דברי הכנסת

דברי הכנסת יג / מושב רביעי / ישיבה שנ"ה / כ"ג–כ"ה בטבת התשפ"ו / 12–14 בינואר 2026 / 13 חוברת י"ג ישיבה שנ"ה הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. שלוש שנים של ממשלה כושלת: יוקר מחיה, ביטחון אישי ומדיניות מרוסקת; 7 2. פרשת קטרגייט – הדלפות ביטחוניות ודברור מדינה תומכת טרור בלשכת ראש הממשלה; 7 3. קיצוץ חמור בתקציבי החברה הערבית 7 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 13 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 16 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 19 מיקי לוי (יש עתיד): 35 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 36 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 37 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 38 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 39 אפרת רייטן מרום (העבודה): 41 אבי מעוז (נעם): 42 הודעה אישית של חבר הכנסת איימן עודה 63 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 64 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ו–2026 72 משה סעדה (הליכוד): 73 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 86 מירב כהן (יש עתיד): 89 אלעזר שטרן (יש עתיד): 90 דבי ביטון (יש עתיד): 94 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 97 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 98 מיקי לוי (יש עתיד): 99 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 סימון דוידסון (יש עתיד): 101 אבי מעוז (נעם): 103 משה טור פז (יש עתיד): 106 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 108 עדי עזוז (יש עתיד): 108 רון כץ (יש עתיד): 111 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 116 נעמה לזימי (העבודה): 117 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 118 נאור שירי (יש עתיד): 119 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 122 טלי גוטליב (הליכוד): 137 מירב בן ארי (יש עתיד): 144 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 151 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 152 צגה מלקו (הליכוד): 154 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 156 אושר שקלים (הליכוד): 169 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 173 מאיר כהן (יש עתיד): 174 גלעד קריב (העבודה): 175 שרון ניר (ישראל ביתנו): 177 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 178 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 179 ירון לוי (יש עתיד): 180 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 182 מרב מיכאלי (העבודה): 183 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 185 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 186 ינון אזולאי (ש"ס): 187 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 189 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 194 חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 195 עודד פורר (ישראל ביתנו): 196 רם בן ברק (יש עתיד): 199 עמית הלוי (הליכוד): 204 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 205 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 208 ששון ששי גואטה (הליכוד): 209 יאיר לפיד (יש עתיד): 210 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 211 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 211 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ו–2026 211 שר המשפטים יריב לוין: 212 משה סעדה (הליכוד): 214 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 221 טלי גוטליב (הליכוד): 221 הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025 223 צבי ידידיה סוכות (ועדת החינוך התרבות והספורט): 224 סימון דוידסון (יש עתיד): 226 מאיר כהן (יש עתיד): 234 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 237 רון כץ (יש עתיד): 246 נאור שירי (יש עתיד): 259 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 287 חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 289 מיקי לוי (יש עתיד): 292 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 295 דבי ביטון (יש עתיד): 302 שלי טל מירון (יש עתיד): 316 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 318 מירב בן ארי (יש עתיד): 322 הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026 337 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 337 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 340 מירב בן ארי (יש עתיד): 342 שר המשפטים יריב לוין: 343 הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025 346 שר התקשורת שלמה קרעי: 346 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. שלום גם לאורחינו שביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ג בטבת התשפ"ו, 12 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6449/25 וכלה בהצעת חוק פ/6468/25: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2025; הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הוספת נציג האוכלוסייה החרדית לוועדה למתחמים מועדפים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת עדי עזוז; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – שינוי ברירת המחדל בהחלטה על שחרור על תנאי ממאסר), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק יום לציון המאבק באלימות נגד נשים, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת מירב כהן, עדי עזוז, דבי ביטון, רם בן ברק, שלי טל מירון, מטי צרפתי הרכבי ונאור שירי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית, נטייה מינית או אמונה דתית), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים (תיקון – מועדי תשלום בעד ביצוע עבודות הנדסה בנאיות), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לחיילים שהתאבדו לאחר שירותם עקב הלם קרב), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת מישל בוסקילה, אופיר כץ ושמחה רוטמן; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת הפרת אמונים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמי רלוונטי), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק העדפה מתקנת לבני העדה הדרוזית, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק הגבלת מכירת מוצרי עישון, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הוספת עבירת חרם חברתי חמור על קטין), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובדים עצמאים ועובדי כלכלת הפלטפורמה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק-יסוד: משאל עם לאישור חוקת מדינת ישראל, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון – הקמת ועדה בהצבעה חשאית בכנסת), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – גבולות המעורבות המשפטית בצה"ל), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט. עוד הונחו לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–­2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הוספת נציג האוכלוסייה החרדית לוועדה למתחמים מועדפים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >>  << נושא >> 1. שלוש שנים של ממשלה כושלת: יוקר מחיה, ביטחון אישי ומדיניות מרוסקת; << נושא >>  << נושא >> 2. פרשת קטרגייט – הדלפות ביטחוניות ודברור מדינה תומכת טרור בלשכת ראש הממשלה; << נושא >> << נושא >> 3. קיצוץ חמור בתקציבי החברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה, ואני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. אני מנצל את ההזדמנות להזכיר שנמצאים איתנו חניכים ממכינת גל. טוב שאתם פה. ברוכים הבאים. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – האמת שהפעם בעיקר אדוני היושב-ראש – נושא הנאום שלי היום הוא אתה. אני רוצה להגיד מראש, זה לא מהדברים האלה שאנחנו עולים הנה ומעליבים אחד את השני, כמו שקורה לעיתים בבניין הזה, אלא משהו מהותי וגם אפשרות אולי לשיתוף פעולה. ביום חמישי האחרון הייתי בבג"ץ על 1.9 מיליארד שקלים שהועברו באופן בלתי חוקי, כפי שהתברר לנו. כלומר, קודם העבירו את הכסף ורק אחר כך ועדת הכספים הצביעה על זה בלי לדעת שהיא מצביעה על כסף שכבר עבר. במהלך הדיון נחשף, לחרדת האולם כולו, שזו בכלל פרקטיקה מקובלת. והם אמרו: לא, לא, אנחנו תמיד עושים את זה, מעבירים כספים שאתם לא יודעים מהם. עכשיו, לא קורה הרבה – הרי אתה משפטן – לא קורה הרבה, בניגוד לסרטים הוליוודיים, שבבית משפט ישראלי בדיון כספי כולם הלומי רעם מזה שנחשפת איזו ידיעה, אבל זה מה שקרה שם. נחשפה העובדה שהם מתייחסים אלינו, לכנסת ישראל, שאתה העומד בראשה, אפילו לא כאל חותמת גומי, אלא כאל מישהו שאתה לא מספר לו שהוא הולך ומצביע על כסף שכבר עבר, כי העברת אותו בלי לשאול אותו. זה כמו שתבוא לבנק שלך ומנהל הבנק יגיד: תראה היו לי בעיות נזילות פה בבנק, אז תדע שהוצאתי את הכסף מהחשבון שלך בשביל לכסות את בעיות הנזילות. עכשיו אני מבקש שתחתום פה, פה ופה כדי לאשר את זה בדיעבד. אז לא רק שלא היית חותם היית קורא למשטרה ואומר: אדוני, זאת עבירה על החוק. אתה לא יכול לקחת את הכסף שלי – ואנחנו פה אמונים על כספו של הציבור – ולהשתמש בו בלי שום אישור רשמי. הוצאתי מכתב לחשב הכללי. אמרתי לו: אדוני החשב הכללי, אנחנו רוצים לדעת כמה העברות כאלו נעשו, בוא נאמר בכנסת הנוכחית – אם הוא רוצה ללכת אחורה נשמח מאוד שיבדקו גם את התקופה שלנו – אבל אני מדבר קודם כול על הכנסת הנוכחית, כי עכשיו זה התגלה. החשב הכללי הוציא לי מכתב שבו הוא אומר: כן, זה קורה. אבל בעצם מי שאשמה היא המערכת הפוליטית – אני לא יודע אם אשמה, אחראית. מישהו צריך לברר מה קורה, כי מייד אתה רואה איך זה גולש בעוד תחומים. היום היה דיון בוועדת הבריאות. בוועדת הבריאות התברר שתמיכות שהמדינה צריכה להעביר לקופות החולים – אני לא יודע אם הספיקו לעדכן אותך – הועברו לפני שוועדת הבריאות התכנסה בשביל לאשר אותן. אז יושבת-ראש ועדת הבריאות פשוט סגרה את הועדה ואמרה: סליחה אנחנו לא פה בתור מי שחותם על דברים שכבר קרו. או שאתם באים לכנסת לקבל את אישורה או שאתם לא באים לכנסת לקבל את אישורה. ומתברר שהם לא באים לכנסת לקבל את אישורה, לא הם, לא בוועדת בכספים. זה לא רק עלבון לכנסת, זה הופך אותנו לחותמת גומי, ולחותמת גומי מיותרת לגמרי. ואני חושב שאתה מכל האנשים נמצא בפוזיציה שאם אתה תדרוש לראות את ההעברות האלו ולוודא, גם כאיש משפט וגם כיושב-ראש הכנסת, שהן כולן נעשו כחוק ולא בדיעבד ולא תחמנו אותנו, לא הושיבו אותנו לילות פה, סליחה, כמו אידיוטים, להצביע על דברים שכבר קרו – לא תהיה להם ברירה. הם יכולים להגיד לא לראש האופוזיציה; הם לא יכולים להגיד לא ליושב-ראש הכנסת. אחרת, מה אנחנו עושים פה? סתם נפגשים מדי פעם ומדברים לא יפה אחד לשני? אם כל הסמכות של הכנסת נעקרת מידיה, והיא הופכת להיות איזשהו צינור שאחרי שהממשלה עושה את כל מה שהיא צריכה לעשות, היא אומרת לו: אני מעמידה פנים שאני מבקשת את אישורך, אבל אני לא באמת מבקשת את אישורך, כי כבר עשיתי את זה – כל הדיון הגדול על הפרדת רשויות – ואתה אחד האנשים שמובילים את הדיונים על הפרדת הרשויות – מת ונגמר. אין הפרדת רשויות, אין. רשות אחת הוצאה מהמעגל. אז אני אומר פה, ואני אומר את זה בכבוד, ואני אומר את זה לא כמריבה, ואני אומר שוב: אני אומר את זה כהצעה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם תרצה התייחסות שלי, אני - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד רוצה. אתה יודע מה, אני אסיים עכשיו, יש לי עוד ארבע דקות – הן שלך, אתה ראש המערכת הזו הקרויה כנסת ישראל, זה עליך. והתנהגו למערכת הזאת כאילו היא חותמת גומי בלתי קיימת, וזה לא היה יכול לקרות וזה בוודאי לא יכול להימשך. כנסת ישראל צריכה לתבוע את כבודה ואת סמכותה החוקית בחזרה וזה צריך להתחיל ממך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אל תסיים. תישאר, אולי תרצה גם להגיב על הדברים שלי, וגם יש לך עוד זמן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשמחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קודם כול, אני, כמוך, הופתעתי לשמוע על הדבר הזה וללמוד על הדבר הזה שכספים מועברים בלי אישור של ועדת הכספים. הכנסת אכן דרשה הבהרות ודרשה את ההעברות – הבהרות ואת ההעברות – שבוצעו לאורך השנים. אני לא יודע להגיד אם זה עסק של חמש שנים, של שלוש שנים או של עשר שנים, אבל אנחנו רוצים תשובות על הדבר הזה. עד כאן אנחנו מסכימים. זה דבר חמור, זה דבר שאסור שיקרה. ובאמת הכנסת היא זאת שאמורה לאשר את ההעברות האלו. אני לא בטוח שנסכים על הדבר הבא – אני חושב שזהו אחד הביטויים של מה שאני אקרא לו "שלטון הפקידים והמשפטנים". כי להבנתי, ההעברות האלו נעשו בהחלטה של פקיד. זה דבר לא תקין, וזה דבר שצריך לתקן אותו. ואנחנו כאמור, ביקשנו הבהרות, נקבל אותן ונוכל אולי לשתף פעולה כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו שוב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יותר ממסכים איתך. אני שמעתי אותך מדבר לא פעם נגד דיפ סטייט – זה בדיוק דיפ סטייט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע ואתה לא יודע, ואנחנו נדע רק אם נזהה – האם שרי ממשלה לא הורו על זה לפקידים שביצעו? האם אנשים עשו את זה על דעת עצמם? לפי מכתבו של החשב הכללי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, אתה היית שר אוצר, אתה יודע להגיד שזה לא קרה בזמנך? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע להגיד שאני מעולם לא הוריתי על כזה דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בטוח? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. זה שאתה לא יודע על זה – אני מבין. השאלה היא אם יכול להיות שזה קרה בלי ידיעתך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר, אם זה קרה בלי ידיעתי – גם זה, גם התקופה הזאת. אני אמרתי, שאלו אותי ואמרתי: בדבר אחד אני מקבל – צריך לבדוק גם את התקופות שלנו. פשוט אסור שזה יקרה, לא משנה בתקופה של מי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון, אנחנו מסכימים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם אנחנו רוצים שזה ייפסק עכשיו. שיפסיקו – אם זה המצב, קודם כול צריך להפסיק את זה. כשאתה יודע שנעשית עבירה, קודם כול, תפקידנו להפסיק אותה. שהדברים ייעשו כמקובל – או לא כמקובל – כחוק. ההגדרה היא כחוק. אנחנו לא יודעים כי עוד לא ראינו. אני ראיתי את חוות הדעת החריפה מאוד של היועצת המשפטית של הכנסת, ואני חושב שהיא צדקה. אני מניח שגם אתה עומד מאחורי הדברים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> היות שאנחנו לא יודעים מה קרה, אנחנו לא יכולים אפילו לנהל דיון אם זה שר האוצר - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אם זה פקידיו, ידעו, לא ידעו. החשב הכללי אומר: זאת החלטה של הדרג המדיני, הוא עשה את זה. אני לא חושב שהחשב הכללי – ובייחוד שהוא עוזב עכשיו ואין לו על מי להגן – רוצה לרמות מישהו. אבל הדבר צריך, אחד – להיפסק, ושניים – להיבדק. ושני הדברים לא יקרו בלעדיך ואולי לא יקרו בלעדי שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה, מתוך רצון להגן על הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע נדיר של הסכמה בכנסת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קורה הרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. שלום לכם, מכינת גל. שלום, להתראות, תודה שבאתם. וכעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בני גנץ לנמק את ההצעה מטעם סיעות כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. בבקשה, אדוני. אנצל את ההזדמנות, חבר הכנסת בני גנץ, לברך משלחת ממונטנגרו שנמצאת איתנו. I would like to congratulate the delegation of the Secretary General of the Montenegrin Parliament. Welcome to the Knesset. It’s an honor to have you with us, and we wish you a successful and fruitful visit. Thank you. Welcome to Jerusalem, Welcome to the Knesset. בבקשה, חבר הכנסת גנץ. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> Mr. Chairman, if I can add – if you survive this meeting, you can survive everything. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? מה הקטע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שקט בבקשה במליאה. תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להתייחס להצעת האי-אמון שדיבר עליה חבר הכנסת יאיר לפיד, ולהסכים איתו שאכן נושא יוקר המחיה הוא דבר חמור. אני יכול לחשוב שבעידן מלחמה יש עליית מחירים כתוצאה מלחצים כלכליים והסטת משאבים למקומות שנדרשים. אני לא חושב שהממשלה עשתה מספיק בכדי לאזן בין הצרכים המתפתחים כתוצאה מלחימה לבין הצרכים שקיימים בשוק ויוקר המחיה של האזרחים, ולכן הדבר הזה הוא בעיניי לא תקין. אבל חמור מכך, ביטחון אישי, ובמיוחד על רקע פלילי – בלתי קביל לחלוטין. דם ניגר ברחובות בכלל, ברחובות היישובים הערביים בפרט, וכמעט לא נעשה דבר בעניין ומה שנעשה לא מספיק. הדבר הזה כמובן חייב להשתנות. ועכשיו, מכובדי, לגופה של ההצעה שאני מדבר עליה, פרשת קטרגייט. יש עובד בכיר בלשכת ראש הממשלה שמשקר. יש עובד בכיר, שהיה צמוד לראש הממשלה בזמן מלחמה, שלקח בצע כסף – או פלדשטיין או אוריך או ראש הסגל ברוורמן או כולם. אני לא יודע, זה מחייב חקירה. אבל זה מצב בלתי נתפס. והעובדה שראש הממשלה לא מתייצב בפני האומה, נותן הסברים, דורש חקירה מקיפה, היא יריקה בפני הציבור בישראל. אני קורא למשטרה לחקור ולא להרפות. צריך לזמן את ראש הממשלה לחקירה מקיפה, אין פה שאלה בכלל. אני חושב שצריך לעשות זאת מהר, ללא מורא, ללא פחד. זוהי חובתה של הממשלה, זוהי חובתה של המשטרה, זו חובתנו, כולנו, זו חובתו העליונה של ראש הממשלה, לבדוק שהעניין הזה נחקר לעומק, לאמת הכי כואבת, ככל שתהיה, ולהוציא את הדברים לאור השמש. זה המשרד הכי רגיש במדינת ישראל, ודברים כאלו לא יכולים להתנהל בו. אסור שהצל החמור הזה על ביטחון המדינה ימשיך ללוות אותנו. מכובדיי, הבוקר הייתה צריכה להתקיים כאן בחדרי הסיעות הצהרה של ראשי הסיעות החרדיות שמגנה את הקיצונים החרדים שחיללו את כבודם של הורי הלוחמים מחטיבת חשמונאים. גדולי התורה צריכים להעביר היום שיעור לכל תלמידיהם על "ואהבת לרעך כמוך", ואפילו – שלא תלבין פני רבך ברבים. פנינה, תרימי רגע את הספר שנמצא על השולחן שלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אין צורך, לא מציגים. תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק להראות ליושב-ראש, תוך כדי שאני מדבר. אם רוצים את זה בתמציתיות, יש אצל הרמב"ם. זה עמוד וחצי על כל פרשה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא להביא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, להביא אפשר להביא, אבל לא להציג. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אל תביאי לי. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, פנינה. תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מכבד מאוד את עולם התורה, אבל אנחנו רואים בחודשים האחרונים חציית סף מסוכנת של אלימות, רדיפה וחתירה נגד מוסדות המדינה. אלו קיצונים שאולי לא מייצגים את כל הציבור החרדי, אבל אף אחד לא באמת עומד מולם, לא מתוך הציבור החרדי ולא מתוך המדינה והממשלה. מסר הבדלנות של הנהגת הציבור החרדי מטריד לא פחות מאותם קיצונים. אני קורא לחבריי ראשי הציבור החרדי להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל הגיע הזמן שגם המדינה תיכנס לאירוע. כמו שאנחנו מאבדים את המשילות בנגב ובגליל, מסתמן שאנחנו מאבדים אותה גם במאה שערים ובבני ברק. שוטרים לא יכולים להיכנס להפגנה? חיילים לא יכולים להסתובב על מדים? לא ייתכן שאותם אנשים שתקפו את הורי המשרתים ילמדו ויתוקצבו כך על ידי המדינה. מלבד העמדתם לדין, צריך לדאוג שהישיבות והמוסדות החרדיים יוקיעו אותם. מוסדות שמלבינים אלימות לא צריכים להיות מתוקצבים. המצב הזה, לדעתי, מחייב אותנו גם לשנות את תפיסת הגושים. במקום "רק ביבי" ו"רק לא ביבי", גוש ציונים מול גוש קיצונים. זה מה שהמדינה צריכה, גוש של הציונים מול השוליים של הקיצונים. החרדים לא יכולים להיות לשון המאזניים של הממשלה הבאה. כל מי שמסרב למתווה שירות לכולם לא יכול להיות במוקדי קבלת ההכרעות – לא בתקציבים, לא בחינוך ובטח שלא בביטחון. אני רואה שיש הרבה פרשנים וכתבים שדואגים מאוד למצבה של כחול לבן לאחרונה – ממש נוגע ללב, ואני מודה להם על כך. אבל אל תדאגו לנו, תדאגו ממצב המדינה. תדאגו מכך שהקיצונים מכתיבים איך תיראה ואיך נראית המדינה שלנו. יש רוב ענק בציבור, מימין ומשמאל, דתיים כחילונים, יהודים וערבים, שמבינים את הסיפור הזה, ולכן אני מאמין שאנחנו נתחזק, נחבר אלינו כוחות נוספים, והחשוב מכול – נוביל להקמת ממשלת הסכמות רחבה וציונית, ללא קיצונים. צריך להפיל את הממשלה הזאת. היא צריכה לסיים את דרכה. צריך ללכת לבחירות ולהקים ממשלה שתחזיר את המשילות בצפון, בנגב, בגליל, אבל גם בבני ברק ובירושלים, שתחזיר את הביטחון, שתעבוד למען 100% מאזרחי המדינה, שתעבוד למען הילדים שלנו. אני חוזר וקורא לחבריי החרדים בכנסת ומחוצה לה, הדבר הזה לא יכול להימשך. שדות השיש לא יכולים לקרוא את הקריאה שלהם, אבל – בשקט שלהם, בכאב שלהם, בהיעדרות שלהם, בנפקדות שלהם מחיינו – אבל הנוכחות שלהם איתנו בזיכרון כל יום ויום – מה שקורה כרגע פשוט לא יכול להמשיך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גנץ. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת ווליד טאהא לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני עדיין לא רואה שההצעה שלנו עלתה למסך, אבל בכל מקרה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הינה, זה שם. זה על המסך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אנחנו מציעים להביע אי-אמון בממשלה בגלל הקיצוצים החמורים בתקציבי החברה הערבית. אדוני היושב-ראש, דיברת על פקידים ומשפטנים, אז אני אדבר על שרים, שעושים את זה במתכוון, ללא שום בושה, ומתגאים בזה לבייס שלהם כאילו מצאו את האויב שדרכו הם יכולים לטפס מעלה, גם בסקרים וגם במנדטים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה לא תתווכח איתי על העובדה שהחברה הערבית סובלת מהדרה והזנחה והיעדר שוויון – מול החברה הערבית, זה מצב עובדתי. כולם מסכימים שיש פער תהומי בין מצב התשתיות ביישובים יהודיים לבין מצב התשתיות ביישובים ערביים. כולם מסכימים שיש פער תהומי בין רמת התכנון של היישובים היהודיים לבין רמת התכנון של היישובים הערביים. אני מדבר כאן על כל היישובים הערביים – דרוזיים ולא דרוזיים, בדואיים ולא בדואיים, דרום, מרכז, צפון. זה חובק את כל הארץ. תסכים איתי, אדוני, שגם ברמת תקציבי רשויות, הרשויות הערביות הן הכי חלשות, והן נזקקות תמיד לתקציבי האיזון בגלל מצבן החלש אל מול רשויות יהודיות. לא בגלל שזו התפתחות טבעית, היושב-ראש. זו לא התפתחות טבעית, זה מעשה ידיהם של בני אדם. אנחנו מדברים על החלטות פוליטיות שהביאו למצב העקום הזה שבו נמצאת החברה הערבית – לרוחב, בכל התחומים. ולמרות כל זה, ולמרות שאתה תסכים איתי שזה המצב בשטח, ולמרות שהייתה החלטה בממשלה הקודמת על תוכנית כלכלית – תקאדום, 550, של החברה הערבית, שאגב, היא איננה עושה שוויון לחברה הערבית מול החברה היהודית, היא מנסה לצמצם פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית – הייתה החלטה על תוכנית של 30 מיליארד שקל לחמש שנים, 6 מיליארד שקל בכל שנה. בשנה הראשונה, היושב-ראש, כשהייתה ממשלה אחרת, הביצוע, המימוש של התקציבים, היה כמעט מלא, כמעט 6 מיליארד שקל הושקעו בכל מיני תחומים בחברה הערבית. אבל מייד אחרי זה, בשנים שבאו אחרי זה, 2023, 2024, 2025, היו קיצוצים בכל התחומים. א. קיצצו לרוחב בכל המשרדים 5%, שזה כלל את כולם ואת כל המשרדים – כמובן, כלל גם את החברה הערבית. אבל אחרי זה קיצצו גם 15% ספציפית לתוכניות של תקאדום, 550, של החברה הערבית. ולקראת סוף 2025 כולנו היינו עדים למאמצים לקצץ מאות מיליונים ולהעביר אותם למקומות אחרים, ולניסיונות של שרים להסיט כספים מתוכניות תקאדום לייעודים אחרים. אבל הגרוע מכול, אדוני היושב-ראש, הצפי לשנת 2026 הוא שהכסף ייגזל לחלוטין. אנחנו מדברים, היושב-ראש, ב-2023, 2024, 2025, על ניצול של 40% מהתקציבים, חוץ מהניסיונות להסיט כספים למקומות אחרים. והסכנה הגדולה היא שב-2026 החברה הערבית בכלל לא תקבל את המגיע לה. ולמה אני אומר את זה, ולמה אני מתריע, אדוני היושב-ראש? אנחנו כל יום רואים מקרים של רצח בחברה הערבית, פשיעה משתוללת ואנשים מקפחים את חייהם. ואין לנתק את הדברים אחד מן השני. לא יעזור, פשיעה צומחת – א. היכן שאין מדינה. איפה שאין מדינה, איפה שאין משילות, מי שמושל הם ארגוני פשיעה; ב. פשיעה צומחת איפה שיש עשרות אלפי צעירים חסרי מעש, אדוני היושב-ראש, לא לומדים ולא עובדים. ואז הם טרף קל לארגוני הפשיעה, לגייס אותם גם לסחר בנשק, גם לסחר בסמים, ולצערנו משתמשים בהם גם כדי לערוך חיסולים של אנשים אחרים. למה הם הצליחו לגייס אותם? כי המדינה נתנה להם את הגב. לא דאגה להעסקתם, לא דאגה ללימודים שלהם. כשאנחנו מדברים על קיצוצים מהתוכניות, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על זה. יש תוכניות שמיועדות לרווחה, לרשויות המקומיות שצריכות להתמודד עם משפחות קשות יום ומשפחות עם בנים במצבי סיכון – אז אין את הכסף הזה כדי לעשות את זה. ולאחר מכן עולה מי שעולה לדוכן כדי לומר: התרבות שלכם קלוקלת. אז התרבות שלנו, אדוני היושב-ראש, איננה קלוקלת. יש תרבות קלוקלת לאלה שתופסים בהחלטה לקצץ תקציבים אך ורק על רקע גזעני, לאומני, בגלל שזה מיועד לחברה הערבית. ואז לא מעניין אותם מה שקורה בפשיעה, לא מעניין אותם מה שקורה בסחר בנשק, לא מעניין אותם מה שקורה בסחר בסמים, ואנחנו עדים רק להסתבכות הולכת ומתגברת, לצערנו, של התופעה. אדוני היושב-ראש, חברה אזרחית איננה יכולה להילחם בפשיעה. אתה היית שר לביטחון פנים. אם אתה יודע לומר לי על חברה אזרחית שידעה למגר ארגוני פשיעה באיזושהי מדינה, אני אודה לך מאוד. חברה אזרחית איננה יכולה להילחם בארגוני פשיעה; חברה אזרחית איננה יכולה לאסוף נשק לא חוקי מידיהם של צעירים; חברה אזרחית איננה יכולה להילחם בפרוטקשן (אומר מילה בשפה הערבית); חברה אזרחית איננה יכולה לשים אף פושע בכלא. מי שיודע לעשות את זה זו המדינה, זו הממשלה, זו המשטרה. ועל כן, מה אנחנו דורשים כל הזמן, היושב-ראש? אנחנו דורשים מהממשלה שלך לקבל החלטה להילחם בארגוני הפשיעה. תראה איזו בקשה לא אופיינית ולא נורמלית. איפה ראית, היושב-ראש, באיזו מדינה מתוקנת אי שם בעולם, איפה אתה רואה שאזרחים יוצאים להפגין כדי לבקש מהממשלה לעשות את המוטל עליה? ראית מה זה? יוצאים להפגין כדי לבקש מהממשלה לעשות את המוטל עליה, בעוד הממשלה צריכה לעשות את המוטל עליה מבלי שהאזרחים יצטרכו לצאת ולהפגין. זו חובתה, זה תפקידה. אנחנו לא רואים את זה, ועל כן, היושב-ראש, אין לנתק בין קיצוץ חמור בתקציבי החברה הערבית, כפי שנעשה על ידי הממשלה, לבין הדם הרב של החברה הערבית שנשפך ברחובות. הדם הזה, אין מה לעשות, הוא על הידיים של ראש הממשלה, של השר לביטחון פנים ושל שרי הממשלה, כל עוד הם לא קמים כדי לשנות את המציאות העגומה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. וכעת אני מתכבד להזמין את השר אלי כהן להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה. האמת שזה היה אמור להיות דודי. לא יודע, התחלפתם? << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כן, היה אמור להיות דודי. אני שר תורן, ופשוט נכנס לו איזה משהו אישי. אני מגיע עם הרבה אנרגיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - שר האנרגיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, השר כהן, הבמה שלך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אתייחס קודם כול לגופו של עניין ולהצעות שהיו ועלו כאן בנושא של יוקר המחיה. המאבק הזה הוא חשוב מאוד על מנת לטפל גם בסוגיית רמת המחירים השוטפת וגם בנושא של מחירי הדיור. אני יכול לומר שאצלי במשרד האנרגיה הצלחנו לשבור את המונופול הגדול ביותר במדינת ישראל, שזאת חברת החשמל. נכון לעכשיו, אנחנו מציינים קצת פחות משנתיים מאז פתיחת השוק, כמעט מיליון וחצי ישראלים עברו מחברת החשמל לשמונה ספקים אחרים, חוסכים בין 7% ל-21% ממחיר החשמל. ואני קורא לכלל אזרחי ישראל לנצל את הרפורמה, לנצל את פתיחת השוק לתחרות וליהנות ממחירים מוזלים, בטלפון אחד. כל אזרחי ישראל יכולים ליהנות מזה. בנוסף, אגב, דאגנו לתת הנחה לעיוורים ולעוד אנשים עם מוגבלויות, לפי הקריטריונים של ביטוח לאומי, של 50% עד 400 קילוואט, שזה נותן להם עוד סכום נוסף בשנה שיורד גם ממחירי החשמל והולך כאמור לכלל האוכלוסיות, וזה גם נכנס. זאת מבחינתי בדיוק הדרך של מנחם בגין – כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. לשבור את המונופולים, לפתוח את השוק ולתת הנחה למי שידם אינה משגת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר כהן, מתי נפסיק את השימוש בפחם? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אענה לך. עניתי לך על זה כמה פעמים. אגב, התשובה לא משתנה, אבל אתה שואל ואני אענה לך. הדבר הבא, שאל חבר הכנסת בני גנץ, שדיבר על הנושא של חרמות. אז רק בואו לא נשכח שהיו כאלה, למעשה כל סיעות האופוזיציה, שחרטו על דגלן: רק לא ביבי, רק לא ליכוד. הגיעו לטלוויזיה, ושם הם חתמו, אפילו לפני בחירות, שהם לא יעזו לשבת עם הליכוד, המפלגה הגדולה ביותר, שמייצגת כשליש מהעם. ולכן – נאה דורש נאה מקיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מבחינתם זה רק - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו לא החרמנו סיעות ציוניות, אבל אתם - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> האיש שהחרים יושב איתך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה היית שותף לאותם חרמות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השר גדעון. אני לא שותף, אני לא חתום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתה או גורמים ששותפים לך הלכו וחתמו בפני גורמים בתקשורת, שלא תעזו לשבת עם הליכוד, המפלגה הגדולה ביותר שמייצגת את הרוב - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת היחידי שחתם על זה היה גדעון סער. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> - - אבל לבוא ולשבת עם גורמים בסיעות הערביות, זה מבחינתכם היה כשר. לשבת עם הליכוד זה היה דבר בעייתי, אבל לשבת עם גורמים ברשימה המשותפת שהולכים נגד מדינת ישראל, עם זה לא היה לכם שום בעיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא ישבנו עם הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> עם רע"מ ישבתם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ניהלתם משא ומתן על הקמת ממשלה עם רע"מ. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אמר יושב-ראש המפלגה שלך שאם תצטרכו להישען בהקמת ממשלה על הרשימה המשותפת הוא לא פוסל זאת. ועם רע"מ הייתם וישבתם. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תבדוק את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה פשוט לא נכון, זה שקר. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> איך אני אגיד לך, לך אני אומר: הכול נמצא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה אתה שעומד כאן. הוא לא אמר את זה. אלי, הוא לא אמר את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר, אלי כהן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ההבדל - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלי, לא מתאים לך לשקר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> גם עם רע"מ ישבתם. מאיר, אתם פסלתם את הליכוד, ומן הצד השני ישבתם עם רע"מ גם ישבתם איתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השר קיש - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, שנייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר ששר בישראל לא יגיד דברים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קודם כול, חבר הכנסת לוי, אתה ראשון הדוברים. מייד אחרי השר, אתה תעלה בצורה מסודרת ותוכל לומר כל אשר על ליבך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, שייצמד לאמת. השר קיש לקח את מנסור עבאס פעמיים לבלפור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי, אתה ראשון הדוברים, אתה תעלה ותדבר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אין מצב שזה היה מאושר בליכוד. נקודה. ואתם אלו שהקמתם איתם - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הליכוד יזם את זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני מציע, אגב, שתבדוק אם אמר לפיד שהוא יסכים, בהימנעות של המשותפת או משהו כזה, להקים ממשלה. תבדוק אם הוא אמר או לא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר כהן, העובדה היחידה היא - - - שאחרי בחירות - - - כחול לבן והליכוד ישבו ביחד וניהלו משא ומתן להקים ממשלת אחדות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לא הייתה קמה ממשלה איתם. נקודה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - היינו במשא ומתן שלא צלח. איך פסלנו אתכם? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> מי שלראשונה הקים ממשלה עם מפלגה שהיא לא ציונית, שמתנגדת למדינת ישראל כמדינה יהודית - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> כמה פעמים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - משא ומתן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, אתה הדובר השני. אתה תוכל לעלות ולדבר בצורה מסודרת. מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> הלאה. הלאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא משוכנע שישיבה עם מפלגה כהניסטית זה יותר טוב. אתם יושבים עם כהנא חי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו יושבים עם מפלגות ציוניות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עם כהנא. כהנא. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה ישבת עם כאלה שקוראים לחיילי צה"ל מחבלים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יהדות התורה זה יותר טוב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר איתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה מפריע. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה ישבת איתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם יושבים עם "נמות ולא נתגייס" - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> - - - חיילי צה"ל, שמבחינתנו - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - עם יהדות התורה, שמתנגדים לגיוס חרדים לצבא. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לך, כמה חרדים אתם גייסתם? אפס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כמה חרדים הבאתם למעגל העבודה? אפס. אתם עסוקים בשיסוי, אתם עסוקים - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ב-2014 חוק הגיוס שעשו יחד הביא לגיוס חרדים לצה"ל. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, השר ברשות דיבור, ומותר לו גם להטיח בפניכם דברים בלי שיהיו הפרעות. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה יכול לחייב לאמת? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, אתם עסוקים בפילוג, בשיסוי נגד החרדים, בזמן שאנחנו פועלים לקדם מהלכים שכן יתגייסו, שכן ייקחו חלק בשירות הצבאי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מקדמים חוק השתמטות, על מה אתה מדבר? החוק הזה הוא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש ממך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי ואני עניתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הוא לא פנה אליך, הוא מדבר אליכם באופן כללי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר "חבר הכנסת הרצנו". << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, הייתם בממשלה הכי אנטי-חרדית. כמה חרדים הצלחתם לגייס? איזה חוק העברת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חוק הגיוס של הליכוד - - - חוק השוויון בנטל - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כמה חרדים הצלחתם לגייס? כמה חרדים הצלחתם להכניס למעגל העבודה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך. חוק הגיוס שאושר בממשלה שלנו, שלכם ושלנו, ב-2014, הוביל לגיוס חרדים ולהשתלבות שלהם בשוק העבודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> התשובה היא קלה: אפס. אנחנו נפעל להביא חוק גיוס שיענה על צורכי הביטחון, שיענה ויוסיף אותם למעגל העבודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> די, נו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתם – רק דיבורים. אתם מפלגת הדיבורים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, שנייה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איזה חוק העברת בעד הקהילה הלהט"בית בממשלה הליברלית? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כמה גייסתם – אפס. כמה? איזה חוק העברת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון, חוק השוויון - - - שעבר בממשלה, הליכוד ויש עתיד הביא - - - בשוק העבודה - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> איזה חוק העברת? גורנישט מיט גורנישט. ולך אני אומר: אפס. אתם לא תרמתם ולא הוספתם מתגייס אחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הליכוד ויש עתיד חוקקו את החוק, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> רק תרמתם לפילוג, לשיסוי. אנחנו הולכים לקדם חקיקה, בסוף היום יקדמו חקיקה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, איזה חוק הוא העביר לטובת הקהילה הלהטב"ית בממשלה הליברלית? בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חוק השוויון בנטל. יש סיבה שחברי הליכוד לא מגיעים לוועדת החוץ והביטחון. אתם מתביישים בחוק הזה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר בנושא הזה: נאה דורש, נאה מקיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, יהיה לי יותר קל לשמור על זכות הדיבור שלך אם לא תפנה באופן אישי לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לגבי הנושא שהעלה חבר הכנסת טאהא, אם אני לא טועה, בנושא של הפשיעה במגזר הערבי, זאת כמובן מכת מדינה שמחייבת טיפול שורש. התחיל בכך השר בן גביר. הוא צריך להעמיק את הפעילות. אגב, אני מאוד חושש שאותה פעילות פלילית יכולה גם להפוך לפעילות לאומנית כנגד מדינת ישראל. ומהמקומות שמהם היה תקצוב – התקצוב הלך לטובת המלחמה בפשיעה, הוא לא הלך לטובת דברים אחרים. ולכן התקציבים שהיו ושנלקחו היו על מנת כן לערב את השב"כ – ואגב, לרוב לא נהוג לערב את השב"כ בדברים האלה– מכיוון שמבינים שזאת תופעה חמורה שחייבים לטפל בה. אגב, התקציב, שבמקרה לא היה ממשרדי, שהובילו השרה מאי גולן והשר בן גביר היה על מנת להילחם באותה פשיעה. לערב גורמים נוספים על מנת להילחם באותה תופעה שהלכה והתפשטה ובהחלט למנוע אותה, ואנחנו בהחלט רואים את הפעילות של בן גביר בנושא הזה. אני רק אענה לחבר הכנסת הרצנו על שאלתך בעניין הפחם. השנה הנוכחית, שהיא שנת 2026, כפי שכבר אמרתי לך בעבר, היא השנה האחרונה שבה מדינת ישראל תעשה שימוש בפחם. לטובת העניין הקצינו 1.7 מיליארד ש"ח, סכום עצום. יש במדינת ישראל שש תחנות שמופעלות על בסיס פחם. ממש בשעות אלו התחנה הרביעית נמצאת בתהליך הסבה. כלומר, שלוש תחנות כבר הוסבו מפחם לשימוש בגז, וכך יישארו עוד שתי תחנות שגם להן יש לוח זמנים, שגם הן אמורות להיות. אני רוצה לעדכן שפקידי האוצר שלחו אליי מסמך מסודר, שמתנגד להמשיך את הסבות הפחם. ההמלצה שלהם נדחתה על הסף. אני חושב שתושבי חדרה ואשקלון והסביבה זכאים לאיכות אוויר, זכאים שנדאג באופן המיטבי לבריאות שלהם. מה שגם נציין שהפחם גם יותר מזהם, גם יותר יקר. לנו יש משאבי הגז שלנו, ולכן אנחנו נמצאים בתהליך, ואם לא יהיו דברים בלתי צפויים, ברבעון הרביעי השנה צפויה ההסבה של התחנה השישית, וברגע שצפויה ההסבה זה מה שיהיה. תחנות הפחם, לשאלתך, יישארו במדינת ישראל, ואם כן, למה הן ישמשו? הן ישמשו אך ורק בשני מקרים: במקרים ביטחוניים, כפי שראינו במערכה של עם כלביא, שבאה כתוצאה מסוגיות ביטחוניות. נאלצנו להדמים את אסדות הגז, ועשינו שימוש תחליפי בפחם; ובמקרים שיהיה מזג אוויר קיצון כזה או אחר, מכיוון שאספקת אנרגיה ואספקת חשמל סדירה היא דבר חיוני שחשוב לחיי האזרחים. יש לנו אנשים מונשמים, יש הרבה דברים מאוד משמעותיים, שהרי בלי אנרגיה ובלי חשמל, למעשה אותו מקום, אותה עיר – היא מושבתת. ולכן גם את זה הגבלנו בשעות. ומשכך, שנת 2026 תהיה השנה האחרונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצהרה חשובה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ואגב, אם תסתכל בדוחות שאנחנו נפרסם עוד מעט, תראה שגם בשנה הזאת, חרף המלחמה היקף השימוש בפחם ירד. וכאמור, בשנה הקרובה זאת תהיה השנה האחרונה שבה אנחנו נעשה שימוש בפחם. ויש כאן בשורה גדולה מאוד גם לתושבי חדרה, גם לתושבי אשקלון והסביבה. זאת המחויבות שלה, וכל התקציבים הנדרשים לטובת הנושא הזה היו והוקצו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תן שנייה להגיד מילה טובה. לא תמיד יש מילים טובות. ההצהרה שלך שישראל תפסיק להשתמש בפחם ב-2026 היא בשורה חשובה מאוד - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - גם לתושבי חדרה וגם לתושבי אשקלון. ואני מאוד מקווה שגם הנושא של השימור לא יימשך לתקופה ארוכה, כי זה באמת קוטל חיים. יש לנו מספיק גז. אפשר ללכת לאנרגיות מתחדשות, ולשמור על העצמאות האנרגטית של ישראל בדרכים פחות מזהמות, אדוני השר. אבל זאת הצהרה מאוד חשובה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו כל כך צמאים בכנסת למילים טובות, שאת זה אני מאפשר בכיף. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, עוד שאלה? אם אנחנו - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם השר מחליט שכן, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית שר הכלכלה לפני שהיית שר האנרגיה – שר כלכלה טוב, אם יורשה לי. רציתי לשאול מה אתה חושב על התוכנית הנוכחית של הסל המנצח של ישראל, עם 100 המוצרים, שהמנצחת תקבל 50 מיליון שקלים, שגם הם מכיס האזרחים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני בטוח שהכוונה של השר ברקת היא כוונה טובה. לא ישבתי איתו ולא שמעתי את כל השיקולים שהביאו אותו לזה. אני בטוח שאותה תוכנית שהוא מקדם היא תוכנית שנועדה – אבל אני מניח שיש שעת שאלות, והוא בטח יבוא ויתייחס לדברים שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת הייתה התחמקות נאה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני פעלתי גם בסוגיה של משק החשמל – אגב, גם בסוגיה של משק המים, ששנה אחרי שנה רשות המים רצתה להעלות את המחיר – אגב, ללא הצדקה – ב-7.7%, והתנגדנו לזה, ודאגנו שזה יעלה פחות מהמדד, חרף כל הסוגיות שהיו לנו. אדוני היושב-ראש, השבוע אני שמעתי את חבר הכנסת איימן עודה קורא למרי אזרחי. הוא קורא למרי אזרחי שישבש את חיי האזרחים במדינה. אני חושב שמי שמשובש כאן הוא חבר הכנסת עודה בעצמו, שאין יותר כפוי טובה ממנו. האיש הבזוי הזה שניסה לכוון לכך שחיילי צה"ל הם רוצחים, הוא צריך להכיר תודה ולנשק את האדמה של מדינת ישראל, ולהצדיע לחיילי צה"ל, ולתלות בביתו ובמשרדו את דגל ישראל, שבזכותו הוא נמצא כאן, והם שומרים עליו. ואני, אגב, רוצה לתת לו הצעה, לחבר הכנסת עודה. אם לא טוב לו פה, בשונה ממדינות אחרות, כמו איראן או מדינות בעייתיות אחרות, אצלנו השמיים פתוחים, המעברים פתוחים, והוא יכול לבחור לעבור לכל מקום שהוא רוצה. אגב, הוא לא יכול ללכת לסוריה. בסוריה יכולה להיות לו בעיה, כי הוא תמך באסד, שהיה רודן וטבח בבני עמו, אז אני לא בטוח שיקבלו אותו שם. אגב, הוא יכול לעבור גם לעזה. אני רואה באמת את התמיכה שלו בתושבי עזה, את הרצון שלו מאוד לשמור על אונר"א, שפגעה באזרחי ישראל, והייתה מעורבת ברצח ובחטיפות. אולי הוא יכול לנסות את מזלו ולעבור לאיראן, לראות איך בדיוק מתייחסים שם למיעוטים. חבר הכנסת עודה זכה לחיות במדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות, שכל המיעוטים במדינות סביבנו היו רוצים להתחלף איתם. חיילי צה"ל, שאותם הוא השמיץ, הם אלו ששומרים עליו, והוא צריך להוריד את נעליו לפני שהוא מדבר על חיילי צה"ל. איימן עודה הוא גיס חמישי, שאין לו מקום בכנסת ישראל. אבל מי תומך באיימן עודה? יאיר גולן. לא בכדי נאמר הלך הזרזיר אצל העורב. לא בכדי חלק ניכר מסיעות האופוזיציה התנגדו לאחרונה להדחה של אותו איימן עודה, אותו גיס חמישי מכנסת ישראל; מכיוון ששמענו גם את איזנקוט שאומר שגם אם הם לא יגיעו ל-61 מנדטים של מפלגות ציוניות צריך להחליף את הממשלה גם בתמיכת הרשימה המשותפת. שמענו את אותה תוכנית שהייתה ברורה, ואגב נאמרה לא רק על ידו, וכמובן שבנט, שאין מילה שיוצאת לו מהפה שאפשר להאמין לה, יעשה הכול, כפי שאגב הוא עשה בעבר, כדי לחזור לראשות הממשלה, גם אם זה לשבת עם גיס חמישי בקואליציה. אנחנו נמשיך לשמור על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הצלחנו בשנתיים האחרונות להוכיח את העוצמה של מדינת ישראל כמעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. העובדה שראש הממשלה נתניהו מגיע לנשיא טראמפ שש פעמים במהלך השנה האחרונה מעידה לא רק על הקשר האישי המצוין ביניהם, אלא גם על ההישגים המדהימים של מדינת ישראל במלחמה. כי בסוף הרי הם מתייחסים אך ורק לחזקים. אנחנו נמשיך לשמור על מדינת ישראל. ואני מקווה שבכנסת הבאה יהיה את הרוב שיבטיח שכל מי שהוא גיס חמישי, כמו איימן עודה והיתר, לא ישב כאן בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר אלי כהן. וכעת, כמובטח – חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אין לי זמן להתעסק עם השר כהן. אני רק יכול לציין עובדה שהשר קיש שימש נהגו של מנסור עבאס, והוביל אותו ארבע פעמים לבלפור כדי לנהל משא ומתן עם ראש הממשלה. זוהי עובדה, זוהי האמת – תמשיכו לשקר. אדוני היושב-ראש, ביציע יושבים – כבר הזכרת את זה – מכינת גל ממושב נטועה, את זה אני מוסיף. הם הוזמנו על ידי לביקור בכנסת. ברוכים הבאים. אדוני היושב בראש, שלוש שנים של ממשלה כושלת, ממשלת טבח 7 באוקטובר. במקום לקחת אחריות וללכת הביתה אחרי האסון הגדול ביותר שאירע למדינת ישראל מקום המדינה – ילדים, נשים, גברים, משפחות שלמות שנרצחו, נטבחו ונאנסו – הממשלה הזו ממשיכה בשלה כרגיל. לשכת ראש הממשלה, ואני מדבר כאיש מקצוע, מתנהלת כמשפחת פשע, לשכה שלמה. קטר, מדינה שנותנת לחמאס כסף, חדרה לקודש הקודשים והפעילה סוכנים בתשלום, אשר שאבו את הידיעות שלהם מעצם שירותם במשרד ראש הממשלה. ראש הממשלה יגיע למשרד וימצא את המשרד ריק. הוא ימצא את עצמו לבד. כולם נמצאים בחדרי החקירות במשטרה – ראש הסגל ברוורמן, עומר מנצור, יונתן אוריך, פלדשטיין, כולם נמצאים בחקירה. ובנוסף, היום הכריזה משטרת ישראל על איינהורן כעבריין נמלט, כאשר צו מעצר מעל לראשו. צו מעצר מעל לראשו. אין אחד שלא נחקר במשרד הזה. ואיפה ראש הממשלה? שותק. ובעיקר איננו מתנער ממעשיהם של יועציו הקרובים ביותר. ומכיוון שאיננו מתנער, הוא הנושא באחריות. הממשלה הרעה הזו – מה, כבר נגמר לי הזמן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד לא. יש עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה הרעה הזו לא רק שלא מקבלת אחריות, אלא עושה ככל יכולתה לברוח מהאחריות, לא עושה דין לעצמה. היה נדמה לי שיש לי עשר דקות – טעיתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשר דקות זה למי שמציג את ההצעה, כזכור לך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלט. אני מודע לזה, אבל סתם טעיתי. אתה יודע מה, אדוני, אני אסתפק כאן בזה, כי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום אפשר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הנאום לא הושלם. אני אבוא פעם נוספת ואני אעשה אותו בצורה מוסדרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה לחבר הכנסת לוי. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, "אני יכול לכבות את זה" – אלו המילים, על פי החשד, שראש הסגל של ראש הממשלה אמר. משפט קצר שמקפל בתוכו את כל היהירות והניתוק של הלשכה הזאת. זה פשוט מדהים – חקירה פלילית הוא יכול לכבות; הדלפת מסמך מסווג הוא יכול לכבות. אבל אתם יודעים מה לא כיביתם, חברי הקואליציה ובעיקר אנשי הממשלה? בזמן אמת לא כיביתם את הבתים הבוערים בבארי ובניר עוז, את המשפחות שנשרפו ב-7 באוקטובר, את הבערה הפנימית שמתרחשת יום-יום בתוך העם שלנו, את השנאה שזרעתם, שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים וקורעת אותנו מבפנים. את כל אלה, לא רק שאתם לא מכבים – אתם מלבים; זורקים עוד ועוד זרדים ודלק לתוך המדורה רק כדי להסיט את האש מכם. תסתכלו מה קורה בסביבת ראש הממשלה רק ביממה האחרונה – המעגל מתהדק. היועץ הקרוב בדרך לכתב אישום, ראש הסגל מורחק ונחקר, דובר נוסף בלשכה מורחק גם הוא, הדובר הצבאי כבר מואשם, יועץ סתרים בכלל נמלט. מה קורה בלשכה הזאת? איך כולם מעורבים בפרשיות? ומה עושה הראש? שותק. כמו במיטב הסרטים במאפיה, כולם שומרים על הבוס הגדול – לא מכיר, לא ידע, לא שמע. אלי פלדשטיין – יום אחד הוא הפטריוט הציוני הנלהב, שזכה לביקורי פוליטיקאים בתא המעצר, אבל פתאום, לפי שרי הליכוד, הוא מעולם לא נראה במשרד ראש הממשלה. הם לא יודעים מי זה הקונסיליירי. העורך דין של ראש הממשלה, שמייצג גם את שאר אנשי הלשכה, שומר עליו כמו על צמר גפן, והעיקר שאף אחד לא יגיד, חלילה, שהוא מודע למה שמתחולל מטר ממנו בתוך הלשכה, באקווריום, במקום הכי רגיש במדינה. אז בואו נגיד את האמת, במדינה מתוקנת כל ראש ממשלה היה כבר מניח את המפתחות והולך הביתה. כולם זוכרים איך ראש ממשלה התפטר בגלל חשבון דולרים של אשתו מחוץ לארץ, או איך נשיא נחשד בקבלת הלוואה ממיליונר והלך הביתה. היה מוסר, היו נורמות, הייתה בושה, היו אחריות לאומית ודוגמה אישית. אבל נתניהו – אחריות? להתפטר? הצחקתם אותו. אצלו השלטון מעל הכול, אבדה הבושה, היא קפצה מהמרפסת מזמן. והקורבנות היחידים של הסיפור הטרגי הזה, חבריי חברי הכנסת, הם אזרחי ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל. אנחנו עוד נתקן. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג, וכעת חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מסתכל לכאן, לצד ימין של הכנסת, ואני רואה כאן רק סמרטוטים, פשוט סמרטוטים. לא יכול להיות שאתמול התפרצו בריונים למפגש של חטיבת חשמונאים, שלושה חיילים נפצעים, ואף אחד לא פוצה פה. אין אחד מכל הקואליציה שמגנה את זה. איפה כל הח"כים? איפה יושב-ראש הכנסת? בואו נדמיין שבריונים כאלו היו מתפרצים למפגש של חיילים ביהודה ושומרון, אצלי בגוש עציון, איך היו מתייחסים אליהם? כמו למחבלים. איך יכול להיות שחייל במדים לא מסוגל להסתובב בעיר כמו בני ברק? איך יכול להיות שחיילים לא מסוגלים להסתובב בשכונות שלמות? איך יכול להיות שלמאה שערים חייל במדים לא מעז להתקרב? איך יכול להיות שלרמת בית שמש שום חייל לא יעז להיכנס? זה בתוך מדינת ישראל. לאן זה מוביל? פה הקואליציה נראית כמו הקפטן של הטיטניק – רואים את הקרחון ומובילים למרות זה את כל מדינת ישראל לאותו קרחון. ככה מפרקים את החברה הישראלית. לא יכול להיות שאנחנו נמצאים במצב שמי שמוביל את כל המתקפה על חיילי צה"ל זה לא השוליים. מדברים איתי כל הזמן: זה קיצוניים, זה שוליים – זאת השדרה המרכזית של ההנהגה החרדית. שמענו את הרב הראשי לישראל לשעבר מדבר על צווי גיוס: תקרעו אותם ותזרקו לאסלה. הוא לא שוליים. שמענו את ראש המפלגה, יושב פה בכנסת – גולדקנופ מדבר על גיוס לצה"ל במונחים של טלאי צהוב; שמענו רב אחר, הרב ברלין, ראש ישיבה מבני ברק, מדבר על התנהלות של חיילי צה"ל, או אלו שמתגייסים, כמו על היטלר, משווה להיטלר, מדבר על כך שרוצים לעקור אותנו. זה לא שוליים – זאת השדרה המרכזית, והם מובילים את מדינת ישראל לפירוק מוחלט של החברה הישראלית. כדי להתגבר על זה – אני חוזר ואומר – חייבים להקים קואליציה ציונית. אנחנו חייבים לחזור להיות חברה נורמלית, ואנחנו חייבים להוציא את ש"ס ויהדות התורה לאופוזיציה לפחות לשתי קדנציות מלאות. רק ככה אנחנו נגיע לחוק גיוס לכולם, לחוקה, לתחבורה ציבורית בשבת, לנישואים אזרחיים. זאת הדרך היחידה, וזה מה שאנחנו נעשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. הדובר הבא – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, ביום רביעי בבוקר התעוררתי כדי להגיע לכנסת, אבל בטלפון הראשון שקיבלתי אמרו שנרצחו שלושה אנשים בשפרעם. אמרתי: יש שם סכסוך, אני יודע; יכול להיות שזה במשפחה x. אחרי זה זה נסגר, ואז מישהו התקשר אליי ואמר לי: הידעת שהנרצחים, שלושתם, משבט חוג'יראת? אני לא ידעתי מה לעשות. תחושה מאוד מאוד קשה שהתעוררנו אליה כולנו בביר אל-מכסור ומכמאן, שבט חוג'יראת, על רצח אכזרי של שלושה אנשים שהגיעו לעבוד בבניין. ב-06:30, 07:00, הגיעו רוצחים שפלים וירו בהם בלי להבחין. חאלד גדיר בן 62, אב לארבעה; כמאל חוג'יראת, בן 55, גם אב לארבעה, חולה סרטן – הוא רק החלים מהמחלה והגיע לעבודה בשביל להתפרנס; יאסר חוג'יראת, בן 52, גם אב לארבעה, קבלן שנרצח במקום עבודתו. הם חללים (אומר בערבית:) רצח אכזרי קשה, ורק חבר כנסת אחד מהבניין הזה, מכאן, הרים אליי טלפון לשאול אותי מה המצב, אם הם קרובים שלי ולנחם אותי; 110 חברי כנסת – אף אחד לא התעניין, לא הרים טלפון. אף שר בממשלה לא הרים טלפון לראש המועצה המקומית. אף שר לא הגיע לבקר ולנחם שבט שלם שהוכה באסון גדול. כל הזמן זעקנו כאן מעל הבמה הזאת שצריך לטפל בנושא הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית בצורה רצינית. שלושת המקרים, שלושת האזרחים של שבט חוגי'ראת, לא היו הראשונים שנרצחו במקום עבודתם. לפני זה, אב ובנו נרצחו כשעבדו והתקינו מצלמות בנצרת. 17 נרצחים מתחילת השנה, 267 נרצחים היו ב-2025, ושום דבר לא נעשה. רציתי להאמין שהממשלה כן רוצה לעשות, אבל אני כבר משוכנע שזו מדיניות של הממשלה הנוכחית. זה לא סדר עדיפויות, אלא זו מדיניות מכוונת של הממשלה ושל ראש הממשלה, שדמם של כל האזרחים שנרצחים הוא על ידיו. זו מדיניות של הפקרות הביטחון האישי, זו הפניית גב לחברה הערבית. ואני נמצא שם, והמשפחות של המנוחים שואלות אותי מה עושים. אין לנו ביטחון. האם זה המקרה האחרון? אני בטוח שלא. אבל הגיע הזמן, באמת, הגיע הזמן לקחת אחריות, לשים פרויקטור שיטפל בפשיעה והאלימות. אני מאמין שהמשטרה יכולה לעשות את זה, כמו שעשתה את זה בנתניה ובערים היהודיות. יש לה את כל היכולות, זה עניין של מדיניות, זה עניין של סדר עדיפויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב להגיד לך שאני לא ידעתי את הסיפור, לבושתי. אני משתתף בצערך. זה דבר קשה, וגם דיברת מדם ליבך, אז קבל את תנחומיי, יאסר. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סולימן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אומנם האי-אמון הוא בעניין שלילת תקציבים מהאוכלוסייה הערבית, אבל לצערי הרב, מאחר שוועדת הכספים כבר הצביעה והכסף כבר עבר, אני רוצה להתמקד בסיבה האמיתית שלמענה גם גוזלים את הכסף הזה. אני רוצה להקדיש את דבריי קודם כול לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות באר שבע, חיפה, הטכניון, תל אביב והאוניברסיטה העברית, שקיימו מאתמול בלילה וכל היום הזה פעילות מאוד אקטיבית, כולל הפגנות, נגד מקרי הפשיעה והפשעים שמתחוללים בתוך האוכלוסייה הערבית. ואני חייבת להגיד שאני מאוד גאה, לא רק בסטודנטים האלה, שהתחילו להתקומם על המצב הזה ומביאים את השיח נגד ארגוני הפשיעה גם לאוניברסיטאות, אני גאה גם כן בהפגנה שהתקיימה אתמול מול משרד ראש הממשלה, שמצאה לנכון משטרת ישראל לדחוס אלפי אנשים בתוך סוג של כלוב, קטן, דחוס, עם מכת"זיות שמאיימות עליהם, וכל חטאם – שהם רצו להשמיע קול ברור ולמחות נגד הפשיעה ונגד הפשע הגדול יותר שמיושם על ידי הממשלה הזו. פשע להפקיר את האזרחים לידי ארגוני הפשיעה. זה הפשע שצריך להתחשבן עם הממשלה הזו, שהיא מבצעת אותו. אני מברכת את מאות האזרחים, שיהפכו לאלפים, שיצאו בכפרים, בצמתים, בסוף השבוע הזה, לאחר שהזדעזעו מכל מה שקורה מבחינת הארגונים. ולמה זה מפריע כל כך לשר הפשיסט, שהחברה כן מתארגנת וכן יוצאת? וכן, אנחנו כמנהיגים אומרים לכם שאנחנו נתכנן ונפעל למען מרי אזרחי, אם הממשלה לא תעשה כדי להגן עלינו מארגוני הפשיעה. אם הממשלה לא תרים ידיה ותתחיל לפעול בנושא הזה, אז כן. מפריע לבן גביר, והוא קורא לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת איימן עודה על זה שאמר שאנחנו חושבים על מרי אזרחי וקוראים למרי אזרחי. אז הינה אני אומרת לכם, כן, אנחנו מתארגנים להגן על חיי הילדים שלנו. כן, לא נבחל בשום אמצעי כדי להגן על הילדים שלנו. ואנחנו, שפעלנו עד עכשיו, גם נמשיך לפעול לפי החוק, ואנחנו ננסה למצוא דרך לא אלימה כדי להגן על הילדים שלנו, כי הבנו דבר אחד: הממשלה הזו שמחה כנראה על כל ערבי שמת. ואני רוצה להגיד רק משפט אחד - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כבר נתתי לך יותר זמן כשהשר לא היה - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחד לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גנבת סוסה ושרפת חמישה רכבים בנגב גרמו לשר להתחיל במבצע מאוד חזק נגד האזרחים בנגב. אני לא יודעת אם היו מוכנים לשתוק על 252 אזרחים ערבים, אבל סוסה מקפיצה אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האמת, אני לא בן אדם קיצוני, אני גם לא אוהבת אמרות קיצוניות. ולכן מאוד מאוד כעסתי על גדעון סער כשהוא היה פה לפני שנה, שנתיים, הסתכל על השר לוין ואמר לו: לך תתאשפז. אתה זוכר את זה? לך תתאשפז, אמר גדעון סער ללוין. אמרתי: באמת, גדעון סער אומר כאלה דברים קיצוניים? לא יפה. אבל איך אומרים? גדעון סער צדק. איך יכול להיות שאנחנו שומעים היום בהקלטות שפורסמו שהשר לוין פשוט אומר בקולו שהוא מתכוון להעלים את בית המשפט. אז היה לנו את ברוורמן, שיכבה את החקירות; היה לנו את סמוטריץ', שידרוס את נשיא בית המשפט העליון; ועכשיו יש לנו סחיטה באיומים: לא תבחרו בי בקדנציה הבאה, יהיה לכם פה רע ומר. אם תבחרו בי, אני הולך לייבש את בית המשפט העליון. זה מה שהולך לקרות. אני הולך להעלים את בית המשפט העליון. ואני נזכרת בכל אותם פעמים שהוא עמד כאן ואמר: אני מושיט לכם יד, ואני פניתי, ואני רציתי, ואני מושיט לכם יד. ועכשיו אתה שומע בקולו איך הוא אומר: בזכותי אתם יודעים בכלל מי זה השופט עמית, מי זה הנשיא עמית, כי מהרגע הראשון התחלתי עליו מסע צלב וציד מטורף. התחיל הקמפיין השקרי והאכזרי נגד נשיא בית המשפט העליון עמית. הוא אמר: אני לא אכיר בו, ומאותו רגע יתחיל קמפיין הרס של דה-לגיטימציה על בית המשפט העליון. הוא ייבש אותו, הוא יעלים אותו, הוא לא יבחר שופטים. את מי הוא מעניש? את בית המשפט הוא מעניש? אתכם, את מי שיושב ביציע, את האזרחים, את מי שצופה בנו, את האזרחים שלא יקבלו שירות בבית משפט, שלא יהיו שופטים. אחר כך יבואו ויגידו: אין, התיק שלי נקבע רק לעוד שנה. ואת מי הם יאשימו? את בית המשפט. אבל מי מחזיק אותם? שר המשפטים, שלא מוכן לעשות דבר וחצי דבר עבור מדינת ישראל ועבור האזרחים. ראיתי שיצא סרטון ממש לאחרונה, ליכודיאדה, ליכודיאדה, כולכם רוקדים, חוגגים, שרים, איזה יופי. מה אתם חוגגים? שלוש שנים של מוות, קיטוב, אסונות? זאת החגיגה שלכם לממשלת ה"הפרד ושכול" שלכם? אתם כולכם שייכים לדפי ההיסטוריה, שלא, אין שם פרשנויות, יש שם עובדות. אתם אנשים אכזריים ומסיתים, שכל הכוונה שלכם הייתה לפרק ולדרוס ולהעלים את כולם. ואנשים כאלה, אסור שיהיו בכלל, לא בכנסת הזו ולא בדפי ההיסטוריה שלנו. אסור לנו, לכל אזרחי מדינת ישראל, לקבל את המצב הזה, שאלה האנשים שמקבלים עבורנו את ההחלטות, כשהם אומרים בצורה מפורשת: אנחנו באנו לפרק, באנו להרוס, באנו לקבל החלטות. כבר שלוש השנים האלה לימדו אותנו, הם מסוכנים למדינת ישראל. פשוט סכנה לביטחון של כולנו, ממשלת הפרד ושכול. ממשלה שצריכה לסיים את דרכה כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. הדובר האחרון הוא חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום רביעי, בעזרת השם, תעלה להצבעה הצעת החוק שלי לתיקון הגדרת מיהו יהודי במרשם האוכלוסין. לכאורה, הצעד הכי מתבקש מהקואליציה של המחנה הלאומי, שמחובר למסורת ולאמונה, הוא לתמוך בהצעת החוק. אבל שוב ושוב בוועדת שרים לחקיקה מתעקשים לדחות את ההחלטה ובעצם להטיל משמעת קואליציונית נגד ההצעה. מה שבאמת עומד מאחורי הפסיביות וגרירת הרגליים הללו זה הפחד מהתנועה הרפורמית ומהתנועה הקונסרבטיבית. יש מין דמיון שהצליחו להשתיל אצל רבים מאיתנו כאילו אם, חס וחלילה, נחליט החלטה שלא תמצא חן בעיני התנועות הללו, מייד מיליוני יהודי אמריקה יפנו עורף למדינת ישראל. אז אני שואל את הקואליציה, בדעתם של מי אתם מתחשבים? בדעתם של מי שתומכים בנישואי התבוללות, דבר שנחשב בהיסטוריה של העם היהודי למעשה לא לגיטימי שפוגע בעם ישראל? בדעתם של מי שתמכו בקמלה האריס? בדעתם של מי שהתנגדו לתוכנית טראמפ לעידוד הגירה מעזה וקראו לה "טיהור אתני"? בדעתם של מי שהתנגדו למתן עונש מוות לרוצח של שני עובדי השגרירות הישראלית? בדעתם של מי שתמכו בזוהרן ממדאני האנטישמי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק? שאף אחד לא יתבלבל בדבריי: גם רפורמי וגם קונסרבטיבי שנולדו לאימא יהודייה, הם יהודים לכל דבר ועניין והם מוזמנים לעלות לארץ במסגרת חוק השבות ולהשתתף כאן בדיונים הציבוריים על כל נושא. אבל חבריי, אני פונה אליכם, הן בקואליציה והן בש"ס וביהדות התורה: הגיע הזמן שנפסיק לרעוד מכל כותרת מעבר לים. הגיע הזמן שתעשו צעד אחד קטן לחיזוק הזהות היהודית של המדינה. אתם יודעים מתי הוסר סעיף הלאום מתעודת הזהות? לפני כ-24 שנים, אחרי שאהרן בג"ץ קבע בפסק דין שהוא מכיר בגיור רפורמי לצורך רישום כיהודי בתעודת זהות; ואז הממשלה, במקום לתקן את החוק, החליטה להסיר את סעיף הלאום מתעודת הזהות. הגיע הזמן להחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות. אחרי הכול, גם זה חלק מתיקוני העוולות של מערכת המשפט בהובלת אהרן בג"ץ וחבריו. אם יושב-ראש הכנסת יכול להצביע נגד עמדת הקואליציה, ואם גם השר אלקין יכול להצביע נגד הקואליציה, אז מן הראוי שגם חברי הקואליציה הרבים שהזהות היהודית של המדינה חשובה להם, יוכלו להצביע בהתאם לאמונתם ולצו מצפונם. אני פונה אליך, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, אַפשר חופש הצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. השר כהן, אתה רוצה לסכם את הדיון? לא. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – בעד יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אכרם חסון – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו משתתף בהצבעה עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברות הכנסת) מירב בן ארי – בעד מרב מיכאלי – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי עוד? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גלעד קריב – בעד ואליד אלהואשלה – בעד בועז טופורובסקי – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אחמד טיבי – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אני מבקש לסכם את ההצבעה. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 42, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעות כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. שוב, על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני אבקש מהזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו משתתף בהצבעה יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו משתתף בהצבעה מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו משתתף בהצבעה עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת בשנית. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שנמצאים באולם ולא הצביעו, שלא קראו בשמם? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. על פי בקשת האופוזיציה, גם ההצבעה הזו תהיה הצבעה שמית. אבקש מהמזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – בעד יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה משתתפת בהצבעה מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה משתתפת בהצבעה בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו משתתף בהצבעה צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – בעד עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו משתתף בהצבעה משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש מהמזכיר לקרוא בשנית בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו משתתף בהצבעה עפיף עבד – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי הכנסת שלא קראו בשמם? גינזבורג. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) איתן גינזבורג – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש עוד חברי הכנסת שלא הצביעו? תמה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 29, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת איימן עודה << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, לפני שנעבור לנושא הבא, אני אאפשר לחבר הכנסת איימן עודה הודעה אישית. בבקשה. אני מבקש לבדוק מי השר שאמור להיות באולם. אתה יכול להמתין בינתיים, או שאתה תתחיל לדבר – ייכנס השר. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול להמשיך לדבר, כן, ואז אני אפעיל את השעון שוב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הנהגת האוכלוסייה הערבית לומדת על הכרזה של מרי אזרחי בדרכי שלום כמאבק נגד הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה השאלה? הודעה אישית. אני אפשרתי הודעה אישית. מאחר שהשר שהיה פה והשיב תקף אותו באופן אישי, אז אני אישרתי. אגב, בזמן שאין שר – הינה, השר חזר. בסדר, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איימן, לא שומעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שומעים מצוין, חבר הכנסת כסיף. אני שומע מצוין וגם באולם שומעים מצוין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החברה הערבית יורקת דם, זהו מצבה, ואנחנו זועקים מדם ליבנו. כמה פעמים עמדנו פה, כמה פעמים הגשנו הצעות לסדר-היום, הצעות חוק, הצעות להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת חקירה ממלכתית; כמה פעמים נפגשנו עם ראשי ממשלה, עם שרים; כמה פעמים חסמנו כבישים, כמה פעמים השבתנו – ואין מענה. במקום זה מחליטים להאשים את התרבות שלנו. הם לא שואלים את עצמם שאלות מאוד אובייקטיביות, מדעיות: למה משנת 1948 עד שנת 2000 נרצחו פחות מ-250 ערבים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא קורא לערבים להיפרד מהנשק? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולמה עכשיו, בשנה אחת, נרצחים יותר מ-250? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? ממה אתה מפחד? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא שואלים את עצמם אם עושים הקבלה בין האזרחים הערבים בתוך ישראל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תאסוף נשק. למה אתה מפחד? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לבין כל העמים הערבים בכל מדינות ערב. משוואה פשוטה ברמת הפשיעה הפלילית, מספר אחת – הערבים בתוך מדינת ישראל; לא תימן, לא סעודיה, לא קטר, לא לוב, לא תוניסיה, לא מרוקו. דווקא בתוך מדינת ישראל. צריך לתת מענה מדעי. למה? פשוט מאוד, אין מדינה – אלא אם מישהו טוען שהמשטרה הפלסטינית, למשל, יותר חזקה מהמשטרה הישראלית. בגדה המערבית יש 3 מיליון פלסטינים, ונרצחו שם 25 אנשים על ידי פלסטינים בשנה שעברה, ובתוך מדינת ישראל, שיש בה 2 מיליון, נרצחו 252. במקום לתקוף את התרבות הערבית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הוא לא מדבר אלייך. אפשר לא להפריע? תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - צריך לתקוף את התרבות הגזענית במדינת ישראל, התרבות הגזענית של הממשלות, התרבות הגזענית בתוך המשטרה. אין דבר יותר נעלה, יותר חשוב, מחיי בני אדם. הבן אדם הוא הערך העליון ביקום. אין דבר נעלה מהבן אדם. מה אנחנו רוצים? שכל האזרחים ידעו, לרבות החברה היהודית-ישראלית. מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. אין דבר טוב בנשק הזה. אם הוא מופנה נגד ערבים – זה רע. נגד יהודים – זה רע. במישור הפלילי – זה רע. במישור הביטחוני – זה רע. איך יכול להיות שמאות אלפי כלי נשק מגיעים מבסיסי הצבא לידי האזרחים הערבים? איך יכול להיות? אנחנו נאבקים נגד זה. רוצים לחיות בחברה ללא ארגוני פשע מאורגן, וכשיש פשיעה – רוצים פיענוח. במקום זה בא השר אלי כהן, זה שכל פעם שהלחיים שלו מתנפחות הוא אומר: בגלל הכבשים שאני אוכל אצל הערבים, בכפרים. שידעו כולם כמה גזען אתה, כמה גזען אתה, ובגלל שאתה כל כך נמוך על חשבון דם האזרחים הערבים, אתה רוצה לתקוף אותנו בשביל להרוויח בפריימריז, כשהלחיים שלך נפוחות בגלל הכבש שאתה אוכל אצל ערבים, ואתה מתחנף אליהם? << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> אתה גיס חמישי. גיס חמישי בכנסת ישראל. לך לסוריה, לך לעזה. זה לא המקום שלך כאן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה צבוע, אתה גזען, אתה נמוך. נמשיך להיאבק נגד הפשיעה. אני קורא לחברי האופוזיציה, ביום רביעי יש לנו הצעה לסדר-היום: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפשיעה – שכל חברי האופוזיציה יהיו שותפים ויצביעו בעד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לאיימן עודה. השר יוצא, ושוב אין שר באולם. אני מבקש, מה קורה פה, חברים? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יכול להמשיך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתה כבר ירדת. אני לא נותן לך להמשיך, לא, לא. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ירדת כבר מהדוכן. אני מבקש ממזכירות הממשלה או מישהו מטעם הממשלה, תדאגו - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נחכה בסבלנות. אדוני היושב-ראש, יש לנו זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. הוא ירד, אני לא אאפשר שוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מכריזים על הפסקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. אני מבקש לקרוא לשר. עד שהשר יחזור, והוא יחזור, אני רוצה לברך את האורחים הנכבדים מהמכינה הקדם-צבאית נחשון – שובל. נכון? אני מבטא נכון את השם? ברוכים הבאים לכנסת, שיהיה לכם בהצלחה, גם בהמשך – שירות קל, ושתשמרו עלינו. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ברוכים הבאים לירושלים. אני בכל זאת אבקש עכשיו שהשר ישוב, אני מניח שהוא בפרסה. בינתיים אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה? כי זאת החלטה שלי, חבר הכנסת שטרן. מותר להמשיך את הדיון והוא מייד ישוב. הוא מייד ישוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה - - - עם עצמך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא מייד ישוב. תודה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים) - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה מבין את התפקיד שלך? מה קרה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני ממשיך להקריא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. אתה שכחת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר ישוב עכשיו, תוך דקה. אם הוא לא ישוב אז נצא להפסקה, אבל בינתיים תן - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה בא הדבר הזה? מאיפה בא הדבר הזה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מפריע לי לקרוא. חבר הכנסת שטרן, תודה. תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, לא, אבל אם אין שר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תנו לי לקרוא את החוק הבא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באמת, אצל מי אתה עובד? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אבל אין שר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אצל מי אתה עובד? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, למה אין לנו כזו פריבילגיה? מה, אני מזלזלת ככה בכנסת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני עובד - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, אצל מי אתה עובד? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לדבר בכבוד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תקרא לי גם פעם חמישית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא אותך לסדר גם פעם שנייה. תדבר בבקשה בכבוד. בודקים איפה השר, ותוך דקה הוא ישוב. למה אתה מדבר לא בכבוד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - איך אני מדבר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תדבר בבקשה גם בכבוד. הכול בסדר, לא יקרה שום דבר. מה זה צורת הדיבור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא פעם ראשונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ואם שר יצא לחצי דקה, תכף הוא ישוב, הכול בסדר. בודקים את העניין. אפשר להמשיך. אפשר להמשיך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השאלה אם אתה אישרת. אתה אישרת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, השר שב. הכול בסדר. השר שב והכול בסדר. שטרן, מה קורה לך? הכול בסדר. הוא פה, הוא יצא, הכול בסדר. השר כהן, אתה שר תורן, אני מבקש לא לצאת מהאולם. תהיה בבקשה באולם. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כי אתה עשית את זה כמה פעמים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1172).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת משה סעדה, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת סעדה להציג את הצעת החוק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת סעדה, לא ייאמן מה נהיה ממך, לא ייאמן. אתה עורך דין, שומר חוק. מח"ש עכשיו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - שימשיכו לצעוק לשוטרים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, מייד אחרי זה יהיה דיון אישי, תוכלי גם להירשם ולדבר שלוש דקות, ולהשמיע את דעתך על הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה בניגוד עניינים. זרקו אותך. מח"ש זרקו אותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד טיבי, כל עוד אתה מגדף אותי זה כבוד בשבילי. תמשיך בבקשה, תכבד אותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, רק שנייה. תעצור שנייה, סעדה, תעצור רגע. חבר הכנסת סעדה, תהיה איתי רגע. חברים, מייד אחרי זה יהיה דיון אישי. כל מי שיפריע עכשיו להציג את החוק אני פשוט אקרא אותו לסדר. יש דיון אישי. זה לא מקובל. בדיון האישי כל אחד יקבל שלוש דקות ותוכלו להשמיע את הדעות שלכם לגבי החוק. זה לא מתאים ככה. בהצגת החוק אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - הוא בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני מבקש לא להפריע, מאחר ויש דיון אישי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בדיון האישי כל אחד יכול להשמיע את דעתו. בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה, וזה הסתדר יופי, אף אחד לא חקר כלום. אם זה היה שוטר זוטר – חקרו אותו; שוטר בכיר – קיבל חסינות; אם זה היה תיק אלימות – אף אחד לא חקר. בשנות התשעים הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים. למעלה משני עשורים הייתי במחלקה הזאת. המחלקה חקרה שוטרים זוטרים, בכירים, התעללות בפלסטינים, תיקי מרמה, עבירות מין של ניצבים שהלכו הביתה. המחלקה פעלה ללא חשש, ללא אימה, ומה שעניין אותנו זה אך ורק שלטון החוק. המחלקה הייתה גוף אפקטיבי ויעיל ביותר. עד שהגיעו תיקי נתניהו. כשהגיעו תיקי נתניהו, לפתע המערכת סטתה ממסלולה. ואז אני מוצא את עצמי מול מערכת מושחתת, מול שלושה עבריינים בשירות החוק – אנשים שעבדו איתי – אלשיך, שי ניצן ומנדלבליט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה קורא להם עבריינים? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עבריינים בשירות החוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה קורא להם עבריינים? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר. עבריינים בשירות החוק, שמנעו ממני לחקור חקירות של בכירים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי אתה עבריין? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני באתי עם תיקים של בכירים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה קורא להם עבריינים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, בליאק. תודה רבה. תוכל לשאול את זה, בשלוש הדקות שלך תוכל לשאול את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תדבר בכבוד. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני באתי - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה בקואליציה של עבריינים. אתה קורא לאנשים עבריינים? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עבריינים שמנעו ממני לחקור חקירות של בכירים במשטרה והעניקו להם חסינות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הם לא עבריינים. הקואליציה שלך היא קואליציה של עבריינים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עבריינים, שברגע שקיבלנו מידע על עבירות פליליות שמתבצעות במשטרה ובפרקליטות בתיקי נתניהו, אמרו לי: משה, נתניהו – לא חוקרים. כן, זה עבריינים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה משרת קואליציה של עבריינים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> חוסר הצדק הזה פעל נגד כולם. זה פגע בימין, זה פגע בשמאל. כשאני מצאתי את עצמי מול התיק של יעקוב אבו אלקיעאן, זיכרונו לברכה, וכאשר היה ברור לנו שהאיש הזה לא מפגע, ושהוא לא התכוון לדרוס את השוטר, ביקשנו לסגור את התיק נגדו, כי זה מה שהיה ראוי. פרקליט המדינה שי ניצן לא אפשר לנו, למרות שהיה ברור לכולם שהוא לא היה מפגע, והכתימו אותו שלא כדין. ומצאתי את עצמי נאבק מול אותם עבריינים ואומר להם: אתם יודעים שאתם משקרים. זה פגע ביעקוב אבו אלקיעאן, זה פגע באהוביה סנדק אחר כך. אהוביה סנדק, נער שנהרג במרדף – ביקשתי לחקור את זה. לא אפשרו את החקירה ביום הראשון, שיבשו את החקירה. כשאין צדק, לצערי אין צדק לכולם. אותם עבריינים לא הסתפקו באי-צדק. הם איימו לפגוע במח"ש. אלשיך, בתקופתו, איים על מנהל מח"ש, שהיה בבית, חולה בסרטן דרגה 4. הוא הגיע אליו הביתה לביקור חולים ואמר לו: אתה יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים? איימו על מח"ש, איימו עליי, איימו על ראש צוות חשיפה במח"ש, פנו לפקודות שלו במשטרה – הוא הגיע מלה"ב, דובי שרצר, אתם מוזמנים לבדוק. הוא הגיע אלינו מלה"ב – פנו לפקודות שלו ושאלו אותן: תגידו, האם הוטרדתן מינית על ידו? זה נראה לכם תקין? עכשיו, על הדברים האלו התלוננתי בזמן אמת. לא אני, מנהל מח"ש אורי כרמל, ממיטת חוליו, שלח מכתב תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה. מה עשו עם זה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא התנגד לחוק הזה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אבל הוא לא מתנגד למה שאני אומר עכשיו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. הוא כתב מכתבים - - - הוא אומר שאתה פייק. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? הוא אמר שכל מה שמשה אמר אמת לאמיתה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא כתב את זה לוועדה, גם ערן שנדר. כולם כתבו את זה. אל תצטט אותו - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שמשה אמר - - - לא מפריע לך שהתלוננו, על מי אתה מגן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', תודה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול להגיד שזה החוק שהוא עשה. להגיד "אורי כרמל אמר" – הוא לא אמר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, אני אעצור רגע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהחוק הזה הוא חוק גרוע ואסור לשקר, סעדה, לא בבית משפט וגם לא בכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אקריא את מה שאורי אמר – אני אקריא את זה בסוף הנאום שלי, תזכיר לי, כי אני רוצה לתת לסגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> תקריא את המכתב שהוא כתב לוועדת חוקה על החוק הזה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אקריא, אני אקריא. אורי כרמל - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מספר סיפורי מעשיות? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאנחנו הבענו - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, אתה יודע שהשר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר איתו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, אין מה לדבר איתו. חברים - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מעוניין בשיח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני עצרתי לך את הזמן, אם שמת לב. עצרתי לך את הזמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. אתה יודע שהפה של השר הוא הפה של - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, זה לא דיאלוג פה. הוא מציג את החוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אי-אפשר. הוא לא מסכים לזה, הוא לא מסכים לדיאלוג הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מסכים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הוא לא מסכים. הוא ביקש התערבות שלי. הוא לא מסכים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא רק ביקש זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני עצרתי. הוא ביקש להציג את החוק. הוא מבקש את הסעד שלי כי אתם מפריעים לו. כל פעם שאתם תפריעו, אני אעצור את הזמן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מובן. חבר הכנסת סגלוביץ', אני מסכים איתך ומבין אותך. תדבר שלוש דקות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי, וכל מנהלי מח"ש לדורותיהם מתנגדים להצעת החוק הזאת. כל פרקליטי המדינה מתנגדים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אל תשכנע אותי. אתה תעלה לדוכן לשלוש דקות בדיון האישי ותגיד את מה שכן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה ואני לא - - - עם אנשים שלא נמצאים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר גמור, אבל תוכל לעלות, ואל תפריע לו בהצגת החוק, זה הכול. אז תוכל גם להגיד מה שאתה רוצה. הכול בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאורי כרמל, שכל כך מחבבים אותו – וחייב לציין שגם אני – פנה לפרקליט המדינה ואמר לו: עד מתי אתה מפקיר את מח"ש, על אנשיה ועל ערכיה, בשם אינטרסים של מדינה? מה זה "אנשיה וערכיה"? צדק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דיברת על שרצר? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עונה לו פרקליט המדינה: המפכ"ל אכן פעל באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של מדינה, ולהסלים כרגע את המריבה יעשה טוב, ולא תרצה לשמח את מי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, ודי לחכימא. האיש הזה, שמבחינת שי ניצן רוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, זה נתניהו. זאת מערכת שאיבדה את המצפן הערכי שלה. ניסו בכל הכוח להשתיק את מח"ש, לסרס את מח"ש, להפוך אותה מגוף שפועל עם מצפן ערכי לסוג של מיליציה של הפרקליטות. גוף שלא משרת את הצדק, אלא אינטרסים של הפרקליטות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו הוא ישרת את עצמו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> היום, אני חייב לציין, אין מחלוקת מימין-שמאל שמח"ש הפכה להיות מחלקה לחיפוי על שוטרים. מח"ש לא פועלת, היא לא חוקרת, והיא הפכה להיות מיליציה של הפרקליטות. לכן, דווקא בגלל זה חשוב להוציא את מח"ש מהפרקליטות. אנחנו לא רוצים מחלקה שהיא מיליציה של הפרקליטות שחוקרת את קובי יעקובי, ראש השב"ס, שלא כדין. לא רוצים מחלקה שהיא מיליציה של הפרקליטות שחוקרת את אבישי מועלם, את ראש לה"ב מני בנימין, את איש שירות א' שנעצר. אנחנו רוצים מחלקה שהמצפן שלה הוא ערכי – לא מחלקה עם אינטרס פוליטי, לא ניתן את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר לראש הממשלה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים להלבין עבריינים? זה מה שאתם רוצים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר לראש הממשלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני התחלתי לחוקק את החוק הזה, הפרקליטות שבתה. היא שבתה נגד החוק הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים להלבין עבריינים? אתה פשוט חבר כנסת - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, הערת ביניים זו לא הפרעה במשך חצי דקה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני התחלתי את הליכי החקיקה, אתם יודעים איך הפרקליטות הגיבה? בשביתה. כי הם חוששים, והם צודקים שהם חוששים. כי סוף-סוף יש דין ויש דיין. אני חושב שדווקא בתקופה האחרונה, על רקע החקירות של הפצ"רית, ברור לכולם עומק הריקבון. כשאתה רואה פצ"ריה שלמה, שאלה אנשים שאת חלקם הכרתי, שמתנהלים כמו ארגון פשיעה, מדליפים קלטת, עושים קבוצת ווטסאפ סודית, קשר שתיקה – נגד מי? במי אתם פוגעים? במי אתם פוגעים? בחיילי צה"ל? על מי אתם מעלילים עלילת דם? על חיילי צה"ל? אתם מייצרים אנטישמיות בעולם נגד העם היהודי, ומי מחפה, ומי מגבה את העניין הזה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רדוף אחד. אתה רדוף. מה זה שייך למח"ש? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה. לכן הציבור מבין את עומק הריקבון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתם מפחדים מזה? פתאום זה רק חיילים? מה קורה עם כל המפגינים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערי, על האירוע הנוראי הזה של עלילת דם על מדינת ישראל ועבירות פליליות שביצעו כל הפצ"רייה, האופוזיציה כולה שתקה, כולכם החרשתם, זה לא עניין אתכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה זה שייך למח"ש? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אתם, גם התקשורת, גם על מח"ש החרשתם כשנתנו חסינות לבכירים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה שייך למח"ש, אתה רדוף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אתם החרשתם. אין לכם עמוד שדרה. הצדק לא מעניין אתכם. לכן אני אומר, מהמקום הזה, החובה שלי, וזה מה שעשיתי ביום הראשון שנכנסתי לכנסת – לקחתי על עצמי לתקן את העוול ולהחזיר את מח"ש למסלולה הערכי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה בגלל שאתה משרת את המלך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק החדש הוא בשורה לאזרחים. מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית בלתי תלויה, בלתי תלויה. מה שיהיה המצפן שלה – החוק. לא עוד חסינות לבכירים, לא עוד מיליציה של הפרקליטות. כן, עוד צדק, לרדוף צדק, מצפן ערכי. זה שינוי מבורך לעם ישראל, כי לצערי, מה שהציבור נחשף אליו בעת האחרונה, בגיבוי היועמ"שית - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שמה שהציבור נחשף אליו בעת האחרונה – את הריקבון של המערכת הוא רואה. מילא איש אחד היה עושה את העבירה. כשהוא מבין שזה לא אחד, לא שניים, לא שלושה – עשרה אנשים, וכולם נעשים בגיבוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה. לפני שנה אמרתי לסגן הפצ"ר עשהאל בוועדה: אתה יודע שאתה לא חוקר, אתה יודע שאתה משקר. חבריי לאופוזיציה גינו אותי: איך אתה מדבר אליו? איך אתה מדבר לפצ"רית? מה אתם אומרים היום כשאתם יודעים שהם חטאו? מה אתם אומרים שהם פשעו נגד מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה שייך? תסביר לנו. מה זה שייך לאירוע מח"ש? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם, אותו דבר, אותו דבר – מערכת שפועלת משיקולים פוליטיים, לא ענייניים, סטתה ממסלולה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פועל משיקולים פוליטיים. אתה איש רדוף. אתה איש רדוף. אני לא רוצה להזכיר לך את פסק דין סבג ב-2015. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נגד המערכות האלה אני אילחם. נחזיר אותן למסלול. אנחנו נעשה צדק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מיקי לוי, תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה קראת אותו? אם תקרא אותו, תדבר. אתה לא קראת, נו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, קראתי אותו. מה השופט אמר עליכם - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אזרחי מדינת ישראל, בעזרת השם – אנחנו בקריאה ראשונה. הובטח לי על ידי שר המשפטים ושמחה רוטמן שתוך חודש נעביר את החוק, וסוף-סוף במדינת ישראל יש דין ויש דיין. שוטר בכיר, ניצב שעשה עבירה, ייחקר; פרקליט מדינה שעשה עבירה ייחקר; יועץ משפטי לממשלה שעשה עבירה ייחקר. כי כן, מה לעשות? זה קשה לכם. כולם שווים בפני החוק. אותי זה לא עניין ימין, לא עניין אותי שמאל – עניין אותי דבר אחד: "צדק צדק תרדֹּף". תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעדה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, "צדק צדק תרדֹּף", אמר משה סעדה שדיבר על חוק מח"ש. סירחון כזה בכנסת ישראל לא היה הרבה שנים. הצחנה שיוצאת מהממשלה הזאת – ביום כזה לדבר על "צדק צדק תרדֹּף"? ביום הזה, שמגיש יושב-ראש הקואליציה, יחד עם חבר הכנסת בוסקילה, הצעת חוק לבטל את החוק של מרמה והפרת אמונים – צדק צדק תרדוף? סירחון של ריקבון כזה מהממשלה לא יצא הרבה זמן. צדק צדק תרדוף, סעדה? איזה צדק? איזה תרדוף? ועל הכול ומעל, דמותו של ראש הממשלה מרחפת. אז בואו נספר לכם קצת, קצת, על החוק הזה שסעדה מדבר עליו. אין קשר בינו לבין חוק, לבין צדק. זה קשר של פירוק, זה קשר של שיסוי, זה קשר של ביזוי. החוויות האישיות של סעדה לא מעניינות אף אחד. מה שכן מעניין הוא שכל פרקליטי המדינה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור לו את הזמן אם אתה תפריע עכשיו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כל מנהלי מח"ש – אורי כרמל, שהוא הזכיר קודם, כתב מכתב לוועדה מה הוא חושב על החוק שאתה שמת. גם אנשים שגידלו אותך במח"ש אומרים מה הם חושבים על החוק הזה. כל פרקליטי המדינה – צדק צדק תרדוף? מה שאתם עושים היום – רוצים לבטל את חוק ומרמה הפרת אמונים. נזכיר לכם מי נדון בתיקים של מרמה והפרת טיעונים, שאתם אומרים שזה לא – זה סתם חוק, זה סתם, לא צריך את הדבר הזה; זה לא קשור לנתניהו, מה פתאום? רוטמן אומר: זה במצע שלנו – ריקבון וסירחון מהממשלה הזאת. אהוד אולמרט הורשע במרמה והפרת אמונים. אריה דרעי, שיושב פה איתנו – לא היום – הורשע במרמה והפרת אמונים. אברהם הירשזון, פאינה קירשנבאום, יעקב ליצמן, שלומי לחיאני – רוצים עוד ראשי רשויות? צבי בר, איתמר שמעוני. זה בדברים הקטנים, ולא אומר כמה זמן הם נכנסו לבית האסורים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - נמצא במדינת ישראל. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> צדק צדק תרדוף. צדק צדק תרדוף. חבורת עבריינים מסוכנים יושבת על ספסלי ממשלת ישראל. צדק צדק תרדוף – זה ראש הממשלה של כולנו? צדק צדק תרדוף? אנשים שנעמדים פה, עומדים פה לדין על עבירות חמורות ביותר, על מה אתם מדברים? אתם מדברים רק על עצמכם, איך אתם תשמרו על עצמכם. העבירה הזאת היא עבירה שמדברת על נבחרי ציבור ועובדי ציבור. לא מדובר על האזרחים הפשוטים – מדובר עליכם; הפחד מההתנהגות שלכם. וזה פוגע בכל אחד מאיתנו, כי התנהגות מושחתת של עבריינים מושחתים פוגעת בכיס של כולנו, בערכים של כולנו. אתה, משה סעדה, עולה לפה, מדבר איתי: צדק צדק תרדוף, כשראש הממשלה שלך עומד על תיק של מרמה והפרת אמונים, וכאילו מהשמיים נחתה הצעת החוק הזאת. חבורת פחדנים. ראש ממשלה שבורח כל הזמן. אני רציתי – חיכיתי שמונה שנים להוכיח את חפותי, ואחרי זה הוא מתבכיין אצל טראמפ שבא לפה ואומר: תנו לו חנינה. ולאחר מכן יש את הצעת החוק, ואתה אומר לי: צדק צדק תרדוף? אם שר משפטים, שר לביטחון פנים בזוי, מדבר בצורה כזו בכלל לבית המשפט העליון – ותראו את התגובה של הממשלה הנאלחת הזאת היום לבית המשפט העליון. צדק צדק תרדוף. אתם חבורת מושחתים. מושחתים, באמת נמאסתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך קוראים לחוקר שהולך להדליף לנחקר פוטנציאלי שהולכים לחקור אותו ועל מה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אני מפעיל לך מייד, שתתחילי לדבר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא צריך אותך להגנה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', לך למסור ד"ש עם שיר. מה קורה כשחוקר הולך להלשין לנחקר פוטנציאלי - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק תעדכנו אותי מתי אפשר להמשיך, בסדר? אפשר להמשיך? תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תשמעו איזה קטע. יש לנו ראש ממשלה עם שלושה אישומים במרמה והפרת אמונים. עכשיו, שימו לב, באה הקואליציה, ומגישה הצעת חוק שהם רוצים להעלות עוד השבוע לביטול שתי העבירות האלה – מרמה והפרת אמונים. עכשיו, קבלו עוד קטע: לפי חוק העונשין, סעיף 4, ברגע שמבטלים עבירה, ההליכים הפליליים נפסקים. אפילו עבריינים יוצאים מהכלא. יכול להיות שאתם עושים פה ג'סטה לראש הממשלה עם כתבי אישום? אה, טלי? יכול להיות שבעצם כל המהלך זה כדי לחלץ את ראש הממשלה ממשפטיו? יכול להיות שתעשו משהו נגד האינטרסים של מדינת ישראל לטובת ראש ממשלה שנמצא בהליך פלילי שהוא במקרה מהמפלגה שלכם? לא יכול להיות. הלם. הלם. מה פתאום? מה פתאום? החקיקה הזאת היא אור ירוק על מלא לשחיתות במדינת ישראל. אפשר לגנוב את הקופה הציבורית, וזה אפילו לא ייחשב לעבירה. רק לסבר את האוזן, זה יהיה בסדר לקבל מעטפות עם מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים. זה יהיה בסדר. זה יהיה בסדר להיות שר שמקדם מהלכים לטובת עורך הדין שלו, שמייצג אותו בהרבה הליכים אחרים והוא חבר קרוב שלו. זה יהיה בסדר לדאוג ללקוחות של אותו משרד עורכי דין. זה יהיה בסדר להיות ראש עיר שמקדם לכל מיני אנשים, אנשי עסקים, את העסקים שלהם בעיר, ובמקרה אותם אנשי עסקים משקיעים בחברות שבבעלות אותו ראש עיר. זה יהיה בסדר. זה מה שאתם רוצים במדינת ישראל? ככה אתם משרתים את הציבור? זה כאילו, אם לוקחים את כל החוקים של הקואליציה הזו, אפשר לקבץ אותם לחוברת, חוברת הפעלה, איך להחריב מדינה וכל מוסדותיה בקדנציה אחת. זה ספר רב-מכר, הדבר הזה. בעזרת השם, תהיה לנו את הזכות לבוא ולתקן מבפנים את החורבן שהשארתם אחריכם ללא כל בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב כהן. הדובר הבא – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת סעדה, רק במשפט אחד על ההצעה שלך, שבאמת, לפעמים אני מתפלא על אנשים טובים. איך אתה לא רואה? איך אתה לא שומע? איך אתה לא רואה כמה ההצעה שלך, עם אותם משפטים, מנותקת מזה שראש הממשלה קובע לעצמו את החקירה – לא על מישהו שלקח 500 שקל, אלא על מקום שנהרגו בו 2,000 חיילים ואזרחים. זה נראה לך הגיוני שאת זה מי שיקבע, מי שיחקור את החוקר ההוא, זה ראש הממשלה, הוא יקבע את החוקרים שלו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? זה לא הצעת החוק שלי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מבין את הכשל הזה? אני יודע שזו לא ההצעה הזו, אבל מה שאני אומר לך, טול קורה מבין עיניך. אני לא שמעתי אותך מעלה פה הצעה על זה שתוקם ועדת חקירה ממלכתית מחר בבוקר. עברו שנתיים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא הגשתי הצעה - - - אתה יודע, הגשתי הצעת פשרה - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במה אתה מתעסק? במה אתה מתעסק. אתה יודע, אתה מדבר פה על הפצ"רית. אין מחלוקת בינינו על החומרה של המעשה שלה. ואני רוצה להגיד לך, אני אתן לך את הדוגמה הכי צועקת. היום אמרו לשר קיש שהוא לא יכול לאסור מרצה שהוא מאחים לנשק, וקיש, נראה לי, התחיל להתפלפל: זה רק עליו, זה לא על אחים לנשק. תשאל את מי שאתה רוצה בוועדת חוץ וביטחון. קם לדבר בחור שהוא גם באחים לנשק, הוא גם במגלן, הוא שנתיים בעזה. ביסמוט אומר: אתם לא תדברו פה בוועדה. מי כן ידבר אצלי בוועדה? אני אגיד לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד ליו"ר הוועדה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם. ברור. אני אגיד לך עם מי לדבר, טלי גוטליב. אני אגיד לך מי ידבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתרגשת - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנציגים של הרב יוסף, שאומר עכשיו, בחודש הזה: נכדי קרע צו גיוס וזרק לאסלה כמו שאני אמרתי לו. טלי, מחיאות כפיים לביסמוט - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לביסמוט שאחים לנשק - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> - - שנותן לנציגות של הרב יוסף ולעוד לא - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לעשות צבא - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - משנה כמה רבנים, שקורעים צווי גיוס, שקוראים לסרבנות. הם יכולים לדבר. אבל כשממשלת החורבן הזאת הייתה אפורה ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר, אחים לנשק היו במקומה למטה ונלחמו במקומה, במקומכם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - במקום כל שרי ממשלת החורבן הזאת. על מי אתם חכמים? מה אתם חושבים? אתם לא רואים את הצביעות שלכם? הנציגים של הרב יוסף, שאומר לנכד שלו: תקרע את צו הגיוס – הם יכולים לדבר בוועדת חוץ וביטחון של כנסת ישראל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? למה אתה אומר את זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחים לנשק, שנלחמו ונלחמים, לא יושבים ומתבטלים – הם לא יכולים לדבר. תתביישו לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא יכול - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אגיד לך, סעדה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני גיניתי את הרב יוסף - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - גם השתיקה היא אמירה. גם השתיקה היא אמירה. לא יעזור לכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגנה את אחים לנשק. אני גיניתי. תגנה את הרב יוסף. תגנה את אחים לנשק. למה אתה לא מגנה אותם? זה טול קורה מבין עיניך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעדה, תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא מסוגל לגנות את אחים לנשק שאמרו: לא נתייצב? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגנו את אחים לנשק. איפה הם היו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נתייצב. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תודה. חברת הכנסת ניר, תודה. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיילים לא יכולים להסתובב בבני ברק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי סעדה, אם לא הייתי מכירה אותך קצת יותר ורואה כמה אתה נלחם גם על הנושא של חוק הגיוס, באמת לא הייתי מאמינה שזה מה שאתה מביא פה לשולחן. החוק עצמו - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעו תכף את הקשר. החוק הזה הוא לא חוק טכני. זה חוק, וזה לא תיקון קטן, זה סידור ארגוני שלכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה תקשיב לי, בסדר? יופי. זה חוק שנוגע בלב הדמוקרטיה הישראלית, ביחסים בין כוח, פיקוח וזכויות אזרח. מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, קיימת רק מסיבה אחת ברורה: כדי שמי שמחזיק בכוח, בנשק ובסמכות, ידע שיש עליו פיקוח – פיקוח עצמאי, חיצוני, בלתי תלוי. וזה בדיוק המקום להזכיר את ההצלפות במפגינים, את המעצרים שעושים למפגינים, ואז צריך לחקור את אותו שוטר שזורק רימון. ומה אתם רוצים לעשות? מה אתם רוצים לעשות? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני - - - << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> להביא אנשים שלכם, להכניס פוליטיקה למקום - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, דבי, לא נכון. את מכירה אותי. זה יהיה - - - מקצועי, באמת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, סעדה, ברשותך. מקצועי אני רואה בדיוק איזה חוקים עולים – מאוד מקצועי. מאוד מקצועי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> דברי עליי – מה אני עושה. מה אני עושה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה פוגע בדיוק בזה. הממשלה טוענת שהיא מחזקת את מח"ש, אבל עצמאות לא נמדדת בסיסמאות, היא נמדדת במי שממנה, מי שמפקח, מי יכול להשפיע. החוק הזה שותק בשאלות הקריטיות האלה. מי מבטיח שמינוי ראש מח"ש לא יהיה פוליטי? אתה יכול לומר לי? מי מגן על החוקים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ועדה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, ועדה כמו ועדת החקירה שאין ממלכתית? זאת הוועדה, אותם אנשים שלכם? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמו שופט – יש קריטריונים, יש שוויון בפני החוק. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי מגן על החוקרים ממנו? מי מגן על החוקרים מפני לחצים? מי מוודא שחקירות רגישות ולא ייקברו ויימרחו? שתיקה כזאת היא לא מקרית. היא מסוכנת. הוצאת מח"ש ממשרד המשפטים לא מחזקת פיקוח – היא מחלישה אותו. היא מנתקת את מח"ש מהעוגן המשפטי, מהאיזונים ומהבלמים, מההגנות המקצועיות שהיא חייבת. בשעה שהכוח המשטרתי רק הולך ומתרחב, הממשלה בוחרת להחליש את הגוף שאמור לבקר אותו. וזה לא הכול. החוק הזה לא מתמודד עם הבעיות האמיתיות – לא עם חקירות שנמשכות שנים; לא עם סגירת תיקים בלי הסברים; לא עם תחושת חוסר האיזונים והבלמים; חוסר האונים של אזרחים שהתלוננו ולא קיבלו תשובות. במקום לטפל בכשל, הממשלה מטפלת במנגנון, וזו טעות חמורה. אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. משפט אחרון, כי נגמר הזמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - דמוקרטיה נמדדת לא בכוח שיש לה אלא ביכולת שלה לרסן, וטובה שעה אחת קודם. תעיפו את הקטסטרופה הזאת. נמאסתם. לכו הביתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נמאסנו? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - תעשי דברים יותר חכמים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - קצת חוקים, קצת שאילתות - - - חוץ משופוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מה זה "נמאסתם, לכו"? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר על עוד חוק הפיכה משטרית, חוק מושחת ועברייני, עוד שלב בחיסול שומרי הסף ובחיסול האיזונים והבלמים. הקואליציה חזרה לשגרת ההפיכה המשטרית מלא על מלא. דרך אגב, הבוקר התחיל בכותרת מפחידה: שר המשפטים, יושב-ראש הכנסת וחבר הכנסת הנכבד בוארון מבקשים לקדם הצהרה שלפיה הכנסת לא תכיר בפסיקות ובצווי בג"ץ ביחס לוועדה לבחירת שופטים, עילת הסבירות ועוד. מתכתב מצוין עם החוק הזה. נפלתם על הראש? המשפטן הדגול בוארון, עו"ד בוארון, פסק נחרצות. הוא אמר: לבית המשפט אין סמכות לדון בחוקי-יסוד. השכם בבוקר הם טיפלו בבג"ץ, בצוהריים הם המשיכו והתנפלו על בית המשפט המחוזי עם הצעה חדשה: לנבחר ציבור מותר לרמות. לבטל את סעיפי המרמה והפרת האמונים, כי מה שווה החוק אם הוא לא משרת את המלך. בבוקר מבטלים את בג"ץ, בצוהריים מבטלים את החוק. אני ממש סקרנית לדעת מה הם ימציאו הערב, אולי לבטל את המדינה? האמת היא שאתם בדרך הבטוחה, במסלול התרסקות להחריב את המדינה הזאת. השחיתות צצה וצפה מכל עבר. אבל במקום להיאבק בה, במקום למגר אותה, כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו חוק, ואין רגע דל. אתמול נחקר באזהרה ראש הלשכה של נתניהו מר צחי ברוורמן, 13 שעות. הפתעה – גם הוא חשוד בשיבוש מהלכי חקירה. כנראה שמחר בבוקר תבטלו גם את הסעיף הזה בחוק. בכלל, למה להסתבך עם חקירות? בואו תבטלו את כל העבירות שהקואליציה הזאת חשודה בהן. תבטלו את עבירות השחיתות כדי לחלץ חצי מהממשלה הזאת ממשפט. תבטלו את עבירות הפריצה לבסיסי צה"ל. שווה גם לבטל את עבירת האונס, זה יעזור לאיזה יושב-ראש ועדה מכובד. ממשלה שלא מצייתת לשלטון החוק לא ראויה להנהיג אותנו, לא ראויה לייצג אותנו ולא ראויה להמשיך לקבל החלטות קריטיות בנוגע לחיינו. ממשלת מחדל 7 באוקטובר מנהלת את המדינה ממש כמו ארגון פשע – שיבושי חקירה, הפרת אמונים, נאמנות רק לאינטרסים האישיים. לאזרחי ישראל מגיעה ממשלה מתפקדת, נקיית כפיים, עם ערכים. בממשלה שאנחנו נקים, ממש במהרה, נתקן את כל הנזקים שגרמה ממשלת ההפקרה, נגן על שלטון החוק, נשמור על הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא אכן אחד החוקים של ההפיכה המשטרית, המשפטית, ואנחנו נתנגד לו. בקואליציה הנוכחית, בכל פעם שהם מרגישים מצוקה באיזושהי סוגיה הם מתאימים לפי המידה שלהם חוק שיציל אותם בעניין הזה. אני רוצה להזכיר לממשלה הנוכחית שתחת משילותם – או היעדר משילותם, ליתר דיוק – בשנה החולפת, 2025, נרשם המספר הגבוה ביותר של אזרחים נרצחים בתוך המדינה, גם יהודים, גם ערבים, אבל בעיקר אזרחים ערבים. אני רוצה להזכיר לקואליציה הנוכחית שאין בין משילות לבין מה שמתרחש ברחוב עם ארגוני הפשיעה – אין בין משילות לבין זה ולא כלום. לא רק שהמדינה איבדה את המשילות על היישובים הערביים לטובת ארגוני הפשיעה; לא רק שהמדינה הפסידה מול ארגוני הפשיעה בעניין הנוכחות כמדינה, כריבון, בתוך היישובים שלה, בתוך המדינה. המדינה לא קיימת בכלל בעיני ארגוני הפשיעה ביישובים הערביים. הם עושים כראות עיניהם בכל הנושאים שהם עוסקים בהם: לגבות פרוטקשן, לרדוף אנשים, לרצוח מתנגדים, לרצוח את אלה שסירבו לשלם פרוטקשן. אנשים מהקואליציה עולים לדוכן ומתחילים להסביר למה הם נכשלו להחיל משילות על יישובים בתוך המדינה, למה הם נכשלו להחיל ריבונות על יישובים בתוך ישראל, ומתחילים להביא נימוקים גזעניים שמעידים על תרבות קלוקלת שלהם בעוד הם טוענים כלפי החברה הערבית על תרבות קלוקלת. הקואליציה הזאת צריכה ללכת מהר ככל האפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת סעדה, החוק הזה נקדח מהמוח הקודח שלך כחבר כנסת. מה שייך החוק לתיקי נתניהו? אתה חוזר ואומר. ניסיונו של סעדה לנקמה אישית במח"ש - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - למסור עדות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - נקמה אישית במח"ש על כך שלא מונה לראש מח"ש. מתוך נקמנות. ומשהו מ-2015 – בית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופט עדן בפסק דין סבג קבע בעניינו של אותו קצין משטרה שהוא קשר לו כתרים, שרצר, כי עדותו אינו מהימנה ומגמתית. בית המשפט קבע בלשון העם כי "תפרו תיקים" לשוטרים, וזיכה אותם זיכוי מוחלט כשסעדה היה סגן ראש מח"ש ומעורב בתיק הזה. הוא היה מעורב בגיבוש התיק, ובעקיפין אף נמתחה ביקורת של בית המשפט עליו. שר המשפטים יהיה אחראי על מחלקה אופרטיבית? זה לא ייאמן לאן הגעתם בפירוקה של המדינה הזו. מה המשמעות של העברת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים? ולנושא נוסף שהבאתם לעולם הזה – החוק של ביטול מרמה והפרת אמונים. ממשלה מצטיינת של עבריינים – אין אצלכם מרמה, אין אצלכם הפרת אמונים. תספרו לנו שזה לא חוק שישחרר את נתניהו מאשמה והמשך העמדה לדין – כך שמעתי את רוטמן אומר. אז תלמדו את הכלל שביטול העבירה שווה שאין ענישה, והמגמה שלכם להבריח את נתניהו בדלת האחורית מהאשמה בתיק 1000, שבו יש סיכוי סביר להרשעה, לכן כתבי אישום שטרם הסתיימו בפסק דין חלוט, דינם להתבטל. החוק לביטול מרמה והפרת אמונים הוא חוק לתועלת נתניהו בלבד. לשכת ראש ממשלה שמתנהלת כמשפחת פשע. קטר, מדינה שמארחת את חמאס, מממנת אותו, חדרה לקודש הקודשים, למשרדו של ראש הממשלה, הפעילה סוכנים בתשלום אשר שאבו את הידיעות שלהם מעצם שהותם במשרד. ראש הממשלה יגיע למשרדו ולא ימצא אף אחד, כולם נמצאים בחדרי חקירות במשטרה: ראש הסגל ברוורמן במשטרה, עומר מנצור במשטרה, יונתן אוריך במשטרה, פלדשטיין במשטרה. והיום, בנוסף, הכריזה משטרת ישראל על איינהורן כעבריין נמלט אשר על ראשו צו מעצר. זו לשכתו של ראש הממשלה – לשכת עבריינים, משפחת פשע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמירה של ראש הממשלה שצריך להחזיר את הנגב חושפת ניתוק חמור מהמציאות ומהאזרחים החיים בו. הנגב אינו יעד לכיבוש מחדש ואינו סיסמה פוליטית. הוא ביתם של מאות אלפי אזרחים החיים בו. יהודים וערבים כאחד חיים בו במשך דורות. במקום הסתה וסיסמאות שמעמיקות את השסע, על הממשלה לקחת אחריות אמיתית. להשקיע בביטחון האישי לכלל התושבים, בחינוך, בתשתיות, בתעסוקה. להפסיק את ההריסות ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב. הדרך היחידה לחזק את הנגב היא באמצעות שוויון אזרחי, פיתוח אמיתי ושיתוף פעולה, לא באמצעות דיבור כוחני, שמגביר פחד ומתח. מי שבאמת רוצה עתיד טוב לנגב צריך להפסיק לנהל אותו דרך נאומים וסיסמאות, ולהתחיל לנהל אותו דרך פתרונות, צדק וכבוד לכל מי שחי בו. אני הופתעתי מכך שראש הממשלה הגיע לתצפית של ביר הדאג' והשקיף דרומה. הוא מופתע. ממתי הנגב היה כבוש? ממתי הנגב היה כבוש? מה, הנגב מנותק מהמדינה? אבל מה בעצם הוא רוצה? הוא מכין את הקרקע לבחירות הבאות, והצטרף לקבוצה של בן גביר על מנת להלהיט את הרוחות בנגב. ראש ממשלה – ככה מתייחסים לאוכלוסייה בנגב? תשאל את בני ביטון בנגב, תשאל את טלאל אל-קרינאווי ברהט, את עבד אלעזיז נסאסרה בכסייפה. תשאל אותם איך היחסים בנגב בין יהודים לערבים. תשאל את העובדים שנמצאים באוניברסיטת בן-גוריון, באזור התעשייה דימונה, בקריית גת. למה להסית? בגלל קרבת הבחירות אתה יורד לנגב ואומר שצריך להחזיר את הנגב למדינה? למה? מה עשית בנגב? הפקרת את הנגב לקיצוניים. נתת את כל האכיפה לבן גביר. אני רוצה להגיד לכל השרים בממשלה, וגם לראש הממשלה עצמו: צריך להסתכל על כלל האזרחים בצורה שווה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש שר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש שר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי השר? אלי כהן. בדיוק את אלי כהן אני צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כולם חיכו לשאלה שלך. בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני לא אדבר על החקיקה ההזויה הזאת ועל חוקים הזויים אחרים שאתם מעבירים. אני רוצה לדבר על החיים עצמם. על החיים של כל אזרח במדינת ישראל. ואני ישבתי פה למטה והסתכלתי על החבר'ה הצעירים שהיום נכנסים לכנסת. לדעתי, חבר'ה בני 17, 18. משהו כזה, נכון? זה הגיל שלכם? אז בואו, אני רוצה לספר לכם. אתם או-טו-טו תלכו לצבא, ואחרי הצבא, בעזרת השם, גם תמצאו זיווג מתאים ותתחתנו. אז בואו, אני אספר מה מחכה לכם במדינת ישראל. ולמה חשוב שאלי כהן נמצא פה? כי אלי כהן היה בזמנו שר הכלכלה. אבל אני מכיר את אלי כהן, אין לי ספק שאלי כהן לא היה מציג למדינת ישראל תוכנית הזויה, עקומה ולא נורמלית, שאמורה להוזיל את המוצרים ואת יוקר המחיה של מדינת ישראל, ולתת 50 מיליון שקל פרס – אני לא יודע מי זכה. מי זכה בתוכנית הזאת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עדיין אין. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עדיין אין זוכה. אבל יהיה זוכה. חמודים, כשייוולד לכם ילד, אתם תרצו לחזור לעבודה, ואז תרצו לשים אותו בגן פרטי. כי אין לנו גן ציבורי, ואין לנו אפשרות לתת חינוך חינם מגיל לידה עד גיל שש, כפי שהבטיחו בשנת 2023. אני אגיד לכם כמה תשלמו. אתם תשלמו – אדוני, אבי מעוז, היום במדינת ישראל, עולה לשים את הילד שלך בגן בין 4,500 ל-7,000 שקל. היום בתל אביב אתה שם את הילד שלך בגן פרטי, במעון פרטי, ואתה משלם 7,000 שקל לחודש. זה לפני משכנתה, זה לפני חשמל, זה לפני מים, זה לפני אוכל. עכשיו אני אגיד לך עוד משהו, אבי. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> רגע. אבל אצלנו משלמים גם בשביל כיתות א' עד ח' 900 שקל לכל ילד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה יותר גרוע. כשאתם תלכו לסופר כשיהיה לכם ילד קטן אתם תקנו מטרנה או סימילאק. אתם יודעים כמה תשלמו היום על מטרנה או סימילאק? 80 שקל לחבילה. 80 שקלים אוכל לתינוק. אבל תצטרכו לקנות לו גם חיתולים. דן, יש לך ילדים קטנים? היום חבילה עולה בין 40 ל-60 שקל. עשיתי חשבון. זה מספיק לארבעה ימים, כי שש פעמים ביום צריכים להחליף חיתול. זה עולה 10 שקלים ביום. האוכל, המטרנה הזו, זה עוד 10 שקלים ביום. זה 20 שקלים ביום. תעשו חשבון כמה זה מטורף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סימון, אתה טועה פה, כי כשיהיו להם ילדים זה יהיה יותר יקר. בעוד כמה שנים זה יהיה יותר יקר. אני אוסיף לך זמן, אל תסתכל על השעון. אני אומר שכשיהיו להם ילדים, יהיה יותר יקר. תלך לפרספקטיבה. אם אתה כבר מדבר אליהם, בעוד שנתיים-שלוש-חמש, יהיה עוד יותר יקר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אני מגיע אליכם, ילדים מקסימים? אני אגיד לכם למה. הילדה הקטנה שלי היא קצת יותר גדולה מכם, ואני חשבתי לתומי שהעול הכספי המטורף הזה שבלגדל ילדים ייפסק בשלב כלשהו. אבל – surprise, זה לא נפסק. אתם תלכו עכשיו לצבא – יצטרכו לעזור לכם. תלכו אחרי זה ללימודים אקדמיים – יעלה ויעלה ויעלה. אני מסיים. עשר שניות. ובסוף, כשאני רואה תוכנית של שר הכלכלה, אני אומר: תקשיבו, יש פה איזשהו שר שהחליק על בננה, כנראה קיבל מכה, כשהוא התעורר העוזר שלו הביא לו איזו תוכנית מטורפת. ואני צריך לבדוק טוב טוב מי מקבל את ה-50 מיליון האלו. מי מקבל את ה-50 מיליון האלו? תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי יקבל את זה? זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רמי לוי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - של רמי לוי. אבי, תדבר על גני ילדים, תדבר על כמה הפירות והירקות עולים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> סימון, כשאני דיברתי על הילדים שלנו, שאנחנו משלמים 900 שקל על כל ילד בחינוך יסודי, - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר על 6,000, 7,000 שקל, לא 900 שקל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא רוצים להצטרף לחינוך, רוצים לחנך על פי השקפת עולמנו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - מלמדים אותם גם שוויון זכויות לנשים - - - הזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכנסת הקודמת האופוזיציה דאז, שהורכבה ממפלגות הימין ומהמפלגות הדתיות והחרדיות, נאבקנו יחד כתף אל כתף בניסיונות של ממשלת בנט-לפיד-עבאס להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. היה ברור לכולנו שכאשר נחזור לשלטון, נתקן את כל הנזקים שהקואליציה ההיא גרמה. אפילו היה סעיף כזה בהסכמים הקואליציוניים. כעת, כאשר הכנסת העשרים-וחמש מתקרבת לסוף ימיה, אפשר לקבוע בעצב ובצער שהציון של הממשלה הנוכחית בתיקון הנזקים של הממשלה הקודמת ובחיזוק הזהות היהודית של המדינה, הוא ציון נכשל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפס. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא רק נכשל, נכשל בגדול. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אפס. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אבל מה עם העיקר? העיקר חסר מן הספר – ספר החוקים. התעסקתם בחקיקה בשלל נושאים. מה עם הלב? מה עם הזהות היהודית של מדינת ישראל? איך תסכמו, חבריי בקואליציה, את הקדנציה הנוכחית? שקידמתם את הנצחת מרן הרב קוק זצ"ל, מרן הרב עובדיה זצ"ל והרב דרוקמן זצ"ל? זה מעולה. שהסדרתם את הילולת רשב"י? גם כן מעולה. היה תיקון מסוים בהרכב האספה הבוחרת בבחירות לרבנות הראשית, ובעזרת השם תעבור גם הצעת חוק שיפוט בתי הדין – בוררות. זה כמובן חשוב, אבל זהו. אתם שומעים? זהו. יבול דל זוהי מילה עדינה. כלום ואפס חקיקה לחיזוק הזהות היהודית של המדינה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גורנישט. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ואנחנו מדברים על קואליציה עם רוב משמעותי, לא כמו הקואליציה הקודמת, שהיה לה רוב זעום, אבל היא הצליחה להרוס כל כך הרבה בתחום הזהות היהודית. אז אני מגיש לכם, חבריי לקואליציה, גלגל הצלה. בואו נתחיל ונתקן. ביום רביעי, בעזרת השם, תעלה הצעת החוק שלי להגדרת מיהו יהודי במרשם האוכלוסין, דבר שיאפשר את החזרת סעיף הלאום לתעודת זהות. תוכיחו שאתם באמת רוצים לחזק את הזהות היהודית של המדינה. החזרת סעיף הלאום לתעודת זהות זהו חיזוק הזהות היהודית של המדינה. זה אומנם צעד ראשוני וקטן, אבל הוא גם צעד גדול בחיזוק הזהות היהודית, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. ואני פונה שוב ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת ידידי אופיר כץ: אפשר חופש הצבעה לקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. חבר הכנסת מעוז, אני הייתי אומר שכשחברי יש עתיד תומכים בך זה מבלבל את התלמידים לקראת הבגרות באזרחות. אתה מסכים איתי? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשחברי יש עתיד תומכים בך, זה יבלבל את התלמידים לקראת הבגרות באזרחות. כי אז הם יצטרכו להתעמק – מה קורה פה באולם הזה. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> אז תפנה לחבר הכנסת טור פז, שיבהיר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברור שהוא יבהיר את זה, אבל לרגע חשבתי שהייתה פה אידיליה שהיא לא קיימת הרבה באולם הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממש חשבת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה שהנאום של אבי מעוז ימוסגר, יוקלט, יצולם ויוקרן בכל כנס של יש עתיד, של כל מצביע, כל מפגין בעד האופוזיציה. אבי מעוז, אתה צודק, נכשלתם - - - << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל אל תחתוך - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך לחתוך כלום. נכשלתם. כל החקיקה שלכם, כל חקיקת הקואליציה נכשלה. איזה חוק וחצי שהעברתם – או נפסל בבג"ץ, או נדחה לממשלה הבאה, ונפסול אותו בממשלה הבאה. הרי לא הצלחתם להעביר פה כלום, אתה צודק. למה שאתה קורא זהות יהודית אני קורא הדתה; למה שאתה קורא התקדמות אני קורא התרסקות. וברוך השם, לא הצלחתם כלום. שלוש שנים וחודשיים, רוב של 68:52, וכלום ושום דבר. זה נכון. כישלון חרוץ של הממשלה שאתה היית חלק ממנה, של הקואליציה שלך, בכל חקיקה חשובה. ואם זה לא מספיק, אדוני היושב-ראש, תעלה לוועדת שרים הצעת חוק הזויה נוספת, לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים. אתה שומע, מיקי? כי לא, חלילה, נתקן את הבעיות שלנו, ולא נדייק אותן. נבטל אותן. לא, זה לא קשור לחוק הזה בכלל שחצי מרשימת הליכוד מואשמת בסעיפים מרמה והפרת אמונים. אין קשר. לא, לא, זה בכלל לא שצריכים לעשות תשובה, נכון, חברת הכנסת עזוז? אתם לא בסדר, אתם מדהימים, אתם פשוט מבטלים את החוק כשהוא לא מסתדר לכם. הרי זה נורא קלאסי, גם על 7 באוקטובר לא לקחתם אחריות, פשוט שיניתם את השם שלו למלחמת התקומה. מה קורה, ולדימיר, עם שר שמסתבך בפלילים? הוא יתקן את דרכיו? לא. נתקיף את הפרקליטות; מה קורה כשראש הממשלה תחת שלושה כתבי אישום? בוא נשנה את כללי המשחק, בוא נבטל את העבירה. כי, מה, אנחנו לא נחשוב, חס וחלילה, שאולי אנחנו לא בסדר. בוא נמחק את העבירה כי היא לא ברורה. אז חברים, בואו, בלי סיסמאות. כשכמות כזו של נבחרי ציבור נאשמת בכזה דבר זה לא כשל משפטי, זה כשל ערכי. ומה קורה כשיש כשל ערכי, חבר הכנסת מרגי? מתקנים. מוציאים את הסוררים, שומרים על הרשימה נקייה, מקפידים על טוהר המידות. יש בן אדם נורמלי במדינה שחושב שלנבחר ציבור מותר לקבל מתנות – תיק 1,000? אין בן אדם נורמלי אחד שחושב ככה. אז מה? בוא נבטל את העבירה, ואז לא תהיה בעיה. כי אם מסריח בבית אז בואו נבטל את הבית, בואו לא נתקן, חלילה, את הסירחון. זה פשוט לא יאומן, חברים. אבל זה דפוס, אתם לא מסוגלים לתקן שום דבר מהמעשים המקולקלים שלכם. זה אופייני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה טור פז. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרצח של שריף חדיד מדאלית אל-כרמל בכביש 6 צריך לזעזע כל אחד ואחד מאיתנו. ויכוח בין שני נהגים מסתיים ברצח. כל אחד מאיתנו עלול להיות בכביש, עלול להתווכח עם מישהו אחר. אסור בשום מצב שמקרה כזה יסתיים ברצח. וזה הסתיים ברצח. הפכנו לחיות בשדה מוקשים. בשדה מוקשים אתה נזהר לא לדרוך, יחידה מיוחדת מפרקת בשביל שתעבור. היום אנחנו בשדה מוקשים במדינת ישראל. אתה יוצא מהבית – אתה לא יודע מה יקרה איתך; אתה נוסע בכביש – אתה לא יודע מה יקרה איתך, באיזה עבריין תיתקל, באיזה רצח שמתבצע, ובטעות אתה חוטף כדור; הוצאה להורג, מצולמת, במדינת ישראל. יש עצורים? לא; רצח משולש בשפרעם, של עובדי בניין מביר אל-מכסור – יש עצורים? לא; רצח כפול בנצרת, אב ובנו שבאו להתקין מצלמות – יש עצורים? אין; עוד רצח כפול בנצרת – יש עצורים? לא. זה אומר לך ולכל אחד מאיתנו שאנחנו חיים בשדה מוקשים במדינת ישראל. אנחנו בסכנת חיים כשיוצאים מהבית. מילא – אתה יוצא למלחמה, אתה יודע שאתה עלול לחטוף כדור ולהיהרג. אבל לצאת מהבית או לשבת בחצר של הבית שלך ולחטוף כדור? להיכנס לאנשים לתוך המיטה, בתוך הבית, ולרצוח אותם? מה זה, אנחנו חיים בג'ונגל? הפכנו לג'ונגל במדינת ישראל, לשדה מוקשים. אין ערך לחיי אדם. אם הממשלה לא תתעורר ותכריז על מצב חירום פנימי, על כל מה שקורה – לא נשתלט על הפשע, הפשע ישתלט עלינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הממשלה ביקשה לבטל את סעיף 284 לחוק העונשין, סעיף של מרמה והפרת אמונים. למה הם רוצים לבטל את הסעיף? הם כתבו דברי הסבר להצעת החוק – כי הצעת החוק עצמה היא מאוד קצרה: בואו נבטל את הסעיף. זה מה שהם כתבו. בדברי ההסבר הממשלה הסבירה למה. כי בעצם, הם כותבים שהסעיף מייצר אי-ודאות באשר להיקף העבירה, וזה פוגע בזכויות עובדי הציבור – קרי: אנחנו, חברי הכנסת, זה פוגע בנו שיש את העבירה הזו – ואדם שמואשם בעבירה הזאת, הוא לא יכול לראות במעשיו עבירה פלילית, והוא לא יכול להיערך לכך מראש, שהוא בעצם פוגע באינטרס הציבורי ומפר את אמון הציבור. איזה מין טענה מוזרה זו? לשמור על טוהר המידות – צריך לעשות פליק-פלאק באוויר כדי להבין מה לא בסדר? הרי העבירה עצמה מורכבת משלושה רכיבים: נסיבתי – שיהיה עובד ציבור; התנהגותי – ביצוע מעשה מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> או – או, במעשה או במחדל; ותוצאתי – המעשה פגע בציבור. אגב, לא חייב גם להוכיח פגיעה בפועל, וכולל פגיעה באמון הציבור. עכשיו, אני חשבתי לתומי, טלי, למה בעצם שהממשלה תרצה לבטל את הסעיף הזה? והלכתי ובדקתי, טלי. יש בעצם חמישה מהממשלה, ממפלגת השלטון, שמואשמים בעבירה הזו: ראש הממשלה, שלושה שרים בכירים ויו"ר ועדה בכירה בכנסת. ואז התחלתי לחשוב: אולי צריך לחשוב על מניע, כי בעצם אצל עבריינים יש מניע. והתיקון החקיקתי הזה אולי הוא בעצם מניע, כמו אחרון העבריינים. ואז עלה לי רעיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה אינטרס של מיארה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> את יודעת מה אני שואל? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה שואל, חבר הכנסת מרגי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה זה רק חברי קואליציה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, שאלה מצוינת. אתה יודע, אני, אין לי שום חשש שמישהו יאשים אותי במרמה והפרת אמונים. אין לי שום חשש שמישהו יאשים אותי בשום עבירה, אתם יודעים למה? כי אני לא עוברת על החוק. איזו מחשבה מטורפת, מחשבה משוגעת, לשמור על החוק. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עדי, תשאלי את אהוד ברק עם העמותות שלו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, אם יש חבר כנסת שחושש מאימת הדין, יש לו סיבה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש כאלה שלא חוששים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי הם לא עוברים עבירות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כי הם מאותרגים. יש כאלה שלא חוששים. אהוד ברק לא חשש. אהוד ברק לא חשש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אכפת לי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יעקב, תודה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז יכול להיות – חברי חבר הכנסת מרגי, יש לי הצעה ליתר חברי הממשלה: אולי, חבר הכנסת מיקי לוי, ניתן להם עוד רעיונות. הם יכולים גם לבקש לבטל את עבירת השוחד, את עבירת האינוס, את עבירת גילוי מידע סודי, את עבירת פריצה לבסיס צה"ל, והרשימה עוד ארוכה. מי שהוא עבריין הוא חושש מאימת הדין, ובצדק. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עדי עזוז. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לומר משהו על היום הזה, שהולך ומשתפר. כשהייתי סטודנט למשפטים תמיד דיברו על מדרון חלקלק, וזה היה מין מושג כזה, מדרון חלקלק היה מתאים להכול. ותראו מה קרה היום בממשלת ישראל. התחלנו מבקשת חנינה דמיונית – מגישים חנינה אבל לא מבקשים חנינה; עברנו לניסיון לשלוט במשטרה; והיום הגדילו לעשות ואמרו: אם כל הדברים לא עובדים, בוא נבטל את העבירה. כי אם נבטל את העבירה אז אין כתב אישום. כל הווג'ע ראס הזה של משפט, חקירות, דיונים – מי צריך את זה? מיקי, נבטל את העבירה. אין עבירה, אין משפט. אין דבר כזה בעולם. אין עוד פרלמנט בעולם שראש הממשלה, עם שלושה כתבי אישום, מגיע לסיטואציה שהוא אומר לשרים שלו ולחברי הכנסת שלו: שומעים? העסק מסתבך. מה נעשה? והם יושבים אחד עם השני ואומרים לעצמם: באמת, העסק מסתבך, אז בוא נבטל את העבירה, כי אם נבטל את העבירה – אין כתב אישום. עכשיו, זה גם רוחבי, זה לא רק לראש הממשלה יבוטלו כתבי האישום והעבירות, זה לכל מי שמואשם בעבירה של מרמה והפרת אימונים. כלומר, הם אומרים, רסמי: יש לך תפקיד פוליטי בכיר – תגנוב. אם לא, אתה פראייר. אתה יכול עכשיו לקחת מה שאתה רוצה – תיקח. תיקח, למה לא? ואני אומר: מה קורה למחלקת הדגים הקפואים? יש חבר כנסת אחד שאומר לעצמו: אולי, אולי לרגע אחד לא נהפוך את ישראל לבוטסואנה, אפריקה? אולי לרגע אחד אנחנו נשים לעצמנו איזשהו קו אדום ונגיד לעצמנו: לא, עד כאן, לא נשנה את מערכת החוקים של מדינת ישראל בשביל להציל איש אחד ממקום אחד מאוד בעייתי. וזה הולך ומשליך על כל דבר בבית הזה. ולדימיר עזר לחשוף שהעבירו פה מיליארדים בלי ועדת הכספים. היום גילינו שוועדת הבריאות עשתה בדיוק אותו הדבר. מעבירים פה מאות מיליונים בלי שאף אחד יודע, בלי פיקוח, בלי דין, בלי דיין. זה מה שממשלת נתניהו הביאה לבית הזה ולכנסת ישראל ולמדינת ישראל. הנורמה היום זה – קודם כול תהיה עבריין; אתה לא עבריין – אתה פראייר. ואני רוצה לנצל את 20 השניות האחרונות שנשארו לי לפרגן לאיש שהוא שונה לגמרי מהבית הזה, איש צדיק אמיתי, הרב רחמים ארבל, אבא של השר לשעבר משה ארבל, שהוציא היום ספר שנקרא בקעת ארבל. הספר בעצם מאגד את פרשות השבוע. אבל מה מיוחד בספר הזה? עם מי הוא כתב אותו? מרגי, לזה גם אתה צריך להקשיב. עם מי הוא כתב אותו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עם אבא של רון כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם אחיו החילוני. ואתמול הם היו בבית הנשיא. ואתה רואה את התמונה הזאת, אופיר, אתה מת. יושבים שם משפחת ארבל – אחד סגן-אלוף בצבא, אחד בכיר בזרועות הביטחון, משה, אבא שלו, דתיים, חילונים. וזה עם ישראל, וזה עם ישראל באמת. ותראו במה אנחנו מתעסקים בבית הזה ולאן הלכנו. במקום להגיד: זה עם ישראל, זה השולחן שאנחנו רוצים להתעסק איתו, במה אנחנו מתעסקים? בלנסות לפטור אוכלוסייה שלמה, שאסור לפטור אותה, מהצבא; בזה שאתמול קומץ תקף יחידה צבאית, חשמונאים, ויש דממה היום, דממה בקואליציה, אף אחד לא יגיד מילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם משהו. משפט אחרון, אדוני הנשיא – אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון כבר שתי דקות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משפט אחרון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא גם יהיה הנשיא, כנראה. אני אתמוך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבית הזה צריך לאמץ את התורה הזו, את התורה האמיתית של עם ישראל, ולא את הפילוג ואת ההרס ואת מה שקורה בממשלה הזאת. באיזשהו שלב זה ייגמר. נלך לבחירות, זה ייגמר, זה יתחלף. לפני זה, יזכרו את מי שאמר: עד כאן. לא ניתן לכם להרוס – לא את הכנסת, לא את המדינה ולא את החברה הישראלית. אז באמת יישר כוח לרחמים ארבל, איש גדול באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רון כץ. בתור משפטן, יש הגדרה משפטית למשפט אחרון? אין הגדרה, נכון? אז משפט אחרון, ועוד שתיים וחצי דקות. אבל אפשרתי לך, והסיפור מרתק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה כמו מדרון חלקלק. למדתי ממך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיפור מרתק בהחלט, שמסמל את האחדות בעם. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מתלבטת על מה לדבר. לא שאין מה להגיד, יש הרבה מה להגיד, והסיטואציה בחברה הערבית קשה מכל הצדדים. שמענו לפני כמה דקות את המצב, את הסיטואציה המצמררת של הרציחות ושל הפשיעה הגואה בתוך החברה הערבית, ולצערי הרב, חלק גדול מחברי הבית הזה לא מוכנים להבין את עומק הבעיה ואת השורשים שלה ואז לתת את הטיפול, ויש כאלה שמאשימים אותנו – או תרבות, או עם שהוא רוצח ועוד ועוד ועוד. הדבר השני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את הנשק. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביאו את הנשק. תפסיקו לרצוח. לא מתנהגים ככה. אף אחד מכם לא אומר את זה. אף אחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עצרתי את הזמן. זהו? בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו הוא שבשבוע שעבר נכנסתי לוועדת הבריאות, כאשר נבצר מאחי יאסר להיכנס לוועדה כחבר ועדה, בעקבות הרצח של שלושת הגברים בשעה 06:00, בדרכם לעבודה. והדיון – כאילו אין לנו עוד נושאים, אין לנו עוד בעיות, אין לנו – הכול תקין עד הסוף, ונשאר לנו רק למנוע מסטודנטים אזרחי מדינת ישראל שלומדים באוניברסיטת א-נג'אח או באבו דיס, למנוע מהם שדות קליניים. לא הסתפקו בזה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תומכי טרור - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא הסתפקו בזה, זה הגיע למקום שצריך לעשות – סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל עוד הם תומכי טרור - - - תומכי טרור לא יהיו אצלנו ויתפסו שדות רפואיים. מי שלומד במקום שהוא תומך טרור, לא יהיה אצלנו בשדה הרפואי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את רשומה לדיון אישי? אני מציע לך להירשם, גם תוכלי לקבל רשות דיבור. את רשומה לדיון אישי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מציע, עוד לא סגרתי רשימה. אני מציע. עוד שלוש דקות גם תוכלי להגיב. בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אז לא הסתפקו בזה, אלא עם בקשה לבידוק ביטחוני, אפילו לפני שהסטודנטים מגיעים לסטאז'. אז אתם לא רוצים אותנו מלומדים עם תעודות, שיכולים להתפרנס בכבוד, ולא רוצים גם לטפל בבעיות של החברה, אם זה מצב העוני, אם זה הפשיעה, אם זה הבנייה – בכל הסוגיות. הדבר השלישי שאני רוצה להעלות פה – בשבוע שעבר, בסוף השבוע, הייתי ביישוב כפר א-סר, שהוא יישוב בלתי מוכר בנגב שנהרס כליל לפני כחודשיים. פגשתי שם את האימהות ואת הילדים, וראיתי, ולא בפעם הראשונה, וזאת גם לא הפעם הראשונה שאני מדברת על הסוגיה הזאת, במיוחד בחורף – על השיטפונות. בימים קשים כמו אלו שהיו לאחרונה וקורים בתדירות גבוהה, הילדים פשוט מאוד לא יכולים להגיע לבתי הספר. האימהות מפחדות שהילדים יגיעו לנקודת האיסוף, איפה שהאוטובוס נמצא, כי הן פוחדות וחוששות שהמים יסחפו את הילדים שלהן והן יאבדו את הילדים שלהן. אז הבעיות גדולות. לא שאנחנו מתבכיינים, בוכים או מתלוננים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> דקה. אני עצרתי יותר מפעם בגלל ההפרעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אלא בגלל שהמדינה לא רוצה לטפל בבעיות הקרדינליות של החברה הערבית ולא רוצה לתת לאזרחים חיים בכבוד. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביאו את הנשק, תביאו את הנשק, תביאו את הנשק, את מאות אלפי הנשקים שיש בחברה הערבית. שיבוא חבר כנסת אחד ערבי אמיץ שיגיד להם: תביאו את הנשק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר על שלושה אירועים שמחוברים זה עם זה בקו ישיר של ממש. האירוע הראשון – חבר כנסת שנמצא בניגוד עניינים מובהק מקדם ללא בושה הצעת חוק מושחתת להוצאת מח"ש מהפרקליטות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואפילו לא מסתיר את כוונתו האמיתית: לסרס את מח"ש, לגרום לה להפסיק לחקור עבריינים ומושחתים שמקורבים לקואליציה הכושלת הזאת, שהוא חלק ממנה, כמובן. כי מבחינתו הכול, היה בסדר עם מח"ש עד שנפתחו תיקי נתניהו. יש יותר מושחת מהאירוע הזה? התשובה היא כן, האירוע השני – כוונת הקואליציה שפורסמה היום לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים. כי אם תשאלו את יוזמי הצעת החוק המושחתת הזאת, וגם את חבר הכנסת סעדה – הרי הכול היה בסדר עם עבירת מרמה והפרת אמונים בחוק העונשין עד שנפתחו תיקי נתניהו. כי אין דבר שהממשלה המושחתת הזאת לא תעשה על מנת לחלץ את יושב-ראש הליכוד מההסתבכויות הפליליות שלו. האירוע השלישי – גנבת מיליארד שקלים מתקציב המדינה לטובת החינוך החרדי הפרטי ללא אישור ועדת הכספים, שנחשפה בעתירת יש עתיד בבית המשפט העליון בשבוע שעבר. "פרקטיקה לא רצויה", טענה נציגת המדינה בדיון; "פרקטיקה לא חוקית", תיקנה אותה כבוד השופטת יעל וילנר. ובמילים אחרות: פרקטיקה עבריינית, נפסדת, פסולה, שמחפה על מוסדות שמפירים את החוק ברגל גסה ומגדלים דור חדש של בורים ומושחתים. זה בסוף האירוע. איך ניתן לדעת שעלינו כאן על נושא חשוב מאוד ומהותי? חבר הכנסת גפני התחיל לקלל אותנו. זה תמיד מבחינתי נייר לקמוס אם אנחנו עושים את הדבר הנכון. גפני מקלל – אפשר להתקדם וחובה להתקדם, ואנחנו על זה. שלושה אירועים מושחתים שמוכחים, וביתר שאת: מדובר בקואליציה שהיא מושחתת. הם לא רוצים רפורמה, הם לא רוצים תיקון והם לא רוצים גיוון; הם רוצים דיקטטורה לאומנית, מושחתת, חסרת גבולות, איזונים ובלמים, שבה, על פי הודאתו של השר לוין, בית המשפט ייעלם. יכול להיות שההצעה הזאת תאושר היום, אבל בקרוב, אני מבטיח, יהיה כאן שינוי, וכל החברה הזאת שמתנהלת, גם היום, בקודים של ארגון פשיעה, תעוף הביתה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. שר ההפיכה יריב לוין נתפס, הוקלט במילים קשות, מטורפות לחלוטין. כך הוא אמר: "אם לא יסכימו להכניס שופטים אחרים, בית המשפט ייעלם", כן? הם עלק לא רוצים דיקטטורה, לא, מה פתאום? "בית המשפט ייעלם". באיזה מדינות זה קורה? באיזה מדינות דמוקרטיות הדבר הזה קורה? לא יודעת, הוא – יש לו משהו חדש על דמוקרטיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממש. בשיחה עם פעילי ליכוד שהוא אמר בה את המשפט הזה, הוא חשף תוכנית לייבוש בית המשפט העליון – אם אי-אפשר לשלוט בבית המשפט העליון, מה הוא שווה, נכון, יריב לוין? חידוש הרפורמה המשפטית ואי-ציות לפסיקת בג"ץ. שר המשפטים בישראל חושף את התוכנית שלו לאי-ציות לפסיקות בית משפט. תגיד לי מיקי, למה הוא לא בחקירה? למה הוא לא נעצר לחקירה? האיש הזה עבריין. לא עבריין בתוך ד' אמותיו – הוא במשרד שאמון על מערכת המשפט, ומשם הוא קורא לאי-ציות לחוק, לעבריינות ולהשמדת מערכת המשפט, ולקינוח הוא רוצה גם להחיל צעדים אישיים נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. זה טרלול מוחלט. אני רוצה לומר ליריב לוין: אם יש לך איזו ונדטה לא פתורה ו-issues קשים – לך לטיפול. אל תהרוג מדינה. אל תפגע במדינה. תטפל בעצמך, ברצון החולני באמת שלך לרסק את מערכות השלטון והחוק. אתה זוכר שלפני שבועיים הוא פשוט איים עליי פה? שר משפטים בישראל פשוט זרק עליי איום, סוג של: חכי חכי, נגיע גם אלייך. אחרי התוכנית הזאת שהוא מתכנן לנו לייבוש בג"ץ, לאי-ציות לפסיקות ולהעלמת בתי המשפט, אז בטח יהיה לו קל להגיע אליי ואל כל מתנגד שלטון ואל כל מי שרוצה למנוע פה הפיכה משטרית ונאבק על הדמוקרטיה הישראלית. אתה, יריב לוין עם התוכנית שלך, עוכר ישראל. ישראל נוסדה כדמוקרטיה ליברלית, ומי שרוצה לחסל את מערכת המשפט והצדק לא רוצה את ישראל – רוצה שררה על חשבון המדינה. וכל זה, יש לומר, בחסות הנאשם. הוא הראש, הוא האשם. הוא שנתן לטרלול הזה לבוא על כולנו רק בגלל השחיתות האישית שלו, שלקחה מדינה שלמה כבת ערובה. יריב לוין, נתניהו, ההפיכה לא תעבור. אנחנו בשנת בחירות. נציל את הדמוקרטיה הישראלית. נציל את ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הצעת החוק הזו מוכיחה שבמסגרת ההפיכה המשטרית יש גם מקום ללשכת סעד לכל מיני דגי רקק המחפשים נקמה. אחד מבקש לחסל את לשכת עורכי הדין משום שהחלטת ועדת האתיקה שלה לא נשאה חן בעיניו ואחר מבקש לנקום במח"ש משום שלא קודם בה. ויש דוגמאות נוספות. נושאי שם היהדות לשווא לא שמעו כנראה על הציווי המקראי "לא תִקֹם ולֹא תִטֹר". כבר ביוני 2023 הגשתי שאילתה לשר המשפטים בנושא הטיפול המערכתי בתלונות על אלימות שוטרים, בעקבות דוח מבקר המדינה שמצא כשלים וליקויים מהותיים ביכולתה של מח"ש לאכוף את הדין נגד שוטרים אלימים. מכיוון שלא זכיתי לקבל תשובה הולמת מהשר, כעבור שנה, ביוני 2024, העליתי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, שביקשה להטמיע את המלצות מבקר המדינה בעניין מח"ש – בעיקר לחזק את עצמאותה הן לעומת המשטרה והן אל מול הממשלה, להבטיח כי בראשה יעמוד מינוי מקצועי של שופט בדימוס, וליצור שורת סנקציות מינהליות על שוטרים אלימים עוד בשלב הטיפול בתלונות. כצפוי, הקואליציה הפילה את הצעת החוק, שהרי מטרתכם אינה להבטיח מח"ש עצמאית אלא מח"ש בשליטתכם. השאיפה שלכם אינה להיאבק באלימות משטרתית אלא לקדם אכיפה פוליטית לפי מידת קרבתו של הקורבן למשטר. מי יכול להאמין שהמטרה שלכם באמת לטפל באלימות משטרתית כשהיורה במוחמד חוסיין תראבין מסתובב חופשי; כשמפקד מחוז תל אביב נותר בתפקידו אחרי הפוגרום נגד אוהדי הפועל תל אביב; כששוטרים מפירים את החוק שוב ושוב בהחרמת שלטים בהפגנות, במניעת מחאה מול בתי שרים ובהכאת מפגינים, ומח"ש סוגרת את התלונות נגדם סיטונאית? המטרה שלכם ברורה: מחד, משטרה פוליטית, אלימה ורודנית נגד מתנגדי המשטר, ומאידך, מח"ש שתשמש עלה תאנה לכך. כל מי שבאמת רוצה משטרה אמינה חייב להתנגד להצעת לשכת הסעדה הזאת, כי מח"ש אינה תוכנית תמ"א. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אנחנו מתחילים, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעיקר חברי הכנסת בליכוד – אני רוצה לברך את חבר מרכז הליכוד החדש ממעלה יוסף, הלוא הוא יאיר נתניהו, שאני מה שנקרא מפסיד אלפייה פה על השולחן אם הוא בכלל יודע איפה זה מעלה יוסף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ששי גואטה שם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו, האנשים הצנועים שבאמת מסתכלים על השמות של חברי המרכז – ואני מניח שיש משמעות להיות חבר מרכז: אתה פעיל במפלגה, אתה פוקד אנשים, עומד בקלפיות, מחלק פלאיירים, מנסה לשכנע את טובי עם ישראל, באירוע הזוי לחלוטין, להצביע בנימין נתניהו. אבל מה יגידו תושבי מעלה יוסף שבאים לסניף המקומי בליכוד ומגלים את תושב מיאמי? אני לא יודע. מה הבעיה שהוא יהיה בסניף מיאמי? גם ככה העברתם לשם את צורי להיות קונסול כללי, תפתחו גם סניף. חבל, חבל, יש לו כל כך הרבה כישרון והוא עשה כל כך רבות וטובות לעם ישראל. חבר מרכז הליכוד החדש יאיר נתניהו, במעלה יוסף, אלוהים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ציוני. הוא פטריוט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה רק לתת לכם כמה ציטוטים חדשים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> למה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שאת לא מקשיבה, חבל. אני אמרתי שאני פונה לחברי המרכז בסניף. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שאם בסניף בהוד השרון היו מנחיתים עלינו מלמעלה את הגולה ממיאמי, שהיה עסוק באמת במרגריטות, ופודקאסטים, ואירועים, ומסיבות – והכול בסדר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כשתלך לבחירות תגיד לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד טיול אחרי צבא, אני לגמרי בעד טיול אחרי צבא, פשוט למה זה נמשך למעלה מעשור? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי, אם אני הייתי בסניף המקומי – גברתי, מספיק. מספיק. אני לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת מלקו, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אנחנו נדבר על הפגישה שלך עם ראש הממשלה – לא תכף, כי אין לי זמן, אולי בנאום השני. אם אני הייתי בסניף המקומי, ורוצה לחגוג דמוקרטיה מהותית במפלגת הליכוד והיו מנחיתים עליי מישהו ממיאמי, הייתי אומר: הלו, התבלבלתם, זה המקום שלי. אני רוצה רק לצטט, היום בערב, ב-20:30 או 21:00, סליחה אם אני לא מדייק בשעה, הולך להתפרסם תחקיר על התכתבויות הווטסאפ של הטאלנט ממיאמי. שימו לב איך הוא מדבר על שר הביטחון מהמפלגה שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה טינופת. וואי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומנם לא מהסניף במעלה יוסף: אבל – כ"ץ יורק בפרצוף של מצביעי הליכוד, קיבלנו את הווקסלר הזה שאף אחד לא סומך – על מי הוא מדבר? על רמטכ"ל מדינת ישראל, שעת הזמיר הגיעה. יש עוד הרבה ווטסאפים, גברתי, ממש משפט אחרון. מפה, מכנסת ישראל, אני פונה לסניף המקומי במעלה יוסף – אנא התעוררו על החיים שלכם, אנשים ממיאמי לא צריכים להיות בסניף, חבל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו באמת יכולים לנטרל את האיומים מעבר לגבול – בלבנון, קטר, איראן והרבה מקומות אבל מה עם הטרור הפנימי? מה עם ארגוני הפשיעה? למה אנחנו חלשים מולם? אנחנו אזרחי המדינה, בני אנוש, חיים כמוכם, יש לנו משפחות וילדים, יש לנו מערכת עבודה. 15 קורבנות ושהיד ב-11 ימים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אמרת? מה אמרת? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי "שהיד". אמרתי "שהיד". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי היו"ר, אי-אפשר להגיד כאן "שהיד". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה שהיד? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תדעי מה זה שהיד. תבדקי בוויקיפדיה ואחר כך תשאלי אותי. תבדקי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה התכוונת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר להגיד פה "שהיד". בשבוע שעבר הורידו אותו. אתה לא תגיד "שהיד". אתה לא תגיד "שהיד". << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אזרח ישראלי נרצח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה נרצח? מי רצח אותו? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפי הקצב הזה אנחנו נגיע, חלילה, ל-530 קורבנות השנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה שהיד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי היו"ר, בשבוע שעבר הורידו אותו מהדוכן, אל תשאירי אותו. אתה לא תגיד פה "שהיד". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אדוני, אתה לא תדבר פה על שהידים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד פה "שהיד". << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תגידי לה שתשתוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, אתה לא תדבר פה – עוד רגע אתה תרד מהמליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר הורידו אותך על זה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קודם כול, אל תעירי לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקראי מה זה. קראתי כבר מה כתוב, רק תקראי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אתה לא תדבר פה על שהידים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר אליה ככה. מה אתה מנופף באצבע שלך מול היו"רית? רד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תעני לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד רגע אני אוריד אותך מהפודיום. אתה תרד. אתה לא תדבר על שהידים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד פה "שהיד". << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את יודעת, אני רוצה לספר לך סיפור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא לא לא. שהידים לא פה, בבקשה. שהידים לא פה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את יודעת, טלי, אני אגיד לך דבר מאוד חשוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, אז הוא יסביר למה הוא מתכוון, אבל הוא לא ידבר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל להסביר את המילה "שהיד". אני קוראת עכשיו, כן. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אסביר. קודם כול, אני מתחיל בסיפור, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להגיד לי "טלי", אני לא חברה שלך, אני לא "טלי" בשבילך. אל תקרא לי בשם שלי, אל תקרא לי בשם שלי. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני דוקטור, לא רופא. ד"ר אחמד רופא. אני דוקטור באקדמיה, קראתי הרבה מאמרים, הרבה מחקרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר הורידו אותו, הוא עושה את זה בכוונה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את משהו מיוחד לגמרי, אני עשיתי לך טובה. תצאי החוצה, יש רופא שמתאים לך, תצאי החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקרא לי "טלי". איך הוא מדבר אליי? אל תקרא לי "טלי". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צאי החוצה. די. די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקרא לי "טלי", אני לא חברה שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך קוראים לך? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אני רוצה לשמוע, תסביר למה התכוונת כשאמרת "שהיד". << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תקלל אותי בערבית. הוא מאיים עליי בערבית, הבן אדם הזה. חוצפן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסביר להם בעברית מה זה שהיד, תסביר להם. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמעי, תשמעו, שהיד, קודם כול – יש מישהו שמת בטעות, יש מישהו שמת במלחמה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תני לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תהיי את בשקט, כמה את מדברת. אני רוצה להקשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי בשקט - - - מלטפת תומכי טרור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. נכון, נכון. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מישהו שמת – כמה? יש לנו שבעה סוגים של שהיד – היא, בראש שלה - - - לא אכפת לי ממנה, שהיא תבין מה שהיא רוצה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין מה לעשות. זה המושג שאנחנו מכירים כשאומרים שהיד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז אתם לא מבינים - - - תלמדו ממנו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תחליפו את - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קודם כול את תנהלי את הישיבה. אין לי בעיה, אני אכבד. תשתיקי אותה קודם כול, שהיא תשתוק קודם כול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד שהיד. לא תגיד כאן שהיד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוסקוט, אוסקוט. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בערבית:) אוסקוטי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא תסביר למה אתה מתכוון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד שהיד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסברתי והיא הבינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הסברת. לא תגיד שהיד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר: אני אגיד בכל זמן, בכל רגע, בכל מקום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור להשאיר - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה קרה לך? תנהלי אותנו. את פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמיר, תמשיך, אל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - להגיד שהיד. שבוע שעבר הורידו אותו על זה. הוא עושה את זה בכוונה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם למה. לפני שאנחנו ערבים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכוונה אתה עושה את זה. מה אתה חושב שאני לא רואה עליך? רואה עליך מקילומטר. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתגבר. למה לא? נתגבר על המזימות שלכם מעל השולחן. כמה גס מצידכם. על התוקפן – התהפכו היוצרות. כמה מילים בערבית ואני אסיים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה, מה הוא הכניס את המילה הזאת שוב - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם "שהיד". גברתי היו"ר, הוא לא יכול להגיד. אתה לא תגיד פה שהידים. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד "שהידים". והם גם לא מעניינים אותך. אתה לא תואם בכלל לחברה הערבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - צנזורית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר הורידו אותו על זה. ואטורי הוריד אותו על המילה הזאת, שהיד. הוא עושה את זה בכוונה. רואה עליך מקילומטר. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ברא, ברא. אוסקוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שיש לך בחווה, או לאחותך. ברא תגיד לאחותך. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברא תגיד לאחותך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, לאיזה שהיד הוא התכוון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברא תגיד לאחותך, לא לי. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואללה כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מישהו שמת גם ממחלה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אבל לאיזה שהיד הוא התכוון? מי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את עושה לו סנגוריה? באמת. את עושה לו סנגוריה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם עושים את זה בכוונה. הם יודעים שאת זו שתסבירי אותם. למה, מירב? למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את לא מדברת יפה? למה את לא מדברת יפה? למה תמיד ההשתלחות הזאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? באמת אני שואלת אותך, למה? תומך טרור אומר פה את הדברים האלה, באמת. מה קורה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקראי קצת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מי אתם מלטפים? אני לא מבינה את זה, את מי אתם מלטפים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הזמן רק רעל יוצא מהפה שלך. רק רעל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזבי, העם יגיד את דברו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך – העם יגיד. איזה עם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם יגיד את דברו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הליכוד יגיד. לא העם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם, העם הנבון והחכם הזה, מאוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אתחיל כשתאמרי לי. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, מה את עושה שלוש שנים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את יכולה – סליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא מפריעה כל הזמן. כשמפריעים לה אז עוצרים את הזמן? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. בסדר, אני ביקשתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את עושה שלוש שנים בכנסת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוק אחד לא הבאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כלום, לא מעבירה כלום. מונעת חוקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כלום את לא מביאה, רק רעל את מוציאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כלום, כלום אני לא עושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הפריעה לי. היא לא מפסיקה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא עושה כלום, שום דבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא אתחיל את הזמן. היא תוכל לעמוד פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא לא מפסיקה לדבר. היא בסדר שהיא מדברת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, תודה רבה. עכשיו היא בזכות דיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. שלוש שנים בכנסת – חוק אחד לא הביאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עכשיו היא בזכות דיבור. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחד. אפילו הוא כבר הביא לפה יותר חוקים ממך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להדגים לכם למה בזכות יואב סגלוביץ' אני בעד החוק של משה סעדה. בגלל יואב סגלוביץ' – שהיה ראש אגף החקירות, ניצב במשטרה – עבריין. בדיוק בגללך, אדון סגלוביץ', שעמדת פה וצרחת, בגללך אני חושבת שצריך לנתק את מח"ש מהפרקליטות. אני אגיד לך למה. אתה היית ראש אגף חקירות – מה אתה עשית בתור ראש אגף חקירות? אתה ביצעת עבירה פלילית חמורה של שיבוש הליכי משפט - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את משקרת? מה זה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואתה הלכת עם דודי המפכ"ל לאשכנזי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - להזהיר אותו – רמטכ"ל, להזהיר אותו שהולכים לחקור אותו, וגם הולכים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את משקרת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם אמרת לו על מה הולכים לחקור אותו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה קטע? את זה אתה עושה כשאתה ראש אגף - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שומעים פה דברים שקשה לשמוע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מפריע לי. - - חקירות. ואתה מכחיש את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל שתדברי על סגלוביץ'? מי את? מה עשית בחיים שלך? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מכחיש את זה. רק שאשכנזי, הרמטכ"ל, בחקירה שלו, אישר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל שתדברי עליו? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שאתה, סגלוביץ', והמפכ"ל, באתם אליו להזהיר אותו שהולכים לחקור אותו. איזה קטע. אתה עומד כאן, קורא בשמות, אבל אתה ביצעת עבירה חמורה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את אומרת שקרים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - של שיבוש הליכי משפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תראי, היא כל הזמן מדברת. לא אמרת לה מילה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, אבל כשאת דיברת היא - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הפרת אמונים – שיבוש הליכי משפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא תאשימי את סגלוביץ' בשקרים שלך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולא רק שאתה עבריין, סגלוביץ', זו לא הייתה פעם ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה, תגידי לי? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, סגלוביץ', גם לא פתחת תיק לפואד. הייתה לך ראיית זהב ולא פתחת חקירה. כשנשאלת על זה, מה הייתה התגובה שלך? אתה רוצה שאני אגיד לך מה הייתה התגובה שלך? צילמתי אותה בדיוק, שאני לא אתבלבל במילים שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל שתדברי על סגלוביץ'? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> במילים שלך, יואב סגלוביץ', תגובה: יש להפנות את השאלה לדוברות. עבר זמן רב מאז הפרשה, אינני יכול לזכור את פרטיה. את החקירה של פואד, כאילו שמדובר בעוד איזה תיק שחקרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את? מי את בכלל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, בגללך, יואב סגלוביץ', שהיית ראש אגף חקירות, ניצב במשטרה, החלטתי עד כמה קריטי שמח"ש תהיה מנותקת מהפרקליטות. כי בפרקליטות יש לך חברים שמאתרגים אותך. אף אחד לא הורה לחקור אותך, סגלוביץ', עד עצם היום הזה. כבר היית חבר כנסת ביש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את? חצופה, הלוואי שישימו לך - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן בדיוק בגלל זה, אדון סגלוביץ', ההצעה של משה סעדה יצאה גאונית ורבת חשיבות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיתבע אותך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שאומרת שהמחלקה לחקירות שוטרים, שהיום חוקרת שוטרים ושב"כ, תצא מפיקוחה של הפרקליטות ותהיה גוף עצמאי, עם החוקרים והפרקליטים שלה, כגוף עצמאי. רק חבל שלו אני הייתי שרת המשפטים, גברתי היו"ר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חס וחלילה. בסיוטים הכי גדולים שלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני לא הייתי מוציאה מהחוק את הפרקליטים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי ואבוי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הצעתו של משה סעדה מלכתחילה הייתה שמח"ש תחקור שוטרים, שב"כ ואת הפרקליטים. אבל הפרקליטים היו מאוד עצובים והם מאוד התנגדו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, רבותיי הפרקליטים, לא לעולם חוסן. אני גם אגיש הסתייגות בעניין הזה. ואם ידיכם נקיות, ואם אתם כל כך תמי לב, למה אתם חוששים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתם חוששים שמח"ש תחקור גם אתכם? הרי מי מורה על חקירת מיארה – אתם יודעים מי מורה על חקירת מיארה? מיארה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני גם רוצה חמש דקות דיבור, אני גם יכול? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מורה על חקירת פרקליט המדינה? הם כולם שומרים על כולם. לכן זה יהיה בהסתייגויות שלי. סגלוביץ', תודה רבה. ממך ראיתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהוא יתבע אותך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ממך ראיתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהוא יתבע אותך. שקרנית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אישה שקרנית. את אישה בזויה, בזויה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הנה היא. חברת הכנסת מירב בן ארי, את יכולה לעלות, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי את בכלל? מדברת על סגלוביץ'. מי את? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את ברשות – בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי היא? מגינה על אנסים, מי היא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מגינה על אנסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה, למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מגינה על אנסים, סנגורית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? זה התפקיד שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סנגור. אני גאה בכל ייצוג שלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אני אתחיל את הנאום שלי כמו בני אדם. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סנגורית, זה מה שאני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בכלל לא תכננתי לדבר על זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצאי, תצאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מטיפה לי על סגלוביץ'. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצאי, פחדנית. תצאי. בואי שבי פה ותקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי בשקט, ברברית שכמוך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי שבי. אל תאיימי עליי עם האצבע שלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מי את מצביעה, גברת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברברית. את ברברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, בניגוד אליהם, לא סופרת אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, את מגינה על סגלוביץ' - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מתרגשת, לא מהלק האדום ולא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ' עשה את מה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו זה בסדר? כי כשאני אמרתי – אמרת לי להיות בשקט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מגינה על סגלוביץ', הפושע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרי לי את הזמן. תעצרי לי. אני עצרתי כשאמרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפושע. על מי את מגינה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא, לא יעזור לך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מי את מגינה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כל ההופעה הזאת וכל הווסאח שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. את תתביישי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רואה אותך ממטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה ווסאח? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי את? הגנת על אנסים כל החיים שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה ווסאח? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגנת על אנסים, מה לעשות? זו המציאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין, ברוך השם, אני גאה בכל ייצוג שייצגתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו המציאות, היא לא נעימה, אבל את הגנת על אנסים. כשיואב סגלוביץ' הקים את 433, את היאחב"ל, כשהיה ניצב במשטרה – היא הגנה על אנסים; כשאני הקמתי מרכזים לנוער בסיכון בנתניה ובהרצליה ונתתי הזדמנות – היא הגנה על אנסים; כשמיקי לוי היה מפקד מחוז ירושלים – היא הגנה על אנסים; מה לעשות? להמשיך? עם כל חברי הכנסת שיושבים פה, אפילו מהקואליציה. היא הגנה על אנסים והם עזרו למדינת ישראל. והעובדה שהיא עולה לפה, ובשיא החוצפה קוראת לסגלוביץ' עבריין – עבריין? מי את בכלל? אני לא מצליחה להבין את זה. שלוש שנים היא יושבת בכנסת, שלוש שנים – חוק אחד למען הציבור? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפס. אפס חקיקה, אפס. כל היום רק רעל, כל היום הסתה, כל היום שקרים. למה, מה עשה לך סגלוביץ'? מה עשה לך? הבן אדם הזה, באמת, כל הזמן עשה טוב. הגן על מדינת ישראל בגופו. באמת. אפשר למתוח ביקורת, אפשר לבוא ולדבר על כל דבר, גם על ניצבים במשטרה – לא חסר, אבל מה זה, לקרוא לו עבריין? מה, לאן צריך להגיע? עכשיו, אני רוצה להגיד משהו אחד: מהרגע שהיא עולה לדוכן אין אפילו, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קצת סטייל, קצת אפילו, אתם יודעים, קצת חן – כלום. היא מפה עולה וטו-טו-טו, וכל הרעש, והווסאח והערבים. די, חלאס, מספיק. למה אי-אפשר להיות קצת בני אדם? מה זה כל הדבר הזה? ועוד לנצל את הנאום כדי להשתלח בסגלוביץ'. איפה הוא ואיפה השר הזה. 106 נרצחים בשנה; כאן כבר מזמן עברנו את ה-300. איפה הוא ואיפה סגלוביץ', שאיחד שישה משרדים, שעשה את תוכנית מסלול בטוח, שאנשים לא פחדו להסתובב בכפר שלהם. אנשים מפחדים. תסתכלו מה אומרים תושבי הנגב על ה"מבצע" בתראבין, על ה"מבצע". תשאלו את אנשי גבעות בר אם הם מרגישים בטוחים. אני אגיד לכם: לא. תשאלו את האנשים בתראבין – שאגב, 60% הצביעו לליכוד בכלל – אם הם מרגישים בטוחים. לא. אז מה היה כל הווסאח הזה עם האוהל ולתפוס ילדים מהמעיל? למה? למה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת מילה אחרונה. סגלוביץ' לפחות תרם למדינת ישראל, בניגוד אליו, ובטח בניגוד אליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה שאני אומרת לך לא לדבר איתה, לא לנרמל איתה, היא עומדת פה צורחת. על מה היא צועקת "עבריין"? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את יודעת, זו לא הפעם הראשונה היום בערב שנאמר פה הביטוי "עבריין". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> "עבריין"? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תגידי משפט - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא משנה מי ובאיזה הקשר. אני לא הייתי אומרת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיבי, אני רוצה להגיד לך משהו. אני במקרה דיברתי על בן גביר, דיברתי עליו, על תראבין. לא אמרתי "עבריין" למרות שלא חסר לי, נכון? לא אמרתי. דיברתי על גבעות בר, על תראבין – ביקורת לגיטימית, נכון? האם אנשים מרגישים בטוחים או לא? אל תעני לי. יכולתי לבוא ולהגיד עליו "עבריין", יכולתי להגיד עליו "עבריין", יכולתי להגיד - - - לא אמרתי את זה. ויש לי מלא ביקורת עליו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל השיח פה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אי-אפשר לעלות לדוכן ולהגיד "אדוני היושב בראש", "גברתי", "כנסת נכבדה"? למה? למה? לימור, לא ביקשתי דברים – ביקשתי טיפה חן למקום הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אבל ראיתי, עוד פעם, שזה לא מקפיץ כשמישהו אחד אומר, את זה וכשמישהו אחר אומר את זה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כשמישהו אומר לי על ניצב במשטרה, מפקד 433, שהוא עבריין, אז ואללה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, ואצל מישהו אחר משהו אחר מקפיץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עבריין – את יודעת מה, לא אומרים "עבריין", בטח לאדם שהוא לא עבריין לא אומרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, לרשותך, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת. אתם יודעים, יש רגעים שבהם המציאות שלנו והמציאות הפוליטית לא נראית כמו דמוקרטיה אלא נראית כמו סצנה מאיזה סרט, סרט מוזר, סרט thriller, סרט אימה. כשבן אדם אחד עומד במרכז, מוקף באנשים ששותקים, אנשי אמון, שמוכנים לעשות בשבילו הכול. ואני מדברת על זה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ששש. אפשר שקט שם בבקשה? תודה. גם בצד השני. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לאור מה שקורה במדינה בימים האלה, כשהקואליציה מקדמת מהלך מאוד מסוכן: ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים – של ראש הממשלה נתניהו. פותחים אינטרנט – כל הכותרות של הרבה אתרים רק על זה. ולא מדובר ברפורמה ולא מדובר באיזה תיקון עוול. זה מהלך פחדני ומסוכן שנועד לשרת רק אדם אחד, את ראש ממשלת ישראל, שמואשם בעבירות האלו בתיקים שמתנהלים נגדו. לא מדובר בחקיקה למען הציבור, ולא חסרים נושאים לטיפול למען האזרחים, אלא מדובר בחקיקה למען חסינות אישית נטו. וכשחברי הקואליציה עומדים מסביב שותקים או מצביעים לפי פקודה, הם מפסיקים להיות נבחרי ציבור והופכים להיות חותמת גומי של ראש הממשלה, וזה עצוב. דמוקרטיה לא נמדדת בכוח של ראש הממשלה, אלא ביכולת לבקר אותו, להטיל ספק במהלכים שעלולים לסכן את המדינה. והיום, במקום בלמים ואיזונים, אנחנו רואים פחד, נאמנות עיוורת, ממש עלילה מסדרת מתח בנטפליקס. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר, בבקשה, שקט שם? תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה שהקואליציה מקדמת אומר לציבור דבר פשוט ומסוכן: אני, נתניהו, אני מעל החוק, ולמי שיש כוח מותר הכול. ואנחנו כאן כדי לומר בקול ברור: לא נשתוק, ממש לא. ואנחנו לא נצביע מתוך פחד, ולא ניתן להפוך את מדינת ישראל למדינה שבה החוק מתכופף מול אדם אחד. ויש עתיד תעמוד כמו חומה, ותילחם בניסיונות להפוך את ישראל למדינה מושחתת ולא דמוקרטית. נילחם נגד הטירוף הזה בכנסת, ברחובות, בבתי המשפט ונעצור אותו. זו לא רפורמה, זו הפיכה על מלא שתהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי, כושלת ונכשלת. הקואליציה הכריזה נגד ישראל דמוקרטית ומתקדמת ואנחנו לא נעמוד מנגד. נילחם כדי להגן על המדינה האהובה שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי ששואל את עצמו מה קורה מאחורי הקלעים של קפלן בכל מה שקשור לגיוס חרדים, מוזמן להצטרף איתי לקטע ששודר אתמול בפטריוטים על פעילת המחאה שמדברת בזום עם חבריה ומדברת כך על גיוס החרדים. שימו לב: "אחד מהדברים ששמנו על השולחן בשביל לנצח הייתה לפרק את החברה החרדית". לא שוויון בנטל, לא נשיאה בעול, לא אחוות לוחמים. בשיחות הסגורות של קפלן, הם אומרים את האמת, והאמת היא שכל הרעש והצלצולים זה כדי, ואני מצטטת: "לפרק את החברה החרדית". אני ממשיכה: "תראו היום באיזה סכסוכים הם, זה לא קרה מעצמו, שנתיים של עבודה של מכונת רעל" – היא מדברת על עצמה ועל קפלן כמכונת הרעל, זה ציטוט; היא אומרת: אנחנו מכונת הרעל. שנתיים של עבודה של מכונת הרעל מאחורי הקלעים כי בפרונט – גיוס, שוויון. מאחורי הקלעים – פעולות ושיתופי פעולה שפעלו שעות נוספות בבתי הכנסת במדינת ישראל. "עבדנו" – שימו לב לטרמינולוגיה – "בלפרק את היריב". מי היריב? לא חיזבאללה. מי היריב? לא חמאס. מי היריב שצריך לפרק בקפלן? החרדים. בלשבור, כן, בלשבור ולפרק. ואז היא מסיימת: "אחת המטרות הייתה לעשות כאוס ברחוב החרדי". בואו נצרף את הפעלים: לעשות כאוס, לפרק את היריב, לשבור את היריב, לייצר פילוג מכוון, לייצר סכסוכים. המילה לפרק חוזרת פעמיים. את זה אומרת מישהי בתוך מחאת קפלן לחבריה למחאה. תוסיפו לנתון הזה את הסקר שנעשה בערוץ i24 שלפיו 66% ממצביעי האופוזיציה מעדיפים שנתניהו ייפול מאשר שהחרדים יתגייסו, 66% שבסקר אומרים את האמת. ובינתיים ההסתה נגד הציבור הזה שכבר לא יודע את נפשו, שקורס תחת עול כלכלי, שקורס תחת הסתה. ילד בן 14, ילד תמים וטהור בן 14 נדרס בין גלגלי אוטובוס דוהר. התגובות ברשתות, אתם יודעים מה הן הזכירו לי? את איך שהאנטישמים בעולם מדברים על יהודים. ככה אנחנו מדברים על חרדים, כל ההסתה הזו כשמה שעומד בבסיסה זו התנגחות פוליטית. מצאו את החרדים כקלף להפיל ממשלה. לא מעניין אותם גיוס. אם היה מעניין אותם גיוס, הם לא היו עושים הכול כדי שהם לא יתגייסו, הם לא היו עושים הכול כדי לשבור את האמון. יש פה אנשים ש-80 שנה היו רגילים להסדר אחד וביום אחד חייבים לגייס את כולם. הממשלה הזו מצליחה בחוק שקורע אותנו להגיע למעל 20,000 חיילים חרדים בצבא בשלוש שנים. אף אחד מהאופוזיציה לא עשה את זה, גם לא התקרב. ואתם יודעים מה יקרה אם הממשלה שלהם תקרה? אם הממשלה שלהם תתממש, ונתניהו ייפול ותבוא לפה ממשלת שמאל, מה יקרה? אחד לא יתגייס. תוך שנייה הם נותנים – ממשלת הדף הלבן, קחו תחתמו. יונית ודני קושמרו לא ידברו על זה במהדורות, זה ירד מסדר-היום, והנושא היה כלא היה. והחרדים יודעים את זה. ולכן אני אומרת לציבור הימני: החרדים מפגינים פה נאמנות לכל קואליציית הימין. הם משלמים את המחיר, והם לבד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קוראת פה לכל סיעות הקואליציה לקום ולעזור ולייצג את קולו של הציבור החרדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גלית, יישר כוח. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דברים חשובים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל מילה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לאמירה של שקמה ברסלר – אמירות שלא רק מקוממות, אלא חושפות תפיסה מטרידה ומסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. כשאדם לא מצליח לקבל את הכרעת העם בקלפי, הוא מנסה להשתלט על הדמוגרפיה, במקום להתמודד עם הדמוקרטיה. כשהיא נשאלה מה הכוונה שלה, היא אמרה: כדי שננצח בבחירות, חייבים מעכשיו להתייחס לדמוגרפיה של החרדים. זה כל כך מטריד ומפחיד. מישהו יקבע כמה ילדים כל אחד יביא לעולם הזה? מישהו יחליט מחר, או עוד מעט, שאולי לא רוצים קבוצה מסוימת – על צמצום ילודה? זה מה שיקרה? זה כל כך מפחיד ומטריד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> צגה, הם עשו את זה לנשים מאתיופיה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אני נזכרתי שהעיתונאית גל גבאי חשפה פעם שנתנו, הזריקו אמצעי מניעה אסור לשימוש ליוצאי אתיופיה, לנשים יוצאות אתיופיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ועכשיו עושים את זה בנגב. ועכשיו עושים את זה בנגב. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הייתה החשיפה? כשזה נחשף אמרו: נצמצם את המספר שלנו. היום, כדי לנצח, כדי שהשמאל ינצח – לצמצם את הילודה של חרדים זה מפחיד ומחריד. אני אומרת לכם, חבריי חברי הכנסת, זה מדיר שינה, זה מסוכן ביותר. מאוד מאוד עצוב לי שכולם שותקים, לא מתייחסים לזה. אנחנו שומעים אמירות שמנסות לקבוע מי צריך להיוולד, מי לא. חרדים – אאוט. חרדים, אתם לא צריכים להביא ילדים, או שאנחנו נקבע בשבילכם כמה ילדים תביאו לעולם הזה. למה? כדי שהשמאל ינצח בבחירות. וזה מסוכן. זה לא שיח לגיטימי, זה לא ויכוח פוליטי – זה התנשאות על ציבור שלם במדינה בגלל שהוא בוחר אחרת, בגלל שהשקפת עולמו שונה, בגלל שאורח החיים שלהם שונה. אז אני אומרת כאן בצורה ברורה: הדמוקרטיה היא לא רק כשהתוצאה מוצאת חן בעיניכם. ושקמה ברסלר, תתרגלי, את לא תקבעי לכל בן אדם איך הוא יהיה. את יכולה לקבוע לעצמך, זכותך המלאה. חרדים יקבעו כמה ילדים הם יביאו לעולם ואיך יהיה אורח החיים שלהם. אנחנו הרוב, למרות שהיא חשבה שהשמאל יעלה לשלטון בדרך הזאת. אני מסבירה לה, לשקמה, בצורה ברורה, שהיא טעתה טעות חמורה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תיזהר, לבל יורידו אותך. יש מילים שאסור להגיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, אם הוא יגיד שהיד עכשיו הוא ירד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, את שאלת מה זה שהיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא לא לא. אני הבנתי בדיוק למה הוא התכוון עכשיו, ואם אתה תאמר את זה עוד פעם, אתה תרד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. יש במורשת שלנו כמה מקרים של מוות. מוות בטביעה זה שהיד; מוות בתאונת עבודה זה שהיד; למשל, שלושת הנרצחים בביר אל-מכסור, קוראים להם "שהיד של כיכר הלחם", כי הם נרצחו תוך כדי עבודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להגיד משהו? בקונוטציה של האוזן הישראלית - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק, אני אתייחס לזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מבינה את הסמנטיקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מקבל את ההערה, ואני רוצה להסביר אותה. אני אסביר לך משהו שאת לא ידעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם בכוונה עושים את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את יודעת, חברת הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכוונה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא בכוונה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אל תדאגי. אם הוא יתייחס לשהיד שהוא זה, הוא לא יהיה פה. הוא ירד - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את יודעת – אל תפריעי לי, גברתי – את יודעת שלחייל הדרוזי יש בית השהיד הדרוזי, במימון משרד הביטחון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קוראים לחיילים הדרוזים שנהרגים "השהיד הדרוזי". מי מממן אותו? משרד הביטחון של מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מאמינה לו למילה. למילה לא. למילה לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> עדיין אני אומרת שזו מילה מאוד טעונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז הסברת מה המרווח? מה המרווח? זה גם דברים חברתיים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז למה הוא קורא לחייל דרוזי שהיד? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - תאונות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה גם קורא לחייל דרוזי שהיד. שקרן - - - באמת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - או משהו, שהוא נהרג על לא עוול בכפו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת. אתה לא קורא - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה נקרא קורבן, שהיד, על לא עוול בכפו, בכל התחומים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> סמנטית אני מבינה. סמנטית אני מבינה. עדיין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - על האזרחים שלכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא הכול, לא הכול - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יש פה משפחות שהתפוצצו בגלל שהידים, שמתו בגלל שהידים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא על זה דיבר סמיר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת. המילה שהיד – תשתמשו במילה אחרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל סמיר דיבר על מישהו שנהרג כשפתח את הדלת. זה נקרא קורבן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא נהרג כשהוא פתח את הדלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא נהרג כשהוא פתח את הדלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא רץ לעבר השוטרים, הוא רץ לעבר השוטרים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא פתח את הדלת – ירו בו כדור בחזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש את הסרט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה נקרא קורבן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, הוא לא תקף את השוטרים שלנו. נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא נכון, את מטעה את הציבור. הוא נחקר במח"ש והוצא לחופשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כמו שאני הטעיתי את הציבור על מה שנעשה ביפו, וראינו מה היו התוצאות של זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והוא לא במשטרה כיום. זה אחד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מבינה. עדיין בישראל זאת אותה קונוטציה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אני מבין את הבורות הישראלית או את האי-רצון להבין. מי שרוצה שנסביר לו, אנחנו מסבירים לו. את יודעת שבקול ישראל בערבית – עכשיו בקול ישראל בערבית גם לחיילים יהודים שנהרגים קוראים שהיד? אתם יודעים את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רע מאוד. רע מאוד. תפסיק לשקר, תפסיק לשקר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חיילים יהודים שנהרגים, בקול ישראל בערבית קוראים להם שהיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו לא צריכים את הטובות האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא קורא להם שהיד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה עדיין, זה עדיין - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גנבתם אפילו את הביטוי הזה. שדדתם את הלינגוויסטיקה שלנו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לשקר. די, די, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? מה העניין? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גנבתם את התרבות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, הישראלי הגנרי לא יודע את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. די. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז אפשר לבוא לקראתו ולהשתמש במילה אחרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן לפחות תקשיבו כשאני מסביר, זה הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נקשיב לך כשאתה מסביר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את יכולה להגיד: לא רוצים לשמוע בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך טיפת חינוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> או המילים "אללה אכבר", למשל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עליך - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשאת שומעת את המילים "אללה אכבר" - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם את זה אני - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - את אומרת: אוה, זה פיגוע. וזה לא פיגוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד "אללה אכבר". זה תמיכה בטרור להגיד "אללה אכבר". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו אומרים – כשעולים לתפילה, אומרים "אללה אכבר". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד כאן "אללה אכבר". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה חושב שכולם מטומטמים. אתה עוד רגע תרד מהמליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד כאן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה חושב שכולם מטומטמים. עוד רגע אני אוריד אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אללה אכבר. אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה אל תגיד לי אל תפריעי לי. נגמר לך הזמן, תרד מהמליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, רד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה להוריד את חבר הכנסת טיבי מהמליאה. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יורד. הוא יורד. אין צורך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להוריד את חבר הכנסת טיבי מהמליאה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא כולנו מטומטמים, רק חלק. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את יושבת-ראש - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אל תפריעי לי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את היושבת-ראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, אני היושבת-ראש, ולכן יש לי את הסמכות להוריד ולהעלות את מי שאני רוצה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרתי, כולם פשיסטים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לי את הסמכות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אין לך את הסמכות. אין לך את הסמכות הזאת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> במיוחד את מי שמדבר על הלוחמים שלנו ועל השוטרים שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא אמר? מה הוא אמר? הסביר את המילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש את תקנון הכנסת. לא כל מה שבא לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. בבקשה. חבר הכנסת שקלים, לרשותך שלוש דקות. כל מי שיפריע עכשיו, אני קוראת אותו בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז בואו נצא לבחירות מחר בבוקר ונראה מי לא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? היא כל הזמן מדברת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא כל הזמן מדברת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בואי נצא לבחירות עכשיו. עכשיו. אני? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אדוני היקר, אני אמרתי שעכשיו אני מעירה, ואני בקריאה - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה את לא מעירה לה? למה את לא מעירה לה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה שנייה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יופי, עם כל הכבוד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה שלישית. צא החוצה. להוציא את חבר הכנסת כסיף החוצה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - לנצח. לנצח - - - כהניסטית ארורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קורא לך "כהניסטית ארורה" - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת כסיף, החוצה. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "כהניסטית ארורה" הוא אומר לה. אין להם בושה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין כללים בבית הזה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, איזה כיף שיש ליכודיאדה. אני שומע בשבוע האחרון הרבה לגלוגים על הליכודיאדה שלנו כמפלגת הליכוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכל אותם מקטרגים יש לי לומר דבר פשוט: הקנאה אוכלת אתכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אני בטוח שגם אתם הייתם רוצים שאירוע כזה יהיה אצלכם, אך לצערכם, אתם כלל לא רלוונטיים לציבור, מפני שכל מה שאתם מציעים זה פילוג ושנאה. אבל אתה יודע מה? בכל אופן, עבור מי שבאופוזיציה ובכל זאת היה רוצה ליטול חלק באירוע, החלטתי להציע לכם את הליכודיאדה האלטרנטיבית, הלוא היא הלפידיאדה, או האנרכיסטיאדה, שתתקיים אולי באחד מהמלונות בתל אביב. אז בתפקיד מפיק האירוע ימונה כנראה מר נפתלי בנט, הנוכל הפוליטי. הרי הוא, מה הוא יעשה? הוא יזמין את כל החדרים במלון, יתחייב לארוחות גורמה, כולל תוכנית אומנותית, ובסוף הוא יברח ולא ישלם שום דבר, כפי שעשה במקרים נוספים. אופציה נוספת זה שבנט יהיה בכלל מנהל צוות הבידור, הוא זה שייזום תוכניות מצחיקות ולא רלוונטיות, ואולי גם יבקש לחלק מיליון שקל לכל משתתף. אופציה נוספת למנהל צוות הבידור הוא ראש האופוזיציה לפיד. ופה, במקרה שלו, לא צריך לפרט, הוא רגיל לספר הרבה מאוד בדיחות. מה גם שהוא רגיל לרוטציה עם בנט. נמשיך לאירוע הלפידיאדה, או בשמו: "קח אותי, יאיר". אז נראה את חברתנו MBA, המכונה מירב בן ארי, בתפקיד המלצרית המזמרת בלובי, כפי שיאיר אוהב ורגיל ממועדון הגנקי. וכמובן המצטרף החדש, מר נועם תיבון – הוא יהיה הדורמן, שכן הוא תפס טרמפ על חברי יש עתיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גיבור ישראל, שירד ב-7 באוקטובר לעוטף ונלחם נגד מחבלים. איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ונעבור לחברתנו - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש לדבר ככה על גיבור ישראל? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> נעבור לחברתנו נעמה לזימי, היא תהיה אחראית – על מה, נראה לך? על האש, על האש ועל המנגל. רק זהירות, נעמה, בבקשה לא להצית את המלון. יושב פה גם חברי היקר סימון דוידסון. כמי שבא מעולם השחייה, סימון – ואתה יודע שאני אוהב אותך – אתה תהיה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מציל. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> המציל, בדיוק. ועם קולך המיוחד אפילו לא תצטרך משרוקית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם תטבע, אפילו אותך אני אציל. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר גולן, מה אתם מציעים שהוא יהיה? יאיר גולן יהיה הקב"ט. למה? כי במידה ומישהו מערוץ 14 ירצה להיכנס, הוא יוכל לסרב ולא להכניס אותו. ונקנח במנהל מזון ומשקאות, מי אתם חושבים, לדעתכם? מר מנסור עבאס, המוציא והמביא בממשלת השינוי הקודמת, זה שהיה אחראי על כל הקומבינות, הצ'ופרים והקופונים. אז חברים, בואו רגע נהיה רציניים. בתור איש ליכוד ותיק, אני גאה להיות שייך למפלגת הליכוד, מפלגת העם, שהיא מפלגה דמוקרטית, מפלגת השלטון, מפלגה חיה, תוססת, מחברת, בצד הנכון של עם ישראל. וכן, יש אצלנו פריימריז, ואנחנו גאים בזה. והפריימריז, רק שתדעו, מחברים את נבחרי הציבור ואת הפעילים ואת חברי המפלגה ישירות אל הציבור. תלמדו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אפשר לקבל את הנאום? זה היה נאום מופלא. אני רוצה – נאום מופלא, עשוי היטב, תחביר נהדר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> התלבטתי בקב"ט, בינך לבין יאיר גולן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תצלם את האירוע הזה, אושר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, לרשותך שלוש דקות. בבקשה, שקט במליאה. תודה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. האמת, אני לא יודעת ממה להתחיל. התכוונתי לדבר על משהו ספציפי, משהו אחר, אבל אתה עשית לי מה-זה חשק. אני, כאחת שבאה מהשטח, הרבה שנים בתוך חולון, מכירה את כל סניף הליכוד המקומי, גם את חלוקת הכוחות שם, את כל האנשים. כשמישהו מדבר איתי על פריימריז בליכוד, חוץ מצחוק אין לי שום דבר אחר. אני אגלה פה סוד, לי היו אנשים שאני פקדתי, בליכוד ובסניף הליכוד. היום בסניפי הליכוד יש אנשים שבכלל לא קשורים לליכוד, הם מש"ס, הם מאגודה, הם כוחות אחרים. אין קשר בין הליכוד ומה שקורה שם. איך מתנהלים פריימריז בליכוד – אל תספרו לי, אני יודעת בדיוק על כל קבלני הקולות, על כל האנשים – תן לי, קח לי, יש לי 20, יש לי 30, מי שיש לו 100 הוא כבר מלך. אם למישהו יש 100 קולות והוא מרים טלפון – לא, עונים לו לפני שבעצם הוא מתקשר. אז לדעתי, היום בליכוד, היחידה באמת שלא צריכה דילים ולא צריכה את כל הסמטוחה הזאת, ומתנהלת עם ביקורת, אבל היא מתנהלת כפי שהיא מתנהלת ולא רואה אף אחד בעיניים, זו טלי גוטליב. כל השאר מתחנפים לאותם פעילים, לאותם אנשים. אני לא אגיד שמות. אנחנו מכירים את האנשים האלה, אושר. אנחנו מכירים את השמות האלו, הם היו לפני 20 שנה, הם עדיין מחזיקים את הכוחות האלו בליכוד, והקשר ביניהם ובין הדמוקרטיה והליברליות והליכוד והחיבור לעם לא קיים. יש קשר לג'ובים, יש קשר להשפעה, יש קשר לתפקידים. לשאר הדברים אין קשר. מאיר, גם אתה היית ראש עיר, אתה יודע איך זה עובד. אגב, הכוח המוביל היום בליכוד בהרבה מאוד ערים זה דווקא ש"ס, כי הם יודעים לעשות מפקד טוב מאוד, ויודעים גם להביא אנשים לקלפי. אז אל תספרו לי. אבל אני רציתי לדבר על הנגב. ראיתי עכשיו סרטון של ראש הממשלה מהשבוע שעבר. הוא עלה לנגב ואמר: נחזיר את המשילות לנגב. רגע, כמה זמן אתה ראש הממשלה? כמה זמן? על זה רצתם בבחירות. אגב, גם אתם, על זה עשיתם קמפיין, לרוץ על המשילות בנגב. השר לביטחון לאומי כבר שלוש שנים שר לביטחון לאומי. עכשיו הוא רוצה להחזיר משילות לנגב? חבר'ה, נו, קצת צניעות. על זה נבחרתם, על זה הרמתם דגל. עכשיו להגיד: עכשיו אנחנו נעשה את זה? בשנת בחירות? כי מה שלא עשינו שלוש וחצי שנים, עכשיו נעשה? בוא, כולנו אנשים אינטליגנטים, ואתה יודע, גם עם זיכרון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם לנו יש זיכרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז באמת, מה שלא עשיתם כנראה אתם כבר לא תעשו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, גם אנחנו מכירים זיכרון של הבטחות שלא קוימו. תודה רבה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אל תעלו דברים מגוחכים. אושר, אתה תצטרך לעבוד מאוד קשה בפריימריז. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אושר לא פה – אני רק רוצה להגיד, אני משער שהוא שומע. אושר, אני מלא גאווה, באמת מלא גאווה על אנשי יש עתיד ועל החברים שלי – 24 ח"כים מהטובים ביותר. אני חושב שגם אתה רואה אותם, כולנו רואים אותם, בוועדות, וגם כשהם מתווכחים איתכם – אתם יודעים שהם חרוצים ואתם יודעים שהם הטובים ביותר. צר לי שעולה כאן חבר כנסת ומגחך על חברי כנסת אחרים, מה שאנחנו לא נעשה לעולם. על מירב בן ארי אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה להגיד, אבל מירב בן ארי היא פרלמנטרית מצוינת, חרוצה. אתה מתווכח איתה, אבל אנא מכם, כשאתם עולים לכאן, תשמרו, תשמרו קצת על לשונכם. עכשיו, אני שואל את חבריי מהליכוד, מה, באמת כולכם חושבים שאין מדינה ביום שאחרי? אני רואה את בליל החוקים המוטרפים האלה, כולל החוק הזה, שעולה לכותרות היום. מה, אתם לא מנסים לחשוב מה יקרה מחר? הכול משרת את הוויכוח? הכול משרת כאן ועכשיו? הכול משרת אג'נדה שאתם בעצמכם לא מאמינים בה? שימו לב מה חלק מכם עושים – מכפישים את שופטי המדינה הזאת, מכפישים את היועצת המשפטית, מכפישים את עמית, ואחרי שאתם משחירים אותם אתם מתחילים לצעוק: הצילו את המדינה מהם. איך אפשר, איך אפשר לעשות את זה? אני מאמין שבתוך תוככם אתם מבינים שמדינה דמוקרטית היא לב – הנשמה של המדינה הזאת. לא תהיה מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית אם אנחנו נמשיך בהרס הזה. כמה אפשר לגחך על בתי המשפט שלנו? כמה אפשר להפוך אותם לאויבי העם? איך אפשר לשמוע שר משפטים במדינת ישראל קורא לא להקשיב לבתי המשפט? אלוהים, אתה שר המשפטים. ואני פונה מכאן לכל מי ששומע וכל מי שרואה והוא איש ימין: להיות אנשי ימין זה, כן, גם להיות דמוקרטיים ולכבד את החוק ולכבד את בתי המשפט, ונמשיך להגיד לכם את זה כמה שצריך. כי בסופו של דבר גם אתם מאמינים בזה, וצר לי שאתם נותנים לעשבים שוטים לעלות ולהרוס את המדינה הזו. תודה. סליחה שהארכתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, ראשית, אני חייב לומר, גברתי היושבת בראש, שאכן יש לך סמכות, אבל סמכות צריכה להיות מופעלת בהתאם לכללים, ובבית הזה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אל תחנך אותי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומר מה שאני רוצה כאן - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, אל תחנך אותי. אתה מתייחס אליי, אז אתה תקבל תשובה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברתי, הכול בסדר, לא על חשבון הזמן שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברתי, לא על חשבון הזמן שלי. את יכולה להגיב אחרי זה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, אבל אני מנהלת את המליאה, ואתה מתייחס אליי אז אתה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכול בסדר, ועדיין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה בחרת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. הסמכות שלך היא לא לעשות ככל העולה על רוחך, לא לסתום את הפה לחברי האופוזיציה, יש כללים בבית הזה, הם כתובים, אני יכול גם להעביר לך אותם. ובסופו של דבר, הניסיון להשתיק את חברי האופוזיציה לא יצלח. אני מבקש להודות לחבר הכנסת אושר שקלים ולחבריו בליכוד שהחליטו להמחיז בעבורנו את משמעות הביטוי העברי "לרקוד על הדם". טוב שהם הראו לנו, או המחיזו לנו, או המחישו לנו, בצורה באמת שובת לב את הביטוי לרקוד על הדם. אגב, כנראה אושר שקלים לא קיבל עדכון שמנכ"ל הליכוד שלח היום מכתב שדורש לנתק כל קשר בין הליכודיאדה לבין מפלגת הליכוד. נפלאות דרכי מפלגת השלטון שלנו. עכשיו, לחוק שאנחנו עוסקים בו – מכיוון שמדובר בחוק מאוד מסוכן, והוא חוק מובהק של הפיכה משטרית. מח"ש זקוקה לרפורמות גדולות, בראש ובראשונה לתוספת של חוקרים ולסיום התופעה הזו, שמח"ש משאילה חוקרים ממשטרת ישראל, מכיוון שאין לה מספיק תקנים ואין מסלולי קידום, ומי שבאמת רוצה לטייב את מח"ש היה משקיע את זמנו בעניין הזה. אבל חבר הכנסת סעדה לא רוצה לחזק את מח"ש, הוא רוצה לנקום במח"ש, הוא רוצה להפיל את מח"ש, הוא רוצה להפוך את מח"ש לעוד זרוע של הדרג הפוליטי בהשתלטות על מערכת אכיפת החוק. איך יודעים? כי די להסתכל בוועדת האיתור שתקבע מי יהיה ראש מח"ש: ראש הוועדה – מנכ"ל המשרד, משרת אמון של שר המשפטים; השני – עורך דין, שמי ממנה? שר המשפטים; עוד עורך דין, שימונה על ידי המנהל הכללי של המשרד, שמונה על ידי שר המשפטים; ואז עוד שני נציגים של נציבות שירות המדינה, כשהקואליציה מקדמת פה חוק להשתלטות גם על הליכי מינוי נציב שירות המדינה. בקיצור, עוד זרוע פוליטית להשתלטות על תהליכי החקירה וההעמדה לדין במדינת ישראל. זו המטרה של החוק הזה. אין בחוק הזה שום בשורה לאזרחים שנתקלים באלימות מצד שוטרים, אזרחים ששייכים למחנה השמאל והימין, יהודים, ערבים, כולנו מכירים את התופעה, שדורשת טיפול. חוק של הפיכה משטרית, חוק של נקמה אישית של חבר הכנסת סעדה, חוק שכולו מריח ומסריח מהפיכה משטרית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקיפה הברוטלית אתמול של לוחמי צה"ל מחטיבת חשמונאים בלב ליבה של מדינת ישראל זאת חרפה מוסרית, שמתרחשת במשמרת של ממשלה שמגבה משתמטים. חיילים במדים ניצבים מול אויב מבית, מותקפים באלימות על ידי חבורת פורעי חוק, שמתנהלת בעזות מצח, באין מפריע. שתיקת הכבשים של הקואליציה והיעדר גינוי מיידי וברור לתוקפנות כלפי לוחמי צה"ל – זה מקומם, וזה לא בחלל ריק. עצם העובדה שעד לרגע זה לא מצאו לנכון שרים בממשלה, חברי כנסת מהקואליציה ורבנים בכירים, להתנער ולגנות את האירוע המחפיר הזה, זה לא "צדק צדק תרדֹף", זאת מדיניות מעוותת. ממשלה שמציבה פורעי חוק מעל החוק היא ממשלה שנותנת אור ירוק לתוקפנות. מי שמרים יד על לוחם צה"ל צריך להיעצר במיידי ולעמוד לדין. אתם מעדיפים שלמות קואליציה על פני שלומם של חיילי צה"ל. אתם קואליציה אנטי-ציונית שממלאת פיה מים, כי אתם שבויים של עבריינים משתמטים. זה לא רק רופסות וחוסר תפקוד, זאת פשיטת רגל מוסרית. מכרתם בזול את הערכים הכי בסיסיים של החברה הישראלית בכך שאתם מקדמים על סטרואידים חוק השתמטות בשעת מלחמה. זאת ממשלה שמביאה על סטרואידים את הפירוק של החברה הישראלית. לעד אתם תהיו ממשלת "נמות ולא נתגייס", לא פלא שלכאן הגענו. ממשלה שבוחרת פעם אחר פעם – לגנות את המשתמטים ולהפקיר את המשרתים, להפקיר חיילי צה"ל, צריכה להבין שהשטח מתרגם את זה למציאות ולאנרכיה. אני מודיעה לכם מכאן, על זה לא נעבור לסדר-היום, לא נשתוק. אני בוחרת לקרוא מכאן, מעל בימת הכנסת, ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, לעצור לאלתר – עצור את הדיונים מחר על חוק ההשתמטות – ולכנס ועדה משותפת, גם ועדת החוץ והביטחון וגם הוועדה לביטחון לאומי, על מנת לעמוד מקרוב על האירוע אמש, ולספק תשובות לאזרחי ישראל – איך יכול להיות שחיילים על מדים לא יכולים להסתובב בבני ברק, לא יכולים להסתובב במאה שערים באין מפריע. זה תוך תוכה של מדינת ישראל. אזרחי מדינת ישראל חייבים לדעת שהכנסת הזאת עומדת מאחורי חיילים לובשי מדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת דיסטל, את היית שרה בממשלה, אני רוצה לדעת – למיטב ידיעתך, מותר לשרים לכהן בתפקידים ציבוריים אחרים בתקופת כהונתם בממשלה? לשאול אותך שאלה. אני לא כיהנתי כשר, את כן. למיטב ידיעתך והבנתך – לא, נכון? למה אני שואל את זה? כי מסתבר שעידית סילמן מכהנת כחברה בוועד המנהל של עמותה, ובמקרה אותה עמותה מקבלת מיליוני שקלים מהממשלה. למה אני אומר את זה? כי אותה עידית סילמן מסרבת להשיב לפניות של הייעוץ המשפטי לממשלה, שמבקש לדעת למה היא לא הצהירה על זה במסמך ניגוד העניינים שהיא הגישה, ואיך יכול להיות ששרה בממשלה, שכפי ששמענו כאן, אסור לה לכהן בתפקיד ציבורי כלשהו, בין אם בשכר ובין אם לא בשכר, מכהנת בתפקיד בניגוד לחוק. אבל סילמן מתעלמת. במקרה, אותה שרה מעדכנת ראשי ערים על זכיה בקולות קוראים ממשלתיים, בכספים ממשלתיים, דרך ראשי סניפים של הליכוד. כך קרה ברעננה: עיריית רעננה זכתה בקול קורא לערים שקטות, פרויקט ממשלתי שלצידו הרבה כסף ממשלתי שנועד לוודא שיהיו ערים שקטות. יש פרסומת עכשיו בטלוויזיה על זה. ראש העיר גילה שהעירייה זכתה בקול הקורא – איך, מיקי לוי? דרך ראש הסניף של הליכוד ברעננה, שוב, בניגוד לחוק, תוך דריסת המינהל התקין – שתי עבירות או חשדות שנופלים תחת הסעיף של מרמה והפרת אמונים. והפלא ופלא, סיעת הליכוד מבקשת לבטל את הסעיף של מרמה והפרת אמונים, כך שההתנהלות המושחתת לכאורה של השרה עידית סילמן תוכל להימשך ללא מפריע. אני שואל את עצמי כחבר כנסת איך כל צעד שאני עושה בבניין הזה משפיע לטובה על אזרחי ישראל. אני רוצה לשאול אתכם, את אזרחי ישראל: האם ביטול מרמה והפרת אמונים יוריד את יוקר המחיה? האם ביטול מרמה והפרת אמונים ישפר את הביטחון האישי ברחובות? האם ביטול מרמה והפרת אמונים ישפר את ביטחון ישראל? ראוי שכל אדם בישראל ישאל את עצמו איך הצעד הזה של ביטול סעיף מרמה והפרת אמונים ישפר את החיים של כל אחד ואחד מאיתנו. התשובה היא שככל הנראה זה לא ישפר את החיים שלנו אלא רק ירע אותם. תחשבו טוב, אזרחי ישראל, למי יש אינטרס לבטל את סעיף מרמה והפרת אמונים, להפוך את היכולת לרמות ולהפר אמונים לחוקי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני רואה בגיחוך חברי כנסת מהקואליציה שעולים כאן על הדוכן ופשוט מראים את הבורות שלהם בהיסטוריה הפוליטית וגם בהיסטוריה של הבית הזה. חבר'ה, לפחות תלמדו קצת – תלמדו את ההיסטוריה של הכנסת, תלמדו היסטוריה של ממשלות קודמות, תלמדו גם היסטוריה של המפלגה שלכם. אני לא אתחיל עכשיו, אין לי זמן בשלוש דקות להסביר למשל מי עשה את תוכנית ההתנתקות, מי שחרר את סנוואר, מי עשה עסקאות ומי עשה את ואי פלנטיישן. חבר'ה, זה ראש הממשלה שלכם, זה ראש המפלגה שלכם, אז תלמדו קצת לפני שאתם עולים כאן ומתחילים פה לצעוק: ימין, ימין, ימין. לא יזיק לכם קצת ללמוד. אני מניח שהגעתם כבר לגיל שקשה ללמוד היסטוריה, אז אני רוצה לתת לכם תמונה של העתיד, אולי ננבא את העתיד, מה יהיה פה בשנת 2027; אני מקווה שזה יהיה לפני, אבל זה תלוי כמובן בבחירות, אבל בואו נצא מנקודת הנחה שהבחירות היו בסוף 2026 וב-2027 אנחנו נקים פה ממשלה ציונית. אנחנו נשנה את כל מה שאתם עשיתם. אתם דרדרתם את מדינת ישראל בכל ההיבטים – גם בהיבט הביטחוני, גם בהיבט הכלכלי, בהיבט החברתי. הביטחון האישי הידרדר לרמה כזאת שאנחנו נצטרך לתקן. ואז אתם תשבו באופוזיציה, בעזרת השם, אתם תשבו בשנה הבאה באופוזיציה, וכל נתון של 2027 שיתפרסם, אתם תצעקו שזו הממשלה שלנו. לא, זה יהיה של הממשלה שלכם, כי נתון של 2027 מתייחס לשנת 2026, לשנת 2025, לשנת 2024 ואפילו לשנת 2023, כי אתם בארבע שנים הצלחתם להביא את מדינת ישראל לשיא שלילי בכל הזמנים: 90,000 אזרחים עזבו את מדינת ישראל רק בשנת 2025. מדובר על אנשים של הייטק, אנשים צעירים עם השכלה, רופאים. אנשים לא רואים בישראל את הבית שלהם. ואתם באים לפה, וראש הממשלה עומד כאן בדיון 40 חתימות, מנפנף פה ואומר: זה אוקראינים שעלו. לא, אדוני ראש הממשלה, זה לא אוקראינים. זה אזרחים שכנראה בוחרים במודע לעזוב את המדינה, ואלה אנשים שאנחנו נחזיר לפה, בגלל שאנחנו נקים ממשלה ציונית. מי שעומד כאן על הדוכן ומצדיק את הסיסמה "נמות ולא נתגייס" הוא לא ציוני, הוא אנטי-ציוני. אין לו שום מקום בממשלה הציונית שאנחנו נקים. ומי שעומד כאן ואומר: אנחנו צריכים להבין אותם – לא, לא צריך להבין אותם, כל אחד צריך להתגייס. אחרי 7 באוקטובר כולם צריכים לעמוד מתחת לאלונקה, ומי שלא רוצה – שישלם את המחיר. שגם לא יצביע בבחירות. מי שבוחר להשתמט מהשירות הצבאי, לא זכאי לקבל את השירותים של המדינה. ודרך אגב, הציבור של הציונות הדתית, הציבור ששילם את המחיר הכי יקר, אם אתם בציונות הדתית – אני מדבר על המנהיגים של הציונות הדתית – לא תתעשתו ולא תבינו שהציבור שלכם קודם כול דורש שוויון בנטל, יש סיכוי שאתם גם לא תעברו את אחוז החסימה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני אעשה את זה ממש בקצרה, כדי לא לגלוש. אני לא נוהג להתעסק כאן בדברים שחברי כנסת מדברים מכאן, אבל עלה אחמד טיבי ואמר "אללה אכבר", "אללה אכבר", וזה אלוהים גדול. אבל כשהוא אמר את זה, ברצף הפעמים כשהוא אמר את זה, הוא צריך רק להגיד שגם ב-7 באוקטובר אנחנו שמענו לפני מעשי הרצח "אללה אכבר". ואפשר להגיד שזה לא אותו אלוהים גדול שלך, אחמד טיבי, ושל הרוצחים הנאצים של 7 באוקטובר, ואלה הדקויות הקטנות האלה של ללכת על החבל הדק הזה כדי לעורר לנו את הרגש ככה ולהדליק את המקום הזה. אני חושב שהיה שווה לעשות את ההבדל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה על הדברים האלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? אם יוני לא יפנה לי את הגב, הוא ישמע אותי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עוצרת את הזמן. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישרקי, עכשיו אתה גם אמור לשמוע את זה, גם לך יש חלק בזה. היום בוועדת הבריאות אנחנו דיברנו, היושבת בראש, גם יושבת-ראש הוועדה, על השב"ן – לפני שבועיים היה דיון והובטח לכם שמשרד הבריאות יעצור את זה עד שהוא יפרסם את כל הדברים שהוועדה ביקשה. והמשרד אמר, סמנכ"ל משרד הבריאות ליאור אמר, שהוא לא יחתום והשר לא יחתום. והיום בדיון אנחנו הבנו שחתמו – חתמו על זה והולכים להוריד את החזר סל ההיריון, התפתחות הילד, שזו רפורמה מקבילה, קלינאי תקשורת, רכיבה טיפולית, שחייה טיפולית, ספורט טיפולי ועוד. כל זה הולך לרדת. עכשיו, אני בא ושואל: אנחנו יושבים בוועדה, מקיימים דיונים שעות על גבי שעות, מבטיחים לנו דברים, ובסופו של דבר היום גילינו שאנחנו תפאורה. משרד הבריאות, מישרקי, עושה מה שהוא רוצה. בעוד שלושה שבועות, רפורמת התפתחות הילד הולכת להיכנס לתוקף, כשעדיין אנחנו, ועדת הבריאות ומרכז המחקר של הכנסת, מחכים שמונה חודשים לקבל את הנתונים: כמה חדרי טיפול חדשים יש, כמה מטפלים חדשים יש, איך הם בוחנים את זמני ההמתנה. אנחנו יודעים שכל הרעיון של שיטת ההחזרים - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הפריסה, הפריסה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והפריסה הארצית, כמובן. - - זה בגלל שיש תורים ארוכים בקופות החולים. אממה, שאלנו את משרד הבריאות אם הרפורמה הולכת לקצר את תורי ההמתנה, ואמרו לנו שלא בשלב הראשון שלה, אבל אחרי שהיא תיכנס, הם יבחנו איזה שינויים ותיקונים צריכים לעשות ברפורמה. אז חבריי חברי הכנסת, אנחנו יושבים בוועדות, מדברים, מצחקקים, אנשים באים מבחוץ להשמיע את דעתם, ואנחנו לא מקבלים תשובות. ומשרד הבריאות דוהר והולך לפגוע בכיס של כולנו, לא ימין ולא שמאל. הורה שיצטרך לשלוח את הילד שלו לטיפול אצל קלינאי תקשורת או לריפוי בעיסוק, יצטרך לשלם מהכיס שלו, כי הוא לא יכול להמתין שנה וחצי בתור בקופת החולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאחר שלא ראיתי שום חבר כנסת שהתייחס למה שעובר העם הכורדי בסוריה, החלטתי היום לדבר על הקבוצה האתנית הגדולה בעולם, כמעט 50 מיליון איש, שנמצאים בכורדיסטן, המחולקת בין איראן עיראק, סוריה וטורקיה. כמובן, ישנן עוד קבוצות קטנות שחיות גם בגרמניה, גם בצרפת וגם במדינת גאורגיה ובעוד כמה מדינות. העם הזה, המיוחד, העם המכובד, שאני אישית מאוד מעריך ומוקיר, היו כאן בכנסת, וראיתי אותם בכמה הזדמנויות, גם בברלין וגם בקופנהגן ובעוד כמה מדינות, ותמיד הניפו את דגל ישראל והתגאו ואמרו: אנחנו חברים ואנחנו מעריצים את מדינת ישראל. כי הם ראו את העם היהודי, שהיה מפוזר בכל העולם ונרדף, שהוא דומה להם. והם באמת דומים לעם היהודי. הם נרדפים בכל מקום, שונאים אותם, מנסים להתנכל להם, בעיקר ארדואן וטורקיה בתקופה האחרונה. לפני שלושה חודשים אמרתי מעל במת הכנסת שאחרי מה שקרה לעלווים בסוריה ואחרי זה ליזידים ולאחינו הדרוזים, הבאים בתור הם הכורדים. ואכן, זה מה שקרה לפני שלושה ימים. תקפו אותם בתוך השכונות שלהם בחלב, טבחו בהם, אונסים אותם, הורגים אותם, רוצחים ילדים. אני כמובן שמתי פוסט על ילד שהרג אותו אדם דאעשי בצורה הכי אכזרית והכי מכוערת. אני אומר מכאן, אנחנו כישראלים וגם כחברי פרלמנט מחויבים לתמוך בהם, אנחנו חייבים לעלות פוסטים ולדבר לטובתם. העם הזה עמד לצידנו גם ב-7 באוקטובר ותמך במדינת ישראל. אנחנו יודעים להחזיר טובה. אסור לנו לשכוח את החברים האמיתיים של מדינת ישראל – אנשים שמאמינים בנו, מאמינים שאנחנו הכוח הגדול שיכול לעזור למיעוטים במזרח התיכון. ואתם ראיתם שהדאעשים האלה, אין להם אלוהים בסוריה. אנחנו עושים טעות אפילו שאנחנו מדברים איתם או נפגשים עם חלק מההנהגה הזאת, שצריך לחסל אותה ולחסל את כל מנהיגיה, כי הם דאעשים, רוצחים עם דם על הידיים, והם מתכננים שבעתיד גם יתקפו את מדינת ישראל מהצפון. אני מקווה שהעם הכורדי ישרוד ויגן על עצמו ויצליח להקים את מדינתו, ובסופו של דבר גם יקיים יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> במסדרון הכנסת ניגשו אליי היום כמה רפתנים לבקש ממני שאחתום על העצומה שלהם להוציא מחוק ההסדרים את הרפורמה ההרסנית, שתהרוס להם את הרפתות, שתגדע להם את הפרנסה, שתהפוך את ההתיישבות העובדת שהם למקום שומם, למקום שהוא על הגבול אבל אין להם איך להתפרנס ממנו. זאת ה"רפורמה" החדשה ששר האוצר מקדם נגד הרפתנים בישראל, נגד ההתיישבות האמיתית, זאת שיושבת בגבולות, כן כן, שם בצפון ושם בדרום. וראינו מה המשמעות של הישיבה הזאת בגבולות – כדי להגן על מדינת ישראל. אבל לשר האוצר לא אכפת מהאנשים האלה. לא אכפת מהאנשים שדואגים לביטחון הגבולות שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, אני עוצרת את הזמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מודה לך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מבקשת שקט. בבקשה. את יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל לשר האוצר לא אכפת מהאנשים האלה, האנשים שדואגים לביטחון הגבולות שלנו ולביטחון המזון שלנו, האנשים שעשו כאן את החקלאות – אותה חקלאות שלפני קצת יותר מעשור נתניהו התרברב בה, הסתובב בעולם והשוויץ בחקלאות המהממת שלנו, עשה שיתופי פעולה. חד-משמעית עשינו שיתופי פעולה עם האיחוד האירופי, עם מדינות פחות מפותחות, שילמדו מאיתנו, מהחקלאות שלנו. אז היו 17,000 חקלאיות וחקלאים; היום יש 13,000 – ירידה של יותר מ-20% במספר האנשים האלה, שנתניהו כל כך התגאה בהם. אבל מילא, חברות וחברים, אילו זה היה תורם, כמו שהם חוזרים ומבטיחים, להורדה ביוקר המחיה. אבל מה לעשות שכשהם פגעו בלולים, זה לא הוריד את מחיר הביצים; כשהם פגעו במגדלי הדגים, זה לא הוריד את מחירי הדגים; הם אמרו שהרפורמה של מה שטוב לאירופה – טוב לישראל, ומה לעשות שסל המזון בישראל נותר יקר ב-36% בממוצע יותר מאשר במדינות ה-OECD. אבל הם ממשיכים למכור לנו את השקרים האלה וממשיכים לפגוע בחקלאות ובחקלאים. זה לא רק פגיעה בחקלאים עצמם, זה גם בכל התעשייה שמתפרנסת מהחקלאות הישראלית. וגם צריך להגיד עוד דבר, חברות וחברים: גבינה לבנה כמו בישראל לא עושות בשום מקום אחר בעולם. במקום לקבל דגים טריים שלנו קיבלנו דגים מיובאים מלאים עופרת מכל מיני מקומות מפוקפקים. עכשיו נקבל גבינות מטורקיה. נכניס את טורקיה לא רק לעזה אלא גם לסופר שלנו, אולי לרמי לוי, שניתן לו עוד כמה דיבידנדים, לבנות עוד כמה פנטהאוזים במרכז. נתניהו חזר ואמר: אני אבטל את הפריפריה. הוא כבר 20 שנה אומר: אני אבטל את הפריפריה. זאת כנראה הדרך שלו לבטל את הפריפריה – להרוס, לדרוך על האנשים האלה שמחזיקים את הגבולות שלנו בפריפריה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. רק דיוק קטן: זו ההתיישבות האמיתית? כל ההתיישבות בארץ ישראל היא התיישבות אמיתית. זה הדיוק. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ההבדל הוא, גברתי, ההתיישבות ששומרת על הגבולות לעומת ההתנחלות מחוץ לגבולות המדינה. כל ההבדל בעולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> התיישבות ששומרת על הגבולות, יאמרו לך את זה כל ערי התפר. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב, גברתי, חבריי וחברותיי. היה פה בטח גם איזה שר. הסיבה שבגללה אנחנו צריכים להחליף ממשלה, להחליף מדיניות, היא כדי שהקצוות לא יובילו את הרוב. אני אתן רק דוגמה, או כמה דוגמאות, ככל שזמננו הקצר ייתן לנו. השר לביטחון לאומי מוביל מדיניות בתחום היחסים – עזבו כרגע הצלחות או כישלונות; יש שם בעיקר כישלונות בתחום משרדו, אבל היחסים בין יהודים לערבים, בין מתיישבים מסוג אחד של התיישבות לסוג אחר, הם יובילו אותנו ביגון שאולה. המציאות בנגב, במקום שאני חי בו עם עוד כמה חברים פה מהבית, היא מספיק מורכבת. אנחנו לא צריכים לעסוק ולגרור את ראש הממשלה, שאין לו ברירה, מסיבות פוליטיות, להסכים עם השר בן גביר. לא מקובל. הגישה הזו שמנציחה את העימות מעלה לגבהים בלתי הגיוניים את האיבה של מיעוט מבין הצדדים היא בלתי אפשרית. היא זו שמורה לנו לייצר חיבורים אחרים. שר האוצר, בניגוד גמור, אני מעריך, ל-85% מהבית הזה, מוביל מדיניות בתחומי כלכלה שכרוכה בהתיישבות, כרוכה בייצור מקומי כחול-לבן. הדוגמה הקלאסית היא הרפורמה ההזויה מתחום החלב, שלא תוזיל לנו שום דבר, שרק תפגע בייצור המקומי, שתחזק את המונופולים, את בעלי הכוח. אבל זה מתאים כנראה לאיזושהי אג'נדה שהוא מוביל. כך בדיוק אותו משרד, במקום להכיר בכך שמאין ברירה, לנוכח העובדה שהנשיא בוושינגטון הורה לנו להוריד מכסים בתחום החקלאות, היה צריך לעשות את מה שראש הממשלה אמר לו שהוא צריך לעשות, אבל זה ראש ממשלה בלי יכולת לכפות את רצונו על שר האוצר שלו. במקום לתמוך בתמיכות ישירות, נדיבות, כמו שטראמפ עצמו היה עושה עבור החקלאים שלו, הוא לא מסוגל לעשות את זה. החוק שאנחנו מביאים היום, יש בו רכיבים שייתכן שאפשר היה לדון בהם ברצינות, כמו רכיבים אחרים ברפורמה או בהפיכה המשטרית, המשפטית. אבל מכיוון שהוא בא בקונטקסט של עליהום על כל מה שמריח משמירת סף ומשמירת חוק, הוא בלתי קביל. בממשלה אחרת, כשנביא הצעות כוללות מוסכמות, אפשר יהיה להתקדם. אחרת אנחנו נידונים לקיצוניות ולתקיעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על החוק שניצב פה בפנינו. החוק שמונח בפנינו היום אינו עוסק בשיפור השירות לאזרח או במיגור אלימות שוטרים. תחת הכותרת המכובדת של "רפורמה במח"ש" – ואגב, צריך רפורמה במח"ש, יש מה לשנות במחלקה לחקירות שוטרים – מסתתר ניסיון בוטה להפוך את הגוף החוקר לזרוע פוליטית בשירות השר, שר המשפטים. מה מבקש התיקון הזה לעשות? הוא מבקש לנתק את מח"ש מהדרג המקצועי בפרקליטות ולהכפיף אותה ישירות לדרג הפוליטי. במקום שראש מח"ש יהיה משפטן עצמאי שמחויב לחוק, הוא יהפוך למשרת אמון של פוליטיקאי, של שר המשפטים, של השלטון. זה, חברים, פוליטיזציה מסוכנת של מערכת אכיפת החוק, מעבר לזה שהיא גם יוצרת שתי מערכות אכיפה שונות: אחד של היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות ואחד של המחלקה לחקירות שוטרים. זה ייצר פה כאוס אמיתי, כי בעצם יפעלו פה שתי מערכות שונות, לפעמים נוגדות אחת את השנייה. אבל החלק המדאיג ביותר בתוך הרחבת הסמכויות הוא זה שמרחיבים את סמכויות החקירה גם לפרקליטים. זה חוק של הטלת מורא, כי המסר לפרקליטי המדינה הוא ברור: אם תעזו לחקור שחיתות שלטונית, אם תעזו להגיש כתב אישום נגד פוליטיקאים מהמחנה הנכון – מח"ש, של השר, תהיה שם כדי לרדוף אתכם. דמוקרטיה, חברים, נמדדת ביכולת של מערכת אכיפת החוק לפעול ללא פחד וללא משוא פנים, ולא משנה מי השר שעומד בראש המערכת. החוק הזה מחריב את העיקרון הזה. הוא הופך את מח"ש מכלב השמירה לכלב תקיפה פוליטי. הוא לא יביא צדק לקורבנות אלימות משטרתית כזאת או אחרת, הוא רק יבטיח שמי שמקורב לצלחת יהיה חסין מפני החוק. לכן, חברים, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מסוכנת. אפשר לתקן את מה שנדרש לתקן במחלקה לחקירות שוטרים, אבל הצעת החוק כמו שהיא מובאת אלינו היום, חברים, היא אות קלון, היא דגל שחור. וראו הוזהרתם: אם החוק יעבור כפי שהוא ולא יתוקן, חברים, אנה אנו באים. אני מציע לכולם להתנגד לחוק הזה ולתקן אותו כדי להביא באמת תיקון ראוי, ולא חלילה למקום שבו אף אחד מאיתנו לא ירצה לחיות בו. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מה שמשותף פה, שאני רואה בין הרבה – שכולם אומרים: צריך לעשות שינויים במח"ש. אגב, מח"ש, זה גם יכול להיות המחלקה לחיפוי שוטרים. לפעמים גם מחפים; אולי גם לא לפעמים, אולי ברוב המקרים. צריך לעשות טיפול שורש במקום הזה – גם חברי איתן גינזבורג אמר את זה. אבל איתן, אתה יודע איפה הבעיה שלנו? שרק כשמגישים חוק פתאום כולם מתעוררים: כן, צריך לעשות; ודאי, גם במערכת המשפט צריך לעשות רפורמה; גם במח"ש צריך לעשות, את כולם צריך לתקן. אז איפה היינו כולנו עד עכשיו? כשיש חבר כנסת חרוץ שמגיש – יכול להיות שלפי האג'נדה שלו, יכול להיות שאתה מסכים, יכול להיות שאני לא מסכים, יכול להיות שכל אחד - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ינון, למה הכול קיצוני? למה הכול חייב להיות קיצוני? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איתן, אבל זאת הבעיה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין אמצע בחיים? או ככה או ככה? אמצע אין? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל, איתן, אם היה פה מישהו אחר – הרי זה בדיוק מה שהתחלתי לומר, רק לא שמעת אותי. דיברת עם אלון שוסטר, ששנינו מכבדים אותו, תוך כדי הפניית גב. אני מוחל על זה. אבל אני אומר דבר אחד. מה קורה? גם במערכת המשפט כולם אומרים: צריך לעשות – אבל למה ככה? במח"ש: צריך לעשות – אבל למה ככה? אבל הכול צריך ולא עושים. אז קם חבר כנסת חרוץ, אומר: אני עושה. יכול להיות שאני לא מסכים עם כל מה שהוא רוצה, אבל הוא עושה. אז בוא, יש ועדה. להגיע לוועדה, להשתתף בדיונים בוועדה – זו התשובה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני חבר שם, אדוני. אין קשב, לא מוכנים לשמוע אותנו, כלום. The one or no one, זה האירוע. אין שיח בבית הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איתן, מערכת המשפט צריכה תיקונים? היא צריכה תיקונים. מערכת המשפט צריכה תיקונים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייעוץ המשפטי של הממשלה צריך תיקונים. הכול צריך תיקונים. אבל לפעמים אנחנו מחכים רק שמשהו יקצין, ואז אנחנו אומרים: למה עושים את זה? אז הגיע הזמן שנעשה את זה. אם לא מבינים את זה – חיכינו שעד עכשיו אולי מישהו יתעורר, אולי משהו. בא בן אדם, בא חבר כנסת, משה סעדה, רוצה לעשות משהו – שיביא. כולנו מוזמנים לרדת לוועדה, לנסות לעשות שינויים. לא פעם הגיעו חוקים שעשינו שם שינויים, גם שינויים דרמטיים. החוק שנכנס הוא לא אותו דבר כמו החוק שיוצא. ב-50 השניות שנשארו לי – שרון, אגב, אני מסכים איתך עם כל מילה, אני גם אומר את זה. הינה, עליתי לפה גם להגיד את זה. לא יכול להיות שיכו, שידברו, שיתפרעו, כלפי אף אחד, ודאי לא כלפי חיילים וודאי לא כלפי חיילי חשמונאים, שהלכו ובחרו להיות שם. כל אחד עשה את השיקול שלו, ואני בטוח שחלקם הגדול גם עשו שאלת רב, והם הלכו לשם. אותם פורעים מהפלג – שייקחו אותם, יעמידו אותם לדין, ופה אני קורא למשטרה למצות איתם את הדין. האירועים האלה מצולמים, ולא יכול להיות שהם יעשו מה שהם רוצים. מותר להם להפגין. הם מפגינים מתחת לבית שלי – מותר להם להפגין. אסור להם להתפרע. אסור להם להתנהג באלימות. עם כל הכבוד לפלג, מי הם בכלל? הגיע הזמן שימצו איתם את הדין. הפלג הם פורעי חוק? מי שביניהם פורע חוק, שייקחו אותו וישימו אותו במקום שראוי לפורעי חוק. לא יכול להיות שהם יטילו אימה על הציבור. עליי הם לא מטילים אימה ואני לא מפחד מהם, ושלא יטילו על אף אחד אימה. עם כל הכבוד, חיילי החשמונאים עושים את מה שהם עושים, ומגיע להם ישר כוח על מה שהם עושים. לגבי חוק הגיוס, אני תמיד אומר לך: יש לומדי תורה. על לומדי תורה אנחנו לא נוותר לעולם. עם ישראל היה קיים שלושת אלפים שנה בזכות לומדי התורה, וזה התפקיד שלנו להמשיך ולשמר את אלה שיושבים ולומדים ותורתם אומנותם. מלבד זאת, כל השאר, שלא יושבים ולומדים – את מכירה את הדעה שלי, אמרתי את זה לא פעם – לא יכול להיות שימשיכו להסתובב. אמרתי לך את זה פעם ופעמיים, ולכולם אני אומר את זה בוועדה. זו גם הדעה שלנו. אבל לא יכול להיות שיהיו כאלה שיטילו אימה מהפלג או מנטורי קרתא וכל החבר'ה האלה. אני נגד אלה, אני מגנה אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הלוואי שכולם היו חושבים כמוך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כולם חושבים כמוהו. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אתמול הובא בפני כמה חברי כנסת אירוע כואב ועצוב – פטירתו בטרם עת של לוחם צה"ל יהושע ג'וש בון, זיכרונו לברכה. מה שמיוחד בצעיר המדהים הזה זה שהוא ביקש להתגייס לצה"ל ובא מחוץ לארץ ועשה 700 ימי מילואים. כשאתה סופר 700, אתה בעצם מבין שהאיש הזה היה במלחמה שנתיים. הוא נפטר בנסיבות טרגיות שבועות ספורים אחרי ששירת את המדינה 700 ימים. כל בקשתם של ההורים מאתמול בלילה היא שהוא ייקבר כחלל צה"ל ויקבל את המעמד. וזה דבר שהוא מורכב. היו לנו כבר כמה מקרים כאן בכנסת, אפילו תיקנו את החוק, שיש מצבים שתהיה קבורה בתנאים חלקיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ג'וש הוכרז כאחד הצלפים המצטיינים שידע צה"ל, שעשה למעלה מ-700 ימי מילואים רצופים. העיד עליו המפקד שלו, היו"ר, עוד בתחילת הדרך, כשהוא עבר, ובעצם נשאר בכל פעם, ועבר מיחידה ליחידה כצלף מצטיין בצבא. תבינו, ב-29 בחודש הוא עוד היה בטיפול. לכן, הקשר הסיבתי פה כל כך זועק לשמיים, שאני לא בטוחה שהוא לא נפל בקרב, מה שנקרא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלי, זאת שעת רצון, ודברייך הם שפתיים יישקו וכל מילה בסלע. את הוספת. אני רוצה לקרוא מכתב שכתבנו היום לשר הביטחון, קבוצת חברי הכנסת, עשרה חברי הכנסת, אבל בבית הזה יש יותר שמבקשים ממנו להתייחס: אנו פונים אליך בנוגע לסיפורו הרגיש ומעורר ההשראה של יהושע ג'וש בון, ובקריאה להכיר בשירותו יוצא הדופן ובנפילתו כחלל צה"ל, ולהעניק לו לוויה צבאית רשמית. ג'וש עלה לישראל מבויסי איידהו, מתוך אמונה עמוקה בציונות ובשליחותו האישית להגן על העם היהודי. הוא שירת בהצטיינות, כפי שטלי אמרה, כצלף בחטיבת גולני – החטיבה שלנו – והיה חייל מסור, ערכי ומוערך. גם לאחר סיום שירותו הסדיר ג'וש לא הפסיק לשרת. הוא המשיך להגן על אזרחי ישראל כמאבטח בעיר העתיקה בירושלים ובשליחויות נוספות מטעם מערכת הביטחון בחוץ לארץ. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר ג'וש התייצב מייד לשירות מילואים, ושירת במשך 748 ימים רצופים ללא הפסקה. לא מכיר דבר כזה. אלה אנשים נדירים במדינה. 748 – זה כל השנתיים של המלחמה. עבר בין חטיבות שונות, וכל עוד חיילים נלחמו, הוא הרגיש שאינו יכול לשבת מן הצד. השירות לא היה בעבורו תפקיד, זאת הייתה זהותו. סבב המילואים האחרון של ג'וש הסתיים ב-29 בדצמבר 2025 – לפני שבועיים. 750 ימים. ב-5 בדצמבר 2025, בידיעת מפקדיו, הוא אושפז במוסד לבריאות הנפש "ויטה" ביהוד, במחלקה סגורה, וקיבל טיפול לפוסט-טראומה קשה, שנגרמה בעקבות כמעט שנתיים של לחימה רצופה בעזה ובלבנון. האשפוז לא תועד, ולא דווח כראוי במסגרת הצבאית, למרות שהייתה רציפות. בזמן שהוא במילואים כבר האשפוז התקיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא יצא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שהנשואים יצאו לפניו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ביקש לא לצאת, ושהנשואים ובעלי המשפחות יצאו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אחזור על מה שאמרת, במיקרופון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא החזיק את כל הקבוצה של חיילים בודדים בצה"ל. כל זה נאמר על ידי חבר שלו, שהגיע לוועדה והמפקד שלו - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באו חברים שלו, מאתמול בלילה הם איתנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם בתוך הוועדה היו וגם המפקד שלו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והחבר שלו בא ואמר גם לטלי וגם לנו, שהוא אמר לחיילים נשואים: צאו הביתה, אני נשאר; הורים לילדים, אני נשאר בצבא. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - ליווה חיילים בודדים - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וליווה חיילים בודדים. יש לי רק עוד ארבע שורות: ג'וש נתן את גופו ואת נשמתו למדינה. הוא נשא על כתפיו את כובד המלחמה, עד שלא יכול היה לשאת עוד, ושם קץ לחייו. מותו אינו טרגדיה פרטית בלבד; זהו אובדן של לוחם שהקריב הכול למען ביטחון ישראל. אנו מבקשים ממך, שר הביטחון, לנסות בכל דרך, לפנים משורת הדין, לפעול להכרה מלאה בשירותו, ולהבטיח כי יובא למנוחת עולמים בהלוויה צבאית ראויה, כחלל צה"ל, בכבוד ובהוקרה הראויים לחייל שכזה. ג'וש חי כחייל של מדינת ישראל, ומגיע לו להיות מונצח ולהיקבר כחייל של ישראל. על זה חתמו עשרה חה"כים, כי רציתי להוציא את המכתב מהר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תצרף גם אותנו. אני חושבת שכל מי שנמצא פה מוכן לחתום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנו נוציא את המכתב, וכל מי שיושב פה, אני יודע שהוא איתנו. זה מסר להורים המדהימים שלו. מפה אנחנו שולחים לכם נחמה, והכנסת לא תשקוט, ותפעל להנצחה הראויה שלו. תודה על הסבלנות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. תודה על הדברים החשובים. ואני באמת אומרת, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שתצרף. אני חושבת שאם זאת תהיה דרישה כזאת גדולה, אז יש לזה יותר אפקט, היא תהיה יותר מועילה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אה, סליחה חברת הכנסת שלי טל מירון. סליחה, זה פשוט קפץ לי בשורה. סליחה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אומרים שאנחנו דומות. הינה, היא האחות התאומה שלי. לכבוד הוא לי, מיכלי. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. איפה שר? אין שר במליאה? יש שר? אין שר? אין שר במליאה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עם השרים של היום, עדיף שלא יהיה שר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא יושב מאחורה. בסדר גמור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא פה. כן, בבקשה. עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. חברים, אני מרגישה שכולם מתעסקים פה בבית הזה ובממשלה הרבה מאוד בדברים שמאוד רחוקים, במה שנקרא מחוץ לשליטתנו – איראן, ונצואלה. כל מיני דברים שקורים הרחק הרחק מכאן. דווקא מה שחבר הכנסת ביטון דיבר עכשיו, זה מסוג הדברים הקרובים, שהייתי שמחה שכולנו נעסוק יותר בדברים כאלה – בעשייה האמיתית למען הציבור שאנחנו מייצגים פה. לצערי, הממשלה לא מתעסקת בבעיות הדחופות שנמצאות לפתחנו ממש כאן ועכשיו באזור שלנו, לא הרחק מהבית. ושוב, העיניים שלכם הולכות, מה שנקרא, רחוק, ולא מסתכלות פה, על החצר האחורית שלנו; פה במגרש הביתי. כמעט אף אחד לא מדבר על רן גואילי זיכרונו לברכה, גיבור ישראל שכבר 829 ימים בשבי החמאס, וכמובן שכולנו מתפללים לשובו. בימים ובשבועות האחרונים נפגשים גורמים בכירים מאוד כדי לדון על המעבר לשלב ב' בהסכם, שהממשלה הזאת חתמה עליו מול החמאס. איפה ממשלת ישראל? אתם מודרים מהשולחן. מסתמכים על היחסים שלנו עם מנהיג מעצמה אחת – שכבודו כמובן במקומו מונח – ובינתיים קטר וטורקיה מגבשות כוח שיבוא רגלית וינהל את רצועת עזה. איפה אנחנו? מה עם ההיערכות ליום שאחרי אבו מאזן? אין לנו מושג מה יקרה שם. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של בערה מטורפת, כשכוחות קיצוניים משתלטים ומחמשים את קו התפר שליד עמק חפר וכפר סבא וירושלים. כבר עכשיו אנחנו יודעים שהיישובים על הגדר חוטפים שם התנכלויות וכל מיני ירי קל של נק"ל וכל מיני. באמת, זה מצב בלתי נתפס של בתים על הגדר. מה יקרה ביום שאחרי? מי נערך לזה? מי עושה משהו בנושא? אנחנו יודעים שיש התקדמות במגעים עם סוריה על הסכם אזורי. אבל למה אף אחד לא מסביר לנו מהי עמדת מדינת ישראל בנושא הזה? איזה עתיד אנחנו אמורים לדמיין בגבול הצפוני שלנו? האם ראש הממשלה, שהספיק לוותר על רמת הגולן בשנות התשעים, יעשה זאת שוב? מה התוכנית? מה אנחנו מתכננים מול סוריה? גם בלבנון אתם לא באמת מתעסקים. החיזבאללה שוב מתחמש. הממשל הלבנוני טוען שהוא סיים את העבודה שלו בעניין והכול בסדר. מי יגן על תושבי קריית שמונה בקו הגבול – שכבר עכשיו נמצאים במצוקה אזרחית ולא צריכים עוד פעם את הסכנה הביטחונית. מזכירה לכם עד כמה קשה המצב של תושבי קריית שמונה: רק 50% מהתושבים חזרו. עם כל האיומים הביטחוניים, אתם עדיין מקדמים את חוק ההשתמטות המנותק והאינטרסנטי, שלא יסייע למצבנו במקרה הטוב, ובמקרה הרע יסכן אותנו מאוד. מפה אני רוצה להגיד לחברי הממשלה: נכשלתם כבר פעם אחת. במקום להתעסק במה שרחוק מהבית, בואו תתעסקו במה שקורה אצלנו פה. אתם כבר בתוך הכישלון. עדיף לצאת לבחירות, לתת לעם להגיד את דברו, לתת לעם לבחור – בטח אחרי 7 באוקטובר – להחליט למי הוא נותן את המנדט. אנחנו כבר נקים פה ממשלה אחרת, חלופית, טובה, שתדאג קודם כול לאינטרסים של המדינה והאזרחים ולא לאינטרסים האישיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, יצא לי לדבר עם אנשים מאוד מעניינים לאחרונה בתור בבתי חולים – אזרחי ישראל, אנשים מאוד מאוד נחמדים, חלקם חובשי כיפה, חלקם חילונים גמורים; אחד נראה כאילו הוא יצא עכשיו ממסיבה עם הקעקועים, והשנייה נראית סטודנטית כזאת, חמודה, מתוקה – ואם יש משהו שהבנתי שבאמת משותף לכולם וקצת מנותק לנו כאן בכנסת הוא שכולם רוצים תקווה. כל אזרח במדינת ישראל היום זקוק לתקווה כמו אוויר לנשימה. תקווה שהוא יכול ללכת לסופר ולשלם, שכרטיס האשראי שלו יעבור; תקווה שהמחירים שלו לא יהיו פסיכיים והזויים ברמה שאתה תופס את הראש ואתה אומר: לא יכול להיות, קניתי חמישה מוצרים, איך יכול להיות שכל הכסף נגמר? אזרחי ישראל צריכים תקווה למצוא רופא שיבדוק אותם, כי הרבה מאוד מהרופאים עזבו את הארץ ואלה שנשארו שחוקים; הם עייפים, הם קורסים. מערכת הבריאות, שעוד לפני 7 באוקטובר הייתה זקוקה לכל כך הרבה תקציבים, צריכה עוד. אזרחי ישראל צריכים תקווה. הם רוצים תקווה גם למערכת החינוך שלהם, כי הרי תסכימו איתי כאן, חברי הכנסת, שיש לנו את הילדים הטובים ביותר בעולם, את המוחות ואת העתיד, את הילדים שהם התקווה שלנו – אבל אנחנו צריכים להשקיע בהם. אי-אפשר שכאן, בכנסת, יריבו שתקציבים ילכו למקום אחד, ואז להגיד: רגע, למה אנחנו לא השקענו בתלמידים שלנו? למה לא השקענו בילדים שלנו? אותי לימדו שלכל בעיה יש פתרון. ומשום מה, כשמגיעים לכאן, לכנסת, תקציבים הולכים למקומות לא מאוזנים – אני לא אומרת שלא ילכו בכלל – לא מאוזנים, תקציבי עתק. אבל כולם רוצים תקווה גם בחינוך. אזרחי ישראל רוצים גם תקווה אצל המשפחות השכולות, שיוכלו להתאושש ולהשתקם, אצל הפצועים ואצל פגועי הנפש; הם רוצים תקווה למצוא פסיכולוג ופסיכיאטר, שאגב, אני לא יודעת אם מישהו ניסה, מאוד קשה למצוא בישראל בזמן האחרון. אזרחי ישראל רוצים תקווה. הם לא נגד מגזר כזה או אחר, בכלל לא; אף אחד לא נגד מגזר כזה או אחר. אנחנו אחים, ואם אנחנו שוכחים את זה, יזכירו לנו, ומזכירים לנו. אנחנו אחים. אבל אזרחי ישראל צריכים תקווה, ולדעת שמשקיעים גם בהם בצורה שוויונית. הם צריכים תקווה לדעת שיהיה כאן שוויון, שתהיה כאן הוגנות, ושיהיה כאן צדק. ועל זה תקום הממשלה הבאה, על התקווה הבסיסית ביותר של אזרחי ישראל לקיים כאן עתיד שוויוני. ובעזרת השם, העתיד הזה מאוד מאוד קרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אולי אמירה עקרונית על פרשת קטרגייט. הפרטים הקשים על הפרשה שנקראת קטרגייט נערמים, מרוב פרטים – מי קיבל כסף ממי, מי דיבר בחניון עם מי, מי הדליף לתקשורת בחו"ל, מי הוציא את החומר. כבר היטשטשה הנקודה העקרונית, הפשוטה והכואבת ביותר: בזמן מלחמה קשה, כשבחזית נופלים לוחמים, ובבתי החולים פצועים נאנקים מכאב, יש חשש שאנשים בלשכה הכי קריטית, הדמויות הכי קרובות לראש הממשלה, קיבלו לכאורה כסף ממדינה שמממנת את החמאס. בוודאי שצריך לחכות לתוצאות החקירה, ובוודאי שעוד יהיה כאן משפט על פי חוק, אבל ההתייחסות לפרשה החמורה הזו לא יכולה להיות רק דרך עיניים של עורך דין או סעיפים קטנים. הפרשה הזו היא שבר ערכי. אנשים שנמצאים סמוך לחדרים שמתקבלות בהם החלטות על חיי אדם והגנת המדינה מקבלים כסף מקטר, שמימנה את החמאס שרצח, חטף ואנס ישראלים. אולי הדבר הכואב ביותר, שהוא בכלל לא קשור לפוליטיקה, לקואליציה או לאופוזיציה: עד הרגע הזה, ראש הממשלה, שהדברים קרו לכאורה בסביבתו הקרובה ביותר, לא אמר מילה. אולי עורכי דין המליצו לו לשתוק, אבל ממנהיג מדינה מצופה לנהוג לא רק על פי המלצות עורכי דין; ממנהיג מדינה מצופה להגיד משהו על פרשה כל כך חמורה; אולי לפחות להגיד את הדבר הערכי, הבהיר והפשוט הבא: לקבל כסף ממדינה תומכת חמאס בעיצומה של מלחמה זה פשע נורא, ואם מי מאנשיי נהג כך, אני מתחייב לפטר אותו באופן מיידי. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת – אני חושב שיש לך דווקא הזדמנות מצוינת עכשיו, בשבתך כמי שמכהנת כיושבת-ראש הישיבה ומנהלת את ישיבת הכנסת, לגנות את תקיפת חיילי חטיבת החשמונאים בבני ברק. כולנו צפינו בה, ונחרדנו מהעובדה שחיילי צה"ל הופכים להיות מותקפים בתוך ישראל. אני חייב לומר שנחרדתי לא פחות לראות שהיחיד שאמר מילה בנושא היה שר הביטחון. לא שמעתי את ראש הממשלה, לא שמעתי את ראשי הקואליציה, לא שמעתי את השרים עולים כאן לגנות. אני חושב שהדבר הזה ראוי לכל גינוי בצורה הכי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי זה ברור מאליו שזה חמור מאוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא ברור מאליו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה ברור מאליו. אולי לך זה לא ברור, לנו זה ברור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה ברור מאליו? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שזה חמור מאוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שמח לשמוע אותך, וטוב שאני שומע אותך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה אתה שומע? לי זה ברור מאליו. זה כמו שאני אגנה כל אירוע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני לא שמעתי מספיק. בכל אירוע קטן בתחומים אחרים, כל חברי הכנסת מהקואליציה קופצים, מה שנקרא, כמוצאי שלל רב. אם חס וחלילה זה היה הפוך, ומישהו היה פוגע בתלמידי ישיבה, חס וחלילה, וזה כמובן ראוי גם לכל גנאי, אני בטוח שהיינו רואים פה שורה של גינויים לאירוע הזה מחברי הקואליציה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שמעת את חבר הכנסת ינון אזולאי? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מברך אותך על הדברים. לא שמעתי את חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מצפה שבממשלה שיש בה כל כך הרבה שרים שיודעים לקפוץ לכל מיקרופון, לכל ריאיון ולכל אפשרות לצייץ משהו, לבוא ולגנות את הדבר הזה בתוקף. לא ייתכן שחייל לא יכול להסתובב על מדים בבני ברק או בערים אחרות. לא יכול להיות דבר כזה. אסור לנו להשלים עם זה. צריך לגנות את זה בכל תוקף ולהילחם בתופעה הזאת. עכשיו אני רוצה לעבור לעניין אחר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לפרק את הקואליציה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לפרק את הקואליציה. אם שאלת, אז כן, אני רוצה לפרק את קואליציית ההשתמטות הזאת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה לא שמעת את ינון אזולאי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - גינוי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אמר דברים מאוד ברורים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך עוד סיפור על הקואליציה הזאת. הקואליציה הזאת נלחמה בכל תוקף לחוקק חוק שנקרא חוק הדרכונים, ולבטל בעצם את היכולת של עולה חדש לקבל דרכון במדינת ישראל. העולים החדשים, שאם הם נוחתים כאן בגיל 18 ובתוך שלושה חודשים הם חייבי גיוס לצה"ל, לא יכולים לקבל דרכון. עכשיו, מה קרה? אמרו שבתנאים מסוימים, למישהו שבאמת צריך את זה, שר הפנים יוכל לתת דרכון. אין שר פנים פה כבר אני לא יודע כמה חודשים, מאז שאין שר פנים, וכמובן שבממשלה הזאת אף אחד לא מוכן לקחת את תיק הפנים, כי זה רשום בטאבו על אריה דרעי. ואם הוא לא מסכים, אף אחד לא רוצה להתעסק איתו. מה לעשות שבמשלחת ישראל לאולימפיאדת החורף, מתוך תשעה ספורטאים ארבעה הם עולים? לארבעה האלה אין דרכון. הרישום לאולימפיאדת החורף מסתיים ב-18 בינואר, והם לא יכולים לקבל דרכון, כי אין שר פנים שיחתום להם על הדרכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אסיים. לכן קיימנו דיון מיוחד היום בוועדת העלייה והקליטה. לצערי, זה לא כל כך מעניין לא את משרד הספורט וגם לא את שר העלייה והקליטה. אף אחד לא היה באירוע הזה. אני מצפה שהכנסת תאשר את הסיפור הזה כדי שראש הממשלה אולי יוכל לחתום על הדרכונים האלה, כי אין שר פנים. אז מילא שאתם לא ממנים שר פנים, ומילא שצריך להעביר סמכויות לראש הממשלה, אבל זו דוגמה לכמה החקיקה שלכם שעסוקה בלהוציא אצבע בעין לעולים, פוגעת בסוף גם במדינת ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'ירת – אינו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> על מה נדבר הפעם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שיהיה דברים טובים. לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כל כך הרבה על מה לדבר עם הממשלה הזאת, עם הספינים שכל יום עולים כאן מחדש. אני רוצה להגיד לכם שאני קצת חוזר בי. כל הזמן, גברתי היושבת-ראש, אני אומר על השר בן גביר שהוא כושל ואיזה שר מינו וזה; ואת יודעת, בזמן האחרון אומר, ואללה, אני אולי אני טועה, יכול להיות שאני טועה – אני לא חושב שהוא כושל, אני חושב שהוא עושה בדיוק את מה שהוא מתכנן. אני חושב שמה שאנחנו רואים בחברה הערבית, הפשיעה בחברה הערבית – אני חושב שזה מכוון; אני חושב שמה שאנחנו רואים בפעילות שלו בנגב, זה מכוון; אני חושב שהוא רוצה פה כאוס. הוא רוצה שהערבים יעזבו. הוא רוצה שהיהודים והערבים יהיו מסוכסכים, והוא פועל והוא מצליח. אז אנחנו בטעות אומרים: שר כושל, לא, זה שר שמשרת את האג'נדה הפשיסטית שלו בהצלחה מאוד מאוד גדולה. אז השר בן גביר, אם נעלבת מזה שאמרתי שאתה כושל, לא, לשיטתך, אתה מאוד מאוד מצליח. אתה עושה בדיוק את מה שמצפים ממך, מה שהבייס הפשיסטי שלך, הכהניסטי, מצפה ממך שתעשה. אני רואה את נתניהו הולך לסיור בדרום, עומד על גבעה מול יישובים בדואיים, ואומר: הגיע הזמן להחזיר את המשילות לנגב, הגיע הזמן. אני הולך אחורה בזמן, לפני שלוש וחצי שנים, למערכת הבחירות, אני רואה את אותו נתניהו עומד על אותה גבעה ואומר הגיע הזמן להחזיר את המשילות לנגב. אז למה לא החזרת אותה? מה מנע ממך להחזיר אותה? אתה הרי לא עושה כלום, כי גם אותך זה לא מעניין; גם אותך זה משרת. אתה יוצר את השיסוי הזה בין חברה ערבית לחברה יהודית, בין בדואים – שחלקם הגדול גם משרת בצה"ל – לבין אחרים, בשביל להרוויח קולות. אתה לא רוצה לפתור את הבעיה; אין לך שום סיבה בעולם. אני אגיד עוד מילה אחת, דיבר כאן חבר הכנסת פורר, בצדק גמור, על המראות האלה שראינו, שחרדים מרביצים לחרדים במדים, ומתפרצים להם לתוך – וזה באמת ראוי לכל גינוי, ראוי לכל גינוי. אבל לא שמעתי, גם פורר לא דיבר על זה, אבל אני רוצה לפנות לחבר'ה, יש התעמרות בחיילים בכל יום ביהודה ושומרון. יש שם התעמרות בערבים בכל יום, ויש שם התעמרות של פורעים יהודים גם בערבים וגם בחיילים. גם את זה אני לא שומע שמגנים. לא מגנים כשפוגעים בערבים, אני לא רואה שמגנים, למעט אמירות פה ושם, פה ושם אמירות. עומד ראש הממשלה, מתראיין - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רם, מחילה, מחילה - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב. מתראיין ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל מגנים, מגנים, אנחנו אומרים שאלה עשבים שוטים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה אתם לא עוצרים את זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוודאי שעוצרים את זה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם לא עוצרים את זה? זה בידיים שלכם - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נו, בחייך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אתם השלטון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בחייך, לחשוד בנו שאנחנו מגדלים אנשים, שפוגעים בחיילי צה"ל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומר ראש הממשלה שיש 70 פורעים – תעצרו אותם. הם פוגעים בחיילי צה"ל, הם מנקבים צמיגים של ג'יפים של חיילי צה"ל ולא עושים להם כלום. זאת המציאות. אתה יכול לייפות אותה, אבל אתה לא גינית מעולם את הדברים האלה, שפוגעים בערבים. לא אתה ולא הקואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויותר חמור מזה, אל תגנה, עצור אותם. עומד ראש הממשלה בארצות הברית ואומר: כולה מדובר על 70 - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כולה מדובר על 70 נערים – תעצור אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע איזה נזק זה עושה לנו? אתה יודע איזה נזק זה עושה לנו? אז למה אתם לא עוצרים אותם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדברים ברורים, תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אתם חדלי אישים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. רק להגיד לך, חבר הכנסת רם בן ברק, אני מכבד אותך, ואני אומר לך שאנחנו בשום פנים ואופן לא רוצים לפגוע בחיילי צה"ל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה קורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה אומר שזו עבירה ואלה פושעים וצריך לפגוע בהם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתם לא עוצרים אותם? זה קורה, למה אתם לא פוגעים בהם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל להאשים אותנו שאנחנו - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא מטפלים בהם? למה? אתם השלטון, אתם המשטרה, אתם הכול, למה אתם לא מטפלים בהם? מה, אין לכם כוח לעשות את זה? אתם לא מסוגלים לשלוט? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד הרבה, עוד הרבה פשיעה ועבריינות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה גינית? כל יום תוקפים רועי צאן, פוצעים אותם, אתה גינית? זו הצביעות שלכם - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, אתם לא מסוגלים לעשות כלום, אתם לא מסוגלים לעצור את הפורעים האלה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - מה אתם רוצים? רק שאנחנו נגנה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים לעצור את הטרור, אתם לא מסוגלים לעשות כלום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשאתה תגנה אנחנו גם נגנה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סולומון, סולומון, יש עוד לנו לילה ארוך, קדימה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, רבותיי וחברי הכנסת, אזרחי ישראל, גם לכם, רוב אזרחי איראן, גם אליכם אני פונה היום, אנחנו ברגעים היסטוריים, בעלי משמעות היסטורית, שמחייבים אותנו ליזום פעולות היסטוריות. אלפי הרוגים – ערימות של גופות ברחובות – עשרות אלפי פצועים, עשרות אלפי עצורים בכל רחבי איראן, מיליוני אזרחים שיוצאים ערב ערב ומיליונים נוספים שתומכים בהם מהבית, ורוצים דבר אחד: חירות. אזאדי, אזאדי, אזאדי – כמו שצועקים ברחובות משהד וקום, טהראן ושיראז – חירות, חירות, חירות. עשרות מיליונים של בני אדם באיראן שנאנקים שנים תחת המשטר הרצחני והדכאני הזה, עשרות מיליונים מחוץ לאיראן, שמאוימים מהמשטר הזה, דרך אלפי הטילים הבליסטיים, דרך השלוחות, הפרוקסים במזרח התיכון, מאות תאי הטרור באירופה ובכל העולם והפיתוח של הנשק הגרעיני. משטר שזהה במאפייניו למשטר הנאצי של לפני תשעים שנה. הוא גזעני כמוהו, הוא טוטליטרי כמוהו, והוא ברברי כמוהו. הוא גזעני, אדוני היושב בראש, כי אם אתה לא מוסלם כמוהו, שיעי בדיוק כמוהו, אז דינך למות, או מקסימום להיות אדם סוג ב', דימה, עבד, כמו, אגב, בתורת הגזע ההיא של הנאצים; הוא טוטליטרי כמוהו, כי יש לו שאיפות להשתלט על כל העולם. הגבול היחיד בו זה בין דאר אל-אסלאם לדאר אל-חרב, האזור שנשלט בידי האסלאם בעבר והאזור שייכבש. כמו במשטר ההוא, לולא ההכרעה של צ'רצ'יל אז וכל אלה שהצטרפו אליו, הרי היטלר היה שולט היום על כל אירופה; לפחות על כל אירופה; ברברי כמוהו, כי דין מוחמד בסיף, לא ככורח, לא במקרה, לכתחילה, כחלק מהתרבות. אני מזכיר לכם את הפקודה האחרונה של סנוואר, אני מצטט: יש לדרוך על ראשים של החיילים, ירי מטווח אפס, שחיטה של האנשים בסכין, פיצוץ, תמונות אימה קורעות לב; וזה העיקר, אני מצטט: לוודא שהתמונות האלו יצאו – כדי שמה? חשבת כדי להפחיד את הישראלים? לא, כדי שיגרמו לפרץ של שכרון חושים, טירוף ותנופה בקרב העם שלנו ובכל האזור. זו התרבות הניאו-נאצית. לא בכדי החיילים שלנו מצאו בכל בית את מיין קאמפף של היטלר. זה המשטר הנאצי ההוא וזה המשטר האיראני היום, וכמוהו כל משטר שמחזיק באידיאולוגיה הניאו-נאצית של האסלאם הרדיקלי. לכן זו שעה גורלית, היא מחייבת אותנו וחובתנו היא כפולה: קודם כול לעשות ככל כוחנו, בכל כוחנו להוציא את האידיאולוגיה הזו ואת המשטרים שהיא שולטת בהם מחוץ למרחב הלגיטימיות. העובדה שאנחנו יושבים כאן בירושלים, פריז, לונדון, ניו יורק, ולאיראן יש אצבע באו"ם, זה לא נורמלי. אסור לנרמל את זה ואסור להתרגל לזה. החובה השנייה היא לא דיפלומטית, אלא פרקטית. אנחנו חייבים להשתמש בכל הכלים, הכלכליים והצבאיים, כדי לחזק את האופוזיציה למשטר, להביא לנפילתו, להביא חירות לעם האיראני ולאזור, ולהוסיף חירות לעולם כולו. אני אומר את זה אדוני, קודם כול לעצמנו, אבל אני פונה מכאן, ברשותך, עוד דקה, גם לנשיא טראמפ, נשיא מעצמת החירות העולמית, ולמנהיגי מדינות העולם החופשי: President Trump, leaders of the free world, as written in the American declaration of Independence: “We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness". Western leaders, 90 years ago, this was the mission of our grandfathers and grandmothers: Nazi Germany in our generation, this is our mission – neo-Nazi Iran. Don’t hesitate; Don’t miss the moment as president Obama did in the past. Do what your conscience demands, do what the values of civilization demands; Do what must be done. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> העולם כולו יודה לכם. עיני העולם כולו נשואות אליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הוועדה הקרואה בנצרת החליטה להעלות את תעריף הארנונה. בכמה? בדרך כלל מעלים ב-1%, לפעמים ב-1.5%; היא החליטה להעלות את תעריף הארנונה ב-30% בבת אחת, על חשבון האנשים התושבים המוחלשים. מה מצבה של נצרת? לפי הדירוג הסוציו-אקונומי, מס' 3, רע מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה אחוז היה לפני שעלה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העלו את זה ב-30% בבת אחת. אין לזה אח ורע בשום מקום. אתה לא תמצא רשות מקומית אחת בישראל – לא עיר, לא מועצה מקומית – שהעלתה את זה ב-30% בבת אחת. אפילו אף פעם לא התקרבו לזה. הדירוג של נצרת זה מס' 3 בסוציו-אקונומי. יש הגירה שלילית שיטתית מנצרת, מה גם שזו עיר תיירות, וכולנו סבלנו בשאלת התיירות בשנים האחרונות. לא רק זה – נכון שההנהלה הקודמת של נצרת, יש לה אחריות, זה נכון - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אבל גם אוזלת היד המכוונת של משרד הפנים במשך שנים – יש אחריות למשרד הפנים. אני רוצה להוסיף שאם רוצים שהוועדה הקרואה תצליח, אז צריך לבנות אמון עם התושבים, שותפות עם התושבים, לא שהתושבים ירגישו שהממשלה הביאה מושל שמחליט לגביהם בלי להתחשב במצבם. אני עוד רוצה להוסיף שהארנונה לפי גודל הבית, לא לפי המצב הסוציו-אקונומי. והערבים – עכשיו לא, כי אין אדמות ואפילו אין בתים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש הנחה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אבל בזמנו הייתה אפשרות לערבים לבנות על חלקת אדמה או אפילו על הגג של ההורים. עכשיו אין – אין בתים, אין גגות. אז בנו בתים גדולים בגלל, שזה במו ידיהם, והארנונה – לפי גודל הדירה, ולא לפי המצב הסוציו-אקונומי. אני קורא לחברי כנסת והשרים מש"ס – כבר אין שרים מש"ס, אבל חשוב שתדעו שיו"ר הוועדה הקרואה הוא מש"ס. חשוב מאוד לדבר איתו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נבקש ישיבה עם שר הפנים בשביל לטפל בסוגיה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק הערה אחרונה: לצד נצרת יש נוף הגליל. לא העלו את הארנונה במשך עשור. אפס, ממש אפס בנוף הגליל. לכן הגישה כל כך צודקת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. איימן עודה, צריך רק לבדוק מדוע יש ועדה קרואה. בדרך כלל הנושא הכספי מביא ראש עיר להיכשל ולהביא ועדה קרואה, ולכן, כדי לייצר את התיקון, אתה חייב לעשות איזשהם מהלכים דרסטיים. יכול להיות שזה העניין. תודה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא העליתי טענה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, יושבת מולנו הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה – המחלקה לחקירת שוטרים. אני אומרת לך, הדברים שאני הולכת לומר הם דברים שאני אומר בלב כבד, אבל צריך לומר אותם. מח"ש כשלו. המחלקה לחקירת שוטרים כשלו בהגנה על אזרחים אל מול שוטרים סורחים, אל מול שוטרים שבוחרים להשתמש בחוק בצורה בלתי חוקית. מח"ש היו אמורים להיות אלה שמתקנים מציאות, אלה שהופכים להיות ההגנה הראשונה לאזרחים ואזרחיות שנפגעים מזרוע כוחה של המשטרה כשמשתמשים בה באופן לא נכון. משטרה אמורה לספק הגנה, ביטחון, אך לצערי – אתה יודע את זה היטב – יש אוכלוסיות ובעיקר קטינים מציבורים שהם מוחלשים יותר, כביכול מוחלשים – אנחנו קהילה מאוד חזקה, אם ניקח את הקהילה שלנו. ומה אנחנו רואים? שלמעלה מ-95% מהתיקים של מח"ש נסגרים. לצערי, כל כך הרבה צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה באים אליי ופונים אליי ופונים למח"ש אל מול שיטור יתר, פרופיילינג וגזענות, ואין מענה. וזה אפילו יותר גרוע מהמקרים אל מול השוטרים, כי כשאין לך למי לפנות במדינה מתוקנת, במדינה שאמורה להיות חפצה חיים, במדינה שאמורה להגן על המוחלשים אל מול מי שבידיהם החוק – אז בעצם מי שאמונים על המלאכה, המחלקה לחקירת שוטרים, פוגעים ברמה הלאומית באותה קבוצת אזרחים. אבל לא רק – הם פוגעים בתקינות פעולות המשטרה. כי אם מח"ש היו עושים את עבודתם נאמנה ולא מזלזלים בתלונות של אזרחים ואזרחיות, אני בטוחה שהמשטרה הייתה במקום טוב יותר. ואני אומרת את זה בלב כבד. מח"ש כשלו. אומנם החוק הזה, אני אומרת לכם, הגיע שלא בהסכמה, ועל כן אני לא אצביע עליו; אני לא אצביע נגדו, אבל אני לא אצביע עליו. אני חושבת שהדבר היה צריך לעשות בהסכמה. אבל מח"ש כשלו כישלון חרוץ, שפוגע במדינת ישראל, ולא רק בקבוצות המוחלשות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בבקשה. בבקשה. יש לו מה לומר לאומה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני צריך למשוך זמן עכשיו, רון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> על מי, על יאיר נתניהו? יאיר נתניהו זה הבן אדם הכי ראוי שיש. אני קיבלתי את ההחלטה, והייתה אופציה, אז עזרנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כל הכבוד, כל הכבוד על המהלך. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני באתי לעלות לדבר פה, לעורר את העניין של הרפורמה בחלב, כי נראה לי פה כשאני מדבר עם הח"כים שלא כולם מבינים את האסון הגדול שיכול להיגרם למדינה ולהתיישבות אם שר האוצר יעביר את הרפורמה הזאת. משיחות שלי, ווליד, עם נערי האוצר – אני אומר להם: תגידו, איפה הרפורמה יכולה לעזור ביוקר המחיה? אתה יכול לספר לי, אם עכשיו העברנו את הרפורמה, מה הוזלנו במעדנים? מה הוזלנו בחלב? דבר איתי. בוא נדבר מספרים. אתם מביאים רפורמה, רוצים להרוס את ההתיישבות, להרוס את אלה שיושבים על הגבולות, להרוס מפעל שאנשים בנו פה 70 שנה. טוב, דבר איתי מספרים. אם אני בא אליך עכשיו עם איזה עניין, מה אתה אומר לי, ווליד? בוא נדבר מספרים. תגיד לי מה שווה, מה לא שווה. אז נערי האוצר לא יודעים להגיד לי מה שווה, מה הם כן יכולים, מה ירד המחיר, איפה זה כן יעזור, לא יעזור. אבל מה כן הם רוצים? הם רוצים רפורמה בחלב. נערי האוצר ושר האוצר, שמגבה אותם, רוצים להרוס את ההתיישבות, רוצים להרוס את אלה שיושבים בגבולות, להרוס את הפריפריה, להרוס את התעשייה, התעשייה המקומית, שעובדים שם כולם. אלה שבשדרות, בבית שאן, בעפולה, בנתיבות – מה נעשה איתם? לאן נשלח אותם לעבוד? אתם רוצים לעזור ביוקר המחיה? יש דרך לעזור ביוקר המחיה. יש הרבה דרכים לפרק את הריכוזיות, לטפל במרווחים של הריביות בבנקים. נמצא עוד הרבה דברים שבאמת אפשר לעזור לאזרח הקטן. לא בלהרוס את ההתיישבות העובדת, לא להרוס את המפעל הזה, שהקמנו אותו 70 שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – מוותרת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. חבר הכנסת ששון גואטה, להאשים את שר האוצר שהוא הורס את ההתיישבות, זה נראה לי תרתי דסתרי, אבל בסדר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הורס את ההתיישבות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה שעות, בריאיון לכיכר השבת, חבר הכנסת גפני קרא לי אפס. א. אני רוצה לדעת מה קרה לאנטיוכוס. שנים בניתם אותי בתור אנטיוכוס – פתאום הפכתי לאפס. מתי החלפתם את מילת הגנאי? אני לא מתכונן להיכנס לסוג כזה של שיח. אני רק רוצה להזכיר לכבודו חבר הכנסת גפני את מה שאמרתי לו פה כבר לפני 13 שנה: אנחנו גמרנו לקבל הוראות מאדוני. לעניין עצמו, אמר חבר הכנסת גפני שנעשתה החלטה אצלם שלא ייתנו להעביר אפילו בקריאה ראשונה את התקציב אם לא יעבור עד אז חוק גיוס. חבר הכנסת גפני מוכרח להבין שלא יעבור חוק גיוס. הוא לא לא-יעבור בגלל פוליטיקה, הוא לא יעבור כי אנחנו קברנו 1,200 נרצחים ו-923 לוחמים בשנתיים המדממות ביותר בתולדות המדינה. בגלל זה הוא לא יעבור – בגלל שהמדינה לא מוכנה לקבל את זה יותר שיש פה אפליה בין דם לדם. וזה לא יעבור מפני שזה אי-צדק משווע וזה מעשה לא יהודי להשתמט מהחובה שלך להילחם לצד אחיך שנאבקים על הצלת המולדת הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת בועז טופורובסקי, שלום דנינו, יצחק קרויזר ואלון שוסטר בנושא: קרינה אלקטרומגנטית ברכבים חשמליים והיברידיים מהווה סכנה לבריאות הציבור. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ו–2026 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יריב לוין לסכם את הדיון, בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בהחלט אפשר לומר: בשעה טובה. אנחנו מתקדמים ומביאים היום לקריאה הראשונה את הצעת החוק שיזם חבר הכנסת משה סעדה. משה, בשעה טובה, אני אומר. אנחנו מגיעים לנקודה הזו שהצעת החוק שיזמת, ההצעה הבאמת-חשובה הזו, מגיעה כאן לקריאה ראשונה, אחרי דיונים ארוכים ומורכבים שנעשו בוועדת החוקה בהובלתו של שמחה רוטמן, ובאמת בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד שלי, עם משרד המשפטים. המצב הנוכחי הוא מצב של אנומליה זועקת לשמיים, משום שהכפפת מח"ש לפרקליטות המדינה, המשמעות שלה היא בעצם שהפרקליטות ביד אחת מלווה את הפעולות שהמשטרה עושה, מעורבת בהן הרבה פעמים מעורבות עמוקה, וביד השנייה בעצם שולטת במשטרה, או יש לה לפחות כלי משמעותי אל מול המשטרה על ידי כך שהיא שולטת במה שקורה במח"ש. ואגב, בהרבה מאוד מקרים זה גם ניגוד עניינים מובנה, משום שמח"ש צריכה לבדוק התנהלויות שהפרקליטות הייתה מעורבת בהן כל הזמן. ולא פלא שנוצר מצב שאמון הציבור במח"ש הלך והידרדר, הלך והידרדר, ואני חושב שמהעניין הזה, מההתנהלות הזו של מח"ש, סובלים כולם. סובלים שוטרים, שלא פעם על לא עוול בכפם מוצאים את עצמם במקום שהם לא צריכים להיות, וסובלות אוכלוסיות שלמות, שהתלונות שהן מגישות לא מקבלות את היחס ואת ההתייחסות ההולמת שצריכה להיות. הקמתי ועדה על מנת לבדוק את כל הסוגיה הזו של מח"ש לעומק, ועדה רצינית, ועדה של חמישה אנשים, בין היתר היו חברים בה שני שופטים בדימוס של בית המשפט המחוזי, הסנגורית הציבורית הארצית, מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה. והוועדה הזו בדעת רוב קבעה באופן חד-משמעי ונחרץ שצריך להוציא את מח"ש מפיקוח הפרקליטות. ולא רק זה, צריך גם לעשות במח"ש עצמה שורה ארוכה של שינויים כדי שהיא תוכל לתפקד. אני רוצה לתת דוגמה, ואני מניח, חבר הכנסת מיקי לוי, שלפחות עם זה תסכים איתי. הרי אם מח"ש אמורה לחקור חקירות שנוגעות לפעולות של שוטרים, אבל אין לה מערכת של מעבדות לזיהוי פלילי והיא צריכה להיעזר במעבדות של המשטרה, אז ברור לגמרי שהדבר הזה הוא לא יכול לעבוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יהיה זיוף במעבדות, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזו רק דוגמה קטנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> המעבדות יזייפו? באמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הערבוב הזה הוא ערבוב לא בריא ולא נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כשהן יהיו אצלך זה לא יהיה? כשזה יהיה אצלך, מה השוני? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא טוב. ואני חושב שההפרדה ומתן הכלים למח"ש, שתהיה לה זרוע חקירות, ויהיו לה מעבדות, ויהיה לה את כל מה שהיא צריכה בתוך המערכת שלה – הדבר הזה ישדרג, ישנה לחלוטין את יכולת הפעולה שלה, ואני חושב שגם ישפר אותה באופן משמעותי. אני אגיד עוד דבר: אני חושב שאנחנו רואים שריכוז הכוח העצום שישנו בידי מערכת אחת, קרי בידי הייעוץ המשפטי לממשלה, שאליו מוכפפת בפועל הפרקליטות, ולפרקליטות מוכפפת מח"ש – התוצאה של הדבר הזה היא שכאשר כל הכוח נמצא במקום אחד, גם השימוש בכוח הופך להיות לשימוש שהוא מפלה, שהוא בררני, שהוא לא ראוי. אני חושב שהמהלך הזה של ניתוק מח"ש מהמערכת הזאת, מתן עצמאות פעולה, היכולת שלה לפעול כגוף עצמאי לחלוטין, שאיננו נשלט על ידי אותם גורמים – אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב מאוד. הוא ישפר מאוד גם את העבודה של מח"ש, אבל לא פחות חשוב מזה, אני חושב שהוא ייתן תחילה של תהליך חשוב של ביזור הסמכויות העצומות שמוחזקות היום על ידי היועץ המשפטי לממשלה, דבר שהנזק שאנחנו סובלים ממנו הוא נזק גדול מאוד. אני אסיים בעוד משפט אחד, שאני חושב שהוא חשוב בעניין הזה. אי-אפשר, אדוני היושב-ראש, שלא להיזכר בזעקה הגדולה שבאה פעם אחר פעם מהציבור, מהקהילה של יוצאי אתיופיה בישראל, על הדרך שבה מח"ש טיפלה, או ליתר דיוק לא טיפלה בתלונות שהיו על אירועים שנגעו לקהילה. וזה לא סוד שקהילת יוצאי אתיופיה סובלת לאורך שנים משיטור יתר, מאכיפה בררנית, קשה, מפלה, והדבר הזה הוכר גם על ידי הכנסת כאן, כאשר אושר כאן החוק בשלוש קריאות בעניין הזה של מחיקת רישומים פליליים בעבירות של הפרות סדר ציבורי. ולכן אני חושב שאולי בעניין הזה, שלא בטובתה יש לקהילת יוצאי אתיופיה זכות ראשונים בהעלאת המודעות לעניין הזה, בהעלאת הנושא לסדר-היום, ביצירת ההבנה שמשהו לא בסדר, משהו חייבים לשנות ולתקן. ואחר כך, העבודה שעשתה הוועדה שמיניתי לעניין הזה, נדמה לי שהוכיחה באופן מעמיק עד כמה הדברים לקויים, עד כמה הם מחייבים תיקון. משכך הדבר, אני חושב שאנחנו עושים היום צעד חשוב, מתקדמים לקריאה הראשונה, ואני מקווה שנשלים את החקיקה החשובה הזו, נבזר את סמכויות היועץ המשפט לממשלה, נהפוך את מח"ש לעצמאית ולא תלויה בפרקליטות, ונהפוך אותה לגוף שיוכל למלא את ייעודו באופן שוויוני כלפי כולם – ואגב, ולא פחות חשוב, תוך כבוד ויחס הוגן לשוטרי משטרת ישראל, שיש לנו הערכה גדולה אליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את מציע החוק, חבר הכנסת משה סעדה, לסכם את הדיון. תודה, אדוני השר. דיברה על כך גם חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ואתה צודק ביחס של מח"ש ליוצאי אתיופיה, והדבר הזה בעזרת השם יתוקן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברשות היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אני אשתיק לך את הציבור. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, אנחנו לא שומעים את הנואם. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמעתי קודם את הנאומים של ניצב סגלוביץ' וניצב מיקי לוי – בדימוס – את זעקות השבר שלהם על חוק מח"ש. ואני שואל את עצמי: על מי את מגינים? על הציבור או על הניצבים המושחתים? על מי אתה מגן, מיקי לוי? על ניסו שחם, חבר שלך, שהטריד נשים, שפגע בנשים? על מי אתה מגן? על עבריינים בשירות החוק? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מושחת, אתה מושחת. בית המשפט בבאר שבע קבע ששיקרת. אתה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עוד. יש דין ויש דיין. על מי אתה מגן? על מי, על ריטמן, שפגע באישה? ראש לה"ב הוא היה, עליו אתה מגן. תתביישו לכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה אדם לא ראוי. אתה רדוד. אתה רדוד, לא ראוי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. דבריך נשמעו. אתה יכול הערת ביניים. תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נגמר המשחק. יש דין, יש דיין. לא ניתן חסינות לניסו שחם, לא ניתן חסינות לריטמן, לא ניתן חסינות לחבר שלך מני יצחקי, שחקר שמפניות וקיבל הטבה ב-2 מיליון שקל. חתם חוזה שהיה מגיע לדירות לשוטרים צעירים. תתבייש לך. עליהם אתה מגן. על אלשייך, העבריין בשירות החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני מבקש, שמור על כבוד האנשים כאן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית? חתיכת מושחת. חתיכת אדם רדוף. לא מונית לראש מח"ש כי אתה חסר כישורים. לא נמצאת ראוי. תתבייש לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם: קשה להם מאוד עם החוק הזה, כי החוק הזה משנה את המציאות. לא עוד עבריינים בשירות החוק; לא עוד יועמ"שית שמגינה על פצ"רית; לא עוד פצ"רית שמתנהגת כמו ארגון פשיעה. הגיע הזמן שבמדינת ישראל יהיה דין ויהיה דיין. וזה לא יעזור לך. לא לך, לא לסגלוביץ'. הצדק ינצח. תודה לכם. תודה על התמיכה בחוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. ההצבעה הזו תהיה שמית. בבקשה. חברי הכנסת, אנא שימרו על שקט במליאה. זה מקשה מאוד לנהל את ההצבעות. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – נגד יואב בן צור – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אנא שימרו על שקט במליאה. זה מפריע מאוד. חבר הכנסת מישל, זה מפריע. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד עדי עזוז – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד משה פסל – בעד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת במליאה שטרם הצביעו? האם ישנם חברי כנסת במליאה שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 47 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44) (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה למעמד הילד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת – לא, היא חוזרת, אז לא ניתן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו קריאה ראשונה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אה, היא חוזרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא חוזרת לאותה נקודה, אז לא ניתן, אז זה בעינו עומד. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה אישית לחברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלושה נערים נעצרו בחשד לאונס שהמשטרה הגדירה "אונס בשיטת התפוז המכני". זאת הייתה הכותרת. ייצג איתי בתיק בזמנו ציון אמיר. שלושה חשודים. אני מגיעה אל החשודים. אני מייצגת את אחד מהם, שאומר לי: טלי, לא היה דבר ורבע דבר. אנחנו קראנו – היא קבעה איתנו. היה איתנו עוד אחד, אומרים לי שלושת החשודים. היה איתנו עוד אחד. אני אומרת להם: איפה עוד אחד? אנחנו לא יודעים. איפה הטלפונים? אנחנו לא יודעים. מגיעים להארכת מעצר – מעצר ימים, זה נקרא – לצורכי חקירה. אתם לא יודעים מה זה להיות סנגור במעצר ימים כשאדם טוען לחפות בלתי מסויגת. זה כמעט בלתי אפשרי. מגיעה המשטרה, אומרת לנו, יוצא כלל עם ועולם: החשודים האכזריים עשו דברים איומים במתלוננת. כך, זה מה שקורה. ואנחנו חוקרים את השוטר. אני חוקרת את השוטר. טוב, הארכת מעצר. בזמן הארכת המעצר, אני מצליחה לשים את היד שלי על שני דברים – אני מצליחה לשים את היד שלי על קבוצת ווטסאפ שהייתה באותו ערב בין שלושת החשודים לבין נער נוסף ואותה בחורה, אותה מתלוננת. באחת מהקלטות הווטסאפ משאירה המתלוננת לבחור הרביעי: תביא קרח ואזיקים. קרח, למי שלא מצוי – קוק, ואזיקים. אותה מתלוננת. אותה מתלוננת, באתר שלה, באחד האתרים שלה – כפי זכותה, כמובן, אני לא שופטת אף אחד – היו לה כל מיני פרסומים של חיפוש כל מיני ספונסרים. אני לא שופטת אותה, זו זכותה. אין לי שום בעיה עם זה. בהתאם לאיך שהיא התלבשה ומה שהיא עשתה – זכותה, לא ענייני. כשהגעתי לבית משפט באחד מדיוני המעצר הבאתי לשופט את ההקלטה הזו, והבאתי גם את האתר שלה. מה עשו? הרי רואים שאני, מה שנקרא, מפוררת את התיק הזה. טוב, גוטליב אמרה שהיא לובשת חוטיני – בגלל זה: איך היא מדברת. מעניין את סבתא שלי איך אישה מתלבשת. מה שמעניין אותי כסנגורית, ותמיד עניין אותי, הוא איך מובילים לחקר האמת בהליך מעצר ימים. לא הצלחת לפורר במעצר ימים – אתה גוזר על הלקוח שלך כתב אישום. לא יעזור לך בית דין, כי בשיטת המשפט שלנו די בתלונת מתלוננת כדי לבסס הגשת כתב אישום. לימים, רבותיי, לא הוגש כתב אישום בתיק הזה. ולמה לא הוגש כתב אישום בתיק הזה? לא רק בגלל הקלטת הווטסאפ; לא רק בגלל שהיא ביקשה קרח ואזיקים. באחד הדיונים מתייצבת עורכת הדין של המתלוננת ואומרת שהיא מאושפזת. באמת עצוב. רק שאנחנו גילינו מתוך רשתות חברתיות שבזמן שעורכת הדין שלה אומרת את זה – היה יום העצמאות – היא בילתה במנגל ביום העצמאות. באותו יום הגענו להסכמה עם הפרקליטות על שחרור, התיק הזה נסגר, ערר כנגד סגירת התיק שנחשב אונס בשיטת התפוז המכני נסגר. לא הוגש בו כתב אישום. לא חקרתי את המתלוננת, אבל אתם יודעים מה גילינו במסגרת ההליכים ואיסוף החומרים? כשהיא מגיעה בבוקר – איך הכול התחיל? למה היא התלוננה? תמיד שואלים, למה שגברת תתלונן. היא מגיעה בבוקר הביתה, לפני – בשעה שהיא חושבת שאימא שלה עוד ישנה. אבל כשהיא הגיעה הביתה, אימא שלה במקרה קמה, ומה שהיא אמרה לאימא שלה הוביל את הבאת המשטרה לסיטואציה, וזה עבר כמו – זה יצא מהשליטה שלה, מה שנקרא. וכך, תיק של אונס בשיטת התפוז המכני עם שלושה חשודים, עם התמונות הכי לא מחמיאות שעושים להם בהליך מעצר – וזה רודף אותם לנצח נצחים – נגמר בלא כלום. ובכן, אני רוצה לומר לכם דבר אחד בתור עורכת דין: אין יותר קשה מלהיות סנגור. תקשיבו, אין. זה כאילו לעשות את הבלתי-אפשרי, את אפס הסיכוי, כשעומד מולך אדם שטוען לחפות בלתי מסויגת. עכשיו, שלא תבינו, יש אנשים שטוענים לחפות והראיות נגדם, ואתה תוביל את זה לעסקת טיעון. יש תיקים שהראיות בינוניות. אתה תוביל את זה, תנהל את זה, כדי להביא את זה לתוצאה מיטבית. ולמה אני מספרת לכם את כל זה? וזה רק תחילת הסיפורים. בלילות ארוכים, כשייגזר עליי יום אחד, בעזרת השם, בתור שרה, להחזיק לכם את המליאה, מבטיחה לכם סיפורים שזה רק הקצה שלהם. ואני אומרת לכם פה – למה אני מספרת את הסיפור הזה בהודעה אישית? כי עמדה פה איזה גברת שאמרה את שאמרה – זה שלה. כל פעם שאתם תטיחו בי שייצגתי אנס, אני אזכיר לכם את הדבר הבא: אני לא מאחלת פה לאף גבר, אבל לאף גבר שבהליכי גירושין, למצוא את עצמו בחשדות לעבירות מין בילדים שלו על לא עוול בכפו, או שימצא את עצמו איזה רופא, כשאיזה אחות מגישה נגדו תלונה, אחרי שהם ניהלו רומן, על ניצול הכוח שלו, או שוטר במשטרת ישראל. וכמו שהייתי סנגורית שראתה את הלקוח שלה לפני כל דבר אחר, ויהיו רעשי הרקע אשר יהיו, כך בדיוק העם הנבון הזה, שברוך השם הטוב, מציב אותי בסקרים במקומות הראשונים בסיעת הליכוד, בלי פקודים ובלי דילים – רואה את המאבק שלי למען עם ישראל, למען ארץ ישראל - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בציונות קיצונית, קיצונית, קיצונית. זאת אני, וזה העם שבוחר בנו, לא אף אחד אחר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, לפרוטוקול אנחנו נאמר שבחוק הקודם חברת הכנסת נעמה לזימי רצתה להצביע נגד. << הצח >> חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1854; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ג, ישיבה 277; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (ועדת החינוך התרבות והספורט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שהונחה במליאת הכנסת להצבעה בקריאה השנייה והשלישית בחודש יולי 2025. אתחיל ברקע לתיקון הנוכחי בחוק הקולנוע: באוקטובר 2018 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 5 לחוק הקולנוע, שלפיו הלקטורים שבהם מסתייעות קרנות הקולנוע על מנת לבחון את התסריטים המוגשים לקרנות במסגרת בקשות לקבלת תקציב ליצירת סרטים, ייבחרו מתוך מאגר שתנהל מועצת הקולנוע בלבד. על פי משרד התרבות, התיקון לחוק מ-2018 שיקף כמה מהמלצות הוועדה להתנהלות קרנות הקולנוע, שהגישה את המלצותיה למשרד התרבות ביוני 2018, והמליצה על תיקונים מקיפים למערך השיפוט האומנותי בקרנות, שמטרתן חיזוק מערך הלקטורים – ובהם הקמת מאגר הלקטורים. מאגר הלקטורים פועל החל משנת 2019, ועובר לדיון שנערך בהצעת החוק בוועדת החינוך והתרבות. ביולי 2025 היו רשומים בו 1,353 לקטורים, 494 מהם לקטורים מהפריפריה. הגשת בקשות להיכלל במאגר הלקטורים מתבצעת באמצעות אתר ייעודי שנפתח בשלושה מועדים בשנה. המועמדים מתבקשים להציג מסמכים על השכלתם, ואילו ההשתייכות לפריפריה נקבעת בהצהרה עצמית בלבד, ללא דרישה לאישורים נוספים. מועצת הקולנוע בודקת את הבקשות ומאשרת אותן בהתאם לעמידתן בתנאי הסף. בהמשך לכך משרד התרבות מפרסם מבחני תמיכה ספציפיים שעל הקרנות לעמוד בהם על מנת לקבל תקציב לפי החוק. מבחנים אלה כוללים בין היתר התייחסות לשימוש במאגר הלקטורים, לרבות לעניין הרכב הלקטורים – בחירת מגדר, ייצוג לפריפריה ועוד. לאחר כחמש שנים מהקמתו של מאגר הלקטורים הגיע משרד התרבות למסקנה שנתמכה גם על ידי קרנות הקולנוע, כי המאגר לא ממלא את מטרתו בגיוון הלקטורים, ואף מקשה מאוד על ניהול הבקשות. משרד התרבות טוען כי ההכבדה הביורוקרטית המוטלת עליו בניהול המאגר היא רבה, ונוכח הטענות כי בפועל הוא לא תורם לגיוון של הלקטורים, לא נותר אלא לבטל את הוראות החוק המחייבות את ניהולו. טענות נוספות שהועלו לגבי מערך הלקטורים הקיים: החובה להעסיק לקטורים הרשומים במאגר בלבד מוסיפה שלב ביורוקרטי נוסף ומיותר של בדיקה אם הלקטורים רשומים במאגר, או ביצוע הרשמה של מי שאינו במאגר עבור לקטורים שהקרנות היו מעסיקות גם ללא המאגר; במאגר הלקטורים מוצג מידע מועט מאוד לגבי הלקטורים הנכללים בו, שלא מאפשר בחירה מושכלת של הקרנות מבחינת ניסיון, יכולת ומיומנות בהערכת תסריטים, עבודה בתחומים וסוגים שונים של סרטים ועוד. כמו כן, נטען נגד המאגר כי למרות שהלקטורים מצהירים על היותם מן הפריפריה, כפי שמוגדר בחוק, נכונות ההצהרה לא נבדקת, ולא מסופק במאגר מידע נוסף לגביהם. דבר זה מכביד על קרנות המעוניינות בייצוג של מגוון אוכלוסיות, מכיוון שאין להן את המידע המתאים. בנוסף, המאגר אינו מתאים למי שמעוניין להיות מועסק כלקטור באופן חד-פעמי ומזדמן, שכן מי שנכלל במאגר חשוף לפניות ולבקשות להעסקה כלקטור מכלל הקרנות. טענה נוספת היא כי הלקטורים הנכללים במאגר, שהצהירו שהם מן הפריפריה, לעיתים קרובות עמוסים בעבודה ואינם פנויים להעסקה על ידי הקרנות במועדים שבהם הן מבקשות להעסיק אותם, והקרנות שמחויבות להעסיק אחוז מסוים של לקטורים מקרב הפריפריה מתוך המאגר בלבד, נשארות ללא מענה. לאור כל האמור לעיל, מכיוון שלא נמצא כל גורם התומך בהשארתו של המאגר הקיים, אלא להפך, החליטה הוועדה לאשר את בקשת משרד התרבות לבטל את מאגר הלקטורים המחייב כנוסחו בחוק הקולנוע כיום. יחד עם זאת, הצעת החוק לא מבטלת כליל את מוסד הלקטורה. הקרנות יוכלו להמשיך ולהעסיק לקטורים. כפי שמתקיים גם היום, לשר התרבות יש סמכות לקבוע הוראות לגבי לקטורים במבחני התמיכה, שאותם יש לקבוע לפי החוק, על מנת לחלק את תקציב התמיכות. ההוראות שהשר יהיה רשאי לקבוע לגבי לקטורים הן בין היתר מניעת ניגודי עניינים, שקיפות בעבודת הלקטורים וכן לגבי הרכב הלקטורים. הוועדה מצאה לנכון להוסיף לנוסח כי על השר לשקול את גיוונו של הרכב הלקטורים כחלק מהוראות מבחני התמיכה. בעניין זה, כוונת הוועדה היא לא רק לגיוון מבחינת הרקע החברתי והגיאוגרפי הקשור לייצוג פריפריות, אלא גם לגיוון של הרקע המקצועי שהלקטורים מגיעים ממנו, זאת על מנת לאפשר למקצועות הקולנוע השונים להשתתף בהליך הלקטורה וכן על מנת לאפשר לכמה שיותר לקטורים ראויים להשתתף בהליך, ולא להעסיק את אותה רשימת לקטורים פעם אחר פעם. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וכחול לבן – המחנה הממלכתי וכן בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו והעבודה. כעת אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת סימון דוידסון, ראשון הדוברים, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן אני? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רבע שעה. בבקשה, לרשותך 15 דקות תמימות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משה, הוא דיבר כל כך מהר, שלא הבנתי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו צריכים תמלול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מניח שקראת על החוק לפני כן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי, איזו שאלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא נראה לי שהוא קרא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, רק שאני אדע מי השרים פה, כי אני אוהב לדעת – שר הכלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אופיר סופר ושר הכלכלה פה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. שר הכלכלה זה מצוין. חברים יקרים, אני רוצה לספר לחברי הקואליציה – כי אני יודע שחברי האופוזיציה יודעים קצת יותר – יודעים הרבה יותר – אני רוצה לספר לכם על עיר במדינת ישראל; עיר בצפון, שבמשך עשרות שנים סופגת אש, אנשים ציונים שקבעו שהם יחיו על קו הצפון של מדינת ישראל; עיר לא גדולה מדי, שנמצאת על צלע הר. יש שם ילדים וזקנים, בתי ספר וגנים והווי חברתי. לעיר הזאת קוראים קריית שמונה. אני לא יודע אם כולם זוכרים שיש עיר כזאת. העיר הזאת, שיום לפני 7 באוקטובר מנתה 27,000 תושבים – 27,000 תושבים בעיר הזאת – עיר שפונתה כולה מהבתים. כל התושבים פונו מהבתים. ברגע אחד משפחות שלמות היו צריכות לעזוב את הבית שלהן, את העבודה שלהן, את העסקים שלהן, את החברים שלהן; משפחות שלמות שהוכנסו לבתי מלון, לחדרים קטנים, עם כל הציוד שהיה להן וכל הציוד שקיבלו לאחר מכן; ילדים שהיו צריכים ביום אחד לעזוב את החברים שלהם, את בתי הספר שלהם, והגיעו לערים אחרות ברחבי ישראל; הורים שלא זכו לשקט ולזוגיות במשך חודשים רבים. ילדים קטנטנים שהיו רגילים לגננת שלהם, לסייעת שלהם, למטפלת שלהם, לחברים שלהם בגן, פתאום מצאו את עצמם בתוך גן קטן בבית מלון – בית מלון כזה או בית מלון אחר. אדוני היושב-ראש, אני זוכר את היום שהגיעו לבתי המלון בנתניה – הרבה מהם הגיעו לנתניה. אני הייתי שם כדי לקבל אותם, את כל אזרחי העיר שלי, שפשוט התנדבו והגיעו לבתי המלון, הביאו בגדים, מוצרי היגיינה, מברשת שיניים, משחת שיניים, דאודורנט, שמפו, משחקים לילדים, אוכל לילדים, מטרנה, סימילאק. ראינו את הכאב שלהם. אחרי הרבה מאוד חודשים שהם נאלצו לחיות מחוץ לבית, הודיעה מדינת ישראל לתושבים: זהו, תחזרו הביתה. תחזרו לבית שלכם בקריית שמונה, לבתים שלא פתחו את הדלת שלהם במשך שנה וחצי, ללכלוך, לריח, לציוד שלא עובד; לכלוך בכבישים, בדרכים, כבישים חרוכים מהציוד הצבאי, בתי ספר וגנים שלא מוכנים לכניסת הילדים. פשוט לכו הביתה. אנחנו מחכים לכם. בכל הזמן הזה, אדוני היושב-ראש, היו מספר גיבורים בעיר קריית שמונה ובראשם ראש העיר אביחי שטרן, שנשארו בעיר ושמרו על הגחלת כמה שאפשר. אותו ראש עיר שהליכוד הפנה לו את הגב. אותו ראש עיר שבגלל שהוא ניצח את נציג משפחת נתניהו לא מתייחסים אליו, הוא לא חשוב, העיר לא חשובה. כולם היו בטוחים, כל מי שהגיע לקריית שמונה, כולל חברו הטוב של אביחי שטרן – ובאמת, השר היחידי ששמר כל הזמן על קשר, במיוחד בימים הקשים, יושב פה מולי, השר וסרלאוף. באמת, יישר כוח על מה שאתה עושה, עשית ותעשה לקריית שמונה, ואני יודע כמה זה חשוב לך – כל האזרחים היו בטוחים ב-100% שהמדינה תדע במיידי לפצות אותם, לפצות את העיר, לפצות את העסקים הסגורים, את העסקים שעובדים חצי, שמאות מיליונים יוזרמו מהר מאוד לתקן, לשפץ, לעזור לעיר לחזור לשגרה. וכמה חזרו לעיר? מתוך 27,000 תושבים, כ-14,000 תושבים חזרו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18,000. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע על בין 14,000 ל-15,000. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18,000. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וסרלאוף, כמה חזרו לקריית שמונה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> 18,000 תושבים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 18,000? אני ידעתי על 14,000. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> 75%. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ידעתי על בין 14,000 ל-15,000 שחזרו לעיר, אז יכול להיות שיותר, אבל חלק גדול לא חזרו, אלפים לא חזרו לעיר הזאת, זה דבר שהוא אקסיומה. ולמה אנשים לא חזרו? אנשים לא חזרו כי העיר לא מוכנה, כי הכסף לא הושקע, כי לא שיפצו, לא תיקנו ולא גרמו לכך שהאזרחים יקבלו, באמת, אתה יודע מה? אפילו הרבה יותר ממה שהיה להם – זה מה שמגיע לעיר הזאת, הרבה יותר ממה שהיה להם. אבל לא, זה לא קרה. אני אספר לך, אדוני היושב-ראש. אם היית יושב-ראש ועדת החינוך, ולצערי אתה לא יושב-ראש ועדת החינוך, אם היית, אז היית איתי בצפון בשבוע שעבר. למה? כי ועדת החינוך של הכנסת יצאה ליום שלם לקריית שמונה כדי לפגוש את התושבים, את צוותי החינוך, בתי הספר, הגנים. אתה יודע כמה הגיעו מוועדת החינוך? שניים – יושב-ראש הוועדה ועבדך הנאמן. אף אחד מחברי הכנסת של הליכוד שהם חברי ועדה לא טרח להצטרף לסיור הכל-כך חשוב הזה לקריית שמונה. אף אחד. כשהגענו לשם אביחי קיבל אותי, והוא אומר לי: מה, רק אתה וצבי הגעתם? אני אומר לו: כן. לא ידעתי מה להגיד לו. אתה יודע איך הם נעלבו, איך הם נפגעו, המנהלים, ההורים, ארגוני ההורים שם, אביחי בעצמו. הוא אומר: ככה מתייחסים אליי, ככה מתייחסים לעיר, ככה מתייחסים אליי כראש עיר. אז היינו שם, ואני רוצה לספר לך ולכם שישבנו עם המורים, ישבנו עם המנהלים, והכאב הוא גדול. הכיתות חצי מלאות; גני ילדים שלא נפתחים בגלל שאין ילדים; אין מספיק צוותי הוראה. ההשקעה לא בוצעה. ואחרי זה, אמרתי, אני אתחיל להסתובב בעיר. ואני הולך למקום שמבחינתי הוא המקום המרכזי של העיר בכל עיר כמעט, אני יודע שבעיר שלי זה ככה. לאן הלכתי? לשוק. לשוק של קריית שמונה. מה היה בשוק? השוק היה סגור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> באיזה יום זה היה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום ראשון. השוק היה סגור, והתחלתי לברר למה השוק סגור. אמרו לי שהשוק נפתח רק פעמיים בשבוע, רק פעמיים בשבוע, וגם – לחצי יום. והיה שם איזה בעל בסטה שסידר לו את הבסטה, אז דיברתי איתו. אז גם כשהשוק פתוח הם לא עושים קופות, לא עושים קופות, הם פשוט לא מרוויחים. ואנחנו רואים, גם ברשתות, את הבכי של אותם – העסקים, אתה רואה שלט: להשכרה, למכירה, להשכרה, למכירה. אלה שפתוחים יושבים עם הראש שפוף. אחד פתח לי את הקופה, אומר לי: בבקשה, תסתכל מה יש לי בקופה, 40 שקלים. אני לא מצליח לשלם לא ארנונה, לא מיסים, לא מצליח לשלם לעובדים שלי אז פיטרתי אותם. ואנשים הולכים שם עם העיניים ברצפה. אתה יודע, בעל עסק – ואני הייתי בעל עסקים כל חיי – כשאתה רואה את מה שבנית כל חייך הולך לטמיון, אתה לא מצליח להחזיק את העסק, המדינה לא עוזרת, אין תמיכה בעסקים, מה אנחנו מצפים? מה אנחנו מצפים מהאנשים האלו? ובאמת, נקרע הלב. ואז הגעתי למקום שמאוד מאוד עניין אותי, וזה אצטדיון הכדורגל. אתם יודעים שבאצטדיון הכדורגל של קריית שמונה, שיש שם קבוצה בליגת-העל כבר הרבה מאוד שנים, באותו אצטדיון לא משחקים כבר מעל שנתיים. לא משחקים בו. אז בזמן המלחמה הבנו למה לא משחקים, האצטדיון הזה ספג שלושה טילים. מהיום שנגמרה המלחמה, אני הייתי בטוח, חבר הכנסת מאיר כהן, שהדבר הראשון שיעשה שר הספורט – ירוץ לשם, יגיד להם: מה אתם צריכים? כמה? אני מתקן את זה. אבל לא, עד היום הקבוצות של קריית שמונה משחקות בנתניה. הקבוצה הייצוגית של קריית שמונה צריכה לשחק בנתניה, למה? כי לא השקיעו ותיקנו את היציע המזרחי, הפקקטה יציע מזרחי, שאפשר היה לעשות את זה בחודש ימים. אבל זה לא מספיק חשוב למדינה, כי קריית שמונה לא חשובה למדינה. אז הילדים והנוער שצריכים לשחק כדורגל, שזה חלק מהחיים שלהם, אין להם מגרש, אז כל אחד משחק במקום אחר. אז למה שהם יחזרו? למה שהם יחזרו? פקקטה מגרש כדורגל אתם הקואליציה לא יודעים לעשות. מה ביקשו מכם? לא מגיע לאנשים בקריית שמונה מגרש כדורגל? 5 מיליון שקלים היה עולה לתקן את זה, 5 מיליון שקלים, אבל גם את זה אתם לא מסוגלים לעשות. אנשים שלא היה להם בית. איזה פרצוף יש לכם? הכי חשוב, שראש הממשלה עומד מול גברת מקסימה בשם אורנה ואומר לה: את משעממת אותי. אז באמת, זה לא היה סתם, זה יצא לו אמיתי. אתם משעממים אותם. אבל מה יהיה אחר כך, חבר הכנסת ואטורי? יהיו בחירות, ומה הם ישימו? מח"ל, ליכוד, מח"ל, ליכוד. אותם אנשים שאתם לא סופרים אותם, אתם לא מתייחסים אליהם, הם אוויר בשבילכם, והם יצביעו מח"ל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - תודה. נתנו 90 מיליון לקריית שמונה, אמרתי לך את זה. נתנו 90 מיליון. קיבלו מגרש, שידעו לקחת - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מגרש? מתי היית שם? מתי היית שם? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הם קיבלו 90 מיליון שקלים - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה מבלבל את המוח? אין להם שום מגרש. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה לצעוק? למה לצעוק? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי הוא צועק, אז אני מחזיר לו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא צועק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - בקריית שמונה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שם שום מגרש. אני הייתי שם ביום ראשון. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני בלי מיקרופון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי שם ביום ראשון. אין שום מגרש, אל תספר לי סיפורים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אז היית - - - אנחנו עושים. אתה ביקרת, אז ביקרת. אנחנו עושים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון ואטורי, בקריית שמונה לא משחקים כדורגל. את זה אל תלמד אותי. הם משחקים אצלי בנתניה. מה אתה אומר לי איפה הם משחקים? אני רואה אותם. אם היה להם מגרש הם היו משחקים שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צודק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> גם אתה ביקרת שם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני נתתי כסף בלי לבקר. מה קרה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא כבר היה שם חמש פעמים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נתנו כסף - - - שייקחו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, מה שאתם עשיתם לקריית שמונה, זה לא ייסלח. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> קשה, קשה, 26 אנשים שהם - - - חמישה מקומות. קשה מאוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, עוד מעט תדבר, אתה. אין לי עוד הרבה זמן. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על הדבר הגאוני של ממשלת הליכוד. הרי כולנו מבינים, יודעים, ואנחנו הולכים לסופר ואנחנו רואים את המחירים. אני לא צריך לחזור על זה, אני מדבר על זה כל יום. ואנחנו מבינים לאן המחירים הגיעו. חבילת תותים – 25 שקלים, כל תות עולה 2.5 שקלים, לא נורמלי בכלל. המוצר שהכי גונבים בסופר זה מטרנה וסימילאק, אוכל לילדים. ושר הכלכלה – שבאמת, לעשות כסף הוא ידע בחיים, אין לי ספק, כל הכבוד לו – יצא עם תוכנית גאונית, של 100 המוצרים הנבחרים לציבור הישראלי, שרוב רובם של המוצרים הם רוויי שומנים, סוכר עודף. אין כמעט מוצרים שהם בריאים, לא ראיתי שם מוצרים לתינוקות – כל מיני מטרנה וסימילאק וכדומה לא נמצאים בתוך הסל. והפרס הגדול לרשת שתציג את סל המוצרים הכי נמוך יהיה לא פחות מ-50 מיליון שקל. 50 מיליון שקל פרס לרשת שתביא את 100 המוצרים הכי זולים. ואני אתן לכם סקופ, תרשמו מה שאני אומר לכם, הרשת שתזכה היא רמי לוי. אין לי ספק שזה יהיה רמי לוי. אני אומר את זה לפני שכולם יודעים את התוצאות. בעוד שבוע אתם תשמעו, הרשת שתזכה תהיה רמי לוי. היא תזכה ב-50 מיליון שקלים. כספים של רון כץ ושל נטע ושל יוליה ושל נאור ושל מאיר ושל סימון ילכו לרמי לוי – למה? כי הוא יכול, הוא שר הכלכלה. אבל מה זה יעזור בעצם? הרי על מוצר אחד הם יורידו, ועל עשרה מוצרים אחרים הם יעלו את המחיר. זה לא יפתור את יוקר המחיה, זה לא יוריד את המחירים. שלוש שנים לא יכולתם לגעת בנושא הזה, יוקר המחירים. בסוף אני מציע לכל אחד ואחד מכם: תלכו לשוק בכל עיר במדינת ישראל ביום שישי בשעה 14:00, ותראו אלפי אנשים אוספים מהרצפה עגבניות ומלפפונים, משלמים חצי או רבע מחיר על סחורה שהיא פגומה, כי הם מגיעים בסוף היום. לכו לשוק בשעה 14:00 ביום שישי ותראו את עם ישראל שאין לו כסף לקנות אוכל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מסתכל על הטירוף הזה שאוחז בנו, ואני לא מאמין שאכן קולות כאלה נשמעים במדינת ישראל, במדינה דמוקרטית. אם אכן שר המשפטים היום אמר: "אם אנצח בבחירות, בית המשפט ייעלם", אני מצפה משר המשפטים שיעלה לכאן עוד הערב ויחזור בו מהדבר הזה. זכרו דבר אחד: בכל מקום שהופכים אנשים לאויבי העם, בסוף עוברים לאלימות. האמירות חסרות האחריות האלה, שאולי יקבלו לייק או שניים מאנשים קיצוניים, אין להם מקום בשיח במדינת ישראל, ולא משנה מה דעתך ולא משנה מאיזו מפלגה אתה. ואני באמת מצפה משר המשפטים שיעלה לכאן ויבהיר את דבריו. לא חלמנו, אף אחד מאיתנו, שמשפט כזה ייאמר. ובלהט הלחימה חסרת הפשרות והלא-מוצדקת כנגד מערכת המשפט הישראלית, מה הפלא שניצוצות חסרי טעם כאלה נאמרים ונשמעים מפיו של שר המשפטים. ואני בכלל פונה אליו: מה הרוח הרעה הזאת כנגד מוסדות המשפט הישראליים? מאיפה זה התחיל? ראש הממשלה עומד למשפט. אז מה? שיעמוד ויוכיח את חפותו. אנחנו לא נחכך ידיים אם הוא יואשם ואנחנו לא נברך על זה – אף אחד לא רוצה לראות ראש ממשלה מואשם. אבל יחד עם זה, לעזאזל, מה הטירוף הזה שאוחז בכם? עד כמה יכולים לשמוע אמירות כאלה כנגד שופטים? ראיתי סרטון שרץ – זה ממש להתיר את דמם של שופטי המדינה הזאת. צריך לתקן, כן; טועים לעיתים, כן, כולנו. אבל בין זה לבין השתלחות, שלעיתים זאת השתלחות בגופם ובנפשם ובביטחון של האנשים האלה – תמיד יהיה המשוגע שירים את ידו. ואני לא שומע אף אחד מהקואליציה קם להגיד: היי, תעצרו את הטירוף הזה. אני אתמול סיירתי בנגב. הייתי במועצה האזורית בני שמעון, וראיתי מועצה נהדרת, עם ראש מועצה יוצא מן הכלל, עם תוכניות יוצאות מן הכלל, עם אזור תעשייה, עידן, אזור תעשייה שעובדים בו בדואים ויהודים ומתחלקים ברווחים. ומספר לי ראש המועצה הזה שבגלל המפעלים באזור התעשייה, אחוזי האבטלה ברהט ירדו פלאים. משם נסעתי לגבעות בר ופגשתי את בילי כהן, יושבת-ראש הוועד של היישוב. וכואב הלב לראות יישוב במרכזו של הנגב מבקש הגנות כאילו שהוא יישוב ספר. אדוני היושב-ראש, אתה לא תאמין, יישובים יהודיים ברחבי הנגב מוקפים בגדרות ומבקשים תקצוב כאילו שהם יישובי ספר, וסביב חלק מהיישובים חופרים תעלות רחבות, שלא יגנבו להם את הרכבים, ואתה שומע את בילי, שנאחזת במקום. ומשם עברנו לעומר, יישוב יוצא מן הכלל, עם אוכלוסייה מבוססת, עם ראש מועצה נמרץ, ארז בדש, שעומד שם ונלחם באווירה האלימה ובתחושה הזאת שבנגב לית דין ולית דיין. ועלינו לתצפית להסתכל שמאלה וימינה וקדימה ואחורה, לראות איך שלא מטפלים בשאלה הבדואית. במקום לכתוב תוכנית מסודרת, כמו שכן, אנחנו עשינו כשהיינו שם, במטה מסודר, שנפגש כל יום חמישי עם כל גופי הממשלה ועם המשטרה ועם השב"כ - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ומה הייתה התוצאה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוינת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> א. התחלנו לעשות שם הסדרה, וכעסו עליי, ואמרתי להם: לעזאזל, 36,000 דונם בשליטה של בדואים. יושבים על 36,000 דונם כפרים לא מוכרים. אתה מגיע איתם להסכמות שהם כולם יתכנסו לתוך 5,000 דונם, וכל מיני קבוצות צורחות: מה אתם מפקירים את הנגב? עמדתי למעלה, הסתכלתי, ואמרתי: אלוהים, הפקרת הנגב זה מה שקורה עכשיו. זה מה שקורה עכשיו. אכיפה, כן, ומי שבונה בלי רישיון, כן, אבל יחד עם זה גם להתחיל בהסדרה, כי אחרת, אדוני היושב-ראש – ואני מציע לך לנסוע לשם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נסעתי, הסתובבתי. רק אומר שהתוכניות שעשיתם – יש לנו תכניות כבר 15 שנה. ברגע שהמנהיגות המקומית לא מקבלת את זה, הצורך, היכולת להצליח בזה – זה מורכב מאוד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, חבל שאתה אומר את זה. אנחנו מדינה ריבונית. מדינה ריבונית צריכה לתת שתי אפשרויות: האחת – האפשרות להסדרה ולהיות חלק, ואם אתה לא רוצה, אז לפעול בנחישות. אז לפעול בנחישות. אני לא נגד. מי שבונה על שטח מדינה, תוריד אותו משם. אבל היות שממילא יש כל כך הרבה, מאות אלפי אנשים, על שטחים לא מוסדרים, אז בוא נתחיל בהסדרה. אכיפה והסדרה, אכיפה והסדרה, כי הם לא יעזבו את המקום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוכן לנהל איתך את הדיון הזה במקום אחר, אבל אני אומר לך, כבר 15 שנה בתוך התהליך הזה. ברגע שאין תמימות דעים בסוגיה הזאת, גם אם אתה מדינה ויש לך משילות, היא מורכבת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך, תשמע - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בגלל שכל צעקה כזאת נראית גזענות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אדוני היושב-ראש, 60 שנה אני חי שם, 60 שנה אני נוסע, 60 שנה אני מדריך שם, אני מורה שם, ואני מגדל את ילדיי שם. 60 שנים בנגב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> והיית ראש עיר שם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מכיר לפני ולפנים כל שבט ואת המנהיגים, וכן, חלקם שוררים, וצריך לטפל בהם, אין לי ויכוח איתך. אבל רובם הגדול רוצים הסדרה, רובם הגדול רוצים שיהיה בית ספר ושתהיה מרפאה ויהיה כביש, ובכל מקום נקודת משטרה. אומר לי חבר בדואי שגר באחד היישובים, מאיר: משעה 17:00 ילדיי בתוך הבית, כי אני מפחד להוציא אותם החוצה, אני מפחד מירי תועה. מספרת לי בילי כהן מגבעות בר שכל יום יש שם ניסויי כלים. אני ואתה היינו בצבא – ניסויי כלים, כאילו אתה נמצא במערב הפרוע. את זה צריך לפתור לא בוויכוחים בין מפלגות. הנגב זה לב-ליבה של המדינה הזאת. הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו, וסימון הזכיר אותו, זה קריית שמונה. ושמעתי את ואטורי, חבל שהוא לא נמצא כאן. לא, קריית שמונה לא קיבלה דבר וחצי דבר מאז המלחמה, ואני מציע – ואני שמח על כך שסוף-סוף תהיה שם ישיבת ממשלה. אני רק מבקש מכל השרים ומראש הממשלה: לעיר יש מנהיג אחד, והוא ראש העיר. תקראו לו, אל תחרימו אותו. הילדים של קריית שמונה לא צריכים להיות כלי משחק בין פוליטיקאים. זה מה שצריך לעשות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז כמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 20 דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גם חצי שעה. מה שתגידו. מקסימום, אם ירצו, יוסיפו. אין שום בעיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך 20 דקות, בהוראת מרכזת האופוזיציה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כאשר היושב-ראש פועל בהוראת מרכזת האופוזיציה – סימן טוב לבית הזה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדקות הקרובות שיש לי כאן אני רוצה גם לפרוס את עיקרי התוכנית הכלכלית שאנחנו, בישראל ביתנו, הצגנו בשבוע שעבר – גם יושב-ראש המפלגה אביגדור ליברמן, שכידוע היה שר האוצר, הציג. אני חושב שזה זמן טוב, ברוגע, בלי ויכוחים מיותרים, בלי הפרעות ביניים, בלי צעקות, לפרוס בפני עם ישראל ובפני צופי ערוץ הכנסת, שהם נאמנים גם בשעה די מאוחרת של הערב; אני לא אומר לילה, כי יש גם מקרים שגם בלילה אנחנו מדברים. אז קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל מהדבר הנחוץ והחשוב ביותר – להגדיר חזון כלכלי למדינת ישראל כאשר אנחנו נחזור לממשלה וננהל את הכלכלה הישראלית כפי שניהלנו מיוני 2021 עד דצמבר 2022. רק להזכיר לצופים, כשליברמן נכנס להיות שר האוצר, הגירעון עמד סביב 145 מיליארד שקלים, וכאשר אביגדור ליברמן סיים את תפקידו כשר האוצר, אנחנו היינו בעודף תקציבי של כמעט 10 מיליארד שקלים. הדבר הזה גם אִפשר בשנת 2023 להמשיך בתנופה של הכלכלה, ולמרות הוויכוחים ולמרות המהפכה המשפטית, וכמובן, למרות 7 באוקטובר, זה אִפשר סוג של כרית ביטחון כלכלית גם לשר האוצר הנוכחי. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, שר האוצר, שהוא מהמפלגה שלך, לא פעם גם החמיא לניהול הכלכלי של אביגדור ליברמן בתור שר האוצר, בלי קשר לוויכוחים פוליטיים שיש בבית הזה. גם הדרג המקצועי של האוצר ציין שדברים שנעשו אז, ביוני, יולי ואוגוסט 2021, והעברת התקציב לשנת 2021–2022 – שהייתה בהתחלה בממשלה באוגוסט, ואחר כך העברנו את התקציב בבית הזה בנובמבר 2021 – הצילו את כלכלת ישראל. אני אומר את זה בביטחון ובאחריות, למרות שהייתה ביקורת; דיברו בעיקר על מס על החד-פעמי, שתייה מתוקה. כל זה שטויות, משום שישראל היא גם במקומות הראשונים בקרב אנשים שיש להם סיכון למחלת הסוכרת, וישראל גם במקום החמישי מבחינת זיהום אוויר, שנובע בין היתר משימוש בכלים חד-פעמיים. אז אני מניח שאם הקו הזה היה נמשך, והמשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר היו ממשיכים בקו הזה, היום היינו יכולים גם להיות גאים בהישגים. אבל הממשלה החדשה באה, ביטלה, ואתה יודע מה הפלא? המחירים של השתייה המתוקה לא ירדו. מי שמתעשר הם אלה שעוסקים בסחר בדבר הזה, ואנשים המשיכו לשלם את המחירים הגבוהים, למרות שכל הכסף גולגל לכיסם של הטייקונים, כפי שנהוג להגיד. לכן חשוב לנו להבהיר ואנחנו מדגישים שהניהול הנכון של הכלכלה זה אחד מההיבטים החשובים ביותר של הממשלה החדשה שאנחנו נקים. אני רוצה להתחיל מהסעיף הראשון של התוכנית הכלכלית – סיוע ברכישת דירה. מאז 7 באוקטובר, למעלה מ-400,000 אזרחי מדינת ישראל נקראו למילואים. לא לכולם חסרה דירה, ואני לא יודע להגיד באחוזים, אבל לאחוזים מאוד גבוהים של חיילי מילואים שהם באמצע החיים – מדובר על בין גיל 25 לגיל 35 – אין עדיין דירה משלהם, אבל כבר יש להם משפחות, חלקם הקימו משפחות, חלקם השאירו את המשפחות בעורף. הם מתמודדים היום עם המחירים הגבוהים ביותר של הנדל"ן, למרות שיש האטה מסוימת בעלייה. זה נובע בעיקר מהעלייה בריבית, אבל האנשים האלה הם חסרי דירה. חלקם גם מתקשים לשלם שכר דירה, חלקם – אנחנו יודעים את זה גם מהפניות הרבות – חזרו לגור עם ההורים, וחלקם בחרו להתיישב בפריפריה, שם המחירים נמוכים יותר. לכן נושא הדיור הוא נושא חשוב מאוד עבור המשפחות האלה, ולכן התוכנית הראשונה שלנו בנושא הזה מדברת על סיוע לרכישת דירה כך שכל חייל מילואים, מספיק שאחד מבני הזוג הוא משרת פעיל או עשה שירות צבאי, יהיה זכאי למשכנתה במימון של 90% מערך הדירה עד 2.5 מיליון שקלים. ואפשר לקנות בכסף הזה דירה יפה מאוד – לא באזור המרכז, אבל באזורים שהם טיפה מתרחקים, בוא נגיד ככה, מאזור המרכז. אבל אין ספק שבחיפה או בבאר שבע ניתן לקנות בכסף הזה גם דירה יפה וחדשה מקבלן ב-2.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מענק או ריבית מופחתת? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מדבר על 90% משכנתה. היום בשביל לרכוש דירה אתה חייב 25% הון עצמי. אתה לא יכול היום להגיע לבנק - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, שההון העצמי ירד ל-10%. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, לאלה שמשרתים. כמובן שהכול בכפוף לביטחונות שהמדינה תעניק, כי אם אני כמדינה יודע שאותו חייל מילואים כל פעם נקרא לדגל וכל פעם הולך ומשרת, אז למה שאני לא אתן לו ביטחון כלכלי? אם אני יודע שהוא נשאר בארץ ולא יעזוב את המדינה כמו שעשו 90,000 אנשים, אז בוודאי שאני אתן לו ביטחון הזה. בוודאי שאני רוצה לתת לו דירה במימון שלו, אבל בביטחון של המדינה. לאסוף היום הון עצמי של 25% מדירה של 2.5 מיליון – תעשה חישוב, זה כמעט 625,000 שקלים. 625,000 שקלים, בממוצע, זה יכול להגיע ל-60 משכורות, 50 משכורות, ואני מדבר על משכורת ממוצעת. בוודאי שזה הרבה, כי בן אדם לא מגדל כסף על העצים. לכן פה חשוב מאוד להוריד את הרף המינימלי להון עצמי לאנשים שהם מסוגלים היום, במקום לשלם 7,000 או 8,000 שקל לשכר דירה, שישלמו 7,000, 8,000 שקל למשכנתה שתיתן להם גם ביטחון כלכלי וגם תאפשר להם לרכוש דירה ראשונה. כמובן שיש התניות ודברים כאלה, וצריך לבדוק שאכן הבן אדם עובד ואין לו מגבלה כלשהי שעלולה לפגוע בהכנסות שלו. ככל שבן אדם מתקדם בחיים ההכנסה שלו עולה, וככל שההכנסה שלו עולה גם רמת החיים שלו עולה. ואם בן אדם מסוגל לקנות דירה במימון טוב, אז בדירה הבאה שהוא יקנה, הוא כנראה ימכור את הישנה, ואז יהיה לו גם בסיס כלכלי שיאפשר לו להתקדם בחיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שההחזר החודשי ב-2 מיליון ו-200,000 הוא סביב ה-11,000 - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא בדיוק כך. זה לא נכון, לא בדיוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - והחזר כזה הוא מאוד מורכב לזוגות צעירים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, קודם כול, תוריד כבר 250,000, כי זה 10%. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הורדתי, הורדתי 250,000. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז 2 מיליון. הריבית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרת לי 2.5 מיליון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, עד 2.5 מיליון מחיר הדירה אמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. ואז אתה לוקח 10%. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, אדוני היושב-ראש, אתה לא חייב לקנות ב-2.5 מיליון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני גוזל לך את הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הכול בסדר. אתה יכול גם לקנות ב-1.9 מיליון. יש לך באשקלון, למשל, דירה חדשה עד 2 מיליון שקלים. יש לך גם בקריית מלאכי או בקריית גת דירות עד 2 מיליון שקלים. אתה לא חייב לממש את המקסימום. אם אתה יורד מזה ואתה מגיע למשכנתה של 1.7, אז הכסף הזה הרבה פחות קטן מאשר מה שתשלם לשכירות, כמעט 8,000 שקל, ואם שני בני זוג עובדים אז זה בסדר. גם הריבית ירדה בחודש אחד כמעט ב-0.5% – לא כמעט, היא ירדה ב-0.5% רק בחודש או בחודשיים האחרונים. לכן, התקווה – אכן אנחנו צריכים לתת חזון לאנשים האלה. הם צריכים להבין כי – תראה, אני שומע את זה ואני רואה את זה לפי כל הסקרים שהקושי לרכוש דירה הוא בין הסיבות העיקריות למחשבות לעזוב את המדינה, ואני אומר לך את זה בבירור, גם מתוך היכרות עם אנשים, מתוך שיחות. יש אנשים שמתקשים לרכוש דירה במדינת ישראל, והם אומרים: רגע, עדיף לי שאני ארכוש עכשיו בכסף שיש לי דירה בבולגריה, אשכיר אותה, ואני אגור בשכירות. למה, למה שאני לא אעניק לו את הביטחון הזה כאן? כי בן אדם עכשיו יהיה בשכירות הרבה שנים, לא יוכל גם אחר כך, כשהוא יגדל, וכשהרי יהיו לו ילדים – הוא יגיד: אה, פספסתי את הדבר הזה. אגב, יש כל כך הרבה פרויקטים וכל כך הרבה קבלנים שגם מוכנים לבנות בזול, וזה בסדר, וכולם ירוויחו, כמו שהיה את התוכנית מחיר למשתכן, שהרבה זוגות הרוויחו, כמעט 100,000 זוגות קיבלו הנחה משמעותית. ולכן, זה חשוב מאוד לתת את רשת הביטחון הזאת. אגב, אנחנו גם מדברים על 40 שנה משכנתה ולא 30. 30 זה המקסימלי, אז 40 שנה זה גם יאפשר קצת מרווח נשימה, וברגע שאתה נותן ל-40 שנה, גם ההחזר החודשי יהיה פחות ממה שמשלמים היום. הדבר הנוסף שאנחנו רוצים לדבר עליו זה כמובן הנחה במעונות יום. ניסינו לעשות את זה בממשלה הקודמת, וההנחה במעונות יום נבלמה – הרעיון הזה נבלם על ידי בג"ץ. לצערי, לא הצלחנו לממש את החזון הזה, כי אני חושב שזה מעיד על סדר עדיפויות. מי שעובד ומי שמשרת, מגיע לו קודם כול, ולכן מי שמשרת ומי שעובד יהיה זכאי, כמובן בהתאם להכנסה שלו, לקבל הנחה במעונות יום עד 2,500 שקל בחודש. 2,500 שקל זה לא השיא, כן? יש פה גם מעונות יום שאנשים משלמים מעל 4,000, ו-5,000 ואפילו 6,000. אבל 2,500 שקל כהלכה זה דבר מבורך, דבר טוב, דבר שיסייע משמעותית כלכלית לזוג צעיר עם ילד עד גיל שלוש, משום שמגיל שלוש כבר יש סבסוד לגנים הפרטיים, או ניתן לשלוח ילד מגיל שלוש לגן מטעם המדינה, כלומר גן עירייה, ולכן לקבל חינם חינוך מגיל שלוש; כמובן לשלם על הצהרון משעה 14:00. אז מאוד חשוב להבהיר שאלה שני הדברים שאמורים לתת את הביטחון הכלכלי לאותה אוכלוסייה שמשקיעה, עובדת, משלמת מיסים וגם מסכנת את החיים שלה למען כולנו. האוכלוסייה הנוספת שאנחנו מתכוונים, וגם עשינו את זה בממשלה הקודמת – מדובר על האוכלוסייה של הגמלאים. אני רק יכול להזכיר, לא כולם מכירים את זה, אבל אנחנו, כשהיינו בממשלה וליברמן היה שר האוצר, העלינו כמעט ב-24% את השלמת ההכנסה לגמלאים, או שעלו בגיל יחסית מבוגר ולא הספיקו לצבור כסף לפנסיה, כי החוק להפרשה פנסיונית נכנס לתוקף בישראל רק החל מ-2008, ולא מעט עולים שהגיעו בגיל 40 פלוס פשוט לא הצליחו לצבור פנסיה. יותר מ-200,000 איש מקבלים השלמת הכנסה. עד להחלטה של שר האוצר ליברמן הם היו מקבלים סביב 3,200 שקל ליחיד, בערך 5,500 לזוג; זה לא תמיד הולך 200%, זה הולך 80% מהזוג. אנחנו העלינו את זה לרמה של כמעט 4,000 שקל. היום זה סביב 4,200, זה עדיין פחות משכר המינימום, אבל זה מאפשר לאותו גמלאי שכבר מעבר לגיל הפרישה כמובן איכשהו לחיות בכבוד, למרות שאנחנו רוצים להעלות את זה עוד, בכ-20%. יש לא מעט אנשים שהצליחו לצבור פנסיה ועדיין הפנסיה שלהם לא גבוהה. אנחנו מודעים גם לאוכלוסייה הזאת. קרוב ל-150,000 איש לא זכאים למענק השלמת הכנסה אחרי גיל הפרישה, אבל בכוונתנו לסייע גם להם, אם זה להכניס אותם לקבוצות של הנחות בחשמל, כמובן הנחות בארנונה, כי הרבה פעמים ארנונה מקשה עליהם להמשיך לחיות בכבוד. וכשאני מדבר על זוג, למשל, שהשלמת הכנסה שלו או הפנסיה שלו סביב 6,500–7,000 שקל לזוג, אז בוודאי שארנונה סביב 1,000 שקל זה מאוד מאוד קשה ומשפיע על הכיס שלו. ולכן חשוב מאוד לקחת את האוכלוסייה הזאת ולהכניס אותה לאוכלוסיית זכאים, לכל מיני – למעטפת ההנחות שמקבלים אנשים שמקבלים השלמת הכנסה. גם את זה בכוונתנו לעשות. אוכלוסייה נוספת היא האוכלוסייה של ניצולי שואה. שוב, לא כולם יודעים, אבל יש לנו כמה אוכלוסיות של ניצולי שואה: ישנם כאלה שהיו בגטאות, במחנות ריכוז, או כאלה שעלו למדינת ישראל לפני שנת 1953. רובם זכאים לקצבה חודשית, והקצבה הזאת נקבעת על פי אחוז הנכות, אבל יש אוכלוסייה גדולה של ניצולי שואה שבעיקר עלו אחרי שנת 1991 והם מקבלים קצבה שנתית. אחת בשנה הם מקבלים מ-Claim conference, דרך הכסף שמגיע לניצול שואה, סכום. היום זה סביב 7,000 שקל. אגב, ההחלטה הראשונה – מי שהעביר את זה היה שר האוצר יאיר לפיד, יושב-ראש יש עתיד. כשליברמן היה שר האוצר ב-2021 העלינו את זה מ-4,500 ל-6,500 שקל, והיום, בגלל שזה צמוד גם למדד, זה הגיע ל-7,000, ובכוונתנו להעלות את זה לרמה של 8,000 שקל כל שנה. תחלקו את זה ב-12, תראו תוספת משמעותית לניצולי שואה שכמו שאמרתי לא מקבלים קצבה חודשית אלה מקבלים קצבה שנתית. עכשיו אני רוצה לגעת בעוד כמה נקודות שגם הן חלק מהתוכנית הכלכלית שלנו. אנחנו חייבים להתניע את הכלכלה. לא מתניעים כלכלה בחלוקת כסף. חלוקת כסף זה לא פתרון. התנעת הכלכלה, קודם כול זה פרויקטים תשתיתיים לטווח ארוך, השקעות בפרויקטים ל-10, 20, אפילו 30 שנה. מדובר על כבישים, מדובר על רכבות, מדובר על שינוי תשתיות, מדובר על פריסת סיבים אופטיים במקומות שעדיין לא הגיעו, מדובר על בנייה מסיבית של דברים שישרתו את כלל האוכלוסייה, למשל להשקיע בבניית בתי חולים, להשקיע במקומות שבהם יוכלו להשתבץ רופאים חדשים, ובכך לשפר את רמת השירות. אנחנו התחלנו לעשות, אבל אי-אפשר לעשות בשמונה חודשים כל דבר ואחר כך לשמוע מחברי הקואליציה: איפה הייתם. איפה אתם הייתם כל השנים? אז לכן, השקעות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים בשנה זה הדבר המינימלי שנצטרך לעשות מבחינה כלכלית, כי בלי זה הכלכלה פשוט לא תצמח. יש לנו כל מיני פתרונות לזה. כולם שואלים: מאיפה הכסף?, מאיפה תיקחו את הכסף? אז א. יש הרבה כסף. צריך קודם כול לחלק נכון את הכסף ולהשקיע לא בזה שמעמיסים במיסים ומעלים את המיסים, או חושבים להעלות מע"מ ב-1% ובכך לסתום את החור בתקציב. לא. להפך, בשביל שאנשים ישלמו יותר מיסים, חייבים להוריד להם מיסים, חייבים לתת להם הנחות במס על מנת שהם יעבדו יותר, ואת הכסף כהכנסה פנויה, הם אלה שיוציאו לכלכלה הישראלית. הם ילכו יותר לעסקים, הם יחדשו את הרכוש שלהם, יקנו טלוויזיה חדשה, ספה חדשה, ישקיעו בילדים, בחוגים שלהם וכו', וכך בעצם הכסף שיהיה להם כהכנסה פנויה כתוצאה מהורדת המיסים, האנשים האלה יחזירו לכלכלה הישראלית, ובכך הדבר הזה יתניע את הכלכלה. וכמובן, יש גם פרויקטים לטווח ארוך. כשאתה לוקח היום, למשל, את קרנות הפנסיה, שזה בערך 3 טריליון שקל, אז חלק מהכסף אכן ניתן להשקיע – לא חייבים בחו"ל – גם להשקיע בפרויקטים כאן, כמו שעשו לפני 25 שנה עם כביש 6, למשל. הרי אתה לוקח פרויקט ל-20, 25 שנה, ולאחר 25 שנה הוא עובר לידיים של המדינה. פשוט האריכו שם זיכיון. אני לא רוצה להיכנס ספציפית למקרה הזה, אבל זו דוגמה טובה להשקעה שיש בה גם תועלת לציבור, גם משמעות כלכלית, וכמובן גם עבודה לאלפי אנשים. כי אנחנו היום הגענו למצב שמצד אחד חסרות לנו ידיים – חסרות לנו ידיים. מביאים פה עובדים זרים לכל מיני ענפים, אם זה ענף הסיעוד, למשל – תוסיפי לי עוד חמש דקות, שפרית? עוד חמש דקות יש לי? בסדר? עוד חמש דקות היא תוסיף לי. אם אתה לוקח היום את ענף הסיעוד – לא? אוקיי. ענף הסיעוד, למשל, ישראלים כמעט ולא עובדים בענף הזה, רק עובדים זרים. ענף הבנייה, למשל, אחרי 7 באוקטובר מנסים לשקם את הענף הזה בגלל שהעובדים הפלסטינים לא עובדים בשטח של מדינת ישראל. החקלאות, למשל – בחקלאות כולם עבדו בעיקר מחו"ל, חוץ מהציונים האמיתיים בגבולות. לכן יש פה מקום באמת להסתכל על שינוי במדיניות הכלכלית. אבל את כל זה אתה חייב לעשות בדבר משמעותי, שזה שילוב של אוכלוסיות בשוק התעסוקה. כשאני מסתכל היום – ושוב, אני לא בא בקטע של להתריס – אני מסתכל על המגזר החרדי, ואני אמרתי, אני מאוד מכבד כל בן אדם שבוחר לחיות איך הוא רוצה לחיות, אבל אין שום סיבה שאני כמדינה לא אשלב אותך בשוק התעסוקה, ולא אתן לך כלים בלימודים, ולא אתן לך אפשרות גם להתקדם; שאותו בן אדם שהיום בא לשוק התעסוקה, אם זה גבר או אישה – ואנחנו רואים את זה שנשים חרדיות הרבה יותר מועסקות בשוק התעסוקה לפי האחוזים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת לנו כל חודש – אבל הן לא תחרותיות מול אנשים בשוק, משום שיש בעיה גם מבחינת הלימודים, גם מבחינת התחרות, והתפקיד שלנו כמדינה לאפשר להם גם להיות תחרותיים וגם לשלב אותם בשוק התעסוקה. אם אף אחד לא ישלב אותם ולא יתחיל מגיל צעיר עם לימודי ליבה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, חצי דקה. - - אז לא תהיה לך התנעה בדבר הזה. אני רק מסיים, אדוני, במשפט. אני רוצה להגיד שהתוכנית הזאת היא תוכנית שהצגנו, היא תוכנית שאנחנו ניישם אותה, – ניישם אותה אך ורק בממשלה ציונית שאנחנו נקים אחרי הבחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני מחליף את לזימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. מיקי, רגע, יש לנו את רון ונאור ושוסטר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז מי מחליף את לזימי? שלא נפסיד את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לזימי ירדה, הלכה הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני ממשיך. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רון, רון, טעות שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. כמה זמן לרון כץ? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 20 דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כפי שמופיע לי כאן. אוקיי, אז אנחנו הקדמנו אותך. בסדר גמור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 דקות, נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, מופיע לי 20 דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סבבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, היום אני רוצה לגייס את הבית הזה למאבקה של קרן, בת זוגו של ג'וש בון, חייל מילואים ששם קץ לחייו אחרי למעלה מ-700 ימי לחימה בכל הגזרות – בעזה, בלבנון ובסוריה. לצערי הרב, הטרגדיה הזאת קרתה שבועיים אחרי שהוא סיים את סבב המילואים האחרון שלו. עכשיו, אני נזהר מאוד כשאני מדבר על הנושאים האלה, מהרבה מאוד סיבות שזה לא המקום לפרט אותן, אבל אני חושב שהבית הזה חייב להתאחד מהר ולפנות למשרד הביטחון, לשר הביטחון, ולתת כתף לחייל בודד ששירת 700 ימים. 700 ימים הוא נלחם בשבילנו, ועכשיו אין מי שילחם בשבילו. הוא פה לבד, קרן בת זוגו מובילה את המאבק, אבל היא לבד מול גוף גדול מאוד וביורוקרטי מאוד, שאומר הכי פשוט שיש: לא היה לו צו מילואים. עכשיו, מה זה לא היה לו צו מילואים? הבן אדם לא התחיל את הפוסט-טראומה שלו בשבועיים האחרונים. הוא היה מטופל. ופה אני רוצה לומר משהו גם למשרד הביטחון: כשאתם יודעים שיש לכם חייל מילואים שהוא מטופל והוא במצוקה, אל תשחררו אותו, אל תשחררו אותו לפני שאתם יודעים שהוא מטופל. לא יכול להיות שאתם תקראו לחיילים למילואים, הם יעשו ויתנדבו ויילחמו ויהיו הכי טובים שיש, וברגע שהצבא כבר לא צריך אותם, הוא משחרר אותם, ואין לו יותר נגיעה בדבר הזה, מבחינתו, עכשיו הוא אזרח לכל דבר. אבל הפציעה שלו היא פציעה שנגרמה בעקבות השירות הצבאי, ואין ספק בכלל ששר הביטחון צריך היום להתערב בזה ולפעול שהוא יקבל הכרה כחלל צה"ל, קבורה כחלל צה"ל. הדבר הזה אבסורדי. לא יכול להיות שאנחנו מעבירים את היום הזה ולא כולנו אומרים בדיוק אותו דבר. שמעתי פה את חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר בדיוק את אותם דברים, את יושבת-ראש הישיבה הקודמת שישבה פה ואמרה: גם אני רוצה להצטרף לזה. ואני אומר לך, אדוני היו"ר, אתה צריך לרצות להצטרף לזה, וכל מי שיושב פה צריך לרצות להצטרף לזה, ומחר בבוקר צריכים להיות 100 ח"כים שחתומים על מכתב מול משרד הביטחון, ואני אומר לכם, אנחנו נדאג לזה שיהיו 100 ח"כים שחתומים על מכתב. אז רגע לפני, אל תביאו את עצמכם למצב שהכנסת צריכה לפנות אליכם. תגדילו רגע ראש, תראו את התמונה הגדולה, תבינו שהחייל הזה נפצע כתוצאה מהשירות הצבאי שלו, וזה מחדל שלכם שאתם שחררתם אותו כשהוא סובל מפוסט-טראומה. אל תשחררו אותו. תנו לו טיפול רפואי, תשמרו עליו, תדאגו לו. לא יכול להיות שהוא מזדכה על ציוד, אז אתם גם מזדכים על אחריות מפגיעה שקרתה בגללכם. ואני אומר לך, אני לא אעזוב את הנושא הזה עד שהוא יקבל את ההכרה הראויה לו. לא יכול להיות דבר כזה. לא יכול להיות שעבר יום שלם ולא שמענו מילה משר הביטחון; לא יכול להיות שעבר יום שלם ולא שמענו מילה ממשרד הביטחון שאומר: אנחנו מבינים את הטרגדיה, אנחנו ניקח אחריות על מה שקרה לאותו לוחם במשמרת שלנו, כי אנחנו קראנו לו להילחם עבור מדינת ישראל. זה אדם שהתגייס מייד לאחר האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל מאז השואה, ואנחנו כאילו נותנים ליום הזה לעבור. בינתיים מה קורה? הוא מחכה לדעת מה קורה שם, היא מחכה לדעת מה יהיה איתו? זה הזוי. תחשוב עכשיו על כבוד המת. אף אחד לא מתעסק עם זה. נלחמים לנסות לראות, לגייס מכתבים, לשלוח מכתבים, אבל לא קורה עם זה כלום. ואני אומר לך, גם אתה צריך לסמס לשר הביטחון, גם אני אסמס לשר הביטחון, אני אדאג שכל מי שיושב פה יסמס לשר הביטחון, שהוא ידע שמחר הבוקר הוא יקבל מכתב שחתום על ידי רוב הבית הזה. אבל לא צריך להגיע לשם בכלל. כשיש לנו מקרה כל כך טרגי, צריך להגיד: מבינים, מקבלים ועושים חריג, כמו שעשו כבר כמה חריגים, לצערי, במלחמה הזאת. עכשיו אני רוצה לסגור את הנושא הזה ובאמת לקוות שמחר בבוקר אנחנו נקבל בשורה משר הביטחון שהוא לוקח את זה תחת חסותו ומאשר קבורה צבאית ואת העובדה שהוא יוכר כחלל צה"ל. עכשיו אני עושה shift לכיוון אחר. אנחנו נמצאים פה יום שלם בבית הזה. ביום הזה התעסקנו בכל הדברים שלא מעניינים את אזרחי מדינת ישראל. התעסקנו בזה שראש הממשלה, ביום העמוס שלו, מוציא סרטון שמדבר על החקירות. זה מה שמעניין היום את ראש ממשלת ישראל – להגיד לנחקרים: שימו לב, החקירות לא מרגשות אותי, אני בטוח שגם לא מרגשות אתכם, אז הם עוד פעם יקראו לכם, אז הם יבדקו לכם את הטלפונים, אבל לא יקרה שום דבר. ועכשיו אני באמת רוצה לשאול: זו הממשלה שמגיעה למדינת ישראל – ממשלה שכל יום נחקרת, ממשלה שכל יום מסתבכת עם פרשייה אחרת? תראו מה קורה פה. תראו מה ממשלת נתניהו הביאה על מדינת ישראל, איזה נורמות נהיו במקום הזה. אני אומר לכם, מה שזולג מהבית הזה, זולג לציבור. בסופו של דבר הציבור רואה מה קורה פה, רואה מה קורה בלשכת ראש הממשלה ומבין שזה בסדר – זה בסדר לרמות, זה בסדר לגנוב, זה בסדר להתנהג בצורה לא מוסרית. אני באמת מתגעגע לתקופות שהבית הזה שימש דוגמה, שחברי כנסת, היו מסתכלים עליהם ואומרים: וואו, כך צריכים להתנהג – אנשים ישרים, אנשים טובים, אנשים שאין שום חשש שיפעלו בניגוד לאיזושהי נורמה במדינת ישראל. ויש עדיין חברי כנסת כאלה בבית הזה, הינה, נמצא פה ינון אזולאי. אני יכול לומר לכם שבוודאות מוחלטת לא יכול לקרות לו דבר כזה. לא יכול. ואני שואל אתכם – מה שאמרתי הוא שהנורמות של הבית הזה מחלחלות למטה. ופעם היו פה נבחרי ציבור נקיים, ישרים, לא משנה מה תעשה – יצא סרטון של ראש הממשלה שאומר: אני לא מתרגש מהחקירות, בכל רגע לוקחים עוד עוזר ולוקחים עוד טלפון לבדיקות, ואנחנו לא מתרגשים, ואני לא מתרגש. אז אני אומר לך, אני מתרגש. אני מתרגש. בלי לדעת מה יקרה עם החקירה הזאת, אני מתרגש, כי אני לא רוצה לחיות במדינה כזאת, שכל ההנהגה נחקרת; שכל נבחר ציבור, מסתכלים עליו בעין – כנראה הוא גנב וכנראה הוא נוכל. לא, אני לא רוצה להיות שם. אני רוצה להיות בתקופה של פעם. בתקופה שנבחרי ציבור בבית הזה, הסתכלו עליהם כדוגמה, כאיזשהו משהו, ילדים הסתכלו עליהם, נוער הסתכל עליהם ואמר: וואו, מדהים. ובמקום זה הגענו למקום שמתדרכים נחקרים בקריה במינוס אחת, ולוקחים טלפונים כמו משפחת פשע, ואומרים: אתה תחת חקירה שעוד לא התחילה, אתה רוצה שאני אסגור את החקירה – רק תסמן לי מי האנשים שיודעים או לא יודעים. ויום שלם בבית הזה דנים בהכול, חוץ מהדבר הכי חשוב שאמורים לדון בו, פרשת קטרגייט. מדינה עוינת חדרה לתוך לשכת ראש הממשלה, והבית הזה שותק. ואני שואל את עצמי כל פעם: מה היה קורה אם בדיוק אותה פרשה הייתה קורית בלשכה של ראש הממשלה הקודם? אני רוצה לשאול אותך, אדוני היו"ר. אילו לפיד היה ראש הממשלה והעוזרים שלו היו נחשדים כמי שקיבלו מאות אלפי דולרים או מיליונים ממדינת קטר, מה אתם הייתם עושים? מה אתה היית עושה, אם עכשיו אתה היית יושב פה? מה היית עושה? מה היית אומר? היית מקבל את זה? לא היית מקבל את זה. אף אחד לא היה מקבל את זה. אין אדם נורמלי שאמור לקבל את זה. אבל מה קורה אצלכם בקואליציית הדגים הקפואים? אף אחד לא אומר כלום. אף אחד לא אומר כלום. זו הזיה. יש חקירה סופר-רגישה, שאומרת: גורמים עוינים הצליחו להגשים את החלום של כל ממשלה זרה, להיכנס לתוך לשכת ראש ממשלת ישראל, ובמקום שפה יעצרו הכול ויבקשו על זה ועדת חקירה, וועדת החוץ והביטחון תדון בזה, וכולנו נתעסק בזה ונעלה ונדבר על זה, ונגיד: אנחנו דורשים תשובות עבור עם ישראל – דממה. מתעסקים עכשיו בהצעת חוק הקולנוע, לפני זה התעסקנו בהצעה שאמורה לשנות את מח"ש ולהלך אימים על שלטון החוק, בין לבין יש פה גם ועדה שמנסה לסגור את התקשורת. עולם כמנהגו נוהג. ואני באמת שואל את עצמי: לאן אתם רוצים להגיע? לאן רוצים לקחת את המדינה המדהימה הזאת, שבאמת, יש לה את האנשים הכי טובים שיש, את המוחות הכי טובים שיש, את ההייטק ואת הרפואה, באמת, מדינה עם הפוטנציאל הכי גדול בעולם. ובמקום להשקיע בכלכלה, להשקיע בהייטק, להשקיע בחינוך, להשקיע בלוחמים שלנו, להשקיע במילואימניקים שלנו, מה אתם בוחרים לעשות עם הכוח העצום של הבית הזה? אתם בוחרים להתעסק בתקשורת, לנסות לראות איך שולטים בה; אתם בוחרים לנסות לראות איך מחלישים את המשטרה; אתם בוחרים לראות איך מחלישים את הפרקליטות. אתם בוחרים את כל הבחירות הלא-נכונות. אין החלטה אחת רציונלית שהממשלה הזאת קיבלה. ואני עומד פה ושואל, אחרי שלוש שנים – יש פה נציגים של הקואליציה – אחרי שלוש שנים, מה הממשלה הזאת עשתה שתרם לאזרח אחד במדינת ישראל? האם יש החלטה אחת, חוק אחד, מהלך כלשהו, שהממשלה הזאת הובילה ואשכרה יש אזרח אחד במדינת ישראל שיכול להגיד, וואלה, עבדו בשבילי, עשו משהו בשבילי היום? אני רוצה לומר לך משהו, אדוני היו"ר. אם עכשיו נצא לרחוב ונשאל את השאלה הזאת כל אחד, אני לא חושב שאתה תמצא דבר אחד שיגידו, וואו, כן, הוא עשה את זה בשבילי, אני מרגיש הרבה יותר טוב. המיסים רק עולים, הארנונה עולה, המים עולים, החשמל עולה, החוגים עולים, גני הילדים עולים, קייטנות עולות, סופרים – שלא נדבר כמה הם עולים, דלק עולה, הכול עולה. הכול עולה במדינת ישראל. מיליארדים על גבי מיליארדים מושקעים בכספים קואליציוניים ובמשרדים שאף אחד לא צריך. תראה את הגודל של שולחן הממשלה, כמה שרים שאף אחד לא צריך ובאיזה כפילויות נמצאים בשולחן הזה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סתם דוגמה – עידית, שאלת, אז הינה, סתם דוגמה שאני מסתכל עליה: וסרלאוף ואלקין. הם עושים את אותו דבר, יש להם את אותם תחומי פעילות, רק שווסרלאוף גם הצליח בתפקיד שלו, ואז שמו לו עוד שר בתוך המשרד שלו. אפשר להמשיך. יש פה כפילויות על גבי כפילויות, יש פה שרים שאף אחד במדינת ישראל לא יודע מה הם עושים, יש פה בזבוז כספים אדיר, בתקופה הכי קשה של הכלכלה הישראלית. במקום להשקיע את המיליארדים האלה, שזורקים סתם על אורית סטרוק עם הקופה הקטנה שלה, שאף אחד אפילו לא יודע מה זה אומר, במקום לבזבז את המיליארדים האלה, תשקיעו אותם בחזרה בחינוך, בילדים שלנו שיגדלו ויהיו אזרחים יצרניים במדינת ישראל; תשקיעו את זה במילואימניקים שלנו, שקורסים אחרי 700 ימי מילואים; תשקיעו את זה ברפואה שלנו – אני לא יודע אם אתם יודעים, מעל 500 רופאים עזבו את מדינת ישראל. וזה נשמע לכם כמו מספר שאפשר להכיל, אבל הכשרה של רופא לוקחת שנים רבות, וכשהם עוזבים במספרים כאלה זה דרמטי למערכת הבריאות הישראלית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חופשי, עידית. איזה דוגמה, מה הממשלה הזאת עשתה בשביל מדינת ישראל? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - חברי כנסת - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזבי חברי כנסת, מה הממשלה עשתה בשביל אזרחי מדינת ישראל? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> גם עשתה החלטות ממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, איזו החלטת ממשלה אחת, עידית, הממשלה עשתה בשביל אזרחי מדינת ישראל? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חופשי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - החלטה לשיקום הצפון וההחלטה לשיקום הדרום, בסדר? אני באופן אישי, בתור המשרד להגנת הסביבה, הייתי שותפה בהחלטות ממשלה. עכשיו, החלטות הממשלה האלה לא היו החלטות רק של המשרד שלי, הן היו החלטות רחבות - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אז אני בגלל שאני לא יודע מה עשו באיכות הסביבה - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שנייה, שנייה. לא, לא רק באיכות הסביבה. הפוך, אני הצטרפתי גם להחלטות כלכליות, הצטרפתי להחלטות בתחומי החינוך, הצטרפתי להחלטות – רק ביום ראשון האחרון - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אם העלית את הנושא הזה - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רק ביום ראשון האחרון ישבנו בוועדה, שרים יחד עם ראש הממשלה, כדי לראות מה המתווה ומה באמת הולך להיות עם קריית שמונה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע. דנו שם בקריית שמונה, בצורה רחבה יותר, כמה כסף כבר הושקע בקריית שמונה, כמה כסף עתיד להיות מושקע, מה האתגרים של קריית שמונה, ואיך נכנסים - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, את יודעת עם מי לא דיברו? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע, דקה, ואיך נכנסים בהחלטת ממשלה רחבה יותר. עכשיו, אני רוצה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת עם מי לא דיברו? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני רגע אגיד לך משהו. אני לא רוצה לדבר בשם שרים אחרים, כי אני לא דוברת של שרים אחרים, ואני גם לא יודעת להגיד איפה כל אחד היה ומה עשה. אני יכולה להגיד לך איפה המשרד להגנת הסביבה עמד לצד העיר קריית שמונה. אתה יכול גם - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, את נפגשת עם ראש העיר? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כן. אתה יכול גם - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז את היחידה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שראש העיר היה פה, ואמר שלא מוכנים לדבר איתו, ששרים לא מדברים איתו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני אשמח גם שתרים טלפון לראש העיר, ותשאל אותו מה נתנו לעיר הזו, וכמה עמדנו לצידה - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לך, עידית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - ואיזה כספים השקענו באופן אישי. רק לפני - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר. אני לא יודע מה המשרד שלך עשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נעשה את זה בלייב. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע. מעולה. רק לפני שבועיים עברה החלטת ממשלה של סביבה, חקלאות ומים, בסדר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע למה, קשה לי להאמין לה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - רק תעצור כשהיא מדברת, תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, שאלת אותה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להפסיק אותה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. שאלת אותה, אז היא עונה לך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה בסדר? אני יכולה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רק – הזמן רץ, אז עידית - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> סביבה חקלאות ומים, שבתוכה הכנסנו המון כסף. מעל 220 ומשהו מיליון שקלים המשרד שלי הכניס לאורך השנה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז עידית, אני רוצה לומר לך משהו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע, כשבהחלטה הכנסנו 70 ומשהו מיליון שקלים - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אני רוצה לו מר לך משהו. אני שמח שנאור פה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - פסולת חקלאית, וגם סכום דומה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, תקשיבי. עידית, שנייה. רק בגלל שהזמן שלי רץ, אני רוצה לומר לך משהו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - שיקום שטחים פתוחים. גם - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, תקשיבי, הכול נשמע יפה, אבל אני להגיד לך את המציאות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אגב - - - נחלי הירדן - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, המציאות היא שראש עיריית קריית שמונה היה פה בשבוע שעבר. תקשיבי, עידית, תקשיבי מה היה פה, בתכלס של החיים. לפני שבוע ראש עיריית קריית שמונה היה פה ואמר: אף אחד מהשרים לא מדבר איתי, ראש הממשלה לא נפגש איתי - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - יש עובדות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הינה, היא אמרה לך הרגע שהיא נפגשה איתו והעבירה סכום מכובד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה, רגע, רגע, רגע, יש לי נציג. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, יש לי את הנציג שלי לענייני קריית שמונה, קוראים לו נאור שירי. ואני אומר לכם, נאור היה שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - בבירור 200 המיליון שנתת לקריית שמונה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נאור היה שם יותר פעמים, כנראה, מכל הממשלה ביחד. המצב שם היום זה שמרכזים קורסים, הציבור לא חוזר לבתים שלו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אולי תקשיב? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אני מקשיב, אבל אני אומר לך מה המציאות. אני לא יודע מתי בפעם האחרונה את היית בקריית שמונה, אבל אם תרצי ניסע ביחד. אני אומר לך, מרכזים קורסים, עסקים קורסים. הקופות של 200 שקל – זה מה שהם עושים ביום. אף אחד לא רוצה לחזור לגור שם. וזה קורה כי הממשלה שלכם עושה את זה לראש העיר, שהוא ראש עיר טוב, מסיבה אחת פשוטה: הוא ניצח את הנציג שלכם בליכוד. זה כל הסיפור. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - אתה רוצה להקשיב? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אני יכול להקשיב לזה ששמת 200 מיליון שקל על מים. בסדר, אני מבין. אבל אני אומר לך - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, לא, לא, זה רשות המים, אני לא רשות המים. אני המשרד להגנת הסביבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה – לא אנרגיה, איכות הסביבה. אבל אני אומר לך, בפועל, עידית - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זו שאלה של סביבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, בפועל, אם תרצי לדבר עם ראש העיר – אני מקווה שהוא יענה לנאור עוד כשיהיה לי זמן לעמוד פה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני לא צריכה לדבר איתו, אתם צריכים לדבר איתו << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור, כי אתם לא רוצים לדבר איתו, זאת הבעיה. אני אומר לך, האיש היה פה והתחנן שתדברו איתו. ואתם לא מדברים איתו מסיבה אחת פשוטה – הוא ניצח את נציג הליכוד, רחמנא ליצלן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עיר במדינת ישראל מוקרבת כי הליכוד הפסיד בה. ואני רוצה לומר לכם מה זה אומר "מוקרבת". זה אומר שמרכזים מסחריים סגורים, שלאנשים אין מה לאכול, שבתים – לא חוזרים אליהם, שמערכת החינוך נראית כמו הצרות של אני לא יודע מי. וזה מה שקורה בעיר במדינת ישראל. עידית, אני עובר איתך עכשיו מצפון לדרום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קריית שמונה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אני עובר איתך לדרום. את יודעת מה קורה בדרום, איפה שראש הממשלה הכריז שהוא מספח את השטח בחזרה? זה השטח שלנו. אומנם ממשלת הימין מלא מלא – זה הממשלות היחידות שנותנות שטחים. אבל אני רוצה לומר לך מה קורה בדרום. כי המשפחה שלי מבאר שבע, עידית. את יודעת שהמשפחה שלי, כשרוצים לנסוע אליהם, אומרים: אל תיסעו בלילה? אומרים: אל תיסעו בלילה, עידית, את מבינה את זה? בשטח של מדינת ישראל, תחת הריבונות של אדון טיקטוק, אומרים לי אל תיסע בלילה. אימא שלי, אתמול כשהיא הייתה צריכה לנסוע לנתיבות, ניסתה לתפוס אותי חצי יום בשביל שאבוא איתה, כי מפחיד לנסוע לשם. האישה גדלה בבאר שבע, בשכונה ד' – מפחדת לנסוע בלילה לבאר שבע. זה מה שקורה במדינת ישראל במשמרת שלכם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה לספר לי שהשקיעו בעצים והשקיעו באבנים והשקיעו בחול. בפועל, הפקרתם את הדרום, הפקרתם את הצפון. וגם מה שקורה באמצע, גם לא משהו. הכלכלה שלנו מעולם לא הייתה במצב כזה גרוע למרות כל מה שאתם מנסים למכור לציבור. אבל בסוף, עידית, אני לא יודע מתי את היית בפעם האחרונה בסופר, בסוף כשאזרחי מדינת ישראל נכנסים לסופר, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשאזרחי מדינת ישראל משלמים לחוגים, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשהם משלמים את הארנונה, שעלתה כבר ביותר מ-10% בשנתיים האחרונות, בצורה מטורפת, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשהם רוצים לרשום את הילדים לגנים, הם מבינים מה עשיתם להם. אם את רוצה סתם דוגמה – נאור, בכמה עלה הגן שלך בשנה האחרונה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 1,500 ש"ח. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1,500 שקל בשנה. בשנה. יש עוד מקום בעולם שגנים עולים בצורה הפסיכית הזאת? וזה רק גנים, אני לא מדבר איתכם על חוגים, על ציוד, על בגדים. כל מה שנגעתם בו נכשל ואתם מתעקשים לא לזוז מהכיסא. ואז יש לכם את הסיסמה: אבל הציבור לא קונה את זה. מה זה "הציבור לא קונה את זה"? אתם מתים מפחד מבחירות. אין סקר אחד שלפיו אתם מקימים עוד פעם קואליציה, וזאת הסיבה היחידה שאתם נדבקים לכיסא. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אם אביחי יענה לי, אני אעדכן אותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעלה אותו בספיקר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> דווקא לפני שבועיים - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה יכול גם לראות אצלנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לראות אצלנו – מה זה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אצלנו במשרד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בערוץ איכות הסביבה? מה זה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אתה יכול להסתכל גם אצלי ברשתות. אבל אתה יכול גם להסתכל - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסתכל אצלך ברשתות, אני איענה לאתגר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תבדוק אם זה נמצא שם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, תדעי לך, אין מאושר ממני שאת פה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני רק אגיד לך שלפני שבועיים בערך היינו אצל משה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – רגע, אני פותח את - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הייתי - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אתן לך לדבר, הכול בסדר, אל תילחצי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אני רוצה להסביר לך. אתם שואלים שאלות ואתם לא מעוניינים לשמוע תשובות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא שאלתי אותך שאלה, מה את כבר יודעת מה אני מעוניין או לא מעוניין? אמרת לי להסתכל ברשתות – הינה, אני מסתכל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה שאלת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה רשתות? איזה רשתות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אמרה לי להסתכל ברשתות. מיליון ש"ח במתנה, בנט עבר להונאת פירמידה – אוקיי. השמאל שכח מה זה להיות יהודים – מקורי, לא חשבו על זה לפנייך – אני עובר על הרשתות שלך. בית המשפט העליון הפך להיות שלוחה רדיקלית של עיתון דיבת הארץ. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז אתה לא רוצה לשמוע, הכול בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדברי. טוב, את יודעת מה, אם את מתעקשת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל אני רוצה להגיד לך מה עשינו, זה צריך לעניין אתכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדברי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה לא חובה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בכיף, אני אשמח. פשוט אני חייב להגיד לך, במלוא הכנות - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני אקשיב לך. שנייה, אני רק רוצה לדבר איתך בכנות. מימיי לא שמעתי ריאיון ברדיו כמו שהיה לך היום. באמת, אני מציע לחבריי חברי הכנסת והצופים בבית – ואני יודע שיש כמה צופים – תעשו לעצמכם טובה, ותאזינו לריאיון – אדוני היושב-ראש – הבאמת-אלמותי, עם עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לקבל תמלול? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובגלל שרון ביקש תמלול, ישבתי עכשיו ותמללתי את עיקרי הריאיון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נשמע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז אני רגע אגיד - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. בסדר, אחרי זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אבל עכשיו לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עכשיו לא. הכול טוב. אל תלכי. למה את הולכת? לא, לא, אל תלכי. אל תלכי, לא, לא, אני מתעקש. למה את הולכת? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כי אתה לא רוצה לשמוע, אתה מדבר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? מה, רק אני אגיד - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - רוצה לשמוע, אתה לא רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, אבל למה ככה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני אסתדר בלעדיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שתסתדרי בלעדיי, לא חשבתי שאת צריכה אותי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא רוצה להקשיב למה נותנים, לאן נותנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה נותנים, לאן נותנים? אני רק רוצה להגיד על מה היה הריאיון. למה את נעלבת? טוב, אני בכל זאת, למרות שכאילו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חייב לספר לציבור על הריאיון האלמותי הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אספר. קודם כול, אתם חייבים לשמוע, כי באמת, אני גם חייב להחמיא למחלקת הדיגיטל של 103, הם עשו את זה גאוני. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אחלה ריאיון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אחלה ריאיון, אין ריאיון טוב מזה. אין ריאיון טוב מזה. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל יש בעיה של שרפת פסולת במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבזק חדשות, זה לא קרה בחודש-חודשיים האחרונים, למרות כל הניסיונות עכשיו שכטב"מים צריכים כבר לחסל מדליקי שרפות פסולת. שאלה – גדעון אוקו: מה צריך לעשות לפלסטינים ששורפים פסולת? תשובה, הגברת השרה סילמן: זה טרור סביבתי לכל דבר ועניין; שאלה: היית יורה בהם? הייתי אוכפת, מתחילה לנהל את האירוע. קודם כול, פה צחקתי, או פה חשדתי. את מתחילה לנהל את האירוע. לפני כמעט שלוש שנים עשיתי שוד, הייתי חבר בוועדת הפנים – דיון על שרפות פסולת. כי בהוד השרון וכפר סבא וכל קו התפר סובלים מזה. מכיר, אדוני, מפתח תקווה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מכיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכנסה השרה, הקימה יחידת ינשוף, קיצצה – לא משנה, לא ניכנס לזה, כי זה באמת פרייסלס. שאלה נוספת: בדיון בוועדת הפנים בכנסת אמרת שצריך לירות באנשים האלה. תשובה, בנחרצות, כמעט כמו פה במדרגות הכנסת: לא אמרתי שצריך לירות בהם. בוא, תבדוק את התמלול – היא מאתגרת. אתה יכול להביא את התמלול? היא שואלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יכול. הגיע התמלול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז, לא אני, רדיו 103, מה שנקרא לא עשו אותו באצבע ואפילו לא בשתיים. הם מביאים את מה שהיא אמרה. קרויזר מדבר: כאשר אותו מצית יודע שיש מעליו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בואי תשבי פה, יא פחדנית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה ברחת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבי, פחדנית, למה את בורחת? שבי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומר, לא שיש לי בעיה, אסור לאכול במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה יגידו לך, שאת פחדנית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, זו זכות דיבור, נראה לי, של נאור שירי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מרשה לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מחדדת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אתה לא נותן זכויות דיבור, אני נותן. אתה הנואם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו חולקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הריבון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא'נה, מיקי, איזה צחוק. ראית? מאז שהוא היה יושב-ראש הוא לא צחק ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נהנים ממך, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תמשיכי ליהנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות אתה יושב איתנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומר קרויזר – בתיאבון – אומר קרויזר: כאשר אותו מצית יודע שיש מעליו כטב"מ, הוא יסיים את חייו. ואז – אתם לא רואים את זה בווידאו אבל היא מהנהנת ואומרת, סילמן: נכון, צריך לירות באנשים. ואז הוא אומר: אבל אמרת שלא צריך, או צריך, לא הבנתי? אני מחזקת את ידי קרויזר, והאמת שהוא אחלה יו"ר. מה זה קשור? אחלה יו"ר ועדה. מה הקשר? אני מחזקת את העובדה שבטרור צריך להתנהג כמו בטרור; הוא שואל אותה: אבל אמרת שצריך לירות? ואז היא אומרת: אני לא מתעסקת בלירות באנשים, לא לירות באנשים – יצאתי בחמש, לא יצאתי בחמש, הכנסתי ארבע מחסניות או שתי מחסניות, צולבת. מה נסגר? איזה מביך זה היה. וגם מה הבעיה שלך לומר, פשוט מאוד: ואללה, אמרתי שצריך לירות באנשים. מה את מסתתרת? מה הבעיה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא פעם ראשונה שהיא לא דוברת אמת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעתי שיהיה פה איזה ספק. אני אתן לכם לשמוע את זה, כי זה באמת היסטורי, אתה לא ראית דבר כזה. לא ראית. זה לא נורמלי. היא גם לא מתבלבלת שם. האמת היא שהיא כן. אתם זוכרים את המשפט – היה עוד משפט אלמותי: "הייתי טובה עד הסוף". זוכרים? פה, במדרגות הכנסת. ויש פרשנות לפה, פרשנות לשם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך הייתי, איך הייתי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ואז בריאיון ב-12 שואלים את גברת סילמן: למה התכוונת שאמרת: הייתי טובה עד הסוף? ואז עשו לה מהצד השני על זה. אתה מכיר את זה? מה שנקרא, נפלו עלייך. היא התכוונה שהיא הייתה טובה עד הסוף, שביום שפוזרה הכנסת ב-20 ביוני – היא אומרת ב-20 ביוני – אתה ראית? מטורף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה פסיכי. זה פסיכי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם זכו בה, היא לא רואה אותך ממטר, היא לא רואה אותנו. כטב"מ – כן; לירות – כן. אמרת שתירי באנשים? מה פתאום. מה זה הדבר הזה? בקיצור, ב"טובה עד הסוף", תקשיבו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך מה. יש קטע אצל שרים מהקואליציה שהם עולים ואומרים: מה פתאום, לא אמרתי את זה. ואז, בדרך כלל המראיינים לא יודעים. פה, מה שנקרא, הכינותי מראש. היו מוכנים לשקרנית – כי אין שקרנית כזאת בכל הכנסת, והתחרות קשה ולא פשוטה. למה את מתחבאת שם? בואי לפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכשלת בשני תיקים של שקר. שיקרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תקשיבו, יש עוד, יש עוד. המשפט: הייתי טובה עד הסוף, הייתה לזה תשובה. אומרת גברת השרה: למה התכוונתי שהייתי טובה עד הסוף? היא מתארת את האירוע שבו היא ישבה עם יריב לוין פה במזנון בכנסת, ואז באו לה בפיזור הכנסת, והיא מציינת גם את התאריך, ומראים את זה, מציינת את התאריך 20 ביוני, והיא אומרת: ביום הזה שפיזרו את הכנסת, באו לי בטעות מהקואליציוש – כשהיא עוד הייתה בקואליציוש, אופוזיציוש – ואמרו לי: כל מה שרצית, החוקים שלך עולים למליאה. לזה התכוונתי, שעד הסוף הצלחתי לעשות טוב למדינת ישראל. אממה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אממה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מצב שהאירוע לא מתכנס. למה? כי ב-20 ביוני בכלל לא הייתה הצבעה על פיזור הכנסת. לא הייתה. איך יעלו החוקים? לא הייתה. מה כן היה? דיון בוועדת הבריאות על החוקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי אכפת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא היה פיזור הכנסת. לא היה. זה – אין לתאר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשמע, מרוב שהיא שקרנית, היא כבר לא יודעת מה האמת, מתי אמרתי את זה, מתי שיקרתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם בוחרי הליכוד שונאים בוגדים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, מה שנקרא, לא היית משהו, אבל בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נהיית מומחה לחברי הליכוד, תגיד לי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לסילמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה, היא בליכוד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפילו אני, שמסתובב – תקשיב, היא עושה עבודה טובה בליכוד. היא מכירה את השטח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? תספר לנו, תספר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע. אני מסתובב בכל הארץ, קודם כול, ואני מכיר את הליכוד. אתה בטח לא יכול לדבר על הליכודניקים. אתה לא אחד שיכול להכיר את הליכודניקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפס עשייה במשרד שלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע. תספר לנו. תספר לנו. זה מאוד מעניין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תספר, תספר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא הפך להיות מומחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא יכולה לאחוז את הצ'יפס משני קצותיו. אם את רוצה שנשמע אותך, אנא גשי לשולחן הממשלה עם שקית הצ'יפס. וחוץ מזה, אם את פותחת צ'יפס, אנא תכבדי את שאר חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - פחדנית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, די, נו, לא מתאים. די. גם אויבים פוליטיים – אני לא מדבר אליהם ככה. זה לא יפה, עזבי. כל אחד פה עשה זיגזגים, שלא נדבר על זיגזגים שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה היא צועקת משם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> והקהל כותב לי הודעות. תסתכלי, הינה, אפילו יש הודעה אוטומטית של מישהו שכתב לי פעם ראשונה, לא התכתבנו בחיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תביא לראות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני לא אגיד את הקטע הפוגע, טוב? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בחלק הענייני כתבו: ורק לפני כמה שעות היא הזדעזעה שקראו לחבר הכנסת "עבריין". << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז בואי תזדעזעי כל הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משווה בכלל? אתה רוצה שאני אדבר איתך על ההבדל התהומי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הייתי בסיטואציה. לא הייתי בסיטואציה. לעצור? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מנהל איתה שיחה, לא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה מסכים איתי שיש הבדל בין עבריין לפחדן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתי קוראת לך "פחדן". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית אומר: בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק זה מה שאמרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתי קוראת לך "עבריין"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אעבור לחלק הפוגע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית מגיש נגדי תלונה לוועדת האתיקה. מה החלק הפוגע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש חבר הכנסת לידך, רון כץ. הוא לפחות בא למפגשים של קוסקוס מפרום. הפעם הוא הבריז. אבל בסדר, יאללה, קדימה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, רגע, רגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך, תמשיך, זמנך רץ. או שעזיזה תכעס עליי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי. תוסיף לי 50 שניות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שהיא עושה לטובת הליכוד זה אך ורק שיבחרו בה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמעי, אתם נראים שלושתכם כמו בחבובות כזה, והוא נואם כאן. הכיסא נוח. תראי, השכבתי אותו, ותכף אני אבקש מהסדרנים שיביאו פופקורן, ויהיה סבבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תשמע, הגברת הזאת דתייה. היא מתחבקת ביציע. היא מתחבקת עם העורך דין של ראש הממשלה. בחייאת רבאק, על מי הרוח הזאת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה היא לא שומרת נגיעה, אם היא בחורה דתייה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שומרת נגיעה של סבתא שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ממשיך את השעון. או שאתה ממשיך, או שנמשיך את השעון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיק לדבר איתם. מה אתה רוצה? אתה מדבר איתם וכועס עליי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. מיקי לוי, מה היית עושה למישהו שהיה מפריע לנואם? מוציא אותו. צא החוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיקי, צא החוצה. דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה שלישית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אחרי שסיימנו את הקטע הקומי, נעבור לקטע הטרגי, כי באמת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להמשיך את הזמן רגע? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, יש קטע. מירב, את בטלפון? כי את גם חברה בוועדה לביטחון לאומי. יש קטע חדש במשטרת ישראל, שהם מחליטים לעצור מפגינים או מעכבים או עוצרים לחקירה. הם, יש להם קטע חדש – הפשטה. קטע חדש, שפשוט מפשיטים עצורים בניגוד לחוק לגמרי. ב-22 ביולי מפגינות שהפגינו מחוץ לבית של ניר ברקת נעצרו, עוכבו לתחנה והופשטו, כי רצו כנראה להסיר חשד שיש להן איזה מטען נפץ באיברים הפנימיים; ב-14 באוגוסט שלוש מפגינות הופשטו בתל אביב; ב-6 בנובמבר הפשיטו מפגינות בירושלים; ב-6 בנובמבר עוד מורה הופשט, אם אתם זוכרים, במעצר, זה שאמר לשר לביטחון לאומי – שהוא פרס לפניו את העבירות ואת המציאות: משתמט, אנרכיסט, עבריין מורשע. הכול טוב. גם מפגינים מימין – גם אותם מפשיטים. אין ברירה פה ואין הבדל בין שמאל לימין בתחנה, מפשיטים את כולם. לפני שלושה חודשים החתמנו דיון שליש. למה? הכנסת אמורה לפקח על אירוע מטורלל שמפשיטים נעצרים ומעוכבים, מפשיטים אותם על לא עוול בכפם, בטח בניגוד לחוק. שלושה חודשים – עדיין לא מצא לנכון יו"ר הוועדה לביטחון לאומי - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> התותח. התותח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המלך שהביא לימים הבטוחים ביותר במדינת ישראל, שמפקח על המשטרה, ועל המונופול על האלימות. שלושה חודשים – עדיין לא מצא לנכון לעשות את הדיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין זמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בינתיים ממשיכים להפשיט. אין לתאר את הכנסת הזו. אם אתם חושבים שרק בוועדת הכספים אין פיקוח – באף ועדה אין פיקוח. לא בוועדת החינוך – הוא רוצה עכשיו להכניס תכנים, הוא ישלוט בתכנים, כן? אדון צבי סוכות, שוואללה, סוכה לא בנה. הוא יגיד על מה ייבחנו או מה החומר לבגרות. בחווארה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בנה סוכה. אתה יודע איפה הוא בנה סוכה? בחווארה. כמה כוחות שלחו לשם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מקסימום יכול להעביר שיעור לבגרות איך פורצים לבסיס ונשארים חבר כנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, היא צועקת עליך מהפינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, אם את רוצה שאני אשמע, א. אמרתי לך, הקטע הזה שאת פותחת צ'יפס במליאה ולא מכבדת, בעיניי זה פאק בחברות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הוא לא רצה. לא רצית - - - לא שווה יחס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלומית, את יכולה להנמיך טיפה את הקול? הוא צועק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אצעק. אני אתרחק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה דציבלים על הקיר כשהוא מדבר? תגידי לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלומית מכירה את צעקותיי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו מודדים רעש במשרד להגנת הסביבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול – להיות חבר. בואי תכבדי. תכבדי. מינימום. לא? זה פאק בחברות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא מכבד - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לצעוק לי משם – א. אני לא שומע; ב. זה לא מעניין; ג. זה לא רלוונטי. ובטח-ובטח אל תסמני לנו ככה, אל תעשי לנו ככה. שמעת? את לא תעשי לנו ככה, גברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו, עכשיו כמה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני אעשה מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומנם את אוכלת צ'יפס, תאכלי, אל תעשי לי ככה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו לא אוכלים צ'יפס. אנחנו אוכלים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הממשלה שלך. זה הכנסת, אנחנו הריבון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה את צועקת כל הזמן כאילו את ביציע? באמת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> צ'יפס זה לא בריא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה? הערות ביניים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה רוצה? מה אתה אומר לה, ששש? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את עושה ככה, מה את עושה לנו ככה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ששש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את ממשיכה לעשות לי ככה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה יכול להנמיך את הטון, הכול בסדר. לדבר בנחת. אנחנו מקשיבים, שומעים אותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. עידית, תדעי לך, עכשיו בלי צחוק, אני לגמרי מבין לליבך. אני מבין. אני אומר לך באמת, להיתפס ככה, בצורה מאוד מאוד - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה הרי לא רצית להקשיב למה שיש להגיד לך; אתה לא באמת רוצה לנהל דיון; אתה לא רצית לשמוע, הכול בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מה לעשות, כשהמציאות מתנפצת לנו בפנים - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, לך מתנפצת המציאות בפנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והאמת מתרסקת עלינו במהירות האור - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לךָ, לךָ, לךָ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זה אירוע קשה. הצעד הנכון בעיניי היה להגיד: וואלה, אני מתנצלת, אמרתי, לא זכרתי – זה בסדר, קורה, כולנו טועים. אפילו היושב-ראש טועה פה קצת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה תודה רבה? אמרת שתוסיף לי חמש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת שאני טועה, אני צריך להצדיק את זה. אתה יודע, אתה אמרת שאני טועה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, קיצצת לי את הזמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה חמש דקות? ואללה, קח עשר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתי דקות ניהלתי שיח - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש זמן של הסיעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תן לו חמש דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד שתי דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לו. יש לי זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ד"ר קרן אסייג מטירת הכרמל כתבה לי עכשיו שדי, חלאס, תרד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם ד"ר קרן אסייג כתבה, אני חד-משמעית לא יורד מהדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מכיר אותה, היא מוכרת. אני אתן לך קצת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קרן אסייג מטירת הכרמל כתבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לסיים עם ראש ממשלת ישראל, אני חושב שזה סיום הולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא דוקטור, מכובדת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אמורים להכיר אותה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אזכיר לך תכף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקרית שמונה לא מכירים את ההיקפים שציינה השרה, בסדר? באופן כללי. זה לכל הצפון, זה לאיגוד ערים כינרת – רון, שאלת, 200, זה לא באמת יגיע אליו, אבל בסדר, אתה וזעפרני שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך 50 שניות, תחתור לסיכום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני חותר לסיכום. אני אעשה את זה ממש מהר, אנא לא להעיר לי על הווליום. סתם. מדבר ראש ממשלת ישראל – היום הוא שחרר סרטון, יש לו קטע שאחרי שעוצרים מישהו אצלו, הוא קודם כול תומך בו, מכיר אותו, יודע שהוא פטריוט, ציוני, טה-טה-טי, טה-טה-טה. אחרי זה הוא זורק אותו מתחת לאוטובוס של אגד: מביאים אותי למשפט וזה קורס. מי שקורס זה כנראה אתה כי אתה לא מצליח. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> לא שמעתי מה הוא אמר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה צבי סוכות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה לא יכול להפריע לי. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אני ממהר, מה לעשות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה ממהר, מי ישמע מה קרה? מה קרה? טוב, מה אתה מציע עכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לסכם? הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צבי, הייתי מבקש הודעה אישית רק על זה שהוא אמר שלא בנית סוכה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי שלא בנית סוכה, ואז תיקנו אותי שבנית סוכה. אתה רוצה הודעה אישית על זה? רוצה הודעה אישית? אמרתי גם שאתה תעשה בגרות בפריצה לבסיסים. רוצה הודעה אישית על זה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, אני משקר? לא הבנתי. טוב, אנחנו נמשיך מאוחר יותר עם ראש ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לך באופן אישי, והתודה העמוקה והאמיתית היא לשרה להגנת הסביבה. מאז שאת בתפקיד, אנשים לא יכולים לנשום פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חיים שטיינר מקריית מלאכי כותב: נא להוריד את הווליום במליאה. אל תפריעו, בבקשה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כמו קולה של אימא, אתה משדר מהשטח. חיים הזה, מקרית שמונה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מפרגן לאנשים, הם נשארים בלילה לשמוע אותנו, רוצים לשמוע. מקשיבים לנאור שירי ויש הערות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרה, הצופים והצופות, הנוער העובד, כל מי שאיתנו בשעות האלה, ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם, היושב-ראש ואולי בהקשר הזה את מזכיר הכנסת, בעשייה שנעשית כאן בבית הזה. נמצא איתנו כאן חבר הכנסת מיקי לוי, שיש לי את הכבוד להחליף אותו אחרי שלוש שנים של קדנציה מפוארת בוועדה לענייני ביקורת המדינה. במהלך התקופה הזו קרו אירועים דרמטיים במדינה שלנו. תראו, זה לא סוד שלפחות מחצית הכנסת סוברת – ואני חושב שרוב משמעותי בעם – שהטרגדיה, הדרמה העצומה, של אוקטובר 2023 ואילך, תשעת החודשים שקדמו לו וייתכן שהשנים שלפני כן, מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית. יש עבודה גדולה שנעשתה על ידי מומחים בתחום – אנשי מל"ל – שמשווה מה היה בעבר, באילו אירועים הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות. אין שום ספק, אי-אפשר לכפור בעובדה שהאסון שקרה, המחדל העצום, הרב-מערכתי, דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ברשותכם, בזמן שעומד לרשותי אני לא אעסוק בסוגיות שיש לחקור אותן – כמו למשל מדיניות ראש הממשלה לחיזוק החמאס בפועל וניסיונות לפירוק או החלשת הרשות הפלסטינית כעיקרון מכונן מדיני, לא במקרה; כמו הבחירה של בכירים בממשלה, בראשם ראש הממשלה, לא להקשיב להתרעות מערכת הביטחון על רבדיה; כמו התהליך הקשה של פירוק חוסן האומה בתשעת החודשים הראשונים של 2023. אני רוצה לשתף אתכם במקצת הדברים שכתב מבקר המדינה, שעושה עבודה חשובה ונבחר כמובן על ידי ראש הממשלה המכהן, או בהמלצתו. הוא כתב כמה דוחות שכבר הגיעו אלינו, ונוספים היו אמורים להגיע. אתם יודעים שבג"ץ הורה למבקר המדינה לעצור, אבל כמה דוחות חשובים כבר הגיעו, ואחד מהם הוא הדוח בנושא היבטים כלכליים ותקציביים שהונח על שולחן הכנסת, ונדון לפחות בשתי ישיבות בוועדה לענייני ביקורת המדינה. ביום רביעי נעשה דיון נוסף בהקשר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אומר אותו מבקר, שנגע במקרה הזה בשני היבטים בתחום הכלכלי-תקציבי, עסק בנושא הקבינט החברתי-כלכלי במהלך המלחמה ובתקופה שקדמה, ובנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי במהלך המלחמה. אני אקרא כמה פסקאות: ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים יסודיים וארוכי טווח בתחומי החברה והכלכלה ובהם סביבה גיאופוליטית מורכבת, מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים ואי-שוויון כלכלי. לנוכח אתגרים אלה משמש הקבינט החברתי-כלכלי הזרוע הארוכה של הממשלה לטיפול, העמקה וקבלת החלטות בנושאים חברתיים-כלכליים. סמוך לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הרחיבה הממשלה את סמכויות הקבינט החברתי-כלכלי במידה ניכרת, כשהטילה עליו לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מהלך המלחמה. בכך העמידה הממשלה את הקבינט כפורום הממשלתי המוביל לקבלת ההחלטות ולהתוויית המענה לצורכי העורף, במהלך התקופה המורכבת והייחודית שלאחר 7 באוקטובר 2023. ממצאי הדוח מצביעים על כך שבתהליך מתמשך ארוך שנים קודם המלחמה רודדה פעילות הקבינט במידה ניכרת – ירידה של 90% במספר ההחלטות, גידול בשיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון ונוכחות חלקית של שרים בדיונים, הימנעות הקבינט מעיסוק וקבלת החלטות בנושאי ליבה אסטרטגיים שבתחום סמכותו, דוגמת פריון העבודה בישראל, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי, סוגיית יוקר המחיה ועוד. בתקופת המלחמה – שימו לב – התאפיין הקבינט בפעילות דלה במהלך אירוע שהמשמעויות הכלכליות שלו, והאזרחיות בכלל, הן הרות גורל. הוא חדל לחלוטין מלהתכנס, באמצע דצמבר 2023, וכפועל יוצא מכך לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה. אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי וחברתי ובכלל זה משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי, מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים. החלטת הממשלה על יישום תוכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב ליישובי הצפון, התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. נכון למאי 2025 – יותר משנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה – טרם גובשה ותוקצבה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון, ואנחנו יודעים שעד לרגע זה לא הסתיימו התוכניות ולא תוקצבו כולן – בוודאי לא מתבצעות. שר האוצר שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר-יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה בתחילת המלחמה. אחריות ישירה לשר, אחריות תורמת ברורה של ראש הממשלה. אוזלת יד, חידלון, מחדל. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023 וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. אך זאת, ראש הממשלה לא עשה. יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה נדרש טיפול ממשלתי בשורה של היבטים אזרחיים הנוגעים למלחמה. על יושב-ראש הקבינט, ראש הממשלה וממלא מקומו, שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט, ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל, שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה, לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות מול כלל הצרכים המתפתחים. אנחנו מדברים על תקופת מלחמה. איך אמרנו? שבע חזיתות ועורף אחד גדול שסופג וסופג וסופג. נוסף על כך, לצורך תפקוד מלא ואפקטיבי של הקבינט החברתי-כלכלי, בעת שגרה ובעת חירום, על ראש הממשלה ושר האוצר לפעול במטרה לצקת תוכן לפעילות הקבינט ולעיסוקו בנושאי ליבה חברתיים וכלכליים. כדי לבסס תשתית מקצועית לעבודת הממשלה, הקבינט, ועדות שרים נוספות בתחום החברתי-כלכלי, מומלץ כי ראש הממשלה יטיל את האחריות לעבודת המטה הכרוכה בהקמת התשתית הזו על גוף מגופי הממשלה, אשר יופקד על ריכוז עבודת הממשלה וועדותיה בנושאים אלה, בראייה רחבה וכוללת. כל זה, כאמור, לא התבצע, כל זה נמצא בהחלטות או בהמלצות הברורות, שבשלב הזה לא נוכל לגעת בהן. הדוח עוסק בהיערכות כלכלית לאירוע מלחמה. בשער הראשון, היערכות כלכלית לשעת חירום, בשער השני הכנת תקציבי המלחמה ב-2023–2024 ושער שלישי, ביצוע תקציב המלחמה, גם כאן הערות גדולות, נוקבות. זה רק דוח אחד מתוך סדרה של דוחות, שכל אחד מהם היה דורש ועדת חקירה ממלכתית. כולם ביחד – כולל אירועים צבאיים רבים שקשורים בהתרעה, הרתעה והגנה – בוודאי דורשים את הקמת ועדת חקירה ממלכתית, את זה מן הסתם תעשה הממשלה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 250 הרוגים בחברה הערבית, באלימות הקשה שיש שם. מדובר באזרחי ישראל. מדובר בבעיה של כולנו, זה ממש לא רק הבעיה שלהם. אני רוצה להקריא דברים שכתב לי מנהל בית ספר בחברה הערבית, דברים שהם באמת מעומק הלב, שחשוב שיישמעו בכל מקום, בוודאי בכנסת ישראל. קודם כול, הוא תיאר לי קצת את המציאות: המציאות בחברה הערבית היום דומה לקרקע רועדת; אדמת אם שספגה יותר מדי דם, יותר מדי פחד, יותר מדי אש. זהו מצב שבו הרחובות, שפעם נשאו קולות ילדים משחקים, הפכו לשדות חשודים, מלאי הד של ירי שנשאר תלוי באוויר, גם הרבה אחרי שנעלמו המעשנים. הפשיעה כבר מזמן אינה אירוע חריג; אינה חדירה זרה. היא נוכחות קבועה; כמעט קהילה בפני עצמה. נדמה שכבר אין הבדל בין יום ללילה, אין רגע שבו האדם יכול להתמסר לשקט בלי לחשוש, שמא השקט הזה הוא רק נשימה בין ירייה אחת לבאה אחריה. החברה כולה חיה בתחושת מחנק, כאילו קירות הבתים עצמם התכווצו. שיחות משפחתיות עוסקות פחות בחלומות ויותר בדרכי התגוננות, במי נהרג השבוע ומי נפצע, מי נעלם ומי מאוים. נשים ממהרות הביתה לפני רדת החשיכה; גברים מהססים לצאת מהבית גם בשעות היום; מבתי הקפה נעלמו הצחוקים, ובמקומם נותרו מבטים שנודדים לצדדים, מחפשים סימן מקדים שיאפשר להבין אם צריך לרוץ, להתחבא, או אולי פשוט להתפלל. הערים והכפרים הערביים משדרים תחושה של עייפות, כמו אדם שכבר כבה בתוכו הניצוץ, אך עדיין מצליח להתקדם מכוח ההרגל. בתחנות האוטובוס רואים אימהות שמחזיקות את יד ילדיהן חזק מדי; בחנויות שומעים לחישות על מקרים שקרו בלילה הקודם; בכל כניסה לבית ספר תלויה תפילה אילמת שלא יקרה שוב משהו; שלא תיכנס צרה דרך השער. זו אינה רק פשיעה, זו תחושת כישלון חברתי עמוק; התפוררות של האמון הבסיסי ביותר שקהילה צריכה כדי להתקיים. הרי הכאב של ילדים הוא בלתי נסבל. הילדים בחברה שלנו מסתובבים היום עם עיניים של אנשים מבוגרים מדי. הם ראו דברים שאסור היה להם לראות: אבות שנרצחו, אחים שנפצעו, ירי באמצע הרחוב, איטומים של זירה משטרתית מול ביתם. יש ילדים שנרדמים בלילה רק אחרי שעות, ויש כאלה שקופצים מכל רעש קטן. יש ילדים שלמדו לרוץ, להתחבא, לשכב על הרצפה לפני שלמדו לקרוא. הנפש שלהם נסדקת מבפנים, כמו כלי חרס שנשבר, אבל מדביקים אותו שוב ושוב כדי שיוכל להמשיך לתפקד. חלקם פצועים גם פיזית, אבל הפצעים הנפשיים עמוקים בהרבה. חרדות, התפרצויות זעם, קושי להתרכז, אובדן אמון בעולם סביבם. כל אירוע של ירי מכה בהם מחדש, כאילו הסיפור מתחיל שוב, כאילו אין דרך לצאת משרשרת של כאב. והנשים? הן נושאות את המשקל הכבד ביותר. נשים אלמנות שנשארו לגדל ילדים לבד, בלי תמיכה ובלי ביטחון. נשים פצועות; נשים שנשבר להן מהעולם. יש רבות שמנסות להיות חזקות בעבור ילדיהן, אך בוכות בשקט בתוך חדר סגור, שלא יראו. התעייף ליבן מלהסביר לילדים למה אבא לא חוזר; למה אסור לצאת לשחק; למה צריך לסגור את החלונות כשהן שומעות צרור יריות. זוהי חברה שנסדקות בה נשמות רבות מדי. כל פגיעה אינה מסתיימת במי שנורה, היא מתפשטת כמו גלים במים, להורים, לילדים, לאחים, לשכונה כולה. החוויה האישית שלי, גם אני – מספר אותו מנהל בית ספר – בתוך כל זה הפכתי לסיפור של כאב. היום שבו צעיר שלף עליי נשק ולחץ על ההדק, לא יימחק ממני לעולם, לא מהגוף שלי שנשא את הפגיעה הפיזית, ולא מהלב שנשא את הפגיעה העמוקה יותר. ברגע אחד, באמצע חיי השגרה שלי, כאדם שמאמין בחינוך, בכבוד ובשמחת חיים, ראיתי כיצד כל האידיאלים הללו עומדים מול ברזל קר ושחור שמכוון אליי. הכאב היה לא רק מהפציעה עצמה, אלא מההבנה שמישהו צעיר כל כך, כמעט ילד, הגיע לנקודה שבה נשיאת נשק וירי כלפי אדם אחר נראים לו כמו פעולה טבעית. הרגשתי את הקריסה של משהו עמוק, לא רק בי, אלא במרקם שלם של חיים סביבי. במהלך השעות שאחרי הירי, כשהפציעה עדיין טרייה בגוף והגוף רועד, חוויתי תחושת אובדן שלא ידעתי להגדיר. זה היה אובדן של תחושת ביטחון, של אמונה שכל מה שאני עושה בחינוך יכול למנוע את היום שבו נער יכוון אליי אקדח. מאז אותו יום, אני מתהלך עם זיכרון שקט אך צורב, כמו צל שנגרר אחריי לכל מקום בכניסה לבית הספר, בהליכה ברחוב, אפילו בבית. היד שלי לפעמים רועדת בלי סיבה. המבט שלי מתעכב על כל תנועה חשודה, והלב שלי מתכווץ בכל פעם ששומעים בום רחוק. אני הפכתי להיות דוגמה חיה לכך שהאלימות אינה מבחינה בין אדם לאדם, בין תפקיד לתפקיד. היא פשוט מגיעה ומכאיבה. ההתמודדות שלי כמנהל או כאיש חינוך בכלל, בתוך כל זה, אני עומד כאיש חינוך, ומנסה להיות עוגן בעולם סוער מדי. אך בית הספר, שהיה אמור להיות מרחב בטוח, הפך למקום שבו מתגלגלות לתוכו בעיות גדולות יותר מכל כיתה ומכל שיעור. התלמידים מגיעים אלינו עם מטען רגשי עצום; כעס שלא יודע לאן ללכת; פחד שמתפרץ בצעקות; אלימות שנראית להם טבעית, כי היא מה שהם רואים בבית ובחוץ. אני מוצא את עצמי משמש כמורה, כמטפל, כמגשר, כפסיכולוג, לפעמים אפילו כחומת מגן. סכסוכים משפחתיים מגיעים לתוך בית הספר; משפחות יריבות שולחות את ילדיהן לאותו מסדרון צר; ילדים באים לכיתה אחרי לילה של ירי בשכונה, אחרי שקולות האמבולנסים העירו אותם, אחרי שאיבדו שכן או קרוב משפחה. איך מלמדים מתמטיקה במציאות כזאת? איך מלמדים תקווה? בישיבות צוות אנחנו מדברים פחות על פדגוגיה ויותר על שימור נפשי. לפעמים אני מרגיש שכל ניסיון שלי להרגיע תלמידים הוא כמו לשים פלסטר על פצע עמוק, אבל אני עדיין עושה זאת שוב ושוב, כי זו הדרך היחידה להחזיק את החלקים השבורים. ואף על פי שהעומס הנפשי כבד, יש רגעים שבהם אני שואל את עצמי: מאיפה אשאב עוד כוח? אני יודע שאין ברירה. אנחנו, אנשי החינוך, הפכנו לקו ההגנה האחרון של החברה. אם אנחנו נישבר, הילדים יישארו לבד. אני ממשיך לעמוד מול תלמידיי, לחייך גם כשאני עייף, להעניק אוזן קשבת גם כשכואב לי, כי כל מילה טובה, כל חיבוק, כל שיעור שמתחיל בזמן, הם קרן אור בתוך האפלה. לו יהי שהמילים יישמעו בכל מקום, בעיקר ברשויות החוק ובמשרדי הממשלה. שיחזור השקט והביטחון לכל אזרח בישראל, יהודי או ערבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אין יום שעובר על הבית הזה בלי שהממשלה או נציגיה ייצרו משהו חדשותי מוטרף שיטריף את המדינה. והינה, משבר חוקתי נוסף בפתח. שר המשפטים לוין, יושב-ראש הכנסת אוחנה וחבר הכנסת בוארון, יוזמה של השלושה, יוזמים בכנסת מאבק במערכת המשפט, כאילו הכנסת שייכת להם. כנראה שבשבוע הבא – לפחות על פי התקשורת, הם ייזמו הצהרה, ועוד פעם, כדי להסיט את תשומת הלב, כי הרי הדרך של חקיקה מחודשת היא דרך ארוכה. אבל הם בשלהם. אי-אפשר שבמדינה הזו יהיה יום אחד של שקט, בלי שהממשלה הרעה הזו תיזום משהו. הפסיקה שפסלה את עילת הסבירות בטלה, ככה הם יודיעו בשבוע הבא בכנסת. על סמך מה? לא ברור לי. הרי צריך חקיקה מחודשת. והצהרה נוספת – שלבג"ץ אין סמכות להוציא צו ביניים בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בחייאת רבכום, עד מתי תענו את מדינת ישראל? לאן תביאו את האזרחים שלה? אי-אפשר יום אחד של שקט? אי-אפשר יום אחד שלא תעשו מהומות? אי-אפשר יום אחד שלא תעשו משבר חוקתי? אי-אפשר שיום אחד לא תיכנסו בבית המשפט העליון, ברשות השופטת? מזמן כבר אין הפרדת רשויות. יש רשות אחת, שהיא ממשלה כוחנית, מופרעת, שעושה את כל אשר על ליבה כדי לשבש את חיי מדינת ישראל. אין ספק שהשליחים של נתניהו מבצעים הפיכה נוספת בעצם יוזמת ביטול צו הביניים וביטול צו עילת הסבירות. לא שיש לזה סיכוי – אי-אפשר לבוא ולהצהיר; צריך להעביר את זה תהליך חקיקה ארוך. לא יודע אם תספיקו, לא יודע אם אתם מעוניינים, אלא מה – צריך לעשות מהומות. צריך להכניס את כולם לוויברציות. צריך לפגוע במערכת המשפט. צריך לפגוע בשופטים, בבית המשפט העליון ובכבוד הנשיא עמית, נשיא בית המשפט העליון. אמר פה נתניהו, עמד ליד השולחן הזה ואמר: השופט עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. אומר לו שר המשפטים: למה אמרת את זה? אולי נתניהו – הרי אנחנו מכירים אותו – חושב שני צעדים קדימה, ובבוא היום יצטרך לערער על פסק הדין או על גזר הדין בבית המשפט המחוזי בענייני תיקי האלפים, אז הוא כבר משקיע בכבוד הנשיא עמית, ואומר: הנשיא עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. לא לתפיסתו של שר המשפטים. אזרחי מדינת ישראל, בבית המשפט העליון חסרים ארבעה שופטים. זה אומר שעניינם של אזרחי מדינת ישראל הוא לא בקדמת הבמה. לא בוער שום דבר לשר המשפטים. הוא בשלו – מחרב את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון. ארבעה שופטים? את מי אתה מעניש, אדוני שר המשפטים? הרי אתה מעניש את אזרחי מדינת ישראל, כי אין מי שידון בעניינם ואין מי שיגן עליהם. בית המשפט העליון, בניגוד לתפיסת העולם שלכם, הם שומרי הסף של החברה הישראלית. אני מקווה שהם ימשיכו דרכם בהצלחה, למרות שהלחצים שאתם מפעילים עליהם הם לחצים בלתי אנושיים, מעליבים. אתם מקללים אותם בכל מדיה אפשרית. אין יום שאתם לא מבצעים נזקים. אין יום שאתם לא מחרבים את המדינה, ועכשיו גם את הכנסת. עמד כאן – תאמין לי או לא, אין לי עצבים אפילו להזכיר את השם שלו – חבר הכנסת משה סעדה. משה סעדה הביא את חוק מח"ש. חבר הכנסת סעדה רדוף שנאה. זה מה שמניע אותו. חבר הכנסת סעדה היה עורך דין במחלקה לחקירות שוטרים במשך 20 שנה. היה גם סגן ראש מח"ש. מה לעשות, לא נמצאת מתאים להיות ראש מח"ש. אין לך את הכישורים המתאימים, בגלל זה לא מונית. רדוף שנאה, הביא את חוק מח"ש, בשיתוף עם שר המשפטים. מצילי הדור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד בן אדם רדוף. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד בן אדם רדוף, שר המשפטים. איזה ראש – תשמעי, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדה היה בשנת 2015 מעורב בפסק דין סבג, שהתברר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני השופט עדן. הוא והחוקר שהוא הזכיר את שמו, ירום הודו, תפרו תיקים לשוטרים במשטרת ישראל. השוטרים שנתפרו להם תיקים יצאו זכאים מחוסר אשמה, לא מחוסר ראיות, והשופט נזף בהם, באותו סגן ראש מח"ש, ליווה את התיק והיה גם בבית המשפט בבאר שבע. במילים אחרות, תפרתם תיקים לשוטרים. עמד על הדוכן הזה והשמיע את שמו של ניצב במשטרת ישראל שהוא מושחת. אותו ניצב לא הועמד לדין ולא שום דבר. אם יש לך אומץ, חבר הכנסת סעדה – אני מקווה שאתה שומע אותי – אתה ואני נוריד את החסינות שלנו ואני אתייצב ואתה תתייצב בבית המשפט. אני אתבע אותך על לשון הרע. אם אתה כל כך אמיץ, עומד על הדוכן, מפנה אצבע מאשימה על ניצב במשטרת ישראל וקורא לו מושחת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי, לך הוא קרא? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לניצב אחר, שלא הוגש נגדו כתב אישום. הוא אמר: אותו ניצב חבר שלך; הוא לא היה חבר שלי אבל אני הייתי מפקדו. הוא לא הועמד לדין. קראת לו מושחת? בוא תסיר את החסינות שלך, אני אגיש תביעת לשון הרע. נראה אותך. אם יש לך אומץ, תעשה את זה, אבל אין לך אומץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין אומץ. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך אומץ. אתה עושה דברם, כמו שאר האנשים. "עבדוֹ" כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה בן אדם שהיה סגן ראש מח"ש בכלל צריך להגיש חוק שקשור למח"ש? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא רדוף. הוא לא נמצא ראוי, חסר כישורים מתאימים לשמש ראש מח"ש. מרגע זה הוא שם את מח"ש על הצלב. מה קשור מח"ש לתיקי נתניהו? הוא תפר את מח"ש לתיקי נתניהו בצורה כזאת, ואז ראש הממשלה בחר אותו על המשבצת שבה היה יכול לבחור אותו. זה האיש שתפר תיקים לשוטרים בתיק סבג, בפני השופט עדן, בבית המשפט בבאר שבע. אתה יודע כמה יש לי להגיד? אני רק אגיד דבר אחד. היום הבאתם את ביטול חוק – אני כל כך עצבני – מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תיקח את זה קשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם צריכים להבין שזה לכיוונו של נתניהו. כתב אישום שטרם הסתיים בפסק דין חלוט, דינו להתבטל אם אתם מבטלים את חוק מרמה והפרת אמונים. הרי זו הכוונה שלכם, לבטל את החוק, כדי להוציא את נתניהו מהאשמה הזאת. לא תצליחו. ההיסטוריה תשפוט אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני אתן לך 15 דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עידית, מה שלומך? השרה עידית סילמן, צאי, בבקשה, ממחילת השפן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ארנב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותו דבר. את מדברת בטלפון? לא רואים מפה. היא מדברת בטלפון, אכרם? << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> כן. כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא מצאה חבר טלפוני בדיוק כשאתה עלית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי זה גדעון אוקו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא מתראיינת ברדיו עכשיו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא ראוי שהשר שנמצא במליאה מדבר בפלאפון כי לא נעים לו מהשאלות של חברי הכנסת. דווקא אני רציתי לפתוח בברכה כנה. היום בשעה 14:00 – אני לא יודע, חברות וחברי הכנסת, אם אתם יודעים, אבל מה עשתה השרה עידית סילמן היום בשעה 14:00? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיימה דיון פתיחה להסדרת שוק הפסולת. שלוש שנים אחרי שהיא נכנסה לתפקיד, כשמרכז ליבת התפקיד של השרה עידית סילמן הוא להסדיר את שוק הפסולת – היום התקיים דיון פתיחה במשרד להגנת הסביבה. עידית, אני מברך אותך שאחרי שלוש שנים בתפקיד מצאת זמן לעסוק בהסדרת שוק הפסולת. תגידי, עידית, את מכירה עמותה שנקראת "משפחה אחת"? עידית, עמותה שנקראת "משפחה אחת". אני רואה שהיועצת של עידית קצת בלחץ מהשאלות. רק התחלתי. אבל באמת, עידית, אני לא נושך, בואי שבי לידינו. את עושה תנועות עם הידיים, אז אני מניח שאת בלחץ. בכל מקרה – השרה עידית סילמן, בואי, שבי איתנו, אני מבטיח, אני רק שואל שאלות. אני מבטיח לתת לך הזדמנות להגיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תשאל שאלות, לא תשמע שקרים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מצב, עידית, שאת חברת ועד מנהל בעמותה? חוק-יסוד: הממשלה, סעיף 6, אם תרצי, מגדיר איסור לשרים לכהן בתפקידים ציבוריים במקביל לכהונה שלהם בממשלה, בין אם בשכר ובין אם בהתנדבות. במקרה אותה עמותה שעידית סילמן מכהנת בה כחברת ועד מנהל מקבלת מיליוני שקלים כל שנה מהממשלה. במקרה. תגידי למה את לא עונה לייעוץ המשפטי לממשלה, עידית סילמן, כשפונים אלייך ומנסים להבין למה לא הצהרת על הנושא בדוח ניגוד העניינים שהגשת? למה? יש מצב שמדובר במרמה והפרת אמונים, חוק שאתם מבקשים לבטל עכשיו? למה את לא עונה לייעוץ המשפטי לממשלה? למה את לא עונה לחברי הכנסת? מה כל כך מעניין בפלאפון שלך? מה? מה? את כאילו עושה שאת לא שומעת אותי? למה את לא יושבת ועונה לציבור על השאלות האלה? שני אשכנזי פשוט פרסמה את זה, אז את לא עונה לא לעיתונאים, לא לחברי הכנסת, לא לציבור. עוד עיתונאית, יעל געתון, שעושה עבודת תחקיר טובה, בעיניי, פרסמה שעוד ראש אגף במשרד להגנת הסביבה נוטש את המשרד בתקופה שלך. ראש אגף אנרגיה ואקלים עוזבת את המשרד. את מכירה אותה? למה היא עוזבת אותך? למה היא נוטשת את המשרד להגנת הסביבה אחרי עשור של פעילות? בחודש שעבר, געתון מדווחת, עזב ד"ר גיל פרואקטור, עוד ראש אגף בכיר במשרד. למה גם הוא עזב? למה עזבו אותך שלושה מנכ"לים בתקופה של שלוש שנים? למה 14 ראשי אגפים וסמנכ"לים נטשו את המשרד במשמרת שלך? מה הם יודעים שהציבור לא יודע? אולי כולם מבינים את האירוע? אף אחד לא מוכן לעבוד איתך. זה הסיפור? זה הסיפור על שרה כושלת שלא מפסיקה לעשות דבר וחצי דבר למען הציבור. בעיתון האינטרנטי שקוף העלו היום כתבה או טור דעה מאוד מעניין של יוני ספיר, הוא ראש ארגון הסביבה שומרי הבית, והוא העלה שורה ארוכה של כישלונות של השרה עידית סילמן. אם השרה הייתה ניאותה לשבת סביב שולחן הממשלה ולהשיב לי, היינו עוברים אחד-אחד ושואלים שאלות, וגם אולי מקבלים תשובות, אבל לשרה יש שיחות טלפון מאוד מאוד דחופות לנהל, במיוחד כשאני כאן, ממש במקרה. עידית, למה המשרד להגנת הסביבה בראשותך האריך את היתר הפליטה של היחידות המזהמות בחדרה, באורות רבין? המשרד הרי התחייב לא להאריך את היתר הפליטה מעבר ל-2025. למה אתם מאפשרים לאורות רבין, ליחידות 1 עד 4 שפועלות, יחידות פחמיות שפועלות ללא סולקנים, להמשיך לפעול? המשרד התחייב שזה לא יקרה אחרי יוני 2022, דחיתם את זה לסוף 2025, ועכשיו אתם רוצים לאפשר ליחידות הפחמיות – כשאין דרך יותר מזהמת לייצר חשמל אלא באמצעות פחם, למה את מאפשרת להיתר הפליטה הזה להתקיים בפחם? שמש, אל תפריעי לי, אני מנסה להסב את תשומת ליבה של השרה, שאיבדה את יכולת השמיעה שלה בעודי על הדוכן. תגידי, סילמן, למה אישרת לבז"ן תחנת כוח חדשה ויחידה למיצוק גופרית במתחם בז"ן בחיפה? למה המשרד בראשותך ויתר על הצורך בתסקיר סביבתי לפני אישור התחנה, כשכל זה קורה במסלול מזורז שאת אישרת, תוך מתן פטור מההיתרים הנדרשים? לא אכפת לך מהבריאות של תושבי מטרופולין חיפה? השנה המשרד להגנת הסביבה שלך הודיע על עשרות, עשרות פליטות חריגות לאוויר של בנזן, של תחמוצות גופרית, של תחמוצות חנקן, של חלקיקים נשימתיים. רק השנה עשרות מקרים חריגים. איפה את? לא מעניין אותך שתושבי חיפה נחנקים, שבחלק מהרחובות בעיר חיפה יש פי אלף יותר מקרי סרטן מאשר בכל מקום אחר בישראל? למה את לא עושה את העבודה שלך ומוודאת שהיתר הפליטה שניתן לבז"ן מחמיר? למה את לא ממשיכה ליישם את החלטת הממשלה שנתקבלה בתקופה של יאיר לפיד כראש ממשלה, לפינוי המפעלים הפטרוכימיים מאזור חיפה? ניסיתי להבין, השרה עידית סילמן, איך הצבעת בנוגע לכריית שדה בריר. הממשלה הרי ביטלה את ההחלטה של ממשלת השינוי שאסרה כרייה בשדה בריר, ואת סירבת לומר איך הצבעת. את עדיין לא זוכרת איך הצבעת בישיבת הממשלה בעניין שדה בריר? את לא זוכרת איך הצבעת? חבר טלפוני. אז עידית סילמן, בעניין שדה בריר, כשמדובר בכרייה של פוספטים, שזה אירוע סביבתי מאוד מאוד מזיק, שדורש גם פינוי של יותר מ-20,000 תושבים שגרים איפה שרוצים לכרות פוספטים, אולי המאבק הסביבתי הכי ארוך וותיק מאז קום המדינה – אז את נמנעת ככל הנראה בהצבעה, את מסרבת עדיין לומר איך הצבעת, ולא שלחת חוות דעת של המשרד להגנת סביבה לשרים כדי שלפחות הם יבינו מה המשמעות הסביבתית ההרסנית של כריית פוספטים בשדה בריר. אכרם חסון, אתה חבר בסיעתה לכאורה של עידית סילמן. התמזגתם לליכוד. נראה לך ראוי שהשרה להגנת הסביבה לא יושבת ונותנת תשובות לחברי הכנסת ולציבור? תראה איפה היא יושבת – מאחוריך ומאחורי ה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאחורי הסורגים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אולי בהמשך. אכרם, אתה איש סביבתי, ממה היא מפחדת? אני נושך? מה יכול לקרות אם היא תשב פה ותאזין לשאלות של חברי הכנסת? אני במקרה גם ראש השדולה הסביבתית. בוא, אני לא שואל אותה שאלות על בן זוגה, אני לא שואל אותה שאלות בלתי ענייניות, אני שואל אותה על ענייני משרדה: על שדה בריר, על מתחם בז"ן בחיפה. אנחנו תכף נגיע לסוגיות נוספות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, על אזור התעשייה הצפוני באשדוד ועל עוד סוגיות שנוגעות בליבת העיסוק שלה. ממה היא מפחדת, אה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש שיר כזה, "ממה את מפחדת". << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי תפנה לחברת הסיעה שלך ותמליץ לה לשבת סביב שולחן הממשלה. היא עדיין שרה, בסדר? הציבור עדיין לא בעט בה מכל המדרגות – מה שאני משוכנע שיקרה בבחירות הקרובות בגלל הכישלון המהדהד שלה. אכרם, הרי הליכודניקים מבינים היטב שזיהום אוויר לא רק פוגע במצביעי יש עתיד; הוא פוגע במצביעי יש עתיד, במצביעי הליכוד, בערבים ויהודים, בדרוזים, במצביעי מרכז, שמאל, ימין, חרדים, חילונים. זה פוגע בכולם. והכישלון שלה בתחום הזה פוגע בכולנו. אגב, הליכודניקים מבינים את זה שהיא שרה כושלת, ולכן בכל המדגמים היא מתחת למקום האחרון, לדעתי. אין לעידית סילמן מקום בליכוד, כי גם הליכודניקים מבינים שמדובר בבלוף. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נכון. הליכודניקים לא אוהבים בוגדים ושקרנים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היא? אני לא מצליח להבין את ההתנהלות הזאת. כשהממשלה ביטלה את המס על החד-פעמי שממשלת השינוי הטילה, שהיה יעיל בצורה יוצאת דופן – הוא הביא להפחתה בשימוש בחד-פעמי בעשרות אחוזים, בסדר? כשההחלטה עברה על הראש שלה, זו הרי החלטה לא סביבתית, והיא עברה על הראש של השרה להגנת הסביבה, סילמן אמרה בזמנו שהיא תציג חלופות לביטול המיסוי הזה. חלפו שלוש שנים. אכרם, היא הציגה חלופות? כלאם פאדי. פה בירושלים יש שכונה שנקראת עטרות, יש אזור תעשייה עטרות, זה אחד מאזורי זיהום האוויר הכי חמורים במדינה. יש שם מדי שנה מאות ימים של חריגה של פליטות של פי חמישה מהערכים המותרים בחוק עבור חלקיקים נשימתיים. אנשים שם נושמים אוויר מזוהם, שפוגע גם בפעילות הנשימתית, גם בפעילות הלבבית, גם בכלי הדם. בכירי המשרד להגנת הסביבה כבר שלוש שנים מתחננים לעידית סימן שתשתמש בסמכות שיש לה בחוק ותכריז על אזור עטרות אזור מפגע זיהום אוויר, מה שיאפשר למשרד להגנת הסביבה סמכויות של הפחתת זיהום האוויר במקום. שלוש שנים מתחננים לסילמן שתשתמש בסמכות שלה – לא קורה. לא רק שזה לא קורה בעטרות, שיש שם בתי ספר ואזור תעשייה, אלפי אנשים מגיעים לשם כל יום ונושמים אוויר רעיל – השרה להגנת הסביבה הקודמת, בממשלה הקודמת, הכריזה על התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בתור מפגע זיהום אוויר, וסילמן ביטלה את ההכרזה הזאת. זאת אומרת, גם הצעדים שהיו אמורים להינקט בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב לא יקרו, או לא ימשיכו לקרות, הודות למחדל של עידית סילמן. בתקופת הממשלה הזו, שבה עידית סילמן היא שרה להגנת הסביבה, לקחו את חוק אוויר נקי וחוררו אותו. אפשרו לנגה, לחברה שמנהלת את משק החשמל, להכריז מצב חירום, ומכוחו לפרוץ את היתר הפליטה כמעט באופן בלתי מוגבל. כמה פעמים נפרץ היתר הפליטה הזה, לדעתך, אכרם? למעלה מ-50 פעמים. פעם בשבוע בוצע שימוש בסעיף הזה, בחירור הזה שעידית סילמן אפשרה שיקרה. המשמעות היא תמותה ומחלות נשימתיות, סרטן, בכל רחבי ישראל, במשמרת שלה. היא גם הסתירה את הדוח שמדבר על 5,500 מתים מישראל מזיהום אוויר כל שנה, הסתירה אותו חודשים על גבי חודשים מהציבור, וגם חוררה את חוק אוויר נקי במשמרת שלה. ושוב, יושבת לה בפחדנותה, מנשנשת צ'יפס, מדברת בטלפון עם אלוהים יודע מי, במקום לשבת פה, לעשות את העבודה שלה, להתייצב בפני הציבור ולתת תשובות. אני לא יודע אם זו שרלטנות או עצלנות או שקרנות או תמהיל של שלושתם יחד, אבל כך לא מתנהגים שרים שמכבדים את הציבור ששלח אותם לבית הזה. כך לא מתנהגים שרים, או לא מתנהגות שרות, שמעניין אותם בריאות הציבור או הסביבה ומדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש סוכריות של ביטן? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחודש ינואר 2025 השרה עידית סילמן העבירה – הנהיגה החלטה במועצת קרן הניקיון, המנכ"ל שלה הוביל את ההחלטה, להעברת 11 מיליון שקל לארגוני הסביבה. עד עצם היום הזה הכספים האלה לא הועברו על ידי המשרד להגנת הסביבה, כי סילמן חושבת שהארגונים האלה הם שמאלנים. החברה להגנת הטבע זה ארגון שמאל, שאם נמנע ממנו את התקציבים יכול להיות שזה יעלה את סילמן בפריימריז. היא מתייגת ארגונים שפועלים נגד זיהומים חוצי גבולות: את הפורום לישראל ירוקה, את לשומרה – ארגון חרדי שעושה עבודה מהממת בחברה החרדית להגברת קיימות. לארגונים האלה היא קוראת שמאלנים ומונעת מהם תקציבים שאושרו על ידה, שהיא הובילה את ההחלטות לגביהם. לגבי החקיקה של השרה עידית סילמן – היא נחלה כישלון בחוק האקלים, שעדיין מחכה לאישור הכנסת; בחוק פסולת בניין, שגם אותו היא לא מצליחה לקדם; בחוק התלמ"ת, שאמור להבטיח שתהיה לישראל תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים, שמן בים. למעשה, היא כמעט שלא העבירה אף חקיקה סביבתית. כישלון וכישלון וכישלון. והדבר האחרון, שאיתו גם פתחתי – כישלון מוחלט בתחום ניהול הפסולת בישראל. אני לא יודע אם חברי הכנסת יודעים, אבל ישראל ממוקמת בין מונגוליה לטורקיה באופן שבו אנחנו מנהלים את הפסולת. שלוש שנים, תחת ההנהגה של עידית סילמן, ישראל מטמינה בדיוק אותה כמות פסולת בקרקע כמו שהייתה לפני שהיא נכנסה לתפקיד. שלוש שנים – כלום ושום דבר. מירב, היום היא קיימה דיון פתיחה להסדרת שוק הפסולת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אמרת "אני מסיים". << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה, השרה עידית סילמן, שהציבור יבין שמדובר בכישלון מוחלט וישלח אותך הביתה גם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חלאס, די. תגיד לי, כמה? אני נותן לך 20 שניות ו-40 שניות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה אתה רוצה לתת לי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שתרד עכשיו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אם נמשיך כך, לא יהיה לנו לא טבע ולא סביבה. צריך להחליף את השרה הזו, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, היא - - - את - - - מסתתרת - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בליץ חקיקה לא הגיוני. כשכל מדינת ישראל עוד מלקקת את פצעיה, הורים שבורים וכואבים את מות ילדיהם, אני בוחרת דווקא להקדיש את הזמן שעומד היום לרשותי לזכרו של סמל ריף הרוש ז"ל. בהמשך אני אקריא את הפוסט שאביו כתב אתמול. אבל למי שלא הכיר, ריף הרוש, בנם של סיגל ואבי, נולד וגדל בעמק יזרעאל. צעיר, אהוב, מלא שמחת חיים ונתינה, שבחר מגיל צעיר בדרך של אחריות, התנדבות, עשייה. באוקטובר 2023 הוא התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידת אגוז. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, נכנס ריף ללחימה ברצועת עזה. בשבת, ו' בניסן תשפ"ד, 6 באפריל 2024, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. בן 20 היה בנופלו. אביו אבי כתב אתמול פוסט, שאני לא חושבת שיש עין שיכולה להישאר יבשה או אדישה. אנחנו כבר שנתיים פלוס אחרי המלחמה הנוראית הזו. משפחות עוד מלקקות את הפצעים. האבדה, החדר הריק. החדר שלא הבן ולא הבת יחזרו אליו. אותם בגדים שנשארים תלויים. וכך הוא כתב לו: ריף, בן שלי, איזה שבוע עבר עליי. לא מתלונן. בכל זאת, המון רגש היה בו. "שבוע של המון תקשורת שקשורה אליך ולבקשה הברורה שלך להיות אבא". מי שלא יודע, אבי מנהל מאבק משפטי לתרומה – שיוכלו להביא ילד, צאצא מזרעו של ריף, כי זו הייתה בקשתו של ריף. "אתה יודע, ריף, זה מכעיס אותי שנהרגת, יותר מתמיד. מכעיס שאני צריך להסביר את הרצון הכל-כך ברור שלך להיות אבא, להסביר למה אני נלחם לממש את רצונך. אני לא כועס על אף אחד, אני מבין, אני מופתע, אני מנסה להקשיב לכולם. אני אבא, אני אבא שלך, חריף, זה התפקיד שלי – גם אחרי שנהרגת, לדאוג לך, לדאוג שחלומך, ורצונך, יתממש. אתה תהיה אבא. "לפני שלושה חודשים שלחה לי אביטל הודעה שבישרה לי שאנחנו הולכים לטפס את הקילימנג'רו. כמה חבל שלא הכרת אותה ואת משפחתה, הייתם הופכים לחברים הכי טובים. אני הולך לעשות את זה, ריף. בשבועות האחרונים אני נכנס ויוצא מחנויות שפעם היו רק שלך – ציוד לטיולים, נעליים, ציוד נלווה ועוד, ועוד. מצאתי את עצמי שומע אותך אומר: אבא, תעשה טובה, תקנה את הכי טוב, זה טיול. ככה תמיד אמרת לי כשהייתי שואל אותך למה תמיד אתה חייב את הכי טוב. אז קניתי את הכי טוב. שאלתי ממך ביגוד טיולים, את התיק הכתום שקנינו לך. "אני טס היום בלילה לטפס על הקלימנג'רו. כמה חבל שלא טיילתי איתך יותר. כשהתלבטתי, לטוס או לא, שאלתי את עצמי שאלה אחת פשוטה: מה ריף היה עושה? החלטתי לעשות ריף. 12 ימים של טיפוס, 12 ימים עם אנשים טובים, 12 ימים של מחשבות והחלטות, 12 ימים של שקט נפשי, 12 ימים של געגוע עמוק. אתה ואני, ריף, נגיע לפסגה, נעשה טיול של אחרי הצבא. יד ביד, צעד אחרי צעד. ביחד, ריף, ילד שלי. כמה אני מתגעגע אליך. תהיה איתי, בבקשה. אבא". מכאן אני יכולה רק למסור לאבי וסיגל, למשפחה היקרה, חיבוק, אנחנו אוהבים אתכם. מי ייתן והאל יקל את סבלכם. ואני חושבת לעצמי: שימו לב לטירוף, טירוף כאן. מי רואה את ההורים האלה, מי שומע את הבכי, את הלילות, את הימים? במה אנחנו מתעסקים, חברים, במה אנחנו מתעסקים? אתם יודעים שבמשך השבוע, לפחות בשדרות, ממשיכים לשמוע את הדי הפיצוצים? החיים ממשיכים. פה, בכנסת ישראל, איזה יופי, יש חיים רק למען אדם אחד, איש אחד, צוות אחד. זה פשוט לא ייאמן כמה ניתוק מהעם. חברים, אבי הרוש אלה החיים האמיתיים, ואותם ילדים שחירפו נפשם. ואתם פה – חוק השתמטות, כן התגייס, לא התגייס, חרדים מתגייסים חוטפים מכות. תגידו, התחרפנתם, התחרפנתם? הרסתם כבר את המדינה. יש חלקה אחת במדינה הזו שאתם לא דואגים להוריד לתחתית שבתחתית? ונצואלה הפכה להיות גן עדן לידנו. ואם מישהו רק חושב, או מפלל, או מעלה על דעתו שניתן, תשכחו מזה. אני לא אשתמש במילים בוטות, ולא מאיימות, אני רק אומר בצורה מאוד מאוד ברורה: אנחנו פה חומה בצורה, לא יפגעו, לא בדמוקרטיה ולא בחיילים שלנו ולא במשפחות שלנו. אנחנו נהיה פה כדי לשמור על מדינה דמוקרטית, ציונית, שמכבדת אחד את השני. אף אחד לא יכפה עלינו, אף אחד לא יגיד לנו מה מותר לנו, מה אסור לנו. זו פשוט שערורייה לתת לקיצוניים לנהל כאן את המדינה כרצונם. בטלנים, אוכלי חינם, והם יבואו ויגידו לנו איך להתנהג, כשהילדים שלנו משרתים ומסכנים את נפשם, וכשאנחנו נמצאים פה ושלחנו ילדים כדי ללמוד שיהיו אקדמאים – הם גם לומדי תורה וגם לומדים כלכלה – כדי להחזיק את הפרזיטים שעוד חושבים שמותר להם לשבת ולעשות מה שהם רוצים. אז אני רוצה – באמת, הגיעו הזמן והעת, תתפקחו על עצמכם. ואתה, אדוני ראש הממשלה, מניחה שכבר ארזת, כפרה, במרץ כבר יש לך טיסה על הראש. נכון, צריך לדאוג, הרי כמה עולה כבר האבטחה? אבטחה אפשר לשלם, אבל אי-אפשר לשלם כיסאות גלגלים לנכים, וקצת רפורמה, קצת בניידות. מה יהיה הסוף? מה יהיה הסוף? אז לא יהיה חוק, ואתה יודע מה? אני לא רוצה לראות אותך עם מדים כתומים, אבל גם לא בטוח שממש הלב שלי יכאב, כי כשאני רואה איך אנחנו, אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, שקופים – וכנראה שאנחנו עם המדים הכתומים, כי אתה לא מבקש חנינה לך, אתה אתה צריך לחנון אותנו מהעונש הזה שאתה מבצע. אז הכיסא הריק הזה – אני מקווה שאתה רואה, שתסתכל על כל הורה והורה שכול, וכל המשפחות שאיבדו, וכל נפגעי האיבה שנמצאים, ויתומים וחד-הוריים, וקיבוצים שלמים שעוד לא טיפלתם בהם, וקריית שמונה. ותתבייש לך, כי כנף ציון זה מה שעומד מול עיניך, אתה והפרזיטים האלה, שמבלים בחו"ל בסכומי עתק, עתק. אזרחי מדינת ישראל, אני מתחננת אליכם: פעם אחת תסתכלו, תפתחו את שלוש השנים האלה ותראו מה עשו למענכם. אתם תגלו מהר מאוד שיש מעט מאוד שעבדו למענכם. תתפקחו. אם אתם רוצים לשמור על המדינה הזו דמוקרטית, ציונית, וכמו שאתם רוצים לחיות בה, בלי שיגעו לכם בכיס, בלי שיגנבו אתכם, בלי שיחליטו שיש מגדר יותר טוב מכם, תעשו את הבחירה הנכונה. זו ההזדמנות האחרונה שלכם. אם לא תעשו את זה, שלא תכו על חטא אחר כך. תקשיבו, יש לנו דור לגדל, דורות לגדל, ואנחנו נהיה פה להציל, כי אני, מצפונית, לא אקום בוקר אחד, והנכדה שלי, הצאצא שלי ישאל: מה עשית כדי להציל אותי? מה עשית שאני לא אחיה במדינה כל כך איומה, כל כך דיקטטורית, שיש מלך אחד, שחייב ללכת, וללכת מהר, כי בכל דקה שהוא יושב הוא מסכן, הוא שורף כל חלקה טובה. לך כבר, לך. קבל את החנינה שלך, תתפטר, חפש חיים. יש לך מלא כסף, סע לאן שאתה רוצה. מה אתה רוצה מהעם הזה? מה אתה רוצה מהעם הזה? עכשיו, איזה יופי, יש לנו גם חבר ליכוד בסיפור, איזה יופי. מה זה, ירושה? אתה חושב שאתה מלך? באיזה סרט אתה חי? פשוט אתה צריך להתבייש, ראש הממשלה. אתה אח שכול, תסתכל על המשפחות. אתה אחראי על הטבח, ואתה יושב בגאווה. ואתה יודע מה, אני כל כך שמחה שסוף-סוף רואים את הפרצוף שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לסיום, רק משפט אחד, אדוני. אני רוצה להזכיר לאדוני ראש הממשלה את החטוף האחרון שלנו, 829 ימים. רן גואילי, אנחנו מחכים לך, ונעשה את הכול – אתה תחזור לקבורה בישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חושב שהיית בכנף ציון בטיסה, ואחד מהצוות - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ומה קשור, מה קשור אם הייתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קרה, למה זה מעצבן אותך? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - שאני אעשה נסיעות פרטיות? אני הייתי במשלחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאל אותך אחד מאנשי הצוות במטוס איך הטיסה. היא אמרה: מדהים. לא, תרדי למטה, לא, את לא מדברת, לא, לא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה לא תדבר אליי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לא לא, תוריד אותה למטה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, תעיף את היד שלך, ואל תסמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תרדי למטה, תרדי. הינה, עם היד, כמו שהנשיא עשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. אני אחשוף את הנתונים: שמונה טיסות ראש הממשלה - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חוצפה. מה זה, ישבתי בביזנס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - 11 פעמים נשיא המדינה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נוסעת בביזנס - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את נהנית. ואחד מהצוות, אמרת לו: איזה יופי שיש מטוס כזה, לא מבינה איך זה היה פעם בלי המטוס. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? לנסיעות פרטיות - - - ברור שצריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כנף ציון, כנף ציון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היית בכנף ציון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא הייתה בכנף ציון, נאור. היא הייתה בכנף ציון, ואמרה: איזה מטוס מדהים – במטוס עצמו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל בוא אני אגלה לך, ואטורי, ביזנס של אל על יותר טוב מכנף ציון. איך אני בשבילך? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אני לא הייתי בכנף ציון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם אני לא זכיתי, זה רק מי שזה - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אולי אתה צריך לשאול את עצמך שאלות, ניסים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה היא מתעצבנת? שאלו אותה במטוס, אחד מהצוות, שאני מכיר אותו באופן אישי - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מתעצבנת, אמרתי שזה צריך להיות למשלחת. לא כדי להקפיץ, ולא כדי להחליט שעיתונאים לא יבואו, ולא להפוך את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשיא המדינה טס 11 פעם בכנף ציון, נתניהו שמונה פעמים, ואני יכול לספור לך כל פעם לאיפה הוא טס. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, מי הוא בכלל שהוא ישתמש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא ראש ממשלה נבחר במדינת ישראל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ותפסיק להגן עליו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא ראש ממשלה במדינת ישראל, והוא יטוס לאן שהוא צריך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה בזמן דיבור שלך עכשיו? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן? שיטוס כשהוא בתפקיד, לא כשאזרחי מדינת ישראל משלמים עליו, בסדר? ולא שהבן שלו – מה, הבן שלו הוא חלק מהתפקיד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בזמן דיבור שלך עכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. אני היושב-ראש של הישיבה ומותר לי לדבר. היא לא יכולה לחזור לדיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> Objection. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> Objection. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צא החוצה, תעשה התייעצות סיעתית. בבקשה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רואה שהשעה קשה פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשארו פה הנמרים האחרונים בסיעה שם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - יש איזה קבלן שעשה כל מיני קומבינות, אז הוא קצת התעצבן כי לא מלקקים כמו שצריך. אבל צריך להגן עליו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הדלקת אותה, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קרה? הליכוד – דמוקרטיה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא קרה שום דבר, רק אל תשקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא משקר. עומד מאחורי הדברים שלי. מוכן להסיר את החסינות ותתבעי אותי, בסדר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, אפשר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאיר נתניהו יכול להיות חבר ליכוד, חבר מפלגה, חבר מרכז. זה לא סותר. מה הבעיה? מפלגה דמוקרטית. קחי קורס בדמוקרטיה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כן? איזה יופי. מה זה, מלחמת ירושה? הייתם מתים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לדבר כשנוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מותר להיות חבר ליכוד. מה קרה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. תירגעי, טוב? עד עכשיו נתתי לך. עכשיו את תירגעי, כי אני אמרתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אירגע. את זה תגיד לאשתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, דבי ביטון. מה אמרת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חצוף אחד. אמרתי שאתה תדבר לאשתך ככה, ותגיד לה: תירגעי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה "תדבר לאשתך"? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא נוח לך? תגיד: קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז קריאה שנייה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, תירגעי? מה, אני חברה שלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שנייה. את לא חברה שלי, אני לא חבר שלך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה מזל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שלישית. נא לצאת החוצה. תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך להוציא אותי, אני יוצאת. לראות את הפרצוף שלך זה מספיק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חוצפנית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת ביטון, כולם רואים שהאמת כואבת לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה חוצפן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צאי החוצה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר קרעי, שלום לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תצאי, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למדנו את התנועה הזאת. כן, למדנו אותה מכם. תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שכונה. תראי איזה רמה. גועל נפש. (חברת הכנסת דבי ביטון יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מותר טלפון במליאה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, על פי היושב-ראש. אסור בווידיאו. מותר לדבר בטלפון. אנחנו מתקדמים. תשע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר. תקבלי תוספת 20 שניות בסוף. קדימה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני חמש בעיקרון, שתדע. נתחיל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, חמש. נכון. צודקת. סליחה, אני מצטער שנתתי לך - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתם עייפים, אתם לא מרוכזים. בואו, תנוחו. כל אחד שישב בכיסא שלו, שיירגע רגע. אה, כבר התחלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקבלי 20 שניות בסוף. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר הערב דווקא לא על מה שקורה פה בבית הזה – דיברנו, דיברתי גם מקודם – אני רוצה דווקא לדבר על האחיות שלנו באיראן, שנלחמות מלחמת גבורה במשטר הדכאני, במשטר האייתוללות, שמכריח אותן – באמצעות השליטה בגוף שלהן ובלבוש שלהן, מדכא אותן ומכפיף אותן. ואני רוצה לשלוח מפה תמיכה גדולה מאוד לאחיות שלנו באיראן, ולהזכיר שגם בעבר היה שימוש רע בגוף של נשים ובלבוש שלהן על מנת לדכא אותן. ואני רוצה להקריא מספרה של בל הוקס, שנקרא "פמיניזם זה לכולם: פוליטיקה מכל הלב". בל הוקס כותבת: שקר החן והבל היופי. אחד השינויים המשמעותיים ביותר שהתנועה הפמיניסטית בת זמננו חוללה היה לערער את החשיבה הסקסיסטית על הגוף הנשי. עד שחרור הנשים שקדה ההשקפה הסקסיסטית לחברת את כולנו, צעירות וזקנות כאחד, להאמין שערכנו נקבע על פי ההופעה החיצונית שלנו, על פי המידה שבה אחרים, בעיקר גברים, חושבים שאנחנו נאות למראה. הוגות פמיניסטיות שהבינו שלא ייתכן שחרור נשי ללא הערכה עצמית ואהבה עצמית, בריאות, בריאות בגוף, בריאות בנפש, ניגשו היישר ללב הבעיה. הן בחנו באופן ביקורתי את הדרך שבה חשבנו ואת רגשותינו ביחס לגופנו, והציעו מהלכים שיובילו לשינוי. אומנם כבר שנים רבות אני מרגישה בנוח לבחור אם ללבוש חזייה או לא, אך במבט לאחור אני יכולה להיזכר כמה גורלית נראתה ההחלטה הזו לפני 30 שנה. נשים הסירו מגופן חלקי לבוש מגבילים, לא נוחים או לא בריאים – חזיות, מחוכים, חגורות בטן, ביריות וכו' – בתביעה טקסית ורדיקלית להשיב את בריאותו ותהילתו של הגוף הנשי. נשים צעירות שמעולם לא סבלו מהגבלות כאלה יכולות רק להאמין לנו כשאנחנו מספרות שהיה זה מעשה בעל חשיבות אדירה. במובן עמוק יותר, הטקס הזה אפשר לנשים ללבוש בגדים נוחים בכל מישורי החיים. אפילו אפשרות ללבוש מכנסיים לעבודה הדהימה נשים רבות, במיוחד את אלה שעבודתן דרשה מהן לרכון ולהתכופף שוב ושוב. לנשים שמעולם לא הרגישו בנוח בחצאיות ובשמלות היו אלה שינויים מרגשים. בימינו, נשים שמאז ילדותן יכלו לבחור בחופשיות מה הן רוצות ללבוש עלולות לראות שינויים כאלה כסתמיים, כמובנים מאליהם, כמשהו אזוטרי. הרבה נשים מבוגרות שאימצו חשיבה פמיניסטית הפסיקו לנעול נעלי עקב שאינן נוחות ואינן בריאות. בעקבות השינויים הללו החלה תעשיית הנעליים לעצב נעלי נשים נוחות ושטוחות עקבים. נשים שהמסורת הסקסיסטית, שוב, לא אילצה אותן להתאפר התבוננו במראה – למדנו לראות את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו. אני רוצה לאחל מפה לאחיות שלנו בטהראן, שבקרוב זו תהיה המסורת שלהן, שהן יוכלו להנחיל לבנות שלהן ולנכדות שלהן. ואני אחזור לחלק העיקרי בספרה של בל הוקס, שמדבר בעצם על העלאת התודעה. ואני אגיד גם פה לחברות הבית, שהשליטה בגוף של נשים באמצעות כנסים, באמצעות הרחבה של חוקים וסמכויות לבתי הדין הרבניים, שמאפשרים נשים עגונות, ושליטה, שליטה, שליטה, שליטה – אני רוצה להגיד לאותן נשים אצלנו, פה, מהקואליציה, שפמיניסטיות אינן נולדות כאלה, הן נעשות כאלה. אף אחת לא מאמצת את הפוליטיקה הפמיניסטית רק משום שנפלה בחלקה הזכות להיוולד נקבה. ככל שאר העמדות הפוליטיות, גם את האמונה בפוליטיקה פמיניסטית רוכשים באמצעות בחירה ופעולה. בתחילה, כשנשים התארגנו בקבוצות כדי לדבר ביחד על הסקסיזם ועל השליטה הגברית, היה להן ברור שתהליך החברות של הנשים לחשיבה ולערכים סקסיסטיים אינו נופל מזה של הגברים. ההבדל היחיד הוא שגברים מרוויחים מהסקסיזם יותר מנשים, ועל כן פחות סביר שהם ירצו לוותר על הפריבילגיות הפטריארכליות. אני מאחלת לנו שהנשים שנמצאות היום גם בקואליציה יזכרו שגם הן נישאות על כתפיהן של נשים שישבו פה ונלחמו על הזכות שלהן גם ללמוד, גם לבחור, גם להיבחר. לאורך כל ההיסטוריה, נשים אף פעם לא קיבלו את הזכויות שלהן – הן תמיד נאבקו עליהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי, חברי הכנסת, לילה טוב. האמת היא שהקשבתי קצת לערוצי תקשורת שונים בכל הפרשה של לשכת ראש הממשלה, עובדי לשכת ראש הממשלה, כל החקירות המתנהלות. ואמרתי לעצמי: כשהמקורבים ביותר לראש הממשלה, אלה שממש סובבים אותו פיזית, נמצאים איתו כל היום, עובדים ישירים שלו, נחקרים בחשד לקשרים עם מדינה זרה שהיא עוינת, זו כבר לא פרשה תקשורתית – בואו נצא רגע מהפריזמה של הפרשה התקשורתית – זה איום ישיר על ביטחון המדינה ועל טוהר קבלת ההחלטות. היום שמעתי שישראל איינהורן, איש אמונו של ראש הממשלה, ללא ספק, מוכרז כעבריין נמלט. לא חשוד זוטר, לא דמות שולית, אדם מלב ליבה של לשכת ראש הממשלה שנמלט מאימת הדין. ראש הממשלה טוען שהוא לא ידע דבר על מעשיהם של אנשיו הקרובים ביותר. מודה בעצם שהוא מנותק, או שהוא עיוור, או שהוא חסר שליטה בלשכה שאמורה לנהל את מדינת ישראל. או שהוא ידע, או שהוא לא שולט – בשני המקרים מדובר פה על כשל ביטחוני מטורף. אם ראש הממשלה כן ידע, כמובן שזאת בעיה שאין חמורה ממנה. אם הוא לא ידע, מדובר בכשל מנהיגותי וכמובן מינהלי מוחלט. אין פה גרסה, לא זאת ולא זאת, שמזכה אותו. אדוני ראש הממשלה, זה לא דיפ סטייט – זאת הלשכה שלך. החקירה של צחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, בחשד לשיבוש חקירה, מלמדת שהבעיה אינה אדם אחד, אלא תרבות שלמה של טיוח, פחד והסתרה. גם אם הוא היה מקיים את הפגישות שלו בקומה מינוס 400 זה לא היה מסתיר את העבריינות שלו. אתם יודעים, שאלתי את עצמי – חבר הכנסת יוראי, מתי בפעם האחרונה קיימת דיון בחניון בקומה מינוס 4? היו לך פגישות כאלה לאחרונה? כי אני, משום מה, לא מקיימת פגישות בחניונים, בקומות ללא קליטה, מתחת לאדמה. שאלתי את עצמי, מה גרם לו לקיים פגישה כזאת, להתעקש שהטלפונים לא יהיו שם. מי מנהל פגישות כאלה? נשמע קצת כמו משהו מאפיוזי, כמו איזו סצנה מהסרט הסנדק. לשכת ראש הממשלה, לצערנו, הפכה מזמן ממוקד של קבלת החלטות לאומיות לזירה חשוכה של אינטרסים, הדלפות, קשרים זרים וחשדות פליליים חמורים. פרשת הדלפת המסמכים לעיתון זר בזמן מלחמה מעלה חשד מזעזע של שימוש במידע ביטחוני רגיש לצרכים פוליטיים, תודעתיים או זרים. שמעתי היום גם את יושב-ראש האופוזיציה מדבר על המינוי הצפוי של ראש הסגל לשגריר ישראל באנגליה. ותיאר יו"ר האופוזיציה את הסיטואציה שבה מלך אנגליה, שצריך, מה שנקרא, לאשר את המינוי הזה ולפגוש את השגריר החדש – כמה מביך זה עבור מדינת ישראל, שהשגריר החדש הוא בן אדם שנחשד בכאלה חשדות. שהוא נחקר. איזה אירוע מביך למדינת ישראל. אני רוצה להזכיר שיש שגריר נוסף, אתם זוכרים? באיחוד האמירויות. גם שם היו האשמות די מביכות עבור מדינת ישראל. ראש ממשלה שלא מצליח לפקח על מי שמחזיק במסמכים מסווגים, נרטיבים ביטחוניים, קשרי חוץ, לא יכול לפקח על מלחמה, על החטופים ועל הביטחון של אזרחי ישראל. כשכל הכוורת נחקרת, הבעיה היא לא הדבורים, אלא המלך. ובמקרה הזה, לצערי, אולי גם אחריות של המלכה. הטענה החוזרת של ראש הממשלה שהוא לא ידע מכלום איננה קו הגנה – זה כתב אישום נגד הכשירות שלו לכהן בתפקיד הרגיש ביותר במדינת ישראל. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה הנהגה שמוקפת בחקירות, בעבריינים נמלטים, בחשדות שנושקים לבגידה, ובמקביל, מבקשת מהאזרחים שלה אמון עיוור. אמון כזה צריך להרוויח, לא לדרוש. אדוני ראש הממשלה, מדינה לא נופלת ביום אחד – היא הולכת ונרקבת מבפנים. כשסביבך נחקרים חשודים, עבריינים נמלטים, כשאתה עצמך חשוד ציבורית בפרשה שנוגעת בלב הביטחון הלאומי, אינך יכול להמשיך להעמיד פנים שזאת איננה אחריותך. ואם אתה טוען שלא ידעת ולא ראית ולא שמעת, זאת לא הקלה – זאת הודאה; הודאה בכך שאיבדת שליטה על הלשכה שלך, על אנשיך, על המערכת שאמורה להגן על אזרחי ישראל. ראש ממשלה שלא יודע מה קורה בלשכתו, או יודע ושותק, אינו יכול להוביל מדינה במלחמה או בכלל. זה כבר לא עניין של ימין ושמאל – זה עניין של כשירות, אחריות וביטחון המדינה. זה עניין של מה מגיע לאזרחי ישראל. הגיע הזמן לממשלה חדשה, להנהגה אחרת, שתתקן את כל ההרס של השנים האחרונות, שתרפא את החברה הישראלית, ובעיקר שתעבוד עבור האזרחים, ולא עבור עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על מערכת הבריאות בישראל. יש לנו מערכת טובה, שנחשבת בין הטובות בעולם. יש לנו סל בריאות ממלכתי, שכולל שירותים רפואיים רבים, אבחונים, תרופות, טכנולוגיות, ניתוחים, והאזרחים צריכים להיות בטוחים שהמדינה דואגת להם. אבל השנה הרגשנו אי-יציבות בתחום הבריאות שלנו, והרגשנו שמערכת הבריאות שלנו תלויה בפוליטיקה. ראינו שבתקופה שבה לא היה לנו שר בריאות במדינה, גם לא מינו חברים לסל הבריאות, חברים לוועדה שקובעת מה יהיה סל השירותים הרפואיים שהאזרחים צריכים לקבל. בכל שנה, שר הבריאות צריך למנות מחדש את הוועדה, את החברים, שיחליטו מה התרופות ומה הטכנולוגיות שיקבלו האזרחים, בהתאם לתקציב שמקצה משרד האוצר למשרד הבריאות בכל שנה או בכל שנתיים. אני כבר הגשתי הצעת חוק שמציעה להוציא את סל הבריאות מהפוליטיקה, ולקבוע תקציב קבוע, עם שיעור עליית התקציב בכל שנה, ושסל הבריאות לא יהיה תלוי באף אינטרס פוליטי. שזה יהיה שייך רק לאזרחים. אבל זה לא הנושא היום. היום רציתי לדבר על השירותים הרפואיים שלא נמצאים בסל הבריאות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - שלא הוצא מסל הבריאות? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר על השירותים שלא נכללים בסל; מה שהאזרחים מקבלים דרך שירותי בריאות נוספים, שב"ן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל צריך גם לבדוק שבאמת הניצול של הסל הוא ניצול מיטבי. הסל נותן X כסף - - - << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. לצורך כך יש את ועדת הבריאות, שבוחנת. נכון, ועדת הבריאות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תבקשי דוח מפורט בוועדת הבריאות - - - << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, יש דוחות והוועדה תתכנס בכל שנה, אבל הוועדה תדע שיש לה תקציב קבוע. וזאת המטרה של הצעת החוק שאני הגשתי לפני חודשיים, ואני מתכוונת לקדם אותה בהקדם. אנחנו יודעים שאת סל השירותים הרפואיים מקבלים האזרחים מקבלים דרך ארבע קופות החולים, שנקראות שירותי בריאות בקהילה. יש לנו את כללית, לאומית, מכבי ומאוחדת. ההבדל בין הקופות הוא בעצם לא בשירותים שנכללים בסל הבריאות, אלא בשירותים הנוספים שלא נמצאים בסל, מה שנקרא שב"ן – שירותי בריאות נוספים. 80% מאזרחי המדינה – יש להם ביטוח נוסף של קופת החולים. זה פתרון מצוין שמחזק את התחרות בין קופות החולים לשירותי הבריאות בקהילה, וגם מעניק לאזרחים, למבוטחים, את מה שחסר בסל. ב-2024, משרד הבריאות קידם רפורמה שמטרתה הייתה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ולצמצם הוצאות של האזרחים עבור שירותים רפואיים. מה שנקרא, ביטול כפל ביטוחים. מצוין. כלומר, מי שהיה לו ביטוח רפואי, ביטוח בריאות פרטי וגם ביטוח שב"ן של קופת החולים, לא היה צריך לשלם פעמיים על אותו שירות. פוליסת ביטוחי בריאות פרטיים, החל משנה שעברה, הפכה לביטוח משלים – שב"ן בלבד. 1.8 מיליון אזרחים בעלי פוליסות פרטיות עברו לשב"ן של קופות החולים, והיו אמורים ליהנות מאותו שירות שהם קיבלו דרך חברות הביטוח בתחום הבריאות – ניתוחים, רפואה משלימה, טיפולים בהתפתחות הילד, טיפולים אסתטיים, שירותי ליווי אישה בהיריון או בלידה, ושירותים נוספים. הצעד הזה היה אמור לחסוך כסף לאזרחים ולהגדיל את ההכנסות של קופות החולים. השיקול היה מאוד הגיוני, משום שיותר אנשים יתחילו להשתמש בשב"ן, ולשלם פרמיות חודשיות והשתתפות עצמית לקופות החולים שלהם. ככה אנחנו מגדילים גם את ההכנסות של הקופות, וחוסכים כסף של כפל ביטוחים לאזרחים. בעקבות הרפורמה, חברות הביטוח הציעו לאזרחים מוצר חדש – פוליסה מהשקל הראשון, שאמורה להשלים ולממן את מה שהביטוחים של קופות החולים לא מממנים. כמובן, הפרמיה החודשית של הביטוחים האלה היא לא ממש קטנה, ולא כל אזרח יכול להרשות לעצמו לקנות ביטוח משקל ראשון, ובעצם לא כל אחד יכול לקנות, לרכוש לעצמו ביטוח פרטי, ולא נהנה מכל השירותים שמציע ביטוח פרטי ולא מציע שב"ן. כאשר משרד הבריאות הציג את הרפורמה הזאת הכוונה הייתה כביכול טובה, אבל הרפורמה הזאת כשלה. התורים של שירותי בריאות במסגרת שב"ן נהיו ארוכים, ממש התארכו, וההמתנה לייעוץ אצל רופא מומחה לקבלת חוות דעת שנייה הגיעה לארבעה עד שישה חודשים. זה לא הגיוני – זה דרך שב"ן, אפילו לא בסל. אבל לאזרחים הייתה אופציה נוספת – לקבל החזר, שהם יפנו באופן פרטי למומחה או לספק שירותי בריאות שהם צריכים, ואז היו מגישים בקשה לקופת חולים, מקבלים החזר, לפחות חלקי, על ההוצאה שלהם. בשנת 2025 משרד הבריאות הכריז על רפורמה נוספת. לפי המתכונת החדשה, החל מ-1 בינואר 2026 לא תהיה אופציה לקבל החזרים דרך קופות החולים, והמבוטחים יצטרכו לפנות אך ורק לספקים שחתמו על הסכם התקשרות עם קופות החולים שלהם. ייתכן שהכוונה, שוב, הכוונה של משרד הבריאות הייתה טובה, אבל לשינוי כזה יש השלכות. רשימה שלמה של שירותים יצאו מהסל של שב"ן בכלל, בטענה שאינם נחשבים לשירות רפואי משמעותי, וביניהם שירות שקיבלו נשים בליווי היריון ובלידה, שחייה טיפולית לילדים, רכיבה טיפולית לילדים ושירותים נוספים. הטיפולים הללו לא בוטלו לגמרי. למשל ילדים על הרצף, ילדים סומטיים, כן היו זכאים להמשיך לקבל טיפול באותה רכיבה או שחייה טיפולית, אבל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לא, למרות שהטיפולים האלה מאוד עזרו להם, וזה טיפול מוכח, ויש תוצאות מדהימות, ורבים השתמשו בטיפולים האלה. עוד דוגמה –אישה בהיריון, שהייתה זכאית למשל לשלושה מפגשים עם דולה לקראת הלידה, לא תיהנה מהשירות, כי השירות הזה לא נמצא בהסדר עם קופת החולים. פשוט אין ספקים, עדיין אין ספקים שיש להם הסכם עם הקופה לצורך מתן שירות למבוטחים. משרד הבריאות טוען כי יחייב את קופות החולים לחתום על ההסכמים עם ספקים שונים, והמטרה – שהשירות יהיה מפוקח ויהיה פיקוח על איכות השירות. למה שאני רוצה להגיד לא הספיקו לי עשר דקות. רציתי עוד להסביר מה ההשלכות של ביטול מתכונת ההחזרים. מ-1 בינואר ביטול ההחזרים שמציע משרד הבריאות יביא למצב שהמבוטחים, האזרחים, בעיקר תושבי הפריפריה, פשוט לא יקבלו את השירות, כי לא יהיה מבחר של ספקים שיסכימו לעבוד בהסדר עם קופות החולים, כי פשוט זה לא יהיה משתלם להם. מי שאין לו כסף לשלם על שירות רפואי פרטי, פשוט לא יזכה לקבל את השירות, וזה יפגע בבריאות. ומה שיותר חמור – מה שהתברר היום בדיון של ועדת הבריאות. השינוי הזה הוצע עוד בדצמבר 2025, וועדת הבריאות דרשה להביא את הנתונים ולשקול אם הרפורמה שהציע משרד הבריאות היא טובה ולא תפגע בבריאות הציבור. מה נעשה? התברר היום שב-31 בדצמבר שר הבריאות חיים כץ פשוט חתם על אישור תמיכות לקופות החולים ליישום רפורמה בלי שוועדת הבריאות הסכימה לשינוי הנ"ל. זה נעשה מאחורי הגב של חברי הכנסת, וזה בניגוד לטענות של ארגונים ואגודות של זכויות החולים. זה נעשה באופן לקוי ונורא. זה ביזיון של הכנסת. זה ביזיון. זו פגיעה ישירה בציבור, והציבור חייב לדעת את זה. חברי כנסת צריכים לדעת את זה. הרשות המחוקקת, הכנסת, שאמורה לפקח על הרשות המבצעת, הממשלה, הגיעה למצב שהיא חסרת כוח. אנחנו חייבים לתקן את זה, והגיע הזמן לממשלה חדשה, שלא תאפשר לקרות לדבר כזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יפה שעת אחת קודם - - - במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, אני אענה לך. יש אומנם את התקנון, יש גם פסיקות של ועדת אתיקה, ויש גם החלטה של היושב-ראש לאפשר, לא למנוע שיחות במליאה, רק וידיאו לא. גם צילומים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. מה, צילומי סטילס? אין בעיה. אנשים פה מצלמים כל הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סטילס, כן, הוא התיר, למרות שכתוב ככה בתקנון, אבל וידיאו לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צילומי וידאו. אוקיי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אשתדל לדעת. ידעתי כבר כמה פעמים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה לך על ההבהרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תצא דבי עכשיו, כן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אפשר גם בדברים אחרים להגיד: אל תצא ואטורי, אתה יודע. תלוי איך מסתכלים על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם את זה אני אומר. גם את זה אמרתי, זה בסדר. אני מסתלבט על כולם, גם על עצמי, זה בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שני צדדים. טוב, תודה רבה. אני קודם כול הייתי רוצה להגיד משהו לשרה, אבל היא מפחדת. לא רק שהיא הלכה למקומות של המזכירות – היא הלכה לקצה של הקצה, אפילו לא של הליכוד, כנראה מהחששות הגוברים של השרה לקחת חלק בדיוני המליאה ולשמוע את הביקורת הלגיטימית של חברי הכנסת, שכולם מתחו עליה ביקורת. אני חייבת לציין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שהוא פעיל אמיתי למען ארגוני הסביבה ופעיל למען מדינת ישראל, ובמקום שתשמע את הטענות הלגיטימיות שלו, היא בורחת להתחבא שם ולנהל שיחות עם עצמה, או לדבר לעצמה כאילו בטלפון, למרות שאין לה כל כך עם מי לדבר בשעה כזאת בטלפון, אבל תמיד נחמד להמציא חבר טלפוני. אבל אני רוצה לדבר על מה שקורה כאן במליאת הכנסת, מה שקורה בכנסת מאז חודש מרץ 2025. תכלס, אנחנו באים כבר שנה לכנסת שלא מתפקדת. ביום רביעי מתכנסת כל הקואליציה להפיל את חוקי האופוזיציה, חרדים כמובן נותנים יד לכל חוק, כי ככה הם החליטו, ואנחנו כבר שנה מדברים לעצמנו. במשך כל ימי שני ורביעי – שימו לב לחלופי-חלופין, כמו שאומרים – יום שני זה בדרך כלל יועמ"שית או משרד המשפטים או הפרקליטות, ויום רביעי זה פצ"רית, יועמ"שית, משרד המשפטים. זאת אומרת, כל מה שאתם עושים פה כבר שנה זה לריב עם מערכת המשפט. לא להביא חוקים טובים. אתה יודע, פעם ביום שני היו מגיעים חוקים. היו ויכוחים, היו דילמות, היו הסתייגויות. פה, איזה חוק עולה בקריאה שנייה-שלישית? חוק הלקטורים, שצריך לומר שבמידה מסוימת, אתה יודע, זה חוק יחסית סביר, אבל מה מרוויח האזרח? כלום. מה הרוויח האזרח היום מהחוק שעבר בקריאה ראשונה של מח"ש, חוץ מאצבע בעין לפרקליטות ולמח"ש? כלום. העובדה שסגן ראש מח"ש מעלה חוק של מח"ש – אמרתי לו לפני חמש דקות: אתה, עשר שנים לא היית צריך להתעסק עם מח"ש. לא צריך להתעסק. זה מקום העבודה שלך, זה המקום שהתפרנסת ממנו. מה גם שגם חבר הכנסת מיקי לוי גם הציג פה כל מיני ניגודי עניינים מאוד מאוד בעייתיים, נכון? והקשבתי לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מירב, זה כמו ששר האוצר מציע הטבות מס ליישוב שהוא גר בו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ואגב, גם מעכב את הטבות המס לאשקלון בגלל שלא נותנים לו ליהודה ושומרון. עכשיו, עד שכבר עושים כאן משהו אחד שהוא טוב, אז על הדרך, אתה יודע, מנסים – אני באמת לא יודעת איך להגדיר את זה. זאת אומרת, אני קוראת על החוק הזה של מח"ש, אני מנסה להבין איך בן אדם שסוחב עליו גיבנת – עכשיו, זה לא סתם מישהו. נגיד, אתה יצאת מהמשטרה ומביא חוק על שוטרים. לא. זה אדם שפוטר ממח"ש; זה אדם שיש לו חשבון עם מח"ש, צריך לומר; זה אדם ששוריין לליכוד בגלל הנושא של מח"ש. זאת אומרת, לא יודעת מה היו הכישורים מעבר לזה, אבל הסיבה שהוא נמצא היום בכנסת זה בגלל מח"ש, בגלל העובדה שהוא פתח עליהם באותו ריאיון עם עמית סגל, ובתמורה, קיבל שריון בליכוד. באמת, אני קראתי קצת על ההיסטוריה שם במח"ש וקראתי על הדיון, על המשפט שיש לו בבית דין לעבודה נגד קרן בר מנחם, אבל האירוע – אתה גם עבדת בארגון הזה, גם פוטרת מהארגון הזה, גם יצאת משם עם ואחד גיבנת, ועכשיו אתה מביא חוק כדי להוציא את מח"ש, ומה זה, אתה עושה: זה בכלל זה חוק טוב. הוא בא אליי ואומר לי: מירב, זה חוק טוב. את לא מבינה, את לא מבינה שזה חוק מצוין. את לא מבינה שזאת תהיה יחידה עצמאית. אני אקבע את הכללים, אבל מח"ש תהיה יחידה עצמאית. אבל עזבו, בשורה התחתונה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הפרקליטים של משרדי הממשלה - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - מהלכת עליהם אימים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת אומרת, תכלס, במה זה עוזר? במה זה עוזר למילואימניק? במה זה עוזר למשפחות, לציבור? במה? יום שני, מליאת הכנסת, 01:00 – במה אנחנו מתעסקים? רק במאבקים הפנימיים של הקואליציה עם מערכת המשפט, זה מה שאנחנו עושים פה כבר שנה. בזבוז כספי ציבור כל הכנסת הזאת. עכשיו, אני רוצה להגיד משהו, אם כבר עסקנו בתושבים שלמישהו אכפת מהם, אני חייבת לדבר על הביקור שלי בקריית שמונה. תגיד, היושב בראש, מתי היית בקריית שמונה לאחרונה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יותר ממך, זה בטוח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? בוא, אני אספר לך על הביקור שלי בקריית שמונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - כל הזמן בכנסת ואני יותר ממך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה היושב-ראש שפניתי אליו, אז מה אתה חמור קופץ בראש? דיברתי על יושב-ראש המליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא יושב-ראש הקואליציה, את התשובה של מי את רוצה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא דיברתי, אפילו לא הסתכלתי. הסתכלתי עליך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הסתכלת עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משנה איזה יושב-ראש תבחרי, אני והוא שנינו תושבי הצפון, נציגי הצפון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גר בגולן, ויורדים לקריית שמונה פעם בשבוע לפחות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הסתכלת עליי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם מחרימים את תושבי קריית שמונה? מה הוא עשה לך? אתה צודק, אגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא החרמנו את קריית שמונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החרמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אענה לך רגע, או שאת חוששת מהתשובה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו הודיע שהחרם נגמר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשיתי מאצ'ינג בוועדת הגז - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשמה, חששות זה שם. כאן אין לי חששות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חששות, מה רע בחששות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חששות זה במחילת הארנב, לא פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו הודיע שהחרם נגמר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החרם הוסר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כיושב-ראש ועדת הגז עשינו מצ'ינג יחד עם זאב אלקין על קו העימות, 90 מיליון שקלים. רק צריך לבוא לקחת, זה הכול. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה לא עוזרים לתושבי קריית שמונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הקשבת למה שאמרתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 90 מיליון שקלים, שרק ייקחו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה העיר במצב כזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שייקחו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחלה, אז אם כבר העברת כסף, כמו שאתה אומר, למה העיר במצב כזה? למה ראש העיר צריך ללכת ולהתחנן? למה בכל מקום שמדברים על קריית שמונה, ישר נכנס הזפרני הזה, שהפסיד בבחירות דמוקרטיות? הרי אתם תמיד מדברים על "הרוב קובע", "זו החלטת הרוב" ו"אנחנו הממשלה הנבחרת" – למה אתם לא מכבדים את זה שראש העיר שהוא לא מהליכוד נבחר להוביל את העיר הזאת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מהליכוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא לא נבחר כביכול. היה את זפרני, המועמד של המשפחה, שכשל, לא הצליח. אז לאור העובדה שזפרני לא מצליח, כל מקום שאתה מגיע אליו בקריית שמונה, תשמע, יש שבר עצום. שבר עצום. בעיר הזאת, ב-17:00, 18:00, נסגר האור, אתה יודע? נסגר האור ב-17:00, 18:00. למה? זאת עיר, זה לא מושב, זה לא איזה יישוב מבודד. למה לאף אחד לא אכפת? אתה יודע, דיברתי שם עם אנשי עסקים, הייתי בהלם. אחד מהם אומר לי: קריית שמונה היא כמו חיה פצועה עכשיו, השני אומר לי: בשעה 18:00 נכנס לי מישהו לחנות – 18:00 בעיר, מיקי – ואומר לי: מה, החנות שלך עדיין פתוחה? הוא אומר לו: רק 18:00, למה שאני אסגור? כי אין אנשים. אין אנשים. אתה יודע כמה תושבים כאילו של קריית שמונה רשומים בקריית שמונה אבל לא גרים בקריית שמונה? אתה יודע כמה תושבים באים לעבוד בקריית שמונה, רשומים, אבל הולכים וגרים באחד הקיבוצים והמושבים, כי הם רוצים שיהיו להם קהילה וחיי חברה? אתה יודע שתושב בקריית שמונה, בשביל לראות סרט, צריך לנסוע שעה וחצי לכרמיאל? לכרמיאל, סתם לראות סרט. דבר כל כך טריוויאלי שאתה אומר: אני אקח את הנכדים שלי לקולנוע בירושלים, אני אקח את הבת שלי לעשרות בתי קולנוע שיש לי מסביב לתל אביב. למה? למה הוא אזרח סוג ב' והוא אזרח סוג א'? הרי כל הזמן הם באו ואמרו: אנחנו אזרחים סוג ב', והינה, זה אזרח סוג ב' – אין לו קולנוע, אין לו תיאטרון, אין לו שום אירועים בערב, שום דבר. נכון, צריך לומר, מערכת החינוך עובדת, ועובדת טוב. אבל אין, עכשיו פגשתי אימא במקרה באותה חנות, והיא אמרה לי: אין לי גן לשנה הבאה לילד שלי, כי אין מי שיירשם לגן. אין. איך הפכתם עיר ואם בישראל, את בירת הצפון, לעיר כזאת? למה אתם לא הולכים לשם? איפה ראש הממשלה? למה הוא לא מקיים שם ישיבת ממשלה? למה, לא מגיע להם? למה מגיע לדימונה, עיר נהדרת, ישיבת ממשלה, ולקריית שמונה לא? למה להזניח עיר במדינת ישראל? איך יכול להיות שב-17:00 אתה מסתובב בקריית שמונה ובקושי יש אנשים? מה עשיתם לעיר הזאת? איך אמר ראש העיר שלהם ביום שישי באולפן שישי? קריית שמונה הייתה כאן לפני הליכוד ותהיה אחרי הליכוד. אבל זה כאילו לא אכפת לכם, זה לא מעניין אתכם שעיר במדינת ישראל משלמת מחיר שאף עיר במדינה לא משלמת. לא מעניין, אתם לא הולכים לשם, אתם לא מבקרים, אתם כל הזמן: אוקיי, אם ראש העיר הזה לא שלנו, הוא לא יהלום, אז נתעלם ממנו. אני אומרת לך, יצאתי מקריית שמונה ולא הפסקתי לחשוב על העיר הזאת, מה עשו לה וכמה זה לא מגיע, כי יש שם אנשים ציונים, פטריוטים, אנשים נפלאים, אנשים שאמרו לי: יש לנו הרבה הזדמנויות לגור במקום אחר, וחזרנו לגור פה מאקט ציוני. אז אם הם ציונים, אתם ממשלה אנטי-ציונית, זה מאוד פשוט בעיניי. אם אתם לא מסוגלים לכבד את האנשים הציונים בקריית שמונה, זו ממשלה אנטי-ציונית. וואי, נשארו לי רק חמש דקות. היו לי עוד הרבה דברים. אם כבר מדברים על הזנחה, אי-אפשר שלא לדבר גם על הנגב, כי הרי גם את הנגב – הוא גילה בשבוע שעבר שהוא הולך להקים פרויקט לאומי בנגב. תודה רבה, בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, שגילית את הנגב. איפה היית בשומר חומות, כשבדואים תלשו עמודי חשמל? ב-2014? איפה היית? אתה יודע מה קורה שם בנגב? אתה מסתובב בנגב או שאתה תמיד מסתובב באותה עיר שיצעקו לך: ביבי, ביבי, מלך ישראל? לא, הנגב גדול, בנגב יש מושבים, בנגב יש קיבוצים, בנגב יש אנשים שחיים בחוסר ביטחון. בעומר, להבים ומיתר גם עכשיו יש ירי כל לילה. עכשיו, בדיחת הטיקטוק הזה, הקרוקודייל דנדי, רודף התנינים הזה, הלך ועשה מבצע בתראבין. מה המסקנות של המבצע, אתה יודע? 1. ירו בבן אדם בתוך הבית שלו; 2. הוא הצליח להציל סוסה. היום קראתי כתבה – אתה שומע, מיקי? – לאור הצלחת המבצע בתראבין הוא מעתיק את המבצע לכפר אחר. באמת, אני אומרת לעצמי, אין אף אחד שבא ואומר לבן אדם: תקשיב, אתה לא מצליח. לא הצלחת, הלכת לכפר, שיגעת את התושבים, שלושה ימים ילדים לא הלכו לבית ספר. למה? למה הילדים בתראבין לא הלכו לבית ספר? מה זה העונש הקולקטיבי הזה? מה הילדים אשמים שעבריינים משתלטים להם? מה אשמים התושבים של גבעות בר? מה הם אשמים שהם היו שם בתוך מצור כי הוא החליט להביא כוחות? מה זה הדבר הזה? אם אתה לא מסוגל לנהל, לא את הצפון, לא את הדרום, אז יש בעיה אמיתית בממשלה הזאת. עכשיו, אני יכולה להמשיך לדבר על הבדיחה הזאת שנקראת בן גביר, אבל בסוף יש ראש ממשלה, והוא זה שאמור לתכלל את האירוע, אבל ראש הממשלה הזה, שחיכה שמונה שנים לבית המשפט, שאמר שלא היה כלום כי לא יהיה כלום וכל זה, מה הוא מביא עכשיו כדי להגן על עצמו? לקח לעצמו כמה שאווישים שיגישו חוק של ביטול מרמה והפרת אמונים. אתה יודע, אני באמת אומרת לעצמי, הרי חיכית כל כך הרבה שנים, אמרת שאין כלום, אמרת שאתה רק מחכה, אז מה אתה ממהר לבטל את העבירות שאתה נאשם בהן? אתה יודע שאם מבטלים את העבירות המשפט שלך מתבטל, אז מה אתה עושה? אגב, הכי מצחיק שהם באים ואומרים: כן, אבל עבירות המרמה והפרת אמונים הן עבירות שהיו צריכים לבטל מזמן. אז למה לא ביטלת אותן? אתה יודע, עכשיו לפני שעליתי קראתי שכבר היה ניסיון לפני כמה שנים לבטל, ומי התנגד? נתניהו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דודי אמסלם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. דודי אמסלם, צריך להגיד, הביא את החוק של ביטול העבירה. אז זה היה סבבה, לא צריך, נתניהו התנגד לביטול. אבל עכשיו, כשהוא בעצמו עומד למשפט, אז תבטלו את העבירה. תבטלו, מה הבעיה? למה צריך את החוק הזה? הרי אין שום דבר, וכל היום הוא מחכה ליום שהוא יהיה בבית משפט, אז הינה אתה בבית משפט וזה לא עובד. מילה אחרונה בשתי הדקות שנותרו לי, מכיוון שלאט-לאט מגיעים חברי הקואליציה ממשרדם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש דיון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הופה, יש דיון, יש עניין. למה אף אחד מכם לא גינה את התקיפה של חיילי צה"ל אתמול? אתה יודע שתקפו חיילים אתמול? איך תדע? תקפו חיילי צה"ל אתמול. אממה, אלה היו חיילים מחטיבת החשמונאים. היחיד בכל הקואליציה הזאת שעקבתי וגינה את התקיפה זה חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כולנו, כולנו גינינו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> די, איזו שאלה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היחיד שהתראיין על זה - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כולם גינו את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כולם, ותפסיק, אתה יודע מה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - למי שעשה את זה. מה, באמת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה אני אומרת. למה זה לא קול ברור? למה אלה תמיד אותם אנשים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זאת באמת בושה וחרפה, מה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, מכיוון שכבר נכנסת, אני שואלת אותך. אני אומרת לך, משה סעדה, תקשיב לי טוב, יש לך קטע שכשאתה מתראיין ותוקפים חיילים, אתה מגן עליהם. הקטע הזה לא נדבק פה, לא נדבק. אתמול תקפו חיילים מחטיבת חשמונאים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל כולם פה מגנים. בושה וחרפה, ביזיון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל מה לעשות, הינה, פרגנתי לך, והינה אני אומרת לך: לא נדבק. בסוף יש כאן חיילים שהגיעו אתמול לכנס חשוב מאוד של חטיבת החשמונאים, שאנחנו מעודדים אותה. וואלה, הגינוי שלכם לא נשמע. ואתה יודע מה? אתה שומע? אני מצפה שחברי כנסת – גם אם לא שואלים אותם בריאיון – אם תוקפים חיילים, שעוד בחטיבת החשמונאים, שגם יכתבו על זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל מה יותר ברור מזה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה לא ברור. אז זה לא ברור, מה לעשות? לפעמים ברור. הינה, עובדה שרק שניכם מדברים. במקרה הזה על ראש הגנב בוער הכובע, אבל בקטע חיובי. בקטע חיובי, כי מה לעשות? אין הרבה. ואת יודעת מה? אני חייבת להגיד לך משהו. החיילים האלה, לא רק שצריך להגן עליהם, צריך לבוא ולתת להם גיבוי אמיתי. כי הם עושים צעד מדהים, צעד מול החברה שלהם. וצריך לבוא, לימור, ולהגיד להם: אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו תומכים בכם. וגם לכתוב עליהם, זה בסדר. אבל עובדה שזה רק את ומשה סעדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי, ושל קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – כחול לבן, חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר. אתם רוצים לנמק, מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אני גם ארצה את הדף, כי אין לי אפילו את הדף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, זה כולל נימוק, מה שהיה עד עכשיו? לא. על מה את רוצה להצביע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה החלטתכם? אני מחכה לתשובתך. על מה אנחנו מצביעים? על הסתייגות מס' 1? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> על 1. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעבור להסתייגות מס' 1, של קבוצת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 27 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 12 בעד, 27 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההסתייגות הוסרה מסדר-היום. נעבור להסתייגות מס' 2. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 27 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 12 בעד, 27 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות מס' 2, לסעיף 1, הוסרה מסדר-היום. נעבור להסתייגות מס' 3. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 27 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 13 בעד, 27 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות מס' 3, לסעיף 1, הוסרה מסדר-היום. נעבור להצבעה על סעיף 1 כנוסח הצעת החוק. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים, תשעה נוכחים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי סעיף מס' 1 עבר. נעבור להסתייגות על סעיף מס' 2. הסתייגות מס' 4, לסעיף 2 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 27 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 13 בעד, 27 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות זו הוסרה מסדר-היום. נצביע על הסתייגות מס' 5, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 27 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 13 בעד, 27 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הסתייגות זאת הוסרה. נעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הצעת החוק. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 27, אין מתנגדים, אחד נמנע, עשרה נוכחים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם סעיף זה, כנוסח הוועדה, עבר בהצלחה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 27 נגד – אין נמנעים – 1 חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 27, 11 נוכחים, אחד נמנע. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, עברה, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1170).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההעמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ידידי שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. שים לי רק חמש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אתם מחלקים ביניכם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שים לי חמש. אולי אם אשתמש בפחות אעביר ליוליה את המיקרופון קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהחוק שאנחנו שמים היום על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה, הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר, ההיסטוריים ביותר, שהכנסת הזאת תיזכר בעניינם. בכנסת הזאת עשינו הרבה דברי חקיקה שונים, חלקם בהסכמה, חלקם במחלוקת. אבל אני חושב שהחוק שכשהליכי חקיקתו יושלמו יוכר וייזכר יותר מכל חוק אחר, הוא החוק הזה. ב-7 באוקטובר, בחג שמיני עצרת, מדינת ישראל חוותה את המתקפה הקשה והאיומה בתולדותיה. ראינו מראות שחשבנו שכבר לא נראה יותר. מייד כאשר ההלם הראשוני שכולנו היינו בו הסתיים, ניגשה אליי חברתי בוועדת החוקה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. יחד אמרנו: את נושא ההעמדה לדין אנחנו צריכים לתכנן מעכשיו, גם בזמן המתקפה, גם בזמן המלחמה. אמרנו שחייבים לפקח על המנגנונים שהממשלה נוקטת כדי לחקור את האירוע וכיצד להעמיד לדין. הקמנו ועדת משנה חסויה של ועדת החוקה. קיימנו דיונים. ישבנו רבות עם שר המשפטים, ידידי השר לוין, בנושא הזה. קיימנו ישיבות ארוכות עם גורמי משרד המשפטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פעמים רבות אנחנו שומעים בשיח הציבורי את האמירה: הממשלה שולטת בכנסת. שומעים את זה כל הזמן. אני חושב שהחוק הזה הוא אולי מההוכחות הטובות ביותר, הוא מזכיר לכולנו בשביל מה אנחנו כאן. הכנסת, נציגי הריבון, שמנו לעצמנו מטרה, קואליציה ואופוזיציה: העמדה לדין בתהליך הנכון ביותר, הבנוי לתלפיות, שיבטיח העמדה לדין מהירה, יעילה ושתיעשה – שהצדק גם ייראה ולא רק ייעשה. הצעת החוק הזאת עושה בדיוק את זה. אנחנו מגדירים פה מהן העבירות, אנחנו מגדירים פה את סעיפי האשמה בצורה הרחבה ביותר, שכוללת בתוכם גם את העבירה של השמדת עם – שחובתנו לומר לעולם כיצד נראית השמדת עם – גם עבירות של פגיעה בריבונות המדינה, גם עבירות של סיוע לאויב במלחמה, עבירות שעונש מוות נמצא בצידן. אנחנו אומרים שהטריבונל יהיה טריבונל צבאי, לדבר הזה יש גם סיבות עקרוניות ודומות. אני מזכיר לכולם שבתי הדין של משפטי נירנברג היו בתי דין צבאיים – לחדד את החשיבות של ההעמדה לדין של האירועים האלו. אנחנו מקצים את המשאבים הנדרשים, יצרנו תהליכי עבודה חשובים בתוך הממשלה, עבודת מטה, שבהתחלה הייתה רחוקה מאוד מהחזון שהצגנו בהצעת החוק הטרומית, ולאט לאט כל רשויות השלטון השונות, וגם חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, כולם הלכו כאיש אחד, והובלנו בוועדה, באמת, בשיתוף פעולה שאני לא ראיתי כמותו, את הצעת החוק הזאת. יצרנו פה את המנגנונים לערעור אוטומטי, כמובן, במקרה של גזר דין עם עונש מוות. קבענו שפסק דין לא יהיה זקוק לחתימת קיום של הרמטכ"ל. קבענו סדרי דין וראיות. כמובן, החוק הוא בשלב הקריאה הראשונה, ובין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית יש עוד הרבה עבודה שצריכה להיעשות. אנחנו כבר עכשיו רואים את ההירתמות של כלל המערכות לטובת החוק החשוב הזה. אני הבטחתי, זה היה מאוד מאוד חשוב, הדבר הזה לא נכנס לנוסח, אבל דאגנו ששכר טרחת עורכי הדין – זה כן נכנס לנוסח – שכר טרחת עורכי הדין שימונו לאותם מפלצות, מחבלי הנוח'בה, לא יבוא מקופת המדינה, אלא יחולו עליו הוראות ההסדר שחוקקנו מוקדם יותר בתחילת המלחמה, יבוא מקיזוז מכספי הרשות. אמרנו גם שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית נדון ונגדיר היטב שהסנגוריה הציבורית, אותו מוסד מפואר, לא תצטרך לייצג את אותם מחבלים. והחוק הזה גם שם לראשונה ועדת היגוי מדינית, שמסבירה עד כמה חשוב שנסתכל על האירוע הזה לא כאירוע משפטי גרידא, אלא גם כאירוע מדיני. כל הסדרי החוק הזה, ובעזרת השם עוד יהיו רבים שנעשה ביחד, בין הראשונה לשנייה והשלישית, נעשו מתוך מחשבה אחת: איך מביאים צדק למדינת ישראל, לקורבנות, לנפגעי העבירה, ואיך דואגים שהמעשה האיום והנורא שמדינת ישראל סבלה ממנו ב-7 באוקטובר, אותו אירוע של השמדת עם, נחרט בזיכרון האומה בצורה הנכונה ביותר, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, מכובדי. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לשאת את דבריה. חמש דקות לרשותך, גברתי. אדוני מגיש ההצעה, שמחה, שמחה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתוך המעורבות האישית שלי, כפי שאתה יודע, סביב 7 באוקטובר, זכיתי גם כן להגיש הצעת חוק זהה. לצערי, מאילוצים קואליציוניים לא זכיתי להיצמד אליכם, אבל אני מברך אתכם מכול וכול. יישר כוח גדול. בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כאשר אני בנובמבר 2023 התחלתי לטרטר את כל הכנסת ואת שמחה, מה עושים עם אותם מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר – זאת אומרת, אני מדברת על חודש אחרי הטבח – כולם הסתכלו עליי, מאיפה היא, בכלל, על מה היא חושבת? אבל שמחה היה שותף לדרך, וגם בעזרת היועצת המשפטית של הכנסת, אנחנו גם הקמנו פה בכנסת ועדה חסויה, ועדת משנה של ועדת חוקה, שהתחילה לדון באירועים. ואז היה שם מחזה, שלא זכינו קודם וכנראה כבר לא נראה, שבחדר הדיון של הוועדה ישב שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה ביחד. אנחנו היינו חודשים ספורים אחרי הטבח, אז עוד היה הביחד הזה. לצערי הרב, יש לי ביקורת מאוד גדולה על הממשלה. בשנתיים האלו, באמת, ניסיתי לצלצל בכל הפעמונים. כל הזמן הייתה השאלה מה נעשה איתם, כי היה ברור – מצד אחד יש חטופים, ומצד שני היה ברור שהאירוע פה יוצא מגדר הרגיל, וההתייחסות צריכה להיות אחרת. מסיבות כאלה ואחרות, בממשלה לא רצו להתעסק בכל האירוע הזה. יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם על ראש הממשלה, שבהוראתו ביטלו לנו דיונים והנושא לא התקדם. יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם על הייעוץ המשפטי לממשלה, שגם כן היה מאוד פסיבי באירוע הזה. זאת אומרת, כולם ברחו מהאירוע, כאילו לא היה. אבל הוא היה. יש לנו קורבנות, יש לנו משפחות, יש לנו מחבלים, יש לנו הכול מכול. ופה אני כבר חייבת לשבח את שר המשפטים, שבאיזשהו שלב אמר: בואו נעשה את זה. ואז את הצעת החוק העברנו בטרומית בסוג של על הראש של הממשלה, אבל אחר כך העסק התחיל להתקדם, ויריב פה נכנס חזק לתמונה. אני חייבת להגיד שבחוק הזה אין גרם של פוליטיקה. אגב, לכן הוא זוכה לתמיכה כל כך רחבה, וזה חשוב. לפחות אולי זה הדבר האחרון והיחיד שעוד נשאר לנו, שאנחנו לא רבים שם ולא מכניסים שיקולים פוליטיים. וככה זה יהיה גם בהמשך, כי בסוף האירוע הזה ילווה אותנו. ויכול להיות שגם אנחנו כבר לא נהיה בכנסת ולא נהיה בתפקידים, אבל האירוע הזה וכל מה שיהיה בהמשך ילווה אותנו שנים קדימה. כי מה שאנחנו עכשיו נצביע יקרה בעתיד. זה משהו שהוא הרבה יותר משמעותי מיוליה, משמחה, מיריב, או מכל אחד שיושב פה באולם. זה אירוע של המורשת של עם ישראל, המורשת של הקורבנות שלנו, זה ייכנס להיסטוריה של העם היהודי לאלפי שנים קדימה, ואנחנו יודעים לשמור על המקורות שלנו. יריב, ברגע שהחוק יעבור עכשיו בקריאה ראשונה – זה אצלך. אתה יודע מה חסר בחוק. אנחנו דיברנו בדיוק לפרטי פרטים מה הנקודות ומה החסמים שם שאנחנו צריכים להכניס פנימה. גם הנושא של מינוי שופטים, פרקליטים, זכויות נפגעי העבירה, הנושא של סדר – זה אצלך במשרד. כל מה שתלוי בנו – בי, בשמחה, ואני שוחחתי גם עם חברי האופוזיציה – כולנו מוכנים לשיתוף פעולה מלא, אבל אתה צריך להביא את זה בשל לשולחן הוועדה. ועדיין, כל מה שאנחנו נוכל לתרום, לסייע – אתה יודע, אנחנו יושבים, מדברים, לא מסכימים, זה לא רוצה ככה, אבל בסוף מגיעים. כי ברגע שאנחנו לא מתנהלים ממניעים פוליטיים אלא גרידא מהנושא, רואים את המטרה הקדושה כל כך מול עינינו, אנחנו מצליחים להתגבר על כל הקשיים. בעיניי, צריך לקבוע מעכשיו דיונים בוועדה פעמיים בשבוע, כי זה יותר חשוב מכל הדברים. עזוב, באמת, אמיתי. אני מבינה את השיקולים הפוליטיים והרצונות הפוליטיים, אבל זה – אנחנו בשנת בחירות, אלוהים יודע מתי יהיו הבחירות, כי הכול פתוח. אם אנחנו לא נסיים את זה, זה פשוט לא יקרה. כי אתה יודע, ברגע שנסיים את החוק, יש עוד שלב התארגנות, מינוי וכולי וכולי. לכן אני חושבת שמעכשיו, ברגע שזה יעבור, כולנו צריכים להתכנס. גם אתה צריך לתת הוראות מאוד ברורות במשרד. אנחנו לרשותך, חברי האופוזיציה לרשותך, ובוא נעשה את זה בזמן שנותר לנו לפני הבחירות, שיהיו מתי שיהיו. תודה רבה. וכמובן, תודה מיוחדת לחברי שמחה רוטמן. מי היה מאמין, אנחנו יודעים גם לעבוד ביחד, אבל פה, באמת, זה כנראה מקרה בודד בכנסת בכל השנים – אל תהרוס – מקרה בודד בכנסת בכמה השנים האחרונות שבאמת עושים משהו בכזה קונצנזוס. צריך רק לברך, הלוואי שיהיו עוד דברים כאלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. רשימת הדוברים אומנם ארוכה על הנייר, אך הצטמצמה לה בשל היעדרות מצומצמת של חברי כנסת שנרשמו. אני מבקש לשמור על השקט. בבקשה, חברים, אנחנו רוצים לסיים. שימרו נא על השקט. רשימת הדוברים: חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. רובם הלכו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אקריא משהו קצר, לאור העובדה שהיה כאן דיון עם חברת הכנסת גוטליב, ומכיוון שהגיעה אליי פנייה, אני רוצה להגיד אותה היום. כותבת עורכת דין: נחרדתי להתוודע הערב לדברים שנשאה חברת הכנסת גוטליב במליאה. הצטערתי לגלות שחרף העובדה שחלפו תשע שנים מאירוע האונס הקבוצתי בהרצליה בחרה גוטליב לנצל את מעמדה על מנת להמשיך ולבצע רצח אופי למתלוננת באותו מקרה. דבריה היו רצופים באי-דיוקים למכביר באופן נלוז שמבקש להציג נפגעת כעבריינית מתלוננת-שווא על לא עוול בכפה. מדובר בהתרת דם של מי שכוחה הנפשי לא עמד לה לעמוד בהליך משפטי – נסיבה שהייתה מכרעת בסגירת התיק – תוך סילוף עובדות בהצגת טענות שאינן נכונות. כמי שמכירה את הראיות שנאספו בתיק החקירה על בוריין, אני אומרת לך שמדובר בהכפשות בוטות. אני רואה בכך התנהלות שאינה אתית, וקוראת ליו"ר ועדת האתיקה של הכנסת לקיים דיון מיוחד לגבי סוגיות התמודדות של נפגעות וההכרח להתמודד עם הכפשות לשון הרע ודברי בלע, שרק מריעים את מצבן ולא מאפשרים להם להשתקם – גם לא אחרי תשע שנים, כפי שגילינו הערב. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, חברת הכנסת בן ארי. דברים חשובים, אבל אני חושב שאולי היה ראוי ונכון להקריא את הדברים המאוד-קשים האלה כשחברת הכנסת גוטליב נמצאת במליאה – אולי הייתה יכולה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק שעורכת הדין ראתה את ההתייחסות שלה לאונס הקבוצתי – שייצגה את האנסים – רק באיחור. בסוף יש כאן נפגעת שלא מצליחה לשקם את עצמה תשע שנים אחרי, וחברת כנסת שהייתה עורכת דין, ראוי לפחות שתשמור על כבוד של מתלוננות בעבירות מין, בטח מישהי שנאנסה באונס קבוצתי, ועד היום היא משוקמת בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, חברת הכנסת בן ארי. נאור שירי, בבקשה, שלוש דקות. אתה מוותר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מוותרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, שנייה. חבר הכנסת – כולם ויתרו? טוב, אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אני פונה לכל חברי הכנסת שנרשמו ועדיין נמצאים כאן. האם מישהו מכם מבקש לממש את זכותו ולהעלות ברשות דיבור? לא. מי שישיב ויסכם הוא שר המשפטים מר יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, מפאת השעה, אני באמת אומר כמה משפטים בודדים, למרות שהנושא הוא כל כך חשוב וגם מורכב, למען האמת, ואפשר וצריך, אני חושב, לדבר בו ולהציג אותו לעומק, אבל אני מניח שתהיה לנו הזדמנות לעשות את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני יכול לומר שכבר בימים הראשונים, מייד לאחר הטבח, היה ברור לי שתעמוד בפנינו משימה ענקית, והיא לעשות צדק עם הקורבנות, עם בני משפחותיהם, אני חושב שעם אזרחי ישראל כולם, והייתי אומר אפילו אולי מעבר לזה – אני חושב שכל בן אנוש שראה את הטבח המזעזע הזה ויש בו טיפת אנושיות, מצפה שימוצה עד תום הדין עם המחבלים האלה, הנוראים האלה, ומצפה, ובצדק גם, שהדבר הזה ייעשה בהליך סדור, באופן שגם הסיפור הנורא של הטבח יסופר וייחשף במלואו ויתועד, וכל מי שהיה שותף לו יישא במלוא הדין וישלם את מלוא המחיר. אני רוצה קודם כול להודות; אני חושב שאמרו את זה הדוברים לפניי. יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמוביל את הדיונים בחוק הזה, והיה גם אחד משני יוזמי הצעת החוק הפרטית – להודות לך, באמת, מעומק הלב. גם בעניין הזה אני חושב שנעשית פה באמת עבודה מקצועית, יסודית. תודה מיוחדת מגיעה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שכחברת אופוזיציה הייתה יכולה לומר: שתביא הממשלה מה שתביא, ואנחנו אחר כך נחווה את דעתנו לכאן או לשם. אני חושב שנכנסת לעניין הזה בצורה הכי רצינית, הכי מקצועית. הדחיפה שלך חיונית וקריטית להצלחת המהלך הזה. את ראויה להערכה גדולה על זה, ואני חושב שהעבודה המשותפת שלך עם יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן באמת מאפשרת לקדם את העניין הזה באופן שספק אם היינו מצליחים לעשות אותו בדרך אחרת. אני רוצה גם לומר שבניגוד למצבים אחרים, צריך לשבח ולהעריך את כל הגורמים ששותפים לעניין הזה, החל מהייעוץ המשפטי לממשלה, דרך הפרקליטות, המשך במשטרה, עבור במערכת השיפוט הצבאית, בפרקליטות הצבאית. אני חושב שכולם, באמת כולם - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הנהלת בתי המשפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, הנהלת בתי המשפט. כולם, באמת כולם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא ייאמן, מה שקורה פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> באמת כולם. אני אומר באמת, ואגב, חברת הכנסת מלינובסקי, זה דווקא מראה שכשיש לי ביקורת, אני אומר אותה, וכשיש התנהלות אחרת, אני שמח לציין אותה לחיוב, והדברים הם ענייניים, ולא באים מאיזה מקום של לראות מישהו כאיזה אויב שצריך כל הזמן להילחם בו. זה לא שם, לפחות אצלי. ואני באמת אומר, אני חושב שבעניין הזה למן הרגע הראשון הייתה התגייסות, הייתה הבנה, ומה שמאוד חשוב – שאנחנו עושים כאן מהלך בהסכמה רחבה מאוד, גם בשני חלקי הבית הזה, אבל לא פחות חשוב מזה גם בצד המקצועי, על מגוון הגורמים ששותפים ועוסקים בנושא הזה, ובוודאי שכשנגיע לקריאה השנייה והשלישית גם נציין אותם בשמותיהם, ויש כאן לא מעט אנשים ששותפים לעבודה הקשה הזו. יש לנו, כפי שציינה בצדק חברת הכנסת מלינובסקי, הרבה מאוד נקודות שצריך עוד לטפל בהן ולהיכנס אליהן בפרטי-הפרטים. נעשה בעניין הזה מאמץ גדול. אני כבר יכול להגיד שלפחות לעניין של עולם נפגעי העבירה, שהוא אירוע חסר תקדים, שמחייב פה התייחסות מיוחדת, כבר נעשית עבודה בעניין הזה בהובלה של מנכ"ל המשרד שלי, והוא בוודאי יעבוד איתכם בשיתוף פעולה. צריך לומר שהצעת החוק הזו החלה כהצעת חוק פרטית, ואפשר היה לקדם אותה משום שהיה קושי גדול לקדם הצעת חוק ממשלתית כל עוד היה לנו מצב של חטופים שלנו, חטופים חיים שנמצאים ברצועת עזה. מרגע שההצעה הזו התקדמה כבר בקריאה טרומית, אני לא ראיתי טעם לבוא עם הצעת חוק ממשלתית, אלא חשבתי שכבר נכון להמשיך ולהשלים את המהלך הזה דרך הצעת החוק הפרטית, שהיא כאמור משותפת לכל חלקי הבית. אני חושב שיש בזה אמירה חשובה מאוד. אני אסיים בזה שאנחנו לא נחדל מהמאמץ להשיב את רן גואילי, וכך קורה יום-יום, והייתי אומר גם שעה-שעה, ואנחנו, את הפרק הזה חייבים לסגור, חייבים להשיב אותו הביתה. והעובדה שאנחנו יכולים להתקדם עם ההצעה הזו מכיוון שאין לנו חטופים חיים ברצועת עזה, לא גורעת כהוא זה מהחובה שלנו, מהמחויבות שלנו להביא להשבתו של גיבור ישראל רן גואילי לכאן, וכך אנחנו נעשה. לסיכום, אני באמת מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה הראשונה, ולעשות – אנחנו נעשה כולנו מאמץ גדול להשלים אותו כדי שאפשר יהיה להשלים גם את התהליכים שבאים אחריו ולהביא להעמדתם לדין של כלל מחבלי הנוח'בה וכלל מה שמכונה פושעי 7 באוקטובר, שהיו מעורבים ב-7 באוקטובר או בהחזקה של חטופים, להביא אותם לדין ולמצות איתם את הדין, וכך יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, אדוני שר המשפטים, על דבריך החשובים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, עברה בקריאה הראשונה, פה אחד, ותעבור להמשך טיפול להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1902).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין בזאת את כבוד שר התקשורת להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתחילת המלחמה, בעקבות מצב החירום שהיה, החלטתי להעלות את מגוון הערוצים הזעירים – ערוץ 9, 14, 24 והלא TV – למערך עידן פלוס, ללא תשלום; לתקן את העיוות שהיה. הערוצים הגדולים, האוצר השתתף במימון שלהם בכמה מיליונים בשנה, והערוצים הזעירים נדרשו לשלם כל אחד 2 מיליון שקלים יותר מהערוצים הגדולים בעלייה למערך. תוך כדי תנועה, גם בחקיקה, סגרנו את המרבב הראשון, המיושן, של עידן פלוס, כדי לחסוך בתקציב, ולהשאיר את ההשתתפות של תאגיד השידור הישראלי – אותה השתתפות. הערוצים הזעירים והערוצים הגדולים גם הם, לא משלמים על ההפצה דרך אותו מערך, כי העמדה העקרונית שלי היא שערוצים פרטיים, שהמדינה דורשת מהם להיות מופצים על מערך ממשלתי לטובת הציבור הרחב, לא צריכים לשלם על זה. מספיק שהם נותנים את התכנים שלהם בחינם. סגירת אותו מרבב מיושן הייתה אמורה להסדיר את ההפצה של כל הערוצים הפרטיים על גבי המערך באופן קבוע, ללא תשלום. לצערי, בזמנו, ועדת הכלכלה קצבה את זה בזמן, והזמן הזה תם למעשה ביוני 2025. מאז אנחנו בתקופת ביניים, עם ניסיון לחקיקת חוק לעוד תקופת ביניים, עד לחקיקת חוק השידורים שמסדיר לגמרי את ההפצה על המערך ואת הקמת יישומון עידן פלוס. החוק הזה שלפניכם בא למעשה להסדיר רטרואקטיבית מחודש יוני, ועד שוועדת הכלכלה תקבע – או לפחות עד חודש דצמבר 2025 – את עלייתם של כל הערוצים הפרטיים ללא תשלום על מערך עידן פלוס. אני בעצם ממליץ לוועדת הכלכלה להאריך את ההסדר הזה בעוד כמה חודשים, עד להשלמת הליך החקיקה של חוק השידורים, שנמצא עכשיו בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כדי ליישר קו, ושלא נצטרך לבוא שוב ושוב עם חוק נוסף, כדי להאריך בעוד כמה חודשים. החוק הזה טוב לאזרחי ישראל. הוא מאפשר למי שלא משלם דמי מנוי לספקי התכנים השונים – הוט, יס, פרטנר, סלקום וכדומה – אלא משתמשים באותו מערך חינמי, מערך עידן פלוס, לקבל מגוון רחב יותר של ערוצים, וליהנות מתוכן מגוון, עד כמה שהמערך הזה מכיל, עד שנקים את היישומון החדש דרך החוק, ואז המגוון אפילו יתרחב. אני קורא לכם לתמוך בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, מכובדי השר. הוגשה רשימת דוברים בדיון אישי, רשימה ארוכה. אני אשמח, בבקשה, לדעת אם מישהו מעוניין לשאת את דבריו. לא. אשר על כן, ברשותכם, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 12 בעד, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי כ"ד בטבת התשפ"ו, 13 בינואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:35. << סיום >>