דברי הכנסת

דברי הכנסת יד / מושב רביעי / ישיבה שנ"ח / א'–ג' בטבת התשפ"ו / 19–21 בינואר 2026 / 14 חוברת י"ד ישיבה שנ"ח הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 7 עמית הלוי (הליכוד): 7 סימון דוידסון (יש עתיד): 8 אלי דלל (הליכוד): 8 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 9 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 9 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 10 נעמה לזימי (העבודה): 10 צגה מלקו (הליכוד): 12 אבי מעוז (נעם): 13 אריאל קלנר (הליכוד): 13 ניסים ואטורי (הליכוד): 14 שלום דנינו (הליכוד): 15 אושר שקלים (הליכוד): 16 טלי גוטליב (הליכוד): 16 כישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה 17 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 17 מיקי לוי (יש עתיד): 21 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 23 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 26 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 29 מרב מיכאלי (העבודה): 36 אבי מעוז (נעם): 38 משה טור פז (יש עתיד): 39 שלי טל מירון (יש עתיד): 40 נאור שירי (יש עתיד): 42 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 44 יאיר לפיד (יש עתיד): 68 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 75 יאיר לפיד (יש עתיד): 81 דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר עדה פיינברג-סירני 84 היו"ר אמיר אוחנה: 84 מרב מיכאלי (העבודה): 85 גלעד קריב (העבודה): 87 הודעת הממשלה על מינוי סגן שר 89 שר התקשורת שלמה קרעי: 89 הצהרת אמונים של סגן שר 89 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 90 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 91 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 92 מירב בן ארי (יש עתיד): 93 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 99 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 100 מיקי לוי (יש עתיד): 102 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 104 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 107 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 108 עודד פורר (ישראל ביתנו): 110 נעמה לזימי (העבודה): 112 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 114 סימון דוידסון (יש עתיד): 115 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 117 טלי גוטליב (הליכוד): 118 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 119 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 125 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 127 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 128 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 128 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 130 מירב בן ארי (יש עתיד): 132 מיקי לוי (יש עתיד): 135 נאור שירי (יש עתיד): 136 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 145 אושר שקלים (הליכוד): 146 עמית הלוי (הליכוד): 147 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 148 הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 150 שר המורשת עמיחי אליהו: 150 מירב בן ארי (יש עתיד): 151 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 152 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025 154 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 154 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 158 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 158 הודעת ועדת הכנסת 159 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 159 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני א' בשבט התשפ"ו, 19 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6469/25 וכלה בהצעת חוק פ/6483/25: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – סמכויות ועדת האתיקה בשל הפרעה בבית משפט וסמכויות בית משפט ביחס לחבר הכנסת), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת יסמין פרידמן ומירב כהן; הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (איסור ביטוח רכב הרשום בישראל על ידי חברת ביטוח מהאזור), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הכנסת (תיקון – מסירת מידע למרכז המחקר והמידע), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הירושה (תיקון – צוואה לטובת מטפל), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק החזר רווח עודף למבוטחים בביטוח רכב, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – סמכות עיכוב ביצוע צווי הריסה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אכרם חסון; הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון – עיצומים כספיים), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לפיתוח העיר קריית שמונה ומתן עדיפות למשרתי מילואים ונכי צה"ל בדיור, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת נאור שירי; הצעת חוק הכרזה על תנועת האחים המוסלמים ועל הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית כארגוני טרור ומחיקת מפלגות התומכות בטרור מפנקס המפלגות, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת צביקה פוגל צביקה ולימור סון הר מלך. עוד הונחו, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס׳ 30), התשפ"ו–2026; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו–2026; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס׳ 7), התשפ"ו–2026; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס׳ 7), התשפ"ו–2026. בנוסף, הונחו לקריאה הראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס׳ 162)(תקיפת חייל), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס׳ 7) (זכאות לכיסא גלגלים ממונע הניתן להנעה בידי מלווה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אבי מעוז וקבוצת חברי כנסת. כמו כן, הונח על שולחן הכנסת נוסח מתוקן להצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לחיילים שהתאבדו לאחר שירותם עקב הלם קרב), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת צביקה פוגל ואופיר כץ. עוד אודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת ולדימיר בליאק כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ו–2024, שמספרה פ/5656/25. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל אליי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת עמית הלוי. אתה כבר עומד. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. באמת רציתי עוד כמה שניות כדי לחפש את כל הפנינים - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה שאני אשנה את הסדר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - של נשיא טורקיה טאיפ ארדואן, אבל לא צריך להתאמץ הרבה. זה אותו אדם שקרא לישראל וקורא לישראל מדינת טרור שרוצחת ילדים, זה אותו אדם שאומר לא לנטוש את ירושלים, בדיוק כמו שהחניך שלו, החסיד שלו, שהוא פטרון שלו, אל-ג'ולאני, אומר: אנחנו נכבוש, כפי שהוא נהג לומר באידליב: אנחנו נכבוש את דמשק, ואחר כך נכבוש את ירושלים. זה אותו אדם שבנאום דתי השנה, בסוף צום הרמדאן, אומר: אנחנו נביס את ישראל, נאמלל את ישראל. כל אלו הן רק דוגמאות שמשקפות את העיקר: זה אדם – קרי, משטר, בהנהגתו – שמחזיק באידיאולוגיה הרצחנית של האסלאם הרדיקלי ובאידיאולוגיה הגזענית, הטוטליטרית והברברית של האסלאם הרדיקלי. אצלם, ישראל, אדוני היושב-ראש, היא רק המנה הראשונה. הם באים, יושבים בצורה מאוד מחויכת, עם עניבות ועם חליפות, אבל האידיאולוגיה היא אותה אידיאולוגיה. זה נכון לאל-ג'ולאני, זה נכון לסנוואר, זה נכון לחמינאי, וזה נכון גם לארדואן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. אחריו – חבר הכנסת אלי דלל. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להשתתף בצער – זה כבר שלוש המשפחות שאיבדו את הפעוטות שלהן, את הילדים שלהן, שזה הדבר הכי יקר בעולם לכל אדם, והכאב הוא כאב כל כך גדול. לראות אחרי זה תמונות, מה נעשה במקום הזה ואיך הילדים האלה היו במשך היום, לראות ילדים ליד האסלה ומתחת לכיור, והכאב הוא כל כך גדול. ומהכאב הגדול וההשתתפות בצער המשפחות, אני רוצה – אני לא יודע כבר איך להגיד את זה. מערכת החינוך שלנו בקריסה נוראית. 80% מהמעונות במדינת ישראל הם פרטיים. הרגולציה פשוט מקשה על בעלי המעונות, והמחירים שמשלמות המשפחות כדי לשים את הילד שלהן במעון הוא בלתי נתפס; זה מגיע כבר ל-6,000 שקל בחודש. מה הפלא שמחפשים מקומות זולים? מה הפלא שמחפשים לעבד את החוקים ולעשות את הדברים עקומים כדי לחסוך כסף על הילדים שלנו? אנחנו לפני התקציב. אני קורא לשר החינוך: הגיע הזמן לעשות רפורמה אמיתית. אין מטפלות, אין סייעות, אין מורים, אין גננות. צריך להתעורר. זה הילדים שלנו, של כולנו, וצריך שיהיו במקום מוגן ובטוח, וללא רפורמה אמיתית, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל, ואחריו – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האסון שקרה היום בירושלים צריך לזעזע אותנו, וזה תמרור אדום בכל מה שקשור במעונות. בתפקידי הקודם, בעיריית נתניה, טיפלנו גם בנושאים האלה של מעונות לא חוקיים, ללא רישיון עסק. יש פה הרבה מאוד שחקנים, אם זה הרשות המקומית, אם זה משרד החינוך, אם זו המשטרה, רישוי עסקים, אבל אני קורא להורים – ההורים צריכים לדעת לא לשלוח את הילדים למקומות שבהם אין רישיון עסק, אין פיקוח. זה ממש חיי הפעוטות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שטראמפ הוא אחד הידידים הגדולים ביותר שידע העם היהודי בעולם. הוא סייע, תמך ועשה את הבלתי-אפשרי למען מדינת ישראל. בזכותו הצלחנו להגיע להסכמים חסרי תקדים עם מדינות ערב, וכל זאת מתוך מחויבות עמוקה לביטחונה ולריבונותה של מדינת ישראל. אך יחד עם זאת, חשוב גם להבין שעם כל התמיכה הרבה שהעניק לישראל, המדיניות של טראמפ במזרח התיכון היא כזאת שצריכה להדליק אצלנו נורה אדומה. מדובר במדיניות שהביאה לתוצאות חורגות ומסוכנות מבחינת ביטחוננו הלאומי. זה התחיל הדבר בכך שטראמפ אפשר למשטר דאעש לשלוט בחלקים נרחבים בסוריה, והמשיך בכך שנתן יד להעמקת מעורבותה של טורקיה באזור. זו לא רק תמיכה טקטית רגעית, זו מדיניות של יצירת חוסר יציבות ממושך, שבעתיד הקרוב יכולה להוביל לאיום בלתי נתפס. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד כמה שנים מתמודדים עם 20 מיליון אנשי דאעש עם שליטה אסטרטגית בשטחי סוריה, דבר שיכול לסכן באופן ישיר את כל המפעל הציוני ואת ביטחון מדינת ישראל. המציאות הזו מחייבת אותנו, אדוני היושב-ראש, לא רק להוקיר את התמיכה של טראמפ, אלא גם להבין את השלכות מדיניותו האזורית ולוודא שנמשיך לפעול באופן אחראי ואסטרטגי כדי להבטיח את עתידנו. זהו אתגר שכולנו צריכים לעמוד בו יחד, ולדאוג שמדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג, לשמור על ביטחונה ולהיות עוגן יציב במזרח התיכון הרגיש. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, 14 הרוגים בדרכים מתחילת השנה. אנחנו במגמת ירידה, התחלנו את השנה במגמת ירידה, אבל אסור לנו לרגע לאבד את הריכוז. הסיבה לירידה, כנראה, אם זו לא טעות אנוש, זו פשוט המלחמה שעושה המשטרה כרגע בתאונות הדרכים, מבצע מקיף שמונע הרבה מאוד מהתאונות. אני מקווה שזה יימשך, אבל זה לא מספיק. אני מקווה שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והשרה יעשו מה שצריך ויוציאו לפועל את התוכניות שנמצאות מול העיניים שלהם ומחכות ליישום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בבית הזה יושב קן שרצים של תומכי טרור, קן שרוחש, בוחש וצורח בצד הזה של הבית, קן ארסי שמעודד, מממן וחוגג את הטרור היהודי, המתנחבלים בגדה המערבית, יום-יום, שעה-שעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך הטרור מדבר. תראה איך הוא מדבר - - - מה אתה עושה פה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כפי שאמר חבר הכנסת לפיד בנובמבר 2024, ואני מצטט: "צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר מנהלים את ממשלת ישראל, זוהי האמת". ואני מוסיף: צאצאיו האידיאולוגיים של רב-המרצחים גולדשטיין מנהלים את הקואליציה ואת הכנסת. אבל היום, למרבה הגועל והחרפה, לא רק צאצאיו האידיאולוגיים של רב-המרצחים נכנסו לבית, אלה שחושבים כמוהו, אלא צאצאיו הביצועיים, אלה שפועלים ברוחו. בזמן שהצעתי לדיון דחוף בעניין אלימות מתנחלים נדחתה בנשיאות הכנסת, מציתי מוח'מאס ודומא, מגרשי ראס אל-עין ופורעי אום אל-ח'יר, שביקשו גם להעתיק את המודל שלהם לגליל, קיימו כאן כנס תחת השם המכובס "הצדעה לחלוצי ההתיישבות, הגבעות והחוות". אני תוהה לאיזו הצדעה הכוונה; אידיאולוגית, זה בטח יהיה במועל יד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אסון כבד, כבד, היום בירושלים. שלושה תינוקות קיפחו, קיפחו חייהם בגלל הפקרה, בגלל הפקרה שהיא לא הפקרה פרטית. אנחנו נאבקים כאן כבר כמה שנים על תקציבי הפיקוח וההכשרות למעונות במשרד החינוך – 200 מיליון השקלים ששר החינוך קיצץ. בעוד שראש הממשלה הבטיח חינוך חינם לגיל הרך, מחירי הפעוטות, מחירי הגנים, עלו ב-14%. ואז מה יש? מחסני ילדים שבהם תינוקות מאבדים חיים ועשרות תינוקות פצועים. אלה חיים של ילדים. יש למדינה אחריות, אחריות לפיקוח, אחריות לבקרה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - אחריות להפוך את מחסני הילדים למעונות באחריות מדינה. ואתם האשמים. תינוקות איבדו את החיים שלהם. רואים תמונות של תינוקות ישנים בשירותים, ואתם מאשימים אחרים? זו האחריות של הממשלה, של המדינה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? יא אללה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שמעונות יהיו מפוקחים, להשקיע בגיל הרך. אתם קיצצתם בתקצוב של הכשרות פדגוגיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה אלה הכשרות פדגוגיות? הכשרות למנוע מוות. אני אומרת את זה כי זה עליכם, הממשלה, לעשות מעשה. תינוקות איבדו את חייהם. אל תעשו מזה עניין פוליטי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, תודה רבה. לסגור את המיקרופון, בבקשה. תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת צגה מלקו. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט איבדתם את זה. דליפת גז מתנור – הממשלה אשמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - את לא מתביישת? זה כסף שמציל חיים. מציל חיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותך, עזבי. אצלך השקט – זו הדרך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת, תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת נעמה לזימי, תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת צגה מלקו בלבד. תודה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול בערב קיימנו עצרת בכיכר הבימה להביא למודעות, לתודעה, את הילדה שנחטפה היימנוט קסאו. אני בטוחה שכולכם שמעתם לפחות, אם לא ראיתם את התמונה שלה מתנוססת במגדלים, בגשרים, בתחנות אוטובוס, וגם לא פותחת מהדורת חדשות. אני בטוחה שאי פעם שמעתם לא רק על הסיפור הישראלי, חבריי חברי הכנסת. עוד חודש כמעט שנתיים מאז שהיימנוט קסאו נחטפה. אני מאמינה ששמעתם, אבל בעצרת לא ראינו אתכם. איפה אתם? איפה הערבות ההדדית? תגידו, כשמדובר בילדה היימנוט – לצורך העניין, אני אוסיף שגם ילד, נער חרדי, מוישי, נעדר, מלפני ארבע שנים, באותו אזור, ואת אף אחד זה לא מעניין, כי יש אנשים יותר שווים ויש אנשים פחות שווים. נציגי הציבור הישראלי, כיכר הבימה לא רחוקה מכיכר החטופים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שלכיכר החטופים כל אחד הגיע לפחות פעם אחת, אבל כשמדובר בילדה שההורים שלה עולים חדשים, לא ראינו אתכם. באמת בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אינני יכול שלא להתייחס לאירוע המזעזע שקרה היום. אני שולח את תנחומיי למשפחות התינוקות שנפטרו ואיחולי החלמה לשאר התינוקות שנפגעו. אבל לא די שהתרגש עלינו האסון הנורא בירושלים, אלא שנוספה עליו ההסתה האנטישמית המחרידה ברשתות. אני מתנצל שאני נאלץ לצטט כאן חלק מהדברים המבחילים הללו: חבל שלא היו עוד תינוקות; כן ירבו, כל הדוסיאדה הזאת, שתצטמצם למינימום; לא נורא, פחות משתמטים; לחרדים אין לימודי ליבה אז הם לא יודעים כלום, יש להם שכל של חיות. תצילנה האוזניים שכך שומעות. דברי השטנה הללו נכתבו אולי על ידי עשבים שוטים, חולי נפש, אבל הם לא מגיעים בחלל ריק. לאחר הסתה מתמשכת כנגד הציבור החרדי, התגובות הקיצוניות הללו צפויות. זו לא חוכמה להסית כנגד החרדים ואז להתנער מציוצים מזוויעים כאלה. אחיי ורעיי, היזהרו בדבריכם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חבר הכנסת שלום דנינו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד אמר הבוקר: "האנשים שיושבים בחדר הסמוך לנו הם לא החוקרים – הם הנחקרים. האופוזיציה לא תשתף עם זה פעולה". אז אני רוצה להכיר לך, חבר הכנסת לפיד, חלק, לא כולם, חלק מהנחקרים שישבו בחדר הסמוך: איבון דנגורי, אימו של גל, השם ייקום דמו; גליה חושן, אימה של הדר, השם ייקום דמה; יגאל וולודרסקי וולנטינה גוסק, ההורים של – התבלבלתי פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה אלה השמות האלה? אתה יודע שהתכוונו אליך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> איציק בונצל, אביו של עמית, השם ייקום דמו; תמר תשובה, אחות של ברק דוידי, השם ייקום דמו; יוסי כהן, אביו של עמית, השם ייקום דמו; חיים ברנשטיין, אביו של יהונתן, השם ייקום דמו; ישראל דוקרקר, אביה של קים, השם ייקום דמה; דודו ג'רפי, אביו של ליאל ג'רפי ואח של שהם ושנהב יעקב, השם ייקום דמם. הגיעו גם לירן ברוך וליאם אבשלום, נכי צה"ל בעצמם, שמייצגים נכי צה"ל רבים – להבדיל, כן? שמעון אור, דודו של השב אבינתן; צביקה מור, אביו של השב איתן. הגיעו גם נציגי מילואימניקים, שהקריבו כל כך הרבה, וגם אימהות לוחמים. אלה האנשים שהיו בחדר הסמוך, והם ממש לא הנחקרים. הם רוצים אמת, ולא מוכנים שיכפו עליהם באלימות ובדורסנות ועדה שתטייח את 7 באוקטובר כמו שעמית וחבריו מטייחים כאן את חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן. אני וחבריי נמשיך להיאבק עבורם, עבור האמת ועבורנו. אף משפחה לא תהיה שקופה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלום דנינו – לא נמצא. אם כן, חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רואים את האופוזיציה עולים לכאן, וכל פעם מקללים וכבר לא יודעים את דעתם מרוב – להקניט את ראש הממשלה, וכבר התבלבלו. ואנחנו רואים את דבי ביטון, שעלתה לפה בשבוע שעבר ודיברה על זה שאלה שטסים בכנף ציון, במטוס ראש הממשלה, מה שנקרא, שגם הנשיא משתמש בו – כמו שחשפתי, 11 פעמים הנשיא, שמונה פעמים טס ראש הממשלה, שמונה פעמים בלבד. רק שהיא שכחה דבר אחד – ואני הזכרתי לה באותו דיון שהיא התפוצצה בו – שהיא עצמה הייתה במטוס ואמרה: איך אפשר לנהל את המדינה בלי המטוס הזה? איך היה אפשר עד היום? ואיזה יופי, איזו טיסה נעימה הייתה. ואני אומר, לפעמים תחשבו קצת. היא שכחה שהיא נהנתה מהמטוס הזה, והיא תוקפת את ראש הממשלה. איבדתם את זה. יש לכם פשוט עיוורון כשאתם רואים את נתניהו. רל"ב זה מחלה מאוד קשה. ואתם תוקפים כל הזמן. והגיעו הבחירות. אני אגיד לכם איפה הבעיה נוצרה, וראש הממשלה העלה את זה בדיון הקודם: 26 אנשים מתמודדים על ארבעה מקומות במקרה הטוב. מקווה שלא יהיה לכם בהצלחה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלום דנינו. אחריו – חבר הכנסת אושר שקלים. בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר הייתה הלוויה בבאר שבע של החייל ג'וש, שלקח את חייו, וזאת הייתה הלוויה מאוד מרגשת. הוא היה חייל בודד שהגיע מאוהיו. המשפחה שלו דיברה וריגשה שם את הקהל הענק הזה שהגיע. היה גשם והיה מזג אוויר לא נוח, אבל המון ישראל הגיעו לשם. ואני אומר לג'וש שהוא לא היה חייל בודד. ברגע הזה כל עם ישראל הקיף אותו, הכיר לו תודה על 670 ימי מילואים שהוא עשה. הייתה לו האפשרות לעצור את זה ולא להגיע לגיוס הנוסף, אבל הוא החליט ללכת לסבב אחרי סבב אחרי סבב. והמשפחה הזאת באמת לא הייתה לבד בבאר שבע. ואני רוצה להגיד לכל האנשים, לכל האזרחים תושבי העיר באר שבע – שהגיעו להלוויה במזג אוויר שלא היה נוח, כפי שאמרתי קודם – להגיד לכם: תודה רבה מכנסת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יהי זכרו ברוך. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, ואחריו, אחרונת הדוברות – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, אורחים יקרים, כבן להורים ילידי איראן אני רוצה להשתתף בכאבו של העם האיראני שסובל כעת כבר 47 שנים תחת משטר האייתוללות הנאצי האכזרי, ולהביע תקווה, בעזרת השם, שימיו של אותו משטר הם ספורים ביותר. מנצל את הזמן הזה שראש הממשלה כאן כדי להביע תמיכה שהמשטר הזה יסיים את דרכו כמה שיותר מהר, בעזרת השם, איתנו או בלעדינו. אבל רק לך, אדוני ראש הממשלה – אני אומר את זה גם בצער, שלצערי אתה הרבה יותר פופולרי באזורים מסוימים בטהראן מאשר בתל אביב. ואנחנו צריכים לשנות בקרוב גם את זה, בעזרת השם. ההורים שלי מייחלים ליום שהם יוכלו לבקר שוב באיראן, במחוז הולדתם. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> (אומר בערבית: תודה רבה) לחבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת טלי גוטליב, אחרונת הדוברות, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לאדוני ראש הממשלה מה לא מספרים פה, לא יספרו פה וגם לא יספרו בתקשורת, אז הינה אני פה לספר לעם ישראל. קבלו את הקטע ההזוי הבא: אמרו לנו שהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, נכון? סיקור חיובי; טובת הנאה רגולטורית לטובת בזק. היה דוח של מבקר המדינה בזמן אמת שהוסתר מראש הממשלה, הוסתר מהעם הזה, דוח של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניגוד עניינים, שבזמן אמת, בזמן אמת, בדקה את הטענה לניגוד עניינים בין ראש הממשלה נתניהו לבין בזק. עירבו בזה את פרגו, מה מערך היחסים – בדוח מבקר המדינה נקבע שגם אם מישהו טוען, כך המילים של זילבר, בהינתן טענה של ניגוד עניינים בין ראש הממשלה לבזק, לא דבק רבב במעשיו של ראש הממשלה כי הוא החרה החזיק אחרי הדרג המקצועי. את זה לא יספרו פה. את זה גם לא יספרו בתקשורת, אדוני. לא יספרו, לא לא לא. הם יגררו אותך בחקירה נגדית הזויה שלא מחזיקה מים. אני עוד לא ראיתי חקירה בקצב צב כזה. חוקרים, חוקרים לאט. אדוני, בווטסאפ יש כזה דבר להריץ משהו פי שניים. איך שתירוש חוקרת אותך צריך להריץ פי שישה. לאט-לאט. יש לה כוונת מכוון. הסתירה מעם ישראל את ניקיון כפיך, ותשאיר אותך על דוכן העדים כדי שהיא תוכל לומר שאתה עדיין על דוכן העדים. אנחנו רואים את זה, אדוני. אומנם לא יספרו את זה בשום מקום, אז הינה, יצא מזל וסיפרנו את זה פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> כישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא שעל סדר-היום הוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. נמצאים איתנו כבר ראש הממשלה וראש האופוזיציה. ברוכים הבאים. אני רוצה להזכיר לחברים כי אנחנו נקפיד הקפדה יתרה על כללי ההתנהגות במהלך הכנס הזה, במהלך הנאום הזה, ומי שאיאלץ להוציא אותו בקריאה השלישית לא ישוב עד להצבעה. קחו זאת בחשבון. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לפתוח את הדיון, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותכם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשתדל גם להגיד דברים בעברית, כמו בערבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, די. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ברצוני להתחיל בתנחומים למשפחות של התינוקות שהם קורבנות האסון בשכונת רוממה בירושלים היום. אין מילים לתאר את הכאב ואת הטרגדיה הזאת. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקשנו לקיים את הדיון הזה שוב לאור העלייה המתמשכת בשיעורי הפשיעה והאלימות בישראל, במיוחד בחברה הערבית, ולאור חוסר המענה היעיל והראוי של רשויות המדינה והאכיפה, אבל בעיקר של הממשלה שלא מצליחה להתעלות לרמת האתגר הזה, ולצערי אומר: מפקירה את חייהם של אזרחי המדינה, גם היהודים וגם הערבים. אדוני ראש הממשלה, מאז 2009 זכית להיות ראש הממשלה בישראל, ולצערנו, בכמעט 20 השנים האחרונות, קרוב ל-2,000 אזרחים נרצחו בתופעת הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית. אלפים נרצחו ואלפים פצועים. משפחות הרוסות. בשנה האחרונה, 2025, עברנו את ה-250 נרצחים. 46 נשים נרצחו בישראל, 50% יהודיות, 50% ערביות. אני לא מבדיל בין דם לדם, בין איש לאיש, בין אזרח לאזרח, אבל כדאי להסתכל על תמונת המצב. אלפי אזרחים בישראל מזה שנים רבות משלמים פרוטקשן לארגוני הפשע, ועדיין אין מענה. יש חדירה רחבה לשלטון המקומי. חלק מהרשויות המקומיות נפלו תחת השליטה של ארגוני פשע. יש ניסיון גם להשתלט על עסקים רבים, ולמעשה לא רק להרוס את חייהם של אזרחי המדינה, אלא גם את הפרנסה שלהם. לכן אנחנו עדיין לא מדברים על איבוד תחושת ביטחון – אנחנו מדברים על איבוד ביטחון אישי, קהילתי, יישובי וברמה הלאומית. זה בולט במיוחד בחברה הערבית. אבל לאור הנתונים בחברה הישראלית כולה, אנחנו רואים שיש כשל מערכתי גם ברמת המדיניות, תשומת הלב, סדר העדיפויות והמאמץ המושקע בנושא הזה, אבל גם ברמת התפקוד היום-יומי של רשויות האכיפה ורשויות המדינה באופן כללי. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא פעם אחת עמדת ודיברת על הנושא הזה והבטחת הבטחות רבות, ולכן אני שואל את עצמי למעשה מה אפשר לומר עוד, מה אנחנו צריכים לעמוד כאן ולומר ולדרוש מראש הממשלה, כדי שתנהיג את הממשלה באופן הראוי ותגייס את כל המשאבים שקיימים. מדינת ישראל, לא חסרים לה משאבים גם ברמת ההון האנושי והמקצועי וגם ברמת המשאבים החומריים כדי להתמודד עם מכת המדינה הזאת. אני חושב שהבעיה היא קודם כול בעיה ברמת המדיניות, ולצערי, אדוני ראש הממשלה, חזרת לראשות הממשלה ב-1 בינואר 2023. בשלוש השנים האחרונות מעל 750 אזרחים ערבים נרצחו, וכל שנה אנחנו רואים שהעקומה עולה. למעשה מ-2009 עד היום הייתה ירידה ב-2022 בצל הממשלה הקודמת, שנתנה תשומת לב לנושא ברמת הממשלה וברמת המשרד לביטחון פנים אז. לפני שבועיים פניתי לסגן ראש הממשלה, השר יריב לוין, וביקשתי ממנו להעביר לשולחנך בקשה למנות סגן שר במשרד לביטחון לאומי, ואם מותר לי לחשוף, הצגנו מועמד – לא מרע"מ - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אייכלר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - לא מיש עתיד, לא משום מקום – מהליכוד, חבר הכנסת אלי דלל, שלשמחתי, הוא הביע נכונות לקחת את המשימה הזאת על עצמו. המודל הזה התקיים בממשלה הקודמת. היה שר לביטחון פנים, והיה סגן שר במשרד עצמו, הוגדר אז כפרויקטור למיגור הפשיעה והאלימות, סגן השר יואב סגולוביץ'. עבדנו איתו במשך שנה כמעט, והצלחנו להוריד את רמת הפשיעה והאלימות. היום אין מי שנעבוד איתו במשרד לביטחון לאומי, לא השר – ולהגיד לך את האמת, אני תמיד נזהר לערב את הדרג המקצועי במשטרה, אבל על מנת להיפגש עם נציב במשטרה אנחנו צריכים אישור של השר לביטחון לאומי. לכן, גם העבודה השוטפת – ממשק העבודה עם המשטרה, נפגע רבות, למעט חודש וחצי, כשנכנס למשרד הזה השר חיים כץ, גם בשר מבשרו של הליכוד. בשבוע הראשון הוא הזמין את חברי הכנסת הערבים וראשי הרשויות לישיבת עבודה במשרד ביחד עם המטה הארצי, והתחלנו לגבש מתווה חדש ותוכנית חדשה. לצערי, חודש אחרי זה השר בן גביר הפסיק גם את המהלך הזה. בתקופתך הקודמת אישרת את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות הראשונה, והממשלה הקודמת פיתחה את התוכנית הזאת – למעשה אותה תוכנית, אבל עם תקציבים ראויים. לצערנו, התבשרנו לדעת שיושמו פחות מ-50% מהמשאבים של תוכנית 549, תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות. כמובן שמי שהיה צריך לדאוג לקדם את התוכנית הזאת הוא השר לביטחון לאומי. אנחנו רואים שיש כאן כשל ברמת המדיניות וברמת הממשלה, ולכן בקשתנו עדיין על שולחנך, ראש הממשלה. אנחנו מבקשים בשם 20% מאזרחי המדינה למנות סגן שר כדי שנוכל לעבוד מולו ולשתף פעולה איתו. יושב כאן לידי יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, שאז היה השר לביטחון פנים, ואני מעיד שגם בתקופתו הקצרה התחלנו לעבוד ביחד – עם המשרד, עם המשטרה, ומסמך המדיניות הראשון שגובש בתחום מיגור הפשיעה והאלימות, היה בתקופתו. אני מזכיר לך, כאשר קיימנו את ישיבת הוועדה המיוחדת בכנסת, נכחת בישיבה – השר אמיר אוחנה אז נכח, יושב-ראש הכנסת – והתחייבת לקדם את הנושא הזה, אבל למעשה במבחן התוצאה, ראש הממשלה, יש כאן כישלון. אני לא נכנס לא למצפון, לא לכוונות של כל אדם ואדם – אני חושב שיש לך כוונות להתמודד עם התופעה הזאת, אבל בוא נודה – השר יואב קיש, אם אפשר, תן לנו לדבר עם ראש הממשלה, זאת הזדמנות פעם ב-. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני חבר הכנסת עבאס, לסיום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סליחה, אוקיי. לכן אני חושב שיש לך כוונות, אבל כרגע אין רצון, אתה לא מוביל את הנושא הזה. אני לא יודע מה השיקולים להשאיר את בן גביר לאחר הכישלון הזה במשרד, יכול להיות שיקול פוליטי. זכותך, אבל אין ספק שגם אנחנו, חיי האזרחים, ראויים למענה בתחום הזה. בינתיים אנחנו מציעים את הפשרה הזאת, את הצעד הזה, שנתחיל לעבוד ביחד עם המשרד לביטחון לאומי ביחד עם המשטרה תחת פרויקטור חדש, סגן שר לביטחון לאומי במקרה כזה. תודה רבה. הזמן עבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבאס. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ברשימה - - - אנחנו יודעים טוב-טוב מה אתה אומר לתקשורת הערבית – טוב-טוב מה אתה אומר שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, בסוף אתם עוד תשריינו אותו בליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב-טוב אני מקשיבה למה שאתה אומר בערבית אל מול הנחמדות שלך פה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם אמרתם שהוא ציוני, לא אנחנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. אצלכם אמרה מישהי, הוא ציוני - - - כדי לעבוד עלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, כעת רשות הדיבור לחבר הכנסת לוי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האחים המוסלמים – בבקשה, קבלו - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, שלוש שנים של ממשלה כושלת, ממשלת טבח 7 באוקטובר. במקום לקחת אחריות וללכת הביתה אחרי האסון הגדול ביותר שאירע למדינת ישראל מקום המדינה – ילדים, נשים, גברים, משפחות שלמות נרצחו, נטבחו ונאנסו – הממשלה הזו בשלה, ממשיכה כרגיל. אדוני ראש הממשלה, לשכתך מתנהלת כמשפחת פשע, ואני מומחה. קטר, מדינה שמארחת את בכירי החמאס, חדרה לקודש-הקודשים במשרדך והפעילה סוכנים בתשלום אשר שאבו את הידיעות שלהם מעצם שהותם בסביבתך בזמן המלחמה תמורת בצע כסף. ראש הממשלה, תגיע למשרדך – תמצא את עצמך לבד; כולם נמצאים בחדרי חקירות במשטרה – ראש הסגל ברוורמן, יונתן אוריך, פלדשטיין – ובנוסף, משטרת ישראל הכריזה על איינהורן כעל עבריין נמלט עם צו מעצר על ראשו. איפה אתה, אדוני ראש הממשלה? שותק, ובעיקר לא מתנער ממעשיהם של יועציך הקרובים ביותר. הממשלה הרעה הזו, לא רק שלא מקבלת אחריות, אלא עושה ככל יכולתה לברוח מאחריות ולהמציא כל מיני המצאות של ועדות חקירה לאומית. לא יעזור לך – תוקם ועדת חקירה ממלכתית. גם בנושא הגיוס אין בשורה. מעל שנתיים של מלחמה קשה. בזכות חיילינו הגיבורים הגענו להישגים, אך לצער כולנו, זה הגיע במחיר גבוה. כיום חסרים 15,000 לוחמים, ומה אתם עושים? אתם דוהרים לחוקק את חוק ההשתמטות, שלא יגייס כמעט אף אחד – הכול בתמורה להישרדות ממשלתך. תחשוב על המשפחות השכולות, על הנופלים; תסתכל למילואימניקים בעיניים, הם כבר תשושים. אדוני ראש הממשלה, מעל שנתיים של מלחמה, אלפי נפגעים, הגענו למצב שקטר וטורקיה ייקחו חלק בניהולה של עזה. האם זהו הניצחון המוחלט שהתכוונת אליו? האם הפסע מהניצחון הוא לראות כוחות טורקיים על גבול עזה? אדוני ראש הממשלה, במכתבך לנשיא המדינה לא הייתה שום הבעת חרטה ולא קבלת אחריות. נוסח מכתבך, כאילו אנו האזרחים צריכים לעשות לך טובה בהענקת החנינה – איך כתבת? "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות - - - אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות בעם". הצחקת אותי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי. משפט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. קראת לנו שמאלנים בוגדים, אנחנו ואתם. אדוני ראש הממשלה, לא תברח מהאחריות. משפט ההיסטוריה הוא הקשה מכול, וההיסטוריה תשפוט אותך ואת ממשלתך לדורות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בנימין גנץ. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת בכל מחיר, נכון? אתה הצעת להיכנע מייד. אמרת: כל מחיר, כל מחיר. קשקשן. כן, תמשיך לעשות ככה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים, די. עד ארבע דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל מחיר, כל מחיר, כל מחיר, נכון? קשקשן. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, מתי בפעם האחרונה נכנסת לסופר בעיר ערבית? אני עושה זאת בכפר קאסם די תכופות. מתי שוחחת בפעם האחרונה עם מנהלי בתי ספר מהחינוך הערבי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, בכפר קאסם. מרשים. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני עשיתי את זה בטייבה, עשיתי את זה במזרע. מתי אתה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב בן צור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה קרה? רוצים שיקשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה לא חייב - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא צריך עזרה. לא צריך עזרה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אדוני ראש הממשלה, אתה אחראי למה שהביא אותנו ל-7 באוקטובר, ואתה אחראי גם להזנחה של החברה הערבית. לפני 13 שנה אישרה הממשלה בראשותך את מתווה בגין להסדרת הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. האם עצרת לאחרונה את השיירה שלך בנגב? האם הסתכלת מלמעלה במסוק לראות מה קורה שם? האם דיברת עם בעלי עסקים, במשולש או בכל מקום אחר, שרוצים לשלם מיסים, אבל הם אומרים שהם יכולים לשלם מיסים פעם אחת, או למדינה או לפרוטקשן, ואי-אפשר גם וגם? אתה יודע שבישראל של 2026 ילדים הולכים למעלה משעה ברגל לבית ספר. זהו הכישלון המוחלט. את הנזק הגדול ביותר גרמת במינוי המופקר של איתמר בן גביר, ועוד הכתרת אותו כשר לביטחון לאומי, שאתה יודע טוב מכולנו שזו המשימה הראשית והראשונית של ראש הממשלה בעצמו. הוא פוגע בנו מבפנים, והוא מפריע לנו להילחם בארגוני הפשיעה, כמו גם פוגע בהרתעה שלנו מבחוץ. אתה יודע את זה. אתה קראת את אותו מודיעין שאני קראתי, אתה מדבר עם אותם מנהיגים שאני מדבר איתם, ואתה יודע שכל דקה שהוא על הכיסא היא פגיעה בביטחון ישראל. לחבריי חברי הכנסת הערבים ולאזרחי ישראל הערבים אני מבקש להגיד באופן ברור: רק ממשלה רחבה ויציבה תוכל לטפל באתגרי המדינה, ובכללם אתגרי החברה הערבית. כדי להתחיל פרויקטים ארוכי טווח של תשתיות, כדי שיהיה לראש הממשלה זמן לנהל קבינט למאבק בפשיעה, כדי לשלב את הצעירים הערבים בשירות אזרחי, צריך ממשלה רחבה ויציבה; כדי להפוך את הדרום ממערב פרוע למערב של דו-קיום, צריך ממשלה רחבה ויציבה; כדי להפוך את הצפון מסביבה של פרוטקשן לסביבה בטוחה, צריך ממשלה רחבה ויציבה. כשאני מדבר על ממשלה רחבה ויציבה שלא נשענת על המפלגות הערביות, זה כדי שנוכל לטפל בדברים האלו, וכדי שלא נטפל כל היום במשברים קואליציוניים; שתהיה ממשלת קידום והסכמות, ולא ממשלת שיתוק. אנחנו צריכים להסתכל 20 שנה קדימה, איך מצעידים את החברה הערבית להיות חלק מהמדינה, חלק אינטגרלי, כמו שהיא צריכה להיות, כמו שהיא באמת. וכדי שנוכל לעשות את זה, אנחנו חייבים ממשלה רחבה ויציבה. נכונו לנו גם אתגרים ביטחוניים מעבר לגבולות המדינה – מול עזה, מול לבנון, מול סוריה ובמקומות אחרים, ובכל המקומות האלה אנחנו צריכים להילחם ולעשות את זה בצורה טובה, מבלי שאתם תיאלצו לתת לנו גיבויים ביטחוניים שיהיה לכם קשה לתת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומה שיקרה לחברה הערבית אם לא תהיה לנו ממשלה רחבה ויציבה יהיה דבר אחד בלבד – יהיה בן גביר. זאת לא גזענות, אלא המציאות. אדוני ראש הממשלה, ישראל צריכה להחליף אותך כראש ממשלה, וישראל חייבת ממשלת הסכמות לאומית רחבה, כי רק כך נוכל לתקן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא הבנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> די, טלי, לא צריך פרשנות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת, בני, החמאתי לך בראיונות. חשבתי שתעלה להחמיא לראש הממשלה. אחרי הנאום היפה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי את הנאום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, רשות הדיבור לחבר הכנסת ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שכחת מה זה להיות יהודי, שכחת מה זה להיות בית"רי, שכחת מה זאת תורת ז'בוטינסקי, שכחת מה זה להיות ציוני. איך יכול להיות שבמרכז מדינת ישראל, בעיר בני ברק, תוקפים חיילים מחטיבת חשמונאים? חמישה חיילים פצועים, ואתה שותק. שתיקת הכבשים. שום תגובה מלשכת ראש הממשלה. איך יכול להיות שחייל במדים לא יכול להסתובב בבני ברק? איך יכול להיות ששכונות שלמות סגורות בפני חיילי צה"ל? חייל במדים לא יכול להסתובב במאה שערים, חייל במדים לא יכול להסתובב ברמת בית שמש, ואתה ממשיך לשתוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל הסיפורים האלה, שמדובר בקיצוניים, בקומץ, עשבים שוטים – לא, אדוני ראש הממשלה; זה עמוד השדרה, זאת השדרה המרכזית שאתה נשען עליה. כשרב ראשי במדינת ישראל, יצחק יוסף, אומר: אם אתם מקבלים צו גיוס, תקרעו ותזרקו אותו לאסלה, ואתה שותק, אתה שותף איתו. כשגולדקנופ, ראש המפלגה, מדבר על הגיוס במונחים של טלאי צהוב, ואתה שותק, אתה שותף איתו. כשרב, ראש ישיבה חשובה בבני ברק, הרב ברלין, אומר דברים נוראים – אין לנו עסק איתם; הם השונאים שלנו; הם לא פחות טובים מהיטלר; יימח שמם; הם רוצים לעקור אותנו מהעולם; רוצים לעקור את עם ישראל – את זה אומר רב, ראש ישיבה בבני ברק, ואתה שותק. זאת שתיקת הכבשים. ככה הפכת לשותף של אותם קיצוניים. אדוני ראש הממשלה, לא יעזור כלום, בבחירות הקרובות אנחנו נחזיר אותך לספסלי האופוזיציה, ואנחנו נקבל החלטות גם על גיוס לכולם. לכולם. אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית. ואדוני ראש הממשלה, אני מקווה שלא שכחת את השמות של ז'בוטינסקי וטרומפלדור. האנשים האלה קידשו את השירות הצבאי למען המולדת. ומה אתה? מוכר את השירות הצבאי למען הכיסא? איזה בית"רי אתה? אין לך בכלל זכות להיקרא ראש התנועה הלאומית. אתה לא "תנועה לאומית" – אתה תנועה פופוליסטית שדואגת אך ורק לאינטרסים האישיים ורק לכיסא הפרטי שלך. שום דבר לאומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כמה שעות מגייסת - - - שלוש שעות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ראיתי שיש לך מה לומר. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ראש הממשלה, כמעט שני עשורים שאתה ראש ממשלה בישראל. מבחינת החברה הערבית, שני העשורים התאפיינו בהפקרות מוחלטת של אובדן שליטה והיעדר משילות, של כאוס ואנרכיה – למעשה, של היעדר מדינה. בתקופתך הקמת את ארגוני הפשיעה בתוך מדינת ישראל, אפשרת להם לפעול, ולמעשה הקמת אותם כמדינה בתוך מדינת ישראל. הפושעים משתוללים ברחובות, מטילים אימים על כל האוכלוסייה האזרחית. בעבר הם רצחו והסתתרו, ואילו היום, ראש הממשלה, הם רוצחים ומתעדים את מעשי הרצח שלהם. הם מעבירים מסר גם לך, גם למדינה וגם למשטרה: הם לא סופרים אתכם, הם לא סופרים את המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם לא צריכים לחקור את נסיבות האירוע, הנסיבות מתועדות. היום הם יורדים מהרכבים עם נשקים ארוכים, מרססים בתים, מרססים בתי עסק במשך דקות ארוכות, לא עושים חשבון לאף אחד – מערב פרוע, מזרח פרוע, צפון פרוע ודרום פרוע. כל עוד הרוצח הוא ערבי והנרצח הוא ערבי, זה כנראה לא מעניין אותך. אתה הראשון לקפוץ על הצלחה; אבל כשיש כישלון, לא שומעים ממך ולא רואים אותך. ראש הממשלה, במדינה מתוקנת ממשלה כמו ממשלתך לא הייתה ממשיכה שבוע אחד. עליך לשים את הפוליטיקה המפלגתית בצד, לקחת אחריות, לקבל החלטה להילחם בפשיעה. האחריות היא שלך, האחריות היא עליך, אתה נושא באחריות על הדם שנשפך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריכה הפסקה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אנחנו לא נעשה הפסקה, גברתי. גברתי, זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תן לה דקה לזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר, ניתן לך עוד דקה. גם אתה מנצל את זה? חברת הכנסת, בואי, תעלי, ואנחנו נמתין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר לשאול אותך מה שלומך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוך השם, תודה. מה שלומך? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שורדת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, בואו נשמע מה יש לה להגיד - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי נאמר לאנסים להפסיק לאנוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תביאו את הנשק, מספיק לרצוח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עאידה, לפחות היא מכירה בעובדה שהחברה הערבית היא אותה חברה ערבית, ומה שהשתנה זה שתי ממשלות – אחת שמטפלת בפשיעה, ואחת שמזניחה את הפשיעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בום בראש. הוא לא בא לי טוב, סטודנט לרפואה – בואו נחסל אותו. הוא קטין – בואו נחסל אותו. תקראו לחברה המוסלמית: תביאו את אלפי הנשקים שלכם, בואו תחיו חיים נורמליים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני אביא לך קרמבו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך, אני אשיג לבד. אתה רק מבטיח, כמו יש עתיד. גם קרמבו אתה לא מביא. גם קרמבו - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> סימון, מוקה, לא וניל. מוקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה כל כך יקר בימינו, קרמבו. באמת קשה להשיג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, אני מצטער, אפשרנו את זה בעבר גם לראש האופוזיציה, גם לראש הממשלה, לצאת – לפעמים הטבע קורא. חיכיתי דקה, שתיים, אני מצטער. אם צריך להוסיף לך עוד קצת, אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך עם הפרסומות. זה היה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. אנחנו נמשיך עם הדיון. אני מצטער. אנחנו נדאג שראש הממשלה יקבל את דברייך. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, את האמת, כל הדברים שלי בנויים על זה שאני מדברת עם ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמו כולם, כמו כולם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וחבל, זאת ההזדמנות היחידה שיש לנו להשמיע באוזניו את מה שאנחנו חושבים. זו המטרה של כל הדיון הזה, דיון 40 חתימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה נכון, גברתי, זה נכון. ואכן, גם ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה נוכחים פה בדרך כלל במשך כל הדיון. לפעמים הטבע קורא, לפעמים יוצאים לשתי דקות - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היו"ר, סליחה, זה לא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יודע מה המקרה כרגע, אבל אנחנו לא יכולים לעצור את הדיון, גברתי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אנחנו יכולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו לא יכולים, סליחה. גברתי, תודה רבה. גברתי לא מנהלת את הדיון כרגע. בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל זה הדיון. זה דיון 40 חתימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שמישהו יטרח להעביר לראש הממשלה את הנאום הזה, כי יש בו אמירה מאוד ברורה. אני רציתי לשאול את ראש הממשלה – כבוד ראש הממשלה, מתי בדקת בפעם האחרונה את מצב הפשיעה המשתוללת נגד האוכלוסייה הערבית? כשנסעת לנגב לגבות את מבצע הענישה הקולקטיבית, וכוחות המשטרה הרגו את מוחמד חוסיין תראבין – אתה באמת סומך את ידיך - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, חברת הכנסת מיכאלי, חברת הכנסת מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - עד שראש הממשלה יחזור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא. גברתי לא מנהלת את הדיון. תודה. תודה רבה. גברתי, חברת הכנסת מיכאלי, תודה רבה. תודה רבה, נא לשבת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם? די. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, לא לעזור לי. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר להתחיל עכשיו את הנאום שלי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דברי, דברי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד ראש הממשלה, מתי בדקת בפעם האחרונה את מצב הפשיעה המשתוללת נגד האוכלוסייה הערבית? אולי כשנסעת לנגב לגבות את מבצע הענישה הקולקטיבית ואת כוחות המשטרה שהרגו את מוחמד חוסיין תראבין בביתו? אתה באמת סומך את ידיך על השר הפשיסט והכלומניק שמינית? אתה מתעקש לא לפטר אותו. חשבת איזה מסר אתה מעביר ל-20% מהאזרחים במדינה שאתה מנהל, כשאתה מסרב לפטר אותו למרות הכול? אני בטוחה שבא לך אולי לצעוק לי שאני משעממת אותך. אולי גם תצעק ש-252 נרצחים בשנה שעברה ו-20 מתחילת השנה – יש לנו נרצחים יותר מהימים שעברנו מתחילת השנה. גם 226 יתומים משעממים אותך? אל תתאמץ עכשיו לענות לי שהקמת צוות ומינית פרויקטור; אנו ממש עוקבים אחרי מעשיהם או חוסר מעשיהם של הקבוצה הזו. כבוד ראש הממשלה, אתה אשם בזה שקיצצת בתקציבים שהיו מיועדים לחברה הערבית. ומעל הכול אתה אשם שבממשלתך, מתחילת 2025 ועד היום, המשטרה – תחת המעטה של מאבק בפשיעה – הרגה כבר 14 צעירים. מתחילת 2025 כוחות המשטרה הרגו 14 צעירים. כאילו האמירה – תבחרו בין מוות לבין מוות. זה מה שמאפשרים לנו. אתה אשם בזה שמינית שר מורשע בתמיכה בטרור להיות אחראי לביטחוננו, לביטחוננו. אתה אשם בזה שגם אין ברצונך לפטר אותו מאחר – אני יודעת – שהוא משרת את המטרה שלך: לפורר, להחליש את האוכלוסייה הערבית, להעסיק אותה במאבק הישרדות סיזיפי ולנטרל כל יכולת פוליטית שלה. אתה זה שעומד בראש כנופיית פושעים שנקראת ממשלה, שמסתכלת על מסע ההפחדה, והרצח והאיום הקיומי שמופעל על האוכלוסייה שלנו על ידי ארגוני הפשיעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, גברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני אפשרתי, אבל משפט לסיום - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק אגיד משפט אחד, משפט לסיום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד ראש הממשלה, אמרת פעם שאתה ישן טוב, עם מצפון נקי. אני רוצה לשאול אותך: אם היית שומע את זה, האם היית ישן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. גברתי, לא, לא. בבקשה, לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כי לא משמיעים מעל הדוכן הקלטות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי תקשיבו למה שהם עוברים כל לילה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, לא משמיעים הקלטות. נא להוריד את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין צורך. אני ארד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל מה שהייתם צריכים לשמוע זה את צרורות הירי שהילדים שלנו שומעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך על הדיבור הזה. את מדברת בגסות - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי תתביישו אתם, שאתם שותקים על הפשע ועל הטרור. אתם תתביישו. אין לי ממה להתבייש - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, רשות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי בלבד. חברת הכנסת צגה מלקו, תודה. בבקשה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, תודה רבה שהגעת אלינו, באמת, מעוד יום במשפט שלך. אני יודעת שנאלצת לקצר את העדות שלך בשעתיים, ואני מאוד מעריכה את זה. אני יודעת שחיכית שנים לעדות הזאת, להוציא את צדקתך לאור, להוכיח את חפותך. אתה מסרב לחנינה ומחכה להראות שהתיקים קורסים כי אין כלום, כי לא היה כלום, ושכל דקה שם באמת חשובה לך, אז באמת תודה רבה שבאת. כותרת הדיון כאן היא "כישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה", ואני שואלת: כישלון? מאשימים אותך, ראש הממשלה נתניהו, בכישלון? הם כנראה עיוורות ועיוורים, לא רואים את ההצלחה המסחררת. הרי כל מה שאתה נוגע בו הופך לזהב. הרי אצלך כל רצח בחברה הערבית הוא לא כישלון, הוא הצלחה. לכן, במקום למנות אנשי מקצוע שאכפת להם מחיי אדם ולהוריד את נתוני הפשיעה והרצח בחברה הערבית, כמו שמפלגת העבודה עשתה בממשלה הקודמת – כשאני מיניתי את עומר בר לב, שיחד עם יואב סגלוביץ' עבדו, והורדנו, לראשונה מאז שאתה בשלטון, את נתוני הרצח בצורה משמעותית – אתה מינית עבריין, גזען, שונא ערבים, שלא רק שלא אוסף נשק לא חוקי, אלא גם מחלק נשק באופן לא חוקי, ומשחית את המשטרה כך שהיא לא תוכל לחקור ולא לאכוף שום דבר. והפשע חוגג והנרצחות והנרצחים נערמים ברחובות. הצלחה – חייבת להגיד. צריך רק לשים לב שהצלחה מסחררת בעידוד רצח ערביות וערבים לא תפגע לך בהצלחה המסחררת של להסית נגדם. פשוט בקצב הזה לא יישארו פה מספיק ערבים כדי להסית נגדם ולהגיד שהשמאל מסיע אותם באוטובוסים בהמוניהם, בכמויות, לקלפי. השרה סילמן בטח מבררת עם ראש הממשלה אם היא הייתה מספיק טובה עד הסוף – הייתי טובה? טובה הייתי? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשה לך? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הכול טוב, אני אחכה שראש הממשלה יתפנה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> גם כשאני הייתי יושבת-ראש קואליציה דיברת שטויות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אמתין שראש הממשלה יתפנה, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק השעון - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אדוני - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> את יכולה להמתין כמה שאת רוצה. גם כשהייתי יושבת-ראש קואליציה דיברת שטויות, גם היום את מדברת שטויות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, איך אפשר להאשים אותך בכישלון? יוקר מחיה בשמיים זה כישלון? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> טוב שפתאום הופעת, טוב שרואים אותך פעם בכמה זמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> המוני מילואימניקים מפוטרים זה כישלון? עסקים קורסים זה כישלון? גל אנטישמיות עולמי מטורף זה כישלון? להביא את טורקיה העוינת לתת חסות להסכם השלום שאתה עושה עם טראמפ זה כישלון? אתה הרי הצלחת להביא את קטר לממן לא רק את חמאס אלא אפילו את הלשכה האישית שלך, האם יש הישג ציוני גדול מזה? אתה, שנותן להנהגה החרדית יד חופשית להפקרות בכל תחום מתחומי חיינו: השתמטות משירות צבאי, מחינוך, מעבודה, מציות לחוק – להאשים אותך בכישלון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ילדות וילדים שמתים מחצבת, מחלה שכבר מוגרה, זה כישלון? טרגדיה נוראה של פעוטות שמתים במעונות פיראטיים, זה כישלון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי חברת הכנסת מיכאלי, משפט אחד לסיום. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחד לסיום. מעל הכול, אדוני, 2,000 ישראליות וישראלים שנטבחו, נרצחו, נאנסו, נחטפו מאז 7 באוקטובר, זה כישלון? יש גבול, באמת. אין גבול למה שמנסים להאשים אותך. לא מספיק אישום בשוחד, מרמה והפרת אמונים במשפט שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, כשאנחנו התעסקנו בטכנולוגיה אויבינו התעסקו באידיאולוגיה. זה שורש הכישלון. זו הקונספציה שאפשרה את הטבח הנורא. במסגרת הקונספציה בנינו גדר אלקטרונית, התקנו מערכת רואה-יורה, בנינו על האמצעים הטכנולוגיים, בדיוק אותה קונספציה של צבא קטן וחכם ושל סגירת אוגדות וחטיבות. טכנולוגיה זה דבר חשוב מאוד, אבל רק כשהיא משרתת אידיאולוגיה וערכים. מכיוון שהסתמכנו על הטכנולוגיה והזנחנו את האידיאולוגיה והערכים שלנו כעם ישראל, לא היינו מסוגלים לראות ולהבין את האידיאולוגיה הרצחנית והפנאטית שממנה אויבינו שואבים את המוטיבציה להשמיד ולכלות אותנו. לכן חשבנו שהם מורתעים, לכן כה רבים אצלנו היו בשוק כאשר חיילינו מצאו בכל בית בעזה תמונה של הר הבית. הם נלחמים על אידיאולוגיה, טופאן אל-אקצא. ואנחנו? לצערי, גם היום זה כך, הקונספציה עדיין קיימת. בתוכנית הגירוש והעקירה, המוכרת בביטוי המכובס "תוכנית ההתנתקות", התנתקנו מהזהות וברחנו מזכותנו וחובתנו על ארץ ישראל, הפנינו עורף למתנה שקיבלנו מאת בורא עולם. הטבח הנורא בשמחת תורה פתח לנו פתח של אפשרות לתיקון. מסירות הנפש של לוחמינו ושל המשפחות השכולות יצרו את המסד לניקוי רצועת עזה מהטרור החמאסי ולהחזרת השליטה הישראלית ברצועה. אבל במקום לתקן אנחנו מוסרים במו ידינו למועצה בין-לאומית את רצועת עזה, חלק מנחלת שבט יהודה. אדוני ראש הממשלה, זה לא שלב ב' של תוכנית הנשיא טראמפ, זה שלב ב' של תוכנית ההתנתקות. הממשלה בראשותך מסכימה להכרזה שרצועת עזה, נחלת שבט יהודה, לא שייכת לנו. וגם במערכות אחרות, כמו למשל מערכת החינוך, אדוני שר החינוך, הקונספציה חיה וקיימת. משרד החינוך משיק כנס בין-לאומי לבינה מלאכותית בחינוך במטרה להוביל בזירה הבין-לאומית. בינה מלאכותית זה חשוב, אבל רק אם היא משרתת את הזהות היהודית, את הערכים ואת האידאולוגיה. מתי משרד החינוך ישקיע בבינה היהודית ובזהות הלאומית-יהודית שלנו? לצערי, משרד החינוך בטורבו על הבינה המלאכותית ובאפס על הזהות היהודית. עד מתי תבוססו בקונספציה, אדוני ראש הממשלה? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, אחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות אליך בהקשר של נאום 40 החתימות הזה, והכישלון המתמשך של הממשלה בשאלת החיילים הוותיקה. אתה שומע ראש הממשלה, עד מתי? עד מתי? נקרא השבת בפרשת בֹּא, כשמשה ואהרן יעמדו לפני פרעה ויאמרו לו את המשפט הנוקב: "עד מתי מֵאנת לענות מפנָי? שלח את עמי ויעבדֻני". 3,300 שנה אחרי זה, השאלה הזו, "עד מתי", הופכת להיות קריאת החיילים בסדיר, במילואים. אז אני פונה אליך, ראש הממשלה, בשם יותר מ-300,000 חיילי מילואים, ואני אחד מהם, ושואל אותה אותך, עד מתי? עד מתי נסחב את האלונקה לבד כשאתה, בנחישות אבל בלי רגישות, מקדם חוק פטור למגזר שלם מצה"ל, עד מתי? עד מתי, נתניהו, אתה מחלק את ישראל לשמאלנים וימנים, דתיים וחילוניים, קפלן ומצודת זאב, ערוץ 12 וערוץ 14, כשרק בשדה הקרב, כשצריך למות על קדושת השם והארץ, פתאום כולנו שווים? עד מתי? עד מתי, נתניהו, ראש הממשלה כמעט 20 שנה, אתה מסרב לקחת אחריות על 7 באוקטובר? הרי זה האל"ף-בי"ת שלמדנו בצבא, בכל אימון, בכל קו. וכולם לקחו אחריות מ-7 באוקטובר: הרמטכ"ל הלך, ראש השב"כ הלך, שר הביטחון הלך, אלוף פיקוד דרום הלך, מפקד אוגדת עזה הלך. כל מפקד שהיה שם הלך. רק אחד לא הלך, רק אחד נדבק לכיסא שלו ולא זז, וזה אתה. אז אני שואל אותך, ראש הממשלה, עד מתי. עד מתי אלפי מוסדות חינוך מחנכים תחת אחריותך, וזה שיושב לידך, שצה"ל הוא אסון, שחיילי צה"ל גרועים מאויבינו? הם לא מכירים במדינה, הם לא מאמינים בשלטון שלה, אבל אתה ממשיך לממן להם מיליארדים מכספי ציבור. אתה מכניס לתקציב 2026 הגדלות לא חוקיות לאלה שאמורים ללמד לימודי ליבה ולא מלמדים, מחנכים להשתמט, והכול בשביל מה? לשלמות הקואליציה שלך. תגיד לי, עד מתי? עד מתי מאות אלפי משפחות יפחדו מהדפיקה בדלת, שמא תגיע הבשורה הנוראה מכול שהמשפחה שלך, ראש הממשלה – וגם שלי – קיבלה, אבל יש משפחות שבזמן הזה ישנות בשקט בלילה. אז אני שואל אותך עד מתי. וכולנו יודעים, כולנו יודעים – ולא בהתרסה – שיש את אלה שמשלמים ומקריבים, ויש את אלה שאתה ממשיך לעזור להם להשתמט. אז אני שואל אותך, ראש הממשלה, עד מתי. זו שאלת החיילים, והיא תמשיך להדהד. אתה יודע עד מתי? עד שמדינת ישראל תחזור לערכים שעליהם היא קמה, שערך הרעות הוא החזק מכולם, ושמי שלא מוכן לשאת באחריות, ראש הממשלה, לא מתאים להמשיך להנהיג. עד מתי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חברת הכנסת שלי טל מירון. אחריה – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה – השר קרעי, אני רואה שאתה מקפיד לשבת בדיוני 40 חתימות צמוד לראש הממשלה. שלא לרגע יחששו שהוא זקוק לסיוע שלך. אדוני ראש הממשלה, אתה פחות נוהג לדבר עם הציבור הישראלי, פחות מתראיין, פחות אוהב מסיבות עיתונאים, פחות אוהב שאלות של עיתונאים, אז הצטברו ככה הרבה שאלות שרציתי לשאול, ואולי כאן מעל הדוכן תוכל לענות סוף-סוף לציבור הישראלי על שאלות רבות שהצטברו. אדוני ראש הממשלה, אתה יודע מה זה לא לישון בלילה כי אתה לא יודע איך תגמור את החודש? אתה יודע מה זה להתלבט בסופר מול הקופה עם הילדים שלך ולהגיד להם: תוותרו על כמה מוצרים, כי אני לא יכול להרשות לעצמי כהורה למלא את העגלה של הסופר? אני לא בטוחה שאתה מבין מה זה אומר להיות אזרח ישראלי בימים האלה, ומה הממשלה שלך עוללה לאזרחים פה, בטח מבחינה כלכלית. אתה יודע מה זה לדאוג לחיים של הילדים שלך, לביטחון שלהם? אתה יודע מה זה לדאוג מכל היבט כלכלי שהוא? להיות הורה במדינת ישראל היום זה אומר – העלו לי את המע"מ, הקפיאו לי את דמי ההבראה, העלו לי את החשמל והמים והארנונה, ההנחות לחד-הוריות קוצצו. אתה יודע מה זה להיות הלום קרב בישראל? פגשת אותם כאן היום במסדרונות הכנסת, כשהם מתחננים בוועדות, בוכים וצועקים שהממשלה שלך תראה אותם, שהיא תעשה משהו בשבילם. הגיבורים האלה, הפצועים השקופים. האם אתה יודע מה זה להיות מורה או גננת במדינת ישראל, להתחנן לעליית שכר? כי נכון שהתפקיד הוא שליחות, אבל בשליחות הזאת אין דרך לפרנס בית במדינת ישראל. מניחה שלא ניסית לקנות דירה לאחרונה, או אולי בעצם כן, אז אני אספר לך שלילדים שלנו אין יכולת לקנות דירה בעצמם. אם אנחנו לא נעזור להם, הם לא יוכלו לקנות דירה. אתה יודע מה זה להיות מילואימניק, אדוני ראש הממשלה, להתייצב כשצריך, לעבוד קשה, לשלם מיסים, להסכים להקריב את החיים שלך, וכשאתה חוזר הביתה ומגלה שהעסק שלך קרס, לגלות שהמדינה מפנה לך עורף והיא לא שם בשבילך בחזרה? כל זה קורה בזמן שאתם מעבירים מיליארדים למשתמטים, ומקדמים חוק שלם שמקדם את מעמד המשתמטים כעליון על השאר. אדוני ראש הממשלה, אתה יודע מה זה לנסוע בתחבורה ציבורית? מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס? כי המחיר עלה ב-100% בשנתיים האחרונות. אדוני ראש הממשלה, האם ידעת שתחליפי חלב לתינוקות הם בין המוצרים היקרים ביותר במדינת ישראל היום? ולמה בורחים מפה הרופאים והאקדמאים, וכל כך הרבה ישראלים? זה לא רק המצב הביטחוני הרע, אלא זה כי פשוט נהיה פה קשה בצורה בלתי רגילה. זה לחיות במאבק מתמשך, גם ביטחוני וגם כלכלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, ניסית לקבל טיפול פסיכולוגי בזמן האחרון? כי אזרחי ישראל שצריכים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מחכים מעל שנה לרפואה הציבורית, והם לא יכולים להרשות לעצמם רפואה פרטית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אבל זה היה – טוב, באמת משפט אחרון לסיום. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, לא פחות חשוב מזה, הבטחת שלא נתקדם בהסכם לפני שכל החטופים ישובו. איפה רני גואילי, גיבור ישראל, זיכרונו לברכה, איפה החטוף האחרון? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עד שלוש דקות, לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראש ממשלת 7 באוקטובר, ומכיוון שאנחנו עוסקים בכישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה, אז שלום גם לאבו יאיר הידוע מתראבין. אדוני, אתה זוכר את טפסאי? מכיר אותו, את טפסאי? מוכר לך השם? נראה לי שלא. מקודם עמדה פה חברת כנסת ובאה אלינו בתלונות על הילדה היימנוט, שאתמול היה לה יום הולדת 11. לפני שלושה שבועות נפגש ראש ממשלת ישראל עם משפחתה של היימנוט, אחרי שנתיים, שנתיים שלמות שלא היה, הוא לא נכנס לאירוע עדיין, אבל היה צריך איזו תמונה. ועומדת פה חברת כנסת, ולא רק בבמה הזו, וצועקת ומתלוננת אלינו שהממשלה או שירותי הביטחון לא עושים את תפקידם. אחרי שנתיים הוא נפגש איתה. אין לתאר. אבל יש עכשיו בחירות, אז צריך תמונה, והוא נכנס לאירוע. אז אנחנו בטוחים ששום דבר לא יצא מזה. הממשלה הזו מזכירה – אני זוכר, עכשיו יש גשם – אתם זוכרים, כשהיינו הולכים לבית ספר ותמיד הייתה שלולית גדולה ליד בית הספר, ואז הייתה באה מכונית, והייתם אומרים: ואללה, רק שלא ישפריצו עלינו, אתם זוכרים? אז זו הממשלה הזו. רואה שלולית גדולה, עם ישראל בדרך, יושבת בחימום ופשוט משפריצה על כולנו. בגלל זה היום גם ראיתי – אני לא יודע אם אתם הוזמנתם; אני עדיין לא הוזמנתי למשתה הגדול של שרת התחבורה. היא עושה משתה בפורים. אני מקווה שהיא תהיה בארץ. זו ממשלה מנותקת. הסביבה שלך מנותקת. בגלל זה אתה עומד לפני שבועיים בנגב וצוחק על כולנו, צוחק על כולנו שזו פעם ראשונה שאתה מגיע לנגב לטפל באירוע הזה. טוב שנזכרת. בגלל זה, כשבאת לקריית שמונה עשית סיבוב עם טורס זפרני. זפרני טורס עשה לך סיבוב. למה שתיפגש עם אירנה? למה שתיפגש עם הספר אבי, שסוגר 300 שקל בחשבונית יומית? אגב, יכולת לקחת אותו לניו יורק. 21,000 שקל לשישה ימים לספר. חברי הכנסת, כולנו יכולנו להסתפר פעמיים בסכום הזה. כמה תספורות עושים בשישה ימים? כמה? שישה ימים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלי עולה יותר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע, יש לי הרגשה שהתספורת שלך תהיה זולה יותר. אבל אם כבר לוקחים ספר ב-21,000 שקלים, קח את אבי מקריית שמונה. אין לתאר את האירוע הזה שנקרא באמת עולם הלוני-טונס שלך – לא עומד בפקקים וחושב שאנחנו מעצמה תחבורתית; לא מכיר את קריית שמונה ועושה סיבוב רק בשביל הפריימריז; עומד בנגב ומרצה לנו על זה שעכשיו אתה נכנס לאירוע, עכשיו אתה תטפל באלימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אמרת? לא חמאסטן, לא פתחסטן – ביביסטן, זה מה שנהיה מהמדינה שלנו. זה מה שנהיה. ואני מקווה – באמת באמת משפט אחרון – שתושבי ותושבות קריית שמונה והנגב יבואו איתכם חשבון בדרך היחידה שאתם מכירים, בקלפי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת, רבותיי, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לשמוע את שני ראשי המחנות – את ראש הממשלה ולאחר מכן את ראש האופוזיציה. אני מזכיר לכולם כי ההקפדה תהיה הקפדה קשוחה על התנאים. מי שאיאלץ להוציא בקריאה שלישית, לא ישוב עד להצבעה. ניתן, למי שמעוניין, למחוא כפיים. לא לא לא. בבקשה, ראש הממשלה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדיי, אנחנו מקיימים את הדיון הזה בצל אירוע קשה בירושלים: שני תינוקות נפטרו בגן הילדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלושה כבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תינוק נוסף פונה במצב קשה לבית החולים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כבר לא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מקווה שהמספר שלכם לא יתברר כנכון. עשרות פעוטות נוספים נזקקו לטיפול רפואי. עכשיו, נסיבות האירוע עדיין בבדיקה. בשעה הזו כולנו משתתפים בצער המשפחות שנפגעו, וכולנו נושאים תפילה להחלמת התינוקות. מכובדי יושב-ראש הכנסת, שרות ושרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל, הקשבתי בקשב רב לכל הדוברים והדוברות במליאה. אינני מתייחס להתלהמות הקבועה של חלק מחברי הכנסת שצעקתם אומנותם, אני מתכוון למי שזעקו פה, זעקו פה מדם ליבם. הם ביטאו כאב אמיתי שנוגע לפשיעה בחברה הערבית בישראל. בניגוד מוחלט – מוחלט – למה שנאמר כאן, אני והממשלה בראשותי מתייחסים לנושא הזה כאתגר לאומי מרכזי. לפני שבוע ביקרתי, ולא בפעם הראשונה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה הראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לא בפעם הראשונה – עשרות ביקורים בנגב, אבל בפעם הראשונה קיימתי סיור שלא התקיים מאז הקמת המדינה בנגב, של הבאת כל גורמי הביטחון לסיור מקיף בנגב המערבי. היו איתי שם שר הביטחון, שר לביטחון לאומי, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ וגורמים מקצועיים נוספים כדי לטפל בבעיית הפשיעה הגואה. אמרתי שם מה שאני אומר גם כאן: ארגוני הפשיעה הם ארגוני טרור לכל דבר, ארגוני טרור לכל דבר. ככה אנחנו מתייחסים אליהם וככה אנחנו מטפלים בהם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה יש להם נשק? למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להיות בשקט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו במלחמת חורמה, מלחמת חורמה נגדם, ובמלחמה כמו במלחמה, במלחמה כמו במלחמה, נלחמים. הכנסנו כוחות משטרה מוגברים למוקדי הפשע בנגב. הכנסנו את השב"כ בתנופה אדירה לזירה; הוא משתמש בכלים עוצמתיים שעד כה לא היו במערכה. הכנסנו את צה"ל לטפל באיומי הרחפנים החדשים, בהברחות הנשק המוטסות ובהברחות סמים, הברחות מוטסות. לראשונה בתולדות המדינה הקמנו חמ"ל משותף, חמ"ל משותף למלחמה בפשיעה בנגב – אגב, לא רק בנגב – לצה"ל, למשטרה, לשב"כ. הוספנו לכך תוספת של מאות מיליוני שקלים, הכול כדי לממן את המאמץ הזה. כל הפעולות הללו למיגור הפשיעה באות בהמשך לעשייה הרצופה של המטה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שאותו חידשתי בקדנציה הזאת במשרד ראש הממשלה. אנחנו נאבקים בתופעת הנשק הבלתי-חוקי ובהברחת האמל"ח הן במישור המבצעי בשטח והן בחקיקה שתגדיר את המבריחים כעבריינים ביטחוניים. חוקקנו את חוק הפרוטקשן, ובזכותו כבר נעצרו בכירים בארגוני הפשיעה. אנחנו מקדמים חקיקה שתחסום ארגוני פשיעה מלהשתלט על מכרזים ציבוריים. אנחנו פוגעים כלכלית בארגוני הפשיעה ובתאגידים שמשתפים איתם פעולה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נחושים להחזיר את החוק והסדר לדרום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תוכל לשאול את כל השאלות. אנחנו נחושים להחזיר את החוק והסדר לדרום – לא רק לדרום, לכל הארץ, אבל אני מתחיל בדרום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל לא רק חוק וסדר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל לא רק חוק וסדר נחזיר לדרום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. לא לעזור לי יותר. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל לא רק חוק וסדר נחזיר לדרום. זו ההתחלה, זה הבסיס. בלי זה אין כלום. יש לי חזון ברור לנגב כולו, ואנחנו מיישמים אותו בשיטתיות. החזון הזה מתבטא בדברים הרבים שהובלתי וכבר נעשו. הפעלת רכבת ­– הפעלנו, לא הפעלה, הפעלנו רכבת מהירה מתל אביב לבאר שבע; הארכנו את כביש 6; העברנו את בסיסי צה"ל דרומה; הקמנו את מרכז הסייבר בבאר שבע. הפרחנו את ערי הנגב – את קריית גת, שדרות, אופקים, דימונה, ירוחם. תראו את המגדלים, תראו את המנופים, תראו את המחלפים. מעיירות פיתוח הפכנו אותן לערים מפותחות, ערים מודרניות, שוקקות חיים, שהופכות להיות ערים מבוקשות לצעירים, למשפחות, לעסקים. הייתי בדימונה. היו שם – אני זוכר, לא בתקופה שלי, לא בממשלות בראשותי. איך סיפר אריה דרעי? היו שם מאות דירות מתכלות, מתפוררות, ריקות, עזיבה המונית. עכשיו יש תור למגדלים. איזה מהפך. אני לא מתכוון לעצור בצפון הנגב – כי כל זה, זו רצועה בצפון הנגב. כעת, אחרי שהתפנינו משנתיים של מלחמה קשה, אנחנו נִפְתַּח ונפתח בתנופה את כל הנגב. אנחנו נסיר את המגבלות של רמ"י, אחד החסמים הגדולים לפיתוח המדינה, ונעשה שם מהפכה, מהפכה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נפתח – אני רוצה להסביר את זה. הנגב הוא 70% ממדינת ישראל. בחוקים של הביורוקרטיה שלנו, עם הייעוץ המשפטי, שחוסם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כן, אוה. - - חוסם כל דבר. אתה לא יכול לפתוח מילימטר שם, אתה לא יכול לבנות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חוסם ממך להביא לשם - - - הוא חוסם ממך להביא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שטח עצום – לא נפתח. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - כי אנחנו - - - שנים קודם, וזה הרבה יותר - - - של שלוש שנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יש בסיסי צה"ל נטושים, צריך לראות את זה כדי להאמין – בסיסים שכבר מכסה אותם האבק, החול של הנגב. עומדים שם נטושים, אבל יש בעיה משפטית או ביורוקרטית לפתוח אותם. אנחנו נפתח אותם ואנחנו נבנה שם. דברים שאיש לא השתמש בהם. אנחנו נפעל ביתר שאת להסדרה של יישובי הבדואים. צריך לעשות את זה, מגיעה להם ההסדרה הזאת, מגיעה לנו ההסדרה הזאת. אנחנו נרחיב את ההתיישבות בחוות, ביישובים, בערים, כולל ערים חדשות. חברי הכנסת וחברות הכנסת, הייתי במצפה כמהין, זה יישוב חקלאי מתחדש בצפון מערב הנגב. הייתם צריכים לראות את הצעירים והצעירות הללו, חדורי רוח – זה פשוט מדהים לראות את זה – נושאים נשק במקרה הצורך, חדורי רוח חלוצית – היא הרטיטה לי את הנפש. זו אותה רוח חלוציות של פעם, וזאת הרוח שאנחנו הולכים לרתום לבניין הנגב כולו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש יותר רצח בצפון - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה, אנא ממך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תכף אגע בזה. שמעתי פה – שמעתי את הזלזול, שמעתי. למי שמפקפקים בנחישות שלנו, אני אזכיר לכם משהו: אני אזכיר לכם את הקמת הגדר – זו הזכרה ראשונה, יש עוד – אני אזכיר לכם את הקמת הגדר בגבול מצרים – לפני 13 שנים הקמנו את הגדר לאורך למעלה מ-200 קילומטר. הגדר הזאת בלמה שיטפון של מסתננים לשטחנו – קודם כול הנגב, שיישוביו התחילו להתמלא במסתננים מאילת, באר שבע, צפונה. אם לא היינו עוצרים את זה, למעלה ממיליון מסתננים בלתי חוקיים היו שוטפים את מדינת ישראל. כשאמרתי שנעשה את זה, שמעתי את הזלזול, שמעתי את ההתנגדות. היו אז רבים שהתנגדו, שביטלו את היוזמה, כולל בישיבות הממשלה, גורמי ביטחון. חלקם לגלגו, זה לא יקרה, לא תהיה גדר. אני אמרתי, זה כן יקרה, הגדר קום תקום – והיא תשמור על ישראל לא רק מהסתננות, היא תשמור על ישראל – תקשיבו, חברי האופוזיציה, זה בשבילכם – תשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כי אם יהיה פה שיטפון של מיליון – שני מיליון מסתננים בלתי חוקיים מאפריקה, מאריתריאה, מסודאן – נגמר הסיפור. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם שומרים על ישראל יהודית ודמוקרטית? אנחנו עשינו את זה. אלמלא הגדר לא היה פה כלום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי איזו גדר. עזה או מצרים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להמשיך הלאה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, שיסביר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תמתין בסבלנות, תמתין בסבלנות, לא אשיב פניך ריקם. לגבי הגדר בגבול מצרים, היום כולם רואים שצדקתי. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סיימנו לדבר על הפשיעה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כך נעשה גם בנוגע לניצחון על הפשיעה הערבית. הצבנו את זה – הצבתי את זה כיעד לאומי – ונשיג את זה. אבל אתם מזלזלים, אתם מזלזלים - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - אתם מזלזלים כי אין לכם חזון. כמו שזלזלתם בחזון הכלכלה החופשית שהנהגנו; כמו שזלזלתם והתנגדתם לחזון הוצאת הגז מהמים, שהפך את ישראל לעצמאית מבחינה אנרגטית; כמו שזלזלתם כשאמרתי שנהיה מעצמת סייבר; כמו שזלזלתם בחיסוני הקורונה שהבאתי, שהוציאו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה; כמו שזלזלתם באפשרות להגיע להסכמי אברהם על ידי עקיפת אש"ף – לא, זה בלתי אפשרי, זה לא יהיה – כך אמרתם; כמו שזלזלתם באיום האיראני, שאותו הגדרתם "גחמה של נתניהו". << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> למרות הזלזול שלכם אנחנו הרחקנו את האיום הזה, שעמד להשמידנו. ואני אומר לכם – אני אומר לכם, אזרחי ישראל – זה ההבדל בינינו. לנו יש חזון ולכם אין חזון – ובאין חזון ייפרע עם. העם לא ייפרע כי לנו יש חזון. אתם מזלזלים – ואנחנו מגשימים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בחזון שלך חמאס הוא נכס. חמאס הוא נכס זה לא חזון טוב - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - בחזון שלך - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בחזון שלי בראשות הממשלה יש ערבי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אני יודע שהנושא קרוב לליבך וחשוב לך, אנא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כמו בדרום, כך גם בצפון. גם כאן שמעתי את צקצוקי השפתיים שלכם, שהממשלה מתעלמת בכוונה תחילה מקריית שמונה, עוד קשקוש גמור. בימים הקרובים נקיים ישיבת ממשלה מיוחדת בקריית שמונה, ונביא עוד החלטות חשובות לחיזוק הצפון. כמו שהפכנו את יישובי הדרום לאבן שואבת, כפי שהבטחנו, כך נעשה גם בקריית שמונה ובכל הצפון. אבל חברי הכנסת, יש לי עוד דבר חשוב לומר על נושא הדיון של היום – המלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אני יודע שלפחות חלק מהזעקות כאן היו כנות, אני מכיר את הסבל לא מהיום, ואני נרתמתי אליו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הבטחת לנו למגר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קריאה שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ככה, ככה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נרתמתי אליו וגם לשבר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, השרה סילמן. השרה סילמן, השרה סילמן, את מפריעה כרגע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מכיר את הסבל, אני מכיר גם את הפערים. לכן לפני עשור הובלתי שוב, לראשונה מאז קום המדינה, תוכנית חומש פורצת דרך לפיתוח כלכלי באוכלוסייה הערבית. התוכנית הזאת בעלות של 15 מיליארדי שקלים הביאה בין השאר להקמת 15 תחנות משטרה ביישובים הערביים, כשלפני כן הייתה קיימת רק תחנה אחת – נצרת. הייתה קיימת תחנה אחת, אני באתי ואמרתי, לא ייתכן, צריך להילחם בפשיעה הערבית. אגב – ואני חייב להגיד את זה באותה המידה, כמו שאתם פונים לחדרי ליבי כאן, אני אומר לכם, ותכירו בזה – אתם התנגדתם לזה. אני רציתי לבנות – ואתם התנגדתם, ובנינו, לא התייחסתי לזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם הצביעו נגד הקמת תחנות משטרה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הצבעתם נגד הקמת תחנות משטרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, נדמה לי שראש הממשלה מסתדר מצוין. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז אנא, אל תטיפו לי, כי אני ראיתי בבעיה הזאת, אני ראיתי בחוסר המשילות הזה, דבר שמסוכן לאזרחים הערבים שלנו ולמדינה כולה. אבל הכסף הזה, 15 מיליארד שקלים, הלך לחיזוק מוסדות החינוך, לתגבור שירותי הבריאות והרווחה, לבניית מרכזי מסחר ותעשייה. אגב, במקביל העברנו תקציבים עצומים לקידום האוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הצ'רקסית, עם תוצאות מוכחות. הנקודה שאני מעלה היא זאת: את התקציבים לרשויות הערביות אנחנו העברנו באחריות. בנינו הסדרי פיקוח, הפעלנו בקרה, יצרנו מנגנון מימון מהימן, מנגנון מימון שקוף. אבל בניגוד לנו, אתם בממשלת בנט-לפיד, אתם עשיתם את ההפך הגמור, כדי שמועצת השורא - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן – קריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, לא לעזור לי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. כולך שקר, מההתחלה - - - (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כדי שמועצת השורא של האחים המוסלמים תאשר לרע"מ להצטרף לממשלה שלכם, אתם פשוט נכנעתם לתכתיבים שלה – שיניתם את שיטת המימון של היישובים הערביים, ביטלתם את מנגנוני הבקרה והפיקוח שאנחנו שמנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בגלובס כתוב – עיתון תומך ליכוד: בחודש מרץ 2022 קיבל בנט את דרישתו של מנסור עבאס להוציא את פרק האכיפה המתוכננת. אפשרתם לארגוני הפשיעה במגזר הערבי להשתלט על רשויות מקומיות ולהזרים לכיסם מאות מיליוני שקלים מהמכרזים. אנחנו מתמודדים היום עם התוצאות ההרסניות של ההתנהלות הכושלת שלכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך גבולות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לכם אין גבולות. אתם נכנעתם לכל תכתיב של מנסור עבאס. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע את האמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם נכנעתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תפטר את מי שכתב את זה. הכול שקרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שבי בשקט. אי-אפשר לשמוע אותך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן, קריאה ראשונה. השרה מאי גולן, השרה מאי גולן, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מרגלים קטרים עבדו בלשכה שלך. מרגלים קטרים עבדו בלשכה שלך - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - ואתה לא פוצה פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נכנענו? מרגלים קטרים עבדו בלשכה שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סוכנים של מדינה מוסלמית תומכת טרור עבדו בקודש-הקודשים במשמרת שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואתה לא פוצה את הפה שלך. מרגלים קטרים – ואנחנו נכנענו? תתבייש לך. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אלא שאתם באופוזיציה אתם לא מפיקים שום לקחים. הרי מה התוכנית שאתם רוקמים ליום שאחרי הבחירות? מנסור עבאס מרע"מ, מפלגת הבית של האחים המוסלמים, אמר זאת במפורש רק לפני יומיים – הוא אמר: אני מוכן להיות האצבע ה-61 של ממשלת השמאל. גדי איזנקוט אמר: נקים ממשלה גם אם יהיו לנו רק 57, 58 אצבעות או מנדטים. מה זה אומר? זה אומר שהוא מוכרח לעשות את זה עם הגורמים הללו, שהם אנטי-ציונים. אתם זוכרים את התמונה המפורסמת של בנט ולפיד איתך? אני חייב להגיד, זו הייתה תמונה מאוד מאוד מרשימה, כי זרחת שם כחתן ביום חתונתו. ומאחור, במפגש המעניין הזה, משקיף עליכם נציג הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית שקשור לאחים המוסלמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הציוני, הציוני. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ציוני מאוד. ועכשיו אנחנו שומעים קולות דומים גם ברשימה המשותפת, לגבי הצטרפות לממשלת השמאל שאתם רוצים להקים איתם. זו התוכנית שלכם, כי מבחינתכם כל האמצעים, אבל כל האמצעים, כשרים להשגת המטרה. אז רבותיי וגבירותיי, היינו כבר בסרט הזה של ממשלת אחים, האחים בנט-לפיד והאחים המוסלמים. אסור שהסרט הזה יחזור. (מחיאות כפיים) << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת קטר. רק קטר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני אסביר למה. כי כשמועצת השורא שולטת בממשלה – אי-אפשר לעשות את מה שאנחנו עשינו במלחמת התקומה. הסרנו מעל צווארנו את טבעת החנק שאיראן ושלוחות הטרור שלה פרסו סביבנו. יש לנו עוד עבודה. יש עוד אתגרים ותוכניות. אבל דבר אחד ברור: אנחנו אכן משנים את פני המזרח התיכון. אנחנו מתמודדים באומץ עם הקנאים - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - עם הברברים, שמבקשים להשמיד אותנו, ובד בבד אנחנו חותרים להגשים הזדמנויות היסטוריות של שלום, שגשוג ותקווה. חברי הכנסת וחברות הכנסת - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - אנחנו עוקבים בדריכות אחר המתרחש באיראן. כולנו משתאים – אין מילה אחרת – כולנו משתאים למראה המאבק ההרואי של אזרחי איראן להשגת חירות, רווחה וצדק. שמעתי את ההשוואות המדהימות. אני בא הנה מבית המשפט. האנשים שלי מוחזקים בצורה מבישה בכל מיני מעצרים, בכל מיני רדיפות. אנחנו מכבדים את התוצאות של הבחירות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל מסבירים לנו שיש פה דיקטטור, בדיוק כמו הדיקטטור שם. יורים שם, רוצחים שם אלפים. אני לא אגיד לכם את המספר – אני חושב שאני יודע מהו, אלפים רבים. דיקטטור פה? איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים? אבל זה לא מפריע לכם. אנחנו רואים מנגד את הזוועה מהטבח ששליטי איראן הורו לבצע באזרחי ארצם, וזה מעיד כאלף עדים על טיבו של המשטר האכזרי הזה. אם איראן תעשה טעות ותתקוף אותנו, אנחנו נפעל בעוצמה שאיראן טרם הכירה. איש אינו יכול לנבא מה ילד יום באיראן. אבל דבר אחד ברור: יהיה אשר יהיה, איראן לא תחזור להיות מה שהייתה. ובאשר לרצועת עזה, אנחנו נמצאים על סף שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ. צה"ל, להזכירכם, אוחז, מעמדת כוח, ב-53% משטחי הרצועה. מה זה שלב ב'? שלב ב' אומר דבר אחד פשוט: החמאס יפורק מנשקו ועזה תפורז. אנחנו דבקים ביעדים הללו, והם גם יושגו. הם יושגו – כפי שאמר הנשיא טראמפ וגם אני אמרתי – או בדרך הקלה או בדרך הקשה. איש אינו צריך להזכיר לנו את החשיבות של המשימה להשיב הביתה את גיבור ישראל רני גואילי, זהו דבר שעומד בראש מעיינינו, וככל שנמעיט לדבר על כך כן ייטב. אני רוצה להדגיש עוד משהו: חיילים טורקים וחיילים קטרים לא יהיו ברצועה. (מחיאות כפיים) יש לנו ויכוח מסוים, יש לנו ויכוח מסוים, עם ידידנו בארצות הברית על הרכב מועצת היועצים – כך קוראים לזה, מועצת היועצים – שתלווה את התהליכים בעזה. יש ויכוח – אני שם אותו כאן על הבמה, על הפודיום. אתם באופוזיציה נבהלתם מכל ויכוח מדיני, גם כשהייתם בממשלה וגם כשלא הייתם בממשלה. הייתי אומר דבר כזה: עושים עליכם "פו" ואתם רועדים, כפי שקרה לא פעם בתקופת ממשל ביידן. הוא אמר משהו, ומייד קפצתם לדום. אז אני נוהג אחרת מכם. כשמדובר באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל אפשר להתווכח, אפשר לחדד את עמדתנו, ואגב, אפשר גם להגיע להסכמות. זה לא פוגם כהוא זה. בקשר הקרוב שלי עם הנשיא טראמפ, גדול ידידינו בבית הלבן, הנשיא טראמפ אמר עליי כאן, אני חושב שאני מצטט נכון: He's a tough cookie – לא עוגייה, כן? He's a tough customer, זאת אומרת טיפוס קשוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את סמוטריץ'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מקבל זאת כמחמאה. הקשר הייחודי בינינו מבוסס על חברות ותיקה, על כבוד הדדי, ומעל הכול – על כנות אמיתית. לכן, בניגוד לכם אני יודע לעמוד ומסוגל לעמוד על דעתי כשצריך. הרי אם היינו מקשיבים לכם בשמאל, לא היינו נכנסים לרפיח, לא היינו כובשים את ציר פילדלפי, לא היינו נכנסים וכובשים את המעוז האחרון של החמאס בעיר עזה; היינו מתקפלים מהרצועה עם הזנב בין הרגליים, דף, הנייה וסנוואר עדיין היו בחיים, נסראללה היה מאיים עלינו בעשרות אלפי טילים, ואיראן הייתה במרחק של חודשים ספורים מפצצות גרעין. רק בזכות הנחישות לדבוק ביעדי המלחמה ובזכות הגבורה הכבירה של לוחמינו ומפקדינו כל זה לא קרה. חברות וחברי הכנסת, שמעתי עוד צעקות. שמעתי את הצעקות על ועדת חקירה שאתם קוראים לה ממלכתית. ראיינו כמה אנשים ברחוב, שאלו אותם: מה זה ועדת חקירה ממלכתית? לא היה להם מושג. אמרו להם: רגע, נניח שוועדת החקירה הזאת ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, הם אומרים: לא, זה לא ממלכתי. הם אמרו: ונניח שוועדת החקירה הזאת תונהג חצי-חצי, תורכב על ידי האופוזיציה והקואליציה? או, זה מתחיל להיות מעניין. ובכן, יום יבוא והאמת על כל מה שקדם למלחמה ועל כל מה שקרה בזמן המלחמה – הכול, אבל הכול – ייחשף לעיני הציבור הרחב. אני הראשון שרוצה שהכול יוצג ברבים. רק ועדת חקירה שוויונית בלתי מוטה, שהרכבה ייקבע חצי על ידי הקואליציה וחצי על ידי האופוזיציה, רק ועדה כזאת תהיה מקובלת על רוב-רובם של אזרחי ישראל. רק ועדה כזאת תספק תשובות חותכות על מה שבאמת קרה לפני, אחרי ותוך כדי 7 באוקטובר. לי אין מה להסתיר, ולכן נפגשתי עם מבקר המדינה. הוא שאל אותי שאלות מאוד נוקבות במשך שעות ארוכות, הוא וצוותו. עניתי על כל השאלות ששאל, הצגתי בפניו פרוטוקולים, הצגתי בפניו שלל מסמכים, הצגתי בפניו דיונים לאורך השנים, גם לקראת 7 באוקטובר, בימים ממש לפני, ביום של, הצגתי לפניו החלטות על מי עשה ועל מי לא עשה. אני התייצבתי בפני מבקר המדינה – ומי לא התייצב בפני מבקר המדינה? ראש השב"כ לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, ראש אמ"ן לשעבר. אני – התייצבתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי בחר אותו? מי בחר אותו? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והינה התייצבתי – שעות – מסמכים, פרוטוקולים. לא טענות – עובדות; עובדות שלא מגיעות לציבור, אני רוצה להאמין שגם אליכם הן לא מגיעות, רוב חברות וחברי הכנסת. והינה הפלא ופלא, שישה ימים בלבד אחרי העדות הנרחבת הזאת, ואני מאמין שגם המטלטלת הזאת, בג"ץ פרסם צו ביניים שהמבקר אינו מוסמך לעסוק בנושא. הוא עוסק בזה במשך שנתיים – שנתיים – אבל לא יצא צו ביניים כזה. פתאום, כמה ימים אחרי העדות שלי, צריך להקפיא את הכול. מה קרה? או איך שאומרים אצלנו: מה קרה? מה שקרה זה העדות שלי; מה שקרה זה המסמכים שהבאתי; מה שקרה זה הפרוטוקולים שהבאתי. זה מה שקרה. לפחות תיראו מופתעים, תעשו את עצמכם מופתעים. אני לא מופתע. אזרחי ישראל ששומעים אותנו כאן, רובם המכריע לא מופתעים. כולנו הבנו מזמן איך השיטה עובדת. מי שמתהדרים בתואר שומרי הסף, שומרים שהאמת לא תחצה את הסף. (מחיאות כפיים) היועמ"שית הגיבה היום לבג"ץ. היא הגיבה היום לבג"ץ בנושא חקירת 7 באוקטובר. היא כתבה, אני מצטט: הממשלה פוגעת קשות בחקר האמת. הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא כתבה על עצמה, היא התבלבלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> פשוט אי-אפשר להמציא את זה. אנחנו פוגעים בחקר האמת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> היא המליצה לעצור את חקירת מבקר המדינה, היא ניהלה את חקירת הפצ"רית בניגוד עניינים, היא בלמה את חקירת הרוגלות – היא מדברת על חקר האמת והוצאת האמת? הרי כל אחד מבין שזו בדיחה. בדיוק אותו הדבר בפרשות הבילד וקטרפייק – מפריחים כותרות, מפזרים האשמות, עוצרים אנשים, כשהמטרה ברורה – אגב, המטרה ברורה, הינה היא עומדת לפניכם – אני המטרה. חבריי כאן בימין, זאת המטרה. אין שום מטרה אחרת – לא חקר האמת, לא חיפוש הצדק, רק לנסות להפיל את הממשלה הזאת באמצעות lawfare. אז איך אמר השופט מזרחי על פרשת קטרפייק? הוא אמר: אין שם עבירה, אין שם כלום, מדובר – איך הוא אמר – מדובר בגמלים פורחים באוויר. זה מה שיש כאן, והאמת כולה תצא לאור, כולה – כל המסמכים, כל הפרוטוקולים, כל השקרים, כל הקמפיינים המהונדסים שלכם; כל הקמפיינים הללו לא תופסים. זה לא משנה כמה עמותות וכמה תקציבים שמנים מגויסים לנושא – אל תבנו על זה, זה לא יקרה, כשם שזה לא יקרה בצפון, בדרום, בפריפריה שאני רוצה לבטל ועובד קשה לבטל. הם ימשיכו לתמוך בנו, כי הם יודעים את האמת: כשהאידיאולוגיה היחידה היא להפיל את ממשלת הימין, כל האמצעים כשרים, כולל לשבת שוב עם האחים המוסלמים ועם כל הגורמים האחרים שאתם נשבעים בנקיטת חפץ – לפחות נפתלי בנט עשה את זה, אינני יודע אם יעשה זאת שוב – לא תשבו איתם. אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה ניסית ולא הצלחת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני יכול – לא, אני לא ניסיתי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה ניסית ולא הצלחת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתם רוצים שהוא ינסה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אתה ניסית ולא הצלחת, ואתה יודע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. קריאה ראשונה, חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתם רוצים שהוא ינסה את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> היו לי 60 מנדטים. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להביא עוד מנדטים, אבל אני סירבתי לעשות את זה. אתם לא סירבתם. אני לא עשיתי – אתם עשיתם, ואתם תעשו שוב, וכולנו יודעים את זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - לעשות את זה. עבדת קשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אין כמו מבחן התוצאה. אנחנו לא רצינו ולא עשינו – אתם רציתם ועשיתם, אבל אני לא חושב שתינתן לכם הזדמנות שנייה, אבל זה – הזמן יראה, התוצאות יראו. מעל הכול התוצאות יראו. חברי הכנסת, מלחמת התקומה חשפה את הכוחות העצומים שטמונים בעם שלנו, שטמונים במדינה שלנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הוא היה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סימון דוידסון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יצאנו מהמלחמה עם הישגים מזהירים כמעצמה אזורית – בתחומים מסוימים כמעצמה עולמית. עם כל האתגרים שעדיין עומדים לפנינו, העוצמה שאנחנו מטפחים בשיטתיות נותנת לנו הרבה תקווה לעתיד. לוחמינו הגיבורים משמשים מופת לכולנו באהבת ארצנו, בחיבור לשורשינו, ביניקת רוח וכוח ממורשתנו. היום, ראש חודש שבט, לנגד עיניי עומד עץ החיים של העם היהודי שעמד לאורך הדורות בסערות עזות. נשמור יחד על העץ הזה, כשהוא נטוע בקרקע המולדת בעזרת השם לדורי-דורות, כדברי הנביא עמוס: "ונטעתים על אדמתם, ולא יִנָּתשו עוד מעל אדמתם". כן יהי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. אני מנצל את ההפוגה לברך את אורחינו שביציע. ברשותכם, אעשה זאת בשפה האנגלית: We have with us a distinguish delegation from Somaliland, headed by Ahmed Adarre, the former Minister of justice of the republic of Somaliland. Welcome to the Knesset. Welcome to Jerusalem. Welcome. חברות וחברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה קודם כול להצטרף לראש הממשלה בהבעת צער על מותם שובר הלב של התינוקות ברוממה, בירושלים, היום. זה אירוע נורא, וכל הבית הזה על שני צידיו השתתף כמובן בצער המשפחות. מאחל החלמה לכל מי שעדיין בבית החולים, אמן ואמן, רפואה שלמה. אדוני ראש הממשלה, בדיון 40 החתימות הקודם, שהיה לא נורא מזמן, עלית הנה על הדוכן, כולך ששון ושמחה אחרי הביקור במאר-א-לאגו, ואמרת לי, נו, מר לפיד, אתה כבר אמרת שאני לא מכיר את אמריקה, אולי אתה רוצה לחזור בך? אתה זוכר, נכון? אמרת לי, אדוני, אולי אתה רוצה לחזור בך? מאז אותו נאום הנשיא טראמפ פרסם על הראש שלך את הרכב הוועד המנהל של עזה. אתה קראת לזה פה מועצת היועצים. היות ואדוני שולט היטב בשפה האנגלית, executive board זה לא מועצת יועצים, זה הוועד המנהל של עזה. ארדואן וטורקיה בפנים, קטר בפנים. המארחים של החמאס באיסטנבול ובדוחה. השותפים האידיאולוגיים של החמאס הוזמנו לנהל את עזה. מאז אותו נאום הנשיא טראמפ פרסם גם את הרכב ועדת הטכנוקרטים שאמורה לנהל את חיי היום-יום בעזה. אני יודע שאתם מנסים לטשטש את זה, אבל הגורם הדומיננטי בתוך הוועדה הזו הוא הרשות הפלסטינית. ראש הוועדה יהיה עלי שעת', אנחנו מכירים אותו, הוא קרוב משפחה של נביל שעת', שהיה האדריכל מהצד הפלסטיני של הסכם אוסלו. אתם יודעים מה התפקיד הקודם שלו? הוא היה סגן שר התחבורה בממשלה של אבו מאזן. עלי שעת' הוא מינוי אישי של חוסיין א-שייח, סגנו של אבו מאזן, והוא ידווח לאבו מאזן על בסיס יום-יומי. אני תוהה למשל, השר עמיחי אליהו, האם אתה יודע שאתה חתום על זה שאתם החזרתם לעזה את הרשות הפלסטינית? אז אדוני ראש הממשלה, היות וחזרת מהמפגש במאר-א-לאגו ואמרת לכולנו שאתה והנשיא טראמפ מתואמים עד הקצה, אז יש שתי אפשרויות: או שהסכמת מאחורי גבינו שטורקיה, קטר והרשות הפלסטינית יהיו בעזה, או שטראמפ לא סופר אותך ממטר. כך או כך, בקיצור, אדוני, אולי אתה רוצה לחזור בך? מה שקרה באמת הוא שהנשיא טראמפ הבין את מנגנון ההפעלה שלך, הוא הבין שאתה בשנת בחירות, הוא הבין שאתה פוחד להפסיד. אז אם תקבל הזמנה למסיבה עם כמה מילים יפות ועם צילומים וחיבוקים וחיבוקים וצילומים, הוא יוכל לקפל אותך על האינטרסים הביטחוניים הכי חשובים של מדינת ישראל. אז זה מה שהוא עשה. מה שהגעת אליו בעזה הוא התוצאה הכי גרועה שאפשר, לא יכול להיות יותר גרוע. החמאס עם 30,000 חמושים, לא מתפרק מנשקו. התוכנית שלו היא כמובן שבסוף הוא ייתן כמה טילים חלודים, ויודיע לעולם שהוא התפרק מנשק התקפי. החיילים שלנו, הלוחמים שלנו, הגיבורים שלנו, עשו את העבודה מעל ומעבר. לך היה רק תפקיד אחד: להשלים את המהלך הצבאי במהלך מדיני – ונכשלת בזה לחלוטין, הכישלון המוחלט. כשמדינת ישראל תיאלץ לחזור להילחם בעזה, ידע כל לוחם שיקראו לו לחזור למילואים – זה בגלל הכישלון המדיני שלך. במשך שנה – אני אומר לך פה, הדרך הנכונה היא לתת למצרים לנהל את עזה ב-15 השנים הקרובות. טורקיה וקטר הן השותפות האידיאולוגיות של האסלאם הרדיקלי, היום מצרים היא האויב הכי מר של האסלאם הרדיקלי בכל העולם הערבי. אנחנו יודעים, אנחנו יודעים לנהל עם מצרים - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר כנסת שקלים, קריאה ראשונה. חבר כנסת שקלים, קריאה ראשונה, ולא לעזור לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה כבר לדעתי בשנייה, אז לא לעזור לי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים לנהל עם מצרים שיתוף פעולה ביטחוני, עשינו את זה נגד דאעש בסיני כל השנים האחרונות, אתה עשית את זה כראש ממשלה, אני עשיתי את זה כראש ממשלה, שנינו יודעים שזה עובד. להבדיל מכל הגורמים האחרים למצרים יש אינטרס עליון שלא תהיה מלחמה בעזה. יש אינטרס עליון שהשיקום של עזה יהיה מהיר ואפקטיבי, ויש אינטרס עליון להזיז את החמאס מעזה. במקום לקרב את מצרים, להפוך אותה לשותפה שלנו במלחמה בחמאס, בתוך הלשכה שלך התנהל מבצע השפעה נגד מצרים במימון קטרי. הרי אף אחד כבר אפילו לא מכחיש את זה. התוצאה היא שאחרי שנתיים מלחמה ומאות הרוגים אנחנו חוזרים בעזה לא לנקודת ההתחלה – אלא לנקודה הרבה יותר גרועה מנקודת ההתחלה. מה שמוביל אותי לשאלה החשובה באמת: לאן מדינת ישראל הולכת? מה הולך לקרות כאן בשנים הקרובות? שאלת מה החזון, אז החזון הוא שזה רגע להיות או לחדול של מדינת ישראל. אחרי ההפיכה המשטרית, אחרי 7 באוקטובר, אנחנו כבר לא צריכים להחליט איזו ממשלה תהיה פה, אנחנו צריכים להחליט איזו מדינה תהיה פה. האם תהיה פה מדינה קיצונית, מבודדת, שמקדמת שחיתות והשתמטות המונית בזמן מלחמה, שמפרקת את הבסיס המשותף של חיינו לטובת כפייה דתית ופילוג והמון שנאה – המון, המון, המון שנאה, שמרעילה את חיינו? או שתהיה פה המדינה של מכון ויצמן ושל חיל האוויר וכלכלת הייטק וקהילה חמה שמשקיעה קודם כול בחינוך, שמחזקת את מעמד הביניים, את הציבור היצרני והעובד של מדינת ישראל, ומאמינה ביהדות של בית הלל ורבני צהר והרב זקס? אלה האלטרנטיבות, חדות מאי פעם, ברורות מאי פעם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר שקט? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זה מרעיש. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בשנת בחירות, ולכל מערכת בחירות יש נושא. יש את הדבר שעליו אנשים יוצאים מהבית. יש איזו שאלה יסודית בחיי המדינה, שעליה הציבור הולך לענות בקלפי. פעם זה כן ביבי, לא ביבי, נכון – אבל לא הפעם. פעם זה ימין נגד שמאל, פעם זה כלכלה, פעם זה ביטחון. אני יכול לגלות לכם כבר עכשיו מה יהיה הנושא של הבחירות הבאות: הבחירות הבאות יעסקו בשאלה גדולה אחת: על מי אפשר לסמוך? על מי אפשר להסתכל ולהגיד, אני סומך עליהם - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הם יהיו, המדינה תנוהל כמו שצריך. זה יהיה הנושא. כי אנשים מרגישים, בצדק גמור, שהמדינה יצאה מדעתה – בלשכת ראש הממשלה יש סוכנים קטרים; השר הממונה על המשטרה הוא עבריין מורשע; שר הביטחון מעודד השתמטות מצה"ל; סגן שר התקשורת החדש שלך, אדוני – אין לו סמארטפון, אין לו אינטרנט ואין לו טלוויזיה בבית. אף אחד לא מטפל בחינוך; אף אחד לא אומר לעצמו: חסרים מורים וגננות והמערכת קורסת; תאונות הדרכים בשיא של כל הזמנים; אלימות נגד נשים – שיא של כל הזמנים; העברות כספים למשתמטים – 60 מיליארד שקל בשנה, שיא של כל הזמנים. הממשלה שהבטיחה לטפל בחיים עצמם אומרת לאזרחיה: אם אתם רוצים לחיות, אם אתם לא רוצים למות – תשכבו על הכביש, שימו את הידיים על הראש ותתפללו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הפשיעה בקרב החברה האזרחית בשיא כל הזמנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, אתה כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הפשיעה בקרב החברה האזרחית בשיא כל הזמנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חיים בעולם שנשבר לרסיסים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור, חברות וחברי הכנסת. זה לא עוזר. זה לא עוזר. השר, אין צורך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חיים בעולם שנשבר לרסיסים. מדינה שהדימוי הכי חזק שלה הוא פסטיבל הנובה – אנשים צעירים, שבאו לרקוד ולאהוב, וגמרו את זה רצים וצורחים, ונרצחים ונחטפים. תחשבו כמה זה חזק, ששוב יהיה לאזרחי ישראל על מי לסמוך. תחשבו איזה כוח יש לזה שנבוא ונגיד להם: אנחנו נחזיר למדינה הזאת את השפיות, יש לכם על מי לסמוך. פעם הייתה לליכוד תשובה על זה – כל העולמות של ה"מי יחליף אותו". המשפט הזה שהליכודניקים היו אומרים אחד לשני: כן, יש איתו בעיות, אבל מי יחליף אותו? זה נגמר. זה מתקיים היום רק בכת של ערוץ 14 ובחבורת הנואשים של הפריימריז. מי יחליף אותו? יחליף אותו מי שאצלו לא נהרגו הכי הרבה יהודים מאז השואה; יחליף אותו מי שאצלו בלשכה לא עבדו סוכנים קטרים שקיבלו מאות אלפי דולרים בזמן מלחמה ממדינה מוסלמית תומכת טרור; יחליף אותו מי שאצלו לא הייתה שחיתות ולא הייתה השתמטות, ולא היו שרים שהם או נחקרים או עבריינים מורשעים; יחליף אותו מי שאצלו יוקר המחיה לא שבר שיאים שלא היו פה מעולם; יחליף אותו מי שלא הרעיל את החברה הישראלית, אלא מאמין בחיים משותפים, ורואה, רואה את הכאב של הצד השני. יש פה המון כאב. גם בימין, גם במחנה הליברלי. ומה שאנחנו צריכים זו מנהיגות שגורמת לאנשים לשמוע את הכאב של מי שלא מסכים איתם. יחליף אותו מי שלא מחק תוך שנתיים את המותג הכי מצליח בהיסטוריה, המותג של הסטרטאפ ניישן, ובמחדל ההסברה הכי נורא אי-פעם החליף אותו למדינה שמזוהה עם ג'נוסייד שבכלל לא היה. איך? איך הצלחתם לעשות את זה ללוחמים שלנו, בזמן שאנחנו מנהלים את המלחמה הכי צודקת בהיסטוריה? לא הייתה בתולדות המדינה, ובואו נתפלל שגם לא תהיה, ממשלה וראש ממשלה שנכשלו ביותר תחומים ובאופן יותר מוחלט מהממשלה הזו ומראש הממשלה הזה. מי שיחליף אותו זה מי שיודע לנהל מדינה. לפני שלוש שנים מדינת ישראל הייתה פרויקט מנוהל. היא הייתה מדינה שנוהלה לאין ערוך טוב יותר ממה שהיא מנוהלת עכשיו. זה לא בדיבורים. אלה הנתונים. לפני שלוש שנים אני הייתי ראש הממשלה, והמדינה נוהלה טוב הרבה יותר, כי עלינו אפשר לסמוך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לסמוך עלינו שנדע לטפל בביטחון ונדע לטפל בכלכלה, כי עשינו את זה; אפשר לסמוך עלינו שלא נקים ממשלה עם קיצוניים וגזענים, כי לא עשינו את זה; אפשר לסמוך עלינו שלא ניכנע לחרדים, לא על הגיוס ולא על לימודי הליבה; ואפשר לסמוך עלינו שנילחם בכפייה דתית, ונגן על הדמוקרטיה, ונכתוב חוקה, ונעשה רפורמה אמיתית במערכת המשפט. חבר הכנסת משה סעדה, צריך, צריך, אבל לא בשביל להרוס, אלא כדי לתקן. בשביל לתקן. אפשר לסמוך עלינו שנשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל, כי אנחנו יהודים לא פחות טובים מכם, ובנפשנו הדבר. ואפשר לסמוך עלינו שנעזור למעמד הביניים, לציבור היצרני והעובד. נוריד לו מיסים, נוריד לו את יוקר המחיה. נוודא שגן ילדים לא עולה מינימום 4,500 שקל בחודש, ואנחנו יודעים איך לעשות את זה. בשביל לנהל את מדינת ישראל צריך אכן לדעת לעמוד בלחצים – בלחצים של הבייס, וגם בלחצים של הקואליציה של עצמך, לא להיכנע כל פעם שסמוטריץ' או החרדים עוברים במסדרון ומציבים לך אולטימטום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן, אני לא רוצה לקרוא אותך, בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעת להתייצב מול האנשים שלך זה חלק מהג'וב. אף אחד לא מעריך מנהיגים שאפשר לקפל אותם, גם לא הנשיא טראמפ. את הממשלה הבאה צריכה להוביל קבוצה שכבר עשתה את זה, שיודעת לעשות את זה, שיש בליבה שלה משהו שלא נשבר לעולם, איזה כור אטומי שתמיד פועל, חבורה של אנשים שתמיד יודעים להתחיל מחדש. כמה פעמים עמדתם פה על הדוכן – גם אתה, גם אתם – והספדתם אותי, ואני עדיין כאן? איך אמר מנחם בגין? תתמודדו. אדוני ראש הממשלה, אתה כבר לא יכול להגיד לבוחרים שהם יכולים לסמוך עליך. יכולת פעם, אתה כבר לא יכול – לא אחרי 7 באוקטובר, לא אחרי קטרגייט, לא בזמן שאתה מקדם חוק השתמטות מחפיר, כשצה"ל צועק שחסרים לו לחמים והילדים שלנו נהרגים ונפצעים באלפיהם. על זה יהיו הבחירות. זה הדבר שאני יכול להגיד לבוחרים, ואתה כבר לא יכול להגיד להם. אני יכול להגיד להם: יש על מי לסמוך. אנחנו נביא למדינה הזו שקט, אנחנו נרגיע אותה, אנחנו נרפא אותה, אנחנו נעשה פה תיקון. אנחנו נהפוך את היהדות למה שמחבר אותנו. אנחנו נציל מכם את הציבור היצרני והעובד. הם יודעים שהם יכולים לסמוך עלינו. יש על מי לסמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור – ראש הממשלה מבקש להודיע הודעה? כן, בבקשה. אם כן, נאפשר הודעה קצרה לראש הממשלה, לאחר מכן כמובן לראש האופוזיציה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> חבר הכנסת לפיד, אני מבקש ללמד אותך מה זה הישג מדיני. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה ההפך ממה שאתה עושה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הישג מדיני זה לא לקבל דרישה למסור לחיזבאללה שטח ימי ענק עם זיכיונות גז, ולחתום בסופו של דבר - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החזרת את חברון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה אכזרי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם חברון, גם - - (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני אתחיל מחדש. זה קצר. זה יעבור יותר מהר אם תיתנו לי להגיד את זה. אני רוצה להסביר לחבר הכנסת לפיד מה זה הישג מדיני. הישג מדיני זה לא לקבל דרישה עם רקטה אחת, למסור לחיזבאללה שטח ימי ענק עם זיכיונות גז עצומים ולחתום בסופו של דבר על הסכם ימי שמוסר לחיזבאללה שטח ימי ענק עם זיכיונות גז. זה לא הישג מדיני – זו התקפלות מדינית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, את כבר בקריאה שנייה. אני מזכיר לך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכולה עם השקרים האלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הישג מדיני, להבדיל, זה לקבל דרישה שייכנסו לעזה חיילים טורקים וחיילים קטרים, שינהלו את עזה לחלוטין בכל דבר, יהפכו לבעלי הבית, ולסיים את המשא-ומתן הזה מול הדרישה הזאת כשהם בקושי חברים בגוף מייעץ לאחת משלוש הוועדות, כשאין להם שום סמכויות, ושום השפעה, ושום חיילים ושום דבר. וגם על זה אנחנו עדיין מתווכחים. זה הישג מדיני. (מחיאות כפיים) << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם קיימים. הם קיימים. הם קיימים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אגב, רק פרט קטן. אחד משלושת הגופים הללו הוא גוף על, זה מעין או"ם כזה. אני לא יודע אם להגדיר את זה כך, או"ם חדש כזה, של כל מיני מנהיגים. כן, זה כולל גם את ארדואן. הוא הזמין גם אותי, הוא הזמין הרבה מנהיגים עולמיים. זה גוף אחד, אבל יש שם כל מיני גופים. בכל מקרה, מדובר על כמה יועצים וגופים מתחת. תראה, חבר הכנסת לפיד, אני לא רוצה לפגוע בך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא תצליח, זה בסדר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא, אני לא חושב. אני גם לא פונה במישור האישי. אתה יודע שאני אף פעם לא עושה את זה, אבל אתה בוודאי שמעת על איזה תוכנית כזאת או מקטע כזה של הלפיד הלילי. אני חייב להגיד: אני לא מבין למה זה לפיד לילי? זה לפיד יומי, יום-יומי, גם בשעות היום, כפי שראינו. זאת אומרת, אתה אומר דבר אחד, ומהר מאוד – לפעמים באותו משפט, אבל לפעמים צריך לחכות כמה ימים – את ההיפוך לגמרי. ואתה אומר את זה, כי הכול פוזה, הכול מניירות, הכול סיסמאות נבובות. ואני שואל אותך: מה עשית? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא בחיים הפרטיים, אני לא מדבר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, קריאה שנייה. חברת הכנסת עזי עזוז, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מה עשית? לא בחיים הפרטיים שלך. אני יודע שכתבת ספרים. אגב, אני מכבד את זה מאוד. אבל מה עשית? אתה בחיים הציבוריים. היית ראש ממשלה. מה עשית? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מה עשית חוץ מאשר לתת לחיזבאללה את שדות הגז. הוצאת את הגז שלנו מהמים? עשית משהו? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היה לנו שקט שנה וחצי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מה עשית? בנית כבישים? בנית רכבות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בנית גדר, לחסום - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - את כל ההסתננות הזאת? עשית הסכמי שלום? מה עשית? לא עשית דבר. אבל אתה מדבר, מדבר; לפיד לילי, לפיד יומי – דבר והיפוכו. אבל אתה שאלת שאלה, ואני - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שאלת שאלה: לאן מדינת ישראל הולכת? אז אני אגיד לך לאן היא הולכת: היא הולכת למיגור חמאס; היא הולכת לחיסול הציר האיראני; היא הולכת לבריתות אזוריות, כמו חברינו כאן בסומלילנד, שאני יזמתי, ויש עוד בדרך. (מחיאות כפיים) כיוון ששאלת, היא הולכת לעוד דבר אחד קטן – היא הולכת לניצחון גדול של הימין. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ראש האופוזיציה, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני לא זוכר – חברת הכנסת גוטליב, אנחנו לא רוצים להפריע לך, חלילה. אני לא רוצה להפריע לך, חלילה. אנחנו כולנו יודעים את מקומנו האמיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זה לא כוחות. זה לא כוחות. אני ממליצה לדעת את מקומך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אני לא זוכר למי אמרת את זה פה במליאה פעם, אבל אני רוצה דווקא לצטט אותך. אתה פעם אמרת: לא טוב כשרואים עליך את הלחץ. רואים עליך את הלחץ. אם אתה מתחיל לצטט את ערוץ 14 והלפיד הלילי, לא רק שרואים עליך את הלחץ, לזכותה של יש עתיד ייאמר, גם רואים ממי הם לחוצים. רואים ממי הם לחוצים. אני אגיד לך מה עשיתי. שאלת מה עשיתי. זו שאלה לגיטימית. אצלי לא הייתה כלכלה במצב הנורא שבה נמצא כל אזרח היום. אצלי לא היה יוקר מחיה ברמה הזאת, אצלי לא הייתה פשיעה ברמה הזאת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך גם משהו שלא עשיתי. אצלי חמאס לא עבר את הגדר והרג 1,200 ישראלים בנובה, ביישובי עוטף עזה. (מחיאות כפיים) ואני אגיד לך עוד משהו שלא עשיתי; אצלי לא היה מצב שבו ראש שב"כ נכנס לראש הממשלה ואומר לו: אדוני ראש הממשלה, הזרוע הצבאית של חמאס שמה יד על מזוודות הדולרים; הם מעבירים 4.5 מיליון דולר בכל חודש לקניית נשק, אתה מוכרח לעצור את הכסף הזה. ואתה אמרת: תמשיכו, תמשיכו. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם כבר אתה רוצה לדבר על חיזבאללה, באמת כל הפעמים שעלית הנה, מכבודך חסתי עליך. אצלי הוקם אוהל של החיזבאללה בתוך שטח ישראל מעבר לגבול? אצלי היו מכולות של כוח רדואן על הגבול ולא הזזנו אותן? אנחנו מדברים על משהו, 200 ק"מ מהחוף, איזה מקום של מים שבכלל לא היה בו גז. על מה אתה מדבר? האנשים שלך יושבים בנאקורה עכשיו, מנהלים משא ומתן עם חיזבאללה. מה אתה חושב שאנחנו לא יודעים – אני אגיד עוד דבר: אני יודע שהתרגלת הרבה שנים לזה שאתה האדם היחיד במדינת ישראל שיודע אנגלית. אבל אנחנו התאמצנו, ובינתיים גם אנחנו למדנו. והתיאור שלך שאומר שטורקיה זה כולה מישהו שמייעץ מהצד – יש מסמך. חתום עליו נשיא ארצות הברית דונלד ג' טראמפ, והוא אומר: טורקיה בפנים; הוא אומר: קטר בפנים; הוא הביא את ארדואן לבית הלבן; הוא אמר: ידידי הטוב – דיבר עליו עוד יותר יפה ממה שהוא דיבר עליך במאר-א-לאגו - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אני בפעם הבאה קורא לך ואני מוציא אותך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה השפעה יש לך עליו. זה ההישג המדיני הגדול שלך. בוא, אתה רוצה לדבר על הישגים? אמרתי לך את זה בפעם הקודמת, אני מוכן בכל רגע נתון. בוא ניקח את מדינת ישראל היום, כשאתה ראש ממשלה, את מדינת ישראל לפני שלוש שנים בדיוק, כשאני ראש ממשלה, ונשווה כל פרמטר: ביטחון אישי, כלכלה, גירעון, יוקר מחיה, מצבו של מעמד הביניים. תבחר נושא – נשווה, נחליט מי מאיתנו יודע להביא הישגים ומי כבר שכח מזמן איך עובדים בשביל מדינת ישראל. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. נא להכניס את חברי הכנסת שהוצאו החוצה. אנחנו נעבור להצבעה. נא להכניס את חברי הכנסת שהוצאו החוצה. נאפשר לחברי הכנסת שהוצאו להיכנס, להתיישב במקומותיהם. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על העמדה שהציג ראש הממשלה. מי שמצביע בעד, הוא בעד לקבל את העמדה; מי שמצביע נגד – נגד. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 62 נגד – 50 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 50 נגד. אני קובע כי עמדת ראש הממשלה התקבלה. << נושא >> דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר עדה פיינברג-סירני << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת, אנחנו נציין היום את זכרה של חברת הכנסת לשעבר עדה פיינברג-סירני. אנא שמרו על השקט, חברות וחברי הכנסת, אנחנו מזכירים חברת כנסת שהלכה לעולמה. אנחנו מבקשים היום לחלוק כבוד לחברת הכנסת לשעבר עדה פיינברג-סירני, שהלכה לעולמה אך לפני חודשים אחדים. עדה נולדה ברומא בשנת 1930 למשפחה יהודית מוכרת ומיוחסת. אביה נפטר כשהיא הייתה בת עשרה חודשים בלבד, ובהיותה בת ארבע אימה דבורה החליטה שהן יעלו לארץ ישראל. לימים היא התגייסה לפלמ"ח, משם לצה"ל ובתום תקופה זו הייתה ממייסדי קיבוץ יראון שבגליל העליון; נקודת התיישבות שבה קשרה את גורלה ואת חייה ממש על קו הגבול. את דרכה הציבורית החלה מתוך תפיסת עולם חלוצית, ובשנת 1969 נבחרה לכנסת השביעית מטעם סיעת המערך, וכיהנה בה עד לשנת 1974. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מזכירים את זכרה של חברת הכנסת שנפטרה. חבר הכנסת ביטן, חברת הכנסת שטרית, קצת כבוד. מי שלא יכול, שיצא החוצה. טיפה שקט. במהלך כהונתה במשכן הקדישה את מרצה לפעילות בתחומי החינוך, התרבות וההתיישבות ביישובי הספר מתוך דאגה עמוקה לעתיד ילדינו ועתיד העם היהודי בארץ ישראל. בימיה האחרונים, כשהיא מפונה מביתה ביראון בשל המלחמה הקשה, הפגינה עדה את אותה רוח בלתי שבירה. בריאיון שהעניקה אז, השאירה לנו מעין צוואה של אמונה ותקומה, כשאמרה: אני יודעת שליראון יחזרו, כי יראון זה בית. נטענו מטעים, בנינו בתים, נגריה, יקב, נולדו ילדים – כל אלה אומרים שיש בית, ובית לא עוזבים. היום, כשאנו זוכרים אותה כאן במליאה, אנחנו יכולים לומר: נבואתה התגשמה. עם ישראל ניצח, התושבים חזרו לבתיהם, והחיים בקיבוץ יראון וביישובי הצפון שבים בהדרגה למסלולם, צומחים מתוך השברים. עדה ידעה שגם בימים הקשים ביותר הבית חזק מכל אויב. כך היה, וכך, בעזרת השם, יהיה. יהי זכרה ברוך. נכבד את זכרה בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרה של המנוחה.) תודה. נא לשבת. אני מתכבד להזמין כעת את חברת הכנסת מרב מיכאלי לשאת דברים. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. אמרתי בן ארי? אם אמרתי, אז טעיתי. התכוונתי למרב מיכאלי. אני חושב שכך גם אמרתי. מרב – מה אמרתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז טעות שלי. סליחה, חברת הכנסת מיכאלי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - שיש שר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שר. ראיתי את השר לוין לפני רגע קל. ויש גם את השר וסרלאוף? יש, יש, מאה אחוז. וגם השר דיכטר פה. התברכנו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שפע כזה, אין לתאר. הדבר הראשון שאני רוצה לספר לכם על חברת הכנסת המנוחה עדה פיינברג-סירני הוא שהיא הייתה חברה בכנסת השביעית, והיא הניחה על שולחן הבית הזה הצעת חוק לנישואים אזרחיים. קשה להאמין שאנחנו בכנסת העשרים-וחמש, ועדיין לא עבר חוק נישואים אזרחיים. קשה לתאר שמאז למעשה האחיזה של בתי הדין הרבניים בכל ענייני הנישואין והגירושין רק הולכת ונעשית אחיזה חזקה יותר, ויש מי שרוצים עוד להרחיב את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים. אבל חשוב שנדע שעדה פיינברג-סירני הניחה על שולחן הכנסת הזה הצעת חוק לנישואים אזרחיים שוויוניים. היא עלתה לארץ מאיטליה כילדה, וכבר בגיל 17 היא התגייסה לפלמ"ח והייתה חברה בהכשרה מגויסת, שרבים מחבריה נפלו בקרבות הכי משמעותיים על המדינה הזאת. האנשים הקרובים ביותר אליה שילמו מחיר דמים, והיא הייתה חלק, חלק בלתי נפרד מהרעות הזאת שהתעצבה אז, ועד עצם היום הזה היא משנה צורות, אבל נשארת דבר כל כך מרכזי בהוויה הישראלית, דבר כל כך משמעותי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל, וכל כך עצוב לראות שיש כאלה שנלחמים על הזכות להשתמט ממנה. עדה פיינברג-סירני – מההכשרה עברה לגרעין, ובסופו של דבר הייתה ממייסדיו של קיבוץ יראון בצפון הרחוק, שממנו היא פונתה לראשונה, כשהיא לא האמינה שזה יקרה לה במלחמה האחרונה. והיא אמרה: איך נתנו לזה לקרות? כל מלחמה וכל מבצע היו קשים ועברנו את כולם – אבל המלחמה הזאת היא המלחמה הכי גרועה והכי קשה. לאורך השנים היו מלחמות ומבצעים, אבל אף פעם לא עזבנו ולא חשבנו לעזוב. אני לא האמנתי שאני אי פעם אפונה ואתפנה מקיבוץ יראון. למזלנו, למזלה, היא זכתה לחזור הביתה ולשתות את האספרסו שלה על המרפסת. אבל היא אמרה נכוחה: שכחו את הגליל. המדינה כבר בת 75. עבר מספיק זמן כדי שייתנו לנו יותר ממה שנתנו עד היום. היא הוסיפה בכעס שהיה יחס של זלזול כלפי הקיבוצים בתקופה שקדמה למלחמה. מי כמונו יודעות ויודעים איזה יחס של זלזול ממשלות ישראל הפגינו כלפי הקיבוצים כבר שנים ארוכות מאוד. נעשה ניסיון למחוק מהתודעה ולגמד את מפעל החיים שלנו, שהפך חסר ערך עבור ממשלת ישראל. עדה פיינברג-סירני הייתה חברת כנסת ממפלגת העבודה. היא הייתה באחדות העבודה, אחר כך זה הפך למפלגת העבודה. הערכים של המפלגה הזאת של התיישבות, התיישבות אמיתית, כזאת שעשתה את מדינת ישראל, שקבעה את הגבולות ושמרה על הגבולות – ורק לפני שנתיים ראינו איזה מחיר דמים מחריד ומזעזע שילמו הקיבוצים ששמרו על הגבול של עזה. האתוס הזה של התיישבות וביטחון, של חקלאות כדרך לשמור על הארץ הזאת, להפריח אותה, להפוך אותה ממקומות שבהם היא הייתה שממה, להיות בית, להיות הבית של עם ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי – לא בית דתי, בית לאומי עם יחס אדיר של כבוד למורשת שלנו, אבל בלי שעבוד לדת – זה האתוס של מפלגת העבודה שבאמצעותו באה עדה פיינברג-סירני לשרת בכנסת. היא לא רצתה להמשיך אחרי כנסת אחת, היא חזרה לקיבוץ יראון. היא הייתה מחנכת כל ימיה, וחזרה להיות מחנכת. היא חינכה לערכים האלה. הערכים האלה נדרשים לנו היום כאוויר לנשימה כדי לקבוע למדינת ישראל גבול – גבול שאם נצטרך להגן עליו, נגן עליו. אבל שיהיה לנו גבול – שיהיה ברור איפה הגבול שלנו; הערכים האלה נדרשים לנו היום כדי להגן על החקלאות שלנו, כדי לא להשחית כל חלקת אדמה לבנייה ובנייה ובנייה, לא מתוכננת, לא נכונה, כזו שמבזבזת את האדמה של הארץ הזאת. עדה פיינברג-סירני מייצגת את מה שרצינו שמדינת ישראל תהיה. היא הייתה בדרך לשם, ועכשיו אנחנו נאבקות ונאבקים על כך שהיא תחזור לשם. מפלגת העבודה היא חלק מהמאבק הזה, מהדרך הזאת. עדה פיינברג-סירני צריכה להיות מודל לכל אישה שרואה עצמה חלק מהמורשת הזאת, לכל אישה שנאבקת היום על שירות שוויוני בצה"ל, לכל אישה שיודעת שהדרך כרוכה במאבק – אבל אפשר לנצח. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב יאמר גם הוא מילים לזכרה. בבקשה. אגב, מוסרים לי מהבית שאכן קראתי לחברת הכנסת מיכאלי, ולא לבן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): <ד< קריאה >> שמעתי בן ארי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. צופים ומאזינים לנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, קולי מעט בוגד בי, אז אקצר בדברים, ואוסיף אך מעט לדברי חברתי, חברת הכנסת מיכאלי, לזכרה של חברת הכנסת פיינברג-סירני. אדוני היושב-ראש הזכיר שעדה באה ממשפחה מפוארת של יהדות איטליה. דודה היה הצנחן הנודע אנצ'ו סירני, שיצא לשליחות הצלה באירופה יחד עם רבות ועם טובים, ובהם חנה סנש וחביבה רייק. עדה בחרה כל חייה לשאת את השם סירני להנצחת משפחתה, מכיוון שלא היו בנים ממשיכים שיישאו את השם, לאחר שבן דודה, בנו של אנצ'ו סירני, נהרג באסון בקיבוץ מעגן. הדבקות הזו בשם המשפחה היא סימן לדרך חייה של עדה פיינברג-סירני: חיים של שליחות, חיים של התמסרות למשימות הציבור, חיים של שליחות של אומה. ביום שבת האחרון ב-20 השאלות של עיתון הארץ הופיעה שאלה: מי היה חבר הכנסת שהקיבוץ שלו החליט באספת חברים שהוא צריך להתפטר מן הכנסת ולחזור ולעשות תורנויות מטבח? ואני סיפרתי לילדים את סיפורו של אהרן ידלין, שהיה שר חינוך למופת, חבר כנסת שהתפטר בעקבות החלטת אספת החברים בקיבוץ חצרים כי הוא נדרש לחזור לתורנויות המטבח. עדה פיינברג-סירני לא הייתה זקוקה להחלטה של אספת חברים; היא נענתה לקריאה של התנועה שלה, הקיבוץ המאוחד, שחפץ להציב אישה מן ההתיישבות העובדת ביישובי הספר. היא באה לקדנציה קצרה, ולאחריה היא החליטה שמקומה האמיתי הוא בחדרי ההוראה בבית הספר אנה פרנק, במוסדות קיבוצה ובמוסדות תנועתה. דומני שבכך היא העמידה מופת לכולנו, חברי וחברות הכנסת, לזכור שהעשייה שלנו בבית הזה היא לא פסגת הקריירה שלנו, אלא היא חלק מחיים של שליחות; שעבודת החינוך וההוראה וההתמסרות לעבודה קהילתית ותנועתית הן לא פחות חשובות מן המנהיגות הפוליטית, ולפעמים גם כוחן להשפיע גדול אף יותר. הזכירה חברתי, חברת הכנסת מיכאלי, את שירותה בפלמ"ח – מן הראוי להזכיר את המסירות שלה והעשייה שלה בתחומי החינוך והמנהיגות הציבורית בקיבוץ המאוחד. כפי שאמרה חברת הכנסת מיכאלי, עדה הייתה נציגה נאמנה של ההתיישבות העובדת בגליל. לצערנו הרב ולדאבון ליבנו, את השנתיים האחרונות של חייה, היא "בילתה" בקיבוץ גזית, שקלט את מפוני יראון, אבל בימיה האחרונים היא זכתה לחזור אל הקיבוץ שלה ולראות בראשית תקומתו. אבל למרות ההישגים הגדולים בשדה הקרב התקומה הזו טרם הגיעה לכדי מיצוי. ובבית הזה נדונה הסוגיה של איך אנחנו הופכים את הגליל לחבל ארץ פורח ומשגשג מקריית שמונה ועד אחרוני הקיבוצים והמושבים. הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, הדבר הזה חייב להיות צוואה שמותירים לפתחנו עדה פיינברג-סירני ויתר מקימי קיבוצי, מושבי וערי הגליל. כפי שאתה בוודאי זוכר, אדוני היושב-ראש, לך ולי הייתה התכתבות מסוימת סביב מורשתו של יוסף טרומפלדור, ומי הן התנועות שינקו ממורשתו. נסכים שהוא העניק ממורשתו ומצוואת חייו לקשת רחבה של תנועות ציוניות ותנועות מיישבות. בנוסח ה"יזכור" שקבע ברל כצנלסון על הרוגי תל חי ובתוכם יוסף טרומפלדור, דיבר ברל כצנלסון לא רק על גבורת החרב, אלא גם על גבורתם של אנשי העבודה והשלום שהולכים מאחורי המחרשה. הגבורה הזו של לחיות על הגבול, לחרוש את השדות, להעמיד דור של תלמידים ותלמידות ולחתור גם להגנה וגם לשלום, כסיסמת תנועת הנוער העובד והלומד, זוהי הצוואה שאנחנו צריכים להעמיד לנגד עינינו – הגנה, עבודה ושלום. הלוואי ונדע להעמיד זכר לפעולתם של דור החלוצים שעדה פיינברג-סירני הייתה מדמויות המופת של אותו הדור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בשם הכנסת אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה, של הידידים ושל חברות וחברי קיבוץ יראון על לכתה של עדה פיינברג-סירני. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי סגן שר << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה על מינויו של חבר הכנסת ישראל אייכלר לסגן שר במשרד התקשורת. אני מתכבד להזמין את השר קרעי למסור את ההודעה מאת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה לאשר את מינויו של חבר הכנסת ישראל אייכלר לסגן שר במשרד התקשורת על ידי שר התקשורת. סגן השר אייכלר, ברוך הבא. יש לנו הרבה מה ללמוד מהרקורד העשיר שלך בתחום התקשורת. יש כאלו שמצקצקים בלשונם, אבל – הינה, הינה, הינה זה, אתה רואה את הבדחן – יש להם עוד כמה חודשים לצחוק כאן. אל תתרגש מהם. בעזרת השם ביחד נמשיך להוביל את מדינת ישראל אל מול האתגרים שלה גם בתחום התקשורת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. << נושא >> הצהרת אמונים של סגן שר<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור להצהרת האמונים של סגן השר ישראל אייכלר. אני מתכבד להזמין את סגן השר אל הדוכן. בבקשה, אדוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא יעזור לך בחוק התקשורת, קרעי - - - את הטלוויזיה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חכה ותלמד. בגלגול הבא שלך אתה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, אתה כתבת לביבי על - - - תגיד, הפכת אותו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. סגן השר אייכלר, אנא הקרא את נוסח הצהרת האמונים, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אני, ישראל אייכלר, בן אברהם מנשה ורבקה, זכרם לברכה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כשר ולקיים את החלטות הכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברכות לסגן השר אייכלר. חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. קריאה שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - תוציא אותי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בושה. בושה - - - אנטי-ציוני. זה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את הבושה. את הבושה. לכי תבעירי מדורות. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברכות לסגן השר אייכלר. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1926).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את השר וסרלאוף להציג את הצעת החוק, בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026; והצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים, ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים אלה נוספה כמות נוספת של מחבלים אשר נתפסו במהלך ימי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, וגם בנוגע לחלקם מתקיים הליך חקירה פלילי. פרקי הזמן – הן להארכות המעצר והן למניעת פגישה עם עורך דין – בחוק המעצרים אינם מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות מעצרם של המחבלים הללו. זאת בשים לב לחקירה רחבת היקף והמורכבת של אירועי הטרור, וכן בשים לב לצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם. נוכח האמור, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופות המרביות שניתן להאריך את מעצרם של העצורים כהגדרתם בתקנות, וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. תקנות שעת החירום הותקנו לשלושה חודשים. נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך ההסדרים הללו חוקקה הכנסת שני חוקים להארכת תוקפן של התקנות תוך כדי התאמתן, וכן שבה והאריכה את תוקף התקנות תוך כדי התאמתן בהתאם לצרכים החקירתיים והביטחוניים העדכניים. שני החוקים הללו כעת בתוקף עד תאריך י"א בשבט התשפ"ו, 29 בינואר 2026. הצרכים הביטחוניים והחקירתיים, שעדיין קיימים – ובכלל זאת מעצרים נוספים שהתבצעו מאז הארכת תוקף התקנות בחוק בפעם האחרונה, וזאת אף חרף הפסקת האש שנחתמה באוקטובר 2025 – מחייבים המשך ההסדרים כאמור. לפיכך, שתי הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 1 שבהן, ולהאריך את תוקף התקנות בכשישה חודשים נוספים עד ליום י"ז באב התשפ"ו, שזה 31 ביולי 2026. בצד זאת, לאחר הערכת מצב מחודשת עם גופי הביטחון, ובשים לב לנסיבות ולפגיעה הטמונה בהסדרים הכלולים בתקנות שעת החירום, מוצע לצמצם ולהגביל את התקופות והנסיבות שבהן ניתן יהיה למנוע מחשוד להיפגש עם עורך דינו כפי שמפורט בהצעת החוק, תוך מתן אפשרות לבית המשפט להורות שהעצור לא ייפגש עם עורך דינו אם הובאו בפניו עובדות חדשות או שינוי בנסיבות, והוא מצא כי בשל עובדות או נסיבות אלה מניעת הפגישה דרושה בשל חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה, וזאת עד ל-120 ימים בסך הכול. ובנימה אישית אני אגיד, אדוני היושב-ראש, שברגע שיעבור חוק עונש מוות למחבלים, אז לא נצטרך להאריך אף תקנה. פשוט לא יהיו מחבלים בבתי הכלא, ולא נצטרך גם להגיע לסיטואציות של חטיפות ושחרור של מחבלים, כי כאמור, המחבלים שרצחו יהודים, אנסו, שדדו, בזזו ושרפו – מקומם לא בכלא, אלא בקבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר הנגב, הגליל והחוסן לאומי, יצחק שמעון וסרלאוף. אני מזמין את ראשונת הדוברים בדיון, חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על המופע של נתניהו שהיה כאן בזמן הדיון של 40 חתימות. קודם כול, מה זה היה השעמום הזה? קודם כול, הוא לא נראה טוב, צריך לומר. משהו, קצת, בצבעים, לא טוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הי, הי, אל תדאג, גם אליך אני אגיע. לא היה נראה טוב, הצבעים לא טובים. בכלל, אולי הוא צריך לנוח, אולי הוא צריך לנוח. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> דברי לגופו של עניין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא נראה לא טוב. מה אמרתי? אמרתי שהוא נראה לא טוב, אולי הוא צריך לנוח. מה, גלית, לא אמרתי - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם שלמה, תנשמו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אמרתי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאפשרו לדוברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, די - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי שהוא לא נראה טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא דואגת לראש הממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לו עומס, אפשר להגיד, לא קרה כלום, השמיים לא ייפלו. אולי הוא צריך לנוח. אם הגענו למצב שאני אפילו לא צועקת, אני אפילו לא מעירה לו, פעם ראשונה בדיון 40 חתימות אפילו לא צעקתי. שמעת אותי? לא. קצת ריחמתי עליו, אני מודה, הוא היה נראה לי מאוד עייף, אני מודה. וגם, האמת, היה ממש משעמם, אז מה אני אצעק לו? באמת, אני יודעת, אפילו לזימי, אפילו את, בקושי שמעתי אותך, זה היה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> המאפרת לא הצליחה ממש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה היה דרדלה של הדרדלה. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. אתה יודע, זה גם היה נאום מוזר - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חלש, ציון 3. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון? הינה, אפילו נאור לא צעק, לא הוציאו אותנו החוצה. עכשיו, באמת, אני אומרת, הוא פתאום נזכר שיש בדואים בנגב – בוקר טוב אליהו – אז הוא אמר שיש בעיה עם הבדואים בנגב. מה יש לי לצעוק על דבר כזה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה הכול קרעי אשם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה 20 שנה, 20 שנה אתה ראש ממשלה. פתאום הוא אמר שהוא הולך לעשות ישיבת ממשלה בקריית שמונה, תודה רבה, תודה רבה על זה, באמת. כאילו, זה היה אירוע מאוד מוזר. אבל השיא של האירוע, אני חייבת לומר, זה הדבר הזה שהוא אומר על הלפיד הלילי. תגיד לי, אתה ראש הממשלה, קצת פאסון, קצת קלאס. אתה מדבר על הלפיד הלילי? שלמה קרעי כתב לו פתק, אמר לו: תגיד זה וזה. תראה אותו, לא סתם, אני יודעת שכתבת פתק, ראיתי אותך. די, בחייאת שלמה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - אבל זה לא, אבל לפיד לילי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה לפיד לילי? הוא ראש ממשלה, הוא לא שלמה קרעי. אתה יכול לבוא – תקשיב, בוא, אנחנו מכירים הרבה שנים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, כבר צעקת עליי, תן לי לענות. מדברת איתך בנועם, לא צועקת ולא כלום. אתה יכול לבוא לפה, להסתלבט עליי, להגיד לי: מירב, לפיד לילי, לא משנה – או איזה אייטם שעשו עלי בערוץ 14. פיין, מותר לך. אבל אתה ראש הממשלה, מה זה לפיד לילי, תגיד לי? אנשים ישבו פה, צריך לומר, אפילו הקשיבו לך. תקשיב, זה לא מתאים. אני רוצה להגיד לך משהו, יש לי איתו הרבה שנים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תקשיבו, אני לא צועקת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי - - - 21 - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עשר שנים פה, באמת אני אומרת לך, ישבתי איתו בקואליציה ארבע שנים. זה היה אחד הנאומים הגרועים שלו, הוא גם היה נראה לא טוב - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ובשיא – הינה, אני מסיימת – בחייאת, שלמה, תפסיק לשלוח לנתניהו פתקים, זה רק עושה לו נזק. אתה רוצה להגיד דברים? תעלה לפה. הינה, אפילו מרגי מחייך. אל תפיל אותו בפח הזה. זה היה נראה על הפנים - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אני, לזימי ונאור שירי נשארנו בדיון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כיושב-ראש הישיבה אני דואג שהוא יבקש הודעה אישית. אני חושש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין מה הודעה אישית, ראית אותנו. אתה יודע, אני מסכמת, שאני לזימי ושירי, ואללה, אם אנחנו לא צעקנו או לא הערנו לראש הממשלה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוידסון צעק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אז שחרר גם אתה את הפתקים שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ – אינו נוכח. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מירב, את מי לקחת לך לעדים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - נאור שירי ונעמה לזימי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את מי - - - אלה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, אל תשלח לו פתקים, זה פתטי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אלה העדים שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ברמה שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חברים. דיון, בואו נעביר אותו ככה בהנאה, בנחת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. כשאני שומע את המילה "תרבות" אני שולח יד לאקדח – כך נאמר במחזה שכתב הנס יוסט. "שלאגטר" – שם המחזה – מ-1933. והרבה שנים אחרי זה ענה לו דוקטור ג'ורג' מוסה, היסטוריון, וכתב: בכל פעם שאני שומע את המילה "אקדח", אני שולח יד לתרבות. אחד ממאפייניהם הבולטים של משטרים טוטליטריים הוא שליחת היד לאקדח כנגד מה שכינו – תרבות מנוונת, חתרנית, לא פטריוטית או אנטי-לאומית. משטרים כאלה תמיד עשו הבחנה בין התרבות הזו, המסוכנת והפסולה שיש להשתיק ולחסל, לבין "התרבות הנכונה", שחייבת להיות לאומית, מה שמתבטא בפועל בנאמנות לשלטון וצייתנות עיוורת לראשיו. לשם מובילה אותנו ממשלת הדיקטטורה. תחת שמות שאפילו אורוול היה מתקשה לדמיין בשיחדש שלו, מה שנקרא Newspeak – שקיפות, פלורליזם והכלה, עלק. חוקי ההשתלטות על התקשורת – עיינו קרעי את דיסטל בע"מ; האקדמיה – בוארון; והתרבות – זוהר, מבקשים להשתיק כל ביקורת על הממשלה על בסיס הבחנה שקרית ופשיסטית ממש בין נאמנים לבלתי נאמנים, פטריוטים ובוגדים, אוהבי הארץ ושונאי ישראל, מסורים ומסיתים. הבחנות כאלה נעשו בידי גרועי המשטרים והדיקטטורים במאה ה-20, ואותם אתם מבקשים לחקות, את דרכם אתם רוצים להמשיך. המושג "תרבות" משמעו ריבוי וטיפוח. לא מקרי הוא ששורש המילה תרבות בעברית הוא רב"ה, מלשון ריבוי. בלטינית המילה cultura משמעה טיפוח, מה שהפך באנגלית ל-cultivate. אלה, ריבוי דעות וטיפוחן, בהכרח נשענים על מחשבה עצמאית וביקורת, המחייבות חברה פתוחה, דמוקרטית וליברלית. זה בדיוק מה שאתם רוצים להחריב; להחליף תרבות בתעמולה, ביקורת וספקנות באינדוקטרינציה, אקדמיה בשטיפת מוח, אומנות בבידור, יצירתיות במסחור, תקשורת בתעמולה, פרלמנט בהשתקה. בלשונו של יוסט, אתם רוצים להשליט את האקדח על התרבות, אבל תמצאו מולכם, אני מבטיח לכם, מיליוני מתנגדים, ובהם גם כאלה כמו חבריי וכמותי, שישלחו ידם לתרבות בכל פעם שתנופפו באקדח. מוסה יגבר על יוסט. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתה פה היום עד לא מזמן על סדר-היום הצעה שהוסרה של חבר הכנסת בוארון בנושא – ואני מצטטת: "החלטת בית המשפט להוציא צו על תנאי על תיקון חוק-יסוד נעשתה בחוסר סמכות, ודינה בטלות מעיקרה". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא השופר של שר המשפטים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ההצעה הזו לסדר-היום, מהשופר, באמת, חבר הכנסת בוארון, הוסרה מסדר-היום. הבנתי שלקואליציה לא היו 61 צדיקים שיצביעו בעד ההצעה הזו. אבל אני רק מדמיינת מה היו כאן הדיבורים וכמה היו מסיתים נגד בית המשפט. היו תובעים את כבודם של חוקי-היסוד, מדברים גבוהה-גבוהה על מעמדה של הכנסת כמחוקקת. אז אני פה, אדוני היושב-ראש, כדי לחשוף את הצביעות. אני רוצה לדבר על העובדה שהממשלה הזו באופן שיטתי מפירה חוקי-יסוד שהכנסת מחוקקת פה, וכביכול היה צריך לדבר היום על כמה חוקי-יסוד חשובים שהשופטים לא יכולים לגעת בהם. אז הינה, האם ידעתם שחוק יסודות התקציב וחוק-יסוד: משק המדינה קובעים את הברור מאליו: ממשלה חייבת להגיש תקציב 60 ימים לפני כל סוף שנה? הגיוני, עד 1 בנובמבר. אבל הממשלה הזו פעם אחרי פעם מפירה חוקי-יסוד, את חוק-יסוד: משק המדינה. גם בשנת 2025 לא הוגש תקציב במועד וכך גם השנה. אנחנו באיחור של 80 יום, בהפרת חוק-יסוד, והממשלה הזו הניחה תקציב רק אמש או הבוקר. מדוע? לא כי חלילה סוף-סוף החליטו שחייבים סדרי עדיפויות כלכליים, מענה לצורכי המשק – זה מה שתקציב עושה – לא כי אולי צריך תוכניות עבודה או כי יש צורך אמיתי בתקצוב ביטחון ישראל, אלא בגלל פוליטיקה – כי הגיעו להסדר פוליטי עם המפלגות החרדיות שהן יצביעו בקריאה ראשונה על התקציב, והוא יאושר באמת באמת רק אם עד אז יחוקקו עבורם חוק פטור מגיוס. כי בממשלה הזו הכול בשירות הפוליטיקה והכסף, שלנו במיוחד. וגם התקציב הזה שהוגש, שוב, עם שיא של משרדים מיותרים ושיא של כספים קואליציוניים, ואתם מצפצפים על חוקי-היסוד. גם בנושא תקציב המשכי – בגלל שנגררנו לתקציב המשכי של 1 חלקי 12 בהיעדר תקציב – גם בהוראות שקשורות בחוק-היסוד לתקציב המשכי הממשלה הזאת עבריינית. היא לא הגישה דיווחים של הוצאות, לא הגישה דיווחים לוועדת הכספים על הוצאות הממשלה – גם את זה לא עשו לפי ההוראות. ואדוני היושב-ראש, אנחנו בפער בין התקציב ההמשכי שיש לנו עכשיו, בגלל האיחור בהכנת תקציב, לבין תקציב רגיל – פער שהתריע כנגדו החשב הכללי – של 94 מיליארד ש"ח בשנת 2025 ועוד 55 מיליארד ש"ח בשנת 2026. אדוני היושב-ראש, אלה סכומים עצומים שחסרים לנו כי אין תקציב. הכסף הזה, הפער הזה בין ההמשכי לרגיל, אמור לשרת את האזרח, והוא פוגע בשירותים שלנו ובביטחון שלנו. אז הינה, רציתי להראות שהדיון הזה שנחסך באמת היה חושף את ערוותה של הממשלה, כי אל תספרו לי סיפורים על כבודה של הכנסת, החוקים ומעמדם של חוקי-יסוד. החוק לא באמת מעניין את הקואליציה הזו. חוק-יסוד: משק המדינה, מתייחס ברצינות לכספי המיסים של האזרחים שלנו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אבל בשבילכם חוק-יסוד זה חוק-יסוד להשבת דרעי לממשלה, חוק-יסוד לפוליטיזציה של שופטים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - מקלט לעבריינות, ואתם, שמפירים את החוק, טוב שהסרתם את ההצעה הזו מסדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני גאה לעמוד כאן ולהקריא את מכתבן של נשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוליה, תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "סיימנו סבב שישי לפני שבועיים. זה היה הסבב הקצר ביותר, אך גם ההרסני מכולם. ככה זה כשעולים ברמת השחיקה. הבית כבר לא עומד בזה, גם לא העסקים או המעסיקים, ובוודאי שלא הילדים שלנו, שנמצאים במערכת חינוך שאינה מצליחה לראות אותם או להבחין במה שהם עוברים. כבר שנתיים. "בכורנו יהונתן התחיל את כיתה א' עם פרוץ המלחמה, מלא גאווה והערכה כלפי הצבא שגייס את אביו. היום, גם הוא מבין את ההשלכות של היעדרותו הממושכת. בין אובדן האמפתיה שלנו כהורים לבין הרצון העז לשמור עבורם על שגרה, ילדינו מתקשים להבין מדוע דווקא האבות שלהם מגויסים שוב ושוב. "בן זוגי לחם במשך יותר מ-350 ימי מילואים. הוא וחבריו תמרנו בשלוש גזרות שונות. שנת 2025 נפתחה בהצהרה על שירות מילואים שיימשך רק 70 יום. בפועל, בתוך שנה אחת בלבד הם כבר נקראו לשני סבבים; הראשון נמשך 90 יום – והשני 60. גם שנת 2026 נפתחה בהצהרה דומה. איך אמורים להגיב המעסיקים או הלקוחות כשבני זוגנו חוזרים מסבב שישי עם תאריך נוסף ביד? איך אמורים להגיב הילדים?" "ובינתיים, כבר שנתיים מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. שם חורצים את גורלנו, דנים בגופנו ובנפשנו. מתפלמסים בנוגע לחוק גיוס שעתיד לגייס מעט מדי ומאוחר מדי, ללא יעד כמותי הולם לגיוס לוחמים. יותר ויותר מתחדדת התחושה שסוחרים בנו. איננו תג מחיר להישרדות קואליציונית או פוליטית. אנחנו בשר ודם עייף, פצוע, שנלחם כבר למעלה משנתיים. "לא ניתנה לנו הבחירה אם להתייצב לסבב שישי. לא דאגו לנו לחילוף שיאפשר התחלה של שיקום. לכן השאלה אם לגייס חרדים או לא היא איננה שאלה אלקטורלית או רגולטורית, וכל שתיקה מול הקיצוניות הגואה, או דחייה נוספת – שוחקת את המוטיבציה ואת תחושת הנאמנות; אבני היסוד של שירות המילואים." "ואנחנו, לא רק נשות המילואימניקים של 7 באוקטובר, אנחנו גם אימהות של חיילי המחר. השירות הקרבי בישראל אינו תוצר לוואי של פרופיל תואם בלבד - -" << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "- - אלא תולדה של רצף בין-דורי וערכי". אני מקצר כי אין לי ברירה, לא הצלחתי את כל המכתב. "אמון אינו הצהרה". על החתום, נשות המילואימניקים. תיתנו להם תקווה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – סגן השר, כבר אפשר לקרוא לו, וחבר כנסת, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, כולנו תחת הרושם של האסון הנורא שקרה היום במעון ברוממה. כולנו אבלים על מות תינוקות רכים במעון, ואני מעריך את כל האנשים שביטאו את הכאב פה על הבמה והאחרים. אנחנו גם ראינו את האנשים שששו לאידן של האימהות והמשפחות האלה. אבל אנחנו צריכים לדעת שזה לא משהו שלא ידענו. בתפקידי כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה התריתי לאורך השנה האחרונה מפני היועצים המשפטיים. הסברתי להם את הסכנה האיומה בביטול ההנחות למעונות לאימהות עובדות אך ורק בגלל שבעליהן יושבים ולומדים תורה, בעוון הזה. אמרנו שהנשים האלה – אין להן כסף לשלם את מלוא המחיר, והן יחפשו הזדמנויות זולות במקומות בלתי בטוחים. דרשתי להעביר את חוק המעונות כדי להבטיח את הדבר הכי ליברלי, שזכותה של האישה על עבודתה, על שכרה ועל ההנחות שמגיעות לה לא קשורה לבעלה בשום מקרה, אבל הקריאה נותרה כערער בערבה. ואני אומר למערכת המשפטית שגזרה את הגזרה הזו על האימהות – ידיכם שפכו את הדם הזה. רבותיי, בימים האחרונים נפתחו שערי הגיהינום בערוצי התבהלה והכתירו אותי כאנטי-ציוני וכאויב המדינה. הייתם מאמינים? הם יודעים מה זה ציון? מי אלה בני ציון היקרים, המסולאים בפז, מי שאומרים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" שלוש פעמים ביום? כבר 45 שנה שאני עומד ומתריע מפני הדה-לגיטימציה של הציבור החרדי ונאבק על דעת הקהל בכל כלי התקשורת. אגב, לאלה שאומרים שאני לא מבין תקשורת, שישאלו את אבותיהם מה אני יודע על תקשורת. הם עשו חרדה בציבור מפני סכנת קיומם של ילדים חרדים בארץ ישראל. אני נאבקתי ונאבק בכל כלי התקשורת על שלל גווניה, וזה ממש הצחיק אותי לשמוע מה הניסיון של סגן שר התקשורת בתקשורת. כנראה שאמרו זאת אנשים שלא נולדו עוד כששירתי בעיתון המחנה. בכל זאת, שתי האשמות שקריות הופצו במכונת הרעל שמחייבות אותי להגיב, אדוני היושב-ראש. אמרו שכביכול הכללתי את הציבור החילוני בביטויי גנאי חמורים ביותר. כאילו שאמרתי, החילונים הם כאלה. שקר בולשביקי – זאת שיטה ידועה בתעמולה הסובייטית, להדביק למישהו שהוא אויב העם. זה אויב העם. מי שאומר על הציבור החילוני מה שמצטטים בשמי הוא אויב העם. ואני תמיד מקפיד לתקוף רק את המסיתים, רק את הרודפים, רק את היריבים שנלחמים נגד הציבור החרדי. אף פעם לא הכללתי, ואני לא מכליל, אף אחד. אני לא אומר מילה רעה בהכללה על אף אחד - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה פשוט נאום שלי, תן לי דקה. - - על אנשים, גם אם רחוקים מאיתנו בכל מהותם. הניסיון לייחס לי דבר כזה הוא שקר מוחלט. ואם הייתי מאמין בשופטים, הייתי מגיש תביעת דיבה על העלילה הזאת, אבל אין לי אמון בהם. שנית, אדוני היושב-ראש, אמרו לי שאני אנטי-ציוני. מעניין אותי לדעת מתי הם ואבותיהם הגיעו לארץ ישראל, כל אלה שאומרים את זה. אבות אבותיי, בני משפחתי כבר 160 שנה בירושלים במסירות נפש כבר שנים רבות – אבותיי עלו ארצה במסירות נפש בימי הטורקים. חונכנו לאהבת ארץ ישראל, אהבת ציון וקדושת ירושלים. אנחנו מנשקים כל רגב מן הערים הקדושות. כבר בגיל שלוש לקחו אותי למירון, לרבי שמעון בר יוחאי ולמקומות הקדושים לעשות את הפאות האלה בל"ג בעומר. אני רוצה לספר רק סיפור קצר: סבא-רבא שלי, שאני קרוי על שמו, ישראל יצחק, הגיע באופן פיראטי לארץ ישראל בימי הבריטים, גורש בחזרה לפולין, ושוב חזר באונייה בלי רישיון והבריח לגבול ביפו. רדפו אחריו, ולאיפה שהוא ברח? לביתו של הרב קוק, אתה שומע וסרלאוף? לביתו של הרב קוק, רבה של יפו, זכר צדיק לברכה. שם הייתה לו חסינות, לסבא רבא שלי. השוטרים הגיעו והטיפו לרב קוק שהוא משתף פעולה עם עבריינים. הם לא יכלו לעשות לו כלום. אמר הרב קוק – תשמע את המשפט: ילד יהודי שבורח לסינר של אימא שלו איננו עבריין. ארץ ישראל היא האימא של האברך הזה ולא אסגיר אותו. כך נשאר סבא רבא שלי בארץ ישראל כבר יותר מ-100 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אני מסיים בדבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי התוספת, נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש משפט. בחלק מהאידיאולוגיה של יישוב הארץ זכיתי לכונן שכונות בעיר ואם בישראל בשליחות כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז שליט"א. הייתי בין מפריחי השממה בחולות אשדוד. הבאנו לשם קהילות חסידי בעלז וחסידי גור, ואתם חושבים שזאת הגדרה לאנטי-ציוני? כמה מתוך אותם שמאשימים את החרדים באנטי-ציונות כבר ויתרו מזמן על ציון וירושלים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאום הכתרה, תפרגן לו. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אני רק אומר פסוק לסיום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ירמיהו הנביא אומר: "כי נִדָחָה קראו לך, ציון היא, דֹרש אין לה". אתם יכולים לקרוא לנו "נידחים" – אנחנו ציון. דורש אין לה – כמו שהגמרא אומרת, שמע מינה דבעי דרישא – אנחנו דורשי ארץ ישראל, אוהבי ארץ ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החרדים הם אוהבי, וגם אוהבים, את כל אוהבי ציון וירושלים ללא הבדל דעה והשקפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות להשיב כסגן שר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הסבלנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. ואם הוא לא יהיה נוכח, עודד פורר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדבריו של ראש הממשלה. הוא דיבר על הישגים מדיניים, ביטחוניים ואזוריים, אבל יש פה חברה שסובלת, נאנקת תחת הפשיעה. ראש הממשלה עלה לכאן והתייחס למצב בנגב. אמרנו עשרות פעמים מעל הדוכן הזה שאנחנו בעד חוק וסדר בכל היישובים הערביים, אבל ראש הממשלה בוחר דווקא בנגב על מנת לסייע לגורמים קיצוניים להלהיט את הרוחות בנגב. אנחנו דורשים מראש הממשלה שייתן מענה לכלל האזרחים ובמיוחד לחברה הערבית. אדוני היושב-ראש, אתמול היה מרדף באזור ערערה בנגב ונהרג יוסף אבו ג'ויעד מהיישוב ערערה בנגב, כאשר יש שתי גרסות. הראשונה מדברת על כך שהוא נהרג כתוצאה ממרדף משטרתי, והגרסה השנייה – שהוא נהרג כתוצאה מירי של המשטרה. אנחנו דורשים שמח"ש תבדוק את העניין עד תום. אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה של איך יוסף אבו ג'ויעד נהרג. רוצים תשובות ממח"ש. ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה עד הסוף. המקרה השני, וחבל שהממשלה לא מקבלת החלטות לגביו, הוא העניין של ההריסות בנגב. אתמול ביקרתי ביישוב אלסרה, מערבית לכסייפה, אצל משפחת אל-נסאסרה. הדחפורים של רמ"י הגיעו ליישוב, הרסו בית של משפחה, 140 מטר, והשאירו אותם, אדוני היושב-ראש, בקור, בגשם, ללא קורת גג. איך יכול להיות? ראש ממשלה שאמור לתת פתרונות עולה לכאן ולא מתייחס לעניין ההריסות בנגב? מחובתה של הממשלה לדאוג לילדים, לדאוג לקשישים, לנשים, ולתת פתרונות. לא מפקירים אוכלוסייה. החברה הערבית מחזקת את הדמוקרטיה בישראל. אבל לך תסביר את זה לראש הממשלה. בונים מערכת בחירות, קמפיין מושלם לבחירות הבאות, על גבם של אזרחי המדינה הערבים. לכן, חשוב מאוד שכל המערכת הפוליטית תתעשת ותיתן תשובות ופתרונות לאזרחים הערבים. אדוני היושב-ראש, ברשותך חצי דקה, אני רוצה לדבר גם לאזרחים הערבים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. מי אמר שהוא לא יהיה? אחריו – עודד פורר. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הידיעות על מותם הטרגי של שני תינוקות ופציעת אחרים הן כואבות. זה אסון. בכל פעם שתינוק או ילד נהרג, זה כאב של משפחה, של מכרים. זה אסון כבד – ילד אחד, שניים. אני ראיתי את התמונות של התנאים של הגן הזה; לא מבין איך ב-2026 יש תנאים כאלה בגן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אפשר לא לפקח, גם אם מדובר בגן פרטי? זה משהו שמתאים לעולם שלישי ולא ל-2026. אני משתתף בצער המשפחות. שמעתי את ראש הממשלה כשדיבר, היום ענה בנושא הפשיעה בחברה הערבית. הוא התרכז בנגב, דיבר על משילות בנגב, למרות שאמרתי לו ששיש יותר רציחות במרכז ובצפון מאשר בנגב. אבל כאשר הוא מתרכז ומתמקד בנגב, הוא מתכוון למשהו אחר – לא לטיפול בפשיעה כמו שאנחנו דורשים, לא למגר את ארגוני הפשיעה או להפסיק את הזליגה והברחת אמצעי הנשק לתוך היישובים הערביים. ידוע מאיפה בא הנשק הזה – הנשק הזה בא מבסיסי הצבא או מהגבולות. איך זה שלא מפסיקים את הזליגה הזאת, את ההברחות האלה? הוא אמר שארגוני הפשיעה הם ארגוני טרור, אז איך אתם מרשים להם להחזיק מאות אלפי כלי נשק עם קו אספקה פעיל של כדורים ותחמושת? וכאשר מדברים על רצח או על פרוטקשן, זה דבר יום-יומי. הייתי בהרצאה יחד עם חברים בכנס בסח'נין, ותוך כדי ההרצאה, בערב, פעמיים ירו; שמענו את היריות – על בתי עסק. אחד מבתי העסק, מאפייה, אדם שעובד למחייתו, מכובד, מתפרנס בכבוד, נאלץ לסגור את המאפייה, כי הוא לא רוצה להיסחט בדמי חסות. ולכן זה כישלון של ראש הממשלה, כי זו אחריות של ראש הממשלה. א. אתה ראש הממשלה; ב. מינית את בן גביר, שהוא עבריין מורשע, לתפקיד ביטחון פנים, ביטחון פנים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא כדאי שאני איכנס בך. תשמור על שקט. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, הוא נושא באחריות כפל-כפליים, כפל-כפליים, ואם הוא לא מפטר אותו, אז זה פי שלושה אחריות. הממשלה הזאת מסריחה מרוב כישלון. (אומר דברים בשפה הערבית.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה דווקא לדבר על משהו שנוגע לענייני משרדך, וזה המצב בקריית שמונה. אני קיימתי אתמול ישיבת ועדת נגב-גליל בקריית שמונה, והמסקנה שלי היא אחת והיא ברורה: הסיפור על 70% חזרה לעיר זה ישראבלוף. מי שאומר שחזרו 70% מהתושבים לקריית שמונה מרמה את הציבור, ויותר גרוע מזה – מרמה את עצמו. אתם פשוט מרמים את עצמכם. אל תשבו במשרדים; צאו לסיבוב בחנויות. הסתובבתי אתמול בקניון – נטוש. עומד בעל חנות, חנות שהייתה עושה מחזורים של 300,000 שקל בחודש. אנחנו הגענו כבר בשעות הצוהריים. ב-14:30 – צריך להבין שב-15:00 העיר היא כבר בכלל עיר רפאים. אני אומר לו: כמה יש לך בקופה? עם כמה הוא סיים את הקופה היומית שלו? אפס. אפס. מה כן? העירייה דורשת ארנונה שנתיים אחורה, גם לתקופת המלחמה, ולא מספיק ארנונה, גם דורשים אגרת שילוט. גם אגרת שילוט. אנחנו נכנסים למסעדה שנפתחה שם, זוג – זה היה בית קפה, ועכשיו הם מנסים להפוך את זה למסעדה של אוכל מוכן. אומרים לי: כן, יש לנו בעיה, אי-אפשר לעצור, לחנות פה, ואם מישהו עוצר, מייד מקבל קנס. הקצב של הקנסות בכחול-לבן הוא מטורף. אני אומר לכם, באמת, אתם כממשלה, אי-אפשר לזרוק על עיריית קריית שמונה את האירוע הזה. אני מבין שעיריית קריית שמונה גובה ארנונה כי גם היא צריכה להתנהל באיזושהי צורה. חייבים לייצר פה תוכנית עם שיפוי לרשות המקומית, עם פטורים משמעותיים לעסקים, שיאפשרו לעסקים לחזור חזרה. אתם נמצאים במצב מסוכן – אתה יודע מה? זה לא אתם; אנחנו. אנחנו במצב מסוכן שאנחנו מפסידים את העיר הזאת. קריית שמונה לא תחזור לעצמה, ולצערי גם לא חוזרת, ובכל פעם שאומרות הרשויות: יש חזרה של 70% מהתושבים – הינה אני אומר גם לך את זה, אדוני השר, תבדוק את זה. מרמים אתכם, זה לא נכון. בחיים אין 70% מהתושבים חזרה בעיר הרפאים הזאת. היא עיר רפאים. דבר אחרון – לגבי הממשלה. המנוע המרכזי שאיתו קל להחזיר תנועה לתוך העיר, בטח לעסקים, זה תיירות. מי ממשרדי הממשלה לא הגיע לדיון הוועדה אתמול? משרד התיירות. מי ממשרדי הממשלה לא מגיע לדיונים בנושא הזה, גם הקודמים, שנערכו כאן בוועדה בירושלים? משרד התיירות. אז כששר התיירות שולח את הישראלים לנופש ביוון, כדאי שייכנס לאוטו, ייסע לקריית שמונה, יראה מה קורה שם ויחזיר את התיירים לצפון. זאת הדרך הכי מהירה להחזיר תנועה לעסקים האלה. אתם חייבים פה תוכנית חירום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שגם הטבות מס מביאות תושבים ליישוב. זה הוכח בהרבה מקומות, וצריך להיות נדיבים. זו תרומתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבר יש שם הטבות מס, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל להגדיל אותן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק מילה. עסק ביקנעם, מפעל ביקנעם - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתן הטבות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - או מפעל בקריית שמונה יקבל את אותן הטבות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. יש גם דברים אחרים לעשות. אני הגשתי עשרה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לתקופה, אני חושב, לתקופה, כל עוד יש משבר, אפשר להיות נדיבים בקטע הזה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנסת נכבדה, בשבוע שעבר נרצחה עוד אישה בחברה הערבית, אם לשניים, ופאא בדראן חסארמה. נרצחה לעיני ילדיה. אני רק רוצה לומר על הטרגדיה הכפולה פה – בעלה נרצח לפני חמש שנים; נשארו שני ילדים יתומים. הרצח והפשיעה בחברה הערבית הפכו למכת מדינה, ונדמה באמת שלאף אחד פה לא אכפת. תגידו לי, הגיוני שאימא נרצחת לעיני ילדיה וכלום לא קורה? אנחנו כבר ב-19 נרצחים מאז תחילת שנת 2026, ואנחנו ב-19 בינואר. אם מחשבים את זה – נרצח ליום. כאילו כלום. זה לא נתפס. זאת לא ריבונות, זאת לא משילות, זה הפקרה וזילות בחיי אדם; מדינה שבה הכול מתייקר, ורק החיים הופכים לזולים יותר ויותר. אז אני מזכירה אותך כאן, ופאא. אני אומרת, באמת, יהי זכרך מהפכה, ושילדייך ידעו חיים טובים, אני מקווה, למרות השכול ולמרות האסון הכבד. אימא לשניים. הילדים נשארו יתומים. ואני הולכת מכאן, אני רוצה לדבר רגע על יוקר המחיה. תשמעו, תשמעו משהו. שר אחד, שר הכלכלה, ניר ברקת, עושה קומבינה לחבר שלו רמי לוי עם סל הג'אנק של המדינה, ובעצם הוא יקבל מכספי המיסים שלנו – רמי לוי, המקורב שלו – 50 מיליון שקלים. הם מייקרים לנו את החיים, המחירים עולים באוטוסטרדה, והמיסים של הציבור יממנו לרמי לוי עוד הטבה. השני, בצלאל סמוטריץ', בזז את קופת המדינה בשביל החברים שלו בהתנחלויות. מה לא העלו לנו? ארנונה, מים, חשמל, ביטוח לאומי, הקפאת מדרגות המס, מע"מ, קיצוצים – הכול, הכול, הכול – והוא מדבר איתנו על יוקר המחיה. תקציב קיצוצים על מלא מעבירים פה עכשיו, אחרי שהם גמרו לאנשים פה את החיים. מה המצחיק ביותר כאן? שני אלה, שר הכלכלה, שר האוצר, רבים ביניהם מי יותר גרוע. אז אני רוצה להגיד לכם משהו, ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר הכלכלה שלנו: הכול טוב, יש בממשלה הזאת מספיק גרועים לכולם. אין מה לריב מי יותר גרוע, אתם שניכם גרועים. שניכם גמרתם לנו את החיים, העליתם מחירים בכול, בזזתם אותנו, קיצצתם בכל שירות חברתי. גמרתם את האנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את קריית שמונה, את העוטף, את הדרום, את הצפון – את כולם גמרתם; את המשרתים, ואפילו חטופים מגייסים כסף כי לא הבאתם מספיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אף היא איננה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – איננו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת עדי עזוז – אף היא איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, אדוני. תוציאו את עליזה קצת להינפש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך ישעמם לכם אם לא נדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא חסר. דיבורים יש פה הרבה, למכביר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, למרות הכאב הקיים בחברה הערבית, אנחנו לא נאבד את התקווה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אני רוצה לדבר על שתי יוזמות או על שני מיזמים בחברה הערבית שיצא לי כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה לבקר ולסייר בהם. האחד זה מיזם שנקרא מיזם סמאנא. המיזם הזה מכשיר נשים אקדמאיות מהחברה הבדואית בצפון ומשלב אותן בתעסוקה בהייטק. נכון להיום, מאז הקמת המיזם הזה הם הכשירו 50 נשים אקדמאיות שיש להן תארים במדעים, ושילבו אותן בתעסוקה בהייטק בתוך המיזם, בעבודה שהיא נוחה, מותאמת תרבותית, מותאמת להן כנשים, וזה מיזם מצוין. המיזם השני, מיזם שנמצא בסח'נין, זה מיזם שנקרא Northmed. זה מיזם שבא להכשיר אנשים שיש להם חוקרים, להפוך אותם ליזמים כדי ליזום ולהתקדם, מהחברה הערבית, ובנוסף – לשלב אקדמאים שסיימו את לימודיהם בתעסוקה בהייטק. היה מקרה אחד של שלושה בוגרים של תוכניות שונות באוניברסיטאות שונות שהצליחו לשלב אותם בעבודות בחברות הייטק מהמובילות בעולם. אותם בחורים אמרו שכל הבוגרים מאותו מחזור – רובם לא הצליחו למצוא עבודה. בשני המיזמים, גם במיזם של תעסוקת נשים ושילוב נשים אקדמאיות מהחברה הבדואית בצפון וגם היזמים והכשרת יזמים ב-Northmed, בשניהם יש תקציב ממשרד הכלכלה שנקרא "תמריץ למעסיקים". התמריץ הזה למעסיקים, הממשלה מפסיקה להעביר אותו, וזה רק יפגע באותם מיזמים. לכן אני פונה מכאן, וגם פניתי למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר: חשוב מאוד להמשיך ולתמרץ את אותם מעסיקים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - כדי לתת לאותם מיזמים לפעול, כי ככה אנחנו בונים חברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת דבי ביטון – אף היא איננה; חבר הכנסת מנסור עבאס – אף הוא איננו; חברת הכנסת יסמין פרידמן – איננה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אף הוא איננו; חבר הכנסת משה טור פז – איננו. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה שוב להשתתף בצער המשפחות על האסון הנורא שקרה להן. לאבד את הילד שלך, אין דבר יותר נורא מזה. ועל מה? על כלום. הנושא הזה, אדוני היושב-ראש, של פעוטונים, של מטפלות, של סייעות, של גננות, זה נושא שאני מטפל בו לפחות שלוש שנים. עשינו עשרות דיונים אצל יוסי טייב בוועדה, ובאמת ניסינו להגיע לאיזושהי הצלחה, לרפורמה כלשהי. אבל אני אגיד לכם, האמת, האמת האמיתית של החיים התפוצצה לנו היום בפעוטון הזה בירושלים. זו האמת האמיתית של אזרחי מדינת ישראל. כשהורים מחפשים את הזול ביותר, לא בודקים עד הסוף: האם יש רישיון? כמה ילדים יש בחדר הזה? כמה מטפלות יש בחדר הזה? האם מטפלת חולה? יש לה מחליפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לעיתים זה לא זול בגלל מצוקה ומחסור. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לעיתים, יכול להיות שזה לא זול, אני לא יודע, אבל כנראה שזה המקום היותר-זול. מה שקרה היום זאת מהמצוקה האמיתית של אזרחי מדינת ישראל, המצוקה הכלכלית. עומד פה ראש הממשלה כולו מבוסם היום ומספר כמה טוב למדינת ישראל, כמה טוב לאזרחים. בולשיט. טוב לכם? טוב לאזרחים? על מה אתם מדברים בכלל? אתם יודעים ש-30% מהאזרחים במדינת ישראל לא מצליחים לסגור את החודש; 40% נמצאים באוברדרפט תמידי, והוא רק גדל. על מה אתם מדברים בכלל? פעוטון ממוצע במדינת ישראל עולה 5,000 שקלים לילד אחד. יש מקומות שזה כבר הגיע ל-6,500 שקלים. תחשבו על זה, לשים ילד בפעוטון עולה 6,000 שקלים, חצי משכורת טובה, מהנטו. איך אנשים יכולים לחיות? איך אנשים יכולים לסיים את החודש? התקציב הקרוב של משרד החינוך הוא 94 מיליארד שקלים. ואני שואל: האם יש איזושהי רפורמה בנושא של גננות, מטפלות, סייעות, גנים פרטיים? הרי זה 80% מהשוק, גנים פרטיים. התשובה היא לא ולא ולא ולא. אין שום בשורה, שום עתיד לזוגות הצעירים. איפה ההבטחה של ביבי? הבטחתם מגיל לידה חינוך חינם – עוד שקר, אבל זה שקר ענק, ובגלל זה הסבים והסבתות חייבים לעזור לילדים כל הזמן, כי אין להם כסף. אני מציע לכל חבר כנסת, לכל חבר כנסת, כולל לשר וסרלאוף, להגיע ביום שישי לאחד מהשווקים במדינת ישראל – לשוק נתניה, לשוק מחנה יהודה, לא חשוב לאיזה שוק – לפני הסגירה, ולראות מאות אנשים אוספים אוכל, אוספים אוכל לפני הסגירה, כי אין להם כסף לאכול. מאות אנשים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי 20 שניות. - - ולא מסכנים – אנשים שעובדים; לא פושעים ולא גנבים ולא נרקומנים – אנשים שעובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק תגיד, בבקשה, זה נשמע כאילו אתה - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. זה משגע אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה משפט אחרון. ואז, היום בישיבת נשיאות – היית בישיבת נשיאות? דיברו על החוק שעולה השבוע, וקראו לזה "חוק הביצים של ששון גואטה". זה החוק. אבל אני אגיד לכם מה לא בדקו – שבשנתיים האחרונות ביצה – ביצה, ביצה, לעשות ממנה חביתה, עין, ביצה קשה – עלתה ב-18%. ביצה במדינת ישראל. וכל זה למה? כי שוב יש קרטל של מועצת הלול, מועצת העוף, מועצת הביצה, לא יודע איך לקרוא לזה, ששולטים בזה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקו כבר. תפרקו את המונופולים האלה, את הקרטלים האלה. והחוק שנקרא "הביצה של ששי" לא צריך בכלל לעלות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דן אילוז – איננו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אף הוא איננו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה מצחיק, חבר הכנסת דוידסון, שמצד אחד, שר האוצר כביכול מדבר על שוק חופשי, רפורמות ליברליות, פתיחת השוק, יבוא, ומצד שני, מאשרים את חוק הביצים של ששי, שזה ההפך הגמור, השוק במבנה הסובייטי, שאני במקרה מכיר היטב. הממשלה ושר האוצר הניחו היום את תקציב המדינה על שולחנה של הכנסת. ותקציב המדינה הוא המסמך הכלכלי החשוב ביותר, הוא תוכנית העבודה של הממשלה, תוכנית עבודה שאמורה להביא בשורה לציבור, צמיחה, הורדת מיסים, רפורמות, הורדת מחירים, שיפור ברמת החיים. הגשתם היום תקציב מדינה באיחור של חודשיים וחצי לפחות – איזו בשורה אתם מביאים לציבור? איזו בשורה? כלום, נאדה, כלאם פאדי. תקציב שכולו המשך גנבת כספים ממעמד הביניים הישראלי. שוב מיסים, שוב גזרות, שוב 15 משרדים מיותרים, שוב מיליארדים רבים של כספים קואליציוניים פוליטיים, שוב הטבות מופלגות למשתמטים. זו הבשורה שלכם? זו ביזה. תקציב משרד ההתיישבות של סטרוק גם הפעם צומח. יחד עם הרשאה להתחייב הוא מגיע ל-1.3 מיליארד שקל, 1.3 מיליארד שקל. מה, למען השם, את עושה עם כל הכסף הזה? המשרד לשירותי דת – 887 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת 2025, עוד ג'ובים, עוד קומבינות. למה? משרד ירושלים והמסורת – 100 מיליון שקלים, ואין שר בכלל במשרד הזה. מה אתם עושים עם הכסף? המשרד לשיתוף פעולה אזורי של אמסלם, שעושה הכול, הכול, למעט שיתוף פעולה אזורי – 26 מיליון שקלים, 36 תקנים. למה? מה אתם עושים עם הכסף? זה כספי ציבור, זה כספי מעמד הביניים, מעמד הביניים שכורע תחת הנטל, המילואימניקים שקורסים ולא סוגרים את החודש, יוקר המחיה שמשתולל, ואתם ממשיכים לגנוב את המעמד המשרת, בלי קווים אדומים, בלי בושה, לעיתים בניגוד לחוק. תתביישו לכם, פשוט תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אף הוא איננו; חברת הכנסת צגה מלקו – איננה; חבר הכנסת ירון לוי – איננו. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אתה יודע מה זה מהמקפצה? שאומרים על מישהו שעושה מהמקפצה, כאילו, באמת מצפצף על כל מה שמותר, ומתריס גם מתריס גם מתריס. קבלו את ההתרסה הבאה מבית היוצר של שופטי בג"ץ. שלושה שופטים קיבלו את הדיון בעתירה שתיתן צו לממשלה להקים ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה. ובכן, רבותיי, רק רציתי להזכיר לכם, השופטים, לא כל החוכמה נמצאת בידיים שלכם. חוק ועדות חקירה קובע שהסמכות להקים ועדת חקירה היא סמכות שברשות. סמכות שברשות. זוכרים מה למדנו במשפטים? סמכות שאין חובה להפעיל אותה. ואם סמכות היא ברשות, והיא בעניין של שיקול דעת, העובדה שמישהו שוקל לשנייה אחת להתערב בעתירה ובכלל לקבוע איזשהו דיון זאת הזיה בפני עצמה. יותר מזה, חוק ועדות חקירה קובע, נדמה לי בסוף החוק, סעיף 23 או משהו באזור, שסמכות הממשלה לפי חוק זה לא ניתנת לאצילה. עד כדי כך הבונקר של כוונת המחוקק – שזאת תהיה סמכות שברשות של הממשלה ושל הממשלה לבדה. טוב, הוגשה עתירה, החלטה של שלושה שופטים, התקיים דיון, אני הייתי לפחות בדיון אחד בעניין הזה בבג"ץ, והממשלה מסכימה להקים ועדת חקירה, רואה בזה חשיבות, אבל לא רוצים שהשופט יצחק עמית ידון. מוגשת הצעת חוק, יש כל מיני הצעות בעניין. היום יש החלטה חדשה. אתה יודע למה יש החלטה חדשה, אדוני היו"ר? חידה. שלושת השופטים שישבו בעתירה הם השופטים שטיין, מינץ וכשר. יש שם לפחות שני שופטים שהסיכוי שהיו נעתרים לצו קלוש – שטיין ומינץ. אז מה עושים? מה עושים? קובעים שהעתירה תהיה בפני שבעה שופטים, יצטרפו ארבעה נוספים, וכך זה עובר ליצחק עמית שיקבע הרכב. עכשיו אתה מבין מה זה מהמקפצה? לגמרי מהמקפצה. ובכן, רבותיי, אנחנו רואים את זה. אבל אתה יודע מי יכולה ללמד את בג"ץ על המקפצה? מי יכולה? מי יכולה? מיארה. ניחוש אחד ויחידי. ולמה? כי מה עושה הגברת מיארה, שפנתה לבג"ץ להוציא צו מניעה שמבקר המדינה לא יגיש דוחות? מה היא עושה? כותבת היום שהעובדה שהממשלה לא מקימה ועדת חקירה זה שיבוש הליכים ואי-רצון להגיע ולחקור וכו'. אין לה בושה, אין לה בושה, כי זאת אותה אחת שהגישה לבית המשפט בקשה לצו מניעה – שמבקר המדינה, שראש הממשלה התייצב בפניו עם החומרים והדוחות, לא יגיש את הדוח. אתם יודעים מי לא התייצב בפני מבקר המדינה, ודווקא הוזמן? עזוב רגע את רונן בר, ראש השב"כ לשעבר. עזבו רגע את הרמטכ"ל הרצי הלוי, עזבו. אוסקר, אוסקר לא רצה להתייצב. אז חברתו הטובה, אחרי ששנה שלמה, במתווה מוסכם, המבקר פועל – אוסקר לא רצה להתייצב, ומיארה הגישה בקשה לצו מניעה. ומי קובע? לא הרוב קובע. מי קובע? מיארה קובעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אם תהיה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמד כאן על הדוכן הזה ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסית נגדנו, נגד מפלגת רע"מ והתנועה האסלאמית בתוך מדינת ישראל. מטרתו אחת ויחידה – להרתיע אותנו, להפחיד אותנו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טלי. לאפשר לו, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - כדי שיוכל להמשיך לשלוט ולהיות ראש הממשלה, כי הוא יודע שברגע שמפלגת רע"מ תממש את הזכות הזאת, לא רק לבחור ולהיבחר ולהיות שותפים בקואליציה ובממשלה, אנחנו נחליף אותו, כמו שהחלפנו אותו ב-2021. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן הוא עומד כאן, מדבר על מועצת השורא של האחים המוסלמים, מדבר על העברת תקציבים לכאורה לארגוני פשע – וזה שקר וכזב. שקר וכזב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, לאפשר לו, לאפשר לו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מטרתו, שוב, להרתיע ולהפחיד אותנו, כמו שהוא עושה עם כל אזרחי מדינת ישראל – להפחיד, להפחיד ולהפחיד, כדי שימשיך לשלוט וימשיך להיות ראש ממשלה כושל. על מה דיברנו היום? על זכותנו לחיים, על זכותנו להילחם בפשיעה ואלימות, על זכותנו למגר את ארגוני הפשע, גם בתוך החברה הערבית וגם בתוך החברה היהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תקרא לאסוף את הנשק. תביאו את הנשק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איזו תשובה הוא נתן? הוא לא נתן אף תשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביאו את הנשק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל גל הפשיעה והאלימות צמח בתקופתו של בנימין נתניהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האסלאם הרדיקלי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מאז 2009 ועד היום יש עלייה מתמדת מדי שנה בפשיעה בתוך החברה הערבית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - והיום יש גם בתוך החברה היהודית. ומה הוא עשה? מינה את השר בן גביר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השר לקשקוש לאומי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין. למה אתה לא קורא לערבים להביא את הנשק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, זה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בשלוש השנים האחרונות של ממשלת נתניהו-בן גביר – 750 נרצחים בחברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אלפי פצועים, משפחות הרוסות. והוא בא להרתיע אותנו ולהפחיד אותנו: אל תחשבו להיות שותפים, אל תיקחו חלק בהחלפת הממשלה הבאה, שבו בשקט - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערביי ישראל, אל תצביעו למפלגות האלה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה מה שהוא רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערביי ישראל, אל תצביעו לרע"מ. הינה המנהיג שלכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו לא נירתע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, לא שומעים אותך. חבל שאת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערביי ישראל דווקא פנו אליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא צריך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו לא נפחד. אנחנו נממש את זכותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, כן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> והחברה הערבית, הבוחרים הערבים, האזרחים הערבים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יבחרו ליכוד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - יודעים היום דרכם לקלפי. אנחנו נחליף אותו. הממשלה הגזענית הזאת באה בקלפי, והיא תלך בקלפי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערביי ישראל, תצביעו ליכוד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לאזרחים הערבים: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, תעשה את זה בזמנך. הוא יכול לדבר בשפה הערבית, רק שיעשה את זה בזמנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזמן שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ערביי ישראל צריכים לדעת שרע"מ לא דואגת להם. לא דואגת, פשוט לא דואגת. זה מדהים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בן גביר - - - בארגוני הפשע, לחזק אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא נראה אותך אומר לחברה הערבית: תביאו את הנשק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, שמענו. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או בוא נראה אותך מציע חיפוש בבתים שלהם כדי לקחת את הנשק. בוא נראה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נדאג, גם ש"ס תדאג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, בסדר, שמענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם ש"ס תדאג לחברה הערבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, נא לא להפריע. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהנאום שנתן ראש הממשלה בתגובה בדיון סביב נושא הפשיעה מעיד בדיוק על מה שאמרנו בדיון שלנו: אנחנו לא בראש שלו, אנחנו לא באג'נדה שלו ולא בחזון שלו. כשהוא דיבר על חזון – יש לו חזון איך להיאבק בפשיעה – עצם העובדה שלא נתן אפילו סימן אחד לאורך כל הנאום שלו – הוא דיבר על כל העולם ואשתו חוץ מאשר על מאבק בפשיעה, כי הוא לא רוצה להיאבק בפשיעה. הוא נהנה מהמצב. ואת זה אפשר להגיד גם כאשר מדובר על הפשיעה של המתנחלים, על הטרור שהמתנחלים מפעילים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הפלסטיניים הכבושים בגדה המערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלי נעלייך. שלי נעלייך. אין לך בושה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפוגרום שביצעו המתנחלים ביום שבת במוח'מאס, זה שהם תקפו אנשים בתוך הבתים שלהם, הבעירו אש בבתים שישבו בהם משפחות, הבעירו אש ברכבים שהיו שם, תקפו אנשים ופצעו אותם – ארבעה מהתושבים הגיעו לבית חולים, כולל מתנדב בין-לאומי שהיה שם – המתקפות האלה יוצאות באופן מסודר, הם מזמנים אותן באותה עת. גם עשו מתקפה על ראס עין אל-עוג'א, היכן שכמעט 50% מהתושבים במקום הצטרכו עד עכשיו לעזוב בגלל הפחד. באל-מור'ייר, במסאפר יטא – אותו דבר. המטרה העיקרית של הפשיעה הזו היא לטרנספר את הציבור תחת טרור המתנחלים, שהתושבים הפלסטינים יצטרכו לברוח על נפשם עם הילדים שלהם, ואז ישתלטו המתנחלים על האדמה. זה לא במקרה שקבוצה של ח"כים מדברים היום במונח חדש על ישראל – אומרים על הגבולות של ישראל מ-48' "ישראל הקטנה". למה? כי העיניים שלהם פוזלות לישראל הגדולה, לסיפוח, לעוד כיבוש ולטרנספר לפלסטינים שם. ראש הממשלה הזה הוא כנראה הספונסר העיקרי לכל הפשיעה שמתחוללת, גם בתוך ישראל נגד האוכלוסייה הערבית הפלסטינית וגם בשטחים נגד האוכלוסייה הפלסטינית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – איננה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – איננה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – אף היא איננה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אף הוא איננו; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אף היא איננה; חבר הכנסת גלעד קריב – אף הוא איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אכרם חסון – איננו; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – איננה; חבר הכנסת אלון שוסטר – איננו; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אף הוא איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – איננה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת דב מלביצקי – איננו; חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה; חבר הכנסת משה סעדה – איננו; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חבר הכנסת אושר שקלים – אף הוא איננו. אני מזמין את השר וסרלאוף. לא צריך שר מסכם? בבקשה, עוד עשר דקות לרשותך, אדוני. סיכום הדיון זה נקרא. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> זו כוס חדשה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יודע. קח חדשה. נדיבות של מנצחים. כשאנחנו בשלטון אנחנו נדיבים, מכיר את המושג הזה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שותה מים בינתיים. אהבתם? עליזה, אהבתם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מצביעים בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, ארבעה מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1927).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר יצחק שמעון וסרלאוף. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך; עליזה ממליצה שלוש. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) – רגע, לא הקראתי את זה כבר? זה אותו דבר? אז אני לא יכול להגיד: ראו מה שאמרתי לפני שעה? אוקיי, טוב. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטח ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים אלה נוספה כמות נוספת של מחבלים אשר נתפסו במהלך ימי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, וגם בנוגע לחלקם מתקיים הליך פלילי. אנחנו מבקשים להאריך – שתי הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 1, להאריך את תוקף התקנות בכשישה חודשים נוספים, עד ליום י"ז באב התשפ"ו, 31 ביולי 2026. בצד זאת, לאחר הערכת מצב מחודשת עם גופי הביטחון, ובשים לב לנסיבות ולפגיעה הטמונה בהסדרים הכלולים בתקנות שעת חירום, מוצע לצמצם ולהגביל את התקופות והנסיבות שבהן ניתן יהיה למנוע מחשוד להיפגש עם עורך דינו, כפי שמפורט בהצעת החוק, תוך מתן אפשרות לבית המשפט להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דינו אם הובאו בפניו עובדות חדשות או שינוי בנסיבות והוא מצא כי בשל עובדות או נסיבות אלה מניעת הפגישה דרושה בשל חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה, וזאת עד ל-120 ימים בסך הכול. הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זאת מעצרים נוספים שהתבצעו מאז הארכת תוקף התקנות בחוק בפעם האחרונה, אף חרף הפסקת האש שנחתמה באוקטובר 2025, מחייבים את המשך ההסדרים. אני אגיד לך את האמת, אדוני היושב-ראש, אם יהיה עונש מוות למחבלים, אז לא נצטרך להאריך תקנות ולא נצטרך להעלות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כבר יש עונש מוות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, חבר'ה. ראינו את זה שיש בחוק, אבל עד היום אף מחבל לא הוצא להורג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה השתנה בחוק שלך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> החוק שלך מזעזע. קראת את החוק שלך, של המפלגה שלך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, לא. תסתכלו בחוק, אתם תראו בדיוק מה הצעת החוק. חבר'ה, בחייאת, אני מדבר פה על הצעת חוק עונש מוות. במקום לבוא ולהגיד: אתם יודעים מה? בוא נוציא להורג את הנוח'בות, וזה לגיטימי, זה צריך לבוא מכל חלקי הבית הזה. בחייכם, על מה אנחנו מדברים? אז אמרתי שאם תהיה הצעת חוק, בעזרת השם – לא תהיה, נעביר הצעת חוק – של חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית, אז לא יהיו מחבלים בכלא, כי מי שאנס ורצח ושדד ובזז ושרף ושחט, מקומו לא בכלא אלא בקבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים או ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שמענו מוקדם יותר היום את ראש הממשלה מתרברב על החזון, על הנחישות, על העוז, על שמירת הביטחון. ואני רוצה לשאול אתכם מה היה אומר בנימין נתניהו כראש אופוזיציה היום, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה והקרבה אין-סופית של טובי בנינו, ואחרי שבימים האחרונים כל אזרח מבין שמי שהמציא את המונח הניצחון המוחלט, בזבז אותו לעוד כישלון. מה אתה, נתניהו, היית אומר היום למשפחות החיילים החטופים ולעם שלם, כאשר אמרת לפני חצי שנה, ואני מצטטת: ישראל בהנהגתי לא תתפשר על פחות מהניצחון המוחלט? וגם פירטת מה זה ניצחון מוחלט: פירוק חמאס מנשקו, פירוז הרצועה במטרה למנוע ייצור כלי נשק, שליטה ביטחונית ישראלית בעזה, ממשל חלופי שהוא לא חמאס והוא לא הרשות הפלסטינית, שמורכב מאנשים שלא יחנכו את ילדיהם לטרור ולא יממנו טרור. אז מה אומר? מה היה אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו על זה שבעצם התבשרנו כולנו על הקמתה של מועצת השלום שתשקם ותנהל את עזה? ומי ישב שם? מי ישב שם? נציגי מדינות אויב של ישראל, מממני טרור ונותני חסות למרצחי ישראל: שר החוץ הטורקי, הבכיר הקטרי. טראמפ הזמין היום גם את נשיא רוסיה. רק חסר שנשיא איראן ישב במועצה הזאת. ועדת הטכנוקרטים היא כולה אנשים מהרשות הפלסטינית. אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, האם זה ממשל שמורכב מאנשים שלא יחנכו את אנשיהם לטרור? האם קטר וטורקיה הם אלה שישבו בוועדה שתחליט אם החמאס מקיים את ההסכם ומפרק את נשקו? האם זו שליטה ביטחונית של ישראל ברצועת עזה? זה פירוק החמאס מנשקו, וכל זה כש-30,000 חמושים נמצאים בעזה. אז בואו נדמיין מה היה אומר ראש הממשלה נתניהו כראש האופוזיציה. אז אתה יודע מה? מצאתי משפט שלו לממשלה הקודמת, שאני חושבת שאין מתאים ממנו. ככה הוא אמר לממשלה הקודמת, לממשלת השינוי: אזרחי ישראל, יש פה ממשלה חלשה, ממשלה שתלויה בתומכי טרור, שלא יודעת להילחם בטרור. אנחנו נחליף אותה במהרה. אלה המילים שלו, והיום הן חזרו אליו במלוא העוצמה. אז אותי לא מעניינים הצילומים במאר-א-לאגו, לא מעניינות אותי תמונות של בינה מלאכותית שלו עם טראמפ בזיקוקים ביום העצמאות האמריקאי. ראש הממשלה שלנו עסוק בחנינה מנשיא ארצות הברית, וכל היתר הוא תפאורה. מי היה מאמין שתחת הנהגתו תמכור ארצות הברית מטוסי F35 לאויבינו, שתאפשר אנרגיה גרעינית לסעודיה, שתחת הנהגתך אתה תתחייב לסיים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - את הסיוע האמריקאי, שתתקשר להתנצל בפני קטר, שתחת הנהגתך ארצות הברית תיתן הסכם הגנה לקטר, שמעל 160 מדינות יכירו במדינה פלסטינית, שיהיו לך יועצים שיעבדו במלחמה בשביל קטר, בִּנְאום מוחלט של עזה בשליטת החמאס ובניהול אויבינו. נכשלת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר כהרגלי על שרת התעופה, הלא היא הגברת מירי רגב. אז מירי שלנו, אגב, מי שלא יודע, היא בארץ. מירי רגב בארץ, אתה לא מתרגש? בוא אני אספר לך. בסוף השבוע האחרון, ביום שישי - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה? יש עוצר טיסות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוצר טיסות. - - היא באה לביקור בישראל, אין לה ברירה, היה חשש למלחמה באיראן, בכל זאת חברת קבינט. מסתבר שביום שישי העלתה פוסט ברשת החברתית של הפייסבוק, מירי מחזיקה סיר דגים, וכמובן מדברת על פרשת השבוע. אממה, דודו, לא טוב. היא החזיקה סיר של דגים, ביד ימין היה לה לק שחור וביד שמאל לא היה לה לק. עכשיו, חובבות הז'אנר של הלקים כמוני, כי דבר ראשון אני מסתכלת, מבינה שהתמונה מהונדסת. לקחה מירי רגב תמונה מהונדסת ושמה בשביל פרשת שבוע. זה, אגב, לפני שבועיים, היא שמה תמונה שלה – אגב, תגיד לי, אתה אדם דתי, איך מישהי שמדליקה נרות מצלמת את עצמה? אני יודעת, כי אני מדליקה נרות, אני לא מצלמת את עצמי. אז היא הדליקה נרות עם כיסוי ראש, ולפני שבועיים שמה תמונה שלה שהיא בכלל במיאמי, בבית, מדליקה נרות. תבין את הבחורה. עכשיו, גם את הולכת, מהנדסת את התמונה, גם את באה ובעצם אומרת שאת בארץ כשאת לא בארץ, ואז היא עולה לתוכנית של אפי טריגר, אומר לה: תגידי, למה את נוסעת כל כך הרבה זמן, בכל זאת בזבוז כספי ציבור. אז מה היא אומרת לו? לא הייתי שבועיים, הייתי רק שבוע וחצי. אז אני רוצה להגיד לך שמירי רגב נסעה בביזנס של אל-על במוצאי שבת, ב-27 בדצמבר, והיא נחתה בצוהרי שישי ב-9 בינואר. ולדי, אתה רואה חשבון, כשמישהו טס במוצאי שבת ונוחת בשישי אחרי זה, כמה זמן זה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שבועיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבועיים. יפה. אז לפחות תיקחי אחריות. עכשיו, בשיא החוצפה הצוות שלה עוד מעלה תמונה ממסיבת סילבסטר במועדון לילה במיאמי. ואטורי, אני יודעת שלא קל לשמוע את זה, אבל אין לי ספק שהצוות שלך לא היה הולך למועדון לילה בסילבסטר במיאמי, נכון? אל תענה לי, אני אגיד לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכי תדעי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מכירה את - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, אתה יודע כל מה שהצוות שלך עושה? אתה עוקב אחרי הפנאי שלהם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. כשהם טסים איתי במשלחת? עזוב, עזוב. כשהם טסים איתי במשלחת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם הם שילמו מכספם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור? הם טסים איתי על חשבוני? מה זה אתם הולכים למסיבת סילבסטר במיאמי? גם באיזה קטע אתם הולכים למסיבת סילבסטר? זו מסיבה של גויים, ואטורי, אני מתפלאת עליך. שנינו למדנו בבית ספר דתי, אתה יודע מה עשה סילבסטר הנוצרי ליהודים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האמת, למדתי בבית ספר חילוני. אני אפתיע אותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? אז אני למדתי בבית ספר דתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בדרך הפוכה ממך, כאילו, אני - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, כן? אז תראה, אוקיי, בוא שנינו נסכים שלמסיבת סילבסטר אתה פחות הולך, נכון? אז הצוות שלה עלה, ובלי חשומה, כמו שאומרים בעדה, עוד העלה תמונה לרשתות החברתיות. אז אני מסיימת, כי אני רואה שהיה לך מעניין איתי – לפיצוי המצב מול המחנה האמוני, מירי רגב - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיימת. - - הכריזה על משתה פורים, כולם מוזמנים ב-28 בפברואר. אגב, גם המשתה פורים הזה על חשבוננו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכול להקריא שמות. מיקי לוי, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקרא מהר את כולם, בסדר? שלא יהיו טענות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול תלוי ביועץ שם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כאלה שאוהבים קריאה, יש כאלה שאוהבים הכרזה, תלוי בזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמד כאן לפני כשעתיים ראש הממשלה, ובפעם המי יודע כמה, לא נעים לי להגיד, משקר. פשוט לא נעים לי להגיד שראש ממשלה משקר, אז אני אומר "לא דובר אמת". אבל בפעם המי יודע כמה הוא משקר. זה פשוט לא נעים. אז אני אגיד לך, כמה פעמים אפשר לחזור על השקר של מסירת באר הגז לידי החיזבאללה? כמה פעמים אפשר לחזור על השקר הזה? אז מים כלכליים, שם הייתה ממוקמת באר הגז, אינם מעוגנים בחוק, להבדיל ממים טריטוריאליים, והיה איזשהו הסדר בהסכמה כדי למנוע מלחמה. באר הגז הייתה יבשה, אבל לראש הממשלה לא חשוב. הוא חייב להמשיך ולשקר ולדקלם את אותו הדבר פעם אחר פעם, ואחריו כולכם, כמו כבשים. באר גז במים הכלכליים, מסרת חבלי ארץ לידי החיזבאללה, אמר שר המשפטים. מי מסר חבלי ארץ? מי מסר את חברון? נתניהו, אתה מסרת את חברון. באר הגז – כבר עם חתימת ההסכם ידענו שהייתה יבשה. אבל לראש הממשלה ולשר המשפטים, ולכולכם, לחלק מכם, זה לא משנה. אתם חוזרים על השקר הנורא הזה: איך ממשלת בנט-לפיד מסרה חבלי ארץ? במים כלכליים אין חבלי ארץ, להבדיל ממים טריטוריאליים, שמגדירים טריטוריה. ועוד אמר: ראו, השופט מזרחי – ראש הממשלה מביא את השופט מזרחי לאולם מליאת הכנסת – שחרר את ברוורמן ואת שאר החשודים פעם אחר פעם; והינה גם היום, שחרר אותם, לפני כמה ימים. אז המשטרה, בפעם המי יודע כמה, הטריחה את עצמה והגיעה למחוזי בבית המשפט בלוד. וראה זה פלא, עוד פעם בית המשפט המחוזי בלוד פסל את פסיקתו של השופט מזרחי. ואני אינני חושד בשופט מזרחי. שופט, מבחינתי, הוא שופט. תמיד אקבל את פסיקתו. איני חושד בו, ואיני בודק את נטייתו הפוליטית. זה לא מעניין אותי. אני מאוד מקווה שהוא שופט על פי דין. אבל לעמוד כאן, ראש ממשלה, ולהגיד לשופט מזרחי – תגיד, אין לך בושה? עד לאן תגיע? אני מתבייש בשבילך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי –אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, שירי נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. מה אתה מסמן לי באצבעות? שאני אבין. אה, ארבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם התחילו לדבר באצבעות – שלוש, שתיים, אחת. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבע יש לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לתת לו ארבע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא קיבל ארבע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא קיבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קיבל ארבע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני שמח על הערנות, שפתאום גיליתם שיש עולם ומושג שקוראים לו כדורגל. אחרי – כמה? מתי? 20 שנים? כמה בית"ר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה? 1998 הייתה האחרונה? נכון? 18 שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, באמת, כאילו, מה שנקרא, שם ותפקיד לפרוטוקול. אתם בכלל לא – לא נעים לי – אתם לא במקצוע. אבל בסדר, זה שיח של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. אני מקבל גם את – בסדר, נו, יאללה, עזוב. מכבי will be מכבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נותרו לך שתי דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. למרות שיש לי שעון ואני לגמרי רואה את זה, אבל תודה רבה על התזכורת המאוד-חשובה. אני רציתי לדבר על האירוע שקרה היום בירושלים, ודווקא על התגובות של הפוליטיקאים. בהתחלה כתבו כמה חברי כנסת, והאשימו ויצאו על שומרי הסף, וכמובן, על גלי בהרב מיארה. אבל זה בסדר גמור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי זאת? לא מכיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, אני שומר לך לפיליבסטר – אולי בתקציב הקרוב – אני שומר לך את כל פסק הדין המדהים שאני קראתי עליך. 147 עמודים שלמים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, 146. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 147, לא בכולם כתוב. אבל 147. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה, למה אתה צועק עליי? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אתה צריך ללכת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אם תרצה, אשמח לדבר איתך. אני מעריך אותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נדבר, בסדר גמור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה הכי כואב? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הכי כואב? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שבן אדם שקיבל 150,000 דולר במעטפות,. מה שמעסיק את השופט זה איך הוא מחזיר אותו ללשכת עורכי הדין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שיגידו, סעדה, שהרבה בזכותך באירוע הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה ממני? אני גם לא הייתי, לא חקרתי. אתה גם יודע את מי לא תוכל להאשים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך: השופט הזה כושל, שקרן. לא לקחתי כסף. לא קיבלתי כסף. תקשיב, זה לא בלתי נתפס. בן אדם לקח 150,000 דולר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול. אני לא יכול - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, הוא קיבל כסף, 150,000 דולר. מה? מה? מה? באמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע. אני מצדיק אותך. אבל השופט הפנה אצבע מאשימה אליך. הייתה חקירה כושלת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אני חקרתי? אני לא חוקר. אתה יודע שאני גם פרקליט. אני גם לא חוקר. מה? מה? כמה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חברים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. אבל זה פסק דין שלא מפרגן לך. לא מפרגן לך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כואב הלב. כואב לי הלב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סעדה, סעדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמר השופט? צריך להעמיד את סעדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה דיון מסודר, אני לא מבין. מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השופט אמר שצריך להעמיד אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פתרנו בעיה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זו לא בעיה. כואב לי כאזרח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כאזרח מקוזז, יש לומר. בבקשה, מה שנותר מהזמן שלך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תן לי עוד איזה 30 שניות ככה, בשביל הספורט. אני אתייחס רק במילה. האמת היא שאני לא אתייחס במילה. כי הפעם הוא לא יוכל להאשים אף אחד אחר. לא יוכל. אין. אתה לא תוכל להאשים לא את גלי, לא את יצחק עמית, לא אף אחד. אבל בסדר. הגוף החוקר שבאמת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, אני אומר לך, ולדי, אתה יודע, אתה אומנם קורא הרבה מספרים. אני ממליץ לך לקרוא את זה. זה אירוע לא נעים, לראות את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מעניין. 150,000 דולר, זה מעניין אותו, אבל ה-800,000 - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ה-800,000 האלה, כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - אבל 800,000 שקל אצל נתניהו זה פייק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, האמת, 30 שניות, אבל אתה תיתן לי עוד 30 שניות. לפני עשר דקות בריאיון בקול ברמה: הורים לא יכולים לשלם את התשלום הרב על מעונות ולא נותנים לציבור שלנו ללמוד במקומות מפוקחים. השר – היישר מהדנובה – הלוא הוא הרוקד על הדם של כולנו ולא מגיע ללשכות שלנו ורק לוקח את המיסים שלנו, גולדקנופ, לשעבר השר. ואז בא עוד שר, שר התקשורת, שאני מזכיר לכולם שעדיין אין לנו קליטה בין עיר הבירה לתל אביב, עדיין ב-2026 בן אדם ממוצע לא יכול להשלים שיחה אחת שלמה בטלפון בכביש 1 בלי שיתנתק לו לפחות שלוש פעמים. קרעי: זו התוצאה שלא נתנו לנו לקדם מדיניות. פעוטות נפטרו היום בגלל שלא נתנו לו לקדם מדיניות. אין לתאר את היכולת שלכם. בכל דבר, בכל דבר אתם מוצאים אשמים אחרים. לא נתנו להם לקדם מדיניות. נזכר השר קיש עכשיו בהודעה, שהוא מקים צוות לפיקוח על הגיל הרך. בוקר טוב, אדון שוקו. כבר 30 שנים הגיל הרך מופקר לחלוטין. כל מי שהיה לו ילד או נכד במדינה יודע שמשלמים אלפי שקלים על מסגרות לא מפוקחות, על הכשרות שלא קיימות. בשלוש השנים האלה קיצצו בלי סוף את הגיל הרך, בלי סוף קיצצו את הגיל הרך. הורידו 220 מיליון שקלים מההכשרות. אין פיקוח. אין יכולת לפקח. אין בכלל רצון לפקח. אבל כשקורה אסון, קופץ השר קיש הסרבן ומקים צוות מיוחד. אחרי שהוא סיים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סרבן. כן, סרבן. ואל תצעקו לי שם מהיציע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים לצעוק, תצעקו שאני אשמע, או שתיקחו מיקרופון. והמסגרות שלכם לא מפוקחות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והמסגרות שלנו לא מפוקחות. ואנחנו שמים 6,000 שקל בחודש על זה. 6,000 שקל בחודש. וזה לא קשור לחרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שנייה. זה לא קשור לחרדים, כי כולם בזה. ותפסיקו להאשים בכישלונות שלכם. מדינת ישראל מתעוררת אך ורק כשיש הרוגים, בדיוק כמו חמאס, בדיוק כמו מירון, בדיוק כמו כל דבר אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. אין פה כמעט אף אחד. הרשימה סגורה, קודם כול. מישהו רוצה לדבר? << קריאה >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> אני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם ברשימה? רק מי שברשימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. דן אילוז – אינו נוכח; סימון דיוידסון – גם לא נוכח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את הקו של חבר הכנסת שירי. קודם כול, האירוע שקרה היום בירושלים, זו טרגדיה נוראית, אירוע מאוד מאוד קשה. אני משתתף בצערן של המשפחות. אבל עצם העובדה שבמפלגות החרדיות מנסים לנצל את האירוע הקשה הזה לפוליטיקה הבאמת-רדודה והמכוערת זה ממש ממש מקומם. כי הפתרון הוא לא להחזיר הטבות למשתמטים. ממש ממש לא. גם הילדות שלי היו בגנים. ותתפלאו, כדי לממן את הגנים קמתי כל בוקר והלכתי לעבוד. הטכנולוגיה קיימת, לכו לעבוד. אם תלכו לעבוד יהיה לכם כסף לממן את הגנים. אבל גם מעבר לזה, הפתרון הוא גם בפיקוח, ואנחנו מכירים את האירוע. אנחנו מכירים את האירוע, למשל, מרשתות החינוך. כשישב גפני וחודשים מנע את הפיקוח, חודשים בלם את הפנייה של משרד האוצר על 11 תקנים לפיקוח על לימודי ליבה ברשתות החינוך החרדיות. הם מונעים את הפיקוח ברשתות, ומונעים את הפיקוח, חבר הכנסת לוי, בגמ"חים. שנים מונעים את הפיקוח. והם מונעים את הפיקוח גם במעונות היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה יהיה אסון ברגע שגמ"חים יתמוטטו, אסון כלכלי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות אסון כלכלי. לפחות כלכלי, ולא חיי אדם. הם מונעים את הפיקוח. עמד פה אייכלר – הוא אשם בזה שאין פיקוח. אייכלר אשם, ופרוש אשם וגולדקנופ אשם. אתם אשמים – אתם צריכים לקחת אחריות. אתם מונעים את הפיקוח. וכמובן, המשטרה חייבת לסגור היום את כל המעונות הלא מפוקחים, כי חיי ילדים הם מעל הכול. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, עמד כאן לפני כשעה ראש האופוזיציה לפיד, והטיח האשמות וסיסמאות ריקות מתוכן כלפי ראש הממשלה נתניהו. רק רציתי לעשות לו איזושהי בדיקת עובדות קטנה. אומר לפיד – ציטוט: טראמפ לא סופר אותך. רק לפני כמה זמן שמענו את טראמפ אומר – ציטוט: הוא גיבור מלחמה, ישראל לא הייתה קיימת בלעדיו. אני אומר, הרי לשיטתו – אם לפיד היה בשלטון, אז כנראה שהיינו כבר מובסים ולא היינו קיימים בכל תחום. טענה שנייה. ציטוט: זו ממשלה שמקדמת המון שנאה, המון המון שנאה. הוא אומר, ככה, בפתוס, לפיד. אז תשובתי: אתה, יאיר לפיד, הקמת את ממשלת ההונאה והשנאה, יחד עם שותפך הפוליטי, הנוכל הפוליטי בנט. אתם אלה שהחרמתם את הליכוד ואת כל הימין וישבתם בממשלה עם תומכי טרור, ונשענתם עליהם, במשך שנה וחצי. אתה מטיף לנו על עניין של שנאה? טענה נוספת, אתם מקדמים השתמטות. שוב אני אומר, התשובה שלי: אנחנו מקדמים חוק גיוס היסטורי. הרי אתם הייתם בממשלה שנה וחצי, איך זה שלא קידמתם שום דבר מזה? ועוד טוען לפיד, ואני מצטט: יש כאן המון כאב, ואנו זקוקים למנהיגות שגורמת לאנשים לשמוע את הכאב של מי שלא מסכים איתם. סוף ציטוט של לפיד. ואני אומר: יאיר, תגיד לי, הרי לך הציעו להצטרף לממשלת אחדות לאומית בזמן המלחמה. ואתה יודע את זה טוב מאוד, הציעו לך כמה פעמים. אבל אתה, מסיבות פוליטיות, קיצוניות ומפלגות, בחרת להישאר בחוץ. אז למה אתה ממשיך להטיף לנו? תגיד לי, מר לפיד, עם כל הכבוד – מהי תרומתך, מר יאיר לפיד, למאמץ המלחמתי של עם ישראל? איך סייעת לחיילים שלנו לנצח במלחמה? או שרק גרמת להם הפוך. והכי חזק, אומר לפיד – ציטוט: בשביל לנהל את מדינת ישראל צריך לעמוד בלחצים. אדוני היושב-ראש, כך הוא אמר. פה אני באמת מסכים איתו, צריך לעמוד בלחצים. רק תגיד לי, מר לפיד, מי התקפל מול חיזבאללה ומסר להם מים טריטוריאליים לאחר שני כטב"מים בלבד? ומי שיווק לנו את הסכם קניית הגז מול חיזבאללה כהסכם שלום? ומי התחייב לבלינקן על מדיניות אפס הפתעות? אני? אתה התחייבת. אז מי התקפל? הרי אנחנו נמשיך ונסמוך על ראש הממשלה נתניהו. ויש לנו את הזכות הזו, לעם ישראל, שבראשות הממשלה עומד ראש הממשלה נתניהו, שמוביל אותנו, וימשיך להוביל אותנו, ביד רמה לניצחונות והישגים ולהצלחות מול כל העולם. תמשיכו ללמוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מניח שרבים מכם מכירים את התוכנית – הייתה תוכנית כזאת, אולי עדיין יש – "הזמר במסכה". כך קראו לה. אני מציע, כשירות לציבור הישראלי, ליצור תוכנית אחרת; היא לא תהיה קומית, וצריך לקרוא לה: האויב במסכה. אם לא תוכנית, אז לפחות כאן, מעל הבמה, נשתדל לייסד את הפינה השבועית הזאת של האויב במסכה. הינה, אני מתחיל היום. הפעם בפינתנו, ניקולאי מלאדנוב. בואו נסיר את המסכה מעל האיש הזה. הוא מונה לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי לנהל את עזה; מנכ"ל, מה שנקרא, של ה-BoP, של מועצת השלום; אחראי לעתיד על ניהול עזה, על הוועדה הטכנוקרטית וכל הג'אז הידוע הזה. מעבר לקורות חיים שלו כחבר פרלמנט וכשר בבולגריה, מ-2015 הוא משמש בתפקיד של מתאם מיוחד מטעם האו"ם, אותה אונסק"ו שהוקמה בהסכמי אוסלו לצורכי מה שמכונה העם הפלסטיני. והוא משמש כשליח האו"ם כאן, במזרח התיכון. בעצם, בלי המילים הדיפלומטיות, שליח האו"ם להקמת מדינה פלסטינית; כי זה מה שעושים כאן שליחי האו"ם, כידוע, כבר שנים. ארגונים, עשרות עובדים, תקציבים; אונר"א – אתם כבר מכירים, אזרחי ישראל. כל זה קורה תחת שליח האו"ם מלאדנוב. כפי שהוא בעצמו אמר יותר מפעם אחת, כן? המטרה היא הקמת מדינה פלסטינית. הרחבת ההתנחלויות היא פשע, היא מעשה לא חוקי מבחינת החוק הבין-לאומי. היא פוגעת בסיכויים, למה? להקמת מדינה פלסטינית. הוא בעצמו עשה את זה, כשהוא עשה את זה בלב ירושלים – לא רק ישב בשטחי ישראל הריבונית, אלא גם השתלט על קרקעות שלא כחוק. אני מדבר על ארמון הנציב, על מטה האו"ם שם. הרחיב את ההשתלטות מעבר למשרד שלו. את כל זה עשה ניקולאי מלאדנוב. יש לו מחויבות אחת והיא למדינה פלסטינית. קודם כול, לשקר המתועב הפלסטיני, לערעור על הזכויות התנ"כיות שלנו כאן על הארץ ולהקמת מדינה פלסטינית. הייתה פה מדינה פלסטינית. הייתה, ברצועת עזה, המדינה הפלסטינית. התוצר היחיד שלה היה, ועודנו מבחינתם, 7 באוקטובר. והינה מגיע האיש הזה, ששאף להקמת מדינה פלסטינית, היה כאן מטעם האו"ם לשם קידום המדינה הפלסטינית – הייתה לנו מדינה פלסטינית, שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר – והוא מגיע להיות ממונה, על מה? על שיקום מחדש של המדינה הפלסטינית בעזה, שתוביל, כידוע, לאותו תוצר, לאותה מדינת ג'יהאד. מה שנקרא, האיש הנכון במקום הנכון, רק לא מבחינתנו, אלא מבחינת חמאס. זה האויב במסכה של היום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך ד"ש מפאדי. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמעט לפני שעתיים, אני הקשבתי כאן בקשב רב לנאום ראש הממשלה, שהיה אמור להיות מענה על 40 חתימות של רע"מ. אנחנו שמענו, אני שמעתי, הרבה מילים, ומעט מאוד אמת וכמעט אפס אחריות. הוא דיבר על ביטחון, אבל תחת הנהגתו הביטחון האישי של אזרחי המדינה, ובמיוחד של האזרחים הערבים, קורס יום-יום. הוא דיבר על משילות, אבל בפועל הוא איבד שליטה. הפשיעה משתוללת והנשק זורם ביישובים הערביים. הוא דיבר על חוק וסדר, אבל הממשלה שלו בחרה בהזנחה, בהסתה ובהפקרה. במקום תכנון – הריסות. במקום אחריות – האשמות. כמעט בכל נאום שבו עולה לכאן ראש הממשלה הוא מסית נגד רע"מ. הוא בעצם מסית נגד החברה הערבית. במקום לקחת אחריות ולטפל בכל הנושאים הכואבים בתוך החברה הערבית, הוא מנסה לפזר האשמות. במקום לקחת אחריות. הגיע הזמן לקחת אחריות גם על החברה הערבית, המהווה כ-20% מאזרחי המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינה נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – את רוצה לדבר? מוותרת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח. השר מסכם? לא? הצבעה? נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, שני מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1921).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> עשר דקות אתם צריכים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד עשר דקות. זה מה שאני מקצה, לא יודע מה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתי דקות זה מספיק. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מוצע להאריך עד ליום 31 בינואר 2027 את תוקפה של הוראת השעה המסמיכה את מערך הסייבר הלאומי, שירות הביטחון הכללי, הממונה על ביטחון במערכת הביטחון וצה"ל לפעול לבלימת תקיפות סייבר חמורות נגד ספקי שירות אחסון ושירותים דיגיטליים. בנוסף, מוצע לבצע תיקון טכני בסעיף הדיווח, כך שבנוסח הפגיעה בשירותים החיוניים תוגדר כפגיעה באופן חמור ברציפות אספקתם של שירותים חיוניים לציבור, ותותאם להגדרה המעודכנת של תקיפת סייבר חמורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רק חייבת לומר משהו לגבי הנושא הזה של הגיל הרך. נשמעות כל מיני אמרות מזעזעות בעיניי על אחריות של ייעוץ משפטי, על אחריות של היועמ"שית, וצריך להבהיר את זה אחת ולתמיד. קודם כול, האחריות לגיל הרך היא של ההורים. ההורים אחראים לבחור את המוסד הטוב. אני, כשהכנסתי את אריאל לגן, בדקתי אותו מספר פעמים, ובסוף, אחרי שבדקתי מספר גנים – הייתה לי תחרות, הלכתי ובדקתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מירב, שנייה. היום שנה מראש אין מקום בגנים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מקום. דבר שני, הינה אני אומרת, האחריות היא של הצוות החינוכי בגן – איך מגדלים את הילדים, מה נותנים להם, מה התכנים. אבל הדבר הכי הכי חשוב בעיניי זה אחריות של הממשלה לסייע להורים צעירים. העובדה היא שאצלנו במגזר הכללי אף אחד לא עוזר להורים האלה עם ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש, אף אחד לא עוזר. העובדה שהיום אתה שומע בכי ונהי – ובאמת, אני הגבתי פה לבועז גולן מערוץ 14 שתוקף את היועמ"שית. תגיד, על מה אתה מדבר? עזוב שהגן הזה קיים בירושלים כבר 30 שנה. מה זה קשור בכלל ליועמ"שית? תיקחו אחריות. תיקחו אחריות על הילדים המסכנים האלה. תיקחו אחריות על מה שקרה במשמרת שלכם. ועכשיו, מה שנקרא בתזמון מדהים, אתה לא מאמין, הגיע בתקציב של 2026 קיצוץ נוסף בתקציב הפיקוח, רישוי והדרכה במסגרות לגילאי לידה עד שלוש. מסתבר שכמובן ממשלת השינוי – אל תעשו פרצוף מופתע – שמה 200 מיליון שקל לפיקוח. תראה, לא יותר מדי מסובך. 200 מיליון שקל. יפעת שאשא ביטון, שהייתה שרת החינוך, החלה בתהליך של מיפוי כל הגנים האלה, הפעוטונים. וכמובן, הממשלה הכושלת והגרועה הזאת, לא רק שלא הגדילה – קיצצה, 75% קיצוץ בפיקוח על הגנים. ועוד בשיא החוצפה מאשימים את היועמ"שית. אני אומרת לעצמי, תראה, תראה את הקיצוץ, זה מטורף בעיניי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קיצוץ. עוד קיצוץ. ודחו גם את יישום התקנות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. זה מטורף. זה לא ייאמן, לא ייאמן. קיצוץ של מיליונים בתקציב של הפיקוח על הגיל הרך. ואחרי זה לעלות ולהאשים את היועמ"שית. איך אתם לא מתביישים? זה קרה במשמרת שלכם. תיקחו אחריות. וכמובן, כמובן, ליבי עם המשפחות האלה שאיבדו את היקר להן מכול. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני אגיד וכבר לא אמרתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת הכול. מוותר; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. יש מישהו באולם שרוצה לדבר? ולדימיר בליאק, בבקשה. אין פה אף אחד. כולם נסעו הביתה, רק אנחנו נשארנו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה, איפה פגשתי את נהג המונית, ולדי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה תספר לי איפה פגשת נהג מונית. ברחוב, ברחוב פגשת נהג מונית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה פגשתי את נהג המונית, ולדי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיפור מדהים. אני אספר לך אחר כך, בהזדמנות אחרת, שהוא פגש נהג מונית ברחוב. לא על הכביש – ברחוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמד פה ראש הממשלה לפני שעתיים ודיבר על החזון. אמר: יש לי חזון ולכם אין. אמר שיש לו חזון ולא הוסיף. איזה חזון? מה הוא רוצה? איזה חזון יש לו מעבר להיצמדות לכיסא? ואז עלה ראש האופוזיציה יאיר לפיד, והוא דיבר על החזון, וגם הסביר איזה חזון. ישראל יהודית, דמוקרטית, מתקדמת, מאירת פנים, ליברלית, מדינה מנוהלת, מדינה מסודרת שהייתה כאן רק לפני שלוש שנים, עד שהגעתם. זה ההבדל בינינו לבינך, אדוני ראש הממשלה. אתה מדבר על החזון – ואנחנו מציגים את החזון, כי לנו יש חזון, מה שלך אין וכנראה גם מעולם לא היה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי – מוותר. אף אחד לא רוצה? אנחנו עוברים להצבעה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' מ/1807; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ו', ישיבה 227, חוב' כ', ישיבה 267; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025. זה כבר יהיה 2026 כשהוא יעבור, בעזרת השם. הצעת החוק היא 2025, והיא תהיה 2026 בחוק. בהצעת חוק ממשלתית זו מוצע לעגן בדרך קבע את האפשרות לקבל עיכוב הליכים בזמן שחייב מנהל משא ומתן להסדר חוב עם נושיו. הצעת החוק הנוכחית היא גלגול של תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון, שהוסיף בשנת 2021 הסדר של עיכוב הליכים כהוראת שעה זמנית לתקופת הקורונה. הוראת השעה עתידה לפקוע ביום 31 בינואר 2026, ולאחר בחינה ועבודת מטה ממשלתית מוצע כעת לעגן את ההסדר באופן קבוע בשינויים מסוימים. ככלל, הצעת החוק שומרת על המודל העקרוני שקיים בהוראת השעה. מוצע בה לאפשר לחייב שפונה למסלול של הסדר חוב לקבל צו שיפוטי של עיכוב הליכים. משמעות הצו היא הקפאה של ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החייב בזמן המשא ומתן מול הנושים לגיבוש הסדר חוב. אבל ההבדל הגדול כאן ממה שקורה בהליך רגיל של חדלות פירעון הוא שבזמן עיכוב ההליכים המוצע לא יתמנה לחייב נאמן חיצוני, והחייב ימשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים. עוד לפי המוצע, כדי להגן על האינטרסים של הנושים בזמן עיכוב ההליכים בית המשפט ימנה מנהל הסדר שיוקנו לו סמכויות פיקוח ודיווח לבית המשפט. תפקידו יהיה כפול: לפקח מטעם בית המשפט על תקינות ההליך ולעזור לחייב ולנושים להגיע להסכמה על הסדר החוב. לצד זאת, מוצעים כמה תיקונים ביחס להוראת השעה, ביניהם: מוצע להדק את התנאים לקבלת צו עיכוב ההליכים, למשל יוכל לקבלו רק חייב שלא קיבל עיכוב הליכים בשנה הקודמת. יש לצרף לבקשה מתווה מוצע להסדר החוב, שיהיה מגובש יותר מהצעה ראשונית בלבד. יש לצרף לבקשה את עמדות בעלי העניין הידועות למבקש ועוד. כדי לתת את הצו בית המשפט יידרש לקבוע כי יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב וכי הצו נדרש לשם כך, ועליו יהיה לבחון במסגרת זו אם הסדר החוב כולל החזר מלא של חובות לעובדים שהיו זכאים בהליך מקביל של חדלות פירעון לגמלת עובדים לפי חוק הביטוח הלאומי. מוצע לשנות את משך התקופות של עיכוב ההליכים. לגבי חייב שהוא תאגיד, הצו יינתן בסך הכול ל-120 ימים כמו בהוראת השעה, אך נקבעו תקופות תכופות יותר של ביקורת שיפוטית, שתי תקופות של עד 45 ימים ותקופה אחרונה של 30 ימים, רק בהסכמת רוב הנושים. לגבי חייב שהוא יחיד, הוחלט להותיר את תקופת הצו הראשונה עד 90 ימים עם הארכה של עד 45 ימים ולאפשר הארכות מעבר לכך בלי לקבוע תקופה מקסימלית קשיחה בחוק בשל ההבנה כי ביחס לחייבים יחידים, שיקולים שאינם עסקיים עשויים לעמוד ברקע המשא ומתן, ויש מקום לאפשר זאת בפיקוח בית המשפט. מוצע שינוי באופי ההליך לאישור הסדר חוב של יחידים, ותינתן בו מעתה אפשרות לנושים להגיש התנגדות לפני מתן הצו בדומה לנעשה בהסדרי חוב של תאגידים. הוועדה קיבלה את עמדת הממשלה שהציגה כי בהליכי הסדר חוב של יחידים הנושים יותר מעורבים מבהליכי חדלות פירעון, על כן יש מקום לאפשר את ההתנגדות מראש. כמו כן, הוועדה קיבלה את עמדת הממשלה כי יש להרחיב את סמכויות מנהל ההסדר, בין היתר תינתן לו הרשאת צפייה בחשבונות בנק של חייב שהוא תאגיד, והתווספו לו חובות דיווח לבית המשפט במגוון מקרים שבהם החייב איננו מתנהל לפי הוראות החוק. הוועדה קיבלה את עמדת הממשלה כי יש להדק את הפיקוח על חייבים יחידים, ומוצע להוסיף להם חובות מסירת מידע, ולגבי יחיד המנהל העסק, גם חובות דיווח שוטפות למנהל ההסדר. בנוסף, מוצע להדק את הפיקוח גם על צדדים שלישיים, כמו נושאי המשרה בתאגיד, שמקבלים גם הם צו עיכוב הליכים, ויחולו עליהם מעתה באופן מפורש חלק מהוראות ההסדר, כמו עיכוב יציאה מהארץ. תיקון נוסף מוצע כעת בנושא של ביטול חוזים קיימים. בשונה מהוראת השעה צד לחוזה שירצה לבטל חוזה קיים, לא יצטרך לפנות לבית המשפט בעצמו ולבקש את הביטול; במקום זאת הוא יודיע על כך לתאגיד החייב, ולתאגיד יהיו 45 ימים לבקש מבית המשפט לשמר את החוזה. הוועדה קיבלה עוד את עמדת הממשלה, שביקשה לחדד את ההבדלים בין הליכים לאישור הסדר חוב לבין הליכי חדלות פירעון. בהקשר זה מוצע כי מעבר מעיכוב הליכים בהסדר חוב להליך של חדלות פירעון מלא יחייב מעתה את הנושה להגיש בקשה לביטול צו עיכוב ההליכים. כמו כן, מוצע כי הסדר חוב שאושר לא יוכל להיחשב כתוכנית לשיקום כלכלי, כדי למנוע את האפשרות שמי שמגיע להסדר חוב יקבל גם את הגמלה לעובדים שהזכאות לה היא רק בהליך חדלות פירעון מלא. בהקשר זה, מוצע איזון גם ביחס למנהל הסדר שרוצה להתמנות לאחר מכן לנאמן בהליך מלא של חדלות פירעון. בהליך של חייב שהוא יחיד מוצע לשמר את הכלל של הוראת השעה כי מעבר כזה לא יתאפשר; בהליך של חייב שהוא תאגיד מוצע הסדר מורכב שיאפשר זאת בחלק מהמקרים. לבסוף, מוצע לעגן את הוראת הדיווח לכנסת שבחוק חדלות פירעון כהוראה קבועה, ולערוך שורה של תיקונים עקיפים בתחום הבנקאות וניירות הערך, שייתנו במקרים המתאימים מעמד לצו עיכוב ההליכים כשל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בין היתר כדי לשמור על יציבות המערכות. ההסדר החדש יחליף את הוראת השעה עם פקיעתה ביום 31 בינואר 2026, ולאחר עבודת המטה שניכר שהושקעה בממשלה בהכנת התיקון והאיזונים שנערכו בוועדה, אני מקווה שהוא נותן לשוק את המענה המתאים הדרוש לו. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רק אוסיף שעשינו הרבה מאוד כדי שההסדר הזה יישאר ויישמר, כי המערכות יודעות לעבוד עם ההסדר הקיים, ועשינו רק תיקונים שהם בסופו של דבר בפריפריה, כדי לאפשר המשכיות רבה, ושלא יצטרכו ללמד את כל המערכות מנגנונים חדשים, לצד הטיובים שנובעים מהפקת הלקחים שנצברה בתקופת הוראת השעה. תודה רבה לעליזה, וכמובן, תודה רבה לצוות הוועדה, למשרד המשפטים ולשר המשפטים ולכל הנוגעים בדבר על הבאת החוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בין הנרשמים פה אף אחד לא נמצא במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - והם לא במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, נעשה מההתחלה. אין הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, סמיר בן סעיד, אבי מעוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–14 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי לפי סעיף 96(ה)(2) לתקנון הכנסת, עקב מינויו של חבר הכנסת ישראל אייכלר לסגן שר במשרד התקשורת ביום א' בשבט התשפ"ו, 19 בינואר 2026, הודיע חבר הכנסת ישראל אייכלר כי חבר הכנסת ינון אזולאי יהיה יוזם של הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, שמספרה 3886/25, במקומו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו–2025, מ/1911. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:51. << סיום >>