי. אם ראש העיר היה פונה אליי, אני לא ברוגז עם אף אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אדאג לזה. אני אדאג. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אם ראש העיר פונה אליי, ואללה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדאג שתקבל את הפנייה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> - - באהבה גדולה. אני חושב שהעיר במצוקה, אני חושב שהעיר צריכה לקבל עזרה, אני חושב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולפתוח את - - - << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> ובמידת היכולות גם ללחוץ על אלקין - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביחד איתו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> - - וגם דרך פעילות המשרד שלי, בשיתוף פעולה, אם אנחנו יכולים לעזור, ואללה, נעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדאג, השר. תודה על הדברים, תודה על הרוח המחויבת. המציעים מסתפקים בתשובת השר? אנחנו מאפשרים לחבר הכנסת עופר כסיף להביע עמדה מהצד, בבקשה. אנחנו רוצים להוקיר את ילדי בני עקיבא שנמצאים איתנו. אני מניח שהם מדריכים כבר, נכון? או בדרך להדרכה. בעזרת השם, שתהיו מדריכים וקומונרים ותעשו טוב. אני לא מצליח לקרוא מרחוק, אבל מה כתוב שם, שבט חושן? פרויקט חושן? ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני הייתי יחד עם עוד כמה חברי כנסת, הגשנו גם הצעה דחופה לסדר-היום בנושא קריית שמונה, ואני עכשיו מנצל את ההזדמנות לדבר, משום שההצעה הדחופה לא אושרה. סגן ראש עיריית קריית שמונה, זאב זוויגי, שהוא עצמו איש ליכוד, הוא הקים מאהל מחאה בזמנו מול הכנסת על מה שקורה בקריית שמונה. רק לאחרונה הוא אמר את הדברים הבאים – אני מצטט אותו: אני תושב העיר, גדלתי בקריית שמונה והיא חשובה לי. קריית שמונה נמצאת בקריסה, ואם המצב לא ישתנה, כבר לא יהיה מה לתקן, במיוחד עכשיו כשתושבי העיר כואבים ומדממים כלכלית, אנחנו זקוקים לסיוע. אנחנו אחרי שנתיים של פינוי, כפו עלינו לחזור, והממשלה לא באירוע. כך אומר איש ליכוד, סגן ראש עיריית קריית שמונה. אני לא אחזור על נתונים שנאמרו, והם גם מוכרים. רק דבר אחד אני רוצה להזכיר: פרויקט תנופה לשיקום הצפון נכשל. הממשלה למעשה גם הודתה בזה, ועכשיו הכפיפו את הפרויקט למינהלת תקומה. במשך שנה שלמה תנופה פעלה עם עשרה עובדים בלבד. כך משקמים את הצפון? כך משקמים את קריית שמונה? גם לא היו לה סמכויות ביצועיות עצמאיות. עכשיו, אחרי שהתקבלה ההחלטה להכפיף את תנופה למינהלת תקומה, בא גזל. פורסם בדה-מרקר ובמקומות נוספים, ש-2.9 מיליארד ש"ח מהתקציב של תנופה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשרתי לך יותר מדקה. משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון: 2.9 מיליארד ש"ח מהתקציב של תנופה עברו למשרד ראש הממשלה ולהתנחלויות. זה מה שעושים בכסף. קריית שמונה, כנראה לא רק בן אדם אחד משעמם את ראש הממשלה, כנראה שכל העיר הזאת משעממת את כל הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת עופר כסיף. האם המציעים מסתפקים בתשובת השר? חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. בוודאי שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם מבקשים לכלול את זה בסדר-היום של המליאה או להעביר לוועדה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> דיון במליאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיון במליאה, אז אנחנו - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שההצבעה הזאת תיחשב לאי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? ואתה יכול לעשות את זה, ולדימיר, או שזה רק מאוויי נפש? טוב, אז אנחנו נקיים הצבעה על ההחלטה הזאת. הכללה של ההצעה לסדר-היום שהוצגה כאן בסדר-היום של המליאה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר להוסיף אם לא הספקתי? בעד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נוסיף את חברת הכנסת יעל רון בן משה, בעד, לפרוטוקול בלבד. בעד – חמישה, אין מתנגדים. ההצעה תוכלל בסדר-היום של המליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עלייה באירועי האלימות כלפי נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית << הלסי >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, שהיא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: עלייה באירועי האלימות נגד נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית. את ההצעה הזאת, למרבה הפלא, אני עצמי הגשתי, והצטרפו - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - למרבה הפלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני פה ואני לא אוכל להציג אותה, אז אתם תייצגו אותי נאמנה. ההצעה הוגשה על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, נאור שירי, נעמה לזימי, עאידה תומא סלימאן, ששון גואטה ואימאן ח'טיב יאסין. אנחנו מזמינים את נאור שירי, ראשון המציעים, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע לפני שאתה מתחיל, הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות הצעה לדיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יעל רון בן משה, יצחק קרויזר ומאיר כהן, בנושא: שינוי המקצועות המזכים במענק עבודה מועדפת ותיעדוף הנגב והגליל. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עלייה באירועי האלימות כלפי נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית << הלסי >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אני חושב שאם אנחנו מדברים על תקיפה של נהגי אוטובוסים, אני מוצא לנכון – שלום, אדוני השר, וחברת ועדת הכספים הבכירה, אתי חוה עטיה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> גם יו"ר הוועדה לעובדים זרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אצלי הבכירות זה קודם כול ועדת הכספים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אבל אם אתה מפרגן, תפרגן עד הסוף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מפרגן גם לעבודה המעולה שאת עושה בוועדה למען העובדים הזרים, ועזרנו גם לשגרירה הפיליפינית. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> גם לפיליפינים עזרנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני מרגיש חובה, קודם כול, לדבר על אירוע שבעיניי הוא אירוע הזוי, ויחסית, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במדינה שבערך כל שעה וחצי בממוצע יש פה כמות חדשות שיכולה להספיק למדינה נורמטיבית בערך לחודש, אם לא לחודשיים. אבל, אדוני היושב-ראש, אני בטוח שתתחבר אליי לאירוע הפשוט-מטורלל. אוטובוס של ילדים, הסעות לבתי הספר במדינת ישראל, בתוך גבולות מדינת ישראל, צריכים לעשות לו מסלול עוקף רק כדי לשמור על הביטחון האישי שלהם. זה פשוט אירוע לא נורמלי. הכול אומנם מנורמל פה, אבל שום דבר לא נורמלי באירוע הזה. אוטובוס של תלמידים לא יכול לנסוע בדרכים. רגיל. עוד יום במדינת ישראל. לקראת הסילבסטר או סוף השנה האזרחית, אני חושב שכולנו צריכים לעשות לעצמנו סיכות של תנינים, כי הרי השר לביטחון לאומי, בזה הוא עוסק, אבל לדאוג שתלמידים יגיעו לבית ספר באוטובוס, רחמנא ליצלן, יגיעו באוטובוס בבטחה, את זה אי-אפשר. ליווי משטרתי הם צריכים. מעבר לזה ולנושא עצמו, בדקה שנותרה לי. בהרמת הכוסית של נהגי האוטובוסים וההסתדרות הלאומית – תקשיב, אדוני היושב-ראש, ואני בטוח שהשר יגיב ויגיד שהקימו יחידה וייעוץ, נכון? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> רגע, אני אקרא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקרא מה אתה אמור לענות לי, אבל אני אגיד לך מה אתה תענה לי, כי מה שאמרנו על ועדת הכספים, שכבר נעשה דיון על זה והוקמה יחידה ויש מישהו שמייעץ – שכחתי את שמו, בכיר במשטרה, לדעתי ניצב בדימוס – שייעץ להקים חברה פרטית שתעזור לנהגי האוטובוס. ואני לתומי חשבתי שזה תפקיד משטרת ישראל. אם מישהו תוקף אותי, אני לא אמור לדאוג לחברה פרטית, אני אתקשר למשטרה. מקרים בולטים באמת, עשרות על עשרות תקיפות של נהגי אוטובוס. עשרות תקיפות נהגי אוטובוס, ושום דבר. אנחנו זוכרים כולנו איך במעשה הבזוי שירקו על חיילת צה"ל – לדעתי היא הייתה קצינת צה"ל – תוך בערך ארבע וחצי דקות הוציאה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – הפרזנטורית של הדיוטי פרי שכרגע נמצאת בארצות הברית, חוגגת סילבסטר, למה שהיא תהיה פה? – היא הוציאה הנחיה לקב"ט משרד התחבורה שיגיע תוך 40 דקות, ועצרו אותו עם פלנלית על העיניים, אבל כשתוקפים נהגי אוטובוס, כלום, שום דבר. דממה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצל על הבמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת נאור שירי. אני רוצה שוב לברך את הגעת משתתפי התוכנית של בני עקיבא, נחשון פלוס. התוכנית הזאת היא שדרוג של נחשון בסניפים, שאומנם לא הולכים להדרכה, אבל עושים מעשים גדולים בקהילות ובתיקון החברתי. נחשון פלוס - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע. מה איתי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את בדרך, יקירתי, אני רק מברך אותם. השר, עוד לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול בסדר. אנשי נחשון פלוס מבקרים פצועי צה"ל, משפחות של אנשי מילואים, משקיעים במילואימניקים, במפונים, ועושים הרבה עשייה טובה בזמן הטוב הזה. ברוכים הבאים לכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. הצעה לסדר-היום על תקיפת נהגי אוטובוס, נהגי תחבורה ציבורית, אלימות חמורה ומתמשכת. אני אספר שהתנדבתי כשבע שנים בארגון כוח לעובדים, ושם נחשפתי לתופעה הזאת לראשונה. זה ארגון שאיגד הרבה חברות תחבורה ציבורית, ואני זוכרת את הגרף של עלייה בתקיפה ובאלימות בכל שנה. רק שעכשיו אנחנו נמצאים מול תופעה שהפכה להיות מכת מדינה. אין יום שלא שומעים על תקיפה. אין דבר כזה. לפני כחודשיים, אם אני לא טועה, דקרו נהג בן 70, והוא כמעט נרצח. הדבר הזה לא נתפס. יש מיעוט בכתבי אישום; יש הרתעה של נהגים להיכנס בכלל למקצוע, וגם צריך לומר את זה: כל התקיפות הן על רקע גזענות כנגד נהגי תחבורה ציבורית ערבים. זה מטורף וזה נורא. מה עובר על נער או על אדם צעיר, שרואה נהג ערבי ואומר: בוא נפוצץ אותו במכות עכשיו; בוא נאשפז אותו; בוא נכה אותו. למה? איך דבר כזה קורה? לפני שאני אתאר כאן כמה נתונים, אספר שאחד החוקים הראשונים שהגשתי כשהגעתי לכנסת היה הצעה לתיקון סעיף בחוק העונשין, שיחשיב נהג אוטובוס כעובד ציבור, ואז זה יאפשר עונשים יותר כבדים ואולי הרתעה – הרי בסוף תחבורה ציבורית היא שירות ציבורי. זה שהפריטו את זה, זה שהעובדים הם עובדי חברות, לא אומר שזה לא עובד שירות ציבור. זאת לקונה מעוותת בעיניי. אחרי המלחמה באיראן, אני נלחמתי על פיצוי שווה, גם לנהגי תחבורה ציבורית כמו לעובדי השירות הציבורי. הצלחנו בוועדת הכלכלה לשפות אותם. גם בהיבט הזה של האלימות הקיצונית, אני קוראת ליישם את החוק הזה; לתקן את החוק. אני גם קוראת לעשות מעשה. לא יכול להיות שהמדינה תפקיר – תפקיר – נהגי תחבורה ציבורית לאלימות על רקע גזעני, למציאות של פחד וחרדה. אתה יודע, היום גם כשיש את ההגנה של הזכוכית באוטובוס – שוברים אותה. זה מטורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם מילים זה לפעמים יותר גרוע. גם כשפונים בבוטות לנהג, זה יכול לערער את השקט הנפשי שלו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מיכאל, אני יכולה, ברשותך, להקריא ציטוט מההצעה הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קצר, כמה שאת יכולה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא קצר. אני רוצה להקריא מכתבה של עדי חשמונאי, בהארץ, ציטוט של דניאל מלכה מקריית שמונה: כשפונינו לפני שנתיים, ישבתי כל היום מול הטלוויזיה ובכיתי על מה שקרה בעוטף. איך אין ועדת חקירה? גם את מה שקרה וקורה כאן צריך לחקור בוועדת חקירה ממלכתית. זאת לא ממשלה, זאת נבחרת של טייחים. גם לפני כן לא הייתה כאן פרנסה, אבל עכשיו המצב אנוש. אין פה חיים, אין פה קולנוע, אין פה תיאטרון, אין פה בתי קפה. יש דבר כזה, עיר בלי בתי קפה? אז מה, בתי כנסת זאת התרבות שלנו? נלך להתפלל כל היום לאללה שיביא לנו כסף לשיקום העיר? העיר הרוסה, לאן נגיע? ואני רוצה לומר לך, דניאל מלכה מקריית שמונה: גם האיש שמתפלל בבית הכנסת רוצה את הקפה שלו. נכון, מיכאל? רוצה את הקולנוע, רוצה תרבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי. הייתי שמח להאריך איתך אבל אנחנו חורגים מהזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה לומר, דניאל מלכה, הדברים שלך בכתבה, לפני ההצעה לסדר-היום, נגעו מאוד לליבי. יש פה עוד ציטוטים של אחרים, אבל אין זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד יהיו הזדמנויות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו איתכם. אנחנו איתכם, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להודות לחברתי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהצטרפה להצעה הדחופה הזאת, ושאותה אני מחליף מעל הדוכן היום. אני מאחל לה חג שמח. היו שם 15 אנשים שמחכים בתחנה המרכזית בטבריה. אני פותח את הדלתות, אני מסתכל במראה, מישהו מסובב את הברז של האוויר. אני שואל אותם: למה אתם הורסים את האוטובוס? ופתאום הם תוקפים אותי. מישהו קופץ לי על הגב עם אגרופים ובעיטות, והם ממשיכים וממשיכים. הייתי צריך לעבור ניתוח עם פלטינות וברגים, כל זה בגלל התקיפה. זוהי עדות, אחת מיני רבות, של נהגי אוטובוס – ערבים ברובם המכריע – שהותקפו באלימות קשה במהלך עבודתם. התוקפים, צעירים יהודים מולעטים בשנאה גזענית. הארץ מלאה בכנופיות אלימות שתוקפות עובדים ערבים קשי-יום, לא רק נהגים. ביקרתי כמה קורבנות של לינצ'ים גזעניים, שאילו היו הקורבנות יהודים הם כבר היו מוגדרים כאירועי טרור. גם התקיפות נגד נהגי האוטובוס הן תקיפות טרוריסטיות. אך הפלא ופלא, למרות שהאוטובוסים מרושתים במצלמות אבטחה, ואף על פי שלפי החוק היבש מדובר בתקיפה בנסיבות מחמירות של עובדי ציבור – מעצרים וכתבי אישום אין. השר האחראי על המשטרה לא יצא במקרים האלה למבצעי אכיפה וסיורי טיקטוק נגד הפורעים, שהרי בעברו הוא בעצמו היה אחד מהם. כנראה שבמהותו הוא גם לא השתנה. ההתקפות הללו אינן רק דוגמה לאלימות גזענית, אלא גם לניצול מעמדי. זאת גם בעיה חברתית. הכותרת של ההצעה דחופה לסדר-היום מדברת על איום בהשבתת התחבורה הציבורית. לדידי, זה כלל לא איום, זו התקווה. כשהנהגים נרמסים תחת חברות תחבורה פרטיות, שלא דואגות לזכויותיהם, ומופקרים על ידי ממשלה שמזלזלת בביטחונם, ואפילו מעודדת את התקיפות הגזעניות, השביתה אינה איום, אלא מאבק הכרחי. רק באמצעות פעולה קולקטיבית מאוגדת של נהגי התחבורה הציבורית ועובדים אחרים, במסגרת של ארגוני עובדים יציגים, ניתן יהיה לגרום למשרד התחבורה והמשטרה לפעול. ממשלת הדם, הגזע והזוועות מבקשת לחסל את ארגוני העובדים ומנסה לפגוע בזכות ההתאגדות, כי היא רואה בהם כוח פוליטי מרכזי, לא רק נגד ניצול העובדים, אלא גם במאבק נגד הפשיזם. לנהגים אני רוצה לומר: אנחנו איתכם. השביתו את כל המדינה כדי להגן על ביטחונכם וזכויותיכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיום. דם העובדים אינו הפקר, חיי ערבים חשובים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ששון גואטה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה נוכחת. ישיב על ההצעה, השר חיים כץ, בבקשה. בזמן שאתה עולה לדוכן, אני חושב שאמרתם דברים חשובים, אני כאחד שאמור היה להציע את זה. בסוף מה זה נהג אוטובוס? אתה מפקיד בידיו חיי אדם של 50 איש. אם דיברת אליו לא יפה, אם צעקת עליו, קיללת אותו, נהגת בגזענות, סיכנת את החיים של 50 איש. זה איש שיש לו אחריות עצומה על חיי אדם; צריכים לרומם את מעמדו, את השכר שלו, ולהחמיר בחקיקה את העונש על כל מי שפוגע בו או במילוי תפקידו. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני בעד שיעלו לו את השכר. אני לא מבין מה הקשר בין השכר שלו לבין אלימות האנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין קשר. שני דברים שונים. אלו כמה בעיות. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא מבין את הקשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, בגלל מחסור, מרוב שקשה להיות נהג אוטובוס, חברות גונבות נהגים אחת לשנייה בכמה שקלים. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> האחראי על האבטחה של הבית שלי הלך ואמר לי: אני עוזב ואני הולך להיות נהג אוטובוס. אמרתי לו: למה? זאת האמת. שמע, אני אגיד לך את האמת, אני עונה פה בשם משרד התחבורה, ואני לא נהנה לענות בשם משרד התחבורה. אני בכלל לא נהנה לענות בשם אנשים, ולהקריא את מה שהם עשו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אוהב לדבר על מה שאתה אחראי לו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, כי אני אוהב לדבר על מה שאני אחראי, ואני מוכן לתת את הדין על מה שאני אחראי, ואני יכול להגן על מה שאני אחראי. אני לא מתבייש להתעמת על מה שאני אחראי, כי אני יורד לפרטים הקטנים ואני בקי. אני לא חושב שיש הרבה, גם אם הם באים לדבר, שיכולים להתמודד איתי בדברים שאני אחראי להם. כי אני לוקח את הדברים ברצינות ויורד לפרטים, כי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ואני מנסה לעשות ומנסה לעזור. הינה, תסתכל, אני בא להקריא ותראה כמה קשקושים וכמה מחיקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשה את המיטב. תייצג בלויאליות את הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשקשת שם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הכי מעניין בשבילך, מה שנמחק. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אחר כך אני אגיד לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנטי-מחיקון. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואה בחומרה רבה – כמו כל אלה שדיברו פה לפניי, כולם – את הפגיעה בנהגי התחבורה הציבורית, נהגי האוטובוס ממלאים תפקיד חיוני בחייהם של אזרחי מדינת ישראל הן בעת שגרה והן בעת חירום, והבטחת ביטחונם האישי הינו אינטרס ציבורי ראשון במעלה. אני לא מבין למה יש את הצורך בכלל להבטיח את ביטחונם. אני לא מבין למה תוקפים אותם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי אין חינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשמע, זה מחמיר. בוא נהיה עוד אמינים, חצי מהנהגים עכשיו זה אוכלוסייה ערבית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> עזוב, בוא, תקשיב - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל כשתוקפים סתם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אנחנו צריכים לכבד כל אדם, כל שכן כשאני באוטובוס שלו. חיי בידיו, אני אפריע לו למלא את תפקידו? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אומר לך, מיכאל, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיכאל זה טוב, אתה יכול לקרוא לי ככה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא מבין את האירוע. אני לא מבין מה נותן למישהו זכות לבוא ולתקוף מישהו במקום עבודתו כשהוא בא לתת שירות או לא בא לתת שירות. מה זה הדבר הזה? מאיפה זה נולד, שמישהו יכול לבוא ולתקוף בן אדם במקום עבודתו? זה יכול להיות באוטובוס, זה יכול להיות במקום אחר – למה? מאיפה זה בא? אני חושב – ואני מפסיק לקרוא את התשובה – שאנחנו חייבים כולנו ביחד – ראית את הדיון הקודם בהצעה הקודמת על הפינוי – הייתי שם, אני מכיר, עשיתי, הייתי, ראיתי. אנחנו כולנו עברנו את 7 באוקטובר, ובאים ומתכתשים ורבים ונלחמים ומדברים – למזלי – טוב, פה זה מצולם, אבל אם היה איזה ערוץ 12 או 13 או 14, אז היינו אפילו מתלהמים יתר על המידה. בוא נרד לפרופורציות המתאימות, נחיה את החיים שלנו, ננסה לשקם את מה שעברנו. אין סיבה בעולם – שום סיבה – גם אם הנהג נסע מהר וגם אם הוא לא נסע מהר – שמישהו ייקח את עצמו לידיים – לא את החוק, את עצמו – ויתקוף נהג אוטובוס. אני מגנה בתוקף את האירועים האלה, ומה שהמציעים מבקשים, אם להעביר לוועדה, להעביר למליאה – אני תומך בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אדוני השר. האם המציעים מסתפקים בתגובת השר? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אז אתם רוצים להביא את זה למליאה, לוועדה מסוימת? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני חושב לוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועדה. יש פה עוד מציעים מתואמים איתך? אתה יחיד. לאיזה ועדה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנים. אם כך, נעבור להצבעה על העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצגת עמדות אישיות של גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדת השר והממשלה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הצגת עמדות אישיות של גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדת השר והממשלה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת ינון אזולאי, שמחה רוטמן, נאור שירי, לימור סון הר מלך, מאיר פרוש, ואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים – חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, ידידי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אתה נראה טוב גם עם עניבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא קל, לא קל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום בנושא של הצגת עמדות אישיות של גורמי המקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדות השר והממשלה. האמת, הצעה זו לא הייתה צריכה בכלל לבוא לעולם. משהגיעה לעולם, אני חושב שאולי היה כדאי שמישהו יתעורר, והיא תתבטל. אבל מכיוון שהמצב הקיים, מצב נתון שאני חושב שהוא גם מצב פסול, עולה ההצעה הזאת לסדר-היום. כאשר אנחנו נמצאים בוועדות, לא משנה באיזה ועדה – יכול להיות בוועדת הכנסת, יכול להיות בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה אצל רוטמן, שם זה מאוד מצוי, וכן בכל הוועדות – כשמגיעים פקידים בכירים ככל שיהיו, עובדי המשרדים למיניהם, יכול להיות אוצר, משפטים וכן הלאה, וכאשר אתה שואל ושומע את הדעה, מציגים, גם אם זה תקציבים וגם אם זה חוקתי – כל אחד בא ואומר לך את העמדה שלו. הוא מרצה לך את המשנה הסדורה שלו בנושא התקציב. אתה שואל את אותו פקיד – אני מכבד כל פקיד באשר הוא – אתה שואל אותו, של מי העמדה? גורמי המקצוע, מקצוען. אין לי בעיה, תהיה גורם מקצוע, אבל מה עמדת השר? הוא לא יודע, פתאום הוא שכח, הוא לא בירר. עבר ועדת שרים? מה עמדת ועדת השרים? אתה צריך למצוץ ממנו את התשובה. אגב, זה נמצא עכשיו גם בהטבות מס – רונן פלוט, שלום לך, אדוני ראש העיר, אלכס גדלקין – וראינו בתוך הוועדה – מה הייתה ההחלטה בוועדת שרים? כן, שזה יחזור, אבל כרגע מה עמדת המשרד? ואז אתה צריך למצוץ את התשובה. אני לא מבין דבר כזה, למה קיימים שרים במשרדים אם לא מיישמים את מדיניות השר? למה יש משרדים עם שרים, שכאשר הפקידים מגיעים לוועדות הכנסת, לא מיישמים את עמדת הממשלה? אפשר לחלוק על הממשלה, אפשר לחלוק על הדעה שלה. אגב, אני גם חושב שהכנסת צריכה לבוא ולהביע את הדעה שלה בכל רגע נתון ולעשות שינוי בכל חוק, אין חוק שנכנס ויוצא אותו חוק. אבל הפקידים שמגיעים צריכים קודם כול לייצג את עמדת השר, את עמדת הממשלה, את מדיניות המשרד שממנו הם מגיעים. לא יכול להיות שהשרים שלנו יהיו איזשהן בובות למיניהן. השרים שלנו הם שרים שבאים לעבוד, שרים שבאים לעשות – ובכל ממשלה, לא רק שלנו, בכל ממשלה, כשיש שר – הוא בא לעבוד, הוא בא למצות את היכולות שלו. וכאשר הוא בא למצות את היכולות שלו, פקיד באשר הוא יהיה, הבכיר ביותר, צריך קודם כול לייצג את עמדת השר, את עמדת הממשלה. אחר כך הוא יכול אולי להגיד גם את דעתו האישית. בסדר, יכול להגיד, יש לו אג'נדה, אבל הוא לא יכול להשתמש בה כנגד אותה הצעת חוק, כנגד אותו תקציב, ולכתוב מהמשרדים על מה שהוא רוצה, על התקציב איך שהוא רוצה, למה? כי הוא מבין גדול. הוא מבין גדול – השר שלו לא פחות מבין ממנו. ואם לא טוב לאותו פקיד ולא מסוגל לעשות את זה, יש מספיק מקומות עבודה במקומות אחרים ולא בממשלה, ולא במשרדים שהוא נמצא בהם. אני מקווה שהדבר הזה יבוא בסופו של דבר לידי הכרעה, שאותם פקידים יבינו את מקומם, עם כל ההערכה שלי אליהם – ויש לי הרבה כבוד והערכה. אבקש, אדוני, שלאחר מכן הדיון יהיה בוועדת הכנסת בנושא הזה, בהסכמת כל המציעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת שמחה רוטמן – מוזמן. ינון, אני עד שבוועדת הכספים ובוועדות אחרות פתאום שמענו איזה דעה שהיממה אותנו כלפי נושא, פתאום אומרים, אנחנו מתנגדים. אנחנו שואלים, תגיד, השר שלך יודע שאתה מתנגד? והם ממלאים פיהם מים, כי הם אפילו לא בדקו את עמדת השר לפני הדיון. ואם אתם חולקים על השר, תגידו את זה, אבל שתהיה שקיפות מה עמדת השר, ומה עמדת אנשי המקצוע. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת המציעים, כבר התרגלנו, אנחנו התרגלנו לסטנדרט לא לגיטימי. אפילו אתה אומר, שיציג את עמדת השר, ויציג את עמדתו החולקת. אין דבר כזה. אין דבר כזה. הממשלה אמורה לדבר בקול אחד בפני ועדות הכנסת. לא אני אומר את זה, יש על זה הנחיית יועץ משפטי לממשלה, אבל כמובן, ממתי הנחיות יועץ משפטי לממשלה מחייבות את היועץ המשפטי לממשלה או את מי מאנשיו, או האם בכלל, כשאנחנו נמצאים ביום שנשיא בית המשפט העליון, ממלא המקום יצחק עמית יושב, וניתנת קביעה בעניינו, שהוא ישב בתיק בניגוד עניינים, אז באמת מה לנו כי נלין? יש לנו יועצת משפטית לממשלה שיושבת בניגוד עניינים, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון שיושב בניגוד עניינים – ולהם מותר, הכול בסדר. מה שנקרא, עולם כמנהגו נוהג. אז אני יכול להגיד לך כך. בתקשי"ר כתוב כך: עובד המדינה הנקרא להופיע בפני ועדה של הכנסת – סעיף 43.321 בתקנון שירות המדינה – בכדי לייצג את משרדו ­– אין דבר כזה עמדה אישית – אין דבר כזה, אין חיה כזאת – בדיון בהצעת חוק או בכל נושא אחר הקשור להחלטות ומדיניות הממשלה, חייב לייצג את עמדת המשרד ואת החלטות ומדיניות הממשלה בנאמנות. אסור לו להציג עמדה שיש בה משום התנגדות או סטייה מהותית מהצעת החוק המקורית שאושרה על ידי הממשלה או מהחלטות ומדיניות הממשלה. אם התעוררו חילוקי דעות בין נציגי הממשלה או נטייה לשנות את הצעת החוק ­– זה הסעיף הבא – ניתן להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה או עם מי שהוסמך לכך על ידיו. לחלופין, ניתן לבקש לקיים דיון בין-משרדי מחוץ למסגרת הדיון בוועדה של הכנסת בכדי להגיע לעמדה מוסמכת ומוסכמת בנדון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תמיד מוצא את המסמך הנכון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כך קובע תקנון שירות המדינה. עובד מדינה שמגיע לדיון בוועדה ומציג עמדה שהיא איננה עמדת המשרד, בטח ובטח אם השר לא יודע עליה, בטח ובטח בניגוד לעמדת השר, הוא עבריין משמעתי, צריך להגיד את זה. אני לא מכבד את זה, מצטער. אין לי כבוד לזה. זה כבוד גדול מאוד להגיע לוועדה ולייצג את עמדת הממשלה או את עמדת השר שאתה חלק ממשרדו. זה כבוד גדול מאוד. אין בזה פחיתות כבוד. עמדתך האישית לא מעניינת. אתה משרת את האינטרס הציבורי, ואתה לא מגדיר את האינטרס הציבורי. מי שמגדיר את האינטרס הציבורי הוא השר, הוא הממשלה הנבחרת, אם אני אוהב את הממשלה או לא אוהב את הממשלה. והמציאות שאנחנו התרגלנו אליה – שבאים אנשים ויש להם עמדות משלהם. סליחה, כבודו, מה קרה? אתה רוצה לדבר עמדה? תוריד את כובע עובד המשרד, תעבור את השולחן לצד השני, איפה שיושבים נציגי הציבור, תגיד: באתי לפה כאזרח להביע את דעתי. יכול להיות שניתן לך לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן אני אומר: המציאות הזאת חייבת להיפסק. אני אפילו לא מדבר על הפרת חוק בוטה של אי-התייצבות; אני לא מדבר על הפרת חוק בוטה של אי-הגשת מסמכים ותשובות שמתבקשות. הביזיון הזה של הכנסת על ידי דווקא הגורמים שאמורים להיות אמונים על שלטון החוק, חייב להיפסק. אני מצטרף לבקשתו של המציע הראשי, חבר הכנסת ינון אזולאי, להעביר את זה לדיון לוועדת הכנסת. אני מקווה שהכנסת, כפי שאמר יושב-ראש הכנסת, לא תעבור בשתיקה על רמיסתה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה מצחיק שהכנסת במילותיך האחרונות: "הכנסת לא תעבור בשתיקה על רמיסתה". כדור הארץ לשמחה רוטמן.You have a problem, a big one. הכנסת לא קיימת, לא קיימת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשקול את זה. נשקול את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תענה, הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו נשקול את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכנסת לא קיימת. אין שום יכולת פיקוח. אבל לא על זה רציתי לדבר. ינון, נכון? אתה מסכים איתי? חבר קואליציה בוועדת הכספים, אם קואליציה או אופוזיציה – היום היה קטע מאוד מצחיק, ינון, אני לא יודע אם היית, בקרן הניקיון. הייתה איזו העברה מקרן הניקיון, ואז שאל חבר הקואליציה ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים: תגידו, מה הביצוע בקרן הניקיון? אין יום שאני לא שואל את זה, ואני לא מקבל תשובות. אבל עזוב, לא על זה. מה, אתה באמת לוקח הודעה אישית? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> I spoke in English. You cannot. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> I cannot. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההודעה האישית שלו תהיה באנגלית. האיש שדובר אנגלית מבטן, מלידה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אוקיי. כן, כן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היום - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי, נו באמת, רוטמן, יואו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה לדבר על זה. מה אכפת לך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להתקדם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא רוצה הודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין הודעה אישית - - - משפחות, מחכות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים מתייחסים ברצינות להצעות שלהם לסדר-היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-1:50 דקות שנותרו – אנחנו, משרתי ציבור ופקידי ציבור ואנשי מקצוע במגזר הציבורי נרדפים בכנסת, ועוברים התעללות כמעט בוועדה אחת ספציפית של מישהו אחד ספציפי שמתחיל ברי"ש ונגמר בנו"ן סופית – התעללות בצורה קיצונית, קיצונית. אני לפעמים מסתכל, גם אם יש ביקורת, הם לא מושלמים – והרי מבזק החדשות: אנחנו לא מושלמים. הכול בסדר. אתם, במקום לתקן את המערכת הציבורית, לסייע, לנסות לעשות איזו הסדרה מסוימת, אתם באים לרמוס, או כמו שאתמול – אתם באים לדרוס. יש קטע אצלכם שבמקום לתקן את האירוע, אתם מחרבים את האירוע. הקטע הזה חייב להיפסק. אנשים לא יבואו לעבוד בסקטור הציבורי. העבודה המקצועית של כל אחד ואחד מהאנשים תרד. היכולת שלהם תרד, ובקצה האזרחים יסבלו. גם אם אתם חושבים שיש לתקן, וגם אם אתם חושבים שצריך לעשות שינויים, וגם אם אתם חושבים שהדעה הספציפית הזו לא מתאימה לכם, או שהוא לא ייצג נאמנה את עמדת ממשלת ישראל, והוא עומד על החוקים, אנא, תתכבדו ותתקנו – לא לדרוס, לא לרמוס ולא לאיים לדרוס שופטים, לצורך העניין. תתביישו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני מבקשת להודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, על שהעלה את הנושא הכל-כך חשוב הזה לסדר-היום. אנחנו יושבים כאן בבית הזה יום-יום בוועדות השונות. נבחרנו על ידי הציבור כדי להוביל דרך, כדי לממש מדיניות, כדי להביא לידי ביטוי את הערכים שבשמם נשלחנו לכאן. אבל בפועל אנחנו פוגשים שוב ושוב במחזה אבסורדי. מגיע לוועדה פקיד, איש מקצוע, עובד ציבור, מסור ככל שיהיה, אבל אדם שלא עמד לבחירת הציבור, שלא קיבל מנדט להתוות מדיניות. הוא יושב מולנו, ובביטחון עצמי מופרז מציג עמדה שמנוגדת לחלוטין לעמדת השר הממונה עליו, מנוגדת לחלוטין למדיניות הממשלה הנבחרת, בניתוק מוחלט מרצון הציבור. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, היום זה קרה לנו ממש בוועדת הבריאות, כשביקשנו את הנתונים של משרד האוצר. למרות שידענו שיש הסכמות על הקצאה לטובת אותם נכים עם מוגבלות שלא מסוגלים להניע את כיסאות הגלגלים, ישבו שם נציגי משרד האוצר ואגף התקציבים ואמרו: לא, אנחנו לא מכירים הקצאה כזו. אז הבהרנו להם שאנחנו מכירים את מדיניות השר. כמובן שהם לא התבלבלו מלומר את עמדתם. אז אני רוצה לומר: נוצר כאן בלבול מסוכן. הפכנו למדינה שבה הדרג הנבחר, השרים וחברי הכנסת הם בגדר המלצה, והדרג הפקידותי הוא הריבון והקובע. יש כללים ברורים. הוראות תקנון שירות המדינה קובעות במפורש: עובד מדינה חייב לייצג את עמדת המשרד ואת מדיניות הממשלה בנאמנות. כתוב שם בפירוש: אסור לו להציג עמדה שיש בה משום התנגדות או סטייה מהותית מהחלטות ומדיניות הממשלה. אז אני שואלת: באיזו רשות, באיזו סמכות מרשים לעצמם גורמי מקצוע להפוך לאופוזיציה בתוך הקואליציה? כשאנחנו שומעים בוועדה יועץ משפטי או נציג משרד מציג את דעתו האישית או עמדה מקצועית שסותרת את עמדת או מדיניות השר, הוא בעצם אומר לציבור: הקול שלכם בקלפי לא נחשב; אני, הפקיד, יודע יותר טוב מהשר שנבחר. התוצאה היא הרסנית. אנו מקבלים בכנסת מידע חלקי, לעיתים מסולף, שנועד לשרת אג'נדה של הפקידות במקום את טובת הציבור, כפי שהממשלה רואה אותה. זה פוגע ביכולת שלנו לקבל החלטות, זה תוקע תקציבים וזה פוגע, בסופו של דבר, באזרח הקטן שממתין לפתרונות. אנחנו מוכרחים לשים לזה סוף. מי שרוצה לקבוע מדיניות שיתכבד וירוץ לכנסת, יבקש את אמון הציבור. אבל כל עוד הוא עובד מדינה, התפקיד שלו הוא להציג נתונים, להציג עובדות ולייצג את מדיניות השר. נקודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם יש פער בין דעתו האישית לבין עמדת השר, חובתו לציין זאת. אבל בסופו של דבר, עמדת השר היא הקובעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת סון הר מלך. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו נמצא; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. אם כך, ישיב על ההצעה, השר חיים כץ. בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא חוזר על הדברים שאמרתי קודם, על זה שאנחנו באים לפה ומקריאים את תשובת הממשלה. אבל "השר הוא הדרג הנבחר ואחראי בפני הכנסת; הוא זה שמייצג את עמדת הממשלה. הבעת עמדה שונה ומרחיבה מצד הדרג המקצועי עלולה לייצר בלבול, לפגוע בעקרון האחריות המיניסטריאלית ולערער את הסדר התקין של עבודת הממשלה מול הכנסת". עכשיו לא מהכתוב. תאמין לי שאנחנו באים בפני הוועדות ואומרים את מה שיש לנו להגיד; אנחנו רוצים להביא תוצאה מקסימלית. יחד עם זה, אין כוח בעולם שאתחייב על דברים שאני לא אדע לממש אותם. אין. לא קיים. יכול להיות שבעל המקצוע מרחיב את האירוע ואני בכלכלת משפחה, וכשאני רואה את כל היכולות של המשרד ואיפה אני צריך להשקיע, למרות שאני רוצה הרבה יותר, אז אני מצמצם את האירוע, ואומר את מה שאני צריך. בא בעל המקצוע והוא מרחיב יותר, ואין לזה כיסוי. זה יכול להיות נחמד ויכול להיות חביב. אז "במסגרת הדיון בהצעת החוק, תפקיד הדרג המקצועי במשרדי הממשלה הוא להציג נתונים, השלכות יישומיות והיבטים מקצועיים, ולא לגבש או לקדם עמדה ערכית-מדינית החורגת מהקו שקבע השר הממונה. כאשר גורמי המקצוע מציגים עמדה עצמאית, נורמטיבית או ביקורתית, כלפי עצם ההצעה, ולא רק את היבטיה המעשיים, יש בכך חריגה מתשובת השר ומהסמכות שניתנת להם". אותם גורמי מקצוע שבאים ומציגים את דעתם האישית, יש להם אפשרות להתמודד לכנסת, לבוא ולחוקק ולנסות ליישם. הם עזר כנגדו, הם מביאים לו את הפרטים, הם מביאים לו את מה שצריך לעשות. והוא, במסגרת היכולות התקציביות, צריך לבוא ולנסות למקסם את האירוע. "בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה חמורה שבה מתהפכים התפקידים. הדרג המקצועי, שאמור לייעץ ולספק מידע, נוטל לעצמו סמכויות של הכרעה והבעת עמדה ערכית, בעוד שהדרג הנבחר נדחק הצידה. תופעה זו" – דרך אגב, היא לא קיימת במשרדים שאני מנהל. תרשום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברוך השם, כמה משרדים? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> משרדים, ארבעה. אתה יכול לדאוג שייקחו לי שניים מהם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתי, היא דואגת לזה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> עזוב, תדאג שייקחו לי שניים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גדול עליי. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שייקחו את הבריאות, שייקחו את הרווחה. עזוב, אימא שלי, עליה השלום, אמרה: מה שיותר מדי, לא טוב. יותר מדי יפה – לא טוב; יותר מדי מלוח – לא טוב; יותר מדי מתוק – לא טוב. הכול צריך להיות במידה. שניים זה בסדר, תיירות, שלצערי נפגעה בעקבות המלחמה, והשיכון, בסדר. אבל יותר מדי, יותר מדי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכיר איזה אחד שהביא עלייך את כל זה? דבר איתו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> דיברתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> ואללה, אני סומך על היכולות שלך. אז היינו – "הייעוץ המקצועי, שכמעט באופן שגרתי פוגע בעיקרון האחריות המיניסטריאלית, מערער את האמון הציבורי ומטשטש את קווי הסמכות בין נבחרי הציבור לפקידות. כאשר פקידים מציגים עמדות עצמאיות שאינן תואמות את עמדת השר, אין מדובר בליקוי טכני אלא בכשל מהותי וחמור בהתנהלות השלטונית המחייב תיקון ברור ומיידי. קיימת חובה לקיים דיון ייעודי ומעמיק" – בכל נושא בתוך המשרד, לפני שאתה מגיע לכנסת ואומר את מה שיש לך להגיד – "לקבוע גבולות ברורים בין סמכות הדרג הנבחר לתפקיד הדרג המקצועי, ולטפל בתופעה באופן מערכתי כדי להשיב את הסדר התקין בעבודת הממשלה מול הכנסת". אני, אין אירוע שאני מגיע להציג בכנסת ואני לא לוקח עליי את הכול. זהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת שמחה רוטמן ביקש הודעה. דקה מהצד. בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רק אגיד בקצרה ולנושא העניין. בניגוד למה שטוענים אנשים, הכנסת חזקה מאוד. הכנסת הזאת. אנחנו עשינו את זה השבוע בוועדת החוקה – חברי כנסת שמייצגים 110 חברי כנסת מהמפלגות השונות, בהצעת החוק שיוליה מלינובסקי ואני קידמנו בנושא העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה, שאנחנו דוחפים כבר הרבה מאוד זמן, כאשר משרדי הממשלה בהתחלה לא היו איתנו. לאט-לאט הם הצטרפו, ברוך השם. כנ"ל מה שעבר השבוע פה בנושא אונר"א, גם זה מקודם. הכנסת מצליחה לקדם דברים רבים אבל התנאי, שאנחנו נשמור על כבודה של הכנסת. התנאי, שאנחנו לא נאפשר לאף אחד לרמוס את כבודה של הכנסת, את החקיקה של הכנסת, את ההעברות התקציביות – מפלגת יש עתיד היקרה – שהכנסת מאשרת. כמו שאמר פעם אחד מיושבי-הראש הכנסת, מי שחוצה את הכביש לצד השני והולך לבית המשפט העליון – אמר רובי ריבלין – שישכח מלדבר איתי. אני חושב שזה יום עצוב מאוד לכנסת, שחברי כנסת מכאן הלכו, הפסידו בהצבעה בוועדת הכספים, וחצו את הכביש לבית המשפט, כדי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג, אין לך מושג על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - לכפות את עמדתם - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - כדי לכפות את עמדתם - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, הוא סיים את דברו, תנו לו משפט סיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - כדי לכפות את עמדתם באופן לא דמוקרטי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, הוא סיים את דברו. משפט סיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, תראה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה כבר סיימת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מבקש משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני אומר, וכל זה היה נכון גם אם לא היה מדובר בבית משפט שאנחנו יודעים עליו את מה שאנחנו יודעים. זה נכון תמיד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה יודעים עליו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וחבל מאוד שחברי כנסת מהבית הזה פוגעים בכבודו של הבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת רוטמן. אם כך, המציעים מבקשים להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת הכנסת, זה מוסכם על כולם. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמונה בעד, אחד נגד. ההצעה עברה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה בחקלאים הישראלים הקטנים הסוחרים ברצועת עזה, עקב הסדר מינהלי חדש של רשות המיסים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, שהיא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא פגיעה בחקלאים הישראלים הקטנים הסוחרים ברצועת עזה, עקב הסדר מנהלי חדש של רשות המיסים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, יעל רון בן משה, יסמין פרידמן, עודד פורר ומיכאל מרדכי ביטון. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה, ידידי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, חבריי המצטרפים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות פה נושא חשוב מאוד בהצעה לסדר-היום הנוגעת לפגיעה ישירה ומתמשכת בחקלאים הישראליים. אנחנו מדברים פה דווקא על החקלאים הקטנים, בעקבות הסדר מינהלי חדש של רשות המיסים, המגביל את שיווק התוצרת החקלאית לרצועת עזה לספקים ולקמעונאים בלבד. צריך לומר בצורה הברורה ביותר: ההסדר הזה, כמו שאמרתי אדוני היושב-ראש, פוגע בחקלאים. אבל כשאנחנו מדברים על הפגיעה, אנחנו לא מדברים על הגדולים, על החזקים, אנחנו מדברים על אלה הקטנים שהצליחו להעביר סחורות ולסחור – דרך אגב, כחוק. אותם אלה שקמים בבוקר, עובדי אדמה; אלה שמחזיקים את המשקים המשפחתיים; אלה שבמשך שנים שיווקו תוצרת חקלאית לעזה כחוק, בפיקוח מלא, גם בתקופות ביטחוניות רגישות. עד 6 באוקטובר 2023 זה היה מותר, זה היה מפוקח וזה עבד. לכן אין שום דבר מהותי שהשתנה בנושא הזה של העברת הסחורות, שמצדיק חסימה גורפת של אותם חקלאים קטנים. ההסדר החדש אינו מבוסס על היגיון ביטחוני, הוא גם לא נשען על שום תשתית עובדתית. הוא איננו מבחין בין סיכון לגודל של הספק, שאין ביניהם קשר. הוא עושה דבר אחד בלבד, אדוני היושב-ראש: הוא מעביר את השוק משוק תחרותי של חקלאים קטנים לאותם מונופולים; לאותם גדולים. אנחנו לא מדברים פה על רגולציה, אנחנו מדברים פה על ריכוזיות שבה אנחנו נלחמים בכל ועדות הכנסת. המשמעות בשטח קשה וברורה: החקלאים ייאלצו למכור את התוצרת שלהם דרך אותם ספקים גדולים, דרך הקמעונאים, דרך אותם המונופולים, במחירים שהם יכפו עליהם. הם ינהלו את השוק. לא יהיה להם שום כוח. המשקים המשפחתיים האלה יאבדו את היכולת שלהם להתפרנס. השוק ייהרס וזה לאט-לאט. כנראה שזו איזו תפיסת עולם שבה אנחנו רואים איך לאט-לאט התוצרת המקומית נפגעת, איך אותם המשקים הקטנים, אותם החקלאים הקטנים, נפגעים, והמדינה במקרה הזה לא רק שהיא עומדת מהצד, היא מתערבת, היא משתפת פעולה ומייצרת את המונופולים האלה. זה כבר לא אירוע נקודתי, אדוני היושב-ראש, זו מגמה. פעם זו הפגיעה בחקלאים הקטנים, בשיווק שלהם, פעם אלו המכסות, פעם זו הרפורמה במשק החלב. בכל פעם יש איזו הבלחה חדשה מבית מדרש מסוים, עם תפיסות עולם מאוד מאוד בעייתיות. בסוף זו פגיעה אנושה בחקלאי הקטן, בעסק הקטן; באלה שמחזיקים את הפריפריה; אלה שמחזיקים את ההתיישבות; אלה שמחזיקים את ביטחון המזון של מדינת ישראל. אלה אותם הציונים, אלה אותם שהלכה למעשה עוסקים בריבונות; אלה שאחראים על החוסן הלאומי. ולמי אנחנו מעבירים? לאותם תאגידים גדולים, למונופולים שאנחנו כל הזמן מנסים לבזר אותם ולהפעיל בשוק תחרות, כדי שלאזרח הישראלי יהיו, קודם כול, מחירים הגיוניים, תהיה כאן תחרות וגם אותם חקלאים אלו יוכלו להתפרנס. גרוע מכך, ההסכם הזה פורסם ללא היוועצות עם הארגונים היציגים של החקלאים; ללא תיאום עם משרד החקלאות; ללא דיבור עם אותם חקלאים. הם פשוט גילו שהדבר הזה הולך ליפול להם על הראש בלי שיח, בלי שימוע, בלי שום אחריות ממשלתית בסיסית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> והמסר שעובר כאן – אני מסיים, אדוני – הוא מסוכן. הוא אומר לחקלאים הקטנים: אין לכם גב. לאלה שגרים בפריפריה ונאבקים כדי לשרוד: אין לכם גב. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בעד החקלאות, בעד החקלאים, בעד התוצרת המקומית. אנחנו בעד האינטרס הציוני הישראלי, ואנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שותף שלך להצעה הזאת. למה לעורר דברים שעובדים כמו שצריך? למה להרוס? אני מזמין את חברת הכנסת חברתי יעל רון בן משה. בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, ברכות על ניהול המליאה. פעם ראשונה שיוצא לי לעמוד פה כשאתה מנהל את הישיבה. זה מרגש וזו זכות. תודה לחברי, חבר הכנסת יצחק קרויזר, שבאמת הציג את הנושא בצורה מעולה והוא שותף גם לנושא החקלאות, ההתיישבות והמשילות ולעוד הרבה דברים יפים וטובים שאנחנו עושים יחד למען עם ישראל. למרות המחלוקות הפוליטיות שיש בינינו, אפשר גם לעבוד יחד. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמה עוד נצטרך לדבר על חשיבות החקלאות הישראלית? כמה נצטרך להסביר לממשלות ישראל שאי-אפשר להמשיך לפגוע בחקלאים? כולנו התרגשנו מהחקלאים הישראליים בשנים האחרונות, הטרקטור שחוזר לחרוש בשדות ניר עוז, מערבית, לכיוון חאן יונס. הרפת החדשה שנכנסה בכיסופים אחרי הקרב הקשה שהתחולל בה באוקטובר 2023. החקלאים שממשיכים לעבד את המטעים במטולה, בזמן מטחי רקטות בלתי פוסקים, שגם היו קטלניים והרגו שם חקלאים, במטולה. ואז, כאילו ביקום מקביל, לפני חודשיים, נולד בלידת בזק נוהל חדש, שמודיע לחקלאים על הסדר חדש למכירת תוצרת חקלאית לרצועת עזה. ומי האבא של ההסדר החדש הזה? המכס. על מה ולמה? ממתי המסחר במסגרת הסיוע ההומניטרי, שעליו החליטה ממשלת ישראל, הוא נושא לרשות המיסים? לא משרד הביטחון, שמודיע על אתגר ביטחוני; לא משרד החקלאות שהוא הכתובת של החקלאים; אלא עכשיו המכס רוצה להיות גם שותף. מי ניסח את ההסדר החדש? למה ההליך לא היה שקוף ונתון לביקורת? אין תשובות. מה המשמעות בפועל? שינוי סדרי עולם בעבור החקלאים – בעיקר הקטנים שבהם. לא עוד מסחר ישיר מול עזה, כמובן תמיד בפיקוח. כולנו רוצים שיהיה פיקוח. מעתה, עוד רגולציה, עוד גורמים מתווכים – שכמובן יגזרו קופון, קופון נאה. זאת ועוד. הנוהל גם מסביר מי יכול להיות אותו גורם מתווך. אל תהיה מופתע, אדוני היושב-ראש. הגורם המתווך לא חייב להיות תחום החקלאות. מה הוא כן צריך להיות? ספק גדול או קמעונאי גדול – כי הגודל כן קובע כשעסוקים בחקלאים וביכולת שלהם להתפרנס – אבל קובע בצורה שלילית. ומי ישלם? החקלאים. בייחוד אותו חקלאי קטן שגם ככה קורס תחת הנטל ואין לו יכולת מיקוח או משא ומתן מול אותו קמעונאי גדול. גם אם בהליך סדור, שכולנו מבקשים שיהיה, יוחלט שכן צריך מנגנון חדש לאור המציאות החדשה מול רצועת עזה, ראוי לוודא שההסדר החדש הזה לא דורס את החקלאים שבקצה. בקצה, גם מבחינת שרשרת האספקה, ובקצה גם מבחינת קצה מדינת ישראל. אלה אותם חלוצים של שנת 2025 וכולנו, ללא הבדל פוליטי, מצדיעים להם. אנחנו מבקשים שהדיון הזה יימשך בוועדות הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. תגידי לדוברת שלך שהיא כתבה נאום שהסתיים בדיוק על השנייה, בזמן. זה תכנון ראוי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הצוות הטוב בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני מבין שהמציעים – השר, מזמן לא היית כאן. בבקשה. השר כץ ישיב בשם הממשלה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה יהיה קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נקודת המוצא העיקרית של הנוהל היא שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ובפרט מניעת מימון טרור והתעצמות חמאס. אין מטרתו של הנוהל להביא לקידום הכלכלה הישראלית או יצירת הזדמנויות חדשות. על כן, מטרת הקריטריונים שתוארו לייצר רשימה שתענה על הדרישות הביטחוניות גרידא. תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול להעיר משהו, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שיש שני ח"כים שיכולים. כן, יש לך דקה מהצד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת קרויזר, חברת הכנסת יעל רון בן משה – ואני אומר את זה כאן און רקורד לא בפעם הראשונה, ומכאן שוב ליושב-ראש הכנסת: זאת בושה וחרפה שזה היחס של הממשלה לכנסת. שני חברי הכנסת מגישים הצעה דחופה לסדר-היום, השר הרלוונטי לא טורח להגיע לכאן, שולחים את השר כץ, שאני מכבד מאוד, כדי להקריא תשובה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר לשלוח את זה במייל. למה אנחנו עושים הצעה דחופה לסדר-היום? למה מתכנסת מליאת הכנסת, בשביל שיעלה איזשהו שר להקריא תשובה בכתב? זאת בושה וחרפה, זה זלזול בכנסת, ולצערי זאת לא הפעם הראשונה. זה נוהג שהשתרש בכנסת הזאת. הוא פסול וצריך לעקור אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת פורר, קודם כול, אני מסכים איתך ואנחנו נפנה גם בנשיאות ליושב-ראש הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פנינו כבר לנשיאות. פנינו. זה לא עובד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצעה דחופה, כשמה כן היא, יש בה דחיפות, יש בה רצינות, היא מחייבת תשובות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המטרה היא שהשר יגיע לפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת, עמדה מהצד, דקה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני מבקשת להתייחס. בכל הכבוד, גם חבר הכנסת קרויזר וגם אני מבינים משהו בביטחון, אבל אני בוחרת להקריא את מכתבו של מנכ"ל משרד החקלאות, מר אורן לביא. שר החקלאות, כידוע, היה ראש השב"כ, זכיתי לעבוד לצידו בשב"כ, ופה בסעיף 3 לעניין הנוהל הזה, כותב מנכ"ל משרד החקלאות: הדרישות לבדיקות ביטחוניות, שרשרת אספקה מבוקרת, ניהול חשבונות תקין ובקרה, הם אלה שמבטיחים את מטרות ההסדר, ללא תלות בגודל העסק. מכאן שאין הצדקה רגולטורית או ביטחונית להוספת מגבלת היקף פעילות באופן שפורסם. בקיצור, כולנו מבינים שיש אתגרים ביטחוניים מול עזה, אבל אל תמכרו לנו לוקשים. תקיימו איתנו שיח, תקיימו עם החקלאים שיח ונגיע להבנות בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, באופן חריג גם אתה מקבל דקה לעמדה מהצד, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת יעל, כי הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, ולא לחינם עלה לפה חבר הכנסת פורר ואמר: הצעה דחופה לסדר-היום היא הצעה דחופה לסדר-היום. עשרות משפחות ישראליות עלולות לקרוס מההחלטה הזאת, ואני אומר את זה כחבר כנסת מהקואליציה. אין לי שום טענה ולו הקטנה ביותר לשר שעלה, הוא שר תורן במליאה, אבל השר הרלוונטי יכול לפחות לשלוח תגובה שתכבד אותנו כחברי הכנסת, כי בנושא הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה. יש כאן דרישה של חברי הכנסת למינימום המתבקש מהממשלה, תשובה שלפחות היה אפשר להבין אפילו למה המשרד הרלוונטי מתכוון. זאת הייתה תשובה מזלזלת בכנסת, בחברי הכנסת המציעים, ולצערי הרב, במשפחות שהולכות לאבד את הפרנסה שלהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרויזר. ייאמר לזכותו של השר כאן, שהוא אמר: אני לא ביקשתי להשיב, אני במקרה שר תורן; אבל אנחנו נעלה את הסוגיה הזאת במלוא חומרתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העלינו כבר את הסוגיה וזה לא מעניין אותם. אפשר להתקדם. אני העליתי בנשיאות, הינה יושב כאן - - - לא צריך, זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאן אתם מבקשים להעביר את ההצעה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כלכלה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שאלתי אם גברת בן ארי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אדוני השר, אני אתן לך להגיד. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להעביר את הנושא הזה לוועדת הכלכלה. הצבעה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיקולים ביטחוניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עצלנות ביטחונית, יותר נכון. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, המזכיר. << הצח >> הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' כ/1154; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 343; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל, מירב בן ארי, אושר שקלים ואופיר כץ, לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו גם מכבדים בברכה משפחות שנמצאות איתנו ביציע, ברוכות הבאות גם בנסיבות הכואבות והעצובות. תודה שאתם מכבדים אותנו בנוכחותכם היום. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אזרחי ישראל, משפחות מרציאנו ואסעד, ערב טוב לכולכם. לפני כשנה יזמתי בכנסת, בשיתוף פעולה עם השר לביטחון לאומי, צעד תקדימי ומוסרי; צעד שאני גאה לומר שהובלתי. לראשונה בתולדות מדינת ישראל הוכר מעמדם של לוחמי האש כחללים הזכאים להנצחה ולהכרה ממלכתית. חקיקה זו נולדה מתוך הרגע המאוד כואב והמאוד מכונן של אסון הבור בדיר אל-אסד, שבו נפלו שני לוחמי אש אמיצים, דקל מרציאנו ועדנאן אסעד, אשר מסרו את נפשם כדי להציל חיים אחרים. אבל לצד ההישג הגדול של החוק ההוא, נעלמה מעינינו בקשת התיקון העיקרי. החוק הוחל רק מיום פרסומו, וכך אותם גיבורים, שבזכותם יזמנו את החקיקה, נותרו מחוץ להכרה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין פה באמת מה להרבות במילים. לוחמי אש לא מדברים הרבה, הם עושים הרבה, וכך אנהג גם אני. מכובדיי, הנוסח החדש המונח לפניכם כולל את החלק למפרע, החל מיום האסון כ"ו באב התשפ"ג. בכך אנו מתקנים פער ערכי, ומשיבים את הצדק למשפחות. במאמץ משותף של משפחות דקל מרציאנו ועדנאן אסעד, ובמיוחד של הנשים, שני – שהיום מגיע לה מזל טוב – ושל שרה, ובשותפות עם הנהלת המועצה להנצחת החייל, הובלנו תיקון מחייב המציאות. בהזדמנות הזאת, תודה לשותפים שלי שבאמת הובלנו את זה יד ביד, צעד אחרי צעד, כדי שזה יקרום עור וגידים היום: ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, למרכזת האופוזיציה, חברת הכנסת מירב בן ארי, לחברי אושר שקלים. כל אחד מהם נרתם למשימה החשובה כל כך במלוא כוחו. לכן, ולאור הרוב הגדול והמחויבות של כל סיעות הבית, אני מאמין שנעביר את החוק בקריאה השנייה והשלישית במלואו. אדוני היושב-ראש, זהו רגע של תיקון, של חוסן ושל מנהיגות. זהו רגע שבו אנחנו אומרים לחללים לוחמי האש, למשפחות ולכל לוחמי האש בישראל: המדינה עומדת אחריכם, מעריכה ומכבדת אתכם בחיים וגם במוות. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת פוגל. תבורך. תבורכו כל מציעי החוק, גם על העשייה המשותפת בהסכמה מלאה של הבית הזה. הקדוש ברוך הוא ישלח לכם כוחות ונחמה ובשורות טובות, גם למשפחות שנמצאות איתנו. ביקשו בקשה לרשות דיבור חבר הכנסת יאיר לפיד – איננו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. חמש דקות לרשות כל דובר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, תודה ליוזמים, גם יושב-ראש הוועדה, גם אופיר ובוודאי למירב, שמאז שהיא נמצאת כאן היא מדברת בשבחם. אני רוצה רק להגיד שאחי, שייבדל לחיים ארוכים, שירת 45 שנה בכבאות. יש אווירה מיוחדת מאוד בלהיות כבאי, זה לא רק להיות גיבורים, זה גם להיות משפחה אחת גדולה. אני רוצה לספר משהו מאוד אישי. כשהאחיין שלי, זיכרונו לברכה, הבן של איציק אחי, חלה, אז הכבאים עשו משמרות סביב המיטה שלו. זה היה מדהים לראות את האווירה המיוחדת הזאת, גיבורים גדולים וכל כך מגיע להם; לא רק באסונות, אלא בחיי היום-יום. חיי היום-יום של הכבאים, של השוטרים, של אנשי הקבע, הם הרבה יותר קשים משלנו, המשפחות. היציאה בשעות לא שעות, הסיכון ללכת לכבות – ראינו באסון בכרמל. אז היו ברוכים, אין דבר יותר צודק ונכון מהחוק הזה. תודה לכולם. מירב, יישר כוח, יישר כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר כהן. קארין אלחרר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלהרר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשבילי. אני תמיד קורא לה "אלחרר", אבל היא מקבלת את זה באהבה. חברת הכנסת מירב כהן; חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת מיקי לוי; חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הדברים שלי אני רוצה להקדיש לשני לוחמי האש. אפשר שקט? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברות, חברות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ממש מפריע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברות ביציע. עליזה, עליזה. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע. יש משפחות שהגיעו במיוחד. מהצפון, מבית ג'ן, ממעלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה משפחות איתנו. חוק חשוב, שהוא בהסכמה רחבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם בירושלים כבר מהצוהריים. אז בואו, תנו לי חמש דקות, אפילו פחות, להביע תודה והערכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, כל מה שחבר הכנסת פוגל אמר, אני מסכימה כמובן עם כל מילה. התיקון הוא תיקון היסטורי ותיקון חשוב. אבל אחרי שאמרנו את זה, אני רוצה להגיד לכם – אני רוצה להגיד קודם כול לשתי האלמנות הלביאות – ואו, אבל זה ממש קשה, אי-אפשר. זה לא מתאים. די, די. אני מבקשת שתהיה כאן דממה. זה ממש חשוב לי. אני לא מדברת לא עלינו, לא על הקואליציה – אני מדברת אל המשפחות הנפלאות האלה. לפני שלוש שנים נכנסתי לבית של משפחת מורציאנו, ופשוט נכנסתם לי ללב. אתם משפחה מופלאה – גם ממני, חמוד – אני רוצה להגיד לכם תודה. אני רוצה להגיד תודה גם לסמאא. היו לכם קודם כול האלמנות הלביאות, היו לכן בעלים מופלאים שחירפו נפשם. נאבקתם יותר מדי זמן על הדבר הכי בסיסי – הכרה. אני רוצה להגיד גם לילדים המתוקים שנמצאים פה, בטח אתם כבר עייפים, ויש גם בית ספר מחר – שתדעו שהכנסת הזאת לעולם לא תשכח, לא את אבא שלכם עדנאן הגיבור ולא את דקל הגיבור. לא נשכח אותם לעולם. די, אל תבכה. בקריאה הראשונה ישבת פה, נכון? ובכית. ואתה יודע, אמרתי לך את זה גם כשנפגשנו בבית במעלות, שאתם נכנסים ללב ושוקעים שם. אני לא אשכח את זה, ואני לא אשכח אתכם לעולם. אמרתם לי תודה בחוץ, אבל אני זכיתי שנכנסתי אליכם הביתה ופתחתם אותו בפניי. למדתי על דקל המתוק, כשעשה את התוכנית הזאת, נכון? של כבאי בגן, נכון? אז שתדעו, דקל היה אחראי על פרויקט כבאי בגן, ואין ילד בגזרה שלא הכיר את דקל הכבאי. ועדנאן, שלימד אפילו בקורס של שירות לאומי בבית הספר לכבאות והצלה, ושבועיים אחרי לידת בתו הוא רץ מהר מהר להעביר את הקורס, כדי שלא יפספסו מה זה להיות לוחם אש. שניהם, עדנאן ודקל, שני לוחמי אש, שני אמיצים, שני אהובים על המשפחות שלהם, חירפו נפשם כדי להציל בחור צעיר, ושילמו על זה בחיים שלהם. אני רוצה לומר לכם תודה, בזכותכם הכרתי את שניהם. אין הרבה רגעים בכנסת שממש מרגשים אותי, והיום הוא מרגש. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו איתכם. אני יודעת שיש לכם עוד מאבק שלא תם. אני יודעת, אנחנו איתכם גם בו. אתם לא לבד. ותודה – תודה לחבר הכנסת פוגל שנלחם גם למען ההכרה בלוחמי האש עוד לפני שנה וגם עכשיו על התיקון, תודה רבה ליו"ר הקואליציה אופיר כץ, ותודה לאושר שקלים. זהו, אני כאן עבורכם תמיד. תודה שזכיתי להכיר את עדנאן ודקל, ואני שמחה שבאתם היום. היו לי הרבה שיחות עם אלירן על זה. אמרתי לו: תישאר בבית, תראו בטלוויזיה, אבל הינה, הנוכחות שלכם מרגשת את כל מי שנמצא כאן בתוך המשכן, אז תודה רבה. אחרי שיעבור, אני אתן לכם חיבוק לפני שתצאו. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי, בהחלט רגע מיוחד. זה גם מפעים ששני יו"רים של הוועדה לביטחון לאומי בהווה, בעבר, עושים את הפעולה הזאת ביחד, וכל סיעות הבית, לכבוד ולזכר הגיבורים עדנאן ודקל, תהא מנוחתם עדן. חבר הכנסת נאור שירי – אתה רוצה? חבר הכנסת בליאק – רוצה? השר המשיב? מוותרים. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חבר הכנסת שקלים, אחרי הקריאה השלישית ניתן לך ולכל יוזמי החוק לברך. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה לכם. ביקשו לברך ויתכבדו חבר הכנסת אושר שקלים, ואחריו – יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. בבקשה, אושר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני ממש מתרגש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה נשמה גבוהה, תרשה לעצמך להתרגש כשאתה עושה מעשה גדול ואנושי. ואלה דמעות של אהבת אדם ומעשה גדול, מותר גם להוציא את הדמעה היפה הזאת. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כמה חודשים, כשהצגנו את החוק, ישבו כאן משפחות דקל ואסעד, והיה כאן האב אלברט ביציע, והוא בכה שם ואני בכיתי כאן. באמת הבטחנו להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. דבר ראשון, אני חייב לכם התנצלות שזה באמת לקח כל כך הרבה זמן. אבל זה גם הזמן להודות לאיש יקר פה במשכן, צביקה פוגל – אתה עשית פה עבודת קודש, ממש עבודת קודש. אני מניח שבאיזה מקום שמורה לך זכות אדירה ביותר. תודה רבה לאופיר כץ, שהוביל את העניין וגם הכניס אותי לכל הנושא הזה, וגם למירב בן ארי, שהיה לה פה חלק גדול בחוק הזה. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בשביל האחים שלנו הכבאים, לוחמי האש, הגיבורים המופלאים, שיש להם חלק מופלא בכל מה שקשור לביטחון ישראל. תודה רבה לכם. בשבילי, כמו שאמרתי גם לפני כן, אלו הרגעים שבהם שווה ויש לנו זכות להיות נבחרי ציבור. שוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת שקלים. הדברים מהלב נכנסים אל הלב. בבקשה, יושב-ראש הקואליציה, אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, משפחות מורציאנו ואסעד, שלום לכם, ברוכים הבאים בפעם הלא יודע כמה, כי הובלתם פה שינוי גדול, זה שינוי שאתם הובלתם. אומנם הוא בא מהמקרה הפרטי שלכם, הקשה והמצער, אבל עשיתם שינוי עתידי. נקווה שלא נגיע לזה, אבל אם כן, לכל הגיבורים שלנו הכבאים, שהם באמת גיבורים, ובני המשפחה של אלה שנספו – הם הראו לכולם מהי גבורה אמיתית, מה זה אומץ, כשמקריבים את חייהם בשביל להציל בן אדם אחר. כמו שאמרתי, זו לא הפעם הראשונה שאתם פה, כי אחרי שעבדנו כל כך קשה – בעיקר צביקה, האמת – ואז לגלות שעשו את הכול כמו שצריך, רק לא לקחו את זה אחורה בשביל שהחוק יוחל על מי שגרם להיוולדו של החוק. ואתם כבר הספקתם להכיר כמה תהליך חקיקה הוא דבר ארוך ומייגע, ואני רוצה להתנצל על זה שהייתם צריכים לבוא לפה כל כך הרבה פעמים, ולפנות כל כך הרבה פעמים שיהיה בוועדה, ואחרי זה במליאה ועוד קריאה. הלוואי וזה היה יכול להיות הרבה יותר מהיר ולחסוך לכם את הנסיעה מהצפון, אבל עשיתם פה דבר גדול, ומגיע להם ומגיע לכם. להודות כמובן ליושב-ראש, צביקה פוגל, שבכל פעם שזה עבר פה במליאה – טרומית, ראשונה – ישר שמת את זה על סדר-היום לפני כל דבר אחר, והוועדה שלך היא עמוסה. למרות שזה לקח זמן, זה היה יכול לקחת הרבה יותר זמן אם לא צביקה פוגל ואיך שהוא טיפל בחוק הזה. אז תודה רבה, צביקה פוגל. חברת הכנסת מירב בן ארי, שעם החוק הזה ועם המשפחות כבר הרבה שנים; חבר הכנסת אושר שקלים, ששיתפתי אותו בבעיה שנוצרה, והוא מייד נרתם והשתתף וחתם על החוק, כמובן. אז תודה גם לך; ותודה נוספת גם למשפחות, שגרמו סוף-סוף לרגע מאחד בין קואליציה ואופוזיציה. דבר אחרון – שני, מגיע לך מזל טוב? אז מזל טוב. איזה יום לחגוג יום הולדת. עד 120. לא שתכננו את זה ככה. נכון? לא תכננו את זה. אמרתי שאני מקווה שאני אצליח להביא את זה ביום רביעי, ואז עדכנו אותי שיש לך יום הולדת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הקדוש ברוך הוא גם מעורב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תמיד מעורב, לא גם. ביום כזה עם פינה קטנה של אושר, זה בא ביחד עם יום ההולדת. מזל טוב, ושתדעו רק דברים טובים, שתי המשפחות היקרות. אנחנו חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, נהיה פה בשבילכם תמיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. איזה מרגש לשבת כאן ברגעים יפים של המעשה הטוב של כנסת ישראל – כולה מאוחדת למען מטרה אנושית, והיא עושה את זה באופן אפקטיבי. << הצח >> הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1165).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ניסים ואטורי וקבוצת חברי הכנסת לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול אני מברך את המשפחות, שכרגע יוצאות, את מציעי החוק ואת יוזמי החוק. המשפחה – אלה שנפלו הם הגיבורים שלנו, אנחנו איתכם בלב ובנפש. תודה רבה. אני רוצה להגיד לכם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, קצת שקט ביציע. היציע – קצת שקט. זה נקרא יציע – אני צריך לתכנן פה צפון-דרום, זה היציע המערבי. קצת שקט. זה המגרב. זה המוגרבים שם, המערביים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק שלי בא בעיקר לחזק את הגליל. כשאנחנו רואים את המצב בגליל היום – יש ראשי ערים שבוכים. הכי קל לבכות, ככה זה. חיים מכיר את הדבר הזה. אנחנו צריכים שראשי הערים יהיו איתנו וישתתפו בעשייה שלנו כדי לחזק אותם. אני כיושב-ראש ועדת הגז, הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – אני קורא לה בקיצור הגז, כי עיקר הכספים שמגיעים אליה הם מהגז – אנחנו מוציאים השקעות ביחד עם השרים בדור העתיד, משקיעים בפיתוח של עניינים מאוד חשובים לילדים שלנו, בעיקר בפריפריה. אני הבאתי החלטה שזה יהיה בנגב ובגליל. היום אתם רואים פה את ראשי הערים שמסתובבים בכנסת, ואתם רואים איך פועלים נכונה. כשראשי ערים רוצים ויודעים לעבוד – הם צריכים לסחוב את העגלה, אנחנו לא יכולים להחליף אותם בראשות העיר. היו פה היום ראשי ערים מהגליל, הגיעו מכל מיני ערים מעורבות – אני רואה פה ביציע את רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, שנשאר עד הסוף, כן? בגלל זה אני מציין אותו – היו פה עוד ראשי ערים היום, כמו עכו וכו' – אני רוצה להגיד: כך צריך לנהוג ראש עיר. כשראש עיר מנהל את העיר שלו, ובא ואומר לנו, בואו תעזרו לי, אז אנחנו יודעים לעזור. כשבאים ראשי ערים ובוכים כל היום בתקשורת, כך הם לא יגיעו להשיג תקציבים, ולא ישיגו כדי להגיע להישגים עבור העיר שלהם. אנחנו פוגשים פה בכנסת - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על ערים מעורבות כרגע, אל תפריע לי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לנו רק, אנחנו לא מבינים, באמת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אני אתן לך דוגמאות אחרי זה, כשאני ארד, בסדר? דוגמאות לראשי ערים – אתה יודע מה, בלי שום קשר לפוליטיקה – ולא מוכנים לקחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק להישאר פוזיטיבי. תישאר בחיובי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רק בחיובי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תישאר בחיובי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אני יודע בדיוק מי משתף פעולה, ומי שמוכן לשתף פעולה, מי שניגש לקולות קוראים, אתה יודע מה? כשראש עיר מגיש קולות קוראים, הוא רוצה לעזור לעיר שלו, לתושבים שלו. לא ייתכן שהם ישבו בבית ויגידו: אתם לא עזרתם. אנחנו עוזרים לכולם. דרך אגב, הקולות הקוראים שלי, של ועדת הגז, הגיעו לנגב ולגליל. בקריית שמונה עשיתי יחד עם זאב אלקין מצ'ינג של 90 מיליון שקלים. נתתי את זה. ראש העיר - - - מה אתה רוצה, שאני אאכיל אותו עם כפית? אז אני נותן כדוגמה את רונן פלוט, ראש עיר שרוצה – והוא עושה. כשהוא בא אלינו, והוא מבקש משהו בשביל העיר שלו, אי-אפשר להגיד לו לא, כי בכל יום שני הוא יושב לנו פה על הצוואר, מבקש שנעשה את זה – ואנחנו עושים. הבטחתי לקצר – אנחנו נעשה את זה קצר כי אני בעד מעשים, פחות דיבורים. אני רוצה להודות לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, על העזרה בחוק הזה. אני יודע שאתם משקיעים הרבה; יושב-ראש הכנסת, הייעוץ המשפטי, חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים. חנוך, תודה רבה על שיתוף פעולה עם החוק. אני מאמין שרק כך אנחנו נעשה את זה. צריך שיתוף פעולה, זו השיטה, זו המשוואה. ראשי ערים שרוצים – תיכנסו למשרד שלי, הדלת פתוחה. אנחנו נעזור לכם בכל מה שצריך. תודה רבה. אני מבקש מכם לתמוך בחוק הזה, כי אנחנו לא נפקיר את הגליל, וזה מתחיל ביישובים כאלה. כשאני מדבר על מעל 40% לא יהודים – תבינו שלא מפסידים את הגליל. לכן החוק הזה הוא חוק ציוני חשוב מאוד למען מדינת ישראל. לכן אני קורא לכולכם בלי יוצא מן הכלל להצביע בעד החוק הזה. מי שלא יצביע בעד החוק הזה, לא תומך בגליל, ושלא יספר לי סיפורים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ואטורי. אני מזמין את הדוברים לדיון אישי. ראשון הדוברים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיכאלי, אנחנו לא מדברים חוץ ממאיר כהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לדבר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חברות וחברים נכבדים, ניסים ואטורי, החוק הזה הוא חוק מצוין. ביקשתי לדבר דקה, כי הייתי ראש עיר בנגב. הגעתי לכנסת הזאת כראש עיר. אני חייב לציין שכשהייתי מגיע כראש עיר, תמיד – אבל תמיד עזרו לעיר דימונה, ולא משנה מאיפה הייתי. כשבאתי לגפני הוא עזר, וכשבאתי לכל השרים, הם עזרו. זאת דוגמה מצוינת לכנסת שמתאחדת סביב ראשי הערים בלי שום חשבונות פוליטיים. אני רוצה להגיד מילה אחת על נוף הגליל. רונן, אני רוצה להגיד מילה על נוף הגליל. ביקרתי שם פעמיים, הייתי שר, וביקרתי הרבה בנוף הגליל. ובאמת ראוי לתת לך חיבוק גדול, כי כשאתה בא לעיר עם כל כך הרבה אתגרים, שעובדת יפה מאוד, ובראשה באמת ראש עיר מהמשובחים שיש, ואתה רואה את מערכות החינוך ומערכות הרווחה ואת הכול, והכול מתקתק כמו שעון, אז כיף גדול להתאחד סביב עיר כזאת, סביב ראש עיר כמוך. ואני קורא לכולם: יש אתגרים גדולים מאוד גם בקריית שמונה, גם בערים אחרות. כל ראש עירייה – אנחנו צריכים להיות ה-background שלהם. צריכים לעודד את כולם ולעזור לכולם, כי הם הזרוע הביצועית של מדינת ישראל. לא משנה מה נעשה בכנסת וכשרים, הזרוע הביצועית אלה רונן וחבריו. תודה רבה, אדוני, ואנחנו בוודאי כולנו נתמוך בחוק הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. ראשי הערים, אנחנו שמחים שאתם איתנו. גם אני כראש עירייה, זכיתי לקבל מממשלת ישראל וכנסת ישראל החלטת ממשלה על ירוחם, שסייעה לנו רבות. היישובים המעורבים עם האתגרים הייחודיים שלהם מחייבים השקעה ממוקדת, שונה ואחרת, ולכן אנחנו כולנו תומכים בהצעת החוק והמשמעויות שלה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, בקריאה ראשונה. נא לתפוס מקומות. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 21 חברי כנסת בעד. לפרוטוקול אנחנו מוסיפים אותך, חברת הכנסת יעל רון, בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1168).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין חברת הכנסת מלינובסקי להציג את החוק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שאתה מזמין אני כבר פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שמח שאת פה. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה לאחל לעם ישראל ששנת 2026 תהיה שנה יותר רגועה, שקטה, עם שלום ושלווה. מחליפים קידומת, מחליפים מזל (אומרת מילים ברוסית). פירוטכניקה במגרשי ספורט זה דבר מסוכן, זה פוגע בשלום הציבור. זה יכול גם כן, וכבר היו מקרים, שזה פגע באנשים פיזית. לכן באה הצעת החוק הזאת שמבקשת לקבוע עבירה פלילית חדשה, עד שלוש שנות מאסר, על הפורעים החוליגנים האלה, שהופכים את מגרשי הספורט לשדה קרב. אסור. לא יקרה. אני מודה לחבר הכנסת צביקה פוגל, שקידם את זה מהר מאוד בוועדה. היום אנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה, ואני מקווה מאוד שדי במהרה אנחנו נעביר את זה בשנייה ושלישית, ומשטרת ישראל תוכל לאכוף את זה. ואותם חוליגנים, אותם פורעי חוק, יקבלו את הדין. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. יש בקשות רשות דיבור לחוק הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שני דוברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הדוברים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבי מעוז וטלי גוטליב. זהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אבי מעוז, ראשון הדוברים, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כמובן תומך בחוק. אני מצטט: "רחובותיה של תל אביב רבתי, העיר העברית הראשונה, המו אמש מאדם שלבשו בגדי חג, כשפניהם מועדים לנשפים הפומביים והפרטיים לכבוד הסילבסטר, שהוכנו ברוב שקידה ופאר חיצוני - - - האולמים קושטו בזרעי פרחים, בצבעונין, בעציצים יקרים, שטיחים וכו'. הוזמנו תזמורות מובחרות. מאת המבקרים בנשפים דרשו במפגיע להופיע בתלבושות חג - - - אכן, ככל הגויים אנחנו". סוף ציטוט. הדברים הללו הם חלק מכתבה בעיתון הארץ לפני 92 שנה. עוד לא הייתה לנו מדינה. מאז, ברוך השם, יש לנו מדינה שהיא ביטוי לתחייתו הלאומית של עם ישראל. ואני רוצה לשאול: נניח שהנאצים היו מייסדים איזשהו חג, ולאחר זמן הוא היה מתפשט ברחבי העולם, האם היה יהודי שפוי שהיה מעז לחגוג את אותו חג, בטענה שלחג כבר אין משמעות נאצית, ולכן אין בעיה לחגוג אותו? הרי מה שעוללה לנו הנצרות במשך אלפיים שנה של גלויות חמור לא פחות ממה שעוללו לנו הנאצים – אין-ספור פוגרומים, מסעות צלב, עלילות דם, שחיטות של מאות-אלפים ואף יותר במיתות משונות, מעשי אונס ודה-הומניזציה של העם היהודי. יתר על כן, דבר ברור וגלוי הוא שהיכולת של הנאצים להשמיד את מיליוני היהודים באירופה במשך שנות מלחמת העולם, תוך כדי שיתופי פעולה של העמים השונים וללא מחאה משמעותית כנגדם, נבעה מההכשרה של דעת הקהל על ידי שטיפת מוח אנטישמית במשך קרוב לאלפיים שנה על ידי אבות הכנסייה. וכפי שכתב אברהם לבני, בן למשפחה נוצרית אדוקה שהתגייר לאחר השואה, בספרו "הסוד הישראלי", ואני מצטט: מכל העמים עלול היה ליפול רק העם היהודי קורבן לקנוניה כל כך זדונית, המסוגלת ללקט אחד אחד את היהודים מכל פינות אירופה, כששאר האנושות שותפה לפשע, אדישה, פסיבית, שותקת או חסרת אונים - - - אלפיים שנות תרבות נוצרית אפשרו שותפות או שתיקה זו מול הפשע. רצח העם שביצעה הברבריות הנאצית היה המשך ישיר של עמדתו המוסרית של העולם הנוצרי, שבמשך אלפיים שנה כבר רצח תיאולוגית ומוסרית את העם היהודי, בניסיון ליטול ממנו את זהותו העצמית - - - השואה היא ההוכחה דרך האבסורד ליעילותם הקיצונית של אותם השקרים, שעליהם נבנתה הציוויליזציה הנוצרית במשך אלפיים שנה. סוף ציטוט. ברוך השם, עם ישראל קם לתחייה. עם ישראל הולך וגדל עם פריון חיובי חריג, בניגוד לכל המדינות המתקדמות. עם ישראל חי. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, הפריון על הפנים. הכי נמוך. ראית? גם אצל היהודיות - - - הסתכלתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו אנשים שומרי חוק, נכון, אדוני היו"ר? שומרי חוק. יש חוק-יסוד – חוק-יסוד: מבקר המדינה. חוק-יסוד: מבקר המדינה קובע, שהמבקר רשאי לבדוק תקינות, טוהר מידות – כל מה שאתם רק רוצים. כך סמכותו בכל עניין שהוא רואה בו צורך לחקור ולבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת מעוז, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יותר מזה, חוץ מחוק-יסוד: מבקר המדינה, יש גם את חוק מבקר המדינה, שגם שם זה מובהר, שהוא יכול לבדוק כל מה שנכון בעיניו. לאחר תופת אוקטובר החליט מבקר המדינה, כפי סמכותו, לחקור את ליל התופת. הוגש בג"ץ, היה צו מניעה. לפני שנה בערך היה דיון בבג"ץ, והגיעו למתווה בדיקה: המבקר נכנס לעניין ובודק. ואגב, הוגשו שמה עתירות גם מטעם שירות הביטחון הכללי, גם מטעם הצבא. כך הוחלט. לפני איזה שבועיים-שלושה, אוסקר – המכונה אוסקר – הוא היה ראש מחוז דרום בשב"כ – הוא זומן למבקר. הוא הודיע שהוא לא מגיע למבקר המדינה. טוב. הוא חייב, אפשר לכפות עליו התייצבות. שולח מכתב על ידי עורך הדין שלו ואומר: אני לא חייב לבוא. אז אני מוסרת לו דרישת שלום חמה, למפקד מחוז דרום בשב"כ, אוסקר. אני אומרת לו: מה לעשות, אתה חייב להגיע. שלוש שנים אחרי שאתה כבר לא עובד בגוף מבוקר, אתה עדיין חייב להגיע, ואפשר לכפות עליך ציות. לא נשמתי אוויר, לא לקחתי אוויר, מיארה, שנה אחרי שיש מתווה מוסכם בבג"ץ והעתירה נדחית, מגישה בקשה לצו על תנאי. הרי אוסקר לא רוצה לבוא. לא רק אוסקר, יש עוד בכיר אחד שלא רוצה להתייצב בפני המבקר. היא מגישה בקשה לצו על תנאי בחלוף שנה מעת ההסכמה, מסרסת את כוחו של מבקר המדינה, הופכת את מוסד המבקר לפלסטר, לא יותר מזה. ויצחק עמית היום – תעשו פרצוף מופתע – מעדכן שמבקר המדינה לא יגיש דוחות ולא יוכל לזמן אליו אנשים נוספים. ופה אני אומרת לכם: לי זה היה ברור כשמש, זה רק עניין של זמן. הם לא רוצים שנדע מה היה בליל 6 באוקטובר. וכל מי שחפץ חיים במדינה הזו, וכל מי שחפץ ארץ וביטחון, מבין. אנחנו יכולים לבוא בטענות לאחריות אינהרנטית, לראש ממשלה, לממשלה ככזו – אנחנו לא יכולים לשכוח מי היה אחראי ואמון על איסוף מודיעין בעזה, ומי צריך לתת לנו דין וחשבון מה היה בליל 6 באוקטובר. אז נכון, אני יכולה לספר לכם מהעדויות שלי ואני אספוג אש ויגידו לי שזה רפש ושאני קונספירטיבית. רק אמרנו שבליל 6 באוקטובר, אמרתי לכם מתחילת ההתחלות, עשו כאן מרד על הראש של ראש הממשלה. באף אחד מהתחקירים לא שמענו, לא שמענו, למה לא העירו את ראש הממשלה ב-22:00, כשראו את הסימנים המעידים ואוסקר שלח פקוד שלו למעבר ארז, כשרונן בר התייעץ עם ראש המודיעין המצרי. לכן אני מסיימת ואומרת, אנחנו רואים לכם את זה. אנחנו רואים את זה. לי זה היה צפוי שיש כאן קשר בין מיארה, יצחק עמית וראשי מערכת השב"כ, שלא מוכנים לספר לנו מה היה בליל התופת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רק - - - די, מיקי. מיקי, די. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. חברי הכנסת נעבור להצבעה על חוק הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, בקריאה ראשונה. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, לדיון בוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 15 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי, לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, אנו יוצאים כעת להפסקה. הודעה על חידוש הישיבה תימסר על ידי מזכירות הכנסת. הפסקה, חברים, תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:02 ונתחדשה בשעה 21:20.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' מ/1919; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 349; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. אתה יכול להתחיל, תתחיל לדבר, אנחנו נדאג לזה – שר תורן. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אני אתחיל? תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אנחנו נמצאים ברגע שבו המציאות בשטח מכתיבה לנו את סדר העדיפויות. הצעת החוק המונחת לפניכם היום איננה עוד תיקון טכני, אלא כלי חיוני והכרחי לשמירה על ביטחון מדינת ישראל ועל יכולתנו להילחם בטרור ללא כבלים על ידינו. ראשית, עלינו להביט למציאות בעיניים. מאז פרוץ המלחמה כוחות הביטחון פועלים יומם וליל כדי לעצור אלפי מחבלים ופעילי טרור שביקשו לקום עלינו לכלותנו. ההצלחות צה"ל והשב"כ במעצרים הן הניצחון של כולנו, אבל הניצחון הזה מייצר אתגר לוגיסטי חסר תקדים – בתי הסוהר מלאים עד אפס מקום. והשאלה הנכונה, שכולנו צריכים לשאול את עצמנו, חבריי חברי הכנסת: מה האלטרנטיבה? האם מישהו כאן בבית הזה מציע שנפסיק לעצור מחבלי נוח'בה בגלל מצוקת מקום? האם מישהו מעלה על דעתו שנשחרר עצורים מסוכנים לרחובות רק כי אין לנו מספיק מטרים רבועים לתת להם בתא? התשובה היא: חד-משמעית לא. ביטחון אזרחי ישראל קודם לכל תנאי כליאה של מי שבאו לטבוח בנו. התיקון הזה הוא הפתרון האחראי שאנחנו יודעים להציע. הוא מאפשר לשר לביטחון לאומי ולשירות בתי הסוהר גמישות תפעולית במצבי חירום, באמצעות שחרור מינהלי של אסירים פליליים העומדים בתנאים הנדרשים. התיקון אומר בצורה ברורה: המדינה לא תשותק בגלל מגבלות טכניות. אנחנו נלין את האסירים גם בצפיפות, אם זה מה שנדרש, כדי להבטיח שכל מחבל, אדוני היושב-ראש, שצריך להיות מאחורי סורג ובריח אכן יהיה שם. חשוב להדגיש, התיקון הזה אינו מבטל את זכויות האדם. הוא פשוט מכיר בכך שזכותם של אזרחי ישראל לחיים ולביטחון היא הזכות העליונה. מדובר בהוראת שעה מבוקרת, תחת פיקוח פרלמנטרי, שנועדה לתת מענה לתקופת מלחמה בלבד, עד שיושלמו פרויקטי הבינוי המואצים של אגפי כליאה חדשים. אני שומע מכל עבר את המבקרים שמדברים על נסיגה מנורמות. אני רוצה לומר להם בצורה מאוד ברורה: הנורמה המוסרית הגבוהה ביותר שמובילה אותי היא להגן על הבית. כשיש אלפי מחבלים שרוצים להרוס את המדינה, התפקיד שלנו הוא לוודא שיש לנו מקום לכל אחד ואחד מהם, גם אם זה אומר שהם ילונו על מזרנים. אני קורא לכם, חבריי, לתמוך בחוק הזה, למען הביטחון, למען הצדק ולמען הידיעה ששום מחבל לא יסתובב חופשי רק כי לא הייתה לנו מיטה לתת לו. מעבר לשיקול הביטחוני הלאומי, עלינו לזכור את מי שנמצאים שם בקו המגע מדי יום ביומו – לוחמי ולוחמות הכליאה של שירות בתי הסוהר. מחסור במקומות כליאה אינו רק בעיה לוגיסטית, הוא סכנה בטיחותית עבור הסוהרים שלנו. כאשר המערכת פועלת ללא הסמכות שתיקון 70 לחוק הזה מעניק לה, נוצר פקק בבתי המעצר ובתחנות המשטרה, מקומות שלא ערוכים להחזקת אסירים ביטחוניים מסוכנים לטווח ארוך. התיקון הזה, חבריי חברי הכנסת, מאפשר לנו לרכז את האסירים המסוכנים ביותר במתקנים המיועדים לכך, תחת אבטחה מקסימלית ובתנאי שליטה הדוקים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם לא נאפשר את הגמישות הזו, אנחנו מפקירים את הסוהרים שלנו להתמודדות עם צפיפות שיוצרת תסיסה, אלימות וניסיונות פגיעה בצוותים. חובתנו המוסרית כבית מחוקקים היא לתת ללוחמי הכליאה את הכלים המשפטיים לנהל את מתקני הכליאה בצורה בטוחה. לוחם כליאה שצריך לנהל אגף עמוס חייב לדעת שהחוק עומד מאחוריו, ומאפשר לו מרחב תמרון תפעולי כדי שהוא יוכל לחזור הביתה בשלום בסוף המשמרת. הגנה על הריבונות בתוך בתי הסוהר היא הגנה ישירה על חיי הלוחמים שלנו. אני חייב לסיים גם את הנאום הזה בתודה רבה לצוות הייעוץ המשפטי בראשותו של עידו בן יצחק, שהוביל איתי את התהליך הזה, ולמנהלת הוועדה לאה גופר, יחד עם כל צוות הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו מספר הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. קבוצת יש עתיד – אין פה אף אחד מסיעת יש עתיד, לכן ההסתייגויות מוסרות. הוגשו גם בקשות רשות דיבור, של חברי הכנסת שלא נמצאים כאן במליאה. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–2 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' מ/1765; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ג, ישיבה 184; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק. דבר חופשי, עד שעליזה עוצרת אותך. << דובר >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> עד שעליזה עוצרת אותי, אין בעיה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025, שיזמה הממשלה. חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985, להלן – חוק הגמלאות, מסדיר, בין היתר, את תשלום קצבאות הפנסיה התקציבית לחייל הפורש משירות בצה"ל. במשך עשרות שנים קצבת הפורשים משירות קבע כללה רכיב המכונה "השלמת תקופות שירות". בפועל, רכיב זה אפשר לחשב את תקופת שירות הקבע ששירת חייל בהיותו מעל גיל 40 כתקופה הגדולה משהייתה בפועל. כך, לאורך שנים רבות שולם רכיב זה לגמלאי צה"ל על בסיס החלטות ממשלה ונהלים שונים שנקבעו בנושא על ידי הרמטכ"ל. בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2016 שעסק בנושא החל דיון משפטי וציבורי ער סביב התשלום של רכיב זה וסמכותו של הרמטכ"ל לשלמו באופן גורף על בסיס המסגרת הנורמטיבית הקיימת בחוק הגמלאות. בשיאו של דיון זה, התקבל, אדוני היושב-ראש, בחודש ספטמבר האחרון פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא זה. בפסק הדין קבע בית המשפט כי אין מקום להמשך הפרקטיקה של הקצאת כספים כאמור, כל עוד לא עוגנה מסגרת נורמטיבית חדשה ומתאימה שתקנה במפורש סמכות לרמטכ"ל להמשיך להגדיל את תקופת השירות ולשלם רכיב זה בקצבת הפורשים החל מיום 1 בינואר 2026. בתוך כך התיר בית המשפט את המשך התשלום למי שכבר פרשו עד 31 בדצמבר 2025. הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה לתת מענה לנושא זה ולאפשר מסגרת נורמטיבית חדשה וראויה להקצאת הכספים ולהמשך תשלום רכיב השלמת תקופות השירות. בעיקרה, הצעת החוק מבוססת על סיכום שהושג בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר בעניין תשלום הרכיב האמור. בנוסף, הצעת החוק היא פרי של 11 דיונים גלויים וחסויים שנערכו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדיונים אלה נדונו ההשלכות הכלכליות והאחרות של ההסדר הקיים ושל אימוץ ההסדר המוצע, כולל העלויות הנובעות מאישורה והחיסכון הנובע ממנה בהשוואה להסדר הקיים. עוד הוצגו בדיוני הוועדה נתונים על הקבוצות המרכזיות בתוך צה"ל שההסדר יחול עליהן, ההשפעה הממוצעת עליהן ועוד. בסופם המליצה הוועדה לערוך שינויים מסוימים בנוסח הצעת החוק הממשלתית. בשינויים אלה הוצע לתת עדיפות לפורשים שהם לוחמים, ובמקביל עודכנו המועדים הרלוונטיים לחלוף הזמן ממועד הנחתה לקריאה הראשונה במליאת הכנסת. אלה, אדוני היושב-ראש, ההסדרים העיקריים המוצעים בהצעת החוק שבפניכם. חלקה הראשון של הצעת החוק עוסק בתיקון סעיף 6 לחוק הגמלאות. בחלק זה מוצע כי יעוגן הסדר שעניינו התאמת עדכוני המדד העתידיים שגמלאי שירות הקבע הזכאים לרכיב השלמת תקופות השירות צפויים לקבל, וזאת בדרך של קביעת מנגנון שחיקה מואץ. לפי ההסדר המוצע, ככלל תבוצע הפחתה בשיעור של עד ל-0.5% בשנה ולא יותר מעליית המדד בפועל. זאת עד להפחתה מצטברת מרבית של 4.5% מעדכוני הגמלה. לאחר שלב זה של שחיקה של עדכוני הגמלה, התווסף באופן מדורג ולמשך שלוש שנים עדכון לגמלה של אותם הגמלאים לפי מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.5%. כך, בתום שלב זה יעמוד שיעור ההפחתה בסך הכול במצטבר של עד 3%. יודגש, אדוני היושב-ראש, כי ההוראות האלה לא יחולו על גמלאים שלא צורף לגמלתם רכיב השלמת תקופות שירות. חלקה השני של הצעת החוק – ואני יודע שאתה מצפה לה – עוסק בעיגון הסדרים נפרדים לחיילים זכאים בהתאם לגילם ולמעמדם כמשרתים או פורשים בעת כניסתה לתוקף של הצעת החוק, וזאת במסגרת סעיף 14ב המוצע. ההסדר הראשון חל לגבי חייל שביום התחילה של הצעת החוק טרם מלאו לו 40. על חייל זה יחול הסדר חדש שלפיו יצורפו לגמלתו עד 7%. ככל שאותו חייל עסק בעיסוק לחימה, יתווספו על כך עוד 4%, וככל ששירות הקבע של אותו חייל היה כלוחם אך הוא לא היה רציף, או אם הוא היה עתודאי, עוד 3%. הסדר זה נועד לתת עדיפות ללוחמים ולתגמל אותם מעבר לכלל הפורשים מצה"ל, לנוכח המאפיינים הייחודיים של מסלול שירות זה. ההסדר השני, חברי הכנסת, חל על חיילים שביום התחילה מלאו להם 40 וטרם פרשו מהשירות. מוצע לקבוע הוראה שתשמר את ההסדר הקודם שנקבע בכללי הצבא. לחיילים אלה יצורף שיעור לפי הנמוך מבין אלה: מחצית שיעור הזכאות לקצבה בעת תקופת שירותם בקבע, או 2% לכל חודש מהחודשים שבהם לא שירת בשירות קבע מגיל 18 ועד למועד יציאתו אל הקצבה, או שיעור שנקבע בהצעת החוק בהתאם למספר שנות השירות של אותו חייל, אדוני היושב-ראש, מעל גיל 40. ההסדר השלישי חל על גמלאי צה"ל, מי שכבר פרשו ומקבלים גמלה בהתאם לכללים הקיימים במשך שנים ארוכות. לגבי קבוצה זו מוצע לקבוע כי תישמר זכאותם לשיעור השלמת תקופות השירות, כפי שנקבע להם במועד הפרישה. כפי שציינתי, חברי הכנסת, ההסדר המוצע חל אך ורק על משרתי קבע בפנסיה תקציבית והצעת החוק אינה עוסקת במי שבפנסיה צוברת. אני חוזר, היא אינה עוסקת במי שבפנסיה צוברת. חשוב מאוד לציין את זה, ואני מקווה שרשמתם את זה לפניכם. עניין זה יוסדר בנפרד ונדון בו כאשר יובא בפנינו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות. אני אגיד את זה שוב: אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו מספר הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. מקבוצת יש עתיד אני לא רואה פה שום חבר כנסת במליאה, ולכן כל ההסתייגויות שלהם מוסרות בזאת. הוגשו הסתייגויות על ידי חברי הכנסת עמית הלוי, חנוך מלביצקי, אוהד טל, לימור סון הר מלך, אריאל קלנר ודן אילוז. לפי סיכום, עמית הלוי. חבר הכנסת עמית הלוי, אתה הולך לנאום שעה, אני מבין נכון? בוא, כנס, קדימה, תעלה. אמרתם שלא שמתם מים בגלל שאתם רוצים ללכת הביתה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> שמנו מים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, שמתם מים; עם חומר משתן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שאם זה היה תלוי בבכירי צה"ל, המים האלו היו מורעלים, אין לדעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, חס וחלילה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תגזים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני משתדל לא להגזים. קשה להגזים בחוק הזה, כי הוא כולו מוגזם. אדוני היושב בראש, אדוני השר סופר, ידידי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון – אני רוצה לומר: חבריי לכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, אבל אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, זה אירוע מדהים מה שקורה כאן. כלומר, העובדה שאנחנו דנים כאן בחוק שהוא חוק שאני חושב שמעולם לא היה חוק כזה, העברה כזאת של עשרות מיליארדים – מייד נדבר על זה – והכנסת ריקה. עכשיו, היו חברים באופוזיציה במהלך הדיונים על החוק הזה שנשאו נאומים חוצבי להבות – חוצבי להבות, צעקות – אלעזר שטרן, שרון ניר, אחרים, צרחות בוועדה, עוד שנייה נדבר על מה – אבל פה הם נעלמו, אף אחד לא נמצא. עכשיו, אני רוצה ללמד זכות עליהם דווקא. יכול להיות שזה מבושה. יכול להיות שבכל זאת המצפון יציק להם, ואני חושב שהמצפון צריך להציק לכל מי ששוקל להצביע בעד החוק הזה, ואני מתכוון בזמן שניתן לי להסביר לכם, אזרחי ישראל, במיוחד לחיילי צה"ל ובמיוחד למשרתי הקבע שבשבילם אני נלחם בשנתיים האחרונות ונלחם ביתר שאת גם בהקשר של ההתנגדות שלי לחוק הזה. אני רוצה להתחיל ולומר למי שלא נמצא כאן, אבל אולי שומע אותנו בבית, לחברי הכנסת וכמובן לכם, אזרחי ישראל, וכמו שאמרתי, לחיילי צה"ל: החוק הזה של הגדלות הרמטכ"ל לפנסיות התקציביות – בגלל החוק הזה, היום, הערב הזה, יירשם כיום שחור בתולדות הכנסת, ככתם נוראי בספר החוקים של מדינת ישראל. לפני שאפרט, אני רוצה לפשט לכם, הציבור בבית, ונדמה לי שגם לרבים מחברי הבית הזה, במה מדובר; כיוון שמאחורי כל המלל והמספרים הסבוכים והסעיפים שבחוק, מאחורי כל הקמפיינים השקריים של בעלי האינטרסים בשבועות האחרונים, החוק הזה הוא פשוט להחריד: בכירי הצבא לקחו לאורך שנים עשרות מיליארדים מקופת המדינה בצורה בלתי חוקית, חילקו אותם, כמו שאמרתי, לאורך שנים, לעצמם ולכלל הפורשים; הגדלות לפנסיות התקציביות. אני חוזר שוב: בכירי צה"ל לקחו עשרות מיליארדים לאורך שנים מהקופה הציבורית, הם הסתירו זאת מהציבור, ועשו זאת לאורך שנים בזמן שהיו ועדיין ישנם חוסרים אדירים בציוד, באימונים, בחטיבות, בכלי רכב משוריינים, בזמן שיש פומ"ות תקולות, בזמן שחסר ציוד אישי קריטי, ציוד מגן אישי ללוחמים. את החוסר הצבאי הזה כולנו מכירים, ראינו אותו בכל מבצע צבאי לאורך עשרות שנים. במלחמת לבנון השנייה, כפי שנכתב בהרחבה בדוח וינוגרד, בכל סבב. וכמובן, כפי שיודע כל חייל שהשתתף במלחמה בשנתיים האחרונות, ראה את הימ"חים, ראה מה חסר. מה קורה הערב? הערב כאן, ללא גרם של בושה ואחרי שגם בית המשפט העליון קבע שמדובר במעשה עברייני, הגיעו לכנסת בכירי צה"ל בחודשים האחרונים – בדרישה, אפילו לא בבקשה, אדוני היושב-ראש – בדרישה שהכנסת תלבין את עבריינות העבר, ולא פחות מזה, תקבע את המצב לעתיד. כלומר שאנחנו נהפוך את העבירה לחוק. זה מה שאמור להתרחש כאן אם אכן החוק הנורא הזה יעבור, להפוך את העבירה לחוק. כלומר, להמשיך להעביר עשרות מיליארדים לפנסיות של הלשעברים, במקום להעביר אותם ללוחמים. במקום לשפר את השכר שלכם, משרתי הקבע, כל אלו שצופים בנו עכשיו, קצינים צעירים שמוסרים את הנפש, שעות, לא שעות, בשנתיים האחרונות ובכלל, בני 21 עד 35. כמובן, גם מעל 35. אלו שמתלבטים אם להישאר בשירות הקבע בצה"ל. במקום להעביר לכם, לשכר – שראינו את התלושים שלכם בוועדת החוץ והביטחון – ראינו כמה הוא נמוך. תנאי השירות גרועים; כמו שאמרתי, ציוד מגן אישי לחיילים. במקום זה, הכנסת נדרשת עכשיו להפוך את העבירה לחוק ולקבע את העברת המיליארדים הללו להגדלות לפנסיות התקציביות של הפורשים. ואני שואל כל אחד בבית הזה – אני פונה, קודם כול, למצפון של כל אחד. לאלו שכאן, לאלו שיכלו להיות כאן ולהתנגד. אנחנו, אתם, הולכים להצביע על 48.6 מיליארד שקלים. 48.6 מיליארד שקלים. רגע, זה חלק אחד של החוק, זה מה שעל השולחן עכשיו. זה מה שיעבור אם החוק הזה יעבור בשנים הקרובות כהגדלות, אותן הגדלות לא חוקיות לפורשים. 48.6 מיליארד שקלים. לא מיליון, לא 100 מיליון, לא מיליארד, לא 10 מיליארד. אני לא בטוח, מזכיר הכנסת, שהייתה הצבעה כזאת. כלומר, גם כשאנחנו מצביעים על תקציב מדינה, נניח, של 700-600 מיליארד, אתה יודע, חברי הכנסת משפיעים על 10 מיליון, על 100 מיליון. יש העברות, כל מיני, בוועדת הכספים, כאלו ואחרות. יש לנו השפעה. אני לא חושב שהיה כדבר הזה, שהכנסת תצביע כהצבעה מיוחדת, כפעולת העברה אחת, על 48.6 מיליארד שקלים. ועוד מיליארדים, מכיוון שהחוק הזה יעלה מעכשיו – הרי, אתה יודע, מעלים ולא מורידים – יעלה כבין חצי מיליארד למיליארד בכל שנה, מעכשיו והלאה. למי להעביר את המיליארדים האלו? לבעלי פנסיות תקציביות שהפנסיה שלהם היא פי תשעה מהממוצע בשירות המדינה, פי תשעה. אתה יודע, האוצר עשה חשבון בוועדת החוץ והביטחון, פי 5.31. אבל אם אתה מחשב את העובדה שפנסיונר, פורש שירות קבע, פורש בשנות הארבעים או בתחילת שנות החמישים, לעומת אדם כמוך שיעבוד עד גיל 67 – פי תשעה. על זה באו הרמטכ"לים, גנבו – צריך לומר את האמת – לקחו מהקופה הציבורית שלא כדין, שלא כחוק, כפי שגם בית המשפט העליון קבע לאחרונה. ואומרים: לא, אתם תוסיפו לנו עוד 17% הגדלה. נשמע כדבר הזה? אין מצפון פה לאף אחד? במקום מה? במקום לתת מענה לחיילים בחזית? במקום שניתן למשרתי הקבע משכורות נורמליות שיתמרצו אותם להישאר בצה"ל? אני באמת שואל, ויודעים פה חבריי לכנסת. אני לא יודע, צריכה להיות לנו אחריות ציבורית, אחריות לתקציב, אחריות לביטחון המדינה, אחריות לחיילי צה"ל, ללוחמי צה"ל. זה החוק הזה, אזרחי ישראל. החוק הזה הוא לקחת העברת כספים מושחתת, להלבין אותה על העבר – כי במקרים אחרים היו צריכים להחזיר את הכספים האלו – להלבין גם את השחיתות הזאת לעתיד, 50 מיליארד כמעט, ולקבע אותה גם לגבי ההמשך, אלו שיפרשו מכאן והלאה. אני מבקש לפרט ולמנות כאן הערב ארבע סיבות, ביתר פירוט, מדוע החוק הזה כל כך רע וכל כך נוראי. ארבע סיבות. מוסרית – קודם כול, מוסרית; ביטחונית, כלכלית ומשטרית. קודם כול, מוסרית. כמו שאמרתי, הלבנת הון. אם החוק הזה יעבור עכשיו, אם הח"כים יצביעו פה בעד החוק ויהיה לו רוב, המשמעות היא הלבנת הון. כלומר, לקחו מעשה שהוא מעשה עברייני, העברת כספים עבריינית, ואומרים בואו תלבינו אותה. פעם מלבינים אותה דרך חלפנים ודרך כל מיני גורמים בשוק השחור, בשוק העברייני, ופה, באו לכנסת. באו לכנסת עצמה. אמרו: נלבין את זה בכנסת. איך מלבינים? אומרים: זה חוק. לא עוקפים את החוק, לא מעגלים איזו פינה – הופכים את העבירה לחוק. זה, קודם כול, מה שאנחנו מתבקשים לעשות כאן, אחד המעשים הבלתי-מוסריים שפרלמנט יכול לעשות. זה לא התחיל מהיום. כמו שאומר בית המשפט העליון, בצדק אומר, אפילו בית המשפט העליון, שנדרש לדבר הזה, משנת 2019, ואני מצטט: "סמכות זו שנטל הרמטכ"ל שמורה למחוקק בלבד". האופן שבו ניתנו הגדלות הרמטכ"ל מנוגד לדין. ביתר חומרה, אומרים שופטי העליון, ובצדק – ביתר חומרה כשמדובר על משיכה של כסף מהקופה הציבורית. לוקחים את הכסף מהקופה הציבורית. אני לא מדבר על החיילים, אני לא מדבר עליכם, פורשי הקבע – אתם יצאתם לפנסיה, אמרו לכם שזו הפנסיה שלכם. אף אחד מכם לא אשם בכלום, אף אחד מכם לא לקח שלא כדין. אני מדבר על בכירי הצבא, אלו שהיו בסוד העניין, הרמטכ"לים לדורותיהם, ראשי אכ"א. כולם, כל אלו. מעשה שלא כדין, לאורך שנים. לא רק שעשו את המעשה שלא כדין, כלומר לא רק שלקחו מהקופה הציבורית – הסתירו את זה גם מהציבור. את ידעת? לא. מישהו כאן ידע? לא. השר סופר ידע? לא. אף אחד לא ידע. למה לא ידעו? תשמע, אדוני היושב-ראש, דבר מדהים: לא ידעו שיוצאים מיליארדים מקופת המדינה. למה לא ידעו? כי לא יכלו לדעת. יש פה יועץ משפטי, אני רואה. לא יכלו לדעת. למה לא יכלו לדעת? יש חשב כללי במדינת ישראל, נכון? יש חשב כללי. מה סמכותו של חשב כללי בכל משרד? הוא כפוף מקצועית לחשב הכללי באוצר, היום זה יהלי. הוא יכול להיכנס לכל הוצאה – עבדתי בממשלה כמה שנים. הוא יכול להיכנס לכל הוצאה, לשאול אותך למה האוטובוס הזה עלה יותר? למה ככה? למה ככה? היה מקום אחד בממשלת ישראל, אקס טריטוריה – החשב הכללי ואנשיו לא יכלו להיכנס, לא יכלו להיכנס. מה זה המקום הזה? באופן הזוי, אבסורדי, קוראים למקום הזה מערכת "מופת" בצה"ל. מופת, דן, לא פחות, מופת. זה ראשי תיבות של מערכת התשלומים של צה"ל. למופת הזה לא יכול היה להיכנס החשב הכללי. ב-2016 הבנו למה, למה לא יכלו להיכנס. מכיוון שהגיע מבקר המדינה – איך ב-2016 נודע לנו? הגיע מבקר המדינה – בטעות מישהו נתן לו את הסיסמה, כנראה, או שהוא הגיע למידע הזה. גם על פי חוק, כידוע, כן? עד הבג"ץ היום. אבל על פי חוק, הוא יכול לחקור כל דבר ולבקר כל דבר – משנות החמישים, מהחוק המפורסם של חוק מבקר המדינה. אז הגיע מבקר המדינה, במקרה נכנס, ורואה מיליארדים. אתה יודע, לפעמים חשב, לפעמים מבקר, לפעמים כמו שאומרים אורח לרגע רואה כל פגע, אבל פגע קטן. פה לקחו מיליון, פה עיגלו פינה. מיליארדים – לא בשנה שעברה, לא לפני שנתיים, אלא לאורך שנים. ב-2024, לפי מה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח לי כמענה לשאילתה, 1.7 מיליארד. 1.7 מיליארד, עשרות מיליארדים לאורך שנים. וכמו שאמרתי, מכאן קדימה, כמעט 50 מיליארד. ראה את זה מבקר המדינה, "וַתֵּהֹם כל העיר", אגף תקציבים – בשמיים, ייעוץ משפטי. לא מבינים מה קרה פה, איך נלקחו מיליארדים כל השנים. קיבלו שורה תחתונה: זה הכסף של צה"ל, זה המשכורות, זה הפנסיות. שגר ושכח. אל תשאלו אותנו מה, למה, כמה. ככה מתנהל תקציב ציבורי במדינה? ומישהו לקח על זה אחריות? יש פה נציגים של הייעוץ המשפטי לכנסת. טוב, זה לא האחריות שלכם. אבל יש ייעוץ משפטי לממשלה, נכון, חבר הכנסת ואטורי? אנחנו מכירים אותם, הם באים לפה הרבה. הם על כל חצי חמגשית של שרה נתניהו עשו מהומת עולם. על כל סיגר יש לנו תיק שמתנהל. תיקי נתניהו, שאנחנו עוקבים אחרים, תיקי ראש הממשלה, שאנחנו כל יום, כולל היום, רואים איך עדי תביעה הופכים לעדי הגנה, אבל כל התיק כולו, כן? שם בצד כבר את הבדיחה הנוראית הזאת של סיקור אוהד. אבל הסיגרים – נו, כמה עולה סיגר, ואטורי? חבר הכנסת ואטורי, כמה עולה סיגר טוב? כמה דולרים עולה סיגר טוב? כמה שקלים עולה סיגר טוב? מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי מושג. 100 דולר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? 100 דולר, 300 שקל, 400 שקל, 500 שקל. כמה סיגרים נכנסים ב-48.6 מיליארד שקל? כמה סיגרים נכנסים בזה? אתה יודע, עשו לראש הממשלה, עמדו בכירי צה"ל – אגב, אותם לשעברים, אם אתה זוכר, זה היה קמפיין גדול, קמפיין מתוקשר – עשו קמפיין על הצוללות. אתה זוכר את זה? הם עשו את ראש הממשלה נתניהו בטלוויזיה בערוצים השונים, יורד בצוללת, עולה בצוללת, יורד בצוללת, עולה בצוללת. כמה עולה צוללת? שניים, שלושה, ארבעה מיליארד שקל? כמה עולה צוללת? 24 צוללות יכולתם לקנות ב-48 מיליארד. ההן ועוד 24 קדימה, ב-48. על סיגר פרקליטות המדינה מטרללת פה מדינה שלמה. מגישה כתב אישום על ראש ממשלה, עם כל הפשעים שבזה – כולל מה שהתגלה היום במשפט נתניהו, כולל כל האזנות הסתר הלא-חוקיות – על סיגר. לקחו פה מיליארדים. מישהו לוקח אחריות אישית? אני שואל את נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה בוועדה. מישהו בדק? מישהו תשאל אותם? לא חיפש עדי מדינה – תשאל אותם, אמר: מי נתן לכם את הסמכות? מישהו עשה את זה היום, נניח, אחרי שבית המשפט העליון, קודש הקודשים שלהם, אמר שהרמטכ"ל לקח שלא כדין, שהוא נכנס לנעלי המחוקק, שהוא עשה כבתוך שלו כאן, בבית הזה, כלומר בבית של הציבור? יש מישהו שלוקח מהקופה הציבורית – אתה יודע, הרי בדין מחזירים שבע שנים אחורה. הם היו צריכים להחזיר, כולם, ללא יוצא מן הכלל. ושוב, אני לא בא בטענות על החיילים. הם הסתמכו – אני בפשרה שלי הצעתי פשרה הגונה, לפי דעתי, מדורגת, כך שחיילים שפורשים עכשיו לא יינזקו בצורה משמעותית מהחזרת ההגדלה הזו, אבל בדרך כלל – סיפר לי פה חבר הכנסת אלי דלל, שהיה מנכ"ל עיריית נתניה – כל מי שקיבל בטעות תשלומים מהמדינה החזיר עד השקל האחרון. עד השקל האחרון, עד האגורה האחרונה, שבע שנים אחורה. ואני שואל את נציגי היועצת המשפטית לממשלה: לא עכשיו, ב-2016 גיליתם שזה לא חוקי. מבקר המדינה גילה את השוד הזה ב-2016. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-2019 הוגש בג"ץ על ידי עורכת הדין נילי אבן חן – נזכיר אותה יותר מאוחר. הוגש בג"ץ ב-2019. מאז, מ-2016 – שאתם יודעים שזה לא חוקי; מ-2019 – שהוגש בג"ץ והמדינה משיבה – אין על זה מחלוקת, כפי שאומרים שופטי העליון – שזה מעשה לא חוקי; איך אתם ממשיכים לתת את הכסף? אתם יודעים שזה לא חוקי. איך ממשיך הכסף לעבור? פרקטית, איך הממונה על השכר, איך החשב, איך מישהו מרשה לשלוח את היד שלו לקופה הציבורית ולהעביר את הכסף, כשהוא יודע שזה כסף לא חוקי? עד 2016 לא ידעתם. אני לא מדבר על בכירי צה"ל, שידעו ולקחו, אני מדבר על כל המערכות האחרות במדינה. וזה אותם אנשים, חבר הכנסת ואטורי, שמגיעים אלינו השכם והערב, ואומרים שלטון החוק וטוהר המידות, ומטרללים מדינה שלמה, כמו שאמרתי, על חצי סיגר ורבע חמגשית. אבל פה, מיליארדים, מתחת לרדאר – גיליתם את זה – ממשיכים לצאת. ואני שואל אותו בוועדה: תגיד לי, שי, נציג היועצת המשפטית, נציג משרד המשפטים, הוא מאיים עליך? זה בגלל שיש לו מדים? בגלל שיש לו נשק? למה ממשיכים לעבור כספים לא חוקיים? זה קודם כול. הסיבה המרכזית, הראשונה, שאסור שהחוק הזה יעבור. ואם הוא יעבור הוא יהיה כתם על תולדות הכנסת. זה קודם כול הכתם המוסרי: לקחת כסף מהקופה הציבורית על חשבון החיילים, על חשבון משרתי הקבע. אני אמרתי בוועדה, אמרתי לתת-אלוף ודמני, רמ"ט אכ"א, שייצג את המעשה הנואל הזה בוועדה, לא שהוא – הוא עשה מה שפקדו עליו לעשות, הרמטכ"ל כמובן. אמרתי לו, ניחא, הייתם שודדים את הכסף ומחלקים רק לעניים. נזכרתי שהיה, אתה יודע, רובין הוד. אהבו אותו. אז ניחא, היית רובין הוד, הרמטכ"ל. אנחנו רובין-הודים, אנחנו לוקחים את הכסף, אבל מחלקים למי שאין להם, מחלקים למסכנים – הייתה איזו סימפתיה, אתה יודע, כמו שהייתה לרובין הוד. אבל לקחו את הכסף ממי שצריך את הכסף, מהלוחמים שאין להם כסף, ממשרתי הקבע שאין להם כסף, מהאנשים שחסר להם ציוד, מהיחידות, מביטחון ישראל, מעוטף עזה. אני, לצערי, מכיר היום את הפקודות הכי רגישות. כמה חסר בכל החזיתות? מה לא היה ב-7 באוקטובר? למה לא היה? למה היום אין? דברים בסיסיים חסרים. ואנחנו שואלים בוועדה. עמדתי בראש ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, שאלתי: למה אין את זה? כסף; למה חיילים שיצאו ב-7 באוקטובר, היה להם שכפ"ץ מ-1984? אומרים ראשי אט"ל: כסף, אין כסף; למה חסר לנו מודיעין פה, שם? כסף. אבל כסף – וזה לא עשרות מיליארדים, לא עשרות מיליארדים. אבל לקחת את המיליארדים האלו על חשבון כל הצרכים הכי חשובים של מדינת – וזה אנשי צה"ל, הם אמורים להכיר. בכירי צה"ל, הרמטכ"ל. הרמטכ"ל אמור להכיר את כל הסכנות האלו מקרוב, יד ראשונה. זה קודם כול. זה קודם כול. קודם כול השחיתות המוסרית. והיום ראיתי, עמד פה ראש האופוזיציה יאיר לפיד, לא יודע אם שמתם לב, עלה לכאן וגיבה את בג"ץ, שהקפיא באופן שערורייתי כספים קואליציוניים שעברו כחוק, כדין, כפי שהם עוברים כאן – יודע מזכיר הכנסת – שנים רבות, כולל בממשלה של יאיר לפיד, כידוע. והוא לא רק גיבה את פסק הדין הזה, גם הגדיל לטעון שבג"ץ נסמך על עשרת הדיברות, לא פחות. אתה יודע, אני ישבתי פה, הקשבתי, האזנתי בקשב. הוא אמר: הבג"ץ הזה זה לא תגנוב. לא תגנוב – אני מצטט, יאיר לפיד. לא לקחת כסף של אחרים. מצווה הבאה בעבירה, הוא צעק כאן, כסף שאנשים עבדו בשבילו. זה לא אנשים שיושבים ליד הצלחת ויכולים לגנוב אותו. את זה אומר יאיר לפיד על כסף שעובר במדינה דמוקרטית כחוק. תפקיד חברי הכנסת, בין השאר, זה להיות אחראים על חלוקת התקציב – זה בשבילו לא תגנוב. ואיפה אתה כאן, יאיר לפיד? כיסא ריק. הרי גם אם נחבר את כל הרשימה, חבר הכנסת ואטורי, את כל הרשימה של כל הדברים שמנה פה יאיר לפיד, כל הדברים שמנה, כל ההעברות הקואליציוניות שמנה פה יאיר לפיד, הרי לא נגיע לאחוז קטן מהעשרות הרבות של המיליארדים שאנחנו מדברים עליהם – לא ל-48 מיליארד שבחוק הזה, אם חס ושלום הוא יעבור הלילה; ולא לעשרות המיליארדים שאנחנו נדרשים להלבין – זה הסעיף האחרון בחוק; וכמובן לא למיליארדים שיזרמו גם מעכשיו והלאה. איפה ה"לא תגנוב" שלך, יאיר לפיד? איפה האחריות המוסרית שלך – אתה מדבר על לא תגנוב. זה קודם כול, וזו הסיבה הראשונה, ואני אומר שוב, היא העיקרית. יש פה סיטואציה בלתי נתפסת, שעבריינות מגיעה לכנסת ואומרת לה: תלביני בחוק. אגב, אני ציפיתי, לכל הפחות, כשבאים אנשים שלקחו כסף מהקופה הציבורית, שניסו להטעות את ועדת החוץ והביטחון – לומר, לא, זה חוקי בעצם, וזה היה חוקי, ושאר כל מיני הטעיות מהסוג הזה, אבל לקחו כסף שנים – עכשיו באים לכנסת, ושוב אני אומר, לא החיילים לקחו את הכסף – הבכירים. באים הבכירים. קודם כול, דרך ארץ – תבואו לכנסת, תאמרו: תשמעו, סליחה, לקחנו לא כחוק, המשכנו לקחת גם כשהתגלה, הסתרנו את זה כל השנים, אבל תשמעו, בכל זאת צריך לעשות את זה, כי פורשי צה"ל – חסר להם. ומתחילים לדבר, אולי היו מגיעים לאיזו פשרה. אבל – דרך ארץ. מה זה? מה זה, לבוא לכנסת, לומר: אתם תלבינו לי את העניין? זו המשמעות הראשונה של החוק הזה, המשמעות המוסרית. השנייה – זה הביטחונית. הזכרתי כאן, אנחנו חברי ועדת החוץ והביטחון. מזכיר הכנסת, אני הייתי יושב-ראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. אני חושב שאני מכיר לא רע את בניין הכוח של צה"ל, לא רק של צה"ל. מה לא חסר לצה"ל היום? הזכרתי קודם. אתה יודע, הגיעו אלינו לוועדה, ההורים – זה היה קורע הלב. זה היה באותו יום, או יום לפני הדיון על הגדלות הרמטכ"ל של הפנסיות התקציביות, החוק הנורא הזה. הגיעו אלינו לוועדה ההורים של חיילי הפלוגה בגדוד 605 בהנדסה קרבית, אותה פלוגה שהילדים שלהם נשרפו חיים בפומ"ה ההיא, שבעה חיילים. מה היה שם? מה לא היה שם, בפומ"ה, מה לא היה? מה לא היה להם? ציוד בסיסי, מאווררים – נאלצו לפתוח, זה הסתיים ברצח הנורא הזה. מאווררים, מצלמות – אתה יודע, מעבר לפומ"ה, הם הבינו שיש משהו, ופשוט התקשרו – חייל-חייל, בפלוגה. אתה שומע, השר סופר? הם פשוט התקשרו לחיילים שלהם, גדוד 605, אחרי הטבח הרצחני בשבעת החיילים האלה – ראינו כולנו את הסרטון הזה, את אותו נאצי שרץ וזורק את המטען לתוך הפומ"ה. הם התקשרו לחיילים אחד אחד, והביאו לוועדת חוץ וביטחון חוברת עם כל מה שחסר לחיילים. אי-אפשר היה לקרוא את זה. אין קסדות, אין שכפ"צים, אין ציוד בסיסי, אין כוונות כמו שצריך לרובים, אין קסדות כמו שצריך ללוחמים בחזית, וזה אחרי שהבטיחו לנו והבטיחו לנו. אני, שהייתי קצת מעורב בזה, הבאתי – לא הבאתי את זה איתי לכאן – קלסר עב כרס של כל האנשים הטובים – ואולי צריך להזכיר אותם, חיה ושמואל ואחרים – שהביאו מיליונים. מה זה מיליונים? עשרות מיליונים, אם לא יותר, לצבא ההגנה לישראל. אני מקריא את היחידות אל מול ראשי אט"ל בוועדה: אלפי קסדות, אלפי שכפ"צים, הכול, כל הציוד היה שם, כל הציוד שלא היה לצה"ל – עד היום, אגב, לא תאמר שהשלימו, שהייתה איזו תקלה. זה תרומות לחיילים. למה צריך תרומות? אין כסף? איפה הכסף? זה ביטחונית. אם אנחנו, חבר הכנסת ואטורי, ניקח את הכסף הזה ונעביר אותו הלילה במקום לציוד ללוחמים, במקום להון האנושי – אני חייב לומר וגם להקריא את העצומה של עשרות קצינים, למעשה אלה מאות קצינים, אבל עשרות קצינים חתמו ושלחו לכל חברי ועדת החוץ והביטחון: אל תיתנו את הכסף להגדלות הרמטכ"ל של פנסיות התקציביות. קחו את הכסף הזה, קחו את התקציב הזה, תעבירו אותו להון האנושי בצה"ל בדרך הנכונה. יש מאות קצינים, אלפי קצינים בקבע, שמתלבטים, מתלבטים, למרות שיש להם הרבה ציונות והרבה רצון להגן על המדינה, והם משרתים בנאמנות והשוק החופשי מציע להם הצעות אחרות – תתמרצו אותם. עכשיו, אתה בא לבן אדם בן 25, אתה בא לצעיר, היום, בן 30, שלא לומר בן 22, 23, ואתה אומר לו: תשמע, תישאר בצה"ל; בגיל 42, 45, אני אוסיף לך 5%, 10% לפנסיה. הוא צוחק, דן, הוא צוחק. יש לו משכורות, כמו שראה ראש הממשלה וראינו בוועדה, של 8,000–9,000 שקל – אני לא מכיר מה המשכורות בכנסת, אבל אני בטוח שהן יותר גבוהות – 8,000–9,000 שקל, ובחוץ מציעים לו 20,000 ו-30,000 שקל. הוא לא חושב בכלל על גיל 42, שהוא יישאר בצבא עוד 20 שנה, כדי שבעוד 20 שנה, או 15 שנים, או 10 שנים, אפילו, הוא יקבל עוד 4%, 5%, 6%. זה בכלל לא בשיקול שלו. אגב, אם הוא היה חושב על גיל 40 החשבון היה פשוט: הוא, בגיל 42, כשהוא יוצא לפנסיה, הוא עובד – נדבר על זה עוד, אבל הוא עובד. הם יוצאים לעבודה כולם, רובם ככולם עובדים, כמו שאמרה הכלכלנית הראשית לאוצר וגם קודמה בתפקיד. רובם ככולם עובדים, יש לנו פה דוגמאות בכנסת. יש פה אנשים שהם בכירי צה"ל לשעבר, אלופי צה"ל לשעבר, עובדים. עובדים, מקבלים משכורת מקבילה, וחוסכים בזמן הזה לפנסיה נוספת, כמובן, עוד חיסכון פנסיוני. אז אומר לעצמו הצעיר בצה"ל: אני, בגיל 42, 43 אני לא אצטרך – אני צריך עכשיו. בגיל 20 עד 40 אני בונה משפחה, יש לי יותר הוצאות לילדים, אני רוצה לקנות דירה, שם הוא צריך את הכסף, תנו את הכסף. אמרתי לשר הביטחון, לראש הממשלה, לחבריי לקואליציה, לאופוזיציה: קחו את המיליארדים – איזה נזק ביטחוני זה, אנחנו ממשיכים לתמרץ במקומות הלא-נכונים, בניגוד לכל כללי התמריצים והשוק החופשי. אגב, מה קורה בעקבות זה? קורה שהבחור הצעיר בצה"ל שמקבל משכורת נמוכה, לא נשאר; הוא עוזב, וחלקם חוזרים לעבוד בצה"ל דרך חברה חיצונית. כמה מציעים להם אז, דן? 50,000 שקל. היה קצין שהגיע לוועדה, ואמר: אני יצאתי מצה"ל, המשכורת הייתה 9,000, 10,000 שקל, וחזרתי, אבל דרך חברה חיצונית, ועכשיו אני מקבל 50,000. כלומר, צה"ל משלם את זה, אבל משלם עקום. את האנשים הטובים הוא לא משאיר בצה"ל, את אלו שהוא צריך לתמרץ – הצעירים, האיכותיים, הטובים – הוא לא משאיר בצה"ל, כיוון שהוא שם את התמריץ רק למי שמוכן להישאר עד שנות ה-40 או עד שנות ה-50. זה נזק ביטחוני. פשוט בחוק הזה, מעבר למשמעות המוסרית, אנחנו חוטאים לביטחון ישראל. לא מעבירים את הכסף לציוד, לצורכי הביטחון הכי קריטיים, הכי קריטיים. שאלתי קודם, בהקשר המוסרי, כמה סיגרים נכנסים ב-48 מיליארד; כמה טילי חץ נכנסים? מה, לא היינו פה בעם כלביא? מה, לא ראינו מה זה טיל איראני אחד, 22 בתים בבת ים? לא ראינו פה את המתים? לא ראינו פה את הפצועים? אני לא מבין את הדבר הזה. אין מצפון לאנשים? החוק הזה בעצם הוא 100 מיליארד, הוא גם המיליארדים שהיו, הוא גם 50 מיליארד לעתיד והוא גם כמעט מיליארד כל שנה. אני יודע מה יש ומה אין בביטחון ישראל. אין מצפון לאנשים האלה? אתה יודע, היה מצפון לאדם אחד בדיונים – אחד: אביגדור קהלני. הוא בא כיושב-ראש ארגון גמלאי צה"ל. הוא הגיע לוועדה, הגיע לדיונים, ולאורך כל הדיונים הוא אמר: תראה, בכל זאת, אנחנו פנסיונרים, אל תשליכני לעת זקנה, יש לנו תקציב, פנסיה מסוימת. תוך כדי הדיונים, כשהוא הבין את המשמעות של זה – הוא עצמו לא מקבל כמעט כלום מההגדלה הזאת, אבל תוך כדי שהוא הבין את המשמעות, הוא יצא החוצה בסוף אחד הדיונים, ובמקרה צילם את זה חזקי ברוך מערוץ 7, את הרגע הזה, ואמר לי: עמית, עזוב, אם אתה לוקח את זה לחיילים, ללוחמים, אני מוותר על זה. אני מוותר על התוספת הזאת. זה אדם עם מצפון, אביגדור קהלני. גם גיבור ישראל, אבל גם המצפון לא נשחק. זו המשמעות הביטחונית. חוץ מהמשמעות המוסרית – לקחת כסף שצריך להיות על חשבון ישראל – נזק אמיתי לביטחון ישראל. הממשלה העבירה לא מזמן את תקציב הביטחון. היה ויכוח בין האוצר לביטחון, על כמה? על 30 מיליארד שקל. 30, משהו כזה, בין 140 ומשהו ל-114, כמדומני. מאיפה יבוא הכסף הזה? אתה יודע, אחד הרגעים ההזויים בוועדה, עוד בתקופת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הוועדה, היה שתת-אלוף ודמני אמר: אתם יודעים מה, פשרה – זה היה כל כך עצוב – אתם יודעים מה, פשרה, אנחנו נעביר את זה ככה, את המיליארדים, לפנסיות התקציביות, להגדלות, אבל צה"ל יתייעל ב-2 מיליארד שקל לשנה. בהתחלה לקח לי זמן לקלוט את האירוע בכלל. צה"ל יתייעל ב-2 מיליארד שקל לשנה. אחרי זה אמרתי לו: אתה מבין מה אתה אומר? כאילו, אתה אומר ככה, אנחנו נמשיך לקחת כסף לחבר'ה, ללשעברים, להגדלות הרמטכ"ל, לפנסיות, שהן גם ככה גבוהות פי תשעה וכל המעשה הלא-מוסרי הזה, ואיך אני ארצה אתכם, חברי הכנסת? אני אתייעל ב-2 מיליארד. מה זאת אומרת? אני אקח מהלוחמים עוד 2 מיליארד. אני אקח מתקציב הביטחון עוד 2 מיליארד. איזו מין טענה זאת בכלל? איזו מין מחשבה זאת בכלל? זה הנזק לביטחון ישראל, זה העלות של חץ. התקפה באיראן – כמה עלה עם כלביא? חבר הכנסת ואטורי, אנחנו יושבים בוועדות האלו. כל עם כלביא. עכשיו ראש הממשלה היה אצל הנשיא טראמפ בגלל ההתעצמות המחודשת של איראן, כמו שפורסם בתקשורת; בגלל ההתעצמות, בגלל חידוש מאגר הטילים הבליסטיים. כמה התקפות רק נגד הטילים הבליסטיים? אני שם בצד חיצים, שם בצד גרעין – רק נגד הטילים הבליסטיים. תחשבו על זה. לא אפרט פה את הסכומים, אולי זה דברים חסויים. הרבה, הרבה, התקפות יכולנו להכניס. אני לא מדבר על כל המיליארדים – רק על 48 מיליארד מכאן והלאה. זה ביטחונית. החוק הזה הוא חרפה מוסרית, הוא חרפה ביטחונית והוא גם איום מבחינה כלכלית. הרי מה אנחנו עושים כאן? אנחנו, כמו שאמרתי, במקום להשקיע – כשאתה נותן תמריצים לצעירים, לקצינים הצעירים, למשרתי הקבע, זאת השקעה כי הם מייצרים. הם מייצרים, הם נותנים תוצר. תוצר ביטחוני לחברה, מאפשרים לשמור על אזרחי ישראל, מאפשרים הכול, לחיים להתפתח. מפתחים דברים בתוך צה"ל. אחרי זה הדברים שמפתחים בתוך צה"ל משמשים גם, כידוע, לתעשייה הביטחונית בכלל, בחלק מהמקרים. התעשייה הביטחונית גדלה במיליארדים בשנים האחרונות, בשנה האחרונה לבדה. אז הם מייצרים. אז במקום לתת כספי השקעה, נקרא לזה, אנחנו נותנים מה שמכונה בכלכלה כספי העברה. זו העברה. אתה נותן עוד הטבה סוציאלית לפנסיונרים לשעבר, במקום להשקיע את הכסף בתמריצים נכונים, להשקיע אותם במה שיטפח את המשק, יטפח את הכלכלה, יטפח את הביטחון. אגב, הנטל מהחוק הזה על משלמי המיסים יהיה אלפי שקלים לכל משפחה; אלפי שקלים למשלמי המיסים, הפגיעה. עכשיו העברנו בוועדת הכספים העברה כזאת, העברה אחרת. בסוף השמיכה היא קצרה, אין פה חוכמות. זה כמו, אני אומר את זה פה לכל אזרח – בסוף יש לך משק בית, יש לך הכנסות, הוצאות, יש לך מקורות ושימושים כמו שקוראים לזה באוצר. זה מה שיש, לא ממציאים. וגם כשממציאים, כמו שקרה במלחמה הזאת, כלומר מגדילים את הגירעון, מגדילים את היחס של החוב והתוצר, אם אנחנו לא נשלם – הילדים ישלמו. אם לא הילדים – הנכדים; זה לא נעלם, זה לא מתאייד. זו הפגיעה הכלכלית; החשיבה הכלכלית הדפוקה, תסלחו לי על הביטוי, הנטל על כל משפחה. הפגיעה בשירותים, חוץ מהביטחון – הפגיעה בשירותי הרווחה, בשירותי הבריאות ובשירותי החינוך, כי יצטרכו להוציא את הכסף מאיפשהו, וצורכי הביטחון, שהם אדירים. אתה יודע, מישהו אמר לי שחזרו, אחרי שהיה ויכוח בממשלה, כמו שיש בכל תקציב, ובא משרד הביטחון עם תקציב של 140 מיליארד. והוא אומר בממשלה, לראש הממשלה ולשר האוצר, זה הכרחי. זו מלחמה שכל מי שמכיר אותה וכל מי שהיה שותף בהעברה תקציבית בכל שנה מכיר. אבל הוא אומר: זה מאסט, 140 מיליארד – מאסט. שאלתי מישהו מבכירי צה"ל – אתה יודע, חזרת למשרד, איך קיצצת את 30 המיליארד? כאילו, מ-140 פתאום 114? פעם יצא לך, ניסים? אתה אומר: יש לי משכורת, אני מוריד 100 שקלים, נפרד מ-1,000 שקלים, נפרד מ-2,000 שקלים, מגלגל לחודש הבא. זה קורה לנו לפעמים. באים בכירי צה"ל הביתה, למשרד הביטחון בחזרה, אחרי המאבק עם האוצר, שהם נאלצו מ-140 מיליארד, שהם אמרו שזה מאסט לביטחון ישראל. ואני אומר לך, זה מאסט לביטחון ישראל אם אנחנו לא רוצים לחזור לווינוגרד. ואנחנו שם, בלי צבא יבשה כמו שצריך, בלי כלים כמו שצריך, בלי ציוד, כמו שאמרתי, כמו שצריך. ולא נאבקנו עם אויב שיש לו טנקים ומטוסים וסייבר – נאבקנו עם חמאס, שאין לו, והתוצאות, כידוע, לא מזהירות עד כה. אז הם חוזרים. אני שואל אותו, איך אתה מקצץ 30 מיליארד? אז הוא אומר: קודם כול, אנחנו מורידים את ההתעצמות הצבאית. קודם כול, מוחקים את ההתעצמות הצבאית. הרי מקסימום יהיה אתגר ביטחוני, נבוא לאוצר ונאמר: אין כסף לחיצים, אין כסף. הם יוסיפו, מה הם יעשו? ככה מתנהלים במשרד הביטחון? ככה מתנהלים? זו התנהלות מופקרת. לא רק מוסרית, לא רק ביטחונית, אלא גם כלכלית. הדבר האחרון – הנימוק האחרון למדוע החוק הזה הוא כל כך איום הוא הנימוק המשטרי. אני חושב שאולי זה הדבר הכי חמור בחוק הזה. היה לא מזמן, גם בתקופה המכונה הרפורמה המשפטית וגם במהלך השנה האחרונה – עמד ראש הממשלה ואמר, ובצדק אמר, אמר את זה ברהיטות ובצדק: אנחנו מדינה שיש לה צבא, לא צבא שיש לו מדינה. לא חונטת גנרלים שמנהלת את החברה והמדינה. אנחנו מדינה. ומי שמייצג את המשפט הזה זה הבית הזה, אלו שנבחרים עם הפתק הקטן הזה, אתם יודעים. אני יודע שיש כאלו שבזים לזה ואומרים זה דמוקרטיה פורמלית, לא משהו מהותי. מדינה שיש לה צבא. אם יש משהו חמור בחוק הזה זה הנורמה שתשתרש כאן, שקורית כבר שנתיים – לפחות בשנתיים-שלוש שאני נמצא בוועדת החוץ והביטחון, אבל היא קורית הרבה שנים. הנורמה הזאת של יחס מבזה, יחס של בוז, לכם, הציבור. היחס הוא אלינו כנציגי ציבור, אבל זה יחס שמופנה אליכם מבכירי צה"ל. מידור של הדרג המדיני, הטעיה, חצאי אמיתות. זה קורה בוועדת החוץ והביטחון כמעט בכל שבוע. אנחנו שולחים מכתבים לרמטכ"ל לאורך חודשים. כבר הפסקתי בשלב מסוים, אין מענה. לא בדברים קטנים, אדוני היושב-ראש – בדברים חשובים, פיקוח נפש. הזכרתי בוועדה. נוסעים בסוריה, בבית ג'ן. לא יודעים מה זה בית ג'ן? הרמטכ"ל לא יודע מה זה בית ג'ן? מה זה אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה? מה קורה בסוריה? שולחים חיילים עם ג'יפים פתוחים. ואני אומר לו לפני האירוע האחרון עם הרבה פצועים שהיה לנו בסוריה: זה לא יעלה על הדעת, תשנה את דפוסי ההתנהלות המבצעית בסוריה. הוא עונה? לא. הוא מתייחס? לא. אלף ואחת בקשות לתחקירים; למנהל הוועדה אסף פרידמן – הוא מחייך כשאני אומר לו את זה, אבל יש לו ארכיון של שאילתות ושאלות. כלום, לא עונה. זה מול הוועדה. גם מול הקבינט. אני רוצה להזכיר כאן: עמד ראש ממשלה, זה היה לפני שנה; ראש הממשלה שלנו, מכובדי, בנימין נתניהו, עומד בטלוויזיה ואומר: בכירי מערכת הביטחון, בכירי צה"ל, ממדרים אותי. מה היה לנו בפרשיית ארי רוזנפלד? חייל צדיק, שמה? שרצה להעביר מסמך, לא לנסראללה, לא לסנוואר – שומו שמיים, לראש הממשלה. למה בכירי צה"ל לא העבירו את המסמך הזה, שחשף את הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס ביחס לחטופים, ביחס למשיכת הזמן, ביחס למשא ומתן המדומה שהם עשו, ביחס להפגנות? כל מה שכתוב באותו מסמך שפורסם לימים בבילד. למה זה לא עבר לראש הממשלה? יושב קצין ב-8200, רב סרן י', וכותב מסמך על ציר פילדלפי. נאבקנו פה. כבודו חתם איתי ביחד גם על המסמך הזה, שאנחנו אמרנו לא זזים מציר פילדלפי. א"ב לכאורה. מה היה בציר פילדלפי כל השנים? וזה כשהרמטכ"ל דאז הרצי הלוי אומר: אנחנו נסתדר גם בלי ציר פילדלפי. וראש הממשלה נאבק על זה. ויש מסמך במודיעין, מסמך שחתומים עליו שישה קצינים, רבי-סרנים. לא מאפשרים להם להעביר את זה הלאה. מונעים מהם להעביר את זה לראש אמ"ן; לראש חטיבת המחקר שלהם, ואחרי זה לראש אמ"ן, ואחרי זה לרמטכ"ל, ואחרי זה לראש הממשלה. והוא מגיע, בדרך לא דרך, ושולחים איזה פתק מתוך המסמך הזה כדי שיגיע, למי? ללשכת ראש הממשלה. אתה יודע מה קרה לרב-סרן י'? עם נשקים שלופים נכנסו למלון באילת – הוא נמצא שם עם בת זוגו – בלילה, לפנות בוקר. אין בושה? איבדתם את הבושה, הרמטכ"ל. מה זה, עם נשקים שלופים? ארוכים, אגב. אתה יודע מה הוא חשב? הוא חשב שמחבלים משתלטים על המלון. הוא אמר להם: תעזבו אותה, קחו אותי. הוא היה בטוח שהם מחבלים. מה הוא עשה, האיש הזה? הוא כתב מסמך על ציר פילדלפי, הקצין הצדיק הזה, י'. ומה היה חטאו? שהוא ניסה להעביר את זה לראש הממשלה. זה היחס של הדרג הצבאי לדרג המדיני. ואני אומר לכם, שתי הדוגמאות האלו, של ארי ו-י', הן הדוגמאות הקטנות במלחמה הזאת. הקטנות במלחמה הזאת. מה יקרה בחוק הזה? מה יקרה אם החוק הזה יעבור? כלומר, מה יקרה אם בכירי צה"ל יבינו שלא רק שהם יכולים למדר, לבזות את ועדת החוץ והביטחון, לא להגיע, לא לתת תשובות כשלא בא להם, אלא הם יכולים גם לקחת את העבריינות הזו, להגיע לכנסת, ולכפות על הכנסת להעביר אותה בחוק. בזה נגמר העניין. אדוני ניסים ואטורי, אפשר לסגור את הבית הזה. אני מציע בכלל – מזכיר הכנסת, תעביר את המלצתי ליושב-ראש – לסדר את הכיסאות כאן בשלשות מעכשיו והלאה. זהו. אנחנו בשלשות נאשר את החוק. את החוק הזה בוודאי צריך לאשר בשלשות, כשהח"כים עומדים ב"הקשב". זה מה שיקרה אם החוק הזה יאשר. וזה אחרי שלוש שנים שצה"ל מבזה את הכנסת שבוע אחרי שבוע. אתה יודע, אמרתי את זה בוועדה, גדי איזנקוט היה חבר ועדת החוץ והביטחון ונהיה שר. זה פורסם בתקשורת, אני מרשה לעצמי לומר. אבל כשהוא לא היה שר, ב-9 באוקטובר, ביום שני, הייתה ישיבת ועדת החוץ והביטחון הראשונה אחרי הטבח הנוראי הזה. הגענו, ויושב לידי זאב אלקין ואחריו גדי איזנקוט, הגיעו נציגי משרד הביטחון וגם נציגי משרד המשפטים, היועצים המשפטיים, ואומרים: אנחנו רוצים לאשר את מצב החירום בעורף, ומצב החירום בעורף יהיה ככה וככה, לכמה חודשים, לחצי שנה. ואז עומדת היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור, ובצדק אומרת: אין דבר כזה. הכנסת סוברנית, הוועדה סוברנית לאשר או לשנות את הצו הזה. לשנות – זה גם לשנות את התאריך. אומר אלקין ליולי אדלשטיין, יו"ר הוועדה דאז, אומר לו השר היום אלקין: תשמע, אל תיתן לזה לקרות, הצבא לא יספור אותך. זה קורה, ואתה יודע, אני יושב לידו – רק לשמוע את המילים האלו, הוא אמר: הצבא לא יספור אותך. היחיד שיכול, היחידים שמבקרים בזמן מלחמה – אין מי שיבקר. אחר כך יש מבקר המדינה, ואחר כך יש מבקר צה"ל, מבקר מערכת הביטחון, כל זה, ככל שזה בכלל שווה משהו, ואנחנו רואים בדיוק כמה זה שווה, זה אחר כך – בזמן מלחמה, היחידים שיכולים לפקח הם ועדת החוץ והביטחון. אם אתה תאשר להם מצב חירום בעורף לחצי שנה הם לא יהיו פה. הם לא יענו לך תשובות. איזנקוט, היום מפלגת ישר, לוחש משהו לאלקין, ואז הוא יוצא מהוועדה. מספר זאב אלקין מה אמר לו איזנקוט. זה פורסם בעיתון. מה אמר לו איזנקוט? הוא אמר לו: אתה יודע, בצוק איתן – הוא היה סגן הרמטכ"ל – אנחנו קיימנו דיון של שעתיים במטכ"ל איך לעקוף את ועדת החוץ והביטחון, כי אתה היית חופר. לזאב אלקין יש הרבה שאלות, שאלות קשות. יצא לי להיות איתו ביחד גם בוועדה, גם במלחמה הזאת. הוא מאוד נוקדני, מאוד דורש תשובות. שעתיים – תקשיבו, אזרחי ישראל, שעתיים, צה"ל ב-2015 ניהל דיון במטכ"ל איך לעקוף את ועדת החוץ והביטחון. למישהו זה נשמע הגיוני? זה מתקבל על הדעת למישהו? בזמן מלחמה, בזמן מבצע. אגב, כשגדי איזנקוט נהיה שר, הוא בא לוועדת החוץ והביטחון ונתן לנו איזו סקירה, שעתיים. בתחילת הסקירה הוא אומר: אתם יודעים מה מפריע לי? שבכירי צה"ל באים לקבינט ואומרים, יש לנו דעה אחת, קחו. זה מה שיש לנו. זהו. אין דיונים. אי-אפשר לשאול אותם, אי-אפשר להציע אפשרויות אחרות. הם באים עם עמדה אחת – איזנקוט אומר. זה מה שיקרה בחוק הזה. אנחנו מדרדרים את היחסים בין הדרג הצבאי לדרג הנבחר, לכם, לציבור. וזה גוף חזק. אנחנו עושים פה גם תגמול, כלומר, גם יוצא חוטא נשכר – ולא רק נשכר, אלא, כמו שאמרתי, הוא מעביר את זה בחוק, הופך את העבירה לנורמה. אגב, לא רק על הרשות המבצעת והרשות המחוקקת הוא הצליח להלך פה אימים – וככל הנראה להעביר את החוק הנורא הזה הלילה – גם על הרשות השופטת. הרי היה בג"ץ, והבג"ץ התנהל מ-2019, שש, שבע שנים. למה זה התנהל כל כך הרבה שנים? אגב, ברטרואקטיביות, תבינו את המשמעות – הרשות השופטת, ראשי הרשות השופטת, אלו שאמרו שזאת עבריינות, שזה מעשה עברייני, ולמעשה אמרו שמלכתחילה הם חשבו כך, כי על זה לא היה ויכוח, שזה נעשה שלא כדין – נתנו 26 הארכות. קשה לחשוב על זה. יצחק עמית, השופטים האחרים שהיו במותב הזה, בהרכב הזה. 26 הארכות. מה קרה ב-26 ההארכות האלו? חולקו 10 מיליארד שקל תוך כדי. כלומר, גם הרשות השופטת פחדה פחד מוות מבכירי צה"ל, פחד מוות. זה השופט – אגב, זה התפקיד הקלאסי של בית משפט, אם מישהו עובר על החוק – ידעו שלושת שופטי העליון שהם עוברים על החוק, אבל הם פחדו, למרות שלדעתי לא הגיעו עם נשק ממש לדיונים. אבל פחדו, ונתנו להם 26 הארכות. וגם בסוף, כשהם אמרו שזה לא חוקי, הם לא באמת הפסיקו את התשלום הזה. הם הסכימו שזה יימשך עוד ועוד, גם דבר אבסורדי, בכל מיני לוליינות משפטית, אני לא רוצה כאן להלאות את הציבור, אבל לוליינות שלמה כדי להכשיר את השרץ הזה. אני רוצה לסיים במשהו אישי יותר. הזווית שלי על המפגש שלי עם התהליך הנוראי הזה, החוק וכל מה שהוא מייצג – גם השחיתות המוסרית, גם הפגיעה הביטחונית, גם הנזק הכלכלי, וכמו שאמרתי, בעיקר, אולי מעל הכול, הנזק למשטר בישראל, לאופי החברה, לאופי המשטר, לדמוקרטיה שלנו, ליחס הראוי בין דרג נבחר שמייצג את הציבור לבין הדרג הממונה, במקרה הזה הצבא. המלחמה שלי נגד החוק הזה הייתה קודם כול למענכם – אני מתכוון לחיילים, למשרתי הקבע, למאות הקצינים, לנגדים, לקציני אקדמיה בכירים בצה"ל. כל אלו שחתמו, ורבים מאוד אחרים – מאות, מדובר על מאות קצינים, כן? חתמתם על העצומה הציבורית שיזם רב-סרן אופיר רוזנבוים. אני מבקש כאן להביע את הערכתי הרבה, אופיר, לך ולחבריך, על אומץ הלב הציבורי. כמו שראינו בחוק הזה, לרשות המבצעת היה קשה לעמוד מול בכירי צה"ל; לרשות המחוקקת, ככל הנראה; גם הרשות השופטת. אבל אתה, אופיר רוזנבוים, עמדת. ואמרת בצדק וכתבתם בצדק ונלחמתם בצדק שהחוק המושחת הזה לא יעבור, והכסף יגיע אליכם, למשרתי הקבע, לקצינים. אני, לצערי הרב, למרות שניסיתי בכל כוחי בחודשים האחרונים, בכל הכלים הפרלמנטריים שעמדו לרשותי, לשכנע את חבריי, גם חברי הממשלה וגם חברי הכנסת, להתנגד לחוק המופקר הזה – ואגב, גם לחוק שיבוא אחריו, הצאצא הישיר שלו, שזה החוק ותקנות הגישור הרעות שיבואו בשנה הקרובה לכנסת – אני, לצערי, לא הצלחתי להגיע לתוצאה שלה ייחלו רבים, שהכסף הזה יעבור לאן שצריך, למען ביטחון ישראל, למען החיילים. אני חבר בסיעת הליכוד. לא נבחרתי באופן אישי פה לכנסת, אני חלק מהסיעה, אני מקבל את המשמעת הסיעתית. אני כן רוצה לומר לקצינים ולשותפים להתנגדות לחוק הזה, גם לחברי הכנסת שעמדו עד הרגע האחרון – למעשה חבר כנסת אחד, חבר הכנסת מלביצקי – ולכל אלו שמתנגדים בסתר ליבם, ואולי גם ה-120 – 118, חוץ משנינו – שלא נמצאים כאן, והמצפון שלהם בכל זאת לא נתן להם להצביע בעד החוק המושחת הזה, אני מקווה ומאמין שהצלחנו יחד כן להעלות למודעות הציבורית את העוול שנעשה בחוק הזה, את הצורך העמוק בשינוי בתקציב הביטחון, בסדרי העדיפויות, בניהול נכון שלו, בתמריצים הנכונים שצריך לתת למשרתי הקבע, לחיילים, בציוד. אני יכול רק לקוות שמה שעשינו בהתנגדות הזאת ובהעלאת המודעות הזאת יהיה בסיס לדור חדש של מפקדים, אין לי ספק שבוא יבואו, וגם לשינויים שהם יביאו עימם. בהקשר של המאמץ הזה, המאמץ הציבורי, המאמץ של רבים להתנגד לחוק הרע הזה, אני מבקש להודות מקרב לב, אני חושב שבשם רבים מאוד, לעמותת רווח נקי, לעורכת הדין נילי אבן חן. אני פגשתי את נילי בפעם הראשונה בסוף הדיון הראשון שנכנסתי אליו בנושא של הגדלות הרמטכ"ל, ואני רוצה לומר לך, נילי, גם המפגש איתך נסך בי אופטימיות ותקווה. כיוון שראיתי אצל נילי אכפתיות אזרחית, מסירות רבה, יושרה, דבקות באמת – כל מה שאין אצל הבכירים, שלפעמים גם לעגו לך וגם פגעו בך, כל מה שאין וכל מה שהיה צריך להיות וכל מה שיהיה, בעזרת השם – מלחמה ללא פשרות למען המדינה, בטח במקרה הזה, למען ביטחון המדינה וביטחון חיילי צה"ל. ירבו כמותך בישראל, נילי. אני חושב, אדוני היושב בראש, ומי שנמצא כאן ומי שלא נמצא כאן – כמו שאמרתי, המלחמה הזו, אזרחי ישראל, חשפה את הצורך העמוק בהבראת מערכות החברה והמדינה. החוק הזה אולי מייצג – אחד הייצוגים הבולטים של הצורך בהבראה. זה בכוחנו. גם אם נכשלנו במאבק על החוק הזה, זה בכוחנו. אני אסיים במה שכתב לי ש', ששלח לי השבוע הודעה. ש' הוא קצין בצה"ל, שירת ומשרת נאמנה שנים רבות. הוא כתב לי כך: הדור הזה ילך, ודור חדש יתפוס את מקומו, ולוואי ויהיה זה דור ראוי לפיקוד על צבאו של העם היהודי יותר מזה הנוכחי. אני היום לא יכול לומר לאם העברייה שהיא מפקידה את בניה בידי המפקדים הראויים, לא ביחס לחוק הזה. וכפי שאמר פה ש', ולוואי ויקום דור חדש. אני יודע שהוא יקום, אני פגשתי אותם גם במלחמה הזאת, בשדרות הפיקוד ביחידות השדה; פגשתי אותם גם במאבק על החוק הזה, את רב סרן אופיר רוזנבוים וחבריו, ושמוליק, וכל האחרים. וכמו שהוא אמר, ולוואי ויקום דור חדש ראוי לפיקוד על צבאו של העם היהודי. אמן ואמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שמע, שכנעת את כולם פה עכשיו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תעלה את זה להצבעה עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, נעבור להצבעות. אנחנו מצביעים על ההסתייגויות, עמית? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אחד הרגעים היותר-דרמטיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יו"ר הוועדה רוצה לסכם? << קריאה >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, עד שתענו לי, נראה לי כולם נרדמו בחוץ. אני ישבתי פה, שמעתי את עמית בקשב רב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו"ר, זה נראה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין שנמשכו ההסתייגויות, אין הסתייגויות. אז אנחנו נעבור להצבעה על החוק. נכנסו כולם. אופיר הגיע, אפשר להתחיל. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את המקומות. זה כולם? מה להצביע, תגיד לי רק? שמית, הגשתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–4 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. לכן אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025. הצבעה. << קריאה >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> הצבעתי, רגע, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד, תדבר תוך כדי שהמונה סופר את הקולות. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אני עולה דקה. אי-אפשר לעלות? הצבעה מס' 12 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו-2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה ליניב וגיסו ועוד כמה חבר'ה שיושבים ושנשארו עד עכשיו לשמוע אותנו פה במליאה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט"ז בטבת התשפ"ו, 5 בינואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:34. << סיום >>