דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה שנ"ז הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות ורגילות 7 4125. ביטול רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטאריות בין-לאומיות 7 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 7 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 7 2787. מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה 11 שלי טל מירון (יש עתיד): 11 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 11 2394. אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם 14 נאור שירי (יש עתיד): 15 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 15 הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025 18 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 18 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 20 הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025 23 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 23 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 26 הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022 29 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 30 הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023 32 מרב מיכאלי (העבודה): 32 הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ה–2025 35 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 35 שר המשפטים יריב לוין: 37 יאיר לפיד (יש עתיד): 46 מיקי לוי (יש עתיד): 49 מרב מיכאלי (העבודה): 51 הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025 53 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 53 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 55 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 60 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה) 62 אפרת רייטן מרום (העבודה): 62 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) 66 עודד פורר (ישראל ביתנו): 66 שר התקשורת שלמה קרעי: 69 אפרת רייטן מרום (העבודה): 74 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 75 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025 78 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 79 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 81 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 84 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 86 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 86 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) 86 משה טור פז (יש עתיד): 87 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 96 משה טור פז (יש עתיד): 102 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025 105 עודד פורר (ישראל ביתנו): 105 שר המורשת עמיחי אליהו: 108 עודד פורר (ישראל ביתנו): 111 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 112 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 112 הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 113 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023 113 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 114 אבי מעוז (נעם): 115 הצעה לסדר-היום 118 הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה המאורגנת: מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית מחייבת פעולה מיידית 118 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 118 שר המורשת עמיחי אליהו: 131 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 140 הצעה לסדר-היום 141 תמיכה בלתי מספקת במכון ויצמן פוגעת במעמדו באקדמיה העולמית 141 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 141 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 144 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 147 הצעות לסדר-היום 147 ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות 147 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 148 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 153 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 154 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 155 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 158 הצעות לסדר-היום 164 בחינת הכרה בעצמאות חבל קביליה וכינון יחסים עימו כהמשך למדיניות החוץ הישראלית החדשה והיוזמת 164 דן אילוז (הליכוד): 164 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 167 מאיר כהן (יש עתיד): 169 סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: 170 הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026 174 מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 175 מירב בן ארי (יש עתיד): 179 רון כץ (יש עתיד): 193 יסמין פרידמן (יש עתיד): 197 סימון דוידסון (יש עתיד): 198 אופיר כץ (הליכוד): 206 גלעד קריב (העבודה): 207 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 209 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 210 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 210 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 210 סימון דוידסון (יש עתיד): 216 מירב בן ארי (יש עתיד): 218 מיקי לוי (יש עתיד): 240 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 242 טלי גוטליב (הליכוד): 247 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 251 נאור שירי (יש עתיד): 253 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 258 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 259 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 260 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 264 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 268 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 270 עמית הלוי (הליכוד): 272 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 275 אושר שקלים (הליכוד): 278 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 280 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 281 עודד פורר (ישראל ביתנו): 282 שר המורשת עמיחי אליהו: 284 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025 287 חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 287 עודד פורר (ישראל ביתנו): 291 שר המורשת עמיחי אליהו: 293 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025 295 ינון אזולאי (ש"ס): 296 מירב בן ארי (יש עתיד): 307 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 309 נאור שירי (יש עתיד): 313 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 315 עמית הלוי (הליכוד): 317 טלי גוטליב (הליכוד): 322 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026 328 טלי גוטליב (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 329 צגה מלקו (הליכוד): 334 הודעות ועדת הכנסת 337 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 337 הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025 339 צבי ידידיה סוכות (יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט): 340 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 341 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 342 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 348 << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ה בטבת התשפ"ו, 14 בינואר 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילות דחופות ורגילות לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות – נמצא איתנו? השר שיקלי נמצא? כן. הינה השר שיקלי. שלום לך, כבוד השר. אני מזמין אותך אל הדוכן. אם אתה צריך לקחת את הניירות, בבקשה. בינתיים אציין כי גם השבוע הצמדנו לשאילתה הדחופה לשר שתי שאילתות רגילות. ואני רק אסב את תשומת ליבך, השר, שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות הרגילות יש עדיין שמונה שאילתות שלא קיבלו מענה. אנא, הורה לגורמים המתאימים להשיב, ונוכל לנקות שולחן, מה שנקרא. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת עופר כסיף בנושא: ביטול רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטריות בין-לאומיות. בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << שאילתה >> 4125. ביטול רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטאריות בין-לאומיות << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר, משרדך ביטל רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטריות בין-לאומיות שעובדות בעזה ובגדה המערבית, בטענה שהן מספקות כ-1% בלבד מהיקף הסיוע. אולם לפי נתוני האו"ם, העמותות מספקות אחוזים ניכרים מאספקת התרופות וציוד המחסה החיוני. רצוני לשאול: לאור נתוני האמת, האם תאפשר המשך פעילות העמותות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסוגיה בכלל לא נוגעת לכמה אחוזים מסך הסיוע מספקות העמותות; הסוגיה נוגעת למה טיב העמותות, ואם ישנה זיקה בין אותן עמותות לבין ארגוני טרור. אנחנו מצאנו שבהרבה מאוד מקרים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה, לא שומעים? סליחה, סליחה, אפשר שקט? יניב. יניב, שקט, תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אוקיי, אני חוזר על התשובה ואומר: אין לזה שום קשר לנושא של אחוזים, כמה אחוז העמותות נותנות מהיקף הסיוע. הדבר היחידי שאנחנו בודקים הוא אם ישנו קשר בין עמותה x לבין חמאס או ארגוני טרור אחרים. לצערנו, אנחנו ראינו דפוס חוזר שבו פעילות העמותות היא בעצם מסווה לפעילות טרור, כאשר בחלק מהמקרים יש לנו אפילו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס שבשעות הפנאי הם גם פעילים בעמותות אחרות, ולכן הרישיונות האלה נפסלים. המדינה מפעילה רגולציה מחייבת על הפעילות של ארגונים ההומניטריים הבין-לאומיים הפועלים גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון, זאת בהתאם להחלטת ממשלה 2542 ולנוהל שנקבע מכוחה, ובמסגרת זו רק ארגונים שעומדים במלוא הדרישות של הרישום – שקיפות ובקרה – מוכרים כארגוני סיוע הומניטריים המורשים לפעול. כמו שאמרתי, הטענות בדבר אחוזים ניכרים נשענות על פרסומים של גופי האו"ם, לא משקפות נתונים עובדתיים, וזה גם לא מה שנבדק. עוד מה שאנחנו מצאנו גם, שלפי נתוני מתפ"ש – מתאם פעולות הממשלה ביהודה שומרון וברצועת עזה, הגוף הממשלתי האחראי בפועל על תיאום, פיקוח ואישור הכנסת ציור הומניטרי – סך המשאיות שנכנסו באותה תקופה הוא 25,246 משאיות, ומתוך כך אותם 37 ארגונים שסורבו הכניסו כולם יחד 310 משאיות. לזאת הכוונה באותו נתון, 1.2%. זה רגע בנקודה הזאת. הארגונים שבקשתם סורבה או שרישיונם פקע אחראים להיקף מצומצם בלבד מהסיוע הכולל, בעוד שהסיוע ממשיך להיות מועבר בערוצים מאושרים ובהיקפים גדולים מאוד באמצעות תוכניות בין-לאומיות מאושרות, מדינות תורמות וארגונים שפועלים בהתאם לדין הישראלי ולדרישות רגולציה. הפסקת הפעילות של ארגונים שלא עמדו בתנאים לא פגעה ולא תפגע ביכולת להעביר סיוע לאוכלוסייה אזרחית. במהלך התקופה של ינואר עד פברואר 2025 ניתנה אפשרות להכניס סחורה לכל ארגון המעוניין בכך בשל הפסקת האש. החלטות המדינה בעניין זה נשענות בראש ובראשונה על שיקולי ביטחון מובהקים. ניסיון העבר מלמד כי תשתיות הומניטריות נוצלו לא אחת בידי ארגוני טרור, וכי היעדר שקיפות, סירוב למסירת מידע או עמידה בתנאי רישום יוצרים סיכון ממשי לביטחון המדינה ואזרחיה. אני מתעכב פה על "סירוב למסירת מידע". הרבה מהעמותות שנפסלו, פנינו אליהן בבקשה להבין מי בעצם האנשים שפועלים ברצועה כדי לעשות את הבדיקה על אותם אנשים – האם קשורים לחמאס, לא קשורים לחמאס. ברגע שארגון בא ואומר: אני מסרב לתת את השמות, אז הוא גם נפסל, למרות שיכול להיות שהוא בסדר, אבל ברגע שלא מאפשרים לנו להבין מי האנשים, מה האנשים, אז אנחנו לא יכולים להתקדם. לכן, לא תתאפשר המשך פעילות של ארגונים שלא עמדו בדרישות רגולטוריות, סירבו להשלים הליך רישום, וכמובן ארגונים שבעצם נמצא קשר בינם לבין ארגוני טרור. מדינת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לשמור על איזון ברור בין מתן מענה הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית לבין חובתה העליונה להגן על ביטחונה, ריבונותה, ולא תאפשר פגיעה באינטרסים ביטחוניים תחת כסות הומניטרית. עד כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, אם יש, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בין 37 הארגונים, יש את הארגון Oxfam הידוע, למשל, ויש עוד הרבה אחרים, שלהגיד עליהם שהם משתפי פעולה או איכשהו קרובים לחמאס או לארגוני טרור וכן הלאה, זה לא שונה במאום מההאשמות המופרכות של המשטר האיראני היום כנגד ארגונים שכביכול תומכים במתקוממים, שאני מחזק אותם. אבל מעבר לכך, אני רוצה גם לומר ולשאול בהקשר הזה – ארגון גישה הוציא דוח מאוד מפורט בנושא, ואני מצטט מתוך הדוח: קיים מנגנון רישום בלתי ישים, ובו דרישות בלתי מידתיות. זה הוביל את ישראל לשלילת רישיונות הפעילות של הארגונים יחד עם הגבלות דרקוניות על חופש תנועה, גישה לסיוע הומניטרי וציוד בסיסי וכן הלאה וכן הלאה – אין לי את הזמן להאריך, אבל אפשר למצוא את זה. זה מוביל לנזק עצום. בעיקר בימים האלה ממש אנחנו רואים בעזה – אנחנו רואים קטסטרופה לאור הסופה, לאור מזג האוויר, ואתם מונעים בעצם עזרה לנזקקים ביותר, ואתם גם כאן למעשה פועלים בניגוד מובהק לדין ההומניטרי הבין-לאומי ולהחלטות גם של ארגונים בין-לאומיים. והמוות, הנזק, כמו עד כה, יהיו על ראשכם. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אוקיי, זה די מדהים, הרגישות שלך לאוכלוסייה בעזה, והלוואי שאזרחי ישראל היו זוכים לאותה רגישות ויחס ודאגה, מר כסיף. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מציע לך להכיר את הרקורד שלי לפני שאתה מקשקש. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אז אני בא ואומר, אני יודע, אומרים "עניי עירך קודמים" – אנחנו חושבים שיש נסיבות מסוימות שבהם אזרחי עזה הגיעו למצב שאליו הם הגיעו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אה, אז אתה מודה שאתם מתנכלים להם. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא, לא, ממש לא. ממש לא. אני רק בא ואומר, אני רואה את הדאגה שלך ואת זה, ואני לא ראיתי את אותה דאגה ביחס לאזרחי ישראל. עכשיו אני בא וחוזר ואומר, ביחס למה שאמרת על ארגון גישה: אין שום דרישות דרקוניות. הדרישות הן דרישות טכניות שוות לכל ארגון וארגון – לתת שקיפות, לתת דיווח מי האנשים. יש ארגונים שבאים ואומרים: אנחנו לא מוכנים לשתף פעולה ואנחנו לא מוכנים למסור את השמות. וכשלא מוכנים למסור את השמות ולא מאפשרים לעשות בדיקה, אז אין אישור. הרבה מאוד ארגונים אחרים כן זוכים לאישור. בקיצור ולעניין, אין כאן שום מדיניות שנועדה חס וחלילה לפגוע בהעברת סיוע לאוכלוסייה אזרחית. ממש לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר להישאר גם לשאילתה הרגילה הבאה ומנצל את ההזדמנות גם לברך את תלמידות ותלמידי כיתות ט' מבית הספר תיכון רמון, פתח תקווה. שלום, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לכנסת. שלום לכם. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת שלי טל מירון בנושא: מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << שאילתה >> 2787. מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה << שאילתה >> << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, השאילתה מ-22 בינואר 2025: לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה, חלקם הארי אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2,062 מקרים כאלו – עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה. רצוני לשאול: מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> בשמחה. כמו שאת מציינת, חברת הכנסת טל מירון, אנחנו אכן עדים למקרים רבים מאוד של פשעי שנאה באוסטרליה בשנתיים האחרונות, ביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר ובחסות ממשלת אלבניזי, שלא מפספסת הזדמנות לפספס הזדמנות; היא גם הכירה במדינה פלסטינית בתוך המלחמה כשהשבויים שלנו, חטופים, נמצאים במנהרות חמאס, וגם, בעצם הרגעים האלה ממש, עוד סירבה להכיר בפיגוע ככזה שנובע מטרור אסלאמיסטי, מפנאטיות אסלאמיסטית, והולכת לכיוונים של gun control, שזו בקרת כלי נשק, או פשעי שנאה באופן כללי – כאילו אין איזה קשר להסתה ולשנאה שעברו אותו אב ובן ממוצא פקיסטני באותו דאר אל-אסלאם, המקום שבו הם למדו ובו קיבלו שטיפת מוח משמעותית. עכשיו, לפעילות המשרד. קודם כול בהקשר של אנטישמיות באופן כללי, המשרד עוקב אדוק אחרי כל תקרית. המשרד ייצר דוחות עם כל הנתונים. בעקבות הדוחות האלה הייתה פנייה של ראש הממשלה לראש ממשלת אוסטרליה עם אזהרה מפורשת שאסון עומד בפתח – אסון עומד בפתח – אזהרה שלא נעשה איתה דבר וחצי דבר. זה לפני הפיגוע הקשה בבונדיי ביץ'. אחרי הפיגוע, המשרד פעל באופן מיידי ליצור קשר עם הנהגת הקהילה היהודית, בתי ספר, הארגונים השונים, לתת סיוע, להקצות מומחים ולתמוך במגוון תחומים, כאשר השיא היה צוות של 12 מומחים במסגרת מיזם משותף עם הסוכנות היהודית. המיזם הזה נקרא JReady – יש 12 מומחים לטיפול בטראומה, עובדים סוציאליים ומומחי טראומה, שהגיעו כדי לתת ליווי לגורמי המקצוע בקהילה ולאפשר להם לתת סיוע מיידי לקהילה במקום. במקביל, נפתחו ומופעלים גם קווים חמים שנועדו לתת סיוע נפשי מיידי. אני באופן אישי גם הגעתי למקום, הגענו גם לבתי החולים, גם ללוויות. אגב, לא ראינו בלוויות האלה את נציגי הממשלה; הייתה הממשלה המקומית, South Wales, לא הממשלה הפדרלית; כן היו ראשי ממשלה לשעבר – טוני אבוט, סקוט מוריסון, שצריך לשבח אותם על ההתנהלות שלהם והליווי שלהם של הקהילה בימים הקשים האלה. זה בנושא הסיוע בהקשר של חוסן מנטלי. בהיבטי ביטחון – אנחנו פנינו לגורמי ממשל באוסטרליה והצענו להם לקחת חלק בפעילות שהמשרד מקיים באופן שוטף, של הכשרת כוחות שיטור בנושא מאבק בטרור, מאבק באנטישמיות. זו לא פעילות שהמצאנו עכשיו אלא פעילות שמתקיימת באופן שוטף. אנחנו אירחנו לאחרונה משלחת מצ'כיה, מארגנטינה, NYPD, זכינו לתגובה חיובית בהקשר הזה, ואנחנו צפויים להביא לכאן גורמי משטרה מאוסטרליה להכשרה. אני מזכיר שהפיגוע נמשך 12 דקות – ב-12 דקות 15 הרוגים, כ-40 פצועים, חלקם עדיין מאושפזים בבתי חולים, ונאחל מכאן רפואה שלמה לגפן ביטון, שנפצע מאוד קשה באירוע הזה ועדיין מאושפז. הנושא הזה של כוחות שיטור הוא דבר נוסף. כמו כן, יש גם שיתופי פעולה אקדמיים שנעשים בהקשר של מאבק באנטישמיות עם אוניברסיטת מלבורן ואוניברסיטאות נוספות. לכן יש ליווי צמוד של הקהילה, סיוע שוטף, הייתה פעילות קודמת, הייתה אזהרה מפורשת מממשלת ישראל וגם הייתה פעילות מיידית תוך כדי האירוע ואחרי האירוע, והפעילות עוד תימשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אם יש שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה על התשובה. שני חלקים לשאלת ההמשך. החלק הראשון: אני מניחה שאתה חשוף – גם אם לא תרצה לחשוף פה חלק מהדברים, אבל אני מניחה שהאירוע הזה מתוחקר לעומק, הפיגוע הנוראי שקרה שם בבונדיי ביץ'. האם מבחינת השת"פ עם מדינת ישראל – כי ברור שלממשלת אוסטרליה יש אחריות לאבטח ולדאוג לשלומה של הקהילה היהודית, אבל מדינת ישראל הרי עושה את זה במקומות שונים בעולם ודואגת לכך שהקהילה היהודית תהיה מאובטחת – האם יש מעורבות שלנו בהיבט הזה? גם בהיבט בתי הכנסת – אני זוכרת שגם היו מקרי אנטישמיות כנגד בתי כנסת שם ועוד כל מיני תקריות מלבד הפיגוע המזעזע הזה – עד כמה אנחנו מעורבים? האם הגדלנו את התקציב ואת המשאבים בהתאם למצב החריף שיש שם? השאלה השנייה היא שאלה פרוצדורלית. אני הגשתי את השאילתה הזאת לפני למעלה משנה. אני מאוד מכבדת את הכנסת, ואני שואלת את עצמי: למה לקח מעל שנה להשיב? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> על אוסטרליה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לקח מעל שנה להשיב לי על שאילתה. אתה יודע, כשקרה הפיגוע הגדול הזה אמרתי לעצמי: לפני שנה הגשתי שאילתה על מה שקורה באוסטרליה. לא שהייתי מונעת את זה, אבל בסוף, לעבודה פרלמנטרית יש משמעות. אני עוסקת בדיפלומטיה ציבורית, זה חשוב. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> חד וחלק, זאת תקלה. אני לא ראיתי את השאילתה הזאת לפני שנה. ברגע שאני מקבל שאילתה אני מגיע לפה ועונה על השאילתות. היה פה איזשהו קושי בתוך הצנרת, הייתה פה איזושהי תקלה. זה נוגע גם לכל מה שדיברת עליו כאן קודם. אני צריך לבדוק את התקלה הזאת גם אצלנו, איך זה קרה. אני לא ראיתי את השאילתה הזאת. את רואה שאני עונה בחפץ לב, ועונה בפירוט על כל מה שיש. להפך, אני מאוד שמח על ההזדמנות לשתף בפעילות של המשרד. מה ששאלת לגבי תקציבי ביטחון – אכן יש תקציבים, זה נקרא קרן הביטחון, זה שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. במסגרת שיתוף הפעולה הזה יש גם מה שנוגע בעיקר למיגון של הקהילות, ממצלמות לדלתות ממוגנות, ובחלק מהמקרים מין דלת שכזאת – יש מקרה מאוד מאוד בולט בהאלה שבגרמניה, שבו בא מחבל עם שוטגאן ביום כיפור, ניסה לפרוץ פנימה לתוך בית הכנסת – הדלת הייתה משוריינת, הוא לא הצליח. אומנם נרצחו שני אזרחים גרמנים מחוץ לבית הכנסת, אבל הוא לא הצליח לבצע את הפיגוע, להיכנס לתוך מקום הומה אדם, וזה בזכות אותה קרן ביטחון ואותו מאמץ משותף שנעשה כאמור עם הסוכנות היהודית. אז אכן יש גם ליווי בהקשר הזה וגם בהקשרים אחרים. בבונדיי ביץ' יש גם ארגוני ביטחון של הקהילה, ויש שם הוראות מאוד מחמירות בנושא של נשיאת נשק. למשל, מותר לארגוני הביטחון המקומיים, כמו בית כנסת או מרכז קהילתי, לשאת נשק בתוך מתחם של הקהילה, אבל ברגע שהאירוע הוא בחוץ אין להם את האישור לשאת את הנשק, ואז הם יכולים להגיב רק במה שנקרא סוג של קרב מגע או משהו דומה, שכמובן לא עוזר. אירוע כזה, בבונדיי ביץ', הוא אירוע ענק של 1,000 משתתפים, שיש בו כוחות שיטור; היית מצפה גם לראות מהמשטרה תגובה אחרת לגמרי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אבל לפי התחקיר לא הייתה מספיק משטרה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הם עוד לא קיימו חקירה, הם עוד לא פרסמו שום דוח. יש עובדות: 12 דקות ירו בשני שוטגאנים באנשים – את יודעת, שוטגאן זה נשק חצי אוטומטי, זה לוקח זמן לירות בשוטגאן. זה המון זמן, זה נצח במונחי פיגוע טרור – ולא הייתה תגובה אפקטיבית של המשטרה. אני בטוח שהדבר הזה יתוחקר שם, ואני מקווה גם שיתאימו את ההוראות גם לגבי ארגון הביטחון של הקהילה היהודית ויאפשרו להם מנעד רחב טיפה יותר, אבל יותר חשוב מזה בעיניי זה גם כוחות השיטור שלהם, שיפיקו את הלקחים לפעם הבאה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אגב, הם כן הכריזו על ועדת חקירה, הקימו ועדת חקירה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הם דיברו על זה שהם מקימים ועדת חקירה, נכון. היה שם דיון ציבורי מאוד סוער בנושא הזה. וכן, אמרתי שהם עוד לא פרסמו את התוצאות, לכן אני יודע לומר לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה היא בנושא דומה, רק קצת רחב יותר, שאילתה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם. אני רק מציע, לפני שנתחיל, חבר הכנסת שוסטר אמור להציג את הצעת החוק הראשונה, אבל אני לא רואה אותו באולם, אז כדאי לקרוא לחבר הכנסת שוסטר כדי שיציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, חבר הכנסת שירי. << שאילתה >> 2394. אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך למה שאמרה חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, השאילתה הזו נשלחה לפני 421 ימים, אבל האמת שזה לא השיא, כי השיא שלך ושל משרדך הוא 917 ימים ללא מענה לשאילתה שהגשתי ביוני 2023. אבל תודה שעכשיו ניתנת לי ההזדמנות לענות לפחות לשאילתה אחת. על 917 הימים זה כבר בערך פרה-היסטוריה. בעקבות המלחמה בעזה חלה עלייה במקרי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית. סטודנטים יהודים מדווחים על איומים, הטרדות ואף אלימות פיזית. רצוני לשאול: 1. מה התוכניות הקונקרטיות של המשרד לסיוע לסטודנטים יהודים הסובלים מאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל? 2. כיצד פועל המשרד אל מול ממשלות זרות על מנת להבטיח את ביטחונם של סטודנטים יהודים בקמפוסים? תודה רבה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> התייחסתי קודם לנושא של תקלה שהייתה במעבר של השאילתות. הייתה כאן תקלה, יש שאילתות שהגיעו לשולחן שלי עכשיו. אני לא ראיתי אותן, זה לא שראיתי ובחרתי שלא לענות. אני מאוד שמח להשיב לשאילתות. אז אני חוזר על זה שהייתה כאן תקלה, ואני אבדוק אותה לעומק. לגבי השאלה, אני גם ארחיב מעבר למענה של הצוותים המקצועיים. קודם כול, משרד התפוצות מפעיל בשנים האחרונות מיזם שנקרא מוזאיק יונייטד, שהמטרה שלו היא לפעול לחיזוק הקשר לישראל, זהות יהודית. בין היתר אנחנו פועלים ופעלנו במהלך המלחמה עם ארגוני סטודנטים, שלושה ארגונים גדולים וגם ארגונים קטנים. הארגונים הגדולים הם Chabad On Campus, עולמי והלל. זה היה נכון לתקופת המלחמה. היום יש הערכה מחדש לגבי הפעילות העתידית, אבל במהלך המלחמה זה היה בתוקף, עם תקציבי עתק שהם קיבלו לפעילות שלהם, זה אומר, כינוסים, סיוע לסטודנטים ולארגן אירועים וכל דבר אחר שנוגע לפעילות לקמפוסים. אנחנו לא נתנו להם דירקטיבה; אתה לא מכתיב לארגונים האלה מה לעשות, אבל אתה נותן לארגונים האלה משאבים ניכרים – אני מדבר על מיליונים רבים של שקלים – כדי לאפשר להם את הפעילות בקמפוסים, כולל ארגונים קטנים יותר, כמו SSI וארגונים אחרים, והיום אנחנו נוטים יותר לעבור לארגונים הקטנים, שהם יותר פרו-אקטיביים ויותר התקפיים בגישה שלהם. אני אומר את זה מבחינת הגישה שלנו, כי דווקא לפעמים הארגונים הגדולים, מבחינת האפקטיביות שלהם, היא לא תמיד כזאת גדולה, אבל תדע שמדינת ישראל השקיעה בזה המון המון המון משאבים, וזו פעילות נטו עם סטודנטים יהודים בקמפוסים בחו"ל. זאת אומרת, הפעילות לא ישירה – זה לא שבא משרד התפוצות והשר שיקלי עושה הפעלות בקמפוס – אלא מעבירים תקציבים לארגונים שהם ארגונים עם אג'נדה שונה לגמרי – הלל זה ארגון אחד, חב"ד זה שונה לגמרי, כפי שאתה מבין ומכיר, אני מניח. אבל הארגונים האלה קיבלו תמיכה אדירה ממדינת ישראל לאורך לא מעט שנים, כולל בתוך המלחמה, כולל הגדלה של התקציבים ספציפית במלחמה, כדי שיעשו את הפעילות שבדיוק עליה אתה מדבר. אז זה דבר אחד. כמו שאמרתי, כדי שיהיה גילוי נאות, יש הערכה מחדש לגבי התקציבים האלה ואם זה נכון להעביר תקציבים בהיקפים כל כך גדולים לאותם ארגונים, ואני אומר לך שהנטייה שלנו לעבור דווקא לארגונים יותר קטנים ויותר התקפיים ופחות לארגונים הענקיים האלה. זה דבר אחד. יש פעילות – במהלך המלחמה הוקם משל"ט. המשל"ט הזה מנטר פעילות אנטישמית 24/7, וזה כולל גם מה שקורה בקמפוסים. זה חלק נוסף, חדש, זה לא היה קודם, המשל"ט לא היה קודם. אני מזכיר לך את האירוע הקשה מאוד באמסטרדם עם אוהדי מכבי תל אביב, שהמשרד הצליח – זה אומנם לא מנע את האירוע, כן? אבל אני מניח שאלמלא ההתרעות האלה, כנראה זה היה הרבה הרבה יותר גרוע, ואני מזכיר שבאצטדיון עצמו הביאו אבטחה מאוד מאוד גדולה. הבעיה הייתה אותו מבצע שהם עשו עם נהגי האובר שהתלבשו. זה אומנם לא נוגע ישירות לקמפוסים, אבל המשל"ט מנטר כל פעילות, כולל בקמפוסים, וזה דבר שלא היה קיים, זאת אומרת, זה כלי שבנינו אותו ושמביא תוצאות. זה הדבר השני. דבר נוסף – אנחנו עושים פרויקט שנועד להביא לכאן משלחות של אקדמאים, סגלים בכירים של אוניברסיטאות, עם סגלים של אוניברסיטאות כאן, כדי שגם הסגל הבכיר – הרבה פעמים אנחנו ראינו במחאות בקמפוסים שאנשים שמובילים את הקו הכי עוין למדינת ישראל זה המרצים. לכן אנחנו עושים פעילות שנועדה בהקשר הזה לחזק את הקשר של מדינת ישראל – בין סגלים אקדמיים שונים, אז גם זה קורה. ציינתי ממש קודם את השת"פים עם אוניברסיטת מלבורן, שזה קורה ממש עכשיו. יש גם מיזם עם ארגוני חברה אזרחית שנוגע לחוסן – חוסן של סטודנטים, גאווה יהודית ותוכניות מגוונות להכשרת משטרות בקמפוסים ואנשי סגל לזיהוי אנטישמיות והתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים. זה בתמצית הפעילות שנעשית. אני חושב שכמובן אפשר לעשות עוד. לאחרונה גם הייתי במשרד המשפטים בארצות הברית, פגשתי שם את פאם בונדי, היועצת המשפטית, את הרמיט דילון ואת ליאו טרל, אנשים שמובילים את המאבק נגד האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. צריך לומר מילה טובה על מה שעושה הממשל האמריקאי, וזה מאמץ שגם אנחנו מעורבים בו, אנחנו נמצאים בדיאלוג איתם. זה דבר שמאוד מעסיק את הממשלה, מאוד מעסיק. זה מעסיק אותי גם ברמה האישית, לבוא, להגיע, לפגוש את כל הסגל שעוסק בזה בממשל האמריקאי ולעקוב מקרוב מה קורה עם הקמפוסים. תדע לך שמה שהם עושים זה בגדול שני מהלכים: 1. הם הלכו למוסדות, מקומות כמו למשל אוניברסיטת בראון, וכמובן אתה זוכר את מה שהיה בהרווארד ובקולומביה, ובמקומות שבהם הם אמרו שהאוניברסיטה לא פעלה ולא נקטה את האמצעים הדרושים כדי להגן על הסטודנטים היהודים, הם עוצרים תקציבים של המוסדות האלה, הם קונסים את המוסדות האלה בקנסות מאוד מאוד גדולים ומחייבים את האוניברסיטאות לייצר תוכניות עם שיניים. זה בלי קשר לפעילות שנעשית נקודתית כנגד ראשי המסיתים, שמנסים לעשות להם deportation. יש סביב זה, אתה יודע, מאבק מאוד מאוד גדול עם כמה דמויות שעלו לכותרות, אבל גם הדבר הזה של שלילת ויזה לסטודנטים שלקחו חלק באותן מחאות. וצריך להשוות את זה למה שהיה בממשל הקודם, ממשל ביידן, שגם הייתה מלחמה, וגם היו הפגנות, וגם היה מאוד מאוד קשה, ואותו ממשל הוא ממשל שפרסם מסמך אסטרטגיה שאומר שצריך להיאבק באנטישמיות בשילוב עם CAIR, ארגון אחים מוסלמים גדול מאוד בארצות הברית. אני מניח ששמעת על הארגון הזה, מוביל אותו ניהאד עוואד, אדם שחגג את אירועי 7 באוקטובר ואמר איך הוא גאה בעזתים שפרצו את המחסום, פרצו את חומות המצור. תחשוב שהממשל הקודם אמר: אתם צריכים לעבוד עם ניהאד עוואד וארגון האחים המוסלמים CAIR במאמץ להיאבק באנטישמיות. מבחינת שיניים – סנקציות כנגד האוניברסיטאות או כנגד סטודנטים שהובילו לכלום ושום דבר, והמחאות האלנ רק הלכו וגדלו. ואתה רואה שכשהגיע ממשל טראמפ, עם ליאו טרל, פאם בונדי, הרמיט דילון, כל מי שעוסק בדבר הזה, אתה רואה פעילות מאוד מאוד משמעותית, והפעילות הזאת נעשית – אנחנו כמובן מסייעיםף ועוקבים אחרי הדברים האלה ונמצאים איתם בקשר גם בהיבטים האלה, מעבר לכל מה שפירטתי קודם לכן. אני מבקש להתנצל על הנושא של השאילתה. זאת באמת תקלה, ואני לא הצלחתי להבין עדיין איך זה קרה. זה תחקיר שאני צריך לעשות, איך קרה הדבר הזה, שזה נעשה באיחור, ואני באמת שמח לענות על השאילתות האלה ולשתף בפעילות שהמשרד עושה. זה לא נובע חס וחלילה מרצון לא לענות. הפוך, אנחנו דווקא שמחים לבוא ולדבר ולשתף במה שעושים. אני חושב שבאמת נעשית פעילות. תמיד אפשר לעשות יותר, אבל זה לא שהדברים האלה מונחים בקרן זווית ללא טיפול. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר. יש שאלת המשך? לא. אם כן, אני מודה לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני מודה גם לחברות וחברי הכנסת השואלים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אציין גם שאושרו השבוע בנוסף שתי שאילתות דחופות שעליהן צריך היה להשיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אבל בהסכמת חברי הכנסת השואלים, התשובה תימסר במליאה בשבוע הבא. << הצח >> הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5909/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מתכבד להזמין אותו אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מבקש להביא בפני הבית הצעת חוק שנוגעת ללב הזיכרון היהודי-האנושי, ולא פחות מכך – לאקטואליה של ימינו בישראל ובעולם כולו. אני מברך על התמיכה הממשלתית בהצעת החוק, שקובעת יום שנתי לציון ליל הבדולח, הפוגרום הרצחני כנגד יהודים שהתרחש ב-9 בנובמבר 1938 בגרמניה ובאוסטריה. וכאן חשוב לומר כבר בתחילת הדברים: המונח הזה, ליל הבדולח, הוא מונח מכובס. הוא הומצא על ידי הנאצים עצמם כדי לטשטש, ליפות ולמחוק את ממדי הזוועה. לא בדולח נופץ שם, אדוני היושב-ראש, אלא חיי אדם; לא לילה של שברי זכוכית, שכמובן היו שם, אלא פוגרום אלים ומתוכנן שבמהלכו נרצחו מאות, נאסרו עשרות אלפים, הושפלו רבים, נפצעו בני אדם והושמד רכוש עצום. לכן נכון יותר מוסרית והיסטורית לקרוא לאירוע בשמו המדויק: פוגרום ליל הבדולח, פוגרום נובמבר או ליל הפוגרום. אני אבקש שגם בהמשך החוק ישקף את זאת. פוגרום נובמבר 1938 היה הרגע שבו נקרעה המסכה. מה שהחל בשנאה מילולית, בהסתה ובחקיקה מפלה, הפך באותו לילה לאלימות גלויה, ברוטלית ומאורגנת. בתי כנסת הועלו באש, עסקים נבזזו, כ-400 יהודים נרצחו, 30,000 גברים נשלחו למחנות ריכוז. מאותו לילה יהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה כבר לא יכלו להיאחז באשליה שיהיה בסדר, שאפשר יהיה להסתגל, להמתין, לשתוק, לקוות שיהיה יותר טוב. זה היה אות אזהרה גדול, ואנחנו היום נושאים את האחריות לזכור אותו ולהזהיר באמצעותו. הצעת החוק אינה עוסקת רק בעבר, אם כי יש בה מרכיב חינוכי בבתי ספר, כאן, בכנסת; היא עוסקת במאבק העכשווי והבלתי-מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר, שרק כעת דיברנו על זה פה בבית הזה. בעולם שבו נשמעים קולות של דה-לגיטימציה, של הסתה, של אלימות כלפי יהודים, במציאות שגם כאן בביתנו הלאומי חווינו פוגרום רצחני, הזיכרון אינו מותרות – הוא חומת מגן מוסרית. חובתנו, חברים וחברות, לנצור את המסקנות, הן המוסריות והן הביטחוניות המובנות מאליהן, מהאירוע הדרמטי. אני מבקש לשתף אתכם גם בסיפור אישי. סבא שלי, נתן – שאגב, שמי האמצעי, נתן, על שמו – חגג את יום הולדתו ה-39 ב-9 בנובמבר 1938 בעיר קטנה גרמנית, שְמַלְקָלְדֶן, ובאותו יום פרצו חוליגנים נאצים לדירתו בעיר הגרמנית השלווה הזו. הוא היה ראש הקהילה הקטנה – כ-100 יהודים, אולי 20, 22 משפחות; הוא עמד בראש בית הכנסת, בית עלמין מקומי, והוא נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד, כמו רבים רבים אחרים. סבתא שלי לינה נותרה לבדה עם שני ילדים קטנים, ושלחה מברקים נואשים בניסיון להציל את משפחתה. בדרך נס, בעזרת אנשים טובים, הם הצליחו להימלט ולהינצל. אחד מהם ברבות הימים היה גם נשיא צ'ילה, סלבדור איינדה. פוגרום ליל הבדולח היה הרגע שבו התברר ליהודים שאין מי שיגן עליהם, שאין מדינה, שאין כוח מגן. מעל 80 שנה אחר כך יש לנו מדינה – מדינה שקמה בדיוק כדי שלא נהיה עוד חסרי מגן, כדי שלעם היהודי יהיה בית וכוח להגן על עצמו. הזיכרון הזה אינו רק מבט לאחור – הוא תזכורת לאחריות שלנו כאן ועכשיו לוודא שהתקווה הזו לא תישבר לעולם. הצעת החוק הזו, שהוכנה בשיתוף פעולה עם ארגון יוצאי מרכז אירופה, מבקשת לקבוע מסגרת ממלכתית של זיכרון, לימוד ואחריות, דיון בכנסת, עיסוק חינוכי ואמירה ערכית ברורה: המאבק באנטישמיות ובגזענות אינו נחלת העבר, אלא חובת ההווה בעולם כולו – וכאן במדינת ישראל. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני פונה מכאן לחברותיי ולחבריי מסיעות הבית: זהו חוק שנוגע בערכי היסוד של מדינת ישראל ולחובתה המוסרית כלפי עם ועולם. אני מבקש מכם להצטרף אליי ולהצביע בעד הצעת החוק, למען הזיכרון, למען החינוך, למען המאבק הבלתי-מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אני מזמין את השר ניר ברקת להשיב, להציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי, חברות וחברי הכנסת. אני משיב מטעם שר החינוך יואב קיש: מטרת הצעת החוק של חברי חבר הכנסת אלון שוסטר – אני חייב להגיד שהוא לא רק חבר של שר החינוך אלא גם חברי – כפי הקבוע בסעיף 1, היא לקבוע יום שנתי לציון אירועי ליל הבדולח, שאירעו ביום ט"ז בחשוון התרצ"ט, ב-10-9 בנובמבר 1938. המטרה היא הנצחת זכר הקורבנות וחיזוק המאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר. במסגרת הצעת החוק, מדי שנה ביום 9 בנובמבר יקוים יום לציון אירועי ליל הבדולח. הדבר הזה יצוין גם במוסדות החינוך, ויוקדש זמן ללימוד הנושאים הנוגעים למטרות החוק. בנוסף, במסגרת יום הציון תקיים הכנסת דיון מיוחד במליאתה ובכמה מוועדותיה. מבדיקה שקיימתי מול גורמי המקצוע במשרד החינוך – שוב, אני מדבר על השר – ליל הבדולח נלמד במסגרת תוכנית הלימודים בכיתות י"א-י"ב. זהו נושא חובה לבחינת הבגרות. כמו כן, נושא השואה נדון בהרחבה בשכבות הגיל השונות, הן בחינוך הפורמלי והלא-פורמלי, ב-10 בטבת, ביום השואה הבין-לאומי וביום השואה. ציון ליל הבדולח במערכת החינוך הוא אירוע משמעותי מאוד כציר היסטורי ללמידה וכציר להבניית זהות יהודית. ליל הבדולח מהווה תמרור אזהרה חמור לאנושות, וודאי בתקופה שבה האנטישמיות גואה בכל רחבי העולם. הנושא גם מצוין במשלחות הנוער לפולין ובהכנה למסעות. באשר לציון היום בבתי הספר וציון היום במערכת החינוך בידי שר החינוך כמקובל, קביעת תוכני הלימוד בחקיקה עלולה לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וחשוב לשמור עליה. הצעת חוק זו נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מ-11 בינואר השנה, 2026, והחלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להתניות שסוכמו מול המציע, ביניהן הסכמת משרד החינוך להמשך הליכי החקיקה. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, נבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק המוצעת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר ניר ברקת. אלון מסתפק בתשובת השר. אז בטרם נעבור להצבעה, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתות ט' מבית הספר תיכון רמון, פתח תקווה, שנמצאים איתנו ביציע, וכן את מנהלי מחנות הקיץ בארצות הברית. ברוכים הבאים לכנסת ישראל ביום של חקיקה פרטית. ברוכים הבאים וברוכות הבאות. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל שהאופוזיציה פה כדי להעביר חוקים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, גם בחוק הבא אנחנו נהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב, לי אמרו: כשאני נמצא, כולם נמצאים. ככה חינכו אותי מאז שאני קטן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבוא לעבוד בוועדות, תדרוש רוויזיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקואליציה אינה כאן. אגב, זה גם חשוב לבוא להצביע, זה חלק מהעבודה של חברי הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למי את רומזת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, אל תדאג, לכם אין לי תלונות. צילי וגילי. אלה פותחים את המליאה וסוגרים את המליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה, ברוח טובה. יהיו לנו הזדמנויות לקריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא למדנו ליבה, תזכירי למי את רומזת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - גם אני מכירה את אבא שלו, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אופיר, על מירב אני לא יכול להתגבר, לפחות תעזור לי אתה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו לא חוכמה לבוא עלינו. אני קובע כי הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6295/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, חילי טרופר ובועז טופורובסקי. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. עומדות לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להציג בפניכם היום את הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים. מדובר בהצעת חוק פשוטה וחשובה, שיכולה להשפיע ולהציל חיי אדם הלכה למעשה. השתלת איברים היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר להצלת חיים ברפואה הישראלית וברפואה המודרנית בכלל. מצבה של ישראל בתחום תרומת האיברים אינו רע ביחס לעולם. לאורך השנים יצא משרד הבריאות בקמפיינים רבים לעידוד תרומת איברים, ובזכות עבודה מאומצת מספר ההשתלות בישראל אכן נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה גם בהשתלות מורכבות כמו השתלת לב, כבד, כליות, ריאות. עם זאת, גם היום יותר מ-1,000 בני אדם ממתינים להשתלת איבר מציל חיים. למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים – סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצים, אתן מפריעות לחברה, לחברתכן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים שנעשו, עדיין יש פער בין מספר הזקוקים להשתלה לבין מספר האיברים הזמינים, ובפרט מתרומות מנפטרים. הבעיה המרכזית אינה רפואית, הבעיה היא במודעות של הציבור ליכולת שלהם לתרום איברים. ברוב המקרים תרומת איברים לאחר פטירה תלויה בהחלטת המשפחה, וכאשר לא מתקיים שיח מוקדם, כאשר רצונו של האדם לא היה ידוע, בני המשפחה נדרשים לקבל החלטה מורכבת וקשה מאוד ברגע של אובדן. במצב כזה פעמים רבות המשפחה לא נותנת את ההסכמה, למרות שייתכן שהנפטר היה מסכים לכך לו היה מודע ליכולת שלו להציל חיים. כרטיס אד"י הוא הכלי המרכזי הקיים היום בישראל כדי לאפשר לאזרח לממש את רצונו לתרום איברים. אד"י הם ראשי תיבות של שם, אהוד בן דרור, שעל שמו נוסדה עמותת אד"י בשנת 1978. אהוד נפטר בגיל 26 זמן קצר לאחר השתלת כליה, עקב סיבוכים שנבעו מכך שהמתין זמן רב לתרומה. אהוד שוחח טרם פטירתו רבות על כך שיש להעלות את המודעות לחשיבות תרומת איברים, והוריו מימשו את צוואתו לאחר מותו. חתימה על כרטיס אד"י מעידה על נכונותו של החותם לתרום את אבריו להצלת חייהם של חולים הזקוקים להשתלה. הפרטים של החותמים על הכרטיס מוזנים למאגר מידע ממוחשב שמנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות. כפי שציינתי, מאגר החותמים על כרטיס אד"י גדל עם השנים, אך הוא עדיין נמוך יחסית למדינות מתקדמות אחרות במערב. הצעת החוק שלי קובעת כי מדי שנה, ב-6 ביוני, יצוין בישראל יום המודעות לתרומת איברים. זהו התאריך הבין-לאומי שמצוין במדינות רבות בעולם היום כיום מודעות בין-לאומי לתרומת איברים, והבחירה בו מאפשרת גם חיבור לידע, לניסיון ולשיח הבין-לאומי בתחום. המטרה של היום הזה היא העלאת המודעות הציבורית לתרומת איברים ולצמצום סטיגמות ותפיסות מוטעות שעדיין קיימות ביחס לכך. ניסיון העבר מראה כי כאשר משרד הבריאות ועמותת אד"י יוצאים לקמפיינים שמטרתם לעודד תרומת איברים, ישנם אלפי נרשמים חדשים שמסכימים להצטרף לכרטיס אד"י. היום המיוחד שאני מציעה יאפשר לבצע פעילות תקשורתית והסברתית מואצת, שתשפיע באופן ממשי על מספר האנשים שיסכימו להצטרף למאגר התורמים. יום כזה יאפשר ריכוז מאמצים של מערכת הבריאות, בתי חולים, מערכת החינוך, רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית, שיוכלו כולם לפעול יחד באופן מתואם סביב תאריך אחד ברור. יום מודעות לאומי יאפשר גם לתת כבוד והוקרה לתורמים ולמשפחותיהם, לאנשים שבחרו באופן מודע להסכים להציל חיים של אחרים. זו בחירה אנושית, והמדינה צריכה לדעת להוקיר אנשים שהחליטו לבצע בחירה כזאת. להצעת החוק שלי הצטרפו חברי הכנסת בועז טופורובסקי וחילי טרופר. לפני חמש שנים תרם חבר הכנסת חילי טרופר כליה לאדם זר שהוא לא מכיר. אחרי הניתוח טרופר אמר – אני אצטט אותך, חברי חבר הכנסת טרופר: "כואב לי, אבל יש לי תחושה גדולה של נתינה, וזו התרופה הכי טובה לכאב". זה גדול. ואני קודם כול רוצה להגיד לך, חילי, שאתה במעשה שלך לימדת את כולנו שיעור חשוב של אהבת חינם. אני רואה בך שותף להעלאת מודעות לתרומת איברים, ואני מקווה שנוכל להמשיך לפעול ביחד לעשות טוב. לא בצעקות, לא בריבים – בעשייה נטו עבור הציבור. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, לך אני רוצה להודות על החיבור שעשית לי עם המרכז הלאומי להשתלות ועם דבורה שרר, דוברת המרכז ופיית הבריאות. לפני כארבע שנים הכרתי את דבורה, אישה מופלאה שחיה סביב עולם הבריאות וסביב עולם ההשתלות. היא נושמת את עולם הבריאות, ותחום ההשתלות ממש יקר לליבה. יחד עם דבורה יזמנו את הצעת החוק הזאת, ואני מקווה שנספיק להכניס את החוק הזה לספר החוקים עוד בכנסת הזאת. אני רוצה גם לציין את חברת הכנסת קטי שטרית, חברה בוועדת הבריאות, שסייעה לי לקדם את הצעת החוק הזו. בחוק הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה. החוק הזה נועד על מנת שנוכל ביחד לעודד אנשים להציל חיים של אנשים אחרים. לכן אני קוראת לכם, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו, והיום נצביע. יש לי עוד שתי דקות שאני רוצה לנצל. בשנים שעבדתי בקופת חולים וניהלתי מרכזים רפואיים בכרמיאל אני ראיתי אנשים שחיכו לתרומת איברים. שני אנשים, בתקופה הקצרה שעבדתי, נפטרו כי לא הספיקו לקבל תרומה. הם חיכו לתרומת כבד, ולא היה תורם מתאים, והם הלכו לעולמם, וזה היה סבל וכאב למשפחות. לצד זאת הייתה בחורה צעירה, שמה שירה. אני ליוויתי אותה בכל התקופה שהיא עשתה דיאליזה, הייתה לה תקופה קשה. עוד בזמן שהיא חיכתה לתרומת כליה היא עברה גם תאונת דרכים קשה. כל כך שמחתי לראות את החיוך שלה, עם העיניים הגדולות שלה, המבריקות, כשהיא הגיעה למרכז לבשר שהיא עברה השתלת כליה וזה נתן לה חיים חדשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נולדה מחדש. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואי-אפשר לשכוח את החיוך הזה, החיוך של המשפחה, של האימא. ואני מאחלת לה עוד שנים רבות, ושוב מכירה תודה גם לך, חילי, ולכל תורם שתורם גם בחיים. מי שמסכים לחתום על כרטיס אד"י – זה מציל חיים הלכה למעשה. תודה רבה על התמיכה של כולכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה. עד שהשר יגיע לדוכן אני מקדם בברכה את חניכי מכינת רבין משלוחת מזרע. ברוכים הבאים לכנסת ישראל ביום של חקיקה פרטית, ביום רגוע יחסית. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שוב שלום, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, מציעת החוק, מכובדיי כולם. אני מקריא את הודעתו של שר הבריאות, חברנו חיים כץ: מחסור באיברים להשתלה הוא בעיה הקיימת כמעט בכל המדינות בעולם. ההתקדמות הרפואית בתחום השתלות האיברים תלויה בנכונותו של הציבור לתרום איברים, ובהיעדר שיתוף פעולה ונכונות לתרום איברים אין כל תועלת בהתפתחות הרפואית והמדעית. על אף המאמצים, המשאבים והעשייה העצומה של משרד הבריאות והמרכז הלאומי להשתלות להגדיל את שיעור התרומות במדינת ישראל, עדיין יש רשימת ממתינים להשתלה שהולכת וגדלה מדי שנה. כיום ממתינים בישראל 1,454 חולים, ובכל שנה לצערנו מתים כ-60 חולים בעודם ממתינים להשתלה. שיעור ההסכמות לתרומת איברים על ידי משפחות בזמן אמת נע בין 50% ל-60%, ובנוסף רק 15% מהאוכלוסייה הבוגרת חתום על כרטיס הסכמה לתרומת איברים, מה שנקרא כרטיס אד"י. התוצאה היא שמספר התורמים בפועל בישראל הוא נמוך ביחס לביקוש. על פי נתוני המרכז הישראלי להשתלות, רוב מכריע בקרב קרוביהם של נפטרים שחתמו על כרטיס אד"י נותנים את הסכמתם לתרומה, שכן זו הבעה מפורשת של הסכמת הנפטר לתרומת איבריו – באמצעות כרטיס אד"י או בכל דרך אחרת. במקרה כזה זה נתפס אצל בני המשפחה כמעין צוואה, ומקל על בני המשפחה את ההחלטה להסכים לתרומה. מטרת הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, היא לקבוע יום ציון שנתי להעלאת המודעות לתרומות איברים ולצמצום תפיסות מוטעות, אשר יצוין במוסדות רבים: בכנסת, במשרד החינוך, במערכת הרפואית ועוד. הכוונה היא שהיום הזה יקדם את השיח למודעות, את הידע ואת החשיבות של הנושא. בהתאם לכך, אנו מקווים שיום זה יביא להגדלת שיעור ההסכמות לתרומת איברים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדות היועצים. סדרנים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - ולהגדלת שיעור החתומים על כרטיס אד"י – כרטיס ההסכמה. המשוואה בהקשר זה היא פשוטה: הגדלת מספר ההסכמות והגדלת מספר החתומים על כרטיס תורם תביא לעלייה בשיעור ההסכמות של משפחות לתרומת איברים בזמן אמת, ובכך תביא מזור לחולים רבים שממתינים ומייחלים להשתלה של איברים כאן במדינת ישראל. לפי כל זאת, ובהתאם לעמדת ועדת השרים לחקיקה, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה ראויה וחשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסתפקים בתשובת השר. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, תשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 25 חברי כנסת, לא היו מתנגדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה לכולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נו, מה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק אמרתי תודה לטניה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היום דיברנו על זה פה שכוונה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה – לפרוטוקול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא חושב שהוא במילואים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפרוטוקול. יואב סגלוביץ' לא הספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף אותו לפרוטוקול. מרגי, הוספת אותו לפרוטוקול? למה עוד שנייה הוא יתאבד פה על העמדה. זה היה מולי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא כמעט העיף את מירב פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. כפי שאמרתי, כדי שמירב תהיה רגועה, אמרתי זאת ואני חוזר לפרוטוקול: חבר הכנסת יואב סגלוביץ' התכוון, אפילו עשה מאמץ פיזי לא מתון להגיע, אך לא הספיק. הודענו לפרוטוקול. תודה. << הצח >> הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/295/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו להציג את הצעת החוק. לרשותך, כמובן, עשר דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יריב לוין שר המשפטים, מכות חשמל, איומים וסחיטה רגשית, הטרדות מיניות, בידוד, שלילת מזון, שלילת שינה, חשיפה לקור או לחום קיצוניים, ניתוק מהמשפחה, מהחברים, מהטלפון – לפעמים לשבועות, לחודשים – עינויים פיזיים ורגשיים. אלה רק חלק מהשיטות ששרלטנים ואנשי דת חשוכים מעבירים להט"בים צעירים וקטינים כדי לתקן את מה שהם מגדירים כנטיות הפוכות, לכבות את אותן נטיות, לכבות את אותם אנשים. אני מדבר על טיפולי המרה, והם עושים את טיפולי ההמרה האלה ברשות כנסת ישראל. אני רוצה לפנות דווקא לחברי הליכוד, דווקא לחברי הליכוד, כי הם מגדירים את עצמם כאנשים לאומיים ליברליים, ואני רוצה לשאול את חברי הליכוד: למה אתם נותנים יד לטיפולי המרה, טלי גוטליב? למה אתם נותנים יד לטיפולי המרה, אופיר כץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, רק לידיעה. תפנה לחברי הכנסת – אני אאפשר להם להשיב לך על חשבונך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על זמנך, גם אם זה לא ינעם לך. זו פרקטיקה שאתה משתמש בה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם מאפשרים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שיחות בטיקטוק - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם מאפשרים, טלי גוטליב, לפרקטיקה הברברית, הפרימיטיבית, המזעזעת הזאת, שרוצחת נשמות של ילדים צעירים, נשמות צעירות, להימשך? על שום מה, על שום שהם נולדו? איזה מסר אתם שולחים לילדים להט"בים, שהם שבורים? שהם חולים? שהם טעות? זה המסר שאתם שולחים לאותם ילדים? אם התשובה היא לא, אז למה אתם מאפשרים לטיפולים האלה להימשך? למה אתם לא שמים סוף לדבר הזה? אני לא יודע אם יצא לחברי הכנסת לראות. עיתונאי ישראל היום, ערן סוויסה, התראיין אצל רוני קובן, ובאומץ נדיר הוא סיפר את מה שרבים מדי נאלצים לחוות בשקט, על טיפולי ההמרה שהוא עבר, על ההתעללות הרגשית והפיזית, על המחשבות לשים קץ לחיים שלו ועל הצלקות שהוא נושא עימו עד עצם היום הזה. אני רוצה להגיד לך, ערן, מעל בימת הכנסת, העדות המטלטלת שלך והמילים האמיצות שלך הן מגדלור של תקווה, של אמת ושל כוח לכל מי ששמע שמשהו איתו לא בסדר. חוק איסור טיפולי המרה שאני מקדם היום בכנסת בא לומר בקול ברור, חד, שאי-אפשר להתבלבל בו: לא מתקנים את מה שאינו שבור; לא מרפאים את מה שאינו חולה – לא במכות חשמל, לא באיומים וסחיטה רגשית ולא בבידוד ולא בעינויים פיזיים ורגשיים. לכל ילד וילדה אנחנו אומרים מכאן: אתם מושלמים בדיוק כמו שאתם; אתם לא טעות כי כולנו נבראנו בצלם. חברות וחברי הכנסת, יש לנו הזדמנות לסיים היום את הפרקטיקה הפרימיטיבית והברברית הזאת, לשים לה סוף; למסור מסר ברור וחד לכולם שכולנו נבראנו בצלם ולכולנו מגיע מקום שווה ומלא בחברה הישראלית. תצביעו נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יש תשובת שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. יש מוצמדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. סליחה. מתנצל, מתנצל. בסדר, בסדר. << הצח >> הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3951/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק: הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. לרשותך כמובן שלוש דקות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. תחשבו על זה, איזה דבר מופרך זה, באמת. הינה, אני רואה שיושב פה חבר הכנסת פרוש. אולי נעשה לאדוני - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> את בעד היושב-ראש? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - טיפולי המרה - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - אדוני היושב-ראש? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - - טיפולי המרה להחזרה בשאלה. למה לא נעשה לך טיפולי המרה להחזרה בשאלה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - היא לא מכבדת - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני, לפי דעתי, תפיסת העולם שלי - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - את הפה? היא לא מכבדת אף אחד. היא לא מכבדת אף אחד. היא לא מכבדת אף אחד - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - הסוג המסוים של האורתודוקסיה שאתה מתעקש לחיות לפיה, הוא מאוד מזיק לך - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היא לא מכבדת - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - וזה בטח לא תואם את תפיסת העולם שלי. למה המדינה לא עושה טיפולי המרה להחזרה בשאלה? אוי, אני רואה שפגעתי ברגשותיך, חבר הכנסת פרוש, צר לי, כי אין לכם בעיה לפגוע לא רק ברגשותיהם של ההומואים והלסביות אלא ממש בזכויות הכי בסיסיות שלהם להיות מי שהם או מי שהן. לא רק לא לתת להם את הזכות להתחתן, לא לתת להם את הזכויות הכי בסיסיות של הכרה, אלא גם רוצות ורוצים להמיר דתם, להמיר את מהותם, את מי שהם. אבל איך שהצעתי להחזיר את חבר הכנסת פרוש אולי בשאלה – לפחות לנסות, לפחות לנסות – הוא כל כך נפגע, שהוא יצא. אז יש רגשות נחשבים ורגשות נחשבים פחות, ויש זהויות ראויות וזהויות שצריך לשנות, ויש באופן כללי שווים יותר ושווים ושוות הרבה הרבה פחות. בגדול, אני חושבת שאפשר לנסח את כל הקואליציה והממשלה הזאת ככה: יש שווים יותר – אלה שהם דואגים להם, למקורבים שלהם לשחיתויות שלהם, לאינטרסים שלהם, לקומבינות שלהם – ויש את השווים פחות – אלה שיכולים להירצח במספרים מטורפים, אם זה בגלל שהן ערביות והם ערבים ואם זה בגלל שהן נשים. ויש את ההומואים והלסביות, שלא צריך בכלל לסדר להם זכויות, בגלל שמי הם בכלל? הם יותר גרועים – מי זה היה? מחיזבאללה, נכון? יותר גרועים מחיזבאללה. ויש את כל אלו שהן לא מצביעות והם לא מצביעים לנו, שהם בכלל – הם סרבנים, הם בוגדים, הם עוכרים. להם – אגב, הם יכולים להיות סתם חילוניות וחילונים שההקצאות לבתי הספר שלהם הן בערך חצי מאשר לבתי הספר הדתיים. וכמובן אפשר להעביר כסף לבתי ספר חרדים בניגוד לחוק, כי אנחנו דואגים לשותפינו הטבעיים. מי שלא שותפינו הטבעיים, אנחנו גם יכולים לכפות עליהם טיפולי המרה, לשנות את מי שהם ומה שהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז בקיצור, אדוני היושב-ראש, נראה לי שבהזדמנות, כשאתם מחוקקים, צריך להוסיף אולי עוד תוספת סמכויות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - לבתי הדין הרבניים – אולי בתי הדין הרבניים יוכלו גם לכפות המרה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכולת לקמץ בדברי ההסתה שלך ובמשפט אחד להספיק. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - לצבע השיער או לצבע העור. אולי גם לזה כדאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << הצח >> הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5983/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתן גינזבורג) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג להציג את הצעת החוק. בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת טור פז, תודה רבה. תאפשרו לחברכם להביע ולהציע את הצעת החוק כראוי. בבקשה. יועצים, קצת שקט מהעמדות שלכם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני, אדוני, אתה רוצה להיות בטובים או ברעים? כך שאל המטפל את עיתונאי ישראל היום ערן סויסה. בריאיון קורע לב אצל רוני קובן, ערן סיפר בדמעות איך אדם שמתיימר לרפא מחלות גרם לו לכתוב מילים על פתקים, להכניס אותם לכוס מים ולבלוע – לבלוע את הבושה, לבלוע את השנאה העצמית. אותו אדם ניסה למחוק את מי שהוא ולשנות את נטייתו. סויסה גם סיפר באומץ שחשב על התאבדות, אם הטיפולים האלה לא יפסקו. זה לא קרה במאה ה-19, הדבר ההזוי הזה, זה קרה כאן, בימים אלה, במדינת ישראל, וערן כבר היה בן 24. אם זה מה שעובר אדם שנחשב כבר בוגר, תארו לכם מה עובר על קטין, נער בן 16, שרק רוצה שההורים שלו יאהבו אותו, שרק רוצה להרגיש נורמלי. וכן, גם היו מקרים שהסתיימו באירועי אובדנות, שבהם צעירים שמו קץ לחייהם כי הם לא יכלו לשאת את העול הזה, את האכזבה, את המאבק, את הטיפולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת של האופוזיציה שעומדים שם, אתם מפריעים לדובר. גברתי, אם לא תקשיבי לי אני אוציא אותך. תקשיבי לי כשאני מדבר אליך. את מפריעה למהלך הדיון. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מחקרים קבעו שמעבר לכך שאין היתכנות לטיפולים האלה. ניסיונות המרה של נטייה מינית מביאות לנזק מוכח לאדם: דיכאון, חרדות, סריטות נפש שלא מחלימות. הן לא מחלימות, הסריטות האלה, ולמרות זאת, יש מי שעדיין מנסה לתקן, "לתקן", לתקן בכוח את מה שלא דרוש תיקון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, שומעים את שיחתך - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הצעת החוק שבפניכם היום היא הצעת חוק שאוסרת טיפולי המרה לקטין. היא באה לעצור את הפרקטיקה האלימה הזאת. היא קובעת שכל טיפול שמטרתו היא ניסיון לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית של קטין הוא עוולה אזרחית. לא עוד שרלטנים שפועלים במחשכים בלא לשלם על כך מחיר. החוק הזה יאפשר לבית משפט לפסוק פיצויים כבדים כנגד מי שמפנה קטין לטיפול שכזה וכנגד מי שמבצע אותו. ולא, זה לא אומר שאי-אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי. זה לא אוסר את הרצון להיעזר באנשי מקצוע. זה כן אומר לאיש המקצוע: אל תגרום למישהו לחשוב שיש בידו לשנות את נטייתו ולהבטיח לו מטרה – לשנות אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מותר לאדם לבחור ללכת לטיפול, אבל אסור למטפל, בחסות של טיפול מקצועי, לנסות ולשנות בכוח נטייה מינית וזהות מגדרית. חבריי לקואליציה, זה מבחן האנושיות שלכם. האם אתם מסוגלים להסתכל לילדים האלה בעיניים ולהפקיר אותם לרצח הנפש? האם אתם מוכנים לתת יד להמשך התעללות כזאת בשם פוליטיקה קואליציונית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש רגעים שבהם המצפון חייב לגבור על משמעת קואליציונית וזה הרגע הזה, תתמכו בחוק, תצילו נפשות של ילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את השר יריב לוין להציג את עמדת הממשלה. בזמן שמגיע השר יריב לוין, אני מקדם בברכה את תלמידי כיתות ז' וט' מבית הספר עתידים בשרון, שכרגע היועצת המשפטית של הכנסת בכבודה ובעצמה – שיעור אזרחות בשידור חי. ברוכים הבאים. כל הכבוד, בוודאי. בבקשה, אדוני. מירב, תעשו את זה רק בשקט, אי-אפשר. חברים, הדוברים מתאמצים. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, אני חייב לומר שבדרכי לדוכן, אדוני היושב-ראש, שאל אותי חבר הכנסת ווליד טאהא מה אני מתכוון להצביע, ואפילו ציין – הייתי אומר אולי בפליאה מסוימת, אם הבנתי אותך נכון – שהצבעתי בעד החוק הקודם, של חברת הכנסת מזרסקי. אז אני יכול להגיד, חבר הכנסת ווליד טאהא - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, על אותו חוק, כשהיינו בקואליציה הצבעת בעד, לא על טטיאנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> על איזה אותו חוק? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> החוק הזה, על איסור טיפולי המרה, הצבעת בעד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, מתי? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בקואליציית השינוי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, באמת? מה אתה אומר, כי דווקא רציתי לדבר על ההצבעה שלכם על החוק הזה, אבל תכף נגיע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, אנחנו הצבענו נגד, אתה הצבעת בעד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע, תאמין לי שאני זוכר. האמן לי שאני זוכר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז כנראה שאתה הולך להצביע בעד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תאמין לי שאני זוכר טוב. תראו, חברות וחברי הכנסת, לכן אני רוצה לומר, חבר הכנסת ווליד טאהא – ואני חושב שהוכחתי את זה בלמעלה משלוש שנים שאני עומד בראש ועדת שרים לענייני חקיקה – אני מסתכל על הדברים באופן ענייני, לגופו של עניין, ולאו דווקא לגופו של מציע. כשבאות הצעות חוק טובות, ראויות ונכונות, שנעשית לגביהן גם עבודת הכנה כמו שצריך – כפי שעשתה כאן חברת הכנסת מזרסקי בחוק הקודם – הוועדה תומכת בהצעות החוק, מאפשרת להן לעבור גם אם הן באות מכיוון האופוזיציה. לעומת זאת, כשבאות הצעות לא טובות – לפעמים גם יש חברים בקואליציה שמביאים הצעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, מפקד הסדרנים מר אביגדור רפאלי, להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק אותם. אם צריך להוציא, תסמנו לי ואני אוציא. אי-אפשר לנהל דיון כך. נא לשבת, חברי הכנסת. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לפעמים גם מהקואליציה באות הצעות שלא מתואמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה והיועצים, אני אתחיל להקריא. זה לא שיימינג, אני אתחיל להקריא שמות. מספיק כבר, אנחנו נוציא אתכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא פעם יש גם הצעות שמביאים חברים בקואליציה ולא עוברות את ועדת השרים לחקיקה מסיבות ענייניות, ואני חושב שכך זה צריך להתנהל. צריך להגיד, חבר הכנסת ווליד טאהא, שזה לא כמו שזה עבד בקדנציה הקודמת, ששם הייתה החלטה גורפת שפשוט לא מעבירים בוועדת השרים לחקיקה שום הצעה של האופוזיציה. אני לא חושב שזה נכון לנהוג כך. היו לי, האמת, את כל הסיבות בעולם לנהוג כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היו לי, האמת, את כל הסיבות בעולם לנהוג ככה, כי ככה נהגו בי וככה בחבריי בקדנציה הקודמת, אבל אני בחרתי לנהוג בדרך אחרת. אני חושב שכך זה צריך להיות. צריכה להיות הסתכלות עניינית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול להוציא בשלוש קריאות גם שר שמפריע. שבו ודברו. למה - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא תעמוד פה. כשאתה תעמוד פה אני לא אתן לך סעד. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. שומעים את זה. זה מפריע. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> למה זה מפריע לך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש 120 כמוך. יש 120 כמוך שחושבים שזה לא מפריע. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אבל זה לא שיעור תורה. וזה שמדברים – סוגרים דברים. זה המקום, למה לא? לא, באמת. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששון גואטה, פעם ראשונה? אני מתפלא. השר וסרלאוף, אני מתפלא על ההערה שלך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא. מה קרה לך? אנשים מדברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אז תשב. תשבו ותנו דוגמה לחברי הכנסת, ואל תדברו בעמידה ליד הפודיום. זה הכול. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וככה אני גם מתייחס להצעת החוק הזו, שמעלה נושא שבהחלט טעון התייחסות, וטעון טיפול, ומחייב בחינה לעומק. אבל צריך לומר, חבר הכנסת להב הרצנו, שני דברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני באמת שואל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לומר, חבר הכנסת להב הרצנו, שני דברים: האחד הוא שאתה חבר כנסת ותיק, לא שבוע פה. אתה הרי יודע מה ההבדל בין הצהרת חוק לבין חוק שרוצים באמת להעביר. ההבדל הוא שכשמצהירים הצהרת חוק, שולחים אותה לוועדת שרים, לא מדברים עם אף אחד, ורוצים שוועדת שרים לא תאשר אותה, כדי שאפשר יהיה לבוא במליאה ולשאת נאומים על כמה יש אנשים חשוכים כאן וכו'. הרי עברנו את זה כבר בכמה סבבים. על מי שרוצה להעביר הצעת חוק – והאמן לי, אני זכיתי כחבר כנסת להעביר בקדנציה הראשונה שלי 40 הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, בקדנציה השנייה העברתי 38 הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, ואפילו כשהייתי באופוזיציה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר מלכיאלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - והתנגדתם לכל הצעות החוק שהבאתי בלי יוצא מן הכלל, הצלחתי להביא שתיים בקריאה שנייה ושלישית. אז אני יכול לתת לך עצה – שאתה מכיר אותה לדעתי טוב, אבל זה לא בא לידי ביטוי בהתנהלות, אז אני בכל זאת אחזור עליה: צריך לדבר עם גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים; צריך לדבר עם השרים מראש - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - צריך לשאול. צריך - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש שר בריאות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה שמו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חיים כץ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רבע משרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שר בריאות, חיים כץ; אגב, שר בקיא מאוד בעולם הבריאות. היה יושב-ראש ועדת הבריאות בכנסת שנים ארוכות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר פעיל במשרדו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> פעיל מאוד מאוד במשרדו. בקיא בחומר כמו שמעטים בקיאים בו. באמת, אתה יודע, כמה אפשר סתם לומר אמירות. אני חושב שזה מראה את הגישה, שהיא לא רצינית. באמת, אני אומר לך, היא לא רצינית. כי אם אתה באמת רוצה להעביר את החוק ולא רק לשאת פה נאומים, דבר עם הגורמים הרלוונטיים; עשה את עבודת ההכנה - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גורמי המקצוע תומכים בזה. גורמי המקצוע תומכים בהצעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ואז תהיה באמת יכולת לקדם את הדברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גורמי המקצוע תומכים, אדוני השר. הפוליטיקאים מתנגדים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכן גם ועדת שרים החליטה – תהיה לך תכף אפשרות לענות לי. תן לי להשלים את המילים שלי. לכן גם ועדת שרים לחקיקה החליטה, ולא במקרה – לא התנגדה להצעת החוק; היא החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בכמה חודשים כדי לאפשר לך לעשות תהליך אמיתי. ועוד הערה אחרונה, חבר הכנסת להב הרצנו: נדמה לי שזה הפך לריטואל קבוע, שאתה מביא לכאן בכל שבוע איזו הצעת חוק, שהיא כל כך חשובה וכל כך צודקת וכל כך חיונית, עד שרק נשאלת שאלה אחת: איך לא העברתם אותה בקדנציה הקודמת, כשאתם ישבתם בממשלה? למה לא עשיתם את זה אז? ואז אני נזכר במה שאמר לי חבר הכנסת ווליד טאהא כשהייתי בדרך לכאן, ואחר כך כשעליתי לדוכן. אתה יודע, חבר הכנסת להב הרצנו, למה לא העברתם את החוקים האלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מאי גולן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כי רע"מ התנגדה, ובלעדי רע"מ לא הייתה לכם ממשלה. לכן קיפלתם את כל הדגלים שאתם נזכרים להניף עכשיו בצורת תמוהה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא תמכתם? למה? למה לא תמכתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שמע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קיפלתם את כל הדגלים האלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? יכולתם לתמוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שמע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אוי, האמת, כמה היא מרגיזה. קיפלתם את כל הדגלים האלה, בצביעות שאין למעלה ממנה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא תמכתם כשהייתם בקואליציה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - רק כדי לקיים את הממשלה הכושלת שהייתה לכם. ועכשיו, אחרי שהלכתם לאופוזיציה, פתאום, איך אומרים? שלפתם חזרה מהבוידם את מה שאפסנתם מפחד לאבד את התמיכה של רע"מ בממשלה שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא תמכתם בהצעת החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי זאת האמת. לכן אני אומר לך, חבר הכנסת להב הרצנו, מי שרוצה באמת לעשות דברים, עושה שני דברים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מצביע בעדם. מצביע בעדם. לא מתנגד להם בכנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - 1. הוא מקדם בכל מצב, ולא מקפל אותם בגלל סיעה בקואליציה שהוא מפחד ממנה. והדבר השני שהוא עושה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על אבי מעוז, שאתה מפחד ממנו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> והדבר השני שהוא עושה, הוא עושה עבודת הכנה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. הוא פנה אליך פעם אחת. אתה עשר דקות נואם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - הוא עושה עבודת הכנה ועבודת חקיקה אמיתית, ולא רק שולח את ההצעה כדי שתהיה אפשרות לבוא כאן ולשאת כאן נאומים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברי הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, במקום חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. עכשיו, אם אתם רוצים להפריע, תפריעו. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר הייתי בבית המשפט העליון עם עתירה על מיליארד ו-90 מיליון שקל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת, לשמור על השקט. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהועברו שלא כחוק – שלא כחוק – לרשתות החרדיות. בעקבות העתירה הזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עברו שלא כחוק בכל המדינה לאורך כל ההיסטוריה. אל תחזור על שקר הרבה פעמים, כי זה לא הופך את זה לאמת. זו פרקטיקה. בוא, בוא, ראוי שייאמר. זו פרקטיקה קיימת, ידועה. אתה לא תשתק ממשלה. בדצמבר עושים העברות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה בעמידה. לזימי, פעם ראשונה בעמידה. עושים זאת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבודו, אני רוצה להזכיר לך, אתה יושב פה כיושב-ראש הישיבה, לא כמי שיכול בקריאות ביניים להפריע לנאומים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש ועדת אתיקה. אתה יכול לשלוח תלונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול מאוד להיות שאני אעשה את זה. כמו שראיתם עכשיו, היות שנחשפו בקלונם כמי שהעבירו בהליך פלילי כסף לא חוקי - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמו לשופטים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מייד כולם נרעשו וגעשו. קיבלתי מכתב מהחשב הכללי שאמר, כמו שאמר חבר הכנסת מרגי: זו פרקטיקה מקובלת, שהייתה גם בתקופתך. אמרתי: נהדר. פתח את הספרים, תראה לכולם, כי אני מעולם לא אישרתי את זה, כי אני לא מאשר דברים פליליים. היום בבוקר קיבלתי לפתע פתאום מכתב ממנכ"ל משרד האוצר, שגם הוא אומר: לא, זה תמיד היה ככה. אנחנו מבינים עכשיו שזה לא בסדר, אבל זה תמיד היה ככה. יש דבר מעניין ראשון במכתב הזה – אני מעולם לא פניתי אליו. הוא שולח לי מכתב תשובה כשאני לא שאלתי אותו שום דבר. מזה הבנתי, וכולכם צריכים להבין דבר אחד – ואולי זה ההבדל בין התקופה שלי לתקופה הנוכחית: מנכ"ל משרד האוצר לא שולח את המכתב הזה אילולא דבר אחד, שעכשיו ברור לכולנו שסמוטריץ' ידע. הוא ידע שמרמים את הכנסת, ידע שהוא מעביר את הכסף בלי אישור. ידע. אז נשארה רק שאלה אחת: האם גם נתניהו ידע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. אני מנצל את זכותי ורשותי לומר הערה. כשבדצמבר הבא, כשבדצמבר 2026, בתי חולים ממשלתיים יושבתו, קופות חולים לא יעבדו, שופטים לא ישפטו, זה בגלל צביעות ופופוליזם של חברי הכנסת. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 1 חלקי 12. 1 חלקי 12. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. יוראי להב, פעם ראשונה. לזימי, פעם שנייה. קריב, פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קריאה ראשונה על מה? על מה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מפריעים. חברי הכנסת גינזבורג ומיכאלי, מעוניינים להשיב לעמדת הממשלה? כן או לא? אני מקבל את זה כסירוב. תודה. אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, הם אישרו לי לעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא. הם לא אמרו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש לי הצעה. אישרו לי לעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. גברתי, המצלמות יוכיחו. אני אתן לך, אבל עשית סנקציות והסתובבת ולא התייחסת לשאלה שלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לא התייחסת לשאלה שלי. הוא פנה אלייך ודיבר אלייך ישירות. אני אתן לך, אבל זה ניצול. ניצול פוגע בבניין הזה, ניצול פוגע במעמד של הבית הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה פוגע? אתה פוגע. אתה מפריע לנואם. אתה פוגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שנייה, בליאק. אני אקרא אותך גם בפעם השלישית אם תמשיך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצביעות נוטפת לכם מהאוזניים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צבוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, לפרוטוקול, לא עשיתי סנקציות ולא שמעתי אותך. צר לי, ואני מתנצלת בפניך אם פספסתי את השאלה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה כך, גם אני מתנצל. אם זה כך, גם אני חוזר בי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מעולה. אני רוצה לדבר לגופו של עניין. אתם עומדים פה שבוע אחרי שבוע, אדוני שר המשפטים יריב לוין, ואומרים: בממשלה שלכם, בממשלה שלכם, למה לא העברתם? בממשלה שלכם, בממשלה שלכם. אתה צודק, גם אנחנו היינו 50 שנה ברצף בשלטון, ואנחנו יכולים להמשיך כמוכם להתקרבן ולהגיד. אבל איך לומר, בממשלה שלנו דווקא משרד הבריאות, שהיה בידי ניצן הורוביץ, השר ממרצ, עשה הרבה מאוד דברים לטובת הקהילה הגאה, אפשר הרבה מאוד דברים שלא היו אפשריים קודם, בוודאי בתחום הרווחה, בוודאי בתחום החינוך, ששם תקנה שלי מאפשרת לארגונים להיכנס וללמד את הצעירות והצעירים בבתי הספר על גמישות מגדרית, את ההבנה שכולנו שוות ושווים, לא משנה מה המין, מה המגדר או מה צבע העור או צבע השיער שלנו. אז חד-משמעית אני דווקא שמחה להניח את דעתך ולהרגיע אותך: הממשלה שלנו עשתה הרבה מאוד בתחום הזה, כמו גם, אגב, שהממשלה שלנו עשתה הרבה מאוד למשל בתחום התחבורה. שמעתי את יו"ר הקואליציה אופיר כץ מתראיין בערוץ התעמולה מס' 1 בעולם, ערוץ 14 נדמה לי שקוראים לו, ואומר: מאשימים את מירי רגב בהפרת אמונים ומרמה – כשמרב מיכאלי עצרה תקציבים ליו"ש זה היה יישום מדיניות. אז התשובה היא כן, אני יישמתי מדיניות – מדיניות בעד תחבורה ציבורית, מדיניות בעד הפריפריה שאתם הזנחתם, ראשי עיר מהליכוד קיבלו ממני השקעות שהם לא ראו מכם עשרות שנים, וכן, אני חושבת שחבל לשפוך מיליארדים ביהודה ושומרון שבסופו של דבר לא יהיו חלק ממדינת ישראל, אלא ימשיכו לגור בהם שלושה מיליון פלסטיניות ופלסטינים. אז להאשים אותי בעקיפין במרמה והפרת אמונים – איך לומר, אני אתכבד ואניח את הצעת החוק שלך, אדוני שר המשפטים, להרחבת העבירה של מרמה והפרת אמונים, ונצביע עליה ממש בהקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאל. איתן גינזבורג – מוותר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 58 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תשומת ליבכם: בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 58 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 36 חברי כנסת, נגדה – 59 חברי כנסת, חבר כנסת אחד נוכח ולא השתתף. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5967/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר להציג את הצעת החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה התעצבנת? היושב-ראש לא צריך להתערב. היית יושב-ראש הרבה שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התעצבנתי, התעצבנתי. בבקשה, אדוני, עשר דקות – יש דברים שבסוף בסוף מוציאים אותך מהכלים, כמה - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מצליח להבין למה הממשלה הזאת מתנגדת להצעת החוק שאני מביא. הרי הוכח – וראינו את זה במלחמת חרבות ברזל – איך המדינה נכשלה בלספק מזון לאזרחיה, לפריפריה, ליישובים המרוחקים. באים עם הצעת חוק פשוטה, שבשעת חירום המדינה תהיה אחראית לספק את המזון הבסיסי לאותם אזרחים. אם לא היה הסקטור האזרחי במלחמת חרבות ברזל, הרבה אנשים היו הולכים לישון ללא אוכל. הסקטור האזרחי והעמותות האזרחיות הם שהתגייסו – אין משרד ממשרדי הממשלה שידע לתפקד בשעת חירום, כולם נכשלו. ראינו את זה, עקבנו אחרי מה שקורה. ואני אומר לכם כאחד שגר בצפון – לפעמים לא הגיע המזון בכלל. לכן אני אומר לחברי הממשלה ולקואליציה – הצעת החוק פשוטה, היא אומרת שהמדינה צריכה לספק מזון בשעת חירום, להקים מרכז לוגיסטי גדול, שבשעת מלחמה, בשעת חירום, בשעת צורך, ייתן אספקת מזון לאותם יישובים מנותקים, לאותם אנשים עם צרכים מיוחדים, לאותם קשישים שלא יכולים לצאת מהבית. זו הצעת החוק. אבל אתם לא תומכים בהצעת החוק, ואתם זורקים את הצעת החוק. אפילו לא אומרים לדחות את זה, בוא נדבר, בוא נשב, בוא נראה איך אנחנו מתקדמים עם הצעת החוק. מתנגדים – זה מה שרשמה ועדת שרים. לכן אני פונה לאותם שפויים בקואליציה להצביע בעד הצעת החוק. ולנושא שאני רוצה לדבר עליו: היום מוקדם בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מדרוזי מסוריה. להגיד לכם את האמת, התרגשתי מאוד לקבל את שיחת הטלפון, היא הייתה בשעה 05:00. הוא התקשר אליי ואמר לי: ראש הממשלה ביבי נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ הבטיחו לנו שלא יפגעו בדרוזים, שישמרו על העדה הדרוזית בסוריה. הוא אומר לי, מאז ההבטחה של ראש הממשלה אלפים נהרגו, אלפים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם, יותר מ-150,000 דרוזים נעקרו מתוך הבתים שלהם, נכבשו מהאנשים של אל-ג'ולאני, הטרוריסט מסוריה שיושב בדמשק, שמדינת ישראל מנהלת איתו משא ומתן, נפגשת איתו בפריז ובכל מקום אחר בעולם. אנחנו, אמר לי, בקור הזה, בשלג, ישנים בבתי ספר, ישנים בכבישים, ברחובות, בכל מקום שיכולים למצוא מקום, קורת גג, באולמות. אוכל לא מקבלים. אני פונה כאן לראש הממשלה, הרי הבטחת לעזור לעדה הדרוזית בסוריה ואמרת שלא ייפגעו, ואני זוכר את המפגש שלך עם ראש העדה והבכירים של העדה הדרוזית. גם חבר הכנסת עפיף עבד, אם אני לא טועה, היה שם אצל השייח' כשהגעת, ראש הממשלה, ושם הבטחת שתעזור לעדה הדרוזית, שתדאג שיהיה מעבר בטוח בין ישראל לדרוזים. אבל עד עכשיו אין מעבר בטוח, קרוב ל-38 יישובים נחרבו, נשרפו. אנשים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם, אלפים נהרגו, וההבטחה שלך – לא קיימת כלום ממנה. לכן אני אומר לך, ראש הממשלה, עדיף היה שלא תבטיח ולא תעלה את העדה הדרוזית על סדר-היום. כי אנחנו מתעסקים עם טרוריסטים, עם אנשים ג'יהאדיסטים שלא מאמינים בשום דבר. אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה, בתקופתך הכנסת לתוך מדינת ישראל לטיפול רפואי יותר מ-5,000 אנשי דאעש, ג'בהת א-נוסרה, אל-קאעידה – הטרוריסטים הכי גדולים שהיו בסוריה – וטיפלת בהם כאן, בבתי חולים במדינת ישראל. עד עכשיו, כשהבטחת שתעזור לדרוזים, הכנסתם פחות מ-300 דרוזים. ואתה יודע שהם לא יכולים לקבל טיפול באף מקום, כי הם לא יכולים לנסוע לדמשק, כי בדמשק יהרגו אותם בגלל היותם דרוזים. הם לא יכולים לקבל טיפול רפואי בשום מקום בסוריה, ואין להם אפילו הציוד הדרוש בסוריה. לכן איך שטיפלת באותם טרוריסטים – תטפל גם בדרוזים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, שוב, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, מכובדי חמד עמאר ואחרים, אני חייב לומר שהצעת החוק – המוטיבציה שלה, אדוני היושב-ראש, הרצון לדאוג לחלשים בעת חירום, היא מוטיבציה נכונה וטובה, אין ויכוח. אבל השורה התחתונה – אני רוצה לשתף את החברים במה כן קורה, ואילו שינויים ערכנו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. דבר ראשון: לא נכון לחשוב לעשות ריכוז מקום אחד שבו מתחילים לטפל בדברים. עברנו מגישה ריכוזית לאתגר ביזורי, איך מבזרים את מה שהציבור צורך ממילא. ואולי בסוף דבריי אני גם אתייחס קצת יותר ספציפית למה שעשינו למשל בימים האחרונים בתחום המזון מטרנה. אבל הרעיון הראשון הוא ביזור. בכל מקום שהיה מזון מרוכז לשעת חירום, אנחנו עוברים לשיטת ליסינג, שבה אנחנו הולכים לרשתות הגדולות שיש להן מרכזים לוגיסטיים, ואומרים: תגדילו את המלאים שלכם, אנחנו נעזור לכם בהגדלת המלאים, כך שבעת חירום – מה שעובד בשוטף צריך לעבוד בחירום. בעקבות חרבות ברזל גם הכנסנו מושג שנקרא "סופר ברזל", ועשינו בדיקות אילו סופרים שפזורים בכל הארץ – ואנשים יכולים להצטרף לעניין הזה – גם מוגנים טילית, יש להם שמירה, שיהיו מוגנים ברמה עקרונית מפיגועים, חלילה, וכיוצא בזה; סופרים שעוברים את הבדיקה ומקבלים את אישור מל"ח לשעת חירום ממערכת הביטחון, אנחנו מגדירים אותם ומסמנים אותם כמקום שראוי ואפשר להגיע אליו גם בשעת חירום. בעקבות התפיסה הביזורית הסיכוי של מה שיעבוד בחירום גדול יותר. אנחנו לא רוצים שבשעת חירום פתאום נשנה את הגישה ואת שיטת העבודה. אתה מסתמך על השיטה שעובדת בשוטף, ומוודא שהיא ממשיכה לעבוד בחירום. דבר נוסף: בהצעת החוק שלך חשבת שאולי נכון ללכת למשרד הרווחה – אני לא מסכים איתך. אני חושב שהשיתוף הנכון הוא – דבר ראשון אנחנו, המשרד שלי, כלכלה ותעשייה, אחראי לוודא שיש מספיק חירום, יבוא-יצוא, שהיצרנים המשמעותיים ממשיכים לפעול כרגיל, ואנחנו עובדים חזק עם השלטון המקומי. הייתי ראש עיר בירושלים בשלג, באתגרים גדולים שיש. השלטון המקומי – מערכת הרווחה שלו יודעת איפה האנשים הכי פגיעים לטובת העניין, והשלטון המקומי יודע לתת את המענה שאתה מדבר עליו יותר טוב מכל משרד ממשלתי. לכן התפיסה שאומרת, אנחנו – סליחה, לא שמעתי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על שלטון מקומי - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא צריך. זה ישירות לשלטון המקומי, הם יודעים לפעול – לא צריך לעשות לזה רגולציה, זה עובד היום טוב, ואנשים יודעים להגיע לאנשים שיש להם אתגרים כאלה או אחרים. בשורה התחתונה, אם אני צריך לתת לך תשובה אינטליגנטית – בביזור, בסימון מקומות ברזל, מה שעשינו בעקבות מלחמת חרבות ברזל וחלק אפילו לפני – זו הגישה הנכונה שניתן להגיע בחירום כפי שמגיעים בשוטף. תרשה לי רגע לתת לך דוגמה דה-פקטו מה עשינו בימים האחרונים: ישבנו עם משק לשעת חירום ושכנענו אותם, המשרד שלי, שעדיף במקום מחסן מטרנה אחד גדול שיושב בשדרות, שאגב טיל אחד יכול לפגוע בו ולפגוע בכל אספקת החירום של המדינה – במקום הנושא הריכוזי עברנו לשיטת הליסינג, ולקחנו למעלה מחצי מיליון מטרנות שלא פג תוקפן, יש להן עדיין זמן, והחלטנו להוציא אותן לשוק במחיר ראוי וסביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, מכובדי השר, שמענו על זה ופנינו למשרדך לאפשר גם לעמותות הגג שמחלקות מזון לכל נצרך, לרכוש באותו מחיר – ונעניתם. זו יוזמה ברוכה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נפלאה, כל היוזמות האלה ברוכות. בכל אופן אני רוצה רגע לשתף אותך ואת חברות וחברי הכנסת בתהליך מרתק שקרה: ניהלנו משא ומתן ויצאנו עם קול קורא, והסכמנו למכור את מלאי החירום במחיר של 20 ומשהו שקלים ליחידה ולוודא שזה נמכר לציבור בעד 37 שקלים – בסביבות 35 שקלים ליחידת מטרנה, שזה כחצי מחיר. היו שני זוכים במכרז שקיבלו את המלאי, ומה שקרה זה תופעה מאוד מאוד מעניינת – גם מי שלא זכה הוריד את המחיר, כי הוא הבין שאם יש שני זוכים בתחרות שמוכרים את המטרנה במחיר זול, אין להם ברירה. הם לא רוצים שהלקוחות יעברו לשכן – וגם הם הורידו את המחיר. מה המסקנה מהמהלך הזה, אדוני היושב-ראש? המסקנה היא שאם אחד או שניים מצליחים למכור במחיר נמוך מוצר שמבוקש על ידי הציבור, כתוצאה מהעובדה שהוא מוריד את המחיר בצורה אטרקטיבית, הציבור עובר מרשתות אחרות לרשת הזוכה. למה אני מדגיש את הנושא הזה? כי יש כאן כמה חברי כנסת שלא הבינו מה הרעיון של הסל של ישראל. הסל של ישראל מבוסס על אותו קונספט, שאומר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש גם שרים שלא הבינו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון, גם שרים, אבל לא חשוב. אנחנו לא שם. הרעיון המרכזי הוא שאתה עושה תחרות על ביקושים ואתה מצליח לייצר חבילה אטרקטיבית שהציבור רואה בה אטרקטיבית, הוא קונה את המוצרים הללו ממילא – הוא יכול לקנות אותם ברשת שהוא רגיל במחיר הרגיל, אבל הוא גם יכול לעבור לרשת אחרת ולקבל את המוצר שהוא רוצה במחיר מאוד אטרקטיבי. והינה, מה שקרה לנו עם הסיפור של המטרנה זה הוכחה דרמטית לכך – אחד, הציבור מוכן לעבור לרשת שנותנת לו מוצרים שהוא צריך במחיר זול, והדבר השני הוא שהרשתות האחרות מגיבות באותה צורה, וגם כן מורידות את המחיר. ולכן המסקנה היא שהפיילוט הזה שעשינו עם הסיפור של המטרנה מוכיח בצורה מאוד מאוד ברורה מה כוונתנו לעשות בסל של ישראל: תיחור כלפי מטה, לעזור לרשת אחת לייצר עוגן של מוצרים אטרקטיביים לציבור, הציבור מביע את רצונו ברגליים, הוא עובר לרשת המבוקשת, ולרשתות האחרות אין ברירה אלא גם כן להוריד את המחיר. וזה, רבותיי, בדיוק מה שאנחנו מתכננים לעשות בסל של ישראל. אני רוצה להזכיר שיחד עם חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה ביחד הלכנו על מהלך נועז של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, והרעיון הוא להרחיב את ההיצע. עשינו את זה בהסכמה, והתהליך מתקדם לכיוון הנכון, בהתאם לאבני הדרך שקבענו בוועדת הכלכלה. הדבר השני – זאת הפעם הראשונה שאנחנו עושים ניסויים גם בצד של הביקושים, ובמקום סתם ליילל וסתם לקטרג אני מציע לכם שוב להיכנס לעומקם של דברים. תראו מה קרה עכשיו בפיילוט שעשינו עם המטרנה, ותבינו לאן אנחנו שואפים. ואם כתוצאה מהמהלך שאנחנו עושים הרשתות יורידו את המחירים של המוצרים הבסיסיים, והם ייבחנו על ידי הציבור שיש לו עין חדה – והציבור מסתכל לראות מי באמת מתגמל אותו, מי באמת מוכן להוריד את המחירים, ולשם ללכת – עשינו את שלנו. זה צעד נועז – אומנם מחוץ לקופסה, אבל נועז – ואין לי ספק שהוא יצליח. חברות וחברי הכנסת, אני אגיד עוד משהו בנושא הזה: כשבאו אליי עם הרעיון פעם ראשונה – הוא בא מהשטח – אני חייב להודות, אני גם כן ניסיתי להבין למה זה יצליח, ואני נדרשתי - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה רעיון שנולד במשרד הרווחה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא מדויק, אבל לא חשוב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה מדויק לחלוטין. וכדאי שאתה לא תגיב, אדוני היושב-ראש, אז אני מגיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא מכיר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק אותו רעיון, ודיברנו עם כולם, ובסופו של דבר הם יתאמו מחירים ולא יורידו מחירים. שמע ממני, יש לי ניסיון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז התשובה היא שאתה טועה. לא הבנתי, אז אתה תומך או לא תומך? לא הבנתי מדבריך. אבל אני רוצה לומר שאני גם בהתחלה – כשבאו אליי, ואני קצת מבין בסך הכול בעסקים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא בסך הכול מבקש שתדע שהיו עוד חכמים שחשבו על זה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן. כשבאו אליי בהתחלה, אני גם ניסיתי להבין לעומק. אבל לא קטרגתי – שאלתי, התעניינתי, חקרתי. ולמען האמת, אחד הדברים הכי מרתקים ברעיון הזה – כשישבתי עם האנשים, אני שמעתי, ועשינו דיונים בתורת המשחקים, והם אמרו לי בדיוק מה שקרה בסיפור של המטרנה, אחד לאחד מה שהיה, בדיוק. הם אמרו שאם האחד מוריד והציבור מגיב, לחברים האחרים לא תהיה ברירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני השר. כמה זמן? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חצי דקה. יש לי עוד חצי דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. תם הזמן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הדבר האחרון שאגיד בעניין הזה: מסתבר שהקמעונאים שנאלצים ונדרשים להוריד מחירים בעקבות התחרות, הם הולכים ליצרנים, למונופולים הגדולים, והם דורשים מהם להוריד את המחירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הדבר הזה, תודה לאל – עוד פעם, אני שמח על השאילתה, הצעת החוק שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצעת חוק. הצעת חוק. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הסברתי למה לצערנו הרב לא נוכל לתמוך בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר על השיב לעמדת הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר, שמעתי אותך בקשב רב, ונתת את הדוגמה של מטרנה. אבל אני רוצה להגיד לך – אמרת שאתה רוצה להשתמש ברשויות המקומיות. החוק מדבר על זה. אם היית קורא את החוק, היית מבין שהחוק מדבר על שיתוף הרשויות המקומיות. זה – 1. 2. אתה היית שר, אתה יודע שמי שהציל את המדינה הוא החברה האזרחית. המדינה נכשלה, אף משרד לא תפקד בשעת חירום. לא הייתם מוכנים. החברה האזרחית – היא הצילה את המצב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא סייעה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ונתת את הדוגמה של מטרנה. אני רוצה לשאול אותך: בכמה המדינה סבסדה את המטרנה שהיא קנתה? אתה מביא דוגמה לתחרות שהמדינה מתערבת בסחר. אתה אומר שאנחנו התערבנו בסחר, אנחנו באנו וקנינו, נתנו לשני זכיינים, אנחנו סבסדנו. בטוח, אם המדינה תסבסד – המחירים ירדו. אבל המדינה לא אמורה לסבסד, המדינה אמורה לתת תחרות ולדעת לעשות תחרות. זאת כלכלה בריאה, כלכלה שאתה רוצה להצליח. אבל אתה מסבסד את המטרנה, ואתה אומר לי, הורידו את המחירים בגלל שאנחנו הכנסנו שני ספקים חדשים וכולם רצו להוריד את המחיר. הצעת החוק מדברת באופן פשוט, ואני אומר לך – עוד פעם ניכשל. אם תהיה לנו מלחמה, ניכשל עוד פעם בלספק את המזון. שהמדינה תיקח אחריות. הצעת החוק שלי מדברת על זה שהמדינה צריכה לקחת אחריות בנושא של אספקת מזון בשעת חירום, ואתם לא תומכים בהצעת החוק הזאת, למרות שנכשלתם והוכחתם לכולם שמדינת ישראל נכשלה בשעת חירום לספק את המזון הבסיסי. אנחנו הסתובבנו בשטח. אני הייתי בשטח. אני ראיתי איך אנשים לא קיבלו מזון דרך המדינה, קיבלו מזון דרך העמותות. העמותות עשו את העבודה. המדינה נכשלה. אפילו לאותם מפונים העמותות עשו את העבודה, תנועות נוער שהגיעו אליהם, אנשים פרטיים שהגיעו ועזרו. המדינה נכשלה שם. חבל שאתם לא תומכים בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. הממשלה, אתם עדיין עומדים על שמית? לא. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 21 חברי הכנסת, נגדה – 49 חברי הכנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה) << הצח >> [הצעת חוק פ/6062/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון –הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום להציג את הצעת החוק. בבקשה גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אומנם אני קצת חולה, אבל היה לי חשוב לבוא לכאן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רפואה שלמה. הינה, סחטת ברכה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. - - גם ביום הזה, למרות שזו כבר איננה הפעם הראשונה שאני מעלה את החוק הזה, אבל אני אמשיך להעלות אותו פעם אחר פעם. הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע הגבלה על תקופת הכהונה לראש ממשלה לשתי קדנציות רצופות בלבד. כמו שאמרתי, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים אותה, וזה מהסיבה הפשוטה: כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. כן, גם היום ברור לכולנו – ספוילר – שהחוק הזה לא יעבור. אבל אני אמשיך להביא את החוק הזה, הקריטי הזה, שוב ושוב ושוב בקדנציה הזו, ובעזרת השם בקדנציה הבאה אנחנו נעביר אותו, כי ברור לחלוטין שעוד לפני הניסיון המסוכן של לוין להביא את תוכנית ההפיכה המשטרית, בוודאות אחרי נאום 4 בינואר, הוא שגרם לאסונות הכבדים ולאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל, לחרדות, לשיתוק, לקיטוב, לשנאה ולפילוג. כבר אז ידענו דרך החיים עצמם שאנחנו יודעים שראש ממשלה שיכהן תקופה ארוכה, יצבור עוצמה רבה מדי. מעניין אותי, אחרי שלוש שנים כאלה, גם כשהשר לוין מגיע הביתה וגם אחרים, מסתכלים על עצמם במראה ומדברים עם הילדים, במה הם מתפארים בדיוק? באיזה הישגים הם מתפארים אחרי שלוש שנים של אסונות? ריכוז עוצמה בידי מי שאחראי לכל זרועות השלטון הביצועיות כמו מוסד, כמו שב"כ, מי שכבר מזמן שולט בכם בכנסת, הביאה להשחתה לא רק של ראש הממשלה ושל הלשכה שלו, אלא של כולכם. גם מי שלא מושחת היום כבר מעורב עד צוואר בחקירות, בסיאוב, בשוחד, בהפרת אמונים למדינת ישראל ולאזרחים. זה טירוף הדעת שאוחז בכל הגורמים שמובילים את מדינת ישראל מדחי אל דחי. ויש לי חדשות בשבילכם – זה מידבק. תראו אתכם. הכי מדהים שזה כבר לא מזיז לכם, כבר נעלמה הבושה. לא מעניין אתכם. לא כשהמוני אזרחי ישראל יצאו להגן על הדמוקרטיה, לא כש-1,200 איש נרצחו, לא כשלוחמי צה"ל מסכנים וסיכנו את חייהם, לא כשמעל 900 משפחות שכלו את הילדים שלהם, את היקר להם מכול. לא היה אכפת לכם כשמחבלי החמאס פגעו בבנות שלנו בעזה – ואתם ידעתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מקלב ובוארון. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא אכפת להם. אמרתי לך, אדוני היו"ר, גם כשאני מדברת על אונס ופגיעות מיניות בעזה, הם מקשקשים ולא נותנים כבוד אפילו במליאה כדי לשמוע על הזוועות שקרו. אני אומרת את זה כאן כי צריך לומר את זה: ממשלת ישראל ידעה על הזוועות, ידעה ושתקה ולא עשתה דבר כדי לשחרר אותן. שיקרו לכולנו. שיקרו לציבור, למשפחות, שיקרו לכל אזרחי מדינת ישראל. הפקירו ושיקרו. אז למה באמת שיעבירו את החוק הזה, בשביל שיגבילו את עצמם? הרי מטומטמים הם לא. בזמן הזה הם פשוט מעבירים חוקים, מנסים להעביר חוקים בכל האמצעים, לחוקק עוד חוקים מושחתים, עוד הונאה, בדיוק כמו שעשיתם לפני 7 באוקטובר – עיוורון – ככה אתם ממשיכים לדהור. טבח במשמרת שלכם, טבח בתוך גבולות ישראל – אצלכם במשמרת, באחריות שלכם – ואתם ממשיכים לדהור. אתם כבר מורמים מעם. החוק במדינת ישראל כבר לא קיים עבורכם. אתם תקבעו את החוק הפוליטי; אתם תקבעו את הרכב הוועדה; אתם תקבעו את המנדט; אתם תקבעו את תוצאות החקירה. ולמה? כי אתם יכולים. כי התבלבלתם. כי כוח ושררה הם לא דמוקרטיה, הם בריונות וכוחנות. לקחתם את המנדט שניתן לכם על פי חוק, נבחרתם – והפכתם אותו לכלי משחית לפגוע ביסודות המדינה, בזכויות של האזרחים, במערכות החוק והצדק. ותשובות לאזרחים? הצחקתם אותם, כי אתם לא באמת מעניינים את חברי הממשלה. אבל תראו מה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר ברקת עם משרד האוצר, תעשו את הדיון בחוץ. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> גם אותו זה לא מעניין. כן, הדבר המדהים הוא שגם אחרי כל הכוח והכסף והכבוד שלכם, גם אחרי שלוש שנים, לא באמת הצלחתם – לא להדיח את היועמ"שית מתפקידה – ברור שאף שר ואף יועץ משפטי לא היו מוכנים להשתתף בתיאטרון הבזוי שלכם. הלכתם, החלפתם להם מנעולים, ניסיתם להדיח, ובית המשפט זרק אתכם מכל המדרגות כי אתם פועלים כל הזמן מחוץ לחוק – ואז אתם מנסים לחנוק. שר המשפטים חונק את בית המשפט, מנהל קמפיין של הרס נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט עמית – קרעי, אני מזמינה אותך לחזור אחריי ולהסתכל לי בעיניים, למרות שאני רואה שאתה מאוד עסוק בלסמס, אבל זה קל, ככה לימדו אותנו לעשות, אפשר לחזור אחריי: כבוד נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט עמית. זה קל. הוא קיים, הוא נבחר כדין. הוא פה, מעבר לכביש, מנהל משפטים – ואתם הפסדתם במערכה. ניצחתם רק במלחמה אחת – מלחמת השנאה שלוש שנים – ובזה ניצחתם, זה בטוח, זה בוודאות שלכם על מלא – פודיום מדליית זהב. בזה הצלחתם, במסע הפורענות לחורבן הדמוקרטיה. בזה אתםnumber one . ואיך אומרים? אתם אומרים שאתם תדרסו, ובפועל באמת מתנהגים כמו נהגים פרועים על הכביש. אתם פגעתם בזכויות יסוד, הפכתם את המפגינים לניצודים, אתם מנסים להלך אימים על הייעוץ המשפטי לממשלה, אתם הורסים את השירות הציבורי. אתם עושים הכול כדי להחליש את התקשורת החופשית כדי לאיים על כל קול שלא מוצא חן בעיניכם, וכמה עלוב שזו בכלל לא אג'נדה – זה סתם, פשוט אתם רוצים שהבוס יהיה מבסוט, זה הכול. לבטל לו את המשפט – אם זה בחנינה, אם זה עכשיו לבטל את החוק של העבירות שבהן הוא מואשם – פשוט בדיחה עצובה. אני מסתכלת עליכם פעם אחר פעם במשך השלוש שנים האלה, ולא רואה חמלה. רואה אדנות, בריונות, יהירות. זה בדיוק היחס שאתם מפגינים לא רק כלפי האופוזיציה, אלא גם כלפי משפחות שכולות, כלפי משפחות חטופים וכלפי הורים שפשוט לא בחרו בכם, הם לא מהצד הנכון. אז הם לא יוזמנו הנה, לכנסת ישראל, לבית של כל העם, להיות כאן אורחי כבוד של יו"ר הכנסת – רק אלה שסוגדים לכם. כמה עצוב. אבל יש לי חדשות: למרות כל זאת, תראו איזה קטע, לא נכנענו, לא הרמנו ידיים, לא הפסקנו להילחם. ההפגנות לא חדלו. לא ניכנע לטירוף הזה שאתם מנסים להוביל – לא יקרה. שיהיה ברור, אנחנו נישאר כאן וניאבק על דמותה של מדינת ישראל ועל זהותה, עד שאנחנו ננצח. לא נוכל להפסיד בשום פנים ואופן בקרב הזה, ייקח כמה זמן שייקח. ואז אחרי שאתם תיעלמו – אתם תיעלמו, לא בית המשפט, ועם הדורסים והמושחתים אנחנו נמצה את הדין – אז נבצר את הדמוקרטיה ונבטיח שרוב קיצוני ומזדמן כמו שלכם לא יוכל עוד לעולם לחרב את המפעל הציוני המפואר שנבנה כאן בדם, ביזע ובדמעות. ואם המילים שלי היו מסובכות מדי ואתם צריכים הדגמה, אז אני אסביר לכם. הבאתי סרטוט –fuse This is the bomb, this is the - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להציג. נא לא להציג מוצגים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ברור לחלוטין שזאת הפצצה, ואתם כבר הגעתם לקו האדום. הינה, בבקשה, הקו האדום שלכם כאן. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. גברתי, אם תעמוד לי הרשות, אני לא אתן לך את השלוש דקות להשיב אחרי זה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) << הצח >> [הצעת חוק פ/2970/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה – את מפריעה לי להקריא, טלי גוטליב. תודה. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות רצופות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות? יש תקנון. >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. טלי, תודה. זהו, תם. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, יש כלל ידוע: שום דבר אינו דוחף אדם לניצול לרעה של כוח כמו הציפייה להחזיק בו זמן רב. הדיון הזה על הגבלת כהונת ראש ממשלה, הוא לא עכשיו איזה דיון אישי. אני יודע שכל פעם מנסים להפוך את האירוע הזה לאירוע אישי – הוא לא דיון אישי, הוא דיון על מבנה הדמוקרטיה. לא נדרשנו לדיון הזה עד השנים האחרונות באמת, כי לא היה מצב של ראש ממשלה שמחזיק בתפקיד הזה כל כך הרבה זמן. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בחוקה האמריקאית גם כן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בחוקה האמריקאית גם כן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת, קצת יכולת לשמוע דברים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תחליפו את העם. במקום להפיל את ראש הממשלה תחליפו את העם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קלנר, קריאת ביניים זה קריאה, זה לא נאום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בחוקה האמריקאית גם כן זה לא היה מנגנון שהיה קבוע בתוך החוקה. זה היה איזשהו נוהג, היה ברור שיש את ההחלפה למרות שהנושא עלה גם בדיוני חקיקת החוקה, ואחרי רוזוולט הכניסו את זה כתיקון לחוקה, כי הבינו שהאירוע הזה, שיש מי שמחזיק בכוח יותר מדי זמן ועלול להשתמש בכוח כדי להמשיך ולהחזיק בכוח – הוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. בסוף ההגנה פה היא הגנה שמתבקשת כדי לשמור על הדמוקרטיה. כי הרי מה קורה כשמישהו מחזיק בכוח יותר מדי זמן? הוא כבר מתחיל לחשוב שהוא זה שמכוחו בכלל העסק הזה עובד, ולא מכוחו של העם. כשאני מדבר על הגבלת הכהונה, אני מדבר על הגבלת כהונה לא רק לראש ממשלה – הגבלת כהונה גם לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, הגבלת כהונה גם לאלו שיושבים בתפקיד של מנהלי אגפים בכירים בשירות המדינה 20 ו-30 שנה. אתם הרי יודעים מה קורה, יושב מישהו כל כך הרבה שנים, מסביבו רק האנשים שלו, כבר רק הוא כבר יודע וחולש על האמת, והוא משתמש בכוח הזה שלו גם כדי לעצב את האמת. זה הסיפור כאן. והראיה היא שבסוף, כשיושב אחד כזה כראש ממשלה, מה קורה לנו? כולם כבר מתיישרים לאמת שלו. תראו אתכם, חברי הליכוד. הרי היום בעזה התקבל סיוע הומניטרי. מה הסיוע ההומניטרי שהתקבל בעזה, בגיבוי ראש הממשלה שיושב כל כך הרבה שנים? משקאות אנרגיה וקולה. אנחנו מעבירים להם רד בול בזמן שהם רוצחים בנו. מה שנקרא, אנחנו ממש נותנים להם כנפיים, חבר הכנסת הלוי. ומי נותן לזה גיבוי? מי נותן לזה גיבוי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה אסור כשלעצמו, זה לא בריא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נותן לזה גיבוי בסוף ראש הממשלה, אותו אחד שאישר להכניס כסף לרצועת עזה, לחמאס, במזוודות כסף מזומן, עכשיו הוא גם מעביר להם רד בול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. אני מאריך לך בחצי דקה נוספת על ההפרעות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם, בדיוק בשביל הדברים האלה, שלא ישב לנו ראש ממשלה שחושב שהתפקיד שלו הוא להישאר ראש ממשלה. התפקיד של ראש הממשלה הוא לדאוג בראש ובראשונה לאינטרס של מדינת ישראל ולא להישארות שלו בתפקיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק, אדוני, שהצעת החוק הזו נולדה מתוך תסכול, תסכול עמוק. אני אתן רק ראיה אחת, שהציבור שמקשיב לנו יבין מה ההוכחה לכך שהצעת החוק הזו באה מתסכול. ההוכחה היא שכשהיה לנו איזה גליץ' בהיסטוריה, לפני ארבע שנים, בטעות, הם לקחו לעצמם את השלטון תוך מרמה והפרת אמונים של הבוחרים שלהם, ואז, ראו זה פלא, לא הביאו חקיקה להגבלת כהונה של ראש ממשלה. יכולתם לעשות מה שרציתם, יכולתם להביא חוק גיוס, יכולתם להביא הגבלת כהונה, יכולתם להביא מה שרציתם. לא עניינה אתכם הגבלת כהונה של ראש הממשלה כשאתם הצלחתם לגנוב לעצמכם את השלטון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כנראה הם לא האמינו שתהיה יותר מקדנציה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שתגיד שלא גונבים שלטון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת הומור, הומור הוא לא חד-צדדי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, זה היה בהומור? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שלא מצליח לנצח או לשכנע את הציבור, מנסה לעקוף אותו, מנסה לנצח את הציבור. איך כתוב בפסוק במשלי? "כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו". הם באים כאן, מחננים את קולם. עומד עודד פורר, מסביר כמה שזה דמוקרטי למנוע מהעם את הבחירה החופשית שלו. שבע תועבות בליבו – כל מה שהם רוצים זה להסיט את אותו שחקן, את אותו אחד שהם לא מסוגלים לנצח אותו בקלפי. לא מסוגלים. פעם אחת הצליחו במרמה, אבל הציבור כבר לא מאמין להם, הציבור כבר לא מאמין, והוא גם לא יאמין לכם יותר. לכן זו לא הצעת חוק בעד דמוקרטיה, זו הצעת חוק נגד נבחר אחד, שאתם לא יכולים עליו ולא על מיליוני בוחריו. אני אומר לכם עוד משהו, חבר הכנסת פורר: אתם נמצאים בשנת בחירות. אתם באים בקמפיין בחירות לציבור שלכם, משכנעים ציבור להצביע לכם, ואתם באים לכאן למליאה ואומרים: אנחנו לא באמת הולכים לנצח; אין לנו סיכוי לנצח בקלפי, ולכן אנחנו מביאים כאן הצעת חוק שתגרום לנו לנצח דרך מערכת המשפט, דרך חקיקה תפורה, דרך רדיפה פוליטית. למעשה, כשאתם מביאים לכאן הצעת חוק – חברת הכנסת אלהרר, כשאת תצביעי בעד הצעת החוק הזו, את ולפיד וכל החבורה שיושבת פה, אתם למעשה מודים בכישלון שלכם. להצביע בשנת בחירות על הצעת חוק שאומרת שזה שמתמודד מולנו, בוא נפסול אותו מהמגרש – זו הצעת חוק שאומרת: אנחנו מודים בכישלון, אנחנו מודים בתבוסה שלנו, אנחנו לא נצליח לנצח אותו בקלפי, בואו ננסה בדרך אחרת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אין לך זכות להתנגד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במקום להתמודד עם נתניהו בקלפי, אתם מנסים להדיח אותו בחקיקה וזו ההודאה שלכם בכישלונכם. אם הייתי מצביע פוטנציאלי שלכם היום, והייתי מתלבט: להצביע ליכוד – לא חושב שיש מישהו שיכול להתלבט, אבל נניח שיש מישהו, מצביע חדש, צעיר, שלא הצביע מעולם – האם ליכוד או האם גנץ? האם ליכוד או חלילה יאיר לפיד? כשאני רואה את מה שאתם מנסים כאן – אותו מצביע פוטנציאלי – אתם באים לכאן ואומרים: אנחנו לא הולכים לקלפי, אנחנו מפחדים מהקלפי, אין לנו סיכוי, אין לנו יכולת שכנוע, אין לנו ערכים. הינה, תראו כמה מצביעים צעירים יש לנו כאן ביציע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תרשה לי, אני אקדם אותם בברכה: תלמידי כיתות י"ב מבית הספר התיכון על שם יצחק בן צבי בקריית אונו, ברוכים הבאים וברוכות הבאות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים לכולם. הינה, מצביעים חדשים, בואו תקשיבו, תלמידי כיתה י"ב. אתם תצביעו בבחירות הקרובות, תראו מה נמצא כאן על השולחן. האופוזיציה מביאה חוק להוריד את ראש ממשלת ישראל, את נתניהו, לא בקלפי – בחקיקה. הם לא רוצים לאפשר לנתניהו להתמודד מולם, הם כאלה תבוסתניים בשנת בחירות. בשנת בחירות, במקום לשכנע את המצביעים שמגיעים לכאן, אתם אומרים: לשכנע אתכם אנחנו לא יכולים, בואו נוריד את נתניהו מהמגרש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יבגני, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואו נגביל לו את תקופות הכהונה שלו, בואו נסיט אותו מהמגרש. הדבר הזה הוא הודאה בכישלון שלכם עוד לפני שהמרוץ התחיל. עוד לפני שיצאנו לתחרות, אתם אומרים: נכשלנו, בואו נשנה את חוקי התחרות. הדבר הזה הוא מביש בעיניי, הוא מביש אתכם. אני לא מבין איך אתם מסוגלים; מילא בתחילת קדנציה, שנשכח את זה כשנגיע לבחירות, אבל עכשיו, סמוך לבחירות, אתם מביאים את זה? בשנת בחירות? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קרעי, אתה לא עוקב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רייטן, את לא מסוגלת להתמודד מול נתניהו? זה דבר שהוא לא מקובל, ואני בטוח שהבוחרים החדשים שלנו שנמצאים כאן ביציע מבינים טוב מאוד למי כאן יש יכולת שכנוע, מי מגיע עם ערכים, מי מגיע עם ממשלה וקואליציה שפועלת למען מדינת ישראל ומסוגלת לנצח בגלל זה בקלפי, ומי אומר: אנחנו לא מסוגלים לנצח, בואו נוריד את נתניהו מהמגרש. חברים, בדמוקרטיה העם מחליף שלטון, לא החלטה משפטית; לא בג"ץ ממנה שרים או ממנה ראש ממשלה, לא ולא, לבג"ץ אין סמכות כזו, העם מעולם לא בחר בו למנות ממשלה או למנות שרים, וגם לא מחליפים ראש ממשלה בחקיקה. הדבר הזה נידון לכישלון, ומוסיף אולי סיכוי שבאופן אפרוקסימלי שואף לאפס, הסיכוי שלכם לנצח בבחירות הופך את זה ממש לאפס מוחלט. אני אגיד לכם ככה: אנחנו לא ניתן לכם להחליף את העם. אתם מנסים לעשות את זה בכל דרך. כשהכנסת מקבלת החלטה ואתם מפסידים בהחלטה הזו, אתם רצים לבג"ץ; כשהעם הולך לקלפי ובוחר כנסת שבוחרת ממשלה, אתם רצים לבג"ץ. אתם רוצים להחליף את העם ואנחנו לא ניתן לכם להחליף את העם, כי העם הזה הן עם חכם ונבון, הגוי הגדול הזה – עם ישראל חכם ונבון. הוא רואה שאתם באים רק בתעלולים משפטיים לנסות להשיג כאן שלטון בכוח. הניסיונות המגוחכים האלה, המבישים האלה, לא עושים רושם על אף אחד, ואולי להפך, מסיטים גם את אותם אלו שחשבו: אולי נצביע לכם, אולי ניתן לכם צ'אנס. הם רואים שאתם מנסים להחליף כאן שלטון בכוח, בחקיקה, בדרך של רדיפה משפטית, בדרך של מתן סמכויות לחבורה של שופטים, שלפי סעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה יש עליהם את מורא הדין. על בית המשפט יש את מורא הדין לפי חוק-יסוד: השפיטה. הו, הינה יאיר לפיד. אתה מבין, יאיר, מה אתם עושים עם החוק הזה פה? אתם מודים בכישלון. אתה אומר, למעשה – אתה יכול לרצות, זאת החלטה שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יכול לבקש, לא בטוח שתקבל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יכול לרצות הודעה אישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא פגע בך, הוא פנה אליך. אני לא חייב לתת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא העלבתי. אני רק אומר לך, שים לב, אתם מביאים לכאן חוק ואתם למעשה מודים בכישלון, יאיר. אם אתה מסוגל להתמודד, תתמודד בבחירות; אם אתה לא מסוגל להתמודד בבחירות, תחזיר את המפתחות. אל תביא חוקים לפסול את השחקן שאתה לא מסוגל להביס בקלפי. זאת בושה; זה דבר שאני לא מצפה, גם לא מאופוזיציה רופסת; גם לא מאופוזיציה כזאת שלא מצליחה אפילו פעם אחת לנצח כאן את הקואליציה – לא בהצבעות ולא בשום דבר אחר. מה, חברת הכנסת – השרה גולן, סליחה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - ארבעה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, הם כבר הבינו את זה. הם כבר הבינו. חבר'ה, חברי יש עתיד, יאיר נמצא כאן, כדאי שתתחיל כאן התחרות על ליבו של יאיר לפיד, כדי שישריין אתכם בארבעה, ברביעייה המנצחת. בכל מקרה, אני רוצה לסכם כאן את הדיון ולומר: אזרחי ישראל, שימו לב מי כאן מסוגל לשכנע; מי כאן מסוגל להוביל מדיניות; מי כאן מסוגל להוביל את מדינת ישראל ולבוא; לשכנע אתכם שתצביעו לו בקלפי, ומי כאן בא ואומר: לשכנע אנחנו לא מסוגלים; לבוא עם ערכים – אין לנו; הערכים היחידים שלנו הם להחזיר את המפתחות, ולומר לבג"ץ לשלוט במקומנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן, מה שמנסים כאן זה להסיט מהמגרש את השחקן היחיד שהם לא מסוגלים לו, וזה לא יעזור לכם, חברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום מעוניינת להשיב על עמדת הממשלה? בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השר קרעי, גמרת כבר לחלק את התקשורת הישראלית למי שמאלן ומי ימני? מי בעד מדינת ישראל ומי לא? גמרת להשחית את התקשורת, את מה שנשאר ממנה, ולהטיל עליה אימה? התפנית להגיע לכאן, בכל מיני ועדות כאלה, פסולות והזויות? הלכתי עם ההיגיון שלך, הקשבתי. בוא, אני אענה לך. הלכתי עם ההיגיון. מה אמרת? אמרת: אתם משנים את כללי המשחק פה בכנסת כי אתם מפחדים. אתם מחוקקים כאן חוק בגלל שאתם מפחדים. אני אמרתי, זה נשמע לי איכשהו מוכר, המוסיקה הזאת. כי ממש בימים אלה, הם משנים את החוק של ועדת חקירה ממלכתית – וואו; הם משנים את החוק של מרמה והפרת אמונים – אשכרה; הם עושים כאן שינויים תוך כדי – ממה? מפחד? לא, הפחד רק שלנו. אתם אמיצים, אתם לא מפחדים, נכון? איך אמר נתניהו, אני לא צריך פה שכפ"צים, אני לא אמיץ, אני לא כלום. אתם לא מפחדים, לא מהמשפט של נתניהו, לא מהשופטים, לא מגלי בהרב מיארה, לא מהמחאות – לא מכלום, אבל תשנו כאן את כל החוקים, כדי שאם, חס וחלילה, רק בקטנה, אם תהיה פה הזדמנות שאתם תפסידו בה, אז עכשיו הרי הכוח אצלכם, נכון? אתם יכולים לשנות פה עכשיו את הכול. אני הולכת עם ההיגיון שלך; רק ההיגיון שלך. לא המצאתי כלום. שלך, אחי, שלך. אבל אני אומרת דבר אחר, בגלל שאמרתי בהתחלה שממש איך שהתחילה הקדנציה הגשתי את החוק הזה בפעם הראשונה, לא בשנת בחירות, כי האמנתי בזה. גם בקדנציה הקודמת, באמת עשינו הכול, אבל היו לנו שותפים, שהפילו את זה ברגע האחרון. אתם זוכרים? אגב, אחד השותפים שדווקא הצביע בעד יושב עכשיו איתכם. רגע, ליד מי הוא יושב? שם, ממש לידך, קרעי. הוא הצביע בעד החוק הזה. קוראים לו גדעון סער. הוא היה ממש בעד, היה לו פה אחלה מניפסט. אמר, צריך לעשות את זה, לא קשור לנתניהו. פתאום עכשיו קצת התהפך. אבל זה האירוע. אז תקשיבו, אתם, אתם הצבעתם נגד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היה לכם רוב? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא, מישהו לא הגיע. תסתכל בפרוטוקולים, תראה מי לא הגיע בסוף. אני אומרת לך, אני הולכת תמיד עם מה שאני מאמינה בו. לא משנה אם אני קואליציה או אופוזיציה. בסוף תראו, קיבלתם המון כוח, שלוש שנים. נבחרתם כדין, אף אחד לא מערער על זה. נבחרתם כדין. שלכם, שלטון, קיבלתם. שלכם. מה עשיתם איתו? מה עשיתם איתו? תראו מה קרה למדינת ישראל. מאי, בחייאת. תראו כמה אתם מגיעים, מבקרים כל כך הרבה בתחנות משטרה. מה יש לכם? לא חבל על הזמן? לכו, תעשו דברים אחרים עם הזמן שלכם. הולכים לפה, והולכים לכל מיני תחנות משטרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לקחתי את ההיגיון. אומרת: לא עומד במבחן המציאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, מיצית. תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להשיב על עמדת הממשלה במקום חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר להשמיע את דבריו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. השר קרעי, אתה פנית לתלמידי תיכון בן צבי, נכון? כשכולכם נולדתם ב-2005, 2006, פחות או יותר, נכון? כשהייתם בני שנתיים, נתניהו כבר היה ראש הממשלה. אני מציע לכם, תלמידים יקרים, שבעוד שנה-שנתיים תלכו לצבא, אני מציע לכם שכשתחזרו הביתה, תיכנסו ליוטיוב ותחפשו ריאיון של נתניהו לדן שילון ב-1997, בקדנציה הראשונה. מה אומר נתניהו בריאיון הזה? הוא אומר דבר אחד: מה שאתה לא תצליח לעשות בשתי קדנציות, לעולם לא תצליח לעשות. תראו את זה ביוטיוב, ואז תזכרו את הפנייה של השר קרעי אליכם, כי נתניהו בעצמו היה בעד הרעיון הזה של שתי קדנציות. נתניהו ב-1997, כשהוא ראש הממשלה, מתראיין לתקשורת חופשית – התקשורת הישראלית החופשית – ואומר: שתי קדנציות, לא יותר. זה מה שאומר נתניהו. לכן, מה שאני מציע לכם, תלמידים יקרים: אל תקשיבו לשטויות של הקואליציה הזאת, של הממשלה הזאת. תלמדו את ההיסטוריה של מדינת ישראל, כי פעם באמת היו ראשי ממשלה שדיברו אמת. ומה שאתם שומעים פה, זאת חבורה של חנפנים שאומרים: אתם מנסים להגביל את המועמדים. בכל העולם הנורמלי, בכל המדינות הדמוקרטיות יש הגבלה לשתי קדנציות לראש המדינה. ככה זה, למשל, בארצות הברית; ככה זה, למשל, במדינות כמו צרפת. אבל אצלנו בא ראש הממשלה, אומר לתקשורת דבר אחד, ואחר כך משנה. איך הוא היה עונה היום? מה פתאום? לא התכוונתי לזה. אז אני אומר לכם שהגבלת שתי קדנציות זה דבר חשוב, שישמור על הדמוקרטיה. אני מאחל לכם תלמידים ותלמידות יקרים, שירות טוב בצבא ההגנה לישראל, כי אתם, בניגוד לחלק מהקואליציה, כן תשרתו וכן תגנו עלינו. והם, הם תומכים בהשתמטות, ולכן הם מפחדים מכל המגבלות, שחשובות לדמוקרטיה הישראלית. אל תקשיבו לשטויות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תשומת ליבכם – תוצאות ההצבעה: בעד הצביעו 44 חברי כנסת, נגדה – 54 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 39 חברי כנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לו הודעה, כי הוא הזכיר אותו חמש פעמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, זה לא אישי. אני מכבד את ראש האופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לי. תני לי, בבקשה. פנית אליי – תני לי, אני משיב. חשוב שייאמר ותבחנו אותי. אני עקבי בנושא הזה. הכלי הזה של הודעה אישית – כשאני אשב, כשיו"ר אחר ישב, שיעשה – יינתן אך ורק בפגיעות אישיות. לכן יש לו הזדמנות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אומר התקנון? רק פגיעות אישיות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה שיקול דעת שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה שיקול דעת של היו"ר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא אישי, ואני מכבד, כפי שאתה יודע, אבל אני יודע שיש לך הרבה הזדמנויות. ההזדמנות הקרובה היא מייד בהצעת החוק הזאת. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5339/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברי הכנסת, אני מבקש להציג היום הצעת חוק פשוטה בכוונתה אך עמוקה במשמעותה, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025. הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, הונחה על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה לפני התקיפה המזעזעת של משפחות וחיילים חרדים לפני כמה ימים. בימים אלה, שבהם החברה הישראלית נדרשת ללכידות, לערבות הדדית ולנשיאה משותפת בנטל, אנחנו נדרשים גם לאומץ לומר דבר ברור: אין מקום להסתה נגד חיילים. נקודה. ודאי שאין מקום להסתה נגד צעירים חרדים שבניגוד לרבים מחבריהם, בוחרים לשרת את מדינת ישראל בצבא ההגנה לישראל, בכוחות הביטחון האחרים. אין מקום. ההצעה הזאת היא כל כך מובנת מאליה, ותכף תראו שהכלים שמוצעים הם כלים, כמעט הייתי אומר נוגעים ללב, לא אכיפתיים, בוודאי לא מרושעים. מייד נראה. אני יודע, בנוסף, שחבריי החרדים מתנגדים נחרצות לעבריינות. במציאות הנוכחית יש לעזור גם בחקיקה שתבלום את הרוח הרעה. אני מבקש לומר שרבים בציבור החרדי, הרוב המוחלט, הגדול, חיים חיים ערכיים, חיי תורה, חסד, שותפות, אחריות הדדית ותרומה, בוודאי לקהילות שלהם, וגם לקהילות החיצוניות בהקשרים אחרים, מעבר לכוחות הביטחון. אבל יש תופעה מסוכנת מאוד של הסתה, הסתה מאורגנת, אדוני היושב-ראש, של פשקווילים, של קריאות פומביות, של דה-לגיטימציה לחיילים חרדים ושל פעולות אלימות, כפי שראינו. התופעה הזו לא פוגעת רק בצה"ל אלא גם בחברה החרדית עצמה – בשמה, בנפשה וכמובן בכוחות הביטחון ובמשפחות שבוחרות לגבות את הבנים שלהן בשירותם הלאומי. צעיר חרדי שרוצה להתגייס, צריך לדעת שהמדינה עומדת מאחוריו, שקהילתו עומדת מאחוריו, ואם לא עומדת מאחוריו, בוודאי לא פוגעת בו, ואם יש בודדים שפוגעים או רבים שפוגעים, אנחנו עומדים מאחורי החייל ונגד התופעה. אני רוצה לחדד ולהבהיר לכל מי שאולי בהמלצת הקואליציה יצביעו נגד, שידעו על מה מצביעים. הצעת החוק שלפנינו אינה חוק עונשי, אינה חוק מתלהם. זה חוק אחראי, מתון, הצהרתי, שמציע כלי אחד לגיטימי, ארגוני, בין-ארגוני: הקמה של צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שבו יהיו שותפים משרד החינוך, צה"ל, משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה, ולצידם – וזה חשוב מאוד – נציגים מהקהילה החרדית עצמה; אנשים שמכירים את המורכבות, את השפה, את הרגישות. שולחן עגול כזה ידע להתמודד, ימצא את הדרכים, ידע את האופן שבו מדברים אל הקהלים השונים. המטרה אינה להיאבק בציבור החרדי. המטרה היא להגן על מי שבתוכו שבוחר לשרת, בוחר לנוע בכיוון העקרוני שהחוק שנדון כעת בוועדת החוץ והביטחון מורה לנו. המטרה היא להגן על כל מי שבתוכנו שבוחרים לשרת את הכלל, ולא רק בכלים המקובלים היום בחברה החרדית, אלא באותם כלים חדשים שאנחנו רוצים לחזק, לעודד, לגבות, לטפוח על שכמם של אותם בוחרים בדרך הסיוע הביטחוני, ובהקשר הרחב יותר, האזרחי – כוחות ההצלה, החירום – וגם הקהילתי. אנחנו מסוגלים לעשות יותר מאשר לצקצק בלשוננו כאשר אנחנו שומעים על תופעות של אלימות כנגד משפחות של חיילים, והחיילים עצמם בוודאי. אפשר לגבש כלים חינוכיים, אפשר לגבש כלים קהילתיים, משפטיים, להתמודדות עם התופעה, שאני משוכנע שאין אחד כאן באולם הזה שחושב שהיא ראויה. אין אחד כאן שלא חושב שצריך, בדרכים שונות, ישירות ועקיפות, להתמודד נגדה. וההצעה הזאת אומרת: אנחנו עושים מעשה – מקימים צוות בין-משרדי, יוצרים שולחן עגול שיטפל בעניין. המסר הוא בשני רבדים: לחיילים החרדים – אתם לא לבד; לחברה הישראלית כולה – השירות בצה"ל ובכוחות הביטחון האחרים, בכל דרך חוקית ומכבדת, הוא ערך שיש להגן עליו. ואנחנו עושים את זה, מטפלים בכך. הצבא, המשטרה, כוחות אחרים, יודעים לייצר את המעטפות המכבדות בני אדם שחרדים לדבר השם, חרדים לתורה, ויחד עם זאת רואים מחובתם להיות שותפים להגנה האקטיבית. ספרא וסייפא בכפיפה אחת. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק דומה כבר הונחה בעבר. היא רלוונטית היום יותר מתמיד. דווקא עכשיו, כשצה"ל נדרש לעוד ידיים, לעוד מוחות, לעוד לבבות, לעוד רגליים – דווקא עכשיו נדרשת השותפות, נדרש לעודד את השותפות. אסור לאפשר הפחדה והדרה של מי שמבקש לקחת חלק. צריך להתמודד בדרכים מגוונות עם מי שמנסה להפחיד, עם מי שמנסה להפעיל סוג של איומים כנגד מי שעושה את הדבר הנכון, המובן מאליו. ועדת השרים לחקיקה בחרה שלא לקדם את החוק שאני מבקש לקדם, שמבקש להגן על חיילים חרדים שכבר משרתים בפועל. אם הקואליציה חפצה בגיוס חרדים, זו ההזדמנות שלה להוכיח זאת במעשים ולהעניק גב למי שכבר נושא בנטל. זו תהיה קריאת כיוון מאוד חשובה באמצעים מאוד סבירים, מאוד ראויים. ואני קורא לחבריי ולחברותיי מכל סיעות הבית, מכבוד היושב-ראש ועד כל מי שנמצא כאן איתנו, בואו נאמר ביחד: ההסתה תיעצר, והחיילים יקבלו גב באהבה, באחריות ובנחישות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה. באותה הזדמנות אני מקדם בברכה את המשך הקבוצה מתיכון בן צבי קריית אונו. ברוכים הבאים וברוכות הבאות לשיעור אזרחות בשידור חי. יום של חקיקה פרטית. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. צוהריים טובים, אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת. קודם כול, ברשותך, ידידי שוסטר, אני מקריא לך את התשובה של משרד הביטחון, שאומרת את הדברים הבאים. חבר הכנסת שוסטר מציע לתקן את חוק שירות ביטחון ולקבוע בו כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית להתמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים. ראשית, לגופה של ההצעה, לא ברורה מהות הצוות שמוצע להקים במסגרת התיקון לחוק שירות ביטחון, ולא מוגדר בהצעת החוק מהן סמכויותיו ומה עליו לעשות לאחר שיוקם. שנית, בימים אלו מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שעניינם הכנה לקריאה שנייה ושלישית של תיקון לחוק שירות ביטחון העוסק בשילוב תלמידי ישיבות. לאור האמור, ובין היתר בשים לב לדיונים המתקיימים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור, החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק הפרטית. לפיכך מציע שר הביטחון כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-היום. אני חייב לומר לך שעל פניו לא נשמע לי שזה משהו לחקיקה. זה משהו יותר לגיבוש מדיניות, ובסוף אולי ישתלב במסגרת החקיקה הגדולה, אבל על פניו נשמע לי ששר הביטחון די צודק. ננצל את ההזדמנות, עד שחברים כאן מתארגנים, לשתף אתכם. המשרד שלי הניח על שולחן הכנסת הצעה לאימוץ הרעיון של "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", שזה בעצם המשך המהלך של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מלכתחילה, כשהתחלנו לפתוח את השוק הישראלי, בעצם לדלג על הרגולציה הישראלית ולאמץ רגולציה אירופית, היה לנו ברור שאנחנו נרחיב את זה גם לארצות הברית, מהסיבה הפשוטה שמה שטוב לאמריקאי שנכנס לחנות וקונה מוצרי צריכה, אין סיבה שלא יהיה טוב לישראלי, כמו שמה שטוב לאירופי טוב לישראלי. עשינו את זה בשלבים – שלב ראשון מאירופה, כיוון שרוב המוצרים שנכנסים לישראל הם עם תקן אירופי. גם חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארצות הברית, שהאמריקאים מייצאים אותם, רובם ככולם גם עומדים בתקן האירופי. ולכן, המהלך הראשון שעשינו, שהוא עדיין בתהליך השלמה במובן של פעימות – יש עוד כמה פעימות קדימה, אבל התהליך הזה עבר את כל השלבים בחקיקה בוועדת כלכלה. עכשיו אנחנו לוקחים את כל הניסיון שהיה לנו במה שטוב לאירופה ואנחנו מרחיבים אותו לארצות הברית. אני חייב לומר שבמשא ומתן עם האמריקאים, לאמריקאים היה מאוד מאוד חשוב, המהלך הזה, לא רק בגלל המוצרים שהאמריקאים מביאים לישראל, אלא הממשל האמריקאי רוצה לקחת אותנו כמודל ולדרוש ממדינות שכנות לאמריקאים לענות על אותם קריטריונים, אותם מהלכים. זאת אומרת, האמריקאים אומרים: הישראלים האלה עשו מהלך יפה – הצטרפנו לאיחוד האירופי בלי רשות במובן שכל מה שהם עושים לעצמם, כמעט 99%, אנחנו מוכנים לאמץ לעצמנו. האמריקאים רוצים להיות אותו דבר, להשתמש במודל הישראלי. אני מניח שהם יבואו לשותפיהם מסביב, גם למזרח הרחוק וגם בכלל, וידרשו מהם לאמץ את מה שטוב לארצות הברית. במובן הזה אנחנו מרוויחים כמה פעמים: דבר ראשון, אנחנו מרוויחים עוד אלמנט של מלחמה ביוקר המחיה. הפעימה הראשונה תהיה בקרוב, בתוך חצי שנה, אחרי שאנחנו נסיים את הכול. זה כולל צעצועים ומוצרים נוספים לתינוקות ודברים נוספים שבשיתוף עם האמריקאים שמנו בעדיפות יותר גבוהה. המהלך הזה יביא ברכה כפולה ומכופלת: זה גם להרחיב את ההיצע שמגיע לישראל וגם אנחנו מאותתים לאמריקאים שאנחנו מכבדים אותם. בהתחלה הם לא הבינו למה החלטנו לעשות קודם מה שטוב לאירופה, והסברנו להם שזו מאסה קריטית גדולה של מוצרים. אנחנו מכירים את התקן האירופי הרבה יותר טוב מאשר אנחנו מכירים תקנים אחרים. אבל הבטחנו להם, ואכן אנחנו עומדים במילתנו, להשלים את המלאכה גם למה שמגיע מארצות הברית. בהזדמנות זו אני רוצה לומר שבסך הכול אנחנו מחקים את המשא ומתן עם האמריקאים ברמה העקרונית על הסכם הסחר החדש. יש לנו הבנות עקרוניות איתם. אנחנו עדיין מחכים שהנשיא טראמפ יאשרר את הכיוונים הללו. יש לנו כמה התחייבויות כלפי האמריקאים שאנחנו עוד בתהליך של השלמה. חבר הכנסת גפני מכיר את זה היטב – היינו בשבוע שעבר בדיון בוועדת הכספים שבאה לאשרר את המערכת עם האמריקאים. עדיין יש לנו פערים פנימיים בהתחייבות של משרד האוצר כלפי החקלאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק אני מבקש שלא תבקשו מה שטוב לישראל טוב לאמריקה, ואז הם ייתקעו לגמרי. עם הביורוקרטיה הישראלית ועם הפקידות במשרדי האנרגיה, הכלכלה ומשפטים וכל המשרדים שמכבידים בבירוקרטיה, אני מקווה שזה לא יהיה הפוך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מקווה שאתה צודק. גם ההסכם מול האמריקאים בנוי מכמה שלבים: השלב הראשון, לבקשתם, הוא הסכם החקלאות, שסוכם ברמה העקרונית בין שר האוצר, שר החקלאות ואנוכי, כמובן על דעתו של ראש הממשלה, וזאת התחייבות בין ראשי מדינות להוריד את המכסים בחקלאות לאפס. מי שלא יודע, בהסכמים קודמים, 99.5% משורות המכס מארצות הברית התבטלו. נשארו לנו עוד כ-300 שורות מכס, ש-250 יבוטלו מייד, ועוד 50 – ניאותו האמריקאים למרוח את המהלך הזה על פני עשור על מנת לתת לחקלאים שלנו זמן להתארגן. אבל ברור שלאור ההחלטה הזאת, בסיכום אצל ראש הממשלה, ברור שהחקלאים יידרשו לסיוע, כמו שמקובל במדינות אחרות בעולם: באירופה החקלאות מסובסדת, במקומות אחרים בעולם החקלאות מסובסדת. זה אינטרס לאומי לוודא שהחקלאות, מוצרים טריים, פירות וירקות, בשר, עופות, דגים, משק החלב – אלה תחומים שלכל מדינה, בוודאי לנו, כמדינה שלעיתים היא אי, מתנהלת כמו אי, אנחנו רוצים לוודא שיש לנו חקלאות מקומית. הדבר הזה, במיוחד לאור הדרישה של האמריקאים להוריד את המכסים לאפס, או לחלופין למרוח אותם על עשור, מחייב עבודת מטה וסיוע לחקלאים. כי כשיש חקלאות – קו המחרשה הוא קו הביטחון. החקלאות שומרת על כל רגבי ארץ ישראל. החקלאות זה לא טקסטיל, שאנחנו יכולים לכאורה להסתדר בלי פיתוח טקסטיל. חקלאות היא צורך קיומי של מדינת ישראל בכלל, ובוודאי בחירום. לכן אנחנו כיד אחת פועלים ביחד לוודא שהחקלאות תקבל את הסיוע המתאים. גם חבר הכנסת חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, ואחרים, באו בבקשה ודרישה שלפני שוועדת הכספים מאשרת את ההסכם, שיהיה מתווה שמקובל על ועדת הכספים, על ראש הממשלה, בהמשך לדיונים שלנו, לוודא שהחקלאות מקבלת את הסיוע המתאים. דיברנו על מה שטוב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצו של שר האוצר על - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו מחכים להסכמה של משרד האוצר למהלך הזה, להתחייבות שהייתה אצל ראש הממשלה. מחכים לסיוע. נעזור ככל שניתן גם לחקלאים, גם לאוצר, וכשנשלים את המהלך הזה, נוכל להגיד לאמריקאים שהשלמנו את ההתחייבות שלנו, כפי שנעשה בתהליך הזה. אין לי ספק שאנחנו נגיע לשם, אנחנו רק צריכים להאיץ את המתווה של סיוע לחקלאות בקונטקסט של הורדת המכסים מול האמריקאים. אני תקווה שזה ייעשה כמה שיותר מהר. אדוני היושב-ראש, דיברנו על המודל האמריקאי. אני זוכר שבשיחות שהיו לי כשהגעתי לארצות הברית עם המקבילים לנו – מר גריר, זה כמו שר שאחראי למהלך הזה. כשישבנו ביחד הוא הביע הערכה מאוד מאוד גדולה לצורה שבה ישראל מתנהלת מול האמריקאים במשא ומתן. את המשא ומתן הזה מוביל המשרד שלי, סחר חוץ, כמו שהוא מוביל את כל הסכמי הסחר בעולם, בתיאום מלא עם נציג ראש הממשלה אבי שמחון, בשקיפות מוחלטת. מי שלא יודע, סחר חוץ, שזה אחד הסודות היותר טובים במדינה, סחר חוץ, שמונה בסוף השנה 60 נציגים – היום 55 נציגים ברחבי העולם – הוא אמון על יצירת הזדמנויות למגזר העסקי הישראלי, על כל הסכמי הסחר. זה נושא שמתמחים בו, ובעניין הזה ההתמחות במשרד שלנו היא חזקה וטובה מאוד, ואנחנו מובילים את הנושא הזה מול סחר החוץ האמריקני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני השר, תם הזמן. למרות היסח הדעת – יש רגישות, הם עוזרים לי, האופוזיציה, ואני עומד על זכותם, לכן תם הזמן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני רק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אין אפשרות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא צריך. טוב, תודה רבה. תודה, תודה, חברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקש ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להגיב על עמדת הממשלה במקום אלון שוסטר. אלון שוסטר, יאיר לפיד לא כאן, ואתה מנצל את זכותך. עומדת לך הזכות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, נתחיל בדברי תמיכה. השר, שר הכלכלה, אמר דברים נכוחים. מה שצריך כרגע זה לא ששר האוצר יסכים – זה שראש הממשלה יפעיל את כוחו, את סמכותו הפוליטית, המקצועית, את יושרתו הכלכלית. הוא הרי לפני חצי שנה אמר, הודיע, דרש ללוות את הורדת המכסים בתמיכה בחקלאים. זה לא קרה. זה לא קרה. עד רגע זה זה לא קרה. ואני מברך את חברי הקואליציה, ובראשם את יושב-ראש ועדת הכספים, שעומדים כחומה בצורה למען חקלאות ישראל. חברי השר, בדבריך ובדברי שר הביטחון לעניין החוק הנדון לא נשמע גינוי לתקיפה המזעזעת של משפחות חיילים חרדים מחטיבת החשמונאים. שלושה חיילים באירוע הזה, שלושה חיילים פונו לבית חולים. אירוע נורא. הוא רק הטריגר. כפי שאמרתי, ההצעה הוגשה לפני האירוע הזה. זאת הזדמנות של הכנסת כולה לומר: יש ויכוח ענייני, רציני, נוקב, על נושא הגיוס, על מספרים, על אחוזים, על עצם העניין, על מה קודם למה וכו', אבל אין ויכוח ואסור שיהיה ויכוח בבית שלנו, המשותף הזה, על המאבק באלימות, על פגיעה, על השמצות אל מול חיילים ומשרתים בכוחות הביטחון. לו לפחות, אדוני היושב-ראש, הייתי רואה עיסוק ממשלתי בהיבטים הרכים ובהיבטים הנוקשים של התופעה הפסולה, העבריינית, של אלימות ושל דברי נאצה כלפי משרתים בקודש, בקודש השירות הלאומי, הייתי אומר לעצמי ניחא, אבל אני לא רואה את זה. משאלו פני הדברים, אדוני היושב-ראש, היה צריך לקבל כאן תמיכה מפה לפה לחוק כזה, שייתן כלים סבירים, ראשוניים, להגנה על משרתי האומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025. אנא תפסו את מקומותיכם בזהירות. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בעד חיילי צה"ל, נגד המשתמטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 24 חברי כנסת, נגדה – 49 חברי כנסת, אין נמנעים, חבר כנסת אחד נוכח. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלום דנינו, ינון אזולאי, חילי טרופר ויאסר חוג'יראת בנושא: תת-אבחון מחלת COPD בישראל והשלכותיה הבריאותיות והכלכליות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. אני ממשיך, ומקדם בברכה את תלמידי כיתות י"ב מבית הספר בן צבי בקריית אונו. נראה לי שאף אחד לא נשאר בקריית אונו היום. ברוכות וברוכים הבאים ליום חקיקה פרטית בכנסת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) << הצח >> [הצעת חוק פ/6315/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון –הזכות להיבחר), של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תלמידים יקרים מתיכון בן צבי, בואו תגידו לי אתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא יכולים להשיב לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. תעשו לי ככה אם אני צודק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה רטורית. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתאריך 25 ביוני 2007 הורשע אחמד בעבירה של תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות. בבחירות לכנסת העשרים-וארבע אחמד נכנס לכנסת, נבחר כדין על ידי המצביעים. זה נשמע רע, נכון? אני רואה מה אתם חושבים. לא רק שהוא נבחר לכנסת למרות שהוא הורשע בטרור, הוא אפילו נכנס לממשלה להיות שר. עכשיו תשאלו את עצמכם בכנות: אם לא באמת קוראים לו אחמד – אם היו קוראים לו אחמד, אז זה היה עובר? ממשלת ישראל, הצד הזה בבית, היה נותן לאחמד, שהורשע בטרור ובהסתה לגזענות, להיות חבר כנסת, להיות שר? הם היו מגינים עליו? מה אתם חושבים? לא. נכון, תלמידים, אתם צודקים – הם לא היו מגינים עליו, הם היו אוכלים לו את הראש. ואתם יודעים מה? בצדק, כי זה מורשע בטרור. מורשע בטרור יהיה חבר כנסת? הזיה, נכון? אבל אם לא קוראים לו אחמד, קוראים לו איתמר, זה בסדר? אז הינה, קוראים לו איתמר, קוראים לו איתמר בן גביר. הוא לא רק חבר כנסת, הוא שר, הוא מופקד על המשטרה. אתם יודעים מה? בואו נזכיר עוד מורשע בטרור מהבית המכובד הזה. היה פה חבר כנסת – אני לא יודע אם הכרת אותו, מרגי – קראו לו עזמי בשארה. לפי השמועות הוא היום בקטר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כאן מ-2003 לטובת הציבור. מי ששואל ותוהה, אז גם את עזמי בשארה הכרתי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. עזמי בשארה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את בן-גוריון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את נח בתיבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - היה חבר בכנסת ישראל, הורשע בעבירות טרור. חבר כנסת במדינת ישראל. כולנו זוכרים, כולנו הזדעזענו, איך יכול להיות שמורשע בטרור יושב בבית הנבחרים של מדינת היהודים הדמוקרטית. עצוב. עכשיו, תארו לעצמכם שעזמי בשארה יחזור לישראל וירצה להיבחר לכנסת, ואולי אפילו יהיו אנשים שיבחרו בו. אתם יודעים מה? אולי מאיזה לשכה יעזרו לו להיבחר, כי הוא מקטר, והוא ירוץ לכנסת. לפי החוק, היום אין בעיה – מורשע בטרור יכול לרוץ לכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה שאחמד טיבי פה זה לא מפריע לו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כדי למנוע את זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה פה – זה לא מפריע לו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כדי למנוע את זה, טלי גוטליב, אני מציע לך חוק פשוט: מי שהורשע בטרור, לא יוכל להיבחר לכנסת. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אריאל קלנר, אתה קורא לעצמך ח"כ ציוני, ח"כ יהודי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה קורא לעצמך ציוני? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי, איימן עודה, ווליד טאהא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, מובן מאליו - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הרי אתם רוצים להקים קואליציה בשיתוף עם כל האויבים שלנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, הם לא הורשעו, לא יעזור. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הם תומכים באויבים שלנו. אנשים שתומכים באויבים שלנו, אתם רוצים להקים איתם קואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם מדברים. הם לא צריכים להיות מורשעים, הם תומכי טרור. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואו, תלמידים יקרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. אריאל קלנר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - צה"ל, רצח של חיילי צה"ל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> די. פנה אליך – השבת לו. אל תנאם. זהו, בסדר, נגמר. הוא שמע, הוא שמע את דעתך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלמידים יקרים, תקשיבו להיגיון הבא של החברים שיושבים פה: אם הוא מורשע בטרור אבל קוראים לו איתמר, זה סבבה לגמרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שכהנא צדק. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הוא לא מורשע בטרור וקוראים לו אחמד, זה לא סבבה. אולי, יכול להיות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא שומעים אתכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שאומר שהחיילים שלנו פושעים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> עזה תנצח. עזה תנצח. עזה תנצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> עזה תנצח, זה טוב לך? אז הוא לא הורשע בטרור, אבל הוא אומר שעזה תנצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אריאל קלנר, מחאתך נשמעה. די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הורשע בפעילות בטרור. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> עזה תנצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מורשע. מורשע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי, אתה מפריע לחברך. חברי - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - עזה תנצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לא לאפשר לי לקיים את הדיון? אין לי בעיה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> עזה תנצח זה בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה, קלנר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מגן עליו כל כך? מה, מה הוא עשה טוב בשביל מדינת ישראל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון, סימון, לא עשיתי את עבודתי נאמנה – תעזור לי, אבל למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תלמידים, זה למה - - - זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי גוטליב, תודה. זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין - - - לא, הסברתי להם. נכון? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלמידים יקרים, כמו שאתם מבינים, אין פה אידיאולוגיה. יש פה קו אדום ויש פה גזענות, זו האמת. אתם יודעים מה? יושב פה חבר כנסת – הוא לא נמצא פה כרגע – ניסים ואטורי. הוא יושב כאן, הוא סגן יו"ר הכנסת. את הצעת החוק הזו שאני מעלה היום, הוא העלה. דוגרי, האמת, לקחתי ממנו. הוא העלה אותה, הוא כבר הגיש אותה, היא כבר קיבלה פ', אפילו צברה את הימים, אבל אז הוא הוריד אותה. אתם יודעים למה הוא הוריד אותה? כי אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, קרא לו ואמר לו: תקשיב, ואטורי, אתה לא יכול להעלות הצעת חוק שמפילה מישהו משלנו, איתמר שלנו, השר שלנו, מורשע בטרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשאמרת - - - וזאת ההרשעה שלו, ואת זה אתה מעז להשוות למי שאומר שעושים פשעי עם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. טלי, דעתך נשמעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם? אני מתפלאת. תקשיבו, העם רואה אתכם. העם, את זה לא רוצה. לא רוצה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> העם רואה הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טלי. את רוצה להצטרף לקלנר? נא לאפשר לי. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עבריין, עבריין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את זה העם לא רוצה. כמה אפשר להגיד לכם? העם רוצה חזון. חזון, לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה, נא לשבת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת, סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי העלה הצעת חוק, לפני שקלקלו ואילפו אותו, שאמרה משהו פשוט: מי שהורשע בטרור, לא יושב בכנסת. אז על מה טלי גוטליב צועקת, אתם מבינים, תלמידים? למה שאריאל קלנר לא יצביע בעד החוק הזה? הרי מה השתנה? בגלל שקוראים לו איתמר ולא אחמד? איזה צביעות. לזה קוראים "ימנים עלק", "הבית הלאומי עלק". זה חוק שהליכוד מעלה – תודה על מחיאות הכפיים, אתה שם – והליכוד גונז כי זה הורס לו את הקואליציה. ערכים? אפס; תנועה לאומית ליברלית? אפס; הליכוד של ז'בוטינסקי? אפס; של בגין? אפס; שלטון החוק? אפס; אחריות? אפס; מחויבות לישראל יהודית ודמוקרטית? אפס בריבוע. חברים יקרים, בואו אגיד לכם את האמת: אם זה באמת היה ערבי, אם זה היה אחמד או מוחמד או מנסור, הם היו מצביעים לזה פה אחד, אבל בגלל שקוראים לו איתמר בן גביר, חבר ממשלת ישראל, הם מתנגדים. זו הסיבה היחידה שהחוק הזה נגנז; לא עקרונות, לא דמוקרטיה, לא הסכמה – גזענות נטו. כדי להחזיק בן אדם בכנסת ישראל ובממשלה, הם מתנגדים לחוק שהוא כל כך הגיוני. אני אספר לכם על אב"ג, איתמר בן גביר. במהלך השנים, לפני ותוך כדי פעילותו הפוליטית, הוגשו נגדו, לדבריו, כך הוא אמר, 53 כתבי אישום; מתוכם הוא הורשע בשמונה, שמונה עבירות פליליות. היו בהן התפרעויות, הייתה הפרעה לשוטר – הוא ממונה על המשטרה, אני מזכיר לכם – והייתה הסתה לגזענות. היו שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ושתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. יש פה 120 חברי כנסת, יהודים וערבים; יש אחד, אחד, שהורשע בתמיכה בארגון טרור, וזה איתמר בן גביר. לפני הכנסת העשרים-וארבע נתניהו, ראש הממשלה, מרוב בושה, לא רצה להצטלם איתו. הוא לא הזכיר אותו. פעם שאלה אותו מראיינת בטלוויזיה – תמצאו את זה, תלמידים, זה בגוגל: האם איתמר בן גביר יהיה חלק מהממשלה? אמר נתניהו, ציטוט: "אני מתחייב בקולי, בן גביר לא יהיה שר בממשלתי". בנימין נתניהו, ראש הממשלה. אז אתם יודעים מה? לשמוע מכם, צבועים, על משילות, על ציונות, על ביטחון – מי שמגן על מורשע בטרור, לא יכול להטיף מוסר לאף אחד. אלה פניה של ממשלת נתניהו. אלה פניהם של אנשים שקוראים לעצמם ימין, שמגינים על מורשע בטרור רק כי הוא מהמחנה שלהם, רק כי הוא יהודי, רק כי הוא עלק שר משטרה – האיש שפוגע במשטרה, האיש שהורשע בזה. מורשע הטרור היחיד בכנסת ישראל לא צריך להיות חבר כנסת, וזה לא משנה אם קוראים לו אחמד או איתמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קינלי, אנחנו מכירים הרבה שנים, ואני לא שמעתי הצעת חוק – אני שמעתי שהמוטיבציה שלך היא לחסל את השר בן גביר. שמעתי שיש לך מוטיבציה פוליטית – אתה רוצה, באמצעות חקיקה - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אולי לא שמעת - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> פשוט שמעתי את דברי הסבר. במקום לחבר, במקום להתעסק בדברים שהם מהמכנה המשותף הרחב של כולנו, מטרת הצעת החוק הזאת היא אחת - - -\. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נלמד מכם איך להתעסק במכנה המשותף לכולנו - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תכף אני אתייחס למכנה המשותף, אבל קודם אני אקריא את תשובת השר דודי אמסלם על הצעתך באופן הפורמלי יותר. מטרתה של הצעת החוק היא להרחיב את תנאי הפסילה מהתמודדות לכנסת – ואני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש, שמענו למי הוא מתכוון, יש לו מטרה ספציפית, סיעה ספציפית – כך שיחולו גם על מי שהורשע בעבירות טרור חמורות או עבירות ביטחון חמורות אף לאחר שריצה את עונשו. עם זאת, הצעה זו מעוררת קשיים חוקתיים ועקרוניים כבדי משקל. היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלי. ראשית, הזכות להיבחר לכנסת היא זכות יסוד חוקתית שנגזרת מעקרון הריבונות של העם ומהשיטה הדמוקרטית. פגיעה בזכות זו מחייבת הצדקה כבדה ועמידה במבחני המידתיות. הצעת החוק יוצרת פסילה גורפת ומתמשכת שאינה מבחינה בין סוגי העבירות, נסיבות ביצוען, חלוף הזמן מאז ההרשעה או שיקום העבריין - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת? הוא הורשע בתמיכה בטרור. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - ובכך היא חורגת מן האיזון הראוי בין ההגנה על ביטחון המדינה לבין שמירה על זכויות יסוד. שנית, הדין הקיים כבר מספק מענה הולם. חוק-יסוד: הכנסת, מאפשר כיום פסילת מועמד או רשימה שפועלים במפורש נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומכים במאבק מזוין נגדה. בנוסף, הדין הפלילי מאפשר שלילת זכויות לתקופה מוגבלת כחלק מהענישה. הרחבת הפסילה מעבר לכך עלולה להוות ענישה נוספת בדיעבד שפוגעת בעקרון סופיות הדין ובשיקולי שיקום. שלישית, קבלת ההצעה עלולה לפגוע באמון הציבור, במערכת הדמוקרטית, ולהביא להדרה פוליטית שאינה מידתית, תוך יצירת תקדים מסוכן של שלילת זכויות אזרחיות על בסיס עבר פלילי, גם לאחר ריצוי העונש. לבסוף, יש לציין כי תיקון חוק-יסוד מחייב זהירות יתרה, ריסון ואיפוק, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד. הצעת החוק אינה עומדת ברף זה, ואי לכך אין מקום לקדמה ולתמוך בה. אני רוצה, באותה הזדמנות, חבר הכנסת קינלי טור פז, מי שהיה אחראי לחינוך בירושלים כשאני הייתי ראש עיר, אני לא זוכר אם זה היה בתקופתך או לא שבאתי עם הרעיון של יום האחדות. במקום לפצל ולחלק אותנו אני רוצה לשתף אתכם במהלך שהובלתי לפני 11 שנים כשהייתי ראש עיר, ולצערנו הרב, נרצחו שלושת הנערים בפיגוע שהיה. אני זוכר שההורים התנהלו למופת. הם היו מאופקים, הם חיפשו את המכנה המשותף, ואכן, כל עם ישראל נשא תפילה לשלומם של הנערים שנרצחו, לצערנו הרב. אין ספק שהפעולה שבה הם התנהלו, בצורה שבה הם התנהלו, הייתה למופת מבחינת עם ישראל של איך פועלים לחבר ולאחד כוחות. אני זוכר שמייד לאחר מכן, במבצע, עם ישראל היה נחוש, מחובר ומאוחד במלחמה. אני הצעתי להם בזמנו להוביל מהלך שקראנו לו "יום האחדות". כבר 11 שנה – אנחנו עכשיו עובדים על השנה ה-11 שבה אנחנו מחפשים אנשים שפועלים ביום-יום, עמותות, ארגונים, שפועלים לחבר ולהעלות על נס את ערך האחדות, המכנה המשותף הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע שתיתן את זה לראש המשלה נתניהו. תן לנתניהו, למה צריך לחפש? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בשורה התחתונה, אנחנו כל שנה מצליחים למצוא, בהסכמה רחבה, ונותנים פרסים בבית הנשיא; מחפשים באמת אנשים שפועלים לאו דווקא בחירום, לאו דווקא במלחמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה קרה? אמרו את המילה "אחדות", זה הקפיץ אותך, יוראי? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, מה קרה, יוראי? אנחנו מחפשים את הביחד הזה. אני בוודאי יכול לומר שכראש עיריית ירושלים פעלתי לעשות חיבורים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת עכשיו נגד איסור טיפולי המרה. איזה אחדות אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני כל הזמן מדבר על זה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לך לקפלן. שבט קפלן בטוח רק בצדקת דרכו, אין בלתו, רק הוא יודע מה נכון, ולעיתים אתה רואה גם במקומות אחרים שבט ספציפי שמשוכנע שדרכו היא הדרך היחידה והנכונה. ומה אנחנו למדנו בירושלים? ירושלים, שלא חולקה לשבטים, ירושלים, האתגר הגדול הוא איך - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר בממשלת 7 באוקטובר. אל תטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, קריאת ביניים, לא נאום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא שר של ממשלת 7 באוקטובר, שלא יטיף לנו מוסר על כלום, ודאי לא על אחדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים, לא נאום. תודה. כל היום אתם מטיפים מוסר, מפריע לך אם פעם אחת הוא הטיף מוסר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל שרי ממשלת 7 באוקטובר צריכים להתפטר. אחדות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, יוראי, שמעתי אותך. תודה. נא לאפשר לו לסיים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בירושלים, יוראי – כשאני הייתי ראש עיר ובכלל, זו עיר שלא חולקה לשבטים, ששייכת לכולם. האתגר שלנו בירושלים זה איך חיים ביחד, זה לא מי צודק. כולם לכאורה צודקים, כל אחד מהזווית שלו, אבל זו לא השאלה. השאלה היא איך פועלים ביחד. ואני רוצה לומר לכם שכמות הארגונים במדינת ישראל והאנשים שאכפת להם שמחפשים את הביחד, שמחפשים לראות איך עוזרים למי ששונה מהם – תודה לאל, התברכנו, ואנחנו צריכים להמשיך ולפעול ולחפש את המכנה המשותף הזה. אנחנו עושים את זה שנה אחרי שנה. בהתחלה הממד הזה, הארגון הזה – אנחנו נותנים פרס ירושלים לאחדות ישראל. השנה, בעזרת השם, תהיה הפעם ה-11 בבית הנשיא. מי שמגיע לבית הנשיא זה חברים מהקואליציה והאופוזיציה ביחד. האנשים שהיו בוועדת שיפוט – גם בני גנץ בעצמו, לצידי, ואחרים שמחפשים את המכנה המשותף. ולכן כשמעלים הצעה שמטרתה לפלג ומטרתה לפגוע – זו לא בדיוק המטרה של הצעת החוק הזה כששמו אותה על השולחן, כפי שנראה לכאורה בתמימות. מדברי ההסבר אני מבין מה מטרתה, וזה בדיוק הפוך ממה שאני מאמין שאנחנו צריכים לעשות במדינת ישראל, וזה לחפש את הביחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי השר, בינתיים, כשאתה מחפש את אופיר, נפלה בחלקי הזכות לברך סטודנטים לעבודה סוציאלית שנמצאים איתנו כאן ביציע. כשר הרווחה אני אומר לכם שאתם בשליחות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לשעבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מישהו שמפריע לו, אז זה לשעבר. אז שתדעו שאתם הולכים לשליחות חשובה מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הולכות. זה סטודנטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשפה שלי, כשמדברים בלשון רבים, זה הולכים. הולכות – עכשיו, כדי לדייק, נדייק לשביעות רצונה של מרב – הולכות לשליחות רצינית במלחמה. חברותיכן שכבר מכהנות והוכיחו את עצמן בתפקיד הזה, אני זכיתי למצוא אותן בשיא תפארתן, וברוך השם, הן צלחו את המשימה. נקווה שלא יצטרכו לעבור שוב משימה כזאת, ותעסקו בדברים טובים של מיצוי זכויות, של ריפוי, של טיפול, של ייעוץ, ושאר הדברים, לאט-לאט אנחנו נדע להתמודד איתם. ברוכות הבאות. בבקשה, אדוני. אם תצטרך את הדקה, אני אחזיר לך אותה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא צריך, זה בסדר. ברוכות הבאות. מי שהולך לתחום הרווחה זה אנשים עם נשמה יתרה, ואנחנו, כל חברי הכנסת והממשלה, מצדיעים לכן על המוכנות שלכם לשאת בנטל החברתי. באמת יישר כוח לכן. אדוני היושב-ראש, יש לי משהו קטן להגיד לך בנושא – התחלף היושב-ראש. אז חברנו מרגי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סגן יושב-ראש הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - אני רוצה לשתף אותך במשהו: בארצות הברית אין דבר כזה נשיא לשעבר. כל הנשיאים זה תואר לכל החיים, אין שר לשעבר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כמו הראשון לציון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כמו שאם יש לנו פה חברים שהיה להם תואר – תואר ראשון, תואר שני באוניברסיטה – הוא לא לשעבר, הוא נשאר לכל החיים. וכשאני מסתובב בארצות הברית אומרים לי: "ראש העיר ירושלים" ו"השר" ולא מתייחסים לעבר. זו נקודה מעניינת, ויכול להיות ששווה גם בחברה הישראלית לאמץ את הרעיון שתואר של ראש עירייה, של שר - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> עבריין. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - נמצא איתך, מלווה אותך לכל הדרך, גם קדימה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה עכשיו מסכים איתנו שבן גביר תמיד יהיה עבריין. עבריין נשאר עבריין. כמו שאתה ראש עיר, הוא עבריין. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך שתואר ציבורי, תואר אקדמי, הוא תואר שאתה לוקח אותו איתך לכל החיים, וזו השורה התחתונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם תואר קלון זה תואר ציבורי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נראה לי שזהו, נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אוקיי, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. האם חבר הכנסת משה טור פז, היוזם, מבקש לממש את זכותו? שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר ניר ברקת, שאני מכיר הרבה שנים – אתה שומע, ניר? השר ניר ברקת, אתה יזמת את יום האחדות, וזאת דוגמה נהדרת. יום האחדות קם בעקבות רצח שלושת הנערים זמן קצר לפני מבצע צוק איתן. ניר, אני שואל אותך: יום האחדות – נניח שיש אזרח ישראלי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, אנא שמרו על השקט, בבקשה, אזור יש עתיד. חברכם מממש את זכותו, תאפשרו לו, בבקשה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - אנשים שלא גינו את רצח - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ניר, נגיד שיש אזרח ישראלי שתומך במעשה הטרור של רצח שלושת הנערים. האם אתה תגיד, ניר, שגם עם האזרח הזה נעשה אחדות או שלאחדות יש גבולות? כי לפי ההיגיון שאמרת, אין גבולות. לא, יום האחדות, ניר, הוא לא עם תומכי טרור. בחוק הזה אני בסך הכול אומר שמי שתומך במעשה טרור, כמו רצח, כמו פגיעה בחפים מפשע, לא יכול להיבחר לכנסת. עכשיו, אני באמת שואל: מה קרה לך, ניר? מה קרה לליכוד? מה קרה לפריימריז? מה קרה למחנה הלאומי שתומך בתומכי טרור? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> יש כאן אנשים שלא גינו - - - אתה מכיר אותם, אולי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? חבר הכנסת קלנר, אתה מפריע לי. אתה ציטטת פה את השר דודי אמסלם, חברנו מעיריית ירושלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קלנר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי שלנו מדבר על קשיים חוקתיים, מדבר על תיקון חוק-יסוד. אתם הריבונות, אתם הריבונים. אתם מגינים על מורשע בטרור? היית מגן ככה על עזמי בשארה? היית מגן ככה על עמירם בן אוליאל? אז למה אתה מגן על איתמר בן גביר? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה מגן עליהם – עזה תנצח. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם מגינים על מורשע בטרור? אריאל קלנר, אם היו קוראים לו אחמד בן גביר – על אחמד בן גביר אתה לא מוכן להגן, אבל על איתמר בן גביר, מורשע בטרור, אתה מגן. "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". ניר ברקת, יום האחדות – כן, עם תומכי טרור? מה קרה? הפריימריז מנצח הכול? על שלושת הנערים אנחנו עשינו את מה שעשינו, אז מי שתומך בטרור, אתה נותן לו להיות חבר כנסת? זה ההיגיון. אין פה שום דבר חוץ מפוליטיקה צרה, אינטרסים של פריימריז. הימין שמגן על עצמו. בן אדם שמורשע בטרור לא צריך להיות חלק מכנסת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר). הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 25 בעד, 45 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אנשי המחשוב יגיעו לבדוק את זה. גם גברתי השרה הצביעה והצבעתה לא נקלטה. אני מבקש לבדוק את זה. עד שאנשי המחשוב יבדקו את טענות המצביעים שהצבעתם לא נקלטה, אני מודיע בזאת כי לפי תוצאות ההצבעה, שבכל מקרה, גם הבקשות לא משנות את תוצאותיה, ההצעה לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5880/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת המציע להציע את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, תראה, אתה בוודאי תבין את זה, אדוני היושב בראש, כי אתה מבין מה המשמעות של לנהל עסק במדינת ישראל; מה המשמעות של להתמודד עם הקשיים של ניהול עסק במדינת ישראל. אז בטח אתה יכול להבין מה המשמעות של להתמודד עם קשיים בניהול עסק, כשיותר מ-50% מהעובדים שלך עושים מילואים. אנחנו מדברים בסוף על זה, שעסק שיותר מ-50% מהעובדים שלו עושים מילואים יקבל בונוס בניקוד במכרזי המדינה. זה הכול. המדינה שולחת אנשים למילואים, למאות ימי מילואים בשנה, מי שסופג את זה בבית אלו המשפחות שלהם, מקומות העבודה שלהם, והמעסיק, ששומר לו את מקום העבודה. המעסיק שומר את מקום העבודה למילואימניקים, ויש לו עסק עם 50% מילואימניקים. אותו מעסיק מתמודד למכרז שפרסם אחד ממשרדי הממשלה. מה מבקשת את הצעת החוק בסך הכול, היא מבקשת לתת בונוס לעסק הזה. העסק הזה יקבל 10% בונוס בניקוד, זה הכול. כדי שהוא ידע שזה שהוא מעסיק מילואימניקים, שזה שהוא סופג את העובדה שהם לא נמצאים אצלו כל כך הרבה זמן, בסוף הוא גם מקבל את הבונוס. נשגב מבינתי, אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח להבין מה כואב לכם בקואליציה לתמוך בחקיקה הזאת. יושב פה שר המורשת, השר אליהו, אתה אמור לענות לי על הצעת החוק? מי השר שאמור להקריא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן, הוא יענה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד פעם שלחו אותך להגיב על משהו שהוא לא בתחום אחריותך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כבוד השר עמיחי אליהו ישיב בשם הממשלה. אתה משיב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אשמח, אדוני השר, שתקשיב להצעת החוק כדי שתבין על מה אתה עונה. תסביר לי איך במשרד המורשת, אם אתה מפרסם מכרז למתן שירותי ייעוץ למשרד המורשת, ויש חברת ייעוץ ש-50% מהעובדים שלה הם מילואימניקים, אתה לא מוכן לתת לה בונוס? בונוס של 10% בניקוד. אנחנו לא אומרים שתורידו את תנאי הסף; אנחנו לא אומרים שתשנו את המקצועיות; אנחנו בסך הכול אומרים שתגידו: אנחנו נותנים בונוס; אנחנו הולכים איתכם עוד קצת. ההתעקשות של קואליציית ההשתמטות הזאת בכל פעם לפגוע בחיילי צה"ל, לפגוע במי שעושים מילואים, לפגוע במי שנושאים את האלונקה על גבם, פשוט לא מובנת לי. זה הופך להיות גם כלאחר יד, השרים לא מגיעים לפה בכלל. חברי הכנסת עסוקים בענייניהם, אבל המילואימניק שיצא למילואים, ועשה השנה 100, 200, ו-300 ימי מילואים, ויש לו מעסיק, והמעסיק סופג את הימים האלה, חסר לו עובד בעסק – והוא לא מפטר אותו, הוא משאיר אותו, הוא שומר לו את מקום העבודה – ואותו מעסיק מתמודד במכרז, מה הבעיה לתת 10% בונוס בניקוד? מה הבעיה לתת תגמול עודף למי שמשרת? הרי אתם תמיד אומרים: אל תפגע בציבור החרדי, תיתן בונוס לאחרים. הינה, יש הזדמנות למפלגות החרדיות – אתן יושבות היום בין שמיים וארץ, כמו שאומרים; אתן הולכות "עם" ומרגישות "בלי"; אתן אומרות שאתן לא בקואליציה; אתן לא מחויבות למשמעת הקואליציונית, בואו תצביעו היום בעד ההצעה הזו. חבר הכנסת גולדקנופ, אין בהצעה הזו שום פגיעה במישהו שלומד בישיבה. יש בהצעה הזו בסך הכול בונוס למי שמשרת במילואים. מגיע מישהו, בעסק שלו יש מילואימניקים, למעלה מ-50% מהעובדים במילואים? העסק הזה יקבל בונוס במכרז. זאת לא שאלה של – אני רוצה שהוא ילך לשרת. אני אומר בסך הכול: הבן אדם משרת, הוא כבר עושה את שלו, הוא נותן את שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש מעובדי הסיעות לשמור על השקט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתם הסרתם את ההצעה הזו מסדר-היום לפני יותר מחצי שנה. לצערי, אתם הולכים כנראה להסיר אותה שוב מסדר-היום. יעלה פה תכף השר אליהו ויסביר לי, באותות ובמופתים, למה זה בסדר שעסק שמעסיק 50% מהמילואימניקים לא יקבל בונוס. הוא יגיד לי, הם מקבלים כל כך הרבה במקומות אחרים – הוא לא יקבל בונוס במכרז. זה בדיוק אותו שר שיעלה מחר להסביר לי למה העובדה שבמסגרת שיקום חמאס עכשיו, אותה ממשלת טכנוקרטים מורכבת מאנשי חמאס, אבל לא חמאס שולט ברצועה. אתם עוצמים את עיניכם לכל הדברים שבפנים אתם מאמינים בהם. אתה התמודדת בפריימריז, אדוני היושב-ראש, רצת כדי להיבחר לכנסת. עשית את זה, בין היתר, כדי לדאוג לדברים שאתה מאמין בהם. עכשיו, אני יודע במה אתה מאמין; אני יודע שאתה מאמין בשירות צבאי; אני יודע שאתה מאמין בלתגמל את המילואימניקים; אני יודע שיו"ר הקואליציה רוצה לדאוג למילואימניקים – אבל אז מגיעה הצעת חוק, שבאה לתעדף עסק של מילואימניקים, ומסירים אותה מסדר-היום. זה בדיוק כמו שאני יודע שאתם מתנגדים לזה שחמאס ימשיך לשלוט בעזה. אבל מה לעשות שהממשלה שלכם חוזרת לקונספציה של 6 באוקטובר, ולא רק שהיא מקדמת חוק השתמטות, היא עכשיו גם מקדמת את אותה יוזמה של לעבור לשלב ב', בלי שחזרו כל החטופים; הקמה של ממשלת טכנוקרטים – של כל מיני שמות, שבסוף מסתבר שזה או חמאס או רשות פלסטינית. בסוף נגלה שגם הטורקים והקטרים – אחרי כל מה שעברנו פה אחרי כל המחיר ששילמנו – נכנסים לתוך רצועת עזה. אדוני היושב-ראש, אני עדיין מאמין שאפשר לתקן ואני אתן לכם את ההזדמנות הזאת היום. תתקנו, תצביעו בעד הצעת החוק הזו, תקבעו שאם יש עסק שלמעלה מ-50% מהעובדים שלו משרתים במילואים, יקבל 10% בונוס במכרז כשהוא מתמודד באחד ממשרדי הממשלה. לא יקרה שום דבר, תאמין לי, לא תפסידו מזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת פורר. אני מתכבד להזמין את כבוד השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בארבעה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת טרם נקבעה עליה עמדה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד לה. אג"ת והחשב הכלכלי מתנגד להצעת החוק מהטעמים הבאים: ככלל עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר דוגלת בכך שהדרך היעילה ביותר לעודד עסקים – במקרה שבו מעוניינים בכך כצעד מדיניות או כתוצאה מכשל שוק – היא באמצעות תמיכה ישירה. תמיכה זו ניתנת לעסק כמענקי עידוד צמיחה במשרדי הכלכלה ותעשייה ובמשרדים אחרים. התפיסה הזו נועדה להתמקד בעסקים תחרותיים הצומחים ומתפתחים, שבהם הפריון גבוה יותר, ובהתאם כמות העובדים המועסקים בהם והשכר המשולם בהם גבוהים גם הם. הרכש הממשלתי הוא בראש ובראשונה כלי התומך ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה. האתגר הגדול העומד היום כיום בפני הרכש הממשלתי הוא אתגר הפחתת הרגולציה ופישוט הביורוקרטיה באופן שיאפשר לבצע הליכים מכרזיים בצורה מהירה ויעילה, ומבלי לפגוע בערכי התחרות, השקיפות והמינהל התקין, במטרה לרכוש מוצרים ושירותים איכותיים במחירים תחרותיים. הניסיון העולה מעבודת הממשלה בעת מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל מלמד על חשיבותו של רכש ממשלתי יעיל, מהיר ומקצועי לעבודת הממשלה וליכולת התמודדותה עם מצבי החירום. לאור זאת, קידום של שתי מטרות משניות באמצעות הרכש הממשלתי כגון זו המוצעת בהצעת החוק ראוי שייבחן אל מול המטרות הראשוניות של הפחתת רגולציה או פישוט ביורוקרטיה. ככלל אגף החשב הכללי מאמין כי הדרך היעילה ביותר להגדיל את שילובן של אוכלוסיות שונות ברכש הממשלתי היא הסרת חסמים ולא הוספת חסמים בעבור קבוצות אוכלוסייה אחרות. מנגנוני העדפה במכרזים מביאים לעיקור ההוצאה הממשלתית וכן נוטים להיות מסובכים ליישום וליצור עיכובים ומחלוקות משפטיות בהליכים מכרזיים. אלו מעלים שאלות פרשניות על אודות הזכות לקבל העדפה ואופן שקלול ההעדפה בציון ההצעה. כך למשל בהצעת החוק אין התייחסות למצב שבו לאחר חתימת ההסכם עם ספק שזכה להעדפה, הספק איננו עומד ביעדים שנקבעו. הדבר צפוי להביא לפגיעה בערך השוויון למול המציעים שלא זכו, וכן ליצור מחלוקות משפטיות שעשויות להשפיע לרעה על יכולת הביצוע של הממשלה. מכאן כי העדפה מביאה הן לעלות ישירה עקב היכולת של הנהנה מההעדפה לזכות במכרז עם הצעות מחיר גבוהות יותר וכן לעלות אדמיניסטרטיבית משמעותית עקב הקשיים ביישום מנגנוני ההעדפה. כמו כן, קביעת העדפה מהווה פתרון רוחבי, כך שכלל המכרזים של הגופים המחויבים בתקנות יידרשו לכלול התניה כאמור, ולבחון את ההצעות לאור האמור בתקנות, בעוד שבפועל מספר המקרים שבהם יש מתמודד המעסיק משרתי מילואים פעילים בשיעור העולה על 50% – נמוך. מכאן שאין פרופורציה בין תוספת הביורוקרטיה על מכרזי הממשלה ובין התועלת שההעדפה תעניק לאותם עסקים. ישנה שורה ארוכה של מטרות משניות ראויות וחשובות אשר גורמים שונים מבקשים לקדם באמצעות הרכש הממשלתי, כאשר כל אחת כשלעצמה עלולה להביא להגברת הביורוקרטיה ולפגיעה ביעילות, אך כולן ביחד עלולות להפוך את הליך הרכש לקשה עד כדי בלתי ישים. אבקש מחברי הכנסת – אומר שר האוצר – להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. בהתייחס לדברים האמורים פה בהצעת החוק, ברור שמדינת ישראל צריכה לשנות את התיעדוף, מה שנקרא את ההעדפה המתקנת שקיימת במוסדות רבים במדינת ישראל ויוצרת עיוות שפוגע בחיילים, בחיילים קרביים ובמשרתי מילואים. אין ספק שהמבנה של החוק היום במדינת ישראל והדברים שהתקבעו בתוך המערכת של הרגולציה על אגפיה השונים, כולל בתוך המוסדות להשכלה גבוהה – אין ספק שהמערכת הזו זקוקה לניעור, מכיוון שלא מעט פעמים אנחנו רואים משרתי מילואים או אנשים ששירתו בקרבי וביחידות מובחרות נאלצים ללכת ולכתת רגליהם וללמוד לימודים אקדמיים במדינות זרות, מכיוון שההעדפה המתקנת שהייתה נהוגה עד המלחמה פגעה אנושות ביכולת שלהם להתמודד על הזכות ללמוד במדינת ישראל. הדבר הזה הוא פרדוקס שצועק לשמיים. ביושבנו כאן בתקופה של האופוזיציה הקצרה שהיינו, בחודשיים – אגב, זה היה בדיוק לפני שנה, בפרשת שמות – ביושבנו כאן נכנסתי לא מעט פעמים לוועדות שעסוקות בהעדפה המתקנת כדי לראות וללמוד כיצד ניתן לחזק בצורה אפילו לא מידתית את משרתי המילואים. לתדהמתי, כל מה שנעשה אז – אני לא יודע מה קורה היום בוועדה הזו או בוועדות שעסוקות בנושא – כל מה שהיה אז היה ניסיון להשוות את אותם חיילים ששירתו במילואים לאוכלוסיות אחרות, שמקבלות תיעדוף בקדימות בלימודים אקדמיים. בעיניי, הנושא הזה הוא פגיעה באותם אנשים שמוכנים להקריב את נפשם, שמוכנים להקריב לא מעט פעמים גם את המשפחה שלהם בשליחות הגדולה שהם עושים למען כולנו, ובמקום שנכיר להם טובה ותודה בצורה לא מידתית, לא פרופורציונלית לשום דבר אחר – אין דרך להשוות אותם לאוכלוסיות אחרות – אז מגיעים אותם אנשים, אותם ביורוקרטים, ומבקשים להשוות את התנאים של משרתי המילואים לאוכלוסיות מוחלשות אחרות. מדינה חפצת חיים איננה יכולה להתייחס לבניה, אלו המשרתים בצבא, אלו המעמידים את טובת הכלל למול עיניהם כשהם משאירים את העסקים שלהם בצד, כשהם מגיעים - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - אולי פעם בחודש לראות את הילדים שלהם בבית, אנחנו חייבים כולנו – זה לא קשור כרגע לאופוזיציה ולקואליציה – לדעת להוביל חקיקה שעוזרת לתגמל את משרתי המילואים, גם אלה שחזרו, ברוך השם, שלמים ובריאים בגופם ובנפשם, ולא רק הפצועים, שכמובן אנחנו מכירים להם, ומחויבים אליהם לאורך כל החיים שלהם ובוודאי החיים שלנו – גם אותם לוחמים שיצאו, שמו את כל העולם שלהם בצד, שמו את המשפחות שלהם בצד, שמו אפילו נפשם בכפם ועמדו למול האש – גם הם זכאים לכך שהמדינה תכיר להם בכל תחום שבו הם נמצאים – אם זה ברכישת קרקעות, אם זה בלימודים, בקדימות ללימודים, ואם זה בקדימות לתפקידים ממשלתיים. כל מקום שבו יש לוחם שעמד למול הסכנה, שלמען כולנו שם את חייו, את נפשו בכפו, אנחנו צריכים לעמוד שם בשום שכל, לעשות את זה בצורה מדויקת ולשנות את הפרדיגמה שהיום לא מספיק מכירה, לא מספיק מעריכה. אגב, אני לא חושב שמדובר רק במשרתי מילואים – ישנם לא מעט אנשי קבע שנמצאים באותו מצב בדיוק כמו משרתי המילואים, ואם לא נדע להכיר להם תודה וטובה, ולהבין איזה מחיר הם משלמים ואיזה מחיר הם שילמו, בכך שנתגמל אותם בנקודות בכל מקום שנוכל לעשות – אנחנו פוגעים גם בעצמנו, פוגעים גם בהכרת הטוב שצריכה להיות בתוכנו. אופיר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תם הזמן, אדוני השר, אני מבקש שתסיים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לאפשר ליוזם הצעת החוק להגיב על דברי ההתנגדות של הממשלה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, עמדת פה, בהתחלה הקראת את תשובת משרד האוצר, חצי מהמילים אתה בעצמך לא הבנת, ואז אתה מתנתק מהתשובה ואומר: אנחנו צריכים לדאוג למילואימניקים. הצעת החוק הזאת – חשוב שתכיר גם אתה, שר הכלכלה – אומרת דבר מאוד פשוט: עסק שיותר מ-50% מעובדיו משרתים במילואים, יזכה לבונוס של 10% בניקוד במכרזי המדינה. זה לא עולה לכם כסף, זה לא דורש מכם כלום, זה לא דורש קיצוץ ממישהו, זה לא גורע כלום מאף אחד, זה רק נותן למילואימניקים; זה רק נותן לעסק שיש לו עובדים במילואים, שממשיך לנהל את העסק גם כשהעובדים במילואים, ושומר להם את מקום העבודה – זה רק נותן לו את האמירה הבסיסית: כן, מדינת ישראל רואה אותך. כן, כשתיגש למכרז מול מישהו שלא מעסיק מילואימניקים, אתה תקבל 10% בונוס בניקוד. ואל תספרו לי שזה מייצר לכם ביורוקרטיה, כי כשיש יותר נשים בהנהלה, כן נותנים בונוס בניקוד, אז זה בסדר, ולתת בונוס על זה שיש לך מילואימניקים בעסק זה לא בסדר? איבדתם את המצפן שלכם לחלוטין. חבר הכנסת גפני, היית יושב-ראש ועדת הכספים, אתה כל פעם אומר לנו: אל תלכו נגד. לא הולכים נגד אף אחד. עסק, 50% מהעובדים שלו משרתים במילואים – ייגש למכרז, יקבל 10% בונוס. למה אתה מצביע נגד זה? למה אתה משתף איתם פעולה עכשיו? אל תספר לי עכשיו שזה למען לומדי התורה. הפוך, זה נגד המילואימניקים. אתם הולכים להצביע נגד חיילי המילואים. אתה לא מחויב למשמעת קואליציונית. מילא השר אליהו חושב שצריך להעביר את ההצעה הזו, הוא מחויב למשמעת קואליציונית – אתם לא מחויבים. למה אתם מצביעים נגד? מה עשו לכם חיילי המילואים? מה עשה לך המעסיק שיש לו 50% מילואימניקים בעסק? הוא בקושי מחזיק מעמד בתקופה הזו. הוא בקושי מחזיק מעמד. 10% בונוס במכרזים של שירות המדינה – למה, ש"ס? למה, חבר הכנסת מלכיאלי? אתה היית שר דתות – למה כשיתמודד למשרד הדתות עסק שיש לו 50% מילואימניקים, הוא לא יקבל 10% בונוס? מה זה גורע מכם? אתה גם לא מחויב למשמעת הקואליציונית. תעבירו את ההצעה הזו, נקדם אותה, ונגיד לבעלי עסקים שמעסיקים מילואימניקים – כן, מדינת ישראל רואה אתכם. כן, עסק שיש לו יותר מ-50% עובדים שמשרתים במילואים שווה יותר. הוא מקבל 10% בונוס בניקוד במכרז במדינה. הדבר הכי בסיסי, הכי אלמנטרי שאפשר לעשות, וגם פה אתם משפילים מבט, מצביעים נגד כדי לשמר את הישיבה שלכם על הכיסאות הבזויים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – 2 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 35 בעד, 50 מתנגדים, שני נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק לא צלחה את ההצבעה ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעה ממזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' פ/5556/25; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 348.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק כבר נומקה ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 24 בדצמבר 2025. מאחר שעלה מתנגד, חבר הכנסת היוזם רשאי לעלות. אתה מבקש? לא. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 48, 35 מתנגדים, ארבעה נוכחים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/2881/25, דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 328.] (הצעת חבר הכנסת אבי מעוז) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אבי מעוז. הצעת החוק נומקה ביום 5 בנובמבר 2025. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג להתנגדות הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה נותן תשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תני לו, עליזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אעשה את זה קצר. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שרים, שרות, עניינה של הצעת החוק שלפנינו הוא בשינוי הגדרת המונח "יהודי" בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965. הצורך בקבלת עמדת הממשלה בנושאים אלו הוא ברור, ואין צורך להרחיב עליו. הצעת החוק הובאה בפני ועדת שרים לחקיקה, והיא החליטה לדחות את מועד הדיון בהצעת החוק בנסיבות הנוכחיות. לכן, משום שוועדת השרים לא דנה בהצעת החוק לגופה וטרם הביעה עמדה ביחס לטיב ההגדרה המוצעת, נבקשכם להתנגד בשלב הזה להצעת החוק שלפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, מכובדי השר. לפני שנעבור להצבעה, נאפשר לחבר הכנסת המציע לממש את זכות הדיבור שלו. לפני שיעלה להגיב חבר הכנסת אבי מעוז, אני מודיע לפרוטוקול כי לעניין הצעת חוק הזכות להיבחר הגישו שני חברי כנסת הסתייגות שהצבעתם אינה נקלטה. חבר הכנסת אבוטבול – טענתו נמצאה צודקת. אשר על כן, זה לא משנה אומנם את תוצאות ההצבעה, אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאמרתי. זה לא משנה את התוצאות, אבל זה משנה את המספר, בסדר? ולכן התוצאה היא 46 נגד 25 מתנגדים. לעניין הסתייגותה של השרה אורית סטרוק, טענותיה לא קיבלו תמיכה מעמדת המחשוב, ולכן ההערה שלה רק נכנסת לפרוטוקול. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני פונה לחבריי בקואליציה. זו הזדמנות לחוקק חוק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אם אתה מעלה את להצבעה, זה לא חשוב לך. זה לא חשוב לך, כי אתה יודע שנצביע נגד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה אמר לך להיכנס אליו ביום שני. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מאה אחוז. טלי, מאה אחוז. תודה רבה טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, את חוק השבות הורדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, תעזבי את זה, די. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני פונה אליכם, חברי הכנסת בקואליציה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הרי אתם רוצים להצביע בעד הצעת החוק הזאת. אני בטוח שכולכם הייתם תומכים בהצעת החוק הזאת לו היה ניתן חופש הצבעה. וזה מה שביקשתי מהקואליציה – ביקשתי מהנהלת הקואליציה חופש הצבעה. ואני בטוח שאם היה ניתן חופש הצבעה כל חברי הכנסת שנמצאים כאן בקואליציה היו מצביעים יחד איתי. אני חושב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל ראש הממשלה ביקש להיפגש איתך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, הערותייך נרשמו. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - שהגיע הזמן. הקואליציה כבר שלוש שנים ויותר משמשת כקואליציה במדינה היהודית. אני חושב שהגיע הזמן לעשות חוק אחד שיחזק את הזהות היהודית של המדינה ויחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש, אתה בעד חיזוק הזהות היהודית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת מעוז, אני מודה שבחופש הצבעה הייתי מצביע איתך, אבל אנחנו מחויבים למשמעת קואליציונית. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 60 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 15, 60 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, הוסרה מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה המאורגנת: מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית מחייבת פעולה מיידית << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות שעל סדר-יומה של הכנסת. הצעה ראשונה היא הצעת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה מאורגנת: מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית מחייבת פעולה מיידית, של חבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לשאת את דברו. לרשותך עשר דקות. תצעקו בשקט, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מדבר בשם האזרחים הערבים במדינה. אנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת ששון. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שאמור לטפל בסוגיה הזו בכל מדינה בעולם זו המדינה. כבוד השר, שר המשפטים יריב לוין, זה נושא כל כך חשוב, וחשוב לי שתקשיב, בבקשה. אני מדבר על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, והתחלתי בזה שאנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל בזה בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לטפל בכנופיות פשע מאורגן בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לפענח תיקי רצח זה המדינה, אלא אם מישהו חושב שהוא רוצה להעביר את זה לאחריות האוכלוסייה הערבית, שהיא בעצמה תפענח תיקי רצח, שהיא בעצמה תחליט להיכנס לבתים של האנשים ותאסוף את הנשק הבלתי-מורשה. העניינים הללו בכל מקום בעולם הם עניינה של המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא להם להחזיר את הנשק. תקרא - - - תתפרקו מנשקכם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים הנהגת האוכלוסייה הערבית לומדת על הכרזה על מרי אזרחי בדרכי שלום. מרי אזרחי בדרכי שלום. למה? בגלל שעשינו את הכול. השבתנו, חסמנו כבישים, דיברנו מדם ליבנו מעל הדוכן הזה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ישבנו עם ראשי ממשלה שאנחנו לא מאמינים בהם, ישבנו עם שרים שאנחנו לא מאמינים בהם, עשינו את הכול בשביל לשכנע את הממשלות לעשות צעדים אמיתיים נגד הנשק הבלתי-מורשה, נגד כנופיות הפשע המאורגן ולמען פיענוח מקרי הרצח. לכן אנחנו, האזרחים הערבים, אומרים בצורה הברורה ביותר: רוצים למנוע מאיתנו ביטחון אישי – נמנע מהקופה הציבורית מיסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תחילה במשך שלושה ימים. במשך שלושה ימים לא נלך לעבודה, לא נרכוש שירותים, לא נקנה בכרטיסי אשראי, לא ניסע בכביש אגרה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הכול שחור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא נמשוך כספים מהבנק. המשק יפסיד מאות מיליוני שקלים בשלושת הימים הללו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כסף שחור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נהגי האוטובוסים ישבתו, נהגי המשאיות ישבתו, צוותים רפואיים ישבשו את העבודה – בלי לפגוע במחויבותם המוסרית שמקדשת חיים. אין דבר נעלה יותר מחיי בני אדם. בן אדם זה הערך העליון ביקום, אין יותר חשוב מבן אדם. אני רוצה לדבר לאוכלוסייה הישראלית בכלל, לרבות לחברה היהודית. יעמוד פה השר ויגיב כמו שהוא הגיב בפעמים אחרות. הוא יאשים את התרבות שלנו, את התרבות שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך תמיד השר - - - משיב בנושא הזה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל הוא, חבר הכנסת גלעד קריב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתם יורים בחתונות? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הוא יברח מכמה שאלות בסיסיות: למה משנת 1948 עד שנת 2000 נרצחו פחות מ-250 ערבים - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכל השנים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ולמה עכשיו בשנה אחת נרצחים יותר מ-250 ערבים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכל השנים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בוודאי. וצריך לשאול עוד שאלה: אם עושים השוואה בין האזרחים הערבים לבין הפלסטינים בגדה המערבית, שיש שם שלושה מיליון פלסטינים – בשנה שעברה נרצחו 25 אנשים, למה בתוך מדינת ישראל, שיש בה שני מיליון פלסטינים, נרצחו מעל ל-250? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, ברור - - - להחזיר את הנשק - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלא אם השר ישיב ויגיד שהמשטרה הפלסטינית יותר חזקה מהמשטרה הישראלית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה הצבא ביהודה ושומרון - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי מה שבן גביר עשה זה יכול להיות - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - וגם, מי שמאשים את התרבות שלנו צריך לשאול את עצמו למה אחוז הפשיעה והרצח בקרב האזרחים הערבים בתוך מדינת ישראל עולה על אחוז הפשיעה והרצח הפלילי בכל מדינה ערבית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, כי אתה לא מגנה את זה - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - יותר מתימן, יותר מסעודיה, יותר מקטר, יותר מעיראק, יותר ממצרים, יותר מירדן, יותר מתוניסיה, יותר ממרוקו. צריך לשאול את השאלות המדעיות הללו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשאל את העם שלך. למה אתם רוצחים? למה אתם רוצחים? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לפני שמאשימים את התרבות של האזרחים הערבים. אני רוצה להגיד שזו באמת בעיה של תרבות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתם רוצחים בחתונות? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה הבעיה שלך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כרגע נכנסת - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו בעיית תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אפשרתי לך לקרוא קריאות ביניים באופן בלתי מוגבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא יצעק עליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה הגיע למיצוי. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא יצעק עליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. זהו. עצרו. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו בוודאי בעיה של תרבות, תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. אנחנו, האזרחים הערבים, חיים ללא מדינה. המדינה מתיימרת להיות מדינת היהודים, לא במובן של מימוש זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, לא, לא – אלא להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מזניח אותם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים, לראות בהם במקרה הטוב חצר אחורית, ובמקרה האמיתי, לצערי הרב, כאויבים ולא כאזרחים. לו המדינה תופסת את האזרחים הערבים כאזרחים של ממש, אזרחים של ממש, שטובתם טובת החברה הישראלית בכלל, ורעתם רעת החברה הישראלית בכלל, אם התפיסה הייתה, אזרחית, כזו, היו מטפלים. אבל אולי מסתכלים עלינו כעל טעות בפרויקט שלהם, שנשארנו במולדת שלנו. אני רוצה להגיד עוד מילה על הנשק הבלתי-מורשה, ואני שם את זה בצורה הברורה ביותר מעל הדוכן הזה. אני חושש, חושש, שיקרו אירועים בעתיד, כמו למשל אירועי אוקטובר, ויש את הנשק הזה בידי האזרחים הערבים. ואני אפילו חושש שאנשים שבאים מטעם הממסד, מטעם הממסד, ישתמשו בנשק הזה. אנחנו נהיה חברה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - חברה שישתמשו בה בכל הכלים. לכן, הנשק הזה הוא סכנה קיומית עבורנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. כמה פעמים אמרתי, אם זה מופנה לערבים, זה רע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עוצר את השעון. אני נוהג שלא לנהל שיח עם מי שנואם. עדיין, מכיוון שאתה מציג טיעונים קשים, אני רוצה בבקשה לאתגר אותך. כמה כלי נשק בלתי חוקיים, להבנתך, אדוני, נמצאים בחברה הערבית? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש סיכוי שיש מאות אלפי כלי נשק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק רגע. שבעיקר מגיעים מבסיסי צבא. תגידו לי איך זה יכול להיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. בוא, אני שואל אותך שאלה. אני עצרתי את השעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת מעניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהנחה ש-400,000 זאת לא כמות בלתי סבירה, ובהנחה שבבית אב ממוצע יש לפחות ארבע נפשות, זאת אומרת שמקרב ערביי ישראל יש לא פחות מ-1.6 מיליון אזרחים שבידיעה וברצון מחזיקים נשק בלתי חוקי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ממשיך לך את הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה. זה אחד שיש לו 100 כלי נשק, אחד יש לו 1,000 כלי נשק. ארגוני פשע מאורגן, יש להם אלפי כלי נשק, לא אנשים. 99% מהאזרחים שלנו הם אנשים נורמליים, נורמליים, 99%. הבעיה שלנו, אתה יודע מה? תשמע, כבוד היושב-ראש, אנחנו, הנהגת האוכלוסייה הערבית, תטפל ב-99% - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מהחברה הערבית, והמדינה אמורה לטפל רק באחוז אחד, הפושעים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכל החתונות - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ארגוני הפשע המאורגן הם אחוז אחד. דרך אגב, אחוז אחד זה לא אפס, זה 20,000 אנשים. אחוז אחד משני מיליון זה 20,000 אנשים. אנחנו נטפל ב-99% מהאזרחים הערבים, ואתם תטפלו באחוז אחד, שזה הפושעים. זו המשוואה. אנחנו חברה נורמלית, 99% מהאזרחים הערבים רוצים ללכת לעבודה, לעבוד, לחזור הביתה, להביא אוכל לילדים, אנשים נורמטיביים. הבעיה שלנו – עם אחוז אחד, והם ארגוני הפשע המאורגן. וכשאני עומד פה ודורש לאסוף את הנשק הבלתי-מורשה, האם זה לא מוצדק? מי צריך לטפל בזה? זה אני מהאופוזיציה, או המדינה? מי צריך לטפל בזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחתור לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במדינה, בכל מקום בעולם, בארגוני פשע מאורגן מי צריך לטפל? בפיענוח תיקי רצח, מי צריך לטפל? זה המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. עד שיעלה להשיב כבוד השר עמיחי אליהו, אני מבקש להוסיף עוד איזושהי אמרה קטנה, חבר הכנסת עודה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כיוון שבקשתך משותפת לבקשתי מזה שנים רבות, המאבק שלנו הוא מאבק משותף, אני רק אומר לך שאחד הכלים להתמודד עם התוצאה הזאת היא להגביר את האמון במערכות האכיפה. כך שכשמישהו – אני יודע על לא מעט אזרחים שבמהות שלהם הם שומרי חוק, אך הם הגיעו למסקנה שכדי להגן על ביתם הם מתחמשים, בלית ברירה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שהמשטרה תעשה את העבודה, ויתחילו להאמין לה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה להציע לכם לצאת איתנו בקריאה משותפת לשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה שכשמישהו מגיע לפגע באזרח שומר חוק – שלא יתחמש, אלא שיסייע לגורמי האכיפה לאתר ראיות ולבנות תיק שאיתו אפשר יהיה להגיע למיצוי הליכים במסגרות החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סחתיין. סחתיין, רעיון מצוין - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח להמשיך את זה איתך אחרי כן, כי אני פועל למען זה משך שנים רבות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל תחליפו את השר הכהניסט. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כשהממשלה תעשה את העבודה הציבור יאמין בה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז תן לי לענות לך, תן לי לענות לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, ברשותך, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תחליפו את השר הכהניסט, ונוציא ידיעה משותפת. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, עם יד על הלב, עם יד על הלב, 1. ערבי שרצח יהודי, מאז 48' ועד עכשיו – שאלת על שיתוף האוכלוסייה, או שהמדינה ידעה להגיע אל התוצאה? זה עם יד על הלב. זה – 1. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, 99%? אדוני השר, איימן עודה אמר 99% בסדר, 99% לא יכלו לעשות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טלי, די. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 2. עם יד על הלב, אני צריך לקרוא לאוכלוסייה שלנו להביע אמון בשר לביטחון לאומי? עם יד על הלב, התשובות אצלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה ה-99% אצלכם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני חייב להתוודות שלפחות לעניין הטיעון הראשון שלך, לצערי, מספרית, מסתבר שהטענה במקומה, ואנחנו מצפים ביחד למצוא נוסחה: מצד אחד, אתם כנציגי המגזר הערבי – והגיע הזמן, אחרי שנים רבות שייצגתם את העם הפלסטיני ולא את אזרחי מדינת ישראל הערבים, ששלחו אתכם - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נו, חלאס. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נו, חלאס, די, די, בושה וחרפה - - - בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - שאתם עכשיו פעילים, כי אתם מבינים שאין מנוס אלא לשתף פעולה ביחד כדי למגר את הפשיעה במגזר בחברה הערבית - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> די, די. אני אענה לך עוד, אני אעלה ואענה לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> די, נו, לא ראוי לתגובה. זה לא אפשרי, זה לא התפקיד שלך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אאפשר לך. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היושב-ראש, זה לא התפקיד שלך להטיף לנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 99% שלכם לא הבינו את הקטע. הרי, רק אחוז אחד אמרת, עודה, שיש להם נשק – 400,000 נשקים אצל אחוז אחד. איפה כל החברה שתגנה ושתקרא להם להביא את הנשק? למה אתם לא עושים את זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כבר בפעם השלישית חוזרים ודנים בסוגיה הזו, כשבכל פעם כשאנחנו מבקשים מכם, בלי ציניות, לשנות את התרבות, לשנות את החינוך – אתם צועקים ואומרים שאנחנו גזענים. אני רוצה לומר לכם משהו די פשוט. אתם מכירים את המכשיר הזה? אני מניח, שרובכם, מחזיקים אותו ביד, מכשיר של חברת אפל. מכירים את החברה? מכירים. אני רוצה לומר לכם משהו שאולי אתם לא יודעים. אביו הביולוגי של סטיב ג'ובס היה ערבי מסוריה – אומנם הוא מסר אותו לאימוץ – מוסלמי מסוריה. למרבה הפלא, מבחינה סטטיסטית, אם הוא היה גדל בסוריה או שהוא היה גדל במקום שבו החינוך לאלימות הוא דבר מרכזי, לא היינו מקבלים את הדבר המדהים הזה, את חברת אפל, את האייפון, את האייפד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנטישמי מגעיל, אנטישמי מגעיל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> די כבר, אתה נשאר אחורה - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנטישמי מגעיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת חוג'יראת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חברים יקרים, אתם לא מסוגלים להתמודד עם המציאות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה אנטישמי מגעיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת כסיף. אפשרתי לכם, בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אנטישמי, גזען מגעיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אני לא מאפשר לך להגיד את האמרה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גזען. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הסיבה היא לא בגלל הגזע, חלילה. עובדה שיש אנשים מוכשרים מאוד שיכולים לצאת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנטישמי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אלא מה? הסיבה היא שברגע שאתה מגדל מישהו ומלמד אותו, באופן עקבי, לחלק בקלאוות - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בדיוק כפי שגדלת, על הגזענות והאנטישמיות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - כשנרצחים יהודים, אם אתה מחנך מישהו לחלק סוכריות כשעורפים ראשים - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זו הדוגמה שלך, זו הדוגמה שלך, אתה מדבר על עצמך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - כשעורפים ראשים של חיילים, אז מה שגדל לך – גדל לך פרא אדם. זה לא קשור לשום דבר גזעי, זה קשור לחינוך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כמוך, פרא אדם כמוך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זה קשור לחינוך, ואני מבין שהדבר הזה כואב לך, ואני מבין שקשה לך - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה חסר חינוך, אתה אנטישמי חסר חינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אני אפשרתי לך יותר מפעם אחת, בוא נמצה את זה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - לקלוט את האמת ההיסטורית. עובדתית, רוב עבירות התנועה שנמצאות היום במדינת ישראל שייכות, למרבה הפלא, למגזר הערבי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לנהג של בן גביר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נהג עם 60 עבירות תנועה, 60. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ולמרבה הפלא, יקיריי – יקיריי, אני רוצה לומר לכם, חתונה יהודית, איך היא נראית? לחתונה יהודית מגיעים מתחת לחופה, עושים חתונה מרגשת, מלאת אהבה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הבוס שלך. מה עם הבוס שלך? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אבל אצלכם, איך עושים חתונה? תופסים נשק, טח, טח, טח. ככה עושים חתונה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא מרים לי להנחתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. בסדר, אפשרתי לכם קריאות ביניים, באופן פרטני וקבוצתי. מיציתם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ככה מדברים על אהבה? מה אתה רוצה שיצא מזה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בושה. בושה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מה אתם רוצים שיצא מקבוצה שחיה על החרב? אני לא אומר שזה משהו ביולוגי, אני לא אומר שזה משהו גזעי, אני אומר, זאת תרבות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> האידיאולוגיה שלך היא חיה אחרת, יא שקרן, יא גזען, יא אנטישמי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש לא מעט ערבים טובים, יש לא מעט ערבים שמבינים את מה שאנחנו אומרים פה, אבל הבושה היא בכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אני אפשרתי לך, בוא נמצה את זה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הבושה היא שאתם מייצגים את הציבור הערבי, ואתם מעודדים אלימות. אתם מוחאים כפיים למול שנאת יהודים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אני לא רוצה להתחיל בקריאות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו לא אשמים בזה – קחו, לכו אחורה בהיסטוריה, בתרפ"ט; בתרפ"ט הייתה משטרה? לא הייתה משטרה, ובכל זאת, ערפתם ראשים, ובכל זאת אנסתם נשים, ובכל זאת פגעתם – לא כולכם, כמובן, היו תמיד צדיקים. אבל אני שואל, איזו תרבות, איזה חינוך זה? << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תסתכלו לעצמכם בעיניים ותגידו לחברה הערבית: אנחנו מבקשים עכשיו לעשות מבצע לאיסוף נשקים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תגידו אתם, נציגי החברה הערבית, לעולם כולו: אנחנו משנים את תרבות הנהיגה; תגידו אתם לחברה הערבית בעולם כולו: אין יותר ירי בחתונות, אין יותר חלוקת בקלאוות, אין יותר חלוקת סוכריות כשנרצחים בני אדם במדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, יש אתכם - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אבל אתם לא תעשו את זה. למה לא תעשו את זה? הסיבה פשוטה, מכיוון שאתם לוקחים את החברה הערבית לעברי פי פחת. אתם מרסקים, בזה שאתם לא מצפים מהחברה שלכם לתרבות אחרת. אתם יכולים לחנך אותם אחרת, אתם יכולים לחבר אותם לערכי אברהם אבינו, אתם יכולים לחבר אותם לערכי "לא תרצח", לחבר אותם ל"ואהבת לרעיך כמוך", להתנדבות, לרעות, ל"לא תנאף" – אבל אתם לא עושים את זה. למה אתם לא עושים את זה? מכיוון שאתם נוח לכם, נוח לכם. אני רוצה לראות אתכם מציעים הצעת חוק. שאלת שאלה, איימן עודה, שאלת למה במדינת ישראל הרצח הוא גבוה יותר? אני אתן לך תשובה פשוטה. אתה חושב שבמרוקו או באיחוד האמירויות יבוא עכשיו גנב לבסיס של הצבא שלהם ויגנוב – אתה חושב שהוא יצא חי? אני אומר לך, הוא יצא משם מחורר כמו מסננת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, בגלל הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> האם אתם מוכנים, חברי הכנסת הערבים, להוביל פה חקיקה שלפיה גנב שפורץ לבסיס צה"ל דינו מוות – האם אתם מוכנים, כמו במדינות המוסלמיות? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם ברחתם, מי ברח? אתה וחבריך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתם חושבים – אני שואל אותך, אתה מוכן? אתה מוכן שכמו במרוקו וכמו באיחוד האמירויות, מי שגונב כלי נשק - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמו בארצות הברית, בארצות הברית רוצחים הרבה ברחובות. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מורידים להם את היד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - שיהרגו אותו – או מורידים להם את היד, אומרת השרה מאי. התשובה היא שזה מה שקורה שם. ברגע שאתם משתמשים בדמוקרטיה של מדינת ישראל כדי להחליש אותה, ברגע שאתם משתמשים בדמוקרטיה של מדינת ישראל, שהיא באמת דמוקרטיה פתוחה, כדי לברוח מהחובה שלכם לחנך – מה שקורה אצלכם זה רצח ועוד רצח, וירי בחתונות, וילדים בני חמש שיורים בחתונות. אצלנו זה לא היה עובר. אצל אף בן אדם נורמלי זה לא היה עובר, ותאמינו לי שאם תסתכלו על זה, בלי הציניות, אתם תראו שאני צודק, ואתם יודעים שאני צודק, ואתם יודעים שהאחריות באמת היא על החברה הערבית במדינת ישראל, עליכם, מנהיגי הציבור. ברוך השם, יש, אני שומע כבר ניצנים של ערבים שפויים, שמתחילים להבין שצריך לשנות את הגישה החינוכית, ללכת לאסלאם מתון, לא לאסלאם רדיקלי; לא למחוא כפיים לדאעש; לא למחוא כפיים לחמאס; לא לשמוח כשדורכים על ראשי חיילים או מוכרים אותם בעזה למרבה במחיר. תיפרדו. תיפרדו מהתרבות הזו ותאמינו לי שתראו ברכה. יש לי עוד זמן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - שאנחנו נעביר כספים - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הינה, עוד נקודה. עוד נקודה חשובה. אם רוצים באמת למגר את הפשיעה, אומרת השרה מאי גולן, בצדק, למה לא להכניס את השב"כ? הרי אנחנו רוצים לגדוע את האלימות. כולנו רוצים. כולנו רוצים לגדוע את האלימות. אם אתם באמת חפצי חיים - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כל ילד בן 16 עם נשק. כל ילד בן 16 עם נשק. למה הן לא מוציאים איזה חוזר, כי כל - - - שלא יהיה נשק בבתים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני חושב שהבנתם. עם ישראל, גם כשהיה בגלות, גם כשהיינו בסיטואציה שלא הייתה לנו משטרה, לא טבחנו, לא רצחנו, לא ירינו בחתונות, לא חילקנו בקלאוות, לא אנסנו, לא ערפנו ראשים. כל הדברים האלה הם לא בתרבות שלנו. למרבה הצער, אצלכם יש לזה מחיאות כפיים. כל עוד יהיו מחיאות כפיים לנושא הזה, הדבר הזה יפגע גם בכם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - באחריות שלך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> האלימות עובדת נגדכם. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - יא אנטישמי יא גזען. אנטישמי גזען. כל - - - היה תחת שלטון ערבי. תתבייש לך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה לא רשאי. חבר הכנסת עודה, אתה לא רשאי. טוב, אני אשמח שנמצא הזדמנות אחרת שבה תוכל להשיב לי, או כשאני אסיים את התורנות. אתם מכירים את עמדותיי לאורך השנים. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה המאורגנת – מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית. ההצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 20 בעד, 41 מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההצעה לסדר-היום: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שהציע חבר הכנסת איימן עודה, לא התקבלה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תמיכה בלתי מספקת במכון ויצמן פוגעת במעמדו באקדמיה העולמית << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום, הצעה רגילה בנושא: תמיכה בלתי מספקת במכון ויצמן פוגעת במעמדו באקדמיה העולמית. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לרשותך עשר דקות. בבקשה. נושא חשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי השר המשיב? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה נושא שבבדיקה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נושא שבבדיקה. אוקיי. בואו נדבר על מכון ויצמן למדע. נכס צאן ברזל של המדע הישראלי, של הקדמה הישראלית, של מדינת ישראל היהודית, הדמוקרטית, הליברלית והמתקדמת – ממש מפריע לי, הרעש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש מכם לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, מי שמכון ויצמן לא מעניין אותו, יכול גם לצאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש מכם לשמור על שקט. אגב, כמו שאתה יכול להתרשם, השקט מגיע מכל חלקי הבית. שמרו נא בבקשה על שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. מכון ויצמן למדע דורג השנה במקום 111 בקטגוריית המוסדות האקדמיים, ובמקום 122 בטבלה הכללית של מדד Nature – דירוג שמעריך מוסדות ומדינות לפי תפוקת הפרסומים המדעיים והאיכותיים בכתבי עת מובילים במדעי הטבע והבריאות. מדובר בירידה חדה לעומת השנים שעברו, וגם בשפל היסטורי. בשנת השיא, בשנת 2017, הגיע מכון ויצמן למקום 54 בטבלת כלל המוסדות ולמקום 47 בקרב המוסדות האקדמיים. יש כמה סיבות לירידה כה חדה, אבל במקרו, מכון ויצמן למדע לא מקבל היום תמיכה והוקרה ראויות ומספקות מממשלת ישראל. הנזק בעקבות מבצע עם כלביא, החרם האקדמי ובריחת מוחות מהארץ בשלוש השנים האחרונות הם האירועים שיש להם השפעה מהותית על התהליך השלילי הזה, שעובר על המכון, ואינם בשליטתו. ואין ספק שתרומתו האדירה של המכון לחדשנות, לחינוך, למדע, לפיתוחים טכנולוגיים, מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמה מדעית, ותורמת לכלכלה, לביטחון ישראל ולמערכת הבריאות, וגם כמובן למוניטין של מדינת ישראל בעולם. על כן, על המדינה לקדם תוכנית סדורה ומקיפה, ולהעניק למכון ויצמן את הסיוע המיטבי והמרבי, על מנת לאפשר לו להשתקם במהירה, ולהמשיך להוביל את האקדמיה העולמית. אני רוצה למנות, אדוני היושב-ראש, כמה אתגרים שעימם מתמודד המכון בעת האחרונה – בשנה האחרונה בעיקר – ודורשים מענה מיידי מהמדינה. הפגיעות הישירות שספג מכון ויצמן במהלך מבצע עם כלביא, הנזק היה משמעותי מאוד. אני הייתי שם. ראיתי את זה במו עיניי. 52 מעבדות מחקר ועוד שש מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש – מה שהוביל להשבתה של כ-20%, 25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד. כמו כן, נגרם נזק בלתי הפיך לידע וליכולות. הנזק הפיזי שנגרם נאמד בכ-2 מיליארד שקל. המכון נאלץ לגייס תרומות ברחבי העולם על מנת להתמודד עם הנזקים הכבדים, ונאבק חודשים ארוכים במשרדי הממשלה על מנת לקבל את הפיצוי שמגיע לו לצורך השיקום. איך אני יודע? הייתי שם. ביקרתי. ראיתי את הנזק. ראיתי את מקום הפגיעה, ושוחחתי עם הגורמים הרלוונטיים. למשל, סיפרו לי, אדוני היושב-ראש, שנהרסו כמה מיקרוסקופים. עכשיו, מיקרוסקופ חדש עולה – אני לא זוכר כמה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרות אלפי שקלים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאות אלפי שקלים. וקרן מס רכוש הציעה פיצוי לפי העלות המופחתת. עכשיו, לא קונים מיקרוסקופ לפי העלות המופחתת. המכון צריך לקנות ציוד חדש, לפחות במקרה הזה. וכאן נוצר הפער, פער שמאוד קשה לסגור אותו, בטח במסגרת התקנות הקיימות. לכן נדרשת פה גם הבנה של האירוע וגם יצירתיות מסוימת, ואם יש צורך לתקן את התקנה, אז צריך לתקן את התקנה. עכשיו, אני יכול לומר קצת בהומור, עד כמה שאני מכיר את הפעילות של הממשלה בשלוש השנים האחרונות, יש עוד דרך לעזור למכון ויצמן. חבר הכנסת דוידסון, אפשר לספח אותו למשרד של אורית סטרוק, ואז אם נספח את מכון ויצמן למשרד של אורית סטרוק, וגם להגדיר אותו כישיבה, אז אולי אפשר להעביר כספים ביתר קלות – וגם, כפי שגילינו רק לפני שבוע, ללא אישור ועדת הכספים. אבל כרגע זה לא המצב. יש קושי רב מאופן חישוב גובה הפיצויים, כפי שתיארתי, על ידי משרד האוצר, וכמובן קושי רב להעריך נכון את הנזקים למחקר והידע שאבדו בעקבות הפגיעות. יש גם כמובן את סוגיית החרם האקדמי על מדינת ישראל אשר הולך ומתגבר, ודאי בשנה האחרונה. מדענים ישראלים מוזמנים פחות לכנסים בחו"ל. לא פעם מחקרים משותפים מתבטלים. מכוני מחקר מובילים בעולם נרתעים לעבוד עם הגורמים הישראלים. סוגיה נוספת – ושר העלייה והקליטה נמצא פה, וטוב שהוא נמצא – היא בריחת המוחות. אנחנו מכירים את המספרים בשלוש השנים האחרונות: הירידה מארץ זינקה באופן חד. רובם עוזבים לחו"ל. המספרים הוצגו לא מזמן גם בדיון בוועדת העלייה והקליטה. לא פעם הם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים, אשר מנצלים את הזדמנויות המחקר בחו"ל, בעקבות הקשיים שיש בארץ. וכמובן גוברת גם תופעה נוספת, שהחוקרים והאקדמאים לא חוזרים ארצה לאחר תקופה במוסד אקדמי בחו"ל. כל זה יחד יוצר מצב לא פשוט, מאוד מאוד מורכב, והמכון כמוסד מוביל נאלץ להתמודד איתו. מדובר במרכז אקדמי מהמובילים ברמה העולמית, אשר חוקריו זוכים לא פעם בפרסים ומקדמים את המדע, הבריאות והטכנולוגיה של מדינת ישראל באופן יוצא דופן. האתגרים המשמעותיים שעימם מתמודד המכון בהחלט דורשים כבר היום מענה מהמדינה, ולא ייתכן שממשלת ישראל לא מעניקה לנושא הזה את תשומת הלב הראויה. אני כמובן מאוד מאוד אשמח להקשיב למענה של הממשלה. אני מאוד מודה לכם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להזמין את השר אופיר סופר להשיב את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. לא, בעצם אין הגבלת זמן, זה מדויק יותר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> תודה רבה על ההצעה החשובה הזו לסדר-היום. גם אני ביקרתי במכון ויצמן, בהחלט מכון שכל מילה לתיאור חשיבותו היא מיותרת. כולנו מבינים עד כמה המכון הזה חשוב למחקר ולפיתוח ולמקום האסטרטגי בהיבטים האלו של מדינת ישראל בהיבט הבין-לאומי. למכון גם נגרם נזק רב – עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מתחיל לחוות את גודל הנזק. אתה רואה גם את המעבדות – חלק מהדברים עוד ניסו להציל והצילו, אבל ברור שיש שם גם שנות מחקר רבות שהלכו לאיבוד. בשנים הקרובות נצטרך לצמצם את הפערים. אגיד שמטבע הדברים, בגלל שיש שם גם לא מעט חוקרים עולים, אז המקום הזה מעניין אותי יותר. אני כן יכול לומר – פה ככה אסגור תכף את הנושא של עלייה וקליטה, ואחר כך אקריא את תשובת השר – שכשנכנסתי לתפקידי, הייתי צריך להחליט במה אני מתעסק יותר, במה אני מתעסק פחות. אני לא מתעסק באובדן מדענים למדינת ישראל, זה לא המנדט שלי, אני כן מתעסק בתושבים חוזרים – אבל תושבים חוזרים זה אחרי שמה שנקרא, איבדנו אותם ביג טיים. בהקשר הזה גם הטבות המס והרבה מאוד מתוכניות העלייה שאנחנו מייצרים נותנים מענה. אני כן יכול לספר, אדוני היושב-ראש, שהיום היה לנו כנס יריד השמה והשתלבות לרופאים עולים, הייתה שם גם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. זו פעם שנייה שאנחנו עושים את זה. שנה אחר שנה אנחנו קולטים כבר למעלה מ-500 רופאים עולים. אנחנו מדברים על 519 רופאים עולים בשנת 2024 ו-541 רופאים עולים בשנת 2025. המודל הזה, שהוא ככה מצליח, בהחלט – ופה צריך לומר שזה נעשה תודות לשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, ממש הקמנו יחידה משותפת – הוא מודל שיכול להצליח בעוד מקצועות בתחום המדע ובתחומים אחרים. אבל משרד העלייה והקליטה בהקשר הזה צריך שותפות תקציבית, צריך אינטרס וצריך שותפות של משרדים נוספים. זהו. ברשותכם, אקריא את התשובה של שר החינוך: אני מודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על העלאת הנושא על סדר-היום. מכון ויצמן למדע ברחובות הוא מכון מחקר מהמובילים בעולם החינוך ובמחקר המדעי, וכך זה יימשך. ביקרתי – ככה כותב שר החינוך – במכון ויצמן במהלך חודש יוני, אחר הפגיעה שספג בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. בעוד שהמכון פועל למען האנושות בפיתוח תרופות למחלות סופניות, משטר האייתולות האיראני פועל לפיתוח פצצת אטום וטילים בליסטיים כדי להשמיד את מדינת ישראל. פגשתי במכון את פרופ' מוטי הייבלום, זוכה פרס וולף היוקרתי לשנת 2025, שהצטרף גם הוא לביקור. שוחחתי עם הנהלת המכון והודעתי להם שהם יקבלו את כל הגיבוי והתמיכה הנדרשים על מנת לשקם את ההרס הקיים. המטרה המרכזית היא לשוב במהרה לקדמת הבמה המדעית העולמית, ולהמשיך להצעיד את ישראל להישגים מדעיים מרשימים ביותר. בהמשך לכך, לצורך התרשמות ישירה מהנזקים התקיימו בהנחייתי כמה ביקורים של יושב-ראש הוות"ת והנהלת מל"ג ות"ת במכון יחד עם נציגי אגף התקציבים. במהלך החודשים האחרונים התקיים שיח רציף ומעמיק בין הגורמים הממשלתיים לבין הנהלת מכון ויצמן בראשות נשיא המכון, פרופ' אלון חן, במטרה לאמוד את היקף הפגיעה ואת השלכותיה על פעילות המחקר. חשוב לציין כי חלק ניכר מהנזקים שנגרמו למכון מטופלים במסגרת מנגנוני הפיצויים הרשמיים של המדינה באמצעות רשות המיסים. עם זאת, רשות המיסים אינה ערוכה דיה לשיפוי נזקים של מוסדות להשכלה גבוהה, והובא לידיעתי כי קיימים נזקים נוספים בעלויות משמעותיות שאינם מכוסים במסגרת זו. בהתייחס לכך, ומאחר שמוסדות להשכלה גבוהה מהווים נכס לאומי בעל חשיבות אסטרטגית, ובכך מהווים יעד לפגיעה בידי מדינות אויב, אנו מקדמים עם ות"ת מתווה לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידה, עבור נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה ומאירועי טרור, אשר אינם מוכרים במסגרת מנגנוני השיפוי הקיימים. באשר לחרם האקדמי המוזכר בפנייתך, מדובר במהלך הפוגע במערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה, ולא רק במכון ויצמן. בפברואר 2025, במהלך ביקור בארצות הברית, נפגשתי עם נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג. בירכתי אותה על מאמציה למגר את האנטישמיות בקמפוס. אני מקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבותיה וייקחו אחריות על הבטחת סביבה בטוחה לסטודנטים ולסגל יהודי וישראלי. החרם אינו רק אקדמי, אלא ניסיון לערער את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מערכות החינוך הן קו הגנה ראשון נגד שנאת יהודים. ללא שינוי שורשי בתוכניות הלימודים ברחבי העולם השנאה תמשיך לחלחל לדורות הבאים. מה שאנו רואים בקמפוסים היום אינו חופש ביטוי, אלא חופש להסית לרצח עם נגד יהודים. מוסדות האקדמיה, שהיו אמורים להיות מרכזים של נאורות, הפכו לחממות של בורות ושנאה. את הדברים הללו נשאתי בנאום באוקטובר האחרון במהלך כנס בין-לאומי בבודפשט, שעסק בחינוך ובמאבק באנטישמיות המודרנית. בכנס קראתי לממשלות אירופה להטמיע תוכניות לימוד חובה על השואה ועל תרומת העם היהודי, ולפעול ביד קשה נגד מרצים וסטודנטים המפיצים תעמולה אנטישמית. גם מעל במה חשובה הזו אני קורא לראשי האקדמיה בישראל שלא לתת יד לגורמים שמחלישים את חוסנה של המדינה בזמן מלחמה. חופש אקדמי הוא אש הבערה של המחקר, וחשוב שלא ישמש לאג'נדות אישיות מלאות בשקרים ותעמולה זרה, שמזהמות את השיח המחקרי ומדירות סטודנטים מהאקדמיה בישראל. בהקשר לכך הובלתי שינוי בתקנון פרס ישראל, כך שלא יוענק למי שפעל וחתם על עצומות בין-לאומיות נגד ישראל, ופעל נגד צה"ל בזירה הבין-לאומית. גם כעת אני ממשיך לקדם את התוכנית לעידוד חזרת חוקרים ישראלים שנפגעו מהאנטישמיות והחרם בחו"ל. עוד אציין כי יושב-ראש ות"ת הוביל מהלך להקמת מטה ייעודי למאבק בחרם האקדמי, אשר צפוי להתחיל את פעילותו בקרוב. כשר החינוך וכיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה שימור וחיזוק מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ובכלל זה מוסדות מחקר מובילים בעלי תרומה לאומית ובין-לאומית מובהקת, הוא יעד לאומי מרכזי שמונח על סדר-יומי גם בעיתות משבר. אדוני היושב-ראש, ברשותך אציין שגם במשרד העלייה והקליטה עוד לפני 7 באוקטובר פעלנו להקמתן של תוכניות אקדמיות לסטודנטים. כרגע זה עומד על 47 תוכניות לסטודנטים – מהלך שעובד מדהים, ואנחנו מקווים שרק ילך ויגדל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מאוד מודה לך, מכובדי השר. חבר הכנסת בליאק, שלוש אפשרויות עומדות לרשותך: האחת היא לקבל את עמדת הממשלה, השנייה – להצביע על הכללתה בסדר-היום, והשלישית – על בחירת ועדה. מה מכובדי מבקש? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצעה להעביר את הדיון לוועדת הכספים, מכיוון שהנושא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועדת הכספים? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, נאפשר לחבר הכנסת אחמד טיבי להציג חלופה נוספת מהקרן. יש לך דקה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שמעתי את השר הגזען אליהו מטיף מוסר בתשובה לבקשה להקים ועדת חקירה על הפשיעה. שמעתי וראיתי שהאירוניה מתאבדת. ואז הוא אמר "חינוך" – ונזכרתי שהוא ינק גזענות והתחנך על ברכי אביו, הרב הגזען מצפת. אחר כך הוא דיבר על עבירות תנועה, ואז נזכרתי שלשר אבו נפחא שלו בן גביר יש עשרות עבירות תנועה – והוא קיבל פרס ונהיה שר משטרה. ואז הוא דיבר על ירי בחתונות, ונזכרתי שהתומכים שלו היו בחתונת הסכינים, משפחת דוואבשה, ילדים שנשרפו. לאחר מכן הוא דיבר על חלוקת ממתקים, ואז אותו אבו נפחא חילק בקלאוות כאן. לאיש אין מודעות עצמית – אנטישמי קטן, גזען בזוי. כדאי לו לקנות ראי, אז יראה תמונה מכוערת של אנטישמי קטן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על בקשת המציע שהנושא יעבור לדיון בוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שישה בעד, שלושה מתנגדים. אשר על כן אני קובע בזאת כי הנושא יעבור להמשך דיון ובחינה בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבריי חברי הכנסת, ההצעה הבאה על סדר-היום, הצעה דחופה בנושא: ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות. את ההצעה הגישו קבוצת חברי הכנסת. מוזמן ראשון המנמקים, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, מיכאל מרדכי ביטון. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהגעתי לכנסת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה – חבר הכנסת דוידסון, אנחנו רגילים לשמוע פנינים מאחינו היקר. למה נפספס את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סימון, זה סיפור שאתה תאהב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אוהב את כל הסיפורים שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשהגעתי לכנסת אז התחילו לעשות רישום של הנתונים שלי, והיה צריך להחליט אם יקראו לי מיכאל ביטון או מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה לא מישה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מישה זה שלנו, זה מליטא, לא? מלטביה. מאיפה באת, סימון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ליטא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באיזה גיל עלית? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שנה וחצי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא ייאמן. בטח היית תינוק עגלגל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שעד היום חושבים שאני מחטופי תימן. תראה איך אני נראה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז השם הזה, מרדכי, קיבלתי אותו מסבא שלי, ולא זכיתי – סבתא אחת נקברה במרוקו לפני שהם באו לארץ, ואני נולדתי כאן, לא ראיתי אותה; סבא אחר נפטר במלחמת ששת הימים, לפני שנולדתי. סבתא נפטרה בגיל שלוש בקושי, אני לא זוכר כלום; ואחד עד גיל שש – זה סבא מרדכי. היה לו כינוי במרוקאית, קראו לו דדא אוכא. אתה יודע מה זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בטח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דדא אוכא. כך קראו לו. דדא אוכא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוכא זה ממרדכי, אני חושב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה כינוי, כן, אוכא. דדא זה כינוי פתיח לדוד זקן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אתה יודע מה אומרים על זה – בבא מענדו בו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בבא מענדו בו. זאת אומרת לאבא אין את אבא שלו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הכרת את הסבא - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכיר את המורשת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סימון, אמרו לי: המילים פה – אז הייתה מערכת קצת פחות טובה של השמות, שיפרו את זה לא מזמן – זה יותר מדי אותיות בשבילנו. אמרתי להם: עד שהנכד של דדא אוכא הגיע לכנסת, לא נעשה לו תהילת עולם, שכל פעם שאני עולה להגיד משהו אומרים מרדכי? נכון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז צריך לשמור על השמות. אנחנו עולים פה להצעה לסדר-יום על דבר מאוד מאוד כואב: יש בריחה אדירה של מוחות ממדינת ישראל. בשנים האחרונות בחשבון של מי שנכנס ומי שיצא ממדינת ישראל כאזרח, רק מ-2022 עזבו את המדינה 125,000 ישראלים. זה לא מישהו שיצא לטיול. הנתון הזה נבדק אחרי שנה שאתה לא בארץ – לפני זה אתה לא נכנס לסטטיסטיקה. 125,000 ישראלים עזבו את הארץ, 8,300 אנשי הייטק. דמיין שאיש הייטק זה יכול להיות מהנדס מחשבים, מתכנת, מישהו שהשקענו בו ב-8200, 81, חמש שנים, ארבע שנים אוניברסיטה, עלה כסף, עבד בשדה – 8,300 אנשי הייטק. זה כמו להקים עוד שני מפעלי אינטל, שאם אלה אנשי ההייטק – סביבם עוד 20,000 עובדים – ההפסד הכלכלי של מדינת ישראל בעזיבת ההון האנושי זה לצמיתות. המצב של ההגירה השלילית בשנים האחרונות הוא מהחמורים ביותר שהיו ממש בעשור האחרון. החודש שבו מאזן ההגירה השלילית היה גדול ביותר, אוקטובר 2023 – זה הגיוני; החודש היחיד שבו מאזן ההגירה היה חיובי, מרץ 2022. ומאז אנחנו מדממים הון אנושי. מאיזו סיבה אנשים עוזבים? זה יכול להיות יוקר המחיה, זה יכול להיות עולים שבאו מאוקראינה, חוזרים או ממשיכים למקום אחר, יכול להיות אפילו בגלל פוליטיקה, בעוונותינו, בגלל שאנחנו לא נראים טוב והמציאות הפוליטית לא נראית טוב, ואנשים מרגישים שמשהו השתנה במדינה. ועכשיו אני רק עוסק בתוצאה של הגירה שלילית. אז העובדה הזאת שאנחנו במצב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחתור לסיום, כי אתה מדבר רק שש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה הסוף. העובדה הזאת שיש הגירה שלילית מחייבת מעשה ממשלתי, ואני לא ראיתי שיש איזה כינוס של השרים הרלוונטיים בתחומים האלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מיהם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רבים, רבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא ישיב לך אחרי כן. הוא סיים את הזמן שהוקצה לנו לפני שש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה דברי טעם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בגלל זה לא הורדתי אותו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני קורא לממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש, לכנס דיון חירום בתופעת הגירה שלילית ואובדן ההון האנושי שמשפיע על הכלכלה ועל עתידה של המדינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. עד שתעלה ותממש את זכותה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, אני מבקש לקדם בברכה אורחים שהגיעו אלינו מהמגזר החרדי. בהצלחה. רפואה שלמה. כה לחי. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעלות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מחכים רק לך. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמד כאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וניסה להמעיט בחומרת תופעת ההגירה השלילית. הוא אמר שאין בריחת מוחות. עשרות האלפים שיורדים מהארץ הם אוקראינים שעלו לארץ וחזרו בחזרה לשם. לפי נתניהו, הכול טוב, אין בכלל שום בעיה. רק יש מציאות, ונתונים מהלמ"ס מספרים סיפור אחר לגמרי. בשנת 2025 עזבו את ישראל כמעט 70,000 אזרחים. כמה חזרו לארץ? פחות מ-20,000. ומי אלה האנשים שעוזבים? לא אנשים שנמאס להם מהחום בארץ והם מגיעים בחזרה לאוקראינה. מדובר במשפחות צעירות, אקדמאים, רופאים, מהנדסים, מדענים, חוקרים. האנשים שעליהם נשען העתיד של המדינה הזו. כמו שאמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, האנשים הכי חכמים שלנו עוזבים. פעם אמרו להם שהם העתיד, היום הם שומעים מהממשלה: לכו, עופו מכאן. לפי אותם הנתונים של הלמ"ס, יותר מרבע מהישראלים עם תואר שלישי במתמטיקה חיים היום בחו"ל; יותר מ-20% מבוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב, גם הם כבר לא כאן. אין שם אחר לתופעה הזאת חוץ מבריחת המוחות. בריחת המוחות פוגעת לנו בכלכלה, בביטחון, ביכולת שלנו להישאר במדינה הזאת, שהמדינה תהיה חזקה ומתקדמת. דיברתי לא פעם מהמקום הזה על התופעה הזו. מעל בימת הכנסת העליתי לא פעם את הבעיה הזאת, ודיברתי על זה. באחד הפעמים אמר לי השר דודי אמסלם כי הוא באופן אישי לא מכיר אף אחד מאלה שיורדים מהארץ. אין אנשים כאלה בסביבה שלו. וזה בדיוק הסיפור, כי בריחת המוחות היא לא רק תוצר של מצב ביטחוני שמקשה על חיי האזרחים או תנאים טובים יותר שיש לאנשים בחו"ל, בריחת המוחות היא תוצר של זלזול מתמשך מצד הממשלה וראש הממשלה, של פגיעה באמון הציבור, במערכת הפוליטית, בבית המשפט. בריחת המוחות לא חייבת להיות גזרת גורל. לו היה לממשלה ולראש הממשלה אכפת, הוא היה מגבש תוכנית לאומית אמיתית, שתיאבק בתופעה באופן דחוף. כשמתעלמים מהבעיה התופעה רק מחמירה. מדינה שלא שומרת על האנשים המשכילים שלה, תאבד אותם. לצערי, אין לי תקווה שהממשלה הנוכחית תעסוק בנושא. בממשלה הבאה נעשה הכול כדי להילחם בבריחת המוחות ולהחזיר את התושבים הביתה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת אכרם חסון – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, ולאחר מכן – גלעד קריב ויבגני סובה. אתה יכול לספר על השדולה, מר סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אתה הבוס. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כשהערבים ישמעו בוקר אחד שכהנא התמנה לשר הביטחון, מה הם יעשו? יברחו. את דברי הבלע הללו אמר בשנות השמונים מי שחבר הכנסת מיקי איתן כינה "נאצי" – מאיר כהנא. ארבעה עשורים חלפו, והליכוד, שהחרימה את הכהניזם, הכניסה את החסיד השוטה של תורתו לממשלה ומינתה אותו לשר הביטחון הלאומני. ומה מסתבר? שלא הערבים בורחים מהארץ בעקבות חדירת הכהניזם למוסדות השלטון, אלא אזרחים ישראליים בכלל, בעיקר יהודים דווקא. ממשלת נתניהו השישית, שהיא הממשלה הכהניסטית הראשונה – ונעשה הכול שהיא תהיה אחרונה – הפכה לממשלת הטרנספר מרצון של אזרחי המדינה עצמם. צעירים בורחים לאוסטרליה. חוקרים עוברים ללונדון. פנסיונרים רוכשים נכס ביוון. ישראל מתרוקנת אט-אט מאנשיה, בעיקר מהציבור החופשי והמשכיל. לפי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בחודש שעבר, עברה ישראל לראשונה למאזן הגירה שלילי של אקדמאים. מעל 55,000 נטשו את הספינה המוטבעת ועברו להתגורר בחו"ל. המוברחים מתאפיינים כמי שהיו צריכים להפוך לעמוד השדרה של המשק, החברה והמחקר בישראל. אפשר היה לדמיין שממשלת ימין על מלא, so called מחנה לאומי, עלק, הייתה יוזמת תוכנית חירום. אבל הנאשם, שרעייתו הצהירה בזמנו, בציטוט: נעבור לחו"ל ושהמדינה תישרף – מעדיף לשרוף את המדינה ולראות את מתנגדיו נעזבים, תרתי משמע. כשמיליציית בן גביר תוקפת מפגינים ברחוב, עוד זוג צעיר בורח. כשהקואליציה מסרסת את בתי המשפט או מצ'פרת את ערוץ 14, עוד חוקר נס על נפשו. כשממשלת ההון מעלה מחירים בשירות ה"רמי לוי"ים, עוד משפחה מחפשת מזור ומזון מעבר לים. לכן התשובה להגירה השלילית איננה רפורמה בממשלה או החלפת גזען שלא שירת בגזען שהיה גנרל, אלא מהפכה שלטונית. בעוד מספר חודשים, ביום הבחירות, כל מי שהממשלה הזאת גרמה לו לאבד את התקווה חייב לחזור לקלפי ולשלוח את הטרנספריסטים ועוזריהם לפח האשפה של ההיסטוריה. דמוקרטיה אמיתית, שלום ורווחה, רק הם יבטיחו את עתידנו כאן ואת זה שילדינו ירצו לחיות כאן. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו לפני מספר שנים כאן בבית הזה השמענו נתונים שעל כל עולה שעלה למדינת ישראל החל מ-1991, אני מדבר על העלייה הגדולה מברית המועצות, מדינת ישראל הרוויחה כמעט פי ארבעה ממה שהיא השקיעה בקליטתם של העולים האלה. מאז 1991 עלו למדינת ישראל למעלה מ-1.2 מיליון עולי ברית המועצות. 43,000 רופאים, 80,000 מורים, קרוב ל-100,000 מהנדסים, ספורטאים, אנשי תרבות, כלכלה, ביטחון. 35 שנה מאז העלייה הגדולה, אין ספק שהעלייה הזאת שינתה את פניה של מדינת ישראל. ואז עשו מחקר ובדקו כמה מדינת ישראל השקיעה בקליטת העלייה. מסתבר שזה סביב 55–60 מיליארד שקלים במשך כמעט 30 שנה, קצת יותר מ-30 שנה. ועשו גם מחקר ובדקו כמה מדינת ישראל הרוויחה: הגיעו למסקנה שהרווח שמדינת ישראל נהנתה ממנו קרוב ל-200 מיליארד שקלים. סתם לדוגמה, לסבר את האוזן: להכין רופא אחד עולה סביב 2 מיליון שקלים למדינה. כאשר מדינה מקבלת 43,000 רופאים ללא השקעה, תעשו חישוב – הגעתם כבר ל-80 מיליארד שקלים רווח. כאשר אנחנו מדברים על אנשים שעוזבים את המדינה, לא רק שאנחנו מפסידים את הרווח העתידי, אנחנו גם מפסידים את כל הכסף שהשקיעו באנשים האלה כאן במדינה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 2 מיליון שקלים, רופא? וואו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בערך, בערך. 2.5 מיליון שקלים, זה הנתונים שמשמיעים מדי פעם. זו ההשקעה של מדינה בשביל להכין רופא אחד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה מטורף. זה סכום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמובן, כל הדברים של האקדמיה, וכל האנשים שצריך גם בבית חולים, ולבנות. עכשיו אני רוצה להגיד פה דבר אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ואם זה רופא מרוקאי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, סימון. תוסיף לי אחר כך חצי דקה על זה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שלא מבין שאנחנו הולכים פה להפסיד כסף, הוא פשוט לא מבין את עתיד המדינה, והוא גם פועל מתוך מניעים אנטי-ציוניים. קיימנו כבר מספר דיונים כאן בכנסת. אני מאוד הייתי רוצה לשמוע את שר העלייה והקליטה, אבל הנציגים של המשרד אמרו: לא מתפקידנו למנוע הגירה, תפקידנו לקלוט עולים, לעשות הכול על מנת שהעולים יבואו. הבעיה היא שהרבה עולים שרצו לבוא, מסתכלים על מה שקורה במדינה ואומרים: נחכה עוד קצת – למרות האנטישמיות בעולם, למרות מה שקורה במדינות המוצא שלהם. הם עדיין לא קיבלו החלטה סופית לעלות, ויש לנו הפסד גדול מזה. יש לנו קהילה גדולה בצפון אמריקה, יש לנו 700,000 יהודי צרפת, ששם מתחוללת אנטישמיות נוראית. יש לנו גם יהודי אירופה, וכמובן חבר המדינות. לכן, אם הממשלה לא תתעשת, והמדינה לא תבנה תוכנית למניעת ההגירה, תוך זמן קצר, תוך מספר שנים, אנחנו נהיה במאזן הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו במאזן היום, שזה כבר מאזן שלילי בשנת 2025. ומי שיפסיד – כולנו, כולנו נפסיד מהדבר הזה. לכן יש לנקוט צעדים אופרטיביים עד לרמה של הקמת רשות למניעת הגירה, רשות עצמאית, או לפחות שמשרד העלייה והקליטה יפעל גם בנושא של מניעת הגירה. ומשפט לסיום, אדוני היושב-ראש: יש שלל סיבות לכך שהרבה ישראלים – עולים שעלו, אלה שנולדו צברים – בוחרים לעזוב את המדינה. יש בין חמש לשש-שבע סיבות עיקריות, שכל סיבה צריכה להיבדק, להיות מנותחת היטב; וכמובן, נקיטת צעדים אשר ימנעו את זה בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. ישיב על ההצעה השר – מי השר? השרה מאי גולן, בבקשה. עד שהיא תעלה, אני אספר לך, יבגני. דיברת על רופאים ועלייה. כשעלינו מליטא, בשנת 1972, היהודים הגיעו לאוסטריה. ההורים שלי, שניהם רופאים, רופא מרדים ורופאת ילדים. היו שם שלטים: קנדה, ארצות הברית, ישראל, ואנשים החליטו לאן הם עולים. כשעלינו לארץ אז ההורים שלי כמובן כרופאים עבדו. אתה לא מבין כמה רופאים מדינת ישראל איבדה מאותן שנים כי לא ידענו לשמר אותם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חוזרים - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם בעלייה של שנות התשעים, הפסדנו אותם - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> המספר שהוא אמר מטורף – 2 מיליון שקל השקעה. וואו. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני נותנת מענה בשם משרד ראש הממשלה להצעה לסדר-היום בנושא: ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות. משרד ראש הממשלה מודה לחברי הכנסת על העלאת הנושא לסדר-היום ומייחס חשיבות רבה לחיזוק הקשר של אזרחי ישראל למדינה ולעידוד הישארותם ושובם של אזרחים ותושבים, לרבות צעירים, משפחות ואנשי מקצוע בתחומים חיוניים. הממשלה רואה בהגירה תופעה רב-ממדית, המושפעת ממגוון גורמים כלכליים, חברתיים, תעסוקתיים, ביטחוניים ואישיים, ועל כן נדרשת התמודדות רוחבית ומבוססת נתונים. התייחסות ממשלתית לעקרונות התופעה: מעקב וניתוח נתונים – הממשלה פועלת להעמקת המעקב והניתוח באמצעות גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי הממשלה, במטרה לזהות מגמות, פרופילים של קבוצות סיכון להגירה ותחומי חיכוך מרכזיים כמו דיור, יוקר מחיה, תעסוקה, שירותים ציבוריים, חינוך, תחושת ביטחון אישי ועוד. בנוסף, הבחנה בין קבוצות יעד – נבחנת התייחסות דיפרנציאלית לקהלים שונים – צעירים לאחר צבא, לימודים, הייטק ומקצועות חופשיים, רפואה וסיעוד, אקדמיה ומחקר, משפחות צעירות וכן ישראלים השוהים בחו"ל זמנית לצורכי לימודים ועבודה. הדבר האחרון, קשר עם התפוצה הישראלית – הממשלה רואה חשיבות בשימור וחיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל ובהנגשת מסלולי חזרה ושילוב תוך ראייתם כנכס לאומי וחברתי. היבטים כלכליים וחברתיים, צעדים מרכזיים: הממשלה מקדמת ומרכזת פעולות במספר צירים משולבים, בין היתר תעסוקה וצמיחה, שמירת יתרון תחרותי בישראל, קידום סביבה תעסוקתית, תחרותית וחדשנית, עידוד השקעות ושיפור תנאים להעסקת עובדים בתחומים בעלי תרומה גבוהה למשק, חיזוק הכשרות מקצועיות ומסלולי הסבה בתחומים מבוקשים ושילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה. יוקר מחיה ודיור – מענה גורמי דחיפה מרכזיים – שיתופי פעולה בין-משרדיים להרחבת היצע הדיור, להסרת חסמים תכנוניים ולהאצת תהליכים לצד צעדים להפחתת יוקר המחיה וחיזוק התחרות במשק. איכות השירותים הציבוריים – המשך חיזוק מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בדגש על נגישות ואיכות השירות בפריפריה ובמרכז כאחד, מתוך הבנה שלשירותים אלו משקל מהותי בהחלטות הגירה של משפחות צעירות. היבטים לאומיים וחוסן חברתי – הממשלה רואה בהפחתת ההגירה השלילית יעד בעל השלכה לאומית; חיזוק תחושת שייכות ועתיד בישראל באמצעות צעדי מדיניות המייצרים אופק כלכלי-חברתי, יציבות והזדמנויות. חיזוק הפריפריה באמצעות השקעה בתשתיות תחבורה, תעסוקה, חינוך וחדשנות לצמצום פערים גיאוגרפיים וחברתיים; שימור ההון האנושי והגדלת התמריצים להישארות וחזרה של עובדים חיוניים ומשרתי מילואים בתחומים שבהם קיים מחסור. הממשלה מבקשת להדגיש כי ניתוח נתוני ההגירה השלילית מחייב הבחנה זהירה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ובין תקופות שונות. הרכב אוכלוסיית היורדים על פי נתוני גורמי המקצוע – בין שליש למחצית מהעוזבים את ישראל בשנים האחרונות הם אזרחים חדשים אשר קיבלו אזרחות מכוח חוק השבות ואינם ילידי הארץ. חלק משמעותי מקבוצה זו כולל אזרחים שהגיעו לישראל בגלי העלייה האחרונים ובפרט אזרחים שמוצאם באוקראינה ובמדינות נוספות במזרח אירופה, אשר הגיעו לישראל בעקבות המלחמה שם, וחלקם בחרו לאחר תקופה לשוב למדינות מוצאם או להגר למדינות אחרות. השפעת מצבי חירום ומלחמה – הממשלה מדגישה כי בעיתות מלחמה ועימותים ביטחוניים נרשמת באופן עקבי עלייה זמנית בהיקפי היציאה מהארץ, תופעה המוכרת גם במדינות דמוקרטיות אחרות הנמצאות בעימותים ממושכים. נתונים היסטוריים מלמדים כי שיעור הישראלים שעזבו את הארץ בתקופת האינתיפאדה השנייה היה גבוה יותר מאשר בשנים רגילות, וכי חלק ניכר מהעזיבות בתקופות אלה אינו משקף הגירה קבועה אלא יציאה זמנית הנובעת מאי-ודאות ביטחונית, כלכלית ונפשית. זהירות בפרשנות הנתונים – לפיכך, הממשלה סבורה כי אין לנתח את נתוני ההגירה השלילית במנותק מהקשרם הרחב לרבות אירועים גיאו-פוליטיים, מלחמות, גלי עלייה חריגים ושינויים זמניים בדפוסי תנועה, וכי יש להבחין בין עזיבה קבועה לבין שהייה זמנית בחו"ל. לסיכום, הממשלה מחויבת לטיפול אחראי, רוחבי ומבוסס נתונים בסוגיות ההגירה השלילית תוך התמודדות עם גורמי העומק שמייצרים את ההחלטה לעזוב ומתן תמריצים ותנאים לחיזוק הבחירה לחיות, לעבוד ולהקים משפחה בישראל. משרד ראש הממשלה ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, לקדם תיאום בין-משרדי ולגבש צעדים ממוקדים נוספים בהתאם לממצאים ולעדיפויות הלאומיות. אני רק רוצה להוסיף ממש בקצרה שאנחנו היום מציינים, אדוני היושב בראש, 20 שנים לפטירתו של הגאון הצדיק והקדוש הרב יצחק כדורי, זיכרון צדיק וקדוש לברכה, שאישית, משפחתי הכירה אותו, וסבתי, שאני קרויה על שמה, פלורה בדרה ז"ל, הייתה ממש מיודדת איתו. והוא, אני לא יודעת אם אתם יודעים, דגל בצניעות. צניעות מאוד מאוד גדולה. הרב כדורי, אם אני לא טועה, לא עזב את הארץ אף פעם, אם לא, מיעט בכלל. הוא ישן על אותה מיטה עשרות שנים, מיטה מברזל, היה אוכל בצניעות, חי בצניעות – באמת, משהו שאנחנו לא מכירים היום. ולמה אני אומרת את זה? כי הרב כדורי, לפני כמעט 30 שנים ישב עם ראש הממשלה שלנו היום, בנימין נתניהו, הם דיברו על מה שקורה עוד אז בארץ ישראל, ואמר לו נתניהו שהשמאל אז שכח מה זה להיות יהודים. ואני מסתכלת היום, באמת, כשאני רואה – שלום, אדוני היושב-ראש, איזה זכות יש לי כל פעם שאתה עולה, ברוך השם. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא סתם, חבר הכנסת ביטון, לא סתם. ואני מדברת על הרב כדורי – אדוני היושב-ראש, אמרתי על הרב כדורי שביום ראשון נציין 20 שנים לפטירתו – על הצניעות שהוא היה חי בה. ואני מסתכלת היום על השמאל שקורא לנו "אוכלי מוות", ואומר לבני הציונות הדתית, שאיבדו כל כך רבים מבניהם הקדושים – קורא גם להם "אוכלי מוות". ואני אומרת, אז עוד לא ביזו ילדי בית ספר שמניחים תפילין - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מאי, אולי תציינו מי אמר - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אציין. אני אפילו אתן לך רשימה. רשימה אני אתן לך. חבר הכנסת מאיר כהן, היקר לי מאוד, אני אתן לך רשימה. אז, השמאל של אז והיום, ששכח שההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם נרצחו באותה שואה נוראית על סמך סממנים יהודיים – היום הם תומכים בלבזות ילדים שרוצים להניח תפילין מחוץ לבית הספר. אז הם לא היו שורפים כבישים ומקללים ראש ממשלה, רעייתו, משפחתו, מאיימים על שרים, אומרים שיש להם דם על הידיים, יורדים לגופם, לנשמתם, לליבם; אז לא היה יושב מישהו כמו עופר כסיף, שמועמד עכשיו להיות שר ביטחון בממשלתו של אני לא יודעת מי, מנסור עבאס, אחמד טיבי, אני לא יודעת מי יהיה ראש הממשלה ברוטציה עם נפתלי בנט. זה השמאל של היום. כשאז אמרו שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, מעניין אותי, מה השמאל שכח היום? מפחיד אותי, יותר נכון, לשאול. ולכן כשאנחנו ניצבים עכשיו ממש - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אוכלי המוות - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הרי, איך קוראים למי שכתבה את זה עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלום עכשיו? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איך? ומה התפקיד שלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> פעילת שמאל שלכם, איריס בוקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כתבה בהארץ - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא רק הציונות הדתית, כבר רוב העם אוכלי מוות. כתבה בעיתון הארץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, חבר'ה? מספיק? תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מספיק שמות? יופי. אני אסכם בזה שאנחנו באמת << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - המוניציפלי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אל תילחץ. תייקתי לכם את העובדות. כדרכי בקודש, ברוך השם הטוב. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אסכם בזה שלא הייתי מדברת על כך לולא הציון של 20 שנה לפטירתו של הרב כדורי שיחול ביום ראשון בשבוע הבא. המורשת שהוא השאיר אחריו – ותמונתו, שאגב גם תלויה בחדר הלשכה שלי – ומזכירה לי כל הזמן שלא משנה כמה השמאל יבזה את ערכי הציונות, את פעילי הימין, את המחנה הלאומי, את עם ישראל, את הקדושה שבו, את הטהרה שבו, את המסורת שבו; לא משנה כמה אנחנו – השרים, חברי הכנסת, הפעילים החברתיים של הימין ובכלל כלל המחנה הלאומי – נמשיך לעבור ביזיונות על ידכם ועל ידי ערוצי התרעלה שלכם, אנחנו זוכרים למה אנחנו פה ולמה אנחנו נאבקים. בזכות מורשת אבות אבותינו, שנזכה בעזרת השם להמשיך לאורם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, אני מבקש לברך את ראש ממשלת צרפת לשעבר, מנואל ואלס, שנמצא פה יחד עם משלחת מכובדת. (מחיאות כפיים) I warmly welcome the former Prime Minister of France Manuel Valls, his wife and their delegation, who are visiting Israel. Mr. Valls is a true friend of Israel, and has always been, and consistently stands by our side, even in the most difficult times and for this we are deeply grateful. Welcome to the Knesset, Welcome to Jerusalem. (מחיאות כפיים) מייד יעלה חבר הכנסת דן אילוז, והוא יברך בצרפתית, אבל לפני זה יש לנו הצבעה, אני חושב. מה המציעים מבקשים? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> במליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לדון במליאה. אם כן, אנחנו מצביעים על העברת הדיון למליאה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הדיון יועבר למליאה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתי שם, אז לא נלחץ לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לחצתי בכלל, אז הכול בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז שיהיה בפרוטוקול, פשוט העבירו אותי לשם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בחינת הכרה בעצמאות חבל קביליה וכינון יחסים עימו כהמשך למדיניות החוץ הישראלית החדשה והיוזמת << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: בחינת הכרה בעצמאות חבל קביליה וכינון יחסים עימו כהמשך למדיניות החוץ הישראלית החדשה והיוזמת. הצעה שהגישו חברי הכנסת דן אילוז – שמייד יאמר כמה מילים גם בצרפתית, אולי תרצו לשבת – אוהד טל, יצחק קרויזר ומאיר כהן. ראשון המנמקים, חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> (אומר דברים בצרפתית, להלן תרגומם: ) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> (אומר בצרפתית: בראבו, חבר הכנסת אילוז. תודה.) << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא לקח ממני זמן, נכון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא התחלתי. עכשיו יש שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 7 באוקטובר חידד אצלנו תובנה לאומית עמוקה: מדינת ישראל לא יכולה עוד להסתפק בתגובה למציאות, עלינו להיות אלו שמעצבים אותה. זהו שינוי תפיסתי שמובילה הממשלה הזאת, וזהו הבסיס למהלך ההיסטורי שאנו מקדמים היום. כדי להבין את המהלך עלינו להכיר את העם הקבילי. מדובר באומה ילידית עתיקה בצפון אפריקה, בני העם האמזיגי, שנאבקים דורות על זכותם לשמור על שפתם ותרבותם מול דיכוי של המשטר האלג'יראי. זהו עם אותנטי, שוחר חירות ופרו-מערבי שמבקש את זכותו הטבעית לעצמאות בארצו. ההצעה לבחון הכרה בעצמאות חבל קביליה היא ביטוי מובהק לדיפלומטיה יוזמת. כפי שפעלנו באומץ מול סומלילנד, כך עלינו לפעול כעת. ישראל בוחרת את ידידיה לפי ברית של ערכים ואינטרסים, ולא לפי תכתיבים של מוסר כפול. תראו את האבסורד המקומם: מדינות כמו צרפת וקנדה רצו להכיר במדינה פלסטינית – ישות שמעולם לא הייתה קיימת, ושהדלק שלה הוא טרור ושנאת יהודים. זהו פרס לרוצחים. וכאן נחשף השקר הגדול: אותה צרפת, שמתנדבת להעניק פרס לטרור, היא זו שנושאת באחריות היסטורית לדיכוי העם הקבילי, כשכפתה עליהם להיבלע בתוך אלג'יריה. הגיע הזמן שצרפת תחליט האם היא ממשיכה להיות בצד הלא נכון של ההיסטוריה או שהיא מתייצבת לצד של החירות. חשוב שהציבור בישראל ידע: פרהט מהני ותנועת ה-MAK הם ידידי אמת של ישראל. בשעה שבירות בעולם הערבי רעדו משנאה לישראל, בכיכרות של קביליה הונפו דגלי כחול לבן. פרהט מהני עמד לצידנו ללא סייג ביום הנורא של 7 באוקטובר, בזמן שהמערב גמגם. דיפלומטיה חכמה יודעת לקרוא את המפה: בצד אחד אלג'יריה, שהפכה לזרוע של ציר הרשע האיראני, ובצד השני העם הקבילי – אומה חופשית שרואה בישראל מודל להשראה. תמיכה בקביליה, בתיאום מלא עם ידידתנו האסטרטגית מרוקו, היא מדיניות חוץ ימנית, ריאליסטית וגאה. אדוני היושב-ראש, אסיים במסר דיפלומטי בצרפתית לעם הקבילי. (ידידיי היקרים בני העם הקבילי, כחבר כנסת אני מצדיע לאומץ לבכם ולשאיפתכם הלגיטימית לחירות. ישראל מכירה את מחיר העצמאות ומכבדת עמוקות את כבודכם הלאומי. הקשר בינינו הוא הרבה מעבר לאסטרטגי; הוא אנושי. לעולם לא נשכח את הסולידריות הבלתי-מעורערת שלכם לאחר 7 באוקטובר. ברמה האישית, אני קשור מאוד לתרבותכם המפוארת. מדי ערב אני מרדים את בני איתן לצלילי המנגינות הנצחיות של אידיר. הקול הזה, ששר על כבוד ואדמה, מהדהד בביתי והיום גם בלב הפרלמנט הישראלי שלנו. זמן האמת הגיע. ישראל מביטה בכם באחווה. אנו שואפים לעתיד של שלום, חירות וכבוד הדדי בין שתי אומותינו. תחי קביליה החופשית, ותחי הידידות בין עמינו.) תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> בפעם האחרונה דיברתי באנגלית, עכשיו בצרפתית. אתה צריך ללמד אותי ליטאית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא יודע ליטאית, אני יודע רוסית. (אומר בצרפתית: תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז.) << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, לא קפצת. הייתה חסרה לי הקפיצה. זו צביעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - סיימתי - - - דוד המלך - - - בזה הרגע סיימתי ספר תהילים. בעוד שאתה עסוק בצרחות סיימתי את ספר תהילים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברים היקרים נאור שירי וטלי גוטליב. זהו? סיימתם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התחזקתי, לא תהא קודש הילולים. זכות דוד המלך תעמוד לכולנו. לכולנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זהו? תודה רבה. טלי. טלי, די, זהו. תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק קרויזר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חייבת ספר תהילים. התחייבתי לעצמי. מהבוקר, זה לוקח כמעט שלוש שעות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לי אין בעיה, לא אמרתי מילה. פשוט הרציונל של השפות השונות – כנראה זה במבטא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נאור, די, תודה. חבר'ה, מספיק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מדברים על נושא חשוב. רציתי לעלות ולהתחיל את הנאום בערבית, ואמרו לי: טלי תשתיק אותך. בצרפתית אני חלש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> Silence. Silence. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, בחבל הזה יש תנינים? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש שם תנינים אוהבי ישראל, תדע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, גברתי סגנית השר, חבריי חברי הכנסת. President Ferhat Mehenni and the people of Kabylie, congratulations on the independence of your state. You have our support and we stand with you. מדיניות חוץ יוזמת אינה התלבטות, היא אמורה לבוא כעמדה ברורה. אחרי שנים של הישגים ופיתוח עצמאי, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של שינוי מדיני עמוק, מעבר ממדיניות מגיבה למדיניות יוזמת, הפועלת מתוך אינטרס ישראלי ברור, ואחריות ארוכת טווח בפני עצמה ובפני ידידותיה. ההכרה בעצמאות סומלילנד ביטאה שינוי תפיסתי זה הלכה למעשה. היא הבהירה כי ישראל בוחרת את שותפותיה ופועלת לפי שיקוליה, וכעת מתבקש לבחון החלה של אותו היגיון, גם בצפון אפריקה אל מול העם הקבילי וחבל קביליה. העם הקבילי הוא עם בעל זהות לאומית ברורה, הנמצא במאבק ממושך להגדרה עצמית. מאבק זה מתנהל במסגרת מוסדית מסודרת, תוך דגש על פעולה פוליטית לא אלימה. מדובר בתביעה לגיטימית, שאינה נשענת על טרור או כפייה, ועומדת בסטנדרטים המקובלים של מאבק לאומי אקטיבי אחראי. הדיכוי שמפעילה אלג'יריה כלפי העם הקבילי אינו מתקיים במנותק מהזירה האזורית. אלג'יריה נוקטת קו עוין לישראל, ופועלת נגדה בעקביות בפורומים הבין-לאומיים. לפיכך, בחינה רצינית של תמיכה בקביליה תואמת את האינטרס הביטחוני של ישראל, ומחלישה מוקד עוין הפועל נגדה. הכרה בקביליה אינה המהלך הצהרתי בלבד; מדובר בצעד מדיני, בעל פוטנציאל ממשי, ובעלות דיפלומטית מוגבלת. הוא אינו צפוי לשנות לרעה את יחסי ישראל עם מדינות שכבר פועלות נגדה, אך הוא עשוי לפתוח ערוץ חדש של שיתוף פעולה עם גורם מתון בצפון אפריקה, ולחזק את מרחב הפעולה הישראלי באזור. מהלך זה משתלב גם עם האינטרסים של שותפות אזוריות ובראשן מרוקו, ומרחיב את ציר הכוחות המתונים באזור, המאופיין בחוסר יציבות ובהשפעה גוברת של גורמים עוינים. לצד השיקול האסטרטגי קיים גם ממד של אמון. העם הקבילי ונציגיו הביעו תמיכה פומבית בישראל, גם לאחר טבח 7 באוקטובר. בתקופה שבה גורמים רבים בחרו לשתוק, בזירה הבין-לאומית, עמידה לצד מי שעמד לצידנו היא נכס מדיני ולא רק מחווה סמלית. לאור הכרזת העצמאות של קביליה בדצמבר 2025, אני מבקש לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, לבחון את המשמעויות המדיניות והביטחוניות של ההכרה הרשמית, ולגבש צעדים להידוק הקשר המדיני עם הישות הקבילית. זהו מהלך שקול ונכון, ממוקד וטוב למדינת ישראל. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת דן אילוז, על ההובלה של היוזמה ועל הקידום של האינטרסים הישראליים; וגם הזדמנות לפרגן למשרד החוץ, לשר ולסגנית השר שרן השכל, על מהלך באמת מדהים ומרשים, שלקח את ישראל כמה צעדים קדימה באינטרס הביטחוני, הכלכלי, הלאומי, ולהמשיך לדאוג לעתידה של מדינת ישראל. אז תודה רבה. אני קורא לכם, חבריי, להצטרף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. תגיד, התחלתם לתאם לבוש ביש עתיד? אתה, רון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, סגנית השר שרן והשרה מאי, אני רוצה רק להגיד כמה מילים, כי הרבה אנשים מרימים כאן את האוזניים ואת העיניים ואומרים: מה זה? קביליה זה חבל ארץ שנמצא בצפון מזרח אלג'יר. חבל ארץ מאוד מיוחד, יפהפה אגב. יש שפה קבילית שהיא חלק מהשפות הברבריות. זו אולי השפה הכי בולטת. סבא שלי, זיכרונו לברכה, ידע לדבר ברברית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. יש משהו – אני הצטרפתי להצעה הזאת בכדי קצת לחשוף את מערומיהן של מדינות אירופה, ביחס שלנו בכל השאלה הפלסטינית. אתם יודעים שחיים שם 6 מיליון, בחבל ארץ המצוין הזה. רובם הגדול הם מוסלמים חילונים. ב-2013 – תקשיב, ולד. ב-2013 – השכל, סגנית השר. אתם יודעים? אלג'יריה זאת מדינה שב-2013 העבירה בחוק חובה על כל תושבי אלג'יריה לצום ברמדאן. בקביליה היו חלק שאמרו: אנחנו לא רוצים שיכפו עלינו דת, והם ערכו סעודת צוהריים באמצע היום. כלומר, הם נלחמים גם בניסיונות של אלג'יריה לכפות דת. האלג'ירים הם נגדנו. אגב, קבילים מפורסמים זה זידאן, שחקן הכדורגל, בנזמה הוא קבילי, אידיר – שהוא זמר יוצא מן הכלל, וכדאי לכם לשמוע אותו – הוא קבילי. אמרתי, הדבר הכי נחוץ, ובאמת אנחנו צריכים להשמיע את קולנו – לא כל הקבילים רוצים עצמאות מוחלטת, חייבים גם להגיד את זה. בתוך קביליה עצמה, כולם רוצים אוטונומיה; כולם רוצים להיות אוטונומיה חילונית. הם אנשים משכילים, רובם ככולם, אבל אנחנו, מדינת ישראל צריכים להשמיע את קולנו. המתנגדים הגדולים ביותר הם האלג'ירים בעצמם, והתומכים הגדולים ביותר באלג'יר ובהתנהגות הנוראה כלפי הקבילים הם הצרפתים. היום ברחבי צרפת, אנחנו מוקצים מחמת מיאוס בגלל היחס שלנו לפלסטינים. אז טלו קורה מבין עיניכם צרפתים יקרים, תסתכלו איך אתם מתנהגים למיעוטים שהם לא טרוריסטים. אגב, האלג'ירים הכריזו עליהם כטרוריסטים. הקבילים לא טרוריסטים; הם היו לוחמי חופש כנגד צרפת – זה כן – במלחמה על אלג'יר; אבל טרוריסטים הם לא. אז מדינות אירופה מחרישות ושותקות נגד ההתייחסות הנוראה כלפי הקבילים. וכן, אני מקווה שמשרד החוץ, שרן, ישמיע את דברו, לפחות בתמיכה, באמירה מאוד מאוד ברורה. יש להגיד תודה לאנשים האלה. אגב, בצרפת הקבילים הם תומכים לא קטנים של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשיב על ההצעה סגנית שר החוץ שרן השכל. << דובר >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר >> תודה. ברוח הדברים שנאמרו, גם אני אשיב לדן. (אומרת בצרפתית: קודם כול, חבריי חבר הכנסת דן אילוז, צביקה קרויזר, מאיר כהן, אני מודה לכם מאוד על שהבאתם את הנושא הזה כאן לפרלמנט. תודה על המסר שלכם. ואנו מודים לעם הקבילי על מסר הסולידריות והשלום שלהם.) אני שמחה להשיב בשם משרד החוץ, אני מודה לכם על ההצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רק אומר שלדבר בשפה אחרת מעל הדוכן – את יודעת, אישרנו את נשיא ארצות הברית שדיבר כאן, בכבודו ובעצמו, הוא אושר בוועדת הכנסת לדבר בשפה מסוימת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, הוא לא יודע עברית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא יודע אנגלית? הוא לא יודע אנגלית? מה אמרת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע עברית. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> הוא צריך עכשיו אישור מיוחד, הוא הנציג של יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא אתן דוגמה. את יודעת, אנחנו מסבכים את עצמנו, ואז אומרים: למה מדברים פה בערבית? כי אסור לדבר בשום שפה אחרת, גם לא באנגלית. זאת דעתי. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> לא ניכנס עכשיו לוויכוח, אני אדבר איתך על זה אחרי זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפרוטוקול, אני אומר, דברי עברית, אנחנו נהנה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אמרתי, אני שמחה להביא את תשובת משרד החוץ. באמת חשוב לומר כאן שמשרד החוץ ושר החוץ פועלים בכל המישורים כדי לחזק את מעמדה של ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אייל עם אוזניות, לא שומע כלום. את יכולה לדבר בכל שפה בינתיים, עד שהוא יסיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, סליחה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, תסתכלי, הוא עם אוזניות. עכשיו הוא הוריד אותן. היועץ המשפטי. היועץ המשפטי עם אוזניות, הוא לא שומע כלום. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> טוב. אפשר להשיב? תודה רבה. או שאני אחזור לצרפתית. משרד החוץ ושר החוץ פועלים בכל המישורים כדי לחזק את מעמדה של ישראל בעולם, כולל קשירת קשרים עם מדינות חדשות. כאמור, מדינת ישראל בהובלת שר החוץ גדעון סער וראש הממשלה נתניהו, הייתה המדינה הראשונה החברה באו"ם להכיר בעצמאות סומלילנד – מדינה מוסלמית פרו-מערבית וידידותית למדינת ישראל. עם אישור ההכרה, נסע שר החוץ לביקור ראשון בסומלילנד, כדי לבסס את היחסים, ושם נפגש עם הנשיא, שר החוץ וגורמי ממשל נוספים. סומלילנד, בשונה מחבל קבילה, הינה מדינה עצמאית לחלוטין, בהתאם לאמות המידה המקובלות כבר 35 שנה. כמו כן, היא מקיימת מערכות בחירות דמוקרטיות – האחרונה בהן ב-2024 – עם חילופי ממשל סדירים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בהפרש של 150 - - - << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> חשוב לומר שיש פה מערכת דמוקרטית פעילה שעובדת; היא עומדת בכל התנאים שאמורים לעמוד - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה שמחזק את הדברים שאת אומרת - - - << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> נכון. יש הרי סטנדרטים שהאו"ם קבע להכרה במדינות, דברים שהם אמורים לעמוד בהם. באמת סומלילנד עומדת בהם לאורך השנים. לכן המקרים אינם חופפים, אינם זהים בעובדות בשטח. לכן, לא נכון גם לקשר בין ההחלטה המדינית להכיר במדינת סומלילנד והבקשה להכרה בחבל קביליה. לגבי ההצעה להכרה בחבל קביליה, הנושא מוכר במשרד החוץ, הוא מוכר לשר החוץ, והטיפול בנושא יתבצע בהתאם לאינטרסים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין הצבעה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מקבלים את תשובת השרה אולי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע על הכרה בעצמאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. מן הדין ומן הצדק פה להגיד אם מקבלים את הצעת השרה. יכול להיות שהוא הפתיע אותם. נעבור להצבעה על העברת הדיון לחוץ וביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שישה בעד, אחד נוכח. אני קובע כי הנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. << הצח >> חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1893; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 341; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל, אני נרגשת, ממש נרגשת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצעה זו היא מיזוג של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל, אופיר כץ וגלעד קריב, עם הצעת החוק שהגישה הממשלה. לפני שאציג את הצגת החוק אני מבקשת להגיד תודה לחברי, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שהביא, דחף ודאג. ממש תודה. בלעדיך, לטעמי, זה לא היה מגיע, אז ממש יישר כוח גדול, וזה המשך של כל כך הרבה חוקים שאתה מביא, בנושאים האלה ממש – חשובים כל כך. איך אומרים כולם? אין עליך. תודה רבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולשר הביטחון ישראל כץ ולכל הצוותים ואנשי המקצוע במשרדי האוצר והביטחון. תודה רבה, ענקית, לצוות הועדה היקר שלנו, ועדת העבודה והרווחה, לענת כהן שמואל מנהלת הועדה, לאורית הסגנית, ליועצת המשפטית של הועדה, עורכת הדין נעה בן שבת, לכולם, שעבדו במקצועיות, בחריצות ובענייניות על הצעת החוק הזאת – כמו על כל ההצעות האחרות שהן עובדות עליהן בכל נושא ונושא. תודה גדולה. תודה מיוחדת לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ותודה עוד יותר מיוחדת למיכל קסטן-קידר, שיושבת פה איתנו, ולשולי מועלם-רפאלי, חברת הכנסת לשעבר, ולמיה אוחנה-מורנו ויסכה שטיינברג, שבכל מקרה אותי ליוו גם בעניין הזה, אז ממש תודה רבה לכן. וכעת לגוף החוק עצמו: הצעת החוק מציעה לבטל כמה הוראות בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), שהגבילו את הזכאות לקבלת קצבת שאירים בפנסיה תקציבית, ובכך לתקן עוולות רבות שנים. ראשית, מוצע לבטל את ההוראה שלפיה מופסקת הזכאות של אלמנים ואלמנות של חללים עם פנסיה תקציבית, הנישאים מחדש, לקבל את קצבת השארים שלהם. ברוך השם אנחנו שומעים כמעט מדי יום ביומו על אלמנות המלחמה הנוכחית – צעירות וכאלה שקצת פחות ובכל זאת נישאות מחדש – וזה מפיח בכולנו רגעים של תקווה. אין שום עניין שזכויותיהן תפגענה אך ורק בשל הבחירה האדירה הזו בחיים. בהחלט הצעת החוק מסירה את התמריץ השלילי מפני יצירת זוגיות חדשה, שעליה אנחנו מברכים. בהחלט בשעה טובה ומוצלחת. שנית, מוצע כי התקרה בעניין הסכום הכולל של קצבת כל השאירים – המכונה השיעור המרבי או השיעור הקיצוני – תגדל ותעמוד על מלוא המשכורת הקובעת, שהייתה לחלל או מלוא הקצבה ששולמה לגמלאי. שלישית, מוצע לבטל הגבלות שחלו במקרים שבהם עקב הפטירה היו השאירים זכאים גם לקצבת שאירים בפנסיה תקציבית, לפי החוקים האמורים, וגם לתגמולים לפי חוקי השיקום ובהם חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. עד עתה, במקרים אלה, לא הייתה זכאות למלוא הקצבה ולמלוא התגמולים, אלא רק לחלק מהם. לעתים בדרך של הפחתה מאחת הזכאויות, ולעתים בדרך של בחירה בין הזכאויות. לפי התיקון יהיו השאירים בפנסה תקציבית, זכאים גם לקצבת שאירים וגם למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוק השיקום. כמו כן, עד עתה הייתה תקרה שחלה לעניין הסכום הכולל, שמשתלם בעד הקצבה והתלויים ביחד. כעת מוצע לבטל את התקרה כך שלא יחולו ניכויים בשל כך. ונוסף לכך, מוצע לבטל את ההגבלה שחלה על תשלום הקצבה, כאשר מדובר באלמנה או אלמן שטרם הגיעו לגיל 35, ואין עימם ילד. התיקונים בהצעת החוק יחולו לעניין שאירים של חייל בשירות קבע, עובד שירות המדינה, איש שירותי הביטחון, שוטר או סוהר, שחל עליהם הסדר פנסיה תקציבית, בין אם בעת פטירתם היו פעילים או שכבר היו גמלאים. התיקונים יחולו גם לעניין שאירים של חיילי מילואים הזכאים לתשלומים לפי חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. בהוראות המעבר מוצע לאפשר לשאירים שעד עתה לא היו זכאים לקצבה בפנסיה תקציבית – למשל אלמן או אלמנה או בן זוג לשעבר שנישאו מחדש – או שהיו זכאים רק לקצבה בסכום מופחת, דהיינו במקרים של זכאות לתגמולים לפי חוקי השיקום, ואולי בשל כך אף לא פנו מעולם לבקש קצבה. כל אלה יוכלו לפנות לקבלת קצבת השאירים בפנסיה תקציבית בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק המוצע, שמשפר את מצבם. בכך הוראת ההתיישנות בת ארבע השנים הקיימת כיום, לא תמנע מהם מלממש את זכאותם לקצבה לפי ההוראות המתוקנות. כמו כן נקבעו הוראות לעניין תשלום הקצבה לבן זוג שביום תחילתו של החוק עדיין מקבל מענק בשל הפסקת זכאותו לקצבה במקרה של נישואים מחדש או מענק בשל כך שטרם הגיע לגיל 35. הצעת החוק המובאת כאן באה לתקן עוול היסטורי, ומוסיפה משמעותית לחוסן החברתי והלאומי של מדינת ישראל. הצעת החוק משדרת גם את ההערכה העמוקה למשרתי המילואים, ואת ההבטחה כי אף אחד לא נשאר מאחור בחייו, וכי גם לא לאחר מותו משפחתו לא נשכחת. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לא הוגשו הסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> מאי. מאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כאן שרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש בקשות רשות דיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש בקשות רשות דיבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רשות דיבור, כמובן. אופיר, יש אובססיה לאופוזיציה על שרים. הם מתים על הממשלה הזאת, הם לא מוכנים לדבר בלי שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לנו אובססיה. יש 38 שרים, שאחד יהיה כאן בכנסת ויכבד אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו רשות הדיבור שלך? לא הבנתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואתה סגן יושב-ראש הכנסת, אתה צריך לכבד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מכבד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להגיד שהם ישבו פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, אני מסתדר. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא אובססיה שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא מתה עלייך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקשות רשות דיבור – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב בן ארי, די. מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה צוחק עלי? היא צעקה עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא צוחק עליך, אני רציני. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח; יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; אלעזר שטרן – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח. מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איך הוא נהנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיי בשקט, זה מפריע לי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה מפריע לה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לפני כולם – שקט, תלמדי איך מתנהלת חברת כנסת לשעבר. תתקשרי אליי כשתהיי בדרך לנווה תרצה. קדימה, בינתיים לא להפריע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> קרקרנית - - - צורחת - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא להפריע, את חשודה בפלילים. את חשודה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם את חשודה בפלילים, לא פלא. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> עבריינית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את חשודה, והיא חשודה, ואם המשטרה לא הייתה פחדנית, שתיכן עכשיו – את בדרך לכתב אישום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את חשודה בערלות לב, ערלות לב. חשודה בערלות לב. רוע לב, חוסר החינוך. את חשודה בערלות לב, בחוסר חינוך, ערסיות וברבריות, בזה את חשודה. אין לך אידיאולוגיה, אין לך חזון, אין לך ערכים. את האישה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, טלי, טלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את. מה את עושה שלוש שנים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - טלי, אל תעשי את זה, היא לא שווה את זה. היא לא קרקרה, ועפה עם הידיים. מה את עונה לה? היא לא שווה את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא להפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי. מאי, עכשיו תורה, היא צודקת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היא קרקרנית לדעת. לא יכולה - - - לנופף בכנפיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, את מפריעה לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - קרקרנית. את מביכה את עצמך כשאת אומרת – את מביכה את עצמך, תירגעי. תשתלטי על עצמך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי. קריאה ראשונה, מאי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אשתלט? את יושבת פה וצורחת את עצמך לדעת. אני מביכה את עצמי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשתלטי את על עצמך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לפנות את הרחבה פה? די, נו. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה רוע לב יוצא ממך. איזו הילה - - - ההילה שלך יכולה להיות טובה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - מקרקרת. מביכה את עצמה. רוע מזוקק של אישה – רוע. אישה מזוקקת ברוע. לא ראיתי דבר כזה. כל-כולך שנאת חינם, ואת מדברת על אנשים שמביכים את עצמם? אין לך וריד של אידיאולוגיה בגוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי, קריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כולך עשויה מרוע ושנאת חינם. כולך עשויה מרוע, רוע ושנאת חינם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא – רק רציתי להגיד תודה לשולי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את בקריאה שנייה. אביגדור, קח אותן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יכולת לבחור להיות טובה. יכולת לבחור - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה לא בדנ"א שלה להיות טובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יכולת לבחור יראת אלוקים. יראת אלוקים - - - יכולת לבחור להיות טובה. למה את בוחרת ברוע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. טלי. טלי, קריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - של רוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור. אני מכבדת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתה ראשונה, את לא מקשיבה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היא עומדת פה ומפריעה לכל מי שנושם, צורחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היא, המקרקרת הראשית. מפריעה לראש הממשלה, והיא תגיד לנו לא להפריע לה? באיזו זכות? הצביעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל עכשיו היא בזכות דיבור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא לא הייתה פה בכלל, על מה את מדברת? היא לא הייתה פה. היא לא הייתה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מגן עליה, סימון? למה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי מדבר על עכשיו? מי מדבר על עכשיו? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז על מתי? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בכל פעם שאנחנו עולים, היא צורחת את עצמה פה לדעת. אומרת לראש הממשלה לסתום את הפה. מי היא בכלל שהיא תגיד לו לסתום את הפה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל היום היא לא הייתה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי, די, נו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי היא בכלל - - - לסתום את הפה? היא תטיף לא לדבר? צבועה וחצופה. אישה של רוע, כולך גוש של שנאת חינם ורוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני מדברת עליה, לא על החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. אבל היא צודקת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מסכנות, הבנות פה בהלם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמש דקות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתנצלת בפני הבנות שביציע. אני מצטערת, אתן חשופות לשיח המיזוגיני, השוביניסטי, הדוחה הזה. אתן לא אשמות. הכנסת לא אשמה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הן חשופות לשנאת החינם שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שנאת החינם שלך - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקי כבר. את בקריאה שנייה, תפסיקי. תשתלטי על עצמך. אני לא מדברת אלייך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני לא אפסיק. אני לא אשתלט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? איזה מין דבר זה? תוציא אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, די, נו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די, באמת. כמה אפשר? תשתלטי על עצמך כבר, את שרה בישראל, שרה בישראל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי שמדברת. לא נופפת היום, לא נופפת בכנפיים מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די, תעצור את זה. יפה. די, שקט כבר. אני רוצה להגיד תודה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי את הזמן מספיק. אפשר לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה רוע יש בך. אלוקים מסתכל על זה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> גוש של רוע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור את זה. אי-אפשר לדבר לשולי בלי - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בורא עולם מסתכל ואומר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזבי אותן, תדברי לשולי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אמרתי "שקט", מה ביקשתי? לא קיללתי, לא אמרתי "קרקרנית", לא אמרתי "רוע" – אמרתי "שקט". מה הבעיה? אז די, מספיק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו, תדברי כבר. איזה שקט יש במליאה? בחיים לא היה שקט כשאני דיברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת שולי. באמת, אני מצטערת שהיית צריכה לסבול את זה – את ומיכל, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי ומיכל קידר, שתי אלמנות. אני מתנצלת שביום כזה חשוב אתן צריכות לשמוע את זה, אבל אלו הם חיי. אז אין מה לעשות, צריך להתמודד עם זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר. תהיי בשקט כבר. אל תפריעו לי שתיכן. אני רוצה להגיד לכן תודה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די. די כבר. מה צריך לעשות? מה צריך לעשות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לנאום. עזבי אותן, תנאמי וזהו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, אבל זה כל הזמן באוזן שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הן היו בשקט, ואת המשכת לדבר אליהן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הקטע? אני לא מתייחסת, אני לא עונה, אני מכבדת אותך. די. מה, כאילו, לקרוא לייעוץ המשפטי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אולי די כבר, באמת, מה זה? איזה מין דבר זה? אם הייתי יושב שם, זה לא היה קורה, הייתי מוציא אותן החוצה. מה זה הדבר הזה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - את הצד - - - שלך - - - אתה לא שומע מה היא עושה פה כל היום, נכון? לא נותנת לבן אדם אחד להשלים מילה, הצבועה הזאת. בגללה אתם בארבעה מנדטים. בגללה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, זה לא נורמלי, הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, די, נו, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא גמרה את המפלגה שלכם – היא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאגי למנדטים שלנו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא, אנחנו לא דואגים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר, זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גמרה אותה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתן מבינות? אין מה, אין מה להוסיף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דברי תכלס, עזבי אותן כבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה לדבר תכלס. מה ניסיתי להגיד? שיש כאן שתי אלמנות שעשו עבודה מדהימה, ששולי מועלם-רפאלי מ-2015 גוררת רגליה במשרד הביטחון ומקיימת פגישות עם שר הביטחון, נמצאת שם ומקדמת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוה, עכשיו את מדברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ומנסה לדבר על הזכות הזו של אלמנת צה"ל, שהיו לוקחים לה את הקצבה רק בגלל שהיא בחרה לשקם את חייה ולהתחתן שוב ולמצוא אהבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די. די, אני לא מדברת איתך, אני מדברת איתן. את כל הזמן מפריעה. די כבר - - - לכבד את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא דיברתי אלייך, דיברתי אל שולי. אני מפיך למדתי איך מתנהגים. אבל מה תעשי אם לא נפריע לך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה היא תעלה לטיקטוק אם לא נפריע לה? כל הטיקטוק שלה זה רק אנחנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזבי אותן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה עזבי אותן? אני עוד שנייה מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תעני לה בטיקטוק, מה הקשר פה עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לה חזון. אין לה חזון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, קריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה להגיד לשתיכן תודה. שולי, אני מנסה – מ-2015, כשהיינו חברות כנסת כאן, את פעם ראשונה הצגת לי את הדבר הזה, וסיפרת לי עליו. היום אמרתי לאופיר כץ – שצריך להגיד לו כל הכבוד שהוא הביא את החוק הזה – מה אמרתי לך היום, אופיר? שולי, באמת – חשוב לי לתת קרדיט. לפעמים אנשים, קשה להם, הם מרגישים שמוציאים להם אבן מהלב – אבל מגיע להם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, אלוהים. באמת, אמרתי רק דברים טובים, אפילו פרגנתי לאופיר. זה לא ייאמן. אני רוצה להגיד לך שהרבה דברים קורים בכנסת הזאת. מה שאת רואה זה דוגמה טובה היום, אבל אנחנו לא מתייחסים לזה, ושמים את הרעשים בצד. מגיע לאלמנות צה"ל הצדק הזה. היום יש צדק במדינת ישראל. צריך להגיד תודה גם לשר הביטחון ישראל כץ ושר הביטחון הקודם יואב גלנט. אל תתרגשי, מגיע לך. גם יואב גלנט וגם שר הביטחון ישראל כץ הוציאו את העגלה מהבוץ הזה. הדרך שבה הלכת, ומיכל, שהצטרפה שנים אחרי זה, הובילו ליום הזה. אני עליתי רק בשביל לנסות להגיד לך תודה. אל תבכי, כי אז אני אתרגש בשבילך. אחד הדברים שלמדתי כשהגעתי לכנסת הוא שדברים פוליטיים לוקחים המון זמן. כששאלתי אותך היום: תגידי, למה לא הובלת את החוק? אמרת לי: מירב, הייתי בניגוד עניינים. לצערי, הכנסת הזאת כולה ניגוד עניינים. בערך כל מי שמקדם כאן חוקים – מקדמים בשיא ניגוד העניינים. ודווקא את – זה ניגוד עניינים. נכון, כי את אלמנה, לא בחרת להיות במקום הזה – היום, ברוך השם, נשואה מחדש, ילדים, נכדים, אבל לא בחרת במקום הזה כשהיית צעירה. באת אליי, ואמרתי לך פה בכנסת, כשהיית חברת כנסת: שולי, למה את לא מקדמת? את זו שאיבדה. אמרת לי: מירב, אני בניגוד עניינים. הלוואי וחברי כנסת, בעיקר בצד הזה, היו מבינים, היו מבינים – תראי אותך, תראי איזו דוגמה את – שמת בצד ואמרת, אני לא יכולה. וכאן אנשים בשיא ניגוד העניינים מביאים חוקים אחרים, את מבינה? אז אני רוצה להגיד לכם תודה. אופיר, אמרתי לך תודה, אני אומרת שוב. אני חושבת שעשית כאן צעד מדהים. צריך להגיד תודה גם לגלעד קריב – יישר כוח על העבודה. אני אתן לך חיבוק כשהחוק יעבור. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רם בן ברק – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח. רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, קודם כול, אני רוצה להצטרף לדברים של מירב. אני הכרתי את שולי דרך מירב, ואני יודע כמה מירב עבדה פה מאחורי הקלעים, לפני הקלעים ובכל מיני פורמים שהייתי נוכח בהם ושותף להם. אז אני רוצה להגיד לך, מירב, יישר כוח גדול. ושולי, יישר כוח גדול. אני מאוד שמח שיש לי הזכות לתמוך בחוק החשוב הזה. אחרי שאמרנו את זה, ואני שמח גם שעודד פורר פה, אני רוצה לדבר על משהו שלא דיברו עליו היום: על הצביעות הנוראית שהעולם נוקט בה עכשיו כלפי כל מה שקורה במחאות באיראן. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל כל מי שהיה נגד מדינת ישראל – כשאנחנו הגנו על עצמנו אחרי המתקפה הנוראית שקרתה למדינת ישראל מאז השואה – פתאום שותק. אנג'לינה ג'ולי, שהייתה לא מזמן במדינת ישראל, לא אומרת שום דבר. גרטה, הלוחמת הגדולה של החופש, שותקת, דממה. כמובן, חברתנו הטובה, ג'יג'י חדיד – אף אחד לא אומר כלום. ועכשיו אני שואל את העולם מפה: איפה אתם? איפה כל הגרפיקותAll eyes on Iran ? איפה אתם לתמוך בלוחמי החופש האלה שבאמת מתקוממים מול שלטון שיורה בהם אש חיה? איפה האיחוד האירופי, איפה המנהיגים של האיחוד האירופי? איפה כולם? איפה כולם, כשאתם ידעתם לעשות חרמות על ישראל, לקרוא להפסקת סיוע הומניטרי, לקרוא לאמברגו נשק? איפה אתן, אומות העולם הכל-כך נאורות, איפה אתן? יש רק תשובה אחת לזה – תוקפים יהודים כי הם יהודים. מנסים להחרים את מדינת ישראל כי אנחנו ישראלים. לא הייתה איזו אידיאולוגיה שעמדה מאחורי הדבר הזה. פשוט לא יכלו לסבול את העובדה שמדינת ישראל יכולה להגן על עצמה. אז אני באמת באמת שמח להיות פה ולשאול את השאלה הזאת: איפה אתם, כל הצבועים שניסו להחרים את מדינת ישראל במשך כל כך הרבה זמן, ועכשיו לא אומרים מילה לאור הזוועות שקורות באיראן? ואם כבר דיברתי על הזכות של מדינת ישראל להגן על עצמה, אני רוצה להתייחס לדברים שיוצאים מקואליציית הימין מלא מלא. היום חבר הכנסת עמיחי אליהו, לדעתי – לא, סליחה, עמית הלוי אמר שחמאס מתעצם בממדים עצומים, ושלא יכול להיות שמדינת ישראל לא עושה כל מה שהיא יכולה בשביל להשמיד את חמאס. אני רוצה לומר לעמית הלוי – יש פתרון לדברים האלה. תיבחר, תיכנס לקואליציה ותשפיע מבפנים. אבל מה לעשות, אתם בקואליציה של דגים קפואים, אתם לא משפיעים על כלום, ואתם מוציאים הודעות לתקשורת כאילו אתם באופוזיציה. אתם הקואליציה אומרים: לא יכול להיות מה שקורה בעזה, לא יכול להיות שחמאס מתחמש מחדש, לא יכול להיות שמדינת ישראל שוב חוזרת לגישה שלפני 7 באוקטובר, שוב מעבירה סחורות, שוב תומכת, שוב מעלימה עין. אז תשנו, אז תעשו משהו, אז לא יכול להיות שאתם תשבו פה ולא תעשו שום דבר. אני שמעתי קודם את חבר הכנסת פורר עומד פה ומספר שעכשיו אתם כבר מגדילים ראש ולא מעבירים רק כספים, מעבירים סחורות ולא סתם סחורות – רד בול – רד בול – הם מנסים להרוג אותם בסוכר. עם סוכרים הם מנסים להרוג אותם, לתת להם כנפיים. ואני שואל אתכם: מה קורה לכם? מתי איבדתם את היכולת לנצח? אנחנו יותר חזקים, אנחנו מאוחדים בנושא הזה, אנשי המילואים שלנו עשו כבר 700 ימי מילואים. מתי איבדתם את הרצון להכריע באמת? מה אתם עושים, מה אתם עושים? יש הזדמנות להכריע, יצאתם בקמפיין גדול – הניצחון המוחלט – מלא מלא חרטות שזרקתם. איפה הניצחון הזה? למה אתם לא עושים את העבודה עד הסוף? מה מונע מבעדכם לעשות את זה? התשובה היא כלום. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות שנשארו לי כדי לענות לשרה מאי גולן, שאמרה פה שיש צד שקורא – איך, מה אמרת, שמה אומרים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אוכלי מוות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוכלי מוות. אבל לא אמרת מי. אז אני רוצה לומר לך - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - רשימה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא אמרה שלום עכשיו או משהו כזה. אז אני רוצה לומר לך, מאי: אי-אפשר - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - עופר כסיף - - - השותף הטבעי - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, תגידי עופר כסיף. אי-אפשר להסתכל על הצד הזה ולהגיד: זה מה שהאופוזיציה אומרת. זה לא נכון, תסתכלי מי עומד מולך. במקרה עכשיו עומד מולי מיקי לוי – מפקד מחוז ירושלים לשעבר; נאור שירי – לוחם ביחידה מיוחדת; סימון דוידסון – עוד לוחם; יסמין – מסכנה, כל יום היא צריכה להילחם בדרך הביתה כי היא גרה בירושלים - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> רון - - - אני - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והיא עוברת בכבישים שאתם הפקרתם. אז אני רוצה לומר לך, מאי, אני רוצה לומר לך, מאי – אתם הפקרתם את מדינת ישראל. אתם הבאתם את המצב הביטחוני הכי גרוע שהיה פה, ואז אתם באים אלינו ואומרים: אתם אומרים - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתם הצלתם אותו מהדחה - - - אתה הפקרת אותם, אתה, השר ביטחון שלכם - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אנחנו לא אומרים, אני אומר שאנחנו צריכים לנצח, אני אומר שתפסיקו להעביר כסף לחמאס, ואני אומר, הכי חשוב - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - זה השותפים שלכם - - - נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - תבדקו איך קטר חדרה ללשכת ראש הממשלה. את זה תעשו, ואז תדברו עלינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, תודה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בינתיים אתם הצלתם את השותף הטבעי שלכם, עופר כסיף, מהדחה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה שלכם, אתם הפלתם ממשלה עם אחמד טיבי. אתם הפלתם את ממשלת השינוי בקולות האלה. אתם עשיתם את זה, הפלתם את ממשלת השינוי בקולות של המשותפת. זה אתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מטי צרפתי – אינה נוכחת – תודה, רון כץ, רון כץ. טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שכחתי לומר – אני לא יודעת אם יצא לכם לראות, אבל אחרי – חשבתי שבאמת סרטון הליכודיאדה היה השיא – אז לא. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה יפה מאוד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום – כן, גם מאוד מתאים בתקופה הזאת. היום יצא סרטון של ארגון שנקרא: "בוחרים משפחה". יצא לכם לראות את הסרטון הזה? הסרטון הזה מראה כביכול נמר, לחימה, לוחם ולוחמת, האישה בבית, לא מוצא חן בעיניה שיש לוחמת, לא מוצא חן בעיניו. היא אומרת לו, תבוא הביתה, והוא הולך. הלוחמת שיושבת לידו, במקרה גם הוא אומר, היא פרמדיקית. עכשיו, למה זה מוציא אותי מדעתי? למה אני נשרפת מבפנים? כי במקרה היועצת שלי, אחותה, אגם נעים, הייתה פרמדיקית. הלוחמת היחידה שנהרגה במלחמה במהלך תמרון קרקעי, במקרה. יושבת היועצת שלי, יושבת המשפחה בבית ורואים את הסרטון הזה בזמן שהבת שלהם הקריבה את החיים שלה במלחמה הזאת, וארגון בוחרים משפחה משמיץ את הפרמדיקיות, אותה. איפה נשמע דבר כזה? איך אפשר? אני לא מצליחה להבין. עכשיו, אני פוגשת אותם פה בכנסת, את בוחרים משפחה, אלוהים יודע מי רוצה להיות המשפחה שלהם, איזו משפחה אתם? שתוקעת סכינים בלב למשפחות, ללוחמים, ללוחמות. איזו מין משפחה אתם? אני פונה פה לכל חברי הבית ולכל סיעות הבית: על הסרטון הזה הם צריכים לשלם, צריך להוקיע אותם, צריך להוציא אותם. הם אלה שיושבים בוועדות במקום של כבוד, בוחרים משפחה, גם כן משפחה. משפחה של רעל, משפחה של שנאה, משפחה של בושה, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דבי ביטון – אינה נוכחת; משה טור פז – אינה נוכח. סימון דוידסון – פעם ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> פעם שנייה גלידה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את האמת, רציתי לדבר על משהו אחר, אבל ראיתי שהשרה לשוויון חברתי נמצאת פה, ורציתי להבהיר כמה נושאים איתה. המשרד של השוויון החברתי צריך לדאוג לקשישים, ניצולי שואה, נשים, קהילה גאה, נכון, צעירים. משרד מדהים, באמת, משרד שאפשר לעשות איתו כל כך הרבה דברים. את יודעת, אני בן לניצולי שואה, אני יודע בדיוק מה זה, אני גם משתדל כמה שיותר להתנדב ולעשות. אנחנו מבינים את העולם של הקשישים, לא לכולם יש, לא כולם יכולים, ומה שהמדינה עושה זה לא מספיק. קהילה גאה, אני לא יודע כמה את רוצה, אבל יש הרבה מאוד דברים לעשות, צעירים וכדומה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה זו ההערה הזאת? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אמרתי, אני לא יודע. לא יודע, עכשיו – לא, יש נושאים שאני כן יודע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אבל למה - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש נושאים שאני כן יודע. בסוף, נאור שירי, ישבתי לפני שבועיים בוועדת הכספים. החלפתי את נאור, כי הוא לא היה יכול היה בבוקר, הוא היה באיזה ריאיון. הגעתי לוועדת הכספים, והייתי באותו דיון בהעברת כספים – סוף שנה, סוף עונה – של מדינת ישראל. מי שלא מבין, בסוף שנה, יתרות שנשארות במשרד – מעבירים אותן. ומה גיליתי, מאי גולן? גיליתי שמהמשרד שלך, שדואג לקשישים, ניצולי שואה, נשים, קהילה גאה, צעירים – דברים כל כך חשובים – העברת, בגלל שלא עשו תוכניות, 113 מיליון שקל - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איזה שטויות אתה מדבר? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ראיתי את זה, ואני הצבעתי נגד. 113 מיליון שקל. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אחרי זה אני אעלה ואני אראה לך כמה אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעני לי אחרי זה. 113 מיליון שקל למשרד של בן גביר. 113 מיליון שקל מהמשרד שלך למשטרה ולשב"כ. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איזה שטויות אתה מדבר. אתה תצא כזה קטן. אני אראה לך עכשיו כמה אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. לא עברו 113 מיליון? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא מניצולי שואה, לא מקשישים ולא - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהמשרד שלך לא עברו 113 מיליון? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מתוכנית של המגזר הערבי שחזרה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, הם לא בסדר? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא. אני לא יכולה להסביר לך ככה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תסבירי לי אחרי זה. אני הצבעתי נגד, הם הצביעו בעד. 113 מיליון, שיכולת להשתמש בהם לעזור לקשישים, לניצולי שואה, לקהילה גאה, לצעירים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שקר. שקר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקר – אז תעני לי למה זה שקר. את עוד מעט עולה. אני השאלה שלי, כשאת תעלי: איך יכול להיות שיש לך כל כך הרבה כסף שאת יכולה להשתמש בו, ואת לא השתמשת בו? זאת השאלה שלי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כי אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תעני לי עוד מעט. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> חבל שהצבעת - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל 113 מיליון עברו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שירי, למה לא עשית לו חפיפה על מה הוא מצביע? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נאור, לא עברו 113? אה, הוא לא היה. אבל אני הצבעתי. עכשיו אני רוצה לדבר על חברך ניר ברקת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נגמר לי הזמן. לא התחיל הזמן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איך לא התחיל? נגמר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי חמש דקות. לא יכול להיות. לא נגמר. עכשיו אני רוצה לעבור לחברך היקר, ניר ברקת, שעלה פה ודיבר על המטרנה. איך הוא גילה בכלל את הנושא של המטרנה? אני אספר לכם. לפני שלושה חודשים הייתה פה הצעה לסדר-היום שלי, שעברה אחרי זה לדיון בוועדת הכלכלה. תשאלי את דוד ביטן. אף אחד לא האמין למה שאמרתי. אני עליתי עם מוצר של מטרנה, ואמרתי להם שזה המוצר הכי נגנב בסופר. המוצר שהכי נגנב בסופר זה מטרנה. הם לא האמינו לי, הלכו לבדוק, וגילו שזה נכון. עלה פה היום ניר ברקת ואמר שהוא עשה עבודה במשרד הכלכלה, ומהמחיר של המטרנה יורד, חצי מחיר. מה הוא לא אמר? שהנושא הזה הוא זמני ביותר. רק מטרנה, לא תוספים אחרים, היה להם במלאי, וזה פג תוקף עוד מספר חודשים. הוא מושך מהמלאי. עשה קול קורא. נאור שירי, מי זכה בקול הקורא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רמי לוי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רמי לוי. רמי לוי זכה בקול הקורא. ועכשיו רמי לוי קנה את זה ב-22 שקל ומוכר את זה ב-37, אבל רק את המוצר הזה ורק לזמן מוגבל. שום עבודה של משרד הכלכלה, שום דבר לא נעשה פה. מה יקרה בעוד מספר חודשים? זה יקפוץ חזרה למעלה. תקשיבו, אתם חבורה של שקרנים, שאני פשוט - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> עכשיו אתה שיקרת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שיקרתי? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> עכשיו, לגביי שיקרת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז את תעני לי למה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני שואל אתכם: עולה פה שר הכלכלה ומספר לעם ישראל: אני הורדתי את המחיר של המטרנה, אני דואג לזוגות הצעירים. ומה בסוף מתגלה? שזה מוצר מסוים, פג תוקף, רמי לוי זכה בקול הקורא של זה, והוא דואג לציבור הישראלי. חברים, תקשיבו, אתה יודע, אפשר לשקר, ואפשר לרמות, ואפשר להגיד כמה אתם טובים. אבל בואי, אני מסתכל עלייך, אני אפילו סוגר את זה: מאי, אתם כאלו גרועים. אתם כאלו גרועים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אבל העם לא בוחר בכם, הוא בוחר בנו. אז איך אנחנו כאלה גרועים? תסביר לי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. מאי, אתם חבורה, באמת, של שרים כאלו גרועים. אתם לא מסוגלים לעשות שום דבר טוב למדינת ישראל. יוקר המחיה בשמיים. את יודעת, אני אעבור – עידית סילמן לא עושה שום דבר, שום דבר לסביבה במדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מקום שלישי בין המדינות המתקדמות בעולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד, גם נושא כזה חשוב ומעניין, ועדיין עושים פינג-פונג ביניכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - קריאת ביניים מותר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואב קיש עכשיו יוצא בתוכנית להרוס את כל הנושא של המל"ג, להשתלט עליו. משרד החינוך בהידרדרות, ואין מורים, אין מטפלות, אין סייעות, גנים נסגרים. את גרה בתל אביב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אצביע ליש עתיד, אולי - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. 111 גנים נסגרו בחודש אחד בתל אביב. הורים לא יכולים לצאת לעבודה. בצלאל סמוטריץ', שר אוצר פח, שלא מצליח לעשות שום דבר למדינת ישראל. תקשיבי, כל שר שאני אדבר עליו הוא שר גרוע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ואטורי, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, נגמר הזמן. מאי גולן, סיימתי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני יכולה לעלות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נאור שירי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אל תעשה את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא מתה לענות לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא'נה, איזו השפעה? כל הכבוד. כשאני ארצה משהו מנאור אני מבקש ממך. שלי טל מירון – אינה נוכחת; ירון לוי – אינו נוכח; עדי עזוז – אינה נוכחת. אופיר כץ. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אופיר, תן לי לענות לו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אולי תסביר לנו על מרמה והפרת אמונים? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני באופן יוצא דופן רוצה לדבר על החוק שנמצא על סדר-היום במליאה. אז לפני כמה חודשים נכנסה אליי ללשכה מיכל קסטן-קידר, שלום לך, שיושבת פה איתנו ביציע, אלמנתו של סגן-אלוף דולב קידר, זיכרונו לברכה, שנפל במבצע צוק איתן. מיכל הגיעה אליי יחד עם חבר הכנסת גלעד קריב, וסיפרה לי על העוול הבלתי-ייאמן שנגרם להן, אלמנות הגיבורים. הבטחתי למיכל שנעשה הכול בשביל לתקן את זה. ועכשיו, כמו שאמרתי, היא יושבת פה ביציע ציבור לקראת הקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק היום. עד היום הייתה שורת עיוותים בחוק הנוגעים לקבלת הקצבה הפנסיונית של חלל צה"ל, כוחות הביטחון, משטרה, שב"ס ועוד. כיום אלמנה או אלמן של חלל צה"ל או כוחות הביטחון מאבדים את קצבת השאירים הפנסיונית אם הם נישאים מחדש. בנוסף, כאשר האלמנה והיתומים זכאים גם לתגמולים מכוח משפחה שכולה או בגלל נפגעי איבה וגם לקצבת שאירים פנסיונית, המדינה מקזזת בין הסכומים, ובחלק מהמקרים היא אפילו דורשת לבחור אחד מהם. עוד עיוות הוא שאלמנה ללא ילדים שמקבלת תגמולים לפי חוק משפחות חיילים אינה זכאית לקצבת שאירים פנסיונית עד גיל 35. היום אנחנו מתקנים את זה. שנים ארוכות שנלקחו לאלמנות אלפי שקלים בחודש הגיעו לסיומן. הצעת החוק הזו עושה צדק שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. חובתנו כמדינה לדאוג לאלו שאיבדו את היקר מכול למען מדינת ישראל. אני גאה ברשימת החוקים הארוכים שהעברתי למען המשפחות השכולות, ותמיד אמשיך לפעול למענן. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת גלעד קריב, על הצפת הנושא והשותפות. הוא חברי, כש-90% מהזמן אנחנו רבים ומתווכחים, כמו אתמול, אבל ב-10% שלא אנחנו עושים דברים טובים ביחד לטובת אזרחי ישראל. אז הרוב לא קובע. אני רוצה להודות לחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, שגם עבדה שנים רבות בשביל לקדם את החוק, ואני שמח שאנחנו פה אלו שבאמת הצלחנו לעשות את התיקון הזה, ולמאיה מורנו ואלמנות נוספות, שהיו שותפות להישג הזה היום. אני רוצה להודות לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שעושים עבודת קודש, וגם להם חלק ניכר בהעברת החוק הזו, וביחד אנחנו מובילים פה שורה של תיקונים הכרחיים למען המשפחות השכולות. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, עשית את זה – זה לא במהירות, זה במהירות יוצאת דופן. הבנת את החשיבות, לקחת את זה, שמת – אני חושב שזה היה דיון אחד. מדהים. דיון אחד זה היה, הכי מהיר שיכול להיות. עשית את זה באמת במיומנות, מומחיות. יפה מאוד. אז יישר כוח גדול, ותודה לך על המהירות. בזכות זה אנחנו נמצאים פה עכשיו ומעבירים את החוק. תודות גם לשר הביטחון ישראל כץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהבינו את גודל השעה ונרתמו לסייע בהצעת החוק החשובה הזו. אחרונה חביבה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעשתה את כל העבודה החשובה מאחורי הקלעים, קידמה וזירזה. בזכות הצעת החוק שלנו גרמה לממשלה להתעורר, מה שנקרא, ולא בפעם הראשונה. אנחנו מעבירים היום דבר חשוב. זה תפקידנו, זאת חובתנו ולשם כך אנחנו פה. אבקש מהכנסת להצביע בעד הצעת החוק, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> יישר כוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, חברותיי וחבריי שביציע האורחים, אני מבקש לנצל את הדקות שעומדות לרשותי על מנת לומר תודה. מכיוון שמהותו של החוק הוסברה הן על ידי יושבת-ראש הוועדה והן על ידי חבר הכנסת אופיר כץ, שעמס על שכמו את הובלת הצעת החוק הפרטית. גם אני מצטרף לתודות ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהובילה את הליכי החקיקה ביעילות, במהירות וברגישות גדולה. אני מודה כמובן למוביל ההצעה, יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, מה שהוא אמר כאן על היכולת למצוא מרחבים של שיתוף פעולה גם בעידן של מחלוקת, הדברים הם נכונים וחשובים והלוואי ונצליח למצוא זירות של עשייה משותפת לטובת החברה הישראלית כולה. תודה לצוותים של הוועדה, הצוות המשפטי והמינהלי. תודה לצוותים הפרלמנטריים שלנו. אני אודה אישית לעוזרת הפרלמנטרית של אופיר, לנטע, שהיא תמיד כתובת משמעותית לגשת אליה עם שאלות על הליך החקיקה. באמת, גורמים רבים גם בקרב משרדי הממשלה, גם באגף כוח אדם, במשרד הביטחון, צריך להזכיר, עסקו בתיקון העוולה הגדולה. אבל התודה החשובה מכול מופנית אל עבר שתי החברות היקרות שיושבות כאן ביציע האורחים, חברתי מיכל קסטן-קידר, רעייתו של סגן אלוף דולב קידר, זכרו לברכה, אם ילדיו מאיה, אורי וגיא, והעמיתה שלנו, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, רעייתו, אלמנתו של סגן אלוף משה מועלם, ואם בנותיו נועם וניצן. ולא בכדי הזכרתי את דרגותיהם של משה ודולב, זכרם לברכה. משה, הקצין הבכיר ביותר שנפל באסון המסוקים הנורא, ודולב, הקצין הבכיר ביותר שנפל במבצע צוק איתן. לא בכדי הזכרתי את דרגותיהם, מכיוון שהחוק הזה מכוון בראש ובראשונה לתקן עוול גדול כלפי הקצינים והנגדים בקבע ובני משפחותיהם. בשנתיים האחרונות אנחנו מרבים לדבר, בצדק, על חיילי הסדיר הצעירים ועל משרתי המילואים שהקדישו ימים כלילות למען ביטחון ישראל וסיכנו את חייהם. אבל חשוב שנזכור שעמוד השדרה של צבא ההגנה לישראל הוא אותם אנשים צעירים, שבוחרים להקדיש את חייהם לשירות קבע מתמשך; הקצינים והנגדים שמהווים את שדרת הפיקוד של צבא ההגנה לישראל. דווקא אל מול אותם אנשים שהחליטו להקדיש את כל חייהם למשימת הגנת המדינה, דווקא כלפיהם וכלפי רעיותיהם וילדיהם, התקיים אותו עוול ארוך שנים. עוול שלגביו אמר ראש אכ"א, שהשתתף בדיון האחרון שבו אושר החוק: איך לא עשינו הכול כדי לתקן את העוול הזו כבר לפני שנים. אני מבקש להודות לשתיכן על שלימדתן אותנו שיעור ביכולת לפעול וליצור שינוי גדול; לימדתן אותנו שיעור על היכולת לפעול יחד, גם אם ישנן השקפות שונות לגבי העניינים שנוגעים לסדר-היום הישראלי; לימדתן אותנו כיצד אנשים נחושים מחוללים שינוי, גם אם הדבר לוקח זמן. באמת, מעומק הלב, אני מבקש להודות לכן וגם להתנצל שלקח לנו כל כך הרבה זמן לתקן את העוול הזה. במסורת היהודית – ובכך אני אסיים, אדוני היושב-ראש – אתה בוודאי יודע שבמסורת היהודית הותקנו שתי ברכות על רגע של סיום מסע, על רגע מרגש, על רגע שראוי לציין אותו. הברכה אחת היא ברכת שהחיינו, והברכה השנייה היא ברכת הטוב והמטיב. ברכת הטוב והמטיב גוברת על ברכת שהחיינו במקומות שבהם אדם זוכה לדבר טוב שקורה לו, אבל הדבר הטוב הזה משפיע טובה על רבים אחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והברכה הזו, ברכת הטוב והמיטיב, הותקנה ברגע שבו נעשה חסד וצדק עם נופלי העיר ביתר במרד בר-כוכבא. מיכל ושולי יקרות, הרגע הזה הוא רגע של ברכת הטוב והמיטיב בזכותכן. רגע שיש בו תיקון עוול גדול וחסד – גם חסד למתים וגם חסד לחיים. תודה לכן שזיכיתן אותנו ברגע הזה של הטוב והמיטיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–3 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, אחד נוכח. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה השנייה. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 14 בעד, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. מזל טוב, חברת הכנסת לשעבר, שולי מועלם. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו– 2026, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. אני מזמין את השרה מאי גולן למסור את ההודעה מטעם הממשלה, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> בשם משרד הפנים, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה לנוכח היעדר שר הפנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק- יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים, לפי החוקים שלהלן ובעניינים המפורטים לצידם, זאת עד למינוי שר הפנים. אחד, חוק הדרכונים, התשי"ב–1952, לעניין בקשות למתן דרכון ישראלי לאזרח ישראלי, המייצג בחו"ל את מדינת ישראל במפעלי ספורט, שיתקיימו בתקופה הקרובה, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2422 מיום 12 באוגוסט 2004. סעיף 3א(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב– 1952 לעניין בקשות הומניטריות, קביעת מכסת רישיונות ההערכה של כהונת יו"ר הוועדה המייעצת ומינוי חברי ועדה מייעצת מתוך מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. סעיף 15(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, לעניין הסמכת ממונה ביקורת גבולות. 4. סעיפים 7 ו-9 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לעניין בקשות תושבי האזור הכרוכות בטעמים הומניטריים מיוחדים או עניין מיוחד של המדינה והארכה של כהונת יו"ר הוועדה המייעצת. 5. סעיף 5(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. 6. סעיף 74(ב) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1997, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. 7. סעיף 19(א1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. מובהר כי הסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד לכשימונה ללא צורך בהעברה נוספת. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות. עכשיו, לענות לשתי התגובות שהיו פה מקודם. קודם כול, אני אתחיל בחבר הכנסת דוידסון. אתה עלית לכאן ואמרת שהחלפת את נאור שירי בוועדת הכספים כדי לבצע העברות מכסף שלא בוצע, כי לא היו תוכניות בענייני להט"ב, קשישים, נשים וניצולי שואה. אגב, יש לנו גם מורשת ליהדות ערב ואיראן. ניצולי שואה, אגב, אלו רק תמיכות, זה לא כלל ניצולי השואה, שהן אצל סגן השר מקלב. עכשיו אני אסביר לך למה זה לא נכון בעליל מה שאמרת, או שהטעו אותך. אני מסבירה לך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הכסף עבר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסבירה לך. מה שהיה בוועדת הכספים זה הדבר הבא: תוכנית החומש שעברה בממשלת השינוי, על ידי מנסור עבאס ונפתלי בנט, 30 מיליארד שקל במשך חמש שנים, תוכנית שאנחנו הבאנו בצורה עובדתית מידעים מודיעיניים מלהב 433 – לא ממאי גולן ולא מאף אחד אחר, גם לא מראש הממשלה נתניהו – על כך שחלק ניכר מהכספים – תקשיב למה שאני אומרת, חבר הכנסת דוידסון, אתה לא חשוף למידע המסווג, לכן אתה לא יכול לדעת – עברו ישירות לארגוני פשיעה במגזר הערבי, ארגוני פשיעה רצחניים – אתה לא יכול לחייך בזלזול, זה מידע של משטרת ישראל – ארגוני פשיעה רצחניים שרוצחים במגזר הערבי. עכשיו תקשיב למה שאני אומרת לך – שקל לא יצא מכלל מה שאמרת, לא מקשישים, לא מניצולי שואה, לא מלהט"ב ולא מנשים. להפך. התוכניות – הלוואי שהיה לי זמן לפרט לך את כל התוכניות שאנחנו עושים בנושאים האלו בתוך המשרד, כמה הרחבנו, והרחבנו גם את התוכניות, גם קיבלנו תקציב יותר גדול, וגם עשינו תוכניות שלא היו מעולם. מהיכן כן יצא הכסף? יצא הכסף מאותה תוכנית, מאותם 5 מיליארד, שהיו בשנה הזאת, שלא מומשו על ידי הרשויות – לא על ידי המשרד לשוויון חברתי – לא מומשו, והיו מתועדפים – לא מתועדפים, מיועדים – מיועדים לחזור למשרד האוצר. הצלנו אותם והסטנו אותם לשב"כ קודם כול, ולמשטרה, כדי להילחם בפשיעה במגזר הערבי נטו. רצינו להסיט אותם גם לפעולות חברתיות, שיהיו תחת מנגנון אכיפה ובקרה, כדי שלא יוכלו לזלוג לארגוני הפשיעה במגזר הערבי – שרוצחים קודם כול במגזר הערבי, ילדים, נשים, נערים, אנשים מתוך הרשויות, מאיימים עליהם, מפילים רשויות שלמות, סוחטים מהנדסים, גזברים, אנשים שאני פגשתי. לכן, כל ההתנגדות שהייתה, הייתה לא מובנת, הם בכלל לא היו בקיאים, אז חבל. אני אומרת לך, חבל. אני לא אעמוד פה ואגיד סתם. אם אין לי עניין, אני אגיד לך: נכון, אני לא מאמינה בתוכנית, הסטתי את הכסף. זה פשוט לא נכון. ואתה מוזמן, חבר הכנסת דוידסון, לראות את כל התוכניות בנושאים שאמרת, שאף אחד, לא בתקשורת ולא באופוזיציה המופקרת הזאת, יגידו מה אנחנו עושים. להפך, רק יגידו דברים רעים. לכן אמרתי לך, מיסוד העיקרון מה שאמרת הוא לא נכון. אני אפילו לא מאשימה אותך, כי הטעו אותך. זה אחד. עכשיו, אני אענה לצווחנית והמסיתה הלאומית – ואני אגיד את שמה, לא אכפת לי אם היא תענה – מירב בן ארי. אני רוצה להגיד את הדבר הבא: תראו, אני לא תכננתי לעלות, תכננתי לעלות לגבי משהו אחר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא לא פה, מאי, היא לא פה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ברור שהיא לא תהיה פה, כשאני עולה היא יוצאת, אז זה ברור. לא סתם העכברים בורחים כשיש רעש שהם לא יכולים לשמוע. זה על ראש הגנב בוער הכובע. עכשיו תקשיבו, היא עלתה לפה, איחלה לי להיות בנווה תרצה, האישה המעצימה הזאת, זאת שדואגת לנשים, זאת שאני לא יודעת מה מפריע לה בי כל כך, בטלי גוטליב, בלימור סון הר מלך, בגלית דיסטל, במירי רגב. כל אישה שהיא ימנית היא לא אישה מבחינתה, אז היא יורדת לנשמתן, לליבן, לרחמן, לכל מה שיכול להיות, העיקר לדבר סרה בהן. אז היא איחלה לי להיות בנווה תרצה, וכמובן יושבת בראיונות ומקפצת מראיון לראיון, כי כל פעם שאני מדברת עליה היא מקבלת כותרות גם באצבעוני. היא אומרת שאני עבריינית. עכשיו, תראו, לנו באמת אין את סגלוביץ' שיסגור לנו תיקים, שיעדכן את הנחקרים, שיגיד להם מה קורה, שיעשה – טלי, זה מאוד מפריע לי - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - שיעשה שיבוש הליכי חקירה. אין לנו את הדברים האלה. לכן אנחנו נאלצים להתמודד מול יועמ"שית ומול פרקליטות, וגורמים במערכת אכיפת החוק, שפשוט אומרים להם מה לעשות, ועל פי תחקירים של ערוצי אל-ג'זירה ואל-מנאר מומצאים ושקריים. הם תופרים תיקים כדי להשתיק שרים וחברי כנסת. אבל מירב בן ארי, משפילת הנשים הלאומית, באמת, שאני באמת, אני מבינה את המרמור שלה, אני מבינה, לאן היא תלך? היא התדפקה על דלתו של לפיד אחרי שהיא אמרה שהוא שר האוצר הכושל ביותר; אחרי שהיא הייתה בכולנו; זגזגה בין אידיאולוגיות, זגזגה בין מפלגות; היא לא יודעת את נפשה, מה היא תעשה עכשיו, גולדסטאר 2? אין לה לאן ללכת. אין לה עוד מפלגה. לליכוד היא לא תבוא, לציונות הדתית היא לא תבוא, לאן היא תלך? אבל היא, כשהיא עומדת פה וצורחת וצווחת ומקרקרת את עצמה לדעת, ומנפנפת, ולא נותנת לאף אחד להשלים משפט, היא, מפריע לה כשמדברים פה. לא רק זה, אני אגיד לכם עוד דבר. דיון 40 חתימות לפני שבוע, יושבת הגברת הזאת ואומרת לראש הממשלה כשהוא מדבר פה על הדוכן: תסתום את הפה שלך – ככה עם היד. מי את? מי את שתעזי לדבר ככה לראש ממשלה, שלסוליה של מה שהוא עשה למען מדינת ישראל את לא תגיעי. את יכולה לחייך את החיוך הממורמר שלך, לעשות לבבות, את אישה רעה, שמזוקקת מרוע, שמטנפת פה על כולם, מפיצה שנאת חינם. זה כואב לי להגיד את זה על אישה, אבל את יוצאת רק נגד נשים ימניות, רק נגדן כל הזמן. עכשיו, את מאחלת לי את נווה תרצה, אני מאחלת לך לצאת מהגיהינום שאת חיה בו, שפה את צריכה לקרקר כל היום – אני יודעת, את מנפנפת הרבה עם הידיים – את חיה בו, ואת לא יודעת איך תגיעי לארבעה מנדטים שיש לכם. אבל זה לא יעזור לך, כי את יודעת מה אומרים האנשים שלכם והאנשים במפלגה שלך, שאני לא אזכיר את שמם, שאת מבריחת מנדטים, שאת מתחנפת בלתי נלאית, שאת מבזה כל כך את המפלגה, הקללות שאת אומרת פה, הטינופים, לשון הרע הבלתי-נגמר שלך. תראי, הרב שלי, שאני לא אגיד את שמו, אמר לי שכל פעם שאת מדברת לשון הרע, לעשות לך מי שבירך, לברך אותך, לאחל לך חיים טובים. כי בסוף אני אישה מאמינה, יש בורא לעולם, הוא שופט את כולנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבת לו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל עדיין, עדיין, אני אומרת: בסוף, בסוף, כשאת מאחלת רע לכל כך הרבה אנשים, שבאמת לא עשו לך כלום, ומביאה נזק אלקטורלי כל כך גדול למפלגה שלך, כל מה שאני צריכה, מירב בן ארי, זה להגיד לך תודה. בכל פעם שאת מדברת את מחזקת אותי במחנה שלי; את מחזקת את הציבור שלכם, בשמאל, שלא להצביע לכם. אם היית שומעת מה אומרים עליכם בחוגי בית, אנשים שעברו מיש עתיד לליכוד, משהו בלתי נתפס. יעידו על זה אנשים פה מחברי הכנסת והשרים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין כאלה. אין כאלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - שיושבים בחוגי הבית האלו. הם לא מאמינים, אנשים שבאו להתפקד לליכוד, מה הם אומרים עלייך. ובאמת, באמת, אני רוצה לסיים בזה שיו"ר הסיעה שלהם האשים היום את הממשלה שלנו בהתנהלות עבריינית על העברת כספים. עכשיו, אני בדיוק דיברתי עם חבר הכנסת דוידסון, הסברתי לו ממש בקטנה מה קרה ב-550, אבל אותו בנט עם השותף הטבעי שלכם, מנסור עבאס, שהעביר מיליארדים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - מיליארדים לעיריות נסחטות, שעברו ישר לארגוני פשיעה, ורצחו במגזר שלכם. אני פגשתי את המשפחות של הנרצחים. אתם מעיזים לדבר על המגזר החרדי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתם מעיזים לדבר – אני מסיימת במשפט – הייתה פה היום הצעה של איימן עודה לוועדת חקירה על פשיעה במגזר הערבי. אני הצבעתי נגד – יש לנו – אבל אני בעד. אני בעד. באמת צריך להקים ועדת חקירה כדי להבין איך המגזר שלכם ונציגי הציבור שלכם מעבירים מיליארדים לאנשים שרוצחים בחברה שלכם. לא ראיתי דבר כזה בעולם. הגיע הזמן שתפתחו את הראש, תבינו שבסוף – הרי בסוף זה יגיע לכלל החברה הישראלית – אבל תבינו שבסוף הציבור שלכם לא מאמין בכם - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - וככל שתשתפו פעולה עם התרנגולות שמקרקרות בלול הזה, לא תגיעו רחוק, לא אתם ולא המגזר שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר להרחיב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בזמנך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר להרחיב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אשמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, להרחיב. אין לו סיווג, מאי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה להסביר לכם למה הנושא הזה נכנס לסדר-היום, שתבינו. קודם כול, אני רוצה להודות – לפני שאני מתחיל להשתלח – לאופיר כץ ולמירב בן ארי על זה שהנושא הזה נכנס בבהילות פנימה, ולעודד פורר שעשה דיון בהול בנושא הזה בוועדת העלייה והקליטה, וכמובן לשלומית, מנהלת הוועדה, שבאמת לא עזבה את זה והייתה על זה. לפחות עשר פעמים ביום קיבלתי הודעות ממנה. עכשיו אני רוצה להסביר לכם כמה הכול עקום: תבינו, ספורטאי מתאמן מגיל מאוד צעיר, לפעמים מגיל ארבע ומגיע לספורט הישגי. מתאמן פעמיים ביום, נוסע למחנות אימונים, וזה עולה ים של כסף למשפחה. גם המדינה כמובן תומכת. ואז הוא מגיע ועושה קריטריון אולימפי. אתם יודעים מה זה קריטריון אולימפי? כדי להגיע לקריטריון אולימפי אתה צריך להיות בצמרת של הצמרת של הספורט העולמי באותו מקצוע שאתה מתאמן בו. המעטים של המעטים מגיעים לזכות ולייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. אנחנו יודעים יפה מאוד לרוץ לפודיום כשספורטאי שלנו מקבל מדליה, דגל ישראל מתנופף ושרים את התקווה; אבל עד הדגל ועד לתקווה יש דרך ארוכה מאוד, ואתם בכלל לא מבינים את האירוע הזה. עכשיו תבינו, בחודש פברואר יש משחקים אולימפיים – באולימפיאדת החורף באיטליה – ויש ארבעה ספורטאים שהם עולים חדשים שעשו קריטריון כדי לייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים באולימפיאדת החורף, והם לא יכולים לצאת למשחקים האולימפיים, כי אין שר שיאשר את הדרכונים שלהם. מדינת ישראל שנת 2025, אין שר פנים שיכול לחתום ולאשר לאותם ספורטאים לצאת למשחקים האולימפיים. הנושא הזה הועלה ואני צריך לפרגן לאסי ממן, כתב של ONE, שחי את העולם של הספורט האולימפי, והעלה את זה. בלי אסי לא היינו יודעים בכלל על הנושא הזה. התחילו לטפל לפני ארבעה חודשים ואז הגענו לדקה ה-90 – אם עד 18 בינואר לא יהיו את אותם דרכונים, לא תהיה את אותה חתימה של שר הפנים, הם לא יוכלו לצאת. אני מאוד שמח שמירב בן ארי מהאופוזיציה ואופיר כץ מהקואליציה – באמת אחרי תחנונים, בקשות, לא יודע. עודד ואני יצאנו מגדרנו כדי שזה יקרה. אם זה לא היה קורה היום, עודד, אז אותם ארבעה ספורטאים לא היו מגיעים לאולימפיאדה. תבינו את הטירוף, כמה זה עקום. אז במדינת ישראל, שנת 2025, אין שר פנים, אין שר בריאות, אין שר רווחה, אין שר דתות. כמה עקום זה יכול להיות? ואתה יודע מתי אני יודע שאני צודק? כשאושר שקלים שותק ומסתכל עליי, אז אני יודע שאני צודק - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - לא הייתי - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שכל מילותיי אמת. אז מירב, אני לא יודע אם היית פה, הודיתי לך והודיתי לאופיר כץ, ואני מודה לקואליציה והאופוזיציה. ובשם הספורט הישראלי אני מבטיח לכם שתמיד נשמור עליכם, נגן עליכם ונעשה הכול כדי שדגל ישראל יתנופף באולימפיאדה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. רשימת הנואמים סגורה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - הקשבת לחלק האחרון של הנאום שלך? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. קודם כול, בהחלט סימון, זה מהלך חשוב שגם לך היה חלק בו. חבל שהספורטאים האלה לא יגיעו לאולימפיאדת החורף, אבל הינה נמצא הפתרון. חבל שזו עוד קומבינה מסריחה מבית הממשלה הזו, כי אמור להיות שר פנים ולא אמורים להעביר לביבי סמכויות. אני רוצה להגיד משהו על מופע האימים שהיה פה לפני כמה דקות, שאני כמו שראיתם ישבתי בצד, חילקתי לבבות. אני לא מתכוונת – סיימתי, באמת, סיימתי עם הוויכוחים האלה. עם זה שמישהו אומר לי שאני מקרקרת. די, זה מגעיל. הסתכלתי עליה מרחוק. התביישתי. התביישתי שהיא שרה. מדובר באישה שחשודה בפלילים. רגע לפני שמגישים נגדה כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים; רגע לפני שיכול להיות שתמצא את עצמה מאחורי סורג ובריח בכלא - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל למה הכול אישי? למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא דיברה, אני לא הפרעתי. לא, זה לא יקרה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה את עושה הכול אישי? כל הזמן תוקפת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא דיברה עליי דברים מזעזעים, אתה תהיה בשקט ולא תפריע לי. לא, זה לא יקרה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה, מה זה הדיבור הזה? כל הזמן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יקרה, אני הקשבתי לה. אמרו עליי דברי הבל, תהיה בשקט, לא היית פה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי את שתגידי תהיה בשקט? מה זה שקט? מה זה הדיבור הזה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא היית כאן, תהיה בשקט. מה זה? היא דיברה עליי דברים, אתה לא תפריע לי לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר. אושר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל הזמן שנאה, למה שנאה כל הזמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור לך. עלתה לכאן - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל הזמן שנאה, למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנאה? אתה ראית איך היא דיברה? ואני הייתי בשקט, אז אתה לא תפריע לי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יקרה, תהיה בשקט. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, את לא תגידי לי תהיה בשקט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - את חברת כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראי איך את - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תיתן לי לדבר. להגיד לי שאני - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את חברת כנסת, זו בושה בשבילך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, אני מסתדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די כבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, אל תפריע לי, בסדר? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה, איך את מדברת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, הבחורה עלתה לפה, חמש דקות נתת לה, די. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תראי איך את מדברת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, די כבר, חמש דקות טינפה עליי טינופים, באמת, של רוע, שאני אישה רעה. שאני אמרתי לביבי תסתום את הפה. תראו לי את הנאום שלי על ביבי, אם אמרתי לו לסתום את הפה. לא אמרתי לו לרגע, זה שקר. שקרנית. אומרת עליי? אני יושבת פה, שולחת לה לבבות והיא מתחילה להגיד לי מקרקרת? זה לא מעליב אותי – לא הקרקרנית ולא התרנגולת. אני בזה לה, אני בזה לכם. אני יודעת בדיוק מי אני, אני יודעת מה אני עשיתי. ובסוף כשאת לקחת כסף מהטייוונים, כשהעובדים שלך אמרו שהם עובדים, ולא באו לעבודה - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני לא - - - שקרנית כמו שאת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - את תלכי ואת תתני את הדין, ולא יעזור לך. תפסיק להגן עליה. תפסיקי, לא הפרעתי לך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברחת, את שקרנית, את שקרנית. כי את ברחת החוצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אדוני היא דיברה ואני לא הוצאתי מילה. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> את ברחת, ואני לא אברח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, היא דיברה אליי מילות גנאי ואני לא הפרעתי לה - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני לא אכפת לי לעמוד מולך, אני לא מפחדת ממך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי, תודה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> והיא ברחה, אני עניתי לה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - שיהיה כאן שוויון, לא ביקשתי יותר מדי. לא הפרעתי לה, תעצור את זה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שקרנית, את ברחת החוצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור. היא דיברה עליי דברים נוראיים, אמרה עליי שקרים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמת דיברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא העזתי להפריע לה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמת דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם את עוצרת אני עוצר, אם את ממשיכה לדבר, הזמן רץ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוצרת. תפסיק. היא לא תפריע, חבל על הזמן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמת דיברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמת? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את שקרנית, היית שקרנית - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי שמדברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ונשארת שקרנית. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשתהיי בנווה תרצה ותבקשי ביקורים של חברי הכנסת - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נראה מי יהיה בנווה תרצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ננסה לבדוק אם אפשר לעזור. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> את אישה מטונפת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד אז – תהיי בשקט. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה מטונפת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את באמת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה רשעה - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה רעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - העובדה - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה מרשעת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאת עולה לפה, ובמשך חמש דקות - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שהשם ירחם עלייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשעית. רשעית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - משתלחת בי, ואני לא מפריעה לך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שקרנית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רשעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מפריעה לך במילה, לא יעזור לך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שקרנית. נראה מי יהיה בנווה תרצה, נראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אהיה שרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור, את לא תוציאי אותי משלוותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רשעית. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אהיה שרה על אפך ועל חמתך. לעוד הרבה שנים - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בפאסון. נעים לי פה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כשאת תהיי בחוץ - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה תיתן לי לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רשעית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה לא? אמרתי לך, אם את שותקת – אם את עוצרת - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל היא מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רשעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פשוט לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם את עוצרת, אני - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי הפריע לה? תמשיכי לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עצרתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עכשיו עצרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עצרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט רשעות. רשעית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי לך, אם את עוצרת, בסדר. אם את ממשיכה לריב איתה, ואת גורמת לזה עכשיו, למהומה הזו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן, רשעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז זה לא זה. תסיימי. 20 שניות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסיים. אני אסיים ב-20 שניות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה כבר, תקשיבי, היא רשעית ערלת לב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו מה? איך את נכנסת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשעית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קשה לראות את זה. קשה לראות את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הוציאו אותך? מה, חזרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאלו אם להחזיר אותך, אמרתי בסדר, בתנאי שאת לא מפריעה לי לנהל את הישיבה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היא לא מפריעה, היא מפריעה לכולם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל איך אפשר לדבר? תסתכל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הקפדה אצל הקדוש ברוך הוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא היא עכשיו. תסיימי, אני אסיים, הרי זה לא ייגמר יומיים איתכן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני, תן לי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיכי. אני מבקש לסיים, תסכמי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כשאת תהיי בחוץ אני אסתכל עלייך מהכנסת. ונראה מי יהיה בחוץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי. מאי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היא תגיד "נווה תרצה"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> היא תהיה בחוץ, תחתום בלשכה אבטלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את בקריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אסתכל עליה מהכנסת, אני אמשיך להיות שרה, על אפך ועל חמתך - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, סיימת? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - והחיוך המרושע הזה שלך לא יעזור לך בחוץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תחתמי בלשכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי קריאה שלישית. תודה, לצאת החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לוביסטית קטנה, תבעטי בגולסטאר 2 בקיבוץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. מבקש ממך לסיים, לחתור לסיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את רואה שאת ממשיכה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יותר טוב ששטוס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הוצאתי מילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת, תודה רבה. אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוצה, החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> את, את, את החוצה, את. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לרדת מהדוכן. לא, את יורדת גם, לרדת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ביי ביי, את תהיי גם עוד מעט בחוץ, מחוץ לכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מחוץ לכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא בקריאה שלישית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מחוץ לכנסת, מה את אומרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הקדוש ברוך הוא באמת - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כן, הקדוש ברוך הוא יבוא איתך חשבון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> רק הקדוש ברוך הוא יבוא איתך חשבון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאי, החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה מרשעת ורעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהקדוש ברוך הוא יסלח לך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בגלל זה החיים שלך נראים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, את בקריאה שלישית. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה רעה וממורמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, אני תכף מוציא אותך החוצה, יהיה מעניין. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ממורמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם ילכו החוצה, אני והיא, נאור שירי, עוד - - - קרבות בוץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי אתה רציני? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשבי, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ככה היא מדברת? אומרת לי אישה קטנה וממורמרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא בקריאה שלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא בפנים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - ממשלה שלא מכבדת את הכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ממורמרת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חבר כנסת, מה זה? ככה הממשלה מתייחסת לכנסת. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי אתה שתדבר אליי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יבגני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יבגני, לא ביקשתי עזרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי אתה? ממורמרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תצאי כבר החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אישה קטנה וממורמרת, עוד דקה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יבגני סובה, קריאה ראשונה. מירב בן ארי קריאה ראשונה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני יוצאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא יוצאת החוצה, זה לא סיבה בשבילכם להתחיל לעשות פה מהומות. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוך כדי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. מיקי לוי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בושה וחרפה לכנסת. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכנסת צריכה להמשיך לתפקיד, למרות הכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מחזיק בידי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, די. אני מטפל, אז אתה צריך גם להתערב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא לא יוצאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. קדימה, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד 20 שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אוסיף לך עשר שניות בסוף. איך 20? תסביר לי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוח מבקר המדינה 2025, לפני חודשיים וחצי, 76א. עולה פה שר הקלקלה – עם שני קו"ף, הטעות במקור כי הוא מקלקל. אני מניח שלא תרשה לי להרים את הספר כדי להראות להם, אבל אני מחזיק את דוח מבקר המדינה בעמ' 64. כל פעם הוא עולה ומספר לנו סיפורים על הרפורמות המפליגות שלו, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. כמה פעמים הוא אמר את זה היום ובשבועות האחרונים? קובע מבקר המדינה, ואני מקריא: בפועל, נכשלה הרפורמה מכיוון שלא לוותה על ידי משרד הכלכלה. חוסר מידע לציבור. הסיסמה טובה, "לא עוצרים בנמל", אבל זה רק סיסמה. שר הכלכלה, כך כתוב בדוח – חוסר בהירות באשר להוראות אחסנה, חוסר בהירות בקשר ליבוא, לא לוותה על ידי המשרד. ומה הבטיח שר הכלכלה? תפתחו, תפתחו בעמ' 64: הבטיח לכל משפחה בישראל חיסכון של בין 8% ל-16%, ועוד כתוב, תוזיל את המחירים ב-6,000 שקל בשנה למשפחה. אתם שומעים את הבדיחה? כתוב בדוח מבקר המדינה. עברה-חלפה לה שנה, אנחנו בשנה חדשה, והוא הבטיח לנו 6,000 שקל חיסכון לכל משפחה. אז כמה אפשר לעלות פה, השר ניר ברקת – אני כל הזמן עדין איתך, אבל עכשיו אני אגיד – ולשקר? תפתחו את הדוח בעמ' 64, דוח מבקר המדינה. איזה בושה. שר עולה לפה פעם אחר פעם ונותן לנו בולשיט של דברים. איזה 6,000 שקל חיסכון? מאיפה הבאת את זה? הרפורמה שלך נכשלה. אחר כך הוא הביא עוד רפורמה, "לא עוצרים בנמל". זה אחלה רפורמה, איך שהסחורה יורדת מהאונייה היא ישר הולכת לשווקים. אלא מאי? עוד פעם, היא לא לוותה, עוד פעם, על ידי משרד הקלקלה – עם שני קו"ף, הטעות במקור כי רק מקלקלים – וגם היא נכשלה. שתי רפורמות הדגל של השר ברקת – כתוב, תבדקו, זה לא אני אומר – תבדקו בדוח מבקר המדינה, מה שאומר מבקר המדינה. הדוח הזה יצא אך לפני חודשיים, אדוני היושב בראש, לפני חודשיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרפורמות נכשלו, משרד הכלכלה כישלון. לא חסכת לשום משפחה בישראל 6,000 שקל. זה הדוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שוב מוצגת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפשיעה על ידי חברי איימן עודה, ושוב שולחים לנו את השר הזה כדי לענות. מראש אנחנו יודעים מה תהיה התשובה. חבר כנסת ערבי, איימן עודה, מדבר על הפשיעה מדם ליבו, על המחיר הכבד. וזה, השר הזה, מדבר על החינוך; האיש התחנך וינק חלב של גזענות בבית. ואז הוא מדבר על דוחות תנועה, והוא חבר במפלגה שהמנהיג שלה, שהוא אבו נפחא, השר, יש לו עשרות דוחות תנועה, עשרות דוחות תנועה. אחר כך הוא מדבר על ירי בחתונות, והוא שוכח את חתונת הסכינים והתמונה של משפחת דוואבשה, עם הסכין באמצע. ולכן, נשאלת השאלה: תגידו, עבריין שמתם כשר לביטחון לאומי, אחראי על המשטרה. זה שר מורשת, עולה לענות ואומר לערבים "חינוך", אין לו ראי. משה סעדה, השופט אומר שהוא שקרן, והוא מטנף על היועצת המשפטית. זה מזכיר לי פתגם בערבית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עו"ד רונאל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם. (אומר בערבית:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי. טלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, אחמד, לדבר עברית. זה אחד. ואתה לא תקרא לשר "עבריין". לחבר כנסת אתה יכול להגיד "עבריין". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולדבר בעברית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת לא יכול להגיד "עבריין"? האיש הורשע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנשים במליאה, חברי כנסת, מדברים מכובד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הורשע. הורשע. הורשע בבית משפט. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הם לא מכירים את בית המשפט - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תדבר עברית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל כלב ביג'י יומו - - - זה גם בערבית. זה גם פתגם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה לתרגם. אם אתה רוצה, אני אתרגם: בחווה, כאשר אין סוסים, נגמרים הסוסים, אז נאלצים לשים את האוכף על הכלבים שנשארו בחווה. ולכן, אין, אין. תראה איזה חומר אנושי יש בממשלה הזאת, איזה חומר אנושי יש. אתם מביישים את הבינוניות, מביכים את הטיפשים, מביכים את מי שנכשלו בכל דבר. כל דבר שאתם נוגעים זה רע, זה כישלון, זה דם. דם שוטף את הרחובות, וזה, הזה – זה, זה, אומר: חינוך. חינוך. אתה ינקת גזענות מאבא שלך, ששונא ערבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת למטה. רד למטה, תוריד אותו למטה בבקשה, תוריד אותו. אתה לא תדבר ככה לשר בישראל. רד למטה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אמרתי לשר בישראל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רד למטה. רד, רד, רד. אל תדבר על אבא שלו. זה לא מקובל, רד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבא שלו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבא שלו רב מכובד מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבא שלו גזען. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבא שלך גזען. תדבר יפה. תדבר יפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה ראשונה, כסיף. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי אתה שתדבר - - - יא עמלק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שונא ישראל שכמוך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כסיף, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כסיף, קריאה שלישית. לצאת החוצה. כסיף, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לצאת, לצאת החוצה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא שונא ערבים. הוא שונא ערבים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, אחמד טיבי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - אתה אל תדבר על האבא הצדיק שלו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה שונא יהודים שכמוך. שונא יהודים. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה). << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> טינופת. מחבל, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שונא את כולנו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> טינופת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - לכבד - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם קודם כול תכבדו. אל תהיו מליצי יושר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, מאי, מאי, מאי, אני מסתדר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הוא מדבר על רב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני טיפלתי בזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אני מתפלא איך את פה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני פה - - - אני עומדת. שכולם - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה מלשנים, מה זה התינוקייה הזאת? חבורת מלשנים. קריאה ראשונה, קריאה שלישית, תקרא לה, תלך, תבוא. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, די. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> גן ילדים. כנסת, רבי. כל היום אתם – למה? למה? למה להוא? למה להוא? אני יכולה להתחיל, אדוני? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, את רצינית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התחלת כבר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא התחלתי, כי היה פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה על חשבונך. נו מה, כל פעם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא נכון. לא אמרת לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להתחיל, וזהו. שלוש דקות נטו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. שיהיה כאן שקט, אני הולכת לדבר על הלוחם הגיבור ג'וש בון. 748 ימי מילואים רצופים כצלף מצטיין בצבא ההגנה לישראל. הרמטכ"ל זמיר, אני פונה אליך. בוא תסביר לי, תסביר לי עכשיו איך הצבא, הצבא, מאפשר לגיבור הזה, לגיבור החיל הזה, 748 יום להיות מאחורי כוונת כצלף מצטיין בצבא, לעבור מיחידה ליחידה, מיחידה ליחידה. הגיעו אלינו חברים שלו, לוחמים לצידו, הגיע אלינו המפקד שלו, שאמר שהוא לא השתחרר, תמיד נתן לנשואים. 748 יום. ב-29 בדצמבר הוא שוחרר. ב-11 בינואר הוא שם קץ לחייו. הוא מת בקרב, הוא לא צריך את הטובות שלך להכיר בו בתור חלל, אבל גם בתור חלל, אדוני הרמטכ"ל, אתה לא מכיר בו, כי אתה נצמד להוראות החוק. אז בוא אני אראה לך איך מפרשים הוראות חוק על דרך ההרחבה. חוק שירות מילואים קובע, בין השאר, וחוק בתי קבורה צבאיים קובע – חייל מילואים בדרך למילואים או אחרי. 748 יום מילואים ברצף. תגיד לי, אתה נורמלי, אדוני הרמטכ"ל? יש לך אחריות. איך נתת לו להיות 748 יום במילואים ברצף בתור צלף? איך העזת? אז לא הבנתי. הוא עשה את שלו, הגיבור-על הזה, חייל בודד בישראל, ג'וש בון, בן 33. 748 יום מאחורי כוונת, צלף מצטיין, מחסל מחבלים ארורים, ועכשיו אתה עושה טובה, שאנחנו צריכים את חיילי גולני, שחוסמים לנו פה את הכניסה לכנסת, בצדק, הולכים לעשות הפגנות כי אתה לא נותן לו קבורה צבאית? איפה אני נמצאת? תגידו לי, רבותיי, אני באמת שואלת, מה הולך פה? אנחנו רואים פה את הגיבורים, רואים פה את הגיבורים שמגיעים כאן לכנסת, חיילים בודדים, שהוא היווה עבורם סמל, ואתה לא נותן לו קבורה צבאית. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני הרמטכ"ל, אני אמרתי פה ללוחמים: אני מוכנה בעצמי, עם האצבעות האלה, עם הציפורניים האלה, לעזור להם לכרות את הקבר בהר הרצל. ללכת יחד איתם, לקחת את גופת הלוחם, השם ייקום דמו – כן, השם ייקום דמו. 748 יום הצבא נעזר בשירותיו כצלף גיבור. הוא שם קץ לחייו. ותראו מה עשיתם. מה עשיתם? שאלתם את אימא שלו בטלפון אם היא מסכימה לנתיחת הגופה. תקשיבו טוב. הרי למה עשו נתיחת הגופה? כי אולי יש לו בגוף איזה סם. באמת, אדוני? אני לא יודעת. אני אולי אחרי יומיים מאחורי כוונת של צלף, הייתי צריכה לקחת משהו כדי להירגע. אני לא יודעת. נגיד שהוא לקח סם. בואו נניח את ההנחה הזאת, שבגלל זה הרי רציתם לעשות נתיחת הגופה – תתביישו לכם, אגב, תתביישו לכם שביקשתם מהאימא הסכמה לנתיחת הגופה. מה, זה חוק חקירת סיבות מוות, ולא ידעתי? למה, היה פה איזה חשד שמישהו עשה לו משהו? באמת. ופה אני אומרת לך, אדוני הרמטכ"ל: לא משנה מה יש בגוף שלו, זו אחריות שלכם. אתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-29 בדצמבר הוא השתחרר. הוא היה מאושפז. קיבל טיפול לפוסט-טראומטיים. שוחרר, שם קץ לחייו. אז אתם לא תכירו בו בקבורה צבאית? אנחנו צריכים, כולנו, להתבזות פה ולהוריד את הראש שלנו. לכן אני אומרת לך פה, אדוני הרמטכ"ל - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני מודיעה ללוחמי גולני: אני איתכם יחד. לוקחים את החייל הגיבור וקוברים אותו בהר הרצל. אני איתכם כורה את הבור. שיהיה פה ברור, אני איתכם, בשם חסינותי, עוזרת לכם לעשות את המעשה הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני איתך, טלי. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקמפיין שמוביל בימים האחרונים בני גנץ נגד שותפות רע"מ בממשלה העתידית אינו קמפיין של הנהגה, זה קמפיין של חולשה. כשאין דרך, מחפשים אויב; כשאין חזון, מפעילים פחד; וכשאין אומץ להתמודד עם המציאות, מסיתים נגד הציבור הערבי. בואו נאמר ונגיד את האמת בקול ברור. רע"מ לא פירקה ממשלות – היא עיצבה אותן. רע"מ לא איימה על הדמוקרטיה – היא חיזקה אותה. ורע"מ לא ביקשה טובות – היא דרשה זכויות אזרח בסיסיות, שמגיעות לכל אזרח במדינה הזאת. מי שתוקף היום את השותפות עם רע"מ עושה זאת לא מתוך דאגה לעתיד, אלא מתוך פחד מהאפשרות ששותפות יהודית-ערבית שוויונית תצליח. הרי אותו גנץ ישב בממשלה שבה רע"מ הייתה שותפה. הוא נהנה מהשקט היחסי, מהיציבות הפוליטית, מהיכולת להעביר תקציבים ולהחזיק מדינה מתפקדת – ושתק. לא שמעתי אז אזהרות, לא קמפיינים, לא נאומים דרמטיים. (אומר בערבית:) והשאלה שנשאלת היא: מה השתנה מאז? לא רע"מ השתנתה – רק הפוזיציה השתנתה. קל מאוד להיזכר בציבור הערבי רק כשצריך אצבע מאשימה. אבל ההנהגה נמדדת ביכולת לעמוד מאחורי שותפות גם כשזה פחות פופולרי בסקרים. פשוט לעשות מה שנכון. הציבור הערבי אינו איום. הציבור הערבי אינו איום. הוא משלם מיסים, תורם לחברה, רוצה ביטחון אישי, חינוך ותעסוקה ועתיד לילדים שלו, בדיוק כמו כל אזרח אחר. מי שמציג שותפות עם הציבור הערבי כסכנה לא פוגע ברע"מ. הוא פוגע בדמוקרטיה הישראלית עצמה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מסיים? אלהושאלה, אלהואשלה. תודה רבה. השר עמיחי אליהו, שר המורשת עמיחי אליהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע. אני יודע, אני יודע. זה לא סיכום. אוקיי. נמשיך ותשלחי לי הודעה, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי, חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. למה אתה מתעצבן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאללה, בוא. חשבתי שלא שמעת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה צועק? לעמיחי אליהו לא קראת ארבע פעמים. למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא. כי הוא מקשיב. אני מבקש להוציא את כסיף החוצה. יניב, להוציא אותו. יניב, יניב, להוציא אותו. תודה. מה הדיון? אתה מבין - - - לא צריך החלטה בכלל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה מכניס - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נדבר אחר כך, בסדר? על הנושא הזה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - הגלגל מתהפך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחרי זה אומרים לי: זה לא על חשבוני, זה על חשבונך. שלוש דקות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאגי, צגה. הוא יתהפך עלייך, הגלגל. אני יודע שזה נראה לכם כמו שירדתם מהר סיני וקיבלתם שלטון. תהיי קצת צנועה. תהיי קצת צנועה. תרגיעי את עצמך ותרגיעו את עצמכם. החיים זה גלגל. גם אם יש מלא מלא מלא מלא מלא שתן בשתי האונות, אנחנו ננקז אותו, ותאמינו לי, גם את – אני לא בטוח שתהיי באופוזיציה, אני לא בטוח שבכלל תהיה בכנסת הבאה – אבל אתם גם תשבו באופוזיציה. מפא"יניקים דיברו ככה לפנייך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, המשך יום טוב. אני רוצה לדון – אפשר, אפשר, אפשר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות כשהם מדברים - - - וכשמדבר חבר כנסת מהאופוזיציה – זה לא הגיוני. אתה שומע? כשהיא דיברה - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שאני מדבר, את מפריעה לי. אני אראה לך את הסרטונים. כל פעם צריך לסנן את הקטעים שאת מפריעה לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, כל הזמן נדון איתכם על זה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בינתיים 40 שניות, אדוני. אני רוצה לדבר, חבריי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, על ועדת החינוך של כנסת ישראל – האמת היא שצריך לומר ועדת החינוך והתרבות של כנסת ישראל – ועל הרצון של יו"ר הוועדה החדש לדון, חברת הכנסת בן ארי, תקשיבי, הוא רוצה לדון על רוח צה"ל, שינויים, בוועדת החינוך של הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? המשתמט? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. הוא ידון ברוח צה"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא יודע? הוא לא היה בצבא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש קטע למפלגה שנקראת הציונות הדתית, שבראשה עומד אדם שב-2017 אמר וכתב מאמר מנומק למה צריכות בנות ישראל לסרב פקודה ולא להתגייס לצבא. בני הציונות הדתית, הגיע הזמן לסרב. אז היו"ר שלהם הוא סרבן, יו"ר ועדת החינוך, שהקשר היחידי שלו צה"ל הוא פריצה לבסיס. הבן אדם לא יודע מה זה לעלות לשמירה, הוא לא יודע מה זה כומתה, הוא לא עשה בחיים שלו שבת, הניסיון הצבאי היחידי שלו זה פריצה לבסיס צה"ל בניגוד לחוק – הוא יעשה דיון, הסרבן יעשה דיון על רוח צה"ל, כי בטח הוא הסתער מלא ויודע מה זה רוח הניצחון, חתירה למגע, ערבות הדדית. מה זה, מלך. איזה מביך. אבל זה לא – מה, יש לי זמן? אין לי זמן? לא. אוקיי. לא, העלמת לי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש פה עיראקי - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל היהודים עיראקים, אני רק מזכיר לכם, הגעתם מאור כשדים. תפסיקו להגיד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, קביליו, בדקתי – עצרתי. קביליו, בדקתי. וגם הוא הגיע מעיראק, נולד בעיראק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אופיר אמר את זה. זה מקשר אותנו, כל האירוע המוזר שקורא לעצמו רוח צה"ל, מקשר אותי לשבוע שעבר. בשבוע שעבר הייתה נציגות מדהימה, מדהימה, בוועדת חוץ וביטחון, בנוגע לגיוס. פתאום הגיעו כל נציגי הציונות הדתית. למה הם הגיעו? כי היה סעיף על שילוב נשים בצבא. הם נגד לשלב נשים בצבא. הגדילה ואמרה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, תקשיבו טוב: דתיים לא יכולים להתגייס כי הם מוצאים חיילות במקלחות שלהם. רק אנשים כמוכם, שלא היו דקה וחצי בצבא, אשכרה חושבים ככה. חבורה של הזויים – סליחה, משפט אחרון – מדירים נשים. מה יגידו הטייסות? מה תגיד המשפחה של עדן נימרי מנחל עוז? מה יגידו מי שתכנן את מבצע הביפרים? הטייסות? המערכה מול איראן שתוכננה נגד נשים? מה תגיד הבת שלי כשאלה נבחרי הציבור? חבורה של הזויים, גזענים, משתמטים וסרבנים מנהלת לנו את המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תודה, סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, כן. אני מכיר את המשפט הזה, הוא קבוע בכל נאום שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא בכל – כמעט בכל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמעט בכל. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חיילות במקלחות, איזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נאור שירי, אחרי זה אני אספר לך, כדי לא לעשות שיימינג, מה קרה לי במקלחות, בצבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תספר לי מה קרה לך במקלחת, אני לא מעוניין לשמוע. אני לא מעוניין לשמוע. מה זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הנכדה שלי לוחמת במג"ב, מה תגידו לה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שרן השכל הייתה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, כל אחד מספר על הבת שלו. אני לא יכול לספר על הבת שלי, זאת הבעיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו דוגמה טובה, אדוני היושב בראש. אבל אתם שותקים, אתם שותקים, לא אומרים כלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול להגיד איפה היא משרתת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים באנשים כאלה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו בכל יום חייבות לצאת מכאן הודעות שעוברות כמו אש בשדה קוצים בין האזרחים הפשוטים, רבים גם מאמינים להסתה הזאת. ההצהרה של השר גנץ אתמול, אין מה להגיד ולתאר חוץ מגזענות בוטה כלפי קולקטיב ילידי. האמת, אני כבר לא מתפלאת על שום הצהרה שיוצאת מהבית הזה. אבל גם חשוב לי להגיד דברים, אולי לשמוע משהו אחר שאפשר לשמוע במקום הזה ולהרגיש נוח. להגיד לכם את האמת? האוזניים כבר לא יכולות לשמוע יותר את הצעקות. בטח אף אחד כאן לא שמע על ד"ר מרים מפרע ועל ד"ר מוחמד נור א-דין בדארנה מהיישוב עראבה, שהוא היישוב עם אחוז הרופאים הכי גבוה בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה. דברים טובים לא יבואו לספר כאן, רק דברים קשים. סיפרתי ודיברתי על מה שהיה בוועדת הבריאות בשבוע שעבר, אבל חשוב לי להגיד שד"ר מרים וד"ר מוחמד היו בטיסה חזרה ארצה מפרנקפורט. פתאום מישהו בטיסה הזאת הרגיש לא נוח בריאותית, וכמעט חטף התקף לב. ואז הדיילת שאלה אם יש צוות רפואי, או אם יש מישהו מתחום הרפואה שיכול לעזור. שניהם קמו ורצו, והצילו את הבן אדם. הם למדו בחו"ל, הם לא למדו בארץ. חשוב שנדע לעולם לא להכתים ולהקטין קבוצה או חברה שלמה באמירות כל כך גסות וגזעניות, שהאוזן כל כך התרגלה אליהן וגם הלשון של המדברים, עד כדי כך שזה כבר נהפך לנורמה. להגיד לכם משהו? זה גועל נפש, סליחה על המילה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מפלגת כחול לבן של בני גנץ נמצאת מזה שבעה חודשים מתחת לאחוז החסימה. בחיפוש שלו אחר גאולה שתציל אותו מהתחתית בסקרים, יו"ר המפלגה בני גנץ מצא את נוסחת הקסם: מתקפה גזענית של הפחדה נגד כשני מיליון אזרחי המדינה הערבים. כל אותם בוחרים שהביאו את בני גנץ לכדי 40 מנדטים בסקרים בימים עברו, ידעו היטב שבני גנץ ישב עם רע"מ, וידעו שהוא הקים קואליציה עם מפלגה ערבית. כששומעים ורואים את קמפיין ההסתה וההפחדה של בני גנץ, מבינים שכאשר נוח לבני פוליטית, אין לו שום בעיה להפוך כשני מיליון אזרחים מאזרחי המדינה הערבים לסכנה האורבת לביטחון המדינה. בני, יש גבול לציניות הפוליטית, ויש גבול לכמה נמוך עוד אפשר לרדת. דבריך לא מעליבים, בני, דבריך מחליאים. אתה לא בחור טוב, בני, אתה פוליטיקאי עלוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח. עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להביא כמה ציטוטים, ואשמח אם תקשיבו טוב: לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. הם נתונים לגמרי למשחק האינסטינקטים הפרימיטיביים והפראיים. איזה מסר מועבר לקורא בעיתון כשאבן נזרקת לעבר המכונית? מה אפשר להסיק על זהותם ועל מאפייני התנהגותם של אלה שזורקים? לא עובר יום בלי קטטות ומריבות. הערה אחת מפי עובד הביאה לעשרה פצועים, והיה צורך להפריד בין הקבוצות. מה יארע למדינה זו, אם זאת תהיה אוכלוסייתה? עם אוכלוסיות כאלה גם לגבי ילדיהם אין תקווה. יש להם מנטליות משלהם, אופי ותכונות מיוחדים, הרגלים ומסורות. במשך דורות הלכה והתגבשה מנטליות מיוחדת, אורח חיים אחר הוליד תכונות וסגולות נפשיות אחרות. את המכות באירוע לא ספגו אזרחים, את המכות ספגו אנשי משטרה וקצינים. המכים לא היו פושעים מועדים, אלא אזרחי המדינה. בשעת חיפוש עבריינים זה קרה, כאשר הייתה התנגדות נמרצת מצד התושבים. נשים מייללות, גברים משתלהבים. על הנסוגים, השוטרים, ניתך ברד אבנים. הציבור הזה פרימיטיבי, אמון על הליכות המדבר, ויש לאלפו מבראשית הלכות אדם ביישוב תרבותי. את דברי הבלע המחליאים, הגזעניים האלה, אמרו וכתבו כמה אנשי ציבור בשנות החמישים כנגד היהודים המזרחים. זה בדיוק מה שאומרים היום על הערבים הפלסטינים אזרחי המדינה. הגזענות אותה גזענות, השקר אותו שקר, ההסתה אותה הסתה, השנאה אותה השנאה, ואנחנו רואים את זה פה בבית הזה. כן, מפי גזען שיושב פה. וכפי שאמר חברי, חבר הכנסת טיבי: גזען בן גזען. גזען שאביו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ביקשתי לא לקלל הורים. לא לקלל הורים. תוריד אותו בבקשה. תוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גזען – אתה לא יכול להוריד אותי באמצע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה איך אני מוריד אותך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גזען שעומד לדין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה איך אני מוריד אותך. תסתכל איך זה קורה. תוריד אותו, הוא לא יכול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא עומד לדין על הסתה לגזענות. הוא עומד על הסתה לגזענות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה, אני מוריד אותך, ראית? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להוריד אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה אני יכול. ראית איזה יופי? תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה הורדת אותו? שנדע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על זה שאמרתי לו שאבא שלו עומד לדין על גזענות. אסור להגיד. לשרות מותר חצי שעה לדבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להוציא אותו החוצה בבקשה? להוציא אותו הוא ירד מהדוכן. החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יושבת בשקט והיא זורקת עליי את כל הרעל האפשרי, ואז בגלל שאפילו אנשים כאן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם על כסיף התחלת להגן תגידי לי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, נו. אף אחד לא שומע, בינינו, כן תגידי, נו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - בגלל התעלול שלך, כל אחד צריך לשטוף את הפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני באה ואומרת, כשעלתה השרה, אני ישבתי בצד ושלחתי לה לבבות, סבבה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שתיכן מתלוננות, דרך אגב. גם היא מתלוננת שאני – אבל בסדר, מה לעשות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תבין משהו אחד, לא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. די, נו, עכשיו זכות הדיבור שלו. מה את גזענית, בגלל שהוא ערבי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי לסיים את המשפט. אני יושבת שם, היא מדברת. מדברת, רעל, רעל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, אי-אפשר לדון עכשיו ככה. תגידי, מה, אני פה איתך בחדר לבד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז כשתרד. עד מתי המשמרת שלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד מעט אני ארד. הינה, עכשיו אני יורד, עוד חמש דקות. ביי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי המחליף שלך? וויי אפשר להירגע, סימון מחליף אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תתחיל מההתחלה, רק דבר עברית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתחלה אני רוצה לפנות לאומה האסלאמית הערבית. מחר מציינים את יום המסע הלילי של הנביא מוחמד. (אומר דברים בערבית.) כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו פעם שנייה שעולה השר שלמה אליהו לכאן בכדי להגיב על הסוגיה של הפשיעה והאלימות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קוראים לו שלמה אליהו? אה, עמיחי. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואת האמת, אני נדהם מהתגובה שלו. אני לא מבין האם זו אטימות, האם זו אי-ידיעה של החברה הערבית, האם זה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אמרת על היועצת המשפטית שהיא עבריינית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיארה לא חברת כנסת, זה לא בתקנון הכנסת. מה לעשות אחמד? תקרא את תקנון הכנסת. תראה לי איפה בתקנון כתוב שאסור לי ליועצת המשפטית - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אומר על יועצת משפטית עבריינית ולא הגישו נגדה כתב אישום? אבל אדם עבריין - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו פעם שנייה שעולה כבוד השר שלמה אליהו לכאן - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עמיחי. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עמיחי. - - כשהוא מדבר ומגיב על הנושא של ועדת חקירה לפשיעה ואלימות, וגם בפעם הקודמת היה אותו נושא, והוא נותן אותה תגובה. אני באמת נדהם האם זו אטימות, שאדם שלא יודע איפה הוא חי, הוא לא מכיר את החברה. האם זה בכוונה, הוא יודע ובכוונה רוצה ללכלך על החברה הערבית ולהפוך ולחשוב, ולהגיד שבעצם כל מה שקורה בחברה הערבית הוא תוצאה של החינוך בחברה הערבית. אני אומר לך כאן בצורה מאוד ברורה: החברה הערבית מחנכת את ילדיה לטוב; היא לא מחנכת את ילדיה – כמו כל חברה היא רוצה לחנך את ילדיה ללמוד, להיות מובילים בכל התחומים, בכל תחומי החיים. ילדים טובים. אנחנו מודיעים, 99% מהחברה הערבית היא חברה שבכלל לא מתעסקת באלימות ופשיעה, אבל מה לעשות, יש 1% או 2% – כמו בכל חברה – שמתעסקים בנושא הזה של אלימות ופשיעה. במקום שיגיע השר ויגיב ויגיד מה עשו בכדי לטפל באותו נושא בפשיעה ובאלימות, באים ומטיפים ואומרים והופכים את הקורבן לפושע. במקום להגיד אילו תוכניות, מה עשתה הממשלה? הם הופכים את הקורבן לפושע. כבוד השר, אני אומר לך, זו לא בעיית חינוך, זו בעיית מדיניות של הממשלה הזאת. המדיניות שלה היא לא לטפל בפשיעה ובאלימות, כדי לתת לחברה הערבית להגר, לעזוב את הכפרים שלהם, חלקם אולי לעזוב לחוץ לארץ. זה מה שרוצה הממשלה הזאת והממשלה שלך. זו לא תרבות של אלימות, זו תרבות של הזנחה שלטונית. האטימות היא חלק מהבעיה. לכן אני אומר, מוטב שתלמד טוב על החברה הערבית לפני שאתה עולה כאן ומטיף ומזייף נתונים. מצד שני, עולה גם השרה מאי גולן ואומרת שהכספים והתקציבים של החברה הערבית – העבירו אותם לארגוני הפשיעה. הם בעצם משקרים, עד שהם מתחילים להאמין בשקרים שלהם. כל אחד, כל ילד קטן יודע ששקל אחד לא עובר לרשות מקומית, אלא רק דרך החשב של אותו משרד. הכסף של 550, תוכנית 550, הכספים והתקציבים הם עוברים דרך משרדי הממשלה. לכן אי-אפשר להאשים שהכסף עובר וזולג, כאילו שראשי הרשויות מעבירים את זה למשפחות הפשיעה. במקום שתעשו את העבודה שלכם, אתם מנסים להאשים את החברה הערבית בכישלון. אתם הכישלון. מה שאמרת נכון, על ראש הגנב בוער הכובע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – מוותר. חבר הכנסת אכרם חסון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתנצל שאמרת על היועצת המשפטית עבריינית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה לא בתקנון. אני לא אמרתי לך על מישהו אחר. על חברי הכנסת אני לא מדבר ככה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך אתה אומר עבריינית ולא הוגש נגדה כתב אישום? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה ראשונה, אתה יודע? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זו התשובה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. אני הסמכות. איך אמרת פעם לבן גביר, כשהוא עמד פה לפני כמה שנים? ראיתי את זה אז בטלוויזיה, לא הייתי חה"כ. אמרת לו: אני - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תצטט נכון. אני הריבון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הריבון. תודה רבה על העזרה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא יודע לנצל את זה אפילו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. תפדאל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני הריבון. אפשר לקרוא לך אדוני הריבון? << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, המשטרה הודיעה היום כי רצח הנער נביל ספייה בן ה-15, תלמיד בבית ספר בכפר יאסיף, פוענח היום, ולכן הוגש כתב אישום נגד צעיר רוצח בגיל 23 מאותו אזור. כל אשמתו של הילד הזה, שעדיין, כפי שאמרתי, היה תלמיד בבית הספר, שרצה וחלם להיות רופא, שהיה בזמן הלא-נכון ובמקום הלא נכון. הוא נסע עם קרוב משפחה שהיה יעד לרצח, ירו לכיוון האוטו והוא נהרג במקום. אני רוצה להגיד כאן כל הכבוד למשטרה – נכון, לקח להם מאוקטובר 2024, כ-13 חודשים – אבל בסופו של דבר הם תפסו את הרוצח ומגישים נגדו כתב אישום. זה התסריט שחוזר בערך כל הזמן במגזר הערבי. ראינו גם צעיר מדאלית אל-כרמל נרצח ביום חמישי שעבר, כאשר רב עם נהג אחר. היו הערות וירד הנהג וירה בגבו חמישה כדורים. אבל הדברים האלה נמצאים כמעט בכל יישוב, בכל כפר, בכל עיר, ולכן אני קודם כול רוצה לחזק את המשטרה. כי איפה שאני הולך תוקפים את המשטרה. ואני אומר: כל הכבוד. אני רואה היום הרבה מבצעים ביישובים, בערים, עם הרבה יס"ם, הרבה שוטרים. עולה הרבה כסף להביא קבוצות של 50 ו-60 שוטרים, עם כל הכלים, ולכן המשטרה צריכה הרבה עזרה ותמיכה וגם תקציב גדול מאוד. יש לי קרובים במשטרה. מספרים לי שברגע שחוקר יוצא לפנסיה, לא מקבלים חוקר חדש. חוקר שמצא תפקיד במפעל הייטק עוזב את המשטרה באמצע, אז ממשיכים בלי עוד תקן, ותמיד הולכים ומקדמים את התיקים הכי חשובים והכי דחופים. ולכן, אם אנחנו רוצים משטרה חזקה, משטרה שתענה על הדרישות, גם של המגזר הערבי, כדי לחסל את הפשיעה, לחסל את הפרוטקשן, לחסל את כל אלה שגורמים לנו נזק בלתי הפיך במדינת ישראל, אנחנו חייבים לעמוד לצד המשטרה, לתת לה יותר אמצעים, יותר תקציבים, כדי שתוכל לעשות את עבודתה נאמנה. מצד שני, אני מסתכל, אדוני היושב-ראש וכבוד השר, ואני רואה צעירים במגזר הערבי, במקומות, ביישובים, כפי שאמרתי, יושבים בבית קפה עם נרגילה. חלק מהצעירים האלה גאים שהם רוצחים ויש להם נשק בלתי חוקי. כ-400,000 כלי נשק מסתובבים במדינת ישראל, רק 250,000 כלי נשק נגנבו מצה"ל, ועד היום אין ועדת חקירה ואין מי שיטפל בזה, למרות שכתבתי מכתבים על הדברים האלה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הלך הריבון. הלך הריבון. << מנהל >> (היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 18:00) << מנהל >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התחלף הריבון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התחלף הריבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרשומון רושם. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הפרעתם לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אדוני, סליחה. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, גם כדי לטפל בתופעה, צריך מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, צריך מרכזי ספורט, צריך מרכזי העשרה, צריך מרכזי תרבות, כדי לתת לצעירים האלה תעסוקה. לא להתגאות בנרגילות ולא להתגאות בדברים השליליים שקיימים. וגם, יש עוד חלק שהוא קשור למגזר הערבי, ועלינו גם לתקן את זה: אין אחד בכפר שהוא רוצח, שהוא מסתובב עם נשק - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שאנחנו לא מכירים אותו. ולכן גם אנחנו צריכים ליזום, כדי לסייע למשטרה ולסייע לאוכלוסייה ולהילחם בתופעה. לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, ואני אמרתי גם לפני שבוע: אנחנו כקואליציה וכאופוזיציה צריכים להגיש הצעת חוק ועדת חקירה פרלמנטרית, מטעם כל חברי הבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת משה סעדה – איננו; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד לריבון החדש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה, עם הריבון, חזק אתה. אתה בעד ריבונות, אני מבין? בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני הריבון, כהגדרתו של חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל עוד טיבי נהנה במליאה, אנחנו לא נפר את המצב הזה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, האמת שאנחנו נמצאים באירוע שהוא אירוע הזוי, כי חבר הכנסת אריה דרעי, שכמעט ולא נמצא כאן במליאה, הוא החליט שאם הנציג שלו לא יכול לכהן כשר במשרד הפנים, אז לא יהיה שר פנים במדינת ישראל, ואין שר פנים כבר מספר חודשים. וזה כמובן פוגע בהרבה מאוד שירותים לאזרח. כבר בפעם הרביעית, כמדומני, אנחנו כאן במליאת הכנסת מעבירים סמכויות של שר הפנים לראש הממשלה. מכיוון שראש הממשלה שלנו מואשם בפלילים, אני בספק אם הוא יכול לקבל את הסמכויות, לפי הלכת דרעי-פנחסי. אבל את זה אנחנו עוד נברר בהמשך בהליך המשפטי כנראה. אבל כך או אחרת, אני רוצה שתבינו למה אנחנו התכנסנו כאן כדי להעביר סמכויות. בעוד 23 ימים באצטדיון סן סירו במילאנו ייפתחו המשחקים האולימפיים, אולימפיאדת החורף של 2026, שתתקיים באיטליה, במילאנו, בקורטינה ד'אמפצו, ומשלחת ישראלית אמורה להשתתף במשחקים. ספורטאים ישראלים, ובאמת, מי שמכיר, ההשקעה של מדינת ישראל ותשומת הלב של מדינת ישראל לענפי החורף כמעט אפסית, וכל הספורטאים שעושים את זה, שמתאמנים, שרוצים לייצג את המדינה ולתת כבוד למדינה, הם עושים את זה מתוך אהבה, מתוך ציונות, מתוך נאמנות אמיתית למדינת ישראל. מסתבר – כנראה הקואליציה והממשלה ושר הספורט לא היו מודעים לאירוע הזה, אבל במדינת ישראל אין מתקנים לענפי חורף. באופן מפתיע, אין מתקני סקי כדי להתאמן למשחקים אולימפיים, ולכן הספורטאים נאלצים להתאמן מחוץ לגבולות ישראל, ולכן הם לא עומדים בדרישות של משרד הפנים לשהות בגבולות מדינת ישראל 60% מהזמן. ולכן נדרשת החתימה של שר הפנים כדי לתת להם אישור לצאת למשחקים האולימפיים ולייצג את מדינת ישראל. ולכן, באופן הזוי ובלתי נתפס - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היציע השמאלי, שם, אתם נהנים אבל תכבדו את חבר הכנסת. << דובר_המשך >>ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שלא מתאים לחלוטין למדינה מתוקנת – באמת, אנחנו מתנהלים כמו איזו מדינה נחשלת, מדינת עולם שלישי – מתכנסים פה כדי להעביר סמכות לראש הממשלה כדי לאפשר לספורטאים שלנו לייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת בליאק. משפט סיום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נראה כשל לא משמעותי מכל הכשלים המרובים של הממשלה הזאת, אבל זה באמת אירוע הזוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת דן אילוז – איננו; חברת הכנסת צגה מלקו – איננה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, יצא לי להחליף הבוקר את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיון על חוק רציני שיפצל את סמכויות היועץ המשפטי. בקושי נפתח הדיון, ומטר של מסרים ניתך על ידי חברינו לאופוזיציה: קטרגייט וברוורמן ופלדשטיין. בקיצור, במילה אחת – מיקי לוי, איך אתם אומרים? נתניהו, נתניהו, נתניהו. ולקח לי זמן להיזכר ולהזכיר לעצמי שזו העונה בעצם, עונת הציד. אתה זוכר, מיכאל, טרום קום המדינה קראו לזה במינוח הצרפתי, הסזון. והיום הכלל הראשי בסזון, הכלל הראשי הוא ביבי ביבי תרדוף. ביבי ביבי תרדוף, זה הכלל. הוא הניצוד הראשי, כל מה שזז לידו, מי שזז לידו, כל מי שקשור אליו, כל מי שעובד בלשכתו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול כשר, חבר הכנסת פורר. כל האמצעים כשרים. עדי מדינה ופשפשים ועבירות פליליות תוך כדי התיק הזה. 13 תיקי צד שנפתחו תוך כדי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יועץ של ראש הממשלה מקבל כסף מקטר - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, עודד, אני יושב בוועדת החוקה, שואל את המשנה לפרקליט המדינה על כל הלשעברים בקודש-הקודשים של מערכת הביטחון, אנשים שיודעים סודות, מה שיונתן אוריך לא ידע ולא יֵדע לעולם, בקשרים עם קטר. מעולם – אומר לי המשנה לפרקליט המדינה – לא שאלו אותם, לא תשאלו אותם, לא חקרו אותם, לא עצרו אותם על הסעיף של קשר עם סוכן חוץ. כלום. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז זה בסדר? אז זה בסדר? אז זה בסדר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם שתקתם, מיקי לוי, שתקתם. מנזר השתקנים. שתקתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מנזר השתקנים? תביאו אותם לדין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שתקתם. אבל אם זה קשור לנתניהו, זה מותר, כן, זה סזון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נו אבל מה לעשות, שוחד, מרמה והפרת אמונים. שוחד, מרמה והפרת אמונים. מה לעשות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אנחנו הרי בוגרים, עודד פורר, אנחנו הרי בוגרים של התיקים. אם היית מדבר איתי לפני עשר שנים, לא יודע, אולי הייתי עונה לך אחרת. אבל אנחנו בוגרי התיקים של שרה נתניהו. היו שבע-שמונה האשמות. מה נשאר? חצי חמגשית. חצי חמגשית. אנחנו היינו פה, אנחנו בוגרי תיק נתניהו עצמו, התיקים הללו. עשר שנים, אושר. עשר שנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אב הבית ואם הבית, הכול. נשאר כלום ושום דבר. נתניהו – אתה היית במשטרה – מאות חוקרים, מאות מיליונים, חיקורי דין בחו"ל. מה לא עשו? מה אנחנו מגלים? מה מגלה אזרח, מיקי, שרואה את המשפט הזה? מה הוא מגלה? הוא מגלה חוקרים שעולים, והחוקרת האחרונה שעולה, עילם, לא יודע מי זאת, עולה, אומרת: ביצענו עשרות האזנות סתר – בניגוד לחוק. לא אישור יועמ"ש, לא אישור שופט. מאזינים לראש ממשלה בדרכי צד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוספתי לך דקה, לאור - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא המקרה היחיד שהיה בניגוד לחוק. תשמעו, הרשימה פה היא ארוכה, הרי. מחשבים התאיידו ונעלמו וחשבוניות פתאום נעלמו והפסקת חשמל בדיוק בחדר של פילבר. ניסים. זה תיק שכולו ניסים. אני אומר בקיצור: תשמע, כל התופעות האלה יש להן שם אחד – השם הנכון הוא סזון. ככל שהבחירות יתקרבו, כידוע, הסזון הזה יגדל. הרעב של הציידים, כמות החיצים, כמות הניצודים, אנחנו מכירים את זה, הציבור מכיר, הריח באוויר. ואני אומר לכם, חבריי לאופוזיציה, לא באמת אכפת לכם מביבי או משרה, אכפת לכם מהשלטון. זה רק תירוץ. אתם רוצים להוריד אותו בשביל השלטון, וככל שתמשיכו באמצעים האלו הציבור מבין והשלטון רק יתרחק מכם יותר ויותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש שנת בחירות. לא לקחת אחריות במילה אחת על הטבח הנורא בתולדות ישראל, 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה. יש לך זמן, מיקי, להגיד מה שאתה חושב. בוארון, אחר כך תעשה את שיח הח"כים שלך. בבקשה, ידידי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם לא הייתי פה אבל שמעתי את ההדים של ההשתלחות ברב שמואל אליהו, מורי ורבי, והדברים אין להם שחר ואסור שייאמרו. לומר על רב בישראל, רב עיר, רב בן רב, צדיק בן צדיק, את המילים הקשות שנאמרו פה, שלא אחזור עליהן, זה בושה וחרפה לבית הזה, והדברים האלה אסור שייאמרו. אני חושב שחשוב שחברי כנסת יפנו לוועדת האתיקה כדי לבחון את חוקיות הדברים. זה באשר לזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין ועדת אתיקה. חבר הכנסת בוארון, אין ועדת אתיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, חברים, אני זכיתי להגיש הצעת חוק שתידון ביום ראשון הקרוב בפני ועדת שרים לחקיקה. הצעת החוק הזאת, אני לא אסביר עליה, לא אפרט עליה, כי את זה נעשה כשנציג את הצעת החוק כאן במליאה, אבל ככלל, הצעת החוק מדברת על תיקונים רבים שיש לערוך במועצה להשכלה גבוהה. ויצא הקצף מאוניברסיטאות ישראל והשדים קמו מרבצם, והנה ור"ה שלחה כבר מכתב בהול לשר החינוך, ואני אקריא רק שורה אחת מהמכתב הזה, ברשותכם: חוק המל"ג אשר חוקק ב-1952 הגדיר את תפקיד המועצה להשכלה גבוהה כחיץ בין הפוליטיקאים – אני לא יכול שלא לצחוק – לאקדמיה. ומאז ועד היום המל"ג והוות"ת עשו ועושים בדיוק זאת, משמשים רגולטור הדואג לשקיפות, לבקרה ולפיקוח. תגידו לי, רבותיי, ראשי האוניברסיטאות, אתם חיץ בין הפוליטיקה לאקדמיה? הרי הכנסתם את האקדמיה עמוק עמוק בתוך הפוליטיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי את כל האוניברסיטאות הפכתם לכלי משחק בידי האגף השמאלי של הפוליטיקה הישראלית, הפכתם להיות חלק בלתי נפרד ממנו. אז אתם אומרים שאתם מקיימים את החיץ שבין הפוליטיקה לאוניברסיטאות? החופש האקדמי? לקחתם בני ערובה את כל הסטודנטים ואת כל המרצים בכל האוניברסיטאות והפכתם אותם לכלי משחק באגף השמאלי של הפוליטיקה הישראלית, אז אתם מדברים על חיץ בין הפוליטיקה לאקדמיה? ובאותה נשימה אני קורא היום את נשיא המדינה, הנשיא הרצוג, שאומר נגד הודעת ראשי הקואליציה: לומר שלא לציית לפסק דין זה אסון וסכנה גדולה למדינה. אבל להסיג את גבול הרשות המבצעת ולהסיג את גבול הרשות המחוקקת על ידי בית המשפט העליון, זו לא סכנה לדמוקרטיה, אדוני הנשיא? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו לא פוליטיקה של בית המשפט, אדוני הנשיא? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק זה. כשבית המשפט או כשמערכת המשפט, היועצת המשפטית לממשלה, פונה לקואליציה ולראש הממשלה ואומרת לו: תפטר שר בישראל – מה זה אם לא פוליטיקה בתוך הרשות השופטת? בתוך מערכת המשפט? אז אתם טוענים עלינו שאנחנו מערבים פוליטיקה? ואתה יכול למצוא את זה גם במשטרת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, היועצת המשפטית לממשלה - - - היא הרשות השופטת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוארון, משפט. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, אדוני היושב-ראש. עוד משפט אחד. מיקי, תן לי משפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו דבר במשטרת ישראל. כשמשטרת ישראל חוקרת אדם, חקירתו הסתיימה, הוא הועמד לדין, חקרה אותו שתי וערב, ושנה אחרי זה, כשהוא נותן עוד גרסה, הולכים וצרים על ראש הממשלה דרך יועציו, חוקרים אותם, חלקם באזהרה, כדי להפיל ראש ממשלה בישראל – מה זה אם לא פוליטיקה? כן, גם של משטרת ישראל. וזה לא המקרה היחיד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תהרסו כל חלקה טובה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מהמשטרה. נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מהאקדמיה. נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מבית המשפט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכנסתם את הפוליטיקה למשטרה עם שר כושל. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ננוח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוארון, אתה צריך לכבד את ההתחייבות. אתה הבטחת לי משפט. << קריאה >>מיקי לוי (יש עתיד):<< קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ננוח ולא נשקוט עד שלא נוציא את הפוליטיקה ממערכות ישראל. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שר כושל הכניס פוליטיקה למשטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. הינה, מתחיל הזמן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ינון מגל, שרה, תמונות, הבלטות, הורדות, שוב ינון, שוב שרה – בולשיט אחד גדול. הגעתי היום לאולם הדיונים, לאולם שבו נערך משפט ראש הממשלה, כדי להביע את תמיכתי בראש הממשלה נתניהו ולחזק אותו, ופשוט התמלאתי כעס ועצבים. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא יעזור לך. לא יעזור לך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> איראן עולה בלהבות, ארצות הברית על סף תקיפה, המזרח התיכון כולו על הרגליים, כוחותינו בכוננות, וכאן מערכת המשפט שלנו מחייבת את ראש הממשלה להתייצב לדיון הזוי במשפט בזוי שפוגע בביטחון המדינה. אז למי שפספס – איך אמר גברי מהגשש, מה היה לנו שם? אז אני אקצר לכם. אז ככה, התנהל דיון על אילו כותרות הכניס ינון מגל כעורך ואללה, האם הועלו או הורדו או נערכו תמונות של שרה, האם היו כל מיני כותרות שנערכו או הובלטו או הוסתרו מגולשי ואללה, האתר החדשותי הנחשב. שואלת התובעת את ראש הממשלה כיצד ואללה בכלל היה טוב כלפיו, והיא כל הזמן מקבלת את אותה תשובה, שהאתר בכלל היה עוין אפילו לפי הדוגמאות שהתביעה הביאה באותם 315 מקרים. עד שכבר השופט בר-עם אומר לה: די, גברתי, את שואלת כל פעם את אותן שאלות ומקבלת תשובה אחת נחרצת, אולי תתקדמי כבר. אז אני שואל כאן את יושבי הבית, גם קואליציה וגם אופוזיציה: האם המשפט הזה נחוץ עכשיו? האם הדיונים ההזויים האלה תורמים למדינת ישראל בכלל, ועוד בתקופה הזאת? לא עדיף שראש הממשלה יתעסק בביטחון של כולנו ובאפשרות להגן על ישראל במידה שתפרוץ מלחמה עם איראן? איפה האחריות של מערכת המשפט? מהי תרומתה של מערכת המשפט למאמץ המלחמתי של עם ישראל? האם ילדי השופטים והתובעים לא חיים בישראל? האם אינם רוצים שנצלח את המערכה הזו מול אויבינו? האם התשת נתניהו חשובה יותר מניצחון במלחמה, או שמירת הביטחון של כולנו? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, ידידי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. ולצערי, אין אף צדיק בסדום שיבוא ויגיד שהמלך הוא עירום, ואני מדבר בעיקר על החברים פה באופוזיציה, שיגידו שזה לא הזמן, כיוון שהמשפט הזה, וכולכם יודעים, פוגע בביטחון המדינה. חמש שנים וחצי מאז שהתחיל המשפט, ועדיין לתביעה אין קצה חוט, קצה חוט של הוכחות להאשמות המופרכות הללו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לסיים את המשפט ההזוי והבזוי הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך ולהודות לחברי עודד פורר, שעשה מהר את כל נושא הסיוע לספורטאים אולימפיים, וכמובן גם להודות לקואליציה ולאופוזיציה. זה רגע נדיר כאן במשכן הכנסת. באמת יש לנו הרבה ביקורת על הממשלה, הרבה ביקורת על הקואליציה, אבל ברגע שמסייעים לאנשים שמייצגים את מדינת ישראל – אני חושב שזה טוב שנעשה פה מאמץ משותף, ואני מאוד מקווה שראש הממשלה, שמקבל היום את הסמכות, אכן יעניק דרכונים לספורטאים, ושזה לא ינוצל לרעה, כי זה לא יהיה שווה. אבל אני רוצה להגיד פה אבל גדול: תראו, למעלה ממיליון ישראלים אזרחי מדינת ישראל מחזיקים בדרכון זר. אף אחד – לא בגרמניה, לא בצ'כיה, לא בפורטוגל, לא בארצות הברית ולא במדינות אחרות – לא שואל כמה זמן האזרחים הישראלים שמחזיקים בדרכון זר נמצאים במדינות האלה. זה לא מעניין אותם; רק ממשלת ישראל והקואליציה כל הזמן רוצה להיכנס ולבדוק כמה ימים אתה נמצא. מה זה משנה כמה ימים הוא נמצא? אם הוא מייצג את המדינה, וחשוב לו הדרכון הישראלי שאיתו הוא מסתובב בעולם, אז כנראה בליבו הוא אזרח מדינה. חשבו על זה פעם אחת, כי הרי היו פה דיונים וויכוחים סביב חוק הדרכונים, כל הזמן אתם מחפשים איך להעניש את האזרחים. אם אתה קצת פחות ימים בשנה בארץ – זהו, אנחנו לא נעניק לך דרכון. אז מה, אתה תחזיק פה בן אדם כמו בכלא? לכן אני חושב שהסיפור של הספורטאים צריך דווקא לפתוח מחשבה אחרת; מחשבה על כך שתהיו כמו מדינות דמוקרטיות בעולם, שאזרחים רבים בהן מחזיקים דרכון זר, כולל מיליון ישראלים שנמצאים בארץ, חיים בארץ, ועדיין מחזיקים בדרכון זר. חלקם משתמשים בזה לעבודה באיחוד האירופי; חלקם נוח לבקר את המשפחות בחו"ל. אני חושב שהסיפור הזה צריך ללמד אותנו – ואני בטוח שכשאנחנו נחזור לשלטון נתקן את זה כך שכל אזרח שמגיע – וזה לא משנה אם אתה חודש בארץ, אם אתה עשר שנים, אם אתה היית בחו"ל – לא ירגיש אזרח סוג ב', כי אם יש לך אזרחות, צריך שיהיה לך דרכון. אדוני היושב-ראש, בחצי דקה שנשארה לי אני רוצה להתייחס למה שראינו פה לפני חצי שעה. גם התנהגות שהיא התנהגות מבזה של שרה בממשלת ישראל. אני אמרתי את זה כמה פעמים וגם אני בתור סגן יושב-ראש הכנסת משתדל לשמור על כבודה של הכנסת. למרות הוויכוחים, למרות הביקורת ולמרות שיש לנו דעות, כאשר יושב בן אדם כאן בכיסא שלך, אדוני היושב-ראש, הוא צריך לדעת לשמור על כבודה של הכנסת, וגם להעיר לשרים. שר בממשלה זה כמו הצד החזק. שר בממשלה לא יכול להתנהג כמו שמתנהגים חלק מהשרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט סיום. אני חושב שהגיע הזמן שהכנסת גם תכבד את עצמה, ותעיר גם לשרים שלא מכבדים את עצמם ובטח ובטח שמביישים את הממשלה כאן בבית הזה, בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה, ידידי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר. אני עומד כאן היום, מביט אל ספסלי הממשלה ומחפש תשובה לשאלה, אולי אדוני השר יעזור לי. השר אליהו, איפה יושב שר הפנים סביב שולחן הממשלה? לא, כי אני לא יודע איפה נמצא שר הפנים של מדינת ישראל. כבר חודשים שאחד המשרדים המשמעותיים ביותר, זה שאחראי על החיים עצמם – על הרשות המקומית, על הארנונה, על התכנון ובנייה, על התקציבים בפריפריה – משרד כל כך משמעותי, מתנהל בלי שר והסיבה היא לא מקצועית, היא פשוט פוליטית וצינית. ראש הממשלה, מתוך רצון לשמור על בריתות פוליטיות ועל שלמות הקואליציה, על מפלגת ש"ס שלא נמצאת בקואליציה, מעדיף להשאיר את המשרד כפיקדון – אבל פיקדון למי? משרד ממשלתי הוא לא כספת של תנועה פוליטית; הוא כלי שרת עבור הציבור. החמור מכך זה הישראבלוף, אדוני היושב-ראש. יש פה ישראבלוף משפטי שמתרחש לנגד עינינו, כי החוק ברור: ראש ממשלה עם כתב אישום, שמנהל משפט פלילי, אינו יכול לכהן כשר. זהו קיר ברזל משפטי ומוסרי, אבל מה אנחנו רואים? תחת הכסות של סמכויות מיוחדות, ייחודיות, מקרים דחופים, מועברות סמכויות בכל שבוע משר הפנים, אחת לאחת, אל ראש הממשלה. בפועל מה שאתם עושים זה שאתם מייצרים כאן שר פנים בפועל, שחל עליו איסור לכהן כשר בכלל, וכשר פנים בפרט. זוהי עקיפה בוטה של הדין ושל פסיקת בית משפט, אבל מה אכפת מבית משפט? נכון, חבר הכנסת לוי? הרי לא צריך בכלל לקיים את פסיקות בית משפט. אתם מרוקנים את המשרד מתוכן, מעבירים את הסמכויות ואת הכוח לידי מי שאסור לו להחזיק בכוח; אתם מכופפים את החוק, כדי שישרת את האינטרס הפוליטי שלכם, וזה מתחיל להיראות עקום. האמת, זה כבר מזמן עקום. ממשלה עקומה שעושה הכול עקום; מתייחסת לחוק בזלזול, לא מסתכלת בכלל לציבור בעיניים, זה לא מעניין אותה. ככה לא מנהלים מדינה, ככה מנהלים הישרדות, והגיע הזמן להפסיק עם המשחקים ולמנות שר פנים במשרה מלאה לאזרחי ישראל, כי זה מה שצריך הציבור. זה לא עניין פוליטי, זה עניין משמעותי, עקרוני. בקרוב צריכים להתחיל לדבר על תקציבים, צריכים להעביר סמכויות, ואתם מתעסקים בשטויות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת עודד פורר. עד שאתה בא, יש כל כך הרבה ח"כים בליכוד שישמחו להיות שרים בינתיים, עד שיפתרו העניינים. מה הבעיה לשים שרים בינתיים, שיעבדו? בבקשה, חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, יושב-ראש הקואליציה, אני רוצה ראשית להסביר לכם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתאים האחוריים להוריד ווליום. חבר הכנסת ינון אזולאי, אהוב ליבי, יהיה לי קשה איתך. בבקשה, חבר הכנסת פורר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תאפס לו את השעון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לו 30 שניות עליי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. חברי הכנסת, עד כמה שתהיו מופתעים, העברת הסמכויות הזאת היא הדוגמה הטובה ביותר למה צריך תקשורת חופשית במדינת ישראל. העברת הסמכויות הזאת קורית בגלל שעיתונאי אחד של אתר ONE, אסי ממן, חשף את העובדה שכמעט מחצית מהמשלחת האולימפית של ישראל לאולימפיאדת החורף לא תוכל להתמודד באולימפיאדה, מכיוון שאין להם דרכון, כי הממשלה הזאת העבירה חוק שקבע שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אזרחים סוג ב' הם כמובן העולים. הם אזרחים רק לצורך גיוס. כשהם נוחתים הם יכולים לקבל צו ראשון, הם לא יכולים לקבל דרכון. יש להם תעודת זהות, אבל דרכון הם לא יכולים לקבל. החבר'ה האלה, שמתאמנים לאולימפיאדת החורף לא יכלו לקבל דרכון, ובלי דרכון הם לא יכולים להירשם. אומרים להם: אתם לא יכולים לקבל דרכון, כי אתם לא מספיק ימים בארץ. מה לעשות שכל ימי האימון לאולימפיאדת החורף לא קורים בנגב? אין ימי אימון לאולימפיאדת החורף באילת. למדינת ישראל אין מתקנים לדברים האלה, אתה חייב להתאמן בחו"ל – אז בטח שאין להם ימים בישראל. אז צריך להחתים במיוחד את שר הפנים, רק מה? בממשלת ישראל הנוכחית לא מעניין מה שהממשלה צריכה לעשות, מעניינת הפוליטיקה. אין שר פנים, כי אף אחד לא מוכן לשבת – אתם יודעים: "על כיסאו לא ישב זר". זה הכיסא של אריה דרעי, אסור שאף אחד אחר יאייש את הכיסא הזה, אלא אם כן הוא מש"ס. אף אחד מהשרים לא מוכן לקבל עליו את תיק הפנים, אז אין מי שיחתום על דרכונים. אין מי שיחתום על דרכונים, הספורטאים נמצאים בחוץ לארץ, צריכים להירשם לאולימפיאדה ואין מי שירשום אותם. הם לא יכולים להירשם לאולימפיאדה. בסוף היינו צריכים את אסי ממן מאתר ONE שיחשוף את זה, כי זה אפילו לא מעניין את שר הספורט. הוא כתב מכתב. אמרו לי במשרד הספורט כשקיימתי דיון חירום על הדבר הזה: אנחנו הוצאנו מכתב לשר הפנים, אבל אין שר פנים. עכשיו גיליתם שאין שר פנים? אתם לא מבינים שאתם באירוע? עכשיו, זו לא פעם ראשונה, חבר הכנסת פוגל; שלא תחשוב שזו הפעם הראשונה שזה קורה. זה קורה כל הזמן. כל הזמן צריך להתעסק עם החתימות על הדרכונים. חוק הדרכונים שאתם חוקקתם בכנסת הזאת, שקבע שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב', הוא חוק כל כך מטומטם, שמביא אותנו לזה שכנסת ישראל עכשיו צריכה להתכנס, להעביר סמכויות לראש הממשלה, כדי שראש הממשלה יתפנה ממשפטו ויבוא לחתום על דרכונים לעולים, שמייצגים את מדינת ישראל באולימפיאדת החורף ולא יכולים להירשם, כי אתם שללתם מהם את הדרכונים. אין חלם יותר גדול מזה. אז בהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד קודם כול, תודה לאסי ממן, עיתונאי ONE, שחשף את זה. ואחר כך להגיד תודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שלפחות ברגע שפניתי אליו, גילה אכפתיות בעניין הזה, ורץ כדי שהאירוע הזה ייסגר מהר. היום הוא ייסגר. אני מקווה שהם יספיקו להנפיק להם את הדרכון לפני 18 בחודש, שהם גם יוכלו להירשם לאולימפיאדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – איננו נוכח. אם כך, אני מזמין את השר עמיחי אליהו לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני השר, חמש דקות לרשותך. לפעמים גם השרים מוגבלים פה בזמן דיבור. ככה כתוב. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. לפני כחצי שעה עלה לפה מהלל השאהידים, תומך הטרור אחמד טיבי. הוא השתלח וקילל את אבי הרב שמואל אליהו, אותי ואת השר איתמר בן גביר. מי שהיה עוזרו האישי של רב המרצחים יאסר ערפאת, מעז להטיף למישהו על גזענות וחינוך. אני חייב לומר לכם, אבל באופן אישי, שיש בי שמחה. יש בי שמחה לראות את אובדן העשתונות של מי שעודד רצח של חיילים, החרדה שלו, השנאה שיש לו בעיניים מגלה יותר מהכול, שהוא מבין שאנחנו ניצחנו וננצח. הוא יודע היטב שהעם היהודי חזר לארצו; הוא יודע היטב שבורא עולם לא יעצור באמצע הדרך, ולכן הוא צורח; לכן הוא מטנף; לכן הוא יוצא מכליו. כשאני מסתכל על הרוע שיש לו על הפנים, ואני מעלה למול פניו את דמותו של אבי; כשאני מסתכל על הכיעור שלו, של ערפאת, של סנוואר, על הרוע שניבט מהם למול הטהרה של הרבי מלובביץ', של הבאבא סאלי, של גדולי ישראל, אני יודע בוודאות מי בצד הטוב - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גם הרב שמואל. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גם של אבא שלי, אמרתי. - - מי בצד הטוב של ההיסטוריה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> גם סבא. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> של סבא, בוודאי. על אחת כמה וכמה. אני יודע מי בצד הטוב של ההיסטוריה, אחיי ורעיי, ומי בצד שרוצח, שטובח, שאונס ועורף ראשים. כולכם זוכרים את הברברים האלה שטבחו בשני החיילים, עוד לפני 7 באוקטובר. מרימים את הידיים שלהם מגואלות בדם. ברברים, חיות אדם, נאצים. אני רוצה להציג בפניכם, אחיי ורעיי, כמה מהדברים שאמר המחבל טיבי – מחבל בעור של כבש שמתחפש לאיש המערב – כי אולי אתם נהנים מהבדיחות שלו מדי פעם: ברכות לאלפי השאהידים, אומר המחבל הזה, במולדת ובניכר; ברכות לשאהידים שלכם ושלנו בתוך הקו הירוק. ככה הוא אומר. בעוד שאנחנו אומרים שאין דבר נעלה יותר מאלה שמתו למען המולדת – אתם מבינים? – אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים. תומך טרור, תומך מוות. אני רוצה להזכיר לכם, אחיי, חברי הכנסת וכל מי שצופה בנו, מי התת-אדם הזה מתחת לתחפושת. אתה, כן, תת-אדם מתחת לתחפושת של הדמוקרט הישראלי. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה לא רק פעיל, לא רק תומך, אתה היועץ האישי של יאסר ערפאת. אתה האיש שישבת בחדרים סגורים עם הרוצח הגדול ביותר של היהודים מאז השואה; האיש שתכנן את האינתיפאדה השנייה, את הגל הרצחני שהרג יותר מ-1,000 ישראלים בפיגועי התאבדות – הוא חבר שלו – באוטובוסים שהתפוצצו, ברצח של ילדים במסעדות. ומי שעמד לידו לאורך כל הדרך היה אחמד טיבי. הוא עמד שם, הוא ייעץ לו. אז מה קרה, אחמד טיבי? מה קרה עם כל ההתנגדות שלכם? ערפאת נגמר, הטרור נכשל. וההחלפה – החלפת קצת קריירה, אתה פה בתוך הכנסת, אנחנו נותנים לך לשחק במשחקי הדמוקרטיה, אבל לא באמת השתנית, לא אתה ולא החברים שלך. במקום לחנך את האנשים שלכם לצדק, למוסר, לתרבות של אברהם אבינו, אתם מחנכים אותם לשנאה של העם היהודי; אתם חותרים תחת הדמוקרטיה הישראלית; אתם חותרים תחת ערכי המוסר והצדק. זה מי שאתם, אפסים שלא יודעים להוביל את הדברים לאחדות - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מדבר על מוסר וצדק? אתה מדבר על מוסר וצדק? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתם עושים את זה בערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אנחנו אפשרנו את חזרתך ואתה תתנהג באיפוק. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כשהתפוצצו האוטובוסים בשנות התשעים, אחמד טיבי כינה את זה מחיר הכיבוש. כשירו רקטות על תל אביב, אז דיברו על התסכול הפלסטיני. כן, הצדיקו הרג של חיילים. כשהחמאס אנס, טבח ובזז, לא שמעתי אתכם מגנים. אתם מסתובבים בעולם בכנסים בין-לאומיים, מדברים באנגלית, אבל אנחנו יודעים היטב איך אתם מדברים בערבית. אתם הבושה, אתם הכישלון של העם הערבי. ומגיעים להם, מגיעים להם מנהיגים טובים יותר, מוסריים יותר, שבאמת ישאפו לשלום, ולא אפסים כמוכם שמעודדים את הטבח, את הרצח, את האלימות, את הברבריות. במקום לתקן, אתם מחריבים אותם. תודה רבה שנתת לי את ההזדמנות לשמוח על הניצחון שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. אנא, תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד הודעת הממשלה – 16 נגד – 9 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 16 בעד, תשעה נגד, שני נוכחים. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1118; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ג, ישיבה 277; נספחות]. (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית. ידבר חבר הכנסת חנוך מלביצקי ויציג את החוק בשם ועדת הפנים ויושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יצחק קרויזר, שהוא איתנו. בבקשה, חבר הכנסת מלביצקי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים, השר עמיחי אליהו, בתור מי שיצא לי להכיר את הרב שלמה אליהו אביך – שמואל אליהו, סליחה – אין הרבה אנשים שהותירו עליי כזה רושם; אין הרבה אנשים שמפעמת בהם כזו אהבת ישראל, כזאת ציונות, כזו יהדות מחבקת ומאפשרת ואוהבת. אהבה שיוצאת מאבא שלך זה משהו שאי-אפשר לטעות בו. אשרינו שזכינו לאדם כזה. ואל נא תיפול רוחך ואל נא תיקח ללב את הדברים האלה. מכיוון שבית ישראל יודעים טוב מאוד מי היה אביך. אוהבים אותו, מכבדים אותו, מוקירים אותו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי הוא. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> הרב עמיחי הוא בנו של אביו, נכדו של סבו, שזה כשלעצמו, אתה יודע, זה לא רע בכלל, ואפשר להסתפק בזה, אבל מעבר לזה - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אימא שלו ואימא שלי - - - << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני צודק או לא, עמיחי? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אתה צודק לגמרי. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פורר, כתוב: "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". אז למי נתנו את התורה? לאימא. נכון? כמו שרבי עקיבא אמר על רחל: כל מה ששלי – שלה הוא. אז כל תלמיד חכם, אולי גם פוליטיקאי, אם הוא לא יודע שכוחו בא מהבית, מרעייתו, מבן זוגו, בת זוגו – משם באה התורה. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> תודה. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, קובע עילות שבהתקיימן לא תשתתף רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, וכן את ההליך לקביעה כי רשימה כאמור היא רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות. להבדיל מהמצב לעניין הבחירות לכנסת, לא ניתן היום למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ואין הוראות בחוק המאפשרות למנוע השתתפות אישית של מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע לעניין בחירות לרשויות המקומיות הוראות דומות לאלה החלות בבחירות לכנסת בעניינים האמורים. כך ניתן יהיה למנוע את השתתפותם של מועמדים מסוימים מתוך רשימת המועמדים, ולא רק את השתתפות הרשימה כולה. עוד מוצע להתאים את העילות המאפשרות את מניעת השתתפותם של מועמדים ורשימות לעילות המנויות בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, לעניין הבחירות לכנסת. כמו כן, מוצע לשנות את ההליך שבמסגרתו ייקבע כי רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות, ולקבוע את ההליך שלפיו ייקבע כי מועמד מנוע מהשתתפות כאמור. השינויים מוצעים הן לעניין לוח הזמנים להגשת עתירות בהליך וסדרי הדיון בהן והן לעניין הגורם הקובע את המניעה ואפשרויות הערעור על החלטותיו. כיום ההליך לעניין רשימה מנועה נדון לפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, וניתן לערעור ברשות לבית המשפט העליון. מוצע לקבוע כי הן לקביעת רשימה מנועה והן לעניין מועמד מנוע יתנהל ההליך לפני יושב-ראש ועדת בחירות אזורית. כפי שקבוע כיום, ועדת הבחירות של הרשות המקומית ברוב חבריה או היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש עתירה ליושב-ראש ועדת הבחירות האזורית לעניין רשימה מנועה. מוצע לקבוע כי לעניין מועמד מנוע, יידרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות כאמור כדי להגיש עתירה. עוד מוצע להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לאצול את סמכותו בעניינים האמורים לאחד ממשניו. על החלטה כאמור ניתן יהיה לערור לפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ולאחר מכן תהיה זכות ערעור לפני בית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד. לבסוף, מוצע להחיל את התיקון המוצע גם בבחירות למועצות אזוריות כך שיחול הן על מועמדים לראשות המועצה האזורית והן על רשימות ומועמדים למועצת המועצה האזורית. הצעת חוק זו הוגשה בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות קודם כול לשותפי לחוק, חבר הכנסת עודד פורר, על הובלה אמיצה, עניינית, חדה, ברורה. הניסיון שלו תרם המון המון המון; אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים הקודם, מורי ורבי חבר הכנסת יעקב אשר, שתבונתו, ניסיונו ואופיו הנוח הטיסו את החוק הזה קדימה די מהר; אני רוצה כמובן להודות לצוות המסור מאוד של ועדת הפנים וליועץ המשפטי המאוד-מיוחד וענייני, שפשוט כיף לעבוד איתו, תומר – היועץ המשפטי של ועדת הפנים; אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים הנוכחי, חבר הכנסת איציק קרויזר, שסייע לקידום, ואפשר לי לעלות ולדבר פה במקומו. במילים האחרונות אני רוצה לפנות דווקא לציבור הערבי במדינת ישראל: החוק הזה הוא לא חוק נגד ערבים. החוק הזה הוא לא חוק נגד מועמדים ערבים, החוק הזה הוא לא חוק שנועד לפגוע ברשויות מקומיות או בעיריות ערביות. כפי שאני משוכנע שהמאבק בפשיעה הוא אינטרס משותף לכל אזרחיה של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין, כך אני סבור ורוצה עדיין להאמין שגם המאבק בטרור צריך להיות כזה. רשות מקומית או עירייה או מועצה אזורית או כל דבר אחר, שאחד מנבחרי הציבור שלה מוצא לנכון להזדהות עם טרוריסט או עם ארגון טרור או עם פעולת טרור, מבייש את אותה עיר, מוציא את שמה לרעה, מוציא את דיבתה החוצה. זה צריך להיות אינטרס משותף של כולם. אין לנו שום בעיה עם החברה הערבית. אנחנו מעוניינים לקדם את האזרחים הערבים בכל התחומים האזרחיים פה במדינת ישראל. אנחנו לא מעוניינים ולא נאפשר לקדם לאומנות ערבית, ובטח ובטח שלא נאפשר תמיכה בטרור בשום אצטלה ושום כיבוס ושום דבר מהסוג הזה. כל מה שקשור לטרור וללאומנות ייגדע; כל מה שקשור לפעולה אזרחית למען האזרחים, יתבצע בצורה המיטבית ביותר שניתן. יש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו מוכנים לעשות. זנחו את הלאומנות, בטח ובטח תפנו גב לטרור – ואני בטוח שמצבכם ישתפר לאין ערוך. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אנחנו מקבלים אתכם בברכה, הצעירים שנמצאים איתנו במליאה. אם יש לכם את הנייד שלי, אז תכתבו לנו מי אתם, נברך אתכם כקבוצה. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד וכחול לבן – המחנה הממלכתי. האם אתם מממשים את ההסתייגויות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, למשוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מושכים. אז אנחנו עוברים לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני אנצל את ההזדמנות באמת שנמצאים פה חבר'ה צעירים. אני לא יודע מאיפה ומאיזה תיכון, אבל אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת ללמוד שיעור על דמוקרטיה. בדמוקרטיה הישראלית, חברים, מי שתומך בטרור, לא יכול להיבחר לכנסת – כך קובע סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. הוא אומר שמי שתומך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל, לא יכול להיבחר לכנסת, ולכן צריך לפסול את מועמדותו. במועצות המקומיות וברשויות המקומיות לא כך הדבר. יש סעיף שנוגע רק לרשימות מועמדים; אין סעיף שנוגע למועמדים עצמם. לצערי, נתקלנו בשנים האחרונות במועמדים שמתמודדים למועצת הרשות המקומית, שמביעים תמיכה בחיזבאללה, שמביעים תמיכה בחמאס, שמספרים לנו כמה צריך להיאבק במדינת ישראל – ואת הדבר הזה צריך לעקור מהשורש. זה מה שאנחנו עושים היום – קובעים בצורה הברורה ביותר שכמו שמי שתומך בטרור, אסור שייכנס בשערי הכנסת – לצערי, יש כאלה שהסתננו והצליחו לעבור את המשוכה הזאת, למרות שפסלנו אותם בוועדת הבחירות המרכזית. דברים כאלה קורים, אבל ברמת ההגדרה, מי שתומך בטרור, לא יכול להיכנס בשערי הכנסת. מי שתומך בטרור, לא יוכל להיכנס גם בשערי הרשות המקומית כחבר מועצה ולכהן בתפקידים שם. החוק הזה הוא חוק שאני מלווה אותו ומנסה להעביר אותו עוד מהכנסת העשרים. אני שמח שיש לי את ההזדמנות להעביר אותו בכנסת הזאת. אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שהגיש הצעת חוק דומה, והצמדנו את ההצעות וקידמנו אותן יחד. אני רוצה להודות גם למי שהיה יושב-ראש ועדת הפנים, ולא נמצא כאן, חבר הכנסת יעקב אשר, שיחד איתו קידמנו את החוק הזה, והוא אפשר להכניס את כל גורמי המקצוע תחת המטרייה שלו בוועדת הפנים ולהוביל את החקיקה הזו ולהביא אותה לכדי סיום. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש לא בחוק הזה ולא בסעיף 7א כי לא יהיו כאן כאלה שתומכים במאבק המזוין נגד מדינת ישראל, אלא הם לא יתמודדו למקומות האלה. אבל כשהם יתמודדו, אני מקווה שיחסמו אותם. יש כאלה שלא נחסמו שם. אני ניסיתי להדיח אותם מהכנסת הזאת. לצערי, עדיין לא הצלחנו. אני מקווה שבכנסת הבאה הם ייחסמו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. אני רוצה להגיד משהו שהתרחש פה קודם והוסחה דעתי ולא שמעתי, אבל אם השר השתמש במילים "מחבל" ו"תת-אדם", ראשית, זאת שפה לא ראויה; ב. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שאין להשתמש במילה הזאת, היא פוגענית ולא ראויה לשימוש במליאה כלפי אף חבר כנסת. חברים, אנחנו - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, השר עולה לסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר יעלה לסכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לסכם? איזה לסכם? מה עם לנמק הסתייגויות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם ויתרתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן? מי משך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם. חיפשנו אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עכשיו? קדימה, נו, מה. תודה רבה. רצית להגיד לי: תודה רבה, מירב? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> תודה רבה, מירב. אני כן רוצה להגיד משהו ביחס למה שאמר פה כסיף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די. די. די. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מילה וחצי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די, מספיק. מספיק. תכף יש עוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוויכוח הזה לא יקדם אותנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי הוויכוח הקודם קידם אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם. אתה צודק. הצדק איתך. אדוני השר, ניכר שיש הסכמה פה על החוק הזה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר רק משפט אחד. "ניצחונה הגדול של האנטישמיות", אומר מקס נורדאו, "טמון בהצלחתה לגרום ליהודים לראות את עצמם בעיניים אנטישמיות". אני חושב שעופר כסיף עונה על ההגדרה הזו אחת לאחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, אדוני השר. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. עד שתתפסו, אנחנו מקדמים בברכה שתי מכינות שנמצאות איתנו בקהל – מכינת רמת גן ומכינת עמק, והיה לי הכבוד לשוחח איתכם. אני אספר משהו מהשיחה לחברי הכנסת. שאלתי מי מכם מוכן ורוצה להיות מנהיג פוליטי. היה היסוס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור, הם רואים מה קורה כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, מירב. ילד אחד הרים את היד. אז כן, ראוי לצמוח כמנהיג, כיזם חברתי, בעמותות, בחינוך, ביזמות, גם ברשויות המקומיות; אבל להשפיע על גורל המדינה בכל ההיבטים של ביטחון וכלכלה – בסוף זה המקום. קודם כול תשרתו את עם ישראל בצבא כמפקדים, מפקדות, לוחמים, לוחמות, תומכי לחימה, ותמשיכו לעשות למען המדינה כאנשים בוגרים. תודה רבה לכם, לכל המכיניסטים שנמצאים איתנו. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–6 – 15 נגד – 8 נמנעים – 1 סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 15 בעד, שמונה נגד, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 15 נגד – 8 נמנעים – 1 חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 15 בעד, שמונה נגד, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספק החוקים. יש לנו פה בקשה להודעה אישית של חבר הכנסת כסיף, אבל לאור זה שיש חוקים נוספים, פשוט תצטרף כדובר ברשות דיבור במהלך החוקים האלה בדיון האישי. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1149).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת ינון אזולאי וולדימיר בליאק, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון. אני אוהב את מה שקורה פה בין שניהם. אתה יודע, ינון – בליאק, הוא נותן לך לעלות ראשון. זה לקיים את הכתוב של הלל הזקן, שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם, שנתנו לחבריהם להציג לפניהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה רצית להגיד לי, אדוני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת ינון ישי – ינון אזולאי, אהוב לבי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד פעם ינון ישי? בפעם הבאה אני מוריד אותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> "ינון ואליה אני שולח". בן ישי. משיח בן ישי, זה מסתדר היטב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, הם הקדימו את דברי חבריהם לדבריהם. למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? כי אולי יש היגיון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> המתפלל על חברו נענה תחילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המתפלל על חברו נענה תחילה. יפה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק כל הקטע של היהדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, אזולאי זה שם המשפחה של החיד"א הקדוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א. אשריך, אבא שלו זו כבר דמות מופת לדורות בכנסת ישראל. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, חברי המציע יחד איתי, שותף מלא, שותפי לחוק הזה ובעוד חוקים נוספים, ולכן אני אומר – זה לא חוק שלי לבד, זה חוק שלנו, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. זה חוק חשוב, ועשינו אותו יחד, ולכן זה לא משנה מי ראשון ומי שני, מבחינתי אתה ראשון, אני שני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התחלנו בקדנציה הקודמת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו התחלנו עוד בקדנציה הקודמת בעניין הזה, והינה, אנחנו מצליחים ומביאים את זה. קודם כול, נקדם את האורחים שלנו למעלה. שלום וברכה, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. איזה כיף לראות אתכם פה. תמשיכו ותעשו למען עם ישראל, ובעזרת השם, אולי גם תגיעו לפה, למרות שאישית, לא בטוח שכדאי לכם להגיע לפה, אבל כל אחד שיחליט מה שהוא רוצה. תודה רבה לכם. מיכאל, אתה רוצה להוסיף משהו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אל תקלקל לי אותם, שתהיה תקווה למנהיגות העתידית של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מקלקל, שידעו את האמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרי שיהיו יזמים חברתיים ומתנדבים ואנשי חינוך, יצברו ניסיון ויבואו לפה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק המדוברת היא קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי. מה שקורה היום הוא שכל אחד מאיתנו, כשהוא רוכש מוצר מסוים, הרי הוא יכול להחזיר, ויש בחוק שאתה יכול להחזיר את המוצר. ובחלק מהמקרים אתה יכול לקבל זיכוי כספי, בחלק מהמקרים אתה יכול לקבל כסף בחזרה. כל אחד – או זיכוי או כסף או שובר. מה קורה כאשר יש חשבונית שאתה רוצה להחליף, 14 יום, לפעמים אתה שומר את זה בשביל האחריות? יש היום שיטה שקורית בכל הרשתות – לא יודע, אולי רוצים לחסוך בנייר, או שרוצים לחסוך בכלל במוצר עצמו, ונותנים לנו איזשהו זיכוי או חשבונית בדף מחיק. לפעמים אתה שם את זה בכיס, מוציא, אתה לא יודע מה קנית. אומרים לך: לא, יש לך דף לבן, מה שאתה רוצה תבחר – אבל כשאתה מגיע, אתה רואה שהדף לבן חלק, והיה פה משהו ואתה לא יכול לקבל את הזיכוי על זה, והזיכוי שהיה לך שם זה הפסד כספים. אגב, יש כאלה שהם בעלי עסקים שמתנגדים ויתנגדו גם להצעת החוק. ממה זה נובע? בטח הם יבואו ויספרו: לא, זו ביורוקרטיה. לא, זו לא ביורוקרטיה, פשוט ברגע שאתה שכחת את השובר, נעלם לך השובר, תבוא ותחפש. אתה הפסדת את הכסף. אתה, כלקוח של החנות הזאת, הפסדת את הכסף: סליחה, אין לך חשבונית להחזיר את המוצר, או אין לך זיכוי – אני לא יכול לתת לך. צודקים. ולכן אנחנו חושבים על פתרון. הפתרון יהיה קבלה דיגיטלית בבתי עסק. יש היום, אגב, בתי עסק מסוימים שבהם הקבלה הזאת כבר קיימת. אתם הולכים לחנות מסוימת, במיוחד ברשתות הגדולות, הקבלה כבר קיימת. ברגע שאתה נותן, אתה רושם, נרשם השם שלך. ברגע שמגיעים להחזיר, אוטומטית רואים שבאמת החשבונית שלך נמצאת ואתה לאו דווקא צריך. על ידי מספר טלפון עולה להם הכול. אבל זה עדיין לא מחייב, ולכן זה רק בבחירה של הצרכן. אני בא ואומר, אנחנו באים ואומרים שהשובר הזה, הזיכוי הדיגיטלי – אני רוצה שהוא יהיה בהצעת חוק שמחייבת את בעל העסק, שבעל העסק יציע לך את זה, וזה גם לא ימנע ממנו, אם אתה רוצה, לקבל גם את החשבונית והזיכוי ביד, אבל שהפרטים שלך יהיו במחשב על פי רצונך, כי אחרת אתה לא יכול לבוא, והוא לא יכול לקחת את הפרטים בלי ההסכמה שלך. ואז, גם אם אבדה לך החשבונית או הזיכוי, אתה מגיע, אומר את מספר הטלפון שלך או כל דבר אחר שיזהה אותך, על פי בקשתך, ותוכל לרכוש את זה, ולא צריך להסתובב עם חבילת ניירות בכיס – איפה הזיכוי היה, איפה הכסף היה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה, הצעת חוק צרכנית שבאה ומסייעת, ולכן אני מבקש מחבריי להצביע בעד. רגע לפני שארד, אני רוצה רק להגיד: התפרסם אתמול-שלשום בערוץ 14. בגלל שחבריי מהאופוזיציה לא שומעים ולא רואים ערוץ 14, אז אני רוצה ליידע אתכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני בקושי רואה, אם אני לא פה, בכנסת, אבל אם כבר לראות אז תראה ערוץ 14. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק המודיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מעדיפה לשמוע מוזיקה כל היום ולא ערוץ 14, כל היום אני אשמע מוזיקה רק לא את הרעל הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, מירב, את תתחברי, מירב, אני אגיד לך למה אני אומר ערוץ 14. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, למה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה? כי רק ערוץ 14 יביא את מה שעכשיו אקריא לכם, כי שאר הערוצים לא יביאו את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קדימה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איילת סיידוף, את מכירה אותה? אימהות בחזית, היא ואילת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, יאללה, לקחת שיחה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, מה קרה? בגלל שאני בא להקריא את מה שהיא אומרת, סרטון שהיא אומרת בזום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אכפת לך, מה היא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא חברת כנסת? היא שרה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> סליחה, את פה דורשת: תקשיבו, תגנו – בואי תקשיבי עד הסוף, ותגידי על מכונת הרעל הזאת שנקראת איילת סיידוף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא מפסיקה - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, סיידוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תגידי על מכונת הרעל הזאת. בבקשה, היא אומרת: "אחד הדברים ששמנו על השולחן היה לפרק את החברה החרדית. תראו היום באיזה סכסוכים הם". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי אכפת, אני לא מצליחה להבין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> "זה לא קרה מעצמו, שנתיים של עבודה של מכונת רעל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי אכפת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - מאחורי הקלעים, בהרבה פעולות עם שיתופי פעולה". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לה תפקיד? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל "מכונת הרעל פעלה שעות נוספות בבתי הכנסת של גור, בבתי הכנסת של ש"ס או של חב"ד, ויצרה פילוג בין החסידויות, פעם ראשונה במדינת ישראל. זה לא קרה מעצמו, עבדנו בזה. עבדנו בלפרק את היריב, בלשבור את מה שנקרא מרנים. אחת מהמטרות הייתה לעשות כאוס ברחוב החרדי". המטרה העיקרית הייתה לחרחר ריב, שנאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תתגייסו, תתגייסו ואז - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, זה מה שיש לך להגיד? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את יודעת מה, את יודעת מה? אפשר להשתיק אותה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר, רק אם אתה מחליט גם לא לפנות אליה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא פונה אליה, לא פונה אליה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה יש לך להגיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - וזהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיש לך להגיד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. נא לאפשר לינון, שידוע כאחד שלא מפריע לאף אחד לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. נראה את האומץ שלכם, שתבואו לפה ותדברו על איילת סיידוף הזאת, נראה אתכם פה, תבואו לדבר – אותה אחת שמגיעה, מסתובבת פה בכנסת - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי זאת, מי? די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מכירה אותה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - מסיתה ומדיחה, מכונת רעל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מכירה אותה, אני לא יודעת מי זאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא אמרה על עצמה שהיא מכונת רעל. אימהות בחזית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא מייצגת ארגון – של מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של מי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> על מה היא מייצגת ארגון? היא אומרת שהיא מייצגת אימהות של לוחמים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - בחזית, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא אומרת את זה, לא אני אומר את זה. היא באה ומתנגחת, מקבלת במה בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממני, מה אתה רוצה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא מקבלת במה פה, בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני אמרתי לו לא לפנות אליכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא קורא בשם שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מדבר, הוא נואם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה גנוב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא פונה - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה ההבדל ביני לבינכם? כשהפלג עושים משהו אני בא, ונכנס בהם, ולא רואה אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני קשורה אליה, מה? מה אני קשורה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואתם מבקשים את זה, וגם בלי שתבקשו אני אעשה את זה. אתם יודעים למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי אני לא מפחד. אתם מ-פ-ח-דים ממנה, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ינון, אין לי מושג מי זאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה שחסכת שלוש דקות מזמן הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לי יש מושג. יש לה עשר אימהות, ולא נתתי לה לדבר בוועדת הביקורת. תמיד היא - - - תבדקו אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת משה סעדה – איננו; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו שאטה – איננה; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אתה קורא מחוק הגנת הצרכן? כי לי יש רשימה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שמונח לפניי. תניחו לי את הרשימה המעודכנת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה החדש: חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני ממש ממש אשמח לדבר כאן נאום שלם בלי כל הרעשים שהיו לי בנאום, כשלפחות ניסיתי. אז אני ממש שמחה שהמכינות, שהמכינות - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מירב, אם זה יהיה הדדי, אנחנו מוכנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית, בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שיהיה הדדי, מירב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית הלוי, עוד לא נאמר דבר, רגע, בוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות, לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו, תנו לה. היא ביקשה שנכבד, בואו נשתדל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמע, עלתה לכאן שרה, באמת, דיברה עליי, על זה שמגיעים לי חיים בגיהינום, אמרה לי משהו על השם, אלוקים, אני לא רוצה להיכנס לזה. דיברה גועל נפש. אני ישבתי שם ושלחתי לה לבבות, לא אמרתי מילה. אחרי זה ניסיתי להגיב, היא כל הזמן נכנסה לי לדברים, עד שהוציאו אותה החוצה. עכשיו אני רוצה להתייחס למה שהיה כאן, אוקיי? בסוף, בסוף, היא דיברה הרבה דברי בלע. אני לא רוצה לדבר עליהם. אני רוצה לדבר על זה שהיא דיברה – היא ניכסה לעצמה את הרב כדורי, והיא אמרה: השמאלנים, שכחתם מה זה להיות יהודים – מה שביבי אמר לו – ואנחנו, אנחנו אנשים של הרב כדורי. אז מכיוון שגם אני מאוד אהבתי את הרב כדורי, אין לי ספק שאם הוא היה חי היום, הוא היה מתבייש במה שהוא רואה. ונתחיל. הרב כדורי היה איש של ענווה ופשטות. למרות המעמד הציבורי האדיר שלו, הוא חי חיים פשוטים. הוא לבש בגדים פשוטים, התגורר בצניעות ונמנע מהפגנת כוח או יוקרה. כל מה שהיה כאן היום במליאה היה הפגנת כוח, כי עולה שרה שאין לה הגבלת זמן ומשתלחת בי בצורה מזעזעת. הלאה, נמשיך. הרב קיבל אלפי אנשים – חולים, הורים לילדים במצוקה, משפחות שכולות. הוא הקדיש שעות, ואני מצטטת, "בלי לבחור מי חשוב יותר". הקואליציה הזאת, אם זה לא הבייס, אם זה לא התומכים – כמו שאמר משה סעדה: מי שצופה בערוץ 14 חכם ומי שלא, לא. זה ציטוט כזה. אם זה לא הבייס, הם בכלל לא מתייחסים. מבחינתם, מי שלא ביבי הוא שמאלן מקפלן. הלאה. הרב כדורי, זצ"ל, דיבר על אחדות ושלום, על אהבת ישראל, על הצורך להימנע משנאת חינם. מה שראינו כאן היום זו שנאה מזוקקת, אין לי מילה אחרת. להגיד לי שיש לי רוע לב, שאני שונאת רק נשים ימניות. שקר, יש לי חברות נשים ימניות. ישבה כאן שולי מועלם-רפאלי, שאי-אפשר לחשוד בה, כל מה שניסיתי זה לפרגן לה. לא הצלחתי לסיים משפט לחברתי שולי, שולי, אוקיי? מועלם-רפאלי, מהבית היהודי, לא מיש עתיד. נמשיך. לרב כדורי היו רוחב לב וחמלה. מי שפגש אותו תיאר אדם חם, עדין, בעל סבלנות, נטה לחזק אנשים במילים פשוטות, אלא להרגיע ולעודד. אין חמלה אצלכם, אין חמלה בממשלה הזאת. אתם כבר כמעט חצי שנה לא רואים את האנשים הכי חלשים בחברה הישראלית. כל מה שאנחנו מתעסקים זה יועמ"שית, פצ"רית ומערכת המשפט. מי שרואה את האנשים – אני מסיימת – הכי חלשים בחברה הישראלית, מי שנתן אפילו פסק דין ידיד, שאתה בטח מכיר אותו – מכיר, זוכר את פסק דין ידיד? הוא נתן זכויות לאותם אנשים מקבלי קצבת הכנסה שהם יוכלו לרכוש אוטו. מי נתן את זה? בג"ץ. אתם כבר שנה בממשלה הזאת, מאז החרם, בשנה של החרם של החרדים, לא הבאתם חוק אחד שיש בו חמלה כלפי האנשים הקטנים. ויש לי הרבה מה להגיד על הרב כדורי, מה שבטוח שהרב כדורי היה של כל עם ישראל, של כולם – ימנים ושמאלנים, חרדים, דתיים, חילונים – הוא עזר ותמך בכולם. ויושבת פה שרה, ואחרי שהיא משתלחת בי במילים מזעזעות, אין לי מילה אחרת, מעיזה לדבר על הרב כדורי, שתתבייש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשלוח מסר של חיזוק וסולידריות להמונים המתקוממים באיראן נגד הדיקטטורה הרצחנית של כנופיית חמינאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, תשמרו שם על השקט. הלו, תשמרו על שקט. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם מישהו מופתע מהמסר הזה, אזי הוא אינו מכיר את ההתנגדות העקבית של המפלגה הקומוניסטית האיראנית, מפלגת התודה, לכל משטר של דיכוי ועריצות. בשבוע שעבר פרסמה מפלגת התודה הצהרת תמיכה בתנועת המרי האזרחי והתנגדות חריפה הן למשטר הדיכוי החומייניסטי והן להתערבות אימפריאליסטית במחאה העממית. אני מצטט מגילוי הדעת מילה במילה, בתרגום: המרד העממי מציב אתגר גדול לדיקטטורה השלטת. בניגוד לטענות הדיקטטור, תנועת מחאה עממית זו אינה יצירה של האימפריאליזם האמריקאי או המשטר הישראלי הג'נוסיידי, אלא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית, הרת האסון, של המערכת הקפיטליסטית השלטת, שחיתות נרחבת, חוסר ביטחון ודיכוי מוחלט של העם. הדרך היחידה לצאת ממצב קשה זה היא לאשר את שלטון העם ואת זכותו לקבוע את עתידו, מה שאינו מתיישב עם שלטון רודני מבית, אך גם אינו מתיישב עם מלחמה וכניעה לכוחות זרים. עד כאן ציטוט של גילוי הדעת של התודה. הסולידריות שלנו עם העם האיראני במאבקו נגד הדיקטטורה, דתית או חילונית, אסור לה שתהפוך לגושפנקה להתערבות אימפריאליסטית. כאשר טראמפ מאיים בתקיפת טהראן, הוא אינו עושה זאת מתוך דאגה לרווחת העם האיראני, אלא מתוך דאגה לבעלי ההון והשררה האמריקאים. את הצביעות ההרסנית של טראמפ משלימה הציניות של ממשלת ישראל, שמיהרה להביע תמיכה בעם האיראני הנאבק על חירותו, בזמן שהיא עצמה מדכאת ביד ברזל את העם הפלסטיני. איזו התחסדות להתנגד למעצרים הפוליטיים באיראן ולתמוך באלפי מעצרים מינהליים בעזה ובגדה. איזו עזות מצח מצד מבוקש על פשעי מלחמה לצאת נגד רצח המוחים באיראן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין, זה פשוט – אדוני היושב-ראש, אי-אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, יש לו עוד עשר שניות לסיים. אנא תאפשרי לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיסיים כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כפי שהוסיפה והצהירה התודה, ואני מצטט שוב: עלינו לשאוף להתעמת בו-זמנית עם הדיקטטורה השלטת ועם איומי האימפריאליזם האמריקאי. סוף ציטוט. זו הדרך ואין בלתה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מאבק בלתי מתפשר למען שחרור כל העמים כולם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מעול הרודנות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, בסך הכול הוא נגד השלטון באיראן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אל תתבלבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אפשר גם את החלק הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, לא להתבלבל, הוא נגדנו. הוא נגדנו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט אחרון, כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאבק בלתי מתפשר למען שחרור כל העמים כולם מעול הרודנות, העוני, הפשע והדיכוי – בטהראן, בעזה, בתל אביב, ברהט, בראס אל-עין ובירושלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, כסיף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מוציא את דיבת לוחמינו, תוריד אותו. רד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יכול משפט אחרון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זהו, לא, לא. היית צריך לנצל את הזמן שלך. תעלה בחוק הבא, יש עוד חוק, תירשם, אני אאשר לך רשות דיבור בחוק הבא. תודה לך, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת ניסים ואטורי – איננו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה נוכחת; יואב סגלוביץ', עאידה תומא סלימאן, מרב מיכאלי, מאיר כהן, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך לדבר בנושא הנאום הקודם, כי הדרת נשים בעיניי, מעבר לזה שאנחנו קודם כול בנים של אימהות, אני בן של אימא ואבא של ילדה – אני רואה בזה שערורייה מארץ השערוריות. התמיכה הזו של – איך הוא הגדיר את עצמו, השופר הראשי, ינון מגל, שהוא לא עיתונאי. ונכון, ינון, אתה חושב שאנחנו אולי לא רואים ערוץ 14, אבל מדי פעם אני נהנה לראות ערוץ 14, בעיניי זאת יותר קומדיה מחדשות. זה אולי נראה כמו חדשות, אולי יש שם כתוביות כאלה כמו של חדשות, כולם מאוד מעונבים, אבל בעיניי זה יותר ערוץ בידור, אבל לא משנה, כל אחד שיראה מה שהוא רוצה. זו המדינה, בכיף גדול, בכיף. אבל לינון יש כוח, והוא מה שנקרא – לא אתה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איזה ינון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון – אולי הוא רוצה להיות ינון אזולאי, אולי הוא חושב שהוא יהיה ינון אזולאי, אולי יש לו אספירציות להיות ינון אזולאי – אבל בינתיים הוא רק ינון מגל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא ניסה להיות ינון אזולאי, אבל לא הצליח - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ניסה, לא הצליח. כבודו במקומו מונח – ינון מגל. ינון מגל צוטט ואמר: אני לא רוצה נשים בצבא. מירב, קצינת החינוך בגולני, הוא לא מעוניין בנשים בצבא, צבא הוא אירוע אך ורק לגברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק קראתי כמה נשים יש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לתאר, באמת. אני יכול ללכת, ואמרתי מקודם – באמת, אם אני קורא – עזבו את הטייסות, עזבו את לוחמות המוסד, לוחמות השב"כ - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מג"ב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - את 45 הנשים שנפלו במלחמת חרבות ברזל מ-7 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המפקדות, הקצינות, שפיקדו על הקרבות, עם צל"ש. מג"דית ולוחמות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, עדן נמרי, עדן, שהצילה לוחמות, הצילה מהמיגונית, אנחנו הלכנו וראינו בדיוק מאיפה היא הצילה, ואיך היא היחידה שלקחה נשק והצילה נשים ולוחמים אחרים; הדר בן סימון מזיקים, שגם השאירה והצילה את הטירונים והלכה ונלחמה 40 דקות; וסא"ל אור בן יהודה, שהייתה המג"דית הראשונה שקיבלה צל"ש וניהלה קרב גם בפיגוע שהיה ב-2014. הטייסות, הלוחמות, החובלות – מה זה השטויות האלה, צבא זה לגברים בלבד? מה זה השטויות האלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זה נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מקום לנשים לא רק בצבא – יש מקום לנשים בממשלה, יש מקום לנשים בשירותי הביטחון, יש מקום לנשים בכל מקום. אני יודע שפה יש איזה מנהג – בעיניי בזוי – עדיין יש שתי מפלגות – מקודם העברתם חקיקה בנוגע לתומכי טרור, שיימנע מהם לגשת לבחירות מקומיות – אבל עדיין במדינת ישראל 2026 יש שתי מפלגות שמדירות נשים מהזכות לשבת פה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואנחנו משתפים עם זה פעולה. אז אתם מדברים איתי על צבא, ואתם מדברים איתי על כאלה שרוצות להילחם, רוצות להתגייס, בעוד אתם סרבנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מקום בממשלה, יש מקום בכנסת, יש מקום בקוקפיט, יש מקום על הספינות, ויש מקום לנשים בחברה הישראלית – תתביישו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דברים נכוחים. לא רק יש מקום – הן לקחו מקום, ואין כמו המלחמה להוכיח את עוצמתן של הנשים בביטחון ישראל. תודה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, רון כץ, שרון ניר. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה התחיל את דרכו בקדנציה הקודמת, כשאני ישבתי כאן וינון ישב כאן, והצלחנו להעביר אותו בטרומית, ואז בקדנציה הזאת התחלפנו – ינון יושב פה, ואני יושב כאן, ואני מאוד שמח שהגענו הפעם לקריאה ראשונה. החוק הזה, הרעיון הזה, נולד כמענה לעסק קטן, לאותו עצמאי שבמהלך התקופה, אם הוא מדווח למע"מ כל חודש או כל חודשיים, אוסף חשבוניות או מנסה לאסוף חשבוניות, ואז הוא לא מוצא חשבונית מסוימת, וחשבונית אחרת נקרעת, ובזאת כבר לא רואים את המספרים. אז הצענו פתרון – לחייב כל עסק בנוסף או במקום חשבונית מודפסת – לשלוח גם חשבונית דיגיטלית. חוק מאוד מאוד פשוט, אבל כמו בכל דבר, היה צריך לתאם מול משרד המשפטים ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה ועוד משרדים. תמיד שר המשפטים שואל פה: למה לא עשיתם את זה בקדנציה הקודמת? בא לי להזכיר לו שהיו לנו בקדנציה הקודמת בסך הכול עשרה חודשים נטו. והינה, הגענו לקריאה ראשונה פה, בקדנציה הזאת, אחרי שלוש שנים. אבל טוב שהגענו. ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח להשלים את החקיקה עד שהכנסת הזאת תתפזר, במהרה בימינו אנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתפזר לכל עבר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לברך את ינון על שיתוף הפעולה בינינו. אנחנו פעם אחר פעם מוכיחים שאפשר גם אחרת, ואנחנו נמשיך בדרך הזאת איפה שאפשר, ואיפה שאי-אפשר נמשיך להתווכח כמו שאנחנו מתווכחים לא פעם. יש לי עוד דקה, ואם כבר נאור דיבר על השופר בשם ינון מגל, אז גם אני רוצה לדבר, כי הוא נוהג להקדיש לי פינה, או בתוכנית הרדיו שלו, או בפטריוטים, פעם אחר פעם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> באמת? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נודע לי בדיעבד. גם הבוקר הוא דיבר עליי – למה ביוני השנה כתבתי שהגירעון בסוף שנה יסתיים ב-7.3%, ובסוף הוא 4.7%. אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בואו, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה. ודבר שני, הרי למה בסופו של דבר זה 4.7% ולא 7.3%? רק מסיבה אחת, כי הגענו להפסקת אש, לעסקה להשבת החטופים. זאת הסיבה. ואני רק רוצה להזכיר שהעסקה הזאת בעצם נכפתה על ממשלת ישראל ועל אותו שר אוצר. כי אם זה היה תלוי בשר האוצר, המלחמה הזאת הייתה נמשכת לנצח, והוא אמר את זה פעם אחר פעם. פעם אחר פעם הוא דוגל במלחמת נצח. ואם היינו ממשיכים את המלחמה עם גיוס המילואים ועם החימושים וכל הדברים הנלווים, היינו מגיעים ל-7.3%. אבל ינון מגל - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא מבין את זה. הוא מפחד להעלות אותי לשידור, והאמת, אולי בצדק, כי גם את כל הדברים שאמרתי עכשיו הוא לא יבין. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הגבייה לא בזכות האוצר, בזכות האזרחים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. יישר כוח על שיתוף הפעולה היפה, אופוזיציה- קואליציה, ועל היכולת לעבוד ביחד עם חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת אושר שקלים; חבר הכנסת אבי מעוז; מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, גם תלמידי המכינות שנמצאים כאן, ואולי בעיקר לכם – אתם תעמדו בקו החזית בקרוב. אני שמעתי עכשיו את סטיב ויטקוף מכריז בשם הנשיא טראמפ על השקת שלב ב' ברצועת עזה. אצטט אותו: מעבר מהפסקת אש לפירוז, ממשל טכנוקרטי ושיקום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פלסטיני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשל טכנוקרטי פלסטיני, תודה, ושיקום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי מקריא את ההודעה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לסטיב ויטקוף מה המשמעות של ההגדרות הללו שהשתמשת בהן, מה עומד מאחוריהן - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביבי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מה קורה היום בשטח, במציאות, ומה גם יקרה בשטח ובמציאות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עומד מאחוריו? ביבי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אם חס ושלום, שלב ב' שעליו הכרזת, ויטקוף, אכן יתממש – הפסקת אש, פירוז, ממשל טכנוקרטי פלסטיני ושיקום. הפסקת אש, אני לא חושב שצריך להכביר מילים על המושג הזה, אדוני היושב בראש, הייתה לנו תזכורת מדממת אתמול להפסקה הזאת. יכולנו היום להשתתף, מירב, בהרבה מאוד לוויות. בנס זה הסתיים ברפיח בכמה פצועים, בנס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לי אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בפעמים הקודמות בגזרת רפיח זה הסתיים בהרוגים, ביניב ואיתי, השם ייקום דמם, באפי פלדבאום, השם ייקום דמו, בפצועים נוספים. ויותר חמור ומסוכן לביטחון ישראל – זו לא רק הפסקת אש במירכאות כפולות ומדממות, אלא שזו הפסקה לבניין האש. כיוון שבחסות ההפסקה הזו, שהיום היא הפסקה בחסות בין-לאומית, חמאס מתעצם לממדים מפלצתיים שלא היו מעולם, מעולם. אז זו הפסקת האש של שלב א', והיא זו שתמשיך גם כשהכותרת תתחלף לפירוז. כשאתה אומר, מר ויטקוף, פירוז, אתה בעיקר מפרז את צה"ל, לא את החמאס, כי זה מה שקורה היום. צה"ל מפורז, ולא יכול להשתמש בכוח שלו מערבית לקו הצהוב. ומושג שלישי, ממשל טכנוקרטי. זו, מיכאל, בדיחה טרגית. כולם יודעים זאת, כולם מבינים זאת, כל ילד עזתי בן ארבע מבין זאת, כל המתווכות שמעורבות בזה מבינות זאת. יש משהו טכנוקרטי אחד ברצועת עזה, מיכאל, אחד טכנוקרטי יש? אחד, משהו אחד טכנוקרטי? יש בית חולים טכנוקרטי, יש כסף טכנוקרטי, יש אדם שמשמש בפונקציה טכנוקרטית? הכול ג'יהאד, ג'יהאד, ג'יהאד. בית חולים זה מחסן טילים, בית ספר זה בית ספר לטרור. משהו טכנוקרטי – בדיחה. הסוואה טכנוקרטית, זאת הסוואה טכנוקרטית. ומושג רביעי זה שיקום. שיקום של מי? של מי יהיה השיקום? את מי הם משקמים עכשיו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ייאמר לזכותך, הלוי, שאתה מאתגר את החשיבה הפוליטית הצבאית בשנתיים האחרונות, ראיתי את זה גם בחוץ וביטחון. אבל בכל זאת, משפטי סיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסכם. את מי עכשיו אתם משקמים, מר ויטקוף? ידידנו האמריקאים, את מי אתם משקמים? התגאיתם שהכנסתם מאז שהגעתם למעלה מ-35,000 משאיות, מה נכנס במשאיות האלו? לא צריך לאתגר מאוד, זה כתוב בדוחות המודיעיניים. מה נכנס במשאיות לרצועת עזה? אמל"ח, אמל"ח ואמל"ח. אמל"ח של מצלמות שהרגו את החיילים שלנו, פגעו, הרגליים של אלישע, מה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמל"ח של הגנרטורים, שמגיחים מהמנהרות, בזכות הגנרטורים האלו מגיחים ופוגעים בחיילינו. ואמל"ח ממש. משפט הסיום שלי הוא לומר לידידנו הנשיא טראמפ ולמר ויטקוף: השלבים הללו מזכירים לנו תוכנית שלבים אחרת, אנחנו מנוסים בתוכניות שלבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לך תדבר עם ביבי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו זוכרים את תוכנית השלבים של ערפאת מ-1974. ולכן אני קורא לך, מר ויטקוף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אני מכבד אותך, אבל תכבד גם אותי. משפט סיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> סיימתי, סיימתי. אני מסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אותנו עוד עשר שניות, מורידים. עשר שניות, מורידים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא לך ולידידנו הנשיא טראמפ להביט למציאות בעיניים, לא במשקפיים קטריות או טורקיות, להביט למציאות כפי שהיא, ולפעול לשינוי יסודי של המציאות. זה נכון בעזה, וזה נכון בטהרן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לך לביבי, תתקשר אליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זאת העסקה שהוא חתם. הוא חתם על עסקה, 20 סעיפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי; גלעד קריב; ווליד טאהא; איימן עודה; אחמד טיבי; משה סעדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו. אינו. מה? מי הבא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני, אני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חמד עמאר; פנינה תמנו שטה; אריאל קלנר; קטי שטרית; סמיר בן סעיד; עודד פורר; צגה מלקו; מיכל וולדיגר; ירון לוי; דן אילוז; מנסור עבאס; אימאן ח'טיב יאסין. טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום לכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שלום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי חיילת גרועה. באמת, הייתי מדריכת תותחנים. היום אני בת 50. זה היה לפני למעלה מ-30 שנים. הייתי באמת לא מהבולטות ולא מהמצטיינות, אבל זאת רק אני. ויש בצבא חיילות מעולות, מעולות, ולוחמות מעולות, ולא כולן דומות לכולן. אני לא חושבת שכולן צריכות להיות לוחמות. כל אחת יכולה למצוא את התפקיד שמתאים לה, כמו שלא כל אחד יכול להיות לוחם. אבל אנחנו אכן חיים בחברה שוויונית. ואני אומרת לכם כאן, כי אני מוצאת טעם לענות, בעקבות העובדה שינון מגל אתמול בתוכנית שלו, בתוכנית הפטריוטים, שהיא אחלה תוכנית, אמר שהוא חושב שלא צריך שתהיינה לוחמות בצבא. זאת דעתו. אני לא מסכימה עם דעתו, אפילו לא קצת. למה אני לא מסכימה עם דעתו? כי אני חושבת שהיא דעה מיושנת ולא מודרנית, ויש לוחמות מעולות. יכול להיות שצריך לשקול אפשרות של חילות סגורים במקצועות מסוימים או בתפקידים מסוימים, לא נכנסת לזה. אנחנו נמצאים בצבא שפותח פתח, ואין תקרת זכוכית ללוחמת, וכך צריך להיות. ואני אומרת פה: ינון מגל, באמת, אני מסירה את הכובע על התקשורת האדירה שהבאת לטובת ערכי הימין, אבל בה במידה, אמירה כזו בפריים טיים, כשכל חברי הפאנל שלך ככה מהססים אל מולך, כי אוי אוי אוי אם הם יגידו שאתה הגזמת ושאתה מזיק זאת אמירה סופר מזיקה. זאת אמירה מזיקה, כי מייד הדבר היחיד שאנחנו שומעים פה מאז, במקום לשמוע עד כמה אנחנו חברה ליברלית מתקדמת, צבא מעולה עם לוחמות מצוינות, עם יחידות מצוינות של שילוב גברים ונשים – הכול בסדר, יש הכול מהכול – אבל עם כל הכבוד כשאתה אומר אמירה כזו, אתה מזיק, אתה הופך את כולנו לשמרנים, אתה הופך את כולנו למיושנים ואת כל המאבק שעשו נשים במשך שנים לטובת שילוב שלהן בכל מיני מקומות בצבא. אני לא נכנסת לוויכוח אם יש מקומות בצבא שנשים לא צריכות להיות, או כן, האם הן צריכות להיות בתנאים מסוימים, האם יש להן הקלה בכניסה, אני לא בוויכוח הזה. אני נגד האמירה של אין מקום לנשים לוחמות בצבא. אני לא מסכימה עם זה, אפילו לא קצת. לא, לא כולן היו לא טובות כמוני בצבא. לא. קשה לי לקבל מרות, קשה לי לקבל משמעת, אני גם מאוד מאוד מפחדת ואני לא טובה בשדה הקרב, אני טובה בשדה השיח, אבל יש לוחמות מעולות. לכן פה, אני מנצלת את הבמה הזאת כדי לומר ולהרגיע את כל מי שמקשיב לנו: יש נטייה לנסות להדגים את הימין כימין שמרני או כימין לא ליברלי, אנחנו סופר-דופר ליברליים. אני טלי גוטליב, ימנית מאוד, מאמינה בארץ ישראל השלמה, נחלת אבותינו, יהודייה גאה, במדינה שוות זכויות לכל אזרחיה, אבל בה-במידה אני ליברלית. ומה שגבר יכול לעשות, אישה יכולה לעשות. אני כל החיים שלי נאבקת בזה, ואף פעם לא חשבתי שהעובדה שאני אישה מפריעה לי. לא, לפעמים אני צריכה להתאמץ יותר, זה בסדר. גם לגבר יש את הקשיים שלו. עדיין יש לנו כנשים כל מיני תקרות זכוכית שאנחנו צריכים לנתץ מדי פעם, אבל זה הכול. ולכן האמירה שלך, של ינון מגל, שלא, אין מקום לנשים בצבא, עם כל הכבוד, מוטב היה שלא הייתה נאמרת, בה במידה בגלל שאני ליברלית, זכותו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני אסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, עוד מעט את מציגה חוק, את לא מוגבלת בזמן שם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. בה-במידה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בה-במידה, זכותו - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - בזמן לטלי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, אצלה זה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בה-במידה, זכותו של ינון מגל לדעתו, אבל אני אומרת כאן ושיהיה ברור. מקומן של נשים היכן שהן תחפוצנה והיכן שהן אכן מתאימות. תודה לגיבורות שלחמו בצבא, וזה לא אומר שכל החוכמה בידיים שלי. הצבא, יש לו את האפשרות לבחון – אגב, בלי לפחד מהפרוגרס. יש מקומות שמתאימים ויש מקומות שלא מתאימים, תהיו מספיק אמיצים גם להתמודד עם השיח הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת טלי גוטליב. אנחנו רוצים לקדם בברכה פה בקהל – גם עלה אליכם יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ – את מוטי ושרה אלוני. הייתה לי הזכות ללוות אתכם במשרד הביטחון, עם האתגר, עם החסד ומסירות הנפש שלכם למען בנכם, והליווי שלו וההצלה שלו, אחרי שנפצע קשה בצה"ל. החוק הבא – לא החוק הזה שיוצבע אלא זה שאחריו, של חברת הכנסת צגה מלקו, בתמיכה ובהובלה גם של אופיר כץ – החוק הזה, הוא נולד בזכות הזעקה והאתגר שהצבתם בפני המדינה על לקונה תפקודית בעולם האפוטרופסות. החוק הזה יתקן עוול. תודה שהצפתם את הבעיה. תודה לך, צגה מלקו, שהובלת את החוק יחד עם אופיר כץ, ותכף אנחנו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה רק של צגה מלקו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החוק של צגה מלקו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתמיכת אופיר כץ, זה תמיד טוב. תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איננו נוכח. איתן גינזבורג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדי עזוז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין אף אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סימון דוידסון, בועז. אני צריך להקריא את השמות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל אם מישהו רוצה לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. תמשיך, תמשיך. אתה צריך להקריא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדי עזוז, סימון דוידסון, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך. תמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אכרם חסון, גלית דיסטל אטבריאן, אביחי בוארון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אושר שקלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וצבי סוכות. קדימה. אפשר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צבי סוכות. אני מזמין את חבר הכנסת ינון ישי לסכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ינון אזולאי, לסכם את הדיון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה השם השני שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת, אהוב ליבי, ינון אזולאי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוותר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–20205, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' כ/1146; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 344; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת צגה מלקו, בקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב – חברת ועדת החוקה, נכון? - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - להציג את החוק בשם יושב-ראש הוועדה, שמחה רוטמן. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> עם ישראל הנכבד, לא מגיעה לי הזכות, לא מגיעה לי הזכות לעמוד כאן להציג את החוק הזה. מי שהייתה צריכה להציג את החוק הזה זאת חברת הכנסת צגה מלקו, בזכות הלוחם האדיר הזה שיושב כאן, האבא, מוטי אלוני. אתה לא מבין איזה כוח יש לך כי אתה הצלחת להזיז הרים. לי אין זכות להציג את החוק הזה, אני אומרת לך בשיא הרצינות. אני מציגה את החוק הזה במקרה. זה לא חוק שלי, זה חוק של צגה, שאתה הפעלת, באמת, אתה לוחם בשדה השיח כמו שבנך לחם בשדה הקרב, בצוק איתן. רפואה שלמה כמובן, בברכת השם עליו ועליכם, ההורים. אז תודה רבה. תודה רבה לך, צגה מלקו, חברת הכנסת, שכפי שאמרתי, אין לי זכות לעמוד כאן להציג את החוק, אבל התקנון אומר שמי שיכול להציג את החוק זה רק אם יושב-ראש הוועדה לא נמצא פה, יושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, אני חברת הוועדה, אז אין ברירה ואני עולה להציג את החוק. אז כפי שאמרתי, תודה רבה לצגה מלקו על אורך הרוח שלך והסבלנות וההקשבה למשפחה ולהורים האדירים, שבאמת לפעמים, אתם בעצם פותחים פתח, וזה מאבק שהוא לא פשוט. בכלל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – אני אומרת בהבחנה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות – כמי שנתקלת בזה עם ילדתי שהיא נכה, והיא עדיין קטינה, היא בת 14.5, ועוד מחכים לי קשיים רבים, מסלולים מאוד קשים, מהרגע שאני עדיין אפוטרופסית שלה ואני תמיד אהיה, אבל היא כבר תהיה בגירה. ההיתקלות בחומות זה פשוט כאילו לדפוק את הראש בתוך הקיר, וזה לא מסתדר עם ההיגיון. הרי אתה אמרת כל הזמן, האבא הנכבד והאימא המדהימה – סליחה, שרה – אמרתם כל הזמן: הרי אין היגיון. אם אני אפוטרופוס והילד אצלנו, למה אני צריך ללכת לבנק, ולא להיות מסוגל לעשות מה שכתוב ממילא: שאפוטרופוס נכנס בנעליו של החוסה. וזה פשוט מדהים. אתם בעצם באמצעות הצעת החוק הזו והשינוי שהחוק הזה מוביל ועולה עכשיו בקריאה שנייה שלישית, אתם בעצם פתרתם את הבירוקרטיה המקוממת של סגירת דלתות, כאילו כל אפוטרופוס מנצל את האפוטרופסות שלו; כאילו מישהו יכול לחשוב שהורים ינצלו את האפוטרופסות של בנם הבגיר, שהיה לוחם בצוק איתן, ונדרש לפעולות בתוך הרכוש שלו – כאילו הנחת העבודה היא שאנחנו כאילו משקרים, כאילו אנחנו רמאים. לא, לא, לא. אנחנו לוקחים על עצמנו את העול הזה של האפוטרופסות כי אנחנו הורים. זה עול מורכב מאוד, וזה עול כואב ועול מצער. אני רוצה לומר לכם רק בנימה אישית: זה עול שיש בו גאווה וקידוש השם, תדעו לכם. מי שנטע בבנו או בבתו ערכים של מלחמה לטובת העם והארץ, לטובת רגבי אדמת ארץ ישראל, לטובת ביטחון האזרחים בה, ומשלם מחירים כל כך יקרים, כמו האפוטרופסות שאתם נושאים בה, אין קידוש השם מזה, אין מפואר מזה. אין שום מילה שיכולה לנחם, כי אני תמיד אומרת שאין תחרות בצער, אין עין בעין שלא חווה את אותה חוויה, שיכולה להבין, אבל אני יכולה לומר לכם שבזכות המלחמה העיקשת שלכם, הצלחתם להניע פה הצעת חוק שמאוד קשה לתקן. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות זו אחת המטריות הכי מורכבות, כי יש כל כך הרבה קולות כנגד כל פגיעה באפוטרופסות – סליחה, בזכותו של אדם, גם כשהוא נכה, על כל דבר שאתם רק מדמיינים. אבל מה שאתם הבאתם כאן לקדמת השיח זה את העובדה שהאפוטרופוסים, בוודאי האפוטרופוסים הטבעיים, שלוקחים על עצמם את העול הזה, עושים עבודת קודש, ונוטלים על עצמם את המשא הזה. בזכות המשא הזה שלכם, להורים אחרים שנושאים במשא ­– אנחנו אחרי מלחמה קשה, עם הרבה מאוד הורים אדירים ואמיצים שהפכו להיות אפוטרופוסים של ילדיהם הבגירים – בזכות המאבק שלכם – מצוק איתן, לא פחות – בזכות המאבק שלכם, מתוקן היום החוק. תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. באמת, זאת עבודה שלך. שוב, אין לי את הזכות להציג את החוק פה, אני עושה את זה רק בגלל שהתקנון מחייב חברות בוועדה. אני לא יודעת למה אני צריכה להקריא בדיוק את הנוסח, אבל אמרו לי להקריא, אני אקריא לכם בקיצור לצורך הפרוטוקול כי יש פה הצבעה לקריאה שנייה ושלישית. אני עושה את זה בבריף קצר. שלום לכם, לכל הקהל שנמצא פה. דעו לכם – שלום, שלום לכם – נמצאים כאן הורים מדהימים, שרה ומוטי אלוני, הורים של לוחם בצוק איתן, שנפצע קשה מאוד, עד כדי כך שהוא קיבל נכות, שההורים הפכו להיות אפוטרופוסים של הילד הבגיר שלהם; הבגיר מאוד שלהם. הם נתקלו בחומות של בירוקרטיה, שרק הורים לילדים שיש להם אפוטרופסות – אני מכירה את זה רק כי יש לי ילדה נכה – שאתם לא מבינים אפילו לפעמים עם איזה חומות קשוחות שאי-אפשר לתפוס אותן אנחנו מתמודדים. בזכות המאבק האדיר הזה של ההורים, שרה ומוטי אלוני, חברת הכנסת צגה מלקו קידמה פה שינוי בחוק האפוטרופסות, כך שלמי שיש אפוטרופוס, האפוטרופוס יכול באמת לפעול בתוך נעליו. אגב, זה מאוד ברור מהחוק, אבל עובדתית, בנקים ונותני שירותים הערימו קשיים על מי שנושאים בנטל גידול הבן שלהם, הבגיר שלהם, שיבדל לחיים ארוכים, עד סוף חייהם, עד סוף תפקידם בתוך המקום הזה. אז לכן תודה. ועכשיו משהו טכני, זו לא הצעת חוק שלי, סתם שתדעו. יש כל מיני כללים. מי שמציג את החוק הוא חבר ועדת החוקה או יו"ר ועדת החוקה, שלא נמצא פה. אז אני קיבלתי את הזכות לעמוד פה במקום חברת הכנסת צגה מלקו, זו הצעת חוק שלה, חברת הכנסת צגה מלקו מהליכוד. אני אומרת את הדברים, ויש איזה משהו טכני, שלפעמים צריך להקריא, כדי שיהיה הליך הוגן. אני עושה את זה בקצרה, ברשותכם, כי זה באמת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא חייב להקריא הכול, הבנתי. רק את הכותרת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בדיוק. אני מסיימת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה גם כתוב כל כך מנומס. אין מצב שהייתי מדברת ככה. אז הינה: בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (תיקון מס' 24), של חברת הכנסת צגה מלקו. מטרת החוק היא להבהיר כי לאפוטרופוס סמכות לנהל את חשבון הבנק בעבור האדם שהוא אפוטרופוסו ולהשתמש בכל אמצעי תשלום בעבורו, אלא אם יש חשש ספציפי באותו עניין. אדרבה, דווקא כדי לשמור את האפשרות לא לאפשר, כי יש חשש למקרים שהם בעייתיים – זה נמצא בתוך נוסח החוק. אין צורך שאני אקריא את הכול – אנחנו מבקשים להבהיר שאנחנו מבקשים מהבנקים ומכל נותני השירותים לא להקשות. זה כתוב מאוד בחוק, חברות שנותני שירותים, אשראי וכו', הכול נמצא פה. אני לא אקריא ולא אחפור לכם בעניין הזה. שוב, הובהר בתוך החוק, וביקשו שנאמר את זה, שאנחנו לא באים להגביל שיקול דעת, במקום שבו יש חשש לניצול. זה קשור דווקא, לא במקרים של אפוטרופסות עם קושי קוגניטיבי, שזה מובהק. יש את המקרים הלא-מובהקים, כמו כשיש אומנם נכות מאוד מאוד גבוהה, אבל הקוגניציה עובדת, ויש פער בין החוסה לבין האפוטרופוסים. אז לכן נשאר הדבר הזה, וצריך שיקול דעת. אז תודה רבה לכם. טוב, בסדר. אין לגרוע מכל סמכויות, לא מעניין. אנחנו מבקשים כמובן להצביע בקריאה השנייה והשלישית. מודים לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> באמצעות הכאב שלכם, הובלתם לשינוי בחקיקה. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת צגה מלקו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, איזה תענוג להגיד שאני מזדהה עם כל מילה שלך, ודברים מרגשים ודברים מאחדים. אולי להוסיף שמה שאנחנו לומדים הוא שאם יש נכה צה"ל או פצוע צה"ל, משפחה שלמה מתגייסת לעזרתו במקרה שהוא צריך תמיכה וסיעודי. אז זאת מסירות נפש לכל החיים. לחוק הוגשו הסתייגויות. כחול לבן – אינה נוכחת. ישראל ביתנו ועבודה, ההסתייגויות מוסרות. יש עתיד, מה לגבי ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות של יש עתיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עתיד מסירים את ההסתייגויות. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026. נא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד סעיפים 1–2 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026. ההצבעה. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את יוזמת החוק, צגה מלקו, חברת הכנסת. בבקשה. ברכות לך, ברכות להצבעה פה אחד ולהורים המדהימים, שבזכותם החוק הזה נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> וואו. תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אני כל כך מתרגשת. אין לי איך לתאר את זה, ממש. וואי, משפחת אלוני, מוטי ושרה, זיכיתם אותנו, באמת, זכות גדולה. קואליציה ואופוזיציה, אתם יודעים, הרגעים האלה, אני אומרת: ברוך השם שאני כאן. תודה לאל, באמת. אדוני היושב-ראש, היום באמת עשינו היסטוריה. אנחנו עושים צעד חשוב, חוק היסטורי, שמסיר חסמים ביורוקרטיים מיותרים בעבור חסרי ישע, אנשים עם מוגבלויות, קשישים ומתמודדי נפש, ונכי צה"ל. תרשה לי, אדוני היושב-ראש – איך התחיל הסיפור, איך הוא נולד? זה היה כמעט לפני שנתיים. פנה אליי אדם בשם יגאל מלכה, שכרגע נמצא בבית, אחרי ניתוח – בריאות שלמה. הוא מספר לי על הסיפור של אדון נכבד, מוטי אלוני, ועל סיפור של בנו שפצוע מ-2014. אז שמעתי את הסיפור. בסוף אמרתי: אני אפגוש את האדם. ברגע ששמעתי, אמרתי: איך אני אעשה את זה? והוא סיפר לי גם שהוא בעבר פנה לכמה חברי הכנסת. אז ככה זה נולד, הרעיון. לא ייאמן. אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלו בקצרה. בנו לא רק שנפצע והמשפחה מטפלת בו במסירות – התרופה שלו עולה 3,000 שקל בחודש – אבל חוק האפוטרופוס מאפשר לו למשוך רק 500 שקל במזומן. איך הוא יכול לקנות את התרופה ב-3,000 שקל? הוא צריך ללכת שש פעמים, ובכל פעם למשוך 500 שקל, עד שיהיו לו 3,000 שקל. גם זה לא מספיק. והוא לא יכול להשתמש בשום אמצעים טכנולוגיים: לא בכרטיס אשראי ולא באינטרנט ולא בכל האמצעים הטכנולוגיים, בביט, שום דבר. החוק נחקק ב-1962. תקשיבו, חבריי, 64 שנים שום דבר לא השתנה. כשאני שמעתי את זה – איך זה יכול להיות? איך לא שינו את זה? זה לא דורש כסף ולא תקציב. זה רק ביורוקרטיה מעצבנת. איך זה יכול להיות? לכן, חבריי חברי הכנסת, אני אומרת היום, החוק הזה מקל על אנשים שזקוקים לנו, על אנשים שצריכים אותנו. בשביל זה אנחנו פה. אלפי אנשים הצביעו כדי שנקשיב לאנשים האלה, למשפחות האלה. לא רק לנכי צה"ל, גם לנתמכי ביטוח לאומי. כל זה באמת צריך תיקון. תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות בא לתקן עוול יום-יומי שנמשך 64 שנים. איך ייתכן שאפוטרופוס לא יכול לשלם על תרופה יקרה בכרטיס אשראי? למה הוא צריך לחכות? ללכת לבנק פיזית, להגיע, ולמשוך 500 שקל מזומן? היום רוב הבנקים התייעלו, צמצמו את הסעיפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת מלקו, הזמן נגמר, ואני לא יכול להפסיק אותך. אז תנסי לסיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש – אני אגיד לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו, סיפרתי, זה סיפור יפה, ואנחנו בעד, נצביע בעד. אבל כשאני דיברתי עשרים שניות אחרי, ואטורי הוריד אותי מהדוכן. אז צריך טיפה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברתי מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אנחנו מקשיבים. אני נשארתי לשמוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקובל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסיימי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת, תתכנסי לסיום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אותי תוך עשרים שניות הוא הוריד למטה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברתי חברת הכנסת בן ארי, באמת החוק הזה מיוחד לכל הבית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבענו בשבילך. בשבילם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אתם תמכתם בשביל עם ישראל. אני אגיד, המלחמה של מוטי, המלחמה שלך, ורעייתך שרה, המלחמה שלכם היא בשביל כל המשפחות הנזקקות לנו. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לסיים ולהודות לכל מי שסייע לקדם את החוק החשוב הזה. תודה בראש ובראשונה לשר המשפטים יריב לוין, שסייע רבות, בלעדיו החוק לא היה עובר. הוא גם ירחיב את זה לא רק לאפוטרופוס, לייפוי כוח מתמשך; תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה; תודה ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ – אופיר תרם רבות; תודה למוטי ולשרה אלוני. תודה לצוות המסור בלשכה שלי – מי שאחראי ללשכה שלי בצניעות, בסבלנות – אמיר טואבה; גם הדוברת שלי רוני גל; והיועץ הפוליטי שלי אדיר כהן. לכולם אני אומרת תודה. אני אומרת לכם את זה, לכל חברי הכנסת, הבית הזה העביר היום חוק היסטורי, תיקן את החוק הזה. אני רוצה להגיד לכולם תודה רבה. משפחת אלוני, ברכות לכולנו, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לחברת הכנסת צגה מלקו, שאפו וברכות לחוק חברתי שמתקן עוול. הבית הזה יזכה. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להודעות של ועדת הכנסת. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מוטי ושרה היקרים, שישבתי איתם למעלה – אתה תמיד מצטנע, אדוני היושב-ראש, הם אמרו לי, אנחנו רוצים להגיע למיכאל. אמרתי, אבל הוא לא יכול, הוא עכשיו תורן. למה אתם רוצים להגיע למיכאל? כי מסתבר שכשמיכאל היה שר במשרד הביטחון, אז הם טיפלו – עדיין, מאז הם עוד טיפלו בבן שלהם, שנפצע בצורה קשה מאוד. וגם שם הייתה איזושהי לקונה – מי שבעצם דואג לבן שלו ומגדל אותו בבית, לא יכול לעשות שיפוץ מותאם לילד נכה, כי זה בבית של ההורים. אז איפה בדיוק מצפים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לוקחים אחריות עליו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בדיוק. ואז הם סיפרו לי שהם הגיעו אליך כשהיית שר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה מסע קשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היה מסע קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ניצחנו את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> וניצחת את זה. ובזכותך הם הצליחו, הם ועוד משפחות רבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים להוריד את הכובע – להיות עם ענווה – בפני הורים שהקדישו את חייהם לפצוע צה"ל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון. אני חושב שיש בכנסת רגעים פחות טובים שהציבור נחשף אליהם. אבל זה רגע שמכבד את הכנסת, שמראה גם בתקופתך, כשהיית שר, וגם עכשיו עם החוק הזה, שהכנסת הזאת, יש פה נבחרי ציבור שכן מרגישים מהי החובה שלנו כנבחרי ציבור – להקשיב לאנשים שנתנו את הכול בשביל המדינה, שבני משפחותיהם נתנו את הכול בשביל המדינה. הינה, אנחנו שומעים אתכם ואנחנו פה בשבילכם, לתת לכם את המינימום ואת מה שנדרש. מוטי, אני רוצה להגיד לכם שאתם באמת לוחמים אמיתיים. מוטי, אתה לוחם, אתה לא עזבת אף אחד פה עד שהחוק הזה עבר. למי לא הגעת? אני רוצה להגיד לך שיש פה באמת פקק של חקיקה, יש אירועים קואליציוניים, ואתה לא יכול לשים את כל החוקים, גם חוקים טובים שמגיעים. אבל החוק הזה הוא באמת חוק חשוב, שבאמת צריך להיות ברף העליון של סדרי העדיפות, וזה מה שאנחנו עושים פה. החוק הזה הוא חוק שלכם, בזכותכם, ויישר כוח. לפחות אנחנו יודעים שזה קצת מקל עליכם. חברת הכנסת צגה מלקו, יישר כוח גדול, עשית פה דבר – לא רק למשפחת אלוני, למשפחות רבות שנמצאות במצב הזה. בזכותך החיים שלהם יהיו – לא אגיד יותר קלים – פחות קשים עם ההתמודדות של ילד נכה. עשית פה באמת – אלה הדברים שבסוף זוכרים אותם, שעושים טוב לעם ישראל – ועשית את זה, ועשית את זה בגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, יושב-ראש הקואליציה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו ההודעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בשביל זה הוא עלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, ינון אזולאי, הבקיא בנבכי הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ"ה–2025, פ/5838/25, של חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ; הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו, התשפ"ה–2025, פ/5782/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון. תודה. << הצח >> הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025 << הצח >> ]מס' כ/1109; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ג, ישיבה 277; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי כנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, להציג את הצעת החוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. את הצעת החוק יזם חבר הכנסת מיכאל ביטון יחד עם חברי כנסת נוספים, ואני מבקש לברך אותם על יוזמתם הברוכה. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לעגן בחקיקה יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות איבה, אשר נלחמו, סיכנו את חייהם ונפצעו בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה; להעלות על נס את אומץ ליבם, מעשה גבורתם ומסירותם; ולהביע הערכה למי שנפצעו בגופם ובנפשם במאבק על ביטחונה של מדינת ישראל ותקומתה, ושבהתמודדותם עם הפציעה מהווים מופת של נחישות ועוצמה, וכן להביע הערכה למסירות של בני משפחותיהם. לפי המוצע, יום ההוקרה יתקיים מדי שנה ביום י"ז בכסלו. מועד זה הוא התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947 – כ"ט בנובמבר – המועד שבו הוחלט באו"ם על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת הארץ לשתי מדינות, שהובילה להכרזה על מדינת ישראל. מועד זה מדגיש את הזיקה בין פציעתם של הפצועים ובין תקומת ישראל. חוק זה יחול בין היתר על חיילי צבא ההגנה לישראל, שוטרים, סוהרים, עובדי שירות הביטחון הכללי, עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וחברי כיתות כוננות שנפצעו במהלך מילוי תפקידם, וכן על נפגעי פעולות איבה. מוצע לקבוע כי ביום ההוקרה משרד הביטחון יערוך אירוע הוקרה לפצועי מערכות ישראל, והמוסד לביטוח לאומי יערוך אירוע הוקרה לנפגעי פעולות האיבה. שני אירועים אלו יתקיימו במעמד נשיא המדינה. כמו כן, נקבעו בחוק המוצע הוראות בעניין ציון יום ההוקרה בכנסת, במוסדות החינוך, במסגרות החינוך הבלתי-פורמלי, במוסדות להשכלה גבוהה, בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר. במהלך דיוני הוועדה שמענו כי בטבח 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל נוספו למעגל הפצועים עוד עשרות אלפי פצועים בגוף ובנפש, ואני מבקש לאחל לכולם רפואה שלמה. הצעת חוק חשובה זו נועדה להביא לידי ביטוי את ההוקרה וההערכה של מדינת ישראל ואזרחיה כלפי כל הפצועים ומשפחותיהם, להעלות על נס את ערכי הערבות ההדדית, כוח הרצון, אהבת המולדת של הפצועים ואת המסירות של משפחותיהם. אני קורא לכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אקרא בשמות חברי הכנסת, אין הרבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו – מוותרת? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איפה מיכאל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל תכף, הוא תכף עולה, לפי הסדר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עליתי לכאן בעיקר לברך אותך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבר יקר. הייתי אומרת שהחוק הזה היה צריך לשבת על שולחנה של כנסת ישראל הרבה שנים אחורנית, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אומר שבאופן כואב וסימבולי החוק הזה מגיע אחרי שנתיים קשות שבהן ראינו את גבורתם ואומץ ליבם של החיילים שלנו והחיילות שלנו. בוודאי אנחנו זוכרים את גבורתם של כל חיילי מערכות ישראל וחללי מערכות ישראל, והצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה היא בהחלט השלמה והבנה מול מה שאנחנו גם חווים כאן בבית הזה. מכירים ורואים ופוגשים את הלומי הקרב ואת הפצועים ואימהות לפצועים וילדים לפצועים ופצועות, ובאמת אין דרך לתאר את הגבורה של האנשים שהקריבו את כל מה שיש להם, ובעיקר את גופם, את התפקוד שלהם, והיום הם נמצאים יום-יום במאבק יום-יומי ונלחמים על הישרדות, על שיקום. רבים מהם – לצערנו המשפחות שלהם נאלצות כמובן לחבק, לעזור, להיות שם, לסעוד אותם. לכן, המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא להוקיר ולהכיר ולהקדיש יום מיוחד להוקרה של האנשים היקרים האלה, של הגיבורים והגיבורות האלה. אבל לא מספיקה רק ההוקרה, יש לנו מלאכה רבה בבית הזה. לצערנו עדיין יש משפחות, אימהות, נשים לפצועים, ילדים לפצועים, שלא מקבלים את כל המענים. אני חושבת שאחרי שהחוק הזה עובר נצטרך לומר להם: ההוקרה האמיתית היא בזה שאנחנו ניתן השלמה וסיוע בכל מה שהם צריכים. הם לא צריכים הרבה, האמינו לי. הרבה פעמים אלה דברים קטנים. אני יכולה להגיד לכם שכשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה נלחמנו על זה שיהיה חוזר מנכ"ל – חוזר מנכ"ל שמתייחס לילדים של הפצועים והפצועות. לא הייתה התייחסות לילדים של הפצועים והפצועות, להבדיל למשל מהילדים של המילואימניקים. זה נשמע אבסורד. הדבר הזה התחיל לעלות על המסלול, והם מקבלים חונך, וצריך להתחשב גם ביכולת שלהם בפריסת מבחנים. ממש ממש מה שנקרא בזהירות הנדרשת, ברגישות ובחמלה. יש לנו עוד כל כך הרבה מה לעשות, ואני קוראת מכאן גם לנציגים של הקואליציה – לך בוודאי יושב-ראש הקואליציה: אנחנו רואים את הלומי הקרוב מגיעים לכאן יום-יום, עוברים מוועדה לוועדה, וזה מביש. אנחנו צריכים להקים להם ועדה מיוחדת, ועדה שתדון בעניינם. אני יודעת, מיכאל, כמה אתה עוסק בהלומי הקרב. אחת השדולות שאני לא אשכח זו השדולה של הלומי הקרב, שלך ושל חבר הכנסת קרויזר, ואתם באמת נכנסתם למקום הכי קשה, אבל החשוב כל כך. הגיע הזמן להקים להם ועדה מיוחדת. זו תהיה השלמה מצוינת שאנחנו כקואליציה ואופוזיציה –נמצאת כאן גם מרכזת האופוזיציה, חברת הכנסת מירב בן ארי – נדאג שתוקם ועדה מיוחדת, ולא ניתן להם להרגיש כמקבצי נדבות, מקבצי יחס, אלא נדאג לדון בכל עניינם בצורה רגישה של כל הפצועים, מי בנפש ומי בגוף, ומי שגם בשני הדברים. יש אנשים שנפצעו גם בגוף וגם בנפש. אז תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון. תמשיך לעשות חיל במקומות שהכי-הכי צריכים אותנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חוק מרגש אחרי מסע של שש שנים, שבע שנים בכנסת ישראל. לפני שבע שנים כינסתי שדולה למען נכי צה"ל. הזמנתי את צה"ל ואת משרד הביטחון והם לא הגיעו. זכיתי להיות שר במשרד הביטחון ולקחת עליי אחריות, את נכי צה"ל, ושם הובלתי את רפורמת נפש אחת, יחד עם שר הביטחון בני גנץ. המשכתי את המסע הזה יחד עם חברי קרויזר כיושבי-ראש השדולה למען נכי צה"ל והלומי קרב, בסדרת פעולות. חוק ההוקרה לפצועי צה"ל, ולא רק להם, נפגעי פעולות האיבה, זה חוק שנולד בירוחם. השר, תקשיב לזה. השר אליהו. זה חוק שאפשר לקרוא לו חוק ירוחם. למה? כי הלב הגיע מירוחם ולא ממני. אליעד אברקי, תושב ירוחם, מנהל מחוז דרום בבני עקיבא, נחשף לבעיה הזאת. יהודית לביא, תושבת ירוחם מהגרעינים, בת בני עקיבא, מדריכה בבני עקיבא, שאחיה הלום קרב, מציפים את הנושא הזה, וסניף בני עקיבא ירוחם ומחוז דרום מחליטים: מוקירים את פצועי צה"ל. למה הדבר הזה דומה? אתה שואל אם החללים של צה"ל בהוקרה? כן, יש יום. זה יום אחד הכי משמעותי למדינת ישראל. אני ממשפחה שכולה, קראו לנו לבסיס, לטקס, קראו לנו לאירועים, באו לבקר אותנו בכל שנה. 40 שנה אחרי שאחי נהרג בצבא והוריי נפטרו, עוד מגיע חייל מחיל חימוש לבקר אותנו. מי מבקר את פצועי צה"ל? מי קורא להם לבסיס? האם צה"ל בכלל עסק בפצועי צה"ל? לא. דרשנו ממנו להקים יחידות לפצועי צה"ל בצבא, דרשנו ממנו להזמין את הלומי הקרב ונכי צה"ל הגיבורים לתת מורשת קרב ליום יחידה. בעצם הם נשכחו, הם היו נוכחים-נפקדים בסיפור הישראלי. משם עבר יום הוקרת פצועי צה"ל. בחרנו את יום כ"ט בנובמבר כיום ציוני היסטורי של התקדמות לעבר מדינת ישראל, עם התאריך העברי שלו, ומשם זה עבר לעיריית באר שבע, עיריית ירוחם, ועוד עיריות, ומשם לממשלת ישראל. הצעת החוק על יום הוקרה שנתי לפצועי צה"ל התקבלה בממשלה ב-2014, כולל אירועים ודברים שנקבעו בהחלטת הממשלה, פעילות חינוכית, אירועי תרבות וכו' – זה ממש מתאים למשרד שלך לרומם את החוק הזה. שנה שלמה גם בתי ספר, תוכנית למידה, להוציא ספר לימודים לילדים. והינה עכשיו כנסת ישראל - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> השנה עשינו החלטת ממשלה, 7.5 מיליון שקלים, ואיגמנו ממשרדים אחרים נוספים, והייתה צעדה של מאות אלפי - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מרגש. ותחשוב שלא היה כלום, תחשוב שהיה אפס. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה בזכותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה תיקון של עוול נעשה פה. והינה אנחנו היום לוקחים את מה שאליעד אברקי בסניף בני עקיבא ירוחם ומחוז דרום הביא לעם ישראל מירוחם, חוק ירוחם לפצועי צה"ל. זה הגיע לעיריות, הגיע לממשלת ישראל, והיום יוכרז בקריאה שנייה ושלישית. אם יש יותר ציונות מהדבר הזה, אם זה לא המינימום להורים המדהימים האלה, משפחת אלוני, שסעדו את בנם הפצוע הקשה, לאותם 100,000 פצועי צה"ל, 100,000 ויותר, עכשיו הוספנו 20,000. 100,000 פצועים זה 300,000 הורים, זה חצי מיליון בני משפחה. מי רואה אותם? היום כנסת ישראל רואה אותם. אני רוצה להודות לחברי יצחק קרויזר, אהוב ליבי, על המסע הקשה. לא כל אחד לוקח שדולה להלומי קרב ונכי צה"ל. לא כל אחד מוכן. אני ואתה מקבלים את הטלפונים של 24:00 ו-2:00 בלילה ו-4:00 בבוקר. אנחנו עם אורך הרוח שלנו. הקדוש ברוך הוא בירך אותנו לקחת את המשימה הזאת. אתה חותם שני איתי בחוק, ויוזם ראשון איתי בחוק הזה. אני מודה לך, חבר הכנסת יצחק קרויזר. החוק, בעצם מה הוא אומר? קביעת יום הוקרה ממלכתי, הכרת פצועי מערכות ישראל, כולל שוטרים, סוהרים, עובדי שב"כ, עובדי המוסד וחברי כיתות כוננות ונפגעי פעולות האיבה. היום יצוין במליאת הכנסת באירוע במעמד הנשיא, בצבא, במשטרה, בשב"ס ובפעילות חינוך. שר המורשת שלנו, שקשוב ועוזר ומממן, וגם הולך איתנו על החוק להוקרה והנצחת זכרם של העולים ממרוקו, שנעשה, בעזרת השם, דבר גדול גם בחוק הזה, שיגיע לקריאה שנייה ושלישית, הוא אמון על מימוש החוק. אני סומך עליך. אני מבקש להודות לכמה אנשים שחשובים לי בהצלחה להביא את החוק החשוב הזה לסיומו. לצוות הנפלא שלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ואטורי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, אני לא רוצה להגיד איזו מנהלת סיעה פעם אמרה לי תוריד אותו, הוצאתי אותה החוצה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני אוהב אותך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, תספר לו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ינון אזולאי, קריאה ראשונה. תמשיך. תסכם. עכשיו ברצינות, תסכם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לצוות הנפלא שלי, למועצת מחוז דרום של בני עקיבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יודע כמה צוות יש לו? הוא התחיל עם הצוות עכשיו, הוא רק התחיל את הנאום ואנחנו בסוף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למי קראת קריאה ראשונה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אוסיף לו את הזמן שאני מפריע לו, טוב? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מועצת מחוז דרום של בני עקיבא, בני הנוער, שיזמו את המהלך - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לך, לינון אזולאי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ינון אזולאי, בני הנוער שיזמו את המהלך. לאליעד אברקי, היוזם הראשי של היום הזה, של החלטת הממשלה, של החוק הזה. יהודית לביא, שהלב שלה וליבה לאחיה, ושחשפה אותו אליי ושנהיינו חברים; עוזי עמרני, שהשם ייתן לו כוחות; לארגון נכי צה"ל; ליוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך הקודם, שליווה אותי ומימש והוביל את החקיקה; לצבי סוכות שהשלים את המהלך היום; לכל משפחות הפצועים שמלוות את הפצועים. אין פצוע צה"ל בלי משפחה. אנחנו חייבים להשקיע במשפחה. הצטרפו להצעת החוק: יצחק קרויזר, חילי טרופר, מיקי לוי, אלעזר שטרן, אפרת רייטן מרום. עליהם תבוא הברכה; לפנינה יקירתי, אהובתי, שנשארת איתי בלילה לחוק הזה; לחבר הכנסת אופיר כץ, שבזכותך הקואליציה והאופוזיציה עושות חסד, צדק וצדקה, יחדיו, פה אחד בבית הזה, ומרוממות אותו למקומות עליונים. אלה הדברים שאני רוצה לזכור מהימים האלה. תודה לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חשבתי שלא תסיים לעולם. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - הפרעת לו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הפרעתי לו? הוא מדבר עשר דקות במקום חמש. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; קרויזר, מתי מדבר? אחרי? בסדר, אין בעיה, אין בעיה, אני רק דואג לו, הוא שכן. אני עייף. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד סעיפים 1–6 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בעד, מיכאל? הצבעה. אני דואג לבריאות שלו. שירוץ. הספקת, מיכאל? עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יש לכם משהו? זהו, אופיר? נו בוא, קרויזר. יש לנו לנסוע לגולן. אני אחרי קרויזר עוד רבע שעה בגולן. אני מזמין את חבר הכנסת קרויזר לברך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> חברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון. במאור הולך ופוחת נרות כבים בלי הרף./ יש אשר מוסיף והולך את נפשו חרף. /רוח תרחף, תאחה רגביה./ יש יפרחו כלניות בנעם./ באלוניה לשד וחיים./ עוד מתן במשעוליה,/ זיכרון עולמים.// את המילים הללו כתב יוזם החוק, ידידי וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון. כפי שכתב, האנשים שעליהם אנו מדברים היום חירפו נפשם ונפצעו כאשר נלחמו על הבית, על מדינת ישראל, והיום הם בבחינת מוסיף והולך. מתוך פגיעתם הם מוסיפים ומאירים את העם שלנו בתקומה ובאמונה. הם נפצעו בשדה הקרב, מחוץ לגבולותיה, בתוכה, וכולם ברגע אחד ששינה את חייהם. עכשיו הגיע הזמן שהבית, המדינה, מדינת ישראל, תעצור לרגע, ותזכור, כי אנחנו מחויבים לזיכרון הגבורה של אלו שמתהלכים ומקדישים יום-יום למעננו. כי פציעה היא לא רגע אחד, היא תהליך ארוך, מתמשך ומורכב. ההתמודדות שאחריה מלווה את פצועי מערכות ישראל ואת נפגעי פעולות האיבה שנים ארוכות, בין אם זה בגוף או בנפש. וההתמודדות היא גם בתוך המשפחה. הצעת החוק שהבאנו היום לקריאה שלישית נועדה להשלים חסר ממלכתי ברור: לקבוע יום הוקרה, בשבילם ממש, בתוך ספר החוקים. יום שבו מדינת ישראל כולה עוצרת ומביעה הערכה והכרה, לא כהצהרה סמלית בלבד, אלא כהתחייבות של המדינה, של הכנסת, של הממשלה, של מערכת הביטחון, של מערכת החינוך. ברשותכם, אני מבקש להביע תודה מיוחדת לחברי, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיכאל ביטון, יוזם החוק ושותפי לשדולת הלומי הקרב. מיכאל הוא מי שהניח את היסודות לחקיקה החשובה הזו, והוביל אותה עד להכנסתה לספר החוקים של מדינת ישראל, מתוך ראייה עמוקה והבנה אמיתית של צורכי הפצועים והמשפחות. זו הייתה זכות אדירה בעבורי להצטרף ליוזמה שלו ולעבוד יחד על חוק שמבקש לתקן חסר ממלכתי, ולהעניק הכרה ראויה למי שנפגעו בהגנת מדינת ישראל. החוק שהובא לקריאה שלישית ללא הסתייגויות, זה לא משהו מקרי, מיכאל. מעבר לזה שאני חושב שכל הבית הזה מקצה לקצה אוהב, מוקיר ומעריך אותך, זה גם מבטא הסכמה רחבה בבית הזה בנושא הזה, וההבנה המשותפת שיש חובות שאינן תלויות במחלוקות פוליטיות. החוק הזה לא פותר את כל האתגרים. יש. יש עוד רבים. אך הוא מקבע וקובע נורמה ברורה: מדינת ישראל זוכרת, מוקירה, ויודעת לדאוג למי שנפגעו בשמה ועל הגנתה. מכאן אני מאחל שנמשיך להוביל באחדות את החקיקות הבאות למען נכי צה"ל, למען הפצועים, למען נפגעי פעולות האיבה, למען אלה ששילמו בגוף ובנפש. ואני רוצה להודות לך באופן אישי, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, כמו שאתה אמרת מקודם כשעמדת כאן. אבל בעבורי זאת הייתה זכות ענקית, שהגעתי לכנסת ופתחת בפניי עולם שהוא עולם כואב, אבל הוא עולם חשוב. וכמו שאתה ציינת, לא היו הרבה שרצו להיות לידך, ליד שדולה באמת מיוחדת וחשובה שאתה הקמת. זאת הייתה זכות אדירה וגדולה, ומשימה מורכבת ולא פשוטה, שאתה צירפת אותי אליה. אני מודה לך על כך בכל יום ויום, באמת מקרב לב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה, חבר שלי. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז תודה רבה לך ולזכות הגדולה שהענקת לי לסייע לנכים, לפצועים, לפצועים בגוף, בנפש, להם, למשפחות שלהם, לבני ובנות הזוג שלהם, לילדים שלהם, להורים שלהם ולכל המעטפת. באמת תודה רבה ליו"ר ועדת החינוך הקודם יוסי טייב, שהוביל את החקיקה, וליו"ר הנוכחי סוכות, שמה שנקרא שם את הדריסה האחרונה. ובאמת, למשימה שלך, מיכאל, שלקחת על עצמך וצירפת אותי אליה. יש לנו עוד אתגרים רבים, רבים מאוד, אחרי 7 באוקטובר. ביחד אני חושב שאנחנו יכולים להם. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה קרויזר, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, א' בשבט, ראש חודש שבט, התשפ"ו, ה-19 בינואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכל עובדי הכנסת שנשארו עד עכשיו. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:17. << סיום >>