דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב רביעי / ישיבה שנ"ב / ט"ז–י"ט בטבת התשפ"ו / 5–7 בינואר 2026 / 12 חוברת י"ב ישיבה שנ"ב הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (5 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 7 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 7 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8 היו"ר אמיר אוחנה: 9 אבי מעוז (נעם): 9 טלי גוטליב (הליכוד): 9 צגה מלקו (הליכוד): 10 עמית הלוי (הליכוד): 11 אלי דלל (הליכוד): 11 אריאל קלנר (הליכוד): 12 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 12 אושר שקלים (הליכוד): 13 ממשלה קיצונית הפועלת בניגוד לרוב הציוני ופוגעת בלכידות הלאומית ובערכי היסוד של מדינת ישראל 14 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 14 אלעזר שטרן (יש עתיד): 17 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 19 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 20 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 22 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 24 נעמה לזימי (העבודה): 26 אבי מעוז (נעם): 29 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 30 מירב בן ארי (יש עתיד): 31 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 34 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 36 יאיר לפיד (יש עתיד): 66 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 74 יאיר לפיד (יש עתיד): 86 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 93 שר החינוך יואב קיש: 94 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 96 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 97 דבי ביטון (יש עתיד): 101 אלעזר שטרן (יש עתיד): 102 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 103 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 103 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 104 מירב בן ארי (יש עתיד): 104 רון כץ (יש עתיד): 105 מאיר כהן (יש עתיד): 110 מיקי לוי (יש עתיד): 111 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 112 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 113 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 114 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 117 נאור שירי (יש עתיד): 117 ירון לוי (יש עתיד): 119 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 120 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 121 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 122 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 123 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 123 עודד פורר (ישראל ביתנו): 124 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 127 רם בן ברק (יש עתיד): 129 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 131 אליהו רביבו (הליכוד): 133 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 135 טלי גוטליב (הליכוד): 140 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 141 נעמה לזימי (העבודה): 144 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 146 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 147 מירב כהן (יש עתיד): 152 יסמין פרידמן (יש עתיד): 153 שרון ניר (ישראל ביתנו): 154 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 155 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 157 אושר שקלים (הליכוד): 164 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 171 צגה מלקו (הליכוד): 173 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 174 גלעד קריב (העבודה): 177 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 182 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 184 משה טור פז (יש עתיד): 184 דן אילוז (הליכוד): 185 מרב מיכאלי (העבודה): 190 סימון דוידסון (יש עתיד): 191 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 193 הודעה אישית של השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן 196 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 196 הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 199 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 199 מיקי לוי (יש עתיד): 206 מירב בן ארי (יש עתיד): 207 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 212 יסמין פרידמן (יש עתיד): 217 נאור שירי (יש עתיד): 219 מרב מיכאלי (העבודה): 220 גלעד קריב (העבודה): 221 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 242 שר המשפטים יריב לוין: 243 הודעה אישית של חברת הכנסת צגה מלקו 258 צגה מלקו (הליכוד): 258 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025 260 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 260 עמית הלוי (הליכוד): 266 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 270 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 273 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ז בטבת התשפ"ו, 5 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6427/25 וכלה בהצעת חוק פ/6448/25: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליה מחמת מוגבלות), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הכנסת (תיקון – בחירת יושב-ראש ועדה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והטיפול בהן, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) (תיקון – דרכי מימוש והחלה על פסקי דין חלוטים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מתן פסק דין במקרי אלימות קשים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – פטור וגישה למידע לסוכני ביטוח), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מחיקת חוב בנקאי לעסקים זעירים, קטנים, בינוניים ואזרחים חדלי פירעון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על פגיעה בקטין או בחסר ישע), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – משך מעצר מרבי ועילות מעצר), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי לעצור ששוחרר ממעצר), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים והוריהם, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, אריאל קלנר, עפיף עבד, ניסים ואטורי, חנוך דב מלביצקי, רון כץ, סימון דוידסון, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, צגה מלקו, חוה אתי עטייה ואוהד טל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, ינון אזולאי, אלי דלל, רון כץ, שמחה רוטמן, נאור שירי ויעל רון בן משה; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (העסקת סוהרים בתשלום), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – גיל המקנה אי-המתנה בתור), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הסרת תכנים מיניים שמפורסמים ללא הסכמה מרשת חברתית, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אריאל קלנר, מישל בוסקילה, אכרם חסון, אביחי אברהם בוארון, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן, יעל רון בן משה, מיכאל מרדכי ביטון, עודד פורר, שרון ניר, אופיר כץ, ניסים ואטורי ועפיף עבד; הצעת חוק הסרת תכנים מיניים שמפורסמים ללא הסכמה מרשת חברתית, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הכנסת נשק ברישיון למקומות ציבוריים, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. עוד הונחה, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים לנאום מוזמנים להצביע בעד כעת. נוסיף גם את חברת הכנסת גוטליב, ועד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת אכרם חסון. בבקשה. נוסיף גם את חברת הכנסת צגה מלקו. מי שירצה – נא לבקש מהמזכיר, נוסיף גם אתכם. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים פנה אליי מר ג'בר חמוד, שהיה יושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות וכיום הוא גם ראש מועצת סאג'ור, ודיבר איתי על חלוקת מענקי איזון באופן לא חוקי שנוגד החלטת ממשלה בנושא. הוא אומר, למשל: מענק האיזון בא לאזן היעדר הכנסות בהתאם לנוסחת גדיש – בעבר הייתה נוסחת סוארי – אך לצערו, אין קשר בין אופן החלוקה לנוסחה ולמודל. הוא מביא דוגמה: עד היום ביישוב הדרוזי סאג'ור, שיעור המימוש של המענק ביחס למודל הוא 80%, אבל הוא עשה בדיקה ומצא שמגדל, למשל, שהיא ליד טבריה ולא רחוקה מסאג'ור, מקבלת 329% מהמודל, ויש יישובים אחרים. לכן הוא אומר: מי הסמיך לתת מענק מעל 100% לחלק מהרשויות ולא לתת לרשויות אחרות שמגיע להן? הוא מצפה ממשרד הפנים, מהיועצים המשפטיים, מוועדת הכספים, משר האוצר, מכולם, לתקן את העוול הזה ולתת להן מה שמגיע להן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שהרבה רשויות במגזר הלא-יהודי – במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי – הן בדירוג סוציו-אקונומי של מקסימום 4, כך שהן מועצות נכשלות. בלי מענק האיזון אין להן זכות קיום. לכן חשוב מאוד שאנחנו נעשה צדק עם מועצת סאג'ור ועם המועצות האחרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חסון, וכעת – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, שנת 2025 הסתיימה עם 455 הרוגים בדרכים – שיא של 20 שנה. אנחנו כולנו קצת שמענו – עלה לכותרות נושא תאונות הדרכים עכשיו עם המוות של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט בני שגיא, זיכרונו לברכה, אז אנשים שמעו ומדברים על זה, אבל 99.99% מתאונות הדרכים הן של אנשים שאנחנו לא שומעים על התאונות שלהם, אנחנו לא שומעים. הן קורות כל יום; כל יום יש או הרוגים או פצועים קשה. אני מקווה שאולי – אף תאונה היא לא טובה, אבל כתוצאה מפטירתו של בני שגיא בתאונת הדרכים, אולי זה יעלה קצת לגורמי ההחלטה, אולי אנשים יבואו, אולי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים יעשו סוף-סוף משהו בשביל להביא עוד תקציבים למלא את התוכניות, להוציא אותן לפועל. הכול ידוע, כולם יודעים מה צריך לעשות, רק מדינת ישראל לא עושה את זה, ולכן גם הוציאו אותנו מהגוף לבטיחות בדרכים באיחוד האירופי. יש לנו את זה, אנחנו יכולים לעשות את זה. בואו נעשה ששנת 2026 תהיה טובה יותר משנת 2025 בדרכים. תודה. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חבר הכנסת טופורובסקי, אתה מקפיד להעלות את נושא תאונות הדרכים והמאבק בתאונות הדרכים, ובצדק, והפעם אני רוצה להצטרף אליך בכמה מילים על כבוד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט בני שגיא, שהלך לעולמו. הכרתי אותו יותר מ-20 שנה, מאז התמחיתי בפרקליטות מחוז מרכז והוא היה פרקליט שם. הערכתי אותו מאוד. כשופט – ויעידו גם מי שזכו להופיע בפניו – היה איש ישר, נעים הליכות, תמיד היה לו כישרון מיוחד למצוא את הדרך לפשר, לגשר בין הצדדים, היה ידען גדול בחוק הפלילי. אהבתי אותו אהבת נפש. בשבוע שעבר התקשרתי לברך אותו. התפרסם שהוא נתן למעשה את פסק הדין הראשון בנושא חוק הפרוטקשן – זה חוק חדש שחוקק בכנסת הזאת – ודיברנו על המאבק בתופעה. הוא היה איש באמת משכמו ומעלה, לא רק פיזית – הוא היה מאוד גבוה – גם מבחינת ההתנהלות שלו. אבדה גדולה למערכת המשפט; אבדה גדולה למדינת ישראל. כמובן, אני מבקש בשם כולם להשתתף בצער הרב של משפחתו ושל חבריו, ויהי זכרו ברוך. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר על פנייה נוספת שקיבלתי למוקד השקיפות שלי, שהצטרפה לעוד הרבה פניות דומות. מדובר במערכת שעות שבועית של כיתה ט' בתיכון ממלכתי בקריית ביאליק. מה יש במערכת השעות? כמובן מתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. בנוסף, יש גם היסטוריה, ספרות, ערבית, אזרחות, שיח אישי, כישורי חיים, חינוך גופני ואפילו מחול. ומה אין? שיעורי תנ"ך. לא ייאמן שבמדינה יהודית, לאחר 78 שנים, עדיין יש מי שלא מבין שלימוד התנ"ך זה ליבת הליבה של החינוך ושל הזהות. מקצוע התנ"ך חייב להיות לא רק אחד ממקצועות הליבה, כפי שנקבע בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, אלא המקצוע, בה"א הידיעה, ליבת הליבה של מערכת החינוך. אני ממליץ לכלל ההורים לבדוק מה בדיוק מלמדים את הילדים ולדרוש שלימודי התנ"ך, הזהות, המורשת וההיסטוריה היהודית יקבלו את מקומם הראוי להם במערכת השעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, וכעת – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חידון. כרגיל, אני עושה לכם חידון בנאום של דקה. באיזו שנה נאמרו הדברים הבאים על ידי נשיא בית המשפט העליון? לא לא, לא יצחק עמית וגם לא אהרן ברק; משה לנדוי, בשנת 2000. החידה היא: איפה הדברים נרשמו? בעיתון הארץ. הארץ. מי המראיין? ארי שביט. קבלו את נבואתו של משה לנדוי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנו מקדמים בברכה את ראש הממשלה. שלום לך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - נשיא בית המשפט העליון, לפני עשרות שנים, אומר כך על אהרן ברק. תקשיבו טוב, לא נגעתי ואפילו לא אני אמרתי את זה: "אני חושב שהנשיא אהרן ברק לא השלים ולא משלים עם המקום שראוי להיות לבית המשפט בין רשויות המשטר שלנו". הוא רוצה להשליט את המשפט – להשליט את הערכים המוסריים המסוימים כפי שהם נראים לו, "וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל" – לא טלי גוטליב, לא, לא; משה לנדוי, נשיא בית המשפט. כוח שלטוני "זה מוליך למבוי סתום. כי בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות". הנשיא לנדוי, מחיאות כפיים סוערות, ניבא ולא ידע מה ניבא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בלי מחיאות הכפיים. נעבור לחברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. בשלב זה, בכל אופן. כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יושב-ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן אמר: כשאנחנו נעלה לשלטון, נסגור את ערוץ 14. אבל מה שהוא לא הבין, לא הבחין – ערוץ 14 זה ערוץ פרטי, לא ממומן על ידי המדינה. הוא לא הבין את זה. בנוסף, מה זה סתימת פיות? מפלגת הדמוקרטים. לכן אני מציעה ליושב-ראש מפלגת הדמוקרטים, ליאיר גולן, קודם כול ללכת וללמוד שיעור אזרחות, להבין מה זה דמוקרטיה, מה זה כלי תקשורת, מה זה חופש ביטוי, איזה כלי תקשורת ממומן על ידי המדינה ואיזה על ידי אנשים פרטיים. אדוני, אם לא הבין יאיר גולן, לדעתי לא יזיק לו לשבת קצת וללמוד לפני שהוא מתבטא. למרות שאצלו, כמו שאמר ליברמן, יש בעיה בין דבריו לקואורדינציה במוח שלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה, גברתי. חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת אלי דלל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אדוני ראש הממשלה, לפני שישה ימים השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ החליטו החלטה: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים" – למשיבים זו הכנסת, אדוני היושב-ראש – "לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק" – עוד לפני שאני ממשיך, אני מציע לעצור כאן. בא בית המשפט ואומר לכנסת שתבוא אליו ותיתן טעם מדוע לא יבוטל חוק. השערורייה הזאת, שבית המשפט מבטל חוקים, מאיין חוקים, מאייד חוקים, מאיין אותם ביישומיות שלהם, כל הדברים הללו – בחוסר סמכות, בשרירותיות, בכלי התערבות מוזרים, זה עצמו חייב לבוא לידי ביטוי בתשובה, גם של הכנסת. שלא לומר, על איזה חוק מדובר, אדוני היושב-ראש? על איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור. כלומר, מורים בעלי זיקה לטרור, תומכים בטרור, אנחנו בכנסת הזאת חוקקנו – גם זה עבר פה מסע ייסורים, כמו שכבודו זוכר – שהם לא יחנכו את אזרחי ישראל. ובא בית המשפט העליון ואומר שאנחנו ניתן טעם למה מורים תומכי טרור לא יחנכו את אזרחי ישראל. יש מישהו במדינה הזאת, יש אדם בעולם, שיכול לשאול שאלה כזאת, או שאין לו תשובה לשאלה למה המדינה לא תפקיר את ילדיה לחינוך של תומכי טרור? ואני אומר את זה כאן, אחרי שהחיילת הגיבורה רוז לובין, זו שהייתה חיילת בודדה, שהצילה את קיבוץ סעד ב-7 באוקטובר, ונשחטה כאן בשער שכם – על ידי מי? על ידי תלמיד א-ראשידיה, תלמידו של אבו שח'ידם – בעצמו רוצח, של אליהו קיי – שהיה מורה בבית הספר. אם יש משהו הכי ברור זה החוק הזה, ואני מאוד מקווה שגם הכנסת תעמוד לא רק על זכותה לחוקק, על חובתה לחוקק, אלא בוודאי – את החוק הזה, לא תאפשר להפקרות משפטית כזאת להתרחש אצלנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל. אחריו – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת אריאל קלנר. אה, נרשמת? הוא נרשם? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> במוצאי שבת שמענו את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק אומר שישראל כבר לא דמוקרטיה ליברלית. אני רוצה להזכיר לאהרן ברק שלפני שני עשורים ויותר הוא בעצם הטביע את המושג "הכול שפיט". ברגע שהוא אמר את זה, זו בעצם ההפיכה המשפטית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. ואני רואה עוד שני נרשמים אחרונים, חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> טוב, אדוני היושב-ראש, אני אגיד עכשיו מה שלא הספקתי להגיד היום בכנס שעשו, כנס הצדעה לפורום גבורה ולפורום תקווה שנעשה היום כאן בכנסת, כנס מרגש מאוד, גם לאותם פורומים, גם לאותם אנשים, חלק שראינו, ברוך השם, שחזרו, אותם חטופים השבים, וחלק – המשפחות השכולות, שאיבדו את היקר להן מכול. שני הפורומים מייצגים רוח אחרת, רוח של גבורה, רוח שמגיעה עם הסתכלות, בהחלט גם על הפרט, אבל גם מתוך ראייה של הכלל, מתוך מחויבות לכלל. ואני חושב שלשני הפורומים האלה יש נדבך גדול מאוד בתקופה הזאת שאנחנו חיים בה. בזכותם, הרבה מאוד בזכות העוצמות שהם נתנו, יכולנו להתקדם, יכולנו לנצח אויבים רבים בחזיתות רבות. מכאן, אומנם לא הספקתי להגיד את זה להם בכנס, אבל מכאן אני בא, אני מצדיע לאותם הורים שכולים, שקמו מהיגון ולקחו את מדינת ישראל קדימה, וגם לאותם הורים של חטופים, ששמו את מדינת ישראל, את כלל ישראל, במרכז; רצו להחזיר את יקיריהם, אבל מתוך מחויבות לכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית. אחריה – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראש הממשלה, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדיונים שאנחנו מקיימים בוועדה לזכויות הילד, שאני עומדת בראשה, אני רוצה להודיע לכם שראשי הערים במדינת ישראל מקבלים בברכה את חברי הוועדה שמגיעים אליהם, ללשכות שלהם, ופועלים בתוכנית סדורה, שעבדנו עליה הרבה זמן, למניעת חרמות בבתי הספר. אני רוצה להודיע להורים שאנחנו מגיעים עם תקווה גדולה ועם רצון עז לעזור למערכת לשפר את היחסים הבין-אישיים בין הילדים. כן, ילדים עושים חרם על ילדים אחרים. אנחנו מטפלים גם בילדים המוחרמים וגם במי שעושה את החרם. אז אני רוצה להגיד לכם, אנחנו מטפלים בזה, נמשיך לטפל בזה, זה בראש מעיינינו, ואני מודה לכל ראשי הערים שמרימים את הכפפה ומעבירים את התוכנית הזו אצלם בעיר. תודה רבה לכל ראשי הערים. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח, חברת הכנסת שטרית. את עושה עבודה מצוינת בוועדה. כל הכבוד. חבר הכנסת אושר שקלים. ולאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה. חבריי חברי הכנסת, המיועד להיות ראשון הנחקרים, מבחינתי, בוועדת החקירה הלאומית, פרופ' אהרן ברק, המכונה מר דיקטטורה, מכריז השבוע: אנחנו איננו אזרחים אלא נתינים. ועוד הוסיף ברוב חוצפתו, ישראל אינה דמוקרטיה ליברלית, המשטר נשלט על ידי אדם אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יעזור לך להיבחר, אושר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז במקרה, האדם האחד הזה עומד למשפט הזוי ובזוי, שמאלץ אותו להתייצב כשלוש פעמים בשבוע בבית המשפט. ואני חייב להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, שעם כל אהבתי ותמיכתי בך, לשיטתו של אהרן ברק אתה פשוט דיקטטור גרוע. מפני שאם היית כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שלא אישרו לך להחליף את התריסים בבית ראש הממשלה? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שמבטלים לנו חוק-יסוד, או בכלל את הרפורמה המשפטית? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שהיועמ"שית עדיין במשרדה, ואיך זה שיצחק עמית פוסק בניגוד לחוק? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, איך זה שאהרן ברק לא נלקח לחקירה על הסתה למרי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה, גמרת ללקק? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, אדוני ראש הממשלה, בדמוקרטיה אנחנו מבקשים את אמון העם, ואני משוכנע כי עלינו לקיים ולממש את רצון הבוחר. והגיע הזמן להעמיד לדין את מי שפוגע באמת בדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ממשלה קיצונית הפועלת בניגוד לרוב הציוני ופוגעת בלכידות הלאומית ובערכי היסוד של מדינת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת, חברות וחברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ואני מזכיר לכל חברי הכנסת שמי שאיאלץ להוציא אותו – ואני לא רוצה להוציא אף אחד – לא ישוב לכאן עד להצבעה. אנא שמרו על זכותם של כל הדוברים לומר את דברם. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בנימין גנץ, שיפתח את הדיון. בבקשה, עשר וחצי דקות, יחד עם חצי דקה להעלאת הדוכן. בבקשה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> צריך ג'ק. צרות של עשירים. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, ב-2009 כָּרַתָּ ברית עם השותפים הטבעיים, כך הגדרת. מאחוריך, בנאום הניצחון, עמדו אז יולי אדלשטיין, כחלון, שטייניץ, וגם שרים כמו גילה גמליאל ואבי דיכטר, כולם ליכודניקים אמיתיים. אז אני שואל אותך, איך הפכת, איך אפשרת לליכוד להפוך מהליכוד של בגין לליכוד של בן גביר? איך הפכו אנשים שמשווים סנקציות נגד מי שמשתמט מצה"ל לטלאי צהוב שענדו היהודים בשואה לשותפים טבעיים? איך אתה זורם עם מי שמשווים את החטופים לעריקים? ראש הממשלה, מה בין הימים של ז'בוטינסקי ובגין של קיר הברזל למי ששמים אולטימטום של השתמטות תמורת תקציב, למי שאומרים שכהנא היה ראוי לפרס ישראל? איך יושב לצידך בקבינט שר גזען שקורא לשים את ראש השב"כ בצינוק? איך אתה משאיר בקואליציה שלך אנשים שפורצים לבסיס צבאי ומפעילים אלימות כלפי חיילי צה"ל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כלפי חיילי צה"ל. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה גדלת על בגין שנאבק מול בן גוריון על זכויות הפרט ועליונות המשפט – אני חוזר: עליונות המשפט, כך הוא אמר. אתה רואה באנשים שאומרים שתנועת הלהט"ב מסוכנת מחיזבאללה שותפים טבעיים. מה טבעי בזה? אפילו לא גינית שר בכיר שקורא לנשיא בית המשפט העליון מגלומן אלים שגונב את הדמוקרטיה הישראלית, שאומר שהתוצאה של ההתנהלות שלו היא שנדרוס אותו. אלו לא סתם מילים. כל יום אנחנו מתקרבים למשבר חוקתי. בכל שעה משרתי צה"ל ומשפחות המילואים נפגעים. זה לא בלוק הימין – זה בלוף הימין. בלוף שחוסם אותנו מלנצל את ההישגים האדירים של צה"ל, מלהשלים את פירוק חיזבאללה, מלהשלים את מיטוט שלטון החמאס. אדוני ראש הממשלה, למעלה מחצי שנה אחרי מבצע עם כלביא, שהיה חשוב, בוצע היטב וטוב שבוצע, ואין הסכם שמרחיק את איראן מהגרעין. להפך, מספרים על התקדמות שיקום התוכנית ויכולת הטילים שלהם. אנחנו צופים היום באיראן באירוע פנימי מכונן, ואסור למצמץ – ישראל חייבת להתכונן לאפשרות של תקיפה נוספת באיראן בקרוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב לדעת. אדוני, אתה - - - << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נתניהו, זה הזמן להפסיק לפרק את הבית מבפנים; להתבונן באתגרים האדירים וגם בהזדמנויות מבחוץ, לגייס את ארצות הברית שוב ולתמוך בעם האיראני מול משטר האייתוללות עד שייכנע או יקרוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחר. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אסור להחמיץ את ההזדמנות, ואם צריך, אז חשוב שתיסע שוב לוושינגטון. ואני בטוח שיהיה לך כל גיבוי מבית שתצטרך, כי אסור לתת למשטר המסוכן של טהראן לנצח את העם האיראני, את המזרח התיכון, את העולם. לא בטוח שהזדמנות כזו תחזור בכלל, ולא תחזור בקרוב בפרט. ראש הממשלה, אתה אמרת ששלום עושים מתוך עוצמה. עכשיו, כשהשתמשנו בעוצמה, איפה השלום? איפה הנורמליזציה עם סעודיה? ויתרת עליו בגלל כמה שרים צעקנים. איך אתה, שהגדרת תמיד את ביטחון ישראל כמשימת חייך, מאפשר לקטר לחדור לעומק הלשכה שלך? נתניהו, תסתכל לי בעיניים – שנינו, גם אני וגם אתה, יודעים שאלי פלדשטיין היה עובד שלך. הוא היה צמוד אליך לאורך המלחמה; הוא היה איתנו בבור; הוא היה לידינו באקווריום בלשכה; אני ראיתי אותו בעיניים שלי. אז תכף אתה תעמוד פה, ואני מציע לך להישיר מבט לעם ישראל וסוף-סוף להסביר לו איך אדם שקיבל שכר וכסף אישי מקטר יושב לצידך ברגעים הכי מכריעים לביטחון ישראל. אם לא ידעת, תפטר את כל מי שהייתה לו יד בנושא הזה עכשיו, בלי משחקים. ואם ידעת, זה חמור יותר מכל התיקים שמתנהלים נגדך בבתי המשפט – זו פגיעה קשה בביטחון המדינה, ולעם ישראל מגיע הסבר. ולסיום, אני מבקש לפנות אליכם, חבריי חברי הכנסת. אם הייתי שם פה לשמאלי, כמו שאנחנו עושים בבחירות לנשיא ולמבקר המדינה ולוועדה לבחירת שופטים, קלפי, וכל אחד מ-120 חברי הכנסת היה נכנס להצביע הצבעה חשאית על מתווה השירות, היה פה רוב של 90 חברי כנסת. אם הייתי שם פה קלפי להצביע על חוקה מאוזנת שמעגנת את חוקי היסוד שלנו ומגבילה את הביקורת השיפוטית עליהם – היה פה רוב של 100 חברי כנסת. ואם הייתה פה הצבעה חשאית על חובת לימודי ליבה וחינוך ממלכתי – היה פה רוב של 110 חברי כנסת. העובדה שהקיצוניים שולטים במציאות של חיינו, ולא מצליחים, כתוצאה מכך, לקדם את כל הנושאים החשובים הללו – העובדה הזו היא, בעיניי, אחד מהאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל. ולכולנו, לכל חברי הכנסת הציוניים והממלכתיים – כן, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה – יש אחריות למגר את האיום הזה. הדרך לעשות את זה עוברת בקלפי, אבל גם בהחלטות של אחרי הקלפי. הילדים שלנו ראויים שנשים הכול בצד, נקים עבורם ממשלה ציונית ורחבה שתבטא את מה שהעם רוצה, ולא פחות חשוב מכך, את מה שהעם צריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גנץ. כעת חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היושב בראש, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת – אדוני ראש הממשלה, באתי להשלים לך קצת חומר מוועדת חוץ וביטחון. האמת היא שחשבתי שעשו את זה חלק מהנציגים שלך, מהחיילים שלך בוועדה, אבל הם לא באים. הם לא באים גם כשבאים הורים שכולים שהצביעו לך והצביעו להם. אז אני אשתדל להשלים לך בקצרה, קצת. תשמע, מאיה מורנו, אתה מכיר אותה, הכרת את בעלה – הינה עוד אחד שמתחמק מהוועדה ומפריע לך להקשיב למה שמאיה מורנו אומרת – היא האלמנה של עמנואל מורנו. היא אומרת: החשש שלי הוא מקרע גדול מאוד בעם. אני מטבעי אדם אופטימי ומאמינה בעם שלנו ושיהיה פה טוב. אני חושבת שהציבור שלא משרת כרגע, קורה בו משהו. אבל ההנהגה שלו לא רוצה שהוא ישרת. אפי שהם, אבא של יובל שהם, שנהרג במהלך קרב בג'באליה בשוגג מאש כוחותינו, אמר: הוא נהרג מטעות במהלך הלחימה שנובעת מהשחיקה הממושכת של הלוחמים. כלוחם וכמפקד אני יודע וראיתי מה קורה כשחייל עייף ומותש. חייל כזה אינו חף מטעויות. אין בליבי על חבריו ומפקדיו של יובל. יש בליבי על מי שמונעים ממי שמבקש להתייצב, להתייצב. יש בליבי על הנהגת הציבור ועל מי שבוחרים להסדיר את ההשתמטות בחוק. צביקה גרינגליק – גם אותו אתה מכיר, אדוני ראש הממשלה – אבא של שאול גרינגליק, שנפל בעזה, אמר: 80 שנה אחרי, אנחנו מוצאים את עצמנו עם איזו רפורמה ביהדות שמתחילה לחפש 5,000 לגייס. איך קרה הדבר הזה? יש לנו פה כיפת ברזל. שים חליפה, שים עניבה, שים חולצה לבנה – ואתה פטור מכדורים. צבי זוסמן, אבא של בן שנפל – זה הכול רק מהשבוע, אדוני, בוועדת חוץ וביטחון – אני אב לבן, זכרונו לברכה, שנפל לפני שנתיים ברצועת עזה. חברי הכנסת מהליכוד והציונות הדתית, אתם מתעלמים מצורכי הביטחון ואתם תמיטו עלינו אסון. אדוני, אני אקצר. אני רוצה להגיד לך משהו, באמת. אתה היית ראש הממשלה ב-7 באוקטובר. יש דברים שאתה לא יכול לתקן. זה מה שקרה. זאת הייתה הממשלה ב-7 באוקטובר, זאת הייתה הקואליציה. אבל יש דברים שאתה עוד יכול לתקן. אתה עוד יכול לסובב את הספינה הזאת קצת. זה תלוי רק בך. תפסיק את מכונת הרעל. תגיד לשרים שלך שיקשיבו לשופט קולה, שהשופט עמית הוא אדם נקי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - מה עם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגלה להם שבקפלן – הקפלניסטים היו בתימן ובאיראן ובכל המקומות שאנחנו משוויצים בהם, לא בעזאזל, כמו שאמר זה שיושב לידך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכבד, אדוני, אתה אותם. יכבד אותם, אני מקווה, גם יושב-ראש הכנסת, יזמין גם את נשיא בית המשפט העליון - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יגיד לו: נשיא בית המשפט העליון, אני אומר לך, אתה יודע יותר טוב ממני, עוד נכונו לנו מבחנים, אולי גם בקרוב. אבל אנחנו צריכים להיות בהם יחד, אבל יחד באמת, לא יחד כתוצאה מהסתה שממשיכה. ואני באמת פונה אליך, אתה היחיד שיכול לעצור את זה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, לך אני לא יכול להעיר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לבקש ממך שני דברים קונקרטיים שהם דחופים בעת הזאת. קריית שמונה זאת עיר ייחודית שחטפה ושילמה מחיר, והפינוי הזה פגע בה. תושביה הלכו לתל אביב וראו מערכת רפואית טובה, ראו בתי ספר טובים, גנים טובים, עושר מוניציפלי ועושר של שירותים, והם נדרשים לחזור הביתה. חלקם לא חזרו. העיר הזאת לא תשוקם ללא החלטת ממשלה. בתקופה שלך, אני זכיתי כראש עיר להחלטת ממשלה על ירוחם, והבאנו 300 מיליון שקל שהעיפו אותנו קדימה לאיזון תקציבי, לצמיחה, לפיתוח. קריית שמונה לא תעמוד על הרגליים אם לא תטיל את כובד משקלך האישי ותבנה החלטת ממשלה מיידית של כמה מאות מיליוני שקלים – גם לייצב את התקציב העירוני כדי שייתנו שירות טוב, גם לעשות מוקד רפואת חירום ורפואת מומחים בעיר, גם להביא לתושבים פרנסה ופעילות עסקית ואזור תעשייה והכנסות, מארנונה וגם להיות קשובים לחלום על פיתוח עוגנים כלכליים בעיר הזאת. הדבר הזה לא יקרה בלי ממשלה שלמה ובלי החלטה. הממשלה הייתה מאוד נדיבה במימון הפינוי, זה עלה מאות מיליונים. פינוי ללא שיקום וצמיחה כלכלית לא היה שווה כלום. אנחנו חייבים להחזיר את קריית שמונה, ואני יודע שיש מגעים ויש מחשבות. אני מבקש ממך להטיל את כובד משקלך. אני שם בצד כל שיקול אחר, וזה לטובת מדינת ישראל. הדבר השני, מתעוררת על סדר-היום הסוגיה של ההתיישבות הבדואית בנגב והסדרתה, וזה מתעורר בצורה לא טובה, עם תקלות, עם פופוליזם, עם רעיונות לעשות ביקור מצולם ורעשים. הדבר הזה לא יקרה. בשנים שאתה מכהן כראש ממשלה היה רגע דרמטי שבו נכתב דוח גולדברג, ואתה הנחית את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, להטיל את כובד משקלו להביא תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית, ושם נכתב דוח פראוור. ואת הדוח הזה תקפו ימין קיצוני ושמאל קיצוני, ואני נכחתי במשרד ראש הממשלה – עם מוכנות גם לעסוק בהסדרת סוגיית הקרקעות, גם בשיפוי קרקע וכספים וגם להסדיר. תראה, לא יהיה עתיד למדינה הזאת. חשבו שהבעיה של התיישבות בדואית או אי-הסדרה תהיה בעיה של הנגב. זו בעיה של המדינה. זה הפך לפרוטקשן, לגנבת אמל"ח, לביטחון וחוסר משילות בנגב. אם לא נסדיר את ההתיישבות לא יהיה עתיד לנגב, לא יהיה עתיד למדינה. כדי שזה יקרה, ממשלה צריכה לעשות את זה, ממשלה שלמה. יש בזה צד של כוח ואכיפה, אבל גם צד של שותפות והסכמות. כשסימון דוידסון – אני לא רואה אותו פה – הביא בריכה לחורה, ונערים ונערות בחורה התחילו לשחות ולמדו לשחות, הם עוסקים בשחייה. כשצעירים בדואים, אין להם מגרש כדורגל, הם באים לשכנים. צעירים בדואים הם ללא תעסוקה, ואחוז התעסוקה של צעירים בדואים ואחוז הסיכון של צעירים בדואים הוא הגבוה במדינה, ואחוז התמותה של תינוקות בדואים הוא הגבוה במדינה. מי שחושב שיהיו לנו חיים טובים אם אנחנו לא נסדר 100,000 בדואים ללא התיישבות חוקית, שלכל בדואי יהיו בית וחשמל ומים וארנונה וכתובת – זה טובת המדינה, ויש 100,000 כאלה. אתם לא נושאים באחריות לחידלון הזה. זה 50 שנה של הזנחת הסדר במרחב של הנגב וההתיישבות הבדואית, אבל עכשיו זו המשמרת שלכם, והדבר הזה בוער וזה מחייב מעשה גדול של ממשלה להסדרת ההתיישבות הבדואית. אני קורא לך, ראש הממשלה, להטיל את כובד משקלך גם למען העיר קריית שמונה וגם למען הסדרת ההתיישבות הבדואית כמה שיותר בהסכמה לטובת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להסביר איך הובלת את ישראל לטבח ב-7 באוקטובר, ולמה אתה נושא באחריות לטבח ב-7 באוקטובר. לפני ההמראה שלך לפריז, בנובמבר 2018, כשנשאלת על ידי הכתבים על הביקורת שלי כשר הביטחון על העברת הכסף הקטרי, כך ענית: "הדברים - -" << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה בישלת את זה - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "- - האלו נעשו כדי למנוע משבר הומניטרי - -" << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "- - על דעת כל גורמי הביטחון וגם הקבינט, בדיונים רציניים שערכנו"; "מדובר בשאלה של אלטרנטיבות. יש לנו עוד נושאים לטפל בהם בחזיתות אחרות. אנחנו פועלים בצורה מושכלת ואחראית". עוד הוספת כי "לכל צעד יש מחיר. כשאתה נוקט צעדים של מנהיגות, יש מחיר. אם אתה לא יכול - -" << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "- - לשאת במחיר, אתה לא יכול להנהיג, ואני יודע לשאת את המחיר." זאת לא הייתה מנהיגות, אדוני ראש הממשלה; זאת הייתה פחדנות, זאת הייתה כניעה לטרור, ולכן אני התפטרתי מתפקידי כשר הביטחון. בתכלס, אתה לא שילמת שום מחיר. מי ששילם את המחיר זה עם ישראל. גם עכשיו אתה ממשיך לברוח מאחריות, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה לכולם כל הזמן. הבטחת ניצחון מוחלט, הבאת אסון מוחלט. מערכת הביטחון מדווחת שחמאס ממשיך לשלוט בשטח ביד רמה, מתחזק מדי יום ומשתלט על רוב הסיוע שנכנס לרצועה ומשקם תשתיות טרור. לכן, הסכמה למעבר לשלב ב' לפני שרן גואילי, זיכרונו לברכה, חוזר לקבר ישראל ולפני שמפרקים את חמאס מנשקו, זו שוב כניעה לטרור. זאת הפקרות שמשמעותה שכל הקורבנות וכל מחיר ששילמנו במשך יותר משנתיים, הכול היה לשווא. מי שלא יודע לקחת אחריות, לא ראוי להנהיג את עם ישראל. ואני מבטיח לך, ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אתה תישא בכל האחריות ואתה תשלם את כל המחיר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, כשמדובר באזרחים ערבים בדואים, היד קלה מאוד על ההדק. שני אזרחים ערבים בדואים נהרגו בשבועיים האחרונים, אדוני ראש הממשלה: איוב אל-טוחי, תושב ביר הדאג', שנורה באזור צומת קציעות על ידי אזרח, ומוחמד חוסיין טראבין א-ס'אנע, אבו חוסיין, שנורה בפתח ביתו בטראבין על ידי שוטר. את המקרה הראשון צה"ל הסתיר במשך יממה. במקרה השני שר הפרובוקציות בן גביר אמר מייד לאחר המקרה: "ברכת יישר כוח ללוחמים שפעלו, יש להם גיבוי מלא ממני". והמפכ"ל, אדוני ראש הממשלה, דני לוי, הודיע כי הוא מחזק את ידי הלוחם שחתר למגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לצערי, גם אתה, אדוני ראש הממשלה, מצאת לנכון דווקא לברך את בן גביר על המאמץ של משטרת ישראל להחזיר את המשילות בנגב, ואת האזרח שנהרג שכחת. שכחת גם את חקירת מח"ש שנפתחה כנגד השוטר היורה. לפני כמה שנים כבר התנצלת בפני משפחת יעקוב אבו אלקיעאן, שנורה והושאר לדמם למוות בשנת 2017. כמובן, אנחנו מדברים על האירוע של אום אל-חיראן. "אמרו שהוא מחבל - - - התברר שהוא לא מחבל", אתה אמרת. לא כדאי היה ללמוד מהניסיון לפני שמברכים על אירוע שבו נהרג אזרח, לפני שקובעים כעובדה מוגמרת את ההאשמות של המשטרה ושל השר המסית, השר שמחפש תמיד את התעמולה שלו לפני הכול? לפני שמגבים משטרה שניקתה לחלוטין, אדוני ראש הממשלה, את הזירה, בלי שחוקרי מח"ש הספיקו לבדוק את המקום ואת הזירה? ראש הממשלה, אל תיתן להם לשחק בך. תעצור את ההשתוללות. תעצור את ההשתוללות של השר המסוכן לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא לא מעוניין בשקט, הוא לא מעוניין במשילות. הוא רוצה כאוס, פאודה ובלגן. חיים לוינסון אמר – תחילת ציטוט: "המדיניות הפורמלית של ממשלת ישראל היום היא להרוג ערבים - - - מבחינת ממשלת ישראל והשר לביטחון לאומי, צריך להרוג ערבים. ככל שייהרגו יותר ערבים – כך ייטב." << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את זה אמר חיים לוינסון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אלו לא דברים שלי אלא של עיתונאי יהודי. תוכיח שזה לא נכון. תגן על האזרחים שלך, לא על השר הכושל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, לסיום. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא צריך להקשיב ליועצת המשפטית לממשלה, לא לחיים לוינסון, אפילו לא לי; תקשיב למצפון שלך. אני מסיים. חובה להיאבק בפשיעה, אדוני היושב-ראש, אבל מה שקורה בנגב זה ענישה קולקטיבית שמכוונת נגד אזרחים שומרי חוק, אפילו נגד ילדים שנעצרים ברחובות. ענישה קולקטיבית לא תמנע שום פשע, היא רק מייצרת עוד תסכול ועוד שנאה. תעזוב סקרים, תעזוב פוליטיקה. תנהיג. אל תיתן לפרובוקטור להרוס את הנגב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלהואשלה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חזרתי היום, יחד עם חבריי, מההלוויה של מוחמד חוסיין תראבין, אבא לחמישה ילדים שנורה מטווח אפס על ידי שוטרי בן גביר מול עיני ילדיו. בנו סיפר – סיפר גם לאנשים, סיפר לציבור – שרק פתח את הדלת וירו בו בחזה. אחיו מספר שלאחר מכן הגיע צוות, ניקה את הדם והסיר את הממצאים. ראש הממשלה, אתה יודע איפה רואים דברים כאלה? יש סרט שקוראים לו Wolfs - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ויש אחד שקוראים לו The Fixer, המסדר – אחרי הרצח של ארגוני פשיעה, באים ומנקים. ככה מתנהגת משטרת ישראל – באה ומסירה את הדם לפני שהחוקרים מגיעים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ועוד לפני שהאיש הספיק להגיד מילה, ירו בו בחזה, הרגו אותו בכדור אחד. ומייד לאחר מכן, בא שר אבו נפחא שלך, האחראי לשוטרים, ונותן לו גיבוי, ויש חקירה של מח"ש, והשוטר הושעה, הורחק מהמשטרה. צריך לחקור – אני קורא ליועצת המשפטית של פרקליטות המדינה לחקור אם יש קשר בין ההוראות הכלליות שהוא נתן לשוטרים בכניסתם לתראבין לבין החיסול, הוצאה להורג, תרתי משמע. יתרה מזו, מה חמור, ראש הממשלה? שאתה נתת לו גיבוי, לבן גביר. מה, אתה נער צעצוע של בן גביר? אתה ראש ממשלה. אתה נותן גיבוי למי שירה באזרח בפתח ביתו? אתה היית אצלם בבחירות. אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? היית בתראבין אצל האנשים האלה, שתית אצלם קפה, אמרו לך: אבו יאיר, ואתה רקדת משמחה. עכשיו אתה רוקד על הדם שלהם. האימא לא יודעת מה לספר לילדים שלהם. תראבין זה אזרחים. נגיד שיש עבירה, שיש מישהו ששרף רכב או גנב סוס – אתם מכתרים יישוב, סוגרים אותו בבטונדות בגלל עבירה כזאת? זה רק בגלל שהם ערבים. זה משילות? זאת מאפיה, זה לא משטרה. ככה מתנהגת מאפיה – עושה fixing לזירת הרצח. אנשים כועסים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנשים מתוסכלים מהעובדה שמי שאמור לשמור על הסדר יורה להם בפתח הבית. תגיד, אתה חושב שמה שטראמפ עושה וחוטף מנהיגים, אתם יכולים לעשות – לירות באזרחים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תמיד בצד של הרעים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור, לא לעזור. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שאתה צריך להיזהר, כי את מדורו עצרו בלי צו. נגדך יש צו לפחות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - נגמר הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נתניהו, מנהיג אומה נמדד בחרדה ההורית לשלום אזרחיו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה. קצת כבוד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבא – זה מה שאנחנו כה משוועים לו; דמות אם או אב שתעטוף ותרפא, כל מה שאתה לא. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> במשפט שלמה על משמורת המדינה הזאת, אתה האב המתחזה. ידעת בזמן אמת שרומי גונן עוברת פגיעות מיניות קשות ונתת לזה לקרות. ידעת, נתניהו, משכו בדש מעילך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אחות שלנו, בת ישראל, נפגעה כשאתה הפקרת. הפכת את הצפון לבן חורג ומנוכר, הוצאת אותו מצוואת האחריות של המדינה. הייתי בקריית שמונה הנטושה והעזובה, עיר שכל חטאה, שהעזה לדחות את השידוך הכפוי שלך. תושבי הבית לא גומרים את החודש, הכול עולה, ובמקום שיקום ובניית הבית מחדש, העברת את כל משאבי הבית לקומבינות פוליטיות ומושחתות. וכשנחטפו ילדינו תחת משמרתך, כי מימנת את הטורף האכזר שנכנס אלינו, הקרבת אותם. אז פנינו לדוד סם כדי שיציל אותם, והעם קרא לך בוז שכולו זעקת אמת. יותר מ-2,000 הלוויות נרצחים והרוגים של בני ובנות ישראל – לאחת לא הגעת, נתניהו. בתי העלמין התמלאו בקברים שמהם אתה נפקדת מחוסר עניין. אינך ראוי לגיבורים ולילדי העם הזה. ידעת שכשבן חסותך הבריון השכונתי בן גביר מוציא סרטוני טיקטוק, מפוצצים במכות את האחים והילדים שלנו, מתעללים בהם עד זוב דם; ידעת ולא עשית דבר. נתת לו להביא עליהם גיהינום. אימצת כבניך סוכנים זרים שמכרו את ישראל, את הבית, לקטר. הם עשו זאת תחת החסות, הטיפוח והחינוך שלך. ומה קיבלת אתה מקטר? מה מכרת בתמורה לאויב? כשאתה, נתניהו, הפכת את השחיתות הפרטית שלך לאסון של ישראל כולה, בני הבית קמו ואמרו לך: לא. הדיקטטורה לא תעבור, נתניהו. לא ניתן. הטיוח לא יעבור. את טבח 7 באוקטובר תחקור רק ועדת חקירה ממלכתית. כשאב הבית מתגלה כמסוכן ולא כשיר הוא חייב לקבל צו הרחקה מהבית והילדים, מהמרחב שבו הוא פוגע, מתעלל ומענה. אתה הזנחת, הפקרת, סיכנת את ביטחון הבית – בפרשת הצוללות; באסון הכרמל; באסון מירון; בטבח 7 באוקטובר; פתחת את לשכת קטר בישראל; מממן חמאס, ארגון הטרור שטבח, אנס ושרף אותנו. אתה הוא האיש הזה, המתעלל, הלא-כשיר, הסדיסט, המסוכן לביטחון הבית והמדינה. אתה ראש ארגון הפשע שחטף מדינה וחשוד בבגידה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. לסיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ישראל זקוקה לחמלה ואהבה הורית, דמות שתיתן מזור, שתאחד את המשפחה, תלמד כי אחים אנחנו - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן אמר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - אחים אנחנו. אתם תלכו, אנחנו נבנה ונרפא. נביא את היום, נתניהו. נעיף אותך ואת כל השחיתות שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן אמר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חברי הכנסת, שקט. כרגע – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה קרה, לא קיבלתם מספיק כסף מקטר? סוכנים סמויים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, השופט אהרן ברק אמר במוצאי שבת בהפגנה בתל אביב - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - שאנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית ושהממשלה פגעה קשות בערכיה של מגילת העצמאות. בדמוקרטיה הליברלית שלו המיעוט קובע, ולעומת זאת, בדמוקרטיה האמיתית של המדינה היהודית הרוב הוא הקובע. כידוע, המילה דמוקרטיה לא מופיעה במגילת העצמאות, אבל המונח מדינה יהודית, שממנו אהרן ברק התעלם בהפגנתיות, מופיע חמש פעמים. הביטוי הבסיסי והמשמעותי של היות מדינת ישראל מדינה יהודית היה סעיף הלאום בתעודת הזהות, אבל בגלל פסק דין של בג"ץ שכתב אהרן ברק עצמו לפני 24 שנים הושמט סעיף הלאום מתעודת הזהות. בפסק הדין צוין כי לרישום במרשם האוכלוסין אין כל משמעות מלבד המשמעות הסטטיסטית. השופט אנגלרד, בדעת מיעוט, אמר אז כי אין כאן עניין בסטטיסטיקה בלבד, אלא מחלוקת אידיאולוגית חריפה. אז נרשם הניצחון הראשון של תפיסת מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה על פני תפיסתה כמדינה יהודית. אדוני ראש הממשלה, הממשלה בראשותך משולה לספר, וכמו שאומר הביטוי, העיקר חסר מן הספר. הממשלה מעבירה הרבה חוקים ומקבלת הרבה החלטות, אבל הכול מתמקד בתחום שנוגע לדמוקרטיה ודוקטרינת הדמוקרטיה והמשפט מבית מדרשו של אהרן ברק. אבל בכל מה שנוגע לזהות היהודית ולהכרעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, הממשלה פסיבית לחלוטין. המגמה של אהרן ברק וממשיכיו זה להוביל את מדינת ישראל לאסון של מדינת כל אזרחיה. המטרה של הממשלה הנוכחית הייתה אמורה להיות חיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית, אבל במציאות – פספוס אדיר, וכלום אחד גדול בנושא הזהות היהודית של המדינה. אדוני ראש הממשלה, אנחנו נמצאים בסייעתא דשמיא תחת הנהגתך העוצמתית והגיבורה במלחמה על הקיום הפיזי שלנו בשבע חזיתות. אבל בחזית השמינית, הנוגעת לקיום הרוחני הזהותי שלנו כמדינה יהודית, אנחנו נמצאים תחת הנהגתך בקונספציה עמוקה וכניעה לתפיסה של מדינת כל אזרחיה שמובילים אהרן ברק וחבריו לשמאל הרדיקלי בניגוד גמור לרצון רוב העם. לקראת סוף ימיה של הכנסת הנוכחית אני רוצה להעניק לממשלה ולקואליציה הזדמנות להצטרף להצעת החוק שאני מעלה להצבעה בשבוע הבא, להגדרת מיהו יהודי במרשם האוכלוסין, מה שיאפשר לנו להחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות. אדוני ראש הממשלה, בידך הדבר, הענק לחברי הקואליציה חופש הצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ'. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתמול שוב ביקרתי בניר עוז. בין השבילים והבתים המפויחים, שאלה חוזרת על עצמה כל הזמן: האם על ההפקרה לא מגיעה תשובה, אדוני ראש הממשלה? האם על ההפקרה לא מגיעה סליחה? האם לא הגיע הזמן שאתה באופן אישי תגיד את המילה הפשוטה, האנושית, המובנת מאליה, הלא-משפטית – "סליחה"? ועדת חקירה ממלכתית לא הוקמה ואתה מתנגד לה, אתה מסכל אותה, אתה – ועודך, ראש ממשלת 7 באוקטובר, וכל מה שאתה עושה מאז זה רק לדחות, לסכל ולהתחמק. אתה מפקיר את הביטחון הלאומי ואת ביטחון הפנים, והפקרת את ביטחון הפנים של כולנו בידי עבריין, בידיו של בן גביר. נתת לחדל אישים לעשות סיבובים פוליטיים על הפצעים המדממים של החברה הישראלית. נתת לו לשלוט בביטחון שלנו, למרות שהוא לא מסוגל. סוכן כאוס, אדוני ראש הממשלה, סוכן כאוס לא יכול לעסוק בביטחון. שנת 2025 הייתה השנה עם הנתונים הגרועים ביותר אי פעם בביטחון האישי של אזרחי ישראל. 307 נרצחים בחברה בישראל, 252 – בחברה הערבית. אתה באמת חושב ששר לאומן וגזען יכול לטפל בחברה הערבית? אדוני ראש הממשלה, גם אם תקרא ותעשה את עצמך קורא חומרים, את העובדות לא תצליח לנקות. בסוף, המשמרת שלך היא המשמרת המדממת ביותר בביטחון האישי. חמישה ימים עברו מתחילת השנה. חמישה ימים עברו – ארבעה בני החברה הערבית נרצחו והיום נרצחה אישה בפרדס חנה, ואתה שותק. סע ללוד, סע לבאר שבע, סע לחיפה, לשפרעם, לדרום תל אביב, תגיע גם ליפו, חדרה, השתוללות בכל מקום. תבדוק את נתוני תאונות הדרכים, 455 הרוגים בתאונות דרכים – ואת המציאות לא תשנה אם תהפוך דפים גם עכשיו – וההפקרה הזאת היא על ראשך. היא על ראשך, כי אתה ראש הממשלה, והנתונים האלה הם 20 שנה אחורה, 455 הרוגים בתאונות דרכים. הפקרת את הביטחון הלאומי, ובלשכתך הועסקו אנשים שקיבלו כסף מקטר, ממדינה עוינת, בזמן מלחמה. שוב אתה שותק ומגדיל לעשות, אתה גם מחבק. ממתי אדם מחבק אנשים בלשכתו בזמן שהם חשודים בפלילים, בקבלת כסף במדינה זרה, מקטר? מי עושה דבר כזה? במקום להדיר, להגיד: לכו מכאן, מה אתה עושה? מחבק אותם. ממה אתה מפחד? אני יודע שאתה יודע ממה אתה מפחד, אבל אני לא מפחד, אני חושש רק מהעובדה שאתה עדיין ראש הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, כנסת נכבדה, קצת עצוב פה במליאה, אין ח"כים של הקואליציה, רק גדולי החנפנים הגיעו. איפה כל השרים? קצת הקיץ של אביה באזור הקואליציה. לא נורא, זה לא מפריע לי. אני רוצה לפנות אליך. קודם כול, מזל טוב, אדוני, מזל טוב, שלוש שנים לממשלה. אין חגיגות? שלוש שנים. אף אחד לא האמין שנחזיק יותר משנה וחצי, אבל הינה, למרות הטבח, אתה עדיין כאן. וגם אתה, אבל זה אירוע בפני עצמו. אז ציינת שלוש שנים, ואין לי הרבה זמן – פחות משלוש דקות – לציין את כל ההישגים של הממשלה הכושלת, וזה בלי להתייחס ל-7 באוקטובר, למרות שהייתי רוצה לדעת מה עבר לך בראש כשראית את הסרטונים של ששת הנרצחים במנהרות והתעקשת להיכנס לרפיח; מה עבר לך בראש כששמעת על התקיפות המיניות שעברה רומי גונן. אבל, כמו שאמרתי, הזמן קצר, ויש כל כך הרבה הישגים. אז בוא נתחיל עם ההישג הדרמטי שלך. בשנת 2025 יותר מ-70,000 ישראלים עזבו את מדינת ישראל; בשלוש שנים יותר מ-200,000 ישראלים עזבו את מדינת ישראל. בטח תגיד עליהם שהם שמאלנים, שהם אנטי-ציונים, אבל תכלס, אפשר להגיד את זה גם על הבן שלך. תכלס, למה הוא לא בארץ? למה הם עוזבים? אתה יודע מה מדהים? אל תפריע לי, שלמה קרעי, אני רוצה שהוא ישמע אותי. מה מדהים? שלמרות האנטישמיות המטורפת בעולם, שגם היא כמובן תוצר של המדיניות שלך, אנשים מעדיפים לברוח מפה, לא לגור פה ולהתמודד עם אנטישמיות, רק לא לסבול את הממשלה שלך ואותך. אני רוצה לעבור לעוד הישגים. אני בטוחה שאתה שומע אותי. אני מניחה שאתה יודע שבממשלה שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים, יש הכי הרבה נרצחים בחברה הערבית, בחברה היהודית, הכי הרבה נשים נרצחות בבית שלהן, וכל זה בגלל השר הכושל שאתה מינית, אותו אדם שלא היית מוכן להצטלם איתו; אותו אדם - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט, חנפנית. שקט, חנפנית. אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה, השרות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. שתיכן לא מעניינות, יאללה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרות גולן וסילמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעו לי. חבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מינית שרה לשוויון חברתי ששונאת נשים, מינית שר תיירות - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מעצבן, האמת מעצבנת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, השרות גולן וסילמן, אני מבקש להפסיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי רגע, זה לא פייר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אתן לך עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד חצי דקה. זה לא עוזר, הוא לא שומע. את רק מפריעה לי. אני רוצה לדבר איתך על עוד הישג חשוב, כי הם לקחו לי את הזמן. אתה חיסלת עיר במדינת ישראל. קוראים לעיר הזאת קריית שמונה. התושבים של קריית שמונה, ציונים ופטריוטים, חזרו לגור בעיר שאתה לא מוכן לשלוח את השרים שלך לבקר בה רק בגלל שראש העיר הוא לא ראש עיר שלך, הוא לא יהלום. תושבי קריית שמונה זועקים אליך שתתייחס אליהם. למה קיימת ישיבה בדימונה? דימונה עיר מדהימה, דימונה עיר מהממת, יש בה הגירה חיובית. למה לא קיימת ישיבת ממשלה בקריית שמונה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה מתעלם מהתושבים? אין לי הרבה זמן ויש שתי חנפניות. בבקשה תסתכל עליהן כדי שיניחו לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת, אני מסיימת. ברור לי שתדבר עכשיו על הביקור בארצות הברית, אבל לא יעזור לך, חזרת לפה בלי תשובה למשפחה של רן גואילי, זיכרונו לברכה, וחזרת לפה עם פתיחה של מעבר רפיח לשני הכיוונים. ורחמנא ליצלן, גם חגגת סילבסטר, שזה ממש לא חג של המחנה האמוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת כולם, השרות, השרה, השרה גולן – חברת הכנסת בן ארי והשרה גולן, אני מבקש להפסיק. תודה. חבר הכנסת בליאק וחבר הכנסת בליאק בלבד, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, ברוך הבא לישראל. איך היה נובי גוד במאר-א-לאגו? נהנית? היה כמו שאתה אוהב: סוויטה מפוארת, שועי עולם, אוכל טוב. זה די מדהים שהוצאת הודעה כי אתה המנהיג הזר היחיד שנמצא בנשף. אתה יודע למה? כי כל מנהיג נורמלי, שלא מנותק כמוך, נמצא ביום הזה עם העם שלו. זה כל כך פשוט וכל כך מתבקש וכל כך רחוק ממך, ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני עובר לקריאות. אני עובר לקריאות, גברתי. תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, גם, כמובן, חגגתי ב-31 בדצמבר את חג ילדותי, וכמובן עוד 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, ראש ממשלה, שבשלוש השנים האחרונות אתה והממשלה שלך מנסים להפוך אותם לאזרחים סוג ב' דרך הבלימה של העלייה מחבר המדינות חבר, דרך הניסיונות לצמצם את חוק השבות, וכמובן הדרך להטיל ספק ביהדות שלנו. מדובר, ראש הממשלה, באזרחים ישראלים שעובדים, משרתים בצה"ל, משלמים מיסים. כל חטאם הוא שהם לא באים בטוב לקואליציית המשתמטים שלך, ולכן אפשר להכפיש אותם ולכנות אותם גויים, מטעמי נוחות – נכון, השר קרעי? ולא במקרה, ראש הממשלה, השר אמסלם, המינוי שלך, מרשה לעצמו פעם אחר פעם להתגזען על חברי כנסת, יוצאי חבר העמים, לפזר אמירות מכוערות, לצחוק על המבטא שלנו ועל הדרך שעשינו כאן בישראל מיום העלייה. אתה, ראש הממשלה, מכיר את המקרים האלה היטב, אבל אתה בוחר לשתוק, וגם עכשיו אתה בוחר לא להגיב. אתה בוחר לשתוק, ובשתיקה המבזה והפחדנית שלך אתה מגבה את הגזענות, אתה נותן גיבוי מלא לשרים הגזענים ומפקיר את הציבור של הישראלים דוברי הרוסית. במקום לגנות את הגזענות, להתנצל ולקרוא את השר אמסלם לסדר, אתה מתחבא מאחורי הפמליה והאיפור, כי ישראלים דוברי רוסית הם לא חלק מהבייס שלך. אבל לא לדאוג, יש לנו זיכרון מצוין, וביום הבחירות, בבחירות הקרובות, אנחנו, ישראלים דוברי רוסית, נזכור היטב את הגזענות שלכם ואת השתיקה שלך, ראש הממשלה, וזו אחת הסיבות שבעוד מספר חודשים אתה כבר לא תשב על הכיסא הזה. תודה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נשמע את ראש הממשלה, ואחריו – את ראש האופוזיציה. אני מבקש להזכיר לכולם, בעיקר למי שלא היה כאן בתחילת הדיון, שמי שאיאלץ להוציא אותו בקריאה השלישית, לא יחזור עד להצבעה. לכן אני מבקש מכולם לשמור על השקט ולאפשר לשני האישים להשמיע את דבריהם. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו להציג את עמדתו. ראש הממשלה, בבקשה. שקט במליאה, שקט במליאה. תודה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי יושב-ראש הכנסת, שרות ושרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל – שמעתי אתכם, נציגי האופוזיציה, גם את דברי הנאצה. אני אענה לכם כאן על הכול. אבל לפני הכול, אני מבקש לפתוח בביקור המדיני החשוב שקיימתי בשבוע שעבר בארצות הברית. זה היה המפגש השישי שלי עם ידידי הקרוב, ידידנו, הנשיא טראמפ, מאז תחילת כהונתו לפני שנה. מביקור לביקור, ממפגש למפגש, אנחנו מהדקים את השותפות בין שתי המדינות שלנו, כפי שלא היה מעולם. כן, העובדה שרעייתי ואני ציינו עם הנשיא טראמפ ורעייתו את תחילת השנה האזרחית החדשה, בהזמנתו – העובדה הזאת מבטאת את עומק הקשר בינינו. הברית האמיצה, גם ברמה של המנהיגים, וגם ברמה של המדינות, היא מתכון להמשך שרשרת ההישגים שלנו גם בשנה הזו, 2026. הנשיא טראמפ הדגיש את המחויבות המשותפת שלנו לפרק את החמאס מנשקו ולפרז את רצועת עזה. עסקנו רבות בצורך להשיב את החטוף האחרון מעזה, כפי שהשבנו 254 חטופים. אני מדבר על גיבור ישראל, סמל ראשון רני גואילי. הזמנתי את משפחת גואילי להצטרף אליי למפגש עם הנשיא טראמפ. זה היה רגע מרגש מאוד כשהנשיא טראמפ פגש את ההורים של רני, את איציק וטליק, ואת האחים עומרי ושירה. אני ראיתי שהוא התרשם מאוד לא רק מהעוצמה הנפשית שלהם, אלא בראש ובראשונה מאצילות הנפש שלהם. אני הבטחתי למשפחה המופלאה הזאת שלא נרפה מהמשימה הקדושה להחזיר את רני הביתה, וגם עכשיו אנחנו פועלים במישור הזה בדרכים שונות. ובאשר לאיראן, שמושכת בחוטי הטרור במזרח התיכון וגם מעבר למזרח התיכון, הנשיא טראמפ ואני הבענו עמדה נחרצת: לא ניתן לאיראן לשקם את תעשיית הטילים הבליסטיים שלה, ובוודאי שלא נאפשר לה לחדש את תוכנית הגרעין, שפגענו בה קשות במהלך מבצע עם כלביא. העמדה המשותפת שלנו לגבי איראן עומדת בעינה: אפס יכולת העשרה, הוצאת כל האורניום המועשר – כל האורניום המועשר – אל מחוץ לאיראן, ופיקוח קפדני ורציף על מתקני הגרעין. עכשיו, כשאנחנו דנו באיראן, ההתקוממות העממית – לא רק בטהרן, כבר במקומות אחרים – היא רק התחילה, ובינתיים היא התרחבה מאוד. אנחנו בישראל מזדהים עם המאבק של העם האיראני, ועם השאיפה שלו לחירות וצדק. ייתכן מאוד שאנחנו עומדים ברגע מכריע, רגע שבו העם האיראני ייקח את גורלו בידו. בכל מקרה, עוד לפני ביקורי בארצות הברית, ובמהלך ביקורי, אני הבהרתי ביחס לתרגילים צבאיים שאיראן קיימה לפני ימים אחדים, לפני הביקור, שאם נותקף, ההשלכות על איראן תהיינה חמורות מאוד. מלבד השיחות החשובות עם נשיא ארצות הברית, שוחחתי גם עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, עם שר המלחמה פיט הגסת', וגם עם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. אני חייב להגיד לכם את הדברים כהווייתם: אנחנו מסכימים על הדברים הגדולים. מעת לעת, כפי שמקובל בכל מערכת יחסים, כפי שמקובל במשפחה, יש בינינו הבדלי גישות בנקודות מסוימות, לא מז'וריות, ואנחנו מיישבים את הדברים בשיח פתוח כשותפים אמיתיים. אני מבקש לומר, חברות וחברי הכנסת, שאני חושב שאני מייצג את עמדת הרוב בבית הזה ובציבור הרחב כשאני אומר שישראל תומכת בהחלטה הנחושה של הנשיא ובפעולה הנועזת של צבא ארצות הברית בוונצואלה. יש כאן מאבק עולמי בין מדינות שדוגלות בערכי החופש והקדמה, לבין מדינות אלימות, שמאיימות על הסדר העולמי. במזרח התיכון, ישראל היא שמובילה את המאבק של העולם התרבותי בכוחות הברבריות והרשע. וארצות הברית, הממשל האמריקני, מעריכים זאת מאוד. אני הרחבתי בנושא היחסים עם ארצות הברית, כי זה חשוב בפני עצמו, אבל גם משום שאתם טעיתם לחלוטין לאורך כל הדרך בהבנת המציאות המדינית. חבר הכנסת לפיד, אתה אמרת לפני שמונה חודשים: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית מעולם". עוד אמרת - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> חמאס הוא נכס זה טעות, טעות בהערכה הייתה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. לא לעזור לי. חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זו טעות בהערכה שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. לא לעזור. חבר הכנסת כהן, לא לעזור, תודה. לא לעזור. לא לעזור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צאי החוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא לעזור. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד, בקשה לי לחבר הכנסת לפיד, אני מבקש: תרשום את גובה הצעקות ואת משך הצעקות של חברי סיעתך, כי יש תחרות קשה מאוד על ארבעה מקומות ואתה לא יכול לנשל את אלה שמגיע להם מקום. אז תמשיכו לצעוק. (מחיאות כפיים) (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמקובל בנאום 40 חתימות, אני מתיר מחיאות כפיים לשני הצדדים. כל מי שנמצא פה רשאי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, תודה רבה. ראש הממשלה ימשיך. חבר הכנסת נאור שירי, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לפני –Before I was interrupted – לפני שהפריעו לי, ציטטתי את חבר הכנסת לפיד: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית". ועוד אמרת: "לאמריקנים נמאס מנתניהו. ממשל טראמפ פועל היום בלי תיאום ובלי להקשיב לנתניהו". חבר הכנסת ליברמן אמר – הוא לא פה? חבר הכנסת ליברמן אמר: "כשאני מסתכל על יחסינו עם ארצות הברית, הגענו לשפל חסר תקדים". יאיר גולן אמר לפני חודשיים: "טראמפ לא סופר אותנו ולא סופר אותו". "אותו" זה כנראה אני, אני חושב שהוא התכוון. אז הנשיא טראמפ כנראה לא סופר את יאיר גולן, כי את יחסו אליי שמעתם במסיבת העיתונאים שקיימנו. אגב, כל הטענות האלה כמובן מהודהדות ומוחזרות וממוחזרות על ידי ערוצי התבהלה והפרשנים שמהדהדים את זה כל הזמן, מחכים לפיצוץ – מתי זה יגיע? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אופס, לא מגיע. אז זה יגיע בפעם הבאה. לא, לא מגיע. זה יגיע בפעם אחרי הבאה, כן, מחכים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הפיצוץ הגיע ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר? מי היה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הפיצוץ היה ב-7 באוקטובר, שאתה אחראי לו. אתה אחראי לטבח הכי גדול מאז השואה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגיד סליחה. תגיד סליחה. אתה אחראי ל-7 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני חושב שחבר הכנסת הרצנו עבר את חברת הכנסת. מגיע לו מקום ראשון בארבעה. (מחיאות כפיים) זאת התרשמות שלי. צעק יותר – מגיע לו יותר. התחרות קשה מאוד. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> honorary mention – אני לא יודע לגבי הגובה של הווליום, הזמן לא מספיק, אבל תמשיכו, זה בסדר, תתחרו על המקומות האלה. בסדר גמור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל על עצמך, אתה מביך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראש הממשלה לא צריך עזרה, רבותיי. חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתנהג כמו ליצן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתה נותן הרצאות על דרך ארץ. אני חושב שצריך לתת לו עוד דירוג גבוה. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, לא לעזור. חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמיתי? הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז מה אם הוא פנה. נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי האופוזיציה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, מה קורה פה? אתם לא תשמעו את נאומו של ראש האופוזיציה, חבל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברות וחברי האופוזיציה, בדיון הזה שמעתי אתכם מלינים על קבלת ההחלטות הקיצוניות של הממשלה, החלטות שלפי הטענות שלכם, פוגעות בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם, החוסן הלאומי שלנו הוא קודם כול עצם הקיום שלנו, כי בלי קיום אין חוסן. וכל הטררם שאתם עושים פה – תכף נתייחס לזה, טענה-טענה. אבל כל הטררם שאתם עושים פה לא שווה שום דבר אם אין קיום. ההחלטה החשובה ביותר שממשלת ישראל בהנהגתי קיבלה הייתה לתקוף באיראן כדי להרחיק מעלינו שני איומים על עצם קיומנו: האיום הגרעיני והאיום של עשרות אלפי טילים בליסטיים. והיה גם איום קיומי שלישי – טבעת החנק שאיראן וציר הרשע ביקשו לשים סביב צווארנו, פשוט לשים סביב צווארנו, כדי להשמיד אותנו. במלחמת התקומה קיבלנו החלטות אמיצות ששברו את ציר הרשע הזה. הוא עדיין כאן, הוא מלקק את הפצעים, הוא מנסה להרים את הראש, אבל הוא הרבה הרבה יותר חלש. קיבלנו רבות מההחלטות הגורליות הללו, ממש גורליות, מול לחצים כבירים מן החוץ ומול התנגדות עקבית שלכם מבית. אתם התנגדתם כמעט לכל דבר. החלטנו להיכנס לרפיח – אתם התנגדתם; החלטנו לתפוס את ציר פילדלפי – אתם התנגדתם; החלטנו לדבוק ביעד של מיטוט החמאס – אתם לא רק שהתנגדתם, אתם ביקשתם להיכנע לתכתיבי החמאס; החלטנו להיכנס למעוז האחרון של החמאס, העיר עזה – ואתם התנגדתם גם לזה; החלטנו להשיב את כל החטופים בפעימה אחת, תוך הפעלת לחץ צבאי שלנו ולחץ מדיני של ארצות הברית – וגם לזה התנגדתם. אמרתם שזה בלתי אפשרי, אמרתם שאני מפקיר את החטופים, אמרתם שזו מלחמה פוליטית. אז חברות וחברי האופוזיציה - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם לא האמנתם שזה יקרה. אני האמנתי, חבריי האמינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו פעלנו. אתם אמרתם: לא, צריך להיכנע לתכתיבים, לעולם אי-אפשר להוציא עד האחרון שבהם, זה בלתי אפשרי. נתניהו, אתה משחק בחיי החטופים. וכהנה וכהנה וכהנה. אמרתם את זה – תעמדו מאחורי זה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תפסיקו להכחיש את העובדות. חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> דיברת אליי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דיברתי אלייך, חברת הכנסת עזוז. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה קיצונית שמתנגדת באופן אוטומטי להחלטות הגורליות שאנחנו מקבלים ושבזכותן, ובזכות גבורת לוחמינו, אנחנו מבטיחים את נצח ישראל. מזל, מזל גדול, שלא הקשבנו לכם. זה לא מזל – זה גם שיקול דעת. כי אם היינו מקשיבים לכם, היו עדיין חטופים בעזה, דף היה חי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עדיין יש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - סנוואר היה חי, נסראללה היה חי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צריך להחזיר אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ואיראן הייתה שועטת באין מפרע לגרעין. המציאות מוכיחה בבירור שלא אנחנו הקיצוניים. אנחנו שקולים מאוד, נחושים מאוד, עוצמתיים מאוד. ואילו אתם, בתבוסתנות שלכם, בהרכנת הראש שלכם, בהתנגדות שלכם לכל החלטה שהממשלה קיבלה לטובת ישראל, אתם הקיצוניים ואתם אלה שפוגעים בלכידות שלנו ובחוסן הלאומי שלנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר הוא שר בממשלה שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וזה מתבטא בעוד הרבה תחומים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחידות וכל הזמן מסיתים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחדות וכל הזמן מפלגים. כל הזמן, בלי יוצא מן הכלל. וזה מתבטא בעוד תחומים. השמעתם נבואות זעם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאז סמוטריץ' לא ראיתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסיתים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, כן, כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. חברות וחברי הכנסת, די. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני כבר לא מדבר על אופן ההתבטאות, על הוולגריות, על גסות הרוח. אפשר, אפשר להגיד דברים נוקבים, אבל אפשר גם לבטא אותם בדרך מקובלת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, עכשיו את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מי חברי הסיעה שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה, שימי לב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> די. באמת, יש גבול. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> עוד מקום אפשרי, אבל אני לא רוצה לקבוע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת. באמת, יש גבול. מדבר על וולגרי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אם את יוצאת, אנא צאי. אבל לא להמשיך בצעקות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> היחס שלכם מתבטא בעוד תחומים. אתם השמעתם נבואות זעם על מצב הכלכלה, ואני חייב להגיד: זה נכון, המלחמה אתגרה אותנו מבחינה כלכלית. אבל אני תמיד אמרתי: כשננצח – הכלכלה תצמח בענק. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> יש מיליון ילדים רעבים, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, את בקריאה שנייה, בפעם הבאה אני איאלץ להוציא אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לשבח את שר האוצר ואת חבריי לממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעשה כאן עבודה חשובה מאוד, ולא פשוטה, תחת ביקורת אין-סופית. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. השבועון הבריטי, האקונומיסט, מדרג את כלכלת ישראל בין שלוש הכלכלות הטובות בעולם. תראו מה הממשלה הקיצונית שלנו השיגה בתחום הכלכלי. ואני אומר, אחרי שנתיים של מלחמה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו – השקל התחזק מאוד מול הדולר; הבורסה זינקה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. אני לא בטוח, נדמה לי שהיא הכי גבוהה בעולם; האבטלה בשפל; ההשקעות בהייטק הישראלי חזרו בעוצמה, כולל החלטת ענקית הטכנולוגיה אנבידיה להקים מרכז חדשנות בגליל שיעסיק אלפי עובדים; מחירי הדירות, שזה מרכיב ההוצאה הגדול ביותר במשפחה – איך אומרים ביידיש? By far – מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מזה שנים. אני אומר לכם דבר מעניין: בשנה של הממשלה שלכם הם עלו ב-20%, ובחצי השנה האחרונה הם ירדו ב-2.5%. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וב-30 השנה שאתה ראש הממשלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> רק להבין מה קרה פה. ועוד דבר, חתמנו על עסקת גז ענקית עם מצרים שתכניס לקופת המדינה כמעט 60 מיליארד שקל. אלה ההחלטות שאנחנו קיבלנו. אתם, אתם ויתרתם על שדות הגז שלנו בגבול הלבנון תמורת כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ועוד למי? לנסראללה, לחיזבאללה. אללה ירחמו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תבטל את ההסכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין שם גז, אין שם גז, אין גז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי האופוזיציה, אתם מנסים להדביק תווית של קיצוניות לממשלה, אבל במציאות הכול הפוך. אתם אלה שנוקטים עמדות קיצוניות שמפלגות את העם, בעוד אנחנו מקדמים יוזמות שיאחדו את העם וייטיבו עימו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> עכשיו בואו נראה את זה בשתי הסוגיות המרכזית שעומדות על סדר-יומנו הפנימי, חוק הגיוס והקמת ועדת חקירה לאירועי המלחמה. אתם נוקטים עמדה קיצונית, צרה, מפלגת, בעוד שאנחנו מחפשים הסכמה רחבה. בניגוד לרטוריקת התבהלה שלכם, אנחנו מקדמים מתווה היסטורי, מתווה שיביא לגיוס של 23,000 חרדים בשלוש וחציה שנים הקרובות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מדובר כאן במהפכה אמיתית שלא הייתה מאז הקמת המדינה, עם מספר עצום של מתגייסים. והדבר יקל מאוד על משרתי המילואים. בחוק שאנחנו גיבשנו – לא סלוגן, לא סיסמאות, עובדות – אנחנו מדברים על 23,000 מתגייסים. אתם הבאתם חוק שתכף נדבר עליו. החוק שאנחנו גיבשנו קובע סנקציות הן אישיות והן מוסדיות, אבל אני מאמין שלא יהיה צורך בהן כי הציבור החרדי יעמוד ביעדי הגיוס שקבענו. רק אתמול התגייסו כ-400 חרדים – אני צודק, ישראל? 400 חרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל השכבה שלי בבית הספר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כ-200 לחטיבת החשמונאים ואחרים כתומכי לחימה ולתפקידים אחרים. לכן, זה החוק שאנחנו מביאים, 23,000 מתגייסים בשלוש וחצי שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העיקר שיתגייסו. לא בחוק, בסנקציות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה סנקציות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואתם עם סנקציות – דבר שלא היה קיים. זה החוק שלנו. בואו נראה את החוק שלכם, החוק שרציתם להעביר לפני שלוש שנים. החוק שלכם היה חוק ההשתמטות האמיתי, כן. דיברתם על גיוס של אלפים בודדים מהציבור החרדי, בלי שום סנקציות – לא אישיות, לא מוסדיות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן, ראש הממשלה לא צריך עזרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מסתדר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק זה, לא רק זה, אתם כללתם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת סובה. השרה סילמן וחבר הכנסת סובה, אנא חדלו. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק זה, אתם כללתם ביעדי הגיוס הנמוכים שלכם – שוב, יעדי גיוס נמוכים, בודדים, אלפים בודדים, בלי סנקציות – אתם כללתם בזה שירות לאומי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זאת אומרת אתם כללתם ביעדים – וזה נכלל כיעדי גיוס – מתגייסים שישרתו בבתי החולים, בארגוני הסביבה, במתנ"סים, בעוד שאנחנו צמצמנו את השירות מחוץ לצה"ל רק ל-10% מהמתגייסים – מספר הרבה יותר גדול, וגם זה - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם הבאתם 70 ימי מילואים בשנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - רק בשירות הביטחוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 70 ימי מילואים הבאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זאת אומרת, אתה יכול לשרת בצה"ל, ומיעוט, 10%, יכולים לשרת לא במתנ"סים – בשב"כ, במוסד, במשטרה, בשב"ס. שירות ביטחוני, לא פייק. ועוד יותר מזה, אצלכם היה אפשר לשרת שירות מקוצר – יכולת לשרת שנה, וזה נחשב – בעוד שאצלנו, בחוק שאנחנו מביאים, יש רק שירות מלא, שלוש שנים, לא פחות מזה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם אומרים: בינתיים הייתה מלחמה, אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה. דווקא בגלל המלחמה אנחנו הגדלנו את מספר המגויסים פי ארבעה. פי ארבעה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בטח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ופי עשרה ימי מילואים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז אני שואל שאלה פשוטה: איזה חוק טוב יותר למדינה? איזה חוק טוב יותר להקל על המילואימניקים, חוק ההשתמטות שלכם או חוק הגיוס האמיתי שלנו? הגיע הזמן להגיד את העובדות, וכשמנטרלים את שטיפת המוח שלכם, את הנדסת התודעה שלכם – שכמובן, מסתייעת על ידי כל ערוצי התבהלה והפרשנים, שפשוט משקרים לציבור ולא אומרים להם את העובדות ששמתי כאן, והן עובדות – התשובה ברורה: החוק שלנו משרת את המדינה, והחוק שלכם משרת אתכם, משרת אתכם פוליטית. אתם הגשתם לחרדים דף לבן, דף ריק - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - דף ריק, כמו זה, דף ריק, ואמרתם להם: תמלאו כל מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בתחתית הדף. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בני גנץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כך הצעתם בנושא הכספים לחרדים, וכך עשיתם בפועל עם רע"מ. איך אומרים, נתתם להם את הדף: תכתבו כמה עשרות מיליארדים שאתם רוצים, ונקבל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מנסור, מי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם, חברי האופוזיציה וגם חברות האופוזיציה, אתם בוודאי שמעתם על מדיניות הספר הלבן. אתם ממשלת הדף הלבן. אתם אמרתם ותאמרו לחרדים ולרע"מ: תמלאו מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בלנקו. ממשלת הדף הלבן, זה מה שהייתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> גם הדגל הלבן. תוספת יפה, תודה לך. אני אגלה עוד סוד גלוי, אתם, האופוזיציה הקיצונית, התגרנית, הינה האמת: אתם בכלל לא מעוניינים בגיוס החרדים, אתם רק רוצים לתקוע מקלות בחוק ההיסטורי שאנחנו מביאים. אתם רוצים לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה ולהפיל אותה. זאת המטרה היחידה שלכם. ואתם יודעים מה הפחד הכי גדול שלכם? הפחד הכי גדול שלכם – שאנחנו נצליח, שחוק הגיוס יעבור - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יעבור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - שעשרות אלפי חרדים יתגייסו לצה"ל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מזה אתם מפחדים. זה כל ההבדל בינינו. אנחנו רוצים לגייס את הציבור החרדי, ואתם רוצים לגייס אותם לקמפיין הבחירות שלכם. אתם לא מעוניינים באמת לפתור את הפצע הזה. אנחנו רוצים לרפא את הפצע הפעור שמלווה אותנו כמעט 70 שנה, ואתם רוצים שהוא יישאר פתוח. עכשיו לגבי ועדת החקירה. בעוד שאנחנו מציעים ועדת חקירה בהסכמה לאומית רחבה, אתם מתנגדים בתוקף להסכמה כזאת, כי שוב, אתם עסוקים רק בהסתה ורק בפילוג. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כי יש חוק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הרי אתם יודעים היטב, לא צריך להגיד לכם את זה, אתם יודעים היטב שלא יהיה שום אמון רחב בוועדת חקירה שיותר ממחצית העם לא מיוצג בה ולא מאמין בה. אתם יודעים היטב שחלק עצום בציבור חושב שוועדה שחבריה ימונו ממחנה אחד בלבד תהיה ועדה חד-צדדית, ועדה מוטית - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שסולברג ימנה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ועדה שמסקנותיה כתובות מראש. ורוב הציבור, חלק עצום בציבור חושב שזאת ועדת הטיוח האמיתית. ולכן ההצעה שלנו היא להקים ועדת חקירה ממלכתית לאומית, ועדה שוויונית, ועדה שוויונית - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ממלכתית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - שמייצגת גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. זו לא תהיה ועדה של שמאל, זו לא תהיה ועדה של ימין, זו תהיה ועדה פריטטית, חצי–חצי, 50:50 - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - כמו ועדת החקירה המיוחדת - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - שהוקמה בארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר. שם היה ייצוג שווה בשווה לרפובליקנים ולדמוקרטים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וזה מה שצריך להיות גם אצלנו, בהבדל אחד, בהבדל אחד: אצלנו חברי הוועדה ימונו שווה בשווה על ידי שני צידי המתרס של הכנסת, אבל הוועדה לא תהיה מורכבת מפוליטיקאים אלא ממומחים מקצועיים. אתם תביאו את מי שאתם רוצים, אנחנו נביא את מי שאנחנו רוצים. הוועדה הזאת תוכל לשאול כל שאלה, לחקור כל אדם. אף אחד לא יוכל לברוח, אף אחד לא יוכל לטייח. ואני אומר לכם, רק כך האמת תצא לאור. אז איך בכלל אפשר להתנגד לזה? מסתבר, חברי הכנסת, שישנה עמדה קיצונית, אני אומר שזה על גבול הטוטליטריות. אתה פשוט רוצה להשתיק, לכוון את הכול למסקנות מוסכמות מראש. כשיש עמדה שאומרת: אני רוצה שליטה של 100% במסקנות הוועדה, אז אפשר להתנגד לזה. את עבודת הוועדה שאנחנו מציעים ילוו משקיפים מקרב המשפחות השכולות. אני בטוח שהם יוודאו שהכול נחקר, ששום דבר אינו מוסתר, ואני חושב שזה בוודאי יוסיף לאמינות הוועדה. אז אני שואל: ממה, ריבונו של עולם, אתם מפחדים? כמו תמיד, אתם נוקטים עמדה קיצונית. תביאו מי שאתם רוצים, שישאלו מה שרוצים, שיחקרו. כל שני חברים בוועדה הזאת יכולים להביא מה שהם רוצים, לשאול את מי שהם רוצים. אי- אפשר להסתיר כלום. וזה כמובן פתוח לציבור, הכול מצולם, שיראו, הציבור ישמע. אתם רוצים תמיד לנתב את זה דרך הפילטרים שלכם, דרך הפרשנים שלכם, דרך הפריזמה שלכם. לא. הכול גלוי. הכול גלוי. זאת, דרך אגב, הדרך היחידה שהאמת יוצאת לאור. כי מה אתם רוצים? אתם רוצים כמובן שרק אתכם ישמעו, שישמעו רק את הצד שלכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא עשית את זה לפני שנתיים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איך אתם חושבים שזה יעבוד? למה אתם חושבים שזה יעבוד? שזה יעבור? כי אתם חושבים שקומץ של שומרי סף – אני חייב להגיד: היום זה במירכאות כפולות ומכופלות – שקומץ של "שומרי סף" ייתן לכם את כל מה שאתם מבקשים. אז כבר גילינו מה עושים שומרי הסף הללו – הם בעיקר שומרים אחד על השני. אתם שתקתם כמו דג, כמו דגים, זה כולכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דגים זה אצלכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם שתקתם כמו דגים כששומרת סף בכירה סרחה, שיקרה, הוציאה את דיבתם של לוחמי צה"ל ושל לוחמי המדינה כולה ברחבי העולם. היא הדליפה סרטון אחד מבושל שנצפה על ידי יותר מ-100 מיליון איש. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> 102 מיליון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וזה גרם לנזק תדמיתי עצום לצה"ל ולמדינה. אז עשו לי טובה, אף אחד לא קונה יותר את הצביעות המתחסדת שלכם, בדיוק כפי שאף אחד לא קונה את תחזיות הפרשנים שמייצגים אתכם בתקשורת, תחזיות שמתנפצות פעם אחר פעם על קרקע המציאות. ועוד דבר: אל תדברו, כפי שאתם עושים כאן, אל תדברו בשם הרוב הציוני, כמו בכותרת הדיון הזה. זאת עוד סיסמה חלולה ושקרית. אתם, שנשענתם ורוצים להישען על האחים המוסלמים, על מי שעודדו סרבנות או פילוג בצה"ל - - << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה מימנת אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה מימנת את חמאס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ועל מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, נשמעת. נשמעת, מספיק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיסתכל לו בעיניים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שאני אסתכל לו בעיניים, תקשיב טוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, לא לעזור, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני לא מתכוון להשיב פניו ריקם. אני הולך להגיד לו, לפנים שלו: אתם, שנשענים על מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד – אתם ממש לא הרוב הציוני. אתם המיעוט הקיצוני, זה מה שאתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה הילדים שלך ואיפה הילדים שלו? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאיר גולן לא ציוני? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא ציוני. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יאיר גולן לא ציוני? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאיר גולן גר במיאמי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת כולם. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> הבנים שלו לא משרתים - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר ציוני - - - יאיר גולן, את זה אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת כולם, די. ראש הממשלה על הדוכן, ורק ראש הממשלה מדבר כרגע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יאיר גולן - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה הילדים של יאיר גולן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק ראש הממשלה מדבר כרגע. השר. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שוב, מעניין לשמוע. יאיר גולן אומר: השותפים האפשריים הם מנסור עבאס ואפילו איימן עודה. גדי איזנקוט אומר: נדע להקים ממשלה עם 58 מנדטים – תעשו חשבון, אין דרך לעשות את זה בלעדיהם. אחמד טיבי אומר: אנחנו נחושים לעשות הכול כדי להפיל את הממשלה, גם דברים שלא עשינו בעבר. אני לא עשיתי את זה. היו לי 60 ויכולתי להקים, אבל כשיכולתי להקים, לא הקמתי, וזה ההבדל. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ניסית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לסמוטריץ'. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם הקמתם, אנחנו לא הקמנו, ואתם, לו תוכלו, תקימו. חבר הכנסת לפיד, אתה חייב להגדיל את מספר המוחים, כי עם ארבעה זה לא ילך, זה פשוט לא ילך. בניגוד לכם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראש הממשלה, אתה לא עוזר לי. אני מנסה לשמור פה על הסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר לא מצחיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, זו הייתה הפוגה קצרה והיא נגמרה, זהו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זאת הפוגה קומית כל הנאום. גולדקנופ ציוני? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', תודה לך. מאה אחוז. תודה גם לך, חבר הכנסת כהן. תודה רבה לכולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - עזמי בשארה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראש הממשלה וראש הממשלה בלבד כרגע, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יודעים היטב - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יכולים להגיד מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע שזאת לא הייתה הצעת החוק שהבאתם. אני רוצה לשמוע שאתם לא תקימו ממשלה עם המפלגה שמייצגת את האחים המוסלמים. אני רוצה לראות את זה, אבל זה לא מה שאתם אומרים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו לא מייצגים את האחים המוסלמים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יודעים היטב שאין לכם שום דרך להקים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל אתה - - - אתה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שום דרך להקים. תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו. בניגוד לאחרים, אני לא פוסל את הזכות להיבחר, אני לא פוסל את הזכות לבחור, אבל אני גם לא פוסל את החובה, ואני מחייב אותה, להגיד את האמת הקואליציונית. אתם מתכוונים להקים ממשלה עם האחים המוסלמים. זו ההחלטה שלכם. אתם מנסים להסתיר את זה בכל מיני דרכים, כמו שבנט מנסה להסתיר את העובדה שהממשלה שלו הביאה את החוק הביזארי הזה, הבדיחה הזאת, שהוא קורא לה חוק הגיוס. ואני אומר: חוק ההשתמטות פר אקסלנס, לא היה דבר כזה. היום הוא יציג תוכנית אחרת. אתה, כשהיית – הייתה לך הזדמנות. לא היה לך חרדי אחד בקואליציה – אחד. יכולת להעביר חוק, אבל לא העברת חוק. ממשלת הדף הלבן. לא העברת חוק. אז אתם כל הזמן מנסים לאחז את עיני הציבור, ואין פלא שהציבור לא קונה את זה. אין פלא, כי הוא יודע את האמת ואתם לא תוכלו לברוח ממנה. אי-אפשר לבנות לא מדינאות וגם לא קואליציות על שקרים, כי במוקדם או במאוחר השקרים הללו מתנפצים על סלי המציאות, רק שפה זה מתנפץ הרבה יותר מוקדם, הרבה לפני הבחירות. בניגוד לכם, אנחנו נמשיך לייצג את הערכים המשותפים של עם ישראל, של מדינת ישראל, של צבא ההגנה לישראל. בד בבד נשמור על הזהות שלנו, על המורשת שלנו, על הרוח שלנו – רוח נשגבת שאנחנו מייצגים בכל מעשינו, בכל ניסיוננו, בכל מאמצינו. לא תמיד מצליחים – תמיד שואפים. אבל זו הרוח הנשגבת שאותה מייצגים חיילינו ומפקדינו הגיבורים בשדה הקרב. בעזרת השם, נעשה ונצליח, בשם העם ולמען העם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה לראש הממשלה. כעת אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד. אני חוזר ואומר: אנחנו נאפשר לראש האופוזיציה לומר את דברו ללא הפרעות. מי שיפריע, יצא ולא יחזור עד להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - גם יחזור להצביע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בוודאי, כולם. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שאתה מודע לזה שדיברת עכשיו 40 דקות רצוף על האופוזיציה. חשבתי על זה שבמהלך נסיעתך שאלו אותי בתקשורת לגבי הנסיעה שלך לארצות הברית, ואמרתי שכמובן שאני מאחל לך בהצלחה; כי לא משנה מה חילוקי הדעות בינינו, כשראש ממשלה ישראלי נוסע לפגוש נשיא אמריקאי, אני תמיד רוצה שהוא יצליח ומאחל לו בהצלחה. כי יש כאלה מאיתנו שעדיין מבינים מה זה ממלכתיות ויש כאלה שפחות. אני רוצה לשאול מפה - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ריק מתוכן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול מפה שאלה. כל ישראלי שמקשיב לנו עכשיו – זו שאלה קריטית, אז אני מבקש מאנשים לקחת שנייה לחשוב לפני שהם עונים עליה. השאלה היא: האם אתם חיים יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> פחות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הרבה פחות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם אתם חיים יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האשליות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני יודע שחברי כנסת ושרים מהליכוד חיים יותר טוב, זה חלק מהבעיה. אני מדבר על האנשים מחוץ לבניין הזה. אני שואל אותם, את אזרחי ישראל: יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ראיתם את זה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אולי תשתוק כבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> החיים שלכם, היום-יום שלכם, הכלכלה שלכם, הביטחון האישי שלכם, המצב הנפשי של הילדים שלכם, כמות הרעל והשנאה שאתם מרגישים סביבכם – יותר טוב או פחות טוב? אתם שמחים יותר או עצובים יותר? הייתם ביותר לוויות או בפחות לוויות? אתם מכירים יותר אנשים שהם פצועים ושבורים או פחות אנשים שהם פצועים ושבורים? אתם מרגישים יותר בטוחים כשאתם הולכים בלילה ברחוב או פחות בטוחים? מה מצב חשבון הבנק שלכם? החיים שלכם יותר יקרים או פחות יקרים? כשאתם נכנסים לסופר, אתם מוותרים על יותר מוצרים? לוקחים אותם מהמדף ואז מחזירים אותם למדף? מה לגבי החינוך של הילדים שלכם, הוא יותר טוב או פחות טוב? המורים שלהם יותר מרוצים או פחות מרוצים? מה לגבי הפקקים – אתם עומדים בפקקים יותר שעות או פחות שעות? וכל מה שאמרתי עכשיו זה לפני שהזכרתי את 7 באוקטובר, האירוע הנורא ביותר שקרה למדינה הזאת אי פעם וקרה בשלוש השנים האחרונות. וזה לפני שהזכרתי את זה שבזמן שהלוחמים הגיבורים שלנו נהרגים ונפצעים כל יום, הממשלה שלכם מקדמת חוק השתמטות מביש ומחפיר, שגם לא יעבור. אדוני ראש הממשלה, שמעתי את סקירתך על החוקים. אני מציע לך, עזוב, מישהו כתב לך דף עם פרטים לא נכונים. אל תיכנס לזה, אתה לא מכיר את הפרטים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מדויקים אחד לאחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר כנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> שם את הדברים האלה בצד, את כל הדברים הנוראים שרשומים על שמכם. נשאר עם השאלה הפשוטה, לכל אזרח ישראלי: אתם חיים יותר טוב או פחות טוב? זה מבחנה של ממשלה, לא? אנחנו בשנת בחירות, אז על זה הולכים לבחירות – על החיים, על מה שקורה בחיים של אנשים אמיתיים שנמצאים בתוך החיים האמיתיים. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להגיד לך מה קרה בחייהם של אזרחי ישראל בזמן שלא היית. אני יודע שזו הייתה נסיעה קצרה, אבל אני השתכנעתי עם הזמן שבסביבתך אף אחד לא מספר לך את האמת על מה שקורה במדינה. בזמן שלא היית הדרום הישראלי נשרף. באר שבע – בתחתית הערים בארץ מבחינת תחושת ביטחון אישי של התושבים. היום ביקרה אצלי איריס, חברה מהדרום. קמה בבוקר במשמר הנגב, כל האוטו שלה היה מנופץ. צלצלה לאבא שלה, התברר שגם כל האוטו שלו היה מנופץ. זו מציאות החיים בדרום הישראלי. במקביל יש חסימות כבישים ויש אלימות ויש פריצות לבתים ויש פרוטקשן בהיקפים שלא היו כמותם; יש עלייה של 45% - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת מירב בן ארי, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עלייה של 45% בעבירות מין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הִשְבַּתֶּם את המדינה עם החסימות שלכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עלייה של 45% בעבירות מין בשלוש השנים האחרונות; עלייה של 74% במספר הנרצחות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> היום נרצחה אישה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> והיום נרצחה אישה. אגב, בניגוד למה שמספר לכם בן גביר, שזה הכול הערבים – לא. רוב הנרצחות היו יהודיות, לא שחלילה נרצחת ערבייה היא פחות חשובה מנרצחת יהודייה. אני מזכיר לכם שאפשר אחרת. בזמן הממשלה שלנו – יושב פה יואב סגלוביץ' – כשהיה פה יותר טוב, הורדנו את אחוזי הפשיעה האלימה, את הפרוטקשן, את הרציחות, את עבירות המין, את האלימות. זה לא דעות, אלה העובדות. אנשים הרגישו בטוחים לצאת מהבית. לא עשינו שום ניסים, סתם עבדנו בזה, באופן יסודי, מסודר, בשקט. אדוני היושב-ראש, קורה שם איזה אירוע, אני לא רוצה להפריע להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט, בעיקר בירכתיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם בינתיים מרשים לעצמם לעשות שיחות טלפון - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי, אני לא צריך עזרה מאף צד, תאמין לי. תאמין לי, הכול בסדר, הכול בסדר והכול בשליטה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הכול בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי, אני מאוד נזהר בכבודך, אתה יושב-ראש הכנסת לשעבר. אנא ממך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים הרגישו בטוחים לצאת מהבית, היה פעם כזה דבר. ולא עשינו ניסים, סתם עבדנו בזה, באופן יסודי, מסודר, בשקט, בלי להגיע לזירות ולהשתולל מול המצלמות. כל גורמי המקצוע היו מגיעים אליי, למשרד ראש הממשלה, לדווח לי אישית איך הם מתקדמים. מה עוד קרה בזמן הקצר שלא היית? מחירי החשמל עלו, מחירי המים עלו, הארנונה עלתה, סל המזון עלה. יוקר המחיה מקריס פה דור שלם של ישראלים, ומה שהכי קשה להם הוא זה שהם הבינו שאף אחד לא באמת הולך לטפל בזה. הדבר היחיד שאתם עושים זה מסיבות עיתונאים. הקמתם קבינט יוקר מחיה ברעש גדול – כבר שנה וחצי הוא לא מתפקד; הקמתם את ועדת סלבין להפחתת יוקר המחיה – עשתה ישיבה אחת ונסגרה בקול דממה דקה; הקמתם צוות בין-משרדי לטיפול ביוקר המחיה – הוא לא נפגש אפילו פעם אחת, התפרק עוד לפני שנולד. מה שכן, הממשלה שלך ממשיכה להעביר כל שנה, כמו שעון, 60 מיליארד שקל למשתמטים; ממשיכה לתחזק משרדים מיותרים לגמרי; ממשיכה להעביר פה בלילות מיליארדים בכספים קואליציוניים כאילו אין מחר. ועוד משהו שקרה בזמן שלא היית פה – הייתי ממש משוכנע שתעלה הנה ותתייחס לזה. שר האוצר שלך אמר שצריך לדרוס את נשיא בית המשפט העליון. לדרוס. אתה עלית הנה לא מזמן ואמרת, אדוני ראש הממשלה, שאתה מכיר בזה שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. הערכתי את זה. איך זה שלא שמענו ממך מילת גינוי? אני בשנה האחרונה גיניתי פחי זבל ואנשים שלא פגשתי מימיי. עמדתי פה פעם אחר פעם ואמרתי שאני מגנה את ההסתה נגד ראש הממשלה ובני משפחתו. איך אתה שותק? תאר לך שאני הייתי אומר מול מצלמות שצריך לדרוס אותך. לא היית חושב שזה חמור? לא היית חושב שצריך לעצור אותי, להסיר לי את החסינות, להעמיד אותי למשפט? עוד אירוע שקרה פה בזמן שלא היית – כמה זה? ארבעה ימים, נכון? – פורסמו נתוני הלמ"ס, והתברר שכבר שנתיים יש שיא של הגירה שלילית ממדינת ישראל. 69,300 אזרחים ישראלים עזבו את ישראל השנה; בשלוש השנים האחרונות עזבו 200,000; בשנה שעברה עזבו את ישראל 875 רופאים – במקצוע כמו רפואה זה חתיכת דרמה; עזבו בשנה שעברה 3,000 מהנדסים. לפי הלמ"ס, זה הפרופיל של העוזבים: אנשים צעירים, משכילים, עובדים, משלמים מיסים, משרתים במילואים – עמוד השדרה של המדינה הזו, האנשים שמחזיקים אותה בחיים. הם עוזבים במאות אלפים, תנועת הגירה שלמה, כי הם מרגישים שהם ננטשו והופקרו בידי ממשלה ששונאת אותם, לא מעריכה את ההקרבה שלהם, אדישה לקושי שלהם, בזה לערכים שלהם. אני חושב, כמובן, שהם טועים. אני חושב שאסור לוותר ולהרים ידיים. ישראל היא מטרה שראוי להילחם עליה. אני לא רק אוהב את המדינה הזו, אני גם מאמין בה. היא הייתה ונשארה המדינה הכי טובה בעולם לגדל בה ילדים. זו הטרגדיה, הם לא שונאים את המדינה, הם התייאשו. הם הסתכלו על הממשלה שלך, אדוני, ואיבדו אמון בעתידה של מדינת ישראל. אתה לא חושב שזו בעיה? בזמן הקצר שלא היית פה, בוועדת החוץ והביטחון התנהל גם השבוע אחד המופעים הכי מבישים, ציניים, חסרי אחריות ובו בזמן שוברי לב, שידעה המדינה הזו מעודה. משפחות שכולות יושבות ומתרסקות כשהן רואות איך מנסים לתת לחרדים פטור משכול. זה מה שזה, פטור משכול. מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של גיבור ישראל עמנואל מורנו, באה לוועדה וסיפרה על הילדים היתומים שלה שהתעקשו להתגייס ולהיות לוחמים קרביים. והתשובה שהיא קיבלה היא שגולדקנופ בא במיוחד לישיבה להגיד שלהגיד לחרדים להתגייס זה כמו לשים עליהם טלאי צהוב. טלאי צהוב. לאבא שלי היה טלאי צהוב בגטו, אז הוא עלה לארץ והתגייס לצבא של היהודים, כדי שזה לא יקרה שוב. לסבא שלי היה טלאי צהוב, אבל אז לא היה צה"ל, אז הנאצים הרגו אותו במחנה הריכוז. בזמן שלא היית פה, כולה ארבעה ימים, כאמור, היו עוד ועוד גילויים בפרשת קטרגייט. עכשיו גם ראש הלשכה שלך, ברוורמן, ייחקר. כי הריקבון מגיע לכל מקום. אבל בעיקר, אף אחד לא מצליח להבין את העמדה שלך בנושא, אין אזרח ישראלי אחד שמבין. קרעי, אני יודע שיש לך הנחיה ללחוש לו כל פעם שאומרים את המילה קטרגייט, רק תדע, כל כנסת ישראל יודעת את זה גם. אין אזרח ישראלי אחד שמבין איך זה שאתה לא אומר: כל מי שקיבל כסף מקטר בגד במדינת ישראל ובגד בי אישית, והוא לא ייכנס יותר ללשכתי לעולם. ברגע שיתברר לי שאוריך קיבל כסף מקטר הוא אצלי גמר – למה אתה לא אומר את זה? זה המינימום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי הבן שלו בזה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אעצור כאן את הרשימה הארוכה הזו, של הדברים שקרו בזמן שלא היית, כדי לחזור להתחלה. אזרחי ישראל, מתי החיים שלכם היו טובים יותר, היום או לפני שלוש שנים? לפני שלוש שנים הייתי ראש הממשלה, החיים היו טובים יותר. עמדתי פה ואמרתי לך, אני מעביר לך מדינה במצב מצוין. כי זה מה שהיא הייתה. מדינה במצב מצוין, חזקה, בטוחה. החמאס ידע שהוא לא יכול לעבור את הגדר. העולם היה בעדנו. הכלכלה הייתה מצוינת. שמענו כבר 70 פעם את הסיפור שלך על זה ששינית את המזרח התיכון. אני שואל אותך: איך שינית את חייהם של אזרחי ישראל, לטובה או לרעה? כל אחד לעצמו, כל אחד עם חשבון הבנק שלו והילדים שלו – מצבו השתפר או שמצבו הורע? אנחנו יודעים את התשובה, וגם אתה יודע אותה. אנחנו ניהלנו את המדינה הזו הרבה יותר טוב מכם – יותר בשקט; הרבה פחות מתים ונפגעים; הרבה יותר ביעילות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אז למה העם לא בחר בכם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רוטמן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו יודעים לעשות. במקום להתבכיין מהבוקר עד הערב על דיפ-סטייט ועל בית המשפט, אנחנו יודעים לעבוד ולנהל מדינה לטובת אזרחיה. עם זה אנחנו באים אליהם. אנחנו נבוא ונציע בוקר חדש למדינת ישראל. אנחנו נציע את האפשרות שאנחנו לא נגדיר את עצמנו לפי המריבות בינינו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא עובד ככה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נציע את האפשרות שאחדות זה לא שכולם חושבים אותו דבר; אחדות היא כבוד הדדי, הדבר הבסיסי הזה שאתה יודע להקשיב לאנשים שחושבים אחרת ממך. אנחנו יודעים להוריד את הפשיעה, להוריד את יוקר המחיה, להוריד את הרעש והרעל שאופפים ומקיפים את חיינו. אנחנו יודעים לקחת מהמשתמטים 60 מיליארד שקל ולהוציא אותם על חינוך ובריאות ושיטור. אנחנו יודעים לגרום לעולם לחזור לאהוב את מדינת ישראל בלי שדגלי פלסטין יקדמו צעירים שלנו שיוצאים לטיול אחרי צבא. אנחנו יודעים לעשות רפורמה משפטית. צריך לעשות רפורמה משפטית, תמיד חשבתי ככה, רק צריך לעשות אותה במתינות ובזהירות, ובשביל לתקן, לא בשביל להרוס. והרפורמה המשפטית אצלנו תיגמר בחוקה, לא במלחמת אזרחים. ואנחנו יודעים לנהל ביטחון. אתם יודעים מתי הביטחון מנוהל? כשהוא מובן מאליו. כשהאזרחים לא חושבים עליו. הם יודעים שהממשלה תגיב על כל איום במהירות ובכוח ובלי היסוס, והם לא יצטרכו לשבת עם הילדים בממ"ד פעמיים בשנה. זה לא קרה אצלנו, זה קרה אצלכם, כי להבדיל מכם, אנחנו יודעים לנהל מדינה, ובעיקר – אנחנו לא חושבים רק על עצמנו, אלא על כלל אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נאפשר לראש הממשלה להשיב. לאחר מכן, כמובן נאפשר גם לראש האופוזיציה. הודעות אישיות שנתבקשנו, ככל שנאפשר אותן, תהיינה אחרי ההצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תגיד לו מה עם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> ראשית, לחבר הכנסת ביטון, מה שהצעת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ביטון, מיכאל ביטון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש כמה ביטון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא אמר חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> דיברו כאן, מעל הבמה הזאת, פנו אליי, ואני מבקש להשיב לו. ההצעה שלך התקבלה; הצעה טובה. התקבלה בטרם ניתנה, זאת אומרת אתמול בישיבת הממשלה אני הנחיתי להכין ישיבת ממשלה בקריית שמונה. מה שנאמר כאן לגבי החשיבות של חיזוק העיר הזאת, שהיא עיר עוגן בגבול – באמת חזרו, חזרו בהיקפים גדולים מאוד לאורך הגבול, וזה הישג גדול מאוד, הישג גדול מאוד של הממשלה - - קריאות: - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - של צה"ל, של המנהיגים המקומיים. אבל לא כך הדבר בקריית שמונה, כי עזבו רבים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בקריאה שנייה, חבר הכנסת קריב. אני לא רוצה להוציא אותך, אבל אני אוציא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו עושים מאמץ ממשלתי. אני משיב עכשיו לחבר הכנסת ביטון. אנחנו עושים מאמץ גדול, ואתם כמובן תשמעו על הדברים. תוכלו להביע את דעתכם בהמשך. לגבי הדרום, כנ"ל, לגבי באר שבע, אבל במיוחד לגבי מרחב הנגב. אני שמעתי את חברי הכנסת שדיברו על המצוקות הגדולות, על המצוקה שבעובדה שאזרחים איבדו את חייהם. זה נבדק, וטוב שייבדק וצריך להיבדק. אבל נוסף לזה, יש לנו שתי משימות ענקיות שם, ואני מתכוון לרדת לשם בימים הקרובים. היינו עסוקים במלחמה בשבע חזיתות וגם בחזית השמינית, הבין-לאומית, אבל זו חזית חשובה מאין כמוה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, באיזו קריאה את? קריאה שנייה כרגע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ויש שם שתי משימות: המשימה הראשונה - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - היא כמובן השלטת חוק וסדר, שלא יהיה לנו כאן הדרום הפרוע, עם הפשיעה שגובה את חייהם של כל אזרחי ישראל - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ערבים ויהודים כאחד. ויש משימה שנייה, של הסדרת החיים שם לתושבים הבדואים – עבודה גדולה, בהחלט נכון. ושני הדברים ייעשו, וצריך – אני מתחיל באחד, כי לדעתי בלי זה אין לנו כלום. אם הכול פרוע, אפשר לפגוע באזרחים תמימים; אם הפשע משתולל, אין שום ערך לדברים אחרים. אבל יש ערך גם לזה וגם להסדרה, שבזמנו, לפני שהתחלפו הממשלות, כל פעם, כל שני וחמישי, עסקתי בזה, ואני מתכוון לחזור לזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית, חברת הכנסת לזימי. נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, נא לצאת. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה) << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בלי אצבע. את לא תפני אליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אין לי כוונה להזים את כל הדברים השגויים – אני מנסה להיות דיפלומט – שאמר ראש האופוזיציה. אני אציין שני דברים קטנים, ואחר כך אגע במשהו שלדעתי הוא יותר עמוק. אתה אמרת שעזבו 60,000, 70,000 איש, 80,000, לא משנה. למיטב ידיעתי, ואני מציע לכם לבדוק את זה, עשרות אלפים מהם הם אנשי אוקראינה, אזרחי אוקראינה שעלו לארץ, כך אומרים, וחזרו. לא יודע, בוא נבדוק את זה – 1. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נבדוק. והדבר השני, אתה דיברת על המיליארדים שיוצאים על מטרות פסולות. אנחנו יודעים שאתם הוצאתם עשרות מיליארדים, עשרות מיליארדי שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מאות לא, אני לא יודע. על מאות אני לא יודע. אני יודע על עשרות מיליארדי שקלים שניתנו לשותפיכם בקואליציה ללא שום ביקורת והגיעו לארגוני פשע, ואת זה אנחנו משנים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, אני באמת לא רוצה להגיע לקריאות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> באמת נורא. זו הייתה תוכנית החומש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יש על זה הרבה ביקורת, ואתם עוד תשמעו על כך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ. תורידו את הפידבק כאן, יש פידבק. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - שקרן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', די. את יודעת שאת לא חייבת להשיב לכל מי שקורא לך. לא צריך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ודבר נוסף, אני דיברתי על החוק שאנחנו מביאים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אגב, מעניין, רק אמרתי שהאכיפה של חוק וסדר זה היסוד, ואני מזכיר לכם שממשלת בנט ובנט עצמו הכריעו בסוגיית החברה הבדואית בנגב והאכיפה: "פרק האכיפה" – אני מקריא – "יוסר מתוכנית החומש", זאת אומרת, בנט קיבל את הדרישות של מנסור עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מותר לך להעלות את הדרישה, אבל זה מה שהוסר. הוסר. אנחנו נחזיר חוק וסדר, ואנחנו נעבור גם להסדרה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש גבול. זה שהוא ראש ממשלה, זה לא אומר שהוא יכול לשקר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. יש שר כושל שלא יודע לנהל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה, חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה, תציל אותנו מהשר הזה. תציל אותנו ממנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית. נא לצאת. נא לצאת. תודה רבה. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ולפני האחרון – חוק הגיוס - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - חוק הגיוס האמיתי, לעומת חוק ההשתמטות שלכם. אני עומד מאחורי כל מה שאמרתי על הדברים שיש בחוק שלנו, על הדברים שלא היו בחוק שלכם. אני מבין שיש אנשים שאינם רווים נחת מזה. אתם בוודאי לא, כי אתם רוצים שזה ייכשל. לצערי אני שומע גם קולות מסוימים. אני מגנה בכל תוקף את הדיבורים על הטלאי הצהוב. זה לא טלאי צהוב, להתגייס לצבא ההגנה לישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקח לך קצת זמן, לא? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה טוב שאתמול באו מאות צעירים חרדים, אבל אנחנו נקיים במקביל גם את עולם התורה, משום שבלי עולם התורה לא היינו מתקיימים פה, לא היינו מקיימים ולא היינו מגיעים לזמן הזה, וגם לא יהיה לנו עתיד, ולכן אנחנו מקיימים את שני הדברים גם יחד, ובצדק. (מחיאות כפיים) אם אתם עוקבים אחרי תולדות היהודים, מה קרה להם בגלות, איך הגלו אותם ממקום למקום, איך שחטו בהם, איך בזזו אותם, אנסו אותם, עשו דברים נוראים, וכל הזמן הזה קחו את התורה, לימודי התורה – שמירת מורשת ישראל נשמרה, ובלעדיה לא היינו פה. ולכן אני מכבד את זה, ואני לא בז לזה, ואני לא מנסה לחסל את זה. אני רוצה דו-קיום של הדבר – יהיו לומדי תורה ויהיו גם מתגייסים, וברוך השם זה מתחיל לקרות ותכף זה יקרה, כפל-כפליים ובמכפלות. זה דבר שאתם צריכים לעודד, אם אתם דואגים לעתיד המדינה. אמרתי שיש דבר עמוק יותר, ואני מבקש מכם, אני מאוד מעריך את העובדה שתקנון הכנסת מאפשר לכם להעלות את השאלות שלכם, את הטענות שלכם, ומאפשר לי הזדמנות להשיב לכם, כל אחד בדרכו. זה גם נותן הזדמנות בראייה של פרספקטיבה, ראייה אחורה, לראות מה באמת מניע בן אדם. הפסיכולוגים קוראים לזה "אמירות דיאגנוסטיות", ככה הם קוראים לזה, זאת אומרת, מעת לעת אדם אומר משהו והוא מתגלה באמירות האלה שהוא אומר. לפני שנה וחצי, אולי לפני זה – אני רוצה להשאיר את המתח רגע – באתי ודיברתי כאן, ולא בפעם הראשונה, אבל היום פתחתי בדבריי וסיימתי בדבריי על הקיום שלנו, הקיום שלנו, שהקיום איננו מובן מאליו. אנחנו מסובבים באויבים שרוצים להשמיד אותנו, ולכן האמירות האלה הן לא אמירות סתם, הפעולות שלנו הן לא פעולות סתם - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - אלה דברים שדרשו החלטות קשות מאוד, בדרך כלל בניגוד לא רק ללחצים מן הבית ומן החוץ, אלא גם לפעמים מתוך הממסד הביטחוני שלנו. וזה לגיטימי, אני מאפשר להם להגיד מה שהם רוצים, אבל בסוף הם לא מקבלים את ההחלטות. הקיום שלנו, הבטחת המשך הקיום שלנו, זה בראש מעייניי, גם כשהייתי לוחם במישור הצבאי, וגם כשהמשכתי ללחום במישור המדיני, וגם עכשיו כשעמדתי בראש ממשלה שנלחמת על הקיום שלנו. זה מה שמניע אותי, זה מה שספגתי מאבי, זה מה שספגתי מסבי, וכל מי שמכיר אותי יכול להתרשם ממה שאני אומר. זה עמוק ויוצא ממעמקי הנפש. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הקיום של הנשים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> 46 נשים נרצחו. ביום - - - נרצחה אישה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. תודה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מה עם - - - של נשים? כל היום אתה מדבר איתנו על מלחמה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עזוז, הצלחת. ניסיתי שלא, אבל הצלחת. (חברת הכנסת עדי עזוז יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שואלים אותי – הרי בכל זאת אני חושב שיהיה ויכוח קטן בינינו, שאני בוודאי איש הציבור, הפוליטיקאי, המותקף ביותר, המותקף ביותר, ומשפחתי היא המשפחה המותקפת ביותר, ושואלים אותי: איך אתה עומד בזה? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אולי תקשיבי רגע, אולי תשמעי משהו שאת לא צפית. איך אתה עומד בזה? אני מסביר את המשענת שיש לי על ידי משפחתי, על ידי אחרים, על ידי העם, אבל האמת, האמת היא שאני עומד בזה בגלל השליחות, והשליחות היא הבטחת הקיום שלנו. (מחיאות כפיים) זה מה שמניע אותי. ואני יודע, אני יודע שאין בזה שום תמורה במובן הזה שיכבדו אותך. זה לא הגורל. אל תיכנס לפוליטיקה אם אתה מחפש את זה. בוודאי אני לא חיפשתי את זה, ובוודאי שאני לא מקבל את זה, אבל זה לא מרתיע אותי. לפני שנה וחצי עמד פה ראש האופוזיציה – ויש סיבה למה אתה מקבל ארבעה, חמישה מנדטים, כי הציבור מבין מה שאני הולך להגיד. אתה אמרת לי: ראש הממשלה, לא יישאר ממך כלום. לא יהיה מוזיאון על שמך, לא תהיה כיכר על שמך, לא תהיה מזרקה על שמך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מזרקה אולי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה מה שיש לך להגיד לי? אתה חושב שזה מה שמעניין אותי? זה לא מעניין אותי, זה מעניין אותך. כך אתה מודד. בשביל מה נשארים פה, בשביל הכבוד? (מחיאות כפיים) אני לא פה בשביל הכבוד, אני פה בשביל הקיום של מדינת ישראל, עם ישראל ונצח ישראל. זה ההבדל בינינו. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש הממשלה. כעת ישיב ראש האופוזיציה, ולאחר מכן נעבור להצבעות. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אתה עומד פה אחרי 1,200 נספים ו-923 הרוגי מלכות ואומר שאתה רוצה לעודד השתמטות כדי להגן על עולם התורה. רועי קליין זה לא עולם התורה? אלירז ואוריאל פרץ זה לא עולם התורה? בניה שראל זה לא עולם התורה? עמנואל מורנו זה לא עולם התורה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתם מעיזים? אתם אנשים של ציונות דתית. איך אתם מעיזים? אי-אפשר להיות גם לוחם למען הגנת ישראל וגם חלק מעולם התורה? זה מה שאתם אומרים לנו? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בטח שאפשר. עכשיו אמרת את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שומע מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, היה מעניין. דיברת פה על אמירות דיאגנוסטיות, כאלה שהמוח איכשהו שולף את הדברים שמעסיקים באמת. כל השיחה שלך, או כל מה שאמרת פה על חוק ההשתמטות לא כלל רק שתי מילים – 7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר צורכי צה"ל אחרים. אחרי 7 באוקטובר הצורך של כולנו להיות בסיפור ישראלי אחד גדול יותר. אחרי 7 באוקטובר אי-אפשר להסתדר בלי לגייס את החרדים. רק שאתה משמיט כל הזמן את מה שהאמירה הדיאגנוסטית שלך לא רוצה לזכור – היה 7 באוקטובר. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו. היות שאתה עומד פה כבר שעה ומצטט נאומים שלי, שזה מאוד מחמיא, לפחות תצטט את הנאום החשוב. 20 בספטמבר 2023, אני עומד ונואם ואומר לך: הולך לקרות אסון, ואתה מתעלם, מר הקיום מעל הכול. למה התעלמת? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הזהרתי אותך, הרמטכ"ל הזהיר אותך, כל מערכת הביטחון הזהירה אותך, כל העולם הזהיר אותך, מצרים הזהירה אותך, ארצות הברית הזהירה אותך. כולם אמרו לך: תפסיק להעביר מיליארדים דרך קטר לחמאס ותדע שהם הולכים לקפוץ על הגדר. והתעלמת. התעלמת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - מה עשית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת זה - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כשהיית ראש ממשלה, מה עשית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אתה כמובן, איכשהו, לא זוכר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אנחנו היום מבינים באמירות דיאגנוסטיות. היה 7 באוקטובר, לא תברח מזה. אלף נאומים במליאה – לא תברח, לא מ-1,200 נספינו ולא מ-923 הנרצחים שלנו ולא ממה שזה עשה לחברה הישראלית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מספיק - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ולא מהעובדה שהזהרתי אותך. אז אם אתה כל כך מקשיב לכל מילה שאני אומר, למה לא הקשבת ב-20 בספטמבר כשאמרתי לך שהולך לקרות אסון בעם ישראל? (מחיאות כפיים) מר ביטחון ישראל, אנחנו נדע לנהל את ביטחון ישראל מצוין בלעדיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג, אצלנו לא יהיה 7 באוקטובר. אצלנו לא יהיה חמאס על הגדר. אגב, אני לא יודע אם החמצת את העובדה, חמאס נמצא בעזה עם נשק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתם אתם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די - - - מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> היית ראש ממשלה, מה עשית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מפסיקים - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הינה, הוא היה ראש ממשלה, גם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לי פה פידבק, תורידו פידבק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תנו לשמוע. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכי אני לא מתאושש מהשתיקה של הציונות הדתית. איל ברקוביץ מסוסיא, שנהרג עם הבן של גדי איזנקוט, הוא לא עולם התורה? איך אתם לא מתביישים? אנשים שקוראים לעצמם ציונות דתית. ולגבי ההגירה השלילית - - - << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה שירת, איפה שירת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אוהד טל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> פתחת פה עם זה שההגירה השלילית – חלק מהם היו מאוקראינה. יש לי שני דברים להגיד לך על זה: 1. אני רוצה שתדע, גם אנשים מאוקראינה ומרוסיה שעולים לארץ הם אזרחים ישראלים שלמים וטובים, ואל תתייחס לזה שהם עוזבים כאילו זה בסדר. אנחנו יודעים שאתם גזענים כלפיהם, אבל יש גבול. הדבר השני הוא כבר קומי - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תנשמי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כשאני אומר לך שהמידע שאתה מקבל הוא לא טוב. ההגירה השלילית מאוקראינה הייתה בשנה שעברה. בשנה הנוכחית, נתוני הלמ"ס – 69,300 מהגרים – זה לא אוקראינה. בשנה שעברה היו יותר מהגרים מהשנה, ואכן, היו מתוכם קבוצה גדולה של מהגרים שעלו מאוקראינה ועזבו. ההגירה השנה זה לא מאוקראינה, זה רק אזרחים ישראלים: רופאים, טייסים, לוחמים, משרתי מילואים, משלמי מיסים, כל האנשים שאתם בזים להם, כל האנשים שאתם לא מפסיקים להעליב אותם, כל האנשים שהערכים שלכם לא מעניינים אותם. מורים, מהנדסים – זה מה שעזב אותנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמאל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הם מאוקראינה – זה בסדר, גם הם אזרחים ישראלים. אבל לפחות תטרח לבדוק את העובדות, כולל, אגב, העובדות שהשר קרעי נותן לך בפתק באמצע. אתה צריך כבר לדעת שאם קרעי נותן לך משהו, עדיף לבדוק אותו פעמיים לפני שאומרים אותו פה על הדוכן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - הלפיד. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא להכניס את חברות הכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כי באופוזיציה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להכניס את חברות וחברי הכנסת שהוצאו. אנחנו עוברים להצבעה. ננצל את הזמן לברך את חניכות וחניכי מכינת דרך ארץ ממושב כמהין שנמצאים איתנו כאן, ביציע. אני מקווה שאצלכם יש יותר דרך ארץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, יש יותר. בכל מקום בעולם יש יותר דרך ארץ מפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא התיישבו במקומותיכם. הצבעה כעת על הודעת ראש הממשלה. מי שמצביע בעד, הוא בעד הודעת ראש הממשלה; מי שמצביע נגד – נגדה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 63 נגד – 49 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגד הקואליציה הנוראית בהיסטוריה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 63 בעד, 49 נגד, אני קובע כי הודעת ראש הממשלה התקבלה. יש פה שלוש בקשות להודעות אישיות. אני חושב שלמרות שאכן הייתה התייחסות אל הדברים ואל הדוברים, היא לא חרגה בצורה כל כך קיצונית שמצדיקה הודעה האישית, ולכן, ככל שחברי הכנסת יבקשו לדבר, יוכלו לדבר במסגרת הדיון האישי שמתחיל מייד עכשיו. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, התייחסו למפלגתך – תוכל לעלות. יש דיון אישי, תאמר את מה שאתה רוצה. הודעת הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא מתאים, זה לא מתאים להודעה אישית. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. וכבר על הדוכן השר קיש, שימסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני, לרשותך, עד עשר דקות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ישבתי פה ושמעתי את חברי האופוזיציה עולים ומשמיצים. הסתה פרועה, חסרת רסן. קריאות של "בוגדים" זו האמירה הפשוטה מתוכם. ריקבון, הבן שלו בוגד, מושחתים, פושעים, אתם איבדתם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שהבן שלו בוגד? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם אמרתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה ממציא? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם אמרתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משתמט, משתמט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם חבורה מופקרת, חסרת רסן, מסיתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין לכם שום בושה. דרך אגב, אני יודע למה זה, כי ערוץ התבהלה, הערוץ שאתם דוחפים אותו, הוא ערוץ שמשקר בלי בושה כנגד חיילי צה"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקריא: הפרסום בערוץ 12 לא היה אמת. האמירה המופרכת שהסרטון כולל תיעוד של עבירות סדום בנסיבות אינוס זה עבירות של שקר. חדשות 12, במקום להודות בטעות, מתבצרות בשקר. ואני אומר לכם, אתם אלו שגורמים להם לשקרים האלה, אתם מובילים קמפיין של שקרים. ועד שהם לא יחזרו בהם מהשקרים כלפי כוח 100 וכלפי צה"ל, אנחנו לא נתראיין שם. לגבי נושא העברת הסמכויות. הממשלה החליטה, לנוכח היעדר שר פנים ועל מנת להבטיח מענה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי החוקים הבאים: סמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 10(ד) ו-10(ה) לחוק ההתגוננות האזרחית. סעיפים 11 ו-11א לחוק האזרחות לעניין ביטול אזרחות ובקשות לביטול אזרחות, וסעיף 11(א) לחוק הכניסה לישראל לעניין ביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים. מובהר כי הסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מיד כשימונה, ללא צורך בהעברה נוספת, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, אדוני השר. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. עד שהדובר הבא עולה – כעת אני נועל את הרשימה, שגם ככה היא ארוכה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר קיש עלה לפה ודיבר. את תחילת הקריירה שלו הוא עשה על חוק הגיוס. המשך הקריירה שלו היא קידום חוק ההשתמטות. עולה לפה ומדבר על צביעות. צביעות כזו – שר חינוך שמעודד השתמטות, זה הסיפור הגדול. עכשיו, הוא לא סיפור גדול של השר קיש, הוא סיפור גדול של ממשלה שלמה. כיצד השר דיכטר – שגם הוא עומד שם, מדבר עם קיש – יכול ללכת עם מהלך כזה? כיצד הם מוחאים כפיים לשקרים שאומר פה ראש הממשלה – אומרים להם לקום, ומוחאים לו כפיים. איזו חבורה עלובה של שרים וחברי כנסת. השר דיכטר היה השר שלי. אני הייתי קצין במשטרה, הוא היה השר לביטחון פנים. אני פשוט לא מאמין. הוא יושב בצד אחד של השולחן, יושב בן גביר מן הצד השני – סוכן כאוס בהגדרה – מדברים פה על פשיעה, ראש הממשלה לא אומר מילה על הדבר הזה. אנחנו בעליות מטורפות. ראש הממשלה מדבר פה על משילות – שלוש שנים הממשלה הזאת בהתפרקות טוטלית. באים ועושים סיבוב בתראבין. אתם יודעים כמה כלי נשק נתפסו בתראבין בשבוע האחרון? לפי הדיווח של המשטרה – אקדח. אני אומר לכם מניסיון, מי שמנהל פעילות מבצעית של כל כך הרבה אנשים במשך כל כך הרבה זמן עם כאלה תוצאות, זו לא פעילות מבצעית משטרתית. זה פשוט לא, זה משהו אחר. עומד פה ראש הממשלה ומדבר על הנתונים. 455 הרוגים בתאונות דרכים. הוא מינה את עצמו בנובמבר בשנה שעברה ליושב-ראש ועדה של תאונות הדרכים – כלום לא קרה, אנחנו בהמשך עלייה. הדם על ידיכם, יכולתם להציל אנשים – בפשיעה, באלימות כנגד נשים. יושב פה בן גביר עם חיוך על שפתיו, ואתם כולכם פה מריעים, מוחאים כפיים. למה בדיוק? להרוגים, לנרצחים, לתאונות? על מה, על מה אתם מוחאים כפיים? על זה שאין ועדת חקירה, על זה שאתה רואה – אתה הולך בניר עוז, הייתי שם אתמול, אומרים שם האנשים שהיו שם: חיכינו לדבר אחד. לא, אין לנו ציפיות; לפחות להגיד את המילה הפשוטה "סליחה", גם את זה לא מסוגלים לומר כאן? השתמטות? השר קיש עולה לפה ומדבר על האופוזיציה? הוא את הקריירה שלו עשה על הגב של החרדים, ועכשיו הוא מחבק אותם. אבל יותר מזה, בתפקיד שלו היום הוא קונה אותם. מה זה קונה אותם? מוכר אותנו וקונה אותם. אותנו, כי זה אזרחי מדינת ישראל. ואני רואה את חבר הכנסת רביבו יושב כאן. אני אומר את זה בגילוי: הייתי בלוד – הוא ראש עיר של הליכוד. הוא לא מסוגל לסבול את ההתנהגות של בן גביר. הוא לא מסוגל לסבול. ראשי רשויות לא מוכנים לסבול. זה בסדר להיות בתוך קבוצות ווטסאפ של תושבים, ובתנאי שתביא תוצאות – אפס תוצאות. האיש הזה הוא אדם מסוכן, ואתם מוחאים לו כפיים. וראש הממשלה לא אומר מילה. מילה. דיברו פה אנשים מדם ליבם. ואליד אלהואשלה דיבר על מה שקורה בחברה הבדואית. איפה ראש הממשלה? הוא ילך לביקור. אני אומר לכם, הסתכלתי, רק בשביל הספורט, זה עצוב לומר: 59% מתושבי תראבין הצביעו ליכוד, כי הוא הלך לשתות איתם קפה. חבורה של אפסים, אין לי מילה אחרת לומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחס בכמה הערות קצרות למה שאמר פה ראש הממשלה. אני מקווה שמישהו מאנשיו יראה לו את הנאום שלי, שאולי היה כדאי שיקשיב לו עכשיו. דף לבן – ראש ממשלה שמבקש לאחד, לוקח קונוטציה של הספר הלבן, מלביש אותה על המציאות שלנו כאן, וגם זה לא במדויק. כי מה שכאילו הצענו לחרדים היה: אנחנו ניתן לכם דף, תרשמו בשני שליש את מה שאתם צריכים – וזה לא הכול צבא; יש חינוך ויש בריאות, והמצב התברואתי בבני ברק זו בעיה גדולה מאוד וכו' – ואנחנו בשליש שלנו נרשום את שלנו. וראה זה פלא, מה היה כתוב שם לו היה כזה דף באמת? תוכנית שירות ושירות בצה"ל. עכשיו, זה לא באוויר. הם ישבו אצלי בבית ביד מרדכי. הם באו להפיל את הממשלה, והם רצו לראות אם יש עם מי לעבוד אחר כך. ואמרתי להם, תחזרו לרב ותגידו לו: תוכנית שירות. אז מה זה הסיפור הזה על הדף הלבן? לא גיבינו כשהיה צריך? לא הצטרפנו כשהיה צריך? מה זה הסיפור הזה? מישהו פה אמר משהו נגד הלחימה בעזה? מישהו פה אמר משהו נגד הלחימה באיראן? מישהו פה מלכלך בחוץ על מה שעושה מדינת ישראל? מה זה הסיפורים האלה? לא נכון, פשוט לא נכון. וראש ממשלה צריך לזכור שמעבר להיותו פוליטיקאי, וזה בסדר, הוא גם ראש ממשלה. הוא לא יכול כל היום להגיד: אתם ואנחנו, אתם ואנחנו. זה ממש, אבל ממש, מקרב את האחדות בעם. אחדות אמיתית זה לא אתה תבוא איתי עם מה שאני חושב; אחדות אמיתית זה לא אתם ואנחנו; אחדות אמיתית זה בוא נראה איך פותרים את הבעיה ביחד. וכשהוא אפשר את זה במשך שמונה חודשים, היינו בתוך ממשלת החירום שלו. וכשהפוליטיקה חזרה לו כמו איזה דוּדה, אז זה נגמר גם אצלנו, מה לעשות. ראש הממשלה, לצערי, לא מפספס הזדמנות, לא מפספס הזדמנות לתדלק את השסע בחברה הישראלית. הבנתי שזה משרת אותו פוליטית, אבל אני בטוח שזה פוגע במדינה כולה. יש קיצוניות, כן, יש קיצוניות, גם בין חברי הכנסת יש קיצוניות וגם בתוך הממשלה יש קיצוניות. שמענו פה עכשיו – אני לא חושב שהוא מאוהדיי: יאיר גולן לא ציוני. תגידו, אתם מקשיבים למה שאמרתם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ממש לא ציוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תהיי בשקט. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יאיר גולן לא ציוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעשי לי טובה. תעשי לי טובה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מסוכן, מסוכן מאין כמוהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעשי לי טובה, טלי. יאיר גולן, שאני לא מסכים עם כל ביטוי שלו, ואני לא מסכים עם כל אמירה שלו, ואני לא מסכים עם כל תפיסה שלו, הוא גדל ציוני, חי כציוני, כמעט נהרג כמה וכמה פעמים בתור ציוני, וכדאי להיזהר עם המילים האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לרצוח ילדים. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לכם יותר מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. משפט סיכום. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא מייצג פוסט-ציונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברות הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> להעליל על החיילים שלנו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לו לדבר, אי-אפשר לשמוע אתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה ציונות - - - << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בכלל לא בטוח שראש הממשלה רוצה בכלל שחוק הגיוס יעבור, משיקולים פוליטיים. אני לא בטוח שאנחנו לא רואים פה משחק שלם, שלא ייגמר בשום מקום, כי זה לא כדאי לו שזה ייגמר בחוק גיוס, אבל על הימים האלה אנחנו כבר נראה. אני רוצה להגיד לכם, חברים משני צידי הבית: אנחנו צריכים לזכור שיש פה הרבה מאוד אתגרים. הרוב חושב שצריך חקירה, הרוב חושב ורוצה ביטחון פנים, הרוב רוצה שיהיה פה גיוס ושירות, הרוב רוצה שתהיה פה הסדרה משפטית ולא הפיכה משטרית. וכל מי שהמדינה חשובה לו יותר מאשר רק הסקטור שלו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט סיכום. תם הזמן. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה משפט סיכום. כל מי שהמדינה חשובה לו יותר מאשר רק הסקטור שלו רוצה את כל מה שאמרתי עכשיו. ואני אומר לכם שאם אנחנו לא נצליח להקים ממשלה רחבה שתפסיק את כל המריבה שראינו פה עכשיו, ואני מקווה שאתם מבינים שמה שאירע פה עכשיו זאת איננה דרך ארץ – אני מאוד מאוד מקווה שנוכל לעשות את זה אחרת, כי אחרת באמת לא נוכל לחלץ את המדינה לשום מקום אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כשאתה מתעצבן אתה מדבר מצוין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי מופע לוליינות, ואיך הכול פה תותים במדינת ישראל, בוא נצלול קצת למה שקורה באמת. מעניין אם אדוני ראש הממשלה מצליח לקרוא קצת כתבות ובאמת מבין מה קורה במדינה. אז מנתונים שפורסמו בידיעות אחרונות, ב-ynet, אדוני הנכבד, נתונים שמטלטלים כל הורה, כל מחנך וכל מי שאכפת לו מהדור הבא: בשנתיים האחרונות, עלייה של 60% במספר הילדים ובני הנוער שמגיעים למיון בגלל מצוקה נפשית וסיכון אובדני. בשנה אחת בלבד כמעט 1,000 פניות. על זה לא מספרים. אלה גם לא מספרים – אלה ילדים. מאחורי כל נתון כזה עומד ילד או ילדה שנשבר להם משהו בפנים, ולעיתים בלי שאף מבוגר סביבם יבחין בזמן. ילדים שנראים בסדר, מחייכים בבית הספר, מתפקדים לכאורה, אבל בפנים קורסים. הרופאים והרופאות, אנשי המקצוע בשטח, אומרים זאת בצורה מאוד ברורה: העומס הרגשי כבד יותר, המקרים מורכבים יותר והמצוקה עמוקה יותר. וכשילדים מגיעים למיון במצבים כאלה, זה כבר שלב מאוחר, מאוחר מדי. וכאן אני שואלת בכאב: איפה המדינה הייתה לפני כן? איפה המדינה עכשיו? איך ייתכן שב-2025 הורים נאלצים לגלות על המצוקה של הילד שלהם רק כשהוא מגיע למלר"ד? איך ייתכן שמערכות החינוך, הרווחה והבריאות עדיין לא מחוברות באמת כשמדובר בנפש של ילדים? זה לא כישלון של משפחות, זה לא כישלון של ילדים – זה כישלון מערכתי. אנחנו חייבים כיוון אחר – איתור מוקדם לא כסיסמה, אלא כמדיניות. חיזוק שירותי בריאות הנפש בקהילה עם תקנים, תקציבים ונגישות אמיתית. ליווי להורים, הכשרה למחנכים וזמינות טיפולית שלא נמדדת ברשימות המתנה של חודשים, ובעיקר שינוי תפיסה. מצוקה נפשית של ילדים היא לא בעיה פרטית – היא אחריות לאומית. אני אומרת כאן, אדוני היושב-ראש: אם ילד משדר ייאוש, אסור להשתיק. אם יש ספק – אין ספק. שואלים, מקשיבים ופונים לעזרה. הכנסת הזו חייבת להיות הקול של הילדים שאין להם קול. לא מחר, לא בוועדה הבאה – עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אנחנו מקדמים בברכה את הבנות שהגיעו לבקר כאן בכנסת. ברוכות הבאות. וכעת לדובר הבא. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד, ראש הממשלה, אתה לא מתבייש? באמת שאין לך בושה. אתה רוצה לבנות קואליציה, אתה רוצה לתחזק אותה עם משתמטים – תעשה את זה. אל תעשה את זה על חשבון הלוחמים שנפלו. אל תבזה את היהדות שלהם, אל תמכור לנו סיפורים שהתורה של המשתמטים מצילה אותנו. זה שקר, זאת תורה חדשה, זאת תורה שלא הייתה פה קודם. אם היית שולח את אחד החיילים שלך לוועדת החוץ והביטחון לשמוע את ללי דרעי או את חיים בעלה מדברים על סעדיה, תלמיד חכם, מה היה איתו כשהוא נפל, לאן שלח אותו הרב שלו להילחם, מתוך עולם התורה; אם היית שומע את אבא של אמיתי גרנות, הרב תמיר – לא היית מעז להתבטל בשמם, כאן; לא היית מעז לתת גיבוי ליהדות משתמטת, שבורחת מלשלם את המחיר, אם היית בא פעם אחת, והיית שומע את מרדכי אביטבול – על בנו אליאב, מה היה איתו כשהוא נהרג; או את אימא של אייל ברקוביץ', מראה לנו את הפרשנות שלו על המשניות; אם היית בא פעם אחת, או שואל פעם אחת מה היה עם ההורים השכולים שהיו שם; אם היית שומע את הרב בני קלמנזון – על בנו אלחנן, ובכלל על תפיסת העולם המשתמטת הזאת שאתה בונה פה. ואתה מעליב אותנו? ואתה רוצה לספר להם, להורים האלה, לגיבורים האלה, מה זה יהדות? היא שמרה אותנו? היא אמרה לנו לפני 1939 אל תעלו, תסמכו על הקדוש ברוך הוא, על התורה שלנו. ואנחנו יודעים מה קרה ואיפה הם נשרפו, ואיפה נשרפו אחרים בגלל זה. אז אתה רוצה לחזור לשם? אמרתי לך, זכותך. אתה לא מבין מה זה, אתה לא פוגש אותם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת אתה לא פוגש אותם, רק כשמתאמים מה הם יגידו לך בניחום האבלים. יש לי עוד רשימה ארוכה של כאלה שהצביעו לך ולמפלגות שמרכיבות את הקואליציה הזאת, מה הם חושבים על היהדות שהם המציאו ואתה נותן לה גיבוי. ואתה עוד רוצה שנאמין לך שאתה באמת רוצה אחדות, שבאמת אכפת לך מהיהדות. ולא דיברתי על דברים אישיים שקשורים בך וביהדות שלך. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי. תודה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, היה כאן נאום, לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה נאום, אבל אפשר בהחלט לקרוא לזה נאום השקרים של נתניהו. אני לא יכולתי כמובן להעיר, כי תוך דקה וחצי הייתי בקריאה שנייה. שם, בצד השני, זה – תודה, תודה; פה זה – קריאה ראשונה, קריאה שנייה. ולכן פשוט כתבתי לעצמי את כל השקרים שאמר ראש הממשלה. נתחיל מההגירה ממדינת ישראל. בשנת 2025 היגרו ממדינת ישראל, עזבו אותה, ירדו, תקראו לזה איך שתרצו, 69,000 איש, נשים, גברים, ילדים וילדות, שלקחו את המזוודה שלהם ועזבו את הבית בישראל, עזבו את החלום הציוני. למה הם עזבו את זה? לא בגלל שהם באו מאוקראינה, ממש לא. אוקראינה זה לפני שנתיים בכלל. הם עזבו כי נמאס להם. כי נמאס להם מממשלה שמקדשת השתמטות, מממשלה שהיא מושחתת, מממשלה ששרים בה נחקרים במשטרה, נמאס להם, הם רוצים משהו אחר. עכשיו, מה מדהים? שבכל העולם אנטישמיות, אנטישמיות מטורפת, תראו מה קרה באוסטרליה, תראו מה קורה בארצות הברית, תראו מה קורה באירופה. אבל הם מעדיפים לקחת את הסיכון ולעזוב את מדינת ישראל ולא לחיות פה. וכשאני אומרת את זה לראש הממשלה, אז מה הוא אומר לי? הוא אומר לי 50,000. אני אומרת לו: זה 70,000. אז הוא אומר לי, אה, 80,000, כאילו בנפנוף. מה זה 80,000? כל בן אדם שעוזב את החלום הציוני, מבחינתי זה שבר. זה שבר. אתם יודעים שבשנת 2025 עלו לארץ 19,000 איש? אם תעשה את החישוב, זה 50,000 שהלכו מפה. אני לא יודעת אם הם יחזרו, מאוד הייתי רוצה שיחזרו. אבל השבר הוא עצום. ובמקום שראש ממשלת ישראל יבוא ויגיד: אני עושה תוכנית אמיתית איך למנוע את ההידרדרות של יהודים ממדינת ישראל, הוא יושב פה ואומר לי 70, 80, והם באו מאוקראינה. מה זה, תגיד לי? מה זה? מה זה ההתנהגות הזאת? אתה ראש ממשלה, מה זה? אתה ראש ממשלה אנטי ציוני. תבוא, תדבר על ציונות, איך מקרבים יהודים, לא איך שולחים אותם. ואחרי זה גם יגידו שהם שמאלנים, נכון? שמאלנים, קפלניסטים, מי ישמע, איפה הבן שלו גר. מי ישמע, הוא גר באיזו התנחלות. לא, הבן שלו גר במיאמי. ויש כל כך הרבה שקרים. הוא מדבר איתנו על מנסור עבאס. אתה התחנפת למנסור עבאס, אתה שלחת את יואב קיש לעשות איתו, לנסות לגשר, אולי אפשר להקים איתו ממשלה. אם לא בצלאל סמוטריץ' – שיש לי הרבה מה להגיד עליו – שבלם את זה, יכול להיות שהיום היינו בממשלה אחרת. אני לא יודעת. מה שבטוח, אם יש מישהו ששלח שליחים למנסור עבאס זה נתניהו. ועוד מילה אחרונה. אתה יודע, אני דיברתי על קריית שמונה. היום עשיתי דיון בוועדה לנגב והגליל, ראיתי את הזעקה של אנשים שמסיימים את היום שלהם ב-200–300 שקל. לא בהודו, אנשים במדינת ישראל. פותח מספרה בקריית שמונה, מסיים ב-300 שקל. באתי לפה, אמרתי לו, למה אתה לא הולך לקריית שמונה? תעשה שם ישיבת ממשלה, תעזור לאנשים הציונים המדהימים האלה – והינה, אני מסיימת – אז מה הוא אומר כאן? אתה יודע מה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני אקח את הרעיון שלך ללכת לקריית שמונה. בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה. העיר הזאת כבר שנה מנסה לחלץ את עצמה. תודה רבה שבאת לדיון 40 חתימות – אני מסיימת – ואמרת שעכשיו תלך לקריית שמונה. מאוד נחמד מצדך. אגב, בוא נחכה ונראה שזה יקרה, כי המטרה של כולנו זה שלא יעזבו את קריית שמונה, ויגורו בה, כי זו העיר המרכזית של הצפון. והיום היא פשוט נטושה על ידי ממשלה שפשוט לא סופרת אותה. אגב, מילה אחרונה. רוב תושבי קריית שמונה, למי הצביעו? לממשלה הזאת. רוב תושבי תראבין, 60% מתושבי תראבין, למי הצביעו? לליכוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת בן ארי. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. בבקשה. מירב, גם ראש עיריית קריית שמונה, אביחי, היה פה כל היום, רץ מוועדה לוועדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, היה איתנו, רץ מוועדה לוועדה, התחנן. ומה הוא התחנן? התושבים האלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע איפה הוא לא היה? בלשכת ראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, מי יזמין אותו? הוא לא יהלום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רון כץ, שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, מורי מאיר כהן, אדוני השר, טוב, קודם כול, כולנו חווינו פה עכשיו 40 דקות של מהדורת החדשות של ערוץ 14. לצערי, אף פעם לא יצא לי לצפות בערוץ התעמולה הנהדר, אבל ראיתי בלייב איך משנים את המציאות. ישבתי פה, עומד פה ראש הממשלה, והכול הפוך. ואני יושב פה, ואני אומר, לא יכול להיות. לא יכול להיות שעומד פה ראש ממשלה ואומר: לא ירדו מהארץ. מה לא ירדו מהארץ? חברים שלי ירדו מהארץ, חברים של אחיות שלי ירדו מהארץ. אי-אפשר לסבול את המצב במדינה הזאת. צעירים לא רואים פה אופק, לא כי הם לא אוהבים את המדינה, לא כי הם לא רוצים לתרום למדינה, כי אי-אפשר לחיות פה, כלכלית. כי יקר. כי כשאתה אומר לזוג צעיר היום, אתם תצטרכו לקנות בית, אז הוא אומר לעצמו, איך נעשה את זה? בית ממוצע במדינת ישראל עולה מעל 3 מיליון שקלים, איך נעשה את זה עם משכורות של מדינת ישראל? ולא נדבר על סופרים וחוגים וגנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע מה קורה בסופר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שהוא לא יודע. אני אומר לכם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 20 שנה הוא לא נמצא בסופר, איך הוא ידע? הוא ידע כמה עולה חלב? כמה עולה לחם? אין לו מושג. כל היום קונים לו, מביאים לו. הוא לא יודע. זה מדהים אותי הקטע הזה, הוא לא יודע איך נראה כרטיס אשראי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מירב, את מפריעה לרון כץ באמצע השוונג שלו. הוא באמצע השוונג שלו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב אף פעם לא מפריעה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, מירב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם אנחנו מדברים על סופרים, עומד פה ראש הממשלה ומחמיא לשר האוצר, מחמיא לשר האוצר, אותו שר אוצר שהביא עלינו הורדות בדירוג אשראי, אותו שר אוצר שהביא עלינו יוקר מחיה בלתי נסבל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עליית מיסים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אותו שר אוצר שמעלה מיסים פעם אחר פעם אחר פעם, שנראה שהוא לא חי איתי באותה מדינה. לא יכול להיות שאני והוא חיים באותה מדינה; לא יכול להיות שאני והוא מדברים עם אותם ישראלים מחוץ לבית הזה. לא יכול להיות שאני והוא נמצאים פה בתוך אותה כנסת, כי אחרת, הוא היה מכנס את ועדת השרים ליוקר המחיה, כי הוא היה מתעסק במה שמעניין את האזרחים במדינת ישראל – בסופרים, בחוגים. אני רוצה לומר לכם משהו: אשתי חלתה בשפעת, ועכשיו, ממש ברגעים אלה, אני חושב על להביא בייביסיטר – הינה, בדיוק דיברתי על זה עם מירב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה הדבקת אותה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הדבקתי אותה, נכון. אתם יודעים כמה בייביסיטר עולה היום במדינת ישראל? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 50, 60. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתחיל ב-60 שקלים, ואתה צריך כמה שעות. זה לא ייאמן. הכול פה בקנה מידה פסיכופתי. ועומד פה ראש ממשלה ואומר: כל הכבוד לשר האוצר, שהצליח בכלכלה. מישהו מרגיש שהוא הצליח בכלכלה? יש אזרח אחד במדינת ישראל שאומר לעצמו: ואללה, שר אוצר טוב, כל הכבוד לו? אחד? אחד כזה? אי-אפשר לסיים בלי לדבר על כך שראש הממשלה עמד פה ואמר שבזכותו נגייס חרדים. אז אני רוצה לתת גילוי נאות: כנראה שאין מישהו שאוהב את החרדים יותר ממני, אבל החוק הזה לא יגייס חרדי אחד. והינה, אני אומר: מי שלא לומד, שילך לצבא. תגידו את זה בקול שלכם: אתם לא לומדים – תלכו לצבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שילך לצבא? מה זה השטויות האלה? בטח שילך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני כבר גמרתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה הפסקה שלוש שנים, תלך גם אתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי על - - - והסתכלתי על יוסי טייב - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. תגיד לי, חבר הכנסת אזולאי, ראית פעם את הסדרה "החבובות"? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז הבדיחה לא שווה. היו שניים כאלה שתמיד היו צועקים מאחור. תסתכל על "החבובות", זה טוב, זה יפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה פתאום, לא, אני הסתכלתי על יוסי טייב כי ידעתי שהוא מבין - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא - - - תביא לי את מי שלא לומד. תשמור את מי שלומד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דבר איתי מהמיקרופון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אמרתי את זה הרבה פעמים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נאור שירי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, טלי, אני רוצה לתאר לכם את המציאות בדרום כפי שהיא השתקפה היום בדבריהם של ראשי מועצות וראשי יישובים יהודיים. אני חושב שאנחנו מקילים ראש, מקילים ראש ומדברים על משילות כאשר אנחנו מאבדים את המשילות לחלוטין. טלי, את יודעת שביישוב נבטים, בין באר שבע לדימונה – דודי – יש חפיר, תעלת נ"ט סביב היישוב. היישובים היהודיים מתחילים למגן את עצמם לדעת. יישובים. גבעות בר, שהוא מרכזי בנגב, מבקש לקבל את אותם תקציבים שמקבל יישוב ספר – גדר, תאורה, פטרולים, נשק. וצר לי מאוד שעומד כאן ראש הממשלה או אנשים אחרים ואומרים: מעכשיו אנחנו נטפל. הייתי השר שאחראי לבדואים, המצב לא היה כך, וחבל שהוא אומר שלא הייתה אכיפה. הייתה גם הייתה אכיפה, השאלה איך עושים אותה – אם עושים אותה מול מצלמות בשביל הרעש או אם יושבים להם על הראש. ותאמינו לי, ידעתי לשבת להם על הראש בבתים שלהם, אצל ראשי השבטים שלהם. לא אמרתי להם שום דבר בטלוויזיה; הלכתי לבתים שלהם ואמרתי להם: את זה אתם חייבים להפסיק. השר אמסלם, תג מחיר, תג מחיר. צעירים בדואים עבריינים מרשים לעצמם להיכנס ליישוב יהודי לשרוף מכוניות. אני לא מטיל דופי בכל האוכלוסייה הבדואית, אתה יודע את זה. יש שם מנהיגות טובה ויש שם צעירים טובים, רופאים טובים ומהנדסים טובים. גם הם סובלים מזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ולוחמים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולוחמים. אבל זה שאנחנו, הכנסת, לא מקדישים דיון רק בשביל הדבר הזה, ושיפסיקו – אני שומע כל מיני חברי כנסת מכל מיני סיעות שמדברים על האיזון. אין שם איזון. מה שקורה בתוך האוכלוסייה הבדואית זה שחלק מהצעירים שם בוחרים בדרך העבריינית, ואנחנו צריכים להפסיק את זה; להיות נחושים ולומר את זה בפנים שלהם ולטפל בפנים שלהם. נעשה הסדרה, וצריך לעשות הסדרה ולהקים יישובים, ואני מקווה שראש הממשלה יחזור לתוכנית של בני בגין, כי זה עשה שכל. אבל מבחינת הנחישות שלנו, אנחנו צריכים לחזק את המשטרה, לא את הצייצנות, לא את ההצגות. את המשטרה. כי הנגב הוא לב-ליבה של המדינה היהודית, ואסור שקיבוצים ויישובים ירגישו שהם נמצאים בגלות, ישמרו על עצמם עם מגדלי שמירה. את זה צריך להפסיק. ואני קורא לראש הממשלה: תעלה לכאן מייד, באחד הימים, שיהיה דיון בתוך הכנסת, ושם לא תהיה לא קואליציה ולא אופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי לוי. יישר כוח, מאיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עומד כאן ראש הממשלה במשך 43 דקות ולא מפסיק לרסק את החברה הישראלית: אתם ואנחנו, אתם, אתם שמקללים, אתם שעושים. אני פשוט מתפלא עליך, אדוני ראש הממשלה. במכתבך לנשיא כתבת: "אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים". כך כתבת. מה קרה פה לפני שעה וחצי? אתה עוד רוצה שנאמין לך? זה במכתבך לנשיא המדינה, בבקשת החנינה. "בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כתבת. אתה לא מודע לשום דבר. ההליך המשפטי הוא הגורם "להתנצחויות ומחלוקות" בעם – לא הוא, אלא אתה באופן ישיר, אדוני ראש הממשלה. לא אסלח לך לעולם על שריסקת את החברה הישראלית. אני גם יכול לסלוח לך על העבירות שעשית. בית משפט יקבע. אתה, שרכנת לעבר אוזנו של הרב כדורי ולחשת: הם שכחו מה זה להיות יהודים. הערבים נוהרים לקלפיות, שמאלנים בוגדים – זה מה שטבעת בחברה הישראלית – ואני נץ ימני בנושא ביטחון. השרים שלך לא מפסיקים לקלל ולגדף. אין מילה אחת של לקיחת אחריות. מכונת הרעל שלא מפסיקה לקלל חצי עם, מכונת רעל שמשמידה ערך, משמידה את ערך החברה הישראלית. איך כתבת כדי שאנשים יקלטו? "אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, לאחדות העם ולהשבת האמון במערכות המדינה". רק לפני דקה תקפת את בית המשפט העליון. הצחקת אותי. אתה, אתה שמוביל את קרע ואת ריסוק החברה. עמדת כאן ולא הפסקת להעמיק את הקרע; אתה, שבמשך ארבע שנים לא אמרת "עצור" לשר המשפטים, שהביא לקרע בעם בעצם המהפכה המשפטית; אתה, שעודדת בעצם שתיקתך; אתה, שלא לקחת אחריות לאסון טבח 7 באוקטובר, האסון הנורא ביותר; אתה, שלא מקים ועדת חקירה במשך שנתיים וממשיך לרסק אותנו. אתה תלך הביתה, עם הממשלה הנוראית שלך. אנחנו נתקן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – לא נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על החוצפה, על היהירות ועל הניתוק של הממשלה הזאת, ובאופן ספציפי על שר האוצר סמוטריץ'. החוצפה, היהירות והניתוק מתפרצים ממנו בכל פעם מחדש, אז גם הבוקר. הבוקר שר האוצר התראיין ואשכרה אמר את הדברים הבאים, שימו לב: בסוף אני, בצלאל סמוטריץ', אם אני מחפש מאפיין אחד מהמהפכה המשפטית של אהרן ברק, זה ניתוק סמכות מאחריות. ניתוק סמכות מאחריות, רוטן האיש שהוא הסמל של ניתוק סמכות מאחריות. אם היו מבקשים ממני, חבריי חברי הכנסת, לפסל פסל של ניתוק סמכות מאחריות, הייתי מפסל, כמיטב יכולתי, את דמותו של בצלאל סמוטריץ'. האיש שהייתה וישנה לו הסמכות, הן במשרד האוצר, במשרד הביטחון, בקבינט, סמכות רחבת היקף, אדירה, אבל מעולם, מעולם, הוא לא לקח אחריות על שום דבר. לא על פירוק החוסן של החברה הישראלית, עוד לפני 7 באוקטובר; לא על 7 באוקטובר – 1,200 ישראלים נרצחים והרוגים ו-251 חטופים; לא על הצמיחה השלילית לנפש שלוש שנים ברציפות; לא על חמש – חמש – הורדות דירוג אשראי, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל; לא על עשרות מיליארדי שקלים שבמקום להשקיע היום בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתשתיות, אנחנו משלמים אותם על החוב הלאומי שהוא יצר, שהוא יצר בהתנהלות המופקרת שלו, עם 15 משרדים מיותרים, וכל שנה בזמן מלחמה עם 6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, ויעד גירעון שהוא מעולם לא עמד בו פעם אחת. אנחנו מדברים על ניתוק סמכות מאחריות? זה הניתוק של סמכות מאחריות. אתמול, אתמול הוא נזכר, אדוני היושב-ראש, כי גולדקנופ, אחרי היציאה ההזויה שלו, לא יכול להיות חלק מהקואליציה שלו. עכשיו גולדקנופ הצביע עם הקואליציה, עכשיו, לפני כמה דקות, על ההודעה של ראש הממשלה, עכשיו הוא הצביע עם הקואליציה, וסמוטריץ' היה פה באולם. כמה אפשר לשקר? כמה אפשר לבלבל את המוח? כמה אפשר להטעות את הציבור? האיש שהמציא בממשלה הזאת את הניתוק של סמכות מאחריות, ומכר את הציבור הישראלי, את הציבור המשרת, למשתמטים, לא יהיה חלק מישראל החדשה שאנחנו נבנה כאן אחרי הבחירות הקרובות. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש לי שאלה עבורכם. תגידו, איך אומרים "כן, המפקד" בתאילנדית, או "כן, המפקד" באריתריאית? מישהו כאן יודע? עוד רק בשבוע שעבר אנחנו נחשפנו לעוד רעיון יצירתי של הממשלה להתמודדות עם המחסור החמור בחיילים. לא רעיון על גיוס שוויוני, לא הפסקת ההשתמטות, לא דרישה ממי שזאת המדינה שלו לקחת אחריות. לא, לא. במקום זה, מערכת הביטחון מבקשת לגייס כ-3,000 ילדי עובדים זרים. כאלה שבאו לכאן כדי לעבוד, אדוני היושב-ראש, לא כדי להקים מדינה, לא להגן עליה, ובטח שלא לשלם את מחיר הדמים שלה. כלומר, המדינה בעצם באה ואומרת דבר שהוא פשוט: מי שזו המדינה שלו, מי שנהנה מהתקציבים והקצבאות, ההנחות והפטורים, מי שמחזיק את הקואליציה הזו בחיים – הוא פטור, הוא פטור; ומי שבכלל לא אזרח, לא יהודי, לא חלק מהחוזה הלאומי – הוא יישלח כדי להשלים את החסר. זו לא מדיניות ביטחונית, זו הפרטת סיכון, זו הפרטה של הדם, זו הפרטת מגש הכסף שעליו קמה מדינת ישראל. פתאום חוק השבות כבר לא חשוב, הוא כבר לא קדוש. פתאום לא חשוב מי זה יהודי. ופתאום הזהות, הברית, הסולידריות – הכול מתגמש. העיקר שלא ייגעו בהשתמטות החרדית, העיקר – כדי לשמור על הקואליציה. במקום לומר לצעיר החרדי שזו גם המדינה שלו, שהוא חייב להגן עליה כמו כולם, הממשלה אומרת לו: אתה פטור. וזה לא רק עוול מוסרי, אדוני היושב-ראש, זאת קריסה של הרעיון הציוני. מדינה יהודית שקמה כדי להגן על יהודים מבקשת מאחרים למות במקומם. ככה נראית מדינה שהשרים אצלה משווים טלאי צהוב לגיוס עבור הגנה על המולדת; ככה נראית הנהגה שמעדיפה לקנות שקט פוליטי במחיר של חיי אדם; וככה נראית חברה שבה מי שנותן הכול פשוט נותן יותר, ומי שלא נותן כלום מקבל פטור בחוק. במקום לבנות צבא חזק על בסיס שותפות גורל, הממשלה בונה טלאי על טלאי, פתרונות עקומים לבעיה שהיא מסרבת לגעת בשורשה. וככל שהשקר נמשך, כך גם המחיר עולה – בדם, בכלכלה ובאמון הציבור במדינה עצמה. וזה לא גיוס, זה לא ביטחון, זאת פשוט בושה לאומית. בקרוב אנחנו נחליף אתכם, ואנחנו נחזיר את הציונות לציונים, ואנחנו נחזיר את ציון למשרתים ולתורמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמו משחק באצטדיון. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלה לכאן לפני זמן קצר ראש הממשלה. שאלנו אותו לגבי מה שקורה בנגב, ודיברו חברי כנסת גם על הפשיעה בחברה הערבית. אבל אני מרגיש לאחרונה, אדוני היושב-ראש, שראש ממשלה או שר שעולה לכאן לפודיום הזה ומזכיר את החברה הערבית, הוא, כמו שהוא, בוא נגיד, הוא מרגיש שהוא אומר מילת נאצה או מילת גנאי. ממה הוא מפחד? מה, האם כשאתה מדבר על הפשיעה בחברה הערבית אתה יורד בסקרים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האם כאשר אתה מתנער - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, שנייה. את לא יכולה לשבת שם - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את רוצה לדבר – תבואי לפה. זה נראה לך נורמלי שמדברים מהאזור של הסיעה? באמת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - אני יושבת פה שלוש שעות, והערתי הערה, לא - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל זה נראה לא טוב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> באמת? אז כשמנהלות הסיעה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בואי לפה, תשבי פה. אז אני לא מאשר לך לצעוק משם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה לא יכול לא לאשר לי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא יכול? בהחלט אני יכול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השרה גולן, האינטרס שלי, אני מסביר אותו כאן – לא צריך לפחד מהחברה הערבית ומהמילה ערבים. זה לא מוריד בסקרים. לא צריך כל הזמן להסתכל על דעת הקהל. צריך להסתכל על חיי האזרחים. לפני כמה דקות נרצחו בנצרת אב ובנו, שני אזרחים מטורעאן. איפה ראש הממשלה? מדובר בחיי אזרחים. כנ"ל גם בתראבין א-ס'אנע, שוטרים נכנסים לבית, פותחים את הדלת ויורים באזרח, וראש הממשלה עולה לכאן ולא מתייחס. אנחנו רוצים פתרונות. לא יכול להיות שכל הזמן הממשלה מערבת את הנגב ואת הערבים ואת הערים המעורבות, והכול על מנת לעלות בסקרים. זה לא יכול להיות. יש פה אזרחים. נקודה. מה לא מובן? 15 יועצים יש לראש הממשלה, כוורת שלמה, וכולם מסתכלים על הסקרים בערוצי התקשורת. זה לא הכול, יש בני אדם. גיבוי אוטומטי לראש הממשלה, ריבונו של עולם, לאן הגעתם? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא הבנתי, אתה חושב - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חשוב מאוד, אני רוצה להגיד לכולם - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תבואי לפה, תעמדי פה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה משנה מאוד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - חשוב מאוד שיסתכלו על החברה הערבית בצורה שווה. (אומר דברים בשפה הערבית.) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, ולאחר מכן – נאור שירי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום ומחר יתקיים משא ומתן בין ישראל לשלטון אל-קאעידה בסוריה. אני רוצה להזכיר לך שהבטחת שלא תיתן לאף אחד לפגוע בדרוזים, במיוחד הטרוריסט שיושב בדמשק. מאז ההבטחה שלך נהרגו קרוב ל-5,000 דרוזים בסוריה. ואני רוצה להזכיר לך גם שיש 38 יישובים כבושים על ידי שלטון אל-קאעידה בסוריה. יישובים דרוזיים שהאנשים שלא יכולים לחזור לבתים שלהם, שהם פליטים בתוך המדינה שלהם. אני רוצה להזכיר לך שמאות חטופים וחטופות עדיין מוחזקים בידי ארגון אל-קאעידה של א-שרע בסוריה. אדוני ראש הממשלה, הבטחת הרבה הבטחות. בינתיים – אפס תוצאות אנחנו רואים: מזון – אין; חשמל – אין; דלקים – אין; תרופות – אין; מעבר בטוח, שאתה דיברת עליו, לא אני, בין ישראל להר הדרוזים – עדיין אין, ואני לא רואה את זה קורה. לא רואה את זה קורה ולא יקרה. אבל חשוב שתבין, כשאתה מנהל משא ומתן עם הטרוריסט מדמשק, שהנושא של הדרוזים יהיה על סדר הדיון שיהיה, על סדר המשא ומתן, על שולחן המשא ומתן. לא רק הדרוזים. ואני גם פונה לעם ישראל ואומר לו, ראש הממשלה מדבר על שטח מפורז בדרום, עד דמשק. אל תשכחו שמה שנכנס מעזה זה אנשים על טויוטה, טרוריסטים על טויוטה, שהרגו ורצחו ואנסו. ויכול להיות פי אלף יותר גרוע אם אותם טרוריסטים שיושבים לנו עכשיו על הגבול הצפוני יחליטו שהם עושים מה שאותם טרוריסטים מעזה עשו, ואז אנחנו נראה מאות ואלפים ועשרות אלפים – הרוגים, אצלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי. לאחר מכן – בועז טופורובסקי. ירון לוי, תתכונן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו חמישה ימים בתוך השנה הקלנדרית, וכבר יש לנו שישה נרצחים בחברה הערבית. שטויות, כבר לא סופרים את זה בכלל. היום בבוקר נרצחה אינה דנילוב, בת 49 מפרדס חנה. חמישה ילדים יש לה, שניים מהם היו נוכחים בבית בעת הרצח. לא ששמענו משהו מאיזשהו שר או שרה שאמורה להיות אחראית על זה – משם אני לא מצפה. אבל הייתה כתבה, או ריאיון, של דובר המשטרה. אתם מכירים את דובר המשטרה, סגן ניצב אריה דורון? אני בדרך כלל לא רוצה לדבר נקודתית על בן אדם, בטח ובטח לא קצין משטרה – אלא אם הוא עמית פולק, שזרק את הטלפון שלו לים. אבל בטלפונים האלה אנחנו לא מתעסקים – הוא בכלל לא קצין משטרה. הוא נראה כמו קצין משטרה, הוא הולך כמו קצין משטרה, יש לו דרגות של קצין משטרה, אבל הוא לא קצין משטרה. והוא דובר משטרת ישראל. יונה לייבזון עשתה ריאיון, אני בטוח שכולם ראו אותו. יונה לייבזון עשתה ריאיון, מדברת איתו על רציחות. ואז הוא – באמת, מצוטט, בציטוטים שאין לתאר את זה – הוא אומר לה: אנחנו מדברים על אירועים שאי-אפשר לצפות אותם, אתם סופרים לנו אירועים של רצח בתוך המשפחה. השם ישמור, איך אנחנו יכולים לספור רצח בתוך המשפחה? איך אנחנו מעיזים לספור רצח בתוך המשפחה, ובטח ובטח רצח שאנחנו לא יודעים לצפות אותו? סופרים לנו רצח שמישהו כותב פוסט שמעליב בן משפחה, ואז יש לנו רצח כפול. מנסה יונה בריאיון להגיד לו, שומע, נשמה, זה רצח. מה אתה רוצה, שלא נספור? אם היינו יודעים על הרצח מראש – בשביל מה אנחנו צריכים אותך ואת דוברות המשטרה? היא מנסה לומר לו, והיא גם נותנת לו דוגמה: בממשלה הקודמת היה גם מספר הרציחות הזה – פשוט בחצי, זה לא שלא ספרנו אותם. ואז היא אומרת לו, זה היה חצי. והוא אומר לה, אני עומד על הטענה שלי, אני עומד על התשובה הזו, אנחנו לא יכולים לצפות מראש. אין לתאר את האירוע הזה. דובר משטרת ישראל. באמת, לא נעים לראות את זה בטלוויזיה. השוטרים הם של כולנו. השוטרים והשוטרות עושים עבודה ימים, לילות, לילות כימים, מה שאתם לא רוצים, בשבילנו, בשביל כולנו. ואז יושב פעיל פוליטי, פעיל ליכוד פוליטי, ואומר: מה אתם סופרים לנו רצח בתוך המשפחה? אנחנו לא אמורים לדעת את זה. בבזוקה אין בדיחה כזו. אין, הם לא מצליחים, אף אחד לא יודע לחשוב על זה. עוד פרט קטן. אתם זוכרים כולם את הפגנת החרדים שהייתה פה בירושלים, כמובן, בעד הגיוס של בחורי הישיבות, כן? אתם זוכרים את הבקבוקים שעפו על כתבת חדשות 12 ענבר טויזר, נכון? התיק נסגר. הכול מצולם, רואים את האנשים, רואים מי זורק עליה את הבקבוק, הגישו תלונה במשטרה. התיק נסגר, אין כלום, לא היה כלום, זה לא מעניין. אבל את הקובבה בחול על השר לביטחון לאומי קרוקודייל דנדי כולנו זוכרים. שם היה כתב אישום, שם – מעצר עם פלנלית. איזו מדינת חנמאל נהיינו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. יעלה ויבוא חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על יונתן בן חמו, חייל, לוחם בהנדסה קרבית, שנפצע במלחמה ואיבד את רגלו. נפגשתי איתו בסוף השבוע שעבר, והוא סיפר לי על מסע השיקום שלו, על הדרך, על הכאבים, על הצורך בהתאמת פרוטזה. הוא טס לארצות הברית, כי לא היה לו כל כך מענה כאן. ואחרי שהוא עבר שיקום מאוד ארוך וטיפול, למד ללכת מחדש, הוא החליט שהוא עוזר לחברים שלו שנפצעו, אלה ששכבו לידו בבית חולים, מיטה לידו. הוא יצא לארצות הברית לגיוס משאבים כדי לדאוג לכל החברים שישבו איתו, שכבו בשיקום בבית החולים. ובחודשים האחרונים הוא הטיס מספר גדול של לוחמים לארצות הברית, הוא עבר איתם תהליך התאמה, ובתרומות הם קיבלו גם פרוטזות מתקדמות – חשוב לסבר את האוזן, עלות של פרוטזה מתקדמת זה 700,000 שקל. ותוך כדי תנועה הוא הבין שהוא לא יכול להטיס כל פעם, כי זה עולה הרבה מאוד כסף, והתורמים – לאט-לאט הגיוס מצטמצם, אז הוא הקים יחידה בארץ. אבל לפני זה הוא טס לארצות הברית, הוא למד במכון מקצועי לייצור פרוטזות, הוא רכש מכונות, מדפסות תלת-ממד, הוא הביא חומרי גלם מיוחדים מארצות הברית כדי שהוא יוכל לבצע ולהקים את הפרוטזה הכי טובה לחברים שלו. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת הזו, תהליך שהיה לוקח שלושה שבועות לוקח יום אחד מהרגע שהוא סורק את הרגל עד שהוא מדפיס את הפרוטזה. וזה מדהים, כי אמרתי ליונתן – פעם שנייה שאני פוגש אותו – אמרתי לו שהמפגש איתו נותן תקווה, כי אין לו תלונות; הוא לא מאשים את המדינה, הוא לא דורש מהמדינה. הוא בא ואומר: אני צריך לדאוג לאחיי הלוחמים, אלה שנפצעו איתי, אלה שנלחמו איתי. אני דואג להם. והוא עשה את זה. כשאנחנו מחפשים טיפה נקודה של אור, ככה טיפה לנשמה, אנחנו צריכים לראות בחוץ את הלוחמים ואת הלוחמות, אלה שנלחמו ואלה שנלחמים עכשיו בשיקום. אז הוא אמר לי: תקשיב, בוא ניסע לבתי החולים. תחילת המלחמה, אמצע המלחמה, אתם, חברי הכנסת, שרים, באתם, הצטלמתם. עדיין יש לא מעט פצועים בבתי החולים; בואו נלך לבקר אותם. אז אנחנו נלך לבקר אותם, וממליץ לחברי הכנסת שנמצאים כאן: המלחמה לא נגמרה עבור כולם. יש עדיין פצועים ופצועות שישמחו שנבקר אותם גם בלי המצלמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ירון לוי. מה שאהבתי – שהכנת הכול כתוב, ולא קראת אות אחת משם. תעלה ותבוא ד"ר מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על העברת סמכויות לראש הממשלה, ואני מתקשה, האמת, להבין למה ראש הממשלה לא ממנה שר פנים. אני חושבת שהוא פשוט לא קיבל אישור מדרעי, ששולט על המשרד הזה מלמעלה, כי אחרת אין לי שום סיבה להאמין שהוא מקבל עוד סמכויות של שר הפנים. אתם זוכרים שהוא אמר שאין לו זמן כי הוא עסוק במשפט, וזה רק מפריע לו לעשות את ענייני המדינה, והוא בזמן מלחמה, אבל מסתבר שיש לו זמן. יש לו זמן לעשות עבודות, אני אגיד פקידותיות, כי זה לצורך כל מיני חתימות של שר הפנים, והוא לא ממנה שר פנים. זה עושה לי קצת דז'ה וו, כי לפני, לא יודעת, חודש, אנחנו מינינו שרים במשרדים החסרים – הרי חמישה חודשים לא היו שרים – במשרד הבריאות, במשרד העבודה, במשרד הרווחה, במשרד ה-, מה עוד היה שם? מורשת, מסורת, בריאות. מלא שרים. הוא לא מינה שרים במשרה מלאה. הם כל כך כל כך יעילים, שהוא מינה שר לארבעה משרדים, וזה באמת עשה לי ככה דז'ה וו. זה שיטת הסלאמי, גם סמכויות שר הפנים בשיטת הסלאמי וגם משרדי הממשלה הכי חברתיים, ערב תוכניות עבודה, ערב תקציב, במשרדים הכי רגישים. נמצא כאן חבר הכנסת כהן. יכול להיות שלא יהיה שר רווחה במדינת ישראל אלא כל היותר רבע שר רווחה? זה מה שיש לנו? זה הגיוני בכלל במדינה שנמצאת בכזאת קטסטרופה חברתית? אנשים קורסים, ויש לנו רבע שר רווחה. אני לא יודעת אם שמעתם. עכשיו חופשת חנוכה נגמרה וירדו גשמי ברכה, והצפון יפה והדרום יפה, ומה יכול להיות יותר טוב מאשר לטייל ברחבי ישראל? אבל רבע שר תיירות שהתייעץ עם רבע שר רווחה ורבע שר עבודה ורבע שר - - מה עוד? אני יודעת, מסורת, אולי? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בריאות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ורבע שר בריאות, התייעצו ארבעתם, שזה בעצם אותו בן אדם, התייעצו ארבעתם ואמרו: לא, לא נתמוך בתיירות הפנים, לא נקדם, לא נעודד אנשים לנפוש בישראל, כשזה עוגן כלכלי חשוב – עסקים קרסו בצפון, בדרום, בכל רחבי הארץ. נקרא להם לנסוע ליוון וקפריסין, כי ככה, זו משנתו של שר התיירות שלנו. הרי זה ממש כמו ששרת התחבורה תגיד: חברים, אתם לא רוצים תאונות דרכים, לא רוצים לעמוד בפקקים – אתם יודעים מה? תישארו בבית, אל תיכנסו לאוטו – לא תהיו בפקקים. זה סטרטאפ חדש. אז גם לשר התיירות היה סטרטאפ חדש: תיסעו לקפריסין, תיסעו ליוון, אל תטריחו אותי בקידום תיירות הפנים, בחיזוק העסקים במדינת ישראל. אז מה יש לי לומר? רק להודות לשר התיירות על ההצעה הטובה שלו לנסוע לחו"ל, ואני ברשותו לא אסע לחו"ל, אני אישאר בארץ ואקנה תוצרת כחול-לבן ואצרוך תיירות פנים מישראל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפת הרכבי. חבר הכנסת אכרם חסון – לא נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת. מטי, ראית כמה הוא היה צריך להעלות את זה עכשיו? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היית מבקש, הייתי מעלה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערנו, לפני כשעה התבשרנו על עוד שני נרצחים המצטרפים לרשימת הנרצחים בחברה הערבית. שישה נרצחים מתחילת השנה, והיום 5 בחודש, זאת אומרת בחמישה ימים – שישה נרצחים. בשנה שעברה – 267 נרצחים, על פי נתוני מרכז אמאן. ועולה ראש הממשלה לכאן ולא מפסיק להסית נגד החברה הערבית, כאילו שאסור לחברה הערבית להיות חלק מקואליציה, זה קו אדום. הם כן אזרחים, הם כן יכולים להצביע, אולי יהיו בכנסת, אבל חס וחלילה יהיו חלק מקואליציה כדי להשפיע על מדיניות המדינה, על המדיניות של הממשלה, בשביל לסייע לחברה שלנו. מה שהיה ב-2022 זה דוגמה טובה, דוגמה שהייתה שכל המפלגות בבית הזה צריכות לתמוך בה. כל אחד צריך לתמוך שהחברה הערבית כן תהיה חלק מקואליציה וגם כחלק מממשלה, כי זה הדבר הטבעי שצריך להיות במדינה דמוקרטית. אבל לצערנו, אנחנו רואים שדף המסרים של הממשלה ושל הקואליציה הוא להסית נגד רע"מ כדי לעשות דה-לגיטימציה למפלגה ערבית להיות חלק מהקואליציה. אבל זה לא רק בשביל לעשות דה-לגיטימציה לרשימה או למפלגה ערבית להיות חלק מקואליציה אלא גם בשביל להרתיע את מפלגות האופוזיציה שלא יחשבו להרכיב ממשלה עם מפלגה ערבית. זה המצב הקיים. בנוסף, יש לנו שר ביטחון לאומי שהוא מסתובב כל היום בנגב – פעם אנחנו רואים אותו על אופנוע; לא ראינו אותו רק כשהוא רוכב על חמור או על סוס – בטענה שהוא רוצה להפגין משילות בנגב. הוא חסם את הכניסות של לקיה, אחר כך של תל שבע, ולפני שבועיים כבר אנחנו רואים אותם בתראבין א-ס'אנע בטענה של חיפוש נשק. איזה נשק מצאו? כלום. אולי היה דיווח, מצאו אקדח אחד. האם בגלל זה יש הצדקה להכניס מאות שוטרים? היום היינו בהלוויה של מוחמד חוסיין תראבין וראינו את החמ"ל שהקימו בכניסה לתראבין. חסמו את הכניסות, במקום שאותם שוטרים ילכו ויטפלו בנושא של פשיעה ואלימות. במקום שיעשו את העבודה שלהם, הם עושים עבודה בשביל בן גביר. זו משטרה שנהפכת בעצם למשטרת בן גביר. היום יש לנו ראש מאפיה, שזה בן גביר, והשוטרים נהפכו לחיילים של ראש המאפיה, של בן גביר. זה המצב. זה מצב קשה, ואני חושב הגיע הזמן שכל החברה היהודית תדע את זה. צריך לגנות את זה, אבל אני אומר, הפתרון היחיד למצב הזה הוא הבחירות הבאות, שכל החברה הערבית צריכה לצאת להצביע, ואיך שאמרו, לנהור לקלפיות כדי להחליף את הממשלה הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אבקש להודיעכם כי בישיבת הכנסת שהתקיימה ביום 24 בדצמבר 2025, תוצאות ההצבעה בהצעת חוק נישואים אזרחיים, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, היו 36 בעד ו-47 נגד, ולא 48 נגד כפי שצוין. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה שינוי סדרי עולם, ההודעה הזאת. הייתי במתח נוראי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יוראי, פספסת את ההודעה עליך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא מהותי מאוד. ברצוני לדבר על נושא מהותי שנוגע למעמדה של האקדמיה בישראל בתקופה של מתיחות ציבורית וגידול במעורבות הפוליטית בתוך המוסדות להשכלה גבוהה. דווקא בימים שבהם הוויכוחים הציבוריים סביב סוגיות פוליטיות, ביטחוניות וחברתיות נמצאים בשיאם, חשוב להגן על המרחב האקדמי כמרחב של חשיבה חופשית, רב-קולית ושאינה כפופה ללחצים אידיאולוגיים. האקדמיה אינה מפלגה פוליטית, אינה ועד עובדים ואינה תנועת מחאה, היא מוסד ציבורי שממומן ברובו מכספי המדינה ושייעודו המרכזי הוא המחקר, ההוראה ופיתוח היכולת לבחון רעיונות ללא משוא פנים. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה מדאיגה שבה מוסדות אקדמיים, מרצים ובעלי תפקידים בכירים עושים שימוש בזירה האקדמית לצורך קידום עמדות פוליטיות, לרבות הפגנות בקמפוסים, פנייה לסטודנטים באמצעי תקשורת מוסדיים, או שימוש בבמות הוראה כדי להציג עמדה פוליטית כידע מקצועי. תופעה זו יוצרת מציאות שבה סטודנטים ואנשי סגל החולקים דעה שונה חשים חשש להביע אותה, שלא ייפגעו אקדמית או חברתית. שביתה פוליטית, עיצומים או שימוש במשאבי המוסד לצורך מחאה אינם כלים לגיטימיים בתוך מערכת שאמורה לשמש חממה של ידע טהור. כלים אלה נועדו לטפל בעוולות פנימיות, לא ללחוץ על הממשלה בסוגיות שאינן קשורות לתפקיד האקדמי. נוסף לכך, מתרחבת מגמה אידיאולוגית המבקשת לעצב מחדש את זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולעיתים מבטאת ביטול או החלשת המרכיב היהודי על פי רוחה של מגילת העצמאות. גם כאן, חשוב להדגיש, האקדמיה איננה מוסמכת לכפות תפיסה לאומית, תרבותית או ערכית על הציבור. תפקידה אינו לעצב זהות חלופית, אלא לאפשר קיום של שיח בטוח בכל נושא, לצד שמירה על כללי פלורליזם אמיתי. כאשר האקדמיה הופכת לשחקן פוליטי, היא מאבדת את הלגיטימיות הציבורית ואת אמון הסטודנטים. אם אנו מבקשים לשמור על מערכת השכלה גבוהה חזקה ומשמעותית, עלינו לדאוג לכך שהקמפוסים יהיו מרחב חופשי מהטיות פוליטיות מוסדיות. אבקש את התערבות חברי הכנסת וכל מקבלי ההחלטות. קידום הנושא הזה צריך להיות דרך משרד החינוך, בוועדת החינוך, במטרה לנסח עקרונות מחייבים שיבטיחו שהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל ישובו לעסוק בתפקידם המרכזי: מחקר, הוראה ושמירה על חופש המחשבה, ולא ייכפו עלינו כזירה מפלגתית ופוליטית. כמובן, אני מתייחס בכובד ראש לכל הדברים האלה שאמרתי כאן, ואני מקווה שאנחנו נרחיק את הפוליטיקה. כי בכל מוסד ובכל מקום שבו העדפנו את הפוליטיקה על העיקרון, אדוני היושב-ראש, הפסדנו בסופו של דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אכרם, אתה קואליציה או אופוזיציה? הם מקדמים חוקים כאלה להחלשת ההשכלה הגבוהה, לאיסור חופש דיבור. אלה החוקים שמקדמים פה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת משה סולומון – לא נוכח. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. עודד, הבת שלי ביקשה למסור לך תודה רבה, ביום שישי. היא קנתה שני אננסים גדולים, וזה עלה לה 30 שקלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה פה פעם ממשלה שעסקה ביוקר המחיה ופעלה כדי להוזיל את המחירים. לצערי - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תוצרת חוץ? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא יודע אם תוצרת חוץ. היה טעים מאוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שבטח בהיבט של פרי כמו אננס, אין שום סיבה לגדל אותו בישראל. חבל על השקעת המשאבים האלה בלחסום את היבוא. אבל לא עליתי לדבר על האננס, אני אשמח לנצל שעה שלמה כדי לדבר על הרפורמה בחקלאות ומה צריך לעשות, אבל אני חושב שכרגע האתגרים שמונחים בפני מדינת ישראל חשובים יותר. אז, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – שלא מקשיבה לכל האירוע, כי מבחינתכם הכול פה שולי, אבל אני אומר, יש פה נקודה אחת, אחת, שבעיניי היא הקריטית ביותר כרגע למדינת ישראל. תראו, כולם מדברים פה, יש ימין, יש שמאל – אני אומר לכם, זו לא שאלה פה, לא של ימין ולא של שמאל. יש פה מאבק שהוא המאבק המרכזי, וזה המאבק בין ציונות להשתמטות. מי שמסוגל בזמן מלחמה להגיד: השתמטות זה הדבר הכי חשוב, מסביב לזה אנחנו צריכים לבנות את כל הנרטיב – זה בדיוק הפוך מהאתוס הציוני. אני עוד מדבר בכלל בלי קשר לאתגרים, לזה שחסרים לנו 15,000 חיילים, לזה שחסרים לנו שוטרים וכבאים, ויש מה לעשות בגיוס לכולם, אין על זה שאלה בכלל. אני כבר לא מדבר על מאות ימי המילואים שאנשים עושים, על העסקים שלהם שמתפרקים, על המשפחות שלהם שמתפרקות. אני מדבר על הקרב הזה בין הציונות להשתמטות. תראו, הקרב על הציונות תמיד היה קרב, היה קרב בעולם היהודי. אתם יודעים, בראשית המאה ה-20 רצו לציין בבריסק, בברסט, את מותו של הרצל – הרצל, אתם רואים? התמונה שלו פה. איפה מציינים אירועים כאלה? בבית כנסת, זה המתנ"ס של הקהילה היהודית. הרבי מבריסק הורה לנעול את המנעול של בית הכנסת, כדי שחס וחלילה לא תתקיים שם אזכרה להרצל. אז היו שניים, אחד – קוראים לו שיינרמן, זה סבא של אריק שרון, השני – קוראים לו בגין, זה אבא של מנחם בגין, הם שברו את המנעול, פתחו את בית הכנסת וקיימו את האזכרה. את הסיפור הזה סיפר מנחם בגין בזמנו. אני מספר את זה כי זה המאבק בין הציונות להשתמטות, בין הבחירה להילחם על ארץ ישראל, לבחירה להגיד: אנחנו לא באירוע הזה. וכשאני שומע היום חבר כנסת בכיר בקואליציה, שהיה שר בכיר בקואליציה, אומר בוועדת החוץ והביטחון שרוצים לשים טלאי צהוב על תלמידי ישיבות בגלל שהם משתמטים מגיוס – זה חוסר הבנה בסיסי של העולם שבו אנחנו חיים. ואני אומר לכם, את המאבק הזה בין הציונות להשתמטות אין לנו דרך אחרת אלא לנצח. אי-אפשר יהיה לקיים את מדינת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל כשהנרטיב וכשכל האוכלוסייה כולה מגויסת לטובת השתמטות. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. טלי גוטליב, הכול בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את נורא רגועה היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני כתבתי מאמר. כשאני כותבת - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> משהו פה – את צריכה שוקולד, קרמבו, משהו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, הבטחת קרמבו ואתה רק מדבר. רק מדבר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבטיח לך, ביום רביעי את מקבלת קרמבו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבטחת לי גם ביום רביעי שעבר ויום שני הזה וגם שבוע קודם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, לא. עכשיו רשמתי לי תזכורת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> קרמבו מוקה או וניל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שואל – מוקה או וניל, ולא מביא כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, אחרי זה אל תתלונן שהיא עושה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוקה או וניל – ולא מביא לי כלום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אבל קצת, קצת, איזו מילה פה, מילה שם, משהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, עכשיו סיימתי לכתוב מאמר. רגע. על הקרמבו שהוא לא יביא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הינה, טלי חוזרת אלינו. בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, אתמול השתתפתי בסיור של הוועדה, ועדת המדע והטכנולוגיה, בהובלתו של חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת. סיירנו וביקרנו בקריית שמונה. היום לא מעט חברי כנסת מתייחסים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם אנחנו היינו שם. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אתם עם ועדת החינוך ואנחנו עם ועדת המדע. אומנם במקומות שונים, אבל נראה לי שראינו אותן תמונות של עיר חצי ריקה, וכואב, כואב, כואב, לראות ש-30% מהאוכלוסייה עדיין לא חזרה הביתה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 37%. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 37%. זה נתון מדאיג מאוד. אתמול היו לי רגשות מעורבים מאוד, מצד אחד גאווה ומצד שני דאגה. גאווה – בגלל שפגשנו אנשים מדהימים. ביקרנו במכון מיגל, מכון מחקר מדעי, ראינו אנשי חזון שהקימו מעבדות, שעושים מחקר מדעי פשוט יוצא מן הכלל. ומצד שני, אנחנו רואים שהם לא ממש מתפתחים, וחסרים אנשים, חסרים סטודנטים, ובלי תמיכה של הממשלה – נראה לי שהכול יעמוד בפוטנציאל. האמת היא שמכון מיגל הוא לא לבד. זה לא משהו ייחודי, זה לא משהו אחיד ויחיד. מכון מיגל הוא מכון מחקר שהוא בעצם חלק מאקו-סיסטם של אזור הגליל. ביקרנו באוניברסיטה, שנמצאת עכשיו בתהליך הקמה, ראינו מחקרים מדעיים מתקדמים, חקלאות מודרנית, פודטק, יוזמות מקומיות, חברות הזנק מעולות. חיבורים בין מחקר, תעשייה וקהילה מייצרים חדשנות, תעסוקה, בעצם בונים עתיד. אבל חשוב שוב לציין: ללא השקעה ממשלתית אמיתית בתשתיות, באקדמיה, בחינוך – לא יתקדם הדבר הזה. אני רוצה שוב להדגיש על קריית שמונה. נראה לי שעיר שלמה נופלת קורבן למשחק פוליטי. ראש העיר, שעושה המון ומסתובב יום ולילה – ומי שנמצא בשטח רואה ומכיר – אבל גם מאמץ כזה לא יכול להחזיק בלי שהמדינה נותנת גב באמת. ואני, כיושבת-ראש השדולה לחיזוק ופיתוח הגליל, שואלת שאלות: מה הקואליציה והממשלה עושות כדי לעזור לאנשים לחזור הביתה, לקריית שמונה, לגליל? איך עוזרים לצעירים להישאר בגליל? היום בוועדה המיוחדת לפיתוח הגליל והנגב, בהובלתו של עודד פורר, דיברנו על עזיבת צעירים וזה נתון נוראי. ושאלתי צעיר אחד, תושב הגליל, שהגיע לדיון במיוחד, והוא אמר שמה שמשאיר אותו זו תעסוקה איכותית. אם הממשלה לא תיתן תנאים – אני מסיימת – מעולים לחברות שיקימו סניפים שם ויאפשרו לתושבי הגליל לעבוד במשרות איכותיות, אנשים צעירים יעזבו את האזור ויחפשו את גורלם מחוץ לגליל ומחוץ לארץ. וזה בעצם מה שקורה, ועצוב מאוד. ואני רוצה להגיד, אם הממשלה הזאת לא יודעת לעשות את זה, אנחנו נבוא, והעם ייתן לנו מנדט, ואנחנו נשנה את המצב ונציל את הגליל. לא נאפשר שגבול המדינה יסתיים בחיפה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק. ולאחר מכן – אימאן. את עולה לדבר, אימאן? יופי, אני שמח מאוד. שמחים שאת פה ועולה לדבר. עשר דקות לרשותך – סתם, שלוש דקות לרשותך. קצת הומור פה, יבש פה היום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אני שמעתי את נאומו של ראש הממשלה ואני לא ידעתי מה לחשוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש פה איזה רעש. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ידעתי מה לחשוב. עומד כאן ראש ממשלה במשך 40 דקות, לא אומר מילה אחת אמת. תשמע, עם כל הכבוד, הוא גם ראש הממשלה שלי. אני שואל את עצמי: איפה הוא חי? מה זה הדבר הזה? מה, הוא לא רואה שהמדינה מתפרקת? הוא לא רואה שהדרום עוד רגע מתפוצץ? הוא לא מבין שבמשמרת שלו נרצחו 1,200 אנשים? הוא לא מבין שיש היום 20,000 אנשים פצועים שיצאו משירות? הוא לא מבין שצה"ל, בשביל להגן על הגבולות שלו, צריך חיילים? עומד כאן ואומר: זה חוק גיוס היסטורי, נגייס 23,000? הוא לא יגייס בן אדם אחד. כל חוק הגיוס הזה, אדוני היושב-ראש, הוא לא מעודד גיוס לצה"ל, הוא מעודד הליכה לישיבות. אני שאלתי אותם: תגידו, בואו נצא באופן תיאורטי – מצב שבו כל המחזור של בני ה-18 שאמור להתגייס, כולם יהיו תורתם אמנותם, כולם ילכו לישיבות, זה אומר שאנחנו לא מגייסים מהם אף אחד? אמרו לי: לא. עכשיו עומד כאן ראש הממשלה ומספר לנו שיגייסו חיילים חרדים, מה הוא משקר? הוא משקר את עצמו? את מי הוא משקר? הוא משקר את הצבא? פשוט לא ייאמן הדבר הזה. אתה יודע, הוא היה בארצות הברית, התראיין באיזה ערוץ אמריקאי, כי שם הוא אוהב להתראיין, ושואלים אותו על הטרוריסטים היהודים שעושים פרעות ביהודה ושומרון, והוא אומר: לא, זה 70 חבר'ה, זה כלום, זה משהו. אז אני אומר: אדוני ראש הממשלה, אם זה 70 חבר'ה, למה אתה לא עוצר אותם? אתה יודע איזה נזק זה עושה לנו? אתה יודע כמה חפים מפשע מתים בגלל ה-70 בחורים האלה שאתה אומר, הבחורים הפושעים האלה? אתה יודע כמה בתים נשרפים מאותם 70 אנשים? כמה כבשים הורגים בגלל אותם 70? כמה מכות נשים חוטפות שם עם אלות של טוריות? אתה לא מתבייש להגיד: זה שטויות, זה שום דבר, זה 70 אנשים? השר הפירומן שלך, אחרי שניסה להדליק את הר הבית והצליח, כמעט הצליח, עכשיו יש לו שיטה חדשה: הוא הולך לבדואים בנגב ועושה שם מהומות כדי ששם אולי תהיה אינתיפאדה שלישית. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני היום לא ידעתי איפה לשים את עצמי. אני מרגיש שיש לנו ראש ממשלה מנותק לחלוטין, ממשלה מושחתת. אנשים שכולם, אתה יודע, הולכים אחרי המנהיג כמו בצפון קוריאה, אף אחד אין לו מחשבה עצמית, שום דבר. שום דבר. אנחנו חייבים בחירות, אנחנו חייבים בחירות מהר. אנחנו חייבים להעיף אותם בשבילנו, בשביל התושבים במדינת ישראל. לאן הוא לוקח אותנו? איום ונורא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לרם בן ברק. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה ברשותכם כמה מילים בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) האמת, אני רוצה להגיד גם בעברית לכל החברות והחברים שדאגו בתקופה האחרונה והתקשרו - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה. חברים, אני מבקש. נטע, עליזה, תקשיבו לאימאן, בבקשה, ולא להפריע. תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות גם לחברות וחברים מהבית הזה, והם רבים ורבות באמת, שהתקשרו ושאלו לשלומי ודאגו לבריאות שלי, ואני מאחלת רק דברים טובים ובשורות טובות לכולנו, בעזרת השם, במיוחד כשאנחנו גם עומדים בתחילתה של שנה אזרחית. מי ייתן ותהיה זו שנה שמבשרת בשורות טובות, ולא כמו שאנחנו רואים עד עכשיו. מצטערת שאני חייבת ואין לי אפשרות אחרת חוץ מלדבר על המציאות הקשה שאנחנו עוברים בתוך החברה הערבית. דווקא עכשיו החדשות מבשרות לנו רעות, בשורות מאוד קשות, על אב ובנו, אב צעיר בן 37, שהאשמה שלו – הוא הלך לעבודה, לעשות את העבודה שלו כדי להביא פרנסה למשפחה שלו. הוא עבד בנצרת בהתקנת מצלמות, אבל הוא קיבל כדורים, הוא והבן שלו, ושניהם מתו. אנחנו עדיין ב-5 לחודש אבל יש לנו כבר שישה נרצחים. זה מצמרר, זה מצער. וכנראה, לצערי הרב, למי שצריך להיות אכפת, לא אכפת. אנחנו אומרים "השר הכושל", ואתם יודעים מה? אני חושבת שהוא מאמין כל-כולו – ויש הרבה כנראה שתומכים ומאמינים באמונה שלו – שהוא שר מצוין כי הוא עושה את המשימה שהוא מאמין בה. אני רוצה לשאול את אותו שר שכל הזמן מתלונן: חסרים לו משאבים, חסר לו כוח אדם, חסר לו לא יודעת מה, אבל אנחנו רואים שהוא מגיע לתראבין או ללקיה או למקום אחר, איזה יישוב ערבי, הוא מגיע עם 600 שוטרים, חוץ מכל הדחפורים וכל הטנדרים וכל החבילה הזאת. אז, ריבונו של עולם, קדושת החיים, זה לא ערך גם ביהדות? הגיע הזמן למעשה. הגיע הזמן למעשה. אני יודעת שלא יושבים פה האנשים שצריכים לשמוע את הדברים, אבל אני כולי תקווה שזה יגיע גם ללב, גם לאוזן שלהם וגם לרצון שלהם לעשות משהו בנדון. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אימאן, ובאמת שתהיה לך בריאות ושתהיי חזקה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בסוף, לא משנה פוליטיקה, מאיזה צד - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כולנו בני אדם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - באמת כולנו בני אדם, ומאחלים לך בריאות ואושר מלא, אינשאללה, כמו שאומרים. יעלה ויבוא חבר הכנסת אליהו רביבו. אני רק רוצה לבקש מנטע אטיאס המדהימה, שומעים אתכן פה כאילו אתן נמצאות פה. טלי, מה את עושה שם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הן מנהלות סיעה והן מושלמות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אם טלי שם, סימן שיש שם ממתקים. בבקשה, ידעתי. ידעתי. בבקשה, אדוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אימאן, רפואה שלמה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כולנו כנבחרי ציבור עובדים שעות רבות מסביב לשעון, הן כאן בבית המחוקקים והן במחוזות אחרים, כדוגמת בית המשפט, כדי לקדם את האג'נדות שלשמן נבחרנו. כולנו משקיעים זמן ומשאבים כדי לתקן עוולות ולשמור על אוכלוסיות מוחלשות. השכר הכי גדול שיכול לקבל נבחר ציבור על עבודתו הוא בשורה שתסייע ותגן על הציבור שאותו הוא מייצג. היום, תודה לאל, אני איש בשורה. את הבוקר פתחתי פה בבניין ליד, בבית המשפט העליון, בדיון בעתירה שהגישו חברות הסיעוד נגד הביטוח הלאומי שדרשה לאסור העברת גמלת סיעוד בכסף לקשישים וסיעודיים בהיעדר שירות; מתקשר למה שאתה, אדוני היושב-ראש, אמרת אצלי בדיון בעניין העוולות לעניין הסיעודיים. בתחום חברות הסיעוד וההגנה על האוכלוסיות המוחלשות אני עוסק מאז כניסתי לתפקיד יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים כשנבחרתי לכנסת. היום בדיון, בג"ץ המליץ לחברות הסיעוד למשוך את עתירתן נגד המדינה ונגד המוסד לביטוח לאומי שעסקה בבקשתן לאסור העברת גמלת סיעוד בכסף לקשישים סיעודיים במקרים שבהם לא סופק להם שירות בפועל. למעשה, הוא המליץ להם המלצה ורמז להם יותר מכך – שבכוונתו לדחות את העתירה על הסף. למעשה, עשה איתם חסד, אדוני. הביטוח הלאומי, לאורך שנים, ובפרט על רקע ניסיונות של חברות הסיעוד באופן חוזר ונשנה לתקוף מכרזים שמבקשים להטיל סנקציות על חברות שאינן מספקות שירות בפועל, מעביר את גמלת הסיעוד בכסף במקרים שבהם הקשישים אינם מקבלים טיפול, וזאת על מנת להבטיח את מימוש זכויותיהם. הגיע הזמן, חבריי, שחברות הסיעוד יבינו שתכלית החוק היא להגן על הסיעודיים, לא להעמיק את כיסי החברות, המלאים גם ככה. במהלך הדיון המליצה השופטת שטייניץ להמשיך ולקדם את הצעת החוק שלי שיזמתי שלפיה ברירת המחדל לסיעודיים תהיה מימוש בכסף ולא באמצעות חברות הסיעוד. אני מבקש להודות מכאן לנציגי עמותת "נכה, לא חצי בן אדם" של ידידי אלכס פרידמן ול"מטה מאבק הסיעודיים", שעושים עבודת קודש – מאיה ודפנה היקרות, תודה רבה לכן – ותמכו בעמדת הביטוח הלאומי ובהגנה על זכויות הזכאים והסיעודיים. אני מבקש להודות מכאן גם כן לנטלי גבאי, שהיא שליחת ציבור אמיתית, מנהלת אגף בכיר בביטוח הלאומי, ולירונה שלום שמגבה את המהלך ומסייעת. תודה רבה לכן. דעו לכם, אחיי ואחיותיי, מוריי ורבותיי הסיעודיים, צעירים ומבוגרים, הבטחנו שנילחם למענכם כדי שלא יעשקו אתכם, כדי שלא יעשקו באמצעותכם את קופת המדינה. נמשיך לייצג אתכם. אנחנו כאן בדיוק בשביל זה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כל הכבוד. חבר הכנסת רביבו, אני רק אגיד לך, אני, כאחד ששנתיים וחצי היה איתך בוועדה, עשית כל כך הרבה בוועדה - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> סייעת לא מעט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - של עובדים זרים, דווקא בתקופה הכי קשה, כשנעלמו כל העובדים הפלסטינים, והקושי היה כל כך גדול. באמת יישר כוח. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> מחמם את ליבי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יישר כוח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רביבו, יישר כוח. באמת יישר כוח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> באמת, באמת, עשה דברים מדהימים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואני שמח שאנחנו בשלב של נאומי סיכום קדנציה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו. יעלה ויבוא חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. תשמע, זה חוק מטורף. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> נכון. וגם, אדוני היושב-ראש, זאת עתירה שהגיעה ברשעות ובחזירות, לקראת העתירה המרכזית שלהם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מי זה? התאגידים, בטח. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן. גם שם, כולנו ביחד, ואתה איתי, נחכה להם בבית המשפט ונשמיע את קולנו למען אותן אוכלוסיות מוחלשות ושקופות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חד-משמעית. כל הכבוד. בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שעה קלה עלה ראש הממשלה לדוכן הזה ודיבר במשך 40 דקות בפעם הראשונה, ואז חזר ודיבר עוד כמה דקות, ולמרות שהוא שמע דברים נוקבים מחברים שלי לגבי המתרחש בנגב והירי שבוצע על התושב, האזרח מוחמד א-תארבין, שנורה ונהרג על ידי שוטר – וקיבל גיבוי מיידי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - באמת. בשביל מה ששוטרים בכלל יבואו לזירות פשע אם זה מה שאתם אומרים על השוטרים? באמת, אני שואלת אותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לפני שהבין את נסיבות האירוע, השר לביזיון לאומי הוציא הודעת גיבוי לשוטר שביצע את הירי, למרות שראש הממשלה עצמו, לפני שלוש שנים ערך מסיבת עיתונאים כדי לבקש סליחה ממשפחת יעקב אבו-אלקיעאן, אללה ירחמו, שאף הוא נורה ונהרג על ידי שוטר, ואף הוא – יצאו מייד לאחר הירי לומר שהוא דאעש, והוא טרוריסט, וגיבו את המעשה של השוטר, והתברר שהוא לא דאעש ולא טרוריסט; הוא מורה, הוא אזרח טוב, ונורה לחינם על ידי שוטר, וראש הממשלה עצמו התנצל על כך. אז הוא חוזר על אותו מעשה – הוא מגבה את השר לביזיון לאומי לפני שהחקירה החלה נגד השוטר היורה, וטוב שהשוטר היורה נחקר והורחק מהמשטרה ומתנהל נגדו תהליך משפטי. משילות היא באמת מימוש שלטון חוק ולא פופוליזם של שר כזה או אחר שמחפש להתחזק בבייס שלו באמצעות עוינות שהוא מפגין כלפי 20% מאזרחי המדינה. ראש הממשלה שיקר שוב, אדוני היושב-ראש, כאשר הוא אמר לאופוזיציה של היום: אתם הקמתם ממשלה עם מפלגת-בת של האחים המוסלמים. למה, ראש הממשלה, ניהלת איתנו מגעים קואליציוניים להקמת קואליציה אם אנחנו מפלגת-בת של האחים המוסלמים? למה אירחת את מנסור עבאס אצלך בבלפור ארבע פעמים? למה דיברת איתי בטלפון כשהייתי בביתו של יואב קיש, שישב לידי? במשך שלוש שעות הייתי בביתו של יואב קיש, דיברנו, קואליציה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואני בהמשך אגיד גם על מה דיברנו. והמטרה הייתה להקים ממשלה בתמיכת רע"מ כחלק מהקואליציה, כתקדים שלא היה כמותו במדינת ישראל: מפלגה ערבית ראשונה תצטרף לממשלת הליכוד, אנחנו נעשה את זה, הוא אמר, במסיבת עיתונים נבליט את זה, נעשה מזה אירוע שכל האזרחים ייחשפו לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ראש הממשלה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז כשעולים לשקר, לפחות לעשות את זה בצורה שאפשר לשמוע אותה, ולא לעשות את זה בשקר גס שכזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת עופר כסיף – לא נוכח. תעלה ותבוא חברת הכנסת עדי עזוז, שמחר מקיימת פה יום מיוחד לצעירים בכנסת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לא הזמינה אותנו? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אפשר להביא בוסטר? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - נתת לה לאכול שוקולד - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> למה לא הזמנת את טלי גוטליב ליום הצעירים? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את מוזמנת ליום הצעירים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עכשיו באמת, למה אתם לא מזמינים את הקואליציה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אני מעבירה לך אישור למחר במייל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר. כשעושים כנסים, זה מעל קואליציה ואופוזיציה, כמו שסימון - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני הזמנתי - - - במייל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, היא אומרת שהיא הזמינה. מר ואטורי, כשתרצה, תגיד לי. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עסוק, מר ואטורי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם עמד פה ראש הממשלה ודיבר על זכות הקיום שלנו כבני אדם. שאלתי את נתניהו: מה עם זכות הקיום של נשים? יו"ר הכנסת אוחנה, שהיה פה, כנראה לא כל כך אהב את השאלה שלי והוציא אותי החוצה. שנת 2025 הסתיימה עם מספר שיא של נשים שנרצחו. 46 נשים נרצחו בשנה שעברה. השרה מאי גולן, אני רואה שאת כאן. אשמח שתקשיבי. השנה התחילה עם אישה נוספת שנרצחה, אינה דנילוב. היא בת 46, הייתה; אימא לחמישה ילדים מפרדס חנה, שנרצחה באכזריות בדקירות סכין בדירתה על ידי בן זוגה, כך לפי החשד. אינה התלוננה במשטרה על אלימות במשפחה טרם הרצח. 44% מהנשים שנרצחו בשנה שעברה התלוננו ברווחה או במשטרה טעם הרצח שלהן. אין יותר "הכתובת הייתה על הקיר" מזה. ואני רוצה לפנות אלייך, השרה מאי גולן, השרה לקידום מעמד האישה ושוויון חברתי: מה את עושה בנדון? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כלום. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, כלום. כלום. תודה על הכנות. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לענות לך ברצינות? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני אשמח, ברצינות. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אז אני יכולה להגיד לך, שעליתי פה לדוכן - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה להתקדם כדי שנשמע אותך? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני יכולה לומר לך שעליתי כאן לדוכן לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש, ופירטתי מעל ומעבר מה שאנחנו עושים במשרד. בסוף התפקיד שלנו הוא לא ביטחוני, התפקיד שלנו הוא ניסיון למנוע. משום מה, כל הזמן ממשיכים להתעלם ממה שאני אומרת. את מוזמנת לקבוע פגישה, אני אספר לך את כל מה שאנחנו עושים. אבל אני – כלום, מעמדת אופוזיציה ברורה - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אמרת, גברתי השרה, לא אני. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני נותנת לך, אני מרימה להנחתה, מה שנקרא. אני יודעת שזה מה שאתם רוצים להגיד. אם את באמת רוצה לדבר על זה ברצינות, את מוזמנת, ואני אפתח בפנייך את כל הפעולות המניעתיות שנעשו. אבל תבואו לעבוד, אל תבואו ללגלג, אל תבואו לשקר. תבואו לשמוע. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז השרה גולן, אני אגיד לך - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אל תבואו לשקר כמו שאתם נושמים, תבואו לשמוע מה אנחנו עושים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאם היית מכירה אותי – אני אחסוך לך, את לא צריכה להגיד את זה כל זה. הדבר האחרון שאני אעשה זה שאני אתנגח בך עכשיו. אני לא אעשה את זה. אני מכירה גם את המחוון, אני מכירה מה כן עשית, אבל חסרים הרבה דברים. ואני כן אשמח – ואני גם אגיד לך גם למה – שכן ניפגש. אני הנחתי הבוקר הצעת חוק למנוע את הרצח הבא, הצעת חוק שבאה להתמודד עם רצח נשים, ואני אשמח שניפגש ושתיתני על זה גם את הדעת ושנוכל לקדם חוק שימנע את הרצח הבא, כי באמת שהרצח הבא, לצערי הרב, לפי הסטטיסטיקה, מעבר לפינה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שוטרי ישראל היקרים, הנאום הזה מוקדש לכם. ראשית, אני מצדיעה לכם ולפועלכם ולעבודה הקשה והסיזיפית שלכם, ובוודאי ובוודאי לשוטרי השטח, בפעילות הבלתי-רגילה שלכם. ואני חשה בוז מוחלט, בוז מוחלט, למחלקה לחקירת שוטרים, שבודקת אתכם ובוחנת אתכם בתנאי מעבדה כשאין להם שמץ של מושג מה זה להגיע לאזור נפיץ, על יסוד מידע, באזור שיש בו כל הזמן שימוש באמל"ח ופעילות של הצתות ואלימות, להגיע למקום הזה ולספוג הפחדות, לספוג אלימות, לספוג מה שאתם לא מדמיינים, ושאתכם יבחנו בתנאי מעבדה. ובכן, אני מדברת לגבי האירוע בתראבין. עמד פה היום אחמד טיבי, גדול תומכי הטרור בישראל, וכרגיל שיקר. שיקר. הרי זה לא חדש. תכף אני אגיד לכם מה הוא שיקר. הוא גם ניבל את הפה שלו, כדרכו בקודש. שמעתי שהוא אמר על דובר המשטרה אריה דורון, אמר עליו שהוא אפס מאופס, לא פחות ולא יותר. האחמד טיבי הזה שיושב פה, תומך הטרור הזה, עמד כאן היום מול ראש הממשלה ואמר שהשוטרים בתראבין ניקו את הדם, שיבשו ראיות, מחקו, ניקו את הזירה. יא שקרן נוכל, אחמד טיבי. שקרן נוכל. אומרים השוטרים – הרי האירועים מצולמים, רבותיי. איך אתה מעז לשקר פה מול ראש ממשלה? אין, אפס כבוד. אומר השוטר: מדובר באדם עם מידעים, מדובר באדם מסובך בפלילים, על פי מידע שמגיע, והוא רץ לעבר הכוחות. היה נדמה שהוא שולף סכין, כך לפי מה שמפורסם. עוד לא קראתי את הגרסאות. ירייה אחת, לא תגידו יריות בטירוף, שאתם לא מבינים מה קורה. כן, מי שנמצא בזירות כאלה – בזירות נפיצות כאלה עלולה להתרחש סיטואציה שכזאת. אז ידעו להם האזרחים: מה אתם חושבים לעצמכם, שאתם תבואו ותתלוננו על מקרי רצח ואלימות בחברה הערבית ואתם תקראו למשטרה לפעול, המשטרה תמהר לבוא? למה שהמשטרה תתערב בזירות הנפיצות שלכם אם עומד פה אחמד טיבי, משקר ומנבל את הפה שלו על גבו של שוטר? מילא, היה אומר כאן בענווה: צריך לבדוק, אולי הייתה מהירות תגובה – לא יודעת. עומד ומשקר שהשוטרים ניקו את הזירה – חתיכת שקרן שכמוך – והולך בתקשורת ומנבל את הפה שלו על דובר המשטרה ועל שוטרי ישראל. ובכן, רבותיי השוטרים, מבחינתי, אתם בשטח, אתם הכוח, אתם העיניים שלנו, אתם השומרים שלנו, ואתם תקבלו מאיתנו גיבוי מלא. ולא, כל מה שמעניין את התקשורת זה לא החשוד שנוטרל. זה לא מעניין את התקשורת. מעניין את התקשורת השר איתמר בן גביר – יש לו מיליציה, אין לו מיליציה. אין לשר בן גביר לא מיליציה ולא רבע מיליציה, יש לו חובה לדאוג לשקט ולאכוף את החוק. מה חשבתם, שנשלח שוטרים לזירה נפיצה והם לא יהיו עם נשק? זו הייתה פעילות יזומה, חשובה, אחרי תג מחיר מאוד מאוד גדול על פעילות ופשיטה קודמת של המשטרה. תגידו לי, רבותיי, חברי הכנסת הערבים פה, שרובם תומכי טרור, שלא דואגים לחברה הערבית, עומדים כאן בכנסת, נואמים שהמשטרה לא עושה כלום, וכשהמשטרה מגיעה ופועלת בעוז רוח, בעוז רוח, עומדים כאן ומנבלים את הפה שלהם על חשבון שוטרינו. לא סתם השר איתמר בן גביר גיבה את השוטרים. גם אני, טלי גוטליב, חברת הכנסת, אשכב על כל גדר עבור שוטרי ישראל שעושים את עבודתם נאמנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת סמיר בן סעיד. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוחמד חוסיין תראבין אל-סאנע, שהיד הנגב, אזרח, אב לשבעה ילדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שהיד, כן, שהיד. תשתקי, תשתקי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר כאן שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נרצח מול אשתו וילדיו, מוחמד תראבין אל-סאנע, שהיד הנגב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מדבר? איך אתה מעז לדבר? איך אתה יכול להגיד שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשתיק אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה בכנסת ישראל אומר על אדם שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא קורבן של בריון גזען ופשיסטי המואשם ב-37 תיקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה בכנסת ישראל אומר על אדם שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מוחמד, שהיד הנגב, קורבן להסתה שלך. תבדוק את ידיך, בן גביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, הוא מהלל שהידים מעל בימת הכנסת. שיחזור בו. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ידיך מגואלות בדם חפים מפשע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד שהיד בכנסת. הוא לא יכול להגיד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שהיד, ועוד איך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור שכמותך. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חמישה ימים מתחילת השנה – נהרגו שישה אזרחים, שהיד אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, זה מטורף לומר שהיד. הוא קורא לאדם שהיד, מהלל שהיד בכנסת. רד. אדוני, הוא לא יכול להגיד שהיד בכנסת. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממשלות בעולם המתוקן נופלות על טעויות קטנות בהרבה מזה, נעצרו. תעצרו את בן גביר ואת המשוגעת הזאת. תעצרו את בן גביר לפני שיוביל את כל המדינה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה רגע, בן סעיד, תחזור מהדברים. אתה לא יכול להגיד שהיד. תחזור בך מהדברים. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעצרו את בן גביר לפני שיוביל את כל המדינה לאובדן ולהרס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תורידו אותו, בבקשה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עמותת רגבים, אל תטיפו לי מוסר. אני עומד בצד הנכון של ההיסטוריה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיד שהיד בכנסת. לא תגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבית שלך, לא פה, לא פה, לא פה. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שם נהרגים, ואת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שהמשטרה תשמור עליכם אם ככה אתה מדבר, אדוני? למה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה, זה תנאי לשמור עליהם? מה, את עושה תנאי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נוכלת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מטורפת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נוכלת. נוכלת. כל מילה שיוצאת לך מהפה זה שקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כמה מנותקים אתם? עכשיו נרצחו אב ובנו בצפון. עכשיו. מה את אומרת לו, תדבר יפה כדי שישמרו עליך? איבדת את זה לגמרי. זה מה שנראה לכם, משטר נאמנות על מלא. ונתניהו, רודן לכל דבר ועניין, אין לו בכלל – הוא אומר: אני אלך לנגב, שמעתי שמתים שם אנשים. האיש על האולימפוס שמע. כמה ניתוק, כמה ניתוק, אלוהים. מה זה הדבר הזה? נרצחים פה בכל יום אנשים, תחתיכם, תחת השר הכושל שלך, שאתה מגן עליו, מגן עליו ולא מאפשר את פיטוריו, למרות שהוא כושל בכל פרמטר, מסכל את ביטחון הציבור, פוגע באנשים, מתסיס ומפר אמונים. כמה מנותקים. אנשים נרצחים, אב ובנו נרצחו היום – זה מעניין אתכם? ילד קטן מספר איך ראה את אביו נרצח ואיך שוטרים ניקו לאחר מכן את הזירה. אמרתם על זה משהו? בדקתם את זה? הפעלתם צוות לחקור את החשד הזה, את מה שאומרים? זה חיים של אנשים, ריבונו של עולם, גם אם הם ערבים. אזרחי המדינה, כן. הפכתם גזענות למדיניות. ערלות לב. ככה עושים אחדות, תגידו לי? אחדות לא צריכה לבוא גם עם המיעוט בחברה? הם לא אזרחים? איך איבדתם כל מוסר, כל חמלה, כל פיסת לב? ואני רוצה לומר, זה קשור להפיכה המשטרית. מי שהתנתקו מהחובה להקשיב לציבור, לראות ציבור, לחמול עליו, רוצים פה שררה מוחלטת, רוצים פה רודנות, רוצים לרסק את הזכויות וההגנות שלנו. זו מורשת נתניהו, זו המורשת שלכם, אתם – הגזענות, הכהניזם, הלאומנות, הרדיפה הזאת, השררה. וזה לא קשור לימין ושמאל, זה קשור ללהיות בני אדם. זה קשור ללהיות ישראלים. זאת הישראליות, זה גם החזון הציוני. אל תתבלבלו, החזון הציוני היה חברת מופת במדינת ישראל – הוא עדיין, לכל אזרחי המדינה. ואתם מרסקים, מרסקים את המדינה. חטפתם את היהדות, מחריבים את המפעל הציוני, מושחתים על מלא. ואנחנו לא נשתוק ונילחם בכם, ננצח ונחליף אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אולי תחלקו לנו דף עם רשימת המילים שאנחנו כן רשאים להגיד במליאה, באופן שלא יפגע בציפור נפשך? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, היום, בדיון 40 חתימות, עומד כאן על הדוכן ראש ממשלת 7 באוקטובר בנימין נתניהו ולא מפסיק להסית. מסית נגד האופוזיציה, מסית נגד התקשורת, מסית נגד בית המשפט, מסית נגד האזרחים שדורשים שוויון בנטל, מסית נגד האזרחים שמודאגים מהעתיד של הילדים שלהם. מסית ומסית ומסית, ובסוף אומר: בואו נקים יחד ועדת חקירה ממלכתית-לאומית. הגדרה חדשה שלא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל. אם אתה רוצה להקים יחד ועדת חקירה ממלכתית, אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, קודם כול, תיקח אחריות על 7 באוקטובר. כי זה קרה במשמרת שלך. אתה היית ראש הממשלה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר אלפי מחבלים פרצו דרך הגבול שלנו ורצחו 1,200 אנשים, רק ביום אחד. אף אחד לא היה שם. רק אתה היית ראש הממשלה. ומצופה ממך לבוא לעם, שנתיים אחרי הטבח, ולהגיד את המשפט הפשוט ביותר: זאת אחריות שלי כראש הממשלה, ואני אעשה הכול על מנת להקים ועדת חקירה ממלכתית. לא טריקים ולא שטיקים. במקום זה, אתה מסית ואתה מדבר על אחדות, ואתה עוד מתלוצץ פה על מנדטים של מפלגת האופוזיציה ומציג פה תמונת שווא. ממש ככה. אתה אומר שאנחנו לא תמכנו בתקיפה באיראן? אנחנו תמכנו בך, ואמרנו שזאת הדרך להתמודד מול האיום האיראני. לא היה פה אחד בכנסת שיצא נגד המהלך שלך. כולנו תמכנו בממשלה באותם 12 ימים, הקשים ביותר עבור מדינת ישראל, כפי שתמכנו גם בפעולות הממשלה, גם בעזה, גם נגד החמאס. ואתה עומד כאן על הדוכן, ומסית נגד האופוזיציה ומסרב לקחת את האחריות. אתה מדבר על 10,000 אוקראינים שעזבו את מדינת ישראל? אתה כנראה לא מעודכן שאזרחי מדינת ישראל שעלו לכאן לפי חוק השבות, בגלל מדיניות הממשלה שלך, לא נקלטו ועזבו את המדינה. אתה כנראה לא מבין מה קורה במדינה כאשר עשרות אלפי אנשים בודקים אפשרות שהילדים שלהם יגדלו במדינה אחרת. אני כבר לא מדבר על מאות אלפים שהולכים – ואני מסיים – ועומדים בתור להוציא דרכון זר. את זה, אדוני, לא תוכל להגיד שלא ידעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יוראי. אמרתי יוראי. תרגלתי בבית כל הלילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, ברוכות וברוכים הבאים לשעשועון החדש של ניר ברקת: משחקי הרעב ישראל. סכום הזכייה בשעשועון: 50 מיליוני שקלים – היישר מהכיס שלכם, אזרחי ישראל. כן, בריאליטי החדש שמפיק שר הכלכלה שלנו, הסופרים הגדולים יתחרו על הינדוס סל קניות של 100 מוצרים באופן שיהיה הכי זול. כן, 100 מוצרים. מה עם יתר המוצרים? אותם הם יוכלו להעלות, ולהעלות, ולהעלות, ולהעלות. כמו שהם עושים כבר עכשיו, הם מושכים לקוחות עם מוצר אחד או שניים, שהם זולים, ועושים את האיזון בין המוצרים, במחירים של המוצרים האחרים. מה חסר בתוכנית של ניר ברקת חוץ מהיגיון? מנחים. אני מציע לשר ניר ברקת להביא את אסי עזר ורותם סלע שינחו את השעשועון החדש שלו. מה עוד חסר? כלים להורדת יוקר המחיה. ככה, חברות וחברי הכנסת, נראה אקורד הסיום של שר הכלכלה הכושל שלנו, שבתקופת כהונתו הכול עלה – מוצרי החלב, המזון, הירקות, הפירות, העוף, הדגים. הכול עלה. כמה עלה? אתה רוצה דוגמאות, חבר הכנסת ואטורי? הפירות והירקות עלו בתקופת כהונתו של ניר ברקת ב-17%. סל המזון כולו עלה ב-14%. כי בזמן ששר הכלכלה ניר ברקת מפיק את הגרסה הישראלית של משחקי הרעב, אנשים עובדים לא סוגרים את החודש. אנשים עובדים לא סוגרים את החודש, וצריכים לבחור מה הם שמים בסל הקניות שלהם. בזמן הכהונה שלכם. אותו ניר ברקת נשבע בתחילת כהונתו שהוא יתאבד על הורדת יוקר המחיה. כלום ושום דבר. מגיע לעם ישראל שר כלכלה שיודע מה המחיר של קילו אורז, שלא נסע 22 פעמים לחו"ל בתקופת כהונתו; שלא מאשים ביוקר המחיה את גיא לרר, את היועמ"שית, את רשות התחרות, את כל העולם ואשתו. מגיע לעם ישראל שר הכלכלה שאשכרה יפרק את הריכוזיות במשק, שיפתח פה לשוק חופשי, שיעשה את מה שדרוש בשביל לוודא שאנשים לא נכנסים להלם כשהם נכנסים לסופרים. אבל מה ניר ברקת עושה? הוא מריח פריימריז. וכשמריחים פריימריז, צריך לשלוף מהשרוול שפנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למדתם מילה, שקוראים לה פריימריז. חבל מאוד שאצלכם אין, כי כל מילה מעכשיו, כל טיעון שלכם, תגידו פריימריז. אולי מספיק עם הבולשיט הזה, אולי מספיק עם הטענות המגוחכות האלה. אצלכם אין פריימריז. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> ראינו מה הביאו הפריימריז שלכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי מספיק עם הבולשיט הזה? אולי מספיק עם הטענות המגוחכות האלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תסכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אצלכם אין פריימריז – אצלכם יש מינוי של אדם אחד. וכל דבר פריימריז. תבוא, תטען, תגיד מה נכון, מה לא נכון, אבל אל תמציא כל מיני שטויות, פריימריז, כי זאת גאווה גדולה שיש אצלנו פריימריז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא יכול לאפשר לי, משפט אחרון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כי זה אומר שאנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, אתה מנציח לי אותו על הדוכן. תן לו לסיים. אנחנו רוצים ללכת הביתה לישון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אושר שקלים, באופן אירוני אזרחי ישראל לא מאושרים, כך שהם צריכים, נאלצים, לוותר על כל כך הרבה שקלים בקופה בסופר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תטען, מה הבעיה. אין בעיה, תגיד מה לא בסדר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הליכוד, במקום לעשות את העבודה ולוודא שהמחירים יורדים, אושר שקלים – הם נכנסים להלם קרב בגלל השקלים הרבים שהמדיניות שלכם עלתה להם - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בתור לסופר ובכל מקום אחר במדינת ישראל. אין לך ויכוח איתי? תתפטר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עכשיו על כל דבר – אל תכניס פריימריז - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה כל דבר פריימריז, פריימריז? אצלכם אין. אתם צריכים להתבייש שאין לכם בכלל. אתם מינוי של לפיד. למדתם מילה: פריימריז, זהו. זה מה שאתם אומרים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - פריימריז זו שיטה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר שקלים, אזרחי ישראל לא מאושרים - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, אני איתך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע. יש פה תיק. מישהו שם פה את התיק הזה? זה מפחיד אותי. יש פה תיק ענק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע. מקווה שדוידסון לא רוצה לחסל אותך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דווקא מתחת לכיסא שלי? יש פה תיק ענק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמעי, אחרי שצעקת עלינו הרבה היום. אושר, אתה קשור לתיק הזה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> של מי התיק הזה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי זה גם קשור לפריימריז, לא יודע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי יכול להיכנס לפה עם תיק, תגידי לי? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש פה תיק ענק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה. הינה, סדרן מגיע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יסמין, כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשאלו בסיעה שלכם אם מישהו שכח תיק, אם למישהו יש חשבונות עם חבר אחר. תיק חשוד במליאה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שנת 2026 רק נפתחה, וכבר היום, פחות משבוע מפתיחת השנה החדשה, התבשרנו על עוד רצח נורא של אישה בישראל, אינה דנילוב, זיכרונה לברכה. החשד הוא שבעלה רצח אותה. השאירה אחריה חמישה יתומים. ובמקרה הזה לבעל היו תיקים קודמים, היו תלונות. ובכל זאת, למרות שהמערכת הכירה את המקרה, לא הצלחנו להציל את חייה של אינה. זה עוד כישלון. שנת 2025 הייתה השנה המדממת ביותר ששברה שיאים גם בתחום של רצח נשים. כל כך הרבה דם נשפך, גם של נשים. היו לנו 46 נשים שנרצחו בשנת 2025 – זה פי שניים ממה שהיה ב-2021, 2022. מגמה מאוד מאוד מדאיגה. אנחנו חייבים לוודא ששנת 2026 לא תחמיר את המגמה הזו. אנחנו חייבים לשנות את המגמה ולהציל חיים של נשים. אני הודעתי שאנחנו נכנס דיון חירום בוועדה, שיש לי את הזכות לעמוד בראשותה, הוועדה לקידום מעמד האישה, כדי לעורר את הממשלה ולדרוש תשובות, פתרונות, כדי למנוע את הרצח הבא של אישה בישראל. זה צריך לפתוח מהדורות במדינה. אף אחד לא מדבר על זה. אנחנו מטפלים בהרבה מאוד פניות ציבור. באחת מהפניות שאנחנו מלווים, המתלוננת אמרה לי משפט שאני לוקחת איתי. פ' אמרה לי: תקשיבי, בעלי זקוק כולה ל-2,000 שקל בשביל להזמין את החיסול שלי. 2,000 שקל כדי לרצוח אישה במדינת ישראל. הכול התייקר במדינת ישראל פרט לחיי אדם. חיי אדם הפכו להיות כל כך זולים. הנתונים מדברים בעד עצמם – ב-45% מהמקרים של נשים שנרצחו, המקרה היה מוכר מראש למשטרה ולרווחה, ובכל זאת לא הגענו אליהם. שיעור הפענוח בחברה הערבית – 7%. זה אומר ש-13 רוצחים מתוך 14 רצחו אישה, והחיים שלהם – כאילו שום דבר לא השתנה, יושבים בסבבה בבית שלהם. אף אחד בכלל לא מגיע אליהם. זה נשמע לכם הגיוני? עלייה מטורפת במקרי הרצח בנשק חם, כי המשק מוצף בנשק. רוב הרציחות הן בנשק שאינו חוקי. אבל הנשק החוקי זולג והופך להיות לא חוקי ומשמש לרצח של נשים. מה עושים עם זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי מצפה מהממשלה הזו לכנס דיון חירום. זה לא קורה. ואני אסיים רק בדבר אחד. השר לביטחון לאומי עומד כאן ומתגאה ש-30 שנה – הוא עושה דברים ש-30 שנה לא עשו במדינת ישראל. בדבר אחד הוא צודק: באמת 30 שנה לא ראיתי כל כך הרבה דם שנשפך במדינת ישראל. בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה רגע לצטט ממה שהיה פה רק לפני מה שנקרא שעה קלה. עמד פה ראש הממשלה נתניהו ואמר באלה המילים, אני פשוט הייתי בהלם מדי מכדי להגיב: בקרוב ארד לנגב; שמעתי על המצוקות ועל זה שאנשים איבדו את חייהם. באמת, אני לא יכולה להבין את הניתוק. כאילו, מי ראש ממשלה פה כבר כמעט 20 שנה? מי? אבא שלי? אימא שלי? אתה ראש הממשלה. במקום לשבת במאר-א-לאגו, לצפות בזיקוקים, באמת תודה שסוף-סוף המידע שבנגב יש בעיה הגיע אליך. באמת, בקרוב תרד לנגב. כמה זכינו, איך זכינו, שבקרוב הוא ירד לנגב. באמת, אין לי כבר מילים. אני רוצה גם לדבר על השר שאתה מינית לטפל בנושא הנגב, בין היתר. כי אני גרה בבאר שבע ובחיים שלי לא פחדתי כמו לאחרונה. כמו שמירב אמרה, מגיע בן גביר לסיור העלק משילות בתראבין ואומר: 30 שנה אני עושה מה שלא עשו פה, 30 שנה, 30 שנה. נכון, החלק הראשון של המשפט הוא נכון – 30 שנה הזניחו את הנגב. 30 שנה אף אחד לא ראה את הנגב. אנחנו החצר האחורית. אף אחד לא טיפל בכלום למרות שאנחנו התחננו שיטפלו. אז זה מה שאתה מביא לנו, אותו – אפס יכולת לטפל במשהו? אתם לא רואים? אני פונה גם לחבריי בנגב, בעיקר לצעירים שביניהם: אתם לא רואים שהמלך שלכם הוא עירום, שאין לו שום יכולת לטפל בזה, שהוא מת לשומר חומות 2? מת, כי זה יביא לו מנדטים, על חשבון הליכוד כמובן. אבל הוא מת לזה. הוא מת שיהיה פיצוץ, שהדם יזרום ברחובות, כדי להוסיף לעצמו עוד קצת מנדטים. למה זה לא ברור לכם? למה אתם לא רואים את זה? ככה מטפלים? ככה מטפלים? היום היה כנס. הגיעו כל ראשי הרשויות מהדרום לכנס הזה. כולם אומרים פה אחד: יש תוכנית – היא עבדה, היא הורידה פשיעה, היא טיפלה. הייתה ראייה הוליסטית על כל הצרכים של החברה הבדואית ושל החברה הישראלית, כי מה לעשות? גורלנו קשור אחד בשני. היא עבדה. מה כל כך קשה להמשיך אותה? איזה הישגים כבר היו לך מסגר של עשרה ימים על תראבין? אפס נשקים, 23 עצורים, 21 כבר שוחררו. אבל מלא טיקטוקים, מלא סרטונים. רק לעצמך אתה דואג. אם הייתי חושבת לרגע, לרגע, שתושבי הנגב מעניינים אותך, לא הייתי מדברת ככה. אם זה היה עובד, אם היית מצליח, גם הייתי מפרגנת אם צריך. שלוש שנים, שלוש שנים, ומעולם מצבנו לא היה גרוע יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפנות בוקר אירע רצח מחריד ומזעזע של אישה בדקירות סכין. אינה דנילוב, בת 49, מפרדס חנה, אם לחמישה ילדים, נרצחה בדם קר. בעלה, שהוגשו נגדו בעבר תלונות בגין אלימות במשפחה, נעצר בחשד לביצוע הרצח. תופעת רצח הנשים והאלימות במשפחה חייבת להיעקר מהשורש. רצח נשים הוא לא גזרת גורל. מדובר בעוד מקרה שהיה וחייב היה להימנע. והוא אחד מיני רבים, כי רק בשנת 2025, שסיכמנו זה עתה, 44 נשים נרצחו. מחצית מהן נרצחו על ידי בני המשפחה. מדובר בעלייה של עשרות אחוזים בשנים האחרונות, וזאת כהזנחה פושעת של הממשלה. כשלא מטפלים יש מקרי רצח, כשלא מטפלים, האלימות והפשיעה גואות. אלימות נגד נשים הפכה להיות מכת מדינה. זו תופעה רחבת היקף, חוצת מגזרים וחוצת גילים. נשים החשופות לאלימות נמצאות בחרדה מתמדת ובחשש מתמשך מפגיעה פיזית, כלכלית, מינית ונפשית, וזאת מצד גברים אלימים וחלשים שפוגעים בנשים רק משום היותן נשים. במרבית הבתים שבהם האלימות מתרחשת, היא קורית במחשכים תחת הסתרה ובושה, אבל זאת לא גזרת גורל. אם היה לשר לביטחון לאומי יותר מצפון ופחות להט לציוצים ולטיקטוק, הוא היה עובד, משיק תוכנית סדורה למניעת אלימות במשפחה, שתכלול קודם כול, בראש ובראשונה, אכיפה משטרתית מחמירה לצד נקיטת צעדי הגנה לנשים הנמצאות בסיכון. כחברה בריאה וחפצת חיים עלינו להישיר מבט אל התופעה הזאת ולהילחם בה עבור אותן נשים. זאת אחריותנו כמחוקקים וכמחוקקות לעצור את התופעה ולהילחם בה. לא ייתכן שבמדינה מתקדמת כמו שלנו נשים עדיין יחיו בפחד יום-יומי תחת איום קיומי, וילדים ייפגעו כתוצאה מאלימות במשפחה. מקרים כמו הרצח של אינה דנילוב, זיכרונה לברכה, אסור שיקרו בחברה כמו שלנו. תנאי בסיס לחברה שוויונית אמיתית ולקידום נשים לעמדות מפתח הוא מיגור האלימות והגנה על זכויות בסיסיות עבור נשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחתור לסיכום. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יהי ברוך זכרה של אינה דנילוב, זיכרונה לברכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו אחרי חודש גדוש שבמסגרתו בג"ץ שחרר כל רסן. זה קורה החל מההוראה להקפיא את הביקורת של מבקר המדינה לחקירת אירועי 7 באוקטובר, ממשיך בהנדסת ההרכבים בבג"ץ כך שהתוצאה תיקבע מראש, ברור, וכמובן בהוראה לעצור את הכספים למוסדות החינוך של החרדים, החינוך החרדי. פעם אחר פעם אנחנו רואים התערבות גסה בשאלות של מדיניות שאותה מתווה הממשלה שנבחרה על ידי העם, התערבות שאין בינה לבין תפקידה של הרשות השופטת דבר וחצי דבר, ושבעיקר מעמיקה יותר ויותר את אובדן האמון של העם במערכת המשפט. בתוך כל הכאוס הזה, אני רוצה, ברשותכם, להתעכב על אמירתה של גב' דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, שאולי דווקא מספרת את הסיפור כולו, וכך היא אומרת בריאיון שהיא נתנה לאילנה דיין ביום חמישי שעבר. קובעת בייניש, ואני מצטטת: יש כאן מסע מתוזמר לערער את האמון בבית המשפט העליון, בנשיא בית המשפט העליון. הממשלה רוצה לפגוע בבית המשפט, היא יודעת שאפשר לעשות זאת בדרך של תעמולה, שהרי הציבור לא באמת יודע באיזה תיקים והחלטות יושב יצחק עמית. נו, באמת, זה נשמע לכם אמיתי? זו אינה פליטת פה, אלא הצצה מדאיגה לתפיסת עולם של אלה שבטוחים שרוב העם הוא מוסת, הוא בור, הוא נבער, עיוור, אחר. עם כזה שפשוט הולך אחר המנהיגים שלו בעיניים עצומות, אבל זה הרי לא אמור להפתיע אף אחד מאיתנו. כשנשיא בית המשפט העליון בדימוס – שוב, לשעבר – אומר: אם העם יצביע לממשלה הזו שוב אנחנו נדע שהוא לא רוצה דמוקרטיה. שימו לב, נשיא בית משפט עליון אומר - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה מה שהוא אמר? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהוא אמר. עזוב אותך, קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר את זה. מספיק עם זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא אמר את זה, מספיק כבר עם הקשקושים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, קריב, תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו אהרן ברק טוען שהפכנו מאזרחים לנתינים. אתם לא יודעים שיש עוצר ברחובות? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נתינים שלו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> שלהם. אנחנו באמת נתינים של מערכת המשפט. והרי הכול ברור. אחיי למחנה הלאומי, לא נתינים אתם כי אוהבי ארץ ישראל. אתם לא אלו שמפחדים לומר: המלך עירום. אתם עושים הכול בשביל מינהל תקין, אתם אלו שתמיד תפעלו בעבור שלמות המדינה, הממלכה. אתם אלה שמתעקשים שהמדיניות שאותה בחרתם תמומש בפועל. אתם תפארת העם הזה, כן, אתם תפארת העם הזה, המחנה הלאומי. אין דמוקרטים יותר מכם, אין נאורים יותר מכם. אתם הכוח המניע של כל אחד ואחד מאיתנו לחשוף את האמת, להביא את הצדק לקדמת הבמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאסנו כבר בזה שחושבים שאנחנו בורים ועמי הארץ. זה מה שקרה. אנחנו מבינים עניין, אבל אסור לנו לדבר, כי הם לא מרשים לנו לדבר. נגמרו המשחקים. אנחנו נדבר, נציג את כל העוולות ונאמר אותן בפה מלא מבלי לפחד. זה נגמר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמעט בהמשך ישיר לדבריה של קטי שטרית, חברת הכנסת שטרית – לפני כשבועיים בערך היה פה מחזה שבעיניי לפחות מתמצת את כל הסיפור שקורה כרגע בישראל, את כל הסיפור שקורע כרגע את ישראל, את הלב של הפילוג בישראל. עמדו פה ביציע, ממש מעל האולם, שתי קבוצות: קבוצה אחת של הורים שכולים שמתנגדים לוועדת חקירה לאומית רחבה וקבוצה שנייה של הורים שכולים שלא רוצים את המתווה הממלכתי. אחים, אחיות, אבות, אימהות, עמדו כאן, ממש כאן, החזיקו שלטים ואמרו: אנחנו נגד ועדת חקירה ממלכתית. מה שמעניין זה מה שקרה מתחת, בין הקואליציה לאופוזיציה. עומדים חברי הכנסת של האופוזיציה וקורעים את הרצון של כל ההורים שעמדו פה. הם היו פה, הם אשכרה היו פה, עמדו פה עם דופק, עם פנים, עם גוף, עם לב שבור, עם ילד שנמצא כרגע בקבר כי הוא נלחם למען מדינת ישראל, עם התשלום שאין גדול וקדוש ממנו, של בן משפחה ששילם בחייו. עמדו פה ואמרו: אנחנו רוצים ועדת חקירה חצי-חצי. אנחנו לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית, כי אנחנו לא מאמינים לשמאל, כי אנחנו לא מאמינים ליצחק עמית. יושבים פה חברי הכנסת של הקואליציה ומרכינים ראש מול השכול של כל ההורים שעמדו פה והתנגדו למתווה שלנו. לעומתם, עמדו פה כל חברי האופוזיציה כשהורים שכולים עומדים פה למעלה ומול הפרצוף שלהם קרעו, ככה: זה מה שאנחנו חושבים עליכם. זה מה שאנחנו חושבים על השכול שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אסור. גלית, גלית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו חושבים על הכאב שלכם. זה מה שאנחנו חושבים על הרצון שלכם. כאילו הם לא קיימים, כאילו הם לא קיימים וזה בדיוק העניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצה להחליף אותי? אז די, נו, באמת. אתה לא יכול להעיר לי כל דקה, נו. באמת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שקופים. הם שקופים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להוריד אותה, היא לא יכולה לעשות את זה. צריך להוריד אותה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צריך להוריד אותה, זה על פי התקנון. זה על פי התקנון, תגיד להם. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שאתה עמדת פה – זה שאני מדברת על הורים שכולים עכשיו, על הורים שכולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה על פי התקנון, היא צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לבזות אותם כמו שביזית את המשטרה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש תקנון בכנסת. יש תקנון בכנסת, את צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> המשטרה חלאות, מר דוידסון? המשטרה חלאות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש פה ייעוץ משפטי, נכון? ייעוץ משפטי, היא צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עומדת פה, קול בודד אחד למען הורים שכולים, אבל גם את זה אתה לא נותן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יכולה להישאר פה. גלית, יש פה ייעוץ משפטי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הם לא ההורים השכולים מהצד הנכון. תתבייש, תתבייש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את צריכה לרדת. את צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדברת פה על הורים שכולים שכשהם מתקשרים לטלוויזיה, באים ומדברים איתם עורכים, והעורכים שואלים אותם - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את לא יכולה לעשות את זה. תעשי את ההצגות שלך בבית. את צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מר דוידסון, אני אהיה היחידה שתדבר בעד ההורים השכולים, ואתה לא תלך נגד ההורים השכולים האלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גלית, יש פה תקנון, את צריכה לרדת. לא, יש פה תקנון, את לא יכולה לעשות את זה, את צריכה לרדת. אל תעשי הצגות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, תראו. הינה, תראו. עוד פעם, עוד פעם. הוא מפריע לי, אני רוצה הארכה, אני רוצה הארכה. אני רוצה הארכה, הוא מפריע לי לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תעשי סיבוב עליי. הוא צריך להוריד אותך למטה, איזו הארכה? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה הארכה. אני רוצה לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזו הארכה? יש תקנון בכנסת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה יכול לקרוע פתק מול הורים שכולים ולזלזל בהם, אם אתה יכול לקרוע, אז גם אני יכולה לקרוע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש תקנון בכנסת. את צריכה לרדת למטה. גלית, יש פה תקנון. את לא יכולה לעשות את זה. את לא יכולה לעשות את זה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא מקשיב להורים השכולים האלה. אף אחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו דואגים להורים שכולים - - - יש תקנון ואת צריכה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה קורה להורים השכולים האלה, כשמתקשר אליהם עורך מ-12 ושואל אותם: אתם רוצים להתראיין? כן. האם אתם בעד ועדת חקירה ממלכתית? לא. ובאותו רגע מנתקים להם את הטלפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, גלית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש תקנון ואת צריכה לרדת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דוידסון, דוידסון, כשאתה מנהל אני לא מפריע לך, נכון? אז אל תפריע לי. גלית, גלית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> באותו רגע מנתקים להם את הטלפון. אז כן, אני אדבר בעד ההורים האלה, כי הם לא אוויר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, אני מבקש לרדת. הסתיים הזמן. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אסור לך להמשיך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היית צריך לעשות קודם, מה משפט סיום? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> למשפט סיום אני אומר ככה: חבר הכנסת הזה שחושב שהמשטרה, שהגנה על ישראל, היא חלאות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, גלית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> - - והלך עם חולצה למשטרה, שהגנה ב-7 באוקטובר על האזרחים, קורא להם חלאות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל. תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> - - גם לא מוכן לשמוע מישהו שמדבר על ההורים השכולים בצד הימין. כי השכול רק שלך, לא של אף אחד אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלית, תגידי, את בוחנת אותי? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ירדתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, חלאס, נו, רדי למטה. תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, מי השר במליאה? חבל שהיושבת-ראש מדברת ואין שר במליאה. היושב-ראש ואטורי, מי השר במליאה? אני חש בחסרונו של השר הכריזמטי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה צודק, ולכן אושר שקלים ידבר ללא שעון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, אושר, חכה, לא יכול להיות שלדברים החכמים שלך לא יהיה מענה וקשב מהממשלה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני אשמח שתקשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, אין שר במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שר במליאה, אין שר במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דניאל, היא ביקשה ללכת לשירותים, בסדר? תודה. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם כשאני הייתי היא הלכה לשירותים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. דוידסון אתה מפריע יותר מדי. אני אקרא אותך – קריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יצחק עמית, אתה ערל לב. ערל לב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוה, איזו הפתעה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> השבוע נחשף בתוכנית של איילה חסון כי שב"ח מהעם המומצא נפל, מעד, בעת שהותו בחנות בבאר שבע. בתגובה לכך, הוא תבע אובדן כושר עבודה - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שב"ח? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> שב"ח. - - ובית המשפט פסק לטובתו פיצויים, תקשיבו טוב, 1.4 מיליון שקלים. לידי משפחתו של בעל העסק הגיעו סרטונים שבהם השב"ח משחק כדורגל, רוקד, והפציעה שלו בכלל לא מורגשת. הסנגורית ביקשה מהרכב השופטים שיצפו בסרטונים, אבל השופט עמית סירב בתוקף, כאילו הביא את הפסיקה כבר מהבית, וכלל לא רצה לצפות בראיות, למרות שהשופט מינץ דווקא כן ביקש לראות את זה. אז איך זה שלשב"ח יש זכות עמידה יותר מאשר אזרחי ישראל? זה לא נורמלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בגלל שהוא לא חרדי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ועוד מקבל פיצוי אדיר, ללא אפשרות למשפט הוגן. האם תפקידו של בית המשפט הוא לעשות צדק? האם תפקידו של בית המשפט הוא להגיע לחקר האמת? מסתבר שלא, כאשר מדובר על השופט עמית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הצלחת להאשים אותו בעבירות בנייה - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מר עמית, אתה לא אמור להגן על אזרחי ישראל? האם זכויותיו של השב"ח חשובות יותר מהזכויות של אזרחי ישראל? איזה פסק דין מנותק, ערל לב. מה רצית שיקרה? שתאדיר את שמך בפני הקולגות שלך מעבר לים? שימחאו לך כפיים? שיזמינו אותך לכנסים, לקוקטיילים? שיזכירו אותך במאמרים? הכול כדי לשרת את האגו והמגלומניה שלך? לצערי, זהו דפוס שחוזר על עצמו. אנחנו רואים את ההתנהלות של עמית וחבריו בפרשת הפצ"רית ובפרשת גלי-גייט. הציבור רואה בדיוק איך הם מכסים על האמת ומערימים קשיים כדי שמי שהכפישו את החיילים שלנו – שמגינים גם עליהם – לא ישלמו את המחיר ושהאמת תוסתר מהציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - רק אוריך - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה לך עם האמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה? תשב, תצעק, אין בעיה. רק תשב, גם זה אני אגביל אותך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת אלו, את האנשים האלו אתם רוצים שאנחנו נפקיד על ועדת החקירה הלאומית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, תן לנתניהו למנות את החוקרים שלכם, לאוריך, הסוכן הקטרי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, חבריי לאופוזיציה, אנחנו כנציגי העם - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> - - נפעל כדי שתהיה פה מערכת משפטית חזקה, רצינית ואכפתית באמת, שדואגת קודם כול לאזרחי ישראל. אז, מר יצחק עמית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו איך דאגתם לאזרחי קריית שמונה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל נגמר הזמן, אושר. אז תסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, מר יצחק עמית, אתה לא האדם הראוי, לא להיות שופט ולא לאמון הציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תאמר לי, שקלים, פגשת היום את אביחי שטרן, שהיה פה יממה שלמה? פגשת את ראש עיריית קריית שמונה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם חבורה של שקרנים. אתם חבורה של - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, תגיד לי, מה קרה? לך תשתה כוס מים, תירגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך, תקבל כסף כמו אוריך, מהקטרים. לך - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הורדת אותי סתם. הוא פשוט משקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר לך הזמן. זה ידוע שאסור להציג מיצג במליאה, ובטח לא לקרוע מעל הדוכן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה מיצג? זה לא לעשות שימוש בחפץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. נוכחת? זה הינה בה"א. לא ראיתי אותך בחזית, התחבאת לי פה בפינה למטה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי שר תורן? מאי פה? שרה תורנית פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, היא פה. למה אתם כל פעם דואגים מהשרה? שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה רק לפרוטוקול, מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מותר לשרה לצאת רגע לשירותים ולחזור. בבקשה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני, מותר לשרה לצאת, אבל היא כבר - - - << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, היא פה. היא פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא פה. אני אאפס לך את הזמן, נתחיל שלוש דקות. קדימה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זוכר, אדוני, שבשבוע שעבר דיברתי פה על נושא השאטלים של חיילי צה"ל וההזדמנות השווה לחיילים שגרים במקומות רחוקים? אז לא תופתע לשמוע שלא קיבלנו שום מענה לפנייה שנשלחה לראש אכ"א, אבל אנחנו אופטימיים, וחושבים שראוי שראש אכ"א או מי מנציגיו יגיב לנו. היום אני רוצה לדבר – נאמר פה על אביחי שטרן, שהיום, ככה, הוא בילה פה בכנסת – מקריית שמונה. אז אני רוצה לציין, לפני כעשרה ימים קיימתי ביקור בעיר יחד עם חברי אלון שוסטר, שנוכח כאן במליאה, ובני גנץ. ואחד המקומות שנפגשנו, שהיינו, היינו בתיכון ברנקו וייס – מי שמכיר, זה רשת תיכונים מאוד מיוחדת – וככה, אחת הנערות, אמיצה, שאלה את הרמטכ"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר בני גנץ: האם אתה חושב שיש לנו הזדמנות שווה? אני בכל ליבי רציתי להגיד לה: כן, גם לנוער בקריית שמונה יש הזדמנות שווה. אבל בתוך תוכי בחנתי: האם באמת צה"ל מציב הזדמנות שווה לבני ובנות הפריפריה? נכון שלהם יש את כל הכוחות הפנימיים, אבל האם אנחנו כמדינה יודעים לספק את התשתית המתאימה, שיוכלו להביא את הכישורים והכישרונות שלהם לידי ביטוי? ואני לא בטוחה שהתשובה היא כן. אבל מעבר לאי-הזדמנות שווה, שאני חושבת שעדיין קיימת במקומות מסוימים, אני רוצה לציין את אותה נערה שככה באומץ נעמדה ושאלה את השאלה הקשה הזאת. ויחד איתה אני רוצה לציין גם את הנשים של קריית שמונה. פגשנו את מאיה, שפתחה עגלת קפה ראשונה בעיר, שמהווה מקום מפגש בעיר ששליש מתושביה עוד לא שבו. ופגשנו את תחיה הורוביץ, אשת קהילה שמדי שבת פותחת את ביתה כבית כנסת לכל תושבי השכונה. וארוסתו של ינון, הבעלים של "הבן של סימו", שינון בעצמו אומר: היא זו שהחזירה אותי לעיר, היא זו שאמרה לי: אנחנו חוזרים ופותחים את העסק. והוא אומר: בלעדיה לא הייתי חוזר. אז הנערה הזאת ותחיה וארוסתו של ינון ומאיה מעגלת הקפה – הן הנשים שמחזירות את קריית שמונה לפעול ולחזור לחיים ולהיות עיר המחוז עבור הגליל העליון, כפי שהיא צריכה להיות. אני אמתין שיסיימו, אם תוכל. אבל הנשים החזקות האלה, זה לא מספיק בלי התשתית שהמדינה צריכה לספק להן. אדוני, היום היה פה בדיון 40 החתימות שיח בין חבר הכנסת מיכאל ביטון לבין ראש הממשלה, אני חושבת ששיח יחסית פורה, כמה שאפשר במעמד הזה. ואני קוראת גם לך, אדוני היושב-ראש, וגם לחברי הליכוד, להניח את כל הפוליטיקות בצד, ולראות איך נרתמים לטובת קריית שמונה ותושביה, שהם בירת הגליל העליון. לא מספיק שננצח את חיזבאללה, אם אנחנו מפסידים את קריית שמונה. אנחנו חייבים לראות שקריית שמונה חוזרת להיות הסמל של הגליל העליון, סמל של ניצחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי בקואליציה, אני קורא ושומע אתכם בימים האחרונים, את ההתבטאויות שלכם פה בכנסת, בתקשורת, ואם לא הייתי מזכיר לעצמי – אפשר לראות איך ועל מה אתם מדברים וכאילו לשכוח את כל מה שעברנו פה בשנתיים האחרונות. תגידו, עד כמה אפשר להיות מנותקים? המדינה בוערת, החברה שסועה, הצפון נטוש, יש לנו עוד חטוף בעזה, ובמה אתם עוסקים? בהצעות לסדר-היום נגד בית המשפט העליון, במהלכים לאי-הכרה בפסיקות בג"ץ, בלדרוס את נשיא בית המשפט העליון. תגידו לי, למה הפכתם בליכוד? מהליכוד של בגין הפכתם להיות הליכוד של בן גביר. לפני שנתיים, כשנכנסנו לממשלת החירום, בשיא הכאב והשבר העמוק שהיה פה במדינה, הייתה הסכמה לאומית אחת ברורה, שגם אתם הייתם צד אליה: עוצרים את ההפיכה המשטרית, מפסיקים עם הטירוף, מתמקדים אך ורק בלחימה, בהחזרת חטופים, ועוסקים רק במה שבהסכמה רחבה. אבל אתם – לא. לא הספקנו למצמץ, וכבר חזרתם לסדר-היום הישן וההרסני שלכם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החלטתם במודע להחזיר אותנו למקום הארור של 6 באוקטובר. חברי הכנסת, הקשבתם בסוף השבוע לאלי שרעבי? תקשיבו. תקשיבו לאלי שרעבי. הבן אדם שרד תופת, חזר מהשבי, וישב במוצאי שבת האחרון באולפן טלוויזיה והתחנן, התחנן בפניכם ובפנינו, וככה הוא אמר, הוא אמר: נבחרי הציבור אומרים דברים נוראים. המילים שלהם יכולות להיות מאוד בעייתיות. הוא היה עדין. הוא הזהיר שאם מישהו ייקח את החוק לידיים, הדם יהיה על הידיים שלכם, אבל אתם ממשיכים להסית נגד היועמ"ש ונגד הרמטכ"ל ובית המשפט העליון, נגד כל מוסד ממלכתי. רבותיי, מילים הורגות. אתם משחקים באש. קוראים לדרוס את מי שמעביר עליכם טיפה של ביקורת, והכי כואב – שאתם פשוט שוכחים שאנחנו עוד לא אחרי. חמאס עדיין בעזה, עם נשק בידיים, אנחנו בול באותו מקום. יש חטוף בעזה שהמשפחה שלו מחכה שתחזירו אותו, אז איך אתם מעיזים בכלל להסתכל על המשפחה של רן גואילי בעיניים? במקום להפוך עולמות ולהחזיר אותו, אתם עסוקים בקומבינות פוליטיות, בוועדות חקירה מומצאות, פוליטיות, שישמרו עליכם, בביטול תפקיד היועמ"ש, מינוי עורך דין פרטי לממשלה. שכחתם מהכול. חזרתם לסורכם, לא למדתם כלום. ואני רק מבקש מכם דבר אחד: תסתכלו החוצה מהאקווריום, שאגב, לפי ראש הממשלה, גם הוא לא יודע מה קורה בתוכו. קריית שמונה גוססת, חבל ארץ שלם זועק להצלה, תושבים שהפכו לפליטים בארצם לא מצליחים להשתקם. תראו את הלומי הקרב, את החברה הישראלית הפצועה והמדממת. האנשים האלה משוועים לעזרה, אבל אתם לא שומעים אותם. הם משעממים אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. אחרי שהתווספו למדינה עוד ועוד משפחות שכולות בעקבות המלחמה שניהלתם, אתם עוסקים בלקדם חוק השתמטות. זו חרפה, זו יריקה בפרצוף של לוחמי צה"ל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובמקום לטפל – וזה באמת משפט אחרון – במקום לטפל במה שנוגע לחיים של אזרחי ישראל, אתם עוסקים רק בהישרדות ובריסוק הדמוקרטיה. אתם יכולים רק להתבייש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה על הברכות. יעלה ויבוא חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יעלה ויבוא זה מותג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> במקרה הזה זה "יעלה ויבוא". "תודה רבה על הברכות", ואז יעלה ויבוא המברך הבא. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת. חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יאיר גולן, יושב-ראש מפלגת הדמוקרטים, בריאיון לרדיו 103 אמר: זו ממשלה שעל כל מרכיביה עוסקת בהסתה וקריאה לאלימות. יאיר גולן, על ראש הגנב בוער הכובע, זה בדיוק. מי שאמר שצה"ל הורג תינוקות כתחביב, מי שכינה מתיישבים תתי-אדם, מי שתמך בסרבנות, דווקא אתה כאלוף במילואים, מרשה לעצמך להטיף מוסר ולדבר על אלימות והסתה. אתה הראשון שמסית בחברה הישראלית. דווקא אתה זה שתורם לשיח מסית, מפלג ומסוכן. דווקא אתה זה שמטשטש את הקו הברור שבין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין הסתה חמורה. ביקורת היא חלק מדמוקרטיה, הסתה היא פגיעה בדמוקרטיה. האלימות לא תגיע מהימין, האלימות תצמח משיח שמסרב לקבל הכרעה דמוקרטית, משיח שמערער על רצון הבוחר, ומשיח שמכשיר סרבנות ודה-לגיטימציה לצרכיו של ציבור שלם שנבחר בצורה דמוקרטית. יאיר גולן – לא רק עכשיו, בכל נאום שלו, בכל פינה – הוא אדם מסוכן, אדם שמסית. המילים הורגות, קודם נאמר. זהו בדיוק. המילים שהוא משתמש בהן, המילים שהוא זורק מאוד מאוד מסוכנות. לפעמים אני שואלת את עצמי, הבן אדם הזה היה סגן רמטכ"ל, איך יכול להיות סגן רמטכ"ל? זה היה אחראי לביטחון שלנו. היום, איך שהוא מדבר, הוא מסית. הוא פוגע בביטחון של החברה הישראלית. כל מילה שיוצאת מהפה שלו – רק הסתה, רק הסתה. לכן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו צריכים לגנות אנשים כאלה. הם מסוכנים, מאוד מסוכנים. מסכסכים את החברה הישראלית, מפלגים אותה. אני עקבתי. אם תשאלו אותי מה אני זוכרת מיאיר גולן כרגע – זה שהלך למספרה של גברת נתניהו. זה מה שאני זוכרת. סגן רמטכ"ל, אלוף בצה"ל, זה מה שאני זוכרת לו. לכן אני חושבת, חבריי חברי הכנסת, בואו נירגע. לציבור כבר נמאס לשמוע מאיתנו שיח מפלג, מסכסך, התקפות, גם בוועדות, גם פה. לפעמים אני שואלת, אם הדיונים בוועדות היו בלי מצלמות – הדיונים היו נראים יותר שקטים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מדי שבוע אנחנו מארחים בכנסת מכינות, ומדי פעם גם יוצאים לארח מכינות במקומות שהן נמצאות. המדינה משקיעה בכל ילד במכינה בסביבות 20,000–30,000 שקל, ההורים עוד 10,000, ומגייסים עוד 10,000 שקל מתורמים. ואתה מסתכל על מכיניסטים, ומה שאתה רוצה לראות, שעל ה-50,000 שקל בשנה שמושקעים בהם, אתה תפגוש רצינות ואיזה דרך שהם עושים. היום ביקרה בכנסת מכינת כמהין של דרך ארץ, מכינה שהיא חלק ממכינות אופק, והיופי של מכינות אופק הוא שהן פתחו את הדלת לרבים רבים בחברה הישראלית להיות חלק מעולם המכינות ולעשות שירות משמעותי בצה"ל. זכינו, כמה חברי כנסת כאן, לסייע למכינות אופק ולהגדיל את התקציב שלהן לשנה הבאה, וגם לתקן מעט את התקציב הקודם. והיעד המשותף שלנו עכשיו הוא להביא חוק שישווה את התנאים של מכינות אופק למכינות הרגילות, ולא יהיה תלוי בטובה של אף אחד, ותהיה להן תקנה משל עצמן. היום דיברתי עם אותם 40 ילדים. נכנסתי לחדר, ומשום מה הייתה שם רצינות, ואני אוהב את השיחות האלה, כשיחות אישיות. ושאלתי שם: מה המכינה עשתה לכם? ואחת הנערות אמרה: אני חוזרת הביתה, ויש לי פתאום קשר טוב יותר עם ההורים, דיבור כן ושלם יותר עם המשפחה, ורצון להיות חלק מהמשפחה. אמרתי לה: רק בשביל הדבר הזה הייתה שווה כל המכינה, לשמוע את התהליך שעשית. והתחייבתי בפניהם שאני אפגוש אותם בעוד שנה. שרון, בעוד שנה אני אפגוש אותם שוב, כדי לראות מה איתם, כי אני רוצה קשר, כי הם נכנסו לי ללב, והם גרמו לי לפתוח ולספר על ההורים שלי ועל הילדות. ובכל שיחה כזאת עולה גם התחושה שלפעמים בן אדם שלהורים שלו לא היה כסף, לא היו אמצעים, או שהם עולים חדשים, מתבייש בהורים שלו. וזה גם מה שאני חוויתי כילד, כי לא תמיד הייתי גאה בזה שאימא שלי תבוא לבית ספר ותדבר מרוקאית. היום אני יודע שהיא אישה נשגבת, גדולה מהחיים. וזה גרם לי ככה לדמוע, לבכות איתם. ואתה רואה שישה-שבעה חבר'ה בוכים איתי, ודממה, והם משתפים, ואחרי זה השיחה עברה גם קצת לצחוק וקצת להומור. ואני אמרתי להם: לא סיפרתי לכם על עצמי, על ילדות ואתגרים כדי לפאר, אבל ניצחתי, ניצחתי את ה-11 שנות לימוד, ניצחתי את הקשיים בגולני, ניצחתי את זה שלא הוציאו אותי לקצינים. כל אחד מכם ראוי להיות קצין או קצינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דברים טובים, אבל תחתור לסיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. אתה יודע מה אני עושה כסגן יושב-ראש במצבים האלה? אני אומר לבן אדם: משפטי סיום, ואז יש איזה סיום יפה כזה, כמו סיומת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רומנטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי: תחתור לסיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. תודה. אז אמרתי להם: אני מספר לכם את זה כי כל אחד מכם הוא קצין וקצינה, הוא מנהיג ומנהיגה, ויהיו נפילות, והמבחן שלכם הוא לא שאתם תרוצו ולא תיפלו. רצתם, נפלתם – קמתם. המבחן הוא לקום. אז אני רוצה להצדיע למכינות אופק, וספציפית סגרתי עסקה עם מכינת כמהין דרך ארץ לראות מה מצבם בעוד שנה. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תבוא לוועדה, נשב על זה, על הקמת מכינות נוספות גם השנה הזאת. השקענו בשנה שעברה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בזכות הוועדה והמיליון שקל לפנימיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש חוק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא מפרגנת לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא יודעת לעבוד. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב – אני לא רואה אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני פה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הכי קרוב שיכול להיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשפשף עיניים. תשפשף עיניים. לאן אתה הולך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסתכל אם אתה למטה. תודה רבה. אנחנו נופיע בערוץ הכנסת הרבה. שלוש דקות. אני מבקש לא לצעוק יותר מדי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אכפת לך? תגיד לי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מי השר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה תצעק פחות או יותר אם יש פה שר או אין פה שר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. חשוב לי שהשרה תשמע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה שר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא אגלה לך. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איפה השרה? ברצינות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, אני המדור לחיפוש שרים? הינה, היא שמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נחבאת אל הכלים בצניעותה. נחבאת אל הכלים זה יפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מוכן? שלוש, ארבע ו-. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, הערב שמענו כולנו עוד נאום חלש מאוד של ראש הממשלה נתניהו. הוא נשמע לא טוב, והוא נראה לא טוב, למרות מחיאות הכפיים, הצהלות והעידוד של חברי הקואליציה, משל הם היו החסידים השוטים שרוקדים סביב עגל הזהב. וכהרגלו, ראש הממשלה לא הביא שום בשורה. האיש לא מסוגל להיפטר מההרגל הרע של להסיט, להוציא דיבה ולהשתלח. ופעם נוספת יאיר גולן, ראש מפלגתי ומפלגת הדמוקרטים, היה אחד ממוקדי ההסתה שלו. אז אני מבקש להזכיר לראש הממשלה שבשעה שהוא שינה את שמו לבנג'מין ניתאי – ואתה יודע, אדוני, כחובש כיפה, מה אומרת המסורת שלנו על מי שמשנה את שמו ללעז. בשעה שהוא שינה את שמו לשם לועזי, יאיר גולן רץ על הג'בלאות. וכשיו"ר המפלגה שלך, אדוני היושב-ראש, מכר רהיטים, יושב-ראש המפלגה שלי היה מפקד עוצבת הגליל ומפקד אוגדת איו"ש, וכשראש הממשלה עמד על המרפסת בכיכר ציון והסית נגד גיבור ישראל, רמטכ"ל ששת הימים יצחק רבין. וכאשר ראש הממשלה שלך עסק בשיסוי ובפילוג, יאיר גולן פיקד על פיקוד העורף ואז על פיקוד הצפון. בנימין נתניהו, שמצחצח את נעליו של האמיר הקטרי, הוא ילמד אותנו מהי פטריוטיות? הדרך הטובה ביותר להפגין את ההבדל בין יאיר גולן לבנימין נתניהו הוא להסתכל במעשה הבנים. לרוב אומרים שמעשה אבות הוא סימן לבנים, אבל לפעמים מעשה הבנים הוא סימן לאבות. ובשעה שעל חבל הכביסה בביתו של יאיר גולן בראש העין היו תלויים בשנתיים הארוכות של המלחמה מדי צה"ל של בניו הלוחמים, הבן המשתמט, הפרזיט ומרעיל הבארות של ראש הממשלה הסתובב במיאמי במסיבות; שתה מקיאטו על המרפסת כשמאבטחי שב"כ שומרים עליו. אתם תטיפו לנו מוסר על ציונות? האדם ששיתף פעולה עם השלטון הקטרי לפני הבחירות האחרונות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, הוא ידבר איתנו על קשרים עם האחים המוסלמים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מר נתניהו, אתה האחרון שתטיף לנו מוסר. אתה לא מגיע לקרסוליים של יאיר גולן ושל יתר מנהיגי האופוזיציה. אתה ובנך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה ובנך מובילים את ישראל אל עברי פי פחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש הרבה מה לתקן אותך, רק דבר אחד. הבן שלי, בדיוק שלחו תמונות מהטירונות – קוראים לו ניתאי. ניתאי זה על שם ניתאי הארבלי, זה כתוב בגמרא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דיברתי על הבן שלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת שזה החלפת שם לשם גוי וכו' וכו'. די, עזוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בנג'מין ניתאי זה שם של מי שמנסה להיות אמריקאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יום טוב שיהיה לך. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מלמד אותי על ניתאי הארבלי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיימת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גאון ישראל. שב במקום. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בנג'מין ניתאי זה שם של צבר גאה במורשתו, נכון? בנימין נתניהו זה לא טוב, הוא צריך להיות בנג'מין ניתאי. זה פטריוט? זה סוכן קטרי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשלה ששלחו אותו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - הקטרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הלב שלי נשבר שהוא ראש הממשלה. מכר את ישראל לקטרים. איך אתה לא מתבייש ששלחו אותו להתנצל לפני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה? על שהוא ניסה לחסל את מחבלי חמאס בקטר. אתה יודע שדובר הליכוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, קריאה שלישית. אני מבקש לצאת החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש להיות חבר ליכוד - - - קטרי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גאה להיות חבר ליכוד, גאה להיות חבר ליכוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה גאה בדובר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה ממציא את ההיסטוריה מחדש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יונתן אוריך הוא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבוס שלך אמר שחיילי צה"ל רוצחים תינוקות לשם התחביב. זה הכבוד הגדול שלך. תודה רבה, סע. צא החוצה, החוצה. תודה רבה, הספיק לנו מה שאמרת עד עכשיו. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. בחיים לא הייתה לי שתיקה כזאת ארוכה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נמות ולא נתגייס. נמות ולא נתגייס. גם רוצחים, גם יורשים. גם לא מתגייסים, גם הולכים להפגין בתל השומר מול הבקו"ם. אני חייבת לומר לכם – ליקוי מאורות, והעולם פשוט הפוך, בעולם הפוך אנחנו חיים. ובכל זאת אני רוצה להגיד לכם מה אמר לי אתמול חבר, מעל גיל 50, חבר יקר, שחלקכם גם מכירים אותו כאן בבית הזה, שי פלבר. מעל גיל 50, הוא עושה מילואים בפעם המי יודע כמה, והוא אומר לי: נתגייס גם אם נצטרך למות. נתגייס, גם אם נמות אנחנו נתגייס. לצערי, יש מי שבשבילם חובת הגיוס, שמירה על הארץ, הפכה להיות גזירה, ביזוי, מותרות. ואני אומרת לעצמי, זה לא היה קורה, זה לא היה קורה אם לא היו מנהיגים חסרי אחריות. איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של שי פלבר, מעל גיל 50? חבר טוב נוסף, דרור אופן – שהיה ראש המטה שלי, היום הוא כבר אח – נמצא עכשיו, משרת בצפון כבר למעלה מ-500 ימים, לדעתי, כשבבית יש ילדים קטנים. לאן אנחנו דוהרים? לאן אנחנו לוקחים את המדינה היקרה והטובה שלנו? איפה הימים הטובים? איזו מנהיגות זו, לאן אתם לוקחים אותנו? הקמפיין שלכם מוכן ומוגש, ללכת ולחרב כל חלקה טובה. ללכת על הראש של השופטים. פשוט, המסר הברור שאתם מעבירים זה שאין דין, אין דיין, אין שופטים, אין שוטרים במדינת ישראל, כאילו זה לא ציווי מן התורה להעמיד שוטרים ושופטים בכל השערים. אני לא מצליחה להבין איך בתוך כל חוסר המנהיגות הזה קשה למצוא קולות, קולות של צדיקים, מעטים מהם – דן אילוז נמצא איתנו, חבר הכנסת דן אילוז. לאן אתם דוהרים? תעצרו את זה, תעצרו. ואני מקווה שאומץ הלב שלך, דן אילוז ושל אחרים נוספים, ידביק אולי, אולי, כהוא זה, במעט, את חברי הכנסת האחרים, שרואים לנגד עיניהם איך מחרבים מדינה שלמה. באיזה מקום אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו, הנכדים שלנו? מדינת ישראל הטובה והיפה, גם אם לא נסכים על הכול, ברור לנו דבר אחד: שצריך לשמור על מה שקיים ולא לקחת אותו מובן מאליו. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו הדור שזכה להגשים חלום, לעלות לארץ, לבנות פה בית בארץ ישראל. ואתם לוקחים את הדבר הזה, ולא יעזור, לא רק ההיסטוריה שופטת אתכם – גם ההווה. הריב והמדון, השנאה, הפילוג, במה הם תורמים? במה הם תורמים? בזה שאנשים כבר ברחובות מתחילים לריב אחד עם השני? בזה שתאונות הדרכים הולכות וגוברות? בזה שהקורבנות, באלימות כלפי נשים ובכל תחום אחר, המספרים הולכים ומזנקים? תעצרו, תעצרו. יש לנו אחריות – לא עלינו, לא רק על הדור שלנו. יש לנו אחריות, לא כמי שנמצאים בבית הזה וכאילו המשחק הפוליטי הוא הכול וחזות הכול, והעיקר – הישרדות פוליטית. יש לנו אחריות על ילדי ישראל, יש לנו אחריות על מדינת ישראל, על ארץ ישראל, יש לנו אחריות על הקיום שלנו כאן, בבית הזה. ולצערי האחריות הזאת מופרת יום-יום, יום-יום, שעה-שעה, בכל כך הרבה תחומים, והמסר המאוד-עצוב שעובר לאויבינו זה בעצם שאנחנו חלשים פנימה בבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, השרה שנמצאת היכנשהו והח"כיות והח"כים היקרים. אין מצב שדור המשרתים הנוכחי יסכים להמשך חוסר ההוגנות. לא יסכים להמשך הפטור הגורף במתכונת הנוכחית. העם שלנו, כך מסופר, כשיצא ממצרים, נלחם במשך 40 שנה עד שנכנס לארץ, וכשנכנס לארץ, כך מסופר, המשיך להילחם, לצערנו, ועשה את זה במשך מאות שנים. עַם השופטים והמלכים ידע מאות שנים של קרבות ומלחמות. העם היהודי המשיך להילחם כל עוד עצמאותו אפשרה זאת. הקמנו בתי מקדש ונלחמנו על חירותנו. זו המסורת, זה מה שקרה, וגם ב-150 השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, של החזרה ארצה, העם נאלץ להילחם. בתוכנו, בין הלוחמים, מאמינים באמונות שונות, וביניהם חרדים לדבר השם. לא היה כדבר הזה – פטור גורף, טוטלי, כפי שקיים היום. אין מצב, אין מצב שדור המשרתים יסכים להמשך הסידור הפגום, הקלוקל הזה. זה לא יקרה. חרדים לדבר השם נלחמו במשך מאות שנים. רק בדור האחרון נפל דבר בישראל. לפתע, פיקוח נפש לא דוחה שבת, לא דוחה יום חול. הדור הזה לא יניח לנו, לכולנו, להמשיך בסידור המופרע הזה. לא נוכל להמשיך עם האיפה ואיפה הזו. לא יקרה שנאפשר לחלקנו את אוהלה של תורה ולאחרים מתוכנו את אוהלה של הגנה. זה לא יקרה. זה לא יהודי, זה לא אנושי, זה לא הגון. במוקדם או במוקדם יותר תקום כאן ממשלה שתוביל את אחינו הפטורים משירות להיות כשאול ודוד, כבני מתתיהו, כתלמידי רבי עקיבא – להיות גם הם לוחמים למען הגנת העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה טור פז, המכונה בעולמנו קינלי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שמח שאתה כאן כשאני מקריא את הדברים הבאים. חבריי חברי הכנסת, "מילה לא יפה. ובעודנו מתאוששים מהאזכרה, שמענו שיש בתוכנו אנשים שבהקשר לגיוס ולהגנה, 'סנקציות' בשבילם היא מילה ממש לא יפה. וחשבתי לעצמי, איזה עולם מוזר. בלקסיקון חוק הגיוס שלי יש מילים אחרות לא יפות, או מוטב לומר – מקפיאות את הדם. כמו למשל: הותר לפרסום; לא יחזור; יתום; אלמנה; שכול; וקבר; ומצבה; ואל מלא רחמים; ועל כנפי השכינה. והמילים הכי לא יפות מכולם – יהונתן נפל. ואיזה כיף לאנשים שסנקציות היא המילה הכי לא יפה בשבילם. מה מאושרים הם ומה טוב חלקם. ואולי חלקי כואב יותר, אך טוב עשרת מונים מחלקם". חגי לובר. אילו מילים מדממות כותב כאן האב השכול חגי לובר לזכרו של בנו יהונתן, שזה עתה מלאו שנתיים לנפילתו. מילה לא יפה. וחגי לובר כמובן מתייחס אל תיאטרון האבסורד, אדוני היושב-ראש, התיאטרון שמתקיים פעמיים בשבוע כאן בכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, כשמובא חוק שהוא חוק השתמטות, ומדברים בו על טלאי צהוב ומזכירים בו סנקציות כמילים לא יפות. וכל פרקי החוק, אדוני, אתה יודע מה? מחוררים כמו גבינה שווייצרית, ומדברים על יעדים שלא פוגשים את רצון העם, ועל ועדת חריגים שהיא בעצם כיסא מפלט. הכול הזוי. הכול מילים מכובסות. מה אין? אין מענה לחרדים שמתגייסים. לפעמים נדמה לי שיש חברים בוועדה שליבם לב של אבן, שהם יכולים לשמוע את חגי לובר או את צבי זוסמן או את אפרים שֹׁהַם ולא להזדעזע. ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? אתמול היה יום גיוס מוצלח. 537 חרדים התגייסו אתמול לצה"ל – בלי חוק, בלי הנחות, בלי כל מיני קומבינות – פשוט כי הם הבינו שעכשיו זה הדבר שהכי נכון ואולי גם הכי משתלם להם. זה מה שקרה אתמול. זה רק מעיד שכל מה שקורה בחוץ וביטחון זה קומבינה; זה ניסיון להכשיר השתמטות, והדבר הזה באמת לא יעבוד. יש לי ביטחון דתי, דתי, עמוק, שזה לא יקרה. זה לא יכול לקרות. וצודק, צודק חגי לובר: זו לא מילה יפה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קינלי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> ברשותך, אני אבחן את האנגלית שלך, בסדר? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> Unseen, מבחן unseen. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>  Mr. Speaker, Members of Knesset, I stand here in Jerusalem, the eternal capital of the Jewish people, to sound an alarm. We are used to enemies from the outside – we fight the terror tunnels of Hamas; we fight the ballistic missiles of Iran. But today, I look at the West, our greatest ally, and I see a new enemy rising from within. I am speaking of a poison being sold to the American people as patriotism. I am speaking of the intellectual vandalism of Tucker Carlson and Candace Owens. Mr. Speaker, let us be clear about what this is: They claim to fight the Woke Left. They are no different from the Woke Left. The radical Left tears down the statues of Thomas Jefferson; Tucker Carlson tears down the legacy of Winston Churchill. The radical Left says Western Civilization is evil; Candace Owens says the roots of our faith are demonic. It is the same sickness. It is the same moral relativism. It is the same hatred of the West, dressed up in a different costume. Look at Tucker Carlson. From the comfort of his studio, he rewrites the 20th century .He tells the American people that Churchill, the man who saved civilization, was the villain of World War II. He nods along when he is told the Holocaust was just a "logistical error", a mistake by a camp that was "unprepared". This is madness. He spits on the graves of the American soldiers who stormed Normandy. He wants Americans to apologize for defeating Hitler. Why? To erase the line between Good and Evil. And look at Candace Owens. She looks at this flag, the Star of David, the shield of the House of David, and she calls it "demonic". She spreads the sickest blood libels, claiming this State was founded by pedophiles and Frankists. She walks through the Old City of Jerusalem and calls it "Jim Crow". Total Ignorance. She does not know history. She does not know the Bible. She only knows how to peddle hate. But I have a message for these vandals. Do you think you are the first to try to delegitimize the Jewish people? We are the people of Eternity. We buried the Pharaohs who enslaved us; we buried the Greeks who tried to ban our Torah; we buried the Romans who burned our Temple; we danced on the ruins of the Third Reich; and we will be here long after your YouTube channels are forgotten dust. You think your lies can break the bond between America and Israel? You are small. This bond is giant. This alliance is not just about treaties or weapons, it is about two nations who hold the torch of Liberty while the rest of the world falls into darkness. Together, we have built Iron Domes that stop missiles. Together, we have developed technologies that feed the world. Together, we protect the values of freedom, democracy and of the Bible against the barbarians at the gate. To my friends in America: Do not listen to the voices of defeat. The story of America and Israel is not over. It is just beginning. We have achieved miracles together, and we will achieve greater miracles yet. Reclaim your heritage. Reject the lies. Stand with us, because when we stand together, Jerusalem and Washington, no force on Earth can defeat us. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> Thank you very much, member of the parliament Dan Illouze. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> יפה מאוד. עברת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה מאוד. חברת הכנסת אפרת רייטן – לא נמצאת; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. תעלה ותבוא חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס פה? אז מה אתה אומר שהוא מוותר? מנסור עבאס לא פה. לפרוטוקול, מנסור עבאס לא פה. הוא לא מוותר, הוא לא פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי - - - על הנאום באנגלית - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שאני לא מבינה, וזה לא בסדר, זה אותו דבר כמו ערבית. אותו דבר. לדבר אנגלית וערבית זה בה במידה אסור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת לשעבר, למה אתה מדליק לי את טלי? תגיד לי. עד עכשיו היה בסדר. עצבנת אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא יפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היה לו נאום מצוין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יפה שהוא מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. יו"ר הכנסת לשעבר חבר הכנסת מיקי לוי צודק, האיסור לדבר בשפה הוא בין באנגלית ובין בערבית. בפרלמנט ישראל מדברים בעברית, זה הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי אמר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התקנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא טועה, אני צודקת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את טועה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו הראיתי את זה ליו"רים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טועה. טועה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה, חברים. תעלו את זה לדיון בוועדת הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפתח את התקנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, את טובה בריקודי עם, לא בתקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד, אני מבקש לא להפריע. אתה בקריאה שלישית, כן? צא החוצה, שתה מים ותחזור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החזיר אותי היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה בקריאה שלישית? מעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, הוא חושב שהוא רוח רפאים, הוא מהלך פה מעל זה. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> עומד פה נתניהו, וישר אפשר לדעת שהוא במצוקה, כי הוא חוזר מייד ללהיטים הגדולים: הסתה נגד המפלגות הערביות במדינת ישראל. הטקסט הוא – הוא אומר לאופוזיציה: אתם שנשענתם ורוצים להישען על האחים המוסלמים. אומר לו חבר הכנסת מנסור עבאס: אתה רצית להישען עליי. אתה רצית להישען עליי. אומר נתניהו: אני לא מתכוון להשיב את פניו ריקם, אני מתכוון להשיב לפנים שלו. האם הוא השיב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. לא השיב, כי אין מה להשיב. כי הוא התכוון להישען עליו כי הוא התכוון להרכיב איתו ממשלה, אבל החברים העוד-יותר גזעניים שלו לא הסכימו ומנעו את זה ממנו. אז הוא חוזר ואומר: אתם מתכוונים להקים ממשלה עם האחים המוסלמים, זאת ההחלטה שלכם, ואתם מנסים להסתיר את זה. לא, לא. אתה התכוונת להגיד: אני מנסה להסתיר את כל היועצים והסוכנים הקטרים שעובדים אצלי בלשכה. זה מה שמנסים להסתיר, ולא כל כך מצליחים, מה לעשות? אבל אתה, נתניהו, אתה כמו אתה, אתה הלכת על זה בגדול. אתה הקמת ממשלה עם חמאס; אתה הקמת ממשלה עם יחיא סנוואר; אתה עשית עסקים איתם. אתה הקמת ממשלה עם קטר, המממנת של חמאס, ממש כל הדרך. ותוך כדי שאתה עושה איתם עסקים, אתה ממשיך להסית נגד האזרחיות והאזרחים הישראלים הערבים ולהזהיר מממשלה איתם – הם, שהם הרבה פעמים נאמנות ונאמנים למדינת ישראל יותר ממך. אז תכף יהיו שוב בחירות, ושוב תוכל להגיד את המשפט המגעיל, הגזעני, המסית והמיתולוגי שלך: הערבים נעים בכמויות לקלפיות. מי מביא אותם? עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. שלטון הימין בסכנה. ובכן, רשום לך, מר נתניהו: אכן שלטון הימין בסכנה. הרבה מאוד מאוד אזרחיות ואזרחים מכל הסוגים ינועו לקלפיות בכמויות כדי לוודא את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני חי. לכל מי שדאג וכתב – אני חי, הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם היית עומד במילה ומביא קרמבו - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> צודקת, טלי. הכול בגלל קרמבו קטן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קרמבו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בריאות איתנה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני בסדר, תודה. אדוני היושב-ראש, אתמול נסעתי לקריית שמונה. הייתי שם מהבוקר, עם ועדת החינוך של כנסת ישראל. בוועדה יש 15 חברים; היינו שם שניים, יושב-ראש הוועדה צבי סוכות ואנוכי. באמת התפלאתי: איך ארבעה חברים מהליכוד שנמצאים בוועדה, איך אף אחד לא הטריח את עצמו להגיע לסיור כל כך חשוב בקריית שמונה, שחווה קשיים כל כך גדולים? כולם מבינים את זה. הגענו ושנפגשנו כמובן עם ראש העיר, עם הצוות שלו, עם צוות מערכת החינוך, היינו בשלושה בתי ספר, בגני ילדים, ושמענו על המצוקה הקשה כל כך של קריית שמונה. ישבנו עם אזרחים, ישבנו עם ילדים, עם תלמידים. תוך כדי המפגש הזה, בסוף, אתה יודע, אתה פוליטיקאי, עוברות לי מחשבות בראש, ואני אומר לעצמי: הם כל כך מתלוננים וכל הזמן חוזרים על המנטרה שלא מדובר רק על הצרה שלהם מ-7 באוקטובר, אלא מדובר על 40 שנה של הזנחה. עשיתי חשבון. אמרתי: ב-1977 בגין עלה לשלטון, הליכוד בשלטון כבר 40 שנה on and off – יותרon מאשר off – והסתכלתי כמה בוחרים בליכוד בעיר קריית שמונה, וגיליתי שיותר מ-50% בוחרים בליכוד. ואני אומר לעצמי: אתם בוחרים בליכוד כבר 50 שנה, הם בשלטון כמעט 50 שנה, מזניחים אתכם 50 שנה. קריית שמונה נראית איך שהיא נראית כבר 50 שנה, שום דבר לא מתקדם כבר 50 שנה, ואתם ממשיכים לבחור ליכוד. סינדרום האישה המוכה. איך יכול להיות שמתלוננים 50 שנה וממשיכים לשים את הפתק מח"ל 50 שנה? אני לא מבין את זה. אם מישהו יוכל להסביר לי איך יכול להיות שאתה כל הזמן מתלונן, לא טוב לך, מזניחים אותך, לא משקיעים בך, לא מקבלים תקציבים; אתה יודע מה, אין לילדים אפילו איפה ללמוד שחייה בקריית שמונה. << קריאה >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << קריאה >> - - - כל הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עיר, קריית שמונה – שום דבר. << קריאה >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה מה תגידו. לכו תפגשו עם התושבים, תשמעו מה התושבים יגידו, שהיחס שלכם לקריית שמונה זה דרעק כבר 50 שנה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה מזלזל בהם עכשיו. למה אתה מזלזל בהם? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> דרעק 50 שנה. לכן, אני אומר לתושבי קריית שמונה: אתם רוצים שיהיה לכם טוב? אל תשימו מח"ל. אל תשימו מח"ל. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> למה? למה אתה מזלזל בהם? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי 50 שנה לא טוב להם – אני לא מזלזל. סע לקריית שמונה ושמע מה הם אומרים. למה אתה לא נוסע לקריית שמונה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני אגיע לקריית שמונה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אני מתכנן. גם ביבי נתניהו מתכנן. אז בואו, תפסיקו לדבר ותעשו מעשים, תדאגו לקריית שמונה. אבל למרות שאתם אומרים, אני בטוח שלא תעשו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי? מאי? מאי מסכמת. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני אנצל את הזמן שיש לנו עד הגיוס, אספר לכם ששמעתי שגם השם שלי עלה בפיו של מפיק המרגליות גיא פלג במסגרת מסע הבכיינות וההתקרבנות שלו. אני אומר שבזמן מלחמה, בכל העולם שמעו את הדיבוב הדרמטי והנחרץ של מכונת הרעל בתיאורים הדרמטיים: מעשה סדום בנסיבות אינוס – מה שהביא לגל האנטישמיות הגדול ביותר מאז קום המדינה, שבגינו תקפו ותוקפים גם היום יהודים בחו"ל; בגלל הזוהמה שיצאה לתועמלני ערוץ 12 מהפה. עכשיו תבינו איך מנסים מרעילי הבארות סביבנו להנדס לנו את התודעה. להלן העובדות: 1. הודלף סרטון במהלך מלחמה בזמן חקירה פלילית רגישה; 2. בזמן שהחיילים עמדו לשימוע בפני בכירי הפרקליטות הצבאית, ידע גיא פלג שהחיילים עומדים מול אלה שהדליפו לו את הסרטון ושהשימוע הוא קרקס ושקר; 3. יודע העלק עיתונאי חוקר שכתב האישום מוגש בהליך מזוהם ומתנהל משפט נגד לוחמי צה"ל, בזמן שהוא מסתיר את המידע מהציבור ומהלוחמים; 4. בזמן שהפרקליטה הצבאית הראשית – הפצ"רית, כמובן – נתנה תצהיר שקרי לבית המקדש שלו, הלא הוא בג"ץ, ידע גיא פלג שהתצהיר שקרי; 5. שנה שלמה של הצהרות על קיום חקירה "אמיתית וישרה", ידע גיא פלג שכולם משקרים; 6. גיא פלג ידע שהכוהנת המשפטית לממשלה, הלוא היא היועמ"שית, מצהירה תצהיר חלול לבג"ץ, שלא ניתן להגיע לחקר האמת ואין יותר טעם לפעולות חקירה נוספות; 7. בעקבות הפצת הסרטון הביא גיא פלג, כנופיית הפרקליטות והנהלת חדשות 12 – כמו לאורך כל המלחמה – לגל האנטישמיות הגדול ביותר מאז קום המדינה; 8. אין ספק שגיא פלג, כנופיית הפצ"רייה וחדשות 12 גרמו להרעה וסיכון של תנאי השבויים שלנו; 9. מהפצת הסרטון, אזרחי ישראל – כמו אוהדי מכבי תל אביב במשחק מול אייאקס באמסטרדם – חווים אנטישמיות וסכנה מפוגרומים בגלל גיא פלג וערוצי התעמולה והתבהלה. עד כאן העובדות שאין עליהן ויכוח. הפצ"רית ידעה למה היא בחרה להעביר את הסרטון רק לערוץ 12 ולא לערוץ 14 או 15. הפצ"רית והכנופיה שלה ידעו שהם לא רק יפרסמו, אלא שהדיבוב והתיאורים של פלג יעשו את הנזק הכי גדול ללוחמי צה"ל ולמדינת ישראל – וכמובן לממשלה – בעולם כולו. דרך אגב, הם מתרגזים מאוד שאני קוראת להם אל-ג'זירה 12 ושאני לא מגיעה להתראיין אצלם כבר כמעט שנתיים; כבר מעל שנתיים, סליחה. אז שיהיה ברור, הם פי אלף יותר גרועים מאל-ג'זירה, ועליהם נאמר במדויק: "מְהָרְסַיִך וּמַחֲרִבַיִך ממך יצֵאו". עכשיו נעבור להוראות חוק העונשין – משפט פלילי – התשל"ז–1977 – בגידה. 1. הפצת תעמולה תבוסתנית: הפצת ידיעות שעלולות לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעת מלחמה, דינה מאסר של עד חמש שנים; אם הכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינה מאסר עד עשר שנים. אני אפילו לא מדברת על הסעיף השני, סיוע לאויב במלחמה: כל פעולה שנעשית בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, דינה מאסר עולם. ועכשיו לפעולות השתיקה והשיבוש. שיבוש מהלכי משפט, סעיף 244, אם נטען לפעולה שנועדה למנוע או להפריע להליך שיפוטי או חקירה, בהקשר לשיבוש כללי: העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, למשל העלמת ראיות, דינו עד שלוש שנות מאסר. עכשיו, האם יש אזרח ציוני, פטריוט ויהודי אחד במדינת ישרא, שלאור האמור לעיל יכול להבין למה אדון גיא פלג לא נלקח ישר לחדר החקירות במינימום על הפצת ידיעות שעלולות לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעת מלחמה? דרך אגב, זה לא רק הוא אלא כל הנהלת אל-ג'זירה 12. כולם ידעו ושתקו. כמה נבזים הם. כמה שנאה יש להם למחנה הלאומי, האמוני והמסורתי. על הבכיין הזה הם מגינים כל היום, על זה שלא מזמינים אותו להרצאות השנאה והרעל שלו. שום מילה על הלוחמים ועל האנטישמיות שהביאו עלינו או על ההליך המזוהם מאין כמותו שהם היו שותפים לו מול לוחמי צה"ל. הם לא מכונת רעל, הם מפעלי רעל, שיהיה ברור. זו הסיבה שכף רגלי כבר מעל שנתיים לא דורכת בזוהמה הזאת, הרבה הרבה לפני התחקיר המומצא עליי של הכתבלב יוסי מזרחי – שכמו צ'יוואווה נתפס ככה על הרגל למטה ורודף אחרי אנשים ונובח ונובח. אל-ג'זירה 12, שיהיה ברור לכולם, מתחילת המלחמה מהנדסת את תודעת הציבור רק בדכדוך ורעל שמגישים אותו בעלק ממלכתיות. גורלם יהיה, בעזרת השם, בדיוק כמו אחיהם לנשק, ערוץ 13, בפרפורי הגסיסה. אין שום סיבה – ואני אומרת את זה לכלל המחנה הלאומי – שום סיבה שאנחנו ננשים אותם. אין שום סיבה שנתראיין שם. שום סיבה שנדבר איתם. אז חזק ואמץ, מרדכי דוד, אל תפחד, אתה לא לבד, אל תתרגש מכל המזועזעים והמזדעזעים. אסיים בזה שהוגה הדעות המפורסם ויליאם הזליט, אמר:Hypocrisy is the homage vice pays to virtue, והעיבוד הרעיוני לאמירה הזאת הוא שהצביעות היא לבישת בגד של מוסר ומידה טובה על גוף שבו מתגורר הרשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיכם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 52 נגד – 46 נמנעים – אין הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 52 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2025. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברת עכשיו, לא? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא, לא, זה משהו אחר. << נושא >> הודעה אישית של השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את השרה מאי גולן להודעה אישית. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני הנכבד, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לך, תראה, בדרך כלל יש לי כבוד לחברי כנסת חדשים שנכנסים למליאה, משני צידי המתרס. אתה יודע, בהתחלה הם צריכים רגע ללמוד, להבין. אבל פתאום הבנתי שיש פה חברי כנסת – הינה, חברת הכנסת החדשה עדי עזוז, אני אגיד את שמה, היא קלטה את העניינים מהר מאוד. היא קלטה שבשביל לקבל צפיות בטיקטוק או בטוויטר ולקבל עוד קצת זמן מסך – ואולי שהלפיד ישים לב אליה, כי הרי אין לה סיכוי להיות פה בפעם הבאה – אז היא צריכה לרכוב על הגל שנקרא מאי גולן. היא עולה לפה, שואלת אותי שאלה רצינית על רציחות של נשים. אני רואה שהיא אומרת את זה בציניות: מה עשית? לא עשית כלום. אני עונה לה בהתחלה בציניות, ואז אומרת לה: את רוצה שאני אענה לך ברצינות? היא עונה לי ברצינות; אנחנו אומרות שנשב וניפגש. אצה-רצה הבחורה להעלות ציוץ – והיא עושה את זה כל הזמן, אגב – להעלות ציוץ ציני, דוחה, מגעיל, על רצח של נשים. אני שואלת את עצמי, באמת, ריבונו של עולם: באה לפה אישה, חברת כנסת חדשה, עזבי שאת ממחנה האופוזיציה המופקרת הזאת, מילא, אבל כל כך מהר למדת. באמת, יש פה חברות כנסת כגון – את יודעת, אני לא אגיד את השמות, שלא יהיה להן זמן דיבור אחרי זה, אבל הינה, כמו זאת שמדברת עכשיו, שהן קלטו שלדבר עליי נותן להן שערים גם ב"אצבעוני", נותן להן שערים ב"כולנו" שהיה, בכל מקום. כל מקום, נכון? גלית דיסטל היקרה והאהובה שלי. אז היא קלטה את הקטע. היא רצה להעלות שקרים שוב, ועוד על מה? על איזה נושא? על רצח נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - על מה אנחנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוק החוזים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, מה הקטע? היא יוצאת אחרי זה לפרסה פה, למליאה מדברים על צביעות – ופשוט מדברת איתנו יפה, צוחקת איתנו, יושבת איתנו, מדברים, הכול טוב. חושבים שיש מקום. יש פה חברי כנסת, אגב, שרוצים לעבוד, שרוצים לקדם משהו, אבל הם למדו את השיטה. עכשיו, למה עליתי לדבר על זה? בדרך כלל אני כבר רגילה לצביעות שלהם, זה לא מעניין אותי. למה עליתי לדבר על זה? כי אני אומרת: באמת, ריבון העולמים, הם פשוט הציגו לעצמם שיטת שקר כמין מבחן, את יודעת, כמין בוחן כזה, מי יותר שקרן, מי יותר תרעלן, מי יותר ציני. לרוץ לטוויטר ולצייץ שקרים – בלתי נתפס. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת – לא אליך, אני רוצה להגיד לכם. הוא ישר מסתכל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שמקשיב לך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכן, חברות הכנסת: כשאתן מדברות על רצח נשים, אין לכן קצת מצפון? אין לכן קצת יראת שמיים? אין לכן קצת פחד מול השקרים שלכן? בסוף, אלימות נגד נשים זה דבר קדוש. אני יושבת פה ועונה לה, לחברת הכנסת החדשה הזאת, שעכשיו עשיתי לה מצווה – היא הרי תקבל עוד שער, יראיינו אותה, יזמינו אותה לאל-ג'זירה 12, לאל-מנאר 13, היא תהיה כוכבת לרגע אחד – ואני באמת מרגישה זכות על זה שאני נותנת להן חמש דקות תהילה. זה כמו באח הגדול – חמש דקות תהילה. הן באו פה לאח הגדול והן צריכות מסך. עלינו, חברת הכנסת גלית דיסטל, הן מקבלות זמן מסך. אז תקשיבי, חברת הכנסת עדי עזוז, זו לא הדרך. לחמש דקות התהילה שלך גם יהיה מחיר. אל תעשי את זה, את מביישת את עצמך. העלית עכשיו ציוץ, קיבלת ארבעה לייקים, אחרי שדיברנו פה ברצינות על אלימות נגד נשים. אמרת שאת רוצה להרים חוק. אליי אל תפני. אגב, זה אותו דבר כמו מירב כהן, אותו דבר כמו כל השאר – יושבות ומשקרות כמו שהן נושמות. לא ראיתי דבר כזה בחיים. אז לשקר אין רגליים, ובגלל זה אני לא אשתתף בוועדות שלכם. ואנחנו, בעזרת השם, במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה נמשיך לקדם נשים, נמשיך לפעול נגד אלימות, נמשיך להקים בתי מנהיגות, נמשיך לעזור לנשים באשר הן, בכל מקום, בלי שום הבדלי עדה, דת, גזע, מין, פוליטיקה – כלום, לא האפליות המגעילות והדוחות שאתם עושים. ובינתיים תלמדו לקבל כותרות בזכות עצמכן ולא בזכות חברות הכנסת המצוינות שיש בקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1707; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 251; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והקריאה השלישית את הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), שיקבל בסופו של דבר את התאריך התשפ"ו–2026. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שמוצע בה לשנות את הכלל העקרוני שלפיו יש לפרש חוזים, במטרה להביא לוודאות רבה יותר בתחום זה. מאוד מפריע הרעש, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ששון. ששון ושמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> פרשנות חוזים נעשית היום לפי סעיף 25(א) לחוק החוזים, שקובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. ואולם, אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. סעיף זה, גם בנוסחו הקודם, עורר מחלוקת ארוכת שנים, המוכרת בעיקר בשל פסק הדין בערעור אזרחי 4628/93 בעניין אפרופים, והתיקון המוצע כעת נועד להביא לסיומו של דיון ארוך שנים זה ולקבוע הוראות מפורטות בחקיקה ראשית לעניין אופן פרשנות חוזים שיביאו לוודאות המשפטית הנדרשת בדיני החוזים בכלל, ובעולם העסקי בפרט. לפי המוצע, כלל היסוד שלפיו יפורשו חוזים יהיה מעתה: ככל אשר הסכימו הצדדים. כלל בסיס זה מעניק את הבכורה בפרשנות חוזים לעקרון חופש החוזים ולאוטונומיה של הצדדים, שהם אדוני החוזה. לצד הכלל היסודי של פרשנות לפי הסכמת הצדדים, מוצע לקבוע כיצד יפורש החוזה במקרה שהצדדים לא מסכימים ביניהם באופן מפורש. לפי המוצע, יש שני כללי פרשנות שונים: כלל אחד לפרשנות חוזה עסקי, וכלל אחד לפרשנות חוזים אחרים, בהתאם למגמה בפסיקה, שהבחינה בין סוגי החוזים השונים, כפי שבא לידי ביטוי למשל בערעור אזרחי 7649/18 בעניין ביבי כבישים. הכלל הראשון הוא כלל הפרשנות הלשונית. מוצע כי חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות, יפורש בהתאם ללשונו בלבד. ההנחה בבסיס הכלל המוצע היא כי צדדים לחוזה עסקי מיומנים בעריכת חוזים ובניהול הסיכונים הכרוכים בכך; יש להם את ההבנה והיכולת להשקיע משאבים מתאימים בעריכת חוזה מפורט ובניסוח מיטבי שלו, כך שהוא ישקף את רצונם המשותף. לצד זאת, מוצעים שני חריגים לפרשנות הלשונית: אם מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאיננה מתקבלת על הדעת, או אם מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו, מוצע להבהיר כי במקרה שמתקיימים החריגים הללו, הפרשנות של החוזה תיעשה בהתאם ליתר הוראות חוק החוזים, ובהן גם האפשרות לפרשו לפי אומד דעת הצדדים. אבל כמובן שהיה חשוב מאוד בתהליך החקיקה להדגיש מהו הכלל ומה הוא החריג לכלל. הכלל השני הוא כלל פרשנות לפי אומד דעת הצדדים, שחל על חוזה שאיננו עסקי – חוזה אחיד, אף אם הוסכם בו אחרת, וחוזה עבודה או הסכם קיבוצי, שם ממשיך לחול כלל הפרשנות המרכזי הנוהג כיום, שפירושו למעשה הלכת "ביבי כבישים" בשינויים המחויבים. זאת אומרת, גם לגביו אנחנו לא משנים ולא מחזירים, חלילה וחס, למציאות של פרשנות לפי אומד דעתם של הצדדים, גם אם היא לא באה לידי ביטוי בחוזה, אלא אנחנו מייצרים את הוודאות, אבל נותנים יותר משקל לאומד הדעת של הצדדים, מתוך הנחה שצדדים שלא קבעו במפורש כיצד החוזה יפורש ולא מדובר בצדדים עסקיים, צריך להפעיל יותר ולתת יותר משקל לאומד הדעת של הצדדים ולהפעיל יותר שיקול דעת בנושא הזה. לעניין כלל פרשנות זה, מוצע להוסיף ולעגן את הכללים הנהוגים בפסיקה היום, כדי להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט כשהוא נדרש לקבוע את המשקל היחסי של לשון החוזה ושל נסיבות העניין. מוצע כי המשקל היחסי שיינתן לשני רכיבים אלו יתבסס, בין השאר, על שלושה שיקולים: יחסי הצדדים – ובכלל זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים ביניהם; מידת הפירוט של החוזה; הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם בעניין עריכת החוזה. לבסוף, מוצע להבהיר שני עניינים באשר לעיקרון הבסיסי של הסכמת הצדדים, מוצע שצדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לעניין עריכת החוזה, יראו אותם ככאלה שלא הסכימו על אופן הפרשנות, כך שפירוש החוזה ביניהם ייעשה בהתאם לכללי ברירת המחדל. שנית, מוצע לקבוע כי לא יהיה תוקף להסכמה של הצדדים, שנוהגת לפי הכלל של פרשנות נגד המנסח. ההצעה נדונה בוועדה תקופה ארוכה. נשמעו עמדות הציבור ומומחים. אני מקווה שהיא תגשים את תכליתה ותביא בטווח הארוך – והקצר – לוודאות וליציבות החשובות כל כך בדיני החוזים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות שנייה ושלישית, כנוסח הוועדה. אבל בטרם ארד – שני הדפים הקצרים והתיקון, שהוא יחסית קצר, לחוק החוזים, לא משקפים כהוא זה את העבודה הרבה ותשומת הלב הרבה שהושקעה בניסוח החוק הזה. מדובר בתיקון שהוא לכאורה טכני לחוק החוזים, אבל למעשה מדובר באחד הצעדים המשמעותיים ביותר להחזרת השפיות למערכת המשפט הישראלית, ולתיקון ההפיכה המשטרית – כן, כן, הפיכה משטרית שהייתה במדינת ישראל, שביצע אותה אהרן ברק. כאשר אהרן ברק החריב את האופן שבו מפרשים חוזה בהלכת אפרופים, וקבע למעשה שבית המשפט הוא עליון לא רק במאבק הרשויות בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת אלא גם על שני צדדים פרטיים, וניסה לתת לבית המשפט מעמד עליון, שגובר על כוונת הצדדים וגובר על מה שהצדדים בחרו לשים בחוזה, הוא החריב את הוודאות בדיני החוזים. כנגד הצעד הזה שלו קמו עליו מתנגדים גם מתוך מערכת המשפט. התגובה של אהרן ברק, כאשר נמתחה ביקורת על הלכת אפרופים – שהוא ראה בה את אחת מגולות הכותרת של פועלו המשפטי – הייתה תגובה, כדרכו, מאוד מאוד – נקרא לה – אלימה. בספר שלי "מפלגת בג"ץ", גם בפרק שאני כתבתי וגם בפרק ההקדמה שכתב אותה דמות, אדם גולד, בחרנו להתייחס לסיטואציה שבה אהרן ברק תוקף במילים קשות – וכמעט אפשר לומר באלימות מילולית – את השופט דנציגר, כאשר בכנס לשכת עורכי הדין נמתחה ביקורת על הלכת אפרופים שלו. הטענה של אהרן ברק היא טענה שאיתה אנחנו צריכים להתמודד יום-יום, שעה-שעה, בכל פעם שאנו באים להתמודד עם בית המשפט של ימינו, כאשר תחת המושג התמים כביכול "פרשנות", אנחנו מזהים הפיכה מוחלטת של כוונת המחוקק ושל לשון החוק. החוק מאוד ברור, אבל הפרשנות אומרת את ההפך. השופט דנציגר אמר על הדברים האלה: יש חוזים שלשונם פשוטה, הם אינם זקוקים לפרשנות. הלשון הפשוטה, יש לה משמעות. על הדברים האלה אמר אהרן ברק: מדובר בדברי הבל, אין דבר כזה לשון פשוטה שאינה דורשת פרשנות. למעשה, באמצעות כלי הפרשנות ניסה אהרן ברק לפגוע בוודאות המשפטית, גם בתחום של המשפט המינהלי, החוקתי, גם בתחום של המשפט הפלילי וגם בתחום של המשפט האזרחי. כאשר אנחנו באים לתקן את המציאות הזאת, אני חושב שלחוק שמבטל את הלכת אפרופים יש מעמד מיוחד. אני בטוח שהשר לוין יספר על הניסיון הקודם. אני בטוח, מהיכרותי, הוא לוחם ותיק בשדות הללו של לנסות לתקן ולהשיב את הוודאות המשפטית למדינת ישראל, עוד מאז כניסתו לכנסת ב-2009, כשהוא ניסה לתקן את זה אז. היחס של בית המשפט כאשר ניסו לתקן את הלכת אפרופים אז דומה מאוד ליחס שאנחנו מקבלים היום מבית המשפט כאשר אנחנו אומרים לו כמחוקקים את כוונתנו ואת רצונותינו. ההבדל הוא שהיום, השר לוין, היום אינך עומד לבדך או כמעט לבדך; היום ציבור שלם עומד ומבין. אני חייב לומר לך שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותי כאשר הצגת את החוק בקריאה הראשונה – הייתי בטוח שזו תהיה סוגיה שמעניינת פרופסורים לדיני חוזים, שמעניינת אולי מעטים. העובדה שאני הסתובבתי ברחוב – אתה יודע, מבחני נהג מונית – אמרו: איזה דבר גדול זה, סוף-סוף מה שאנחנו נקבע זה מה שיהיה, וזאת, כי לא מדובר רק בשאלה של פרשנות חוזים שצריך לעסוק בה באיזה חוזי תשתית מסובכים ומורכבים אל מול הרשות; מדובר בשאלת יסוד דמוקרטית. בתחילת הספר שלי בחר - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שוב הספר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, שוב הספר שלי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איפה אפשר לרכוש? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכל פעם שהוא מדבר על הספר שלו, צריך לשתות צ'ייסר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה ספר מצוין. אני קראתי אותו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גלעד, קראת כבר? קראת כבר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כל יום, כדי להירדם, אני פותח את ספר המופת שלך. שני עמודים ואני ישן כמו תינוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גלעד, יש לי הצעה: מחר ב-09:30 תקרא שני עמודים. טוב לי שתישן מחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תדאג. אני אתייצב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה דווקא לא קרדיט שלי, אלא אדם גולד שכתב את ההקדמה, בחר להביא את הקטע המפורסם מעליסה בארץ הפלאות: "'כשאני משתמש במילה', אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, 'מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה, לא פחות ולא יותר'. 'השאלה היא', אמרה אליס, 'אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים'. 'השאלה היא', אמר המפטי דמפטי, 'מי יהיה האדון – זה הכול'." השאלה שאנחנו מתקנים היום היא שאלה מאוד פשוטה: מי כאן האדון? האם האדון לחוזה הם הצדדים? האם אנחנו מדינה שבה האחריות לנכסיו של אדם, לחירותו של אדם, היא בידיו, או שמא יכפו עליו לאחר מעשה את עמדותיו ותפיסותיו של שופט? השאלה מי הוא האדון היא שאלה שנוגעת גם לדיני חוזים, גם למשפט החוקתי ולחוקים שאנחנו מעבירים כאן בכנסת, גם למשפט הפלילי בכל תחומי המשפט. השאלה הבסיסית שאנחנו מנסים להתמודד איתה היא מי הוא האדון, מי הוא הריבון, מי הוא זה שמחליט. אז בסוגיות הדמוקרטיות הריבון הוא העם, ואנחנו נעמוד ונשמור מכל משמר על ריבונותו של העם ועל כך שדברו של המחוקק, מייצג הריבון, יתקבל ככוונתו וכלשונו. נעמוד על כך באמצעות מינוי שופטים; נעמוד על כך באמצעות כללי פרשנות. יש חוק שאושר בוועדת השרים על פרשנות מקילה בפלילים. נעמוד על כך שדברי המחוקק יילקחו ברצינות, כי העם הוא הריבון והוא האדון. ובדיני חוזים, וזו המהפכה – ואני מברך אותך, השר לוין, על כך שאתה הובלת את החקיקה הממשלתית בנושא הזה – היום אנחנו מחזירים את הריבונות לעם בתחום הכל-כך חשוב של המשפט האזרחי והמשפט הפרטי. אני רוצה להגיד תודה רבה לכמה אנשים מאוד מיוחדים. אני יודע, כי אנחנו גם דיברנו על הדברים, אני יודע שהשר לוין הכין רשימת תודות ארוכה, ולכן אני לא אתיש אתכם ברשימת תודות, כי אני יודע שזה עוד יבוא. אבל אני כן רוצה לציין במיוחד – מעבר, כמובן, כמו שאמרתי – את השר לוין ומנכ"ל משרדו. זה לא ייאמן לאיזה רזולוציות אנחנו ירדנו על כל מילה ועל כל אות בחוק הזה, והדבר הזה העסיק עד כדי כך – פרופ' אורי בן-אוליאל טבע ביטוי בדיוני הוועדה, קרא לזה "אסקפיזם חקיקתי": לפעמים מסביב יהום הסער, אבל סמינר מתקדם בדיני חוזים מתנהל בוועדת החוקה, מתנהל בישיבות מעקב ששר המשפטים ומנכ"ל משרדו מובילים, מתנהל כדי לוודא שהריבונות של העם תישמר. זה לא דבר קטן, זה לא דבר שולי. זו בעיניי המלאכה החשובה ביותר שהמחוקק יכול לעשות – להעניק את הריבונות, את כוח ההחלטה, לידיים של העם. אני רוצה כמובן להודות לצוות הוועדה, למנהל הוועדה, לאיל, ליועץ המשפטי של הוועדה, לגור; אני רוצה להודות לאלעזר ולניצן, שליוו את הליך החקיקה הזה; אני רוצה להודות – הקמנו סביב החקיקה הזאת קונסוליום של פרופסורים למשפטים. לא תמיד קיבלנו את כל העמדות שהוגשו שם, גם הוגשו עמדות שונות, אבל תהליך החקיקה – מי שעזר לרכז מומחים בדיני חוזים היה ד"ר חגי ויניצקי, שמאוד סייע לרכז את העמדות ואת הדעות. אבל במיוחד במיוחד אני רוצה להודות לפרופ' אורי בן-אוליאל, שליווה את תהליך החקיקה לכל האורך, ובאמת ישב והקפיד, וגם, בהרבה מאוד מקרים קיבלנו את עמדתו, וגם כשעמדתו לא התקבלה, הקפיד מאוד לציין את העובדה שהליך החקיקה נעשה בשיתוף ציבור, בשיתוף אקדמיה, בשיתוף המון גורמים שהיה להם חשוב וקריטי כיצד ייראה החוק הזה. ואם תרצו, זהו ההבדל שבין הליך חקיקה לבין הליך פסיקה. השופטים יושבים בחדר ואנחנו מקבלים תוצר, פסק דין. איפה ההליך הציבורי? איפה השימוע? איפה השינוי? איפה נשמע קולו של הציבור? הם מחליטים את מי הם ישמעו, את מי הם לא ישמעו. הליך חקיקה הוא מעצם טבעו הליך משתף. איש לא יוכל להגיד שהחוק הזה נכנס לוועדה ויצא באותה דרך. איש לא יוכל להגיד שלא נשמעו כלל העמדות והדעות מסביב לחוק הזה. ואני חושב שהתוצר שיוצא היום הוא תוצר שהכנסת והממשלה וכל מי שהיה לו יד בקידום החוק החשוב הזה יוכלו להתגאות בו. אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, של קבוצת יש עתיד וקבוצת העבודה. גלעד, אתה העבודה או דמוקרטים? אתה דמוקרט או עבודה? תחליט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה דמוקרט? הם רוצים לסגור את ערוץ 14 - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. מישהו רוצה לנמק? אני אקרא שמות רגע. אתם רוצים לפי סדר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לפי הסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, שפתאום יצוץ מישהו, אתם יודעים. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מדבר מהדוכן, לא מהמקום, כן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אם אתה רוצה, אין לי בעיה, אבל כפול זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז בוא, קדימה. פעם היו מיקרופונים במקומות, אתה יודע. אני חושב שהיום זה היה קטסטרופה, דבר כזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להקדיש את הנאום שלי לשר קיש. השר קיש אמר את דברו וברח מהאולם. אדוני היושב בראש, "הבן שלי בן 14, שואל אותי מה לעשות, ואני שואל את לפיד: אתה הבטחת שוויון בנטל. עכשיו ועדת שקד עושה חוק לחרדים, חוק לכיפות הסרוגות וחוק לי" – כך אמר השר קיש בטרם היותו חבר כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, רציתי להשאיר את זה לסוף, אבל טלי, הכרחת אותי להגיד. "מה אני אגיד לבן שלי?" שואל השר קיש את עצמו. "איפה האחדות שלנו כעם? איפה כל אותה הוויה שעליה אני גדלתי?" כך אמר, "שעליה - - - אנחנו חינכנו את הילדים שלנו", שאל קיש בסרטון. ואני אומר מילה במילה, תבדקו אותי. בהמשך אמר: "אנחנו כמדינה הולכים ומתפרקים". "התמודדנו מול חוק טל וניצחנו את המערכת הפוליטית שניסתה לעשות קומבינות" – והיום הוא נותן יד לקומבינות. "מה שקורה פה – זו הנצחה, דרך החוק, של האי-שוויון. הדבר הזה – לא יכול להיות שיקרה", אמר השר קיש טרם היותו חבר כנסת. "אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה גם מילואים וגם נפסיק לשרת וגם אנחנו נחליט אם – בגיל 24 נבוא לצבא, ועל זה אני מבקש תשובה מנתניהו ומיאיר לפיד". חד-משמעי – לא נבוא למילואים גם בגיל 24. מי שמדבר היום על השתמטות, נגד השתמטות, הוא דיבר על השתמטות, ואיים, איים על ראש הממשלה דאז נתניהו. בריאיון אחר סיפר: "נתניהו ישב מולי - - - ואמר לי: מה שהיה הוא לא מה שיהיה, אנחנו נחוקק חוק חדש של שוויון בנטל. ואני האמנתי לו", כך אומר קיש על נתניהו, מסתכל עליו ככה ומאמין לו. "כבר היום יש אצלנו קולות שאומרים לשמיניסטים: תסרבו" – גם היום יש אצלנו קולות שאומרים לשמיניסטים: תסרבו – "למילואימניקים: אל תגיעו לצווים" – אל תיענו לצווים. "המציאות פה משתנה והזמן לתקן הוא עכשיו. יש לך, ביבי, את הכוח לתקן עכשיו. תעשה את זה עכשיו, כי אם לא תעשה את זה עכשיו השבר לא יבוא מעולם הישיבות, השבר יבוא מהעולם שנושא בנטל". סוף ציטוט, מדויק, מילה במילה, היום, מהסרטונים של שר החינוך יואב קיש. בקיץ 2012 הגיע קיש להפגנה נוספת למען שוויון בנטל. הוא שוב עמד ונאם בין השאר, ואמר: "מעכשיו הרוב קובע, הרוב ישפיע. אני קורא לכולכם, תתפקדו היום בשביל לקבל את המדינה שלנו חזרה מחר". ולמה אני אומר את כל זה? כי היום, בדיון בבג"ץ, השר האחראי לחינוך ילדינו, שצרח בכל במה אפשרית ולכל מיקרופון בעד שוויון בנטל, מסתיר מבית המשפט נתונים על לימודי ליבה. נציגת המדינה טענה היום בבג"ץ כי שר החינוך בלם הצגת הנתונים על החינוך החרדי בכל הקשור ללימודי ליבה. והוא יודע למה. הוא רק מעוניין להעביר כסף, בלי קשר אם לימדנו ליבה או לא לימדו ליבה, אם עמדו בתנאים לכספים נוספים. העיקר לחזק את הקואליציה הרעה הזו. בשנת 2012 אמר קיש: "נמאס לנו בדיוק כמו שנמאס לכם משותפויות קואליציוניות עם גחמות שמכתיבות לממשלה לעשות דברים שאנחנו הבוחרים לא נותנים להם - - - מסר אחרון לבנימין נתניהו" – כך אמר קיש – "בוחריך ורוב אזרחי ישראל דורשים שוויון בנטל המיסים ובנטל השירות". השר קיש לא יכול להגדיר את המצב מדויק יותר. אדוני השר, הכספים אינם כספים פרטיים שלך, אלו כספים של הציבור. זו דמותו של שר החינוך במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, ברגע זה נרצח עוד אדם בכפר קרע, אחרי שבצוהריים נרצחו – אחרי הצוהריים נרצחו אב ובן, בבוקר נרצחה אישה בפרדס חנה. ואני באמת תוהה, מתי תתעוררו ותבינו שהפכנו למקסיקו? מתי תתעוררו ותבינו שמדובר בכישלון קולוסלי של עבריין שמונה לשר? מתי? מתי ארבעה אנשים נרצחו ביום אחד במדינת ישראל? מתי תתעוררו, אכרם? מתי תבינו שנפל עלינו אסון? מתי? מתי, השר ברקת? תסתכלו, ארבעה נרצחים ביום אחד. מה זה? תקשיבו, לא היו מספרים כאלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה יום? בקושי 12 שעות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 12 שעות, אתה צודק – ארבעה נרצחים. האם יש שר יותר כושל מהבן אדם הזה, שהלך לתראבין – אגב, אתה יודע, אכרם, אני רואה שאתה מקשיב לי, 60% מתושבי תראבין הצביעו לליכוד. דנינו, היי, איש הנגב, 60% הצביעו לליכוד. תראה מה הוא עושה בתראבין. אפעס – הבנתי שהוא בכל הכפר מצא נשק אחד. יושב לי שם עם אבו עלי, עם – מה זה? תגידו, מה הוא עושה? אתה איש הנגב, אתה איש הצפון. תעשו משהו. ארבעה נרצחים ב-12 שעות. מה צריך לקרות כדי שתבינו שמדובר בכישלון? ומה הוא עושה בתראבין? מה הוא עושה שם? נשק הוא לא אוסף. אני מסתכלת עליכם כי אתם אנשים שאפשר לדבר איתם. תראה למה נהפכנו – נהפכנו למקסיקו. ראית את הסדרה נרקוס פעם? ראית, ואטורי, את הסדרה נרקוס? ראית? על פבלו אסקובר. אסקובר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי זמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. עזוב, אז אני ממליצה לך שתצפה. אבל מה שקורה במדינת ישראל זה נורא, נורא, אין לי מילה אחרת. אני באמת אומרת, מה צריך לקרות כדי שהוא יפטר את הכישלון המהדהד? עזבו יועמ"שית, לא יועמ"שית, הבן אדם כישלון קולוסלי. באמת, אני לא יודעת כמה אנשים – כמה יירצחו ביום כדי שתתעוררו? עשרה? באמת, כמה אנשים צריכים לשלם בחיים שלהם בגלל הדבר הזה שמונה לשר? עכשיו אני רוצה להגיד משהו לך, ניר ברקת, שר הכלכלה. אני חייבת שתעשה לי סדר באירוע של הסל של המדינה, אוקיי? כי קלטתי, קראתי גם את הפוסט שלך. אני חייבת שתסביר לי. כשתעלה לסכם תיקח לך חמש דקות, תסביר. תסביר לי את הרציונל, אוקיי? קודם כול, 50 מיליון השקלים, כספי ציבור – קצת הרבה כסף, לדעתי – תדבר על זה. תסביר לי איך יכול להיות שנכנסו בירה ומשקאות אנרגיה ולא נכנס אפילו מוצר בלי גלוטן אחד. לא מגיע לנו, לצליאקים? לא מגיע לנו? עזוב אותי. בוא, אנחנו אלפי אנשים במדינת ישראל, לא מגיע מוצר אחד בלי גלוטן בסל? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שעשה את הרשימה הזו זה אחד במאנצ'. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? תקשיב. עכשיו, שנייה, יש לי שאלות סופר-מקצועיות, אני מנסה להבין את האירוע הזה. אני מנסה להבין למה, נגיד, טיטולים ארבע וארבע פלוס? תרשום שאת זה הכי לא צריך. מי שיש לו ילדים קטנים יודע ששתיים, שלוש, הכי מבוקשים. לקחת את אלה שבכלל לא קונים. למה, נגיד, אין מספיק מוצרי ניקוי? למה אין קמח אחד בריא? אתה יודע, קמח כוסמין. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אני מדברת עם שר הכלכלה. הוא מקשיב לי, אני מדברת. תראי, לשר לכישלון לאומי הזה אין לי מה להגיד. פה יש לי שיח, אני רוצה שהוא יסביר לי. הוא גם מכיר את העניין של בלי גלוטן, דיברנו על זה. נראה לי הגיוני. תגיד לי, מה הקטע עם המוצרים המלאים סוכר? אני מנסה להבין מה עשית כאן. כאילו, הרי גם המטרה שלנו כמדיניות זה גם לחנך את הציבור, נכון? לרכוש פחות מוצרים שמלאים בסוכר – נוטלה, קולה זירו. סבבה שאנשים קונים מלא זירו, אבל אתה כשר, יש לך גם מדיניות של בריא. בירה, ופלות – אני מבינה את הרצון לבחור מוצרים. אתה איתי עדיין, נכון? אתה איתי? כי חשוב לי שתבין. אני מבינה את הרצון שלך. בכוונה ניצלתי את זה שאתה פה. אני מבינה את הרצון ללכת למוצרים אטרקטיביים, אבל בוא גם ניצור איזשהו מנגנון מחנך, מלמד, ממוצרים בריאים יותר למוצרים שאולי הם פחות מבוקשים אבל הם חשובים. אגב, אני רוצה להגיד לך שדווקא מוצרי גבינה וקוטג' ומעדנים זה טוב, אוקיי? אבל תסביר לי גם, יש פה הרבה מוצרי בסיס שהם לא נמצאים פה. אגב, אני לא יודעת למה, נגיד, אתה יודע, למה רק סנו ז'אוול ולא אקונומיקה אחרת. אבל זה – אתה לוקח אותי לספציפי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, יש לנו שאלות. שאלה אחרונה, רק שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאלות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, שאלתי שאלות ענייניות את השר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך חמש דקות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. ואם אתה יכול להתייחס גם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אחראי לשאלות של השר? כאילו, גם בלו"ז, בזמנים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קוראת את מה שהשר שלך פרסם. אתה קראת את הפוסט? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא מעניין עכשיו. אני עכשיו יושב-ראש הישיבה, אני צריך לנהל את הישיבה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נכון. זה מאוד מעניין וזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועליזה אמרה שזה – די, חלאס, את מגזימה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עליזה, נשמה, הכול בסדר, היא בנחת, היא ישנה במלון. בסדר, אז בוא תיתן גם איזושהי התייחסות, אם אתה יכול, אחרי זה. אוקיי? תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב. הינה, יפה, קיבלת תשובה. אחרי זה. רם בן ברק? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשיש לי ביקורת לשר שאנשים נרצחים, אז לא. אבל כשיש משהו, צריך להבין מה עושים כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממליצה לך, אגב, לקרוא. אבל ולדי לפניו. ואטורי, ולדי ויסמין לפני נאור, איך קפצת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - - תן לי להמשיך. בואו נמשיך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, יש לך רשימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; יוראי להב הרצנו – ברח. ולדימיר בליאק, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תודה רבה על הזמן. האמת שהחוק הזה מחזיר אותי, חבר הכנסת רוטמן, ללימודי המשפט החוקתי בתואר שני במשפטים בבר-אילן. באמת היה מרתק, מאוד מאוד אהבתי כל שיעור. אבל שמתי לב לסיפור שלך, הסיפור שלך היה מופלא, מה שסיפרת פה. זו בעצם הגרסה המחודשת למלצרית של ריקלין. מכיר את הסיפור על המלצרית של ריקלין? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה, לא משנה. הלכת ברחוב, נכון? סיפרת פה עכשיו. הלכת ברחוב ופגשת ברחוב נהג מונית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי, אתה לא מאמין לי שהלכתי ברחוב? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מאמין. כי זה מה שסיפרת, אין לי סיבה לא להאמין לך. הלכת ברחוב, ופגשת נהג מונית ברחוב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, עליתי - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברחוב, פגשת נהג מונית, ונהג המונית שפגשת ברחוב, מעניין איך זיהית שהוא נהג מונית ברחוב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> במונית - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל נניח שהיה רשום עליו נהג מונית. נניח. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה המונית נסעה? ולדי, איפה המונית נסעה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז פגשת נהג מונית ברחוב, ונהג המונית מהרחוב אמר לך: חבר הכנסת רוטמן, איזה יופי שאתם מבטלים את הלכת אפרופים מ-1995. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ולדי, לא הבנתי, איפה פגשתי את נהג המונית? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שסיפרת, שהלכת ברחוב ופגשת נהג מונית. אתה סיפרת, לא אני. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - לא הבנתי איפה פגשתי. ברחוב? זה היה ברחוב? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברחוב, ברחוב. פגשת נהג מונית, זיהית אותו כנהג מונית, ונהג המונית ברחוב אמר לך: מצוין שאתם מבטלים את הלכת אפרופים. מדהים. באמת, סיפור – פעם בדור. כל הכבוד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ולדי, אתה לא פוגש אנשים ברחוב? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פוגש גם נהגי מוניות, אני מניח, אני מניח. אגב, אני מניח שברחוב אני הולך יותר ממך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לי. אבל עזוב, זה לא הוויכוח. אגב, אני חושב, כי קראתי את החוק – קודם כול, הוא עושה הפרדה בין חוזה עסקי לחוזה שאינו עסקי, נכון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עושה בלגן - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עושה בעיקר בלגן. ואנחנו מכירים, כי ההלכה הזאת היא בעיקר הייתה מיושמת בחוזים שהם אינם עסקיים. ולכן גם אתה וגם שר המשפטים, אתם תספרו לבייס שאתם מפרקים פה את המורשת של אהרן ברק, ובחיים האמיתיים, בואו, כמעט שום דבר לא ישתנה. זו האמת. זה לגבי החוק הזה. והסיפור שלך באמת הדהים אותי. נהג מונית ברחוב, אה? נהג מונית ברחוב שהתעניין בהלכת אפרופים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני בטוח שמצביעי יש עתיד לא מתעניינים בהלכת אפרופים. אתה יודע למה? כי הם יודעים שאין שום משמעות למילים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, איזה עוד אנשים אתה פוגש ברחוב? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא פגשתי מצביעי יש עתיד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא פגשת מצביעי יש עתיד ברחוב? מעניין, מעניין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, אני חושב שאתה לא הולך ברחוב, כי קצת קשה לך היום ללכת ברחוב. ולא ארחיב מעבר לזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מפחד שמישהו יצעק עליו במגפון. שפן - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה זמן עוד יש לי? דקה וחצי. חבל ששר הכלכלה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, הוא פה. הוא מסביר למה רק חברות מונופוליסטיות נמצאות ברשימה. השר שעובד למען המונופולים - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אז אני לא איכנס לרשימה. אני לא איכנס לרשימה, אני חושב שהרשימה היא פשוט לא רלוונטית. אפשר להרכיב רשימה כזאת או רשימה אחרת, אבל העיקר, אדוני שר המשפטים, הוא שככה לא נלחמים ביוקר המחיה. זה דומה קצת לליכודיאדה בין רשתות השיווק, בין המונופולים. וליכודיאדה זה לא דרך להיאבק ביוקר המחיה. ביוקר המחיה נאבקים בעבודה רצינית, בעבודת מטה, מפרקים מונופולים, מקדמים רפורמות. לא מורידים מחיר ל-100 מוצרים ואז מעלים ל-500. זה פשוט קשקוש. זה לא יעבוד, זה לא יכול לעבוד, זה מעולם לא עבד בשום מקום, כך זה יהיה גם הפעם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה איתי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מופיע לי נאור שירי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה הולך לפי הרשימה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את לא מופיעה לי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה, זה לפי רשימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. לא, אז רון כץ. רון כץ – לא נמצא; מטי; טטאינה. יסמין פרידמן, בבקשה, חמש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. יושבים אני וחברי לסיעה נאור - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חבר כמו אח. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - חבר כמו אח, ולא יודעים אם לצחוק או לבכות מהאירועים. באמת, אנחנו יושבים וזה כל כך עצוב, אבל אנחנו גם מוצאים את עצמנו צוחקים, באמת. ארץ נהדרת, שיש להם כל מיני דברים מופרכים, אפילו לא יכולים להמציא את זה. אני רוצה קצת לחדד את מה שמרב – למרות שהיא מדברת עם שר הכלכלה. אני רוצה להבין מי לעזאזל רוצה לעודד, במדינה שבה אחוז קטיעות הגפיים בעקבות סוכרת הוא מהגבוהים בעולם – מי מעודד? משרד מעודד ככה: ויטמינצ'יק; שוקולד במילוי תות – לא במילוי אחר, במילוי תות; נוטלה; שוקולית; פיוז טי; קולה; אקסל בלו – אני לא מרשה עד היום, הבן שלי בן 20, אני לא מרשה לו לשתות אקסל, כי זה כל כך רעל. אקסל בלו; מיץ תפוזים – באמת תודה; שקדי מרק; מאמא עוף; שוקו יוטבתה; מילקי; אוראו; עד חצות; עוגיות שוקולד צ'יפס, לא לשכוח; קליק; קינדר בואנו; מיקס מעורב; קינדר אצבעות שוקולד; ופלים; צ'יפס נשנושים שמנת. זה אוסף של כל הדברים הכי נוראיים לגוף, במדינה שבה אנחנו מוציאים מיליונים, מיליונים, על אנשים עם סוכרת. מיליונים, משרד הבריאות מוציא. אני לא מצליחה להבין את זה. אין הזוי יותר מזה. עזבו את זה שאין פה מוצר אחד בריא, אחד, אחד, אחד, בריא – אין. שלוש שנים, שלוש שנים וזאת הבשורה להורדת יוקר המחייה. באמת, צריך כישרון מיוחד. אחר כך, לא יצא לי כל השבוע לדבר על זה, אבל הינה, טלי, את אוהבת בעלי חיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני גם אוהבת קינדר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בעלי חיים. עברנו נושא. השר לביטחון לאומי רוצה בית כלא עם תנינים מסביב. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים, נכון? מה יותר עצוב לי מבית הכלא שמסביבו תנינים, או כמו שנאור קרא לזה – קרוקודיל דנדי? שלפני חודשיים טבחו ב-300 תנינים, ועכשיו הם רוצים לקנות כל תנין ב-5,000 דולר. יש הזיה יותר מזה? טבחו למוות, ירו ב-300 תנינים חפים מפשע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא אותו הדבר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, זה לא אותם תנינים, נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שם זה היה קרוקודיל ופה זה אליגטורים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לא אותו הדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תנינים שחיים סביב כלא זה לא התעללות בתנינים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לטבוח ב-300 תנינים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ברור, מה השאלה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהיו מיועדים, אגב, לנעליים או לתיקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שהולך ככה - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו היה חושב על זה ולוקח אותם לבית הכלא ההזיה הזה שהם רוצים לפתוח, שאלוהים יודע איפה יעשה בית כלא עם תנינים ומים ומאכילים, ומה ייתנו להם לאכול, ל-300 תנינים? אלוהים יודע. באמת, יש גבול. אחר כך נאור חלק בפניי משהו שלצערי פספסתי. איך פספסתי שדובר המשטרה חושב שמוות בתוך המשפחה, רצח, סליחה, רצח בתוך המשפחה זה משהו שלא סופרים. זה באמת שיא חדש. זה כל כך עצוב, שאנחנו לא יודעים כבר מה לעשות. אלוהים, מה נעשה עם חוסר המקצועיות, עם הטרללת, עם הטירוף הזה? זה לא סתם מישהו אמר את זה – דובר המשטרה בא בטענות למה סופרים לו רצח בתוך המשטרה. כי, מה הוא אמר? את זה אנחנו לא יכולים לצפות. כי רצח אחר – אני בטוחה שהרצח היום שקרה בצפון, של אבא ובן, את זה הם כן יכלו לצפות, אבל רצח בתוך המשפחה? הוא אמר, הוא פשוט אמר את זה: אני לא יכול לצפות שבעל ירצח את אשתו. איך אני יכול לצפות? איך אני יכול להתכונן לזה? אז למה אתם סופרים לי את זה? אז אני מבקשת, באמת, תורידו לדובר המשטרה את הרציחות שהוא לא יכול היה לצפות אותן, בסדר? אולי אז השר יתעסק בדברים אמיתיים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת דבי ביטון; חבר הכנסת משה טור פז; חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל אנחנו פה בשביל לספר. היום התחילו לקבל צווים, אנשי המילואים, לקבל צווים לשנה הקרֵבה, 2026. בניגוד להבטחה של הצבא, שינסו להוריד מתחת ל-50 ימים ולרווח את היציאות, שימו לב: צווים שהתחילו, וזה – רועי ינובסקי, שגם עשה מילואים וגם הוא כתב בכאן 11, מדבר על כך שב-2026 קיבלו עכשיו המילואימניקים צווים ל-70 ימי תעסוקה, ביציאות, שים לב מיקי, לא on–of, 10–4. 10–4. זה יציאות של – לא יודע. זה פשוט, כאילו – והכול נורמטיבי. זה עם הטלאי הצהוב, ההוא, פינדרוס, חושב שחייל המילואים, איך הוא אמר? מי שבישיבות מקריב את החיים שלו הרבה יותר מחיילי צה"ל. כאילו הכול רגיל בקואליציית המושטים הקפואים פה. 70 ימי מילואים, וכבר יש בתגובות שלו גם כאלה שמקבלים יותר – 80 ימי מילואים, 70 ימי מילואים. מי יכול לתפקד בעולם כזה, מי? יציאות של 10–4, 80 ימי מילואים, ואתם תמשיכו. מה זה, זה אפילו לא non-issue. שרים, כן שרים, תשאלי את גולדקנופ מה זה מילואים – הוא לא יודע. 10–4? הוא יגיד לך, עשרה בתים, ארבעה אני מקבל. הוא חושב שזה יחס של תמ"א 35. הוא בכלל על הדנובה ואנחנו נקרעים. אבל הכול בסדר. בקואליציה הזאת הכול עובר, זה אפילו לא מעניין. ההיא מקרית שמונה, שאמר לה ראש הממשלה: את משעממת אותנו, את לא מעניינת אותנו – היום זה חיילי המילואים. נכון, שר הכלכלה? 10–4 יציאות, 70–80 ימי מילואים, תגיד לי אתה, בתור שר כלכלה, מי יעסיק חייל מילואים? מי יעסיק חייל מילואים? מי יעזור לו עם הצהרונים? מי יעזור בפיזורים? מי יעזור באיסופים? אתם תעזרו? אתם, עם האובר, או עם הדרייברים של החרדים, על 4 מיליארד שקלים שאתם עדיין לא גובים מיסים מהם? אין, אין, זה לדבר עם הלמפות. או שאני אדבר על הדנובה עם גולדקנופ, נקבל שם יותר תגובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת נאור שירי. שלי טל מירון – איננה; ירון לוי – איננו. אנחנו נעבור לקבוצת חברי מפלגת העבודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, חמש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע על מה נתניהו לא דיבר היום בנאום שלו? על קריית שמונה. קריית שמונה, כן. זה, נו, איפה זה המקום הזה? נו, המקום הזה, נו, זה שהוא אמר שם לאישה הזאת: את לא מעניינת, את פשוט משעממת אותנו. קריית שמונה, את פשוט משעממת אותו. אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, עלה היום לכנסת בפעם המי-יודעת-כמה כדי לבוא ולהגיד: אולי תואילו להסתכל מה קורה בקריית שמונה. אנחנו עברנו מלחמה, אנחנו עיר שהתושבות והתושבים שלה נאלצו ללכת למקומות אחרים, שצריך לבנות אותה מחדש, שהאנשים לא חוזרים לגור בצפון, שהסכנות מהגבול עדיין בתוקף. איפה אתם, ממשלת ישראל? והתשובה היא: את פשוט לא מעניינת, את פשוט משעממת אותנו. את זה אמר נתניהו, באותה נשימה שהוא אמר: אנחנו באנו לבטל את הפריפריה. אתן מכירות ומכירים את ההבטחה הזאת – מאז 2009 הם מבטלים את הפריפריה. ככה הם מבטלים אותה – פשוט מבטלים אותה: לא תהיה, לא יהיה כלום, אין שום דבר. במטולה, הדבר היחידי שיש זה גרעינים תורניים. למה? כי אותם מתקצבים, להם נותנים כסף, מוצאים קואליציוני, מפה לשם. גרעינים תורניים יכולים לבוא ולהתנחל במטולה, על חשבון התושבות והתושבים שההורים והסבות והסבים שלהם בנו את מטולה ונאלצו לצאת משם בגלל המלחמה ואף אחד לא טורח להחזיר אותם כמו שצריך, לא אותם ולא את קריית שמונה. אז ככה מבטלים את הפריפריה – פשוט מבטלים, כן, מבטלים את הפריפריה. מר דמוקרטיה, רוממות הדמוקרטיה בגרונו: מה שרוב העם, מה שרוב העם. רוב תושבות ותושבי קריית שמונה בחרו ראש עיר שלא בא לו טוב כי הוא לא מהלשכה הקרובה, הוא לא מהמשפחה, הוא לא מהקומבינה, הוא לא מהאלה, אז לא נותנות ולא נותנים שום דבר לקריית שמונה. פשוט לא מעניינת, את פשוט משעממת, קריית שמונה. אני לא מבינה, כמה פעמים הוא צריך להגיד לך את זה? את פשוט לא מעניינת אותנו, את פשוט משעממת אותנו. איך היה המשך המשפט? תביאי דברים מעניינים, אז תענייני אותנו. אז קריית שמונה, תביאי משהו מעניין שיעניין את ראש הממשלה שלך, ואולי יואיל לזרוק לך עצם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סמלי הדבר שהצעת החוק הזו מגיעה אל הישורת האחרונה כאשר אנחנו מציינים מלאות שלוש שנים להכרזת המלחמה של השר יריב לוין על מערכת המשפט הישראלית, ובעצם על הדמוקרטיה כולה. החוק הזה – שכפי שאתה רואה, אדוני היושב-ראש, לא מסעיר את המליאה – מנקז לתוכו את כל היסודות הרעים, הבאושים, של המהפכה המשטרית שהוביל השר לוין. החוק הזה כל-כולו משקף מסע נקמה, ונדטה, הייתי אומר כמעט אישית, של השר יריב לוין כנגד אויבים מדומיינים. הצעת החוק הזו, למרות שפגיעתה לא תהיה רעה בהשוואה לכל יתר חוקי ההפיכה, מתמצתת את הכוחנות, את הדורסנות, את חוסר הרצון לדיאלוג שמאפיין את כל מהלכיו של השר יריב לוין בשלוש השנים האחרונות. השר לוין, לפני שלוש שנים, ב-4 בינואר 2023, זרע רוח; את הסופה האיומה קצרנו כולנו ב-7 באוקטובר. בהובלתו, כפי שמפורש בהסכמים הקואליציוניים, בהובלה שלו, ממשלת ההפקרה והחורבן התעסקה במשך תשעה חודשים בדבר אחד בלבד: בריסוק מערכת המשפט, בריסוק הדמוקרטיה הישראלית ובריסוק החברה הישראלית. במקום לעסוק בצורכי הביטחון, במקום להתמודד עם האיומים האסטרטגיים בגבול הצפון ובעוטף, יריב לוין, ביחד עם חבר הכנסת שמחה רוטמן, בברכתו של ראש הממשלה, שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא ביטול המשפט הפלילי שלו, הובילו את הממשלה שלנו להזניח את הביטחון הלאומי ולעסוק בדריסתו של בית המשפט העליון, בדריסת הייעוץ המשפטי, בדריסתם של כל שומרי הסף. בניגוד לטענה המגוחכת של חבר הכנסת רוטמן שהוא מנהל שיחות על הלכת אפרופים עם נהגי מוניות, הרי צריך לומר שרוב הציבור לא מבין במה מדובר. אז כדאי לתת סימנים בהצעה הזו. ואני אנצל את כל הזמן שעומד לרשותי כדי להראות עד כמה יריב לוין מתנהל בכוחניות ובחוסר ענייניות. הצעת החוק הזו לא הייתה צריכה להגיע בכלל לכנסת, מכיוון שבמהלך טבעי, באולמות בית המשפט העליון, הלכת אפרופים עוּדנה, אוּזנה, הגיעה למקומות הנכונים כתוצאה משרשרת של פסקי דין בנושא פרשנות החוזים; וכך מתנהל תהליך טבעי, לא כוחני ולא דורסני, שבו מתחדשת הלכה, ואז, כתוצאה מדיאלוג קונסטרוקטיבי בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, הדברים מתאזנים ומתעדנים. הצעת החוק הזו בסופו של דבר לא מחדשת דבר, שהרי גם בלי הצעת החוק הזו, העקרונות שכתובים בה הם העקרונות שגובשו בפסיקה במרוצת השנים. אבל השר לוין, חשוב לו לתקוע אצבע בעין – של אהרן ברק, של הנשיא עמית, שהוא לא מכיר בו, של כל שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. ולכן החקיקה הזו מגיעה אל הכנסת, כי השר לוין, שכשל בכל מה שקשור לשיפור השירות לאזרח - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה. שאלת הבהרה, חבר הכנסת קריב: אתה מבקש לממש את זכות הסיעה קולקטיבית? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא יכול לממש את זכות הסיעה. אם צריך שאני ארד ואחזור, ארד ואחזור, אעשה את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אסביר לך. יש שלוש אפשרויות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש שלוש אפשרויות: האחת היא שאתה יורד - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - ועולה חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם היא לא נמצאת, אתה יורד, ובזה מימשתם את הזכויות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך אפשרות להמשיך לממש את שאר המקצה, של עוד 25 דקות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אני מתכוון לדבר על כל ההסתייגויות שלנו. מכיוון שביקשו ממני לתת התראה על הגעתו של השר, אז אני לא אדבר 25 דקות, אני אדבר 15 דקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקצה לך את הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אבל הם ביקשו, כדי לומר מתי השר יעלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כול יישר כוח על ההגינות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אז 15 דקות? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אדבר 15 דקות כאן, ואז תדעו מתי לקרוא לשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא מודיע על 15? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> 15 דקות, הכול בסדר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה כולל הערות ביניים או לא כולל הערות ביניים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כולל הערות ביניים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה כולל סגירת הרשתות החברתיות או לא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, אדוני השר לוין, בחוק הזה, שלא עתיד לחולל שום דבר דרמטי, כי עקרונותיו כבר התקבלו בפסיקה – תכף אומר במה החוק הזה סוטה מן הפסיקה, אבל לשר לוין היה חשוב להביא את החוק הזה מכיוון שמה שמעניין את השר לוין הוא להשלים את מהלך הנקמה הגדול שלו בבית המשפט, בנשיא לשעבר אהרן ברק, תחת להכיר במהלך הטבעי של פסיקה, ואחרי זה ביקורת שנאמרת על הפסיקה, ואיזון של ההלכה בפסיקות נוספות. השר לוין, הוא חייב להראות, הוא חייב להראות את כוחו הגדול. הכוחנות והדורסנות, הזלזול במודל של דיאלוג בין הרשויות כולו מתגלם בהצעת החוק הזו. שלוש שנים השר לוין מכהן כשר המשפטים. תאמר לי, אדוני, במה הועלת לאזרח הישראלי? במה הגברת את הנגישות שלו לצדק משפטי? במה עזרת לו במיצוי הזכויות? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בלי סוף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כל כך מעט הישגים יש לך בכל מה שנוגע למפגש של האזרח הישראלי עם מערכת הצדק. לא הגדלת תקנים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא הגדלת תקנים. לא צמצמת פערים - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - למול הסטנדרטים הבין-לאומיים של השפיטה. לא ביצעת מהלכים דרמטיים בהרחבת הסיוע המשפטי לאזרחים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, גם נכון. כמה סמלי, כמה סמלי שלא דאגת לקדם את הצעת החוק הממשלתית שמטילה הגבלה על שכר הטרחה של עורכי דין שמייצגים נפגעי פעולות איבה. שנתיים הצעת החוק הזו לא מקודמת ברצינות על ידיכם, הצעת חוק ממשלתית. גם אחרי 7 באוקטובר לא טרחתם לדאוג שהצעת החוק הזו תוך חודש תאושר כאן במליאה. מעשה הנקם שלכם במערכת המשפט לא הועיל בדבר אחד, בקמצוץ, לעניינם של האזרחים. עשה לי טובה, השר לוין, מונחת אצלך חקיקה שגובשה אצלכם לשיפור מעמדם של נפגעי עבירה; אתם לא טורחים לקדם אותה. אפילו לא טרחתם להחיל דין רציפות על ההצעה שלנו מהסיבוב הקודם למען נפגעי העבירה. כל המעשה שעשית שלוש שנים, שלוש שנים, לא הועיל בדבר לאזרחי ישראל, הביא עלינו פלגנות, ריתק את הממשלה שלך להתעסק במהפכות משטריות במקום להגן על תושבי העוטף וגבול הלבנון. ממשלה שכושלת בכל דבר. תחת הכהונה שלך כשר המשפטים מספר הרציחות של אזרחי ישראל מאמיר. נוהגים לדבר רק על המוקיון, העבריין, הבריון, שר הטיקטוק, שכרתם איתו ברית מן השטן. אבל מה האחריות שלך להשתוללות הפשיעה? מה האחריות שלך למספר הרציחות המאמיר? ארבעה אזרחים, כולל אב ובנו, נרצחו ב-12 השעות האחרונות. לך אין קשר לזה, שר המשפטים שמופקד על מערכת אכיפת החוק? כי אתה עסוק במעשי נקם בלשכת עורכי הדין, בבית המשפט העליון. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא הבנתי. יש לך ביקורת על פסקי הדין מהתחום הזה? תשמיע אותה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השר לוין וה-D9 שלו. אתה, אדוני, ביחד עם נתניהו, נושא באשמה המרכזית, כי אתה הובלת את הממשלה הזאת להזניח את הביטחון ולרתק את כל כוחותיה למהפכה המשטרית. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> שמענו, שמענו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והדבר המדהים, הדבר המדהים, אביר הוודאות המשטרית, המשפטית – ישבנו בוועדה. תעזוב את העובדה שהצעת החוק שלך באופן חלקי מעניקה תוקף להלכת אפרופים, על אפך ועל חמתך - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ממש לא. ממש לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ולמרות כל הגידופים שלך נגד הנשיא ברק ונגד שופטי בית המשפט העליון. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הצעת החוק שלך מעניקה תוקף לחלקים משמעותיים בהלכת אפרופים - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תקרא, תקרא את ההצעה. כנראה לא קראת אותה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - במתן מעמד לאומד דעתם של הצדדים בחוזה לא עסקי. אבל כשהגענו לדבר על ההצעה בוועדת החוקה, וכל המומחים, כולל אלה שכביכול תומכים בעמדתך, אמרו: סדר הסעיפים צריך להיות שונה – קודם מציגים את הכלל המרכזי של פרשנות החוזים ורק אז מגיעים למקרים החריגים של חוזה עסקי, שהוא יפורש רק על פי לשונו, למעט במקרים מיוחדים – בא יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן ואמר: אי-אפשר, השר לוין מתעקש שהסעיף הראשון יהיה סעיף הוונדטה, הנקם הגדול, החשבון הגדול עם אהרן ברק והלכת אפרופים. באו מומחי משפט בדיני החוזים שנוטים לעמדתך בעניין פרשנות חוזים, ואמרו: מה זה הבלגן הזה? מה זה החוק המבולגן הזה? מה זה ההתעקשות לשים את הסעיף על החוזה העסקי למעלה ולא את העיקרון הבסיסי כפתיחה? אבל אמר חבר הכנסת רוטמן: השר לוין לא מוכן. בזה אתה מתעסק, בזה אתה מתעסק, לא בטיוב הנגישות של האזרחים לצדק. שנפרט את כל הרשימה של אנשים שממתינים להרחבת הסיוע המשפטי? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> הוא התרחב בתקופתי כמו שלא היה מעולם, ואתה יודע את זה מצוין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא התרחב בתקופתך ככה למול מה שהיה צריך. ואני אזכיר לך עוד פעם ועוד פעם את האחריות שלך למה שקורה עם הפשיעה. אתה מחרים את היועצת המשפטית; אתה מחרים את מחלקת ייעוץ וחקיקה; אתה לא מדבר עם נשיא בית המשפט העליון. כמו דובי לולו – לוין הרגזן, השר שברוגז עם כל העולם. השר הרגזן. אני זוכר את ההופעה הראשונה שלך בוועדת החוקה. באת ואמרת לנו: אני לא הבאתי איתי שום עציץ ללשכה, כי אני העציץ. אתם מבינים? השר, שנתניהו נתן לו צ'ק פתוח בהסכמים הקואליציוניים לעשות מה שהוא רוצה עם הדמוקרטיה הישראלית, הוא בא ואומר: אני עציץ. אתה עציץ? בוא אני אומר לך מה אתה צריך אצלך בחדר – לא עציץ; מראה, מראה שתתייצב מולה ותראה את בבואת האדם שנושא באחריות לאסון שבא עלינו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אל תבלבל את המוח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מראה, השר לוין, מראה שבה תביט ותראה את הסגן של ראש הממשלה - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מזיזים לך את הגבינה וזה כואב, כואב כל כך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - את ממלא מקומו, שהוביל את החברה הישראלית לריסוק – לריסוק – ובסופו של דבר, כן, מר לוין, לא רק נתניהו נושא באחריות ל-7 באוקטובר; כולכם נושאים באחריות, אבל אתה ראשון בין שווים. ראשון בין שווים. השר לוין, מראה אתה צריך. הצעת החוק הזו לא תוסיף ודאות. כל המומחים לפרשנות דיני החוזים, עוד פעם, כולל השמרנים ביותר, כשהסתכלו על הטיוטה האחרונה, אמרו: לא לזה פיללנו. במקום חוק פשוט, חוק ברור שבנוי בהתאם לסדר הדברים ההגיוני – חוק הנקמה של יריב לוין במורשתו של אהרן ברק. לכן, למרות שהחוק הזה לא יוצר שינויים דרמטיים במצב הקיים, צריך להצביע נגדו, מכיוון שהחוק הזה משקף את הגחמות הילדותיות שלך, שעלו לחברה הישראלית בריסוק ובדם. בריסוק ובדם, השר לוין. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שלוש שנים למהפכה המשטרית, ואין לך אפילו את האינטגריטי לעצור אחרי מה שעוללת לחברה הישראלית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה יכול לעמוד שם ולבלבל את המוח? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רק נגמרה המלחמה, האיומים הביטחוניים עודם בשיאם, ואתה דוהר על ה-9D לחידוש המהפכה המשטרית. מה לעזאזל אתה רוצה מאזרחי ישראל? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לתקן את - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> צדק. שכולם יהיו שווים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה צדק אחרי השנתיים האלה של דם ואש ותימרות עשן? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> שלא יהיו אזרחים סוג ב'. זה הצדק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מחפש צדק? איך אדם שלא לוקח בדל אחריות על מה שקרה כאן מדבר על צדק? אתה עושה כאן איזשהו שירות לאזרחים המוחלשים של מדינת ישראל? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה משרתם של בעלי הון, אתה משרתם של בעלי האינטרסים. כל הממשלה שלכם טובעת בקשרי הון-שלטון, ואחרי שראינו את מה שאתם עושים עם השלטון הקטרי, אלה קשרי הון, שלטון ואסון. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צגה, לשבת, בבקשה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אני מגיבה לו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואתה עוד מעז להתפאר בחקיקה העלובה הזו, שמתמצתת את סדרי העדיפויות המעוותים שלך - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - אני לא יכולה לצרוח כמוהו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - של מסע נקמה שמתחיל מימיך בלשכה ולא נגמר עד שמה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עד שהחברה הישראלית תתפרק כולה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> יהיה צדק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איזה צדק? מה לך ולצדק? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אין לכם - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> עד שיהיה פה שוויון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא עשית דבר שקידם את היעילות השיפוטית. לא עשית דבר שתיקן את מה שדורש תיקונים. אתה ריסקת במו ידיך את החברה הישראלית בקנאות העיוורת שלך. אתה השותף הבכיר של איתמר בן גביר בקריסת הביטחון האישי, בקריסת שלטון החוק, בקריסת המאבק בפשיעה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> עוד אחד שלא מקבל את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> האחריות היא על הכתפיים שלך. האחריות היא על הכתפיים של המוקיון שנתניהו מעניק לו חסינות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא צבוע. צבוע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> את גלנט הוא פיטר, את יולי אדלשטיין הוא הדיח, אבל את בן גביר? לבן גביר הוא מעניק חסינות. ארבעה אזרחים – את מפריעה לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לכי תעשי את הדברים הפופוליסטיים שלך בצד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה תגיד לי? אתה פופוליסט עלוב. פופוליסט עלוב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - - שאני אספר מה עשית היום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו. חברת הכנסת מלקו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד לי. אתה פופוליסט. טק טק טק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די, די. די להפריע לי, פופוליסטית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אומר לי פופוליסטית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו, אני פונה אלייך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שאני אספר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה פופוליסט. פופוליסט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו, יש הבדל בין קריאת ביניים חד-פעמית לנאום מהיציע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שאני אספר כמה את פופוליסטית. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה פופוליסט. אתה פופוליסט עלוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, מיצינו. חבר הכנסת קריב, תסיים, בבקשה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> עלוב, פופוליסט עלוב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לכבודה של משפחה יקרה, אני לא אספר כמה את פופוליסטית. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה פופוליסט עלוב. עלוב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די. די, די להפריע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, בוא, היא לא תעמוד פה ותפריע. תוציא אותה ותן לי עוד שתי דקות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד את זה, אני - - - אל תזלזל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די, די, שמעתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו, אני פונה אלייך, את לא יכולה להתעלם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. הוא קורא לי פופוליסטית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גב' פופוליזם, די. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הערת יותר מקריאת ביניים. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תאמיני לי שאת לא רוצה שאני אספר מה קרה היום. די. פופוליסטית. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה פופוליסט. חוץ מלקשקש, מה אתה יודע? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ששש. שקט, לא להפריע לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> מה אתה יודע חוץ מלקשקש? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גב' פופוליזם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, או שתתייחס לנאום שלך או שתסיים, בסדר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני עוצר. לא סיימתי. היא עומדת פה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מלקו, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כשזה קורה מצד ימין - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא קשור, אני מוכן לקרוא גם לך פופוליסט. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נתקן, אנחנו נתקן את מערכת המשפט. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה פופוליסט, יריב לוין פופוליסט. לא יכול להיות שהיא תפריע לי במשך דקה שלמה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק אתה לא פופוליסט. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתה האבא של הפופוליסט. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברת, אמרתי לך, אני לא אספר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב. חברת הכנסת מלקו. תעצור רגע, תעצור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> צריך להצדיע לה על מה שהיא עשתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים, סיימנו. חברת הכנסת צגה מלקו, ביקשת הודעה אישית? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אישרתי לך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הייתי חייב. מהרגע הזה, ציוץ ראשון עד שהוא מסיים – ויתרת על הזכות שלך. תודה רבה. בבקשה, תסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, אני אסיים תוך דקה. אדוני, מפריעה לי חברת כנסת במשך שתי דקות. שאני לא אתייחס לזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עומדת פה ומפריעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, קיבלת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא מפסיקה. זהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי לך שתרשום 25 דקות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, הכול בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להיות הגון, אני רוצה לסיים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה הגון, תגיד לי? התחלנו לדאוג. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני, החוק הזה הוא חוק נקמה מטופש וילדותי, חוק נקמה מטופש וילדותי שצריך להצביע נגדו, לא מכיוון שהוא מכניס איזשהו שינוי דרמטי, אלא מכיוון שהוא משקף את הגחמות שלך וכיצד גררת מדינה שלמה, את החברה הישראלית כולה, למסע נקמה מדומיין שבתשעת החודשים הראשונים לכהונת הממשלה הביא את הממשלה, שאתה משחק בה תפקיד מרכזי, להזניח את הביטחון הלאומי שלנו. אמר השר אליהו: קודם נטפל במערכת המשפט, אחרי זה נטפל בחמאס. זה המשפט שלך. זו האידיאולוגיה שלך. לכן, אדוני השר לוין, במלאת שלוש שנים להפיכה המשטרית, צריך להישיר אליך מבט, מכיוון שאתה מסרב להסתכל במראה, ולומר לך שהאחריות ל-7 באוקטובר לא רובצת רק על כתפיו של ראש הממשלה הכושל שלנו, אלא במידה רבה מאוד על כתפיך. אני קורא לחבריי באופוזיציה להבין כמה החוק הזה הוא חוק הנקמה של יריב לוין ותו לא ולהצביע נגד החוק הזה, מכיוון שיריב לוין לא ראוי לאמון מאף אחד מאיתנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גלעד שכנע אותי. ואללה, שכנע אותי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> היה קשה, אבל הצליח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. לפני שנתקדם, התייחסות לחלק קטן ממה שאמרת, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, לא רציתי לקטוע אותך באמצע הנאום חוצב הלהבות והריק מתוכן שדיברת, אבל מכיוון שאתה נוהג להתבטא כמו היסטוריון ונוקב באירועים כאילו שהם באמת היו אירועים היסטוריים, חשוב שתציין את העובדה שבזמן שאתה התנגדת התנגדות נמרצת לקידום הצעת החוק שלי בעניין הרחבת סמכויות בידי קצין ממונה לשחרור בערבות – אני לא צריך את העזרה שלך, עליזה. תודה. שר המשפטים הוא היחיד במשרד המשפטים, הוא ואנשי לשכתו, שנאבקו עימי יומם ולילה, חודשים על חודשים, אל מול הפקידות המגמתית אצלו במשרד שסייעה לעכב את החקיקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צדקו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל תהיו רגועים, אנחנו מתקדמים גם ככה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו הייתה הצעה גרועה, מה לעשות? ההצעה שלך הייתה גרועה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תודה רבה לך, אדוני שר המשפטים. אנחנו נעבור ברשותכם לבקשות הדיבור. חבר הכנסת אלון שוסטר נמצא כאן והוא ברשות דיבור. אני מבקש לאפשר לו לעשות זאת. הרשימה ארוכה, הם רק לא נמצאים כאן. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, השר, שרים, היום היה יום חשוב לחקלאות הישראלית, לחקלאים. בבוקר, ברחבי הארץ, החקלאים – לא רק הרפתנים יצרני החלב אלא ענפי העובדים וענפי החקלאות, כולם הצטרפו כדי לומר מה דעתנו על הרפורמה, אם תרצו בהקשרים שדיברנו בהם אך עתה "ההפיכה המקצועית", נקרא לה, בהקשר של החלב מבית המדרש של משרד האוצר. בצוהריים התקיים מאבק ראוי בראשות יושב-ראש ועדת הכספים, עם קווים דומים, קווים דומים, ואנחנו מזהים גם בצמתים, גם בוועדה, שכם אל שכם, דתיים וחילונים, ימין ושמאל, צפון ודרום, קיבוצים, מושבים, מושבות, דרוזים, מוסלמים ויהודים פועלים ביחד – פועלים ביחד משום שהם חושבים בצורה דומה בהקשר הזה. יש לנו פערים עצומים שדיברנו בהם ועוד נדבר בהם, אבל אם יש דבר שעלינו להוקיר ולחזק, זה את אותם מאבקים חוצי-מחנות שבהם אנחנו משתפים פעולה. הכנסת הזאת, כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת הכספים – ואם יהיה צורך, ייתכן שגם המליאה תצטרך להגיד את דעתה – עומדת אל מול גחמות של שר האוצר ובמקרה הזה של אגף תקציבים, שאיתרע מזלו והם פגשו סיטואציה היסטורית שבה הנשיא רב-העוצמה, הנשיא טראמפ, הודיע לעולם כולו שמורידים מכסים, אחרת, אחרת יבולע לכולם. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, עשתה מה שעשתה, שיפרה במקום שהיא יכלה לשפר, אבל בסוף הרכינה ראש. רק דבר אחד לא היה נכון לעשות: מה שמותר לעשות למדינה שחפצת חיים ורוצה לשמור על יחסים אסטרטגיים עם מעצמה כל כך חשובה לנו, מרכינה ראש ומבינה שצריכה לפתוח את שעריה בפני יבוא ללא מכס, היא לא יכולה להרכין ראש בפני גחמות האוצר ושר האוצר. אני רוצה לומר לכם, ראש הממשלה כינס את השרים הרלוונטיים, שר הכלכלה, שנמצא פה, שר החקלאות, שר האוצר, והודיע להם לפני למעלה מחצי שנה: אנחנו, לא תהיה לנו ברירה אלא לפתוח את ענפי החקלאות כולם, שהיו עד עכשיו מוגנים, מוגנים בהסכם סדור עם ארצות הברית. נצטרך לפתוח. אבל אל מול זה, אנחנו נעשה – ככה אמר ראש הממשלה, בצדק רב – נעשה את מה שטראמפ היה עושה במצב דומה, וזה מחזקים בתמיכות ישירות את החקלאות, את המחקר ואת הפיתוח, בהקשרים אחרים, את המחלבות, מחזקים את התוצרת המקומית שלנו, כחול-לבן, ישראלית. זה מה שצריך לעשות כאשר אין ברירה ופותחים את השוק שלנו. אני מקווה, אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שכוחות ההיגיון והסולידריות שבאו היום לידי ביטוי בצמתים מצד אחד ובוועדת הכספים – הזדמנות לומר תודה ליושב-ראש, לחבר הכנסת חנוך מלביצקי, על כך שהוא הוביל, ואחרים, כולם, מהמפלגות כולן, מהסיעות כולן, יעמדו מול האידיאולוגיה שמקדשת קידוש טוטלי את השוק החופשי אל מול ערכים של ביטחון מזון, של התיישבות, של מחיר הגון. החשיפה האכזרית הזאת של הייצור המקומי בפני שיטפון היבוא, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחתור בבקשה לסיום. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - במקומות אחרים היה מקבל סיוע נדיב. כך ראוי לעשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כך אנחנו צריכים לעשות. אני מקווה שהשינויים הללו שהאוצר מציע בנושא החלב יופרדו מחוק ההסדרים והורדת המכסים בענפי החקלאות שנפגעים על ידי חשיפה, ויזכו לתמיכה ישירה כתנאי לאישור ההסכם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת שוסטר. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. אוקיי, אוקיי, אחרי ההסתייגויות. טוב, אז אנחנו נאפשר ליושב-ראש הוועדה לקבל את רשות הדיבור, ואחרי זה לשר. רק השר? אוקיי. שר המשפטים, בבקשה, ללא הגבלת זמן. הגב' עליזה בראשי ביקשה שתיקח את הזמן, לא לעבור יותר מחמש שעות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מבטיח שזה יהיה יותר קצר מהזמן שלקח לי להגיע להשלמת החקיקה הזאת, את זה אני מבטיח – כן, שזה משהו כמו הרבה שנים. טוב. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באפריל 1995 נפל דבר בעולם המשפט: נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק פסק אז, בפסק הדין הידוע כפסק דין אפרופים, כי פרשנות חוזה תיעשה לפי אומד דעת הצדדים והנסיבות על פני לשונו הפורמלית, אם לתמצת פסק דין ארוך. בכך הוא הפך את פרשנות החוזים על ראשה והמציא, הייתי אומר כדרכו, יש מאין, שיטה פרשנית חדשה שעד מהרה, כמו הרבה מאוד דברים אחרים שנעשו על ידו, התגלתה כהרת אסון. השיטה הזאת, צריך להסביר במשפט אולי מה היא אומרת – שבמקום לקרוא מה שכתוב בחוזה, יושב השופט ומחליט בדיעבד מה התכוונו הצדדים כשהם אז חתמו על החוזה, הוא יושב היום ומחליט מה הם חשבו אז, קורא את מחשבותיהם בדיעבד, ולפי זה מחליט מה כתוב בחוזה. התוצאה הזו הביאה לנזק מטורף למגזר העסקי ובכלל, אני חושב לציבור כולו, משום שהיא יצרה חוסר ודאות מוחלט. מהיום, למה לשלם? אם כתוב שבתאריך מסוים צריך לשלם סכום מסוים, אפשר להגיד: לא, התכוונו בכלל למשהו אחר, ולפתוח משפט שלם שנמשך שנים, עם כל מה שכרוך בדבר הזה. רצון הצדדים – שמלכתחילה בתמימותם התקשרו בחוזה מרצון, לא כי מישהו הכריח אותם, פתאום מצאו את עצמם כבולים לכל מיני דברים שאף אחד מהם אפילו לא העלה בדעתו לטעון במשפט ולכל מיני פרשנויות שאיש מהם לא דמיין ולא חשב בכלל, לא כשחתמו על החוזה, לא לאורך השנים, לא כאשר ניהלו את המשפט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שנקרא פרשנות סובייקטיבית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, תוצאה אבסורדית לחלוטין. הדבר הזה גרם בין היתר לכך שכל חוזה הפך למפעל של כריתת יערות – כותבים בלי סוף כדי לנסות מראש לחזות מה יכול לחשוב השופט ולהסביר למה מתכוונים, וכשכותבים המון יש סתירות, וכבר לא זוכרים בעמ' 200 מה כתבו בעמ' 10, וכו' והנזק רק הולך ונערם ומצטבר. כאשר נכנסתי לכנסת בשנת 2009, התחלתי מסע בין למעלה מ-16 שנה כדי לשנות את האבסורד הזה. תראו איך דבר שהוא כל כך מתבקש, כל כך מובן מאליו, תראו איזה מאמץ הוא מצריך ובמה הוא כרוך. את הצעת חוק החוזים המקורית, שנועדה לתקן את העוול והעיוות הזה, הגשתי בחודש יולי 2009. אחרי מאמץ ומאבקים אין-ספור, הצלחתי בסופו של דבר להעביר בקריאה שלישית בחודש ינואר 2011 תיקון חשוב, אבל רחוק מלהיות מלא, שעשה צעדים בכיוון הנכון, אבל נאלצתי אז לעשות הרבה מאוד ויתורים כדי לנסות ולשפר במשהו את המצב. כהרגלנו, ואנחנו כבר מורגלים בעניין הזה, הדבר הזה לא באמת הצליח לעזור. הדברים הגיעו לשיאם בבקשת רשות ערעור 3961/10, שבה שני שופטים של בית המשפט העליון, רק אלוהים יודע איך, הצליחו למצוא דרך לטעון – אגב, כמובן ללא שום בסיס – שמה שהיה פחות או יותר נשאר, אולי אפילו התחזק, והלכת אפרופים שרירה וקיימת. וצריך לאזכר את דעת המיעוט של השופט הנדל, שממש עולה מהכתיבה שלו, כמעט בתימהון, שואל אותם: איך יכול להיות? איך אתם יכולים לקרוא דבר כזה? אבל צריך לומר שהשינוי שנעשה אז כן השפיע, משום שקריאת הכיוון הזאת והצורך, הזעקה של המשק כולו, הביאו למצב שלאט-לאט התחיל תהליך של שופטים שנעו בפסיקות שונות – חלק מהן הזכיר כאן חבר הכנסת רוטמן – קצת הניעו את המטוטלת חזרה לכיוון הגיוני יותר של לנסות להיצמד קצת, איפשהו, לפחות במידה מסוימת, למה שהצדדים כתבו וכנראה שיקף את כוונותיהם. כאשר נכנסתי לתפקידי כשר המשפטים, אחת המטרות העיקריות והראשונות ששמתי לעצמי הייתה לשנות ולתקן אחת ולתמיד את העניין הזה מן היסוד ומן השורש. והיום אנחנו משלימים מהלך חקיקה, שלפחות בעולם המשפט, וגם בהשפעה שלו על המשק, הוא ממש מהלך היסטורי, שמשיב את חופש החוזים על כנו, שקובע כלל, וצריך לומר את סדר הדברים הנכון, כפי שהוא צריך להיות, של אופן פרשנות החוזה. החוק, אני לא איכנס לפרטיו, אדוני היושב-ראש, אני רק אומר: יש לנו שני שינויים יסודיים שאנחנו עושים. הדבר הראשון, שנראה כמעט מובן מאליו: אנחנו קובעים שהצדדים יכולים לקבוע בחוזה מה יהיה אופן הפרשנות שלו, והדבר הזה הוא בעיניי ההתגלמות המובהקת של חופש הבחירה, של זכות הפרט. לא ישב מישהו ויחליט לצדדים לפי מה יפרשו את ההסכם שהם עשו באופן וולונטרי, מרצונם. הצדדים יוכלו לקבוע הסדרים ברורים, מה כן יילקח בחשבון, מה לא יילקח בחשבון, מראש, וכל אחד ידע איפה הוא עומד. הדבר הזה כמובן גם יצמצם מאוד את ההתדיינויות. הדבר השני והחשוב – בחוזים שהם חוזים עסקיים, שבהם גם מטבע הדברים יש ייצוג משפטי, ההיצמדות תהיה ללשון החוזה. מה שכתבו זה מה שהתכוונו, ורק במצבים כמו של סתירה בין סעיפים שלא ניתנים ליישוב בתוכן הכתוב, שם נזדקק לכל מיני הערכות ופרשנויות, וכמובן גם להתדיינויות ארוכות יותר. החוק שאנחנו, אני מקווה, נעביר הלילה, שם סוף להלכה המרכזית של הנשיא בדימוס ברק בדיני החוזים ובמשפט האזרחי בכלל – הוא שם סוף להלכת אפרופים על כל הנזקים האדירים שהיא גרמה. הוא שם סוף לאי-ודאות ושם סוף גם לאי-צדק שנלווה לאי-ודאות הזו, בגלל שצריך להבין: כאשר אין ודאות, כאשר כל אחד יכול לטעון כל טענה על כל דבר, כאשר אפשר לנהל הליכי סרק וכאשר ההליכים מתמשכים שנים, מי מרוויח מזה? תמיד זה הצד החזק, מי שיש לו כסף, מי שיש לו אורך נשימה; זה לא הצד החלש, שלא יכול לחכות לתשלום שמגיע לו. ואז מנצלים את המצב הזה כדי להגיד: אדוני, הייתי צריך לשלם לך? לא משלם לך. ואני טוען איזו טענה, ועכשיו ננהל משפט שנים, ובינתיים הצד החלש לא יכול, כי הוא צריך להחזיר לבנק את ההלוואה שהוא לקח, והוא נכנע ומוותר, ולא מקבל את מה שמגיע לו. מי שחזק מרוויח, ומי שחלש, נפגע פגיעה נוראה. זה המחיר של האי-ודאות, ואת המחיר הזה היום אנחנו מוחקים. צריך גם להגיד עוד דבר – אנחנו עושים דבר שהוא גם חיוני מבחינת זכויות האדם והאזרח. אנחנו מקדשים היום את רצון האדם, את רצון הצדדים לחוזה, ולא את רצון השופט. כיבוד זכויות הפרט במקום דיקטטורה שיפוטית. הצדדים התקשרו בחוזה, כל אחד חתם על מה שחתם. רצונו -– כבודו, ולא כבודו של השופט יכתיב לו מה היה רצונו. וצריך גם לומר שהדבר הזה בוודאי הוא צעד חשוב מאוד להפחתת העומסים בבתי המשפט. ההתדיינויות האין-סופיות, תיקים שלא היו ולא נבראו, הליכים שלא נגמרים, ניסיונות לברר בדיעבד, ממרחק של שנים, מה התכוונו הצדדים וכל מיני דברים מוזרים והזויים כאלה, מבטיחים דבר אחד: שלא יהיה סוף להליך המשפטי, לא יהיה סוף להליכי הערעור. אגב, אני אפילו יכול להגיד לכם דבר נוסף: הדבר הזה מאלץ את השופטים לכתוב פסקי דין ארוכים בעניינים שהם שוליים לגמרי. למה? בגלל שהוא חייב להתייחס לכל טענה מן הגורן ומן היקב. לא עוזר לו לכתוב, אבל בחוזה כתוב אחרת, כי הוא יודע שבערכאת הערעור יתחילו לעשות מחקר שלם, מה התכוון מישהו אולי פעם. ולכן הדבר הזה יקל גם על השופטים, יקל על המשק, יקל על הצדדים כולם, יעשה צדק ויתקן עוול נורא שנגרם באותו אפריל 1995, באותה הלכה שלא היה לה מקום אז ואין לה מקום גם היום. צריך גם להגיד עוד דבר: זה קל מאוד לעשות נזק. את זה עושים לפעמים בפסק דין אחד. כפי שאפשר לראות, זה לוקח 30 שנה להיחלץ מזה, כולל 16 שנה של מאמצי חקיקה כאן, אבל זה גם מוכיח שאם יש נחישות ואם יש גם סבלנות לפעמים, בסוף יש גם צדק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם ספר החוקים הוא חוזה בין המדינה לאזרחים שלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אמת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם ספר החוקים. שהשופטים ילכו לפי מה שכתוב בו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, החוק חל על חוזים, זה העולם שהוא עוסק בו. הוא לא עוסק בפרשנות חקיקה, הוא עוסק בפרשנות חוזים. ואני, נדמה לי, הסברתי בצורה מאוד מפורטת את המשמעות שלו ואת החשיבות שלו. אני, אתם יודעים, מקפיד לדייק בדברים, ואני גם אומר לכם באופוזיציה, אין שום סיבה להתנגד לדבר הזה. כל המשק משווע לו, ואתם יודעים את זה היטב – אגב, ואמרתי שוב, בעיקר החלשים יותר, העסקים הקטנים, אלה האנשים שייהנו מהדבר הזה. העוול שנגרם להם ייפסק. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לרבים רבים שהיו שותפים למאמץ הגדול הזה. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לחברי יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן. שמחה, תודה רבה. עבודה מדהימה, מקצועית, סבלנית, אין-ספור ישיבות. באמת זכות גדולה נפלה בחלקי להיות שר משפטים כשאתה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, והעשייה שלך בחוק הזה, כמו גם בהרבה מאוד חוקים אחרים, פשוט עשייה יוצאת מן הכלל בכל היבט, ובראש ובראשונה בהיבט המקצועי. אני רוצה להודות לצוות הוועדה – למנהל הוועדה איל קופמן, לעו"ד גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, לעו"ד ניצן רוזנברג, לעו"ד אלעזר שטרן. כולם עמלו והיו שותפים למאמץ הגדול הזה. אני רוצה להגיד תודה רבה מעומק הלב למשנה למשפט אזרחי בייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, ולצוות הנפלא שלה, עו"ד יערה למברגר, עו"ד ליאור ששון ועו"ד ליאת לנדאו. הם השקיעו בעניין הזה עבודה אין-סופית. אגב, נעשה כאן שיתוף ציבור, התייעצות עם שורה ארוכה מאוד של מומחים, שולחנות עגולים, עם כל הגורמים הרלוונטיים, גם במשק. אני חושב שהם עשו כאן מלאכה שהיא אות כבוד לאיך שייעוץ משפטי צריך לפעול ולעבוד, והתובנות המקצועיות שלהם תרמו תרומה עצומה, ויש להם טביעות אצבע רבות בתוצאה הסופית שהגענו אליה. דבר דומה אני גם יכול לומר על הייעוץ המשפטי של הכנסת. הזכרתי קודם את עו"ד גור בליי, וכמובן גם עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, וכל הצוות שלה. אני רוצה לומר תודה מיוחדת לאיש יקר, מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, שעשה בעניין הזה, באמת הפך כל אבן כדי להביא ולדחוף את החוק הזה קדימה ולהביא לכך שנגיע לקו הגמר. תודה מיוחדת גם לראש המטה של המנכ"ל ציון ליפשיץ-פלוס, שעשתה גם היא עבודה מדהימה כאן, ולכל הצוות שלה. הרבה מאוד מומחים היו שותפים לכתיבת החוק הזה. לכולם מגיעה תודה רבה. אני אציין שניים שהשקיעו בעניין הזה שעות רבות, פרופ' אורי בן-אוליאל וד"ר חגי ויניצקי, שתרמו גם הם תרומה חשובה מאוד. אני רוצה כמובן להודות גם לכל הצוות שעובד איתי בראשות ראש המטה שלי, שאחראית לעבודת הכנסת, עבודת המשרד שלנו בכנסת, לילך שלי, ולכל הצוות. ואני באמת חושב שזה יום חג לכנסת – החלטה וחוק חשובים מאוד. ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות גם בשעת הלילה המאוחרת הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך על הסקירה המרתקת והמדויקת. אם יהיה אפשר לחדד עוד נקודה קטנה ממה שאדוני סקר, התיקון הכל-כך מהותי והחשוב הזה, שמגיע באיחור אבל בצדק רב, בא לתקן גם עיוות נוסף, שכן בדרך כלל הסתבר שהצד החזק היה משתריין עם עורכי דין ותיקים, מנוסים ויקרים, שיודעים לתפור לו חוזה שיגן עליו, בכזאת מציאות שבה בית המשפט היה נותן פרשנות נוספת אל מול הצד החלש יותר, שהיה מצטייד בעורכי דין שהיו יודעים להגן עליו פחות בהיערכות מוקדמת בשלב כתיבת החוזה. זה משהו שעלה עם השנים, אגב; כבר מ-2011. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שר המשפטים, אפשר שאלה? מה קורה בחוזים שאינם עסקיים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר, וזאת שאלה טובה, ואני אתייחס אליה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה בעצם החיים עצמם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא. א. זה לא החיים עצמם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חוזי עבודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. צריך לומר כך: תראה, קודם כול, כל החוזים שנעשים עם הייצוג, וזה הרוב המוחלט – היום רוב האנשים עושים חוזים כשהם מיוצגים על ידי עורכי דין, זה המצב – ברוב החוזים, כאשר יש ייצוג, אתה יכול לקבוע גם את כלל הפרשנות וגם כמובן ללכת לפי הלשון. במצב שבו מדובר בחוזה שאיננו חוזה עסקי, בדרך כלל במצבים האלה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - במצבים האלה, מה שאנחנו עשינו, אמרנו ששם לא נכבול את האנשים ללשון, כי בדרך כלל הניסוח הוא לא מקצועי. אבל מה שעשינו – קבענו קריטריונים ברורים לפי מה בודקים את הדברים, ובדרך הזאת תחמנו באיזו מסגרת את התהליך הזה, יצרנו הרבה יותר ודאות גם במצב הזה. זה לא עכשיו טענות מן הגורן ומן היקב שאין להן סוף, אלא תמצות של הדבר לנקודות מאוד מסוימות ומוגדרות, ולכן גם שם שיפרנו את הוודאות באופן דרמטי. אבל צריך להגיד שהמאסה הגדולה, המשמעותית, של החוזים, היא החוזים שנעשים עם ייצוג, היא החוזים שבהם אנשים יודעים טוב מאוד למה הם נכנסים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל חוזה עם ייצוג זה חוזה עסקי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אמרתי, אמרתי שבכל חוזה כזה שיש לך ייצוג, אתה יכול לכתוב את הדברים, והדבר הזה יקבל את המשקל שלו, ובחוזה עסקי המשקל הוא גם מחייב לחלוטין. אני חושב שהדבר הזה נותן שינוי עצום לעומת המצב הקודם. זה לא פתוח לחלוטין, ומצד שני, כן, אני אומר: נתנו מענה במקומות שבהם ברור שאופי החוזה הוא כזה שבדרך כלל הלשון שלו לא תמיד משקפת באופן מלא את הדברים. אני אתן לך למשל דוגמה חשובה שצריך לתת אותה, שהיא חוזה אחיד. כשאדם בא ורוכש דירה מקבלן, אני לא רוצה שמה שהקבלן הכתיב בחוזה זה יהיה מה שיקבע, ואת זה באמת החרגנו, על מנת להגן, שוב, דווקא על הצד החלש במקום הזה. ואגב, שם חל, ככלל - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דווקא שם ההלכה משרתת את החלש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, ממש לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ממש לא, משום שההלכה היא מין משהו וירטואלי כזה. ולכן, מה שעשינו שם הוא שני דברים: האחד – אמרתי, תחמנו בדיוק איך עושים את הפרשנות הזאת, כדי שזה לא יתבדר לכל רוח. אבל יש כאן עוד דבר מאוד חשוב, יש עוד דבר מאוד חשוב, והוא נשאר והוטמע כאן מהתיקון הקודם שעשיתי אז, והוא כלל הפרשנות כנגד המנסח. הווי אומר שכשאני התקשרתי עם מישהו, עם קבלן, כשאתה בא לקנות דירה והוא ניסח, בכל מקרה שאפשר להבין משהו לשני הצדדים, הפרשנות תהיה נגדו, כהגנה על הצד החלש. ולכן נתנו פה באמת באמת מארג שלם של הגנות לצדדים החלשים, תמרצנו לעשות חוזים ברורים ומדויקים, ופתרנו את הבעיה לכל המגזר העסקי, שמצא את עצמו במקום לעשות עסקים, מנהל משפטים במשך שנים על כל מיני טענות הזויות שלא היה להן שום מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ושהולידו פסקי דין נוספים באותה רוח. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לשמחה רוטמן יש הסתייגות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כול, אני מכריז על הצבעות ובתוך זה על הסתייגות. אנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. לפני שנצביע על הצעת החוק כנוסח הוועדה, אני מאפשר למי שהגיש הסתייגות להצביע על הסתייגות. יושב-ראש הוועדה הציג הסתייגות. אתה מושך או מבקש להצביע עליה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ההסתייגות הראשונה היא של הקואליציה. אתה לסעיף 1, תסתכל רגע על הפונץ'-בננה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, מה החלטתך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש הוועדה מציע הסתייגות לחוק שאושר בוועדה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מקבלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מושך את ההסתייגות? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא מושך. אנחנו נצביע על ההסתייגות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אנחנו נצביע ראשית על ההסתייגות שמבקש חבר הכנסת שמחה רוטמן. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הסתייגות – 18 נגד – 8 נמנעים – אין ההסתייגות 1 נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 18 בעד, נגד – שמונה. ההסתייגות התקבלה. אנחנו נעבור להסתייגות של חברי הכנסת מקבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי. האם אתם מבקשים להצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נצביע על סעיף 4. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה סעיף 4? הסתייגות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הסתייגות 4, זאת אומרת, הסתייגות 2 ו-3 מוסרות. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 4. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 18 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 18. אשר על כן אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 5. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מוסרת. אנחנו עוברים ל-8. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הסתייגות מס' 6? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 8, 8. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 5, 6 ו-7 מוסרות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אנחנו נעבור להסתייגות מס' 8 של קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 18 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמונה בעד, נגד – 18. גם הסתייגות זו מוסרת. הסתייגות מס' 9. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים את כל ההסתייגויות. אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האופוזיציה מודיעה כי היא מסירה את שאר ההסתייגויות. אשר על כן, אנחנו נעבור להצבעה על סעיפים מס' 1 ו-2, בתוספת הסתייגות מס' 1, של חבר הכנסת רוטמן, שהתקבלה. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאמרתי בדיוק. זה בדיוק מה שאמרתי: סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה, פלוס ההסתייגות שהתקבלה. זה מה שאמרתי. הצבעה מס' 7 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לסעיף 2 אין הסתייגויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ל-2 אין הסתייגות. אדוני היועץ המשפטי, הבהרתי שאנחנו הצבענו כרגע על סעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, ועל הסתייגות של יושב-ראש הוועדה, שהתקבלה. זו הייתה ההצבעה. תוצאותיה: 18 בעד, חמישה נגד. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תעשה כל אחד בנפרד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין צורך, אין צורך. אני הקראתי את זה. אין צורך בנפרד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש צורך, שלא יגידו אחרי זה שההצבעה לא הייתה תקינה. תעשה שתי הצבעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. חבריי חברי הכנסת, לאור העובדה שיכול להיות שתהיה פרשנות מאוחרת בשלב מאוחר יותר - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יכול להיות, כבר סגר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקבל, מבחינתי זה בסדר גמור, אבל אני כן מקבל את עמדת היועץ המשפטי של המליאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר לוין סגר את נושא הפרשנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפיכך, אני מודיע בזאת שאנחנו חוזרים להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה, כולל ההסתייגות של יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> צריך לבטל את ההצבעה קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הקראתי את תוצאותיה, אדוני. לא הקראתי את תוצאותיה, משמע שהיא לא נספרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנחנו רוצים להתקדם, ברשותך. הסתיים שלב הפיליבסטר. אני מבהיר שוב: אנחנו מצביעים כרגע על סעיף 1 והסתייגות יושב-ראש הוועדה, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 19 נגד – 5 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 19 בעד, חמישה מתנגדים, שלושה נוכחים. אני מודיע בזאת שבהצבעה, סעיף 1 והסתייגות יושב-ראש הוועדה התקבלו. נעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 2 – 19 נגד – 5 נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 19 בעד, חמישה מתנגדים, שלושה נוכחים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 18 נגד – 4 נמנעים – 2 חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3) התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 18 בעד, ארבעה מתנגדים, שני נמנעים, שלושה נוכחים. אשר על כן אני קובע בזאת כי הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3) התשפ"ה–2025, עברה, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת צגה מלקו להגיב בהודעה אישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת צגה מלקו << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת צגה מלקו להגיב בהודעה אישית על הדברים שנאמרו כלפיה, ובהזדמנות זו אני מבקש לברך את שר המשפטים ואת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. יישר כוח. לך אל הנמלה עצל. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שר המשפטים יריב לוין, ראשית, אני מברכת על תיקון החוק החשוב, החשוב ביותר. אפשר ללמוד ממך על התמדה. בנחישות, לאט-לאט אתה מצליח. חוק צודק, תיקון החוק הכי צודק, למען צדק, במיוחד לאוכלוסיות שכל כך זקוקות לתיקון החוק הזה. חבריי חברי כנסת, אני באתי כרגע לתת תגובה לחבר הכנסת קריב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה אמרתי לך שתסמסי לו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, חבריי, אל תפריעו לי, בבקשה. אני יודעת לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשרו לה בבקשה לממש את זכותה להודעה אישית. בבקשה, גברתי חברת הכנסת. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס. חבר הכנסת קריב אמר שאני פופוליסטית. האדם הכי פופוליסט, הכי לא מתורבת, הכי אלים, אלימות מילולית. אני רואה אותו לא רק פה – בוועדת עלייה וקליטה. אני חברה בוועדת העלייה והקליטה. מאז שהוא יושב-ראש הוועדה – החליף את היושב-ראש הקודם – הוא מנצל את התפקיד כפופוליסט, לכן הוא לא ראוי לתגובה, אבל אין לי ברירה. זה שאני שותקת, לא צורחת כמוהו, זה לא אומר שאני חלשה או לא מבינה. הבן אדם, חבל שהוא לא פה. הוא הלך, הוא ידע על מה אני הולכת להגיב. בוועדת עלייה וקליטה קיימנו דיון על הילדה היימנוט. מאז שהוא יושב-ראש, הוא מנצל את התפקיד כפופוליסט אמיתי. לא הסתפק בזה, אני ביקשתי בדיון שיהיה דיון בוועדה לביטחון לאומי, דיון חסוי, אבל הוא לא יכול לקבל, הדיקטטור; אפילו לא רצה שאני אשתתף בוועדה בדיון. לכן, חבר כנסת קריב, אם הייתה מישהי אחרת, היינו אומרים לך: אתה שוביניסט מיזוגן, אבל אני לא אומרת את זה, פשוט אתה נמאסת. אי-אפשר לשבת לידך אפילו. אתה דיקטטור, לא נותן לדבר אפילו בוועדות, אם לא מישהו מהצד שלך במפה הפוליטית. אבל אני לא אתן לך. זה מה שבדיוק הוא עשה, הפופוליסט הזה – מנסה לסתום את הפיות ולא נותן לדבר בוועדה. חבריי חברי כנסת, אני לא מצטיינת בלהרבות לדבר או להשתולל ולצרוח, אבל זה לא אומר שאני לא מגיבה. לכן, כשהוא אמר לי "פופוליסטית", אני הייתי חייבת להגיב לו. הבן אדם הזה אלים, אלימות מילולית, והוא לא דוגמה לבית הזה – אני לא מתביישת להגיד את זה. זה מה שחבר הכנסת קריב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת צגה מלקו. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1915).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, כאמור, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מבקש להזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לילה טוב לחברות וחברי הכנסת. מכובדי כולם, ראשית, אני רוצה להקריא בשם השר אלי כהן את דבריו. לפי סעיף 6ב לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, החל במועד הקובע, חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי הוראות החוק. לפי סעיף 2 לחוק, המועד הקובע הוא י"ב בטבת התשפ"ו, כלומר 1 בינואר 2026. בהתאם להחלטת שר האנרגיה והתשתיות, מתקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות בחינה מעמיקה לעניין מבנה ואופן ניהול משק המים העירוני ומצויה בשלב מתקדם. טיוטת החוק מצויה בדיונים בין גורמי הממשלה הרלוונטיים, בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מ-7 בדצמבר 2025. הדיון הזה היה בנושא טיוטת החוק וגיבוש מדיניות מושכלת לעניין מבנה משק מים וביוב עירוני אופטימלי, שיאפשר בין היתר ניהול מקצועי, יעילות תפעולית מיטבית ועלות אספקת מים מינימלית לתושבים, תוך שמירה על רמת פיתוח המשק הנדרשת, אמינות אספקת המים וזמינותם ואיכות מתן השירותים לאזרח. במסגרת הצעת החוק דנן, מוצע לדחות את המועד הקובע, קרי, המועד שבו חלה חובת ההתאגדות האזורית, בשנה, כלומר ליום 1 בינואר 2027, וזאת על מנת לאפשר את גיבוש המדיניות הממשלתית כאמור. אנחנו מבקשים לתמוך בחקיקה. עכשיו, מירב, אני מנצל את ההזדמנות לכמה תשובות מהירות על שאלות שאת העלית. ראשית – אני מניח שאת קצת מכירה אותי – כשאנחנו שמים הצעת חוק או פרויקט זה אחרי עבודת מטה מאוד מאוד מעמיקה, גם של אנשי משרדי, הדרג המקצועי. על הפרויקט הזה עובדים למעלה משנה, עם ייעוץ רחב, לוודא שאנחנו עושים את הדברים הנכונים. אני יכול להגיד לך שגם אגף תקציבים באוצר, שמכיר את הפרויקט, בהחלט תומך ורוצה שנריץ אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בניגוד לשר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, בניגוד לשר. אני רגע רוצה לתת איזו פרספקטיבה מה אנחנו בעצם עושים, בשביל לעשות קצת סדר. הטיפול בהגברת התחרות והורדת יוקר מחיה, יש לו שלושה אלמנטים. האלמנט הראשון זה היצע. מה שטוב לאירופה – אני מודה לכם על התמיכה והשותפות בחקיקה הזאת – זו חקיקה שבעצם עוקפת את הרגולציה הישראלית, פותחת אפשרויות להביא מוצרים מאירופה. חד-משמעית, זה לא שנוי במחלוקת, זה עובד לפי תוכניות העבודה שנקבעו בוועדת הכלכלה, זה טוב. זה עובד יותר מהר בפרפומריה, זה עובד יותר מהר במוצרי צריכה קלאסיים; זה עובד יותר לאט, אבל עדיין עובד, גם במוצרי מזון. הציר השני שעכשיו אנחנו מניעים אותו זה איך לעודד תחרות בצד של הביקושים. חד-משמעית אפשר לעשות הרבה מאוד פעולות באמצעות עידוד בצד של הביקושים, וזה הפרויקט של הסל של ישראל. מה עבודת המטה שנעשתה? קודם כול, אנחנו לא מתכוונים לחנך את השוק; אנחנו מסתכלים לראות: מה הם 100 המוצרים הכי נמכרים במדינה? הוצאנו חקלאות, כי לא ניתן להשוות חקלאות – אלה מוצרים שעולים ויורדים במחירים שלהם – הוצאנו את המפוקחים, הוצאנו טבק ומשקאות חריפים, והסתכלנו על 100 המוצרים המובילים במדינה. אגב, הם מסתכמים בכ-6.1 מיליארד שקל מכירות בסך הכול מתוך כ-50, כלומר 12% ממוצרי הצריכה הרלוונטיים. עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על המוצרים הללו, עברנו ב-44 רשתות להבין מה המחיר המינימלי, וקבענו את הסל של ישראל. אלה 100 המוצרים המובילים במכירות במחיר המינימלי בכל הרשתות. זה מסתכם ב-1,472 שקלים. התיחור הוא בין הקמעונאים. קמעונאי שיגיש את הצעת המחיר הנמוכה ביותר יזכה בתמיכה של המשרד, בשיווק של המשרד שלנו במשותף איתם. זה הסל הנמוך ביותר. זאת אומרת, אנחנו אומרים ככה: את הסל, את המוצרים הללו, אפשר לקנות בכל רשת במחיר יחסית גבוה. ואנחנו אומרים: במקום שתשקיע במחיר גבוה ברשת פלונית, הינה, יש פה מי שהגיש את ההצעה הנמוכה ביותר. את אותם מוצרים אתה יכול לקנות במחיר שהוא משמעותית יותר זול ברשת שתזכה. ככה אנחנו בעצם מתחילים לייצר תיחור, תחרות בין הקמעונאים, מי נותן את המחיר הנמוך ביותר לצרכנים. צרכן שנהג לקנות את המוצרים הללו ברשת x, אם הוא יעבור לרשת הזוכה, הוא מקבל הנחה נטו, שאנחנו מעריכים אותה בממוצע בכ-2,000 שקל לשנה. לא הייתי מזלזל ב-2,000 שקל לשנה. עכשיו, מה הרווחים הנוספים? הרווח הנוסף זה שהצרכנים – אנחנו עושים את זה לטובתם, האוריינטציה פה היא לצרכנים – יצביעו אכן ברגליים וילכו לרשת שנותנת להם את המחיר הנמוך ביותר. אנחנו מוכיחים שיש להם כוח. אני מעריך, וגם אנשים שעבדו איתנו בתורת המשחקים, שהדינמיקה הזאת תייצר תחרות לעוד חבילות: חבילת בריאות; דיברת איתי על אנשים שרגילים לסוכר או גלוטן – עלא כיפאק, מצוין. אבל ברגע שהצרכן מבין שיש לו כוח, שהוא יכול להזיז market share – נתח שוק – ממי שמתגמל אותו, הדינמיקה שתיווצר זה תחרות בצד של הביקושים. זה משלים את הצד של ההיצע. ועבודת המטה שאנחנו עשינו, האמיני לי, אומנם זה מחוץ לקופסה, אומנם נועז, אומנם קצת חדש, אומנם אני שומע על זה לא מעט ביקורת או שאלות וכל מיני – השארנו שבועיים, השבועיים הקרובים, לשמוע למי יש שאלות, למי יש הצעות שיפור. משרד הבריאות דיבר איתנו – דיבר איתי בר סימן טוב, לראות איך אנחנו יכולים לעשות שיתוף פעולה נוסף, גם בנושא שחשוב למשרד הבריאות. גם מביקורת וגם מהצעות טובות. אני בטוח שאנשים ישאלו. למשל, שמעתי שאלה – באמת לא חשבתי על זה – האם חייבים לקנות את כל החבילה? ברור שלא. מי שירצה, מי שלא צריך מטרנה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה נראה כאילו זה בא בחבילה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז אנחנו מסבירים. בשביל זה אנחנו שמנו את זה על השולחן, ניתן הסברים, נטייב את המודל. השכל לא נמצא רק אצלנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפי המודל רמי לוי הוא היחידי שזוכה - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זו תחרות. כל אחד יכול להגיש את מועמדותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - לפי מה שהצגת שם. עכשיו קראתי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו מעריכים – להערכתנו יש כשישה קמעונאים גדולים. אני אומר לך מה אומר לי הדרג המקצועי במשרד, אני לא ממציא את זה. מי שניהל את התהליך הזה זה הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף פעולה מלא, בשקיפות עם אגף תקציבים והרבה מאוד ייעוץ חיצוני של אנשים שנתנו לנו עצות באמצע הדרך. חברים, אני לא הייתי מציע את זה אם אני לא הייתי חושב שזה רציני. אני מעריך שבסבירות מאוד גבוהה, בסבירות מאוד גבוהה, הדבר הזה ייצר תחרות בצד של הביקושים. אתם יודעים, כולם מתלוננים למה לא עושים, למה לא פה, למה לא שם. הבנתי אתכם, אבל סוף-סוף אנחנו באים ועושים משהו, וההערכה שלנו, אגב, שזה יחסוך לציבור כמיליארד שקל לפחות. אז זו התשובה של מה שטוען הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה, בהיכרותנו את השוק. זו התשובה של הדרג המקצועי. אני יכול להסביר לך מדוע, כי אם אתה, לטובת העניין, תסכם היום את 100 המוצרים, בכמה הם נמכרים היום במדינה – הרי אלה מוצרים שנמכרים בעשרות רבות של מיליוני שקלים – תסכם אותם ביחד, וזה 6.1 מיליארד שקל מתוך כ-50 מיליארד שקל של המוצרים הרלוונטיים. תיקח את ה-6.1, אנחנו מעריכים שאם אתה יורד במחיר בכ-15% – 15% זה מיליארד שקל, כי לא כולם ישתמשו בסל, לא כל הציבור ישתמש בסל. ההערכה של הדרג המקצועי זה שזה סדר גודל של מיליארד שקל חיסכון. לא הייתי מזלזל בזה. ולכן, אם תרצו, אנחנו נשב, נפרט. אני מוכן, כל חברי כנסת שירצה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מגיע בחקיקה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שגם אני שאלתי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא, זה לא צריך להגיע לחקיקה. אבל שוב, אני מתחייב בפני חברי הכנסת - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה מעביר את זה רק במשרד? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> שנייה, אני רק אסביר. אני מתחייב, כל חבר כנסת שירצה לשבת עם הדרג המקצועי במשרד שלי ויחד איתי, נשקיע בכם זמן. אני רוצה שתתפסו ביטחון בפרויקט הזה. זה לא בשליפה, כפי שאנשים אומרים. חשוב לעשות את זה. זה יפתח את הנושא של התחרות בצד של הביקושים. בכל אופן, תודה על השאלה. ואני אומר לך עוד פעם, מירב, גם את מה שטוב לאירופה טוב לישראל העברנו ביחד. תרצו יותר מידע, אני אשמח לעשות את זה, כי אני הייתי מאוד מאוד שמח - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי כדאי לעשות דיון בוועדת הכלכלה. גם אם זה לא הליך חקיקה, לפחות שנבין. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מוכן, אין בעיה. אני בשמחה מוכן אהיה לעשות דיון בוועדת הכלכלה. דוד ביטן מכיר את הפרויקט, מאמין בו. עוד פעם, אמרתי לך, גם כל המשרד שלי, ואני יודע שגם אגף תקציבים, שאני דיברתי איתו, הדרג המקצועי שלי דיבר איתו, בהחלט רואים ששווה ללכת על המהלך הזה. מניסיוני, כשהולכים לדברים חדשים, תמיד יש אלמנט של אי-ודאות. כדי להוריד את האי-ודאות אני אשמח בשאלות ותשובות עם כולם, ואני בהחלט אסכים לבוא לוועדת הכלכלה, כשיהיה לנו קצת יותר מידע, בשמחה, כי אני רוצה שתתפסו ביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבחינתי יכול לשאול אם מישהו רוצה לדבר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. נרשמו כמה דוברים לדיון האישי. האם מישהו מבקש לממש את זכותו מבין מי שנרשמו? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> רגע, אני מסכמת - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שאלתי באופן מפורש. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז אתה היחיד שגם שמע את זה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני מסכמת. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לדבר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אין בעיה. לא, אני מסכמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר. חבר הכנסת עמית הלוי מבקש לממש את זכותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסכם? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, מדבר שלוש דקות? הכול טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק שנייה, אני מודה שאני לא מוצא את שמך ברשימת - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> למה? 53. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה זה לא ירד כל כך הרבה. קפץ. אוקיי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. לילה טוב, חברותיי וחבריי לכנסת. אזרחי ישראל, אני מצטרף למברכים את שר המשפטים, השר לוין, ואת חבר הכנסת רוטמן. אני זוכר הרבה שנים את השר לוין מתחיל את הרצאותיו בתחום הזה בהלכת אפרופים – דווקא המרחב האזרחי, שעד אליו הגיעה פרשנות בית המשפט. ואני עליתי לכאן כדי לתמצת לכם, אזרחי ישראל, אולי בשלוש הדקות שנשארו, שבוע שלם, פחות או יותר, של מה שקרה בבית המשפט העליון, עוד לפני אפרופים ואחרי אפרופים. הינה השבוע של בג"ץ בראשות יצחק עמית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שבוע? עמית, מיום שני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקרה השבוע. כן, בשבוע שעבר, התכוונתי בכל השבוע האחרון, מראשון לראשון, משני לשני, איך שתקרא את זה. טוב שאתה מדקדק. אני מקווה שגם בדברים שאני אומר תדקדק. הראשון זה ניגוד העניינים – שמענו כולם, קראנו, אני קראתי. הינה, אני מצטט: "טענתו העקרונית של הנשיא", אומר השופט קולה, "הינה כי מדובר בעניין רוחבי ומוסדי, וכי לא הייתה בו כל מניעות מלדון בעניין הזה. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בעניין אישי, הנוגע לאחיו של הנשיא" וכו' וכו'; לא נלאה אתכם כאן בפרטים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל דבר אחד ברור – שהשופט קולה מתייחס למושג "עניין אישי", כלומר ניגוד עניינים, מכיוון שזה כן עניין אישי, ואף דוחה את הטענות, אם קראת כבר את הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קראתי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אז הוא דוחה את טענות בדבר היותו שופט תורן ואחרים. ובוא נאמר ככה, מעבר להנחה בסוף, ברור לגמרי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, ברור לגמרי שאנשים בעלי דם רגיל, נקרא לזה ככה, לא דם כחול, לא אוליגרכים, זה מסוג הדברים שהם לא עושים. ואני מזכיר לך, על הרבה פחות מזה נכתבו פה ספרי ניגוד עניינים של ד"ר מנדלבליט וד"ר לימון, וכל הדוקטורים הללו כתבו לנו ספרים שאם ביבי נתניהו עובר במקרה באיזה רחוב שאולי יש שם ריח של איזה משהו שקשור לבן דוד שלו, זה כבר הפך להיות ניגוד עניינים. אז אנחנו אחרי זה. זה – דבר ראשון. דבר שני, אולי החמור מכל השבוע – בית המשפט העליון אסר על מבקר המדינה. זה לא מעשה ליד החוק, זה מעשה אנטי-חוקי. חוק מבקר המדינה, חוק כל כך ותיק, כל כך יסודי, שנותן סמכות – לא סמכות, חובה למבקר המדינה לבקר ולבדוק, ואני שם בצד את כל המכתב שמבקר המדינה הוציא על הרצי הלוי, כל ההקלטות של קציני צה"ל ודברים נוראים ואיומים – בא בית המשפט העליון נגד חוק כל כך חשוב, כל כך יסודי, כל כך עתיק יומין, ואומר: לא. שלוש – צו על תנאי. זה במקרה חוק שיזמתי וחוקקנו כאן בכנסת, ובא בית המשפט, קודם כול הוא אומר: תבוא הכנסת, תיתן טעם, למה לא יבוטל חוק? זה פשוט קשה לקרוא את זה, ואסור לנו לנרמל את המצב הזה שבית המשפט בא והוא מחליט שהוא ייתן לנו צו ביניים מדוע חוקקנו, ועוד החוק הזה, שאומר שמורים תומכי טרור לא ילמדו בבתי הספר. ולא גמרנו עם זה, ומגיע צו ביניים על גל"צ, ממשלה שאומרת: אני לא רוצה להתערב, אני הולכת אחורה, אני לא מתערבת בשוק, ובית המשפט – גם זה בלתי אפשרי. ואני אסיים בזה – בא אהרן ברק ואומר לנו: אנחנו לא חיים בדמוקרטיה ליברלית, אנחנו עוברים מאזרחים לנתינים. ואני אומר: ברק צודק. הינה, יצא אהרן ברק, אחרי כל כך הרבה שנים, והינה, אני מסכים, הוא צודק, אנחנו אכן לא בדמוקרטיה ליברלית, אנחנו במקום שבו ההשתלטות שלו ושל חבריו לאורך שנים על החירויות שלנו, על הזכויות שלנו, על החוקים שלנו, על מה שהם קוראים בבוז – וחבל שאתה מסכים איתם, נאור – "דמוקרטיה פורמלית" - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה יודע על מה אני מסכים? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, הטקס הפגני הזה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק נגמר לך כבר הזמן לפני שלוש דקות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שבאים ושמים פתק בקלפי. ואנחנו אכן, אדוני היושב-ראש, הופכים מאזרחים לנתינים. ואין מתאים מזה מלסיים בדבריו של השופט לנדוי, ששאלו אותו על ברק: האם הבעיה איתו שהמטרה מקדשת אצלו את האמצעים? אמר השופט לנדוי: אני חושב שהנשיא ברק לא משלים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עם המקום הראוי שצריך להיות לבית המשפט בין הרשויות שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כבר דקה וחצי מסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא בא להשליט את המשפט, אלא בא להשליט ערכים מסוימים כפי שהם נראים לו. "וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל". אכן, אינה נראית ולא ראויה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אביחי בוארון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, באמת? אם היום שמת עניבה, אתה חייב לעלות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה קרה, שמת עניבה היום? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> לכבודך, מירב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חליפת האיומים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא זה יפה לך. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חן-חן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה היו אומרים בנתניה? חן-חן למתחנפן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למתחנחן. את זה את תאהבי, מירב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם לסיום הערב סיפור משמח. הינה, קצר, תקשיבו איזה יופי, אתם תשמחו בזה, חבר הכנסת סעדה. לפני שבוע וחצי נסעתי ברחוב בר-אילן בירושלים והכנסתי את הקורקינט של בני לתיקון. פוגש אותי בעל המכולת, בעל החנות, ואומר לי: אתה מוכר לי. אמרתי לו: כן, אני חבר כנסת, זכיתי. אז הוא פותח את ארון החשמל ומראה לי סטיקר – אתה שומע, חבר הכנסת סעדה? סטיקר של חייל שנפל, ומספר לי שזה החתן שלו. והוא מספר לי, חברת הכנסת בן ארי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך קוראים לו? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> צבי מרנץ. והוא מספר לי שהאלמנה נשארה עם חובות למס הכנסה ומע"מ, בגלל העסק שנעזב, במאות אלפי שקלים, והם בדין ודברים עם רשויות המס, וזה נגע לליבי. הרמתי טלפון מייד ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, שהייתה בעברה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, ואמרתי לה: שגית, מה עושים? היא הציעה לי לצרף גם את חנוך ואת הייעוץ המשפטי של ועדת הכנסת ואת ראש רשות המיסים, ובאמת התקשרתי לשי אהרונוביץ' וביקשתי ממנו להתכנס ביחד עם שגית והחברים הנוספים לישיבה אחת, כדי שאם יש צורך בהליכי חקיקה מהירים, נעשה את זה כמה שיותר מהר, כדי שרשות המיסים תבוא עם נתוני המיקרו ונתוני המקרו. כיוון שאם יש מישהו שנהרג וחייב לנו, לכולנו, כמה מאות אלפי שקלים, הוא שילם בחייו, כולנו רוצים למחוק, אבל את נתוני המקרו אנחנו לא יודעים. באמת התכנסנו ביום רביעי שלאחר מכן, פחות משבוע, כאן בטרקלין, וגיבשנו מתווה שאומר שכל אדם שנהרג, כל חייל שנהרג וחייב במיסים לרשויות המס, יימחקו חובותיו, אלא אם כן יש למשפחה יותר מנכס אחד. אם יש למשפחה רק דירת מגורים אחת, הוא ייראה, המשפחה תיראה, השאירים ייראו, כמי שאין להם נכס, והחוב יימחק לחלוטין, ללא קנסות, ללא ריביות, ללא פיגורים. והמתווה הזה – שאלתי את שגית: האם יש צורך בחקיקה? ואמר שי אהרונוביץ': אנחנו נכניס את זה לנהלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עכשיו נגמר, בדיוק עכשיו, כן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה אחת. זה חשוב, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו מקשיבים לו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עו"ד אפיק קבעה שאין צורך בחקיקה, ואפשר להסתפק בנהלים. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות – אגב, יש 78 מקרים של חללי צה"ל שנותרו עם חובות לרשויות המס, וכתוצאה משיתוף הפעולה המהיר והיעיל הזה, החובות של אותן משפחות יימחקו לחלוטין. אני רוצה לציין לשבח קודם כול את היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, שנרתמה לעניין הזה ברגע אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמע, זה חשוב. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> את שי אהרונוביץ', ראש רשות המיסים, שנרתם לאירוע הזה וגייס את כל בכירי רשות המיסים לשבת איתנו ולטכס עצה. כשהחברים שלנו, הפקידים, רוצים, הם מביאים פתרונות יצירתיים ביותר, וכשמגיע, מגיע. תודה רבה לכם, חברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, שנעשה עוד הרבה דברים טובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השרה מאי גולן, את מוזמנת לסכם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אל תעשה את זה לעצמך. אחריה. בדיוק, איזה כיף שאתם יוצאים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד אלך אחרי מירב. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> שומע, זה תענוג בשבילי. אין הנאה כזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני יכול להתקזז איתה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ככה, ואטורי, תנטוש אותי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני לא יכול להתקזז. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני יודעת שזו שעת לילה, אבל אני חושבת שזה מספיק חשוב כדי שהחברים ישמעו. בשבוע שעבר נחשף חלק קטן מאוד מהקרבות שאני מובילה בשנתיים האחרונות בערוץ 14. זה לא סוד שהגעתי לכנסת בעקבות המאבק שניהלתי נגד מסתנני העבודה ומדיניות ההגירה. חשבתי שאם אני אגיע לכנסת, אני אזכה לחוקק חוקים, ובזה אפתור את הבעיה ואשוב לחיות את חיי כפי שתכננתי. עם השבעתי לכנסת, התחלתי מייד לעבוד על אותם חוקים, ומייד הבנתי את שורש הבעיה. הבעיה הם לא החוקים אלא מי יבצע אותם, מי יאכוף אותם, וכמובן מי יעמוד איתן מול המתקפות הצפויות. לאחר הסברים מעמיקים, הבנתי מה שכל ח"כ מבין עם כניסתו למשכן: הכוחות האדירים שפועלים ומכרסמים במבנה הדמוקרטי שלנו מבפנים הם תוצאה של ההפיכה המשטרית הדיקטטורית שהוביל אהרן ברק, זה שרק השבוע התלונן בהפגנת האנרכיסטים שמחפשים סיבות להפגין כי ישראל כבר אינה דמוקרטית. ממש דמעות נקוו בעיניי. לפי התפיסה הזו, השופטים הם מעצבי החברה הישראלית, ואילו הפקידים משמשים כחיילים שלהם, כדוגמת הגב' דינה זילבר, שחינכה דור על עליונות הפקידות על נבחרי העם. כך למשל זילבר טוענת כי יועץ משפטי במשרד ממשלתי לא נועד לייצג את עמדת השר אלא לייצג את אינטרס הציבור. כל יועץ קובע את האינטרס בעיני רוחו. אין בחירות בישראל, אין מדיניות ממשלה או שר; יש את סל הערכים הפרטי של אותו יועץ. בפועל, מה שקורה בכל משרד או גוף ממשלתי הוא שאם השר או המנכ"ל מקדמים מדיניות שלא מתאימה לאותו יועץ משפטי, הוא מרים הנדברקס ומסכל את הכול. ומה קורה אם הוא נתקל בהתנגדות? פשוט מאוד, הוא מתקשר לאימא הרוחנית שלו, הלוא היא היועצת המשפטית לממשלה, ואומר לה: אימא, הם העליבו אותי, תני להם איזו שאגה טובה ככה, ומייד אותו משרד חוטף סיכול ממוקד. בפועל מה שקרה הוא ששרים, עד לממשלה הנוכחית, לא העזו להרים את ראשם. הם תמיד הלכו בין הטיפות על מנת לא להרגיז אף אחד, העדיפו לקדם נושאים זניחים וניהלו את המשרדים בשוטף. דרך אגב, אם גם זה לא עזר, ואותו שר עדיין עשה איזשהם קולות או צקצוקים של התנגדות או העז לרצות או לשנות, מייד הוא היה יוצא עם תחקיר בשיתוף עם אחד מהכתבלבים התרעלנים, או היה מקבל הקש בדלת בדרך לתחנת משטרה. הרי בסוף הפרקליטות היא אדון הכול. ראינו כבר איך שר נכנס לחקירה אריה ויוצא דובון אכפת לי. וכך, עם כניסתי למשרד, פגשתי את כלל ראשי האגפים, והבהרתי להם כבר בשיחתנו הראשונה שאני לא שואלת ולא מעניין אותי לדעת מה דעתם הפוליטית או למי הם הצביעו בקלפי. דבר אחד מעניין אותי: לקדם מדיניות על פי תפיסת עולמי והאג'נדה שאני מובילה בשם הבוחרים שלי. אנחנו השרות והשרים של כלל אזרחי ישראל, אבל נבחרנו כדי לקדם מדיניות ימין ומשילות ולהוביל שינויים על פי תפיסת עולמנו. והדבר הדחוף שהועמד על הפרק עם כניסתי לתפקיד היה כינוס הוועדה המתמדת של החלטת הממשלה 550, ההחלטה שהוביל מנסור עבאס בממשלת בנט-לפיד עבור המגזר הערבי, הלוא היא תוכנית תקאדום. גם המנכ"ל לשעבר במשרד שלי וגם ראש הרשות לשעבר לחצו עליי מאוד לכנס את הוועדה מייד, ללא דיחוי. האמת היא שלא הייתה לי בעיה לכנס את הוועדה, שכן היא תוכננה סמוך לכניסתי למשרד, רק ביקשתי בתמימות לקבל קודם את כל החומרים הרלוונטיים – הקצאות ואחוזי ניצול, רשימת הפרויקטים וכמובן דברי הסבר על המדיניות שתלווה את התוכנית והוועדה. הם בתגובה העבירו לי רשימת פרויקטים בעלי שמות מפוצצים ומעוררי השראה, ומה הם הסבירו לי? הם הסבירו לי שכל הנתונים יהיו בוועדה, וכי לא נהוג ששר מתעמק בנתונים. אני חזרתי וביקשתי שיעבירו לי את הנתונים. אמרתי שזה אמור להיות ככה, בלחיצת כפתור, שהרי משרדי הממשלה מנוהלים במערכת ממשלתית רשמית הנקראת מרכב"ה. אז תאגדו את הנתונים, נשב, נדבר, וקדימה לוועדה. ושוב, בתגובה, חוזרים הגמגומים, המילים המפוצצות, כותרות מתוזמרות בעיתוני התעמולה, בערוצי התעמולה ובאתרי התעמולה, בשיתוף ובשילוב מתקפה ארסית של חברי כנסת מאזור החיוג של קפלן-עזה. גם איומים היו, על תוכניות קריטיות שלא יצאו לפועל ויקריסו את המגזר הערבי ועוד ועוד. עכשיו, תראו, בסוף, מה גורם לרוב יהודי רחב כל כך להצביע לראש הממשלה בנימין נתניהו? תחשבו על זה. אנחנו הרי מדברים על טרום עידן הפצ"רית מטביעת הטלפונים וקריסת תיקי האלפים המתפוררים. בזמן הזה הרי יושבת לה מסעודה משדרות ומכלוף מאופקים, שגידלו כאן דור של אריות יהודים ומאמינים, שמעולם לא דבק בהם רבב. אז למה הם מצביעים למועמד שיש נגדו כתבי אישום, כשכל היום ערוצי התרעלה פותחים בפרשות חדשות, ערוצי הנדסת התודעה משדרים להם בלופ אין-סופי את ראש הממשלה נתניהו נכנס לצוללת, יוצא מצוללת, נכנס לצוללת, יוצא מצוללת, עדי מדינה, מאות לשעברים שקובעים שיש סכנה לאומה ולדמוקרטיה שקורסת? זה פשוט מאוד. אותם מצביעים, גם אלה ללא השכלה פורמלית, הם בעלי אינטואיציה בריאה וחדה שאומרת דבר אחד: אנחנו לא מאמינים להם – לא לשי ניצן, לא לאלשיך, לא לאל-ג'זירה 12 ולא לאל-מנאר 13 ובטח ובטח שלא לפרקליטות. אותו דבר אני. כשאני שומעת את הצלילים, את התדרוכים, את הכתבות ואת ההדלפות, אני ישר מבינה שבאים לערבב אותי, בלשון העם, ואני אומרת להם – מה אני אומרת להם? חבר'ה, לא תתכנס כאן שום ועדה עד שכל הנתונים לא יגיעו לשולחני. פשוט. ולא כדאי לכם להתעסק איתי. למה? כי אני כבר רגילה לכותרות, אני רגילה למתקפות, אני לא סופרת אתכם ממטר, זה כבר עובר לידי. ועדיין שולחים לי נתונים לא רלוונטיים והמון המון כותרות. כאן הבנתי שצריך להיכנס פנימה ולהבין מה הסיפור. וכך, לראשונה מקום המדינה, קמה הממשלה המסוכנת ביותר לחברה הישראלית בכלל ולחברה הערבית בישראל בפרט. האמת היא שהשמאל הישראלי תמיד היה נאיבי, יכלו למכור לו את הירח. מכרו לו את אוסלו עם יונה ועלה של זית; מכרו לו את ההתנתקות של אנחנו כאן והם שם; מכרו להם שנים שהם אנשי הדמוקרטיה, הליברלים, האחים לנשק, הם הרוב; מכרו להם שפחות ונתינים בקפלן; מכרו להם כלכלה קורסת, שוד הגז, חרם כלכלי, צונאמי מדיני; אמרו שאיבדנו את טראמפ, שאין רגל מסיימת, שרפיח היא ספין ואין אסטרטגיה. האמת היא שאני יכולה לנאום כאן עוד חודשים, ומאוחר, ואני לא אספיק לציין את כל התחזיות וההזיות האומללות שלהם. אבל חשוב שידעו שהכי חמור הוא שהצליחו למכור להם שחייבים להסיר את הביורוקרטיה לטובת החלטת הממשלה 550. מנסור עבאס אמר לממשלת הנוכלים: אני אצביע על מה שאתם רוצים, אני אחזיק אתכם מהאוזניים, רק בתנאי אחד – תחברו אותי ואת מועצת השורא למוביל הארצי של הכספים. אני רוצה לראות – וכך קרה, אגב – את כל אגף תקציבים בכפר קאסם עם פנקסי צ'קים פתוחים, לא סיפורים. איך אמרה קודמתי בתפקיד, מירב כהן? אני ומנסור 24/7 על הכספים האלה. כך היא אמרה. הרי זה אירוע דוחה שבת, ובטח לחיזוק רע"מ, הלוא היא הגף הציוני בממשלת הנוכלים שהייתה. ואיך אמר מנסור ממש לא מזמן על שר האוצר דאז, של ממשלת האחים המוסלמים, אביגדור ליברמן, שהתהדר באג'נדת "רק ליברמן מבין ערבית"? ליברמן גבר, כך הוא אמר. למה גבר, אתם שואלים? כי בכל פעם שאילת שקד עשתה קולות או שאלה קצת שאלות, מייד הגיע לספת הפסיכולוג הקואליציוני האדון ליברמן כדי לפתוח את הברזים. הסיפורים בלופים שמכרו לנו על תוכניות חינוך, דיור, הכלה והקשבה, הזרימו מיליארדים ישר לרשויות, למשרדי הממשלה ולחברות הממשלתיות על מנת לכאורה לצמצם את הפשיעה על ידי חינוך ותרבות, שיכון ועוד. למה דומה הדבר? כאילו ארצות הברית הייתה נלחמת בדאעש על ידי תוכניות חינוך ודיור וחלוקת פיצות במתנ"סים, או שממשלת ישראל הייתה נלחמת בחמאס בעזרת טקסים אלטרנטיביים של שוברים שתיקה ובצלם. אותה ממשלה חשבה שנתוני הפשיעה אמורים לרדת פלאים. אז זהו, שממש לא – הם הכפילו את עצמם. ולאחר שהבנתי איך פעלה השיטה וצללתי לנתונים, כבר בישיבה הראשונה למיגור הפשיעה שהשתתפתי בה שאלתי את הנוכחים – שכן היו נוכחים שם שב"כ, משטרה, שב"ס, שרים וראש הממשלה, כמובן: מי לדעתכם העבריין שגרם הכי הרבה נזק במפת הפשיעה בישראל מקום המדינה? עלו שם שמות של אברג'יל, של רוזנשטיין ועוד כמה. ואני אמרתי להם: כולכם טועים, מי ששינתה את הפשיעה במדינת ישראל היא פקידת בנק בשם אתי אלון, שהפכה כנופיות מקומיות לארגוני פשיעה, וחלקם אפילו לבין-לאומיים. אתי אלון, בזכות 250 מיליון השקלים שהזריקה ישירות לוורידים של אותם עבריינים, הפכה אותם לארגוני פשיעה, ובכסף הזה רכשו אמל"ח, חיילים, רכבים משוריינים ומכולות סמים ובנו אימפריות של פשע. בדיוק כך עשתה גם ממשלת הנוכלים – היא חיברה את ארגוני הפשיעה ישירות לצינור של החשב הכללי. בדיוק כמו באחד הדיונים שבו שאלתי: האם שמתם לב בכמה מקרים, כשנעצרים ראשי הארגונים, נעצרים איתם גם ראשי הרשויות? זה לא מקרי. אתם צריכים להבין, אדוני היושב-ראש, כשנעצרים הארגונים – ואני לא אגיד כאן שמות – נעצרים איתם גם ראשי הרשויות. ולמה זה לא מקרי? כי הרציחות שאנחנו רואים היום הן מלחמות שליטה על רשויות מקומיות, על מכרזים ממשלתיים, על שליטה במוסדות ובמנגנונים. הם לא על סחיטה במכולת או צפירה ברחוב. היום ארגוני הפשיעה יצרו אוטונומיות פליליות ברשויות. הם שולטים במי ישלם היטל השבחה וכמה, בהיטלי סליל ובמינויים, מהשומר בשער המועצה ועד המנכ"ל ומהנדס הרשות. כל הספקים והקבלנים, כולם שלהם. כולם מבועתים מפחד. איש הציבור לא מפחד רק על עצמו, הוא מפחד גם על בני משפחתו ועל החמולה שלו. בני משפחתו מגיעים אל איש הציבור ואומרים לו: תחתום על כל דבר, אנחנו לא רוצים בעיות. אותם ארגונים רוצחים מועמדים לראשות העיר. ראשי ערים ומהנדסים מתחננים לא להעביר להם כספים. בנצרת, ארגון פשיעה הכריע עירייה שלמה. אני אישית פגשתי עשרות אזרחים שרועדים מפחד. בנגב אין אנטנה של סלולר שלא משלמת פרוטקשן; אין קו חשמל שלא גונבים ממנו חשמל. בעמק שרה בבאר שבע אני רואה כתובים על קירות בערבית. אני שואלת מישהו מהרחוב: מה כתוב? הוא אומר לי: תראבין. הם מסמנים טריטוריות באין מפריע. כל זה בזכות הדמוקרטיה הליברלית הפרוגרסיבית שלנו. אני מודיעה כאן לאזרחים הערבים: לא עצרתי תקציבים על בסיס מגזרי. הסתובבתי ביניכם וראיתי את התסכול, את הפחד ואת חוסר התקווה. עצרתי את הכספים האלה רק מתוך הבנה שהם אלה שמתדלקים את הפשיעה; עצרתי את הכספים שנציגי הציבור שלכם הבטיחו לחלק לראשי המועצות והארגונים המפלגתיים שלכם. אני אומרת להם דבר פשוט: חינוך אפשר להשלים או ללכת לשיעור פרטי, לנהוג אפשר גם בלי כיכר, אבל חיים אי-אפשר להחזיר. אי-אפשר. רק היום דיברתי עם אזרח תל שבע, והוא אמר לי בפירוש: אל תעצרו, החודש הזה הוא החודש היחיד שלא שומעים יריות. ולכן, לראשונה מאז קום המדינה, ולאחר פגישות רבות שישבתי בהן גם עם ראש הממשלה וגם עם ראש השב"כ, הבנו שאין דרך לעצור את הגידול הממאיר הרצחני הזה אלא רק על ידי איסוף הנשקים. במקביל, נקים יחידות משטרה ייעודיות רק למגזר, כדי לאפשר חיים ועסקים ללא פרוטקשן. אנחנו נחושים ולא נוותר עד שנערוף להם את הראש על ידי חקיקת חוקים ייעודיים. אם זה היה תלוי בי, הייתי מכניסה גם צבא, שייכנס מרמלה בצפון ויצא בתראבין בדרום ועובר בית-בית לאסוף את הנשקים, בלי פצ"רית, בלי יועמ"שית, בלי בג"ץ ובלי בצלם. וכל האנרכיסטים ורסיסי האופוזיציה ושקמה באוקטובר יכולים לצרוח מקפלן עד עזה על זכויות אדם ודמוקרטיה. יש לנו מכשולים רבים, גם מבית, ובעיקר הפרקליטות, שרואה שדמוקרטית מעצרים מינהליים טובים רק למתיישבים ולא לארגוני פשיעה רצחניים. זה לא סתם שהאופוזיציה פה ריקה; הם לא רוצים לשמוע את זה. לכן הם רואים שאמצעים טכנולוגיים כמו אלה שהפעילו על עשרות מקורבי ראש הממשלה, חשובים יותר מסיכול ארגוני פשיעה. לכן במשך שלוש שנים הם מונעים חקיקה בנושא. ראינו בליל התקציב גם קרבות של מי שחשבו שתוכניות של "איפה זה פוגש אותך?" ו"איך זה גורם לך להרגיש עמוק בפנים?" חשובים יותר מאיסוף נשקים. שיהיה לכם ברור, אני נחושה. מה שעברתי בשלוש השנים האלה יכול למלא ספרים רבים – האיומים, הכתבות השקריות, האנשים הרעים, הרדיפה, הלחצים – אבל הם פשוט לא מבינים שתמו ימי הנסיכים בליכוד. הם לא מבינים שאנחנו לא ממלכתיים, אנחנו לוחמים בעבור המדיניות ובעבור קהל בוחרינו. אנחנו לא גנבי קולות. עלינו לא מאיימים ואותנו לא מפחידים. אנחנו כאן כדי להחזיר את המשילות, הדמוקרטיה ורצון העם, ראס בין עינכ. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. אנו נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מספר 19), התשפ"ו–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025, עברה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> לוועדת הכלכלה, לא הכספים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לוועדת הכלכלה, אוקיי, אני מתקן. תודה רבה לך, אדוני המזכיר. היא תעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, אם ירצה השם, י"ז בטבת התשפ"ו, 6 בינואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:15. << סיום >>