דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ב ישיבה שנ"ג הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (6 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 אבי מעוז (נעם): 4 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 5 אושר שקלים (הליכוד): 6 יום הצעירות והצעירים 6 עדי עזוז (יש עתיד): 7 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 9 הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025 15 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 16 עודד פורר (ישראל ביתנו): 17 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 19 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 20 הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025 26 נאור שירי (יש עתיד): 26 מיקי לוי (יש עתיד): 36 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 37 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 38 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 39 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 42 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 42 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025 42 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 43 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 45 נאור שירי (יש עתיד): 45 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 49 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025 51 מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 51 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 54 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 54 הודעת ועדת הכנסת 56 פנינה תמנו (בשם ועדת הכנסת): 56 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה במושב השלישי ובזמן שחלף מתחילת המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש 56 מיקי לוי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 57 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 60 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לחברות וחברי הכנסת, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו, 6 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מקבץ דוחות מיוחד של מבקר המדינה בנושא: התמודדות עם גופי ממשל עם מצבי חירום. מסקנות הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, אפרת רייטן מרום, מיכל מרים וולדיגר, חילי טרופר, עפיף עבד ומאיר פרוש בנושא: סכנת העזיבה של צעירי הגליל והפגיעה בחוסן החברתי, התעסוקתי והאזרחי בצפון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. מי שרוצה להצביע על נאום בן דקה. זו הדרך להירשם למעשה לנאומים. עד שאקבל לידי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. כבר קמת. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר היום על פנייה נוספת שהגיעה ללשכתי. אתמול ביקרה בגן ילדים דתי בעיר שדרות הסופרת שהם סמיט. לכאורה הגיוני להביא סופרת ילדים לגן ילדים, אבל שהם סמיט טוענת שישראל מבצעת בעזה הרעבה ופשעים נגד האנושות, וכן מאשימה את מדינת ישראל במות ילדים בעזה. היא תומכת בארגון השמאל הקיצוני פורום משפחות שכולות ישראלי–פלסטיני, היא תומכת בסרבנות, היא קוראת לחדול משימוש בתואר "ציוני" כי הוא גורם כאב וטראומה לפלסטינים, וכל האמירות הללו מהחודש האחרון. משרד החינוך חייב אותם לארח דווקא אותה, למרות בקשה מפורשת לקבל סופרת שמתאימה לרוח הגן הדתי. שר החינוך, תתעורר. הגיע הזמן להפסיק את הכפייה הפרוגרסיבית, הפוסט-ציונית הזאת, על ציבור ההורים וילדיהם. ואני שב וממליץ גם להורי ילדי הגנים לפקוח שבע עיניים על התכנים שמובאים לילדיהם ופשוט לא לשלוח אותם לגן כאשר מגיעה סופרת מהסוג הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. וכעת חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ב-1924 נולד בדאלית אל-כרמל קרוב משפחה שלי בשם קאיד חסון, ובגיל 18, כבוד היושב-ראש, הוא התגייס למשטרה הבריטית, שירת במפרץ חיפה כמה שנים, עד גיל 23. בגיל 23 הוא התגייס למודיעין הישראלי, שירת כמעט שנה ונשלח במשימה מיוחדת, אך לצערנו צבא עיראק, שהיה בגדה המערבית ליד ג'נין, תפס אותו, וב-19 במרץ 1949 הוא עלה לגרדום בכיכר המרכזית של שכם ונשאר תלוי שם שלושה ימים. כמובן שהוא היה נשוי, הניח שני בנים ושתי בנות, והמדינה הכירה במשפחתו. וגם זכרו כמובן כובד, גם במתקן הביטחוני בהרצליה וגם בבית הקברות הצבאי בעספיא. אני מודע לכך שיש לנו עוד חטוף אחד בעזה, רן גואילי, ואני מקווה אחרי שנחזיר אותו לקבר בישראל, אנחנו נקבל את כל העזרה והתמיכה מכל אחינו וחברינו בכנסת ובממשלה להחזיר את עצמותיו של קאיד חסון לקבר בדאלית אל-כרמל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח. וכעת חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פותח בציטוט: אפס, פרחח, פקיד מושתן, תסתום את הפה. כך הטיח בהתרסה אתמול אחמד טיבי במהלך ריאיון בערוץ 13 כנגד דובר המשטרה ניצב משנה אריה דדון, ואף השווה את המשטרה למאפיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אריה דורון. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אריה דורון, כן. אז מכאן אני אומר לתומך הטרור טיבי: של נעליך כאשר עלוב כמוך מדבר על אחינו שוטרי ישראל הגיבורים, המגינים בגופם עלינו. עם ישראל חב חוב אדיר וענק לכוחותינו, ובראשם למשטרת ישראל, שביום 7 באוקטובר הצילו את מדינת ישראל. תומך טרור בזוי ועלוב שמכהן בכנסת רק בחסות בג"ץ, שלא מסוגל לכנות את חמאס כארגון טרור, מקומו לא בכנסת ישראל אלא בביוב של עזה או ברמאללה, שוחה עם עכברי צמרת כמו אחיו מהחמאס. בכוונתי להגיש בהקדם קובלנה לוועדת האתיקה כנגד תומך הטרור. ולך, אריה דורון אחינו, ולכל שוטרי ישראל היקרים, עם ישראל אוהב אתכם, מוקיר את עבודתכם. המשיכו בפעילותכם הקדושה למען ביטחוננו, ובעזרת השם יחוסלו כל אויבינו מבית ומחוץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שקלים. << נושא >> יום הצעירות והצעירים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת אנחנו נעבור לנושא הבא של סדר-היום, והוא ציון יום הצעירות והצעירים. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת עדי עזוז, כמעט הצעירה ביותר בכנסת אבל לא ממש, לפתוח את הדיון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני יותר צעירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מטי טוענת שהיא עקפה אותך בצעירות. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> לכבוד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני כבר 33 שנה בת 30. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה קורה לצעירים – הם דווקא תמיד רוצים שיתייחסו אליהם כמבוגרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, כנסת נכבדה, היום ציינו בכנסת את יום הצעירים והצעירות. היה נראה שחלק מהוועדות לבשו חג, התקיימו הרבה דיונים: בוועדת החינוך התקיים דיון על אנשי קבע שהם גם סטודנטים. יש פערים בין אנשי הקבע למילואימניקים, והיה לנו חשוב להביא גם את הזווית שלהם, של אנשי הקבע, שהם באמת הבסיס והכוח שלנו כאן; היה לנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על דוח חדש של רשות הצעירים ושל מכון ברוקדייל על מצב הצעירים בישראל. אדוני היושב-ראש, הנתונים קשים לכלל הצעירים, אבל הדיון שניהלתי הבוקר היה בעצם מנקודת מבט מגדרית. עלו פערים שקשה להתעלם מהם. מצב הצעירות בישראל הוא לא טוב: הן לומדות יותר, הן יותר משכילות, אבל הן משולמות פחות, הרבה פחות; הן מצליחות להשתלב פחות בתפקידים בכירים. ואני חייבת להגיד שגם מצב הצעירים הוא לא טוב. אצל הצעירים הבנים אחוז הניסיונות האובדניים וההתאבדויות גדול בהרבה. זה גם מתכתב עם זה שצעירות פונות יותר לטפל ולהגיד שקשה, והנתונים על הפניות שלהן לבריאות הנפש הם גבוהים יותר, וזה בא בהלימה עם זה שצעירים שלנו, בנים – קשה להם, הם לא מדברים והם פוגעים בעצמם. היה לנו גם דיון בוועדת הרווחה על צעירים וצעירות בסיכון. המצב של צעירים וצעירות בסיכון החמיר מאוד. אנחנו נמצאים בכמה שנים שהן קשות מאוד. עד כה הייתה הגדרה בישראל למה זה צעיר בסיכון, ובגלל המלחמה המתמשכת והקורונה, שהגיעה עוד לפני, אנחנו רואים שרצף הסיכון התרחב מאוד, ואוכלוסיות שלא הוגדרו פעם כאוכלוסיות בסיכון – אלה לא אוכלוסיות עם עורף משפחתי חלש ואלה לא אוכלוסיות רווחה, אלה אוכלוסיות קלאסיות של מעמד ביניים שנכנסו לתוך מעגל הסיכון. והתפקיד שלנו פה בבית הזה הוא לראות את הצעירים האלה, מרצפת הבטון ועד תקרת הזכוכית, ולתת לכולם את המענים, כי בסוף הצעירים האלה הם העתיד שלנו, הם אלה שישבו פה, 120, בעוד כמה שנים. והם הגיעו היום ודיברו כל כך יפה. היה צעיר שסיפר את הסיפור שלו, שהוא היה נער רווחה, ילד רווחה, יתום, גדל במשפחות אומנה – היום הוא חבר ועד מנהל בעמותה גדולה וקבלן בעצמו, יש לו שני ילדים. הוא באמת הראה איך הרווחה זה השקעה. כספי רווחה הם השקעה; זה לא בזבוז, זו לא הוצאה, זו פשוט השקעה שמשתלמת לנו. אנחנו צריכים להשקיע בצעירות ובצעירים שלנו. היה גם דיון בוועדת הפנים על הצעירים בפריפריה. 40% מהצעירים גרים במרכז הארץ, יש רק 16% שגרים בצפון ו-18% שגרים בדרום. יש הגירה שלילית משמעותית בשנתיים האחרונות מהפריפריה למרכז. וגם הערים בפריפריה, מטרופולינים, כמו חיפה למשל, עיר מטרופולין גדולה בצפון, גם ממנה – היא לא מצליחה להחזיק את היקף הצעירים והצרכים שנמצאים אצלה ושמתנקזים אליה. אני מקווה שהדיונים שקיימנו היום, שגם נתנו קול לצעירות ולצעירים – ואני גם רוצה להודות מפה לכל יושבי-הראש של כל הוועדות, שכינסו את הוועדות ודנו בנושא, כי זה באמת נושא של כולנו, של כל הילדים שלנו. אני רוצה להודות להם על זה מכאן. אנחנו נמשיך לקיים גם דיוני מעקב על כל הנושאים שעלו, ואני רוצה לאחל לנו שאנחנו נצליח להביא להם גם ממשלה וגם כנסת שעובדות, עובדות עבור הצעירים והצעירות שלנו. היה פשוט כיף לראות אותם. החדר היה מלא באנרגיה של אנשים שלא התייאשו, שנלחמים בגלים גבוהים וכבדים ועושים, והם צריכים את העזרה שלנו. אדוני שר הכלכלה, אני לא יודעת אם אתה עולה אחריי ואם תדבר. אם כן, אני אשמח שתתייחס גם לסוגיית יוקר המחיה. הצעירים והצעירות העלו את זה המון היום בוועדות. קשה להם, אין להם כסף. ואני אומרת לך שאני בעצמי הייתי חיילת בודדה, וכששירתי, הייתי מחכה לתו הזה לסופר. וכשמישהו צריך את הכסף הזה, הוא מחכה לו בשביל לקנות בין מוצרי היגיינה לבין לחם, זה אפילו לא תותים. ואני אשמח שתתייחס לזה, כי בסוף זה באמת לא ימין ושמאל, זה באמת של כולנו, ואני אשמח שתיתן על זה את הדעת, כי אני יודעת שגם הרבה מהם מסתכלים ורואים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עזוז. ובמעבר ישיר, נשמע את השר ואת תשובת הממשלה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, אני חושב שחברי הכנסת הנוספים, עד כמה שאני רואה, לא נמצאים פה, נכון? לא נמצאים. אז כן, השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני, חברי היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כנסת נכבדה, מכובדי כולם, אכן, הכנסת ציינה היום יום מיוחד שהוקדש לצעירים ולצעירות. יום שיזמה חברת הכנסת עדי עזוז, ואני מודה לך על כך. מה שאני מקריא עכשיו הוא גם בשם השר וסרלאוף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שהוא, אגב, אני חושב, צעיר חברי הכנסת, נכון? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> והשרים. אז הוא לקח את התואר. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמרתי, אולי בפעם הבאה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> והתודה היא בשמו וגם בשמי. במסגרת היום המיוחד התקיימו כמה דיונים בוועדות שונות, ובמסגרתם נדונו האתגרים שעומדים בפני הצעירות והצעירים בארץ – אתגרים אשר חלקם נובעים כתוצאה ישירה משירות מילואים ארוך ומתמשך – ועלו הצעות לפתרונות. במהלך השנים עשינו כמה שינויים משמעותיים, העיקרי שבהם הינו פיתוח וקידום תחום הצעירים ברשויות – ממרכזי צעירים שעוסקים בפעילות קהילתית, ליחידה ניהולית אסטרטגית ושינוי הסטטוס המקצועי של מרכזי צעירים למינהלי יחידות צעירים, שעובדים ישירות במבנה הארגוני של הרשויות המקומיות ואחראים על כלל אוכלוסיית הצעירים ברשות המקומית – דבר אשר קידם את תחום הצעירים רבות וגרם לרשויות המקומיות להעניק לנושא הצעירים מקום מרכזי. אפרופו, כשאני הייתי ראש עיר בירושלים, אני הקמתי את מרכז צעירים, גם הייתי מעורב והקמתי את "רוח חדשה" וכמה ארגונים נוספים, ושם הכרתי את השר וסרלאוף, והכרתי אותו דרך הפעילות הציבורית שאני עשיתי. הוא היה ירושלמי צעיר, ומאז אנחנו מכירים היכרות רבת שנים. שנת 2025 מאופיינת בפיתוח, עשייה ויעילות לטובת צעירי ישראל, בהבנה עמוקה שהצעירים הם הכוח המניע והמשפיע בחברה. משרד הנגב והגליל ורשות הצעירים פועלים מתוך חזון ברור שמאפשר לכל צעיר וצעירה לממש את יכולותיהם ולחזק את הקשר שלהם למדינה. בשנה החולפת, ועל רקע המציאות הביטחונית המאתגרת, הצעירים מהווים את התקווה לשיקום החברתי, הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל. כדי לתמוך בחזון המשרד, רשות הצעירים מובילה מהלך לאומי רחב לשמירה על רצף שירותים וחיזוק החוסן הקהילתי. בשנת 2025 העמדנו תקציבים משמעותיים בהיקף של 46.8 מיליון ש"ח, ומתוכם הופנו תקציבים לחיזוק יחידות הצעירים, לרכזי משפחות המילואים ולשילוב צעירים ובעלי מוגבלויות. בנוסף, המשרד שם דגש מיוחד על אזורי העימות, עם תקציב של למעלה מ-29 מיליוני שקלים, שמיועד לשיקום חבל תקומה ולתוכנית "שובו הביתה", במענים לצעירים בצפון. כמו כן, הענקנו דרך יחידות הצעירים סיוע ייעודי לרשויות שנפגעו במבצע עם כלביא. במסגרתן, יחידות הצעירים עסקו בסיוע לאוכלוסיות שנפגעו ובפעולות חוסן. תחום נוסף שבו החלה רשות הצעירים לפעול – בשותפות מלאה עם משרד הביטחון, צה"ל ואכ"א – הינו הקמת המטה הלאומי למשפחות מילואים. הרשות העבירה החלטת ממשלה שבמסגרתה הוחלט על הקמת המטה, אשר תפקידו הוא לתת באמצעות יחידות הצעירים ברשויות – למעלה מ-93%, במירכאות כפולות, למעלה מ-93% רשויות מקומיות – סליחה, לא במירכאות כפולות, בסוגריים – מענה שלם למשפחות משרתי המילואים בכל הנושאים הנוגעים לתחומים המוניציפליים, ונועד להעצים את משפחות המשרתים, להנגיש מידע ולמצות את זכויותיהם. במבט אל השנה החדשה – אישרנו כ-15 פרויקטים ומיזמים חדשים לקידום אוכלוסיות צעירים, ואנו ממשיכים לפתח את התשתית המקצועית כמשרד הנגב והגליל, ונמשיך להשקיע במעטפת מקצועית ובינוי יחידות צעירים. זו תשובתו של השר וסרלאוף. אני יכול בקצרה ממש להוסיף, כמי שבא מהיזמות ומהעולם העסקי, המשרד שלנו עוסק בצמיחה ובכל מה שקשור ביוקר המחיה, ככל שזה קשור למוצרי צריכה. ואני חייב לומר לך שאני שמתי יעד – אנחנו רוצים לצמוח מ-160 מיליארד דולר, שאנחנו עושים היום, לטריליון דולר בשנה, ולהכניס מאסה. היום כ-10% מהעובדים בישראל הם בתחום הטכנולוגי – להגדיל את היקפי האנשים שנכנסים לתחום הטכנולוגיה. כשנגיע לטריליון דולר לשנה, המדינה שלנו במקום אחר לגמרי. זה מחייב צמיחה של 10% שנתי, וכשמדובר על יוקר מחיה, כשיש מטבע טוב יותר ולמדינה יש יותר כסף. חד-משמעית, זה ללא ספק משפיע. בתחום של מוצרי הצריכה, העברנו רפורמה מאוד עמוקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". השבוע בממשלה עסקנו להרחיב את זה ל"מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". בעצם, הרעיון הוא להרחיב את האופציה להביא מוצרים לתוך ישראל, להגדיל את התחרות. אני בכל הזדמנות מודה גם לאופוזיציה, אנחנו העברנו את החקיקה הזאת פה אחד – כלומר, לא היו מתנגדים בכנסת – עם עבודה מאוד אינטנסיבית בוועדת כספים, שאנחנו עובדים בדיוק לפי ההחלטות שהתקבלו בוועדת הכספים. במוצרי צריכה מסוימים זה רץ יותר מהר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרפורמה בוועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> סליחה, ועדת הכלכלה, אתה צודק. אתה ערני, יפה לך. בכל אופן, התהליך הזה, אנחנו עובדים מאוד מאוד מסודר לפי מה שסוכם ביחד, ואני עושה מאמץ גדול שכל הפעולות שאנחנו עושים, לפחות במשרד שלי – הוא מקובל רחב מאוד, אין ימין ושמאל, זו באמת חשיבה משותפת. השבוע הצגתי פרויקט נוסף שקשור לסל של ישראל. אני אבוא בקרוב להציג אותו בוועדת הכלכלה, לשתף אתכם. זה נושא מאוד מקצועי, שנעשה על ידי הדרג המקצועי במשרד שלי, בשיתוף עם מאסה של אנשים שיעצו לנו על הדרך. ואלה הדברים – זה בצד של הביקושים – סדרה של פרויקטים שאני מאוד שמח לומר שזה מתקדם בכיוון הנכון. לפעמים לוקח קצת יותר זמן, אבל לא באנו לשים פלסטרים, עשינו פה רפורמות מאוד מאוד עמוקות. כל הדברים הללו בשביל להוריד – להגדיל את התחרות, להוריד את יוקר המחיה לצעירים, כחלק מהמאמץ הכולל. איפה שעדיין יש לנו פער לא קטן זה בנושא של פירוק מונופולים, ולחלופין השיניים שאני מצפה של רשות התחרות, שאין, לצערי הרב. בפירוק מונופולים, שר האוצר, בתפיסת עולמו, לא נתן לזה יד, וכששר אוצר במדינת ישראל לא רצה להתערב בשוק משיקוליו הוא – צריך לשאול אותו. אני חושב שכן היה צריך להתערב, כן לפרק, שמנו את זה עוד בשנת התקציב 2023, שמנו את זה כחלק מהתקציב שאמור היה להיות, ומשרד האוצר הוריד אותו. מינה ועדה שקוראים לה ועדת סלבין, שהתפרקה, וההמלצות של ועדת סלבין לא ראו אור עולם ולא התחלפו. זה דבר אחד. והרשות לתחרות, לצערי הרב, אני טוען כמעט מהתחלת הדרך – לקח לי כמה חודשים, ובמאי 2023 הגעתי למסקנה שבמנהיגות הנוכחית של מיכל כהן כראש הרשות לתחרות לא נגיע לשום מקום; היא לא מספיק אגרסיבית, לא מפחדים מהרשות לתחרות, וזה מאוד מאוד בעייתי, וביקשתי להחליפה. התהליך הזה תקוע כרגע. בג"ץ קיבל את עמדתי שצריך לכנס ועדה אצל הנציב ולבחון לעומק את פיטוריה. היועצת המשפטית לממשלה ביקשה דיון בהרכב מורחב בבג"ץ – אגב, אדוני היושב-ראש, לא ברור לי מטעם מי, כי הנציב לא ביקש ממנה דיון בהרכב מורחב, ובוודאי שאני לא ביקשתי ממנה לדון בהרכב מורחב. זה כרגע מחכה לדיון בבג"ץ, אם להגיע להרכב מורחב בבג"ץ לדון אם בכלל אפשר לדון בוועדה אצל הנציב בפיטוריה של יושב-ראש הרשות לתחרות. גיליתי משהו מאוד מאוד מעניין באותה הזדמנות, שמתוך 1,000 הפקידים שמונו על ידי הנציב ב-15 השנים האחרונות, יחד עם עוד שני אנשי ציבור, אפס פוטרו. אפס מ-1,000. וכאן אני באמת צריך את העזרה של האופוזיציה. זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה. אתם רוצים להגיד לי ש-1,000 הפקידים במדינת ישראל שמונו, כולם מושלמים? הם לא צריכים לבוא לעבודה, הם לא חייבים שום דבר לשר שלהם. ירצו – יעזרו, לא ירצו – לא יעזרו, כמו במקרה שלי, של הרשות לתחרות. ורק לתת קונטרה: כ-13 פקידים כפופים לי ברמה הזאת, יש לי בעיה רק עם אחת. רק עם אחת, עם כל השאר אני יודע לעבוד מצוין. יש לי יועצת משפטית מצוינת במשרד, הייתה והתחלפה, ואני יודע לעבוד עם הדרג המקצועי באוצר. כל ההמלצות שאני שם על השולחן זה בגיבוי מלא של הדרג המקצועי של המשרד שלי. ובתחום אחד, שהוא אחד החשובים ביותר – מצד אחד חבריי באופוזיציה, ולפעמים גם בקואליציה, שואלים: מה עוד אפשר לעשות בשביל יוקר המחיה? אז טיפלנו בעניין של ההיצע לשביעות רצון כולם, עכשיו אנחנו מתחילים לטפל בצד של הביקושים. בעזרת השם אני מאמין שנשכנע את כולכם ברצינות ובמקצועיות של הסל של ישראל ששמנו על השולחן, שאני אומר לכם שהוא מאוד מאוד מקצועי – אני בא מהתחום העסקי. וגם, להחליף את רשות התחרות ולקבל אפשרות להיות יותר תקיף מול עסקים שמפירים את החוק, זה צו השעה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, תודה רבה על ההתייחסות. אבל אני רק רוצה להגיד בסוף: לצעירים האלה יקר. הכול יקר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון. אבל יש אנשים שמחפשים הוקוס-פוקוס. אז הוקוס-פוקוס, אני לא מכיר אותו, ואני גם לא שמעתי רעיון של ולדימיר בליאק או של ידידי מיקי לוי שאומר: הינה משהו שעוד לא עשינו. אין עוד כזה. אני לא מכיר כזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שיש. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אוקיי. אז תדבר איתי אחרי זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתי איתך בשלוש השנים האחרונות? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה לא מדויק. אתה מסכים איתי שצריך לעשות מה שטוב לאירופה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד שלא הצעתי. אבל למשל חמש פעמים הפלת הצעות חוק בתחום - - - של מונופולים, נכון? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך שגם זה נעצר בוועדה של סלבין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה ממש לא נעצר בוועדה של סלבין. אתה הפלת את זה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ולדימיר, זה לא, עם כל הכבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה כן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> רק שנייה, ולדימיר. עם כל הכבוד, אני בעד, ואני אמרתי לך שאני בעד ואני אחפש את הדרך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בעד, ואתה מצביע נגד. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אבל לא זה מה שיפתור לחברת הכנסת את הבעיה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמובן, כמובן. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה הפך לרב-שיח. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בכל אופן, אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת עזוז, יישר כוח על הדברים. אנחנו באותו צד כשזה קשור לצעירים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר ברקת ולחברת הכנסת עזוז. << הצח >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1914).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין שוב את השר ברקת להציג את הצעת החוק. אני אנצל את ההזדמנות לברך את חברנו שנמצא פה ביציע: I warmly welcome the former Speaker of the House of Representatives of the Netherlands, Martin Bosma, his wife Gerardina. Welcome to Israel. Thank you for this visit. Thank You. (מחיאות כפיים) בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בשם שר החקלאות וביטחון המזון, ידידי חבר הכנסת השר אבי דיכטר. משרד החקלאות וביטחון המזון מנהל את מלאי החירום של גרעיני חיטה למאכל אדם ומוצרים אחרים שייעודם מזון לבעלי חיים. מלאי גרעיני חיטה למאכל אדם חיוני להבטחת זמינותם של לחם ומוצרי מאפה בסיסיים נוספים. מלאי מוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים חיוני להבטחת זמינותם של מוצרי מזון מן החי, בשר, ביצים, חלב ומוצריו. בשל היעדר מידע על היקף המלאי בזמן אמת קיים קושי בניהול מלאי החירום. מצב זה עלול להוביל לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיערך באופן מיטבי להבטחת האספקה של מלאי גרעיני חיטה למאכל אדם ומלאי מוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים בעת משבר או אירוע חירום מתמשך. היעדר תמונת מצב עדכנית בדבר המלאי במשק עלול לפגוע בביטחון המזון של מדינת ישראל. אציין כי כיום קיימים הסדרי דיווח במסגרת התקשרויות להחזקת מלאי חירום עבור המדינה, אולם אלו לא נותנים מענה על הצורך במידע על היקף המלאי הכולל במשק. כנסת נכבדה, החוק החדש המונח בפניכם היום קובע הסדרי דיווח שיחולו על בעלי מלאי בהיקף משמעותי, כך שלמדינה יהיה מידע שוטף על היקפי המלאי במדינה. זאת, כאמצעי להגנה על ביטחון המזון של מדינת ישראל לטובת הציבור. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אתכם שהשבוע הוצאנו את מלאי החירום של המטרנה שהיו למדינה. בעבר המדינה הייתה רוכשת פיזית ושמה במחסן מוצרים לחירום, ואנחנו עברנו לשיטת ליסינג, שבה בעצם אנחנו נותנים בליסינג ליבואנים להחזיק את המלאי בעצמם, וככה העסק נהיה הרבה הרבה יותר יעיל. אז אנחנו הוצאנו לשוק מאסה קריטית של מטרנה שהייתה בחירום – אל תדאג, זה הכול לפי התקינה ולא פג המועד והכול טוב ויפה – במחיר שהוא כמעט חצי מחיר, במחיר של כ-34 שקל ליחידת מטרנה, זכו בקול הקורא שתי רשתות. ותודה לאל, גם אנחנו עשינו שינוי ורפורמה בשיטת החזקת המלאי. זה גם יותר יעיל למדינה, זה גם יותר זול, ותכלס זה שינוי שיטה, כי אנחנו למדנו שבכל האירועים, גם בקורונה וגם במלחמה, לא היה צורך להפעיל את זה בצורה כזאת, ואנחנו מעדיפים לשדרג, כפי שעשינו גם בתחום של המטרנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. וכעת נעבור לדיון האישי. אקריא את רשימת הדוברים. חבר הכנסת עודד פורר, אתה הראשון, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני רוצה לנצל את המצב ואת ההזדמנות שאתה נמצא כאן ולהתייחס – אני לא רוצה להשתמש במילים קשות בתיאור התוכנית שלך על סל 100 המוצרים או חגיגת החטיפים והמלוחים שאתה מנסה לשווק לנו. בממשלה שלכם ותחת כהונתך יוקר המחיה שבר את כל השיאים האפשריים. אין שיא שלא נשבר ביוקר המחיה. יוקר המחיה זה היום-יום של האזרחים. זה היכולת שלהם לקנות פירות וירקות בסופר – ואתם ביטלתם את השוק הפתוח בעניין הזה. זה היכולת שלהם לקנות עוף, בשר, דגים, לחם. אלה המוצרים שאנשים מוציאים מסל הקניות שלהם. פרסמת רשימת 100 מוצרים; מתוכם 42% נושאי מדבקה אדומה – ניחא. 56% מהמוצרים זה של החברות היקרות ביותר בשוק. ומה הן יקבלו בתמורה? הן יקבלו פרס שממשלת ישראל תשווק אותם. זאת אומרת, חברת שטראוס, שהעלתה את המחירים בצורה הכי חזירית בשנים האחרונות, היא בתוך הסל הזה למעלה מ-20%. למעלה מ-56% זה שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות ותנובה. וכשאתה מסתכל מי אמור לזכות גם בתוצאה הזאת, בסוף אם אני מסתכל על רשת – יכול להיות שהיא רשת זולה, אבל רשת רמי לוי, שבה כרגע המוצרים האלה הכי זולים, לא נמצאת בדימונה, לא בירוחם, לא בערד. זאת אומרת, תקציב המדינה יופנה רק לאזורים האלה. העפת לגמרי את כל העסקים הקטנים מהתכנית הזאת, העפת לגמרי את כל הספקים הקטנים. הרי מי יילחם ביוקר המחיה, שטראוס? אסם תילחם ביוקר המחיה? מי שיילחם ביוקר המחיה זה דווקא היצרן הקטן ודווקא החנות הקטנה. וכשאני אכריח את היצרן, את הסופר הגדול לתת שטח מדף עם נראות מתאימה ליצרן הקטן – זה יוריד את המחיר, אם אני אתן בונוס על זה שיש יותר מגוון של מוצרים כאלה. אני לא צריך לתת בונוס על והחברה המרכזית וכו'. ועוד מילה אחת לגבי הרפורמה, שלצערי אפילו היית בוועדה שבה זה היה, כי אני הייתי בדיונים האלה, ראיתי את החוק שהבאתם והחוק שיצא. צריך להגיד מילה טובה לדוד ביטן, הוא שינה את החוק, הציל לך את החוק. אבל מה אני מגלה היום? תעשה סיבוב במפעלים. מפעלים שמייצרים בישראל, בגלל איך שמפרשים את החוק האנשים שלך, על התקינה, זה עולה להם עוד מיליון שקל יצוא. למה? כי עכשיו אומרים להם: לא, לא, המוצרים שלכם פורסמו לפי התקינה הישראלית, אנחנו לא נותנים לכם יותר להמשיך להציג את זה ככה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - תחליפו את כל ליין המדבקות שלכם לתקינה האירופית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז עכשיו הוספתם להם עוד עלויות, שבסוף מתגלגלות לצרכן. אדוני השר, מלחמה ביוקר המחיה זה לא מסיבות עיתונאים. מלחמה ביוקר המחיה זה יום-יום, יום-יום, מאבק במונופולים, לא בלתת להם פרסים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה – לא מדברת, מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא עכשיו. עכשיו זה זמן דיבור בדיון אישי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני טעיתי. חלמתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; אם כך, אני מזמין את השר - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש רשימה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אצלי הדוברים נגמרו. כן. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, עמד כאן אתמול ראש ממשלת ישראל ודיבר על המצב הכלכלי. איך אני אגדיר את הדברים שלו? הוא לא דייק במיוחד, פרגן לפתע לשר האוצר הכושל בהיסטוריה של מדינת ישראל. ואני הקשבתי לו ונזכרתי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין שאתה לא חושב שראש הממשלה הוא כלכלן שעשה פה דברים נפלאים - - - אם הוא מפרגן, כנראה שיש לו יכולות טיפה יותר - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זהו, אני בדיוק מגיע לזה. קלעת בדיוק לנאום שלי. אני הסתכלתי עליו ונזכרתי כי פעם, אדוני היושב-ראש, בשנת 2003, בפעם האחרונה שהוא היה אולי מר כלכלה, היה לו משל. דווקא משל מוצלח, אתה זוכר, חבר הכנסת שירי? האיש השמן, המגזר הציבורי, שרוכב על האיש הרזה, המגזר הפרטי. מאז חלפו להן 22 שנים, הרבה דברים השתנו אבל המצב לא השתפר. אותו האיש השמן השמין עוד אבל אליו הצטרפו עוד שניים, בחסות ממשלות נתניהו – המושחת והמשתמט. 15 המשרדים המיוחדים ולפחות 5–6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים כל שנה מייצגים נאמנה את האיש השמן המוכר והטוב. קברניטי ההפיכה המשפטית מטפחים את המושחת ומובילי חוק ההשתמטות דואגים לשמור על המשתמט. ושלושת אלה – השמן והמגזר הציבורי, המושחת והמשתמט – רוכבים על גבו של מעמד הביניים הישראלי, המעמד המשרת, כי הממשלה הזאת שכחה את כל ההבטחות שלה והפקירה לגמרי את אותם אנשים שמחזיקים את מדינת ישראל גם בשגרה וגם בחירום. מעמד הביניים הישראלי, המעמד המשרת, אותם אנשים שעובדים, שמשלמים מיסים, שממש עכשיו, בימים אלה מקבלים עוד צווי גיוס לשנה הבאה – הממשלה הזאת הפקירה אותם. אבל אנחנו זוכרים. אנחנו זוכרים בזכות מי המדינה הזאת קיימת, מי הציל אותה בשלוש השנים האחרונות ובשנתיים האחרונות בזמן המלחמה. ואחרי הבחירות הקרובות, שיהיו ממש בקרוב, אנחנו נעבוד בשביל האנשים האלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. והפעם סיימנו. אני מזמין את השר ניר ברקת לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, בקצרה – חבר הכנסת פורר אמר והלך, אז שיהיה רשום "און רקורד" מה שנקרא: אני מסכים, ואני חושב שיש בכנסת הסכמה רחבה גם עם עודד פורר על זה שצריך להגדיל את היצע המוצרים. יחד העברנו את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", והיא מתקדמת על פי אבני דרך שקבענו בוועדת הכלכלה. אני גם מסכים, ואנחנו הצענו לפירוק מקטע הספקים בכל ההתנהלות של המונופולים בישראל. זה הגיע לחוק ההסדרים ב-2023. הצו ירד, שר האוצר הוריד את זה. כך שבעניין הזה אני לא מתבייש לומר שיש לי מחלוקת עניינית עם שר האוצר. אנחנו גם מסכימים שצריך להילחם במונופולים, והדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר להילחם במונופולים זה רשות תחרות אגרסיבית שהיא פרואקטיבית, שהיא יוזמת, שלא מתעסקת בדברים הקטנים, היא מתעסקת בדברים הגדולים. זו הסיבה שביקשתי להחליף אותה, ולצערי הרב, כולכם יודעים איפה זה תקוע. אבל אני אומר שזה לא מספיק, ואנחנו כאן יוזמים עוד מהלך. המהלך הנוסף זה לראות איך אנחנו יכולים להוריד את הסל היום. עכשיו, מה שהציג חבר הכנסת עודד פורר, שאני מאוד מעריך אותו, זה רעיונות טובים. זה איך לשלב בריאות ואיך ללמד את הציבור מה נכון אולי לעשות ואיך לעשות כל מיני סלים שמבחינתנו זה להציג מה היינו רוצים שיקרה. אבל חברות וחברים, היום 100 המוצרים הכי נמכרים במדינת ישראל, זה מה שהציבור עושה היום, זה מה שהוא קונה היום. ונשאלת השאלה אם את אותם מוצרים שהוא קונה היום הוא יקנה ברשת פלונית במחיר שהוא משלם היום או שאת אותם מוצרים הוא יקנה ברשת אחרת יותר בזול? זה הרעיון. אני קצת מתפלא על החברים. הרי כשאני שם משהו על השולחן, זה אחרי שעשינו עבודת מטה בתוך המשרד, זה אחרי שווידאנו עם אנשי עסקים ואנשים מובילים במשק שיש לזה סיכוי טוב מאוד להצליח. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הצליח בשום מקום בעולם. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אתה חכה ותשמע. מה זה "זה"? את מה שאנחנו מציעים אתה לא מכיר, הרי, אתה לא למדת אותו לעומק. ישבנו עם אנשי תורת משחקים לסמלץ טיפה מה הדבר הזה יעשה. והאמת, אני אומר לך, אני אשמח, אני רוצה לבוא לוועדת הכלכלה לדוד ביטן, אתה מוזמן לשמוע. יציגו אנשי המקצוע את מה שהם אומרים, אני אהיה שם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצגת. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הצגתי, אבל לא פירטנו לכם. נבוא עם שאלות ותשובות, נאפשר לכם לשאול ולקבל תשובות מהמומחים של המשרד שלי ושל אחרים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש בנושא הזה ניסיון בין-לאומי מוצלח? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אולי תחכה ותשמע, ואני מניח שחלק מהאנשים שישמעו ישתכנעו שזה "לוקה בהיגיון", יש לזה את ההיגיון שלו. הרי מה אנחנו אומרים? בואו ניקח סל שמהווה 12% מכל מוצרי הצריכה הרלוונטיים – אנחנו עושים השוואה – בואו ניקח את הדברים האלה ונייצר תחרות פנימית בין הקמעונאים. הדבר הזה, חד-משמעית בצד של הביקושים, יפתח דבר שהממשלה לא עשתה עד היום. הממשלה רוצה – אני מקווה שאתה תסכים איתי. בעזרת השם, כשזה יצליח – אתה הרי תעזור, נכון? – אתה תשמח שזה יקרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול אני אשמח שתלכו הביתה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז במקום להסביר לי למה הסיכוי של זה להצליח לא גבוה, כי אתה לא מכיר את הפרויקט שעובדים עליו שנה, תבוא ותנסה. תפתח קצת את הראש, תשמע. בכל זאת, אנחנו לא נולדנו אתמול. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא חייב לזלזל, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דווקא רואה החשבון בליאק יודע להקשיב, והוא שומע את הדברים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לפני שבאתי היום אני קראתי את החומר. אני הקשבתי לך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אבל בסדר, אני אתן לך הזדמנות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ניסיתי ללמוד על ניסיון בין-לאומי, לא מצאתי ניסיון בין-לאומי מוצלח. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בסדר, שמעתי אותך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אותך אם יש, אתה לא עונה לי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אתה יודע, רוב הסטרטאפים שאני מעורב בהם בישראל – לא היה לפני זה משהו בבין-לאומי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה אומר שזה תקדימי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לכן אני טוען שתקשיבו למה שאומרים המומחים. אני לא התערבתי בעבודה המקצועית של המשרד שלי. נתתי go, אור ירוק לקונספט, חזרו והציגו מודל שנתמך חזק מאוד על ידי מביני עניין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> טוב, נחיה ונראה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הרעיון המרכזי בכל העולם – קח למשל את ארצות הברית. שם, המודעות של הציבור, המודעות לצרכנים, לכוחם, מאוד מאוד גדולה. גם במגזר החרדי יש מודעות מאוד גבוהה לכוח של הצרכן. אחת המטרות של הקמפיין הזה היא לייצר מודעות גבוהה של הצרכנים, לתת להם את הכוח. להבין שיש להם כוח. שאם הם עוברים לרשת שעובדת איתם ונותנת להם את המוצרים שהם קונים היום במחיר יותר זול, אתה פתאום תראה – אני אומר לך את מה שאומרים לי המומחים, ואני חושב שהם צודקים – אתה תראה דינמיקה של יותר ויותר כוח צרכני, שדורש חבילות כאלה ואחרות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח לשמוע. באמת, אני אשמח לשמוע את המומחים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יופי, זה מה שאני אומר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רציתי לראות משהו כתוב, ועד עכשיו לא ראיתי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יפה. אחלה, תודה רבה. תודה רבה, ואתה תראה בשמחה רבה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר, החשש הוא שייקרו מוצרים אחרים. אז אולי תדאגו לזה. במסמכים של ההגרלה שתעשו, לפחות תייצרו מנגנונים שאם תראו שהם מפצים על זה בקפיצה של מוצרים אחרים – שאתם תוכלו למנוע את הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ברור, חד-משמעית. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי אז יערבבו את הצרכנים, שישלמו על זה יותר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך לגמרי. אנחנו מבינים את כל התרחישים שיכולים להיות, החיוביים והשליליים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשמע, נשמע. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים להגביר את החיוביים, ולמתן – לראות שלא יקרו השליליים. חלק מהתשובות שהדרג המקצועי של המשרד שלי ייתן לכם, או למי שיהיה מעוניין, זה בדיוק הדברים האלה. עוד הערה אחת קטנה, והיא מאוד חשובה. כשאנחנו עושים חקיקה – אני רוצה להזכיר, עודד פורר ראה בזה חיסרון, אני רואה בזה יתרון – כשאנחנו מביאים מוצר, קונספט ראשוני לאחת הוועדות בכנסת, או לחלופין להערות הציבור, אנחנו מקשיבים להערות הציבור ומטייבים את המודל. כל הערה שלכם שתתרום לעניין, נקבל בברכה. אנחנו באותו צד פה, חברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמונה בעד, אחד נמנע, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1157).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות תמימות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שום דבר לא תמים בדקות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אתחיל עם הצגת הצעת החוק והסבר קצר עליה. כמובן, תודות על הקריאה הראשונה. הצעת החוק הגיעה לשולחני מתושב עירי, תושב הוד השרון אשר בליץ, שאיבד את ילדו. הילד קם בבוקר – איתי קם בבוקר, הרגיש לא טוב, חזר למיטה, וכנראה היה אירוע שעדיין לא מוסבר. הילד, לצערי, נפטר. דרכו, דרך אשר, הכרתי את עולם השכול האזרחי, שפחות מקבל יחס במדינת ישראל. יהיו הסיבות אשר יהיו, בין לגיטימיות ולא לגיטימיות, נסיבתיות ולא, אבל השכול האזרחי צריך לקבל מקום הרבה יותר חשוב. הכרתי את עמותת יקיר לי של פיני רבינוביץ', שגם איבד את בתו – אני מניח שרוב חברי הכנסת מכירים ושמעו עליו – את הדסה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> דסי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, דסי. הצעת החוק אומרת שבאופן הכי פשוט בעולם – ובעיניי טריוויאלי ואנושי – ביום האזכרה של הילדים, הבן או הבת, יוכלו ההורים לגשת לאזכרה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק לילדים או בכלל? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק לילדים. רק לילדים. - - על חשבון מכסת ימי החופש הקיימת. לא יום חופש נוסף, למרות שבעיניי אין פה בכלל שאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כשההנחה היא שקרה משהו טרגי? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - בן זוג - - - כל הקרובים. כל השבעה הקרובים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא הורים. ההורים גם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. הילדים. ההורים לילד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ההורים לילד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל אלה שמקבלים את החופשה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. כמובן, ההצעה הזאת נעשתה בשיתוף הסקטור הציבורי – נציב שירות המדינה, המעסיקים, התעשיינים. חלילה לא לפגוע בפרנסה וביכולת שלהם לשמור על שגרת יום עבודה. לצערי הרב, זה לא דבר מובן מאליו. הורים שעבדו והגיעו בבקשה ליום חופש הכי אנושי בעולם – מי שמדבר על היום לא מבין בכלל את העוצמות שיש שבוע לפני ושבוע אחרי, אבל אני שם את זה בצד. מעסיקים פשוט סירבו. דווקא מעסיקים בשכבות היותר-מוחלשות. היה טוב שהצעת החוק לא הייתה מגיעה בכלל לעולם, ואנשים היו נוהגים באופן הכי אנושי בעולם. זאת הצעת החוק, ואני מודה גם ליושבת-ראש הוועדה, גם על דיון מהיר, ענייני, וקידום של ההצעה. אני מקווה שנוכל להגיע גם לשנייה ושלישית, ונשים את - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה יקרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה יקרה. כן, כן. נוסף על ימי השבעה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אזכרה, אזכרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע. אבל בנוסף, הקרובים הם מי שיושבים שבעה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן, כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי שיושב שבעה. כלומר זה מבוסס על חוק קיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עם שבעה אין בעיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, לא. מי שיושב שבעה גם מקבל יום אזכרה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> המעגל שיושב שבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המעגל שיושב שבעה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הכוונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הם שבעה קרובים, יש שבעה קרובים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן, כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - יקבל רק באותה שנה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, בכל שנה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל שנה, על חשבון מכסת ימי החופש הקיימת. זאת אומרת, אין תוספתי בהודעה מראש, בדיוק כמו - - - < קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על חשבון יום החופש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. הקיים. אין תוספתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שעל חשבון המעסיק, ואני חוזר בי. כי אם זה על חשבון המעסיק, במצרפי - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. על חשבונו של העובד או העובדת עצמה. ואם אין מכסת יום חופש, אז אפשר להגיע להבנה לגבי חיוב לשנה לאחר מכן, אתה יודע. בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מכסה על אטימות של מעסיק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. עשרות מקרים כאלה, זה לא מקרה אחד. דווקא מעסיקים מאוד מאוד גדולים, דווקא במגזר הציבורי ודווקא לעובדים הכי מוחלשים בחברה, שפחות יודעים לצעוק ולהגיד ולהבהיר את מה שמובן מאליו בעיניי. אני רוצה לנצל את חמש הדקות או את הזמן הקרוב לדבר על מה שהיה אתמול בכנסת. בעיניי – אני תמיד מתפלא מחדש על העוצמות של הניתוק. אדוני היושב-ראש, אני מניח שאתה מכיר את אירוע ההצדעה למרימי – גם חבריי חברי הכנסת – אני בטוח ששמעתם על אירוע ההצדעה למרימי רוח העם. על אירועי רוח העם. אני רוצה לדבר קודם שנייה מסביב. אנחנו במשך שנתיים וחצי, כמעט שנתיים וחצי, יושבים ושומעים הורים שכולים, משפחות חטופים משני הצדדים. בעיניי אין צד – יש דעות לגבי איך והצורה הנכונה שבה הם רצו להיאבק על הילדים שלהם, וזה הכי לגיטימי בעולם. אף אחד מאיתנו לא אמר מילה אחת – אני חייב לציין לטובה גם את יושבי-ראש הוועדות, אולי למעט מקרים חריגים, של אחד שיושב בקומה אפס והוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. באמת, למקרים חריגים בלבד הייתה איזושהי הגבלה. אהבנו, לא אהבנו, הסכמנו עם הדרך, לא הסכמנו עם הדרך – ישבנו ושמענו, כי זה התפקיד שלנו, וזו הזכות שלהם. מה שהיה אתמול, אני באמת לא יודע אפילו איך לפתוח את זה, כי הציפייה – בכלל, החלוקה. אתם טענתם הרי – מה זה אתם? טען ראש הממשלה שאנחנו עושים תמיד שימוש פוליטי בחטופים; לקחנו את החטופים, את המקרה המזעזע ביותר שיש, והפכנו את זה לאירוע פוליטי. ומה קרה אתמול? לא משנה שאנחנו אומרים לו: לא – זה לא רלוונטי. מה קרה אתמול? היה כנס עם זיהוי פוליטי אך ורק לאוכלוסייה מסוימת. עכשיו, אני יודע שיש הסברים לזה, אני יודע שהייתם יותר - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה לא באת להצדיע להם? נניח שזו אוכלוסייה מיוחדת, נניח. נניח שאתה צודק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תשמעי עד הסוף ואז – אולי - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הכאב שלהם אחר? לא מגיע? אין להם כאב? בוא נניח שאתה צודק, נניח - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1. אפילו לא טרחו להזמין. אני שם בצד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הזמינו את כולם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדקתי. אצלי, אצלי. אני בדקתי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אוקיי, תסתכל - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. גם אם הייתם מזמינים אותי, לא הייתי מרגיש - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא היית בא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם היו מזמינים אותי, לא הייתי מרגיש בנוח לבוא ולשבת שם ולא להגיד את שעל ליבי, ושאני מרגיש שבמקום כזה, אני לא חושב שזה בכלל היה נופל על אוזניים קשובות, אני לא חושב שהיה מקום. לא מרגיש בנוח. אבל תסכימי איתי שלא הזמינו משפחות אחרות. לא הזמינו. כאילו יש איזה בית ספר – הציפייה, באמת, למרימים - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל זה לא נכון - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה, אבל רק תעשה לי "פוס משחק". << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> טוב, אני אדבר אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תדברי אחרי זה. גם לי יש מה להגיד, אבל אנחנו נקשיב לדבריו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכולם יש מה להגיד. כנראה בגלל זה אתם חברי כנסת, יושבי-ראש ועדות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - למה, אתה מזמין את כל העולם ואחותו? אתה מזמין - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל, תני לו לסיים את דבריו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אני אומר שלי. אני קראתי את רוב ההסברים שלכם. קראתי את רובם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הסברים? לא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא את שלך, מיכל. גם לא דיברתי עלייך בכלל. אבל בסדר, יש לך זמן אחרי זה לבוא לענות. תאמיני לי, אני אנסה לא להפריע לך, אני ממש אשתדל. אתם ומי שיזם את הכנס הזה למעשה יצר איזה דיפרנציאליות בין חטוף לחטוף או משפחה של חטוף. יש כאלה מרימים, כאילו הם אמורים להיות מעין איזה צוות הווי ובידור. הם צריכים לתמוך, הם צריכים להרים. הם צריכים לבוא ולומר לכם: אנחנו איתכם, תמשיכו. כאילו יש עכשיו איזה בית ספר וסטנדרט מסוים לגבי איך החטופים או ההורים שלהם אמורים להתנהל. למה עושים כנס אחד לחטופים מהצד הזה, וכנס לצד הזה? בואו נעשה גם שני ימי זיכרון. הסלקטיביות הזו, שהתחילה – ואין מה לעשות, האבולוציה הזו התחילה מקמפיין הליכוד, שאני זוכר עוד לדעתי ב-2017 או 2019, אם אני מדייק, עם התמונה בקברים; וזה התחיל פה בכנסת בוועדה לביקורת המדינה, שהרשו לעצמם חברי כנסת ב-2017 לצעוק על לאה גולדין; וזה מתחיל מהביזוי שעברו פה משפחות שכולות, שרצו להגיע למעלה וקיבלו מכות פה ביציע. פה, פה, פה – שכולנו יודעים את זה. זה אבולוציה, ופשוט אין כבר גבולות. אין גבולות. וכששואלים ואומרים: תגידו, למה הזמינו רק אותם? מה, יזהר שי הוא שונה? אז הייתה לו ביקורת על הממשלה – וואו. אסור שתהיה לו ביקורת על הממשלה, למשפחות חטופים. עכשיו גם צריך לעשות בית ספר – כשיש לך חטוף, שים לב, אלו הכללים: 1. אתה צריך להרים. 2. אתה צריך לא להגיד שום דבר על ביקורת. 3. אסור לך לחלוק על הדרך שבה הממשלה שלך תופסת את האירוע הזה, או את הצעדים שהיא עושה על מנת להחזיר את הילדים שלנו. מה זה השטויות האלה? מישהו בכלל שואל אתכם איך להתנהל? איפה פעם במדינת ישראל מישהו היה מדבר על משפחות חטופים? היום יורקים עליהם בכבישים, שוברים להם את המאהל. והעיקר הוא בא ומאשים אותנו, ראש ממשלת ישראל, שאנחנו המשסעים והמפלגים. הסלקציה הזו הייתה לאורך כל הדרך – במי עולה איתו למטוס, מי נוסע איתו לאו"ם, עם מי הוא נפגש או לא נפגש, ועכשיו גם בכנס. ולאחר מכן, כשיש ביקורת – שני משפטים אחרונים – המינימום שהבן אדם, חבר הכנסת אוהד טל, היה צריך להגיד: קודם כול, אני מתנצל, לא התכוונתי לפגוע באף חטוף או באף משפחה של חטוף או בהורים שכולים. אין הבדל – אייל אשל, אין הבדל – יזהר שי, רעות אדרי. אין הבדל. אין הבדל. בזה שמייצרים פה הבדל בין משפחות חטופים, אתם ממשיכים לפורר את מה שכבר לא נשאר מהחברה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. עד שאתה עולה, אני רק אומר, חבר הכנסת נאור שירי: תראה, אני מבין מאיפה זה נובע. אני חייב להגיד לך שלא יכול להיות מצב שבו כשאתה מאיר בזרקור משהו מסוים, אתה בהכרח מחשיך מישהו אחר. סליחה, חבר הכנסת מיקי לוי, שנייה. יש כאן מקום של להאיר באיזשהו אור את אותם אנשים שהרימו את רוח העם בזמן מלחמה מאוד קשה. זה לא אומר בשום צורה, כך אני הבנתי, וגם הייתי שם, וגם כך כתבתי גם אני בעצמי, שזה כדי להחשיך או כדי לפגוע או כדי להדיר קבוצה אחרת. האמירה הזאת, לנסות להוביל את זה שאם לא כולם היו שם, זה אומר שמי שלא היה – הדירו אותו, בעיניי זה לוקה בחסר. בעיניי זה לא תורם לשום דבר. ובעיניי, האירוע שהיה אתמול הוא אירוע שמטרתו היא אחת: לקחת את המשפחות האלה, שהן חוו חוויה קשה, ונתנו רוח גבית למדינה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לי נתנו? אתה יודע למי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכולם, לכל עם ישראל. לכל עם ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נתן רוח גבית? אז תגיד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אני אמרתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תיתן תעודות? מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא היו שום תעודות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה זה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר – חבר הכנסת מיקי לוי כאן, אני לא רוצה לגזול ממנו הרבה זמן. אני רק אומר לך שכל אחד באמת יכול היה להיות שם, מהרבה מאוד משפחות שהקריבו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר לך, לא תמיד המסקנה היא שאם מישהו מסוים לא היה, זה כי רצו להדיר אותו. הנכיחו קבוצה מסוימת, ובכהוא זה לא הייתה כוונה להדיר מישהו אחר. זה הכול. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. לטעמי, אין הבדל בין משפחות שכולות במדינת ישראל, לא חשוב מוצא – דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים, יהודים. מי שהקריב נפשו למען העם והמולדת הוא מבחינתי קדוש, ואין שום הבדל בין אחד לשני, ואין הבדל בין דם לדם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כך ראוי לכולנו, ללא שום פוליטיקה באמצע, להתייחס למשפחות השכולות. אלה מתו מות קדושים. לעצם העניין, עליתי כאן כדי להכות אפילו על חטא, כי בישיבת הסיעה, כשחבר הכנסת שירי הציג את החוק הזה, אמרתי שהוא חוק גרוע. רק עכשיו ירד לי האסימון, כי אמרתי במצרפים – זה יהיה על חשבון המעסיקים – הנזק הכלכלי הוא יותר מאשר יום בחירות. ומשהובהר שלמעשה השבעה היא בחוק, ואין חוכמות, צריך לתת אותה, שאר ימי הזיכרון שנחוצים לאותם בני משפחה והם זקוקים להם יהיו על חשבון יום חופשה, שיהיה ניתן להמיר אותו, או בכסף או על חשבון שנה הבאה, באשר הוא. זה חוק ראוי, זה חוק חברתי. ומי שלא אישר אותו עד היום – והיה זקוק לחוק הזה – הוא פשוט קשה לב, ולא מספיק רגיש לצרכיו של האחר. אז שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אתמול עלה לדוכן כאן ראש הממשלה, ודיבר יותר משעה. אני ציפיתי לשמוע ממנו מילה אחת על האלימות המשתוללת, על הרצח שמשתולל, על איבוד המשילות במדינת ישראל, אבל מילה אחת לא שמעתי. אתה יודע שבשנת 2025 נרצחו במדינת ישראל 307 בני אדם? 307 בני אדם נרצחו במדינת ישראל. בחברה הערבית, 253 נרצחים בשנת 2025. רק נפתחה שנת 2026 – שבעה נרצחים כבר מתחילת השנה. שבעה נרצחים מתחילת השנה. אתמול אב ובנו באים להרכיב מצלמות בנצרת – הם מטורעאן, אין להם שום קשר למה שקורה בנצרת – יורים בהם והורגים אותם. שמעתם את השר בן גביר אומר מילה על הנושא הזה? ראיתם את השר בן גביר עולה לנצרת ואומר שלא יכול להיות מצב כזה במדינת ישראל, שילד בן 15 נרצח? שמעתם את ראש הממשלה אומר משפט על הנושא הזה? אין ערך לחיי אדם היום במדינת ישראל. אין ערך לבני אדם במדינת ישראל. אני אגיד לכם את האמת, אני מדבר על הנושא הרבה, וכמעט שאין שבוע שאני לא מעלה את נושא האלימות. אני משתתף כמעט בכל הדיונים בוועדה לביטחון לאומי. למדינת ישראל יש את היכולת. ואני אומר לך, השר, שיושב כאן: למה אותו צעיר מוכן ללכת לרצוח מישהו בשביל לקבל כמה אלפי שקלים ומאות אלפי שקלים, אתה יודע למה? כי הוא רוצה לנסוע ברכב חדש ששווה כמה מאות אלפי שקלים. הוא רוצה לבנות וילה או לקנות בית מפואר. הוא רוצה לטייל בחו"ל. מדינת ישראל יכולה לדעת באיזה רכב נוסע כל צעיר וצעיר. אותם עבריינים לא נוסעים ברכב ישן, או רכב ששווה 20,000 או 50,000 שקל. כל אחד כזה, מס הכנסה צריך לקרוא לו, לשאול אותו: מאיפה הכסף הזה? איך אתה נוסע ברכב ששווה 700,000 שקל? איך יש לך כסף לנסוע לחוץ לארץ? איך יש לך כסף לבנות בית או לקנות בית? ותאמין לי, אותם צעירים לא ילכו לרצוח ולעבריינות אם הם לא יכולים להתפאר ברכב שהם נוסעים איתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם, שמענו עכשיו גם את ידידי חבר הכנסת חמד עמאר, אבל שמענו גם הרבה חברי כנסת שדיברו על נושא הרצח במגזר הערבי, על הפרוטקשן, על כל מה שנעשה יום-יום. וכפי שהבנו, בתוך שישה ימים נרצחו כבר בשנת 2026 שבעה אנשים. אני גם רוצה לדייק במספר – בשנה הקודמת נרצחו במגזר הערבי 255 איש. אני הלכתי לבדוק דברים, כי לא ראיתי שמישהו עשה ועדת חקירה, או שמישהו הלך ובדק מדוע זה מה שקורה בחברה הישראלית יום-יום. קודם כול, לתת לכם קצת נתונים: יש בארץ 22,900 אסירים, כמובן מכל המגזרים, אבל חשוב לדעת שיש מתוכם 9,225 ביטחוניים, מהגדה, מעזה וגם מישראל. בסך הכול יש 19,000 אסירים ערבים בתחום הפלילי והביטחוני. זה נתון שהוא קשה ביותר. אנשים לא בודקים את הדברים. אני בעברי לימדתי בשירות בתי הסוהר מספר שנים. ולפני תקופה קצרה הלכתי לבדוק מה קרה. אירח אותי מפקד מחוז הצפון, שמוליק לביא. סיירתי בכלא חרמון, ראיתי איך מתעסקים עם האסירים, מה עושים איתם, איך משקמים אותם. ובאמת, חלק משירות בתי הסוהר וחלק מהמחוזות עושים עבודת קודש בתחום הזה. אבל השאלה היא מה אנחנו עושים במערכות החינוך. אם כמעט 80% מהאסירים הם מהמגזר הערבי, השאלה היא מדוע הגענו עד הלום. מדוע לא עצרנו את זה? מה השקענו במערכת החינוך? ולכן הדברים האלה לא צריכים רק לעלות כאן במספרים, בדברים קשים ובתיאורים מסמרי שיער, ואחרי זה אנחנו שוכחים. אני רוצה להגיד לחבריי חברי הכנסת, לפני פחות משש שנים הקמנו עשר תחנות משטרה בישראל במגזר הערבי עם 900 תקנים, והרציחות המשיכו לעלות, הגרף ככה עלה. סימן שיש משהו בבסיס. לא משלמים מאות אלפי שקלים לרוצחים. 2,000 שקל היום תשלם לילד בן 18, הוא יבוא ויירה על אנשים וירצח אותם, תמורת 2,000 שקל. אני רוצה להגיד לך שאני מתערב בחלק מהדברים – למשל, בגיאורגיה לפני כמה חודשים רבו שני סטודנטים ערבים שם. קודם כול, אחד נכנס לכלא לשנתיים, והשני הורחק מהלימודים. גם הראשון, ברגע שיסיים שנתיים, הוא יורחק מלימודי הרפואה ויצא מהמדינה. לפני חודש-שניים רבו מילולית במעלית בדובאי, ועצרה אותם המשטרה ל-48 שעות. בירדן, צעיר ישראלי שמדבר עם שוטר ומעיר לו משלם 500 דינר קנס, עוצרים אותו לשני לילות. לכן כנראה שאנחנו צריכים לשנות את הכללים, לשנות את החוקים. אנחנו צריכים להשקיע במערכת החינוך מילד בגיל יום כדי לשנות את המציאות הקשה. כי המציאות הזאת מגיעה לכל יישוב, מגיעה לכל משפחה, מגיעה לכל עיר, ואנחנו כחברה בישראל משלמים את המחיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. את צריכה לחלק את הדברים לשני דברים – גם הנושא שלך, וגם לענות לשירי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני אתחיל בהחלט בקטע המקצועי, בהצעת החוק של נאור, ידידי היקר, שאף הצטרפתי אליו. חוק חשוב ביותר. אני רוצה להודות בראש ובראשונה – מעבר לנאור, כמובן – לפיני רבינוביץ', אבא של דסי, ולעמותה שהוא הקים אחר פטירתה, יקיר לי – יד ולב לשכול האזרחי. החוק הזה – אני רק רוצה לדייק יותר, בכל מקרה לעצמי ולאחרים, אם לא הובן עד עתה. חוק חופשה שנתית קובע את זכאותם של כל העובדים בישראל לימי חופשה בתשלום בהתאם לוותק, למספר ימי העבודה בפועל ומשך שבוע העבודה שלהם. ככל שהוותק עולה, כך מספר ימי החופשה עולה. זה מתחיל מ-14 או 16, תלוי אם נטו או ברוטו, של ימים בשנים הראשונות, ועד 28 ימים בשנים האחרונות. מתוך ימי החופשה שמגיעים לכל עובד בישראל יש לו יום אחד שהוא רשאי לממש מתי שהוא רוצה. הוא לא צריך להודיע; הוא אומר מהיום למחר: אני לוקח חופש, והמעסיק צריך לתת לו. ויש יום נוסף שנקרא יום בחירה על פי ימים ברשימה סגורה שנמצאת בתוספת לחוק, ובין היתר, מצויות שם גם אזכרות של חיילים, שכול ביטחוני, שזה מצה"ל וכוחות הביטחון, או פעולות איבה. ולא נמצא שם השכול האזרחי. ימי הבחירה האלה מאפשרים לעובד גם את היום הזה לבחור. אומנם הוא צריך להודיע 30 יום מראש, אבל למעביד אין אפשרות להגיד לו לא. והתיקון הזה הוא תיקון must. הוא לא עולה כסף, הוא לא כלכלי, אולי זו איזה מעמסה קלה על המעסיק שהוא צריך לדאוג 30 יום מראש לכך שלעובד הזה יהיה מחליף. אבל זה כל כך טריוויאלי, זה כל כך ברור. אנחנו מדברים רק על שבעת הקרובים, שנאמר, שזה הורה, אחים, אחות וילד של הנפטר. ולכן אני חושבת שהחוק הזה הוא חשוב, הכרחי. תודה לנאור, תודה לפיני, תודה לכל מי שהעלה את תשומת הלב שלנו לדבר הזה, והגיע הזמן שנתקן גם את העוול הזה ונעשה את זה כמה שיותר מהר בוועדה, ונביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. לגבי אותו אירוע ההצדעה, נאור, אני רוצה רגע להגיד לך שאף אחד לא ממעיט כהוא זה בכאב של כל משפחת השכול, ואני מסכימה עם מה שאמר פה חבר הכנסת מיקי לוי. אין. אבל אירוע ההצדעה – אני הייתי לפני יום או יומיים באירוע הצדעה פה בכנסת לזק"א. יש עוד ארגונים, אבל עשו לזק"א. והייתי לפני כן באירוע ההצדעה פה בכנסת למד"א. אירועי ההצדעה לארגונים ולפורומים יש בלי סוף. עשו אירוע הצדעה להרמת רוח העם, שאותו חבר כנסת, ידידי הקרוב ביותר, אוהד טל, חשב וראה לנכון, ואני מסכימה איתו לגמרי ששתי העמותות, שני הפורומים האלה, הרימו את רוח העם בתקופת המלחמה, ורצו להריע להם. הם לא אמרו לאנשים "אין כניסה". כל מי שרצה יכול להיכנס. אני גם יודעת ממנו, כי אחד ההורים – נדמה לי שזה היה יהושע שני, אב שכול – אמר: רגע, למה אף איש מהאופוזיציה לא הגיע לפה? אף אחד מהאופוזיציה לא בא להגיד. אולי אתם אלה שבוררים דם מדם? אבל אני לא כמוהו, אני לא הולכת להאשים אתכם. אני לא מאשימה אתכם. אני לא יכולה לסבול את ההאשמות האלה שמישהו בורר פה דם מדם. דם הוא דם הוא דם. לכולנו זורם דם אדום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את עושה לעצמך הנחה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני חייבת לומר לך שהם נפגעו. עזוב אותי, אני לא נפגעתי. ההורים השכולים שהיו בחדר נפגעו. כי כן, אף אחד מהאופוזיציה לא דאג להגיע. אז אני לא באה בטענות לאף אחד, כל אחד יבחר את מה שהוא רוצה לבחור ולהריע. אני לא רואה שום פסול להצדיע לפורום שהרים את רוח העם בתקופה הכי כואבת של מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – היה פה – אינו נוכח. כי יש כאלה שלא נוכחים והם – למה, הוא רוצה לדבר? כי הוא היה פה. אם כך, אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי לסכם את הדין. אתה רוצה לסכם? אוקיי. אז אם כך אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חוק חשוב מאוד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 3), התשפ"ו–2025. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1137).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אימאן ח'טיב יאסין, ואליד אלהואשלה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להציג את הצעת החוק, בבקשה. אנחנו נשמח לשמוע אותך. בהחלט הנושא הזה חשוב מאוד, ואת עוסקת בו רבות. יישר כוח. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבודו. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, עם ישראל; רותם, דנה, מיכל, פנינה, זהבית, אורה, זהבה, חנה, צביה, נצר, משה, שירה ועוד ועוד ועוד, החוק הזה הוא בשבילכם, הוא למענכם, הוא למען בני המשפחה היקרים שלכם. הרשימה הזו היא רשימה של בני משפחה – הורים, אחים, ילדים של מתמודדי נפש שפנו אלי בתחינה: בבקשה, תעזרי לנו. החובות שבני המשפחה המתמודדים שלהם יצרו למד"א – ואגב, גם לחדרי המיון, שטרם טיפלנו בזה, וגם בזה צריך לטפל – הם עצומים. וגם אם הם לא עצומים, הם גדולים עליהם בכמה וכמה מידות. ולמה? בחוק בריאות ממלכתי, בפרט 28 שבתוספת השנייה, מפורטים החזרי ההוצאות שיקבלו מבוטחי קופות חולים בגין נסיעות והסעות לבתי החולים באמצעות האמבולנסים. בין היתר – יש שם רשימה – נקבע כי מי שמגיע לבית החולים באמצעות אמבולנס ומאושפז יהיה זכאי ל-100% החזר על אגרת התשלום, על אגרת הנסיעה באמבולנס. אבל מי שהגיע לבית החולים עם אמבולנס ולא אושפז לא יהיה זכאי לשום הנחה שהיא, לשום הקלה שהיא. לכאורה צודק, לא צריך להשתמש באמבולנס, לא צריך להגיע לבית החולים. אם צריך להגיע לבית חולים אז להגיע – עדיף כמובן תמיד עם הפניה – אבל בהנחה שאתה מגיע בלי הפניה ובאמצעות אמבולנס ואתה לא מאושפז, אתה צריך לשלם גם על זה וגם על זה. הגיוני. יש כאן חשש מאוד גדול לשימוש לרעה. בקהילה לוקח זמן ותורים – יאללה, בוא ניסע לבית חולים ונקבל את כל הבדיקות שצריך. אני יכולה לקבל את זה, וזה הגיוני. אמה מה, שאצל מתמודדי נפש, לא כך הוא האירוע. גם לא כך פועל המנגנון אצלם. מתמודדי נפש רבים חשים מצוקה וכאב עז אשר לעיתים מתפרש על ידם ככאב פיזי אמיתי, מוחשי, וזאת כחלק מהתסמינים של מחלתם הנפשית. בשל סטיגמות ודעות קדומות שליליות, הם לא מוכנים להכיר במחלה הנפשית שלהם, אבל הם מרגישים את הכאב והם זקוקים לעזרה. אין מה לעשות, הם זקוקים לעזרה. לעיתים מוזנק עבורם אמבולנס, בין אם על ידם כי הם מרגישים כאב והם לא יודעים איפה לשים את הכאב הזה, ובין על ידי אחרים שמרגישים את הכאב, אבודים ולא יודעים למי לפנות, כי אין למי לפנות. אבל מה, מאחר שהם לא מאושפזים בבית החולים בסופו של דבר, כי אין להם לכאורה שום דבר, יש להם כאב נפשי, הפתרון הוא לא במיון של בית חולים כללי. ולכן, מאחר שהם לא מאושפזים, עליהם לשאת בעלות הפינוי או הזנקת האמבולנס. ברוב-רובם של המקרים מדובר באנשים הכי עניים בחברה הישראלית – אנשים שמחלת הנפש שלהם התפרצה בגיל צעיר, לא הספיקו לא לרכוש השכלה, לא מקצוע, לא זוגיות. הם בודדים. אין להם שקל כדי לחיות, הם חיים מקצבת נכות שלא מספיקה לכלום ושום דבר. ואז מה שקורה הוא שמצטברים להם חובות. ואז החובות האלה, כשיש משפחה מאחור, נופלים על המשפחות שלהם. וכאן, את זה, את העוול הזה, אנחנו באים לתקן. אין כאן שום חשש לשימוש לרעה. מדובר באנשים ששיקול הדעת שלהם לקוי. הם לא מבינים שהם הולכים לנצל את זה כדי לעבור בדיקות. זה לא שם, זה לא חונה שם. הם באים כי הם מרגישים כאב, ובסופו של דבר הם צריכים לקבל מענה בקהילה – רק שאין מענים בקהילה. ולכן אנחנו לא יכולים להוסיף פשע על פשע, אלא באמת את השלב הזה להוריד מהכתפיים שלהם ומהכתפיים של בני המשפחות שלהם. ולכן אני ממש קוראת לכולכם להצביע בעד החוק הזה, בתקווה שנצליח להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר ולאפשר להם לקבל בהחלט החזר על ההוצאות הללו. נשארו עוד כמה דקות, אז אני כן רוצה לשתף את כולכם – הייתי היום במכון פועה. מכון פועה הוא מכון שמתעסק עם פריון והולדה. מאפשר גם לחבר'ה שהם מאותגרי פריון – הם חולים והם צריכים לעבור איזה טיפול והפריון שלהם עלול להיפגע, והם מסייעים להם והולכים איתם יד ביד, כולל זוגות שקשה להם להיכנס להריון, ועוזרים להם. וכן, בשנים האחרונות יש לצד הכניסה לחיים, העזרה להכניס חיים חדשים לעולם, יש להם עוד מחלקה שנקראת "קדושת החיים", שבה הם עוזרים לאנשים בליווי של יקיריהם לקראת הסתלקותם מן העולם. יש שם אתגרים גם נפשיים, אבל גם אתגרים הלכתיים – מתי לתת תרופה כזו או אחרת, מתי זה ייחשב חלילה וחס קטיעה של החיים ומתי אפשר לעשות את זה. אני חייבת לשתף את כולכם שאני חוויתי בשנה האחרונה שלושה מקרי מוות במשפחה שלי: חמי וחמותי, שנפטרו בהבדל של 15 יום, ואחותי עליה השלום, אחותי היקרה לי מכול, אחותי הבוגרת והבכורה שלומית, שנפטרה באוגוסט שנה שעברה מסרטן. מחלה שדעכה ודעכה, והיינו צריכים עזרה בכמה מותר לתת לה מורפיום, איך אפשר לעזור לה, והיינו אבודים. והמכון הזה, מכון פועה ו"קדושת החיים", נתן לנו יד והוביל אותנו לאורך כל הדרך עד הסתלקותה של אחותי לעולם שכולו טוב. אז כן, אני רוצה לומר מהבימה פה תודה רבה למכון, ואני מאחלת לו – בעצם זו הייתה חנוכת בית, חנוכת משרד למכון – יישוב טוב. אני מאחלת לו שימשיך לעשות טוב. אני מקווה שלא רבים יצטרכו להשתמש בליווי שלהם לגבי קדושת החיים, כי כולם בעזרת השם עד 120, אבל מי שצריך – זאת הכתובת. ומי שצריך כמובן עזרה בפריון והולדה – גם שם זאת הכתובת. אז תודה ענקית לכל העוסקים במלאכה הקדושה הזאת. יישר כוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נושאים כל כך חשובים. יישר כוח גדול מאוד. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין להציג את הצעת החוק, בבקשה. בהחלט כל הכבוד. נושאים חשובים. בבקשה, רפואה שלמה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תודה, מיכל. תרשו לי לדבר ולפנות לחברה שלי בערבית לגבי הצעת החוק הזאת, שבאמת היא הצעה ראויה. וכולי תקווה באמת שתוך תקופה קצרה נצליח להגיע לקריאה שנייה ושלישית, ובאמת ניתן פתרון ועזרה אמיתית וחשובה לאנשים שבאמת לרוב חיים בתוך מצוקה גם רגשית וגם כלכלית, והם חיים לרוב על קצבת הנכות. (אומרת דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר או רוצה לדבר? מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. רק אגיד לך תוך כדי שאתה עולה, מי שהזכרת קודם – בליץ, משפחת בליץ, אשר – אז אח שלו היה מפקד שלי. כרגע כתב לי, אריאל. מפקד האוגדה שלי. אז הוא כתב לי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, פיקוד העורף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי איתו הרבה. לדעתי זה היה בקורונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, מפקד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה מפקד הנפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, מפקד המחוז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המחוז? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. נפה בהקבלה אלינו לחי"ר – נפה זאת חטיבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, סליחה. הייתי בחיל הים. אתה עם החי"ר שלך, זה עולם שאני לא מכיר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז נפה זאת חטיבה, ומחוז זאת אוגדה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך, חיל הים זה פלגה. לא משנה, לא ניכנס לזה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שעון, שעון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא התחיל לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דקדוקי עניות, רק אצלי השעון. אל תדאגי, אני אהיה מהיר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא תמיד מסיים בזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, עליתי גם כדי להשיב. מיכל, את מוזמנת אחרי זה, אני לא עושה את זה בשביל זה. אני אישית לא קיבלתי הזמנה – למייל, אני מדבר – בסדר? אני בטוח שלא נעשתה במזיד סלקציה בין חברי הכנסת. אני בטוח. אני רוצה להיות בטוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרת "אני בטוח" – מה, אתה חוזר בך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, חלילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרת "באמת", זה לא באמת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא אומר את זה נגדכם, אבל אני חושב שאתם עושים הקלה. אתם עושים לעצמכם הקלה. אני באמת מאמין בזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נאור, אני אתן לך זמן, אבל אני חייב להגיד לך שהדיבור הזה הוא בעצמו מפריד, כי לא הייתה שום כוונה כזאת. וההנכחה של הסיפור הזה מייצרת איזושהי תצורה שבה מישהו ניסה להדיר מישהו אחר, וזו לא הכוונה פה, באמת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, כל מה שאמרת – אני מאמין לך. אני מאמין לך. אני לא חושב שאתה רצית להדיר. אני גם מאמין למיכל. אני אומר לכם, אני בטוח בשיא הכנות שאתם לא רציתם להדיר. אני חושב שיש כאלה שכן. אתה יודע שאני אמיתי. אני בטוח שאתה לא התכוונת לזה, ואני בטוח שאם אתה היית מארגן את הכנס הזה – ובסוף בסוף, בקצה, אני אקריא לך, לא משנה, הורה שכול אחר או הורה של חטוף אחר, היה אומר לך: תשמע, אני נפגעתי, ואללה, לא הזמנתם אותי, כי מה? כי אני לא מרים? כי אני לא צוות הווי ובידור? כי אני לא באתי לכם בדיוק בטוב? אתה היית מבקש ממנו, קודם כול סליחה. קודם כול, בלי קשר למה התכוונת בסוף. אם בקצה יושב הורה ואומר: אני פחות שווה? אני פחות מרים? מה, אני אמור למחוא לכם כפיים? אתה בטוח היית מבקש סליחה. אבל פה אין את זה, את האנושיות. עזוב מה התכוונת, מה יצא, כן נשלח לנאור, לא נשלח לנאור, נשלח להם במייל, לא נשלח – עזוב את הפרטים. הורה שכול, או דודה של ענבר – אתה זוכר אותה, שהייתה פה שנתיים, עלתה לפה באוטובוסים. שנתיים עלתה לפה, תסתכל מה היא כותבת – עזוב, עזוב, תהיה בן אדם – לא מספיק שהילדה שלנו הופקרה, נחטפה ונרצחה, הוחזרה בארון רק אחרי שנתיים, האישה האחרונה, אתה ממשיך לסובב להורים שלה את הסכין בלב כשאתה מתעלם מקיומה וקיומם. האם הדם של ענברי פחות סמיך? האם תמשיך לפלג את משפחות החטופים? אתה לא התכוונת. הוא לא התכוון. ההקבלה לזק"א בכלל לא רלוונטית. בסוף יושבים הורים ומסתכלים ואומרים: ואללה, יש הורים יותר שווים, ואני לא קיבלתי תעודה. מה זה התעודה? מה זה הדבר הזה? הם לא צוות הווי ובידור. הם לא אמורים למחוא לכם כפיים. תפסיקו עם זה. ואם בסוף יש הורים – ואני אומר לך, כמעט 1,000 הורים – שיושבים בבית ואומרים: בוא הנה, תסתכלו לאן הם הגיעו. עזוב מה הוא התכוון, התכוון לטוב, נשלחה במייל – תראה לאן הם הגיעו, איזו מדינה יהודית. יהודית. הילדים שלהם נרצחו, אז הם פחות שווים כי הם לא מחאו לכם כפיים? מה זה? מה זה הדבר הזה? ומה זה זק"א? מה קשור? מה זה, ארגון שחילק עכשיו מתנות? זק"א כן, זק"א ירושלים לא, זק"א תל אביב – מה זה השטויות האלה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, רוצה לברך את ידידי שר החוץ גדעון סער, שמתקבל היום בביקור מדיני רשמי, הראשון מסוגו, על ידי הנשיא עבד א-רחמאן, נשיא סומלילנד. כמובן, לעניות דעתי, זוהי נקודת מפנה, מה שקורה. כמובן, אם אנחנו רוצים מזרח תיכון חדש, אנחנו צריכים לחדש קשרים, לקדם קשרים, לחסל את הטרור, ולעשות הכול כדי שיהיו חיים טובים יותר לכלל האזרחים במזרח התיכון ובכל מקום. אני גם רואה ששר החוץ עושה עבודת קודש, אדוני היושב-ראש, בזה שבשנת 2025 הוא חנך ופתח שגרירות חדשה באסטוניה ועוד שגרירות בזמביה, והשגרירות השלישית הייתה במולדובה. כמובן, הוא גם חידש בשנת 2025 את היחסים שלנו עם מדינת בוליביה אחרי שהייתה הפסקה כמה שנים. הנוכחות הישראלית שלנו בעולם חשובה מאוד; מה עוד שאנחנו רואים ברוב הרשתות הערביות בעולם, כמו אל-ג'זירה, אל-ערביה, Sky News – אני מדבר על רשתות שמשדרות בערבית, ורוסיה היום בערבית, BBC וכולם – תעמולה אנטי-ישראלית. לכן הנוכחות שלנו בעולם חשובה מאוד, חשוב לקדם את זה. התוכנית בשנת 2026 היא לפתוח עוד שגרירות בבוליביה, בפיג'י וגם בעוד מדינה אפריקנית. אנחנו נשמח מאוד אם כל חבר כנסת גם ישתף את הדברים שאנחנו עושים ונלחמים למען שמה של מדינת ישראל; כי כפי שאמרתי, מאחר שרוב העם היהודי לא דובר ערבית ולא מבין את התרבות ולא מבין מה קורה ברשתות האלה ברחבי העולם, חשוב שאנחנו, חברי הכנסת, גם ננצל את המעמד שלנו ואת התקשורת שאנחנו עושים, וגם נדבר ונקדם, כי בסופו של דבר אנחנו שוחרי שלום, ואנחנו רוצים שיהיה טוב לכלל אזרחי העולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, תרצי לסכם את הדיון? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא צריך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אני רק אגיד לחבר הכנסת חסון שאנחנו רוצים מזרח תיכון טוב. חדש – כבר מספיק. << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> אני איתך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אימאן ח'טיב יאסין, ווליד אלהואשלה וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אימאן ח'טיב יאסין, ווליד אלהואשלה וקבוצת חברי כנסת, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1114, פ/5263/25; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ג, ישיבה 277; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה, פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. היום את מככבת כאן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אזרחי מדינת ישראל היקרים, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא מיזוג של ארבע הצעות חוק פרטיות שהגישו חברי הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסף עטאונה וחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. בהצעת החוק מוצע להאריך בחמישה שבועות נוספים את תקופת הלידה וההורות לעובדת שילדה ילד שהוכר בתוך תקופת הלידה וההורות כפעוט עם מוגבלות מורכבת. ההגדרה "פעוט עם מוגבלות מורכבת", לעניין הצעת החוק, כוללת פעוט שזכאי, לפי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, לגמלת ילד נכה בשיעור של 112%, 188% או 235% מקצבת יחיד מלאה, או פעוט שזכאי, לפי התקנות האמורות, לגמלת ילד נכה בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה בשל היותו ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד. כלומר, כמו שאמרתי, מוגבלות קשה. עוד מוצע לקבוע כי הזכאות להארכה בחמישה שבועות תהיה מצטברת לזכאויות האחרות לארכת תקופת הלידה וההורות בשל אשפוז היילוד או בשל אשפוז האם, וזאת עד לתקרה של 20 שבועות. בהתאמה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי תהיה זכאות לתשלום דמי לידה נוספים גם בתקופת הארכה שעומדת בתנאים כאמור. תחילתו של החוק המוצע ב-1 בחודש בתום 60 ימים מיום פרסומו. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך יש בקשות רשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. אני רוצה לומר שמדובר בחוק חשוב ונכון כל כך. חופשת לידה מכונה על ידינו "חופשה", אבל כמי שזכתה לזה חמש פעמים, ברוך השם, אני יכולה להעיד שחופשה זה לא. אנחנו בשלבים הראשונים משתקמות מהלידה, ואחר כך טרודות בחיפוש אחר מטפלת או מעון. אני לא רוצה לחשוב מה קורה לאם שילדה פעוט עם מוגבלות מורכבת. ארכה של חמישה שבועות זה must. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר, תודה ליו"ר הוועדה הקודם אייכלר ולכל צוות הוועדה המסור, על העבודה על החוק. אפשר בהחלט לברך: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות לדיבור. האם יש מישהו שרוצה לדבר? את אחת המציעות, לא? אז את יכולה לדבר אחרי ההצבעה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את יכולה אחרי ההצבעה, או את רוצה עכשיו? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עכשיו, עכשיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, אז אחרי ההצבעה כי - - - לא עכשיו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל אני מציעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז את תדברי אחרי ההצבעה. יש לך שלוש דקות. אם כך, אין בין הנוכחים מי שמבקש את רשות הדיבור. לכן אנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–3 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס, בשעה טובה, לספר החוקים. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מציעת החוק, לרשות דיבור, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני שמחה ומודה גם לידידי יעקב אשר על היוזמה. כולי תקווה שבחוק הזה הצלחנו להביא בשורה טובה ולהקל על אותן נשים, אימהות, הורים שסובלים די הרבה כשנולד ילד עם מוגבלות מורכבת. כמה מילים בערבית לאותן אימהות והורים (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תרשו לי, בדקה האחרונה אני רוצה לדבר באוזני כולנו על הנרצח השביעי אתמול מכפר קרע, בחור שקראו לו (אומרת דברים בערבית ומתרגמת:) הספר של העניים, הספר של האנשים שאין להם יכולת אפילו לשלם על התספורת. ילד בתחילת דרכו, שרצה לעשות טוב בחיים ולעשות חסד לאנשים שאין ביכולתם, וכדי לא להביך אותם שיבואו למספרה, הוא הלך לבתים שלהם כדי לעשות להם תספורת. תתארו לעצמכם על איזה אנשים ועל איזה אסונות אנחנו מדברים. גם האבא והבן – בן 15, מה חטא? מה עשה בחיים שלו חוץ מזה שהוא נמצא בחופשה מבית הספר לשבועיים והלך לעזור לאבא שלו בעבודה, ושניהם חזרו מתים? ריבונו של עולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא חזרו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא חזרו, חזרו מתים. משפחה שלמה נהרסה. אולי הגיעה שעת מעשה? אולי, בזכות המקרים הקשים האלו? תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, אין רגע יותר מרגש לאימא, לאבא, להורים, מהבאת ילד חדש לעולם. וברור שכאשר ההורים מגלים שהילד עם מוגבלות מורכבת – גם במהלך ההיריון ורבים בלידה – האירוע הופך להיות משמח למורכב, ואנחנו רוצים לאפשר להם לטפל ביילוד ולתת את כל המענה עם כל המורכבות. ועל כן החוק הזה כל כך חשוב. התוספת של חמישה שבועות, נראה לנו שזה הרבה זמן, כי אפילו – בהשוואה לעולם חופשת הלידה הישראלית היא קצרה, היא לא מספיקה. ובעולם האינטנסיבי והמורכב כל כך של נשים, שאנחנו יוצאות לעבודה, ברוך השם, ונמצאות בכל מקום ובקריירות, ברור שהמורכבות הזאת הולכת וגדלה. הייתי רוצה שיאריכו בכללי לכל אישה בישראל את חופשת הלידה, ואפילו לאפשר גם לגברים. שזה לא יהיה על חשבון האישה, אלא לתת באמת את חופשת הלידה גם לגברים, חופשה להיות עם הוולד. לצד זה, אנחנו מבינים ששם עדיין לא עשינו פריצת דרך. אבל כשמדובר, כמו שאמרתי, באימא לילד טרי, לתינוק טרי, שהוא עם מוגבלות ומורכבות גדולה, אין ספק שחמשת השבועות הללו הם מצילי חיים. הם כל כך לעזר גם מבחינה רגשית, תפעולית וטיפולית. והדבר הזה משמעותי, ואחד החוקים הטובים שעוברים כאן בכנסת ישראל. אני רוצה להודות לחברנו שלא נמצא כאן, חבר הכנסת יעקב אשר, שהיה הקטר של החוק הזה ודחף בכל הכוח. הינה, יש הרבה מאוד דברים שאנחנו יודעים להסכים עליהם ולהביא אותם. ויתר המציעים, כמובן, להודות לכם שגם אתם הבאתם, יחד איתי כמציעה ראשית. אני חושבת שאם אנחנו נעסוק בבית הזה במתן מענים לזוגות צעירים, למשפחות צעירות, לנשים יולדות, לילדים, לתינוקות, לשלום הילד, לרווחה של משפחות – זה המקום לעסוק בזה גם אחרי התקופה הקשה כל כך שעברנו. ובעזרת השם, שנעשה ונצליח ונביא לפה יותר ויותר חוקים טובים, בכנסת ישראל. אז באמת כמו שאמרתי, חבר הכנסת יעקב אשר לא נמצא כאן, אך תודה גם לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אכן חוק חשוב מאוד מאוד. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה במושב השלישי ובזמן שחלף מתחילת המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי בשם יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה להציג את סיכומיה והצעותיה של הוועדה, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מיקי, זה בסדר שאני אקריא הודעה מוועדת הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, תן הודעה לפנינה בשם אופיר כץ. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הודעה, כי אני מחליפה את חבר הכנסת אופיר כץ, ואני צריכה ללכת. זה לפחות חצי שעה, נכון? << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אז הודעה בשם ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> אני חברת ועדת הכנסת. קודם כול, חבר הכנסת לוי, סליחה ומחילה שככה בדקה ה-90 ביקשתי ממך לאפשר לי את ההודעה הזאת, אז תודה רבה לך על האדיבות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להקים ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה והרווחה לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות). חוק זה מסמיך את שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, להתקין חקיקת משנה באישור ועדה משותפת כאמור. הוועדה תהיה בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת שלום דנינו, היושב-ראש, לימור סון הר מלך, מישל בוסקילה וניסים ואטורי. חברי הכנסת הנוספים, מטעם ועדת העבודה והרווחה – מיכל וולדיגר, מאיר כהן, שרון ניר וחילי טרופר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה במושב השלישי ובזמן שחלף מתחילת המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו חוזרים. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי, בשם יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, להציג את סיכומיה והצעותיה של הוועדה, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מיקי לוי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, ראשית, לפני כשלושה שבועות העברנו, במסגרת הסכמים קואליציוניים, את הוועדה לחבר הכנסת שוסטר, ואני מאחל לו הצלחה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק לא הסכמים קואליציוניים – במסגרת הסכמים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >> אמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא כנראה דיבר על הסכמות והצעות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >> אני מתכבד להציג בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של כנס החורף והקיץ של המושב השלישי ושל תחילת כנס החורף של המושב הרביעי בכנסת העשרים-וחמש. עמדתי בראש הוועדה קרוב לשלוש שנים. עם כניסתי שמתי לי למטרה להחזיר את הוועדה למסלול עבודתה הטבעי – מסלול של פיקוח, ביקורת, הפקת לקחים ויישום מסקנות, לאחר תקופה ארוכה שבה פעילות זו נזנחה. במהלך כהונתי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, עקב אי-הקמתה של ועדה חיונית זו, נערמו על שולחן הכנסת ועל שולחני דוחות ביקורת רבים. ראיתי חובה לעצמי, עם סיום תפקידי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע והמעבר לספסלי האופוזיציה, להמשיך ולשמר בקנאות את אחד מתפקידיה המרכזיים של הכנסת, והוא הפיקוח על עבודת הממשלה. כמובן שמלחמת חרבות ברזל, אשר פרצה ביום 7 באוקטובר, היום הארור, בחג שמחת תורה, שבו התרחשה הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה, היום שבו נרצחו באכזריות 1,200 אזרחים, נחטפו 251 אזרחים והחלה המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל, ליוותה את דיוני הוועדה. ברוך השם, זכינו לראות בשובם של החטופים החיים, ואנחנו נמשיך לקוות ולפעול לשובו של החלל החטוף גיבור ישראל רן גואילי, זכרו לברכה. בשנתיים האחרונות נהגתי לפתוח כל דיון בוועדה בציון מספר החטופים בשבי חמאס המרצחים, ומספר הנופלים במלחמה, ובהם אזרחים, חיילים ולוחמי כוחות הביטחון. בכל דיון נהגתי לתת ביטוי לקולן של המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, והן קיבלו זכות דיבור בפתח כל ישיבה כדי להביע את אשר על ליבן. הרגשתי כי זוהי חובתי, כי הבית הזה הוא הבית שלהם, הוא בית העם. לצד כל זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו, העורף הישראלי בכל רחבי הארץ, ובפרט בחזיתות הצפון והדרום, ספג מתקפה נרחבת של ירי טילים ורקטות, שהובילה לכך שמאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם ב-24 יישובים לתקופות ממושכות. למעשה עשרות יישובים. כניסתה של מדינת ישראל למצב מלחמה הובילה לגיוס מילואים המוני, לפגיעה בנפש ובגוף ולניתוק ממערכות החינוך הקבועות, משירותי הבריאות, משירותים קהילתיים ועוד. לכל התרחישים האלה הייתה המדינה אמורה להיערך מראש ולספק מענה מיידי באמצעות תוכניות מגירה מוכנות ומעודכנות לכל תרחיש ייחוס, אולם לא כך היה. בעוד צה"ל וכחות הביטחון עשו חיל, הניהול האזרחי של המדינה כשל. עם פרוץ המלחמה החלה הוועדה להתכנס מייד לדיונים בנושאי ניהול תקציב המלחמה והסיוע לעסקים, לעצמאים ולמשרתי המילואים. ישיבות רבות עסקו בסיוע למפונים בצפון ובדרום, והוועדה אף יצאה לסיורים בגבול הצפון בזמן המלחמה. כמו כן עסקה הוועדה בטיפול בנפגעי נפש והלומי הקרב, בטיפול בשורדי המסיבות ומשפחותיהם, וגם בהיערכות המדינה על מערכותיה להחזרתם של השבויים ארצה. במושב האחרון טיפלנו במגוון רחב של נושאים אזרחיים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים. אין תחום שלא עלה על סדר-יומה של הוועדה ונדון לעומקו. דוח מבקר המדינה בנושא היערכות לרעידות אדמה הטריד אותי במיוחד והדיר שינה מעיניי. דנתי בנושא כמה פעמים, ואני שב ומתריע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לרעידות אדמה. אם תתרגש עלינו חלילה רעידת אדמה חזקה, צפוי שיהיו בין 7,000 ל-9,000 נפגעים וייגרם נזק עצום, ופעולות ההצלה יתנהלו בעצלתיים היות שההיערכות הלאומית לוקה בחסר. הממשלה עצרה את כל התקציבים לחיזוק מבנים לרעידות אדמה. יש עשרה יישובים לערך בצפון, בשבר הסורי-אפריקאי, שצפויים להיפגע ברעידות אדמה, אם יקרו, חלילה. בתי חולים, בתי ספר – ואם יהיו לימודים וזה יתרחש בבוקר, שאלוהים ישמור את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עלולים ולא צפויים. עלולים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי "עלולים". אני מקבל. בין כלל הנושאים שעמדו על סדר יומה של הוועדה דנו, כאמור, במצבם של פצועי צה"ל ובטיפול הניתן להם באגף שיקום נכי צה"ל, וכן בסוגיות במערכת הבריאות, ובהן הצורך בסיוע לקדם הסכם קיבוצי חדש בין המדינה להסתדרות הרופאים. דיונים אלו הובילו בסופו של דבר לחתימת הסכם ולהעלאת שכר הרופאים במערכת הביטחון. אני על כך גאה. דנו לא אחת בנושא החשוב של שירות חרדים בצה"ל ושילובם המיטבי במסגרת הצבא, ועל צורכי המערכת הצבאית, ולמען השוויון בנטל בחברה הישראלית. עסקנו רבות בסוגיות הנוגעות ליוקר המחיה, ובהן החשיבות שבפיקוח על הריביות הגבוהות של הבנקים. במצרפי, הבנקים הרוויחו 43 מיליארד שקל במשך שלוש שנים, וכל אשר דרשתי הוא ביטול החזר מוקדם ו-1% מריבית הפריים לטובת נוטלי המשכנתאות לדירה ראשונה ומשפרי דיור לדירה שנייה – לא למשקיעים ולא לדירות יוקרה. לצערי, עדיין אנחנו עסוקים במשא ומתן מול המפקח על הבנקים. אני נחוש לקדם את העניין הזה, ואני לא מוכן לוותר, למען הזוגות הצעירים ולמען לוחמי צה"ל ששבו מן הקרב. אני גאה לציין כי בזכות עבודה עקבית ונחושה החלו להופיע ניצנים ראשונים של שקיפות, דיווח ובקרה, וכיום כלל הגופים המעורבים מבינים היטב שמה שהיה לא יהיה עוד במערכת העל-יסודית של החינוך החרדי. לצערי, ואני באמת מתכוון לכך, שר החינוך ניסה להכשיל את עבודת הוועדה, ניסה להסתיר נתונים עדכניים בנוגע ללימודי ליבה ועל הכספים ששילמו בעבור לימודי ליבה, אנגלית ומתמטיקה, ולא התקיימו בפועל. שר החינוך לא השאיר לי ולחברי משה קינלי טור פז ברירה אלא להגיש בג"ץ בנושא ולהעביר את הנתונים ללא דיון לוועדה. כיושב-ראש הוועדה, כחבר כנסת וכנציג ציבור, מחובתי לבדוק היכן הכספים האלה, והיכן בפרט הכספים שהועברו דרך משרד החינוך. אלו כספים ציבוריים שאינם שייכים לשר החינוך. בג"ץ התברר, וניתנה הוראה למדינה ולשר החינוך לתת דיווח לוועדה עד ה-24 לחודש הנוכחי. זה מהלך מיותר שאין לו מקום במדינה מתוקנת. מעל הכול, אני רואה את הישגיה העיקריים של הוועדה בשמירה על מעמדה של הכנסת כמוסד מפקח עליון על פעולות הממשלה. כמעט מייד עם פרוץ המלחמה סברתי כי על מבקר המדינה להתחיל לחקור את המחדלים ולתת לי דוחות ביקורת בשלושת החודשים הראשונים, כאשר הייתה פה בכנסת תמימות דעים שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית – לא שום ועדה אחרת, אלא ועדה חקירה ממלכתית. סברתי כי אני יכול להצביע בחודשים הראשונים, כשהיינו כולנו תחת הלם, ואף להקים אותה. הובלתי את הקו הזה מכיוון שאני סבור שבאירוע כה גורלי יש לבחון את כל האחראים, על כל ההיבטים, באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. עד לסיום תפקידי פרסם מבקר המדינה כמה דוחות הנוגעים למלחמה, אך כולם – אני כבר מסיים, אני מתנצל, זה ארוך טיפה, עשייה של כמה שנים. לצערי, לא הצלחתי במשימתי להוביל באמצעות הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. עם זאת, אני מקווה כי הוועדה תוקם בעתיד הקרוב, ובכוונתי להמשיך להיאבק למען מטרה זו. יש לבדוק את המחדלים ויש להצביע על האחראים והאשמים. בלעדי זאת, המדינה והחברה הישראלית לא יוכלו להמשיך הלאה. בנימה אישית, לאחר שלוש שנים של עשייה, העיסוק בעבודת הוועדה ובנושא הביקורת היה עבורי שליחות של ממש, ובכך ראיתי את תפקידי. ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה לצוות הוועדה לענייני ביקורת המדינה: למנהלת הוועדה פלורינה הלמן לוין, לסגניתה מיטל אליהו, לרכזות הוועדה יפעת בן שטרית וליאת מאירי, לדובר הוועדה יעקב אליאך, וליועץ המשפטי עו"ד גלעד קרן. בלעדיכם לא הייתי מצליח למלא את שליחותי הציבורית כיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה במשך שלוש שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. האם יש באולם מי שרוצה? בבקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. יש פה רשימה ארוכה, אני יודע שרובם לא נוכחים, אז מי שיהיה נוכח כאן ידבר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, שבעה נרצחים מאז תחילת השנה. אתמול נרצחו אב ובנו בנצרת, אדהם נסאר ובנו נדים. גם בכפר קרע היה רצח, מחמוד גאווי. שבעה מקרי רצח – לא הייתה הודעה של המשטרה, לא הוציאו שום הודעה. איזו הודעה הוציאה המשטרה אתמול? שהם מבקשים לחקור אותי כי עניתי לדובר של המשטרה. על זה שהוא התפרץ לעברי, אגב, מנסים לדלג. חבר כנסת מתראיין, הוא מבקש מראש מהעורכים – הוא רוצה להתעמת איתי, ביקש מהעורך – אני סירבתי. תוך כדי ריאיון, אחרי הסיכום, הוא הפר את הסיכום והתפרץ ואמר לי – כי הוא לא אהב את התיאור שלי לרצח בתראבין, ירו באדם בפתח ביתו, כדור אחד, והרגו אותו, בפתח הבית – הוא אמר לי: בושה, תתבייש, חבר כנסת. עובד ציבור – אסור לו לפנות ככה לחבר כנסת. הוא יכול לבקש מהנציגים שלו בכנסת. הוא יכול לבקש מחבר הכנסת סולומון או מהשר שלו בן גביר – הם יכולים, הם כל היום הם מתקיפים אותנו. אבל פקיד – אסור לו, אלא אם הוא חושב שחבר כנסת ערבי זה משהו אחר והוא יכול להשתלח בו, במיוחד אם הוא חושב שהוא רוצה לרוץ בפריימריז, אחרי ששמו אותו – הוא היה איזה פעיל במתנ"ס בנתניה, ללא קשר למשטרה, והציבו אותו כדובר המשטרה. עכשיו, מה אתה חושב, שאתה יכול להתנפל על אחמד טיבי ואני אשתוק? יש פתגם בערבית (אומר בערבית ומתרגם:) מי שדופק בדלת מקבל מענה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ואם זה השלטונות שדופקים בדלת? ביחס לתראבין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז פותחים את הדלת, אבל לא מקבלים כדור בראש. אני מקווה שאם המשטרה תבוא אליך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תראה, אמרת דברים חשובים, אני רק אומר לך: אם אתה פותח את הדלת כי אתה יודע שהשלטונות באים לבדוק, ואתה מאיים על השלטונות ואתה מניף ידך ומסכן אותם, מה יעשו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סולומון, אתה שבוי בגרסה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא יודעים את העובדות, לא מכירים את הראיות, בואו נמתין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני הייתי בלוויה אתמול, כבוד היושב-ראש, ושמעתי גם את המשפחה, שמעתי מה קרה. היו כמה גרסאות בהתחלה, כולן התבררו כשקריות. בהתחלה אמרו: כלי חד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול יתברר. מבררים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, המשטרה ויתרה על הטענה של כלי חד. לא היה כלי חד. אחר כך אמרו: היה נשק בבית – לא היה נשק ,בית. אוקיי? ואחרי שירו בו – הינה, תסביר לי מה זה – בא צוות, ניקה את הדם והסיר את הממצאים מהזירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, לא ניכנס - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני נתתי הערת ביניים. משפט סיכום, בסדר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיכום, כי לקחת ממני דקה ו-30 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> החזרתי לך אותן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה מבין איך הוא לוקח? אני נותן לו את השניות, והוא אומר: לקחתי דקה וחצי. משפט סיכום בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיכום. אני רוצה להגיד – אגב, בחוצפתו הוא ביקש שאני אתנצל. אגב, היום הוגשה תלונה נגדו כי הוא פגע בנבחר ציבור. אם מישהו מהמשטרה רוצה להסביר לו למה אמרתי אפס, אני אתקשר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. אבל משפט סיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. אבל לאן להתקשר, אחד אפס או אחד אפס אפס? דוברות המשטרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואם אתם לא מבינים ורוצים להגיש נגדי תלונה, (אומר מילים בערבית) – אתה יודע מה זה? אני אתרגם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לא, לא צריך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה שאני אתרגם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. תכבד בבקשה, אני נותן לך זמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל אתה לא לוקח משפט, אתה לוקח כמה וכמה משפטים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדבר הגרוע ביותר שלכם – תרכבו עליו. תודה רבה. שלא תגיד שלא תרגמתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. האם ישנם כאן עוד חברי כנסת שרוצים לדבר? אין. אם כך – חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה לסכם את הדיון? חבר הכנסת מיקי לוי? מוותר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה במושב השלישי ובזמן שחלף מתחילת המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה – 3 נגד – אין נמנעים – אין סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה במושב השלישי ובזמן שחלף מתחילת המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלושה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת הוועדה לענייני ביקורת המדינה אושרה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ו, 7 בינואר 2026, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:04. << סיום >>