דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה שנ"ט הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 3 נאומים בני דקה 3 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 3 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 4 יסמין פרידמן (יש עתיד): 5 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 5 אריאל קלנר (הליכוד): 6 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 6 מאיר כהן (יש עתיד): 7 יום בנושא אתגרי הנגב 7 יסמין פרידמן (יש עתיד): 8 יעקב מרגי (ש"ס): 9 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 10 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 12 שר המורשת עמיחי אליהו: 14 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026. הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו 2026, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. עוד אודיעכם כי הונח על שולחן הכנסת דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא: שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה, האזנות סתר ונתוני תקשורת. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. מי שמעוניין – הצבעה. עד שנקבל את רשימת הדוברים, אני מזמין את חברת הכנסת יעל רון בן משה. בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בתחילת השבוע פרסם צה"ל שהוא מקים ועדת היגוי לבחינת סוגיות הנצחת חללי צה"ל ושימור מורשתם ביחידות ובבסיסי צה"ל. הוועדה הוקמה בעקבות המלחמה, והיא תעסוק בהסדרת היבטים הנוגעים לאופן ההנצחה וביטוי המורשת ביחידות ובמחנות צה"ל; יוזמה ברוכה, יפה ומרגשת. את הוועדה יוביל תת-אלוף במילואים אופיר לויוס, והוועדה תכלול אנשי מקצוע. הוועדה מזמינה משפחות שכולות להיפגש לחשיבה ולשיתוף עם הצוות בימים פתוחים שייערכו במרכז הארץ במהלך חודש פברואר. בעקבות פנייה שלי ושל חברי כנסת נוספים לתת-אלוף לויוס, תיבחן, ואני מקווה שגם ניענה בחיוב – יתקיימו ימים פתוחים למשפחות השכולות גם בנגב ובגליל ובמקומות מרוחקים. משפחות שכולות שמעוניינות לקחת חלק בנושא הנצחה ומורשת של חיילים ממלחמת חרבות ברזל, מוזמנות לפנות למערך הנפגעים בטלפון 1111, שלוחה 6. חשוב מאוד שתהיה אפשרות לכל משפחה שכולה להגיד את דברה בנושא החשוב הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רון בן משה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שלושה ימים כתבתי לקנצלר גרמניה מר פרידריך וביקשתי ממנו אם אפשר לא לקבל את אל-ג'ולאני בברלין. שאלתי: איך יכול להיות שקנצלר גרמניה, שמדבר על חיי אדם, על ערך האדם כערך עליון, מוכן לקבל רוצח כמו אל-ג'ולאני, דעאשי, אדם שטובח בעמו, טבח ביזידים, הרג את העלווים, ואחר כך בא לדרוזים וטבח בהם? אני הזהרתי מעל במת הכנסת כאן שהתואר הבא הוא של הכורדים, ואכן, אתמול ראינו איך עוקרים עיניים לאנשים הכורדים – העם, עם השלום, האנשים הטובים שתמכו בכל המיעוטים שם. ולכן קשה לי לקבל את זה שקנצלר גרמניה מקבל רוצח. האם אדם שהחליף, כפי שאמרתי אז, את דעותיו רק באמצעות עניבה וחליפה, זה מאפשר לו להתקבל כנשיא מדינה בתוך גרמניה או באירופה? האם אנחנו הפכנו את הרוצחים למקובלים בחברה ברחבי העולם? איפה המנהיגות? איפה האחריות? איפה האנושיות של האנשים האלה? אני כמובן הבנתי ממנו שהוא הולך לשם לדבר על החזרת הפליטים מגרמניה לסוריה. ישנם 12,000 דרוזים שברחו מצבא סוריה, לא רצו לרצוח את העם הסורי. איך אפשר להחזיר אותם לרוצח כזה? ולכן אני מקווה שאנחנו ביחד נמשיך לעשות את הכול כדי לחסל את המשטר הרצחני הזה, שיביא לנו דאעשים ויביא לנו בעתיד הלא-קרוב, לפי מה שאני מבין, רק רצח, רק הרג ורק צרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. לפני שאנחנו צוללים, כמובן, לנושאים חשובים, גם זה נושא חשוב. לא תכננתי לדבר, אבל בשבוע האחרון, ובמיוחד היום, אני לא מפסיקה לקבל הודעות על הרג כלבים. מרעילים כלבים בכל הרשויות בארץ, יורים בכלבים בכל הרשויות בארץ, כי משרד החקלאות התיר את זה – לפזר רעל. גורים על גבי גורים. כל היום אני מתחננת לעמותות, שכולן קורסות, לקלוט בעלי חיים. מתי נבין שגם בעלי החיים הם באחריות המדינה? שהרג הוא לא פתרון, שהרג הוא לא פתרון, כי הוא לא פותר את הבעיה? אם נמשיך להרוג, האם זה יפתור? לא יהיו יותר כלבים? לא. אנחנו חייבים פתרון עומק. אי-אפשר להמשיך להמית בעלי חיים בלי טיפה של חמלה, בלי טיפה של רחמים, בלי לעשות שום תכניות עומק איך אנחנו לא ממיתים. משרד החקלאות, פעם אחר פעם אחר פעם – הפתרונות שלו הם המתה. והיום אני רוצה להגיד לכם שאני ביום מטורף סביב יום הנגב, שהוא סופר-חשוב לי, ואני כל הזמן רק מקבלת אלפי הודעות על המתות חסרות רחמים של בעלי חיים. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ולאחר מכן – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שמתרחש בסח'נין מאז אתמול הוא בעל חשיבות רבה. ההחלטה של הוועדה או של הוועד העממי בסח'נין, יחד עם עיריית סח'נין, הוא צעד חשוב במאבק בפשיעה. אנחנו עדים בתקופה האחרונה לירי כלפי העסקים בסח'נין ובכל הגליל, ולכן זה צעד חשוב, וחשוב שיעבור גם ליישובים אחרים. מכיוון שהפשיעה משתוללת ביישובי הגליל חשוב שהרשויות בצפון גם יתגייסו למאבק הזה והמחאה תעבור מסח'נין לעוד יישובים אחרים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. נברך את האנשים הנפלאים שהגיעו לכנסת ישראל. ברוכים הבאים לכנסת, שלום לכולם. אנשים נחמדים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול בג"ץ החליט להרחיב את ההרכב ולדון בנושא העתירה של ועדת חקירה. אז אולי אנשים בבג”ץ חושבים שאנחנו לא יודעים לקרוא. אנחנו יודעים לקרוא אפילו בלי ניקוד. הינה, עכשיו אני אקרא את השורה הראשונה מחוק מ-1969. כתוב שם ככה: "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא" – הממשלה – "להחליט על הקמת ועדת חקירה". "רשאית" בעברית זה יכולה להחליט שכן, יכולה להחליט שלא. זה בעברית. אם בג"ץ יחליט – אני לא יודע מה הוא חושב לעצמו, ירחיב הרכב, יצמצם הרכב, ישחק עם ההרכבים – שהוא יוכל לכפות על ממשלה להיכנס לתחומה של רשות אחרת ולהורות לה בצו לעשות משהו שהוא בניגוד לחוק, אז התשובה – גם יש פה שר – צריכה להיות מאוד מאוד פשוטה: לא יקום ולא יהיה. במדינה מצייתים לחוק ולא לאנשים שעושים מניפולציות על החוק וחושבים שכולנו לא יודעים לקרוא ולכתוב. אגב, ברגעים אלה ממש התפרסם שמבקר המדינה מצא שעד עכשיו 50 טרה-בייט של מידע המוחזקים בידי המשטרה אף שלא הושגו כחוק. אנחנו מדברים פה על הרוגלות, 13,000 שימושים ברוגלות ללא מקור חוקי ברור. עד עכשיו – ומי שמטייח את ועדת הרוגלות, אנחנו יודעים בדיוק מי זה: יועצת משפטית שלא מוכנה לתת מידע ומערכת משפטית שמגבה אותה. לעולם לא ניתן שהחקירה של 7 באוקטובר תיראה אותו דבר. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ניצחון מוחץ לפשיעה בסח'נין. אפס משילות. כישלון אדיר לממשלה, לשר לביטחון לאומי ולראש הממשלה, שאתמול ענה ב-40 החתימות על הפשיעה בחברה הערבית. אין עסק בסח'נין היום שלא סוגר ב-18:00. היום סוגרים כביש, יורים על העסקים – המשטרה לא מגיעה. אין יום ואין לילה. כל שעה הפושעים מחליטים מתי לירות, ואין משטרה, אין שלטון. לא עולם שלישי? הפקרות לגמרי. אני מקווה, מאמין ודורש שייקחו את הנושא לידיים, שלא יהיה ניצחון מוחץ לפשיעה בסח'נין ובכל מקום אחר. איבדנו את הצפון, איבדנו את הנגב, איבדנו את המדינה עם הממשלה הגרועה הזאת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבל שקלנר יצא, רציתי להגיד לו שלייצר דמויות דמוניות של בתי המשפט ושל היועצת המשפטית – לא ברור לי עד היום מה עשו להם שופטי ישראל, למה חלקים מהקואליציה הפכו אותם למפלצות. ורציתי להזכיר לו שעל אפו ועל חמתו, ועל אפם ועל חמתם, תהיה גם תהיה ועדת חקירה ממלכתית. רק ועדת חקירה ממלכתית שאין בה פוליטיקאים – לא מהשמאל, לא מהימין ולא מהמרכז, לא מהאופוזיציה ולא מהקואליציה – רק ועדה כזאת תחקור את האמת. והדבר השני, אדוני, אילו אני הייתי שר החינוך היום, הייתי מגיע לכנסת, מביא את כל אנשי משרד החינוך ומנהל יום שלם תחקירים וועדות על מה שקרה אתמול. אתמול היה אסון נורא, אסון קורע את הלב במעון בירושלים, וזה לא משנה אם הם ילדים חרדים – חס ושלום, ילדים זה ילדים. וזה בפיקוח של משרד החינוך. כשזה קרה, כשאני הייתי שר הרווחה וקרה דבר כזה במעון, שבוע שלם לא תפקדנו, לא תפקדנו, וחוקקנו מייד את החוק לילדים עם מוגבלויות. וזה עובר כאילו זה חלק מהחיים שלנו. ואני קורא לשר החינוך: מחר בבוקר, אם אתה פה, תעלה ותספר לכולם מה עשית כדי שדברים כאלה לא יחזרו. תודה וסליחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. דברים מאוד מאוד מאוד חשובים. אני משתתף בקריאה הזאת. << נושא >> יום בנושא אתגרי הנגב << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-יום – יום בנושא אתגרי הנגב. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לפתוח את הדיון. לפני שאת תדברי, בדרך, כשתעלי, אני רוצה להעריך ולפרגן על יום כל כך חשוב, בהרבה מאוד דיונים, בהרבה מאוד ועדות, שדנו בנושא הנגב. את מייצגת את הנגב ואת העיר באר שבע בכזאת גאווה. יישר כוח על כל מה שעשית. הזמן שלך, כמה שאת רוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. את באר שבע ואת הפועל באר שבע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, את זה לא אמרתי. אל תכניסי לי דברים לפה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אומרת, אחרת הבן שלי יכעס עליי, אז הייתי חייבת. סליחה. תודה, באמת היה יום מאוד מאוד משמעותי, עם שלל דיונים, המון אתגרים שאנחנו מנסים לטפל בהם במגוון של נושאים, וגם בחלק מהדברים אני חושבת שנוצרו המון המון שיתופי פעולה סביב הדיונים, ויהיו לזה תוצאות. אז ערב טוב לכולם. אנחנו מציינים היום את יום הנגב בכנסת, אבל זה לא רק יום של חגיגה, זהו יום של אמת, יום שמזכיר לנו מה חשוב באמת, והנגב הוא מהחשובים ביותר. אני רוצה לפתוח מהמקום הכי אישי שלי, המקום שבו אני גרה. המקום הזה, הנגב, הוא בית, והוא הבית הכי חם ונפלא שיכולתי לבקש. וכן, יש בו אתגרים רבים: נגישות לרפואה, תחבורה ציבורית שלא מאפשרת חיים פשוטים או מתוכננים, מערכת חינוך שנאבקת על משאבים ופערים שלא אמורים להתקיים במדינה אחת; אבל הנגב הוא גם מקום של הזדמנויות, של אנשים חזקים, של קהילה, של צעירים שמאמינים בעתיד, של יוזמות, חדשנות, התיישבות ושל אהבה אמיתית לאדמה הזאת. ולכן, יום הנגב הוא תזכורת: הנגב הוא לא שוליים, הנגב הוא הלב. השאלה היא לא אם מגיע לנו, אלא מתי זה יקרה בפועל, כי מכובדיי, הנגב לא צריך מחיאות כפיים, הנגב צריך החלטות והנגב צריך ביצוע. המשמעות של אהבת הנגב היא השקעה אמיתית בתשתיות, בתחבורה, בבתי חולים, ברופאים, בקופות החולים ובמורים, בכיתות לימוד, בביטחון האישי של התושבים ובהזדמנות שווה לילדים שלנו, בדיוק כמו בכל מקום אחר. ואני אומרת כאן בצורה ברורה: אם הנגב חזק – ישראל חזקה. אם אנחנו מצמיחים כאן עתיד – אנחנו מצמיחים עתיד למדינה כולה. ולכן, ביום הנגב הזה אני מבקשת שלא רק נציין אלא גם נתחייב להפסיק לדבר על הנגב כפריפריה ולהתחיל להתייחס אליו כאל מנוע צמיחה לאומי, בדיוק כמו שהוא. אנחנו לא מבקשים טובות, אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו דורשים שוויון אמיתי. לא הבטחות – מעשים. אני מאמינה בנגב, אני בטח ובטח מאמינה באנשים בנגב, מאמינה בכך שביחד עם חזון, אחריות ונחישות, נהפוך את הנגב למה שהוא באמת יכול להיות – מרכז של בריאות, חינוך, ביטחון, תעסוקה, תיירות, קהילה ותקווה, בדיוק כמו שהנגב אמור להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה ליסמין פרידמן, ותודה על היום הזה ועל הנושא הזה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי. אני רק הייתי מוסיף עוד משפט, ברשותך, יסמין, אם אפשר: מתקני ספורט, אגודות ספורט, חינוך בלתי פורמלי – שיהיה יותר טוב מהמרכז. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, גברתי יסמין פרידמן, אשת הנגב, תודה שאת מעלה את הנושא הזה לסדר-היום, אני חושב שזה חשוב. אבל למרות שזה יום הנגב, הכותרת היא בומבה, מה שנקרא, וביטוי אחר, לא פרלמנטרי – בינגו. אני חושב שלדבר על אתגרי הנגב זה הנושא הכי חשוב. לצערי הרב, מי שיודע, אני גדלתי בנגב, כמו יסמין. אני במקור איש באר שבע, ובשני העשורים האחרונים במושב בנגב, חי את הנגב, נושם את הנגב ובוכה את הנגב. בוכה את הנגב – אני אסביר לכם למה. אני אסביר. לדבר על הנגב מזכיר לי את דוח העוני שמפרסם המוסד לביטוח לאומי. מפרסמים את הדוח – פסטיבל. פעם זה היה יום; היום, בגלל אילוצי החדשות – אולי שעתיים כותרות, וזה נעלם. פעם היינו מחכים לחדשות, מהדורת 20:00, מבט – אני מסגיר את הגיל שלי – היום לא, היום זה עולה באתרים ונעלם אחרי שעה. אז כפי שאני מצפה שאי פעם יתמודדו עם אתגרי העוני, עם מחוללי העוני – שלא רק נדבר על הנגב, אלא על הפערים הגדולים שהולכים ומתעצמים, כי הנגב, כפי שאמרה יסמין, הוא הזדמנות, הזדמנות של המדינה הזו. ולי יש תפיסת עולם כמעט כפרנית, לעומת אנשי נגב אחרים. הרי לכולנו היה חלום שבאר שבע תהיה המטרופולין של הנגב, אבל אי-אפשר להיות מטרופולין כשאתה לוקח לעצמך הכול ומזניח את הסביבה. האתגר מספר אחת של הנגב – ויש הרבה אתגרים – הוא החברה הבדואית, הפזורה הבדואית. מדברים, מדברים, מדברים – לא עושים. לא עושים כלום. אי-אפשר, אי-אפשר לדבר על הנגב בלי להשקיע, אני אומר לכם, כן, בפזורה הבדואית. אני הייתי מצפה שראש עיריית באר שבע יאמר למקבלי ההחלטות במדינה: די באר שבע. אני כן רוצה מרכזי קניות גדולים בפזורה, כן רוצה מרכזי בילוי גדולים בפזורה, כן מרכזי תעסוקה גדולים בפזורה. להתעלם מהבעיה זה לא אומר שהיא לא קיימת. כשיהיו מענים לאוכלוסייה הזו – וזה לא רק זה, אני לא תמים, אבל זה יעזור לנו להתמודד עם הפשיעה. ואם המרחב והפזורה סביב באר שבע ייראו אחרת, אז נוכל לדבר גם על השקעות בתחום האקדמיה, הבריאות, הפערים בבריאות. חברים, הפערים בבריאות בנגב זועקים לשמיים, זועקים לשמיים ועולים בחיי אדם. הכי קל לא להתייחס לזה, להתעלם מהבעיה. אנחנו כתושבי באר שבע – אני אומר לכם, אני לוקח על זה אחריות. אני לא יודע מה אחרים אומרים – יש כוח אדם איכותי בתחום הרפואה, יש הון אנושי. אני לא בא לדבר סרה בהון האנושי. אנחנו מקבלים שירות ברמה ג' לא בגלל ההון האנושי אלא בגלל היעדר תשתיות והיעדר משאבים. היה לי חלום להיות שר בריאות רק בשביל דבר אחד: לראות אם אכן הנגב מקבל פר קפיטציה את ההשקעות מקופות החולים. להערכתי, קופות החולים משתמשות בדמוגרפיה בנגב ומשקיעות את זה במקומות אחרים, ששם הן נראות יותר טוב. אלה האתגרים. האתגרים – אני חוזר עליהם: לפתח סביב באר שבע, לפתח, להשקיע, להשקיע בכל התחומים. מה יעשה צעיר מהפזורה שבא בשעה 17:00, 18:00, 19:00 ואין לו מה לעשות? מה הוא יעשה? מה מצפים ממנו? אפילו תאורה אין לו. להשקיע, לתת להם שם את ההזדמנות השווה, וזה יחזק את מטרופולין באר שבע. להביא הכול לבאר שבע ולהתעלם, לסתום את העיניים והאוזניים ולהתעלם ממה שקורה מסביב? זה לא מטרופולין חזק, זה מטרופולין שמשקולות כבדות יפילו אותו למטה. וזה האתגר מספר אחת של הנגב, והלוואי שתהיה אוזן כרויה, והלוואי שתהיה שעת כושר וסוף-סוף מישהו במדינה הזו בין מקבלי ההחלטות – ואנחנו חלק מהם – יבין שזה לא נטל, הנגב. הנגב הוא נכס. צריך לדעת איך לטפל בו, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת צבי סוכות – איננו. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, איש הנגב. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לקולגה שלי יסמין פרידמן, שיזמה את היום הזה, יום חשוב, שאנחנו נהגנו ליזום אותו בשנים הקודמות, ושיתפנו פעולה ביחד בכמה ועדות. אין ספק שכל הנושאים קשורים לנגב – והנגב הוא של כולם, וחשוב שהנגב יפרח וישגשג, ואני בטוח שכך יהיה אם אנחנו לא נכניס ונכבס את הנגב בתוך פוליטיקה מלוכלכת. צריך להוציא את הנגב, להתייחס אליו כחלק אינטגרלי מהמדינה, ולהפסיק כל פעם לשלוח כמה חברי כנסת ושרים לנגב על מנת לחמם את האווירה וליצור מערכת יחסים בין יהודים וערבים כדי להביא לכך שכמה מפלגות יקוששו כמה קולות מהנגב. אדוני היושב-ראש, דנו היום בוועדת הכספים בחסמים של 1279, תכנית חומש שהובאה וסוכמה בממשלה הקודמת, ממשלת השינוי, כחלק מהניסיון לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה בכלל לבין האוכלוסייה הערבית בנגב. אין ספק שיש התקדמות, אבל עדיין יש חסמים. הבאנו את משרדי הממשלה על מנת לבדוק איך אנחנו מגשרים על הפערים, מסירים את החסמים ומתקדמים. לצערנו הרב, המשרדים הממשלתיים – המדיניות של הממשלה לא מסייעת לנו בנושא הזה, ולכן עדיין יש חסמים, אבל חשוב מאוד שלפחות הפקידים שנמצאים במשרדים יעזרו לנו לשפר את המצב הקיים בנגב. אדוני היושב-ראש, כולנו רוצים שהנגב יפרח, כולנו רוצים שהנגב ישגשג, כולנו רוצים שהנגב יהיה מקום של כלל האזרחים. רוצים שיהיו גם מגרשי כדורגל בכפרים הלא-מוכרים. אנחנו רוצים שותפות גם עם ראש עיריית באר שבע – איך ידידי מרגי סיפר ואמר – אבל הוא לא יוצא מתחום הטריטוריה של באר שבע, הוא ננעל בתוך העיר ולא משתף פעולה עם ראשי רשויות, אז איך אנחנו יכולים להתקדם בנושא הזה ולהביא לכך שתהיה מערכת יחסים, לפחות בין המנהיגות בנגב, מערכת יחסים טובה? לכן, העניין של הנגב מצריך קודם כול שותפות אמיצה בין המנהיגות של הנגב, יהודים וערבים, והדבר השני – צריכה להיות החלטת ממשלה לחברה הבדואית בנגב, גם בנושא של הכפרים הלא-מוכרים וגם בנושא של מערכת החינוך. הרי אנחנו מדברים תקופה ארוכה על כך שהממשלה ממשיכה להרוס בנגב, ובמקביל היא לא נותנת אפשרות להכיר בכפרים הלא-מוכרים, וזה מצער מאוד. הדרישה שלנו היא שהממשלה תפסיק את ההריסות, תכיר בכפרים הלא-מוכרים, וכך אנחנו נתקדם למקום יותר טוב. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא בהקשר של סח'נין. אדוני היושב-ראש, בסח'נין מאז אתמול יש החלטה של הוועדה המקומית, הוועדה העממית גם בסח'נין, עיריית סח'נין, סגרו את כל העסקים בסח'נין כתוצאה ועל רקע הירי הבלתי-פוסק על העסקים בסח'נין. הממשלה כמובן שותקת ולא מסייעת ליישובים הערביים ולא למנהיגות הערבית, והיום לא נשאר לתושבים אלא שהם יקבלו החלטות. ראינו עכשיו מה מתרחש בסח'נין – יש קריאות להפגנות בעיר. אני רוצה שיהיה סיוע גם מרשויות אחרות לסח'נין. אני רוצה שהמחאה הזאת תעבור גם ליישובים אחרים – כמובן, מחאה לגיטימית – על מנת להפסיק את מסע הפחדים שיש בעסקים בסח'נין, וגם אצל התושבים. אם הממשלה לא יכולה לפעול, אז שהעירייה תפעל, הוועד המקומי יפעל, גם הוועד העממי יפעל, וכולם צריכים לפעול על מנת להפסיק את התופעה המדאיגה הזאת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אלהואשלה. יעלה ויבוא חבר הכנסת סמיר בן סעיד. ואליד, אני רק מבטיח לך שאני השותף הכי טוב שלך בלהקים כמה שיותר – דיברת על מגרשי כדורגל. יושב פה השר אליהו. אתה יודע שמגרש שחב"ק זה מין מגרש גדול של כדורגל, עם תאורה, עם גדר, שיכול להכיל ביום 500 ילדים בקבוצות שישחקו כדורגל. אתה יודע מה זה עושה ליישוב? משנה את כל החינוך שלהם, את כל התעסוקה שלהם. פחות ממיליון שקל. לכן אני מבקש, אולי במשרד המורשת נשארו כמה מיליונים: בוא נבנה מגרשים, זו מורשת. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> חסר לנו כל כך הרבה מיליונים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני חודשיים, ב-24 בנובמבר, שלחתי שאילתה ישירה לשר סמוטריץ', והיום, אחרי חודשיים, קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום קיבלתי תשובה על שאילתה שהגשתי לפני חודשיים לשר האוצר סמוטריץ'. לפי דוח מבקר המדינה, תקציב המלחמה האזרחי עמד על כמעט 12 מיליארד שקל. מה שאלתי אותו בשאילתה? שאלתי אותו כמה קיבלו הכפרים הבדואיים מהסכום העצום הזה, 12 מיליארד. הוא ענה לי: לא קיבלנו פנייה ייעודית ממשרדי הממשלה. אני אגיד לך אחר כך כמה קיבלנו. האמת, אדוני היושב-ראש, ייתכן שזה נשמע לכם מופרך, אבל איך יכול להיות דבר כזה? השר יושב במשרדו ומחכה שהפנייה תגיע אליו כדי שהוא יזוז, כאילו מדובר בחבל ארץ אחר לגמרי. מה קיבלנו עכשיו? תראה בתשובה שלו כמה קיבלנו. אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, שהבדואים שילמו מחיר כבד מאוד במלחמה. זו לא רק זכותם שיקבלו חלק מהתקציב הזה. לא. על הממשלה להשקיע בנגב, וזו גם חובתה של הממשלה לעשות זאת. כמה קיבלנו? מ-12 מיליארד שקל קיבלנו 34 מיליון שקל עבור 80 מיגוניות ששמו אצלנו בדרום. יש לנו פתגם בערבית: (אומר בערבית ומתרגם:) ההר זז, רעד, ובסופו של דבר הוא הוליד עכבר. 34 מיליון שקל מ-12 מיליארד שקל לחברה הבדואית בנגב, שהיא כמעט 35% מהאוכלוסייה בנגב. אדוני היושב-ראש, הנגב לא צריך ציון ימים בכנסת כמו היום הנפלא שעשינו אני ושאר חבריי בכל הוועדות, לא, אלא מעשים בשטח ושינוי אמיתי. כדי לשמור על הדו-קיום, כפי שרוצים חלק מהשרים והמתמודדים לבחירות, כמו בנט – שיעשו דברים אחרים. מר סמוטריץ' עונה לי שכל התקציב האזרחי שהוקצה לבדואים הושקע במיגוניות, כמו שאמרתי. אני לא מזלזל, חלילה, אבל איפה ההשקעה בחינוך? איפה ההשקעה ברשויות המקומיות? איפה ההשקעה ברווחה? איפה ההשקעה בילדים ובקשישים? איפה ההשקעה בספורט ובכבישים אצלנו בדרום? אני אסיים בכך, אדוני היושב-ראש, שבנגב ציינו יום שחור משלנו לפני כשבועיים, לא היום, בנפילתו של אחינו מוחמד חוסיין תראבין א-סאנע. תראבין ציינה כבר את היום השחור הזה. הגיע הזמן שהנגב יציין יום של שמחה בעתיד. נשארה לי דקה, אני אדבר גם בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) יש לנו חברה שהכי משקיעה בילדיה לגבי הלימודים. כמעט כל שנה אנחנו, רק מהדרום, שולחים כמעט 1,000 סטודנטים לחו"ל, שלומדים. הילד שלנו – משקיעים בו כמעט 700,000 שקל עבור שש שנים לרפואה. (אומר דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם:). תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת טיבי, יש לי שאלה. בסח'נין, זה עכשיו קבוע? הם סוגרים בכל יום ב-18:00 את העסקים, או שזה יום אחד? << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עד יום חמישי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עד סוף השבוע? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - אבל תוך כדי שביתה היו שני מקרי ירי, תוך כדי שביתה, והמשטרה הייתה בסביבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מזמין את השר עמיחי אליהו לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, קודם כול, אני עולה להשיב פה בשם אדם יקר, חבר נפש, השר וסרלאוף, שהוא, כפי שכולכם מכירים, אישיות יוצאת דופן; שר משכמו ומעלה; איש שהוא השראה לכולנו; צעיר אבל זקן בניסיון שלו; רץ לכל מקום בשליחות גדולה של הציבור בישראל, לכל מקום שצריך אותו, אם זה בצפון ואם זה בדרום; משנה את כל המערכות; רותם את כולם כדי לדאוג לאזרחי ישראל. וכבוד גדול הוא לי להשיב בשמו כרגע בנושא החשוב הזה של חברת הכנסת שיזמה, יסמין פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איפה הוא? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכולם שכשאברהם אבינו מגיע מאור כשדים, אז הוא עובר את הצפון, ובסוף הוא מתיישב בבאר שבע, ויצחק בגרר. אתה שואל את עצמך: רגע, ראית את החרמון, ראית את השומרון, מה אתה הולך לבאר שבע? יישוב הנגב מבחינה לאומית הוא מטרה מאוד מאוד חשובה שלנו, כעם. גם הזקן שם את ליבו – "וגם הנגב עוד יהיה פורח". אני חושב שזו משימה לאומית. עד פה דבריי. מפה, אקרא את דבריו של השר וסרלאוף. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא עבר בנתניה בדרך? הוא היה עוצר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יכול להיות. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום ציינה הכנסת את יום הנגב, יום חשוב, ביוזמתה של אשת הנגב חברת הכנסת יסמין פרידמן. במהלך היום התקיימו כמה דיונים בוועדות הכנסת השונות, שבהם דובר על האתגרים המרכזיים של הנגב בשנים הקרובות. חזון משרד הנגב והגליל הינו לעזור לנגב לפרוח ולשגשג, להתמלא באנשים ונשים, משפחות צעירות, ילדים וילדות, להביא תעסוקה איכותית, שירותי בריאות מצוינים, חינוך, תרבות, ספורט ופנאי ועוד. בשלוש השנים שבהן אני שר – אומר השר וסרלאוף – אני גאה להסתכל לאחור ולדעת שחלקים גדולים בנגב קיבלו מענה מקיף במסגרת החלטות ממשלה שונות, ובשנה שנותרה לנו אנחנו עובדים במרץ על החלטות על אזורים שבהם הממשלה טרם הספיקה לתת מענה מקיף, כמו רמת הנגב, ערבה תיכונה, הגבול המערבי ועוד. הפעילות שמוביל משרד הנגב והגליל היום מבטאת מחויבות עמוקה לחיזוק הצמיחה הדמוגרפית, הכלכלית והחברתית של האזור ולבניית חוסן קהילתי. הממשלה העבירה כמה החלטות ממשלה משמעותיות לטובת הנגב. המשרד מוביל שיתוף פעולה אסטרטגי רחב היקף עם מינהלת התקומה, בהשקעה כוללת של כ-800 מיליון שקלים לבניית מטה עבודה. מהלך זה נועד לחזק את הצמיחה הדמוגרפית והחוסן החברתי בנגב באמצעות בנייה של כ-1,000 יחידות דיור חדשות לצד השקעות משמעותיות נוספות בתחומי הקהילה הצעירים, התרבות והבריאות. החלטת ממשלה נוספת שקודמה היא החלטת ממשלה מקיפה – יש קומץ תמיכה של שומרי הנגב המערבי, ובו הערים נתיבות ואופקים. במסגרת תוכנית החומש לנגב המערבי השקיע המשרד כ-250 מיליון שקלים ביצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים וחיזוק הקהילות המקומיות; בקידום יזמות ותעסוקה; בפיתוח אגרו-טק בעיר אופקים, שיהווה עוגן כלכלי טכנולוגי אזורי. בבירת הנגב באר שבע, יחד עם משרד ראש הממשלה, מוביל המשרד תוכנית אסטרטגית לחיזוק העיר כמטרופולין המוביל של הנגב וכמוקד כלכלי, טכנולוגי ואקדמי. במסגרת החלטת הממשלה הושקעו כ-130 מיליון שקלים בפרויקטים משמעותיים, ובהם הקמת סל השקעות ייעודי לעידוד יזמות וחדשנות, הקמת מרכז מחקר ופיתוח דואלי בשיתוף משרד הביטחון, פיתוח תשתיות תעסוקה מתקדמות ועוד. לאחרונה אף הועברה החלטה על הנגב המזרחי – לדימונה, לירוחם ולמצפה רמון – וגם שם השקיעה הממשלה עשרות מיליוני שקלים לחיזוק חבל ארץ נפלא זה. אזור חשוב נוסף בעשיית המשרד הינו התמיכה המתמשכת והרב-שנתית במוסד השיקומי עדי נגב. מדובר במרכז ייחודי לשיקום ולטיפול באנשים עם מוגבלויות. התמיכה כוללת בינוי והרחבת תשתיות, שיפוץ מבנים קיימים והשתתפות בהפעלה השוטפת של המוסד בעלות של עשרות מיליוני שקלים. יחד עם הממשלה ורשות הבדואים, משרד הנגב משקיע משאבים משמעותיים לחיזוק הרשויות הבדואיות בנגב, באמצעות תוכנית ייחודית לפיתוח חברתי, כלכלי וחינוכי – ובהם תוכנית חברה וקהילה רחבת היקף, שמשתתפים בה כ-5,000 ילדים ובני נוער, לחיזוק תחושת השייכות, החוסן והמעורבות הקהילתית. לצד זאת, מקודמות תוכניות אסטרטגיות כלכליות לרשויות המקומיות. במבט קדימה, משרד הנגב והגליל פועל מתוך הבנה עמוקה שהשקעה בנגב היא השקעה בחברה הישראלית כולה, בחוסן, בשוויון הזדמנויות ובעתיד משותף, ואם נחזור לדברי בן-גוריון, "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". בעזרת השם, ובשילוב של כוחות הממשלה, הרשויות המקומיות, המשטרה וכוחות האכיפה, ובייחוד של תושבי הנגב עצמם, נעמוד במבחן ונהפוך את חבל הארץ היפה הזה למקום אטרקטיבי ביותר למדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לשר עמיחי אליהו ולשר וסרלאוף על דבריו. אני בהחלט יכול גם לפרגן לשר וסרלאוף. עשיתי איתו הרבה תוכניות, גם בנגב. יסמין, כל הכבוד על היום הזה. יישר כוח. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ג' בשבט התשפ"ו, 21 בינואר 2026, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:42. << סיום >>